מלון

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקימילון</sitename>
    <dbname>hewiktionary</dbname>
    <base>https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.46.0-wmf.24</generator>
    <case>case-sensitive</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="case-sensitive">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="case-sensitive" />
      <namespace key="1" case="case-sensitive">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="case-sensitive">ויקימילון</namespace>
      <namespace key="5" case="case-sensitive">שיחת ויקימילון</namespace>
      <namespace key="6" case="case-sensitive">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="case-sensitive">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="case-sensitive">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="case-sensitive">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="case-sensitive">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="case-sensitive">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="case-sensitive">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="case-sensitive">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="case-sensitive">נספח</namespace>
      <namespace key="101" case="case-sensitive">שיחת נספח</namespace>
      <namespace key="710" case="case-sensitive">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="case-sensitive">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="case-sensitive">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="case-sensitive">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="case-sensitive">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="case-sensitive">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>מלון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>694</id>
    <revision>
      <id>519727</id>
      <parentid>519488</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:56:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519727</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8682" sha1="h04xwwjl2e81bsl6iywgg0bdxisip06" xml:space="preserve">==מָלוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלון
|הגייה=ma'''lon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ו|ן|א}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מְלוֹנוֹת או מְלוֹנִים; מְלוֹן־, ר' מְלוֹנוֹת־
}}{{תמונה|Mirage hotel exterior.jpg|מלון המיראז' שבלאס וגאס.}}
# [[מקום]] המספק [[חדר]]ים ו[[שרות]]י [[לינה]] ל[[אורח]]ים ולנופשים, עפ&quot;ר ב[[תשלום]]. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּ'''מָּלוֹן''' וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יהוה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ|שמות|ד|כד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ '''בַּמָּלוֹן''' וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.|בראשית|מב|כז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם '''בַּמָּלוֹן''' אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה.|יהושע|ד|ג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר '''מְלוֹן''' אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם|ירמיהו|ט|א}}

===צירופים===
* [[בית מלון]]

===נגזרות===
* [[מלונאי|מְלוֹנַאי]]
* [[מלונית]]
===מילים נרדפות===
* [[בית מלון]]
* [[אכסניה]]
* [[בית הארחה]]
* [[פנסיון]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|albergo|hotel}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|hotel}}
*אירית: {{ת|אירית|óstán}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hotel}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|hotelo}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|სასტუმრო}} (תעתיק: sasṭumro)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hotel|Gasthof}}
*הודית: {{ת|הינדית|होटल}} (תעתיק: hoṭal)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hotel}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|szálloda|hotel}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|khách sạn|lữ quán|ô ten}}
*טורקית: {{ת|טורקית|otel|konakçı}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ξενοδοχείο}} (תעתיק: xenodocheío)
*יפנית: {{ת|יפנית|宿}} (תעתיק: yado)
*כורדית: {{ת|כורדית|ûtêl|dîwanxane|mêvanxane}}
*מלטית: {{ת|מלטית|lukanda}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|hotell}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|hoteli}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|hotel|albergue}}
*ערבית: {{ת|ערבית|فندق}} (תעתיק: פֻנְדֻק)
*פולנית: {{ת|פולנית|hotel}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|hotel}}
*פינית: {{ת|פינית|hotelli}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|hotel}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|hôtel}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여관}} (תעתיק: yeogwan)
*רומנית: {{ת|רומנית|hotel}}
*רוסית: {{ת|רוסית|гостиница}} (תעתיק: gostínica)
*שוודית: {{ת|שוודית|hotell}}
}}

===ראו גם===
* [[מלונה]]
* [[פנדק|פונדק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית מלון|ויקישיתוף=Category:Hotels|שם ויקישיתוף=מלונות}}

[[קטגוריה:תיירות]]

==מֵלוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלון
|הגייה=me'''lon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' מֵלוֹנִים
}}{{תמונה|Cantaloupe and canary melon.jpg|מלונים משני זנים שונים}}
# פרי [[מקשה|מִקשה]] מתוק ועסיסי.
#:* אחת מן הדרכים ה[[אסתטי|אסתטיות]] ביותר לחיתוך '''מלון''' לעיגולים היא באמצעות [[כף פריזאית]].

===גיזרון===
# {{לועזית|יוונית}} בהגיית: מֱלו-פֵּפּון: '''melon''' - {{יוונית|μηλωπεπων|melopepon}}, הבנויה משתי מילים: ''melon'' ([[תפוח]]) + ''pepon'' ([[דלעת]]). מאותה מילה נגזרה גם המילה [[מלפפון]].

===מילים נרדפות===
*[[אבטיח צהב|אבטיח צהוב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|melon}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|melón}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شمام}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|melon}}
* רוסית: {{ת|רוסית|дыня}}

===מידע נוסף===
* בעבר נוקד &quot;מֶלוֹן&quot; בסגול. אולם לפי כללי הניקוד החדשים למלים לועזיות תנוקד המ&quot;ם בצירה.
* קיימת בשימוש גם הצורה השגויה &quot;מילון&quot;.

===ראו גם===
* [[אבטיח]]
* [[פקוס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Cucumis melo|שם ויקישיתוף=מלון|ויקיפדיה=מלון (פרי)|שם ויקיפדיה=מלון}}

[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:פירות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]

==מִלּוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מילון
|הגייה=mi'''lon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|ל|ל}}
|דרך תצורה={{מוספית|מלה|מנוקד=מִלָּה|־וֹן}}
|נטיות=ר' מִלּוֹנִים או מִלּוֹנוֹת; מִלּוֹן־, ר' מִלּוֹנֵי־ מִלּוֹנִי,
}}{{תמונה|Page from Yiddish-Hebrew-Latin-German dictionary by Elijah Levita.jpg|דף מתוך מילון רב־לשוני}}
# [[אסף#אֹסֶף|אוסף]] מילים מבוארות ב[[שפה]] מסוימת, לרוב ערוּך כ[[ספר]]. מילון [[דו לשוני]] מכיל את [[אוצר מלים|אוצר המילים]] של שפה מסוימת, ובצד כל מילה מובאות מקבילותיה בשפה אחרת (למשל: מילון עברי־אנגלי).
#:* &quot;את 'ה'''מילון''' החדש' ערך ה[[מלונאי|מילונאי]] וה[[לשונאי]] אברהם אבן־שושן&quot;.

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}}, שהעדיף אותה על־פני החלופה &quot;ספר מילים&quot;. במאמר משנת תר&quot;ם בעיתון [[w:המגיד|המגיד]], שהיה אחד הראשונים פרי עטו כתב: {{הדגשה|&quot;סגולת שפת עברית, בחפצה לגזור שם חדש מפועל או משם, להוסיף בראש הפועל או השם ההוא אחת מאותיות האמנתי&quot;ו – – נ' האמנתי&quot;ו הנוסף בסוף השם ישמש, לפי דברי המדקדקים החשים, לגזור שם מופשט מן השם, [...] וכן להקטין הדבר [...] אך גם נ' האמנתי&quot;ו הנוסף בסוף השם מורה לפעמים, לדעתי, המקום אשר בו נמצא בתוכוֹ את המושג הקרוא בשם ההוא [...] על פי הכלל הזה אשר ביארנו נוכל לגזור מהמלה 'מלה' מלה חדשה מִלּוֹן, אשר תורה 'דבר' או ספר המחזיק בקרבו את מלות השפה&quot;| / אב&quot;י}}

===צירופים===
* [[מלון דו לשוני|מילון דו־לשוני]]
* [[מלון כיס|מִלּוֹן כִּיס]]
* [[מלון מנחים|מילון מונחים]]

===נגזרות===
* [[מלונאי|מִלּוֹנַאי]]
* [[מלונות|מִלּוֹנוּת]]
* [[מלוני|מִלּוֹנִי]]

===מילים נרדפות===
* [[אגרון]]
* [[לקסיקון]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|dizionario}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dictionary}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Wörterbuch}}
* יידיש: {{ת|יידיש|װערטערבוך}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|diccionario}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قاموس}} (תעתיק: קָאמוּס)
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|diccionário}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|dictionnaire}}
* רוסית: {{ת|רוסית|словарь}}
}}

===ראו גם===
* [[קונקורדנציה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מילון}}
* על &quot;מילון&quot; ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר [https://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה]
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|המילה העברית הראשונה שחידש בן־יהודה|2018/01/07}}

[[קטגוריה:בלשנות]]</text>
      <sha1>h04xwwjl2e81bsl6iywgg0bdxisip06</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מטוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1069</id>
    <revision>
      <id>519931</id>
      <parentid>513417</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:20:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519931</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5896" sha1="r5cav31tcxm8fcxm2zwh017d8ml05ip" xml:space="preserve">==מָטוֹס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מטוס
|הגייה=ma'''tos'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|ו|ס}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מְטוֹסִים; מְטוֹס־, ר' מְטוֹסֵי־
}}{{תמונה|Finnair 757 to.jpg|מטוס בואינג בעת המראה}}
{{תחבורה ציבורית}}
# [[כלי תחבורה]] [[ממונע]] ה[[טס]] ב[[אוויר]].
#:*{{צטשיר|רָאִיתָ אוֹתוֹ '''בַּמָּטוֹס''' הַמַּמְרִיא  / תַּחְתָּיו נִפְרָשִׂים פַּרְדֵּסִים וּכְפָרִים|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}513&amp;wrkid{{=}}3046|שִׁירוֹ שֶׁל צַנְחָן|יורם טהרלב}}
#:*{{צטשיר|הרפתקאות צועניות / '''במטוסים''', באוניות / וטעויות צבעוניות / על כל השטח.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}396|אני גיטרה|נעמי שמר}}

===גיזרון===
*{{חידוש|חיים נחמן ביאליק}} תרפ&quot;ח (1928).{{הערת שוליים|1={{מקור/אינטרנט|יוצר=ראובן סיון|כותרת=התפתחותה של העברית המדעית והטכנית|תאריך=12.4.2011|כתובת=https://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/255233.html|שם האתר=סנונית}}}}{{הערת שוליים|ראובן סיוון, '''לשוננו לעם''', כרך כ״ג, הוצ' האקדמיה ללשון העברית, גבעת רם.}}
* מבוסס על השורש המקראי ט-ו-שׂ: {{צט/תנ&quot;ך|חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל.|איוב|ט|כו}}{{הערת שוליים|1={{מקור/אינטרנט|יוצר=אבשלום קור|כותרת=באופן מילולי: טייסים ומעופפים; מטוס, אווירון וספינת אוויר|תאריך=7.3.2011|כתובת=http://pod.icast.co.il/Media/Index/Files/0e949d28-40a5-4648-9c93-4a3b1ec3116c.icast.mp3|שם האתר=icast}}}}

===צירופים===
*מטוס [זעיר] ללא טייס ([[מל&quot;ט]], [[מזל&quot;ט]])
*[[מטוס ים]]
*[[מטוס נוסעים]]
*[[מטוס נייר]]
*[[מטוס סילון]]

===מילים נרדפות===
* [[אוירון|אווירון]]
* [[צפור ברזל|ציפור ברזל]] &lt;small&gt;(מליצי)&lt;/small&gt;

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|aeroplano}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|pesawat terbang|kapal terbang}}
*אירית: {{ת|אירית|eitleán}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|አይሮፕላን}} (תעתיק: ʾäyroplan)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|airplane|aeroplane}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aviadilo|flugmaŝino}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|օդանավ}} (תעתיק: ōdanav)
:::{{ת|ארמנית|ինքնաթիռ}} (תעתיק: inkʻnatʻiṙ)
:::{{ת|ארמנית|սավառնակ}} (תעתיק: savaṙnak)
*בסקית: {{ת|בסקית|hegazkin}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|თვითმფრინავი}} (תעתיק: tvitmprinavi)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Flugzeug}}
*דנית: {{ת|דנית|flyvemaskine}}
*הודית: {{ת|הודית|विमान}} (תעתיק: vimān)
:::{{ת|הודית|वायु-यान}} (תעתיק: vāyu-yān)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|vliegtuig}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|repülőgép}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|máy bay|tàu bay|phi cơ}}
*ולשית: {{ת|ולשית|awyren|eroplen}}
*טגלית: {{ת|טגלית|eroplano|abyon|salipawpaw}}
*טורקית: {{ת|טורקית|uçak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|αεροσκάφος}} (תעתיק: aeroskáfos)
*יפנית: {{ת|יפנית|飛行機}} (תעתיק: hikōki)
:::{{ת|יפנית|航空機}} (תעתיק: kōkūki)
*כורדית: {{ת|כורדית|balafir|firroke}}
*לטינית: {{ת|לטינית|aeroplanum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|pesawat terbang|kapal terbang}}
*מלטית: {{ת|מלטית|ajruplan}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|flygemaskin}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|ndege|eropleni}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|विमान}} (תעתיק: vimāna)
:::{{ת|סנסקירית|वायु-यान}} (תעתיק: vāyu-yāna)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|avión|aeroplano}}
*סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|avìōn|zrȁkoplōv}}
*ערבית: {{ת|ערבית|طيارة}} (תעתיק: טַיָּארָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|samolot}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|avião|aeroplano}}
*פינית: {{ת|פינית|lentokone}}
*פרסית: {{ת|פרסית|هواپیما}} (תעתיק: הַוָאפֵּימָא)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|letoun|letadlo}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|avion|aéroplane}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|비행기}} (תעתיק: bihaenggi)
:::{{ת|קוריאנית|항공기}} (תעתיק: hanggonggi)
*רומנית: {{ת|רומנית|aeroplan|avion}}
*רוסית: {{ת|רוסית|самолёт}} (תעתיק: samoljót)
*שוודית: {{ת|שוודית|flygplan|flygmaskin}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|เครื่องบิน}} (תעתיק: krʉ̂ʉang-bin)
:::{{ת|תאילנדית|อากาศยาน}} (תעתיק: aa-gàat-sà-yaan)
:::{{ת|תאילנדית|เรือบิน}} (תעתיק: rʉʉa-bin)
}}
===ראו גם===
* [[אוירודינמיקה]]
* [[דאון]]
* [[הודף מוצק]]
* [[מאך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מטוס|ויקישיתוף=Category:Aircraft|שם ויקישיתוף=מטוסים}}

{{סוגי מטוסים}}
{{כלי תחבורה}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים|עמודות=2}}

{{שורש|טוס}}
[[קטגוריה:כלי טיס]]
[[קטגוריה:תעופה]]</text>
      <sha1>r5cav31tcxm8fcxm2zwh017d8ml05ip</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פיזיולוגיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1192</id>
    <revision>
      <id>520319</id>
      <parentid>439221</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:41:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520319</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1510" sha1="cy2pucuvviqoq50oy1mxj488sypsxbj" xml:space="preserve">==פִיזְיוֹלוֹגְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פיזיולוגיה
|הגייה=fizyo'''log'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|פיזי|־לוגיה}}
|נטיות=}}
# חקר התפקוד המכני, הפיזי והביוכימי של גופם של יצורים חיים.
#*: {{צטבי|הפרופ' פרדיננד יוליוס קטון, מייסד המכון '''לפיזיולוגיה''' של צמחים, שסלל נתיב לרוברט קוך במחקריו על החיידקים;|https://benyehuda.org/levinson/mishut.html|משוט בפולין|אברהם לוינסון}}

===גיזרון===
*הלחם בסיסים {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|φυσις|physis}} – [[טבע]], [[צורה]]; וכן {{יוונית|λόγος|logos}} – [[דבר]], [[תורה]].

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|physiology}}
* יוונית: {{ת|יוונית|Φυσιολογία}}
* יפנית: {{ת|יפנית|生理学}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فيزيولوجيا}}
* פרסית: {{ת|פרסית|فیزیولوژی}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|physiologie}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Физиология}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פיזיולוגיה}}
{{ביולוגיה}}
[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:תורות מדעיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>cy2pucuvviqoq50oy1mxj488sypsxbj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גלם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1282</id>
    <revision>
      <id>520300</id>
      <parentid>495902</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:33:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8989" sha1="ldgci32iput6zkzwnrr55ow9pha46mx" xml:space="preserve">==גֹּלֶם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גולם
|הגייה='''go'''lem
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש ={{שרש3|ג|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' גְּלָמִים; גֹּלֶם־, ר' גָּלְמֵי־
}}{{תמונה|Black Swallowtail Chrysalis Megan McCarty33.jpg|גולם (4) של פרפר.}}
{{תמונה|Prague-golem-reproduction.jpg|שחזור של הגולם (6) מפראג.}}
#{{רובד|המקרא}} [[עבר#עֻבָּר|עובר]] לפני ש[[התפתח]]ה [[צורה|צורת]] [[אבר]]יו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר  רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ. '''גָּלְמִי''' רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא &lt;SMALL&gt;[קרי: וְלוֹ]&lt;/SMALL&gt; אֶחָד בָּהֶם.|תהלים|קלט|טו|טז}}
#:*{{צט/ירושלמי הלכה|ותני רבי יונתן אומר רואין שתי זרועותיו כמין שני חטין של זהורית ושאר כל איבריו כמין '''גולם''' מצומתים ופיתוח ידים ורגלים אין לו אדיין ועליו הוא מפורש בקבלה: '''גלמי''' ראו עיניך|נידה|ג|ג}}
#{{הקשר|מיתולוגיה|יהדות}} האדם שנוצר מעפר לפני שאלהים נפח בו רוח חיים.
#:*{{צט/רבה|מלמד שהעמידו '''גולם''' מן הארץ ועד הרקיע וזרק בו את הנשמה|בראשית|יד|ח}}
#:*{{צט/בבלי|אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה '''גולם''' שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה|סנהדרין|לח|ב}}
# {{חזל}} [[חומר]] שלא הסתיים [[תהליך]] [[עיבוד]]ו לכדי [[מוצר]]. 
#:*{{צט/משנה|אַרְבָּעָה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. כִּסּוּי טֶנִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, וּתְלוֹי הַמַּגְרֵדוֹת, '''וְגָלְמֵי''' כְלֵי מַתָּכוֹת [...]|כלים|יב|ו}}
# אחד מ[[גלגול]]י ה[[חרק]]ים, שבין שלב ה[[זחל]] לשלב ה[[בוגר]] בעל ה[[כנף|כנפיים]].
#:* הזחל בקע מה'''גולם''' והפך לפרפר יפהפה.
# כינוי לאדם [[כבד תנועה]] או כבד מחשבה.
#:*{{צט/משנה|שִׁבְעָה דְבָרִים '''בַּגֹּלֶם''' וְשִׁבְעָה בֶּחָכָם.|אבות|ה|ז}}
#:* אך תמיד כולם אומרים לי - '''גולם''' איש אתה&quot; (&quot;אני חדש בארץ&quot;, [[w:נתן אלתרמן|נתן אלתרמן]]).
#{{הקשר|מיתולוגיה|יהדות}} גוש חומר בדמות אדם שהופחו בו חיים באמצעות לחשי קסמים.

===גיזרון===
* יחידאי במקרא, לעיל. מהשורש ג-ל-ם קרוב אל ג-ל-ל במשמע דומה (ראו [[גלם#גָּלַם|גלם]] 'גלל'), ולכן גולם הוא 'דבר עדיין גלול\גלום, עדיין בלי צורה', לפני שגוללו אותו.&lt;ref&gt;[https://www.blueletterbible.org/lexicon/h1564/kjv/wlc/0-1/ גסניוס].&lt;/ref&gt; אותו רעיון בפועל גּוֹלֵל 'הציג בצורה מפורטת' (כמו לגולל מגילה). תרגום השבעים ἀκατέργαστος&lt;ref&gt;[https://studybible.info/interlinear/psa%20139:16 LXX].&lt;/ref&gt; 'לא מעובד, לא נשלם',&lt;ref&gt;[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%80%CE%BA%CE%B1%CF%84%CE%AD%CF%81%CE%B3%CE%B1%CF%83%CF%84%CE%BF%CF%82&amp;la=greek perseus].&lt;/ref&gt; תרגום וולגטה inperfectus&lt;ref&gt;[https://vulgate.org/ot/psalms_138.htm וולגטה].&lt;/ref&gt; 'לא נשלם'.&lt;ref&gt;[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=inperfectum&amp;la=latin perseus].&lt;/ref&gt;
*(2:) מקביל ליוונית-עתיקה בהגיית א'''גלמ'''ה ([https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%BC%84%CE%B3%CE%B1%CE%BB%CE%BC%CE%B1#Ancient_Greek ᾰ̓́γᾰλμᾰ]) בהוראת [[כבוד]],[[פסל]].

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י: &quot;גלמי - זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם.&quot;
* מצודת דוד: &quot;גלמי - בעוד הייתי גולם אחד בלא חתוך איברים ולא נשלמה עדיין צורתי.&quot;
* מצודת ציון: &quot;גלמי - ענין דבר שלא נגמרה מלאכתו, וב[[דרז&quot;ל]] גולמי - כלי עץ &lt;small&gt;(חולין כה)&lt;/small&gt;.&quot;

===צירופים===
* [[גלם איש|גולם איש]]
* [[הגלם קם על יוצרו|הגולם קם על יוצרו]]
* [[עולם גלם|עוילם גוילם]]
* [[גלם יבשה|גולם יבשה]]

===נגזרות===
* [[גלמי|גולמי]]
* [[חמר גלם|גֶּלֶם]] (3)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lump}}‏ (3),  {{ת|אנגלית|pupa}}‏ (4), {{ת|אנגלית|dummy}}‏ (5), {{ת|אנגלית|golem}}‏ (6) 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גולם|שם ויקיפדיה=גולם (5)|ויקישיתוף=Category:Chrysalis|שם ויקיפדיה=גלמים|ויקיפדיה 2=גולם (מיסטיקה)|שם ויקיפדיה 2=גולם (7)}}

{{שורש|גלם}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]][[קטגוריה:יצורים מיתולוגיים]][[קטגוריה:חרקים]]

==גָּלַם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גלם
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ל|ם}}, גזרת השלמים
|בניין=קל
|נטיות=}}
# {{רובד|מ}} כרך, קיפל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ '''וַיִּגְלֹם''' וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם|מלכים ב|ב|ח}} 
# {{רובד|ח}} עיצב, יצר גולם, בובה. עשה כגוש
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה}} עיצב וגיבש רעיונות.

===גיזרון===

* השורש ג-ל-ם קרוב אל ג-ל-ל ומשמעו הבסיסי זהה: גלם משמע גלל, כרך, קיפל&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_גָּלַם?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; כמו ב1 לעיל: אליהו קיפל את אדרתו על עצמו. משם [[גלימה#גְּלִימָה|גלימה]] 'בגד גלול\גלום' (הצורה גְּלוֹם קיימת במקרא {{צט/תנ&quot;ך|בִּ'''גְלוֹמֵי''' תְּכֵלֶת|יחזקאל|כז|כד}}). תרגום וולגטה מתרגם כלטינית ''involvo'' 'גלל',&lt;ref&gt;[https://vulgate.org/ot/2kings_2.htm וולגטה], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=involvit&amp;la=latin perseus latin].&lt;/ref&gt; ופרשנים (רש&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_II_Kings.2.8?lang=bi ספריא].&lt;/ref&gt; מצודת דוד&lt;ref&gt;[https://mg.alhatorah.org/Full/Melakhim_II/2/8#e0n6 פרשנים אחרים כלל מצודת דוד].&lt;/ref&gt;) מפרשים כ&quot;כרך&quot;, גם תרגום פשיטתא.&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/showtargum.php?bookname=11&amp;chapter=2&amp;verse=8&amp;Peshitta=ON&amp;Sam=ON תרגום פשיטתא].&lt;/ref&gt;
*המשמעים 2 ו3 הם גזירות לאחור מהמילה [[גלם#גֹּלֶם|גולם]], ראו שם.
===נגזרות===
*[[גלום|גָּלוּם]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fold}}‏ (1)  

{{שורש|גלם}}


=== ראו גם ===
* [[הגלים]]
* [[הגלם]]
* [[התגלם]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==גִּלֵּם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גילם
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ל|ם}}, גזרת השלמים.
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
# מימש, עשה [[מציאות]].
# [[שיחק]] [[דמות]] בהצגה, בסרט וכדומה.
#:* השחקן '''גילם''' את דמותו של גיבור המחזה על־פי קביעותיו של הבמאי.
# כלל בעקיפין (דבר מופשט).
#:* הגרף '''מגלם''' (בתוכו) מידע רב.
# [[יצג|ייצג]] או [[סמל|סימל]] ב[[דמות]]ו ([[רעיון]] או [[עמדה]]).
# &lt;small&gt;כלכלה&lt;/small&gt; עשה חישוב של תשלום כולל מס לפי הסכום הנקי (נטו) שנקבע מראש.

===נגזרות===
*[[מגלם|מְגֻלָּם]]
===מילים נרדפות===
* [[שחק|שיחק]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|materialize}}‏ (1),  {{ת|אנגלית|play}}‏ (2) 

===ראו גם===
* [[בטא]]
* [[הגלים]]
* [[הגלם]]
* [[הדגים]]
* [[התגלם]]
* [[יצג]]
* [[שקף]]

 
{{שורש|גלם}}

[[קטגוריה:תאטרון]][[קטגוריה:כלכלה]]</text>
      <sha1>ldgci32iput6zkzwnrr55ow9pha46mx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קפואירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1460</id>
    <revision>
      <id>519851</id>
      <parentid>425699</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:46:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519851</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1311" sha1="moi8433x834bc08ub3q0wpuj61kleyq" xml:space="preserve">==קפואירה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קפואירה
|הגייה=kapu'''e'''ra
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# [[אמנות לחימה]] שמקורה ב[[ברזיל]]. מאופיינת בתנועות [[ריקוד]] ו[[אקרובטיקה]].
#:* &quot;ספק אמנות לחימה, ספק ריקוד, '''הקפוארה''' התפתחה בצפון מזרח ברזיל במהלך המאה ה-16, על ידי עבדים ממוצא אפריקני.&quot; ([https://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-429440-NDI5NDQwXzExNDM0NzA0Nl8xNDg2ODM2MDAeq-FreeYaan,00.html אנציקלופדיה Y-net], אין תאריך)

===גיזרון===
* {{לועזית|פורטוגלית}} capoeira. משמעות המילה אינה ודאית, והועלו מספר הצעות באשר לה, אך כולן בגדר השערות בלבד.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|capoeira}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קפואירה|ויקישיתוף=Category:Capoeira|שם ויקישיתוף=קפואירה|ויקיטקסט=קפואירה - קובץ שירים}}

[[קטגוריה:אמנויות לחימה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הפורטוגלית]]</text>
      <sha1>moi8433x834bc08ub3q0wpuj61kleyq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1526</id>
    <revision>
      <id>519947</id>
      <parentid>468583</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:39:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519947</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7589" sha1="eaj4uy9nyahlq6hg6bmmouzjylwrvgw" xml:space="preserve">==אַהֲבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אהבה
|הגייה=aha'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|ה|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' אֲהָבוֹת; אַהֲבַת־, ר' אַהֲבוֹת־
}}

#קבוצה של רגשות וחוויות חמים ואוהדים, המופנים כלפי אדם, חפץ, תחום, רעיון או עניין מופשט אחר; לעתים מיוחד לרגש המבקש קרבה רומנטית לאדם אחר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי אִם־שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם – לַעֲשֹׂתָהּ; '''לְאַהֲבָה''' אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו – וּלְדָבְקָה־בוֹ.|דברים|יא|כב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים; וְעַל כָּל־פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה '''אַהֲבָה'''.|משלי|י|יב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|שִׂימֵנִי כַחוֹתָם־עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ; כִּי־[[עזה כמות אהבה|עַזָּה כַמָּוֶת '''אַהֲבָה''']], קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה – רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶתְיָה.|שיר השירים|ח|ו}}
#:* {{צט/משנה|כָּל '''אַהֲבָה''' שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר – בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה '''אַהֲבָה'''; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא '''אַהֲבָה''' הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ '''אַהֲבַת''' אַמְנוֹן וְתָמָר; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ '''אַהֲבַת''' דָּוִיד וִיהוֹנָתָן:|אבות|ה|טז}}
#:*{{צטבי|'''אַהֲבַת''' אֵל לִי עָרְבָה – / '''מֵאַהֲבַת''' נַפְשִׁי נִפְלְאָה; בּוֹ אֶחְשֹׁק, עַד כָּל '''אַהֲבָה'''/ – בִּלְתִּי '''אַהְבָתוֹ''' – אֶשְׂנְאָה!|ibnezra_a/90.html|אהבת אלי לי ערבה|אברהם אבן עזרא}}
#:*{{צטבי|וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה: / נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ; / אוֹמְרִים, '''אַהֲבָה''' יֵשׁ בָּעוֹלָם – / מַה-זֹּאת '''אַהֲבָה?'''|bialik/bia069.html|הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ|ח&quot;נ ביאליק}}

===גזרון===
* מקבילה באוגריתית: 𐎀𐎅𐎁𐎚 (נהגתה בצורה: 'אַהבת' עם סופית ת', בלשון נקבה, שהתקיימה גם בעברית קדומה).&lt;ref&gt;לוחות UT 51 IV, 603&lt;/ref&gt;
* ייתכן והשורש ''א־ה־ב'' מקורב לשורש בשפה ה[[ארמית]] ''י־ה־ב'' הסובב את המשמעות של &quot;''נתינה''&quot;, {{מקור}} כשבפסוק מספר הושע מופיעים שני השורשים בסמיכות מחשידה זה לזו: {{צט/תנ&quot;ך|סָר סָבְאָם הַזְנֵה הִזְנוּ '''אָהֲבוּ''' ⇿ '''הֵבוּ''' קָלוֹן מָגִנֶּיהָ|הושע|ד|יח}}

=== מידע נוסף ===
בתאולוגיה יהודית מודרנית, משמש המונח לציון עבודת‏‏־האל לשמה; קיום צו אלוהי מתוך ראיית קיומו בתור השכר עצמו.&lt;ref&gt;ישעיהו ליבוביץ, '''אמונתו של הרמב&quot;ם''', אוניברסיטה משודרת.&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;יהושע ברמן, &quot;[http://tchelet.org.il/article.php?id=337&amp;page=all כל יחיד הוא מלך]&quot; בתוך &quot;תכלת&quot; מס' 26, 2007.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
{{ע|4|
* [[אהבה אפלטונית]]
* [[אהבה התלויה בדבר]]
* [[אהבה חפשית|אהבה חופשית]]
* [[אהבה ממבט ראשון]]
* [[אהבה מקלקלת את השורה]]
* [[אהבה נכזבת]]
* [[אהבה עורת|אהבה עיוורת]]
* [[אהבה עצמית]]
* [[אהבה שאינה תלויה בדבר]]
* [[אהבת אם]]
* [[אהבת בצע]]
* [[אהבת בשרים]]
* [[אהבת חנם|אהבת חינם]]
* [[אהבת נפש]]
* [[חולה אהבה]]
* [[מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה]]
* [[על כל פשעים תכסה אהבה]]
* [[עשה אהבה]]
}}

===מילים נרדפות===
* [[חבה|חיבה]]
* [[חמדה]]
* [[חסד]]
* [[נטיה|נטייה]]

===ניגודים===
* [[איבה]]
* [[סלידה]]
* [[עוינות]]
* [[שנאה]]
* [[תעוב|תיעוב]]

===תרגום===
{{תר|חיבה}}
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|amore}}
*אירית: {{ת|אירית|grá}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|love}}
*ארמית: [[רחימו]]
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|amo}}
*גרמנית: : {{ת|גרמנית|Liebe}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|სიყვარული}} (תעתיק: siq̇varuli)
*הודית: {{ת|הינדית|प्यार}} (תעתיק: pyār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|liefde}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|szeretet}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|tình yêu}}
*זולו: {{ת|זולו|uthando}}
*טורקית: {{ת|טורקית|sevgi|aşk}}
*טמילית: {{ת|טמילית|அன்பு}} (תעתיק: aṉpu)
*יוונית: {{ת|יוונית|αγάπη}} (תעתיק: agápi)
*יידיש: {{ת|יידיש|ליבע}}
*יפנית: {{ת|יפנית|愛}} (תעתיק: ai)
*כורדית: {{ת|כורדית|evîn}}
*לטינית: {{ת|לטינית|amor}}
*מלאית: {{ת|מלאית|cinta}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|kjærleik}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|upendo}}
*סינית: {{ת|סינית|愛}} (מנדרינית:ái ; קנטונית: oi3)
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|अनुराग}} (תעתיק: anurāga)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|amor}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حب}} (תעתיק: חֻבּّ)
*פולנית: {{ת|פולנית|miłość}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|amor}}
*פינית: {{ת|פינית|rakkaus}}
*פרסית: {{ת|פרסית|عشق}} (תעתיק: עֵשְׁק)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|láska}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|amour}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|사랑}} (תעתיק: sarang), {{ת|קוריאנית|애정}} (תעתיק: aejeong)
*רומנית: {{ת|רומנית|dragoste}}
*רוסית: {{ת|רוסית|любовь}} (תעתיק: ljubóvʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|kärlek}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|ความรัก}} (תעתיק: kwaam-rák)
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אהדה]]
* [[אלטרואיזם]]
* [[ידידות]]
* [[עגבים]]
* [[רומנטיקה]]
* [[רעות#רֵעוּת|רֵעוּת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אהבה|ויקיציטוט=אהבה|ויקישיתוף=Category:Love|שם ויקישיתוף=אהבה|ויקיטקסט=ביאור:אהבה}}
* [https://ebydict.benyehuda.org/definition/view/2781 הערך &quot;אהבה&quot;] ב[[w:מילון העברית הישנה והחדשה|מילון בן־יהודה]], מתוך אתר פרוייקט בן־יהודה.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|אהב}}
[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>eaj4uy9nyahlq6hg6bmmouzjylwrvgw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בדידות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1531</id>
    <revision>
      <id>519743</id>
      <parentid>512224</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:09:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519743</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2350" sha1="opcefu2dfyqxq4mv9y9v6fems6acqfk" xml:space="preserve">==בְּדִידוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בדידות
|הגייה=bdi'''dut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ב|ד|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילוּת}}
|נטיות=}}
{{נגן|קובץ=He-בְּדִידוּת.ogg|כתובית=הגיה}}
#{{רובד|הביניים}} תחושה של [[ריחוק]] מהסביבה, ש[[בגין|בגינה]] [[אדם]] מסוים מרגיש [[לבד]].
#:*{{צט/הכוזרי|וּלְהִפָּנוֹת עַד שֶׁיִּתְיַחֵד לְחֶבְרַת הַמַּלְאָכִים, וְלֹא יִהְיֶה מִשְׁתּוֹמֵם בִּיחִידוּת '''וּבִבְדִידוּת''', אֲבָל הֵם צְוָתוֹ.|ג|א}}
#:*{{צטבי|מרגיש הוא בנפשו, שכשהוא יושב בשעות אלו בביתו, חסר לו איזה דבר, שאין לחושים אחיזה בו.  '''בדידות'''!  '''בדידות''' עגומה, דומה ליראה ופחד. והיראה אינה יראת העונש.  זוהי יראה של '''בדידות'''. |https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/koes.html|הוא כועס|יהודה שטיינברג}}
#:*{{צטבי|ותימלא נפשו העייפה '''בדידות''' אין-קץ. דומיה איומה מסביב, עוד אין חַיִץ בין יום ובין לילה.|https://benyehuda.org/berdi/maase_bereshit.html|מעשה בראשית|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
#:*{{צטשיר|בּוֹ חִשּׂוּפָהּ הַפִּתְאֹמִי וְהַפָּרוּעַ / שֶׁל '''הַבְּדִידוּת''' בֵּין הָרַבִּים וְהַזָּרִים; / בּוֹ הָרֵעוּת יְדֵי אָדָם בַּצַּר בְּרָאוּהָ|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}419&amp;wrkid{{=}}1926|לֵיל חֲנָיָה|ויקיפדיה=ליל חניה|נתן אלתרמן}}


===גיזרון===
*{{חידוש|התיבונים}}

===מילים נרדפות===
* [[גלמודיות]]
* [[יחידות]]
* [[ערירות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|loneliness}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Einsamkeit}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|soledad}}
* ערבית: {{ת|ערבית|وحدة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|одиночество}}

[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:פילוסופיה]]</text>
      <sha1>opcefu2dfyqxq4mv9y9v6fems6acqfk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1534</id>
    <revision>
      <id>520604</id>
      <parentid>518406</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:36:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520604</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6754" sha1="j2ddx9twb9jhigfzlbcrxnuo5b65uhz" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=תואר בארמית רַבָּה|ראו=[[רבא|רַבָּא]]}}
{{פירוש נוסף|אחר= '''רַבָּה''' שם עיר במקרא |ראו=[[רבת עמון]]}}
{{פירוש נוסף|אחר=תואר לנקבה רַבָּה|ראו=[[רב|רַב ב' ו ג']]}}

==רָבָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=רבה
|שורש וגזרה={{שרש3|ר|ב|ה}}
|בניין=קל
}}
# נעשה גדול. מספרו גדל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר – פְּרוּ '''וּרְבוּ''', וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם בַּיַּמִּים; וְהָעוֹף '''יִרֶב''' בָּאָרֶץ.|בראשית|א|כב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ '''יִרְבְּיֻן''', וְכֶסֶף וְזָהָב '''יִרְבֶּה'''־לָּךְ; וְכֹל אֲשֶׁר־לְךָ, '''יִרְבֶּה'''.|דברים|ח|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַל־כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ, מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׁדֶה; '''וַתִּרְבֶּינָה''' סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָיו, מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ.|יחזקאל|לא|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל '''יִרְבּוּן'''; הֱקִיצֹתִי, וְעוֹדִי עִמָּךְ.|תהלים|קלט|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''בִּרְבוֹת''' צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם; וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם.|משלי|כט|ב}}

===גיזרון===
צורה חלופית ל[[רב#רַב ב|רַב]]. 

===צירופים===
*[[פרה ורבה|פרו ורבו]]

===ניגודים===
*[[מעט#מָעַט|מָעַט]]
*[[קטן#קָטַן|קָטַן]]
*[[חסר#חָסַר|חָסַר]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|multiply}}

{{שורש|רבה}}

==רִבָּה==
# הוסיף 
#:* {{צט/תנ&quot;ך| תִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן וְלֹא '''רִבִּיתָ''' בִּמְחִירֵיהֶם|תהלים|מד|יג}}
#:* ריבה ומיעט וריבה מאי ריבה ריבה הכל וכו' 
===גיזרון===

===נגזרות===
*[[רבוי|רִבּוּי]]
*'''רֻבָּה''' (צורת הסביל)
**[[מרבה|מְרֻבֶּה]]
*[[רבית|רִבִּית]]
===מילים נרדפות===
*[[הרבה|הִרְבָּה]]

==רִבָּה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ריבה
|הגייה=ri'''ba'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ר|ב|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' רִבּוֹת; רִבַּת־, ר' רִבּוֹת־
}}
{{תמונה|Marmeladesorten.jpg|ריבות}}
# [[פירות]] מבושלים ב[[סוכר]] המשמשים כ[[ממרח]].
#:* מרחתי '''ריבה''' על פרוסות הלחם.

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} ככל הנראה מבוסס על פרשנות שגויה. בן־יהודה מצא לה [[תקדים]] בצירוף התלמודי: {{צט/ירושלמי הלכה|[[תופין|תופיני]] '''ריבה'''|שקלים|ז|ג}} על יסוד המילה {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|مُرَبَّب|מֻרַבַּّבּ}}&lt;ref&gt;ולא {{ערבית|مُرَبًّى|מֻרַבַּّא}} משורש ר־ב־י, כפי שהביא טור־סיני בהערה לערך רִבָּה במילונו של בן־יהודה (עמ' 6368). מֻרַבַּّא היא אמנם המילה הרגילה בערבית למאכל זה, אך גם מֻרַבַּّבּ מצויה במילונים (למשל אצל [https://www.studyquran.org/LaneLexicon/Volume3/00000173.pdf Lane, כרך 3 עמ' 1007]).&lt;/ref&gt; שמשמעותה &quot;[[מרקחת]] פירות&quot;, הוא הציע לראות במילה &quot;ריבה&quot; שם עצם מן השורש רב&quot;ב (על משקל סִבָּה מן סב&quot;ב) במשמעות זו.&lt;ref&gt;ראו ברשימה של בן־יהודה בעיתונו &quot;הצבי&quot; מיום כו באדר תרמ&quot;ח, [http://www.jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&amp;Source=Page&amp;Skin=TAUHe&amp;BaseHref=HZV/1888/03/09&amp;PageLabelPrint=&amp;EntityId=Ar00401&amp;ViewMode=HTML &quot;מלה חדשה שהיא ישנה&quot;], בעמ' 4. מובא גם על ידי ראובן סיוון בלשוננו לעם יט (תשכ&quot;ח), עמ' 105-107.&lt;/ref&gt; הגרסה &quot;תופיני ריבה&quot; היא כנראה שיבוש של &quot;תופיני רכה&quot;. גם אם המילה המקורית היא אכן &quot;ריבה&quot;, יש להניח שזוהי צורת פועל (בניין פיעל מן השורש רב&quot;י) וממילא אין יסוד לסברתו של בן־יהודה.&lt;ref&gt;שרגא אברמסון, דעת חז&quot;ל בפירוש &quot;תופיני&quot; (לבירור עניין ריבה), '''לשוננו לעם''' יט (תשכ&quot;ח), עמ' 137-143.&lt;/ref&gt;
:חידוש זה של בן־יהודה הפך מקור ללעג בחוגים מסוימים. עדות לכך מצויה ב[[נובלה]] [[w:שבועת אמונים (נובלה)|&quot;שבועת אמונים&quot;]] מאת [[w:שמואל יוסף עגנון|ש&quot;י עגנון]] שפורסמה ב־1943: &quot;היה שם תלמיד חכם מתלוצץ על בעל המִלון שטעה בפירוש המלות וקרא למרקחת של פירות... ריבה&quot; (עמ' 5).&lt;ref&gt;אילון גלעד, &quot;[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.8086856 הטעות המרה של בן־יהודה שיצרה ממרח מתוק&quot;], &quot;[[w:הארץ|הארץ]]&quot;, 6 בנובמבר 2019&lt;/ref&gt; עם זאת, עגנון אינו מבאר את הסיבה להתלוצצות.&lt;ref&gt;נפוצה השמועה שבן־יהודה גזר את המילה מתוך אי הבנה של הציטטה {{הדגשה|”מאי '''ריבה''', מיני מתיקה“|}} אך אין מובאה כזו בנמצא.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[רבת חלב|ריבת חלב]]

===מילים נרדפות===
*[[מרמלדה]]
*[[מרקחת]]
*[[קונפיטורה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|jam|marmalade}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|mermelada}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مربى}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|confiture|gelée}}
* רוסית: {{ת|רוסית|варенье}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ריבה|ויקיספר=ספר מתכונים/ריבות|שם ויקיספר=מתכוני ריבה|ויקישיתוף=Category:Jam|שם ויקישיתוף=ריבה}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מגדנאות]]
[[קטגוריה:מלים שמשערים שהוראתן השתבשה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>j2ddx9twb9jhigfzlbcrxnuo5b65uhz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חשך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1555</id>
    <revision>
      <id>520082</id>
      <parentid>516333</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:35:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520082</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11768" sha1="dvz77p1kr98zytv72p95wdavozpbjcv" xml:space="preserve">{{שין}}

==חֹשֶׁךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חושך
|הגייה='''kho'''shekh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|חשׁך|ח־שׁ־ך}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=חֹשֶׁךְ־
}}
{{עשר המכות}}
# מצב המאופיין בהיעדר [[אור]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, '''וְחֹשֶׁךְ''' עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם.|בראשית|א|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה; נְטֵה יָדְךָ עַל־הַשָּׁמַיִם, וִיהִי '''חֹשֶׁךְ''' עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם – וְיָמֵשׁ '''חֹשֶׁךְ'''.|שמות|י|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר '''בַּחֹשֶׁךְ''' – וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ, לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים; רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם, כִּי תַשִּׁיגוּם.|יהושע|ב|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי־הִנֵּה '''הַחֹשֶׁךְ''' יְכַסֶּה־אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יהוה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.|ישעיהו|ס|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלַי – הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית-יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים '''בַּחֹשֶׁךְ''', אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ; כִּי אֹמְרִים אֵין יהוה רֹאֶה אֹתָנוּ...|יחזקאל|ח|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי־אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יהוה; אֱלֹהַי יַגִּיהַּ '''חָשְׁכִּי'''.|תהלים|יח|כט}}
# {{בהשאלה}} דבר שלילי כלשהו - צרה, בערוּת וכדומה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר; לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־'''חֹשֶׁךְ'''.|משלי|ב|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם, אַיֵּה יָדַע; כִּי־נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם־'''חֹשֶׁךְ'''.|איוב|טו|כג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל '''בַּחֹשֶׁךְ''' הוֹלֵךְ; וְיָדַעְתִּי גַם־אָנִי, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת־כֻּלָּם.|קהלת|ב|יד}}
#:*{{צטבי|בלבו '''חושך, חושך, חושך''', ולעומת פּניו ספרים, ספרים, ספרים|berdi/shira_veproza.html|שירה ופרוזה|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
===גיזרון===
# בתרבות השומרית-בבלית, ובלשון ה'''אכדית''': אַשׁכֻּ או אַשׂכֻּ (ȧsakku ([https://books.google.co.il/books?id=27m3y6MNRzYC&amp;pg=PA46&amp;lpg=PA46&amp;dq=a%C5%A1akku&amp;source=bl&amp;ots=amG_W7K9K6&amp;sig=ACfU3U2oGQIVzRBw7WPvpWssB_sO3A3I6Q&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;ved=2ahUKEwj_5ozXoPXsAhUsDmMBHQgDDsIQ6AEwDnoECAcQAg#v=onepage&amp;q=a%C5%A1akku&amp;f=false ašakku] שימשו כשמם של [[שד]] מזיק,והמחלות להן הוא אחראי. בעוד הצירוף בִּית-אַשַׂכִּ (bit-asakki) שימש בהוראת: 'איזור אסור', 'אזור-טאבּוּ' {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 &quot;ašakku&quot; , page - 325}}. '''ארמית, וסורית''': 'חֲשַׁךְ' . 
:*'''מצרית קדומה''': (חֲאוֹ-דְגֵ'; [https://simondschweitzer.github.io/aed/113750.html  ḫꜣwj]) - [[לילה]] .להלן יצוגיו הפונטיים של ההירוגליף: (wSAw , אֻשֵׁ-אֻ , [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf u̯-šȝ-ȝ-u̯]) בהוראת אפילה או לילה, בתוספת יצוגיו הסמליים (2 הסמלים מימין): [https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%93%87%B0 𓇰] -לוגוגרמה המסמלת דברים הקשורים לאפילה, ובנוסף - ציור '3-קווים' כמייצג של לשון ריבוי: &lt;hiero&gt;G43-M8-G1-G43-N2-Z3&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
* [[אוצרות חשך|אוצרות חושך]]
* [[הרי חשך|הרי חושך]]
* [[חדר חשך|חדר חושך]]
* [[חשך מצרים|חושך מצרים]]
* [[מכת חשך|מכת חושך]]
* [[מעבר להרי החשך|מעבר להרי החושך]]
* [[רשעים בחשך ידמו|רשעים בחושך ידמו]]

===מילים נרדפות===
'''1'''
* [[אפל|אופל]]
* [[אפלה]]
* [[חשכה]]
* [[מאפליה]]
* [[מחשך]]
* [[עלטה]]
* [[צלמות|צלמוות]]

===ניגודים===
* [[אור]]

===תרגום===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|buio|oscurità}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kegelapan}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|darkness}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|խավար}} (תעתיק: xavar)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|სიბნელე}} (תעתיק: sibnele)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Dunkelheit|Finsternis}}
*הודית: {{ת|הינדית|अन्धेरा}} (תעתיק: andherā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|duisternis|donkerheid}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|sötétség}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|bóng tối}}
*ולשית: {{ת|ולשית|tywyllwch}}
*טגלית: {{ת|טגלית|kadiliman}}
*טורקית: {{ת|טורקית|karanlık}}
*יוונית: {{ת|יוונית|σκοτάδι}} (תעתיק: skotádi)
*יידיש: {{ת|יידיש|פֿינצטערניש}}
*יפנית: {{ת|יפנית|闇}} (תעתיק: yami)
*כורדית: {{ת|כורדית|tarîtî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|tenebrae|obscuritas}}
*מלאית: {{ת|מלאית|kegelapan}}
*מלטית: {{ת|מלטית|dlam}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|mørke}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|अन्धकार}} (תעתיק: andhakāra)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|oscuridad}}
*ערבית: {{ת|ערבית|ظلام}} (תעתיק: טַ'לִָאם)
*פולנית: {{ת|פולנית|ciemność}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|escuridão}}
*פינית: {{ת|פינית|pimeys}}
*פרסית: {{ת|פרסית|تیرگی}} (תעתיק: תירכּי)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|tma}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|obscurité}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|암흑}} (תעתיק: amheuk)
*רומנית: {{ת|רומנית|întuneric}}
*רוסית: {{ת|רוסית|тьма}} (תעתיק: tʹma)
:::{{ת|רוסית|потёмки}} (תעתיק: potjómki)
*שוודית: {{ת|שוודית|mörker}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|ความมืด}} (תעתיק: kwaam mêut)
}}

===ראו גם===
* [[חסך]]
* [[שחר#שָׁחֹר|שחור]]
* [[שקיעה]]
&lt;/br&gt;

[[קטגוריה:עשר המכות]]
[[קטגוריה:מצרית]]
{{שורש|חשׁך}}

==חָשַׁךְ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חשך
|שורש וגזרה={{שרש|חשׁך|ח־שׁ־ך}}, [[גזרת השלמים]] 
|בניין=קל
|נטיות=}}
# נעשה [[אפל#אָפֵל|אפל]].
#:* {{הדגשה|&quot;וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ '''וַתֶּחְשַׁךְ''' הָאָרֶץ&quot;|(שמות י, טו)}}
#:* {{הדגשה|&quot;בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד '''שתחשך'''&quot;|(משנה, מסכת יומא, פרק ו', משנה ו')}}

===גיזרון===
# מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות כגון ארמית וערבית נמצאו פעלים מקבילים משורש דומה.

===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|&quot;'''תֶּחְשַׁכְנָה''' עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד&quot;|(תהלים סט, כד)}}
* {{הדגשה|&quot;עַד אֲשֶׁר לֹא '''תֶחְשַׁךְ''' הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם&quot;|(קהלת יב, ב)}}
* {{הדגשה|&quot;הפרת נדרים כל היום, יש בדבר להקל ולהחמיר. כיצד? נדרה בלילי שבת - יפר בלילי שבת וביום השבת עד '''שתחשך''', נדרה עם חשכה - מפר עד שלא '''תחשך''', שאם '''חשכה''' ולא הפר - אינו יכול להפר&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ע&quot;ו, עמוד ב')}}

===צירופים===
* [[חשך משחור תארו]]
* [[חשך עולם בעדו]]
* [[חשכו עיניו]]

===ניגודים===
* [[אור]]
* [[האיר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|darken}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|oscurecer}}

===ראו גם===
* [[חשוך]]
* [[חשכון]]

{{שורש|חשׁך}}

==חָשַׂךְ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חשך
|שורש וגזרה={{שרש|חשׂך|ח־שׂ־ך}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
|נטיות=}}
# {{רובד|מקרא}} מָנַע, עיכב.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|&quot;וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא '''חָשַׂכְתָּ''' אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי&quot;|בראשית|כב|יב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''חוֹשֵׂךְ'''שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר.|משלי|יג|כד}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} פַּחַת,חסֲר
#:* {{צט/משנה|רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:לֹא '''יַחְשֹׂךְ''', מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.|דמאי|ז|ג}}

===גיזרון===
# יש הסבורים כי מקורו של פועל זה ושל הפועל [[חסך|חָסַךְ]] זהה, אך מקור זה עוד לא נמצא. בשפות שמיות אחרות כגון ארמית־סורית וערבית נמצאו מילים משורש דומה שהוראתן דומה.

===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|&quot;וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי. וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא '''חָשַׂךְ''' מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים&quot;|(בראשית לט, ז־ט)}}
* {{הדגשה|&quot;'''חוֹשֵׂךְ''' אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה&quot;|(משלי יז, כז)}}

===צירופים===
* [[חושך שבטו שונא בנו]]

===מילים נרדפות===
* [[מנע]]
* [[עכב|עיכב]]
* [[עצר]]

===ניגודים===
* [[הניח]]
* [[הרשה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|withhold}}, {{ת|אנגלית|keep}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|retener}}

===סמוכין===
{{שורש|חשׁך}}
{{שורש|חשׂך}}

[[קטגוריה:מילים בהן שין שמאלית התחלפה בסמך]]</text>
      <sha1>dvz77p1kr98zytv72p95wdavozpbjcv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גמד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1556</id>
    <revision>
      <id>519996</id>
      <parentid>516458</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:01:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519996</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12528" sha1="8lv58cs2srk47wfak4tfs83igrdh97b" xml:space="preserve">{{חסר|גִּמֵּד}}

==גַּמָּד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גמד
|הגייה=ga'''mad'''
|חלק דיבר=תואר ושם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|מ|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות= נ' גַּמָּדָה או גַּמֶּדֶת; ר' גַּמָּדִים, גַּמָּדֵי־; נ&quot;ר גַּמָּדוֹת
}}
[[קובץ:Dwarf.jpg|185px|שמאל|ממוזער|גמד (2)]]
# אדם [[נמוך]] מאוד.
#:* {{מאגרים|אורך הממוצעים או מרוב האנשים יהיה שתי אמות ומחצה. [...] ואותם הארוכים ביותר ממדה הנזכרת יקראו בשם ענקים (ריזען), והקצרים פחות ממדה הנזכרת יקראו בשם '''גמדים''' (גצווערגע).|https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1038001&amp;mm15{{=}}000002103001013&amp;mismilla{{=}}1|ראשית לימודים א|ברוך לינדא|שנה=1788|ויקיפדיה=ללא}}
#:*{{צטבי|מֵהֶם גִּדְלֵי קוֹמָה עוֹמְסִים בַּסֵּבֶל, מהֶם '''גַּמָדִים''' בַּבַּיִת יַעֲבֹדוּ, שָׁרִים וּמְחוֹלְלִים וּפֹרְטִים עַל נֵבֶל|yalag/ylg076.html|אסנת בת פוטיפרע|י&quot;ל גורדון}}
# כינוי בעברית לכמה סוגים של דמויות לא־אנושיות שמופיעות במיוחד ב[[מיתולוגיה]] ה[[נורדי|נורדית]], באגדות־עם אירופיות וב[[ספרות]] [[פנטזיה]]. דמויות האלה מתאפיינות בקומה נמוכה או בממדים קטנים במיוחד.
#:*{{צטבי|אָז תֵּרֵד מַקְהֵלַת '''גַּמָּדִים''' בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה בִּרְנָנָה; שַׁאֲנַנָּה כַּחֲלוֹם יֶלֶד קָטָן, עֲנֻגָּה כְּקֶרֶן הַלְּבָנָה|bialik/bia016.html|גמדי ליל|חיים נחמן ביאליק}}
#:* באגדה &quot;שלגיה&quot; יש שבעה '''גמדים'''.
# {{הקשר|רפואה}} אדם שגובהו נשאר נמוך מ־145 [[ס&quot;מ]] עקב מחלה שעצרה את גדילתו (מיושן. כיום מקובל יותר המונח: '''נמוך קומה''').
# {{משלב|סלנג}} כינוי, לעתים מעליב, לאדם נמוך.
#:* תראה את שחקן הכדורסל הזה, אני ממש '''גמד''' לעומתו.

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|'''וְגַמָּדִים''' בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ|יחזקאל|כז|יא}}, כשם קבוצי של עם המשרת בצבא העיר הפיניקית-[[צור|צוֹר]] לצד עמים אחרים כמו פרס, לוד ובני [http://he.wikipedia.org/wiki/ארוואד ארווד] (עיר פיניקית). ישנם הסבורים שהמילה &quot;גַמָּדִים&quot; במקרא היא שיבוש של מעתיק מקראי קדום, שהחליף בין האות רי&quot;ש לאות דל&quot;ת, ווהכתיב הנכון הוא: &quot;גמרים&quot;, בני גומר בן יפת.{{הערת שוליים|גרשון ברין ויהודה שיף, עולם התנך / יחזקאל, עמ' 125.}}.

:[[דא עקא]], '''הקשר בין הגמד המופיע בתנ&quot;ך עם בני אדם נמוכים הוא כנראה חסר בסיס עובדתי''' &lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H1575 Gesenius].&lt;/ref&gt; ונובע מדמיון מקרי של השם הקיבוצי הנדון לשורש  ג-מ-ד (קרוב אל קמט, קמץ) שעניינו 'התכווצות, היה קטן יותר'.&lt;ref&gt;ולמילה המקראית גוֹמֶד 'מידת אורך קטנה', מילה שגם נובעת מאותו שורש ג-מ-ד.&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_גְּמַד.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=gmd%20V&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H1574 גזניוס].&lt;/ref&gt; הנחה שגויה זו חדרה לרובד עברית-חדשה בעקבות דברי רש&quot;י&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י על תיבת &quot;גמד&quot;: {{צט/ללא|יש פותרים שהם '''ננסים''' ונכנסין במדת אמה|רש''י על יחזקאל כז יא}}.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Ezekiel.27.11?lang=bi ספריא].&lt;/ref&gt;. קיימת מקבילה ב[[ערבית]] בהגיית: ג'מאד (جَمَاد) בהוראת: [[דומם]] אינו צומח וגדל.
*  ממאמרו &quot;לחקר השמות והכנוים&quot; של פרופ' הרב [[w:שמואל קליין|שמואל קליין]] ניתן להבין כי שמות הקדמונים הבאים : [[w:רבי חייא בר גמדא|רבי חייא בר גמדא]], [[w:רב גמדא|רב גמדא]], {{צט/בבלי|רבי יהודה בן גמדא|סוטה|מג|ב}} ועוד , הוענקו להם ככינוי: &quot;גמדא&quot;, משום שהיו '''[[אטר]]י-ימינם''' {{הערת שוליים|לחקר השמות והכינוים / ש. קליין.לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. א'- ד‎' (ניסן תרפ&quot;ט), עמ':333}}.

=== פרשנים מפרשים ===
* זהות העם הזה לא ידועה ובשל חוסר נתונים, ההשערות הן בגדר ניחוש:&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&lt;ref&gt;[https://biblehub.com/commentaries/ezekiel/27-11.htm Pulpit Commentary]: &quot;On the whole, we must leave the problem as one that we have no data for solving&quot;.&lt;/ref&gt;
**[[w:הירונימוס|הירונימוס]], מתרגם התנ&quot;ך והברית החדשה ללטינית (וולגטה) בסוף המאה ה־4, תרגם &quot;וגמדים&quot; ביחזקאל כז יא: פיגמי Pigmae,{{הערת שוליים|ביוונית: Πυγμαῖοι, באנגלית: [[w:en:Pygmy peoples|Pygmies]]. למשל: {{צטבי|הֶרֶג וָמָוֶת בְּכַנְפֵיהֶם לְעַם הַפִּגְמַיִּים מְבִיאִים / הֵם, בְּהַצּוֹתָם עֲלֵיהֶם הַשְׁכֵּם עִם-דִּמְדּוּמֵי שָׁחַר.|https://benyehuda.org/read/5526|איליאדה|הומרוס|מתרגם=שאול טשרניחובסקי.}}}} בני עם של גמדים במיתולוגיה היוונית. פירושו מתבסס כנראה על הדמיון למילה [[גמד#גּומֶד|גֹּמֶד]] (שופטים ג טז) שפירושה אמה - מידת אורך מקראית של כחצי מטר.{{הערת שוליים|{{הארץ|אילון גלעד|&quot;כיצד הגיעו לעברית המלים גַּמָּד ונַנָּס?&quot;|1.8554968|20 בפברואר 2020.}}}}
**תרגום השבעים מתרגם גמד ליוונית {{יוונית|φύλαξ|fulax}} 'שומר', בלי לנחש את זהות העם הזה,&lt;ref&gt;[https://studybible.info/LXX_WH-Brenton/Ezekiel%2027:11 LXX].&lt;/ref&gt; וגם תרגום פשיטתא לסורית.&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/showtargum.php?bookname=14&amp;chapter=27&amp;verse=11&amp;Peshitta=ON&amp;Sam=ON פשיטתא]: {{צט/ללא|ܘ'''ܢܿܛܪܝܢ''' ܒܡ̈ܓܕܠܝܟ|פשיטתא}} = {{צט/ללא|ו'''נוטרין''' במגדליך|פשיטתא}}, [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=n%2Br+V%20&amp;cits=all נטר] =  שמר.&lt;/ref&gt;
**תרגום יונתן מתרגם לקַפּוּטְקָאֵי,&lt;ref&gt;{{צט/יונתן|וְאַף '''קַפּוּטְקָאֵי''' בְּמִגְדָלֵיךְ|יחזקאל|כז|יא|}}&lt;/ref&gt; אזור מוכר&lt;ref&gt;[[wikipedia:Cappadocia|Cappadocia]].&lt;/ref&gt; באסיה הקטנה,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_קַפּוּדְקְיָא.1?lang=he יסטרוב], [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=qpwdqy+A%20&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; שהוא גם תרגום של [[כפתור]] ([[כרתים|כְּרֵתִים]]) באונקלוס וביונתן&lt;ref&gt;כמו [[s:מ&quot;ג_בראשית_י_יד#%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D|בראשית י יד]], [[s:מ&quot;ג_דברים_ב_כג#%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D|דברים ב כג]].&lt;/ref&gt; - לא ברור למה.
* התנא [[w:סומכוס|סומכוס]] פירש &quot;גַמָּדִים&quot; – &quot;גם-מדים&quot;, כלומר אנשים מממלכת מָדַי.{{הערת שוליים|משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית, 1954. כרך ב' עמ' 517.}}
* רש&quot;י על יחזקאל כז יא: &quot;תרגם יונתן 'ואף קפוטקאי' [קפוטקאי = מן קפודקיה, חבל ארץ באסיה הקטנה]. שמעתי משמו של רבי מנחם על שם שיורדין בים עד התהום משערי גומדי אמות עומקה נקראו גמדים אנדוי&quot;ש בלע&quot;ז ויש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה.
* מצודת דוד על יחזקאל כז יא: &quot;וגמדים&quot; - אנשים קצרי המדה היו על המגדלים לראות משם מה הנעשה במחנה האויב ובעבור קטנותם לא ראם האויב לזרוק בהם חצים&quot;.
* מצודת ציון על יחזקאל כז יא: &quot;וגמדים&quot; - כן יקראו אנשי מדה קצרה והוא מלשון גמד ארכה (שופטים ג') שר&quot;ל אמת הזרוע.

===צירופים===
* [[גמד גינה]]

===נגזרות===
* [[גמדון]]
* [[גמדות|גַּמָּדוּת]]
* [[גמדי]]

===מילים נרדפות===
* [[גוץ]]
* [[ננס]]
* [[קצר קומה]]
* [[נמוך קומה]]

===ניגודים===
* [[גבה קומה]]
* [[גבוה]]
* [[ענק]]
* [[תמיר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dwarf}}, {{ת|אנגלית|midget}}, {{ת|אנגלית|gnome}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|nain}}
* רוסית: {{ת|רוסית|гном}}, {{ת|רוסית|карлик}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قزم}}

===ראו גם===
* [[גמוד#גָּמוּד|גָּמוּד]]
* [[w:בס (אל)|בס (אל)]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גמד|ויקישיתוף=CATEGORY:Dwarves|שם ויקישיתוף=גמדים}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|גמד}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:בעלי מומים]]
[[קטגוריה:מיתולוגיה]]

==גֹּמֶד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גומד
|הגייה='''go'''med
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|מ|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' גְּמָדִים
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מידת אורך. לפי הפרשנות המסורתית הייתה שווה ל[[אמה]]. רש&quot;י סבור כי הייתה קצרה במעט מאמה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת '''גֹּמֶד''' אָרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ.|שופטים|ג|טז}}.
#:*{{צט/משנה|נִימֵי כִפָּה שֶׁל זְקֵנָה, '''וְהַגּוֹמָדִין''' שֶׁל עַרְבִיִּין, וְהַקֻּלְקִין, וְהַפֻּנְדָּא, וְהַמַּעֲפֹרֶת, וְהַפַּרְגּוֹד, נִימֵיהֶן כָּל שֶׁהֵן.|כלים|כט|א}}
# {{משלב|אנטומיה}} {{פירוש לקוי}} עצם באמת היד.

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. רש&quot;י פירש - שלא היתה זו אמה שלמה כי אם &quot;גומד ארכה - אמה גדומה&quot;.
* מופיע במשנה. תרגום השבעים ופרשנים עתיקים פירשו תיבת גומד בהוראת '''חצי'''-אמה או אמה-קטנה . בלשון ארמית של תרגום יונתן,מנדאית, ובארמית-בבלית תורגמה תיבת גמד לתיבה בעלת ארבעה עיצורים - &quot;גרמידא&quot;, garmida. סורית - ג'''ו'''רמידא וגם גורמייזא

===פרשנים מפרשים===
* מצודת דוד: &quot;גומד ארכה - קצרה ממדת חרב עם כי חגרה מתחת למדיו מ&quot;מ נרגש היה בליטתה אם היתה כמדת חרב.&quot;
* מצודת ציון: &quot;גמד - אמה.&quot;
* רד&quot;ק: &quot;גומד ארכה - שיעור אמה וכן [[ת&quot;י]] גרמידא.&quot;
* רלב&quot;ג: &quot;לא היה ארכה כי אם אמה.&quot;

===ראו גם===
* [[אמה]]

[[קטגוריה:יחידות מידה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

{{שורש|גמד}}</text>
      <sha1>8lv58cs2srk47wfak4tfs83igrdh97b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כסף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1566</id>
    <revision>
      <id>520616</id>
      <parentid>518186</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:38:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520616</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9437" sha1="a7k3wt3db0ctycje05l92jmwd6lgap9" xml:space="preserve">{{חסר|כָּסַף|כַּסָּף|כֹּסֶף}}

== כֶּסֶף ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כסף
|הגייה='''ke'''sef
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ס|ף|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' כְּסָפִים; כֶּסֶף־, ר' כַּסְפֵּי־; כ' כַּסְפּוֹ, כַּסְפְּךָ, כְּסָפָיו, כְּסָפֶיךָ
בהפסק: כָּסֶף.
}}
{{נגן|קובץ=He-כֶּסֶף.ogg|כתובית=הגיה}}
{{תמונה|One IL.jpg|שטר של לירה ישראלית אחת.}}
{{תמונה|Ag-TableImage.svg|כסף בטבלה המחזורית.}}
# [[יסוד]] כימי מתכתי. סמלו בטבלה המחזורית הוא Ag, ומספרו האטומי 47. הכסף הוא [[מתכת]] רכה בצבע [[לבן]] בוהק.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-'''כֶסֶף''' וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.|שמות|יב|לה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''כַּסְפֵּךְ''' הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.|ישעיהו|א|כב}}
#:*{{צט/משנה|פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים, סֶלַע '''כֶּסֶף''' נַעֲשָׂה שִׁשָּׁה דִינָרִים.|כתובות|ו|ד}}
#:* ה'''כסף''' ידוע בתור מוליך החום והחשמל הטוב ביותר מבין כל המתכות. 
# אמצעי תשלום, אמצעי מקובל ל[[מסחר]] ולאמדן של [[ערך]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם אָפֵס '''כָּסֶף'''.|בראשית|מז|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַךְ אִם-יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי '''כַסְפּוֹ''' הוּא.|שמות|כא|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''כַּסְפּוֹ''' לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ, וְשֹׁחַד עַל-נָקִי לֹא לָקָח; עֹשֵׂה-אֵלֶּה, לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.|תהלים|טו|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|[[אוהב כסף לא ישבע כסף|אֹהֵב '''כֶּסֶף''' לֹא יִשְׂבַּע '''כֶּסֶף''']]; וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל.|קהלת|ה|ט}}
#:*{{צט/משנה|פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ '''כְסָפִים''', סֶלַע כֶּסֶף נַעֲשָׂה שִׁשָּׁה דִינָרִים.|כתובות|ו|ד}}
#:* אין לי '''כסף''' [[מזמן|מזומן]], האוכל לשלם ב[[כרטיס אשראי]]?
# [[צבע]] [[אפור]] כעין מתכת.
#:* עיטורי '''כסף''' בכריכת הספר הצבעונית הקנו לה מראה מכובד יותר.
#:* {{צבע|C0C0C0}}

===גיזרון===
*משמעויות כסף(2) ו(3) הן הרחבה, על דרך המטונימיה, של כסף(1).
*ב[[w:מכתבי תענך|מכתבי תענך]], הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית &quot;כָּסְפִּי&quot; &quot;[https://www.kchanson.com/ANCDOCS/meso/taanach1.html kaspi]&quot; בהוראת מתכת כסף  (שורה-9).

===צירופים===
{{ע|3|
* [[דג הכסף]]
* [[חתונת הכסף]]
* [[כסף חי]]
* [[כסף קטן]]
* [[מטבע כסף]]
* [[מסך כסף]]
* [[ניר כסף]]
* [[צבע הכסף]]
* [[על מגש של כסף]]
* [[הכסף יענה את הכל]]
* [[כפית של כסף בפה|נולד עם כפית כסף בפה]]
* [[משלש הכסף|משולש הכסף]]
}}
===נגזרות===
{{ע|3|
* [[כסוף]]
* [[כסף#כַּסָּף|כַּסָּף]]
* [[כספומט]]
* [[כספי]]
* [[כספר]]
* [[כספית]]
* [[כספת]]
}}
===מילים נרדפות===
* [[ארגנטום]] (1)
* [[דמים]] (2)
* [[ממון]] (2)
* [[ניר#נִיָּר|ניירות]] (2) (סלנג)
* [[פפולינוס]] (2) (סלנג)
* [[מצלצל|מְצַלְצְלִין]] (2)
* [[מזמן#מְזֻמָּן|מזומנים]](2)

===תרגום===
{{תר|מתכת}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|argento}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|perak}}
*אירית: {{ת|אירית|airgead}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ብር}} (תעתיק: bər)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|silver}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|arĝento}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|արծաթ}} (תעתיק: arcatʻ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ვერცხლი}} (תעתיק: vercxli)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Silber}}
*דנית: {{ת|דנית|sølv}}
*הודית: {{ת|הינדית|चांदी}} (תעתיק: cāndī)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zilver}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|ezüst}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|bạc}}
*ולשית: {{ת|ולשית|arian}}
*זולו: {{ת|זולו|isiliva}}
*טגלית: {{ת|טגלית|pilak}}
*טורקית: {{ת|טורקית|gümüş}}
*יוונית: {{ת|יוונית|άργυρος}} (תעתיק: árgyros)
*יידיש: {{ת|יידיש|זילבער‎}}
*יפנית: {{ת|יפנית|銀}} (תעתיק: shirogane)
*כורדית: {{ת|כורדית|zîv}}
*לטינית: {{ת|לטינית|argentum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|perak}}
*מלטית: {{ת|מלטית|fidda}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|sølv}}
*נפלית: {{ת|נפלית|चाँदी}} (תעתיק: cā̃dī)
*סווהילית: {{ת|סווהילית|fedha}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|अर्जुन}} (תעתיק: arjuna)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|plata}}
*ערבית: {{ת|ערבית|فضة}} (תעתיק: פִצָּ'ה)
*פולנית: {{ת|פולנית|srebro}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|prata}}
*פינית: {{ת|פינית|hopea}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سیم‎}} (תעתיק: סִים)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|stříbro}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|argent}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|은}} (תעתיק: eun)
*רומנית: {{ת|רומנית|argint}}
*רוסית: {{ת|רוסית|серебро}} (תעתיק: serebró)
*שוודית: {{ת|שוודית|silver}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|เงิน}} (תעתיק: ngən)
}}{{תר-סוף}}
{{תר|אמצעי תשלום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|denaro|soldi}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|uang|duit|fulus}}
*אירית: {{ת|אירית|airgead}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገንዘብ}} (תעתיק: gänzäb)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|money}} 
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|mono}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|փող}} (pʻoġ)
:::{{ת|ארמנית|դրամ}} (תעתיקתעתיק: : dram)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ფული}} (תעתיק: puli)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Geld}}
*דנית: {{ת|דנית|penge}}
*הודית: {{ת|הינדית|पैसा}} (תעתיק: paisā)
:::{{ת|הינדית|धन}} (תעתיק: dhan)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|geld}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pénz}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|tiền}}
*ולשית: {{ת|ולשית|arian}}
*טגלית: {{ת|טגלית|salapi}}
*טורקית: {{ת|טורקית|para|tıngır|akçe}}
*יוונית: {{ת|יוונית|χρήματα}} (תעתיק: chrímata)
*יידיש: {{ת|יידיש|געלט‎}}
*יפנית: {{ת|יפנית|お金}} (תעתיק: okane)
*כורדית: {{ת|כורדית|pare|dirav}}
*לטינית: {{ת|לטינית|pecunia}}
*מלאית: {{ת|מלאית|wang|duit}}
*מלטית: {{ת|מלטית|flus}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|penger}}
*נפלית: {{ת|נפלית|मुद्रा}} (תעתיק: mudrā)
*סווהילית: {{ת|סווהילית|pesa|shilingi}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|धन}} (dhana)
::::{{ת|סנסקירית|अर्थ}} (תעתיק: artha)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|dinero|plata|pecunia}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مال}} (הגייה: מָאל)
*פולנית: {{ת|פולנית|pieniądze}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|dinheiro}}
*פינית: {{ת|פינית|raha}}
*פרסית: {{ת|פרסית|پول}} (תעתיק: פּוּל)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peníze}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|monnaie|argent}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|돈}} (תעתיק: don)
*רומנית: {{ת|רומנית|ban}}
*רוסית: {{ת|רוסית|деньги}} (תעתיק: dénʹgi)
*שוודית: {{ת|שוודית|pengar}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|เงิน}} (תעתיק: ngən)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[הטבלה המחזורית]]
* [[מטבע]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כסף (אמצעי תשלום)|ויקיציטוט=כסף|ויקישיתוף=Money|שם ויקישיתוף=כסף (אמצעי תשלום)|ויקישיתוף 2=Category:Money of Israel|שם ויקישיתוף 2=כסף ישראלי|ויקישיתוף 3=Category:Silver|שם ויקישיתוף 3=כסף (יסוד)|ויקיפדיה 2=כסף (יסוד)|ויקיפדיה 3=כסף (צבע)}}

{{שורש|כסף א}}

{{הטבלה המחזורית}}
[[קטגוריה:צבעים]]
[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:כסף]]
[[קטגוריה:מתכות]]
[[קטגוריה:כלכלה]]</text>
      <sha1>a7k3wt3db0ctycje05l92jmwd6lgap9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תינוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1586</id>
    <revision>
      <id>520085</id>
      <parentid>512228</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:37:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520085</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5463" sha1="oq0ujisnzmsgu6ztoa6mud9kl1nthkw" xml:space="preserve">==תִּינוֹק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תינוק
|הגייה=ti'''nok'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|ינק|י־נ־ק}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטוּל}}
|נטיות=ר' תִּינוֹקוֹת; נ' תִּינֹקֶת; תִּינוֹק־, ר' תִּינוֹקוֹת־
}}
[[Image:Niemowle.JPG|left|thumb|184px|תינוק (1)]]
[[תמונה:William-Adolphe Bouguereau (1825-1905) - Maternal Admiration (1869).jpg|left|thumb|184px|&quot;הערצה אִמהית&quot; (1869): תינוק בזרועות [[אם|אמו]] כפי שציירוֹ [[w:ויליאם אדולף בוז'רו|ויליאם אדולף בוז'רו]]]]
# אדם בראשית חייו, מרגע הלידה ועד גיל שנתיים או שלוש בערך.
#:* &quot;עָבְרוּ יָמִים וְאֵינֶנִּי / '''תִּינֹקֶת''' בֵּין '''תִּינוֹקוֹת''', / אֲבָל לֹא נָגוֹז הָעֶצֶב, / וְטֶרֶם הוּסַר הָאוֹת.&quot; ([https://benyehuda.org/rachel/Rac063.html &quot;חיץ&quot;], [[w:רחל המשוררת|רחל]])
# {{חזל}} [[ילד]] עד גיל [[בר מצוה]].
#:*{{צט|איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הרחים ולא מקול ה'''תינוקות'''|משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ב', משנה ג'}}
#:* {{צט|...אמר רב חסדא: '''תינוקת''' בת שלש שנים ויום אחד, ו'''תינוק''' בן תשע שנים ויום אחד|תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ&quot;ד, עמוד א'}}
# מילת גנאי למי שמתנהג בצורה ילדותית, בוכה ומיילל.
#:* ה[[אב#אָב א|אב]] גער ב[[בן|בנו]]: &quot;הגיע הזמן שתתבגר - הפסק להיות '''תינוק'''!&quot;

===גיזרון===
# מקור המילה בלשון חז&quot;ל והיא נגזרה מהשורש [[:קטגוריה:ינק (שורש)|י־נ־ק]] - תינוק הוא מי שעודו יונק. בפועל שימשה המילה בלשון חז&quot;ל לתיאור כל מי שלא הגיע ל[[גיל ההתבגרות]] (הביטוי &quot;[[תינוקות של בית רבן]]&quot;, למשל, מתייחס לילדים שלומדים תורה לפני חיובם במצוות (13). בעברית המודרנית משמשת המילה לתיאור אדם בשנות חייו הראשונות בלבד, בעוד המילה [[ילד]] מתארת את השלב הבא בחיי האדם לפני הגיעו לבגרות.

===מבואות נוספות===
====1====
* &quot;וַיָּרֶם הָאַשּׁף תְרוּמָה מִכְּרִי הַשּׁוּמִים, / קֶלַח נָאֶה וּמְשֻׁבָּח מְלֵא זָקָן וָכֶרֶס, / וַיַּנִּיחֵהוּ עַל־פִּסַּת יָדוֹ כְּהַשְׁכֵּב '''תִּינוֹק''' בָּעֶרֶשׂ&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_aluf_batzlut.html &quot;אלוף בצלות ואלוף שום&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
* &quot;וכשהלכה לקראתו הקשיבה איזו בת־קול מנהמת מתחת לבגדו. באותה שעה היתה שרה־רבקה נכונה להישבע שבוודאי זהו קולו של '''תינוק''' רך.&quot; ([https://benyehuda.org/shalom/hebrew_023.html &quot;רבי דוב&quot;], [[w:שלום עליכם|שלום עליכם]])
* {{הדגשה|&quot;מי שהיו לו שתי תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת&quot;|(משנה, מסכת שבת, פרק י&quot;ט, משנה ד')}}
* {{הדגשה|&quot;אמר רבא: עכבר נכנס וככר בפיו, ונכנס אחריו ומצא פירורין - צריך בדיקה, מפני שאין דרכו של עכבר לפרר. ואמר רבא: '''תינוק''' נכנס וככר בידו, ונכנס אחריו ומצא פירורין - אין צריך בדיקה, מפני שדרכו של '''תינוק''' לפרר.&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף י', עמוד ב')}}

===צירופים===
* [[מגרה דבים לתינוקות|מגרה דובים לתינוקות]]
* [[שיחת תינוק בשוק]]
* [[שמן תינוקות]]
* [[תינוק מבחנה]]
* [[תינוק שנשבה]]
* [[תינוקות של בית רבן]]
* [[שפך את התינוק עם המים|לשפוך את התינוק עם המים]]

===נגזרות===
* [[תינקת|תינוקת]]
* [[תינוקי]]
* [[תינוקיה]]

===מילים נרדפות===
* [[ינוקא]]
* [[עולל]]
* [[פעוט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|baby}}, {{ת|אנגלית|infant}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|baby}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|nenonato|bebé}}
* ערבית: {{ת|ערבית|طفل}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bébé}}
* רוסית: {{ת|רוסית|младенец}}

===מידע נוסף===
* המילה '''תִּינוֹקִים''' הופיעה במדרשי חז&quot;ל כצורת זכר רבים של '''תִּינוֹק'''.

===ראו גם===
* [[ולד]]
* [[יילוד]]
* [[יונק]]
* [[ילד]]
* [[לדה|לידה]]
* [[עריסה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ינקות|ויקישיתוף=Category:Babies|שם ויקישיתוף=תינוקות}}

{{שורש|ינק}}

[[קטגוריה:משפחה]][[קטגוריה:גילים]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]</text>
      <sha1>oq0ujisnzmsgu6ztoa6mud9kl1nthkw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משכנתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1592</id>
    <revision>
      <id>520009</id>
      <parentid>456667</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:14:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520009</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3289" sha1="hcep2kpinsbb53bhyinkch9qrpzgxhi" xml:space="preserve">==מַשְׁכַּנְתָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משכנתה
|הגייה=mashkan'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|שׁכן|שׁ־כ־ן}}
|דרך תצורה=שאילה מארמית
|נטיות=ר' מַשְׁכַּנְתּוֹת גם מַשְׁכַּנְתָּאוֹת
}}
# הלוואה הניתנת ללווה תמורת שעבוד עד לפירעון החוב.
#:* &quot;בתקופת הדין־וחשבון היתה יון עמוסה  – לפי חשבוני – 32 הלואות ממשלתיות אחרות, שנלקחו בתקופות מוקדמות יותר  והיו מובטחות ע&quot;י '''משכנתא''' ראשונה ושניה על הכנסות המכס, המסים ומונופוליות שונות.&quot; ([https://www.benyehuda.org/arlosoroff/014.html &quot;הפרובלמות הפיננסיות של בנין ארץ־ישראל&quot;], [[w:חיים ארלוזורוב|חיים ארלוזורוב]]).
#:* &quot;נפסח על הלבטים שבמכירת דירה וסיגוּל דירה חדשה: הריצות ממוסד אל מוסד וחימום ספסלים במסדרונות; החתימות על ניירות אין־קץ, כתובים בסיגנון־חרטוּמים של עורכי־דין; ההתחייבות על '''משכנתאות''' בריבית, המטילות חורים גדולים בתשלומי־המשכורת – לחודשים ולשנים; ועצם־האנדרלמוסיה, שבהעתקה מבית־דירה לבית־דירה.&quot; ([https://www.benyehuda.org/regelson/brown.html &quot;גינת חיה&quot;], [[w:אברהם רגלסון|אברהם רגלסון]]).
#:* {{הדגשה|&quot;והרי משכנתא בלא נכייתא, דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה, ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה!&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף סב, עמוד א־ב)}}.
# משכון של [[נכסי דלא ניידי]] תמורת הלוואה כספית גדולה.
# אשראי לצרכי דיור הנמכר בידי המדינה באמצעות סוכניה הפיננסיים, קרי הבנקים.

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}}-בבלית מַשְׁכַּנְתָּא. משכנתה היא שם העיסקה בלשון הדיבור ה[[הלואה]] נקראת משכנתה '''לקחתי משכנתה''', צ&quot;ל '''לקחתי הלואה במשכנתה'''.

===צירופים===
* [[משכנתא דסורא]]&lt;!--מופיע בבבא בתרא לב ב, רש&quot;י--&gt;

===מילים נרדפות===
* [[משכונה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mortgage}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ипотечная ссуда}}

===ראו גם===
* [[אפותקאי]]

===מידע נוסף===
* המילה האנגלית למשכנתה היא mortgage, המגיעה בעצם מצרפתית: mort gage. פירושה המילולי &quot;התחייבות מוות&quot;, כלומר ההתחיבות מסתיימת (מתה) כאשר החוב נפרע או שהנכס מעוקל.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=משכנתה}}

{{שורש|שׁכן}}

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>hcep2kpinsbb53bhyinkch9qrpzgxhi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1607</id>
    <revision>
      <id>520251</id>
      <parentid>517007</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:08:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2758" sha1="dqy3swjbvvk0wov32ozk32piondseww" xml:space="preserve">==אֲוָז (גם: אַוָּז)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אווז
|הגייה=a'''vaz'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}, {{משקל|קְטָל}}
|נטיות=ר' אֲוָזִים גם אַוָּזִים; אֲוַז־ גם אַוַּז־, ר' אֲוָזֵי־ גם אַוָּזֵי־
}}{{תמונה|Geese 4.jpg|אווזים קנדיים}}
# עוף מבוית גדול, ארוך־[[צוואר]], בעל קרומי שחייה בין ציפורניו. האדם מגדלו ומשתמש בנוצותיו ובפלומתו ואוכל מבשרו.
#:*{{צט/משנה|וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשּׁוֹבָךְ, אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי '''אֲוָזִין''' וְתַרְנְגוֹלִים וְלִפְנֵי יוֹנֵי הַרְדְּסִיּוֹת.|שבת|כד|ג}}
#:*{{צט/משנה|אֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן, כְּגוֹן '''אַוָּזִין''' וְתַרְנְגוֹלִים שֶׁקִּנְּנוּ בַפַּרְדֵּס; אֲבָל אִם קִנְּנוּ בַבַּיִת, וְכֵן יוֹנֵי הַרְדְּסִיאוֹת, פָּטוּר מִשִּׁלּוּחַ.|חולין|יב|א}}

===גזרון===
*מקבילות דומות בשפות שמיות נוספות: אוגריתית 𐎜𐎇 (אֻז), וברבים 𐎜𐎇𐎎 (אֻזם);&lt;ref&gt;לוחות UT 1128, 1140&lt;/ref&gt; אכדית {{אכדית|1091|ūsu}}; ארמית: {{ערבית|ܘܙܐ|וָזָא}}; ערבית: {{ערבית|إِوَزَّة|אִוַזַּה}}.
*ייתכן קשר אטימולוגי לשפות קדם הודו-אירופיות (אוֵוִיז, [https://paleoglot.blogspot.com/2008/03/pre-ie-syncope-has-easter-egg-surprise.html  h₂éwis]) = עוף, ציפור. השוו מלטינית - אֲוִויס [https://en.wiktionary.org/wiki/avis avis].

===צירופים===
* [[אמא אוזה|אימא אווזה]]
* [[ברוז|בר אווז]]
* [[הליכת אוזים|הליכת אווזים]]
* [[פטום אוזים|פיטום אווזים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|goose}} 
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gans}}
* יידיש: {{ת|יידיש|גאַנדז}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|ganso}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إوز}}
* רוסית: {{ת|רוסית|гусь}}

===ראו גם===
* [[פואה גרא]]
* [[פוך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אווז|ויקישיתוף=Category:Geese|שם ויקישיתוף=אווזים}}


[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:עופות]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>dqy3swjbvvk0wov32ozk32piondseww</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>השתנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1637</id>
    <revision>
      <id>520335</id>
      <parentid>511236</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:48:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520335</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2971" sha1="3rhvh7nazp2118grew4kwhqp1wu2amv" xml:space="preserve">==הִשְׁתַּנָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=השתנה
|שורש וגזרה={{שרש|שׁנה|שׁ־נ־ה}}, גזרת נל&quot;י 
|בניין=התפעל
}}
# לא נשאר כפי שהיה מקודם, עבר [[שנוי|שינוי]].
#:* {{הדגשה|מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?|[[w:הגדה של פסח|(הגדה של פסח)]]}}
#:* &quot;המצב '''ישתנה''' רק אם הדימוקראטים ינצחו בבחירות לסנאט.&quot; (&quot;הצֹפה&quot;, 31 באוקטובר 1954, באתר עיתונות יהודית היסטורית.
# {{רובד|לשון המקרא}} לבש תחפושת, שינה את מראהו כדי להסתתר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ: קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית וְלֹא יֵדְעוּ כִּי־אתי (ק' אַתְּ) אֵשֶׁת יָרָבְעָם.|מלכים א|יד|ב}}.

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעמיים במקרא. פעם אחת בארמית במשמעות הראשונה: {{צט/תנ&quot;ך|מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אַל־יְבַהֲלוּךְ רַעְיוֹנָךְ וְזִיוָךְ אַל־יִשְׁתַּנּוֹ|דניאל|ה|י}} (המלך, חיֵה לנצח, אל־יבהלוךָ מחשבותיך ואל־ישתנה הודך); ופעם נוספת בעברית (מלכים א', יד ב) במשמעות השנייה. 
===צירופים===
* [[מה נשתנה]]

===מילים נרדפות===
* [[התחפש]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|vary}} {{כ}}(1)
* ערבית: {{ת|ערבית|تحول}} {{כ}}(1)
* רוסית: {{ת|רוסית|изменяться}} {{כ}}(1)

===ראו גם===
* [[משתנה#מִשְׁתַּנֶּה|משתנה]]
* [[תהליך]]

{{שורש|שׁנה א}}


{{שורש|שׁנה}}

==הַשְׁתָּנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=השתנה
|הגייה=hashta'''na'''
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|שׁתן|שׁ־ת־ן}}
|דרך תצורה={{משקל|הַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' הַשְׁתָּנוֹת; הַשְׁתָּנַת־, ר' הַשְׁתָּנוֹת־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} הטלת [[שתן]].
#:* &quot;חלק מהצמחים שבהם משתמשים להכנת חליטות תה להרזיה גורמים '''להשתנה''' מוגברת.&quot; ([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2826877,00.html Ynet], 30.11.2003)

===גיזרון===
* מן [[שתן#שֶׁתֶן|שֶׁתֶן]].

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|urination}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Miktion|Urinieren}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ούρηση}}{{כ}} (oúrisi)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|miction}}
* רוסית: {{ת|רוסית|мочеиспуска́ние}}{{כ}} (močeispuskánije)

===ראו גם===
* [[משתנה#מִשְׁתָּנָה|משתנה]]

{{שורש|שׁתן}}</text>
      <sha1>3rhvh7nazp2118grew4kwhqp1wu2amv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסנתר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1929</id>
    <revision>
      <id>519690</id>
      <parentid>507251</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:49:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519690</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4170" sha1="82kzuyr5m2b9xv3lq8pt22r0qkpgao4" xml:space="preserve">==פְּסַנְתֵּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פסנתר
|הגייה=psan'''ter''' 
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' פְּסַנְתֵּרִים
}}{{תמונה|Klavier nah offen.jpg|פסנתר}}
# [[כלי נגינה]] ממשפחת [[כלי מקלדת|כלי המקלדת]], שלו 88 [[קליד]]ים בדרך־כלל. הקשה על הקלידים מפעילה מערכת [[פטיש]]ים המכה על [[מיתר]]ים, וכך מופקים צלילי הפסנתר.
#:*{{צטשיר|למיטה נכנס אך לא ישן, / השכן שלי מנגן [[W:שופן|שופן]] / זו עבודה, הוא מלמד '''פסנתר'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}223&amp;wrkid{{=}}3682|שיר העבודה|דני סנדרסון}}

===גיזרון===
* נקרא על־שמו של כלי־נגינה לא מזוהה מהתנ&quot;ך: {{צט/תנ&quot;ך|בְּעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל &lt;small&gt;[בזמן שתשמעו קול]&lt;/small&gt; קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קַתְרוֹס [כתיב: קיתרוס] סַבְּכָא '''פְּסַנְתֵּרִין''' סוּמְפֹּנְיָה &lt;small&gt;[סוגי כלי נגינה]&lt;/small&gt; וְכֹל זְנֵי זְמָרָא &lt;small&gt;[וכל מיני זֶמֶר]&lt;/small&gt;|דניאל|ג|ה}}. שם זה שאול, ככל הנראה, {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ψαλτήριον|psalterion}}, המתארת סוג של [[עוגב|עוּגָב]]. הסיומת ־ין נתפשה כצורת ריבוי (כרגיל בארמית), ולפיכך נקבעה צורת היחיד &quot;פסנתר&quot;; אך למעשה &quot;פְּסַנְתֵּרִין&quot; היא צורת יחיד{{הערת שוליים|https://www.balashon.com/2007/06/psanter.html}}, כפי שניתן לראות מהיוונית, ומכך ששאר כלי הנגינה המוזכרים מובאים גם הם בלשון יחיד. יש לציין שבתזמורת המתוארת בדניאל משתקפת ההשפעה התרבותית של הכיבוש היווני בבבל: הרכבה טיפוסי לחצר מלכותית מזרחית, אך מחצית משמות הכלים, ואולי אף צורותיהם, יווניים.&lt;ref&gt;{{אנציקלופדיה מקראית|בתיה באיאר|&quot;נגינה וזמרה&quot;|ה|777}}&lt;/ref&gt;
:[[w:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן־יהודה]] הציע לקרוא לפסנתר &quot;מַכּוֹשִׁית&quot; על שום [[מכוש]]יו, אך הצעתו לא נקלטה. כיום המילה [[מקושית]] משמשת כחלופה עברית לכלי נגינה אחר, [[קסילופון]]. את השם פסנתר כנראה חידשה ברטה פיינברג, פסנתרנית מחוננת ממייסדי מושבת ראשון לציון ובעלת הפנסתר היחיד במושבה. בערך באותה תקופה ( 1885) הופיעה המילה פסנתר לראשונה ומעידים כי החידוש שייך לה.

===צירופים===
* [[פסנתר זקוף]]
* [[פסנתר כנף]]
* [[פסנתר קיר]]

===נגזרות===
* [[פסנתרן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|piano}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Klavier}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|piano}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|zongora}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بيانو}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|piano}}
* רוסית:{{ת|רוסית|рояль}}

===ראו גם===
* [[אורגן]]
* [[צ'מבלו]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פסנתר|ויקיציטוט=פסנתר|ויקיספר=נגינה על פסנתר למתחילים א'|ויקיספר 2=נגינה על פסנתר למתחילים ב'|ויקישיתוף=Category:Pianos|שם ויקישיתוף=פסנתרים}}
{{כלי נגינה}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים|http://www.balashon.com/search?q=%D7%A4%D7%A1%D7%A0%D7%AA%D7%A8}}

[[קטגוריה:כלי נגינה]]
[[קטגוריה:כלי מקלדת]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות ממקור לא שמי]]</text>
      <sha1>82kzuyr5m2b9xv3lq8pt22r0qkpgao4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1932</id>
    <revision>
      <id>520331</id>
      <parentid>518492</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:45:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520331</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11740" sha1="nkajg54514y9tbqgm9x8gs61l7k1per" xml:space="preserve">==אוֹר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אור
|הגייה=or
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|אור|א־ו־ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹל}}
|נטיות=ר' אוֹרִים '''או''' אוֹרוֹת; אוֹר־, ר' אוֹרֵי־
}}
[[תמונה:Chicago Union Station 1943.jpg|left|thumb|184px|אור הנכנס מבעד לחלונות בתחנת הרכבת Union Station בשיקגו (1943)]]
# {{הקשר|פיזיקה}} [[קרינה אלקטרומגנטית]] בעלת [[אורך גל]] הנראה ל[[עין]] אנושית.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-'''הָאוֹר''' כִּי־טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין '''הָאוֹר''' וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים '''לָאוֹר''' יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה...|בראשית|א|ד|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה '''אוֹר'''־הַלְּבָנָה '''כְּאוֹר''' הַחַמָּה, '''וְאוֹר''' הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם '''כְּאוֹר''' שִׁבְעַת הַיָּמִים...|ישעיהו|ל|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמָתוֹק '''הָאוֹר'''; וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת־הַשָּׁמֶשׁ.|קהלת|יא|ז}}
#:*{{צט/משנה|לֹא יֵצֵא [...] הַלַּבְלָר בְּקֻלְמוֹסוֹ; וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו, וְלֹא יִקְרָא '''לְאוֹר''' הַנֵּר.|שבת|א|ג}}
# {{הקשר|פיזיקה}} כל סוג של [[קרינה אלקטרומגנטית]].
#:* מקובל לחלק את [[ספקטרום]] ה'''אור''' לשלושה תחומים: [[תת אדום]], [[האור הנראה|'''האור''' הנראה]] ו[[על סגול]].
#:* גלי [[רדיו]] הם סוג של '''אור'''.
# [[מאור]], מקור אור.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לְעֹשֵׂה '''אוֹרִים''' גְּדֹלִים; כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם; כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת־הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה; כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ|תהלים|קלו|ז|ט}}
#:*כבה את ה'''אור'''!
#  [[הארה]], [[תבונה]] הנרכשת במהלך נסיון החיים.
#:*{{משפט מדגים}}

# שם פרטי לזכר ולנקבה.

===גזרון===
* אוגריתית כנראה 𐎀𐎗 (אַר)&lt;ref&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 110; לוח UT ’nt I.&lt;/ref&gt;; אכדית: urru, בוקר או יום.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[אור אדם|אור אדום]]
* [[אור גנוז]]
* [[אור הזרקורים]]
* [[אור יקרות]]
* [[אור ירק|אור ירוק]]
* [[אור יום]]
* [[אור לגויים]]
* [[אור מטעה]]
* [[אור נווט]]
* [[אור פנים]]
* [[אור שבעת הימים]]
* [[אור תעתועים]]
* [[אורות וצללים]]
* [[אלמת אור|אלומת אור]]
* [[בקר אור|בוקר אור]]
* [[אור בקצה המנהרה|האור בקצה המנהרה]]
* [[הוציא לאור]]
* [[הפיץ אור על דבר]]
* [[כיבוי אורות]]
* [[עד אור הבקר|עד אור הבוקר]]
* [[קרן אור]]
* [[ראה אור]]
* [[שנת אור]]
}}

===נגזרות===
{{ע|3|
*[[אורה]]
*[[אורון]]
*[[נאור]]
*[[אורקולי]]
*[[זרקור]]
*[[מגדלור]]
*[[מקלור]]
*[[צפירור]]
*[[רמזור]]
}}

===מילים נרדפות===
* [[אורה]]
* [[אלומה]]
* [[זיו]]

===ניגודים===
* [[חשך|חושך]]

===תרגום===
{{תר|תרגומים}}
{{ע|3|
*איטלקית:  {{ת|איטלקית|luce}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|cahaya|nur}}
*אירית: {{ת|אירית|solas}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|light}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|lumo}}
*ארמית: [[נהור]]א
*ארמנית: {{ת|ארמנית|լույս}} (תעתיק: luys)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შუქი}} (תעתיק: šuki)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Licht}}
*הודית: {{ת|הינדית|प्रकाश}} (תעתיק: prakāś)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|licht}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|fény}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ánh}}
*טגלית: {{ת|טגלית|ilaw}}
*טורקית: {{ת|טורקית|ışık}}
*יוונית:  {{ת|יוונית|φως}} (תעתיק: fos)
*יידיש: {{ת|יידיש|ליכט|אור}}
*יפנית: {{ת|יפנית|光}} (תעתיק: hikari)
*כורדית: {{ת|כורדית|ronî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|lux}}
*מלאית: {{ת|מלאית|cahaya|nur}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lys}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|mwanga|nuru}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|प्रकाश}} (תעתיק: prakāś)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|luz}}
*ערבית: {{ת|ערבית|نور}} (תעתיק: נוּר)
*פולנית: {{ת|פולנית|światło}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|luz}}
*פינית: {{ת|פינית|valo}}
*פרסית: {{ת|פרסית|نور}} (תעתיק: נוּר)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|světlo}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|lumière}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|빛}} (תעתיק: bit)
*רומנית: {{ת|רומנית|lumină}}
*רוסית: {{ת|רוסית|свет}} (תעתיק: svet)
*שוודית: {{ת|שוודית|ljus}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אלמה|אלומה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים
| ויקיפדיה = אור
}}[https://milimilim.co.il/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A8 75 ביטויים עם המילה אור - כולל פירושים], יוחאי אורלן, אתר מילמילים
[[קטגוריה:אופטיקה]]
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:אור]]
[[קטגוריה:שמות]]

==אוֹר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אור
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ו|ר||גזרה=נע&quot;ו/י}}
|בניין=קל
|נטיות=}}
# הופיע אור (עיין לעיל).
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַבֹּקֶר '''אוֹר'''; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.|בראשית|מד|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ; וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל־פִּיו, '''וַתָּאֹרְנָה''' עֵינָיו.|שמואל א|יד|כז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַיֵּלְכוּ כָל־הַלַּיְלָה יוֹאָב וַאֲנָשָׁיו '''וַיֵּאֹר''' לָהֶם בְּחֶבְרוֹן.|שמואל ב|ב|לב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|קוּמִי '''אוֹרִי''', כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יהוה, עָלַיִךְ זָרָח.|ישעיהו|ס|א}}
#:*{{הדגשה|&quot;...בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר [...] בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר '''יָאוֹר''' לָהֶם הַיּוֹם...&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;תולדות הטבע ג'&quot;}}

=== גזרון ===

* באוגריתית 𐎀𐎗 (אַר, אוֹר).&lt;ref&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 425; לוח UT 77.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[אורו עיניו]]
*[[אורו פניו]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|light}}, {{ת|אנגלית|illuminate}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|allumer}}, {{ת|צרפתית|illuminer}}
* רומנית: {{ת|רומנית|a aprinde}} {{ת|רומנית|a lumina}}
* רוסית: {{ת|רוסית|зажигать}}, {{ת|רוסית|зажечь}}, {{ת|רוסית|разжигать}}, {{ת|רוסית|разжечь}}, {{ת|רוסית|освещать}}, {{ת|רוסית|осветить}}

===ראו גם===
*[[נאור]]

{{שורש|אור}}

==אוּר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אור
|הגייה=ur
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ו|ר}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אוּרִים
}}
# אֵש, מדוּרה.
#:* חג החנוכה קרוי גם חג ה'''אוּרים'''.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵין גַּחֶלֶת לַחְמָם '''אוּר''' לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ|ישעיהו|מז|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר '''אוּר''' לוֹ בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם|ישעיהו|לא|ט}}.

===גזרון===
* בשפה ה[[w:חיתית|חיתית]] המילה אור (ur) פירושה: לשרוף, לוחמה.[https://www.assyrianlanguages.org/hittite/en_lexique_hittite.htm] השוו: {{הדגשה|&quot;חֶרֶס כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת '''הָאוֹר'''&quot;|(תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ח')}}.
* הרבה לפני התופת של [[w:דנטה אליגיירי|דנטה אליגיירי]] דרשה הספרות המדרשית הפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|אֲשֶׁר '''אוּר''' לוֹ בְּ'''צִיּוֹן''', וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם|ישעיהו|לא|ט}} ככזה שמתאר את [[גיהנום]], ככתוב: {{צט/בבלי|נאם ה' אשר אור לו ב'''ציון''' ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר '''אור''' לו בציון זו גיהנם, ותנור לו בירושלים, זו פתחה של גיהנם. אמר בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו '''ציני''' הר הברזל כשירות וזו היא '''פתחה של גיהנם''''' |עירובין|יט|א}}.
* מופיע במקרא גם בצורת פועל &quot;תאירו&quot;: המקביל לפועלי: &quot;תדליקו&quot; (נגזרת השורש: ד-ל-ק): {{צט/תנ&quot;ך| וְלֹא־'''תָאִירוּ''' מִזְבְּחִי חִנָּם |מלאכי|א|י}}.
* {{צט/תנ&quot;ך|עַל-כֵּן בָּ'''אֻרִים''', כַּבְּדוּ יְהוָה בְּאִיֵּי הַיָּם|ישעיהו|כד|טו}} במערב ובים התיכון היו מקומות פולחן של אנשי צור בראשי ההרים שבאיים שעליהם השיאו משואות והציבו מגדלורים.

===צירופים===
*[[התחמם כנגד אורו]]
*[[חג האורים]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|fire|light}}
*רומנית:   {{ת|רומנית|foc}}
*צרפתית:  {{ת|צרפתית|feu}}

[[קטגוריה:אש]]

==אוּר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אור
|הגייה=ur
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# [[עיר]] [[קדום|קדומה]] ב[[מסופוטמיה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּמָת הָרָן עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ '''בְּאוּר''' [[כשדי|כַּשְׂדִּים]]|בראשית|יא|כח}}

===גזרון===
*משומרית: עיר

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Ur}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אור (עיר)|ויקישיתוף=Category:Ur}}

[[קטגוריה:ערים]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>nkajg54514y9tbqgm9x8gs61l7k1per</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שלום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1935</id>
    <revision>
      <id>520389</id>
      <parentid>519011</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:14:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520389</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14864" sha1="fswrcjt0knjsogjkc5v15o9kh5kvz2z" xml:space="preserve">==שָׁלוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שלום
|הגייה=sha'''lom'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|שׁלם|שׁ־ל־ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוֹל}}
|נטיות=שְׁלוֹם־; ר' שְׁלוֹמוֹת
}}{{תמונה|Peace dove.png|[[יונה|יונת]] השלום.}}{{תמונה|Brooklyn Museum - Deux Bons Voisins - Honoré Daumier.jpg|אנשים מברכים זה את זה לשלום.}}
# [[שלווה]], [[מנוחה]], [[שקט]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יִשָּׂא יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ '''שָׁלוֹם'''.|במדבר|ו|כו}} 
# מצב של [[ידידות]] ו[[שתוף פעולה]] בין מדינות ובין בני אדם. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ '''שָׁלוֹם''' וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה.|יהושע|ט|טו}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְרַפְּאוּ אֶת-שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין '''שָׁלוֹם'''.|ירמיהו|ו|יד}} 
#:* על מנת שישרור '''שלום''', על המדינות לחתום על הסכם '''שלום'''.
# מילת [[ברכה]] הנאמרת בעת [[מפגש]] ובעת [[פרידה]] בין אנשים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ '''שָׁלוֹם''' וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל-אַחֲרָי.|מלכים ב|ט|יט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְרַפְּאוּ אֶת-שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר '''שָׁלוֹם שָׁלוֹם''' וְאֵין שָׁלוֹם.|ירמיהו|ו|יד}}
#:*{{צט/משנה|אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי '''שָׁלוֹם''' וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ '''שָׁלוֹם'''.|אבות|ו|ט}}
#:*{{צטשיר|וְלִפְעָמִים / הַחֲגִיגָה נִגְמֶרֶת / כִּבּוּי אוֹרוֹת / הַחֲצוֹצְרָה אוֹמֶרֶת / '''שָׁלוֹם''' לַכִּנוֹרוֹת / אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה נוֹשֶׁקֶת לַשְּׁלִישִׁית – / לָקוּם מָחָר בַּבֹּקֶר וּלְהַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}3768|הַחֲגִיגָה נִגְמֶרֶת|נעמי שמר}}
# שם פרטי לזכר.
#:*{{צטזמר|וְהַתִּינוֹק '''שָׁלוֹם''' / הַצּוֹחֵק בַּחֲלוֹם, / וַאֲנִי אֲחוֹתוֹ מִרְיָם, / וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם.|song.asp?id{{=}}361|מִרְיָם  בַּת נִסִּים|נתן אלתרמן}}
#:*{{צטשיר|מייקל בא ושם תקליט / ברק נדלק בחוץ / '''ושלום''' מדבר אנגלית / כמו שבקיבוץ |artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}464&amp;wrkid{{=}}1542|יונתן סע הביתה|יהונתן גפן}}

===גיזרון===
* בלשונות קדם-שמיים:שלעם (šalꜥm), במשמעות [[שלם]], היה שלם, שלא ניזוק. אכדית: (šalāmu). ארמית:שְׁלָמָא. געז,טיגרנית: שאלם (sälam ,[https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%88%B0%E1%88%8B%E1%88%9D ሰላም]). ערבית: {{ערבית|سَلَام|סַלָאם}}.
*בשורה-14 ב[[w:מכתבי תענך|מכתבי תענך]] הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית &quot;שֻׁוּלוּם&quot; &quot;([https://www.kchanson.com/ANCDOCS/meso/taanach1.html šu-lum]) בהוראת ברכת שלום. התיבה מופיעה ב[[w:פפירוס אנאסטאזי א|פפירוס אנאסטאזי א]] בכתב הירוגליפי בשפה מצרית-תיכונה בה אין הבחנה בין האותיות ל↔ר לפיכך נהגתה בצורה: שָרְם ([https://simondschweitzer.github.io/aed/156780.html šarm]) ושימשה בהוראת &quot;ברכת-שלום&quot;. מקבילה ל-שָׁלם šlm {{הערת שוליים|heirowords-4 עמ'996}}. נגזרת של אותה מילה מצרית: &quot;ש-ר-מתי&quot; (sharmātȧ), ובתעתיק לעברית: &quot;ש-ל-מתי&quot; , פירוש: [[תשלום]], הוקרה ,מנחה {{הערת שוליים|ראו:אסטלת ישראל 26}} {{הערת שוליים|1=&quot;An Egyptian Hieroglyphic Dictionary&quot; מאת: ארנסט ווליס, עמ' 727}}.מופיע כברכה בארמית בפפירוס פדואה בצורה: שלם {{הערת שוליים|יוסף נוה/כתובות ארמיות קדומות (1960-1964) לשונינו ניסן תשכ&quot;ה}}.
*מצוי בצורת &quot;סלם&quot; ברובד לשון חז&quot;ל ממכתבי בר כוכבא, הועלתה ההשערה שקרה הדבר בהשפעת חוג היהודים בעלי מבטא זר מבסביבתו של בר כוכבא שלא נהגו לבטא את הגה שׁי&quot;ן, ושהשפיעו על לשון בר כוכבא או סופרו. דוגמת יהודי יוון והבלקן שמבטאים - &quot;סבת סלום&quot;,&quot;רוס הסנה&quot; או העגה המזרחית-ערבית: סַלָאם

===צירופים===
{{ע|3|
*[[אוהב שלום]]
*[[אוהב שלום ורודף שלום]]
*[[אין שלום לרשעים]]
*[[ברית שלום]]
*[[דרישת שלום]] ([[ד&quot;ש]])
*[[היה שלום]]
*[[לך לשלום]]
*[[הסכם שלום]]
*[[חס ושלום]]
*[[מה שלום|מה שלומו]]?
*[[מקטרת שלום]]
*[[עושה שלום]]
*[[עושה שלום במרומיו]]
*[[עליו השלום]]
*[[רודף שלום]]
*[[שלום אמיצים]]
*[[שלום בית]]
*[[שלום ולא להתראות]]
*[[שלום כיתה א׳]]
*[[שלום על ישראל]]
*[[שלום עליכם]]
*[[שלום שלום ואין שלום]]
*[[שבת שלום]]
}}

===מילים נרדפות===
* [[פיוס]] (2) 
* [[שקט]] (1,2) 
* [[מנוחה]], [[נחת]], [[שלווה]] (1)   
* [[בטחון|ביטחון]], [[פיוס]] (2)   
* [[אהלן]], [[הי|היי]], [[שלום עליכם]] (ברכת מפגש) 
* [[להתראות]], [[בי|ביי]], [[צ'או]] (ברכת פרידה)

===ניגודים===
* [[מלחמה]] (2)
* [[עוינות]] (2)
* [[יריבות]] (2)

===תרגום===
{{תר|(1,2)}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|pace}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|damai}}
*אירית: {{ת|אירית|síocháin}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ሰላም}} (תעתיק: sälam)
*אנגלית:{{ת|אנגלית|peace}}‏ 
*אספרנטו:{{ת|אספרנטו|paco}}‏
*ארמנית: {{ת|ארמנית|խաղաղություն}} (תעתיק: xaġaġutʻyun)
*בסקית: {{ת|בסקית|bake}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მშვიდობა}} (תעתיק: mšvidoba)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Frieden}}‏
*דנית: {{ת|דנית|fred}}
*הוואית: {{ת|אנגלית|maluhia}}‏
*הודית: {{ת|הינדית|शांति}} (תעתיק: śā̃nti)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|vrede|peis}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|béke}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|hòa bình}}
*לשית: {{ת|ולשית|heddwch}}
*זולו: {{ת|זולו|uxolo|ukuthula}}
*טגלית: {{ת|טגלית|kapayapaan}}
*טורקית: {{ת|טורקית|barış|sulh}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ειρήνη}} (תעתיק: eiríni)
*יידיש: {{ת|יידיש|פֿרידן|שלום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|平和}} (תעתיק: heiwa)
*כורדית: {{ת|כורדית|aştî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|pax}}
*מלאית: {{ת|מלאית|damai}}
*מלטית: {{ת|מלטית|paċi|sliem}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|fred}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jambo}}‏
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|शान्ति}} (תעתיק: śānti)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|paz}}
*ערבית: {{ת|ערבית|سلام}} (תעתיק: סַלָאם)
*פולנית: {{ת|פולנית|pokój|mir}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|paz}}
*פינית: {{ת|פינית|rauha}}
*פרסית: {{ת|פרסית|آشتی}} (תעתיק: אַשְׁתִי)
:::{{ת|פרסית|صلح}} (תעתיק: צֻלְח)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|pokoj|mír}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|paix}}‏
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|평화}} (תעתיק: pyeonghwa)
*רומנית: {{ת|רומנית|pace}}
*רוסית: {{ת|רוסית|мир}} (תעתיק: mir)
:::{{ת|רוסית|поко́й}} (תעתיק: pokój)
*שוודית: {{ת|שוודית|fred}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|สันติ}} (תעתיק: sǎn-dtì)
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|ברכה הנאמרת בעת מפגש}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ciao}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ሰላም}} (תעתיק: sälam)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hello|hi|howdy}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|saluton}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|բարև}} (תעתיק: barew)
:::{{ת|ארמנית|ողջույն}} (תעתיק: oġǰuyn)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|გამარჯობა}} (תעתיק: gamarǯoba)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|hallo}}‏
*הוואית: {{ת|אנגלית|aloha}}‏
*הודית: {{ת|הודית|नमस्ते}} (תעתיק: namastē)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hallo}}‏
*הונגרית: {{ת|הונגרית|szia}}‏
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|chào}}‏
*טורקית: {{ת|טורקית|merhaba}}‏
*יוונית: {{ת|יוונית|γεια}} (תעתיק: geia)
::{{ת|יוונית|χαίρε}} (תעתיק: chaíre)
*יפנית: {{ת|יפנית|こんにちは}}
::::(תעתיק: konnichi wa)
*לטינית: {{ת|לטינית|salve|ave}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jambo}}
*סינית: {{ת|סינית|你好}}‏ (מנדרינית: nǐhǎo)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|hola}}‏
*ערבית: {{ת|ערבית|مرحبا}} (תעתיק: מַרְחָבָּאן)
*פולנית: {{ת|פולנית|cześć|siema}}‏
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|olá}}‏
*פינית: {{ת|פינית|hei|moi|terve}}‏
*פרסית: {{ת|פרסית|سلام}} (תעתיק: סַלָאם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|ahoj}}‏
*צרפתית: {{ת|צרפתית|salut}}
*קוראנית: {{ת|קוריאנית|안녕}}‏ (תעתיק: annyeong)
*קזחית: {{ת|קזחית|сәлем‎}}‏ (תעתיק: sälem)
*רומנית: {{ת|רומנית|bună|salut}}‏
*רוסית: {{ת|רוסית|здорово}} ‎(תעתיק: zdoróvo),
:::{{ת|רוסית|привет}}‏ (תעתיק: privét)
*שוודית: {{ת|שוודית|hallå}}‏
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|สวัสดี}}‏ (תעתיק: sà-wàt-dee)
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|ברכה הנאמרת בעת פרידה}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ciao}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|goodbye|farewell|peace}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|adiaŭ}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|մնաք բարյավ}} (תעתיק: mnakʻ baryav)
:::{{ת|ארמנית|առայժմ}} (תעתיק: aṙayžm)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ნახვამდის}} (תעתיק: naxvamdis)
:::{{ת|גרוזינית|კარგად}} (תעתיק: ḳargad)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|tschüss|Auf Wiedersehen}}‏
*הוואית: {{ת|אנגלית|aloha}}‏
*הודית: {{ת|הודית|नमस्ते}} (תעתיק: namastē)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|tot ziens|doei|dag}}‏
*הונגרית: {{ת|הונגרית|viszlát}}‏
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|tạm biệt}}‏
*טורקית: {{ת|טורקית|güle güle}}‏
*יוונית: {{ת|יוונית|αντίο}} (תעתיק: antío)
::{{ת|יוונית|έρρωσο}} (תעתיק: érrhōso)
*יפנית: {{ת|יפנית|さようなら}} (תעתיק: sayōnara),
:::{{ת|יפנית|それでは}} (תעתיק: sore dewa)
*לטינית: {{ת|לטינית|salve|ave}}
*סוואהילית: {{ת|סוואהילית|kwaheri}}
*סינית: {{ת|סינית|再见}}‏ (מנדרינית: zàijiàn)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|adiós}}‏
*ערבית: {{ת|ערבית|مع السلامة}} (תעתיק: מַעַ אֵלְסַּלָאמַה)
*פולנית: {{ת|פולנית|do widzenia}}‏
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|adeus}}‏
*פינית: {{ת|פינית|näkemiin|hyvästi}}‏
*פרסית: {{ת|פרסית|خداحافظ}} (תעתיק: חֹ'דָאחָאפֶט')
*צ'כית: {{ת|צ'כית|na shledanou|sbohem}}‏
*צרפתית: {{ת|צרפתית|adieu}}
*קוראנית: {{ת|קוריאנית|안녕}}‏ (תעתיק: annyeong)
*קזחית: {{ת|קזחית|хош бол}}‏ (תעתיק: xoş bol)
*רומנית: {{ת|רומנית|la revedere|pa}}‏
*רוסית: {{ת|רוסית|до свидания}} ‎(תעתיק: do svidánija)
*שוודית: {{ת|שוודית|adjö|hej då}}‏
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|สวัสดี}}‏ (תעתיק: sà-wàt-dee)
}}
{{תר-סוף}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיציטוט=שלום|שם ויקיציטוט=שלום|ויקיפדיה=שלום|שם ויקיפדיה=שלום|ויקישיתוף=Category:Peace|שם ויקישיתוף=שלום|ויקישיתוף 2=Category:Greetings|שם ויקישיתוף 2=ברכת שלום}}

[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:שמות]]

==שִׁלּוּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שילום
|הגייה=shi'''lum'''
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=זכר
|שורש={{שרש|שׁלם|שׁ־ל־ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' שִׁלּוּמִים}}
# [[מתן]] ה[[גמול]] ה[[הגיע|מגיע]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה, בָּאוּ יְמֵי '''הַשִּׁלֻּם'''; יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל – אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ; עַל רֹב עֲוֹנְךָ, וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה.|הושע|ט|ז}}
#:* במסגרת [[w:הסכם השילומים|הסכם ה'''שילומים''']], העבירה גרמניה לישראל סכומי כסף גדולים כפיצוי לניצולי השואה.

===מילים נרדפות===
* [[תשלום]]
* [[גמול#גְְּמוּל|גְּמוּל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|payment}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دَفْع}}

{{שורש|שׁלם}}
===סימוכין===
*{{מקור/לקסיקון BDB|שילום|7966}}</text>
      <sha1>fswrcjt0knjsogjkc5v15o9kh5kvz2z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2022</id>
    <revision>
      <id>519928</id>
      <parentid>519334</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:20:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519928</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16613" sha1="slks8k4bl4xjv56qi09vdlk2k72uq29" xml:space="preserve">==סֵפֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ספר
|הגייה='''se'''fer
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|פ|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=ר' סְפָרִים; ר' סִפְרֵי־; כ' סִפְרוֹ, סִפְרָהּ 
}}{{תמונה|Boger, Ane Cecilie Blichfeldt.jpg|ערימת ספרים}}
# [[מידע]] [[כתוב]] על מנת שיישמר ו[[הודיע|יוודע]] לאחרים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ; וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל '''סֵפֶר''' מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.|דברים|יז|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, '''סֵפֶר''' נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן; וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.|מלכים ב|כב|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ; מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַאֲנִי כֹּתֵב עַל־'''הַסֵּפֶר''' בַּדְּיוֹ.|ירמיהו|לו|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ, וְעַל־'''סִפְרְךָ''' כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ; יָמִים יֻצָּרוּ, וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם.|תהלים|קלט|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר; עֲשׂוֹת '''סְפָרִים''' הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.|קהלת|יב|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקְרְאוּ '''בַסֵּפֶר''', בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ; וְשׂוֹם שֶׂכֶל, וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא.|נחמיה|ח|ח}}
# קובץ [[דף|דפים]] מאוגד תחת [[כריכה]] אחת.
#:* בחרתי '''ספר''' ממדף '''ספרי''' הקריאה, והתחלתי לקראו.
# &lt;small&gt;תמיד ברבים&lt;/small&gt; רישום החשבונות של עסק.
#:* עליך להגיש את '''הספרים''' לבקורת מס הכנסה.

===גיזרון===
*{{לועזית|אכדית}} {{יוניקוד|šipru}}, נגזרת של הפועל  {{יוניקוד|šapāru}} – שלח. מקבילות בארמית: {{ערבית|ܣܶܦܪܳܐ|סִפְרָא}}, בערבית: {{ערבית|سِفْر|סִפְר}}, ובאוגריתית: 𐎒𐎔𐎗 (ספר).
===נגזרות===
*[[ספריה]]

===צירופים===
{{ע|3|
* [[בית ספר]]
* [[יודע ספר]]
* [[לפי הספר]]
* [[לקח דף מספרו]]
* [[ספר בשול|ספר בישול]]
* [[ספר הספרים]]
* [[ספר טלפונים]]
* [[ספר לבן]]
* [[ספר למוד|ספר לימוד]]
* [[ספר מתח]]
* [[ספר קריאה]]
* [[ספרים חיצונים]]
* [[עם הספר]]
* [[שבוע הספר]]
* [[תולעת ספרים]]
}}

===מילים נרדפות===
* [[כתב#כְּתָב|כְּתָב]]

===תרגום===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|libro}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|buku|kitab}}
*אירית: {{ת|אירית|leabhar}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|መጽሃፍ}} (תעתיק: mäṣhaf)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|book}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|libro}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|գիրք}} (תעתיק: girkʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|წიგნი}} (תעתיק: c̣igni)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Buch}}
*הודית: {{ת|הינדית|पुस्तक}} (תעתיק: pustak)
:::{{ת|הינדית|किताब}} (תעתיק: kitāb)
:::{{ת|הינדית|ग्रंथ}} (תעתיק: granth)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|boek}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|könyv}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|sách}}
*טגלית: {{ת|טגלית|libro|aklat}}
*טורקית: {{ת|טורקית|kitap|betik}}
*יוונית: {{ת|יוונית|βιβλίο}} (תעתיק: vivlío)
*יידיש: {{ת|יידיש|בוך|ספֿר}}
*יפנית: {{ת|יפנית|本}} (תעתיק: hon)
:::{{ת|יפנית|書籍}} (תעתיק: shoseki)
*כורדית: {{ת|כורדית|pirtûk|kitêb}}
*לטינית: {{ת|לטינית|liber|caudex}}
*מלאית: {{ת|מלאית|buku|kitab|pustaka}}
*מלטית: {{ת|מלטית|ktieb}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|bok}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kitabu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|पुस्तक}} (תעתיק: pustaka)
:::{{ת|סנסקירית|ग्रन्थ}} (תעתיק: grantha)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|libro}}
*ערבית: {{ת|ערבית|كتاب}} (תעתיק: כִתָאב)
:::{{ת|ערבית|مصحف}} (תעתיק: מֻצְחַף)
:::{{ת|ערבית|سفر⁩}} (תעתיק: סִפְר; לספרי התנ&quot;ך)
*פולנית: {{ת|פולנית|książka|księga}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|livro}}
*פינית: {{ת|פינית|kirja}}
*פרסית: {{ת|פרסית|كتاب}} (תעתיק: כִתָאב)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|kniha}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|livre|bouquin}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|책}} (תעתיק: chaek)
:::{{ת|קוריאנית|도서}} (תעתיק: doseo)
*רומנית: {{ת|רומנית|carte}}
*רוסית: {{ת|רוסית|книга}} (תעתיק: kníga)
*שוודית: {{ת|שוודית|bok}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|หนังสือ}} (תעתיק: nǎng-sʉ̌ʉ)
:::{{ת|תאית|สมุด}} (תעתיק: sà-mùt)
}}

===ראו גם===
* [[אגרת]]
* [[מכתם]]
* [[כותר]]
* [[כרך]]
* [[מגלה|מגילה]]
* [[מצחף]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ספר|ויקישיתוף=Category:Books|שם ויקישיתוף=ספרים|ויקיציטוט=ספרות}}

{{שורש|ספר א}}
[[קטגוריה:ספרות]]
[[קטגוריה:כתבי עת]]

==סַפָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ספר
|הגייה=sa'''par'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|פ|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' סַפָּרִים
}}{{תמונה|Boy meets barber.JPG|ספר מגלח את ראשו של ילד.}}
# אדם אשר מקצועו הוא הסרת שערות ועיצובן באמצעות גזירה, גילוח וכדומה.
#:*{{צט/משנה|לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי '''הַסַּפָּר''' סָמוּךְ לַמִּנְחָה, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל; לֹא יִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ וְלֹא לַבֻּרְסְקִי וְלֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לָדִין.|שבת|א|ב}}
#:*{{צט/משנה|וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ אֻמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּטִים '''וְהַסַּפָּרִים''' וְהַכּוֹבְסִין; רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הָרַצְעָנִים.|פסחים|ה|ו}}
#:*{{צט/משנה|הַסַּיִף וְהַסַּכִּין, וְהַפִּגְיוֹן, וְהָרֹמַח, מַגַּל יָד, וּמַגַּל קָצִיר, וְהַשְּׁחוֹר, וְהַזּוּג שֶׁל '''סַפָּרִים''', שֶׁנֶּחְלְקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.|כלים|יג|א}}

===גיזרון===
*{{רובד|חזל}} מארמית. השוו ל: [[שף]] {{צט/משנה|הַסַּכִּין, '''שָׁפָהּ''' וְהִיא טְהוֹרָה.|עבודה זרה|ה|יב}}

===מילים נרדפות===
* [[גלח#גַּלָּח|גלח]]
* [[גלב]]
* [[מעצב שער]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|parrucchiere}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|barber}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Friseur}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κουρέας}} (תעתיק: kouréas)
*לטינית: {{ת|לטינית|tonsor}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|peluquero}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حلاق}} (תעתיק: חַלָּאק)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|coiffeur}}
*רוסית: {{ת|רוסית|цирюльник}} (תעתיק: cirjúlʹnik)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ספר (מקצוע)|ויקישיתוף=Category:Barbers|שם ויקישיתוף=ספרים}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]

==סָפַר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ספר
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|פ|ר|א}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
|נטיות=לספור
}}{{תמונה|Marinus van Reymerswale - The Banker and His Wife - WGA19323.jpg|בנקאים סופרים כסף}}
# בִּקֵּשׁ לֵידַע כַּמּוּת שֶׁל דָּבָר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה '''וּסְפֹר''' הַכּוֹכָבִים-אִם תּוּכַל '''לִסְפֹּר''' אֹתָם...|בראשית|טו|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ '''וְסָפְרָה''' לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר|ויקרא|טו|כח}}
===צירופים===
*[[אין ספור]]

===מילים נרדפות===
*[[מנה#מָנָה|מָנָה]]
*[[חשב#חִשֵּׁב|חִשֵּׁב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|count}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|contar}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حَسَبَ}}

===ראו גם===
* [[מספר]]
* [[נספר]]

{{שורש|ספר א}}

==סִפֵּר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סיפר
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|פ|ר|א}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
|נטיות=לספר}}
# [[דיבר]] ב[[אריכות]] וב[[פרוטרוט]] על [[נושא]] מסוים; [[תאר]] [[עלילה]] ב[[מלה|מילים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהִנֵּה אִישׁ '''מְסַפֵּר''' לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן.|שופטים|ז|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד; '''סַפֵּר''' אַתָּה, לְמַעַן תִּצְדָּק.|ישעיהו|מג|כו}}
#:*{{צטבי|זַמְּרִי, '''סַפֵּרִי''', צִפּוֹרִי הַיְקָרָה/ מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת/ הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה/ תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת?|bialik/bia001.html &quot;|אֶל הַצִפּוֹר|חיים נחמן ביאליק}}
#:*הסבא '''סיפר''' לנכדו סיפור לפני השינה.
===נגזרות===
*[[ספור|סִפּוּר]]
*'''סֻפַּר'''
**[[מספר|מְסֻפָּר]]

===מילים נרדפות===
*[[גולל#גּוֹלֵל|גּוֹלֵל]]
*[[מלל|מילל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tell}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|contar}}, {{ת|ספרדית|decir}} 
* ערבית: {{ת|ערבית|حَكَى}}

===ראו גם===
* [[ספורת|סִפּוֹרֶת]] 

{{שורש|ספר א}}

==סִפֵּר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סיפר
|שורש וגזרה={{שרש|ספר ב|ס־פ־ר &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
|נטיות=לספר}}
# גזר את שְׂעַר הראש.
#:*{{צט/משנה|שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אָסוּר '''מִלְּסַפֵּר''' וּמִלְּכַבֵּס, וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.|תענית|ד|ז}}
#:*{{צט/בבלי|אבטולוס בן ראובן התירו '''לספר''' קומי שהוא קרוב למלכות|סוטה|מט|ב}}
#:*הסַפָּר '''סיפר''' את האישה.

===גיזרון===
{{רובד|חזל}} מארמית.
===מילים נרדפות===
*[[גלח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cut hair}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cortar|peluquear}}

{{שורש|ספר ב}}

== סִפֵּר {{משני|ג}} ==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=סיפר
|הגייה=si'''per'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|פ|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטֵּל}}
|נטיות=סִפְּרִים
}}
# {{רובד|ח}} [[נרטיב]] - בכל המובנים (בספרות\קולונו: מבנה השתלשלות אירועי הסיפור, וגם בסוצילוגיה: נקודת מבט על אירועים שמצדיקה עמדה אידיאוליגית).&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah?kodErekhIvrit=29550 מונחי האקדמיה].&lt;/ref&gt;
#*{{צטבי|כותב נזקק לשיטת '''סיפֵר''' זו, שיטת ההַגָּדָה (telling), בעיקר כדי לכווץ בקטע כזה הרבה מידע הנחוץ לקורא|https://benyehuda.org/read/18635|חילופי דורות בסיפורת הישראלית|יוסף אורן|מתרגם=}}

===גיזרון===
*{{חידוש|האקדמיה ללשון העברית}}&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; מהמילים [[ספור#סִפּוּר א|סיפור]], [[ספר#סִפֵּר א|סיפר]].

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|narrative}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|narrativa}} &lt;small&gt;(נקבה)&lt;/small&gt;

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

==סֻפַּר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סופר
|שורש וגזרה={{שרש|ספר ב|ס־פ־ר &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פועל
}}
# הֻגַּד עַל פְּרָטָיו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם: כִּי אֲשֶׁר לֹא '''סֻפַּר''' לָהֶם...|ישעיהו|נב|טו}}

===מילים נרדפות===
*[[גולל#גּוֹלַל|גּוֹלַל]]

=== ניגודים ===
*[[נכמס]]
*[[הצפן|הוצפן]]
*[[הסתר|הוסתר]]

{{שורש|ספר א}}

==סְפָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ספר
|הגייה=sfar
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|חזל}} גבול (בביטויים אזור ספָר, יישוב ספָר וכד').
#:*{{צט/משנה|נִמְצָא סָמוּךְ '''לַסְּפָר''', אוֹ לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.|סוטה|ט|ב}}
#:*{{צט/משנה|וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת '''בַּסְּפָר''', וְלֹא שָׁלֹשׁ, אֲבָל עוֹשִׂין אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם.|סנהדרין|א|ה}}
#:* אזור '''הספר''' הוא מקום מסוכן יחסית למרכז.

=== גיזרון ===
*המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא; בֹּאֲכָה '''סְפָרָה''', הַר הַקֶּדֶם.|בראשית|י|ל}}
* ארמית: סָפָרָא,  במקור {{לועזית|אכדית}} {{אכדית|2857|supūru}} 'גבול, גדר' למרעה בַּקר. שורש ס-פ-ר &lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_סְפָר.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt; בהוראת 'סימן, ציין'&lt;ref&gt;[http://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_סָפַר.1?lang=he&amp;with=all מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;, משם סְפָר 'גבול' שמציין מקום או אזור. (ממשמע השורש ספר 'חתך סימָן' גם סֵפֶר 'סימנים, כתובת, מסמך' שהוא המשמע המקורי של סֵפֶר).

===צירופים===
*[[עיר ספר]]

=== מילים נרדפות ===
* [[פריפריה]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|frontier}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|frontera}}

===ראו גם===
* [[גבול]]

===סימוכין===

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>slks8k4bl4xjv56qi09vdlk2k72uq29</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לפעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2023</id>
    <revision>
      <id>519848</id>
      <parentid>495110</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:46:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519848</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1373" sha1="9o43lu8hqr661306wtwmrc6ey9px10y" xml:space="preserve">==לִפְעָמִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לפעמים
|הגייה=lif'a'''mim'''
|חלק דיבר=תואר־הפועל
|מין=
|שורש={{שרש|פעם|פ־ע־ם}}
|דרך תצורה=[[ל־]] + [[פעם]] + ־ִים [[קטגוריה:בכל&quot;ם (מוספית)]] [[קטגוריה:תואר־הפועל]]
|נטיות=
}}
# [[לא]] באופן [[קבוע]], בזמנים שונים ולא [[קבוע|קבועים]] או [[עוקב|עוקבים]].
#:* '''לפעמים''' אני חש געגועים עזים לדברים שהיו פעם.
#*: {{צטבי|גם לחֹדש של כוכבים וגם לחֹדש של פגיעה אין שעור שוה תדיר בדיוק, בשביל שתנועת הירח אינה שוה כי אם '''לפעמים''' מהירה יותר '''ולפעמים''' לאטית מעט.|https://benyehuda.org/seliger/xodesh.html|חדש|יוסף הלוי זליגר}}
 
===מילים נרדפות===
* [[לעתים]]
* [[מדי פעם]]
* [[מפעם לפעם]]
* [[מפקידה לפקידה]]
* [[פעם ב־]] (לשון הדיבור)
* [[לפרקים]]

===ניגודים===
* [[לרב|לָרוב]]
* [[תמיד]]
* [[בקביעות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sometimes}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أحيانا|في بعض الأحيان}}

{{שורש|פעמ}}
[[קטגוריה:תיאור תדירות]]</text>
      <sha1>9o43lu8hqr661306wtwmrc6ey9px10y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2033</id>
    <revision>
      <id>520553</id>
      <parentid>512511</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:21:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520553</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11056" sha1="2vwwi4bcz54j7fbl9w15kno7dm0fyj1" xml:space="preserve">==שָׂפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שפה
|הגייה=sa'''fa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=זוגי שְׂפָתַיִם,&lt;BR&gt;ר' שְׂפָתוֹת (1); שָׂפוֹת (2, 3)
}}{{תמונה|Emojione 1F48B.svg|טביעת השפתיים בעת נשיקה}}
{{תמונה|Globelang.png|המילה '''שפה''' בשפות שונות}}
# שני קפלים של [[רקמה|רקמות]] רגישות המקיפים את ה[[פה]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֲדֹנָי '''שְׂפָתַי''' תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ|תהלים|נא|יז}}
#:* האגרוף פצע את '''שפתו''' העליונה של הבריון.
# ה[[צליל]]ים ש[[השמיע|משמיע]] אדם והמתחברים ל[[מלה|מילים]] ול[[משפט]]ים ה[[מובן|מובנים]] לאחרים ובאמצעותם אפשר ל[[העביר]] [[מידע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ '''שָׂפָה''' אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים|בראשית|יא|א}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי בְּלַעֲגֵי '''שָׂפָה''' וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה|ישעיהו|כח|יא}}
#:* בישראל מדברים '''בשפה''' העברית, בעוד שבצרפת מדברים '''בשפה''' הצרפתית.
# קצה, שוליים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל '''שְׂפַת''' הַיָּם לָרֹב|יהושע|יא|ד}}
#:* השוטר ישב על '''שפת''' המדרכה והביט לעבר הכביש.
# {{הקשר|טופולוגיה}} קבוצת הנקודות של [[קבוצה]] שאפשר להתקרב אליהן ככל שרוצים הן מתוך הקבוצה והן מתוך המשלים שלה.
# {{הקשר|ימאות}} השוליים העליונים של דופן סירה, המשתרעים למלוא אורכה; בסירות עץ: קורת עץ המורכבת מעל [[טור עליון|טור הלוחות העליון]], מכסה את קצות הצלעות ובה קבועים [[מלגז]]י המשוטים.
#:* {{הדגשה|&quot;'''שפה''' (gunwale) – לוח העובר לאורך הסירה על הגבול העליון של הדפן. מכסה את חתכי הצלעות מלמעלה, משמש חזוק לארך הסירה ובסיס לקני המזלגות ולכריות היתדות.|(הועדה להדרכה ימית שע&quot;י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא&quot;י, ימאות למעשה, 1945)}}
#:* {{הדגשה|&quot;אתה עולה יותר מדי - צעק פיני, כשהוא יושב לו על '''שפת הסירה''' ורגליו נתמכות בספסל.&quot;|(&quot;מערכות ים&quot;, אוגוסט 1948)}}
#:* {{הדגשה|&quot;כן המלגז הינו צינור מתכת הקבוע בכרית '''שבשפת''' הסירה, עליו מוחזק המלגז.&quot;|(מאיר שש (עורך), ספר הים, 1970)}}

===גזרון===
* אכדית: 𒊭𒀊𒌈 ({{אכדית|70|šaptu}}); אוגריתית: 𐎌𐎔𐎚 (שׁפת); ארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=sph%20N&amp;cits=all סָפְתָא]; ערבית: {{ערבית|شَفَة|שַׁפָה}}. מפרוטו-שמית, בצורה המשוערת: śapat. השוו גם מצרית: {{ת|אנגלית|spt}} - שפה, קצה, חוף, אופק, להלן הירוגליף: &lt;hiero&gt;s-p:t-D24&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
{{ע|4|
* [[אבן שפה]]
* [[לזות שפתים|לזות שפתיים]]
* [[חיה שפה|מחייה השפה]]
* [[מס שפתים|מס שפתיים]]
* [[שפה אחורית]]
* [[שפה אנליטית]]
* [[שפה זרה]]
* [[שפה מתה]]
* [[שפה מתוכננת]]
* [[שפה פורמלית]]
* [[שפה קדמית]]
* [[שפה רשמית]]
* [[שפה שסועה]]
* [[שפת אם]]
* [[שפת גוף]]
* [[שפת הב'|שפת הבי&quot;ת]]
* [[שפת הים]]
* [[שפת התקפה]]
* [[שפת מפרש]]
* [[שפת מכונה]]
* [[שפת סימנים]]
* [[שפת סף]]
* [[שפת סתרים]]
* [[שפת עבר]]
* [[שפת קוינה]]
* [[שפת תכנה|שפת תוכנה]]
* [[שפת תכנות]]
* [[שפתים דולקות]]
* [[שפתים ישק]]
* [[סנן מבין שפתיו]]
}}

===נגזרות===
* [[שפת]] (3)
* [[שפתון]] (1)
* {{שרש4|שׂ|פ|ת|ת}} (1)
** [[שפתת#שִׂפְתֵּת|שִׂפְתֵּת]]
** [[שפתות#שִׂפְתּוּת|שִׂפְתּוּת]]
** [[משפתת#מְשׂוּפְתָּת|מְשׂוּפְתָּת]]

===מילים נרדפות===
* [[לשון]] (2)
* [[לזבזת]] (5)

===תרגום===
{{תר|1. אחת משתי רקמות עור סביב הפה}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|labbro}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|lip}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Lippe|Lefze}}
*יוונית: {{ת|יוונית|χείλος}} (תעתיק: cheílos)
*יפנית: {{ת|יפנית|唇}} (תעתיק: kuchibiru)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|leppe}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|labio|labro}}
*ערבית: {{ת|ערבית|شَفة}} (הגייה: שִׁפָה)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|lèvre}}
*רוסית: {{ת|רוסית|губа}} (תעתיק: gubá)
:::{{ת|רוסית|уста}} (תעתיק: ustá)
}}{{תר-סוף}}
:'''2. ר' [[לשון]]'''
{{תר|3. קצה, שוליים}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|labbro|orlo}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|edge|rim}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Rand|Kante}}
*יוונית: {{ת|יוונית|χείλος}} (תעתיק: cheílos)
*יפנית: {{ת|יפנית|縁}} (תעתיק: heri)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|rand|kant}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|orilla|borde|canto}}
*ערבית: {{ת|ערבית|شَفة}} (הגייה: שִׁפָה)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|bord}}
*רוסית: {{ת|רוסית|край}} (תעתיק: kraj)
}}{{תר-סוף}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שפתיים}}

==שָׁפָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|פ|ה}}
|בניין=קל
}}
# [[הבריא]] פסקו כאבי גופו. נרגע מ[[צירי לידה|צירי הלידה]]
#:* {{צט/משנה|המקשה נדה קשתה שלשה ימים בתוך אחד עשר יום '''ושפתה''' מעת לעת וילדה הרי זו יולדת בזוב דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו '''ששפתה''' מן הצער ולא מן הדם|נידה|ד|ד}}
#:* {{צט/תוספתא|המקשה כמה תשפה ותהא זבה ר' אלעזר אומר מעת לעת והלכה כדבריו|נידה|ה|ז}}

===גיזרון===
{{להשלים}} מילה קרובה בערבית شَفَى (הגייה: שָׁפָא) שפירושה: רִפֵּא.

===נגזרות===
* [[שפי#שֹׁפִי א|שופי (א)]]
* [[שפוי#שָׁפוּי|שָׁפוּי]]


===ראו גם===
* [[החלים]]

{{שורש|שׁפה}}

==שִׁפָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שיפה
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|פ|ה|א|גזרה=נל&quot;י/ה}}
|בניין=פיעל
|נטיות=
}}
# {{משלב|חוק ומשפט}} שילם החזר הוצאות או תשלום לכסוי נזק.
#:* החברה '''תשפה''' את הצרכן על ההוצאה שהוציא עבור התיקון.
#:* &quot;הקופה '''תשפה''' את העמית על הוצאותיו הממשיות&quot; (מתוך תעודת ביטוח רפואי)

===גיזרון===
# בתלמוד השורש שׁ־פ־ה מציין החלקה, יישור ועיבוד לקבלת המוצר או הצורה הרצויים, וגם השכנת שלווה. בכמה מקומות בתלמוד השורש מתייחס למצבם של נכסים ולפיצוי על נזק: {{צט/ירושלמי הלכה|אמר רב בון בר חייה: נישמעינה מהדא הבורר צרורות מתוך כרייו של חבירו חייב '''לשפות''' לו.|בבא בתרא|ו|ג}} ומכאן השימוש בעברית חדשה. כנראה שורש זה שונה מהשורש המקראי (ראה [[נשפה]], [[שפי]]).

===מילים נרדפות===
* [[פצה|פיצה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|compensate}}

{{שורש|שׁפה א}}

===ראו גם===
* [[מספוא]]
* [[נשפה]]
* [[שפוי|שיפוי]]
* [[שפי]]

==שִׁפָּה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שיפה
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|פ|ה||גזרה=נל&quot;י/ה}}
|בניין=פיעל
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} כרת קצץ
#:* {{צט/משנה|הקונה שני אילנות בתוך שדה חברו..הגדילו לא '''ישפה''' והעולה מן הגזע שלו ומן השרשים של בעל הקרקע ..קנה שלשה קנה קרקע הגדילו '''ישפה'''|בבא בתרא|ה|ד}}

===גיזרון===
* נדיר בלשון חז&quot;ל
* מצרית-קדומה בהגיית אִסְפְּ [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf isp] בהוראת לחתוך,לחצוב . לקמן הירוגליף  ee-s-p + מימין, אידאוגרמת-סכין .  &lt;hiero&gt;M17-S29-Q3-T30 &lt;/hiero&gt;

===פרשנים מפרשים===
תוספות יו&quot;ט: מילה זו דומה ללשון ארמי תרגום המילה [[כתת]] {{צט/תנ&quot;ך|ואכת אתו-ושפית יתיה|דברים|ט|כא}}

===ראו גם===
* [[שופין]]

==שֻׁפָּה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שופה
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|פ|ה|א|גזרה=נל&quot;י/ה}}
|בניין=פועל
|נטיות=}}
#{{משלב|חוק ומשפט}} קיבל החזר הוצאות או פיצוי על נזק.
#:* המבוטח '''ישופה''' רק בגובה שיעור הנזק שנגרם לו בפועל.

===גיזרון===
*ראה [[שפה#שִׁפָּה|שִׁפָּה]] לעיל.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|compensated}}

{{שורש|שׁפה א}}

==שֻׁפָּה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שופה
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|פ|ה|גזרה=נל&quot;י/ה}}
|בניין=פועל
|נטיות=}}
# {{משוערת}} בלט.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי  '''ושפי''' (וְשֻׁפּוּ) עַצְמֹתָיו לֹא רֻאּוּ.|איוב|לג|כא}}

===גיזרון===
*פועל המופיע רק פעם אחת בתנך ולא ברור מה פרושו. רש&quot;י: &quot;ושופו עצמותיו - מתנתקין ממקומו.&quot; מצודת דוד: &quot;עצמותיו יכותתו.&quot; רבי אברהם פריצול: &quot;גבהות עצמותיו מהיה הבשר (על פי [[שפי#שֶׁפִי, שֶׁפֶה|שפיים]]).&quot;

{{שורש|שׁפה ב}}

{{שורש|שׁפה}}
[[קטגוריה:אנטומיה]][[קטגוריה:שפות|*]]
[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>2vwwi4bcz54j7fbl9w15kno7dm0fyj1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צאצא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2053</id>
    <revision>
      <id>520311</id>
      <parentid>447736</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:38:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1867" sha1="tczn8g7zv4dv931vi3aocglvdcx7c6x" xml:space="preserve">==צֶאֱצָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צאצא
|הגייה=tse'e'''tsa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|צ|א|צ|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קַלְקַל}}
|נטיות=ר' צֶאֱצָאִים}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[תוצר]]י ה[[לידה]] של [[אדם]] או [[בעל חיים]] אחר.
#:* {{צט|כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ.|ישעיהו מד ג}}
#:* &quot;לרב אלישיב המנוח היו כ-1,400 צאצאים - מהם 6 נכדי-נינים.&quot; [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4259560,00.html קובי נחשוני, ynet]. 
# &lt;small&gt;מחשבים&lt;/small&gt; צומת לא ראשי בעץ בינארי.
#:* &quot;כאשר לצומת יש אפס '''צאצאים''' הוא נקרא 'עלה'. כאשר יש לו לפחות '''צאצא''' אחד הוא נקרא 'צומת פנימי'.&quot; (אוניברסיטת תל אביב, [https://www.tau.ac.il/~csedu/itzuv/itzuv_ch8_tree.pdf ''תבניות בעיצוב תכנה'', פרק 8], אין תאריך) 


===מילים נרדפות===
* [[זרע]]
* [[נצר]]
* [[עקר]] &lt;!-- ויקרא כה מז --&gt;
* [[יוצא חלצים|יוצא חלציים]]

===ניגודים===
* [[הורה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|offspring}} ,{{ת|אנגלית|progeny}}, {{ת|אנגלית|descendant}}
* רוסית: {{ת|רוסית|потомок}}

===ראו גם===
* [[אבולוציה]]
* [[אבטיפוס]]
* [[אילן יוחסין]]
* [[ברירה טבעית]]
* [[גינאולוגיה]]
* [[השרדות]]
* [[רביה|רבייה]]
* [[תינוק]]

[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:ביולוגיה]]

{{שורש|צאצא}}</text>
      <sha1>tczn8g7zv4dv931vi3aocglvdcx7c6x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2060</id>
    <revision>
      <id>520639</id>
      <parentid>414163</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:43:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520639</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3565" sha1="f818ycizm0pzxli6zoy674cw8ixhptk" xml:space="preserve">==מַרְס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מרס
|הגייה=mars
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
{{חודשים לועזיים}}
# [[אל]] ה[[מלחמה]] ה[[רומי]].
#:* {{צטבי|מי יערך דמות לאל '''מרס''', עת יבריק לבושו-מתכת, מי מריון בטרויה יתאר, עת אבק יקדירו כעב, או פני דיאומדס, זה ידמה לאלים בסערת קרב, עת פלס ימינו תומכת.|http://benyehuda.org/friedmann/horace_no_nikkud.html|מבחר שירה|הוראטיוס}}
# ה[[חודש]] ה[[שלישי]] בשנה האזרחית וב[[לוח שנה|לוח השנה]] הגרגוריאני, הנוצרי. כולל 31 ימים. מגיע אחרי [[פברואר]] ולפני [[אפריל]].
#:*{{צטבי|לפי־שעה רק החליטה הממשלה, שבמשך שמונת החדשים מאבגוסט 1937 עד '''מרס''' 1938 יעלו לא יותר משמונת אלפים יהודים.|https://benyehuda.org/ben_gurion/maaraxa35.html|אגרת העליה|דוד בן גוריון}} 
# שם לועזי לכוכב־הלכת [[מאדים]].
#:* {{צטבי|ורוח נבואה זאת בִּעֲתַתוּ בגלל מַצב הכוכבים אשר צָפָה כי יהיה בעת ההיא, והוא: כי מזל שבתאי (סאַטורן) ומזל צדק (יופיטער) ומאדים '''(מאַרס)''' יתלכדו בעת ההיא ויתיצבו במזל דגים...|https://benyehuda.org/schulmann/safa10.html|המבול בשנת 1524|קלמן שולמן}}
# {{משלב|משחקים}} כינוי ל[[נצחון]] כפול במשחק [[שש בש|שש־בש]], כאשר ה[[יריב]] לא הספיק להוציא אפילו [[אבן]] משחק אחת.
#:*{{משפט מדגים}}
#{{רובד|המקרא}} אחד מ[[שר]]יו של [[אחשורוש]] מלך פרס.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ '''מֶרֶס''' מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי...|אסתר|א|יד}}

===גיזרון===
{{מספור|2}} {{לועזית|לטינית}} Martius. שם החודש גזור משמו של אל המלחמה הרומי, מרס. התעתיק העברי מרץ חדר אל העברית מן הגרמנית, שם נכתב שם החודש März, אך שמו התקני של החודש הוא מרס.
{{מספור|5}} {{לועזית|סנסקריט}} {{יוונית|मार्ष|mārṣa}} – [[נכבד]]; ייתכן כי השם '''מַרְסְנָא''' שבאותו פסוק נגזר ממנו.

=== מילים נרדפות ===
* [[מרץ]] (2)
* [[מאדים]] (3)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|March}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|März}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مارس|آذار}}
* רוסית: {{ת|רוסית|март}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מרץ|ויקיפדיה 2=מאדים|ויקיפדיה 3=מרס (מיתולוגיה)|ויקישיתוף=mars|שם ויקישיתוף=מאדים|ויקישיתוף 2=Mars (god)|שם ויקישיתוף 2=מרס (מיתולוגיה)}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מארס או מרץ|2019/03/17}}

[[קטגוריה:עבודה זרה]]
[[קטגוריה:כוכבי לכת]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]]
[[קטגוריה:אפונימים]]
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]]</text>
      <sha1>f818ycizm0pzxli6zoy674cw8ixhptk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תיקו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2118</id>
    <revision>
      <id>520218</id>
      <parentid>399157</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:54:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2079" sha1="tcxg7aapre054xymatxxylsbahwlz60" xml:space="preserve">==תֵּיקוּ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תיקו
|הגייה='''te'''ku
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# מצב ללא [[הכרעה]] ב[[תחרות]] וכדומה, בעקר בתחום ה[[ספורט]].
#:* &quot;המשחק הסתיים ב'''תיקו''' 0:0&quot;.
# {{חזל}} מילת הכרזה על סיום דיון כאשר אין החלטה.
#:* &quot;הכל עסוקים בי, מתיעצים ומתחכמים לי, זה אומר כך וזה אומר כך, הדעות מחולקות, הסברות משונות והשאלה עלי אינה מתורצת ושאלת־עולם היא. '''תיקו'''! בין כך ובין כך אוי לי מזה ומזה ואוי לי מכלם&quot; ([https://benyehuda.org/mos/susati.html &quot;סוסתי&quot;,] [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])

===גיזרון===
====2====
# המילה רווחת בתלמוד הבבלי, בו היא מופיעה בתום שאלה או בעיה שהפוסקים לא הצליחו לפתור. מקור המילה בשיבוש או בקיצור המילה הארמית &quot;תיקום&quot;, כלומר &quot;[[עמד|תעמוד]]&quot; - השאלה תעמוד תלויה ללא פתרון.
# הפירוש לפיו מדובר בראשי התיבות [[תיק&quot;ו]] - '''ת'''שבי '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''בעיות - הוא מדרש מאוחר בלבד. ראשי התיבות נובעים מתפקידו של אליהו הנביא (שבא מהעיר תִשְׁבֶּה) כפותר בעיות וסכסוכים במסורת היהודית.

===מילים נרדפות===
* [[שויון|שוויון]]

===ראו גם===
* [[הפסד]]
* [[יתרון]]
* [[נצחון]]
* [[פט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|draw}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תיקו}}

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:ספורט]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>tcxg7aapre054xymatxxylsbahwlz60</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קפאון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2240</id>
    <revision>
      <id>519818</id>
      <parentid>388900</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:32:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519818</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2537" sha1="o2l3sl6eshft0keg6bnfwb8b45kkzav" xml:space="preserve">==קִפָּאוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קיפאון
|הגייה=kipa'''on'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|קפא|ק־פ־א}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטָּלוֹן}}
|נטיות=קִפְאוֹן־; כ' קִפְאוֹנוֹ
}}
# [[התקרשות]] נוזלים בטמפרטורה נמוכה (מים - באפס מעלות צלסיוס). 
#:* '''קיפְאון''' הפירות, בשל הקור העז, גרם לאובדן ה[[יבול]].
# [[קר#קׂר|קור]] [[עז#עַז|עז]]. 
#:* &quot;עֵת יִצְלַל מְלֹא תֵבֵל בַּדְּמָמָה/ וּבְסוּת אוֹר '''קִפָּאוֹן''' תִּתְעַלֵּף/ הַחֹרְשָׁה בְּתַחְתִּית הָרָמָה&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/bia016.html &quot;גַּמָּדֵי לָיִל&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
# [[התאבנות]], דמימה מוחלטת.
#:* איבריו לא זעו ולא נעו. הוא היה ב'''קיפאון''' מוחלט.
# {{בהשאלה}} מצב בלי שינוי ובלי תנועה.
#:* ביחסי ישראל־מצרים שרר באותן שנים '''קיפאון''' ממושך.

===גזרון===
* שורש ק-פ-א מופיע בתנ&quot;ך במס' הזדמנויות, אך תיבת קפאון יחידאית היא בצורתה : {{צט/תנ&quot;ך|בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת '''יקפאון (וְקִפָּאוֹן)'''|זכריה|יד|ו}} בתלמוד מפורש 'קפאון' בהוראת מכוסה או 'דבר שמוצפן מן התודעה' הווה אומר שבאותו יום לא יהיה &quot;[[אור גנוז]]&quot; כמושג מופשט בלבד, וגם לא דברים המוצפנים מהתודעה - ה'דברים' יהיו גלויים וברורים.

===צירופים===
* [[נקודת קיפאון]]

===מילים נרדפות===
* [[סטגנציה]]
* [[קפיאה]]

===ניגודים===
* [[הימסות]] (1)
* [[נמיסה]] (1)
* [[המסה]] (1)
* [[היתוך]] (1)
* [[הפשרה]] (1,3,4)
* [[תנועתיות]] (3)
* [[צמיחה]] (4)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|freezing}}{{כ}} (1)(2) {{ת|אנגלית|stagnation}}{{כ}} (4)
* ערבית: {{ת|ערבית|جُمود}}{{כ}} (1) {{ת|ערבית|جُمود|رُكود}}{{כ}} (1)(4)

===ראו גם===
* [[קפא]]
* [[מקפיא]]
* [[קפוא]]
* [[קרח]]

{{שורש|קפא}}
[[קטגוריה:תרמודינמיקה]]
[[קטגוריה:פיזיקה]]</text>
      <sha1>o2l3sl6eshft0keg6bnfwb8b45kkzav</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אברה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2282</id>
    <revision>
      <id>520288</id>
      <parentid>503323</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:27:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520288</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1745" sha1="98e80o9123inq89wjotr6uf8z7ws2a7" xml:space="preserve">==אֶבְרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אברה
|הגייה=ev'''ra'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צורת הנקבה של [[אבר|אֵבֶר]]
|נטיות=ר' אֲבָרוֹת; ר' אֶבְרוֹת־
}}
{{נגן|קובץ=He-אֶבְרָה.ogg|כתובית=הגיה}}
# כנף.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל־גּוֹזָלָיו יְרַחֶף; יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל־'''אֶבְרָתוֹ'''.|דברים|לב|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִם־תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם; כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, '''וְאֶבְרוֹתֶיהָ''' בִּירַקְרַק חָרוּץ.|תהלים|סח|יד}}
#:*&quot;וְיֹאבַד יוֹם מְעַט רָעָה אֲשֶׁר לֹא/ אֱלֹהִים בַּעֲדוֹ יָסֶךְ בְּ'''אֶבְרָה'''&quot; ([https://benyehuda.org/hanagid/ben_kohelet_0295.html &quot;סְכוּכִים הֵם&quot;], [[w:ר' שמואל הנגיד|ר' שמואל הנגיד]])
#:* &quot;נישאו נשיאים למנשאם / מלך אשר '''באברות''' נשאם / לימד עבודת משאם / כלל ברכה השיאם&quot; (יניי, קדושתה לחנוכה)

===גיזרון===
*המילה מופיעה ארבע פעמים בלבד בתנ&quot;ך, ותמיד ב[[תקבולת]] עם [[כנף]].

===מילים נרדפות===
* [[אבר]]
* [[גף]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pinion}}, {{ת|אנגלית|wing}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aile}}

===ראו גם===
* [[נוצה]]

[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>98e80o9123inq89wjotr6uf8z7ws2a7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גל&quot;ץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2937</id>
    <revision>
      <id>520446</id>
      <parentid>228090</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:39:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520446</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="893" sha1="c44t0kwx3r4eogndm0byn7oop0v9fvc" xml:space="preserve">==גָּלָ&quot;ץ==
#גלי [[צה&quot;ל]].&lt;br&gt;תחנת הרדיו הצבאית.

===מידע נוסף===
* ב[[סמליל]] התחנה מופיע השם &quot;גלצ&quot;, באות צד&quot;י שאינה סופית, וכך גם [https://glz.co.il/ באתר התחנה].
:ברם, [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/terminology-ordinance/4-2-%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA/#target-3336 החלטה 4.2.4 בדקדוק] של האקדמיה ללשון העברית קובעת: &quot;כותבים בסוף ראשי תיבות אותיות מנצפ&quot;ך סופיות אם ראשי התיבות מבוטאים כמילה ממש&quot;.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גלי צה&quot;ל}}

[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות בצה&quot;ל]]</text>
      <sha1>c44t0kwx3r4eogndm0byn7oop0v9fvc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אאמו&quot;ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2998</id>
    <revision>
      <id>520000</id>
      <parentid>397690</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:10:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520000</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1215" sha1="0x6owd1yttkdhjv0k27shl0a4luoph2" xml:space="preserve">==אאמו&quot;ר==
#[[אדון|אדוני]] [[אב#אָב א|אבי]] [[מורה|מורי]] ו[[רב#רַב ג|רבי]].
#:*&quot;עובדה זו, ש[[כ&quot;ק]] [[אדמו&quot;ר]] הזקן בעצמו לא פרסם את השלחן ערוך שלו, צריכה תלמוד. שהרי זו היתה הוראת [[w:הרב המגיד ממזריטש|הרב המגיד ממזריטש]] אליו (כמובא בהקדמת בני הגאון המחבר): &quot;ויבחר בכבוד '''אאמו&quot;ר''' [[ז&quot;ל]] אשר בו בזמנו הי' מלא וגדוש מים התלמוד והפוסקים והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשו' מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור ..&quot; - ציטוט חלק מפרק ט&quot;ו מתוך &quot;[https://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb15.htm ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות]&quot; אשר לוקט ונערך על יד [[הרה&quot;ת]] [[ר']] שלום דובער שי' לוין.
===ראו גם===
* [[רבי ומורי]]
* [[אבי מורי]]
* [[אדמו&quot;ר]]
* [[מוה&quot;ר]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות]]</text>
      <sha1>0x6owd1yttkdhjv0k27shl0a4luoph2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3076</id>
    <revision>
      <id>520467</id>
      <parentid>517956</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:48:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520467</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15051" sha1="0vmgrhgjx1f5s9lj4jly7u4fpe6sw8g" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=בַיִת, מבנה למגורים או יחידת זיכרון ופועל הנגזר ממילה זו
|אחר=בֵּי&quot;ת, אות באלפבית העברי
|ראו=[[ב]]}}

{{תוכן|בַּיִת א|בַּיִת ב|בִּיֵּת|בֻּיַּת}}
==בַּיִת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית
|הגייה='''ba'''yit
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|י|ת}}
|דרך תצורה= {{משקל|קַיִל}}
|נטיות=ר' בָּתִּים &lt;ref&gt;המקרה היחיד בעברית בו בא דגש אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת.&lt;/ref&gt;; בֵּית־, ר' בָּתֵּי־; הפסק: בָּיִת
}}
{{תמונה|770Lubavitch.JPG|ביתו (1) של [[W:הרבי מלובביץ'|הרבי מלובביץ']] בקראון הייטס, ניו יורק.}}
{{תמונה|PikiWiki Israel 32486 Eucalyptus garden in Ramat Efal.JPG|מצבה ועליה הבית (5) הראשון של [[W:חורשת האקליפטוס|&quot;חורשת האקליפטוס&quot;]].}}
# [[מבנה]] קבע המשמש ל[[מגורים]]. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה '''בֵּית''' רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ|דברים|ה|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל-הָעָם לֵאמֹר מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה '''בַיִת'''-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב '''לְבֵיתוֹ''' פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ|דברים|כ|ה}}
#:*{{הדגשה|”לא אשבח את '''ביתי''', כי קטן הוא ולא אתבייש בו בשביל שיש גדולים וטובים ממנו“|('''מאויב לאוהב''', [[w:ש&quot;י עגנון|ש&quot;י עגנון]])}}
#:* ה[[עיר]] תל־אביב מתאפיינת '''בבתי''' ה[[באוהאוס]] שלה.
# מקום אותו אדם אוהב ובו הוא מרגיש שייכות וביטחון.
#:* העיר שלי היא '''בית''' בשבילי.
#:* &quot;'''הבית''' נוצר על ידי בני-זוג שקיבלו על עצמם לבנות משכן לאהבה בעולם אדיש ונטול אהבה&quot; &lt;ref&gt;מרווין האריס. 1991. בני מיננו. ספריית מעריב. עמ' 142.&lt;/ref&gt;. 
# [[משפחה]], בית אב, [[קבוצה|קבוצת]] אנשים בעלת [[קשר דם]] חזק.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת-אָבִיו וְאֶת-אֶחָיו וְאֵת כָּל-'''בֵּית''' אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף|בראשית|מז|יב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי-אֵין '''בַּיִת''' אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת|שמות|יב|ל}}
#:* אצלכם '''בבית''' אוכלים [[חמין]] בשבת?
# [[שושלת]] או [[שבט]], קבוצת אנשים המתייחסת על אותו [[אב קדמון]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ '''בַּיִת''' נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי-מְשִׁיחִי כָּל-הַיָּמִים|שמואל א|ב|לה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ-שָׁם אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-'''בֵּית''' יְהוּדָה|שמואל ב|ב|ד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל '''בְּבֵית''' דָּוִד עַד הַיּוֹם הַזֶּה|מלכים א|יב|יט}}
# יחידה של מספר שורות ב[[שיר]], אשר על־פי רוב נבדלים זה מזה בנושאם.
#:* כאשר כותבים שיר, נוהגים להפריד בין '''הבתים''' באמצעות שורה ריקה.
#:* בשיר [https://www.benyehuda.org/bialik/bia069.html &quot;הכניסיני תחת כנפך&quot;] של ח&quot;נ ביאליק יש חמישה '''בתים'''.
# קבוצת אנשים המחזיקים ב[[אידיאולוגיה]] מסוימת, [[אסכולה]].
#:* [[בית שמאי|'''בית''' שמאי]] נחשבו למחמירים בהלכה, ואילו [[בית הלל|'''בית''' הלל]] נחשבו למקלים.
# חלק פנימי של עצם או מבנה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת־הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ '''מִבַּיִת''' וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר|בראשית|ו|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת-הָאָרֹן, עֲצֵי שִׁטִּים... וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר, '''מִבַּיִת''' וּמִחוּץ|שמות|לז|א|ב}}

===גיזרון===
* בארמית הפועל [[לן|לָלוּן]] תרגם אונקלוס - '''לִמְבָּת''' (כמו לָן -בָּת, כצורה עברית לָבוּת). 
* ב[[w:מכתבי תענך|מכתבי תענך]], בכתב אכדי בניב כנעני מצוייה תבנית &quot;בִּיתִּי-כָּה&quot; , [https://www.kchanson.com/ANCDOCS/meso/taanach1.html bîti-ka]  בהוראת &quot;ביתך&quot;
* בשפות שמיות נוספות:&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 243&lt;/ref&gt;
**אוגריתית: 𐎁𐎚 (בת) במשמעויות בית, מבנה, דירה, ארמון, מקדש (בית אלוהים), חדר, משפחה, חנות, סדנה.
**פיניקית, פונית ומואבית: 𐤁𐤕 (בת)
**{{אמורית|bītum|מקור=}}
**אבלאית (משוחזר): baytu(m), בכתיבים: ba-du, ba-du-um, ba-da-a (baydā(y)&lt;sup&gt;?&lt;/sup&gt;)
**אכדית – bītu (בשומרוגרמה É)
**אמהרית – bēt{{מקור}}
**אתיופית: bet
**ארמית קדומה, נבטית ותדמורית: בית
**דרום ערבית קדומה: בת או בית
**ג'באלית, געז, תיגרינית, תיגרית – בֶּת, bet{{מקור}}
**מהרית וסוקוטרית – beyt, bêt{{מקור}}
**ערבית – بَيْت בַּיְת.

===צירופים===
{{תר|צירופים ש&quot;בית&quot; הראש בהם}}
{{ע|3|
*[[בית אב]]
*[[בית אסורים]]
*[[בית בד]]
*[[בית בשת|בית בושת]]
*[[בית גנזים]]
*[[בית דין]] ([[בי&quot;ד]])
*[[בית דפוס]]
*[[בית החפשית|בית החופשית]]
*[[בית המקדש]]
*[[בית העם]]
*[[בית השואבה]]
*[[בית זונות]]
*[[בית זקוק|בית זיקוק]]
*[[בית חולים]] ([[בי&quot;ח]])
*[[בית חרשת|בית חרושת]]
*[[בית יעקב]]
*[[בית יראה]]
*[[בית ישראל]]
*[[בית יוסף]]
*[[בית יתומים]]
*[[בית כסא|בית כיסא]]
*[[בית כלא]]
*[[בית כנסת]] ([[ביכ&quot;נ]])
*[[הבית הלבן]]
*[[בית מדרש]] ([[בימ&quot;ד]])
*[[בית מטבחים|בית מטבחיים]]
*[[בית מלאכה]]
*[[בית מרזח]]
*[[בית מרחץ]]
*[[בית מרקחת]]
*[[בית משגעים|בית משוגעים]]
*[[בית משפט]] ([[בימ&quot;ש]])
*[[בית נבחרים]]
*[[בית נורה]]
*[[בית נכות]]
*[[בית נתיבות]]
*[[בית סהר|בית סוהר]]
*[[בית ספר]] ([[ביה&quot;ס]])
*[[בית ספרים]]
*[[בית עבוט]]
*[[בית עלמין]]
*[[בית עקד ספרים]]
*[[בית פקדות|בית פקודות]]
*[[בית צף]]
*[[בית קברות]]
*[[בית קיט]]
*[[בית קיץ]]
*[[בית קפה]]
*[[בית שחי]]
*[[בית שמוש|בית שימוש]]
*[[בית תמחוי]]
*[[בתי נירין]]
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|צירופים ש&quot;בית&quot; המשלים בהם}}
{{ע|3|
*[[בדק בית]]
*[[בן בית]]
*[[בעל בית]]
*[[דף בית]]
*[[הלך לבית עולמו]]
*[[הר הבית]]
*[[ועד בית]]
*[[חוג בית]]
*[[חסר בית]]
*[[מעצר בית]]
*[[משק בית]]
*[[על חשבון הבית]]
*[[עשה לביתו]]
*[[עקרת בית]]
*[[שלום בית]]
}}
{{תר-סוף}}

===נגזרות===
*[[ביתי]]
*[[הביתה]]

===מילים נרדפות===
*[[יחידת דיור]] (1)
*[[מעון]] (1)
*[[משכן]] (1)
*[[קורת גג]] (1)
*[[משפחה]] (2)
*[[שושלת]] (2, 3)
*[[אסכולה]] (4)
*[[דירה]] (1)

===תרגום===
{{תר|תרגום}}
{{ע|3|
* אזרית: {{ת|אזרית|ev}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|casa|case}}
* איימרה: {{ת|איימרה|uta}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|hús|híbýli}}
* אירית: {{ת|אירית|teach}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|shtëpi}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|home|house}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|maja|hoone}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|domo}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|huis}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|տուն}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|къща}}
* בוסנית: {{ת|בוסנית|kuca}}
* בסקית: {{ת|בסקית|etxe}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|ti}}
* גליסית: {{ת|גליסית|casa}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Haus|Heim}}
* דנית: {{ת|דנית|hus}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|huis}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|ház}}
* הודית: {{ת|הינדית|घर|मकान|गृह}}
* ולשית: {{ת|ולשית|annedd}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|nhà}}
* ולונית: {{ת|ולונית|måjhone}}
* זולו: {{ת|זולו|indlu}}
* טורקית: {{ת|תורכית|ev|hane}}
* טמילית: {{ת|טמילית|வீடு}}
* יוונית: {{ת|יוונית|σπίτι|οίκος}}
* יידיש: {{ת|יידיש|הויז}}
* יפנית: {{ת|יפנית|家|いえ|建物|たてもの}}
* כורדית: {{ת|כורדית|xanî}}
* לוקסמבורגית: {{ת|לוקסמבורגית|Haus}}
* לטבית: {{ת|לטבית|maja}}
* לטינית: {{ת|לטינית|domus|casa|aedes}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|namas}}
* מאורית: {{ת|מאורית|whare}}
* מלגשית: {{ת|מלגשית|trano}}
* מלטזית: {{ת|מלטזית|bejt}}
* מקדונית: {{ת|מקדונית|куќа}}
* מרטהי: {{ת|מרטהי|घर|सदन}}
* נורווגית: {{ת|נורבגית|hus}}
* סווהילית: {{ת|סווהילית|nyumba}}
* סינית: {{ת|סינית|房屋}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|hiša}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|dom}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|hogar|casa}}
* סרבית: {{ת|סרבית|кућа|kuča}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بَيْت}} (הגייה: בַּיְת)
* פולנית: {{ת|פולנית|dom}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|casa}}
* פינית: {{ת|פינית|talo|koto|koti|huone}}
* פרסית: {{ת|פרסית|خانه}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|dům}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|maison}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|집}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|casa}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|kuća}}
* רומנית: {{ת|רומנית|casă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|дом}}
* שוודית: {{ת|שבדית|hem|hus}}
* תאילנדת: {{ת|תאית|บ้าน}}
}}
{{תר-סוף}}

===מידע נוסף===
* בצורת הרבים &quot;בָּתִּים&quot; מופיע באות ת' [[דגש לתפארת הקריאה]].

===ראו גם===
* [[אהל|אוהל]]
* [[בנין|בניין]]
* [[יחס]]
* [[שירה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית מגורים|ויקישיתוף=Category:Houses|שם ויקישיתוף=בתים}}

=== הערות שוליים ===
&lt;references /&gt;

{{שורש|בית}}

{{-}}

[[קטגוריה:מגורים]]
[[קטגוריה:מבנים]]
==בַּיִת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית
|הגייה='''ba'''yit
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' בָּתִּים}}
# יחידת [[זכרון]] ב[[מחשב]], שלרוב גודלה 8 [[סבית|סיביות]].
#:* עם התפתחות ה[[טכנולוגיה]] שטח האחסון הולך וגדל, וכיום '''בית''' היא יחידה קטנה כך שנהוג להשתמש ביחידות גדולות יותר כמו קילו־בתים ([[קילובייט]]) ומגה־בתים ([[מגבייט]]) עבור ציון קצב הורדה מרשת ה[[אינטרנט]], ובג'יגה־בתים ([[ג'יגבייט]]) ומעלה עבור ציון גודל קבצים ונפח [[כונן קשיח|כוננים קשיחים]].

===צירופים===
* [[ג'יגה בית]]
* [[טרה בית]]
* [[מגה בית]]
* [[קילו בית]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|byte}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית (מחשב)}}

[[קטגוריה:מחשבים]]
[[קטגוריה:תשמו&quot;ץ]]

==בִּיֵּת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ביית
|שורש וגזרה={{שרש3|ב|י|ת}}
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
{{נגן|קובץ=He-בִּיֵּת.ogg|כתובית=הגיה}}
# {{הקשר|אקולוגיה}} הרגיל [[בעל חיים]] לחיות לצד ה[[אדם]]; הפך [[זן]] של [[יצור]]ים חיים ל[[הועיל|מועיל]]ים ל[[משק]]־האדם.
#:* כשאימצנו את החתול אי אפשר היה להשתלט עליו, אבל בסופו של דבר '''בייתנו''' אותו.
#:* הסינים היו הראשונים '''שבייתו''' את תולעי המשי.
#{{בהשאלה}} הקנה לאדם נורמות הנהוגות בחברה.
#:* ילדי התנהג כפרא אדם ועברו שנים רבות עד שהצלחנו '''לביית''' אותו.
#{{בהשאלה}} ריסן, שעבד, השתלט, גרם לאחר לעשות כרצונו.
#:* &quot;כדי '''לביית''' את הפחד, אנחנו רוצים להכיר אותו ולהבין ממה הוא מורכב.&quot; (מתוך [http://www.articles.co.il/article/2739/%D7%90%D7%99%D7%9A%20%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%99%D7%AA%20%D7%A4%D7%97%D7%93%20%D7%91%D7%9E%D7%94 &quot;איך לביית פחד במה?&quot;], אתר &quot;מאמרים&quot;)

===גיזרון===
*הפועל נגזר משם־העצם [[בית|בַּיִת]].

===נגזרות===
* [[ביות|בִּיּוּת]]
* [[בית|בֻּיַּת]] (צורת הסביל)
** [[מבית|מְבֻיָּת]]

===מילים נרדפות===
*[[אלף#אִלֵּף|אילף]]
*[[תרבת]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|domesticate}}

===ראו גם===
* [[בר#בַּר ג|בר]]
* [[פרא]]

{{שורש|בית}}</text>
      <sha1>0vmgrhgjx1f5s9lj4jly7u4fpe6sw8g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אא&quot;כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3132</id>
    <revision>
      <id>520053</id>
      <parentid>206573</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:27:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520053</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="644" sha1="f6x5peeocyppjqqmcgr9x2ry9sbzxk4" xml:space="preserve">==אא&quot;כ==
#אלא אם כן.
#:*&quot;פועלין שהיו מנכשין בשדה ומעדרין בשדה לא יאכלו מן הזית ומן התאנה '''אא&quot;כ''' נתן להן [[בעה&quot;ב]] רשות [לפיכך אם] נתן להם בעה&quot;ב רשות אוכלין ומצטרפין ופטורין ב[[ד&quot;א]] בזמן שאין להם [עילוי] מזונות אבל אם יש להן [עילוי] מזונות אוכלין ופטורין ואם צירפו חייבין.&quot; - מתוך ה[https://kodesh.snunit.k12.il/b/f/f17.htm תוספתא, סדר זרעים, מסכת מעשרות, פרק א', ב,יד].

[[קטגוריה:ראשי תיבות]]</text>
      <sha1>f6x5peeocyppjqqmcgr9x2ry9sbzxk4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אה&quot;ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3147</id>
    <revision>
      <id>519955</id>
      <parentid>206455</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:40:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519955</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="966" sha1="tfrnfxh11sodqmcb1io8up4aj9jk53e" xml:space="preserve">==אה&quot;ק==
#ארץ הקודש.
#:*&quot;גם נכון הנהו לפקח על דרכי בני המושבה – העומדת להיוסד בקרוב בעזרת השם – בתורה ומוסר, בעזרת אחדים מרבני '''אה&quot;ק''' [[תובב&quot;א]]. – טרנוב, בצום העשירי אלף שמונה מאות עשרים ושמונה לחורבן בית מקדשנו. בשם החברה: אברהם בן אהרן [[ד&quot;ר]] זלץ, משנה לנשיא. זכריה מענדל שפירא, המזכיר&quot; - ציטוט מתוך הגליון הראשון לשנה החדשה של עיתון המגיד כפי שמובא בחיבורו של [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]] [https://benyehuda.org/berdi/dvarim_ovrim.html דְּבָרִים עוֹבְרִים].
#ארון הקודש.
# אוסילטור הרמוני קוונטי.
[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות ביהדות]]</text>
      <sha1>tfrnfxh11sodqmcb1io8up4aj9jk53e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארמית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3237</id>
    <revision>
      <id>520549</id>
      <parentid>516492</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:21:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520549</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2957" sha1="64fmx589o3sf5qydo6imb844pdd2zlr" xml:space="preserve">==אֲרָמִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ארמית
|הגייה=ara'''mit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=[[ארם|אֲרָם]] + ־ִית
|נטיות=
}}
# [[שפה]] [[שמי]]ת שהייתה רווחת ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ובמרכז [[אסיה]] בתקופה קדומה. שימשה גם ב[[כתב קדש|כתבי קודש]] יהודיים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל-רַב-שָׁקֵה דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ '''אֲרָמִית''' כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל-הַחֹמָה|מלכים ב|יח|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ '''אֲרָמִית''' – מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא לְעַבְדָךְ וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא|דניאל|ב|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנָוֹתָיו עַל-אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב '''אֲרָמִית''' וּמְתֻרְגָּם '''אֲרָמִית'''|עזרא|ד|ז}}
#:* {{צטבי|כל בני ישראל בשתי ארצות המולדת של תרבותם המקורית, בארץ-ישראל ובבבל, היו מדברים ויוצרים '''ארמית''' במשך אלף שנים ויותר; כמה חלקים ספרותיים, מרובי כמות ואיכות, בלשון זו נכנסו אפילו לתוך ה“קאנון” הדתי והלאומי של היהודים;|https://benyehuda.org/read/1542|הספר העברי|חיים נחמן ביאליק}}
#:* בעברית השתלבו הרבה מילים וביטויים '''מארמית'''. למשל &quot;נדל&quot;ן&quot; (נכסי דלא ניידי) ועוד
 
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Aramaic}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|אַראַמיש}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الآرامية}}

===ראו גם===
* [[עברית]]
* [[ערבית]]
* [[אכדית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ארמית}}
* [https://www.daat.ac.il/daat/multi/matsagot/מושגי%20יסוד.ppt מצגת על השפה הארמית באתר דעת]
* [http://wikimedia.cet.ac.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 מילון ארמי עברי]
* [http://pshita.cet.ac.il/GlobalBoard.aspx?Asp=403&amp;FID=74973&amp;Index=005n סקירה על השפה הארמית באתר פשיטא]

[[קטגוריה:שפות]]
[[קטגוריה:ארמית|*]]</text>
      <sha1>64fmx589o3sf5qydo6imb844pdd2zlr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלו&quot;ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3293</id>
    <revision>
      <id>520127</id>
      <parentid>297444</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:21:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520127</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="490" sha1="282haypn4iz7c95691atfszz5v75n9i" xml:space="preserve">==אלו&quot;ל==
#אני לדודי ודודי לי.
#(והאלהים) אנה לידו ושמתי לך. &lt;Br&gt; שמות כא', יג'.

===ראו גם===
* [[אלול]]

[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות ביהדות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות שמות משפחה]]

===קישורים חיצוניים===
* [https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/08/elul.html ראשי תיבות נוספים לחודש אלול] מאתר פרשת השבוע</text>
      <sha1>282haypn4iz7c95691atfszz5v75n9i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לעי&quot;נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3492</id>
    <revision>
      <id>520556</id>
      <parentid>207942</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:22:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520556</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="416" sha1="niavajybuhdin3s8cex81cxr5kw5nt9" xml:space="preserve">==לעי&quot;נ==
#לעילוי נשמת.
#:*&quot;השיעור מוקדש '''לעי&quot;נ''' הנשמות הזכות שנקטפו השבוע [[ע&quot;י]] בני עוולה [[הי&quot;ד]].&quot; ([https://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=2875 הקדמה למאמר על פרשת &quot;כי תבוא&quot; באתר כיפה] מאת הרב אביחי קצין).

[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות ביהדות]]</text>
      <sha1>niavajybuhdin3s8cex81cxr5kw5nt9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זצללה&quot;ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3632</id>
    <revision>
      <id>520103</id>
      <parentid>317085</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:47:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520103</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="664" sha1="dpqc1p7ysxlnnw7rytnxs3kqtj0afie" xml:space="preserve">==זצללה&quot;ה==
#[[זכר]] [[צדיק]] ל[[ברכה]] לחיי [[העולם הבא]].
#:*'אני יחיאל בן רבי משה '''זצללה&quot;ה'''... – התוַדע האורח אל הבחורים – ובאתי הנה מהעיר הסמוכה טוֹמַאשוב, אשר על הגבול, ללמוד פה בבית-המדרש ולאכול &quot;ימים&quot; על שולחן בעלי-הבתים.' - מתוך [https://benyehuda.org/perets/hetzitz_venifga.html &quot;הציץ ונפגע&quot; מאת י&quot;ל פרץ כמובא באתר פרויקט בן יהודה].

[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות ביהדות]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>dpqc1p7ysxlnnw7rytnxs3kqtj0afie</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מוהר&quot;ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3650</id>
    <revision>
      <id>519866</id>
      <parentid>328550</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:53:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519866</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="829" sha1="cjehqajf6lrzd79rsq10ta8bnxazwfz" xml:space="preserve">==מוהר&quot;ר==
# [[מורה|מורי]] ה[[רב#רַבה|רב]] רבי. מורינו הרב רבי
#:*&quot;הרבני הנגיד '''מוהר&quot;ר''' אבא מאיר זה חגג חג כלולות בתו שיינדלה ויביא למאזפּבקה מעיר חמלניצק או קוֹנטוֹיארסק (חי אני, לא אזכור היטב) חתן, אשר לפניו לא היה כמוהו ואחריו לא יוסף עד שנות דור ודור.&quot; (מתוך: [https://benyehuda.org/shalom/mazpevka_philosof.html תמונות וצללים מחיי היהודים במאזפבקה] מאת [[w:שלום עליכם|שלום עליכם]])
===ראו גם===
*[[מוה&quot;ר]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות ביהדות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות בארון הספרים היהודי]]</text>
      <sha1>cjehqajf6lrzd79rsq10ta8bnxazwfz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פעה&quot;ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3667</id>
    <revision>
      <id>519864</id>
      <parentid>343124</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:53:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519864</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="782" sha1="tuk1gu4s7xv92pgc3thm7vfybeqw8wz" xml:space="preserve">==פעה&quot;ק==
גם [[פעיה&quot;ק]].
#[[פה]] [[עיר הקדש|עיר הקודש]].
#:*&quot;...ואחרי כל העצות והתושיות ועיין היטב [[ע&quot;פ]] דת [[תוה&quot;ק]] בהתאסף יחד כל ראשי ויחידי סגולה רוב בנין ורוב מנין ו[[ב&quot;ד]] צדק מכל כוללות האשכנזים אשר '''פעה&quot;ק''' ירושלים [[תובב&quot;א]], ועלינו כולנו בהסכמה ובדעה אחת בלב שלם ובנפש חפצה...&quot; (קטע מתוך [https://www.daat.ac.il/daat/chinuch/haramot-2.htm החרם על ד&quot;ר פרנקל משנת תרט&quot;ז] כפי שמוצג באתר [http://www.daat.ac.il/ דעת]).
===ראו גם===
*[[עה&quot;ק]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות ביהדות]]</text>
      <sha1>tuk1gu4s7xv92pgc3thm7vfybeqw8wz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עברית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4034</id>
    <revision>
      <id>519854</id>
      <parentid>504088</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:49:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519854</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5621" sha1="qtl2666hn5fx62gjy5o7rajrz7corng" xml:space="preserve">==עִבְרִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא = עברית
|הגייה = iv'''rit'''
|חלק דיבר = שם־עצם
|מין = נקבה
|שורש = {{שרש3|ע|ב|ר}}
|דרך תצורה = {{מוספית|עבר|מנוקד=עֵבֶר|־ִית}}
|נטיות =
}}
# {{רובד|חזל}} [[שפה]] [[שמי]]ת הידועה כשפתו של [[עם ישראל]]; והשפה הרשמית והעיקרית של [[מדינת ישראל]].
#:* {{צט/משנה|גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ '''עִבְרִית''' וְעֵדָיו יְוָנִית, יְוָנִית וְעֵדָיו '''עִבְרִית''', עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, כָּתַב סוֹפֵר וְעֵד, כָּשֵׁר.|גיטין|ח|ט}}
#:* {{צט/משנה|תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ '''עִבְרִית וְעִבְרִית''' שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם, וּכְתָב עִבְרִי, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדָיִם.|ידים|ד|ה}}
#:* {{הדגשה|&quot;תקנתה הגמורה של הלשון '''העברית''' לא תבוא אלא עם תחייתה הגמורה בדיבור, ולפיכך כל המעשים שייעשו לתועלתה צריכים להיות משופעים מתוך רעיון זה ומכוונים לתכליתו.&quot;|('''חבלי לשון''', מאת [[w:ח&quot;נ ביאליק|ח&quot;נ ביאליק]])}}
#:* {{צטשיר|אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת / גַּם אִם אַדְמָתִי בּוֹעֶרֶת / רַק מִלָּה '''בְּעִבְרִית''' חוֹדֶרֶת / אֶל עוֹרְקַי, אֶל נִשְׁמָתִי|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}58&amp;wrkid{{=}}198|אין לי ארץ אחרת|ויקיפדיה=כן|אהוד מנור}}

===גיזרון===
* נגזרת של המילה [[עברי|עִבְרִי]], הנפוצה במקרא ככינוי לבני ישראל (אך לא לשפתם), ובאה משמו של עֵבֶר, אחד מאבותיו של אברהם אבינו.
* האזכור הקדום ביותר המתייחס ל-'עברית' כשם של שפה, מופיע בהקדמה לתרגום היווני של חיבור של [[w:בן סירא|בן סירא]], שנכתבה ע&quot;י נכדו:
{{ציטוט|תוכן = לכן מתבקשים אתם לקרא את הקריאה ברצון ובתשומת לב, ולסלוח אם נראה שלא הצלחנו במילים ידועות שעמלנו באהבה לתרגם אותן{{ש}}כי הנאמרים ב'''עברית''' (&lt;small&gt;במקור:&lt;/small&gt; '''ἑβραϊστὶ''', '''הֵבְּרָאִיסְטִי''') אין כחם שווה כשהם מועתקים ללשון אחרת.|מקור = משה צבי סגל, '''ספר בן סירא השלם''', עמ' א. לנוסח המקור ביוונית ראו [https://www.ellopos.net/elpenor/greek-texts/septuagint/chapter.asp?book = 30 כאן]|מרכאות=כן}}

===צירופים===
{{ע|3|
* [[אתה לא מבין עברית?]]
* [[דבר עברית]]
* [[האקדמיה ללשון העברית]]
* [[ועכשיו בעברית]]
* [[עברית למתחילים]]
* [[עברית מקראית]]
* [[עברית קשה שפה]]
* [[עברית של שבת]]
* [[היבריש]] {{הערת שוליים|נטבע ככינוי לאנגלית משובשת בפי ישראלים, הלחם של: עברית+אנגלית+ג'יבריש)}}.
}}

===נגזרות===
* {{שרש4|ע|ב|ר|ת}}
** [[עברת]]
** [[עברות]]

===מילים נרדפות===
* [[שפת עבר]]
* &lt;small&gt;בתנ&quot;ך&lt;/small&gt; [[יהודית]]
* &lt;small&gt;בתנ&quot;ך&lt;/small&gt; [[שפת כנען]]
* [[לשון הקדש|לשון הקודש]]
* &lt;small&gt;במליצה&lt;/small&gt; [[השרידה היחידה]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Ebraico}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|Hebreska}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Hebrew}}
* אנדונזית: {{ת|אינדונזית|ibrani}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|heebrea keel}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|hebreo}}
* בוסנית: {{ת|בוסנית|hebrejski}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Hebräisch}}
* דנית: {{ת|דנית|hebraisk}}
* הודית: {{ת|הינדית|इब्रानी}} (הגייה: ibrānī)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Hebreeuws}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|tiếng}}
* טורקית: {{ת|טורקית|İbranice}}
* יוונית: {{ת|יוונית|Εβραϊκά}} (הגייה: Evreiika)
* יידיש: {{ת|יידיש|העברעיש|לשון־קודש}}
* יפנית: {{ת|יפנית|ヘブライ語}} (הגייה: Heburaigo)
* לטינית: {{ת|לטינית|Hebraice}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|Hebraisk}}
* סינית: {{ת|סינית|希伯來語}} (מנדרינית: Xībólái yǔ)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|hebreo}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|hebrejčina}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عِبْرِيَّة}} (הגייה: עִבְּרִיַّה)
* פולנית: {{ת|פולנית|hebrajski|hebrajska|hebrajskie}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|hebraico|hebreu}}
* פינית: {{ת|פינית|heprea}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|hebrejština}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|hébreu}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|hebreu}}
* רומנית: {{ת|רומנית|limba ebraică|ebraică}}
* רוסית: {{ת|רוסית|иврит}} (הגייה: ivrit)
* שוודית: {{ת|שוודית|hebreiska}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עברית}}

{{שורש|עבר ד}}
===הערות שוליים===
[[קטגוריה:עברית|*]]
[[קטגוריה:שפות]]</text>
      <sha1>qtl2666hn5fx62gjy5o7rajrz7corng</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקצה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4115</id>
    <revision>
      <id>520216</id>
      <parentid>400970</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:54:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2158" sha1="cikgn4lvtsze6o9d2qk1eubv7uqtboa" xml:space="preserve">==פָקָצָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פקצה
|הגייה=fa'''ka'''tsa
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' פָקָצוֹת
}}
#{{סלנג}} כינוי גנאי לאישה טיפשה, בהמית, גסת הליכות. 

#:* המזכירה ה'''פקצה''' שלו נתנה לי לחכות שעה לפגישה, ואחר כך אמרה לי שהיא שכחה שהוא לא יבוא היום.
#{{סלנג}} [[פרחה]] צעירה.
#{{סלנג}} נערה צעירה המתלהבת מאופנות חולפות.
#{{סלנג}} כינוי לאישה אשר מקימה רעש בנוגע לכל דבר, גם כאשר מדובר בפרטים מינוריים חסרי חשיבות, במטרה לזכות ב[[תשומת לב]]. נגזר מהפירוש המאוחר &quot;פרחה קטנה, צועקת הרבה&quot; (ראה אטימולוגיה).

===גיזרון===
* מקור המילה עשוי להיות ראשי התיבות פקצ&quot;ה ששימשו בעבר בצבא לציון '''פק'''ידה '''צ'''באית או '''פק'''ידה '''צ'''עירה (כלומר, כזאת שהתגייסה לאחרונה). השימוש במילה היה במקורו בהתייחס לחיילת בכלל. ראשי־התיבות המאוחרים '''פ'''רחה '''ק'''טנה '''צ'''ועקת '''ה'''רבה ודומיהם אינם קשורים לשם.
* '''שימוש''': המילה נכנסה לשימוש רחב במהלך שנות השבעים לכל המאוחר. אינה מופיעה ב{{בןיהודה}}, אך מופיעה בנספח המילים ל{{אחול}} במשמעות &quot;טירונית&quot; וב{{לקסיקון}} במשמעות אישה מטומטמת, בלתי־נסבלת. כיום המילה מציינת גם נערה צעירה המתלהבת מאופנות חולפות, וכן כותבת בלוגים באינטרנט בשפה ה&quot;[[פקצית]]&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[פוסטמה]]
* [[בהמה]]
* [[פרחה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פקצה}}
*[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3262722,00.html פקצית ב־ynet]</text>
      <sha1>cikgn4lvtsze6o9d2qk1eubv7uqtboa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סככה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4239</id>
    <revision>
      <id>520598</id>
      <parentid>430701</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:33:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520598</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2060" sha1="8w9b2rewaay3pveaa77xy6d9bi3c4er" xml:space="preserve">==סְכָכָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סככה
|הגייה=skha'''kha'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ס|כ|ך}}, [[גזרת הכפולים]]
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' סככות
}}
[[קובץ:Awning of the Shangri-La hotel in Paris, 23 January 2014.jpg|184px|ממוזער|סככה בכניסה לבית מלון (1)]]
# {{רובד|ח}} [[גג]] דק בדרך כלל, מעל מקום פתוח להגנה מפני [[שמש]] או [[גשם]].
#:* {{צטבי|או לו עשו אשנבים, או אפילו '''סְכָכָה''' לפני החלונות, להגן מעט מפני השמש!|https://benyehuda.org/poxa/001.html|בְּצֵל הַקְּבוּצָה|נחמה פוחצ'בסקי}}
#:* {{צטבי|לא רחוק משם מצאנו '''סככה''' גדולה, המשמשת כפי הנראה מחסה לצאן, ושכבנו לישון תחתיה. |https://benyehuda.org/rachel/zaid_memoirs.html|מזכרונות העבר הקרוב|אלכסנדר זייד}} 
# מבנה קל, לעתים זמני, העשוי בדרך כלל מחומרים פשוטים כגון עץ או פח, והוא בדרך כלל מכוסה ב[[סכך]].
#:* בדרום הגן פינות משחקים לילדים, ובצפון '''סככה''' מקורה עם שולחנות למשחקי שחמט, דומינו, דמקה וקלפים המלאה תמיד בזקנים המשחקים בה. ([[W:גן המושבה|ויקיפדיה, גן המושבה]])
===גיזרון===
*מן [[סכך]] שורש מקראי
===צירופים===
* [[סך שמש]]
* [[סככה לגינה]]
* [[סככה לים]]

===מילים נרדפות===
* [[גגון]] (1)
* [[ביתן]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|awning}} (1) ; {{ת|אנגלית|shed}} (2)

===ראו גם===
* [[גג]]
* [[סוכה]]
* [[צליה]]
* [[קורת גג]]
* [[רעפים]]
* [[אוהל]]
* [[יריעה]]
* [[מחסן]]
* [[עריס]] (בלועזית, [[פרגולה]])
* [[קיוסק]]
* [[צריף]]
* [[פחון]]

{{שורש|סכך}}</text>
      <sha1>8w9b2rewaay3pveaa77xy6d9bi3c4er</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבן נגלה מעל לבו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4330</id>
    <revision>
      <id>519714</id>
      <parentid>437673</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:53:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519714</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1491" sha1="aa2ssfnu2dor7vmocqoolop3uxuozj8" xml:space="preserve">==אֶבֶן נָגֹלָּה מֵעַל לִבּוֹ==
# רווח לו, הוקל לו. השתחרר מהנטל, הפסיק לדאוג.
#:* לאחר שהשוטר ויתר על דוח התנועה והסתפק באזהרה בלבד, '''נגולה אבן מעל לבו''' של הנהג.

===מקור===
# דימוי האבן הנגולה (וליתר דיוק, מתגלגלת) מן הלב כביטוי להקלה נטבע על ידי [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר־ספרים]]. ביצירתו הנודעת &quot;מסעות בנימין השלישי&quot;, בפרק הרביעי, כתב: &quot;דברי סנדריל האחרונים היו סם חיים לבנימין והניחו את רוחו. דעתו נתישבה עליו והוא מרגיש כאילו '''אבן מעמסה נתגלגלה מעל לבו''', פניו מבהיקים ועיניו מתלהטות מרוב שמחה.&quot; ([https://benyehuda.org/mos/binyamin.html#d הפרק הרביעי ב&quot;מסעות בנימין השלישי&quot;])
#* ייתכן שהביטוי מושאל מאנגלית. למשל, בספר &quot;מובי דיק&quot; מאת הרמן מלוויל (פרק 49), נכתב:
#:::After the ceremony was concluded upon the present occasion, I felt all the easier; '''a stone was rolled away from my heart'''.

===ראו גם===
* [[נגל|נגול]]
* [[אבן]]
* [[לב]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
{{שורש|גלל}}</text>
      <sha1>aa2ssfnu2dor7vmocqoolop3uxuozj8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמ&quot;ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4352</id>
    <revision>
      <id>519724</id>
      <parentid>394321</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:56:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519724</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1017" sha1="dgqdf7llqjaaa8ox0ps5yybmsdzfq54" xml:space="preserve">==אמ&quot;ש==
#{{משלב/ר&quot;ת|משטרה}} אגף משאבי אנוש.
#:*&quot;קצין '''אמ&quot;ש''' - אחד מאלה: קצין '''אמ&quot;ש''' מחוזי – במחוז או ב[[מג&quot;ב]], קצין '''אמ&quot;ש''' מרחבי –  במרחב או קצין '''אמ&quot;ש''' ומינהלה של '''אמ&quot;ש''' - ב[[מטא&quot;ר]]&quot; - מתוך [https://www.police.gov.il/al_hamishtara/pkudot_hamishtara/xx_050102_pkud.asp פקודות המטה הארצי אודות תעודת מינוי של שוטר-חובה שפורסמו ב-05.01.02].
#{{משלב/ר&quot;ת|תורת הקבלה}} אוויר מים אש.
#:*&quot;שלש אמות '''אמ&quot;ש''' בעולם אויר מים אש שמים נבראו מאש וארץ נבראת ממים ואויר מרוח מכריע בינתים.&quot; - מתוך [http://www.jhronline.com/seferyetzirah/perek3.html ספר היצירה, פרק 3, פסוק ד'].

[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות בתורת הקבלה]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות במשטרה]]</text>
      <sha1>dgqdf7llqjaaa8ox0ps5yybmsdzfq54</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שכ&quot;ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4358</id>
    <revision>
      <id>519699</id>
      <parentid>329213</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:50:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519699</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="577" sha1="gvv3jri1503vwyhzgukjpwv7an4gpmj" xml:space="preserve">==שכ&quot;ח==
#[[שכר#שָֹכָר|שכר]] [[חדר#חֶדֶר|חדר]].
#:*&quot;[[חייל בודד]], אשר הוכר לצורך סיוע ב[[שכ&quot;ד]], לא יהיה זכאי להשתתפות בשכ&quot;ד או '''שכ&quot;ח''' אם שכר דירה או חדר מקרוב משפחה בדרגה ראשונה.&quot; (מתוך [http://www1.idf.il/dover/site/mainpage.asp?sl=HE&amp;id=22&amp;docid=20930 נוהל השתתפות בשכ&quot;ד, בשכר חדר או בהוצאות בעבור אחזקת דירה - חיילים] ב[https://www.idf.il אתר צה&quot;ל]).

[[קטגוריה:ראשי תיבות]]</text>
      <sha1>gvv3jri1503vwyhzgukjpwv7an4gpmj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תשמ&quot;ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4360</id>
    <revision>
      <id>520344</id>
      <parentid>206634</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:51:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520344</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="710" sha1="9lfu4cp9opyd5izzjds0k1nx3eh9s3u" xml:space="preserve">==תשמ&quot;ש==
#תשלומי משפחה.
#:* &quot;[[מקשל&quot;ר]]-ענף פרט - [[רמ&quot;ד]] '''תשמ&quot;ש''' יאשר תשלום לזכאי להשתתפות ב[[שכ&quot;ד]] כאמור בסעיפים 5 עד 7 לעיל, [[עפ&quot;י]] חוזה חתום, לתקופה מירבית של שנה מראש או עד סיום שירות החובה של החייל, הכל לפי המוקדם.&quot; (מתוך [http://www1.idf.il/dover/site/mainpage.asp?sl=HE&amp;id=22&amp;docid=20930 נוהל השתתפות בשכר דירה, בשכר חדר או בהוצאות בעבור אחזקת דירה - חיילים] ב[https://www.idf.il/ אתר צה&quot;ל]).

[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות בצה&quot;ל]]</text>
      <sha1>9lfu4cp9opyd5izzjds0k1nx3eh9s3u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחב&quot;ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4364</id>
    <revision>
      <id>520536</id>
      <parentid>207848</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:18:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520536</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1277" sha1="c3ls2hatldbgt0an4bj50jq5bzq9oez" xml:space="preserve">==מחב&quot;ש==
#מחלקת ביטחון שדה.
#:*&quot;בכל מקרה תנוהל החקירה הביטחונית [[ע&quot;י]] נגד בכיר או קצין שהוסמכו ע&quot;י [[ר']] [[מחב&quot;ש]] לעסוק באבחון בטחוני ולא יעשו במהלכה מעשים העלולים להשפיל או להוות משום הטרדה, סחיטה או איום על החייל, בגין החשד להיותו הומוסקסואל.&quot; (מתוך [https://web.archive.org/20021009111944/www.geocities.com/pcgri/chapter11.html הוראת קבע מטכ&quot;ל – אכ&quot;א ק-01-11-31, שירות הומוסקסואלים בצה&quot;ל, ספטמבר 1983.] באתר [http://www.geocities.com/pcgri2/index.html המועצה לזכויות הלהט&quot;ב בישראל]).
#מלוגמא חמין במוצאי שבת.
#:*&quot;רבי משולם זישא מאניפולי היה אומר: כי חמין במוצאי שבת הם רפואה לעצבות ורמז מצא 'ו'''מחב&quot;ש''' לעצבותם'.&quot; (מתוך [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/melave-2.htm מלווה מלכה] מאת בצלאל לנדוי באתר [http://www.daat.ac.il/ דעת]).

[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות בצה&quot;ל]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות ביהדות]]</text>
      <sha1>c3ls2hatldbgt0an4bj50jq5bzq9oez</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בטל בששים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4557</id>
    <revision>
      <id>520436</id>
      <parentid>500321</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:37:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520436</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2521" sha1="ihh5je7gy3iuitsxw9y5hzd6wc5d0ka" xml:space="preserve">==בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בטל בשישים
|הגייה=ba'''tel''' beshi'''shim'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ט|ל}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=נ' בְּטֵלָה בְּשִׁשִּׁים, ר' בְּטֵלִים בְּשִׁשִּׁים, נ&quot;ר בְּטֵלוֹת בְּשִׁשִּׁים}}
# ערכו זניח לעומת הכלל.
#:* {{הדגשה|ומה הוא (להבדיל אלף אלפי הבדלות) הישוב החדש בארץ-ישראל, הריקן והמדולדל, '''הבטל בששים''', התלוי על בלימה...|&quot;[https://benyehuda.org/brenner/baaretz_rishmey_shaa.html רשמי שעה]&quot;, [[w:י.ח. ברנר|י.ח. ברנר]]}}
#:* {{הדגשה|לאומי אחד בטל לא בששים כי אם באלף מתבוללים...|&quot;[https://benyehuda.org/rubin_s/shalosh_texunot.html שלוש תכונות נפשיות בישראל]&quot;, [[w:שלמה רובין|שלמה רובין]]}}
#:* הצלחתו של הזמר אנדי ויליאמס '''בטלה בשישים''' לעומת הצלחתו של פרנק סינטרה.

===מקור===
* בתלמוד הבבלי נקבע כי הכמות המרבית (כגון בשר טרף) שאינה אוסרת את התבשיל היא אחת חלקי שישים ממנו{{הערת שוליים|זה השיעור ברוב המקרים (בנוי על השערה שביחס כזה לא מורגש הטעם וכן אינו נחשב ביחס כזה. לכן יש מקרים שאינו בטל אף באלף ויש שנודע שאין נרגש טעמו ומותר בפחות)}}.

===מילים נרדפות===
* [[זניח]]
* [[שולי]]

===ניגודים===
* [[עקרי|עיקרי]]

===מידע נוסף===
*ישנם מקרים בהם אוכל שעורבבו בו בשר וחלב אינו טָרֵף ומותר לאכילה. מקרים אלו הם מקרים שבהם אחד המרכיבים (בשר או חלב) מצוי בכמות הגדולה לפחות פי 60 מהמרכיב השני. לדוגמה אם נפלה חתיכת בשר לתוך כד חלב גדול, וכמות החלב גדולה לפחות פי 60 מכמות הבשר שנפל, הבשר '''בטל בשישים''' והחלב מותר לשתייה.

{{שורש|בטל}}

===ראו גם===
* [[בטל#בָּטֵל|בָּטֵל]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]][[קטגוריה:ביטויים]][[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>ihh5je7gy3iuitsxw9y5hzd6wc5d0ka</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זבורית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4694</id>
    <revision>
      <id>519967</id>
      <parentid>466808</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:45:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519967</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6855" sha1="ombs6hcpl3ks6gyapssreyjw6jymum0" xml:space="preserve">{{תוכן}}

==זִבּוּרִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זיבורית
|הגייה=zibu'''rit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|זבר|ז־ב־ר}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' זִבּוּרִיּוֹת}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} קרקע ממין גרוע.&lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; דבר שערכו ירוד (בעיקר סחורה).
#:* {{צט|הילך קרקע כנגד מעותיך מהיכן מגביהו מן הזיבורית|בבא מציעא עז ב}}
#:* {{צט|אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין, ואפילו הן '''זיבורית'''.|משנה גיטין ה ב}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[זרבובית]] של כלי. 
#:* {{צט|כלי שהטבילו דרך פיו, כאלו לא טבל. הטבילו כדרכו בלא '''זבורית''', עד שיטנו על צדו.|מקואות י א}}

===גיזרון===
# גם זִיבּוּרִית.
# גם זִיבּוּרִית, זוּבְרִית, זִיבָּרִין. המלה מופיעה פעם אחת במובן אחר מ&quot;קרקע גרועה&quot;, אך פירושה אינו ידוע בוודאות. לדעת ראב&quot;ד מדובר בשיבוש או העתקה שגויה של המלה &quot;זרבובית&quot;. פירושים אחרים: ידית של כלי (יעקב לוי, אוצר לשון המדרשים והתלמודים, 1924), צוואר כלי, משקולת המונחת בתחתית כלי על מנת להשקיעו (א' אבן שושן, המלון החדש, תשכ&quot;ו; י' גרזובסקי, מלון שמושי לשפה העברית, 1937; רפאל פטאי, הספנות העברית, 1938.), תחתית של כלי לקליטת הנוזל הניגר מפיו בשעת ההגשה (Jastrow, A dictionary of Targumim etc., 1926).

=== פרשנים מפרשים ===
* ברטנורא על מקואות י א: בלא הזיבורית - שלא הטביל בית ידו, או דבר נוסף שיש בכלי באחת מקצותיו. ולהכי קרו ליה זבורית, שאינו עיקרו של כלי. ואין המים באין בהן עד שיטנו על צדו. וכל הני דמתניתין כולהו טעמא [כדי] שיבואו המים בכולן:
* הרא&quot;ש (רבנו אשר בן יחיאל) על הלכות מקואות, סימן ל: &quot;הזיבורית הוא צואר הכלי שהוא ארוך כמו שעושין לכלי זכוכית אין המים נכנסין בו עד שיטנו על צדו... והראב&quot;ד ז&quot;ל גורס זרבובית.&quot;

===ניגודים===
* [[עדית|עידית]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|badlands}} (1), {{ת|אנגלית|inferior goods}} (2)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|d'une valeur inférieur}}
===ראו גם===
*[[טרשים]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

==זְבוֹרִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זבורית
|הגייה=zvo'''rit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ז|ב|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּלִית}}
|נטיות=ר' זְבוֹרִיּוֹת
}}
{{תמונה|Ballon Phoenix.jpg|ריקון שק זבורית בכדור פורח}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} תוספת משקל של חול, אבנים, חצץ או מטילי ברזל ועופרת בתחתית כלי שיט, כדי לייצבו או כדי לשנות את ה[[שפע#שֹׁפַע|שופע]] וה[[שקע#שֹׁקַע|שוקע]] שלו. 
#:* {{צטבי|וְהֵכִין אוֹדִיסֵס רַפְסֹדֶת רַחֲבַת-יָדַיִם... וַיִּטְעַן עָלֶיהָ זָבוֹרִית.|https://benyehuda.org/tchernichowsky/odyssey.html|אודיסאה|הומרוס|מתרגם=שאול טשרניחובסקי}}
#:* {{הדגשה|&quot;עזבנו את אפריקה הדרומית רק עם '''הזבורית''' בלבד והפלגנו לאוסטרליה. שם טענו מטען שנועד לצ'ילי וקבלנו הוראות לבוא אחר כך לעיר קווינסטאון שבתעלה האנגלית.&quot;|(אריך הירשפלד, בסערת ימים, 1944.)}} 
#:* {{הדגשה|&quot;[...] מקום שהפריגאטה הזאת הקרויה ארץ נושאת בסַפנתה הרצחנית את '''זבוֹרית''' עצמותיהם של מיליוני טבועים [...].&quot;|(הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)}}
# {{הקשר|תעופה}} תוספת משקל בתחתית סל של כדור פורח, הנזרקת החוצה כדי להפחית את משקלו ולאפשר לו להתרומם אל על.
#:* {{עיתונות|בכל פעם שהכדור [הפורח] הנמיך לרדת היה מנגנון חשמלי מיוחד מפעיל פקק אחד וכתוצאה מזה הית המשתחררת שקית אחת, המלאה חומר, ששימש לו לכדור '''זבורית'''.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}AHR%2F1945%2F11%2F21&amp;id{{=}}Ar00300&amp;sk{{=}}C276A0C1|על המשמר||21 בנובמבר 1945}}

===גיזרון===
* {{לועזית|לטינית}} ''saburra'', חוֹל, ובמיוחד חול המשמש כנטל בספינות. בערבית: {{ערבית|صَابُورَة|צאבורה}}.
* בעת העתיקה ובימי הביניים השתמשו ספני הים התיכון בחול וכן באבנים ובחצץ כנטל באוניותיהם. בנמלה של רומא העתיקה פעלה גילדה של &quot;זבוראים&quot; שנקראה corpus saburrariorum.{{הערת שוליים|Lione Casson, ''Ships and Seamanship in the Ancient World'', 1973. 9.43.}}
* זְבוֹרִית (בשווא): האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי ההידרוליקה, תשי&quot;א (1951); מילון למונחי הימאות, תש&quot;ל (1970). גם זָבוֹרִית (בקמץ, אולי תוך השוואה לערבית), למשל: טשרניחובסקי (ראו למעלה); יהודה גרזובסקי, מלון שמושי לשפה העברית, 1937.  

===מילים נרדפות===
* [[נטל|נֵטֶל]] (1)
* [[עקל#עֵקֶל|עֵקֶל]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ballast}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|lest}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Ballast}}
* לטינית: {{ת|לטינית|saburra}}
* יוונית עתיקה: {{ת|יוונית|έρμα}}

===ראו גם===
* [[מי נטל]]
* [[מי זבורית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Ballast|שם ויקיפדיה=Ballast|ויקיפדיה 2=en:Balloon (aeronautics)|שם ויקיפדיה 2=Balloon (aeronautics)}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|זבר}}
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]
[[קטגוריה:תעופה]]</text>
      <sha1>ombs6hcpl3ks6gyapssreyjw6jymum0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נעור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4808</id>
    <revision>
      <id>519728</id>
      <parentid>489503</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:56:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519728</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2650" sha1="ffwjs72wq8k0evkckhyoe5yjypukbaw" xml:space="preserve">==נֵעוֹר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נעור
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|ו|ר|א|גזרה=נע&quot;ו/י}}
|בניין=נפעל
|נטיות=
}}
#[[קם]] משנתו, הפסיק להיות ישֵׁן.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא יָקִיצוּ וְלֹא '''יֵעֹרוּ''' מִשְּׁנָתָם|איוב|יד|יב}} 
#{{בהשאלה}} התחיל מה שקודם לא היה, התחיל בפעילות.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת הִנֵּה רָעָה יֹצֵאת מִגּוֹי אֶל גּוֹי וְסַעַר גָּדוֹל '''יֵעוֹר''' מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ|ירמיהו|כה|לב}}
#{{בהשאלה}} נעשה מודע, הכיר במשהו שקודם לא השגיח בו.

===מילים נרדפות===
* [[הקיץ]] (1, 3)
* [[התעורר]]
* [[קם]] (1)

===ניגודים===
* [[נרדם]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|awake}}‏ (1, 2, 3), {{ת|אנגלית|rise}}‏ (2)

===ראו גם===
* [[נער]] (2)

{{שורש|עור א}}

==נִעוּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ניעור
|הגייה=ni'''ur'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ע|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' נִעוּרִים}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} טלטול, הנעה לצדדים.
#:* {{צט|מצא כסות, מנערה אחד לשלשים יום. למימרא '''דניעור''' מעלי לה?.|בבא מציעא כט ב}} (תרגום: האם נאמר כי הניעור מועיל לה?)
#:* '''ניעור''' שטיחים ושמיכות לא מומלץ לחולי אסטמה.
# &lt;small&gt;סלנג&lt;/small&gt; הנעת אדם או גוף מסוים להתפכח (מאדישות או מאשליה עצמית) על ידי זעזוע.
#:* השחיפה הזאת שיכנעה את עצמה שהיא שמנה. מישהו צריך להביא לה חתיכת '''ניעור''' לפני שהיא תהפוך לאנורקטית.
#:* &quot;טוב לכל מערכת שתעבור '''ניעור''', אבל צריך '''ניעור''' שיעורר מחשבה חדשה ולא '''ניעור''' שיטביע את הסירה על כל נוסעיה&quot; (ד&quot;ר יצחק קדמן, מנכ&quot;ל המועצה לשלום הילד, מתוך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3023615,00.html Ynet]) ‏(2)

===גזרון===
*שם פעולה מן [[נער#נִעֵר|ניער]]. ארמית: נִעוּר.

===מילים נרדפות===
* [[זעזוע]]
* [[טלטול]]
* [[שקשוק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|shake|jolt}}

{{שורש|נער ב}}</text>
      <sha1>ffwjs72wq8k0evkckhyoe5yjypukbaw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גאודזיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4825</id>
    <revision>
      <id>520253</id>
      <parentid>493534</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:08:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1736" sha1="l54ygyfy70zgtt6jr27864jhwy6pj39" xml:space="preserve">==גֵּאוֹדֶזְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גאודזיה
|הגייה=geo'''dez'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# [[מדע]] העוסק במדידה על פני [[כדור הארץ]], ב[[מפוי|מיפוי]] ובהתוויה. הגאודזיה מציגה כמותית את צורתו ומידותיו של כדור הארץ, עוקבת אחרי תנועותיו ופותרת בעיות הנדסיות. הגאודזיה מספקת תיאור של כדור הארץ, מהירות תנועותיו ונתוני כוח המשיכה על גבי הארץ ומחוצה לה.
#:* ה'''גאודזיה''' נחלקת לשני תחומים: '''גאודזיה''' נמוכה ו'''גאודזיה''' גבוהה.

===גיזרון===
# מיוונית: {{יוונית|γαῖα|gaia}}, אדמה + {{יוונית|δαίς|dais}}, לחלק.

===צירופים===
* [[גאודזיה גבוהה]]
* [[גאודזיה ימית]]
* [[גאודזיה נמוכה]]
* [[קו גאודזי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|geodesy|geodetics}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|géodésie}}
* רוסית: {{ת|רוסית|геодезия}}

===ראו גם===
* [[גאוגרפיה]]
* [[גאולוגיה]]
* [[GPS]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גאודזיה}}
* [https://www.iag-aig.org/ הארגון הבינ&quot;ל לגאודזיה]

[[קטגוריה:תורות מדעיות]]
[[קטגוריה:גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>l54ygyfy70zgtt6jr27864jhwy6pj39</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ססגוני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4840</id>
    <revision>
      <id>520083</id>
      <parentid>462802</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:35:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520083</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2176" sha1="m29bfgsumucf6f1fkbrr4l0i3liwhi1" xml:space="preserve">==סַסְגּוֹנִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ססגוני
|הגייה=sasgo'''ni'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|ס|ס|ג|ן}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' סַסְגּוֹנִיִּים; נ' סַסְגּוֹנִית, נ&quot;ר סַסְגּוֹנִיּוֹת}}
[[תמונה:MG 3164.jpg|left|thumb|184px|[[פרפר]] ססגוני]]
# מלא בצבעים, שצבעיו רבים.
#:* ה[[טוס#טַוָּס|טווס]] ידוע כעוף '''ססגוני''' ובעל מראה מפואר.
#:* &quot;מכל המודעות הרבות משכה עיני עליה מודעה אחת גדולה, '''ססגונית''', ועליה כתוב באותיות גדולות לאמר...&quot; (&quot;יפיפותו של יפת&quot; [https://www.benyehuda.org/levinsky/yefet_I.html (1)][https://www.benyehuda.org/levinsky/yefet_II.html (2)][https://www.benyehuda.org/levinsky/yefet_III.html (3),] [[w:אלחנן ליב לוינסקי|אלחנן ליב לוינסקי]])
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; מגוון, שיש בו כמה וכמה צדדים ופנים.
#:* החברה הישראלית '''ססגונית''' ומשלבת תרבויות רבות ושונות זו מזו.

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} '''סַסְגּוֹנָא''' (ארמית נוצרית: {{יוניקוד|ܣܣܓܘܢܐ}}), מילה המשמשת בתרגומים הארמיים לתרגום המילה [[תחש]] (סוג חיה שעורה שימש את משה בבניית המשכן).&lt;/br&gt; המשמעות בת ימינו נקבעה על פי המדרש, הרואה במילה הלחם: {{צט/בבלי|ססגונא – [[שש#שָׂשׂ|שש]] ב[[גון|גוונין]] הרבה.|שבת|כח|א}}.

===מילים נרדפות===
* [[צבעוני]], [[רבגוני]]

===ניגודים===
* [[חדגוני]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|vivid|colorful}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|coloré}}
* רוסית:  {{ת|רוסית|разноцветный|пёстрый}}

===ראו גם===
* [[שש]]
* [[גון]]

[[קטגוריה:צבעים|*]]
{{שורש|ססגן}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>m29bfgsumucf6f1fkbrr4l0i3liwhi1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משכית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4848</id>
    <revision>
      <id>519721</id>
      <parentid>508055</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:55:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519721</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3998" sha1="pcc48ge506u0kve195d9g4hdnhzji76" xml:space="preserve">== מַשְׂכִּית (גם: מַסְכִּית) ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = משכית, מסכית
| הגייה = mas'''kit'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = נקבה
| שורש = {{שרש3|שׂ|כ|ה}}
| דרך תצורה = {{משקל|מַקְטֶלֶת}}
| נטיות = ר' מַשְׂכִּיּוֹת
}}
#{{רובד|המקרא}} ציור, תמונה, תכשיט וכל סוג של קישוט אחר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן '''מַשְׂכִּית''' לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.|ויקרא|כו|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...אִבַּדְתֶּם אֵת כָּל '''מַשְׂכִּיֹּתָם''' וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.|במדבר|לג|נב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ '''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב.|תהלים|עג|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה '''בְּמַשְׂכִּיתוֹ'''.|משלי|יח|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|תַּפּוּחֵי זָהָב '''בְּמַשְׂכִּיּוֹת''' כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.|משלי|כה|יא}}

===גיזרון===
* כנראה 'מראה, תמונה' משורש שֹ־כ־ה בעניין ראייה, שמקביל לארמית סכה 'ראה, הביט',&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org/Jastrow%2C_סכי.1?lang=he יסרטוב].&lt;/ref&gt; שלפעמים מתרגם עברית הביט&lt;ref&gt;{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר '''הַבֶּט''' נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים|בראשית|טו|ה}} = {{צט/אונקלוס|וַאֲמַר '''אִסְתְּכִי''' כְעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנִי כּוֹכְבַיָּא|בראשית|טו|ה}}&lt;/ref&gt; או השקיף&lt;ref&gt;{{צט/תנ&quot;ך|'''וַיַּשְׁקֵף''' אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן|בראשית|כו|ח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְאִסְתַּכִי''' אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא|בראשית|כו|ח}}&lt;/ref&gt; או צפה&lt;ref&gt;{{צט/תנ&quot;ך|'''וְהַמִּצְפָּה''' אֲשֶׁר אָמַר '''יִצֶף''' יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ|בראשית|לא|מט}} = {{צט/אונקלוס|'''וְסָכוּתָא''' דַּאֲמַר '''יִיסַךְ''' מֵימְרָא דַּייָ בֵּינָא וּבֵינָךְ|בראשית|לא|מט}}&lt;/ref&gt; בתרגום אונקלוס. לפיכך, משכית גם נכתב מסכית, בהשפעת הארמית.&lt;ref&gt;[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%9E%D6%B7%D7%A9%D7%82%D6%B0%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%AA האקדמיה].&lt;/ref&gt;

=== מידע נוסף ===
*פרשנים: {{צט/תנ&quot;ך|'''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב|תהלים|עג|ז}} אבן מצויירת שהיו צופים בה.(רשב&quot;ם ועוד) או משורש השֹך שמשמעו להסתיר ולכסות.(רש&quot;י) {{צט/תנ&quot;ך|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ|שמות|לג|כב}} רש&quot;ר הירש קושר עם הפועל [[הסכית]].

===צירופים===
* [[חדר משכית]] &lt;!--{{פסוק|יחזקאל|ח|יב}}--&gt;
* [[חלון משכית]]

===מילים נרדפות===
* [[עדי]]
* [[תכשיט]]
* [[תליון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|image}}, {{ת|אנגלית|ornament}} , {{ת|אנגלית|locket}}, {{ת|אנגלית|picture}}
===ראו גם===
* [[שכיה]]
* [[שכיית חמדה]]
* [[מסכה]]


[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:תכשיטים]]</text>
      <sha1>pcc48ge506u0kve195d9g4hdnhzji76</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סצנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4891</id>
    <revision>
      <id>519802</id>
      <parentid>450028</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519802</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2550" sha1="26z3dm7f11xskv9ic7bqvdi04zjw9qv" xml:space="preserve">==סְצֵנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סצנה, סצינה
|הגייה='''stse'''na
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' סְצֵנוֹת; סְצֵנָת־, ר' סְצֵנוֹת־
}}
# {{משלב|תיאטרון|קולנוע}} תמונה, חלוקת משנה של [[מערכה]]; קטע מסרט, ממחזה או מאופרה.
#:* באחת מן ה'''סצנות''' המוכרות ביותר במחזה &quot;רומיאו ויוליה&quot;, קוראת יוליה מחלונה: &quot;רומאו, רומאו, למה זה אתה רומאו?&quot;.
# {{בהשאלה}} מחזה, חיזיון, ארוע.
#:* &quot;זו היתה '''סצנה''' שכמו נלקחה מסרט הוליוודי. מצד אחד - ראש הממשלה לוי אשכול, אזרח חסר ניסיון צבאי, ומנגד אלופי צה&quot;ל המנוסים ואריאל שרון בראשם.&quot; (Ynet, {{כ}}[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3405912,00.html 03.06.2007])
# {{סלנג}} אופן התנהלות של בילוי המהווה [[נורמה]].
#:* ההורים שלי חשבו שאלך למסיבה עם שמלה. הם בכלל לא מבינים את ה'''סצנה'''.
# {{סלנג}}, &lt;small&gt;בהשאלה:&lt;/small&gt; אירוע דרמטי המתרחש בפומבי, לעתים מביך.
#:* שכחתי את המתנה, אבל אל תעשי לי פה '''סצנה''' מול כולם.
# התרחשות

===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|σκηνή|skēnḗ}}, במה; בלטינית: scaena, וממנה לצרפתית: scène, באותה משמעות.

===צירופים===
* [[סצנת דפוס]]
* [[עשה סצנה]]

===נגזרות===
* [[הסצנה]]
* [[מיזנסצנה]]
* [[סצנריו]]

===מילים נרדפות===
* [[אפיזודה]] (1)
* [[מעמד]] (1)
* [[סקנדל]] (4)
* [[שערוריה]] (4)
* [[תמונה]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|scene}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|scène}}
* רוסית: {{ת|רוסית|сцена}} (תעתיק: stzena)

===ראו גם===
* [[מחזה]]
* [[מקרה]]
* [[עלילה]]
* [[קולנוע]]
* [[תיאטרון]]
* [[תסריט]]

[[קטגוריה:תאטרון]]
[[קטגוריה:מלים השאולות מלועזית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הצרפתית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הלטינית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>26z3dm7f11xskv9ic7bqvdi04zjw9qv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנומליה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4899</id>
    <revision>
      <id>520605</id>
      <parentid>446965</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:36:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520605</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1226" sha1="ixeir0y7c03vo0v2hnfeln5drvdhoe1" xml:space="preserve">==אָנוֹמַלְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אנומליה
|הגייה=ano'''mal'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# חריגה וסטייה מ[[נורמה]] או מ[[חק טבע|חוק טבע]]
:* בניסויים שונים שנערכו מאז שנות החמישים התקבלו תוצאות סותרות שלא ניתן היה להסיק מהן בוודאות אם קיימת '''אנומליה''' כבידתית על פני הארץ במהלך ליקויי חמה ([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2997919,00.html Ynet, 3.11.04]).

===גיזרון===
* מיוונית: {{יוונית|α|a}}, &quot;לא&quot; + {{יוונית|ομαλος|omalos}}, &quot;שטוח&quot;, &quot;חלק&quot;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|anomaly}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|anomalie}}

===ראו גם===
* [[נורמלי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=האנומליה של המים}}

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>ixeir0y7c03vo0v2hnfeln5drvdhoe1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>להיט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4909</id>
    <revision>
      <id>520285</id>
      <parentid>488146</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:27:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520285</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1934" sha1="j3vsu0a1gnpb801308a3rn39ofc84ea" xml:space="preserve">==לָהִיט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= להיט
|הגייה=la'''hit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|להט|ל־ה־ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=ר' לְהִיטִים; ס' לְהִיט־, ס&quot;ר לְהִיטֵי־
}}
# [[פזמון]] שמושמע באמצעי התקשורת (בעיקר ברדיו) פעמים רבות, ומוכר בפי כול.
# [[פריט]] (סרט, ספר או מוצר כלשהו) שזוכה ל[[תהודה]] גדולה ונמכר היטב.
#*: {{צטבי|גם ספרו &quot;קוו וואדיס&quot;, הספר שזיכהו בפרס נובל, היה '''להיט''' בתל אביב הקטנה.|https://benyehuda.org/matalon_yivneel/telaviv.html|תל אביב: זכרונות 1919–1939|יבנאל מטלון}}
# {{הקשר|בשלילה}} {{משלב|סלנג}} '''לא להיט''' - לא רצוי, מצער, מדאיג.
#*: מה דעתך על מצב המפלגה בסקרים? לא '''להיט'''.
#*: עם פתיחת עונת הכדורגל, המצב בקבוצה לא '''להיט''' - כוכב הקבוצה סובל מפציעה והמאמן נאלץ להתפטר.

===גיזרון===
*[[W:רבקה מיכאלי|רבקה מיכאלי]], כשהייתה שדרנית רדיו, המציאה את המילה כחלופה עברית למילה [[שלאגר]] (שמקורה בגרמנית וביידיש, והייתה נפוצה עד אז במשמעות הזאת). המילה נגזרה מהשורש ל־ה־ט בהשראת המילה hit באנגלית (מעין [[תשמו&quot;ץ|תחדיש שומר משמעות וצליל]]).

===צירופים===
* [[מצעד להיטים]]

===מילים נרדפות===
* [[שלאגר]]
* [[רב-מכר]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hit}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Schlager}}

{{שורש|להט}}
[[קטגוריה:חידושי לשון]]
[[קטגוריה:תשמו&quot;ץ]]</text>
      <sha1>j3vsu0a1gnpb801308a3rn39ofc84ea</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חרטום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5030</id>
    <revision>
      <id>520147</id>
      <parentid>479583</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:27:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520147</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8119" sha1="czw3mycfybc82arno0zwdqbl5b5hhus" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=חרטום, חלק קדמי
|אחר=חרטום, מכשף
|ראו=[[חרטם|חרטם]]}}

==חַרְטוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חרטום
|הגייה=khar'''tom'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' חַרְטוֹמִים; חַרְטוֹם־, ר' חַרְטוֹמֵי־
}}
[[תמונה:Gull portrait ca usa.jpg|left|thumb|184px|חרטום של ציפור.]]
[[תמונה:Malta 13 dhajsa.jpg|left|thumb|184px|חרטום סירה.]]
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} מקור של עוף; קדמת ראשה המוארכת של בהמה.
#:* {{צט|נבלת העוף הטמא... הכנפים והנוצה, מטמאות ומטמאות ומצטרפות. '''החרטום''' והצפרנים, מטמאין ומטמאים ומצטרפין.|משנה טהרות א ג}}
# {{רובד|עברית חדשה}} הקצה הקדמי של הנעל.
#:* {{עיתונות|קו הנעליים החדיש מבטיח לנו עונה נוחה. '''חרטום הנעל''' יהיה מעוגל ולא מחודד, והנטיה היא לנעליים פתוחות מאחור.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1965%2F04%2F09&amp;id{{=}}Ar03902&amp;sk{{=}}020663D8|דבר||9 באפריל 1965}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} הקצה הקדמי של גוף כלי שיט; אותו חלק של דופן הספינה המשתרע מאחורי קנה החרטום וכלפי מטה בשני צדדיה (ועל כן נקרא באנגלית בלשון רבים).
#:* {{עיתונות|למרות אשר בצי קאמימורא נמצאו אניות זעירות בערך, כגון הרצה &quot;Chitose&quot; {{כ}}(4,480 טון), אשר בהיות הים סוער יכסו הגלים את '''חרטומה''' [...].|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZF%2F1904%2F05%2F02&amp;id{{=}}Ar00105&amp;sk{{=}}F399EAA3|הצפירה||2 במאי 1904}}
#:* {{עיתונות|פתאום מתחילה הגברת לטבוע: המים סוחבים אותה אל '''חרטום''' האניה. הגברים ממהרים לעזרתה.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DHY%2F1934%2F09%2F26&amp;id{{=}}Ar00204&amp;sk{{=}}F69ED4B5|דֹאר היום||26 בספטמבר 1934}}
#:* {{צטזמר|הָיָה יָם סוֹעֵר הַתֹּרֶן חָרַק / חַרְטוֹם הַסְּפִינָה כִּמְעַט וְנִשְׁחַק.|http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id{{=}}2113|שושנה|חיים חפר}}
# {{רובד|עברית חדשה}} הקצה הקדמי של [[כלי רכב]] או של [[כלי טיס]].
#:* {{עיתונות|לא טוב? שתלך לבית חולים – צרח השומר הטוב ועלה בכל גופו על '''חרטום''' המכונית, ידיו דופקות על השימשה ופיו יורק אש.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1970%2F01%2F11&amp;id{{=}}Ar01301&amp;sk{{=}}933DA889|מעריב||11 בינואר 1970}}
#:* {{עיתונות|הפסד גובה נוסף כתוצאה מהתמדה זו גרם להרכנת '''חרטום''' המטוס [...].|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}SHAR%2F1954%2F08%2F23&amp;id{{=}}Ar00409&amp;sk{{=}}946821B6|שערים||23 באוגוסט 1954}}
===גיזרון===
* קרוב אל &quot;[[חטם|חֹטֶם]]&quot; בתוספת רי&quot;ש, ככל הנראה בתהליך דומה ליצירת מילים כגון: כסא - כרסא, שבט - שרביט, סְעִפִּים (מחשבות) - סַרְעַפִּים. המילה מצויה באותה משמעות גם בערבית בהגיית חֻרטֻם (خرطوم)
* ועד הלשון העברית, מונחי סנדלרות, תש&quot;א (1941); מונחי ספנות ת&quot;ש-תש&quot;א (1940).

=== פרשנים מפרשים ===
* ר' עובדיה מברטנורא על משנה טהרות א ג: החרטום – שהעוף מנקר בו.
* רש&quot;י על חולין קכא א: החרטום - בי&quot;ק בלע&quot;ז. 
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&amp;pgnum=1 ספר הערוך לנתן בן יחיאל], עמ' 128:{{הדגשה|&quot;חרטום... ובמגילת איכה חרטומא דסנדלא. פירוש: פיו של עוף ושל בהמה ושל סנדל נקר' חרטום ובלשון ישמעאל כרטום.&quot;|}}
* שלמה באבר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/mavoeicharaba/mavoeicharaba05.pdf מבוא למדרש איכה רבה], וילנה תרנ&quot;ט-1890 (עמ' 64): {{הדגשה|&quot;הערוך לא ציין מקומו והביא חרטומא דסנדלא, ואולי כוון להמאמר בריש מדרש איכה חד מאתינס אזל לירושלים והוה מפלי בבני ירושלים וזבין סחורתא דסנדליה, ולפני הערוך היתה הגי' חרטומא דסנדליא.&quot;|}}
  
===צירופים===
{{ע|4|
* [[איש חרטום]]
* [[גליף חרטום]]
* [[חבל חרטום]]
* [[חרטום בלבוסי|חרטום בולבוסי]]
* [[חרטום מול חרטום]]
* [[לחי החרטום]]
* [[מגורי חרטום]]
* [[מקור החרטום]]
* [[עגן חרטום]]
* [[פחוס חרטום]]
* [[צור חרטום]]
* [[קנה החרטום]]
* [[שקועת חרטום]]
* [[תותח חרטום]]
}}

===נגזרות===
* [[חרטומית]]
* [[חרטומן]]
* [[מחרטם|מחורטם]]
* [[חרטומי]]

===מילים נרדפות===
*[[חטם|חוטם]] (1)
*[[מקור]] (1)

===ניגודים===
* [[אחורים|אחוריים]]
* [[ירכתים|ירכתיים]] (3)

===תרגום===
{{תר|אצל בעלי חיים:}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nose|snout|beak|bill}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schnauze|Schnabel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مِنْقَاد|خَطْم}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|museau|bec}}
* רוסית: {{ת|רוסית|клюв|нос|рыло|морда}}
{{תר-סוף}}
{{תר|בכלי שיט:}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|prow|bow}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Vorschiff|Bug|Schiffsschnabel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جُؤْجُؤ}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|proue}}
* רוסית: {{ת|רוסית|нос|челн|корабль}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[חטם|חוטם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף= Category:Beaks|שם ויקישיתוף=מקורים|ויקישיתוף 2=Category:Bows (ship part)|שם ויקישיתוף 2=חרטומי כלי שיט}}

[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:תעופה]]
[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]

==חֻרטוּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ח'רטום
|הגייה=khur'''tum'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# [[עיר]] ה[[בירה]] של [[סודן]]. נמצאת ב[[נקדת מפגש|נקודת המפגש]] שבין ה[[נילוס]] הלבן והנילוס הכחול.

===גיזרון===
* {{לועזית|ערבית}} {{יוניקוד|الْخُرْطُوم|מוגדל}} (אַלְחֻ'רְטוּם) – החדק. מקביל למילה '''חַרְטוֹם''' לעיל.

===תרגום===
{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Khartoum}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Khartum}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|Kartúm}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Khartoem}}
* יוונית: {{ת|יוונית|Χαρτούμ}} (תעתיק: Chartoúm)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Jartum}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الخرطوم}} (תעתיק: אַלְחֻ'רְטוּם)
* פולנית: {{ת|צרפתית|Chartum}}
* פורטוגלית: {{ת|צרפתית|Cartum}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Khartoum}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Хартум}} (תעתיק: Chartúm)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חרטום|ויקימסע=חרטום}}

[[קטגוריה:ערים]]
[[קטגוריה:ערי בירה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>czw3mycfybc82arno0zwdqbl5b5hhus</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5127</id>
    <revision>
      <id>520652</id>
      <parentid>519518</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:45:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12474" sha1="13lvzuc0inplx4y7lb0g4sf0n8wp4az" xml:space="preserve">{{חסר|יֶרֶק}}
==יָרָק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ירק
|הגייה=ya'''rak'''
|חלק דיבר= שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|ר|ק|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=ר' יְרָקוֹת
}}{{תמונה|Colours of Health (4877352097).jpg|ירקות שונים}}
# כל חלק [[אכיל]] של [[צמח]], שאינו [[פרי]] [[מתוק]] ואינו [[זרע]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן '''הַיָּרָק'''.|דברים|יא|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|טוֹב אֲרֻחַת '''יָרָק''' וְאַהֲבָה־שָׁם; מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה־בוֹ.|משלי|טו|יז}}
#:*{{צט/משנה|'''וּבַיָרָק''' – הַקִּשּׁוּאִים, וְהַדְּלוּעִים, וְהָאֲבַטִּיחִים, וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, הַתַּפּוּחִים, וְהָאֶתְרוֹגִין – חַיָּבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים.|מעשרות|א|ד}}
#:*{{צט/משנה|מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת: [...] שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים שְׁאָר '''יְרָקוֹת''', הַלַּיְלָה הַזֶּה – מָרוֹר?|פסחים|י|ד}}
#:*{{צט|ואחר כך סלט '''ירקות''' / שחתוך דקיקות דקיקות|נעמי שמר, &quot;תות&quot;}}
#:* ל'''ירקות''' ערך תזונתי רב, ההכרחי להתפתחות התקינה של הילד.
#{{הקשר|הלכה}} [[תוצר]] [[חקלאי]] הגדל כ[[שיח]].

===גזרון===
* קדם שמית צפון מערבית: וָורָק  waraq בהוראת [[ירוק]] . מושאל ללשונות - אכדית: אּּורקִיתוּ [https://oracc.museum.upenn.edu/saao/saa08/akk-x-stdbab?xis=akk.r000bd3 urqītu ] בהוראת  'צֶמח'. ערבית: {{ערבית|ورقة|וַרַקָה}} – [[עלה#עָלֶה|עָלֶה]]. מצרית קדומה: יֵאְקְת [https://en.wiktionary.org/wiki/j%EA%9C%A3qt#Egyptian jꜣqt] בהוראת [[כרישה]],צמחים

===צירופים===
*[[שאר ירקות]]
*[[ירקות ירוקים]]
===נגזרות===
* [[ירקן]]

===מילים נרדפות===
*[[פרי האדמה]]
===תרגום===
{{תר|חלק אכיל בצמח}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|verdura}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|sayuran}}
*אירית: {{ת|אירית|glasra}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|vegetable}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|legomo}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|բանջար}} (תעתיק: banǰar)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ბოსტნეული}} (תעתיק: bosṭneuli)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Gemüse}}
*הודית: {{ת|הינדית|सब्ज़ी}} (תעתיק: sabzī)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|groente|gewas}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|zöldség}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|rau}}
*טגלית: {{ת|טגלית|gulay}}
*טורקית: {{ת|טורקית|sebze|zerzevat}}
*יוונית: {{ת|יוונית|λαχανικό}} (תעתיק: lachanikó)
*יפנית: {{ת|יפנית|野菜}} (תעתיק: yasai)
*כורדית: {{ת|כורדית|sewze}}
*לטינית: {{ת|לטינית|holus}}
*מלאית: {{ת|מלאית|sayuran}}
*מלטית: {{ת|מלטית|ħaxix}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|grønnsak}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|mboga}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|शाक}} (תעתיק: śāka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|vegetal|legumbre}}
*ערבית: {{ת|ערבית|خضر}} (תעתיק: חֻ'צְ'ר)
*פולנית: {{ת|פולנית|warzywo|jarzyna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|vegetal|legume|hortaliça}}
*פינית: {{ת|פינית|vihannes}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سبزی‎}} (תעתיק: סבזי)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|zelenina}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|légume}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|야채}} (תעתיק: yachae)
*רומנית: {{ת|רומנית|legumă|vegetală}}
*רוסית: {{ת|רוסית|овощ}} (תעתיק: óvošč)
*שוודית: {{ת|שוודית|grönsak}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|ผัก}} (תעתיק: pàk)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[קטנית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ירקות|ויקישיתוף=Category:Vegetables|שם ויקישיתוף=ירקות}}
[[קטגוריה:ירקות|*]]

==יָרַק {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ירק
|שורש וגזרה={{שרש|ירק א|י־ר־ק &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}, [[גזרת נפ&quot;יו]]
|בניין=קל
|נטיות=יוֹרֵק, יִירַק}}{{תמונה|Hinko Smrekar - Avtoportret kot Charlie Chaplin.jpg|אדם יורק}}
# [[פלט]] [[ליחה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאָבִיהָ '''יָרֹק יָרַק''' בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף|במדבר|יב|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ '''וְיָרְקָה''' בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו|דברים|כה|ט}}
#:*{{צט/משנה|לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָחִיד, וְכֵן לֹא '''יָרֹק'''; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר – אַף מִשֶּׁנִּתְלַשׁ רֻקּוֹ בְּפִיו, לֹא יְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עַד '''שֶׁיָרֹק'''.|עירובין|י|ה}}
#:* שחקן הכדורגל קיבל כרטיס אדום, משום '''שירק''' על השופט.

===צירופים===
* [[ירק לבאר ששתה ממנה|לא יורקים בבאר ששותים ממנה]]
* [[לא ירק לכיוונו]]

===נגזרות===
*[[יריקה]]
===מילים נרדפות===
* [[רקק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|spit}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بَصَقَ}} (תעתיק: בַּצַקַ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|crache}}

===ראו גם===
* [[הריק]]
* [[טפו ]]

{{שורש|ירק א}}

==יָרַק {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ירק
|שורש וגזרה={{שרש3|י|ר|ק|ב}}, [[גזרת נפ&quot;יו]]
|בניין=קל}}
#הָיָה צִבְעוֹ כְּצֶבַע עֵשֶׂב רַעֲנָן.
#:*הדשא שבגינתי החל '''לִירֹק''' לאחר שהשקיתיו רבות.

===מילים נרדפות===
*[[הוריק]]

===תרגום===
*ערבית: {{ת|ערבית|اِخْضَرَّ}} (תעתיק: אִחְ'דַ'רַّ)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|to go green}}

{{שורש|ירק ב}}

===ראו גם===
*[[ירק#יָרֹק|יָרֹק]] 
*[[ירק#יֹרֶק|יֹרֶק]]
*[[ירקון#יֵרָקוֹן|יֵרָקוֹן]]
==יָרֹק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ירוק
|הגייה=ya'''rok'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|ר|ק|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֹל}}
|נטיות=נ' יְרֻקָּה; ר'  ירקים, נ&quot;ר ירקות
}}
{{צבעים
|צבע=ירוק
|תמונה=Tipos de verde.png
|אורך גל=520-570
}}
# כל [[צבע]] בעל [[אורך גל]] של בערך 520–570 [[ננומטר]]. אורך הגל שבין [[צהוב]] ל[[תכלת]] ב[[ספקטרום]] של [[אור נראה]]. צבע ה[[עלה|עלים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ; וְאַחַר כָּל־'''יָרוֹק''' יִדְרוֹשׁ.|איוב|לט|ח}}
#:*{{צט/משנה|אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי, פָּסוּל; '''וְהַיָרוֹק''' כְּכַרְתִי, רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל.|סוכה|ג|ו}}
#:*{{צט/משנה|נָפְלָה לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְנֵי מֵעֶיהָ, אִם '''יְרֻקִּים''', פְּסוּלִין; אִם אֲדֻמִּים, כְּשֵׁרִים.|חולין|ג|ג}}
#:*{{צטשיר|נתן לך שדות '''ירוקים''', / פרחים ועצים מלבלבים, / נהרות, נחלים וימים / שמיים, ירח, כוכבים.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}280&amp;wrkid{{=}}294|אלוהים נתן לך במתנה|דוד חלפון}}
#{{בהשאלה}} ש[[פגע|פוגע]] ב[[סביבה]] כמה ש[[פחות]], ואינו [[בזבזני]] מבחינת [[אנרגיה]] ו[[משאב]]ים.
#:* אנרגיה '''ירוקה''' היא אנרגיה ממקור שאינו מתכלה כמו אנרגיה סולרית.
#{{בהשאלה}} לא [[בשל]]. כגון: אדם ש[[נקלט]] לאחרונה [[במערכת]], ואינו [[התמצא|מתמצא]] בכל [[חוק]]יה.
#:*הוא כזה ירוק, הוא עוד לא יודע איפה מכונת הקפה.
# {{סלנג}} כינוי לעלי [[קנביס]].

===גיזרון===
*מפרוטו־שמית: *wrq. אכדית בהגיית אָרקֻ ([https://www.ebl.lmu.de/dictionary/arqu%20I arqu]) בהוראת צבע ירוק או צהוב וגם בהוראת יֶרֶק.
*המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

===צירופים===
{{ע|2|
*[[אגן ירוק]]
*[[אור ירוק]]
*[[בצל ירוק]]
*[[הקו הירוק]]
*[[ירוק מקנאה]]
*[[ירוק עד]]
*[[אין לו מושג ירוק]]
*[[הדשא של השכן ירוק יותר]]
}}
===נגזרות===
*[[ירקרק]]

===מילים נרדפות===
*[[בוסר]] (3)
*[[ידידותי לסביבה]] (2)
*[[כרתי]] (1)
*[[צעיר]] (3)

===תרגום===
{{תר|צבע העלים}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|verde}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|hijau}}
*אירית: {{ת|אירית|glas|uaine}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|green}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|verda}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|կանաչ}} (תעתיק: kanačʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მწვანე}} (תעתיק: mc̣vane)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Grün}}
*הודית: {{ת|הינדית|हरा}} (תעתיק: harā)
:::{{ת|הינדית|सब्ज़}} (תעתיק: sabz)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|groen}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|zöld}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|xanh}}
*טגלית: {{ת|טגלית|lunti|berde}}
*טורקית: {{ת|טורקית|yeşil}}
*יוונית: {{ת|יוונית|χλωρός}} (תעתיק: chlorós)
*יידיש: {{ת|יידיש|גרין}}
*יפנית: {{ת|יפנית|緑}} (תעתיק: midori)
*כורדית: {{ת|כורדית|kesk}}
*לטינית: {{ת|לטינית|viridis}}
*מלאית: {{ת|מלאית|hijau}}
*מלטית: {{ת|מלטית|aħdar}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|grønn}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kijani}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|हरित}} (תעתיק: harita)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|verde}}
*ערבית: {{ת|ערבית|أَخْضَرْ}} (תעתיק: אַחְ'צַ'ר)
*פולנית: {{ת|פולנית|zielony}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verde}}
*פינית: {{ת|פינית|vihreä}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سبز}} (תעתיק: סַבְז)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|zelený}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|vert}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|초록}} (תעתיק: chorok)
*רומנית: {{ת|רומנית|verde}}
*רוסית: {{ת|רוסית|зелёный}} (תעתיק: zel'on'iy)
*שוודית: {{ת|שוודית|grön}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|เขียว}} (תעתיק: kǐao)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[פז&quot;ם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ירוק}}

{{שורש|ירק ב}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>13lvzuc0inplx4y7lb0g4sf0n8wp4az</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סבא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5196</id>
    <revision>
      <id>519649</id>
      <parentid>516806</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:36:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* צירופים */</comment>
      <origin>519649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10763" sha1="5pun6iapf9gofq74o25omh1pj822pfb" xml:space="preserve">==סַבָּא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סבא
|הגייה='''sa'''ba
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ו|ב}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' סָבִים; סב־, ר' סָבֵי־ (ראו להלן בסעיף &quot;מידע נוסף&quot;)
}}{{תמונה|Anker- Die Andacht des Grossvaters 1893.jpg|סבא ונכדו}}
# כינוי לאב ה[[הורה]], סב.
#:* ל'''סבא''' שלי יש ספרייה ענקית.
#:* &quot;דממה בעיירה ובביתנו; גם '''סבא''', גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים&quot; ([http://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose030.html &quot;מכתב גדול&quot;], [[w:ש. בן ציון|שמחה בן־ציון]])
#:* &quot;והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד '''סבא''', ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל&quot; ([http://benyehuda.org/steinberg_yehuda/zaken_xole.html &quot;זקן חולה&quot;], יהודה שטיינברג)
# [[זקן]], [[ישיש]].
#:* ראיתי '''סבא''' אחד באוטובוס וקמתי כדי לתת לו לשבת.
#:* &quot;וברוב הימים נטפל לי '''סבא''' אחד מבעלי ברית הממזר, רשע, ערום וגנב&quot; ([http://benyehuda.org/mos/book_of_beggars.html &quot;ספר הקבצנים&quot;], [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])
#:* &quot;זה כחמשים שנה ויותר יושב לו אותו '''סבא''' בתוך כסאו, המשקפים נתונים לו על עיניו הקטנות המחודדות וראשו כפוף על־גבי גליון לבן&quot; ([http://benyehuda.org/bialik/article09.html &quot;יוצר הנוסח&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
#:* {{צט/בבלי|א&quot;ר פפא '''סבא''' משמיה דרב: בבל - בריאה, מישון - מיתה, מדי - חולה, עילם - גוססת|קידושין|עא|ב}}
#:* {{צט/רבה|בא לו סמאל אצל אבינו אברהם אמר ליה '''סבא, סבא''' אובדת לבך|בראשית|נו|ד}}
#:* {{צט/רבה|אמר לו בחייך '''סבא''' בר כמה שנין את יומא דין, אמר לו בר מאה שנין|ויקרא|כה|ה}}

===גיזרון===
* מארמית. במקורה בארמית הייתה המילה sa'''va''', בבי&quot;ת רפה ובמלרע.

===צירופים===
* [[ישראל סבא]]
* [[כפר סבא]]
* [[מקל סבא]]
* [[סבא בביתא פאחא בביתא]]
* [[סבא גדול]]
* [[סבא רבא]]

===מילים נרדפות===
* [[בא בימים]] (2)
* [[זקן]] (2)
* [[ישיש]] (2)
* [[סב]] (1, 2)
* [[קשיש]] (2)
* [[אב זקן]]

===ניגודים===
* [[ילד]]
* [[נער]]
* [[תינוק]]
* [[קטן]]
* [[נכד]], [[נכדה]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|nonno}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|gramps|grandfather}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|avo}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|պապ}} (תעתיק: pap)
:::{{ת|ארמנית|հավ}} (תעתיק: hav)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|პაპა}} (תעתיק: ṗaṗa)
:::{{ת|גרוזינית|ბაბუა}} (תעתיק: babua)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Großvater|Opa|Opi}}
*הודית: {{ת|הינדית|दादा}} (תעתיק: dādā)י {{ת|הינדית|नाना}} (תעתיק: nānā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|grootvader|opa|bompa}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|nagyapa}}
*טורקית: {{ת|טורקית|dede}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πάππος}} (תעתיק: páppos)
*יידיש: {{ת|יידיש|זײדע}}
*יפנית: {{ת|יפנית|お爺さん}} (תעתיק: ojiisan)
*כורדית: {{ת|כורדית|bapîr}}
*לטינית: {{ת|לטינית|avus}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|farfar}} (מצד האב), {{ת|נורווגית|morfar}} (מצד האם), {{ת|נורווגית|bestefar}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|abuelo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جد}} (תעתיק: גַ'דּ)
*פולנית: {{ת|פולנית|dziadek}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|avô}}
*פינית: {{ת|פינית|isoisä}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|děda}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|grand-père|aïeul}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|할아버지}} (תעתיק: harabeoji)
*רומנית: {{ת|רומנית|bunic|tataie}}
*רוסית: {{ת|רוסית|дед}} (תעתיק: ded)
*שוודית: {{ת|שוודית|farfar}} (מצד האב), {{ת|שוודית|morfar}} (מצד האם)
}}

===מידע נוסף===
* לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, מילים ארמיות ממין נקבה נכתבות בעברית בה&quot;א בסופן (למשל: [[דגמה|דוגמה]], [[סדנה]]). מכלל זה יוצאות המילים: [[סבתא]], [[סבא]], [[אמא]], [[אבא]]. 
*שאילת המילים מהארמית בתבנית זו מקשה על הטייתן ברבים. [http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/13061001.aspx האקדמיה מעדיפה] חזרה לצורת העברית בצורת הרבים: אבות, אמהות, סבים, סבתות.
*באופן דומה, הוספת ה&quot;א הידיעה למילה ארמית מיודעת אינה תקינה. למשל, &quot;אמא&quot; היא מילה מיודעת, ו&quot;האמא&quot; היא יידוע כפול (ראו למשל: בחוברת &quot;[http://hebrew-academy.huji.ac.il/Milim/matsagot/Pages/201109-AlTomarEmor.aspx אַל תֹּאמַר - אֱמֹר. השגיאות השגורות בדבור]&quot; של ועד הלשון העברית, ירושלים תרע&quot;א). צורת הידוע בעברית היא &quot;האב&quot;, &quot;האם&quot;, &quot;הסב&quot;, &quot;הַסָּבָה&quot;.

===ראו גם===
* [[אבא]]
* [[אמא|אימא]]
* [[נכד]]
* [[סבתא]]
* [[שיבה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סבא|ויקישיתוף=CATEGORY:Grandfathers|שם ויקישיתוף=סבים}}
* על ההגייה סָ'''בָא''' בבי&quot;ת רפה ובמלרע, [http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/24031001.aspx באתר האקדמיה ללשון העברית].


[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:גילים]]

==סָבָא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סבא
|שורש וגזרה={{שרש|סבא|ס־ב־א}},[[גזרת נל&quot;א]] 
|בניין=קל
|נטיות=}}
# שתה הרבה מאוד בדר&quot;כ משקה חריף כ[[שכר#שֵׁכָר|שיכר]], ו[[יין]].
#:* &quot;בעלי לשון הרע הוציאו את דבּתם רעה כי '''סובא''' הוא ואוהב למשוך ביין את בשׂרו&quot; ([http://benyehuda.org/yalag/shneyhem.html &quot;שניהם כאחד טובים&quot;], [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]])
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל '''וְסֹבֵא'''|דברים|כא|כ}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אַל תְּהִי '''בְסֹבְאֵי''' יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ; כִּי '''סֹבֵא''' וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה|משלי|כג|כ|כא}}

===גיזרון===
# לשורש סב&quot;א בהוראות דומות קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות: במילון אכדי-ארמי המתוארך לתחילת האלף השני לפנה&quot;ס מופיעה המילה sà-a-bu בהקבלה למילה אכדית בהוראת: יין.&lt;ref&gt; Manfred Krebernik, [https://www.cairn.info/revue-d-assyriologie-2022-1-page-120.htm Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!], Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale Vol. 116, 2022, עמ' 120.&lt;/ref&gt; באכדית: {{אכדית|9717|sābû}} - מבשל שכר, פונדקאי. באופן דומה, בתלמוד הבבלי מופיע השם הארמי: {{צט/בבלי|סבויתא|עבודה זרה|עא|א}} - [[מוכר]]י [[יין]].
:* בתעודות שנתגלו בעיר [[w:אמר|אמר]] הכתובות אכדית בניב מקומי יין-ח'''סְפֻּ''' ḥaspu בהוראת סוג של יין איכותי ללא משקעים (בניגוד ליין מצבְּ, yn mṣb) {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 369 : ḥsp}}.

===מובאות נוספות===
* {{צט/תנ&quot;ך|אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן '''וְנִסְבְּאָה''' שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד|ישעיהו|נו|יב}}
*

===צירופים===
* [[זולל וסובא]]
===נגזרות===
* [[סביאה]]
* [[מסבאה]]
===מילים נרדפות===
* [[השתכר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|get drunk}}

===ראו גם===
* [[שבע]]
* [[אלכוהול]]
* [[חמרמרת|חמרמורת]]
* [[יין]]
* [[שכרון|שיכרון]]


{{שורש|סבא}}

==סֹבֶא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סובא
|הגייה='''so'''ve
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ב|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' סְבָאִים; סֹבֶא־, ר' סָבְאֵי־
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[משקה חריף]], משקה משכּר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים; '''סָבְאֵךְ''' מָהוּל בַּמָּיִם.|ישעיהו|א|כב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|סָר '''סָבְאָם'''; הַזְנֵה הִזְנוּ, אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ.|הושע|ד|יח}}

===גיזרון===
# מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ל[[יין]], ראו בגיזרון [[סבא#סָבָא|סָבָא]].

===פרשנים מפרשים===
* מצודת ציון: &quot;כן נקראים משקים המשכרים.&quot;
* רד&quot;ק: &quot;הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם.&quot;
* רש&quot;י: &quot;משקים.&quot;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|alcoholic beverage|hard liquor}}

===ראו גם===
* [[אלכוהול]]
* [[חמרמרת|חמרמורת]]
* [[יין]]
* [[מסבאה]]
* [[שכרון|שיכרון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=משקה חריף|ויקישיתוף=Category:Alcoholic beverages|שם ויקישיתוף=משקאות חריפים}}


{{שורש|סבא}}
[[קטגוריה:משקאות]]</text>
      <sha1>5pun6iapf9gofq74o25omh1pj822pfb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>520277</id>
      <parentid>519649</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:26:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520277</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10768" sha1="3b391v0mlok5um0wld62x84tsy2acbr" xml:space="preserve">==סַבָּא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סבא
|הגייה='''sa'''ba
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ו|ב}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' סָבִים; סב־, ר' סָבֵי־ (ראו להלן בסעיף &quot;מידע נוסף&quot;)
}}{{תמונה|Anker- Die Andacht des Grossvaters 1893.jpg|סבא ונכדו}}
# כינוי לאב ה[[הורה]], סב.
#:* ל'''סבא''' שלי יש ספרייה ענקית.
#:* &quot;דממה בעיירה ובביתנו; גם '''סבא''', גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים&quot; ([https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose030.html &quot;מכתב גדול&quot;], [[w:ש. בן ציון|שמחה בן־ציון]])
#:* &quot;והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד '''סבא''', ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל&quot; ([https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/zaken_xole.html &quot;זקן חולה&quot;], יהודה שטיינברג)
# [[זקן]], [[ישיש]].
#:* ראיתי '''סבא''' אחד באוטובוס וקמתי כדי לתת לו לשבת.
#:* &quot;וברוב הימים נטפל לי '''סבא''' אחד מבעלי ברית הממזר, רשע, ערום וגנב&quot; ([https://benyehuda.org/mos/book_of_beggars.html &quot;ספר הקבצנים&quot;], [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])
#:* &quot;זה כחמשים שנה ויותר יושב לו אותו '''סבא''' בתוך כסאו, המשקפים נתונים לו על עיניו הקטנות המחודדות וראשו כפוף על־גבי גליון לבן&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/article09.html &quot;יוצר הנוסח&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
#:* {{צט/בבלי|א&quot;ר פפא '''סבא''' משמיה דרב: בבל - בריאה, מישון - מיתה, מדי - חולה, עילם - גוססת|קידושין|עא|ב}}
#:* {{צט/רבה|בא לו סמאל אצל אבינו אברהם אמר ליה '''סבא, סבא''' אובדת לבך|בראשית|נו|ד}}
#:* {{צט/רבה|אמר לו בחייך '''סבא''' בר כמה שנין את יומא דין, אמר לו בר מאה שנין|ויקרא|כה|ה}}

===גיזרון===
* מארמית. במקורה בארמית הייתה המילה sa'''va''', בבי&quot;ת רפה ובמלרע.

===צירופים===
* [[ישראל סבא]]
* [[כפר סבא]]
* [[מקל סבא]]
* [[סבא בביתא פאחא בביתא]]
* [[סבא גדול]]
* [[סבא רבא]]

===מילים נרדפות===
* [[בא בימים]] (2)
* [[זקן]] (2)
* [[ישיש]] (2)
* [[סב]] (1, 2)
* [[קשיש]] (2)
* [[אב זקן]]

===ניגודים===
* [[ילד]]
* [[נער]]
* [[תינוק]]
* [[קטן]]
* [[נכד]], [[נכדה]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|nonno}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|gramps|grandfather}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|avo}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|պապ}} (תעתיק: pap)
:::{{ת|ארמנית|հավ}} (תעתיק: hav)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|პაპა}} (תעתיק: ṗaṗa)
:::{{ת|גרוזינית|ბაბუა}} (תעתיק: babua)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Großvater|Opa|Opi}}
*הודית: {{ת|הינדית|दादा}} (תעתיק: dādā)י {{ת|הינדית|नाना}} (תעתיק: nānā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|grootvader|opa|bompa}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|nagyapa}}
*טורקית: {{ת|טורקית|dede}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πάππος}} (תעתיק: páppos)
*יידיש: {{ת|יידיש|זײדע}}
*יפנית: {{ת|יפנית|お爺さん}} (תעתיק: ojiisan)
*כורדית: {{ת|כורדית|bapîr}}
*לטינית: {{ת|לטינית|avus}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|farfar}} (מצד האב), {{ת|נורווגית|morfar}} (מצד האם), {{ת|נורווגית|bestefar}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|abuelo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جد}} (תעתיק: גַ'דּ)
*פולנית: {{ת|פולנית|dziadek}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|avô}}
*פינית: {{ת|פינית|isoisä}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|děda}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|grand-père|aïeul}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|할아버지}} (תעתיק: harabeoji)
*רומנית: {{ת|רומנית|bunic|tataie}}
*רוסית: {{ת|רוסית|дед}} (תעתיק: ded)
*שוודית: {{ת|שוודית|farfar}} (מצד האב), {{ת|שוודית|morfar}} (מצד האם)
}}

===מידע נוסף===
* לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, מילים ארמיות ממין נקבה נכתבות בעברית בה&quot;א בסופן (למשל: [[דגמה|דוגמה]], [[סדנה]]). מכלל זה יוצאות המילים: [[סבתא]], [[סבא]], [[אמא]], [[אבא]]. 
*שאילת המילים מהארמית בתבנית זו מקשה על הטייתן ברבים. [http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/13061001.aspx האקדמיה מעדיפה] חזרה לצורת העברית בצורת הרבים: אבות, אמהות, סבים, סבתות.
*באופן דומה, הוספת ה&quot;א הידיעה למילה ארמית מיודעת אינה תקינה. למשל, &quot;אמא&quot; היא מילה מיודעת, ו&quot;האמא&quot; היא יידוע כפול (ראו למשל: בחוברת &quot;[http://hebrew-academy.huji.ac.il/Milim/matsagot/Pages/201109-AlTomarEmor.aspx אַל תֹּאמַר - אֱמֹר. השגיאות השגורות בדבור]&quot; של ועד הלשון העברית, ירושלים תרע&quot;א). צורת הידוע בעברית היא &quot;האב&quot;, &quot;האם&quot;, &quot;הסב&quot;, &quot;הַסָּבָה&quot;.

===ראו גם===
* [[אבא]]
* [[אמא|אימא]]
* [[נכד]]
* [[סבתא]]
* [[שיבה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סבא|ויקישיתוף=CATEGORY:Grandfathers|שם ויקישיתוף=סבים}}
* על ההגייה סָ'''בָא''' בבי&quot;ת רפה ובמלרע, [http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/24031001.aspx באתר האקדמיה ללשון העברית].


[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:גילים]]

==סָבָא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סבא
|שורש וגזרה={{שרש|סבא|ס־ב־א}},[[גזרת נל&quot;א]] 
|בניין=קל
|נטיות=}}
# שתה הרבה מאוד בדר&quot;כ משקה חריף כ[[שכר#שֵׁכָר|שיכר]], ו[[יין]].
#:* &quot;בעלי לשון הרע הוציאו את דבּתם רעה כי '''סובא''' הוא ואוהב למשוך ביין את בשׂרו&quot; ([https://benyehuda.org/yalag/shneyhem.html &quot;שניהם כאחד טובים&quot;], [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]])
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל '''וְסֹבֵא'''|דברים|כא|כ}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אַל תְּהִי '''בְסֹבְאֵי''' יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ; כִּי '''סֹבֵא''' וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה|משלי|כג|כ|כא}}

===גיזרון===
# לשורש סב&quot;א בהוראות דומות קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות: במילון אכדי-ארמי המתוארך לתחילת האלף השני לפנה&quot;ס מופיעה המילה sà-a-bu בהקבלה למילה אכדית בהוראת: יין.&lt;ref&gt; Manfred Krebernik, [https://www.cairn.info/revue-d-assyriologie-2022-1-page-120.htm Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!], Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale Vol. 116, 2022, עמ' 120.&lt;/ref&gt; באכדית: {{אכדית|9717|sābû}} - מבשל שכר, פונדקאי. באופן דומה, בתלמוד הבבלי מופיע השם הארמי: {{צט/בבלי|סבויתא|עבודה זרה|עא|א}} - [[מוכר]]י [[יין]].
:* בתעודות שנתגלו בעיר [[w:אמר|אמר]] הכתובות אכדית בניב מקומי יין-ח'''סְפֻּ''' ḥaspu בהוראת סוג של יין איכותי ללא משקעים (בניגוד ליין מצבְּ, yn mṣb) {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 369 : ḥsp}}.

===מובאות נוספות===
* {{צט/תנ&quot;ך|אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן '''וְנִסְבְּאָה''' שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד|ישעיהו|נו|יב}}
*

===צירופים===
* [[זולל וסובא]]
===נגזרות===
* [[סביאה]]
* [[מסבאה]]
===מילים נרדפות===
* [[השתכר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|get drunk}}

===ראו גם===
* [[שבע]]
* [[אלכוהול]]
* [[חמרמרת|חמרמורת]]
* [[יין]]
* [[שכרון|שיכרון]]


{{שורש|סבא}}

==סֹבֶא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סובא
|הגייה='''so'''ve
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ב|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' סְבָאִים; סֹבֶא־, ר' סָבְאֵי־
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[משקה חריף]], משקה משכּר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים; '''סָבְאֵךְ''' מָהוּל בַּמָּיִם.|ישעיהו|א|כב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|סָר '''סָבְאָם'''; הַזְנֵה הִזְנוּ, אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ.|הושע|ד|יח}}

===גיזרון===
# מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ל[[יין]], ראו בגיזרון [[סבא#סָבָא|סָבָא]].

===פרשנים מפרשים===
* מצודת ציון: &quot;כן נקראים משקים המשכרים.&quot;
* רד&quot;ק: &quot;הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם.&quot;
* רש&quot;י: &quot;משקים.&quot;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|alcoholic beverage|hard liquor}}

===ראו גם===
* [[אלכוהול]]
* [[חמרמרת|חמרמורת]]
* [[יין]]
* [[מסבאה]]
* [[שכרון|שיכרון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=משקה חריף|ויקישיתוף=Category:Alcoholic beverages|שם ויקישיתוף=משקאות חריפים}}


{{שורש|סבא}}
[[קטגוריה:משקאות]]</text>
      <sha1>3b391v0mlok5um0wld62x84tsy2acbr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לא כל הנוצץ זהב הוא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5204</id>
    <revision>
      <id>520114</id>
      <parentid>483032</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:57:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520114</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1743" sha1="g046z7z371yesom80mibg5e7ec1ny1l" xml:space="preserve">ולא כל המסביר פנים חבר הוא

==לֹא כָּל הַנּוֹצֵץ זָהָב הוּא==
# דברים הנראים טובים ויפים בתחילה עלולים להתברר כבעלי תכונות אחרות לחלוטין.
#:* '''לא כל הנוצץ זהב הוא''', ולא כל המסביר פנים חבר הוא! זהב באש יבחן, וחבר בעת צרה!

===מקור===
* חיבר [[w:en:Alain de Lille|אלאן דה ליל]] (Alain de Lille, בלטינית: Alanus ab Insulis, אלאנוס מן האיים), משורר ותיאולוג צרפתי בן המאה ה־12 שכל חיבוריו נכתבו בלטינית, והיא מופיעה בספרו liber parabolarum (&quot;ספר הפתגמים&quot;).{{הערת שוליים|[[w:גדליה אלקושי|גדליה אלקושי]], אוצר פתגמים וניבים בלאטינית. ירושלים, הוצאת י&quot;ל מאגנס, תשמ&quot;ב.}}
* המימרה בעברית מופיעה לראשונה בשינוי קל אצל [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר־ספרים]] ביצירתו [https://www.benyehuda.org/mos/beyemey_haraash.html &quot;בימי הרעש&quot;]: &quot;פקח הוא וערום כנחש, והוא מקטני־אמנה ויודע, שלא כל מה שנוצץ הוא זהב, ולא כל המראה טלפיו הוא כשר&quot;.

===תרגום===
* יידיש: {{ת|יידיש|נישט אַלץ וואָס גלאַנצט איז גאָלד}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|all that glitters is not gold}}

===ראו גם===
* [[אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אמרות שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>g046z7z371yesom80mibg5e7ec1ny1l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמיר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5232</id>
    <revision>
      <id>520409</id>
      <parentid>497351</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:26:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520409</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5715" sha1="5cykpkntrwytkneajrisgcb1d41x2cr" xml:space="preserve">==אָמִיר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אמיר
|הגייה= a'''mir'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|מ|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=ר' אֲמִירִים; אֲמִיר־, ר' אֲמִירֵי־
}}
{{נגן|קובץ=He-אָמִיר.ogg|כתובית=הגיה}}
{{תמונה|Paasch Illus Mar Ency 1890 pl 93 - Portion of a Lower-mast Lower-rigging Top Cap Cross-trees etc.jpg|תורן של אוניית מפרשים: 1) תורן תחתי, 5) תורן עילי, 13) תורן עלעילי, 14) תורן עליון, 15) אמיר התורן העליון}} 
#{{מקרא}} ה[[ענף|ענפים]] העליונים ב[[עץ]], החלק הגבוה של הצמח.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ '''אָמִיר'''...|ישעיהו|יז|ו}}
#:* הילד טיפס עד שהגיע אל '''אמיר''' העץ.
# {{הקשר|ימאות}} {{בהשאלה|1}} חלקו הגבוה ביותר של [[תרן#תֹּרֶן|תורן]], בין [[כפתור התרן|כפתור ראש התורן]] למקום חיבור החבלים הגבוהים ביותר המחזקים אותו.
#:* {{הדגשה|&quot;ורק לאחר '''שאמירי''' התרנים המרקיעים שלה מתערבבים במגדלי הנמל נואשת היא כליל מן התקווה ללכוד עוד לוויתן אחד.&quot;|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}}{{הערת שוליים|במקור: &quot;אמירי המפרשים־המרקיעים&quot;. &quot;אמיר&quot; הוא חלק התורן ולא חלק המפרש.}}
# שם פרטי לזכר.
#:*{{צטשיר|טיול כמו שהיה לנו אתמול / לא היה לאף אחד בכלל; / ואם לא תאמין, אתה יכול לשאול / אותי, או את '''אמיר''', או את מיכל.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}574&amp;wrkid{{=}}9072|הטיול|לאה נאור}}

===גיזרון===
{{מספור|1}} מהשורש המקראי {{שרש3|א|מ|ר|ב}} בהוראת גדולה, ראו בגיזרון במילה [[האמיר]]. 
{{מספור|2}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===פרשנים מפרשים===
* '''ריב&quot;כ''' (דברים כו,יז): &quot;ויקרא הסעיף הדק העליון שבראש האילן אמיר, כי הוא תאר מן ויאמר, כי נמצא לסעיפים קול, כאמרו: את קול צעדה בראשי הבכאים ({{מקור/תנ&quot;ך|שמואל ב|ה|כד}}), כי להתנועעו תמיד ברוח קימעא הוא תמיד מוציא קול, וגם כלל האילן נקרא שיח לסבה זה כאלו הוא שח ומדבר תמיד.&quot;{{הערת שוליים|ובאופן דומה כתב גם שם בשמואל.}}

===צירופים===
* אמיר התורן העליון (royal pole, pole)
* אמיר התורן המרקיע (skysail pole, pole)

===מילים נרדפות===
* [[צמרת]] (1)

===תרגום===
{{תר|צמרת העץ}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|treetop}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قمة الشجرة}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|cime}}
{{תר-סוף}}
{{תר|חלקו העליון של תורן}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pole|pole of a mast}}
{{תר-סוף}}
{{תר|שם פרטי}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Amir}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أمير}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[האמיר|הֶאֱמִיר]]
* [[התאמר]]
* [[ראש התרן|ראש התורן]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
{{שורש|אמר ב}}
[[קטגוריה:חלקי הצמח]]
[[קטגוריה:תפרושת, תרונה וחיבל]]
[[קטגוריה:שמות]]

{{-}}

==אֵמִיר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אמיר
|הגייה=e'''mir'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|מ|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִיל}}
|נטיות=ר' אֵמִירִים; נ' אֵמִירָה, נ&quot;ר אֵמִירוֹת
}}
# [[שליט]], בן [[מלך]], ובמיוחד במדינה ערבית.
#:*{{צטשיר|אזרחים פצחו נא בשיר / כי אמת וצדק משפטו של '''האמיר'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2329&amp;wrkid{{=}}3238|בבוכרה היפה|חיים חפר}}
#:* ה'''אמיר''' הוא אחד האנשים העשירים במדינתו.

===גיזרון===
#{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|‫أَمير‬|אַמִיר}} 'נסיך', מהשורש המקביל לעברית אָמַר: ערבית {{ערבית|‫أَمَرَ‬|אַמַרַ}} 'פקד, ציווה' כי המפקד הוא זה שאומר את הפקודות. משם גם {{ערבית|‫آمِر‬|אַמִר}} 'מפקד'.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_אֶמִיר.1?lang=he קליין].&lt;/ref&gt;

===פרשנים מפרשים===
לדעת הרמב&quot;ן (דברים כא,יד) השורש נמצא במקרא בפועל [[האמיר]] - רומם ({{צט/תנ&quot;ך|אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם|דברים|כו|יז}}).

===נגזרות===
*[[אמירות]]

===מילים נרדפות===
*[[נסיך]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|prince|emir}}  
* ערבית: {{ת|ערבית|أمير}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|émir}}
* רוסית: {{ת|רוסית|эмир}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תוארי אצולה]]</text>
      <sha1>5cykpkntrwytkneajrisgcb1d41x2cr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5273</id>
    <revision>
      <id>520366</id>
      <parentid>518185</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:09:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520366</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16143" sha1="siu3ktblug9sfmar9ke6jrkpps8jpvr" xml:space="preserve">==בַּר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בר
|הגייה= bar
|חלק דיבר=תואר
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|ב|ר|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות= נ' בָּרָה, ר' בָּרִים נ&quot;ר בָּרוֹת
}}
# [[זך]], [[טהור]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נַשְּׁקוּ־'''בַר''', פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ; כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ.|תהלים|ב|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|פִּקּוּדֵי יהוה יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי־לֵב; מִצְוַת יהוה '''בָּרָה''', מְאִירַת עֵינָיִם.|תהלים|יט|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה, '''בָּרָה''' כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.|שיר השירים|ו|י}}
#:*{{צטבי|הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ, / בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה / וּבְעֵינַי הִיא '''בָרָה'''.|bialik/bia118.html|הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן|חיים נחמן ביאליק}}

=== גיזרון ===

* מהשורש ב-ר-ר במשמע כללי (וקרוב אל) 'ב-ח-ר' (כמו בְּרֵרָה): משם 'מיין, סינן, טיהר', לכן המילה הזאת: בַּר 'טהור, מסונן, זך'.
* משמע השורש 'טיהר' גם משמש באופן מטפורי: 'טיהר את המשמעות', משם [[ברור#בָּרוּר|בָּרוּר]], [[ברר#בֵּרֵר|לברר]]&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D7%A8%D7%A8_%E1%B4%B5.1?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B8%D6%BC%D7%A8%D7%95%D6%BC%D7%A8.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt; וגם [[בר#בָּר א|בר]] 'תבואה מנוקה ומסוננת, דגן'.&lt;ref&gt;מילון אבן-שושן, ערך 'בר &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;'.&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D6%B7%D6%BC%D7%A8_%E1%B4%B5%E1%B4%B5.1?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B7%D6%BC%D7%A8_IV.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[בר לבב]]

===נרדפות===
* [[חף]]
* [[נקי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pure}}
* ערבית: {{ת|ערבית|صالح|صافٍ}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|ברר}}
{{-}}

==בָּר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בר
|הגייה= bar
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין= זכר|שורש={{שרש3|ב|ר|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=
}}
# [[תבואה]] נקייה מ[[מוץ]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיִקְבְּצוּ אֶת־כָּל־אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה, וְיִצְבְּרוּ־'''בָר'''; תַּחַת יַד־פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.|בראשית|מא|לה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת '''בָּר'''; וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.|יואל|ב|כד}}
#:*{{צטזמר|מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ '''בָּר''' וִיקָבֵינוּ יַיִן / בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת / וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה.|song.asp?id{{=}}578|מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר|ויקיפדיה=מלאו אסמינו בר|פנחס אלעד}}
# שם פרטי לזכר ולנקבה.

===גזרון===
* אכדית -בֻּרֻ buru. החל מן השושלת ה-18 במצריים החל מושאל למצרית-תכונה בצורת בּר br בהוראת חיטה {{הערת שוליים| br / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 433}}.
* בשפות דרום ערביות בֹּּר, בּרר, בָּר = [[חיטה]] {{הערת שוליים| ראה שם}}.

===צירופים===
* [[לבור את הבר מן התבן]]
* [[מה לתבן את הבר]]
* [[ברא כרעא דאבוה הוא]] (2)

===נגזרות===
*[[ברות]]

===תרגום===
* אנגלית: (1) {{ת|אנגלית|bar|grain}} 
* ערבית: (1) {{ת|ערבית|مَحْصول|غَلَّة}}

===ראו גם===
* [[חברון]]
* [[יבול]]
* [[עבור#עֲבוּר ב|עֲבוּר]]
* [[שובר#שׁוֹבָר|שׁוֹבָר]]
* [[תנובה]]

[[קטגוריה:דגן]]
[[קטגוריה:שמות]]
{{-}}

==בַּר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בר
|הגייה= bar
|חלק דיבר=תחילית
|מין= זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מארמית
|נטיות= בַּר־, נ' בַּת־; ר' בְּנֵי־, נ&quot;ר בְּנוֹת־;{{ש}}בלשון הדיבור: נ' בָּרַת־, ר' בָּרֵי־, נ&quot;ר בָּרוֹת־
}}
#נכלל במקבץ המדובר לחיוב; שותף לתכונה או לעניין מסויים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מַה־'''בְּרִי''' וּמַה־'''בַּר'''־בִּטְנִי וּמֶה '''בַּר'''־נְדָרָי.|משלי|לא|ב}}
#:* ברכותינו! זכית בהגרלה, אתה '''בר'''־מזל.
#:* כל בית בשכונתנו הוא '''בר''' שיפוץ.
#:* &quot;הקריטריון המרכזי של הרשויות המקומיות בישראל לדיור '''בר'''־השגה הוא השכרה או מכירה במחיר הנמוך ב-20% ממחיר השוק.&quot; &lt;small&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=נעמה ריבה|כתובת=https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/.premium-1.2745036|כותרת=הדירה שלעולם לא תהיה שלכם: מה מעכב את התוכניות לדיור בר השגה בישראל?|שם האתר=הארץ|תאריך=09.10.2015}})&lt;/small&gt;

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} צורת הנסמך של בְּרָא, [[בן]]. מצרית עתיקה: דֵם בּרֳי [http://starling.rinet.ru/cgi-bin/response.cgi?root=config&amp;morpho=0&amp;basename=\data\semham\semet&amp;first=1 Dem bry] = [[צעיר]]; בלשונות ברבריים: בּרר barar = [[בן]]; בשפה קדם צ'אדית - bar = [[ילד]] צעיר , בע&quot;ח ממין זכר.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[בר אורין|בר אוריין]]
* [[בר בי רב]]
* [[בר בצוע|בר ביצוע]]
* [[בר דעת]]
* [[בר הון]]
* [[בר הכי]]
* [[בר השגה]]
* [[ברווז]]
* [[בריום]]
* [[בר מזל]]
* [[בר ממוש|בר מימוש]]
* [[בר מצוה|בר מצווה]]
* [[ברנש]]
* [[בר סמכא]]
* [[בר פלגתא|בר פלוגתא]]
* [[בר קימא|בר קיימא]]
* [[בר שיט]]
*[[בר תקף|בר תוקף]]
}}

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|-able}}, {{ת|אנגלית|in-}} (למשל, ''in-reach'')

===ראו גם===
* [[בעל]]־

===מידע נוסף===
* המילה משמשת רק בצורת הנסמך, בצירופים שונים (ראו להלן).
* למעט צורת היחיד ממין זכר, המילה נוטה כמו המילה בן;{{הערת שוליים|החלטות האקדמיה בדקדוק, [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-שמות-שונים/2-3-נטייה-ומין/#target-3077 סעיף 2.3.2].}} עם זאת, בלשון הדיבור נגזרו מהמילה נטיות על דרך הנטייה הרגילה (ראו סעיף נטיות בניתוח הדקדוקי).

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תחיליות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]

==בַּר {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בר
|הגייה= bar
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|ב|ר|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Meadow (3798411198).jpg|צמחי בר צומחים בבר.}}
#[[שדה]] מחוץ ל[[ישוב]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם, יִרְבּוּ '''בַבָּר'''; יָצְאוּ, וְלֹא־שָׁבוּ לָמוֹ.|איוב|לט|ד}}
# (כסומך בצירופי סמיכות) שאינו [[מבוית]], שאינו שייך ל[[משק]] ה[[אדם]].
#:*{{צטשיר|הו, נילס, כל כך קטן, / נדד הרחק מן הכפר / על אווז הבית / עם כל אווזי '''הבר'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}450&amp;wrkid{{=}}5151|נילס הולגרסון|לאה נאור}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל. תיבת (برة) ברה היא מקבילתה הערבית הקיימת בשתי המשמעויות העבריות לעיל.
* אכדית: בַּארוּ 𒁉𒊒𒌑 בהוראת [[שדה]], [[אזור]]. סורית-ארמית: ({{ת|אנגלית|ܕܒܪܐ}} דברא)  במשמעות: [[חריש]], אזור [[כפר]]י, [[מדבר]] ◄ {{לועזית|ארמית}} [[חוץ]].
* מילה קרובה בערבית بَرِّيّ (הגייה: בָּרִי) שפירושה: בר, פראי. (משמעות 2) כפועל 'בַּוֲורַ' [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%A8%D9%88%D8%B1 بور] בהוראת 'להשאיר שדה לא קצור',לתת לשקר לנבול (=לא לתרבת שדה), להפוך משהו ללא רווחי, או ללא תועלת.בהשפעת הכיבוש הערבי באירופה חדרה תיבת בר לספרדית בהגיית בָּרִיוֹ ([https://en.wiktionary.org/wiki/barrio barrio]) בהוראת שכונת עוני,[[פרבר]] (ובכמה מדינות לטיניות דוברות ספרדית בהוראת: עירייה או מחלקת-עירייה.

===נגזרות===
* [[בריתא]]

===צירופים===
* [[בר מינן]]
* [[אין תוכו כברו]]
* [[חזיר בר]]
* [[שור הבר]]

===מילים נרדפות===
*[[פרא]]

===ניגודים===
* [[בית]] (2)

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wilderness}} (1), {{ת|אנגלית|wild}} (2)

===ראו גם===
* [[מלבר]]
* [[מלברית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Wild flowers|שם ויקישיתוף=צמחיית בר}}
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]
[[קטגוריה:אקולוגיה]]

==בָּר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= בר
|שורש וגזרה={{שרש3|ב|ו|ר}}
|בניין= קל
}}
# בחר ברצוי מבין אפשרויות. הפריד בין שני מינים, בין פסולת למה שרצוי.
#:*{{צט/משנה|אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה '''שֶׁיָּבוֹר''' לוֹ הָאָדָם|אבות|ב|א}}
#:*{{צט/משנה|כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר '''יבור''' בין ממין אחד בין משני מינין|כלאים|ב|א}} 
#:*{{צט/משנה|מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה, וְרֵחַיִם וְתַנּוּר; אֲבָל לֹא '''תָבוֹר''' וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ.|שביעית|ה|ט}} 

===גיזרון===
* השורש בצורתו זו (ללא הכפילות ב־ר־ר) הוא מקראי ומבטא ברירה וגם נקיון או טהרה. בבניין נפעל {{צט/תנ&quot;ך|סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ '''הִבָּרוּ''' נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'|ישעיהו|נב|יא}}

===צירופים===
* [[לבור את הבר מן התבן]]

===נגזרות===
*[[נבר#נָבַר (גם: נִבְרַר)|נָבַר]]
*[[נברר]]?

===מילים נרדפות===
* [[ברר]]

===ניגודים===
* [[ערב#עֵרֵב|עֵרֵב]] [[ערבב]]
 
 
{{שורש|ב}}

==בָּר {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בר
|הגייה= bar
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין= זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}{{תמונה|Ernst Fuchs Bar.jpg|בר}}
#[[דלפק]] המשמש ל[[מזיגה|מזיגת]] [[משקה|משקאות]] ו[[הגשה|הגשתם]].
#:*{{משפט מדגים}}
# מקום בילוי שעיקרו דלפק שכזה.
#:*{{צטשיר|'''בבר''' של גברת קוקי / זמרת עם בוזוקי / עד אור הבוקר שם נרקוד|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}465&amp;wrkid{{=}}1113|הכל בגלל האהבה|דפנה אילת}}
#:*{{צטשיר|בשתיים אחרי חצות, / בין חברים וחברות / מכל מין וצבע. / יושב לשתות באיזה '''בר''', / רק שם הלב חופשי ושר – / חי כמו בטבע.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2544&amp;wrkid{{=}}38825|מה תגידו|שארל אזנבור|מתרגם=אלי ביז'אווי}}
#:* יש [[מסיבה]] ב'''בר''' רוצה לבוא?

===גיזרון===
{{לועזית|אנגלית}} bar – [[קורה]].

===צירופים===
*[[בר מים]]
*[[בר משקאות]]
*[[חפשי על הבר|חופשי על הבר]]

===מילים נרדפות===
* [[בית מרזח]] (2)
* [[טברנה]] (2)
* [[מסבאה]] (2)
* [[פאב]] (2)

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bar}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Bar|Theke|Tresen}}

===ראו גם===
* [[ברמן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Bars|שם ויקישיתוף=ברים}}

[[קטגוריה:רהיטים]]
[[קטגוריה:מסעדות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]
{{-}}

==בָּר {{משני|ד}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בר
|הגייה= bar
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין= זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# יחידת מידה ל[[לחץ]].
#:* בר אחד שווה ל-14.504 [[PSI]].

===גיזרון===
{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|βάρος|báros}} – [[כבד]].

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bar}}

===ראו גם===
*[[ברומטר]]
*[[איזוברי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בר (מידה)}}

[[קטגוריה:יחידות מידה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]

==בֹּר==
{{אין לבלבל עם|בור}}
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בור
|הגייה=bor
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ר|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|המקרא}} [[זכות|זַכּוּת]], היות דבר [[טהור]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי '''כְּבֹרִי''' לְנֶגֶד עֵינָיו.|שמואל ב|כב|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף '''כַּבֹּר''' סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ.|ישעיהו|א|כה}}
# [[כימיקל]] המשמש ל[[חיטוי]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִם-הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי-שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי '''בְּבֹר''' כַּפָּי|איוב|ט|ל}}

===מילים נרדפות===
*[[זכות|זַכּוּת]] (1)
*[[טוהר]] (1)
*[[סבון]] (2)
*[[ברית#בֹּרִית|בֹּרִית]](2)

===ניגודים===
*[[זהמה|זוהמה]] (1)
*[[טמאה|טומאה]] (1)
*[[טנפת|טינופת]] (1)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|purity}}
*ערבית: {{ת|ערבית|نقاء|صفاء}}

===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/לקסיקון BDB|בֹּר|1252}}

[[קטגוריה:היגיינה]]</text>
      <sha1>siu3ktblug9sfmar9ke6jrkpps8jpvr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרוטון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5303</id>
    <revision>
      <id>519930</id>
      <parentid>452239</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:20:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519930</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1085" sha1="6jfr3qbj6bhbn7f37rgwt9yj8t498tt" xml:space="preserve">==פְּרוֹטוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרוטון
|הגייה=pro'''ton'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' פְּרוֹטוֹנים
}}
# [[חלקיק]] תת־אטומי בעל [[מטען]] חיובי הנמצא ב[[גרעין]] ה[[אטום]].
#:* מטען ה'''פרוטון''' מנוגד ושווה בגודלו למטען ה[[אלקטרון]].

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} proton (מהמילה ''protos'', [[ראשון]]). המונח נטבע על־ידי הפיזיקאי [[w:ארנסט רתרפורד|ארנסט רתרפורד]] ב־1918.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|proton}} 
* ספרדית: [https://dle.rae.es/prot%C3%B3n protón] 
* צרפתית: [https://www.dictionnaire-academie.fr/article/A9P4780 proton]

===ראו גם===
* [[אטום]]

{{מושגים בפיזיקת חלקיקים}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרוטון}}

[[קטגוריה:פיזיקה]]
[[קטגוריה:כימיה]]</text>
      <sha1>6jfr3qbj6bhbn7f37rgwt9yj8t498tt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשפיז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5542</id>
    <revision>
      <id>519666</id>
      <parentid>446320</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:40:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3350" sha1="oob19x0s11omvpj8o95u172o3hkv97w" xml:space="preserve">==אֻשְׁפִּיז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אושפיז
|הגייה=ush'''piz'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|אשׁפז|א־שׁ־פ־ז}}  (גזור שם)
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אֻשְׁפִּיזִין
}}
# אורח, אדם המבקר במקום כלשהו באופן זמני.
#:*{{צט/בבלי|מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא '''מאושפיזא'''|בבא מציעא|כד|א}}
#:*{{צט|כשישראל יוצאים מבתיהם ונכנסים לסוכה, מתוך כוונה לשם־שמים, הם זוכים לקבל שם את פני השכינה, וכל שבעה הרועים הנאמנים יורדים מגן־העדן ובאים לסוכה, ונעשים להם '''אושפיזין'''|ספר הזוהר}}
# {{חזל}} מלון, מקום המספק לינה בתשלום. 
#:*{{צט/תוספתא|עורות של קדשים, בעלי '''אושפיזין''' באין ונוטלין אותן בזרוע|מעשר שני|א|יג}}

===גיזרון===
#{{לועזית|פרסית}} aspanj ([[מלון#מָלוֹן|מָלוֹן]]) או אולי {{לועזית|לטינית}} hospes – [[אורח]]/[[מארח]] שהשפיעה על hospital ו-hospitality באנגלית ראו גם [[הוסטל]] בהוראת אכסנייה . בארמית מקבילה המילה אֻשְׁפִּיזָא.
:המילה מופיעה בתלמוד ובמדרשים במשמעות של מלון. בספרות ובשירת [[ימי הבינים|ימי־הביניים]] הופיעה במשמעות של אורח, וכיום משמעות זו היא המקובלת.(בעיקר בחג ה[[סוכות]])

===נגזרות===
*{{שרש4|א|שׁ|פ|ז}}
:*[[אשפז|אִשְׁפֵּז]]
::*[[מאשפז|מאושפז]]
::*[[אשפוז]]
:*[[התאשפז]]

===מילים נרדפות===
* [[אורח]] (1)
* [[מלון]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hostel}}, {{ת|אנגלית|hotel}}, {{ת|אנגלית|lodge}}‏ (1), {{ת|אנגלית|guest}}‏ (2)

===מידע נוסף===
*בלשון ימינו, הפועל הנגזר ממלה זו זה אין בהוראתו 'אירח' סתם אלא 'אירח בבית חולים' (ובלשון מודרנית עוד יותר - 'אירח בבית חולים לחולי רוח'), כנראה בהשפעת המילה Hospital שיש בה דמיון צלילי ל'אשפז' . תופעה זו נקראת אצל חוקרי הסמנטיקה 'שאילת משמעות על יסוד פונטי', או '[[תצלול]]'. 

===קישורים חיצוניים===
* אברהם אלישע, [http://cafe.themarker.com/post/3393587/ מהו הקשר בין בתי חולים, קתדרלות ואושפיזין? מהו מקור המילים &quot;אח&quot; או &quot;אחות&quot; ככינוי לסייענים הרפואיים בבתי החולים?]
* [https://www.balashon.com/2006/10/ushpizin.html על מקור המילה אושפיזין (כתוב אנגלית)]
* {{הזירה הלשונית - מילים|אושפיזין|א-שפיזין}}

[[קטגוריה:ארמית]]
{{שורש|אשׁפז}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הלטינית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הפרסית]]</text>
      <sha1>oob19x0s11omvpj8o95u172o3hkv97w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבן לעפרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5625</id>
    <revision>
      <id>519755</id>
      <parentid>330757</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:13:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519755</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1518" sha1="mfooqmw6cn8zskaz0ix3xldxosl8eim" xml:space="preserve">==תֶּבֶן לַעֲפָרַיִם==
# דבר שמצוי בשפע ולא נחוץ ממנו עוד (נפוץ בעיקר בצרוף &quot;מכניס תבן לעפריים&quot;).
#:* &quot;מי שבא בשם הצעירים ללמדנו רק זאת, כי יש לנו צורך בחיים לאומיים בריאים, ככל העמים, אינו אלא כמכניס '''תבן לעפריים'''&quot; ([https://benyehuda.org/ginzberg/shinuy_haaraxin.html שינוי הערכין], [[w:אחד העם|אחד העם]]).

===מקור===
# מקור הניב במדרש על סיפור תנ&quot;כי: {{צט/רבה|אמר ליה מזוג רותחין והיו רותחין, פושרין והיו פושרין, אמר מה יוסף תבן לעפרים אתה מכניס, קדרים בכפר חנינא, גזזין בדמשק, חרשין במצרים באתר דחרשין חרישין|בראשית|פו|ה}}. מקור נוסף הוא בתלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|אמרי ליה יוחנא וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים אמר להו אמרי אינשי למתא ירקא ירקא שקול|מנחות|פה|א}}.

&quot;עפריים&quot; היא כנראה שם מקום ששפע בתבן.

===ביטויים קרובים===
*[[שלג לאסקימוסים]]
===ראו גם===
* [[עפר]]
* [[תבן]]


[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]</text>
      <sha1>mfooqmw6cn8zskaz0ix3xldxosl8eim</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזן המן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5732</id>
    <revision>
      <id>520041</id>
      <parentid>514944</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:25:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520041</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2760" sha1="ffplcpppdm35bu9h01ig5aug19l3er1" xml:space="preserve">==אֹזֶן הָמָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אוזן המן
|הגייה='''o'''zen ha'''man'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' אָזְנֵי הָמָן
}}{{תמונה|Homemade hamantaschen.jpg|אוזני המן}}
# [[מאפה]] משולש הממולא [[פרג]], [[שוקולד]], [[אגוזים]] או כל מילוי אחר. נאפה לכבוד חג ה[[פורים]].
#:* {{הדגשה|בעבר '''אוזני־המן''' הוכנו מבצק במלוי פרג או שוקולד. כיום מקובלים אוזני המן יוקרתיים בחמאת בוטנים ו[[כמהין]] במחירים שרק חברי ראש ממשלה מ[[כהן]] יכולים לממן|}} .

===מקור===
*{{תרגום שאילה|יידיש}} המן טאַש – [[כיס]] [[המן]].{{דרוש מקור}}
:לפי סברה אחת – במקור הביטוי היה מאָן טאַש (mon tash), &quot;כיס פרג&quot;. עם הזמן, המילה &quot;מאָן&quot; שובש ל&quot;המן&quot;, וכך שונה שם המאכל ל&quot;המן טאַש&quot; והחלו לאכלו בפורים. {{מקור}}
:בספר &quot;מילה ברגע - סיפוריהן המרתקים של כאלפיים מילים שחדרו לעברית&quot; מאת ד&quot;ר [[w:מרדכי רוזן|מרדכי רוזן]] נכתב: &quot;השם 'אוזני המן' הוצע ע&quot;י יהודי גרמניה ויהודי איטליה בהשפעת מדרש אגדה, שהמן הרשע נכנס לגנזי המלך אבל וחפוי־ראש ואוזניו מקוטפות... ביידיש נקרא המאפה של הבצק הוֹמֶן טָאש - כיס המן, וע&quot;פ מדרשים שונים פירשו זאת 'המן תש' - כלומר, לשמחת העם היהודי תש כוחו של הצורר&quot;

===תרגום===
{{ע|2|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hamantasch|hamantash|homentash|hamentasch}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Hamansoren}}
* יידיש: {{ת|יידיש|המן טאַש}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أُذُن هَمان}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|homentasch}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|oreilles d'Aman}}
* שבדית: {{ת|שבדית|hamantasch|hamentash|homentasch}}
}}

===ראו גם===
* [[אזן|אוזן]]
* [[המן]]
* [[עוגיה|עוגייה]]
* [[פורים]]
* {{צט/תנ&quot;ך|[[פנג]]|יחזקאל|כז|יז}}

===קישורים חיצוניים===
* [https://yitzhakavinery.wordpress.com/2011/03/19/%d7%90%d7%96%d7%a0%d7%9e%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%96%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%9f/ הצעתו של הבלשן יצחק אבינרי: אָזְנְמָן]
{{מיזמים|ויקיפדיה=אוזן המן}}

[[קטגוריה:מאפים]]
[[קטגוריה:מגדנאות]]
[[קטגוריה:פורים]]</text>
      <sha1>ffplcpppdm35bu9h01ig5aug19l3er1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מטבח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5806</id>
    <revision>
      <id>520600</id>
      <parentid>517404</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:33:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520600</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5876" sha1="outvj3382rig6k3eo6enodem0cg3goh" xml:space="preserve">==מִטְבָּח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מטבח
|הגייה=mit'''bakh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|ב|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות= ר' מִטְבָּחִים}}
[[תמונה:Keukenkastje 2006.jpg|שמאל|ממוזער|184px|מטבח מודרני.]]
# [[חדר]] או [[אולם]] בו [[הכין|מכינים]] [[אוכל]].
#:*{{צטבי|ביפו, בנוה-צדק, היה גר בשלושה חדרים מרווחים על יד חנותו, שלושה חדרים עם מרפסת '''ומטבח''' ומרתף|https://benyehuda.org/brenner/gazlanim.html|גזלנים|י&quot;ח ברנר}}
# {{בהשאלה}} ה[[מזון]] וה[[משקה|משקאות]] ה[[אופיני]]ים לעם או אזור מסוים.
#:* '''המטבח''' הצרפתי ידוע בטיבו בכל העולם.

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} בעקבות המקבילה {{לועזית|ב=ערבית}} {{ערבית|مطبخ|מַטְבַּח'}}. בערבית השורש {{ערבית|طبخ|טבח'}} משמעו בישול, ולעומתו השורש {{ערבית|ذبح|ד'בח}} משמעו שחיטה, זבח.

===מילים נרדפות===
* בית המבשלים (לשון ההשכלה)

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|cucina}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|dapur}}
*אירית: {{ת|אירית|cistin}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|kitchen}}
:::{{ת|אנגלית|galley}} (מטבח באונייה)
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kuirejo}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|խոհանոց}} (תעתיק: xohanocʻ)
*בסקית: {{ת|בסקית|sukalde}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|სამზარეულო}} (תעתיק: samzareulo)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Küche}}
*דנית: {{ת|דנית|køkken}}
*הודית: {{ת|הינדית|रसोईघर}} (תעתיק: rasoīghar)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|keuken}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|konyha}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|nhà bếp}}
*ולשית: {{ת|ולשית|cegin}}
*זולו: {{ת|זולו|ikhishi}}
*טגלית: {{ת|טגלית|kusina|lutuan}}
*טורקית: {{ת|טורקית|mutfak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κουζίνα}} (תעתיק: kouzína)
:::{{ת|יוונית|μαγειρείο}} (תעתיק: mageireío)
*יידיש: {{ת|יידיש|קיך}}
*יפנית: {{ת|יפנית|台所}} (תעתיק: daidokoro)
:::{{ת|יפנית|厨房}} (תעתיק: chūbō)
:::{{ת|יפנית|勝手}} (תעתיק: katte)
*לטינית: {{ת|לטינית|culina}}
*מלאית: {{ת|מלאית|dapur}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|kjøkken}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jikoni}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|रसवती}} (תעתיק: rasavatī)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|cocina}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مطبخ}} (תעתיק: מַטְבַח')
*פולנית: {{ת|פולנית|kuchnia}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cozinha}}
*פינית: {{ת|פינית|keittiö}}
*פרסית: {{ת|פרסית|آشپزخانه}} (אַשְׁפַּזְחָ'אנֶה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|kuchyně}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|cuisine}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|부엌}} (תעתיק: bueok)
:::{{ת|קוריאנית|주방}} (תעתיק: jubang)
*רומנית: {{ת|רומנית|cuschina}}
*רוסית: {{ת|רוסית|кухня}} (תעתיק: kúxnja)
*שוודית: {{ת|שוודית|kök}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|ครัว}} (תעתיק: kruua)
}}{{תר-סוף}}

===מידע נוסף===
* בנאום &quot;[http://hebrew-academy.huji.ac.il/sifriyya/ZikhronotVaadHaLashon/Documents/BookletFPart2A.pdf אומנים ואומנויות בשפת כנען]&quot; דיבר הפרופסור נחום סלושץ כנגד השם &quot;מטבח&quot; עבור חדר־הבשול:
:''&quot;בימי קדם נקרא השוחט בשם טבח:''{{צט/בבלי|טבח אומן שקלקל - חייב|בבא קמא|צט|ב}} ''(ועי' חולין ה' ב' וכו').''
:''ונמצא בכנענית גם השם &quot;מטבח&quot;: למשל בכתובת ס' 175: חרש ופעל את המטבח המקדשם (ועי' ס' 175) ותרגמו בקורפוס: mactatio מקום הזבח, מה שנקרא במשנה: בית המטבחים.''
:''בכל אפן לא נכון להשתמש בשם מטבח לחדר הבשול, אחרי שאין שוחטים בחדר הבשול כלל&quot;.''

===ראו גם===
* [[טבח]]
* [[בית מטבחים|בית מטבחיים]]
{{קטגוריה|מטבחים עממיים}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מטבח|ויקישיתוף=Category:Kitchens|שם ויקישיתוף=מטבח}}

{{שורש|טבח}}
[[קטגוריה:אדריכלות]]
[[קטגוריה:בישול]]

==מַטְבֵּחַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מטבח
|הגייה=mat'''be'''akh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|ב|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות= ר' מַטְבֵּחִים
}}
# קֶטל, טֶבח, הֶרג.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הָכִינוּ לְבָנָיו '''מַטְבֵּחַ''' בַּעֲו‍ֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ|ישעיהו|יד|כא}}
#:*{{צט|לְעֵת תָּכִין '''מַטְבֵּחַ''' / מִצָּר הַמְנַבֵּחַ / אָז אֶגְמוֹר / בְּשִׁיר מִזְמוֹר / חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.|מעוז צור}}
 
===גיזרון===
*פעם אחת בתנ&quot;ך.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|slaughter}}
 
===ראו גם===
* [[טבח]]

{{שורש|טבח}}

[[קטגוריה:מילים מקראיות]][[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>outvj3382rig6k3eo6enodem0cg3goh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טבין ותקילין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5861</id>
    <revision>
      <id>519906</id>
      <parentid>319074</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:13:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519906</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1794" sha1="o533kxyrkdp4l71tfrqghqvzpn2bj91" xml:space="preserve">==טָבִין וּתְקִילִין==
# כסף טוב, מזומן, המחיר המלא.
#:* אברהם שילם עבור שדה מערת המכפלה ארבע מאות שקל כסף '''טבין ותקילין'''.
#:* &quot;ואתה תתפור נעלים נהדרות של עור זמשה בעד האנשים שישלמו '''טבין ותקילין'''&quot; ([https://www.benyehuda.org/sokolov/009.html &quot;נפוליון מן הגטו&quot;], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]])
#:* &quot;והיו כאלה שהרויחו עשרות אלפים שקלים '''טבין ותקילין''', המטבעות צרורות וחתומות&quot; ([https://www.benyehuda.org/levinsky/oniya.html &quot;מעל מכסה האניה&quot;], אלחנן לוינסקי)

===מקור===
# מארמית: טובים ו[[שקול#שָֹקוּל|שקולים]] (דינרים במשקל המלא). מקור הניב בתלמוד הבבלי: {{הדגשה|&quot; רב אוזיף דינרי מברתיה דרבי חייא לסוף אייקור דינרי אתא לקמיה דרבי חייא אמר לו: זיל שלים לה טבין ותקילין&quot;|(מסכת בבא מציעא, דף מ&quot;ד, עמוד ב')}}.&lt;br/&gt;[רב לווה דינרים מבתו של רבי חייא. בסוף התייקרו הדינרים. בא לפני רבי חייא. אמר לו רבי חייא: לך שלם לה טבין ותקילין &lt;small&gt;(ללא חשש רבית)&lt;/small&gt; ]&lt;br/&gt; בעברית החדשה בא הביטוי להדגיש את ערך התשלום וכך הפך לניב.

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים בארמית]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ארמית]]
===ראו גם===
* [[טוב]]
* [[טב#טַב|טַב]]</text>
      <sha1>o533kxyrkdp4l71tfrqghqvzpn2bj91</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סמדר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5892</id>
    <revision>
      <id>519894</id>
      <parentid>493164</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:09:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519894</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4113" sha1="b7nv8i9nnr4blkax5r59768re8k8082" xml:space="preserve">==סְמָדַר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סמדר
|הגייה=sma'''dar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}{{תמונה|Grape - inflorescence.jpg|סמדר}}
#{{רובד|המקרא}} [[פריחה|פריחת]] ה[[גפן]]. [[ענב]]ים קטנים שטרם בשלו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים '''סְמָדַר''' נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי לָךְ רַעְיָתִי, יָפָתִי וּלְכִי לָךְ.|שיר השירים|ב|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֶחֱזוּ־לָנוּ שׁוּעָלִים, שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים; וּכְרָמֵינוּ '''סְמָדַר'''.|שיר השירים|ב|טו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים – נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן, פִּתַּח '''הַסְּמָדַר''', הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים; שָׁם אֶתֵּן אֶת־דֹּדַי לָךְ.|שיר השירים|ז|יג}}
#:* {{צט/משנה|הֶעָלִים, וְהַלּוּלָבִים, וּמֵי גְּפָנִים, '''וּסְמָדַר''', מֻתָּרִים בָּעָרְלָה וּבָרְבָעִי וּבַנָּזִיר, וַאֲסוּרִים בָּאֲשֵׁרָה.|ערלה|א|ז}}
#:*{{צטבי|התחדשה הבריאה,התאנה חנטה פגיה, הגפנים '''סמדר''', קול התור נשמע, ריח הפרחים נוזל כבשׂמים, הכל נעור לחיים חדשים|perets/venus.html|ונוס ושולמית|י&quot;ל פרץ}}
#[[פרי]] שרק החל להתפתח.
#:*{{צטבי|...ולעת הזאת כבר דשאו השדמות, העצים פִּתִּחוּ '''סמדר'''...|lebensohn/lebensohn_55.html|לזאב הכהן קפּלן|מיכה יוסף לבנזון}}
#שם פרטי לנקבה.
#:*{{צטשיר|ביקשתי '''מסמדר''' שיר שיביא אותך אליי.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}16155&amp;wrkid{{=}}39358|מתוק כשמרלי|אליעד נחום}}

===גיזרון===
* מקור המילה אינו ידוע, אך קיימת בארמית סורית מילה מקבילה דומה מאוד. המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא, כולן ב[[שיר השירים]]{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|סמדר|5563}}}}.
* אליעזר בן־יהודה מציין ברשימתו &quot;[https://benyehuda.org/by/haharkava.html ההרכבה  בשמות  ובפעלים  בשפה  העברית]&quot; [[אטימולוגיה עממית]] של המילה: &quot;'''סְמָדַר''' מן  סמן  הדר&quot;.
* מן לשון געז, &quot;סְמָד&quot; הוא עץ ה[[שקד]] {{הערת שוליים|א. ז. אשכלי ,&quot;מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות&quot;, ז' (תרצ&quot;ו), &quot;סמדר&quot; עמ'375}}. עפ&quot;י לשון סורית, גרס גסניוס, כי סמדר היא פריחת כל עץ באשר הוא .

===פרשנים מפרשים===
* {{הדגשה|&quot;והגפנים '''סמדר'''&quot; - כשנופל הפרח והענבים מובדלים זה מזה ונכרים כל ענבה לעצמה קרויה '''סמדר'''|([http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%99%D7%92 רש&quot;י על שיר-השירים ב' - פסוק י&quot;ג])}}. אבן־עזרא כתב על פסוק זה: &quot;כשיצא ציץ הגפן&quot;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nascent fruit}} (2)

===ראו גם===
* [[אב#אֵב|אֵב]]
* [[נצן|ניצן]]
* [[ציץ|ציץ]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Grape flowers}}
* מדור [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/359/720.html &quot;הזירה הלשונית&quot; על המילה סמדר]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פרחים]]
[[קטגוריה:הגפן]]
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>b7nv8i9nnr4blkax5r59768re8k8082</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מטרופולין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5897</id>
    <revision>
      <id>520305</id>
      <parentid>399661</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:35:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2948" sha1="nsocbw86ic5mk9ga10723nvg5ml02rn" xml:space="preserve">==מֶטְרוֹפּוֹלִין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מטרופולין
|הגייה= metropo'''lin'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש= 
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' מֶטְרוֹפּוֹלִינִים
}}{{תמונה|Urban sprawl as seen from Tokyo tower towards West.jpg|המטרופולין של [[W:טוקיו|טוקיו]], הגדולה שבמטרופולינים.}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[עיר בירה]]; [[עיר]] [[ראשי|ראשית]] ב[[מדינה]], ב[[ארץ]] או ב[[מחוז]].
#:*{{צט/בבלי|אמר רבי יצחק לשם זו פמייס עקרון תעקר זו קסרי בת אדום שהיא היתה '''מטרופולין''' של מלכים.|מגילה|ו|א}}
#:*{{צט/רבה|דָּבָר אַחֵר, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהֵעָשׂוֹת '''מֶטְרוֹפּוֹלִין''' לְכָל הָאֲרָצוֹת, כְּדִכְתִיב &lt;small&gt;({{פסוק|יהושע|טו|מז}})&lt;/small&gt; אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ.|שמות|כג|י}} 
#:*{{צטבי|והעיר הזאת רבת-הגבעות, המזכירה בכמה פרטים את רומא, יכולה להיות שוב '''מטרופולין''' לכל הארצות.|https://benyehuda.org/herzl/herzl_040.html|רשמי מסע מארץ־ישראל|בנימין זאב הרצל}}
#:* &quot;תל־אביב, '''מטרופולין''' ים תיכוני, משרתת כמיליון ישראלים ליום נוסף ל־400,000 תושביה והתיירים הרבים הבאים אליה.&quot; (&quot;מעריב&quot;, 28 במאי 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|μητροπολις|metropolis}} – [[עיר ואם|עיר האם]], אליה קשורות המושבות אשר ייסדה מעבר לים.
* עיר כזו היא מעֵין אֵם ל[[קריה|קריות]], שהן &quot;[[בת|בָּנוֹת]]&quot;; כנראה, למשל, בפסוק המצוטט במבואה לעיל ממדרש רבה{{מקור/ספר|מחבר=[[W:מאיר מדן|מאיר מדן]]|שם=לשוננו לעם (מ&quot;ד)|מקום=ירושלים|מו&quot;ל=[[W:ועד הלשון העברית|ועד הלשון העברית]]|שנה=תשי&quot;ד|עמ=15}}

===נגזרות===
* [[מטרופוליטני]]
* [[מטרופוליט]]

=== מילים נרדפות ===
* [[כרך]]
* [[בירה]]
* [[עיר בירה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|metropolis}}‏ 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מטרופולין|ויקישיתוף=Category:Metropolitan areas|שם ויקישיתוף=מטרופולינים}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>nsocbw86ic5mk9ga10723nvg5ml02rn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין הבור מתמלא מחליתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6137</id>
    <revision>
      <id>519942</id>
      <parentid>458621</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:38:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519942</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2772" sha1="7n2finibingj4rf7ywfm55v922vl27c" xml:space="preserve">==אֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחֻלְיָתוֹ==

[[תמונה: P7280136.JPG|שמאל|184px|ממוזער|חולית הבור]]
#המקורות העצמיים אינם מספיקים לביצוע המשימה או להשגת המטרה; יש צורך בעזרה מבחוץ.


===מקור===
* על פי התלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|אמרו לו: אדוננו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין '''הבור מתמלא מחוליתו'''|ברכות|ג|ב}}.
:כן ראו: {{צט/בבלי|שבשעה שהקב&quot;ה בקש להביא מבול לעולם – נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, וכשבקש לסתמה – נטל שני כוכבים מעיש וסתמה. וליהדר לה? '''אין הבור מתמלא מחוליתו'''|ברכות|נט|א}}, ובמקורות אחרים.
* [[חליה|חוליית]] הבור היא אבן גדולה עשויה כעין טבעת והיא פתח הבור. כדי לאסוף מים אל הבור מכינים מערכת ניקוז ותעלות המנקזות אל הבור מים מסביבתו הגבוהה יותר. כמובן, הבור לא יתמלא מהגשם הנכנס ישירות לפתח שבחוליה. [דרוש מקור]

===מידע נוסף===
* ישנה סברה אחרת לגבי מהות &quot;חוליית הבור&quot;. פירוש רש&quot;י על צטוט זה מברכות ג', דף ב' אומר: &quot;'''אין הבור מתמלא מחולייתו''' – העוקר חוליא מבור כרוי וחוזר ומשליכו לתוכו, אין מתמלא בכך. אף כאן, אם אין אתה מכין לעניים שבנו מזונות ממקום אחר, אין אנו יכולים לפרנסם משל עצמנו&quot;. לפי פירוש זה, החוליא היא עפר שנכרה מן הבור, שהחזרתו אל הבור אינה ממלאת אותו. 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בור מים}}
* [https://hebrewlog.blogspot.com/2005/01/blog-post.html פירושים נוספים לביטוי]
* [https://www.daat.ac.il/daat/vl/yoelelizur/yoelelizur23.pdf יואל אליצור, &quot;חוליית הבור – לשון ומציאות חיים&quot;, לשוננו נה, א-ב (תשנ&quot;א), עמ' 55–73]
* [http://www.etzion.org.il/dk/5767/1102mamar.html &quot;חוליית הבור&quot;, זאב לוין, דף קשר 1102 ישיבת הר עציון]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
{{שורש|מלא}}</text>
      <sha1>7n2finibingj4rf7ywfm55v922vl27c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית שמוש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6199</id>
    <revision>
      <id>520643</id>
      <parentid>416388</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:44:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1814" sha1="7f9ows32ntkj9osdg3ttna5ngsyoaha" xml:space="preserve">==בֵּית שִׁמּוּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית שימוש
|הגייה=bet shi'''mush'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' בָּתֵּי שִׁמּוּשׁ
}}{{תמונה|Ostia-Toilets.JPG|בית שימוש ציבורי מימי רומי.}}
# חדר או מבנה ש[[אדם]] עושה בו את [[צרכים|צרכיו]] .
#:* &quot;שאלתו במי שיש לו '''בית שמוש''' ביחד עם אמבטיה, וצריך ללכת שם בכל פעם, שלא לעשות צרכיו, רק להוציא ולהכניס כלים המונחים שם, אם צריך נטילת ידים בכל פעם ופעם שיוצא משם.&quot; ([[w:יצחק יעקב וייס|שו&quot;ת מנחת יצחק]], חלק ג, סימן קמד)

===מילים נרדפות===
* [[בית כבוד]]
* [[בית כסא|בית כיסא]]
* [[לטרינה]]
* [[מוצאות]]
* [[מחראה]]
* [[משתנה]]
* [[נוחיות]]
* [[שרותים|שירותים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|toilet|lavatory|loo|WC|latrine}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بيت خلاء|مستراح|مرحاض}}   
* צרפתית: {{ת|צרפתית|toilettes}}, {{ת|צרפתית|wc}}
* רוסית: {{ת|רוסית|туалет}}

===ראו גם===
* [[אסלה]]
* [[שמוש]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2810109 &quot;הקרב בין בית השמוש לשרותים&quot;], אתר &quot;הארץ&quot;, 30 בדצמבר 2015.
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית שימוש|ויקישיתוף=category:toilets|שם ויקישיתוף=בתי שימוש}}

[[קטגוריה:אדריכלות]]
[[קטגוריה:היגיינה]]
[[קטגוריה:שרברבות]]</text>
      <sha1>7f9ows32ntkj9osdg3ttna5ngsyoaha</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הצהיב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6232</id>
    <revision>
      <id>519984</id>
      <parentid>291060</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:53:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519984</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1100" sha1="7p0qblyex1eq0kntjlv35ir0ooye55f" xml:space="preserve">==הִצְהִיב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הצהיב
|שורש וגזרה={{שרש|צהב|צ־ה־ב}}, שלמים 
|בניין=הפעיל
|נטיות= להצהיב, הצהבתי, מצהיב, יצהיב}}

# הפך צהוב.
#:* הדשא לא הושקה כבר שבוע ימים, ראה איך הוא '''הצהיב'''.
#:* &quot;הירק '''מצהיב'''. האורנים פולטים שרף. לחש ארומטי של תחילת הקיץ.&quot; ([https://www.snunit.k12.il/poets/013045.html &quot;הירק מצהיב&quot;], צביה ליטבסקי).
#:* &quot;מעבירים לתבנית מלבנית משומנת, מפזרים למעלה את שארית הגבינה הצהובה ומכניסים לתנור שחומם מראש עד שהפשטידה '''מצהיבה'''.&quot; ([http://pilpel.iba.org.il/printPage.asp?itemID=783 &quot;מתכון להכנת פשטידת גבינה&quot;], שום פלפל ושמן זית).

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to become yellow}}
*  ערבית: {{ת|ערבית|إصْفَرَّ}}
=== ראו גם ===
* [[צהב|צהוב]]

{{שורש|צהב}}</text>
      <sha1>7p0qblyex1eq0kntjlv35ir0ooye55f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רשמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6355</id>
    <revision>
      <id>519656</id>
      <parentid>513781</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:37:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1548" sha1="e8jci403xfqlvmq5de6zo0xnkneqdan" xml:space="preserve">==רִשְׁמִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רשמי
|הגייה=rish'''mi'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|שׁ|ם}}
|דרך תצורה=[[רושם]] + ־ִי
|נטיות=ר' רִשְׁמִיִּים; נ' רִשְׂמִית, נ&quot;ר רִשְׁמִיּוֹת
}}
# על פי החוק, על פי התקנון, מטעם הסמכות או הרשות, לפי תבנית.
#:* רשיון נהיגה הוא מסמך '''רשמי'''.
#:* תמיד הרגשנו ישראלים, אבל היום קיבלנו לכך אישור '''רשמי'''. (מדברי מקבלי תעודות זהות)
#:* &quot;שפה '''רשמית''' היא שפה שמוכרזת על ידי ארץ, מדינה או כל טריטוריה אחרת ככזו בצורה חוקתית.&quot; (מתוך ויקיפדיה, [[w:שפה רשמית|שפה רשמית]]) 

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} {{לועזית|ערבית}} {{יוניקוד|رَسْمِيّ|מוגדל}} (רַסְמִיּ), במובן דומה לנ&quot;ל.

===מילים נרדפות===
* [[רשמי#רַשְׂמִי|רסמי]]
* [[תקני]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|official|formal}}‏
* ערבית: {{ת|ערבית|رَسْمِيّ}}

===ראו גם===
* [[ממלכתי]]

===קישורים חיצוניים===
* על &quot;רשמי&quot; ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר [https://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה]

{{שורש|רשׁם}}</text>
      <sha1>e8jci403xfqlvmq5de6zo0xnkneqdan</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תאנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6463</id>
    <revision>
      <id>520625</id>
      <parentid>486151</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:40:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520625</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5624" sha1="c72dhri42czj2auckht381b2j8td6uq" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=תְּאֵנָה, עץ פרי
|אחר=תֹּאֲנָה, כתיב מקראי למילה תואנה
|ראו=[[תואנה]]}}

==תְּאֵנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תאנה
|הגייה=te'e'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}}
|נטיות=ר' תְּאֵנִים; תְּאֵנַת־, ר' תְּאֵנֵי־
}}
[[תמונה:Feige-Schnitt.png|left|thumb|184px|פרי עץ התאנה]]
# [[עץ]] פרי ממשפחת התותיים. [[עלה|עליו]] ירוקים ופרחיו זעירים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה '''תְאֵנָה''' וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת|בראשית|ג|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ '''תְּאֵנָה''' וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם|יואל|ב|כב}}
#:* {{צט|המוציא פועליו לשדה בזמן שאין להם עליו מזונות אוכלין ופטורין, ואם יש להם עליו מזונות אוכלין אחת אחת מן '''התאנה''' אבל לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה|משנה מעשרות ג ב}}
#:* &quot;וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה תַּחַת '''תְּאֵנָה''' בְגַנּוֹ, לָנוּם אֶת־תְּנוּמַת הַצָּהֳרַיִם, וּשְׁנֵי שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ עוֹמְדִים עָלָיו דּוּמָם מְרַאֲשׁוֹתָיו וּמְנַפְנְפִים בִּמְנִיפוֹת,לְהָשִׁיב מֵעָלָיו אֶת־הַזְּבוּבִים.&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlomo_hamelex_vehadvora.html &quot;שלמה המלך והדבורה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
# פריו של עץ בעל שם זה (ראו פירוש 1) הנמנה עם [[שבעת המינים]] שבהם נשתבחה [[ארץ ישראל]]. מקובל לאכול את התאנה טרייה, מיובשת או כתושה (ב[[רבה|ריבות]]).
#:* '''תאנה''' מיובשת נקראת [[דבלה]] או [[גרוגרת]].
#:* &quot;אם יבוא, למשל, איש והניח אגודל שלו בין אצבע ואמה ואמר לחברו: הרי לך '''תאנה''', כמדֻמני, שחברו זה יפתח מיד את פיו ויתחיל מברך בורא פרי העץ בכדי לבלוע את ה'''תאנה''' מיד&quot; ([https://benyehuda.org/frischmann/mlexet.html &quot;מלאכת מחשבת&quot;], [[w:דוד פרישמן|דוד פרישמן]])
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן '''וּתְאֵנָה''' וְרִמּוֹן. אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ|דברים|ח|ח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם ה' אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין '''תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה'''|ירמיהו|ח|יג}}
#:* {{צט/בבלי|א&quot;ר יהודה: אפילו נתכוון ללקוט '''תאנים''' וליקט ענבים, ענבים וליקט '''תאנים''', שחורות וליקט לבנות, לבנות וליקט שחורות - ר&quot;א מחייב חטאת, ור' יהושע פוטר.|כריתות|יט|א}}

===גיזרון===
* מפרוטושמית {{יוניקוד|-(-at){{כ}}tiʔn*}}. למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אכדית – {{יוניקוד|tittu, tiʾittu}} (ברבים {{יוניקוד|tīnātu}}); ארמית – תֵּינְתָא; ארמית־יהודית – תֵּינִין, תֵּינַיָא; ארמית־סורית – {{יוניקוד|ܬܐܬܐ|מוגדל}} ({{יוניקוד|teʾttā}}); ארמית־מנדעית – tina; ערבית – {{יוניקוד|تِينَة|מוגדל}} (תִינַה); וכן מופיעות צורות דומות בשפות אפרו־אסייתיות, בעיקר במזרח אפריקה, במשמעות &quot;פרי הקקטוס&quot;.
:הצורה הצפויה על פי מעתקי ההגאים הידועים לנו היא tēnā*, שעשויה הייתה להיכתב תֵּאנָה באל&quot;ף נחה (כתיב אטימולוגי). יש חוקרים המשערים שזו אכן הייתה ההגייה המקורית, וההגייה תְּאֵנָה באלף עיצורית היא [[w:תיקון יתר|תיקון יתר]] של בעלי המסורה.

===צירופים===
* [[איש תחת גפנו ותחת תאנתו]] (1)
* [[נוצר תאנה יאכל פריה]] (1)
* [[עלה תאנה]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fig}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|higo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تين}}
*פרסית: {{ת|פרסית|انجیر}}
* רוסית: {{ת|רוסית|фига}}

===מידע נוסף===
* בפירוש התוספות על מסכת עבודה זרה, דף י&quot;ד עמוד א' נכתב כי השם [[בת שבע]] מציין סוג של תאנים.

===ראו גם===
* [[אריה#אֲרִיָּה|אֲרִיָּה]]
* [[דבלה]]
* [[פג]]
* [[קציעה]]
* [[שבעת המינים]]
* [[טנא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תאנה|ויקישיתוף=Fig|שם ויקישיתוף=תאנה (פרי)}}

[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:עצים]]
[[קטגוריה:פירות]]
[[קטגוריה:שבעת המינים]]</text>
      <sha1>c72dhri42czj2auckht381b2j8td6uq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חג מתן תורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6465</id>
    <revision>
      <id>520481</id>
      <parentid>487509</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:58:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520481</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1743" sha1="k6wmuwjlstir1qx7mxnn0rh0yh9oyl6" xml:space="preserve">==חַג מַתַּן תּוֹרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חג מתן תורה
|הגייה='''khag''' ma'''tan''' to'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרוף
|נטיות=}}
# שם נרדף ל[[חג]] ה[[שבועות]].
#:* &quot;ויהי בליל '''חג מתן תורה''', וישב החוזה עם שאר החברים להגות בתורה, ויהי בחצות־הלילה ותרדמה גדולה נפלה עליו.&quot; ([https://benyehuda.org/berdi/al_hamashiax.html &quot;על המשיח&quot;], [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]])
#:* &quot;האיסור של בישול גדי בחלב אמו - יסוד ושורש לו בסדרי קרבנות עתיקים של חג השבועות בזמן הקדמון, בזמן שלא היה עוד ''''חג מתן תורתנו'''', אלא חג הקציר סתם&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/article06.html &quot;הלכה ואגדה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])

===גיזרון===
# לפי המסורת בו' ב[[סיון|סיוון]], היום שבו חל חג השבועות, ניתנה ה[[תורה]] לעם ישראל ב[[הר סיני]].

===שמות נרדפים===
* [[חג הבכורים|חג הביכורים]]
* [[חג הקציר]]
* [[עצרת]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Shavuot}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عيد نُزُول التوراة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|шавуот}}

===ראו גם===
* [[הר סיני]]
* [[משה]]
* [[מתן]]
* [[תורה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבועות}}

[[קטגוריה:שבועות]]
[[קטגוריה:יהדות]]</text>
      <sha1>k6wmuwjlstir1qx7mxnn0rh0yh9oyl6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חג הקציר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6466</id>
    <revision>
      <id>519715</id>
      <parentid>499503</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:53:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519715</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3360" sha1="i3f625v9gpk8drz6891kogpcrwrmpa8" xml:space="preserve">==חַג הַקָּצִיר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חג הקציר
|הגייה='''khag''' haka'''tsir'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# שם נרדף ל[[חג]] ה[[שבועות]].
#:* &quot;חֲרֹשׁ, חוֹרֵש, וּזְרַע, זוֹרֵעַ, / בְּמַעֲנִית הַלֵּב, / וּבוֹאוּ, בּוֹאוּ, זָר וָרֵעַ, / '''לְחַג קָצִיר''' קָרֵב.&quot; ([https://benyehuda.org/rachel/Rac141.html &quot;חג&quot;], [[w:רחל המשוררת|רחל]])
#:* {{הדגשה|&quot;קבע להן הקב&quot;ה לישראל חג המצות שבו עשה להן נסים במצרים, '''וחג הקציר''' שבו נתן להם את התורה שאוכלין מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת להן לעולם הבא&quot;|(מדרש תנחומא, פרשת משפטים, סימן י&quot;ב)}}

===מקור===
# מקור הביטוי בתורה: {{הדגשה|&quot;וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה&quot;|(שמות כג, טז)}}. חג השבועות חל בסוף האביב, בתקופה שבה נהוג לקצור את ה[[חטה|חיטה]] ואת יבול השדה.

===מובאות נוספות===
* &quot;האיסור של בישול גדי בחלב אמו - יסוד ושורש לו בסדרי קרבנות עתיקים של חג השבועות בזמן הקדמון, בזמן שלא היה עוד 'חג מתן תורתנו', אלא '''חג הקציר''' סתם&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/article06.html &quot;הלכה ואגדה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
* {{הדגשה|&quot;וריש לקיש אמר: וחג הקציר איזהו חג שאתה חוגג וקוצר בו - הוי אומר זה עצרת. אימת? אילימא ביום טוב - קצירה ביום טוב מי שרי? אלא לאו - לתשלומין.&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י&quot;ח, עמוד א')}}

===שמות נרדפים===
* [[חג הבכורים|חג הביכורים]]
* [[חג מתן תורה]]
* [[עצרת]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Shavuot}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Shavuot}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Sjavoeot|Sjawoe'ot|Wekenfeest}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|Sávuot}}
* יידיש: {{ת|יידיש|שבֿועות}} (הגייה: shvues)
* סלובקית: {{ת|סלובנית|Šavu’ot|Sviatok týždňov}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Shabuot|Shavuot}}
|
* פולנית: {{ת|פולנית|Szawuot}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Shavuot}}
* פינית: {{ת|פינית|Šavuot}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|Šavuot}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Chavouot|Shavouot}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Шавуот}} (הגייה: shavuot)
* שבדית: {{ת|שבדית|Shavuot|veckofesten}}
}}

===ראו גם===
* [[אסיף]]
* [[חג האסיף]]
* [[מגל]]
* [[קציר]]
* [[שבועות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבועות}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבועות]]</text>
      <sha1>i3f625v9gpk8drz6891kogpcrwrmpa8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חג הבכורים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6467</id>
    <revision>
      <id>520484</id>
      <parentid>487506</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:58:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520484</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1906" sha1="i05gt39xqmua7ez8wvtqvr229uyrm9w" xml:space="preserve">==חַג הַבִּכּוּרִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חג הביכורים
|הגייה='''khag''' habiku'''rim'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|כ|ר}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=}}{{תמונה|Thank offering unto the Lord.jpg|הטקס של חג הביכורים}}
# אחד משמותיו של חג ה[[שבועות]].
#:* &quot;ויהי בנשף בערב יום אשר לפני '''חג הביכורים''' – ותהי זעקה גדולה במלון ר' שבתי, מהומה ומבוכה ותוכחה – השוטרים!&quot; (תמונות וצללים מחיי היהודים במאזפבקה, [https://benyehuda.org/shalom/mazpevka_haotzar.html &quot;האוצר&quot;], [[w:שלום עליכם|שלום עליכם]])
#:* &quot;כולם הרי בשבילו נתקשטו ונתעטרו כך בכבוד '''חג־הבכורים''', בענפי־אגוז רעננים וזמורות ציצים ועלים נותני ריח – אה! ריח גן־עדן!&quot; ([https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose026.html &quot;אצל הכלה&quot;], [[w:ש. בן ציון|שמחה בן־ציון]])

===מקור===
# בימים בהם היה קיים [[בית המקדש|בית־המקדש]], נהגו לעלות לרגל בחג ה[[שבועות]] עם [[טנא]] מלא [[בכורים|ביכורים]] ל[[ירושלים]].

===מילים נרדפות===
* [[חג הקציר]]
* [[חג מתן תורה]]
* [[עצרת]]
* [[שבועות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Shavuot}}

===ראו גם===
* [[בית המקדש]]
* [[בכורים|ביכורים]]
* [[טנא]]
* [[שבועות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבועות}}

[[קטגוריה:שבועות]]
[[קטגוריה:יהדות]]
{{שורש|בכר}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>i05gt39xqmua7ez8wvtqvr229uyrm9w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגלת רות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6471</id>
    <revision>
      <id>520076</id>
      <parentid>317687</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:33:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520076</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1854" sha1="0o08gnwgblrivd440b95a1190gzjc2o" xml:space="preserve">==מְגִלַּת רוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מגילת רות
|הגייה=megi'''lat''' rut
|חלק דיבר=סמיכות
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# אחת מחמש המגילות הכלולות ב[[תנ&quot;ך]]. במגילה כתוב סיפורה של [[רות]] ה[[מואב|מואבייה]], שעל שמה קרויה המגילה. המגילה מוקראת ב[[בית כנסת|בתי־הכנסת]] ב[[שבועות|חג השבועות]] משלוש סיבות עיקריות: סיפור המגילה התרחש בתקופת החג; לפי המסורת [[דוד|דוד המלך]], שנולד ונפטר בחג, היה נינה של רות; רות עברה גיור וקיבלה עליה את מצוות התורה, שניתנו לפי המסורת בחג. הדמויות העיקריות במגילה הן [[רות]], [[בועז]] ו[[נעמי]].
#:* '''מגילת רות''' היא אחד משני הספרים היחידים בתנ&quot;ך הקרויים על שם אישה.
#:* {{צטבי|הוא מעביר את מבטו על הגורן רחבת הידים ושואף אל קרבו את האויר הרענן ונושם באפו את ריח התבואה המפוזרת על פני הגורן, ואז עולה באפו ריח '''מגילת רות''' וריח הגורן של בית־לחם יהודה.|https://benyehuda.org/luidor/yemey_hakatzir.html|ימי הקציר|יוסף לואידור}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Book of Ruth}}

===ראו גם===
* [[בועז]]
* [[נעמי]]
* [[רות]]
* [[שבועות]]

{{חמש מגילות}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מגילת רות}}

[[קטגוריה:ספרי המקרא]]
[[קטגוריה:שבועות]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:תנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>0o08gnwgblrivd440b95a1190gzjc2o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקון ליל שבועות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6481</id>
    <revision>
      <id>520349</id>
      <parentid>421175</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:52:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520349</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2232" sha1="9nrpk285kg53ky8h5ftjn6k60ws2g8s" xml:space="preserve">==תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תיקון ליל שבועות
|הגייה=ti'''kun''' leyl shavu'''ot'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# {{הקשר|יהדות}} [[מנהג]] שנהוג בקהילות יהודיות מאז המאה השלוש־עשרה ובמסגרתו לומדים [[תורה]] בלילה אשר לפני חג [[שבועות]].
#:* האם אתה מוכן לקראת '''תיקון ליל שבועות'''? החג חל עוד מספר ימים!
#:* &quot;ובת־רוח מתגנבת ביתה, מפעפעת ועוברת בלאט, נגעה ובחשה פה ושם, נדנדה כמעט את ציציותיה של מפת השולחן, חלפה בסלסול על פני החתן והמחותן, – ומאליה נשתתקה הקריאה של ''''תיקון ליל שבועות''''&quot; ([https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose026.html &quot;אצל הכלה&quot;], [[w:ש. בן ציון|שמחה בן־ציון]])

===מקור===
# מקור הביטוי והמנהג בספר הזוהר.

===מובאות נוספות===
* &quot;הרי מעט בּיירון וגיטה, מעט בּרנה ופוֹיל היזה, גולדסמית ושפּילהגן וכו'; – ספרות כזו מזכרת את ''''תיקון ליל שבועות'''', אשר הלעיטו אותנו בבית־המדרש.&quot; ([https://benyehuda.org/berdi/al_haperek.html &quot;על הפרק&quot;], [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]])
* &quot;אולי קול איש הוא, היושב על התורה כל הלילה, והוא קורא בספר „'''תקון ליל שבועות'''”&quot; ([https://benyehuda.org/frischmann/tikkun.html &quot;תיקון ליל שבועות&quot;], [[w:דוד פרישמן|דוד פרישמן]])

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Tikkun Leil Shavuot}}

===ראו גם===
* [[לילה]]
* [[תקון|תיקון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תיקון ליל שבועות}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבועות]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>9nrpk285kg53ky8h5ftjn6k60ws2g8s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טירון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6488</id>
    <revision>
      <id>520432</id>
      <parentid>452201</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:36:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520432</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2081" sha1="eo3uu6fpstc4uc1cp0scr7gohpf92db" xml:space="preserve">==טִירוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טירון
|הגייה= ti'''ron'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר
|שורש= 
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' טִירוֹנִים; נ' טִירוֹנִית
}} 
{{נגן|קובץ=He-טִירוֹן.ogg|כתובית=הגיה}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} מגויס חדש לצבא.
#:* '''טירון''' שהפיל את הרובה יתייצב למסדר עם [[בזנ&quot;ט]].
#:* &quot;נכנעתי – וה'''טירונים''' אהבוני.  אז נחליתי והוּצאתי לחפשי. בחליי נדמה לי: הנני שר על כל הצבא.  משחרר כל החיילים.&quot; ([https://www.benyehuda.org/brenner/meever_legvulin.html &quot;מעבר לגבולין&quot;], [[w:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]])
#:*{{הדגשה|&quot;מלכות אדום שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם.&quot;|(בראשית רבה, לך לך, פרשה מ&quot;ב, סימן ד')}}
# {{בהשאלה|1}} מי שאין לו ניסיון בתחום עיסוקו.
#:* רק '''טירון''' פוליטי יכול להסתמך על קואליציה כזאת.
#:* &quot;מתוך הנמוסיות היתרה – וגם מתוך סלסול התלבשת, החדשה כלה – אפשר היה להכיר מיד, שהיונקר עדין '''טירון''' הוא&quot; ([https://www.benyehuda.org/bialik/resh02.html &quot;מעוות לא יוכל לתקון&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])

===גיזרון===
* {{לועזית|לטינית}} tiro, חייל חדש שזה עתה התגייס, ובהשאלה גם טירון בתחומים אחרים.

===נגזרות===
* [[טירונות]]

===ניגודים===
* [[וֶטֶרַן]]
* [[ותיק]]

===מילים נרדפות===
* [[מתחיל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|recruit}} ‏(1); {{ת|אנגלית|tyro}}‏, {{ת|אנגלית|beginner}}‏ (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|новобранец}}

===ראו גם===
*[[טרוניא]]
*[[טירן]]
*[[סרן]]

[[קטגוריה:צבא]]</text>
      <sha1>eo3uu6fpstc4uc1cp0scr7gohpf92db</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תאומים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6566</id>
    <revision>
      <id>519706</id>
      <parentid>409415</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:51:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519706</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1806" sha1="1d00lt855wr89zntsf5cphhfkhdxcjt" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=מזל תאומים
|אחר=אחים שנולדו באותה לידה
|ראו=[[תאום]]}}

==תְּאוֹמִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תאומים
|הגייה=teo'''mim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר רבוי
|שורש={{שרש3|ת|א|ם}}
|דרך תצורה=ר' מן [[תאום|תְּאוֹם]]
|נטיות=
}}
{{מזל
|מזל=תאומים
|תמונה=Gemini constellation map.png
|התחלה=21 ב[[מאי]]
|סוף=21 ב[[יוני]]
|חודש עברי=[[סיוון]]
|סמל=Gemini.svg
}}
# מזל מ[[גלגל המזלות]].
#:*{{צט|לכך נתן הקב&quot;ה התורה בסיון מפני שמזל סיון '''תאומים'''|פסיקתא רבתי/כ}}
#:* מי שנולדו בין ה־21 ב[[מאי]] ל־21 ב[[יוני]] הם בני מזל '''תאומים'''.
#{{משלב|אנטומיה|עממי}} [[שריר]] המצוי באחורי ה[[שוק]].
#:*{{משפט מדגים}}

===תרגום===
'''מזל'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Gemini}} 
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Zwillinge}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جوزاء}} (הגייה: גַ'וְזָאא)
* רוסית: {{ת|רוסית|близнецы}}
'''שריר'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|triceps surae}} 
===ראו גם===
* [[אסטרולוגיה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תאומים (מזל)|ויקיפדיה 2=שריר התאומים}}
* [http://www.teomim.net/ פורטל תאומים הישראלי]
* [http://www.teomim.info/ תאומים באינטרנט]
* [https://www.twins.org.il אתר עמותת תאומים ושלישיות]
* [http://www.geocities.com/twins_il/ אתר &quot;תאומים&quot;]

{{שורש|תאם}}
[[קטגוריה:ריבויים]]
[[קטגוריה:מזלות]]</text>
      <sha1>1d00lt855wr89zntsf5cphhfkhdxcjt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיפא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6575</id>
    <revision>
      <id>520111</id>
      <parentid>505009</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:56:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520111</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1299" sha1="cav6l83cbrtq0wxl297m2ncvno0rm9k" xml:space="preserve">{{חסר|סַיָּפָא}}

==סֵיפָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סיפא
|הגייה='''se'''fah,'''sey'''fah
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ו|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} סוף; ובמיוחד החלק האחרון של פסוק במקרא, של פסקה ב[[משנה#מִשְׁנָה|מִשְׁנָה]] וכיו&quot;ב.
#:* {{צטבי|ואעפ&quot;י שאין כל קשר הגיוני בין הרישא '''והסיפא''', בין הריטון על האשה הכושית שלקח משה ובין ההתפארות שגם בהם דיבר ד', יש קשר נפשי, קשר שבמחשבה תחילה.|https://benyehuda.org/cohen_yisrael/min_hamikra.html|אישים מן המקרא|ישראל כהן}}

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}} סֵיפָא – סוף.

===צירופים===
* [[מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא]]

===מילים נרדפות===
* [[סוף]]
* [[סיומת]]

===ניגודים===
* [[רישא]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|end}}

[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>cav6l83cbrtq0wxl297m2ncvno0rm9k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טלאולוגיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6625</id>
    <revision>
      <id>520191</id>
      <parentid>489806</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:44:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1615" sha1="p6fs6khzg1np2uhfybp1ohnqz75urwi" xml:space="preserve">==טֵלֵאוֹלוֹגְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טלאולוגיה
|הגייה=teleo'''log'''ya
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
{{נגן|קובץ=He-טֵלֵאוֹלוֹגְיָה.ogg|כתובית=הגיה}}
# התפישה שלכל תהליך יש תוצאה תכליתית והחקר הפילוסופי של תכלית זו.
#:* '''טלאולוגיה''' היא אחת מארבעת סוגי ה[[סיבתיות|סיבות]] על-פי [[w:אריסטו|אריסטו]].

===גיזרון===
* מיוונית: {{יוונית|τελειος|teleios}} - מושלם, שלם. מקור המלה במלה {{יוונית|τέλος|telos}} - סוף, תוצאה.

===צירופים===
* [[טלואולגיה פסולה]]

===מילים נרדפות===
* [[תכליתנות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|teleology}}
* צרפתית: {{ת|רוסית|téléologie}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Телеология}}

===ראו גם===
* [[אונטולוגיה]]
* [[דטרמיניזם]]
* [[הטעון הטלאולוגי|הטיעון הטלאולוגי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טלאולוגיה}}
* [https://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/253126.html האנשה ותכליתיות בהוראת הביולוגיה]

[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:פילוסופיה]]
[[קטגוריה:מטאפיזיקה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>p6fs6khzg1np2uhfybp1ohnqz75urwi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסתרא בלגינא קיש קיש קריא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6634</id>
    <revision>
      <id>520663</id>
      <parentid>326940</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:53:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2384" sha1="98u0oyl1zcgn1eljoatjdyb5a7q55zm" xml:space="preserve">==אִסְתְּרָא בְּלָגֵינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא==
# אדם טיפש עושה רעש גדול.
#:* יואב לא מפסיק להתווכח על כמה מטוסים הם מלכודת מוות, אבל הוא לא מבין בזה כלום! ממש '''אסתרא בלגינא קיש קיש קריא'''.
#:* &quot;שָׁחָה נַפְשִׁי לֶעָפָר / תַּחַת מַשָּׂא אַהֲבַתְכֶם; / אַלְלַי, כִּי הָיִיתִי / '''אִסְתְּרָא בִלְגִינַתְכֶם!'''&quot; (מתוך: &quot;[https://benyehuda.org/bialik/bia093.html שחה נפשי]&quot;, מאת ח&quot;נ ביאליק).

===מקור===
* מקור הפתגם בדיון [[תלמודי]] על פסוק ל&quot;ג במשלי, י&quot;ד: {{הדגשה|&quot;אמר ר' יוסי בן ר' חנינא: מאי דכתיב &lt;small&gt;(מהו שכתוב)&lt;/small&gt; &quot;בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע&quot;? &quot;בלב נבון תנוח חכמה&quot; - זה תלמיד חכם בן תלמיד חכם. &quot;ובקרב כסילים תודע&quot; - זה תלמיד חכם בן עם הארץ. אמר עולא: הינו דאמרי אינשי &lt;small&gt;(זהו שאומרים אנשים)&lt;/small&gt;: איסתירא בלגינא קיש קיש קריא&quot;|([[s:בבא מציעא פה ב|תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ&quot;ה, עמוד ב]])}}, כלומר: &quot;מטבע קטן בתוך כד קורא קיש קיש&quot;. דווקא כשהכד (הראש) ריק, קולו של המטבע הקטן (אֲמָרָיו פחותי הערך של הדובר) רעשני יותר.

===הערות===
* צורת הפועל, '''קָרְיָא''', היא צורת בינוני נקבה (&quot;קוראת&quot;), ומכאן עולה שהמילה '''[[אסתרא|אִסְתְּרָא]]''' נתפשה בארמית כשם עצם בנקבה, בעוד שבעברית מינה זכר.

===ראו גם===
* [[אילני סרק קולם הולך]]
* [[אסתרא]]
* [[שתיקה יפה לחכמים]]
* [[חמור קופץ בראש]]
* [[לגין]]
* [[קשקש#קִשְׁקֵשׁ|קשקש]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים בארמית]]
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:ארמית]]</text>
      <sha1>98u0oyl1zcgn1eljoatjdyb5a7q55zm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנטרופיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6648</id>
    <revision>
      <id>520528</id>
      <parentid>290053</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:15:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520528</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2944" sha1="3goaypdtt5hpr0wa5imx3tu2yz8fkdz" xml:space="preserve">==אֶנְטְרוֹפְּיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אנטרופיה
|הגייה=en'''trop'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
# גודל המייצג את דרגת אי הסדר של [[מערכת]]. גודל זה הנו מדד לחלק של ה[[אנרגיה]] שאותו אי אפשר לנצל למטרת [[עבודה]].
#:* החוק השני של ה[[תרמודינמיקה]] קובע שסך ה'''אנטרופיה''' ב[[מערכת סגורה]] לא יכול לקטון.
#:* בכל [[תהליך איזותרמי]], השינוי ב'''אנטרופיה''' שווה ל[[חם|חום]] שנכנס ל[[מערכת]], מחולק ב[[טמפרטורה מחלטת|טמפרטורה המוחלטת]].
#:* במצב [[שווי משקל]] ה'''אנטרופיה''' היא מקסימלית והיכולת לבצע עבודה היא אפס.

===גיזרון===
* מיוונית: {{יוונית|έντροπία|entropia}}. מילולית: &quot;פנייה לקראת&quot;. המילה נטבעה על ידי הפיזיקאי הגרמני רודולף קלאוזיוס, על בסיס המילה [[אנרגיה]]: {{יוונית|έν|en}}, &quot;פנימי&quot; + {{יוונית|τροπή|trope}} &quot;פנייה&quot;. המשמעות שניסה קלאוזיוס להעביר היתה &quot;התוכן ה[[השתנות]]י&quot;, בהתייחסות לשינוי באופן שבו האנרגיה מתבטאת.
&lt;!-- מיוונית: {{יוונית|έντροπία|entropia}}, &quot;בושה&quot;. הפיזיקאי הגרמני רודולף קלאוזיוס רצה לתת לתופעה שם בעל משמעות, בדומה למושג הידוע [[אנרגיה]]: {{יוונית|έν|en}}, &quot;פנימי&quot; + {{יוונית|τροπή|trope}} &quot;פנייה&quot;, כלומר: &quot;פנייה לקראת&quot;, כאשר כוונתו הייתה שבטבע יש תהליכים חד כיווניים. אך קלאוזיוס לא היה בקיא בשפה היוונית, ולא ידע שהמילה שבחר היא בעלת משמעות שונה, &quot;בושה&quot;. [הוסגר בהערה, כיוון שאין לו מקור. בנוסף, יש הבדל בין εντροπία (בושה) ל-έντροπία (אנטרופיה), ולכן נראה שהגיזרון שגוי.] --&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|entropy}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|entropie}}
* רוסית: {{ת|רוסית|энтропия}}

===ראו גם===
* [[אנתלפיה]]
* [[בלגן]]
* [[המפץ הגדול]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אנטרופיה}}

===סימוכין===
* ערך [https://www.etymonline.com/index.php?term=entropy entropy], באתר etymonline.com.
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]][[קטגוריה:יוונית]][[קטגוריה:פיזיקה]][[קטגוריה:תרמודינמיקה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>3goaypdtt5hpr0wa5imx3tu2yz8fkdz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזקים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6657</id>
    <revision>
      <id>520011</id>
      <parentid>478967</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:15:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520011</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2378" sha1="1mxj6l31whinmm603hatv3nofrshx86" xml:space="preserve">==אֲזִקִּים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אזיקים
|הגייה=azi'''kim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר רבוי
|שורש={{שרש3|א|ז|ק}}
|דרך תצורה=
|נטיות=אֲזִקֵּי־
}}{{תמונה|Handcuffs01 2003-06-02.jpg|אזיקים}}
# טבעות עשויות ברזל אשר מחוברות ביניהן בשרשרת ומגבילות את תנועתו של אדם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהוּא אָסוּר '''בָּאזִקִּים''' בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה|ירמיהו|מ|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן '''הָאזִקִּים''' אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ|ירמיהו|מ|ד}}
#:* הנאשם הובל ב'''אזיקים''' אל אולם בית־המשפט.

===גיזרון===
# צורת משנה של המילה [[זק|זִקִּים]], בתוספת א' פרוסתטית. מופיעה פעמיים בלבד במקרא.
:: בבלית - אִזַקַטֻ [https://oracc.museum.upenn.edu/saao/akk-x-neobab?xis=akk.r001702 izqātu] בהוראת 'קשיר-ידיים' או אזיק.

===נגזרות===
* [[זיקה]]

===פרשנים מפרשים===
* מצודת ציון: &quot;שלשלאות.&quot;
* רד&quot;ק: &quot;האל&quot;ף נחה ופי' טבעות כבלים שיאסרו בהם הידים.&quot;

===צירופים===
* [[אזיקים אלקטרוניים]]

===נגזרות===
*[[אזיקון]]
*[[אזק]]
*[[אזוק]]

===מילים נרדפות===
* [[כבל]]ים
* [[רתיקה|רתוקות]]
* [[שלשלת|שלשלאות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|shackles|handcuffs}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|האַנטקייטל}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قويد}}

===מידע נוסף===
* [[w:מנחם בן סרוק|מנחם בן־סרוק]] פירש במילונו &quot;מחברת מנחם&quot; את המילה כ&quot;'''[[רתוקה|רתוּקוֹת]]'''&quot;.

===ראו גם===
* [[עזקה#עִזְקָה|עְזְקָה]]
* [[רתיקה]]
* [[אסיר]]
* [[זק]]
* [[כלא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Handcuffs|שם ויקישיתוף=אזיקים}}

{{שורש|אזק}}
[[קטגוריה:מילים בעלות אל&quot;ף פרוסתטית]]
[[קטגוריה:ריבויים]]</text>
      <sha1>1mxj6l31whinmm603hatv3nofrshx86</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תגר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6752</id>
    <revision>
      <id>520434</id>
      <parentid>507868</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:37:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520434</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4009" sha1="hllsv1k9udun3f78qb664mxvtb93kjq" xml:space="preserve">==תַּגָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = תגר
| הגייה = tag'''gar'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ת|ג|ר}}
| דרך תצורה = {{משקל|קַטָּל}}
| נטיות = ר' תַּגָּרִים, נ' תַּגְרָנִית
}}
# {{רובד|ת}} סוחר, חנווני, מי שמספק סחורה.
#:*{{צט/בבלי|לא שנו אלא בלוקח מן ה'''תגר'''|בבא מציעא|נא|א}}
#:* {{צט/בבלי|מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חברו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואינו מכניס לתוכה '''תגרין'''|בבא בתרא|צט|ב}}
#:*{{צט/רבה|.. ואמר: מה נאה ומשובח, לבקר אני מוכר אותה '''לתגרים''' ואמלא כיסי זהובים.|במדבר|ז|ד}}

===גיזרון===
* {{לועזית|אכדית}} {{אכדית|925|tamkāru}} בהגיית: תמְכּרֻ בהוראת: 'סוחר' (הגייתה העברית של האות m נעלמה בתוך k שהפכה לg), שבאכדית נובעת משורש mkr 'מכר' מקביל לעברית ({{אכדית|7806|makāru}} 'מכר', {{אכדית|10511|mākiru}} 'מוכר'), ולכן נהוג לשייך את תיבת: &quot;תגר&quot; כקשורה לשורש השמי {{שרש3|מ|כ|ר|קט=לא}} בדרך של עיוות (או חילוף) בהגיית העיצורים: ק'-ג' (k/g.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_מכר.1 קליין].&lt;/ref&gt;) מהאכדית, מילה זו חדרה באותה משמעות גם לארמית\סורית {{סורית|11665|ܬܰܓܳܪܳܐ}} (תָגַרַא) ומשם לערבית {{ערבית|‫تاجِر‬|תַאגִ'ר}}. תאג'ר הוא גם שם משפחה המצוי אצל יהודים {{הערת שוליים|נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ&quot;ז) ב,ח}}.
* השוו ל[[ניב]] אשורי (של השפה ה[[w:אכדית|אכדית]]) בה מצוי כשם פרטי: 'תַגַרַא' ([https://neoaramaic.weebly.com/ Tagara] כמשלח היד בהוראת [[ מוכר]] )
* יש הגוזרים את התיבה הרוסית בהגיית: תֹּרְג ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D1%82%D0%BE%D1%80%D0%B3#Russian торг]) בהוראת מסחר,מקח, תיבה זו מופיעה בערבית משם עברה לטאטארית, ומטאטארית לרוסית  {{הערת שוליים|החיים הכלכליים בישראל בימי בית שני יוסף קלוזנר ,פרק ה'}}

===מילים נרדפות===
* [[סוחר]]
* [[רוכל]]
* [[חנוני|חנווני]]

===תרגום===
* אנגלית:  {{ת|אנגלית|merchant}}‏, {{ת|אנגלית|shopkeeper}}
 

{{שורש|תגר}}

=== ראו גם ===
* [[תגרן]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]

==תִּגָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תיגר
|הגייה=ti'''gar'''
|חלק דיבר=שם־עצם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|ר|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}}
|נטיות=}}
# ריב, התנגדות; תמיד בצרוף [[קרא תגר]]. 
#:*{{צט/ירושלמי|&quot;כקורא '''תיגר''' על מדותיו של הקדוש ברוך הוא&quot;|ברכות|מ|א}}
#:*{{צט/רבה|&quot;עשרים וששה דורות היתה האל&quot;ף קורא '''תגר''' לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא אמרה לפניו רבש&quot;ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי&quot;|בראשית|א|י}}
#:*{{צט/רבה|&quot;ולא קרא '''תגר''' ולא הקפיד.&quot;|בראשית|מ|ב}}

===גיזרון===
*{{רובד|חזל}} צורת זכר מן [[תגרה]] המקראית.

===נגזרות===
*[[תגרה]]

===תרגום===
* אנגלית:{{ת|אנגלית|dispute}}

{{שורש|גרה}}
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
===סמוכין===</text>
      <sha1>hllsv1k9udun3f78qb664mxvtb93kjq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התפלגות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6803</id>
    <revision>
      <id>519707</id>
      <parentid>386018</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:51:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519707</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2096" sha1="3ws4sly5wackog78xi2cydxpqxhdlro" xml:space="preserve">==הִתְפַּלְּגוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=התפלגות
|הגייה=hitpal'''gut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|פלג|פ־ל־ג}}
|דרך תצורה={{משקל|הִתְקַטְּלוּת}}
|נטיות=ר' הִתְפַּלְּגֻיּוֹת}}
# [[חלוקה]] לקבוצות, [[התפרדות]].
#*: {{צטבי|יש דבר-מה פנימי בנו, המיוחד לספר העברי, שאין דוגמתו בספריות אחרות ובספרים לועזיים.  גם שם יש '''התפלגות''', התפרדות, יש ספרים יקרים וזולים, מכל המינים והסוגים, גם שם יש משבר רוחני, אבל שם יש קיום לספרות.|https://benyehuda.org/bialik/dvarim11.html|על היחס לספרות העברית ולספר העברי|חיים נחמן ביאליק}} 
# &lt;small&gt;הסתברות&lt;/small&gt; סידור של נתונים מ[[מדגם]] הסתברותי לפי קריטריון כלשהו, למשל [[תדירות]], [[זמן]] או מיקום.
#*: '''התפלגות''' הנדבקים בקורונה ביישובים מעלה כי העיר החרדית מובילה עם 2,201 נדבקים, לעומת 2,477 בבירה. (עיתון מעריב, 17/04/2020)
===גיזרון===
*מן הפועל [[התפלג]]
===צירופים===
* [[פונקצית התפלגות]] (2)
* [[התפלגות נורמלית]] (2)

===מילים נרדפות===
* [[פרוס|פֵירוּס]] (1)
* [[פריסה]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|distribution}}
* ערבית: {{ת|ערבית|توزيع|تصنيف}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|distribution}}
* רוסית: {{ת|רוסית|распостранение}}

=== ראו גם ===
* [[מפלגה]]
* [[הפליג]]
* [[נפלג]]
* [[פלוח#פִּלּוּחַ|פילוח]] (2)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=התפלגות|ויקיפדיה 2=התפלגות נורמלית|ויקיפדיה 3=פילוג}}

{{שורש|פלג}}
[[קטגוריה:תורת ההסתברות]]</text>
      <sha1>3ws4sly5wackog78xi2cydxpqxhdlro</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6883</id>
    <revision>
      <id>520032</id>
      <parentid>519184</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:23:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520032</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7145" sha1="1urdhfh42qq846agjjxv1csknos8f6p" xml:space="preserve">==דָּן {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=דן
|שורש וגזרה={{שרש3|ד|ו|ן}}, נחי ע&quot;ו 
|בניין=קל
|נטיות=}}
# שוחח על עניין מסוים על־מנת להגיע לידי החלטה.
#:* התלמיד '''דן''' עם חברו על האירוע.
#:* מועצת התלמידים '''דנה''' בנושא הטיול השנתי.
# שפט אדם, קבע את עונשו.
#:* השופט '''דן''' את הנאשם למאסר עולם.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהוּא יִשְׁפֹּט-תֵּבֵל בְּצֶדֶק '''יָדִין''' לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים|תהלים|ט|ט}}

===גזרון===
*מילה זו מופיעה בשפות שמיות קדומות d-n, דנ : לטעון,להצהיר,להכריז על סמכות .דוגמאות בזכר ונקבה , אכדית - דִיאָנֻו דָאָנֻ diānu;dânu , אתיופית - דִאָנֻ או דָאַנֻ diānu;dânu , ערבית; דָאַנַה,דִן , אבלאית - דְנְ.(𐤏.𐤊)
*מצרית בכתב חרטומים בהגיית דֶן ([https://en.wiktionary.org/wiki/dn#Egyptian den]) כפועל בהוראת חתך,פצע .&quot;דֶן&quot; במצרית מילולית בהוראת &quot;התקיף-שבראשים&quot;, ושם זה שימש כשמו הנוסף של פרעה ,ראו הירוגליף:
:&lt;hiero&gt;d:n&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
*[[דן ברותחין]]
*[[דן לכף זכות]]
*
===נגזרות===
*[[דין]]
*[[מדון]]

===מילים נרדפות===
* [[שפט]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|discuss}} (1), {{ת|אנגלית|judge}} (2)

===ראו גם===
* [[דיון]]
* [[התדין|התדיין]]

{{שורש|דון}}

==דָּן {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דן
|הגייה=dan
|חלק דיבר=שם-פרטי
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ו|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=
}}
{{שבטי ישראל}}
# אחד משנים־עשר [[שבט]]י [[ישראל]] הנקרא על שם בנם של [[יעקב|יַעֲקֹב]] אבינו וּבִלְהָה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''דָּן''' יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִי '''דָן''' נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח; הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר.|בראשית|מט|טז|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''דָּן''' גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן.|דברים|לג|כב}}
#:*{{צט|'''דן''' &lt;small&gt;(אבן החושן שלו)&lt;/small&gt; לשם וצבע מפה שלו דומה לספיר ומצוייר עליו נחש על שם יהי '''דן''' נחש|במדבר רבה ב ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי-'''דָן''' הָהָרָה כִּי-לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק|שופטים|א|לד}}
#:* נחלתו של שבט '''דן''' השתרעה בצפון־מערב הרי יהודה.
# שם פרטי לזכר.
#:* {{צטשיר|והברז כעסן / הוא כועס מאוד על '''דן'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}671&amp;wrkid{{=}}4046|הסבון בכה מאוד|מרים ילן שטקליס}}
#:*{{צטשיר|מה בכתב הזה חרוט? / מה זה? '''דן''' אוהב את רות?|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1036&amp;wrkid{{=}}3261|המורה לזמרה|עמוס אטינגר}}
# ישוב מתקופת המקרא, כיום [[קיבוץ]], הנמצא ב[[אצבע הגליל]]. זהו הישוב הצפוני ביותר ב[[ארץ ישראל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-'''דָּן'''.|בראשית|יד|יד}}

===גזרון===
* דֻנֻ  dunnu מופיע בלשון אכדית בהוראת חוזק כוח .השמות (דָאַנֻן,דָאַנַ-וָוה) dānava ;dānun- מופיעים גם בתעודות חיתיות בניב אכדי. ותיבת מדנו &quot;madānu משמשת בהוראה כללית של 'מופעיה של אלוהות מיתית' . בריג-ודה מהודו מופיעה תיבת סוּדַנוּ &quot;su-dānu&quot; כהלחם של  &quot;dānu&quot; בהוראת ה&quot;גוזר&quot;, או ה&quot;חותך&quot; את אויביו המתנגדים לו, ובתוספת ההתחילית &quot;su&quot; - המייצגת אלוהויות נוספות הנובעות מן 'דנו' &quot;dānu&quot;.  &quot;dānu&quot; מסמל גם &quot;טיפה&quot; , תיבת סודנו &quot;su-dānu&quot; גם במשמעות של טיפות המומטרות מתוך שיפעתו של ענן גשם. ארמית: 'דַּנָּא‎' בהוראת כדי-יין חתומים ,ערבית [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AF%D9%86 دَنّ].

===צירופים===
*[[גוש דן]]
*[[מדן ועד באר שבע]]
*[[מדן ועד אילת]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Dan}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Dan}}

===לקריאה נוספת===
* essays on indo-aryan mythology&quot; by: Narayan Aiyangar&quot; (עמוד 299; dānu).

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבט דן|ויקיפדיה 2=תל דן}}

[[קטגוריה:שמות]]
[[קטגוריה:ישראל]]

==דַן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דאן
|הגייה=dan
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# [[דרגה|דרגת]] [[מומחיות]] ב[[שלב]]ים ה[[מתקדם|מתקדמים]] של [[אמנות לחימה|אמנויות הלחימה]], אחרי מעבר ה[[סף]] של קבלת [[חגורה שחרה|חגורה שחורה]].
#:*המהפך ברוסיה החל ברמה הממשלתית. ראש הממשלה, ולדימיר פוטין, [[ג'ודוקא]] בפני עצמו המחזיק בחגורה שחורה '''דאן''' 6 החליט לתת לענף תנאים מועדפים.&lt;BR&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=אליסף דעואל|כותרת=אליפות אירופה בג'ודו: סדר עולמי חדש?|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4371378,00.html|שם האתר=ynet|תאריך=24.04.13}})
#:*מתחת לגיל 15 החגורה השחורה הראשונה נקראת - פום 1 , ומעל גיל 15 – '''דאן''' 1. ההתקדמות '''לדאנים''' גבוהים מותנית ברמת המתאמן ובפז&quot;מ (פרק זמן מינימאלי).&lt;BR&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=אבי כדורי|כותרת=סדר חגורות במועדון|כתובת=http://www.ahiyehuda.com/?pageNumber{{=}}12|שם האתר=מועדון טאקוונדו אחי יהודה|}})

===גיזרון===
*{{לועזית|יפנית}} {{יוניקוד|段|מוגדל}} – [[שלב]], [[דרגה]].

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dan}}
* יפנית: {{ת|יפנית|段}} (תעתיק: dan)

[[קטגוריה:אמנויות לחימה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היפנית]]</text>
      <sha1>1urdhfh42qq846agjjxv1csknos8f6p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כבב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6919</id>
    <revision>
      <id>519670</id>
      <parentid>425519</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:43:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1966" sha1="m153xpbvv0gwuuiw4yzgqixgwx6sgrl" xml:space="preserve">{{חסר|כִּבֵּב}}
==כַּבָּבּ (גם:קַבָּבּ)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כבב,קבב
|הגייה=ka'''bab'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ב|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' כַּבָּבִּים
}}{{תמונה|Kebab.jpg|כבבים על גבי רשת ומתחתיה פחמים לוהטות.}}
# [[קציצה|קציצת]] [[בשר]] מאורכת על [[שיפוד]], ה[[נצלה|נצלית]] [[על האש]].
#:* במסעדה מזרחית מגישים שיפודי שישליק ושיפודי '''כבב'''.

===גיזרון===
* אכדית חדשה - [https://oracc.museum.upenn.edu/saao/akk-x-neobab?xis=akk.r0017f6 kabābu] - בהוראת [[שרוף]]
* מקור המילה {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|كَبَاب|כַּבָּאבּ}}, והיא מתייחסת במקור לנתחי בשר קטנים מבושלים או עשויים על גבי רשת ומתחתיה '''פחמים''' לוהטות המקנות [[ארומה]] מעושנת, ראו מן ארמית- בבלית[https://cal.huc.edu/showachapter.php?fullcoord=70700067107 &quot;'''כבב'''&quot;]  בהוראת &quot;ל[[התפחם]]&quot;, &quot;להצרב באש הפחמים&quot;. היא נמצאת גם ב{{רובד|חזל}}: {{צט/בבלי|אמר רב יהודה: אמר רב: עולה לשם עולה לאפוקי לשם שלמים דלא אשים לשם אשים לאפוקי '''כְּבָבָא''' דלא ריח לשם ריח|זבחים|מו|ב}}.

===נגזרות===
*[[שישכבב]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|kebab}}
*ערבית: {{ת|ערבית|كَبَاب}} (תעתיק: כַבָּאב)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קבב|ויקישיתוף=Category:Kebabs|שם ויקישיתוף=כבבים}}

[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:בשר]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>m153xpbvv0gwuuiw4yzgqixgwx6sgrl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7105</id>
    <revision>
      <id>519788</id>
      <parentid>506635</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:27:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519788</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3084" sha1="5wt7850pdl7s84noqy75waucka2po5o" xml:space="preserve">==סִיעָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סיעה
|הגייה=si''''a'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ס|י|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' סִיעוֹת; סִיעַת־, ר' סִיעוֹת־; כ' סִיעָתְךָ, סִיעָתָהּ, סִיעָתָם.
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} {{משלב|לא בשימוש}} [[כתה#כִּתָּה|כיתת]] בני אדם הנעים יחד בדרך.
#:* {{צט/תוספתא|היה עומד בתוך סיעה של בני אדם ואמ' מי כן נאמן מי כן מעשר|דמאי|ה|ה}}
#:* {{צט/בבלי|והוא שהייתה סיעה של בני אדם עוברת לשם|כתובות|טו|א}} 
# {{רובד|ת}} {{בהשאלה}} [[קבוצה]] של אנשים הפועלים [[יחד]]יו ב[[ארגון]] למען [[מטרה]] כלשהי.
#:*{{צט/בבלי|ירמיה כתב ספרו, וספר מלכים, וקינות. חזקיה '''וסיעתו''' כתבו: ישעיה, משלי, שיר השירים, וקהלת. אנשי כנסת הגדולה כתבו: יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר.|בבא בתרא|טו|א}}
#:*{{צטשיר|אֵין מִפְלָגָה אָז, אֵין '''סִיעָה''' אָז, וְאֵין סֶקְטוֹר|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}465&amp;wrkid{{=}}4606|לְחַיֵּי הָעָם הַזֶּה|חיים חפר}}
#:* '''סיעת''' שוחרי איכות הסביבה פועלת למען הפסקת זיהום נחל הקישון.
===גיזרון===

* לשון חז&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ל, מן [[נסע]]: במקור סיעה היא 'חבורה של נוסעים', אנשים שנוסעים יחד בדרך (משמע 1)&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_סִיעָה.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;, ומשם אנשים שפועלים יחד למטרה משותפת, בדעה משותפת: כת, פלג (משמע 2).
* מקביל לארמית סיעא, שהושאלה גם בערבית {{ערבית|‫شيعة‬|שִׁיעָה}} 'סיעה' וגם 'אסלאם שיעי': 'הסיעה בתוך אסלאם'.
* סיעה היא מקור הפועל [[סיע#סִיֵּעַ|סִיֵּעַ]] 'תמך, עזר': במקור סִיֵּעַ משמע 'להיות בסיעה, ליווה אותם', משם 'להיות מסור לחברי הסיעה, תמך בהם ועזר להם', וגם [[סיע|סַיָּע]] 'מי שמלווה סיעה, מי שתומך בהם או למנהיגה'.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_סִיעַ.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|faction}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gruppe}}, {{ת|גרמנית|Fraktion}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شيعة}} (תעתיק: שִׁיעָה)
* רוסית: {{ת|רוסית|группировка}}, {{ת|רוסית|фракция}}, {{ת|רוסית|группа}}

===ראו גם===
*[[מפלגה]]
*[[שירה#שַׁיָּרָה|שיירה]]
*[[אורחה]]

[[קטגוריה:פוליטיקה]]
{{שורש|סיע}}</text>
      <sha1>5wt7850pdl7s84noqy75waucka2po5o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר?</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7124</id>
    <revision>
      <id>519859</id>
      <parentid>514211</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:50:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519859</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2466" sha1="2dxm099e1pm3uu0440usrvcgoob1u69" xml:space="preserve">==אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת – מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?==
#אם ה[[חזק]]ים נפלו ב[[צרה]], כיצד יימלטו ממנה ה[[חלש]]ים?

===מקור===
# מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר|מועד קטן|כה|ב}}. &lt;/br&gt;הדבר בא כחלק מהספד של בר קיפוק על מות רבינא כשהציטוט המלא הוא:
#:{{ציטוטון|אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר}}
#:{{ציטוטון|לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק}}
#:{{ציטוטון|בנחל שוטף נפלה חרבה מה יעשו מי גבים}}
# במקרא, ה[[ארז]], עץ גדול וחזק, בא בניגוד ל[[אזוב]] ה[[קיר]], שיח קטן וחלש, למשל: {{צט/תנ&quot;ך|וַיְדַבֵּר עַל-הָעֵצִים מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר|מלכים א|ה|יג}}

===פתגמים נרדפים===
* [[לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק?]]
* [[בנחל שוטף נפלה חרבה מה יעשו מי גבים?]]

===מידע נוסף===
* גם ב[[S:ביאור:זכריה יא|זכריה יא]] מוזכר הארז בתור העץ החזק, שכאשר הוא נשרף חוששים עצים חלשים יותר: &quot;...וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ. הֵילֵל בְּרוֹשׁ, כִּי נָפַל אֶרֶז&quot;
* הביטוי בא לעתים קרובות בנוסח המוטעה: &quot;אם בארזים נפלה שלהבת, מה '''יגידו''' אזובי '''ה'''קיר&quot;. ייתכן שמקור הטעות הוא [https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=631 בשיר זה]. מקור קדום יותר של הביטוי המשובש נמצא בזכרונותיו של יהושע ילין &quot;הנה אחד מנכבדי עדתנו הפר חוק ופרץ גדר והכניס את בנו אל ה'שקולה', ואם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?&quot; (ילין יהושע, זכרונות לבן ירושלים, תורת הקנאות, ירושלים תקצ&quot;ד תקע&quot;ח, עמ' 135)


[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>2dxm099e1pm3uu0440usrvcgoob1u69</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כעך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7137</id>
    <revision>
      <id>519663</id>
      <parentid>498881</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:38:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3113" sha1="1fluufhrz5uax5kl6s1iue67zi5xkom" xml:space="preserve">==כַּעַךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כעך
|הגייה='''ka''''akh 
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ע|ך|קט=לא}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' כְּעָכִים
}}{{תמונה|Bagel Bialy.JPG|כעכים}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[מאפה]] עשוי גליל בצק דק יחסית וסגור על עצמו כ[[טבעת]].
#:*{{צט/בבלי|לא שנו אלא ככרות של בבל שנושכות זו מזו אבל '''כעכין''' לא|פסחים|מח|ב}}
#:*{{צטבי|הדוד עצמו אף הוא היה מְקָרבהּ: בימי החג היה מביא לה '''כעך''' מן השוק, וּכשהרבתה הדודה להכותהּ – היה בא וּמצילהּ.|read/5279|מֵאֲחוֹרי הַגָּדֵר|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צטבי|והנה רובם הולכי-בטל ומקצתם עומדים בשוק כל היום, נושאים על כתפיהם סלים כבדים ומוכרים רקיקים '''וכעכים'''|read/49|שמה|יוסף חיים ברנר}}
#:*&quot;הלצה יהודית – ואולי גם גליצאית – אומרת, שאפשר להגדיר '''כעך''' בשני פנים: יש לומר '''כעך''' זוהי עוגה שבמרכזה חור; ויש לומר, '''כעך''' זהו חור גדול שמסביבו חתיכת עוגה.&quot; (חיים ארלוזורוב, [https://benyehuda.org/arlosoroff/023.html קטרוג של תייר])

===גיזרון===
* {{חידוש|האקדמיה ללשון העברית|שנה=תרע&quot;ג}} בראשה עמד אז זאב יעבץ. {{הפניה|1|מאה מילים}}
* מצרית עתיקה: האגיפטולוג  [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']] מצא, שב[[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] מצוייה תיבת [[w:הירוגליף|הירוגליף]] נהגיית: 'עַכְּכְּת' (aa-kk-t) בהוראת - 'מאפה על גחלים'  {{הערת שוליים|An Egyptian Hieroglyphic Dictionary&quot;, By -  Budge E A Wallis,1920&quot;; עמוד139; ākk-t}}.
:&lt;hiero&gt;O29:k:k-t:O26&lt;/hiero&gt;
*ארמית: כַּעְכָּא; ערבית: {{ערבית|كَعْكَة|כַּעְכַּה}}; מפרסית: כָּאכּ.

===מילים נרדפות===
* [[ביגלה|בייגלה]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|bagel}}‏
*טורקית: {{ת|טורקית|simit}}
*ערבית: {{ת|ערבית|كعكة}} (תעתיק: כַעְכָה)
:::{{ת|ערבית|سميط}} (תעתיק: סַמִיט)
===ראו גם===
* [[שלובית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כעך|ויקישיתוף=Category:Bagels}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=אילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/1.2876985|כותרת=מי יודע מה הוא הכעך האמיתי? סיפורו של הבֵּיְגָּלֶה|שם האתר=הארץ|תאריך=9/03/2016}}

===סימוכין===
# {{הערה|מאה מילים}} {{מקור/מאה של מילים|07. כעך}}

[[קטגוריה:מאפים]]</text>
      <sha1>1fluufhrz5uax5kl6s1iue67zi5xkom</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חרף נפשו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7174</id>
    <revision>
      <id>520134</id>
      <parentid>497998</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:23:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520134</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2066" sha1="f68bygyn9mk8v0waj4kpmi85034ta78" xml:space="preserve">==חֵרֵף נַפְשׁוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חרף נפשו
|הגייה=khe'''ref''' naf'''sho'''
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=נ' חֵרְפָה נַפְשָׁהּ, ר' חֵרְפוּ נַפְשָׁם
}}
# [[סכן|סיכן]] את חייו ומת למען מטרה נעלה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|זְבֻלוּן עַם '''חֵרֵף נַפְשׁוֹ''' לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.|שופטים|ה|יח}}
#:*{{הדגשה|&quot;...וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְאַנְשֵי קְהִילוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר, אֲשֶׁר '''חֵרְפוּ נַפְשָׁם''' בַּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל&quot;|([[W:יזכור#&quot;יזכור&quot; לחללי מערכות ישראל|תפילת &quot;יזכור&quot; לחללי מערכות ישראל]])}}.

===גזרון===
* מקור הביטוי במקרא. תיבת חרף העברית נגזרה מערבית בהגיית: חרף خرف שם היא משמשת בהוראת: סנילי, מבולבל. על פי מילון אילון שנער خَرَف [שורש: خرف] שִׁטָּיוֹן, דֶּמֶנְצְיָה ועל פי פרופסור נסים דנה خرفان - סנילי.

===ראו גם===
* [[התחרפן]]
* [[חרף#חֵרֵף, חֵרַף|חרף]]
* [[נפש]]
* [[באבו]]
* [[בדמי ימיו]]
* [[נקטף באבו]]
* [[נקטע באבו]]

===קישורים חיצוניים===
* [https://www.izkor.gov.il/izkor11b.htm תפילת יזכור באתר משרד הבטחון]
* [https://www.izkor.gov.il/index.htm אתר יזכור של משרד הביטחון]

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>f68bygyn9mk8v0waj4kpmi85034ta78</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קוטל קנים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7207</id>
    <revision>
      <id>520634</id>
      <parentid>411656</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:41:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520634</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1616" sha1="br366gi9zmwafu4q8tmt71inpldfm1z" xml:space="preserve">==קוֹטֵל קָנִים==

# כינוי של זלזול: חסר ידע, שאין לו מיומנות, מוגבל ביכולתו. בעברית חדשה משמש הרבה על דרך השלילה, &quot;אינו קוטל קנים&quot; - אין לזלזל בו.
#:* נבחרת של '''קוטלי קנים''', הפסידו 6:0.
#:* אצל '''קוטל קנים''' זה לא תלמד כלום.
#:* &quot;אשתו, ברוך השם, אף היא אינה '''קטלא קניא'''&quot; ([https://www.benyehuda.org/bialik/resh01.html &quot;סוחר&quot;,] [[w:ח&quot;נ ביאליק|ח&quot;נ ביאליק]]). 

===מקור===
* מקור הביטוי בתלמוד, שם הוא מופיע בארמית: {{צט/בבלי|אמרו ליה: רבך '''קטיל קני באגמא''' הוה|שבת|צה|א}}; (רבך היה קוטל קנים באגם). {{צט/בבלי|אטו אנן '''קטלי קני באגמא''' אנן?!|סנהדרין|לג|א}} (וכי אנו קוטלי קנים?!). &quot;קוטל קנים&quot; היה בעבר בעל מקצוע שתפקידו קיצוץ ואיסוף קנים לשם קליעת סלים ומחצלות. כפי הנראה מקצוע זה נחשב מקצועם של אנשים פחותים וחסרי השכלה, שכן לא הצריך ידע או מומחיות מסוימים.

===מילים נרדפות===
* [[הדיוט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|simple|ignorant|unprofessional|layman}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>br366gi9zmwafu4q8tmt71inpldfm1z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כיון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7216</id>
    <revision>
      <id>519644</id>
      <parentid>508374</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T16:10:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* כֵּיוָן {{משני|א}} */</comment>
      <origin>519644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4374" sha1="8n8jptqgpi36tpw2mvqtaluw93sbpbs" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי= כֵּיוָן, מילת תואר ומילת חיבור|אחר=כִּיוֵּן, פועל|ראו= כתיב חסר [[כון#כִּוֵּן|כִּוֵּן]]}}
{{פירוש נוסף|אחר=כִּיּוּן, מילה יחידאית בספר עמוס|ראו= [[כון#כַּוָּן א|כַּוָּן]]}}
==כֵּיוָן {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כיוון
|הגייה= key'''van''', ke'''van'''
|חלק דיבר= 
|מין=
|שורש={{שרש3|כ|ו|ן}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} מיידית. ללא שהות. 
#:*{{צט/משנה|וּשְׁתֵּי מַפְתֵּחוֹת, אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶּׁחִי, וְאֶחָד פּוֹתֵחַ '''כֵּיוָן'''.|תמיד|ג|ו}} 
#:* {{צט/בבלי|דבר זה שאל בייתוס בן זונין לחכמים: מפני מה אמרו אין עושין סריקין המצויירין בפסח? אמרו לו: מפני שהאשה שוהה עליה, ומחמצתה. אמר להם: אפשר יעשנה בדפוס, ויקבענה '''כיון'''|פסחים|לז|א}} 
===גיזרון===
* המילה מופיעה במובן זה במובהק 2 פעמים בלבד. אך בכל המובאות בלשון חז&quot;ל (כיון ב) משמעות זו היא הבסיס.
* משורש כ־ו־ן כמו בִּ[[מכון#מְכֻוָּן|מְכֻוָּן]].

==כֵּיוָן {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כיוון
|הגייה= key'''van''', ke'''van'''
|חלק דיבר=מילת חיבור
|מין=
|שורש={{שרש3|כ|ו|ן}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
{{נגן|קובץ=He-כֵּיוָן.ogg|כתובית=הגיה}}
#'''&lt;small&gt;יבוא בצירוף עם ש-&lt;/small&gt;''' הסיבה ל־ מילה שתפקידה להסביר מה גורם לדבר מסוים להתרחש. 
#:* {{הדגשה|עלי קנים ועלי גפנים אף על פי שהן מכונסין בקרפף '''כיון''' שהרוח מפזרת אותן הרי הן כמפוזרין ואסורין|רמב&quot;ם הלכות יום טוב פרק ב}} 
#:* הלכתי לים '''כיוון''' שהודיעו בתחזית שמזג האוויר יהיה חם היום.
#:*&quot;וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ '''וְכַוִּין''' פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כָּל קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה (דניאל ו, יא)
===גיזרון===
* במקור משמעות המילה היא '''לאחר ש־''' או '''מייד כש־''' נראה כו סיבה ותוצאה אך לא בהכרח. לא ברור מתי הפכה המילה להיות מילה נרדפת ל[[סבה#סִבָּה|סיבת]] דבר.
דוגמאות רבות מצויות בחז&quot;ל ישנן מסוג שנוטה להתפרש כמו סיבה ויש שקל להבחין במשמעות המקורית: &lt;br&gt;
סוג א:{{צט/משנה|וכל האילן '''כיון''' שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו|שביעית|ד|י}} {{צט/משנה|'''כיון''' שחשכה אומר להם בא השמש אומרים הין בא השמש אומרים הין|מנחות|י|ג}} &lt;br&gt;
סוג ב:{{צט/תוספתא|והלך עמהן עד שהגיעו לסולמה של צור '''כיון''' שהגיעו לסולמה של צור ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו|פסחים|ב|טז}} {{צט/תוספתא|הרי הוא אומר כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען- '''כיון''' שאתם עוברים את הירדן הרי אתם בארץ כנען|בבא קמא|ח|יט}}

===מילים נרדפות===
* [[הואיל]]
* [[היות]]
* [[כי]]
* [[מפאת]]
* [[מפני]]
* [[משום]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|because}} ,{{ת|אנגלית|since}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بِسَبَب|لِأَنَّ}}

===ראו גם===
* [[מפאת]]
* [[בגלל]]
* [[יען]]
* [[בשל]]
* [[מחמת]]
[[קטגוריה:מילות חיבור]]
[[קטגוריה:מילות סיבה]]</text>
      <sha1>8n8jptqgpi36tpw2mvqtaluw93sbpbs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קיץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7286</id>
    <revision>
      <id>519874</id>
      <parentid>518481</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:01:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519874</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12177" sha1="skwrbug78w4dpxuzrtjazg46m4i1eb0" xml:space="preserve">==קַיִץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קיץ
|הגייה='''ka'''yits
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קַיִל}}
|נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־
}}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}}
{{עונות השנה}}
# {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְקֹר וָחֹם, '''וְקַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ '''בַקַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}}
# {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן '''וְקַיִץ''' וְשֶׁמֶן, וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם – וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם, אֲשֶׁר־תְּפַשְׂתֶּם.|ירמיהו|מ|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַלְלַי לִי – כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי־'''קַיִץ''', כְּעֹלְלֹת בָּצִיר; אֵין־אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל, בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי.|מיכה|ז|א}}
#:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}}
===גזרון===
* מקבילב[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)&lt;ref&gt;Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430&lt;/ref&gt;, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),&lt;ref&gt;לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711&lt;/ref&gt; ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה&quot;ס|המאה ה-14 לפנה&quot;ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: &quot;אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה&quot;). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או &quot;קטיף התאנים&quot;. ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ&quot;ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}.
* לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ&lt;ref&gt;[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].&lt;/ref&gt; כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'&lt;ref&gt;[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&amp;la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&amp;la=greek gathering of fruits].&lt;/ref&gt;: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו  {{צט/תנ&quot;ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ&quot;ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ.
* השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם&lt;ref&gt;ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.&lt;/ref&gt;, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו).
* גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ&quot;ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי &quot;אספו יין וקיץ&quot; מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם &quot;קיץ&quot; לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו &quot;אראך בקיץ&quot;, יכול היה החבר להבין: &quot;אראה אותך בעת הבשלת התאנים&quot; או &quot;בימות החמה&quot;, ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html &quot;העברית איננה מקור כל השפות&quot;]}} עפ&quot;י אתר האקדמיה לעברית &quot;כלוב קיץ&quot; הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב &quot;נבל ין&quot; (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה&quot;ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף &quot;כלוב קיץ&quot; אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה.

===צירופים===
*[[בהרת קיץ]]
*[[בית קיץ]]
*[[כבכורה בטרם קיץ]]
*[[מחנה קיץ]]
*[[שעון קיץ]]

===נגזרות===
*[[קיצי]]
===מילים נרדפות===
*[[גריד]]
*[[ימות החמה]]
*[[קציר]]
*[[תקופת תמוז]]

===תרגום===
{{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}}
*אירית: {{ת|אירית|samhradh}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}}
*ארמית: [[קיט|קַיְטָא]]
*ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ)
*בסקית: {{ת|בסקית|uda}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}}
*דנית: {{ת|דנית|sommer}}
*הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}}
*ולשית: {{ת|ולשית|haf}}
*זולו: {{ת|זולו|ihlobo}}
*טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}}
*טורקית: {{ת|טורקית|yaz}}
*יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri)
:::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros)
*יידיש: {{ת|יידיש|זומער}}
*יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu)
*כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}}
*לטינית: {{ת|לטינית|aestās}}
*מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}}
*מלטית: {{ת|מלטית|sajf}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa)
:::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}}
*ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף)
*פולנית: {{ת|פולנית|lato}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}}
*פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}}
*פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|été}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum)
:::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye)
*רומנית: {{ת|רומנית|vară}}
*רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto)
*שוודית: {{ת|שוודית|sommar}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn)
:::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn)
:::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[קיט|קַיִט]]
* [[קיטנה]]
* [[החפש הגדול|החופש הגדול]]
* [[קץ]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}}

{{שורש|קוץ}}

==קַיָּץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קייץ
|הגייה=ka'''yats'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ&quot;ר קַיָּצוֹת
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} אדם העוסק ב[[יבוש]] פירות בחום השמש. בעיקר [[תאנה#תְּאֵנָה|תאנים]] לעשותן [[דבלה|דבלות]].
#:*{{צט/משנה|מִטְפַּחַת שֶׁל זַפָּתִין וְשֶׁל יוֹצְרִין וְשֶׁל מְפַסְּלֵי אִילָנוֹת, אֵין חוֹצְצִין; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל '''קַיָּצִין''', כַּיּוֹצֵא בָהֶן.|מקואות|ט|ז}}
#:* {{צט/תוספתא|הָרָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אֲרִי סַבָּל, צבי '''קַיָּץ''', שׁוּעָל חֶנְוָנִי, זְאֵב מוֹכֵר קְדֵרוֹת?|קידושין|ה|טו}}
===גזרון===
*מן '''קַיִץ''' לעיל.

===ראו גם===
*
{{שורש|קיץ}}

==קִיֵּץ==
{{שכתוב|סיבה=מקור הפועל ודיוק הגדרה}}
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=קייץ
|שורש וגזרה={{שרש|קוץ|ק־ו־ץ}}, [[גזרת השלמים]] 
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
# הסיר צִנִּים מענפי התמר.
#:* כדי לייעל את עבודתו, '''קייץ''' הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה.

===ראו גם===
* [[גדיד]]
* [[כיוס]]
* [[קוץ]]
* [[תמר]]


{{קצרמר}}
{{שורש|קוץ}}
[[קטגוריה:עונות השנה]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>skwrbug78w4dpxuzrtjazg46m4i1eb0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חלדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7372</id>
    <revision>
      <id>519792</id>
      <parentid>518386</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:28:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519792</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5278" sha1="tq0qzsro7nt7silec8ib1jgzwxedl7p" xml:space="preserve">{{חסר|חֲלָדָה&lt;!--בהלכות שחיטה--&gt;}}

==חֻלְדָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חולדה
|הגייה=khul'''da'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ל|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}}
|נטיות=ר' חֻלְדּוֹת
}}{{תמונה|Rat himalayan.jpg|חולדה לבקנית}}
# [[יונק]] ממשפחת ה[[עכבר]]יים בסדרת ה[[מכרסם|מכרסמים]].
#:*{{צט/משנה|אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא גֵרְרָה '''חֻלְדָּה''' מִבַּיִת לְבַיִת וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם, דְּאִם כֵּן, מֵחָצֵר לְחָצֵר וּמֵעִיר לְעִיר, אֵין לַדָּבָר סוֹף.|פסחים|א|ב}}
#:*{{צט/משנה|[...] וְעוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלָּטָאָה וְהַחֹמֶט; רַבִּי יְהודָה אוֹמֵר, הַלְּטָאָה '''כַּחֻלְדָּה'''.|חולין|ט|ב}}
#:*{{צט/משנה|מְצוּדַת '''הַחֻלְדָּה''', טְמֵאָה; וְשֶׁל הָעַכְבָּרִין, טְהוֹרָה.|כלים|טו|ו}}
#:* בשל [[תבונה|תבונתן]] '''חולדות''' משמשות כחיות מעבדה לניסויים.
# שם פרטי לנקבה
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ וַאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ אֶל-'''חֻלְדָּה''' הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן-תָּקְהַת בֶּן-חַסְרָה שׁוֹמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ כָּזֹאת|דברי הימים ב|לד|כב}}

===גזרון===
*צורת נקבה מן [[חלד|חולד]] (ארמית חֻלְדָּא = תרגום אונקלוס של חֹלֶד, יחידאי ויקרא יא כט&lt;ref&gt;[[s:תרגום_אונקלוס/ספר_ויקרא/יא|תרגום אונקלוס]].&lt;/ref&gt;). ערבית בהגיית חֻלְד خُلْد  בהוראת חולדה (וגם במשמעות להשאר,לנכוח). בשנת 1944 הציע הלשונאי ישראל אהרוני לכנות את ה&quot;עכברוש&quot; - ‏&quot;Rattus&quot; – בשם &quot;חלדה&quot;.

===צירופים===
* [[חלדת החוף]]
* [[חלדה מצויה]]
* [[חלדת סניים]]

===מילים נרדפות===
* [[עכברוש]] &lt;small&gt;(עממי)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rat}}
* ארמית: [[כרכושתא]]
* יידיש:  {{ת|יידיש|ראַץ}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جرذ}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|rat}}
* רוסית: {{ת|רוסית|крыса}}

===ראו גם===
* [[עכבר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חולדה|ויקימינים=Rattus|ויקישיתוף=CATEGORY:Rattus|שם ויקישיתוף=חולדות}}

{{שורש|חלד}}[[קטגוריה:בעלי חיים]][[קטגוריה:יונקים]][[קטגוריה:מכרסמים]][[קטגוריה: שמות]]

==חֲלֻדָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חלודה
|הגייה=khalu'''da'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ל|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּלָה}}&lt;BR&gt;{{משקל|קְטֻלָּה}}
|נטיות=ר' חֲלוּדוֹת
}}
{{תמונה|Rust03102006.JPG|חלודה}}
# {{רובד|חזל}} שכבה [[פריך|פריכה]] ו[[התפורר|מתפורר]]ת של [[סגסוגת]] [[ברזל]]ית, שנוצרה מ[[חמצון]] או עקב תרכובת עם אל־מתכת אחרת, כגון גפרית.
#:*{{צט/משנה|מַחַט שֶׁהֶעֶלְתָה '''חֲלוּדָה''', אִם מְעַכֶּבֶת אֶת הַתְּפִירָה, טְהוֹרָה; וְאִם לָאו, טְמֵאָה.|כלים|יג|ז}}

===גיזרון===
* לשון חז&quot;ל, הגיזרון אינו וודאי:
** אולי מן השורש ח-ל-ד שמשמעו 'חתר באדמה, חפר'&lt;ref&gt;אבן שושן ערך חלד&lt;/ref&gt;, ארמית חליד 'מכוסה באדמה'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_חֲלַד?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;, כי נראה כאילו המתכת התכסתה בשכבת אדמה. זהו השורש של [[חלד|חֹלֶד]] 'חֲפַרְפֶּרֶת'.
** אולי&lt;ref&gt;לפי אבן שושן.&lt;/ref&gt; מן יוונית {{יוונית|κηλῖδος|kelidos}}, צורת השייכות של κηλίς 'כתם, לכלוך'&lt;ref&gt;[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CE%BA%CE%B7%CE%BB%E1%BF%96%CE%B4%CE%BF%CF%82&amp;la=greek מילון Perseus].&lt;/ref&gt;.
 
===צירופים===
* [[פלב&quot;ם]]

===מילים נרדפות===
* [[קורוזיה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rust}}‏
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Rost}}‏
* ערבית: {{ת|ערבית|صدأ}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|rouille}}
* רוסית: {{ת|רוסית|коррозия|ржавчина}}

=== ראו גם ===
* [[שתך]]
* [[פלדת אל חלד]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חלודה|ויקישיתוף=Category:Rust|שם ויקישיתוף=חלודה}}

{{שורש|חלד}}
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]][[קטגוריה:כימיה]]</text>
      <sha1>tq0qzsro7nt7silec8ib1jgzwxedl7p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ד&quot;ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7397</id>
    <revision>
      <id>519664</id>
      <parentid>438336</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:38:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1326" sha1="0zmtolzgns7f30zp4xgqavuz09k12z0" xml:space="preserve">== ד&quot;ר ==
# [[דוקטור]].
# [[דפוס]] [[ראשון]].
# דברי [[רבי]]־.
# {{משלב/ר&quot;ת|יהדות}} [[דברים רבה|'''דב'''רים '''ר'''בה]]


=== מילים נרדפות ===
* [[דפ&quot;ר]] (2)
* [[דב&quot;ר]] (4)

=== מידע נוסף ===
* צורת ד&quot;ר אינה ראשי תיבות. המילה דוקטור באה משפות אירופה. הקיצור הלועזי הוא '''.Dr'''. ההשערה היא כי בכתיבה עברית של הקיצור הלועזי שמו גרשיים, כנהוג בכתיב מילים לועזיות בחיבורים הארכאיים (ראה למשל פירוש [https://www.tora.us.fm/tnk1/klli/mdrjim/lez_brjy.html רש&quot;י] על התנ&quot;ך והתלמוד). בחיבורו של [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]] ניתן לראות את כתיב הצורה המלאה כדוקטו&quot;ר: &quot;הדבר פשוט – אומר השמש – לפנים גר פה דוקטו&quot;ר וַימת, ומאז לא שכר לו עוד איש את הבית&quot; ([https://benyehuda.org/perets/masa.html &quot;ציורי מסע&quot;]). 

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דברים רבה}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|דוקטור ובקיצור ד&quot;ר|2012/02/28}}

[[קטגוריה:קיצורים]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות]]</text>
      <sha1>0zmtolzgns7f30zp4xgqavuz09k12z0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נמל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7457</id>
    <revision>
      <id>520435</id>
      <parentid>517708</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:37:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520435</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6581" sha1="skzgdjnv7kn2lyejn0o9h7hoxdj6zgv" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=נָמֵל, מעגן לאניות
|אחר=נָמָל, חרק המסמל חריצות
|ראו=[[נמלה]]}}

==נָמֵל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נמל
|הגייה= na'''mel'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר
|שורש= 
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=ר' נְמֵלִים; נְמַל־, ר' נִמְלֵי־
}}
{{תמונה|Port of Haifa 2752-1.jpg|נמל חיפה}}
{{תמונה|Queen Mary 2 b.JPG|אונייה עוגנת בנמל}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} {{הקשר|ימאות}} מקום [[עגינה]] ל[[אניה|אוניות]] ו[[ספינה|ספינות]] המוגן מפני גלים ורוחות באופן טבעי או ב[[שובר גלים|שוברי גלים]], ומצויד במתקנים ל[[טעינה]] ול[[פריקה]].
#:*{{צט/משנה|פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ '''לַנָּמָל''' עַד שֶׁחָשֵׁכָה; אָמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל – מָה אָנוּ לֵירֵד?|עירובין|ד|ב}}
#:*{{צט/תוספתא|השוכר את הספינה ופרקה עליו באמצע '''הנמל''' - אין לו עליו אלא תרעומת.|בבא מציעא|ז|ב}}
#:*{{צט/בבלי|ההוא ארבא דמורייסא דאתי '''לנמילא''' דעכו.|עבודה זרה|לד|ב}} (תרגום: הספינה ההיא של מורייס &lt;small&gt;(ציר דגים)&lt;/small&gt; שבאה לנמל עכו)  
#:*{{צטזמר|לַמֶּרְחַקִּים מַפְלִיגוֹת הַסְּפִינוֹת. / אֶלֶף יָדַיִם פּוֹרְקוֹת וּבוֹנוֹת, / אָנוּ כּוֹבְשִׁים אֶת הַחוֹף וְהַגַּל / אָנוּ בּוֹנִים פֹּה '''נָמָל'''.|song.asp?id{{=}}160|שיר הנמל|לאה גולדברג}}

=== גיזרון ===
*  {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|λιμήν|limen}} באותה משמעות בשׂיכול אותיות, {{הערת שוליים|יחזקאל קוטשר. כנענית-עברית-פניקית-ארמית-לשון חז&quot;ל-פונית, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. לג‎, ב/ג‎ (טבת-ניסן תשכ&quot;ט)}} נגזרתה היוונית מצוייה בתיבת שמה של העיר לימן (лиман) שב[[אוקראינה]] מילולית ניתן לפרשה בהוראת: &quot;שֶׁפֶך גוף מים רחב ידיים&quot; (כנהר, חוף) וגם בהוראת לאגונת מים-מליחים.

===מידע נוסף===
* ככל הנראה, קבע ועד הלשון העברית באמצע שנות ה־30 כי הצורה התקנית היא נָמֵל ולא נָמָל. החלטה זו גרמה לתרעומת רבה, שכן צורת נָמָל הייתה (ועודנה) נפוצה מאוד בקרב הציבור. ביטוי לתרעומת זו ניתן למצוא בשירו של [[w:נתן אלתרמן|נתן אלתרמן]] &quot;[https://www.safa-ivrit.org/pronounce/namel.php לְמִלְחֶמֶת הַקָּמָץ וְהַצֵּירֶה]&quot; משנת 1936. האקדמיה ללשון העברית קבעה גם היא, כי הצורה התקנית היא נָמֵל (ובסמיכות נְמַל־).

===צירופים===
{{ע|3|
* [[נמל בית]]
* [[נמל דיג]]
* [[נמל טעינה]]
* [[נמל ים]]
* [[נמל יעד]]
* [[נמל מבטחים]]
* [[נמל מחסה]]
* [[נמל פקידה]]
* [[נמל פריקה]]
* [[נמל קצה]]
* [[נמל רשום|נמל רישום]]
* [[נמל שטעון]]
* [[נמל תעופה]]
* [[עיר נמל]]
* [[רב חובל נמל]]
}}

===נגזרות===
* [[נמלאי]], נמלן &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;

===מילים נרדפות===
* [[חוף אניות|חוף אוניות]]
* [[לימן]]
* [[מבוא ים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|harbor|haven|port‏|seaport}}
* לטינית: {{ת|לטינית|portus}} 
* ערבית: {{ת|ערבית|ميناء|إِسكلة}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|port}}
* רוסית: {{ת|רוסית|порт|гавань}}

===ראו גם===
* [[מעגן]]
* [[מעגנה]]
* [[מרינה]]
* [[תחנת עגינה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נמל|ויקישיתוף=Category:Ports|שם ויקישיתוף=נמלים}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=אילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.7042620|כותרת=כשגולדברג ואלתרמן התגייסו לקרב נגד הנָּמֵל|שם האתר=הארץ|תאריך=20/03/2019}}
* [http://www.safa-ivrit.org/pronounce/namel.php נמל - אתר &quot;השפה העברית&quot;]
* [https://yitzhakavinery.wordpress.com/2011/05/11/%d7%a0%d6%b8%d7%9e%d6%b8%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d6%b8%d7%9e%d6%b5%d7%9c/ הבלשן יצחק אבינרי / נָמָל או נָמֵל?]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:תחבורה]]
[[קטגוריה:ימאות]]

==נָמַל (גם: נִמְלַל)==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נמל
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|ל|ל|ג}}, [[גזרת הכפולים]]
|בניין=נפעל
}}
#{{מקרא}} מֵת וְנָבַל (בְּיִחוּד הַצֶּמַח), יָבַשׁ  וְכָמַשׁ עַד  הֱיוֹתוֹ נוֹטֶה לְהִשָּׁבֵר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִתַּחַת, שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ; וּמִמַּעַל, '''יִמַּל''' קְצִירוֹ|איוב|יח|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רוֹמּוּ מְּעַט, וְאֵינֶנּוּ, וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן; וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת '''יִמָּלוּ'''|איוב|כד|כד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי כֶחָצִיר, מְהֵרָה '''יִמָּלוּ'''; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא, יִבּוֹלוּן|תהילים|לז|ב}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} נִפְרַס וְנִמְתַּח.
#:*{{צט|דבר ה'''נמלל''' ונמתח|תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת גיטין, דף נ&quot;ט}}

===גיזרון===
*פועל מקראי, אחים לשורש מל&quot;ל השורש מו&quot;ל שעניינו כריתת הערלה, ואל השורש אמ&quot;ל שעניינו כעניין מל&quot;ל: יָבֹשׁ ונָבֹל.

===מילים נרדפות===
{{עמודות|
*[[יבש]] (1)
*[[כמש]] (1)
*[[קמל]] (1)
*[[נבל]] (1)
|
*[[נפרס]] (2)
*[[נמתח]] (2)
*[[נטה]] (2)
}}

===ראו גם===
*[[מולל]]

{{שורש|מלל ג}}</text>
      <sha1>skzgdjnv7kn2lyejn0o9h7hoxdj6zgv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אביונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7490</id>
    <revision>
      <id>520118</id>
      <parentid>512259</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:58:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520118</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6408" sha1="8rxz4zhn3yjn9f0lhqb3so15oalw2cm" xml:space="preserve">==אֲבִיּוֹנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אביונה
|הגייה=aviyo'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|ב|ה}}
|דרך תצורה= 
|נטיות=ר' אֲבִיּוֹנוֹת; אֲבִיּוֹנַת־
}}
{{נגן|קובץ=He-אֲבִיּוֹנָה.ogg|כתובית=הגיה}}
#תשוקה מינית, תאווה.
#:* {{הדגשה|חיי האהבה של האיש, אם זכר הוא או נקבה, מתחילים יחד עם בגרותו ונמשכים עד אשר תופר '''האביונה'''|[http://benyehuda.org/brainin/paradoxes_love_no_nikkud.html &quot;לתולדות טבע האהבה&quot;] מאת [[w:מקס נורדאו|מקס נורדאו]] בתרגום [[w::ראובן בריינין|ראובן בריינין]]}}
#:* {{הדגשה|מִתַּאֲוָה קלה מתעופפת, מעונג של '''אביונה''' קלה מתרוננת...|[https://benyehuda.org/perets/beolam.html &quot;בעולם האותיות המחכימות] מאת [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]]}}
# פורקן של גירוי מיני אותו חווה האדם (וככל הנראה גם יונקים אחרים).
#:* יש חוקרים הסבורים ששוקולד גורם לתחושה הדומה ל'''אביונה'''.

===גיזרון===

#המילה מופיעה פעם יחידה במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|וְיָנֵאץ הַשָׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב וְתָפֵר '''הָאֲבִיּוֹנָה'''|קהלת|יב|ה}}, בין פסוקים העוסקים בַּזִּקְנָה ובמוות. פרשנים רבים רואים בפסוקים תיאור של ההידרדרות הגופנית והנפשית בסוף חיי־האדם. ובמסכת שבת פירשו את המילים &quot;השקד&quot; ו&quot;החגב&quot; שבפסוק כמתייחסות לאגן הירכיים, ואת &quot;האביונה&quot; כתאווה המינית: {{צט/בבלי|וינאץ השקד - זו [[קליבוסת]]; ויסתבל החגב - אלו [[עגב]]ות; ותפר '''האביונה''' - זו חמדה|שבת|קנב|א}}. גם רש&quot;י כותב על הפסוק: &quot;'ותפר האביונה'&quot;  - חמדת תאות נשים, שאינו נזקק לנשים לתשמיש&quot;. מופיע במצרית כשם עצם, וכפועל: בהגיית אבִּי ([https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf abi], עמ' 4) בהוראת [[תשוקה]]: &lt;hiero&gt;U23-D58-A2 &lt;/hiero&gt; בתרגום השבעים ובוולגטה לפסוק נמצא לאביונה התרגום &quot;Capparis&quot;, שהוא צמח ה[[צלף#צָלָף|צלף]] ופריו (ראו להלן [[אביונה#אֶבְיוֹנָה|אֶבְיוֹנָה]]). כותב על כך [[w:יהודה פליקס|יהודה פליקס]]: &quot;העובדה שה'אביונה' נזכרת אחרי השקד, שהוא צמח, ואחר החגב, שהוא בעל־חיים - מקרבת את ההשערה, שגם האביונה אינה אלא צמח... נראה אפוא שהפירוש הקולע ביותר לכתוב זה הוא: ותתפרק האביונה, שהיא פרי הצלף&quot;.{{הערת שוליים|פירוש [[w:עולם התנ&quot;ך|עולם התנ&quot;ך]] על קהלת י&quot;ב ה'.}} ואכן רוב המפרשים סוברים שאביונה היא פרי הצלף, שהיו משתמשים בו בימי קדם לעורר תשוקה מינית.&lt;ref&gt;{{אנציקלופדיה מקראית|מיכאל זהרי|&quot;אֲבִיּוֹנָה&quot;|א|25}}&lt;/ref&gt;
# האקדמיה ללשון העברית אימצה את המילה כתרגום עברי ל&quot;אורגזמה&quot;, והיא הופיעה במילון למונחי רפואה משנת 1999.

===פרשנים מפרשים===
* [[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] משייך את המילה לשורש א־ב־ה, וכותב:  &quot;ופירש 'אביונה' - בעלת הרצון וְהַתַּאֲוָה, והיא הנפש הַמִּתְאַוָּה. כלומר, תפר הנפש בריתה עם הגוף. ויש אומרים כי פירוש המלה כנוי לאבר המשגל. וכן העני מאד יִקָּרֵא '[[אביון]]', לפי שחסר כל ותאותו ורצונו לכל&quot;.
* במדרש [[w:ויקרא רבה|ויקרא רבה]] י&quot;ח א נכתב: &quot;'וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה' - זו התאוה שהיא מטילה שלום בין איש לאשתו&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[אורגזמה]] (2)
* [[ליבידו]] (1)
* [[תאות בשרים|תאוות בשרים]] (1)
* [[סיפוק]] (גופני)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|libido}} (1) {{ת|אנגלית|orgasm}} (2)
* ספרדית:
#{{ת|ספרדית|libido}}
#{{ת|ספרדית|orgasmo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الشَّهْوة الجنسية}} (1), {{ת|ערבית|النَّشْوة الجنسية}} (2)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|orgasme}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|оргазм}} (2)

===ראו גם===
* [[חשק#חֵשֶׁק|חֵשֶׁק]]
* [[עגב]]
* [[אביון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אביונה}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מיניות]][[קטגוריה:פסיכומטרי]][[קטגוריה:מילים מקראיות]][[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==אֶבְיוֹנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אביונה
|הגייה=evyo'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה= 
|נטיות=ר' אֶבְיוֹנוֹת
}}[[תמונה: Capparis fruit.JPG|שמאל|ממוזער|184px|אביונה – פרי על שיח הצלף]]
{{נגן|קובץ=He-אֶבְיוֹנָה.ogg|כתובית=הגיה}}
# פרי ה[[צלף#צָלָף|צָלָף]].
#:* {{צט/בבלי|אמר רב יהודה אמר רב: צלף של ערלה בחוצה לארץ - זורק את '''האביונות''' ואוכל את ה[[קפריסין]]|ברכות|לו|א}} ('קפריסין' הוא קליפת פרי הצלף)
#נקבת ה[[אביון|אֶבְיוֹן]], אשה עניה.

===גיזרון===
# לשון חז&quot;ל.

===מילים נרדפות===
*[[קפריסין]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|caper}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צלף (צמח)}}
[[קטגוריה:פסיכומטרי]][[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]][[קטגוריה:צמחים]][[קטגוריה:בוטניקה]]</text>
      <sha1>8rxz4zhn3yjn9f0lhqb3so15oalw2cm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הכתל המערבי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7820</id>
    <revision>
      <id>520473</id>
      <parentid>498367</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:51:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520473</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1542" sha1="db7fdhmb8ks03afw9wdbmjs8f08209r" xml:space="preserve">==הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הכותל המערבי 
|הגייה=ha'''ko'''tel hama'ara'''vi'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ת|ל}}; {{שרש3|ע|ר|ב}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}{{תמונה|-Western Wall.jpg|הכתל המערבי בלילה}}
# שריד של [[חומה]] חיצונית המקיפה את [[הר הבית]]. נחשב למקום קדוש ביותר ביהדות.
#:* בין אבני '''הכותל המערבי''' נהוג לשים פתקים ובהם כתובות משאלות.
#:* {{הדגשה|יוספוס מוסר שטיטוס השתמש בכתל המערבי משום שיעדו לשמש כמחנה למפקדת הלגיון העשירי| / המפקח על המורות}}

===הבהרה===
* &quot;קתל&quot; , משום היותו הדופן החיצונית למקדש. השוו: [[קותלי חזיר]] (בייקון) הוא חלק מדפנותיו של בשר החזיר.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Western Wall|Wailing Wall}}

===ראו גם===
* [[ירושלים]]
* [[הר הבית]]
* [[קתלי חזיר]]
* כ-[[תל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הכותל המערבי|ויקישיתוף=Category:Western Wall and temple mount|שם ויקישיתוף=הכותל המערבי}}
* [https://benyehuda.org/rachel/kotel.html הכתל המערבי]/א. ליסין בפרויקט &quot;בן־יהודה&quot;

[[קטגוריה:בית המקדש]]</text>
      <sha1>db7fdhmb8ks03afw9wdbmjs8f08209r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קלמר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7915</id>
    <revision>
      <id>519647</id>
      <parentid>511313</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:33:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5316" sha1="tfxsgbglvuns82m3b9zyty78wv8oqka" xml:space="preserve">==קַלְמָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קלמר
|הגייה= kal'''mar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קַלְמָרִים; קַלְמַר־, ר' קַלְמְרֵי־
}}{{תמונה|Skolni penal.jpg|קלמר ובתוכו כלי כתיבה שונים.}}
#{{רובד|חזל}} [[תיבה]] או [[נרתיק]] ל[[כלי כתיבה]].
#:*{{צט/משנה|וְכֵן בֵּית תַּבְלִין שֶׁל חֶרֶס '''וְקַלְמָרִים''' הַמְּתוּאָמוֹת וּבֵית תַּבְלִין שֶׁל עֵץ שֶׁנִּטְמָא אֶחָד בְּמַשְׁקֶה, לֹא נִטְמָא חֲבֵרוֹ.|כלים|ב|ז}}
#:*{{צט/משנה|'''קַלְמָרִין''' הֶדְיוֹטוֹת, אֵינָהּ טְהוֹרָה, עַד שֶׁיְּנַקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ; '''וְקַלְמָרִין''' שֶׁל יוֹסֵף הַכֹּהֵן הָיְתָה נְקוּבָה בְּצִדָּהּ.|מקואות|י|א}}
#:*{{צט/ירושלמי הלכה|הנייר והקולמוס דבר של כבוד הוא '''קלמרין''' צריכה|עבודה זרה|ג|א}}
#:* תוכל להשאיל לי עט למבחן? שכחתי את '''הקלמר''' שלי בבית.
 
===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|καλαμαριον|kalamarion}} – תבה ל[[קלמוס|קולמוסים]]. המילה הגיעה ללשון חז&quot;ל בצורה קַלְמָרִין במשמעות &quot;קסת דיו&quot;. בגלגולי המילה לעברית של ימינו הסיומת ־ין נתפשה כריבוי (צורה הנפוצה בלשון המשנה והתלמוד) ונקבעה צורת היחיד &quot;קַלְמָר&quot;, אך למעשה &quot;קלמרין&quot; היא צורת יחיד{{הערת שוליים|https://www.balashon.com/2007_05_01_archive.html}}, כפי שניתן לראות מהיוונית.
* המילה מקיימת כפילות עם [[קלמרי]]
* ב[[w:תעודות נוזי|תעודות נוזי]] הכתובות באכדית-בבלית, מופיעה תיבת גַלמַר galmar {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,&quot;galmar&quot; , page -20}} . בהוראת &quot;[[עץ]]&quot; . ארמית-ישראלית , וסורית - [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=qlmr%20N&amp;cits=all ܩܠܡ] קלמר,קלמרא, הוא [[ארגז]] או קופסה עשוייה מקנה-סוף.
===פרשנים מפרשים===
* רמב&quot;ם: &quot;וקלמרין – הקסת, לפי שעושין את הקסתות כפופין לתוכן כדי שאם נהפכו לא ישפך כלום מן הדיו, והרבה משתמשין בהן אצלינו, צריך דוקא לנקוב בצדה כדי שיכנסו המים לאותו הכפוף וזו צורתה.&quot;
* ר' עובדיה מברטנורא: &quot;קלמרין – כלי שמניחין בו את הדיו. וכן קורים אותו בלשון רומי קלמר&quot;ו. ויש מהן שפיהן שוקע לתוכן כדי שלא ישפך הדיו אפילו אם יהפך על פיו. ואם הטבילו כדרכו, אין המים נכנסים בחלל השקוע שסביב פיו מבפנים, לפיכך צריך לנקב מן הצד.&quot;

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|portamatite|portapenne}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|bekas pensel|kotak pensel}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|pencil box|pencil case}}‏
*ארמנית: {{ת|ארמנית|գրչատուփ}} (תעתיק: grčʿatupʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|პენალი}} (תעתיק: ṗenali)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Federmappe|Federtasche}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|etui|pennenzak}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|ceruzatartó|tolltartó}}
*טורקית: {{ת|טורקית|kalemlik}}
*יוונית: {{ת|יוונית|γραφιδοθήκη}} (תעתיק: grafidothíki)
*יפנית: {{ת|יפנית|筆箱}} (תעתיק: fudebako)
*מלאית: {{ת|מלאית|bekas pensel|kotak pensel}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|pennehus|pennal}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|estuche|plumier|cartuchera}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مقلمة}} (תעתיק: מִקְלַמָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|piórnik}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|estojo}}
*פינית: {{ת|פינית|kynäkotelo|penaali}}
*פרסית: {{ת|פרסית|جامدادی}} (תעתיק: ג'אמדאדי)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|penál}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|plumier|trousse}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|필통}} (תעתיק: piltong)
*רומנית: {{ת|רומנית|penar|plumieră}}
*רוסית: {{ת|רוסית|пенал}} (תעתיק: penál)
*שוודית: {{ת|שוודית|pennfodral|pennskrin}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|กล่องดินสอ}} (תעתיק: glɔ̀ɔng-din-sɔ̌ɔ)
}}
===ראו גם===
* [[ילקוט]]
* [[קלמוס|קולמוס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קלמר|ויקישיתוף=Category:Pen and pencil cases|שם ויקישיתוף=קלמרים}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלי קיבול]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>tfxsgbglvuns82m3b9zyty78wv8oqka</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יוניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7993</id>
    <revision>
      <id>520138</id>
      <parentid>205402</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:24:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520138</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1068" sha1="3fhd1qu9kp0prpt02ik3ibruifojspw" xml:space="preserve">==יוּנִיקוֹד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יוניקוד
|הגייה='''yu'''nikod
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
# [[תקן]] בינלאומי לייצוג טקסט במערכות מחשב.
#:* תקן '''יוניקוד''' מגדיר מערכת תווים המקיפה את כל מערכות הכתב הנמצאות כיום בשימוש פעיל בשפות העולם, וכן מערכות כתב ותווים נוספים שבהם נעשה שימוש בתחומים מדעיים וטכניים, כגון מתמטיקה ובלשנות.
#:* מערכות ההפעלה הראשונות שתמכו ב־'''יוניקוד''' היו Windows NT על כל גרסאותיהן.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Unicode}}

===ראו גם===
* [[מחשב]]
* [[מערכת הפעלה]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=יוניקוד}}
* [https://www.unicode.org/ האתר של ארגון יוניקוד]

[[קטגוריה:אנגלית]]</text>
      <sha1>3fhd1qu9kp0prpt02ik3ibruifojspw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אקדח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8116</id>
    <revision>
      <id>520567</id>
      <parentid>508865</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:24:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520567</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4488" sha1="k0vwsysu9ajpd5z9ownqlh2t2hviyw2" xml:space="preserve">==אֶקְדָּח (גם:אֶקְדּוֹחַ)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אקדח
|הגייה=ek'''dakh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ד|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|אֶקְטָל}}, {{משקל|אֶקְטוֹל}}
|נטיות=ר' אֶקְדָּחִים; אֶקְדַּח־, ר' אֶקְדְּחֵי־
}}{{תמונה|M1911a1.jpg|אקדח מסוג קולט}}
#{{רובד|חדשה}} כלי נשק חם בעל קנה קצר, שאחיזתו בעת הירי יכולה להתבצע באמצעות כף יד אחת.
#:*{{צטבי|ושר הגדוד ומר פוג באו להעגלה, ויעמדו איש נגד רעהו הכן, איש '''ואקדחו''' בידו, ותנאי הותנה כי לקול הצפירה הראשון יירו המה '''באקדחיהם''', ואחרי שני דקים יוציאו מהעגלה את אשר ישאר משני האדונים.|by/verne.html|מסביב לעולם בשמונים יום|ז'ול ורן|מתרגם=אליעזר בן יהודה}}
#:* בדרך כלל הצבא חמוש ברובים, והמשטרה – '''באקדחים'''.
#:* טווח הירי היעיל של רובה סער הוא ארוך בהרבה מזה של '''האקדח''', אולם את '''האקדח''' קל בהרבה להסתיר בבגדי בעליו.
#:* במערב הפרוע, היה מקובל להתחמש '''באקדחים''' תופיים.
# (בצירוף שם לוואי) כלי הדומה במראהו או בדרך פעולתו לאקדח.

===גיזרון===
* מהשורש ק־ד־ח שמשמעו לבעור, כמו בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי|דברים|לב|כב}}, בצירוף אל&quot;ף פרוסתטית.
* הוראתה הרווחת של המילה (במשמעות כלי נשק) היא {{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} שסלד מהחלופה בזמנו, &quot;קנה רובה&quot;, במאמר בעיתונו &quot;הצבי&quot; מיום ו' בטבת תרנ&quot;ז: &quot;השם אשר קראו להכלי הזה לשונות &lt;small&gt;(אירופיות)&lt;/small&gt; [...] הוא על שם האבן שקודחים ממנו אש, יען הכלי הזה בראשיתו היה מתלהב בכוח הכאת הכלב על האבן הנזכרה [...] לנו בעברית יש שורש המורה גם על מין אבן כזאת, וגם על התלהבות האש. השורש הזה הוא קדח. והשם הוא אֶקְדָח [...] ועל כן לפי דעתנו וחושנו טוב לקבוע לו השם אֶקְדָח&quot;.

===צירופים===
* [[אקדח סכות|אקדח סיכות]]
* [[אקדח מסמרים]]
* [[אקדח מעשן]]
* [[אקדח מים]]
* [[אקדח תפי|אקדח תופי]]

===נגזרות===
*[[אקדוחן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|revolver|pistol}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|נאַגאַן}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُسَدَّس}} (הגייה: מֻסַדַּס)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|revolver|pistolet}}

===ראו גם===
* [[קדח הקנה]]
* [[רובה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אקדח|ויקישיתוף=Category:Pistols|שם ויקישיתוף=אקדחים}}
* על &quot;אקדח&quot; ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר [https://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה]

{{שורש|קדח}}

[[קטגוריה:כלי נשק]]
[[קטגוריה:אבני חן]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מילים בעלות אל&quot;ף פרוסתטית]]

==אֶקְדָּח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אקדח
|הגייה=ek'''dakh'''
|חלק דיבר=שם־עצם (תואר)
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ד|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|אֶקְטָל}} 
|נטיות= 
}}
# {{מקרא}} מין אבן יקרה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי '''אֶקְדָּח'''.|ישעיהו|נד|יב}}

===גיזרון===
* 1. האבן היתה דומה ל[[גחלת]], זוהרת כ[[אש]] בוערת ראו [[קדח#קָדַח א|קדח א]].
*  בלשון [[w:יוונית קוינה|יוונית קוינה]] המופיעה ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תרגמו 'אקדח' במילה שהגייתה: קריסטלו (κρυστάλλου) והוראתה : [[קריסטל]].</text>
      <sha1>k0vwsysu9ajpd5z9ownqlh2t2hviyw2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארגמן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8439</id>
    <revision>
      <id>519685</id>
      <parentid>508763</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:46:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5151" sha1="8u4o0y1va7tgnujzs4t2bqf9vf64ssj" xml:space="preserve">== אַרְגָּמָן ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = ארגמן
| הגייה = arga'''man'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = -
| דרך תצורה = שאילה מאכדית (כנראה)
| נטיות = אַרְגְּמַן־
}}
{{צבעים
|צבע=ארגמן
|תמונה=Fuerstin liegnitz.jpg
|אורך גל=?
}}
#{{רובד|המקרא}} [[צבע]] בין [[אדום]] ל[[סגול]] שהופק מ[[תמצית]] [[חלזון|חלזונות]] מסוג ''Murex Brandaris'', ושימש לצביעת [[בד]]ים [[יוקרתי]]ים
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָ'''אַרְגָּמָן'''|שמות|לה|לה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְ'''אַרְגָּמָן''' וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה|אסתר|ח|טו}}
#:*{{צט/משנה|מצא פרות מפוזרים, מעות מפוזרות ... ולשונות &lt;small&gt;(חתיכות צמר)&lt;/small&gt; של '''ארגמן''' - הרי אלו שלו|בבא מציעא|ב|א}}

===גזרון===
* כנראה מאכדית {{אכדית|334|argamannu}}.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_אַרְגָּמָן קליין].&lt;/ref&gt; החיבור [[תכלת]]-ארגמן שנפוץ במקרא גם נפוץ במקורות באכדית: {{אכדית|335|takiltu}}‏-{{אכדית|334|argamannu}}.&lt;ref&gt;&quot;An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew&quot;, Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 31. ISBN: 978-1602801141.&lt;/ref&gt; מקבילה בערבית {{ערבית|‫أُرْجُوان‬|אֻרְגֻוָאן}}, ארמית [[ארגון#אַרְגְּוָן|אַרְגְּוָון]] , ארמית-סורית  {{סורית|729|ܐܰܪܓܘܳܢܳܐ}} (אַרְגְּוָנָא). פרסית בהגיית: ארג'לוּן (ارجالون) בהוראת סוג של גפן-בר.
* יש שהשוו את {{צט/תנ&quot;ך|אַרְגְּוָן|דברי הימים ב|ב|ו}} היחידאי, עם תיבת: ארגמן - הבלשן שמעון שרביט הצביע על חילופי ההגאים ו'-מ' המופיעים במעתק בבלי-עברי והביא כדוגמה את שמות החודשים העבריים שהושאלו מבבל: כסל'''מ'''ו -&gt; כסל'''ו''', סי'''מ'''נו -&gt; סי'''ו'''ון, '''וַ'''רחש'''מ'''נו -&gt; '''מ'''רחש'''וו'''ן, וכיו&quot;ב {{הערת שוליים|[[w:שמעון שרביט|שמעון שרביט]],'''תורת ההגה של לשון חכמים'''.האקדמיה ללשון העברית. 2016.עמוד: 283}}.
* ישנן מספר השערות בנוגע למקור הסופי של המילה. ההשערה המקובלת ביותר היא שמדובר במילה חתית arkaman, שמשמעה &quot;מס&quot;, וזאת בשל העובדה שבגדי הארגמן היקרים שימשו כמס. באוגריתית בא השם ארגמן בצוּרת ảrgmn שמשמעו תשלום המוענק כהוקרה או כמס עבור השלטון החיתי &lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 96&lt;/ref&gt; או &quot;ארגמנך&quot;, כנראה בהוראת מס או שלל. {{הערת שוליים|משה דוד קאסוטו &quot;אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - &quot;ארגמן&quot; ירושלים מוסד ביאליק  תש&quot;י - 1950 עמוד: 529}} . דבר אחר, סנסקריט ragaman – אדום.

=== פרשנים מפרשים ===
*תשלומי מס ששולמו באמצעות בדים צבעוניים היו הילך מסחרי מוכר בתקופת המקרא, הלשונאי טור סיני מצא שהמילה &quot;ארגמן&quot; התפתחה מהמילה המקראית &quot;רקמה&quot; ששמשה בהוראת מס, מאוחר יותר התפתחה ל&quot;ארגמן&quot; במשמעות בגדים צבעוניים. ביסוס להנחה זו מופיע בלוחות תל עמראנה {{הערת שוליים|ראה שם}}.

===נגזרות===
*[[ארגמון]]
*[[התארגמן]]

===מילים נרדפות===
* [[ארגון#אַרְגָּוָן|ארגוון]]
* [[פורפורה]] (לעז)

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Tyrian purple}}‏‏
* ערבית: {{ת|ערבית|أرجواني}} (תעתיק: אַרְג'וּאָנִיּ)

=== ראו גם ===
* [[כרמיל]]
* [[שני#שָׁנִי|שני]]
* [[תכלת]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ארגמן|ויקישיתוף=Category:Crimson|שם ויקישיתוף=ארגמן|ויקיטקסט=ערכי לשון הקודש - ארגמן}}
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Tyrian_purple מאמר על אופן הפקת הארגמן בוויקיפדיה האנגלית]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:צבעים]]
[[קטגוריה:בדים]]</text>
      <sha1>8u4o0y1va7tgnujzs4t2bqf9vf64ssj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלריה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8442</id>
    <revision>
      <id>520100</id>
      <parentid>455504</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:47:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520100</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1687" sha1="gahbmsti5rsvl6omg96wkhu802cqbx4" xml:space="preserve">==מָלַרְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלריה
|הגייה=ma'''lar'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# [[מחלה זיהומית]] המועברת על ידי [[יתוש]] ה[[אנופלס]].
#:* ישנן תרופות רבות נגד '''מלריה''', אולם הפתרון הטוב ביותר הוא מניעתה באמצעות חיסול ה[[יתוש|יתושים]] המעבירים אותה.
#:* {{צטבי|מתגוללים ערבים בבצות והם נגועי קדחת ואכולי '''מלריה''' ומתים בהמוניהם – ובאים צעירים יהודים ומייבשים את הבצות ומבריאים את המקום ומצילים את הערבים ממחלה וממות.|https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh33.html|ארץ ישראל|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
# מאיטלקית: mal (רע) + aria (אוויר). המחלה נקראת כך משום שבתחילה חשבו שמקורה באוויר המזוהם שבאזורי ביצות.

===מילים נרדפות===
* [[קדחת הביצות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|malaria}}, {{ת|אנגלית|swamp fever}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|paludisme}}, {{ת|צרפתית|malaria}}
* רוסית: {{ת|רוסית|малярия}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלריה|ויקימסע=מלריה}}

[[קטגוריה:מחלות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:איטלקית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האיטלקית]]</text>
      <sha1>gahbmsti5rsvl6omg96wkhu802cqbx4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מפץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8447</id>
    <revision>
      <id>520302</id>
      <parentid>418281</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:34:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5377" sha1="aa2idrktcsffid26s723dcxpvx8mvob" xml:space="preserve">==מַפָּץ {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מפץ
|הגייה=ma'''pats'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|פ|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַפָּצִים; מַפַּץ־, ר' מַפְּצֵי־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} ניתוץ, שבירה, התנפצות.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאִישׁ כְּלִי '''מַפָּצוֹ''' בְּיָדוֹ...|יחזקאל|ט|ב}}
#:* {{צטבי|דברי המשורר...היו בעיני הרב ככלי־מפץ להרוס בהם עד היסוד את האמונה בביאת־המשיח...|https://benyehuda.org/malal/malal109.html|לא המדרש עיקר אלא המעשה|משה ליב ליליינבלום}}
#:* {{עיתונות|בבוקר יום הרביעי העבר רגזה האדמה תחת יושבי טולאן [...] לקול '''מפץ''' אבני הבנין ומשברי קורות העץ חרשו כל אזנים.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZF%2F1887%2F02%2F28&amp;id{{=}}Ar00104&amp;sk{{=}}FB2B68FA|הצפירה||28 בפברואר 1887}}
#:* {{עיתונות|זוהי פינת התאוששות ומנוחה, אי של ביטחון כנגד '''מפץ''' הגלים הסוערים על דפנותיו.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1986%2F12%2F17&amp;id{{=}}Ar07800&amp;sk{{=}}2E08B863|מעריב||17 בדצמבר 1986}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. 

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על יחזקאל ט ב: &quot;מפצו&quot; – שהוא משבר את הכל כמו ונפץ את עולליך (תהלים קלז).
* מצודת ציון על יחזקאל ט ב: &quot;מפצו&quot; – משבר ומפצץ וכן מפץ אתה לי (ירמיהו נא).

===צירופים===
* [[המפץ הגדול]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crushing|shuttering}}

===ראו גם===
* [[נפץ]]
* [[פיצוץ]]
* [[פצצה]]

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
==מַפָּץ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מפץ
|הגייה=ma'''pats'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|פ|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַפָּצִים; מַפַּץ־, ר' מַפְּצֵי־
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} מין [[מחצלת]] של [[קנה|קנים]] ה[[שמש#שִׁמֵשׁ|משמשת]] כ[[מצע]] ל[[שכיבה]].
#:*{{צט/משנה|וְנוֹתֵן לָהּ מִטָּה, '''מַפָּץ''', וּמַחֲצֶלֶת.|כתובות|ה|ח}}
#:*{{צט/משנה|הַבֶּגֶד וְהַשַּׂק, הַשַּׂק וְהָעוֹר, הָעוֹר '''וְהַמַּפָּץ''', מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לִטָּמֵא מוֹשָׁב.|מעילה|ד|ו}}
#:*{{צט/משנה|'''מַפָּץ''' שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת, קְבָעוֹ וְלֹא נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה, נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְלֹא קְבָעוֹ, טָמֵא.|כלים|כ|ה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} שטיח קטן המונח למרגלות המיטה כדי לעמוד עליו ברגליים יחפות.

===גיזרון===
* &quot;אולי מן נ־פ־ץ (פ־ו־ץ) – דבר פרוש, שטוח.&quot; (מילון אבן שושן, 2003)
* (2) ועד הלשון העברית, רשימת כלי בית (רהיטים), תרע&quot;ד (1914).

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mat}}

==מַפֵּץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מפץ
|הגייה=ma'''pets'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|פ|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַפְּצִים; מַפֵּץ־, ר' מַפְּצֵי־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} כלי לניפוץ ושבירת אבנים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''מַפֵּץ''' אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת.|ירמיהו|נא|כ}}
#:* {{צטבי|וְלֶאדֱוֹם יְהֵא '''מַפֵּץ''' / וְיַעַן אֲנִי אַחֲרִיב / גְּאוֹן שִׂיאֵךְ אַפֵּץ  / וּמֵי גִילֵךְ אַחֲרִיב...|https://benyehuda.org/ibnezra_m/kodesh_110.html|יוֹנָה זְמִירַיִךְ הַרְבִּי|ר' משה אבן־עזרא}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

===פרשנים מפרשים===
* מצודת דוד על ירמיהו נא כ: &quot;מפץ אתה לי&quot; - את בבל היית בידי ככלי מפץ וכלי מלחמה.
* מצודת ציון על ירמיהו נא כ: &quot;מפץ&quot; - שם כלי עשוי לרצץ ולשבור בו החומות וכן &quot;ואיש כלי מפצו בידו&quot; (יחזקאל ט ב)
* רש&quot;י על ירמיהו נא כ: &quot;מפץ אתה לי&quot; - עד הנה העמדתיך לי למשחית ולמפץ את האומות שגזרתי עליהם גולה.

{{שורש|נפץ}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>aa2idrktcsffid26s723dcxpvx8mvob</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8449</id>
    <revision>
      <id>520374</id>
      <parentid>517822</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:11:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520374</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8638" sha1="7nicl59vsepbrx65lezppye5ydo89nv" xml:space="preserve">==מַלְאָךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלאך
|הגייה=mal''''akh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַלְאָכִים; מַלְאַךְ־, ר' מַלְאֲכֵי־
}}
{{תמונה|Jacob Wrestles with the Angel (89394819).jpg|יעקב נאבק במלאך, כפי שציירוֹ [[w:גוסטב דורה|גוסטב דורה]].}}
{{תמונה|Gustav Jaeger Bileam Engel.jpg|בלעם והמלאך, כפי שציירם הצייר הגרמני גוסטב יאגר.}}
# {{רובד|מ}} שְליח [[אלוהים]], [[בריה]] על־אנושית המתווך בין [[בן אדם|בני־האדם]] ובין האל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה '''מַלְאֲכֵי''' אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ|בראשית|כח|יב}}
#:*{{צט/בבלי|דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא '''מלאך''' וחבטו על פניו|יומא|יט|ב}}
#:*{{צטבי|אֲנִי '''מַלְאָךְ''' וְהֵם אַנְשֵׁי עֲמֹרָה / וְאַתָּה לוֹט אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם|rashbag/rashbag146.html|עלה אליי|שלמה אבן גבירול}}
#:*{{צטבי|בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? – / שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, '''מַלְאָכִי'''!|bialik/bia068.html|ואם ישאל המלאך|חיים נחמן ביאליק}}
#:* במקרא, בניגוד לדמוי המקובל כיום, לא תוארו ה'''מלאכים''' כבעלי כנפיים.
#:* לפי המסורת היהודית מלווים את החוזר מבית־הכנסת '''מלאכים'''.
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} שליח, אדם המבצע שליחות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל '''מַלְאָכִים''' אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר...|שמואל א|יט|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת '''הַמַּלְאָכִים''' אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ|יהושע|ו|יז}}
#:*{{צטבי|וַיְמַהֵר הַכֶּשֶׂב '''מַלְאָךְ''' לִשְׁלוֹחַ / וּבַעֲלֵי הַבְּרִית אֻסְּפוּ אַרְבַּעְתָּמוֹ.|yalag/Ylg144.html|הפרה, הכבש והגדי בברית עם הארי|יהודה לייב גורדון}}
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} אדם טוב־לב.
#:* הוא עזר לאישה מבוגרת לחצות את הכביש – ממש '''מלאך'''!
# {{רובד|ח}} {{משלב|עסקים}} {{בהשאלה|3}} אדם פרטי המשקיע ב[[חברת הזנק]] מ[[הון|הונו]] האישי.

===גזרון===
* במקור 'שליח', משורש שמי משותף: ל-א-ך ומשדה סמנטי - 'שליחה' (sending). הפועל 'לאך' נשתכח בעברית אך קיים באוגריתית: לאך 'שלח (מסר)',&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 482&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt; כפועל בערבית {{ערבית|لأك|לאךֳ}} 'לשלוח (מסר)',&lt;ref&gt;[https://ejtaal.net/aa/#hw4=1013,ll=2736,ls=29,la=3975,sg=924,ha=685,br=859,pr=139,aan=595,mgf=764,vi=334,kz=2354,mr=614,mn=1246,uqw=1447,umr=980,ums=814,umj=738,ulq=1530,uqa=382,uqq=351,bdw=h793,amr=h574,asb=h872,auh=h1442,dhq=h506,mht=h809,msb=h215,tla=h90,amj=h730,ens=h1,mis=h1995 Hans Wehr, J. Milton Cowan, The Hans Wehr Dictionary of Modern Written Arabic, 4th Edition]&lt;/ref&gt; (ראו:[https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%84%D8%A3%D9%83 لأك]) המילה קימת בתצורה דומה גם בלשון געז.&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt;. הדים להימצאות אותו שורש מצויים במילה: '[[מלאכה]]' בהוראות הדנות בעינינים של 'שליחות, משימה' (בארמית, רק משמע טהור זה קיים)&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=ml%29kh%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; ומשם בהשאלה 'עבודה, מקצוע' (כמו בביטוי '[[משלח יד]]').
*מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎍𐎀𐎋 (מלאַך); ארמית: מַלְאֲכָא; געז: {{יוונית|መልአከ|mlɨʾək}}; ערבית: {{ערבית|مَلَاك|מַלַאכּ}}, פיניקית 𐤌𐤋𐤀𐤊 (מלאך)&lt;ref&gt;A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback&lt;/ref&gt;. כבר בכתבי אוגרית משמשת המילה בשתי המשמעויות: שליח כלשהו,&lt;ref&gt;למשל מכתב KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 2.76&lt;/ref&gt; וגם שליח מטעם האלים.&lt;ref&gt;למשל לוח KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 1.2 I, ראו צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 62–71&lt;/ref&gt;
* בתרגום השבעים של המקרא ל[[יוונית]], תורגמה המילה על שתי משמעויותיה המקראיות (שליח בשר ודם ושליח האל) בצורה הומוגנית (אחידה) בהגיית: אַנְגֶ'לוֹס  {{יוונית|ἄγγελος|angelos}}. כאשר התגלגלה המילה היוונית אל השפה הלטינית העדיפו להפריד את שתי המשמעויות למילים שונות: אנגלוס angelus (שליח האל) ובשם שהגייתו: נונטיוס nuntius (שליח בשר ודם). מכאן התגלגלה המילה הלטינית angelus לשאר השפות האירופיות: angel באנגלית, Engel בגרמנית, ángel בספרדית ועוד.

====פרשנים מפרשים====
לדעת ר&quot;א אבן עזרא מלאך נגזר מן [[מלאכה]] כלומר עושה מלאכת שולחו ראו במילה מַלְאֲכָה {{צט/תנ&quot;ך|מלאכותיך|תהלים|עג|כח}}, {{צט/תנ&quot;ך|הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל '''מַלְאֲכוֹת''' הַ[[תבנית]]|דברי הימים א|כח|יט}}.

===צירופים===
* &lt;!-- אין מלאך אחד עושה שתי שליחות אין שני מלאכים עושים שליחות אחת אתמול מלאך והיום שוטה במלאכיו ישים תהלה --&gt;[[מלאך המוות]]
* [[מלאך חבלה]]
* [[מלאכי שלום]]
* [[מלאך שרת]]
* [[מלאך תופת]]

===נגזרות===
* [[מלאכות|מַלְאָכוּת]]&lt;!---חגי. כנראה יחידאית---&gt;
* [[מלאכי]]
* [[מלאכה]]

=== מילים נרדפות ===

* [[אראל]] (1)
* [[שליח]] (2)
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]] (1)

===תרגום===
{{תר|שליח אלוהים}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|angelo}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|malaikat}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Engel}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|engel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَلَك|كَرُوب|مَلَاك}} (ריבוי: مَلَائِكة)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ange}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם המבצע שליחות}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|corriere}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|messenger|emissary}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kurier}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|boodschapper}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَبْعُوث}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|messager}}
* רוסית: {{ת|רוסית|посланец}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם טוב-לב}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}

 
=== ראו גם ===
* [[הלך]] 
* [[אראל]]
* ה[[כרוב#כְּרוּב ב|כרובים]]
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]]
* [[אופן#אוֹפַן|אוֹפַן]]
* [[חיות הקודש]]
* [[לך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאך|ויקישיתוף=Category:Angels|שם ויקישיתוף=מלאכים}}

{{שורש|לאך}}
[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:מקצועות]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>7nicl59vsepbrx65lezppye5ydo89nv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחמאה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8456</id>
    <revision>
      <id>519662</id>
      <parentid>512264</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:38:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3624" sha1="nh8gnly74t9ot67tvf232ppkv8p2krq" xml:space="preserve">==מַחְמָאָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מחמאה
|הגייה=makhma''''a'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|מ|א}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' מַחְמָאוֹת}}
# [[ביטוי]] [[שבח]], [[ברכה]]; הבעת [[דעה]] [[טוב]]ה.
#:* הוא זכה ל'''מחמאות''' ולשבחים רבים על עבודתו הנמרצת.
#:*{{הדגשה|&quot;ובאמרי 'חרדת־קודש' – אין אני רוצה לתת לכם ''''מחמאה'''', או 'קוֹמפּלימנט' זול – לאותם אנשים שיש לי הכבוד לנאום לפניהם|(מתוך [https://benyehuda.org/zhabotinsky/toxnit.html נאומו] של [[w:זאב ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]] במועצה הארץ־ישראלית)}}
#:*{{הדגשה|&quot;אלתר זיסקינד הודה על '''המחמאה''' בצחוק מלא חן|(&quot;[https://benyehuda.org/hacohen/sivxey.html בסבכי היער]&quot;, [[w:מרדכי בן הלל הכהן|מרדכי בן־הלל הכהן]])}}
#{{סלנג}} כינוי ל[[מרגרינה]], [[שומן]] ממקור צמחי הניתן למריחה ומשמש כתחליף ל[[חמאה]].


===גיזרון===
* המילה נקלטה ברובדה של העברית החדשה בהוראת דברי שבח (ראו לעיל) כנראה מתוך הבנה מוטעית של הפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|חָלְקוּ '''מַחְמָאֹת''' פִּיו, וּקְרָב־לִבּוֹ; רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן, וְהֵמָּה פְתִחוֹת.|תהלים|נה|כב}}.&lt;br&gt;למעשה ה־מ' כאן היא מ' היתרון, וכוונת הפסוק היא: 'דבריו רכים משמן וחלקים (יותר) '''מֵ-'''[[חמאה]] (=חֲמָאוֹת בלשון רבים), אך בלבו מתכנן הוא קרב וכיבוש בדרך לנצחונו (המילה  'פתח' מן הפסוק לעיל נכתבה בלשון רבים: 'פְּתִח-וֹת' מקבילה אל הפועל הערבי: פַתְחַא ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%81%D8%AA%D8%AD فَتَحَ]) בהוראת לכבוש, לנצח השוו: [[אל יתהלל חוגר כמפתח]]). ניקוד המילה מַחְמָאוֹת במקום מֵחֲמָאוֹת חריג. הפתח במ&quot;ם מקורו אולי בהשפעת החי&quot;ת הגרונית.
* אכן יש המבארים את הפסוק &quot;חלקו מחמאות פיו וקרב לבו&quot;, שמחמאות קרוים על שם חמאה הרכה ומרכת, כך אדם נותן מחמאה לחבירו, מרכו מהעמדה היותר איתנה בה היה נמצא. וראה ספר השורשים לרד&quot;ק וספר השורשים לר' אבן ג'אנח.

===נגזרות===
*[[החמיא]]

===מילים נרדפות===
* [[פרגון]]
* [[דברי חלקות]]
* [[קומפלימנט]] (לעז)
* [[קילוס]]
* [[שבח#שֶׁבַח|שֶׁבַח]]
* [[העלאה על נס]]

===ניגודים===
* [[עלבון]]
*[[גינוי]]
* [[קלס]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|compliment}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|beglückwünschen}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|קאָמפּלימענט|}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cumplido|piropo|halago}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تنويه|إطراء}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|compliment}}
* רוסית: {{ת|רוסית|комплимент}}

===ראו גם===
* [[המלצה]]
* [[פרגון]]

{{שורש|חמא}}

[[קטגוריה:מלים שמשערים שהוראתן השתבשה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>nh8gnly74t9ot67tvf232ppkv8p2krq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבחה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8530</id>
    <revision>
      <id>520390</id>
      <parentid>448833</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:14:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520390</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2885" sha1="87gvbc7dsi7g2dabvsv1f42k0qyn3ct" xml:space="preserve">==אִבְחָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אבחה
|הגייה=iv'''kha'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|אבח|א־ב־ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות= ר' אֲבָחוֹת; אִבְחַת־, ר' אִבְחוֹת־
}}
{{נגן|קובץ=He-אִבְחָה.ogg|כתובית=הגיה}}
# {{רובד|מ}} [[תנופה]]; [[תנועה]] [[חד]]ה ו[[מהיר]]ה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לְמַעַן לָמוּג לֵב וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים עַל כָּל שַׁעֲרֵיהֶם נָתַתִּי '''אִבְחַת'''־חָרֶב אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק מְעֻטָּה לְטָבַח.|יחזקאל|כא|כ}}
#:* זהו צעד מהפכני משדד-מערכות שיכול להביא '''בְּאִבְחָה''' אחת לפיתרון הבעיה.

===גיזרון===
*המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. מילה יחידאית משורש לא מוכר בלי מקבילות ברורות בשפות אחרות: המשמעות לפי סברה.&lt;ref&gt;אבן־שושן.&lt;/ref&gt;

=== מידע נוסף ===

* לאור הקושי לחבר את המילה בשורשים מוכרים בעברית או בשפות אחרות, חלק מהפרשנים&lt;ref&gt;מהפרשנים שסוברים כך: [https://www.blueletterbible.org/lexicon/h19/kjv/wlc/0-1/ גזניוס], [https://biblehub.com/hebrew/19.htm BDB], [http://www.sefaria.org.il/Ezekiel.21.20?lang=bi&amp;with=Metzudat%20Zion&amp;lang2=he מצודת ציון].&lt;/ref&gt; סוברים שמדובר בטעות כתיבה ויש לקרוא '''ט'''בחת במקום '''א'''בחת, לפי המילה טִבְחָה שכן מופיעה במקרא (זכר של טֶבַח), ולכן משמעות הביטוי 'אבחת חרב' היא 'טבח חרב' (פירוש שנתמך ע&quot;י תרגום השבעים&lt;ref&gt;יוונית '''σφάγια''' ῥομφαίας: ראו [https://www.blueletterbible.org/lxx/eze/21/15/s_823015 LXX]&lt;/ref&gt; והתרגום יונתן&lt;ref&gt;''''קָטוֹלֵי''' חַרבָא': [https://cal.huc.edu/showtargum.php?bookname=14&amp;chapter=21&amp;verse=20&amp;Peshitta=ON&amp;Sam=ON תרגום יונתן].&lt;/ref&gt;). פרשנים אחרים סוברים שהמילה אבחה נגזרת מהשורש נבח (ושהאות נ חלשה שנופלת בחלק מהצורות הדקדוקיות), ולכן משמעות הביטוי 'אבחת חרב' היא 'נביחת חרב', השמעת קול הרוגי החרב.&lt;ref&gt;כמו [https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Ezekiel.21.20.3?lang=bi רש&quot;י].&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[אבחת חרב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|thrust}} (1)

===ראו גם===
*כ[[הרף עין]]

[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

===סמוכין===
{{שורש|אבח}}</text>
      <sha1>87gvbc7dsi7g2dabvsv1f42k0qyn3ct</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום תרועה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8579</id>
    <revision>
      <id>519999</id>
      <parentid>121288</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:09:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519999</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2465" sha1="jpob4122qkf8q9tvpsl9865b33j15uu" xml:space="preserve">==יוֹם תְּרוּעָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יום תרועה
|הגייה=yom tru''''a'''
|חלק דיבר=צרף
|מין=זכר
|שורש={{שרש|רוע|ר־ו־ע}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# &lt;small&gt;יהדות&lt;/small&gt; מועד החל בא' בתשרי. ב[[w:יהדות הרבנית|יהדות הרבנית]], המושג נרדף ל[[ראש השנה]].
#:* &quot;ויבוא '''יום תרועה''' של שנת ה' אלפים [...] ויתקעו בני־ישראל בשופר.&quot; ([https://benyehuda.org/berdi/al_hamashiax.html &quot;על המשיח&quot;], [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]])
#:* {{הדגשה|&quot;כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחר אומר זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהוא חל בחול יום תרועה בשעה שהוא חל בשבת זכרון תרועה&quot;|(תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ד', הלכה א')}}
#:* &quot;ר' אליעזר אומר: שופר וכל מכשירין דוחין את השבת, שנאמר: &quot;יום תרועה יהיה לכם&quot; &lt;small&gt;(במדבר כט, א)&lt;/small&gt;, ואפילו בשבת&quot; (ילקוט שמעוני, פרשת פנחס, רמז תשפ&quot;ב)

===גיזרון===
* מקור השם במקרא: {{הדגשה|&quot;וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot;|(במדבר כט, א)}}. לפי לוח השנה המקראי, הפותח בניסן, החודש השביעי הוא [[תשרי]]; לפי לוח השנה הפותח בתשרי, היום הראשון בתשרי הוא [[ראש השנה]], ולכן לפי לוח זה יום תרועה הוא גם ראש השנה.

===מילים נרדפות===
* [[יום הדין]], [[ראש השנה]]

===מידע נוסף===
* ב[[w:יהדות קראית|יהדות הקראית]] נהוג לוח השנה המקראי הפותח בניסן, וא' בתשרי הוא יום באמצע השנה ולא בתחילתה. לפיכך, אין למועד מעמד של ראש שנה, ולכן הקראים מכנים אותו אך ורק בשמו המקראי, '''יום תרועה'''.

===ראו גם===
* [[שופר]]
* [[תרועה]]

{{חגי ישראל ומועדיו}}

{{שורש|רוע}}

[[קטגוריה:ראש השנה]]</text>
      <sha1>jpob4122qkf8q9tvpsl9865b33j15uu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תשליך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8581</id>
    <revision>
      <id>519835</id>
      <parentid>310435</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:40:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519835</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2195" sha1="rfh8k99yrmfit7br6ihtwuss8aq650z" xml:space="preserve">==תַּשְׁלִיךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תשליך
|הגייה=tash'''lich''' או '''tash'''lich (עממי)
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ל|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטִיל}}
|נטיות=}}
# תפילה הנאמרת ביומו הראשון של [[ראש השנה]], ליד מקור מים או ליד מקום שניתן לראות ממנו כזה. במהלך התפילה נהוג לנער את הכיסים ואת הבגדים, כהשלכה סמלית של החטאים.
#:* את תפילת ה'''תשליך''' אומרים לאחר תפילת [[מנחה]].
#:* &quot;הצעירים ועוּלי־הימים החלו בין כה וכה את סדר ה''''תשליך'''' על שפת הנהר, ויהיו מנערים את עליהם הנובלים אל תוך המים, והם מתענגים על עצם המלאכה&quot; ([https://benyehuda.org/frischmann/bayaar.html &quot;ביער&quot;], [[w:דוד פרישמן|דוד פרישמן]])

===גיזרון===
# בעת התפילה קוראים את הפסוק {{הדגשה|&quot;יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם&quot;|(מיכה ז, יט)}} ומכאן שמה.

===מובאות נוספות===
* &quot;רק כעלות המנחה בלכתה עם גיסה המַגדת שכנתה ל''''תשליך'''' גלתה לה את כל לבה&quot; ([https://benyehuda.org/yalag/rivele.html &quot;ריבלה מוכרת החמאה&quot;], [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]])
* &quot;'''תשליך'''! – ראש־השנה – – וזהו שהשופר עולל לנפשי היום מכל הימים!&quot; ([https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose05.html &quot;הלבן&quot;], [[w:ש. בן ציון|שמחה בן ציון]])

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Tashlich|Tashlikh}}

===ראו גם===
* [[יום הכפורים|יום הכיפורים]]
* [[ראש השנה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תשליך}}

[[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:יהדות]]
{{שורש|שׁלך}}</text>
      <sha1>rfh8k99yrmfit7br6ihtwuss8aq650z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ג'יבריש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8692</id>
    <revision>
      <id>520532</id>
      <parentid>508073</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:17:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520532</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2063" sha1="mx2xprgk7t4uzzcroy9km32ykowngah" xml:space="preserve">==גִ'יבְּרִישׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ג'יבריש
|הגייה='''djib'''rish
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# רצף הגאים חסר־משמעות הנשמע כשפה טבעית.
# {{בהשאלה}} דברים לא מובנים לשומע.
# &lt;small&gt;מחשבים&lt;/small&gt; תוצר של קידוד טקסט שגוי המניב סימנים בלתי קריאים כגון סימני שאלה.
#:* &quot;תגיד&quot; ב'''ג'יבריש''' זה &quot;úâéã&quot;.‏
#:* שלוש שעות עבדתי על המסמך ועכשיו המחשב מדפיס לי אותו ב'''ג'יבריש'''?!

===גיזרון===
* מאנגלית: gibberish, מהבסיס gibber והסיומת -ish, המציינת בין היתר שפות. ישנן שתי תאוריות למקור הבסיס gibber:&lt;BR&gt;לפי האחת, המקור הוא הפועל gibber, הקרוב לפועל jabber, &quot;[[קשקש#קִשְׁקֵשׁ|לקשקש]]&quot;; אך התיעוד הראשון לפועל זה מאוחר מהתיעוד הראשון למלה gibberish, ולכן נכונות התאוריה מוטלת בספק.&lt;BR&gt;לפי השניה, נקראת השפה על שמו של ה[[אלכימאי]] הערבי {{יוניקוד|جَابِر بِن حَيَّان|מוגדל}} (תעתיק מדויק: גָּ'אבִּר בִּן־חַיָّאן), הידוע גם בשמו הלטיני Geber, אשר כתב את עבודותיו בכתב סתרים לא מובן לאחרים מחשש לרדיפה דתית.

===מילים נרדפות===
* [[סינית]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gibberish}}

===ראו גם===
* [[איגיון]]
* [[הגיון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ג'יבריש}}
* [https://info.org.il/hebrew_magic.php תיקון קידוד]

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:אנגלית]]
[[קטגוריה:מחשבים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]</text>
      <sha1>mx2xprgk7t4uzzcroy9km32ykowngah</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ודפח&quot;ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8698</id>
    <revision>
      <id>520307</id>
      <parentid>208948</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:35:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="446" sha1="al7ib3duvd7bhagzxgvs8pc3mxet4d3" xml:space="preserve">==ודפח&quot;ח==
#ודברי פי חכם חן.
#:* 'גם משה רבנו כשיקום לתחייה אשר תהיה בפסח, מיד ישיר שירת הים כאילו נעשה הנס עכשיו, '''ודפח&quot;ח'''' - מתוך &quot;[https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shmaatin/sloshets.htm הפטרת שבת חול המועד פסח]&quot; מאת הרב צבי סלושץ באתר &quot;[http://www.daat.ac.il/ דעת]&quot;.

[[קטגוריה:ראשי תיבות]]</text>
      <sha1>al7ib3duvd7bhagzxgvs8pc3mxet4d3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8713</id>
    <revision>
      <id>519801</id>
      <parentid>498027</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:30:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519801</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4384" sha1="kg4hcaynvyh5oiwf27vbu0yzyp73nbd" xml:space="preserve">==סְלִיחָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סליחה
|הגייה=sli'''kha'''
|חלק דיבר=שם־עצם (1), מילת־קיראה (2, 3, 4)
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ס|ל|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' סְלִיחוֹת; סְלִיחַת־, ר' סְלִיחוֹת־
}}
# [[ויתור]] על [[עונש]] או על תחושת [[כעס]] כלפי מי ש[[חטא]].
#:* דברי פגעו בו מבלי שהתכוונתי לכך, ולכן התנצלתי וביקשתי את '''סליחתו'''.
#:* &quot;בשעות של צער הייתי מקלל [...] ובשעות של התקררות רוח הייתי חוזר עליהם, מתרצה ליאהא ומתפייס לקושציי ומבקש מהם ומכל מי שכמותם '''סליחה''' ומחילה&quot; ([https://www.benyehuda.org/mos/susati.html &quot;סוסתי&quot;,] [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאַתָּה אֱלוֹהַּ '''סְלִיחוֹת''' חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ־אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְלֹא עֲזַבְתָּם|נחמיה|ט|יז}}
# מילה המבטאת [[התנצלות]] ובקשת '''סליחה (1)'''.
#:* '''סליחה''', לא התכוונתי לפגוע בך.
# מילה המשמשת לצורך [[הסבה|הסבת]] [[תשומת לב]] או לקראת [[בקשה]].
#:* '''סליחה''', מה השעה?
#:* &quot;אֶה... '''סליחה''', מְסיוּ אפרת. יש לאדוני גפרוּר?&quot; ([https://www.benyehuda.org/gnessin/beterem.html &quot;בטרם&quot;,] [[w:אורי ניסן גנסין|אורי ניסן גנסין]])
# מילה המַּביעה [[תרעומת]] ו[[התנגדות]].
#:* '''סליחה''', מה אתה חושב שאתה עושה?!
#:* '''סליחה''', הגזמת, עד כאן!


===מילים נרדפות===
* [[כפרה]], [[מחילה]], [[ חנינה ]](1)
* [[סלח לי]] (3)

===תרגום===
{{תר|ויתור על עונש}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|perdono}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|forgiveness|pardon}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית| Verzeihung|Vergebung}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|vergeving|vergiffenis}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|megbocsátás}}
*טורקית: {{ת|טורקית|af|bağışlama}}
*יוונית: {{ת|יוונית|συγγνώμη}} (תעתיק: syngnómi)
*יפנית: {{ת|יפנית|容赦}} (תעתיק: yōsha)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|tilgivelse}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|perdón}}
*ערבית: {{ת|ערבית|عفو}} (תעתיק: עַפְו)
:::{{ת|ערבית|مسامحة}} (תעתיק: מֻסָאמַחָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|wybaczenie|przebaczenie}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|perdão}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|odpuštění}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|pardon}}
*רוסית:{{ת|רוסית| извинение}} (תעתיק: izvinénije)
::{{ת|רוסית|прощение}} (תעתיק: proščénije)
*שוודית: {{ת|שוודית|förlåtelse}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|מילת קריאה}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|scusi}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|excuse me|pardon me}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Entschuldigung}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|pardon|excuseer}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|elnézést|bocsánat}}
*טורקית: {{ת|טורקית|pardon|affedersin}}
*יוונית: {{ת|יוונית|συγγνώμη}} (תעתיק: syngnómi)
*יפנית: {{ת|יפנית|すみません}}
:::(תעתיק: sumimasen)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|unnskyld|beklager}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|perdón|disculpe}}
*ערבית: {{ת|ערבית|إسمح لي}} (תעתיק: אִסְמַח לִי)
:::{{ת|ערבית|عفوا‎}} (תעתיק: עַפְוָא[ן])
*פולנית: {{ת|פולנית|przepraszam}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|com licença}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|promiňte}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|pardon|excusez-moi}}
*רוסית: {{ת|רוסית|извини}} (תעתיק: izviní)
::{{ת|רוסית|прости́}} (תעתיק: prostí)
*שוודית: {{ת|שוודית|ursäkta|förlåt}}
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[סליחות]]
* [[עמכם הסליחה]]

{{שורש|סלח}}
[[קטגוריה:מילות קריאה]]</text>
      <sha1>kg4hcaynvyh5oiwf27vbu0yzyp73nbd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8726</id>
    <revision>
      <id>519750</id>
      <parentid>509617</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:11:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>519750</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6106" sha1="mw3sdr3i0gyv99qpswq0a5g1yspauf1" xml:space="preserve">==דְּיוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דיו
|הגייה=dyo
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|ד|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוֹל}}
|נטיות=ר' דְּיוֹאוֹת; דְּיוֹ־; כ' דְּיוֹאִי, דְּיוֹאֲךָ}}
[[Image:Tintenfass.jpg|שמאל|ממוזער|184px|מכל דיו בצבע כחול]]
# [[נוזל]] המשמש ל[[כתיבה]] ב[[עט]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר '''בַּדְּיוֹ'''.|ירמיהו|לו|יח}}
#:*{{צט/משנה|אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, '''לִדְיוֹ''' כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, '''לִדְיוֹ''' כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק.|אבות|ד|כ}}
#:* השארתי את העט פתוח וה'''דיו''' שלו התייבש.
# נוזל כהה המרוסס על ידי [[דיונון|דיונונים]] [[תמנון|ותמנונים]] על מנת להתגונן מפני טורפים.
# נוזל שבו משתמשות [[מדפסת|מדפסות]] הזרקת דיו להדפסת טקסט או תמונות.

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל; והיא משותפת לכמה לשונות שמיות: {{ערבית|ܕܝܘܬܐ|[[דיותא|דְּיוּתָא או דְּיֹותָא]]}} – ארמית, ࡃࡉࡕࡀ – מנדעית, {{ערבית|دَوَاة|דַוָאה}} – ערבית. בעניין זה ראו גם [[דיותה]]. חוקרים אחדים גרסו כי שורש המילה הוא ד־ו־ה, במשמעות זרימה איטית. השוו אל הפועל: [[דוה]] (2).

===צירופים===
* [[דיו סת&quot;ם]]
* [[דיו סתרים]]
* [[טרם יבשה הדיו]]

===נגזרות===
*[[דיותה]]

===מילים נרדפות===
*[[טוש]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inchiostro}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|ink}}
*אסטונית: {{ת|אסטונית|tint}}
*בולגרית: {{ת|בולגרית|мастило}}
*בסקית: {{ת|בסקית|tinta}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მელანი}} (הגייה: מֶלאני)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Tinte}}
*דנית: {{ת|דנית|blæk}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|inkt}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|tinta}}
*יוונית: {{ת|יוונית|μελάνη}}
*יפנית: {{ת|יפנית|インク}}
*סלובנית: {{ת|סלובנית|črnilo}}
*סלובקית: {{ת|סלובקית|atrament}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|tinta}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حبر}}
*פולנית: {{ת|פולנית|atrament}}
*פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|tinta}}
*פינית: {{ת|פינית|muste}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|inkoust}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|encre}}
*רוסית: {{ת|רוסית|чернила}}
}}
===ראו גם===
*[[טיפקס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דיו|שם ויקיפדיה=דְּיוֹ|ויקישיתוף=Category:Ink|שם ויקישיתוף=דְּיוֹ}}

[[קטגוריה:אמצעי כתיבה]][[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]][[קטגוריה:זכר ונקבה]]

===מידע נוסף===
האקדמיה ללשון העברית ממליצה להתייחס למילה &quot;דיו&quot; בלשון נקבה - ראה &quot;[https://hebrew-academy.org.il/2011/03/29/%D7%93%D7%99%D7%95-%D7%96%D7%9B%D7%A8-%D7%90%D7%95-%D7%A0%D7%A7%D7%91%D7%94/ דיו – זכר או נקבה?]&quot; באתר האקדמיה.

==דִּיּוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דיו
|הגייה='''di'''yo
|חלק דיבר=מילת קריאה
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
# קריאה אשר מדרבנת סוס מאומן להתחיל בתנועה, או לנוע מהר יותר.
#:*{{צטזמר|וַאֲנִי יוֹשֵׁב לְמַעְלָה / לִשְׂמֹאלִי מוֹשְׁכוֹת, / &quot;הֵי, '''דִּיּוֹ, דִיּוֹ'''!&quot; / כָּךְ אֶקְרָא לָהּ / וּבְיָדִי הַשּׁוֹט.|song.asp?id{{=}}3108|עֲגָלָה עִם סוּסָה|אבשלום כהן}}
#:*{{צטשיר|והוא עלה למרכבה, '''ו&quot;דיו!&quot;''' לסוסים אמר|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}465&amp;wrkid{{=}}1273|השר משה מונטיפיורי|חיים חפר}}.

===גיזרון===
*{{לועזית|טורקית}} deh. המילה נשאלה לכל אזור הבלקן, וישנן מקבילות ביוונית {{יוונית|ντε|nte}}, בולגרית {{יוונית|де|de}}, רומנית dii, וסרבו־קרואטית {{יוונית|ђи̏ја|đȉja}}.

===ניגודים===
*[[הויסה]]

===תרגום  ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|giddyup}} 
* [[קטגוריה:מילות קריאה]] [[קטגוריה:רכיבה]] ספרדית: [[:es:arre|arre]]
===ראו גם===
*[[הי|הֵי]],[[הוי|הוֹי]]
{{שורש|דיו}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

==דְּיוֹ {{משני|ב}}==
# {{רובד|חז&quot;ל}} [[שני|שְׁנַיִם]] [[כפל]] דבר. 
#:* {{צט/בבלי|'''דיו''' פרצוף פנים היה לאדם האשון|עירובין|יח|א}}
#:* {{צט/בבלי|דיופרה- אילן העושה '''דיו''' פירות בשנה|עירובין|יח.א}}

===גיזרון===
{{להשלים}}
* לועזית{{הבהרה|דרוש ידע בספרדית צרפתית או לטינית למקור התעתיק של חז&quot;ל בצורה זו}} מוכר כ[[דו#|דּוֹ &lt;small&gt;או&lt;/small&gt; דּוּ]] בעיקר כ[[קדומת|קידומת]] למילה.

===נגזרות===
*[[דיומד]]
*[[דיופרה]] (גם [[דופרא|דּוּפְרָא]])
*[[דיודה]]

===ראו גם===
*[[זוג]]
*[[דיוטה]]
*[[דיוקן]]</text>
      <sha1>mw3sdr3i0gyv99qpswq0a5g1yspauf1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בא בימים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8755</id>
    <revision>
      <id>519671</id>
      <parentid>477401</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:43:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2024" sha1="rrpskhtcuvo2las4him024wrni57f7b" xml:space="preserve">==בָּא בַּיָּמִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בא בימים
|הגייה=ba baya'''mim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=נ' בָּאָה בַּיָּמִים
}}
{{תמונה|Native Garhwali Woman In Rishikesh.jpg|אשה באה בימים}}
# מי ש[[בא]]ו עליו [[ימים]] רבים; ש[[גיל]]ו רב.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, '''בָּאִים בַּיָּמִים'''; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח, כַּנָּשִׁים.|בראשית|יח|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, '''בָּא בַּיָּמִים''', וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם לוֹ.|מלכים א|א|א}}
#:* סבתא גיטל '''באה בימים''', גילה כבר למעלה מ־80 שנה.

===פרשנים מפרשים===
* מצודת דוד: &quot;זקן בא בימים – כי זקן יאמר בלשון בני אדם על המוחש הנראה באדם, מלובן השער והקמטת הפנים, ולפעמים תקדים לבוא בלא עת, ולזה פירש ואמר בא בימים, כאומר הזקנה בא בזמנו לפי הימים.&quot;
* דרשת חז&quot;ל: מילא את ימיו בעשיית הטוב, וכמו בא טעון בכל ימי חייו שלא הלכו לריק.

===מילים נרדפות===
*[[זקן]]
*[[ישיש]]
*[[קשיש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|old|man of years|advanced in age}}

===ראו גם===
* [[הגיע לגבורות]]
* [[זקנה]]
* [[מבגר|מבוגר]]


===קישורים חיצוניים===
* [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3173960,00.html פירוש הביטוי] במאמר ב־Ynet.

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:גילים]]</text>
      <sha1>rrpskhtcuvo2las4him024wrni57f7b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גברתן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8832</id>
    <revision>
      <id>519695</id>
      <parentid>464004</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:50:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2221" sha1="a0je74kema5xvbmc2wzguxsppaoiw4g" xml:space="preserve">==גְּבַרְתָּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גברתן
|הגייה=gvar'''tan'''
|חלק דיבר=שם־עצם, שם־תאר
|מין=זכר
|שורש={{שרש|גבר|ג־ב־ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטַלְתָּן}}
|נטיות= ר' גְּבַרְתָּנִים, נ' גְּבַרְתָּנִית
}}
# {{חזל}} אדם [[חזק]] ומוצק.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|ויאמר אדני אל משה: קח לך את יהושע בן נון &lt;small&gt;({{פסוק|במדבר|כז|יח}})&lt;/small&gt; – '''גברתן''' כמוך קח לי.|ספרי על דברים|לא|יד}}
#:* ראה איך ה'''גברתן''' הזה מאיים על השומר.
#:* אמש חבורת '''גברתנים''' שדדה והכתה נמרצות [[קשיש]].
#:* &quot;...לפני כ־150 שנה התייצב בראש שודדי המשפחה '''גברתן''' מ'''גברתניה''', צאדק אל־ג'מאעיני, שסירב באופן שיטתי להעביר את כספי המיסים ליעדם הסולטני.&quot; (מתוך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2965879,00.html כתבה ב־Ynet]).
#:* רק לאחרונה נכנסו לחדר שלי שבעה בני משפחה, מהם ארבעה '''גברתנים''', סגרו את הדלת אחריהם, דפקו על השולחן ואמרו שהם לא יוצאים עד שאני נותנת להם מה שהם רוצים.&quot; (מתוך [http://www.protect-usa.com/ynet.html כתבה ב־Ynet]).
# {{חזל}}, נקבה, מתיחס למחלה&lt;/small&gt; קשה מאד.
#:*{{צט/רבה|&lt;small&gt;וּכְאֵב אָנוּשׁ (ישעיהו יז יא)...&lt;/small&gt; ורבנן אמרי: הבאתם עליכם מכה גברתנית וקשה.|ויקרא|יח|ג}}  


===גיזרון===
*לשון חז&quot;ל משורש מקראי.

===מילים נרדפות===
* [[בריון]]
* [[ג'באר]] (סלנג - מערבית)
* [[ז'לוב|זְ'לוֹבּ]] (סלנג - מהשפות הסלאביות)
* [[מאצ'ו]] (לעז)

===ניגודים===
* [[חלשלוש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tough}}, {{ת|אנגלית|tough guy}}

===ראו גם===
* [[אלים]]
* [[גבר#גֶּבֶר א|גבר]]

{{שורש|גבר}}

[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>a0je74kema5xvbmc2wzguxsppaoiw4g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איש אשכולות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8966</id>
    <revision>
      <id>520159</id>
      <parentid>493409</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:29:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520159</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4272" sha1="3poc2jdv2cipl982dkzl4sj359sjb0x" xml:space="preserve">==אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=איש־אשכולות
|הגייה='''ish''' eshko'''lot'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=נ' אֵשֶׁת־אַשְׁכּוֹלוֹת‏, ר' אַנְשֵׁי־אַשְׁכּוֹלוֹת‏}}
# אדם בעל [[כשרון|כישרונות]] רבים, מי שידיעותיו רחבות מאוד.
#:* {{צטבי|ספרים נכתבו עליו ועוד ייכתבו. כי הוא '''איש אשכולות''', חכם כולל, מאותו סוג, ההולך ופוחת בדורנו דור ההתמחות וההתפרטות.|https://benyehuda.org/cohen_yisrael/segel17.html|מרדכי מארטין בובר|ישראל כהן}}
#:* לדעתי אדם הבקיא בנגינה, בשירה, בהלחנה ובכתיבה הוא '''איש אשכולות'''.

===גיזרון===
* לעומת הפרשנות המסורתית, יש הגורסים שמקור המילה יווני בהגיית: סְכוֹלֶה '''schole''', שהושאלה לעברית בתוספת [[אל&quot;ף פרוסתטית]] בצורה: [[אסכולה]],כלומר &quot;אִישׁ אַשְׁכּוֹלות&quot; = &quot;איש של אסכולות רבות&quot;  ראו למשל בספר &quot;ערך מלין&quot; ל[[w:שלמה יהודה רפפורט|שלמה יהודה רפפורט]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34502&amp;st=&amp;pgnum=241 בערך &quot;אשכולות&quot;]. כך, בפסוק המצוטט בדברי המשנה ({{צט/תנ&quot;ך|אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי|מיכה|ז|א}}) מופיע &quot;אֶשׁכּוֹל&quot; בסגול, ובמילה &quot;אַסְכּוֹלָה&quot; האל&quot;ף בפתח. בעברית החדשה, ההגיה הרווחת של הביטוי היא &quot;איש אֶשְׁכּוֹלוֹת&quot; בסגול. במהדורה הישנה של מילון אבן־שושן מופיע &quot;איש אַשְׁכּוֹלוֹת&quot; בפתח, אבל במהדורה החדשה נכנעו להגיה הרווחת ומופיע &quot;איש אֶשְׁכּוֹלוֹת&quot; בסגול.
* השוו גם ל: {{צט/רבה|'''אסכולי''' פרעה|דברים|ב|כח}} בהוראת '''מלומדי'''-פרעה.

===פרשנים מפרשים===
* במשנה, מסכת סוטה נכתב: {{צט|משמת יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, בטלו האשכולות, שנאמר 'אין אשכול' (מיכה ז א)|משנה סוטה ט ט}}. על המילה '''אשכולות''' נכתב בתלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|מאי אשכולות? אמר רב יהודה אמר שמואל: '''איש שהכל בו'''|סוטה|מז|ב}}. יש שהשתמשו במילה &quot;אשכולות&quot; במקום הביטוי &quot;איש אשכולות&quot;. למשל: {{הדגשה|כבר בשבת ישראל בספרד ואחרי כן באיטאליא היו בהם חכמים גדולים,  אשר בצדק יכלו להקרא בשם '''אשכולות''' במובן התלמודי:  &quot;איש שהכל בו&quot;|&quot;[https://benyehuda.org/malal/malal_040.html שתי בכיות הללו למה?]&quot;, [[w:משה לייב ליליינבלום|משה לייב ליליינבלום]]}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|renaissance man|polymath}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|polymathe}}
* רוסית: {{ת|רוסית|эрудит}}

===מידע נוסף===
טעות רווחת היא להגות את המילה אשכולות בביטוי איש־אשכולות כך: '''אֶ'''שכולות (א בתנועת סגול) במקום '''אַ'''שכולות (א בתנועת פתח), וזאת בשל הבלבול בין אֶשכולות-הריבוי של אֶשכול במובן צרור לבין אַשכולות-הריבוי של אֶשכול במובן של למדן מופלג.

===ראו גם===
* [[אשכול]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=איש אשכולות}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:מילים בעלות אל&quot;ף פרוסתטית]]</text>
      <sha1>3poc2jdv2cipl982dkzl4sj359sjb0x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדישות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8970</id>
    <revision>
      <id>520460</id>
      <parentid>502153</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:45:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520460</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3082" sha1="6wu0icztyvgveyhzank96yb3oeec6fq" xml:space="preserve">==אֲדִישׁוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = אדישות
| הגייה = adi'''shut'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = נקבה
| שורש = {{שרש3|א|ד|שׁ}}
| דרך תצורה = {{מוספית|אדיש|מנוקד=אָדִישׁ|־וּת}}
| נטיות = 
}}
# חוסר עניין או חוסר [[אכפת]]יות.
#:* &quot;...איך אפשר להסביר את ה'''אדישות''' וחוסר האכפתיות של מרבית הציבור החילוני באוניברסיטה אל מול הלהט האין סופי של הציבור הדתי באותה אוניברסיטה?&quot; ([http://www.biu.ac.il/soc/po/br/article1.html מתוך עיתון הסטודנטים], המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן)
# מצב של רוגע וחוסר התרגשות, אי־חשיפת רגשות.
#:* גם כשהוצגו לפניו תמונות זוועתיות של גופות קרבנותיו המשיך הרוצח להגיב ב'''אדישות'''.
#:* גם כשהוצגו לפניו תמונות זוועתיות של דיכוי ממסדי בחסות הקורונה התעקש הכתב לתלות את חוסר הרצון של הציבור לקנות בקניון ב&quot;'''אדישותו''' של הציבור&quot;.

===גיזרון===
* {{חידוש|אליעזר בן־יהודה}}. כך כתב במאמר בעיתונו &quot;האור&quot; שהתפרסם בכ' בכסלו תרנ&quot;ג, על פי המופיע בתלמוד בארמית: {{הדגשה|&quot;טוביה דשמע ואדיש חלפוה בישתיה מאה&quot;|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז', גמרא א')}}, לפי פירושו: &quot;אשרי השומע ואודש, לאמור ולא איכפת לו, תחלופנה עליו מאה רעות&quot;, וכן: {{הדגשה|&quot;סבא סבא אכול ואדיש&quot;|(תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, דף כ', פרק ב', הלכה א', גמרא ז')}}, לפי פירושו: &quot;זקן, אכול ולא יכפת לך דבר&quot;. על בסיס אלה הציע: &quot;ונעשה מזה שם תואר אדיש על משקל חָסִיד, נָדִיב, ושם המקרה אדישות, על משקל נדיבות, חסידות&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[אפתיה]]

===ניגודים===
* [[היסטריה]]
* [[התלהבות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|indifference}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فُتُور}} 
* פינית: {{ת|פינית|penseys}}

===ראו גם===
* [[דכוי]]
* [[אדיש]]
* [[חסר אונים#חֹסֶר אוֹנִים|חוסר אונים]]
* [[מפנמות|מופנמות]]
* [[קר רוח#קֹר רוּח|קור רוח]]
* [[רגע#רֹגַע|רוגע]]
* [[שויון נפש|שוויון נפש]]
* [[שלוה|שלווה]]
* [[שקט]]

===קישורים חיצוניים===
* על &quot;אדישות&quot; ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר [https://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה]

{{שורש|אדשׁ}}

[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:תכונות]]</text>
      <sha1>6wu0icztyvgveyhzank96yb3oeec6fq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדיש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8971</id>
    <revision>
      <id>519790</id>
      <parentid>517709</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:27:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519790</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3801" sha1="tngva9yoo5tz7k60tqgnb1j3h28lumz" xml:space="preserve">==אָדִישׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אדיש
|הגייה=a'''dish'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש|אדשׁ|א־ד־שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=ר' אֲדִישִׁים; נ' אֲדִישָׁה, נ&quot;ר אֲדִישׁוֹת
}}
{{נגן|קובץ=He-אָדִישׁ.ogg|כתובית=הגיה}}
# המגלה חוסר [[עניין]] או חוסר [[אכפתיות]].
#:*{{צטשיר|הוא לא שמע קולם של אלה / שהזהירוהו,  נשאר '''אדיש'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}166&amp;wrkid{{=}}362|אמרו לו|פלויצ'יני|ללא|מתרגם=עלי מוהר}}
#:*{{צטשיר|ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש / ולמען האמת אני די '''אדיש''' / המצב אומנם ביש / אך איני מרגיש|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}605&amp;wrkid{{=}}2447|עברנו את פרעה נעבור גם את זה|מאיר אריאל}}
#:* חברי ההנהלה נותרו '''אדישים''' לעסקה גם כאשר הציע להם אהרון עסקה טובה יותר.
#:* כיצד נותר אתה '''אדיש''' אל מול מראות הילדים הרעבים המגיעות מאפריקה?

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} ע&quot;פ הפועל הארמי &quot;אדש&quot; המופיע בתלמוד, כגון: {{צט/בבלי|טוביה דשמע '''ואדיש''' חלפוה בישתיה מאה|סנהדרין|ז|א}}, לפי פירושו: &quot;אשרי השומע ואודש, לאמור ולא איכפת לו, תחלופנה עליו מאה רעות&quot;, וכן: {{צט/ירושלמי הלכה|סבא סבא אכול '''ואדיש'''|קידושין|א|ז}}, לפי פירושו: &quot;זקן, אכול ולא יכפת לך דבר&quot;. על בסיס אלה הציע: &quot;ונעשה מזה שם תואר אָדִיש על משקל חָסִיד, נָדִיב, ושם המקרה אדישות, על משקל נדיבות, חסידות&quot;.&lt;ref&gt;'[https://benyehuda.org/read/6998#ch206 ההגדלה וההקטנה בלשון]', &quot;האור&quot; כ' כסלו תרנ&quot;ז.&lt;/ref&gt;

===מידע נוסף===
*'''הערוך''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51750&amp;st=&amp;pgnum=167 דש1]) פירש כמו אב&quot;י בהוראת שתיקה וחוסר הקפדה, אבל לדעתו האל&quot;ף אינה שורשית&lt;ref&gt;ב[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=d%24%24%20V&amp;cits=all CAL] מצויין ששורשו ד־שׁ־שׁ.&lt;/ref&gt;. אבל קוהוט (בערוך השלם שם) ואב&quot;י סברו שהאל&quot;ף שורשית. 
*לדעת '''רש&quot;י''' (סנהדרין שם) הוא משורש ד־ו־שׁ בהוראת התרגלות (אחת מהוראות הפועל [[דש]]). '''תוספות''' (קידושין ל&quot;א ע&quot;ב ד&quot;ה וטורדו) פירשו בירושלמי הנ&quot;ל בהוראת לעיסה, טחינה, כמו המשמעות הרגילה של 'דש'.

===נגזרות===
* [[אדישות]]

===מילים נרדפות===
* [[אפאתי]]
* [[נונשלנטי]]
* [[פלגמטי|פלגמאטי]]
* [[קר רוח]]
* [[רגוע]]
* [[שוה נפש|שווה נפש]]

===ניגודים===
* [[היסטרי]]
* [[מתלהב]]
* [[נרגש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|indifferent}}
* שוודית: {{ת|שוודית|likgiltig}}

===ראו גם===
* [[רגוע|רגוע]]
* [[שלו]]
* [[שקט]]

===קישורים חיצוניים===
* על &quot;אדיש&quot; ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה ב[https://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|אדשׁ}}

[[קטגוריה:בעלי תכונה]]
[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>tngva9yoo5tz7k60tqgnb1j3h28lumz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קוממיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8991</id>
    <revision>
      <id>520474</id>
      <parentid>247998</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:51:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520474</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3262" sha1="aqz3eldtxxjlimo5c04gs3rklwwqhq0" xml:space="preserve">==קוֹמְמִיּוּת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קוממיות
|הגייה=komemi'''yut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ו|ם}}
|דרך תצורה=[[קומם]] + ־וּת
|נטיות=
}}
# עצמאות מדינית, ריבונות.
#:*{{צט|בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי '''קוֹמְמִיּוּת''' מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי.|מגילת העצמאות של מדינת ישראל}}

===צירופים===
* [[מלחמת הקוממיות]]

===מילים נרדפות===
* [[עצמאות]]
* [[קוממות]]
* [[רבונות|ריבונות]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|independence}}
* אנדונזית: {{ת|אינדונזית|kemerdekaan}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|iseseisvus}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Selbständigkeit}}
|
* פינית: {{ת|פינית|itsenäisyys}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|nezávislost}}
* רוסית: {{ת|רוסית|независимость}}
* שבדית: {{ת|שבדית|självständighet}}
}}

===ראו גם===
* [[ארץ ישראל]]
* [[ישראל]]
* [[מדינת ישראל]]

{{שורש|קום}}

[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:תואר־הפועל]]

==קוֹמְמִיּוּת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קוממיות
|הגייה=komemi'''yut'''
|חלק דיבר=תואר־הפועל
|מין=
|שורש={{שרש3|ק|ו|ם}}
|דרך תצורה=[[קומם]] + ־וּת
|נטיות=
}}
# בגאווה, בקומה זקופה, בראש מורם.
#:*{{צט|הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ '''קוֹמְמִיוּת''' לְאַרְצֵנוּ.|ברכת המזון/ספרד}}
#:*{{הדגשה|&quot;וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה '''קוֹמְמִיּוּת''' לְאַרְצֵנוּ&quot;|(משנה תורה, ספר אהבה)}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים, וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם '''קוֹמְמִיּוּת'''|ויקרא|כו|יג}}.

===מילים נרדפות===
* [[גאוה|גאווה]]
* [[זקיפות קומה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|proudly}}

===ראו גם===
* [[גאה]]
* [[כבוד]]

===קישורים חיצוניים===
* [https://www.tora.co.il/parasha/bhar_bchukotai_62.htm קוממיות] באתר תורה.

{{שורש|קום}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>aqz3eldtxxjlimo5c04gs3rklwwqhq0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ער</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9024</id>
    <revision>
      <id>520500</id>
      <parentid>514045</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:04:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520500</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6907" sha1="hh3w5jck9f076tyjzc22pw4tylwkc6g" xml:space="preserve">==עֵר (גם: עָר)==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ער
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|ו|ר|א}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]]
|בניין=קל
}}
# שאינו ישן, שנמצא בהכרה מלאה.
#:* &quot;וכה ישבתי '''ער''' ולא '''ער''', נים ולא נים, והתחילו עיני דומעות קצת&quot; ([https://www.benyehuda.org/perets/yoxanan_04.html &quot;מספּורי יוחנן המלמד&quot;], [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]])
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי '''עֵר'''|שיר השירים|ה|ב}}
#:* {{צט|...אפילו הוא '''ער''' והיא ישנה הוא ישן והיא '''ערה''' אין חוששין שמא נתעסקו בדבר אחר...|תוספתא, סדר נשים, מסכת גיטין, פרק ה'}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; היה פעיל, נמרץ.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''עוּרִי עוּרִי''' דְּבוֹרָה '''עוּרִי עוּרִי''' דַּבְּרִי שִׁיר|שופטים|ה|יב}} 
# הייתה בו מודעות לדבר, נתן תשומת לב.
#:* &quot;יש מקום להאשים אותו על שלא היה '''ער''' לדבר.&quot; ([https://www.benyehuda.org/steinberg_yehuda/dr_orlov.html &quot;דוקטור אורלוב&quot;], [[w:יהודה שטיינברג|יהודה שטיינברג]])
#:* &quot;מטבעו '''ער''' וקשוב הוא ישי הקטן, מבין דבר מתוך דבר ונענה לכל המתרחש סביבו במרץ ובלי דחוי.&quot; ([https://www.benyehuda.org/dizengoff/yishai.html &quot;מחיי ישי התימני&quot;], [[w:מאיר דיזנגוף|מאיר דיזנגוף]])
# דמות מקראית בנו של יהודה אשר נולד לו מבת שוע ונכדו של יעקב. אחיהם הבכור של אונן ושלה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי '''עֵר''' בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיְמִתֵהוּ יְהוָה|בראשית|לח|ז}}

===גיזרון===
*(4:)כנראה והביטוי העלום מספר מלאכי {{צט/תנ&quot;ך|ער וענה|מלאכי|ב|יב}} הוא דוגמא 'ללשון נקייה' (הנמנעת מאזכור מקראי של שם הפועל: אונן) או אף הועתקה כשגיאה, והכוונה ל'''[[w:ער|ער]] ו[[אונן]]''' (אחיו). הפסוק בא להזהיר את העושים מעשי ער ואחיו אונן באוהלי יעקוב : {{צט/תנ&quot;ך|יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה ([[w:ער|ער]] ואונן) מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה [[צבא]]ות|מלאכי|ב|יב}}

===הערה===
* בבניין קל בעיקר בהווה ובציווי. צורת הציווי משמשת כקריאת זירוז, קריאה לפעולה.

===גיזרון===
* לשון המקרא.
===נגזרות===
*[[ערני|עֵרָנִי]]
*[[ערות|עֵרוּת]]

===ניגודים===
* [[ישן]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|awake|wake}}‏ 
* רוסית: {{ת|רוסית|бодрствующий|бодрый}}

{{שורש|עור א}}


===ראו גם===
* [[נעור|ניעור]]
* [[העיר]]
* [[עורר]]
* [[התעורר]]
* [[עירור]]

==עָר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ער
|הגייה=ar
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ו|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָל}}
|נטיות=ר' עָרִים; עַר־, ר' עֲרֵי־
}}{{תמונה|Laurus nobilis flowers.jpg|ער אציל}}
# סוג [[עץ]] הנפוץ בחורש הים־התיכוני. ל[[עלה|עליו]] ריח נעים והם משמשים [[תבלין]] בבישול.
#:*{{צט/בבלי|אנפקא דחמרא באטרפא '''דעראה'''|גיטין|סט|ב}}
#:* '''ער''' אציל נפוץ כשיח נוי בגנים משום שהוא נוח לעיצוב בגיזום.

===גיזרון===
* לפי שם הצמח {{לועזית|ארמית}} במבואה לעיל מן התלמוד הבבלי. המילה משותפת גם לערבית: {{ערבית|غَار|עָ'אר}}.

===מילים נרדפות===
* [[דפנה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|laurel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|غار}}
* רוסית: {{ת|רוסית|лавр}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ער אציל|ויקימינים=Laurus nobilis|ויקישיתוף=Laurus nobilis|שם ויקישיתוף=ער אציל}}

[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:עצים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]
{{-}}

==עָר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ער
|הגייה=ar
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ר|ר}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' עָרִים}}
#{{רובד|המקרא}} מְבַקֵּשׁ רָעָה, אוֹיֵב.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה, נָשׂוּא לַשָּׁוְא '''עָרֶיךָ'''|תהלים|קלט|כ}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי; וַיהוה סָר מֵעָלֶיךָ, וַיְהִי '''עָרֶךָ'''.|שמואל א|כח|טז}}
#:*{{צט/רבה|דָּבָר אַחֵר, שִׁנְעָר, שֶׁהֶעֱמִידָה שׂוֹנֵא '''וְעָר''' לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵי זֶה זֶה נְבוּכַדְנֶצַר.|בראשית|לז|ד}}

===גיזרון===
* ככל הנראה מקור המילה {{לועזית|ארמית}} {{צט/תנ&quot;ך|עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר מָרִאי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ '''לְעָרָךְ'''.|דניאל|ד|טז}}. מקביל למילה העברית [[צר#צַר ג|צַר]] (חילופי צ/ע נפוצים בין ארמית לעברית, כגון [[ארץ]]/[[ארעא]], [[חמץ]]/חמיעא, [[צאן]]/ענא).

===נגזרות===
* [[עירים]]
* [[ערר]]
* [[מעורער]]

===מידע נוסף===
*לגבי הפסוק בשמואל, בתרגום השבעים ובתרגום הפשיטתא מופיעה גרסה אחרת: &quot;ויהי עם רעך&quot;.
*בכמה פסוקים שמופיע &quot;עָרִים&quot; בלשון רבים נחלקו המפרשים האם הכוונה לשונא או ל[[עיר#עִיר א|עִיר]], ראו לדוגמא  [[s:ישעיה יד כא|ישעיה יד,כא]]; [[s:מיכה ה יג|מיכה ה,יג]].

==עָר {{משני|ג}}==
#{{רובד|המקרא}} עִיר בְמוֹאָב, בִּירת מוֹאָב אוֹ כּינּוּי לְמוֹאָב כּוּלָה (תָּלוּי בַּפַּרְשָן)
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מַשָּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר מוֹאָב נִדְמָה|ישעיהו|טו|א}}</text>
      <sha1>hh3w5jck9f076tyjzc22pw4tylwkc6g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מנשר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9118</id>
    <revision>
      <id>520396</id>
      <parentid>488825</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:15:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520396</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4111" sha1="6ddkifa2iawbgqmdwu733b8tp0ll0hs" xml:space="preserve">==מִנְשָׁר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מנשר
|הגייה=min'''shar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|שׁ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִנְשָׁרִים; מִנְשַׁר־, ר' מִנְשְׁרֵי־
}}
# [[מסמך]] [[רשמי]] של גוף [[חברתי]] או [[פוליטי]] המציג את ה[[אידאולוגיה]] שנציגי הארגון תומכים בה, במטרה לגייס קולות [[בוחר]]ים.
#:* לאחר פרסום '''המנשר''' התחרט הצאר על כך שחתם עליו.
#:* {{צטבי|המשלוח המהיר של צי וצבא לארץ, '''מנשר''' הנציב המוקיע את זוועות הפורעים בישוב היהודי... מעידים על רצון הממשלה האנגלית למלא את חובתה כלפי שלום הארץ, הצדק האנושי ותביעות המנדט|ben_gurion/anaxnu26.html|על מאורעות אב|דוד בן גוריון}}

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|مِنْشَور|מִנְשור}} – [[כרוז]], [[מכתב]] גלוי; מן השורש {{ערבית|نَشَرَ|נַשַׁרַ}} – [[פרסם]].
:בן־יהודה הציע לראות שורש זה בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|אֶל-חִכְּךָ שֹׁפָר '''כַּנֶּשֶׁר''' עַל-בֵּית ה' יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל-תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ|הושע|ח|א}}. על כך כתב בן־יהודה בעיתונו &quot;האור&quot;: &quot;מה הדמיון הזה של הנשר ללקיחת שופר? הראית מימיך '''נשר''' תוקע בשופר?... אבל, גם הצרוף הזה של נ־ש־ר... יש לו בערבית עוד משמעת: פרסם, הודיע ברבים איזה דבר חדש, איזו בשורה חדשה... מהשורש הזה נוכל לגזור השם 'מִנְשָׁר' למה שקוראים בלשונות העמים מאניפסט, ובערבית מנשור...&quot;. ([http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=19a6tdxateNF6izBEOqQskE1gDUh0v6KkOEgu4a7U%2Ftoe5wKjgHy9dLt8FABJoDMYw%3D%3D מדור &quot;תחית הלשון&quot;] בעיתון &quot;האור&quot;, י&quot;ב חשוון התרנ&quot;ב, 13/11/1891).
:עם זאת יש להעיר כי מבחינה אטימולוגית השערתו של בן־יהודה בעייתית, משום ש־{{יוניקוד|ش|מוגדל}} ערבית מקבילה לשׂי&quot;ן עברית, ולכן היינו מצפים לשורש נ־שׂ־ר (ואולי נס&quot;ר) במשמעות זו.
*[[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] התנגד לחידוש &quot;מנשר&quot; והציע במקומה את &quot;[[כרוז]]&quot;. הוא כתב: &quot;מנשר זה מה פירושו? מי שאינו יודע ערבית, אין ה'מנשר' אומר לו דבר. ומי שיודע ערבית – הרי 'המנשר' כאומר לו: אכן, דלה ועלובה היא עדיין שפתנו העברית&quot;{{הערת שוליים|&quot;כיבושי העברית בדורנו&quot; מאת יצחק אבינרי. מתוך מאמרו של פרופסור [[w:יהודה שנהב|יהודה שנהב]] &quot;הפוליטיקה והתיאולוגיה של התרגום: כיצד מתרגמים נכבה מערבית לעברית?&quot;, סוציולוגיה ישראלית יד (1)}}

===מילים נרדפות===
* [[מניפסט]]
* [[מצע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|manifest}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Manifest}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|manifest}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|proclamación}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|manifeste}}

===ראו גם===
* [[גלוי נאות|גילוי נאות]]
* [[קול קורא]]
* [[תקנון]]

===קישורים חיצוניים===
* על &quot;מנשר&quot; ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר [https://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פוליטיקה]]</text>
      <sha1>6ddkifa2iawbgqmdwu733b8tp0ll0hs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9141</id>
    <revision>
      <id>520654</id>
      <parentid>441617</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:46:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3022" sha1="e78pbqm5w6mwsj4y4bjz28h4d4r0ycw" xml:space="preserve">==אַשְׁמָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אשמה
|הגייה=ash'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|שׁ|ם}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אֲשָׁמוֹת, אַשְׁמַת־}}
# ה[[הרגשה]] של אדם כאשר הוא חושב שעשה משהו רע, לא מקובל, ושאינו תואם את עקרונותיו. בדרך כלל, כאשר פוגעים באדם אחר או מעליבים אותו.
#:* כאשר נזכר כי שכח להזמין את אחד מחבריו למסיבת יום ההולדת, נתקף רגשות '''אשמה'''.
#:* &quot;אינני חש בנפשי שום '''אשמה''', כאילו עוררתי תקות־שוא בלבות ההמונים המחזיקים ברעיוננו&quot; ([https://www.benyehuda.org/herzl/herzl_005.html &quot;נאום באגודת־המכבים&quot;], [[w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב הרצל]])
# אחריות ל[[עבֵרה]] על החוק או על מצוות הדת.
#:* '''אשמתו''' הוכחה בעקבות ניתוח ה[[ראיה|ראיות]] מ[[זירת פשע|זירת הפשע]] ומ[[עדות]] אמינה, ולכן הושלך ל[[כלא]].
#:* {{הדגשה|&quot;וָאֹמְרָה אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ '''וְאַשְׁמָתֵנוּ''' גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם&quot;|(עזרא ט, ו)}}
# אחריות לנזק הנגרם כתוצאה מפעולה או [[מחדל]].
#:* צוות הפיתוח לא הספיק לסיים את התוכנה בזמן ולכן ראש הצוות לקח על עצמו את ה'''אשמה'''.

===גזרון===
*  ערבית גלילית, &quot;בִּתוּ'מֲה&quot;, בהוראת &quot;באשמה&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[נקיפות מצפון]] (1)

===ניגודים===
* [[זכאות]] (2)

===תרגום===
* אנגלית:
:# {{ת|אנגלית|guilt}}
:# {{ת|אנגלית|charge}}
:# {{ת|אנגלית|fault}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تُهْمَة}}
===מידע נוסף===
אין לבלבל עם לאשמה כשם הפועל [[אשם|אָשַׁם]] כמו {{צט/תנ&quot;ך| וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ|ויקרא|ה|כו}}.
===ראו גם===
* [[אחריות]]
* [[אשם]]
* [[האשמה]]
* [[מצפון]]
* [[נאשם]]
* [[קטגוריה]]
===מידע נוסף===
* אין לבלבל עם אשמה או אָשְמָה שם הפועל [[אשם|אָשַׁם]] {{צט/תנ&quot;ך|מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ|ויקרא|ה|כו}}
===לקריאה נוספת===
* ''כוחה הנורא של אשמה קטנה: ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי'', א. ב. יהושע, הוצאת ידיעות (ספרי חמד), תל אביב, 1998.

{{שורש|אשׁם}}
[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>e78pbqm5w6mwsj4y4bjz28h4d4r0ycw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בגידה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9142</id>
    <revision>
      <id>520630</id>
      <parentid>489757</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:41:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520630</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3096" sha1="hgf09siti9xb97g6a0vjd3ou0cansws" xml:space="preserve">== בְּגִידָה ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בגידה
|הגייה=bgi'''da'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ב|ג|ד|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' בְּגִידוֹת}}
{{נגן|קובץ=He-בְּגִידָה.ogg|כתובית=הגיה}}
{{תמונה|Rowlandson - Stolen Kisses.jpg|&quot;נשיקות גנובות&quot;, איור מעשה ידי תומאס רוולנדסון. באיור, ניתן לראות את הבעל מביט לכיוון אחד, בעוד אשתו בוגדת בו מאחוריו}}
# מסירת מידע מדיני רגיש למדינת אויב.
#:* החוק קובע כי '''בגידה''' במדינה היא רק כאשר מסירת המידע מתבצעת למדינת אויב, ולא ל[[בעל ברית|בעלת ברית]]. יחס מחמיר במיוחד ניתן לבגידה של אדם במדינתו, באמצעות סיועו לאויב במאבקו כנגד המדינה. על בגידה כזו חל לעיתים עונש מוות (גם בישראל, בסעיפים 97–99 של חוק העונשין ובסעיף 43 של חוק השיפוט הצבאי).
# הפרת אמון קשה, שבה הצד הנפגע מתקיעת &quot;סכין בגב&quot; של הפוגע. מעילה כספית נחשבת לבגידה באירגון. מסירת סודות שהופקדו בידיך. המעילה באמון היא הפרה של סעיף מפורש בחוזה שבין הצדדים או פגיעה ביחסי אמון שאינם יחסים חוזיים. בוגד נודע, ששמו הפך לסמל לבגידה, הוא יהודה איש קריות, שהיה אחד משנים עשר השליחים המוזכרים בברית החדשה, ולפי הכתבים הנוצריים, בגד בישו ומסר אותו לידי השלטונות הרומאיים. 
#בחברה המודרנית לעיתים גם חוסר נאמנות מינית מוגדרת כ&quot;בגידה&quot; (באנגלית: cheating).

=== מילים נרדפות ===
* [[הפרת אמונים]]
* [[מעילה]]
* [[סכין בגב]]

=== ניגודים ===
* [[נאמנות]]

=== תרגום ===
{{תר|מסירת מידע לאויב}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|treason}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|verrat}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|trahison}}
* רוסית: {{ת|רוסית|предательство|измена}}
{{תר-סוף}}

{{תר|הפרת אמון}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|betrayal}}
{{תר-סוף}}

=== ראו גם ===
* [[בגד#בָּגַד|בגד]]
* [[בוגד]] / {{הדגשה|'''בֹּגְדוֹת''';|(צפניה, ג,ד)}}
* [[הונאה]]
* [[חפרפרת]]
* [[חתר תחתיו]]
* [[מהפכה]]
* [[מרד#מֶרֶד|מרד]]
* [[מרמה]]
* [[רגול|ריגול]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בגידה}}
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.3117189 האם יש קשר בין בגידה לבגדים ובין מעילה למעיל?], הארץ.

{{שורש|בגד א}}</text>
      <sha1>hgf09siti9xb97g6a0vjd3ou0cansws</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קובה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9188</id>
    <revision>
      <id>520002</id>
      <parentid>460895</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:10:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520002</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2675" sha1="o4t4wcojg150fwh4fhq9w2e8awpoavv" xml:space="preserve">==קוּבֶּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קובה
|הגייה='''ku'''be
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נ
|שורש={{שרש3|ק|ב|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}}
|נטיות=ר' קוּבּוֹת; קוּבַּת־, ר' קוּבּוֹת־
}}{{תמונה|Koobe and tahini sauce.jpg|קובה וטחינה}}
# מאכל מהמטבח המזרחי: [[כיסן]] אוֹבָלי או עגול עשוי [[סולת]] או [[בורגול]] בדרך כלל וממולא בבשר, מטוגן או מבושל במרק.
#:* להכנת ה'''קובה''' קורצים כדור מעיסת הסולת, משטחים, שמים מן המילוי במרכז העיגול וסוגרים.

===גיזרון===
*{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|كُبَّة|כֻּבָּה}} – [[כדור]].

===צירופים===
* [[קובה פתיתה]]
* [[קובה במיה]]
* [[קובה סלק]]
* [[קובה דלעת]]
* [[קובה אורז]]
* [[קובה שפתה]]
* [[קובה חמוסטה]]


===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|koube}}

===ראו גם===
* [[קרעפלאך]]
* [[גומבוץ]]
* [[תבית]]
* [[סמבוסק]]
* [[עמבה]]
* [[סביח]]
* [[עוגיות בעבע]]
* [[בהרט]]


===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קובה (מאכל)|ויקישיתוף=File:Koobe and tahini sauce.jpg}}

[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:המטבח הים תיכוני]]

==קוּבָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קובה
|הגייה='''ku'''ba
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
{{תמונה|Flag of Cuba.svg|דגל קובה}}
{{תמונה|Coat of Arms of Cuba.svg|סמל קובה}}
# רפובליקה קומוניסטית המתפרשת על פני ארכיפלג בצפון האיים הקאריביים. בירתה [[הואנה|הוואנה]]. מקור השם הוא בשפת בני הטאינו, שגרו במקום לפני נחיתת הספרדים[https://www.alfredcarrada.org/notes8.html].
#:* אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר באיים הקאריביים ובמרכז אמריקה נמצאת ב'''קובה'''.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Cuba}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Cuba}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קובה|ויקישיתוף=Category:Cuba|שם ויקישיתוף=קובה|ויקימסע=קובה}}

[[קטגוריה:מדינות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>o4t4wcojg150fwh4fhq9w2e8awpoavv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הלך החבל אחר הדלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9225</id>
    <revision>
      <id>520112</id>
      <parentid>426531</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:56:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520112</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2579" sha1="flpzw97lmiv4mmhwxuittxbqsojlk9g" xml:space="preserve">==הָלַךְ הַחֶבֶל אַחַר הַדְּלִי==
# {{רובד|עברית חדשה}} צרה אחר צרה, הפסד אחר הפסד. 
#:* {{צטבי|התביעה נדחתה למגינת לבו של התובע מגלה-הטמירין, ובית המשפּט הטיל עליו, נוסף על כך, גם לשלם את הוצאותיה של הנתבעת. הלך החבל אחר הדלי.| https://benyehuda.org/read/8581|דמויות מבית המשפט|שניאור זלמן חשין}}
#:* {{צטבי|אותו מזל מר, שחטף מבין זרועותיה את בעלה, ארב, כנראה, כל השנים גם לבנה. מיד לאחר שנסתלק בעלה, נתקיים בה מה שמרגלא בפי הבריות: “הלך החבל אחר הדלי”. צרות אחר צרות תכפו עליה, פשטו עליה פורעניות, תחלואים, רעב, עלבונות…|https://benyehuda.org/read/18079|במשעול הצר|אהרן אברהם קבק}}
# {{רובד|עברית חדשה}} נמשך אחרי מישהו, עשה כמוהו.
#:* {{צטבי|אשתו הראשונה מרגלית הייתה אחות. היא עבדה בבית החולים בדיר יאסין (הוא בית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול). '''אז הלך החבל אחרי הדלי''', וגם אריק הגיע לירושלים.| https://benyehuda.org/read/26528|מישאל – האיש שעשה מה שצריך היה לעשות ולא רץ לספר לחברה|כרמית גיא}}

===מקור===
* {{צט|אמר יהודה ליוסף: מה נאמר לאבא, אמר לו: אמור לאביך '''הלך החבל אחר הדלי'''.|תנחומא ויגש}} 
* {{צטבי|ויאמר יוסף: כה תאמר אל אביך: '''הלך החבל אחר הדלי''', לאמר: הלך בנימין אחרי יוסף.| https://benyehuda.org/read/5015|פרוזה מן העזבון – מספורי האגדה|חיים נחמן ביאליק}}

===מובאות נוספות===
* &quot;הוֹ לַדְּלִי, הוֹ לַדְּלִי, הוֹ לַדְּלִי אֶשְׁלַח יָדִי – '''זֶה הַדְּלִי, אַחֲרָיו הַחֶבֶל, לֹא הָלַךְ בִּכְדִי'''&quot; ([https://www.zemer.co.il/song.asp?id=720 &quot;דבקת רועים&quot;], [[w:עמנואל זמיר|עמנואל זמיר]], מתוך [http://www.zemer.co.il/ אתר &quot;זמרשת&quot;]).

===תרגומים===
* אנגלית: Throw good money after bad.

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>flpzw97lmiv4mmhwxuittxbqsojlk9g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארסנל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9271</id>
    <revision>
      <id>519944</id>
      <parentid>462622</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:38:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519944</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3238" sha1="qtlwyfqy8oy7ktmyze5ew4lyelor4fq" xml:space="preserve">==אַרְסֵנָל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ארסנל
|הגייה=arse'''nal'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' אַרְסֵנָלִים
}}
{{תמונה|Lviv - Arsenal - 33.jpg|ארסנל}}
# מחסן [[נשק#נֶשֶׁק|נשק]] ו[[תחמושת]].
#:* {{צטבי| בזמן שהחיילים היו עסוקים בהטענת התחמושת, הבטתי סביב על יפי הנוף ועל אין-ספור השלהבות הססגוניות שעלו מן האדמה. היה זה '''ארסנל''' ענק. |https://old.benyehuda.org/yad_vashem/anna_isha_bimnusa.html|אנה: אישה במנוסה|אנה פודגיצקי}}
#:* {{עיתונות|הממשלה התייחסה גם לאיום הסורי, הכולל '''ארסנל''' נשק שבראשו עומד רודן לא פחות מסוכן מצדאם חוסיין.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1991%2F02%2F11&amp;id{{=}}Ar00206&amp;sk{{=}}E65747B3|מעריב||11 בפברואר 1991}}
# {{בהשאלה|1}} &quot;תחמושת מילולית&quot;, מלאי של רעיונות, של אמצעים, של יצירות וכדומה.
#:* {{עיתונות|זהו, לדבריו, מכשיר נוסף '''בארסנל''' של מדינת ישראל לעזרה ראשונה ליהודים בצרה.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}LMRV%2F1971%2F05%2F05&amp;id{{=}}Ar00212&amp;sk{{=}}A0C7C022|למרחב||5 במאי 1971}}
#:* {{עיתונות|חבל שהאורך מנע מרשות השידור להקרין את הסרט על רופא השיניים (המנחה הבטיח, שיצירה כזו מצויה ב'''ארסנל''' שלו).|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1977%2F11%2F10&amp;id{{=}}Ar01101&amp;sk{{=}}7A9559EF|דבר||10 בנובמבר 1977}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|دَار صِنَاعَة|דָאר צִנָאעָה}} – בית מלאכה, וממנה בהגייה משובשת אל לשונות אירופה במשמעות: '[[מספנה]]', מאוחר יותר שימשה המילה בהוראת: &quot;מחסן נשק&quot;. בוונציאנית מופיעה המילה בהגיית אַרְזַנַא (arzana) ואח&quot;כ, אַרסנלֶא (arzenale). בצרפתית ובאנגלית: arsenal.&lt;ref&gt;)[https://www.etymonline.com/search?q=arsenal Online Etymology Dictionary: Arsenal]&lt;/ref&gt; &lt;ref&gt;[https://www.worldwidewords.org/topicalwords/tw-ars1.htm World Wide Words: (Arsenal]&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* [[מחסן נשק]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|aрсенал}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|arsenale}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|arsenal}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Arsenal}}
|
* הולנדית: {{ת|הולנדית|arsenaal}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|arzenal}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُسْتَوْدَع أسْلِحة}}
* פולנית: {{ת|פולנית|arsenał}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|arsenal}}
}}

===ראו גם===
*[[אשפה]]
*[[ערס]] (סלנג)

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צבא]]</text>
      <sha1>qtlwyfqy8oy7ktmyze5ew4lyelor4fq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפיפיור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9467</id>
    <revision>
      <id>520535</id>
      <parentid>517001</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:18:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520535</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6858" sha1="h5d4aq9xazapflzjv3wxt4fclow0twn" xml:space="preserve">== אַפִּיפְיוֹר ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפיפיור
|הגייה=apif'''yor'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אַפִּיפְיוֹרִים}}
{{תמונה|Saint Peter by Grão Vasco.jpg|איור של [[w:פטרוס|פטרוס]], הנחשב לאפיפיור הראשון, ובידו &quot;מפתחות מלכות השמים&quot;}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} פלטפורמה המותקנת על שני [[פיר]]ים המיועדת לנשיאה
#:*{{צט/תוספתא|מקל שעשה בראשו מסמר להיות נוטל בו את הפת מ'''אפיפיור'''ות  הרי היא כ[[דוקרן]] (דו-קרן) ומטלטלת בחצר.|שבת|יד|ג}}
#:*{{צט/ירושלמי|המדלה את הגפן על מקצת '''אפיפיירות'''|כלאים|ו|ג}}
# {{רובד|ימי הביניים}} [[ראש]] ה[[כנסיה]] ה[[קתולי]]ת היושב ב[[רומא]]. מושל מדינת ה[[ותיקן]], בעל ה[[סמכות]] העליונה ב[[נצרות]] הקתולית.
#:*{{הדגשה|”בעת ההיא מת '''האפיפיור''', ולא נמצא קרדינאל חכם ומלומד כהקרדינאל החדש הזה למלא את מקום '''האפיפיור''' המת.“|('''[[w:אוצר מדרשים|אוצר המדרשים]]''' (אייזנשטיין), מעשיות, עמוד 329)}}
#:*{{הדגשה|”שהרי בתורת ישו אין בה משפטים בין אדם לחבירו וכל הנוצרים מתנהגים במשפטיהם על פי מה שסדרו חכמיהם אם במצות הקיסר או במצות '''האפיפיור'''.“|('''[[w:יוסף אלבו|ספר העיקרים]]''', מאמר שלישי, [https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/c10-2.htm# פרק כה])}}
#:*{{צטבי|היהודים נרדפים על צוארם ועמם תרד גם הארץ מטה, אוי לארץ שכמרים ושלוחי '''האפיפיור''' ימשלו בה|avigdor/400.html|לפני ארבע מאות שנה|בן אביגדור}}


===גיזרון===
* (:1) מן ארמית . &quot;אַפִּיפְיוֹרָא&quot; היא פלטפורמה המותקנת על שני [[פיר]]ים של. ממנה נגזר [https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%90%D6%B7%D7%A4%D6%B4%D6%BC%D7%99%D7%A4%D6%B0%D7%99%D6%B8%D7%99%D7%A8%D7%95%D6%B9%D7%AA.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he&amp;p3=Tosefta_Sotah.15&amp;lang3=he אַפִּיפְיָירוֹת, אַפִּיפְיָרוֹת, פִּיפְיָרוֹת] בהוראת: מסגרת מת[[פצל]]ת מ[[עץ]] מטפס, עליה נתלים [[קשוט]]ים . {{צט/משנה|אבל עושה [הוא] '''אפיפירות''' ותולה בה כל מה שירצה ושלא תצא כלה באפיריון בתוך העיר|סוטה|ט|טו}}. 
* (:2) {{רובד|חזל}} {{לועזית|ארמית}} '''פִּיפְיוֹרָא''' – [[שר#שָׂר|שָׂר]] {{הערת שוליים|{{הדגשה|'''פיפיורא''' לדוכסא דוכסא להגמונא הגמונא לקומא קומא מי נקט נורא|/(בבלי עבודה זרה א ג)}}}}. המילה קיבלה את משמעותה הנוכחית ואת צורתה העברית על ידי סופרי ימי הביניים, שכפי הנראה השתמשו במילה בשל דמיון הצלילים בינה לבין אחד מתאריו של האפיפיור ביוונית: {{יוונית|πάπας ιερός|papas ieros}} – ה[[אב]] ה[[קדוש]]. מאידך ביוונית עתיקה קיימת התיבה בהגיית אֶפּיפֶרֹא (ἐπιφέρω) בהוראת:לשאת, להעניק, לשים, להניח עליו.
* {{צט/ירושלמי|המדלה את הגפן על מקצת '''אפיפיירות'''|כלאים|ו|ג}} - ספר [[w:הערוך|הערוך]] מפרש '''אפיפיירות''': אילן שעושה פירות הרבה כמו מסעף פורה.

===צירופים===
* [[יותר קתולי מהאפיפיור]]
* [[מדינת האפיפיור]]

===תרגום===
{{ע|4|
* אורדו: {{ת|אורדו|پوپ}}
* אזרית: {{ת|אזרית|papa}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|papa}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|paus}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|páfi}}
* אירית: {{ת|אירית|pápa}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pope}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|papa}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|paavst}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|papo}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|pous}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|папа}} (הגייה: papa)
* בוסנית: {{ת|בוסנית|papa}}
* בנגלית: {{ת|בנגלית|পোপ}}
* בסקית: {{ת|בסקית|aita santua}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|რომის პაპი}} (הגייה: רוֹמיס פּאפּא)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|papst}}
* דנית: {{ת|דנית|pave}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|paus}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|pápa}}
* הינדית: {{ת|הינדית|पोप}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|giáo hoàng}}
* ולשית: {{ת|ולשית|pab}}
* טורקית: {{ת|טורקית|papa}}
* יוונית: {{ת|יוונית|πάπας}} (הגייה: papas)
* יידיש: {{ת|יידיש|פויבסט|פּאַפּסט}}
* יפנית: {{ת|יפנית|教皇}} (הגייה: kyōkō)
* כורדית: {{ת|כורדית|پاپا|papa}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|popiežius}}
* לטינית: {{ת|לטינית|papa|pater}}
* מלאית: {{ת|מלאית|paus}}
* מקדונית: {{ת|מקדונית|папа}} (הגייה: papa)
* נורבגית: {{ת|נורבגית|pave}}
* סווהילית: {{ת|סווהילית|papa}}
* סינית: {{ת|סינית|教宗}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|papež}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|pápež}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|papa}}
* סקוטית: {{ת|סקוטית|pape}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بابا}} (הגייה: בָּאבָּא)
* פולנית: {{ת|פולנית|papież}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|papa}}
* פינית: {{ת|פינית|paavi}}
* פרסית: {{ת|פרסית|پاپ}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|papež}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|pape}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|교황}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|papa}}
* רומנית: {{ת|רומנית|papă}}
* רוסית: {{ת|מקדונית|папа}} (הגייה: papa)
* שבדית: {{ת|שבדית|påve}}
* תאית: {{ת|תאית|พระสันตะปาปา}}
}}

===ראו גם===
* [[בישוף]]
* [[רומא]]
* [[פרפר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אפיפיור|ויקישיתוף=Pope|שם ויקישיתוף=אפיפיור}}
===הערת שוליים===
[[קטגוריה:נצרות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>h5d4aq9xazapflzjv3wxt4fclow0twn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כתל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9546</id>
    <revision>
      <id>520038</id>
      <parentid>511280</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:25:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520038</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5927" sha1="9fs3uk3z3x7wivgb9p8vnmq9bh1ullu" xml:space="preserve">==כֹּתֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כותל
|הגייה='''ko'''tel
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|כתל|כ־ת־ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=סמ' כֹּתֶל־, ר' כְּתָלִים,ר&quot;ס כָּתְלֵי-
}}
{{נגן|קובץ=He-כֹּתֶל.ogg|כתובית=הגיה}}
{{תמונה|Iona bend 14744d.jpg|כותל ב[[סקוטלנד]].}}
{{תמונה|Perfectwall.jpg|כותל עתיק ב[[w:מאצ'ו פיצ'ו|מאצ'ו פיצ'ו]].}}
# [[קיר]], מחיצה מפרידה, בדרך כלל מ[[אבן]]; גם בהשאלה: [[דפן|דופן]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר '''כָּתְלֵנוּ''' מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים|שיר השירים|ב|ט}}
#:*{{צט/משנה|כֵּיצַד תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין, אֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִים '''בַּכְּתָלִים''' וּבָעַמּוּדִים שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין.|פסחים|ה|ט}}
#:*{{צטבי|גַּם־מִלֹּבֶן כָּל־'''כֹּתֶל''' וּמִנֹּגַהּ כָּל־גָּג / אֶשְׁאַב שִׂמְחָה וְחַיִּים, אֶקְרָא שָׁלוֹם וּבְרָכָה|https://benyehuda.org/bialik/bia044.html|עם פתיחת החלון|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
# המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. בלשון חיתית כּוּת -[https://www.assyrianlanguages.org/hittite/en_lexique_hittite.htm kutt] בהוראת [[קיר]], לפיכך ניתן לגזור כות+[[אל]]= קיר-האל .ככל הנראה המילה שאולה {{לועזית|ארמית}} כֻּתְלָא, {{לועזית|אכדית}} kutlu.
:*מופיע גם כצירוף . עפ&quot;י פירושו של גסניוס &quot;כתל-איש&quot;, אך סביר יותר - &quot;כתל-לכיש&quot; {{צט/תנ&quot;ך|וְכַבּוֹן וְלַחְמָס, וְ'''כִתְלִישׁ'''|יהושע|טו|מ}}. שכנה צפונית ללכיש, כנראה כעיר מוקפת כתל.
:*בספר דניאל נרמז על סוג האבן (גיר) ממנה עשוי הכתל-המערבי (המקודש ל[[יהודים]]) ,גיר ([[סיד]]) - {{צט/תנ&quot;ך|עַל-גִּירָא דִּי-'''כְתַל''' הֵיכְלָא|דניאל|ה|ה}}.

===מובאות נוספות===
*{{צטבי|הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּטִיחַ הַ'''כְּתָלִים''' / כּוֹסְפִים לְהִתְמַזֵּג עִם הַטַּל וְלִבְרֹחַ אֶל הָעֲנָנִים|https://benyehuda.org/regelson/devek.html|הדבק|אברהם רגלסון}}
*{{צטבי|גגו של זה היה מצוּפה פח ירוק, '''כתליו''' לא היו עשויים עץ, כי אם לבנים שרופות ושורות הלבנים נראו בחוץ|https://benyehuda.org/berdi/garey.html|גרי רחוב|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
*{{צטבי|הסתכל: שלושה חלונות בשלושה '''כתלים''' שבחדרי זה, והכותל הרביעי אטום|https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose042.html|מן החלונות|ש' בן-ציון}}
*{{צט/משנה|וּכְלוֹנָסוֹת שֶׁל אֶרֶז הָיוּ קְבוּעִין '''מִכָּתְלוֹ''' שֶׁל הֵיכָל '''לְכָתְלוֹ''' שֶׁל אוּלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַט.|מדות|ג|ח}}
*{{צט/בבלי|כל '''הכתלים''' שהיו שם היו גבוהין, חוץ מכותל מזרחי&quot;|יומא|דף|טז|א}}
*{{צט/בבלי|אמר ר&quot;ש: השוחט בלילה, ולמחר השכים ומצא '''כתלים''' מלאים דם - כשרה|חולין|לז|א}}
*{{צט/בבלי|השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את '''הכותל''' באמצע ... מאי מחיצה? ... גודא. בונין את '''הכותל'''? בונין אותו מבעי ליה! אי תנא אותו הוה אמינא במסיפס בעלמא, קמ&quot;ל - '''כותל'''|בבא בתרא|ב|א|ב}}

===נגזרות===
* [[תל]]
* [[קותלי חזיר]] (בכתיב &quot;ארכאי&quot;: כתלי חזיר)

===צירופים===
* [[אזנים לכתל|אוזניים לכותל]]
* [[הכתל המערבי|הכותל המערבי]]
* [[הטיח ראשו בכתל|הטיח ראשו בכותל]]
* [[הפך פניו לכתל|הפך פניו לכותל]]
* [[הקיז דם לכתל|הקיז דם לכותל]]
* [[השליך עליו כתל גדול|השליך עליו כותל גדול]]
* [[כתל ברזל עומד בפניו|כותל ברזל עומד בפניו]]
* [[כתל המזרח|כותל המזרח]]
*[[כתלי חזיר]]
* [[נפל כתלו של כרם חרב הכרם כלו|נפל כותלו של כרם חרב הכרם כולו]]

===מילים נרדפות===
* [[קיר]]
* [[חומה]]
* [[דיק]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|muro}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wall}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Wand}}
* לטינית: {{ת|לטינית|murus}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|pared|muro}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حائط}}
* פולנית: {{ת|פולנית|mur}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|mur}}
* רוסית: {{ת|רוסית|стена}}
}}

===ראו גם===
* [[דפן|דופן]]
* [[לבנה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Walls|שם ויקישיתוף=כתלים}}

{{שורש|כתל}}

[[קטגוריה:אדריכלות]][[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה האכדית]]</text>
      <sha1>9fs3uk3z3x7wivgb9p8vnmq9bh1ullu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9676</id>
    <revision>
      <id>520496</id>
      <parentid>516686</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:01:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520496</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5174" sha1="9lrvno5xh7wjprl4y9huv6vdbswuquq" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=הפועל המקרא '''סֻלָּה''' לֹא יְסֻלָה בַּפָּז|ראו=כתיב חילופי הנהוג יותר [[סלא|סֻלָּא]]}}
==סֶלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סלה
|הגייה='''se'''la
|חלק דיבר=מילת קריאה
|מין=
|שורש={{שרש3|ס|ל|ל}} {{סמ|{{מקור/לקסיקון BDB|סֶלָה|5542|קישור=http://www.ericlevy.com/Revel/BDB/BDB/15/sam45.html}}}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטְלָה}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} נצח,לעולם ועד 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|רַבִּים, אֹמְרִים לְנַפְשִׁי; אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים '''סֶלָה'''.|תהלים|ג|ג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר־פָּארָן '''סֶלָה'''; כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.|חבקוק|ג|ג}}
#:* {{צט|אַתָּה קָדוֹש וְשִׁמְךָ קָדוֹש וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ '''סֶּלָה'''.|תפילת העמידה}}
#{{משוערת}} אכן, כן הוא, ככה, אמת הדבר.{{סמ|[[s:אבן עזרא על תהלים ג|אבן עזרא על תהלים ג]]}}

===גיזרון===
* מילה מקראית שמשמעותה העברית-מקורית עמומה. חז&quot;ל פירשו נצח ,עולם ועד . 
* המילה מופיעה 74 פעמים במקרא, 71 מתוכן בספר הזמירות [[תהלים]] (ושלוש בחבקוק) על פי המסורת במקומות מסוימים יש דגש בסמ&quot;ך .יש שפרשו סלה עפ&quot;י השם &quot;סֹלּוּ&quot; כקרוב עפ&quot;י ההקשר אל השורשים: ש-י-ר, ז-מ-ר {{צט/תנ&quot;ך|שִׁירוּ, לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ: '''סֹלּוּ''', לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת|תהלים|סח|ה}}  
:בתרגום השבעים ניתן להבין שמדובר בסמן הפסק עבור המקהלה המזמרת ממזמורי-הדת. רד&quot;ק, בהשראת &quot;השבעים&quot;, בספר השורשים שלו קובע כי לדעתו מדובר בטכניקה מוסיקלית המשתמשת במילה &quot;סלה&quot; לצרכי ניגון ושאפשרה לחזן/זמר &quot;לסלסלה לצלילי המוסיקה&quot;. הממשיכים ברוח &quot;הפירוש המוסיקלי&quot; פירשו 'סלה' כראשי-תיבות: '''ס'''ימן '''ל'''שנות (את) '''ה'''קול.

===צירופים===
* [[אמן סלה]]
* [[אטל&quot;ס]]
* [[כט&quot;ס]]
* [[שליטא&quot;ס]]

===מילים נרדפות===
* [[לנצח]], [[לעד]], [[לתמיד]] (2)
* [[אכן]] (3)

===ראו גם===
* [[סולו]] (מוסיקה)
* [[כסלו]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סלה (מונח מקראי)}}
* סיווג קונקורדנציוני: {{קונקורדנציה|S=5542|TWOT=1506a|GK=6138}}
* [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/leperush-2.htm לפירוש המלה &quot;סלה&quot; בתנ&quot;ך / צבי מלאכי]

===סימוכין===
{{סימוכין}}

[[קטגוריה:מילים בעלות משמעות משוערת]]

==סִִלָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סילה
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|ל|ה}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|המקרא}} {{משוערת}} שבר ריסק או העביר מן המקום.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''סִלָּה''' כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה|איכה|א|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''סָלִיתָ''', כָּל-שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ:  כִּי-שֶׁקֶר, תַּרְמִיתָם|תהלים|קיח|קיט}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} רוצץ,שִׁיבֵּר או סילק.
#:*{{צט|'''סִלָּה''' אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה. וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה. וּמֵרֹב מֶרֶד וּמֶרְיָה. הֻצְּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה|קינות/איכה ישבה חבצלת השרון}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא.  השורש ס־ל־ה או ס־ל־ל
* (2) בספר יוסיפון מתקופת ימה&quot;ב מופיעה צורת פֻּעַל '''סֻלָּה''' בהוראת הֶרג,ו[[רצח]]: {{הדגשה|&quot;...'''וסולו''' ביום ההוא מן היהודים שלושים אלף ארצה כולם גיבורים&quot;...|  דוד פלוסר / ספר יוסיפון, עמ' 130}}.

===פרשנים מפרשים===
*פסיקתא: [[סלק#סִלֵּק|סילק]] 
*רש&quot;י: [[רמס]] ו[[רפש#רָפַש|רָפש]] לשון &quot;סולו סולו המסילה
*אבן עזרא:מגזרת [[מסלה]] וכן גת דרך ה' מגזרת דרך רק סלה שרש אחר היה 
*
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crush}}

===ראו גם===
* [[סילון]]</text>
      <sha1>9lrvno5xh7wjprl4y9huv6vdbswuquq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9698</id>
    <revision>
      <id>520314</id>
      <parentid>511770</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:39:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14100" sha1="f6t679to6zea52om2lnhpr8f91bvz3k" xml:space="preserve">==אֵפֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפר
|הגייה='''e'''fer
|חלק דיבר= שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=אֶפֶר־; כ' אֶפְרוֹ
}}{{תמונה|Cigarette ash.jpg|אפר סיגריה}}
# [[אבק]] [[חרוך]] הנוצר כתוצאה מ[[בערה]] של חומר לרוב אורגני.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר '''וָאֵפֶר'''.|בראשית|יח|כז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתִּקַּח תָּמָר '''אֵפֶר''' עַל־רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה; וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה.|שמואל ב|יג|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וָאוֹצִא־אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ '''לְאֵפֶר''' עַל־הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל־רֹאֶיךָ.|יחזקאל|כח|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי; הִכְפִּישַׁנִי '''בָּאֵפֶר'''.|איכה|ג|טז}}
#:*{{צט/משנה|כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְקַשׁ וּבִגְבָבָא, נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים, לֹא יִתֵּן עַד שֶׁיִּגְרֹף, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת '''הָאֵפֶר'''.|שבת|ג|א}}
#:*{{צט/משנה|מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּנּוּר; נִמְצְאוּ '''בְאֵפֶר''' מִקְלֶה, טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה יִתְלֶה.|כלים|ט|ג}}
#:*{{צט/משנה|'''אֵפֶר''' שְׂרוּפִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁעוּרוֹ בָּרֹבַע.|אהלות|ב|ב}}

===גזרון===
* הצורה אפר נחשבת למקבילתה האכדית של תיבת [[עפר]] הכנענית {{הערת שוליים|[[w:יחזקאל קוטשר|יחזקאל קוטשר]], בשולי המילון המקראי .ניסן תשכ&quot;ד,חוברת ג',עמ'-185}}.

===צירופים===
* [[אפר געשי]]
* [[אפר חטאת]]
* [[עפר ואפר]]
* [[רועה אפר]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ash|cinder}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|cindro}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ფერფლი}} (הגייה: פֶּרפּלי)
* דנית: {{ת|דנית|aske}}
* יפנית: {{ת|יפנית|灰}} (הגייה: hai)
* נורבגית: {{ת|נורבגית|aske}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|ceniza}}
* ערבית: {{ת|ערבית|رَمَاد}} (הגייה: רַמָאד), {{ת|ערבית|سَكَن}} (הגייה: סַכַּן)
* פולנית: {{ת|פולנית|popiół}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|cendre}} (הגייה: סַ(נְ)דְר)
}}

===ראו גם===
* [[גחלת]]
* [[עפר#עָפָר|עפר]]
* [[רמץ]]
* [[מאפרה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אפר}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ashes|שם ויקישיתוף=אפר}}

{{שורש|אפר}}
[[קטגוריה:אש]]

==אָפֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפור
|הגייה=a'''for'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֹל}}
|נטיות=ר' אֲפֹרִים; אֲפֹר־, ר' אֲפֹרֵי־; נ' אֲפֹרָה, נ&quot;ר אֲפֹרוֹת; נ' אֲפֹרַת־, נ&quot;ר אֲפֹרוֹת־ 
}}
{{צבעים
|צבע=אפור
|תמונה=Grey_icon.svg
|אורך גל=?
}}
# ש[[צבע]]ו כצבע האֵפֶר, צבע ביניים בין [[שחור]] ל[[לבן]].
#:*{{צטבי|ישנם בקרים שבהם נדמה כי הנה החורף כבר בא –  השמש מסתתרת, והשמים נעשים '''אפורים''' והאופק צר וקרוב.|poxa/002.html|המוצא|נחמה פוחצ'בסקי}}
#:*{{צטשיר|המשכנו בחום הגובר / לצעוד ארבעים קילומטר; / ובין מלונה לגדר / עמד לפנינו חמור / שתקן '''ואפור'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}4683|הטיול הגדול|נעמי שמר}}
# משעמם, חדגוני, חסר חיים.
#:*{{צטבי|להלכה – פנים זועפות, לאגדה – פנים [[שחק#שָׂחַק|שוחקות]] &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; כאן יבֹשת של [[פרוזה]], סגנון מוצק וקבוע, לשון '''אפורה''' בת גון אחד – שלטון השכל; וכאן [[לחלוחית]] של שירה, סגנון שוטף ובן חלוף, לשון מנומרת בצבעים – שלטון הרגש.|bialik/article06.html|הלכה ואגדה|חיים נחמן ביאליק}}
# {{בהשאלה}} לא רשמי
#:* יבואן '''אפור''' לא ירחיב אחריות על מוצר.

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} משם־העצם &quot;אֵפֶר&quot; (שצבעו אפור) במשקל קָטֹל, המשקל הנפוץ בצבעים.
* במשנה מצוייה הצורה מסדרת הכפולים האופיינית לכנויי צבעים (כמו-&quot;לבנבן&quot;, &quot;ירקרק&quot; וכו'),  צורה זו נשתיירה אצל השומרונים בתיבת &quot;חֲוַרְוַר&quot; ויש לשער כי עואר, עבר, עברבר, מורות על שלוש דרגות של  [https://books.google.co.il/books?id=6K-9CwAAQBAJ&amp;pg=PA257&amp;lpg=PA257&amp;dq=%D7%97%D7%95%D7%A8+%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%AA+%D7%9C%D7%91%D7%9F&amp;source=bl&amp;ots=oB_VQjBnMw&amp;sig=ACfU3U03haak35JhaVlU161QVJ7s4RGcPA&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;ved=2ahUKEwiOz_LmgKrpAhXs8OAKHREDBd8Q6AEwEHoECAcQAQ#v=onepage&amp;q=%D7%97%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%AA%20%D7%9C%D7%91%D7%9F&amp;f=false לבן  (חואר,חור)] , אפור , ואפרפר.

===צירופים===
* [[חמר אפר|חומר אפור]]
* [[שוק אפר|שוק אפור]]
* [[תאים אפרים|תאים אפורים]]
* [[תחום אפר|תחום אפור]]

===נגזרות===
*[[אפרורי]]
*[[אפרפר]]

===מילים נרדפות===
* [[אמץ#אָמֹץ|אמוץ]]

===תרגום===
{{ע|4|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|grigio}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|grey|gray}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|griza}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ნაცრისფერი|რუხი}} (תעתיק: רוּחי, נאצריספֶּרי)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|grau}}
* דנית: {{ת|דנית|grå}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|grijs}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|szürke}}
* טורקית: {{ת|טורקית|gri}}
* יוונית: {{ת|יוונית|σταχτής}} (תעתיק: stakhtís)
:::{{ת|יוונית|γκρι}} (תעתיק: gkri)
* יידיש:  {{ת|יידיש|גרוי}}
* לטבית: {{ת|לטבית|pelēks}}
* לטינית: {{ת|לטינית|canus}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|grå}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|gris|plomo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|رَمَادِيّ}} (תעתיק: רַמָאדִיּ)
:::{{ת|ערבית|سَكَنِيّ}} (תעתיק: סַכַנִיּ)
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cinza}}
* פינית: {{ת|פינית|harmaa}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|gris}}
* רומנית: {{ת|רומנית|brumăriu}}
* רוסית: {{ת|רוסית|серый}}
* שוודית: {{ת|שוודית|grå}}
}}

===ראו גם===
* [[עפר#עָפֹר|עפור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אפור|ויקישיתוף=Category:Gray|שם ויקישיתוף=אפור}}

{{שורש|אפר}}
[[קטגוריה:צבעים]]

==אֲפֵר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפר
|הגייה=a'''fer'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵל}}
|נטיות=ר' אֲפֵרִים; אֲפֵר־, ר' אֲפֵרַי־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} חיפוי לפנים או לעיניים, מסכה
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְמַהֵר וַיָּסַר אֶת '''הָאֲפֵר''' מֵעֲלֵי עֵינָיו וַיַּכֵּר אֹתוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵהַנְּבִאִים הוּא.|מלכים א|כ|מא}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} כיסוי
#:* {{צטבי|שהיתה מפיצה קרני איזה זוֹהר מתחת ל'''אפרה'''|https://benyehuda.org/gnessin/etsel.html|אצל|אורי ניסן גנסין}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל וב{{פסוק|מלכים א|כ|לט}}.
* דומה לאכדית: apâru – כיסוי ראש.

===מילים נרדפות===
* [[מסכה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|blindfold}}

===ראו גם===
* [[אפור|אִפּוּר]]

{{שורש|אפר}}

==אִפֵּר {{משני|א}} ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=איפר
|שורש וגזרה={{שרש3|א|פ|ר}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} שם צבע על הפנים לאות קישוט או תחפושת
#:* עדי '''איפרה''' את הכלה והדגישה את שפתיה באודם.

===גיזרון===
* מן אֲפֵר, כיסוי לעיניים

===נגזרות===
* [[אפור|אִפּוּר]]
* [[אפר|אֻפַּר]] (צורת הסביל)
* [[מאפר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|make up}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|maquillar}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|maquiller}}

{{שורש|אפר}}

==אִפֵּר {{משני|ב}} ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=איפר
|שורש וגזרה={{שרש3|א|פ|ר}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} הפך דבר מה לאפר
# {{רובד|עברית חדשה}} סילק את האפר, לרוב של כלי עישון
#:* יוסף '''איפר''' את הסיגריה בעדינות לתוך המאפרה.

===גיזרון===
* מן אֵפֶר, החומר הנשאר לאחר בערה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ash}}

===מידע נוסף===
*בציבור רווחת ההגייה בפ&quot;א רפה, משום מקור הפועל במילה אֵפֶר, שבה הפ&quot;א רפה.

{{שורש|אפר}}

==אֻפַּר {{משני|ב}} ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אופר
|שורש וגזרה={{שרש3|א|פ|ר}}
|בניין=פועל
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} הפך לאפר
# {{רובד|עברית חדשה}} סולק ממנו האפר
#:* המקטרת '''אופרה''' ונוקתה בגמר השימוש.

===גיזרון===
* מן אֵפֶר, החומר הנשאר לאחר בעירה.

{{שורש|אפר}}

==אֲפָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפר
|הגייה=a'''far'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=ר' אֲפָרִים; אֲפַר־, ר' אֲפָרֵי־
}}
{{תמונה|Ovis_aries_couple_eating_ireland.jpg|כבשים רועים באפר}}
#{{רובד|חזל}} [[כר]] [[דשא]] בו [[רועה צאן|רועה הצאן]] או ה[[בוקר]] רועה את [[עדר]]ו.
#:*{{צט/משנה|כֻּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים, וְהַכַּרְפַּס שֶׁבַּנְּהָרוֹת, וְהַגַּרְגֵּר שֶׁל '''אֲפַר''', פְּטוּרִין מן הַמַּעְשְׂרוֹת, וְנִלְקָחִים מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם נִשְׁמָר.|שביעית|ט|א}}
#:*{{צט/משנה|אֵלּוּ הֵן בַּיְתוֹת, הַלָּנוֹת בָּעִיר; מִדְבָּרִיּוֹת, הַלָּנוֹת '''בָּאֲפָר'''.|ביצה|ה|ז}}
#:*{{צטשיר|'''בַּאֲפָרִים''' אֵין קֵץ, / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו, / נוֹשְׁרִים עֲלֵי הָעֵץ / כְּדִינְרֵי זָהָב, / וְרַק הָאֲהָבוֹת שָׁבוֹת לְכָאן בַּסְּתָו.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}349&amp;wrkid{{=}}5506|זֵר שֶׁל נַרְקִיסִים|יורם טהרלב}}
===גיזרון===
*{{קצרמר/גזרון}}
===מילים נרדפות===
*[[אחו]]
*[[כר]]
*[[מרעה]]
*[[כר מרעה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|meadow}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ველი|მდელო|მინდორი|სათიბი}}
* רוסית: {{ת|רוסית|луг}}

{{שורש|אפר}}
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
{{-}}

==אַפָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפר
|הגייה=a'''par'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' אַפָּרִים, נ' אַפֶּרֶת, נ&quot;ר אַפָּרִיּוֹת; ר' אַפָּרֵי־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} אדם שמקצועו לאפר אחרים, מאפר
#:* '''האפר''' משתמש במוצרי טיפוח שאינם מזיקים לעור הפנים.

===גיזרון===
* מהפועל אִפֵּר במובנו הראשון לעיל במשקל קַטָּל, הנפוץ עבור בעלי מקצוע.

===מילים נרדפות===
* [[מאפר]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|truccatore}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|make-up artist}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Visagist|Maskenbildner}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|maquillador}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|maquilleur}}
* רוסית: {{ת|רוסית|гримёр}} (הגייה: גְרִימְיוּר)
===סימוכין===
{{שורש|אפר}}
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>f6t679to6zea52om2lnhpr8f91bvz3k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קברניט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9709</id>
    <revision>
      <id>520125</id>
      <parentid>516699</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:21:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5872" sha1="4pv877puoeiom7xeq3kx0t0fyr6vj7t" xml:space="preserve">==קַבַּרְנִיט (גם: קְבַרְנִיט)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קברניט
|הגייה=kabar'''nit''', kvar'''nit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' קַבַּרְנִיטִים &lt;small&gt;או&lt;/small&gt; קְבַרְנִיטִים; נ' קַבַּרְנִיטָה &lt;small&gt;וגם&lt;/small&gt; קְבַרְנִיטָה, נ&quot;ר קַבַּרְנִיטוֹת &lt;small&gt;וגם&lt;/small&gt; קְבַרְנִיטוֹת
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} {{הקשר|ימאות}} רב־חובל של אונייה מסחרית.
#:* {{הדגשה|&quot;משל לאחד שהיה מושלך לתוך המים, הושיט לו '''הקברניט''' את החבל&quot;|([https://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/37.htm תנחומא, שלח, טו])}} 
#:*{{צטשיר|וְאָמַר '''הַקְּבַרְנִיט''': אֵין דָּבָר, אֵין דָּבָר, / עוֹד מָחָר תִּשָּׂאֵנִי סְפִינָה אֶל הַיָּם, / אֶל הַיָּם הַכָּחׂל עוֹד מָחָר.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1800&amp;wrkid{{=}}731|בְפֻנְדָּק קָטָן|אהרון שבתאי}}
#:*{{צטשיר|הוֹ רַב חוֹבֵל, '''קְבַרְנִיט''' שֶׁלי, סוּפָה כְּבָר שָׁכְכָה / אֶל הַנָּמֵל שְׂבֵעַת קְרָבוֹת חוֹתֶרֶת סְפִינָתְךָ.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}997|הוֹ רַב חוֹבֵל|ויקיפדיה=הו רב חובל|וולט ויטמן|מתרגם=נעמי שמר}}.
#:* {{צטזמר|נִגָּשׁ '''הַקַּבַּרְנִיט''' לִשְׁאֹל: / לְאָן לִנְסֹעַ, גְּדַלְיָה? / אָמֶרִיקָה הִיא פֹּה מִשְּׂמֹאל, / וּמִיָּמִין אוֹסְטְרַלְיָה.|https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id{{=}}2059|גדליה רבע איש|נתן אלתרמן}}
# {{בהשאלה|1}} מנהיג, מוביל.
#:* {{צט/בבלי|אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד '''קברניטה'''|בבא בתרא|צא|ב}}
#:* אין '''קברניט''' אשר יאחז ביד בוטחת בהגה המדינה.
#:* &quot;מאז נפטר הג' ר' שמואל סלנט נמצאת ירושלים כספינה בלי '''קברניט'''.&quot; (&quot;הצפירה&quot;, 11 בפברואר 1914, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
# {{הקשר|תעופה}} הטייס הראשי של מטוס מסחרי להובלת נוסעים או מטען.
#:* כאן ה'''קברניט''' מדבר אליכם. ברוכים הבאים לטיסת אל־על 741.
#:* מישל בקוס, '''קברניט''' המטוס הצרפתי החטוף, התעקש להישאר עם נוסעיו הישראלים והיהודים, ויחד אתו נשאר גם כל הצוות.
# {{הקשר|דרגות בצה&quot;ל}} דרגת קצונה בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות, שהקבילה לדרגת אלוף־משנה בחילות היבשה.&lt;ref&gt;אברהם עקביה וסעדיה ר' גולדברג, '''מילון למונחי צבא'''. חיפה, הוצאת מגן, 1951.&lt;/ref&gt;
#:* {{עיתונות|כמפקד חיל הים נתמנה אלוף משנה (מקודם '''קברניט''') מרדכי לימון – ראש מחלקת המבצעים בחיל הים.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}KHM%2F1950%2F12%2F15&amp;id{{=}}Ar00111&amp;sk{{=}}93CD3B6D|קול העם||15 בדצמבר 1950}}
#:* באותם ימים נשא מפקד שייטת בחיל הים דרגות של '''קברניט'''.

===גיזרון===
* לשון חז&quot;ל {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|κυβερνήτης|kybernetes}}, &quot;הגאי&quot; (החובל המפעיל את [[משוט הגה|משוטי ההגה]] בספינה), מהפועל {{יוונית|κυβερνάω|kybernao}}, &quot;לנווט&quot;, &quot;לנהוג&quot; (משם לטינית guberno באותה משמעות, מקור האנגלית govern, ‏government, governor וכד').

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על יחזקאל כז ו: &quot;קרשך&quot; - הוא הקרש הרחב שבראש השני של ספינה אל מול התורן שבראשה, אשר בו מהפכין את הספינה לכל צדדיה ומכוונין אותה אל הדרך, ורב החובל אוחז בו ובלשון משנה '''קברניט''' ובלשון לעז גובריינא&quot;ל [gouvernail].

===צירופים===
* סגן קברניט (דרגה)
* [[משרת הקברניט]]
* [[תא הקברניט]]

===מילים נרדפות===
* [[רב חובל]], [[קפטן]], [[סקיפר]] (1)
* [[אלוף משנה]], [[קומודור]] (4)

===תרגום===
{{תר|רב חובל}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|captain|master|shipmaster}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|capitaine}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kapitän}}
* רוסית: {{ת|רוסית|капитан судна}}
* יוונית עתיקה: {{ת|יוונית|κυβερνήτης}} (הגאי)
* לטינית קלאסית: {{ת|לטינית|gubernator}} (הגאי, נתב)
{{תר-סוף}}
{{תר|מנהיג}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|leader|helmsman}}
{{תר-סוף}}
{{תר|טייס}}
# אנגלית: {{ת|אנגלית|captain}}
{{תר-סוף}}
{{תר|דרגת קצונה ימית ישנה}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|commodore}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|commodore}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kommodore}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[קיברנטיקה]]

===קישורים חיצוניים===
* {{הארץ|אילון גלעד|על הקשר בין קברניט לסייבר|1.9251974|21 באוקטובר 2020}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}} 

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה:ימאות]]
[[קטגוריה:דרגות ותפקידים בצי]]</text>
      <sha1>4pv877puoeiom7xeq3kx0t0fyr6vj7t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חנכיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9714</id>
    <revision>
      <id>520317</id>
      <parentid>488814</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:39:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3531" sha1="d4g0f76gy7vatpcysu5qivx06yawlw7" xml:space="preserve">==חֲנֻכִּיָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חנוכייה
|הגייה=khanuki'''ya'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|נ|ך}}
|דרך תצורה={{מוספית|חנוכה|־ִיָּה}}
|נטיות=ר' חֲנֻכִּיּוֹת
}}{{תמונה|Chanukia.jpg|חנוכיית כסף}}
#{{רובד|חדשה}} כלי בן תשעה [[קנה|קנים]] המשמש להדלקת [[נר חנכה|נרות החנוכה]]. צורתה המסורתית של החנוכייה היא כשל [[מנורה]], אולם כיום היא מיוצרת בעיצובים שונים.
#:*{{צטבי|אחד מהם גוזר לו '''חנוכיה''' מעץ, לכבוד ימי החנוכה ההולכים וקרבים|perets/hetzitz_venifga.html|הציץ ונפגע|י&quot;ל פרץ}}
#:*{{צטזמר|'''חֲנֻכִּיָּה''' לִי יֵשׁ / צוֹחֶקֶת בָּהּ הָאֵשׁ / וְשָׂחָה לִי בַּלָּאט / עַל כַּד קָטָן אֶחָד. / '''חֲנֻכִּיָּה''' שֶׁלִּי, / אוֹרֵךְ נָא הַעֲלִי!|song.asp?id{{=}}1246|חֲנֻכִּיָּה לִי יֵשׁ|שרה גלוזמן}}
#:*{{צטזמר|'''חֲנֻכִּיָּה''' יְפֵהפִיָּה / נוֹתֶנֶת לָנוּ אוֹר. / מְסַפֶּרֶת לִי, מְשׁוֹרֶרֶת לִי / עַל חֹפֶשׁ וְעַל דְּרוֹר.|song.asp?id{{=}}222|חֲנֻכִּיָּה יְפֵהפִיָּה|לוין קיפניס}}
# כינוי שומרוני לאנטיוכיה 
#:*{{הדגשה|אָזַל לֶמֶךְ מִן '''חָנוּכִּיָה''' וּבָנָה עָנָה וְנִיסָה וְעֵדָה וְקָטַל לַקין וּבָּנָה לַחַלָּה שָׁמָּה פְּאַדְרַאי טָנֶס| / [[w:אסאטיר|אסאטיר]] ,  סודות משה; פרק ו-9}}


===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}}. אשתו של בן־יהודה, חמדה, הציגה את המילה בידיעה ב[[w:הצבי|עיתון &quot;הצבי&quot;]]: &quot;ושמחו, נגנו ורננו לזכרון החג הזה, '''וחנכיה''' של זהב נוצצת ומזהרת היתה תלויה באמצע הסלון הגדול והגבוה ובה דלקו חמש נרות&quot;.

===מידע נוסף===
* במאמרו [https://benyehuda.org/malal/malal_060.html &quot;להרחבת השפה&quot;] יצא משה ליב ליליינבלום נגד החידוש: &quot;היום תאמרו להם 'חנוכיה' למנורה של שמונה נרות ויקבלו (אם גם אין שום ענין למנורה עם השרש 'חנך', ובשם זה נוכל לקרוא גם את 'הסובבת' שהילדים משחקים בה בחנוכה); מחר תאמרו להם 'פורימיה' להעוגה המשולשת שאוכלים בפורים, וביום השלישי תאמרו להם 'שבעותיות' לתפיני החלב והגבינה של חג השבועות.&quot;

===מילים נרדפות===
* מנורת חנוכה &lt;small&gt;(לשון ההשכלה)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|menorah}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Chanukkia}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Hanoukkia}}

===ראו גם===
* [[שמש#שַׁמָּשׁ|שַׁמָּשׁ]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חנוכייה|ויקישיתוף=Category:Hanukkah|שם ויקישיתוף=חנוכה}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|חנך}}

[[קטגוריה:חנוכה]]
[[קטגוריה:תשמישי קדושה]]</text>
      <sha1>d4g0f76gy7vatpcysu5qivx06yawlw7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית המקדש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9726</id>
    <revision>
      <id>520255</id>
      <parentid>516906</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:08:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520255</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3685" sha1="hy1mcogcsaubrcdiswu5iklihzqlyhr" xml:space="preserve">==בֵּית הַמִּקְדָּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית המקדש
|הגייה=bet hamik'''dash'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
[[תמונה:TempleJerusalem.jpg|left|thumb|184px|דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס).]]

# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} בניין שעמד בראש הר המוריה בירושלים וששימש בעת העתיקה כמרכז פולחני של היהודים לעבודת [[יהוה]].
#:* &quot;צרה כזו באה על ישראל – '''בית המקדש''' חרב ופוגרומים נעשים עד היום – ואני בבקשה זו אבוא לשמים?&quot; ([https://www.benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose032.html &quot;נער הייתי&quot;,] [[w:ש.  בן־ציון|ש.  בן־ציון]])
#:* {{הדגשה|&quot;בעון שפיכות דמים '''בית המקדש''' חרב ושכינה מסתלקת מישראל&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל&quot;ג, גמרא א')}}

===גיזרון===
* השם &quot;בית המקדש&quot; מופיע לראשונה בדברי חז&quot;ל. במקרא נקרא הבית לרוב &quot;[[בית יהוה]]&quot;, למשל {{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית־יהוה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגּוֹיִם|ישעיהו|ב|ב}}. שם מקראי נפוץ נוסף היה &quot;[[בית האלהים]]&quot;. המבנה נקרא כך שכן סיבת קיומו היתה להוות משכן, בית, לאל יהוה.&lt;ref&gt;{{אנציקלופדיה מקראית|מנחם הרן|&quot;מִקְדָּשׁ, בתי מקדש בישראל&quot;|ה|323–324}}&lt;/ref&gt;

=== צירופים ===
* [[בית מקדש מעט]]
* [[בית המקדש הראשון]]
* [[בית המקדש השני]]

===מובאות נוספות===
* &quot;בזמן '''שבית־המקדש''' היה קיים, היו הלויים מתפרנסים ממעשר; ואפילו עכשיו בגלות אין הכוהנים יכולים לעלות לדוכן, עד שהלויים מכשירים אותם&quot; ([https://www.benyehuda.org/steinberg_yehuda/al_naharot_bavel.html &quot;על נהרות בבל&quot;,] יהודה שטיינברג)
* {{הדגשה|&quot;משחרב '''בית המקדש''', בטל השמיר ונופת צופים&quot;|(מסכת סוטה, פרק ט', משנה י&quot;ב)}}
* {{הדגשה|&quot;כל שנזר עד שלא חרב '''בית המקדש''', נזיר; משחרב בית המקדש, אינו נזיר&quot;|(משנה, מסכת נזיר, פרק ה', ד')}}

=== מידע נוסף ===

* שני בתי מקדש נבנו והוחרבו: הראשון עמד בשנים בין סביבות המאה ה־10 לפנה&quot;ס ל־586 לפנה&quot;ס, והשני בין השנים 516 לפסה&quot;נ ל־70 לספירה.
* לפי האמונה היהודית, בית מקדש שלישי יבנה בעתיד.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Holy Temple}}

=== נרדפות ===

*[[בית יהוה]]
* [[בית האלהים]]

===ראו גם===
* [[אהל מועד|אוהל מועד]]
* [[ארון הברית]]
* [[דביר]]
* [[הכהן הגדול]]
* [[המשכן]]
* [[הר הבית]]
* [[ירושלים]]
* [[תלף]]
* [[מקדש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית המקדש|ויקיפדיה 2=בית המקדש הראשון|ויקיפדיה 3=בית המקדש השני|ויקיפדיה 4=בית המקדש השלישי}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש|*]]
[[קטגוריה:יהדות]]</text>
      <sha1>hy1mcogcsaubrcdiswu5iklihzqlyhr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9742</id>
    <revision>
      <id>519856</id>
      <parentid>503846</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:49:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519856</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7202" sha1="idu2k9jcc8dwb6ftcoe7ojzuo5vx7u5" xml:space="preserve">{{חסר|קֹטֶן}}

==קָטָן ([[גם]]: קָטֹן {{משני|א}})==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קטן
|הגייה=ka'''tan''', ka'''ton'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ט|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}, {{משקל|קָטֹל}}
|נטיות=קְטַן־ '''גם''' קְטֹן־; נ' קְטַנָּה, קְטַנַּת־; ר' קְטַנִּים, קְטַנֵּי־; נ&quot;ר קְטַנּוֹת
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} שאינו גדול, בעל [[מדה|מידה]] מצומצמת, [[צר]] [[ממד|מימדים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי בַּשְּׁבִעִית וַיֹּאמֶר, הִנֵּה־עָב '''קְטַנָּה''' כְּכַף־אִישׁ עֹלָה מִיָּם...|מלכים א|יח|מד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי הִנֵּה יהוה מְצַוֶּה; וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים, וְהַבַּיִת '''הַקָּטֹן''' בְּקִעִים.|עמוס|ו|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם; שָׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת '''קְטַנּוֹת''' עִם־גְּדֹלוֹת.|תהלים|קד|כה}}
#:* החליפה הזאת '''קטנה''' עלי.
#:* חדרי הלימודים בבית ספר זה '''קטנים''' מכדי להכיל 30 תלמידים בכיתה.
# צעיר מאוד, ב[[הגיל הרך|גיל הרך]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמֵתוּ גְדֹלִים '''וּקְטַנִּים''' בָּאָרֶץ הַזֹּאת; לֹא יִקָּבֵרוּ וְלֹא־יִסְפְּדוּ לָהֶם, וְלֹא יִתְגֹּדַד וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם.|ירמיהו|טז|ו}} 
#:* הילדה ה'''קטנה''' שיחקה בארגז החול.
# צעיר בהשוואה לאחר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי – יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן, וְיֶלֶד זְקֻנִים '''קָטָן'''; וְאָחִיו מֵת, וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ – וְאָבִיו אֲהֵבוֹ.|בראשית|מד|כ}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּהְיוּ בְּנֵי שָׁאוּל, יוֹנָתָן וְיִשְׁוִי וּמַלְכִּישׁוּעַ; וְשֵׁם שְׁתֵּי בְנֹתָיו – שֵׁם הַבְּכִירָה מֵרַב, וְשֵׁם '''הַקְּטַנָּה''' מִיכַל.|שמואל א|יד|מט}}
# בעל [[חשיבות]] [[פחות]]ה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת; אֶת־הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל־מֹשֶׁה, וְכָל-הַדָּבָר '''הַקָּטֹן''' יִשְׁפּוּטוּ הֵם.|שמות|יח|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתֹּאמֶר שְׁאֵלָה אַחַת '''קְטַנָּה''' אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל־תָּשֶׁב אֶת־פָּנָי...|מלכים א|ב|כ}}
#{{משלב|סלנג ישן}} אבר המין הגברי.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר [...] כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם [[קטני עבה ממתניו|'''קָטָנִּי''' עָבָה מִמָּתְנֵי]] אָבִי|מלכים א|יב|י}}
#:*אתה רוצה חוות דעת מקצועית על '''הקטן''' שלך? (מתוך פורום גברים)
#:*על '''הקטן''' של שיווה: חג האהבה ההודי. הפאלוס האינסופי של שיווה (מעריב 12/2/2010, מאת אורי יריב)

===גזרון===
* אכדית: [https://datsemshift.ru/shift2863 ḳatnu], קַתַּנֻ! היה דק (עפ&quot;י מילון אב&quot;ש); ארמית: קְטַן; חיתית: [https://www.assyrianlanguages.org/hittite/en_lexique_hittite.htm kattan], מתחת, למטה. 

===צירופים===
{{ע|3|
* [[אצבע קטנה]]
* [[ברחל בתך הקטנה]]
* [[המאור הקטן]]
* [[השעות הקטנות]]
* [[זה הקטן גדול יהיה]]
* [[חרש שוטה וקטן]] ([[חש&quot;ו]])
* [[עולם קטן]]
* [[קטן אמונה]]
* [[קטן עליו]]
* [[קמץ קטן]]
* [[ראש קטן]]
* [[קטן וממזר]]
}}

===נגזרות===
* [[קט]]
* [[קטנות]]
* [[קטין]]
* [[קטנטן]]
===מילים נרדפות===
* [[צעיר]] [[זעיר]], [[פצפון]], [[קט]] ,[[קטון]].

===ניגודים===
* [[גדול]] (1,2)
*[[מבוגר]](3-2)

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|piccolo}}‏
*אנגלית: {{ת|אנגלית|little|small}}‏
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|malgranda}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|փոքր}} (תעתיק: pʻokʻr)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|პატარა}} (תעתיק: ṗaṭara)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|klein}}‏
*הודית: {{ת|הינדית|छोटा}} (תעתיק: choṭā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|klein}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|kicsi}}‏
*יוונית: {{ת|יוונית|μικρός}} (תעתיק: mikrós)
*יידיש:  {{ת|יידיש|קליין}}
*יפנית: {{ת|יפנית|小さい}} (תעתיק: chiisai)
*לטינית: {{ת|לטינית|parvus}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|liten}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|pequeño|párvulo}}‏
*ערבית: {{ת|ערבית|صَغِير}} (תעתיק: צַעִ'יר)
*פולנית: {{ת|פולנית|mały}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|pequeno}}
*פרסית: {{ת|פרסית|کوچک}} (כּוּגִק)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|malý}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|petit}}‏&lt;ref&gt;רש&quot;י יחזקאל ט&quot;ז-47: פִּ֫יקוֹט. והוא מהצרפתית העתיקה.&lt;/ref&gt;
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|작은}} (תעתיק: jageun)
*רומנית: {{ת|רומנית|mic}}
*רוסית: {{ת|רוסית|маленький}} ‏(תעתיק: málenʹkij)
*שוודית: {{ת|שוודית|liten}}
}}
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

==קָטֹן {{משני|ב}} (גם: קָטֵן, קָטַן)==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=קטון או קטן
|שורש וגזרה={{שרש3|ק|ט|ן}},[[גזרת השלמים]]
הפועל היחיד הניטה על שלושת משקליו של בניין קל 
|בניין=קל}}
#נעשה קטן, מידותיו הופחתו.
#:*לאחר שהרוצח הִביע חרטה על מעשיו, פסק הדיין לקולא, ועונשיו '''קָטֹנּו'''.
#{{רובד|לשון המקרא}} נתמעט או לא היה שווה ביחס לדבר מסוים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''קָטֹנְתִּי''' מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ; כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.|בראשית|לב|יא}}

===מילים נרדפות===
*[[נקטן]]

=== ניגודים ===
*[[גדל]]
*[[התעצם]] (בעוצמה)
*[[התפרס]] (על שטח)
*[[התרחב]] (בעוביו)

{{שורש|קטן}}</text>
      <sha1>idu2k9jcc8dwb6ftcoe7ojzuo5vx7u5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חתול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9743</id>
    <revision>
      <id>520546</id>
      <parentid>519361</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:20:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520546</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9603" sha1="20sm1i8t8jjnpj25bzsggw8i2elbktr" xml:space="preserve">==חָתוּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חתול
|הגייה=kha'''tul'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ת|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=חֲתוּל־;&lt;br&gt;נ' חֲתוּלָה, חֲתוּלַת־; ר' חֲתוּלִים, חֲתוּלֵי־; נ&quot;ר חֲתוּלוֹת
}}{{תמונה|Collage of Six Cats-02.jpg|חתול הבית}}
{{תמונה|The_Felidae.jpg|משפחת החתוליים}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[טורף]] השייך לסוג במשפחת ה[[חתול]]יים (2), וחתול ה[[בית]] בפרט; [[מין]] בגודל בינוני החי לצד האדם שבוית (אם כי במידה פחותה מן ה[[כלב]], שכן יש בו עדיין מאפיינים [[פראי]]ים) לצורך [[ציד]]ם של חיות קטנות ה[[הזיק|מזיק]]ות ל[[חקלאות]].
#:* {{צט/בבלי|אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למידין צניעות '''מחתול''' וגזל מנמלה|עירובין|ק|ב}}
#:*{{צט/בבלי|רבי ישמעאל אומר: מגדלין כלבים כופרין '''וחתולים''' וקופין וחולדות סנאים מפני שעשויים לנקר את הבית |בבא קמא|פ|א}}
#:* {{צטבי|'''והחתול''' – אף הוא באמצע, יושב על הכסת האדומה, מוליך ומביא זנבו בנחת, מלקק כפותיו, מפסיק ומצמצם עיניו לאור הנר|gutman/ben-zion_prose029.html|זקנים|ש. בן ציון}}
#:* עובדה ידועה היא ש'''חתול''' תמיד נופל על הרגליים.
# פרט ממשפחה של [[טורף|טורפים]] בעל מבנה פנים [[פחוס]], [[חוש]]ים [[חד]]ים ויכולת תנועה מרשימה הפעילים בעיקר בשעות ה[[לילה]]. רובם ככולם חיים ב[[יחידות]] ו[[סלד|סולדים]] מ[[מים]].
#:* היגואר הוא '''החתול''' החזק ביותר ביבשת אמריקה, שכן הגדולים '''בחתולים''' (האריה והטיגריס) לא חיים בה.

===גיזרון===
*לשון חז&quot;ל. ישנם מפרשים קדומים שהסיקו ששמו של החתול ניתן לו משום שנכרך הוא כ'''חיתול''' סביב מפנקיו.
*כן מופיע בתרגום המקרא לארמית. למשל: המילה &quot;איים&quot; שבפסוק {{צט/תנ&quot;ך|וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג|ישעיהו|יג|כב}} תורגמה בתרגום יונתן &quot;חתולים&quot;.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[החתול בעל תשעת הזנבות]]
* [[הסקרנות הרגה את החתול]]
* [[זכרון של חתול]]
* [[חתול אשפתות]]
* [[חתול בשק]] 
* [[חתול רחוב]]
* [[חתול שחר|חתול שחור]]
* [[חתול שלג]]
* [[צפורני חתול|ציפורני חתול]]
}}
===נגזרות===
* [[חתלתול]]

===תרגום===
{{תר|חיית בית טורפת}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|felino|micio|gatto}}
*אירית: {{ת|אירית|cat}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kucing}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ድመት}} (תעתיק: dəmät)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|feline|cat|puss}}
*ארמית: [[שונרא]]
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|կատու}} (תעתיק: katu)
*גאורגית: {{ת|גאורגית|კატა}} (תעתיק: ḳaṭa)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Katze}}
*הודית: {{ת|הינדית|बिल्ला}} (תעתיק: billā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|kat|poes}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|macska}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mèo}}
*ולשית: {{ת|ולשית|cath}}
*טגלית: {{ת|טגלית|pusa}}
*טורקית: {{ת|טורקית|pisi|kedi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|γάτος}} (תעתיק: gátos)
:::{{ת|יוונית|αίλουρος}} (תעתיק: aílouros)
*יידיש: {{ת|יידיש|קאַץ}}
*יפנית: {{ת|יפנית|猫}} (תעתיק: neko)
*כורדית: {{ת|כורדית|pisîk|kitik}}
*לטינית: {{ת|לטינית|feles|cattus}}
*מלאית: {{ת|מלאית|kucing}}
*מלטית: {{ת|מלטית|qattus}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|katt}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|paka}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|मार्जार}} (תעתיק: mārjāra)
:::{{ת|סנסקירית|बिडाल}} (תעתיק: biḍāla)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|felino|gato}}
*ערבית: {{ת|ערבית|قط}} (תעתיק:קִטּ)
*פולנית: {{ת|פולנית|kot}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|felino|gato}}
*פינית: {{ת|פינית|kissa}}
*פרסית: {{ת|פרסית|گربه⁩}} (תעתיק: כֻרְבֵה)
:::{{ת|פרסית|پیشی⁩}} (תעתיק: פִּישִׁי)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|kočka}} (♀), {{ת|צ'כית|kocour}} (♂)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|félin|chat}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|고양이}} (תעתיק: goyang'i)
*רומנית: {{ת|רומנית|felină|pisică|mâță}} (♀)
:::{{ת|רומנית|cotoi|motan}} (♂)
*רוסית: {{ת|רוסית|кошка}} (♀תעתיק: kóška)
:::{{ת|רוסית|кот}} (♂תעתיק: kot)
*שוודית: {{ת|שוודית|katt}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|แมว}} (תעתיק: mɛɛo)
}}
{{תר-סוף}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חתול|ויקימינים=Felis Sylvestris Catus|ויקישיתוף=Felis silvestris catus|שם ויקישיתוף=חתול הבית}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2629859|כותרת=האופן המסתורי שבו קיבל החָתוּל את שמו העברי|שם האתר=הארץ|יוצר=אילון גלעד|תאריך=06/05/2015}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|למה שלא נקרא לחתול &quot;חתול&quot;?|2021/08/11|למה-שלא-נקרא-לחתול-חתול-2}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:יונקים]]
[[קטגוריה:טורפים]]
[[קטגוריה:חתוליים]]
{{-}}
==חִתּוּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חיתול
|הגייה=khi'''tul'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ת|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=חִתּוּל־;&lt;br&gt;ר' חִתּוּלִים, חִתּוּלֵי־
}}
[[תמונה:Poopy_bath.jpg|left|thumb|184px|תינוק זוכה להחלפת חיתול]]
[[תמונה:Windelfetischist.jpg|left|thumb|184px|אדם עם חיתול]]
#{{רובד|לשון המקרא}} תחבושת, בד הנכרך סביב פצע כדי לעצור דימום או להגן על האזור הפגוע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בֶּן אָדָם אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי וְהִנֵּה לֹא חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם '''חִתּוּל''' לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב|יחזקאל|ל|כא}}
# [[יריעה]] ה[[נכרך|נכרכת]] סביב [[חלצים|חלציו]] של [[תינוק]] או אדם שאינו מסוגל לשלוט ב[[צרכים|צרכיו]], ותפקידה [[ספיגה|ספיגת]] [[הפרשה|הפרשות]]יו.
#:* על מנת לשמור על ההיגיינה של ה'''חיתולים''' יש להרתיח אותם לאחר כל שימוש.
#:* היום משתמשים ב'''חיתולי''' בד בעיקר לשמירת הנקיון בעת הטיפול בתינוק כגון פריסה מתחתיו בעת ההחתלה.
#:* אחי התינוק, בשעה טובה, נגמל מ'''חיתולים'''.

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מן הפועל [[חתל|חִתֵּל]].
*בנוסף, בספר איוב נכתב: {{צט/תנ&quot;ך|בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל '''חֲתֻלָּתוֹ'''|איוב|לח|ט}} חתולתו' - בהוראת &quot;תכריכו&quot; ישנם מפרשים קדומים שהסיקו שמכאן נגזר שמו של החתול משום שנכרך הוא סביב מ[[פנק]]יו

===צירופים===
*[[תפרחת חיתולים]]

===נגזרות===
* [[בחיתוליו|בחיתולים]]
* [[חתולית|חיתולית]]

===מילים נרדפות===
* [[אגד]] (1)
* [[אספלנית]] (1)
* [[תחבשת|תחבושת]] (1)
* [[טטול|טיטול]] (3)
* [[חתל#חֹתָל|חותל]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|pannolino}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|diaper}}
* בוסנית: {{ת|בוסנית|pelena}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Windel}}
* דנית: {{ת|דנית|ble}}
* סינית: {{ת|סינית|尿布}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|pañal}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|fralda}}
* פינית: {{ת|פינית|vaippa}}
* רומנית: {{ת|רומנית|scutec}}
* רוסית {{ת|רוסית|подгузник}}
* שוודית: {{ת|שוודית|blöja}}
}}

===ראו גם===
* [[החתלה]]
* [[חותל]]
* [[חותלת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חיתול}}

{{שורש|חתל}}
[[קטגוריה:ינקות]]
[[קטגוריה:פריטי לבוש]]
[[קטגוריה:הלבשה תחתונה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>20sm1i8t8jjnpj25bzsggw8i2elbktr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דמי חנכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9760</id>
    <revision>
      <id>520248</id>
      <parentid>487687</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:07:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1186" sha1="qhhv9xn15hsep0wfcyt05dsmjl3jseg" xml:space="preserve">==דְּמֵי חֲנֻכָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דמי חנוכה
|הגייה='''dmey''' khanu'''ka'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר 
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# כסף הניתן כשי לילדים בימי [[חנכה#חֲנֻכָּה ב|חג החנוכה]].
#:* האם נתנה לבתה '''דמי חנוכה''' לכבוד החג.
#:* &quot;ודודנו  בּני מוריד את ידו לתוך כיסו ומוציא שני דינרי כסף ונותן לנו '''דמי חנוכה''' גם הוא – ולשמחתנו אין קץ...&quot; ([https://www.benyehuda.org/shalom/hebrew_015.html &quot;דמי־חנוכה&quot;], [[w:שלום עליכם|שלום עליכם]])

===מילים נרדפות===
* [[מעות חנכה|מעות חנוכה]]

===תרגום===
* יידיש: {{ת|יידיש|חנוכה געלט}}

===ראו גם===
* [[דמים]]
* [[חנכה#חֲנֻכָּה ב|חנוכה]]
* [[דמי פורים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דמי חנוכה}}
[[קטגוריה:חנוכה]][[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]][[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>qhhv9xn15hsep0wfcyt05dsmjl3jseg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גזרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9761</id>
    <revision>
      <id>520270</id>
      <parentid>496075</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:22:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6125" sha1="boakvxwows4l1f7mg5h7m0nluvto75k" xml:space="preserve">==גְּזֵרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גזירה
|הגייה=gze'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ג|ז|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}}
|נטיות=ר' גְּזֵרוֹת; גְּזֵרַת־, ר' גְּזֵרוֹת־
}}
# [[תקנה]] או [[חק|חוק]] שיש בהם כדי להגביל ולהקשות, [[צו]].
#:*{{הדגשה|שר בשר ודם גוזר '''גזרה''', ספק מקיימין אותה ספק אין מקיימין אותה ... ואילו משה רבנו גזר כמה '''גזרות''' ותקן כמה תקנות וקימות הן לעולם ולעולמי עולמים.|(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל, עמוד א)}}
#:* &quot;מקרה תלמי היה מקרה זמני; הוא בא, ראה ונצח, ובזה תם הדבר ואין להשיב.  צריך היה שתבא '''גזרת''' השמד של אנטיוכוס וישרפו כאלף חסידים בבת אחת במערה בשבת&quot; ([https://benyehuda.org/malal/malal_018.html &quot;פקוח נפשות במקום איסור&quot;], [[w:משה לייב לילינבלום|משה ליב ליליינבלום]])
# [[גורל]]. לפי ה[[אמונה]], מה שנגזר על אדם מ[[שמים]].
#:* {{צטבי|'''גְּזֵרָה''' נִגְזְרָה וּבָאָה/מֵאֵת אֲדֹנָי יָצַאָה/לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְרָאֵל|http://benyehuda.org/rihal/rihal10_1.html| פתיחה|ר' יהודה הלוי}}

===גיזרון===
* מן [[גזר|גָּזַר]]. מִלה מקראית שנכנסה לשִמוש כנראה בהשפעת הארמית. המִלה מופיעה פעם אחת בספר ויקרא פרק טז פסוק כב {{ציטוטון|&quot;וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲו‍ֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ '''גְּזֵרָה''' וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר&quot;}} ושם קשה לפרש{{הפניה|1|גזרה}}; ופעמיים בארמית בספר דניאל במובן שלעיל.

===צירופים===
* [[גזרה מן השמים]]
* [[ארץ גזרה]]
* [[גזרה שאין הצבור יכול לעמד בה|גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה]]
* [[גזרה שוה|גזרה שווה]]{{הבהרה|אינה צירוף להגדרה המובאת}}

===ניגוד===
* [[בחירה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|decree|ordinance|restrictive rule}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَرْسوم|أَمْر}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|قضاء وقدر}} (2)

===הערת שוליים===
#{{הערה|גזרה}}  על פי חז&quot;ל, מקום שההר גזור, מצוק תלול {{הדגשה|ומניין שבצוק – תלמוד לומר גזרה.|(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף סז, עמוד ב)}}

{{שורש|גזר}}
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==גִּזְרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גזרה
|הגייה=giz'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ג|ז|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=גִּזְרַת־; ר' גְזָרות, גִזְרות־
}}{{תמונה|Dress formSerie1893.jpg|גזרה (1,2) נשית}}
{{תמונה|Circle arc.svg|גזרה (3) של מעגל (מסומנת בירוק)}}
#[[צורה|צורת]] ה[[גוף]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר '''גִּזְרָתָם'''.|איכה|ד|ז}}
# [[תבנית]] שעל פיה [[גזר|גוזרים]] את ה[[בד]] ל[[תפירה|תפירת]] [[בגד]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמָדַד אֶת-הַבַּיִת אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה '''וְהַגִּזְרָה''' וְהַבִּנְיָה וְקִירוֹתֶיהָ אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה.|יחזקאל|מא|יג}}{{הבהרה|(הכיצד 'גִּזְרָה' מתקשרת כאן ל'בד לתפירת בגד', מדובר על בּ-נ-י-ה!). ראו פירוש הגיוני בסעיף הגזרון}}
# {{משלב|גאומטריה}} {{בהשאלה|2}} [[שטח]] ה[[מעגל]] הכלוא בין שני [[רדיוס]]ים.
#:*{{משפט מדגים}}
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|3}} [[שטח]] [[קרקע]] שהוגדרו גבולותיו לצורך פעילות כלשהי.
#:*הועלתה רמת הכוננות '''בגזרת''' הר דב.
#{{משלב|דקדוק}} קבוצת ה[[פעל]]ים הנוטה לפי אותה [[תבנית]].
#:*בעברית קיימות תשע '''גזרות''' חוץ מגזרת השלמים.

===גיזרון===
*שם פעולה מן הפועל [[גזר]].
*(2:) {{צט/תנ&quot;ך|וְהַ'''גִּזְרָה''' וְהַבִּנְיָה וְקִירוֹתֶיהָ|יחזקאל|מא|יג}} - תרגום יונתן בשפה הארמית מתרגם את תיבת &quot;גִּזְרָה&quot; מספר יחזקאל בהוראת [[גזוזטרה]] שיש הרואים בה (גזוזטרה) צורה קדומה לתיבת 'גזרה' המקראית.{{הערת שוליים|שמעון שרביט.'''תורת ההגה של לשון חכמים'''.האקדמיה ללשון העברית.2016 .עמוד: 121}}

===צירופים===
====5====
* [[גזרת המרובעים]]
* [[גזרת השלמים]]
* [[גזרת חפי&quot;צ]]
* [[גזרת חפ&quot;נ]]
* [[גזרת נל&quot;א]]

===מילים נרדפות===
*[[אזור|איזור]] (4)
*[[טליה]] (1)
*[[פיגורה]] (1)
*[[תחום]] (4)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|figure|form}}‏ (1), {{ת|אנגלית|model}}‏ (2), {{ת|אנגלית|sector}}‏ (3), {{ת|אנגלית|verb type}}‏ (5)
* ערבית: {{ת|ערבית|قطاع}} (3)

===ראו גם===
* [[רצועה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גזרה}}
===הערת שוליים===
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:טקסטיל]]
[[קטגוריה:גזרות|*]]</text>
      <sha1>boakvxwows4l1f7mg5h7m0nluvto75k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נשא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9773</id>
    <revision>
      <id>520373</id>
      <parentid>518489</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:11:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520373</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16538" sha1="myaxe80abwtf6argy2frvsuocsklh3j" xml:space="preserve">==נָשָׂא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נשא
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|שׂ|א}}, [[גזרת חפ&quot;נ]] ו[[גזרת נל&quot;א]] 
|בניין=קל
|נטיות=}}
# [[הרים|הֵרִים]] לַ[[גבה#גֹּבַהּ|גֹּבַהּ]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד '''וַיִּשָּׂאֻהוּ''' בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם|במדבר|יג|כג}}
#:*{{צטבי|וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת / '''יִשְׂאוּ''' עֵינָם הַנּוֹהָה / אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה / בְּשַׁיָּרוֹת הַחֲסִידוֹת.|bialik/bia071.html|הַקַּיִץ גֹּוֵעַ|חיים נחמן ביאליק}}
#:* באפשרותה של המעלית '''לשאת''' עד ארבעה עשר נוסעים.
#[[הרים|הֵרִים]] וְ[[העתיק|הֶעְתִּיק]] לְמָקוֹם אַחֵר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר, '''שְׂאוּ''' אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם...|יהושע|ג|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הָבוּ לַיהוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ; '''שְׂאוּ''' מִנְחָה, וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו|תהלים|צו|ח}}
#:* משה '''נשא''' את ה[[תרמיל]] על גבו מתחילת הטיול ועד סופו.
# [[הרים|הֵרִים]] [[קול|קוֹל]]וֹ, [[השמייע|הִשְׁמִיעַ]] בְּקוֹל רָם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, פְּקֹד כָּל-בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמָעְלָה; '''וְשָׂא''' אֵת מִסְפַּר שְׁמֹתָם|במדבר|ג|מ}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר-גְּרִזִים, '''וַיִּשָּׂא''' קוֹלוֹ, וַיִּקְרָא...|שופטים|ט|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|... '''וְנָשָׂאתָ''' תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה|מלכים ב|ט|יד}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וְנָשָׂאתָ''' הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה|ישעיהו|יד|ד}}
#:* בעקבות ההתרחשויות האחרונות שר הביטחון '''יישא''' הערב נאום.
#{{רובד|לשון המקרא}} [[רחש|רָחַשׁ]] [[מחילה|מְחִילָה]], [[סלח|סָלַח]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב, '''שְׂאֵת'''; וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ – וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּוֹ.|בראשית|ד|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשַּׁח אָדָם, וַיִּשְׁפַּל אִישׁ; וְאַל '''תִּשָּׂא''' לָהֶם|ישעיהו|ב|ט}}
# [[סבל|סָבַל]], [[לקח|לָקַח]] עַל עַצְמוֹ.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא '''נָשָׂא''' וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם|ישעיהו|נג|ד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי '''וְשָׂא''' לְכָל חַטֹּאותָי|תהלים|כה|יח}}
#:*{{צטזמר|אַל יֵאוּשׁ ע‏וֹבֵד, דַּע ‏בְּעֹל '''לָשֵׂאת''' / זֶרַע הֶעָתִיד עָמֹק בַּמַּעֲנִית!|song.asp?id{{=}}585|שִׁיר קוֹצְרֵי הָעֵמֶק|עמנואל לין}}
# {{בהשאלה}} [[קבל|קִבֵּל]] [[תכונה|תְּכוּנָה]], [[מאפין|מְאַפְיֵן]], [[תאר|תֹּאַר]] וְכַדּוֹמֶה.
#:* המקום '''נושא''' את השם משנת 43 [[לפני הספירה]].
# [[הכיל|הֵכִיל]] דְּבַר־מָה, בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי אוֹ מֻפְשָׁט.
#:*{{צט/תנ&quot;ך| כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם '''לָשֵׂאת''' אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם|בראשית|לו|ז}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא '''יִשְׂאוּ''' עָו‍ֹן, וָמֵתוּ...|שמות|כח|מג}}
#:* '''נשאתי''' את הסוד עמי במשך שנים.
# בָּא בִּ[[ברית זוגיות|בְרִית הַזּוּגִיּוּת]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַיִּשְׂאוּ''' לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת.|רות|א|ד}}
#:* מחר הוא '''יישא''' אותה לאישה באירוע רב משתתפים.
#{{רובד|לשון המקרא}} [[הצית|הִצִּית]], [[העלה|הֶעֱלָה]] בְּ[[אש|אֵשׁ]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם; '''וַיִּשָּׂאֵם''' דָּוִד וַאֲנָשָׁיו|שמואל ב|ה|כא}}&lt;ref&gt;השורש נש&quot;א בפסוק זה מבואר בתלמוד הירושלמי במשמעות &quot;העלאה באש&quot; למשל: {{צט|כתוב אחד אומר ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו וכתוב אחד אומר ויאמר דוד וישרפו באש...|תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה, דף י&quot;ט, פרק ג'}}. לעומת זאת, בתלמוד הבבלי מפרשים את השורש נש&quot;א בפסוק זה כבמשמעות הראשונה &quot;העתקה ממקום אחד לאחר&quot;, למשל:{{צט|ומתרגמינן תזרינון ורוח תטלטלינון אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר וישרפו באש ומדלא כתיב וישרפם וישאם ש&quot;מ וישאם ממש מכל מקום...|תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה, דף מ&quot;ד, א' גמרא}}&lt;/ref&gt;
# הִצְמִיחַ.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי, כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר: כִּי עֵץ '''נָשָׂא''' פִרְיוֹ, תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם|יואל|ב|כב}}
#:*{{צט/ירושלמי|דבר אחר ועלית מיכן לבית הבחירה שלא יבנה אלא בגובהו של עולם מאי טעמא כי בהר קדשי בהר מרום ישראל אשתלנו '''ונשא''' ענף ועשה פרי...|סנהדרין|נה|יא}}
#{{רובד|לשון המקרא}} (נָשָׂא מֵעַל) [[הסיר|הֵסִיר]] מִן.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי; '''נָשְׂאוּ''' אֶת-רְדִידִי '''מֵעָלַי''', שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת|שיר השירים|ה|ז}}

===גיזרון===
*מן המקרא. מקביל לאכדית: {{אכדית|10178|našû}} - הרים, החזיק לגובה. ארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=nsy%20V&amp;cits=all נשא] - הרים.
* (2),(5),(6),(7),(10) :תיבת &quot;נשא&quot; העברית מקבילה למילה ביוונית עתיקה (ושמצויה אף כהלחם בשמה של היצירה: &quot;[[w:נוספרטו|נוספרטו]]&quot;) בהגיית: נוֹשְֹאֹס ([https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%BD%CF%8C%CF%83%CE%BF%CF%82#Ancient_Greek νόσος]) בהוראת '''נשא''' (מחלה), וגם בהוראת [[סבל]].
* (8) לשונה של מגילת רות היא בעיקרה לשון המקרא הקלאסית האופיינית לרובד עברית קדומה של תקופת בית ראשון, אך עם זאת כמה מלים וביטויים כמו &quot;'''נשא-אשה'''&quot; (במקום &quot;'''[[לקח]]-אשה'''&quot; ברובד עברית קדומה) מעידים על תקופה מאוחרת בהרבה
* (9) הפועל בהוראת &quot;הצית&quot; מופיעה כמה פעמים במקרא (שופטים כ,מ; ירמיהו ו,א). יש שפירשו שזוהי הוראה משנית של נש&quot;א, על שם שהלהבות עולות למעלה.{{הערת שוליים|רמב&quot;ן ויקרא יג,ב; רד&quot;ק, ספר השורשים, נשא.}}
*{{צט/תנ&quot;ך|וַישימות ('''יַשִּׁי''' מָוֶת), עָלֵימוֹ--יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים:  כִּי-רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם|תהלים|נה|טז}} - תיבת &quot;וישימות&quot; התמוהה נוצרה כאשר מעתיקי המקרא התחבטו בעבר כיצד להעתיק את הצירוף המקראי: '''יַשִּׁיא מָוֶת''', תחת זאת הונצחו שתי האפשרויות הכנראה שגויות המופיעות בפסוק לעיל. השוו:  {{צט/תנ&quot;ך|הַנָּחָשׁ '''הִשִּׁיאַנִי'''|בראשית|ג|יג}} יתכן גם: [[ישימון]] (במקום ישימות)

===צירופים===
{{ע|3|
* [[כבד מנשוא|קשה מנשוא]]
* [[נושא כלים]]
* [[נושאת מטוסים]]
* [[נשא אשה]]
* [[נשא באחריות]]
* [[נשא בתוצאות]]
* [[נשא עינים|נשא עיניים]]
* [[נשא כפים|נשא כפיים]]
* [[נשא נפשו]]
* [[נשא חן]]
* [[נשא ברכה]]
* [[נשא קל וחמר|נשא קל וחומר]]
* [[נשא פרי]]
* [[נשא דברים]]
* [[נשא ונתן]]
* [[נשא פנים]]
* [[הרים יד|נשא ידו]]
}}

===נגזרות===
*[[משא]]
*[[מנשא]]
*[[נושא]]
*[[נשוא]]
*[[נשוי]]
*[[נשיאה]]

===מילים נרדפות===
{{ע|5|
*[[רומם]] (1)
*[[הגביה]] (1)
*[[הרים]] (1)
*[[רמם#רִמֵּם|רִמֵּם]] (1)
*[[לקח]] (2)
*[[נטל]] (2)
*[[סחב]] (2)
*[[צעק]] (3)
*[[אמר]] (3)
*[[בטא#בִּטֵּא|בִּטֵּא]] (3)
*[[הגיד]] (3)
*[[קרא]] (3)
*[[מחל]] (4)
*[[סלח]] (4)
*[[סבל]] (5)
*[[הכיל]] (7)
*[[התחתן]] (8)
*[[נשא#נִשָּׂא|נִשָּׂא]] (8)
*[[שרף]] (9)
*[[הצית]] (9)
*[[הבעיר]] (9)
*[[הדליק]] (9)
*[[יקד]] (9)
*[[הענש#הָעֳנַשׁ|הָעֳנַשׁ]] (10)
*[[הצמיח]] (11)
*[[הסיר]] (11)
*[[הוריד]] (11)
}}

===תרגום===
* אנגלית:
*# {{ת|אנגלית|lift}}
*# {{ת|אנגלית|carry}}
*:8. {{ת|אנגלית|marry}}

===ראו גם===
*[[השיא#הִשִֹּיא|השיא]]
*[[התנשא]]

===הערות שוליים===
&lt;references /&gt;

{{שורש|נשׂא}}

==נִשָּׂא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נשא
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|שׂ|א}}, [[גזרת חפ&quot;נ]] ו[[גזרת נל&quot;א]] 
|בניין=נפעל
|נטיות=}}
# היה גבוה, התרומם.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם '''וְהִנָּשְׂאוּ''' פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא  מֶלֶךְ הַכָּבוֹד|תהלים|כד|ז}}
# הורם והועבר למקום אחר.
#:*&quot;בְּעֶצֶם לִבְלוּב אֲבִיבָם/ רְגָשׁוֹת – כְּעָלִים בְּשַׁלֶּכֶת/ נוֹשְׁרִים, '''נִשָּׂאִים''' וְאֵינָם&quot; ([https://benyehuda.org/rachel/Rac057.html &quot;אֲנִי מֵעוֹדִי הֲפַכְפֶּכֶת&quot;]/ [[w:רחל המשוררת|רחל המשוררת]])
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה יָמִים בָּאִים '''וְנִשָּׂא''' כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה|מלכים ב|כ|יז}}
#{{רובד|חזל}} [[התחתן]], התקשר בברית הנישואין.
#:*{{צט/משנה|בַּת יִשְׂרָאֵל '''שֶׁנִּשֵּׂאת''' לַכֹּהֵן, וְהִיא לְמוּדָה אֵצֶל אָבִיהָ, אָבִיהָ מַדְלִיק בִּרְשׁוּתָהּ.|תרומות|יא|י}}
#:*{{צט/משנה|וְכֵן כָּל שְׁאָר הַנָּשִׁים לֹא יִתְאָרְסוּ, וְלֹא '''יִנָּשְׂאוּ''', עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.|יבמות|ד|י}}
#:*{{צט/משנה|וּכְשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִין לָאִשָּׁה, כָּךְ נוֹתְנִין לָאִישׁ [...]; הַגִּיעַ זְמַן וְלֹא '''נִשְּׂאוּ''', אוֹכֶלֶת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.|כתובות|ה|ב}}

===צירופים===
* [[מחשב נשא]]

===מילים נרדפות===
* [[גבה]] (1) 

===תרגום===
* אנגלית:
*# {{ת|אנגלית|lift}}
*# {{ת|אנגלית|carried}}
*# {{ת|אנגלית|marry}}
===מידע נוסף===
{{מקורות}}
*צורת המקור של הפועל שׂוֹא {{צט/תנ&quot;ך|אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּ'''שׂוֹא''' גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם|תהלים|פט|י}}.

===ראו גם===
*[[השיא]]
*[[התנשא]]
*[[משא]]
*[[נשיא]]
*[[שיא]]

{{שורש|נשׂא}}

==נִשָּׂא {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נישא
|הגייה=ni'''sa'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|שׂ|א}}
|דרך תצורה={{משקל|נִקְטָל}}
|נטיות=ר' נִשָּׂאִים נ' נִשָּׂאָה
}}
# גבוה, מורם מסביבתו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם '''וְנִשָּׂא'''|ישעיהו|ו|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי יוֹם לַאֲדֹנָי צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל '''נִשָּׂא''' וְשָׁפֵל וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים '''וְהַנִּשָּׂאִים'''|ישעיהו|ב|יב|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה '''נִשָּׂאָה'''|ישעיהו|ל|כה}}
===גיזרון===
תואר מן הפועל נִשָׂא
===צירופים===
*[[זוית נשאה]]

===מילים נרדפות===
*[[תמיר]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lifted|elevated}}‏

{{שורש|נשׂא}}


===ראו גם===
*[[משא]]
*[[נשיא]]
*[[שיא]]

==נֶשֶׂא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נשא
|הגייה=ne'''se'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|שׂ|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' נשאים
}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|מתמטיקה}} מספר מסדר גודל הבא שמועבר לחיבור בהמשך.
#:* בחיבור 6+7 יש נשא 1.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|carry}}‏

{{שורש|נשׂא}}
{{-}}

==נַשָּׂא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נשא
|הגייה=na'''ssa'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|שׂ|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' נַשָּׂאִים
}}
# {{רובד|ח}} כל גוף ביולוגי המכיל בתוכו [[אורגניזם]] [[פתולוגי]] מסוים, והוא עשוי להעביר אותו לגופים אחרים.
#:* טיפולים חדשניים מספקים תקווה חדשה ל'''נשאי''' האיידס.

===מילים נרדפות===
* [[נגוע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|carrier}}‏
* פינית: {{ת|פינית|kantaja}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|porteur}}‏

==נִשָּׁא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נשא
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|שׁ|א}}, [[גזרת חפ&quot;נ]] ו[[גזרת נל&quot;א]] 
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
#{{מקרא}} התפתה לדרך הרעה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן '''נִשְּׁאוּ''' שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם.|ישעיהו|יט|יג}} 

===מילים נרדפות===
* [[נתעה]] 

===תרגום===
* אנגלית:{{ת|אנגלית|deceived|fooled}}

{{שורש|נשׁא}}

===ראו גם===
*[[השיא]]</text>
      <sha1>myaxe80abwtf6argy2frvsuocsklh3j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פשט את הרגל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9956</id>
    <revision>
      <id>519723</id>
      <parentid>509414</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:55:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519723</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4858" sha1="jsgmizfti851lvakh2sj5nxbrcjeutk" xml:space="preserve">==פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= פשט את הרגל
|הגייה=pa'''shat''' et ha'''re'''gel
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=נ' פָּשְׁטָה אֶת הָרֶגֶל, ר' פָּשְׁטוּ אֶת הָרֶגֶל
}}
# הפך חסר יכולת לפרוע את חובותיו לנושיו.
#:* &quot;הפוסק מעות לחתנו '''ופשט לו את הרגל''' - תשב עד שילבין ראשה.&quot; ([[w:מסכת כתובות|כתובות]] פרק י&quot;ג משנה ה')
#:* &quot;ירחמיאל החנוָני, אשר '''פשט את הרגל''' ונעלם מעיני העדה בשמיטת כספים&quot; ([https://www.benyehuda.org/yalag/Ylg389.html &quot;בעבור נעלים&quot;], [[w:יהודה לייב גורדון |י&quot;ל גורדון]]) 
#:* &quot;מעשים בכל יום הם, שסוחרים עומדים ו'''פושטים את הרגל''' באונס או ברצון והם בורחים לשעה או יושבים בביתם וסוגרים דלתיהם בעדם, שוחקים ומטיבים את לבם וממתינים עד יעבור זעם&quot; ([https://www.benyehuda.org/mos/baxa.html &quot;בעמק הבכא&quot;], [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])
# נחל [[כשלון|כישלון]].
#:* יש אומרים כי מדיניות הממשלה '''פשטה את הרגל'''. 

===גיזרון===
* הניב מופיע לראשונה{{הפניה|1|אבשלום}} במשנה: {{הדגשה|&quot;הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל - תשב עד שילבין שערה&quot;|(משנה, מסכת כתובות יג, ה)}}. מדובר בזוג שעבר את טקס האירוסין הקדום, הם כבר נשואים לפי החוק התלמודי אך עדיין לא עברו את טקס ה&quot;הנישואין&quot; כדי שיוכלו לשכב יחד. (כיום האירוסין והקידושין נעשים יחד בטקס הנישואים). החותן אבי הכלה התחייב שהוא ישלם לחתן כסף כאשר ישלימו את הנישואין בטקס הקידושין. אך עתה מתברר שהוא לא יכול לשלם לחתן. הכלה, בתו של החייב, תיאלץ לפי דיעה זו של המשנה, להמתין עד שאביה יוכל לעמוד בדברו, והחתן אינו חייב להשלים את הקידושין וגם לא חייב להתגרש כדי לשחרר אותה להינשא לאחר, לפי החוק התלמודי. בהמשך המשנה יש דעה שהכלה יכולה להכריח את החתן להחליט לכאן או לכאן. בתלמוד הירושלמי והבבלי ניתנים הסברים מסובכים יותר למצב שבו מדובר. 
** רש&quot;י מציע שני ביאורים לבחירה בביטוי &quot;פשט את הרגל&quot; בהקשרו:{{הפניה|2|רש&quot;י}}
**# החייב התייאש באשר ליכולתו לפרוע את חובותיו, והוא פושט את רגלו קדימה ואומר לנושה שאין לו דבר מלבד רגלו המלוכלכת בטיט, ומציע לנושה לקחת את הטיט ולגבות ממנו את החוב.
**# החייב אומר לנושה שגם אם האחרון יתלה אותו על עץ (ואז רגליו יהיו פשוטות באוויר), אין לו דרך לפרוע את חובו. 
** לפי ר' עובדיה מברטנורה (בשם הרמב&quot;ם) &quot;פשט את הרגל&quot; פירושו הלך לדרך רחוקה. 
** ר' מנחם המאירי מציע כי החייב מת, והמת מוטל בפישוט איברים.{{הפניה|3|שטיינזלץ}}
** יתכן גם שהכוונה שהחותן &quot;הושיט רגל&quot; והמעיד את חתנו, גרם לו ליפול לחוב. 

===נגזרות===
* [[פשיטת רגל]]

===ניבים נרדפים===
* [[ירד מנכסיו]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|go bankrupt|go bust}}

===סימוכין===
* {{הערה|אבשלום}} {{מקור/אינטרנט|כותרת=באופן מילולי: פירושי הביטוי 'פשיטת רגל'|תאריך=30/6/2010|כתובת=http://www.icast.co.il/PlayerWin.aspx?file=http://pod.icast.co.il/3cdcb904-4147-4a07-addc-7646d80dbdf5.icast.mp3&amp;IndexID=380126&amp;name=iCast|יוצר=אבשלום קור|שם האתר=icast}}
* {{הערה|רש&quot;י}} [[s:כתובות קח ב|מסכת כתובות, דף ק״ח, עמ׳ א׳]] (על [[s:ביאור:משנה כתובות פרק יג#משנה ה|כתובות פרק יג משנה ה]])
* {{הערה|שטיינזלץ}} תלמוד שטיינזלץ על מסכת כתובות, דף ק״ח, עמ׳ א׳.

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] 
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>jsgmizfti851lvakh2sj5nxbrcjeutk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10055</id>
    <revision>
      <id>519739</id>
      <parentid>437709</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:09:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519739</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2486" sha1="5qxmzsrkj85e8dq615cf9zt6y6fesxt" xml:space="preserve"> {{חסר|שִׁבֵּץ}}

==שָׁבָץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבץ
|הגייה=sha'''vats'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=שְׁבַץ־
}}
# מצב שבו [[דם]] אינו מגיע לאחד מחלקי ה[[מוח]] ובשל כך נגרמת הפרעה בתפקוד הגוף, החל מחולשה חולפת ועד תנועות בלתי רצוניות ואבדן הכרה. בטווח הארוך השבץ עלול לגרום [[פסיכוזה|לפסיכוזה]], ל[[נכות]] ואף ל[[מות|מוות]].
#:* פעם הוא היה אדם חסון ובריא, אך מאז '''השבץ''' לא שב להיות כשהיה.
# &lt;small&gt;במקרא&lt;/small&gt; עווית שלפני המוות.
#:* &quot;הוא עצר במלים וכמו '''שבץ''' אחזהו ויפילהו על הערש אשר התהפך עליו ויאנק ויאנח ויריע כמו אחזהו חבלי מות&quot; ([https://www.benyehuda.org/smolenskin/hayerusha_II.html &quot;הירושה&quot;], [[w:פרץ סמולנסקין|פרץ סמולנסקין]]).

===גיזרון===
# קיצור המונח &quot;שבץ מוחי&quot;.
# המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד: {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲמָד נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי '''הַשָּׁבָץ''' כִּי כָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי.|שמואל ב|א|ט}} יש שקישרו למילה המקראית [[תשבץ]]{{הערת שוליים|ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל ב א, ט.}}.

===פרשנים מפרשים===
* לדעת רמב&quot;ן השבץ הוא כלי נשק בצורת מזלג ובו היו תופסים הבורחים וקושר ל[[משבצת]] בבגדי הכהונה.

===צירופים===
* [[שבץ הלב]]
* [[שבץ מוחי]]

===מילים נרדפות===
* [[ארוע מחי|אירוע מוחי]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stroke|apoplexy}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سكتة}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבץ מוחי}}
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.8287503 &quot;את התעלומה של שאול המלך רק חיילים רוסים הצליחו לפתור&quot;]. &quot;הארץ&quot;, 19 בדצמבר 2019.

[[קטגוריה:מחלות]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>5qxmzsrkj85e8dq615cf9zt6y6fesxt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברנש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10081</id>
    <revision>
      <id>520315</id>
      <parentid>500391</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:39:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2609" sha1="318t5ryz4e4yw1m686hxohorxd0mc2a" xml:space="preserve">==בַּרְנָשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ברנש
|הגייה=bar'''nash'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=[[בר]] + [[אנוש]]
|נטיות=ר' בַּרְנָשִׁים}}
# &lt;small&gt;בחשדנות, בהומור או בזלזול&lt;/small&gt; בחור, איש. '[[טיפוס]]'.
#:* ה'''ברנש''' הזה מסתובב פה כבר כמה ימים. כדאי לשים לב.  

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} [[בר#בַּר ב|בַּר]]-[[בן|בֶּן]]. '''נָשׁ''' קיצור '''אֶנָשׁ''' (אֶנָשָׁא{{הערת שוליים|א בסוף שם עצם בארמית שימשה ליִידוע ובארמית מאוחרת הפכה להיות חלק משם העצם בהשפעת שפות בהן ה' הידיעה מוספת בכל הזכרה של השם (כמו בערבית אַל־X)}}) [[אנוש]]. בן אדם. 
** דוגמה:  {{צט/בבלי| קרי עליה: לית דין '''בר אינש'''! איכא דאמרי: כגון דין '''בר נש'''! [קרא עליו: אין זה בן אנוש. יש אומרים (שקרא: רק) כמו זה (הוא) בן אנוש] |עירובין|כד|א}}

({{מקור}}#'''{{לועזית|אוגריתית}}''' &quot;בּנשׁ&quot; bnš בהוראת - 1. אדם,פרט,מישהו. 2)שרותי כח-אדם 3) עובד אדמה,פועל. '''אכדית''': &quot;[http://www.ericlevy.com/Revel/Kings/Babylonian%20Chronicles%20Grayson.PDF מַאר] + [https://oracc.museum.upenn.edu/ccpo/akk-x-stdbab?xis=akk.r001963 נישי]&quot; בהוראת - &quot;צאצא-אדם/איש&quot;. מושאלת ל'''ארמית''': בר+נש בהוראת בן אנוש.{{מקור}}{{הבהרה|כתוב לא נהיר ולא בהיר}})

===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|&quot;אמרין כל בר נש ובר נש זכותיה גו קופתה אימיה&quot;|(תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א', הלכה א')}}
* {{הדגשה|&quot;אמר רבי יוסי שמעתי הלכ' כרבי יוחנן בן ברוקה ולית אנא ידע מן מה שמעית א&quot;ר אימי לא הוה רבי יוסי שמע לה מן בר נש זעיר&quot;|(תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ח', הלכה ב')}}

===מילים נרדפות===
* [[אדם]]
* [[איש]]
* [[בן אדם]]
* [[בן אנוש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|guy}}

===ראו גם===
* [[ב&quot;נ]]
*[[ברוז]]
*[[אנושי]]

===הערות שוליים===


[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]
[[קטגוריה:הלחם בסיסים]]</text>
      <sha1>318t5ryz4e4yw1m686hxohorxd0mc2a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10138</id>
    <revision>
      <id>519730</id>
      <parentid>514370</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:56:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519730</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6789" sha1="s9ff63u38ranjt68sq7m2nrhvvxwk36" xml:space="preserve">==אַשְׁפָּה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אשפה
|הגייה=ash'''pa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אַשְׁפַּתּוֹת ''גם'' אַשְׁפּוֹת; אַשְׁפַּת־
}}{{תמונה|RDF-fluff.jpg|ערימת אשפה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[גיבוב]] של [[חפץ|חפצים]] או מוצרים חסרי [[ערך]] שאין בהם [[צורך]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מְקִימִי מֵעָפָר דָּל; '''מֵאַשְׁפֹּת''' יָרִים אֶבְיוֹן.|תהלים|קיג|ז}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים, נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת; הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע, חִבְּקוּ '''אַשְׁפַּתּוֹת'''.|איכה|ד|ה}} 
#:*{{צט/משנה|מָצָא כְלִי '''בָּאַשְׁפָּה''', אִם מְכֻסֶּה, לֹא יִגַּע בּוֹ, אִם מְגֻלֶּה, נוֹטֵל וּמַכְרִיז.|בבא מציעא|ב|ג}}
#:*{{צט/משנה|מָכַר '''אַשְׁפָּה''', מָכַר זִבְלָהּ; מָכַר בּוֹר, מָכַר מֵימֵיו; מָכַר כַּוֶּרֶת, מָכַר דְּבוֹרִים; מָכַר שׁוֹבָךְ, מָכַר יוֹנִים.|בבא בתרא|ה|ג}}
#:*{{צט|טהרת מקום התפילה כיצד:  לא יתפלל במקום הטינופת, ולא במרחץ, ולא בבית הכיסא, ולא '''באשפה''', ולא במקום שאינו בחזקת טהרה עד שיבדקנו|משנה תורה, ספר אהבה, הלכות התפילה וברכת כהנים}}

===גיזרון===
*במקור הייתה המילה המקראית 'אשפֹת' שם עצם בלשון יחיד שצורת הרבים שלו היא 'אשפתות' (מובאות מופיעות לעיל).{{הפניה|1|BDB-א}} בתקופת המשנה השתמשו עדיין במילה  בצורתה התקנית בלשון יחיד, אך בתקופת התלמוד חלה [[גזירה לאחור]]: דוברי השפה זיהו את הסיומת וֹת כסיומת של רבים והחילו את התבנית במהופך. כך נולדה לה המילה 'אשפה'.
* מן '''אכדית''' (עפ&quot;י &quot;היפוטזת ההשאלה&quot;) אִי'''שְׁ'''פטוּ ,חולקת שדה סמנטי עם [[אסף]] {{הערת שוליים|עמ'45, 2018 &quot;Paul V. Mankowski išhpatu - &quot;Akkadian Loanwords in Biblical Hebrew}}. '''חורית''', מושאלת מאכדית - אי'''שׂ'''פתי , i'''s'''pati. 

===צירופים===
* [[כלב אשפתות]]
* [[פח אשפה]]
* [[חבק אשפתות]]
* [[שער האשפות]]

===מילים נרדפות===
* [[דמן|דומן]]
* [[זבל]]
* [[פסלת|פסולת]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|trash|rubbish|litter}}
* ערבית: {{ת|ערבית|زبالة}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|basura}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|odpadky}}
* ‏צרפתית: {{ת|צרפתית|dépotoir}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פסולת|ויקישיתוף=ויקישיתוף=Category:Waste|שם ויקישיתוף=אשפה}}


===סימוכין===
# {{הערה|BDB-א}} {{מקור/לקסיקון BDB|אשפה|830}}

==אַשְׁפָּה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אשפה
|הגייה=ash'''pa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|פ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|אַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' אֲשָׁפוֹת; אַשְׁפַּת־, ר' אַשְׁפּוֹת־
}}{{תמונה|Carquois.jpg|אשפת חצים}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[נרתיק]] לתלייה על הגב המשמש לשמירת [[חץ|חצים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְעֵילָם נָשָׂא '''אַשְׁפָּה''' בְּרֶכֶב אָדָם פָּרָשִׁים וְקִיר עֵרָה מָגֵן.|ישעיהו|כב|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר '''בְּאַשְׁפָּתוֹ''' הִסְתִּירָנִי.|ישעיהו|מט|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כְּחִצִּים בְּיַד־גִּבּוֹר; כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת־'''אַשְׁפָּתוֹ''' מֵהֶם; לֹא־יֵבֹשׁוּ כִּי־יְדַבְּרוּ אֶת־אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר.|תהלים|קכז|ד|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עָלָיו תִּרְנֶה '''אַשְׁפָּה'''; לַהַב חֲנִית וְכִידוֹן.|איוב|לט|כג}}

=== גיזרון ===
* '''אוגריתית''' אֻתֿפת (אשפת) 𐎜𐎘𐎔𐎚 בהוראת אשפת חיצים{{הערת שוליים|לוח UT 396 שו' 14-15: 𐎘𐎎𐎐𐎟𐎖𐎌𐎚/𐎆𐎓𐎌𐎗𐎟𐎜𐎘𐎔𐎚 (שמונה קשתות / ועשר אשפות)}}.
* '''אשורית''' išpatu{{כ}}.{{הפניה|1|BDB}}
* '''מצרית קדומה''' אִשְֹפֵּת [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf ispt] בהוראת 'אשפת חיצים'.
* למרות שעל פי כלל המעתקים צורת שׁ כנענית - š, אינה משתנה ונשארת במצרית קדומה בצורת  (שׁ-š), בכ&quot;ז הוצע לפרש את תיבת א-שׂ-פת Is-p-t במשמעות [[תא]] (=עבור חיצים), תצורה זו מופיעה במצבת מרנפתח (תורגמה לקשתות), וגם ב[https://books.google.co.il/books?id=hDdZjrF5QDsC&amp;pg=PA36&amp;lpg=PA36&amp;dq=koller+papyrus+1&amp;source=bl&amp;ots=yS21KpEvd5&amp;sig=ACfU3U0pc_d3QOGtb8Imy8u9mVUGTtWSuA&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;ved=2ahUKEwjv3I3h9P3oAhXO0KQKHUtqAUkQ6AEwEXoECAoQAQ#v=onepage&amp;q=koller%20papyrus%201&amp;f=false פאפירוס קולֶר I, שורה 5]{{הערת שוליים|ראו: הערות, עמ' 37}}.האגיפטולוג [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']] מצא, שב[[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] מצוייה תיבת [[w:הירוגליף|הירוגליף]] מקבילה, בצורת  עשפּת , &quot;ȧspat&quot;  בהוראת מיכל, אשפת-חצים{{הערת שוליים|An Egyptian Hieroglyphic Dictionary&quot;, By -  Budge E A Wallis,1920&quot; עמוד 89, &quot;ȧspat&quot;}}.

===מילים נרדפות===
* [[תלי]]
* [[אזן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|quiver}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جعبة}}

===ראו גם===
* [[קשת]]
* [[חץ]]
* [[מחסנית]]

===סימוכין===
# {{הערה|BDB}} {{מקור/לקסיקון BDB|אשפה|827}}

[[קטגוריה:כלי נשק]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]
[[קטגוריה:מצרית]]</text>
      <sha1>s9ff63u38ranjt68sq7m2nrhvvxwk36</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חשמל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10149</id>
    <revision>
      <id>520559</id>
      <parentid>516794</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:22:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520559</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10953" sha1="kwtymb0yx2v1e2h7e82khndc99c0kwi" xml:space="preserve"> 
==חַשְׁמַל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חשמל
|הגייה=khash'''mal'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|ח|שׁ|מ|ל}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים
}}{{תמונה|Kurzschluss_12V20A.jpg|ניצוצות חשמל}}
# צורת [[אנרגיה]] שמקורה ב[[מטען]] ה[[חיובי]] או ה[[שלילי]] שיש ל[[חלקיק]]ים, ו[[תנועה|תנועתם]] לאורך ה[[שדה]], ע&quot;מ שסך המטענים [[התאפס|יתאפס]]. 
#:*{{צטבי|פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם '''החשמל''';  פניו הלבינו והוא רועד כלו|barshadsky/barshadsky_044.html|מעצר וממשפט|ישעיהו ברשדסקי}}
#:* ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק '''חשמל''': ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד.
#{{משלב|ארכאי|מליצה}} [[מלאך]], ישות על־טבעית שמטרתה לשרת את האל.
#:*{{צטבי|ותבנית '''חשמלים''' ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות|sokolov/019.html|מכתבים מאיטליה|נחום סוקולוב}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים. פעמיים ביחזקאל א' ופעם אחת בצורה &quot;חַשְׁמַלָה&quot; ביחזקאל ח'. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה &quot;כְּעֵין&quot;  המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ.(בפרסית-קלאסית המושאלת לערבית נהגיית תיבת חשמל בצורה: [[כרוב]]אַ ({{ת|אנגלית|كهرباء}}). חלק מנסיונות הפירוש שהוצעו התבססו על השוואה למילים אכדיות שהגייתן: חָשְׁמַנֻ {{יוניקוד|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), אֵשְׁמַרֻ {{יוניקוד|ešmarū}} (זהב לבן), אֶלמֶשֻׁ {{יוניקוד|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).&lt;/br&gt;ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה בהגיית [[אלקטרון]]{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}} כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, {{הפניה|1|גינדין}} אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם &quot;electricity&quot; ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה בערך: [[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשנת 1880  את המילה &quot;חַשְׁמַלָה&quot;: {{צטבי|הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, '''הַחַשְׁמַלָּה''', כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה|yalag/yalag_090.html|שני יוסף בן שמעון|יהודה לייב גורדון}}. ובהערה לשיר כתב: &quot;כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של 'חשמל' הוא 'עלעקטרא'&quot;.&lt;/br&gt;את המילה &quot;חַשְׁמַל&quot; ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית. למשל, בסיפור [https://benyehuda.org/yogli/018.html &quot;מַחֶזְיוֹנוֹת אֲבִיזוֹהַר - הַזַיִת וְהַחַשְׁמַל&quot;] של [[W:בוקי בן יגלי|בוקי בן יגלי]] מושווה אור החשמל לאור המופק מ[[שמן זית]].

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י: &quot;כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך, וכעין גוון שלו ראה מתוך האש.&quot;
* מצודת דוד: &quot;החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; וגם חשמל היא מלה מורכבת - חש מל - שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון.&quot;
* מצודת ציון: &quot;החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת &lt;small&gt;(קהלת ג, ז)&lt;/small&gt; ומל הוא מלשון מלה ודבור.&quot;
* בתלמוד הבבלי נכתב {{צט/בבלי|מאי '''חשמל'''? אמר רב יהודה: &quot;'''ח'''יות א'''ש''' מ'''מל'''לות, במתניתא תנא: עתים '''חש'''ות עתים מ'''מל'''לות - בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב&quot;ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב&quot;ה ממללות|חגיגה|יג|א}}
* שד&quot;ל: &quot;מורכבת מן ׳נְ'''חַש׳''' (נְחשֶת) ׳'''מְלַ'''ל שענינו זהב בלתי מזוקק&quot;.

===צירופים===
* [[ארון חשמל]]
* [[הפסקת חשמל]]
* [[חשמל סטטי]]
* [[מכת חשמל]]
* [[עמוד חשמל]]
* [[כבל חשמל]]

===נגזרות===
* [[חשמלאי]]
* [[חשמלי]]

===מילים נרדפות===
* [[אראל]], [[כרוב#כְּרוּב ב|כרוב]], [[מלאך]], [[שרף#שָׂרָף ב|שרף]], [[תרשש|תרשיש]] (2)

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|elettricità}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|listrik}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electricity}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|elektro}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|elektrisiteit}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|електричество}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Elektrizität}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|elektriciteit}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ηλεκτρισμός}}
* יידיש: {{ת|יידיש|עלעקטרי|עלקטעריק|עלעקטריציטעט}} (הגייה: elektri, elektrik, elektritsitet)
* יפנית: {{ת|יפנית|電気}} (הגייה: denki)
* מלאית: {{ת|מלאית|വൈദ്യുതി}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|elektrika}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electricidad}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كهرباء}} (הגייה: כַהְרַבָאא)
* פולנית: {{ת|פולנית|elektryczność}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|eletricidade}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|électricité}}
* רוסית: {{ת|רוסית|электричество}}
* שבדית: {{ת|שבדית|elektricitet}}
* תאית: {{ת|תאית|ไฟฟ้า}}
* תורכית: {{ת|תורכית|elektrik}}
}}

===מידע נוסף===
* המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ&quot;ד דגש חזק בצורת הרבים.

===ראו גם===
* [[ברק]]
* [[מגנט]]
* [[אלקטרוני]]
* [[אלקטרומגנט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל|ויקישיתוף=Category:Electricity|שם ויקישיתוף=חשמל}}
[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1899187 גלגולה של מילה | חשמל |] באתר &quot;הארץ&quot;

{{שורש|חשׁמל}}


===הערות שוליים===
* {{הערה|גינדין}} ראו למשל: תמר עילם גינדין, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3929810,00.html &quot;בלשנות: מיהם המלאכים שהביאו לנו את החשמל?&quot;] במדור הכלכלה בעיתון Ynet.
[[קטגוריה:חידושי לשון]][[קטגוריה:חשמל|*]]
==חִשְׁמֵל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חשמל
|שורש וגזרה={{שרש|חשׁמל|ח־שׁ־מ־ל}}, מרובעים 
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
# {{רובד|ח}} העביר זרם חשמלי.
#:*{{הדגשה|אנו מרץ, הא! אנו מרץ, אנו זרם, / אנו זרם החשמל. / '''נחשמל''', הו הא! '''נחשמל''' את כל הארץ|&quot;שיר הרשת&quot; (&quot;הזקן מנהריים&quot;), [[w:מרדכי זעירא|מרדכי זעירא]]}}.
#:* הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים '''לחשמל'''.
# &lt;small&gt;חוק ומשפט&lt;/small&gt; הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.
#:* כיום רוב מדינות ארצות־הברית אינן '''מחשמלות''' נידונים למוות אלא נוקטות בשיטות המתה אחרות.
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; ריגש, הסעיר.
#:* השיר הזה פשוט '''מחשמל'''!

===גיזרון===
* נגזר משם־העצם [[#חַשְׁמַל|חשמל]].

===תרגום===
'''העביר זרם חשמלי:'''
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrify}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electrificar}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|كهرب}} (הגייה: כַּהְרַבַּ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|électrifier}}
}}
'''הרג בזרם חשמלי:'''
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrocute}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electrocutar}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|كهرب}} (הגייה: כַּהְרַבַּ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|électrocuter}}
}}
'''ריגש:'''
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|fremere}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrify|excite|thrill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|tremi}}
|
* גרמנית: {{ת|גרמנית|erregen}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|bramar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أثار}} (הגייה: אַתָ'ארַ)
}}

===ראו גם===
* [[התחשמל]]
* [[כסא חשמלי|כיסא חשמלי]]

{{שורש|חשׁמל}}

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]

==חֻשְׁמַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חושמל
|שורש וגזרה={{שרש|חשׁמל|ח־שׁ־מ־ל}}, מרובעים 
|בניין=פועל
|נטיות=}}
# הועבר דרכו זרם חשמלי.
#:* למרות הוראות הבטיחות הוא נגע בשקע בידו הרטובה - ו'''חושמל'''.
# &lt;small&gt;חוק ומשפט&lt;/small&gt; נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו.
#:* הרוצח '''חושמל''' לאחר שבית־המשפט גזר עליו [[ענש מות|עונש מוות]].
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; שולהב, הוסער.
#:* '''חושמלתי''' עקב יופיה הרב.

===גיזרון===
* נגזר משם־העצם [[#חַשְׁמַל|חשמל]].

===תרגום===
'''הועבר דרכו זרם חשמלי:'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrified}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تكهرب}} (תַכַּהְרַבַּ)
'''נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו:'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrocuted}}
'''שולהב:'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrified|thrilled|excited}}

{{שורש|חשׁמל}}

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>kwtymb0yx2v1e2h7e82khndc99c0kwi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עקל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10150</id>
    <revision>
      <id>519680</id>
      <parentid>395786</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:44:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6980" sha1="35rlgxu3ynsup5y3wvk0wu40eyqr1er" xml:space="preserve">==עֻקַּל {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עוקל
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|ק|ל|א}}, [[פ&quot;ג]]
|בניין=פועל
|נטיות=}}
#נתפס, או הוחרם  בכדי להבטיח תשלום חוב.
#:* הנתבעת הוזהרה כי '''יעוקל''' חשבון הבנק שלה אם לא תשלם את חובהּ לעירייה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית| distrained}}

===ראו גם===
*[[עקול#עִקוּל א|עקול]]

{{שורש|עקל א}}


==עֻקַּל {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עוקל
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|ק|ל|ב}}
|בניין=פועל
|נטיות=}}
# עוקם, פותל.
# {{בהשאלה}}  עֻוַּת, נעשה לא נכון, לא בצדק.
#:* {{הדגשה|&quot;כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל&quot;|(חבקוק א, ד)}}
 
===תרגום===
* אנגלית:
*#{{ת|אנגלית| curved|bent}}
*#{{ת|אנגלית|bent|distorted}}

===ראו גם===
*[[עקול#עִקוּל ב|עקול]]
*[[עקלקל]]
*[[עקלתון]]

{{שורש|עקל ב}}


==עִקֵּל {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עיקל
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|ק|ל|א}}
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
# תפס, החרים רכוש או כספים בכדי להבטיח תשלום חוב.
#:*{{צטשיר|מס הכנסה הם '''עיקלו''' לי מגבר / מס ערך מוסף הם '''עיקלו''' לי משדר / חברת החשמל '''עיקלו''' לי מצבר / מנהל המים סתמו לי באר|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}605&amp;wrkid{{=}}2447|עברנו את פרעה נעבור גם את זה|מאיר אריאל}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|distrain}}

===ראו גם===
*[[עקול]]

{{שורש|עקל א}}

==עִקֵּל {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עיקל
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|ק|לב}}
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
#עיקם, פיתל.
#:* מכת אגרוף '''עיקלה''' את אפו.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|curve |bend}}

===ראו גם===
*[[עקול]]
*[[עקלקל]]
*[[עקלתון]]

{{שורש|עקל ב}}


==עֵקֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עקל
|הגייה='''e'''kel
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=ר' עֲקָלִים; עֵקֶל־, ר' עֶקְלֵי־
}}
{{תמונה|Hatzar Sergei IMG 6303.JPG|עקלים תחת מכבש בורגי לעצירת שמן זית.}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} סל קלוע מנצרים או מענפים גמישים, המשמש להחזקת הזיתים תחת מכבש בית הבד.
#:* {{צט|וה'''עקלין''' של נצרין ושל בצבוץ מנגבן.|עבודה זרה עה א}}&lt;ref&gt;תרגום: עקלים מנצרים ומפשתן – מנגבם.&lt;/ref&gt; 
#:* {{צט|יכול לומר ל'''עקל''' בית הבד אני צריך, אמר להם: הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות.|סנהדרין כו א}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} {{הקשר|ימאות}} משקולות ברזל שמניחים בתחתית הספינה כדי לייצבה, שלא תיטלטל לצדדים.
#:* {{הדגשה|&quot;העושה כלי מן '''העקל''', שהוא עשוי להכביד בו את הספינה...&quot;.|[https://www.mechon-mamre.org/b/f/f61.htm (תוספתא, מסכת כלים, בבא מציעא, א א)]}}
#:* {{צט|המים העולין בספינה וב'''עקל''' ובמשוטות, אינן בכי יותן.|משנה מכשירין ה ז}} 
 
===גיזרון===
* אולי מן ע-ק-ל במשמעות &quot;עקום&quot;.
===צירופים===
*[[אם לעקל ואם לעקלקלות]]

=== פרשנים מפרשים ===
* רש&quot;י על בבלי, עבודה זרה, עה א: &quot;עקלים ובלע&quot;ז ריבוס&quot;י וכורכין אותן סביבות התפוח שלא יתפזרו הענבים מכובד הקורה ורב האי פירש עקלים השנויות כאן כגון ועקל בית הבד עשוין כמין קופה מסורגת במצודה ואחרי סחיטת הזיתים נותן הגפת באותו עקל ומניח עליו ומכבידו להוציא המשקה הנשאר הני גורגי דארמאי כיצד מנגבן.&quot;
* רש&quot;י על בבלי, סנהדרין, כו א: &quot;עקל - דדורתא וצריכה לבית הבד לקשור את תפוח הזיתים כשעוצרין אותן בקורה.&quot;
* ר' שמשון משאנץ על תוספתא, כלים, ב&quot;מ, א' א': &quot;כמין עששיות של ברזל עגולות מניחין בספינה תחת האבנים להכבידה...&quot;.{{הערת שוליים|מובאה בתוך [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}21360&amp;pgnum{{=}}85 חסדי דוד].}}   
* ר' עובדיה מברטנורא על משנה, מכשירין, ה ז: &quot;העקל - מקום בשולי הספינה שמתקבצים שם המים הנכנסים בסדקים של ספינה.&quot; בלשון ימינו: [[שפולים|שיפוליים]], והוא המקום בו מניחים את הנֶטֶל או הזבורית לייצוב הספינה.

===מילים נרדפות===
* [[נטל#נֶטֶל|נֶטֶל]], [[זבורית#זְבוֹרִית|זְבוֹרִית]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|basket}} (1); {{ת|אנגלית|ballast}} (2)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|lest}} (2)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Flechtwerk}} (1); {{ת|גרמנית|Ballast}} (2) 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית בד|ויקישיתוף=Category:Olive oil presses|שם ויקישיתוף=בתי בד}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]

==עָקָל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עקל
|הגייה='''a'''kal
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=ר' עֲקָלִים; עֲקֵל־, ר' עַקְלֵי־
}}
[[תמונה:Kafiyya_2.JPG|left|thumb|184px|בדואי חובש כפיה מוחזקת באמצעות עקל]]
# {{משלב|פריטי לבוש}} חבל קשור כטבעת ולו גדילים לקשוט, העשוי להחזיק במקומה את ה[[כפיה#כַּפִיָּה|כפיה]]. 

===גיזרון===
* מערבית, באותה משמעות: {{יוניקוד|عِقَال|מוגדל}} (עִקָאל).

===תרגום===
* אנגלית:{{ת|אנגלית|headcord|headband}}
* ערבית:{{ת|ערבית|عقال}}

===ראו גם===
* [[כפיה#כָּפִיָּה|כפיה]]  

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:ערבית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>35rlgxu3ynsup5y3wvk0wu40eyqr1er</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קפא&quot;פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10223</id>
    <revision>
      <id>520453</id>
      <parentid>338904</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:42:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520453</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="951" sha1="n5ipkmmfl9ndrmbkkssvxz2lgo5h4uq" xml:space="preserve">==קַפַּא&quot;פּ (גם:קפ&quot;פ)==
[[תמונה:FM21-150combativesfig4-1vitaltargets.png|שמאל|ממוזער|184px|תרשים מתוך מדריך של צבא ארצות הברית לגבי קרב פנים אל פנים.]]
#[[קרב#קְרָב|קרב]] פנים אל פנים. שיטת לחימה בין [[בן אדם|בני אדם]], הנמצאים בקרבה פיזית.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Hand to hand combat}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Nahkampf}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Close combat}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרב פנים אל פנים}}
* [https://www.kapap.net/ אגודת הקפא&quot;פ בישראל] (אנגלית)
* [http://www.kapapacademy.com/ קפא&quot;פ אקדמי- ארצות הברית סניף עולמי] (אנגלית)

[[קטגוריה:אמנויות לחימה]]
[[קטגוריה:לחימה]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות]]</text>
      <sha1>n5ipkmmfl9ndrmbkkssvxz2lgo5h4uq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חריצות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10229</id>
    <revision>
      <id>519705</id>
      <parentid>512015</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:51:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519705</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1554" sha1="fknjxky2eq7bxohmwm51por9tcdpz0d" xml:space="preserve">==חָרִיצוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חריצות
|הגייה=khari'''tsut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ר|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילוּת}}&lt;BR&gt;{{מוספית|חרוץ|־וּת}}
|נטיות=חֲרִיצוּת־
}}
# {{רובד|ח}} תכונתו של אדם הפועל ב[[זריזות]] וב[[התמדה]].
#:* ה[[פועל]] מבצע ב'''חריצות''' כל [[עבודה]].
#:* {{צטבי|חכם איטלקי ידוע היה אומר: חיה בנקיון רוח ועבוד את עבודתך '''בחריצות''' ובזריזות, כאילו זה יומך האחרון, ואתה עתיד בערב ליתן דין-וחשבון על כל מעשיך.  אולם החל עבודתך, כאילו בטוח אתה, שעוד מאה שנה תחיה.|https://benyehuda.org/brainin/steinschneider.html|משה שטיינשניידר|ראובן בריינין}}

===גיזרון===
*מן התואר [[חרוץ#חָרוּץ א|חרוץ (א)]] שבמקרא.

===מילים נרדפות===
* [[שקדנות]]

===ניגודים===
* [[עצלות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|diligence}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Fleiß}}
* ערבית: {{ת|ערבית|اجتهاد}} (תעתיק: אִג'תִהַאד)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|diligence}}
* רוסית: {{ת|רוסית|усердие}} (תעתיק:userdie)

===ראו גם===
* [[עצלנות]]
* [[לאות]]
* [[קלילות]]

{{שורש|חרצ}}
[[קטגוריה:תכונות]]</text>
      <sha1>fknjxky2eq7bxohmwm51por9tcdpz0d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אליבא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10274</id>
    <revision>
      <id>519780</id>
      <parentid>508689</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:24:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519780</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1919" sha1="69et4y04vu9t2t35qviib8lm8jtyjvh" xml:space="preserve">==אַלִּיבָּא (דְּ־)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אליבא
|הגייה=a'''li'''ba
|חלק דיבר=תואר הפועל
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
# {{רובד|ת}} &lt;small&gt;ספרותי&lt;/small&gt; לְפִי, לְדעת.
#:* שמעון טוען כי ראה את ראובן אמש, אך '''אליבא''' '''ד'''ראובן לא כך הדבר.
#:* {{הדגשה|&quot;תחומין ו'''אליבא ד'''רבי עקיבא, והבערה אליבא דרבי יוסי&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ&quot;ג, עמוד ב')}}
#:* {{צטבי|לכן אסור, '''אליבא ד'''כמה מאיתנו, לבדוק מגמות, גם באמצעות סקרים|https://benyehuda.org/read/14128|הזהוּת: קרבן|שולמית הראבן}}

===גיזרון===
# {{לועזית|ארמית}} מילולית: א + ליבּא + [[ד|דְּ]] בהוראת [[על]]&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אַ־.1?lang=he ארמית אַ- = עברית על].&lt;/ref&gt; [[לב|הַלֵּב]] של־.  בשימוש בעברית תמיד תבא הד' הארמית במקום השׁ במובן המקורי [[אליבא ריקנא]]

===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|&quot;אמר רבי יוסי בר' חנינא: מאי טעמיה דר' יוחנן אליבא דרבנן?&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ&quot;ד, עמוד א')}}

===צירופים===
* [[אליבא דאמת]]
* [[אליבא דכולי עלמא]]

===מילים נרדפות===
* [[לפי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|according to}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|selon|d'après}}

[[קטגוריה:ארמית]][[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]][[קטגוריה:פסיכומטרי]][[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]][[קטגוריה:תואר־הפועל]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>69et4y04vu9t2t35qviib8lm8jtyjvh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10305</id>
    <revision>
      <id>520062</id>
      <parentid>517571</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:28:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520062</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5707" sha1="2rn4krxe1y24tcardsk82zs6m2quxm6" xml:space="preserve">==פַּרְוָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרווה
|הגייה=par'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|פ|ר|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=פַּרְוַת־; ר' פְּרָווֹת, פַּרְוֹות־
}}{{תמונה|Close-up of a dog's head.jpg|ראש כלב מכוסה פרווה.}}
{{תמונה|Franciszek Żmurko - Lady in a Fur Coat.jpg|אישה במעיל פרווה.}}
# [[עור]]ם וכסות ה[[שיער]] של בעלי־חיים, וה[[יונק]]ים בפרט.
#:*{{צטבי|ותיאור זה לקוח ממושג התכסות בני האדם '''בפרוות''' עור הצאן, שבארצות הקדם לובשים אותן כשצד השערות הוא מחוץ, והצד החלק קרוב לגוף לובשיהן.|read/25534|חקרי תהלים|דוד ילין}}

===גיזרון===
* בבית המקדש עמדה לשכת בית הפרווה: {{צט/משנה|שֵׁשׁ לְשָׁכוֹת הָיוּ בָעֲזָרָה, [...] לִשְׁכַּת '''הַפַּרְוָה''', שָׁם הָיוּ מוֹלְחִין עוֹרוֹת קָדָשִׁים, וְעַל גַּגָּה הָיָה בֵית הַטְּבִילָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיּוֹם הַכִּפּוּרִים.|מדות|ה|ג}}. ל ר' שמעיה כותב בפירושו למסכת מידות (וכך סובר גם ה[[w:יום־טוב ליפמן הלר|'תוספות יום טוב']]), שלשכה זו נקראה על שם עורות הפרים שהיו מולחים בה. המשמע הנוכחי הוא {{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} כך במאמר בעיתון &quot;הצבי&quot; מראש חודש חשוון התרמ&quot;ט [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZV%2F1888%2F10%2F05&amp;id=Ar00402&amp;sk=FD8F73EC]: &quot;פרוה הוא על שם העורות, והוא שם קדמון (שיצא אולי משימוש הלשון בימי חכמי התלמוד) לעור כל בהמה וחיה עם השׂער שעליו, וכמשמעתו בלשון ערבית. ועל כן יקראו בערבית פַּרְוָה לעור הראש שבאדם. מזה הוא השם לכל עורות החיות מעוּבּדים בהשׂער לעשות בגד חם – – – וזכינו לעניין הרחבת הלשון לשם עברי לכל מיני עורות השׂער העשויים לעשות בגדים חמים וכן לעצם הבגד, כמו בלשון ערבית. 
* על-פי דברי '''רב יוסף''' בתלמוד הבבלי (יומא לה, א), נקראה לשכת הפרווה על שם מכשף בשם זה שהמקורות מוסיפים שהציץ בהגנב למעשה עבודת הכהן הגדול, נתפס הוצא להורג,ובכנוי לשכה על שמו הונצח כך לדראון עולם. אולם כנראה שהותקנה במקום מערכת לשאיבת מים מן הקומה התחתית אל מפלס עילי,דבר שבימים ההם נחשב כמעשי-[[מכשף]], ומשכך הפך למגבר של שליטה חברתית-תודעתית בידי חז&quot;ל ו&quot;כישופיהם&quot;, בהמון ה[[נבער]].

===צירופים===
* [[פרונות|פרוונות]]
* [[פרותי|פרוותי]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|pelle}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fur}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|felo}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Fell}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|bont}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|kožušina}}
* ערבית {{ת|ערבית|فروة}} (הגייה: פַרְוַה)
* פולנית: {{ת|פולנית|futro}}
* פינית: {{ת|פינית|turkki}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|srst|kožešina|kožíšek}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|fourrure}}
* רוסית: {{ת|רוסית|мех}}
}}

===ראו גם===
* [[פלומה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרווה|ויקישיתוף=Category:Fur|שם ויקישיתוף=פרווה}}
* על &quot;פרוה&quot; ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר [https://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה]

[[קטגוריה:פריטי לבוש]]
[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:שיער]]
{{-}}
==פַּרְוֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרווה
|הגייה='''par'''ve
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר ונקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
# לפי חוקי ה[[כשר|כשרות]], מאכל שאינו מוגדר כבשרי וגם לא כחלבי.
#:* מאפה חלבי בתבניתו ומאפה '''פרווה''' בתבניתו שנאפו באותו זמן באותו התא בתנור – המאפה '''הפרווה''' הוא בחזקת חלבי מותר לאוכלו לאחר בשר, אך אין לאוכלו בסעודה בשרית. (מתוך תשובה לשאלה בעניני כשרות)
#:* גלידת '''פרווה''' מתאימה לקינוח ארוחת בשר.
# {{משלב|עממי}} {{בהשאלה}} לא טוב ולא רע, משהו או מישהו שקשה לעמוד על טיבו.
#:* הוא '''פרווה''' כזה, עושה מה שצריך, אך לא יותר מזה.

===גיזרון===
* {{לועזית|יידיש}} פּאַרווע, המקור אינו ידוע.

===מילים נרדפות===
* כשר למאכלי בשר וחלב (1)
* [[סתמי]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|parve}}

===ראו גם===
* [[כשר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרווה (כשרות)}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:מזון]]</text>
      <sha1>2rn4krxe1y24tcardsk82zs6m2quxm6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10311</id>
    <revision>
      <id>520375</id>
      <parentid>514075</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:11:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520375</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8353" sha1="r6ugzmwdcfntaudx4c5ry2oli4ksmu8" xml:space="preserve">==מִדְבָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מדבר
|הגייה=mid'''bar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ב|ר|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִדְבָּרִיוֹת או מִדְבָּרוֹת
}}{{תמונה|Sahara Desert in Jalu, Libya.jpeg|מדבר סהרה}}
{{תמונה|Desert - Inner Mongolia.JPG|מדבר גובי}}
# {{רובד|מ}} [[חבל ארץ]] [[צחיח]] שבו יורדים [[משקע]]ים מעטים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר '''הַמִּדְבָּר''' וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.|שמות|ג|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקַּח אֶת-זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת-קוֹצֵי '''הַמִּדְבָּר''' וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת.|שופטים|ח|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי '''בַּמִּדְבָּר''' בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.|ירמיהו|ב|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|דָּמִיתִי לִקְאַת '''מִדְבָּר'''; הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת.|תהלים|קב|ז}}
#:*{{צט/משנה|עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל '''הַמִּדְבָּרוֹת''', אוֹמֵר בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.|ברכות|ט|ב}}
#:*{{צט/משנה|הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁלָּוָה הֵימֶנּוּ, אוֹ שֶׁהִפְקִיד לוֹ בַיִּשּׁוּב, לֹא יַחֲזִיר לוֹ '''בַמִּדְבָּר'''.|בבא קמא|י|ו}}

===גזרון===
* מופיע גם באכדית: {{אכדית|4417|madbaru}}&quot;, בהוראת - מדבר, ערבה. ובאבלאית מופיעה המילה: dubalu (דֻּבָּלֻ) בהוראת 'מרעה'.&lt;ref&gt; GA Rendsburg, Eblaite and Some Northwest Semitic Lexical Links, page 204.&lt;/ref&gt;
* בארמית וסורית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=dbr%232%20N&amp;cits=all דְּבָּרָא ܕܒܪܐ], בהוראת &quot;הנהגה&quot; וגם &quot;מרעה&quot; ({{שרש3|ד|ב|ר|ג|קט=לא}} או {{שרש3|ד|ב|ר|ד|קט=לא}}), שבמדבר היו רועים את הצאן (השווה {{מקור/תנ&quot;ך|שמות|ג|א}};  {{מקור/תנ&quot;ך|שמואל א|לו|כד}}).{{הערת שוליים|ר&quot;ב פוזן, פרשגן בראשית, ירושלים ה'תשע&quot;א, עמ' 583.}}

===צירופים===
* [[נוה מדבר|נווה מדבר]]
* [[ספינת המדבר]]
* [[קול קורא במדבר]]

===נגזרות===
* [[מדבור]]
* [[מדברי]]

===מילים נרדפות===
* [[ישימון]]
* [[ציה]]
* [[שממה]]
* [[שמה]]
* [[חרבה]]

===תרגום===
{{תר|חבל ארץ צחיח}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|deserto}}
*אינדונזיתף {{ת|אינדונזית|gurun}}
*אירית: {{ת|אירית|fásach}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|በረሃ}} (תעתיק: bäräha)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|wilderness|desert}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|dezerto}}
*ארמית: '''מַדְבְּרָא'''
*ארמנית: {{ת|ארמנית|անապատ}} (תעתיק: anapat)
*בסקית: {{ת|בסקית|basamortu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|უდაბნო}} (תעתיק: udabno)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Wüste}}
*דנית: {{ת|דנית|ørken}}
*הודית: {{ת|הודית|मरुभूमि}} (תעתיק: marubhūmi)
:::{{ת|הודית|रेगिस्तान}} (תעתיק: registān) 
*הולנדית: {{ת|הולנדית|woestijn}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|sivatag}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|sa mạc|hoang mạc}}
*ולשית: {{ת|ולשית|anialwch|diffeithdir|anialdir}}
*זולו: {{ת|זולו|umqothu|ugwadule}}
*טגלית: {{ת|טגלית|disyerto}}
*טורקית: {{ת|טורקית|çöl}}
*יוונית: {{ת|יוונית|έρημος}} (תעתיק: érimos)
*יידיש: {{ת|יידיש|מדבר}}
*יפנית: {{ת|יפנית|砂漠}} (תעתיק: sabaku)
:::{{ת|יפנית|荒野}} (תעתיק: kōya, arano)
*כורדית: {{ת|כורדית|deşt|beyeban|çol}}
*לטינית: {{ת|לטינית|desertum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|gurun}}
*מלטית: {{ת|מלטית|deżert}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|ørken}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jangwa}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|मरुभूमि}} (תעתיק: marubhūmi)
:::{{ת|סנסקירית|जङ्गल}} (תעתיק: jaṅgala)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|desierto}}
*סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|пустиња|pústinja}}
*ערבית: {{ת|ערבית|صحراء}} (תעתיק: צַחְרָאא)
*פולנית: {{ת|פולנית|pustynia}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sertão|deserto}}
*פינית: {{ת|פינית|aavikko|autiomaa}}
*פרסית: {{ת|פרסית|بیابان}} (בִיָאבָאן)
:::{{ת|פרסית|صحرا}} (תעתיק: צַחְרָא)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|poušť}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|désert}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|사막}} (תעתיק: samak)
*רומנית: {{ת|רומנית|deșert|pustiu}}
*רוסית: {{ת|רוסית|пустыня}} (תעתיק: pustýnja)
*שוודית: {{ת|שוודית|öken|ödemark}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ทะเลทราย}} (תעתיק: tá-lee-saai)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[בצורת]]
* [[נגב]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מדבר|ויקישיתוף=Category:Deserts|שם ויקישיתוף=מדבריות|ויקימסע=מדבריות}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=David Curwin|כתובת=https://www.balashon.com/2020/04/midbar.html|כותרת=מדבר|שם האתר=בלשון|תאריך=25/04/2020}}
{{גאוגרפיה פיזית}}
{{שורש|דבר ג}}
[[קטגוריה:גאוגרפיה]]

==מְדֻבָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מדובר
|הגייה=medu'''bar'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ב|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}}
|נטיות=ר' מְדֻבָּרִים; נ' מְדֻבֶּרֶת נ&quot;ר מְדֻבָּרוֹת}}
# שמדברים בו.
#:* השפה '''המדוברת''' בישראל היא עברית.
# שמדברים עליו; שהוזכר מקודם בשיחה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נִכְבָּדוֹת '''מְדֻבָּר''' בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה.|תהלים|פז|ג}}
#:* הבא לכאן את האדם '''המדובר''', אני רוצה לראותו במו עיני.
#:* הסכום '''המדובר''' יופקד לחשבונך בקרוב.

===גזרון===
*מקביל למצרית-קדומה, בהגיית: מְדוֹו-רְ ; [https://seshkemet.weebly.com/dictionary.html mdw r]  בהוראת &quot;לדבר&quot;. להלן גזרון המילה בכתב [[w:חרטומיo|כתב חרטומים]] (בהגיית נפר-מדו nfr-mdw), ובהוראת 'מיומנות-דיבור'
:(nfr-f-hr-mdw-d-w) בתוספת אידאוגרמה מימין של 'אדם עם יד על פיו' לסימול פעולת-דיבור.
:&lt;hiero&gt;F35-f-D2-S43-D46-G43-A2&lt;/hiero&gt;

===מילים נרדפות===
* [[מסכם|מוסכם]] (2)
* [[אמור]] (2)
* [[נדון|נידון]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|spoken}} (1), {{ת|אנגלית|said}} (2)

===ראו גם===
* [[דבר|דובר]]
* [[דבור|דיבור]]
* [[הדברות]]

{{שורש|דבר א}}

==מְדַבֵּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מדבר
|הגייה=meda'''ber'''
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ב|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקַטֵּל}}
|נטיות=}}
# {{משלב|דקדוק}} [[גוף ראשון]] זכר יחיד.

===ראו גם===
* [[נוכח]]
* [[נסתר]]

{{שורש|דבר א}}
[[קטגוריה:כינויי גוף]]</text>
      <sha1>r6ugzmwdcfntaudx4c5ry2oli4ksmu8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צרוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10363</id>
    <revision>
      <id>520403</id>
      <parentid>478985</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:20:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520403</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2349" sha1="k1tx6ubp0fdj6tngfrtqaetjxia8ggg" xml:space="preserve">==צָרוּד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צרוד
|הגייה=tsa'''rud'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש|צרד|צ־ר־ד}}
|דרך תצורה=בינוני פעול
|נטיות=ר' צְרוּדִים; נ' צְרוּדָה, נ&quot;ר צְרוּדוֹת
}}
# קול הנשמע מחוספס, שיש בו מרכיב רוטט של טונים נמוכים.
#:* פגיעה במיתרי הקול מתבטאת בקול '''צרוד'''.
#:* &quot;הֵם בְּקוֹל '''צָרוּד''' יְשׁוּעָתָם זוֹ יְרַנֵּנוּ&quot; ([https://www.benyehuda.org/gutman/ben-zion_045.html &quot;רחל&quot;], [[w:ש. בן ציון|שמחה בן־ציון]])
#:* &quot;פציתי את פי לומר משהו, אך קולי אבד לי, מין חרחור מוזר נפלט מגרוני, '''צרוד''', לא־מוכר&quot; (&quot;[[w:התגנבות יחידים|התגנבות יחידים]]&quot;, [[w:יהושע קנז|יהושע קנז]])
#:* &quot;אי שם בבית ממול / סקסופון '''צרוד'''&quot; (&quot;בוקר&quot;, [[w:יצחק קלפטר|יצחק קלפטר]])

===גיזרון===
* על פי {{הדגשה|&quot;היה קולו עבה או דק או צרור--כשר, שכל הקולות כשרין בשופר&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כז, עמוד ב)}} (נוסח ש&quot;ס וילנה). ניתן לראות כי המילה נכתבה כאן &quot;צרור&quot;, אולם בספרי הלכה מאוחרים יותר מצוטט: &quot;היה קולו עבה או דק או צרוד--כשר, שכל הקולות כשרין בשופר&quot; (רמב&quot;ם, משנה תורה, ספר הזמנים, הלכות שופר).
 
===מילים נרדפות===
* [[נחר|ניחר]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|arrochito|rauco}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hoarse}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|raŭka}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Heiser}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|הייזעריק}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|ronco}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|مبحوح}}
* פולנית: {{ת|פולנית|zachrypnięty}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|rauque}}
* רוסית: {{ת|רוסית|охрипший}}
* שוודית: {{ת|שוודית|hes}}
}}

===ראו גם===
* [[הצטרד]]
* [[אצבע צרדה]]
{{שורש|צרד}}

[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]</text>
      <sha1>k1tx6ubp0fdj6tngfrtqaetjxia8ggg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ממר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10390</id>
    <revision>
      <id>520579</id>
      <parentid>518150</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:27:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520579</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2609" sha1="854qe2cazcgn0oeve0naqjt28yjajvm" xml:space="preserve">==מֶמֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ממר
|הגייה='''me'''mer
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|ר|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=
}}
{{תמונה|Ivan Nikolayevich Kramskoi - Inconsolable grief, 1884.jpg|&quot;צער בלתי־ניתן לניחום&quot;, ציורו של איוון קרמסקוי.}}
# {{משלב|מליצה}} מרירות, צער.
#:* &quot;שצפך הכנו וסגרנו ביד '''ממר''' / שור מה אנו כי אנחנו החומר&quot; (&quot;אשחר תשועתך&quot;, סליחות ליום כיפור, [[w:סעדיה גאון|הרב סעדיה גאון]])
#:* &quot;בטרם תגדל להיות כמוהו אקדים להכין לך קבר, ואורידך חיים שאולה! התשמע בן '''ממר'''?&quot; ([https://www.benyehuda.org/shalom/hebrew_002.html &quot;שימלה&quot;], [[w:שלום עליכם|שלום עליכם]])
#:* &quot;אביו, הרב לעדת עיר קטנה ברוסיה הקטנה, התכחש לו, כי היה בן '''ממר''' בעיניו&quot; ([https://www.benyehuda.org/berdi/maxanayim.html &quot;מחניים&quot;], [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]])

===גיזרון===
# המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{הדגשה|&quot;כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ&quot;|(משלי יז, כה)}}. צורתה אינה אופיינית לגזרת הכפולים.

===מילים נרדפות===
* [[מכאוב]]
* [[מרירות]]
* [[עצב]]
* [[צער]]

===ניגודים===
* [[אשר#אֹשֶׁר|אושר]]
* [[עליצות]]
* [[שמחה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|amarezza}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bitterness|affliction|sorrow|sadness}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|amareco}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Bitterkeit}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|verbittering}}
|
* לטינית: {{ת|לטינית|amaritudo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مرارة}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|amertume}}
* רוסית: {{ת|רוסית|возмущение}}
* שוודית: {{ת|שוודית|beskhet}}
}}

===ראו גם===
* [[אבדן]]
* [[אכזבה]]
* [[יגון]]
* [[ממרור]]
* [[מרר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עצב (רגש)|שם ויקיפדיה=עצב|ויקישיתוף=Category:Sadness|שם ויקישיתוף=עצב}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>854qe2cazcgn0oeve0naqjt28yjajvm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כבוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10447</id>
    <revision>
      <id>519681</id>
      <parentid>474027</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:44:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* כִּבּוּד */</comment>
      <origin>519681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5000" sha1="beusf1y6vzt9sppoj18oiat13dkp4te" xml:space="preserve">==כָּבוֹד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כבוד
|הגייה=ka'''vod'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|כבד|כ־ב־ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוֹל}}
|נטיות=נ&quot;י: כְּבוֹד־
}}
{{נגן|קובץ=He-כָּבוֹד.ogg|כתובית=הגיה}}
# יחס הולם בין בני אדם, שאינו פוגע ואינו מבזה.
#:* חוק יסוד: '''כבוד''' האדם וחירותו מגן על כל אדם מפני פגיעה בחייו, בגופו או ב'''כבודו'''.
#:* {{צט/ללא|רבי אליעזר אומר, יהי '''כבוד''' חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך.|משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות ב, יג}} 
# הערכה או הערצה המבוטאת בדרך כלל כלפי אדם במעמד חברתי או היררכי גבוה יותר.
#:* בעבר נהוג היה להביע '''כבוד''' באמצעות [[השתחוות]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|גלה כבוד מישראל
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אי כבוד
# שם טוב, מוניטין, יחס חיובי אשר זוכה לו אדם בעקבות מעשיו.
#:* הפללתו של חבר הכנסת רמסה עד עפר את '''כבודו'''.
# מילת פנייה לאדם חשוב.
#:* &quot;אצבע אלקים הוא הרומז להרב מה עליו לעשות לעמו ולארץ אבותיו, ואין ספק כי עשה יעשה '''כבוד''' הרב את כל אשר בכחו&quot; ([http://www.benyehuda.org/by/aseh.html &quot;עשה ואל תשב!&quot;,] [[w:אליעזר בן יהודה|אליעזר בן־יהודה]])

===מידע נוסף===
* בקרב יהודי פרס היה שגור הצירוף &quot;חוץ מכבוד&quot; שהיה נאמר לפני אזכור בעל חיים טמא או עניין לא נעים. לדוגמא,  &quot;...g'וּץ מֵכבוד יָך גוֹרבַה מִיגוזֹשֲט&quot;, תרגום, &quot;...חוץ מכבוד היה עובר חתול אחד&quot; {{הערת שוליים|עזרא ציון מלמד, &quot;מאוצר לשון-הקודש בלשון פרסית-יהודית&quot;, לשונינו - מג, ד‎ (תמוז תשל&quot;ט), עמ'-274}}.

===צירופים ===
{{ע|3|
* [[אחר כבוד]]
* [[בית הכבוד]]
* [[בכבודו ובעצמו]]
* [[במחילה מכבודך]]
* [[הזכות לכבוד]]
* [[חלק כבוד]]
* [[יראת כבוד]]
* [[כבוד האדם]]
* [[כבוד המשפחה]]
* [[כבודו במקומו מונח]]
* [[כבוד עצמי]]
* [[כל הכבוד]]
* [[משמר כבוד]]
* [[עם כל הכבוד]]
* [[רחש כבוד]]
* [[רצונו של אדם - כבודו]]
}}

===ניגודים===
* [[בזיון|ביזיון]]
* [[חרפה]]
* [[קלון]]

===תרגום===
* אנגלית:
:#{{ת|אנגלית|dignity}}
:#{{ת|אנגלית|respect}}
:#{{ת|אנגלית|honor}}
* ערבית:
:#{{ת|ערבית|إحْتِرام}}
:#{{ת|ערבית|كَرامة}}
* צרפתית:
:#{{ת|צרפתית|dignité}}
:#{{ת|צרפתית|respect}}
:#{{ת|צרפתית|honneur}}
* רוסית:
:#{{ת|רוסית|достоинство|благородство}}
:#{{ת|רוסית|уважение}}
:#{{ת|רוסית|честь}}

===ראו גם===
* [[הערכה]]
* [[מוניטין]]

==כִּבּוּד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כיבוד
|הגייה=ki'''bud'''
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=זכר
|שורש={{שרש|כבד|כ־ב־ד}} 
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' כיבודים }}
{{נגן|קובץ=He-כִּבּוּד.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[מתן]] [[#כָּבוֹד|כָּבוֹד]].
#:* {{צט/ללא|תני רבי שמעון בר יוחאי: גדול הוא '''כיבוד''' אב ואם, שהעדיפו יותר מכבודו.|ערוך השולחן - הלכות כיבוד אב ואם, סימן רמ סעיף א}} 
# [[נקיון]] ה[[רצפה]] ע&quot;י [[השבה|השבת]] ה[[אבק]] החוצה.
#:*{{משפט מדגים}}
# מיני [[מזון]] ו[[שתיה]] ה[[הגיש|מוגש]]ים ל[[אורח]].
#:*{{צטשיר|אַךְ '''כְּשֶׁהַכִּבּוּד''' מוּכָן / הֵם רָצִים אֶל הַשֻּׁלְחָן.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}513&amp;wrkid{{=}}5049|הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי|יורם טהרלב}}

===גיזרון===
* {{רובד|חז&quot;ל}} שם הפעולה לפועל [[כבד#כִּבֵּד|כִּבֵּד]].

=== צירופים ===
* [[כבוד אב ואם]]
* [[כבוד קל]]

===מילים נרדפות===
*[[טאטוא]] (2)
*[[מיני תרגימא]] (3)
*[[תקרבת|תקרובת]] (3)

===תרגום===
*אנגלית:
*#{{ת|אנגלית|respecting}}
*#{{ת|אנגלית|sweeping}}
*#{{ת|אנגלית|refreshment}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כבוד|ויקיציטוט=כבוד|ויקימסע=נימוסים והליכות}}
{{שורש|כבד}}

[[קטגוריה:רגשות]]
===סמוכין===</text>
      <sha1>beusf1y6vzt9sppoj18oiat13dkp4te</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>520037</id>
      <parentid>519681</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:25:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520037</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5001" sha1="a2mdhn0wtvdvi8adascwd6efnwnee8p" xml:space="preserve">==כָּבוֹד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כבוד
|הגייה=ka'''vod'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|כבד|כ־ב־ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוֹל}}
|נטיות=נ&quot;י: כְּבוֹד־
}}
{{נגן|קובץ=He-כָּבוֹד.ogg|כתובית=הגיה}}
# יחס הולם בין בני אדם, שאינו פוגע ואינו מבזה.
#:* חוק יסוד: '''כבוד''' האדם וחירותו מגן על כל אדם מפני פגיעה בחייו, בגופו או ב'''כבודו'''.
#:* {{צט/ללא|רבי אליעזר אומר, יהי '''כבוד''' חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך.|משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות ב, יג}} 
# הערכה או הערצה המבוטאת בדרך כלל כלפי אדם במעמד חברתי או היררכי גבוה יותר.
#:* בעבר נהוג היה להביע '''כבוד''' באמצעות [[השתחוות]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|גלה כבוד מישראל
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אי כבוד
# שם טוב, מוניטין, יחס חיובי אשר זוכה לו אדם בעקבות מעשיו.
#:* הפללתו של חבר הכנסת רמסה עד עפר את '''כבודו'''.
# מילת פנייה לאדם חשוב.
#:* &quot;אצבע אלקים הוא הרומז להרב מה עליו לעשות לעמו ולארץ אבותיו, ואין ספק כי עשה יעשה '''כבוד''' הרב את כל אשר בכחו&quot; ([https://www.benyehuda.org/by/aseh.html &quot;עשה ואל תשב!&quot;,] [[w:אליעזר בן יהודה|אליעזר בן־יהודה]])

===מידע נוסף===
* בקרב יהודי פרס היה שגור הצירוף &quot;חוץ מכבוד&quot; שהיה נאמר לפני אזכור בעל חיים טמא או עניין לא נעים. לדוגמא,  &quot;...g'וּץ מֵכבוד יָך גוֹרבַה מִיגוזֹשֲט&quot;, תרגום, &quot;...חוץ מכבוד היה עובר חתול אחד&quot; {{הערת שוליים|עזרא ציון מלמד, &quot;מאוצר לשון-הקודש בלשון פרסית-יהודית&quot;, לשונינו - מג, ד‎ (תמוז תשל&quot;ט), עמ'-274}}.

===צירופים ===
{{ע|3|
* [[אחר כבוד]]
* [[בית הכבוד]]
* [[בכבודו ובעצמו]]
* [[במחילה מכבודך]]
* [[הזכות לכבוד]]
* [[חלק כבוד]]
* [[יראת כבוד]]
* [[כבוד האדם]]
* [[כבוד המשפחה]]
* [[כבודו במקומו מונח]]
* [[כבוד עצמי]]
* [[כל הכבוד]]
* [[משמר כבוד]]
* [[עם כל הכבוד]]
* [[רחש כבוד]]
* [[רצונו של אדם - כבודו]]
}}

===ניגודים===
* [[בזיון|ביזיון]]
* [[חרפה]]
* [[קלון]]

===תרגום===
* אנגלית:
:#{{ת|אנגלית|dignity}}
:#{{ת|אנגלית|respect}}
:#{{ת|אנגלית|honor}}
* ערבית:
:#{{ת|ערבית|إحْتِرام}}
:#{{ת|ערבית|كَرامة}}
* צרפתית:
:#{{ת|צרפתית|dignité}}
:#{{ת|צרפתית|respect}}
:#{{ת|צרפתית|honneur}}
* רוסית:
:#{{ת|רוסית|достоинство|благородство}}
:#{{ת|רוסית|уважение}}
:#{{ת|רוסית|честь}}

===ראו גם===
* [[הערכה]]
* [[מוניטין]]

==כִּבּוּד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כיבוד
|הגייה=ki'''bud'''
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=זכר
|שורש={{שרש|כבד|כ־ב־ד}} 
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' כיבודים }}
{{נגן|קובץ=He-כִּבּוּד.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[מתן]] [[#כָּבוֹד|כָּבוֹד]].
#:* {{צט/ללא|תני רבי שמעון בר יוחאי: גדול הוא '''כיבוד''' אב ואם, שהעדיפו יותר מכבודו.|ערוך השולחן - הלכות כיבוד אב ואם, סימן רמ סעיף א}} 
# [[נקיון]] ה[[רצפה]] ע&quot;י [[השבה|השבת]] ה[[אבק]] החוצה.
#:*{{משפט מדגים}}
# מיני [[מזון]] ו[[שתיה]] ה[[הגיש|מוגש]]ים ל[[אורח]].
#:*{{צטשיר|אַךְ '''כְּשֶׁהַכִּבּוּד''' מוּכָן / הֵם רָצִים אֶל הַשֻּׁלְחָן.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}513&amp;wrkid{{=}}5049|הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי|יורם טהרלב}}

===גיזרון===
* {{רובד|חז&quot;ל}} שם הפעולה לפועל [[כבד#כִּבֵּד|כִּבֵּד]].

=== צירופים ===
* [[כבוד אב ואם]]
* [[כבוד קל]]

===מילים נרדפות===
*[[טאטוא]] (2)
*[[מיני תרגימא]] (3)
*[[תקרבת|תקרובת]] (3)

===תרגום===
*אנגלית:
*#{{ת|אנגלית|respecting}}
*#{{ת|אנגלית|sweeping}}
*#{{ת|אנגלית|refreshment}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כבוד|ויקיציטוט=כבוד|ויקימסע=נימוסים והליכות}}
{{שורש|כבד}}

[[קטגוריה:רגשות]]
===סמוכין===</text>
      <sha1>a2mdhn0wtvdvi8adascwd6efnwnee8p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>את</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10462</id>
    <revision>
      <id>519969</id>
      <parentid>516503</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:46:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519969</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13023" sha1="8p2v4s9v4sxvogszwyqc3vb341ur3g3" xml:space="preserve">==אֵת או אֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=את
|הגייה=et
|חלק דיבר=מילת־יחס
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=במקרא גם אֵת־; אוֹתִי, אוֹתָנוּ; אוֹתְךָ, אוֹתָךְ, אֶתְכֶם, אֶתְכֶן; אוֹתוֹ, אוֹתָהּ, אוֹתָם, אוֹתָן
}}
# מילת יחס המצטרפת ל[[משא#מֻשָּׁא|מושא]] ישיר במשפט כאשר הוא [[מידע#מְיֻדָּע|מיודע]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים '''אֵת''' הַשָּׁמַיִם '''וְאֵת''' הָאָרֶץ.|בראשית|א|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''אֶת'''־יהוה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא; '''וְאֹתוֹ''' תַעֲבֹד, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ.|דברים|ו|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת '''אֶת''' הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו|מלכים א|ט|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וְאֶת'''־מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי כִּי תְכַזֵּבִי, '''וְאוֹתִי''' לֹא זָכַרְתְּ...|ישעיהו|נז|יא}}
#:* אני אוהב '''אותך'''; האם את אוהבת '''אותי''' גם?

===גיזרון===
* למילה זו קיימות מקבילות בכמה שפות שמיות, ביניהן פיניקית: אית, ארמית: יָת, ערבית: {{יוניקוד|إِيَّا|מוגדל}} (אִיָּא). על פי השוואה לשפות אלה, ובייחוד על סמך הצורה הערבית, נראה כי צורתה המקורית של המילה הייתה iyyāt'*, וברובד עברית קדום היא התקצרה. החולם המלא שבנטיות התפתח מתנועת ה־a הארוכה המקורית, כתוצאה ממעתק a ארוכה ל־o ארוכה בעברית הקדומה ([[w:המעתק הכנעני|המעתק הכנעני]]). מתברר, אם כן, כי המעתק פעל בצורה הנטויה אך לא בצורה &quot;את&quot; לכשעצמה. ככל הנראה הסיבה לכך היא היות המעתק מותנה בהטעמה, ואת הסגול בצורה &quot;את&quot; יש לייחס להשפעת האל&quot;ף הגרונית (כך על פי יהושע בלאו, &quot;בעיות בהיסטוריה של הלשון העברית&quot;, חקרים בתולדות ישראל ובלשון העברית (תשל) 9-23.)

===מידע נוסף===
* [[w:דוד בן גוריון|דוד בן גוריון]] אחז בדיעה כי יש לבטל המילה &quot;את&quot; מן השפה העברית, שכן אין בה צורך להבנת המשפט, ונהג לא להגות אותה כלל.
* הגמרא במספר מקומות מציינת שיטת לימוד שאומרת שבכל מקום שנאמר בתורה &quot;את&quot; יש ללמוד הלכה נוספת, מעבר לנאמר בפסוק במפורש.
*  בעברית בת-זמננו נהוג לנקד את המילה &quot;את&quot; בסגול כרגיל, אולם במקרא המילה מנוקדת בסגול כשהיא מוקפת (כלומר, כשהיא מחוברת למילה הבאה אחריה במקף) אך בצירה כשהיא איננה מוקפת. ראו דוגמאות לעיל.

===נגזרות===
*[[אותו]]

===קישורים חיצוניים===
*{{מיזמים|ויקיפדיה=את (מילת יחס)}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=אילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/1.3463147|כותרת=מתי משתמשים ב&quot;אֶת&quot;, ומה חשב על זה דוד בן־גוריון?|שם האתר=הארץ|תאריך=1/02/2017}}

[[קטגוריה:מילות יחס]]
[[קטגוריה:מיליות]]

==אֵת או אֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=את
|הגייה=et
|חלק דיבר=מילת־יחס
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=אִתִּי, אִתָּנוּ; אִתְּךָ, אִתָּךְ, אִתְּכֶם, אִתְּכֶן; אִתּוֹ, אִתָּה, אִתָּם, אִתָּן
}}
# עִם־, למען-
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הָיָה רֹעֶה '''אֶת'''־אֶחָיו בַּצֹּאן; וְהוּא נַעַר '''אֶת'''־בְּנֵי בִלְהָה '''וְאֶת'''־בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו...|בראשית|לז|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְהָיָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה יֵלֵךְ '''אִתָּךְ''', הוּא יֵלֵךְ '''אִתָּךְ'''; וְכֹל אֲשֶׁר־אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה לֹא־יֵלֵךְ עִמָּךְ, הוּא לֹא יֵלֵךְ.|שופטים|ז|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''אִתִּי''' מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, '''אִתִּי''' מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי...|שיר השירים|ד|ח}}
#:* הוא יצא '''איתנו''' לטיול.
#:* &quot;[[w:לונדון את קירשנבאום|לונדון '''את''' קירשנבאום]]&quot;.

===גיזרון===
* על פי הדעה המקובלת, אין קשר של מוצא בין אֶת בהוראה זו לבין [[#אֶת א|אֶת &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;]]. שתי המילים הזדהו בצורת היסוד מסיבות פונטיות, אבל בנטיות ההבדל ביניהן נשמר (אוֹתוֹ לעומת אִתּוֹ).
* ב[[w:כתובת_אזתוד|כתובת אזתוד]] הפיניקית, יש הבדל בין &quot;אית&quot; (היא [[#אֶת א|אֶת &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;]]) לבין &quot;את&quot; (במשמעות &quot;עִם&quot;).&lt;ref&gt;François Bron, '''Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe''', Librairie Droz, 1979, pp. 38, 60&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
* [[מאת]]

===הערות===
*על אף שבמקרא המילה &quot;את&quot; משמשת לעתים גם בצורת היסוד, בשפה התקנית משמשת המילה בנטיות בלבד, כחלופה הרווחת בדיבור ובספרות לנטיות המילה &quot;עם&quot;. יוצא מכלל זה הוא השימוש במילה &quot;את&quot; בשמות של חברות ושותפויות; כ[[תשמו&quot;ץ]] של המילה {{לועזית|לטינית}} et.

===מילים נרדפות===
* [[עם#עִם|עם]]

===ניגודים===
* [[בלי]], [[ללא]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|with}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَعَ}} (הגייה: מַעַ)

[[קטגוריה:תשמו&quot;ץ]]

==אַתְּ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=את
|הגייה=at
|חלק דיבר=כינוי־גוף
|מין=נקבה{{ש}} בלשון חז&quot;ל: זכר ונקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
{{כינויי גוף}}
# כינוי המציין [[גוף שני]] יחיד במין נקבה (נוכחת).
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה, וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ; הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה '''אָתְּ'''.|בראשית|יב|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים, לַתְּאֵנָה; לְכִי־'''אַתְּ''', מָלְכִי עָלֵינוּ.|שופטים|ט|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ '''וְאַתְּ''' עֵרֹם וְעֶרְיָה.|יחזקאל|טז|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל; '''וְאַתְּ''' עָלִית עַל־כֻּלָּנָה.|משלי|לא|כט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר, מִי־'''אָתְּ'''; וַתֹּאמֶר, אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ –  וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל־אֲמָתְךָ, כִּי גֹאֵל אָתָּה.|רות|ג|ט}}
#:* אני אוהב אותך; האם '''את''' אוהבת אותי גם?
# {{רובד|חזל}} כינוי המציין [[גוף שני]] יחיד במין זכר ([[נוכח]]).
#:*{{צט/תנ&quot;ך|קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל־אֲשֶׁר יֹאמַר יהוה אֱלֹהֵינוּ, '''וְאַתְּ''' תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ...|דברים|ה|כד}}
#:*{{צט/ירושלמי|חושן היה מכפר על מטי הדין כמה '''דאת''' אמר &lt;small&gt;({{פסוק|שמות|כח|טו}})&lt;/small&gt; וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט|יומא|לח|א}}
#:* {{צט|וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - '''אַתְּ''' פְּתַח לוֹ|ביאור:הגדה של פסח - ארבעה בנים}}

===גיזרון===
* המילה התקצרה מהצורה *אַתִּי (&lt; *אַנְתִּי), המופיעה בצורת הכתיב מספר פעמים במקרא. הצורה הקדומה *אַנְתִּי הורכבה מהבסיס אַנְ־ הרווח בכינויי גוף ראשון ושני, ומסיומת הנוכחת הקדומה ־תִּי. השווה לערבית: {{יוניקוד|أَنْتِ|מוגדל}} (אַנְתִּ).

===תרגום===
{{תר|גוף שני בנקבה (שלא לשם כבוד, בשפות המבדילות)}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|tu}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kamu|engkau}}
*אירית: {{ת|אירית|tú}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|አንቺ}} (תעתיק: ʾänči)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|thou}} &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ci}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դու}} (תעתיק: du)
*בסקית: {{ת|בסקית|hi}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შენ}} (תעתיק: šen)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|du}}
*דנית: {{ת|דנית|du}}
*הודית: {{ת|הודית|तू}} (תעתיק: tū)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|jij|je}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|te}}
*טגלית: {{ת|טגלית|ikaw}}
*טורקית: {{ת|טורקית|}}
*יוונית: {{ת|יוונית|εσύ}} (תעתיק: esý)
*מלאית: {{ת|מלאית|kamu|engkau}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|du}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|wewe}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|tú}}
*ערבית: {{ת|ערבית|أنت}} (תעתיק: אַנְתִּ)
*פולנית: {{ת|פולנית|ty}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|tu}}
*פרסית: {{ת|פרסית|تو}} (תעתיק: תוּ)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|ty}}
*צרפתית {{ת|צרפתית|tu}}
*רומנית: {{ת|רומנית|tu}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ты}} (תעתיק: ty)
*שוודית: {{ת|שוודית|du}}
}}{{תר-סוף}}
[[קטגוריה:כינויי גוף]]
{{-}}

==אֵת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=את
|הגייה=et
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אִתִּים או אֵתִים; אֵת־, ר' אִתֵּי־; כ' אֵתוֹ
}}{{תמונה|Shovels.jpg|אתים}}
# [[כלי עבודה]] המשמש ל[[חפירה]] או להעברה של [[אדמה]] וחומרים שונים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּרְדוּ כָל יִשְׂרָאֵל הַפְּלִשְׁתִּים לִלְטוֹשׁ אִישׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת '''אֵתוֹ''' וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ|שמואל א|יג|כ}}
#:*{{צטזמר|כָּל אֶחָד יִטַּע פֹּה עֵץ, / '''בְּאִתִּים''' נֵצֵא חוֹצֵץ!|song.asp?id{{=}}244|הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת|ישראל דושמן}}
#:*{{צטזמר|'''אֵת''', מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן / הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה, / וְנַדְלִיקָה שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה, / בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.|song.asp?id{{=}}134|שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ|זלמן חן}}

===גיזרון===
* קליין הציע שהמילה שאולה מאכדית, ittū.{{הערת שוליים| 1=Cline, Ernest. [https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%90%D6%B5%D7%AA_%E1%B4%B5%E1%B4%B5%E1%B4%B5.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he '''את'''], ''A Comprehensive Etymological Dictionary Of The Hebrew Language''.}} אולם מילונאים אחרים לא מצאו מילים קרובות.{{הערת שוליים|מילון בן-יהודה: '''[https://benyehuda.org/dict/24412/38662# ג. את]'''}} לפי המילון האכדי CAD, {{כ}} ''ittû'' הוא משפך-זרעים שמורכב על המחרשה.{{הערת שוליים|[https://isac.uchicago.edu/research/publications/chicago-assyrian-dictionary Chicago Assyrian Dictionary], vol 7 (1960/2004), p. 312.|שמאל=כן}}

===צירופים===
*[[וכתתו חרבותם לאתים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|shovel|spade|ploughshare}}

===ראו גם===
*[[טוריה]]

===הערות===
{{הערות שוליים}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=את}}
[[קטגוריה:כלי עבודה]]</text>
      <sha1>8p2v4s9v4sxvogszwyqc3vb341ur3g3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בזק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10471</id>
    <revision>
      <id>520146</id>
      <parentid>509810</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:27:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520146</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9810" sha1="srx2a2rh9m1mx199xk8ile689bamfk9" xml:space="preserve"> 
==בָּזַק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=בזק
|שורש וגזרה={{שרש|בזק א|ב־ז־ק &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}
|בניין=פָּעַל (קל)
|נטיות=}}
{{נגן|קובץ=He-בָּזַק.ogg|כתובית=הגיה}}
# פיזר או השליך גרגרים, חלקיקים, או אבנים קטנות.
#:*{{צט|'''בוזקין''' מלח על גבי [[כבש#כֶּבֶשׁ|כֶּבֶשׁ]] בשביל שלא יחליקו|משנה עירובין י יד}}

===גיזרון===
* לשון חז&quot;ל, מארמית. 

===פרשנים מפרשים===
* יש המפרשים כי הפועל קשור לשבירה ול[[כתת|כתיתה]]. למשל, [[w:עובדיה מברטנורא|עובדיה מברטנורא]] כותב על הציטוט שלעיל ממסכת עירובין: &quot;'''בוזקים''' מלח - כותתים ומפזרים מלח על גבי הכבש שעולים בו למזבח... '''בוזקים''' - לשון כתיתה&quot;, וכן כותב רש&quot;י בפירושו &quot;בוזקין - לשון כיתות&quot;.&lt;/br&gt; בנוסף, ראו להלן בערך [[בזק#בֶּזֶק|בֶּזֶק]].&lt;/br&gt;לעומת זאת, הפועל &quot;בָּזַק&quot; מופיע במקורות גם כפיזור שאינו מצריך שבירה. למשל, בתוספתא למסכת עוקצין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47595&amp;st=&amp;pgnum=345 פרק ג' הלכה ט'] נכתב &quot;בוזקין יין בטומאה&quot;.
* בחיבור [https://benyehuda.org/tavyov/sfat_ever.html &quot;שפת עבר החדשה&quot;] טוען [[w:ישראל חיים טביוב|ישראל חיים טביוב]] שמילה ארמית זו מקורה בעברית קדומה: &quot;'''בזק''' (פזר מלח) - דוגמתו בערבית ובסורית ומקורו עברי מיסוד &quot;בז&quot; (בזר, פזר)&quot;.

===נגזרות===
* [[מבזקת]]
* [[נבזק]]
===מילים נרדפות===
* [[זרה#זָרָה|זָרָה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|strew|sprinkle}}

===ראו גם===
*[[הפיץ]]
*

===קישורים חיצוניים===
* [http://ebydict.benyehuda.org/definition/view/16741 הערך &quot;בֶּזֶק&quot;] במילון בן יהודה.

{{שורש|בזק א}}

==בֶּזֶק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בזק
|הגייה='''be'''zek
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|בזק ב|ב־ז־ק &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}
{{נגן|קובץ=He-בֶּזֶק.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[טלקומוניקציה]]. [[תקשרת|תקשורת]] באמצעים חשמליים ו[[אלקטרוני]]ים.
# שם מקום במקרא.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַיַּכּוּם '''בְּבֶזֶק''' עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ. וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי '''בֶזֶק''' '''בְּבֶזֶק''' וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ...|שופטים|א|ד|ה}}

===גיזרון===
* (1:) עברית חדשה. חידוש של האקדמיה ללשון העברית על פי [[בזק#בָּזָק|בָּזָק]].
* (2:) ראו: [[w:בזק (אתר מקראי)|בזק (אתר מקראי)]].

===פרשנים מפרשים===
*לפסוק {{צט/תנ&quot;ך|&quot;וַיִּפְקְדֵם '''בְּבָזֶק''', וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף.&quot;|שמואל א|יא|ח}} ישנה פרשנות החורגת מן ההבנה המילולית המקובלת של הפסוק שגורסת כי בתלמוד נכתב על האיסור למנות את בני ישראל ישירות (איסור שניצניו מצויים בתנ&quot;ך במניית דוד את העם בהסתת ה[[שטן]] {{הערת שוליים|השוו: 
:{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּסֶף, אַף-'''יְהוָה''', לַחֲרוֹת, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת אֶת-דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר, לֵךְ '''מְנֵה''' אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-יְהוּדָה|שמואל ב|כד|א}} 
::::'''↕'''
:{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעֲמֹ֥ד '''שָׂטָ֖ן''' עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֙סֶת֙ אֶת־דָּוִ֔יד '''לִמְנ֖וֹת''' אֶתיִשְׂרָאֵֽל!|דברי הימים א|כא|א}}}}) {{צט/בבלי|דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב &quot;ויפקדם בבזק&quot;|יומא|כב|ב}}, ומפרש שם רש&quot;י: &quot;'''בבזק''' - לשון שברי חרסים. נטל כל אחד ואחד חרס והשליך לפניו ומנו החרסים&quot;. כלומר, המילים &quot;ויפקדם בבזק&quot; מפורשות &quot;ויפקדם באמצעות שברי חרסים&quot;, לפי פירוש &quot;בזק&quot; בארמית. &lt;/br&gt; כנראה בהשראת פירוש הפועל: בָּזַק א' לעיל, סובר רש&quot;י לגבי הפסוק מספר שופטים כי פירוש התיבה המקראית: &quot;בְּבֶזֶק&quot; משמעה באבנים דווקא, ומביא כראיה את התרגום הארמי &quot;היך בזקא דכיפא בקלעא&quot; לפסוק {{צט/תנ&quot;ך|כצרור אבן במרגמה|משלי|כו|ח}}.

===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|telecomunicación}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|telecommunication}}
* ערבית: {{ת|ערבית|اتِّصالات}}

===ראו גם===
*[[מבזק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בזק (אתר מקראי)}}
* [http://ebydict.benyehuda.org/definition/view/16741 הערך &quot;בֶּזֶק&quot;] במילון בן יהודה.

{{שורש|בזק ב}}

[[קטגוריה:חידושי האקדמיה ללשון העברית]]

==בָּזָק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בזק
|הגייה=ba'''zak'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|בזק ב|ב־ז־ק &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=ר' בְּזָקִים; בְּרַק־, ר' בִּזְקֵי־
}}
{{נגן|קובץ=He-בָּזָק.ogg|כתובית=הגיה}}
[[תמונה:Lightning_in_Arlington.jpg|left|thumb|184px|בזק]]
# [[פרץ]] [[חזק]] ו[[רגעי]] של [[אור]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה '''הַבָּזָק'''|יחזקאל|א|יד}}
#{{בהשאלה}} משהו מהיר, קצר ומהיר כ[[ברק]].
#:*המכונית חלפה במהירות '''הבזק'''.
#:*&quot;אני צריך פתרון '''בזק'''&quot; (&quot;זה פחד&quot;, [[w:אהוד מנור|אהוד מנור]])

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא :{{צט/תנ&quot;ך|וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים; הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת. וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה '''הַבָּזָק'''|יחזקאל|א|יג|יד}}. הפרשנים נחלקו:&lt;/br&gt; בתלמוד מופיע {{צט/בבלי|מאי 'כמראה הבזק'? אמר רבי יוסי בר חנינא: כאור היוצא מבין חרסים|חגיגה|יג|ב}} (ראו לעיל: בֶּזֶק), ורש&quot;י כותב שם &quot;דרך מזקקי זהב לנקוב כלי חרס נקבים נקבים, [[כפה#כָּפָה|וכופין]] (=והופכין) אותו על גבי גחלים, שהזהב נתון בהן בתוך כתישת החרסים של לבנים על גבי חרס, ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי, והוא עשוי גוונים גוונים, ותמיד יוצא ונכנס&quot;.&lt;/br&gt; לעומת זאת, בספר השורשים ל[[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] נכתב: &quot;ורבותינו פירשוהו לשון פִּזּוּר&quot; (כמו &quot;בָּזַק&quot; לעיל) בהפניה ל[[s:בראשית רבה נ א|בראשית רבה נ, א]].&lt;/br&gt; בספר השורשים ל[[w:אבן ג'נאח|אבן ג'נאח]] מופיע &quot;כמראה הבזק - לשון ברק&quot;. כמוהו מפרש מצודת ציון &quot;הבזק - כמו הברק כי זסשר&quot;ץ מתחלף&quot;, ובתרגום כמראה הבזק &quot;כחיזו ברקא&quot; (כמו בסוף פסוק יג &quot;נפיק ברקא&quot; = יוצא ברק).

===פרשנים מפרשים===
* הפרשן [[w:יוסף אבן כספי|יוסף אבן כספי]] מציע במילונו &quot;שרשות כסף&quot; שלשורש ב־ז־ק הייתה המשמעות המקורית &quot;תנועה מהירה תכופה לצדדים מתחלפים&quot;, וממנו התפצלו ההוראות עבור &quot;בָּזַק&quot; ו&quot;בָּזָק&quot; לעיל.{{הפניה|1|קהן}}

===צירופים===
*[[במהירות הבזק]]
*[[מלחמת בזק]]

===מילים נרדפות===
* [[ברק]] (1)
* [[זק]] (1)

===תרגום===
*ספרדית: {{ת|ספרדית|rayo}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|flash}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Blitz}}

===ראו גם===
*[[הבזק]]

===הערות שוליים===
* {{הערה|קהן}} אצל [http://www.academia.edu/5401850/%D7%A7%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%93-%D7%98%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%A2_%D7%92_%D7%A2%D7%9E_162-133 &quot;חידושים לשוניים במילון 'שרשות כסף' ליוסף אבן כספי&quot;] מאת משה קהן, &quot;מחקרים בלשון&quot; יד-טו (תשע&quot;ג), עמ' 162-133.

{{שורש|בזק ב}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>srx2a2rh9m1mx199xk8ile689bamfk9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10509</id>
    <revision>
      <id>520025</id>
      <parentid>401045</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:19:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520025</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5002" sha1="be65za3159xdjk1rzvaopw8vazu3asu" xml:space="preserve">==שֵׁרֵת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שירת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ר|ת|גזרה=השלמים}}
|בניין=פִּעֵל
|נטיות=}}
# עשה דבר למען מישהו אחר, סיפק צרכיו של אחר.
#:* &quot;כבוד גדול הוא לנו לקבל אצלנו אורח חשוב ונכבד כל־כך, ועתה אהלינו אהליך הם, ואנו עבדיך '''לשרת''' אותך&quot; ([https://www.benyehuda.org/dizengoff/beduim.html &quot;לילה ויום בין בידואים&quot;,] [[w:מאיר דיזנגוף|מאיר דיזנגוף]])
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּמְצְאוּ אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ...וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת '''וַתְּשָׁרְתֵהוּ'''|מלכים א|א|ד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הַקְרֵב אֶת-מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן '''וְשֵׁרְתוּ''' אֹתוֹ|במדבר|ג|ו}}
# עסק בתפקיד ציבורי.
#:* דודי '''שירת''' עד לא מזמן כגזבר בקיבוץ.
# &lt;small&gt;לשון הדיבור&lt;/small&gt; שימש כחייל בצבא.
#:* א: &quot;איפה '''שירַתָּ'''? במודיעין?&quot; &lt;BR&gt;ב: מה פתאום, '''שירַתִּי''' בצנחנים!&quot;
# עבד אלהים, ובעיקר: עסק בתפקיד שתכליתו עבודת אלהים, לרוב בְּמקדש.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא-וּבָנָיו עַד-עוֹלָם לְהַקְטִיר לִפְנֵי יהוה '''לְשָׁרְתוֹ''' וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד-עוֹלָם|דברי הימים א|כג|יג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל-יהוה '''לְשָׁרְתוֹ''' וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם יהוה לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים|ישעיהו|נו|ו}}

===צירופים===
* [[שרת בקדש|שירת בקודש]]
===נגזרות===
*[[שרות#שֵׁרוּת|שֵׁרוּת]]
*[[משרת#מְשָׁרֵת|מְשָׁרֵת]]

===מילים נרדפות===
* [[כהן#כִּהֵן|כיהן]] (2)
* [[שמש#שִׁמֵּשׁ|שימש]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|serve}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خدم}}

===ראו גם===
* [[משרת]]
* [[שרות|שירות]]

{{שורש|שׁרת}}

==שָׁרָת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרת
|הגייה=sha'''rat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ר|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שָׁרָתִים; שָׁרַת־, ר' שָׁרָתֵי־; נ' שָׁרָתִית, נ&quot;ר שָׁרָתִיּוֹת
}}
# {{רובד|ח}} אדם האחראי על התחזוקה או על הניקיון במוסד מסוים.
#:* '''השרת''' ניקה את הכיתות בבית הספר לאחר תום הלימודים.
# {{משלב|מחשבים}} מחשב המספק שירות למחשב או למחשבים אחרים באמצעות חיבור רשת.
#:* האתר הושבת כיוון '''שהשרת''' שלו קרס.
===גיזרון===
* צורה חדשה ל[[משרת#מְשָׁרֵת|מְשָׁרֵת]].

===צירופים===
* [[תכנת שרת]]

===מילים נרדפות===
* [[אב בית]] (1)
* [[שמש#שַׁמָּשׁ|שמש]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|janitor}} (1), {{ת|אנגלית|server}} (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|مزوِد}} (2)

===ראו גם===
* [[אינטרנט]]
* [[מחשבים]]
* [[תחזוקה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שרת|שם ויקיפדיה=שרת (2)}}

{{שורש|שׁרת}}

==שָׁרֵת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרת
|הגייה=sha'''ret'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ר|ת}}
|דרך תצורה=מקור של בניין פיעל
|נטיות=
}}
# עבודת קודש, פעולות טקסיות הנעשות כחלק מעבודת אלהים.
#:* {{הדגשה|&quot;וְלָקְחוּ אֶת־כָּל־כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ־בָם בַּקֹּדֶשׁ&quot;|(במדבר ד, יג)}}
#:* {{הדגשה|&quot;וּכְכַלּוֹתָם הֵבִיאוּ...אֶת־שְׁאָר הַכֶּסֶף, וַיַּעֲשֵׂהוּ כֵלִים לְבֵית־ה' כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף&quot;|(דברי הימים כד, יד)}}

===צירופים===
* [[בגדי שרת]]
* [[כלי שרת]]
* [[מלאך שרת]]

===מילים נרדפות===
* [[פלחן|פולחן]]

===ראו גם===
* [[מצוה|מצווה]]
* [[מקדש]]

{{שורש|שׁרת}}

[[קטגוריה: דת]]
[[קטגוריה: בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה: מחשבים]]</text>
      <sha1>be65za3159xdjk1rzvaopw8vazu3asu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רכז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10549</id>
    <revision>
      <id>520175</id>
      <parentid>517793</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:41:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520175</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6163" sha1="ndch3elv8uogsca9c77vrykxma41nmn" xml:space="preserve">==רִכֵּז==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ריכז
|שורש וגזרה={{שרש|רכז|ר־כ־ז}}, [[גזרת השלמים]] 
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
# {{רובד|ח}} הביא דברים לתוך אזור קטן יותר או מוגדר יותר. 
#:* '''ריכזנו''' את כל המאמרים באתר אחד.
#:* המשטרה '''ריכזה''' את מאמצי החיפוש באזור תל מונד.
#:* העדשה המולטיפוקלית מאפשרת '''לרכז''' קרני אור במספר מוקדים משתנה.

===גיזרון===
* השורש ר־כ־ז נכנס לעברית ב{{רובד|הביניים}} {{לועזית|ערבית}} במילה [[מרכז]].

===נגזרות===
*'''רֻכַּז''' (צורת הסביל)
**[[מרכז#מְרֻכָּז|מרוכז]]
*[[רכוז|ריכוז]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|concentrate}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|concentrer}}


{{שורש|רכז}}

==רַכָּז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רכז
|הגייה=ra'''kaz'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|רכז|ר־כ־ז}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' רַכָּזִים; נ' רַכֶּזֶת, נ&quot;ר רַכָּזוֹת; ר' רַכָּזֵי־
}}
# אדם שתפקידו לארגן ולתאם פעילות של קבוצה מסוימת או לביצוע משימה מסוימת.
#:*'''רכז''' השכבה ארגן לנו טיול חווייתי ומרתק לגליל התחתון. 
#:*בחברת הביטוח עובדים בנוסף לאנשי שרות לקוחות, גם '''רכזי''' שרות אשר מבצעים את העבודה השוטפת מאחורי הקלעים.
# בקבוצת כדורסל, שחקן שתפקידו להניע את ההתקפה.
#:* &quot;טורקוגלו לקח על עצמו את תפקיד '''הרכז''' במשחק השני ולא איכזב, ואף חסם את קובי בראיינט ומנע ממנו לקלוע סל ניצחון.&quot; (Ynet, &quot;[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3728391,00.html כשספרדי וטורקי הופכים לסקוטי]&quot;, 09.06.2009) 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|point guard}}{{כ}} (2)

===ראו גם===
* [[כדורסל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כדורסל}}

[[קטגוריה:ספורט]]


{{שורש|רכז}}

==רֶכֶּז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רכז
|הגייה='''re'''kez
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|רכז|ר־כ־ז}}
|דרך תצורה=משקל קֶטֶל
}}
# סירופ (נוזל סמיך) או מחית סמיכה להכנת משקה על־ידי דילול במים או לצרכי תיבול או בישול. רכז מפיקים ממוצרי מזון שונים, בעיקר פירות, בדרך כלל על־ידי סחיטה, מעיכה, או ריסוק ולעתים אף בישול או הרחקת נוזלים בדרכים אחרות.
#:* בבורסה אומרים, שבמסחר על מחירי '''רכז''' מיץ תפוזים קפוא אפשר להתעשר מהר.
#:* קנו '''רכז''' דובדבנים חמוצים לתיבול, לסלטים ולבשרים.
#:* כדי להשיב לגוף מלחים שאיבד בתהליך ההזעה, פותח '''רכז''' להכנת משקה איזוטוני.

===מילים נרדפות===
* [[תרכיז]]

===מידע נוסף===
* המילה רֶכֶּז איננה תקנית וקיומהּ מדגים את תהליך התרחקותה של ה[[פונולוגיה]] של העברית החדשה מזו של העברית המקראית: מכיוון שבכל תצורות השורש ר־כ־ז בעברית הכ&quot;ף היא דגושה, שימרו דוברי העברית המודרנית את הדגש בכ&quot;ף כשיצרו את המילה &quot;רֶכֶּז&quot;. אבל לפי כללי העברית התקנית, המשקל קֶטֶל וגם המשקל התאום קֵטֶל אינם יכולים להכיל דגש באות השניה של השורש - לא קל ולא חזק. בעברית מקראית, ובמידה רבה עדיין גם בעברית החדשה, כֿ' ו־כּ' הן [[אלופון|אלוֹפוֹנים]] (צורות שונות של אותה ה[[פונמה|פוֹנֶמָה]]), וכך גם  בֿ' ו־בּ', פֿ' ו־פּ', כלומר ההחלפה ביניהן לא יוצרת שינוי פונמי: לכולנו ברור הקשר בין זוגות המילים &quot;תוף - תופים&quot;, &quot;בין - לבין&quot;, &quot;שכח - נשכח&quot;, וכו'. עם זאת, בעברית החדשה הולכות ומתרבות ראיות לכך, שהזהות הפונמית הזו הולכת ונעלמת. במילים אחרות: באזניהם של דוברי עברית רבים, ההחלפה בין כֿ' ו־כּ', בֿ' ו־בּ', או פֿ' ו־פּ' אינה נתפסת יותר כחסרת משמעות פונמית ולכן הם נוטים לשמר את דגישותן או אי־דגישותן של אותיות אלה. מאחר שדוברי עברית חדשה אינם מכירים אף תצורה של ר־כ־ז עם כ&quot;ף רפה, קשה ליצור מילה חדשה משורש זה שבו הכ&quot;ף היא רפה - זה פשוט לא נשמע נכון.

:מה שלאלה הדבקים בחוקי העברית התקנית נשמע כעברית פגומה הוא לעתים תוצאתה של אותה התופעה - תופעת שימור דגישותן או אי־דגישותן של אותיות בכ&quot;פ, למשל: לאחר ו&quot;ו החיבור או לאחר בְּ־, לְ־ או כְּ־. דוגמאות נוספות לתופעה זו הן זוגות שורשים הנבדלים בדגישותן של אות בכ&quot;פ בשורש שלהן (מדובר מן הסתם במילות סלנג): התחבֿר (יצר קשרי חברות) בניגוד להתחבּר, איפֿר (ניער אפר של סגריה) בניגוד לאִפֵּר.

{{שורש|רכז}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פונולוגיה}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=פונמה}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלופון}}</text>
      <sha1>ndch3elv8uogsca9c77vrykxma41nmn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מצרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10634</id>
    <revision>
      <id>520243</id>
      <parentid>508981</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:02:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6817" sha1="9g6m3u3nzmluykfrzfn6ifs6k9tuut1" xml:space="preserve">==מִצְרַיִם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = מצרים
| הגייה = mits'''ra'''yim
| חלק דיבר = שם
| מין = נקבה
| שורש = {{שרש3|צ|ר|ר}}&lt;ref&gt;מן המילה [[מֵצַר]]&lt;/ref&gt;
| דרך תצורה = '''[[מצר]]''' + '''־ַיִם''' (צורן זוגי)
| נטיות = 
}}
[[תמונה:Flag of Egypt.svg|שמאל|ממוזער|184px|דגל מצרים]]
[[תמונה:Sphinx.jpg|שמאל|ממוזער|184px|ה[[ספינקס]] הוא אחד מסמלי מצרים העתיקה]]
[[תמונה:All Gizah Pyramids.jpg|שמאל|ממוזער|184px|הפירמידות בגיזה]]
# [[עם]] השוכן לאורך ה[[יאור]]: בפינה הצפונית־מזרחית של [[אפריקה]], לחוף [[הים התיכון]] בצפון ולחוף [[הים האדום]] במזרח. בגלגולה הנוכחי, [[מדינה]] [[ערבי]]ת זו גובלת בצפון מזרח ב[[ישראל]], במערב ב[[לוב]] ובדרום ב[[סודן]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי '''מִצְרַיִם''' וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה|בראשית|מא|ח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ '''מִצְרַיִם''' וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה|שמות|יד|ח}}
#:* {{צט/משנה|בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה עם יוצאי '''מצרים''' וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ושהיה בכור נוטל שני חלקים|בבא בתרא|ח|ג}}
#:* {{צט/בבלי|אין לי אלא שבארץ '''מצרים''' ושבארץ כנען, בשאר ארצות מנין|פסחים|קיט|א}}
#:* {{צטבי|בְּשֵׁם אֲדֹנָי צְפִירַת '''מִצְרַיִם''' וְכַשְׂדִּים רָאִיתִי / צְמִיתֻת פָּרַס וְיָוָן צָפִיתִי|rihal/rihal9_2.html|מסתאגיב|ריה&quot;ל}}
#:*{{צטבי|ועדיין פרעה מלך '''מצרים''' חי, ועומד על פתח גיהינום ומודיע לכל הבאים שמה גבורותיו של הקדוש-ברוך-הוא|berdi/miymey_moshe_egypt.html |ממצרים ומים סוף|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
#:*{{צטשיר|הנה בא נשיא '''מצרים''', / איך שמחתי לקראתו; / פירמידות בעיניים / ושלום במקטרתו|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}301&amp;wrkid{{=}}1524|יהיה טוב|יהונתן גפן}}
#:* חצי האי [[סיני]] הוא חלק מ'''מצרים'''.

===גיזרון===
# המילה משותפת לשפות רבות: 
::*אכדית: {{אכדית|5775|Muṣur}}
::*ארמית: {{ערבית|ܡܨܪܝܢ‎|מצרין}}
::*געז: {{יוונית|ምሥር|məśr}}
::*חיתית: {{יוונית|𒈪𒄑𒊑|mi-iz-ri}}
::*ערבית: {{ערבית|مِصْر|מִצְר}}
::נראה שמקורה במילה ״[[מצר|'''מֵצַר''']]״. &lt;/br&gt;צורת הזוגי משותפת גם לשפות אחרות (ראו אוגריתית, פיניקית, ארמית מצרית וסורית שהובאו לעיל). אין זה ברור ממה נובעת צורת הזוגי הזו והוצעו לה כמה הסברים. יש הסבורים כי היא משקפת את חלוקת מצרים העתיקה למצרים התחתונה ולמצרים העליונה{{הפניה|1|מקראית}}, בדומה למשמעות צורת הזוגי בשם נַהֲרַיִם (ארץ הנהרות). מנגד יש הטוענים כי אין לצורת הזוגי של מִצְרַיִם כל משמעות, בדומה למילים מַיִם ושָׁמַיִם או בדומה לשמות מקומות אחרים כגון יְרוּשָׁלַיִם{{הפניה|2|רוביק}}.

===צירופים===
* [[גלות מצרים]]
* [[חשך מצרים|חושך מצרים]]
* [[יציאת מצרים]]
* [[שור מצרים]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Egitto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Egypt}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Egiptio}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ეგვიპტე}} (הגייה: אגוויפּטֶה)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Ägypten}}
* דנית: {{ת|דנית|Ægypten}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Egypte}}
* יידיש: {{ת|יידיש|מצרים}}
|
* לטינית: {{ת|לטינית|Aegyptus}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Egipto}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مصر}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Egipt}}
* פינית: {{ת|פינית|Egypti}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Égypte}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Египет}}
}}

===מידע נוסף===
* בכמה מקומות במקרא משמשת המילה מִצְרַיִם גם כשמו של העם המצרי: {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּרְדְּפוּ '''מִצְרַיִם''' וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם|שמות|יד|כג}}. תופעה זו של מילה אחת לתיאור הארץ והעם השוכן בה נפוצה מאוד במקרא.
* במקרא &quot;מִצְרַיִם&quot; הוא גם שמו של [[w:חם בן נח|חם בן נח]]. למשל: {{צט/תנ&quot;ך|וּבְנֵי חָם: כּוּשׁ '''וּמִצְרַיִם''' וּפוּט וּכְנָעַן|בראשית|י|ו}}

===ראו גם===
* [[הירוגליפים]]
* [[חרטם|חרטומים]]
* [[ספינקס]]
* [[פרעה]]
* [[פירמידה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מצרים|ויקישיתוף=Category:Egypt|שם ויקישיתוף=מצרים|ויקימסע=מצרים}}

===הערות שוליים===
{{הערה|1|רוביק}} למשל, [[w:רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] כותב בבלוג באתר &quot;רב מילים&quot; [https://blog.ravmilim.co.il/2013/05/28/names-united/ בתאריך 28/5/2013]: &quot;צורת הזוגי מקובלת בשמות מקומות בעברית, ואף הוצמדה לירושלים לאחר חתימת המקרא&quot;.

{{הערה|2|מקראית}} ראו למשל: &quot;אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו&quot; (עורכים ראשיים [[w:אליעזר ליפא סוקניק|אליעזר ליפא סוקניק]], [[w:משה דוד קאסוטו|משה דוד קאסוטו]]) בערך &quot;מצרים&quot;.
[[קטגוריה:מדינות]][[קטגוריה:עמים בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>9g6m3u3nzmluykfrzfn6ifs6k9tuut1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טקס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10680</id>
    <revision>
      <id>519688</id>
      <parentid>513507</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:48:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519688</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5858" sha1="2iuwfycnm5tdx8sz711ixoy612birnz" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=אירוע חגיגי
|אחר=פועל שמשמעו סידור וארגון
|ראו=גם [[טכס]]}}
{{תוכן|טֶקֶס|טִקֵּס|טֻקַּס}}

==טֶקֶס &lt;small&gt;גם&lt;/small&gt; טֵכֶס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טקס
|הגייה='''te'''kes
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|ק|ס}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' טְקָסִים; טֶקֶס־, ר' טִקְסֵי־
}}
#{{חזל}} סדר, ארגון.
#:* {{צט|הוי אומר '''כטכסין''' של מלכים עשה אותה.|מדרש תנחומא ויקהל י}}
#:* {{צט/תוספתא|מיכן ואילך לא היה שם '''טיקס''' אלא כל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה.|סנהדרין|ח|א}}
#:* {{צט/רבה|וְרָאוּ עֵינַי '''טְקָסִים''' שֶׁל מַעְלָה וְאָהַבְתִּי אוֹתָם.|שיר השירים|ב|ד}}
# אירוע המתנהל על פי תכנית קבועה מראש; לפי המסורת, לפי התקנות, לפי תכנון מוקדם.
#:*{{הדגשה|קונפוציוס אמר - &quot;קבל השראה משירה, יציבות מ'''טכסים''', וסיפוק ממוזיקה&quot;| / ([[w:קונפוציוס| קונפוציוס)]]}}
#:* באחד־עשר בנובמבר נערך '''טקס''' זיכרון לחללי מלחמות העולם.
# פעולה המתבצעת לפי כללים מקובלים.
#:* השגריר הגיש את כתב האמנה לפי כללי ה'''טקס'''. 
# פעולה הנעשית בחגיגיות יתר.
#:* &quot;אני נכנס לאט עם הרבה '''טקס''' בישבן&quot; ([[w:מאיר אריאל|מאיר אריאל]], [http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=1512&amp;singer_id=605&amp;song_title=23d25 &quot;טרמינל לומינלט&quot;])

===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ταξις|taxis}} – מערך, מערכת, מערך הצבא, סדר.'''השוו למילה [[תכסיס]]'''. המילה חדרה לעברית מארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%2Bqs%20V&amp;cits=all טִיקוּס] - סדר, מערך צבא, קישוט (ומשם נגזר גם [[תכסיס]]). המילה במשמעותה המודרנית היא  {{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} וכך כתב במאמר בעיתון &quot;הצבי&quot; בכ&quot;ב בכסלו תרנ&quot;ז (1896): &quot;יש עוד מלה אחת לסדר, שיש בו צד חגיגות, והיא מלת טקס, טקסים &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; ומקורו בלשון יוונית&quot;. בן־יהודה התבסס בחידושו גם על המילה הערבית בהגיית: טַקְס ({{יוניקוד|طَقْس|מוגדל}}), &quot;גם לשון ערבים ההמונית המדוברת תשתמש למושג של צירימוניה דתית בהשם '''טקס''', וכבר העירונו הרבה פעמים על הדמיון שיש בין לשון ערבית ההמונית ובין לשון עברית&quot;. כמו־כן הציע חידוש נוסף: &quot;וכן נוכל לבנות השם [[טקסן]] להאדם המרבה בטקסים&quot;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ceremony}}‏
* צ'כית: {{ת|צ'כית| obřad }}, {{ת|צ'כית| ceremoniál }}, {{ת|צ'כית| svátost }} (katol.)
* ערבית: {{ת|ערבית|طقس|مَراسِم}}

===מידע נוסף===
* על פי [http://hebrew-academy.huji.ac.il/question3.html החלטת האקדמיה ללשון העברית], המילה טֶקֶס נכתבת בקו&quot;ף. עם זאת, בעבר היה נהוג גם הכתיב &quot;טֶכֶס&quot; (בכ&quot;ף רפה), שכן בספרות חז&quot;ל מופיעות שתי צורות הכתיב הנ&quot;ל.

===ראו גם===
* [[טכס]]
* [[טקטיקה]]
* [[טקסונומיה]]
* [[סדר]]
* [[תכסיס]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=טקס}}
* על &quot;טקס&quot; ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר [https://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה]

==טִקֵּס==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= טיקס
|שורש וגזרה={{שרש3|ט|ק|ס}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
}}
# סידר ותכנן.
#:* &quot;אנחנו הטרחנו אתכם הֵנה לישא וליתן בדבר נכבד מאוד, בדבר שהזמן גרמא, '''לטקס''' עצה מה לעשות במכתב־העת ה'יהודי' הז'ארגוני עוכר שפתנו הקדושה&quot; ([https://www.benyehuda.org/shalom/hebrew_010.html &quot;אסיפה ספרותית&quot;], [[w:שלום עליכם|שלום עליכם]])
#{{משלב|ארמית}} צירף וזיקק מ[[סיג]]ים.
#:*{{הדגשה|סַק לְוַת חִלְקִיָה כַּהֲנָא רַבָּא '''וְיַטְקֵיס''' יַת כַּסְפָּא דְאִתָעַל בְּבֵית מַקְדְשָׁא|(תרגום יונתן, מלכים ב כב,ד)}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|arrange|plan}}‏ 

===ראו גם===
* [[טכס#טִכֵּס|טיכס]]
* [[מטקסא]]

{{שורש|טקס}}

==טֻקַּס==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= טוקס
|שורש וגזרה={{שרש3|ט|ק|ס}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין= פועל
}}
#{{חזל}} מתוכנן, מסודר, מצויד כהלכה.
#:*{{הדגשה|&quot;מלמד שעלו '''מטוקסין''' בחמשה מיני זיין קשת ואלה ותריס ורומח וחרב.&quot;|(מכילתא דרשב&quot;י, שמות יג,יח)}}
#:* {{צט/רבה|אֵין צָב אֶלָּא '''מְטֻּקָּסוֹת''', שֶׁלֹא הָיוּ מְחֻסָּרוֹת כְּלוּם|במדבר|יב|יז}}  

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|arranged|planned}}‏ 

{{שורש|טקס}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>2iuwfycnm5tdx8sz711ixoy612birnz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טכס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10681</id>
    <revision>
      <id>520045</id>
      <parentid>500795</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:26:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520045</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1900" sha1="4kc68rjyta4f1hb3n7k7i2mc03m8nzf" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=פועל|אחר=שם העצם טֶכֶס|ראו=[[טקס]], בק'}}

== טָכַס==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=טכס
|שורש וגזרה={{שרש|טכס|ט־כ־ס}},[[גזרת השלמים]]. 
|בניין= קל
|נטיות=}}
#סידר, ערך.
#:* {{הדגשה|&quot;עד שלא חטאו ישראל רואין טוכסות זו את זו ולא היו מתיראין ומזדעזעין ונפחדין&quot;|(שיר השירים רבה, פרשה ג)}}

===גיזרון===
# מיוונית: {{יוונית|ταξις|taxis}} – מערך, מערכת, מערך הצבא, סדר.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|arrange}}‏ 
* צ'כית: {{ת|צ'כית| nastavit }}, {{ת|צ'כית| uspořádat }}, {{ת|צ'כית| aranžovat }}
 
{{שורש|טכס}}

== טִכֵּס==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= טיכס
|שורש וגזרה={{שרש|טכס|ט־כ־ס}},[[גזרת השלמים]]. 
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
{{נגן|קובץ=He-טִכֵּס.ogg|כתובית=הגיה}}
#סידר, ציֵּד.
#:* &quot;עוד הפעם התאספו בני &quot;דגל הזהב&quot; ו'''יטכסו''' עצה&quot; ([https://www.benyehuda.org/levinsky/xazon_haruxot.html &quot;חזון הרוחות&quot;], [[w:אלחנן ליב לוינסקי|אלחנן ליב לוינסקי]])
#:* &quot;וכי פחות מדי '''טיכסו''' עצות על ריבוי ההכנסות להסתדרות?&quot; ([https://www.benyehuda.org/brenner/baaretz_067.html &quot;מתוך הפנקס&quot;], [[w:י&quot;ח ברנר|י&quot;ח ברנר]])

===גיזרון===
# מיוונית: {{יוונית|ταξις|taxis}} – מערך, מערכת, מערך הצבא, סדר.

=== צירופים ===
* [[טכס עצה|טיכס עצה‏]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|arrange|equip}}‏

===ראו גם===
* [[טקס#טִקֵּס|טיקס]]
 
{{שורש|טכס}}</text>
      <sha1>4kc68rjyta4f1hb3n7k7i2mc03m8nzf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>העפיל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10754</id>
    <revision>
      <id>519748</id>
      <parentid>513455</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:10:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519748</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4329" sha1="pfubwq1l2cg7cvufxc37t31kca7g3su" xml:space="preserve">==הֶעְפִּיל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=העפיל
|שורש וגזרה={{שרש|עפל|ע־פ־ל}}, שלמים 
|בניין=הפעיל
}}
{{תמונה|Points of sail.svg|כיווני השיט של מפרשית ביחס לרוח. (A) הספינה מול הרוח (in irons);{{כ}} (B) הספינה מעפילה, שטה ברוח קדמית (close hauled);{{כ}} (C) הספינה שטה בניצב לרוח, ברוח צד (beam reach);{{כ}} (D) הספינה שטה במורד הרוח, ברוח גבית (broad reach);{{כ}} (E) הספינה שטה עם הרוח, ברוח מלאה (running). השטח המקווקו מציין את הגזרה החסומה לתנועה.}}
{{תמונה|Shrike-port-beam.jpg|הסקונר Shrike מעפיל, שט קרוב לרוח}}
# {{רובד|לשון המקרא}} טיפס מעלה תוך מאמץ (גם בהשאלה), עלה מעלה.
#:* {{צט|'''וַיַּעְפִּלוּ''' לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה.|במדבר יד מד}}
#:* &quot;אנכי '''אעפיל''' לעלות בצורי היעלים.&quot; ([https://www.benyehuda.org/mapu/ashmat_shomron.html &quot;אשמת שומרון&quot;,] [[w:אברהם מאפו|אברהם מאפו]])
#:* &quot;אֶל ראשׁ הָהָר '''הַעְפִּילוּ'''!&quot; ([http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=4945&amp;singer_id=806&amp;song_title=23b4a7 &quot;שיר המעפילים&quot;], [[w:לוין קיפניס|לוין קיפניס]])
#:* הקבוצה '''העפילה''' לשלב הגמר.
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} נאמר על ספינת מפרשים: שטה קרוב לרוח ככל שהיא יכולה, כלומר קרוב ככל האפשר למצב &quot;מול הרוח&quot;, אז אינה יכולה להתקדם כלל.
#:* {{הדגשה|&quot;מַצַּב הַמִפְרָשׂ בְּרוּחַ קִדְמִית (45 מַעֲלוֹת בְּעֵרֶךְ): הַסִּירָה מַעְפִּילָה (close hauled). הַזָּוִית שֶׁבֵּין הַמִּפְרָשׂ וְהַסִּירָה הִיא 20 מַעֲלוֹת בְּעֵרֶךְ. מַצָּב זֶה הוּא הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר מִבְּחִינָה מִקְצֹעִית.&quot;|([[w:שמואל טנקוס|שמואל טנקוס]], שיט מפרשים, 1945)}} 

===גיזרון===
{{מספור|1}} מן ע-פ-ל.
{{מספור|2}} בהשאלה מן (1) על יסוד הדמיון לטיפוס על הר תלול, כי הספינה שטה בזווית חדה במעלה הרוח. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על במדבר יד מד: &quot;ויעפלו&quot; - לשון חוזק וכן (חבקוק ב) הנה עפלה אינגרי&quot;ש בלע&quot;ז ל' עזות וכן (מיכה ד) עופל בת ציון (ישעיהו לב) עופל ובחן ומדרש תנחומא מפרשו לשון אופל הלכו חשכים שלא ברשות.
* {{צט|&quot;ויעפילו לעלות&quot; – הביאו אפילה על יושביה כולם באפילה.|במדבר רבה יז ג}}

===מידע נוסף===
* ההוגה והמנקד &quot;הֶעֱפִיל&quot;, בחיטוף העי&quot;ן ובהקלת הפ&quot;א - אינו משתבש.

===נגזרות===
* [[העפלה]]
* [[מעפיל]]

===מילים נרדפות===
* שט במעלה הרוח
* שט קרוב לרוח
* שט ברוח קדמית חדה

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|climb|mount}}
{{תר|שט קרוב לרוח}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sail close hauled|sail upon a wind}} 
* גרמנית: {{ת|גרמנית|am Wind segeln|scharf Wind}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|courir à plus près}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[עלה]]
* [[היגר]]
* [[עפל]]
* [מפרש] [[מפרש|מלא למחצה]]
* [[קרוב לרוח]]
* [[האמיר]]
* [[מעפיל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Point of sail|שם ויקיפדיה=Point of sail|ויקיפדיה 2=כיווני השיט ביחס לרוח|ערך בוויקיפדיה|ויקישיתוף=Category:Boats under sail|שם ויקישיתוף=Boats under sail}}

[[קטגוריה:מפרשיות וכלי שיט קטנים]]</text>
      <sha1>pfubwq1l2cg7cvufxc37t31kca7g3su</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כבש פניו בקרקע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10771</id>
    <revision>
      <id>519976</id>
      <parentid>303795</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:48:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519976</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2517" sha1="h9kthgzzmineivz0hsbb7ynt6xcjopx" xml:space="preserve">==כָּבַשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= כבש פניו בקרקע
|הגייה=ka'''vash''' pa'''nav'''  bakar'''ka'''
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש={{שרש|כבשׁ|כ־ב־שׁ}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# התבייש, הוריד את פניו מרוב בושה.
#:* המאמן '''כבש את פניו בקרקע''' לאחר שראה שקבוצתו הטובה מפסידה.
#:* הילד '''כבש פניו בקרקע''' כאשר ראה כי נכשל במבחן.
#:* {{צטבי|ניסה יחזקאל להתל כשהציץ בבת צחוק לתוך פניו של מַלווהו. אבל זה '''כבש פניו בקרקע''', וכנראה לא היו לו דיבוריו לרצון כלל.|https://www.benyehuda.org/meidnik/004.html|בביתו של הגביר|אליהו מידניק}}
#:* {{צטבי|כשהיו קוראין בפניו: אייזיק! אייזיק! מיד היה נרתע לאחוריו ו'''כובש פניו בקרקע''' ומשתמט ומסתתר.|https://www.benyehuda.org/shalom/hebrew_008.html|חברבר החצרוני|שלום עליכם|מתרגם=י&quot;ד ברקוביץ}}

===מקור===
# מקורו של הביטוי בלשון חז&quot;ל במדרשים ובתלמוד: {{הדגשה|&quot;אמר רב עמרם לא חרבה ירושלים אלא עד שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר היו שריה כאילים &lt;small&gt;(איכה א ו)&lt;/small&gt;, מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה, אף ישראל שבאותו הדור כיבשו פניהם בקרקע, ולא הוכיחו זה את זה&quot;|(איכה רבה, פרשה א)}}; {{הדגשה|&quot;אמר ליה שמעון בן שטח: ינאי המלך! עמוד על רגליך ויעידו בך. ולא לפנינו אתה עומד, אלא לפני מי שאמר והיה העולם אתה עומד, שנאמר &lt;small&gt;(דברים יט)&lt;/small&gt;  ועמדו שני האנשים אשר להם הריב וגו'. אמר לו: לא כשתאמר אתה, אלא כמה שיאמרו חבריך. פנה לימינו - כבשו פניהם בקרקע, נפנה לשמאלו - וכבשו פניהם בקרקע.&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף יט, עמ' א־ב)}}.

===מובאות נוספות===


===מילים נרדפות===
* [[התביש|התבייש]]
* [[נכלם]]

{{שורש|כבשׁ}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>h9kthgzzmineivz0hsbb7ynt6xcjopx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כל דאלים גבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10775</id>
    <revision>
      <id>519925</id>
      <parentid>205727</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:19:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519925</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2037" sha1="hkg57pegywoltq0azrtagunaqaxc2yp" xml:space="preserve">==כָּל דְּאַלִּים גָּבַר==

# שלטון הכוח.
#:* צריך לפעול ב'''כל דאלים גבר''' על מנת לשלוט במשטר דיקטטורי.
#:* &quot;הימים ההם היו ימים ללא משפט ונימוס וסדרים, אך 'משפט האגרוף ו'''כל דאלים גבר'''&lt;nowiki&gt;'&lt;/nowiki&gt; משל מסביב&quot; ([https://www.benyehuda.org/sokolov/eretz_hemda.html &quot;ארץ חמדה&quot;], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]])
#:* &quot;עוד שאלה גדולה דכאה את לבם: מדוע צלמות ולא סדרים בעניני העולם, '''כל דאלים גבר''' ואיש זרוע לו הארץ וישרי לב וצדיקים מעונים ונדכאים?&quot; ([https://www.benyehuda.org/malal/malal_025.html &quot;צרעת נושנת&quot;], [[w:משה לייב ליליינבלום|משה ליב ליליינבלום]])

===מקור===
* מקורו של הביטוי (בארמית) בתלמוד, והוא מופיע שם בשתי סוגיות: במסכת גיטין, דף ס, ע&quot;ב, ובמסכת בבא בתרא, דף לד, ע&quot;ב. בשני המקרים מדובר בסיטואציות בהן ישנו ויכוח בין שני אנשים או שתי קבוצות על בעלות ברכוש או במשאב, והגמרא מנסה להכריע במחלוקת. כך למשל בסוגיה השנייה מדובר בסירה שהיו רבים עליה שני אנשים. כל אחד מהם אמר שהסירה שייכת לו. אחד מהם פנה לבית הדין וביקש שבית הדין יצווה לתפוס את הסירה או להוציא את הסירה מידי הצד השני. בהעדר ראיות והוכחות לשני הצדדים לזכותם בירושת הנכס, דעתו של רב נחמן היא: כל דאלים גבר - החזק יזכה ברכוש.

===ראו גם===
* [[אלים]]
* [[אלימות]]
* [[גבר]]
* [[חזק]]

[[קטגוריה: ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>hkg57pegywoltq0azrtagunaqaxc2yp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חשול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10780</id>
    <revision>
      <id>520601</id>
      <parentid>514180</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:35:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3004" sha1="bqqx4fdir6ugm29lpufzl162638m116" xml:space="preserve">==חִשּׁוּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חישול
|הגייה=khi'''shul'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|שׁ|ל|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' חִשּׁוּלִים; חִשּׁוּל־, ר' חִשּׁוּלֵי־
}}
{{תמונה|Garde-corps.JPG|גדר מעוטרת – דוגמה לתוצר החישול.}}
# {{רובד|ח}} {{הקשר|מטלורגיה}} תהליך ב[[עבוד פלסטי|עיבוד פלסטי]] של [[מתכת]], שבו גוש מתכת מעוצב בתהליך של לחיצה. כאשר מחממים את המתכת לפני העיבוד, התהליך נקרא [[חשול חם|חישול חם]].
#:* תהליך ה'''חישול''' מתבצע בעזרת תבנית הנקראת [[טבע]].
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} אימון והכנה לשם סיגול היכולת להתמודד בהצלחה עם פגיעה עתידית, על פי רוב באמצעות החשפות לתנאים שיש בהם קושי.
#:* &quot;האם כדי להגיע ל'''חישול''' בעצמות השוק יש להתאמן ללא מגנים?&quot; ([http://forums.walla.co.il/viewtopic.php?f=2911&amp;t=9452070 פורום אגרוף תאילנדי, אתר וואלה!])
#:* המחלה היתה עבורו תקופה קשה, אבל גם נתנה לו '''חישול''' רציני.
#:* &quot;אין לדעתי דבר חשוב יותר מכל הבחינות — ואפילו מבחינה מדינית חיצונית — מתגבורת כוחה הפנימי של התנועה ו'''חישול''' אחדותה.&quot; ([https://benyehuda.org/ben_gurion/maaraxa22.html &quot;בעקבות הויכוח&quot;], [[w:דוד בן גוריון|דוד בן־גוריון]])

=== גיזרון ===
* עברית חדשה מהפועל [[חשל|חישל]] מלשון ימי הביניים. במקור, משורש ארמי באותו משמע. השוו לאכדית {{הפניה|1|BDB}}:{{אכדית|7963|ḫašālu}} 'מחץ', 'מעך'. השורש מופיע בארמית מקראית במשמע דומה לאכדית: {{צט/תנ&quot;ך|פַרְזְלָא מְהַדֵּק וְ'''חָשֵׁל''' כֹּלָּא|דניאל|ב|מ}} = &quot;הברזל מנתץ ו'''מוחץ''' את הכול&quot;. 

===צירופים===
* [[חשול חם|חישול חם]], [[חשול קר|חישול קר]] (1)

===נגזרות===
* [[חשולית|חישולית]]

===מילים נרדפות===
* [[התחסנות]], [[חיזוק]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|forging}} (1)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|forgeage}} (1)

===ראו גם===
* [[יציקה]], [[משיכה עמקה|משיכה עמוקה]], [[ערגול]], [[ריתוך]] (1)
* [[נקודת תורפה]] (2)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Forging|שם ויקישיתוף=חישול}}

{{שורש|חשׁל ב}}


===סימוכין===
# {{הערה|BDB}} {{מקור/לקסיקון BDB|חשל|2827}}
[[קטגוריה:מטלורגיה]]</text>
      <sha1>bqqx4fdir6ugm29lpufzl162638m116</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יצא בשן ועין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10787</id>
    <revision>
      <id>520475</id>
      <parentid>517602</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:51:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520475</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2317" sha1="ejpekkdsj4o97tj5m0ibjp4ufleoavs" xml:space="preserve">==יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יצא בשן ועין
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=נ' יָצְאָה בְּשֵׁן וָעַיִן, ר' יָצְאוּ בְּשֵׁן וָעַיִן
}}
# יצא בהפסד גדול. בקושי רב יצא מן המערכה. 
#:* קבוצת הכדורסל '''יצאה בשן ועין''' מהמשחק אתמול.
#:* {{צטבי|והאיש משתאה להם מחריש לדעת מה יעשׂה ה' בו: האם יצא שלום מביניהם או '''יצא בשן ועין''' וברסוּק אברים?|https://benyehuda.org/yalag/yalag_398.html|קרית ספר|י&quot;ל גורדון}}

===מקור===
* שיבוש מליצי של מובנו שב{{רובד|חז&quot;ל}}, ב{{משלב|הלכה}}: על פי מצוות התורה {{הערת שוליים| בפסוק: {{צט|וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ; וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ.|שמות כא כו}}. }} אדון שהכה את עבדו וחבל ב[[עין|עינו]] או ב[[שן|שינו]] כמו באיברים דומים{{הערת שוליים| ראו כאן{{צט/בבלי|תנא: יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרים; בשלמא שן ועין כתיבי, אלא ראשי אברים מנלן? דומיא דשן ועין, מה שן ועין מומין שבגלוי ואינן חוזרין, אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין.|קידושין|כד|א}} אך עין ושן מפורשים במקרא}} חייב לשחררו לחפשי, בלשון חז&quot;ל נקרא עבד כזה &quot;יוצא בשן ועין&quot;. כלומר משתחרר בעקבות סעיף זה של שן ועין

===ביטויים מנוגדים===
* [[יצא נשכר]]
* [[לקח את כל הקופה]]
===הערות שוליים===
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>ejpekkdsj4o97tj5m0ibjp4ufleoavs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נאשם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10801</id>
    <revision>
      <id>520471</id>
      <parentid>265673</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:49:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520471</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3249" sha1="2c04afmi8rfjt50iz7dszh426xcb3c0" xml:space="preserve">==נֶאֱשָׁם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נאשם
|הגייה=ne'e'''sham'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|שׁ|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|נִקְטָל}}
|נטיות=ר' נֶאֱשָׁמִים; נ' נֶאֱשֶׁמֶת, נ&quot;ר נֶאֱשָׁמוֹת; נֶאֱשַׁם־
}}
# {{משלב|חוק ומשפט}} אדם שהועמד לדין פלילי, ונטען נגדו שעבר עבֵרה.
#:* &quot;הדיינים אשר משׂמאל ומימין ראש בית־הדין התנשׂאו מעם כיסאותיהם, והראש הסב פניו אל ה'''נאשם''' וַישאלהו: ואתה במה תצטדק?&quot; ([https://www.benyehuda.org/perets/hiztadkut_haneesham.html &quot;הצטדקות הנאשם&quot;], [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]])
#:* &quot;מיד השליכו אותו במאסר ודנו אותו ביום־מחר לתליה.  בתוך־כך נח הרב מכעסו ויך אותו לבו.  אמר לפדות את ה'''נאשם''' בממון רב ולא שמעו לו.&quot; ([https://www.benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_04.html &quot;מימי התלמוד – בחייהם ובמותם&quot;], [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]])
#:* &quot;[[בית משפט|בית המשפט]] רשאי להרשיע '''נאשם''' בשל כל אחת מן העבֵרות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.&quot; (סע' 186 לחוק סדר הדין הפלילי) 

===צירופים===
* [[ספסל הנאשמים]]

===מילים נרדפות===
* [[נתבע]]
* [[נקבל]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|accused|culprit|defendant}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Angeklagter}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُتَّهَم}}
|
* צרפתית: {{ת|צרפתית|accusé|coupable}}
* רוסית: {{ת|רוסית|обвиняемый}}
}}

===ראו גם===
* [[אשמה]]
* [[חשוד]]
* [[כתב אשום|כתב אישום]]
* [[משפט]]
* [[עברה|עבֵרה]]
* [[קובלנה]]

{{שורש|אשׁם}}

==נֶאֱשַׁם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נאשם
|שורש וגזרה={{שרש3|א|שׁ|ם}}, שלמים פ&quot;ג 
|בניין=נפעל
|נטיות=}}
# {{משלב|חוק ומשפט}} נטען כלפי אדם שהוא אחראי לעבֵרה על החוק, הועמד לדין.
#:* &quot;עבדו של ינאי המלך '''נאשם''' בעון רציחת נפש, ובהיות העבד קנין כסף בעליו, ואם היה נגמר דינו למות היה מזה נזק להמלך, על כן דרש שמעון מאת ינאי לבוא בסנהדרין  בתור נתבע,  היינו שישמע את פסק הדין על אדות קנין כספו.&quot; ([https://www.benyehuda.org/malal/malal_013.html &quot;פעולות נשיאי ישראל בזמן הבית השני&quot;], [[w:משה לייב ליליינבלום|משה ליב ליליינבלום]]).

===מילים נרדפות===
* [[נתבע]]
* [[קטרג|קוטרג]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|accused|blamed|indicted}}
* רוסית: {{ת|רוסית|обвиняться}}

{{שורש|אשׁם}}</text>
      <sha1>2c04afmi8rfjt50iz7dszh426xcb3c0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קוף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10807</id>
    <revision>
      <id>520582</id>
      <parentid>512481</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:29:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520582</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6857" sha1="k3unzqt56lt5bdhsqijqm3ea1x3t3oe" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=קוֹף - בעל חיים, ובקוּף - חור המחט
|אחר=קו&quot;ף, אות באלפבית העברי
|ראו=[[ק]]}}

==קוֹף {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קוף
|הגייה=kof
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ו|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹל}}
|נטיות=ר' קוֹפִים; נ' קוֹפָה, נ&quot;ר קוֹפוֹת; קוֹף־, ר' קוֹפֵי־; נ' קוֹפַת־, נ&quot;ר קוֹפוֹת־
}}{{תמונה|Simiiformes.png|מבחר קופים}}
#{{רובד|מ}} [[יונק]] שוכן [[עץ|עצים]] מסדרת ה[[פרימט]]ים. הוא אוכל כל, אך רוב המינים [[צמחוני]]ים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים '''וְקֹפִים''' וְתֻכִּיִּים.|מלכים א|י|כב}}
#:*{{צט/בבלי|זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו '''קופים''' ורוחות ושידים ולילין וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים|סנהדרין|קט|א}}
#:*{{צטבי|הדבר הזה שקר הוא, צוררי ישראל הוציאו את הדבה הזאת למען הצטדק על מעלם וכחשם, ופתאים בישראל אחריהם ידברו דבריהם '''כקופים''' ולא בדעת&quot;|smolenskin/et_lataat_01.html|עֵת לָטָעַת – חלק א'|פרץ סמולנסקין}}
#:*{{צטבי|בקפיצת הנמר וטיפוסי '''הקוף''' הגיע רם אל הצמרת, ואחוז בענפיה קפץ מעל לחומה|steinberg_yehuda/ram_veramot.html|רם ורמות|יהודה שטיינברג}}
#:* '''קופים''' ידועים בחיבתם ל[[בננה|בננות]].

===גיזרון===
* מצרית קדומה  - גְףְ [https://journals.pan.pl/Content/85558/mainfile.pdf?handler=pdf gf]   הוא קוף הסוואנה האפריקאי כיום קרוי 'גונון ירוק'. ראו גם גֲאף [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf gAf].
* מקבילות גם באכדית: {{אכדית|219|uqūpu}} בסנסקריט: {{יוונית|कपि|kapí}}, ויוונית: {{יוונית|κῆβος|kêbos}}
* לא ברור באם מדובר בכינוי פוגעני המתועד בשמו של הכהן הגדול, או שמא תקדים לפנינו ומדובר באדם הזכה להיקרא על שמה של האות ק' : &quot;[[w:אליהועיני בן הקוף|אליהועיני בן ה'''קוף''']]&quot; {{הערת שוליים|השוו לכפי שנכתב במקרא: בני-חֵזִיר שיש לקרוא וודאי בצורה: בני חֻזִיר}},יש המזהים דמות זו עם בן כיפא כהן-גדול שופטו של ישוע הנצרי, ר&quot;ל: אֶלְיוֹעֵינַיִי בן '''כייפא'''{{הערת שוליים|לחקר השמות והכינוים / [[w:שמואל קליין|שמואל קליין]] ,לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. א'- ד‎' (ניסן תרפ&quot;ט), עמ':326}}.

===צירופים===
* [[כל קוף בעיני אמו צבי]]
* [[כקוף בפני אדם|כקוף בפני בן אדם]]
* [[מעשה קוף|מעשה קוף בעלמא]]
* [[קוף אחרי בן אדם]]
* [[לחם הקופים]]
* [[אגרוף קוף]]

===נגזרות===
*[[קופיף]]
*[[קיפוף]]

=== תרגום ===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|scimmia}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|monkey|ape}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|simio}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მაიმუნი}} (תעתיק: maimuni)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Affe}}
*הודית: {{ת|הינדית|वानर}} (תעתיק: vānar)
:::{{ת|הינדית|कपि}} (תעתיק: kapi)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|aap}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|majom}}
*טורקית: {{ת|טורקית|maymun}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πίθηκος}} (תעתיק: píthikos)
*יפנית: {{ת|יפנית|猿}} (תעתיק: saru)
*לטינית: {{ת|לטינית|simia}}
*מלאית: {{ת|מלאית|monyet}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|ape}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|tumbili}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|mono}}
*ערבית: {{ת|ערבית|سعدان}} (תעתיק: סַעְדָאן)
:::{{ת|ערבית|نسناس}} (תעתיק: נִסְנָאס)
:::{{ת|ערבית|قرد}} (תעתיק: קִרְד)
*פולנית: {{ת|פולנית|małpa}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|símio|mono}}
*פינית: {{ת|פינית|apina}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|opice}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|singe|guenon}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|원숭이}} (תעתיק: wonsung-i)
*רומנית: {{ת|רומנית|maimuță}}
*רוסית: {{ת|רוסית|обезьяна}} (תעתיק: obezʹjána)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קופים|ויקישיתוף=Category:Primates|שם ויקישיתוף=קופים|ויקימינים=Simiiformes}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:יונקים]]
[[קטגוריה:פרימטים]]

==קוּף {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קוף
|הגייה=kuf
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' קוּפִים; קוּף־, ר' קוּפֵי־
}}{{תמונה|Aguja Hilo 2.jpg|חוט מושחל בקוף המחט}}
# חור בקצהו ה[[קהה]] של המחט דרכו מושחל החוט בעת תפירה.
#:* עוביו של '''קוף''' הוא בדרך כלל פחות ממילימטר.
# החור שבתוכו מורכבת ה[[קת]] בכלים כגון [[גרזן]].
#:* הנפח נאלץ להשליך את הקת שהכין משום שלא עברה ב'''קוף''' הקרדום.

===גיזרון===
* מן צורת האות הפיניקית קוֹף,  [[קובץ:Phoenician qoph.svg|20px]], כקוף המחט או קרס הדייג. דרך הביטוי הארמי 'פילא דעייל בקופא דמחטא' - [[הכניס פיל בקוף המחט|פיל שנכנס בקוף המחט]].

===צירופים===
* [[הכניס פיל בקוף המחט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|eye}} (1), {{ת|אנגלית|hole}} (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|خُرْم}} (הגייה: חֻ'זְם)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|chas}} (הגייה: שָׁא)

===ראו גם===
* [[חר|חור]]
* [[מחט]]
* [[מקוף#מַקּוּף|מקוף]]
* [[תפירה]]
===סימוכין===
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הסנסקריט]]</text>
      <sha1>k3unzqt56lt5bdhsqijqm3ea1x3t3oe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בריתא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10835</id>
    <revision>
      <id>520392</id>
      <parentid>465961</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:14:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520392</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2566" sha1="64vl7ftrmp1r09vvg7pbua9d88xw6ra" xml:space="preserve">==בָּרָיְתָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ברייתא
|הגייה=baray'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=בָּרָיְתַת־; ר' בָּרָיְתוֹת
}}
# {{רובד|ת}} מקור תנאי שלא נכלל במשנה, ומובא בתלמוד, בתוספתא או במדרשים.
#:* &quot;ובטוח אני כי יבוא היום ואותם העיקרים המוסריים שהונחו ביסודם של בתי תורתנו, כגון אלה המנויים ב'''ברייתא''' הקצרה והמופלאה, שנקראת פרק &quot;קנין התורה&quot;, יעשו לנחלת האנושיות כולה.&quot; ([https://www.benyehuda.org/bialik/dvarim10.html &quot;לפתיחת האוניברסיטה העברית&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
#:* &quot;ואחד מהחבורה שעיני חבריו נשואות לו, מרים קולו ומרצה לפניהם ה'''ברייתא''' דתנו רבנן, ממשיך כל מלה בדחיקה ובדיוק גדול, צולל ומעמיק בה בקמיטת מצח ומעלה מתוכה חידושים ודרשות חריפות.&quot; ([https://www.benyehuda.org/mos/may_xanuka.html &quot;מאי חנוכה&quot;], [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר־ספרים]])
#:* &quot;הנה מה שמביא את האדם על דרך כלל אל הזהירות, הוא לימוד התורה. והוא מה שאמר רבי פינחס בתחלת ה'''ברייתא''', תורה מביאה לידי זהירות.&quot; ([https://www.benyehuda.org/ramxal/mesilat_yesharim.html &quot;מסילת ישרים&quot;], [[w:רמח&quot;ל|ר' משה חיים לוצאטו]])

===גזרון===
#{{לועזית|ארמית}} – [[חיצון|חיצונית]] (קשור לעברית [[בר#בַּר ג|בר]] 'חוץ ליישוב', ראו גם [[בר מינן]] 'חוץ מאיתנו'). משמעות המילה נובעת מקיצור הביטוי בארמית: מתניתא ברייתא 'משנה חיצונית' (מ'''ת'''ניתא = מ'''ש'''נה,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_מַתְנִיתָא?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; ב[[חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ]]) שמתאר מקור תנאי שהוא חיצוני למשנה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|external Mishna}}

===ראו גם===
* [[משנה]]
* [[תוספתא]]
* [[תלמוד]]
* [[תנא]]
* [[בר]] (ג')

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ברייתא}}

[[קטגוריה:יהדות]]</text>
      <sha1>64vl7ftrmp1r09vvg7pbua9d88xw6ra</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קבל עם ועדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10840</id>
    <revision>
      <id>519774</id>
      <parentid>257922</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:21:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519774</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2826" sha1="rakluvn03jy0z38mpwolueydf9e54hh" xml:space="preserve">==קֳבָל עַם וְעֵדָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קבל עם ועדה
|הגייה=ko'''vol''' am ve'e'''da'''{{הערת שוליים|[http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-4-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#target-3039 חטף קמץ בקו&quot;ף וקמץ קטן בבי&quot;ת (אתר האקדמיה ללשון העברית)]}}
|חלק דיבר=צירוף תואר הפועל
|מין=
|שורש={{שרש3|ק|ב|ל|ב}}, {{שרש3|מ|מ|ם}}, {{שרש3|י|ע|ד}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# באופן פומבי, מול כולם.
#:* &quot;עבר־הירדן, שנתחבב כל כך על תנועתנו בזמן האחרון - לא אעלים כי הצטערתי על שבנאום הפרידה שלך בדרום־אפריקה לא נמנעת מלהכריז עליו '''קבל עם ועדה'''. ([https://www.benyehuda.org/arlosoroff/130.html &quot;מכתבים לד&quot;ר חיים וייצמן&quot;], [[w:חיים ארלוזורוב|חיים ארלוזורוב]])
#:* &quot;וגם חכמי לב נודעים בתבל קמו מהם ויצליחו למשרה וכבוד,  להורות דעה '''קבל עם''' ולשבת בסוד מחוקקים&quot; ([https://www.benyehuda.org/smolenskin/et_lataat_01.html &quot;עת לטעת&quot;], [[w:פרץ סמולנסקין|פרץ סמולנסקין]])
#:* &quot;אודה ולא אבוש, כי ירא אנכי להגיד '''קבל עם'''; פן אהיה לשחוק בעיני הקוראים&quot; ([https://www.benyehuda.org/levinsky/ir_shel_xaim.html &quot;עיר של חיים&quot;], [[w:אלחנן ליב לוינסקי|אלחנן לייב לוינסקי]])

===מקור===
# מקור הביטוי במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן־יָבֵשׁ, וַיַּכֵּהוּ קָבָל־עָם וַיְמִיתֵהוּ; וַיִּמְלֹךְ, תַּחְתָּיו|מלכים ב|טו|י}}.

===פרשנים מפרשים===
* '''רש&quot;י''': ויכהו קבל עם - ומחהי קדם עמא, לעיני העם.
* '''רד&quot;ק''':  קבל עם - שתי מלות והוא כמו נגד העם תרגום נגד קבל ות&quot;י קדם עמא.

===מילים נרדפות===
* [[פרהסיה]]
* [[בריש גלי]]

===ניגודים===
* [[צנעה]]
* [[סתר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|avowedly|publicly|openly}}
* רוסית: {{ת|רוסית|при всем честном народе}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:תואר־הפועל]]
{{שורש|קבל ב}}{{שורש|עמם}}{{שורש|יעד}}</text>
      <sha1>rakluvn03jy0z38mpwolueydf9e54hh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עורבא פרח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10849</id>
    <revision>
      <id>519937</id>
      <parentid>493365</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:23:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519937</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2693" sha1="amvcelq02wi939jn81hl3i5husa5j5x" xml:space="preserve">==עוֹרְבָא פָּרַח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עורבא פרח
|הגייה=or'''va''' pa'''rakh'''
|חלק דיבר=מילת קריאה
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# דבר חסר אחיזה במציאות.
#:* &quot;וכך היו כל יסורי נפשי באותה שנה־ומחצה רק צללים עוברים ודברים שאין בהם ממש. רק '''עוֹרבא פרח''', רק '''עוֹרבא פרח'''...&quot; ([https://www.benyehuda.org/berdi/orva.html &quot;עורבא פרח&quot;], [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מ&quot;י ברדיצ'בסקי]])
#:* &quot;'''עורבא פרח'''! התדעו לכם, אדוני הקוראים, את פשר המלים האלה? על פי המלים האלה עליכם לדעת כי כל הדברים אשר דברתי עד כה – בחזון דברתים ומלבי בדיתים, ולא היו הדברים האלה מעולם!&quot; ([https://www.benyehuda.org/frischmann/otiot_009.html &quot;סנהדרין גדולה&quot;], [[w:דוד פרישמן|דוד פרישמן]])
#:* &quot;אני שואלת לשלומך, ואתה משיב לי – '''עורבא פרח'''!  אני אומרת לך דברים של ממש, ואתה אומר לי דברי־רוח&quot; ([https://www.benyehuda.org/mos/susati.html &quot;סוסתי&quot;], [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])

===גיזרון===
*{{רובד|חזל}} {{לועזית|ארמית}} [[עורב]] [[פרח#פָּרַח ב|פורח]]; כנאמר בתלמוד: {{צט/בבלי|אמר ליה: וכי מה בין זה לנדרים ונדבות? - אמר ליה: עורבא פרח|ביצה|כא|א}}, ו[[פירש&quot;י]]: &quot;ראה עורב פורח באויר כלומר השיאו לדבר אחר&quot; (חולין קכד ע&quot;ב).

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nonsense|baselessness|fabrication}}

===ראו גם===
{{ע|3|
* [[אותיות פורחות באויר]]
* [[בדיה]]
* [[בוקי סריקי]]
* [[דברי רוח]]
* [[דברים בטלים]]
* [[הבל הבלים]]
* [[הבל ורעות רוח]]
* [[חסר שחר]]
* [[לא דבים ולא יער|לא דובים ולא יער]]
* [[לא היה ולא נברא]]
* [[לא היו דברים מעולם]]
* [[לא מינה ולא מקצתה]]
* [[מגדל הפורח באוויר]]
* [[פרח]]
* [[פתפותי ביצים]]
* [[קש וגבבה]]
* [[שטות|שטויות]]
* [[אורח פורח]]
}}

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים בארמית]]</text>
      <sha1>amvcelq02wi939jn81hl3i5husa5j5x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קונדיטור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10858</id>
    <revision>
      <id>519990</id>
      <parentid>501624</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:55:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519990</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2236" sha1="7jhfe464zfaa7djo6dhqanu9g2vxgzv" xml:space="preserve">==קוֹנְדִיטוֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קונדיטור
|הגייה=kon'''di'''tor
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קוֹנְדִיטוֹרִים; נ' קוֹנְדִיטוֹרִית
}}
# [[אופה]] של [[מאפה|מאפים]] מתוקים, מי שמקצועו הכנת מאכלים מתוקים. 
#:* '''הקונדיטור''' של המלון נתן לנו מתכון של [[שטרודל]] תפוחי עץ.
#:* {{צטבי|&quot;מלאכה – מלוכה&quot; – לא, באל&quot;ף! כך אומרות רק נשים זקנות. פה '''&quot;קונדיטור&quot;''' ושם – קומיס, בעל-עסק, מי יודע מה... ארץ-החופש!...|https://benyehuda.org/brenner/bexatser.html|בחצר|י&quot;ח ברנר}}
 
===גיזרון===
* ניתן למצוא '''מקור''' לשורש המילה במדרש תנחומא לפרשת וישב בקשר ליוסף: &quot;וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, היה מוזג לרבו קונדיטין, הוא אומר לו מה מזגת לי, הוא אומר קונדיטין...&quot;, במילון ספיר מובא: קונדיטין= '''מיני עוגות.'''
* ועד הלשון העברית שהתכנס בירושלים בהשתתפות ביאליק עגנון ילין מיוחס ואחרים קבעו את המילה רַקָּח כתחליף עברי-עדכני לקונדיטור.
* מגרמנית Konditor מלטינית conditor.

===מילים נרדפות===
* [[מגדנאי]] ([[תחדיש]] האקדמיה ללשון עברית).

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית| pastry cook|confectioner }}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Konditor}}
* ערבית: {{ת|ערבית| حَلْوانِيّ }}
* פרסית: {{ת|פרסית|شیرینی‌فروش|قنّاد}} 
* צרפתית: {{ת|צרפתית|confiseur|pâtissier}}
* רוסית: {{ת|רוסית|кондитер}}

===ראו גם===
* [[נחתום]]
* [[קונדיטוריה]]

[[קטגוריה:גרמנית]]
[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הגרמנית]]</text>
      <sha1>7jhfe464zfaa7djo6dhqanu9g2vxgzv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10867</id>
    <revision>
      <id>520495</id>
      <parentid>516365</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:01:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520495</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4665" sha1="nd9cni6zlmxtc0ymswevzkvgxd1v1l9" xml:space="preserve">==חֵץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חץ
|הגייה=khets
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|צ|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=ר' חִצִּים; חֵץ־, ר' חִצֵּי־
}}{{תמונה|H%C3%A9raldique_meuble_Fl%C3%A8che.svg|איור של חץ}}
# [[מוט]] קל שב[[קצה]]ו יש [[חוד]], שנועד להיות [[נורה]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר – לֹא יָבֹא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, וְלֹא-יוֹרֶה שָׁם '''חֵץ'''; וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן, וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה.|מלכים ב|יט|לב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהִכֵּיתִי קַשְׁתְּךָ מִיַּד שְׂמֹאולֶךָ; '''וְחִצֶּיךָ''' מִיַּד יְמִינְךָ אַפִּיל.|יחזקאל|לט|ג}}
#:*{{צטבי|ויהי הוא יושב עם הצאן הוזה ושוגה כדרכו בדמיונות וירא והנה הוא גיבור חיל כבני בנימין, תופש חרב, קולע '''חץ''' אל המטרה ולא יחטיא|luidor/eli.html|עלי|יוסף לואידור}}
#{{בהשאלה}} [[סמל]] המורכב מ[[קו]] ה[[מורה]] על [[כיוון]]. 
#:* סע ישר עד הצומת ושם פנה בכיוון '''החץ'''.
# שם פרטי לזכר.
#:*{{הדגשה|&quot;זֹאת גַּם בִּכְלָל לֹא אִשְׁתּוֹ שֶׁל '''חֵץ''', / לֹא, זֹאת אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֶּנְץ.|('''אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֶּנְץ''', מאת [[W:ז'ורז' ברסנס|ז'ורז' ברסנס]], בתרגום [[W:יוסי בנאי|יוסי בנאי]])}}

===גזרון=== 
*היקרויות ראשונות של המילה מופיעים  ב&quot;אגדת אקהת&quot; הכנענית -בשפה אוגריתית .ציטוט:  &quot;bʾl '''ḥṣ''' ršp&quot;  =&quot;בעל '''חץ''' אש&quot; ([[רשף]]).
*השוו געז [https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%92%8D%8F%F0%92%84%A9%F0%92%8D%A3%F0%92%85%94 : ኀጺን חצין]  בהוראת כלי ברזל.

===הרחבה===
# {{רובד|מ|ללא קטגוריה=ללא}} בעולם הקדום חצים סמלו ניצחון על אויב מר ,מלכם של השבט המנצח היה מסמל זאת ביריית שלושה חיצים לכיוון שטחי אדמת המנוצחים.
#*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים וַיִּקַּח אֵלָיו קֶשֶׁת וְחִצִּים. וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַרְכֵּב יָדְךָ עַל-הַקֶּשֶׁת וַיַּרְכֵּב יָדוֹ וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל-יְדֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה וַיִּפְתָּח וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיּוֹר וַיֹּאמֶר '''חֵץ'''-תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה.|מלכים ב|יג|טו|יז}}
::*{{צט/תנ&quot;ך|'''חִצֶּיךָ''', שְׁנוּנִים: עַמִּים, תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ; בְּלֵב, אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ.|תהילים|מה|ו}} ,גם כאן מסמל החץ את נצחון השבטים השמים-ישראלים שמדרום - לאוייב הארמי.

===צירופים===
* [[חץ וקשת]]
* [[חץ שנון]]
* [[כחץ מקשת]]
* [[ראש חץ]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|freccia}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|arrow}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Pfeil}}
* יוונית: {{ת|יוונית|βέλος}} (תעתיק: vélos)
* יידיש:  {{ת|יידיש|פֿייל}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|flecha}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سهم}} (תעתיק: סַהְם)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|flèche}}
* רוסית: {{ת|רוסית|стрела}} (תעתיק: strelá)
}}

===ראו גם===
* [[אשפה]]
* [[וקטור]]
* [[ירי]]
* [[קשת]]
* [[תמרור]]

===לקריאה נוספת=== 
*G. Johannes Botterweck ,Helmer Ringgren‏, Heinz-Josef Fabry‏ , 1986 , &quot;'''theological o.t.o testament'''&quot; =ראה ערך: &quot; ḥṣ &quot;

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חץ}}
* [https://ancienthebrewinscriptions.blogspot.com/2019/02/ המילה &quot;חץ&quot; בממצאי ארכיאולוגיה.]

[[קטגוריה:כלי נשק]]
[[קטגוריה:סמלים]]
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>nd9cni6zlmxtc0ymswevzkvgxd1v1l9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צלמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10874</id>
    <revision>
      <id>520113</id>
      <parentid>514451</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:57:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520113</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6259" sha1="ebt3f1jecnrw1ooy73yaq73co8m4uez" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר = מילה '''צַלָּמוּת''' שאינה קיימת|ראו= [[צלם#צַלָּם|צַלָּם]]}}

==צַלְמָוֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = צלמוות
| הגייה = tsal'''ma'''vet
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = צַלְמוֹת־
}}
#{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} העדר אור, חושך כבד.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ '''צַלְמָוֶת''' אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם|ישעיהו|ט|א}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא '''צַלְמָוֶת''' לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי. שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי|תהלים|כג|ד}}
#:* {{הדגשה|וישא רגליו – וינס. אבל אל כל אשר ילך שם העין נגד פניו, אין חושך ואין '''צלמות''' להסתר ממנה|([https://www.benyehuda.org/mos/haavot_vehabanim.html &quot;האבות והבנים&quot;,] [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])}}
#:* {{הדגשה|וילט עלי את פניו בכפות ידיו ויבך ויאמר: מי יתנני יליד מדבר, ארץ '''צלמוות''' אפלה, שם אֶשְׁלַו לא אדע רע|([https://www.benyehuda.org/luidor/eli.html &quot;עלי&quot;,] [[w:יוסף לואידור|יוסף לואידור]])}}
# מוות, קץ החיים.
#:* &quot;בַּלְהות תמותה, פחדי שְאול וּמְחִתַּת '''צלמות''' אפפו את הקרואים בראותם את המראה הנורא הזה&quot; (&quot;מסתרי פריז&quot; [http://www.benyehuda.org/xlat/sue_paris_I.html (1)][https://www.benyehuda.org/xlat/sue_paris_II.html (2)][http://www.benyehuda.org/xlat/sue_paris_III.html (3)][https://www.benyehuda.org/xlat/sue_paris_IV.html (4)], [[w:אז'ן סי|אז'ן סי]], בתרגום קלמן שולמאן)
#:* {{צט/תנ&quot;ך|&quot;הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי '''צַלְמָוֶת''' תִּרְאֶה|איוב|לח|יז}}

===גיזרון===
* כמה מן הפרשנים המסורתיים פירשו את המילה כ[[הלחם בסיסים|הלחם]] של [[צל|צֵל]] ו[[מות|מָוֶת]]. למשל: בפירוש על {{צט/תנ&quot;ך|בְּגֵיא '''צַלְמָוֶת'''|תהלים|כג|ד}} כותב פירוש [[w:מצודת ציון|מצודת ציון]] &quot;'''צלמות''' - צלו של מות רצה לומר חשכת הקבר&quot;. באופן זה תורגם &quot;גיא צלמוות&quot; לארמית &quot;טולי מותא&quot; (tali-muta) (וגם לאנגלית תורגם כהלחם &quot;valley of the '''shadow of death'''&quot;). 
:לעומת זאת במחקר המודרני, חוקרים אחדים סברו ששורש המילה הוא צ־ל־ל, אך סברה זו איננה מסבירה את המ&quot;ם. לפי הגישה המקובלת במחקר המילה הייתה במקור צַלְמוּת, הגזורה מהשורש השמי צ־ל־מ, שעניינו אפלה וחושך. שורש זה משותף גם לשפות אחרות: {{יוניקוד|ẓlmt}} (אוגריתית), {{יוניקוד|ظَلام|מוגדל}} (ערבית), {{יוניקוד|ṣalāmu}} (אכדית), {{יוניקוד|ṣalma}} (אתיופית), {{יוניקוד|ẓulmat}} (ערבית דרומית).

* המחלוקת על פרוש המלה מופיעה בתשובות של המדקדק [[w:דונש בן לברט|דונש בן לברט]]  על [[w:מנחם בן סרוק|מנחם בן סרוק]] בערך &quot;בצלם&quot;{{הפניה|1|דעת}}:
:&quot;...כי הוא מגזרת {{צט/תנ&quot;ך|חשך וצלמות|תהלים|קז|י}}. ואומַר כי וי&quot;ו ותי&quot;ו צלמות כוי&quot;ו ותי&quot;ו {{צט/תנ&quot;ך|אלביש שמים קדרות|ישעיהו|נ|ג}}. ואם תאמר למה הונע וי&quot;ו צלמות והונח וי&quot;ו קדרות, אומַר לא להוסיף על שלשת אותיות יסודיה ולא לגרע מהם&quot;.
:[[w:רבנו תם|רבנו תם]] משיב בהשגותיו על דברי דונש:
:&quot;אמר דונש כי 'בצלם יתהלך איש' כמו 'בצלמות יתהלך איש' ... כי אמר זה לעמת זה ערוכים, אך הם שני דרכים... ואשר הביא דונש ראיה -- מ'תור': 'תורים' ומ'שור': 'שוורים', כן יאמר מ'קדר': 'קדרוּת' ומ'צלם': 'צלמָוֶת' -- אין זאת. כי כולם נכונים על משקל קדרוּת, הלמוּת, עלמוּת, חזוּת, רְעוּת, עשתוּת. אך לא תמצא לא משתי אותיות ולא משלש 'קדרָוֶת', 'הלמָוֶת', 'עלמָוֶת'. רק 'צלמָוֶת' לדברי דונש, ולכן היה לו לומר מן 'צלם' - 'צלמוּת'&quot;... וכו'

===צירופים===
* [[גיא צלמות|גיא צלמוות]]
* [[על עפעפיו צלמות|על עפעפיו צלמוות]]
* [[צלמות ולא סדרים|צלמוות ולא סדרים]]

===מילים נרדפות===
* [[אפל#אֹפֶל|אופל]], [[אפלה]], [[אשמן]], [[חשך מצרים|חושך מצרים]], [[מאפליה]], [[עיפה]], [[עלטה]], [[צלמון]] (1)
* [[חדלון|חידלון]] (2)

===ניגודים===
* [[אור]], [[נגהה|נגוהה]] (1)
* [[חיים]] (2)

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|tetraggine}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gloom|deep darkness}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|morneco}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dunkelheit}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ζόφος}} (תעתיק: zóphos)
* לטינית: {{ת|לטינית|atra bilis}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دماسة}}
}}

===ראו גם===
* [[צלמון]]
* [[חשך#חֹשֶׁך|חושך]]
* [[עריפים]]

===הערות שוליים===
* {{הערה|דעת}} במהדורה [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=134 שבקשור זה] מופיע הערך &quot;בצלם&quot; בעמוד 89.

[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:הלחם בסיסים]]&lt;!--ע&quot;פ הפרשנות הקלסית, ר' גזרון--&gt;</text>
      <sha1>ebt3f1jecnrw1ooy73yaq73co8m4uez</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מאפליה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10876</id>
    <revision>
      <id>520029</id>
      <parentid>483416</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:23:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520029</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3825" sha1="r98y647mmnm4uwcie1p8124kumzliz3" xml:space="preserve">==מַאְפֵּלְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מאפליה
|הגייה=mapel'''ya'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|אפל|א־פ־ל}}
|דרך תצורה=[[מאפל|מַאֲפֵל]] + [[יה]]
|נטיות=ר' מַאְפֵּלְיוֹת
}}
# עלטה, חשכה כבדה.
#:* &quot;אבל העיר שנשא בה אשה, עמדה על הגבול בין ארץ־'''מאפליה''' ובין ארץ אשכנז הנאורה&quot; ([https://www.benyehuda.org/berdi/menushak.html &quot;המנושק&quot;], [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]])
#:* {{הדגשה|&quot;מהו מאפלי' שמא אמרתי לכם שאני מביא לכם טובה והלקשתי אותה ואין מאפליה אלא הלקשה&quot;|(במדבר רבה, פרשה א', סימן ב')}}
#:* {{הדגשה|&quot;הארץ שהתניתי ליתנה להם שמא אמרתי להם שהיא נאה והיא ארץ מאפליה&quot;|(ילקוט שמעוני, ירמיהו, רמז רסז)}}

===גיזרון===
# המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה' הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ '''מַאְפֵּלְיָה''' מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ?|ירמיהו|ב|לא}}. פירושה המקורי היה כנראה &quot;חשכת ה'&quot; וכך היא קיבלה משמעות של חשכה כבדה. שם־עצם יחידאי אחר שבו קיימת הסיומת התאופורית יָה הוא [[שלהבתיה]]. במאמרו &quot;בעקבות הלשון והספר פרק ח'&quot; מוסר קוטשר כי בקרב מעתיקי המקרא הקדמונים התעוררה השאלה האם יש להעתיק את המילה כשני תיבות בצורת: &quot;מאפל-יה&quot; ,לבסוף הוחלט כמופיע לעיל &quot;מאפליה&quot; כ-תיבה אחת.

===פרשנים מפרשים===
* מצודת ציון: &quot;מלשון אופל וחושך וכשבא להגדיל הדבר סומכו למלת יה&quot;.
* רד&quot;ק: &quot;מאפליה מלה אחת, בשוא הלמ&quot;ד ונקודתם מחלוקת בין הספרי'. יש ספרים שנקוד' מַאְפל' המ&quot;ם בפתח והאל&quot;ף בשוא, ויש ספרי' שנקוד בהם מְאַפּליה המ&quot;ם בשוא והאל&quot;ף בפתח והפ&quot;א דגושה. ופירוש ארץ אפל, ולהגדיל האפל סמך אותו למלת י&quot;ה&quot;.
* רש&quot;י: &quot;ל' חושך&quot;.

===מובאות נוספות===
* &quot;סבלתי כל יסורי שאול,  כל מתי עולם קמו ויכתרוני… שדים, לצים ורוחות '''מאפליה''' הדריכוני מנוחה, עד כי התעלפתי…&quot; ([https://www.benyehuda.org/perets/lel_zvaah.html &quot;ליל זוועה&quot;], [[w:י&quot;ל פרץ|יצחק לייבוש פרץ]])
* &quot;כי אשוב לתור בימי העבר, אשר כולם גלוים לי, אראה אך '''מאפליה'''&quot; ([https://www.benyehuda.org/maneh/082.html &quot;פרורים&quot;], [[w:מרדכי צבי מאנה|מרדכי צבי מאנה]])

===מילים נרדפות===
* [[אפל#אֹפֶל|אופל]]
* [[חשך מצרים|חושך מצרים]] 
* [[עלטה]]
* [[צלמות|צלמוות]]

===ניגודים===
* [[אור]]
* [[זיו]]
* [[נגהה|נגוהה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|tetraggine}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gloom|deep darkness}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|morneco}}
|
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dunkelheit}}
* לטינית: {{ת|לטינית|atra bilis}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دماسة}}
}}

===ראו גם===
* [[חשך#חֹשֶׁך|חושך]]

{{שורש|אפל}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>r98y647mmnm4uwcie1p8124kumzliz3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10895</id>
    <revision>
      <id>519889</id>
      <parentid>399885</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:08:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519889</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2677" sha1="4veip0gdk7hmy3yld1k1e6cbznx5kaw" xml:space="preserve">==תַּקְדִּים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תקדים
|הגייה=tak'''dim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ד|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטִיל}}
|נטיות=ר' תַּקְדִּימִים; תַּקְדִּים־, ר' תַּקְדִּימֵי־
}}
# התנהגות או החלטה שנעשו בפעם הראשונה שיש בהם כדי להוות [[סטנדרט]] התנהגות לעתיד.
#:* בעל המפעל סירב להעניק העלאה לעובד מחשש שמא הדבר יהווה '''תקדים''', שיאלץ אותו לתת העלאה דומה לכל עובדיו. 
#:* &quot;כיון שאין הדבר לגמרי פשוט, והואיל ומצינו כבר '''תקדים''' לפישור בין הדעות... דעתי, שיעשו כך גם בתענית זה&quot; ([[w:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|שו&quot;ת היכל יצחק]], או&quot;ח, סימן סב) 
#:* &quot;לא נוכל עתה להסכים ליצירת '''תקדים חדש''', שעלולים אחר כך להשתמש בו לרעתנו.&quot; ([https://www.benyehuda.org/arlosoroff/jj_jun1932.html &quot;יומן ירושלים&quot;], [[w:חיים ארלוזורוב|חיים ארלוזורוב]])
#{{משלב|חוק ומשפט}} הלכה שפסק [[בית משפט]] ומחייבת או מנחה מאז את בתי המשפט בהחלטותיהם במקרים דומים.
#:* פסיקתו של בית המשפט העליון מהווה '''תקדים''' מחייב לגבי כל בתי המשפט בדרגות שמתחתיו, אך פסיקתו של בית המשפט המחוזי מהווה רק '''תקדים''' מנחה.
#:* &quot;הפסיקה האנגלית, אף שאין בה עוד בשבילנו כוח של '''תקדים''' מחייב , משקל רב, ולעתים אולי גם מכריע, נודע לה לענין פרשנותן של פקודות מנדטוריות שהועתקו מן החוק האנגלי או שצמחו על רקע הפסיקה האנגלית...&quot; (השופט חיים כהן, ד&quot;נ 29/69) 

===גיזרון===
*{{חידוש|איתמר בן אב&quot;י}}

===צירופים===
* [[חסר תקדים]]

===נגזרות===
* [[תקדימי]]

===מילים נרדפות===
* [[בנין אב|בניין אב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|precedent}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Präzedenzfall}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سَابِقَة}} (הגייה: סָאבִקַה)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|précédent}}
* רוסית:  {{ת|רוסית|прецедент}}

===ראו גם===
* [[אבטיפוס]]
* [[אסמכתה]]
* [[דגמה|דוגמה]]
* [[הלכה]]
* [[ראיה]]</text>
      <sha1>4veip0gdk7hmy3yld1k1e6cbznx5kaw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10940</id>
    <revision>
      <id>519763</id>
      <parentid>513964</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:18:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519763</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11461" sha1="qkm2uhfe6uvnkht84a92yrbsewrp459" xml:space="preserve">==אֶרֶץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ארץ
|הגייה='''e'''rets
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|ר|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר': אֲרָצוֹת, נ&quot;י: אֶרֶץ־, נ&quot;ר: אַרְצוֹת־, כ': אַרְצִי, אַרְצְךָ, אַרְצֵךְ, אַרְצֵנוּ, אַרְצָם
}}
[[תמונה:Soil profile.png|שמאל|ממוזער|184px|קרקע בתמונת פרופיל]]
[[תמונה:Lössacker.jpg|שמאל|ממוזער|184px|פני האדמה]]
[[תמונה:The Earth seen from Apollo 17.jpg|שמאל|ממוזער|184px|כדור־הארץ]]
# {{רובד|לשון המקרא}} אזור גאוגרפי.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ '''מֵאַרְצְךָ''' וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל '''הָאָרֶץ''' אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ|בראשית|יב|א}}
#:* {{צטבי|כִּי הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, מִתְיַחֲסִים אֶל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, לֹא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ וְלֹא בָרַח אֶל '''אֶרֶץ''' אַחֶרֶת|https://www.benyehuda.org/rihal/kuzari_1.html|ספר הכוזרי - מאמר ראשון|ר' יהודה הלוי}}
#:* {{הדגשה|&quot;הוּא לָחַשׁ: אֵין '''אֶרֶץ''' לִבְרֹחַ, וּפֹה / לֹא אוּכַל אֶשָּׁאֵר&quot;|(&quot;הכושל&quot;, [[W:זלמן שניאור|זלמן שניאור]])}}
#:* טיילנו ב'''ארצות''' רבות כשהיינו צעירים.
# {{רובד|לשון המקרא}} קרקע, אדמה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא '''הָאָרֶץ''' דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל '''הָאָרֶץ''' וַיְהִי כֵן|בראשית|א|יא}}
#:* {{צט/משנה|חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן '''הארץ'''|ברכות|ו|א}}
#:* {{צטבי|הַיּוֹם טוֹב, לָמָּה נִדְאַג לְיוֹם מָחָר? שְׁתוּ הַיוֹם, מָחָר תְּכַסֵּנוּ '''אָרֶץ'''|https://www.benyehuda.org/mapu/ahavat_zion_complete.html |אהבת ציון|אברהם מאפו}}
#:* לאחר קרב צמוד הוכרע המתאבק והופל אל '''הארץ'''.
# {{רובד|לשון המקרא}} פני האדמה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל '''הָאָרֶץ'''.|שמות|טז|יד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל '''הָאָרֶץ'''.|בראשית|א|כט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ '''הָאָרֶץ'''|דברי הימים ב|לב|ד}}
# {{רובד|לשון המקרא}} העולם האנושי, להבדיל מן השמיימי.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתִּשָּׁחֵת '''הָאָרֶץ''' לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס|בראשית|ו|יא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהוָה '''וְהָאָרֶץ''' נָתַן לִבְנֵי אָדָם|תהלים|קטו|טז}}
#:* {{צטבי|מעיד אני עלי שמים '''וארץ''' ונגדה לכל העם הפולני ולכל משפּחות האדמה|https://www.benyehuda.org/frischmann/otiot_065.html|&quot;התבוללות&quot;|דוד פרישמן}}
#:* {{צט/בבלי|אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אלמלא נשבעת להם בשמים '''ובארץ''' הייתי אומר כשם ששמים '''וארץ''' בטלים - כך שבועתך בטלה|ברכות|לב|א}}
# {{רובד|חדשה}} {{משלב|אסטרונומיה}} [[כדור הארץ|כדור־הארץ]]; כוכב הלכת השלישי במרחקו מן ה[[שמש]].
#:* ככל הידוע למחקר, [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] '''ארץ''' הוא היחיד שבו מתקיימים חיים.
#  {{רובד|לשון חז&quot;ל}} &lt;small&gt;(בעיקר ביידוע)&lt;/small&gt; כינוי מקוצר לארץ ישראל וגם למדינת ישראל.
#:*{{צט/משנה|כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא תְלוּיָה '''בָאָרֶץ''', אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא '''בָאָרֶץ'''. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה '''בָאָרֶץ''', נוֹהֶגֶת בֵּין '''בָּאָרֶץ''' בֵּין בְּחוּצָה '''לָאָרֶץ''', חוּץ מִן הָעָרְלָה וְהַכִּלְאָיִם.|קידושין|א|ט}}
#:*{{ציטוטון|כל רגע יקר. כל הנכנס '''לארץ''', ניצל ממוות בטוח או מחיי אנוסים. כל רגע של איחור – לחטא יחשב לנו|([[Q:יוסף טרומפלדור|יוסף טרומפלדור]])}}
#:* לאחר טיול ארוך בחו&quot;ל חזרתי '''לארץ'''.
#:* יוקר המחיה '''בארץ''' הינו מהגבוהים בעולם.

===גזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; אוגריתית, 𐎀𐎗𐎕 (אַרץ)&lt;ref&gt;לוחות UT 129, 68, ’nt II, ’nt III, 51 I, 51 VII, 51 VIII, 67 I, 67 V, 67 VI, 49 I, Krt, 62, 125, 1 Aqht, 609, וכן לוח KTU 1.161&lt;/ref&gt;; כנענית, צידונית&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 10, 14, 15, 19, 23, 26, 27, 43, 121, 126, 129, 161&lt;/ref&gt; ומואבית&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 181 ([[w:מצבת מישע|מצבת מישע]])&lt;/ref&gt;, 𐤀𐤓𐤑 (ארץ); ארמית קדומה, ארק&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 202, 215, 222, 223, 224, 266, 279, 309&lt;/ref&gt;; ארמית, אַרְעָא ([[חילופי ע־ק מהאות הפרוטו־שמית ḍ|חילופי צ־ע־ק מהאות הפרוטו־שמית ḍ]]); שבאית, ארץ; אכדית, {{אכדית|96|erṣetu}}; ערבית: {{ערבית|أَرْض|אַרְץ'}}; ערבית דרומית, {{יוניקוד|rḍ'}}.
*קיים דמיון למילה בשפות גרמניות. השוו אנגלית, earth; גרמנית, Erde; הולנדית, aarde; נורדית עתיקה, jǫrð. תיתכן אף מקבילה ביוונית: {{יוונית|ἔραζε|éraze}}

===מידע נוסף===
*3: כאשר דנה המשנה בפסוקים שכללו את המילה &quot;ארץ&quot; בהוראתה השלישית (&quot;פני האדמה&quot;) היא החליפה אותה בדרך כלל במילה &quot;קרקע&quot;. ביידוע מקבלת המילה את צורת ה[[הפסק]], אָרֶץ.

===צירופים===
{{ע|4|
* [[אמת מארץ תצמח]]
* [[אפסי ארץ]]
* [[ארץ אבות]]
* [[ארץ אוכלת יושביה]]
* [[ארץ גזרה]]
* [[ארץ המגף]]
* [[ארץ הצבי]]
* [[ארץ השמש העולה]]
* [[ארץ זבת חלב ודבש]]
* [[ארץ ישראל]]
* [[ארצות הברית]]
* [[ארצות מתפתחות]]
* [[ארצות השפלה]]
* [[בור ועם הארץ]]
* [[בין שמים וארץ]]
* [[דרך ארץ]]
* [[דרך כל הארץ]]
* [[הלך בדרך כל הארץ]]
* [[חבל ארץ]]
* [[חוץ לארץ]] ([[חו&quot;ל]])
* [[ארץ הקודש]]
* [[כדור הארץ]]
* [[כעפר הארץ]]
* [[מלא כל הארץ|מלוא כל הארץ]]
* [[עם הארץ]]
* [[שמים וארץ]]
}}

===נגזרות===
* [[ארצה]]

===מילים נרדפות===
* [[מדינה]] (1)
* [[אדמה]], [[יבשה]], [[קרקע]] (2)
* [[כדור הארץ]] (5)
* [[ארץ ישראל]] (6)

===ניגודים===
* [[אויר|אוויר]], [[ים]] (2)
* [[רקיע]], [[שמים]] (3)
* [[גיהנום]], [[גן עדן]], [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (4)

===תרגום===
{{תר|אזור גיאוגרפי}}{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|land|country|region}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Land}}
* דנית: {{ת|דנית|statsamt}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|land}}
* הונגרית:{{ת|הונגרית|ország}}
* יוונית: {{ת|יוונית|γη}} (תעתיק: gi)
* לטינית: {{ת|לטינית|regio}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|país}}
* ערבית:  {{ת|ערבית|بلاد}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|pays}} 
* רומנית: {{ת|רומנית|țară}}
* רוסית: {{ת|רוסית|страна}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|קרקע}}{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|terreno}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|land|soil|ground}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|tereno}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Erdboden}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|terrein}}
* יוונית: {{ת|יוונית|γη}} (תעתיק: gi)
* לטינית: {{ת|לטינית|humus}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|tierra}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حقل}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|terrain}}
* רומנית: {{ת|רומנית|sol|teren}}
* רוסית: {{ת|רוסית|земля}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|פני האדמה}}{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|terra}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ground|land|earth}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|lando|tero}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Land}}
* דנית: {{ת|דנית|land}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|land}}
* יוונית: {{ת|יוונית|γη}} (תעתיק: gi)
* לטינית: {{ת|לטינית|terra}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|land}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|tierra}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أرض}}
* פולנית: {{ת|פולנית|kraj}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|terra}}
* פינית: {{ת|פינית|maa}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|terre}}
* רומנית: {{ת|רומנית|pământ|uscat}}
* רוסית: {{ת|רוסית|земля}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|כדור־הארץ}}{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|la Terra}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Earth}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Erde}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|de Aarde}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|Föld}}
* יוונית: {{ת|יוונית|γη}} (תעתיק: gi)
* לטינית: {{ת|לטינית|Terra|Orbis}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|la Tierra}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الأرض}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Ziemia}}
* פינית: {{ת|פינית|Maa}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|la Terre}}
* רומנית: {{ת|רומנית|Pamântul}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Земля}}
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[מדינה]]
* [[תבל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרקע|ויקיפדיה 2=כדור הארץ|ויקישיתוף=Category:Soil|שם ויקישיתוף=אדמה|ויקישיתוף 2=Category:Earth|שם ויקישיתוף 2=כדור הארץ}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:מדינות|*]]
[[קטגוריה:אסטרונומיה]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>qkm2uhfe6uvnkht84a92yrbsewrp459</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית המשפט העליון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10955</id>
    <revision>
      <id>520486</id>
      <parentid>512425</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:59:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520486</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2848" sha1="eizhcsxeivz7c05p76o247ywg260oi2" xml:space="preserve">==בֵּית הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית המשפט העליון
|הגייה='''bet''' hamish'''pat''' ha'el'''yon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
[[תמונה:Israeli supreme court judges.jpg|left|thumb|184px|שופטי בית המשפט העליון בישראל בשנת 1953.]]
# [[בית משפט|בית המשפט]] בדרגה הגבוהה ביותר במדינה, שדן ב[[ערעור|ערעורים]] על החלטות ופסיקות של בתי משפט ב[[ערכאה|ערכאות]] נמוכות יותר, וכן דן בשבתו כ[[בג&quot;ץ]] ב[[עתירה|עתירות]] נגד רשויות השלטון. בית המשפט העליון פוסק הלכות משפטיות בעניינים מרכזיים וחשובים.
#:* &quot;עניין שפסק בו '''בית המשפט העליון''' בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, ש'''בית המשפט העליון''' ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.&quot; (סע' 30 לחוק בתי המשפט)
#:* &quot;הלכה שנפסקה ב'''בית המשפט העליון''' מחייבת כל בית משפט, זולת '''בית המשפט העליון'''.&quot; (סע' 20 לחוק יסוד: השפיטה)
#:* &quot;'''בית המשפט העליון''' של ממשלת המנדט אינו יודע איפוא שום כנוי שיתאים יותר לצבור העובדים העברים בארץ מאשר 'פרולטריון קוסמופוליטי'&quot; ([https://www.benyehuda.org/arlosoroff/027.html &quot;מעלבון בית־הדין לעלבון הכלל&quot;], [[w:חיים ארלוזורוב|חיים ארלוזורוב]])
#:* &quot;הנה השער ל'''בית־המשפט העליון'''. ממעל לו תבנית הנשר עם שרביט הממשלה, ודרך השער יבואו אל הלשכה אשר שם כסאות לשופטים וספסלים לכל הקהל הבא.&quot; ([https://www.benyehuda.org/frischmann/matot.html &quot;מטות ומסעי&quot;], [[w:דוד פרישמן|דוד פרישמן]])

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|supreme court}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|oberstes Gericht}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ανώτατο δικαστήριο}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|tribunal supremo|Tribunal Supremo}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|cour suprême}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Верховный суд}}
}}

===ראו גם===
* [[בית]]
* [[בית המשפט הגבוה לצדק]]
* [[בית משפט מחוזי]]
* [[בית משפט השלום]]
* [[דין]]
* [[משפט]]
* [[עליון]]
* [[שופט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית המשפט העליון}}

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>eizhcsxeivz7c05p76o247ywg260oi2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כתר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10976</id>
    <revision>
      <id>519795</id>
      <parentid>518195</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:28:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519795</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15291" sha1="9urcugf8ilrlzb23a4fvaqkj3wwpndr" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=כֶתֶר, אביזר המסמל מלכות, ובפעלים מהשורש כ־ת־ר
|אחר=כת&quot;ר, ראשי תיבות ביהדות
|ראו=[[כת&quot;ר]]}}

==כֶּתֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כתר
|הגייה='''ke'''ter
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ת|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' כְּתָרים; כֶּתֶר־, ר' כִּתְרֵי־
}}
{{נגן|קובץ=He-כֶּתֶר.ogg|כתובית=הגיה}}
{{תמונה|Denmark_crown.jpg|כתרו של המלך הדני כריסטיאן הרביעי.}}
{{תמונה|Goldkrone3.jpg|שן מלאכותית מצופה בכתר זהב.}}
{{תמונה|Setham Ayin 2.jpg|האות [[ע]]' קשורה בשלושה כתרים.}}
{{עשר הספירות}}
#{{רובד|המקרא}} [[כיסוי ראש]] יחודי המסמל את [[מעמד]]ו של [[בן אצולה]], אשר באופן מסורתי מורכב מ[[מתכת]] יקרה (לרוב, ממשפחת ה[[זהב]]) ומשובץ [[אבן טובה|אבנים טובות]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ־בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן '''כֶּתֶר''' מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ|אסתר|ו|ח}}
#:*{{צט/בבלי|בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים '''כתריהם''' בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס הקב&quot;ה|ברכות|ז|א}}
#:*{{צטבי|והנה נפתח שער גדול ויבוא מלך הדור בלבושו, '''כתר''' משובץ אבנים טובות על ראשו ובידו ספר אחד כולו מצופה זהב טהור|berdi/xasidim_vetzadikim.html|צדיקים וחסידים|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
# {{בהשאלה}} [[בית מלוכה|בית המלוכה]] או הגוף השלטוני המרכזי שבמדינה המתנהלת באופן [[מלוכני]].
#:* '''הכתר''' הדני הוא הממלכה העתיקה בעולם.
#:* מלחמת העולם הראשונה החלה בשל התנקשות בחיי נסיך '''הכתר''' האוסטרי.
#:*{{צטבי|מה יקרה אם ארץ־ישראל תהיה לדומיניון של '''הכתר''' הבריטי?|arlosoroff/006.html|הדומיניון התשיעי|חיים ארלוזורוב}}
# {{בהשאלה}} מקצוע מכובד או תכונה חיובית.
#:*{{צטבי|ועתה אחרי אשר זכיתי לחרץ משפט ישר כזה, לא נשאר לי אפוא [[כ&quot;א]] לכתוב הלל הגדול לכבוד עירנו, לכבוד ראשיה, מנהליה ויושביה, משכיליה ותינוקותיה, אז אנחל גם אני כבוד סופרים וכלם יתנו לי '''כתר''' תהלה!|maneh/078.html|הרהורים רעים|מרדכי צבי מאנה}}
#:*{{צטבי|והאיש אשר ייטב בעיני הקהילה וישא חן וחסד לפני ראשיה יושם '''כתר''' הרבנות בראשו|shalom/hebrew_016.html|האחשתרנים|שלום עליכם}}
# מבנה קשיח מלאכותי המודבק מעל שורש ה[[שן]].
#:* השן הייתה כה רקובה, שהרופא המליץ לא להתקין עליה '''כתר''' אלא לעקרה.
#:* אחת משיני נשברה כשנחבלתי ונאלצתי להתקין עליה '''כתר'''.
# קישוט המעטר את חלקן העליון של חלק מהאותיות העבריות ב[[כתב סת&quot;ם]]. לכל אות מספר כתרים קבוע: שלושה, אחד או אפס. כתר בודד נראה כקו דק, ולכתר בקבוצה של שלושה כתרים נוסף מלבן קטנטן בראשו.
#:* ב[[כתב סת&quot;ם]], האותיות [[שעטנ&quot;ז ג&quot;ץ]] מקבלות שלושה '''כתרים''', האותיות [[בד&quot;ק חי&quot;ה]] מקבלות '''כתר''' אחד, ואילו האותיות [[מלאכ&quot;ת סופ&quot;ר]] אינן מקבלות ולו '''כתר''' יחיד.
#:*{{צט/בבלי|בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב&quot;ה שיושב וקושר '''כתרים''' לאותיות|מנחות|כט|ב}}
# הקפת עיר בכוחות צבא במטרה למנוע מהיושבים כניסה ויציאה.
#:* צה&quot;ל הטיל '''כתר''' על הכפר במטרה למנוע מהמחבלים לצאת לפיגוע.
# שמו של מטבע המשמש כ[[הילך חקי|הילך החוקי]] במדינות [[איי פארו]], [[איסלנד]], [[אסטוניה]], [[דנמרק]], [[נורבגיה]], [[סלובקיה]], [[צ'כיה]] ו[[שבדיה]] ושימש בעבר במדינות נוספות.
#:* ה'''כתר''' הדני הוא ההילך החוקי ב[[דנמרק]].
#:*{{צטבי|תחת שאיש־איש מאתנו יעשה שבת לעצמו, יתן כל אחד ואחד מאתנו חמישה '''כתרים''' ונעשה קופה כללית של שלושים '''כתרים''', חמישה־עשר רייניש, ונשלח אחד או שנים מאתנו השוקה ויביא אוכל לכולנו|brenner/agav_orxa.html|אגב אורחא|י&quot;ח ברנר}}
# {{משלב|קבלה}} הרובד העליון ביותר ב[[ספירה|ספירות]] המיוחסת ל[[אינסוף|אינסופיותו]] של הבורא.
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} קיצור של [[כתר תורה]], כינוי לכתב יד עתיק של התורה, כמו &quot;כתר ארם צובא&quot;, &quot;כתר דמשק&quot; וכו'.

===גזרון===
{{להשלים}}
* המילה מופיעה במקרא רק במגילת אסתר, אך מספר מילים [[:קטגוריה:כתר (שורש)|השורש כ־ת־ר]] כגון '[[#כִּתֵּר|כִּתֵּר]]', '[[הכתיר|הִכְתִּיר]]' ו'[[כותרת|כּוֹתֶרֶת]]' מופיעות בספרים אחרים.

===מובאות נוספות===
====1====
*{{צטבי|בחורף שנת 1852 ביום השני לירח דצמבר, כאשר ידעת, הפך נפּוליון משורש את ממשלת העם בצרפת וישׂם '''כתר''' מלכות בראשו|yalag/raxamey_em.html|רחמי־אם|יהודה לייב גורדון}}
*{{צטבי|והיא לא תדע, כי העלם הנחמד נושא '''כתר''', כי מלך מלכים הוא, היא יודעת אך את אהבתה|perets/venus.html|ונוס ושולמית|י&quot;ל פרץ}}
====3====
* &quot;בשלושה '''כתרים''' נכתרו ישראל - '''כתר''' תורה, ו'''כתר''' כהונה, ו'''כתר''' מלכות: '''כתר''' כהונה - זכה בו אהרן &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; '''כתר''' מלכות - זכה בו דוד &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; '''כתר''' תורה - הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; כל מי שירצה, יבוא ויטול&quot; (משנה תורה, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק א')
====5====
*{{צטבי|הוא נכנס גם לפרדס, דרש על '''כתרי'''־אותיות וגילה סתרי־התורה; בא לעסוק במעשה־מרכבה, ביקשו מלאכי השרת לדחפו, קרא להם הקדוש־ברוך־הוא: הניחו לו לעקיבא, שראוי הוא להשתמש בכבודי!|berdi/miymey_hatalmud_01.html|תקוה ופחד|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}

===צירופים===
* [[כתר תורה]]
* [[קשר כתרים]]
* [[היהלום שבכתר]]
* [[כתר הבכנה|כתר הבוכנה]]

===מילים נרדפות===
* [[כליל]], [[נזר]], [[עטרה]] (1)
* [[תג]] (5) 

===תרגום===
{{תר|תכשיט המונח על הראש}}
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|corona}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|kóróna|krúna}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crown}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|krono}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|корона}} (הגייה: korona)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Krone}}
* דנית: {{ת|דנית|krone}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|kroon}}
* יוונית: {{ת|יוונית|κορώνα}} (הגייה: korona)
* יפנית: {{ת|יפנית|王冠}} (הגייה: ōkan)
* כורדית: {{ת|כורדית|تاج|tac}}
* לטינית: {{ת|לטינית|corona}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|karūna}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|krone}}
* סינית: {{ת|סינית|皇冠}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|corona}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تاج}} (הגייה: תָּאג')
* פולנית: {{ת|פולנית|korona}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|coroa}}
* פינית: {{ת|פינית|kruunu}}
* פרסית: {{ת|פרסית|تاج}} (הגייה: תָּאג')
* צ'כית: {{ת|צ'כית|koruna}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|couronne}}
* רוסית: {{ת|רוסית|корона}} (הגייה: korona)
* שבדית: {{ת|שבדית|krona}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[תגא]]
===ראו גם===
{{ע|3|
* [[הכתרה]]
* [[כתור|כיתור]]
* [[מטבע]]
* [[מלך]]
* [[מצור]]
* [[סגר#סֶגֶר|סגר]]
* [[סתימה]]
* [[עצר#עֹצֶר|עוצר]]
* [[שן זהב]]
* [[שרביט]]
}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כתר|ויקיפדיה 2=כתר (רפואת שיניים)|ויקיפדיה 3=כתר (מטבע)|ויקיפדיה 4=ספירה (קבלה)|ויקישיתוף=Category:Crowns|שם ויקישיתוף=כתרים}}

{{שורש|כתר א}}

[[קטגוריה:פריטי לבוש]][[קטגוריה:כיסויי ראש]][[קטגוריה:יהדות]][[קטגוריה:רפואה]][[קטגוריה:מלחמה]][[קטגוריה:מטבעות]]

==כִּתֵּר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כיתר
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|ת|ר|א}}, שלמים 
|בניין=פיעל
}}
# הקיף, היה מסביב לכל צדדיו של דבר, ובמיוחד הקיף עיר או כוח לוחם בעת קרב.
#:* אחד המהלכים המכריעים במלחמת יום הכיפורים היה הצלחתו של צה&quot;ל '''לכתר''' את הארמייה השלישית.
#:* &quot;על הרים עולה הבוקר / בשבילים רועה יוֹרְדָה / עדרים '''כיתרו''' השוקת / בהמית תודה&quot; ([http://www.mp3music.co.il/lyrics/7086.html &quot;אל העין&quot;,] [[w:אוריאל אופק|אוריאל אופק]])
#:*{{צט/תנ&quot;ך|סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן '''כִּתְּרוּנִי'''|תהלים|כב|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע '''מַכְתִּיר''' אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל.|חבקוק|א|ד}}

===מובאות נוספות===
* &quot;ואנשי חיל, אחוזי חרב, '''כתרו''' את העלם, הלקוח למות, ויוליכוהו אל המשמר&quot; ([https://www.benyehuda.org/mapu/ashmat_shomron.html &quot;אשמת שומרון&quot;,] [[w:אברהם מאפו|אברהם מאפו]])
* &quot;הילדים הקטנים, היו הראשונים, אשר ראו ויכירו את אביהם, וברגע קטן כבר '''כתרו''' אותו ויתרפקו עליו מכל עברים...&quot; ([https://www.benyehuda.org/bershadsky/neged_hazerem.html &quot;נגד הזרם&quot;], ישעיהו ברשדסקי)
* {{הדגשה|&quot;כִּתְּרוּ אֶת־בִּנְיָמִן הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ, עַד נֹכַח הַגִּבְעָה מִמִּזְרַח־שָׁמֶשׁ: וַיִּפְּלוּ מִבִּנְיָמִן שְׁמֹנָה־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ&quot;|(שופטים כ, מג־מד)}}
===נגזרות===
*[[כתור|כִּתּוּר]]
*'''כֻּתַּר'''
**[[מכתר|מְכֻתָּר]]

===מילים נרדפות===
* [[הקיף]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|besiege|surround}} 
* ערבית: {{ת|ערבית|حصر}} (הגייה: חַצַרַ)

===ראו גם===
* [[אפף]]
* [[סבב#סָבַב|סָבַב]]
* [[צר]]

{{שורש|כתר א}}

==כִּתֵּר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כיתר
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|ת|ר|ב}}, שלמים 
|בניין=פיעל
}}
# &lt;small&gt;ספרותי&lt;/small&gt; חיכה, דעתו הייתה נתונה לדבר העומד להתרחש &lt;small&gt;(נדיר מחוץ לצירוף [[כתר לי זעיר]])&lt;/small&gt;.
#:* &quot;'''כַּתַּר''' מְעַט, מָוֶת, וְיָדֶיךָ אֱסֹף!&quot; ([http://www.benyehuda.org/rashbag/rashbag156.html &quot;בימי יקותיאל&quot;,] [[w:שלמה אבן גבירול|רבי שלמה אבן גבירול]])

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{הדגשה|&quot;כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ&quot;|(איוב לו ב)}}. נוהגים לבארה לפי משמעות השרש כ־ת־ר בארמית, שעניינה המתנה.

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י: &quot;כתר לי זעיר ואחוך - כולו לשון ארמי, הוא 'הוחל לי מעט ואגידך'; כתר לשון הוחל, כאשר [[w:תרגום יונתן|תירגם יונתן]]: 'ולתורתו איים ייחלו' &lt;small&gt;(ישעיהו מב, ד)&lt;/small&gt; יכתרון&quot;
* מצודת דוד: &quot;כתר לי - המתן לי&quot;
* מצודת ציון: &quot;כתר - ענין המתנה, כי 'ולתורתו איים ייחלו' &lt;small&gt;(ישעיהו מב, ד)&lt;/small&gt; [[ת&quot;י]] יכתרון&quot;
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

===צירופים===
* [[כתר לי זעיר]]

===מילים נרדפות===
* [[המתין]] 
* [[חכה#חִכָּה|חיכה]] 
* [[יחל]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wait}} 

{{שורש|כתר ב}}

==כֻּתַּר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כותר
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|ת|ר|א}}, שלמים 
|בניין=פועל
}}
{{נגן|קובץ=He-כֻּתַּר.ogg|כתובית=הגיה}}
# הוקף, היו דברים מסביב לכל צדדיו, ובמיוחד על ידי כוח לוחם בעת מלחמה.
#:* לאחר שהגדוד '''כותר''' מכל עבריו, לא נותר למפקד אלא להיכנע.
#:* ב[[w:קרב קנה|קרב קנה]] צבא חניבעל ניצח ניצחון מוחץ על אף שהיה בנחיתות מספרית, לאחר שהלגיונות הרומאיים '''כותרו''' ב[[תנועת מלקחים|תנועת מלקחיים]].
#:* &quot;ידי בתוך ידו של אבא '''מכותרת''' / אל העולם אני נושאת פניי&quot; ([http://allsongs.co.il/index.php?sType=2&amp;sStr=%EC%E9%E0%EC&amp;prdID=78581&amp;prdTitle=%E1%FA+%EB%F0%F8%FA &quot;בת כנרת&quot;], איתן אורן)

===מובאות נוספות===
* &quot;על שלושה פשעי דמשק / על ארבעה לא אשיבם / על מעוז שעמד '''מכותר''' / על טילים בשדותיו של הכפר&quot; (&quot;על שלושה פשעי דמשק&quot;, זרובבלה ששונקין)

===מילים נרדפות===
* [[הקף#הֻקַּף|הוקף]]
* [[הוסב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|besieged|surrounded}}

===ראו גם===
* [[מצור]]
* [[נצור]]

{{שורש|כתר א}}</text>
      <sha1>9urcugf8ilrlzb23a4fvaqkj3wwpndr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשמדאי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11001</id>
    <revision>
      <id>519738</id>
      <parentid>461308</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:08:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519738</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4460" sha1="b9fopoenc9xcdm5q9h17zrxzthlqxy7" xml:space="preserve">==אַשְׁמְדַאי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אשמדאי
|הגייה=ashme'''day'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
[[קובץ:Asmodeus.jpg|שמאל|ממוזער|184px|דמותו של '''אשמדאי''' בספר הדמונולוגיה]]
# כינויו של מלך השדים ב[[דמונולוגיה]] היהודית.
#:* &quot;חושך מסביב. חזיזים וזועות, קול רעם וקול רעש – הוא קול תוהו־ובוהו, קול התוהו־הקדמוני, שנגרש לתוך גבולו במאמר יוצר־בראשית ומתפרץ בזעף כחיה־רעה לצאת מכלאו ולשטוף מקומו של עולם; הוא קול ה'''אשמדאי''', שמסרט בצפרניו, מקיש בכנפיו על שערי־צלמות ומבקש מוצא לחושך, שיצא ויכסה ארץ ומלואה.&quot; ([https://www.benyehuda.org/mos/susati.html &quot;סוסתי&quot;], [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])
#:* {{הדגשה|&quot;אמרי: אנן לא ידעינן, דילמא אשמדאי מלכא דשידי ידע. אמר להו: היכא איתיה? אמרי ליה: איתיה בטורא פלן; כריא ליה בירא ומליא ליה מיא ומיכסיא בטינרא וחתמיה בגושפנקיה, וכל יומא סליק לרקיע וגמר מתיבתא דרקיעא, ונחית לארעא וגמר מתיבתא דארעא, ואתי סייר ליה לגושפנקיה ומגלי ליה ושתי, ומכסי ליה וחתים ליה ואזיל.&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף סח, עמוד א)}}&lt;/br&gt;[ אמרו (לשלמה המלך): אנו לא יודעים, אך אולי אשמדאי מלך השדים יודע. אמר להם: היכן הוא? ענו לו: הוא בהר פלוני, כרה לו בור, מילא אותו מים, כיסה בסלע וחתם אותו בחותם; ובכל יום עולה לרקיע ולומד בישיבה של מעלה, ויורד לארץ לסיים ללמוד בישיבה של מטה; ובא לבקר את מקום חותמו, ושותה מן המים, ושוב סוגר, חותם והולך. ]
#:* &quot;מיד אמר הקב&quot;ה ל'''אשמדאי''' מלכא דשידאי, לך אצל שלמה וטול חותמו בידו ותדמה בדמותו ותשב על כסאו, באותה שעה הלך '''אשמדאי''' ונטל חותמו מידו ונדמה בדמותו.&quot; ([[w:אוצר מדרשים|אוצר המדרשים]] (אייזנשטיין), מדרש &quot;אל יתהלל&quot;, עמ' 17)
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; המתאפיין ברשעות, באכזריות או בציניות.
#:* כשביקשתי מהמוכר להפחית במחיר, מיד פרץ בצחוק '''אשמדאי''', והראה לי את הדלת החוצה.

===גיזרון===
# יש הטוענים כי מקורו של השם הוא בשורש השמי [[:קטגוריה:שמד (שורש)|שׁ־מ־ד]] (במובן השמדה), אולם רוב החוקרים מייחסים את השם לצירוף בפרסית Aeshma-Devas (המילה Aeshma פירושה כעס, Deva פירושה שד). הצירוף מופיע בכתבי הקודש של הדת הפרסית העתיקה [[w:זרתוסטרה|הזורואסטרית]] (Zoroastrisme), אך במהופך: Deva-Aeshma, ומשמש כשמו של אחד מכוחות הרע. במקורות היהודיים שמו של שד זה מופיע לראשונה ב[[w:ספר טוביה|ספר טוביה]], ומוזכר אח&quot;כ גם בתלמוד ובמדרשים.

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Asmodeus|Asmodai}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|Асмодей}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Asmodis}}
* יוונית: {{ת|יוונית|Ασμοδαίος}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Asmodeo|Asmodée}}
|
* פולנית: {{ת|פולנית|Asmodeus}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Asmodeus}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|Asmodeus}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Асмодей}}
* שבדית: {{ת|שבדית|Asmodeus}}
}}

===ראו גם===
* [[גיהנום]]
* [[מלאך]]
* [[סמאל]]
* [[שד]]
* [[שטן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אשמדאי}}
* [http://hcc.haifa.ac.il/~deamon/stories/ahmadai.html אשמדאי - אתר דמונולוגיה יהודית]

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:יהדות]]</text>
      <sha1>b9fopoenc9xcdm5q9h17zrxzthlqxy7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שליש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11057</id>
    <revision>
      <id>519885</id>
      <parentid>486009</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:05:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519885</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9450" sha1="kfrbrwe4lu0thxw433uytttkqvatxlb" xml:space="preserve">==שְׁלִישׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שליש
|הגייה=shlish
|חלק דיבר=שם־מספר
|מין=זכר
|שורש={{שרש|שׁלשׁ|שׁ־ל־שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִיל}}
|נטיות=ר' שְׁלִישִׁים; שְׁלִישׁ־, ר' שְׁלִישֵׁי־
}}
# ה[[חלק]] האחד מתוך [[שלוש]]ה חלקים שווים.
#:*{{צטבי|ויקם ויחלק כל נכסיו לשלושה חלקים. '''שליש''' נתן למלכות, '''שליש''' לבני משפחתו וקרוביו ו'''שליש''' לעניים רחוקים.|berdi/xasidim_vetzadikim.html|צדיקים וחסידים|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
#:*{{צט/משנה|אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ לְמֶחֱצָה '''לִשְׁלִישׁ''' וְלִרְבִיעַ; אֲבָל אִם אָמַר לוֹ '''שְׁלִישׁ''' מַה שֶּׁאַתָּה קוֹצֵר שֶׁלָּךְ, ...|פאה|ה|ה}}
# כל אחת משלוש תקופות שנת הלימודים.
#:* התלמיד שיפר את ציוניו ב'''שליש''' השני.

===גיזרון===
*גזור מהמילה [[שלוש#שָׁלוֹשׁ (גם: שָׁלֹשׁ)|שלוש]].

===מילים נרדפות===
* [[טרימסטר]] (2)

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|terzo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|third}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Drittel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ثُلْث}} (הגייה: תֻ'לְת')
* צרפתית: {{ת|צרפתית|tiers}}
* רוסית: {{ת|רוסית|третий}}

===ראו גם===
* [[חצי]], [[רבע]], [[עשירית]]
* [[סמסטר]], [[מחצית]], [[רבעון]]

{{שברים}}

{{שורש|שׁלשׁ}}

[[קטגוריה:מתמטיקה]]

==שָׁלִישׁ {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שליש
|הגייה=sha'''lish'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|שׁלשׁ|שׁ־ל־שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=נ' שָׁלִישָׁה; ר' שָׁלִישִׁים, שָׁלִישֵׁי־, נ&quot;ר שָׁלִישׁוֹת
}}
#{{רובד|המקרא}} שר צבא, [[גיבור]] [[מלחמה]].
#:*{{צטבי|דון מיגואל סן סלבדור עשה לו שם גדול בגבורי שרי הצבא במצור גרנדה, והמלך הרימהו למעלת '''שליש''' וראש לגדודים אחדים|avigdor/miguel.html|דון מיגואל|בן אביגדור}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר '''שָׁלִשָׁיו''' טֻבְּעוּ בְיַם סוּף|שמות|טו|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקְשֹׁר עָלָיו פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ '''שָׁלִישׁוֹ''' וַיַּכֵּהוּ בְשֹׁמְרוֹן בְּאַרְמוֹן בֵּית  הַמֶּלֶךְ|מלכים ב|טו|כה}}
#{{חזל}} [[נאמן]], [[מתווך]], [[בורר]] (ב[[בוררות]] [[זבל&quot;א]], הבורר השלישי המוסכם על הצדדים).
#:*{{צט/משנה|הַמַּשְׁלִישׁ מָעוֹת לְבִתּוֹ, וְהִיא אוֹמֶרֶת: נֶאֱמָן בַּעְלִי עָלָי, יַעֲשֶׂה הַ'''שָּׁלִישׁ''' מַה שֶׁהֻשְׁלַשׁ בְּיָדוֹ|כתובות|ו|ז}}
#:*{{צטבי|לאבא היה תפקיד שונה לגמרי בקהילה. הוא היה אדם שקט וטוב שנודע ביושרו... כשהיתה בוררות מסובכת, תמיד לקחו את אבא כ'''שָׁלִיש'''|https://benyehuda.org/read/11979#fn:502|מה שראיתי (כרך א)|יחזקאל קוטיק}}
#{{משלב|צבא}} [[קצין]] שאחראי על [[ניהול]] ו[[ארגון]] [[כוח אדם|כח האדם]] ה[[צבאי]], או שמשמש כעֵזֶר ל[[פיקוד]].
#:* &quot;מאתסון, שעד מהרה התקדם ונהיה '''שליש''' גדודי ואשר בסופו של דבר הגיע לדרגת מייג'ור ג'נרל בקבע, היה בעל המודעות הצבאית הגבוהה ביותר מבין כל הקצינים הצעירים.&quot; (&quot;אחים בקרב&quot;, סטיבן א. אמברוז)
#{{רובד|המקרא}} מידת נפח לחומרים יבשים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל '''בַּשָּׁלִשׁ''' עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם|ישעיהו|מ|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה, וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת '''שָׁלִישׁ'''|תהלים|פ|ו}}
#אחד מדרגות ה[[היררכיה]] של [[טעמי המקרא]], דרגת המפסיקים הכי נמוכה.
#:*הטעם 'תלישא גדולה' משמש '''כשליש''' לפני אחרון, אך מופיע רק כשהוא סמוך '''לשליש''' שאחריו.

===גיזרון===
{{מספור|1}} יש שגזרו מ&quot;שָׁלֹשׁ&quot;, שהוא היה השלישי במרכבה, אחרי המלך והמלכה (השווה {{מקור/תנ&quot;ך|מלכים ב|ט|כה}}). וכן נמצא באוגריתית: 𐎘𐎍𐎘 (ṯlṯ) - אחד משלשה הנמצאים במרכבת ברזל{{הערת שוליים|מ&quot;צ קדרי, מילון עברי מקראי, 'שליש', עמ' 1099.}} ובאכדית: [http://oracc.ub.uni-muenchen.de/cams/tlab/cbd/akk-x-neoass/akk-x-neoass.x0007996.html tašlīšu]. ויש שגזרו מחתית: šalli - גדול, חשוב.&lt;ref&gt;A. Cowly, A Hittite word in Hebrew, JThS 21 (1919-1920), p. 326-7. וראה עוד במאמרו של חיים רבין, [https://www.jstor.org/stable/43073741?read-now=1&amp;refreqid=excelsior%3A1972d29bdca6edeeb54a4dec071316fb&amp;seq=21#page_scan_tab_contents Hittite Words in Hebrew], Orientalia Vol. 32, No. 2, 1963, עמוד 21-22.&lt;/ref&gt;
{{מספור|2}} השָליש נבחר כצד שלישי לתווך בין שני אנשים.&lt;br/&gt;
{{מספור|4}} שיעור השָליש הוא שְליש ה[[איפה#אֵיפָה|אֵיפָה]].

===צירופים===
* [[שליש אישי]] (1)
* [[בדמעות שליש]] (4)

===נגזרות===
* [[שלישות]]

===מילים נרדפות===
* [[אדיוטנט|אַדְיוּטַנְט]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|adjutant}}
* ערבית: {{ת|ערבית|يَاوِر}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חיל השלישות|ויקיפדיה 2=טעמי המקרא}}

[[קטגוריה:טעמי המקרא]]

==שָׁלִישׁ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שליש
|הגייה=sha'''lish'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש3|שׁ|ל|שׁ}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר׳ שָׁלִשִׁים
}}{{תמונה|Matteo Rosselli - The Triumph of David - WGA20085.jpg|נגינה בשליש, &quot;נצחונו של דוד&quot; ציורו של מתאו רוסלי מהמאה ה-17}}
#{{רובד|המקרא}} [[כלי נגינה]] קדום – יש הסבורים כי דמוי [[עוד#עוּד|עוּד]] בעל שלושה [[מיתר]]ים, [[פעמון]] משולש או [[משולש]] (כמו בהגדרה הבאה).
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי בְּבוֹאָם, בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל (לשור) לָשִׁיר וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה '''וּבְשָׁלִשִׁים'''.|שמואל א|יח|ו}}
# [[כלי נגינה]] ממשפחת [[כלי הקשה|כלי ההקשה]] (אידיופוניים-הקשה). עשוי [[מוט]] מתכת (לרוב [[פלדה]]) מכופף לצורת [[משולש]] (פתוח או סגור), לעתים מושחלות בו [[טבעת|טבעות]] מתכת קטנות ועליו [[הקיש|מקיש]]ים במוט מתכת או פטיש עץ קטן.

===גיזרון===
* יתכן שמקורו במילה האוגריתית: 𐎘𐎍𐎘 (ṯlṯ) - מתכת, ופירושו כלי מתכת לנקישה.{{הערת שוליים|מ&quot;צ קדרי, מילון עברי-מקראי, 'שָׁלִשִׁים', עמ' 1106.}}

===מילים נרדפות===
* [[משולש]] (2)

===תרגום===
====2====
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Triangolo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Triangle}}
* יפנית: {{ת|יפנית|トライアングル}}
* סינית: {{ת|סינית|三角铁}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Triángulo}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Trójkąt}}
* פרסית: {{ת|פרסית|مثلث}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Triangle}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Треугольник}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=משולש (כלי נגינה)|ויקישיתוף=Category:Triangle (instrument)
|שם ויקישיתוף=משולש (הגדרה 2)}}
* יואל בריל, [https://www.daat.ac.il/daat/tanach/tarshimim/zmirot1-2.htm זמירות ישראל:שמות כלי הנגון ותבניתם], אתר &quot;דעת&quot;.

{{שורש|שׁלשׁ}}
[[קטגוריה:כלי נגינה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
===סמוכין===</text>
      <sha1>kfrbrwe4lu0thxw433uytttkqvatxlb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מכר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11215</id>
    <revision>
      <id>520379</id>
      <parentid>516880</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:12:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520379</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9568" sha1="aw0otnhg3fhwkiz49j5ddgztvk23kfu" xml:space="preserve">{{חסר|מִכֵּר}}
{{פירוש נוסף|אחר= מילה אידישאית מַכֶר|ראו=[[מאכער]]}}
==מָכַר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=מכר
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|כ|ר|גזרה=השלמים}}
|בניין=קל}}
# [[החליף]] דבר־מה שב[[בעלות]]ו לאחר ב[[תמורה]] ל[[כסף]] או שווה־כסף.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכִי־יִגֹּף שׁוֹר־אִישׁ אֶת־שׁוֹר רֵעֵהוּ, וָמֵת – '''וּמָכְרוּ''' אֶת־הַשּׁוֹר הַחַי, וְחָצוּ אֶת־כַּסְפּוֹ; וְגַם אֶת־הַמֵּת יֶחֱצוּן.|שמות|כא|לה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה אִם־לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ – וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, '''וּמָכֹר''' לֹא־'''תִמְכְּרֶנָּה''' בַּכָּסֶף; לֹא־תִתְעַמֵּר בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ.|דברים|כא|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתָּבֹא וַתַּגֵּד לְאִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר – לְכִי '''מִכְרִי''' אֶת־הַשֶּׁמֶן, וְשַׁלְּמִי אֶת־נִשְׁיֵךְ; וְאַתְּ וֻבָנַיִךְ תִחְיִי בַּנּוֹתָר.|מלכים ב|ד|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֹּה אָמַר יהוה – עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ; עַל '''מִכְרָם''' בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם.|עמוס|ב|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|סָדִין עָשְׂתָּה, '''וַתִּמְכֹּר'''; וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.|משלי|לא|כד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ, מְבִיאִים דָּאג וְכָל־מֶכֶר; '''וּמֹכְרִים''' בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה, וּבִירוּשָׁלִָם.|נחמיה|ה|ח}}
# {{בהשאלה}} מסר מישהו שהיה תחת השגחתו או אמונו לידי אויב.
#:* {{צט|וַיִּחַר־אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד־שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם, '''וַיִּמְכְּרֵם''' בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב, וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם|שופטים ב יד}}

===גיזרון===
*{{לועזית|אכדית}} {{אכדית|7806|makāru}}. הדמיון למילה [[מחיר]]  מקרי .{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/spelling/mekhir.php|כותרת=מחיר ומכירה|שם האתר=השפה העברית}}}}
* מצרית-קדומה mḫr ; הגייה-מֶ-כֵרּ . בהוראת [[מחסן]]-מזון , [[אסם]]. נגזרת של (מֶכֵר-אֻ, [https://simondschweitzer.github.io/aed/74680.html  mḫr.w]) בהוראת [[אספקה]] . &lt;hiero&gt;m-a:Xr-r:pr&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
*[[מכר קרח לאסקימואים]]
*[[מכר לוקשים]]
*[[מכר את נשמתו לשטן]]

===נגזרות===
*[[מכור]]
*[[מכירה]]
*[[ממכר]]

===ניגודים===
* [[קנה#קָנָה|קנה]], [[רכש#רָכָשׁ|רכש]] (1)

===מילים נרדפות===
*[[סחר#סָחַר|סָחַר]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|vendere}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|menjual}}
*אירית: {{ת|אירית|díol}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|መሸጥ}} (תעתיק: mäšäṭ)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sell}}
*אספרנטו {{ת|אספרנטו|vendi}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|վաճառել}} (תעתיק: vačaṙel)
:::{{ת|ארמנית|ծախել}} (תעתיק: caxel)
*בסקית: {{ת|בסקית|saldu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|გაყიდვა}} (תעתיק: gaq̇idva)
:::{{ת|גרוזינית|ვაჭრობა}} (תעתיק: vač̣roba)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|verkaufen|vertreiben}}
*דנית {{ת|דנית|sælge}}
*הודית: {{ת|הודית|बेचना}} (תעתיק: becnā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|verkopen}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|elad|árusít}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|bán}}
*ולשית: {{ת|ולשית|gwerthu}}
*טגלית: {{ת|טגלית|magbili|ibenta}}
*טורקית: {{ת|טורקית|satmak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πουλάω}} (תעתיק: pouláo)
*יידיש: {{ת|יידיש|פֿאַרקויפֿן}}
*יפנית: {{ת|יפנית|売る}} (תעתיק: uru)
*כורדית: {{ת|כורדית|firotin}}
*לטינית: {{ת|לטינית|vendō}}
*מלאית: {{ת|מלאית|menjual}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|selge}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kuuza}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|vender}}
*ערבית: {{ת|ערבית|باع}} (תעתיק: בָאעַ)
:::{{ת|ערבית|شرى}} (תעתיק: שַׁרָא)
*פולנית: {{ת|פולנית|sprzedać}}
*פורטודגלית: {{ת|פורטוגלית|vender}}
*פינית: {{ת|פינית|myydä}}
*פרסית: {{ת|פרסית|فروختن}} (תעתיק: פֻרוּחְ'תַן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|prodat}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|vendre}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|팔다}} (תעתיק: palda)
*רומנית: {{ת|רומנית|vinde}}
*רוסית: {{ת|רוסית|продать}} (תעתיק: prodátʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|sälja}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ขาย}} (תעתיק: kǎai)
}}{{תר-סוף}}
===ראו גם===
*[[השאיל]]
*[[הלוה|הלווה]]
*[[השכיר]]
*[[נתן]]
*[[מהר#מֹהַר|מוהר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מכירה}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|מכר}}

==מַכָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מכר
|הגייה=ma'''kar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|כ|ר|גזרה=חפ&quot;נ}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַכָּרִים; נ' מַכָּרָה, נ&quot;ר מַכָּרוֹת}}
# אדם אשר פוגשים אותו לעתים אך שלא נקשרים עמו קשרי ידידות עמוקים.
#:* אנחנו לא ידידים, רק '''מכרים''' של &quot;שלום־שלום&quot;.
#:* {{צט|וְעַתָּה אַל־תִּקְחוּ־כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי־לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ|מלכים ב יב ח}}

===ניגודים===
* [[זר]], [[נכרי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|acquaintance}}

===ראו גם===
* [[מודע]]&lt;!---מקראית---&gt;
* [[חבר]]
* [[ידיד]]
* [[מקרב|מקורב]]
* [[עמית]]
* [[רע#רֶעַ|רֶעַ]]
* [[קרוב|קָרוֹב]]

{{שורש|נכר}}

==מֶכֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מכר
|הגייה='''me'''kher
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|כ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' מְכָרִים; מֶכֶר־, ר' מִכְרֵי־
}}
# הסכם הדדי על העברת בעלות של קנין, בתמורה לתשלום מסוים.
#:* {{הדגשה|יש לחלק בין מכר לחזקה דגבי מכר ודאי לא אמר דקנה קרקע אם אינן רצופין|([[s:בבא בתרא לו ב#תוספות|תוספות על בבא בתרא לו ב]])}}
# סחורה, טוּבים למכירה.
#:* {{צט|וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים דָּאג וְכָל־'''מֶכֶר''' וּמוֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם|נחמיה יג טז}}
# מחיר, ערך.
#:* {{צט|אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים '''מִכְרָהּ'''|משלי לא י}}

===צירופים===
* [[סחר מכר]]
* [[רב מכר]]
* [[שטר מכר]]

===ניגודים===
* [[הקדש]], [[מתנה]] (1)
===מידע נוסף===
* בכתבים תימניים מנוקדת המילה החז&quot;לית '''מְכָר'''.
===ראו גם===
* [[ממכר]]
* [[מסחר]]
* [[מקח]]
* [[רכש#רֶכֶש|רֶכֶש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיטקסט=ביאור:מכר}}

{{שורש|מכר}}

==מֻכָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מוכר
|הגייה=mu'''kar'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|כ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מֻקְטָל}}
|נטיות=ר' מֻכָּרִים, נ' מֻכֶּרֶת, נ&quot;ר מֻכָּרוֹת
}}
# ידוע, קל לזיהוי.
#:*{{הדגשה|פותחים את הדלת,  נכנס אברך '''מוכר''' להם,  סרסור לכל דבר שבעולם|[https://benyehuda.org/perets/menorat_haxanuka.html &quot;מנורת החנוכה&quot;], [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]]}}
#:* שר הביטחון '''מוכר''' בממשלה.

===גיזרון===
*צורת בינוני סביל של  הפועל [[הכיר]].

===מילים נרדפות===
* [[ידוע]]

===ניגודים===
*[[זר]]
*[[מוזר]]
*[[משונה]]

===ראו גם===
* [[נכר]]
* [[אקזוטי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|familiar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|معروف}}
* רוסית: {{ת|רוסית|известный}}

{{שורש|נכר}}</text>
      <sha1>aw0otnhg3fhwkiz49j5ddgztvk23kfu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לא היו דברים מעולם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11297</id>
    <revision>
      <id>519888</id>
      <parentid>410522</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:07:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519888</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1474" sha1="bgmlouqncjv92kxstb60ijcawasv6as" xml:space="preserve">==לא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם==
# המעשה לא התרחש, הדבר לא קרה.
#:* כאשר אני וחברי הלכנו ברחוב הוא אמר שנפלה לו בזה הרגע כרטיסיית האוטובוס וכאשר חיפשנו ולא מצאנו הבנתי ש'''לא היו דברים מעולם'''.
#:* וְאוּלַי '''לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם''' / אוּלַי / מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגָּן&quot; ([https://www.benyehuda.org/rachel/Rac064.html &quot;וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים...&quot;,] [[w:רחל המשוררת|רחל]])

===מקור===
* הביטוי מופיע בתלמוד מספר פעמים, למשל: {{צט/ירושלמי הלכה|תני: אדם שאמר לחבירו: תן לי מנה שאתה חייב לי. אמר לו: לא היו דברים מעולם. הלך והביא עדים שחייב לו חמשים זוז|בבא מציעא|א|א}}.

=== ביטויים קרובים ===
* [[לא היה ולא נברא]]
* [[לא דובים ולא יער]]
* [[לא מיניה ולא מקצתיה]]
* [[עורבא פרח]]

===ראו גם===
* [[להד&quot;ם]]
* [[לא יקום ולא יהיה]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>bgmlouqncjv92kxstb60ijcawasv6as</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>החל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11300</id>
    <revision>
      <id>519747</id>
      <parentid>475634</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:10:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519747</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1986" sha1="lr2uv307q9tnwgchwbepqu8gm0m3xml" xml:space="preserve">==הֵחֵל {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=החל
|שורש וגזרה={{שרש|חלל א|ח־ל־ל &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}, [[גזרת ע&quot;ע]]
|בניין=הפעיל
}}
# פתח במלאכה, התחיל.
#:* בניית הפירמידה '''החלה''' במאה השנייה לפני הספירה.
#:*&quot;עָלַי '''לְהָחֵל''' וְלִדְרשׁ/ וּבְיַד אֱלֹהִים לְהַשְׁלִים&quot; ([https://benyehuda.org/hanagid/mish_23.html &quot;אֵיךְ לֹא&quot;], [[w:ר' שמואל הנגיד|ר' שמואל הנגיד]])
#:* {{הדגשה|&quot;וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן&quot;|(בראשית מד, יב)}}
# {{מקרא}} גרם ל־.
#:* {{הדגשה|&quot;וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא־יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;|(בראשית, יא, ו)}}

===מילים נרדפות===
* [[התחיל]]

===ניגודים===
* [[גמר#גָּמַר|גמר]]
* [[סים#סִיֵּם|סיים]]

===ראו גם===
* [[פצח#פָּצַח|פצח]]

{{שורש|חלל א}}

==הֵחֵל {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=החל
|שורש וגזרה={{שרש|חלל ב|ח־ל־ל &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}, [[גזרת ע&quot;ע]]
|בניין=[[הפעיל]]
}}
# {{מקרא}} פגע בקדושה.
#:*{{הדגשה|&quot;אִישׁ כִּי־יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ־הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל־נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל־הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה&quot;|(במדבר ל, ג)}}

===מילים נרדפות===
* [[חלל#חִלֵּל|חילל]]

{{שורש|חלל ב}}

{{קצרמר}}</text>
      <sha1>lr2uv307q9tnwgchwbepqu8gm0m3xml</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>על</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11367</id>
    <revision>
      <id>520183</id>
      <parentid>501266</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:42:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520183</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10793" sha1="1pwjceo5uq0tafzmrmy32ttjy1ycgh1" xml:space="preserve">==עַל (סופית: עָל)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=על
|הגייה=al
|חלק דיבר=מילת יחס (1-6,8)&lt;/br&gt;תואר, מילת יחס (7,9)&lt;/br&gt;תחילית, סופית (10)
|מין=
|שורש={{שרש3|ע|ל|ה}}
|דרך תצורה=
|נטיות=עֲלֵי־; עָלַי, עָלֶיךָ, עָלַיִךְ, עָלָיו, עָלֶיהָ, עָלֵינוּ, עֲלֵיהֶם
}}
# ש[[בסיס]]ו [[מורם]] יחסית ל[[קדקד]]ו של אחר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ '''עַל''' הָרֵי אֲרָרָט.|בראשית|ח|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם '''עַל'''-שִׁכְמָם.|שמות|יב|לד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל '''עַל'''-פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.|תהלים|א|ג}}
#:* המנורה מונחת '''על''' השולחן.
# לגבי, באשר, ביחס ל־, העניין המדובר (בפתיחת מושא עקיף).
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה '''עַל''' שְׁנֵי סָרִיסָיו '''עַל''' שַׂר הַמַּשְׁקִים '''וְעַל''' שַׂר הָאוֹפִים.|בראשית|מ|ב}}
#:* המורה סיפר לתלמידיו '''על''' מנהגי חג הסוכות.
#:* המפקד ציווה '''על''' פקודיו לעמוד בשלשות.
# משום, בגלל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|ויוסיפו עוד שנוא אותו '''על''' חלומותיו '''ועל''' דבריו|בראשית|מה|ו}}
#:*{{הדגשה|&quot;מי גרם לו להביא כל הקללות האלה '''על''' שלא נתן פרוסה לעני&quot;|(מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, נוסחא ב, פרק יד)}} 
#:* אני אחזיר לך טובה '''על''' כך.
#{{בהשאלה|5}} {{משלב|רשמי}} ('''עליו ל־[מקור]''') הוא [[נדרש]] ל־; מ[[חובה|חובתו]] ל־
#:*{{צט/משנה|הֲרֵינִי כָּזֶה, הֲרֵינִי מְסַלְסֵל הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל, הֲרֵי '''עָלַי''' לְשַׁלַּח פֶּרַע, הֲרֵי זֶה נָזִיר.|נזיר|א|א}}
#:* בכניסה לאולם '''עליכם''' להציג תעודת זהות.
#{{משלב|עממי}} ('''עליו''') ב[[אחריות]]ו, הוא [[דאג|דואג]] לכך.
#:*{{צט/משנה|וְכֹהֵן שְׁשָּׂכַר פָּרָה מִיִּשְׁרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁמְּזוֹנוֹתֶיהָ '''עָלָיו''', לֹא יַאֲכִילֶנָּה כַרְשִׁינֵי תְרוּמָה.|תרומות|יא|ט}}
#:*{{צט/משנה|[[W:המוציא מחברו עליו הראיה|הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ '''עָלָיו''' הָרְאָיָה]].|בבא קמא|ג|יא}}
#:*{{צט/משנה|הֲרֵי '''עָלַי''' זָהָב, לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר זָהָב; כֶּסֶף, לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר כָּסֶף.|מנחות|יג|ד}}
#:*{{צט/משנה|הוּא הָיָה אוֹמֵר, לֹא '''עָלֶיךָ''' הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה.|אבות|ב|טז}}
# [[יחד]] עם, [[כולל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ '''עַל''' כְּרָעָיו '''וְעַל''' קִרְבּוֹ.|שמות|יב|ט}}
#:* התהלכנו בעיר '''על''' שלל שווקיה.
# מציין פעולת [[כפל]].
#:*{{צט/משנה|הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר, בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת '''עַל''' שֵׁשׁ; בַּיִת קָטָן, שֵׁשׁ '''עַל''' שְׁמוֹנֶה; גָדוֹל, שְׁמוֹנֶה '''עַל''' עֶשֶׂר; טְרַקְלִין, עֶשֶׂר '''עַל''' עֶשֶׂר.|בבא בתרא|ו|ד}}
#:*בלוח שחמט יש שמונה '''על''' שמונה משבצות.
# {{הקשר|מתמטיקה}} מכסה את כל איברי [[קבוצה|קבוצת]] [[טווח]]. כל איבר בטווח הוא [[תמונה]] של לפחות איבר אחד ב[[תחום]].
#:*הפונקציה המתאימה לכל אדם את לאומו היא פונקציה '''על''', כי כל לאום מורכב מלפחות אדם אחד.
#:*פונקציה המתאימה לכל מספר שלם את העוקב שלו היא פונקציה מהשלמים '''על''' עצמם.
# {{הקשר|קומבינטוריקה}} [[פעולה]] [[קומבינטורי]]ת הסופרת את מספר הדרכים לבחור עצמים מתוך [[קבוצה]].
#:*מספר הדרכים לבחור שלושה קלפים מחפיסת קלפים הוא 52 '''על''' 3, כלומר 22,100 דרכים.
# &lt;small&gt;תחילית או סופית&lt;/small&gt; דבר נשגב, עילאי, שמעבר לרגיל, סופרליטיבי.
#:*{{צטבי|...וישראל שנהרס לכאורה לעולמי־עד מוצא כוח '''עַל'''־אנושי – פלא שלא נשמע כמותו – להשפיע השפעה מכרעת על התפתחותה הרוחנית של ממלכת פרס האדירה.|xayut/besod_ami_001.html|נאום פתיחה|צבי פרץ חיות}}
#:* סופרמן, ספיידרמן ובאטמן הם גיבורי־'''עָל''' מפורסמים שמקורם בחוברות קומיקס.

=== גיזרון ===
* אוגריתית: על; כנענית: על, עלת; ארמית: עַל; ערבית: {{ערבית|عَلَى|ﬠַלַא}}.

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אין נחתום מעיד על עיסתו]]
*[[אל על]]
*[[אף על פי כן]]
*[[ארבע על ארבע]]
*[[בעל כרחו]]
*[[בעל פה]]
*[[גבור על|גיבור על]]
*[[הלך על כל הקופה]]
*[[על אודות]]
*[[על אדם]]
*[[על חמצן]]
*[[על אחת כמה וכמה]]
*[[על אף]]
*[[על בטוח]]
*[[על גופתי המתה]]
*[[על חשבון|על חשבונו]]
**[[על חשבון הבית]]
*[[על החיים ועל המוות]]
*[[על טבעי]]
*[[על יד]]
*[[על ידי]]
*[[על כל פנים]]
*[[על כן]]
*[[על לא דבר]]
*[[על מנת]]
*[[על רגל אחת]]
*[[על סמך]]
*[[על בריו|על בוריו]]
*[[על פי]]
*[[על פני]]
*[[על פני האדמה]]
}}

===ניגודים===
* [[תחת]] (1)
* [[חד חד ערכי]] (8)
===תרגום===
'''הימצאות במצב עליון:'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|upon|above|over|on}}
'''לגבי:'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|about|regarding}}
'''בגלל:'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|because of|due to|on account of}}
'''יחד עם:'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|with|including}}
'''תכונה מתמטית''':
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Surjective}}
'''נשגב, עילאי:'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|super}}

[[קטגוריה:מילות יחס]]
[[קטגוריה:מיליות]]

==עֹל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עול
|הגייה=ol
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ל|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' עֻלִּים; עֹל־, ר' עֻלֵּי־
}}
[[תמונה:AncientPlough.jpg|left|thumb|184px|חלקי המחרשה בתקופת המשנה והתלמוד: (1) עול (2) יצול (3) בורך (4) חרב (5) יתד]]
# [[מוט]] המשמש לרתום צמד בקר למחרשה; אל מוט זה מתחבר ה[[יצול]]. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך| וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ '''עֹל'''|במדבר|יט|ב}}.
#:* {{הדגשה|&quot;הנוגע '''בעול''' ובקטרב... אפילו בשעת מלאכה - טהור&quot;|(משנה, מסכת כלים, פרק כא, משנה ב)}}
#:* {{הדגשה|&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת '''עֻלְּכֶם''' וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת&quot;|(ויקרא כו, יג)}}
# {{בהשאלה}} [[משא]] כבד, דבר מעיק.
#:* &quot;בא [משה] לפני המלך ואמר: אם תעבוד בבני־גושן כל הימים מבלי לתת להם נופש ומרגוע, אז יכרעו כולם תחת '''עול''' העבודה ויהיה כל הטורח עליך ועל עמך&quot; ([https://www.benyehuda.org/berdi/miymey_moshe_egypt.html &quot;ממצרים ומים סוף&quot;,] [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]])
#:* {{הדגשה|&quot;וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם '''עֹל''' כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל '''עֻלְּכֶם'''; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים&quot;|(מלכים א יב, יא)}}

===גזרון===
*1: המילה מופיעה בכנענית עתיקה בתעתיק אכדי כ‏־ḫu-ul-lu&lt;ref&gt;מכתב א&quot;ע 296 שו' 36–39, ראו אסתר הבר, [https://www.jstor.org/stable/23979174 ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה], '''שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום''' כ&quot;ג, 2014, עמ' 112&lt;/ref&gt; (ב[[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]). ערבית: {{יוניקוד|غُلّ|}} (קולר לאסיר). 
*2+1: ערבית: השורש ע-ו-ל (ع و ل) ‎[https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B9%D8%A7%D9%84#Arabic عَالَ] (בהגייה עַאלַ) כפועל במשמעויות של לתת, להעניק אך גם במשמעות של להיות נטל, להשתלט.

===צירופים===
* [[נשא על|נשא עול]]
* [[פרק על|פרק עול]]
* [[הכביד את עלו|הכביד את עולו]]

===מילים נרדפות===
*[[משא#מַשָֹא|מַשָֹא]]

===תרגום משמעות 1===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|yoke}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نير}}

===תרגום משמעות 2===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|burden}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حَمْل|عِبء}}

===ראו גם===
* [[מוסרה]]
* [[מחרשה]]
* [[יצול]]
* [[ברך|בורך]]
* [[חרב]]
* [[יתד]]

[[קטגוריה:חקלאות]]</text>
      <sha1>1pwjceo5uq0tafzmrmy32ttjy1ycgh1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חפרפרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11368</id>
    <revision>
      <id>520479</id>
      <parentid>495836</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:52:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520479</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9217" sha1="slgeo4q7xfst5tslsb4m0p4r75hnxme" xml:space="preserve">==חֲפַרְפֶּרֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חפרפרת
|הגייה=khafar'''pe'''ret
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|חפר א|ח־פ־ר &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטַלְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' חֲפַרְפָּרוֹת; חֲפַרְפֶּרֶת־, ר' חֲפַרְפְּרוֹת־
}}
[[תמונה:Talpa europaea MHNT.jpg|left|thumb|184px|חפרפרת מצויה]]
[[תמונה:Blindmaus-drawing.jpg|left|thumb|184px|חפרפרת (2) - חֹלד]]
# {{רובד|ח}} [[יונק]] מסדרת אוכלי החרקים, בעל פרווה עבה ועיניים קטנות שראייתן קלושה, והוא מבלה את רוב חייו ב[[מחילה|מחילות]] [[תת קרקעי]]ות שהוא [[חפר|חופר]] בעצמו.
#:* {{צטבי|פה נטמן הממזר כ'''חפרפרת''' במחילת עפר!|mos/book_of_beggars.html|ספר הקבצנים|מנדלי מוכר ספרים}}
#:* {{צטבי|ואנשים כנמלים יחטטו בבטן האדמה ויחפרו בעומק מחלת עפר ותעלה.  – 'מה הדבר אשר אתם עושׂים, '''חפרפרות''' בעלי שתים!?' – תעלה אנחנו חופרים [...]|yalag/yalag_396.html|מתנובת שדי|י&quot;ל גורדון}}
#{{משלב|עממי}} [[מכרסם]] [[עיוור]] החי ב[[מחילה|מחילות]] שהוא [[חפר|חופר]] באדמה, מֵרים [[תלולית|תלוליות]] [[עפר]] אופייניות וניזון משרשי הצמחים.
#:*בחוץ ניגפו רגליו בתלולית של '''חפרפרת''' שעשתה בגינתו את מעשיה החתרניים. (רומן רוסי, מאיר שלו).
#:*{{צטשיר|שמה בין תלי־'''חפרפרת''' / אלף רקפות כל אחד ספר.|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}1048|הטיול הקטן|נעמי שמר}}
# {{בהשאלה}} [[מרגל]] ה[[השתל|מושתל]] בקרב ארגון או גוף במטרה לרכוש את [[אמון]] החברים בו וכך להשיג מהם [[מידע]] [[סודי]].
#:* [[w:אלי כהן|אלי כהן]] נחשב ל'''חפרפרת''' המוצלחת ביותר שישראל השתילה במדינת־אויב.
#:* המדינה כולה רעשה לאחר חשיפת ה'''חפרפרת''' בשורות המוסד.

===גיזרון===
* געז, &quot;פֵלפָאל&quot; - ([https://journals.pan.pl/Content/85558/mainfile.pdf?handler=pdf fəlfal]) בהוראת חפלפלת (חפרפרת)
* בספר ישעיהו נכתב: {{צט/תנ&quot;ך|בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת '''לַחְפֹּר פֵּרוֹת''' וְלָעֲטַלֵּפִים|ישעיהו|ב|כ}}. פרשנים רבים פירשו את הביטוי כאילו היה תיבה אחת: &quot;לחפרפרות&quot;, כלומר: הפסוק מדבר על השלכת הצלמים לחפרפרות ולעטלפים (דרי המערות). לפי פירושים אלה, המילה &quot;לחפרפרות&quot; באה מהשורש ח־פ־ר, כלומר: חיות החופרות (ועיינו עוד בסעיף &quot;פרשנים מפרשים&quot;). ב[[w:המגילות הגנוזות|מגילות הגנוזות]] התיבה מופיעה כ&quot;לחפרפרים&quot; (במילה אחת). תושבי אירופה המכירים את החפרפרות וש[[w:וולגטה|הוולגטה]] נכתבה בידם תרגמו (talpas), וכך גם רש&quot;י, ראה להלן. המיון המדעי בעברית אימץ את הזהוי הזה. חפרפרות אינן מצויות בארץ־ישראל, ולכן גם אם יש לקרוא את הביטוי כמילה אחת, הוא מתייחס אולי לחולד ולא לחיה המזוהה עם החפרפרת כיום. תרגומים עתיקים אחרים פירשו את הביטוי אחרת. טור סיני וחוקרים אחרים זיהו את ה&quot;חפר פרות&quot; המקראי עם עטלפי הפירות, וניתח את המילה כמורכבת מהמילה &quot;חפר&quot; (במשמעות &quot;לחפש&quot;, ראו [[חפר#חפר_א|חפר א 2]]) ומהמילה &quot;פֵרות&quot; - מחפשי הפירות.
*במאמר אחר גורס נ.ה טורטשינר כי יתכן ובתחילה הועתק השם הארמי: &quot;עטלפא&quot; בצורה פונטית (עפ&quot;י השמיעה) באותיות יווניות או לטיניות-a)talpa), מעתיקי מקרא מאוחרים שנתקלו בדבר חשבו שמדובר בפירוש למילה, ולא כפי שהיתה - העתקה פונטית. [[w:תיאודוטיון|תיאודוטיון]] הנאמן למסורת הרבנית מעתיקה באותיותיה: אפרפרות (αφαρφαρωτ) וניכר שלא ידע את פירושה. תרגום יונתן: מפרש &quot;עטלף&quot; = &quot;לטעותא&quot; . הסורי:סריקותה (לשווא) . [[w:סומכוס|סומכוס]] מעתיק ומפרש בהגיית: אַקרפִּיאס ([https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%B1%CE%BA%CE%B1%CF%81%CF%80%CE%AF%CE%B1%CF%82 ακαρπίας]) עקר,חסר פירות,חסר זרעים וגם בהוראת &quot;יבול אכזב&quot;. נראה שמתרגמים עד-כה נטו לפרש &quot;לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים&quot; כאילו והכוונה לחסר-פרות,אולם גם אפשרויות אלה נדחות . לבסוף מגיע טורטשינר למסקנה כי יתכן שתיבות &quot;עטלף&quot;(בסורית מתורגם:חפרדודא,פרחדודא, בעברית שבוש של תיבת עלטה) ו&quot;חפרפרות&quot; שובשו, ומלכתחילה כוונו באופן כללי על כל מה ש'''מרחף ופורח בעלטה'''. וכנראה שהפסוק מדבר על אותו יום בו יוציאו בני האדם באופן כללי, ממיטב ממונם לעבודת הארעי,שמרחף בעלטה (בדמדמומים).

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י: &quot;לחפור פירות - צלמי עבודה זרה בדמות חפרפרות, מיני שרצים שחופרין הארץ שקורין טלפ&quot;ש בלע&quot;ז.&quot;
* מצודת ציון: &quot;לחפר פרות - פתרונו כמו מלה אחת והוא מלשון חפירה ונכפלה העי&quot;ן והלמ&quot;ד הפעל, לומר: בחפירות עמוקות, כמו אדמדם שפירוש אדום ביותר וכן ירקרק והדומות.&quot;
* מצודת דוד: &quot;לחפור פרות - מוסב על מלת ישליך, לומר: האלילים ישליך אל החפירות העמוקות.&quot;
* קאסוטו: &quot;לחפר פרות - כאילו מלה אחת, לחפרפרות, בעלי חיים הנקראים כן משום שהם חופרים באדמה.&quot;

===מילים נרדפות===
* [[חלד#חֹלֶד|חולד]] (2)
* [[סוכן סמוי]] (3)
* [[גיס חמישי]] (3)

===תרגום===
==== 1 ====
{{ע|2|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|talpa}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mole}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|talpo}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|къртица}} (תעתיק: kǎrtica)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Maulwurf}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|topo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خلد}} (תעתיק: חֻ'לְד)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|taupe}}
* רוסית: {{ת|רוסית|крот}} (תעתיק: krot)
}}
==== 2 ====
{{ע|2|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|spalace}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mole rat}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|Слепи кучета}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|mole}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خلد}} (תעתיק: חֻ'לְד)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|rat-taupe}}
* רוסית: {{ת|רוסית|слепыш}} (תעתיק: slepýš)
}}

==== 3 ====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mole}}

===מידע נוסף===
* יש נטייה להתבלבל בין חיה זו לבין ה[[חלד#חֹלֶד|חולד]], אך מדובר בחיות שונות: החפרפרת מסוגלת לראות וניזונה מחרקים, ואילו החולד עיוור וניזון מצמחים (ולכן מזיק לגידולים חקלאיים). כמו־כן החולד מצוי בארץ־ישראל והחפרפרת איננה.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חפרפרת|ויקישיתוף=Category:Talpa|שם ויקישיתוף=חפרפרות|ויקימינים=Talpa}}
*{{הארץ|אילון גלעד|מאיפה צצה החֲפַרְפֶּרֶת והאם יש בכלל חיה כזו בישראל?|.premium-1.2820522?fbclid{{=}}IwAR3-uyKVoZQQWCj96XnjgE7LOL6Dw-LnCwJJyCrVpguW_eNtu8EP6Wq0DHk|13/01/2016}}
* [https://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra132.pdf הַחֹלֶד, לַחְפֹּר פֵּרוֹת], אלקנה ביליק, ‫ בית מקרא 25, א (תש&quot;ם), עמ' 70–73.
*[https://www.jstor.org/stable/24360551 לחפר פרות ולעטלפים], שאול ליברמן, לשוננו כט (תשכ&quot;ה), עמ' 132–135

{{שורש|חפר א}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:יונקים]]</text>
      <sha1>slgeo4q7xfst5tslsb4m0p4r75hnxme</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כמתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11374</id>
    <revision>
      <id>520309</id>
      <parentid>454381</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:36:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3111" sha1="crnlui5khz0euysi258hs0kr64ohwlp" xml:space="preserve">==כֻּמְתָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כומתה
|הגייה=kum'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}}
|נטיות=כֻּמְתַּת־; ר' כֻּמְתּוֹת
}}
[[תמונה:Yaacov Amidror.jpg|left|thumb|184px|האלוף עמידרור חבוש כומתה.]]
# [[כובע]] עגול ושטוח הנחבש לרוב על ידי חיילים בצבא.
#:* &quot;חייל במדים יישא '''כומתה''' מתחת לכותפת השמאלית של החולצה, של האפודה או של המעיל, לפי העליון שבהם. ה'''כומתה''' תהיה בצבע חילי, עם סמל החיל בו הוא משרת.&quot; (פקודת מטכ&quot;ל 33.0501)
#:* &quot;אף הוא הסיר את כובעו השעיר, ונשאר יושב ב'''כומתה''', אבל ה'''כומתה''' המעוכה, ה'''כומתה''' של ייתור החייטים, נראתה כחדשה, כ'''כומתה''' עשירה, כ'''כומתה''' של הגביר נחמן שטיינהרץ, גאוותנית, צווחת: &quot;אני ואפסי עוד&quot;, כ'''כומתות''' של יהודים חשובים, שיושבים וסועדים במשתה חתונה בין הפרקים של בשר ודגים...&quot; ([https://www.benyehuda.org/sokolov/009.html &quot;נפוליון מן הגטו&quot;], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]])

===גיזרון===
* לשון חז&quot;ל בארמית: {{הדגשה|&quot;מאי לאו - אתפילין? - אמר רב פפא: לא, אכומתא וסודרא.&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף טו, ע&quot;א)}}. ו[[פירש&quot;י]]: &quot;שיהא ראשו מגולה מכומתא וסודרא, אבל תפילין מניח&quot; (שם), וכן: &quot;לכומתא וסודרא חזו, כשבני אדם עייפין בימות החמה נוטלין כובעיהן וסודרן מראשיהן עד שיפוח הרוח בהן&quot; (עירובין פד, ע&quot;ב). את הכומתא (הכיפה) היו מניחים על הראש מתחת ל[[טורבן]] ([[סודר]]). כומתאי - כובעי (רש&quot;י שבת קמז, א)

===צירופים===
* [[מסע כמתה|מסע כומתה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|berretto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|beret}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Baskenmütze|Barett}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|boina}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|بيريه|قبعة}}
* פולנית: {{ת|פולנית|kaszkiet}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|béret}}
* רוסית: {{ת|רוסית|берет}}
}}

===ראו גם===
* [[כיפה]]
* [[מגבעת]]
* [[מצנפת]]
* [[קסקט]]
* [[תרבוש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כומתה|ויקישיתוף=beret|שם ויקישיתוף=כומתה}}

[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:פריטי לבוש]]
[[קטגוריה:כיסויי ראש]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>crnlui5khz0euysi258hs0kr64ohwlp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גשם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11560</id>
    <revision>
      <id>520239</id>
      <parentid>498646</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:02:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8619" sha1="h21yhiu746g61fzcnnbvdc533ta0lpd" xml:space="preserve">{{חסר|גָּשַׁם}}
==גֶּשֶׁם {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גשם
|הגייה='''ge'''shem
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|שׁ|ם|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־
}}{{תמונה|Rain on the field.jpg|גשם}}
# אחד ה[[משקע]]ים, [[טפה|טיפות]] [[מים]] ה[[ירד|יורדים]] [[ארצה]] מן ה[[ענן|עננים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָתַתִּי '''גִשְׁמֵיכֶם''' בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.|ויקרא|כו|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי עַד־כֹּה וְעַד־כֹּה – וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי '''גֶּשֶׁם''' גָּדוֹל...|מלכים א|יח|מה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְהוֹרַדְתִּי '''הַגֶּשֶׁם''' בְּעִתּוֹ, '''גִּשְׁמֵי''' בְרָכָה יִהְיוּ.|יחזקאל|לד|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|[[נשיאים ורוח וגשם אין|נְשִׂיאִים וְרוּחַ '''וְגֶשֶׁם''' אָיִן]]; אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת־שָׁקֶר.|משלי|כה|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי־הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר; '''הַגֶּשֶׁם''' חָלַף הָלַךְ לוֹ.|שיר השירים|ב|יא}}
#:*{{צט/משנה|בְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם '''גְּשָׁמִים''' וְצִמֵּחוּ, אִם הָיוּ הֶעָלִין שֶׁלָּהֶם שְׁחוֹרִין, אֲסוּרִין; הוֹרִיקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.|שביעית|ו|ג}}
#:*{{צט/משנה|וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ '''גְשָׁמִים''' בֵּין '''גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם''' אַרְבָּעִים יוֹם, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם (מִיָּד), מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת.|תענית|ג|א}}
#:*{{צט/משנה|מֵי שְׁפִיכוֹת שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי '''גְשָׁמִים''', אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר.|מכשירין|ב|ג}}
# {{בהשאלה}} שטף, כמות גדולה מאוד הבאה בבת אחת.
#:*{{צטבי|'הנותן בשעת  הצורך, נותן פי שנים' – יאמרו הבריות והצדק אתם; ופי שנים איפוא תגדל זכות ארבעת הרועים, אשר המטירו עלינו את '''גשם''' הנדבות ביום שרב וחורב בגן עדן הספרות.|perets/shulxan.html|על אודות ה'שולחן ערוך'|י&quot;ל פרץ}}
#{{רובד|המקרא}} שם פרטי לזכר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי '''וְגֶשֶׁם''' הָעַרְבִי, וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ...|נחמיה|ב|יט}}


===גיזרון===
*השוואה ללשונות אחרות: בערבית: &quot;&lt;big&gt;שַׂגַ'מַ&lt;/big&gt;&quot; פירושה נזל. ההקבלה מראה שבמעבר בין הלשונות, המלה עברה תהליך של [[שיכול עיצורים]] (כמו: ברך-רוכבה, זנק-נזק, חגר-רג'ח, חסל-לחס, חרצובה-חצ'רב וכולי).

===הערה===
* שומרית: גִישַׁשֲׂם [https://sunofchedorlaomer.fandom.com/wiki/Sumerian_Religion Gišsam] היה התגשמות אל-הפירות.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[גשם זלעפות]]
* [[גשמי ברכה]]
* [[ריקוד הגשם]]
* [[גשם כבד]]
* [[טיפת גשם]]
* [[גשם חומצי]]
* [[ימות הגשמים]]
}}
===מילים נרדפות===
* [[מטר]]
* [[רביב]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|pioggia}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|hujan}}
*אירית: {{ת|אירית|báisteach|fearthainn}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ዝናብ}} (תעתיק: zənab)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|rain}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|pluvo}}
*ארמית: [[מטר|מִטְרָ]]א
*ארמנית: {{ת|ארמנית|անձրև}} (תעתיק: anjrew)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|წვიმა}} (תעתיק: c̣vima)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Regen}}
*הודית: {{ת|הינדית|बरसात}} (תעתיק: barsāt)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|regen}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|eső}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mưa}}
*טגלית: {{ת|טגלית|ulan}}
*טורקית: {{ת|טורקית|yağmur}}
*יוונית: {{ת|יוונית|βροχή}} (תעתיק: vrochí)
*יידיש: {{ת|יידיש|רעגן}}
*יפנית: {{ת|יפנית|雨}} (תעתיק: ame)
*כורדית: {{ת|כורדית|baran}}
*לטינית: {{ת|לטינית|pluvia}}
*מלאית: {{ת|מלאית|hujan}}
*מלטית: {{ת|מלטית|xita}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|regn}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|mvua|manyunyu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|वर्षा}} (תעתיק: varṣā)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|lluvia}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مطر}} (תעתיק: מַטַר)
*פולנית: {{ת|פולנית|deszcz}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|chuva}}
*פינית: {{ת|פינית|sade}}
*פרסית: {{ת|פרסית|باران‎}} (תעתיק: באראן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|déšť}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|pluie}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|비}} (תעתיק: bi)
*רומנית: {{ת|רומנית|ploaie}}
*רוסית: {{ת|רוסית|дождь}} (תעתיק: doždʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|regn}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|ฝน}} (תעתיק: fǒn)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[גשום|גָּשום]]
* [[יורה]]
* [[מלקוש]]
* [[מבול]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גשם|ויקישיתוף=category:rain|שם ויקישיתוף=גשם}}

[[קטגוריה:מטאורולוגיה]]
[[קטגוריה:מים]]
[[קטגוריה:שמות]]
== ׁגֶּשֶׁם {{משני|ב}} ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גשם
|הגייה='''ge'''shem
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|שׁ|ם|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־
}}
#{{רובד|הביניים}} גוף, חומר, עצם.
#:*{{צט/הכוזרי|וְהַשְּׁלֵמוּת: אִם שְׁלֵמוּת '''לַגֶּשֶׁם''', וְאִם שְׁלֵמוּת לְעֶצֶם אֵינוֹ '''גֶשֶׁם''', וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת '''לַגֶּשֶׁם. וְהַגֶּשֶׁם:''' אִם טִבְעִי,וְאִם מְלָאכוּתִי, וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת '''לְגֶשֶׁם''' טִבְעִי.|ה|יב}}

===גיזרון===
*{{חידוש|התיבונים}} המילה משותפת למספר לשונות שמיות.  למשל; ארמית: גִּשְׁמָא או  {{ערבית|ܓܽܘܫܡܳܐ|גּוּשְׁמָא}}, ערבית: {{ערבית|جِسْم|גִ'סְם}}.
===מידע נוסף===
* ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל (ישעיהו מד, יד) אבן עזרא: גשם - גוף גם כן תרגום ארמית גם בלשון קדר.
* דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן (דניאל ג, כז) רש&quot;י: גשמהון - גופן בלשון ארמי.

===נגזרות===
*[[גשמי]]
*ג־שׁ־ם ב
**[[הגשים]]
**[[התגשם]]

===מילים נרדפות===
*[[גוף]]
*[[חמר|חומר]]
*[[מסה]]
*[[עצם]]

{{קצרמר}}

==גֻּשַׁם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גושם
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ש|ם|א}}
|בניין=פועל
}}
# שירד עליו גשם, והתנקה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא '''גֻשְׁמָהּ''' בְּיוֹם זָעַם|יחזקאל|כב|כד}}

===מילים נרדפות===
*[[נמטר]]

===תרגום===
* אנגלית: be {{ת|אנגלית|rained}} 
* ספרדית: {{ת|ספרדית|garuar|llover}}
* צרפתית: [https://www.dictionnaire-academie.fr/article/A9P2886 pluevoir]

{{שורש|גשם א}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>h21yhiu746g61fzcnnbvdc533ta0lpd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פלאפון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11564</id>
    <revision>
      <id>519834</id>
      <parentid>349595</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:38:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519834</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1778" sha1="36yhio1tmbmc4n6vf3wcwl0xejtfjt0" xml:space="preserve">==פֶּלֶאפוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פלאפון
|הגייה='''pe'''lefon
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה= 
|נטיות=ר' פֶּלֶאפוֹנִים
}}
# {{עממי}} מכשיר [[טלפון]] המאפשר שיחה ללא חיבור קווי, באמצעות שימוש ברשת [[סלולרי]]ת.
#:* כאשר נסעתי לחו&quot;ל לקחתי אתי את ה'''פלאפון''' כדי לדבר עם המשפחה שלי.
#:* לא הספקתי לענות ל'''פלאפון''' שלי.

===גיזרון===
* [[תחדיש]] של הפרסומאי ראובן וימר.&lt;ref&gt;אילון גלעד, &quot;[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3048524 האיש שהמציא את המילים כספומט, פלאפון וידוען&quot;.] עיתון &quot;הארץ&quot;, 25 באוגוסט 2016.&lt;/ref&gt; שם גנרי שנוצר על שמה של [[w:פלאפון תקשורת|חברת &quot;פלאפון&quot;]], אשר הייתה הראשונה בישראל להציע שירותים סלולריים. שמה של החברה הוא הלחם של המילים [[פלא|פֶּלֶא]] ו[[טלפון|טֵלֵפוֹן]].

===מילים נרדפות===
* [[טלפון ניד|טלפון נייד]], [[טלפון סלולרי]], [[סלולרי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cell phone}}

===ראו גם===
* [[טלפן]]
* [[טלפון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טלפון סלולרי|ויקישיתוף=Category:Mobile phones|שם ויקישיתוף=פלאפונים}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:שמות מותגים שהפכו לגנריים]]
[[קטגוריה:הלחם בסיסים]]</text>
      <sha1>36yhio1tmbmc4n6vf3wcwl0xejtfjt0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בלגן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11616</id>
    <revision>
      <id>520419</id>
      <parentid>464443</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:32:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520419</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3081" sha1="aoqsg2zio5zo0g711auq51c84zc418s" xml:space="preserve">==בָּלָגָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בלגן \ בלאגן
|הגייה=bala'''gan'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|בלגן|ב־ל־ג־ן}}, (גזור שם) 
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' בָּלָגָנִים
}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|עממי}} אי־סדר, [[מהומה]], [[מהפכה]].
#:* ב'''בלגן''' שבחדר שלך אי אפשר למצוא כלום.
#:* היה '''בלגן''' כזה ליד השערים, אז נכנסתי בלי כרטיס.
#:* החיים שלו '''בלגן'''.

===גיזרון===
* מפרסית {{ערבית|بالا-خانه|bala-khana}} – [[עליית גג]],&lt;ref&gt;[https://dsal.uchicago.edu/cgi-bin/app/steingass_query.py?qs=%D8%A8%D8%A7%D9%84%D8%A7%20%D8%AE%D8%A7%D9%86%D9%87&amp;searchhws=yes מילון פרסית].&lt;/ref&gt; הלחם של המילים {{ערבית|بالا|בּאלא}} – [[מעלה]], [[עליון]], וכן {{ערבית|خانه|ח'אנה}} – [[בית]]. משם {{לועזית|ב=רוסית}} {{יוונית|балаган|balagan}} – [[ביתן]] הופעות, ובהשאלה [[ליצנות]]&lt;ref&gt;[http://www.linguee.com/english-russian/search?source=auto&amp;query=балаган מילון רוסית].&lt;/ref&gt; ומכאן לפולנית bałagan במשמע 'אי־סדר'. משם באותו משמע יידיש באַלאַגאַן, ואז עברית בלגן.

=== מילים נרדפות ===
{{ע|3|
* [[אנדרלמוסיה]]
* [[אנרכיה]]
* [[בלבול]]
* [[ברדק]]
* [[חוסר סדר]]
* [[כאוס]]
* [[מהומה]]
* [[מהפכה]]
* [[סמטוחה]]
* [[ערבוביה]]
* [[קרחנה]]
* [[קקופוניה]]
* [[תהו ובהו]]
}}
===ניגודים===
*[[סדר]]
*[[תבנית]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|disorder|mess|untidy state}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فَوْضَى}}

===ראו גם===
* [[בלקון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בלגן}}
* על גלגוליה של המילה &quot;בלגן&quot; [http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/255/496.html בזירה הלשונית]
* [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4206461,00.html ד&quot;ר תמר עילם־גינדין על הקשר בין &quot;בלגן&quot; ו&quot;בלקון&quot;]


{{שורש|בלגן}}

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:רוסית]]
[[קטגוריה:פרסית]]

==בִּלְגֵּן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=בלגן
|שורש וגזרה={{שרש|בלגן|ב־ל־ג־ן}}, [[גזרת המרובעים]] 
|בניין=[[פיעל|פִּעֵל]]
}}
#גרם למהומה, הפך את הסדר.
#:* שמור על הסדר ואל '''תבלגן''' את [[חדר]]ך.

===ניגודים===
* [[סדר#סִדֵּר|סידר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mess}}‏

===ראו גם===
* [[לכלך]] 

{{שורש|בלגן}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הרוסית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הפרסית]]</text>
      <sha1>aoqsg2zio5zo0g711auq51c84zc418s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טיוטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11618</id>
    <revision>
      <id>520352</id>
      <parentid>447833</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:52:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520352</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1892" sha1="2r46d0nx0zjry7j9r0qcvl5x9o61wke" xml:space="preserve">==טְיוּטָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טיוטה
|הגייה=tyu'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|טיט|ט־י־ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּלָה}}
|נטיות=ר' טְיוּטוֹת
}}
{{נגן|קובץ=He-טְיוּטָה.ogg|כתובית=הגיה}}
# נוסח ראשוני, שרבוט התחלתי.
#:* אספה מכוננת היא גוף נבחר אשר מטרתו העיקרית היא לנסח '''טיוטה''', או אף לאמץ חוקה למדינה בהתהוותה.
#:* &quot;הכתבתי '''טיוטה''' למכתב־תשובה אל הממשלה&quot; ([https://www.benyehuda.org/arlosoroff/jj_nov1931.html &quot;יומן ירושלים&quot; (נובמבר 1931)], [[w:חיים ארלוזורוב|חיים ארלוזורוב]])
#:* {{צט/בבלי|וליחוש דלמא גייז ליה לעילא, ומחיק ליה '''לטיוטא''' וכתב מאי דבעי ומחתים סהדי|בבא בתרא|קסג|א}}
#::[ ויחשוש שמא חותך לו למעלה, ומוחק לו לטיוטה וכותב מה שביקש ומחתים עדים ]

===גיזרון===
# מארמית: טִיוּטָא (מהשורש ט־י־ט, שעניינו מחיקה).

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|draft}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|kladversie}}
|
* פינית: {{ת|פינית|luonnos}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|brouillon|ébauche}}
* רוסית: {{ת|רוסית|черновик}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|piszkozat}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|bozza}}
}}

===ראו גם===
* [[זמני]]
* [[שרבוט]]
* [[תכנון]]

{{שורש|טיט}}

[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>2r46d0nx0zjry7j9r0qcvl5x9o61wke</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11652</id>
    <revision>
      <id>520091</id>
      <parentid>457591</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:40:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520091</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5670" sha1="eia5hl5ooysfq8zzxtd3browwp66kf3" xml:space="preserve">==קַב {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קב
|הגייה=kav
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ב|ב}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קַבַּיִם
}}{{תמונה|Qabbayim.jpg|פצועה נעה בעזרת קביים}}
# {{רובד|ח}} [[מקל]] הנועד ל[[סיע]] ל[[נכה]] ב[[רגל]]יו בעת ה[[הליכה]].
#:* לאחר ה[[תאונה]], הלך משה בעזרת '''קביים'''.
#{{פירוש לקוי}} [[יתד]] ארוכה ה[[מורכב]]ת ל[[נעל]], כך שהנועל אותן [[נדמה]] כ[[גבוה]] יותר.
#:* בקרקס הרחוב היו ליצנים שהילכו על '''קביים''', ונראו כענקים.
# {{רובד|חז&quot;ל}} רגל [[תותב]]ת.
#:*{{צט/משנה|הַקִּטֵּעַ יוֹצֵא '''בְקַב''' שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר.|שבת|ו|ח}}
===גיזרון===
* משמעות 1. ממשמעות 3. שהיא במקור '''קַב ב''' שהיו מכניסים את גדם הרגל לתוך הקב שהוא גוש עץ שחקוק ומנוקב בו חלל לקיבול המידה{{הערת שוליים|ראו בסוגיא בבלי שבת שם}}.

===מילים נרדפות===
* [[כלונס]] (2)
* [[משענת]] (1)
* [[רגל מעץ]] (3)

===תרגום===
'''מקל הליכה לנכה ברגליו'''
{{ע|4|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|stampella}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crutch}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|kark}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|vestarko}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|flac'h|bazh-loaek}}
* גליסית: {{ת|גליסית|muleta}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Krücke}}
* דנית: {{ת|דנית|krykke}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|kruk}}
* הודית: {{ת|הינדית|बैसाखी}}
* ולשית: {{ת|ולשית|ffon fagl}}
* זולו: {{ת|זולו|uzime}}
* מרטהי: {{ת|מרטהי|कुबडी}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|muleta}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عكاز}}
* פולנית: {{ת|פולנית|kula}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|muleta}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|berla}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|béquille}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|crossa}}
}}
'''מגביה מלאכותי'''
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stilt}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|stelte}}
|
* צרפתית: {{ת|צרפתית|échasses}}
}}
'''רגל תותבת'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|peg-leg}}; {{ת|אנגלית|prosthetic}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|prothèse}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים||ויקישיתוף=Category:Crutches|שם ויקישיתוף=קביים}}

[[קטגוריה:כלים]]
[[קטגוריה:רפואה]]

==קַב {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קב
|הגייה=kav
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קַבִּים; קַב־, ר' קַבֵּי־
}}
# {{מקרא}} מידת נפח ליבש, השווה ל-24 ביצים (1.4 ליטרים ע&quot;פ רא&quot;ח נאה; 2.4 ליטרים לפי חזון איש).
#:* ה'''קב''' שווה לשישית ה[[סאה]] ולחלק ה-180 של [[כור]].
#:* &quot;שלוש ועשרים סאה של חיטים, שנתערב בה שני '''קבין''' שעורים, ושני '''קבין''' עדשים, ושני '''קבין''' פולים--הרי זה לא יזרע הכול&quot; (משנה תורה, ספר זרעים, הלכות כלאיים, פרק ב)
#:* {{צט|מצא פירות מפוזרין וכמה א&quot;ר יצחק קב בארבע אמות|בבא מציעא כא א}}
#:* {{צט|המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחטים ולאורז תשעה חצאי '''קבין''' לכור|בבא מציעא מ א}}
# {{בהשאלה}} כמות קטנה.
#:* {{צט/בבלי|תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, |יבמות|מט|ב}}
#:* {{צט/בבלי|עשרה קבים חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל ואחד כל העולם ... עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים כו'|קידושין|מט|ב}}
#:* &quot;כדי להוציא משם '''קב־קב''' ממאה־מאה כורים את התמצית היפה והחיונית שיש בהם&quot; ([https://www.benyehuda.org/bialik/article03.html &quot;הספר העברי&quot;,] [[w:ח&quot;נ ביאליק|ח&quot;נ ביאליק]])

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{הדגשה|&quot;וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרי (ק' דִּב־) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף&quot;|(מלכים ב, ו, כה)}}.
*(1:) השוו, {{צט/משנה|'''קְב'''וֹתִים|כלים|י|ה}} בהוראת: קנקנים.

===צירופים===
* [[אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חברו]]
* [[קב ונקי]]
* [[קב חמטין|קב חומטין]]
* [[קב חרובים]]
* [[תשעה קבים]]
===נגזרות===
*[[תרקב]]
===ראו גם===
* [[קרט|קורט]]
* [[קרטוב|קורטוב]]
* [[קמצוץ]]
* [[במשורה]]

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
[[קטגוריה:יחידות מידה]]</text>
      <sha1>eia5hl5ooysfq8zzxtd3browwp66kf3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קב ונקי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11805</id>
    <revision>
      <id>519668</id>
      <parentid>350437</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:41:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3648" sha1="quq2wggwarvwquu230yn6qar82pev3h" xml:space="preserve">==קַב וְנָקִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קב ונקי
|הגייה=kav vena'''ki'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף 
|נטיות=
}}
# דבר המתאפיין בכמותו המעטה אך באיכותו הגבוהה.
#:* &quot;גוף התנ&quot;ך ינתן בעינו, כמו שהוא; ואולם בשוליו, בראשו ובסופו יבואו:... ב)  פירוש מדעי קצר ומצומצם,  '''קב ונקי''',  הסולת של כל הפרשנות הביבלית, המסורית והבקרתית, הישראלית והלועזית,  מאז היותה ועד היום...&quot; ([https://www.benyehuda.org/bialik/article03.html &quot;הספר העברי&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
#:* &quot;ודברי זה הספר '''קב ונקי''' וכדאי לסמוך עליו בכ&quot;מ.&quot; ([[w:רשב&quot;ץ|שו&quot;ת תשב&quot;ץ]], חלק א, סימן נא, ד&quot;ה כבר כתבתי)
#:* {{הדגשה|&quot;תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: איש פלוני ממזר מאשת איש, וכתוב בה: משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, וכתוב בה: מנשה הרג את ישעיה.&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מט, עמוד ב)}} 

===מקור===
* לשון חז&quot;ל. הביטוי מופיע לראשונה במקור תנאי ולאחר מכן גם בתלמוד ככינוי שנתן רב איסי בן יהודה לרבי אליעזר בן יעקב: {{הדגשה|&quot;איסי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות. לרבי מאיר חכם וסופר. לרבי יהודה חכם לכשירצה. לרבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. לרבי יוסי נמוקו עמו. לרבי יוחנן בן נורי קופה של הלכות. לרבי יוסי הגלילי מלקט יפה יפה בלא גסות הרוח. לרבי שמעון בן גמליאל חנות מלא ארגוון טב. לרבי שמעון שונה הרבה ומשכח קימעא.&quot;|&quot;(מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, נוסחא א, פרק יח, ד&quot;ה איסי בן)}} (השווה תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף סז, עמוד א). קַב הנה מידת נפח מקראית, אשר בלשון חז&quot;ל משמשת לציון מידה קטנה ומינימלית. 

===פרשנים מפרשים===
* [[w:רש&quot;י|רש&quot;י]] - &quot;קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה (או בברייתא), [אבל] נקי - בכל מקום שנזכר הלכה כמותו.&quot; (פירוש על מסכת יבמות, דף מט, עמוד ב); &quot;לא לימד הרבה כשאר חבריו אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא שהלכה כמותו לעולם.&quot; (פירוש על מסכת גיטין, דף סז, עמוד א).
* [[w:רשב&quot;ץ|רשב&quot;ץ]] - &quot;משנת רבי אליעזר בן יעקב, קב ונקי. כלומר, מעט שמועות נאמרו על שמו, כמו שהקב הוא מדה קטנה שאינה אלא ארבע לוגין והלוג ששה ביצים, וכל דבריו הם נקיים שהלכה הם. ויש מפרשים, קב ונקי בלשון גימטריא, מאה ושתים הלכות.&quot; (מגן אבות לרשב&quot;ץ על אבות, פרק ד, משנה יג).

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|little but good}}

===ראו גם===
* [[נקי]]
* [[קב#קַב ב|קב]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>quq2wggwarvwquu230yn6qar82pev3h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11808</id>
    <revision>
      <id>520249</id>
      <parentid>435587</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:07:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4169" sha1="rto0hsyrolrykx0gz1ot38pv2sjsskq" xml:space="preserve">==דָּת==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=דת
|הגייה=dat
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' דָּתוֹת; דַּת־, ר' דָּתוֹת־ גם דָּתֵי־
}}{{תמונה|Religions 4x5.png|סמלי דתות שונים}}
# [[מערכת]] ה[[אמונה|אמונות]], ה[[מצוה|מצוות]], וה[[מנהג]]ים שעל פיהם נוהג [[מאמין]] ב[[כוח עליון]] כלשהו.
#:* ה'''דת''' ה[[יהודי]]ת היא '''דת''' מונותאיסטית.
#:* הנצרות והאסלאם הן '''דתות''' הגדולות בעולם. 
#:*{{צט/בבלי|מעשה במרים בת בילגה שהמירה '''דתה''' והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים|סוכה|נו|ב}}
# {{מקרא}} [[חוק]], מערכת חוקים, [[צו]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיִכָּתֵב '''בְּדָתֵי''' פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר|אסתר|א|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ '''וְדָתֵיהֶם''' שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת '''דָּתֵי''' הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים|אסתר|ג|ח}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה בתנ&quot;ך רק בספרים המאוחרים: מגילת אסתר, דניאל ועזרא, שם תמיד במשמעות [[חק|חוק]]. בלשון חז&quot;ל מסגרת המנהגים, המצוות והחוקים של האמונה הישראלית, {{הדגשה|&quot;יוציא ויתן כתובה מפני שלא ניהג עמה כדת משה וישראל&quot;|(תוספתא מסכת כתובות, פרק ז סימן ו)}}, ומכאן גם [[אמונה]] בכלל.
*{{לועזית|פרסית}} dāta (חוק), {{הפניה|1|BDB}} שהוראתה המקורית היא &quot;נתון&quot;, וראו גם '''data''' באנגלית {{הפניה|2|גינדין}}

===צירופים===
* [[אחת דתו להמית]]
* [[דת משה]]
* [[כדת וכדין]]
* [[כדת משה וישראל]] ([[כדמו&quot;י]]) 
===נגזרות===
*[[דתי]]
*[[הדתה]]
===תרגום===
{{תר|מערכת אמונות ומצוות}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|religione}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|religion}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Religion}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|godsdienst}}
*יידיש: {{ת|יידיש|רעליגיע}}
*יפנית: {{ת|יפנית|宗教}} (תעתיק: shūkyō)
*סינית: {{ת|סינית|宗教}} תעתיק: zōngjiào)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|religión}}
*ערבית: {{ת|ערבית|دين}} (תעתיק: דִין)
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|religião}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|náboženství}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|religion}}
*רוסית: {{ת|רוסית|религия}} (תעתיק: relígija)
*שוודית: {{ת|שוודית|religion}}
}}
{{תר-סוף}}
===מידע נוסף===
* צורת הסמיכות של &quot;דת&quot; בעברית המודרנית היא עם פתח. במקרא, לעומת זאת, ישנם מופעים עם קמץ:
*:* {{צט/תנ&quot;ך|מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּ'''דָת''' הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ|אסתר|ב|יב}}
*:* {{צט/תנ&quot;ך|יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּ'''דָת''' הַיּוֹם וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ.|אסתר|ט|יג}}

===ראו גם===
* [[אלהים|אלוהים]]
* [[מונותאיזם]]
* [[מיתולוגיה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דת}}

===סימוכין===
# {{הערה|BDB}} {{מקור/לקסיקון BDB|דת|1881}}
# {{הערה|גינדין}} ראו למשל [https://www.thmrsite.com/?p=49 באתרה של תמר עילם־גינדין].

[[קטגוריה:דת|*]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות ממקור לא שמי]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הפרסית]]</text>
      <sha1>rto0hsyrolrykx0gz1ot38pv2sjsskq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כלו כל הקצין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11823</id>
    <revision>
      <id>519975</id>
      <parentid>490021</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:48:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519975</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1859" sha1="gqtw247p4ltrbjcbxlgc14k7tpt4jj8" xml:space="preserve">==כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלו כל הקיצין
|הגייה=ka'''lu''' kol haki'''tsin'''
|חלק דיבר=משפט
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
&lt;br /&gt;

# נגמרה התקווה, אפסו הסיכויים.
#:* מיכאל קיווה לעבור במתמטיקה, אך כאשר שהמורה הכריזה על הבוחן לאחר שלא למד, הבין ש'''כלו כל הקצין'''.
#:* &quot;מירל, הַרְפִּי! מירל הַסִּי! '''כלו כל הקצין'''… כבר עבר מועד, מירל, אני אומר לך בתום לב – הרפי, אני רוצה למות…&quot; ([https://www.benyehuda.org/perets/ptirat_hamenagen.html &quot;פטירת המנגן&quot;,] [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]])

===מקור===
*{{צט/בבלי|אמר רב: כלו כל הקצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים|סנהדרין|צז|ב}}

בלשון חז&quot;ל, &quot;קץ הימים&quot; הוא עת ביאת המשיח. &quot;קצין&quot; היא צורת הריבוי של המילה קץ, ומשמעותה בהקשר זה: זמנים בהם היה אמור להגיע המשיח. פירושו של הביטוי &quot;כלו כל הקיצין&quot; בתלמוד הוא שכעת, עברו כל הזמנים שהיו מוכשרים לביאת המשיח בפני עצמם, והסיבה היחידה שביאת המשיח מתעכבת היא שמחכים שבני ישראל יעשו תשובה ויתנהגו כראוי.

===ראו גם===
* [[כלה#כָּלָה א|כָּלָה]]
* [[קץ#קֵץ|קֵץ]]
{{שורש|כלה}}
{{שורש|קצץ}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>gqtw247p4ltrbjcbxlgc14k7tpt4jj8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גרוזיני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11841</id>
    <revision>
      <id>519759</id>
      <parentid>513555</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:14:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519759</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4212" sha1="ohs8ocp82aqemfkmf9bzx3v0mz8psha" xml:space="preserve">==גְּרוּזִינִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גרוזיני
|הגייה=gru'''zi'''ni
|חלק דיבר=שם־עצם, שם־תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|גרוזיה|־נִי}}
|נטיות=ר' גְּרוּזִינִים או גְּרוּזִינִיִּים; נ' גְּרוּזִינִית, נ&quot;ר גְּרוּזִינִיוֹת
}}
# {{עממי}} אזרח או תושב של מדינת גאורגיה (לשעבר גרוזיה), או דבר שמוצאו משם.
#:* שמשון ה'''גרוזני''' עלה בשנת 1950 ל[[ישראל]] מ[[גאורגיה]].
#:* השמלה ה'''גרוזינית''' שהבאת לי מטיולך בגאורגיה מאוד יפה.

===גיזרון===
* {{גלגול|א=יוונית: {{יוונית|Γεωργία|georgi}}, &quot;גאורגיה&quot; מ־{{יוונית|Γεώργιος|georgios}}, &quot;איכר&quot; + {{יוונית|ία|ia}}, סיומת לשמות ארצות|ב=פרסית: {{יוניקוד|گُرْجِی|מוגדל}} (gurdji), &quot;גאורגי&quot;|ג=רוסית: {{יוונית|грузин|gruzín}}}}.&lt;BR&gt;יתכן שמקור השם היווני באחד משמותיה העתיקים של גאורגיה - &quot;gurz&quot;, ושהקישור למילה &quot;איכר&quot; נעשה בשל הדמיון הפונטי.

===נגזרות===
*[[גרוזינית]]

===מילים נרדפות===
* [[גאורגי]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|georgiano}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Georgian}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ქართველი}} (הגייה:כּארתווֶלי)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Georgier}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Georgiër}}
|
* יפנית: {{ת|יפנית|グルジア人}} (הגייה:Gurujia-jin)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|georgiano}}
* פרסית: {{ת|פרסית|گرجی}} (הגייה:Gorji)
* רוסית: {{ת|רוסית|грузин}} (הגייה:gruzín)
}}

===מידע נוסף===
* מקור הצורה &quot;גרוזיה&quot; ברוסית, והוא נמצא כיום בשימוש בשלוש מדינות בלבד: רוסיה, יפן וישראל. ברוב מדינות העולם האחרות מקובל השם &quot;ג'ורג'יה&quot; או &quot;גאורגיה&quot;, כפי שהיה מקובל גם ב[[ישראל]] עד שנות ה־70. את השם &quot;גרוזיה&quot; הביאו עמם לישראל העולים שהגיעו בגלי העלייה מברית־המועצות בשנות ה־70, עת גאורגיה היתה חלק מברית־המועצות, והוא השתרש מאז. בשפה הגאורגית שמה של המדינה שונה לחלוטין, והיא מכונה בפי יושביה &quot;סַכַּרְתְּבֵלוֹ&quot; (საქართველო). בעקבות פנייה רשמית של מדינת גאורגיה לאקדמיה ללשון העברית ולמשרד החוץ הישראלי [http://news.walla.co.il/?w=/14/759336], שונה שמה העברי של המדינה באופן רשמי מגרוזיה לגאורגיה.
* במאה ה־12 לסה&quot;נ מצויים אזכורים של גאורגיה בעברית כ&quot;גֻּרְגָּן&quot;, ושל יושביה כ&quot;גורגנים&quot;, למשל בספר מסעות [[w:בנימין מטודלה|בנימין מטודלה]]: &quot;וארץ גורגן הנקראים גרגנין היושבים על נהר גיחון: והם הגרגשי והם מתעסקים בדת הנוצרים&quot;.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גאורגיה|ויקיפדיה 2=מקור השם &quot;גאורגיה&quot;}}
* [https://khatul.livejournal.com/ טיעונים נגד השם גאורגיה] באתר &quot;יומנו של חתול&quot;
* [http://www.nplg.gov.ge/ic/library_e/gabeskiria/5.HTM על מקור השם &quot;סכרתבלו&quot; בגאורגית]

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]][[קטגוריה:יוונית]][[קטגוריה:פרסית]][[קטגוריה:רוסית]][[קטגוריה:לאומים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הרוסית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הפרסית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>ohs8ocp82aqemfkmf9bzx3v0mz8psha</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11842</id>
    <revision>
      <id>520476</id>
      <parentid>513875</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:51:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520476</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9798" sha1="julnxxcuukc9oz37o1tjkk2r76r4s8i" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=שֹׁר, עם דגש חזק ב־ר'|ראו=[[שרר#שֹׁרֶר|שֹׁרֶר]]}}
==שָׁר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שר
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|י|ר|א}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]] 
|בניין=קל
}}
#[[השמיע]] ב[[קול]]ו מילים ו[[מנגינה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אָז '''יָשִׁיר'''־מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוה, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר; '''אָשִׁירָה''' לַיהוה כִּי־גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.|שמות|טו|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וַתָּשַׁר''' דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.|שופטים|ה|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית־יהוה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים '''לַשָּׁרִים'''...|מלכים א|י|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שִׁירוּ''' לַיהוה שִׁיר חָדָשׁ; '''שִׁירוּ''' לַיהוה כָּל־הָאָרֶץ.|תהלים|צו|א}}
#:*{{צט/בבלי|מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים '''ושרנו''' לך|ברכות|יד|ב}}
#:*{{צט/רבה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נִזְכֶּרֶת אֲנִי שִׁירִין '''שֶׁשַּׁרְתִּי''' לְפָנֶיךָ בַּלֵּילוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|לח|כ}})&lt;/small&gt;: וּנְגִינוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ.|איכה|א|כג}}
#:*{{ציטוטון|שָׂרָה '''שָׁרָה''' שִׁיר שָׂמֵחַ, שִׁיר שָׂמֵחַ '''שָׁרָה''' שָׂרָה.|שובר שניים}}

===גזרון===
* מופיעה  ב[[w:מכתבי תענך|מכתבי תענך]], הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני: [https://www.kchanson.com/ANCDOCS/meso/taanach1.html ša-ru-te] במשמעות זמרת.

===מילים נרדפות===
* [[זמר#זִמֵּר א|זימר]]
* [[רן#רַן|רַן]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|cantare}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|menyanyi}}
*אירית: {{ת|אירית|can}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ዘፈነ}} (תעתיק: zäfänä)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sing}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kanti}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|երգել}} (תעתיק: ergel)
*בסקית: {{ת|בסקית|abestu|kantatu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მღერიან}} (תעתיק: mɣerian)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|singen}}
*דנית: {{ת|דנית|synge}}
*הודית: {{ת|הודית|गाना}} (תעתיק: gānā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zingen}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|énekel}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|hát}}
*ולשית: {{ת|ולשית|canu}}
*זולו: {{ת|זולו|cula}}
*טגלית: {{ת|טגלית|kanta|kumanta}}
*טורקית: {{ת|טורקית|ırlamak|küylemek}}
*יוונית: {{ת|יוונית|τραγουδάω}} (תעתיק: tragoudáo)
:::{{ת|יוונית|άδω}} (תעתיק: ádo)
*יידיש:  {{ת|יידיש|זינגען}}
*יפנית: {{ת|יפנית|歌う}} (תעתיק: utau)
*לטינית: {{ת|לטינית|canere}}
*מלאית: {{ת|מלאית|menyanyi}}
*מלטית: {{ת|מלטית|kanta|għanna}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|synge}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kuimba}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|गायति}} (תעתיק: gāyati)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|cantar}}
*סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|}}
*ערבית: {{ת|ערבית|غنى}} (תעתיק: עַ'נָא)
*פולנית: {{ת|פולנית|śpiewać}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cantar}}
*פרסית: {{ת|פרסית|خواندن}} (תעתיק: חְ'וָאנְדַן)
:::{{ת|פרסית|سرودن}} (תעתיק: סֻרוּדַן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|zpívat}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|chanter}}
*קרואינית: {{ת|קוריאנית|노래하다}} (תעתיק: noraehada)
*רומנית: {{ת|רומנית|cânta}}
*רוסית: {{ת|רוסית|петь}} (תעתיק: pet')
*שוודית: {{ת|שוודית|sjunga}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ขับร้อง}} (תעתיק: kàp-rɔ́ɔng)
:::{{ת|תאילנדית|ร้องเพลง}} (תעתיק: rɔ́ɔng-pleeng)
}}

===ראו גם===
* [[מוזיקה]]
* [[מנגינה]]
* [[שיר]]
* [[שירה]]
* [[פזמון]]
* [[פיט|פִּיֵּט]]

===הערה===
הפועל : &quot;שָׁר&quot; הוא [[הומונימיה|הומונימי]], מחד הוא פועל נחי ע&quot;י במשמעות של שירה, זמרה, ומאידך הוא פועל נחי ע&quot;ו במשמעות של התבוננות, הסתכלות. לפיכך, הזמנים: [[עבר]] ו[[הווה]] זהים בשני הפעלים, והמשמעות תלוית הקשר. שאר הזמנים מוטים באופן שונה ([[ו]]' או [[י]]' נגלות).
{{שורש|שׁיר א}}

==שָׁר {{משני|ב}}==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שר
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ר}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]]
|בניין=קל}}
#&lt;small&gt;'''(יבוא עם מילת היחס ב-)'''&lt;/small&gt; צפה תוך היעמקות, [[התבונן]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; '''תָּשׁוּרִי''' מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן...|שיר השירים|ד|ח}}
#:*{{צטזמר|עוּרוּ הוֹי עוּרוּ, '''שׁוּרוּ''' בְּנֵי כְּפָרִים / קָמָה הֵן בָּשְׁלָה כְּבָר עַל פְּנֵי הַכָּרִים / קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל, עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר!|song.asp?id{{=}}427|שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה|מתתיהו שלם}} 

===מילים נרדפות===
* [[צפה]]
* [[הביט]]
* [[התבונן]]
* [[הסתכל]]

===ראו גם===
* [[ראה]]
{{שורש|שׁור}}

==שַׂר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שר
|הגייה=sar
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|שׂרר|שׂ־ר־ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קַל}}
|נטיות=ר' שָׂרִים; שַׂר־, ר' שָׂרֵי־; נ' שָׂרָה, נ&quot;ר שָׂרוֹת; נ' שָׂרַת־, נ&quot;ר שָׂרוֹת־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מפקד, מושל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי־חַיִל מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל־הָעָם - '''שָׂרֵי''' אֲלָפִים, '''שָׂרֵי''' מֵאוֹת, '''שָׂרֵי''' חֲמִשִּׁים '''וְשָׂרֵי''' עֲשָׂרֹת|שמות|יח|כה}}
#:*{{צטבי|עוד דבר אחד יש בזינייקאוויטץ אשר לא יאמן כי יסֻפר והוא: '''שר''' אציל, אדוני העיר אשר לא ישנא את היהודים תכלית שנאה|brandstadter/brandstater_008.html|ד&quot;ר יוסף אלפסי|מרדכי דוד ברנדשטטר}}
# {{רובד|עברית חדשה}} חבר ממשלה, מיניסטר.
#:* '''שר''' הבטחון עומד בראש משרד הבטחון, ומופקד מתוקף תפקידו גם על [[צה&quot;ל]].
#:* '''שרת''' החינוך הכריזה על רפורמה חדשה בתכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים.
#:* בישיבת הממשלה נכחו '''שרים''' רבים.

===גיזרון===
*2: במשמעות &quot;מיניסטר&quot;: {{חידוש|משה שרת}}{{הפניה|1|אבשלום}}{{הפניה|2|יעקב צור}}
*1: אכדית: šarru, מלך. 
*1: במצרית קדומה [https://simondschweitzer.github.io/aed/138920.html  sr] במשמעות [[אציל]], מכובד, שופט. 
===צירופים===
* [[שר בלי תיק]]
* [[שר הים]]
* [[שר צבא]]

===מילים נרדפות===
*[[וזיר]] (1)
*[[מושל]] (2)
*[[מפקד]] (2)
*[[פרז]] (2)

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|minister}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Minister}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|minister}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|מיניסטער}}
* יפנית: {{ת|יפנית|大臣}} (הגייה: daijin)
* כורדית: {{ת|כורדית|wezîr}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|وزير}} (הגייה: wazīr)
* פינית: {{ת|פינית|ministeri}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ministre}}
* שוודית: {{ת|שוודית|minister}}
}}

===ראו גם===
* [[סריס]]
* [[סרן]]
* [[ממשלה]]
* [[משרד]]
* [[צבור|ציבור]]
* [[ראש ממשלה]]
* [[רוזן]]
* [[שררה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שר}}

===סימוכין===
# {{הערה|אבשלום}} {{מקור/אינטרנט|כותרת=באופן מילולי: רה״מ ושר החוץ משה שרת|יוצר=אבשלום קור|שם האתר=icast|תאריך=24.5.2010|כתובת=http://pod.icast.co.il/Media/Index/Files/08fd83f9-7145-4d99-b138-2767fb882c21.icast.mp3}}
# {{הערה|יעקב צור}} יעקב צור, &quot;כתב-האמנה מס׳: 4 שליחות דיפלומאטית ראשונה בדרום-אמריקה&quot;, הוצאת מעריב.

{{שורש|שׂרר}}</text>
      <sha1>julnxxcuukc9oz37o1tjkk2r76r4s8i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתמול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11905</id>
    <revision>
      <id>520569</id>
      <parentid>478850</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:25:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520569</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4679" sha1="j4i4qduxatpmxujosc1h0cl65k0jhbu" xml:space="preserve">==אֶתְמוֹל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אתמול
|הגייה=et'''mol'''
|חלק דיבר=תואר־הפועל
|מין=
|שורש={{שרש3|ת|מ|ל|קט=לא}}
|דרך תצורה={{משקל|אֶקְטוֹל}}
|נטיות=
}}
# היום ש[[קדם]] ל[[היום|יום]] הנוכחי.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם '''אֶתְמוֹל''' כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה|תהלים|צ|ד}}
#:* '''אתמול''' היה יום חמישי והיום יום שישי.
#:* מאוד נהניתי '''אתמול''' בטיול.
# דבר השייך ל[[עבר]], דבר שהתיישן.
#:* בגדיה של הזמרת שייכים לאפנה של '''אתמול'''.
#:* הוידאו שייך לטכנולוגיית ה'''אתמול'''.

===גיזרון===
*המילה המקורית &quot;תְּמוֹל&quot; נהגתה בתקופת המקרא בשווא נח (tmol), וכדי להקל על הגייתה נוספה לה תנועת עזר תחילית (המכונה [http://www.safa-ivrit.org/dikduk/prosthetic.php אל&quot;ף פרוסתטית]) בדומה למילים רבות אחרות (ראה לדוגמה [[אפרוח]]). לפיכך אנו מוצאים במקרא את הצורה תמול ({{צט/תנ&quot;ך|מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן '''כִּתְמוֹל''' שִׁלְשֹׁם גַּם '''תְּמוֹל''' גַּם הַיּוֹם|שמות|ה|יד}} לצד צורת אתמול ({{צט/תנ&quot;ך|גַּם '''אֶתְמוֹל''' גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ|שמואל ב|ה|ב}}). פרשני המקרא עמדו על תופעה זו: [[w:רשב&quot;ם|הרשב&quot;ם]] בפירושו על המילה &quot;האתרים&quot; (&lt;small&gt;{{פסוק|במדבר|כא|א}}&lt;/small&gt;) כותב כי היא &quot;כמו אפרוח, אתמול, אזרוע&quot; וכי &quot;הרבה אלפין באין לשמוש בראש תיבה&quot;. מוסיף [[w:אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] בפירושו על המילה &quot;רביעי&quot; (&lt;small&gt;{{פסוק|בראשית|א|יט}}&lt;/small&gt;) כי {{הדגשה|&quot;מצאנו בהרבה מקומות האל&quot;ף חסרה כמו אתמול (&lt;small&gt;{{פסוק|תהלים|צ|ד}}&lt;/small&gt;) תמול (&lt;small&gt;{{פסוק|שמות|ה|ח}}&lt;/small&gt;), וימש חשך (&lt;small&gt;{{פסוק|שמות|י|כא}}&lt;/small&gt;), הדבר הפוך, כי אל&quot;ף ארבעה נוסף כאל&quot;ף אזרוע (&lt;small&gt;{{פסוק|ירמיהו|לב|כא}}&lt;/small&gt;), ואתמול (&lt;small&gt;{{פסוק|תהלים|צ|ד}}&lt;/small&gt;) והעד כי מרביעית הנה&quot;|}} (כלומר, המקור הוא ללא אל&quot;ף).
*המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות גם כן לעתים בשתי צורות - עם תנועת עזר ובלעדיה - כגון: אכדית - ittimāli, timāli, בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה&quot;ס|המאה ה-14 לפנה&quot;ס]] בהגיית תּוּמַל tumal צטוט: &quot;...היו תמול שלשום, ו...ישנת היום&quot;. ארמית - אִתְּמָלֵי, תְּמָלֵי (ראה [https://www.mechon-mamre.org/i/t/u/up0201.htm תרגום אונקלוס] ל{{פסוק|שמות|ה|יד}}) וסורית - (t'mal) {{יוניקוד|ܬܡܵܠ|מוגדל}}. אתיופית - תֵמלֵם təmālǝm.

===צירופים===
*[[כתמול שלשום]]

===מילים נרדפות===
* [[תמול]] (1)
* [[אמש]] (1)
* [[עבר#עָבָר|עבר]] (2)

===ניגודים===
*[[מחר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|ieri}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|yesterday}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|გუშინ}} (תעתיק: גּוּשִׁין)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|gestern}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|gisteren}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dün}}
* יוונית: {{ת|יוונית|εχτές}} (תעתיק: ekhtés)
* יידיש: {{ת|יידיש|נעכטן}}
* לטינית: {{ת|לטינית|heri}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|ayer}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أمس}} (תעתיק: אַמְסִ)
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|ontem}}
* פינית: {{ת|פינית|eilispäivä|eilinen}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|včerejšek}}
* רומנית: {{ת|רומנית|ieri}}
* רוסית: {{ת|רוסית|вчера}} (תעתיק: včerá)
* שוודית: {{ת|שוודית|gårdag}}
}}

===ראו גם===
* [[אשתקד]]
* [[שלשום]]

[[קטגוריה:מילים בעלות אל&quot;ף פרוסתטית]]
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:תואר־הפועל]]</text>
      <sha1>j4i4qduxatpmxujosc1h0cl65k0jhbu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גטו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11975</id>
    <revision>
      <id>520674</id>
      <parentid>512936</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:57:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5678" sha1="lbln8onf8v79qe95nzjcvalay8da7h7" xml:space="preserve">==גֶּטוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גטו
|הגייה='''ge'''to
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה= שאילה מ[[איטלקית]]
|נטיות=ר' גֶּטַאוֹת; גֶּטוֹ־
}}
[[תמונה:Krakow Ghetto Gate 73170.jpg|שמאל|ממוזער|184px|שער הכניסה ל[[w:גטו קרקוב|גטו קרקוב]]]]
#  שכונה או מספר רחובות [[הקצה|שהוקצו]] מראש להכיל בתוכם [[יהודי|יהודים]] בלבד, לרוב היה הגטו מסוגר ומופרד משאר העיר. במהלך [[השואה|השואה]] הקימו הנאצים גטאות רבים, וריכזו בהם המוני יהודים.
#:*{{הדגשה|אותו '''גטו''' עם כל אטריבוּטיו: בטלה, דלדול, בלבול-שפות, פרנסות יהודיות, עבודת זרים, תליה בדעת הגוי, מיעוט בתוך מרובים, אימה מפני השכנים, אֶמיגרציה, זרוּת, זרוּת|&quot;[http://benyehuda.org/brenner/mikan3.html מכאן ומכאן]&quot;, [[w:י&quot;ח ברנר|י&quot;ח ברנר]]}}
#:*{{הדגשה|הרעיון העיקרי, שהניח ביסוד כל ספריו ומאמריו... היה יציאת היהודים מחיי ההתבודדות שלהם בתוך '''הגטו''' המעופש והתקרבותם אל התרבות האירופית|&quot;[https://benyehuda.org/zitron/yalag_levanda.html יהודה ליב גורון ולוואנדה]&quot;, [[w:שמואל ליב ציטרון|שמואל ליב ציטרון]]}}
#:*צבעו הצהוב היה מר ומסנוור/בקלות התעופף, התעופף למרומים/הוא היה אחרון, הוא היה אחרון/אין פרפרים פה - ב'''גטו'''. ([http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=583&amp;wrkid=13973 &quot;אין פרפרים פה בגטו&quot;], [[w:פאוול פרידמן|פאוול פרידמן]]).
#:* '''גטו'''־וורשה היה ה'''גטו''' הגדול ביותר באירופה, והיו בו מעל [[רבע]] מיליון יהודים.
#:* ב[[רומא]] היו חמישה [[בית כנסת|בתי־כנסת]] לפני שהיהודים הוכנסו ל'''גטו''', וכולם התאחדו לאחד.
#{{בהשאלה}} סגירות מחשבתית או חברתית של אדם.
#:*{{הדגשה|מאליו מובן, שהיא לא תשהה בפריס בעצמה, שרבים בה הפיתויים והסיכונים לאשה ולא יבקרוה מכרים וידידים. הוא רצה אשה לעצמו. לעצמו. זה התנאי שלו: '''גטו''' מרצון, '''גטו''' משפחה|&quot;[https://benyehuda.org/stein/ahava_shenixzeva.html אהבה שנכזבה], [[w:א&quot;ש שטיין|א&quot;ש שטיין]]}}
#{{בהשאלה}} קבוצה חברתית הסגורה בפני שאר האוכלוסיה, מבחינה חברתית או גיאוגרפית. משמש בעיקר לתיאור החברה החרדית וחבל עזה. 

===גיזרון===
*מקור המילה שנוי במחלוקת. סברה רווחת היא כי המילה שאולה מהמילה האיטלקית &quot;Ghetto&quot;, שפירושה הוא בית־[[יציקה]] או [[מטבעה|מִטְבָּעָה]]. שם זה ניתן לשכונת היהודים בוונציה, שהייתה, ככל הנראה, הגטו הראשון באיטליה (מ־1516), בגלל בית־היציקה ששכן בשכונה {{הפניה|1|פינס}}. 
:יש הגורסים כי המילה נשאלה מן ההלחם האטלקי בהגיית: &quot;בּורגְהטוֹ&quot; (borghetto) כצורת הַקְטָנָה של &quot;בורגו&quot; (borgo) בהוראת: &quot;כפר&quot; ובמקור &quot;מצודה&quot;.{{הפניה|2|אבן שושן}}. עפ&quot;י סברה אחרת נגזרה היא מהמילה העברית/הארמית [[גט]] {{הפניה|3|וירת}}.

===מילים נרדפות===
* [[ערי מסכנות|עָרֵי מִסְכְּנוֹת]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|ghetto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ghetto}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Getto}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|ghetto}}
* דנית: {{ת|דנית|ghetto}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|getto}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|Gettó}}
* יוונית: {{ת|יוונית|Γκέτο}}
* יידיש: {{ת|יידיש|געטא}}
* יפנית: {{ת|יפנית|ゲットー}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|Getas}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Gueto}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Getto}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Gueto}}
* פינית: {{ת|פינית|ghetto}}
* פרסית: {{ת|פרסית|گتو}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|ghetto}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Ghetto}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Гетто}}
* תורכית: {{ת|תורכית|Getto}}
}}

===ראו גם===
* [[מחנה רכוז|מחנה ריכוז]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גטו|ויקישיתוף=Ghetto|שם ויקישיתוף=גטו}}
* [http://blog.oup.com/2009/03/ghetto/ &quot;Why Don’t We Know the Origin of the Word Ghetto?&quot;] מאת אנטולי ליברמן (אנגלית).


===הערות שוליים===
{{הערה|פינס}} למשל: &quot;מילון לועזי עברי המורחב&quot;, מאת דן וקפאי פינס, הוצאת עמיחי, 1976. {{ש}}
{{הערה|אבןשושן}} למשל: &quot;מילון אבן־שושן החדש&quot;. {{ש}}
{{הערה|וירת}}למשל: בפתיחת ההקדמה לספר &quot;הגטו&quot; מאת לואיס וירת' (&quot;The Ghetto&quot;, Louis Wirth).
[[קטגוריה:איטלקית]][[קטגוריה:השואה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האיטלקית]]</text>
      <sha1>lbln8onf8v79qe95nzjcvalay8da7h7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גאורגי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11982</id>
    <revision>
      <id>520006</id>
      <parentid>421747</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:12:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520006</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3844" sha1="7bvrib8isysdl9ywow9esqhbwzye459" xml:space="preserve">==גֵּאוֹרְגִּי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גאורגי
|הגייה=geor'''gi'''
|חלק דיבר=שם־עצם, שם־תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|גאורגיה|־ִי}}
|נטיות=ר' גֵּאוֹרְגִּים או גֵּאוֹרְגִּיִּים; נ' גֵּאוֹרְגִּית, נ&quot;ר גֵּאוֹרְגִּיּוֹת
}}
# אזרח או תושב של מדינת גאורגיה (לשעבר גרוזיה), או דבר שמוצאו משם.
#:* שמשון ה'''גאורגי''' עלה בשנת 1950 ל[[ישראל]] מ[[גאורגיה]].
#:* השמלה ה'''גאורגית''' שהבאת לי מטיולך בגאורגיה מאוד יפה.

===גיזרון===
* מיוונית: {{יוונית|Γεωργία|georgia}}, &quot;גאורגיה&quot;; מ־{{יוונית|Γεώργιος|georgios}}, &quot;איכר&quot; + {{יוונית|ία|ia}}, סיומת לשמות ארצות. יתכן שמקור השם באחד משמותיה העתיקים של גאורגיה - &quot;gurz&quot;, ושהקישור למילה &quot;איכר&quot; נעשה בשל הדמיון הפונטי.

===מילים נרדפות===
* [[גרוזיני]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|georgiano}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Georgian}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ქართველი}} (הגייה:כַּרתווֶלי)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Georgier}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Georgiër}}
|
* יפנית: {{ת|יפנית|グルジア人}} (הגייה:Gurujia-jin)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|georgiano}}
* פרסית: {{ת|פרסית|گرجی}} (הגייה:Gorji)
* רוסית: {{ת|רוסית|грузин}} (הגייה:gruzín)
}}

===מידע נוסף===
* מקור הצורה &quot;גרוזיה&quot; ברוסית, והוא נמצא כיום בשימוש בשלוש מדינות בלבד: רוסיה, יפן וישראל. ברוב מדינות העולם האחרות מקובל השם &quot;ג'ורג'יה&quot; או &quot;גאורגיה&quot;, כפי שהיה מקובל גם ב[[ישראל]] עד שנות ה־70. את השם &quot;גרוזיה&quot; הביאו עמם לישראל העולים שהגיעו בגלי העלייה מברית־המועצות בשנות ה־70, עת גאורגיה היתה חלק מברית־המועצות, והוא השתרש מאז. בשפה הגאורגית שמה של המדינה שונה לחלוטין, והיא מכונה בפי יושביה &quot;סַכַּרְתְּבֵלוֹ&quot; (საქართველო). בעקבות פנייה רשמית של מדינת גאורגיה לאקדמיה ללשון העברית ולמשרד החוץ הישראלי [http://news.walla.co.il/?w=/14/759336], שונה שמה העברי של המדינה באופן רשמי מגרוזיה לגאורגיה.
* במאה ה־12 לסה&quot;נ מצויים אזכורים של גאורגיה בעברית כ&quot;גֻּרְגָּן&quot;, ושל יושביה כ&quot;גורגנים&quot;, למשל בספר מסעות [[w:בנימין מטודלה|בנימין מטודלה]]: &quot;וארץ גורגן הנקראים גרגנין היושבים על נהר גיחון: והם הגרגשי והם מתעסקים בדת הנוצרים&quot;.

===ראו גם===
* [[גאורגיה]]
* [[גרוזיה]]
* [[גרוזינית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גאורגיה|ויקיפדיה 2=מקור השם &quot;גאורגיה&quot;}}
* [https://khatul.livejournal.com/ טיעונים נגד השם גאורגיה] באתר &quot;יומנו של חתול&quot;
* [http://www.nplg.gov.ge/ic/library_e/gabeskiria/5.HTM על מקור השם &quot;סכרתבלו&quot; בגאורגית]

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]][[קטגוריה:יוונית]][[קטגוריה:לאומים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>7bvrib8isysdl9ywow9esqhbwzye459</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12195</id>
    <revision>
      <id>519708</id>
      <parentid>263096</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:52:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2019" sha1="4gch072ype6ws1f1fqienafkvba17el" xml:space="preserve">==צַו==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צו
|הגייה=tsav
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|צוה|צ־ו־ה}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' צַוִּים, צַוֵּי־
}}
# הוראה מחייבת הניתנת על־ידי גורם מוסמך.
#:* &quot;ויתן '''צו''' לגרש את כל היהודים אל הפלך האחד גושן...&quot; ([https://www.benyehuda.org/perets/yorshey.html &quot;יורשי פרעה&quot;], [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]]) 
#:* {{הדגשה|&quot;עָשׁוּק אֶפְרַיִם רְצוּץ מִשְׁפָּט כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו&quot;|(הושע ה, יא)}}

===צירופים===
* [[צו המצפון]]
* [[צו הסגרה]]
* [[צו השעה]]
* [[צו גיוס]]
* [[צו מעצר]]
* [[צו ראשון]]
* [[צו שמונה]]

===מילים נרדפות===
* [[הוראה]]
* [[פקודה]]
* [[תקנה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|decreto|ordinanza}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית| decree|command|order|injunction|dictat| prescript|prescription|edict|fiat|ordainment|writ}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Erlaß|Anordnung}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|أمر}} (הגייה: אַמְר)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ordonnance|décret}}
* רוסית: {{ת|רוסית|декрет|указ}}
}}

===מידע נוסף===
* במקרא המילה מנוקדת בקמץ - צָו - בסוף פסוק, לצד צַו ({{הדגשה|&quot;כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם&quot;|(ישעיהו כח, י)}}). עד שנת 2005 האקדמיה ללשון העברית קבעה כי הצורה בקמץ היא התקנית, אך בשנה זו התקבלה החלטה הקובעת כי דווקא הצורה בפתח היא התקנית.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צו}}

{{שורש|צוה}}

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>4gch072ype6ws1f1fqienafkvba17el</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משחת שנים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12238</id>
    <revision>
      <id>520163</id>
      <parentid>244309</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:31:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520163</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1927" sha1="2jeejojlqdju5zvzims6s3mmzkq70rm" xml:space="preserve">==מִשְׁחַת שִׁנַּיִם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משחת שיניים
|הגייה=mish'''khat''' shi'''na'''yim
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף שמני
|נטיות=ר' מִשְׁחוֹת שִׁנַּיִם
}}

# {{רובד|עברית חדשה}} [[משחה]] ל[[נקוי|ניקוי]] ו[[צחצוח]] ה[[שן|שיניים]].
#*: ‏{{צטבי|כל אחד נשא מגש ובו דברי סידקית, מברשות שיניים, משחת שיניים, גפרורים, סיכות, סכיני גילוח, סבונים וכו'.|https://benyehuda.org/matalon_yivneel/telaviv.html|תל אביב: זכרונות 1919–1939|יבנאל מטלון}}
#:* &quot;בית החרושת &quot;שמן&quot; חיפה מוציא בימים אלה למכירה '''משחת־שיניים''' חדשה, בלתי מקציפה ובעלת טעם מאֶנתה כדוגמת '''משחות השניים''' הנפוצות בארצות מרכז אירופה.&quot; (&quot;דבר&quot;, 17 באוגוסט 1937, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

===גיזרון===
* תרגום שאילה משפות אירופה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|toothpaste}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Zahnpasta|Zahnpaste}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|pasta de dientes|dentífrico}}
* ערבית: {{ת|ערבית|معجون أسنان}} (הגייה: מַעְגּ'וּן אַסְנָאן)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|dentifrice}}
* רוסית: {{ת|רוסית| зубна́я па́ста}}

===ראו גם===
* [[מברשת שנים|מברשת שיניים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=משחת שיניים|ויקישיתוף=Toothpaste|שם ויקישיתוף=משחות שיניים}}

{{שורש|משׁח}}
{{שורש|שׁנן}}

[[קטגוריה:היגיינה]]
[[קטגוריה:מוצרי ניקיון]]</text>
      <sha1>2jeejojlqdju5zvzims6s3mmzkq70rm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ניר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12296</id>
    <revision>
      <id>520629</id>
      <parentid>517627</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:41:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520629</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8624" sha1="6vpj9t3c067c10v759ufec7sai8zccb" xml:space="preserve">==נְיָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נייר
|הגייה=ne'''yar''', '''nyar''', ni'''yar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|י|ר}}
|דרך תצורה= {{משקל|קְטָל}}
|נטיות=נְיַר־; ר' נְיָרוֹת
}}{{תמונה|Endlospapier.jpg|דף נייר}}
{{תמונה|Lightmatter paperwork.jpg|ניירות}}
# מוצר המורכב מ[[סיב]]י [[תאית]] מעובדים לכדי [[משטח]] דקיק, גמיש ו[[חלק]] המיועד לשם רישום ו[[כתיבה]].
#:*{{צט/משנה|אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל '''נְיָר''' חָדָשׁ; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל '''נְיָר''' מָחוּק.|אבות|ד|כ}}
# {{בהשאלה}} [[מסמך]] [[רשמי]], [[תעודה]].
#:* &quot;וכשנפטרה לאה, לקח לוי אותו הכרך מן השפחה, ולא עיין אם היו בו שטרות או '''ניירות''' (ופירות), ונתנו לשמעון אבי שאול זה.&quot; (שו&quot;ת ה[[w:רא&quot;ש|רא&quot;ש]], כלל סו, סימן ג) 

===גיזרון===
*{{רובד|חזל}} {{לועזית|אכדית}} {{אכדית|2957|niāru}}. ראו גם פירוט בערך [[דף]].

===פרשנים מפרשים===
* &quot;נייר - של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור&quot; (פירוש [[w:עובדיה מברטנורא|ר' עובדיה מברטנורא]] על המשנה, {{משנה||סוטה|ב|ד}})
* &quot;נייר עשוי מעשבים על ידי דבק שקורין גלו&quot;ד.&quot; (פירוש [[w:רש&quot;י|רש&quot;י]] על ה{{בבלי|פסחים|מב|ב}})

===צירופים===
{{ע|3|
* [[דף ניר|דף נייר]]
* [[מגבת ניר|מגבת נייר]]
* [[ניר אפיה|נייר אפייה]]
* [[ניר אריזה|נייר אריזה]]
* [[ניר דבק|נייר דבק]]
* [[ניר זכוכית|נייר זכוכית]]
* [[ניר טואלט|נייר טואלט]]
* [[ניר כסף|נייר כסף]]
* [[ניר מכתבים|נייר מכתבים]]
* [[ניר סופג|נייר סופג]]
* [[ניר עתון|נייר עיתון]]
* [[ניר פרגמנט|נייר פרגמנט]]
* [[נירות ערך|ניירות ערך]]
* [[נמר של ניר|נמר של נייר]]
* [[עסת ניר|עיסת נייר]]
* [[נייר לקמוס]]
}}
===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|carta}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|paper}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|papero}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Papier}}
*טורקית: {{ת|טורקית|kağıt}}
*יידיש:  {{ת|יידיש|פּאַפּיר}}
*לטינית: {{ת|לטינית|papyrus}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|papel}}
*ערבית: {{ת|ערבית|وَرَق}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|papier}}
*רומנית: {{ת|רומנית|hârtie}}
*רוסית: {{ת|רוסית|бумага}}
}}

===ראו גם===
{{ע|3|
*[[אוריגמי]]
*[[בריסטול]]
*[[גויל|גוויל]]
*[[גליון|גיליון]]
*[[דף]]
*[[עמוד]]
*[[פפירוס]]
*[[קלף]]
*[[קרטון]]
}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נייר|ויקישיתוף=Category:Paper|שם ויקישיתוף=נייר}}

[[קטגוריה:אמצעי כתיבה]]

==נִיר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ניר
|הגייה=nir
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|ניר|נ־י־ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות=ר' נִירִים
}}{{תמונה|Ploughed acre 20041012 2603.jpg|ניר}}
# {{רובד|מ}} [[שדה]] [[חרוש]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נִירוּ לָכֶם '''נִיר''' וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים.|ירמיהו|ד|ג}}
#:*{{צט/בבלי|מרחיקין גורן קבוע מן העיר [...] מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו ומ'''נירו''' של חבירו חמשים אמה כדי שלא יזיק|בבא בתרא|כד|ב}}
#:*{{צטזמר|הָבוּ הָנִיפוּ, נִירוּ לָכֶם '''נִיר''', / חַג לַקָּמָה, עֵת רֵאשִׁית קָצִיר|song.asp?id{{=}}427|שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה|מתתיהו שלם}}
#:*{{צטזמר|שָׁנָה טוֹבָה לְכָל עָמֵל / '''בַּנִּיר''' וְגַם בַּמֶּלֶט, / שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה / לְכָל יַלְדָּה וָיֶלֶד!|song.asp?id{{=}}228|שָׁנָה טוֹבָה|לוין קיפניס}}
#:*{{צטשיר|מה הקול אני שומע/ וטירטור מפחיד, סואן?/ זה הטרקטור '''ניר''' גומע/ נומה בן, נומה בן.|songView.aspx?song_id{{=}}3372&amp;singer_id{{=}}166&amp;song_title{{=}}4a7dc|שיר ערש נגבי|יחיאל מוהר}}
# [[שם פרטי]] לזכר

===גיזרון===
* מקור המילה הוא שֵמי ועניינו [[על#עֹל|עוֹל]] אותו מניחים על צמד שוורים, לרוב לשם חרישת האדמה. אכדית {{אכדית|6896|nīru}} 'עול', ארמית ניר או נירא 'עול',&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org/Jastrow%2C_נִיר_III.1?lang=he יסטרוב], [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=nyr%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; ארמית־סורית {{סורית|3736|ܢܝܪܐ}} (נירא) 'עול', ערבית {{ערבית|نير|ניר}} 'עול'. סוואהילית - nira. ובכן, אונקלוס מתרגם עברית עול לארמית ניר או נירא:&lt;ref&gt;5 פעמים: [http://cal.huc.edu/getOMT.php?MT=2224&amp;cal=nyr%20N CAL] וגם [http://cal.huc.edu/showtargum.php?bookname=3&amp;chapter=26&amp;verse=13&amp;Peshitta=ON&amp;Sam=ON ויקרא כו יג].&lt;/ref&gt; {{צט/תנ&quot;ך|אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּ'''עֹל'''|דברים|כא|ג}} = {{צט/אונקלוס|דְּלָא נְגַדַת בְּ'''נִיר'''|דברים|כא|ג}}.

===פרשנים מפרשים===
* רד&quot;ק: והניר היא חרישת השדה קודם הזריעה ובחרישה ההיא יעקרו הקוצים והעשבים הרעים מן השדה ויהיה ראוי לזריעה אחר כן.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|plowed field|tilth}}

===ראו גם===
* [[גרן|גורן]]
* [[חרשה|חורשה]]
* [[כר]]
* [[מוץ]]
* [[מרעה]]

{{שורש|ניר}}

[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:שמות]]
{{-}}

==נִיר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ניר
|הגייה=nir
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ו|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות=ר' נִירִים
}}
# {{מקרא}} שלטון.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ '''נִיר''' בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם.|מלכים א|טו|ד}}

===גיזרון===
* צורה משנית של המילה נֵר. המילה בהקשרה המקראי באה לסמל את אור המלכות.

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י: ניר - ממשלה וניר לשון עול.
* רד&quot;ק: ניר בחיר&quot;ק כמו בצר&quot;י על דרך &quot;ערכתי נֵר למשיחי&quot; ויונתן תרגם מלכו, וכן תרגם אונקלוס ונירם ומלכו.&quot;
* מצודת דוד: ניר - ר&quot;ל מלך מושל וכה&quot;א ערכתי נר למשיחי (תהלים קל&quot;ב) ויקרא המלך כן על שם שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור.
* מצודת ציון: ניר - כמו נר ור&quot;ל מלכות.
* רלב&quot;ג: ניר בירושלם - ניר הוא הארץ הנעבדת באופן שיהיו הצמחים אשר בה פרים ובזה יאמר כי לולא דוד לא היה השם יתברך נותן לו בירושלם זרע שימשול בו להעמיד את ירושלם והוא אסא.

{{שורש|נור}}

==נִיר {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ניר
|הגייה='''nir'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=ז
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# חורים בקורת ה[[נול]] בהם מעבירים את חוטי ה[[שתי]].
#:*{{צט/משנה|אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת ... וְהָעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי '''נִירִין'''|שבת|ז|ב}}

===צירופים===
* [[בתי נירין]]
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:זכר בסיומת רבים של נקבה]]</text>
      <sha1>6vpj9t3c067c10v759ufec7sai8zccb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דיקן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12307</id>
    <revision>
      <id>519687</id>
      <parentid>375568</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:46:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519687</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="988" sha1="oaxzcbillnqekdjkb4zxrtjt7jpmbjk" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=דייקן, אדם קפדן
|אחר=דקן, ראש פקולטה
|ראו=[[דקן]]}}

==דַּיְקָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דייקן
|הגייה=day'''kan'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש|דיק|ד־י־ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}}
|נטיות=נ' דַּיְקָנִית; ר' דַּיְקָנִים
}}
# מי ש[[מקפיד]] על כל פרט ופרט, שנצמד לכללים נוקשים או שעושה הכול בזמן.
#:* &quot;קסיאן היה '''דייקן''' ועשה את הכל כמצווה עליו מאתמול.&quot; ([https://benyehuda.org/hacohen/sivxey.html &quot;בסבכי היער&quot;], מרדכי בן־הלל הכהן)


===מילים נרדפות===
* [[קפדן]]
* [[דקדקן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|punctual|punctilious|pedant|meticulous}}

===ראו גם===
* [[דיוק]]
* [[ירידה לפרטים]]

{{שורש|דיק}}</text>
      <sha1>oaxzcbillnqekdjkb4zxrtjt7jpmbjk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרדס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12358</id>
    <revision>
      <id>520626</id>
      <parentid>496204</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:40:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520626</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6529" sha1="7r9t1djqasf8c4xsi0ujy4c29ukcjvo" xml:space="preserve">==פַּרְדֵּס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרדס
|הגייה=par'''des'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' פַּרְדֵּסִים; פַּרְדֵּס־, ר' פַּרְדְּסֵי־{{הפניה|1|נטיות}}
}}
[[תמונה:Mandarin tree closeup.JPG|left|thumb|184px|עץ מנדרינות בפרדס]]
[[תמונה:Camille Pissarro, Le verger (The Orchard), 1872.jpg|left|thumb|184px|&quot;הפרדס&quot;, ציורו של [[w:קאמי פיסארו|קאמי פיסארו]]]]
# {{רובד|המקרא}} מטע עצי [[פרי]]  {{רובד|ח}} [[מטע]] [[הדר]]ים.
#:*{{צטבי|בכל מאמצי כחותיו הוא חתר וחפש את מקור העושר, עד שהלה נגלה לפניו בתמונת '''פרדס''' אתרוגים|poxa/009.html|תחת האתרוג|נחמה פוחצ'בסקי}}
#:* סייעתי לאבי בקטיפת תפוזים ב'''פרדס''' המשפחתי.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שְׁלָחַיִךְ '''פַּרְדֵּס''' רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים; כְּפָרִים עִם־נְרָדִים.|שיר השירים|ד|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת '''וּפַרְדֵּסִים'''; וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל־פֶּרִי.|קהלת|ב|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאִגֶּרֶת אֶל־אָסָף שֹׁמֵר '''הַפַּרְדֵּס''' אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן־לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת־שַׁעֲרֵי הַבִּירָה...|נחמיה|ב|ח}}
#:*{{צט/משנה|וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד &lt;small&gt;({{פסוק|דברים|יג|יז}})&lt;/small&gt;, לֹא תֵעָשֶׂה (אֲפִלּוּ) גַנּוֹת '''וּפַרְדֵּסִים''', דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.|סנהדרין|י|ו}}
# {{משלב|יהדות}} תורת הנסתר.
#:*{{צטבי|הוּא נִכְנַס אֶל גִּנְזֵי '''הַפַּרְדֵּס''' וּבְיָדוֹ לַפִּידוֹ – / וַחֲמִשִּׁים '''לַפַּרְדֵּס''' שְׁעָרִים, / וּבְכֹל נְתִיבוֹתָיו חַתְחַתִּים: תְּהוֹמֵי תְהוֹמוֹת / וְהַרְרֵי הָרִים|bialik/bia091.html|הציץ ומת|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צט/בבלי|תנו רבנן: ארבעה נכנסו '''בפרדס''', ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא|חגיגה|יד|ב}}

===גיזרון===
* {{לועזית|פרסית}}-קדומה: בהגיית פָֻּאִירי-דזַה (pairi-daēza) ובהוראת: {{צט/תנ&quot;ך|גַּן נָעוּל|שיר השירים|ד|יב}}  {{הפניה|2|פרסית}} המורכב מהלחם בסיסים של (pairi) – [[סביב]] (ראו למשל [[פרגוד]],[[פרבר]] ו[[פריפריה]]) וכן (daēza) – [[חומה]]. {{הפניה|3|גינדין}}
* המילה נשאלה גם לשפות אחרות; כגון, אכדית {{אכדית|10150|pardēsu}}&lt;ref&gt;יש שאמרו שהמילה הפרסית בתורה מושאלת מאכדית: {{אכדית|10151|para'u}} בהוראת: לצמוח, ללבלב.&lt;/ref&gt;, ארמית: {{ערבית|ܦܪܕܝܣܐ‎|פַּרְדֵּיסָא}}, ערבית: {{ערבית|فِرْدَوْسٌ|פִרְדַוְס}}, כורדית: parês, ארמנית: {{יוונית|paṛtêz|պարտեզ}}, ויוונית: {{יוונית|πᾰρᾰ́δεισος|parádeisos}} שהושאלה לשפות אירופה כאנגלית בהגיית: '''פָּרַדַייס''' ({{ת|אנגלית|paradise}}) במשמעות [[גן עדן]]{{הפניה|4|בלעז}}. 
*בהקשר היהודי, היו שדרשו את המילה כראשי תיבות של: &quot;[[פשט]], [[רמז]], [[דרש]], [[סוד]]&quot;. למשל, ב&quot;שער הגלגולים&quot; ל[[w:חיים ויטאל|חיים ויטאל]] נכתב {{צט|...ולכן יש בתורה ס' רבוא פירושים, וכלם כפי הפשט. וס' רבוא ברמז. וס' רבוא בדרש. וס' רבוא בסוד... וכבר נתבאר, כי ס' רבוא פירושי התורה הם כלם כפי הפשט, וכנגדם באגדה, וכנגדם בקבלה וכו', הנרמזים בראשי-תיבות '''פרדס'''|שער הגלגולים הקדמה יז}}.

===נגזרות===
* [[פרדסן]]
* [[פרדסנות]]

===מילים נרדפות===
* [[בסתן|בוסתן]] (2)
* [[קבלה]] (3)

===תרגום===
'''מטע (לאו דווקא של עצי הדר):'''
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|frutteto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|orchard}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|legomĝardeno}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Obstgarten}}
|
* הולנדית: {{ת|הולנדית|boomgaard}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|huerta}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|verger}}
* תורכית: {{ת|תורכית|bostan}}
}}

===ראו גם===
* [[כרם]]
* [[מקשה|מִקְשָׁה]]
* [[פרד&quot;ס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרדס|ויקיפדיה 2=פרדס (יהדות)|ויקישיתוף=Category:Orchards|שם ויקישיתוף=פרדסים}}

===הערות שוליים===
# {{הערה|נטיות}} כל הנטיות רלוונטיות רק לשני הפירושים הראשונים. המשמעות של &quot;תורת הנסתר&quot; מצויה בצורת היחיד בלבד.
# {{הערה|פרסית}} המילה הפרסית נמצאה ב[[w:en:Avesta|אווסטה]], קובץ הטקסטים העתיק שמקודש ל[[w:זרואסטריות|זרואסטריות]]. המילה הנדונה מתוארכת לתקופת [[w:הממלכה האחמנית|הממלכה האחמנית]], היא תקופתו של נחמיה. ראו:&lt;br/&gt;קוטשר, יחזקאל, &quot;מלים ותולדותיהן&quot;, עמ' 22, קריית־ספר, 1974&lt;br/&gt;Kent, Ronald G., &quot;The Recently Published Old Persian Inscriptions&quot;, p. 229, Journal of the American Oriental Society, Volume 51/3, 1931
# {{הערה|גינדין}} ראו למשל [https://www.thmrsite.com/?p=2914 באתרה] של ד&quot;ר תמר עילם־גינדין.
# {{הערה|בלעז}} Giamatti, Angelo Bartlett, &quot;The Earthly Paradise and the Renaissance Epic&quot;, p. 11, Princeton University, 1966

[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות ממקור לא שמי]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הפרסית]]</text>
      <sha1>7r9t1djqasf8c4xsi0ujy4c29ukcjvo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרגון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12426</id>
    <revision>
      <id>520337</id>
      <parentid>135301</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:48:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520337</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1051" sha1="7m1k04pmm9bmwryn1y6upgkm3x2ryrb" xml:space="preserve">==שִׁרְגּוּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרגון
|הגייה=shir'''gun'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|שׁרגן|שׁ־ר־ג־ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' שִׁרְגּוּנִים}}
# &lt;small&gt;בתורת המנהל&lt;/small&gt; ארגון מחדש, ראורגניזציה.
#:* עקב ה'''שרגון''' מחלקת הכספים נסגרה.

===גיזרון===
* הלחם המילים [[שנוי|שינוי]] ו[[ארגון]], או אולי החלת משקל &quot;שִׁפְעֵל&quot; על השורש המרבע &quot;א־ר־ג־ן&quot;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|reorganization}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Reorganisation}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|réorganisation}}

===ראו גם===
* [[שרגן]]

===קישורים חיצוניים===
* על [https://blog.ravmilim.co.il/index/reorganization/ &quot;רה-ארגון&quot; ו&quot;שרגון&quot;] בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים.

{{שורש|שׁרגן}}</text>
      <sha1>7m1k04pmm9bmwryn1y6upgkm3x2ryrb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פתקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12503</id>
    <revision>
      <id>519956</id>
      <parentid>496726</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:40:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519956</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1126" sha1="pupzbb0mv71jsdbrmn2i09x7vi5as8o" xml:space="preserve">==פִּתְקָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פתקה
|הגייה=pit'''ka'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מיוונית
|נטיות=ר' פְּתָקִים, פִּתְקֵי־
}}
# {{רובד|ח}} פיסת [[ניר#נְיָר|נייר]] קטנה לשם [[כתיבה]] בקצרה.
#:*הושיט תלמיד אחד לחברו, שישב לפניו, '''פתקה''' קטנה, שבה היו כתובות בעט־עופרת מלים אלה: ([https://benyehuda.org/berdi/shmua.html &quot;השמועה&quot;,] [[w: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי | מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]]) 

===צירופים===
* [[פתקי הצבעה]]

===גיזרון===
* מן [[פתק]] שבלשון חז&quot;ל ו{{לועזית|ארמית}} '''פִּתְקָא'''. {{לועזית|יונית}} בהגיית: פיתקיון (πιττακιον) בהוראת [[כרטיס]]

===מילים נרדפות===
* [[ממורנדום]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|note}}

===ראו גם===
* [[מחברת]]
* [[פנקס]]
* [[פתקית]]

{{שורש|פתק}}</text>
      <sha1>pupzbb0mv71jsdbrmn2i09x7vi5as8o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הפתעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12634</id>
    <revision>
      <id>520013</id>
      <parentid>437262</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:15:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520013</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2385" sha1="833gqkwca2w2x54sqjd33c4wvjw384i" xml:space="preserve">==הַפְתָּעָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הפתעה
|הגייה=hafta''''a'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|פתע|פ־ת־ע}}
|דרך תצורה={{משקל|הַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' הַפְתָּעוֹת; הפתעת־, ר' הַפְתָּעוֹת־
}}
# דבר [[פתאומי]], מאורע לא צפוי. שלא הספיקו [[התכונן|להתכונן]] אליו.
#:* &quot;מנוסת־הבהלה של היהודים מרוסיה אחרי 'הסופות בנגב', הפתיעה אותו מאד, ו'''הפתעה''' זו הביאתהו במבוכה גדולה.&quot; ([https://benyehuda.org/zitron/dimd.html &quot;מימי דמדומי רעיון ישוב ארץ־ישׂראל&quot;], [[w:שמואל ליב ציטרון|שמואל ליב ציטרון]])
#:* {{צטבי|הספר הזה הכיל את כּל מה שכּתב בעברית אחרי שיצאו &quot;הדודאים&quot;, ועין לא ראתה אותו עד כּה, זו היתה '''הפתּעה''' ממש, אשר עוררה התפּעלות עצומה בּין ההורים והקרואים.|https://benyehuda.org/zitron/julian.html|יוּליאַן קליאַטשקאָ|שמואל ליב ציטרון}}
#:* הקרבות הראשונים הסבו לנו אבדות גדולות תוך שהאויב מנצל את אפקט '''ההפתעה'''.
#:* אחד מעקרונות הלחימה הוא לשנות מהלכים ולגרום '''להפתעתו''' של היריב.
# תחושת פליאה לנוכח דבר לא צפוי.
#:* למרבה '''ההפתעה''' הוא הסכים
#:* והנה '''להפתעתם''' כי רבה הרכבת עדיין עמדה בתחנה.
# {{משלב|עממי}} [[מתנה]] שמקבלהּ אינו יודע מהי.
#:* מזל טוב! הבאתי לך '''הפתעה''' לכבוד יום הולדתך.

===גיזרון===
*שם פעולה מן [[הפתיע]].

===מילים נרדפות===
* [[פתאמיות|פתאומיות]](1)
* [[השתוממות]], [[פליאה]], [[תדהמה]], [[תמהון|תימהון]], [[תמיהה]] (2)

===ניגודים===
*[[צפיה#צִפִּיָּה|ציפייה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|surprise}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مفاجأَة}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הפתעה}}

{{שורש|פתע}}

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>833gqkwca2w2x54sqjd33c4wvjw384i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קזינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12636</id>
    <revision>
      <id>519810</id>
      <parentid>322030</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:31:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519810</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1329" sha1="qfsz58hkyljhgh221xk9ez2r19y387k" xml:space="preserve">==קָזִינוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קזינו
|הגייה=ka'''zi'''no
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=}}
[[קובץ:Casino slots2.jpg|184px|ממוזער|קזינו]]
# [[מועדון]] המכיל בתוכו [[משחק מזל|משחקי מזל]] שונים הקשורים ל[[הימור]]ים.
#:* לרוב ישנו קשר ישיר או עקיף בין אתרי '''קזינו''' לבין פשיעה.
#:* {{צטבי|אחר המשיכו דרכם לאורך הבּוּלוואר המוביל אל שפת-הים, אל '''הקזינו''', אל המלונות הגדולים והארמונות הפרטיים, שחזיתם מול הים והשמש.|https://benyehuda.org/vogel/noxax_hayam.html|נוכח הים|דוד פוגל}}

===גיזרון===
*{{לועזית|איטלקית}} casino, מבסיס casa – [[בית]] והמוספית ino- להקטנה.

===מילים נרדפות===
* [[אולם שעשועים]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|casino}}

===ראו גם===
* [[סיכון]]
* [[רולטה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קזינו|ויקישיתוף=Category:Casinos|שם ויקישיתוף=בתי קזינו}}

[[קטגוריה:משחקים]]</text>
      <sha1>qfsz58hkyljhgh221xk9ez2r19y387k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חגיגה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12637</id>
    <revision>
      <id>520242</id>
      <parentid>487499</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:02:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2678" sha1="jpa3vgvd0qsivudno54r5uek64jb2z1" xml:space="preserve">==חֲגִיגָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חגיגה
|הגייה=khagi'''ga'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ג|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=חֲגִיגַת־; ר'חֲגִיגוֹת
}}{{תמונה|10 years of Wikipedia Birthday party 115.JPG|חגיגת יום הולדת 10 לויקיפדיה}}
# [[מפגש]] [[חברתי]] לציון [[מאורע]] [[משמח]], הכולל לרוב [[סעודה]] ו[[ריקוד]]ים.
#:*{{צט/משנה|אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים וְתִשְׁעָה בְּאָב '''וַחֲגִיגָה''' וְהַקְהֵל, מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין.|מגילה|א|ג}}
#:*{{צט/משנה|הִלְכוֹת שַׁבָּת '''חֲגִיגוֹת''' וְהַמְּעִילוֹת, הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת.|חגיגה|א|ג}}
#:*{{צטבי|הנשף הזה, כידוע לכם על-פי ההזמנות, הוא נשף-'''חגיגה''' למלאות שמונה שנים ליסוד האוניברסיטה, ואני רוצה לראות מעין סמל '''לחגיגה''' זו, שחלה בזמן אחד עם השמועות מגיעות אלינו מברלין...|Commons.wikimedia.org/wiki/עמוד_ראשי|ליסוד &quot;אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית&quot;|ח&quot;נ ביאליק}}
#:*{{צטבי|לפני שנים מספר הוזמנתי לבית אחד מידידי, '''לחגיגת''' בר-מצוה של בנו, תלמיד בבית-ספר תיכוני בתל-אביב. '''לחגיגה''' באו חבריו-לכתה של חתן המסבה, מחנך הכתה ומנהל בית-הספר, קרובי משפחה וסתם מוזמנים.|https://benyehuda.org/dizengoff/barmitsva.html|בַּר מִצְוָה|מאיר דיזנגוף}}

===גיזרון===
*{{רובד|חזל}} שם פעולה מן [[חגג]]

===צירופים===
* [[חגיגת נצחון]]
* [[חגיגת יום הולדת]]
* [[חגיגת בר מצוה]]
* [[חגיגת בת מצוה]]
* [[חגיגת נישואין]]
* [[קרבן חגיגה|קורבן חגיגה]]

===מילים נרדפות===
*[[הילולה]]
*[[מסיבה]] 
*[[פסטיבל]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|celebration}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حَفْلة|إِحْتِفال}}

===ראו גם===
* [[טקס]]
* [[נשף]]
* [[שמחה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מסיבה|ויקיטקסט=מסכת חגיגה}}

{{שורש|חגג}}</text>
      <sha1>jpa3vgvd0qsivudno54r5uek64jb2z1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12642</id>
    <revision>
      <id>519839</id>
      <parentid>503623</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:41:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519839</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4466" sha1="gap4bj8uxykjgel6p67pkwthkl4947t" xml:space="preserve">==אַתָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אתה
|הגייה=at'''a'''
|חלק דיבר=כינוי גוף
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
{{כינויי גוף}}
# כינוי המציין גוף שני, זכר, יחיד ([[נוכח]]).
#:* {{צט|וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי.|בראשית כב יב}}

===גיזרון===
*עברית מקראית.
*אכדית(זכר) - אתה,  atta .  (נקבה) - אתְּ,at . 
*ב[[w:מכתבי תענך|מכתבי תענך]], כתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית &quot;[https://www.kchanson.com/ANCDOCS/meso/taanach1.html at-ta]&quot; , את-תה (שורה-8).
*אוגריתית-אתְּ at
*אמהרית - אָנְתָ [https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%8A%A0%E1%8A%95%E1%89%B0 አንተ].
*ערבית: {{יוניקוד|أَنْتَ|מוגדל}} (הגייה: אַנְתַּ). 
*ארמית - אּנתָּ anta'
*סורית ארמית - אתְּ at'

===צירופים===
*[[אתה שלום וביתך שלום]]
*[[אתה היית המוציא והמביא]]
*[[הגם אתה ברוטוס?]]
*[[הלנו אתה אם לצרינו]]

===מידע נוסף===
הצורה המקורית של המילה בעברית הייתה אַנְתָּה, אך בשל קשיי הגייה נבלעה הנו&quot;ן השוואית בתי&quot;ו שאחריה. &quot;אתה&quot;, בלשון זכר  בשפה ארמית - אּנתָּ anta' , בעוד שבסורית ארמית נהגה - אתְּ at' =בתיבה זו, באכדית  בסורית ארמית ובעברית, נשמטת התוכית-נ' {{הערת שוליים| , 1987, Wolf Leslau‏ ,Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic)&quot;: Geʻez-English, English&quot; עמוד-32}}.

===מילים נרדפות===
* [[הנה|הנך]] (במשפטי חיוב)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|thou|you}} (השמאלי ארכאי)
* ערבית: {{ת|ערבית|أنت}} (הגייה: אַנְתַ) 
* ספרדית: {{ת|ספרדית|tú|usted}} (הימני לשם כבוד)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|tu|vous}} (הימני לשם כבוד)

===ראו גם===
* [[את]] 
* [[אתם]]
* [[הם]]

[[קטגוריה:כינויי גוף]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

==אָתָה גם אָתָא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ת|ה}}
|בניין=קל
}} 
# {{רובד|המקרא}} {{משלב|ארכאי}} בא, הגיע, התקרב
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אָמַר שֹׁמֵר, '''אָתָה''' בֹקֶר וְגַם לָיְלָה; אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ '''אֵתָיוּ'''.|ישעיהו|כא|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּבֹא כְשׁוֹאָה פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה '''יֶאֱתֶה''' בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה|משלי|א|כז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי־שְׁנוֹת מִסְפָּר '''יֶאֱתָיוּ'''; וְאֹרַח לֹא־אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ.|איוב|ט|כב}}
===גזרון===
* ב{{אמורית|taʾti (תַאְתִי, בציווי).|תעתיק אכדי=ta-ti|מקור=Andrew George, Manfred Krebernik, [https://www.cairn.info/revue-d-assyriologie-2022-1-page-113.htm Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!], '''Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale''' 116, 2022, p. 123}} פועל בארמית '''אָתָא'''. בספר עזרא: {{צט/תנ&quot;ך|ביה זמנא '''אתא''' עליהון|עזרא|ה|ג|טז}}-'''בא''' הזמן עלינו .

===נגזרות===
*{{צט/תנ&quot;ך|[[איתון]]|יחזקאל|מ|טו}}

===צירופים===
* [[קרית אתא]]

===ניגודים===
* [[הלך]]
* [[הסתלק]]
* [[התרחק]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|come}}

===מובאות נוספות===
* {{צט/משנה|אין מברכין על ה[[נר|נֵר]] עד '''שֶׁיֵאוֹתוּ''' ל[[אור]]ו|ברכות|ח|ו}} רוב המפרשים [[נאות|נֵאוֹת]] -יהנו. בתלמוד ירושלמי ישנה סברא שהפועל יאותו -יבואו יתקרבו</text>
      <sha1>gap4bj8uxykjgel6p67pkwthkl4947t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גרזן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12894</id>
    <revision>
      <id>519825</id>
      <parentid>493212</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:36:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519825</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6109" sha1="3iil2g379mnsitudnkcm0ij7fmkw4h6" xml:space="preserve">{{חסר|גִּרְזֵן}}
==גַּרְזֶן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גרזן
|הגייה=gar'''zen'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' גַּרְזִנִּים; גַּרְזֶן־, ר' גַּרְזִנֵּי־; כ' גַּרְזִנּוֹ
}}
[[תמונה:Axes01.jpg|left|thumb|184px|העתקים של גרזני קרב]]
[[תמונה:Accetta.jpg|left|thumb|184px|גרזן לחטיבת עצים]]
# כלי המורכב מ[[קת]] עשויה עץ (על פי רוב) ולראשה מחובר בניצב [[להב]] מתכתי אחד או שניים. גרזנים משמשים בעיקר לחטיבת עצים, ובעבר היו נשק נפוץ בקרבות פנים אל פנים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת־רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ '''בַגַּרְזֶן''' לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן־הָעֵץ וּמָצָא אֶת־רֵעֵהוּ וָמֵת - הוּא יָנוּס אֶל־אַחַת הֶעָרִים־הָאֵלֶּה וָחָי|דברים|יט|ה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הֲיִתְפָּאֵר '''הַגַּרְזֶן''' עַל הַחֹצֵב בּוֹ, אִם־יִתְגַּדֵּל הַמַּשּׂוֹר עַל־מְנִיפוֹ?|ישעיהו|י|טו}}
#:* {{צטבי|על העצים הרעננים עלתה יד הכורת, בני בריתנו באו כזרים ויחללו מקדשנו ויניפו '''הגרזן''' על כל שרש טוב לשרשו ממקומו.|https://benyehuda.org/smolenskin/et_lataat_01.html|עת לטעת|פרץ סמולנסקין}}
#:* שני הלוחמים נלחמו ביניהם, זה מכה '''בגרזנו''' וזה בולם במגנו.

===גיזרון===
*יש הגוזרים ע&quot;י שיכול עיצורים מן השורש {{שרש3|ג|ז|ר|קט=לא}}. ויש אומרים שהשורש {{שרש3|ג|ר|ז}} עומד בפני עצמו, כמו שנמצא במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי '''נִגְרַזְתִּי''' מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ|תהלים|לא|כג}}, וקרוב לשורש {{שרש3|ג|ר|ס|קט=לא}}.
* האגיפטולוג  [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']] מצא ב[[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] תיבת [[w:הירוגליף|הירוגליף]] מקבילה, בצורת: קַרְטְצָ'ן qartchan {{הערת שוליים|An Egyptian Hieroglyphic Dictionary&quot;, By - Budge E A Wallis,1920&quot; עמוד 764}}{{הערת שוליים|&quot;Ralph Ellis ;&quot;Eden in Egypt: Adam and Eve were Pharaoh Akhenaton and Nefertiti עמ'305}}, ובצורת כרד'ן ḳrḏn &lt;ref&gt;Mark Vygus, [https://rhbarnhart.net/VYGUS_Dictionary_2018.pdf Middle Egyptian Dictionary 2018], עמוד 1324.&lt;/ref&gt;.

===מילים נרדפות===
*[[נרגא]]

===תרגום===
{{תר|תרגומים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ascia|accetta|scure|mannaia}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kapak}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|axe|ax|hatchet}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|hakilo}}
*ארמית: [[חציצא]]&lt;!--בבא בתרא עג ב--&gt;
*ארמנית: {{ת|ארמנית|կացին}} (תעתיק: kacʿin)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ცული}} (תעתיק: culi)
:::{{ת|גרוזינית|ნაჯახი}} (תעתיק: naǯaxi)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Axt|Beil}}
*הודית: {{ת|הינדית|कुल्हाड़ी}} (תעתיק: kulhāṛī)
:::{{ת|הינדית|परशु}} (תעתיק: parśu)
:::{{ת|הינדית|तवर}} (תעתיק: tavar)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|bijl}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|fejsze|balta|szekerce}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|rìu}}
*טגלית: {{ת|טגלית|palakol|puthaw}}
*טורקית: {{ת|טורקית|nacak|balta}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πελέκι}} (תעתיק peléki)
:::{{ת|יוונית|τσεκούρι}} (תעתיק: tsekoúri)
*יידיש: {{ת|יידיש|האַק⁩}}
*יפנית: {{ת|יפנית|斧}} (תעתיק: ono)
*כורדית: {{ת|כורדית|balte|bivir}}
*לטינית: {{ת|לטינית|ascia|securis}}
*מלאית: {{ת|מלאית|kapak}}
*מלטית: {{ת|מלטית|mannara}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|øks}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|shoka}}
י
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|परशु}} (תעתיק: paraśu)
:::{{ת|סנסקירית|कुठार}} (תעתיק: kuṭhāra)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|hacha}}
*ערבית: {{ת|ערבית|فأس}} (הגייה: פַאְס)
*פולנית: {{ת|פולנית|topór|siekiera}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|machado}}
*פינית: {{ת|פינית|kirves}}
*פרסית: {{ת|פרסית|تبر}} (תעתיק: תבר)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sekera}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|hache|cognée}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|도끼}} (תעתיק: dokki)
*רומנית: {{ת|רומנית|topor|secure}}
*רוסית: {{ת|רוסית|топор}} (תעתיק: topór)
:::{{ת|רוסית|секира}} (תעתיק: sekíra)
*שוודית: {{ת|שוודית|yxa}}
}}
{{תר-סוף}}

===מידע נוסף===
* מילים אחרות במלרע במשקל דומה מנוקדות בצירה בהברה האחרונה, כמתבקש מחוקי ניקוד ההברות. המילה '''גרזן''', והמילים [[אמת]], [[ברזל]], [[כרמל]], [[ערפל]] יוצאות מכלל זה ומנוקדות בסגול בהברה האחרונה. בכל המילים הנ&quot;ל נוסף דגש חזק בצורת הרבים.

===ראו גם===
* [[כילפה]]
* [[משור]]
* [[קרדם|קרדום]]
* [[מעצד]]
* [[נגרז]]
* [[גרז]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גרזן|ויקישיתוף=Category:Axes|שם ויקישיתוף=גרזן}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כלי נשק]]
[[קטגוריה:כלי עבודה]]</text>
      <sha1>3iil2g379mnsitudnkcm0ij7fmkw4h6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית קברות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12988</id>
    <revision>
      <id>520230</id>
      <parentid>506858</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:58:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2477" sha1="345b2ebbj2tqya8x0n991tr51bhow3j" xml:space="preserve">==בֵּית קְבָרוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית קברות
|הגייה=bet kva'''rot'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' בָּתֵּי־קְבָרוֹת; בֵּית־קִבְרוֹת־, ר' בָּתֵּי־קִבְרוֹת־
}}
# מקום [[קבורה|קבורתם]] של [[מת]]ים.
#:*{{צט/בבלי|הלך ולן '''בבית הקברות''' ושמע אותן רוחות שמספרות זו עם זו|ברכות|יח|ב}}
#:* &quot;בני העיר פשוט נטשו אותה, עד שכמעט לא נראתה נפש חיה ברחוב. כל אחד פנה לאן שנשאוהו עיניו, והעיר נראתה מתה, כמו '''בית קברות'''&quot; ([https://benyehuda.org/kotik/index.html &quot;מה שראיתי...&quot;], יחזקאל קוטיק, בתרגום [[w:דוד אסף|דוד אסף]])

===מקור===
* מקום הביטוי בספר נחמיה: {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ: מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים, וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה? &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; מַדּוּעַ לֹא־יֵרְעוּ פָנַי, אֲשֶׁר הָעִיר '''בֵּית־קִבְרוֹת''' אֲבֹתַי חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ?|נחמיה|ב|ב|ג}}

===מילים נרדפות===
* [[בית חיים]]
* [[בית מועד לכל חי]]
* [[בית עולם]]
* [[בית עלמין|בית־עלמין]]
* [[בית דחי]]

===ראשי תיבות===
* [[ב&quot;ק]]

===תרגום===
* אנגלית:{{ת|אנגלית|graveyard|cemetery}}  
* ערבית: {{ת|ערבית|مقبرة}} (הגייה: מַקְבָּרָה) 
* רוסית:{{ת|רוסית|кладбище}}   

===ראו גם===
* [[קבר#קֶבֶר|קבר]]

===קישורים חיצוניים===
* [http://www.beit-almin.com/ פורטל בית עלמין] כאן תמצאו את כל בתי הקברות בארץ ואת נותני השירותים בתחום.
*   [http://www.bet-almin.com '''בתי קברות'''] - רשימת כל בתי הקברות בישראל
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית קברות|ויקישיתוף=Category:Cemeteries|שם ויקישיתוף=בתי קברות}}


[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:מוסדות]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>345b2ebbj2tqya8x0n991tr51bhow3j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הלל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13014</id>
    <revision>
      <id>519653</id>
      <parentid>512280</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:36:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9581" sha1="ogn6acuxio1rsyj4fc5hqf3pywbtuno" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=הלל (שבח, השתטות)
|אחר=הלל (אור) 
|ראו=[[ההל]]}}

==הִלֵּל {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הלל
|שורש וגזרה={{שרש3|ה|ל|ל|א}}
|בניין= קל
|נטיות=
}}
# שִׁבח, סִפר גדולתו של מישהו, פרט יתרונות של מישהו או של משהו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ '''וְהִלְלוּ''' אֶת יְהוָה וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קָדְשִׁי|ישעיהו|סב|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד '''יְהַלְלוּךָ''' סֶּלָה|תהלים|פד|ה}}
#:*{{צט/משנה|לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת, '''לְהַלֵּל''', לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס, לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ.|פסחים|י|ה}}.
#:* &quot;קראתי שנים־שלשה מכתבים מארגנטינא, האחד '''יהלל''' את הפקידים, ישבח ויפאר וירומם אותם עד לשמים, וכמלאכי מרום הנם בעיניו, השני '''יהלל''' את הארץ כי היא זבת חלב ודבש וכגן־עדן לפני הנורדים&quot; (&quot;יפיפותו של יפת&quot; ([https://benyehuda.org/levinsky/yefet_I.html])([https://benyehuda.org/levinsky/yefet_II.html])([https://benyehuda.org/levinsky/yefet_III.html]), [[w:אלחנן ליב לוינסקי|אלחנן ליב לוינסקי]])

===גיזרון===
*ייתכן שמקור השורש בחיקוי ([[אונומטופיה]]) של שירה מיוחדת הנקראת היום '[[צהלולים]]',{{הערת שוליים | Zevit, Ziony (2007), ''The First Halleluyah'', Milk and Honey: Essays on Ancient Israel and the Bible in Appreciation of the Judaic Studies Program at the University of California, San Diego, p. 164}} כפי שניתן לראות באחד משמותיה בערבית, هلاهل (הַלָאהִל).

===צירופים===
* [[יהללך זר ולא פיך]]

===נגזרות===
*[[w:מהללאל|מהללאל]]
*[[הללויה]]
*[[הלול|הילול]]
*[[מהלל|מהולל]]

===מילים נרדפות===
* [[קלס|קילס]]

===ניגודים===
* [[בזה]]
* [[השמיץ]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|praise}}‏ 
* ספרדית: {{ת|ספרדית|ponderar|idolatrar|alabar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حمد}} (תעתיק: חַמִדַ)

===ראו גם===
* [[הללויה]]
* [[התהלל]]

{{שורש|הלל א}}

==הַלֵּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הלל
|הגייה=ha'''lel'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ה|ל|ל|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטֵּל}}
|נטיות=ר' הַלֵּלוֹת
}}

#{{חזל}} פרקי [[תהילים]] (קיג־קיח) שאומרים ב[[תפלה|תפילות]] ה[[חג]]ים.
#:*{{צט/משנה|הָרִאשׁוֹן טָעוּן '''הַלֵּל''' בַּאֲכִילָתוֹ, וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ טָעוּן '''הַלֵּל''' בַּאֲכִילָתוֹ; זֶה וָזֶה טָעוּן '''הַלֵּל''' בַּעֲשִׂיָּתָן, וְנֶאֶכָלִין צָלִי עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים, וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת.|פסחים|יב|ג}}
#:*{{צט/משנה|'''הַהַלֵּל''' וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה כֵּיצַד, מְלַמֵּד שֶׁחַיָּב אָדָם '''בַּהַלֵּל''' וּבַשִּׂמְחָה וּבִכְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג, כִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג.|סוכה|ד|ח}}
#&lt;small&gt;לפי (1)&lt;/small&gt; שֶבַח, דברים המכוונים לרומם מישהו או משהו, סיפור גדולתו של מישהו.
#:*{{צטשיר|איש אותנו לא ישיב / מבור תחתית אפל, / כאן לא יועילו / לא שמחת הניצחון / ולא שירי '''הלל'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}578&amp;wrkid{{=}}3005|שיר לשלום|יענקל'ה רוטבליט}}
#:* נפעמתי מדברי השבח '''וההלל''' שנאמרו עליו.

===צירופים===
* [[גמר עליו את ההלל]]
* [[הלל הגדול]]
* [[הלל המצרי]]
* [[חצי הלל]]

===מילים נרדפות===
* [[שבח]] (2)
* [[מהלל#מַהֲלָל|מַהֲלָל]]

===תרגום===
* אנגלית: 
:# {{ת|אנגלית|Hallel|glorification}}
:# {{ת|אנגלית|praise}}
* ספרדית:
:#{{ת|ספרדית|alabanza|glorificación}}
:#{{ת|ספרדית|idolatría}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קריאת ההלל}}

{{שורש|הלל א}}

==הֻלָּל {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הולל
|הגייה=hu'''lal'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ה|ל|ל|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֻטָּל}}
|נטיות=נ' הֻלָּלָה, ר' הֻלָּלִים, נ&quot;ר הֻלָּלוֹת}}
# שהינו משובח ומרומם.
#:* &quot;וְהָעִיר '''הַהֻלָּלָה''' נוֹתְרָה כַמִּדְבָּר חֲרֵבָה&quot; (יהודה הלוי, ח 331)
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הָעִיר '''הַהֻלָּלָה''' אֲשֶׁר הָיְתָה חֲזָקָה בַיָּם|יחזקאל|כו|יד}}

===מילים נרדפות===
* [[מהלל#מְהֻלָּל|מהולל]]

{{שורש|הלל א}}

{{-}}

==הֻלַּל {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הולל
|שורש וגזרה={{שרש3|ה|ל|ל|א}}
|בניין=פֻּעַל}}
# זכה ל[[שבח]]ים ול[[מחמאה|מחמאות]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ עַד-מְבוֹאוֹ '''מְהֻלָּל''' שֵׁם יהוה|תהלים|קיג|י}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לְפִי שִׂכְלוֹ '''יְהֻלַּל'''-אִישׁ|משלי|יב|ח}}

===ניגודים===
* [[בוזה]]
* [[הושמץ]]
===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|alabar}}

===ראו גם===
*[[מהלל|מַהֲלָל]]
{{שורש|הלל א}}

==הָלַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הלל
|שורש וגזרה={{שרש3|ה|ל|ל|ג}}, כפולים 
|בניין=קל
|נטיות=
}}
# {{מקרא}} נהג בקלות דעת.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אָמַרְתִּי '''לַהוֹלְלִים''' אַל-'''תָּהֹלּוּ''' וְלָרְשָׁעִים אַל-תָּרִימוּ קָרֶן|תהלים|עה|ה}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|act foolishly}}‏ 
* ספרדית: {{ת|ספרדית|celebrar|ponderar|idolatrar|elogiar}}

===ראו גם===
* [[הולל]]
* [[הוללות]]
* [[התהולל]]

{{שורש|הלל ג}}

==הִלֵּל {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = הילל
| הגייה = hi'''lel'''
| חלק דיבר = שם פרטי
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ה|ל|ל|א}}
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}
# [[תנא]], [[נשיא]] ה[[סנהדרין]] בתקופת הזוגות, אשר [[בר פלוגתא|בר הפלוגתא]] שלו היה [[w:שמאי הזקן|שמאי]].
#:*{{צט/משנה|'''הִלֵּל''' וּמְנַחֵם לֹא נֶחֱלָקוּ; יָצָא מְנַחֵם, נִכְנַס שַׁמַּאי; שַׁמַּאי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, '''הִלֵּל''' אוֹמֵר לִסְמוֹךְ.|חגיגה|ב|ב}}
#:*{{צט/משנה|הָעֵדִים חוֹתְמִים עַל הַגֵּט, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם; '''הִלֵּל''' הִתְקִין פְּרוֹזְבּוּל, מִפְּנֵּי תִקּוּן הָעוֹלָם.|גיטין|ד|ג}}
#:*{{צט/משנה|אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם – זוֹ מַחֲלֹקֶת '''הִלֵּל''' וְשַׁמַּאי, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם – זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ.|אבות|ה|יז}}
#שם פרטי לזכר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן-'''הִלֵּל''' הַפִּרְעָתוֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם בְּהַר הָעֲמָלֵקִי.|שופטים|יט|טו}}
#:*{{צטבי|ומעשה שהיה, כך היה.  התהלך לו '''הלל''' הקטן, בן שלש היה אז, כשכריך בידו, ברחוב.|elblinger/shlemale.html|שלמה-לי הקטן|זאב אלבלינגר}}
#:*{{צטבי|השלום לך ר' '''הלל''', כמעט לא הכרתיך!|sokolov/haxalfan.html|החלפן|נחום סוקולוב}}
#:*{{צטבי|'''הלל''' היה מן הילדים אשר השתדלו לבוא אל החדר מן הראשונים, עוד בטרם התאספו המורים ועוד טרם החלו הלימודים.|hacohen/halvaya.html|הַלְּוָיָה|מרדכי בן הלל הכהן}}

===גזרון===
* ראו [[הלל#הִלֵּל_א|הִלֵּל]].

===צירופים===
* [[בית הלל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Hillel}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הלל הזקן}}

[[קטגוריה:שמות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האכדית]]
===סמוכין===</text>
      <sha1>ogn6acuxio1rsyj4fc5hqf3pywbtuno</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מבצר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13184</id>
    <revision>
      <id>519648</id>
      <parentid>502732</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:35:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3437" sha1="atslkvhpe144yhfgbz9p3a322r550fs" xml:space="preserve">==מִבְצָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מבצר
|הגייה=miv'''tsar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|בצר ב|ב־צ־ר &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִבְצָרִים; מִבְצַר־, ר' מִבְצְרֵי־ 
}}
[[תמונה:Château de St Jean d'Angle-Entrance.JPG|שמאל|ממוזער|184px|מבצר]]
# מתחם בנוי שנועד להגן על יושביו מפני מתקפה, ולאפשר שליטה צבאית באזור שסביבו. אמצעי ההגנה במבצר כוללים על־פי רוב חומות גבוהות המקיפות אותו מכל צדדיו, צריחים ומגדלים, חרכּי ירי, חפיר וגשר מתרומם.
#:* &quot;ואף כי שלום לעמנו עם שכניהם ואין פרץ ואין צווחה ברחובותיהם פנימה, בכל זאת ליתר תוקף ועוז בנו גם '''מבצרים''' ומצודות, כי מי יודע מה ילד יום. &quot; ([https://benyehuda.org/levinsky/masa_leeretz_israel.html &quot;מסע לארץ־ישראל בשנת ת&quot;ת לאלף הששי&quot;], [[w:אלחנן ליב לוינסקי|אלחנן ליב לוינסקי]])
#:* {{הדגשה|&quot;'''וּמִבְצַר''' מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ הֵשַׁח הִשְׁפִּיל הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד עָפָר&quot;|(ישעיהו כה, יב)}}
#:* {{הדגשה|&quot;וגנאי הוא להם לישב בערי הבצורות, ואם הם יושבים '''במבצרים''', דעו כי הם חלשים&quot;|(מדרש אגדה (בובר), במדבר יג, יח)}} 

===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|&quot;וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ '''בְּמִבְצָרֶיהָ'''&quot;|(ישעיהו לד, יג)}}

===מילים נרדפות===
* [[ארמון]]
* [[טירה]]
* [[מעז|מעוז]]
* [[מצודה]]
* [[משגב]]
* [[קסטל]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|cittadella|fortezza|piazzaforte|bicocca}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fortress|citadel|stronghold|bastion|blockhouse }}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Zitadelle|Festung|Burg}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|ciudadela|fortaleza}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قلعة|حصن}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|citadelle|château|forteresse}}
* רוסית: {{ת|רוסית|цитадель|крепость}}
}}

===ראו גם===
* [[בצר#בִּצֵּר|ביצר]]
* [[בצור|ביצור]]
* [[חומה]]
* [[מגדל]]
* [[צריח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מבצר|ויקישיתוף=category:Fortresses|שם ויקישיתוף=מבצרים}}

{{שורש|בצר ב}}

[[קטגוריה:מבנים]]
==מְבֻצָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מבוצר
|הגייה=miv'''tsar'''
|חלק דיבר=שם־עצם (תואר)
|מין=זכר
|שורש={{שרש|בצר ב|ב־צ־ר &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}}
|נטיות=ר' מְבֻצָּרִים; נ'מְבֻצֶּרֶת  
}}
# מוגן עפ&quot;ר מבנה. עטוף בשכבות מגן
#:* {{משפט מדגים}}

===גיזרון===
מן [[בצר#בִּצֵּר|בֻּצַּר]] 

===מילים נרדפות===
*[[בצור|בָּצוּר]]
===ראו גם===
*[[מבטן|מְבֻטָּן]]
*[[מכתר|מְכֻתָּר]]</text>
      <sha1>atslkvhpe144yhfgbz9p3a322r550fs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13194</id>
    <revision>
      <id>520464</id>
      <parentid>413322</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:47:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520464</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1747" sha1="m15wo9vsr71dut5660xdtjhl4jpwrhq" xml:space="preserve">==פִּכָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=פיכה
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|כ|ה}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]] 
|בניין=פיעל}}
# {{משלב|מליצה}} (על [[נוזל]], בדרך כלל מים) יָצָא וְזָרַם, בָּקַע וּפִכְפֵּךְ.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים וְהִנֵּה מַיִם '''מְפַכִּים''' מִן הַכָּתֵף הַיְמָנִית|יחזקאל|מז|ב}}
#{{בהשאלה}} הִבִּיעַ.
#:*{{צט|אבל מראש הרי השלג, בהמולה גדולה צוהלת אחריך, שיריך '''מפכים''' להם - הלא לשיר זה כמו להיות ירדן| נעמי שמר}}
#:*{{הדגשה|&quot;רַק אֶל אָזְנִי לְבַדָּהּ, אֹזֶן יֶלֶד לֹא מְטֻמָּאָה/ נָזַל '''וַיְפַכֶּה''' חֶרֶשׁ לַחַשׁ שְׂפָתַיִם טְהוֹרוֹת/ לַחַשׁ תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים...&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia098.html &quot;אָבִי&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת במקרא. יש מהפרשנים שגזרו מן [[פך|פַּךְ]].
===נגזרות===
*[[פכפך]]
*[[פכוי]]

===מילים נרדפות===
* [[נבע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gurgle}}

===ראו גם===
* [[שתת]]
* [[שטף]]
* [[זרם]]
{{שורש|פכה}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>m15wo9vsr71dut5660xdtjhl4jpwrhq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13276</id>
    <revision>
      <id>520338</id>
      <parentid>485005</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:48:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520338</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2922" sha1="jc3o1uc1uuf7h6to9eou6u9y3cw6mwy" xml:space="preserve">==מוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מו
|הגייה=mo
|חלק דיבר=שם־גוף כללי
|מין=ללא
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
 
#{{מקרא}} מילה המציינת את גופו של מה או של מי שמדברים עליו תמיד בצרוף אותיות בכ&quot;ל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|&quot;וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת-ה'  וַיֹּאמַר. הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִיבֶךָּ;  יָדִי שַׂמְתִּי '''לְמוֹ'''-פִי.&quot;|איוב|מ|ג|ד}}
#:* הרכבתי את הרהיטים מאיקיאה '''במו''' ידי.
#:* &quot;'''במו''' רגליו העניק אסולין את שלוש הנקודות לבית&quot;ר ירושלים&quot; ([http://coop2.one.co.il/cat/articles/article.aspx?id=97814&amp;bz=11 כתבה באתר one על נצחון בית&quot;ר ירושלים את הפועל ת&quot;א])

===גיזרון===
*השימוש במילה זאת קדום לתקופה שבה העברית נכתבה. במקור מו = [[מה|מָה]]&lt;ref&gt;מילון אבן-שושן, ערך כמו.&lt;/ref&gt;, בהוראה 'כמו ש' = 'כפי מָה ש', 'כ-מָה ש', בייתור לשון&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_כְּמוֹ?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt;. במקרא במו, למו מופיעות אך מעט. למו פעמים אחדות במקרא ואינה בשימוש מאוחר יותר. במו משמשת כיום רק בניבים וביטויים לשם הדגשה, כדוגמת &quot;במו ידיו&quot; = ממש בידיו ובעצמו. יוצאת מכלל זה [[כמו]] שנשארה בשימוש וגם בנטיות (כמוני, כמוך וכו').

===צירופים===
*[[במו ידיו]]
*[[כמו]]

===נגזרות===
*[[כמו]]

==מוּ (גם: מְיוּ)==
{{א&quot;ב יווני|תמונה=[[קובץ:Mu uc lc.svg|184px]]|כתיב מלא=מו|הגייה=mu (גם: myu)|IPA=m|ערך=40|רישית=Μ|רגילה=μ|אסקי-רישית=B7|אסקי-רגילה=E6|יוניקוד-רישית=039C|יוניקוד-רגילה=03BC}}
# האות השתים עשרה ב[[אלף בית]] היווני, המקבילה לאות [[מ]]'.
# [[תצליל]] של [[געיה|געיית]] הפרה.
#:*{{צט|לדוד משה היתה פרה... ו'''מו-מו''' פה, '''מו-מו''' שם, '''מו-מו-מו-מו''' כל הזמן|לדוד משה הייתה חווה}}
#:*{{צטזמר|וְלָמָּה צְבִיָּה הַפָּרָה הַחוּמָה / יוֹדַעַת לוֹמַר לִי גַּם '''מוּ''' וְגַם מָה?|song.asp?id{{=}}261|הוּדִי חֲמוּדִי|משה דפנא}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mu|moo}}

===ראו גם===
* [[מיואון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מו|ויקישיתוף=Category:Mu (letter)}}

[[קטגוריה:קולות בעלי חיים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>jc3o1uc1uuf7h6to9eou6u9y3cw6mwy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13300</id>
    <revision>
      <id>520666</id>
      <parentid>443140</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:54:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2964" sha1="napuqol9l5dyoumquxnyj6xs0ez0dk8" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=בּוֹס
|אחר=בוס (שורש), דרך
|ראו=[[בס]]}}

==בּוֹס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בוס
|הגייה=bos'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' בּוֹסִים; נ' בּוֹסִית, נ&quot;ר בּוֹסִיּוֹת
}}
{{נגן|קובץ=He-בּוֹס.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[מנהל]], בעל עסק, [[בעל הבית]].
#:* מי כאן הבוס? אני הבוס ואתה תעשה מה שאומרים לך.
# [[בר סמכא]], מי שקובע בתחום.
# {{סלנג}} כינוי לקריאה לחבר.
#:* &quot;מה נשמע '''בוס'''?&quot;
===גיזרון===
* מקור המילה {{לועזית|אנגלית}} boss. ישנן שתי סברות למקור המילה: 
:# רוב מחקרי הגיזרון האנגליים מצביעים על מקור הולנדי: baas. במקור שימשה המילה כצורת פניה מכובדת לקרוב משפחה מבוגר, וב[[w:ניו אמסטרדם|ניו אמסטרדם]] התפתחה המשמעות למשמעות הקרובה לנוכחית באנגלית.
:# ישנם הסוברים כי המילה הגיעה לאנגלית מדוברי היידיש בניו־יורק כשיבוש לביטוי בּאַלעבאָס (הגייה: balebos), במשמעות &quot;בעל העסק&quot;. מילה זו מקורה בביטוי העברי &quot;בעל הבית&quot;. סברה זו אף נרשמה בירחון האמריקני [https://www.theatlantic.com אטלנטיק] בשנת 1980. עם זאת, המילה מתועדת באנגלית אמריקאית ב־1649,{{הפניה|1|תיעוד}} ולכן אין זה סביר שמקורה ביידיש של ניו יורק.
:להתעמקות בסוגיה עיינו ב[[בוס#קישורים חיצוניים|קישור החיצוני]].

===צירופים===
* [[אני צריך להתיעץ עם הבוס|אני צריך להתייעץ עם הבוס]]
* [[מי כאן הבוס?]]

===מילים נרדפות===
* [[בעלים]], [[מנהל]], [[מפקד]]

===ניגודים===
* [[חפ&quot;ש]], [[מעסק]], [[עובד]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|boss}}

===ראו גם===
* [[אדון]]
* [[בעל הבית]]

===קישורים חיצוניים===
* [https://web.archive.org/web/20080725073616/http://shakti.trincoll.edu/~mendele/vol14/vol14042.txt דיון], באפשרות שדווקא המילה ההולנדית baas קיבלה את משמעותה מ&quot;בעל הבית&quot; העברי (בשימושו בשפת ה[[יידיש]])

=== הערות שוליים ===
* {{הערה|תיעוד}} עיינו [http://www.etymonline.com/index.php?search=boss&amp;searchmode=none כאן] ו[http://dictionary.reference.com/browse/boss כאן].

[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה ההולנדית]]
[[קטגוריה:מנהל עסקים]]</text>
      <sha1>napuqol9l5dyoumquxnyj6xs0ez0dk8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דגמנית מסלול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13338</id>
    <revision>
      <id>520472</id>
      <parentid>515053</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:49:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520472</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1693" sha1="btopcpv5jut4fbf8bwmi79t5kjhy1l6" xml:space="preserve">==דֻּגְמָנִית מַסְלוּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דוגמנית מסלול
|הגייה=dugma'''nit''' mas'''lul'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' דֻּגְמָנִיוֹת מַסְלוּל
}}{{תמונה|UTEvoFash.jpg|דוגמנית מסלול}}
# [[דוגמנית]] המציגה בגדים ב[[תצוגת אפנה|תצוגות אופנה]] כשהיא הולכת על [[במה]] צרה לעיני קהל. 
#:* &quot;בשנות ה־80 היו שני סוגים של דוגמניות: '''דוגמניות מסלול''' ודוגמניות צילום&quot;, מסביר פאולו זאמפולי, מראשי ID Models. &quot;לעומת זאת, היום אותן דוגמניות עושות הכל&quot;...&quot; ([https://www.ifeel.co.il/page/3007 מתוך כתבה על דוגמניות־על])
#:* &quot;'''דוגמני מסלול''' מופיעים בתצוגות אפנה ומציגים בגדים בעיצובים חדשים. העיר מילאנו שבאיטליה והעיר פריס שבצרפת נחשבות למרכזי '''דוגמנות המסלול'''.&quot; ([http://www.models-3.com/beta/Showcontent.asp?ID=1995&amp;Tipe=1&amp;Sr=Yes&amp;Sl=Yes&amp;St=&amp;Sb=No&amp;S=136 מאתר של סוכנות דוגמנים])

===גיזרון===
{{תרגום שאילה|אנגלית}} runway model. ה[[מסלול]] (באנגלית: runway) הוא הבמה הצרה והארוכה עליה פוסעים הדוגמנים בתצוגות אופנה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|runway model}}

===קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דוגמנות}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>btopcpv5jut4fbf8bwmi79t5kjhy1l6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רובה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13340</id>
    <revision>
      <id>519731</id>
      <parentid>441225</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:57:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519731</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7290" sha1="pw9rdelzhlbsqw3jrmqeaz1kle0xfbp" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=רוּבָּהּ, הרוב שלה|ראו=[[רב#רֹב|רוב]]}}
==רוֹבֶה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רובה
|הגייה=ro'''ve'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=רוֹבֵה־; ר' רוֹבִים
}}
{{תמונה|Garand.jpg|רובה מדגם [[W:M1 גאראנד|M1 גאראנד]]}}
{{תמונה|M4A1-flattop.jpg|רובה סער מדגם [[W:M4 קרבין|M4A1]]}}
{{תמונה|IWI-Tavor-TAR-21w1.jpg|רובה סער בולפפ מדגם [[W:תבור (רובה)|תבור TAR-21]]}}
{{תמונה|IDF-M24-SWS-pic001.jpg|[[רובה צלפים]] מדגם [[W:רמינגטון M24|M24 SWS]]}}
# [[נשק קל]] בעל קנה ארוך, המשמש לירי כדורים.
#:* {{צטבי|כולנו רוכבים על סוסינו, ואקדחים או '''רובים''' תלויים לנו על הכתפים או על החגורה.|https://benyehuda.org/dizengoff/rofe.html|רופא מאונס|מאיר דיזנגוף}}
#:* {{צטבי|ואחרי שהיו לו הרבה נכסים, שדות ויערים עסק כל היום בציד. כל עולמו עמד רק על שני דברים: על קני־ה'''רובה''' ועל הכלבים.|https://benyehuda.org/shalom/hebrew_023.html|רבי דוב|שלום עליכם}}

===גיזרון===
* שמו של כלי הנשק בא לו מהפסוק המקראי {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי '''רֹבֶה''' קַשָּׁת|בראשית|כא|כ}}. אמנם שם ככל הנראה הוא פועל בינוני, בהוראת ירייה (ראה [[רב#רַב ה|רב]]), או פועל בינוני של [[רבה]] במשמעות גידול ולימוד. 
* בתחילה עשו הסופרים העבריים שימוש בצירוף &quot;קנה־רובה&quot; לתיאור כלי הנשק. על כך [https://benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html כתב] [[w:אליעזר בן־יהודה|אליעזר בן יהודה]] בעיתון &quot;הצבי&quot; בשנת 1896: &quot;וכלי־הזין עודם מתענגים על רוב כבוד, ואפילו הכותב עברית, הרחוק מכל ענייני מלחמה ונשק, אנוס תדיר להזכיר את שם כלי הזין היותר רגיל; אך שם עברי לא קורא להילד הזה בהיוולדו, ובנחיצות גדולה החליטו הסופרים והרכיבו שתי מלים, ועשו מזה שם 'קנה רובה'. השם הזה, או הרכבת שני השמות האלה, כל־כך זרה לאוזן עברי, ככל ממזר בצורתו ומראהו, עד כי בכל פעם שבא הדבר לידינו להשתמש בו הנפש סולדת ממנו. ואין אנו יודעים מה לעשות בו ואיך להשתמש בו במספר רבים, איך לרככו ולהטותו לפי הצורך. האדון [[w:דוד ילין|ילין]], שהוא אחד מהמעטים אשר לו חוש דק בעבריות הלשון, הרגיש בזה והציע כמדומנו בהמליץ להשתמש בהשם 'רובה' לבדו. אבל, אפילו אם נניח כי לשורש ר־ב־ה יש באמת גם משמעת ירה חץ וכדומה, גם אז המשקל רובה יותר נאות להאדם ולא להכלי.&quot;

===פרשנים מפרשים===
* '''רש&quot;י''': &quot;רובה קשת - יורה חצים בקשת.&quot;
* '''רשב&quot;ם''': &quot;רובה קשת - מושך בקשת. ושני גזרות הן. &quot;וימררוהו ורבו&quot; [ברא' מט, כג] וגם &quot;יסבו עלי רביו&quot; [איוב טז, יג] מלשון רבב, כמו סובו מן סבב, שומו שמים מן שמם, דומו יושבי אי מן דממה דקה, כולם נכפלים באות אחרונה; אבל רובה מגזרת רבה [וכמו] עשה בנה קנה שיאמר עושה בונה קונה.&quot;
* '''רמב&quot;ן''': &quot;רובה קשת - בעבור היות קשת תואר אמרו כי &quot;רובה&quot; הוא המורה החצים, מלשון יסבו עלי רביו (איוב טז, יג), וימררוהו ורבו (ברא' מט, כג), &quot;וקשת&quot; הוא העושה הקשתות. ויותר נכון &quot;שרובה&quot; הוא המורה, ויאמר על המורה החצים ועל משליך האבנים וזולתם, כאשר יאמר אשר יריתי ביני וביניך (ברא' לא, נא), ולכן יתאר אותו פעם אחרת כי הוא קשת. וכן וימצאוהו המורים אנשים בקשת (ש&quot;א לא ג).&quot;
* '''רש&quot;ר הירש''': &quot;רבה קשת- אדם המלמד אחרים לירות בקשת&quot;.

===צירופים===
* [[רובה סער]] ([[רוס&quot;ר]])
* [[רובה ציד]]
* [[רובה צלפים]]
* [[רובה אויר]]
* [[רובה כדוריות]]
* [[רובה סלילי]]

===נגזרות===
* [[רובאי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rifle|gun}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|fusil}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gewehr}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بندقية}} (הגייה: בֻּנְדֻקִיַّה)

===ראו גם===
* [[אקדח]]
* [[כלי יריה|כלי ירייה]]
* [[כלי נשק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רובה|ויקישיתוף=Category:rifles|שם ויקישיתוף=רובים}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:כלי נשק]]

==רוֹבֶה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רובה
|הגייה=ro'''ve'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ב|ב|א}} {{שרש3|ר|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות= ר' רוֹבִים
}}
#{{חזל}} [[נער]]; בחור צעיר.
#:*{{צט/תוספתא|ה'''רובה''' שנשא עקרה וזקנה ויש לו אשה ובנים או שותה או לא נוטלת כתובה|סוטה|ה|א}}
#:*{{צט/בבלי|בבית אבטינס ובבית הניצוץ היו עליות - ה'''רובים''' שומרים שם|תמיד|כה|ב}}
#:*{{צט/בבלי|ומאי כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא '''רביא'''|סוכה|ה|ב}}

===גיזרון===
* ארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=rby%233%20N&amp;cits=all רָבְיָא] - נער (השווה תרגום אונקלוס [[s:תרגום אונקלוס/ספר בראשית/כא|בראשית כא,כ]]). 
* ככל הנראה קשור לפועל [[רב#רַב|רַב]] בהוראת: היה להרבה, שגיל הנערות הוא תקופה שבו הנער הולך וגדל. השווה אכדית: {{אכדית|822|rabû}} - לִגְדוֹל.
* לדעת חלק מהפרשנים (רס&quot;ג; ר&quot;ח; רד&quot;ק) זו המשמעות של {{צט/תנ&quot;ך|'''רֹבֶה''' קַשָּׁת|בראשית|כא|כ}} - 'נער קשת', ולא 'יורה בקשת'.

===מילים נרדפות===
*[[בחור]]
*[[נער]]
*[[עלם#עֶלֶם|עלם]]
*[[צעיר]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|youth|youngster|lad}}
*יידיש: {{ת|יידיש|יינגל}}

===ראו גם===
*[[כרוב#כְּרוּב ב|כרוב]]
*[[צוער]]
*[[פרח|פרח כהונה]]</text>
      <sha1>pw9rdelzhlbsqw3jrmqeaz1kle0xfbp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פטל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13347</id>
    <revision>
      <id>519677</id>
      <parentid>517988</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:44:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3520" sha1="01cxf6ak7h676nr652srot0d9906zb4" xml:space="preserve">==פֶּטֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= פטל
|הגייה='''pe'''tel
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}
{{תמונה|Raspberries.jpg|פטל אדום}}{{תמונה|Blackberry fruits10.jpg|שיח פטל שחור}}
# [[שיח]] [[קוצני]] ממשפחת ה[[ורד]]ניים. [[פרי]]ו קטן ו[[מתוק]], ובצבע [[שחור]] או [[אדם#אָדֹם|אדום]] כשהוא [[בשל]].
#:*{{צט/ירושלמי|א&quot;ל מישנגח ר' מיכל עימן '''פטל''' ציבחד יומא דין א&quot;ל אין.|תענית|יד|א}}
#:* בטיול קטפנו '''פטל''' ואף אכלנו אותו, אך הוא היה חמוץ כי זו לא העונה.
#{{משלב|סלנג}} [[תרכיז]] של [[מיץ]]־[[פירות]].
#:*ואם הילדה הקטנה ניסתה להכין לבדה משקה ממותק, ובאורח פלא מצאה את עצמה עומדת במרכז שלולית אדומה של תרכיז '''פטל''' בטעם דובדבנים?&lt;br&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=יעקב לוסטיג|כותרת=אז איך ננקה את הבית בשבת|כתובת=http://ravinternet.org/ניקיון-הבית-בשבת/|תאריך=|שם האתר=הרב של האינטרנט}})

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|φτελιά|fteliá}} – [[בוקיצה]].

===צירופים===
*[[מיץ פטל|מִיץ־פֶּטֶל]]
*[[פטל בית|פֶּטֶל־בַּיִת]]
*[[פטל קדוש|פֶּטֶל־קָדוֹשׁ]]
*[[פטל שחר|פֶּטֶל־שָׁחֹר]]
===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|lampone|rovo}}
*אירית: {{ת|אספרנטו|frambo}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|blackberry|raspberry}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჟოლო}} (הגייה: ז'וֹלוֹ)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Himbeere}}
*דנית: {{ת|דנית|hindbær}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|framboos}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|szeder|málna}}
*יוונית: {{ת|יוונית|βατομουριά}} (תעתיק: vatomouriá)
*יפנית: {{ת|יפנית|木苺}} (תעתיק: kiichigo)
*לטינית: {{ת|לטינית|rubus}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|bjørnebær|bringebær}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|frambuesa|zarzamora}}
*ערבית: {{ת|ערבית|عليق‎}} (תעתיק: עֻלַּיְק)
*פולנית: {{ת|פולנית|malina|jeżyna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|framboesa}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|ostružiník}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|framboise}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ежевика}} (תעתיק: ježevíka)
:::{{ת|רוסית|малина}} (תעתיק: malina)
*שוודית: {{ת|שוודית|hallon}}
}}

===ראו גם===
* [[אוכמנית|אוכמנית]]
* [[אסנה]]
* [[חמוצית]]
* [[תות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פטל|ויקימינים=Rubus|ויקישיתוף=Category:Rubus|שם ויקישיתוף=פטל}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2734929|יוצר=אילון גלעד|כותרת=איך קיבל ה&quot;פֶּטֶל&quot; את שמו ומה הקשר שלו לסנה הבוער?|שם האתר=הארץ|תאריך=26/09/2015}}
[[קטגוריה:פירות]]
[[קטגוריה:שיחים]]
[[קטגוריה:משקאות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>01cxf6ak7h676nr652srot0d9906zb4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13446</id>
    <revision>
      <id>520223</id>
      <parentid>514842</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:57:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520223</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3531" sha1="8nthb0rugkxbevutixotk37co2bwh3w" xml:space="preserve">==וִיקִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ויקי
|הגייה='''vi'''ki
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
#{{משלב|אינטרנט}} כל אתר המתבסס על תוכן שנכתב ונערך על ידי כלל הגולשים.
#:*מתחביביי הוא להוסיף משפטים מדגימים בוויקי.
# שם פרטי לנקבה.
#:*ואיך אפשר בלי כתבות פרופיל רוויות קיטש על '''ויקי''' ועל ילדיה, הדוגמנית והאסיר. האם הילדים הופכים את אמם לפושעת טפילה?&lt;br&gt;({{מקור/אינטרנט|שם האתר=העין השביעית|כותרת=סוף ידוע מראש|יוצר=כרמית גיא|כתובת=https://www.the7eye.org.il/46158|תאריך=1.09.2003}})
===גיזרון===
#קיצור של המילה &quot;wikiwiki&quot; בשפה ה[[הוואית]] - שפת ילידי [[הוואי]], שפירושה &quot;מהיר&quot;.
#{{לועזית|אנגלית}} Vicky. קיצור של השם ויקטוריה, צורת הנקבה של השם ויקטור, בעצמו {{לועזית|אנגלית}} Victor – מנצח (בקרב, בתחרות).

[[קטגוריה:אינטרנט]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה ההוואית]]

===צירופים===
{{ע|3|
* [[ויקיפדיה]] 
* [[ויקימילון]] 
* [[ויקיציטוט]] 
* [[ויקיספר]] 
* [[ויקיטקסט]]
* [[ויקיחדשות]] 
* [[ויקישיתוף]] 
* [[ויקימינים]] 
* [[ויקיברסיטה]] 
* [[מטא־ויקי]]}}
===תרגום===
(1){{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|wiki}}	
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|vikio}}	
*אפריקנס: {{ת|אפריקנס|wiki}}	
*אנגלית: {{ת|אנגלית|wiki}}	
*גאורגית: {{ת|גאורגית|ვიკი}}	
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Wiki}}	
*דנית: {{ת|דנית|wiki}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|wiki}}	
*ולשית: {{ת|ולשית|wici}}	
*טורקית: {{ת|טורקית|çabuk}}	
*יוונית: {{ת|יוונית|ουίκι}}	
*יפנית: {{ת|יפנית|ウィキ}}	
*ליטאית: {{ת|ליטאית|viki}}	
*ספרדית: {{ת|ספרדית|wiki}}	
*ערבית: {{ת|ערבית|ويكي}}
*פולנית: {{ת|פולנית|wiki}}	
*פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|wiki}}	
*פינית: {{ת|פינית|wiki}}	
*פרסית: {{ת|פרסית|ویكی}}	
*צרפתית: {{ת|צרפתית|wiki}}	
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|위키}}
*רומנית: {{ת|רומנית|wiki}}	
*רוסית: {{ת|רוסית|вики}}	
*שוודית: {{ת|שוודית|wiki}}}}

===ראו גם===
* [[אתר]]
* [[www]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ויקי}}
* גלעד רביד, &quot;[https://web.archive.org/web/20130929144634/http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/40.pdf ויקי: אתגרים חדשים בהשכלה גבוהה]&quot;, '''על הגובה''', מרץ 2007. 
* חגית מישר־טל ועדנה טל־אלחסיד, &quot;[https://web.archive.org/web/20131018153954/http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/44.pdf מטלה שיתופית בקורס אקדמי בסביבת ויקי]&quot;, '''על הגובה''', מרץ 2007.
* אברום רותם, [http://avrumrotem.com/avrum-S/wikikita/ שילוב למידה ועשייה פדגוגית שיתופית באמצעות וויקי – Wiki]

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:שמות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]</text>
      <sha1>8nthb0rugkxbevutixotk37co2bwh3w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13497</id>
    <revision>
      <id>520372</id>
      <parentid>514046</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:11:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520372</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9089" sha1="ieg17txmdmhffhsv0lar45krijptnzv" xml:space="preserve">{{חסר|אֻיָּש|אִיֵּשׁ}}

==אִישׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=איש
|הגייה=ish
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ו|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות= ר' אֲנָשִׁים גם אִישִׁים, אַנְשֵׁי־ או אִישֵׁי־
}}
# [[זכר]] [[המין האנושי]] בבגרותו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתֹּאמַרְןָ, '''אִישׁ''' מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם־דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת־הַצֹּאן.|שמות|ב|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|קְחוּ לָכֶם מִן־הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר '''אֲנָשִׁים; אִישׁ'''־אֶחָד, '''אִישׁ'''־אֶחָד מִשָּׁבֶט.|יהושע|ד|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, אֶל־הָעָם; אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוה לְבַדִּי, וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים '''אִישׁ'''.|מלכים א|יח|כב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''אִישׁ''' יְהוּדִי הָיָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ, '''אִישׁ''' יְמִינִי.|אסתר|ב|ה}}
# אדם חשוב. (בימינו רק בצורת הריבוי &quot;אישים&quot;; במקרא גם בצורת הריבוי &quot;אנשים&quot;).
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל־פִּי יהוה; כֻּלָּם '''אֲנָשִׁים''', רָאשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.|במדבר|יג|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַל־תַּט־לִבִּי לְדָבָר רָע, לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע; אֶת־'''אִישִׁים''' פֹּעֲלֵי־אָוֶן, וּבַל־אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם.|תהלים|קמא|ד}}
#:* שגריר ישראל ייפגש עם '''אישים''' בכירים במשרד החוץ האמריקאי.
# מישהו [[נשוי]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֶל־הָאִשָּׁה, אָמַר – הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל־'''אִישֵׁךְ''' תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ.|בראשית|ג|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה '''מֵאִישָׁהּ''' לֹא יִקָּחוּ; כִּי־קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו.|ויקרא|כא|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת־שִׁמְשׁוֹן, פַּתִּי אֶת־'''אִישֵׁךְ''' וְיַגֶּד־לָנוּ אֶת־הַחִידָה...|שופטים|יד|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ; '''אִישׁ''' אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ.|ירמיהו|ה|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְרִדְּפָה אֶת־מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא־תַשִּׁיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא; וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל־'''אִישִׁי''' הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה.|הושע|ב|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ '''אִישׁ''' נָעֳמִי; וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ.|רות|א|ג}}

===גיזרון===
* מקור המילה אינו ברור, ישנן כמה השערות:
** בכתובת השילוח בכתב עברי קדום מופיעה בכתיב חסר המילה - &quot;אש&quot;, צטוט -&quot;הכו החוצבים אש לקראת רעו&quot;{{הערת שוליים|א.ז אשכלי - &quot;לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה&quot;, א‎'(תרצ&quot;ה), כרך ז, עמ' 89}}. מעריכים שהמילה נהגתה &quot;אִשׁ&quot;. יש המשערים שצורתה הקדומה הייתה *אִנְשׁ (השווּ ל[[אנוש|אֱנוֹשׁ]]), וממנה התפתחה הצורה אִישׁ בהארכת התנועת תמורת הנו&quot;ן שנשלה. אך יש לציין כי התפתחות כזו היא חריגה למדי.
** לפי יסטרוב&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אִישׁ?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt; המילה איש נגזרת משורש שמשמעו המקורי 'קיום'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אֱינָשׁ.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt; (בדומה לשפות אחרות: אנגלית 'being' משמע 'human being'), וקשורה למילה [[יש|יֵשׁ]] 'קיים'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_יֵשׁ?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt; (שכתובה 'אִשׁ' שתי פעמים במקרא ו'אִישׁ' פעם אחת&lt;ref&gt;מיכה ו י, שמואל ב יד יט, משלי יח כד: ראו ערך אִשׁ בHALOT (לקסיקון The '''H'''ebrew and '''A'''ramaic '''L'''exicon of the '''O'''ld '''T'''estament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel)&lt;/ref&gt;, וגם כתובה כמו 'אִשׁ' ברוב השפות השמיות: אוגריתית  אִת'&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120&lt;/ref&gt;, אכדית אִשֻׁ&lt;ref&gt;[http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=2031&amp;language=id מילון אכדית].&lt;/ref&gt;, ארמית אִית&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אִית.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt; ([[w:ארמית#%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA|ארמית ת = עברית שׁ, אותו עיצור בקדם-שמית]]), האות 'א' נעלמה רק בעברית). ובכן, מילים אחרות משורש אשּׁ = אשׁשׁ מתייחסות לרעיון של קיום: אֹש 'יסוד'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אוּשׁ_I.1?lang=he מילון יסטורב], אבן שושן ערך אֹש.&lt;/ref&gt; (3 פעמים במקרא, עברית חדשה אָשׁיָה), אִשֵּׁשׁ 'ייסד, ביסס, חיזק'.
** קיימות למילה מקבילות בכמה שפות שמיות: פינקית, מואבית, ארמית – {{יוניקוד|ʾš}} (ברבים {{יוניקוד|ʾšm}}). צורת הריבוי &quot;אנשים&quot; גזורה מהבסיס [[אנוש]], ראו פירוט בערך זה.

===צירופים===
{{ע|4|
* [[איש אגרוף]]
* [[איש אדמה]]
* [[איש אל רעהו]]
* [[איש אלהים]]
* [[איש אמת]]
* [[איש אמון]]
* [[איש אשכולות]]
* [[איש ביטחון]]
* [[איש הבינים|איש הביניים]]
* [[איש ברזל]]
* [[איש ברית]]
* [[איש בשורה]]
* [[איש דברים]]
* [[איש דמים]]
* [[איש האתמול]]
* [[איש הבינים]]
* [[איש הישוב]]
* [[איש הישר בעיניו יעשה]]
* [[איש העגן|איש העוגן]]
* [[איש המחר]]
* [[איש זאב]]
* [[איש זדון]]
* [[איש זרוע]]
* [[איש חדש]]
* [[איש חוק]]
* [[איש חיל]]
* [[איש חינוך]]
* [[איש חלל]]
* [[איש חסד]]
* [[איש חרטום]]
* [[איש חרמו]]
* [[איש יחסי ציבור]]
* [[איש ים]]
* [[איש ימין]]
* [[איש כלבבו]]
* [[איש לאהליך ישראל]]
* [[איש לילה]]
* [[איש מדון]]
* [[איש מדע]]
* [[איש מלחמה]]
* [[איש סאונד]]
* [[איש סוד]]
* [[איש עסקים]]
* [[איש פח]]
* [[איש פשוט]]
* [[איש צבא]]
* [[איש צור החרטום]]
* [[איש צללים]]
* [[איש צפרדע]]
* [[איש קם חיש]]
* [[איש קצוות]]
* [[איש קש]]
* [[איש קשר]]
* [[איש ראש התרן|איש ראש התורן]]
* [[איש רוח]]
* [[איש ריב]]
* [[איש רכיל]]
* [[איש שלג]]
* [[איש שם]]
* [[איש שפתים]]
* [[אנשים אחים אנחנו]]
* [[אנשים ריקים ופוחזים]]
* [[אשת איש]]
* [[את צל ההרים אתה רואה כאנשים]]
* [[במקום שאין אנשים השתדל להיות איש]]
* [[חדל אישים]]
* [[ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו]]
}}
===נגזרות===
*[[אישי]]
*[[אישיות]]
*[[אישות]]

===מילים נרדפות===
* [[אנוש]], [[בחור]], [[בן אדם]], [[ברנש]], [[גבר]] (1)
* [[בעל]] (3)

===ניגודים===
* [[אשה|אישה]], [[גברת]] 
 
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|man}} 
*ערבית: {{ת|ערבית|فتى|رجل|انسان}}


===סימוכין===</text>
      <sha1>ieg17txmdmhffhsv0lar45krijptnzv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום עצמאות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13645</id>
    <revision>
      <id>520268</id>
      <parentid>458590</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:22:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1968" sha1="tft7x28iakb3445tjmbk7pw9dufqxi0" xml:space="preserve">==יוֹם עַצְמָאוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יום העצמאות
|הגייה=yom ׳atsma'''ut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=}}
#[[חג]] [[לאומי]] הנחגג לציון [[תקומה|תקומת]] [[מדינה]] או [[עצמאות]]ו של לאום.
#:* &quot;הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל &quot;'''יום העצמאות'''&quot; שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה.&quot; (סעיף 1 ל[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm חוק יום העצמאות, התש&quot;ט־1949])
#:* בכל ארבעה ביולי חוגגים תושבי ארצות הברית את '''יום העצמאות''' האמריקאי.
#:*{{צטשיר|זיקוקים, השמיים שלה צמאים לזיקוקים. / הראש אולי מבין שזו טעות, / אבל בשביל הלב כל יום זה '''יום העצמאות'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}3787&amp;wrkid{{=}}32203|זיקוקים|טל רביב|ללא}}

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|anniversario dell'indipendenza}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Independence Day}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Unabhängigkeitstag}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ημέρα ανεξαρτησέως}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Día de la Independencia}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عيد الاستقلال}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|jour de l'indépendance}}
* רוסית: {{ת|רוסית|День независимости}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ימי עצמאות}}  
*[https://www.jerusalemshots.com/cat_he103.html תמונות של יום העצמאות בירושלים]
*[http://www.knesset.gov.il/holidays/heb/yom_atz.htm יום העצמאות באתר הכנסת]

{{חגי ישראל}}
[[קטגוריה:חגים ומועדים]]</text>
      <sha1>tft7x28iakb3445tjmbk7pw9dufqxi0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13879</id>
    <revision>
      <id>520587</id>
      <parentid>518342</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:31:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520587</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8700" sha1="2rnpnsh3otm9vgefjilgx9g5id2sai3" xml:space="preserve">{{חסר|אִסֵּף}}
{{לשכתוב|סיבה=אחת ההגדרות בערך שייכת לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו}}

==אָסַף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אסף
|שורש וגזרה={{שרש|אסף|א־ס־ף}},  [[גזרת השלמים]], [[פ&quot;ג]]
|בניין=קל
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם '''וְאָסַף''' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ|ישעיהו|יא|יב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; '''וַיַּאַסְפוּ''' אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|שמות|ד|כט}}
#:* {{הדגשה|&quot;וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ '''וַיֶּאֱסֹף''' נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ...&quot;|[[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]], [https://benyehuda.org/bialik/bia004.html &quot;עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר&quot;]}}
# יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.
#:* נערים רבים נהנים '''לאסוף''' בולי דואר.
# {{מקרא}} לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא '''וְאָסַפְתִּי''' בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים|רות|ב|ז}}
# הביא דבר ממקום שבו הוא אינו שמור למקום שבו ישמר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לא תראה את שור אחיך נדחים..ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אותו|דברים|כב|א|ב}}
# {{מקרא}} הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי '''וַאֲסַפְתּוֹ''' מִצָּרַעְתּוֹ|מלכים ב|ה|ו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי '''לֶאֱסֹף''' אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...|מלכים ב|ה|ז}}
# אָבַד וָמֵת.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ; רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו '''יֶאֱסֹף'''|איוב|לד|יד}}
# {{מקרא}} עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''אָסַפְתָּ''' כָל-עֶבְרָתֶךָ; הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ|תהילים|פה|ד}}
#:* {{צט|וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, '''אָסַף''' אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי|בראשית|ל|כב}}
# {{הקשר|ימאות}} '''אסף מפרשים''': [[גלל#גָּלַל|גָּלַל]] או [[הוריד]] מפרשים.
#:* {{הדגשה|&quot;לכן נהוג '''לאסוף''' את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נטוי אל צד החסי, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום.&quot;|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק, פרק 66)}}

===גיזרון===
* פועל מקראי.
{{מספור|5}} יש המפרשים את הפועל &quot;אסף&quot; בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות &quot;ריפא&quot;, בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu. המשמעות היא כמו ב־4, כיוון שהמצורע היה משולח מן המחנה, והבראתו היא השבתו אל המחנה.{{ש}}
{{מספור|8}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.{{ש}}

=== צירופים ===

* [[אסופי רעב]]
* [[אסף הרופא]]

===נגזרות===
* [[אסופה]]
* [[אסיף]]
* [[אספה|אספה]]
* [[אספן]]

===מילים נרדפות===
* [[הקהיל]] (1)
* [[כנף#כָּנַף ב|כָּנַף]] (1)
* [[קבץ#קִבֵּץ|קיבץ]] (1)
* [[לקט#לִקֵּט|ליקט]] (3)
* [[צבר]] (3)
* [[אגר]] (3)
* [[רפא]] (4)
* [[רפה]] (4)

===ניגודים===
* [[הפיץ]], [[פזר|פיזר]] (1)
* [[השליך]] (3)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gather|collect|garner}}
* ספרדית:
*#{{ת|ספרדית|trasladar|transportar}}
*#{{ת|ספרדית|coleccionar}}
*#{{ת|ספרדית|cosechar}}
*#{{ת|ספרדית|resguardar}}
*#{{ת|ספרדית|sanar|curar}}
*#{{ת|ספרדית|sucumbir|perecer}}
*#{{ת|ספרדית|pasar|bajar}}
*#{{ת|ספרדית|amainar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جمع}} (הגייה: גַ'מַעַ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|recueillir|collectionner}}
* רוסית: {{ת|רוסית|собрать}}
{{תר|קיפל או הוריד מפרשים}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|amainar}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|take in}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|rammaser|rentrer}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|bergen}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אספסוף]]
* [[אסופי]]
* [[מאסף]]

[[קטגוריה:מפרשיות וכלי שיט קטנים]]
{{שיט מפרשים}}
{{שורש|אסף}}

==אָסָף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אסף
|הגייה=a'''saf'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ס|ף}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# שם פרטי לזכר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-'''אָסָף''' הַמַּזְכִּיר|ישעיהו|לו|ג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|שִׁיר מִזְמוֹר '''לְאָסָף'''|תהלים|פג|א}}

[[קטגוריה:שמות]]
{{-}}
==אֹסֶף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אוסף
|הגייה='''o'''sef
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ס|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' אֳסָפִים; אֹסֶף־
}}
# קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.
#:*קראנו בכיתה מ'''אוסף''' יצירותיו של ביאליק.
#:*חברי קיבץ '''אוסף''' מקרי של אנשים מהרחוב.

===נגזרות===
* [[אספן]]

===מילים נרדפות===
* [[קולקציה]]

===ניגודים===
* [[תפזרת|תפזורת]]

===תרגום===
* ספרדית: [[:es:colección|colección]]
* אנגלית: {{ת|אנגלית|collection}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَجْمَع}}
* רוסית: {{ת|רוסית|собрание}}

===ראו גם===
* [[אספסוף]]

===קישורים חיצוניים===
* [http://www.biu.ac.il/jh/parasha/behaalot/bez.html שיטתו הייחודית של רש&quot;י בפרשנות השורש 'אסף']
{{מיזמים|ויקיפדיה=אוסף}}

{{שורש|אסף}}

==אָסֹף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה='''a'''sof
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ס|ף}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{מקרא}} האיזור שבין השער לכניסה למבנה
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן עַקּוּב--שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר, בַּ'''אֲסֻפֵּי''' הַשְּׁעָרִים|נחמיה|יב|כה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לַמִּזְרָח, הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה;  {ס}  וְלָ'''אֲסֻפִּים''', שְׁנַיִם שְׁנָיִם|דברי הימים א|כו|יז}}

===גיזרון===
*קרוב ל[[סף#סַף א|סַף]]. מקביל לאכדית בהגיית {{אכדית|10823|asuppu}} בהוראת: מבנה ארעי שהיה פחות עמיד מבית, ונבנה בסמוך לבית רשמי. ולארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%29swp%20N&amp;cits=all אסוף, אספיא] בהוראת: מסדרון, מפתן.


===מילים נרדפות===
* [[מפתן]]
* [[בית שער]]
* [[סף#סַף א|סף]]

===ניגודים===
* [[חצר אחורית]]

===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|umbral}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|threshold}}

===ראו גם===
* [[אסקופה]]

===סימוכין===
{{שורש|פעל}}</text>
      <sha1>2rnpnsh3otm9vgefjilgx9g5id2sai3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מונית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13922</id>
    <revision>
      <id>519879</id>
      <parentid>493239</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:04:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519879</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2597" sha1="mes4hs8vimxwrgitrkba8wwvbtq5icu" xml:space="preserve">==מוֹנִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מונית
|הגייה=mo'''nit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|מ|נ|ה}}
|דרך תצורה={{מוספית|מונה|מנוקד=מוֹנֶה| ־ִית}}
|נטיות=ר' מוֹנִיּוֹת
}}{{תמונה|USACab.JPG|מונית צהובה מניו יורק}}
# [[כלי רכב]] ממונע שנועד להסעת מספר קטן יחסית של נוסעים, והיא חלק ממערך ה[[תחבורה צבורית|תחבורה הציבורית]]. [[יעד]] הנסיעה ו[[מסלול]]ה נקבעים על ידי הנוסע, וה[[מחיר]] מותאם ל[[מרחק]] ה[[נסיעה]] ול[[משך|משכה]].
#:*{{צטשיר|תפסתי לי '''מונית''' צהובה / עד אלייך; / הבטחתי לך אני בא, אז אני בא / גם באופניים.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}13546&amp;wrkid{{=}}44817|אושר לדקה|אורי בן ארי}}
#:*{{צטשיר|תפסיקי לעלות על '''מוניות''' ולעשות רונדלים.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}20594&amp;wrkid{{=}}57155|רונדלים|סטטיק}}

===גיזרון===
*{{חידוש|דוד רמז}} ו[[W:יוסף בס|יוסף בס]], שר התחבורה וקצין ההסברה של משטרת ישראל הראשונים.

===צירופים===
* [[מונית שרות|מונית שירות]]
* [[מונית ספיישל]]
* [[מונית ימית]]

===מילים נרדפות===
* [[טקסי]] (לעז)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|taxi|cab|taxicab}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Taxi}}
* יידיש: {{ת|יידיש|טאַקסי}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سيارة أجرة}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|taxi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|택시}}
* רוסית: {{ת|רוסית|такси}}

===מידע נוסף===
*{{הארץ|אילון גלעד|מתי נעלמה הטקסי לטובת המוֹנִית?|.premium-1.2756831|23/10/2015}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=יומן־הרשת על שם יצחק אבינרי|כתובת=https://yitzhakavinery.wordpress.com/2010/12/16/מונית|כותרת=על חידוש המילה &quot;'''מונית'''&quot; במקום &quot;טקסי&quot;|תאריך=16/12/2010|שם האתר=yitzhakavinery.wordpress.com}}

===ראו גם===
* [[אוטובוס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מונית|ויקישיתוף=Category:Taxis|שם ויקישיתוף=מונית|ויקימסע=נסיעה במונית}}

{{שורש|מנה}}
[[קטגוריה:כלי רכב]]</text>
      <sha1>mes4hs8vimxwrgitrkba8wwvbtq5icu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13929</id>
    <revision>
      <id>520067</id>
      <parentid>518441</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:30:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520067</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12204" sha1="bl64wyvecnzwf9l71rq7wgvyb03tes6" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר='''מֻטֶּה'''|ראו=צורת העבר [[הטה#הֻטָּה|הֻטָּה]]}}
== מִטָּה ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מיטה
|הגייה=mi'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|ט|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָלָה}}
|נטיות=ר' מִטּוֹת, מִטַּת־
}}
{{תמונה|Bed in Seattle hotel.jpg|מיטה זוגית}}
{{תמונה|Vrba postelja.jpg|מיטה ליחיד}}
# [[רהיט]] בעל ארבע רגליים הנועד לשכיבה למטרת [[שינה]] או מנוחה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב עַל־'''הַמִּטָּה'''.|בראשית|מח|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתַּעַל, וַתַּשְׁכִּבֵהוּ עַל־'''מִטַּת''' אִישׁ הָאֱלֹהִים; וַתִּסְגֹּר בַּעֲדוֹ, וַתֵּצֵא.|מלכים ב|ד|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַשֹּׁכְבִים עַל '''מִטּוֹת''' שֵׁן, וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם; וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן, וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק.|עמוס|ו|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַדֶּלֶת, תִּסּוֹב עַל־צִירָהּ; וְעָצֵל, עַל־'''מִטָּתוֹ'''.|משלי|כו|יד}}
#:*{{צט/משנה|הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי '''הַמִּטָּה''', לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, [...] וְאִם הָיָה [...] עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין, מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ.|שבת|כ|ה}}
#:*{{צט/משנה|הַנּוֹדֵר מִן '''הַמִּטָּה''', מֻתָּר בַּדַּרְגֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, דַּרְגֵּשׁ בִּכְלָל '''מִטָּה'''.|נדרים|ז|ה}}
#:*{{צט/משנה|נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, '''וּמִטָּה''' מֻצַּעַת, וְסַנְדָּלִין, וּתְפִלִּין.|ערכין|ו|ג}}
#:* {{צטבי|על רצפת‑העץ בחדר השינה שיִעד לבנותיו, פרושׂות מחצלות, ובחדר‑השינה שלו התקין אומן ספרדי שתי '''מיטות'''‑ברזל. בחדר‑האוכל – שולחן וכסאות פשוטים בתכלית, אף הם מלאכת ידיו של נגר ירושלמי.|https://bybe.benyehuda.org/print/3387|אדרת אליהו|אברהם שמואל שטיין}}

===גזרון===
הרד&quot;ק מסביר בספר שורשיו (שורש נטה) כך: &quot;ומהענין הזה (שורש נטה) נקראת מטה &quot;וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה&quot; (בראשית מ״ח:ב׳), &quot;הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן&quot; (עמוס ו׳:ד׳). והראוי בהן מִנְטָה מִנְטוֹת. ונקראת כן לפי שהאדם שוכב עליה ופושט עצמו ונשען עליה&quot;.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[הכניס ראש בריא למטה חולה|הכניס ראש בריא למיטה חולה]]
* [[חדר מטות|חדר מיטות]]
* [[כלי מטה|כלי מיטה]]
* [[מטת אפריון|מיטת אפריון]]
* [[מטת אוויר|מיטת אוויר]]
* [[מטת ארגז|מיטת ארגז]]
* [[מטה זוגית|מיטה זוגית]]
* [[מטת סדום|מיטת סדום]]
* [[מטת ספר|מיטת ספר]]
* [[מטת קומתים|מיטת קומתיים]]
* [[רתוק למטה|רתוק למיטה]]
* [[תשמיש המיטה|תשמיש המיטה]]
}}

===מילים נרדפות===
*[[יצוע]]
*[[משכב]]
*[[ערש]]

=== תרגום ===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|letto}}
*איסלנדית: {{ת|איסלנדית|rúm}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|bed}}‏
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|lito}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Bett}}
*דנית: {{ת|דנית|seng}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|ágy}}
*ולשית: {{ת|ולשית|gwely}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κρεβάτι|κλίνη|κοίτη|ευνή}}
*יידיש: {{ת|יידיש|בעט}}
*כורדית: {{ת|כורדית|قه‌ریۆڵه‌}}
*לטינית: {{ת|לטינית|cubīle}}
*סלובנית: {{ת|סלובנית|postelja}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cama}}
*ערבית: {{ת|ערבית|سرير|تخت}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|bed}}
*פולנית: {{ת|פולנית|łóżko}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cama|leito}}
*פינית: {{ת|פינית|sänky|vuode|peti}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|postel|lůžko}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|lit}}
*קטלנית: {{ת|קטלנית|llit}}
*רומנית: {{ת|רומנית|pat}}
*רוסית: {{ת|רוסית|кровать,постель}}
}}

===ראו גם===
* [[אפריון]]
* [[עריסה]]
* [[אלונקה]]
* [[קינוף]]&lt;!--סנהדרין סח א--&gt;

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מיטה|ויקישיתוף=Category:Beds|שם ויקישיתוף=מיטות}}

{{שורש|נטה}}

[[קטגוריה:רהיטים]]
== מַטֶּה ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מטה
|הגייה=ma'''te'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ט|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַטּוֹת, מַטֶּה־
}}{{תמונה|Wand of Office of a Scottish Medical Society. Wellcome M0018502.jpg|מטה (1)}}
{{תמונה|United_Nations_HQ_-_New_York_City.jpg|מטה האו&quot;ם בניו-יורק (3)}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[מקל]] המשמש ל[[הנהגה]] או ל[[כשוף]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֶת-'''הַמַּטֶּה''' הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-בּוֹ אֶת-הָאֹתֹת.|שמות|ד|יז}}
#{{רובד|לשון המקרא}} שבט, נחלה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר '''לְמַטֵּה''' יְהוּדָה.|שמות|לא|ב}}
#{{רובד|עברית חדשה}} מושב, מרכז שליטה, מפקדה.
#:*'''המטה''' הארצי של משטרת ישראל הוא הפיקוד העליון של משטרת ישראל.
#:*{{צטבי|הגנרל אלנבי כבר היה אז עם '''מטהוּ''' בארץ-ישראל, לא רחוק מן המושבה באר-יעקב|zhabotinsky/megilat_hagdud.html|מְגִלַּת הַגְּדוּד|זאב ז'בוטינסקי}}
#{{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה|3}} צוות, קבוצת עבודה.
#:*'''מטה''' הבחירות של מפלגת &quot;הליכוד&quot; עבד לילות כימים בחודש אוגוסט 2015.

===הרחבה===
*כנראה מן הפועל [[נטה]] או [[הטה]].
{{שכתוב}}
* גואל המילה &quot;מטה&quot; - (במובנה ה[[צבא]]י) , היה  הסופר, החוקר, ומחלוצי העיתונות העברית, נחום סוקולוב.
* נהוג לתאר את השתלשלות המשמעות באמצעות [[מטונימיה]] כפולה: המטה מסמל את סמכות המנהיג, והמנהיג מסמל את הקבוצה המונהגת. תהליך דומה חל במילה [[שבט#שֵׁבֶט|שֵׁבֶט]]. למשל, י. גרינץ{{הפניה|1|גרינץ}} כותב במאמר &quot;מונחים קדומים בתורת כהנים&quot;: &quot;כשם ש'שבט' - קיבוץ המתייחס על מוצא אחד בתוך כלל העם - בא מן השבט, השרביט, שביד ראש השבט, כך בא 'מטה' מן המטה שביד הראש [...]&quot;.
:עתליה ברנר {{הפניה|2|ברנר}} מקשה על הסבר זה, בטענה שאין במקרא חוליה מקשרת של תהליך זה - בה באות &quot;שֵׁבֶט&quot; &quot;מַטֶּה&quot; במשמעות המנהיג עצמו. בהמשך המאמר היא מתרצת, ומציגה מקורות בהם מופיע &quot;שבט&quot; בהוראת &quot;מנהיג&quot; ({{צט/תנ&quot;ך|לֹא יָסוּר '''שֵׁבֶט''' מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו|בראשית|מט|י}} וכן ({{צט/תנ&quot;ך|דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד '''שִׁבְטֵי''' יִשְׂרָאֵל|בראשית|מט|טז}}). לטענתה, שלב ביניים כזה אינו נדרש עבור המילה &quot;מַטֶּה&quot;, מהיותה נרדפת גמורה של המילה &quot;שֵׁבֶט&quot;.
* מצרית בהגיית מֶשֶֹת בהוראת מטה. להלן הרוגליף כשהציור הימני מבטא אידיאוגרמה: 'מטֶה'- במשמעות '[[תמיכה]]', (במקור מופיע כשהוא הפוך) : &lt;hiero&gt;G17-O34:X1-O30&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
* [[מטה כללי|מטה כללי]] (2)
* [[מטה לחם]] (1)
* [[מטה קסמים|מטה קסמים]] (1)
* עבודת מטה -[[עמ&quot;ט]](3)

===מילים נרדפות===
*[[מקל]] (1)
*[[מוט]] (1)
*[[מפקדה]] (2)
*[[שרביט]] (1)

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|staff|baton|rod|wand}} (1), {{ת|אנגלית|headquarters}} (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|عصا}} (1)
* רוסית: {{ת|רוסית|посох}} (1), {{ת|רוסית|штаб}} (2)

=== ראו גם ===
* [[ועד]] (3)
* [[חבר יועצים]] (3)
* [[צות|צוות]] (3)

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מטה}}
*{{מקור/אינטרנט
|יוצר=יותם יזרעאלי
|כתובת=https://alaxon.co.il/article/%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A/
|כותרת=&quot;כך נעלם מטה הקסמים מהתנ&quot;ך&quot;
|שם האתר=כתב העת &quot;אלכסון&quot;
|תאריך=9 באוקטובר 2013}}

===סימוכין===
{{הערה|גרינץ}} &quot;מונחים קדומים בתורת כהנים&quot; מאת יהושע מאיר גרינץ, לשוננו מ (תשל&quot;ו), עמ' 12.
{{הערה|ברנר}} &quot;על מטה ושבט וסיווגן הסמנטי&quot; מאת עתליה ברנר, לשוננו מד (תש&quot;ם), עמ' 100-108.

[[קטגוריה:מיסטיקה]]
[[קטגוריה:צבא]]

==מַטָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מטה
|הגייה='''ma'''ta
|חלק דיבר=תואר־הפועל
|שורש={{שרש3|נ|ט|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}}
|נטיות=
}}
# לכיוון [[נמוך]] יותר, 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה; וְאַתָּה תֵרֵד '''מַטָּה מָּטָּה'''.|דברים|כח|מג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל; לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל '''מָטָּה'''.|משלי|טו|כד}}


===נגזרות===
*[[למטה]]

===מילים נרדפות===
* [[ארצה]]

===ניגודים===
* [[מעלה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|downward}}

[[קטגוריה:כיוונים]]

==מֻטָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מוטה
|הגייה=mu'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|ט|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מֻקְטָלָה}}
|נטיות=מֻטַּת־; ר' מֻטּוֹת
}}
# ה[[מרחק]] בין ה[[קצה|קצוות]] של דבר בעת [[פרישה|פרישתו]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר, עַד־צַוָּאר יַגִּיעַ; וְהָיָה '''מֻטּוֹת''' כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב־אַרְצְךָ, עִמָּנוּ אֵל.|ישעיהו|ח|ח}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

===מילים נרדפות===
* [[היקף]]
* [[רוחב]]
* [[התמתחות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|spread|breadth}}

[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>bl64wyvecnzwf9l71rq7wgvyb03tes6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אליה וקוץ בה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13959</id>
    <revision>
      <id>520130</id>
      <parentid>415997</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:23:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520130</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2521" sha1="42khg4v0gk7amwh57zlqcpu1mvk6iht" xml:space="preserve">==אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ==
# דימוי לדבר טוב שיש בו פגם קטן. דבר טוב שיש בו צד לא נעים או לא נוח.
#:*{{צטבי|ארוחות הבשר, שהכינה למעני המבשלת היו לי '''&quot;אליה וקוץ בה&quot;''', כי בגלל זה רבו הוצאותי והחישו את ימי החושך, אשר יגורתי מפניהם, ובסוף ימי הקיץ כמעט אשר הייתי בכל רע.|https://benyehuda.org/yogli/021.html|מה שראו עיני ושמעו אזני, זכרונות מימי חיי|בוקי בן יגלי}}
#:*{{צטבי|אולם באותה הנסיעה לארץ-ישראל היתה '''אליה וקוץ בה'''.  כי בהיותו על המקום התחוור לו, שהפקידות הסיגה את גבולו ונתנה את חלק אדמתו לאלה האכרים, אשר התישבו בעצמם על המקום ועבדו את נחלתם הם, והחלקה שלו, שקנה בכסף מלא, נדחתה הרחק לסוף המושבה.|http://benyehuda.org/appel/betox_no_nikkud.html|בתוך ראשית התחיה|יהודה ליב אפל}}
#:*{{צט/ללא|אמר רב אחא בר חנינא: '''אליה וקוץ בה''' - לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו|ראש השנה יז א}} 

===גיזרון===
הביטוי נגזר מן הדימוי הציורי של גזיזת שיער האליה, שהינה הזנב השמן של הכבשה שבה יש כעין בליטה, והבליטה מפריעה בפעולת הגז. כמו כן האליה לרוב תופסת קוצים כגון קוצי הינבוט אשר עלולים לפצוע את העובד בגז או בחליבת הכבשה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fly in the ointment}}

=== קישורים חיצוניים ===
* [https://hebrew-academy.org.il/2021/07/12/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%99%D6%B8%D7%94-%D7%95%D6%B0%D7%A7%D6%B9%D7%95%D7%A5-%D7%91%D6%BC%D6%B8%D7%94%D6%BC/?utm_source=mailpoet&amp;utm_medium=email&amp;utm_campaign=newsletter_2 '''אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ'''] באתר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA האקדמיה ללשון], 12 ביולי 2021

===ראו גם===
* [[אליה]]
* [[פגם]]
* [[קוץ]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>42khg4v0gk7amwh57zlqcpu1mvk6iht</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הוסיף שמן למדורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13978</id>
    <revision>
      <id>520411</id>
      <parentid>448593</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:26:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520411</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1573" sha1="j0ibcxyrc4pahcv4tnb06myrqikr6wj" xml:space="preserve">==הוֹסִיף שֶׁמֶן לַמְּדוּרָה==
# ליבה את השנאה, החריף את הסכסוך, החריף את המצב.
#:* {{צטבי|הויכוח שנערך בפרלמנט האנגלי, תחילה בבית-הלורדים ואחר-כך בבית-הנבחרים''' הוסיף שמן למדורה'''.|https://benyehuda.org/ben_gurion/maaraxa03.html|מה בין מאורעות אפריל 1936 למאורעות אבגוסט 1929|דוד בן גוריון}}
#:* &quot;גם הנסיון לשבור את רוחם של 4,400 נוסעי „יציאת אירופה” '''הוסיף שמן למדורה'''. (&quot;המשקיף&quot;, 11 באוגוסט 1947, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
#:* &quot;בדקה זו פרצה מהומה כללית על המגרש [...] והקהל שפרץ למגרש רק '''הוסיף שמן למדורה'''. (&quot;מעריב&quot;, 12 בספטמבר 1965, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

===מקור===
* תרגום שאילה משפות אירופה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|add fuel to the fire|pour oil on the flames}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Öl ins Feuer gießen}}
* ערבית: {{ת|ערבית| صَبَّ اَلزَّيْت عَلَى اَلنَّار|زَادَ اَلنَّار حَطَباً‏}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית| jeter de l'huile sur le feu| mettre de l'huile sur le feu}}
* רוסית: {{ת|רוסית|подлива́ть ма́сло в ого́нь}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:פתגמים]]</text>
      <sha1>j0ibcxyrc4pahcv4tnb06myrqikr6wj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברזל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13980</id>
    <revision>
      <id>520220</id>
      <parentid>518184</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:54:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7164" sha1="k96q6kplgt6z0386xtlsn4z28cz4wei" xml:space="preserve">==בַּרְזֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ברזל
|הגייה=bar'''zel'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|ברזל|ב־ר־ז־ל}}, (גזור שם) 
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' בַּרְזִלִּים, בַּרְזִלֵּי־
}}{{תמונה|Iron lamp.jpg|מטיל ברזל}}
# [[מתכת]] [[קשה]] בצבע [[אפרפר]], הנפוצה בשימוש ב[[תעשיה]]. [[מספר אטומי|מספרה האטומי]] 26, וסימונה הכימי [[Fe]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן, לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת '''וּבַרְזֶל'''; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן נַעֲמָה.|בראשית|ד|כב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם '''בַּרְזֶל'''.|דברים|כז|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם יִמָּלֵא '''בַרְזֶל''' וְעֵץ חֲנִית וּבָאֵשׁ שָׂרוֹף יִשָּׁרְפוּ בַּשָּׁבֶת.|שמואל ב|כג|ז}}
#:*{{צט/בבלי|אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין להן את הזיין, ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין, ולא כבלים ולא שלשלאות של '''ברזל'''|עבודה זרה|טו|ב}}
# {{בהשאלה}} {{משלב|סלנג}} יציב. אינו משתנה. אינו פוחת.
#:* 
===גזרון===
* מילת תרבות נודדת (Wanderwort) ממקור חוץ שמי בלתי ידוע.&lt;ref&gt;להרחבה עיינו: יחזקאל קוטשר, '''מלים ותולדותיהן''', ירושלים: קרית-ספר, תשכ&quot;א, עמ' 8–9; Rasmus Thorsø et al., &quot;Word Mining: Metal Names and the Indo-European Dispersal&quot;, in ''The Indo-European Puzzle Revisited: Integrating Archaeology, Genetics, and Linguistics'', ed. Kristian Kristiansen, Guus Kroonen, and Eske Willerslev (Cambridge: Cambridge University Press, 2023), pp. 111–112; Benjamin J. Noonan, ''Non-Semitic Loanwords in the Hebrew Bible: A Lexicon of Language Contact'', Linguistic Studies in Ancient West Semitic (University Park, PA: Eisenbrauns, 2019), pp. 78–79.&lt;/ref&gt; מילים דומות מופיעות בכמה שפות שמיות: באכדית {{אכדית|1786|parzillu}}, בכנענית קרתחדשתית 𐤁𐤓𐤆𐤋 (ברזל),&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 100&lt;/ref&gt; באוגריתית 𐎁𐎗𐎏𐎍 (ברדֿל),&lt;ref&gt;לוח KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 4.91&lt;/ref&gt; באמורית barzillu,{{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 235 : brḏl}} בארמית עתיקה פרזל, בארמית מקראית {{ערבית|ܦܪܙܠܐ|פַּרְזְלָא}}: {{צט/תנ&quot;ך|רגלוהי די פרזלא וחספא|דניאל|ב|לד}} – רגליו של ברזל וחרס. מחוץ למרחב השמי מקובל להשוות, בין השאר, ללטינית ferrum.

===מידע נוסף===
* מילים אחרות במלרע במשקל דומה מנוקדות בצירה בהברה האחרונה, כמתבקש מחוקי ניקוד ההברות. המילה '''ברזל''', ומילים אחרות כגון [[אמת]], [[גרזן]], [[כרמל]], [[ערפל]] יוצאות מכלל זה ומנוקדות בסגול בהברה האחרונה. בכל המילים הנ&quot;ל נוסף דגש חזק בצורת הרבים.
* בעגת יהודי-מרוקו, &quot;לְבֲּרְזֶל&quot; - בהוראת [[סכין]].{{הערת שוליים|משה בר-אשר, &quot;על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו&quot;. ניסן-תמוז תשל&quot;ח, מב',ג-ד. עמ' 175}}

===צירופים===
{{ע|3|
* [[אגרוף ברזל]]
* [[איל ברזל]]
* [[בתולת הברזל]]
* [[יד ברזל]]
* [[חרש ברזל]]
* [[כדור ברזל]]
* [[כלל ברזל]]
* [[הכה בברזל בעודו חם]]
* [[מסך הברזל]]
* [[מסלת ברזל|מסילת ברזל]]
* [[מספר ברזל]]
* [[נכסי צאן ברזל]]
* [[עצבי ברזל]]
* [[רכב ברזל]]
* [[קיר הברזל]]
* [[תקופת הברזל]]
}}

===נגזרות===
* [[ברזלי]]
* [[ברזלן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ferro}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|besi}}
*אירית: {{ת|אירית|iarann}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|iron}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|fero}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|რკინა}} (תעתיק: rḳina)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Eisen}}
*הודית: {{ת|הינדית|लोहा}} (תעתיק: lohā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|ijzer}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|vas}}
*טורקית: {{ת|טורקית|demir}}
*יוונית: {{ת|יוונית|σίδηρος}} (תעתיק: sídiros)
*יידיש: {{ת|יידיש|אײַזן}}
*יפנית: {{ת|יפנית|鉄}} (תעתיק: tetsu)
*כורדית: {{ת|כורדית|hesin}}
*לטינית: {{ת|לטינית|ferrum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|besi}}
*מלטית: {{ת|מלטית|ħadid}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|jern}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|chuma}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|लोह}} (תעתיק: loha)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|hierro|fierro}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حديد}} (תעתיק: חַדִיד)
*פולנית: {{ת|פולנית|żelazo}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|ferro}}
*פינית: {{ת|פינית|rauta}}
*פרסית: {{ת|פרסית|آهن}} (תעתיק: אָהַן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|železo}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|fer}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|철}} (תעתיק: cheol)
*רומנית: {{ת|רומנית|fier}}
*רוסית: {{ת|רוסית|железо}} (תעתיק: želézo)
*שוודית: {{ת|שוודית|järn}}
}}
{{תר-סוף}}
===ראו גם===
* [[ברז#בֶּרֶז|ברז]]
* [[נפח]]
* [[פלדה]]
* [[פרזל|פִּרְזֵל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ברזל|ויקישיתוף=category:iron|שם ויקישיתוף=ברזל}}
* [https://www.balashon.com/2006/08/barzel.html מאמר באנגלית על גיזרונה של המילה ברזל]
* [https://www.academia.edu/420886/2010_-_Semitic_Word_for_Iron_as_Anatolian_Loanword מאמר אקדמי על מקור המילה ברזל בשפות השמיות] (הדפים הראשונים ברוסית הם תוכן העניינים, המאמר עצמו כתוב אנגלית)

[[קטגוריה:פעלל ב (גזירה)]]
[[קטגוריה:כימיה]][[קטגוריה:יסודות כימיים]][[קטגוריה:מתכות]]
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{הטבלה המחזורית}}
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות ממקור לא שמי]]</text>
      <sha1>k96q6kplgt6z0386xtlsn4z28cz4wei</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עשק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14009</id>
    <revision>
      <id>519787</id>
      <parentid>517606</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:26:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519787</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2687" sha1="dynp127vwwglbpvt828be0k0d2wwrp2" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי= עולה ורוע|אחר= כתיב מקראי עֵשֶֹק|ראו=[[עסק]]}} 
{{חסר|עָשַׁק}}
==עֹשֶׁק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עושק
|הגייה=׳'''o'''shek
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|שׁ|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' עֳשָקִים; עֹשֶׁק־, ר' עָשְׁקֵי־
}}
# {{רובד|המקרא}} [[מניעה|מניעת]] [[כסף]] או שווה־כסף מבעל ה[[זכות|זכויות]] בו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת-'''הָעֹשֶׁק''' אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת-הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ...|ויקרא|ה|כג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שֹׁחַד לָקְחוּ-בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ-דָּם נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לָקַחַתְּ וַתְּבַצְּעִי רֵעַיִךְ '''בַּעֹשֶׁק'''...|יחזקאל|כב|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַל-תִּבְטְחוּ '''בְעֹשֶׁק''' וּבְגָזֵל אַל-תֶּהְבָּלוּ חַיִל כִּי-יָנוּב אַל-תָּשִׁיתוּ לֵב.|תהלים|סב|יא}}
#:*{{צטפדיה|בשנת 2006 קמה לראשונה מפלגה והתמודדה בבחירות לכנסת השבע־עשרה, תחת טענה שהבנקים מביאים את אזרחי ישראל למצב עוני, ועושים פעולות '''עושק''' ללא יושר וללא הגינות|המפלגה למלחמה בבנקים}}
#:* מצטער, אך עלות השירות היא פשוט '''עושק'''.

===גזרון===
* האגיפטולוג [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']] מצא שב[[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] מצויה תיבת [[w:הירוגליף|הירוגליף]] מקבילה בצורת &quot;עֲשֹק&quot;, &quot;ȧsq&quot;  בהוראת לחתוך, לגדוע, לערוף {{הערת שוליים|An Egyptian Hieroglyphic Dictionary&quot;, By  Budge E A Wallis, 1920&quot; עמוד 90, &quot;ȧsq&quot;}}.

===מילים נרדפות===
* [[עשקה]]
* [[גזל#גֶזֶל|גזל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|exploitation}}
* צרפתית: {{ת|אנגלית|exploitation}}

===ראו גם===
* [[מרמה]]
* [[נצול#נִצּוּל|ניצול]] 
* [[מונופול]]

===קישורים חיצוניים===
* הגדרת &quot;עושק&quot; ב[https://www.mishpativri.org.il/researches/hozim18.htm חוק החוזים, סעיף 18]

{{שורש|עשׁק}}
[[קטגוריה:מצות לא תעשה]]
[[קטגוריה:כלכלה]]
===סמוכין===</text>
      <sha1>dynp127vwwglbpvt828be0k0d2wwrp2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קביה הונגרית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14049</id>
    <revision>
      <id>520177</id>
      <parentid>456408</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:41:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520177</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1544" sha1="b1qk61hw3t97iwx8c4nkc5mjw4qe916" xml:space="preserve">==קֻבִּיָּה הוּנְגָּרִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קובייה הונגרית
|הגייה=kubi'''ya''' hunga'''rit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרוף
|נטיות=
}}
[[תמונה:Professors cube.jpg|קובייה הונגרית שמידותיה 5*5*5 והיא נקראת קוביית הפרופסור|left|thumb|184px]]
# [[קובייה|קוביית]] [[פזל|פאזל]] מכנית שכל אחת משש הפאות שלה מחולקת לריבועים שווים בשישה צבעים, היכולים לנוע ולהחליף מקומות אלו עם אלו. כאשר כל פאה של הקובייה מורכבת מצבע אחד בלבד, הפאזל פתור.
#:* פתרתי את ה'''קוביה ההונגרית'''.

===גיזרון===
הקובייה ההונגרית הומצאה על ידי הפסל והפרופסור לאדריכלות ההונגרי [[w:ארנה רוביק|ארנה רוביק]] בשנת 1974.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Rubik's cube}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مكعب روبيك}} 

===ראו גם===
* [[קוביית הקסם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קובייה הונגרית|ויקיספר=פתירת קובייה הונגרית|ויקישיתוף=Category:Rubik's cube|שם ויקישיתוף=קובייה הונגרית}}
* [https://jeays.net/rubiks.htm איך לפתור את הקוביה ההונגרית]

[[קטגוריה:משחקים]]</text>
      <sha1>b1qk61hw3t97iwx8c4nkc5mjw4qe916</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רנסאנס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14097</id>
    <revision>
      <id>520627</id>
      <parentid>338555</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:40:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520627</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2657" sha1="f3b8ayj0bgamift5z0bne9sjo0rjtte" xml:space="preserve">==רֶנֶסַנְס (גם: רֶנֶסַאנְס)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רנסנס (גם: רנסאנס)
|הגייה=rene'''sans'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=}}
[[קובץ:Mona Lisa, by Leonardo da Vinci, from C2RMF retouched.jpg|184px|ממוזער|המונה ליזה-יצירה מתקופת הרנסנס]]
[[קובץ:'David' by Michelangelo JBU0001.JPG|184px|ממוזער|פסל דויד-יצירה מתקופת הרנסנס]]
# תקופה בהיסטוריה של אירופה בת כמאתים שנה המתאפיינת בתחייה של כל תחומי ה[[תרבות]] ובתחיית תפיסות המוסר והערכים. נחשבת לתקופת המעבר מ[[ימי הבינים#יְמֵי הַבֵּינַיִם|ימי הביניים]] אל העת החדשה.
#*: {{צטבי|הנוצרים התחילו להיות בני-אדם במקצת רק אז כשחדלו להאמין באמונתם, כלומר, למן '''הרנסנס''' והריפורמציה והלאה.|https://benyehuda.org/frischmann/heinrich.html|היינריך הינה|דוד פרישמן}} 
# {{בהשאלה}} תחייה, לידה מחדש.
#*: {{צטבי|ציונות ההתהוות היתה תנועה פילנטרופית, שהתכוונה לשחרר את היהודים הרוסים מהדוכאים; ציונות ההתבגרות (זו של היום) היא '''רנסנס''' לאומי של העם היהודי.|https://benyehuda.org/arlosoroff/047.html|מכתבים|חיים ארלוזורוב}}

===גיזרון===
* מן המושג רנסנס בצרפתית ש[[פרוש]]ו [[לדה#לֵדָה|לידה]] מחדש.

===צירופים===
* [[תקופת הרנסנס]]
* [[תנועת הרנסנס]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Rinascimento}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Renaissance}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Renaissance}}
* יוונית: {{ת|יוונית|Αναγέννηση}}
* מלטזית: {{ת|מלטזית|Rinaxximent}}
|
* סלובנית: {{ת|סלובנית|renesansa}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|renacimiento}}
* ערבית: {{ת|ערבית|النَّهْضة}}
* פינית: {{ת|פינית|renessanssi}},{{ת|פינית|renessanssiaika}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|renesance}}
}}

===ראו גם===
* [[רומנטיקה]]
* [[רינשיטה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רנסאנס|ויקישיתוף=Category:Renaissance|שם ויקישיתוף=רנסאנס}}


[[קטגוריה:פילוסופיה]]
[[קטגוריה:היסטוריה]]</text>
      <sha1>f3b8ayj0bgamift5z0bne9sjo0rjtte</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סבתא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14125</id>
    <revision>
      <id>520128</id>
      <parentid>518964</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:22:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520128</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5882" sha1="eg9wviazozb8s0l8dqs9udcyk8g53b1" xml:space="preserve">==סָבְתָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סבתא
|הגייה='''sav'''ta
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' סָבוֹת{{הפניה|1|רבים}}, סָבָתִי
}}{{תמונה|Indian grandmother.jpg|סבתא הודית}}
# [[אמא]] של אחד ה[[הורה|הורים]].
#:*{{צטבי|אהבה טובה שאין עמה מוסר טורד ידעתי רק '''מסבתא''', אם אמי, ובחברת מינקתי שלא היתה כמובן תדירה לי.|https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose01.html|פרקי אבטוביאוגרפיה|ש' בן-ציון}}
#:*{{צטזמר|אֲנִי '''וְהַסָּבְתָא''' / יָשַׁבְנוּ בְּצַוְתָּא / לְיַד מְדוּרָה בֶּחָצֵר.|song.asp?id{{=}}4095|סָבְתָא בַּנֶּגֶב|אבשלום כהן}}
#:* '''סבתא''' שלי הרימה אותי על הידיים כשהייתי ילד קטן.
#{{משלב|עממי}} אישה [[זקנה]], [[קשישה]].
#:* עזרתי '''לסבתא''' להרים את הסלים לביתה.
&lt;!---#:* {{צט/בבלי|איזו היא זקינה כל שקורין לה '''אימא אימא''' ואינה בושה|נדה|ט|ב}}---&gt;
#{{רובד|המקרא}} אחד מהעמים ה[[ערבי]]ים הקדומים, השלישי במניין בני [[כוש]], ששכנו ב[[תימן]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבְנֵי כוּשׁ סְבָא וַחֲוִילָה '''וְסַבְתָּא''' וְרַעְמָא וְסַבְתְּכָא וּבְנֵי רַעְמָא שְׁבָא וּדְדָן.|דברי הימים א|א|ט}}

===גיזרון===
*שאילה מארמית, בדומה ל[[סבא]]. המילים העבריות המקבילות הן [[סב#סָב|סָב]] וסָבָה.
:בניגוד ליתר השמות ממין נקבה שהגיעו מארמית (כגון: [[דגמה|דוגמה]], [[סדנה]]), [http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D097.aspx ממליצה האקדמיה ללשון העברית] לכתוב את המילה באל&quot;ף בסופה.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[אם לסבתא היו גלגלים]]
* [[סבתא סורגת]]
* [[סבתא רבתא]]
* [[ספר לסבתא]]
* [[ספורי סבתא]]
* [[עוגיות סבתא]]
* [[קשר סבתא]]
* [[שערות סבתא]]
* [[תרופת סבתא]]
}}
===מילים נרדפות===
* [[זקנה]] (2)
* [[קשיש]]ה (2)
* [[סב|סָבָה]] (1)

===ניגודים===
* [[ילדה]] (2)
* [[נכד]], [[נכדה]] (1)
* [[נערה]] (2)
* [[תינוקת]] (2)

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|nonna}}
*אירית: {{ת|אירית|seanmháthair}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|granny|grandmother}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|avino}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|տատ}} (תעתיק: tat)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|დიდედა}} (תעתיק: dideda)
:::{{ת|גרוזינית|ბებია}} (תעתיק: bebia)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Großmutter|Omi|Oma}}
*דנית: {{ת|דנית|bedstemor}}
*הודית: {{ת|הינדית|दादी}} (תעתיק: dādī)
:::{{ת|הינדית|नानी}} (תעתיק: nānī)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|grootmoeder|vaderszijde}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|nagyanya|nagymama}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|bà ngoại}} (מצד האם)
:::{{ת|וייטנמית|bà nội}} (מצד האב)
*ולשית: {{ת|ולשית|mam-gu|nain}}
*זולו: {{ת|זולו|ukhulu}}
*טגלית: {{ת|טגלית|lola|impo|lelang}}
*טורקית: {{ת|טורקית|büyükanne|nine|babaanne}}
*יוונית: {{ת|יוונית|γιαγιά}} (תעתיק: giagiá)
::{{ת|יוונית|μάμμη}} (תעתיק: mámmi)
*יידיש: {{ת|יידיש|באָבע}}
*יפנית: {{ת|יפנית|お婆さん}} (תעתיק: obāsan)
*כורדית: {{ת|כורדית|dapîr}}
*לטינית: {{ת|לטינית|avia}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|farmor}} (מצד האב)
:::{{ת|נורווגית|mormor}} (מצד האם)
*סווהילית: {{ת|סווהילית|bibi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|abuela}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جدة}} (תעתיק: גַ'דָּה)
:::{{ת|ערבית|ست}} (תעתיק: סִתּ)
*פולנית: {{ת|פולנית|babcia|babka|babunia}}
*פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|avó}}
*פינית: {{ת|פינית|isänäiti}} (מצד האב)
:::{{ת|פינית|äidinäiti}} (מצד האם)
*פרסית: {{ת|פרסית|مادربزرگ}} (תעתיק: מָאדַרְבֻזֻרְךּ)
:::{{ת|פרסית|ننه}} (תעתיק: נַנֶה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|babička}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|grand-mère}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|할머니}} (תעתיק: halmeoni)
*רוסית: {{ת|רוסית|бабушка}} (תעתיק: bábuška)
*שוודית: {{ת|שוודית|farmor}} (מצד האב)
:::{{ת|שוודית|mormor}} (מצד האם)
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ย่า}} (מצד האב, תעתיק: yâa)
:::{{ת|תאילנדית|ยาย}} (מצד האם, תעתיק: yaai)
:י
}}

===ראו גם===
* [[אבא]]
* [[אמא|אימא]]
* [[נין]]
* [[שיבה]]

===הערות שוליים===
*{{הערה|רבים}} בצורת הרבים נהוגה צורת הרבים &quot;סָבוֹת&quot; בעברית, בניגוד לצורת היחיד בארמית. תופעה דומה מתרחשת במילים [[סבא]], [[אבא]], [[אמא|אימא]]. וראו באתר האקדמיה ללשון העברית [http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/07071105.aspx כאן] ו[https://hebrew-academy.org.il/2010/06/13/%d7%a1%d7%91%d7%90-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90/ כאן].

{{בני משפחה}}

[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:עמים בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>eg9wviazozb8s0l8dqs9udcyk8g53b1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חללית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14127</id>
    <revision>
      <id>519927</id>
      <parentid>443666</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:20:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519927</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2675" sha1="t0je2dk318pp4a452ubfa3854nfkzzh" xml:space="preserve">==חֲלָלִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חללית
|הגייה=khala'''lit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ל|ל|ד}}
|דרך תצורה={{מוספית|חלל|מנוקד=חָלָל| ־ִית}}
|נטיות=ר' חֲלָלִיּוֹת
}}
[[תמונה:Venturestar1.jpg|left|thumb|184px|חללית.]]
# {{רובד|עברית חדשה}} כלי תחבורה למסע ב[[החלל החיצון|חלל החיצון]] או אליו.
#:* '''חללית''' לא מאוישת נחתה על המאדים.
#:* נשלחו מספר אנשים לחלל ב'''חללית''' כדי לבדוק האם ישנם חיים על פני ה[[ירח]].
#:* [[חוצן|חוצנים]] סוקרים את כדור הארץ ב'''חלליות''' המגיעות מכוכבים רחוקים.
# {{סלנג}} [[מעופף]], אדם המנותק מהמציאות ואינו ערני למתרחש סביבו.
#:* תפסיק לחפש את המשקפיים בכל הבית, הם על הראש שלך, יא '''חללית'''.

===גיזרון===
*{{חידוש|אורי אבנרי}} נכתב לראשונה בעיתון “{{w|העולם הזה}}” באוגוסט 1952: &quot;אם אמנם צלחות אלה הן חלליות ‏(ספינות חלל‏) ששוגרו על ידי תושבי כוכב אחר כדי לגלות מה נעשה על כדור הארץ, הרי אפשר יהיה להחזיר להן מלחמה שערה&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[ספינת חלל]] (1)
* [[אסטרונאוט]] (2)

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|astronave|nave spaziale}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|geimskip}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|spaceship}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|տիեզերանավ}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Raumschiff}}
* טורקית: {{ת|טורקית|uzay gemisi}}
|
* ליטאית: {{ת|ליטאית|kosminis laivas|erdvėlaivis}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|espaçonave}}
* פינית: {{ת|פינית|avaruusalus}}
* פרסית: {{ת|פרסית|کشتی فضایی}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|vaisseau spatial}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|nave espacial}}
}}

===ראו גם===
* [[חלל]]
* [[עב&quot;ם]]
* [[צלחת מעופפת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חללית|ויקישיתוף=Category:Spacecraft|שם ויקישיתוף=חלליות}}
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2.1707/.premium-1.2027201 גלגולה של מילה - חללית], אתר הארץ, 2013
{{שורש|חלל ד}}

{{כלי תחבורה}}

[[קטגוריה:כלי טיס]]</text>
      <sha1>t0je2dk318pp4a452ubfa3854nfkzzh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התפכחות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14129</id>
    <revision>
      <id>519771</id>
      <parentid>514014</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:19:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519771</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1082" sha1="jq3b2j5w77cfzgj84t941go2irdf9pf" xml:space="preserve">==הִתְפַּכְּחוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=התפכחות
|הגייה=hitpak'''khut'''
|חלק דיבר=שם-פעולה
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|פ|כ|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|הִתְקַטְּלוּת}}
|נטיות=ר' הִתְפַּכְּחוּיוֹת}}
# התעוררות מ[[תפיסה]] מוטעית או מגבילה.
#:* {{צטבי|לא שגעון היה זה, אלא '''התפכחות''' – '''התפכחות''' שבערבוביה – – – מן הערבוביה '''התפכחות''' איומה בקרה הקשיחתני, בקרח צדפתני, – שבעים ושבעה &quot;אני&quot; כמוצק אחד נתרכזו בי להיות עומד וצופה!|https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose05.html|הלבן|ש. בן ציון}}
# התעוררות מ[[שכרון|שיכרון]].

===גיזרון===
*שם פעולה מן [[התפכח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sobering up}}‏
* צרפתית: {{ת|צרפתית|dégrisement}}

===ראו גם===
* [[התפקחות]]

{{שורש|פכח}}</text>
      <sha1>jq3b2j5w77cfzgj84t941go2irdf9pf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוזה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14340</id>
    <revision>
      <id>520257</id>
      <parentid>517878</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:09:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520257</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6791" sha1="c7hpjver9cbi2jypfogn23q5c6n6ih3" xml:space="preserve">==חוֹזֶה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חוזה
|הגייה=kho'''ze'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ז|י}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=ר' חוֹזִים; חוֹזֵה־, ר' חוֹזֵי־
}}{{תמונה|Contract - CC-BY-SA - Gunnar Wrobel.jpg|חוזה}}
# {{רובד|מ}} [[הסכם]] [[מחייב]] בין שני [[צד]]דים או יותר, כך שכל צד חייב למלא את חלקו. לעתים קרובות מצויין בו ה[[עונש]] שיוטל על צד ש[[הפר|יפר]] אותו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ '''חֹזֶה'''...|ישעיהו|כח|טו}}
#:*{{צטבי|השליח עשה '''חוזה''' עם אחד התלמידים, כי בשעה מאוחרת בלילה, כשתכלה רגל מן הישיבה, יניח אכסמפלאר אחד בתוך כל גמרא וגמרא|brenner/biyerushalaim_083.html|בחיינו ובעיתונותנו|י&quot;ח ברנר}}
#:* האמן נתבע על ידי חברת התקליטים מכיוון שהפר את '''החוזה'''.

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. אכדית בהגיית אֻחְ-חֻזֻ uḫ'''ḫuzu'''  היא תיבה רבת משמעויות אחת מהן בהוראת  '''חוזה'''-נשואין', וגם בהוראת - 'להעמיס דבר יקר ערך' {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,&quot;uḫḫuzu&quot; , page - 179}}
*לפי רוב החוקרים המודרניים&lt;ref&gt;אבן שושן ערך חוזה, [https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_חוֹזֶה?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt;, מן [[חזה#חָזָה|חָזָה]] 'ראה' בהוראת 'חזון משותף בין הצדדים', 'מטרה משותפת'. באזכור היחיד במקרא (לעיל), מדובר ב'חוזה עם שְׁאוֹל' והמילה 'חוזה' מקבילה ל'חָזוּת' ('עִם '''שְׁאוֹל''' עָשִׂינוּ '''חֹזֶה'''&lt;nowiki/&gt;' ... 3 פסוקים אחר-כך: ''''חָזוּתְ'''כֶם אֶת '''שְׁאוֹל''' לֹא תָקוּם'), מילה שישעיהו גם משתמש בה במובן הרגיל 'חזון'. עובדה זו מחזקת את טענת הפרשנות המודרנית: 'חוזה' ו'חזות' בהוראה פיוטית 'חזון משותף בין הצדדים'.
*ישנן דעות אחרות: למשל, רש&quot;י והמצודות מפרשים &quot;חוזה&quot;=&quot;גבול&quot;, (ראו גם [[חזה|חָזָה ב]]) בדומה למלה &quot;מחוז&quot; בביטוי [[מחוז חפץ]]. מלבי&quot;ם מפרש: &quot;אות לראות ולחזות בו&quot;.

===צירופים===
* [[הוציא עליו חוזה]]
* [[הפרת חוזה]]
* [[חוזה על תנאי]]
* [[חוזים יש לקים|חוזים יש לקיים]]
* [[כריתת חוזה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|contract|covenant}}
* יפנית: {{ת|יפנית|契約}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|contrat}}
* רוסית: {{ת|רוסית|договор}}

===מידע נוסף===
*בספר [[w:ודייק|&quot;ודייק&quot;]] מאת יעקב בהט ומרדכי רון הבחינו המחברים בין [[ברית]] (&quot;קשר רעות וידידות, הסכם של שלום וכונות טובות&quot;) ובין [[חוזה]] (&quot;כתב התקשרות, הסכם בין בני אדם בענין מסחרי וכיוב&quot;). בפרט, גרסו המחברים כי &quot;כורתים ברית&quot; ו&quot;עושים חוזה&quot;, כנראה בפסוק לעיל, ולא להפך.

===ראו גם===
* [[ברית]]
* [[הסכם]]
* [[התערבות]]
* [[זכרון דברים]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
{{שורש|חזה}}

==חוֹזֶה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חוזה
|הגייה=kho'''ze'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ז|י}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=ר' חוֹזִים
}}{{תמונה|Prophet Amos (89471482).jpg|החוזה עמוס}}
#{{מקרא}} אדם בעל יכולת ל[[ראה|ראות]] את אשר יהיה ב[[עתיד]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּקָם דָּוִד, בַּבֹּקֶר; וּדְבַר-יהוה, הָיָה אֶל-גָּד הַנָּבִיא – '''חֹזֵה''' דָוִד, לֵאמֹר.|שמואל ב|כד|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה, אֶל-עָמוֹס – '''חֹזֶה''', לֵךְ בְּרַח-לְךָ {{הערת שוליים|השוו: {{צט/תנ&quot;ך|הוֹשֵׁעַ, לֵךְ קַח-לְךָ|הושע|א|ב}}}} אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה; וֶאֱכָל-שָׁם לֶחֶם, וְשָׁם תִּנָּבֵא.|עמוס|ז|יב}}
#:* הרצל נחשב ל'''חוזה''' המדינה.

===גיזרון===
*בימי קדם המילה [[ראה|רואה]] שימשה כמילה נרדפת לנביא, כנאמר: {{צט/תנ&quot;ך|כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים '''הָרֹאֶה'''.|שמואל א|ט|ט}}. מאחר והשורש ח־ז־י/ה מקביל לשורש ר־א־י/ה, ועוד במקרא הוא יוחד לראייה נבואית (כמו המילים [[מחזה]] ו[[חזיון]]), התחלף השורש במילה זו מהשורש ר־א־י/ה לשורש ח־ז־י/ה.

===צירופים===
*[[חוזה בכוכבים]]

===מילים נרדפות===
*[[נביא]]
*[[מגיד עתידות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|visionary|seer}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Vorhersager}}
* רוסית: {{ת|רוסית|предсказатель}}

===ראו גם===
* [[חזאי]]
* [[אצטגנין]]


{{שורש|חזה}}

==חוֹזֶה {{משני|ג}}==
#שם פרטי לזכר, הנפוץ בעיקר אצל [[היספני]]ם.
#:*{{צטשיר|שָׁם אֵין בְּחִינוֹת אוּנִיבֶרְסִיטָה / וְאֵין דֵּקָן שֶׁל הַפָקוּלְטָה; / וְשָׁם נִרְאֶה כָּל יוֹם קוֹרִידָה / עִם דּוֹן '''חוֹזֶה'''־אַלְפוֹנְסוֹ שׁוּלְטְהַיִס.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}943&amp;wrkid{{=}}3401|וֵנֵצוּאֵלָה|דן אלמגור}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ספרדית}} José – [[יוסי]]

===צירופים===
*[[סן חוזה]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Jose}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|José}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|José}}
===הערות שוליים===
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>c7hpjver9cbi2jypfogn23q5c6n6ih3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כספומט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14367</id>
    <revision>
      <id>520131</id>
      <parentid>420245</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:23:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520131</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2043" sha1="e0r00r7svhel6ff4njgvjbze73dvxx6" xml:space="preserve">==כַּסְפּוֹמָט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כספומט
|הגייה=kaspo'''mat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ס|ף|א}}
|דרך תצורה= הלחם בסיסים של [[כסף]] + [[אוטומט]]
|נטיות=ר' כַּסְפּוֹמָטִים
}}{{תמונה|ATMShinGinkoTokyoNakaiSta.jpg|כספומט}}
# [[מכונה]] [[אוטומטי]]ת אשר מספקת שירותי [[בנקאות]].
#*{{צטשיר|טעות במחשב עלתה לי מליון / '''כספומט''' בלע לי יתרת חשבון|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}605&amp;wrkid{{=}}2447|עברנו את פרעה נעבור גם את זה|מאיר אריאל}}
#:* הוצאתי '''מהכספומט''' שטר של 200 שקלים.

===גיזרון===
*[[תחדיש]] של הפרסומאי ראובן וימר.&lt;ref&gt;אילון גלעד, &quot;[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3048524 האיש שהמציא את המילים כספומט, פלאפון וידוען&quot;.] עיתון &quot;הארץ&quot;, 25 באוגוסט 2016.&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* [[בנקט]] 
* [[סניפומט]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|bancomat}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ATM|automatic teller machine}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|hraðbanki}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cajero automático}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|caixa automático}}
|
* פינית: {{ת|פינית|otto-maatti}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|bankomat}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|GAB|guichet}}
* רוסית: {{ת|רוסית|банкомат}}
* שוודית: {{ת|שוודית|bankomat}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כספומט|ויקישיתוף=ATM|שם ויקישיתוף=כספומט}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שמות מותגים שהפכו לגנריים]]
[[קטגוריה:הלחם בסיסים]]
[[קטגוריה:כלכלה]]</text>
      <sha1>e0r00r7svhel6ff4njgvjbze73dvxx6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נפט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14475</id>
    <revision>
      <id>519920</id>
      <parentid>463813</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:18:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519920</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3826" sha1="gkeodmy79kbajvvirxly9r0vluibp7i" xml:space="preserve">==נֵפְט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נפט
|הגייה=neft
|חלק דיבר=שם עצם כללי
|מין=ז
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}{{תמונה|Oil well.jpg|באר נפט}}{{תמונה|2014 Israeli oil spill in Evrona nature reserve (2).jpg|זיהום נפט בעברונה}}
#{{חזל}} [[מינרל]] [[נוזלי]] בצבע חום עד [[שחור]], [[תערובת]] [[דליק]]ה של [[פחמימן|פחמימנים]] המופקת ממאגרים באדמה; [[חומר גלם]] להפקת [[דלק]]ים נוזלים, גזים ומוצקים.
#:*{{צט/משנה|וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים – בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְרָן '''וּבְנֵפְט'''.|שבת|ב|ב}}
#:*{{צט/בבלי|הא ב(נר) דמשחא, והא ב(נר) '''דנפטא'''.|שבת|יב|ב}}. רש&quot;י: בדנפטא – שהוא מסריח.
#:*את '''הנפט''' מזקקים ומפרידים לכמה מיני דלקים נוזלים, גז בישול וחלק מוצק לתעשית הנרות.
# אחד מ[[תזקיק]]י הנפט (1). נוזל שקוף בעל [[ריח]] אופיני; משמש כ[[דלק]] לבישול, לחימום, למנועים, למאור וגם כממס.
#:*{{משפט מדגים}}

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}} נַפְטָא, במקור כנראה מאכדית {{אכדית|7246|napṭu}}, המילים בשפות אחרות גם נובעות מהארמית: יוונית {{יוונית|ναφθα|naphtha}}, פרסית {{ערבית|نفت|נפת}}, ערבית {{ערבית|‫نَفْط‬|נַפְט}}.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_נֵפְטְ.1 קליין].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=np%2B%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; מהפרסית, טורקית עות'מאנית {{ערבית|نفت|נפת}} ומשם בשפות מזרח אירופה כמו רוסית нефть (‏neft).
* אוגריתית (𐎌𐎐𐎔𐎚)  - &quot;שנפט&quot;, [https://journals.pan.pl/Content/85558/mainfile.pdf?handler=pdf šnpt]בתרבות המצרית העתיקה  שימש כמרכיב חניטה [[חמר]] זה היה נפוץ  בדרומה של ישראל, ובסביבות ים המלח, יתכן גם ששמש במזרח הקדום כחומר בערה בטכסי התאבדות פולחניים .

===מילים נרדפות===
* [[הזהב השחור]] (1)
* [[קרוסין]] (2)
* [[שמן אדמה]] (1)

===תרגום===
'''1'''
* {{ת|אנגלית| petroleum|crude oil|naphta}}‏
'''2'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית| kerosene}}

===ראו גם===
*[[בנזין]]
*[[גז בשול]] 
*[[דס&quot;ל]] 
*[[מזוט]] 
*[[סולר]]
*[[פרפין]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נפט|ויקישיתוף=Category:Petroleum}}
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הפרסית]]
==נִפֵּט==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ניפט
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|פ|ט}}, שלמים 
|בניין=פיעל
|נטיות=
}}
#{{חזל}} הפריד סיבי הכותנה מן הגרעינים.
#:*{{צט/בבלי| הדש והמנפץ '''והמנפט''', כולן מלאכה אחת הן.|שבת|עג|ב}}.  

===גיזרון===
*חילוף ט/צ מן הפועל [[נפץ|ניפץ]].

===פרשנים מפרשים===
רש&quot;י: המנפט – צמר גפן בקשת כדרך האומנין.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gin}}‏

===ראו גם===
* [[מנפטה]]</text>
      <sha1>gkeodmy79kbajvvirxly9r0vluibp7i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מעברה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14623</id>
    <revision>
      <id>520367</id>
      <parentid>489632</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:09:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520367</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3063" sha1="f5a9kxnx6zytbdrk93w0d0we0r58nqp" xml:space="preserve">==מַעְבָּרָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מעברה
|הגייה=maaba'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נ
|שורש={{שרש|עבר א|ע־ב־ר &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' מַעְבָּרוֹת; מַעְבֶּרֶת־, ר' מַעְבְּרוֹת־}}
# {{מקרא}} מקום שאפשר לעבור בו את הנהר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַיִּלְכְּדוּ אֶת '''מַעְבְּרוֹת''' הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב וְלֹא נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹר.|שופטים|ג|כח}}.
#:* {{הדגשה|לירדן לירדן אתיו / גם שימו עליו '''מעברות'''&quot;|(&quot;משמר הירדן&quot;, [[w:נפתלי הרץ אימבר|נפתלי הרץ אימבר]])}}
#  {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[מעברת|מעבורת]], ספינה קטנה להעברת נוסעים ומטען מגדת נהר אחת לשנייה או מחוף אל חוף.
#:* {{צט|שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעברא לפניו ואמר ליה טול דינר והעבירני.|יבמות קו א}}
#:* {{הדגשה|&quot;הצבא  נרתע מֵעֲבוֹר, כי חזק היה זרם הנהר ואין גם לעבור עליו בגשרים [...] וגם '''מעברות''' לא מצאו.&quot;|([[w:יוסף בן מתתיהו|יוסף בן מתתיהו]], קדמוניות היהודים. מיוונית: [[w:אלכסנדר שור|אלכסנדר שור]])}}

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על יבמות קו א: מעברא - מעבר ים בספינה.

===מילים נרדפות===
* [[עברה#עֲבָרָה|עברה]] (2)
* [[מעברת|מעבורת]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ford}}{{כ}} (1); {{ת|אנגלית|ferry|ferry boat}}{{כ}} (2)

{{שורש|עבר א}}
[[קטגוריה:כלי שיט]]

==מַעְבָּרָה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מעברה
|הגייה=ma'aba'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נ
|שורש={{שרש|עבר א|ע־ב־ר &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' מַעְבָּרוֹת}}
# כנוי ל[[מחנה]] [[אוהל]]ים, [[פחון|פחונים]] או [[צריף|צריפים]] ששימש ל[[קליטה|קליטת]] [[עולה|עולים]] בשנות החמישים עד להעברתם לישובי קבע.
#:*{{הדגשה|”הייתי ילד, בבית שקראו לו צריף / בשכונה שאמרו עליה '''מעברה'''.“|([https://www.snunit.k12.il/shireshet/gifs/somek8.gif '''קו העוני'''], מאת [[w:רוני סומק|רוני סומק]])}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ma'abara|transit camp}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מעברה|ויקישיתוף=Category:Ma'abarot|שם ויקישיתוף=מעברות}}

{{שורש|עבר א}}
[[קטגוריה:מגורים]]
[[קטגוריה:ציונות]]</text>
      <sha1>f5a9kxnx6zytbdrk93w0d0we0r58nqp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14708</id>
    <revision>
      <id>520219</id>
      <parentid>513136</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:54:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21428" sha1="cfgdwxvd59m8pnnz4jm49bep26ikhf3" xml:space="preserve">{{חסר|שֻׁנָּה}}
==שָׁנָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שנה
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|נ|ה|ב}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=קל
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} עשה [[שנית]], [[חזר]] על משהו פעם [[נוסף|נוספת]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם, וְיִצְקוּ עַל־הָעֹלָה וְעַל־הָעֵצִים; וַיֹּאמֶר '''שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ''', וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ.|מלכים א|יח|לד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ; כְּסִיל '''שׁוֹנֶה''' בְאִוַּלְתּוֹ.|משלי|כו|יא}}
#:* {{צט/בבלי| אם קרית - לא '''שנית''', אם '''שנית''' - לא שילשת, אם שילשת - לא פירשו לך|ברכות|יח|א}} 
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} חזר על דברים בשם אומרם (באזני תלמידיו), לִמד הלכות.
#:* {{צט/בבלי|רבי, '''שנית''' לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב, ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף?| בבא מציעא|מד|א}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} חזר על תלמודו, [[שינן]].
#:* {{צט/בבלי| כל '''השונה''' הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא.|מגילה|כח|ב}}
#:* {{צט/בבלי| ואיתימא רב יהודה: מכותל בורו '''שנינו'''|בבא בתרא|יז|ב}}

===גזרון===
* קשור ל[[שתים|שניים]]. מקביל לכנענית: (𐤔𐤍𐤀 ; שנא)&lt;ref&gt;[[w:קורפוס הכתובות השמיות|CIS]] I 359, [[w:RÉS|RÉS]] 249&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, TOMBACK Richard, page 426&lt;/ref&gt; בלשון קדומה זו 'שנא' שימש בהוראת: 'כהן היודע את הדת ומסוגל '''לִשְ'''נות את הלכותיה' &lt;ref&gt; '''אוצר הכתובות הפניקיות''', מאת: [[w:נחום סלושץ|נחום סלושץ]],הוצאת: דביר, 1942,עמ' 191&lt;/ref&gt;, אוגריתית: (𐎘𐎐𐎊) (תֿני)&lt;ref&gt;לוחות UT 129, 137, ’nt IV, Krt&lt;/ref&gt;, אכדית: שַׁנוּ ({{אכדית|9192|šanû}}), ארמית: תָּנָה&lt;ref&gt;https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%AA%D7%A0%D7%99?lang=he&lt;/ref&gt; [[w:ארמית#%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA|(לאור חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית)]], ערבית: ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AB%D9%86%D9%89 ثَنَى] בהגיית: תַ'נַה).
* המשמעות &quot;לָמַד&quot; שבלשון חז&quot;ל באה כנראה מהמשמעות &quot;חזר על&quot; שבלשון המקרא, בדומה לפועל [[שנן|שינן]]. למשל, בחוברת &quot;מדרש ואגדה&quot; של האוניברסיטה הפתוחה, מאת יונה פרנקל [http://books.google.co.il/books?id=zrjd0uKdhiEC&amp;pg=PA16&amp;lpg=PA16 (יחידה א', סעיף ד' &quot;משנה&quot;)] נכתב: &quot;בהקשר של לימוד, &quot;לִשְׁנוֹת&quot; הוא לחזור בפה על המילים הנלמדות או על העניין הנלמד כדי לזכור אותו, ודומה לו הפועל &quot;לשנן&quot;... &quot;מִשְׁנָה&quot; משמעו ללמוד ולשנות את הטעון שינון, את שיש '''ללמוד על פה'''...&quot;

=== פרשנים מפרשים ===

* על ההבדלים בין חזרה פַּעֲמַיִם וחזרה פעמים רבות כותב [[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] [http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_43656_402.pdf בספר השרשים], בפרושו על הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם|בראשית|מא|לב}}: &quot;ובאמרו &quot;פַּעֲמַיִם&quot; הוא תוספת ביאור, או לפי שלשון '''הִשָּׁנוֹת''' אפשר יותר משני פעמים, לפיכך פירש &quot;פַּעֲמַיִם&quot;. כי יש בזה הלשון שרצונו לומר פעמים רבות, כמו {{צט/תנ&quot;ך|כסיל שונה באולתו|משלי|כו|יא}} - רצונו לומר פעם אחר פעם כמה פעמים&quot;.

===נגזרות===
* [[משנה#מִשְׁנֶה|מִשְׁנֶה]] (1)
* [[משנה#מִשְׁנָה|מִשְׁנָה]] (3)
* [[שנוי#שָׁנוּי|שָׁנוּי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|do a second time}}‏ (1); {{ת|אנגלית|repeat}}‏ (2); {{ת|אנגלית|learn|memorize}}‏ (4)
* ערבית: {{ת|ערבית|أعاد|رَدَّدَ}}‏ (2); {{ת|ערבית|لَقَّنَ|درس}}‏ (3); {{ת|ערבית|اِسْتَذْكَرَ}}‏ (4)
* רוסית: {{ת|רוסית|повторять}}‏ (2);

===ראו גם===
*[[משני]]
*[[תנא]]

{{שורש|שׁנה ב}}
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

==שָׁנָה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שנה
|הגייה=sha'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|נ|ה|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=שְׁנַת־; ר' שָׁנִים, שְׁנוֹת־ (במקרא: גם שְׁנֵי־)
}}
# [[פרק]] ה[[זמן]] שלוקח ל[[כדור הארץ]] להשלים [[סיבוב]] אחד סביב ה[[שמש]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי־זֶה '''שְׁנָתַיִם''' הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ '''שָׁנִים''', אֲשֶׁר אֵין־חָרִישׁ וְקָצִיר.|בראשית|מה|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע '''שָׁנִים'''; בְּמֹעֵד '''שְׁנַת''' הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת.|דברים|לא|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''בִּשְׁנַת''' שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז, מֶלֶךְ יְהוּדָה; מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן־אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל־יִשְׂרָאֵל, תֵּשַׁע '''שָׁנִים'''.|מלכים ב|יז|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ; וְיוֹסִיפוּ לְּךָ '''שְׁנוֹת''' חַיִּים.|משלי|ט|יא}}
#{{הקשר|אסטרונומיה}} פרק הזמן שלוקח לכוכב לכת להשלים סיבוב אחד סביב השמש.

===גזרון===
* למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית – 𐎌𐎐𐎚 (שנת);&lt;ref&gt;לוחות UT ’nt IV x, 2 Aqht VI, 49 V, 602&lt;/ref&gt; כנענית 𐤔𐤍𐤕 (שנת);&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 4-7 ([[w:כתובות מלכי גבל|כתובות מלכי גבל]]), 10 ([[w:מצבת יחומלך|מצבת יחומלך]]), 14 ([[w:הסרקופג של אשמונעזר השני|הסרקופג של אשמונעזר השני]]), 26 ([[w:כתובת אזתוד|כתובת אזתוד]]), 32, 33, 38, 40, 41, 43, 134, 171, 277 ([[w:לוחיות פירגי|לוחיות פירגי]]), 308&lt;/ref&gt; ארמית קדומה (בסמיכות) שנת;&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 215, 227, 260, 276, 319&lt;/ref&gt; ארמית־סורית – {{יוניקוד|ܫܢܬܐ|מוגדל}} (שָׁנְתָא); חרסוסית – senet; מהרית – {{יוניקוד|senēt}}; סוקוטרית – sanah; ערבית – {{יוניקוד|سَنَة|מוגדל}} (סָנָה). 
* בניבים כנעניים שונים כגון ישראלית עתיקה,&lt;ref&gt;ב[[w:חרסי שומרון|חרסי שומרון]]: [[w:KAI|KAI]] 183, 184, 185, 186, 187

לחרסים נוספים עם הצורה שת ראו: שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 270, 272, 274, 276, 278, 279, 281, 283-290, 292-294, 296, 297, 299, 300, 302, 305, 307, 311-318&lt;/ref&gt; צידונית&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 181 ([[w:מצבת מישע|מצבת מישע]])&lt;/ref&gt; ומואבית,&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 18, 19, 40, 52, 66, 77, 80, 101, 110, 111, 112, 118, 130, 137, 141, 152, 173, 288&lt;/ref&gt; היתה נפוצה המילה &quot;שת&quot;, שהיא נגזרת של &quot;שנת&quot; (בסיומת ת' הנקבה, שנחלשה לסיומת ה' הנקבה בימינו): *שַׁנְת &gt; *שַׁתּ, בניגוד לעברית יהודאית, בה *שַׁנַת &gt; שָׁנָה.&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 270&lt;/ref&gt; ראו באכדית – {{יוניקוד|šattu}}, וברבים {{יוניקוד|šanātu}}.&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; 

===פרשנים מפרשים===
* [[w:יונה אבן ג'נאח|יונה אבן ג'נאח]] כותב ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36864&amp;st=&amp;pgnum=567 ספר השרשים] בשורש שׁ־נ־ה: {{הדגשה|&quot;והוא שהשמש תִּשְׁנֶה אחר זמן ידוע אל הנקדה אשר החלה ממנה מן הנלנל בהליכה ובסבוב, וישנה הזמן כאשר היה. ובעבור השנותו ננזר לזמן הזה שם &quot;שנה&quot; כלומר, כבר שנה הזמן כאשר היה...&quot;|(יונה אבן ג'נאח)}}
:סברה זו אינה מקובלת בבלשנות המודרנית. למשל, כותב [[w:רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] בבלוג באתר &quot;רב מילים&quot; [https://blog.ravmilim.co.il/2012/11/29/only/ בתאריך 29/11/201]: &quot;שניים הוא גם המקור לפועל לִשְנות במשמעות לחזור, to repeat... אך היזהרו מאטימולוגיה עממית! 'שנה' (year) קשורה כבר למשמעות השניה של שנ&quot;ה: to change&quot;. וגם לדעת מילון קליין&lt;ref&gt;https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A9%D6%B8%D7%81%D7%A0%D6%B8%D7%94?lang=he&lt;/ref&gt;: השורש [[שנה#שִׁנָּה|ש-נ-ה]] בהוראת 'שינוי' הוא כנראה המקור של שָׁנָה '12 חודשים', והוא שורש נפרד ולא קשור לשורש [[שנה#שָׁנָה א|ש-נ-ה]] בהוראת 'עשה שנית', הם השתלשלו משני שורשים לא קשורים בפרוטו-שמית, בגלל זה המקביל בארמית של הראשון הוא '''שׁ'''נא 'שינוי'&lt;ref&gt;http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24ny%20V&amp;cits=all&lt;/ref&gt;, ושל שני '''ת'''נא 'עשה שנית'&lt;ref&gt;http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=tny%20V&amp;cits=all&lt;/ref&gt; (ראו [[w:פרוטו-שמית#%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA|איך העיצורים של פרוטו-שמית השתלשלו]] באופן שונה בעברית ובארמית). השוו לתיבת 'התנה' מתוך הבטוי העברי [[התנה אהבים]] בהוראת [[חיזר]].

===צירופים===
{{ע|3|
* [[יום השנה]]
* [[לוח שנה]]
* [[עונות השנה]]
* [[שנה מעברת|שנה מעוברת]]
* [[שנות דור]]
* [[שנת אור]]
* [[שנת ירח]]
* [[שנת שמיטה]]
* [[שנת למודים|שנת לימודים]] ([[שנה&quot;ל]])
* [[שנת עבודה]]
* [[שנת שבתון]]
* [[שנת שמש]]
* [[תחל שנה וברכותיה תכלה שנה וקללותיה|תחל שנה וברכותיה, תכלה שנה וקללותיה]]
}}

===נגזרות===
* [[שנתון]]
* [[שנתי]]

===מילים נרדפות===
* [[יום|ימים]]

===תרגום===
{{ע|4|
*אוקראינית: {{ת|אוקראינית|рік}}
*אורדו: {{ת|אורדו|سال}}
*איטלקית: {{ת|איטלקית|anno}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|tahun}}
*איסלנדית: {{ת|איסלנדית|ár}}
*אלבנית: {{ת|אלבנית|vit}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|year}}
*אסטונית: {{ת|אסטונית|aasta}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|jaro}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|տարի}}
*בולגרית: {{ת|בולגרית|година}}
*בוסנית: {{ת|בוסנית|godina}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Jahr}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|jaar}}
*יוונית: {{ת|יוונית|χρόνος|έτος}}
*יידיש:  {{ת|יידיש|יאָר}}
*לטינית: {{ת|לטינית|annus}}
*ליטאית: {{ת|ליטאית|metai}}
*מלטזית: {{ת|מלטזית|sena}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|år}}
*סינית: {{ת|סינית|年}}
*סלובנית: {{ת|סלובנית|leto}}
*סלובקית: {{ת|סלובקית|rok}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|año}} &lt;small&gt;(זכר)&lt;/small&gt;
*סרבית: {{ת|סרבית|година|лето}}
*ערבית: {{ת|ערבית|عام}} (הגייה: עָאם), {{ת|ערבית|سنة}} (הגייה: סַנַה)
*פולנית: {{ת|פולנית|rok}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|ano}}
*פינית: {{ת|פינית|vuosi}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سال}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|rok}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|an|année}} (הגייה: אַ(ן), אַנֶה)
*קרואטית: {{ת|קרואטית|godina}}
*רוסית: {{ת|רוסית|год|лет}}
*שוודית: {{ת|שוודית|år}}
}}

===ראו גם===
* [[יום]]
* [[חודש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שנה}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

==שִׁנָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שינה
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|נ|ה|א}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} עשה שיהיה אחרת, החליף.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא '''אֲשַׁנֶּה'''|תהלים|פט|לה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וְשִׁנָּה''' אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּו|ירמיהו|נב|לג}}
# ([[לשון נקיה|לשון נקייה]]) שיקר.
#:* {{צט/בבלי|וא&quot;ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון מותר לו לאדם '''לשנות''' בדבר השלום|יבמות|סה|ב}}
#:* &quot;ואני זקנתי - '''שינה''' הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה 'ואדוני זקן'&quot; ([[w:רש&quot;י|רש&quot;י]] בפירושו על הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי|בראשית|יח|יג}})

=== גזרון ===
* שורש זה (מקביל בארמית '''שׁ'''נא) נפרד ולא קשור&lt;ref&gt;https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A9%D7%81%D7%A0%D7%94_%E1%B4%B5%E1%B4%B5?lang=he&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;ראו A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament, Brown–Driver–Briggs, ערך שנה

https://biblehub.com/hebrew/8138.htm&lt;/ref&gt; ל[[שנה#שָׁנָה א|שָׁנָה]] 'עשה שנית' (מקביל בארמית '''ת'''נא). הוא קיים גם בבניין קל במקרא ({{צט/תנ&quot;ך|כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא '''שָׁנִיתִי'''|מלאכי|ג|ו|}}), משם בינוני בניין קל [[שונה#שׁוֹנֶה|שׁוֹנֶה]]. מקביל בארמית שְׁנָא&lt;ref&gt;http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24ny%20V&amp;cits=all&lt;/ref&gt;, באכדית שָׁנוּ {{אכדית|4706|šanû}} 'שונה', גם שָׁנִיתֻ {{אכדית|8906|šanītu}} 'משהו שונה, משהו אחר', שׁיניתוּ {{אכדית|6042|šinītu}} 'שינוי'.


===נגזרות===
* [[שונות]]
* [[שנאי]]
* [[שנוי|שינוי]]
* [[תשנית]]

===מילים נרדפות===
* [[בדה]] (2)
* [[החליף]] (1)
* [[המיר]] (1)
* [[כזב|כיזב]] (2)

===ניגודים===
* [[הודה]] (2)
* [[הותיר]] (1)
* [[קבע]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|change}} (1), {{ת|אנגלית|lie}} (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|غَيَّرَ}} (1, תעתיק: רַ'יַّרַ), {{ת|ערבית|كَذَبَ}} (2. תעתיק: כַּדַ'בַּ) 
* צרפתית: {{ת|צרפתית|modifié}} (1), {{ת|צרפתית|menti}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|изменять}} (1), {{ת|רוסית|лгать }} (2)

===מידע נוסף===
* במקרא מופיע לעתים באל&quot;ף, למשל: {{צט/תנ&quot;ך|וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו|מלכים ב|כה|כט}}.

{{שורש|שׁנה א}}
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

==שֵׁנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שינה
|הגייה=she'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ן|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}}
|נטיות=ר' שֵׁנוֹת; שְׁנַת־, ר' שְׁנוֹת־
}}{{תמונה|Auf dem Ofen 1895.jpg|ילדות ישנות על הקמין (ציור מאת אלברט אנקר, 1895)}}
# [[מצב]] [[פיזי]] ו[[נפשי]] של יצורים חיים, המתאפיין ב[[הפחתה|הפחתת]] ה[[מודעות]] לסביבה והשליטה בגוף. היא הכרחית לחיים, ומאפשרת [[מנוחה]] מ[[עיפות|עייפות]] פיזית ונפשית.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מְעַט '''שֵׁנוֹת''', מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.|משלי|ו|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מְתוּקָה '''שְׁנַת''' הָעֹבֵד, אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל; וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר, אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן.|קהלת|ה|יא}}
#:*{{צט/משנה|יַיִן '''וְשֵׁנָה''' לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶן וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַּדִּיקִים, רַע לָהֶן וְרַע לָעוֹלָם.|סנהדרין|ח|ה}}
#:*{{צט/משנה|וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים; וְאֵלּוּ הֵן, [...] בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט '''שֵׁנָה''', בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק...|אבות|ה|ה}}
#:*{{צט/בבלי|חמשה אחד מששים אלו הן: אש, דבש, ושבת, '''ושינה''', וחלום; [...] '''שינה''' אחד מששים למיתה|ברכות|נז|ב}}
#:*{{צטבי|ויודע אני, שחשבון הנפש קשה מאד '''לשינה''', ושכּל תענוג '''השינה''' היא השכחה...  שכחת כל החשבונות...|perets/sandal.html|הסנדל למינהו|י&quot;ל פרץ}}
#:* ה'''שינה''' מהווה שליש מהחיים.
=== גזרון ===
*שם פעולה מן [[ישן]]. המילה משותפת למס' לשונות שמיות; למשל, אכדית: {{אכדית|1014|šittu}}, ארמית: {{ערבית|ܫܸܢܬܵܐ|שִׁנְתָּא}}, ערבית: {{ערבית|سِنَة|סִנָה}}.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[הפרעת שנה|הפרעות שינה]]
* [[חטפתו שנה|חטפתו שינה]]
* [[נפלה עליו שנה|נפלה עליו שינה]]
* [[כדור שנה|כדור שינה]]
* [[מצב שנה|מצב שינה]]
* [[נדדה שנתו]]
** [[נדודי שנה|נדודי שינה]]
* [[שנה טרופה|שינה טרופה]]
* [[שנת חרף|שנת חורף]]
* [[שנת ישרים]]
* [[שנת עולם]]
* [[שנת צהרים|שנת צהריים]] ([[שנ&quot;צ]])
* [[שנת רחמים]]
* [[שק שנה|שק שינה]] ([[שק&quot;ש]])
}}

===מילים נרדפות===
* [[תנומה]]
* [[תרדמה]]

===ניגודים===
* [[ערות]]
* [[ערנות]]
* [[יקיצה]]

===תרגום===
{{ע|4|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|сон}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|sonno}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|tidur}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|gjumë}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sleep}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|dormo}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schlaf}}
* דנית: {{ת|דנית|søvn}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|slaap}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|alvás}}
* טורקית: {{ת|טורקית|uyku}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ύπνος}} (הגייה: ípnos)
* יידיש:  {{ת|יידיש|שלאָף}}
* כורדית: {{ת|כורדית|xew|خه‌و|نوستن}}
* לטינית: {{ת|לטינית|somnus}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|miegas}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|søvn}}
* סינית: {{ת|סינית|睡眠}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|spanec}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|spánok}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|sueño}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نَوْم}} (הגייה: נַוְם)
* פולנית: {{ת|פולנית|sen}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sono}}
* פינית: {{ת|פינית|uni}}
* פרסית: {{ת|פרסית|خواب}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|spánek}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|sommeil}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|san}}
* רומנית: {{ת|רומנית|somn}}
* רוסית: {{ת|רוסית|сон}}
* שוודית: {{ת|שוודית|sömn}}
}}

===ראו גם===
* [[חלום]]
* [[נמנום]]
* [[נקור|ניקור]]
* [[נמנמת]]
* [[שלאפשטונדה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שינה}}

[[קטגוריה:יחידות זמן]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>cfgdwxvd59m8pnnz4jm49bep26ikhf3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אגואיסט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14712</id>
    <revision>
      <id>520179</id>
      <parentid>447729</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:41:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520179</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1858" sha1="tl06zkwqrkzdlh1riadxfet0q8kcqd3" xml:space="preserve">==אֶגוֹאִיסְט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אגואיסט
|הגייה=ego''''ist'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|אגו|־יסט}}
|נטיות=נ' אֶגוֹאִיסְטִית, ר' אֶגוֹאִיסְטִים}}
# אדם שמעמיד את עצמו במרכז ודואג בעיקר לצרכיו.
#:* &quot;הוא שחושב שהוא &quot;מרכז העולם&quot;, ממש '''אגואיסט'''...&quot;
#:* {{צטבי|הקוף אוהב את ילדיו ומחנקם באהבתי, '''ואגואיסט''' חסר דעת דואג אך לנפשו, ונפשו ברעה תתמוגג, אבל בזה לא יחדל מהיות '''איגואיסט''', כי על כן רק חשקוֹ לנגד עיניו, וכל דבר אשר מחוץ לגבול תשוקותיו לא ימצא נתיבות ללבבו הקטן והצר.|https://benyehuda.org/treivush/din.html|דִין וְחֶשְבּוֹן|יוסף אליהו טריווש}} 
#:*כל אדם הוא '''אגואיסט''' - אין זה משנה אם הוא עושה מעשה של נתינה עבור האחר, הוא עדיין ממלא את עצמו בהרגשה.  

===גיזרון===
* {{לועזית|צרפתית}}  égoïste באותו מובן. {{לועזית|לטינית}} ego, &quot;אני&quot; + הסופית {{משמאל לימין|-iste}} , [[־יסט|־יִסְט]].

===מילים נרדפות===
* [[אגוצנטרי]]
* [[אנוכי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|egoist}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|égoïste}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أناني}}

===ראו גם===
* [[אגואיזם]]
* [[נרקיסיסט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אנוכיות}}

[[קטגוריה:בעלי תכונה]]
[[קטגוריה:מילים שהתגלגלו מהשפה הלטינית]]</text>
      <sha1>tl06zkwqrkzdlh1riadxfet0q8kcqd3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חדש האביב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14888</id>
    <revision>
      <id>520628</id>
      <parentid>374022</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:40:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520628</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1794" sha1="mhq0bjgy6a7hfls3aetyvhlkrohsdww" xml:space="preserve">==חֹדֶשׁ הָאָבִיב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חודש האביב
|הגייה='''kho'''desh ha'a'''viv'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=}}
# ה[[חדש|חודש]] שבו גרגרי ה[[שעורה]] מבשילים ומתקשים; הוא החודש הנקרא בלשון ימינו [[ניסן]].
#:* {{צט|שמור את '''חדש האביב''' ועשית פסח לה' אלהיך, כי '''בחדש האביב''' הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה|דברים טז א}}

===מקור===
הביטוי מורכב מהמילה [[חדש|חודש]] המציינת התחדשות של הירח אחת ל-29.5 יום, ומהמילה [[אביב]] המציינת את הבשלת גרגרי התבואה, ומכאן משמעותה - תקופה בת 29.5 יום, המתחילה כאשר הירח מתחדש והשעורה בשלה.

===מובאות נוספות===
====1====
::* {{צט/תנ&quot;ך|היום אתם יצאים '''בחדש האביב'''|שמות|יג|ד}}
::* {{צט/תנ&quot;ך|את חג המצות תשמר, שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד '''חדש האביב''' כי בו יצאת ממצרים, ולא יראו פני ריקם|שמות|כג|טו}}

===מילים נרדפות===
* [[ניסן]]
* [[החודש הראשון]]

===ראו גם===
* [[פסח]]

===קישורים חיצוניים===
* [https://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/aviv.htm חודש האביב] באתר דעת
* [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=856647&amp;whichpage=1 חודש האביב] באתר דרישת ה'.

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:חודשים]]
[[קטגוריה:חודשים עבריים]]</text>
      <sha1>mhq0bjgy6a7hfls3aetyvhlkrohsdww</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נבל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14896</id>
    <revision>
      <id>520599</id>
      <parentid>507049</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:33:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11677" sha1="ai8t0m8x8lcrzjvwegq9u0d1hs01ru8" xml:space="preserve">{{חסר|נִבֵּל}}
==נֵבֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נבל
|הגייה='''ne'''vel
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=מקור מושאל
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=ר' נְבָלִים; ס&quot;ר נִבְלֵי־
}}
{{תמונה|Dubbelpedalharpa, Nordisk familjebok.jpg|נבל}}
{{תמונה|Lyra constellation map.png|מפת נבל}}
# {{רובד|לשון המקרא}} כלי קיבול מעור או מחרס לנוזלים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד, נֹשֵׂא '''נֵבֶל'''-יָיִן|שמואל א|י|ג}}
#:*{{הדגשה|נַסֵּךְ לְבָבְךָ בִּשְׂמָחוֹת וְשִׂישׂ; וּשְׂתֵה עֲלֵי יֵבֶל '''נֵבֶל''' עֲסִיס; יַיִן, לְקוֹל נֵבֶל עִם תּוֹר וְסִיס|&quot;[https://benyehuda.org/ibnezra_m/xol_0239.html דַּדֵּי יְפַת תֹּאַר לַיִל חֲבֹק]&quot;, [[w:משה אבן עזרא|משה אבן עזרא]]}}
# {{רובד|לשון המקרא}} כלי נגינה השייך למשפחת [[כלי מיתר|כלי המיתר]]. מיתריו קלועים בין הצוואר ותיבת הצלילים בצורה אלכסונית.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה, וְלִפְנֵיהֶם '''נֵבֶל''' וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים|שמואל א|י|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שְׂאוּ-זִמְרָה, וּתְנוּ-תֹף; כִּנּוֹר נָעִים עִם-נָבֶל.|תהלים|פא|ג}}
#:*{{הדגשה|נַסֵּךְ לְבָבְךָ בִּשְׂמָחוֹת וְשִׂישׂ; וּשְׂתֵה עֲלֵי יֵבֶל נֵבֶל עֲסִיס; יַיִן, לְקוֹל '''נֵבֶל''' עִם תּוֹר וְסִיס|&quot;[https://benyehuda.org/ibnezra_m/xol_0239.html דַּדֵּי יְפַת תֹּאַר לַיִל חֲבֹק]&quot;, [[w:משה אבן עזרא|משה אבן עזרא]]}}
#:*{{הדגשה|עָמַד וְעָשָׂה '''נֵבֶל''' לִי, '''נֵבֶל''' אֵין דּוֹמֶה; הִי-נְהִי, הִי-נְהִי, כֹּה הַנֵּבֶל הוֹמֶה|&quot;[https://benyehuda.org/bialik/bia_chds28.html מִיכָה אֻמַּן יָד]&quot;, [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
# {{הקשר|אסטרונומיה}} קבוצת כוכבים.
#:* הכוכב הראשי של קבוצת ה'''נבל''' הוא הכוכב [[וגה]]

===גיזרון===
{{מספור|1}} מופיע במקרא, ובמקור חוץ מקראי בחרסי-שומרון נחקק: &quot;'''נבל''' יין ישן ונבל שמן רחץ&quot; . 
{{מספור|2}} המקור לשמו של כלי הנגינה אינו משורש עברי, ושאול הוא מיוונית עתיקה: בהגיית נבלא {{יוונית|νάβλα|nabla}} הוא &quot;נבל פיניקי&quot;, כלי מיתר בעל עשרה או שנים עשר מיתרים.{{הערת שוליים|[https://lsj.gr/wiki/%CE%BD%CE%AC%CE%B2%CE%BB%CE%B1 νάβλα] in Liddle, Scott and Jones, ''Greek-English Lexicon''}} על שמו נקרא הסימן היווני [https://en.m.wikipedia.org/wiki/Nabla_symbol ∇] שצורתו כצורת נבל. יתרה מזאת, המילה במשמעות &quot;כלי נגינה&quot; מופיעה לעתים בניקוד '''נֶבֶל''' בשני סגולים. למשל: {{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה כִנּוֹר '''וָנֶבֶל''' תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם|ישעיהו|ה|יב}}, {{צט/תנ&quot;ך|גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי '''נֶבֶל'''|תהלים|עא|כב}}.
# עפ&quot;י מילון אב&quot;ש: אולי משום הדמיון לכלי הקיבול הנושא אותו שם - נֵבֶל.

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י מעיר על הפסוק בישעיהו: &quot;ולמה נקרא שמו נבל? שמנבל כל מיני כלי זמר במדרש תהילים&quot;.
* בתלמוד הירושלמי מופיע {{צט|אמר רבי חייה בר אבא למה נקרא שמו נבל שהוא מלבין כמה מיני זמר|ירושלמי סוכה ה ו}}

===צירופים===
* [[נבל עשור]] (1)&lt;!--תהלים לג ב--&gt;

===נגזרות===
* [[נבלה#נָבְּלה|נבלה]]
* [[נבלן]], [[נבלן|נבלנית]]

===תרגום===
{{תר|כלי מיתר}}
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|arpa}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|harp}}
*בוסנית: {{ת|בוסנית|harfa}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Harfe}}
*דנית: {{ת|דנית|harpe}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|harp}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|hárfa}}
*טורקית: {{ת|טורקית|arp}}
*נורבגית: {{ת|נורבגית|harpe}}
*סלובנית: {{ת|סלובנית|harfa}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|arpa}}
*סרבית: {{ת|סרבית|харфа|harfa}}
*פולנית: {{ת|פולנית|harfa}}
*פינית: {{ת|פינית|harppu}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|harfa}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|harpe}}
*קרואטית:{{ת|קרואטית|harfa}}
*רומנית: {{ת|רומנית|harfă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|арфа}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[מנדולינה]]
* [[מפרט]]
{{כלי נגינה}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נבל|ויקישיתוף=Category:Harps|שם ויקישיתוף=נבל}}
* סיווג קונקורדנציוני: {{קונקורדנציה|S=5035|TWOT=1284a, 1284b|GK=5574, 5575}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלי מיתר]]
[[קטגוריה:כלי פריטה]]
[[קטגוריה:כלי נגינה]]
{{שורש|נבל}}

==נָבָל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נבל
|הגייה=na'''val'''
|חלק דיבר=שם-תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ב|ל|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=נ' נְבָלָה; ר' נְבָלִים, נ&quot;ר נְבָלוֹת
}}{{תמונה|Villainc.svg|ייצוג טיפוסי של נבל בקולנוע}}
# [[פושע]] [[שפל]], פורע חוק.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַלְיהֹוָה תִּגְמְלוּ-זֹאת עַם '''נָבָל''' וְלֹא חָכָם הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ|דברים|לב|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא-יִקָּרֵא עוֹד '''לְנָבָל''' נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ|ישעיהו|לב|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הוֹי עַל-הַנְּבִיאִים '''הַנְּבָלִים''' אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם וּלְבִלְתִּי רָאוּ|יחזקאל|יג|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אָמַר '''נָבָל''' בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹשֵׂה-טוֹב|תהלים|נג|ב}}
# דמות [[ספרות]]ית או [[קולנוע]]ית שמטרתה ל[[סכל]] את פועלה של ה[[דמות ראשית|דמות הראשית]].

=== גיזרון ===
*נבל היה איש מתקופת התנ&quot;ך שהתנכל ל[[דוד]]. אשתו אביגיל, לימים אשת דוד, העידה עליו כך: {{צט/תנ&quot;ך|אַל-נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת-לִבּוֹ אֶל-אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה, עַל-'''נָבָל''', כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן-הוּא – '''נָבָל''' שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ, וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת-נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָ.|שמואל א|כה|כה}}.

===צירופים===
*[[נבל ברשות התורה]]

===מילים נרדפות===
* [[אנטגוניסט]] (2)
* [[נוכל]]
* [[פושע]] (1)
* [[רשע]]

===ניגודים===
* [[גיבור]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bad guy|villain}}

===ראו גם===
* [[מנוול]]
* [[פושטק]]
* [[בן בליעל]]

===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/nvl.html|יוצר=אראל סגל|כותרת=נבל {{=}} ברברי, גס, חייתי, חסר דרך-ארץ|שם האתר=אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ&quot;ך}}

[[קטגוריה:אפונימים]]
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]]
{{שורש|נבל א}}

==נָבַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נבל
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|ב|ל|ב|גזרה=חפ&quot;נ}}
|בניין=קל
}}{{תמונה|Anthropomorphism - Mourning the Loss of Summer 2.jpg|פרח שנבל.}}
#ש[[התיבש]]ו חלקיו ה[[רענן|רעננים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָמַקּוּ כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם; וְכָל-צְבָאָם יִבּוֹל-'''כִּנְבֹל''' עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה|ישעיהו|לד|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יָבֵשׁ חָצִיר '''נָבֵל''' צִיץ, כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ;אָכֵן חָצִיר הָעָם|ישעיהו|מ|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא '''יִבּוֹלוּן'''|תהלים|לז|ב}}
#:*{{צטבי|כִּי תֶּאֱבַל נַפְשִׁי, וּפְצָעַי יִזְעָקוּ / תִּקְווֹתַי '''תִּבֹּלְנָה''' כְּשׁוֹשָׁן בַּסְּתָו|tchernichowsky/lo_rigey.html|לֹא רִגְעֵי שְׁנַת וְטֶבַע|שאול טשרניחובסקי}}
#:* הצמח '''נבל''' כיוון שלא נתנו לו [[מים]].
#[[עיף]], [[נחלש]], נעשה [[תשוש]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''נָבֹל תִּבֹּל'''־גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ|שמות|יח|יז|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּנֵי נֵכָר, '''יִבֹּלוּ'''; וְיַחְגְּרוּ, מִמִּסְגְּרוֹתָם|שמואל ב|כב|מו}}
# מילת גנאי לאדם הנוהג בחוסר כבוד.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִם '''נָבַלְתָּ''' בְהִתְנַשֵּׂא|משלי|ל|לב}}
# [[נהרס]], [[הושמד]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ, אֻמְלְלָה '''נָבְלָה''' תֵּבֵל; אֻמְלָלוּ, מְרוֹם עַם-הָאָרֶץ|ישעיהו|כד|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָמַקּוּ כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם; וְכָל-צְבָאָם '''יִבּוֹל'''-כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה|ישעיהו|לד|ד}}

===נגזרות===
*[[נבול]]

===מילים נרדפות===
*[[גוע]]
*[[יבש]]
*[[כמש]]
*[[נחלש]]
*[[נמק|נמוק]]
*[[עיף]]
*[[תש]]

===ניגודים===
* [[צמח]] (1)
* [[שגשג]] (1)

=== תרגום ===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|wilt|wither}}

===ראו גם===
* [[יובש]]
* [[נבלה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Dead plants|שם ויקישיתוף=צמחים נבולים}}

{{שורש|נבל ב}}

[[קטגוריה:גזרת חפ&quot;נ]]</text>
      <sha1>ai8t0m8x8lcrzjvwegq9u0d1hs01ru8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אויל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14908</id>
    <revision>
      <id>520040</id>
      <parentid>495109</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:25:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520040</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4266" sha1="rlnfl3ow63vhj9gsfx7aev9y0t8i0n1" xml:space="preserve">==אֱוִיל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אוויל
|הגייה=e'''vil'''
|חלק דיבר=שם־עצם ותואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ו|ל|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִיל}}
|נטיות=ר' אווילים
}}
{{נגן|קובץ=He-אֱוִיל.ogg|כתובית=הגיה}}
# {{רובד|המקרא}} מי שאין בו [[חכמה]] ו[[דעת]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה, בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם – יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל; '''אֱוִיל''' הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ – עַל רֹב עֲוֹנְךָ, וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה.|הושע|ט|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|דֶּרֶךְ '''אֱוִיל''', יָשָׁר בְּעֵינָיו; וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה, חָכָם.|משלי|יב|טו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|[[גם אויל מחריש חכם יחשב|גַּם '''אֱוִיל''' מַחֲרִישׁ, חָכָם יֵחָשֵׁב]]; אֹטֵם שְׂפָתָיו, נָבוֹן|משלי|יז|כח}}
#:* {{הדגשה|&quot;אַל תַּרְגִּיל עִם אִישׁ '''אֱוִיל''', פֶּן יָבוּז לִנְדִיבִים&quot;|(בן סירא ח,ד)}}

===גיזרון===
* ככל הנראה {{לועזית|אכדית}} 𒀀𒉿𒈝 ({{אכדית|29|awīlu}}) בהוראת - אדם חופשי. מעבר דומה מצינו במילה [[אדיוט]], שמקורה מיוונית בהגיית אִדיוטֶס : {{יוונית|ἰδιώτης|idiṓtēs}} - אדם פרטי, חסר מקצוע, ובמעבר ללטינית idiota החלה לשמש בהוראת 'טיפש'.
* אחרים גזרו אויל מהמילה '[[אולי]]', שהאוויל מטיל ספק בכל דבר ומסיבה זו אינו מקבל את חוקי החכמה והמוסר.{{הערת שוליים|כך פירשו הכתב והקבלה (בראשית יח,כד) והמלבי&quot;ם (משלי א,ז ועוד).}}
* יש מי שהציע ש'אויל' קרוב לערבית: {{ערבית|أَوَّل|אָוַל}} - ראשון, ולארמית: '[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%29wl%20N&amp;cits=all אַוְלָא]' - זמן קדום, מצב ראשוני. כלומר אדם במצבו המקורי לפני שהשיג חכמה.&lt;ref&gt;ראו [https://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/ewil.html כאן] שהציע באופן דומה, שנקרא כך אדם שאינו מעמיק במחשבתו אלא פועל לפי המחשבה הראשונה העולה במוחו, והשווה לדברי רלב&quot;ג (משלי כב,ז): &quot;האויל יסתפק במה שיראה לו מהענינים בתחלת המחשבה&quot;.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[אויל שפתים|אוויל שפתיים]]
* [[אויל משריש|אוויל משריש]]

===נגזרות===
* [[אולת|איוולת]]
* [[אוילי|אווילי]]

===מילים נרדפות===
* [[אהבל]]
* [[טפש|טיפש]]
* [[כסיל]]
* [[פתי]]
* [[שוטה]]
* [[סכל|סָכָל]]
===ניגודים===
* [[נבון]]
* [[חכם]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|simpleton}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|einfaltspinsel}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|nigaud}}

===ראו גם===
*[[נואל]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]

==אוּיַּל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אוייל
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ו|ל|א}}
|בניין=פועל
}}
#{{רובד|ב}} [[חזק#חֻזַּק|חֻזַּק]].
#:*{{מאגרים|'''אוילו''' חיילים / בכח מחוילים / וכתי אראלים / יורדים ועולים|PMain.aspx?mishibbur{{=}}590530&amp;mm15{{=}}000000001010%2050&amp;mismilla{{=}}2|פזמון לטל|לא ידוע}}
#:*{{מאגרים|יחוייל '''יאוייל''' וכנשר יעלה אבר|PMain.aspx?mishibbur{{=}}301087&amp;mm15{{=}}000011001020%2060&amp;mismilla{{=}}18|אגרת בעניין שבוי|אליה בן שלמה הכהן גאון}}

===גיזרון===
* משורש מקראי א־ו־ל בהוראת: חוזק, כח.

===מילים נרדפות===
*[[חזק#חֻזַּק|חֻזַּק]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|strengthened}}

===סמוכין===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>rlnfl3ow63vhj9gsfx7aev9y0t8i0n1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרציה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14953</id>
    <revision>
      <id>520064</id>
      <parentid>512290</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:29:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520064</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2158" sha1="9ncvj89mssavxrq5dsjou4ecth0geeh" xml:space="preserve">==קַרְצִיָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרצייה
|הגייה=kartsi'''ya'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ר|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלִית}}
|נטיות=ר' קַרְצִיּוֹת
}}{{תמונה|Tick male (aka).jpg|קרצייה}}
# [[בעל חיים]] קטן מסדרת ה[[אקרית|אקריות]] שב[[פרוק רגל|פרוקי הרגליים]]. זהו [[טפיל]] חיצוני הניזון מ[[דם|דמ]]ם של בעלי חיים אחרים.
# {{רובד|חזל}} מעין זבוב שחי על חיטה.
#:*{{צט/בבלי|'''וקרצית''' שבעמיר אינה פוסלת במי חטאת מאי '''קרצית''' אמר אביי דידבתא דביני כיפי &lt;small&gt;(ק': זבוב שבין העמרים)&lt;/small&gt;|גיטין|פו|ב}}
# {{בהשאלה}} אדם [[טורדני]] ה[[הציק|מציק]] באופן אובססיבי.
#:* יצחק לא עוזב אותי בשקט מאז שהתחיל את קורס המחשבים שלו. אמרתי לו שיפסיק להיות '''קרציה''' ושיעזר במורים שלו במקום להטריד אותי באין-סוף שאלות.

===גיזרון===
*הצורה בעברית החדשה, קַרְצִיָּה, נוצרה בדרך של [[גזירה לאחור]] מצורת הריבוי קַרְצִיּוֹת, שהיוותה במקור צורת הריבוי של קַרְצִית. חילוף סיומות זה נפוץ למדי.

===מילים נרדפות===
*[[נודניק]] (2)
*[[ניג'ס]] (2)
*[[טרדן]] (2)

===תרגום===
'''1'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tick}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|garrapata}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|tique}}

===ראו גם===
*[[קרץ]]
*[[פרעוש]]
*[[כנה|כינה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרציות|ויקימינים=Ixodoidea}}
*[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2423855 אלון גלעד כך נדבקה המילה קרציה לשפה העברית] בעתון &quot;הארץ.

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:חסרי חוליות]]</text>
      <sha1>9ncvj89mssavxrq5dsjou4ecth0geeh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אורח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15028</id>
    <revision>
      <id>520208</id>
      <parentid>509227</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:50:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2908" sha1="g52zrvgmm2aldmgajntjgeja8pz43as" xml:space="preserve">==אוֹרֵחַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אורח
|הגייה=o'''re'''akh
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ר|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=נ' אורחת; ר' אורחים, נ&quot;ר אורחות
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} אדם השוהה במרחב הפרטי של הזולת ותחת חסותו לזמן־מה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה – לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, '''וּכְאֹרֵחַ''' נָטָה לָלוּן?|ירמיהו|יד|ח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, דְּלָתַי '''לָאֹרַח''' אֶפְתָּח.|איוב|לא|לב}}
#:*{{צטשיר|אצלנו בחצר בצל עצי הזית, / באים בדרך כלל המון '''אורחים''' לקיץ.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}4983|אורחים לקיץ|נעמי שמר}}
#:* &quot;ללא מנעולים וללא גדרות: בבת עין מכניסים '''אורחים'''&quot; ([http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=534319 נענע])

===גיזרון===
* מן א־ר־ח. [[ארח#אֹרַח|אֹרַח]] משמעה &quot;דרך&quot;, הפועל [[ארח#אָרַח|אָרַח]] משמעו &quot;הלך בדרך&quot;, והמילה &quot;אוֹרֵחַ&quot; היא צורת הבינוני של פועל זה, ומשמעה &quot;הולך בדרך&quot;. מאחר שהיה מקובל לתת לאותם אנשים לשהות בביתו של הנקרה בדרכם, הוחלה משמעות זו על המילה.

===מובאות נוספות===
* {{צט/תנ&quot;ך|מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן '''אֹרְחִים''', וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם – כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים.|ירמיהו|ט|א}}

===צירופים===
* [[מלון אורחים]]
* [[אורח פורח]]
* [[אורח לרגע רואה כל פגע]]
* [[הכנסת אורחים]]
* [[ספר אורחים]]

===נגזרות===
* [[ארוח]]

===מילים נרדפות===
* [[הלך#הֵלֶךְ|הֵלֶךְ]]
* [[קרוא]]
* [[אשפיז|אֻשְׁפִּיז]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|guest|visitor}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|גאַסט}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ضَيْف}}

===ראו גם===
* [[ארח#אֹרַח|אֹרַח]]

===קישורים חיצוניים===
* {{הזירה הלשונית - מילים|אורח}}
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=אראל סגל הלוי|כתובת=https://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/orx.html|כותרת=אורח = אדם העובר בדרך|שם האתר=אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ&quot;ךְ|תאריך=22/04/2007}}
{{מיזמים|ויקיטקסט=ביאור:אורח}}

{{שורש|ארח}}</text>
      <sha1>g52zrvgmm2aldmgajntjgeja8pz43as</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זרם חשמלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15034</id>
    <revision>
      <id>520576</id>
      <parentid>420156</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:27:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520576</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2052" sha1="0ruhtfwqu0pgun41fpnatwquihr6hr2" xml:space="preserve">==זֶרֶם חַשְׁמַלִּי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זרם חשמלי
|הגייה='''ze'''rem khash'''mali
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' זְרָמִים חַשְׁמַלִּיִּים
}}
# [[תנועה]] של [[מטען|מטענים]] [[חשמלי]]ים בתוך [[מוליך]].
#:* על מנת להדליק [[מנורה]] צריך '''זרם חשמלי'''.
#:* {{צטבי|כאשר החליטו, לפני שנים אחדות, לתכן בעיר רשת של הספקת מים מן המעינות הרחוקים, המצטינים בטיב מימיהם, וגם לתכן תחנה של '''זרם חשמלי''' להארה ולתעשיה – היו באים אליו אחדים מנבחרי העיריה ומתיעצים אתו בנוגע לתכניות הפיננסיות של המפעלים הגדולים האלה.|https://benyehuda.org/levontin/hashvua.html|השבועה|יחיאל יוסף לבונטין}}
# {{בהשאלה}} תחושה של ריגוש.
#:* {{צטבי|כמו '''זרם חשמלי''' עבר אז בכל הלבבות, נאמרה המלה הראויה, נתן האות והונף הדגל, וסביב הדגל נאספו ובאו כל השואפים לישועה ולתחיה, לגאולה ולפדות&quot;.|https://benyehuda.org/zitron/malal.html|משה ליב ליליינבלום|שמואל ליב ציטרון}}
#:* {{צטבי|אני מתחילה להרגיש זעזועים קלים בלבבי בעת ששולי עביתו נוגעים באיזה אופן בשרוול חולצתי, ולפעמים, כשהוא שולח מבט רך ועמוק, עובר '''זרם חשמלי''' בצדעי.|https://benyehuda.org/poxa/bdidut.html|בִּבְדִידוּת|נחמה פוחצ'בסקי }}

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|electric current}}
*ערבית: {{ת|ערבית|تيار كهربائي}}

===ראו גם===
*[[זרם]]
*[[סוללה]]
*[[תמיסה]]

[[קטגוריה:חשמל]]
[[קטגוריה:אלקטרוניקה]]</text>
      <sha1>0ruhtfwqu0pgun41fpnatwquihr6hr2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חמצן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15066</id>
    <revision>
      <id>520090</id>
      <parentid>482479</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:39:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520090</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6173" sha1="821aajs65fa82re2mw4h5hvsnt6zo2p" xml:space="preserve">== חַמְצָן ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חמצן
|הגייה=kham'''tsan'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|מ|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}}
|נטיות=חַמְצַן־
}}
{{תמונה|Liquid oxygen in a beaker 4.jpg|חמצן נוזלי}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[יסוד]] [[כימי]] גזי, סמלו ב[[טבלה מחזורית|טבלה המחזורית]] הוא O, ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 8. 
#:* &quot;אם על ידי איזה אופן שיהיה נביא '''חמצן''' במדה מרובה להשלהבת, אז ישרפו החלקים המאירים, החום יגדל אבל האור ימעט.&quot; (&quot;המליץ&quot;, מאמרי מדע, 19 בספטמבר 1890, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

=== גיזרון ===
* מן [[חומץ]]. {{חידוש|יחיאל מיכל פינס}} על יסוד Sauerstoff בגרמנית, שפירושו &quot;חומר חומצי&quot;. בצרפתית הוא נקרא oxygèn ובאנגלית oxygen, שפירושו &quot;יוצר חומצות&quot;. שמות אלה גזורים מן השם הלטיני principe oxigine, &quot;יסוד יוצר־חומצות&quot;, צירוף של {{יוונית|ὀξύς|oksis}}, [טעם] &quot;חריף&quot;, &quot;חומצתי&quot; ו־{{יוונית|γένος|genos}}, &quot;יצירה&quot;, &quot;בריאה&quot;, &quot;הולדה&quot; ביוונית. את השם טבע המדען הצרפתי [[w:אנטון לבואזיה|לבואזיה]], מי שגילה כי האוויר מכיל שני סוגי גזים, אחד טוב לנשימה והשני רע (חנקן). לבואזיה הסיק מתוך ניסוייו, כי כל החומצות מכילות את היסוד הטוב שבאוויר וכי יסוד זה הוא היוצר של החומצות, ומכאן שמו. אליעזר בן יהודה הציע את המילה &quot;אַבְחֶמֶץ&quot;, שלא נקלטה בשפה.&lt;ref&gt;{{מקור/אינטרנט|יוצר=אילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/.premium-1.2032948|כותרת=גלגולה של מילה – חמצן|שם האתר=הארץ|תאריך=29 במאי 2013}}&lt;/ref&gt;

=== צירופים ===
* [[פחמן דו חמצני]]
* [[פחמן חד חמצני]]
* [[מי חמצן]]

=== נגזרות ===
* [[חמצני]]
* {{שרש4|ח|מ|צ|ן}}
* [[הרעלת חמצן]]
* [[חומצה]]

=== תרגום ===
{{תר|חמצן}}
{{ע|4|
* אוזבקית: {{ת|אוזבקית|кислород}}
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|кисень}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|ossigeno}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|zat asam|zat pembakar|oksigen}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|súrefni}}
* אירית: {{ת|אירית|ocsaigin}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|oksigjen}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|oxygen}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|hapnik}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|oksigeno}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|suurstof}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|թթվածին}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|кислород}}
* בוסנית: {{ת|בוסנית|kiseonik}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Sauerstoff}}
* דנית: {{ת|דנית|ilt}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|zuurstof}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|oxigén}}
* וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|oxy}}
* ולשית: {{ת|ולשית|ócsigen}}
* טורקית: {{ת|טורקית|oksijen}}
* יפנית: {{ת|יפנית|酸素}}
* לטבית: {{ת|לטבית|deguonis}}
* לטינית: {{ת|לטינית|oxygenium}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|deguonis}}
* מלאית: {{ת|מלאית|oksigen‍}}
* מלטזית: {{ת|מלטזית|ossiġinu}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|oksygen}}
* סינית: {{ת|סינית|氧氣,氧气 }}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|kisik}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|kyslík}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|oxígeno}}
* סרבית: {{ת|סרבית|кисеоник}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أكسجين}}
* פולנית: {{ת|פולנית|tlen}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|oxigénio|oxigênio}}
* פינית: {{ת|פינית|happi}}
* פרסית: {{ת|פרסית|اكسيژن}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kyslík}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|oxygène}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|산소}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|oxigen}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|kisik}}
* רומנית: {{ת|רומנית|oxigen}}
* רוסית: {{ת|רוסית|кислород}}
* תאית: {{ת|תאית|ออกซิเจน}}
}}
{{תר-סוף}}

=== ראו גם ===
* [[חנקן]]
* [[אוזון]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חמצן|ויקישיתוף=Oxygen|שם ויקישיתוף=חמצן}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|חמץ}}

{{הטבלה המחזורית}}

[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:גזים]]

==חִמְצֵן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חמצן
|שורש וגזרה={{שרש4|ח|מ|צ|ן}}, גזרת המרובעים 
|בניין=פיעל}}
# {{משלב|כימיה}} הגיב עם חומר אחר, ובכך קיבל ממנו אלקטרונים.
#:* חלודה נוצרת כאשר חמצן '''מחמצן''' מתכת.
# גרם ל[[איבוד]] ה[[צבע]] באמצעים [[כימי]]ים.
#:* אחי '''חימצן''' את שיערו.

===גיזרון===
* משמעות (1) נובעת מהעובדה שבתגובות רבות שבהן מתרחש חמצון, החמצן הוא שמקבל אלקטרונים מהמגיב האחר. מקורה של משמעות (2) בנוהג לצבוע שׂער בצבע [[בלונד]], באמצעות שימוש ב[[מימן על חמצני]] ([[מי חמצן]]), המחמצנים את הפיגמנטים בשער.
===נגזרות===
*[[חמצון]]
*'''חֻמְצַן''' (צורת הסביל)

===ניגודים===
* [[חזר#חִזֵּר|חיזר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|oxidize}} (1), {{ת|אנגלית|bleach}} (2)
===ראו גם===
*[[התחמצן]]
{{שורש|חמצן}}</text>
      <sha1>821aajs65fa82re2mw4h5hvsnt6zo2p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אכזריות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15221</id>
    <revision>
      <id>520007</id>
      <parentid>482209</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:12:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520007</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1354" sha1="iczi6fw67omtd2wuk3o4cs7b76r7u7w" xml:space="preserve">==אַכְזָרִיּוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אכזריות
|הגייה=akhzari'''yut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש4|א|כ|ז|ר}}
|דרך תצורה={{מוספית|אכזרי| ־וּת}}
|נטיות=אַכְזָרִיּוּתוֹ, אַכְזָרִיּוּתָהּ
}}
# רשעות, חוסר רחמים, התנכרות לצערו של הסובל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''אַכְזְרִיּוּת''' חֵמָה, וְשֶׁטֶף אָף; וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה?|משלי|כז|ד}}
#:* {{צטבי|מאין משטמה כזו, '''אכזריות''' כזו, צמאון זה לדם?  איפה למדו את התורה הזאת אוכלי חלות-השבת שלנו?|https://benyehuda.org/czernowitz/burn.html|בעירה|שמואל צ'רנוביץ}}

===גיזרון===
* מן [[אכזר]]. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

===ניגודים===
* [[רחמנות]]
* [[רחמים]]
* [[חמלה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cruelty}}
* ערבית: {{ת|ערבית|وَحْشِية}}
* ספרדית:{{ת|ספרדית|crueldad}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיטקסט=ביאור:אכזר}}

{{שורש|אכזר}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>iczi6fw67omtd2wuk3o4cs7b76r7u7w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15280</id>
    <revision>
      <id>520570</id>
      <parentid>512901</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:25:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520570</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4725" sha1="onuipbcshfbmky16l0kh45ia4t7ggv0" xml:space="preserve">==אֱמוּנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= אמונה
|הגייה= emu'''na''' 
|חלק דיבר= שם־עצם
|מין= נקבה
|שורש={{שרש3|א|מ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּלָה}}
|נטיות=אֱמוּנַת־; ר׳ אֱמוּנוֹת או אֱמוּנִים}}
{{נגן|קובץ=He-אֱמוּנָה.ogg|כתובית=הגיה}}
# {{משלב|תאולוגיה}} היחס שבין האדם לאלוהיו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|דֶּרֶךְ-'''אֱמוּנָה''' בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי.|תהלים|קיט|ל}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|תּוֹעֲבַת יְהוָה שִׂפְתֵי-שָׁקֶר וְעֹשֵׂי '''אֱמוּנָה''' רְצוֹנוֹ.|משלי|יב|כב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה '''אֱמוּנָתֶךָ'''.|איכה|ג|כג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת יְהוָה '''בֶּאֱמוּנָה''' וּבְלֵבָב שָׁלֵם.|דברי הימים ב|יט|ט}}
#:*{{צט/משנה|הַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים; וְאֵלּוּ הֵן – [...] בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, '''בֶּאֱמוּנַת''' חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּורִין...|אבות|ו|ו}}
#:* {{צטבי|'''אמונה''' היא הניצוץ של הקדוש-ברוך-הוא, המחיה את הכול בעולמו, וזהו סוד השותפות, שהאדם נעשה, כביכול, בה שותפו של הקדוש-ברוך-הוא במעשה בראשית|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/lo_yaxol.html|לא יכול עוד להתאפק|יהודה שטיינברג}}
# התייחסות לאוסף הנחות כ[[קים|קיימות]] וכ[[נכון|נכונות]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַךְ לֹא-יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל-יָדָם כִּי '''בֶאֱמוּנָה''' הֵם עֹשִׂים.|מלכים ב|כב|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵין-קֹרֵא בְצֶדֶק וְאֵין נִשְׁפָּט '''בֶּאֱמוּנָה''' בָּטוֹחַ עַל-תֹּהוּ וְדַבֶּר-שָׁוְא הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן.|ישעיהו|נט|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי '''בֶּאֱמוּנָה''' וְיָדַעַתְּ אֶת-יְהוָה.|הושע|ב|כב}}
#:* {{צטבי|מפני שכל דבר שאתה רואה, אתה רואה רק בכוח '''האמונה''', ובכוח '''האמונה''' הוא מתקיים.  אם לא תאמין בעצמך, שאתה רואה לפניך עולם מלא, הרי הכול בטל ומבוטל כעפרא דארעא.  מפני שבאמת, מי זה יאמר לך שיש איזה דבר במציאות?  שמא עורבא פרח.  שמא חולם חלום אתה.  '''האמונה''' היא הכול.  '''האמונה''' היא סוד הבריאה.  וסוד זה אגלה לך, שאפילו השטן, בר-מינן, מתקיים '''באמונה'''|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/lo_yaxol.html|לא יכול עוד להתאפק|יהודה שטיינברג}}

===גזרון===
* בלשון אוגריתית &quot;מנת&quot; (mnt), בהוראת [[גורל]],[[יעוד]] . בכתובות ותחריטים בלשון ערבית-דרומית בצורת &quot;מנית&quot; (mnyt) . בערבית-מודרנית בהגיית: תאַמְנה [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AA%D9%85%D9%86%D9%89 تمنى] כפועל, בהוראת לחשוק ב-, לייחל ל- {{הערת שוליים|עמ' 565 mnt ;HANDBOOK OF ORIENTAL STUDIES HANDBUCH DER ORIENTALISTIK SECTION ONE THE NEAR AND MIDDLE EAST}}.

===צירופים===
* [[אמונה המגשימה את עצמה]] (סוציולוגיה)
* [[אמונה דתית]]
* [[אמונה טפלה]]
* [[אמונה שלמה]]
* [[צדיק באמונתו יחיה]]
* [[איש באמונתו יחיה]]&lt;!---ציטוט שגוי אבל ביטוי רווח---&gt;
* [[קטן אמונה]]

===ניגודים===
*[[הכחשה]] (2) 
*[[כפירה]] (1,2)
*[[מינות]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|belief|faith}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ایمان}}
* פרסית: {{ת|פרסית|ایمان|باور|اعتقاد}}

===ראו גם===
* [[אמנה]]
* [[האמנה]]
* [[דעה]]
* [[תקווה]]
* [[נאמן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אמונה|ויקיציטוט=אמונה}}

{{שורש|אמן}}
===סמוכין===
[[קטגוריה:פילוסופיה]]
[[קטגוריה:מטאפיזיקה]]
[[קטגוריה:מחשבה]]</text>
      <sha1>onuipbcshfbmky16l0kh45ia4t7ggv0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15311</id>
    <revision>
      <id>520080</id>
      <parentid>516570</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:34:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520080</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9190" sha1="2knedga98rvctc50p6fj3k1mgt96m5d" xml:space="preserve">==סִירָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סירה
|הגייה=si'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ס|ו|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' סִירוֹת; סִירַת־, ר' סִירוֹת־
}}
{{תמונה|Robaat.JPG|&lt;center&gt;סירת משוטים&lt;/center&gt;}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} {{הקשר|ימאות}} [[כלי שיט]] קטן, אטים למים וללא [[ספון#סִפּוּן|סיפון]], המשמש לתובלה, לדיג, לפנאי ולספורט באגמים, בנהרות ובקרבת החופים.
#:* {{עיתונות|אז גמרתי אמר לנטוש את ה'''סירה'''... ובטרם נטשנו את ה'''סירה''' נתתי לכל איש כוס יי&quot;ש לשתות [...].|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HCL%2F1863%2F03%2F13&amp;id{{=}}Ar00401&amp;sk{{=}}037AC015|הכרמל||13 במרץ 1863}}
#:* &quot;השיק הדייג '''סירתו''' אל המים, לעבר הים העמוק...&quot;. ([https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%92%D7%9C בנימין אביגל] / [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%92%D7%9C מרים אביגל], &quot;[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%92 בת הדייג]&quot;)
#:* תקנות הספנות הממשלתיות מגדירות '''סירה''' כ[[כלי שיט קטן]] שאינו [[מפרשית]] או [[אופנוע ים]] ואשר אורכו המרבי לא עולה על 7 מטרים.{{הערת שוליים|[http://asp.mot.gov.il/he/shipping/opercraft/58-vessel-types &quot;הגדרות סוגי כלי שיט קטנים בישראל&quot;], אתר רשות הספנות והנמלים, 14 באפריל 2013.}}

===גיזרון===
* לפי הבנת המילה '''סירות''' (ביחיד &quot;סיר&quot; ולא &quot;סירה&quot;) בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת, וְאַחֲרִיתְכֶן בְּ'''סִירוֹת''' דּוּגָה|עמוס|ד|ב}}. בתרגום יונתן לעמוס ד ב: &quot;בדגוגית ציידין&quot;, וכנראה המדובר בסל קלוע בו אספו את שלל הדגים שניצודו. לעיני רש&quot;י היה נוסח תרגום יונתן שבו נכתב &quot;בדוגית ציידין&quot; ולא &quot;בדגוגית ציידין&quot;, ועל כן פירש &quot;סירה קטנה&quot;, ופירושו זה הוא שנתקבל.{{הערת שוליים|{{הארץ|אילון גלעד|מה הקשר בין סִיר לסִירָה?|1.7061192|27 במרץ 2019}}}} וראו גם הגיזרון של [[צנה|צינה]].

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על &quot;ואחריתכן בסירות דוגה&quot; (עמוס ד ב): ובנתיכון בדוגית ציידין, היא ספינה קטנה של ציידי דגים, ולפי שקטנה היא קורא לה סיר, וקורא לה בלשון משנה דוגית.
* רש&quot;י על &quot;ואחריתכן בסירות דוגה&quot; (בבא בתרא עג א): בספינות קטנות כקדרות הקרויות דוגה.
* מצודת ציון על &quot;בסירות&quot; (עמוס ד ב): מלשון סיר והוא כעין קדרה כמו סיר הבשר.

===מידע נוסף===
* &quot;הסירות השטות בנהר אל בבל הן עגולות ועשויות עור בלבד [...] הם כורתים עצי ערבה ועושים מהם מסגרת, מבחוץ מותחים מסביב למסגרת עורות לכיסוי, כמו תחתית אנייה, ואינם קובעים לא חרטום ולא ירכתיים, אלא עושים את הסירות עגולות כמו '''מגן'''.&quot; (הרודוטוס, היסטוריה, 1.194. מיוונית: בנימין שימרון ורחל צלניק־אברמוביץ)

===צירופים===
{{ע|3|
* [[מפקד סירה]]
* [[נעלי סירה]]
* [[סירת גומי]]
* [[סירת דוגה]]
* [[סירת דיג]]
* [[סירת האניה|סירת האונייה]]
* [[סירת הצלה]]
* [[סירת מכלת|סירת מכולת]]
* [[סירת מנוע]]
* [[סירת מפרשים]]
* [[סירת מרוץ]]
* [[סירת משא]]
* [[סירת משוטים]]
* [[סירת נפץ]]
* [[סירת נתב]]
* [[סירת עור]]
* [[סירת תחרות]]
* [[סירת תעלות]]
* [[באותה הסירה]]
* [[גשר סירות]]
}}

===נגזרות===
* [[סיראי]]
* [[סיראות]]
* [[סירנת|סירונת]]

===מילים נרדפות===
* &lt;small&gt;לשון ההשכלה והתחייה:&lt;/small&gt; [[אניה]], אניה קטנה {{הערת שוליים|[https://sfathayam.com/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d/ מונחים ימיים היסטוריים] בתוך: &quot;שפת הים&quot; - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1788.}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|boat}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bateau|canot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Boot}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قارب}}
* לטינית: {{ת|לטינית|ratis}}

===ראו גם===
* [[דנגית|דינגית]]
* [[אניה|אונייה]]
* [[ספינה]]
* [[צנה]]
* [[כלי שיט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סירה|שם ויקיפדיה=סירה|ויקישיתוף=Category:Boats|שם ויקישיתוף=סירות}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:כלי שיט]]

==סִירָה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סירה
|הגייה=si'''ra'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נ
|שורש=ס־ו־ר א'
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' סִירִים וגם סִירוֹת
}}{{תמונה|Sarcopoterium Spinosum (300731929).jpg|&lt;center&gt;סירה קוצנית&lt;/center&gt;}}
# שם צמח קוצני במקרא. ככל הנראה הוא צמח [[סירה קוצנית|הסירה הקוצנית]], השכיח מאוד בארץ ישראל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לָכֵן הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ '''בַּסִּירִים''', וְגָדַרְתִּי אֶת גְּדֵרָהּ וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא|הושע|ב|ח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי כְקוֹל '''הַסִּירִים''' תַּחַת הַ[[סיר#סִיר|סִּיר]] כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל וְגַם זֶה הָבֶל|קהלת|ז|ו}}
#:* {{הדגשה|הפוקק את החלון '''בסירה''', והקושר ברזל בכרעי המטה של חיה, והעורך לפניה שולחן - הרי זה מדרכי האמורי|[https://www.mechon-mamre.org/b/f/f21.htm תוספתא למסכת שבת], פרק ז, הלכה ג}}
#:* {{הדגשה|ועמוד ענן שהיה מקדים לפניהם הורג נחשים ועקרבים ושורף '''סירים''' וקוצים ואטד|[https://www.mechon-mamre.org/b/f/f35.htm תוספתא למסכת סוטה], פרק ד הלכה א}}

===גיזרון===
* לשון המקרא - שם מופיע הקוץ רק בצורת הרבים &quot;סירים&quot;. לכן, יש שגזרו ממנה את צורת היחיד &quot;סיר&quot; כשם הקוץ {{הפניה|1|אבינרי}}. 
:בכתבים מאוחרים מופיעות גם צורות הריבוי &quot;סירות&quot; ו&quot;סיראות&quot;. למשל: {{הדגשה|שבעה עננים היו, מלמעלה, ומלמטה, ומארבע רוחות העולם, ואחד הולך לפניהם... ושורף את הקוצים ואת '''הסירות'''|[https://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/34.htm מדרש תנחומא, פרשת &quot;במדבר&quot;], פרק א סימן ב}}, {{צט|משל למלך שהתקין שני דרכים: אחת מליאה קוצים ודרדרים '''וסיראות''', ואחת מליאה בושם|שמות רבה ל כ}}. האקדמיה קבעה את הצורה &quot;סירה&quot; כצורה התקנית {{מקור}}. 
:*שימו לב: במקרא, צורת הרבים של כלי הבישול &quot;סִיר&quot; היא &quot;סִירוֹת&quot;, ולא כבימינו &quot;סירים&quot;. ראו גם בערך [[סיר#סִיר א|סִיר]].
:*יש המפרשים שגם &quot;סִּירֹתֵיכֶם&quot; שבפסוק {{צט/תנ&quot;ך|בְּטֶרֶם יָבִינוּ '''סִּירֹתֵיכֶם''' אָטָד|תהלים|נח|י}} בא בהוראת קוץ (והפעם בריבוי &quot;סירות&quot; ולא &quot;סירים&quot;).

===ראו גם===
* [[הסיר]] (הוציא)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סירה קוצנית|ויקימינים=Sarcopoterium spinosum}}
* [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/beurim-4.htm &quot;ביאורים במקרא בעזרת צמח&quot;] מאת איילת השחר ראובני, ירחון &quot;סיני&quot; כז.

===סימוכין===
* {{הערה|אבינרי}} כך למשל [[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38047_229.pdf היכל רש&quot;י] בערך &quot;סיר, סירה&quot;.
[[קטגוריה:צמחים]][[קטגוריה:קוצים]]</text>
      <sha1>2knedga98rvctc50p6fj3k1mgt96m5d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15341</id>
    <revision>
      <id>520278</id>
      <parentid>513858</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:26:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520278</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9673" sha1="l46xyiaqihk09q5k9yhtcyeb4dn8mwg" xml:space="preserve">{{חסר|קַפָּה &lt;!---מלועזית קאפה בכתיב הנהוג (עפ&quot;ר בויקימילון---&gt;}}
==קָפֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קפה
|הגייה=ka'''fe'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}{{תמונה|A small cup of coffee.JPG|כוס קפה}}
# [[משקה]] [[קר]] או [[חם]] המבוסס על [[תמצית|תמציות]] של שמנים ארומטיים המוכנים מ[[פול]]י צמח ה[[קפה]].
#:* שתיתי '''קפה''' על הבוקר בבית.
#:* כל בוקר היא נוהגת לפתוח את היום עם כוס '''קפה''' חם ומהביל ועיון במודעות האבל בעיתון היומי ({{מקור/אינטרנט|יוצר=קוכליאה|כתובת=http://cafe.themarker.com/post/3248617/|כותרת=כרוניקה של פרישה ידועה מראש|שם האתר=Café TheMarker|תאריך=13/8/15}}).
#:* אבל אז נזרק לי זכרון מאתמול, איך הלכנו חמשתנו וחיפשנו גרביים ואיך שתינו '''קפה''' קר בדיוק כאן ({{מקור/אינטרנט|יוצר=haleli|כתובת=http://saloona.co.il/familyworldtravel/?p=210|כותרת=לבד|שם האתר=Saloona|תאריך=22/04/2012}}).
# ה[[צמח]] שמה[[פול]]ים שלו [[הפיק|מפיק]]ים את ה[[קפה]]. 
#:*{{צטשיר|עֲצֵי '''קָפֶה''' וְאָבוֹקָדוֹ. / מִכְרוֹת זָהָב בְּאֶלְדוֹרָדוֹ.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}943&amp;wrkid{{=}}3401|וֵנֵצוּאֵלָה|דן אלמגור}}
#:* ידוע על נזירים אתיופיים שפולי '''קפה''' היו חלק מתפריטם היומי ועל סוחרי קפה תימניים שגידלו '''קפה''' לשם אותה מטרה&lt;BR&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=דקלה בומזה|כתובת=https://www.maker.co.il/3_34751/מאמר/מפולי-הקפה-אל-קפה-אספרסו-הנמזג-מפיהן-של-מכונות-קפה-למשרד.html|כותרת=מפולי הקפה אל קפה אספרסו הנמזג מפיהן של מכונות קפה למשרד|שם האתר=MAKER|תאריך=24/10/2011}}).
# [[אבקה]] המופקת על ידי [[טחינה|טחינת]] [[פול]]י ה[[קפה]] ומשמשת להכנת [[משקה|משקאות]] ה[[קפה]] על ידי [[המסה|המסתה]].
#:*{{צטזמר|'''קָפֶה''' וְסֻכָּר בּוֹ יֻתַּן, / וּמַיִם – מַחֲצִית הַקַּנְקָן;|song.asp?id{{=}}888|הַפִינְגָ'אן|חיים חפר}}
#:* פצעים וחתכים שותתי דם: לפזר '''קפה''' על המקום הפגוע. '''הקפה''' מזרז קרישת דם ({{מקור/אינטרנט|יוצר=הלל לרנר|כתובת=http://www.alternativli.co.il/v/mobile/alternative_health/herbs_wiki/3814-healthy_food_54_1.html|כותרת=קפה ערבי (Caffea arabica)|שם האתר=אלטרנטיבלי|תאריך=}}).
# {{משלב|סלנג ישן}} [[בית קפה]].
#:*{{צטשיר|גרה בשינקין / שותה '''בקפה''' תמר / רוצה לעשות גם סרט קצר|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2492&amp;wrkid{{=}}7815|גרה בשינקין|יאיר לפיד}}
#:*{{צטשיר|בני רוצה שנתנשק עם השיניים / כמו בטלוויזיה '''בקפה'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}909&amp;wrkid{{=}}712|בני ילד רע|אהוד מנור}}
#:*{{הדגשה|&quot;יָשַׁבְנוּ '''בְּקָפֶה''' מָלֵא מְטֻמְטָמִים, / רַק שְׁנֵינוּ, מִכֻּלָּם, נִמְצֵאנוּ אֲשֵׁמִים / בַּפֶּשַׁע הַנּוֹרָא, בְּאַהֲבַת הַגֶּבֶר…&quot;|([http://archive.is/3QIzM '''ישבנו בקפה מלא מטומטמים'''] מאת [[W:פול ורלן|פול ורלן]] בתרגום [[W:דורי מנור|דורי מנור]])}}
===גיזרון===
* {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|قَهْوَة|קַהְוַה}}, דרך הטורקית: kahve, לשפות אירופה ומהן לעברית.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[אייס קפה]]
* [[בית קפה]]
* [[מכונת קפה]]
* [[נס קפה]]
* [[פולי קפה]]
* [[קפה בוץ]]
* [[קפה הפוך]]
* [[קפה טורקי]]
* [[קפה נמס]]
* [[קפה שחור]]
* [[תחתית לקפה]]
}}
===נגזרות===
*[[קפאין]]
===מילים נרדפות===
*[[קהוה]] (ארכאי)
===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|caffè}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|coffee}} 
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kaffee}} 
* הולנדית: {{ת|הולנדית|koffie}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kávé}}
* טורקית: {{ת|טורקית|kahve}}
* יידיש: {{ת|יידיש|קאַווע}}
* לדינו: {{ת|לדינו|kavé}}
* לטינית: {{ת|לטינית|coffeum}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|café|tinto}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قَهْوَة}} (הגייה: קַהְוַה) 
* פולנית: {{ת|פולנית|kawa}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|café}}
* פרסית: {{ת|פרסית|قهوه}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|café}}
* רוסית: {{ת|רוסית|кофе}} 
}}

===ראו גם===
* [[אספרסו]]
* [[מוקה]]
* [[פרקולטור]]
* [[תה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קפה|ויקישיתוף=Coffee|ויקימינים=Coffea}}

[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הטורקית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הערבית]]
[[קטגוריה:משקאות]]
[[קטגוריה:צמחים]]
==קֻפָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קופה
|הגייה=ku'''pa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}}
|נטיות=קֻפַּת־, ר' קֻפּוֹת
}}{{מפנה|קופה|קוֹפה, בע&quot;ח ממין נקבה|קוף}}
{{תמונה|Hand Putting Deposit Into Piggy Bank (5737295175).jpg|מטבע מוכנס לקופה}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} כלי גדול עשוי לוחות עץ או ארוג. שימש בדרך כלל בחקלאות לאחסון פירות או תבואה
#:* {{צט/בבלי|אין ארי נוהם מתוך '''קופה''' של תבן|ברכות|לב|א}}
#:* {{צט/בבלי|המביא כדי יין ממקום למקום לא יהיאם בסך וב'''קופה'''..לא יפשיל את ה'''קופה''' לאחוריו|ביצה|ד|א}}
#:* {{הדגשה|פועלין שהיו קוצרין לתוך '''קופותיהן'''|תוספתא}}
# [[תיבה]] קטנה אשר מוחזק בה [[כסף]] או חפצים [[יקר ערך|יקרי ערך]].
#:*{{צט/משנה|מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי; מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן '''הַקֻּפָּה'''; '''וְהַקֻּפָּה''' נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם, וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה.|פאה|ח|ז}}
#:*{{צט/משנה|הַמּוֹצִיא '''קֻפַּת''' הָרוֹכְלִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת.|שבת|ט|ז}}
#:* {{צט/משנה|בְּשָׁלֹשׁ '''קֻפּוֹת''' שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה, וְכָתוּב בָּהֶן אל&quot;ף בי&quot;ת גימ&quot;ל; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר – יְוָנִית כָּתוּב בָּהֶן, אלפ&quot;א בית&quot;א גמ&quot;א.|שקלים|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים, סֶלַע כֶּסֶף נַעֲשָׂה שִׁשָּׁה דִינָרִים; הֶחָתָן מְקַבֵּל עָלָיו עֲשָׂרָה דִינָרִין '''לַקֻּפָּה''', לְכָל מָנֶה וּמָנֶה.|כתובות|ו|ד}}
#{{בהשאלה|1}} סכום כסף גדול.
#:* המנצח בתחרות זוכה ב'''קופה'''.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[אין ארי נוהם אלא מתוך קפה של בשר]]
* [[הלך על כל הקפה|הלך על כל הקופה]]
* [[המר על כל הקפה|הימר על כל הקופה]]
* [[לקח את כל הקפה|לקח את כל הקופה]]
* [[עשה קפה|עשה קופה]]
* [[קפה רושמת|קופה רושמת]]
* [[קפת גמל|קופת גמל]]
* [[קפת חולים|קופת חולים]]
* [[קפת חסכון|קופת חסכון]]
* [[קפת מלוה|קופת מלווה]]
* [[קפת פנסיה|קופת פנסיה]]
* [[קפת צדקה|קופת צדקה]]
* [[קפת שרצים|קופת שרצים]]
* [[קפת תמלוגים|קופת תמלוגים]]
* [[שובר קפות|שובר קופות]]
}}

===נגזרות===
*[[קפאי|קופאי]]

===מילים נרדפות===
*[[אוצר]]
*[[טמיון]]
*[[מגבית]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|money box}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Spardose}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|alcancía|hucha}}
* ערבית: {{ת|ערבית|صُنْدُوق}} (צֻנְדוּק)

===מידע נוסף===
קופה{{מספור|2}} בזמן חז&quot;ל דובר על כלי גדול מאוד (בנפח של קוב בערך), ובזמנינו בדרך כלל הכוונה לכלי קטן.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קופה|ויקישיתוף=Category:Money boxes|שם ויקישיתוף=קופות}}
[[קטגוריה:כלי קיבול]]</text>
      <sha1>l46xyiaqihk09q5k9yhtcyeb4dn8mwg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ג'ויסטיק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15443</id>
    <revision>
      <id>520437</id>
      <parentid>430276</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:37:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520437</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2182" sha1="t68ptrdb0pxdogymanbydl36bki5rha" xml:space="preserve">==ג'וֹיְסְטִיק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ג'ויסטיק
|הגייה=joy'''stik'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' ג'וֹיְסְטִיקִים
}}
[[תמונה:Canon VJ-200.JPG|שמאל|ממוזער|184px|ג'ויסטיקים]]
#[[מוט הגוי|מוט ההיגוי]] של מטוס.
#{{בהשאלה|1}} ציוד היקפי ל[[מחשב]] המשמש למתן קלט למחשב או ל[[משחק]]ים ובעזרתו ניתן לשלוט על פעולות ותנועות הנעשות במחשב.

===גיזרון===
*{{לועזית|אנגלית}} joystick. יתכן ולפי כינוי סלנג אנגלי לאבר המין הגברי, במאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים&lt;ref&gt;https://www.merriam-webster.com/dictionary/joystick &lt;/ref&gt;.

===צירופים===
* [[ג'ויסטיק אנלוגי]]
* [[ג'ויסטיק ספרתי]]

===מילים נרדפות===
* [[בקר]]
* [[סטיק]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|barra di comando}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|joystick}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Steuerknüppel}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|bedieningshendel,stuurknuppel,joystick}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|botkormány}}
* יוונית: {{ת|יוונית|πηδάλιο}}
* יפנית: {{ת|יפנית|ジョイスティック}}
|
* סינית: {{ת|סינית|控制桿,控制杆}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|palanca de mando}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|manche}}
* פינית: {{ת|פינית|sauvaohjain,ilotikku,joystick}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|manche}}
* רוסית: {{ת|רוסית|джойстик}}
* שוודית: {{ת|שוודית|styrspak}}
}}
===ראו גם===
* [[מחשב]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ג'ויסטיק|ויקישיתוף=Category:Joysticks|שם ויקישיתוף=ג'ויסטיק}}

===סימוכין===
[[קטגוריה:מחשבים]][[קטגוריה:טכנולוגיה]][[קטגוריה:תעופה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]</text>
      <sha1>t68ptrdb0pxdogymanbydl36bki5rha</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כלום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15595</id>
    <revision>
      <id>520135</id>
      <parentid>512295</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:24:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520135</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11891" sha1="nzp2mqjvyiqjldl4thvrlc5d0193muy" xml:space="preserve">==כְּלוּם {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלום
|הגייה=klum
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}}
|נטיות=}}
# כל [[מה]], משהו, כלשהו (בעיקר בשלילה).
#:*{{הדגשה| אבל חולה לאונסו פטור מ'''כלום'''. |([[s:ברכות כב ב|תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כב, עמוד ב]])}}
#:*{{הדגשה|(אמר:) כנדרי כשרים, לא אמר '''כלום'''.|([[s:משנה נדרים א א|משנה, מסכת נדרים, פרק א, משנה א]])}}
#:*{{הדגשה|עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, [[#כְּלוּם ב|כלום]] יש לזה על זה '''כלום'''?|([[s:סנהדרין קה א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א]])}}
# {{משלב|סלנג}}  אַיִן, לא כלום.
#:* מה נשאר? -'''כלום'''.
# {{משלב|סלנג}}  מעט מאוד.
#:* זה '''כלום''' כסף לכמות כזאת של תיבות, כל שירות ענן יעלה לך יותר מזה בהרבה (מאוד!), וגם אם תקים לבד יעלה לך הרבה יותר (בעיקר רישוי) ({{מקור/אינטרנט|יוצר=lilimeshi|כתובת=http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=956&amp;messageid=178363984|כותרת=זה כלום כסף לכמות כזאת של תיבות|שם האתר=כיפה|תאריך=27/04/15}}).
#:* עוגת הבית - קלה מאד להכנה, '''כלום''' זמן עבודה, חומרים פשוטים ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אמא_חדשה|כתובת=http://m.kipa.co.il/community/show/10817580|כותרת=פורום מתכונים|שם האתר=פורום מומחי IT|תאריך=15/05/15}}).

===גיזרון===
לשון חז&quot;ל. המילה כְּלוּם{{הפניה|1|עברית}} מופיעה לראשונה בלשון ה[[תנא]]ים, שבה היא מחליפה את [[מאומה|מְאוּמָה]] המקראית. כמו כן היא משמשת, בעיקר בלשון האמוראים, כמילת שאלה המחליפה את ה&quot;א השאלה המקראית (לשימוש זה ראו [[#כְּלוּם ב|להלן]]). המילה מתועדת גם בכמה מניבי הארמית המאוחרת: [[w:ארמית בבלית|ארמית בבלית]] ו[[w:ארמית גלילית|ארמית גלילית]] – כְּלוּם; ארמית שומרונית – כלום (במסורת ההגייה: kēlom); ארמית נוצרית – {{יוניקוד|ܟܘܠܘܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܠܘܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܘܠܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܘܠܝܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܝܠܘܡ|מוגדל}} (כולום, כלום, כולם, כולים, כילום).{{הפניה|2|ארמית נוצרית1}} מקורה איננו ברור. רוב ההסברים שהוצעו גוזרים אותה, בדרך זו או אחרת, מצירוף של המילה [[כל|כֹּל]] עם מילה או רכיב נוסף.

יש הסבורים שמקור המילה כְּלוּם בעברית, ושהיא נשאלה לארמית מלשון התנאים. הסברה המקובלת היא שהמילה התקצרה מן הצירוף [[כל|כָּל]] [[מאום|מְאוּם]] ([[מאומה|מְאוּמָה]]),{{הפניה|3|קאהוט}} או לפי סברה אחרת, מן הצירוף כָּל מָה. אחרים גוזרים אותה מצורה קדומה מעין kullu-ma*,{{כ}}{{הפניה|4|כולומה}} צירוף של המילה  kullu* (היא כֹּל בטרם נשילת סיומת ה[[יחסה]]) ושל המילית השמית ma- (מ&quot;ם [[אנקליטי]]ת),{{הפניה|5|מ}} שמשמשת כאן בתפקיד של גזירת כינוי סתמי (השוו לאכדית kalama/kaluma = &quot;הכול&quot;; יש המשערים שהצורה האכדית היא המקור הישיר לצורה העברית-ארמית כְּלוּם). לדעה אחרת, המילה איננה קשורה למילה כֹּל, אלא היא גזורה במשקל קְטוּל מן השורש השמי כל&quot;ם שעניינו דיבור (השווּ לערבית {{ערבית|كَلَام|כַּלַאם}} = &quot;דברים&quot;), ולפי הסבר זה היא מקבילה למילה [[דבר#דָּבָר|דָּבָר]] הן במובן והן בתצורה.{{הפניה|6|ילין}} עם זאת, אין בהצעה זו כדי להסביר את שימושה של כְּלוּם בעיקר בשלילה.

חוקרים אחרים סבורים שמוצא המילה כְּלוּם בארמית. לפי אחת הסברות, המילה התגלגלה מן הצירוף הארמי כֻּל מָא שמשמעו &quot;כל דבר&quot; (והשווּ לגיזרון העברי מן כָּל מָה שנזכר לעיל), הנכתב גם כמילה אחת בסורית: {{ערבית|ܟܽܠܡܳܐ|כֻּלְמָא}}.{{הפניה|7|גלוסקא}} משה בר-אשר מציע מקור ארמי אחר: הצורה כְּלָמָא, המופיעה בתרגום יונתן לנביאים כתרגום למילה כְּאַיִן וכיו&quot;ב. היא מורכבת מכ&quot;ף הדימיון ומהמילה לָמָא (→ לָא מָא) ובארמית-סורית: ([https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lm%29%20N&amp;cits=all לָמָא]) בהוראות:'אין', או 'כמעט'. לפי השערה זו, התנועה הסופית של כְּלָמָא נשמטה (← *כְּלָם), ותנועת הקמץ תחת הלמ&quot;ד נתעגלה לשורוק בהשפעת המ&quot;ם השפתית.{{הפניה|8|בר-אשר פעול}}

לפי טענה פופולרית אך מוטעית, כְּלוּם היא ביסודה צירוף של כ&quot;ף הדמיון + לוּם, מילה נדירה כביכול שמשמעה &quot;חרצן הזית&quot;; כְּלוּם משמעה, אם כן: &quot;דבר קטן כחרצן הזית, כל דבר שהוא&quot;. לאמתו של דבר, ה&quot;מילה&quot; לוּם איננה קיימת כלל. 
===צירופים===
* [[לא אמר כלום]]
* [[לא כלום]]

===נגזרות===
* [[כלומניק]]

===מילים נרדפות===
* [[משהו]]
* [[דבר מה]]
# [[מאום]], [[מאומה]]  
# [[לא דבר]], [[שום דבר]]
*

===תרגום===
====1====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|something|anything}}
* ולשית: {{ת|ולשית|dim}} 
* ספרדית: {{ת|עברית|nada|algo}}

====2====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}}
* ערבית: {{ת|ערבית|لا شيء}} 
* ספרדית: [https://dle.rae.es/nada nada]

===ראו גם===
* [[כלאם פאדי]]
* [[כולם]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]

===הערות שוליים===
# {{הערה|עברית}} כך היא מנוקדת בכל כתבי היד ועל פי כל מסורות ההגייה, בעברית ובארמית היהודית. במסורת הכתיב יש עדויות בודדות אך מובהקות לצורה &quot;כולום&quot; (ואולי גם &quot;כולם&quot;), המעידה על הגיית הכ&quot;ף בתנועת u או o, כנראה חטופה. לא ברור אם זוהי הגייה מקורית, שהתקיימה גם בלשון התנאים, או שהיא מהווה התפתחות משנית או דיאלקטית. על כל פנים, משתקפת כאן הגייה ארץ-ישראלית מבוססת, שעולה גם ממגוון הצורות שבארמית נוצרית (ראו להלן). ראו: מרדכי מישור, &quot;לשון חכמים לאור האפיגרפיה&quot;, '''מחקרים בלשון''' ד (תש&quot;ן), עמ' 261–263; משה בר-אשר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher23.pdf#page=6 &quot;משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו&quot;], '''לשוננו''' סו (תשס&quot;ד), עמ' 63–64.
# {{הערה|ארמית נוצרית1}} לשחזור מבטא הצורות שבארמית נוצרית והתפתחותן המשוערת ראו: משה בר-אשר, '''מחקרים בסורית של ארץ ישראל: מקורותיה מסורותיה ובעיות נבחרות בדקדוקה''', ירושלים תשל&quot;ז, עמ' 446 הערה 170. והשווּ השערתו של גלוסקא, בהערה 7 להלן.
# {{הערה|קאהוט}}ראו: חנוך יהודה קאהוט, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48231&amp;st=&amp;pgnum=240 '''ערוך השלם'''], ד, וינה תרמ&quot;ה, עמ' 238; וכן במילונים השונים.
# {{הערה|כולומה}} Jakob Barth, [http://archive.org/stream/diepronominalbil00bartuoft#page/170/mode/2up ''Die Pronominalbildung in den semitischen Sprachen''], Leipzig: Hinrichs, 1913, p. 171; Alice Faber, [http://books.google.co.il/books?id=F5G74rBLJE4C&amp;lpg=PA231&amp;ots=TigznEo_vZ&amp;dq=Indefinite%20Pronouns%20in%20Early%20Semitic&amp;hl=iw&amp;pg=PA222#v=onepage&amp;q&amp;f=false &quot;Indefinite Pronouns in Early Semitic&quot;], in: Yoël L. Arbeitman (ed.), ''Fucus: A Semitic/Afrasian Gathering in Remembrance of Albert Ehrman'' (Current Issues in Linguistic Theory 58), Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins, 1988, p. 222. פייבר סבורה שלא ניתן לשחזר את איכות התנועה הראשונה, ולכן מציעה: kVllu-ma*{{כ}} (V = תנועה קצרה כלשהי: a/i/u). היא מעריכה שהמילה כְּלוּם שאולה מארמית (שם, עמ' 225).
# {{הערה|מ}} על צורן זה ראו: Horace D. Hummel, [http://www.jstor.org/stable/3261281 &quot;Enclitic ''Mem'' in Early Northwest Semitic, Especially Hebrew&quot;], ''Journal of Biblical Literature'' 76 (1957), pp. 85-107.
# {{הערה|ילין}} דוד ילין, '''חקרי מקרא: איוב''', ירושלים תרפ&quot;ז, עמ' 25.
# {{הערה|גלוסקא}} יצחק גלוסקא מציע התפתחות פנים-ארמית משוערת, הדומה להתפתחות הצורות ה[[w:משקלים סגוליים|סֶּגוליות]] בלשון זו, כדלקמן: kúlma (הסימן הדיאקריטי מעל התנועה [ú] מסמן את ההטעמה) ← kulm (נשילת תנועה סופית בלתי מוטעמת) ← kulúm (ביקוע צרור, הידמות תנועת העזר ומעתק הטעם להברה הסופית) ← k&lt;sup&gt;e&lt;/sup&gt;lúm (חיטוף תנועה קצרה בלתי מוטעמת בראש מילה). צורות כתיב העשויות לרמוז לשלבי התפתחות אלה אכן מתועדות, כמתואר לעיל, בארמית נוצרית (אך בר-אשר [הערה 2 לעיל] מסבירן בדרך שונה). ראו: יצחק גלוסקא, '''השפעת הארמית על לשון המשנה''', א, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשמ&quot;ח, עמ' 560–561. ושם סקירה של הסברות השונות על מקור המילה.
# {{הערה|בר-אשר פעול}} משה בר-אשר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher23.pdf#page=25 &quot;משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו&quot;], '''לשוננו''' סו (תשס&quot;ד), עמ' 82.

==כְּלוּם {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלום
|הגייה=klum
|חלק דיבר=מילת שאלה
|מין=
|שורש={{שרש3|כ|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}}
|נטיות=}}
# מילת שאלה, בדרך כלל של שאלה רטורית שתשובתה שלילית.
#:*{{הדגשה|עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, '''כלום''' יש לזה על זה כלום?|([[s:סנהדרין קה א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א]])}}
#:*{{הדגשה|'''כלום''' מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות? |([[s:שבת לא א|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, עמוד א]])}}

===גיזרון===
על מוצא המילה ראו [[#כְּלוּם א|לעיל]].&lt;!--לצטט את בנדויד--&gt;

===מילים נרדפות===
* [[האמנם]]
* [[האם]]

[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]</text>
      <sha1>nzp2mqjvyiqjldl4thvrlc5d0193muy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עגור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15750</id>
    <revision>
      <id>520593</id>
      <parentid>512298</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:32:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4060" sha1="0eyoptfrye4ghbg06ny7l9p1l5ay7g1" xml:space="preserve">==עָגוּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עגור
|הגייה=a'''gur'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ג|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=ר' עֲגוּרִים}}
[[תמונה:Grus grus 2 (Marek Szczepanek).jpg|thumb|left|184px|עגור אפור.]]
[[תמונה:Whooping Cranes USFWS.jpg|thumb|left|184px|עגור אמריקאי.]]
# סוג של [[עוף]] השייך למשפחת העגוריים.
#:*{{הדגשה|&quot;אמרה צפרדע / לא אגור עם '''עגור''' / כי אגור מפני '''עגור''' / אשר באין לו מלאי אגור / צפרדעים בולע.&quot;|[[w:חנניה רייכמן|חנניה רייכמן]]}}

===גיזרון===
*מופיע במקרא בפסוקים {{צט/תנ&quot;ך|גַּם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם, יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וסוס (וְסִיס?) '''וְעָגוּר''' (סגור?)|ירמיהו|ח|ז}}, {{צט/תנ&quot;ך|כְּסוּס (כְּסיס?) '''עָגוּר'''(סגור?) כֵּן אֲצַפְצֵף, אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה|ישעיהו|לח|יד}} (ויש המשערים שגם כאן &quot;סוּס&quot; צריך להיות &quot;סִיס&quot;. ראו להלן בסעיף [[#מידע נוסף|מידע נוסף]]).
*כנראה מקביל לאכדית: {{אכדית|3616|igirû}} - אנפה או חסידה.
*אסף הרופא בספרו: &quot;אגור&quot; (בלעז: גרווא,grue){{הערת שוליים|1=לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון ,אלול תשי&quot;א,רישומים לשוניים מן הספר הרפואי של אסף. סקירה מאת- ז' מונטנר,עמ'-225}}.(לא יאוחר מהמאה ה-9)
*פרשני ימי־הביניים זיהו את העגור עם ה[[כרוכיה]]. למשל, [[w:רש&quot;י|רש&quot;י]] כותב על ב[[s:קידושין מד א|קידושין מד א]]: &quot;'''כי כרוכיא''' - תרגום של עגור. גרוא&quot;ה בלע&quot;ז&quot;, וכך הוא מפרש את הכתוב בירמיהו.

===נגזרות===
* [[עגורן]]

===מילים נרדפות===
* [[כרוכיה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crane}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|grulla}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كركي}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|grue}}
* רוסית: {{ת|רוסית|журавль}}

===מידע נוסף===
*באנציקלופדיה מקראית{{הערת שוליים|&quot;אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו&quot; (עורכים ראשיים [[w:אליעזר ליפא סוקניק|אליעזר ליפא סוקניק]], [[w:משה דוד קאסוטו|משה דוד קאסוטו]]) בערך &quot;עגור&quot;}} נכתב על הופעות המילה בירמיהו ובישעיהו:
:&quot;[...] התרגומים העתיקים מתקשים במסירת התיבה עגור שבשני הכתובים [...] ספק אם המלה עגור היא שם של ציפור או בינוני־פעול הבא לתאר את השם סוס, סיס (והשווה {{צט/תנ&quot;ך|עַיִט צָבוּעַ|ירמיהו|יב|ט}} ). [...] אם אמנם מכוונת תיבת עגור לשם ציפור, מסתבר שיש לזהותו עם ה[[w:עגור אפור|עגור האפור]] (Grus grus) שהוא עובר־אורח וחורף בארץ (השווה [[s:ירמיהו ח ז|ירמיהו ח ז]]). זיהוי זה מסתמך על קריאתו של העגור: גור־גור. אבל [[W:ישראל אהרוני (זואולוג)|אהרוני]] סבור שהעגור שבמקרא הוא [[W:סנונית הערים|סנונית הערים]] (Delichon urbica) החולפת בארץ&quot;.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עגור}}
*{{מקור/אינטרנט
|יוצר=יוסף חרמוני
|כתובת=https://www.ruvik.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97/2015/%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A8.aspx
|כותרת=זה לא עגור, זו כרוכייה
|שם האתר=הזירה הלשונית
|תאריך=25/12/15}}

[[קטגוריה:עופות]]</text>
      <sha1>0eyoptfrye4ghbg06ny7l9p1l5ay7g1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15757</id>
    <revision>
      <id>520463</id>
      <parentid>478859</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:47:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520463</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3375" sha1="9u9p0cmh3o7p0q2m5cfp6xmo5jcqoq8" xml:space="preserve">==גַּג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גג
|הגייה=gag
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|ג|ג|גזרה=הכפולים|קט=לא}}
|דרך תצורה={{משקל|קַל}}
|נטיות=ר' גַּגּוֹת; גָּג־, ר' גַּגּוֹת־
}}{{תמונה|Wat Nong Wong 02.jpg|גגות}}
# {{רובד|לשון המקרא}} ה[[כיסוי]] ה[[עליון]] של [[בניין]], ל[[הגנה]] מפני תנאי [[מזג אויר|מזג האוויר]]. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה '''לְגַגֶּךָ''' וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ.|דברים|כב|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהִיא הֶעֱלָתַם '''הַגָּגָה''' וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל-'''הַגָּג'''.|יהושע|ב|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַל כָּל-'''גַּגּוֹת''' מוֹאָב וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה מִסְפֵּד כִּי-שָׁבַרְתִּי אֶת-מוֹאָב כִּכְלִי אֵין-חֵפֶץ בּוֹ נְאֻם-יְהוָה.|ירמיהו|מח|לח}}
#:* {{צט/משנה|כָּל '''גַּגּוֹת''' הָעִיר, רְשׁוּת אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא '''גַג''' גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוֹךְ עֲשָׂרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.|עירובין|ט|א}}
#:* {{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, וְעָלָה לְרֹאשׁ '''הַגַּג''' וְנָפַל וָמֵת.|גיטין|ו|ו}}                                                                      
#:* {{צטבי|לֹא נִשְׂרֹף עֲלֵיכֶם / אֶת-'''גַּגּוֹת''' בָּתֵּיכֶם, וּבְמַטּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל / לֹא נָרֹץ גֻּלְגְּלוֹת תִּינוֹקוֹת|https://benyehuda.org/tchernichowsky/vezot_tehi.html|זאת תהי נקמתנו|שאול טשרניחובסקי}}
#:*{{צטשיר|הִנְנִי כָּאן, כְּמוֹ צִפֳּרִים חָגוֹת / הִנְנִי כָּאן, מַבִּיט מִן '''הַגַּגּוֹת'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}396&amp;wrkid{{=}}1185|הִנְנִי כָּאן|ויקיפדיה=הנני כאן|חיים חפר}}
# {{משלב|בלשנות}} סימן הטעמה הנכתב מעל אות ודומה לגג קטן.
#:* המילה הצרפתית château, לדוגמה, כוללת '''גג'''.

===גיזרון===
# באוגריתית: גג.
# נקרא כך על שום צורתו.{{הבהרה}} האקדמיה ללשון העברית, סימני דפוס, תשס&quot;א (2000).

===צירופים===
* [[ארגון גג]]
* [[גג העולם]]
* [[עד הגג]]
* [[עלית גג|עליית גג]]

===נגזרות===
* [[גגון]]
* [[גגן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|roof}}{{כ}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|circumflex}}{{כ}} (2)
* יידיש:  {{ת|יידיש|דאַך}}

===ראו גם===
* [[תקרה]]
* [[ספון|סיפון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גג}}

[[קטגוריה:אדריכלות]]</text>
      <sha1>9u9p0cmh3o7p0q2m5cfp6xmo5jcqoq8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15758</id>
    <revision>
      <id>520554</id>
      <parentid>511323</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:22:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520554</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2167" sha1="1zjhokp53gsplgk37pgxn5fuiaeykax" xml:space="preserve">==תִּקְרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = תקרה
| הגייה = tik'''ra'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ק|ר|ה}}
| דרך תצורה = {{משקל|תַּקְטֵלָה}}
| נטיות = ר' תִּקְרוֹת או תִּקְרָאוֹת
}}[[תמונה:Kassettendecke San Lorenzo Florenz.jpg|שמאל|ממוזער|184px]]
#  המשטח העליון של פנים המבנה.
#:*{{צטבי|והוא מוליכו אל ארמון רם ונשׂא...כי הכתלים – אבני בדולח וברקת, ומפיקים נוגה, '''והתקרה''' מלמעלה גם כן מאבני יקר, ומזהירה באור הלבנה.|https://benyehuda.org/perets/beyn.html|בין שני הרים|י&quot;ל פרץ}}
#:*{{צט/משנה|סָמַךְ לוֹ כתֶל אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו אֶת '''הַתִּקְרָה''', מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל.|בבא בתרא|א|ד}}
#:*{{צט/משנה|וְשַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ קְבוּעִין '''בְּתִקְרַת''' הָאוּלָם, שֶׁבָּהֶן פִּרְחֵי כְהֻנָּה עוֹלִין וְרוֹאִין אֶת הָעֲטָרוֹת|מדות|ג|ח}}
#:*חדר בנוי מרצפה, ארבעה קירות '''ותקרה'''.
# {{בהשאלה}} ה[[רף]] ה[[עליון]].
#:*'''תקרת''' האשראי החודשית שלו עומדת על $500.

===גיזרון===
* מן [[קורה|קוֹרָה]].

===צירופים===
* [[תקרות בטון וצלעות]]
* [[תקרת זכוכית]]
* [[תקרה מונמכת]]
* [[תקרות קורות]]
* [[מחירי תקרה]]

===מילים נרדפות===
* [[קורת גג]]

===ניגודים===
* [[רצפה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ceiling}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سقف}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|toit}}
* רוסית: {{ת|רוסית|крыша}}

===ראו גם===
* [[בנין|בניין]]
* [[גג]]
* [[קיר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תקרה}}

[[קטגוריה:אדריכלות]]</text>
      <sha1>1zjhokp53gsplgk37pgxn5fuiaeykax</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בור ששתית ממנו אל תזרק בו אבן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15838</id>
    <revision>
      <id>520345</id>
      <parentid>449607</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:51:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520345</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4194" sha1="oua1afw8xeq8wox2gjwyi88yoqhmehl" xml:space="preserve">==בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ – אַל תִּזְרֹק בּוֹ אֶבֶן==
# אל תשיב רעה למי שעזר לך בעבר. 
#:* גם לאחר שעזב ראובן את החברה בה עבד, סרב לעזור לחברה המתחרה. &quot;עבדתי שנים רבות וטובות שם&quot;, אמר, &quot;'''בור ששתית ממנו – אל תזרוק בו אבן'''&quot;.

===מקור===
* בתלמוד הבבלי מתוארת שיחה בין רבא ובין רבה בר מרי לגבי פתגמים רווחים ומקבילות שלהם בתנ&quot;ך. {{צט|אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי '''בירא דשתית מיניה לא תשדי ביה קלא'''|בבא קמא צב ב}}. כלומר: &quot;אמר רבא לרבה בר מרי: מהו המקור לפתגם הנפוץ 'בור ששתית ממנו - אל תזרוק בו עפר'?&quot;.  רבה בר מרי מקשר אותו לנאמר בספר דברים: {{צט|לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו|דברים כג ח}}. על הנאמר בתלמוד רש&quot;י מפרש: &quot;דבר הנצרך לך פעם אחת שוב לא תבזהו&quot;.
:מדרש במדבר רבה על פרשת מטות מספר על משה, שביקש שלא לפגוע בַּמִּדְיָנִים בעצמו: {{צט|אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה. המשל אומר: '''בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן'''|במדבר רבה כב ד}}, וכן ראו מדרש תנחומא על פרשת מטות, סימן ג'.
:במדרש רבה על ספר שמות מופיע סיפור מקביל - משה מסרב להכות את היאור, מפני שהיאור הגן עליו בינקותו (כשמשה הושם בו בתיבת [[גומא]]):
:{{צט/רבה|אמר לו [הקב&quot;ה למשה]: 'היכן מצרים שותים?'. אמר לו [משה לקב&quot;ה]: 'מנילוס'. אמר לו: 'הפוך אותו לדם'. אמר לו 'איני יכול להפכו. '''יש אדם שותה מן הבאר משליך אבן לתוכה?''''. אמר לו: 'ילך אהרן ויהפכנו'. הלך אהרן והכהו, ונהפך לדם. למה לא הכה אותו משה? אמר: 'נשלכתי לתוכו ולא הזיקני', ובשביל כן הכהו אהרן|שמות|כ|א}}

===מידע נוסף===
* יש האומרים כי הפתגם נפגם בתרגומו מארמית:
:&quot;'בירא דשתית מיניה מיא, לא תשדי ביה קלא'. משל זה הובא במדרש בעברית: ''''בור ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן''''. כאן אפשר להכיר את אי־מקוריותו של הנוסח העברי על־ידי השגיאה של המתרגם. בנוסח הארמי, המקורי, נאמר: 'לא תשדי ביה קלא'. 'קלא' פירושו גוש עפר, חוטר, טיט־חוצות, - כלומר, דבר המעכיר ומדליח את המים. ובזה מובן המשל יפה: אל תשלך אל אותו הבור רפש וטיט להעכיר את המים ששתית מהם. אבל המתרגם העברי לא מצא בעברית מלה אחת המוסרת בדיוק את ה'קלא' (מילה שעשויה להתאים בהקשר זה היא המילה '''רגב'''), ולכן לא דייק ויכתוב במקומה 'אבן'. ובזה סר טעמו ונמר ריחו של המשל, שהרי אבן אינה מעכירה את הים בבור, ומה איכפת להם להמים, אם משליכים לתוכם אבן&quot;{{הפניה|1|מקור}}.

===ביטויים קרובים===
*[[ירק לבאר ששתה ממנה|לא יורקים לבאר ששותים ממנה]]
===ראו גם===
* [[כפיות טובה]]

===הערות שוליים===
# {{הערה|מקור}} מתוך [https://benyehuda.org/tavyov/meshalim_mavo.html המבוא ל&quot;אוצר המשלים והפתגמים&quot; לישראל חיים טביוב, כמובא באתר פרויקט בן יהודה].

{{שורש|זרק}}
{{שורש|שׁתה}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>oua1afw8xeq8wox2gjwyi88yoqhmehl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יפה שתיקה לחכמים קל וחמר לטפשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15848</id>
    <revision>
      <id>520194</id>
      <parentid>321819</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:45:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="967" sha1="cywbeuiua4wih3frej9ce7jzki3hynq" xml:space="preserve">==יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים, קַל וָחומֶר לַטִפְּשִׁים==
# אם לחכמים השתיקה מומלצת, אז פי כמה וכמה לטיפשים מומלץ לשתוק.

===מקור===
* {{הדגשה|&quot;יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים, קַל וָחֹמֶר לַטִּפְּשִׁים.&quot;|(מסכת פסחים פרק ט, דף צ&quot;ט ע&quot;א), ([https://www.daat.ac.il/daat/toshba/makor/zuta/7-2.htm  מסכת דרך ארץ זוטא, פרק שביעי])}}
* מסכת פסחים פרק ט דף צט -  &quot;מכאן אמרו חכמים יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשים שנאמר (משלי יז) אויל מחריש חכם יחשב&quot;

===פתגמים נרדפים===

* [[סייג לחוכמה שתיקה]]

{{שורש|שׁתק}}
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>cywbeuiua4wih3frej9ce7jzki3hynq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמר פיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15860</id>
    <revision>
      <id>520469</id>
      <parentid>414556</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:48:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520469</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1971" sha1="efih1khrubw56us7xysqoieinc73vk5" xml:space="preserve">==שָׁמַר פִּיו==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שמר פיו
|הגייה=sha'''mar''' piv
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ניב
|נטיות=נ' שָׁמְרָה פִּיהָ
}}
# שמר [[סוד]]; היה זהיר בדיבורו; [[החריש]].
#:* {{צטבי|אָבִי '''שָׁמַר פִּיו''', לֹא גָרַע מֶנּוּ עָיִן, / וּכְטוֹב לֵב הַצַּדִּיק בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן / הֵרִים גַּבּוֹת עֵינָיו הָעֲבֻתּוֹת לְמַעְלָה / וַיִּרְמֹז בְּאֶצְבַּע.|https://benyehuda.org/bialik/yonah.html|יוֹנָה הַחַיָּט|ח&quot;נ ביאליק}}
#:* {{עיתונות|ברם זכות זו תעמוד לו למר גרינבוים, אם מכאן ולהבא '''ישמור פיו ולשונו''', אם מכאן ולהבא ייזהר בהליכותיו.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZH%2F1944%2F07%2F11&amp;id{{=}}Ar00203&amp;sk{{=}}A8E5C1CC|הצֹפה||11 ביולי 1944}}
#:* {{עיתונות|אין מפלגה אשר מנהלה '''ישמור פיו''' ושפתיו מהוציא דבר מגונה מפיו כמו מפלגותנו אנחנו.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}KMD%2F1905%2F12%2F15&amp;id{{=}}Ar00601&amp;sk{{=}}3D425299|קול מחזיקי הדת||15 בדצמבר 1905}}

===מקור===
* מקור הביטוי במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|'''שֹׁמֵר פִּיו''' וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ|משלי|כא|כג}}.

===ביטויים קרובים===
* [[שמר פתחי פיו]]
* [[שם יד על פה]]
* [[מילה בסלע שתיקה בתרי]]

===ראו גם===
* [[שתק]]
{{מיזמים|ויקיפדיה=שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>efih1khrubw56us7xysqoieinc73vk5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15863</id>
    <revision>
      <id>519987</id>
      <parentid>341776</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:54:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519987</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1355" sha1="tn4h6dmmu0ymb0vgkdxnx8o04g4l3r3" xml:space="preserve">==אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי וְאוֹי לִי מִיִּצְרִי==
# יהיה לי רע אם אֶעֱשה כך או אחרת.
#:* {{הדגשה|&quot;'''אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי'''. כל פתרון שאבחר בו יבואו ימים ואתחרט על בחירתי&quot;|[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/126414 (השופט חשין על 'נוהל שכן')]}}.

===מקור===
מקורו של הפתגם בתלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב וייצר בשני יודי&quot;ן, אלא למאן דאמר זנב מאי וייצר? כדר&quot;ש בן פזי, דאמר ר' שמעון בן פזי: אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי|ברכות|סא|א}}. רש&quot;י מבאר שם: &quot;אוי לי מיוצרי - אם אלך אחרי יצרי, ואם לא אלך אחריו - אוי לי מיצרי המיגעני בהרהורים&quot;.
===ביטויים קרובים===
* [[בין הפטיש לסדן]]
===ראו גם===
* [[יצר#יָצַר|יוצר]]
* [[יצר#יֵצֶר|יֵצֶר]]
* [[דילמה|דִּילֶמָה]]
{{ויקיפדיה|סגנון=מיזמים}}
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>tn4h6dmmu0ymb0vgkdxnx8o04g4l3r3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אחרי ככלות הכל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15903</id>
    <revision>
      <id>519849</id>
      <parentid>418582</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:46:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519849</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1533" sha1="i98l8vrg0ifjizhf7kvw5sprhm8ka8q" xml:space="preserve">==אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל==
# בסוף, בסופו של דבר.
#:* ה[[נער]] הבין ש'''אחרי ככלות הכל''' הלימודים בבית הספר חשובים.
#:* {{צטבי|היו אמנם עוד טענות ותביאות, ודברים סמויים מן העין בשעת הקלפי וערמומיות של קלפי, אבל '''אחרי ככלות הכול''' נגמר הכול בכי טוב|https://benyehuda.org/perets/baxayim_vebasifrut.html|בחיים ובספרות|י&quot;ל פרץ}}
#:* {{צטבי|בלב טולסטוי מתחילים עוד בשנת 1875 איזו סכסוכים עם החיים.  כמדומה היה לו שנעצר בדרך הלוכו, שלפתע פתאום חדל מלהבין את תכלית חייו.  כיצד עליו לחיות? מה לעשות? לאיזה צורך? ומה יהי בסופו ו&quot;'''אחרי ככלות הכול'''&quot;?|http://benyehuda.org/perets/beolam_no_nikkud.html|בעולם האותיות המחכימות|י&quot;ל פרץ}}

===מקור===
* לקוּחַ, כפי הנראה, מן הפיוט: {{צט|וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל – לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא|אדון עולם}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|after all}}
* ערבית: {{ת|ערבית|وبعد كل هذا|في نهاية الأمر}}

===ראו גם===
* [[אחר]]

{{שורש|כלה}}

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>i98l8vrg0ifjizhf7kvw5sprhm8ka8q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן זוג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15946</id>
    <revision>
      <id>519781</id>
      <parentid>512459</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:24:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519781</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2279" sha1="b3rjatcw2cgqayr51e2s5gm51ntgs1r" xml:space="preserve">==בֶּן זוּג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בן זוג
|הגייה=ben zug
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=נ' בַּת זוּג, ר' בְּנֵי זוּג}}
# [[שותף]] בקשר [[רומנטי]] בין אם [[ממוסד]] או לאו.
#:* {{צטבי|השדכנים, חזרוּ למלאכתם וסוף סוף עלה בידיהם למצוא לשרה רחל '''בן זוג''' צעיר – ספרדי אחר מבולגריה, שנכנס איפוא למשפחתו של ר' יחיאל מיכל פינס.|https://benyehuda.org/rivlin_yy/nisuin.html|נשואין בישוב הישן של האשכנזים בירושלים|יוסף יואל ריבלין}}
# שותף לפעילות זוגית ספציפית.
#:*{{צט/משנה|אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא חִיְּבוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם רוֹשֵׁם, שֶׁכָּךְ הָיוּ כוֹתְבִין עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, לֵידַע אֵיזֶהוּ '''בֶן זוּגוֹ'''.|שבת|יב|ג}}
#:* אתה חייב למצוא '''בן זוג''' למשחק הקלפים כדי שתוכל להשתתף בתחרות.

===צירופים===
* [[בן זוג רשום]]

===נגזרות===
*{{שרש4|ב|נ|ז|ג}}
**[[ברזג]]
**[[התבנזג]]
**[[מבנזג|מבונזג]]

===מילים נרדפות===
* [[בעל]] (במשמע הממוסד) (1)
* [[ידוע בציבור]] (במשמע הבלתי ממוסד) (1)
* [[שתף לחיים|שותף לחיים]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|partner}}‏ (1,2) ; {{ת|אנגלית|significant other|spouse}}‏ (1)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|novio}} &lt;small&gt;(זכר; נקבה: {{ת|ספרדית|novia}})&lt;/small&gt; (1); {{ת|ספרדית|pareja}} &lt;small&gt;(נקבה)&lt;/small&gt;, {{ת|ספרדית|cónyuge}} &lt;small&gt;(זכר ונקבה)&lt;/small&gt; (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|زَوْج}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|compagnon}}‏ (1,2) ; {{ת|צרפתית|conjoint}}‏ (1)

===ראו גם===
* [[זוג]]
* [[צמד]]
* [[חבר]]
* [[בן לוויה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=זוגיות}}

[[קטגוריה:משפחה]]</text>
      <sha1>b3rjatcw2cgqayr51e2s5gm51ntgs1r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמן כן יהי רצון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16001</id>
    <revision>
      <id>520258</id>
      <parentid>514237</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:09:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520258</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="722" sha1="eb25tcal4mnk3uduf0pv2d0cbxl38py" xml:space="preserve">== אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן ==
# אמירה להבעת תקווה שמשאלה או ברכה תתגשמנה.
#:* &quot;– &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; הלוואי שימלא השם את מחשבותיך הטובות עלינו ועל כל ישראל במהרה בימינו.&lt;BR&gt;– אמן – עניתי בכל כחי – '''אמן וכן יהי רצון'''!&quot; ([https://benyehuda.org/mos/baxa.html &quot;בעמק הבכא&quot;], [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])

=== ראו גם ===
* [[אכי&quot;ר]]
* [[אמן]]
* [[כן יהי רצון]]
* [[כיר&quot;א]]

{{קצרמר}}

{{שורש|אמן}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>eb25tcal4mnk3uduf0pv2d0cbxl38py</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמנציפציה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16022</id>
    <revision>
      <id>520213</id>
      <parentid>415933</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:53:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1534" sha1="4wmtps4tgotmbz2wyr4twisp9eelqcc" xml:space="preserve">==אֶמַנְצִיפַּצְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אמנציפציה
|הגייה=emantsi'''pats'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# [[שוויון]] [[זכות|זכויות]].
#:*{{צטבי|ואולם, ההפתעה המוזרה ביותר היא התגלית, שהחסידות הביאה '''אמנציפציה''' לאשה היהודית ושווי זכויות מוחלט, וכך, בפירוש, כתבו אפילו חוקר כש. א. הורודצקי (&quot;החסידות והחסידים&quot;, כרך ד') ושמואל ניגר (&quot;מחקרים בספרות יידיש&quot;).|https://benyehuda.org/stein/od_lepulmus.html|עוד לפולמוס החסידות|א&quot;ש שטיין}}

===גיזרון===
*{{לועזית|לטינית}} ēmancipātiō – [[שחרור]]; מתחילית ex – [[חוץ]], הפועל mancipō – [[העביר|אעביר]] [[בעלות]], והסיומת tiō- לשם הפעולה.

===צירופים===
* [[אוטו אמנציפציה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|emancipation}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عِتْق|تَحْرير}}

===ראו גם===
* [[חרות]]
* [[דרור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אמנציפציה|ויקיפדיה 2=אמנציפציה ליהודים}}

[[קטגוריה:היסטוריה]]
[[קטגוריה:מדעי החברה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]]</text>
      <sha1>4wmtps4tgotmbz2wyr4twisp9eelqcc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמץ כוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16031</id>
    <revision>
      <id>520499</id>
      <parentid>499497</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:03:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520499</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1238" sha1="5ovuk5dikjiccxmau7ga2ffmb6g0ybm" xml:space="preserve">==אִמֵּץ כּׂחַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אימץ כוח
|הגייה=i'''mets''' '''ko''''akh
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=}}
# [[אזר כח|אזר כוח]], [[התחזק]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עָלָה מֵפִיץ עַל פָּנַיִךְ נָצוֹר מְצֻרָה צַפֵּה דֶרֶךְ חַזֵּק מָתְנַיִם '''אַמֵּץ כֹּחַ''' מְאֹד.|נחום|ב|ב}}.
#:* {{צטבי|אני יודע רק, כי כיום היינו צריכים, למצער, לטכס עצה ולהשתדל '''ולאמץ כל כוחותינו''', שהיהודים הנמצאים כבר פה, למצער, לא יהיו הולכי-בטל ויושבים ב&quot;ישיבה&quot;.|https://benyehuda.org/brenner/biyerushalaim_113.html|מתוך פנקסי|י&quot;ח ברנר}}

===גיזרון===
* מקור הביטוי במקרא.

===מילים נרדפות===
* [[אמץ זרועותיו]]
* [[חזק מתניו]]

===ראו גם===
* [[אמץ#אִמֵּץ|אימץ]]
* [[כוח]]
* [[אמיץ כח|אמיץ כוח]]
* [[קשר אמיץ]]
* [[חזק ואמץ]]

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>5ovuk5dikjiccxmau7ga2ffmb6g0ybm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמץ לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16048</id>
    <revision>
      <id>520282</id>
      <parentid>500827</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:27:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520282</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1048" sha1="thj0aypbbba1y28g9rkyclbn23eqh0g" xml:space="preserve">==אׂמֶץ לֵב==
# {{רובד|עברית חדשה}} עוז רוח.
#:* {{עיתונות|כי באמת דרוש לזה '''אומץ לב''' ותחבלות חכמה להשיב מלחמה שערה מול האנטיסימיטים הרבים והעצומים [...]|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZF%2F1894%2F02%2F14&amp;id{{=}}Ar00202&amp;sk{{=}}F601EA1D|הצפירה||14 בפברואר 1894}}
#:* {{צטבי|וכמה &quot;אומץ לב&quot; דרוש לאיש בכדי שיכריז בגדלות אולימפית כזו, ש&quot;האחדות&quot; נוסד ומתקיים על ידי יהודי־הגלות – ופניו לא יאדימו מחרפה...|https://benyehuda.org/ben_gurion/rishonim11.html|מעין תשובה לתשובה|דוד בן־גוריון}}

===מילים נרדפות===
* [[אמץ רוח|אומץ רוח]]
* [[לב ארי|לב הארי]]
===ניגודים===
*[[מרך לב|מֹרֶךְ לֵב]]

===ראו גם===
* [[אמץ|אומץ]]
* [[גבורה]]

{{שורש|אמץ}}

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>thj0aypbbba1y28g9rkyclbn23eqh0g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמר אל לבו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16058</id>
    <revision>
      <id>520505</id>
      <parentid>409578</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:04:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520505</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1697" sha1="hc5fg9xdok7vbarqow47itwlfycvsel" xml:space="preserve">==אָמַר אֶל לִבּוֹ, אָמַר בְּלִבּוֹ==
# {{רובד|לשון המקרא}} הרהר, חשב.
#:* {{צטבי|הֲרֵי זֶה עֵסֶק בִּישׁ לְגַבֵּי צֶמַח – '''אָמַר''' הַנָּסִיךְ הַקָּטָן '''בְּלִבּוֹ''': אָכֵן מוּזָר וּמְשֻׁנֶּה הַפֶּרַח הַזֶּה...|https://benyehuda.org/lerner_aryeh/petit_prince.html|הנסיך הקטן|אנטואן דה סנט אכזופרי}}
#:* &quot;סיפורי ילדים, '''אמר בלבו''', צריכים להיות עלילתיים, מרתקים, אך על רקע מציאותי חינוכי.&quot; (אוריאל אופק, ''אבא של עודד הנודד'', &quot;מעריב&quot;, 23 באוגוסט 1985)

===מקור===
* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַיֹּאמֶר''' ה' '''אֶל לִבּוֹ''' לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.|בראשית|ח|כא}}
* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַיֹּאמֶר''' דָּוִד '''אֶל לִבּוֹ''' עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד בְּיַד שָׁאוּל [...]|שמואל א|כז|א}}.

===ביטויים קרובים===
*[[חשב בלבו]]
*[[נמלך בדעתו]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|say to oneself}}

===ראו גם===
* [[גמר אמר בלבו|גמר אומר בליבו]]
* [[אמר את אשר על לבו]]

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>hc5fg9xdok7vbarqow47itwlfycvsel</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לא מדבשך ולא מעקצך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16214</id>
    <revision>
      <id>520348</id>
      <parentid>460801</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:51:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520348</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2425" sha1="0m7gzxw030ncokzoh9mwt6awettjyt7" xml:space="preserve">== לֹא מִדֻּבְשְׁךָ וְלֹא מֵעֻקְצְךָ ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לא מדובשך ולא מעוקצך
|הגייה=lo miduvshe'''kha''' ve'''lo''' meuktse'''kha'''
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# אין לי חפץ בַּדבר שאתה מציע לי, לא בטוב שבו ולא ברע שבו. &lt;small&gt;(נאמר בדרך כלל כשישנה טינה כלפי הצד השני{{מקור|נושא=ישראל}})&lt;/small&gt;
#:* אחרי כל ההשפלות האלה אתה מציע לי עזרה?! '''לא מדובשך ולא מעוקצך'''!
#:* &quot;ובאופן הזה רשאי ומחויב העם לדרוש ממך &lt;small&gt;(מ[[w:אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|הברון רוטשילד]])&lt;/small&gt; שתחדול ממעשיך ולאמר לך: '''לא מעוקצך ולא מדובשך'''.  פזר ממונך לבטלה בכל מקום אשר תחפוץ, כמו שעושים שאר עשירי ישראל, ואת ארץ ישראל הנח&quot; ([https://benyehuda.org/ginzberg/Gnz060.html &quot;שלחוני עם עני&quot;,] [[w:אחד העם|אחד העם]])

===מקור===
* מקור הניב ב[[w:מדרש תנחומא|מדרש תנחומא]] על פרשת בלק, בו מסופר כי [[w:בלעם בן בעור|בלעם בן־בעור]] רצה לקלל את עם ישראל ואלהים אסר עליו לעשות כן. משביקש לברך את העם, מסופר כי האל אמר לו שאין בכך צורך, משום שהעם ברוך ממילא, והוסיף בלשון משל: &quot;אומרים לה לצרעה, '''לא מדובשך ולא מעוקצך'''&quot;, כלומר, אין צורך לא בטוב ולא ברע שתוכלי להציע.
* בניב קיימת תופעה לשונית המכונה &quot;גררה&quot; (אטרקציה) - שינוי צורני במילה בהשפעת מילה סמוכה: ברגיל, הנטייה של המילה דבש היא בחיריק - דִּבְשְׁךָ. אולם, בשל הנטייה בקובוץ של המילה עוקץ - עֻקְצְךָ - הותאמה הגיית המילה הראשונה כך שתישמע באופן דומה.

=== ביטויים קרובים ===
* [[לא צריך טובות]]
* [[לא לידי נסיון ולא לידי בזיון]]

===ראו גם===
* [[דבש]]
* [[עוקץ]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:פתגמים]]</text>
      <sha1>0m7gzxw030ncokzoh9mwt6awettjyt7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16314</id>
    <revision>
      <id>519779</id>
      <parentid>513313</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:22:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519779</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7400" sha1="aje2g9vdowhg9ckhsfx2tm5gbpu160q" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=שְׁמַע|ראו=[[קריאת שמע]]}}
 
==שָׁמַע==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שמע
|שורש וגזרה={{שרש|שׁמע|שׁ־מ־ע}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל}}
# קָלַט רֹשֶׁם חוּשִׁי בְּ[[אזן#אֹזֶן|אָזְנָיו]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאָזְנֶיךָ '''תִּשְׁמַעְנָה''' דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר: זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ...|ישעיהו|ל|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת-קֹמְנָה, '''שְׁמַעְנָה''' קוֹלִי; בָּנוֹת בֹּטְחוֹת-הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי|ישעיהו|לב|ט}}
# קִבֵּל מֵידָע בְּנוֹגֵעַ לִדְבַר-מַה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר: הִנֵּה '''שָׁמַעְתִּי''' כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת|בראשית|מב|ב}} 
#:* אם '''תשמעי''' משהו בקשר לזה, תודיעי לי.
# צִיֵּת לְמוֹצָא פִּי-, עָשָׂה כְּדִבְרֵי-.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה-מִי יְהוָה אֲשֶׁר '''אֶשְׁמַע''' בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל...|שמות|ה|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר: אִם '''שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע''' לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו...|שמות|טו|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  אֵלָיו '''תִּשְׁמָעוּן'''|דברים|יח|טו}}
#{{מקרא}} הֵבִין וְתָפַשׂ לָשׁוֹן, יָדַע שָׂפָה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל רַבְשָׁקֵה, דַּבֶּר-נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית-כִּי '''שֹׁמְעִים''' אֲנָחְנוּ...|מלכים ב|יח|כו}}
#:*{{צט|שמע ישראל בכל לשון שאתה '''שומע''' תנו רבנן קרית שמע ככתבה דברי רבי וחכמים אומרים בכל לשון...|תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת סוטה, דף ל&quot;ב, ב'}}

===גזרון===
* ב[[w:מכתבי תענך|מכתבי תענך]], הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית &quot;אִּּשְׁ-מִי&quot; &quot;[https://www.kchanson.com/ANCDOCS/meso/taanach1.html iš-mi]&quot; בהוראת &quot;שמעתָּ&quot;  (שורה-16).
* מצרית-קדומה: שֶׂמֶת [https://simondschweitzer.github.io/aed/135890.html Smt] בהוראת &quot;השומע&quot;.ובהגיית שמעית ([https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Egyptian_hieroglyphs#Aa šmꜥyt; Hieroglyph-B1]) בהוראת :זמרֶת

===צירופים===
* [[אזנים להם ולא ישמעו|אָזְנַיִם להם ולא ישמעו]] (1,3)
* [[ישמעו אזניך מה שפיך מדבר]] (1)
* [[שמע בקול]]
* [[אוי לאזנים שכך שומעות]] (2)
* [[שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך]] (3)
* [[נעשה ונשמע]] (1 או 3)

===נגזרות===
*[[נשמע]]
*[[שמיעה]]
*[[שמועה]]

===מילים נרדפות===
* [[האזין]]
* [[נודע]] לו (2)
* [[הסכים]], [[נענה]], [[הואיל]], [[צית#צִיֵּת|ציית]], [[שמע בקול]] (3)

===ניגודים===
* [[מאן|מֵאֵן]], [[סרב|סֵרַב]] (4)

===תרגום===
{{ע|3|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hear}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|hören}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ακούω}} (תעתיק: akoúo)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|oír}}
*ערבית: {{ת|ערבית|سمع}} (תעתיק: סַמִעַ)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|entendre}}
*רוסית: {{ת|רוסית|слы́шать}} (תעתיק: slýšatʹ)
}}

===ראו גם===
* [[האזין]], [[הסכית]], [[הקשיב]]
* [[משמע]]

===מידע נוסף===
*הפועל '''שִׁמֵּע''' לא קיים בעברית החדשה לעומת זאת חודש השפ השם [[שמוע|שִׁמּוּעַ]].
===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=שמיעה}}
{{שורש|שׁמע}}

==שֵׁמַע==
{{אין לבלבל עם|שמא}}
{{אין לבלבל עם|#שֶׁמַע}}
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה='''she'''ma
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש={{שרש3|שׁ|מ|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|המקרא}} מסר ידיעה שמועה
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא תִשָּׂא '''שֵׁמַע''' שָׁוְא|שמות|כג|א}}
# בנסמך: עלילות. סיפור חיי־. בדר&quot;כ גדולה (של־)
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת '''שֵׁמַע''' יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ |בראשית|כט|יג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת '''שֵׁמַע''' שְׁלֹמֹה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת|מלכים א|י|א}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת '''שִׁמְעִי''' וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי|ישעיהו|סו|יט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן '''שִׁמְעֲךָ''' וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ|דברים|ב|כה}}
===גיזרון===
*מילה מקראית. בצורה חריגה:{{צט/תנ&quot;ך|כִּי גָדוֹל מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ '''וְשָׁמְעוֹ''' הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת|אסתר|ט|ד}}
{{שורש|שׁמע}}
===ראו גם===
*[[ידע#יֶדַע|יֶדַע]]

==שֶׁמַע==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה='''she'''ma
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שֹ|מ|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|ח}} בצירופים: תכונת ה[[קול#קוֹל|קול]]. מה שמאפשר את יצור הקול או קליטתו.
#:* עוצמת השמע במכשיר גבוהה ואף מתהדר באיכות שמע 
# קלט אנלוגי או דיגיטלי של גלי קול על גבי [[מדיה]] פיסית.
#:* ''הגדרות '''שמע''' [[תקלה|תקולות]] גורמות לתופעות לוואי ניכרות בנגינה.''

===גיזרון===
* משורש מקראי

===צירופים===
* [[על־שמע]] (אנ': [[:en:supersonic|supersonic]])
* [[חצוצרת השמע]]
* [[תעלת השמע]]

===ראו גם===
* [[אודיו]]
* [[וידאו]]
* [[חוזי]]
* [[קלטת]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|audio}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית| fáma }}, {{ת|צ'כית| pověst }}, {{ת|צ'כית| audio }}, {{ת|צ'כית| nahrávka }}, {{ת|צ'כית| zvuk }}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שמע}}

{{שורש|שׁמע}}</text>
      <sha1>aje2g9vdowhg9ckhsfx2tm5gbpu160q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שטר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16356</id>
    <revision>
      <id>520042</id>
      <parentid>420938</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:26:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520042</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3154" sha1="cw1tnz31pqd8w3qsozivbruj76f7jtm" xml:space="preserve">==שְׁטָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שטר
|הגייה=shtar
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ט|ר}}
|דרך תצורה= {{משקל|קְטָל}}
|נטיות=ר' שְׁטָרוֹת
}}
# {{רובד|ת}} כתב [[התחיבות]] המחיב את ה[[חתום]] או החתומים עליו.
#:*{{צט/משנה|כָּל '''הַשְּׁטָרוֹת''' הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם, כְּשֵׁרִים, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים.|גיטין|א|ה}}
#:*{{צט/משנה|הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִקְנֵית בְּכֶסֶף, '''בִּשְׁטָר''', וּבְבִיאָה.|קידושין|א|א}}
#{{רובד|ת}} [[אגרת חוב]], התחיבות לשלם [[סכום]] כסף למוטב ב[[שטר]].
#:*{{צט/משנה|הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וִהַמּוֹסֵר '''שְׁטָרוֹתָיו''' לְבֵית דִּין, אֵינָן מְשַׁמְּטִין.|שביעית|י|ב}}
#:*{{צט/משנה|כּוֹתְבִין '''שְׁטָר''' לְלֹוֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַלְוֶה עִמּוֹ, וְאֵין כּוֹתְבִין לְמַלְוֶה, עַד שֶׁיְּהֵא לֹוֶה עִמּוֹ, וְהַלּוֶה נוֹתֵן שָׂכָר. |בבא בתרא|י|ג}}
#{{רובד|ח}} [[שטר כסף]], כסף נייר, פיסת [[ניר]] המשמשת ל[[תשלום]] ה[[ערך]] הכספי הרשום עליה. 
#:* על ה'''שטר''' של חמשים שקלים מצוירת דמותו של שמואל יוסף עגנון. 

===גיזרון===

* מאכדית שַׁטָּרֻ {{אכדית|3052|šaṭṭāru}} 'מסמך, דבר כתוב' (אולי דרך ארמית שְׁטָר באותו משמע)&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_שְׁטָר?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; מהפועל באכדית שַׁטָרֻ {{אכדית|986|šaṭāru}} 'כתב'. משם גם [[שוטר#שׁוֹטֵר|שׁוֹטֵר]] שמשמעו המקורי 'כותב\סופר, פקיד שכותב מסמכים רשמיים'.

=== צירופים ===
{{ע|3|
* [[מנין השטרות]]
* [[שטר אמנה|שטר אמונה]]&lt;!--בבא בתרא קנד ב--&gt;
* [[שטר חוב]]
* [[שטר חליפין]]
* [[שטר כסף]]
* [[שטר מטען]]
* [[שטר מכר]]
* [[שטר פגום]]&lt;!--בבא בתרא קעב א--&gt;
* [[שטר פסים]]&lt;!--בבא בתרא קנד ב--&gt;
}}
===תרגום===
* אנגלית:
{{מספור|1}} {{ת|אנגלית|bill|bond}} &lt;BR&gt;
{{מספור|2}} {{ת|אנגלית|bill|bond|promissory note|IOU}} &lt;BR&gt;
{{מספור|3}} {{ת|אנגלית|paper money|bill}}

===ראו גם===
*[[גט]]
*[[בנק]]
*[[המחאה]]
*[[צ'ק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שטר}}

{{שורש|שׁטר}}
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:בנקאות]]</text>
      <sha1>cw1tnz31pqd8w3qsozivbruj76f7jtm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16440</id>
    <revision>
      <id>520531</id>
      <parentid>489411</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:17:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520531</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6967" sha1="ryg3en3i7j264i8froqxtiizsj1fv67" xml:space="preserve">==מַפָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מפה
|הגייה=ma'''pa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|פ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}}
|נטיות=ר' מַפּוֹת, מפַּת־, ר' מַפּוֹת־
}}{{תמונה|Tablecloth 01.JPG|שולחן ועליו מפה}}
{{תמונה|Worldmap LandAndPolitical.jpg|מפת העולם.}}
#{{רובד|חזל}} [[חתיכה|חתיכת]] [[בד]], בפרט כזו המשמשת ל[[כסוי]] ה[[שולחן]].
#:*{{צט/משנה|בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְקַנֵּחַ יָדָיו '''בַּמַּפָּה''' וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַל הַכֶּסֶת.|ברכות|ח|ג}}
#:*{{צט/בבלי|רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא; אייתו תכא קמיה, פרס '''מפה''' וקידש|פסחים|ק|ב}} (כאן במשמעות יריעת בד לכסוי הלחם)
#:*{{הדגשה|וִיבֹרַךְ עַל '''מַפָּה''' נְקִיָּה לְלֹא פְרוּסַת חַלָּה, וַתַּחְבֹּשׁ שְׁבִיס-שַׁבָּת לְרֹאשָׁהּ|&quot;אימי, זכרונה לברכה&quot;, [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#{{רובד|ח}} [[תרשים]] ה[[תאר|מתאר]] את ה[[עולם]] הפיזי באופן [[מפשט|מופשט]].
#:* {{הדגשה|לפני תשע שנים הביאו ראשונה '''מפה''' של ארץ זרה ופרשו אותה על '''מפתה''' של ארץ-ישראל|&quot;פרכוסים אחרונים&quot;, [[w:אלתר דרויאנוב|אלתר דרויאנוב]], 1912}}
#:*{{צטשיר|המשכנו לפי '''המפה''' / לצעוד ארבעים קילומטר; / בצל תאנה ענפה / חיכה לנו בדואי זקן,  / חכם, ומסכן.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}4683|הטיול הגדול|נעמי שמר}}

===גיזרון===
* גיזרון המילה המקורית שנוי במחלוקת.&lt;ref&gt; 
[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=21595 &quot;פותחים שולחן&quot;, ירעם נתניהו, ספריית מט&quot;ח]
&lt;/ref&gt; יש הסוברים שמקור המילה העברית {{לועזית|לטינית}} ''mappa'' – [[מטפחת]]&lt;ref&gt;[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=mappa&amp;la=latin#lexicon מילון לטינית].&lt;/ref&gt; (ובהשאלה גם מפת העולם דרך הביטוי ''mappa mundi''); ואחרים סוברים שלהיפך.
*במשנה תיארה המילה יריעת בד כלשהי, למשל {{צט/רבה|סִימָנִין הָיוּ לְכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא '''מַפָּה''' וְצֶבַע עַל כָּל '''מַפָּה וּמַפָּה''' כַּצֶּבַע שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן;|במדבר|ב|ז}} כבר במשנה מופיעה המילה במשמעות &quot;בד לכיסוי השלחן&quot;, ואליעזר בן יהודה מציין זאת בתשובתו לקורא.&lt;ref&gt;
[https://benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html עיתון 'האור', כ&quot;ה טבת תרנ&quot;ג, 1893] משמעות 2 היא נאמנה למקור הלטיני אך גם [[תשמו&quot;ץ]].
&lt;/ref&gt;
*המקור הסופי כנראה&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_מַפָּה?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; המילה [[נפה#נָפָה א|נָפָה]], הכלי החקלאי הנפוץ עשוי יריעת בד לסינון\ניפוי קמח, מהשורש נ-ו-ף בעניין 'נענע, נפנף' שמתאר את פעולת ניפוי הקמח עם נפה.&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_מפה?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; משם מפה 'יריעת בד דומה לנָפָה' כמו מפת שולחן או יריעת בד דומה, כנראה&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; דרך צורה מְנָפָה ← מַפָּה (הטעמת ה'נ' ל'פּ' דגושה\מוכפלת).&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_מְנָפָה.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; קיום הצורה מְנָפָה כנראה מחזק את ההשערה שהמילה הלטינית ''mappa'' נובעת מהשורש השמי-פיניקית מפה\נפה, ולא ההפך.&lt;ref&gt;וזוהי ההשערה המקובלת:

A Comprehensive Etymological Dictionary Of The English Language By Ernest Klein, page 444

אך המשמע המודרני הנגזר 'מפת העולם' כן נובע משימוש ''mappa'' בביטוי הלטיני ''mappa mundi''.&lt;/ref&gt;
===צירופים===
* [[מפה גאולוגית]]
* [[מפה טופוגרפית]]
* [[מפת משקעים]]
* [[מפת שלחן|מפת שולחן]]

===נגזרות===
* [[מפית]]
* [[מפאות|מַפָּאוּת]]

===מילים נרדפות===
* [[יריעה]] (1)

===תרגום===
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|мапа}} (1);
* אנגלית: {{ת|אנגלית|map}} (2); {{ת|אנגלית|tablecloth}} (1)
*יידיש:  {{ת|יידיש|טישטעך}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|خريطة}} (2, תעתיק: חריטה); {{ת|ערבית|مِفْرَش}} (1, תעתיק: מִפְרַשׁ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|carte}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|карта}} (2); {{ת|רוסית|скатерть}} (1)

===ראו גם===
* [[אטלס]] (2)
* [[קו ארך|קו אורך]] (2)
* [[קו רחב|קו רוחב]] (2)
* [[קנה מדה|קנה מידה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מפה (פירושונים)|שם ויקיפדיה=מפה|ויקישיתוף=Category:Tablecloths|שם ויקישיתוף=מפות|ויקישיתוף 2=Atlas|שם ויקישיתוף 2=מפת העולם|ויקימסע=מפות}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלי בית]]
[[קטגוריה:טקסטיל]]
[[קטגוריה:קרטוגרפיה]]

== מִפָּה ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=מיפה
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|פ|ה}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|ח}} יצר [[מפה#מַפָּה|מפה]], או [[תרשים]]. [[מין#מִֵּין|מיין]], [[סוג#סִוֵּג|סיווג]], [[סרק#סַָרַק|סרק]] לפרוטרוט.
#:* הבוטנאי '''מיפה''' את כל הצמחים בשטח - הוא הכין דוח של רשימת המינים השונים ותפוצתם.
#:* ב-14 באפריל 2003 סיימו '''למפות''' 99% מהגנום האנושי. 

===גיזרון===
* הפועל נגזר משם העצם [[מפה#מַפָּה|מפה]] דלעיל.

===נגזרות===
* [[מפה#מֻפָּה|מופה]] (צורת הסביל)
*[[מפוי#מִפּוּי|מיפוי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|map}}
* ערבית: {{ת|ערבית|صَنَّفَ|رَسَمَ خَرائط}}

===ראו גם===
*[[אתר|אִתֵּר]]
*[[מקם|מִקֵּם]]
*[[נ&quot;צ]]

{{שורש|מפה}}</text>
      <sha1>ryg3en3i7j264i8froqxtiizsj1fv67</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזלת יד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16488</id>
    <revision>
      <id>519926</id>
      <parentid>516019</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:19:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519926</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4286" sha1="0tcqmjhqapc2pjw6tn1m4gmyu7tt2tn" xml:space="preserve">==אָזְלַת יָד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אוזלת יד 
|הגייה=oz'''lat''' '''yad'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|ז|ל}} {{שרש3|י|ד|ה}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' אָזְלוֹת־יָד}}
# חוסר-יכולת, העדר עשייה בעטיה לרוב נגרם [[אסון]]
#:* בגלל '''אזלת ידה''' של המדינה, אלפים מניצולי ה[[שואה]] חיים מתחת לקו העוני.
#:*{{הדגשה|אֲנִי  - לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי, וּכְבָר '''אָזְלַת יָד''' אַף-אֵין תִּקְוָה עוֹד|[https://benyehuda.org/bialik/bia061.html &quot;עַל הַשְּׁחִיטָה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}

===מקור===
* על פי הפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי '''אָזְלַת יָד''' וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב|דברים|לב|לו}}. אך יש לקרוא את המילה &quot;אָזְלַת&quot; בקמץ גדול (תנועת /a/) תחת האל&quot;ף, כלומר azlat ולא ozlat. זוהי צורת פועל משורש אז&quot;ל [[אזל]] בבניין קל, בסיומת הקדומה at- המציינת את נטיית העבר נסתרת (התי&quot;ו מתקיימת בנטיות כגון לְקָחַתְהוּ = &quot;לקחה אותו&quot;, וכן השווּ לערבית כַּתַבַּתְ המקבילה לכָתְבָה בעברית וכיו&quot;ב). צורה ארכאית זו מופיעה כאן במקום &quot;אָזְלָה&quot; הצפויה על פי חוקי הדקדוק (על דרך כָּתְבָה, שָׁמְרָה וכו'. צורה זו אינה נדירה במקרא. למשל, {{צט/תנ&quot;ך|הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ|תהלים|קיח|כג}}, {{צט/תנ&quot;ך|וְשָׁבַת לַנָּשִׂיא|יחזקאל|מו|יז}} ועוד). המילה[[יד#יָד|יד]] משמשת כאן בהוראה מטונימית של &quot;כוח&quot;, כלומר משמעות הצירוף &quot;אזלת יד&quot; בפסוק זה היא &quot;'''[[אזל|אָזַל]]''' (=הלך, נגמר) הכוח&quot;.
:בשל חריגותה של הצורה &quot;אזלת&quot;, הצירוף &quot;אזלת יד&quot; עבר בעברית החדשה ניתוח מחדש ([[w:מטא-אנליזה|מטא-אנליזה]]) על ידי הדוברים ונתפס כצירוף סמיכות שמני, והמילה &quot;אזלת&quot; נתפסה כצורת נסמך של '''אָזְלָה''' - שם עצם במשקל קָטְלָה. במשקל זה הקמץ הראשון הוא קטן (תנועת /o/). מכאן השינוי בהגיית הצירוף ובשימושו לעומת המקור.(𐤀.𐤊)
:בציטוט של ביאליק לעיל וכן ביצירות אחרות שלו (למשל &quot;[https://benyehuda.org/bialik/bia097.html רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם]&quot;, &quot;[https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh81.html על אחד העם V]&quot;) מופיע עדיין &quot;אזלת יד&quot; כפועל.

===תרגום===
* אנגלית: {{תרגום|אנגלית|helplessness}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|impotencia}}&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;, {{ת|ספרדית|imposibilidad}}&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;, {{ת|ספרדית|incapacidad}}&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;
* ערבית: {{ת|ערבית|العجز}}

===ראו גם===
* [[פשיטת יד]] ([[פושט יד]])
* [[מחדל]]

=== מידע נוסף ===
* בעקבות כללי הכתיב החדשים שהתקבלו באקדמיה ללשון העברית בשמונה במאי 2017, ניתן לכתוב בכתיב מלא &quot;אוזלת יד&quot;. עד אז צורת הכתיב התקנית היתה &quot;אזלת יד&quot;. (ראו מאמר אתר האקדמיה ללשון העברית:  &quot;[https://hebrew-academy.org.il/2015/10/13/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%96%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%90%d7%96%d7%9c%d7%aa-%d7%99%d7%93/ פרשת האזינו – אָזְלַת יָד&quot;])

===ראו גם===
* [[חסר אונים]]
* [[רשלנות]]
* [[בשת]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>0tcqmjhqapc2pjw6tn1m4gmyu7tt2tn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר בלום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16492</id>
    <revision>
      <id>520289</id>
      <parentid>428706</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:27:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520289</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2783" sha1="74tw3plkurqko5ugsweondo4swbytrl" xml:space="preserve">==אוֹצָר בָּלוּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אוצר בלום
|הגייה=o'''tsar''' ba'''lum'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=ר' אוֹצָרוֹת בְּלוּמִים}}
# אדם בעל ידיעות רבות.
#:* ה[[מורה]] החדש שנכנס ל[[כתה|כיתתנו]] הוא '''אוצר בלום'''.
# [[אוצר]] גדול מאוד המכיל סוגים רבים של חפצים או יצירות.
#:* על האי נתגלה '''אוצר בלום''' של עתיקות.
#:*  {{צטבי|כתבי מנדלי הם '''אוצר בלום''', מן &quot;כל-בו&quot; של כל השמן והסלת בלשון העברית.|https://benyehuda.org/bialik/article08.html|מנדלי ושלושת הכרכים|ח&quot;נ ביאליק}}

===גיזרון===
* {{צט/בבלי|ר' עֲקִיבָא - '''אוֹצָר בָּלוּם'''|גיטין|סז|א}}
מוזכר גם בפירוש במסכת בבא בתרא דף נח.

=== מילים נרדפות ===
* [[איש אשכולות]] (1)
* [[מטמון]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hoard}}

===מידע נוסף===
* יש הגורסים כי הביטוי המקורי הוא '''&quot;אוֹצָר בָּלוּס&quot;''', והגרסה '''&quot;אוֹצָר בָּלוּם&quot;''' נובעת משגיאת העתקה, בה הוחלפה האות ם' בס' (שתי הגרסאות הובאו בתוספות על גיטין סז א). משמעות המילה &quot;בָּלוּס&quot; היא ככל הנראה &quot;מְעֹרָב&quot;, כמו שמופיע בתלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה|שבת|עו|ב}}. ועפ&quot;ז יש שפירשו את הכתוב {{צט/בבלי|ר' עֲקִיבָא - אוֹצָר בָּלוּם|גיטין|סז|א}} כי ר' עקיבא הוא &quot;אוצר מעורבב&quot;. פירוש זה הוא ברוח הכתוב באבות דרבי נתן: {{צט|לר עקיבא קרא לו '''אוצר בלום'''. למה רבי עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ. מצא חטים - מניח בה, מצא שעורים - מניח בה, כוסמין - מניח בה, פולין - מניח בה, עדשים - מניח בה. כיון שנכנס לביתו מברר חטים בפני עצמן, שעורים בפני עצמן, כוסמין בפני עצמן, פולין בפני עצמן, עדשים בפני עצמן|אבות דרבי נתן יח}}. 

===ראו גם===
* [[בור סוד]]
* [[בלום]]

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:מלים שיתכן שהעתקתן השתבשה]]</text>
      <sha1>74tw3plkurqko5ugsweondo4swbytrl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אטר יד ימינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16507</id>
    <revision>
      <id>520487</id>
      <parentid>517276</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:59:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520487</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2718" sha1="e8mnu4wayr2x32f9llyo4y4sd2sdqlq" xml:space="preserve">==אִטֵּר יַד יְמִינוֹ==
# {{משלב|מליצה}} אדם שיד שמאל שלו היא היד החזקה (אדם שמאלי).
#:* {{הדגשה|במכתביו אליו מתאונן אביו באזניו כי מיום שהוא, משה איצי בנו, עזב את ביתו, כמו '''אטר יד ימינו''' הוא|&quot;[https://benyehuda.org/silberbusch/maase_beisha.html מעשה באישה אחת]&quot;, [[w:דוד ישעיהו זילברבוש|דוד ישעיהו זילברבוש]]}}

===מקור===
* מהתנ&quot;ך: {{צט/תנ&quot;ך|וַיּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְּמִינִי אִישׁ '''אִטֵּר יַד-יְמִינוֹ'''|שופטים|ג|טו}}

===פרשנים מפרשים===
*בפירוש רש&quot;י על שופטים ג' ט&quot;ו נכתב: {{צט|ובלשון עברי אטר אטום כמו &quot;אל תאטר עלי באר פיה&quot; (תהלים, סט, טז), אטום ביד ימינו שלא היה שולט בה|קטע:רש&quot;י על שופטים ג טו}} 
*ישנם המפרשים (כבתרגום השבעים) שהאיטר יכול להשתמש בשתי ידיו בשווה.
:במקרא, האיטרות אפיינה לוחמים רבים מבנימין, כמו בפסוקים {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא... מִכֹּל הָעָם הַזֶּה שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר אִטֵּר יַד יְמִינוֹ כָּל זֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא| שופטים|כ|טו|טז}}, או {{צט/תנ&quot;ך|נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן|דברי הימים א|יב|ב}}.
:בפרט, ישנם המפרשים שיכולת זו הייתה תוצאה של אימון מכוון. למשל בפירוש [[w:מקרא מפורש|מקרא מפורש]] על ספר שופטים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39965&amp;st=&amp;pgnum=19 נכתב]: ''&quot;איטר - אסור, חבוש; יד־ימינו - כלומר, שיד ימינו אסורה, כדי שיתרגל לשלוט גם בידו השמאלית. גיבורי בני בנימין היו מתאמנים להשתמש בנשק בשתי ידיהם והיו 'מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים'&quot;''.

===ראו גם===
* [[אטר|איטר]]
* [[שמאלי]]

{{שורש|אטר}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:בעלי מומים]]</text>
      <sha1>e8mnu4wayr2x32f9llyo4y4sd2sdqlq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איש לאהלו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16547</id>
    <revision>
      <id>520003</id>
      <parentid>281617</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:10:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520003</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1208" sha1="nb1gqobfhdgkjrqxugpofu9lpq7d8uc" xml:space="preserve">==אִישׁ לְאֹהֲלֹו==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=איש לאוהלו
|הגייה=ish leoha'''lo'''
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# כל אחד למקומו, ובהשאלה איש־איש לעיסוקיו.
#:* {{צטבי|הנערה נפרדה מאִמה ומאביה, ותלך לשבת בבית בעלה, והמחותנים יצאו איש איש לאהלו ולמלונו.|https://benyehuda.org/berdi/beseter.html|בְּסֵתֶר רָעַם|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
#:* {{עיתונות|בקובה קיימת קהילה יהודית קטנה. והיתה קהילה זו מתנוונת והולכת, '''איש לאוהלו''', איש לעסקו ולשעשועיו.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}AHR%2F1944%2F03%2F07&amp;id{{=}}Ar00200&amp;sk{{=}}6D50889A|על המשמר||7 במרץ 1944}}

===מקור===
* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּקָם כָּל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד לֵאמֹר לֹא נֵלֵךְ אִישׁ לְאָהֳלוֹ וְלֹא נָסוּר אִישׁ לְבֵיתוֹ.|שופטים|כ|ח}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>nb1gqobfhdgkjrqxugpofu9lpq7d8uc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16556</id>
    <revision>
      <id>520073</id>
      <parentid>484383</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:32:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520073</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1594" sha1="ise4l4jaurija6gsn7025dw7hoaot00" xml:space="preserve">==אַל תָּדִין (תָּדוּן) אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ==

# לא ראוי לשפוט אדם שלא עמד במבחן, אם השופט לא עמד במבחן דומה.
#:*&quot;...אבל '''אל תדין מעשיו של אדם ומחשבותיו עד שתגיע במחשבתך למקומו''' ולזמנו ולפרקו מפרקי שני חייו. כל פרק ופרק בחיי האדם הוא עולם מיוחד בפני עצמו במעשיו ומנהגיו ובדברים של טעם הַנָּאֶה ומגוּנה ושל דעת טוב ורע.  רוצה אתה לידע את נפש הילד? בוא והתכנס לעולמו של ילד, וראה עצמך מתילד, כאלו בימי ילדותך אתה - וזאת תורת החנוך והעמוד הימיני, שהפדגוגיא עומדת עליו... אלא זוהי כל הצרה, שהזקנים דנים ומחנכים את הקטנים לא על פי דרכם בעולם-הילדות, שהם בעצמם היו בו לשעבר בקטנותם, אלא לפי עולמם זה, של הדיינים והמחנכים עכשיו בזקנותם&quot; ([https://benyehuda.org/mos/sefer_habehemot.html &quot;ספר הבהמות&quot;] [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])

===מקור===
* {{צט|הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ.|משנה אבות ב ד}}
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>ise4l4jaurija6gsn7025dw7hoaot00</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פתח פה לשטן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16560</id>
    <revision>
      <id>519994</id>
      <parentid>364618</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:58:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519994</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2633" sha1="3ozi3lwlfc9jkztimysnw2yhxzsqaje" xml:space="preserve">==פָּתַח פֶּה לַשָּׂטָן==
# דבר בשליליות וחזה דבר רע.
#:* אני חושב שאקבל ציון נמוך ב[[מבחן]]. אבל אני לא רוצה '''לפתוח פה לשטן'''.
#:* {{צטבי|'''אל תפתח פה לשטן!''' הם חיים כלם בעירנו, כלם חיים וקיימים נאמנים ונחמדים! התחמוד לך לצון, או בחרת לך לשון ערומים?|https://benyehuda.org/cahanovsky/metro.html|מֶטְרִיפּוֹלֶיָן אוֹ שָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב|שמואל נחום כהנובסקי}}
# {{משלב|עממי}} (בקיצור [[פתח פה]]) דיבר גבוהה גבוהה על תקווה לעתיד. בתפיסה שזה עלול לגרום להשבתת התקווה ולמזל רע.
#:*  זה אתה '''פתחת פה''' וואלק אמרתי לך לא לדבר.

===מקור===
* {{צט/בבלי|אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו לשָּׂטָן|ברכות|יט|א }} התלמוד באופן מסורתי לא מנוקד ויש טוענים שצריך לנקד '''לְשָֹֹטָן''' ולא לַשָֹּטָן כלומר ל[[מכשול]] אמנם במדרש יש פתגם קרוב שבפירוש מתייחס ל[[פתחון פה]] של הדמות המיתולוגית [[שטן]] {{צט/רבה|כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן [[קטרג|לקטרג]] ולומר|ויקרא|כא|י}}
* {{מספור|2}} שילוב עממי בין המונח פתח פה לשטן לתפיסה של [[עין רעה]].
===ראו גם===
* [[השטין]]
* [[עין הרע]]
* [[פתח פה]]
* [[ברית כרותה לשפתים]]
===מובאות נוספות===
תנו רבנן, הנכנס לבית המרחץ אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתצילני מזה וכיוצא בו, ואל יארע בי דבר קלקלה ועון, ואם יארע בי דבר קלקלה ועון - תהא מיתתי כפרה לכל עונותי. אמר אביי: לא לימא אינש הכי, דלא לפתח פומיה לשטן; [''לא יאמר אדם כך שלא יפתח פיו לשטן''] דאמר ריש לקיש וכן תנא משמיה דרבי יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן. אמר רב יוסף: מאי קראה [''מהו הפסוק שמלמד כך?''] - דכתיב {{צט/תנ&quot;ך|כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו|ישעיהו|א|י}} מאי אהדר להו נביא? [''מה השיב להם הנביא''] - שמעו דבר ה' קציני סדם וגו'. 
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>3ozi3lwlfc9jkztimysnw2yhxzsqaje</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנשים אחים אנחנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16566</id>
    <revision>
      <id>520290</id>
      <parentid>489000</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:28:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2407" sha1="n2o9bf539vssq1loah19hf9h8l37bgh" xml:space="preserve">==אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אנשים אחים אנחנו
|הגייה=ana'''shim''' a'''khim''' a'''nakh'''nu
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=}}
# {{פירוש לקוי}} ידידים קרובים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי '''אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ'''.|בראשית|יג|ח}}
#:* {{צטבי|קבלתי את מכתבך וקראתי אותו בשמחה רבה. אם גם חרפת וגדפת אותי כאחד הריקים, כלומר: כמו שמחרף ומגדף אחד הריקים! ויען כי '''אנשים אחים אנחנו''', לכן אל נא תהי עוד מריבה בינינו|https://benyehuda.org/read/45613|מכתבים|אהרן דוד מרקסון}}
#:* {{צטבי|חיים באר ואני, '''אנשים אחים אנחנו''', שני ירושלמים וותיקים, מהשכונות שדתיים וחופשיים, חלוצים ופליטים, חרדים ואפיקורסים, אשכנזים ומזרחיים|https://benyehuda.org/read/46882|מפחד מלאך השכחה, שכנפיו הפרושות סוככות על הכול|רחל אליאור}}
#:* ידידי נקלע לצרה ולא ידע מה לעשות, אמרתי לו: הרי '''אנשים אחים אנחנו''' אני אעזור לך.

===גיזרון===
* מן המקרא. במקור אמר זאת אברהם ללוט (בן אחיו) אך הביטוי משמש גם בין ידידים קרובים שאין ביניהם קשרי משפחה.

===מידע נוסף===
* בתרגומים השונים של המקרא לאנגלית, הביטוי &quot;אנשים אחים&quot; מתורגמת ל-brothers (&quot;אחים&quot;), kinsmen (&quot;בעלי קרבת דם&quot;) ו-relatives (&quot;קרובי משפחה&quot;).{{כ}}&lt;ref&gt;[https://biblehub.com/genesis/13-8.htm בראשית יג ח באתר biblehub]&lt;/ref&gt;

===ראו גם===
* [[אח]]
* [[אחה|אִחָה]]
* [[אחוה|אַחְוָה]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>n2o9bf539vssq1loah19hf9h8l37bgh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסקפה נדרסת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16570</id>
    <revision>
      <id>520272</id>
      <parentid>381868</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:22:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520272</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1029" sha1="9dgh42ql1pqsqbcaup2isu6jzmzk1gw" xml:space="preserve">==אַסְקֻפָּה נִדְרֶסֶת==
# מי שהוא למרמס וללעג; אדם חלש אופי, שכולם פוגעים בו ומעליבים אותו.
#:* {{צטבי|בוודאי יוטב לאשתו-בעתיד מזה, גברים כאלה הנם '''אסקופה נדרסת''' תחת רגלי נשיהם, אבל איך שיהיה, והוא לא אדם, לא אדם...|https://benyehuda.org/brenner/min_hametsar.html|מן המיצר|י&quot;ח ברנר}}
#:* &quot;זוהי הדרך היחידה, אם אין אנו רוצים להיות '''אסקופה נדרסת''' לכל מדינה ומדינה.&quot; (&quot;דאר היום&quot;, 4 בפברואר 1935, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

===מקור===
* {{צט|רבי יהודה רבה אמר הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן|ערובין צח א}}

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|doormat}}

===ראו גם===
* [[אסקפה|אסקופה]]

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>9dgh42ql1pqsqbcaup2isu6jzmzk1gw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשת חיל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16581</id>
    <revision>
      <id>519876</id>
      <parentid>509092</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:03:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519876</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1741" sha1="ses989yhggyc9xs6mojvg6c4cyi9pad" xml:space="preserve">==אֵשֶׁת חַיִל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אשת חיל
|הגייה='''e'''shet '''kha'''yil
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=ר' נְשׁוֹת חַיִל
}}
{{תמונה|Cosplayer in Wonder Woman costume at Igromir 2016 (29756516910).jpg|ייצוג חי של אשת חיל ע&quot;פ [[W:DC קומיקס|עלילוני DC]].}}
# {{רובד|לשון המקרא}} כינוי לאישה בעלת [[מידה טובה|מידות טובות]], ה[[עשה חיל|עושה חיל]] ומצליחה בכל מעשיה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''אֵשֶׁת חַיִל''' מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.|משלי|לא|י}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי '''אֵשֶׁת חַיִל''' אָתְּ.|רות|ג|יא}}
#:* {{צטבי|והיא גם '''אשת-חיל''' היתה, לא ישבה כלואה בהיכלה כבנות-המזרח.|https://benyehuda.org/berdi/miymey_bait_II_maase.html|מימי בית שני|יוסף ברדיצ'בסקי}}

===גיזרון===
* מקור הביטוי במקרא. מן [[חיל#חַיִל|חַיִל]] במשמעות כשרון העשייה. 

===ראו גם===
* [[בן חיל]]
* [[איש חיל]]
* [[עושה חיל]]
* [[אשה כשרה]]
* [[אשת אמונים]]
* [[איש לפידות|אשת לפידות]]
* [[אשת חן]]

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>ses989yhggyc9xs6mojvg6c4cyi9pad</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>את אשר יאהב יוכיח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16585</id>
    <revision>
      <id>519757</id>
      <parentid>205843</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:13:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519757</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1236" sha1="iyr40zismzyhbgl4cqu3v3huzeccflg" xml:space="preserve">==אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יוֹכִיחַ==
#לעתים, אדם האוהב את זולתו מוכיח אותו כאשר הוא רואהו עושה דברים שלא כשורה. האדם האוהב את חברו ירצה שילך בדרך הישר.
#:*&quot;לא לחינם – מבאר לי ר' יוזיל – סובלים אנחנו עול גלות, לא לחינם באו עלינו המכות הכתובות ואשר לא כתובות... לוּ שׂם חלקנו כהם, היינו נהנים  גם אנחנו מתענוגי העולם הזה... '''אך את אשר יאהב – יוכיח''', למען תחשוק נפשו בתורה; אין יסורים באים אלא לחבב את התורה...&quot; ([https://benyehuda.org/perets/neshama.html &quot;מה היא נשמה&quot;], [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]])

===מקור===
* מהתנ&quot;ך: {{צט/תנ&quot;ך|כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן-יִרְצֶה|משלי|ג|יב}}

===ראו גם===
* [[יסורים של אהבה|ייסורים של אהבה]]
* [[נאמנים פצעי אוהב]]
* [[תוכחה]]

{{שורש|אהב}}

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>iyr40zismzyhbgl4cqu3v3huzeccflg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בא בצל קורתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16596</id>
    <revision>
      <id>520178</id>
      <parentid>439520</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:41:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520178</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1163" sha1="17bdjf2zyd06rybyba70bg08xdni6ml" xml:space="preserve">==בָּא בְּצֵל קוֹרָתוֹ==
# {{רובד|לשון המקרא}} התארח, לן בביתו של מישהו לתקופה קצרה.
#:* {{צטבי|גדולה וקדושה מאוד מצות הכנסת אורחים בעיני הערבי, כי '''יבוא''' אורח '''בצל קורתו''' והקריב לו בעל הבית את כל חמודותיו, וגם את לחמו יחשׂוך מפיו ונתנו להלך.|https://benyehuda.org/yellin/melitsat_yisrael.html|מליצת ישראל על אדמת ישמעאל|דוד ילין}}

===מקור===
* {{צט/תנ&quot;ך|לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אַל תַּעֲשׂוּ דָּבָר כִּי עַל כֵּן '''בָּאוּ בְּצַל קוֹרָתִי'''.|בראשית|יט|ח}}
==פרשנים מפרשים==
הרלב&quot;ג על הפסוק מקשר בין צל להצלה כי המתארח בצל קורת המארח גם ניצל מהבעיות שבחוץ.

===ראו גם===
* [[צל]]
* [[קורה]]
* [[נטה ללון]]

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>17bdjf2zyd06rybyba70bg08xdni6ml</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16637</id>
    <revision>
      <id>520542</id>
      <parentid>511381</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:19:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520542</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7502" sha1="te41a9ek9kq9muynyuj1ll5ksmmc1sq" xml:space="preserve">{{חסר|אִפֵּק}}

==אֹפֶק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אופק
|הגייה='''o'''fek
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|פ|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' אֳפָקִים; ר' אָפְקֵי־; כ' אָפְקוֹ
}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} קו [[מאזן#מְאֻזָּן|מאוזן]] דמיוני המחבר בין השמים לארץ או לים.
#:* {{הדגשה|&quot;נטינו מהמסילה הישרה ונלך אל מול פּני הרכסים אשר בקצה '''האופק''' הקורן.&quot;|&quot;[https://benyehuda.org/brenner/atzabim.html עצבים]&quot;, [[w:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]]}}
#:* {{הדגשה|&quot;האופק הוא גבול הראיה של האדם והוא המשיק מעינו של הצופה לכדור הארץ.&quot;|(הועדה להדרכה ימית שע&quot;י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא&quot;י, ימאות מעשית / נביגציה, 1945)}}
#:* ככל שנתרומם, כן יגדל וירחק '''האופק''' שנראה.
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; חוג ידיעותיו של אדם והשקפת עולמו.
#:* {{הדגשה|&quot;'''אופק''' מחשבתי ומחקרי אנו רואים, וגשמים – גשמי ברכה – אין&quot;|&quot;[https://benyehuda.org/berdi/bar-tuvia.html בר טוביה]&quot;, [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]]}}
#:* הקריאה בספרים מרחיבה את '''אופקיו''' של האדם.
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; סיכוי, אפשרות חדשה.
#:* {{הדגשה|&quot;...כי עולמות חדשים מתהווים, '''אופקים''' חדשים מתגלים, אפשרויות חדשות מתרקמות...&quot;|&quot;[https://benyehuda.org/brenner/al_haderex.html על הדרך]&quot;, [[w:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]]}}
#:* &quot;נפתחו לפניה '''אופקי''' זוהר חדשים&quot;.
#:* {{הדגשה|&quot;אחים, יד נושיטה, הימה נביט, / כי לנו שייך הוא רק זה העתיד, / לגשר נפסעה, אליו נעלה, / '''האופק''' אלינו, '''האופק''' קורא.&quot;|(המנון ביה&quot;ס לקציני ים עכו, מילים: גיורא בר, 1967)}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|أُفْق|אֻפְק}} במשמעות זו. מופיעה לראשונה בעברית, כנראה, בספרות המדעית של ימי הביניים. 
:המילה מופיעה בספר &quot;[[w::צורת הארץ|צורת הארץ]]&quot; ל[[w:אברהם בר חייא|אברהם בר חייא]] משנת 1132. למשל: &quot;...כי אחד מהקוטבים (=קטבים) יגבה על '''אופקם''' יותר מאחר, ואופקם חותך משוה היום חתוך בלתי שוה בלתי ישר&quot;. ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21775&amp;st=&amp;pgnum=7 פרוש יהונתן] עליו נכתב בהסבר לאחד האיורים: &quot;קו זה הוא אופן המפריש, הנקרא בלשון ערבי '''אופק'''&quot;.

===צירופים===
*[[אפק הארועים|אופק הארועים]]
*[[מעבר לאפק|מעבר לאופק]]
*[[צר אפק|צר אופק]]
*[[קו האפק|קו האופק]]
*[[רחב אפק|רחב אופק]]

===נגזרות===
* [[אפקי|אופקי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|horizon}}
* צ׳כית: {{ת|צ'כית|horizont}}

===קישורים חיצוניים===
* {{הזירה הלשונית - מילים|אופק|א-פ-ק}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אופק|ויקישיתוף=Category:Horizons|שם ויקישיתוף=אופק}}

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]

==אֲפֵק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=A'''fek'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|פ|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵל}}
|נטיות=
}}
# אתר ב[[שרון]], סמוך למקורות ה[[ירקון]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וינים (וְיָנוּם) וּבֵית-תַּפּוּחַ, '''וַאֲפֵקָה'''|יהושע|טו|נג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים '''אֲפֵקָה''' אֶל הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים, וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר|מלכים א|כ|ל}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מֶלֶךְ '''אֲפֵק'''  אֶחָד,  מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן  אֶחָד|יהושע|יב|יח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי דְבַר-שְׁמוּאֵל, לְכָל-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ '''בַאֲפֵק'''|שמואל א|ד|א}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם; וַיַּעַל '''אֲפֵקָה''', לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל|מלכים א|כ|כו}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר, פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה--וַיִּפְתָּח; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה, וַיּוֹר, וַיֹּאמֶר חֵץ-תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם '''בַּאֲפֵק''' עַד-כַּלֵּה|מלכים ב|יג|יז}} 

===גיזרון===
* אוגריתית אַפּק ảpq בהוראת מעיין, באר (ראו לקמן, πηγή) ,אפק מופיעה במקרא בצורת &quot;אפיק&quot;: שהיתה עיר כנענית בנחלת אשר, כשעד תקופת הברזל כונתה &quot;אפק-שרון&quot; .
* בתקופת בית שני -אצל יוסף בן מתת'''יהו''' מכונה &quot;מגדל אפק&quot;, &quot;אפק-פירגוֹס&quot;, Αφεκ-πύργος שאליו &quot;התלקטו היהודים בחיל גדול &quot;בעת ש&quot;גאלוס עלה להצות על אנטיפטרוס&quot; {{הערת שוליים|מלחמות היהודים ב', יט', א'}}. 
* בתקופה ההלנסטית שונתה לשם המשמר את משמעות השם המקורי פּיִגִי  πηγή בהוראת מעיין.

===הערה===
* עפי תרגומו של קאסוטו (עלילות בעל וענת) &quot;אפק&quot; הוא מקום נביעת הנהרות . מופיע בשפה אוגריתית בצורת: &quot;אפק תהמתם&quot; במשמעות &quot;המקום שבו נובעים מי תהום&quot;, ביטוי כנעני זה מצוי גם בלשון המקרא - {{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּרָאוּ '''אֲפִקֵי יָם''' יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל|ב|כב|טז}}.
* בתקופה הערבית שובש שמה היווני &quot;אנטיפטריס&quot; Ἀντιπατρίς, ל-אנטיפטרוס ל-אבו-פוטרוס.  לאחר התקופה הצלבנית חזרה לשם המזכיר את שמה המקורי פג'ה (כפר).
* מקורו של שם הכפר שלימים יקרא &quot;[[קבוץ]]-פיק&quot; מעלה על נס את שמה של העיר התנ&quot;כית-&quot;אפק&quot;, בנחלת שבט אשר.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Afek}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תל אפק (אנטיפטריס)}}

[[קטגוריה:לשון המקרא]]
[[קטגוריה:ישראל]]
===הערת שוליים===</text>
      <sha1>te41a9ek9kq9muynyuj1ll5ksmmc1sq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כנרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16727</id>
    <revision>
      <id>520086</id>
      <parentid>441578</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:37:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520086</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4068" sha1="ehsmewj3rd4w7bggdytkxg49stsuwku" xml:space="preserve">==כִּנֶּרֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= כינרת, אבל בדרך כלל נכתב בכתיב חסר (כנרת) גם בלי ניקוד
|הגייה=ki'''ne'''ret
|חלק דיבר= שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|נ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטֶּלֶת}}
|נטיות=
}}
{{נגן|קובץ=He-כִּנֶּרֶת.ogg|כתובית=הגיה}}
{{תמונה|Sea of Galilee.jpg|תצלום לווין של הכנרת}}
# [[ימה]] בצפון מדינת ישראל, ובה מים מתוקים הראויים לשתייה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם '''כִּנֶּרֶת''' קֵדְמָה|במדבר|לד|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד קְצֵה יָם '''כִּנֶּרֶת''' עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה|יהושע|יג|כז}}
#:*{{צטבי|מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה / וּבְתֹם / שֶׁל '''כִּנֶּרֶת''' שֶׁלִּי...  הוֹי, '''כִּנֶּרֶת''' שֶׁלִּי / הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?|rachel/Rac064.html|וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים|רחל המשוררת}}
#:*{{צטבי|שֶׁגָּלַשׁ לְמַטָּה וּבְמֵי '''כִּנֶּרֶת''' / וּבְמֵי '''כִּנֶּרֶת''' מְשַׁכְשֵׁךְ רַגְלָיו.|rachel/Rac051.html|שָׁם הָרֵי גוֹלָן|רחל המשוררת}}
# שם פרטי לנקבה

===גיזרון===
*# על שם פרי הכינר (השיזף התרבותי או ארטישוק), אותו היו מגדלים לחופי הכינרת:{{הפניה|2|אבשלום}}
*#:* {{הדגשה|&quot;[...] שהן מגדלות כינרים&quot;|([https://www.mechon-mamre.org/b/r/r2a01.htm ירושלמי, מגילה, פרק א, הלכה א])}}
*#:* {{צט/בבלי|כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה כינרת דמתיקי פירא כקלא דכינרי|מגילה|ו|א}}
*# (עממי) מקורו מהמילה כינור, כצורת האגם.
*# על שם העיר הקדומה &quot;כנרת&quot; שעמדה על תילה בצפון מערב הכנרת במקום שנקרא היום תל כנרות ובעבר תל עוריימה (בסמוך לאתר ספיר).{{הפניה|3|}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Kinneret|Sea of Galilee}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بحيرة طبريا}}

===ראו גם===
* [[אגם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ים כנרת|ויקישיתוף=Category:Sea of Galilee|שם ויקישיתוף=כנרת}}
* [https://hebrew-academy.org.il/2018/04/23/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%AA/ כינרת], אתר האקדמיה ללשון העברית.

===סימוכין===
# {{הערה|גינזבורג}} {{מקור/אינטרנט|כותרת=הכינרת וסביבותיה בספרות חכמי ישראל|יוצר=דב גינזבורג, המכון הגיאולוגי, ירושלים|כתובת=https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/ginsburg-1.htm|תאריך=9.2.2011|שם האתר=דעת}}
# {{הערה|אבשלום}} {{מקור/אינטרנט|כותרת=צמח הכינר, שעל שמו נקראת הכינרת|יוצר=אבשלום קור|שם האתר=icast|כתובת=http://pod.icast.co.il/Media/Index/Files/9cbd8dfe-eb66-44fd-b832-6fa310aa5412.icast.mp3|תאריך=30.1.2011}}
# {{הערה|פרופ' משה גופן, יצחקי גל}} {{מקור/אינטרנט|כותרת=מקור השם כינרת|יוצר=פרופ' משה גופן, יצחקי גל|כתובת=http://www.kineret.org.il/he/%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%AA/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%AA/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%AA/|שם האתר=רשות הכינרת}}
{{חבלי ארץ ישראל}}
{{שורש|כנר}}
[[קטגוריה:מקווי מים]]
[[קטגוריה:שמות]]
===הערות שוליים===</text>
      <sha1>ehsmewj3rd4w7bggdytkxg49stsuwku</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16737</id>
    <revision>
      <id>519908</id>
      <parentid>518957</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:15:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519908</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4121" sha1="ghuy7hf89ap8bgq7cciira3ah2in0hd" xml:space="preserve">==קְטֹרֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קטורת
|הגייה= k'''to'''ret
|חלק דיבר= שם־עצם
|מין= נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ט|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Incense in India.jpg|קטורת}}
# [[מקל]] [[בעירה]] המפיץ [[עשן]] [[ריחני]]; [[תערובת]] [[בשם|בשמים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָתַן אֶת־'''הַקְּטֹרֶת''' עַל־הָאֵשׁ, לִפְנֵי יהוה; וְכִסָּה עֲנַן '''הַקְּטֹרֶת''' אֶת־הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל־הָעֵדוּת, וְלֹא יָמוּת.|ויקרא|טז|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת־שָׁוְא, '''קְטֹרֶת''' תּוֹעֵבָה הִיא לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא־אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה.|ישעיהו|א|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיָשַׁבְתְּ עַל־מִטָּה כְבוּדָּה, וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיהָ; '''וּקְטָרְתִּי''' וְשַׁמְנִי שַׂמְתְּ עָלֶיהָ.|יחזקאל|כג|מא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי '''קְטֹרֶת''' לְפָנֶיךָ; מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת-עָרֶב.|תהלים|קמא|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שֶׁמֶן '''וּקְטֹרֶת''' יְשַׂמַּח־לֵב; וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת־נָפֶשׁ.|משלי|כז|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|גַּם סָגְרוּ דַּלְתוֹת הָאוּלָם, וַיְכַבּוּ אֶת־הַנֵּרוֹת; '''וּקְטֹרֶת''' לֹא הִקְטִירוּ, וְעֹלָה לֹא־הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.|דברי הימים ב|כט|ז}}


===גזרון===
* מקראי. מקביל לפיניקית 𐤒𐤈𐤓𐤕 (קטרת) 'קטורת'&lt;ref&gt;Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 426&lt;/ref&gt;, אוגריתית qṭr 'עשן'&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 709&lt;/ref&gt;, אכדית {{אכדית|1442|qutru}} 'עשן', ארמית '''ק'''טורת&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=q%2Bwrh%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; אך גם '''ע'''טר 'עשן, קטורת'&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%28%2Br%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt;, לשון קדם-שמית &quot;עַטַר&quot; [https://journals.pan.pl/Content/85558/mainfile.pdf?handler=pdf ˁaṭar] 'קטורת'.
* בפאפירוס האריס המתוארך לימי רעמסס-III מופיעה במצרית קדומה- &quot;קטַרתִ&quot; qatartȧ{{הערת שוליים|1=&quot;An Egyptian Hieroglyphic Dictionary&quot; מאת: ארנסט ווליס, עמ' 765}} כנראה שאילה מהמילה השמית קטורת&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_קְטֹֽרֶת.1?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt;.
* אכדית: [https://books.google.co.il/books?id=kE8MAlkRlGUC&amp;pg=PA20&amp;lpg=PA20&amp;dq=%E1%B8%B3u-ta-ru+akkadian&amp;source=bl&amp;ots=WmfQR1ANRp&amp;sig=ACfU3U2YbCnLm7QgJYi94avxFv5i9ycPQg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;ved=2ahUKEwiQy4zRu-fnAhUElFwKHfqHBgoQ6AEwAHoECAoQAQ#v=onepage&amp;q=%E1%B8%B3u-ta-ru%20akkadian&amp;f=false]   קו-טרו  ; ḳu-ta-ru .

===צירופים===
* [[קטורת הסמים]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|incenso}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|incense}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Räucherwerk}}
*יוונית: {{ת|יוונית|θυμίαμα}} (תעתיק: thymíama)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|incienso|sahumerio}}
*ערבית: {{ת|ערבית|بخور}} (תעתיק: בַח'וּר)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|encens}}
*רוסית: {{ת|רוסית|фимиам}} (תעתיק: fimiám)
}}

===ראו גם===
*[[מוגמר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קטורת|ויקישיתוף=Category:Incense|שם ויקישיתוף=קטורת}}
[[קטגוריה:תשמישי קדושה]]

===סמוכין===</text>
      <sha1>ghuy7hf89ap8bgq7cciira3ah2in0hd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסכין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16807</id>
    <revision>
      <id>520200</id>
      <parentid>512302</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:47:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2571" sha1="lt88qa7b6zugvorz6noqp4q0y19yriy" xml:space="preserve">==הִסְכִּין==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= הסכין
|שורש וגזרה= {{שרש|סכן ב|ס־כ־ן &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}, גזרת השלמים
|בניין= הפעיל}}
# התרגל אל דבר מה, נעשה מקובל או מוסכם עליו, נעשה לו כמנהג.
#:* לאחר צעידה של שעות אחדות התחוור לי כי לא אגיע אל מקום ישוב בטרם תיפול חשכה, ואט־אט '''הסכנתי''' עם הרעיון שאת הלילה הזה איאלץ לעשות תחת כיפת השמים זרועת הכוכבים. 
#:* &quot;רק מלמדנו לבדו, שהובא מן העירה, לא יכול בשום פנים '''להסכין''' עמו, כמו שלא '''הסכין''' גם עם הכלב הקשור בחצרנו לשלשלת. שניהם היו עליו תמיד כחדשים והטילו עליו אימה יתרה&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/hazozra.html &quot;החצוצרה נתיבשה&quot;,] [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל-בִּלְעָם: הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר-רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד-הַיּוֹם הַזֶּה, הַ'''הַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי''' לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה? וַיֹּאמֶר, לֹא|במדבר|כב|ל}}

===גיזרון===
* ממקור מערב-שמי בהגיית: סַכּנֻ (sakānu) בהוראת לדאוג ל-, לספק ל- {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago ;1984 &quot;sakānu&quot; , page - 69}}, השוו: [[סכן]].

===מילים נרדפות===
* [[התרגל]]
===מובאות נוספות===
*{{צט/תנ&quot;ך|אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי '''הִסְכַּנְתָּה'''|תהלים|קלט|ג}} ביאור: לימדת והרגלת אותי בדרכי.
*{{צט/תנ&quot;ך|'''הַסְכֶּן''' נָא עִמּוֹ וּשְׁלָם בָּהֶם תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה|איוב|כב|כא}} ביאור: למד את דרכיו (של ה') והתרגל אליו והשלם עמו, וחיה אתו בשלום.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|accustom}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|habituarse|habituar|acostumbrarse|acostumbrar}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|s'accoutumer}}

===ראו גם===
* [[הסכים]]
* [[סוכן]]
{{שורש|סכן ב}}

===סימוכין===
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>lt88qa7b6zugvorz6noqp4q0y19yriy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16845</id>
    <revision>
      <id>520153</id>
      <parentid>516654</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:28:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520153</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4456" sha1="20s6fjf1pu03un6fq0z49g5rw96jc5i" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=דש, פועל ושם־עצם
|אחר=ראשי התיבות ד&quot;ש
|ראו=[[ד&quot;ש]]}}

==דָּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=דוש
|שורש וגזרה={{שרש3|ד|ו|שׁ}}, נחי ע&quot;ו 
|בניין=קל
|נטיות=}}
# דרך, בעִקר באופן שמשפיע על הנדרך; רמס, &lt;small&gt;גם בהשאלה:&lt;/small&gt; כבש, דכא.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה '''תְדוּשֶׁהָ'''|איוב|לט|טו}}
# הפריד את גרעיני התבואה מן השיבולים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאָרְנָן '''דָּשׁ''' חִטִּים|דברי הימים א|כא|כ}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא תַחְסֹם שׁוֹר '''בְּדִישׁוֹ'''|דברים|כה|ד}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; עסק במשהו שוב ושוב ללא שינוי.
#:* בענין זה כבר '''דשנו''' רבות. 
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt;{{משלב|ארמית}} התרגל; פעל מתוך הרגל.
#:*{{צט/בבלי|עד תלתין יומין עבד הכי, מכאן ואילך כיון '''דדש דש'''|גיטין|נו|ב}}
#:*{{צט/בבלי|מהו דתימא '''דוושיה''' נקיט ואזיל, קמ&quot;ל|בבא קמא|קטז|ב}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; הניע גופו בתנועה האופינית בזמן יחסי מין.
#:* {{צט/רבה|וידע אונן – היה '''דש''' מפנים וזורה מבחוץ|בראשית|פה|ה}}

=== צירופים ===
* [[דש בעקב]]
* [[דש מבפנים וזורה מבחוץ]]

===נגזרות===
*[[נדוש]]
*[[דשדש]]
===מילים נרדפות===
*[[דושש]]&lt;!---לשון משנה נדיר ---&gt;
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tread}}‏ (1), {{ת|אנגלית|tremple}}‏ (1), {{ת|אנגלית|thresh}}‏ (2), {{ת|אנגלית|flail}}‏ (2, 4), {{ת|אנגלית|flog}}‏ (4) 

===ראו גם===
*[[דיש]]
*[[דשוש]]&lt;!---לשון משנה נדיר ---&gt;
*[[דף|דָּךְ]]
*[[דק]], [[הדק|הֵדֵק]]

*[[דשש]](נדיר בלשון חז&quot;ל}}
{{אבות מלאכה}}
{{שורש|דושׁ}}
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]

==דַּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דש
|הגייה=dash
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' דַּשִּׁים; דַּשׁ־, ר' דַּשֵּׁי־
}}{{תמונה|Man's Tailcoat LACMA M.2007.211.958 (4 of 8).jpg|דש המעיל.}}
# {{רובד|ח}} קפל הבד שסביב פתח הבגד.
#:* &quot;עט אליו הזקן, תפסו ב'''דש''' מעילו החורפי העבה וסחבו אל הקיר &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; ההוא יישר את '''דשי''' המעיל שנתקמטו&quot; (&quot;בן־דמעות&quot; [https://daat.ac.il/daat///kitveyet/mabua/sipurim/ben-dmaot-2.htm (1)][https://daat.ac.il/daat///kitveyet/mabua/sipurim/ben-dmaot1-2.htm (2)], [[w:שרגא קדרי|שרגא קדרי]])
#:*{{צטשיר|יַלְדָּה אַחַת קְטַנָּה / וּבְיָדָהּ זֵרִים, / לָעִיר הַלְּבָנָה / תֵּצֵא אָז בְּשִׁירִים, / וּלְחַיָּל נִרְגָּש / תָּשִׂים סַבְיוֹן '''בַּדַּשׁ''', / וְהַשָּׁמַיִם כֹּה בְּהִירִים.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}582&amp;wrkid{{=}}2657|פְּרָחִים בַּקָּנֶה|דודו ברק}}

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} על פי לשון חז&quot;ל - {{לועזית|ארמית}}{{צט/בבלי|מפתח חלוקה - פשיטא! לא צריכא דאית לה תרי '''דשי'''|שבת|קיב|א}}. שפת הפתח; ולפי רש&quot;י (לדוגמה שלעיל) 'דש' בהוראת 'לשון' - היינו אותן לשונות והויין זו למעלה וזו למטה, זו לימין וזו לשמאל. בארמית דַּשׁ הוא גם [[מפתן]] הדלת (עיברא דדשא).

===צירופים===
* [[דש המעיל]]

===מילים נרדפות===
*[[אמרה|אִמְרָה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lapel}}, {{ת|אנגלית|flap}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Lapels}}

[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
[[קטגוריה:אופנה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>20s6fjf1pu03un6fq0z49g5rw96jc5i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חמץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16850</id>
    <revision>
      <id>520445</id>
      <parentid>514706</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:38:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520445</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8999" sha1="gxg7dfy3m3341lxi2zo8yq65j5ea9eb" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר= פועל '''חָמַץ''' במקרא|ראו=[[חמס|חָמַס]]}}
{{חסר|חִמֵּץ}}
==חָמֵץ {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חמץ
|שורש וגזרה=[[חמץ (שורש)|ח־מ־ץ]], שלמים
|בניין=קל}}
# {{מקרא}} תפח ותסס (הנושא הוא בצק):
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת־בְּצֵקוֹ טֶרֶם '''יֶחְמָץ''' מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל־שִׁכְמָם|שמות|יב|לד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא '''חָמֵץ''', כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם|שמות|יב|לט}}
#:* בצק שמשאירים אותו בחוץ במשך זמן רב עלול '''לחמוץ'''. כדי שהבצק לא '''יחמץ''' יש לאפות אותו לאחר לישה של 18 דקות לכל היותר.

===גזרון===
* במצרית עתיקה ח'מִיץ פירוש : &quot;[[מלח]] (&quot;salt&quot;) המובא מן הארצות הצפוניות&quot;{{הערת שוליים|1=&quot;E. A. Wallis Budge; &quot;An Egyptian hieroglyphic dictionary }}.
* מן הלשונות הדרום-ערביות (געז) נ '''חַבַּ''' זַ,לחם  (خ ب ز)‎  +  חבּ '''ץ'''(خ ب ص) ,בארמית תלמודית משמש [[חבץ]]  [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AE%D8%A8%D9%8A%D8%B5#Arabic خبيص] בהוראת מאכל שנוצר כתוצאה מתהליך של תסיסה מחמצת,ראו גם ב[https://books.google.co.il/books?id=czRmAAAAcAAJ&amp;pg=PT85&amp;lpg=PT85&amp;dq=%D7%97%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A7&amp;source=bl&amp;ots=zXOq5_-_ZE&amp;sig=ACfU3U2CGoBS5dS-cs2IVYP03USGmiw9Sw&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;ved=2ahUKEwiAt82977LpAhVKnaQKHTquCBwQ6AEwEnoECAkQAQ#v=onepage&amp;q=%D7%97%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94%20%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A7&amp;f=false &quot;שולחן ערוך - צור חיים&quot;] משנת 1775, &quot;חביצה דהיינו פירורי לחם שנדבקים יחד על ידי מרק&quot;.

===הערה===
* בלשון המקרא הפועל מופיע בבניין קל - חָמֵץ. בעברית החדשה מקובל להשתמש בפועל בבניין הפעיל -  [[החמיץ]].  בקרב יהדות תאפיללת במרוקו, הצירוף &quot;בדיקת - חמץ&quot; שימש בהוראת &quot;[[כליון]] מוחלט&quot;.
* התורה אסרה על הבאת קורבן חמץ משום עבודה זרה, למרות איסור זה מתברר כי במזבחות עגלי שומרון נעשו דברים מעין אלה למורת רוח הנביא עמוס המאשים: {{צט/תנ&quot;ך|וְקַטֵּר מֵ'''חָמֵץ''' תּוֹדָה|עמוס|ד|ה}}

===מילים נרדפות===
* [[תסס]], [[תפח]].

===ראו גם===
* [[החמיץ]]
* [[התחמץ]]
* [[נחמץ]]

{{שורש|חמץ}}

==חָמֵץ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חמץ
|הגייה=kha'''metz'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=[[חמץ (שורש)|ח־מ־ץ]]
|דרך תצורה=בינוני של הפועל [[חמץ#חָמֵץ א|חָמֵץ]]
|נטיות=ר' חֲמֵצִים; חֲמֵץ־, ר' חַמְצֵי־
}}
# בצק שחמץ (תסס ותפח), או לחם שנאפה מבצק כזה.
#: {{צט|מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ '''חָמֵץ''' וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ|שמות יג ז}}
#: {{צט|עַל־חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל־זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו|ויקרא ז יג}}

===צירופים===
* [[בעור חמץ|ביעור חמץ]]
* [[לחם חמץ]]

===ניגודים===
* [[מצה]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|leavened}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|levadura|leudado}}

===ראו גם===
* [[שאור]]

{{שורש|חמץ}}

[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:מאכלים]]

==חֹמֶץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חומץ
|הגייה='''kho'''mets
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|חמץ|ח־מ־ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=}}
{{תמונה|Essig-1.jpg|בקבוקי חומץ}}
# [[נוזל]] מימי [[חמוץ]] המשמש בעיקר ב[[בישול]] וב[[תיבול]] מאכלים; לעתים קרובות בעל [[ניכוחיות]] גבוהה, הנוצר מתהליכי [[חמצן#חִמְצֵן|חמצון]] של משקאות [[אלכוהול|אלכוהוליים]], במיוחד מן ה[[יין]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר '''חֹמֶץ''' יַיִן '''וְחֹמֶץ''' שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה...|במדבר|ו|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ; וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי '''חֹמֶץ'''.|תהלים|סט|כב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''כַּחֹמֶץ''' לַשִּׁנַּיִם, וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם; כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.|משלי|י|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן־הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ '''בַּחֹמֶץ'''...|רות|ב|יד}}
#:*{{צט/משנה|וּבִיהוּדָה, הָאוֹג, '''וְהַחֹמֶץ''' שֶׁבִּיהוּדָה, וְהַכֻּסְבָּר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִשֶּׁל דּוּפְרָה.|דמאי|א|א}}
#:*{{צט/משנה|דְּבַשׁ תְּמָרִים וְיֵין תַּפּוּחִים '''וְחֹמֶץ''' סִתְוָנִיּוֹת וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ.|תרומות|יא|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ '''חֹמֶץ''' וָצִיר.|שבת|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, מֻתָּר, כְּגוֹן '''חֹמֶץ''' שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי גְרִיסִין.|עבודה זרה|ה|ב}}

===גזרון===
*{{קצרמר/גזרון}}

===צירופים===
* [[חמץ סינתטי|חומץ סינתטי]]
* [[חמץ בן יין|חומץ בן יין]]
* [[חמץ בלסמי|חומץ בלסמי]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|aceto}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|cuka}}
*אירית: {{ת|אירית|fínéagar}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|vinegar}}
*ארמית: [[חלא]]&lt;!--מופיע בבבא בתרא עד ב--&gt;
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Essig}}
*הודית: {{ת|הינדית|सिरका}} (תעתיק: sirkā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|azijn}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|ecet}}
*טורקית: {{ת|טורקית|sirke}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ξύδι}} (תעתיק: xýdi)
*יידיש: {{ת|יידיש|עסיק}}
*יפנית: {{ת|יפנית|酢}} (תעתיק: su)
*מלאית: {{ת|מלאית|cuka}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|eddik}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|vinagre}}
*ערבית: {{ת|ערבית|خل}} (תעתיק: חַ'לּ)
*פולנית: {{ת|פולנית|ocet}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سرکه}} (תעתיק: סרכה)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|vinaigre}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|식초}} (תעתיק: sikcho)
*רומנית: {{ת|רומנית|oțet}}
*רוסית: {{ת|רוסית|у́ксус}} (תעתיק: úksus)
*שוודית: {{ת|שוודית|vinäger|ättika}}
}}

===מידע נוסף===
*יש הסוברים{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/xomc.html|כותרת=החומוס הוא שלנו|יוצר=מאיר שלו|שם האתר=אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ&quot;ךְ|תאריך=י&quot;ז טבת תשס&quot;א}}}} שפירוש המילה חומץ בספר רות (ובעקבותיו, בכמה משניות) הוא [[חומוס]].

===ראו גם===
* [[חמצה אצטית|חומצה אצטית]]
* [[חמצה טרטרית|חומצה טרטרית]]
* [[חמצת לימון|חומצת לימון]]
* [[סיפתקא]]&lt;!--חומץ חזק - בבא בתרא צו א--&gt;
* [[תסיסה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חומץ|ויקישיתוף=Category:Vinegar|שם ויקישיתוף=חומץ}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|חמץ}}

[[קטגוריה:מאכלים]]</text>
      <sha1>gxg7dfy3m3341lxi2zo8yq65j5ea9eb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בצק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16899</id>
    <revision>
      <id>520061</id>
      <parentid>518900</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:28:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520061</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4610" sha1="bz61oxrbjcbbgql6xxfngbf4jiuhg05" xml:space="preserve">==בָּצֵק {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בצק
|הגייה=ba'''tsek'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|צ|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות= ר' בְּצֵקִים
}}{{תמונה|13-crust flattened.jpg|בצק}}
# [[עסה#עִסָּה|עיסה]] שנוצרת מ[[לישה]] של [[קמח]] ו[[מים]] ומשמשת להכנת דברי [[מאפה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יֹּאפוּ אֶת־'''הַבָּצֵק''' אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ; כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ – וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם.|שמות|יב|לט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתֵּלֶךְ תָּמָר בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ, וְהוּא שֹׁכֵב; וַתִּקַּח אֶת־'''הַבָּצֵק''' וַתָּלָשׁ וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו, וַתְּבַשֵּׁל אֶת־הַלְּבִבוֹת.|שמואל ב|יג|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַנּוּר, בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה; יִשְׁבּוֹת מֵעִיר, מִלּוּשׁ '''בָּצֵק''' עַד־חֻמְצָתוֹ.|הושע|ז|ד}}
#:*{{צט/משנה|אֵין מַקִּיפִין לֹא בִדְבֵלָה שְׁמֵנָה, וְלֹא '''בְבָצֵק''' שֶׁנִּלּוֹשׁ בְּמֵי פֵּרוֹת, שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְסוּל.|כלים|י|ב}}
#:*{{צטזמר|חַנָּה'לֶה אוֹפָה קְטַנָּה / יֵשׁ לָהּ קֶמַח, מַיִם / כָּל הַיּוֹם הִיא לָשָׁה, לָשָׁה / '''בָּצֵק''' בַּיָּדַיִם.|song.asp?id{{=}}2870|חַנָּהלֶ'ה אוֹפָה קְטַנָּה|לא ידוע|ללא}}

===גיזרון===
* מן ב-צ-ק, בָּצַק = תַּפַח, הִתְנַפֵּחַ בלשון המקרא.

===צירופים===
* [[בצק שמרים]]
* [[בצק פריך]]
* [[בצק עלים]]
* [[בצק צרפתי]]
* [[בצק סכר|בצק סוכר]]  
* [[בצק רבוך]]
* [[בצק חרש]]&lt;!---משנה פסחים---&gt;

===נגזרות===
* [[בצקי]]
* [[בצקיות]]

===מילים נרדפות===
*[[עסה#עִסָּה|עיסה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dough}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عَجين}} 

===ראו גם===
* [[מלוש]]
* [[מערוך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בצק|ויקישיתוף=Category:Dough|שם ויקישיתוף=בצק|ויקיספר=קטגוריה:בצק|שם ויקיספר=בצק}}

[[קטגוריה:מגדנאות]]

==בָּצֵק {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בצק
|הגייה=ba'''tsek'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|צ|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=נ' בְּצֵקָה, ר' בְּצֵקִים
}}
{{תמונה|Deep Vein Thrombosis of the leg. .jpg|רגל בצקה}}
# [[תפוח#תָּפוּחַ|תפוח]], שהתנפח.
#:* {{צטבי|כִּי חַד הַכְּאֵב מְאֹד –– כְּפִי הַמַּאֲכֶלֶת! וְגַם אַפּוֹ '''בָצֵק''' וַיֶּאְדַּם כְּרִמוֹן.|https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlomo_hamelex_vehadvora.html|שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך וְהַדְּבוֹרָה|ח&quot;נ ביאליק}}

===גיזרון===
* מן הפועל בָּצַק המופיע במקרא במשמעות של תפח, התנפח.

===נגזרות===
* [[בצקת]]

===מילים נרדפות===
* [[צבה#צָבֶה|צבה]]
* [[נפוח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|swollen}}
* ערבית: {{ת|ערבית|منتفخ}}
 
{{-}}
==בָּצַק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=בצק
|שורש וגזרה={{שרש3|ב|צ|ק}}, גזרת השלמים
|בניין=קל
}}
# תפח, התנפח.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאַרְבָּעִים שָׁנָה כִּלְכַּלְתָּם בַּמִּדְבָּר, לֹא חָסֵרוּ; שַׂלְמֹתֵיהֶם לֹא בָלוּ, וְרַגְלֵיהֶם לֹא '''בָצֵקוּ'''.|נחמיה|ט|כא}} 

===גיזרון===
* מקור הפועל במקרא.

===מילים נרדפות===
* [[צָבָה#צבה|צבה]]

===ניגודים===
* [[התכווץ]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|swell}}
* ערבית: {{ת|ערבית|انتفخ}}

{{שורש|בצק}}</text>
      <sha1>bz61oxrbjcbbgql6xxfngbf4jiuhg05</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארטיק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17044</id>
    <revision>
      <id>520036</id>
      <parentid>475777</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:25:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520036</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2321" sha1="g9smy41ltb4b12urr6em2rqo573gpp7" xml:space="preserve">==אַרְטִיק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ארטיק
|הגייה='''ar'''tik
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אַרְטִיקִים
}}{{תמונה|Magnum (Ice cream).jpg|ארטיק של חברת [[W:מגנום (גלידה)|מגנום]].}}
# [[מאכל]] של [[גלידה]] על [[מקל]].
#:* {{צטשיר|אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה / '''וארטיק''' וסוכריות ותות גינה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}342&amp;wrkid{{=}}389|אני אוהב שוקולד|יהונתן גפן}}
#:*{{צטשיר|אחרי שעה / הכל הפך / לנחלת הרוב, / '''ארטיקים''' / מתלקקים / ומטקות על החוף.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}223&amp;wrkid{{=}}3679|לכבוד הקיץ|דני סנדרסון}}
#:*{{צטשיר|אם ביום חמסין אתה עם '''ארטיק''' / מה פתאום רטוב, יורדים גשמים / זה אני מתיז עם דלי מפלסטיק / תתנהג יפה כי מצלמים|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}162&amp;wrkid{{=}}4038|ישראלים מצחיקים|אריאל זילבר}}

===גיזרון===
* '''ארטיק''' הוא שם גנרי, אשר נובע ממותג שלגונים ידוע בישראל של תקופת קום המדינה. כנראה שיבוש של המילה {{לועזית|צרפתית}} arctic ([[ארקטי]]) – [[צפוני]].{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=אילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2370456|כותרת=המסע המוזר של המלה &quot;ארטיק&quot;|שם האתר=הארץ|תאריך=12/7/2014}}}}

===צירופים===
*[[ארטיק קרח]]
*[[מקל ארטיק]]

===מילים נרדפות===
*[[שלגון]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|ice cream bar}}

===ראו גם===
* [[קרטיב]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ארטיק|ויקישיתוף=Category:Ice cream bars|שם ויקישיתוף=ארטיקים}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מאכלים]][[קטגוריה:שמות מותגים שהפכו לגנריים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הצרפתית]]</text>
      <sha1>g9smy41ltb4b12urr6em2rqo573gpp7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שחוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17050</id>
    <revision>
      <id>519710</id>
      <parentid>494094</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:52:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9473" sha1="oqa2v0nq5kwxm8lo5txmiopxg9w7ugd" xml:space="preserve">==שְׂחוֹק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שחוק
|הגייה=skhok
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ח|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוֹל}}
|נטיות=ר' שְׂחוֹקִים; שְׂחוֹק־, ר' שְׂחוֹקֵי־
}}
# הבעת פנים המבטאת הנאה, שעשוע ושמחה. מבוטא בחיוכים וצחוק קולני.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אָז יִמָּלֵא '''שְׂחוֹק''' פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה; אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.|תהלים|קכו|ב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''שְׂחֹק''' לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה, קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ, '''שְׂחוֹק''' צַדִּיק תָּמִים.|איוב|יב|ד}}
#:*{{צטבי|פניה היו מצומקים ומקומטים ועיניה החומות־בהירות כמועבות, אך ב'''שחוק'''־שפתיה הקל ובמבטה השוקט נכרו טוב־לב ונדיבות רבה.|bershadsky/bodeda.html|בודדה־עזובה|ישעיהו ברשדסקי}}
# צחוק, שמחה על דבר מה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|טוֹב כַּעַס '''מִשְּׂחוֹק'''; כִּי בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב.|קהלת|ז|ג}}
# לעג, זלזול במישהו או במשהו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְעַל־הַגָּג כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וְאִשָּׁה הָרֹאִים '''בִּשְׂחוֹק''' שִׁמְשׁוֹן|שופטים|טז|כז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|פִּתִּיתַנִי יְהוָה וָאֶפָּת חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל הָיִיתִי '''לִשְׂחוֹק''' כָּל־הַיּוֹם כֻּלֹּה לֹעֵג לִי.|ירמיהו|כ|ז}}
# {{פירוש לקוי}} כיף בעשיית דבר מה.
#:*{{צטבי|לב השדכנים לא הלך אחרי '''שחוק''' ולצון; האנשים האלה באמת ובתמים ובשום לב החלו לדאוג לאחריתו|shalom/mazpevka_haashkenazi.html|האשכנזי|שלום עליכם}}

===גיזרון===
*{{רובד|המקרא}} חילוף עיצורים עם המילה [[צחוק]] על־מנת לבדל בין שני עיצורים [[לועי]]ים (צ' ו־ק'){{הערת שוליים|{{הארץ|אילון גלעד|צחק, חייך ודחקה כולם היו פעם מילה אחת|.premium-1.2188255|13/12/2013}}}}. תופעה זו קרויה [[W:en:Geers' law|חוק גירס]].

===פרשנים מפרשים===
*על הפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|גַּם '''בִּשְׂחוֹק''' יִכְאַב לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה.|משלי|יד|יג}} מפרש [[W:המצודות|המצודות]]: אפילו בעבור רבוי '''השחוק''' עם כי לא [[עבר]] בזה על [[מצוה|מצות]] ה' מ&quot;מ יכאב לבו בעת יקבל הגמול על ש[[פנה]] לבו ל[[בטלה]]. 
*ופירוש [[W:רש&quot;י|רש&quot;י]] (בבלי, שבת, דף ל ע&quot;ב) : שחוק, סימן כי דעת השוחק לא מיושבת עליו. 

===צירופים===
* [[בת שחוק]]
* [[שחוק זדון]], [[שחוק מהתלות]] (3)

===מילים נרדפות===
* [[צחוק]] (1, 3, 4)
* [[חיוך]] (1)
* [[אושר]] [[שמחה]] (2)
* [[לעג]] (3)

===ניגודים===
* [[שחוק מר]] (1)
* [[עצב]] (2)

===תרגום===
'''2'''
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|riso}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|hlátur}}
* אירית: {{ת|אירית|gáire}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|gaz}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|laughter|mirth}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ridado}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|смях}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|c'hoarzh}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gelächter|Lachen}}
* דנית: {{ת|דנית|latter}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|gelach|lachen}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|nevetés}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|tiếng cười}}
* כורדית: {{ת|כורדית|پێکه‌نین|قاقاو پێکه‌نی}}
* לטינית: {{ת|לטינית|risus}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|risa}}
* פולנית: {{ת|פולנית|śmiech}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|riso}}
* פינית: {{ת|פינית|nauru}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|smích}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|rires,sourires}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|rialla|riure}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|smijeh}}
* רומנית: {{ת|רומנית|râs}}
* רוסית: {{ת|רוסית|смех|хохот}}
}}

'''3'''
{{ע|2|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|ridicolizzare}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ridicule}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|naeruvääristama|pilkama}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|nhạo báng|giễu cợt|chế nhạo}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|šaipytis}}
* פינית: {{ת|פינית|tehdä naurunalaiseksi|ivata}}
* רומנית: {{ת|רומנית|a batjocori|a ridiculiza}}
* רוסית: {{ת|רוסית|высмеивать}}
}}

'''4'''
{{ע|2|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|entertainment}}
* דנית: {{ת|דנית|underholdning|morskab}}
* פולנית: {{ת|פולנית|rozrywka}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|zábava}}
}}

===מידע נוסף===
* שחוק, שמחה או לעג בהתאם להקשר. כך מגדיר אותו הרמב&quot;ן:&quot;הצחוק פעם יאמר ללעג ופעם לשמחה כמו משחקת בתבל ארצו (משלי ח לא) משחקים לפני ה' (משלי ו ה) ולפי דעתי שהכונה בלשון הזה כי כל רואה ענין נפלא באדם לטוב לו ישמח עד ימלא שחוק פיו והוא מה שאמרה שרה (בראשית כא ו) צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי כענין אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה (תהלים קכו ב) וכן עשה אברהם כאשר נאמר לו זה שמח ומלא שחוק פיו ויאמר בלבו ראוי זה לשחוק כי הוא ענין נפלא מאד הלבן מאה שנה יולד ואם שרה בת תשעים תלד ולא יהיה זה לשחוק ולשמחה&quot;. (בראשית יז, יז, הרמב&quot;ן)
* שחוק, שמחה חלקית שמקורה בחומר בניגוד לשמחה שלמה שמקורה ברוחניות. כפי במפרשים, שמחה הבאה מבטלה בניגוד לשמחת מצווה. כגון: &quot;גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה:&quot; (משלי יד/יג) ופירוש המצודת דוד: &quot;אפילו בעבור רבוי השחוק עם כי לא עבר בזה על מצות ה' מכל מקום יכאב לבו בעת יקבל הגמול על שפנה לבו לבטלה&quot;.וכפי בחז&quot;ל:&quot;דשחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה:&quot;. (משנה, דמאי, פרק ב' ברטנורא )וכפי: &quot;דשח ושחק עם אשתו שיחה בטלה של ריצוי תשמיש &quot; (בבלי, ברכות, סב/א, רשי )
* שחוק, סימן כי דעת השוחק לא מיושבת עליו. (בבלי, שבת, רש&quot;י, דף ל/ב) 

{{שורש|שׂחק}}
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

==שָׁחוּק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שחוק
|הגייה=sha'''khuk'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ח|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=ר' שְׁחוּקִים; נ' שְׁחוּקָה, נ&quot;ר שְׁחוּקוֹת
}}
# טחון, מפורר לחלקיקי־אבקה.
#:* {{צט|וּפַת לָאו '''שְׁחוּקָה''' הָיא?|ירושלמי ברכות י יא}}
#:* ה[[סוכר]] '''שחוק''' נכון לעכשיו.
# {{בהשאלה}}{{פירוש לקוי}} [[בלוי]], עתיק ומיושן.
#:*{{צט|בָּשָׂר וָדָם מַפְקִידִין בְּיָדוֹ חֲדָשִׁים וְהוּא מַחֲזִירָן בְּלוּיִין '''וּשְׁחוּקִין'''|ילקוט תהילים ת ש&quot;ב}}

===צירופים===
* [[אגורה שחוקה]] (2)
* [[מטבע שחוק]] (2)

===מילים נרדפות===
* [[טחון]] (1)
* [[בלוי]] (2)

=== תרגום ===
'''עבור כל ההגדרות'''
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|eroded}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|getragen}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|gedragen}}
|
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|usado|vestido}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|porté|usé}}
}}

{{שורש|שׁחק}}

==שִׂחוּק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שיחוק
|הגייה=si'''khuk'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ח|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=שִׂחוּק־
}}
# {{פירוש לקוי}} עיסוק במשחק.
#:* &quot;&lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; ואנשים רבים יושבים ומטיבים את לבם ועוסקים – ב'''שחוק''' הקוביא.&quot; ([https://benyehuda.org/feierberg/hazlalim.html הצללים], [[w:מרדכי זאב פיארברג|מרדכי זאב פיארברג]])
# {{פירוש לקוי}} הצלחה.
#:* פשש, יופי של אוטו! איזה '''שיחוק''' הבאת!

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gameplay}}
}}
{{קצרמר}}

{{שורש|שׂחק}}</text>
      <sha1>oqa2v0nq5kwxm8lo5txmiopxg9w7ugd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קר כלבים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17054</id>
    <revision>
      <id>519812</id>
      <parentid>451051</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:31:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519812</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2652" sha1="lceoyoeicml8svpceb60whofi4i3v9j" xml:space="preserve">==קֹר כְּלָבִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= [[קור]] [[כלב]]ים
|הגייה=kor kla'''vim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# [[קור]] שקשה לעמוד בו, החודר לעצמות.
#:* בטיול בסיביר חשתי קור בלתי נסבל, ממש '''[[קר#קֹר|קור]] [[כלב|כלבים]]'''.

===מקור===
* מקור הביטוי לא ברור.
** קיים ברוסית (Собачий Холод) במשמעות של קור במידה כזו שאפילו לכלבים קר (כלב נחשב בע&quot;ח עמיד לקור).[https://blog.ravmilim.co.il/2011/12/04/dogs-best-friend/]
*** מצד שני קיים מקור הביטוי ברוסית שכנראה תורגם למספר שפות. המילה 'כלב' שבביטוי הרוסי 'Собачий Холод' בעצם לא מהווה את המשמעות הישירה אלא שימוש במילה ערבית Kaaboos (كابوس) שמשמעותה - 'סיוט' אבל בצורה הפוכה - משמאל לימין: kabos&lt;=&gt; sobak. 'סובק' (sobak) ברוסית זה שיוך לכלבים ברבים: of dogs. בצורה כזו קיים מספר ביטויים ברוסית כמו: חיים של כלבים, מציאות של כלבים, חום של כלבים וכדומה. המקור: [https://otvet.mail.ru/question/5575235]
** קיים באיטלקית (freddo cane) במשמעות זהה.
** בצרפתית קיים הביטוי &quot;קור ברווזים&quot; (un froid du canard) ככל הנראה מטעמים דומים.
**יש הטוענים שמקור הביטוי &quot;קור כלבים&quot; הוא מאוסטרליה והובא לארץ ע&quot;י הגדודים האוסטרליים, שהיו בארץ בזמן מלחמת העולם. כנראה ביטוי אוסטרלי שעוות בעברית: באוסטרליה הרועים שהיו יוצאים עם הכבשים היו אומרים שהיה כל כך קר שהיו צריכים להתחבק/להתכסות עם הכלבים כדי להתחמם... וכדי לתאר שהיה קר במיוחד היו אומרים שהיו צריכים להתחבק עם 3 כלבים כדי להתחמם באנגלית &quot;Three Dogs Night&quot;-

===נרדפות===
* [[קור מקפיא]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|freddo cane}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|froid de canard}}
* רוסית {{ת|רוסית|Собачий Холод}}

===ראו גם===
*[[כלב#כֶּלֶב|כלב]]

[[קטגוריה:תרגומי שאילה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים]]</text>
      <sha1>lceoyoeicml8svpceb60whofi4i3v9j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17077</id>
    <revision>
      <id>520294</id>
      <parentid>500220</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:28:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8354" sha1="epnq9e8vw66yclte92oo9hhghdr3erc" xml:space="preserve">{{חסר|שִׁמֵּר}}

==שָׁמַר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שמר
|שורש וגזרה={{שרש3|ש|מ|ר|א}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל    
}}
#[[שם לב]] על דבר כדי שלא [[נפגע|ייפגע]] או [[אבד|יאבד]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקַּח יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ '''וּלְשָׁמְרָהּ'''.|בראשית|ב|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ־שׁוֹר אוֹ־שֶׂה וְכָל־בְּהֵמָה '''לִשְׁמֹר'''; וּמֵת אוֹ־נִשְׁבַּר אוֹ־נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה.|שמות|כב|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וּשְׁמַרְתֶּם''' אַתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה; הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם.|ויקרא|יח|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ־שׁוֹר אוֹ־שֶׂה וְכָל־בְּהֵמָה '''לִשְׁמֹר'''; וּמֵת אוֹ־נִשְׁבַּר אוֹ־נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה.|שמות|כב|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל-בֵּיתוֹ בְּרַגְלָיו וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים '''לִשְׁמֹר''' הַבָּיִת.|שמואל ב|טו|טז}}
#:*{{הדגשה|יוֹאָשׁ וְיִצְחָק, בַּחוּרִים אַמִּיצִים [...]/ יָצְאוּ '''לִשְׁמֹר''' בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל/ אֶת שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל מִצָּר מִשְׁתּוֹלֵל...|&quot;בְּהַר אֶפְרַיִם בְּיָקְנְעָם&quot;, [[w:דוד שמעוני|דוד שמעוני]]}}
#{{מקרא}} הִמְתִּין לְדָבָר בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עֻזּוֹ, אֵלֶיךָ '''אֶשְׁמֹרָה''': כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי|תהילים|נט|י}}
#נָטַר בְּלִבּוֹ רִגְשֵׁי מַשְׂטֵמָה וְאֵיבָה כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא; [[הקפיד]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם, אִם '''יִשְׁמֹר''' לָנֶצַח...|ירמיהו|ג|ה}}

===גיזרון===
*פועל שכיח מאוד במקרא. מצוי גם בצורה היחידאית: בלשון יחיד, 'שְׁמֻרָה' ובמקרא בלשון רבים - {{צט/תנ&quot;ך|שְׁמֻרוֹת|תהלים|עז|ה}} כדימוי לאל השומר על עיני המאמין. 
*אוגריתית שמר ṯmr 
*אכדית כשם עצם  שימרו šimru 𒌑𒄩  . (פועל: šamaru- המתין, חיכה ל-).
*סורית-ארמית שוּמֲרַא ܫܲܡܵܪܵܐ‎
*ארמנית (ממקור שמי) שוּמרַאי շումրայ ,šumray
*בערבית  שמרא, '''شَمَر''' משורש ש-מ-ר [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4_%D9%85_%D8%B1#Arabic ش م ر], גם במשמעות המקראית לעיל- &quot;לחכות&quot;, וגם להדק, לכסות. וכשם עצם- ענף, אשכול.

=== צירופים ===
*[[שמור לי ואשמור לך]]
*[[שמר חק]]
*[[שמר אמונים]]
*[[שמר מסרת]]
*[[שמר נגיעה]]
*[[שמר נפשו]]
*[[שמר פיו]]
*[[שומר שבת|שמר שבת]]

===נגזרות===
*[[משמר]]
*[[שומר]]
*[[שמירה]]
*[[שמרטף]]

===מילים נרדפות===
{{עמודות|
'''1'''
*[[דאג]]
*[[הגן]]
*[[השגיח]]
*[[נטר]] (גם 3)
*[[נצר]]
*[[קים|קיים]]
|
'''2'''
*[[הוחיל]]
*[[צפה#צִפָּה|צִפָּה]]
*[[קוה#קִוָּה|קִוָּה]]
*[[ישב]]
}}

=== תרגום ===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|save|keep|guard}}

{{שורש|שמר א}}

==שֻׁמָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שומר
|הגייה=shu'''mar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|מ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֻטָּל}}
|נטיות=ר' שֻׁמָּרִים; שֻׁמָּר־, ר' שֻׁמְּרֵי־
}}
{{תמונה|Fenouil.JPG|צמח שומר בטבע}}
# צמח רב שנתי, גבוה, בעל פרחים צהובים.
#:* פרותיו של ה'''שומר''' משמים כתבלין וכתרופה.

===גיזרון===
*{{קצרמר/גזרון}}

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fennel}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|venkel}}

===ראו גם===
* [[ירק]] 
* [[תבלין]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שומר|ויקישיתוף=Category:Foeniculum|שם ויקישיתוף=שומר}}

{{-}}

[[קטגוריה:ירקות]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]
==שֶׁמֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= שמר
|הגייה= '''she'''mer
|חלק דיבר= שם-עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש|שׁמר ב|שׁ־מ־ר ב}} 
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} 
|נטיות= ר' שְמָרִים; ס&quot;ר שִמְרֵי־
}}
{{תמונה|Dry yeast.jpg|שמרים יבשים}}
# [[פטריה]] [[חד תא]]ית [[התסיס|מתסיס]]ה, המוספת במהלך הכנת [[משקה|משקאות]] [[אלכוהול]]יים או במהלך [[אפיה|אפיית]] [[בצק]] כדי להתפיחו.
#:* '''שמרי''' היין חיים על [[זג]] הענב ובזמן הסחיטה נכנסים לנוזל.
#:* ה'''שמר''' מפרק את הסוכר לפחמן דו חמצני (הגורם להתפחת הבצק), ולכן כדי שבצק '''שמרים''' יתפח צריך להוסיף לו סוכר.
#:* &quot;בערב־שבת הנני מחליף לראשונה את חלותיה בחלותי, ולהאחרות אני מוסיף '''שמרים''', וכן בכל ימות השבוע...&quot; ([https://www.benyehuda.org/perets/masa.html &quot;ציורי מסע&quot;], [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]])
#{{רובד|המקרא}} כינוי למשקע הנותר בתחתית כוס היין.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה '''שְׁמָרִים''' שְׁמָנִים מְמֻחָיִם '''שְׁמָרִים''' מְזֻקָּקִים|ישעיהו|כה|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ '''שְׁמָרֶיהָ''' יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ|תהלים|עה|ט}}

===גיזרון===
*{{קצרמר/גזרון}}

===צירופים===
* [[בצק שמרים]]
* [[חלת שמרים]]
* [[עוגת שמרים]]
* [[קפא על שמריו]]
* [[שוקט אל שמריו|שָׁקַט אֶל שְׁמָרָיו]]
* [[שמרי יין]]

===מילים נרדפות===
* [[קבעת|קובעת]] (2)

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|lievito}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|ragi}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|yeast}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|gisto}}
* בסקית: {{ת|בסקית|legami}}
* דנית: {{ת|דנית|gærsvamp}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|gist}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|élesztő}}
* יידיש: {{ת|יידיש|יוסט}}
* יפנית: {{ת|יפנית|酵母}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|mielės}}
|
* נורבגית: {{ת|נורבגית|gjær}}
* סינית: {{ת|סינית|酵母}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|kvas}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|levadura}}
* פולנית: {{ת|פולנית|drożdże}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|levedura}}
* פינית: {{ת|פינית|hiivat}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|levure}}
* רוסית: {{ת|רוסית|дрожжи}}
* תורכית: {{ת|תורכית|maya}}
}}

===ראו גם===
* [[חמץ]] (1)
* [[שאור]] (1)
* [[תסיסה]] (1)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שמרים|ויקישיתוף=Category:Yeast|שם ויקישיתוף=שמרים}}

{{שורש|שמר ב}}

[[קטגוריה:בישול]]
[[קטגוריה:מיקרוביולוגיה]]
[[קטגוריה:פטריות]]</text>
      <sha1>epnq9e8vw66yclte92oo9hhghdr3erc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שנס מתניו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17096</id>
    <revision>
      <id>520433</id>
      <parentid>365326</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:36:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520433</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" sha1="88eekv4g5v7snw6s5if7lpjz7o8dshs" xml:space="preserve">==שִׁנֵּס מָתְנָיו (גם: שִׁנֵּס מָתְנַיִם)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שינס מותניו
|הגייה=shi'''nes''' mot'''nav'''
|חלק דיבר=צירוף
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# התמלא אומץ וכח לקראת פעולה, התחזק.
# עשה הכל, גייס את כל כוחותיו, כדי לבצע משימה לא פשוטה.
#:* כל השנה ישב יוסי בחיבוק ידיים ולא למד. עכשיו לקראת בחינות הבגרות '''שינס מותניים''' והחל ללמוד ברצינות ובהתמדה כדי להצליח בבחינות.
#:* {{צטבי|ומיד הרגיש טיבל שגם אחרים מרגישים, שסימן טוב היא לו שיחה זו – ונתבייש בחשיבותו...  חמימות התחילה מפעפעת בכל גופו ומבלי להמתין לתפילת מנחה, יצא, '''שינס מתניו''' ודפק את סוסו והקדים וחזר אל העיר במרוצה.|https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose037.html|חיים של פרנסה|ש. בן ציון}}

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י: &quot;וישנס מתניו - כמו [[אזר|ויאזור]], ואין לו דמיון, ואף הוא לא בא אלא ללמד לשון זירוז, נזדרז כגבור.&quot;
* מצודת דוד: &quot;וישנס - חגר מתניו, להיות מזורז ביותר.&quot;

=== ביטויים קרובים ===
* [[הפשיל שרוולים]]
* [[אזר מתניו]]

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:ניבים]]</text>
      <sha1>88eekv4g5v7snw6s5if7lpjz7o8dshs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כדוריד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17131</id>
    <revision>
      <id>520447</id>
      <parentid>478037</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:39:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520447</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2015" sha1="7hqiqyko4k58rfv7cqh7msrfggmhrkd" xml:space="preserve">==כַּדּוּרְיָד== 
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= כדוריד
|הגייה=kadur'''yad'''
|חלק דיבר= שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה= [[כדור|כַּדּוּר]] + [[יד|יָד]]
|נטיות=
}}
{{נגן|קובץ=He-כַּדּוּרְיָד.ogg|כתובית=הגיה}}
[[תמונה:Handball 07.jpg|שמאל|ממוזער|184px|שחקן מול שוער במשחק]]
# משחק כדור המשוחק ביד בין שתי קבוצות מתחרות הכוללת שוער ושישה שחקני־שדה, אשר מטרתן להבקיע את שער הקבוצה היריבה.
#:* משך משחק '''כדוריד''' הנו שישים דקות.

===תרגום===
{{תרגומים|
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|handbolti}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|handball}} 
* בוסנית: {{ת|בוסנית|rukomet}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Handball}}
* דנית: {{ת|דנית|håndbold}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|handbal}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kézilabda}}
* מלטזית: {{ת|מלטזית|ħendbol}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|rokomet}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|balonmano|handball}}
* סרבית: {{ת|סרבית|рукомет|rukomet}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|andebol}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|házená}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|handball}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|rukomet}}
* רומנית: {{ת|רומנית|handbal}}
* רוסית: {{ת|רוסית|гандбол}}
* שבדית: {{ת|שבדית|handboll}}
}}

===ראו גם===
* [[יד]]
* [[כדור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כדוריד|ויקישיתוף=Category:Handball|שם ויקישיתוף=כדוריד}}
* [https://www.shooter.co.il שוטר – פורטל הכדוריד הישראלי]

{{משחקי כדור בספורט}}

[[קטגוריה:הלחם בסיסים]]
[[קטגוריה:משחקים]]
[[קטגוריה:ספורט]]</text>
      <sha1>7hqiqyko4k58rfv7cqh7msrfggmhrkd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קנוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17141</id>
    <revision>
      <id>520273</id>
      <parentid>476735</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:23:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520273</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3314" sha1="4su85cm8w9q873g1d519tvqbeawjn5b" xml:space="preserve">==קִנּוּחַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= קינוח
|הגייה=ki'''nu'''ach
|חלק דיבר= שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|נ|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות= ר' קִנּוּחִים; קִנּוּחַ־, ר' קִנּוּחֵי־
}}{{תמונה|desserts.jpg|מבחר קינוחים}}
#{{רובד|ת}} [[ניגוב]], לרוב [[הסרה|הסרת]] [[שיר]]י מזון או נוזלי גוף.
#:*{{צט/בבלי|אין '''קינוח''' הפה אלא בפת|חולין|קה|א}}
#:*{{צטבי|בשעת הדבור היא כופפת ראשה הצדה ומעבירה ראש חוטמה על בית-יד של חלוקה ומקנחת '''קנוח''' אחד לאורך כל הזרוע.|mos/baxa.html|בעמק הבכא|מנדלי מוכר ספרים}}
# {{רובד|ת}} {{בהשאלה}} [[מנה]], על פי רוב [[מתוק]]ה, אשר [[אכל|אוכל]]ים ב[[סוף]] ה[[ארוחה]].
#:*{{צט/בבלי|זה פקח בן רמליהו שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות '''בקינוח''' סעודה|סנהדרין|צד|ב}}
#:* לאחר ארוחה חלבית הכוללת פשטידות, לחמים וממרחים, מומלץ להגיש בסופה '''קינוח''' של עוגת גבינה עם פירורים.

=== גיזרון ===

* התפתחות משמעות המילה קינוח מן 'פעולה של ניגוב' (1) לשם עצם 'מנה אחרונה בסעודה' (2) נובעת משימוש הפועל 'קינח' בהקשר הלכות הכשרות בתלמוד: נידון הצורך לנגב\לקנח את הפה אחרי אכילת מזון מסוים ('קינוח הפה'), במטרה לשמור איסור בשר בחלב.&lt;ref&gt;דוגמה: {{צט/בבלי|עוף וגבינה נאכלין [...] בלא נטילת ידים ובלא '''קינוח הפה'''|חולין|קד|ב}}&lt;/ref&gt; קינוח הפה הזה מתבצע דרך אכילת מזון אחר.&lt;ref&gt;{{צט/בבלי|בכל מילי הוי קינוח לבר מקמחא תמרי וירקא|חולין|קה|א}}: אכילת כל מזון מהווה קינוח, חוץ מקמח, תמרים וירקות.

[https://www.sefaria.org.il/Chullin.105a?lang=bi חולין קה א באתר ספריא]&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;anything (eaten) will serve the purpose of wiping the mouth, except &amp;c.: [https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_קִינּוּחַ?lang=he Jastrow]&lt;/ref&gt; משם הביטוי 'קינוח סעודה', קינוח הפה בסוף הסעודה, שמתבצע דרך אכילת המנה האחרונה של הסעודה, או המנה עצמה: הקינוח.&lt;ref&gt;[http://hebrew-academy.org.il/2018/10/10/קינוח-האף-וקינוח-הסעודה/ האקדמיה].&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* [[מנה אחרונה]] (2)
* [[תרגימה]] (2)
* [[מיני תרגימה]] (2)
* [[פרפרת]] (2)
* [[לפד]]

===ניגודים===
* [[מתאבן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wiping}}‏ (1), {{ת|אנגלית|dessert}}‏ (2)

===ראו גם===
* [[ארוחה]]
* [[קנח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קינוח|ויקישתוף=CATEGORY:Desserts|שם ויקישיתוף=קינוחים}}

{{שורש|קנח}}
[[קטגוריה:היגיינה]]
[[קטגוריה:מזון]]</text>
      <sha1>4su85cm8w9q873g1d519tvqbeawjn5b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קדש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17159</id>
    <revision>
      <id>520492</id>
      <parentid>517369</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520492</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10745" sha1="ormzhgm6efy4b5w8pla7tz08suxyt03" xml:space="preserve">{{חסר|קַדֵּשׁ}}

==קֹדֶש==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קודש
|הגייה='''ko'''desh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ד|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' קָדָשִׁים גם קָדָשִׁים; נס' קֹדֶש־, נ&quot;ר קָדְשֵׁי־
}}
# {{רובד|ח}} תכונת דבר מופרש ומובדל משאר דברים במעלה עפ&quot;ר רוחנית דתית.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר '''בַּקֹּדֶשׁ''' נוֹרָא תְהִלּת עֹשֵׂה פֶלֶא.|שמות|טו|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּלֲהַבְדִּיל בֵּין '''הַקֹּדֶשׁ''' וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר.|ויקרא|י|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל '''קֹדֶשׁ''' הוּא לַיהוָה אוֹצַר יְהוָה יָבוֹא.|יהושע|ו|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''קָדָשַׁי''' בָּזִית וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ.|יחזקאל|כב|ח}}

===צירופים===
{{ע|3|
* [[אדמת הקדש|אדמת הקודש]] 
* [[ארון הקדש|ארון הקודש]]
* [[ארץ הקודש|ארץ הקודש]]
* [[לשון הקדש|לשון הקודש]]
* [[קדש קדשים|קודש קודשים]]
* [[רוח הקדש|רוח הקודש]]
* [[שבת קדש|שבת קודש]]
* [[סדר קדשים|סדר קודשים]]
}}

===מילים נרדפות===
*[[קדושה]]
* [[טהר#טֹהַר|טוהר]]

===ניגודים===
* [[חול]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|holiness}} 
* ספרדית: [https://dle.rae.es/santidad santidad]

===ראו גם===
* [[הקדיש]]
 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קודש}}

{{שורש|קדשׁ}}

==קָדַשׁ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
| כתיב מלא = קדש
| שורש וגזרה = {{שרש3|ק|ד|שׁ}}
| בניין = קל
}}
# {{רובד|המקרא}} נאסר הופרד והובדל משימוש
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ '''יִקְדָּשׁ'''|שמות|כט|לז|}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֱמֹר אֶל־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת־הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה וְאֶת־הָאֵשׁ זְרֵה־הָלְאָה כִּי '''קָדֵשׁוּ'''|במדבר|יז|ב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא־תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן־'''תִּקְדַּשׁ''' הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע|דברים|כב|ט}}
# :[[יום]] : שקעה החמה ונכנס זמן יום קדוש 
#:* {{צט/בבלי|היה יושב בבית המדרש ותפלין בראשו ו'''קדש''' עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו|ביצה|טו|א}}
#:* {{צט/בבלי|בני חבורה שהיו מסובין ו'''קדש''' עליהן היום מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום|פסחים|קב|א}}
===גיזרון===

* מקביל באותו משמע לאכדית קַדַשֻׁ {{אכדית|3448|qadāšu}}, אוגריתית qdš (קדשׁ)&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 685&lt;/ref&gt;, פיניקית 𐤒𐤃𐤔 (קדש)&lt;ref&gt;Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 425&lt;/ref&gt;, ערבית {{ערבית|‫قَدَّسَ‬|קַדַּסַ}}
* שורש שמי קדום, שמשמעו המקורי 'חתך וסילק' ולכן 'הבדיל מן, הפריד מן'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_קָדַשׁ?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;, משם 'הפריד משימוש כללי, הקדיש לקודש'.

===תרגום===
* אנגלית: be set apart, be consecrated

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

==קִדֵּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
| כתיב מלא = קידש
| שורש וגזרה = {{שרש3|ק|ד|שׁ}}
| בניין = פיעל
}}
# {{רובד|המקרא}} הבדילו והפרישו מן השאר להיות במעלה רוחנית גבוהה יותר. 
#:* על כן ברך את יום השבת ויקדשהו
#:* מקדש ישראל והזמנים
#:* קדשו בית דין את החדש
# {{רובד|חז&quot;ל}}  הזכיר בפיו קדושת יום עפ&quot;ר על כוס יין 
#:* אמא הדליקה נרות, ואבא עמד לקדש. 
===גיזרון===
מקראי

===צירופים===
*[[קדש צום]]
*[[קדש מלחמה]], ([[קדש מאבק]]).
*[[כזה ראה וקדש]]

===נגזרות===
* [[קדוש|קִדּוּשׁ]]
* '''קֻדַּשׁ''' 
**[[מקדש|מְקֻדָּשׁ]]
===מילים נרדפות===
*[[הקדיש]](1)

===ניגודים===
*[[חלל|חִלֵּל]]

==קָדֵשׁ {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קדש
|הגייה=ka'''desh'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ד|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=נ' קְדֵשָׁה, ר' קְדֵשִׁים
}}{{תמונה|WallPaintingTomb Paestum Italy GreekColony sm.jpg|[[פדרסט]]ים עם קדשיהם.}}
#[[עובד]] [[מקדש]] שמטרתו לספק [[מין]] [[פלחן|פולחני]]. מי ש[[אחראי]] על [[אורגיה|אורגיות]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁאַל אֶת־אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ, לֵאמֹר – אַיֵּה '''הַקְּדֵשָׁה''', הִוא בָעֵינַיִם עַל־הַדָּרֶךְ; וַיֹּאמְרוּ, לֹא־הָיְתָה בָזֶה '''קְדֵשָׁה'''.|בראשית|לח|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא־תִהְיֶה '''קְדֵשָׁה''' מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא־יִהְיֶה '''קָדֵשׁ''' מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.|דברים|כג|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְגַם־'''קָדֵשׁ''' הָיָה בָאָרֶץ; עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יהוה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.|מלכים א|יד|כד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּתֹּץ אֶת־בָּתֵּי '''הַקְּדֵשִׁים''' אֲשֶׁר בְּבֵית יהוה; אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה.|מלכים ב|כג|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם; וְחַיָּתָם '''בַּקְּדֵשִׁים'''.|איוב|לו|יד}}

===גיזרון===
* מן [[קדש#קָדַשׁ|קָדַשׁ]] במשמע המקורי 'היה נפרד, היה מוקדש לצורך מוסים': בן אדם מוקדש.

===פרשנים מפרשים===
*תרגום יונתן – נפקת ברא
*חז&quot;ל – {{צט/בבלי|עונש שמענו אזהרה מניין ת&quot;ל וְאֶת-זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא (&lt;small&gt;{{פסוק|ויקרא|יח|כב}}&lt;/small&gt;) למדנו אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב מניין ת&quot;ל  לֹא-יִהְיֶה '''קָדֵשׁ''' מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (&lt;small&gt;{{פסוק|דברים|כג|יח}}&lt;/small&gt;)|סנהדרין|נד|ב}}
*[[W:רשב&quot;ם|רשב&quot;ם]] (על דברים כ&quot;ג י&quot;ח) – קדשה, זונה פנויה מנאפת; קדש, בא על פנויות הלא כתובה וקידושין, ולא מיוחדת לו כפילגשים.
*[[W:ראב&quot;ע|ראב&quot;ע]] (על דברים כ&quot;ג י&quot;ח) – ומעתיקי הדת אמרו (מהגמרא לעיל) כי הקדש הוא הנשכב, והעד: מבני ישראל. ואמר אליהוא: {{צט/תנ&quot;ך|וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים|איוב|לו|יד}} כי נַפְשָׁם נגד חַיָּתָם, והנה קְדֵשִׁים כנגד נֹעַר. ואני לא אבין טעם קדשה. וכאשר נחפש היטב טעם המילה, אז היא ידועה, שהיא מזומנת לכל עובר; והעד: {{צט/תנ&quot;ך|אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה|בראשית|לח|כא}} אם כן יהיה קדש כמעשה מצרים, והמבין יבין.
*[[W:רלב&quot;ג|רלב&quot;ג]] (על מלכים א' י&quot;ד כ&quot;ד) – אחשב כי קדש הוא בזה המקום המוכן ל[[משכב זכר|משכב זכור]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|catamite}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κίναιδος}} (תעתיק: kínaidos)

===ראו גם===
*[[אוחצ'ה]]
*[[זונה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קדשה}}

[[קטגוריה:עבודה זרה]]
[[קטגוריה:מיניות]]

==קָדֵשׁ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קדש
|הגייה=ka'''desh'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ד|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=
}}
#[[עיר]] מקראית השוכנת בצפון־מערב ה[[נגב]], על ה[[גבול]] בין [[ישראל]] ל[[מצרים]]. מכונה גם '''קָדֵשׁ בַּרנֵעַ'''.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין-'''קָדֵשׁ''' וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר.|בראשית|כ|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר פָּארָן '''קָדֵשָׁה''' וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.|במדבר|יג|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתֵּשְׁבוּ '''בְקָדֵשׁ''' יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.|דברים|א|מו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד-יַם-סוּף וַיָּבֹא '''קָדֵשָׁה'''.|שופטים|יא|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת '''קָדֵשׁ''' נַחֲלָה אֶל-הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת-תֵּימָנָה נֶגְבָּה|יחזקאל|מז|יט}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קדש ברנע}}

[[קטגוריה:ישראל]]</text>
      <sha1>ormzhgm6efy4b5w8pla7tz08suxyt03</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17161</id>
    <revision>
      <id>520172</id>
      <parentid>518728</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:40:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8779" sha1="52wztg5259m8olookvcdrch83bwlcoh" xml:space="preserve">==מָקוֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מקור
|הגייה=ma'''kor'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ו|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}}
|נטיות=ר' מְקוֹרוֹת; מָקוֹר־, ר' מְקוֹרוֹת־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מוצא, הפתח או המקום שמשהו יוצא או נובע ממנו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה '''מִמְּקֹר''' דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.|ויקרא|יב|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי '''מְקוֹר''' דִּמְעָה|ירמיהו|ח|כג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֹתִי עָזְבוּ '''מְקוֹר''' מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם.|ירמיהו|ב|יג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה '''מָקוֹר''' נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה.|זכריה|יג|א}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מַעְיָן נִרְפָּשׂ '''וּמָקוֹר''' מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע.|משלי|כה|כו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יְהוָה '''מִמְּקוֹר''' יִשְׂרָאֵל.|תהלים|סח|כז}}
#:* רוב המילים שבשפה העברית '''מקורן''' בתנ&quot;ך.
# {{רובד|ב}} {{בהשאלה|1}} {{משלב|דקדוק}} צורת הפועל אשר מורה על פועל כאשר הוא ללא זמן, גוף, מספר ומין.
#:* ה'''מקור''' הפרוד של הפועל שָמַע הוא שָמוֹעַ.

===מקור===
* במקרא, מקור (מים) = מעיין,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_מָקוֹר.1?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; כמו {{צט/תנ&quot;ך|אֹתִי עָזְבוּ '''מְקוֹר מַיִם''' חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת|ירמיהו|ב|יג|}}, מן שורש ק-ו-ר 'חפר' (מים באדמה), קרוב אל נ-ק-ר ([[נקר#נִקֵּר|ניקר]]) ואל כ-ר-ה ([[כרה#כָּרָה א|כָּרָה]], לשון [[מכרה]]),&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_קוֹר_I.1?lang=he יסטרוב] ו[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_קְרַר?lang=he פה].&lt;/ref&gt; שגם מופיע: {{צט/תנ&quot;ך|אֲנִי '''קַרְתִּי''' וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים|מלכים ב|יט|כד|}}. מהביטוי &quot;מקור מים&quot; (מקום שממנו נובעים מים) התפתח המשמע מוצא: המקום שממנו נובע דבר. אותו רעיון בשפות אחרות: אנגלית\צרפתית ''source'', משמע בסיסי מעיין מים ומשם מוצא\מקור.
*משם משמע (2) בדקדוק: 'הצורה המקורית'.
* מצוי בצורה היחידאית &quot;קיר&quot; -  {{צט/תנ&quot;ך|'''כְּהָקִיר''' בור (בַּיִר) מֵימֶיהָ, כֵּן '''הֵקֵרָה''' רָעָתָהּ; חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל-פָּנַי, תָּמִיד--חֳלִי וּמַכָּה|ירמיהו|ו|ז|}}

===צירופים===
{{ע|3|
* [[יהי מקורך ברוך]]
* [[כינוי מקור]]
* [[מקור השכפול]]
* [[מקור זרם]]
* [[מקור חיים]]
* [[מקור מחלט]]
* [[מקור מחצבתו]]
* [[מקור נטוי]]
* [[מקור נסמך]]
* [[ספרות מקור]]
* [[קוד מקור]]
* [[שיבה אל המקור]]
* [[מקור מתח]]
}}

===נגזרות===
* [[מקורי]]

===מילים נרדפות===
*[[שם פעל|שם פועל]] (2)

===תרגום===
{{תר|מוצא, פתח}}{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|source|origin}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Quelle|Ursprung}}
* דנית: {{ת|דנית|kilde|udspring}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|forrás|eredet}}
* יוונית עתיקה: {{ת|יוונית עתיקה|πηγή}}
* כורדית: {{ת|כורדית|کانگه|سه‌رچاوه}}
* סקוטית: {{ת|סקוטית|soorce}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|origem|fonte}}
* רוסית: {{ת|רוסית|источник|исток}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|צורת המקור בדקדוק}}{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|infinito}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|nafnháttur}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|infinitive}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Infinitiv}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|infinitief|onbepaalde wijs}}
* יפנית: {{ת|יפנית|不定詞}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|infinitiv}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|infinitivo}}
* פולנית: {{ת|פולנית|bezokolicznik}}
* פינית: {{ת|פינית|infinitiivi}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|neurčitek}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|infinitiu}}
* רומנית: {{ת|רומנית|infinitiv}}
* רוסית: {{ת|רוסית|неопределённая форма}}
* שוודית: {{ת|שוודית|infinitiv}}
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[הקיר]]
*[[קר]]
* [[אטימולוגיה]]
* [[גיזרון]]
* [[מוצא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מקור}}

{{שורש|קור א}}

==מַקּוֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מקור
|הגייה=ma'''kor'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ק|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}}
|נטיות=ר' מַקּוֹרִים; מַקּוֹר־, ר' מַקּוֹרֵי־
}}
{{תמונה|BirdBeaksA.svg|איור המציג עופות עם מקורים שונים ותפקידיהם}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[לסת]]ות ה[[עוף]] העשויות חומר [[קרני]] קשה.
#:*{{צט/רבה|אֲרִי טָרַף טֶרֶף וְעָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ, אָמַר: כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹצִיאוֹ אֶתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ. בָּא קוֹרֵא מִצְרִי '''שֶׁמַּקּוֹרוֹ''' אָרֹךְ, נָתַן '''מַקּוֹרוֹ''' וְהוֹצִיאוֹ. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי. אָמַר לוֹ: לֵךְ וֶהֱיֵה מִשְׁתַּבֵּחַ וְאוֹמֵר: נִכְנַסְתִּי לְלֹעַ הָאֲרִי בְּשָׁלוֹם וְיָצָאתִי בְּשָׁלוֹם.|בראשית|סד|י}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} כלי בעל חוד דמוי מקור.
#:* '''מקור''' - קורנס חד שמנקרים בו הרחים. ועל שם שמנקרים בו קרוי '''מקור'''. (רבי עובדיה מברטנורא למסכת כלים כט ו).

===מקור===
* לשון חז&quot;ל מִן [[נקר|נִקֵּר]], מקבילה דומה גם בארמית: מַקּוֹרָא.

===צירופים===
* [[חצוצרן שחור מקור]]
* [[כסוף-מקור הודי]]
* [[מקור החסידה]]
* [[מקור החרטום]]
* [[קטום מקור]]
* [[מַקּוֹר כָּפוּף]]

===נגזרות===
* [[מקורית]]

===תרגום===
{{תר|איבר בעוף}}{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|becco}}
* אירית: {{ת|אירית|gob}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|sqep|çukë}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|beak}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|beko}}
* בוסנית: {{ת|בוסנית|kljun}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schnabel}}
* דנית: {{ת|דנית|næb}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|snavel}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|csőr}}
* הינדית: {{ת|הינדית|चोंच}}
* יפנית: {{ת|יפנית|くちばし|嘴}}
* כורדית: {{ת|כורדית|ده‌ندوک}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|snapas}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|nebb}}
* סינית: {{ת|סינית|喙}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|kljun}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|zobák}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|pico}}
* סרבית: {{ת|סרבית|кљун|kljun}}
* פולנית: {{ת|פולנית|dziób}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|bico}}
* פינית: {{ת|פינית|nokka}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|zobák}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bec}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|bec}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|kljun}}
* רומנית: {{ת|רומנית|cioc}}
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חרטום]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מקור}}

{{שורש|נקר}}

[[קטגוריה:אנטומיה]]</text>
      <sha1>52wztg5259m8olookvcdrch83bwlcoh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חנטריש</title>
    <ns>1</ns>
    <id>17210</id>
    <revision>
      <id>520677</id>
      <parentid>493477</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T08:45:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Eitan f</username>
        <id>10149</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון 2 */ תגובה</comment>
      <origin>520677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2820" sha1="m35fa1zpo1di02zobdazmnl45d6j0lm" xml:space="preserve">==גזרון==
ראיתי בכל מיני מקומות שהגזרון הזה מוטל בספק. במלון הסלנג של רוזנטל למשל כתוב שהמקור ערבי – &quot;מיזוג: קִנְטָאר (מידת משקל, כ־300 ק&quot;ג) + רִישׁ (נוצות)&quot;. למישהו פתרון לחידה? [[משתמש:עמשׂ בן־אריה|־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־]] • [[שיחת משתמש:עמשׂ בן־אריה|שיחה]] 03:15, 29 באפריל 2008 (IDT)
:ראה מה שנכתב ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F10#.D7.9E.D7.94_.D7.96.D7.94_.D7.97.D7.A0.D7.98.D7.A8.D7.99.D7.A9.3F ויקיפדיה:הכה את המומחה]
::אני הוצאתי את האטימולוגיה ממילון השפה הפרסית, בדיוק מילים אלה. קנטר הפך לחנטה? קנטר נוצה? צרוף מוזר ולא מוכר כלל בשפה הערבית. הנסיון האחרון נשמע רחוק מאד. [[משתמש:איתן פ|איתן פ]] 06:58, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

== גזרון 2 ==

המקור הסיציליאני נשמע מאוד לא סביר ולא מבוסס. נקרא כמו מחקר פרטני וקפיצה למסקנות. כמו כן, הניסוח אינו תואם את המשלב הראוי למילון [[משתמש:LemuelCushing|LemuelCushing]] ([[שיחת משתמש:LemuelCushing|שיחה]]) 14:54, 24 במאי 2021 (IDT)

:לא יודע להגיד על המקור, אבל הניסוח מאוד ילדותי ולא מתאים למילון. [[משתמש:Elyco|Elyco]] ([[שיחת משתמש:Elyco|שיחה]]) 12:20, 20 במרץ 2024 (IST)
:להלן שיחת chat gpt:
:Yes — the Persian expression &quot;خنده‌ریش&quot; (khande-rīsh) does carry meaning, though it’s somewhat archaic and poetic.
:According to classical Persian and Urdu sources such as Rekhta Dictionary, it means “a laughing stock”, that is, someone who is laughed at or mocked by others — a person who has become an object of ridicule or derision.
:In Persian morphology, it’s a compound of “خنده” (laughter) and “ریش” (beard) but metaphorically, “به ریش کسی خندیدن” means to laugh at someone, or to mock them  .
:So خنده‌ریش or ریش‌خند both suggest mockery, ridicule, or derision.
:If used for a person — “او خنده‌ریشِ مردم شد” — it means he became the laughing stock of the people.
:In short:
:Literal meaning: “beard-laughter”
:Idiomatic meaning: “object of ridicule,” “laughing stock,” or “someone mocked publicly.”
:[[משתמש:Eitan f|Eitan f]] ([[שיחת משתמש:Eitan f|שיחה]]) 11:45, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>m35fa1zpo1di02zobdazmnl45d6j0lm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ממחטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17261</id>
    <revision>
      <id>520589</id>
      <parentid>490360</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:32:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2489" sha1="sta577kwtap6flnear0didjbw9frqrm" xml:space="preserve">==מִמְחָטָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= ממחטה
|הגייה= mimkha'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין= נקבה
|שורש={{שרש3|מ|ח|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָלָה}}
|נטיות=מִמְחֶטֶת־; ר' מִמְחָטוֹת,  מִמְחֲטוֹת־
}}
{{תמונה|Handkerchief.jpg|ממחטה}}
# [[חתיכה|חתיכת]] [[בד]] או [[נייר]] המיועדת ל[[נגב]] את ה[[הפרשה|הפרשות]] ה[[פה#פֶּה|פה]] וה[[אף]].
#:* {{הדגשה|'''ממחטה''' לבנה ככנף שחף, שהוצאה מכיסו של זה למחות את זעת מצחו| / (ישימון, לוי אריה אריאלי}}.
#:* אימי שלפה את '''ממחטתה''' ומחתה את הנזלת מאפי.

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} במאמר בעיתונו &quot;האור&quot; מיום ג' בשבט תרנ&quot;ג: &quot;למטפחת לנקות האף אנו נוטים לקבוע שם מיוחד &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; מִמְחָטָה&quot; [http://www.jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&amp;Source=Page&amp;Skin=TAUHe&amp;BaseHref=HZV/1893/01/20&amp;PageLabelPrint=&amp;EntityId=Ar00403&amp;ViewMode=HTML]. הוא התבסס על השורש מ־ח־ט המופיע בתלמוד: &quot;מן הפועל המיוחד להפעולה הזאת, והיא: מחט. בתלמוד נמצא הפועל הזה רק בהקשר של ניקוי הפתילה: {{צט/בבלי|מוחטין את הפתילות|ביצה|לב|ב}}, הפועל העברי קרוב אל הפועל הערבי {{יוניקוד|تَمَخَّطَ|מוגדל}} (תַמַחַّ'טַ): &quot;אך בערבית הפועל הזה בעצמו משמש לנקות האף&quot;, ועל לשונות אירופה: &quot;וכן בלשון צרפתית משתמשים בפועל אחד לשני העניינים האלה&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[טישו]]
* [[מטלית]]
* [[מטפחת]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|handkerchief}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|נאָזטיכל}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|pañuelo}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|mouchoir}}

===ראו גם===
* [[חטם]]
* [[מוחטה]]
* [[ניר טואלט]]

===קישורים חיצוניים===
* על &quot;ממחטה&quot; ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר [https://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה]

{{שורש|מחט}}

[[קטגוריה:היגיינה]]</text>
      <sha1>sta577kwtap6flnear0didjbw9frqrm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הושענא רבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17315</id>
    <revision>
      <id>520096</id>
      <parentid>475520</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:47:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520096</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1299" sha1="rtk3xwa9uw97kem8ytspx11f5q0vhoj" xml:space="preserve">==הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (רַבָּא)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הושענא רבה
|הגייה=hosha׳'''na''' ra'''ba'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ע}}; {{שרש3|ר|ב|ב}}
|דרך תצורה=צירוף 
|נטיות=}}
#היום השביעי של חג הסוכות.
#:* ב'''הושענא רבה''' חובטים את ה[[ערבה|ערבות]].

===גיזרון===
*ביום זה [[צטט|מצוטט]] במידה [[רב]]ה הפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|אָנָּא יְהוָה '''הוֹשִׁיעָה נָּא'''; אָנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה נָּא.|תהלים|קיח|כה}} הצירוף נהגה כמילה אחת: הוֹשַׁע־נָא.

===מילים נרדפות===
* [[יום חותם]]
* [[יום חבוט חריות|יום חיבוט חֲרָיוֹת]]
* [[יום שביעי של ערבה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Hoshana Rabbah}}

===ראו גם===
* [[הושענא]]
* [[הושע&quot;ר]]
* [[סוכות]]
* [[הושענה טוב בא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הושענא רבה}}  
*[https://daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/hoshaana-2.htm על מנהיגי והלכות הושענא רבה]

{{חגי ישראל}}</text>
      <sha1>rtk3xwa9uw97kem8ytspx11f5q0vhoj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ט&quot;ו בשבט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17326</id>
    <revision>
      <id>520488</id>
      <parentid>350025</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:59:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520488</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2236" sha1="bvxh7xb2h9560mmx1ijndyj8d3fhakk" xml:space="preserve">==ט&quot;וּ בִּשְׁבָט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ט&quot;ו בשבט
|הגייה=tu bi'''shvat'''
|חלק דיבר=צירוף שמני
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
#חג יהודי המציין את ראש השנה לאילנות, היום החמישה-עשר בחודש [[שבט|שְׁבָט]].
#:* ב'''ט&quot;ו בשבט''' נוטעים לרוב [[עץ|עצים]].

===גיזרון===
החג מוזכר לראשונה במשנה:
{{צט/משנה|בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ|ראש השנה|א|א}}.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Tu Bishvat}}

===מידע נוסף===
החג נקרא &quot;ט&quot;ו בשבט&quot; מכיוון שהוא נחוג בחמישה עשר בחודש שבט.

יש נוהגים לאכול ביום זה פירות מפרי הארץ, ובמסורת החסידית נהוג לבקש ביום זה תפילה מיוחדת למצוא אתרוג נאה ומהודר לחג הסוכות הבא.

===ראו גם===
* [[אילן]]
* [[שבעת המינים]]
* [[שקדיה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ט&quot;ו בשבט (מועד)|שם ויקיפדיה=ט&quot;ו בשבט|ויקישיתוף=Category:Tu Bishvat|שם ויקישיתוף=ט&quot;ו בשבט|ויקיטקסט=קטגוריה:ט&quot;ו בשבט|שם ויקיטקסט=מאמרים לט&quot;ו בשבט}}  
* הסברים מצולמים לצפיה על [http://613.it/bh.aspx/טו_בשבט/?cid=29 ט&quot;ו בשבט] באתר [http://www.613.it/ הרועה הנאמן]
* [https://www.aish.com/hebrewSite/holidays/Tu_BShvat/default.asp מאמרים על ט&quot;ו בשבט],באתר [http://www.aish.com/hebrew aish.co.il]
* [http://www.ort.org.il/year/2bshvat/ ט&quot;ו בשבט], באתר אורט.
* [http://www.tiuli.com/TooBeshvat/TooBeshvat.html ט&quot;ו בשבט] - מידע על החג שקיבל את משמעות חג שמירת הטבע וכן מידע על שבעת המינים באתר [http://www.tiuli.com טיולי]

{{חגי ישראל}}
[[קטגוריה:חגי ישראל]]</text>
      <sha1>bvxh7xb2h9560mmx1ijndyj8d3fhakk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמפורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17502</id>
    <revision>
      <id>520184</id>
      <parentid>351608</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:42:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2487" sha1="mv8hyiw991a05vgn0vx1mbtrx129kyp" xml:space="preserve">==אַמְפוֹרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אמפורה
|הגייה=am'''pora'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אַמְפוֹרוֹת
}}
[[תמונה:Amphorae.jpg|שמאל|ממוזער|184px|אמפורות]]
[[תמונה:Etruscan amphora Louvre E703 side B.jpg|שמאל|ממוזער|184px|אמפורה]]
# [[אגרטל]] ארוך בעל שתי ידיות שהיה בשימוש ביוון ורומא העתיקות שתפקידו הוא לשמור [[יין]], [[בושם|בשמים]], [[שמן]], [[זית|זיתים]], [[תבואה]], [[דג|דגים]] וכו'...
#:* ה[[אישה]] הביאה עימה ל[[טקס]] '''אמפורה''' עתיקה.

===גיזרון===
* המילה הינה מילה לטינית-amphora, אך היא שאולה מהמילה היוונית: amphoreus (אָמְפוֹרִיוּס, אָמְפִיפוֹרִיוּס).

===מובאות נוספות===
====1====
* &quot;וּבְקִבְרוֹת רוֹזְנֵי עָם, בְּאַמְפוֹרוֹת וּבְצִנְצָנוֹת&quot; ([[w:שאול טשרנחובסקי|טשרנחובסקי]] שירים 299).

===צירופים===
* [[אמפורת הובלה]]
* [[אמפורה טיראנית]]
* [[אמפורת צוואר]]
* [[אמפורה מחודדת]]
* [[אמפורה מקשתית]]
* [[אמפורה נולית]]
* [[אמפורה ניקוסתנית]]
* [[אמפורה פנאתנאית]]

===מילים נרדפות===
* [[קנקן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|amphora}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Amphore}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|ânfora}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|amfora}}
* רוסית: {{ת|רוסית|амфора}}

===ראו גם===
* [[אחסון]]
* [[בקבוק]]
* [[כלי חרס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אמפורה}}
* [http://www.perseus.tufts.edu/cgi-bin/ptext?doc=Perseus%3Atext%3A1999.04.0004&amp;layout=&amp;loc=Amphora אמופרי, אנציקלופדיית פרסאוס]
* [https://www.abc.se/~pa/mar/dressel.htm סיווג האמפורי, לפי דרסל] (איורים)

[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:כלי קיבול]]</text>
      <sha1>mv8hyiw991a05vgn0vx1mbtrx129kyp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרן הצבי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17687</id>
    <revision>
      <id>520448</id>
      <parentid>502296</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:39:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520448</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7001" sha1="c5nruhky4vheq5wb08kg2wyqknl2kc6" xml:space="preserve">==קֶרֶן הַצְּבִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרן הצבי
|הגייה='''ke'''ren hats'''vi'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ר|ן}}; {{שרש3|צ|ב|ה}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# [[השקעה]] לא [[בטוח]]ה, שה[[סיכון]] בה רב וה[[הפסד]] כמעט ודאי.
#:*{{צטבי|מי שבזבז את כח היצירה הלאומית, וגם של אישי האומה, בלשון זרה – מניח רכושה על '''קרן־הצבי'''.|read/1542|הספר העברי|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צטבי|ההשקעות על '''קרן־הצבי''' בארץ־הצבי והשקעות נכסי צאן ברזל בניירות של ממשלוֹת אדירוֹת – מי מהן נעשה בתמורות העתים עדיף.|read/22859|ממונם של ישראל|ברל כצנלסון}}
#:*{{צטבי|מוטב שנפסיד את ההוצאות להנהלת העסק משנניח את כל ממוננו על '''קרן־הצבי'''. כל אדם מתירא להוציא סחורה ולהכניס שטרות תחתיה. שטרות – היום שוים רובל ומחר – פרוטה.|read/13908|הוראה|אלתר דרויאנוב}}
#:*{{צטבי|התולה את קב הנחת שלו על החינגות המקריות, על החגים והמועדים, על משתאות, תולה את אושרו על '''קרן הצבי'''.|read/48863|אוצר השמחה|אליעזר שטיינמן}}
#:*{{צטבי|הוא, הפיכח, היודע את תרמית החיים, נותן כל הונו למנחם־מנדיל – להעמידו על '''קרן־הצבי''', בבורסה.|read/49031|שלום⁻עליכם|יהושע השל ייבין}}

===מקור===
* מקור הביטוי בלשון חז&quot;ל: {{צט/משנה|חָנָן אוֹמֵר, אִבֵּד אֶת מָעוֹתָיו; [...] אַמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, יָפֶה אָמַר חָנָן, הִנִּיחַ מְעוֹתָיו עַל '''קֶרֶן הַצְּבִי'''.|כתובות|יג|ב}}. ביטוי זה מופיע במקורות נוספים בתלמוד ([[s:גיטין נח ב|גיטין נח ב]], [[s:נדרים לג ב|נדרים לג ב]]). בדומה, במדרש [[w:אלפא ביתא דבן סירא|אלפא ביתא דבן סירא]] נכתב: &quot;לעולם אל תתחבר עם שוטה. לפי שמה שנופל בידו כמו על '''קרן הצבי''' שלא תראינו לעולם&quot;.
:הפרשנים נחלקו בהסבר מקור הביטוי. רבים סברו שהמקור הוא במהירותו של הצבי ובקושי להשיגו. למשל, פירוש [[w:תוספות יום טוב|תוספות יום־טוב]] על המשנה לעיל בכתובות כותב: &quot;שהצבי קל לרוץ כדתנן פרק ה' דאבות{{הפניה|1|אבות}}, ונמצא שזה שמניח מעותיו על קרן הצבי הוא מזומן להפסד&quot;. לעומתו, בפירוש [[w:שיטה מקובצת|&quot;שיטה מקובצת&quot;]] מובאת לצד פירוש זה דעה נוספת, הגורסת שהצבי משיר את קרניו, והאדם מאבד כך את הכסף שהונח עליהן: &quot;ושמעתי דלהכי נקט על קרן הצבי, משום דהצבי כשמזדקן הקרן שלו מועיל הרבה, והוא הולך מקום שבל יראה ובל ימצא ותוקע קרנו שם באחד מנקיקי הסלעים כדי שלא ימצא לעולם. כך שמעתי מפי חכמים דורשי רשומות&quot;. ד&quot;ר משה רענן מסביר במאמרו &quot;הניח מעותיו על קרן הצבי&quot;{{הפניה|2|רענן}} שהסבר זה נעוץ בזיהוי שגוי של הצבי עם ה[[איל#אַיָּל|אַיָּל]] (''Cervus elaphus''), שכן בניגוד לאיל, הצבי (''Gazella gazella'') אינו משיר את קרניו: &quot;כרוב ראשוני אירופה גם ה&quot;שיטה מקובצת&quot; סבר שה&quot;צבי&quot; הוא האייל [...] בניגוד למשפחת הפריים, בעלי הקרן (horn) הקבועה, שעליה נמנה הצבי הרי שקרן האיילים (antler) היא חד שנתית ונושרת בסוף עונת הרבייה&quot;, ובהמשך &quot;העובדה שבשלבים מסויימים האיילים נראים בעלי קרניים ולאחר מכן ללא קרניים גרמה להתפתחות המחשבה שהם מחביאים את קרניהם&quot;. כן הוא מפנה לפירוש &quot;לחם שמיים&quot; של [[w:יעקב עמדין|היעב&quot;ץ]] על הכתוב במשנה זו, המציין את כפל המשמעות במילה &quot;קרן&quot;: &quot;קרן הצבי לפירושא קמא דתוספות יום־טוב נמי אתי שפיר דנקט קרן. מפני שהוא [[לשון נופל על לשון|לשון נופל על הלשון]]. כלומר הניח קרן מעותיו [..] על קרן הצבי קל המרוץ מידו יבקשנו&quot;.

===ביטויים קרובים===
* [[חתול בשק]]

===מידע נוסף===
* ביטוי בעל הוראה כמעט־הפוכה הוא &quot;כָּתַב על קרן השור&quot;, שמשמעותו &quot;כתב דבר שריר וקיים&quot;. למשל: {{צט/רבה|חדקל - זו יון - שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל: '''כתבו על קרן השור''' שאין לכם חלק באלהי ישראל|בראשית|טז|ד}}. בתלמוד הירושלמי מוזכרת גם כתיבת על קרן הצבי: {{צט|נישמעינה מן הדא '''כתבו על קרן הצבי''' וגדרו וחתמו ונתנו לה כשר|ירושלמי עירובין א ז}}.
* בחיבור [https://benyehuda.org/tavyov/sfat_ever.html &quot;שפת עבר החדשה&quot;]{{הפניה|3|טביוב}} מביא ישראל חיים טביוב את הביטוי &quot;הניח מעותיו על קרן הצבי&quot; כדוגמה למליצות ציוריות, שאך מעט מהן מצויות במשנה. לדעתי, ביטוי זה נלקח מלשון העם, והוא משווה אותו לביטוי הטורקי &quot;הניח מעותיו על גב החתול&quot;.

===הערות שוליים===
{{הערה|אבות}} הפרשן מפנה לכתוב במסכת אבות: {{צט/משנה|יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, '''ורץ כצבי''', וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים|אבות|ה|כ}}

{{הערה|רענן}} [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=30610 &quot;הניח מעותיו על קרן הצבי&quot;] באתר &quot;פורטל הדף היומי&quot;, מאת [[w:משה רענן|ד&quot;ר משה רענן]].
 
{{הערה|טביוב}} [https://benyehuda.org/tavyov/sfat_ever.html &quot;שפת עבר החדשה&quot;] לישראל חיים טביוב, מתוך &quot;הַשִּׁלֹחַ&quot;, כרך י', תרנ&quot;ב.


[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:כלכלה]]</text>
      <sha1>c5nruhky4vheq5wb08kg2wyqknl2kc6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כל הפוסל במומו פוסל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17688</id>
    <revision>
      <id>520401</id>
      <parentid>441659</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:18:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520401</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1529" sha1="e6ablnq4j46poqbw86prqwnt33r7v5f" xml:space="preserve">==כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל==
# אדם הפוסל את הזולת, פוסל אותו על בסיס פגם שלמעשה שורשו הוא בו – באדם הפוסל בעצמו.
#:* {{צטבי|והד&quot;ר ר. ענה: לא כי; אתה בעצמך מלא ספקות כרמון! כל הפוסל במומו פוסל!|https://benyehuda.org/perets/divrey_vikuax.html|דברי ויכוח|י&quot;ל פרץ}}.

===מקור===
* מקור הפתגם בדיון תלמודי על אודות אדם שהאמורא רב הכריז עליו עבד, מכיוון שקרא לאנשים אחרים עבדים: {{צט/בבלי|כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל|קידושין|ע|ב}}.
* השוו: {{צט/תנ&quot;ך|הוֹי שׁוֹדֵד, וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, וּבוֹגֵד, וְלֹא-בָגְדוּ בוֹ; כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ-בָךְ|ישעיהו|לג|א}}

===ביטויים קרובים===
* [[אין אדם רואה נגעי עצמו]]
* [[הגמל אינו רואה את דבשתו]]
* [[טול קורה מבין עיניך]]

===ראו גם===
* [[מום]]
* [[אפקט הצפיין]]
{{ויקיפדיה|סגנון=מיזמים}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:פתגמים]]</text>
      <sha1>e6ablnq4j46poqbw86prqwnt33r7v5f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דוכיפת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17826</id>
    <revision>
      <id>519917</id>
      <parentid>444983</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:18:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519917</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4772" sha1="fq0gyfwn63j4yebxr4kkv458bq8ktd0" xml:space="preserve">==דּוּכִיפַת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דוכיפת
|הגייה=dukhi'''fat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' דּוּכִיפַתִּים או דּוּכִיפוֹת
}}
{{תמונה|Upupa epops (4629305438).jpg|דוכיפת.}}
# סוג, היחיד במשפחתו, ממחלקת ה[[עוף|עופות]]. צבעו [[חום]], [[כנף|כנפיו]] ו[[זנב]]ו [[מפספס|מפוספס]]ים בשחור־לבן, ויש לו [[ציצית ראש]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאֵת הַחֲסִידָה, הָאֲנָפָה לְמִינָהּ, וְאֶת־'''הַדּוּכִיפַת''', וְאֶת־הָעֲטַלֵּף.|ויקרא|יא|יט}}
#:* {{הדגשה|וַתֵּרֵד '''דּוּכִיפַת''' לִרְאוֹת צַלְמָהּ בָּרְאִי וּלְהִתְהַדֵּר, כְּמִשְׁפָּטָהּ, וּבַעֲשׂוֹתָהּ כֹּה וָכֹה וַתֵּאָחֵז בַּפַּח וַתִּלָּכֵּד|(חיים נחמן ביאליק-'''מי ענד לדוכיפת ציצת נוצה''')}}

===גזרון===
* כנראה, מבבלית בהגיית סִיפַּד [https://oracc.museum.upenn.edu/epsd2/o0038058 sipad]. 
* יש סברה שהשם ניתן לה על שם דו-ה[[כיפה]] שבראשה כציצית הכפולה שלה בצללית. בשפה הכורדית נקראת הדוכיפת &quot;דו-ניקל&quot; שפירושו מקור כפול על שם אותה צללית. אחד השמות הקדומים  של הדוכיפת הוא תרנגולא ברא כלומר תרנגול בר (ראו לקמן-&quot;פרשנים מפרשים&quot;). דיכ-פת פרושו תרנגול בר באחת מהשפות ההודיות.

===פרשנים מפרשים===
*{{צט/בבלי|דּוּכִיפַת – שֶׁהוֹדוֹ כָפוּת.|חולין|סג|א}} פירוש רש&quot;י: כרבולתו עבה ודומה כמי שכפולה לתוך הראש, וכפותה שם, והוא עוף גדול כתרנגול.

===מילים נרדפות===
* [[הודהוד]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|upupa}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hoopoe}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|abubilla}}
* ערבית: {{ת|ערבית|هُدْهُد}} (הגייה: הֻדְהֻד)
* פולנית: {{ת|פולנית|dudek}}
|
* פינית: {{ת|פינית|harjalintu}}
* פרסית {{ת|פרסית|هدهد}}
* רומנית: {{ת|רומנית|pupăză}}
* רוסית: {{ת|רוסית|удод}}
}}

====מידע תרגומי נוסף====
*בפסוק הנ&quot;ל, [[w:תרגום אונקלוס|אונקלוס]] תרגם ל[[ארמית]]: &quot;נגר טורא&quot;. במסכת גטין (דף ס&quot;ח עמוד ב) מציין ה[[תלמוד]] כי &quot;נגר טורא&quot; הוא תרגום אונקלוס של &quot;תרנגול־הבר&quot;; מעין זה, בפירושו של רש&quot;י לתלמוד – מתורגמת המילה דוכיפת ל[[צרפתית]] עתיקה&lt;ref&gt;‏ידוע כי בעבר היה חי זן (שכיום נכחד) של דוכיפת (הנקרא בלטינית: Upupa Antaios), ואפשר שלפני אלף שנה (דורו של רש&quot;י) הוא חי גם ב[[צרפת]] (ארץ מגוריו של רש&quot;י). באשר אל &quot;התרנגול&quot; – כוונת רש&quot;י אל תרנגול הבר (המזוהה עם העוף המוכר בימינו כדוכיפת); לפרטים ראו לעיל על־אודות תרגום אונקלוס לדוכיפת.‏&lt;/ref&gt;: &quot;והוא עוף גדול כתרנגול וקורין &lt;small&gt;[וקוראים]&lt;/small&gt; לו: פאו&quot;ן שלביי&quot;א&quot;, שתרגומו המילולי: &quot;טווס־הבר&quot;. רש&quot;י בפירושו על התורה מפרש את המילה דוכיפת: &quot;תרנגול הבר &lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; ובלע&quot;ז הרופ&quot;א&quot;; מסתבר שבדפוסים חל שיבוש, וצריך להיות: &quot;הפופ&quot;א&quot;, מונח בצרפתית עתיקה המורה על העוף המוכר בימינו בתור דוכיפת. 
:ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] מתורגמת המילה המקראית דוכיפת ל[[יוונית]]: {{יוונית|εποπα}}. הרב [[W:סעדיה גאון|סעדיה גאון]] מתרגמה ל[[ערבית]] [[יהודאי]]ת &quot;הֻדְהֻד&quot;, וכך גם במסורות התרגום של יהודי־המזרח. בתרגום התורה של יהודי האי ג'רבה דוכיפת מתורגמת לשפה ה[[ברברית]]: &quot;שִיבּוּבּוּכּ&quot;.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דוכיפת|ויקימינים=Upupa|ויקישיתוף=Upupa epops|שם ויקישיתוף=דוכיפת}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:עופות]]</text>
      <sha1>fq0gyfwn63j4yebxr4kkv458bq8ktd0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ופל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17879</id>
    <revision>
      <id>520283</id>
      <parentid>430948</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:27:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520283</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2167" sha1="hbgjgsryd79it4nbt02xgn7331ethia" xml:space="preserve">==וָפֶל (גם וַפְלֶה, וַפְלָה)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ופל
|הגייה='''va'''fel
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' וַפְלִים וגם וַפְלוֹת
}}
[[תמונה:Gaufre liege.jpg|ממוזער|184px|ופלים בלגיים]]
[[תמונה:Waffle iron.JPG|ממוזער|184px|מכשיר להכנת ופל בלגי]]
# מאפה רך, לא פריך, העשוי מבלילה נוזלית מיוחדת הנוצקת ונאפית במכשיר דמוי [[מצנם]].  
#:* לו'''ופל''' יש צורת חריצה ייחודית של [[שתי וערב]], ועליו יוצקים סירופ, או קצפת, או שוקולד, או גלידה.

===גיזרון===
*{{לועזית|הולנדית}} wafel, נגזרת של הפועל weven – ל[[קלע|קלוע]].

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|wafer}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|waffle|wafer}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Oblate|Waffel}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|wafel}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|ostya|nápolyi}}
| 
* פולנית: {{ת|פולנית|wafel|wafelek}}
* פינית: {{ת|פינית|vohveli}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|oplatka}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|gaufre}}
* רוסית: {{ת|רוסית|вафля}}
}}

===מידע נוסף===
המילה הזאת נהגית לעתים בָּפֶל (bafel) ככל הנראה בגלל הקושי בהגייה הנובע מהדמיון בין הצלילים v ו־f ומתוך ניסיון ליצור בידול עיצורים.

===ראו גם===
* [[אפיפית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ופל|ויקישיתוף=waffle|שם ויקישיתוף=ופל}}

* {{מקור/אינטרנט
|יוצר=שלמה פפירבלט
|כתובת=https://www.haaretz.co.il/food/sweets/.premium-1.3061365
|כותרת=20 חורים בהשכלה: מצטערים, אבל אין דבר כזה &quot;ופל בלגי&quot;
|שם האתר=הארץ
|תאריך=07/09/16}}
[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:מאפים]]</text>
      <sha1>hbgjgsryd79it4nbt02xgn7331ethia</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18033</id>
    <revision>
      <id>520672</id>
      <parentid>517219</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:55:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6479" sha1="hmdu0ihp82wo96agugh7wchiqd5rfwk" xml:space="preserve">==קֵבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קיבה
|הגייה=ke'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ו|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' קֵבוֹת
}}
{{תמונה|Illu stomach.jpg|1- גוף הקיבה, 2- קרקעית הקיבה (פונדוס), 3- דופן קדמית, 4- עֶקֶם הַקֵּבָה הַגָּדוֹל, 5-עֶקֶם הַקֵּבָה הַקטן, 6- פי הקיבה, 9- השריר סוגר השער, 10 - מערת השוער, 11 - 
תעלת השוער, 12 - הַחֶרֶק הַזָּוִיתִי, 13 - תעלת הקיבה, 14, - Rugal folds}}
#[[איבר]] הדומה ל[[שק]] הנמצא מתחת ל[[סרעפת]], בחלק העליון של חלל ה[[בטן]], ותפקידו ל[[עכל]] את ה[[מזון]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם '''וְהַקֵּבָה'''.|דברים|יח|ג}}
#:*{{צט/משנה|אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת שֶׁל גּוֹיִם; אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ '''בְּקֵבָה''' שֶׁל נְבֵלָה.|עבודה זרה|ב|ה}}
#:*{{צט/משנה|הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר שֶׁל '''קֵבָה''' כְשֵׁרָה, אִם יֵשׁ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה; [...] טְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַכְּשֵׁרָה, '''קֵבָתָהּ''' מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁכָּנוּס בְּמֵעֶיהָ.|חולין|ח|ה}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. צורה דומה מופיעה פעם נוספת בפסוק הבא: {{צט/תנ&quot;ך|...וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-'''קֳבָתָהּ'''...|במדבר|כה|ח}} פרשנים אחדים טענו כי הוראתה '[[רחם|רחמה]]', אולם ב[[W:מורה נבוכים|מורה נבוכים]] נכתב: &quot;'''וקֵבַה''' הוא שם ה[[אצטומכא]], והרחם (המופיע בספר בראשית כ' יח) הוא איבר בקרבי-האשה בו מתפתח הוולד&quot;. עפ&quot;י פרשן ימה&quot;ב אבן ג'נאח '''הקֵבַה''' נמנית עם חלקי גוף הבהמה השמורים לכוהן שהקריב אותה. ואמנם בעלי המדרש ראו את זכותם זו של הכוהנים על קיבת הבהמה כנובעת מפגיעתו של פינחס בקיבת המדיינית {{הערת שוליים|תרגום יונתן / ספרי לדברים , קסה / בבלי , חולין קלד , ע&quot;ב}}.

===צירופים===
* [[הצבא צועד על קבתו|הצבא צועד על קיבתו]]

===מילים נרדפות===
* [[אצטומכה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stomach}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Magen}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|estómago}} &lt;small&gt;(זכר)&lt;/small&gt;
* ערבית: {{ת|ערבית|معدة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|желудок}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קיבה}}

[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:מערכת העיכול]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
{{-}}

==קֻבָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קובה
|הגייה=ku'''ba'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ב|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}}
|נטיות=ר' קֻבּוֹת
}}
#{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} מבנה קטן ופתוח, חדר קטן.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל '''הַקֻּבָּה''' וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ...|במדבר|כה|ח}}

===מקור===
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. השוו לערבית: [[w:הכעבה|הכעבה]].

===נגזרות===
* [[קוביה]]

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י: &quot;אל הקבה – אל האהל.&quot;

=== צירופים ===
* [[קבה של זונות|קובה של זונות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tent|pavilion|chamber}}

===סימוכין===
* {{מקור/אינטרנט
|יוצר=ד&quot;ר מוטי רוזן
|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3835873,00.html
|כותרת=כיצד התגלגלה המילה קֻבָּה כפירוש לבית בושת?
|שם האתר=Ynet (מתוך גיליון ינואר של הירחון &quot;טבע הדברים&quot;)
|תאריך=25/01/10}}.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]

==קַבָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קבה
|הגייה=ka'''ba'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ב|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' קַבּוֹת; קַבַּת־, קַבּוֹת־
}}
{{תמונה|MOONBEAM OF FIFE 1903 REGATES ROYALES 09.jpg|מנור נשען על קבה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} בסירות ובספינות מפרשים: כָּנָה על הסיפון ל[[משען]] ה[[מנור]] של [[מפרש ארכי|מפרש אורכי]].
#:* משעינים את המנור על '''הקבה''' כאשר הספינה עוגנת או רתוקה, כדי להקטין את העומס על המעלנים.

===גיזרון===
* מן [[קב#קַב|קַב]], רגל תותבת, משענת לנכה ברגלו.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===מילים נרדפות===
* &quot;[[חמור]]&quot; 
* קָּבַּת הַמָנוֹר
* מִשְְעֶנֶת לְמָנוֹר

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crutch|boom crutch}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Krücke}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|chandelier|support}}

===ראו גם===
* [[קבת התרן|קבת התורן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Booms (sailing)|שם ויקישיתוף=Booms (sailing)}}

{{שורש|קבב}}
[[קטגוריה:תפרושת, תרונה וחיבל]]</text>
      <sha1>hmdu0ihp82wo96agugh7wchiqd5rfwk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפריקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18062</id>
    <revision>
      <id>520611</id>
      <parentid>472940</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:37:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520611</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2724" sha1="dz2u4nihczss9zcf4gwr49qshsliiz2" xml:space="preserve">==אַפְרִיקָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפריקה
|הגייה='''af'''rika
|חלק דיבר=שם־פרטי
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=
}}{{תמונה|Africa satellite orthographic.jpg|תמונת [[לווין]] של אפריקה}}
#{{רובד|חזל}} ה[[יבשת]] השנייה בגודלה ובגודל אוכלוסייתה, אחרי [[אסיה]]. ביבשת חמישים ושלוש [[מדינה|מדינות]] ו[[אי]]ים.
#:*{{צט/רבה|בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג &lt;small&gt;({{פסוק|בראשית|י|ב}})&lt;/small&gt;, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמִּי זוֹ '''אַפְרִיקָה''', וְגֵירְמַנְיָא וּמָדַי וּמַקְדּוֹנְיָא אִיסַנְיָא, וְתוֹנְיָה.|בראשית|לז|א}}
#:*{{צט/רבה|אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה פָּצִיתָה אֶת הַמָּקוֹם תִּקָּרֵא הָאָרֶץ עַל שִׁמְךָ, וְאֶתֵּן לְךָ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצְךָ, וְאֵיזוֹ זוֹ '''אַפְרִיקֵי'''.|במדבר|יז|ג}}
#:*{{צטשיר|בואי וניסע לג'ונגל '''שבאפריקה''' / לא נאמר לאף אחד ואיש גם לא ניקח|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}100&amp;wrkid{{=}}1887|להשתטות לפעמים|אילן גולדהירש}}
#:* גבולותיה של '''אפריקה''' הם: ב[[צפון]]-ה[[ים התיכון]], [[צפון]] [[מזרח]]-תעלת סואץ ו[[ים סוף]], ב[[מערב]]-ה[[אוקיינוס]] האטלנטי וב[[דרום]]-האוקיינוס ההודי.

===גיזרון===
* {{לועזית|לטינית}} Africa – [[לוב]]. 

===צירופים===
*[[דרום אפריקה]]

===נגזרות===
* [[אפריקאי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Africa}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Afrika}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|África}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أفريقيا|إفريقيا}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Африка}}


===ראו גם===
{{יבשות כדור הארץ}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אפריקה|ויקיחדשות=קטגוריה:אפריקה|שם ויקיחדשות=אפריקה|ויקישיתוף=Category:Africa|שם ויקישיתוף=אפריקה|ויקימסע=אפריקה}}
* [https://wikitravel.org/he/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94 אפריקה בוויקיטיול] - מדריך הטיולים החופשי

[[קטגוריה:יבשות]]
[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]]</text>
      <sha1>dz2u4nihczss9zcf4gwr49qshsliiz2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרדם לחפר בו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18067</id>
    <revision>
      <id>520383</id>
      <parentid>486992</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:12:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520383</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3941" sha1="5oaj0rsrax884t948zft2pfe4kug2j5" xml:space="preserve">==קַרְדֹּם לַחְפֹּר בּוֹ==
# משמעות מקורית: אמצעי לפרנסה.
#:* {{הדגשה|&quot;יש 'שדכן בעל מלאכה', 'שדכן סנדלר', העושה את השדכנות אך '''קרדום לחפור בה''', לו אחת היא אם השידוך שוה, או אינו שוה, כל כונתו רק להרויח, 'לעשות עסק'&quot;|(&quot;בעגלה ובעגלת חורף&quot;, אלחנן ליב לוינסקי)}}
#:* {{הדגשה|&quot;מה אומר אתה, בעצם, לעשות אחרי שתשלים את חוק-לימודיך? אנוכי חושב להתחיל ללמוד רפואה, למען יהיה לי '''קרדום לחפור בו'''&quot;|([https://benyehuda.org/arlosoroff/047.html ממכתביו של חיים ארלוזורוב])}}
# אמצעי לתועלת אישית. בפרט נאמר על דבר־מה בעל ערך רוחני המשמש לתועלת אישית של פלוני. ניתן להשתמש בביטוי זה כשמישהו השתמש בדבר מה כדי לקדם את ענייניו, כדי להתפרנס ממנו או כדי להפיק ממנו טובת הנאה. (אמצעי לקידום, אמצעי לפרנסה.)
#*עיתונאי זה משתמש בעקרון [[זכות הצבור לדעת|זכות הציבור לדעת]] על־מנת לבקר את מתנגדיו. כך הוא משתמש בעקרון החשוב '''כקרדום לחפור בו''' עבור [[אינטרס צר|האינטרסים הצרים]] שלו.
#*אוסף התרומות השתמש בכספם של התורמים בתור '''קרדום לחפור בו''' עבור האינטרסים האישיים שלו.
#*ראש העיר רצה להכניס את בנו לבית ספר יוקרתי ולכן השתמש במעמדו בתור '''קרדום לחפור בו'''.

־

===מקור===
* במסכת אבות נאמר: {{צט|רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפּוֹר בָּהֶם.|משנה אבות ד ה}}. אמירת רבי צדוק נאמרת בהקשר של אמירות אחרות של רבנים לגבי צורת לימוד התורה. ר' עובדיה מברטנורא מפרש: {{צט|ולא תלמוד תורה כדי לעשות ממנה מלאכה שתתפרנס בה, כמו קרדום לחפור בה, שהעושה כן מועל בקדושתה של תורה...|ברטנורא על אבות ד}}.

=== הסבר המקור ===
*רבי צדוק התכוון באמירתו לכך שאנשים לא ישתמשו בתורה ככלי לרווח עצמי (אמצעי שמשתמשים בו כדי להשיג רווח אישי (בניגוד לייעד המקורי של אותו האמצעי).
*ביטוי זה נאמר בפרק במשנה העוסק בשימוש בתורה למטרות שונות כמו: רווח אישי, לימוד אחרים, מצוות וכו'. רבי צדוק אמר פסוק זה בהקבלה לשני סוגי הלימוד שרבי ישמעאל ציין (לימוד על מנת ללמד - העמקה בינונית, ולימוד על מנת לעשות - העמקה גבוהה) והוא בא להזהיר את לומדי התורה משימוש בתורה לאינטרסים האישיים (הלומד על מנת ללמד מוזהר 'אל תעשם עטרה להתגדל בהם' והלומד על מנת לעשות מוזהר 'ולא קרדום לחפור בהם').

=== ביטויים דומים ===
&quot;[[דאשתמש בתגא חלף]]&quot; – מכשול זה נוגע לאדם שכבר מלמד לאחרים, אלא שהוא פוגם במלאכתו ומשתמש בהוראה לצרכים גשמיים.

===ראו גם===

* [[קרדם|קרדום]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>5oaj0rsrax884t948zft2pfe4kug2j5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אילן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18078</id>
    <revision>
      <id>520504</id>
      <parentid>454819</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:04:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520504</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4066" sha1="4pn446xctw9e43flyno1iengefjr8ay" xml:space="preserve">==אִילָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אילן
|הגייה=i'''lan'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ו|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָן}}
|נטיות=ר' אִילָנוֹת
}}{{תמונה|Baumgruppe.JPG|אילן}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] רב־שנתי בעל [[גזע]] בודד אשר ממנו צומחים [[ענף|ענפים]] מכוסי [[עלה|עלים]].
#:*{{צט/משנה|כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת; עַל פֵּרוֹת '''הָאִילָן''' אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.|ברכות|ו|א}}
#:*{{צט/משנה|הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דוֹמֶה, '''לְאִילָן''' שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו|אבות|ג|יז}}
#:*{{צט/משנה|שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע; וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ '''אִילָנוֹת''', חוּץ '''מֵאִילָן''' סְרָק שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת.|אהלות|יח|ג}}
#:*{{צטבי|וַיְהִי עֶרֶב שַׁבָּת, הַחַמָּה בְּרֹאשׁ '''הָאִילָנוֹת''' –/ וּבְבֵיתָהּ לֹא נֵר וְלֹא סְעֻדָּה|https://benyehuda.org/bialik/bia095.html|אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה|חיים נחמן ביאליק}}.
# שם פרטי לזכר.
#:* {{עיתונות|לכל הילדים ששמם '''אילן''' ואילנית תותר כניסה חופשית לשטח הקארניבאל.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}AHR%2F1967%2F03%2F24&amp;id{{=}}Ar01009&amp;sk{{=}}C7871BC9|על המשמר||24 במרץ 1967}}

===גזרון===
* תיבת &quot;[[עץ]]&quot; מוקדמת היא לאילן שמקורו ארמי ומופיע באורח יחידאי בספר דניאל: {{צט/תנ&quot;ך| '''אִילָן'''|דניאל|ד|ז}} , ניתן להבחין כי בלשון חז&quot;ל היה מקובל להתיחס ל[[אילן]] כשם כללי של צמח, בעוד שם העצם &quot;עץ&quot; שימש אך במשמעות חומר הגלם.
* מידע נוסף: אילן בארמית כמו אלה בעברית (המאירי על ירמיהו י, יא) - ויש הקשר גם לעץ אלון.

===צירופים===
{{ע|2|
* [[אילן יוחסין]]
* [[אילן מאכל]]
* [[אילן סרק]]
* [[אילני סרק קולם הולך]]
* [[אין פרי בלא אילן]]
* [[נתלה באילנות גבוהים]]
* [[ראש השנה לאילן]]
* [[תלא אילן]]
}}
===נגזרות===
*[[אילנית]]
===מילים נרדפות===
* [[עץ]]
===תרגום===
{{ע|4|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|albero}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|dru}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tree}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|arbo}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|дърво}}
* בוסנית: {{ת|בוסנית|drvo}}
* בסקית: {{ת|בסקית|zuhaitz}}
* דנית: {{ת|דנית|træ}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|fa}}
* לטינית: {{ת|לטינית|arbor}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|árbol}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شجر}}
* פולנית: {{ת|פולנית|drzewo}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|árvore}}
* פרסית: {{ת|פרסית|دِرَخت}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|stablo}}
}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אילן|ויקישיתוף=Category:Trees|שם ויקישיתוף=אילנות}}

[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:עצים|*]]
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>4pn446xctw9e43flyno1iengefjr8ay</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חרמש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18241</id>
    <revision>
      <id>519974</id>
      <parentid>490092</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:48:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519974</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4265" sha1="9yjffm82uqul4nilf1c41g5ho63qy7r" xml:space="preserve">==חֶרְמֵשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חרמש
|הגייה=kher'''mesh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=חֶרְמֵשׁ־, ר' חֶרְמֵשֵׁי־; ר' חֶרְמֵשִׁים
}}
{{תמונה|PikiWiki Israel 6074 At grain harvest of the Omer.JPG|קוצרים עבריים בארץ ישראל עם חרמשים}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[כלי]]־יד בעל [[להב]] ארוך ו[[מעוקל]], המשמש ל[[קציר]] [[חטה|חטים]] ושאר גידולים חקלאיים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ; מֵהָחֵל '''חֶרְמֵשׁ''' בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.|דברים|טז|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ, וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ; '''וְחֶרְמֵשׁ''' לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ.|דברים|כג|כו}}
#:*{{צטבי|כאגמון אשר נגע בו '''חרמש''' הקוצר הטיתי ראשי על הספר ואשב נדהם ולא דבּרתי דבר [...].|https://benyehuda.org/yalag/meorav.html|המעורב בדעת|י&quot;ל גורדון}}

===גזרון===
* המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
* באוגריתית (ברבים) 𐎃𐎗𐎎𐎘𐎚 (חֿרמשת, חרמשות).&lt;ref&gt;לוחות UT 2048, 2053&lt;/ref&gt;
* ייתכן שבמקור {{לועזית|מצרית}} חֹ'פּשְׁ {{ת|אנגלית|ḫpš}} – חרב בצורת [[מגל]], בתוספת ר' דיסימילטורית. להלן הירוגליף: &lt;hiero&gt;x*p:S-T16&lt;/hiero&gt;
* לדעת [[w:שמואל ייבין|שמואל ייבין]] המילה 'חרמש' גזורה מהמילה &quot;[[חלמיש]]&quot; בהוראת: אבן צור, ועפ&quot;ז הסביר ש'חרמש' הוא למעשה מגל שלהבו עשוי נתזי צור, בשונה מ&quot;[[מגל]]&quot; העשוי מברזל.&lt;ref&gt;ש' ייבין, [https://www.jstor.org/stable/24373459 הערות בלשניות], '''לשוננו''' כד (תש&quot;כ) עמ' 45.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[חרמש הירח]]
* [[חרמש הסהר]]
* [[אנמיה חרמשית]]
* [[חרמש נטען]] (מכשיר)

===נגזרות===
* [[חרמשון]]
* [[חרמשי]]
* [[מחרמש|מחורמש]]

=== תרגום ===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|falce}}
*אירית: {{ת|אירית|speal}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|scythe}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|falĉilo}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ცელი}} (תעתיק: celi)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Sense}}
*הודית: {{ת|הינדית|दराँती}} (תעתיק: darā̃tī)
:::{{ת|הינדית|हँसिया}} (תעתיק: hãsiyā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zeis}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|kasza}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|lưỡi hái}}
*טגלית: {{ת|טגלית|kalawit|karit}}
*טורקית: {{ת|טורקית|kerenti|tırpan}}
*יוונית: {{ת|יוונית| κόσα}} (תעתיק: kósa)
*יפנית: {{ת|יפנית|大鎌}} (תעתיק: ōgama)
*כורדית: {{ת|כורדית|kêrendî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|falx}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|ljå}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|fyekeo}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|guadaña}}
*ערבית: {{ת|ערבית| مِنْجَل}} (תעתיק: מִנְגָ'ל)
*פולנית: {{ת|פולנית|kosa}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|gadanha|foice}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|kosa}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|faux}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|큰낫}} (תעתיק: keunnat)
*רומנית: {{ת|רומנית|coasă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|коса́}} (תעתיק: kosá)
*שוודית: {{ת|שוודית|lie}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|เคียว}} (תעתיק: kiao)
}}

===ראו גם===
* [[מגל]]
* [[קוצר יד]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חרמש}}

[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:פרעל (גזירה)]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]
===הערות שוליים===</text>
      <sha1>9yjffm82uqul4nilf1c41g5ho63qy7r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שטח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18308</id>
    <revision>
      <id>520299</id>
      <parentid>437156</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:33:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3470" sha1="8enn6m3fgntgk60r3im9h3bisq6hafl" xml:space="preserve">{{חסר|שִׁטֵּחַ|שֻׁטַּח}}

==שֶׁטַח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שטח
|הגייה='''she'''takh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ט|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' שְׁטָחִים, שִׁטְחֵי־
}}
#{{הקשר|גאומטריה}} [[פנים|פניה]] של [[צורה]] [[הנדסי]]ת.
#:* '''שטח''' המשולש הוא שלושים ושלושה סנטימטרים [[רבוע]]ים.
# חלקת אדמה.
#:* {{צטבי|ובשכונתם תהיה להם, מלבד הדירה, גם חלקת אדמה למעט ירק, עצי פרי ועצי נוי. את '''השטח''' קבעו לשני דונמים, או שני דונמים וחצי.|https://benyehuda.org/yaffe_eliezer/im08.html|הגרעין החקלאי|אליעזר ליפא יפה}} 
# {{בהשאלה}} תחום התמחות, פעולה או התעניינות.
#:* {{צטבי|היה זמן שהחסידות בראה לה ספרות לעצמה, אבל חוץ מספרות מיוחדת זו, היה '''שטח''' ספרותי משותף לכל אישי-האומה במדה כזו, עד שהצורה הספרותית והתכן הספרותי שיצרה החסידות בטלו ברוב;|https://benyehuda.org/bialik/dvarim11.html|על היחס לספרות העברית ולספר העברי|חיים נחמן ביאליק}}
# שם משפחתו של אחד הרבנים:
#:*{{צט/משנה|אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן בֶּן '''שֶׁטַח''' תָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן.|סנהדרין|ו|ד}}

===צירופים===
* [[שטח פנים]]
* [[שטח פתוח]]
* [[שטח מחייה]]
* [[שטח מריבה]]
* [[שטח הפקר]]
* [[מד שטח]]
* [[רכב שטח]]
* [[שטח אש]]
* [[שטח גלילי]]

===נגזרות===
* [[השטחים]]
* [[שטחי]]
* [[שטחון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Area}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مِساحة}} (1)(2)
* ערבית: {{ת|ערבית|مَجال}} (3)

===ראו גם===
* [[אורך]]
* [[היקף]]
* [[נפח]]
* [[טריטוריה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שטח|ויקיפדיה 2=טריטוריה}}

{{שורש|שׁטח}}

==שָׁטַח==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שטח
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ט|ח}}
|בניין=קל
}}
# {{פירש לקוי}} פרס ע פני המרחב
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וישטחו הם שטוח|במדבר|יא|לב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|ותשטל עליו הריפות|שמואל ב|יז|חט}}
# {{בהשאלה}} תיאר בפרוט.
#*: {{צטבי|רפאל '''שטח''' בפני תכנית שלמה בדבר השתלבותי במעגל העבודה בוועד היהודי ובפעילות הציונית.|https://benyehuda.org/yad_vashem/aviv_baalata.html|אביב בעלטה: אבדן הנעורים בבנדין ובמחנות|דב זלמנוביץ}}
#:* העיתונאית נרתעה מהאיש ממוקד המטרה '''ששטח''' בפניה במדויק את לוח הזמנים שלו.

===נגזרות===
*[[שטוח]]
*[[שטיח]]
*[[משטח]]

===מילים נרדפות===
* [[הסביר]]
* [[הרחיב]]
* [[פירט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|expounded|spread}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شَرَحَ|فَصَّلَ}}

{{שורש|שׁטח}}</text>
      <sha1>8enn6m3fgntgk60r3im9h3bisq6hafl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18591</id>
    <revision>
      <id>519915</id>
      <parentid>514470</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:18:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519915</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4321" sha1="ndhryp2i7zaaltgjmvofe480q0nl27v" xml:space="preserve">==סִיס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סיס
|הגייה='''sis'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות=ר' סִיסִים
}}{{תמונה|Apus apus -Barcelona, Spain-8 (1).jpg|סיס החומות}}
# פרט מסדרה של [[עוף|עופות]] [[זעיר]]ים ובעלי [[רגל]]יים חלושות. הוא מבלה את עיקר זמנו ב[[תעופה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|גַּם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר '''וְסִיס''' וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת-עֵת בֹּאָנָה וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יהוה|ירמיהו|ח|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''כְּסוּס''' עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה-לִּי עָרְבֵנִי|ישעיהו|לח|יד}}
#:* '''הסיסיים''' דומים במבנה גופם ובגודלם ל[[סנונית|סנוניות]], אך אינם שייכים לאותה סדרה.

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, ובסמיכות ל[[עגור]].
:גם - ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%9D &quot;כתובת בלעם&quot;]- דיר עלא, המתוארכת  880–760 לפנה&quot;ס ,ב[[ניב]] הדומה לארמית מחד ולעברית מקראית מאידך מופיע ה&quot;עגור&quot; (-עגר) בצמידות אל הציפור הנקראת - &quot;סיס&quot;. ציטוט  &quot;כי '''ססעגר''' חר(פת) נשר&quot;.

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|rondone}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|swift}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Segler}}
* סינית: {{ת|סינית|雨燕}} (מנדרינית: yǔyàn)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|vencejo}}
* פולנית: {{ת|פולנית|jerzyk}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|rorýs}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|martinet}}
* רומנית: {{ת|רומנית|drepnea}}
* רוסית: {{ת|רוסית|стриж}} (תעתיק: striž)
}}
===ראו גם===
* [[בעל חיים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סיס|ויקימינים=Apodiformes|ויקישיתוף=Category:Apodiformes|שם ויקישיתוף=סיסאים}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:עופות]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==סַיָּס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סייס
|הגייה=sa'''yas'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ו|ס}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Mit viel Elan.JPG|סייסים בעבודתם}}
# אדם אשר מטפל בסוסים ודואג להם למזון ולטיפול נאות.
#:* בימים עברו בכל [[אכסניה|אכסנייה]] היתה אורווה בה ה'''סייס''' היה מקבל את הסוסים העייפים ומחזירם שבעים, נקיים ומוכנים להמשך הדרך.
#:* {{צטבי|סוּסָיו בָּרְחוּ. מִי יְקַבְּצֵם עַתָּה? / כִּי מֵת מְאֹד '''סַיַּס'''-הַחֲלוֹמוֹת.|https://benyehuda.org/mehr_y/kavim55.html|שיר על סייס מת|יחיאל מר}}

===גיזרון===
* מלשון סוס.

===תרגום===
{{ע|2|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|stalliere|cavallaio}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|groom|hostler‎}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Pferdeknecht}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|staljongen}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|lovász}}
* טורקית: {{ת|טורקית|seyis}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ιπποκόμος}} (תעתיק: ippokómos)
* כורדית: {{ת|כורדית|seyîs}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سائس}}
* פולנית: {{ת|פולנית|stajenny}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cavalariço}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|palefrenier}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|마부}} (תעתיק: mabu)
* רוסית: {{ת|רוסית|конюх}} (תעתיק: kónjux)
}}

===ראו גם===
* [[סוס]].

===קישורים חיצוניים===

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>ndhryp2i7zaaltgjmvofe480q0nl27v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חמניה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18659</id>
    <revision>
      <id>520583</id>
      <parentid>489316</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:29:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520583</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3205" sha1="q85uyoo7sl9wn3eq28y7cvyrgbwkyu0" xml:space="preserve">==חַמָּנִיָּה (גם חַמָּנִית)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חמנית, חמניה
|הגייה=chama'''nit'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|מ|ם}}
|דרך תצורה={{מוספית|חמן|־ִיָּה}}
|נטיות=ר' חַמָּנִיּוֹת
}}{{תמונה|A sunflower.jpg|חמניה}}
# [[פרח]] ממחלקת ה[[דו פסיגי]]ים המשתייך למשפחת ה[[מורכבים]]; [[גרעין|גרעיניו]] נאכלים ומשמשים להפקת [[שמן]].
#:*{{צטבי|שם באחת הגינות ילבלבו הקשואים, יבשילו האבטיחים, וזו '''החמנית''', גבוהת הגבעול, זוקפת פניה השזופים ומוקפי עלים צהובים כלפי חמה וחונטת;|mos/misefer_hazixronot.html|מספר הזיכרונות|מנדלי מוכר ספרים}}
#:*{{צטשיר|כָּכָה סְתָם מִפֹּה לְשָׁם, הִתְפַלַּחְנוּ לַגִּנָּה / לֹא רָאִינוּ שׁוּם אֶחָד, רַק '''חַמָּנִיָּה''' / אֶת רֹאשָׁהּ קִצַּרְנוּ בַּחֲצִי שְׁנִיָּה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}352&amp;wrkid{{=}}1691|כָּכָה סְתָם|ויקיפדיה=ככה סתם|ע' הלל}}

===גיזרון===
*הצורה '''חמנית''' היא {{חידוש|מנדלי מוכר ספרים}} תרגום שאילה של שם הצמח בלע&quot;ז, על שום שהפרח תמיד משקיף לעבר ה[[חמה#חַמָּה|חמה]].

===מילים נרדפות===
* [[פרח השמש]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|girasole}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sunflower}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Sonnenblume}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zonnebloem}}
*טורקית: {{ת|טורקית|ayçiçeği|günebakan}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ηλίανθος}} (תעתיק: ilíanthos)
*יפנית: {{ת|יפנית|向日葵}} (תעתיק: himawari)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|solsikke}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|girasol}}
*ערבית: {{ת|ערבית|زهرة اَلشمس}} (תעתיק: זַהְרַת אַ־שַּׁמְס)
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|girassol|helianto}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|tournesol}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|해바라기}} (תעתיק: haebaragi)
*רוסית: {{ת|רוסית|подсолнечник}} (תעתיק: podsólnečnik)
*שוודית: {{ת|שוודית|solros}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חמנית|ויקימינים=Helianthus|ויקישיתוף=Helianthus|שם ויקישיתוף=חמנית}}

===ראו גם===
* [[חמן]]

===סימוכין===
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=איילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/1.7530889|כותרת=מביאליק ועד מנדלי מוכר ספרים, כולם התעקשו לבחור את שמה של החַמָּנִיָּה|שם האתר=הארץ|תאריך=17/07/2019.}}

[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:פרחים]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:מזון]]</text>
      <sha1>q85uyoo7sl9wn3eq28y7cvyrgbwkyu0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חננית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18663</id>
    <revision>
      <id>519826</id>
      <parentid>515077</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:36:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519826</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1609" sha1="5b34lcxzfi6g5hwb7bzey6pp3wrf13s" xml:space="preserve">==חִנָּנִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חיננית
|הגייה=khina'''nit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|נ|ן}}
|דרך תצורה={{מוספית|חנני|־ִית}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Madeliefje-overz-kl.jpg|חינניות}}
# [[צמח]] [[עשבוני]] [[רב שנתי]] ממחלקת ה[[דו פסיגי]]ים המשתייך למשפחת ה[[מורכב]]ים. שם מדעי: Bellis.

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|לטינית}} Bellis, נאה, יפה.
* בעבר נקרא הצמח [[מרגנית]], ועליו כתב [[w:לוין קיפניס|לוין קיפניס]] את השיר [https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=486 מַרְגָּנִית חִנָּנִית]. כשניתן השם לצמח אחר, נאלץ צמח זה להסתפק בשם־התואר שניתן לו.

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|pratolina}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|daisy}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gänseblümchen}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|százszorszép}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|margarita|chiribita}}
| 
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|margarida-vulgar}}
* פינית: {{ת|פינית|kaunokainen|tuhatkauno}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|sedmikráska chudobka}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|tràtīnčica}}
}}

===ראו גם===
* 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חיננית (צמח)|ויקימינים=Bellis|ויקישיתוף=Category:Bellis}}
[[קטגוריה:צמחים]]</text>
      <sha1>5b34lcxzfi6g5hwb7bzey6pp3wrf13s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עגלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18715</id>
    <revision>
      <id>519673</id>
      <parentid>512309</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:43:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5197" sha1="dmyxvn5q9h3sya55fvuj2qcdumvnqm4" xml:space="preserve">==עֲגָלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עגלה
|הגייה=aga'''la'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ג|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}}
|נטיות=ר' עֲגָלוֹת; עֶגְלַת־, ר' עֶגְלוֹת־ 
}}{{תמונה|Stagecoach at Almaden, Queensland, 1904 (6876675110).jpg|עגלה רתומה לסוסים.}}
#{{מקרא}} אמצעי תובלה, רכב המשמש להעברת משאות, בדרך כלל בעל ארבעה גלגלים או בעל שני גלגלים; נגרר כשהוא רתום לרכב ממונע, לבהמות עבודה, או נגרר או נדחף בידי אדם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַאֲסַרְתֶּם אֶת־הַפָּרוֹת '''בָּעֲגָלָה''' וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה. וּלְקַחְתֶּם אֶת־אֲרוֹן יהוה וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל־'''הָעֲגָלָה'''...|שמואל א|ו|ז|ח}}
#:*{{צטזמר|'''עֲגָלָה''' עִם סוּסָה / בַּשָּׂדֶה תָּרוּץ, / עַד גְּדוֹתֶיהָ עֲמוּסָה / בְּחָצִיר קָצוּץ.|song.asp?id{{=}}3108|עֲגָלָה עִם סוּסָה|אבשלום כהן}}
#:*{{צטשיר|בחצי היום / מדי הקרב עליך / בשערך מקום / לאלף נשותיך / ובנחלה / תינוק עגול '''בעגלה'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}183&amp;wrkid{{=}}1440|חייך וחיי|דודו ברק}}
# {{בהשאלה}} (כדימוי לרכב לא תקין) איטי, שאינו בכושר.
#:* נו כבר, אם אתה לא יכול לרוץ, תן לי את הכדור. יא '''עגלה'''!

===גיזרון===
*לשון המקרא. השורש ע־ג־ל בא בהוראת מהירות בשפות קרובות (למשל: عَجَلَة=עגִ'לֲה בערבית, [[בעגלא]]=במהרה בארמית).
:במאמרו [https://www.hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html &quot;העברית איננה מקור כל השפות&quot;] טוען פרופסור [[w:עוזי אורנן|עוזי אורנן]] כי משורש זה נגזרו [[עגלה#עֲגָלָה|עֲגָלָה]] - כלי רכב מהיר; [[עגל#עֵגֶל|עֵגֶל]] - חיה צעירה ומהירה; ו[[עגול#עִגּוּל|עיגול]] - כתאור לגלגלי הרכב. ישנן במקרא גם מילים משורש זה שאינן קשורות למהירות, אלא לצורת העיגול, כגון &quot;[[עגיל]]&quot;. 
:השורש ע־ג־ל קרוב לשורש ע־ו־ג, וראו למשל: [[עוגה]].
: אולי מן [[מעגל]] במקרא- [[דרך]]
:אולי מקור השם עֲגָלָה ועֵגֶל בא למעשה מהמילה עגול או עיגול, והיא למעשה גזירה של עוג.
: בערבית מצרית מדוברת עגלה [[אופנים]].

===צירופים===
{{ע|3|
* [[בעל עגלה]]
* [[עגלה גדולה]]
* [[עגלת חורף]]
* [[עגלת יד]]
* [[עגלת צב]]
* [[עגלה קטנה]]
* [[עגלת קניות]]
* [[עגלה ריקה]]
* [[עגלת תינוק]]
* [[רתם את העגלה לפני הסוסים]]
}}
===נגזרות===
* [[עגלון]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cart|carriage}}
*יוונית: {{ת|יוונית|άμαξα}} (תעתיק: ámaxa)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|faetón}} &lt;small&gt;(זכר)&lt;/small&gt;, {{ת|ספרדית|carruaje}} &lt;small&gt;(זכר)&lt;/small&gt;, {{ת|ספרדית|calesa}} &lt;small&gt;(נקבה)&lt;/small&gt;, {{ת|ספרדית|carroza}} &lt;small&gt;(נקבה)&lt;/small&gt;
*ערבית: {{ת|ערבית|عربة}} (תעתיק: עַרַבָה)

===ראו גם===
*[[דליג'נס]]
* [[מריצה]]
*[[כרכרה]]
*[[מרכבה]]
*[[קרון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עגלה|ויקישיתוף=Category:Carriages|שם ויקישיתוף=עגלות סוס|ויקישיתוף 2=Category:Carts|שם ויקישיתוף 2=עגלות נוספים}}

{{שורש|עגל}}
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:כלי רכב]]

==עֶגְלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עגלה
|הגייה=eg'''la'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ג|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטְלָה}}&lt;BR&gt;נקבה מן [[עגל|עֶגֶל]]
|נטיות=ר' עֲגָלוֹת; עֶגְלַת־; ר' עֶגְלוֹת־ 
}}
#{{מקרא}} [[פרה]] [[צעיר]]ה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא '''עֶגְלַת''' בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל.|דברים|כא|ג}}
===גיזרון===
* צורת נקבה ל[[עגל|עֵגֶל]]
===צירופים===
* [[עגלה ערופה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|heifer}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عِجْلة|بقرة صغيرة}}


[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:יונקים]]
[[קטגוריה:פרסתנים]]
[[קטגוריה:מקבילות נקביות]]</text>
      <sha1>dmyxvn5q9h3sya55fvuj2qcdumvnqm4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מכחול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18749</id>
    <revision>
      <id>519719</id>
      <parentid>488946</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:55:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519719</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2350" sha1="8rgqowt6gfkbk1digtcffnhgy08pg8t" xml:space="preserve">==מִכְחוֹל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מכחול
|הגייה=mikh'''khol'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ח|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטוֹל}}
|נטיות=ר' מִכְחוֹלִים
}}{{תמונה|Brushtypes.jpg|מכחולים שונים}}
# [[מברשת]] [[דק]]ה המשמשת ל[[צביעה]].
#:*{{צט/משנה|קַלִּיגְרָפוֹן שֶׁנִּטְּלָה כַפָּהּ, טְמֵאָה מִפְּנֵי שִׁנָּהּ; נִטְּלָה שִׁנָּהּ, טְמֵאָה מִפְּנֵי כַפָּהּ; '''מִכְחוֹל''' שֶׁנִּטַּל הַכַּף, טָמֵא מִפְּנֵי הַזָּכָר; נִטַּל הַזָּכָר, טָמֵא מִפְּנֵי הַכַּף.|כלים|יג|ב}}
#:* {{צטבי|אך יש אשר השרטוטים ההם עומדים ותובעים כנשמות שמבקשות &quot;תקון&quot;, תובעים מאת '''מכחול''' הצייר לצרפן, לאחדן, לנפוח  בהן נשמת חיים.|https://benyehuda.org/sokolov/artum.html|יצחק ארטום| נחום סוקולוב}}

===גיזרון===
*{{רובד|חזל}} כלי או מברשת המשמשים למרוח צבע כחֹל סביב העיניים; {{הדגשה|מכחול הוא קיסם שמכניסים בשפופרת ... והקיסם קרוי מכחול על שום שכוחלין בו.|(רש&quot;י למסכת עבודה זרה, דף כ, עמוד ב)}}.

=== צירופים ===
* [[כמכחול בשפופרת]]
* [[משיכת מכחול]]

===תרגום===
*איטלקית: {{ת|איטלקית|pennello}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|paintbrush}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فرشاة الرسم}}
*לטינית: {{ת|לטינית|peniculus}}

===מידע נוסף===
הגייה נפוצה של המילה היא מִכְּחוֹל (בכ' דגושה). זו נחשבת לא תקנית, ויש להגות &quot;מִכְחוֹל&quot;. לקריאה נוספת: [https://hebrew-academy.org.il/2012/10/23/%D7%9E%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%93%D7%94/ מכחול, הכחיש, הכחדה] באתר האקדמיה.

===ראו גם===
*[[כחל]]
* [[מברשת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מכחול}}

{{שורש|כחל}}

[[קטגוריה:כלי כתיבה]]</text>
      <sha1>8rgqowt6gfkbk1digtcffnhgy08pg8t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שכונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18810</id>
    <revision>
      <id>519863</id>
      <parentid>503640</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:52:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519863</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2367" sha1="k426zeegsa1k9e4skbhzfl8zhqhf4yu" xml:space="preserve">==שְׁכוּנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שכונה
|הגייה=shkhu'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּלָה}}
|נטיות=ר׳ שְׁכוּנוֹת; שְׁכוּנַת־, ר׳ שְׁכוּנוֹת־
}}{{תמונה|הדרהכרמל1.JPG|שכונת [[W:הדר הכרמל|הדר הכרמל]] ב[[חיפה]].}}
#{{רובד|חזל}} חלוקה מוגבלת של [[אזור]] [[מיושב]] רחב יותר למספר [[רחוב]]ות, בסדר גודל הנע בדרך כלל סביב מרחק [[הליכה]].
#:*{{צט/משנה|הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר, גּוֹלֶה '''מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה'''; וּבֶן לֵוִי, גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר.|מכות|ב|ז}}
#:*{{צט/משנה|מָצָא שְׁלֹשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה, הֲרֵי זוֹ '''שְׁכוּנַת''' קְבָרוֹת.|אהלות|טז|ג}}
#:* ילדי ה'''שכונה''' אוהבים לבלות בגן השעשועים המקומי.
# האזור המיושב המקורב למקום כלשהו, על כל [[דייר]]יו.
#:* אני אוהב את ה'''שכונה''' במקום החדש. אנשים מאוד נחמדים.
# &lt;small&gt;במלעיל&lt;/small&gt; כל קבוצה משמעותית של אנשים אשר אינם מקורבים בדם, היוצרים קבוצה חברתית מקורבת.
#{{משלב|סלנג}} [[התנהגות]] לא מקצועית.
#:* קבלת הפנים לטראמפ היא אפילו לא '''שכונה''', זה [[שוק#שׁוּק|שוּק]]. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=יוסי ורטר|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.4109899|כותרת=כותרת הכתבה|שם האתר=הארץ|תאריך=22/05/2017}}).

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|neighborhood}} (1,2)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|quartier}} (1) ; {{ת|צרפתית|voisinage}} (2)

===ראו גם===
* [[פרור|פרבר]]
* [[שיכון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שכונה|ויקישיתוף=Category:Neighborhoods|שם ויקישיתוף=שכונות}}

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]

{{שורש|שׁכן}}</text>
      <sha1>k426zeegsa1k9e4skbhzfl8zhqhf4yu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרדסן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18825</id>
    <revision>
      <id>520618</id>
      <parentid>352288</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:38:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520618</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="823" sha1="fw23h6pj5wq5vxkw1s9e7gwyjyr7jkm" xml:space="preserve">==פַּרְדְּסָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרדסן
|הגייה=parde'''san'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|פרדס|־ָן}}
|נטיות=ר' פַּרְדְּסָנִים
}}
# [[אדם]] העובד ב[[פרדס]]ים.
#*: {{צטבי|לפי החוק אסור היה לאכר, '''לפרדסן''' ולכורם לאסוף את התבואה או הפירות מהגרן, הפרדס או הכרם לפני ששלם את מס היבול|https://benyehuda.org/shiryon/zixronot.html|זכרונות|יצחק שריון}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|citrus grower}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُزارِع الحمضيات}}

===ראו גם===
* [[פרדס]]
* [[פרדסנות]]

[[קטגוריה:מקצועות]]</text>
      <sha1>fw23h6pj5wq5vxkw1s9e7gwyjyr7jkm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אכלוסיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18857</id>
    <revision>
      <id>519791</id>
      <parentid>363006</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:28:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519791</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2414" sha1="n7kczbgdzuyoci8fhmtxxcx1qvtads3" xml:space="preserve">==אֻכְלוּסִיָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אוכלוסייה
|הגייה=ukhlusi'''ya'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אֻכְלוּסִיּוֹת, אֻכְלוּסִיַּת־
}}
# תושבים באזור מסויים כגון: [[מדינה]], [[עיר]], [[קיבוץ]], [[מושב]] וכו' ובזמן מוגדר.
#*: {{צטבי|בשמונה השבועות של פעולתי בווינה כבר היתה לי ההזדמנות לשוחח על בעייה בוערת זו עם נציגים של כל חוגי '''האוכלוסיה''', עם פרנסים ומורים, הורים ומנהיגים של הנוער.|http://benyehuda.org/xayut/bein_rixuk_023.html|חינוך|צבי פרץ חיות}}
#*: {{צטבי|לעיר כחיפה, בעלת '''אוכלוסיה''' עברית של 18 אלף בקירוב, ולכל איזור ההתישבות העברית שמסביבה אין שופט יהודי בבית-הדין המחוזי, ובעלי-דין יהודים ועורכי-דין יהודים, המהווים כשני שלישים מבעלי-מקצועם – חייבים לטעון לפני שופטים שאינם יודעים את לשונם.|https://benyehuda.org/arlosoroff/jj_jun1932.html|יומן ירושלים|חיים ארלוזורוב}}

===גיזרון===
*גזירה לאחור מן [[אכלוסין]].

===צירופים===
* [[היפוך אוכלוסייה]]
* [[אוכלוסיה בסיכון]]
* [[סוגי אוכלוסיה]]
* [[ אוכלוסיית יעד]]

===מילים נרדפות===
* [[קהילה]]
* [[חברה]]
* [[עֵדָה]]
* [[קָהָל]]
* [[הָמוֹן]]
* [[אֲסַפסוּף]]
* [[עֵרֶב רַב]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|population}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|populatie}}
* הינדית: {{ת|הינדית|आबादी}}
* יפנית: {{ת|יפנית|人口}}
|
* סינית: {{ת|סינית|人口}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سُكَّان|عدد السكان}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|인구}}
* רוסית: {{ת|רוסית|общественности}}
}}

===ראו גם===
* [[רוב]], [[מיעוט]]
* [[תושב]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אוכלוסייה}}

[[קטגוריה:דמוגרפיה]]
[[קטגוריה:מדעי החברה]]</text>
      <sha1>n7kczbgdzuyoci8fhmtxxcx1qvtads3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרדם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18946</id>
    <revision>
      <id>519713</id>
      <parentid>514173</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:52:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519713</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4122" sha1="24sz9aopu633lvbafyuy1oi9a3x0os3" xml:space="preserve">==קַרְדֹּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרדום
|הגייה=kar'''dom'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קַרְדֻּמִּים (&lt;small&gt;במקרא גם&lt;/small&gt; קַרְדֻּמּוֹת); קַרְדֹּם־, ר' קַרְדֹּמֵי־
| באנגלית=Adze
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} כלי־יד לחטיבת עצים, גרזן.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים.|שמואל א|יג|כא}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ אֶת-הַקַּרְדֻּמּוֹת בְּיָדוֹ וַיִּכְרֹת שׂוֹכַת עֵצִים.|שופטים|ט|מח}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים.|ירמיהו|מו|כב}}
#:* {{צטבי|עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם־קַרְדֹּם, / וְכָל־הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם&quot;|https://benyehuda.org/bialik/bia061.html|על השחיטה|חיים נחמן ביאליק}} 
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} כלי יד לחפירה, מעין מַכּוֹשׁ.
#:* {{צט/משנה|אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלֹא '''קַרְדֹּם''' לַחְפֹּר בָּהֶם.|אבות|ד|ה}}

===גיזרון===
* אוגריתית ג-ר-ד-ש g-r-d-š בהוראת להשחק להתערער. כנראה הלחם אוגריתי המקביל אל הפעלים העבריים - ל'''גר'''ד + ל'''דֻש'''. נגזרת אוגריתית נוספת היא תיבת גרגר ([[קרקר]]?) grgr המשמשת בהוראת [[כידון]], חנית{{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 304 : g-r-d-š , grgr}}. מושאל לארמית-סורית 'גרדש' [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=grd%24%20V&amp;cits=all ܓܪܕܫ] בהוראת לשחוק, לכרסם, להפצע. 
* ניתן לראות קשר בין המילה ובין המילה הערבית كرتيم (כרתים) שמשמעותה &quot;גרזן גדול בעל ראש אחד&quot;  &lt;ref&gt; כמובא במילון האינטרנטי &quot;אלמעאני&quot;: الفَأْس العَظيمة لها رأُْس واحد [https://www.almaany.com/ar/dict/ar-ar/كرتيم/].  &lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[קרדם לחפר בו]]

===מילים נרדפות===
* [[גרזן]]

===תרגום===
{{תר|כלי יד לחטיבת עצים}}
{{תרגומים|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|сокира}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|scure}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kapak}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|öxi}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|axe|ax|hatchet}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|hakilo}}
* בסקית: {{ת|בסקית|aizkora}}
* דנית: {{ת|דנית|økse}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|bijl}}
* יפנית: {{ת|יפנית|斧}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|kirvis}}
* מלאית: {{ת|מלאית|kapak}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|øks}}
* סינית: {{ת|סינית|斧}} 
|
* סלובנית: {{ת|סלובנית|sekira}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|sekera}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|hacha}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فأس}}
* פולנית: {{ת|פולנית|topór|siekiera}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|machado}}
* פינית: {{ת|פינית|kirves}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|sekera|porazit|osekávat|otesáva}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|hache}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|sjekira}}
* רוסית: {{ת|רוסית|секира}}
* שבדית: {{ת|שבדית|yxa}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[גרדום]]
* [[מעצד]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלי עבודה]]</text>
      <sha1>24sz9aopu633lvbafyuy1oi9a3x0os3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגרפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18947</id>
    <revision>
      <id>520108</id>
      <parentid>519441</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:50:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520108</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5695" sha1="ka9cl9yv961tsx1dwjr0ulrlr2v86r9" xml:space="preserve">==מַגְרֵפָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מגרפה
|הגייה=magre'''fa'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ג|ר|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}}
|נטיות=ר' מַגְרֵפוֹת
}}{{תמונה|RakesOldAndNew.jpg|מימין מגרפת עלים (משמאל [[מטאטא]])}}
{{תמונה|SoilRake.jpg|מגרפה}}
# כלי בעל ידית אחיזה ובעל להב, ששימושו העיקרי הוא לגריפת חומר דהיינו, לאיסוף חומר. דמוי מעדר, בתקופת {{חזל}} הלהב היה דומה לזה של מעדר או מרית. כיום מקובל להב משונן. ניתן להשתמש במגרפות גם לפירור רגבי אדמה וליישור קרקע.
#:*{{צט/משנה|'''מַגְרֵפָה''', לִגְרֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגָרוֹת.|שבת|יז|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֻּלָּן טְהוֹרִין, חוּץ מִן הַסַּל '''וְהַמַּגְרֵפָה''' וְהַמְּרִיצָה הַמְיֻחָדִין לַקְּבָרוֹת.|שקלים|ח|ב}}
#:*{{צט/משנה|יַד '''מַגְרֵפָה''' שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שִׁבְעָה; בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, שְׁמוֹנָה.|כלים|כח|ט}}
#:*{{צט/רבה|בַּמֶּה הֲרָגוֹ, רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר הִכָּהוּ בְּאֶגְרוֹף, וְיֵשׁ אוֹמְרִים '''מַגְרֵפָה''' שֶׁל טִיט נָטַל וְהוֹצִיא אֶת מֹחוֹ.|שמות|א|כט}} 
#:* מנהל שולחן ההימורים אסף את המטבעות והקלפים בעזרת '''מגרפת''' פלסטיק.
#{{חזל}} {{משוערת}} [[כלי נגינה]] כלשהו.
#:*{{צט/משנה|מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל '''הַמַּגְרֵפָה'''; [...] מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל.|תמיד|ג|ח}}

===גיזרון===
*מקבילה בערבית: {{ערבית|مِغْرَفَة|מִעְ'רַפָה}} – [[תרווד]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|rastrello}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rake}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|reha}}
* בסקית: {{ת|בסקית|are}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Harke}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|riek}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|gereblye}}
* יפנית: {{ת|יפנית|熊手}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|grablje}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|hrable}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|rastrillo}}
* סרבית: {{ת|סרבית|grabulja}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شوكة الحشائش}}
* פולנית: {{ת|פולנית|grabie}}
* פינית: {{ת|פינית|harava}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|hrábě}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|râteau}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|갈퀴}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|rampí|rasclet}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|grablje}}
* שבדית: {{ת|שבדית|kratta|räfsa}}
}}

===ראו גם===
*[[גרף]]
* [[גרפה]]
* [[מגרף]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Rake|שם ויקישיתוף=מגרפות}}

[[קטגוריה:מוצרי ניקיון]]
[[קטגוריה:כלי עבודה]]
[[קטגוריה:כלי נגינה]]
{{-}}

==מֶגְרָפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מגרפה
|הגייה=Megrafa
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ג|ר|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|מֶקְטָלָה}}
|נטיות=נ&quot;י: מֶגְרֶפֶת-, ר': מֶגְרָפוֹת, נ&quot;ר: מֶגְרְפוֹת-
}}
#{{מקרא}} רֶגֶב אֲדָמָה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת '''מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם''' נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן|יואל|א|יז}}
#:*{{הדגשה|&quot;לֹא רְסִיסֵי זֵעָתִי אֶת-'''מֶגְרְפוֹת''' אַדְמַתְכֶן הַשְּׁחֹרָה הִרְטִיבוּ/ אַף לֹא תְפִלָּתִי הוֹרִידָה אֶת-מְטַר הַשָּׁמַיִם עַל-נִירְכֶן...&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia013.html &quot;בַּשָּׂדֶה&quot; ], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}.

===גזרון===
# על פי המתרחש בפסוק מספר זכריה {{צט/תנ&quot;ך|וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס, הַ'''פֶּרֶד''' הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר, וְכָל-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה־'''כַּמַּגֵּפָה''', הַזֹּאת|זכריה|יד|טו}}. יש מי שמציע לתקן הפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת '''מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם''' נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן|יואל|א|יז}} ובמקום זאת : {{צט/תנ&quot;ך|עָבְשׁ֣וּ '''פְרד֗וֹת''' תַּ֚חַת '''מגפתם''' נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן|יואל|א|יז}}

===ראו גם===
* [[פרד]] (גרגיר או זרע)
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>ka9cl9yv961tsx1dwjr0ulrlr2v86r9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדרבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>18973</id>
    <revision>
      <id>520109</id>
      <parentid>519303</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:56:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520109</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2883" sha1="17yd6ea0qj7rb6v23s57ol2qs96mzvj" xml:space="preserve">==אַדְּרַבָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אדרבה
|הגייה=adra'''ba'''
|חלק דיבר=תואר־הפועל
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
{{נגן|קובץ=He-אַדְּרַבָּה.ogg|כתובית=הגיה}}
# {{רובד|ת}} מילה לפני טענה הבאה לסתור את הנאמר לפניה: להפך. או יותר מכך.
#:* &quot;וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, '''אַדְּרַבָּה''', תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם&quot; (מתוך [https://www.tfilah.org/tfilot/lizhensk/ תפילת רבי אלימלך מלי'זנסק])
#:* לא הענשתי אותו ''''ואדרבה''' נתתי לו עידוד.
#:* אין הוכחה מכך לשיטתך, אדרבה יש להוכיח מכך את ההיפך.
#:* {{צטבי|אין ההווה חס ושלום כולו שחור. '''אדרבה''', זכינו לאור גדול.|https://benyehuda.org/read/26569|הבחירה בארץ הבחירה: תש&quot;ט|אליעזר שטיינמן}}
===גיזרון===
* מילה תלמודית {{צט/בבלי|אדרבה העמד מקווה על חזקתו|נידה|ב|ב}} מובנה לעיתים להיפך ממש ולעיתים רק כהצגת טענה הפוכה כקונטרה לטענה שהושמעה.
* {{לועזית|ארמית}} אַדְּרַבָּא 'גדול מכך'. קיצור של 'על&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אַ־.1?lang=he ארמית אַ- = עברית על].&lt;/ref&gt; [[ד]]-[[רב|רבא]]', מילולית 'על אשר גדול [יותר]', כדי לציין שהנימוק הבא יותר חשוב מהנימוק הקודם, ולכן, בהקשר של נימוקים בעד או נגד, המסקנה היא הפוכה.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אַדְּרַבָּא?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt;

=== מידע נוסף ===
* במערבה של מרוקו ובקרב המעמד הגבוה הייתה נהגיית בצורה גרונית - &quot;עדרבא&quot;  {{הערת שוליים|משה בר-אשר, &quot;על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו&quot;. ניסן-תמוז תשל&quot;ח, מב',ג-ד}}.

===צירופים===
* [[אדרבה ואדרבה]]

===מילים נרדפות===
* [[להפך]]
* [[נהפוך הוא]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|on the contrary}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|au contraire}}

===ראו גם===
* [[היא הנותנת]]
* [[יתר על כן]]
* [[קל וחומר]]

[[קטגוריה:תואר־הפועל]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]

===סמוכין===</text>
      <sha1>17yd6ea0qj7rb6v23s57ol2qs96mzvj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לאם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19027</id>
    <revision>
      <id>520458</id>
      <parentid>512983</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:43:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520458</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2232" sha1="bbd7f6krm1870fh80sqpvbrtc5i17nn" xml:space="preserve">==לְאֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = לאום
| הגייה = le''''om'''
| חלק דיבר = שם-עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ל|א|ם}}
| דרך תצורה = {{משקל|קְטֹל}}
| נטיות = ר' לְאֻמִּים
}}
# קבוצת אנשים בעלת זהות משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית עם קשר לשטח מסוים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי '''לְאֻמִּים''' מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ '''וּלְאֹם מִלְאֹם''' יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר|בראשית|כה|כג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ '''לְאוֹם''' וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר|משלי|יא|כו}}
#:*{{הדגשה| בשם אומה או '''לאום''' (Nation) רגילים להגדיר קיבוץ של אנשים המאוחדים איחוד של שפה ותרבות, בעלי שיתוף לגורל היסטורי או חברה לאומית, אם גם אינם מאוחדים איחוד מדיני|&quot;[https://benyehuda.org/levinson/haleumiut.html הלאומיות ומהותה]&quot;, [[w:אברהם לוינסון|אברהם לוינסון]]}}

===צירופים===
* [[חבר הלאמים|חבר הלאומים]]
* [[מדינת לאם|מדינת לאום]]
* [[דגל לאם|דגל לאום]]

===נגזרות===
* [[הלאמה]]
* [[לאומי]]
* [[לאמן|לאומן]],[[לאומני]]

===מילים נרדפות===
* [[אמה#אֻמָּה|אומה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nation}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Nation}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|nación}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أمة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|нация}}

===ראו גם===
* [[אומה]]
* [[הגדרה עצמית]]
* [[עם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=לאום}}

[[קטגוריה:מדע המדינה]]
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]

{{שורש|לאם}}

[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:לאומים|*]]</text>
      <sha1>bbd7f6krm1870fh80sqpvbrtc5i17nn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מצוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19042</id>
    <revision>
      <id>520133</id>
      <parentid>379820</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:23:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520133</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1642" sha1="gbtcepw5xwqyo4e7aok84t3w24elhod" xml:space="preserve">==מִצְוָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מצווה
|הגייה=mits'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|צוה|צ־ו־ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָלָה}}
|נטיות=ר' מִצְווֹת
}}
# {{משלב|יהדות}} [[הוראה]] [[אלוהי]]ת, חוק ה[[תורה]] או חוק של [[חכם|חכמי]] ה[[תלמוד]].
#:*{{הדגשה|שָׁמֹר אֶת כָּל '''הַמִּצְוָה''' אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם|(דברים, כז, א)}}.  
#:* אני יהודי שומר תורה ו'''מצוות'''.
#:* {{צטבי|אדם שכּוָנתו טהורה ולבו טוב, ובלבו יוקדת שלהבת אהבה אליו יתברך, אל בורא העולם, והוא עושׂה לילות כימים ועוסק '''במצוות''' ובמעשׂים טובים|https://benyehuda.org/perets/neshamot1.html|נשמות אילמות|י&quot;ל פרץ}}
===גזרון===
* מן צ-ו-ה, [[צוה|צִוָה]].

===צירופים===
* [[בר מצוה]]
* [[בת מצוה]]
* [[מת מצוה]]
* [[סעודת מצוה]]
* [[מצוה גוררת מצוה]]
* [[מצוה דרבנן]]
* [[מצוה הבאה בעברה]]

===מילים נרדפות===
'''בתנ&quot;ך:'''
* [[חוק]]
* [[משפט]]
* [[תורה]]

===ניגודים===
* [[עברה|עבירה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|commandment}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الأمر}}

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=מצווה}}
{{שורש|צוה}}

[[קטגוריה:מילים מקראיות]]</text>
      <sha1>gbtcepw5xwqyo4e7aok84t3w24elhod</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מזודה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19185</id>
    <revision>
      <id>520121</id>
      <parentid>518197</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:58:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520121</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6012" sha1="oiqsraqsjrmgmx06ekk997s9gu53hp3" xml:space="preserve">==מִזְוָדָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מזוודה
|הגייה=mizva'''da'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ז|ו|ד|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָלָה}}
|נטיות=ר' מִזְוָדוֹת, מִזְוֶדֶת־, ר' מִזְוְדוֹת־
}}
# {{רובד|ת}} [[תיק]] [[גדול]], כמעין [[תיבה]] בעלת [[ידית]], המשמשת ל[[אחסון]] ו[[נשא#נָשָׂא|נשיאת]] [[חפץ|חפצים]] כגון [[בגד]]ים בעת [[מעבר]] ממקום למקום.
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הָרִבְצָל '''וְהַמִּזְוָדָה''' כָּל שֶׁהֵן, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין מִדְרָס|כלים|כ|א}}
#:*{{צטבי|משלש החבילות שנמסרו להחברה, היו שתים '''מזודות''' גדולות וחבילה אחת קטנה. מהן נגנבה '''המזודה''' הגדולה ביותר, ונשארה '''המזודה''' עם החפצים שלי והחבילה הקטנה, שהיו צרורים בה רק כר קטן לדרך ופְּלֶד אחד ולא יותר.|31039|אגרות: תרצ&quot;ג –|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צטבי|המראה הזכיר במקצת את התיאור של שלום־עליכם על איך נוסעים לחופש בבויבריק – עם '''מזוודות''' גדולות '''ומזוודות''' קטנות ותיקים וקופסאות וסלים וחבילות וכלים וילדים וכלוב של ציפורים.|30828|יש דפוסים או טוּזיג בדאצ'ה של רמת־גן|חנה זמר}}
{{תמונות קולאז'
| תמונה1 = Suitcase.jpg
| תמונה2 = Arley railway station MMB 01.jpg
| תמונה3 = Luggage awaiting loading at airport IMG 3140.JPG
| תמונה4 = Rimowa Koffer (Topas).jpg
|כיתוב אמצעי = מזוודות שונות
|תמונה רחבה = Suitcase icon.JPG
|גודל = 90
|כיתוב תחתון = איור של מזוודה
}}
===גיזרון===
*מארמית ''''זְ'''וָדָא'{{הערת שוליים|ראה לדוגמא תרגום אונקלוס בראשית מב,כה; מה,כא.}}, שהיא צורה ארמית של [[צידה|'''צ'''ידה]]. נגזרתה הארמית מופיעה בביטוי מספר דניאל {{צט/תנ&quot;ך|מִנִּ֣י '''אַזְדָּ֑א''' הֵ֣ן|דניאל|ב|ה}} על פי רש&quot;י בהוראת: &quot;הדבר '''הלך''' ממני&quot; . בתלמוד הבבלי מופיע הביטוי {{צט/בבלי|זוודא|קידושין|יב|א}} במשמעות &quot;שק שמשימין בו כל דבר&quot; ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51750&amp;st=&amp;pgnum=281&amp;hilite= הערוך]){{הערת שוליים|ולפי רש&quot;י שם הכוונה אגודה, וראה להלן ב'מידע נוסף'.}}.
* שורש מקביל בערבית: ז־ו־ד ({{יוניקוד|زود|מוגדל}}) בהוראת [[צידה]], הצטיידות .וגם, ({{ערבית|‫زَوَّدَ‬|זַוַודַ}}) 'סיפק צידה, ציוד'.

===מידע נוסף===
* שורש ז-'''י'''-ד או ז-'''ו'''-ד: כמה מילונים לא מפרידים ביניהם, אך כנראה שורש זה (של מז'''וו'''דה, זוודא) במדויק ז-'''ו'''-ד (כמו המקבילים בארמית ז'''וו'''דא&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=zwd%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; וערבית {{ערבית|‫زَوَّدَ‬|זַ'''וַו'''דַ}} 'סיפק צידה, ציוד'), בניגוד לשורש לא קשור ז-'''י'''-ד 'רתח'\'פעל בזדון', שורש של [[הזיד]], במזיד, זדון (כמו המקבילים בארמית ז'''י'''דנה&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=zydn%20A&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; וערבית {{ערבית|‫زَيَّدَ‬|זַ'''יַּ'''דַ}}).
* לפי יסטרוב&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_זוּד?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;, המקור הארמית של מזוודה, זוודא, קרוב אל [[זבד]] שמשמעו המקורי גם 'אספקה לדרך' ומשם 'מתנה'.
* בתלמוד [[תכריך|תכריכים]] של מת נקראים &quot;זוודתא&quot; (עירובין מא,ב; מועד קטן כז,ב), לדעת ח&quot;י קוהוט הטעם שכמו שהמזון צידה לחיים כך התכריכים צידה לעוברים מן העולם ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51750&amp;st=&amp;pgnum=281&amp;hilite= ערוך השלם]). 
* בארמית-שומרונית, משורש ז-ו-ד נגזרת תיבת &quot;[https://books.google.co.il/books?id=6K-9CwAAQBAJ&amp;pg=PA257&amp;lpg=PA257&amp;dq=%D7%97%D7%95%D7%A8+%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%AA+%D7%9C%D7%91%D7%9F&amp;source=bl&amp;ots=oB_VQjBnMw&amp;sig=ACfU3U03haak35JhaVlU161QVJ7s4RGcPA&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;ved=2ahUKEwiOz_LmgKrpAhXs8OAKHREDBd8Q6AEwEHoECAcQAQ#v=onepage&amp;q=%D7%97%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%AA%20%D7%9C%D7%91%D7%9F&amp;f=false זבד&quot;] במשמעות - כינוס, עפ&quot;י הפסוק &quot;תעבד כל מועד בזבד&quot; (=תוך התכנסות).

===נגזרות===
* [[מזודונת]]

===מילים נרדפות===
* [[טרולי]]
* [[צ'ימידן]]
* [[תיק]]
* [[תרמיל]]
* [[תרכוס]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|suitcase|briefcase}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Koffer}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|maleta}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حقيبة السفر}}
* רוסית: {{ת|רוסית|чемодан}}

===ראו גם===
* [[זווד|זיווד]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מזוודה|ויקישיתוף=CATEGORY:Suitcases|שם ויקישיתוף=מזוודות|ויקיציטוט=מזוודה}}
*{{הארץ|אילון גלעד|מה הקשר בין צידנית לציד, ומה הטעות שיצרה את המזוודה?|.premium.HIGHLIGHT-1.10739780|13/03/2022}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מִזְוָדָה|2022/05/26}}

===סימוכין===
[[קטגוריה:כלי קיבול]]</text>
      <sha1>oiqsraqsjrmgmx06ekk997s9gu53hp3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נגבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19195</id>
    <revision>
      <id>519696</id>
      <parentid>392006</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:50:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2136" sha1="7x8zp56h1g1bxitibt2h0fnx5mq0fdr" xml:space="preserve">{{חסר|נִגְבָּה}}
==נֶגְבָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נגבה
|הגייה='''neg'''bah
|חלק דיבר=תואר הפועל
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=[[נגב#נֶגֶב|נגב]] + [[ה&quot;א המגמה]]
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} דרומה, לכיוון [[דרום]]; לכיוון ארץ הנגב.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם, צָפֹנָה '''וָנֶגְבָּה''', וָקֵדְמָה וָיָמָּה|בראשית|יג|יד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה '''וָנֶגְבָּה''' וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.|בראשית|כח|יד}}
#:* {{צטבי|כִּי עַד כֹּה וָכֹה פָּשְׁטוּ הַחֲיָלִים לִפְלֶשֶׁת / עַד עֵמֶק הָרְפָאִים '''נֶגְבָּה''' לִירוּשָׁלָיִם|https://benyehuda.org/yalag/philistines.html|מִלְחֲמוֹת דָּוִד בַּפְּלִשְׁתִּים|יהודה ליב גורדון}}

===גיזרון===
* מן [[נגב#נֶגֶב|נֶגֶב]], קיצור של &quot;ארץ הנגב&quot;, חלקה הדרומי של ארץ ישראל.

===מילים נרדפות===
* [[דרום]] / [[דרומה|דָּרוֹמָה]]
* [[תימן]] / [[תימנה|תֵּימָנָה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|southward}}
* ערבית: {{ת|ערבית|باتجاه الجنوب|جنوبًا}}

===ראו גם===
* [[נגב]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נגבה|שם ויקיפדיה=נגבה (קיבוץ)|ויקיטקסט=נגב|שם ויקיטקסט=שמות מקראיים לכיווני הרוחות}}

{{רוחות השמים}}
[[קטגוריה:ה&quot;א המגמה]]
[[קטגוריה:שושנת הרוחות]]
[[קטגוריה:תואר־הפועל]]</text>
      <sha1>7x8zp56h1g1bxitibt2h0fnx5mq0fdr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דמיון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19261</id>
    <revision>
      <id>519979</id>
      <parentid>506632</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:51:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519979</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4373" sha1="2mz20nn09ykndb6w01q6ktjhenldhsp" xml:space="preserve">==דִּמְיוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דמיון
|הגייה=dim'''yon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|מ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלוֹן}}
|נטיות=ר' דִּמְיוֹנוֹת; דִּמְיוֹן־, ר' דִּמְיוֹנוֹת־
}}{{תמונה|Thales theorem 1.png|קיים '''דמיון''' (1) בין המשולשים&lt;BR&gt;ΔABC ו־ΔADE.}}
# [[קרבה]] ב[[מאפין|מאפיינים]] של [[מראה#מַרְאֶה|מראה]] או [[תכן#תׂכֶן|תוכן]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''דִּמְיֹנוֹ''' כְּאַרְיֵה, יִכְסוֹף לִטְרוֹף; וְכִכְפִיר ישֵׁב בְּמִסְתָּרִים.|תהלים|יז|יב}}
#:*{{צטשיר|שני עולמות נפרדים, / הפוכים, מנוגדים, / ואין ביניהם שום '''דמיון'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}647&amp;wrkid{{=}}1909|לחיי האהבה|ויקיפדיה=כן|אהוד מנור}}
#:* עופרי היא פשוט העתק שלי, גם ביופי וגם באופי. כל מי שרואה אותנו ביחד רואה מיד את '''הדמיון''', וההורים שלי טוענים שהיא שובבה בדיוק כמו שאני הייתי בגילה ({{מקור/אינטרנט|יוצר=נעה יחיאלי|כתובת=https://www.mako.co.il/home-family-relationship/family/Article-dcf8696bc38b251006.htm|כותרת=הדופלגנגר האמיתי: הגנטיקה לא נופלת רחוק מהעץ|שם האתר=mako|תאריך=12/02/2016}})
# כח ה[[מחשבה]] ליצור [[תמונה]] בלי קשר ל[[מציאות]] סביבה.
#:* {{צטבי|כל השאר נמצא עדיין בעולם הרעיון '''והדמיון'''. מתנגדי &quot;מדינת היהודים&quot; מפקפקים בדבר, אם אפשר יהיה להשיג הסכמת העמים ליסוד מדינה זו...|https://benyehuda.org/malal/malal_115.html|בין הדמיון והאפשר|משה ליב ליליינבלום}}
#:*
#:*{{צטשיר|להניף את הידיים / לעצור את השעון / להלביש את הכנפיים '''בדמיון'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}3963&amp;wrkid{{=}}13092|לעוף|דורון מדלי}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מן [[דמה|דָּמָה ודִּמָּה]]

===צירופים===
*[[דמיון מדרך|דמיון מודרך]]
*[[דמיון משולשים]]
*[[כ־|כ' הדמיון]]
*[[כיד הדמיון]]
*[[על כנפי הדמיון]]
*[[המציאות עולה על כל דמיון]]

===נגזרות===
*[[דמיוני]]
*{{שרש4|ד|מ|י|ן}}
**[[דמין|דִּמְיֵן]]

===ניגודים===
*[[שני#שֹנִי|שוני]] (1)
*[[הבדל]] (1)
*[[מציאות]] (2)

===תרגום===
{{תר|קרבה במאפיינים}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|similarità|somiglianza}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|similarity|resemblance}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Ähnlichkeit}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ομοιότητα}} (תעתיק: omoiótita)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|semejanza|similitud}}
*ערבית: {{ת|ערבית|تشابه}} (תעתיק: תַשָׁאבֹה)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|similitude}}
*רוסית: {{ת|רוסית|сходство}} (תעתיק: sxódstvo)
:::{{ת|רוסית|подобие}} (תעתיק: podóbije)
}}{{תר-סוף}}
{{תר|כח המחשבה}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|Immaginazione}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|imagination}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Imago}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|Vorstellung}}
*טורקית: {{ת|תורכית|Hayal gücü}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|Imaginación}}
*ערבית: {{ת|ערבית|خيال|مخيلة}}
*פולנית: {{ת|פולנית|Wyobraźnia}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Imaginação}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|Imagination}}
*רוסית: {{ת|רוסית|Воображение}}
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[יצירתיות]]
*[[זהות]]
*[[מטפורה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דמיון}}
*{{מקור/לקסיקון BDB|דִּמְיֹן|1825}}

{{שורש|דמה}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מחשבה]]</text>
      <sha1>2mz20nn09ykndb6w01q6ktjhenldhsp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מעיל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19277</id>
    <revision>
      <id>519773</id>
      <parentid>514399</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:21:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519773</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6183" sha1="lhj9qgi23zjz38bnjzp7fuf1h7j3w6u" xml:space="preserve">==מְעִיל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מעיל
|הגייה=me'''׳il'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ו|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מְעִילִים; מְעִיל־, ר' מְעִילֵי־
}}{{תמונה|Trench coat.tif|מעיל}}
# [[בגד]] עליון עבה המשמש להגנה על הגוף ב[[חורף]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת-הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת-'''הַמְּעִיל''' וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת-הָאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ.|ויקרא|ח|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לָה מַה-תָּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה '''מְעִיל''' וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי-שְׁמוּאֵל הוּא וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.|שמואל א|כח|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם וְהֵסִירוּ אֶת-'''מְעִילֵיהֶם''' וְאֶת-בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ עַל-הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ וְחָרְדוּ לִרְגָעִים וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ.|יחזקאל|כו|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּכְשָׁמְעִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה קָרַעְתִּי אֶת-בִּגְדִי '''וּמְעִילִי''' וָאֶמְרְטָה מִשְּׁעַר רֹאשִׁי וּזְקָנִי וָאֵשְׁבָה מְשׁוֹמֵם.|עזרא|ט|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְדָוִיד מְכֻרְבָּל '''בִּמְעִיל''' בּוּץ וְכָל-הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת-הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׁר הַמַּשָּׁא הַמְשֹׁרְרִים וְעַל-דָּוִיד אֵפוֹד בָּד.|דברי הימים א|טו|כז}}

===גיזרון===
* {{צט/תנ&quot;ך|וְעָלֶיהָ '''כְּתֹנֶת פַּסִּים''' כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת-הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת '''מְעִילִים''' וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ.|שמואל ב|יג|ח}} בתחילת הפסוק נכתב על בת המלך הנוהגת ללבוש כותונת פסים המאששת או מפריכה את עובדת היותן ב[[הריון]] (רצוי או חצוי), לכן היו מי שהשתוממו לגלות לאחר שבעה מילים שמדובר במעילים... בשל כך הציעו תחת תיבת &quot;מעילים&quot; לתקן ל-&quot;מעולם&quot; .{{צט/תנ&quot;ך|וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת-הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת '''מְעוֹלם''' וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ.|שמואל ב|יג|ח}}

===פרשנים מפרשים===
* מלבי&quot;ם: ועליה כתנת פסים - המעיל יעטפו בו מלמעלה על כל הבגדים.

===צירופים===

*[[מעיל רוח]]
*[[מעיל גשם]]

===נגזרות===
*[[מעילון]]

===מילים נרדפות===
*[[אדרת]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|mantello|cappotto|casacca}}
*אירית: {{ת|אירית|cóta|casóg}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ካፖርት}} (תעתיק: kaporiti)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|coat}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|jako|palto}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|վերարկու}} (תעתיק: verarku)
:::{{ת|ארמנית|պալտո}} (תעתיק: palto)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|პიჯაკი}} (תעתיק: ṗiǯaḳi)
:::{{ת|גרוזינית|ქურთუკი}} (kurtuḳi)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Mantel|Frack}}
*דנית: {{ת|דנית|frakke}}
*הודית: {{ת|הודית|कोट}} (תעתיק: koṭ)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|mantel|jas}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|kabát}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|áo khoác}}
*ולשית: {{ת|ולשית|cot}}
*טורקית: {{ת|טורקית|palto}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πανωφόρι}} (תעתיק: panofóri)
*יידיש:  {{ת|יידיש|מאַנטל|פֿראַק}}
*יפנית: {{ת|יפנית|外套}} (תעתיק: gaitō)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|frakk}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|koti}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|abrigo|casaca}}
*סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|}}
*ערבית: {{ת|ערבית|معطف}} (תעתיק: מִעְטַף)
*פולנית: {{ת|פולנית|płaszcz}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|casaco|agasalho}}
*פינית: {{ת|פינית|takki}}
*פרסית: {{ת|פרסית|پالْتو}} (תעתיק: פָּאלְטוּ)
:::{{ת|פרסית|کاپشن}} (תעתיק: כָאפְּשִׁן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|kabát}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|manteau|paletot|pardessus}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|외투}} (תעתיק: oetu)
*רומנית: {{ת|רומנית|haină}}
*רוסית: {{ת|רוסית|пальто}} (תעתיק: palʹtó)
*שוודית: {{ת|שוודית|rock}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|เสื้อนอก}} (תעתיק: sʉ̂ʉa-nɔ̂ɔk)
}}{{תר-סוף}}
===ראו גם===
*[[אנוראק]]
*[[הנגה]]
*[[קפוטה]]
*[[זיג]]
{{בגדי כהונה}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מעיל|ויקישיתוף=Category:Coats}}
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.3117189 האם יש קשר בין בגידה לבגדים ובין מעילה למעיל?], הארץ.

[[קטגוריה:פריטי לבוש]]</text>
      <sha1>lhj9qgi23zjz38bnjzp7fuf1h7j3w6u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תנין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19299</id>
    <revision>
      <id>520665</id>
      <parentid>506815</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:54:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5674" sha1="cmbpyqhdtrl4nawjk2740dfz9y8wbn8" xml:space="preserve">==תַּנִּין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תנין
|הגייה=ta'''nin'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|נ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטִּיל}}
|נטיות=ר' תַּנִּינִים
}}
[[קובץ:NileCrocodile--Etiopia-Omo-River-Valley-01.jpg|ממוזער|184px|שמאל|[[W:תנין היאור|תנין היאור]]]]
[[תמונה:Crocodile high walk.jpg|שמאל|ממוזער|184px|תנין בשעת הליכה]]
# [[תמסח]], שם כללי ל[[בעל חיים]] [[טורף]] מסדרת ה[[W:תנינאים|תנינאים]] שבמחלקת ה[[זוחל]]ים, והסוג ''Crocodylus'' בפרט.
#:* לאל המצרי [[w:סובק|סבכ]] היה ראש כשל '''תנין'''.
#:* בחוות '''התנינים''' של חמת־גדר ניתן לראות [[אליגטור]]ים ו'''תניני''' יאור, ואף [[קיימן|קיימנים]] ו[[גביאל]]ים.
# {{רובד|מ}} [[יצור]] [[אגדי]] הדומה בחזותו לנחש, [[דרקון]]. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-'''הַתַּנִּינִם''' הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.|בראשית|א|כא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל [[לויתן|לִוְיָתָן]] נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת-'''הַתַּנִּין''' אֲשֶׁר בַּיָּם|ישעיהו|כז|א}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְ'''תַנִּין'''.|תהלים|צא|יג}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; [[מחבר#מַחְבָּר|מַחְבָּר]] מתכתי המשמש לחיבור [[חוט]]ים [[מוליך|מוליכ]]ים זה לזה.
[[תמונה:Kroko.jpg|שמאל|ממוזער|184px|תנין חשמלי]]
===גיזרון===
* [[:en:Tannin_(monster)|משותפת למספר לשונות שמיות]], למשל: '''תַּנִּינָא‎ (ܬܱܢܺܝܢܳܐ)‎‎''' בארמית - היא מפלצת בדמות נחש השוכנת במים. אוגריתית - &quot;תנן&quot; ([https://journals.pan.pl/Content/85558/mainfile.pdf?handler=pdf tnn]) הוא הדרקון הקדמוני. בערבית {{ערבית|تِنِّين|תִנִּין}} ; כולן מתאימות להגדרה (2). 
* משפה קדם שמית ד-נ-ן, ת-נ-ן במשמעות - להתעצם להתחזק להתבצר, להרעיד האדמה, להרעיד מעוצמת הרעש. בתעתיק ערבי דנ-דנ &quot;'''دَنْدَن‎'''&quot; מפלצת-דג מיתית מן המים, הדג הגדול ביותר בים. באכדית &quot;דֶנִֻנ&quot; (𒆗𒉌𒈾) מתיחסת לעולם המתים הבלתי נגיש. מקושרת כנראה למצרית עתיקה denwen משמעותה מפלצת מים שניצחה את רוחו המתה של פרעה מסמלת הרס ותוהו ו[[בהו|בוהו]], ואת כוחות ההרס של הטבע. יוונית עתיקה &quot;טונוס&quot; -[[:en:θύννος#Ancient_Greek|θύννος]], בהוראת דג [[טונה]]. המילה בערבית &quot;תִנִּין&quot; [[:en:تنين|'''تنين''']] נגזרת של דנדן '''يُدَنْدِنُ‎‎''' = [[נהמה]], קול חייתי חזק.{{דרוש מקור|סיבה=כל העובדות על המלים נכונות, דרוש מקור לקשר שלהן עם המלה &quot;תנין&quot;}}
*{{צט/תנ&quot;ך|פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם '''הַתַּנִּים''' הַגָּדוֹל|יחזקאל|כט|ג}} עשוי להיות משחק מלים פוליטי המתייחס הן לדרקון האימתני ([[wikipedia:Ušumgallu|ušumgallu]] הנחשב לתואר מלכותי במסופוטמיה) והן לקרוקודיל שביאור מצרים.&lt;ref&gt;דלית רום־שילוני, [https://www.jstor.org/stable/27160939 הטובות התאנים? – בין הידוע למשוער על גורל הגולים היהודאים בבבל, המשכה של שיחה עם יאיר הופמן ז״ל], '''בית מקרא''' סה, 2020, עמ' 355&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[דמעות תנין]]

===מילים נרדפות===
* [[קרוקודיל]] (1)
* [[תמסח]] (1)
* [[דרקון]] (2)
* [[נחש]] (2)
* [[פתן]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crocodile}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Krokodil}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cocodrilo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تِمْسَاح}} תעתיק: תִּמְסָח
* רוסית: {{ת|רוסית|крокоди́л}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תנין|ויקישיתוף=Category:Crocodilia|שם ויקישיתוף=תנינאים|ויקישיתוף 2=Category:Fossils crocodiles|שם ויקישיתוף 2=תנינאים קדומים|ויקישיתוף 3=Category:Alligator clips|שם ויקישיתוף 3=מחברי תנין|ויקימינים=Crocodilia}}
* אילון גלעד, &quot;כך קיבל התנין את שמו&quot;. &quot;הארץ&quot;, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2745462 12 באוקטובר 2015.]

=== הערות שוליים ===
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:זוחלים]]
[[קטגוריה:יצורים מיתולוגיים]]
[[קטגוריה:אלקטרוניקה]]</text>
      <sha1>cmbpyqhdtrl4nawjk2740dfz9y8wbn8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סינטולוגיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19482</id>
    <revision>
      <id>520197</id>
      <parentid>509348</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:46:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2211" sha1="sszw8egkwrgx8mqfmrsijua4p1g2ffa" xml:space="preserve">==סַיִנְטוֹלוֹגְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סיינטולוגיה
|הגייה=sainto'''log'''ya
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}

[[קובץ:Epic Energy Girl.jpg|ממוזער|&quot;הסינטולוגיה הורסת משפחות&quot;, אחד המוחים מהפגנות הענק שנערכו ב-2008 נגד מרכזי הסיינטולוגיה ברחבי העולם.]]
# [[נאו־]][[דת]] שהומצאה על ידי סופר [[מדע בדיוני|המדע הבידיוני]] האמריקאי [[w:ל. רון האברד|ל. רון האברד]] בשנת 1952. מדינות וארגונים רבים מגדירים אותה כ[[כת]],&lt;ref&gt;[https://www.xenu.net/archive/audit/fosthome.html דו&quot;ח פוסטר, 1971, עבור ממשלת בריטניה (מתוך אתר מתנגדי הסיינטולוגיה xenu.net)]&lt;/ref&gt; וכך גם נקבע בישראל.&lt;ref&gt;{{ויקיפדיה|ההוועדה הבין משרדית לבדיקת נושא ה'כתות' ('קבוצות חדשות') בישראל}}&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://web.archive.org/web/20080915142658/http://www.katot.org/KtDoc_Police1.asp דוח משטרת ישראל 1982]&lt;/ref&gt;

===גיזרון===
*{{לועזית|אנגלית}} Scientology. מבסיס science – [[מדע]], והמוספית [[־לוגיה]].

===תרגום===
{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Scientology}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Scientologie}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Cienciología}}
* פינית: {{ת|פינית|Skientologia}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|Scientologie}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Scientologie}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|scijentologija}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Cаентология}}
* שוודית: {{ת|שוודית|Scientologi}}
}}

===ראו גם===
* [[תורה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סיינטולוגיה|ויקישיתוף=Category:Scientology|שם ויקישיתוף=סיינטולוגיה}}
====הערות====
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:־לוגיה]]
[[קטגוריה:דת]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]</text>
      <sha1>sszw8egkwrgx8mqfmrsijua4p1g2ffa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19499</id>
    <revision>
      <id>519762</id>
      <parentid>490443</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:17:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519762</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1277" sha1="2ennh16mxeqvdxakicv4xf3aqwt0r8m" xml:space="preserve">==קְרִינָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרינה
|הגייה=kri'''na'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ר|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' קְרִינוֹת
}}
# {{רובד|ח}} התפשטות של אנרגייה בכיוון מסוים.
#:* '''קרינה''' מה[[שמש]] היא מקור האנרגיה של כל ה[[חיים]] ב[[כדור הארץ]].
===גיזרון===
מן הפועל המקראי [[קרן|קָרַן]]
===צירופים===
{{עמודות|
* [[קרינה אלקטרומגנטית]]
* [[קרינת אינפרא אדום]]
* [[קרינה בלתי מייננת]]
* [[קרינה מייננת]]
* [[קרינה רדיואקטיבית]]
|
* [[קרינת אלפא]]
* [[קרינת בטא]]
* [[קרינת גמא]]
* [[קרינת השמש]]
}}

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Radiazione}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|radiation}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Radiación}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Излучение}}

===ראו גם===
* [[הקרנה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרינה}}
[https://www.radon.co.il/ קרינה] - ראדון

[[קטגוריה:קרינה|*]]</text>
      <sha1>2ennh16mxeqvdxakicv4xf3aqwt0r8m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רואה חשבון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19521</id>
    <revision>
      <id>519966</id>
      <parentid>518124</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:45:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519966</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1681" sha1="haym0fk2kngukh5amakwq9cl82oucz6" xml:space="preserve">==רוֹאֵה חֶשְׁבּוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רואה חשבון
|הגייה=ro'''e''' khesh'''bon'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרוף
|נטיות=נ' רוֹאַת חֶשְׁבּוֹן, ר' רוֹאֵי חֶשְׁבּוֹן
}}
# בעל מקצוע המוסמך לבדוק חשבונות של מוסדות ובתי עסק.
#:* {{צטבי|השגחת הממשלה על בנקים לא היתה כוסשלירבאק אז, ובקורת של '''רואה חשבון''' מוסמך לא היתה נחוצה עפ&quot;י החוק, וכך הוזנחו עסקי הבנק, וגם הסתבכו במתן הלואות לעסקים לא בטוחים|https://benyehuda.org/shiryon/zixronot.html|זכרונות|יצחק שריון}}
#:* {{צטבי|רואה אתה, זה &quot;הדיוק&quot; איננו מוצא חן בעיננו... למה לך לדעת בדיוק? וכי פקיד אתה ומתחייב בנפשך, אם לא תדע בדיוק? ואולי משלמים לך לגוּלגולת? היבוא אחרי-כן '''רואה חשבון''' ויבדוק אחריך? מה זאת בדיוק?|https://benyehuda.org/perets/masa.html|ציורי מסע|י&quot;ל פרץ}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|reckoner}}, {{ת|אנגלית|accountant}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Buchhalter}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مدقق الحسابات}}

===ראו גם===
* [[רו&quot;ח]] (קיצור)
* [[חשב#חַשָּב|חשב]]
* [[מנהל חשבונות]]
* [[חשבונאי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רואה חשבון}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>haym0fk2kngukh5amakwq9cl82oucz6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צר עין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19530</id>
    <revision>
      <id>519726</id>
      <parentid>427936</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:56:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519726</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="970" sha1="q3o1ueiwk8wiby7l2yixu1xcuitc5ki" xml:space="preserve">==צַר עַיִן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צר עין
|הגייה=tsar '''a'''yin
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=נ' צַרַת עַיִן, ר' צַרֵי עַיִן
}}
# [[קנאי]], מי שאינו רוצה לראות בטובתם של אחרים. 
#:* &quot;שמח היה הזקן בעבודתו. הוא לא היה חס-ושלום '''צר עין''', ירוויחו להם בני-אדם כמה שירוויחו. כלום משלו הם לוקחים? העיקר הוא, שיישאר בשבילו ובשביל בני ביתו כדי שתי סעודות ליום וקצת הלבשה. למה לו יותר?&quot; (יהודה שטיינברג, [https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/zalman_kimxi.html &quot;זלמן קמחי&quot;]).

===נגזרות===
* [[צרות עין]]

===מילים נרדפות===
* [[רע עין]]

===ראו גם===
* [[עין צרה]]

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>q3o1ueiwk8wiby7l2yixu1xcuitc5ki</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עורק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19570</id>
    <revision>
      <id>519749</id>
      <parentid>490430</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:11:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519749</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5145" sha1="18eawoh4p08m9vnmy81zg75a6e03oet" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=עוֹרֵק,בורח|ראו=צורת עבר [[ערק]]}}
==עוֹרֵק==                  
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = עורק
| הגייה = o'''rek'''&lt;br&gt;(הגייה תת-תקנית: '''o'''rek)
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ע|ר|ק}}
| דרך תצורה = {{משקל|קוֹטֵל}}
| נטיות = ר' עוֹרְקִים, ס&quot;ר עוֹרְקֵי־
}}{{תמונה|Circulatory System no tags.svg|מערכת [[כלי דם|כלי הדם]]. ה[[עורק]]ים באדום, ה[[וריד]]ים בכחול.}}
# {{רובד|ב}} [[כלי דם]] ([[צינור]] בגוף) ש[[הוביל|מוביל]] [[דם]] מן ה[[לב]] אל חלקי הגוף.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לַיְלָה עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלַי '''וְעֹרְקַי''' לֹא יִשְׁכָּבוּן|איוב|ל|יז}}
# {{רובד|ח}} [[נתיב]] [[תחבורה]] מרכזי.
#:*[[כביש]] 6 הוא '''עורק''' תחבורה ראשי במדינה.
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה}} שכבה ארוכה מרבץ של מינרל בתוך סלע 

=== גיזרון ===
* יחידאי במקרא, שם המשמע לא וודאי.
*ההבנה המודרנית ''artery'' נגזרת ממדקדק ימי הביניים (מצוטט על ידי רש&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י)&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Job.30.17?lang=bi רש&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י]: גיד בלשון ערבי עורק, כך פי' [http://he.wikipedia.org/wiki/דונש_בן_לברט דונש].&lt;/ref&gt; שפירש עורק בפסוק לעיל כ'גיד' לפי המקביל בערבית {{ערבית|‫عِرْق‬|עִרְק}} 'גיד',&lt;ref&gt;[https://hebrew-academy.org.il/2010/06/13/עורק/ האקדמיה].&lt;/ref&gt; על בסיס הסימטריה בפסוק שמייצר הקבלה בין חלקי הגוף עצמות\גידים.&lt;ref&gt;ראו למשל [https://mg.alhatorah.org/Full/Iyyov/30/17#e0n6 רבי יוסף קרא]: &quot;נראה המקרא כפול על תחילתו בעצמותיו, וסופו בגידיו&quot;.&lt;/ref&gt; תרגום השביעים תומך בהבנה זו: גם מתרגם&lt;ref&gt;[https://studybible.info/interlinear/job%2030:17 LXX].&lt;/ref&gt; עורק ליוונית {{יוונית|νεῦρον|neuron}} 'גיד, עבצים'.&lt;ref&gt;[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CE%BD%CE%B5%E1%BF%A6%CF%81%CE%BF%CE%BD&amp;la=greek Perseus].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;ביוונית 'גיד' ובהשאלה 'עבצים': מקור המילה באנגלית ''neuron''.&lt;/ref&gt; ממשמע 'גיד, גיד דם' התפתח המשמע המודרני ''artery''.&lt;ref&gt;[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/19295_1 מונחי האקדמיה].&lt;/ref&gt; 

=== מידע נוסף ===
* לא ברור מה הקשר לשורש ע-ר-ק 'ברח' נפוץ בארמית ובעברית חדשה. תרגום הפסוק לארמית מפרש עורק משורש אחר ע-ר-ק 'כרסם':&lt;ref&gt;אנגלית ''to gnaw'', שקיים כנראה גם בעברית ([https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6207 Gesenius]), בארמית ([https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_עֲרַק?lang=he יסטרוב], ערק קרוב אל חרק) ובסורית ([http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%28rq%232%20V&amp;cits=all CAL]).&lt;/ref&gt; {{צט/תנ&quot;ך|'''וְעֹרְקַי''' לֹא יִשְׁכָּבוּן|איוב|ל|יז|}} = &quot;המכרסמים אותי לא יפסקו&quot;,&lt;ref&gt;[https://cal.huc.edu/showachapter.php?fullcoord=8100430171 תרגום איוב ל יז]: &quot;ד'''מעסן''' יתי לא שכבין&quot; = &quot;אלה שמכרסמים אותי לא שוכבים&quot;. [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=m%28s%20V&amp;cits=all ארמית מעס] = כרסם.&lt;/ref&gt; וגם תרגום וולגטה ללטינית.&lt;ref&gt;[https://vulgate.org/ot/job_30.htm וולגטה]: {{צט/ללא|et qui me '''comedunt''' non dormiunt|וולגטה}}: comedo = כרסם.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[אב העורקים]]
* [[חוסם עורקים]]
* [[טרשת עורקים]]

===נגזרות===
* [[עורקי]]

===ניגודים===
*[[וריד]] (1)

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|arteria}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|artery}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|arterie}}
* סינית: {{ת|סינית|動脈}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|arteria}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شريان}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|artère}}
* רוסית: {{ת|רוסית|артерия}}
}}

===מידע נוסף===
אנשים רבים הוגים את המילה הזאת במלעיל ובנטיות לפי עֹרֶק, עֳרָקִים, כאילו המילה שקולה במשקל קֹטֶל, אבל זאת לא הצורה התקנית של המילה.

===ראו גם===
* [[נים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עורק|ויקישיתוף=Category:Arteries|שם ויקישיתוף=עורקים}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2010/06/13/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A7/ עורק], אתר האקדמיה ללשון העברית, 13 ביוני 2010

[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>18eawoh4p08m9vnmy81zg75a6e03oet</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עניבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19574</id>
    <revision>
      <id>519684</id>
      <parentid>441182</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:46:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519684</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3173" sha1="rdv00m0lzsud402yu63rag7ujgksn9x" xml:space="preserve">==עֲנִיבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עניבה
|הגייה=ani'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|ענב ב|ע־נ־ב &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' עֲנִיבוֹת
}}{{תמונה|Andover ties.JPG|שתי עניבות (3)}}
[[תמונה:Hangmans Noose.jpg|שמאל|ממוזער|70px|עניבת התלין (2)]]
#{{חזל}} קשר שניתן להתירו בקלות במשיכה בקצות החבל או הפתיל.
#:*{{הדגשה| בעי רב אחדבוי אחוי דמר אחא: '''עניבה''' לרבי מאיר, מהו? טעמיה דרבי מאיר - משום דיכול להתירו באחת מידיו הוא.|(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיא, עמוד ב)}}.
#קשר שבו הפתיל או החבל נכרך על עצמו באופן שנוצר פתח שאפשר להדק אותו במשיכת החבל.
#:*שהיה לו '''עניבה''' וכשרוצים מושכין ראש החבל והוא דוחק מאליו וכשאין מושכין רפוי. (רש&quot;י למסכת יבמות, דף מו, עמוד א).
# פִּסת אריג שנכרכת סביב צוארון החולצה כדי לסגור את פתח הצואר, וכדי לשמש כקישוט.
#:* {{צטבי|ראו את '''העניבה''' שלו!  די לראות '''עניבה''' זו, למען הכיר את אופיו של בר-נש ושל הצעותיו שהוא מציע!&quot;  אז למדתי שאדם בן-דורנו הוא ניכר '''בעניבותיו'''.|https://benyehuda.org/sokolov/030.html|מַתִּתְיָהוּ (תֵּיאוֹדוֹר) הֶרְצְל (לאור ספורו &quot;תל-אביב&quot;)|נחום סוקולוב}}
#{{חזל}} [[קשירה|קשירת]] קשר שכזה, ו[[ענידה|ענידתו]] על ה[[צוואר]].
#:*{{הדגשה| עניבה גופה קשירה היא. |(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיג, עמוד א)}}
#:*{{הדגשה| עניבה קשירה מעלייתה היא. |(תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף לג, עמוד ב)}}

===גיזרון===
* המקור 2. שם פעולה מן הפועל [[ענב#עָנַב|ענב]]. 
*{{רובד|חז&quot;ל}} {{לועזית|ארמית}} תרגום [[לולאה|לולאות]] עינובין או עֲנובין (לדוגמא: שמות כו ד')

===צירופים===
* [[עניבת אסקוט]]
* [[עניבת בולה]]
* [[עניבת דמה]]
*[[עניבת התליה]]
*[[עניבת חנק]]
* [[עניבת פרפר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|noose}}‏ (2), {{ת|אנגלית|tie}}‏ (3)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|krawatte}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|corbata}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الكرفتة|ربطة العنق}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|cravate}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Галстук}}

===ראו גם===
*[[ענב#עָנַב|עָנַב]]
* [[פריט לבוש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עניבה|ויקישיתוף=Category:Neckties|שם ויקישיתוף=עניבה}}

{{שורש|ענב ב}}
[[קטגוריה:פריטי לבוש]]</text>
      <sha1>rdv00m0lzsud402yu63rag7ujgksn9x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אופוזיציה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19581</id>
    <revision>
      <id>519725</id>
      <parentid>487680</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:56:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519725</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2643" sha1="ravvm9m3ojilz4pl8tsvefugvpuv3lw" xml:space="preserve">==אוֹפּוֹזִיצְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אופוזיציה
|הגייה=opo'''zits'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' אוֹפּוֹזִיצְיוֹת
}}
# א) כינוי לכלל המפלגות בפרלמנט שאינן חברות ב[[קואליציה]], ועל כן אינן שייכות לרוב הפרלמנטרי האוחז בשלטון.
#*: {{צטבי|פרצופו הכללי היה כפרצופם של רוב המורשונים באותה התקופה הנאיבית:  ממשלה &quot;ימנית&quot; '''ואופוזיציה''' &quot;שמאלית&quot; – ומה מתונים גם ה&quot;ימין&quot; וגם ה&quot;שמאל&quot;, בהשואה לקיצוניות של היום משני הצדדים!|https://benyehuda.org/zhabotinsky/sipur_yamay.html|סִפּוּר יָמַי – חלק ראשון|זאב ז'בוטינסקי}} 
# אדם או קבוצה המתנגדים לדעה, לרעיונות ול[[אידאה|אידאות]] של קבוצה אחרת.
#*: {{צטבי|בבית זה של הפרלמנט האנגלי התבצרה '''האופוזיציה''' לציונות, בבית זה מצאה ההתנגדות למפעלנו את ביטויה הנמרץ ביותר, ופעם אחת הגיעו הדברים להצבעה מפורשת שגינתה בעצם את הצהרת בלפור|http://benyehuda.org/beilinson/belinson_152_no_nikkud.html|הויכוח הארצישראלי בבית-הלורדים|משה בילינסון}}

===גיזרון===
* {{לועזית|לטינית}} oppositus (התנגדות, עמדה מנוגדת) = ob (ממול, מילת יחס) + positio (מצב, העמדה, הצבה); מן pono, ponere (לשים, להציב, למקם). הצורה שהתקבלה בעברית היא על פי שפות מזרח אירופה.

===נגזרות===
* [[אופוזיציונר]]
* [[אופוזיציוני]]

===מילים נרדפות===
* [[נגדה]]

===ניגודים===
* [[קואליציה]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|opposizione}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|opposition}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Opposition}}
* יידיש: {{ת|יידיש|אפאזיציע}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُعارَضة}}
* פולנית: {{ת|פולנית|opozycja}}
* רוסית : {{ת|רוסית|Оппозиция}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אופוזיציה}}

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:שיטות ממשל]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]]</text>
      <sha1>ravvm9m3ojilz4pl8tsvefugvpuv3lw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ערסל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19610</id>
    <revision>
      <id>520328</id>
      <parentid>500647</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:45:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520328</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3554" sha1="mk2p74gv5phue26d5ai8v95zx2m5byp" xml:space="preserve">==עַרְסָל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ערסל
|הגייה=ar'''sal'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' עַרְסָלִים; ס&quot;ר עַרְסְלֵי־
}}
{{תמונה|CrochetHammock.jpg|שמאל|ערסל}}
{{תמונה|The Royal Navy during the Second World War A11482.jpg|ערסל באוניית הצי המלכותי הבריטי במלחה&quot;ע השנייה}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} [[יריעה]] או [[רשת]] הקשורה בין שני עמודים או עצים ומשמשת ל[[מנוחה]]. באוניות: יריעת [[קנבס]] מלבנית עם [[מיתר|מיתרי חבל]] קשורים לשני קצותיה, שנתלתה מווים בסיפון שמעליה ושימשה כ&quot;מיטה&quot; לשינה.
#:* {{צטבי|פתאום ראינו את עצמנו לפני פרובלימה חדשה: לישון '''בערסלים'''... בעלי הגוף הגמיש קפצו בתנופה אקרובטית לתוך '''הערסל''', אבל באותו הרגע נפלו ארצה. '''הערסל''' הסתובב בו ברגע וגירש מתוכו את הזר שאינו מאומן לישון בו.|https://benyehuda.org/shrira_shoshana/hanaalayim.html|והיו הנעליים מאושרות|שושנה שרירא ואריאל כהן}}
#:* {{צטבי|בִּפְנִים הָיָה צָפוּף, כְּמוֹ בְּכָל הַצּוֹלְלוֹת./ יוֹנָה מָתַח '''עַרְסָל''' בֵּין הַטְּחוֹל וְהַכְּלָיוֹת, / שִׁמֵּן אֶת הַכָּבֵד וְנִקָּה אֶת הַמָּרָה.|https://benyehuda.org/read/12456|הצוללן העברי הראשון|דן אלמגור}}

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}} עַרְסְלָא{{הערת שוליים|בארמית הקדומה הא' בסוף שם עצם נוספת רק לצורך יידוע. מאוחר יותר הפכה לחלק משם העצם}}.
* &quot;ערסל&quot; אינו אלא צורה אחרת ל[[ערש|ערס]], [[עריסה]].

===מידע נוסף===
* על הפסוק מספר ישעיהו: {{צט/תנ&quot;ך|וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה.|ישעיה|א|ח}} תרגם יונתן את הצירוף 'כמלונה במקשה' - &quot;ערסל מבתותא&quot;, כלומר ערסל המשמש ללינה. הערסל המוזכר כאן איננו מיטה אלא מעין עמדת שמירה ארעית שבה עושה שומר השדה את לילו.

===צירופים===
* [[קשר ערסל]]
* [[ערסל ישיבה]]

===נגזרות===
* [[ערסלה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hammock}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|hängematte}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|hamaca}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ارجوحة شبكية}}
* רוסית: {{ת|רוסית|гамак}}

===ראו גם===
* [[נדנדה]]
* [[יריעה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ערסל|ויקישיתוף=Category:Hammocks|שם ויקישיתוף=ערסל}}

[[קטגוריה:ימאות]]

{{-}}
==עִרְסֵל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עירסל
|שורש וגזרה={{שרש|ערסל|ע־ר־ס־ל}}, (שורש גזור ש&quot;ע) 
|בניין=פיעל}}
# {{רובד|ח}} נדנד דבר מה.
#:* האב '''עירסל''' את בנו הקטן.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rock}}

{{שורש|ערסל}}</text>
      <sha1>mk2p74gv5phue26d5ai8v95zx2m5byp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חנית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19612</id>
    <revision>
      <id>520079</id>
      <parentid>488940</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:34:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520079</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2641" sha1="er5y55tb7gj8brdgfexotrxxzy5w9ge" xml:space="preserve">==חֲנִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חנית
|הגייה=kha'''nit'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|נ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלִית}}
|נטיות=ר' חֲנִיתוֹת וגם חֲנִיתִים
}}
[[תמונה:Spearman (PSF).png|ממוזער|184px|אדם עם חנית]]
# [[כלי נשק]] המשמש להגנה ותקיפה כאחד, המורכב מ[[מקל]] ארוך בעל [[קצה]] [[חד]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת־'''הַחֲנִית''', וַיֹּאמֶר אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר; וַיִּסֹּב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם.|שמואל א|יח|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, '''וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם''' לְמַזְמֵרוֹת; לֹא־יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.|ישעיהו|ב|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם, אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים; בְּנֵי־אָדָם שִׁנֵּיהֶם '''חֲנִית''' וְחִצִּים, וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה.|תהלים|נז|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּה; לַהַב '''חֲנִית''' וְכִידוֹן.|איוב|לט|כג}}

===גזרון===
* טיגרנית: בהגיית כּווֹאֵנֲת [http://sed-online.ru/words/19115 kʷinat] מושאלת כנראה מן מצרית-קדומה ב[[w:כתב חרטומים|כתב חרטומים]] בהגיית - הְנִיתְ [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf Hnyt] בהוראת 'חנית', להלן הירוגליף שייצוגו הפונטי: (ḥ-n-ỉ-ỉ-t) 
:&lt;hiero&gt;V28-N35-M17-M17-X1&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
* [[חד החנית|חוד החנית]]

===נגזרות===
* [[חניתאי]]

=== מילים נרדפות ===
* [[כידון]]
* [[רומח]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|spear}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|dárda}}
* יפנית: {{ת|יפנית|槍}}
|
* נורבגית: {{ת|נורבגית|spyd}}
* ערבית: {{ת|ערבית|‎‎رُمْح|حَرْبَة}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopí}}
* רוסית: {{ת|רוסית|копьё}}
}}

===ראו גם===
* [[חרב]]
* [[נשק קר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חנית|ויקיפדיה 2=כידון|ויקישיתוף=Category:Spears}}

[[קטגוריה:נשק קר]]</text>
      <sha1>er5y55tb7gj8brdgfexotrxxzy5w9ge</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19615</id>
    <revision>
      <id>520408</id>
      <parentid>514649</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:26:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520408</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3683" sha1="kul3bcbbnt0dx2ql7b8tpfcp6pil9fb" xml:space="preserve">==שַׁיָּךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שייך
|הגייה=sha'''yakh'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|י|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁיָּכִים, נ' שַׁיֵּכֶת 
}}
# שהוא מחובר או קשור ל..., שהוא חלק ממשהו, שהוא פרט מקבוצה.
#:* {{צטבי|אני '''שייך''' לאותם המעטים שהם מוכנים לאחוד בלי תנאי.|https://benyehuda.org/aharonovich/sheelat_ihud.html|לשאלת האיחוד|יוסף אהרונוביץ'}}
#*: {{צטבי| כל אחד מהם '''שייך''' לסוג סופרים ידוע. לזה היו סופרי צרפת לדוגמא, ולזה – סופרי אשכנז ובריטניה.  אבל מנדלי הוא לבדו הוא.|https://benyehuda.org/brainin/mendele.html|שלום יעקב אברמוביץ|ראובן בריינין}} 
# {{משלב|עממי}} שיש עליו [[בעלות]].
#:* אני לא '''שייכת''' לך! אולי אתה זה ש'''שייך''' לי! (פמיניסטית [[עממי]]ת)
===גיזרון===
*על פי לשון חז&quot;ל בשימוש דומה: {{הדגשה|אם אינו ענין להיכא דשייך, תניהו ענין להיכא דלא שייך|(תלמוד בבלי, מסכת קדושין, דף מב, עמוד א)}}.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|belonging|pertaining}}‏ 
* ערבית: {{ת|ערבית|يَنْتَمِي إلى|مُرْتَبِط بِ}}

===ראו גם===
*[[שיכות]]
*[[השתיך]]
*[[רלבנטי]]
{{שורש|שׁיך}}
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]

==שִׁיֵּךְ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שייך
|שורש וגזרה={{שרש|שׁיך|שׁ־י־ך}}, שלמים 
|בניין=פִּעֵל}}
# הגדיר פרט כחלק, כחבר, בקבוצה מסוימת.

===גיזרון===
עברית חדשה על פי לשון חז&quot;ל, גזירת פֹּעל מהתאר [[שיך# שַׁיָּךְ| שַׁיָּךְ]].

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|classify|ascribe}}

===ראו גם===
*[[שיכות]]
*[[השתיך]]
*[[מין#מִיֵּן|מיין]]
*[[סוג|סיווג]]
{{שורש|שׁיך}}

==שֻׁיַּךְ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שויך
|שורש וגזרה={{שרש|שׁיך|שׁ־י־ך}}, שלמים 
|בניין=פֻּעַל}}
# הוגדר כחלק, כחבר, מקבוצה מסוימת.

===גיזרון===
עברית חדשה על פי לשון חז&quot;ל, גזירת פֹּעל מהתאר [[שיך# שַׁיָּךְ| שַׁיָּךְ]].

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|classified|ascribeed}}

===ראו גם===
*[[שיכות]]
*[[השתיך]]
{{שורש|שׁיך}}

==שֵׁיךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שיך
|הגייה=shekh
|חלק דיבר=שם־תאר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' שֵׁיכִים
}}
# אדם [[נכבד]] בחברה ה[[ערבי]]ת; [[זקן]] ה[[שבט]].
#:*{{צטבי|במרחק שני צעדים מהם עוד הבהבה באופל גחלת ממעל לבקבוק נרגילה '''שהשיך''' עישן זה עתה לפני התפילה.|arieli/yeshimon.html|ישימון|לוי אריה אריאלי}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|شَيْخ|שַׁיְח'}} – [[זקן#זָקֵן|זָקֵן]]

=== צירופים ===
*[[קבר שיך]] (טופוגרפיה)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sheik}}

{{שורש|שׁיך}}
[[קטגוריה:תוארי אצולה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>kul3bcbbnt0dx2ql7b8tpfcp6pil9fb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תשעה באב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19641</id>
    <revision>
      <id>520292</id>
      <parentid>490296</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:28:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2194" sha1="1ztb6mgkdjypt9lxd9dqn28fmolfn1s" xml:space="preserve">==תִּשְׁעָה בְּאָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תשעה באב
|הגייה=tish''''a''' be'''av'''
|חלק דיבר=שם פרטי
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
[[תמונה:Francesco Hayez 017.jpg|שמאל|ממוזער|184px|ציור של חורבן בית המקדש]]
# תאריך בלוח השנה העברי המציין את [[חורבן]] [[בית מקדש|בית המקדש]] הראשון והשני. ה[[צום]] הוא אחד ממנהגי האבלות הנהוגים ביום זה.
#*: {{צטבי|לא נבוכדנצר וטיטוס קבעו לנו את יום אבלנו הלאֻמי '''בתשעה באב''' כי אם אנחנו בקשי ערפנו...אף לפי הדעה הזאת קבעו יחזקאל ובית דינו את '''תשעה באב''' ליום צום ואבל, בכי ומספד.|https://benyehuda.org/seliger/tisha_beav.html|תשעה באב|יוסף הלוי זליגר}}

===גיזרון===
* תענית תשעה באב מוזכרת לראשונה במקרא בשם '''צום החמישי''', צום על חורבן בית המקדש הראשון, בספר זכריה בסוף תקופת גלות בבל, בתקופה שבה החל כבר להיבנות בית המקדש השני. צום זה מכונה בשם 'צום החמישי', משום שחל בחודש החמישי למניין החודשים מחודש ניסן, דהיינו: בחודש אב. עם זאת לא מוזכר התאריך המדויק של הצום בחודש אב במקרא.

===צירופים===
* [[צום תשעה באב]]
* [[פרצוף תשעה באב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tisha b'Av}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|tischa beAv}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Tisha b'Avc}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ذكرى خراب الهيكل|التاسع من آب}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Девятое Ава}}


===ראו גם===
*[[בין המצרים]]
{{חגי ישראל ומועדיו}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תשעה באב}}

[[קטגוריה:חגים ומועדים ביהדות]]
[[קטגוריה:תעניות]]</text>
      <sha1>1ztb6mgkdjypt9lxd9dqn28fmolfn1s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנתרופולוגיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19661</id>
    <revision>
      <id>520566</id>
      <parentid>290078</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:23:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520566</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2158" sha1="47ozyavoe5y3hefrzyz5vznusooziq5" xml:space="preserve">==אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אנתרופולוגיה
|הגייה=antropo'''log'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# ענף מדעי העוסק בחקר האדם כגון: התפתחותו הגופנית והרוחנית, אמונותיו, מנהגיו, אורך [[חיים|חייו]] וכו'...
#*: {{צטבי|כרופאים מהתקופה החדשה, וכחוקרי תורת העונשין, מנקודת השקפת '''האנתרופולוגיה''' (תורת האדם), שם נורדוי את לבו, ביחוד, על התכונות המיוחדות של גוף האדם, הנקראות במונחים המדעיים בשם &quot;כתמים&quot;.|https://benyehuda.org/sokolov/nordeu.html|מקס נורדוי|נחום סוקולוב}}

===גיזרון===
* מקור המילה '''אנתרופולוגיה''' הינו מה[[שפה]] ה[[יוונית]]: &quot;anthropos&quot; (אדם) + &quot;logos&quot; (לימוד).

===צירופים===
* [[אנתרופולוגיה בלשנית]]
* [[אנתרופולוגיה פיזית]]
* [[אנתרופולוגיה תרבותית]]

===נגזרות===
* [[אנתרופולוג]]
* [[אנתרופולוגי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|anthropology}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|anthropologie}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|antropología}}
* ערבית: {{ת|ערבית|علم الانسان|أنثروبولوجيا}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|anthropologie}}
* רוסית: {{ת|רוסית|антропология}}

===ראו גם===
* [[שבט]] 
* [[דת]] 
* [[משפחה]] 
* [[שפה]] 
* [[תרבות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ערך בוויקיפדיה|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}

[[קטגוריה:אנתרופולוגיה|*]]
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מדעי החברה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מקצועות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>47ozyavoe5y3hefrzyz5vznusooziq5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סנדק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19729</id>
    <revision>
      <id>520097</id>
      <parentid>519260</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:47:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520097</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5191" sha1="6egh5hmv7osoyr712kjxaafatp0macy" xml:space="preserve">==סַנְדָּק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סנדק
|הגייה=san'''dak'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
#{{הקשר|יהדות}} איש המחזיק על ברכיו את הרך הנולד בעת שמבצעים בו את המילה.
#:*{{צטבי|וקודם מסירת התינוק להמוהל מברך ברכת להכניסו וכו', והמוהל מניחו על ברכי '''הסנדק''', והוא ממלא את שלש עבודות המילה, ומיד אחרי החתוך יברך האב ברכת שהחינו|https://benyehuda.org/lunz/customs.html|מנהגי אחינו באה&quot;ק בדת וחיי העם|אברהם משה לונץ}}
#{{הקשר|נצרות}} איש המקבל על עצמו את האחריות לחינוכו הדתי של תינוק המוטבל בכנסייה ואת הדאגה לגידולו במקרה שיתייתם מהוריו.
===גיזרון===
* השם מופיע לראשונה ב[[w:מדרש תהלים|מדרש תהלים]] בצורה: ([https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?koderekh=22232&amp;page=1 סינדקנוס ]). כנראה&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_סנדק.1?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|σύνδικος|sundikos}} 'סנגור', מילולית בהוראת: &quot;איתו/איתך&quot; ומשם 'תומך, מצדד, מגן'.&lt;ref&gt;[https://archive.org/details/BaillyDictionnaireGrecFrancais/page/1847/mode/1up?view=theater מילון Bailly מגדיר] כ: assistant, defender&lt;/ref&gt; השערה זו נתמכת ע&quot;י הציטוט המקורי במדרש: &quot;בִּרְכַּיִם בָּהֶן אֲנִי עוֹשֶׂה '''סַנְדִּיקוֹס''' לִילָדִים בִּשְׁעַת מִלָּה&quot;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Yalkut_Shimoni_on_Nach.723.2?lang=bi ילקוט שמעוני תהילים תשכג]&lt;/ref&gt;: המילה סַנְדִּיקוֹס (שממנה נגזרת המילה סנדק) היא יוונית וזהה ל{{יוונית|σύνδικος|sundikos}}. אפשרות אחרת: סנדיקוס היא עיוות של יוונית {{יוונית|σύντεκνος|sunteknos}}, מילולית '&lt;small&gt;(מישהו ש)&lt;/small&gt;עם הילד' ומשם 'אח אומנה',&lt;ref&gt;[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%83%CF%8D%CE%BD%CF%84%CE%B5%CE%BA%CE%BD%CE%BF%CF%82&amp;la=greek perseus].&lt;/ref&gt; פרשנות שגם מתאימה לציטוט המקורי &quot;אני עושה '''סנדיקוס''' לילדים בשעת מילה&quot;.&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;

=== מידע נוסף ===
* {{דרושה הבהרה|סיבה=מקור?}}השוו לערבית صندوق  ֻצנדוק במשמעות זהה &lt;ref&gt;{{הארץ|אילון גלעד|הוויכוח על משמעות המילה סנדק נמשך מאות שנים. יש לו פתרון מפתיע|.premium.HIGHLIGHT-1.10107442|11/08/2021}}&lt;/ref&gt;

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|compare|padrino}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|wali baptis|bapak baptis}}
*אירית: {{ת|אירית|cara as Críost}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|godparent}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|baptopatro}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|քավոր}} (תעתיק: kʻavor)
*בסקית: {{ת|בסקית|aitabitxi}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ნათლია}} (תעתיק: natlia)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Pate}}
*דנית: {{ת|דנית|fadder}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|peetvader}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|keresztszülő}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|đỡ đầu}}
*ולשית: {{ת|ולשית|tad bedydd}}
*טגלית: {{ת|טגלית|ninong}}
*טורקית: {{ת|טורקית|kirve}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κουμπάρος}} (תעתיק: koumpáros)
*יידיש: {{ת|יידיש|סנדק}}
*יפנית: {{ת|יפנית|代父}} (תעתיק: daifu)
:::{{ת|יפנית|教父}} (תעתיק: kyōfu)
*לטינית: {{ת|לטינית|patrinus|susceptorus}}
*מלאית: {{ת|מלאית|wali baptis|bapak baptis}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|fadder}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|padrino}}
*ערבית: {{ת|ערבית|عراب}} (תעתיק: עַרָּאב)
:::{{ת|ערבית|إشبين}} (תעתיק: אִשְׁבִין)
*פולנית: {{ת|פולנית|chrzestny}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|padrinho}}
*פינית: {{ת|פינית|kummi}}
*פרסית: {{ת|פרסית|پدرخوانده}} (תעתיק: פִּדַרְח'וּאָנְדֶה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|kmotr}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|parrain}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|대부}} (תעתיק: daebu)
*רומנית: {{ת|רומנית|naș}}
*רוסית: {{ת|רוסית|крстный отец}} (תעתיק: krjóstnyj otéc)
*שוודית: {{ת|שוודית|fadder}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|พ่อทูนหัว}} (תעתיק: pɔ̂ɔ-tuun-hǔua)
}}

===ראו גם===
* [[סנגור]]
* [[סנג'ר]]
* [[אפוטרופוס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סנדק}}
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:משפחה]]</text>
      <sha1>6egh5hmv7osoyr712kjxaafatp0macy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פילגש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19737</id>
    <revision>
      <id>520187</id>
      <parentid>503388</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:42:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2812" sha1="1o1dfi94o41isxj9esl2mat80hvelst" xml:space="preserve">==פִּילֶגֶשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פילגש
|הגייה=pi'''le'''gesh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=פִּילֶגֶשׁ־, פִּילַגְשׁוֹ, ר' פִּילַגְשִׁים, פִּילַגְשֵׁי־ 
}}
#{{רובד|המקרא}}  [[אישה]] הנמצאת ב[[מערכת יחסים]] זוגית הנמשכת זמן רב אך אינה כוללת קשר [[נישואין]], לרוב בשל היות ה[[גבר]] המחזיק בה נשוי לאחרת, או בשל אי רצונו להינשא.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתִּזְנֶה עָלָיו, '''פִּילַגְשׁוֹ''', וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל-בֵּית אָבִיהָ, אֶל-בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה; וַתְּהִי-שָׁם, יָמִים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים.|שופטים|יט|ב}}
#:* {{צטבי|הנה הוא מתעלס עתה באהבים עם '''פילגשו''', יבלע המות את שניהם, ואותנו הושיב למעצבה על שני פגרים ובלי בקבוקים, תבלעהו האדמה!|https://benyehuda.org/dolitsky/mibayit.html|מבית ומחוץ|מנחם מנדל דוליצקי}}

===גיזרון===
*ככל הנראה {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|παλλακίς|pallakís}} באותה משמעות, ראו גם {{יוונית|Παλλάς|pallas}} &quot;כוהנות בתולות&quot;, {{יוונית|πάλλαξ|pallax}} &quot;צעיר/ה&quot;. כשבתורן יתכן שממקור יווני, קדם יווני, או שמי (ראו {{לועזית|ארמית}} [[פַּלְקְתָא]]).

* בפרשנות המסורתית, {{לועזית|ארמית}} [[פלג]] – חצי, שקשר עמה הוא קשר מחייב למחצה.  - אחרים קושרים ע&quot;י סיכול אותיות עם השורש שׁ־ג־ל ([[שגל#שָׁגַל|שָׁגַל]]) בהוראת: קיים יחסי מין.{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַ'''שֵּׁגַל''' יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ|נחמיה|ב|ו}}

===נגזרות===
* [[פילגשות#פִּילַגְשׁוּת|פילגשות]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mistress|concubine}}
* יידיש: {{ת|יידיש|פילגש}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|mätresse}}
|
* יפנית: {{ת|יפנית|妾}}
* פולנית: {{ת|פולנית|metresa}}
* רוסית: {{ת|רוסית|oфициальная фаворитка}}
}}

===ראו גם===
* [[אישה]]
* [[מאהב]]ת
* [[שפחה]]
* [[ידוע בציבור|ידועה בציבור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פילגש|ויקיפדיה 2=פילגש בגבעה|ויקיפדיה 3=מאהב}}

[[קטגוריה:משפחה]]</text>
      <sha1>1o1dfi94o41isxj9esl2mat80hvelst</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שכר דירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19756</id>
    <revision>
      <id>519897</id>
      <parentid>487450</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:09:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519897</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1501" sha1="8oaxtbhb98tp06ww5x99no0d8j8wuzv" xml:space="preserve">==שְׂכַר דִּירָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שכר דירה
|הגייה='''skhar''' di'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# [[תשלום]] הניתן ל[[בעל בית]] מאת [[דיר#דַּיָּר|דייר]], בתמורה לזכות להתגורר ב[[דירה|דירתו]].
#*: {{צטבי|כבר שׁלמנו '''שכר דירה''' לבעל הבית, שכר למוּד להמלמד, גם בעד העליה בבית הכנסת סלקתי כבר במזומנים, ועוד נשארו לנו שלש פרוטות שלמות, אשר, אם לא נמצא להן מטרה הגונה, תוכלנה לעכר את מנוחתנו|https://benyehuda.org/yogli/004.html|מעשה בשלוש פרוטות|בוקי בן יגלי}}
#*: {{צטבי|לדור בחדר מיוחד בשכוּנה נצרכים כלים מיוחדים;  צריך כסף לשלם '''&quot;שכר דירה&quot;''', צריך כסף לנהל את הבית ולכל שאר ההוצאות|https://benyehuda.org/berdi/erim.html|הַיְשֵנִים וְהָעֵרִים|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rent}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إيجار}}

===ראו גם===
* [[דמי מפתח]]
* [[דמי שכירות]]
* [[שכירות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שכר דירה}}

[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:מגורים]]</text>
      <sha1>8oaxtbhb98tp06ww5x99no0d8j8wuzv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19773</id>
    <revision>
      <id>520195</id>
      <parentid>517132</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:46:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8697" sha1="snt0crakgbbvdh2jmu34rm64ueolx0m" xml:space="preserve">==דּוֹד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דוד
|הגייה=dod
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ו|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹל}}
|נטיות=נ' דּוֹדָה, ר' דּוֹדִים
}}
# אדם הקשור בקשר משפחתי כ[[אח]]י אחד ה[[הורה|הורים]], או [[בן זוג|בן הזוג]] של אחד כזה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת-אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר-צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן-נֵר '''דּוֹד''' שָׁאוּל|שמואל א|יד|נ}}
#{{רובד|לשון המקרא}} אדם הקשור ב[[קשר]] [[אהבה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עָנָה '''דוֹדִי''' וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָךְ|שיר השירים|ב|י}}
# {{רובד|לשון המקרא}} רגש האהבה. '''דודים'''
#:* {{צט|שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַּי לָךְ|שה&quot;ש}} 
#:* {{צט|וְהִנֵה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִּים|יחזקאל ט&quot;ז ח}}

===גזרון===
* (2) אכדית dādu, בהוראת: מאהב,אהוּב {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago,1956-1995 / (dādu) .  עמ'- 20}}.

===צירופים===
*[[אני לדודי ודודי לי]]
*[[בן דוד]]
*[[הדוד סם]]
*[[עת דודים]]

===נגזרות===
*[[דודה]]
*[[דודן]]

===ניגודים===
* [[אחין|אַחְיָן]]

===תרגום===
'''אחי אחד ההורים'''
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|zio}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|uncle}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Onkel}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|oom|nonkel}}
*יוונית: {{ת|יוונית|θείος}} (תעתיק: theíos)
*יידיש:  {{ת|יידיש|פעטער}}
*יפנית: {{ת|יפנית|伯父|叔父}} (תעתיק: oji)
*לטינית: {{ת|לטינית|patruus}} (אחי האב)
:::{{ת|לטינית|avunculus}} (אחי האם)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|tío}}
*ערבית: {{ת|ערבית|عم}} (אחי האב, תעתיק: עַםּ)
:::{{ת|ערבית|خال}} (אחי האם, תעתיק: חָ'אל)
*פולנית: {{ת|פולנית|stryj}} (אחי האב)
:::{{ת|פולנית|wuj}} (אחי האם)
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|tio}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|strýc}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|oncle}}
*רוסית: {{ת|רוסית|дядя}} (תעתיק: djádja)
}}

===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=http://www.safa-ivrit.org/writers/etsion/dod.php|שם האתר=השפה העברית|יוצר=יעקב עציון|כותרת=אצל הדודה והדוד (לפרשת אחרי מות – קדושים)}}
[[קטגוריה:משפחה]]

==דּוּד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דוד
|הגייה=dud
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' דְּוָדִים; דּוּד־, ר' דּוּדֵי־
}}{{תמונה|ETNA wasketel pic1.JPG|דוד}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[מכל]] גדול ל[[הרתחה|הרתחת]] מים, לצרכי [[חימום]] או [[בישול]]. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ '''בַדּוּד''' אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ...|שמואל א|ב|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ, כַּמִּשְׁפָּט; וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת '''וּבַדְּוָדִים''' וּבַצֵּלָחוֹת, וַיָּרִיצוּ לְכָל־בְּנֵי הָעָם.|דברי הימים ב|לה|יג}}

===גיזרון===
* השורש של דוד 'מכל להרתחה' קרוב אל זוד 'רתח', משם [[הזיד#הֵזִיד ב|הזיד]], [[נזיד]].&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_זִיד?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;
* מקביל לאכדית דוּדֻ {{אכדית|1763|dūdu}}
* 'סיר לבישול', אוגריתית dd 𐎄𐎄 – מכל או קדירה.&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 262&lt;/ref&gt;

=== מידע נוסף ===

* ועד הלשון העברית, מילון למונחי תברואה: הבראת מעונות, תרפ&quot;ח (1928). 

===צירופים===
* [[דוד חשמל]]
* [[דוד שמש]]
* [[דוד קיטור]]
* [[דוד חמום|דוד חימום]]
* [[דוד מים]]
* [[דוד כביסה]]

===מילים נרדפות===
*[[יורה]]
*[[קלחת]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|boiler}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Boilers|שם ויקישיתוף=דוודים}}

[[קטגוריה:כלי קיבול]]
{{-}}

==דָּוִד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דויד
|הגייה=da'''vid'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ו|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|'David' by Michelangelo JBU0001.JPG|[[W:דוד (מיכלאנג'לו)|דויד ע&quot;פ מיכאלאנג'לו]]}}
# [[מלך]] ישראל השני וראש השושלת העיקרית. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְעָבְדוּ אֵת יהוה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת '''דָּוִד''' מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם|ירמיהו|ל|ט}}
# שם פרטי זכרי.
#:*בשל מדיניות הממשלה הנוכחית הודיעו מלהקת אואזיס, שגם התקליטן '''דוד''' גואטה לא יגיע לישראל. 
#:*{{צטשיר|'''דוד''' אוהב אותך / אל תגידי שלא ידעת / לנצח / '''דוד''' אוהב אותך / ורוצה לעשות לך בת / או בן, או משהו...|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}290&amp;wrkid{{=}}13083|דוד|מאיר גולדברג}}

===גזרון===
* קאסוטו ובנימין מזר מצאו בתעודות חיצוניות למקרא כי תיבת &quot;דֲוִוידו(ם)&quot; (dāwidu(m קיימת אצל השבטים הנודדים-שמיים-מערביים (האמורים) מ[[w:מרי_(עיר)|מָרי]] של המאה ה־18 לפנה&quot;ס בהוראת &quot;ראש שבט&quot;; מאוחר יותר גם בהוראת &quot;שר-הצבא-בשירותו-של-מושל&quot;.{{הערת שוליים|משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו. ירושלים, מוסד ביאליק , תשי&quot;ד-1954. כרך ב', עמ' 629.}} טור־סיני אף מוסיף שזמרילם מלך מארי הכה את ה-&quot;דווידום&quot; של [[w:בני_ימין|בני ימין]] (שבטים אמוריים שישבו סמוך לפרת).
* ב[[w:מצבת מישע|מצבת מישע]] של מלך מואב מופיעה תיבת &quot;דודה&quot; (אשב. משמ. את. אראל. '''דודה'''), כנראה בהוראה שלעיל, קרי - (שריד, מאוחסן בארון) של אב קדמון או ראש שבט.{{הערת שוליים|לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, כרך ט&quot;ו, תש&quot;ז.}}
* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּ֗אמֶר עֶשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֘ וְגַם־'''בְּדָוִד֘''' אֲנִ֣י מִמְּךָ֒ ??? וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן |שמואל ב|יט|מד}} בפסוק זה חלה כנראה שגיאת מעתיק ויש לקרוא כתרגום השבעים, במקום המילה &quot;בְּדָוִד֘&quot; - &quot;[[בכור]]&quot;.

===צירופים===
*[[בן דוד]]
*[[מגן דוד]]
*[[עיר דוד]]
===נגזרות===
*[[דוידי|דָּוִידִּי]](כינוי, ושם משפחה)
*[[דודל|דּוּדְּל, דָּוִדְּל]](יידישאי)
*[[דודי|דּוּדִי]]
*[[דאוד|דַּאוּד]](ערבית)

===מילים נרדפות===
*[[בן ישי]] (2)

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|David}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|David}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|David}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|داوود}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|David}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Давид}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דויד}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]]
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>snt0crakgbbvdh2jmu34rm64ueolx0m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משפחה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19825</id>
    <revision>
      <id>520440</id>
      <parentid>513524</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:38:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520440</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4908" sha1="9hjxpsukeihn19e5qcfzu9jj8w6hr3j" xml:space="preserve">==מִשְׁפָּחָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משפחה
|הגייה= mishpa'''kha'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ש|פ|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָלָה}}
|נטיות=ר' מִשְׁפָּחוֹת
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} קבוצת אנשים הקשורים ב[[קשר דם|קשרי דם]] ובקשרי [[נישואים]].
#:*{{צט/ללא|לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ '''מִשְׁפַּחְתּוֹ''' כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ.|במדבר כז ד}}
#:*{{צט/ללא|וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ; אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל '''מִשְׁפַּחְתִּי''' וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי.| בראשית כד לז-לח}}
#{{רובד|לשון המקרא}} קבוצת אנשים המאוגדים בקשרים שבטיים או לאומיים או בקשרים של ענין משותף. 
#:*{{צט/ללא|שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר אדני עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַ'''מִּשְׁפָּחָה''' אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.|עמוס ג א}}
#:*משפחת חברי ההסתדרות חוגגת את חג הפועלים.
# {{בהשאלה}} קבוצת עצמים אשר יש ביניהם קשר משותף.
#:*משפחת ה[[מצולע]]ים ב[[גיאומטריה]].
# רמת מיון ב[[טקסונומיה]], מעל ה[[סוג]] ומתחת ל[[מחלקה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כָּל־הַחַיָּה כָּל־הָרֶמֶשׂ וְכָל־הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ '''לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם''' יָצְאוּ מִן־הַתֵּבָה.|בראשית|ח|יט}}
#:* הנמר שייך למשפחת ה[[חתול]]יים.

===גיזרון===
* מקביל באותו משמע לאוגריתית špḥ (שׁפח)&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 905&lt;/ref&gt;, פיניקית 𐤔𐤐𐤇 (שפח)&lt;ref&gt;Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 476&lt;/ref&gt;.
*מן השורש שׁ־פ־ח שמוצאו לא ידוע בוודאות ואין ממנו מילים אחרות בעברית, להוציא [[שפחה]] ושתי מילים יחידאיות מספר ישעיהו.
*לפי השערה מקובלת&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_מִשְׁפָּחָה.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;, יכול להיות ששורש המילה, שׁפח, קרוב אל שׂפח\ספח במשמע 'חיבר, סיפח' (כמו עברית חדשה סֶפַח), ולפיכך משפחה משמע 'אלה שמחוברים, מסופחים', כלומר קרובי משפחה.

===צירופים===
* [[משפחה מורחבת]]
* [[משפחה גרעינית]]

===נגזרות===
*[[משפחתי]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|famiglia}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|family}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Familie}}
*הודית: {{ת|הינדית|ख़ानदान}} (תעתיק: xāndān)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|gezin}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|család}}
*טורקית: {{ת|טורקית|aile|ocak|kodak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|οικογένεια}} (תעתיק: oikogéneia)
*יידיש: {{ת|יידיש|פאמיליע}}
*יפנית: {{ת|יפנית|家族}} (תעתיק: kazoku)
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|कुल}} (תעתיק: kula)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|familia}} &lt;small&gt;(נקבה)&lt;/small&gt;
*ערבית: {{ת|ערבית|عائلة‎}} (תעתיק: עָאאִלָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|rodzina}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|familia}}
*פינית: {{ת|פינית|perhe}}
*פרסית: {{ת|פרסית|خانواده‎}} (תעתיק: חאנואדה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|rodina}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|familie}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|家族}} (תעתיק: kazoku)
*רומנית: {{ת|רומנית|Familie}}
*רוסית: {{ת|רוסית|cемья}} (תעתיק: semʹjá)
}}

===ראו גם===
* [[הורות]]
* [[נישואין]]
* [[שארות בשר]]

===לקריאה נוספת===
* špḥ&quot; ; Terms Related to the Family in Ugaritic by WILFRED G. E. WATSON&quot;

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=משפחה}}

{{שורש|שפח}}
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:טקסונומיה]]</text>
      <sha1>9hjxpsukeihn19e5qcfzu9jj8w6hr3j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זבד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19849</id>
    <revision>
      <id>519952</id>
      <parentid>456701</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:40:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519952</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5303" sha1="39td3xktxu7aev1mnrcqluc13zv8j3p" xml:space="preserve">==זֶבֶד (גם: זֵבֶד)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זבד
|הגייה='''ze'''ved
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ז|ב|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}, {{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} מתנה, שי, דורון.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתֹּאמֶר לֵאָה, '''זְבָדַנִי''' אֱלֹהִים אֹתִי '''זֵבֶד''' טוֹב־הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, זְבֻלוּן.|בראשית|ל|כ}}.

===גיזרון===
* ישנן דעות שונות:
** לפי יסטרוב&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_זוּד?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;, זבד הוא צורת משנה של [[מזודה|זווד]], זוודא 'אספקת צידה לדרך', שהיא צורה ארמית של צידה. ולכן המשמע המקורי של זֶבֶד הוא 'אספקה לדרך' ומשם 'מתנה'. ואכן, תרגום נאופיטי של {{צט/תנ&quot;ך|וְלָתֵת לָהֶם '''צֵדָה''' לַדָּרֶךְ|בראשית|מב|כה|}} = &quot;למיתן להון '''זבדין''' לארחא&quot;&lt;ref&gt;[https://cal.huc.edu/showachapter.php?fullcoord=5400114225 תרגום נאופיטי].&lt;/ref&gt; (אוקנלוס '''זְוָדִין''', יונתן-ירושלמי '''זְוָודִין''')&lt;ref&gt;אונקלוס:{{צט/אונקלוס|וּלְמִתַּן לְהוֹן '''זְוָדִין''' לְאוֹרְחָא|בראשית|מב|כה|}}

יונתן-ירושלמי: {{צט/יונתן|וּלְמִיתַּן לְהוֹן '''זְוָודִין''' לְאָרְחָא|בראשית|מב|כה|}}&lt;/ref&gt;.
** זִבְ'''דָּ'''ה , הלחם מקראי . [[זב]] + [[דד]]. מילולית בהוראת  נוזלי [[שד]]י[[י]]ם, או [https://www.safa-ivrit.org/milon/%D7%96%D7%91%D7%93%D7%94?term=%D7%96%D7%91%D7%93%D7%94 &quot;זִבְדָה&quot;],  [[שמנת]].
** הפרשנים התקשו בפרוש המלה. הרמב&quot;ן [[s:רמב&quot;ן על בראשית ל כ|בפרושו על הפסוק כותב]] &quot;לא מצאו למלה הזאת מוצא בלשון הקדש, ויתכן שנאמר שהיא מלה מורכבת 'זה בד'&quot;, ומפרש [[בד#בד|בַּד]] במשמעות &quot;צאצא&quot;. כן הוא מצין את תרגום אונקלוס &quot;זבד טוב&quot;=&quot;חולק טב&quot; (&quot;חלק טוב&quot;), ומעיר שהוא כנראה התקבל כתרגום למילה &quot;זווד&quot; הארמית, בהחלפת בי&quot;ת בו&quot;ו.
** [[w:דונש בן לברט|דונש בן לברט]] פרש &quot;זבד&quot;=&quot;מתנה&quot; ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/donash-saadia/donash-saadia01.pdf תשובתו לרב סעדיה גאון]. זאת, בהקבלה למילה &quot;زبد&quot; בערבית (&quot;לשון הגרי&quot;).
** בפסוק, לאה מודה לאלהים על הלידה. היא ילדה את זבולון ודינה. יש המפרשים שנולדו תאומים, שכן דבר הריונה מוזכר פעם אחת (למשל, [[w:אברהם אבן עזרא|אברהם אבן עזרא]] בפירושו על בראשית ל' כ&quot;א). מכאן, מאחר שנולדו באותו הזמן, ייתכן שהמילה &quot;זבד&quot; מורכבת משמות שני ילדיה: '''זב'''ולון ו'''ד'''ינה.{{הפניה|1|אבשלום}}
** מהמילה נגזרו מספר שמות: [[זבדיהו]], [[זבדיה]], [[יהוזבד]] (גם: [[יוזבד]]). זביידי
===מידע נוסף===
* השמות זבדיה, וזבדי מופיעים גם בתעודות יב .  שמות בעלי יסוד &quot;זבד&quot; מתרבים בעיקר לאחר גלות בבל . היסוד זבד בשמות עצם פרטיים שכיח גם בערבית , בדרום ערבית , בארמית , וכן בתעודות אכדיות , בעיקר בשמות של שמיים מערביים , ארמיים וערביים כגון &quot;אל-זבד&quot; , וכיו&quot;ב {{הערת שוליים|עורך: משה דוד קאסוטו שם הספר: &quot;אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א'  ירושלים מוסד ביאליק  תש&quot;י - 1950 עמוד: 333}}.
*  בין המאה ה-3 למאה ה-6 ובהשפעה לשונית אשורית, מופיעה העיר/מחוז - &quot;בית זַבְּדֲי&quot; [https://neoaramaic.weebly.com/ Beth Zabdai] (מתועדת כשמה של העיר &quot;זבְּדיִסֵן&quot; [https://en.wikipedia.org/wiki/Zabdicene Zabdicene] ששכנה בממלכת קומגני, בארמנית נקראה Ծավդեք  Զավդեք) . כיום, [[w:גזיירה|גזיירה]].

===צירופים===
* [[זבד הבת]]

===מילים נרדפות===
* [[דורון]]
* [[מתנה]]
* [[שי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gift}}

===ראו גם===
* [[מזווה]]
* [[מזודה]]

===סימוכין===
# {{הערה|אבשלום}} {{מקור/אינטרנט|יוצר=אבשלום קור|כותרת=באופן מילולי: 'זבד הבת' כתחליף למילה בריתה|כתובת=http://pod.icast.co.il/Media/Index/Files/c878cdf4-48c7-4ce6-b88e-2fd071ab7644.icast.mp3|שם האתר=icast|תאריך=4.1.11}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>39td3xktxu7aev1mnrcqluc13zv8j3p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זאטוט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19852</id>
    <revision>
      <id>519972</id>
      <parentid>451956</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:46:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519972</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2198" sha1="ky8x06g349eycf5pukolfstsfabo1er" xml:space="preserve">==זַאֲטוּט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זאטוט
|הגייה=zaa'''tut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ז|י|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלוּל}}
|נטיות=ר' זַאֲטוּטִים
}}
[[תמונה:Baby im Gras.jpg|שמאל|ממוזער|184px|זאטוט]]
# [[ילד#יֶלֶד|ילד]] קטן. 
#* [https://benyehuda.org/yalag/Ylg286.html אֶל '''זַאטוּטֵי''' בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנֶּחְמָדִים / יהודה ליב גורדון]

===גיזרון===
#* נמצא בלשון חז&quot;ל {{צט/בבלי|וישלח את '''זאטוטי''' בני ישראל|מגילה|ט|א}} אמנם בפירוש רש&quot;י שם מפרש &quot;לשון חשיבות וחוזק&quot; כמו [[זוטו של ים]] לדבריו מיוונית. מצוי מספר פעמים גם במגילות ים המלח ותמיד כצירוף: 'נער-זעטוט' בהוראת נער-זוטא או ילד {{הדגשה|וכול נער '''זעטוט''' ואשה לוא יבואו למחנותם בצאתם| מגילת מלחמת בני אור בבני חושך עמ'3,שור',7}}

===נגזרות===
* [[זוטא]]

===מילים נרדפות===
* [[פספוס|פַספוס]]
* [[פעוט]]
* [[תינוק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|infant}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|säugling}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|nene}}
* ערבית: {{ת|ערבית|طِفْل}} 
* צרפתית: {{ת|צרפתית|nourisson}}
* רומנית: {{ת|רומנית|bebeluş}}

===ראו גם===
* [[זוטר]]

===מידע נוסף===
'''צורות כתיב אחרות'''
* זעטוט / זטּוט [http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38236_423.pdf][http://hebrew-academy.org.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/page/2/ התחלפות א' ב-ע', שאלות ותשובות, אתר האקדמיה ללשון העברית]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Babies|שם ויקישיתוף=תינוקות}}

[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:גילים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>ky8x06g349eycf5pukolfstsfabo1er</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גמילות חסדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19862</id>
    <revision>
      <id>519886</id>
      <parentid>413169</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:05:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519886</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1283" sha1="o2ltk640g9h81qicjkqgisht0xj0fvu" xml:space="preserve">==גְּמִילוּת חֲסָדִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גמילות חסדים
|הגייה=gmi'''lut''' khasa'''dim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# מושג המשקף את חובתו של היהודי על פי ההלכה, להיטיב עם הזולת בכל אמצעי אפשרי: ממונו, גופו, נפשו, שכלו וכו'.
#*: {{צטבי|אנשי כנסת הגדולה העמידו את העולם היהודי על שלשה דברים: על תורה, על עבודה ועל '''גמילות חסדים'''. זוהי ההערכה היותר עמוקה של עולמנו היהודי...'''בגמילות-חסדים''' מתבטאת עזרת חלק אחד של העם ליתר חלקיו בשעת סכנה – זהו הרגש היותר אלמנטרי בעם.|https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh20.html|דברי פרידה ליהדות האמריקאית|חיים נחמן ביאליק}}
 
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|benefit society}}

===ראו גם===
* [[גמ&quot;ח]]
* [[חסד]]
* [[צדקה]]
* [[נדבה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גמילות חסדים}}

[[קטגוריה:יהדות]]</text>
      <sha1>o2ltk640g9h81qicjkqgisht0xj0fvu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זמן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19871</id>
    <revision>
      <id>520561</id>
      <parentid>518667</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:23:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520561</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7231" sha1="ettkp4av05mixqfdjqr1pal2hhc63eg" xml:space="preserve">==זְמַן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זמן
|הגייה=zman
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ז|מ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=נ&quot;י: זְמַן־; ר' זְמַנִּים, נ&quot;ר זְמַנֵּי־
}}
# [[מימד]] פיסיקלי עליו מתפתחים אירועים באופן [[רציף]] ו[[סדרה|סדרתי]].
#:* ה'''זמן''' אינו עוצר לעולם.
#:* חלוף ה'''זמן''' משפיע על כולם.
#:* ה'''זמן''' חולף ואין להשיבו.
# מידת זמן (1) בשימוש.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן|נחמיה|ב|ו}}
#:* דרוש לנו יותר '''זמן'''
#:* תם ה'''זמן'''!
# ערך מספרי או כללי למשך דבר.
#:* שלושת ה'''זמנים''' הטובים ביותר בתחרות נשלחים לאיגוד הבינלאומי.
#:* תעד את ה'''זמן''' שלוקח ל[[מחשב]] בכל ריצה.
# הרגע המתאים או המיועד למשהו, [[עת]], [[מועד]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לַכֹּל '''זְמָן''' וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.|קהלת|ג|א}}
#:*זה ה'''זמן''' לישון.
#:*מהם '''זמני''' ההגעה של ה[[רכבת]]?
#:*זה ה'''זמן''' הנכון לעשות זאת.
# [[תקופה]].
#:* &quot;בזמן האחרון, קצת קשה לי להגיע&quot; (בזמן האחרון, עידן עמדי)
## &lt;small&gt;בהטיית בעלות&lt;/small&gt; לפני שנים רבות; בצעירותו של דור מבוגר.
##:*ב'''זמני''' לא היה [[אינטרנט]]
##:*[[עבדות]] הייתה נפוצה ב'''זמנו'''
# {{הקשר|ישיבות}} סמסטר; תקופת לימודים.
#:* {{צטבי|זֶה-לִּי '''זְמַנִּים''' שְׁמוֹנָה, / אַרְבַּע שָׁנִים רְצוּפוֹת, / לֹא פָקַדְתִּי אֶת-נָוִי [...]|bialik/bia033.html|תקות עני|חיים נחמן ביאליק}}
#:* בישיבות ההסדר שלושה זמנים בשנה: זמן אלול, זמן חורף וזמן קיץ.
# {{הקשר|הלכה}} ברכת &quot;שהחיינו&quot;; ברכה הנאמרת על דבר מה חדש, ובחלק מן המועדים. נוסחתה: &quot;ברוך... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;
#:* {{צט/בבלי|אמר ר' יוחנן אומרים '''זמן''' בשמיני של חג ואין אומרים '''זמן''' בשביעי של פסח|סוכה|מז|א}}

===גיזרון===
* מופיעה לראשונה בתנ&quot;ך בספרים המאוחרים, ככל הנראה שאולה משפה אחרת, אך הגיזרון אינו ברור: יש הטוענים שמקורה במילה {{לועזית|ב=פרסית}}עתיקה zrvan (&quot;תקופה&quot;),{{הערת שוליים|מילון ''Brown-Driver-Briggs'', מספר סטרונג [https://biblehub.com/bdb/2166.htm [2166]]}} או במילה jamān (&quot;דבר שהולך&quot;){{הערת שוליים|ת' עילם־גינדין, '''מגילת אסתר: מאחורי המסכה''', על פרק ט' פסוק כ&quot;ז.}}, ראו גם קדם-פרסית: גֲ'מַנַא ([https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Old_Persian/jam%C4%81n%C4%81 jamānā]) אך יש הטוענים שהסבר זה מפוקפק&lt;ref&gt;https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%96%D6%B0%D7%9E%D6%B8%D7%9F?lang=he&lt;/ref&gt; התיבה מצויה גם באכדית {{אכדית|2131|simānu}} (לא ברורה אם נשאלה מפרסית או להיפך) , ומשם ארמית מקראית ‏[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%96%D6%B0%D7%9E%D6%B8%D7%9F?lang=he זְמָן‎] (מקור ישיר המילה העברית), ערבית  زَمَن זַמַן, ארמית סורית [https://www.syriacdictionary.net/index.cgi?langsel=en&amp;word=%DC%99%DC%92%DC%A2%DC%90 ܙܰܒܢܳܐ] זָבנַא.

===צירופים===
{{ע|3|
*[[אזור זמן]]
*[[זמן שמחתינו]]
*[[בין הזמנים]]
*[[בן הזמן]]
*[[הזמן טס כשנהנים]]
*[[זמן אויר|זמן אוויר]]
*[[זמן שוה כסף]]
*[[זמן מחצית חיים]]
*[[חבל על הזמן]] ([[חבל&quot;ז]])
*[[חי על זמן שאול]]
*[[יקנה&quot;ז]] (7)
*[[כמוסת זמן]]
*[[למעלה מן הזמן]]
*[[מכונת זמן]]
*[[מנהרת הזמן]]
*[[מצוות עשה שהזמן גרמן]]
*[[עבר זמנו בטל קרבנו]]
*[[פסק זמן]]
*[[רוח הזמן]]
*[[זמן מסך]]
}}

===נגזרות===
* [[זמני]]
* [[מזמן]]

===מילים נרדפות===
* [[עת]] (4,5)
* [[שהחינו]] (7)

===תרגום===
{{ע|2|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|tempo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|time}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|tempo}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Zeit}}
* יידיש: {{ת|יידיש|צייט}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|tiempo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|زَمَن|وَقْت}} 
* צ'כית: {{ת|צ'כית| čas }}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|temps}}
* רוסית: {{ת|רוסית|время}} (הגייה:vremya)
}}

===מידע נוסף===
* בתנ&quot;ך, המילה מופיעה לפעמים בקמץ (זְמָן), למשל: {{צט/תנ&quot;ך|וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן|נחמיה|ב|ו}}, ובארמית: {{צט/תנ&quot;ך|וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן לֵהּ|דניאל|ב|טז}}. עם זאת, נראה שצורות אלו יוצאות דופן (צורת הפסק או צורה מיוחדת לארמית), וצורתה של המילה בעברית היא בפתח.

===ראו גם===
*[[פעם]]
*[[עת]]
*[[עתוי]]
*[[תזמון]]
*[[מתי]]
*[[מזמן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיציטוט=זמן|ויקיפדיה=זמן|ויקישיתוף=Category:Time|שם ויקישיתוף=זמן}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]

==זִמֵּן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=זימן
|שורש וגזרה={{שרש3|ז|מ|ן}}
|בניין=פיעל}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} {{פירוש לקוי}} קבע זמן לפעולה. יחד והפריש דבר לשימוש בזמן מאוחד.
#:* {{צט/משנה מסכת ביצה פרק א זמן שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים שנים ומצא שלשה אסורים|ביצה|
#:* {{צט/משנה|מי שזמן אצלו אורחים|ביצה|ה|ז}}
#:* הפקיד '''זימן''' את המוזמנים המכובדים לפגישה בשעה שלוש.
# {{הקשר|יהדות}} אמר ברכה על המזון יחד עם אחרים בהתיחדות וקביעות ברך כאחד.
#:*{{צט/משנה|נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, אֵין '''מְזַמְּנִין''' עֲלֵיהֶם; עַד כַּמָּה '''מְזַמְּנִין''', עַד כַּזַּיִת.|ברכות|ז|ב}}

===נגזרות===
* [[זמון|זימון]]
*'''זֻמַּן''' (צורת הסביל)
* [[מזמן#מְזֻמָּן|מזומן]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|summon}}
*ערבית: {{ת|ערבית|دَعا}} 

===ראו גם===
* [[הזמין]]
* [[מזמינות]]

{{שורש|זמן}}</text>
      <sha1>ettkp4av05mixqfdjqr1pal2hhc63eg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפשר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19944</id>
    <revision>
      <id>519741</id>
      <parentid>499029</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:09:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519741</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3237" sha1="gesn0vba6cku2xht1o35ypfo1blrn7r" xml:space="preserve">==אֶפְשָׁר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפשר
|הגייה=ef'''shar'''
|חלק דיבר=תואר הפועל
|מין=
|שורש={{שרש3|פ|שׁ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|אֶקְטָל}}
|נטיות= 
}}
#{{חזל}} יכול להיות במציאות, יתכן. שאין מניעה שיהיה. 
#:*{{צט/משנה|כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא – כָּל מְלָאכָה '''שֶׁאֶפְשָׁר''' לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת; שְׁחִיטָה שֶׁאִי '''אֶפְשָׁר''' לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.|פסחים|ח|ב}}
#:*{{צטבי|'''אפשר''' שהסיבה היא בשני הדברים גם יחד.  ועוד גורם אחד הוסיף לא מעט להריסת שיווי המשקל במצב רוחי ולקלקול הניגאטיב שבקרבי – אם '''אפשר''' לומר כך|https://benyehuda.org/gordon_ad/mixtav_1.html|מכתב מארץ ישראל - מכתב ראשון|אהרן דוד גורדון}} 

===גיזרון===
*לפי השערה מקובלת&lt;ref&gt;אבן שושן, [https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אֶפְשַׁר.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;, מן ארמית [[פשר|פָּשַׁר]] (קרוב אל [[פתר]], ראו גם [[פשר#פֵּשֶׁר|פֵּשֶׁר]]) שמשמעו התיר&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=p%24r%20V&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt;: אפשר לעשות... = (זה, המצב) יתיר לעשות...

===נגזרות===
*[[אפשרי]]
*[[אפשרות]]
*{{שרש4|א|פ|ש|ר}}
*[[אפש]]

===ניגודים===
*[[אי אפשר]]
*[[איפשר]]
*[[לא יתכן]]
*[[לית ברירה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|possible}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُمْكِن|مُحْتَمَل}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית| Possible}}
===קישורים חיצוניים===
*{{הארץ|אילון גלעד|זו אחת המילים השימושיות ביותר בשפה, אך המקור שלה נותר תעלומה|.premium.HIGHLIGHT-1.9328060|25/11/2020}}
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:מילים בעלות אל&quot;ף פרוסתטית]]

==אִפְשֵׁר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אפשר
|שורש וגזרה={{שרש4|א|פ|שׁ|ר}}
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
# {{רובד|ח}} נתן יכולת, נתן רשות, בִּטל מניעה או עכוב.
#:*הפעלת הרכבת העירונית '''תאפשר''' לתושבים רבים לגור בשכונות המרוחקות ממרכז העיר.

===גיזרון===
*פועל גזור מן השם &quot;[[אפשר|אֶפְשָׁר]]&quot;.

===נגזרות===
*[[אפשר|אֻפְשַׁר]] (צורת הסביל)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|make possible|allow|enable}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أَمْكَنَ|سَمَحَ}}

{{שורש|אפשר}}

===ראו גם===
*[[נתן#נִתַּן|נִתַּן]]
*[[הניח]]
*[[הסכים]]
*[[התאפשר]]

[[קטגוריה:שורשים תנייניים]]</text>
      <sha1>gesn0vba6cku2xht1o35ypfo1blrn7r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19989</id>
    <revision>
      <id>519855</id>
      <parentid>381061</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:49:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519855</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1676" sha1="ooh21bthsbaew9qz41brrep8oyd7jjb" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=דְּמֵי|ראו=את צורת הנפרד, [[דמים]]}}
==דֳּמִי (גם: דְּמִי)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דמי
|הגייה='''do'''mi, d'''mi'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש3|ד|מ|ה|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִי}}
|נטיות=הפסק; דֹּמִי}}

#חֹסֶר שָׁאוֹן, דּוּמִיָּה מֻחְלֶטֶת.
#:*&quot;בְּכָל לֵב אֳהָבִים לָךְ וְלִבֵּךְ כְּמוֹ צְרוֹר / וְכָל פֶּה יְדַבֵּר בָּךְ, וְאַתְּ תִּתְּנִי '''דֳמִי'''&quot; ([https://benyehuda.org/hanagid/ben_tehilim_0201.html &quot;לְמִי חִדְּדוּ עֵינֵי צְבָאִים חֲנִית?&quot;], [[w:ר' שמואל הנגיד|ר' שמואל הנגיד]])
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ; הַמַּזְכִּרִים אֶת יְהוָה אַל '''דֳּמִי''' לָכֶם|ישעיהו|סב|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֱלֹהִים אַל '''דֳּמִי''' לָךְ; אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל|תהילים|פג|ב}}

===גיזרון===
*הפועל [[דם]], ו[[דמם]].
===צירופים===
*[[אל דמי לך]]
*[[בדמי הליל]]
*[[בדמי ימיו]]

===מילים נרדפות===
*[[דומיה#דּוּמִיָּה|דּוּמִיָּה]]
*[[דממה]]
*[[שקט]]
*[[נדם]]
=== ניגודים ===
*[[רעש]]
*[[שאון]]

===ראו גם===
*[[הס]]
{{שורש|דמה א}}</text>
      <sha1>ooh21bthsbaew9qz41brrep8oyd7jjb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20007</id>
    <revision>
      <id>520047</id>
      <parentid>519376</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:26:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520047</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7105" sha1="6i78bsfdyxipnvfqrths1igv7nn7add" xml:space="preserve">==פַּח {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= פח
|הגייה= pakh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|פ|ח|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קַל}}
|נטיות= ר' פַּחִים
}}{{תמונה|Inside of a tin platted can.jpg|חתיכת פח}}
{{תמונה|Leghold trap.JPG|פח (4)}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[לוח]] [[מתכת]] [[דק]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְרַקְּעוּ אֶת '''פַּחֵי''' הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם...|שמות|לט|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם, וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי '''פַחִים''' צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ...|במדבר|יז|ג}}
#:* קופסאות שימורים עשויות '''פח'''. 
#{{בהשאלה|1}} [[כלי]] או [[מיכל]] עשוי '''פח (1)'''.
#:*{{משפט מדגים}}
#{{בהשאלה|2}} [[מכולה]] ל[[אסוף|איסוף]] [[אשפה]].
#:*{{משפט מדגים}}
#{{רובד|לשון המקרא}} מלכודת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם, כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם; כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי, '''וּפַחִים''' טָמְנוּ לְרַגְלָי.|ירמיה|יח|כב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה '''מִפַּח''' יוֹקְשִׁים; '''הַפַּח''' נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.|תהלים|קכד|ז}}
#:*{{צט|כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ / אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא / וְנִהְיָתָה לוֹ '''לְפַח''' וּלְמוֹקֵשׁ / וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה.|מעוז צור}}
#{{משלב|סלנג}} {{בהשאלה|3}} דבר מה ב[[איכות]] [[ירוד]]ה.
#:* תפסיק להאזין לרדיו סחבי משמיעים שם מוזיקה '''פח'''.
===גיזרון===
* המילים פח (מלכודת) ופח (לוח מתכת דק) נפרדות ולא קשורות:
** פח = מלכודת (4): שורש מקראי שיש לו משמעות של פרישׂה: פריסת רשת לשם מלכודת חיות. מקבילה לארמית-סורית {{סורית|28007|ܦܰܚܳܐ}} (פַּחָא), משם גם ערבית {{ערבית|فخ|פַח'}}.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org/Klein_Dictionary%2C_פַּח_ᴵᴵ.1?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; 
** פח = לוח מתכת דק (1-3 ו5): שורש מקראי אחר, שקיים רק בעברית.
*** 2: תרגום שאילה מאנגלית: tin, במקור בדיל. בעקבות כך יש הסוברים בטעות כי &quot;פח&quot; היא מילה נרדפת לבדיל, ולא היא.
===צירופים===
* [[הפח נשבר ואנחנו נמלטנו]]
* [[טמן פח|טמן לו פח]]
* [[נפל בפח]]
* [[מן הפח אל הפחת]]
* [[פח אשפה]]
* [[פח יקוש]]

===נגזרות===
* [[פחית]]
* [[פחון]]

===מילים נרדפות===
* [[מלכדת|מלכודת]] (4)
* [[מוקש]] (4)

===תרגום===
====1====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sheet metal}}
*רוסית: {{ת|רוסית|жесть}}
====2====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tin|can}}
*רוסית: {{ת|רוסית|консервная банка}}
====3====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|garbage can}}
*רוסית: {{ת|רוסית|мусорное ведро, урна для мусора}} 
====4====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|trap|snare}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ловушка}}

===ראו גם===
* [[פחח]]
* [[ערגול]]
* [[משיכה עמוקה]]
* [[אשפה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פח|ויקישיתוף=Category:Sheet metal|שם ויקישיתוף=פח (מתכת)}}

{{שורש|פחח}}
[[קטגוריה:כלי קיבול]]
[[קטגוריה:מטלורגיה]]

==פַּח {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= פח
|הגייה=pakh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש3|פ|ו|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קָל}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} &lt;small&gt;רק בבטוי [[פחי נפש]]&lt;/small&gt; יציאת כל האויר. מטאפורית מבטא ל[[אכזבה]].
#:*{{צט/משנה|לֹא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ '''בְּפַחֵי''' נֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא|ראש השנה|ב|ו}}

===מקור===
*לשון חז&quot;ל משורש מקראי, רק בביטויים.   

===ראו גם===
*[[פחי נפש]] 
*[[מפח נפש]]

{{שורש|פוח}}
===ראו גם===
*[[נפח#נָפַח|נָפַח]]

==פָּח==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=פח
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ו|ח|גזרה=נחי ע&quot;ו}}
|בניין=קל
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[נשב]], [[נפח]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד שֶׁ'''יָּפוּחַ''' הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים...|שיר השירים|ב|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת וּבְדִיל אֶל תּוֹךְ כּוּר '''לָפַחַת''' עָלָיו אֵשׁ לְהַנְתִּיךְ, כֵּן אֶקְבֹּץ בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וְהִנַּחְתִּי וְהִתַּכְתִּי אֶתְכֶם.|יחזקאל|כב|כ}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלַי: הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ, הִנָּבֵא בֶן אָדָם; וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה', מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ '''וּפְחִי''' בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ|יחזקאל|לז|ט}}
#:*{{צטזמר|שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה כּוֹרְעָה בָּרוּחַ / מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב. / וּבְמֶרְחַב הָרִים יוֹם כְּבָר '''יָפוּחַ''' / הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב.|song.asp?id{{=}}427|שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה|מתתיהו שלם}}

===גיזרון===
*שורש פ־ו־ח קיים במקרא גם בבניין הפעיל (ראו [[הפיח#הֵפִיחַ|הֵפִיחַ]]), והוא מקיים חילופי גזרות עם השורש {{שרש3|נ|פ|ח|קט=לא}}. השורש קיים גם בסורית: {{סורית|10687|ܦܵܘܚܵܐ}} (פוחא) - רוח, זרם אויר. ובדומה בערבית: {{ערבית|فَاحَ|פַאחַ}} - לפזר, להפיץ, להסריח.
*לגבי הביטוי &quot;יָּפוּחַ הַיּוֹם&quot;, יש שפירשו שהכוונה לרוח היום, ואחרים פירשו שהכוונה לאור היום, שיופץ וייעלם.

===תרגום===
* * אנגלית: {{ת|אנגלית|blow}}‏

===ראו גם===
* [[הפיח]]

{{שורש|פוח}}</text>
      <sha1>6i78bsfdyxipnvfqrths1igv7nn7add</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אברך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20391</id>
    <revision>
      <id>519916</id>
      <parentid>495833</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:18:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519916</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5824" sha1="ayo7wfivjtwpooagbdb9df3xzwfokio" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=פועל עתיד אֲבָרֵךְ|ראו=את צורת העבר: [[ברך#בֵּרֵךְ (גם: בֵּרַךְ)|בֵּרֵךְ]]}}

==אַבְרֵךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אברך
|הגייה=av'''rekh'''
|חלק דיבר=שם תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אַבְרֵכִים
}}
{{נגן|קובץ=He-אַבְרֵךְ.ogg|כתובית=הגיה}}
#{{רובד|ח}} [[תלמיד ישיבה]] [[נשוי]], שעדיין משקיע את עיקר זמנו בלימוד תורה ואינו עובד לפרנסתו.
#:*{{צטבי|במקום שנותנים נדבה פרוטה נותן '''אברך''' חשוב כזה חמש פרוּטות.|https://benyehuda.org/read/6799|הישנים והערים|מ&quot;י ברדיצ'בסקי}}
# {{מקרא}} {{משוערת}} מי שמעמדו רם ומקורב מאוד למלך.
#:* {{צט|וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו '''אַבְרֵךְ''' וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם|בראשית מא מג}}

===גיזרון===
*מילה יחידאית במקרא. מצד ההקשר נראה שהכוונה לתואר מכובד לאדם בעל מעמד רם המקורב למלך.
* כיום מקובל לגזור {{לועזית|אכדית}} בהגיית אַבַּרָקֻ {{אכדית|6768|abarakku}} - משמעו [[סוכן]], [[גזבר]], [[פקיד]]-מדינה [[בכיר]], ובתקופה קדומה &quot;מנהל-[[מקדש]]&quot;. והצירוף האכדי 'אבָּרכֻּּ-רבֻּ'  &quot;abarakku rabû&quot; - משמעו הפקיד הבכיר ביותר.
*במדרש (מדרש תנאים דברים א,א) הובאו שני פירושים: ר' יהודה פירש &quot;אברך&quot; כהלחם: '''אב''' בחכמה ו'''רך''' בשנים. ור' יוסי אמר שהוא מקביל למילה היוונית [[w:אלבארכס|אלברכיס]] ({{יוונית|ἀλαβάρχής}}), שמשמעותו הממונה על הוצאות והכנסות המדינה. אמנם מסתבר שזהו גיזרון שגוי, מכיון שמקובל לגזור את הכינוי היווני כהלחם של Áρᾰβες (Árabes - ערבים, הבאים ממדינת ערב) + ἀρχός (arkhós - מנהיג).
*אונקלוס תרגם &quot;אַבָּא לְמַלְכָּא&quot;. וכן דרשו בגמרא {{צט/בבלי|מאי רכא? מלכותא, דכתיב ([[s:שמואל ב ג לט|שמ&quot;ב ג,לט]]): אנכי היום רך ומשוח מלך. ואי בעית אימא, מהכא: ויקראו לפניו אברך|בבא בתרא|ד|א}}. יש שהקבילו את המילה 'רך' ללטינית: Rex - מנהיג, מושל.{{הערת שוליים|בחלק מהנוסחים ברש&quot;י מופיע: &quot;ורך בלשון ''רומי'': מלך&quot;, אבל ברוב כתבי היד מופיע &quot;''ארמי''&quot;.}}  
* ר' יונה אבן ג'אנח כתב שהיא צורת מקור בבנין הפעיל [ה' התחלפה בא'] של שורש {{שרש3|ב|ר|כ|קט=לא}}, ומשמעותה כריעה, כלומר שהיו קוראים לפני יוסף: כרעו על ברכיכם{{הערת שוליים|ספר הרקמה עמוד קה. וכן מופיע בספרי (דברים פרשה א) לפי חלק מהגרסאות: &quot;אין אברך אלא לשון ברכיים&quot;.}}. ובדומה בוולגטה.
* האגיפטולוג  [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']] מצא שב[[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] מצוייה תיבת [[w:הירוגליף|הירוגליף]] מקבילה, בצורת &quot;ȧabrek&quot; (אַבְּ-רֵאק) בהוראת כלי קבול, מכשיר. מכיון שיוסף התמנה להיות אחראי לאגור מזון.{{הערת שוליים|An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli&quot; ,1920&quot;, עמוד 19(הנכון) + עמוד 18(השגוי), &quot;ȧabrek&quot;}} והחוקר [[w:אברהם שלום יהודה|אברהם שלום יהודה]] אמר שבמצרית עתיקה משמעות המילה &quot;אברך&quot; היא 'לב-לך', כלומר: &quot;שים לב&quot;.&lt;ref&gt;א&quot;ש יהודה, עבר וערב, 1946, עמ' 9.&lt;/ref&gt;
*הארכאולוג הגרמני הלמוט תאודור בוסרט הקביל את המילה &quot;'''אברך'''&quot; לשם המלך &quot;'''אוּרִכְ'''&quot;, שלפי [[w:כתובת אזתוד|כתובת אזתוד]] היה מלך הדננים, ומשמעות המילה היא &quot;[[אדיר]]&quot;.{{הערת שוליים|מ&quot;ד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית, חלק א עמ' 67.}} 
*בתרגום השבעים תרגמו:'אברך' במילה שהגייתה: '''כּיריס''' ({{יוונית|κῆρυξ}})&quot; בהוראת מבשר,שליח-ציבור,[[כרוז]] . ויש שטענו שיש למשמעות זו סימוכין במצרית עתיקה&lt;ref&gt;ראו [https://tora.us.fm/tnk1/messages/5730.html כאן].&lt;/ref&gt;. אמנם אחרים טענו שתה&quot;ש לא תרגם את המילה &quot;אברך&quot; מחמת חוסר ידיעה, והמילה &quot;כרוז&quot; אינה תרגום אלא פרשנות מי קרא לפניו.

===צירופים===
*[[כולל אברכים]]
*[[אברך משי]]

===נגזרות===
*[[בני ברק]]
*[[אברכי|אַבְרֵכִי]]
*[[אב בחכמה רך בשנים|אב בחכמה ורך בשנים]]

===מילים נרדפות===
* [[בטלן]] (בלשון חז&quot;ל)
* [[תלמיד ישיבה]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Yeshiva student}} (1)

===ראו גם===
* [[טפסר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אברך}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
===סמוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תוארי אצולה]]</text>
      <sha1>ayo7wfivjtwpooagbdb9df3xzwfokio</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מתן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20473</id>
    <revision>
      <id>519772</id>
      <parentid>502943</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:19:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519772</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10505" sha1="k0f0pwl1itl65srhkl7x95lrz6zfbyj" xml:space="preserve">==מַתָּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מתן
|הגייה=ma'''tan'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ת|ן|}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַתָּנִים; מַתַּן־, ר' מַתְּנֵי־}}
#מתנה, דבר בעל ערך המועבר לאחר בלא תמורה כספית.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר '''וּמַתָּן''', וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה|בראשית|לד|יב}}
#:*{{הדגשה|באלה אבוא אל חדר אהובתי, כי ארים מהן מתן לשומר הסף|&quot;[https://benyehuda.org/mapu/ashmat_shomron.html אשמת שומרון]&quot;, [[w:אברהם מאפו|אברהם מאפו]]}}
# פעולת הנתינה, מסירה של דבר לרשות האחר בלא לציין תמורה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַבִּים, יְחַלּוּ פְנֵי-נָדִיב;  וְכָל-הָרֵעַ, לְאִישׁ '''מַתָּן'''|משלי|יט|ו}}
#:*{{צט|והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה, שאין אתה יודע '''מתן''' שכרן של מצוות|משנה אבות ב א}}
#:*{{צט|אין מי חטאת נעשין מי חטאת אלא עם מתן אפר|משנה תמורה א ה}}
#שם פרטי לזכר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן-'''מַתָּן''', וּגְדַלְיָהוּ בֶּן-פַּשְׁחוּר, וְיוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ, וּפַשְׁחוּר בֶּן-מַלְכִּיָּה|ירמיהו|לח|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבֹאוּ כָל-הָעָם בֵּית-הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ וְאֶת-מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת-צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ וְאֵת '''מַתָּן''' כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת|דברי הימים ב|כג|יז}}

===גיזרון===
* שם פעולה מן [[נתן]].
* מופיעה בלשון [[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] (אולי בהשאלה מכנענית), ב[[w:כתב  חרטומים|כתב חרטומים]] ובהגיית: &quot;מתן&quot; ([https://simondschweitzer.github.io/aed/77560.html  mtn]) בהוראת הענקה, תשלום, מתנה.

===צירופים===
* [[משא ומתן]]
* [[מתן בסתר]]
* [[מתן דין וחשבון]]
* [[מתן כבוד]]
* [[מתן עדות]]
* [[מתן תורה]]

===מילים נרדפות===
* [[מענק]]
* [[מתנה]] (1)
* [[מתת]] (1)
* [[נתינה]] (2)
* [[שי]] (1)

===ניגודים===
* [[לקיחה]] (2)
* [[מקח]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|giving}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gift}} (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|إعطاء}} (תעתיק: אִעַטַא) (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|وَفَاء|هدية}} (תעתיק: וַפַא, הַדִייַה) (2)
* צרפתית: {{ת|אנגלית|donnant}} (1) (הגייה: דוֹנָ(ן))
* צרפתית: {{ת|אנגלית|cadeau}} (2) (הגייה: קַדוֹ)
* רוסית: {{ת|רוסית|подарок}} (2)

{{שורש|נתן}}
[[קטגוריה:שמות]]

==מֹתֶן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מותן
|הגייה='''mo'''ten
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|ת|ן|גזרה=שלמים}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=זוגי מָתְנַיִם; מֹתֶן־, ר' מָתְנֵי־
}}{{תמונה|Waist measurement.jpg|מתני אישה}}
# אזור בצד הגוף, בין ה[[חיק]] והצלעות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה '''מִמָּתְנַיִם''' וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ|שמות|כח|מב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל-'''מָתְנֵי'''-אִישׁ|ירמיהו|יג|יא}}
#:*{{צטשיר|יש לה '''מותניים''' / כמו לגיטרה איטלקית|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1096&amp;wrkid{{=}}3439|מה הוא עושה לה|יוסי גמזו}}

===גיזרון===
* לשון המקרא (תמיד בצורת הזוגי &quot;מָתְנַיִם&quot;). מקבילה בערבית: مَتْن  (מַתְן), במשמעות &quot;גב&quot;.

===פרשנים מפרשים===
*במקרא המותניים וחגירתם מסמנים כוח וגבורה, כמו בביטויים [[שנס מתניו|שינס מותניו]], [[אזר מותניו]] וכו'.
:[[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42085&amp;st=&amp;pgnum=68 כותב בפירושו] על הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד|תהלים|סט|כד}}: &quot;כי עיקר כוח החיות של אדם בקומה ובכוח הוא חוזק המותנים. וכן {{צט/תנ&quot;ך|מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו |דברים|לג|יא}}, ואמר {{צט/תנ&quot;ך|חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ|משלי|לא|יז}} ונאמר {{צט/תנ&quot;ך|חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ|נחום|ב|ב}}. 
:ראו גם בפרוש רש&quot;י ומצודות על {{צט/תנ&quot;ך|וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ|ישעיהו|מה|א}}, {{צט/תנ&quot;ך|וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם|יחזקאל|כט|ז}}, וכו'.
*על הקשר בין כוח־המותניים והמתינות כתב [[w:חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] [https://benyehuda.org/bialik/izavon_article_102.html באחד ממאמריו]:
:&quot;זרז – תרגום חגר ([[זרזיר מתנים]]), ומזה זָרִיז בלשון חז&quot;ל – [[אזור חיל]], איש ש[[כחו במתניו|כֹּחו במָתניו]]. וכן &quot;חָרוּץ&quot; מלשון &quot;חֻרצין&quot;=&quot;מתנים&quot; בארמית, ובעברית &quot;חֲלָצַיִם&quot; בְּחִלּוּף למנ&quot;ר...
:ומן השם  &quot;מתנים&quot; נגזרו פועל ותואר להוראה מהופכת: &quot;הַמְתֵּן&quot;, &quot;מָתוּן&quot;, שפירושם כֹּח עצור, התאפקות, משול ברוח, כלא הרוח, כבוש היצר, שב ואל תעשה, כֹּח פסיבי, פנימי.
:שני השרשים האלה (זרז ומתן), שהם הפוכים לכאורה בהוראתם הגלויה – סודם הנעלם, הנפשי, אחד הוא: כֹּח פנימי מוסרי, אם בצורה של התגברות על העצלות ואם בצורה של התגברות על הבהילות והפחזות, בין כך ובין כך שניהם הוראתם התגברות האדם על עצמו&quot;.

===צירופים===
* [[זרזיר מתנים|זרזיר מותניים]]
* [[כחו במתניו|כוחו במותניו]]
* [[עמוד שדרה מתני|עמוד שדרה מותני]]
* [[שברון מתנים|שברון מותניים]]
* [[שנס מתנים|שינס מותניים]]
* [[מן המתן|(הגיב) מן המותן]]
* [[קטני עבה ממתניו]]

===נגזרות===
* [[מתנת#מַתֶּנֶת|מַתֶּנֶת]]
* [[מתנית]]

===מילים נרדפות===
* [[חלצים|חלציים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|waist|midriff}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خَصِرَ|خَاصِرَة}} (תעתיק: חַ'צִרַ,חַ'אצִרַה) 
* צרפתית: {{ת|צרפתית|taille}} (הגייה: טַאיְ)
* רוסית: {{ת|רוסית|бедро|бок}}

===מידע נוסף===
* רק מעט מאברי גוף האדם הנוטים בנטיית זוגי הם ממין זכר (למשל [[עפעף]]).

===ראו גם===
* [[גו]]
* [[טליה]]
* [[כסל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מותן}}

[[קטגוריה:אנטומיה]]
{{שורש|מתן}}

==מִתֵּן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=מיתן
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|ת|ן|גזרה=שלמים}}
|בניין=פיעל}}
# הפחית את עוצמתו של דבר.
#:*הדובר הבין שהגזים בדרישותיו, ולכן '''מיתן''' אותן.
#:*הזמן שעבר '''מיתן''' את תחושת הכעס העזה.

===גיזרון===
* עברית חדשה. נגזר מארמית (מְתַן) [[המתנה]], בדומה למילים [[מתון]], [[מתינות]] הנמצאות כבר בלשון חכמים. {{הפניה|1|רוביק}}

===צירופים===
* [[משתנה ממתן]]

===נגזרות===
* [[מתון#מִתּוּן|מיתון]]

===מילים נרדפות===
* [[הרגיע]]
* [[רסן#רִסֵּן|ריסן]]
* [[שכך#שִכֵּך|שיכך]]

===ניגודים===
* [[החריף]]
* [[הקצין]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|moderated|toned down}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خَفَّفَ}} (תעתיק: חַ'פַّפַ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|modéré}}
* רוסית: {{ת|רוסית|умерять}}

===ראו גם===
* [[המתין]]
* [[פשר#פִּשֵּׁר|פישר]]

===קישורים חיצוניים===
* ד&quot;ר עילם גינדין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4224750,00.html על מיתון ומתינות]
* [https://www.balashon.com/2006/07/moten-and-matun.html אתר &quot;בלשון&quot;] (באנגלית) על הקשר בין מלים שונות מהשרש מ־ת־ן.

===הערות שוליים===
{{הערה|רוביק}} ראו למשל [http://posham.co.il/2013/06/%D7%A0%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A1-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%AA/ כאן]
{{שורש|מתן}}

==מֻתַּן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=מותן
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|ת|ן|גזרה=שלמים}}
|בניין=פועל}}
# שעוצמתו הופחתה.
#:*דרישותיו של הדובר '''מותנו''', לאחר שהבין שהיו מוגזמות.
#:*תחושת הכעס העזה '''מותנה''' עם הזמן שחלף.

===גיזרון===
* עברית חדשה. צורת הסביל של הפועל [[מתן#מִתֵּן|מיתן]].

===מילים נרדפות===
* [[רסן#רֻסַּן|ריסן]]
* [[שכך#שֻכַּך|שיכך]]

===ניגודים===
* [[החרף|הוחרף]]
* [[הקצן|הוקצן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|was moderated|was mitigated}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تخَفَّفَ}}

{{שורש|מתן}}</text>
      <sha1>k0f0pwl1itl65srhkl7x95lrz6zfbyj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כסא אליהו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20560</id>
    <revision>
      <id>520646</id>
      <parentid>340715</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:44:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1172" sha1="5bd98tczqlktwrn4tt07x4jx70itxlv" xml:space="preserve">==כִּסֵּא אֵלִיָּהוּ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כיסא אליהו
|הגייה=ki'''se''' eli'''ya'''hu
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
[[תמונה:Chair of Elijah.JPG|שמאל|ממוזער|184px|כיסא אליהו הנביא]]
# [[כסא|כיסא]] שעליו יושב ה[[סנדק]] ב[[ברית מילה|ברית המילה]], שעל פי המסורת היהודית מיועד ל[[w:אליהו הנביא|אליהו הנביא]].
#:*{{צטבי|שלמה זלמן נכנס ויוצא... הוא נקרא אל '''כסא אליהו''' למול את הילד.|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/asher.html|אשר בן אשר|יהודה שטיינברג}}
#:*{{צטשיר|וְהוּא חֲלוֹם אֶחִד נוֹשֵׂא עוֹד בִּלְבָבוֹ, / לִבְנוֹת '''כִּסֵּא לְאֵלִיָּהוּ''' שֶׁיָּבוֹא|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}513&amp;wrkid{{=}}2546|עַל כַּפָּיו יָבִיא|יורם טהרלב}}


===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Elijah's chair}}

[[קטגוריה:יהדות]]</text>
      <sha1>5bd98tczqlktwrn4tt07x4jx70itxlv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20565</id>
    <revision>
      <id>519945</id>
      <parentid>457834</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:38:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519945</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5046" sha1="q044fgqreio14nkks2mntjsm4j501s7" xml:space="preserve">{{חסר|אֹסֶם|אִסֵּם}}
==אָסָם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אסם
|הגייה=as'''am'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ס|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=ר' אֲסָמים,ס&quot;ר אסמי־
}}
{{תמונה|LightningVolt_Barn.jpg|אסם בויסקונסין}}
# [[מחסן]] [[תבואה]], מבנה לאחסון תוצרת חקלאית.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיִמָּלְאוּ '''אֲסָמֶיךָ''' שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ.|משלי|ג|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יְצַו יְהוָה אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּ'''אֲסָמֶיךָ''' וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.|דברים|כח|ח}}
#:*{{צטזמר|מָלְאוּ '''אֲסָמֵינוּ''' בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן / בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת / וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה.|song.asp?id{{=}}578|מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר|פנחס אלעד}}

===גיזרון===
* מן המקרא. קרוב לשורש {{שרש3|שׂ|ו|ם|קט=לא}} בהוראת - להניח, לאגור.  
* '''אוגריתית''': {{ת|אנגלית|𐎀𐎒𐎎}} (ảsm) באותה הוראה. '''סורית''': {{סורית|21357|ܐܵܣܸܢ}} (אָסֶן) - לאגור. יתכן שקשור גם ל'''ארמית''': [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=symh%20N&amp;cits=all סִימְתָא] - אוצר (ויש אומרים שזה גזור משורש שׂ־ו־ם, או שגזור מ'סימא' - כסף).
* '''מצרית קדומה''': וֶוסֲם [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf wSm] בהוראת: 'שבולת-תירס'.
*בתלמוד ([[s:תענית ח ב|תענית ח ע&quot;ב]]) גזרו מילה זו משורש {{שרש3|ס|מ|ה|קט=לא}}, בהוראת: נסתר, מכוסה.

===מילים נרדפות===
* [[ממגורה]]
* [[מתבן]]
* [[אמבר]]

===תרגום===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|granaio|fienile}}
*אירית: {{ת|אירית|scioból}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|garbejo}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|barn|granary}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ბეღელი}}
:::(תעתיק: beɣeli)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Scheune}}
*דנית: {{ת|דנית|lade}}
*הודית: {{ת|הינדית|खलिहान}}
:::(תעתיק: khalihān)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|schuur}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|csűr|pajta|istálló}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|kho|vựa|lẫm}}
*טגלית: {{ת|טגלית|kamalig}}
*טורקית: {{ת|טורקית|ahır}}
*יוונית: {{ת|יוונית|αχυρώνας}}
:::(תעתיק: achyrónas)
*יידיש: {{ת|יידיש|שפּייַכלער}}
*יפנית: {{ת|יפנית|納屋}} (תעתיק: naya)
*כורדית: {{ת|כורדית|kadîn}}
*לטינית: {{ת|לטינית|horreum|stadīle}}
*מלאית: {{ת|מלאית|bangsal}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|låve}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|granero|alfolí}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حظيرة}} (תעתיק: חַטִ'ירָה)
:י
*פולנית: {{ת|פולנית|stodoła}}
*פינית: {{ת|פינית|lato|aitta}}
*פרסית: {{ת|פרסית|کاهدان‎}} (תעתיק: כאהדאן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|stodola}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|grange|fenil}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|헛간}} (תעתיק: heotgan)
*רומנית: {{ת|רומנית|hambar|șură}}
*רוסית: {{ת|רוסית|сарай}} (תעתיק: saráj)
*שוודית: {{ת|שוודית|lagård}}
}}

===ראו גם===
* [[סמוי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אסם|ויקישיתוף=Category:Barns|שם ויקישיתוף=אסמים}}

==אָסַם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אסם
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ס|ם}}
|בניין=קל
}}
#{{רובד|ימי הביניים}} [[אגר]], [[אחסן]].
#:*{{מאגרים|אלוף אחים, אביר מעשים, אגור חכמה, '''אסום''' בינה.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}597069&amp;mm15{{=}}001003000010%2021&amp;mismilla{{=}}18|סדר עבודה ליום הכיפורים|מחבר לא ידוע}}
#:*{{מאגרים|זאת חוקת אמרת צרופה אשר '''אסם''' אל באוצרותיו מלהתבזות.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}600008&amp;mm15{{=}}031071025010%2011&amp;mismilla{{=}}7|קדושתות לד' פרשיות|אלעזר הקליר}}

===גיזרון===
* גזור מהמילה המקראית [[אסם#אָסָם|אָסָם]]. קרוב לפועל הסורי {{סורית|21357|ܐܵܣܸܢ}} (אָסֶן) - לאגור.

===מילים נרדפות===
*[[אגר]]
*[[אחסן]]
===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|almacenar}}

{{שורש|אסם}}
[[קטגוריה:חקלאות]]</text>
      <sha1>q044fgqreio14nkks2mntjsm4j501s7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20664</id>
    <revision>
      <id>520224</id>
      <parentid>517218</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:57:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2106" sha1="7pb36l8rspjx87acqbs1yx2x24n15ex" xml:space="preserve">==אֻרְוָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אורווה
|הגייה=ur'''va'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|ר|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}}
|נטיות=ר' אֻרְו‍ֹת
}}{{תמונה|Polish stable in Gdansk by Daniel Chodowiecki (98274837).jpg|אורווה}}
# {{רובד|מ}} [[מבנה]] המשמש לשיכון של [[סוס|סוסים]], [[פרד|פרדות]] ו[[חמור|חמורים]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה, אַרְבָּעִים אֶלֶף '''אֻרְו‍ֹת''' סוּסִים – לְמֶרְכָּבוֹ; וּשְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף, פָּרָשִׁים.|מלכים א|ה|ו}}

=== גיזרון ===

* מאכדית urû באותו משמע,&lt;ref&gt;'''urû(m)''', in A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 427&lt;/ref&gt; מקביל לארמית אוּרְיָא,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אוּרְיָא_³.1 יסטרוב].&lt;/ref&gt; סורית {{סורית|265|ܐܽܘܪܝܳܐ}} (אוּרְיָא).

===פרשנים מפרשים===
* פרשן ימה&quot;ב ר' [[w:יונה אבן ג'נאח|יונה אבן ג'נאח]] מפרש את שלושת התיבות: אֻרְיוֹת, אֻרוֹת, ואֲוֵרות בתורת '[[אבוס]]ים' - {{צט/תנ&quot;ך|וְאֻרָו‍ֹת לְכָל-בְּהֵמָה וּבְהֵמָה, וַעֲדָרִים לָ'''אֲוֵרֹת'''|דברי הימים ב|לב|כח}}) .

===צירופים===
* [[ניקוי אורוות]]
* [[הסוסים עזבו את הארוה|הסוסים כבר ברחו מהאורווה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stable}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Marstall}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|establo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|اسطبل}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Конюшня}}


===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אורווה|ויקישיתוף=Stable|שם ויקישיתוף=אורווה}}

[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:מגורים]]</text>
      <sha1>7pb36l8rspjx87acqbs1yx2x24n15ex</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יקב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20710</id>
    <revision>
      <id>519924</id>
      <parentid>509038</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:19:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519924</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2779" sha1="mzs2f87aq3dqvdkqca3kj7t5mq2x01r" xml:space="preserve">==יֶקֶב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יקב
|הגייה='''ye'''kev
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ו|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|יַקְטוּל}}
|נטיות=ר' יְקָבִים, יִקְבֵי־
}}{{תמונה|WineBarrels 2005 SeanMcClean.jpg|חביות ביקב}}
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|2}} מקום שבו מכינים [[יין]] מענבים ומשמרים אותו בחביות.
#:* ב'''יקב''' ישנם חמישה שלבים להכנת יין: הפרדה ומעיכה, [[תסיסה]], [[סחיטה]], [[יישון]] ובִקבוק.
#{{מקרא}} בור איסוף ה[[תירוש]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם־'''יֶקֶב''' חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים.|ישעיהו|ה|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְיַיִן '''מִיקָבִים''' הִשְׁבַּתִּי לֹא־יִדְרֹךְ, הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד.|ירמיהו|מח|לג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר; וְהֵשִׁיקוּ '''הַיְקָבִים''' תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.|יואל|ב|כד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִהְיוֹתָם בָּא אֶל־עֲרֵמַת עֶשְׂרִים, וְהָיְתָה עֲשָׂרָה; בָּא אֶל־'''הַיֶּקֶב''' לַחְשׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה, וְהָיְתָה עֶשְׂרִים.|חגי|ב|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע; וְתִירוֹשׁ '''יְקָבֶיךָ''' יִפְרֹצוּ.|משלי|ג|י}}

=== גיזרון ===
* 1: מן 2. 
* 2: במשמע הבסיסי, יקב הוא חור, קרוב אל [[נקב#נָקַב א|נקב]] 'יצר חור', ראו גם [[נקב#נֶקֶב|נֶקֶב]], [[נקבה#נִקְבָּה|נִקְבָּה]]. במשמע המקורי הזה, מקביל לערבית {{ערבית|وَقْب|וַקְבּ}} 'חור, מערה'.&lt;ref&gt;[https://arabiclexicon.hawramani.com/search/وقب מילון ערבית].&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[יקב בוטיק]]
* [[מן הגורן ומן היקב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|winery}}‏ (1), {{ת|אנגלית|vat}}‏ (2)
* יידיש: {{ת|יידיש|קעלטער}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|bodega}}

===ראו גם===
* [[בצר|בָּצַר]]
* [[יוגב]]
* [[גת]]
* [[חמר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יקב|ויקישיתוף=Category:Wineries|שם ויקישיתוף=יקבים}}

[[קטגוריה:יין]]</text>
      <sha1>mzs2f87aq3dqvdkqca3kj7t5mq2x01r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טחנת קמח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20820</id>
    <revision>
      <id>520637</id>
      <parentid>279624</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:43:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520637</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1963" sha1="tnbearsk12aq4rf8906tk2fzic9lrpp" xml:space="preserve">==טַחֲנַת קֶמַח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טחנת קמח
|הגייה=takha'''nat''' '''ke'''makh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' טַחֲנוֹת קֶמַח
}}
{{נגן|קובץ=He-טַחֲנַת קֶמַח.ogg|כתובית=הגיה}}

# {{רובד|עברית חדשה}} [[מתקן]] ל[[כתישה|כתישת]] [[גרעין|גרעיני]] [[תבואה]] ל[[קמח]]; וגם ה[[מבנה]] [[כל|כולו]] בו [[נמצא]] מתקן זה.
#:* &quot;כבוד ראש המנזר „מר יעקוב“, הארכימנדריט דוד וארטביד,  מכר את '''טחנת הקמח''' עם כל כליה ומכשירה, הנמצאת מצד שער הנביא דוד, שהיתה ידועה לפנים בשם טחנת ג'ורג'.&quot; (&quot;דאר היום&quot;, 18 במרץ 1921, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
#:* {{צטבי|יחד עם המכונה המביאה מים למושב סודר גם מרחץ עם אמבטיות ומקלחת, סודרה גם '''טחנת קמח'''.|https://benyehuda.org/belkind/bintiv.html|בנתיב הביל&quot;ויים|ישראל בלקינד}}

===גיזרון===
* תרגום שאילה משפות אירופה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gristmill|flour mill}}

===ראו גם===
* [[טחנת מים]]
* [[טחנת רוח]]
* [[טחנת קיטור]]

&lt;gallery widths=&quot;200px&quot; heights=&quot;180px&quot; perrow=&quot;3&quot;&gt;
תמונה:Grain mill at Dordrecht, Eastern Cape.jpg|טחנת קמח המוצגת במוזיאון ב[[דרום אפריקה]]
תמונה:Barry Mill.jpg|טחנת מים
תמונה:Abandoned Mill.JPG|טחנת קמח מודרנית
&lt;/gallery&gt;

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טחנת קמח|ויקישיתוף=Category:Flour mills|שם ויקישיתוף=טחנות קמח}}

{{קצרמר}}

[[קטגוריה:מבנים]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]</text>
      <sha1>tnbearsk12aq4rf8906tk2fzic9lrpp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן גון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20840</id>
    <revision>
      <id>519946</id>
      <parentid>264926</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:39:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519946</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1607" sha1="fm5zi9ey774wzba4jcylo1a2d03krfq" xml:space="preserve">==בֶּן גָּוֶן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בן גוון
|הגייה=ben '''ga'''ven
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[גון#גָּוֶן|גוון]] השונה במעט מן הגוון היסודי; ובהשאלה - הבדל קטן, [[ניואנס]]. 
#:* {{צטבי|ובזגג השחוֹר-שחוּם, המשקף ברק-אוֹר מחלוֹן רחב שמנגד, ניכּרים בני-גוון אפרוּריים...|https://benyehuda.org/regelson/brown.html|גינת חיה|אברהם רגלסון}}
#:* &quot;נשאר בה, ביצירה, גרעין של הרגשה אורגאנית, אף אם רק צל־צלו של רעיון, '''בן־גוון''' של רגש.&quot; (&quot;על המשמר&quot;, 3 בדצמבר 1954, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
#:* &quot;אותן שערות השיבה הישרות שמבריק בהן '''בן־גוון''' צהוב, אותה בת־הצחוק האדיבה ואותה הנימוסיות הטבעית.&quot; (&quot;הצפה&quot;, 10 בנובמבר 1939, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
 
===מילים נרדפות===
* [[ניואנס]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tint|nuance}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Nuance}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|nuance}}
* רוסית: {{ת|רוסית|отте́нок|нюа́нс}}

===ראו גם===
* [[חד גוני]]
* [[רב גוני]]
* [[גון בינים|גון ביניים]]
* [[גוני גונים|גוני גוונים]]

[[קטגוריה:צבעים|*]]</text>
      <sha1>fm5zi9ey774wzba4jcylo1a2d03krfq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרגנית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20853</id>
    <revision>
      <id>519907</id>
      <parentid>473378</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:13:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519907</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2260" sha1="m6sb6t41w6ifeiqcn16bphn4hd7vd1p" xml:space="preserve">==מַרְגָּנִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מרגנית
|הגייה=marga'''nit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות= ר' מַרְגָנִיוֹת; מַרְגָנִית־, ר' מַרְגָנִיוֹת־	
}}{{תמונה|Anag arve2.jpg|מרגנית השדה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[צמח]] בר ממשפחת ה[[רקפת]]יים, ש[[פרח]]יו [[כחל|כחולים]] או [[אדם|אדומים]].
#:* {{צטשיר|'''מַרְגָּנִית''' חִנָּנִית, / יֹפִי לָךְ כּוֹתֶרֶת! / כָּל עַלְעַל בַּמַּעְגָּל / קֶרֶן אוֹר זוֹהֶרֶת.|http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id{{=}}486|מרגנית חיננית|לוין קיפניס}}
#:*{{צטשיר|הו '''מרגנית''' / הו פרח שלי קטן / הו אהבה שלי ביישנית / הו חלום שלי בלבן.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}643&amp;wrkid{{=}}3016|הו, מרגנית|חיים חפר}}
#:* {{צטבי|חרציות רוו טל בעלי כותרתן הצחה, '''מרגניות''' שחו ארצה ונרקיסים גדולים ינקו מאדמה דשנה.|https://benyehuda.org/shrira_shoshana/yeor02.html|הַיְאוֹר הַיָּרוֹק|שושנה שרירא}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} מַרְגָּנִיתָא = מרגלית, פנינה. למשל: {{צט/בבלי|תלה בה מרגניתא דשוויא אלפא זוזי.|קידושין|כו|ב}}
*ועד לשון העברית, {{מילון מונחים|87}}

===צירופים===
* [[מרגנית השדה]]
* [[מרגנית קטנה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pimpernel}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gauchheil}}
* פולנית: {{ת|פולנית|kurzyślad}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|mouron}}

===ראו גם===
* [[מרגלית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מרגנית|ויקימינים=Anagallis|ויקישיתוף=Anagallis}}

[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>m6sb6t41w6ifeiqcn16bphn4hd7vd1p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טיפוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20964</id>
    <revision>
      <id>519873</id>
      <parentid>513228</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:01:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519873</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4509" sha1="t93w3l9ltckxof57ubyebb0lugppvkb" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=סוג
|אחר=עליה
|ראו=[[טפוס|טִפּוּס]]}}
==טִיפּוּס==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = טיפוס
| הגייה = ti'''pus'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = שאילה מיוונית
| נטיות = ר' טִיפּוּסִים
}}
{{נגן|קובץ=He-טִיפּוּס.ogg|כתובית=הגיה}}
# אנשים או דברים בעלי תכונות ואיכויות משותפות, אשר הם חלק מקבוצה גדולה יותר.
#*: {{צטבי|תעברו בארץ – ובכל מקום תמצאו פרי מפעלו ואותותיו המובהקים.  משק ותרבות, חינוך ואירגון, מדיניות ואספורט – כל מה שיש ליישוב היהודי בארץ בעיר ובכפר טבוע בחותם היצירה של הפועל העברי;...ההתגבשות של '''טיפוס''' אנושי חדש, '''טיפוס''' של פועל, אזרח, יהודי, חבר, לוחם, יוצר שלא היה לנו כמותו עד עכשיו.|https://benyehuda.org/ben_gurion/class49.html|קונגרס ראשון לארץ-ישראל העובדת|דוד בן-גוריון}}
# תבנית, צורה המשמשת דוגמה לדבר מסוים.
#&lt;small&gt;שפת הדיבור&lt;/small&gt; (משמש בדרך כלל בשלילה) אדם בעל תכונות יוצאות דופן ובלתי רגילות.
#*: {{צטבי|זה שבועות אחדים, שאל הספריה בא פעמים, או יותר, בשבוע נער אחד כבן חמש-עשרה ורוצה ל&quot;היכתב&quot; לקריאת ספרים. והנער הוא משונה קצת, לא '''הטיפוס''' המצוי של נער קורא-ספרים.|http://benyehuda.org/brenner/tzavaa_no_nikkud.html|צואה|יוסף חיים ברנר}}
# {{משלב|מתמטיקה}}{{פירוש לקוי}} אוסף נסחאות המתארות פעולות מתמטיות
===גיזרון===
*{{לועזית|לטינית}} typus, {{לועזית|יוונית}}  {{יוונית|τυπος|typos}} – [[תבנית]], [[דגם]], מִטְבַּע, מוצר של תבנית.

===נגזרות===
*[[טיפוסי]]

=== מילים נרדפות ===
* [[סוג]]
* [[מין]]
* [[מאפיין]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|type}}‏ (1, 2), {{ת|אנגלית|character}}‏ (3) 
* ערבית: {{ת|ערבית|نَوْع|نَمَط}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית| charakter }}, {{ת|צ'כית| ráz }}

=== ראו גם ===
*[[טופס]]

===ראו גם===
*[[אבטיפוס]]

{{שורש|טפס ב}}

==טִיפוּס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טיפוס
|הגייה='''ti'''fus
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
#כמה מחלות הנגרמות על ידי חידקים שונים ויכולות להתפתח למגפה. מאפיין אותן חום גבוה והופעת כתמים אדמדמים על העור.
#*: {{צטבי|וכולם חלו שם '''בטיפוס-הבטן''', אבל הבריאו, והלכו לסמרין, היא זכרון-יעקב, ובסמרין התגלגלו במרתף-היקב, בין כל המהגרים...ושבה האם אתו, עם הנער, לסמרין, והתחילה שם לקנות ולמכור ירקות, והוא, הנער, עזר על ידה, ואת האחות הקטנה השאירו שם, בחיפה, אצל הקרובה...  ומתה האם בסמרין '''מטיפוס חוזר'''|http://benyehuda.org/brenner/tzavaa_no_nikkud.html|צואה|יוסף חיים ברנר}}

===גיזרון===
*לפי מצבו של החולה ההוזה בהשפעת החום הגבוה, מלטינית typhus מיוונית: ''τυφος'' ‏(''typhos'') –  הזיה.

=== צירופים ===
*[[טיפוס הבהרות]]
*[[טיפוס הבטן]]
*[[טיפוס המעים]]
*[[טיפוס חוזר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|typhus}}‏
* ערבית: {{ת|ערבית|التفوئيد|التيفوس}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en: typhus |שם ויקיפדיה= typhus (אנגלית)}} 
 

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מחלות]]
[[קטגוריה:רפואה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>t93w3l9ltckxof57ubyebb0lugppvkb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפילפסיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21086</id>
    <revision>
      <id>519982</id>
      <parentid>391162</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:51:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519982</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1536" sha1="5skye5bcx8vt6yu46lghnxo1978lpwz" xml:space="preserve">==אֶפִּילֶפְּסְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפילפסיה
|הגייה=epi'''leps'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=
}}
# הפרעה עצבית המאופיינית בהתקפי עלפון ופרכוסים.  
:#* &quot;במאה האחרונה פותחו תרופות שונות לאפילפסיה (אנטי-קונבולסנטים) המאפשרות לאנשים רבים (כ־80%) לנהל למעשה חיים רגילים, בלי התקפים.&quot; (אתר [https://www.epilepsy.org.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99/ איל - אגודה ישראלית לאפילפסיה]) 

===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ἐπιληψία|epilēpsía}}, מהפועל {{יוונית|ἐπιλαμβάνω|epilambanō)}}, &quot;אני תוקף&quot;, על שום ההתקפים. הפועל הוא צירוף של התחילית {{יוונית|ἐπί|epi)}}, &quot;על&quot;, והפועל {{יוונית|λαμβάνω|lambanō}}, &quot;אני לוקח&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[כפיון]], [[מחלת הנפילה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|epilepsy}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Epilepsie}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|épilepsie}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אפילפסיה}}

[[קטגוריה:מחלות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:אפי־]]</text>
      <sha1>5skye5bcx8vt6yu46lghnxo1978lpwz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שביל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21104</id>
    <revision>
      <id>520385</id>
      <parentid>459906</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:13:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520385</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3492" sha1="48r746qf2f5uaqf2nase7ykczuyqkfg" xml:space="preserve">==שְׁבִיל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שביל
|הגייה=sh'''vil'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִיל}} 
|נטיות=ר' שְׁבִילִים; שְׁבִיל־, ר' שְׁבִילֵי־
}}
{{תמונה|PikiWiki Israel 34745 Snake path in Masada.JPG|שביל הנחש במצדה (1)}}
{{תמונה|Emil Rau Lesendes Mädchen.jpg|שביל בשיער (2)}}
# [[דרך]] [[צר]]ה המשמשת ל[[מעבר]] [[בן אדם|בני אדם]] או [[בעל חיים|בעלי חיים]]. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי-שְׁכֵחֻנִי עַמִּי, לַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּ; וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶם, '''שְׁבִילֵי''' עוֹלָם, לָלֶכֶת נְתִיבוֹת, דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה.|ירמיהו|יח|טו}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בַּיָּם דַּרְכֶּךָ '''וּשְׁבִילְךָ''' בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ.|תהלים|עז|כ}}
#:*{{צט/משנה|וְאֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה – הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים, '''וּשְׁבִיל''' הָרַבִּים, '''וּשְׁבִיל''' הַיָּחִיד הַקָּבוּעַ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים.|פאה|ב|א}}
#:* {{צטבי|גַּן נָעוּל. לֹא '''שְׁבִיל''' אֵלָיו, לֹא דֶרֶךְ. גַּן נָעוּל – אָדָם. / הַאֵלֵךְ לִי? אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע עַד זוֹב דָּם? |https://benyehuda.org/rachel/Rac070.html|גַּן נָעוּל|רחל}}
# {{משלב|עממי}} [[קו]] חוצה ב[[שיער]] ה[[ראש]].
#:*{{צט|מעברתא בדקניה – שזקנו מחולק ומפוצל ויש בין שני '''שבילות''' כמין מעבר|סנהדרין ק ב#רש&quot;י}}
#:*{{צטשיר|'''שביל''' באמצע '''שביל''' בצד, / חפופים אחד אחד.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}688&amp;wrkid{{=}}3020|שיר עם נקי|אהוד מנור}}
#:* '''השביל''' בתסרוקתי נוצר על ידי סידור השיער משני צדדיו.

===גיזרון===
*מקור המילה במקרא. מקבילות: ערבית: {{ערבית|سَبِيل|סַבִיל}}, מקבילה בארמית: שְׁבִילָא.

===צירופים===
* [[שביל הזהב]]
* [[שביל החלב]]
* [[שביל ישראל]]
* [[שביל הנחש]]

===נגזרות===
*[[בשביל]]

===מילים נרדפות===
* [[דרך]] (1)
* [[משעול]] (1)
* [[נתיב]] (1)
* [[פסקת|פסוקת]] (2)

===תרגום===
*במשמעות מספר 1:
* ספרדית:
*#{{ת|ספרדית|camino|ruta}}
*#{{ת|ספרדית|raya}}
* אנגלית:
*#{{ת|אנגלית|path|way}}
*#{{ת|אנגלית|parting}}
* ערבית: {{ת|ערבית|درب|سبيل|طريق}}

===ראו גם===
* [[מסלול]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שביל}}
* החברה להגנת הטבע, http://www.teva.org.il/?CategoryID=279&amp;ArticleID=443 מהו שביל מסומן.
* אתר התעבורה הישראלי,הגדרות ומונחים מתקנות התעבורה, https://www.trafficjam.co.il/terms/terms1/ הגדרה של שביל.
[[קטגוריה:שיער]]
[[קטגוריה:תעבורה]]</text>
      <sha1>48r746qf2f5uaqf2nase7ykczuyqkfg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה דרך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21161</id>
    <revision>
      <id>520565</id>
      <parentid>435381</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:23:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520565</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2339" sha1="09deml2yg0ss0i28c5hz8vb214xe5yv" xml:space="preserve">==מוֹרֵה דֶּרֶךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מורה דרך
|הגייה=mo'''re de'''rekh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=נ' מוֹרַת דֶּרֶךְ, ר' מוֹרֵי דֶּרֶךְ
}}
[[תמונה:Japanese tour guide.jpg|שמאל|ממוזער|184px|מורת דרך ביפן (1)]] 
# בעל מקצוע המוביל טיילים ותיירים לאתרי טיול ומדריך אותם בהם.
#*: מתקיים קורס להכשרת '''מורי דרך''' מוסמכים להדרכת תיירות נכנסת ותיירות פנים במדינת ישראל.
# [[אדם]], [[תרבות]], [[רעיון]], [[חוויה]] ועוד המשמשים מדריך רוחני ומשפיעים על תפיסה ואורחות חיים. 
#*: {{צטבי|הספרות החדשה  –  מלבד שעד היום לא זכתה עוד לסנקציה גמורה מצד חלק חשוב של האומה בתור '''מורה דרך''' ומחנכת,  הנה היא בעצמה,  מצד מעוט כמותה,  אינה מספקת.|https://benyehuda.org/bialik/article03.html|הספר העברי|ח&quot;נ ביאליק}} 
#*: {{צטבי|לו הביטו הפוסקים האלה על דרכי התלמוד, לו שמו על לבם, כי התלמוד הוא יותר '''מורה דרך''' איך לפסוק הלכה מאשר הוא מורה הלכה;|https://benyehuda.org/malal/malal_002_nosafot.html|נוספות להמאמר &quot;ארחות התלמוד&quot;|משה ליב ליליינבלום}}

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|guide}}
* יפנית: {{ת|יפנית|案内人}}
* מלטזית: {{ת|מלטזית|gwida}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|líder}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دليل سياحي|مُرْشِد سياحي}} (1)
|
* פינית: {{ת|פינית|opas}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|průvodce}}
* רומנית: {{ת|רומנית|ghid}}
* שבדית: {{ת|שבדית|guide}}
}}

===ראו גם===
* [[מדריך]]
* [[מדריך טיולים]]
* [[מדריך תיירים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מורה דרך|ויקישיתוף=Category:Tour guides|שם ויקישיתוף=מורה דרך}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה:תיירות]]</text>
      <sha1>09deml2yg0ss0i28c5hz8vb214xe5yv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חרסת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21175</id>
    <revision>
      <id>519877</id>
      <parentid>518989</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:03:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519877</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1986" sha1="4p4qqj1j5upxqpr5xydle0k5cp3lox5" xml:space="preserve">==חֲרֹסֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חרוסת
|הגייה=kha'''ro'''set
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ר|ס}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Charoset&amp;ingredients.jpg|חרוסת לצד רכיביה.}}
#[[רסק]] כעין [[ממרח]] המוגש בקערת סדר ה[[פסח]]; לרוב עשוי מ[[תפוח]]ים, [[תמר]]ים ו[[אגוז]]ים מרוסקים עם [[דבש]] ו[[יין]]. 
#:*{{צט/משנה|אֵין נוֹתְנִין אֶת הַקֶּמַח לְתוֹךְ '''הַחֲרֹסֶת''' אוֹ לְתוֹךְ הַחַרְדָּל, וְאִם נָתַן, יֹאכַל מִיָּד, וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.|פסחים|ב|ח}}
#:*{{צט/משנה|הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת '''וַחֲרֹסֶת''' וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין '''חֲרֹסֶת''' מִצְוָה.|פסחים|י|ג}} 

===גיזרון===
*לשון חז&quot;ל, אולי מ'''חרס''' על שום צבעה או על שום דִמויה ל[[טיט]], כנאמר בתלמוד: {{צט/בבלי|רבי יוחנן אומר: זכר לטיט|פסחים|קטז|א}}.

===מידע נוסף===
* האקדמיה ללשון, &quot;[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/bookletMit.pdf מחרסת]&quot; -  היא כלי עבור [[מטבל]]ים !

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|haroset}}	

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חרוסת|ויקישיתוף=Category:Charoset|שם ויקישיתוף=חרוסת}}
{{מקור/אינטרנט|יוצר=David Curwin|כתובת=https://www.balashon.com/2017/04/charoset.html||כותרת=Charoset|שם האתר=Balashon – Hebrew Language Detective|תאריך=13/04/2017}}

[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:המטבח היהודי]]
[[קטגוריה:פסח]]
{{שורש|חרס}}</text>
      <sha1>4p4qqj1j5upxqpr5xydle0k5cp3lox5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צער בעלי חיים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21177</id>
    <revision>
      <id>519953</id>
      <parentid>464356</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:40:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519953</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1834" sha1="awg6de8vobwvqy42dtpx2176ottugp8" xml:space="preserve">==צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צער בעלי חיים
|הגייה='''tsa'''׳ar ba׳a'''ley''' kha'''yim'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
#{{רובד|חזל}} [[איסור]] [[פגיעה]], [[התעללות]], או גרימת [[סבל]] מיותר ל[[בעלי חיים]].
#:*{{צט/בבלי|רובץ ולא רבצן רובץ ולא עומד תחת משאו ולא מפורק תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו ואי אמרת '''צער בעלי חיים''' דאורייתא מה לי רובץ ומה לי רבצן ומה לי עומד|בבא מציעא|לג|א}}
#*: {{צטבי|'''צער-בעלי-חיים'''! – חזרה מרים אחרי דברי אָביה ופניה הפיקו יאוש נורא.ברגע ההוא שכחה הבת את הנדוניה שלה והאב – את מקור פּרנסתו, ושניהם השתתפו בצערה של בהמתם המפרכסת ברגליה. ברגע ההוא היתה הפּרה בעיניהם נפש חיה ובמכאובה גם להם כאב.|https://benyehuda.org/brainin/shtey_mitot.html|שתי מיתות|ראובן בריינין}}

===תרגום===
{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cruelty to animals}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Tierquälerei}}
* יפנית: {{ת|יפנית|動物虐待}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|crueldad hacia los animales}}
* פינית: {{ת|פינית|eläinrääkkäys}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Жестокое обращение с животными}}
}}

===ראו גם===
* [[עינוי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צער בעלי חיים}}

[[קטגוריה:מצות לא תעשה]]
[[קטגוריה:פילוסופיה]]</text>
      <sha1>awg6de8vobwvqy42dtpx2176ottugp8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מתים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21188</id>
    <revision>
      <id>520193</id>
      <parentid>511865</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:45:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4837" sha1="4t50hnmv98tm7jndhv5bavnbd2dnt6j" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=אנשים (חיים)|אחר=מתים (שאינם חיים)|ראו=[[מת]]}}

== מְתִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מתים
|הגייה=me'''tim'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר רבוי
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' מְתֵי־
}} 
# {{רובד|המקרא}} {{משלב|ספרותי}} אנשים, גברים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר '''מְתִם''' וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד.|דברים|ב|לד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם '''בִּמְתֵי''' מְעָט; וַיְהִי שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.|דברים|כו|ה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַאֲנִי '''מְתֵי''' מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי|בראשית|לד|ל}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא יָשַׁבְתִּי עִם '''מְתֵי''' שָׁוְא וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא|תהלים|כו|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|תִּעֲבוּנִי כָּל '''מְתֵי''' סוֹדִי וְזֶה אָהַבְתִּי נֶהְפְּכוּ בִי|איוב|יט|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ '''מְתֵי''' אָוֶן|איוב|כב|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִם לֹא אָמְרוּ '''מְתֵי''' אָהֳלִי מִי יִתֵּן מִבְּשָׂרוֹ לֹא נִשְׂבָּע|איוב|לא|לא}}
===גיזרון===
* במקרא רק בצורת הרבים. מקביל לאכדית {{אכדית|990|mutu}} 'איש, בעל, לוחם' ואוגריתית mt 'איש, בעל, גיבור'.&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 590, entry &quot;mt (III)&quot;&lt;/ref&gt;

*כנראה צורת היחיד היא מְתוּ&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_מְתִים?lang=he קליין].&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;HALOT ערך מת. The '''H'''ebrew and '''A'''ramaic '''L'''exicon of the '''O'''ld '''T'''estament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel&lt;/ref&gt; או (מֻתוּ&lt;sup&gt;[[ויקימילון:ביבליוגרפיה|דרוש מקור]]]&lt;/sup&gt; כמו באכדית {{אכדית|990|mutu}}): צורת מְתוּ מופיעה בשמות בעברית [[מתושלח]] (מתו+[[שלח]] בהוראת איש-חרב) ומתושאל,&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; והמילה גם מופיעה בשמות באוגריתית: mtbʕl (מתבעל)&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 591&lt;/ref&gt; ובאכדית בהגיית: מֻתיבָּשׁתִ, מֻתִאל Mutibašti , Mutiel כד'.&lt;ref&gt;&quot;An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew&quot;, Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 229. ISBN: 978-1602801141.&lt;/ref&gt; בתעודות אכדיות מימי [[w:סרגון השני|סרגון השני]] נמצא הצירוף: &quot;נִשֶׁה-'''מתי'''&quot; (nišē-māti) בהוראת: 'אכלוסיה '''מקומי'''ת'.

===צירופים===
* [[מתי מספר]]
* [[מתי מעט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|men|fellow}}

===ראו גם===
* [[עמית]]

===מידע נוסף===
חכמי הדקדוק בימי הביניים נתנו סימן לתועלת הזיכרון על מנת להבדיל בין '''מְ''תים, '''מְ'''תֵי־ במשמעות זאת לבין '''מֵ'''תים, '''מֵ'''תֵי־ (רבים של '[[מת]]'): ב[[מליצה]]: מתים שמתו (שוכבים) -מנוקדים ב[[צירה]](נקודות בקו מאוזן), לעומת זאת מתים חיים ( זקופים) -מנוקדים ב[[שווא]] (נקודות בקו אנכי).
אך כנראה שכלל זה אינו מוסכם שכן עדין יש פרשניות שונות ב-
:{{צט/תנ&quot;ך|לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת וּכְבוֹדוֹ '''מְתֵי''' רָעָב וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא|ישעיהו|ה|יג}}
::נראה שישעיהו הנביא יצר משחק מילים על ידי שימוש בשתי המשמעויות גם יחד. 
:*מתיך(נקוד בשווא) יהפכו למֵתים: {{הדגשה|מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה.| (ישעיהו, ג, כה)}}  

[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:ריבויים]]</text>
      <sha1>4t50hnmv98tm7jndhv5bavnbd2dnt6j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21191</id>
    <revision>
      <id>520623</id>
      <parentid>504949</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:39:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520623</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8489" sha1="0ivegop6q8iigutbgu9p989rawzx40i" xml:space="preserve">==מִשְׁנֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משנה
|הגייה=mish'''ne'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|נ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=נ' מִשְׁנָה, מִשְׁנַת־; ר' מִשְׁנִים, מִשְׁנֵי־; מִשְׁנֵה־
}}
#  שנוסף על אחד והוא שני במספר. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּ'''מִשְׁנֶה''' כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם|בראשית|מג|טו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה '''מִשְׁנֶה''' עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם|שמות|טז|ה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך| וְכָתַב לוֹ אֶת '''מִשְׁנֵה''' הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם|דברים|יז|יח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם '''מִשְׁנֶה''' וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם '''מִשְׁנֶה''' יִירָשׁוּ|ישעיהו|סא|ז}}
#:* הנימוקים שהשמיע הדובר נותנים '''משנה''' תוקף להחלטת הוועדה.
# שנוסף על העיקרי ושני לו בחשיבותו; בדר&quot;כ תפקיד.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְ'''מִשְׁנֶה'''|שמואל א|כג|יז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן '''מִשְׁנֶה''' וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף|מלכים ב|כה|יח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי '''מִשְׁנֶה''' לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים|אסתר|י|ג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְיוֹאֵל בֶּן זִכְרִי פָּקִיד עֲלֵיהֶם וִיהוּדָה בֶן הַסְּנוּאָה עַל הָעִיר '''מִשְׁנֶה'''|נחמיה|יא|ט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב '''הַמִּשְׁנֶה''' אֲשֶׁר לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיָּמָת|דברי הימים ב|לה|כד}}
#:* לִפְנֵי שְׁמֻנְתָּה לְ[[נגיד|נְגִידָה]] הָיְתָה כַּרְמִית פוֹגֶל '''הַמִּשְׁנָה''' לְנְגִיד בַּנְק יִשְֹרָאֵל. 
# שער בהר הבית
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן [...] אֶל חֻלְדָּה־הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן־תִּקְוָה בֶּן־חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים; וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַ͏ִם '''בַּמִּשְׁנֶה'''...|מלכים ב|כב|יד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם־יהוה; קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים, וִילָלָה מִן־'''הַמִּשְׁנֶה''', וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת|צפניה|א|י}} 

===גיזרון===
* שורש [[שנה#שָׁנָה א|ש־נ־ה]] 'עשה שנית', שניים '2', [[שני#שֵׁנִי|שני]].
* מצוי ב[[w:מגילת הנחושת|מגילת הנחושת]] בצירוף: &quot;משנה-הכתב&quot;, ובהוראת [[עותק]],[[טיוטא]]
* (3) לפי התרגום לשון מִשְׁנָה מקום שבו [[שנה|שנו]] ולמדו תורה. דיעה נוספת גורסת כי '''שער''' בשם &quot;המשנה&quot; אינו נזכר לא במקרא ולא בספרות שלאחריה אך אפשר היה להקיש על קיומו מתוך דברי הנביא צפניה לעיל: &quot;מה דגים שער — אף 'משנה' שער&quot;, מה גם ששערים אלה נקראו במפורש על שמה של חולדה הנביאה שישבה במשנה - שערי חולדה {{הערת שוליים| גבריאל ברקאי ואלי שילר,אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל,ירושלים,תשנ&quot;ט - 1999,עמוד: 145}}.
* (3) {{צט/משנה|במזרח, שער ניקנור, ושני פשפשין היו לו,אחד בימינו ואחד בשמאלו.'''ושניים במערב שלא היה להם שם'''|שקלים|ו|ג}}

===צירופים===
* [[משנה למלך]]
* [[משנה תורה]]
* [[משנה תקף|משנה תוקף]]
===נגזרות===
* [[משני|מִשְׁנִי]]

===מילים נרדפות===
* [[משני]] (1)
* [[סגן]] (2)

==מִשְׁנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משנה
|הגייה=mish'''na'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|נ|ה|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָלָה}}
|נטיות=מִשְׁנַת־, ר' מִשְׁנָיוֹת, מִשְׁנוֹת־
}}
# [[קובץ]] [[הלכה|הלכות]] אשר נחתם בסוף ימי ה[[תנא]]ים על ידי רבי יהודה ואנשי דורו, הכולל את ה[[תורה שבעל פה]].
#:*{{צט/משנה|הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר '''לַמִּשְׁנָה''', בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד...|אבות|ה|כא}}
#:*{{צטבי|יש לשער '''שהמשנה''' בתוספתא היא גם כן '''משנה''' באמת והיא קדומה ביותר, על כל פנים מכל התורה שעברה לידינו היא קדומה ביותר|https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh45.html|על האגדה II|ח&quot;נ ביאליק}}
#{{בהשאלה}} [[עקרון]] [[מנחה]].
#:*{{צטשיר|אדם צריך לשאוף לכל התארים – / זו '''משנתם''' של אלופים.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}92&amp;wrkid{{=}}2163|מלך המגרש|זאב נחמה}}

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Mishnah}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Mishnah}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Mischna}}
* יפנית: {{ת|יפנית|ミシュナー}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Mishná}}
|
* פולנית: {{ת|פולנית|Miszna}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الميشناه}}
* פינית: {{ת|פינית|Mišna}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Mishnah}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Мишна}}
}}

===ראו גם===
* [[תורה]]
* [[תלמוד]]
{{סדרי משנה}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=משנה|ויקיטקסט=משנה}}

==מְשֻׁנֶּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משונה
|הגייה=meshu'''ne'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|נ|ה|א}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}}
|נטיות=נ' מְשֻׁנָּה, ר' מְשֻׁנִּים, נ&quot;ר מְשֻׁנּוֹת
}}
# שאינו כפי שהוא [[אמור]] להיות.
#:*{{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק, וְרָאָה הָרִצְפָּה שֶׁהִיא '''מְשֻׁנָּה''' מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ.|שקלים|ח|ב}}

===גיזרון===
*בינוני סביל מן [[שנה#שִׁנָּה|שינה]] המקראי.
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במשנה, במשנה לעיל, ופעם אחת בלבד במקרא, בארמית, בפסוק הבא: {{צט/תנ&quot;ך|...וְהִיא '''מְשַׁנְּיָה''' מִן-כָּל-חֵיוָתָא דִּי קָדָמַהּ וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ.|דניאל|ז|ז}}

===מילים נרדפות===
*[[חריג]]
*[[יוצא דופן]]
*[[מוזר]]

===ניגודים===
* [[רגיל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|unusual}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|estranho}}
* ספרדית: [https://dle.rae.es/inusual inusual]

===ראו גם===
* [[שוני]]

{{שורש|שׁנה א}}</text>
      <sha1>0ivegop6q8iigutbgu9p989rawzx40i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גפילטע פיש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21244</id>
    <revision>
      <id>519970</id>
      <parentid>394255</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:46:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519970</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2228" sha1="l2txxt41y482jv9r17lz8i6v09fi315" xml:space="preserve">==גֶּפִילְטֶע פִישׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גפילטע פיש
|הגייה=ge'''fil'''te fish
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}{{תמונה|Gefilte fish.jpg|גפילטע פיש}}
# [[דג]] שבשרו נטחן ובושל בצורת [[קציצה]]. ה[[מאכל]] נפוץ בעיקר בקרב מטבחי יהדות אשכנז, ומוגש לרוב ב[[שבת]]ות ו[[חג]]ים. 
#:*{{צטשיר|מילאנו את הפעקלאך / פסוליה וגם קרעפלאך / פח של צ'ולנט, פח של בורשט, חבית '''גפילטע פיש'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}580&amp;wrkid{{=}}14577|יידישע פיראטן|ויקיפדיה=כן|יורם טהרלב}}
#:*{{צטשיר|הַמַּצְחִיק בְּיוֹתֵר הוּא, &quot;אַלְלָה אֶל-עָזִים&quot;, / פָלָאפֶל עָשׂוּי בִּידֵי אַשְׁכְּנַזִּים! / בְּפָלָאפֶל כָּזֶה מִיָּד תַּרְגִּישׁ / מִין טַעַם מוּזָר שֶׁל '''גֶּפִילְטֶע פִישׁ'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2329&amp;wrkid{{=}}3626|וְלָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל|ויקיפדיה=שיר הפלאפל|דן אלמגור}}

===גיזרון===
*{{לועזית|יידיש}} [[דג]] [[ממלא#מְמֻלָּא|ממולא]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gefilte fish}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gefilte Fisch}}
* יידיש: {{ת|יידיש|געפילטע פיש}}
* יפנית: {{ת|יפנית|ゲフィルテ・フィッシュ}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Gefilte fish}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Gefilte fisch}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Фаршированная рыба}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גפילטע פיש}}
* [https://www.cooks.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%92/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94/article-468.html מתכון לגפילטע פיש], אתר Cooks

[[קטגוריה:המטבח היהודי]]
[[קטגוריה:מאכלים]]</text>
      <sha1>l2txxt41y482jv9r17lz8i6v09fi315</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלוש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21313</id>
    <revision>
      <id>520101</id>
      <parentid>513924</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:47:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520101</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1408" sha1="cnrnbs8qw4pxshbog43doyn51hcut47" xml:space="preserve">==מָלוֹשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלוש
|הגייה=ma'''losh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|לושׁ|ל־ו־שׁ}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' מְלוֹשִׁים; מְלוֹשׁ־, ר' מְלוֹשֵׁי־
}}
[[קובץ:Mixing Tara's Fried Dough.jpg|184px|ממוזער|מלוש ]] 
# {{חזל}} הקערה או העריבה שלשים בה את ה[[בצק#בָּצֵק|בצק]].
#:*{{צט|תני ר' הושעיה ומסייע לרבי יוחנן: אפילו זרקו לה בתוך '''המלוש''' שלה הרי זו מגורשת.|ירושלמי גיטין ח א}}.
#:*{{צטבי|הרי עוד רגע קט, רק ברדיד החם לכסות את '''המלוש''', – וחסל!|https://benyehuda.org/poxa/012.html|החרטה|נחמה פוחצ'בסקי}}.

===מילים נרדפות===
* [[משארת|מִשְׁאֶרֶת]]
* [[ערבה#עֲרֵבָה|עֲרֵבָה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|kneading trough}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Backtrog}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَاجُور}} (תעתיק: mājūr)

===ראו גם===
* [[מלושה|מְלוּשָׁה]] (מכונה ללישת בצק)
* [[וו לישה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלוש}}

{{שורש|לושׁ}}

[[קטגוריה:מגדנאות]]
[[קטגוריה:בצקים]]</text>
      <sha1>cnrnbs8qw4pxshbog43doyn51hcut47</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפילוג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21350</id>
    <revision>
      <id>519797</id>
      <parentid>481965</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:29:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519797</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1592" sha1="7bffw8xwu2oi5txt7bk2prjx8sspm28" xml:space="preserve">==אֶפִּילוֹג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפילוג
|הגייה=epi'''log'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' אֶפִּילוֹגִים
}}
# סוף דבר. סיום בספר, במחזה, במוסיקה וכדומה.
#* '''באפילוג''' של ספרי הילדים תמיד הסוף טוב...
#*  {{צטבי|'''אפילוג''' – נעילה...רצוני שספר זה יוכיח לעולם שגם אנחנו, היהודים, הננו בניו של האל וזכאים לחיים ולשלום;  זכאים לבנות את עתידנו ככל העמים.|https://benyehuda.org/yad_vashem/lihiyot_xofshi.html|להיות חופשי: נער בגטו לודז' ובמחנות|בן אברהם}}

===גיזרון===
* מיוונית: {{יוונית|ἐπίλογος|epílogos}}, סוף דבר, סיכום. מן {{יוונית|ἐπί|epí}}, אחרי (בזמן), נוסף על + {{יוונית|λόγος|logos}}, דבר נאמר.

=== מילים נרדפות ===
* [[אחרית דבר]]
* [[סוף דבר]]
* [[חתימה]]
* [[נעילה]]

===ניגודים===
* [[פרולוג]]
* [[פתח דבר]]
* [[ראשית דבר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|epilogue}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|עפּילאָג}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خاتمة}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אפילוג}}

[[קטגוריה:ספרות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:אפי־]]</text>
      <sha1>7bffw8xwu2oi5txt7bk2prjx8sspm28</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית זקוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21482</id>
    <revision>
      <id>520368</id>
      <parentid>391604</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:09:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520368</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1828" sha1="c4dykhq747lhggf9vwzo9l6e1tabuub" xml:space="preserve">==בֵּית זִקּוּק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית זיקוק
|הגייה=beit zi'''kuk'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' בָּתֵּי זִקוּק
}}
[[תמונה:Anacortes Refinery 31911.JPG|ממוזער|שמאל|184px|בית זיקוק לנפט]]
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מפעל]] ל[[יצור|ייצור]] [[מוצר|מוצרים]] [[מזקק#מְזֻקָק|מזוקקים]], כגון מפעל ל[[תזקיק|תזקיקי]] [[נפט]], מפעל ל[[זקוק#זִקוּק|זיקוק]] [[סכר#סֻכָּר|סוכר]], מפעל לזיקוק [[מלח#מֶלַח|מֶלַח]], מפעל לזיקוק [[מתכת|מתכות]] ועוד.
#:* &quot;נודע, שחברת הנפט העיראקית חושבת להקים בעתיד הקרוב '''בית־זיקוק''' לנפט בחיפה.&quot; (&quot;הבֹקר&quot;, 20 במרץ 1938, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
#:* &quot;סוגת סוגרת את '''בית הזיקוק''' שלה לסוכר בישראל.&quot; ([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4983560,00.html Y-net], {{כ}} 02.07.2017)

===צירופים===
* [[בית זקוק לנפט|בית זקוק לנפט]]
* [[בית זקוק לסכר|בית זיקוק לסוכר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|refinery}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Raffinerie}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|refinería}}
* פינית: {{ת|פינית|jalostamo}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|rafinérie}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|raffinerie}}

===ראו גם===
* [[בית]]
* [[בז&quot;ן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית זיקוק|ויקישיתוף=Category:Refineries|שם ויקישיתוף=בתי זיקוק}}

[[קטגוריה:תעשייה]]</text>
      <sha1>c4dykhq747lhggf9vwzo9l6e1tabuub</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עגב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21608</id>
    <revision>
      <id>520362</id>
      <parentid>424135</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:07:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520362</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1566" sha1="17789mb9e3yh22tusp3k8o5m0n5f57m" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=פועל|אחר=שם עצם בריבוי|ראו=[[עגבים]]}}

==עָגַב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עגב
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|ג|ב}}
|בניין=קל}}
# [[השתוקק]] למישהו ל[[מטרה|מטרת]] [[מין]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לָכֵן נְתַתִּיהָ בְּיַד מְאַהֲבֶיהָ בְּיַד בְּנֵי אַשּׁוּר אֲשֶׁר '''עָגְבָה''' עֲלֵיהֶם.|יחזקאל|כג|ט}}
#:*{{צט|סבור היה תחילה (...) שאין לה בעולמה אלא '''לעגוב''' על עלם עלם וחבירו|ש&quot;י עגנון, &quot;גבעת החול&quot;, מתוך '''על כפות המנעול''', עמ' שנ&quot;א}}
#:*{{צטפדיה|מירב מרבה ב&quot;דייטים&quot;, ומנסה '''לעגוב''' על כל גבר פנוי הנקלע לסביבתה.|סברי מרנן (סדרת טלוויזיה)}}

===נגזרות===
*[[עוגב#עוֹגֵב|עוֹגֵב]]

===מילים נרדפות===
* [[התאוה|התאווה]], [[חמד#חָמַד|חָמַד]], [[חשק#חָשַׁק|חָשַׁק]]
* [[חזר#חִזֵּר|חִזֵּר]]
* [[פלרטט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|flirt|lust}}

===מידע נוסף===
* השורש ע־ג־ב מופיע במקרא בעיקר [https://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1223.htm בספר יחזקאל, פרק כ&quot;ג]. שם משמעותו נראית כפיתוי וכהתנהגות מינית בוטה.

===ראו גם===
* [[חרמנות]]

{{שורש|עגב}}
[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>17789mb9e3yh22tusp3k8o5m0n5f57m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21678</id>
    <revision>
      <id>520491</id>
      <parentid>511646</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:00:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520491</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12429" sha1="ouvc13wuzj126zv1gzaatjdutvvv9a1" xml:space="preserve">{{לשכתוב|סיבה=אחת ההגדרות בערך שייכת לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו}}
==סִפּוּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סיפון
|הגייה=si'''pun'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|פ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' סִפּוּנִים; סִפּוּן־, ר' סִפּוּנֵי־
}}
{{תמונה|Falls of Clyde deck.jpg|סיפונה של אוניית המפרשים &quot;פולס אוף קלייד&quot;}}
{{תמונה|Ansted Sea Terms - Types of decks.jpg|סוגי סיפונים באוניות}}
# {{מקרא}} [[תקרה]].
#:* {{צט|וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת '''הַסִּפֻּן'''.|מלכים א ו טו}} 
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} רצפת [[לוח|לוחות]] על [[קורת רחב|קורות הרוחב]] של אונייה המשתרעת למלוא רוחבה. ישנם סיפונים הנמשכים לכל אורך האונייה ואחרים הם סיפונים חלקיים. כשאין מציינים את שם הסיפון, הכוונה היא ל[[ספון עליון|סיפון העליון]], הגלוי.
#:* {{עיתונות|ובעודם על הים, ויום הנועד בא, ורק מעל '''ספון''' האניה ובלי סדרים והתבוננות מחלטת עלתה ביד לעגענטיל להתבונן אל מהלך הכוכב ההוא.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZF%2F1875%2F09%2F09&amp;id{{=}}Ar00502&amp;sk{{=}}3227B2DD|הצפירה||9 בספטמבר 1875}}
#:* {{מאגרים|כל הלילה התרגז הים [...] בעד האשנב חדרו לפנה חשכה קוי אויר רפוים. התעוררנו ונעל על '''הספון'''.|https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1033004&amp;mm15{{=}}000000000040007&amp;mismilla{{=}}13|בארץ ישראל|יעקב רבינוביץ'}} (שנת 1907)
#:* {{עיתונות|חיילים שימנו לועי תותחים, קירצפו '''סיפונים''' ו„תיקנו“ כתמי חלודה בדופן.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}LMRV%2F1967%2F05%2F30&amp;id{{=}}Ar00210&amp;sk{{=}}2E115A67|למרחב||30 במאי 1967}}
# '''על הסיפון''': על סיפון האונייה ממש, להבדיל מן &quot;[[אניה|באונייה]]&quot;.
#:*{{צטזמר|שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים לָאֳנִיָּה / וּמִפְרְשֵׂי זָהָב, / '''וְעַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה''' / טַוָּס יְפֵה-זָנָב.|song.asp?id{{=}}2753|שיר ההפלגה|לאה גולדברג}}
#:*{{צטבי|בבקר השכם, עמדתי '''על סִפּוּן האניה''' להתענג על חמדת הטבע אשר אצל מהודו על שתי הגבעות הקרובות, איירופא לימין ואזיא לשמאל.|deinard/ottoman.html|מלחמת תוגרמה בארץ ישראל|אפרים דיינארד}} תרפ&quot;ו.
#:* {{צטבי|הסורי הצעיר והנחמד מצא לו נוסעת אחת צעירה, ספרדית מפורכסת שחורת עינים ועליזת רוח, והיה כרוך אחריה ומטייל עמה '''על הספון''' ארוכות וקצרות.|bialik/ish_hasipun.html#_ftnref1|אִישׁ הַסִּפּוּן|ח&quot;נ ביאליק}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, מן [[ספן|סָפַן]] במשמעות &quot;[[כסה#כִּסָּה|כיסה]]&quot;. מתועדת בלשונות פניקית, ופונית בצורה &quot;מספן&quot;, בהוראה המקראית: תקרה {{הערת שוליים|ברק דן,לשון ספר יונה בספרות המחקר — עיון והערכה נוספים. בית מקרא, כרך מא‎, חוברת ד (קמז‎) (תמוז-אלול תשנ&quot;ו),  עמ' 347}}

* ועד הלשון העברית, מונחי ספנות, ת&quot;ש (1940). האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש&quot;ל (1970).

===מידע נוסף===
* לעיתים קרובות משתמשים בצירוף &quot;על סיפון האונייה&quot; כשהכוונה למעשה ל־&quot;באונייה&quot; (לא על סיפונה ממש). מקור הטעות הוא תרגום מילולי של המילה aboard באנגלית. &quot;על הסיפון&quot; ממש נקרא באנגלית on deck. 
*: {{עיתונות|המלחים סרבו להסיע את האניה מהנמל, משום שבוגד זה נמצא '''על סיפונה'''.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DHY%2F1931%2F09%2F07&amp;id{{=}}Ar00201&amp;sk{{=}}9576F55E|דאר היום||7 בספטמבר 1931}}
*:{{עיתונות|כל מאות הנוסעים נשארו '''על ספון האניה''' ללינת לילה והם מפליגים למעשה באחור של למעלה מ־40 שעות.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZH%2F1969%2F08%2F27&amp;id{{=}}Ar00607&amp;sk{{=}}8AB0313A|הצֹפה||27 באוגוסט 1969}}
* ראו גם: '''[[כלי טיס|בכלי טיס]]''', במטוס, במקום - &quot;על סיפון המטוס&quot;.

=== פרשנים מפרשים ===
* פירוש רש&quot;י על מלכים א', ו, טו: &quot;קירות הספון - קירות העלייה.&quot;
* מצודת דוד על מלכים א', ו, טו: &quot;קירות הסִפֻּן - הוא התקרה העשוי גבים גבים.&quot;
* מצודת ציון על מלכים א', ו, טו: &quot;קירות הספון - תקרה המכסה.&quot; 

===צירופים===
{{ע|4|
* [[אניה משות ספון|אנייה משוות סיפון]]
* [[ארכת הספון|ארוכת הסיפון]]
* [[בינת ספונים|בינת סיפונים]]
* [[בית הספון|בית הסיפון]]
* [[מטען על ספון|מטען על סיפון]]
* [[מפתן הספון|מפתן הסיפון]]
* [[נער ספון|נער סיפון]]
* [[ספון אחרה|סיפון אחרה]]
* [[ספון אחרה עלי|סיפון אחרה עילי]]
* [[ספון אמצעי|סיפון אמצעי]]
* [[ספון בינים|סיפון ביניים]]
* [[ספון בית האחרה|סיפון בית האחרה]]
* [[ספון בית הקדמה|סיפון בית הקדמה]]
* [[ספון גלוי|סיפון גלוי]]
* [[ספון גנונה|סיפון גנונה]]
* [[ספון הבלט|סיפון הבולט]]
* [[ספון המתנים|סיפון המותניים]]
* [[ספון הסירות|סיפון הסירות]]
* [[ספון הקדמה|סיפון הקדמה]]
* [[ספון התפוסה|סיפון התפוסה]]
* [[ספון התחתית|סיפון התחתית]]
* [[ספון חזק|סיפון חוזק]]
* [[ספון טילת|סיפון טיילת]]
* [[ספון כלונסאות|סיפון כלונסאות]]
* [[ספון למכוניות|סיפון למכוניות]]
* [[ספון מחסה|סיפון מחסה]]
* [[ספון מצעה|סיפון מצעה]]
* [[ספון משוה|סיפון משווה]]
* [[ספון עליון|סיפון עליון]]
* [[ספון ראשי|סיפון ראשי]]
* [[ספון שנה|סיפון שינה]]
* [[ספון תותחים|סיפון תותחים]]
* [[ספון תחתון|סיפון תחתון]]
* [[קצין ספון|קצין סיפון]]
}}

===נגזרות===
* [[ספוני|־סִיפּוּנִי]], ־סִיפּוּנִית (חד־סיפוני, דו־סיפונית וכו')
* [[ספונאי|סיפונאי]]

===מילים נרדפות===
* [[תקרה]] (1)
* [[מכסה האניה]] (2)
* &lt;small&gt;לשון ההשכלה והתחייה:&lt;/small&gt; מכסה האניה, גג האנייה, יציע, גשר, צהר, קומה {{הערת שוליים|[https://sfathayam.com/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d/ &quot;מונחים ימיים היסטוריים&quot;] בתוך: &quot;שפת הים&quot; - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחיה, 1918-1788.}} (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ceiling}}{{כ}} (1); {{ת|אנגלית|deck}}{{כ}}; (2) {{ת|אנגלית|on deck}}{{כ}} (3)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|plafond}}{{כ}} (1); {{ת|צרפתית|pont}}{{כ}} (2)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Zimmerdecke}}{{כ}} (1); {{ת|גרמנית|Deck}}{{כ}} (2)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סיפון (אונייה)|ויקישיתוף=Category:Decks (watercraft)|שם ויקישיתוף=סיפוני כלי שיט}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|ספן}}

[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==סָפוּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ספון
|הגייה=sa'''fun'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|פ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=ר' סְפוּנִים, נ' סְפוּנָה, נ&quot;ר סְפוּנוֹת
}}
# מכוסה בתקרה, מקוֹרֶה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט-שָׁם, אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה; '''וְסָפוּן''' בָּאֶרֶז, מֵהַקַּרְקַע עַד-הַקַּרְקָע|מלכים א|ז|ז}}
#:* &quot;הבית '''ספון''' גבים וקירותיו מבחוץ מהוקצעים למשעי ומשוּחים בצבע שחור אדמדם...&quot;. (י&quot;ל גורדון, [https://benyehuda.org/yalag/axarit.html אחרית שמחה תוגה])
# [[מסוגר]], מתבודד.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם '''סְפוּנִים''' וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב|חגי|א|ד}}
#:*{{הדגשה|יושב אתה '''ספון''' בביתך ובחוץ סובב-הולך הרוח|&quot;[https://benyehuda.org/zhabotinsky/masexet_shotim.html מסכת שוטים]&quot;, [[w::זאב ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]]}}
#מוחבא, מוסתר, מוצפן.
# חשוב, [[נשוא פנים]].
#:*{{צט/בבלי|אמר ליה מאן חשיב מאן '''ספון''' מאן רקיע|מועד קטן|כח|א}} (לפי חלק מהנוסחים)
#:* &quot;ואם יאמר אדם מי אני ומה אני '''ספון''' שאתפלל על הגלות ועל ירושלים...&quot;. (ר' משה חיים לוצאטו, [https://benyehuda.org/ramxal/mesilat_yesharim.html מסילת ישרים])

===גיזרון===
*המשמעויות &quot;מכוסה בתקרה&quot; ו&quot;מתבודד&quot; מופיעות כאמור כבר בלשון המקרא. רש&quot;י, מלבי&quot;ם ואחרים רואים את המשמעות &quot;מתבודד&quot; כהשאלה מן המשמעות &quot;מכוסה&quot;. בנוסף, בספר דברים נכתב: {{צט/תנ&quot;ך|חֶלְקַת מְחֹקֵק '''סָפוּן'''|דברים|לג|כא}} ורבים פירשו &quot;ספון&quot; בהוראת &quot;[[טמון]]&quot;. לעומתם, [[w:זאב יעבץ|זאב יעבץ]] כתב {{הדגשה|עכשיו שכתוב '''ספון''' הכונה על המחוקק ולא על החֶלקה, ומשום שמחוקקים נחלו כבוד יהיה פירוש  &quot;ספון&quot; בהוראת  נשוא פנים, כמו &quot;העת לשבת בבתיכם ספונים&quot; (חגי א', ד'). אי מאן השיב מאן ספון מאן רקיע (מ&quot;ק כ&quot;ח)|זאב יעבץ, [https://benyehuda.org/yavets/01_addenda.html בכרך א' של &quot;תולדות ישראל&quot;]}} 
*רש&quot;י מפרש {{צט/בבלי|ב'''ספנא''' דתיבותא|סנהדרין|קח|ב}}-בחדר ספון ומותאם (בתיבת-נח)
*3: מצוי במקרא בצורתו היחידאית, 'שַֹפֻן' - {{צט/תנ&quot;ך|שְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל|דברים|לג|יט}} המקביל לצפוני טמוני חול , כמו בביטוי 'נחשפו צפונותיו'.
*ערבית (בחלופי צ'-ד' אופיינים)  דֲפַנֲ [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AF%D9%81%D9%86 دَفَنَ] בהוראת להסתתר,לקבור.

===מילים נרדפות===
* [[מקורה]] (1)
* [[מסתר|מוסתר]] (3)
* [[מצפן|מוצפן]] (3)

===ניגודים===
* [[גלוי]] (3)
* [[חשוף]] (1)
* [[נקלה]] (4)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|roofed|covered}} (1); {{ת|אנגלית|hidden|concealed}} (3)

{{שורש|ספן}}</text>
      <sha1>ouvc13wuzj126zv1gzaatjdutvvv9a1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21721</id>
    <revision>
      <id>520417</id>
      <parentid>518078</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:29:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520417</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9857" sha1="24j945jpjsgenqez335az39tmfc2umr" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=שָֹד, ב־ש' שמאלית|ראו=[[סד#סָד גם שָֹד|סד]]}}
{{פירוש נוסף|אחר=שַׁד, פועל|ראו=[[שדד]]}}

== שַׁד ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שד
|הגייה=Shad
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=זוגי: שָׁדַיִם
}}{{תמונה|Illu breast anatomy.jpg|שד}}
# {{רובד|המקרא}} [[איבר]] [[נקבי]] על [[חזה]] היונקים, מורכב מבשר, [[בלוטת חלב|בלוטות חלב]] ותעלות להובלת חלב, ובראשו [[פטמה]].  משמש ל[[הנקה]]. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...'''שָׁדַיִם''' נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.|יחזקאל|טז|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם; וּמַה '''שָּׁדַיִם''' כִּי אִינָק?|איוב|ג|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שְׁנֵי '''שָׁדַיִךְ''' כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים.|שיר השירים|ד|ה}}

=== גזרון ===
* מקבילות בשפות שמיות אחרות, באותו משמע 'שד', ב[[חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ]]: ארמית תַּדָּא&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_תַּדָּא.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt;, אוגריתית ṯd (ת֗ד)&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 886&lt;/ref&gt;, ערבית  {{ערבית|ثَدْي|תַ֗דְי}}

=== צירופים ===
* [[חלצה שד]]
* [[שדיים צומקים]]

=== מילים נרדפות ===
*[[דד]]
*[[ציצי]]

===תרגום===
{{תר|איבר נקבי על החזה}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|mammella}}
*אירית: {{ת|אירית|cíoch}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|payudara|buah dada}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|boob|breast}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|mamo}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|կուրծք}} (תעתיק: kurckʻ)
:::{{ת|ארמנית|ստինք}} (תעתיק: stinkʻ)
*בסקית: {{ת|בסקית|ugatz}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ძუძუ}} (תעתיק: ʒuʒu)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Brust}}
*דנית: {{ת|דנית|bryst}}
*הודית: {{ת|הודית|स्तन}} (תעתיק: stan)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|borst}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|mell|emlő|kebel}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|vú}}
*ולשית: {{ת|ולשית|mynwes}}
*זולו: {{ת|זולו|ibele}}
*טגלית: {{ת|טגלית|suso}}
*טורקית: {{ת|טורקית|meme}}
*יוונית: {{ת|יוונית|μαστός}} (תעתיק: mastós)
*יידיש: {{ת|יידיש|ברוסט}}
*יפנית: {{ת|יפנית|乳房}} (תעתיק: chibusa)
:::{{ת|יפנית|にゅうぼう}} (תעתיק: nyūbō)
*כורדית: {{ת|כורדית|çiçik|memik}}
*לטינית: {{ת|לטינית|mamma|sūmen}}
*מלאית: {{ת|מלאית|payudara|buah dada}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|bryst|pupp}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|ziwa|titi|dodo}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|स्तन}} (תעתיק: stana)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|seno|mama}}
*ערבית: {{ת|ערבית|ثدي}} (תעתיק: תַ'דְי)
*פולנית: {{ת|פולנית|pierś|biust}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|seio|mama}}
*פינית: {{ת|פינית|rinta}}
*פרסית: {{ת|פרסית|پستان}} (תעתיק: פִּשְׁתָאן)
:::{{ת|פרסית|سینه}} (תעתיק: סִינֶה)
:::{{ת|פרסית|ممه}} (תעתיק: מַמֶה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|prs|ňadro}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|sein}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|유방}} (תעתיק: yubang)
*רומנית: {{ת|רומנית|sân}}
*רוסית: {{ת|רוסית|грудь}} (תעתיק: grudʹ)
:::{{ת|רוסית|пе́рси}} (תעתיק: pérsi)
*שוודית: {{ת|שוודית|bröst}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|เต้านม}} (תאילנדית: dtâo-nom)
}}{{תר-סוף}}

=== קישורים חיצוניים ===
{{סממנים חיצוניים בגוף האדם}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שד (איבר)|ויקיציטוט=שדיים|ויקישיתוף=Category:Breasts|שם ויקישיתוף=שדיים}}

[[קטגוריה:אנטומיה]]
{{-}}

== שֵׁד ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שד
|הגייה=shed
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ד|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=ר': שֵׁדִים
}}{{תמונה|The Torment of Saint Anthony (Michelangelo).jpg|'''השדים''' מענים את אנתוניו הקדוש, ע&quot;פ [[W:מיכלאנג'לו|מיכאל־אנג'לו]]}}
# [[יצור]] [[מיתולוגיה|מיתולוגי]] [[על טבעי]], בעל [[כוח|כוח]]ות [[פלאי]]ים. בדרך כלל שלילי. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יִזְבְּחוּ, '''לַשֵּׁדִים''' לֹא אֱלֹהַּ – אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם.|דברים|לב|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם '''לַשֵּׁדִים'''.|תהלים|קו|לז}}
#:*{{צט/בבלי|ואמר ר' ירמיה בן אלעזר כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין '''ושידין''' ולילין|עירובין|יח|ב}}
# {{בהשאלה}} מוצלח ומוכשר מאוד במה שהוא עוסק בו.  
#:* שחקן הכדורגל הזה הוא פשוט '''שד''' אמיתי: זריז ומתוחכם.

=== גיזרון ===
*המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. {{לועזית|אכדית}} {{אכדית|6370|šēdu}}
*יש הגוזרים משורש שׁ־ד־ד בהוראת: קלקול, השחתה, מכיוון שע&quot;פ אמונת הקדמונים היו השדים מקור הקלקול והריקבון.{{הערת שוליים|שד&quot;ל והואיל משה, דברים לב, יז.}}

=== צירופים ===
*[[הוציא את השד מהבקבוק]]
*[[השד העדתי]]
*[[השד יודע]]
*[[כמי שכפאו שד]]
*[[שד משחת]]
*[[מוכשר כמו שד]]
*[[מחול שדים]]
*[[לכל השדים והרוחות]]

=== נגזרות ===
*[[שדון]]
*[[שדי]]
*[[השדה|הַשָּׁדָה]]{{מקור}}&lt;!---טעון בדיקה---&gt;

=== מילים נרדפות ===
*[[ג'יני]]
*[[רוח רעה]]
*[[עפרית]]

=== תרגום ===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|bogeyman|goblin|ghoul|demon}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Kobold}}
*יפנית: {{ת|יפנית|鬼}} (תעתיק: oni)
*לטינית: {{ת|לטינית|daemon|larva}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جن}} (תעתיק: גִ'ןּ)
:::{{ת|ערבית|غول}} (תעתיק: ע'וּל)
*רוסית: {{ת|רוסית|демон}} (תעתיק: démon)
:::{{ת|רוסית|бес}} (תעתיק: bes)
:::{{ת|רוסית|чёрт}} (תעתיק: čort)

=== ראו גם ===
*[[אשמדאי]]
*[[דבוק|דיבוק]]
*[[לילית]]
*[[שטן]]
*[[טרזן]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שד (מיתולוגיה)|ויקישיתוף=Category:Demons|שם ויקישיתוף=שדים}}
[[קטגוריה:יצורים מיתולוגיים]]
[[קטגוריה:יצורים מיתולוגיים]]
{{-}}

== שֹׁד ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שוד
|הגייה=shod
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ד|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' שֻׁדִּים (נדיר)
}}{{תמונה|Bundesarchiv Bild 102-12762, Banküberfall.jpg|שוד בנק}}
# לקיחת [[רכוש]] הזולת תוך שימוש ב[[כח]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עַל־כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי, אֲמָרֵר בַּבֶּכִי; אַל־תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי, עַל־'''שֹׁד''' בַּת־עַמִּי.|ישעיהו|כב|ד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''מִשֹּׁד''' עֲנִיִּים, מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים; עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יהוה, אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ־לוֹ.|תהלים|יב|ו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''שֹׁד'''־רְשָׁעִים יְגוֹרֵם; כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט.|משלי|כא|ז}}

=== גזרון ===
* אכדית פועל, שַׁדַדֻ [http://oracc.museum.upenn.edu/cams/gkab/cbd/akk/akk.x0079083.html šadādu] בהוראת למשוך, לסחוב, לאגור.  כשם עצם, אִישדוד išdud בהוראת מצאי,[[אספקה]].
* ארמית-מנדעית - 'שוד' בהוראת [[זרק]], [[השליך]]. באוסף יוסף מתתיהו נמצאה קערת השבעה מן המאה 8-9 לסה&quot;נ ובה נכתב - &quot;ותיצטאריא ו'''שודיא'''&quot;, פירוש &quot;וקרע ו'''השלך''' אותה&quot;

=== צירופים ===
*[[נהג שדים|נהג שודים]]
*[[שד ושבר]]
*[[שד לאור היום]]
*[[שד מזין|שוד מזוין]]

=== מילים נרדפות ===
*[[גזל]]
*[[גניבה]]
*[[חמס]]
*[[עשק|עושק]]
=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|robbery}}

=== ראו גם ===
*[[שדד]]
*[[שודד]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שוד|ויקישיתוף=Category:Robbery|שם ויקישיתוף=שוד}}
*{{מקור/לקסיקון BDB|שֹׁד|7701}}
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>24j945jpjsgenqez335az39tmfc2umr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היה לו לרועץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21795</id>
    <revision>
      <id>519767</id>
      <parentid>437760</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:18:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519767</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3397" sha1="2ao8ibjxk4l5e2q7od4e3ltvvt72m65" xml:space="preserve">==הָיָה לוֹ לְרוֹעֵץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=היה לו לרועץ
|הגייה=ha'''ya''' lo lero''''etz'''
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=פתגם
|נטיות=}}
# היה לו ל[[מכשול]], מנע את התקדמותו ו[[הכשיל]] אותו.
#:* {{צטבי|&quot;ועדה מלכותית&quot; חדשה לא תביא לנו שום ברכה, היא עלולה '''להיות רק לרועץ'''|https://benyehuda.org/ben_gurion/maaraxa33.html|בשם התנועה|דוד בן־גוריון}}.
#:* נשותיו של שלמה '''היו לו לרועץ''', ומסופר שמשום שהטו את לבבו – נקרעה ממלכת ישראל.

===מקור===
* בתוספתא סנהדרין פרק ד הלכה ז (מהדורת צוקרמאנדל) כתוב כך: {{צט|ר' אומר בכתב אשורי ניתנה תורה לישראל וכשחטאו '''נהפכה להן לרועץ''' וכשזכו בימי עזרה חזרה להן אשורית|תוספתא סנהדרין ד ז}}. הדברים מופיעים בניסוח קרוב בתלמוד הבבלי (סנהדרין כב ע&quot;א), ורש&quot;י מפרש שם: &quot;כיון שחטאו בבית ראשון ובזו את התורה נהפך להם לרועץ לשון תרעץ אויב ({{פסוק|שמות|טו|ו}}) – ששכחוהו&quot;.

===ביטויים קרובים===
* [[היה לו למוקש]]
* [[נהפך לו לרועץ]]
* [[עמד לו לרועץ]]
* [[עמד לו לשטן]]

===ניגודים===
* [[היה לו לעזר]]

===מידע נוסף===
* בדיקה בכתבי יד של התוספתא מלמדת שהנוסח המדויק במקור שצוטט לעיל הוא &quot;וכשחטאו נהפכה להן לדחץ&quot;. דחץ הוא דעץ (ובגרסה אחרת רעץ), הכתב העברי הקדום. לפי ההסבר הזה, פירוש דברי התוספתא הוא שבתחילה התורה ניתנה בכתב אשורי, וכשחטאו ישראל הפך הכתב לכתב דעץ. הסברו של רש&quot;י התייחס לנוסח &quot;נהפכה להן לרועץ&quot; שעמד לפניו והעניק לו משמעות, ובסיועו נקלט בעברית מטבע לשון חדש, שכנראה מיוסד על שיבוש.{{הערת שוליים|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|הָיָה לוֹ לְרוֹעֵץ, נֶהְפַּךְ לוֹ לְרוֹעֵץ|2015/11/02|היה-לו-לרועץ-נהפך-לו-לרועץ}}}}
* &quot;תאוריית ההחלפה היהודית&quot; - חז&quot;ל ראו בעותק התורה של השומרונים זיוף , בנוסף היה כתב זה ספוג כנעניות ארכאית ומקומית בסגנונו ,אי לכך כינוהו ב[[לעג]] חז&quot;ל &quot;כתב דעץ&quot;, כאילו &quot;מקל דעוצ בגן במקום נטע התורה המקורי&quot; {{הערת שוליים|נורית זנה-זינגר, העברית נהדרת, אלחנן זינגר, תשע&quot;א עמוד: 24}}. בנוסף מצוייה באכדית - תיבת &quot;דַאסֻּ&quot; dassū בהוראת &quot;להקרא ,להיות קריא&quot; {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago ,vol.3 ;  dassū , page - 118}}

===ראו גם===
* [[רועץ]]
* [[רעץ]]

===סימוכין===

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:מלים שיתכן שהעתקתן השתבשה]]</text>
      <sha1>2ao8ibjxk4l5e2q7od4e3ltvvt72m65</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21809</id>
    <revision>
      <id>519958</id>
      <parentid>513546</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:41:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519958</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7103" sha1="arj4w3qw4e65xqss7mpvnpiym89t547" xml:space="preserve">{{תוכן|אֵיפֹה|אֵיפָה}}
==אֵיפֹה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=איפה
|הגייה=e'''fo'''&lt;br&gt;(היגוי תקני, במלרע)&lt;br&gt;'''e(i̯)'''fo&lt;br&gt;(היגוי מקובל, במלעיל)
|חלק דיבר=מילת שאלה
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=[[אי#אֵי|אֵי]] + [[פה#פֹּה|פֹּה]]
|נטיות=
}}
{{נגן|קובץ=He-אֵיפֹה.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[ב־|ב]][[איזה]] [[מקום]]?
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר, אֶת־אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה־נָּא לִי, '''אֵיפֹה''' הֵם רֹעִים.|בראשית|לז|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַיִּשְׁאַל וַיֹּאמֶר '''אֵיפֹה''' שְׁמוּאֵל וְדָוִד, וַיֹּאמֶר הִנֵּה בְּנָיוֹת בָּרָמָה.|שמואל א|יט|כב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שְׂאִי־עֵינַיִךְ עַל־שְׁפָיִם וּרְאִי, '''אֵיפֹה''' לֹא שֻׁכַּבְתְּ; עַל־דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִדְבָּר...|ירמיהו|ג|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''אֵיפֹה''' הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ; הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה?|איוב|לח|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ, '''אֵיפֹה''' לִקַּטְתְּ הַיּוֹם וְאָנָה עָשִׂית...|רות|ב|יט}}

===גיזרון===
* מהתנ&quot;ך חיבור אֵי-פֹּה 

===מילים נרדפות===
* [[אי#אֵי|אי]], [[היכן]], [[איה]]

===צירופים===
*[[איפשהו|איפה שהוא]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|dove}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|di mana|ke mana}}
*אירית: {{ת|אירית|cá}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|where}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kie}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|ուր}} (תעתיק: ur)
::{{ת|ארמנית|որտեղ}} (תעתיק: orteġ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|სად}} (תעתיק: sad)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|wo}}
*דנית: {{ת|דנית|hvor}}
*הודית: {{ת|הודית|कहाँ}} (תעתיק: kahā̃)
:::{{ת|הודית|किधर}} (תעתיק: kidhar)
*הולנדית {{ת|הולנדית|waar}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|hol}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ở đâu}}
*ולשית: {{ת|ולשית|lle}}
*טגלית: {{ת|טגלית|saan}}
*טורקית: {{ת|טורקית|nerede|hani}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πού}} (תעתיק: poú)
*יידיש:  {{ת|יידיש|װוּ}}
*יפנית: {{ת|יפנית|何処|どこ}} (תעתיק: doko)
*כורדית: {{ת|כורדית|kû}}
*לטינית: {{ת|לטינית|ubi}}
*מלאית: {{ת|מלאית|di mana|ke mana}}
*מלטית: {{ת|מלטית|fejn}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|hvor|kvar}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|wapi}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|कू}} (תעתיק: kū́)
:::{{ת|סנסקירית|कुत्र}} (תעתיק: kútra)
*סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|gdȅ|gdjȅ}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|donde}}
*ערבית: {{ת|ערבית|أين}} (תעתיק: אַיןַ)
*פולנית: {{ת|פולנית|gdzie}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|onde}}
*פינית: {{ת|פינית|missä}}
*פרסית: {{ת|פרסית|کجا}} (תעתקי: כֻגָ'א)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|kde}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|où}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|어디}} (תעתיק: eodi)
*רומנית: {{ת|רומנית|unde}}
*רוסית: {{ת|רוסית|где}} (תעתיק: gde)
*שוודית: {{ת|שוודית|var}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ที่ไหน}} (תעתיק: tîi-nǎi)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[כאן]]

[[קטגוריה:מילות שאלה]]

==אֵיפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=איפה
|הגייה=e'''fa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|פ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|אַקְטָלָה}}
|נטיות=אֵיפַת־; ר' אֵיפוֹת
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[מידת]] [[נפח]] קדומה, המשמשת בעיקר כדי למדוד [[קמח]].{{הפניה|1|פרשנים}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ אֶל־הַכֹּהֵן, וְהֵבִיא אֶת־קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת '''הָאֵיפָה''' קֶמַח שְׂעֹרִים...|במדבר|ה|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְגִדְעוֹן בָּא, וַיַּעַשׂ גְּדִי־עִזִּים '''וְאֵיפַת'''־קֶמַח מַצּוֹת – הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל, וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר...|שופטים|ו|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''הָאֵיפָה''' וְהַבַּת, תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה לָשֵׂאת מַעְשַׂר; הַחֹמֶר הַבָּת, וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר '''הָאֵיפָה''' – אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ.|יחזקאל|מה|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה־בָּר; לְהַקְטִין '''אֵיפָה''' וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל, וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה.|עמוס|ח|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתְּלַקֵּט בַּשָּׁדֶה עַד־הָעָרֶב; וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר־לִקֵּטָה, וַיְהִי '''כְּאֵיפָה''' שְׂעֹרִים.|רות|ב|יז}}
#:*{{צט/משנה|הַתּוֹדָה הָיְתָה בָאָה חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת, שְׁתֵּי '''אֵיפוֹת, וְהָאֵיפָה''' שָׁלֹשׁ סְאִין...|מנחות|ז|א}}

===גזרון===
* מצרית-קדומה אִפֶּתְ ([https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf ipt ]) או ([https://en.wiktionary.org/wiki/jpt#Egyptian jpt]) מידה השוו ל 4 [[חקאת]],ראו הרוגליף (i-p-n):
:&lt;hiero&gt;i-p:t-U9&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
* [[איפה ואיפה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ephah}}

===ראו גם===
* [[משקל]]
* [[נפח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מידות ומשקלות תורניים}}

===הערות שוליים===
# {{הערה|פרשנים}} ערכה של האיפה ביחידות מידה המוכרות לנו כיום אינו חד משמעי. פרשנים שונים הציעו מידות שונות: '''ר' חיים נאה''': כ־25 [[ליטר]]ים!; [[w:אברהם ישעיה קרליץ|חזון אי&quot;ש]]: כ־43 ליטרים.

[[קטגוריה:יחידות מידה]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:מצרית]]</text>
      <sha1>arj4w3qw4e65xqss7mpvnpiym89t547</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>המנון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21872</id>
    <revision>
      <id>520120</id>
      <parentid>487032</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:58:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520120</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2023" sha1="e0v52r1uavp0atyon1yd8trktzzv0ls" xml:space="preserve">==הִמְנוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=המנון
|הגייה=him'''non'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' הִמְנוֹנִים; הִמְנוֹן־, ר' הִמְנוֹנֵי־
}}
# שיר המשמש כסמל של ארגון מסוים, מדינה או לאום, ומייצג את הארגון וערכיו. 
#:* {{הדגשה|איני יודע אם יש בספרות זמננו '''המנון''' כזה והשגבה כזו והבנה כזו של ערך השירה ביצירת העולם כמו שיש במאמר כזה|&quot;[https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh44.html על האגדה]&quot;, [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:* &quot;התקווה&quot; היא '''המנון''' מדינת ישראל.
#:* {{הדגשה|...שכל חיי גלותנו היו '''המנון''' אחד לכוח־הרוח|&quot;[https://benyehuda.org/brenner/baaretz01.html בפעם המאה]&quot;, [[w:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]]}}
 
===גיזרון===
* לשון חז&quot;ל {{הדגשה|והיו מלאכי השרת באים לומר הימנון לפניו|(שמות רבה, כי תשא, פרשה מה, סימן ב)}}
* מיוונית: {{יוונית|ύμνος|Hymnos}} (שיר שבח). ראו למשל '''hymn''' באנגלית.

===צירופים===
* [[המנון לאמי|הִמְנוֹן לְאֻמִּי]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|anthem}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|anthem}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Anthem}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|Himno}}
* יפנית: {{ת|יפנית|アンセム}}

===ראו גם===
* [[שיר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=המנון}}

[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:תרבות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>e0v52r1uavp0atyon1yd8trktzzv0ls</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שעוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21875</id>
    <revision>
      <id>519881</id>
      <parentid>514494</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:04:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519881</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2284" sha1="ox3fpy5jrx5s3yur19jj4jkvds91u1d" xml:space="preserve">==שַׁעֲוָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שעוה
|הגייה=sha׳a'''va'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ע|ה|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' שַׁעֲווֹת
}}
[[תמונה:Montana 10 bg 061905.jpg|שמאל|ממוזער|184px|נר שעוה]]
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} ה[[דונג]] החומר ממנו עשויה כוורת הדבורים. 
#:*{{צט/משנה|לֹא בְזֶפֶת וְלֹא '''בְּשַׁעֲוָה''' וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב.|שבת|ב|א}}
#:*{{צט/רבה|בשעה שאמר יצחק ליעקב, גשה נא ואמושך בני, נשפכו מים על שוקיו והיה לבו רפה '''כשעוה''' וזימן לו הקב&quot;ה שני מלאכים אחד מימינו ואחד משמאלו והיו אוחזין אותו במרפקו כדי שלא יפול|בראשית|מד|ג}}
# [[חומר]] [[מוצק]] רך, ממקור צמחי, מינרלי או תוצר בעלי חיים, אשר נמס כאשר מחממים אותו. 

=== גיזרון ===
* {{לועזית|ארמית}} שַׁעַוְתָּא באותו משמע,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org/Klein_Dictionary%2C_שַׁעֲוָה?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; תרגום ארמית של המילה [[דונג]] במקרא.&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/showtargum.php?bookname=20&amp;chapter=1&amp;verse=4&amp;Peshitta=ON&amp;Sam=ON תרגום יונתן של מיכה 1:4].&lt;/ref&gt;
===פרשנים מפרשים===
שעווה משורש שע&quot;ע התנ&quot;כי במשמעות טיח חלק ונמס  (ישעיהו פרק מא פסוק י. ופרק ו פסוק י)

=== צירופים ===
*[[שעות אזנים]]
*[[שעות דבורים]]
*[[שעות חותמות]]

===נגזרות===
*[[שעוית]]
*[[שעונית#שַׁעֲוָנִית|שעוונית]]

===מילים נרדפות===
* [[דונג]], [[חלב#חֵלֶב|חלב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wax}}
* צ'כית {{ת|צ'כית|vosk}}

===ראו גם===
* [[חומר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שעוה}}

[[קטגוריה:תרכובות אורגניות]]</text>
      <sha1>ox3fpy5jrx5s3yur19jj4jkvds91u1d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דם המכבים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21905</id>
    <revision>
      <id>520384</id>
      <parentid>285194</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:13:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520384</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3487" sha1="p3aebfo3s8srmurfyqahdzons379i3y" xml:space="preserve">==דַּם הַמַּכַּבִּים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דם המכבים
|הגייה=dam hamaka'''bim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
[[תמונה:Helichrysum sanguineum 1.jpg|שמאל|ממוזער|184px|דם המכבים]]
# [[צמח]] [[עשבוני]] [[רב שנתי]] ממחלקת ה[[דו פסיגי]]ים המשתייך למשפחת המורכבים. [[עלה|עליו]] ו[[גבעול]]יו של צמח זה מכוסים לבד [[לבן]], ובקצות הגבעולים ממוקמים מעין [[קשקש]]ים [[אדם#אָדֹם|אדומים]] (הנקראים &quot;חפי מעטפת&quot;) הנראים כ'טיפות [[דם]]'.

===גיזרון===
* מקור השם הוא באגדה העברית, על פיה בכל מקום בו נשפכה טיפה מדמם של [[W:המכבים|המכבים]] פרח פרח אדום שצבעו איננו דוהה. הדבר תואם את [[חפי מעטפת|חפי המעטפת]] האדומים הנראים כטיפות דם. {{ש}}החפים האדומים נשמרים זמן רב אחרי סיום הפריחה וצבעם אינו דוהה בייבוש.
* אגדות דומות נקשרו לפרחים אדומים רבים בתרבויות שונות, כגון ל[[ורד]]ים אדומים ול[[שושנה|שושנים]] אדומות. למשל, על ה[[כלנית]] ועל ה[[דמומית]] מסופר כי נוצרו מדמו של האל היווני [[אדוניס]], או אולי רק נצבעו אדום (ראו ב[[w:כלנית מצויה#שמות הכלנית|ערך &quot;כלנית&quot; בויקיפדיה]]). 

===מידע נוסף===
* חפי המעטפת אשר אינם דוהים הקנו לצמח את הכינוי &quot;פרח אלמוות&quot;. בפרט:
:במלון &quot;בוטניקה: צמחי א&quot;י&quot; של ועד הלשון העברי משנת תרע&quot;ג (1913) בעיבוד ישראל איתן מופיע השם &quot;אַלְמוּת [ר' אַלְמֻיּוֹת; (דם עזאל)]&quot; (&quot;דם עזאל&quot; הוא השם הערבי &quot;دم الغزال&quot; שמשמעו &quot;דם הצבי&quot;).:במלון &quot;בוטניקה: צמחים&quot; של ועד הלשון העברי משנת תר&quot;ץ (1930), בעריכת פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), מופיע &quot;אַלְמוּת [ר' אַלְמוּתִים]&quot;.
*השם &quot;helichrysum&quot; משמעו דווקא &quot;זהוב כשמש&quot; (זהב=Chryso, שמש=Helio). ישנו מין של הצמח הנפוץ באירופה ופריחתו זהובה.
* ב&quot;[https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2708 שיר הדגל]&quot; של [[w:זאב ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]] מופיעות השורות: &quot;אַל תַּגִּידוּ כִּי אֵינֶנּוּ דַּם אָבִינוּ הַמַּכַּבִּי, כִּי שָׁלוֹשׁ טִפּוֹת מִמֶּנּוּ נִמְזְגוּ בְּדַם לִבִּי&quot;.

===ראו גם===
* [[אלמות|אלמוות]]
* [[מכבי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דם המכבים|ויקישיתוף=Category:Helichrysum sanguineum|שם ויקישיתוף=דם המכבים|ויקימינים=Helichrysum sanguineum}}
* [http://www.tevahadvarim.co.il/teva-extra/mag-162/article-103 על הפרג ועל דם המכבים כסמלים בימי זיכרון]
* [http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=22 דם המכבים] באתר &quot;צמח השדה&quot;.

[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:פרחים]]</text>
      <sha1>p3aebfo3s8srmurfyqahdzons379i3y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בלשן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21960</id>
    <revision>
      <id>520397</id>
      <parentid>432018</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:15:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520397</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4497" sha1="6sr3hzclx1fxc06olvvhpjrer5vsunp" xml:space="preserve">==בַּלְשָׁן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בלשן
|הגייה=bal'''shan'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}}
|נטיות=נ' בַּלְשָׁנִית, ר' בַּלְשָׁנִים
}}
#מי שעוסק ב[[חקר]] ה[[לשון]].
#*: {{צטבי|בשם '''בלשן''' קוראים אנחנו את האיש, אשר שפה עשירה אתו; היודע לנאום נאום, להרבות על ענין אחד מבטאים ומליצות שונות;|https://benyehuda.org/perets/gordon.html|מה היה גארדאן, בלשן או משורר?|י&quot;ל פרץ}}

===גיזרון===
* מקור המילה הינו מהמדרש על השם &quot;מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן&quot;, המופיע בין שמות האנשים ששבו מגלות בבל ליהודה בימי עזרא ונחמיה: {{צט|הַבָּאִים עִם-זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפֶּרֶת בִּגְוַי--נְחוּם בַּעֲנָה:  מִסְפַּר, אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל.|נחמיה ז ז}}. בתלמוד הבבלי נדרש שמו ככינוי לאדם חכם ששלט בשפות רבות: {{הדגשה|&quot;דאמר רבי יוחנן: אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה, בעלי זקנה, בעלי כשפים ויודעים שבעים לשון, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן אלא דהוה בייל לישני ודריש (בולל ומערבב הלשונות, רש&quot;י). והיינו דכתיב במרדכי בלשן.&quot;|בבלי, מסכת מנחות, ס&quot;ה, א'}}.

* השם {{צט|מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן|נחמיה ז ז}} מקורו מהאכדית בהגיית בֶּלשֻׁנֻ (Bēlšunu)+ גרסה מגויירת של שם האל הבבלי מרדוך (marduk). זהו שם תיאופורי המכיל את שם האלוהות Bēl, המקביל ל'בעל' בשפות השמיות הצפון-מערביות (כידוע, באכדית נעלם העיצור ע'). בעברית התקבלה הצורה &quot;בִּל&quot; ולא &quot;בֵּל&quot; בעקבות התקצרות של התנועה המקורית בהברה סגורה בלתי-מוטעמת.&lt;ref&gt;Steiner, Richard C., &quot;Why Bishlaem Cannot Rest &quot;In Peace&quot;: On the Aramaic and Hebrew Sound Changes That Conspired to Blot Out the Remembrance of Bel-Shalam the Archivist&quot;, JBL 126, 2007, 392-401.&lt;/ref&gt; הרכיב השני בשם הוא šunu- שהוא בעצם כינוי קניין המציין &quot;שלהם&quot;. בסיכומו של דבר, משמעותו המקוריות של השם הייתה בערך 'אלוהיהם'/'בעליהם'. אם כך, מדרש השם שהובא לעיל בעצם מתבסס על אטימולוגיה עממית: ההופעה לכאורה של המילה &quot;לשן&quot; (=לשון) בתוך השם. 
* ההגייה העברית המודרנית, שלא כמו הצורה המקראית, היא בַּלְשָׁן, עם תנועת a ולא תנועת i הבאה לאחר העיצור [b], מן הסתם בשל השפעת {{משקל|קַטְלָן}}, המזוהה במיוחד עם בעלי תכונה או מקצוע.

===נגזרות===
* [[בלשנות]]

===מילים נרדפות===
* [[לשונאי]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|málvísindamaður}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|linguist}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Linguist}}
* דנית: {{ת|דנית|lingvist}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|linguïst}}
* יפנית: {{ת|יפנית|言語学者}}
* לטבית: {{ת|לטבית|lingvists}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|lingvistas}}
* סינית: {{ת|סינית|語言學家}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|jezikoslovec}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|lingüista}}
* ערבית: {{ת|ערבית|لُغَوِيّ|عالِم لُغات}}
* פולנית: {{ת|פולנית|językoznawca}}
* פינית: {{ת|פינית|kielitieteilijä|lingvistikko}}
* פרסית: {{ת|פרסית|زبان‌شناس}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|jazykovědec}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|linguiste}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|lìngvist}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בלשנות}}

[[קטגוריה:אפונימים]]
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>6sr3hzclx1fxc06olvvhpjrer5vsunp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עיר מבצר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21963</id>
    <revision>
      <id>520585</id>
      <parentid>438622</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:29:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520585</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1807" sha1="qzxon2nfezcvqwtom1b47bit5o9vx07" xml:space="preserve">==עִיר מִבְצָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עיר מבצר
|הגייה=ir miv'''tsar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=ר' עָרֵי מִבְצָר
}}
[[תמונה:Belarus location map.svg|שמאל|ממוזער|184px|עיר מבצר לשעבר - [[w:סלוצק|סלוצק]]]]
# עיר שיש בה [[מצודה]] או [[ביצורים]] ועמדות לכלי נשק או שהיא מוקפת חומה להגנה מפני התקפת אויב.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְחַפְּאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא-כֵן, עַל-יְהוָה, אֱלֹהֵיהֶם; וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל-עָרֵיהֶם, מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד-'''עִיר מִבְצָר'''.|מלכים ב|יז|ט}} 
#:* {{צטבי|המלחמות שבזמן ההוא צריכות להיות מוארות מצדדים שונים: '''עיר מבצר''' וחומתה, שערי העיר, דלתות-השערים; כלי המלחמה בכלל – חרבות צורים, חרבות נחושת וברזל, קלעים, כידונים; תכסיסי המלחמה; התנפלות בצעקות וברעש כדי להמם ולהחריד.|https://benyehuda.org/zuta/darxey_halimud_shel_hatanax.html|דרכי הלימוד של התנ&quot;ך|חיים אריה זוטא}}

===גיזרון===
מקור המילה במקרא.

===ניגודים===
* [[עיר פרזות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fortress city}}

===ראו גם===
* [[מבצר]]
* [[עיר חומה]]
* [[עיר מקלט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:עיר מבצר}}

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>qzxon2nfezcvqwtom1b47bit5o9vx07</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכוכית מגדלת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22033</id>
    <revision>
      <id>520186</id>
      <parentid>512434</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:42:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1648" sha1="qc0lxgv1ukliddb2qz3l1g270o651tx" xml:space="preserve">==זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זכוכית מגדלת
|הגייה=zkhu'''khit''' mag'''de'''let
|חלק דיבר=שם־עצם ותוארו
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ז|כ|ך}}; {{שרש3|ג|ד|ל}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}{{תמונה|Mag glass request.jpg|זכוכית מגדלת}}
# [[עדשה]] [[קמור]]ה המשמשת לקבלת דמות [[מוגדל]]ת של עצם.
#*: {{צטבי|ואנכי, כמו כל יתר אחי היהודים, הנני קצר-הראות, לא אראה &quot;הלאה מחוטמי&quot;, ואף על ידי '''זכוכית-מגדלת''' לא אראה מרחוק...|https://benyehuda.org/levinsky/aztegninot_I.html|מעט אצטגנינות|אלחנן ליב לוינסקי}}

===צירופים===
* [[הסתכל עליו בזכוכית מגדלת]]

===מילים נרדפות===
*[[מגדלת]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|magnifying glass}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Lupe}}
* יפנית: {{ת|יפנית|虫眼鏡}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عدسة مكبرة}}
|
* פולנית: {{ת|פולנית|lupa}}
* פינית: {{ת|פינית|suurennuslasi}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|lupa}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|lupa}}
}}

===ראו גם===
* [[זכוכית]]
* [[משקפיים]]
* [[עדשה#עֲדָשָׁה ב|עדשה]]
* [[שבירה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=זכוכית מגדלת|ויקישיתוף=Category:Magnifying glass|שם ויקישיתוף=זכוכיות מגדלת}}

[[קטגוריה:אופטיקה]]</text>
      <sha1>qc0lxgv1ukliddb2qz3l1g270o651tx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בישוף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22127</id>
    <revision>
      <id>520312</id>
      <parentid>502629</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:38:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3232" sha1="9a0r25h9swaqmbsc1kp32bx8d9vcj50" xml:space="preserve">==בִּישׁוֹף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בישוף
|הגייה=bi'''shof'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' בִּישׁוֹפִים
}}
{{נגן|קובץ=He-בִּישׁוֹף.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[הגמון]]; [[ראש]] ה[[קהילה]] וה[[יחידה]] ה[[גאוגרפי|גאוגרפית]]־[[מנהלי|מינהלית]] ב[[כנסיה|כנסייה]] [[נוצרי|נוצרית]] הקרויה [[דיוקסיה]].
#:* {{צטבי|ויצו את מקריוס, בישוף ירושלים, להסיר את ערמות העפר מעל הקבר, הנמצא לפי המסרה לרגלי גבעת גלגתא [...].|https://benyehuda.org/friedberg/hamaaxelet.html|המאכלת|אברהם שלום פרידברג}}
#:* {{עיתונות|קוראינו יודעים כי זכות בחירת '''בישוף''' לירושלם היתה לאנגליה ולפרוסיה יחד, ועליהן היה לבחור חליפות, פעם אנגלי' ופעם פרוסיה.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZV%2F1885%2F08%2F07&amp;id{{=}}Ar00400&amp;sk{{=}}E85B9FD9|הצבי||7 באוגוסט 1885}}

===גיזרון===
* {{גלגול|א=יוונית: {{יוונית|ἐπίσκοπος|episkopos}}, צירוף של {{יוונית|ἐπί|epi}}, &quot;[[על]]&quot; + הפועל {{יוונית|σκοπέω|skopeō}}, &quot;אני משגיח&quot;|ב=לטינית: episcopus|ג=לטינית מדוברת: biscopus|ד=שפות אירופה.}} לעברית הגיעה דרך הגרמנית: Bischof. פירוש המילה היוונית הוא &quot;משגיח&quot;, &quot;מפקח&quot;, והוא שימש כתואר לפקידי ממשל שונים, בהם הבישוף.{{הערת שוליים|1=https://www.etymonline.com/index.php?term=bishop}}

===נגזרות===
* [[ארכיבישוף]]
* [[בישופות]]

===מילים נרדפות===
* [[הגמון]]
* [[אפיסקופוס]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ეპისკოპოსი}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|vescovo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bishop}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|piiskop}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|episkopo}}
|
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Bischof}}
* יידיש: {{ת|יידיש|ביסקופּ}} (הגייה: biskup)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|obispo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أُسْقُف}} (הגייה: אֻסְקֻף)
* רוסית: {{ת|רוסית|епископ}}
}}

===ראו גם===
* [[קרדינל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בישוף|ויקישיתוף=Category:Bishops|שם ויקישיתוף=בישופים}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נצרות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:גרמנית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הגרמנית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הלטינית]]</text>
      <sha1>9a0r25h9swaqmbsc1kp32bx8d9vcj50</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הלעיט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22178</id>
    <revision>
      <id>520063</id>
      <parentid>516655</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:28:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520063</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2066" sha1="4ja4w5923aswuyd0s68vs14dpvajhuc" xml:space="preserve">==הִלְעִיט==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הלעיט
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ע|ט|גזרה=השלמים}}, [[ע&quot;ג]] 
|בניין=הפעיל
|נטיות=}}
# {{רובד|מ}} [[האכיל]] ב[[כמות]] רבה של [[מזון]], נתן אוכל לזלול.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב '''הַלְעִיטֵנִי''' נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם|בראשית|כה|ל}}
#:*{{צט/משנה|אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל '''מַלְעִיטִין'''. וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל '''מַלְעִיטִין'''.|שבת|כד|ג}}
#:*{{צט/בבלי|אמר רבן שמעון בן גמליאל בד&quot;א בשביעית דהפקר נינהו אבל בשאר שני שבוע '''הַלְעִיטֵהוּ''' לָרָשָע וְיָמוֹת.|בבא קמא|סט|א}}

===מקור===
*המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
*השורש {{שרש3|ל|ע|ט|גזרה=}} קרוב אל [[לע#לֹעַ|לוע]] (שורש {{שרש3|ל|ע|ע|גזרה=|קט=לא}}), בדומה לסורית לועטא 'לוע'.&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lw%28%2B%20N&amp;cits=all CAL]

&quot;.lwˁṭ : A development from lwˁ&quot;

&quot;לועט: התפתחות מן לוע&quot;&lt;/ref&gt; גם קרוב אל לעס.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_לָעַט.1?lang=he יסרטוב].&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
*[[הלעט|הֻלְעַט]]
*[[הלעטה]]

===מילים נרדפות===
*[[האביס]]
*[[פטם|פיטם]]
*[[המריא]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|feed}}

===ראו גם===
* [[לעט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הלעיטהו לרשע וימות}}

{{שורש|לעט}}
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>4ja4w5923aswuyd0s68vs14dpvajhuc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טלית שכלה תכלת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22185</id>
    <revision>
      <id>520564</id>
      <parentid>502841</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:23:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520564</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1670" sha1="fkk1jrf3v7cwo3xh29go4rjij54iyhy" xml:space="preserve">==טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טלית שכולה תכלת
|הגייה=ta'''lit''' sheku'''lah''' '''tkhe'''let
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
{{נגן|קובץ=He-טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת.ogg|כתובית=הגיה}}
#ללא רבב, טהור לחלוטין (רווח יותר בשלילה, לתיאור מי שאינו כזה).
#:* אני מתנגד לתופעה שבה מעלים את שמו של אדם לדרגה של אל, וזאת מכיוון שאף אדם אינו '''טלית שכולה תכלת'''.

===מקור===
* בני ישראל נצטוו לשים פתיל תכלת על הטלית: {{צט/תנ&quot;ך|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת.|במדבר|טו|לח}}&lt;/br&gt;
* במסכת סנהדרין ([https://kodesh.snunit.k12.il/b/r/r4610_050a.htm תלמוד ירושלמי, פרק י', דף נ', עמוד א', הלכה א' גמרא]) מסופר שקורח אתגר את משה בשאלה האם טלית שעשויה כולה תכלת פטורה מהוספת פתיל תכלת, כלומר היא מושלמת.

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:בעלי תכונה]]
[[קטגוריה:תכונות]]</text>
      <sha1>fkk1jrf3v7cwo3xh29go4rjij54iyhy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התפעל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22260</id>
    <revision>
      <id>520188</id>
      <parentid>519251</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:42:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5317" sha1="p0dr554k3gsi9e06j73gp09e5s9d8ig" xml:space="preserve">==הִתְפַּעֵל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=התפעל
|שורש וגזרה={{שרש|פעל|פ־ע־ל}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=התפעל
}}
#{{רובד|הביניים}} {{פירוש לקוי}} נעשה בו שינוי נפעל ע&quot;י עצמו.
#:*{{משפט מדגים}}
#{{רובד|ח}}{{משלב|עממי}} התרשם לטובה מדבר מה.
#:*{{הדגשה|”עוֹמֶדֶת אִמָּא '''וּמִתְפַּעֶלֶת''': / מָה הֵבֵאת לָנוּ, אַיֶּלֶת?!“|('''אַיֶּלֶת מְטַיֶּלֶת''', מאת [[W:רינת הופר|רינת הופר]])}}
#:* האם '''התפעלה''' מן העוגה שבנה הכין לה לכבוד יום הולדתה.
===גיזרון===
*מן השורש הכללי [[פעל]]. 2. הוא מקרה פרטי של 1

===נגזרות===
*[[התפעלות]]

===מילים נרדפות===
*[[השתאה]] (2)
*[[התרשם]] (2)
*[[נדהם]] (2)

=== תרגום ===
====2====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|impressed}}

==הִתְפַּעֵל {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= 
|הגייה=   
|חלק דיבר= 
|מין=  
|שורש={{שרש3|פ|ע|ל}}
|דרך תצורה= 
|נטיות= 
}}
#{{משלב|דקדוק}} הבניין השביעי של הפועל המתאפיין בתחילית הת- וב[[דגש חזק]] תבניתי בעי&quot;ן הפועל.
#:*בלשון חז&quot;ל, קרוי בניין '''התפעל''' גם &quot;נתפעל&quot;. 
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hitpa'el}}

===מידע נוסף===
*ישנן מספר תופעות המייחדות את בניין התפעל:
*#כאשר [[פה&quot;פ]] היא האות [[ז]]', אזי תשתנה [[ת]]' הבניין לאות [[ד]]' ויחול שיכול בין [[פה&quot;פ]] ל[[עה&quot;פ]], כך: '''שורש''' ז-ק-נ&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התזקן&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הזדקן.
*#כאשר [[פה&quot;פ]] היא האות [[צ]]', אזי תשתנה [[ת]]' הבניין לאות [[ט]]' ויחול שיכול בין [[פה&quot;פ]] ל[[עה&quot;פ]], כך: '''שורש''' צ-ל-מ&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התצלם&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הצטלם.
*#כאשר [[פה&quot;פ]] היא אחת משְלוש האותיות: [[ש|שׁ]], [[ס]] או [[ש|שׂ]], אזי יחול שיכול ביו [[פה&quot;פ]] לבין [[עה&quot;פ]];
*#*כש[[פה&quot;פ]] היא [[ש|שׂ]]': '''שורש''': שׂ-כ-ר&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התשׂכר&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;השׂתכר.
*#*כש[[פה&quot;פ]] היא [[ס]]': '''שורש''': ס-ל-ק&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התסלק&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הסתלק.
*#*כש[[פה&quot;פ]] היא [[ש|שׁ]]': '''שורש''': ש-א-י\ה&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התשׁאה&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;השׁתאה.
*#כאשר [[פה&quot;פ]] היא אחת מהאותיות: [[ת]]', [[ט]]' או [[ד]]', אזי תחול הדמות מלאה עם [[ת]]' הבניין ובמקום האות שנשמטה יבוא '''[[דגש]]''' משלים, כך:
*#*כש[[פה&quot;פ]] היא [[ט]]': '''שורש''': ט-ל-פּ-נ&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התטלפּן&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הטּלפּן ([[גזרת המרובעים]]).  
*#*כש[[פה&quot;פ]] היא [[ת]]': '''שורש''': ת-מ-ר&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התתמר&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התּמר.
*#*כש[[פה&quot;פ]] היא [[ד]]': '''שורש''': ד-פ-ק&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התדפק&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הדּפק.

* בבניין זה מתחוללת תופעת &quot;תשלום הדגש&quot;, בה הניקוד של [[פה&quot;פ]] משתנה עקב חוסר היכולת לקבל את הדגש התבניתי ב[[עה&quot;פ]].
** בבניין התפעל התופעה מתרחשת רק כאשר האותיות הגרוניות '''[[א]]'''' ו-'''[[ר]]'''' מתפקדות כ[[עה&quot;פ]], ואז תקבל פה&quot;פ [[קמץ]] במקום [[פתח#פַּתָּח|פתח]]. לדוגמה:
:: כאשר עה&quot;פ היא [[א]]'; הִתְפַּ'''אֵ'''ר&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הִתְפָּאֵר, הִסְתַּ'''אֵ'''ב&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הִסְתָּאֵב, הִתְיַ'''אֵ'''שׁ&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הִתְיָאֵשׁ וכו'.
:: כאשר עה&quot;פ היא [[ר]]'; הִתְפַּ'''רֵ'''ק&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הִתְפָּרֵק, הִתְגַּ'''רֵ'''שׁ&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הִתְגָּרֵשׁ, הִצְטַ'''רֵ'''ף&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הִצְטָרֵף וכו'.
====הערה====
'''סעיף ד' (לעיל)''': אם פה&quot;פ היא '''ד'''' גרידא, ניתן להשאיר את ת' הבניין ולהטות רגיל או להטות לפי הדמות מלאה,אלא שאם פ&quot;הפ היא ת' או ט' '''תמיד תתחולל הידמות''';

כך: &quot;'''יִתְדַפֵק''' בִּדְמָמָה&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/bia071.html &quot;הקיץ גוע&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]) '''או''' כך: &quot;יִדּפק&quot;.

ובאותיות '''ט'''' ו'''ת'''' אך ורק בהידמות;

כך: שורש: ט-מ-ר&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התטמר&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;הטּמר.

וכך: שורש: ת-מ-מ--התתמם&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;התּמם.

===ראו גם===


{{עמודות|
* [[פעל]]
* [[הופעל]]
* [[הפעיל]]
|
* [[נפעל]]
* [[פיעל]]
* [[פועל]]
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בניינים בעברית}}

{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:בניין התפעל|*]]
[[קטגוריה:דקדוק]]
[[קטגוריה:בנייני הפועל]]</text>
      <sha1>p0dr554k3gsi9e06j73gp09e5s9d8ig</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22299</id>
    <revision>
      <id>520322</id>
      <parentid>505206</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:42:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520322</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4928" sha1="91rkr31fcnl3yzvxfx0qsfmsuemw1up" xml:space="preserve">==כָּוָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כווה
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|ו|ה}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} גרם ל[[כויה]].
#:* {{צט|צער, כְּוָאוֹ בשפוד או במסמר.|משנה בבא קמא ח א}}
  
===מקור===
*לשון חז&quot;ל משורש מקראי.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|burn}}

===ראו גם===
*[[כויה]]
*[[נכוה]]

{{שורש|כוה}}

==כַּוָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כווה
|הגייה=ka'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' כַּוּוֹת; כַּוַּת־, ר' כַּוּוֹת־  
}}
{{תמונה|Paasch Illus Mar Ency 1890 pl 14 - Hatchway etc. of a Wooden Vessel.jpg|כוות מטען של ספינת מפרשים מעץ}}
{{תמונה|SS Stevens main deck view 05 bow starboard to stern.jpg|כוות המטען באניית קיטור ישנה}}
{{תמונה|T-55AMB, commander's hatch.jpg|כוות המפקד בטנק T-55}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} אשנב, צוהר.
#:* {{הדגשה|&quot;שהיו עובדים למלכת השמים וזו היא הכוכבת, שכל מי שהיה לו בית טרקלין היה חופר בתוך ביתו '''כַּוֵּי''' קטנה והיו מְכַוְנִים אותו כנגד המזרח, שכשתעלה הכוכבת יעמוד וישתחוה לה.&quot;|([http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/yermiyahu.html#A1645 ילקוט שמעוני, פרק ז])}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} (א) פתח גדול ב[[ספון#סִפּוּן|סיפון]] אונייה המצויד במכסה אטים למים ומשמש להכנסה ולהוצאה של מטען; (ב) באוניות מפרשים מלחמתיות: פתח רחב בסיפון העליון ובכל אחד מסיפוני התותחים, מצויד בגרם מדרגות, למעבר מסיפון לסיפון; (ג) פתח מצויד במכסה בסיפון כלי שיט, ב[[צריח טנק]], בתקרת [[רכב משורין]], ב[[מכל]] וכו' המשמש לכניסה ויציאת אנשים וציודם. 
#:* '''כוות''' מטען מצויות באוניות צובר ובאוניות מטען כללי.
#:* {{הדגשה|&quot;טעינתה ופריקתה של הסחורה היא דרך פתחים גדולים ('''כוות''' או hatches) בסיפונים.&quot;|(יעקב רוזנטל, שיעורים בבניין אניות, 1984)}}
#:* {{הדגשה|&quot;'''הכּווֹת''' היו סגורות כולן ופקעות של חיבּל מגובּבות עליהן.&quot;|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}} 
#:* {{הדגשה|&quot;פתחתי את '''כוות''' הצור הקדמי ושמעתי שכשוך בתוכו. שלשלתי את הפנס לכל אורך חבל התֶלי שלו, וראיתי שהצור הקדמי כבר מלא מים עד יותר מחציו.&quot;|([[w:ג'וזף קונרד|ג'וזף קונרד]], לורד ג'ים. מאנגלית: [[w:אמציה פורת|אמציה פורת]], 2005)}}

=== גיזרון ===
* {{לועזית|ארמית}} כַּוָּא, גם כַּו, כַּוְּותָא. פתח, אשנב, חלון. דוגמאות: {{הדגשה|&quot;אודיק רבי מן '''כוותא'''&quot;|([https://www.mechon-mamre.org/b/r/r3104.htm ירושלמי יבמות ד])}} (הסתכל רבי מן החלון) ; {{צט/בבלי|קאמר ר' יוחנן '''לכוי''' דבי זיקא.|בבא בתרא|עה|א}}
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בארמית ובלשון רבים: {{צט/תנ&quot;ך|'''וְכַוִּין''' פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם.|דניאל|ו|יא}} (החלונות בעלייתו היו פתוחים לכיוון ירושלים.)

=== פרשנים מפרשים ===
* רש&quot;י על בבא בתרא עה א: &quot;לכווי דבי זיקא - לחלונות העשויין לאויר והיינו שעריך דקרא חלונות החומה.&quot;

===צירופים===
* [[מכסה כוה|מכסה כווה]]
* [[כות אדם|כוות אדם]]
* [[כות איש|כוות איש]]
* [[כות הירדה|כוות הירדה]]

===מילים נרדפות===
* [[מדף]] &lt;small&gt;(בצריח טנק ורכב משורין)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* אנגלית:
# {{ת|אנגלית|hatchway|hatch}}
# {{ת|אנגלית|window|port}}‏
# {{ת|אנגלית|aperture}}‏ 
 
===ראו גם===
* [[פתחה|פִּתְחָה]]
* [[בב כניסה]]
* [[בב מטען]]
* [[מחיצת התנגשות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ship and boat hatches|שם ויקישיתוף=Ship and boat hatches}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]</text>
      <sha1>91rkr31fcnl3yzvxfx0qsfmsuemw1up</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מעבדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22310</id>
    <revision>
      <id>519995</id>
      <parentid>496612</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:58:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519995</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1916" sha1="sculh4ykbcetefzco8d654rxfb8onrs" xml:space="preserve">==מַעְבָּדָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מעבדה
|הגייה=ma׳ba'''da'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ב|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' מַעְבָּדוֹת, מַעְבֶּדֶת־
}}{{תמונה|Lab bench.jpg|מעבדה}}
# מקום המספק תנאים מבוקרים המאפשרים [[מחקר]] ו[[ניסוי]]ים [[מדעי]]ים.
#:*{{צטבי|בבואי להשתקע בטנטורה לשם יסוד בית-חרושת לזכוכית, הבאתי עמדי '''מעבדה''' חימאית לבדיקת החמרים המקומיים – החול, הסיד, האבנים וכדומה. כאשר ראו ערביאי המקום את '''המעבדה''' על כל כליה וחמריה מסודרת בארונות ועל שולחנות, החליטו פה אחד כי אין זה אלא בית-מרקחת ואני הוא רופא-חולים.|https://benyehuda.org/dizengoff/rofe.html|רופא מאנס|מאיר דיזנגוף}}

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}}

===צירופים===
* [[בדיקות מעבדה]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|laboratorio}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|lab|laboratory}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Laboratorium}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|laboratorium}}
*טורקית: {{ת|טורקית|laboratuvar}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مختبر}} (תעתיק: מֻחְ'תַבַר)
*פולנית: {{ת|פולנית|laboratorium}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|laboratoř}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|laboratoire}}
*קרואטית: {{ת|קרואטית|laboràtōrij}}
*שוודית: {{ת|שוודית|laboratorium}}
}}

===ראו גם===
* [[לבורנט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מעבדה}}

{{שורש|עבד}}
[[קטגוריה:מדע]]</text>
      <sha1>sculh4ykbcetefzco8d654rxfb8onrs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ראשי תבות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22381</id>
    <revision>
      <id>520516</id>
      <parentid>501320</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:08:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520516</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2369" sha1="0w1awor89tbfs8022lrd9e765e1q0th" xml:space="preserve">== רָאשֵׁי תֵּבוֹת ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ראשי תיבות
|הגייה=ra'''shey''' tei'''vot'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
{{תמונה|Hagada016-2.jpg|ראשי התיבות [[דצ&quot;ך עד&quot;ש באח&quot;ב]] של [[עשר המכות]] ב[[הגדה של פסח]].}}
# טכניקה לכתיב מקוצר, שבו נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות ה[[אות]] הראשונה של כל [[מילה]].
#:*{{צטבי|באותיות ב&quot;נ מסמנים אצלנו : בני נביאים ובעל נכפּה... וּבאותיות מ&quot;ת : מחמת תשמיש, משנה־תורה או גם מתן־תורה... '''ראשי תיבות''' ע&quot;ט, הוא עברי טייץ, עין טובה, עוף טהור ועוף טמא.|https://benyehuda.org/berdi/sifrey_dat.html|סִפְרֵי דָת|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
#:*{{צטשיר|חפשי אותי / ועל לבי תוכלי לרשום / את שמנו '''בראשי תבות'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}4694|מחבואים (חפש אותי)|נעמי שמר}}
#:* השימוש '''בראשי התבות''' צה&quot;ל לצירוף &quot;צבא הגנה לישראל&quot;, נפוץ מאוד.

===מילים נרדפות===
* [[ראשי פרקים]]
* [[ר&quot;ת]] (קיצור)

===ניגודים===
* [[סופי תבות|סופי תיבות]]

=== תרגום ===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|acronimo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|acronym|initials}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Akronym}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|acroniem}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|betűszó}}
* יפנית: {{ת|יפנית|頭字語}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|acrónimo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أكرنيم|سرنام}}
* פולנית: {{ת|פולנית|inicjały}}
* רוסית: {{ת|רוסית|акроним}}
* תאית: {{ת|תאית|ชื่อย่อ}}
}}

=== ראו גם ===
* [[קצרנות]]
* [[קיצור]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ראשי תיבות|ויקישיתוף=Category:New Jersey|שם ויקישיתוף=ראשי תיבות}}

[[קטגוריה:ריבויים]]
[[קטגוריה:בלשנות]]
[[קטגוריה:עברית]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות|*]]</text>
      <sha1>0w1awor89tbfs8022lrd9e765e1q0th</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לפום גמלא שחנא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22415</id>
    <revision>
      <id>520596</id>
      <parentid>441484</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:32:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1892" sha1="gvhmtk63fl605xhriji9q1ahq9rnhu1" xml:space="preserve">==לְפוּם גַּמְלָא שִִׁחֲנָא==

# מילולית: לפי הגמל – המשא. מטעינים את הגמלים החזקים במשא רב, שכן ביכולתם לסחוב יותר.
#:* &quot;מדוע נתת לי את תרגילים קשים יותר מכל יתר התלמידים?&quot;, שאל דני את המורה. &quot;'''לפום גמלא שחנא'''&quot;, השיבה לו המורה.
#:* {{צטבי|'''לפום גמלא שיחנא''' – היהדות האמריקאית בריאה וחזקה. כתפיים רחבות לה, המשא שהטילה עליה ההיסטוריה – הוא לפי כוחה. ואין דבר: היא תישא והיא תסבול – ותמלט|https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh17.html|על הבקור באמריקה|חיים נחמן ביאליק}}.

===מקור===
* הביטוי מופיע בספרות חז&quot;ל כמה פעמים, בין השאר במסכת כלה רבתי ב, יג, במסכת כתובות סז ע&quot;א וקד ע&quot;א ובמסכת סוטה יג ע&quot;ב. מספרי במדבר פיסקא קלה אנו למדים שהוא נחשב ל'משל הדיוט', כלומר, פתגם עממי.

===מידע נוסף===
אין קשר לשורש שׁ־ח־ן בעברית ובעיקר בארמית שמשמעו חום ויובש. מקבילו בערבית הוא ס־ח־ן ראו במילה [[שחון]]). שורש המילה שיחנא משורש[[משא]] לא קיים בעברית. בערבית יש شحن שׁ־ח־ן משא או [[משלוח]] כן המילה شَاحِنَة (שַׁאחִנַה) משמעה משאית.


[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים בארמית]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
{{שורש|שׁחן}}
{{שורש|שׁחן ב}}</text>
      <sha1>gvhmtk63fl605xhriji9q1ahq9rnhu1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כסיל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22468</id>
    <revision>
      <id>519735</id>
      <parentid>513740</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:08:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519735</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3263" sha1="lsktn8p6jr781eje0vlpegd34t6jpyr" xml:space="preserve">==כְּסִיל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כסיל
|הגייה=ksil
|חלק דיבר=שם עצם ותואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ס|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִיל}}
|נטיות=ר' כסילים
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מי שאין בו [[חכמה]] ו[[דעת]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי, וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם; '''וּכְסִילִים''' יִשְׂנְאוּ דָעַת?!|משלי|א|כב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב; וּבֵן '''כְּסִיל''' תּוּגַת אִמּוֹ.|משלי|י|א}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בְּאָזְנֵי '''כְסִיל''' אַל תְּדַבֵּר; כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.|משלי|כג|ט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא '''כְסִיל'''; וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט.|משלי|כח|כו}}
#:* {{צטבי|עודך נער, בני! עוד '''כסיל''' ובער הנך, לו דברת כדברים האלה בחברת אנשים – והיית לצחוק.|https://benyehuda.org/feierberg/haegel.html|העגל|מרדכי זאב פיארברג}}{{תמונה|Orion constellation PP3 map PL.jpg|תרשים של קבוצת־הכוכבים כסיל}}
# {{רובד|לשון המקרא}} קבוצת כוכבים בדמות [[צייד]] הנחזית בשמיים בתקופת החורף. בלעז &quot;אוריון&quot;.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עֹשֵׂה כִימָה '''וּכְסִיל''' וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ יהוה שְׁמוֹ.|עמוס|ה|ח}}
#:* {{צטבי|לֵיל אֲשֶׁר לְמָרוֹם עָלִיתָ וַאֲחוֹת לְבָנָה שָׁבִיתָ עָשׁ '''כְּסִיל''' וְכִימָה רָאִית.|http://benyehuda.org/rihal/Rihal2_2.html|ליעלת החן|רבי יהודה הלוי}}

=== גזרון ===

* &quot;כסיל&quot; כקבוצת כוכבים מופיע במקרא ארבע פעמים, שלוש מהן ({{פסוק|עמוס|ה|ח}}; {{פסוק|איוב|ט|ט}}; {{פסוק|איוב|לח|לא}}) בסמיכות ל[[כימה]], ופעם נוספת ({{פסוק|ישעיהו|יג|י}}) בצורת רבים.&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;{{אנציקלופדיה מקראית|2=&quot;כימה וכסיל&quot;|3=ד|4=103}}&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
* [[כסילות]]
* [[כסילי]]
* [[כסל|כָּסַל]] (פועל)

===מילים נרדפות===
====1====
* [[אויל]]
* [[טפש]]
* [[סכל]]
* [[פתי]]
====2====
* [[אוריון]]

===ניגודים===
====1====
* [[חכם]]

=== תרגום ===
* צ'כית: {{ת|צ'כית| tupý }}, {{ת|צ'כית| hloupý }}, {{ת|צ'כית| Orion }} (souhvězdí)
====2====
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Orion}}

===ראו גם===
* [[עיש]]
* [[כיון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אוריון (קבוצת כוכבים)}}

{{שורש|כסל}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גרמי שמים]]</text>
      <sha1>lsktn8p6jr781eje0vlpegd34t6jpyr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>השחזה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22504</id>
    <revision>
      <id>520489</id>
      <parentid>386717</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:00:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520489</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2026" sha1="00gcotqxph1jo7jd7oqefgnr5b3ci5g" xml:space="preserve">==הַשְׁחָזָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=השחזה
|הגייה=hashkha'''za'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ח|ז}}
|דרך תצורה={{משקל|הַקְטָלָה}}
|נטיות=הַשְׁחָזַת־, ר' הַשְׁחָזוֹת
}}{{תמונה|US Navy 031204-N-1711I-001 Mess Management Specialist 3rd Class Benjamin AlmodovarPacheco from Ceiba, Puerto Rico, watches carefully as culinary arts instructor Chef Sam Glass trains him on the best way to sharpen a butcher's.jpg|השחזת סכין קצבים}}
# חידוד, [[לטוש#לִטּוּשׁ|ליטוש]], שיוף דבר מה.
#:* {{צטבי|וכל אשר נמצא בעולם זה הוא קשת, חכה, עור, בשר, שמש וירח, טל ומטר, חום וקור, רעב ושובע.  ועבודותיו:  בנין, '''השחזה''', ציד, אכילה, שתיה, שינה.|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/ram_veramot.html|רם ורמות|יהודה שטיינברג}}
#:* מסרתי את הסכין '''להשחזה''' כדי שהלהב יהיה חד.

===גיזרון===
*שם פעולה מן [[השחיז]] המשנאי.

===צירופים===
* [[אבן השחזה]]
* [[מכונת השחזה]]
* [[השחזת מילים]]

===מילים נרדפות===
* [[שיוף|שיוף]]
* [[חדוד|חידוד]]
* [[שנון#שִׁנּוּן|שינון]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|affilare}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sharpen}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schärfen}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|scherpen}}
* יוונית: {{ת|יוונית|οξύνω}}
* סינית: {{ת|סינית|削尖}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|afilar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شَحْذ|جَلْخ}}
* פולנית: {{ת|פולנית|ostrzyć}}
* פינית: {{ת|פינית|syntaksi}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|affiler}}
* רוסית: {{ת|רוסית|заточка}}
}}

===ראו גם===
* [[שופין]]

{{שורש|שׁחז}}</text>
      <sha1>00gcotqxph1jo7jd7oqefgnr5b3ci5g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרשרת מזון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22554</id>
    <revision>
      <id>520346</id>
      <parentid>515121</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:51:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520346</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2032" sha1="4d3arykzboy14bjanibx0hzuqcji9xy" xml:space="preserve">==שַׁרְשֶׁרֶת מָזוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרשרת מזון
|הגייה=shar'''she'''ret ma'''zon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' שַׁרְשְׁרוֹת מָזוֹן
}}
[[תמונה:Food chain.png|שמאל|ממוזער|184px|איור המתאר שרשרת מזון]]
# {{רובד|עברית חדשה}} תאור גרפי של קשרי ההזנה בין יצורים חיים המתקיימים באותה סביבת חיים; כל יצור ניזון מזה שמתחתיו בשרשרת ומשמש למאכל לזה שמעליו בשרשרת.
#:* &quot;עם הגיעם לבגרות, האווזים הקנדיים מתמקמים במקום גבוה ב'''שרשרת המזון''', והם נטרפים רק לעתים נדירות למדיי.&quot; (&quot;טבע הדברים&quot;, [http://www.tevahadvarim.co.il/2016/02/25602/ 'האווז הקנדי – הסתגלות מושלמת לעיר'], פברואר 2016)
#:* &quot;חוליה ועוד חוליה ועוד חוליה יוצרות את '''שרשרת המזון''' שֶׁמִּשְׁתַּלֶּבֶת ב'''שרשרת מזון''' אחרת וב'''שרשרת מזון''' נוספת, היוצרות כולן ביחד מַאֲרַג מָזוֹן אחד גדול.&quot; (Ynet, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3504121,00.html כיצד פועלת שרשרת המזון בטבע?], 10.02.08)

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} food chain. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי ביולוגיה כללית (תשס&quot;ט), 2009; מילון למונחי גאוגרפיה אנושית (תשע&quot;ז), 2017.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Food chain}}

===ראו גם===
* [[מארג מזון]]
* [[מערכת אקולוגית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מארג מזון}}

[[קטגוריה:תרגומי שאילה מהשפה האנגלית]]
[[קטגוריה:אקולוגיה]]</text>
      <sha1>4d3arykzboy14bjanibx0hzuqcji9xy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פתיון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22670</id>
    <revision>
      <id>520149</id>
      <parentid>519566</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:27:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520149</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1614" sha1="6d3cquu73dknroid0k3t3kbdy3whz3t" xml:space="preserve">==פִּתָּיוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פיתיון
|הגייה=pita'''yon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|פ|ת|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטָּלוֹן}}
|נטיות=ר' פִּתְיוֹנוֹת; פִּתְיוֹן־, ר' פִּתְיוֹנוֹת־ 
}}
# דבר מאכל שנועד למשוך בעל חיים אל המלכודת במטרה לצוד אותו או להרעילו.
#:* אין כמו תולעת '''פיתיון''' כדי למשוך את הדג אל קרס החכה.
# {{בהשאלה}} פיתוי תוך הונאה. משיכת קורבן לתרמית.
#:* ‏‏{{צטבי|הוא זוכר את התצלימים הנחמדים למראה בעתונים מצויירים, בחוברות של פירסום '''ופיתיון''', במראות הצובאות של מכתבים וכרטיסים וגלויות של דואר, ובא ורואה את הדברים כהווייתם עם סימני הריקבון, ההפסד, היושן והרישול, שמכונות הקודאק מבליעות אותם בנעימה.|https://benyehuda.org/sokolov/020.html|מספר המסעות|נחום סוקולוב}}
===גיזרון===
*מן [[פתה|פִּתָּה]].
===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bait|lure}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|ködern}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|lokken}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cebar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|طُعْم}} (1)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|appât}}
}}

===ראו גם===
* [[פתוי|פיתוי]]

{{שורש|פתה}}</text>
      <sha1>6d3cquu73dknroid0k3t3kbdy3whz3t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22948</id>
    <revision>
      <id>519971</id>
      <parentid>417012</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:46:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519971</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4568" sha1="t2lfgnnm4yl8gdkgxjmqqz5nu8llnz7" xml:space="preserve">==אַסְדָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אסדה
|הגייה=as'''da'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' אֲסָדוֹת; אַסְדַּת־, ר' אַסְדוֹת־
}}
# {{חזל}} [[רפסודה|רפסודת]] בולי עץ, ובהרחבה - סירה שטוחה או מעבורת לשיט בנהר.
#:* {{הדגשה|&quot;הזב והטהור שישבו בספינה או ב'''אסדה''' [...] אף על פי שאין בגדיהם נוגעים, הרי אלו טמאים מדרס.&quot;|[https://www.mechon-mamre.org/b/h/h69.htm (משנה, מסכת זבים ג א)]}}
#:* {{הדגשה|&quot;היה יושב בספינה או בקרון או ב'''אסדה''', יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים.&quot;|[https://www.mechon-mamre.org/b/h/h11.htm (משנה מסכת ברכות ד ו)]}}
# {{רובד|עברית חדשה}} ספינה בעלת תחתית שטוחה להובלת מטענים בנהרות, בתעלות שיט או בנמלים.
#:* {{עיתונות|נעצרו 5 צעירים יהודים [...] המשתייכים, כפי שמוסרים, לחבר עובדים של '''אסדת נפט''' העוגנת בקרבת מקום בו נמצאו חמרי־הנפץ.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HBKR%2F1946%2F10%2F01&amp;id{{=}}Ar00232&amp;sk{{=}}A6A7C962|הבקר||1 באוקטובר 1946}}
#:* {{עיתונות|לרשות הנמל עומדות 33 „'''אסדות''' טעינה“, הקולטות 600 תיבות פרי כל אחת.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}LMRV%2F1955%2F02%2F13&amp;id{{=}}Ar00424&amp;sk{{=}}A20950A6|למרחב||13 בפברואר 1955}}
#:* {{צטבי| עוד מעט והגלים טילטלו אל החוף '''אסדה''' יפואית שהצבע מקולף מעליה והעץ מרקיב בדפנותיה.|https://benyehuda.org/print/9187|חלום|בנימין תמוז}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מתקן ימי]] במרחק מה מן החוף המשמש לקידוח ולהפקת נפט או גז מקרקעית הים.
#:* {{עיתונות|מכבה הבארות עלה על '''אסדת''' הנפט - ונאלץ לסגת מחמת הסערה והלהבות.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1988%2F07%2F11&amp;id{{=}}Ar00502&amp;sk{{=}}62A7800C|מעריב||11 ביולי 1988}}

===גיזרון===
* מסורית &quot;סָדָּא&quot;.&lt;ref&gt;עפ&quot;י מילון אבן שושן.&lt;/ref&gt; ביוונית: {{יוונית|σχεδία|skhedia}}, רפסודה.
 
=== פרשנים מפרשים ===
* [[s:ברכות כח ב#רש&quot;י|רש&quot;י על ברכות כח ב]]: &quot;עצים הקשורים זה עם זה הרבה יחד ובלשון מקרא קורא אותם רפסודות ובלע&quot;ז רדיי&quot;ל [radeau] ובלשון אשכנז ולו&quot;ס [Floß] ומשיטן בנהר להוליכן ממקום למקום ויכולין להלך עליהן כמו בספינה.&quot;
* [[s:משנה ברכות ד ו#פירוש רבי עובדיה מברטנורא|ר' עובדיה מברטנורא על משנה ברכות ד ו]]: &quot;באסדא – עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא קרוין רפסודות.&quot;
* רס&quot;ג תרגם המילה {{צט/משנה|אַסְדָּה|ברכות|ד|ו}} בהוראת מעברה, רפסודה - היא תיבת &quot;מעדיה&quot;, ראו השורש הערבי (מ-וו-ד [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B9_%D9%88_%D8%AF ع و د]) , שהוראתו - לחזור ,לשוב {{הערת שוליים|נחמיה אלוני,&quot;ממילון המשנה לרב סעדיה גאון&quot;, לשונינו יח ג-ד, תשי&quot;ב/תשי&quot;ג}}.

===צירופים===
* [[אסדת קדוח|אסדת קידוח]]
* [[אסדת נחיתה]]
* [[אסדת הצלה]]
* [[אסדת גז]]
* [[אסדת נפט]]

===מילים נרדפות===
* [[רפסודה]] (1)
* [[ארבה#אַרְבָּה|אַרְבָּה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|raft|barge}}
* יוונית: {{ת|יוונית| σχεδία}}

=== ראו גם ===
* [[סד]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ארבה (כלי שיט)||ויקישיתוף=Category:Barges|שם ויקישיתוף=דוברות}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:כלי שיט]]
[[קטגוריה:הנדסת מתקנים ימיים]]</text>
      <sha1>t2lfgnnm4yl8gdkgxjmqqz5nu8llnz7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עדית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23105</id>
    <revision>
      <id>519957</id>
      <parentid>518288</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:40:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519957</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1445" sha1="t5waoz5jj9vc9g1oibooijctigfvdpj" xml:space="preserve">==עִדִּית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עידית
|הגייה=i'''dit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ד|י}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלִית}}
|נטיות=}}
# {{רובד|ת}} אדמה מאיכות טובה לחקלאות.
#:* {{צט|תן לי מעותי או תן לי קרקע כנגד מעותי מהיכן מגביהו מן העידית ובזמן שלוקח חוזר בו יד מוכר על העליונה|בבא מציעא עז ב}}
#:* {{צט/משנה|הַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶם בְּ'''עִדִּית''' וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית|גיטין|ה|א}}
#{{רובד|ח}} {{בהשאלה}} משובח, ערכו גבוה (בעיקר סחורה).
#{{רובד|ח}} שם פרטי לנקבה
===גיזרון===

* כנראה קשור למילה [[עדי]] &quot;תכשיט&quot;,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_עִדִּית?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; בדומה לשפות אחרות (אנגלית &quot;It's the (crown) ''jewel'' of their product line&quot;).

===צירופים===
* [[עדי עדית|עידי עידית]]
===מילים נרדפות===
*[[עלית|עילית]]
*[[מיטב]]
===ניגודים===
* [[בינונית]]
* [[זבורית#זִבּוּרִית|זִבּוּרִית]]

[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:שמות]]
{{שורש|עדי}}</text>
      <sha1>t5waoz5jj9vc9g1oibooijctigfvdpj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הבריק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23119</id>
    <revision>
      <id>520523</id>
      <parentid>424979</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:09:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520523</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2066" sha1="nde6sp78c9jfm8b92ez91q0cfqz366m" xml:space="preserve">==הִבְרִיק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הבריק
|שורש וגזרה={{שרש3|ב|ר|ק|גזרה=השלמים}}
|בניין=הפעיל}}
# החל לנצנץ, קיבל ברק.
#:* {{צטבי|הַיָּם '''הִברִיק''': הִזהִיב-הִסמִיק בְּזִיו חַמָּה פּוֹנָה.|https://benyehuda.org/stern_avraham/sefer44.html|הַיָּם הִברִיק: הִזהִיב-הִסמִיק|אברהם שטרן}}
# קרצף וצחצח משהו עד שנעשה מבריק.
#:* '''הברקתי''' את פמוטי הכסף עד שנצצו.
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; פעל ביצירתיות ובמקוריות.
# התעוור.
#:* {{צט|השוכר את החמור '''והבריקה''' או שנעשית אנגריא אומר לו הרי שלך לפניך מתה או נשברה חייב להעמיד [לו] חמור|בבא מציעא עח א}}
#:* {{צט|מאי '''והבריקה''' הכא תרגימו נהוריתא רבא אמר אבזקת|בבא מציעא עח ב}}
# שלח ידיעה בשיטה מהירה. 
#:* חברי '''הבריק''' לי ממקום שהותו בחו&quot;ל ובישר לי על נישואיו.
===גיזרון===
* 1. 2. מן [[ברק]] במקרא. 3. כנראה כמו סנוורים ריבוי האור שמעוור את העין. 4. גזירה לאחור מן [[מברק]] - מכתב הנשלח במהירות כמו ה[[ברק]].
===נגזרות===
* [[מבריק]]
* [[הברקה]]
=== מילים נרדפות ===
למשמעות (1):
* [[בהק]]
* [[הבהיק]]
* [[נצץ]]
* [[זהר]]
* [[זרח]]
* [[האיר]]
למשמעות (2):
* [[צחצח]]
* [[קרצף]]

===תרגום===
למשמעות (1):
* אנגלית: {{ת|אנגלית| to shine}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بَرَقَ}} 
למשמעות (2):
* אנגלית: {{ת|אנגלית| to polish}}
למשמעות (5):
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to telegraph|to send a telegram}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أرسل برقية}}

===ראו גם===
* [[אבזקת]]
* [[הברקה]]

{{שורש|ברק}}</text>
      <sha1>nde6sp78c9jfm8b92ez91q0cfqz366m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23144</id>
    <revision>
      <id>519815</id>
      <parentid>510879</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:32:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519815</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8298" sha1="f1va74qivonbmlfurda6mkqbqkos3vn" xml:space="preserve">==שָׂרַד==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שרד
|שורש וגזרה={{שרש3|שׂ|ר|ד|א|גזרה=השלמים}}
|בניין=פָּעַל (קל)}}
#{{מקרא}} המשיך להתקיים למרות חשיפה למצב של [[סכנה]] או [[פורענות]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם וְהַשְּׂרִידִים '''שָׂרְדוּ''' מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר|יהושע|י|כ}}
#:* הכלב היה היחיד ש'''שרד''' ב[[רעידת אדמה|רעידת האדמה]].
# {{בהשאלה}} נשאר תקין ו[[שלם]] לאחר שהיה בסכנה.
#:* ספר התורה '''שרד''' בשרפה בבית הכנסת [[בדרך נס]].

===גיזרון===
* שורש מקראי, מופיע כפועל פעם אחת במקראה. קיימת מקבילה בערבית: {{ערבית|شَرَدَ|שַׁרַדַ}} - במשמעות &quot;ברח&quot;.

===נגזרות===
*[[שריד]]

===מילים נרדפות===
* [[נצל#נִצַּל|נִצַּל]]

===ניגודים===
* [[נספה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|survive}}

===ראו גם===
* [[נחלץ]]
* [[השרדות]]
* [[שרדנות]]
{{שורש|שׂרד א}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==שְׂרָד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרד
|הגייה=srad
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ר|ד|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=}}
# {{רובד|מ}} {{משוערת}} (רק בביטוי: &quot;בגדי שרד&quot;) המיועדים לשירות מסוים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֵת בִּגְדֵי '''הַשְּׂרָד''' וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן.|שמות|לא|י}}
#:*{{צטבי|בין שבעת שופטי-הצבא נמצאו חמשה – בסך-הכל חמשה אמיצי-לב – אשר כבסו את בגד-'''השרד''' הצרפתי מן הכתם.|15077|חמשה כנגד שנים|בנימין זאב הרצל}}
#:*{{צטבי|וכשנכנס ראש־הגדוד אל האורדינאטור לקחת ממנו את ברכת־פרידתו ולהודות לו על טרחתו, היה עטוף את בגדי־'''השרד''' שלו, וכובע־עור־כבשים גדול עליו.|30253|הַתַּחְבּשֶׁת|שאול טשרניחובסקי}}
#{{רובד|ח}} מכובד, מפואר.
#:*{{מאגרים|פשטו מעליכם את בגדי '''השרד''', ונשיכם תסירנה את עדין מעליהן, כי עוד מעט ונצא השדה לחרוש ולזרוע!|PMain.aspx?mishibbur{{=}}1015029&amp;mm15{{=}}000000000087013&amp;mismilla{{=}}2|כתבים בלים|אשר צבי גרינברג}}
# {{רובד|ח}} (רק בביטויים: דירת שרד, מכונית שרד וכד') שירות הציבור.
#:* השוטרים השתמשו במכונית השרד שלהם.
#:* הפקיד גר בדירת השרד של משרתו.

===גזרון===
{{מספור|1-2}} מופיע בקרא ארבע פעמים, תמיד בביטוי &quot;בִּגְדֵי הַשְּׂרָד&quot;. משמעות הביטוי לא ברורה; יש שפירשו בהוראת: ארוג, שזור, בהקבלה לארמית [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=srd%232%20N&amp;cits=all סְרָד] - קלוע, מעשה רשת, וערבית {{ערבית|سَرَدَ|סַרַדַ}} - לתפור, לחבר, לשרשר.{{הערת שוליים|אונקלוס, רש&quot;י, רשב&quot;ם ועוד.}} אחרים גזרו משורש {{שרש3|שׂ|ר|ד|א}} בהוראת 'מנוסה', כמו במילה [[שריד|שָׂרִיד]], ופירשו שהכוונה לבגדי מסע.{{הערת שוליים|ראב&quot;ע.}} ויש שהקבילו לאוגריתית 𐎌𐎗𐎄 (שׁרד), בביטוי &quot;שרד בעל בדבחך&quot;&lt;ref&gt;[[w:עלילת כרת|עלילת כרת]], לוח I K טור ב שורה 77-78.&lt;/ref&gt;, שע&quot;פ ההקשר אפשר לפרש בהוראת: שירות, עבודת האל בקרבנות וכדו'. ולפ&quot;ז הוא קרוב לשורש {{שרש3|שׁ|ר|ת|קט=לא}}.&lt;ref&gt;מ' הרן, [https://www.jstor.org/stable/23614022 סתומה מקראית ומקבילתה באוגריתית], ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, ג' (1954), עמ' 102. חוקרים אחרים פירשו שם: honor, present.&lt;/ref&gt; יש שהציעו להקביל לאכדית: {{אכדית|8273|ašarēdu}} - בכיר, חשוב, וגם: מפואר, בולט.
{{מספור|3}} {{חידוש|אליעזר בן יהודה}} ונימוקו: &quot;בגדי השרד הוא כמו בגדי השרת, לאמור הבגדים אשר ילבשו הכהנים ב'שרתם' בקודש, והוא ממש כאשר יאמרו בלעז: בגדים אופיסייל&quot;, ועפ&quot;ז חידש את המילה &quot;[[משרד]]&quot; בהוראת: &quot;בית השרת לאיזה דבר, לאיזה חברה&quot;.&lt;ref&gt;מתוך [https://benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html עיתון &quot;האור&quot;, כ&quot;ד אדר ב', תרנ&quot;א], ראו [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1891/04/03/01/article/8/?e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1 המדור המקורי] של בן יהודה ב[https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=is&amp;oid=hzv18910403-01&amp;type=staticpdf&amp;submitted=1&amp;e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&amp;g-recaptcha-response=03AGdBq27iP9XYW4BdiuMiYlPZ3Vy6G4HPf6-lXu80MC38FH1MEs-8kn5pjH1hmUimdfOI9bDf9gK2yJVMBCZLjHusa-0AEI7rtTNR_RwylZBDVcUIw1E-3vJHYidMO3q1kDo1eO2tqndfhly05OMuLbN-c1wZpRJgFZJinpabV9eNJ8xM2f2Vz6CpVdZDhrwE1q1miWe9YkGZLR-ao-6_5L1NynmWJeyAzRgeJv1HacHyZWdyVfUyvJj58-xc1jA-stlNh7Ssoa0Ec81Ipu6lRDr6iTpBVIYIhkSbkQvjE7fkcT492qvorSSWNW99O1p5C0r5H32LO2PZRtwHHd04035R1_CI6HpitXpGUwrlfnaE2uaWIp-SRFO5pRX5CpBwfRu4jeHcwLmRk_6s8x6sQ_g-9qF03okuKB5l6pPqnb1Yvxb_xhJlMglbcCIqmcw-qQhRUMz55XsV עיתון האור] באתר הספרייה לאומית.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[בגד שרד]]
* [[דירת שרד]]
* [[דקדוקי שרד]]

===מילים נרדפות===
*[[פאר]] (2)

===נגזרות===
* [[משרד]]

===מידע נוסף===
* הרמב&quot;ן מקשר בין שתי המשמעויות הנ&quot;ל של השורש &quot;ש־ר־ד&quot;. בפירושו לשמות ל&quot;א, י' כתב: &quot;&lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; ואם כן, הנכון שנפרש: '''בגדי השרד''' – '''בגדי היחוד'''. כלומר, בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו. וכן {{צט|ובשרידים אשר ה' קורא|יואל ג ה}}, {{צט|השרידים שרדו מהם|יהושע י כ}}&quot;. כך, הרמב&quot;ן מפרש את הפעלים מהשורש &quot;שׂ־ר־ד&quot; כפעלים המורים על הבדלה של קבוצה קטנה מתוך הכלל. בפרט, אדם השורד אסון הוא מובדל מיתר האנשים שנספו באסון.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

==שֶׂרֶד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרד
|הגייה=se'''red'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|ר|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|מ}} מכשיר המיועד לסימון לפני חריטה
#:* {{צט/תנ&quot;ך|חָרַשׁ עֵצִים, נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ '''בַשֶּׂרֶד''', יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ; וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ, כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת|ישעיהו|מד|יג}}

===גיזרון===
*מופיעה בצורה יחידאית במקרא .זכתה לעדנה בספרות ימה&quot;ב
*השרד מופיע במילון הנגרות העברי תרפ&quot;א (1919) ככלי המשמש לסימון קווים מקבילים לאורך הצלע וגם לסימון מחברים. שבניגוד לעפרון,סימונו דק ולכן עדין ומדוייק.

===מילים נרדפות===
* [[חרט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stylus}}


[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>f1va74qivonbmlfurda6mkqbqkos3vn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תעריף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23209</id>
    <revision>
      <id>519846</id>
      <parentid>512934</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:45:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519846</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1695" sha1="5ytv7wdarqcjmym5nxr7piq25abycfm" xml:space="preserve">==תַּעֲרִיף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תעריף
|הגייה=ta'a'''rif'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|ערף ג|ע־ר־ף &lt;small&gt;ג&lt;/small&gt;}}, שלמים, פ&quot;ג
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטִיל}}
|נטיות=ר' תַּעֲרִיפִים; תַּעֲרִיף־, ר' תַּעֲרִיפֵי־
}}
# [[מחיר]] נקוב ל[[שרות|שירות]] כלשהו.
#:* '''תעריפי'''־הנסיעה במוניות יועלו בתחילת החודש הקרוב.

===גיזרון===
* {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|تَعْرِيف|תַעְרִיף}} במשמעות דומה, מהשורש {{ערבית|عرف|ע־ר־ף}}, שמשמעו ידיעה. לאחר כיבושה בידי הערבים חדרה המילה לספרדית בהגיית תָּארִיפַה [https://en.wiktionary.org/wiki/tarifa#Spanish tarifa] בהוראת תשלום, קנס. המילה האנגלית tariff הגיעה מאותו המקור, דהיינו בשאילה מצרפתית, ששאלה מטורקית, ששאלה מערבית.

===מילים נרדפות===
* [[עלות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fare|tariff}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تَعْرِيف}} (תַעְרִיף)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|tarif}}
* רוסית: {{ת|רוסית|тариф}} 

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, &quot;[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2998278 מאין הגיעו התַּעֲרִיף וה–Tariff?]. &quot;הארץ&quot;, 6 ביולי 2016.

{{שורש|ערף ג}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]
{{שורש|ערף}}</text>
      <sha1>5ytv7wdarqcjmym5nxr7piq25abycfm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חמוץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23387</id>
    <revision>
      <id>520238</id>
      <parentid>496912</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:02:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3099" sha1="diyaiup00ypdvnay6ihtliifm41zuyo" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=מילה מקראית חָמוֹץ|ראו=[[חמס#חָמַס|חָמַץ]]}}

==חָמוּץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חמוץ
|הגייה=kha'''muts'''
|חלק דיבר=שם-תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|מ|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=ר'חֲמוּצִים, נ' חֲמוּצָה, נ&quot;ר חֲמוּצוֹת
}}{{תמונה|CucumberDillPickles.jpg|מלפפונים חמוצים (1)}}
{{תמונה|Expression of the Emotions Plate IV.png|הבעה של פנים חמוצות (2). מתוך הספר של צ'רלס דרווין על הבעת רגשות אצל בני אדם וחיות.}}
# דבר שטעמו נובע מנוכחות [[חומצה]].
#:* פירות הדר הינם '''חמוצים'''.
#:* {{צטבי|שותה חליפות שתי כוסות קוֹניאַק ואחת יין '''חמוץ''', שתי כוסות יין '''חמוץ''' ואחת קוֹניאַק...|https://benyehuda.org/brenner/mikan.html|מכאן ומכאן|י&quot;ח ברנר}}
# {{בהשאלה}} זועף, כועס וממורמר.
#:* במשך כל הארוע הוא ישב עם פרצוף '''חמוץ''' ולא דיבר עם אף אחד.
# {{רובד|המקרא}} ספוג ב[[דם]], צבוע אדום.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מִי-זֶה בָּא מֵאֱדוֹם, '''חֲמוּץ''' בְּגָדִים מִבָּצְרָה, זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ; אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה, רַב לְהוֹשִׁיעַ.|ישעיהו|סג|א}} 

===גיזרון===
* (1+2:) משותפת למספר לשונות שמיות; למשל ערבית: {{יוניקוד|حَامِض|מוגדל}} (חַאמִץ').
* (3:) המילה חמוּץ מופיעה במקרא פעם אחת בספר ישעיהו במשמעות אדום (ר' ציטוט לעיל). הכוונה לבגדים שנטבלו ב[[חמץ בן יין|חומץ בן יין]] שמראהו [[אדום]]. מאוחר יותר החלה המילה חמוץ לשמש במשמעות של טעם. נראה שהקשר בין שתי המשמעויות הוא הצבע והטעם של ה[[חומץ]].

===צירופים===
* [[מלפפון חמוץ]]
* [[חלב חמוץ]]
* [[פרצוף חמוץ]]
* [[פנים חמוצות]]
* [[חמוץ פנים]]
* [[ריח חמוץ]]

=== מילים נרדפות ===
* [[פרצוף איכה]] (2)
* [[פרצוף תשעה באב]] (2)
* [[נפלו פניו]] (2)

===ניגודים===
* [[פנים מאירות]] (2)

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sour}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|sauer}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|kisel}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|agrio|ácido}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حامض}}
* רוסית: {{ת|רוסית|кислый}}
}}

===ראו גם===
* [[טעם]]
* [[מלוח]]
* [[מר]]
* [[מתוק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חמוץ}}

{{שורש| חמץ}}
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>diyaiup00ypdvnay6ihtliifm41zuyo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עצה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23397</id>
    <revision>
      <id>519646</id>
      <parentid>512643</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:15:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>519646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10802" sha1="brjvbulct0lw3rhjjsn7v7tw1higtxd" xml:space="preserve">==עֵצָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עצה
|הגייה=e'''tsa'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נ
|שורש={{שרש3|י|ע|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}}
|נטיות=עֲצַת־; ר'  עֵצוֹת	
}}
# [[דבר]]ים ה[[הציג|מציג]]ים את ה[[מעשה]] ש[[ראוי]] לעשותו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל אֲחִיתֹפֶל;  הָבוּ לָכֶם '''עֵצָה''' מַה נַּעֲשֶׂה.|שמואל ב|טז|כ}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת־הָעָם קָשָׁה; וַיַּעֲזֹב אֶת־'''עֲצַת''' הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ. וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם '''כַּעֲצַת''' הַיְלָדִים לֵאמֹר – אָבִי הִכְבִּיד אֶת־עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל־עֻלְּכֶם...|מלכים א|יב|יג|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך| עֻצוּ '''עֵצָה''', וְתֻפָר; דַּבְּרוּ דָבָר, וְלֹא יָקוּם – כִּי עִמָּנוּ אֵל.|ישעיהו|ח|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֶאֱדוֹם, כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת; הַאֵין עוֹד חָכְמָה בְּתֵימָן, אָבְדָה '''עֵצָה''' מִבָּנִים, נִסְרְחָה חָכְמָתָם?|ירמיהו|מט|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבוֹת יהוה, וְלֹא הֵבִינוּ '''עֲצָתוֹ'''; כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה.|מיכה|ד|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שְׁמַע '''עֵצָה''' וְקַבֵּל מוּסָר; לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ; '''וַעֲצַת''' יהוה הִיא תָקוּם.|משלי|יט|כ|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִי זֶה מַעְלִים '''עֵצָה''' בְּלִי דָעַת; לָכֵן הִגַּדְתִּי וְלֹא אָבִין, נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי וְלֹא אֵדָע.|איוב|מב|ג}}
#:*{{צט/משנה|בָּא הוּא וִיבִמְתּוֹ לְבֵית דִּין, וְהֵן מַשִּׂיאִין לוֹ '''עֵצָה''' הַהוֹגֶנֶת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, &lt;small&gt;({{פסוק|דברים|כה|ח}})&lt;/small&gt; וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו.|יבמות|יב|ו}}

===גיזרון===
*מקראי. בארמית מילה קרובה '''עֵטָא''' ([[בעטיו]]). בהוראת התיעצו, השוו  - {{צט/תנ&quot;ך|אִתְיָעַטוּ כֹּל סָרְכֵי מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ח}}

=== צירופים ===
*[[אובד עצות]]
*[[עצת אחיתופל]]

===מילים נרדפות===
*[[המלצה]]
*[[הצעה]]
*[[טיפ]] (סלנג, לעז)

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|consiglio}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|advice|counsel}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Rat}}
*יוונית: {{ת|יוונית|συμβουλή}} (תעתיק: symvoulí)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|consejo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|نَصِيحة}} (תעתיק: נַצִיחָה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|rada}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|conseil}}
*רוסית: {{ת|רוסית|совет}} (תעתיק: sovét)
}}

===ראו גם===
* [[בינה]]
* [[חכמה]]

[[קטגוריה:מילים מקראיות]]

==עֵצָה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עצה
|הגייה=e'''tsa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|צ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטְלָה}}
|נטיות=	
}}
# חומר ה[[עץ]], החומר ה[[סיב]]י הקשה הנמצא בעצים מתחת ל[[קליפה]] ול[[שיפה]] ועד מרכז הגזע ומשמש ב[[נגרות]] ובנין.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּרְתוּ '''עֵצָה''' וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלִַם סֹלְלָה הִיא הָעִיר הָפְקַד כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּהּ.|ירמיהו|ו|ו}}
#:*{{צט/משנה|הַמּוֹצִיא תֶבֶן, כִּמְלא פִי פָרָה; '''עֵצָה''', כִּמְלא פִי גָמָל; עָמִיר, כִּמְלא פִי טָלֶה.|שבת|ז|ד}}
#:*{{צט/משנה|וְשׂוֹרֵף אֶת הַקַּשׁ וְאֶת '''הֶעָצָה''', וּמְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְאהֶל.|אהלות|יח|ב}}
#:*{{צט/בבלי|וטומנין בעצה|עירובין|פז|ב}}
# [[מערכת הובלה]] בצמחים המוליכה מים ומומסים מן ה[[שורש]]ים אל חלקי הצמח העליונים, עשויה צינורות הולכה וסיבי תמיכה.
#:* בעצים, בכל שנה נוצרת שכבת '''עצה''' חדשה.
 
===גיזרון===
# צורת נקבה מן [[עץ]]. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. עירובין שם פסולת קטנית.
# בהשאלה מן (1), בעצים חומר העץ הנו שכבות מתות עשויות רקמת התמיכה של מערכת ההולכה המתה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wood}}‏ (1), {{ת|אנגלית|xylem}}‏ (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|خَشَب}}  

===ראו גם===
*[[התעצה]]
*[[טבעות העץ]]
*[[עצי]]

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]][[קטגוריה:בוטניקה]][[קטגוריה:חלקי הצמח]]

==עָצֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עצה
|הגייה=a'''tse'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|צ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=ר' עָצִים; עֲצֵה־, עֲצֵי־	
}}
{{תמונה|Gray95.png|עצם העצה (סַקרוּם)}}
{{תמונה|Paasch Illus Mar Ency 1890 pl 8 - Stern view of wooden vessel in frame.jpg|שלד של אוניית עץ. חלקים (6) ו-(7) הם קורות העצה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[חליה|חוליות]] עמוד השדרה באזור ה[[אגן]], בין חוליות ה[[מתנים|מותניים]] לבין חוליות ה[[זנב]].{{הערת שוליים|כך לפי הפרשנות המקובלת, וכפי שעולה מחז&quot;ל ומהתרגומים הארמיים שתרגמו &quot;לעומת העצה&quot; - &quot;לקביל שזרתא&quot; (לעומת השדרה). רש&quot;י ורשב&quot;ם ביארו בעקבות התלמוד (חולין יא.) שהכוונה ל&quot;כליות היועצות&quot;, אמנם נראה שהכוונה רק למיקום ולא לכליות עצמם (רד&quot;ץ הופמן). לפי רס&quot;ג וכמה חוקרים (קנובל וקייל) מדובר בחוליית הזנב.}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַאדני חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת '''הֶעָצֶה''' יְסִירֶנָּה.|ויקרא|ג|ט}}
#:* {{צט/תוספתא|חותך ויורד עד שמגיע ל'''עצה'''. נכנס לפנים מן '''העצה''' עד שמגיע לפרק.|חולין|ט|יג}}
#:* {{מאגרים|הצפרדעים העצמים יש להם אך שבע עד תשע חוליות בשדרה וחוליא אחת ב'''העצה''', המתלכדת עם עצם ארוכה ודקה, שהולכת ונמשכת עד האחור.|http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1001203&amp;mm15{{=}}000000002213010&amp;mismilla|תולדות הטבע|מנדלי מוכר ספרים|שנה=1872}}  
#:* חמש חוליות '''העצה''' בשלד האדם מאוחות לעצם אחת יחד עם חוליות הזנב.
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} בספינת עץ: קורות רוחביות המחוברות ל[[מזוזת הירכתים|מזוזת הירכתיים]] ומעניקות לירכתי הספינה את צורתם.  
#:* {{הדגשה|&quot;זה היה אפוא האיש שראיתיו יושב על [קורת] '''העָצֵה''' כאשר ירדתי בעקבות רב־החובל פלג אל תא־הקברניט.&quot;|(הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא. בתלמוד ביארו שנקרא כן מחמת שהוא ליד ה{{צט/בבלי|מקום שהכליות יועצות|חולין|יא|א}}. כמה מפרשים מאוחרים יותר פירשו שנקרא כן מכיון שמסתעפים ממנו העצבים כעין עץ שמסתעפים ממנו ענפים.{{הערת שוליים|רנ&quot;ה ויזל (הביאור), שד&quot;ל, רד&quot;צ הופמן. גם הואיל משה ביאר כן, אלא שהוא אמר שהכוונה לשדרה בכלל שנקראת כן מחמת שמסתעפים ממנה הצלעות. ראב&quot;ע כתב: &quot;יש מי שהוציאו מגזרת עץ , בדרך רחוקה&quot;.}} 
{{מספור|1}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המשק החקלאי (תש&quot;ח), 1948; מילון למונחי האנטומיה (תשי&quot;ז), 1957.
{{מספור|2}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===צירופים===
* [[אסקפת העצה|אסקופת העצה]]
* [[קורת העצה]]
* [[צלע העצה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sacrum}}{{כ}}‏ (1); {{ת|אנגלית|transom}}{{כ}} (2)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Heck|Heckwerk}}{{כ}} (2)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|arcasse}}{{כ}} (2)

===ראו גם===
* [[דף הירכתים|דף הירכתיים]]
* [[אחרת הגוף]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סקרום|ויקיפדיה 2=en:Transom (nautical)|שם ויקיפדיה 2=Transom (nautical)}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]

==עָצָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עצה
|שורש וגזרה=?
|בניין=פָּעַל
|נטיות=}}
#{{מקרא}} המשמעות אינה ברורה: אולי עצם, קרץ או רמז. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''עֹצֶה''' עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת, קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה.|משלי|טז|ל}} 
  
===גיזרון===
* פעם אחת במקרא, ומובנה לא ברור, יתכן שאין זאת אלא שיבוש.

[[קטגוריה:מילים בעלות משמעות משוערת]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>brjvbulct0lw3rhjjsn7v7tw1higtxd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טרירמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23556</id>
    <revision>
      <id>520574</id>
      <parentid>508741</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:26:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520574</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3556" sha1="b6zjj8xjae6zeufhu7iqeuewkr59ovu" xml:space="preserve">==טְרִירֵמָה==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = טרירמה
| הגייה = tri'''re'''ma
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = נקבה
| שורש = -
| דרך תצורה = שאילה
| נטיות = ר' טְרִירֵמוֹת
}}
{{תמונה|Trireme 1.jpg|דגם של טרירמה רומאית משוחזרת}}
# ספינת מלחמה ים תיכונית מן העת העתיקה, שנקראה ביוונית &quot;טְרִיאֶרֵס&quot;. היא הונעה על ידי שלושה טורי משוטים בכל צד, אחד מעל השני, כשבכל משוט אוחז חותר יחיד. 
#:* מלבד [[איל נגוח|איל ניגוח]], שהיה נשקה העיקרי, נשאה ה'''טרירמה''' על סיפונה [[חיל צי|חיילי צי]]  ו[[קשת#קַשָּׁת|קשתים]].
#:* {{הדגשה|&quot;במאה ה־6 לפנה&quot;ס הופיעה בים התיכון אנית מלחמה מסוג חדש, היא התלת־טורית, הידועה בעיקר בשמה הלטיני – '''טרירמה''' (triremis).&quot;|([[w:מאיר שש|מאיר שָׂשׂ]], משוטים ומפרשים, 1973)}}
#:* {{הדגשה|&quot;דמו בנפשכם מה הרגיש מפקדה של אותה '''טרירימה''' נאה - כלום לא כך היא נקראת? - בים־התיכון, שנצטווה לפתע להפליג צפונה?&quot;|([[w:ג'וזף קונרד|ג'וזף קונרד]], לב המאפלייה. מאנגלית: מרדכי אבי־שאול, 1961)}}
#:* {{הדגשה|&quot;הספינה המיקנית היא המבשרת של '''הטרירמה''' (trireme) היוונית, אומר וקסמן. זו ספינה מדהימה, ואין בידינו שבב ממנה.&quot;|([http://www.nrg.co.il/online/20/ART2/577/527.html נשיונל ג'יאוגרפיק], 7.5.2014)}}

===גיזרון===
* {{לועזית|לטינית}} triremis. מקור השם הלטיני ביוונית: τριήρης (&amp;rlm;trieres). על פירוש השם ביוונית ראו: [[טריארה]]. בכתובות רומיות רשמיות מופיע תמיד השם trieres, אך בספרות ובלשון לא מקצועית  השם triremis.&amp;rlm;&lt;ref&gt;Lionel Casson, ''Ships and Seamanship in the Ancient World.'' Princeton, 1971; 2nd edtion 1995.&lt;/ref&gt; 

===מובאות נוספות===
* {{צטבי|במשך כל ימי התבודדותו ביקש אך פעמיים לשוב לרומא. בפעם הראשונה בא ב'''ספינה של ג' טורי משוטים''' עד הגנים שבקרבת בריכת־המים [...].|https://benyehuda.org/schorr/suetonius.html|סווטוניוס|חיי שנים עשר הקיסרים|מתרגם=אלכסנדר שור}}

===מילים נרדפות===
* [[טריארה]]
* [[תלת חתרית]]
* [[תלת טורית|תלת־טורית]] &lt;small&gt;(השם לא מדויק)&lt;/small&gt;
* [[תלת משוטית|תלת־משוטית]] &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|trireme}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|trirème}}
* לטינית: {{ת|לטינית|triremis}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תלת חתרית|שם ויקיפדיה=תלת חתרית}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Triremes|שם ויקישיתוף=תלת חתריות}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]
[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>b6zjj8xjae6zeufhu7iqeuewkr59ovu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרב עצים לא יראה היער</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23642</id>
    <revision>
      <id>520297</id>
      <parentid>306056</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:32:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1277" sha1="skmv15hc2va5v5fk0oab98mczdfodyn" xml:space="preserve">==מֵרֹב עֵצִים לֹא יֵרָאֶה הַיַּעַר==
# דקדוק רב בפרטים מערפל את התמונה הכללית.
#:* {{הדגשה|&quot;אלו נבנה כרך גדול על פי אידיאה ציורית כבירה של אדריכל אמן, לא היינו מכירים בפרצופה השלם של אותה אידיאה ולא היינו תופסים את מכלול יפיה אלא מתוך הדפתרא או מראש מצפה גבוה, אבל בשום פנים לא מתוך הטיול בין בתי הרחובות, כשהפרטים חוצצים בפני היקף הכלל. '''&quot;מרוב העצים לא יראה היער&quot;''' הוא פתגם עתיק ומחוכם|(חיים נחמן ביאליק, &quot;הלכה ואגדה&quot;)}} &lt;ref&gt;[https://benyehuda.org/bialik/article06.html&quot;הלכה ואגדה&quot; מתוך אתר פרויקט בן־יהודה]&lt;/ref&gt;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|see the forest for the trees}}

===ראו גם===
* [[יער]]
* [[עץ]]

===הערות שוליים===
&lt;references /&gt;

{{שורש|ראה}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:אמרות שאולות משפות לועזיות]]
{{שורש|יער}}</text>
      <sha1>skmv15hc2va5v5fk0oab98mczdfodyn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסדת נחיתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23648</id>
    <revision>
      <id>520211</id>
      <parentid>515131</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:52:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1571" sha1="jq8cx6wtd1b5egy61tt0bxjmwadnz4r" xml:space="preserve">==אַסְדַּת נְחִיתָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אסדת נחיתה
|הגייה=as'''dat''' nekhi'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' אַסְדוֹת נְחִיתָה
}}
{{תמונה|To the beaches of normandy.jpg|אסדת נחיתה ובה חיילים אמריקאים העושים דרכם אל חוף נורמנדי, 6 ביוני 1944.}}
# {{רובד|עברית חדשה}} ספינה שטוחת תחתית ובעלת חרטום נפתח, להנחתה בחוף של חיילים וציודם; ובמיוחד ספינות הנחיתה הבריטיות ממלחמת העולם השנייה. 
#:* {{עיתונות|ב־3 לפנות בוקר נחתו יחידות אויב מ־60 '''אסדות נחיתה''' בחלק הדרומי של האי אלבה.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1944%2F06%2F18&amp;id{{=}}Ar00109&amp;sk{{=}}49D21119|דבר||18 ביוני 1944}} 

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} landing barge. על שום הדמיון ל[[אסדה|אסדות]] או [[ארבה|ארבות]], כלי שיט שטוחי־תחתית להובלת מטענים בנהרות.

===מילים נרדפות===
* [[נחתת]]    

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|landing barge}}

===ראו גם===
* [[אסדה]]

===קישורים חיצוניים===
* [https://www.naval-history.net/WW2MiscRNLandingBarges.htm Thames lighters at war in time for D-Day]

[[קטגוריה:כלי שיט]]</text>
      <sha1>jq8cx6wtd1b5egy61tt0bxjmwadnz4r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פנדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23658</id>
    <revision>
      <id>520670</id>
      <parentid>493904</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:54:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5627" sha1="lmhbnnj0vxae6ro9xt2wwkflvd62ish" xml:space="preserve">{{אין לבלבל עם|אפדנא}}
==פֻּנְדָּה (גם: אֲפֻנְדָּה)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פונדה / אפונדה
|הגייה= punda / afunda
|חלק דיבר=שם עצם 
|מין= נ
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}}
|נטיות=ר' פֻּנְדּוֹת/אֲפֻנְדּוֹת
}}[[תמונה: Sling pouch.JPG|שמאל|ממוזער|180px|פונדה]]
[[תמונה: Jack Wolfskin money belt - brown.JPG|שמאל|ממוזער|180px|פונדה]]
#{{רובד|חזל}} חגורה עם כיס לכסף או עם כיס לחפצים שונים.
#:*{{צט/בבלי|[...] ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו '''ובפונדתו''' ובאבק שעל רגליו [...פ|ברכות|נד|א}}
#:*{{צט/תוספתא|לובש אדם שתי חלוקות זו על גב זו אע&quot;פ '''שפונדתו''' חגורה עליו מבחוץ, ובלבד שיתן את המשיחה ויקשור בין כתפיו|כלאים|ה|י}}
#:*{{צט|...היה ממלא '''אפונדתו''' אפונים של נחושת...|מדרש תנחומא ויגש}}
#:*{{צטבי|[...] וכלי-תשמישו – סכין, אונקיות ואנקליות של ברזל קבועים '''בפונדתו'''|mos/bayamim_hahem_II.html|בימים ההם|מנדלי מוכר ספרים}}

===גיזרון===
*{{לועזית|לטינית}} funda - [[קלע#קֶלַע א|קֶלַע]]; ומכאן חגורה עם כיס כמו רצועות הקלע והכיס לאבן.
* מידע נוסף: אפונדתו משורש אפ&quot;ד כמו שכתוב וחשב אפודתו אשר עליו (שמות כח, ח) ופירש&quot;י: אפוד - חגור. במעבר בין עברית לארמית נוסף עיצור הנו&quot;ן כמו אפיה אנפיה ובת בנת.

===פרשנים מפרשים===
*ישנם פרשנים שסברו כי &quot;פונדה&quot; היא מעין גופיה. למשל על המשנה ממסכת ברכות (פרק ט משנה ה) [[s:ברטנורא על ברכות ט|כתב]]: &quot;'''באפונדתו''' - אזור חלול שנותנים בו מעות. פירוש אחר בגד שלובש על בשרו לקבל הזיעה שלא לטנף שאר בגדים, וגנאי לאדם לצאת באותו בגד לבדו&quot;.
:כמוהו כותב [[w:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]] ב[[s:רמב&quot;ם על ברכות ט|פירושו על משנה זו]] &quot;'''ואפונדתו''' – בגד שילבש האדם על בשרו להזיע בו, ולא יטנף בגדיו החמודות בזיעה. ואין מנהג אדם לצאת בו לבדו, עד שילבש עליו בגד אחר&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[פאוץ']]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pouch|fanny pack}}‏ 

===מידע נוסף===
* בצורה אֲפֻנְדָּה באה [[אל&quot;ף פרוסתטית]], למרות שאינה מתחילה בצמד עצורים אלא בעיצור יחיד {{הערת שוליים|&quot;פרקים בתולדות הלשון העברית - יחידה 3: לשון חכמים&quot; של האוניברסיטה הפתוחה מאת [[w:שמעון שרביט|שמעון שרביט]], סעיף 3.3.8 - האל&quot;ף הפרוסתטית&quot;, 2004.}}.
*[[w:שלמה רובין|שלמה רובין]] כתב בחיבורו &quot;[https://benyehuda.org/rubin_s/geon_yehuda.html גאון יהודה וירושלים]&quot; על בגדי העברים בימי־קדם. הוא כותב: &quot;[...]אנשי-הצבא נשאו בחגורותיהם הנבובות (כעין חשן־האפוד של הכהן הגדול, שהיה כפול, רוצה לומר נבוב) כלי־מלחמתם, כן ידוע כי החגורה בארץ ישראל השתמשה לפעמים במקום כיס ותיק לשאת בה מעות ומטפחת ושאר חפצים קטנים&quot;. בהערת השוליים שם הוא מעיר כי פונדה היא אולי חלוק עם כיסים או &quot;אזור חלול&quot;{{הערת שוליים|&quot;[https://benyehuda.org/rubin_s/geon_yehuda.html גאון יהודה וירושלים]&quot; מאת [[w:שלמה רובין|שלמה רובין]] , חלק ב', פרק שלישי - [[חריט|חריטים]], 1870.}}.

===קישורים חיצוניים===
* [http://hebrew-academy.org.il/2012/05/28/%D7%97%D7%A4%D7%A5-%D7%9C%D7%9B%D7%9C-%D7%A2%D7%AA/ פֻּנְדָּה (פאוץ')] באתר האקדמיה ללשון העברית
 
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:לבוש]]
[[קטגוריה:מילים בעלות אל&quot;ף פרוסתטית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]

== פַּנְדָּה ==

{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פנדה
|הגייה='''pan'''da
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=פַּנְדַּת־; ר' פַּנְדּוֹת
}}{{תמונה|Xiao Liwu im San Diego Zoo - Foto 2.jpeg|גור פנדת ענק}}
# [[דב]] בעל [[פרווה]] [[לבנה]], למעט [[גף|גפיו]], [[עין|עיניו]] ו[[אזן|אזניו]] ש[[שחור]]ות הן, החי ב[[סין]] וניזון מ[[חזרן]].
#:*{{משפט מדגים}}

===גיזרון===
*{{קצרמר/גזרון}}

===צירופים===
* [[פנדה אדם|פנדה אדום]]
* [[פנדה זנובה]]
* [[צבע פנדה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|panda}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פנדה|ויקימינים=Ailuropoda melanoleuca|ויקישיתוף=CATEGORY:Ailuropoda melanoleuca|שם ויקישיתוף=פנדות}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:יונקים]]
[[קטגוריה:טורפים]]</text>
      <sha1>lmhbnnj0vxae6ro9xt2wwkflvd62ish</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולה פנינים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23695</id>
    <revision>
      <id>520203</id>
      <parentid>416427</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:47:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1980" sha1="74brw55vrv75d3a066165nkd8er7l89" xml:space="preserve">==שׁוֹלֵה פְּנִינִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שולה פנינים
|הגייה=sho'''le''' pni'''nim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' שׁוֹלֵי פְּנִינִים
}}
{{תמונה|Ama.jpg|שולה פנינים יפני בעבודתו}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[צולל]] שמומחיותו ליקוט [[צדפה|צדפות]] [[פנינים]] מקרקעית הים, ובמיוחד זה היורד למעמקים ב[[צלילה חפשית|צלילה חופשית]].
#:* {{עיתונות|[איי בחריין] נתפרסמו בעולם בגלל '''שולי הפנינים''' המפורסמים שבהם.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HMF%2F1946%2F03%2F05&amp;id{{=}}Ar00304&amp;sk{{=}}F4E425ED|המשקיף||5 במרץ 1946}}         
#:* {{הדגשה|&quot;בשנת 1980 מצא '''שולה פנינים''' צדפת ענק. כאשר ניסה להוציא מתוכה פנינה במשקל שישה ק&quot;ג נלכד בקרסולו בצדפה, וכך מצא את מותו בעודו מחזיק בפנינת הענק.|([https://www.idive.co.il/a/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D idive])}}

===גיזרון===
* אולי על יסוד {{צט|השולה דג מן הים, כיון שיבש בו כסלע – חייב.|שבת קז ב}}.

===מילים נרדפות===
* [[דולה פנינים]]
* צייד פנינים &lt;small&gt;(לשון ההשכלה)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pearl diver}}
* ערבית: {{ת|ערבית|غواص اللؤلؤ|صياد اللؤلؤ}}

===ראו גם===
* [[אמודאי]]
* [[צולל]]
* [[שולה ספוגים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שליית פנינים|ויקישיתוף=Category:Pearl diving|שם ויקישיתוף=שליית פנינים}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה:דיג]]</text>
      <sha1>74brw55vrv75d3a066165nkd8er7l89</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סירת גמא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23756</id>
    <revision>
      <id>519880</id>
      <parentid>384106</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:04:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519880</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1738" sha1="s1fc3r81ewg1p0aaykxwgb6ipfbvu8w" xml:space="preserve">==סִירַת גֹּמֶא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סירת גומא
|הגייה=si'''rat''' '''go'''me
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' סִירוֹת גֹּמֶא
}}
{{תמונה| Tomb of Usheret 01.jpg|אציל מצרי צד דגים בצלצל מסירת גומא, ציור קיר מ־1430 לפנה&quot;ס.}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[סירה]]־[[רפסודה]] קלה ומהירה, עשויה [[אלמה|אלומות]] [[גמא|גומא]] מהודקות וקשורות יחד, לשיט בנהר.
#:* {{הדגשה|&quot;ציור קיר מפורסם משנת 1430 לפני הספירה במצרים העתיקה, מראה אציל מצרי על '''סירת גומא''', כשהוא צד דגים בעזרת צלצל.&quot;|(אתר [https://eureka.org.il/tag/%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%90/ אאוריקה], 8 באוקטובר 2014)}}
#:* {{עיתונות|היירדאל הפליג ב'''סירת גומא''' „רע“ מהנמל המארוקאני סאפי [...].|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZH%2F1969%2F07%2F22&amp;id{{=}}Ar00304&amp;sk{{=}}CD0C5D6D|הצֹפה||22 ביולי 1969}}   

===גיזרון===
* תרגום משפות אירופה, על יסוד &quot;כלי גֹמא&quot; (ישעיהו יח ב).

===מילים נרדפות===
* [[כלי גמא]]
* [[אנית אבה]]
* [[סירת קנים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|papyrus boat}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bateau de papyrus}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית| Papyrusboot}}

===ראו גם===
* [[רפסודת קנים]]

[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]</text>
      <sha1>s1fc3r81ewg1p0aaykxwgb6ipfbvu8w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנית אבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23759</id>
    <revision>
      <id>520357</id>
      <parentid>450253</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:53:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520357</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2436" sha1="2ubcv1p6oj3e6r2v1iwuv6gxab42d2w" xml:space="preserve">==אֳנִיַּת אֵבֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אניית אבה
|הגייה=oni'''yat''' e'''ve'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות= ר' אֳנִיוֹת אֵבֶה
}}
# {{מקרא}} [[סירה]]־[[רפסודה]] קלה ומהירה, עשויה [[אלמה|אלומות]] [[גמא#גֹּמֶא|גומא]] מהודקות וקשורות יחד, לשיט בנהר.
#:* {{צט|חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל.|איוב ט כו}}
#:* {{צטבי|[...] בעלי בא בימים, בחשך בא ובחשך יתעלם, ויצוריו כצל כלם, חלפו עם אניות אבה, ולחשק לא ישמע ולא יאבה [...].|https://benyehuda.org/tchernichowsky/immanuel_haromi.html|עמנואל הרומי|שאול טשרניחובסקי}}

===גיזרון===
* מן [[אבה|אֵבֶה]], גֹּמֶא, סוּף; אכדית: abu.
* בלשון [[w:יוונית קוינה|יוונית קוינה]] המופיעה ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תרגמו: 'אניות אבה' מספר איוב לעיל, בצירוף בהגיית: 'נאוסין אִכְנוס' (ναυσὶν-ἴχνος) בהוראת 'ספינת-מעקב' (דימוי זה אכן  מתאים לדימוי הנשר העוקב בעיניו החדות אחר טרפו).
* המילה אבה מופיעה פעם אחת בתנ&quot;ך כחלק של הצירוף &quot;אניות אבה&quot; ({{מקור/תנ&quot;ך|איוב|ט|כו}}).

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על איוב ט כו: &quot;אבה&quot; – שם נהר שוטף.
* מלבי&quot;ם על איוב ט כו: &quot;אניות אבה&quot;. מענין תאוה ורצון, וי&quot;מ אניות עשויים מעץ לח וגומא מענין עודנו באבו, שהם הולכים במהירות כמ&quot;ש ובכלי גומא על פני מים:

===מילים נרדפות===
* [[כלי גמא|כלי גומא]]
* [[סירת גמא|סירת גומא]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|papyrus boat}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bateau de papyrus‏‏‏‏}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Papyrusboot}}

===ראו גם===
* [[אניה#אֳנִיָּה|אֳנִִיָּה]]
* [[חלפו עם אניות אבה]]

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]</text>
      <sha1>2ubcv1p6oj3e6r2v1iwuv6gxab42d2w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפסודת קנים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23781</id>
    <revision>
      <id>520129</id>
      <parentid>515137</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:23:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520129</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1965" sha1="2kx20n1qt04sbqxj5knhj3zmg926cpl" xml:space="preserve">==רַפְסוֹדַת קָנִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רפסודת קנים
|הגייה=raf'''so'''dat ka'''nim'''  
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' רַפְסוֹדוֹת קָנִים
}}
{{תמונה|Peru Huanchaco Typical Fisherman reed boats.jpg|רפסודות־קנים לדיג מפרו}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} {{הקשר|ימאות}} [[כלי שיט]] פרימיטיבי מ[[אלמה|אלומות]] [[קנה סוף|קני סוף]] או [[גמא#גֹּמֶא|גומא]] קשורות יחד, לדיג ולשיט בביצות, בנהרות ובאגמים.
#:* {{הדגשה|&quot;כי הנהר חדקל חד וקל ומהפך את הספינה אלא עושין '''קנים רפסודות''' שקורין ולוש ועליהם יש להניח המשא ובני אדם.&quot;|(ר' [[w:פתחיה מרגנסבורג|פתחיה מרגנסבורג]], סבוב העולם, המאה ה־12. העתק באתר [https://www.daat.ac.il/daat/vl/petachya/petachya01.pdf &quot;דעת&quot;])}}
#:* {{הדגשה|&quot;שלושה סוגי רפסודות היו שם: '''רפסודת הקנים''', קטנה וקלה מכולן, עשויה אגודות של קנה סוף הקשורות בחבלים ומחוברות כולן אחת לאחת, ומשמשת להעברת האנשים בין הגדות.&quot;|(אברהם לבנון, עוצמה ודמים: יואב בן צרויה, שר צבאו של דוד, 2006)}}

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} reed raft.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|reed raft}}

===ראו גם===
* [[רפסודה]]
* [[סירת קנים]]
* [[סירת גמא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Reed boat|שם ויקיפדיה=Reed boat|ויקישיתוף=Category:Reed boats|שם ויקישיתוף=סירות קנים}}

[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]</text>
      <sha1>2kx20n1qt04sbqxj5knhj3zmg926cpl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קיסם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23896</id>
    <revision>
      <id>520201</id>
      <parentid>493513</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:47:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1930" sha1="t3hu2kg2byxyqrsp7tky05ctg0okuhi" xml:space="preserve">==קֵיסָם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קיסם
|הגייה=ke'''sam''' , kei'''sam''' 
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ס|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטָל}}
|נטיות=ר' קֵיסָמִים; קֵיסַם־, ר' קֵיסְמֵי־
}}
# [[גזר]] [[עץ]].
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נוֹטֵל אָדָם '''קִיסָם''' מִשֶּׁלְּפָנָיו לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו, וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן הוּא.|ביצה|ד|ו}}
#:*{{צט/משנה|יוֹצְאִין בְסֶלַע שֶׁעַל הַצִּינִית; הַבָּנוֹת (קְטַנּוֹת) יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין וַאֲפִלּוּ '''בְקִיסְמִין''' שֶׁבְּאָזְנֵיהֶן.|שבת|ו|ו}}
#:*{{צט/בבלי|אלא אמר רב הונא: עץ אחד יש בכרכי הים, ו'חנון' שמו; ומביאין '''קיסם''' ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה|שבת|נד|ב}}
#:*{{הדגשה|&quot;...ללקט בחוץ '''קיסמין''' יבשים להסקה ושאר מלאכות כיוצא בהן|([https://benyehuda.org/mos/book_of_beggars.html &quot;ספר הקבצנים&quot;], מנדלי מוכר ספרים)}}

===גיזרון===
* מקבילה בערבית: השורש {{יוניקוד|قسم|מוגדל}} (ק־ס־ם), הקשור בשבירה ובחלוקה.

===צירופים===
* [[טל קיסם מבין שניך טל קורה מבין עיניך|טול קיסם מבין שיניך, טול קורה מבין עיניך]]
* [[קיסם שנים|קיסם שיניים]]
* [[קיסם אזנים|קיסם אוזניים]]

===מילים נרדפות===
* [[שבב]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|pick}}

{{שורש|קסם}}</text>
      <sha1>t3hu2kg2byxyqrsp7tky05ctg0okuhi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צקלון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24021</id>
    <revision>
      <id>520575</id>
      <parentid>519247</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:27:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520575</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3548" sha1="7ilc5mtvpvv6bfi3cu5c44kaq4llwdo" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=צקלון, תרמיל
|אחר=ציקלון, סופה
|ראו=[[ציקלון]]}}

==צִקְלוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צקלון
|הגייה=tsik'''lon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלוֹן}}
|נטיות=ר' צִקְלוֹנִים; צִקְלוֹן־, ר' צִקְלוֹנֵי־
}}
# &lt;small&gt;ספרותי&lt;/small&gt; [[תרמיל]], שׂק.
#:* &quot;עת לאכול. בצל אחד הבנינים שטחנו לנו מחצלת על־פני הארץ והבאנו את '''צקלון''' הצֵדָה.&quot; ([https://benyehuda.org/hacohen/pardes.html &quot;ביקור בפרדס&quot;], [[w:מרדכי בן הלל הכהן|מרדכי בן הלל הכהן]])
#:* &quot;אמר לו הקב&quot;ה: יעקב, הלחם ב'''צקלונך''' והבאר לפניך.&quot; ([[w:פרקי דרבי אליעזר|פרקי דרבי אליעזר]], פרק 35)

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל '''בְּצִקְלֹנ'''וֹ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ|מלכים ב|ד|מב}}, ומובנה אינו ברור. [[w:תרגומי התנ&quot;ך#תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים|יונתן בן־עוזיאל]] (המאה הראשונה לסה&quot;נ) תרגם את &quot;וכרמל בצקלנו&quot; ל&quot;וּפֵירוּכָן בִּלְבוּשֵׁיהּ&quot;, כלומר &quot;ודגנים בקליפותיהם&quot;, ופרשני המקרא הסתמכו על פירוש זה. המשמעות &quot;תרמיל, שק&quot; קיימת החל מלשון ימי הביניים, ומבוססת על הפירוש הרווח לפי הקשר המילה בפסוק.תיבת צקל משמשת בהוראת [[קליפה]] ,תרגום יונתן מתרגם: &quot;ופרוכין ב'''קליפותיה'''&quot;. אחרים פרשו בהשראת האוגריתית בהוראת: חיטה ירוקה
:במאמרו &quot;בעקבות הלשון והספר&quot; מוסר נ&quot;ה טור-סיני (על פי מאמר של קאסוטו)  על סמך תעודות אוגרתיות כי האות ב' הכתובה בצורה: &quot;בצקלנו&quot; היא שורשית-מרובעת, והוראת המילה: מנחת בכורים. בפרשנות המודרנית נמצא שבאוגריתית קיימת המילה &quot;בצקל&quot; במשמעות &quot;[[שבלת|שיבולת]]&quot;, לפיכך יתכן כי צורת היסוד של &quot;בצקלֹנו&quot; היא בְּצִקְלֹן , כלומר הצירוף: &quot;ו[[כרמל]] בצקלֹנו&quot; משמש בהוראת: תבואה טרייה כשהיא עדיין בשיבולתה. בנוסף,אפשר ושורש ב-צ-ק-ל מקורו בהלחם-שורשים [[בצק]]+[[קל]] בהוראת [[קלתית]]

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י: &quot;בצקלונו – (תרגום) בלבושיה.&quot;
* מצודת ציון: &quot;וכרמל בצקלונו – שבלים רכים ומלאים, כשהם עדיין בקליפותיהן.&quot; 
* מצודת דוד: &quot;בצקלונו – תרגם יונתן בקליפותיהן.&quot;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bag|knapsack}}‏  

[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מלים שמשערים שהוראתן השתבשה]]</text>
      <sha1>7ilc5mtvpvv6bfi3cu5c44kaq4llwdo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מנעל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24102</id>
    <revision>
      <id>520571</id>
      <parentid>515138</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:25:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520571</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5481" sha1="6sjia1wdczq0b4yo13qvu1dxfl2vmes" xml:space="preserve">{{חסר|מְנֹעָל}}
==מִנְעָל {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מנעל
|הגייה=min''''al'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ע|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִנְעָלִים; מִנְעַל־, ר' מִנְעֲלֵי־
}}{{תמונה|Obus-flèche français OFL 120 F1.jpg|מנעל של טיל (projectile) נגד טנקים}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} נעל, כיסוי לכף הרגל ולחלקה התחתון של הרגל. 
#:* {{צט|מצות חליצה בשלושה דיינין, ואפילו שלושתם הדיוטות. חלצה ב'''מנעל''', חליצתה כשרה.|יבמות יב א}}
#:* {{צט|אמא רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח '''מנעלים''' לרגליו.|שבת קכט א}}
#:* {{צטבי|לחג הפסח העבר קנתה לו אך מצנפת חדשה וזוּג '''מנעלים''' חדש, ולא יותר...|https://benyehuda.org/perets/miktarto_shel_harabi.html|מקטרתו של הרבי|י&quot;ל פרץ}}
#:* {{הדגשה|&quot;מַר הַגּוֹרָל שֶׁנָּכוֹן לוֹ עֵת מִן הָעָם יִרְאֶה גֶּבֶר/ שֶׁ'''מִּנְעָלוֹ''' רַק סַנְדָּל, כִּי זֶה בִּתְכָכִים יַכְרִיעֵהוּ.&quot;|([[w:אפולוניוס מרודוס|אפולוניוס איש רודוס]], '''[[w:ארגונאוטיקה|ארגונאוטיקה]]''', בתרגום [[w:אברהם ארואטי|אברהם ארואטי]])}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[פרסה]]; [[לוחית]] [[ברזל]] ב[[צורה|צורת]] [[קשת#קֶשֶׁת|קשת]], ה[[ממסמר|ממוסמרת]] ל[[פרסה|פרסת]] [[סוס]], כדי ל[[הקטין]] את [[שחיקה|שחיקתה]] ו[[התבלות|התבלותה]].
# {{רובד|עברית חדשה}} [[התקן]] סביב [[תחמשת|תחמושת]] [[תת קליבר|תת־קליבר]] של [[כלי יריה|כלי ירייה]] או [[תותח]], האוטם את המרווח בין ה[[קלע|קֶלַע]] לבין ה[[קנה#קָנֶה|קנה]]. לאחר היציאה מהקנה ניתק המנעל מהקלע. 

===גיזרון===
* מן [[נעל|נַעַל]].
* מנעל (התקן לתחמושת תת-קליבר) הוא {{תרגום שאילה|צרפתית}} sabot (סָבּוֹ), נעל עץ, קבקב. המנעלים הראשונים היו עשויים עץ והזכירו בצורתם נעלי עץ.&lt;ref&gt;[[w:יאיר בורלא|יאיר בורלא]], לקסיקון מונחים צבאיים. דביר, 1988.&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* [[נעל]] (1)
* [[פרסה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|shoe}}{{כ}} (1); אנגלית: {{ת|אנגלית|horseshoe}}{{כ}} (2); {{ת|אנגלית|sabot}}{{כ}} (3)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נעל|ויקישיתוף=Category:Shoes|שם ויקישיתוף=נעליים|ויקיפדיה 2=פרסה (פריט)|ויקישיתוף 2=Category:Horseshoes|שם ויקישיתוף 2=פרסות סוסים|ויקיפדיה 3=en:Sabot|שם ויקיפדיה 3=Sabot}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:לבוש]]
[[קטגוריה:כלי נשק]]

==מִנְעָל {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מנעל
|הגייה=min''''al'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ע|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִנְעָלִים; מִנְעַל־, ר' מִנְעֲלֵי־
}}{{תמונה|Steinschloss.jpg|מצת (מנעל) חלמיש של רובה נטען לוע}}
# {{רובד|לשון המקרא}} התקן מכני ממתכת לנעילת שער או דלת; סוגר, מנעול.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת '''מִנְעָלֶךָ'''|דברים|לג|כה}}
# [[מנגנון]] [[מכני]] ה[[הצית|מצית]] את [[מטען#מִטְעָן|מטען]] [[אבק שרפה|אבק השריפה]] ב[[רובה|רובים]] ו[[אקדח]]ים [[נטען לע|נטעני־לוע]] מיושנים.

===גיזרון===
* מן נ-ע-ל. 
* מנעל (מנגנון הצתה) הוא {{תרגום שאילה|אנגלית}} lock, שאחד מפירושיו הוא &quot;מנעול&quot;, אף שהתקן זה אינו נועל דבר.

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על דברים לג כה: &quot;ברזל ונחשת מנעלך&quot; - עכשיו הוא מדבר כנגד כל ישראל שהיו גבוריהם יושבים בערי הספר ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים ליכנס בה כאילו היא סגורה במנעולים ובריחים של ברזל ונחשת ד&quot;א ברזל ונחשת מנעלך ארצכם נעולה בהרים שחוצבין מהם ברזל ונחשת וארצו של אשר היתה מנעולה של א&quot;י.
* רמב&quot;ן על דברים לג כה: ולכך אמר &quot;ברזל ונחשת מנעלך&quot; שיהיו לו דלתות נחושה ובריחי ברזל וכל הארץ נעולה בהם והוא רמז שישמור ה' כל הארץ מאויב ומתנקם.

===נגזרות===
* [[מִנְעוּל]]

===מילים נרדפות===
* [[בריח]] (1), (2)
* [[מנעול]] (1)
* [[מצית]] (2)

===תרגום===
* {{ת|אנגלית|lock}}{{כ}} (1), (2)

===ראו גם===
* [[מצית חלמיש]]
* [[מצית פתיל]]

[[קטגוריה:כלי נשק]]</text>
      <sha1>6sjia1wdczq0b4yo13qvu1dxfl2vmes</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אכל קרצה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24236</id>
    <revision>
      <id>519807</id>
      <parentid>436538</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:30:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519807</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3698" sha1="8mvu38oc9jlced23gwie8fxzymc2bpu" xml:space="preserve">==אָכַל קֻרְצָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אכל קורצה
|הגייה=a'''khal''' kur'''tza'''
|חלק דיבר=צרוף
|מין=זכר
|שורש=א־כ־ל,
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# [[הלשין]]. דיווח לשלטונות על מעשה לא חוקי של רעו, למרות, שהדבר נוגע למדווח.
#:* {{צט|וַאֲמַר מַלְכָּא, וְהַיְתִיו גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי-'''אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי''' דִּי דָנִיֵּאל, וּלְגוֹב אַרְיָוָתָא רְמוֹ, אִנּוּן בְּנֵיהוֹן וּנְשֵׁיהוֹן|דניאל ו כה}}
#:* {{צט|רב שילא נגדיה לההוא גברא דבעל מצרית. אזל '''אכל ביה קורצי''' בי מלכא, אמר: איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא|ברכות נח א}}
#:* {{צט|'''אכלו ביה קורצא''' בי מלכא. אמרו: איכא חד גברא ביהודאי דקא מבטל תריסר אלפי גברי מישראל - ירחא בקייטא וירחא בסתוא - מכרגא דמלכא|בבא מציעא פו א}}
#:* &quot;כסא זהב היה לר' דוד'ל, וחרות על הכסא: &quot;דוד מלך ישׂראל חי וקים&quot;. '''ואכלו קורצא''', שר' דוד'ל מתנשׂא למלוך, שהוא מורד במלכות...&quot; ([https://benyehuda.org/perets/gilgulo.html &quot;גלגולו של נגון&quot;], [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]])
#:* &quot;אף '''אכילת קורצא''' כמה דרכים לפניה. יש מטילים פסול באדם על פי פשט, עומדים ונוטלים מעשה שהיה, עובדה שנתרחשה, עובדה פשוטה ברורה ומחוורת כל צרכה.  תכופות מלשינים על  פי רמז, מוצאים רמז בן רמז לדבר, מגלים כוונה במעשה מן המעשים...&quot; ([https://benyehuda.org/shmaryahu/milxamtenu.html &quot;מלחמתנו&quot;], [[w:שמריהו לוין|שמריהו לוין]])

===מקור===
* הן משמעות הפועל &quot;אכל&quot; והן משמעות המילה &quot;קורצה&quot; אינן ברורות לחלוטין.
:רש&quot;י, בפירושו על {{צט|לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהוָה|ויקרא יט טז}} אומר: &quot;ותרגומו 'לא תיכול קורצין' כמו {{צט|וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא|דניאל ג ח}}. נראה בעיני, שהיה משפטם לאכול בבית המקבל דבריהם שום הלעטה, והוא גמר חזוק שדבריו מקויימים ומעמידם על האמת, ואותה הלעטה נקראת 'אכילת קורצין' לשון {{צט|קורץ בעיניו|משלי ו יג}}, שכן דרך כל הולכי רכיל לקרוץ בעיניהם ולרמוז דברי רכילותן, שלא יבינו שאר השומעים&quot;.
:פרשנים רבים חלקו על דברי רש&quot;י, וביניהם הרמב&quot;ן. פרשנים מודרניים רבים מפרשים את &quot;קורצה&quot; כ&quot;עיסה&quot; או כ&quot;חתיכה&quot;, וראו את המלשין כמי שאוכל מלחמו או מבשרו של המולשן.

===קישורים חיצוניים===
* [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/bechuko/kle.html על פירוש הביטוי &quot;אכל קורצא&quot;]. מאמר מאת פרופ' יעקב קליין, דף שבועי מס' 342 של אוניברסיטת בר אילן
===ראו גם===
*[[רכל]]
*[[מלחך פנכה]]
{{שורש|אכל}}
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים בארמית]]</text>
      <sha1>8mvu38oc9jlced23gwie8fxzymc2bpu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יקר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24498</id>
    <revision>
      <id>519712</id>
      <parentid>512463</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:52:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519712</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6879" sha1="sup04pj1evuo6jwg6yt6jg3oxpetvrk" xml:space="preserve">==יָקָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יקר
|הגייה=ya'''kar'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|ק|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=נ' יְקָרָה; ר' יְקָרִים, נ&quot;ר יְקָרוֹת; יְקַר־, נ' יִקְרֵת־, ר' יִקְרֵי־, נ&quot;ר יִקְרוֹת־
}}
# ש[[מחיר]]ו [[גבוה]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כָּל-הוֹן '''יָקָר''' נִמְצָא; נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל|משלי|א|יג}}
#:* השולחן הזה '''יקר''' מדי. הראה לי בבקשה שולחן זול יותר.
# [[חשוב]], [[נכבד]] ואהוב.
#:* {{צט/תנ&quot;ך| '''יְקָרָה''' הִיא, מפניים (מִפְּנִינִים); וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ|משלי|ג|טו}}
#:*{{צטשיר|אהוב '''יקר''': לא עצרת אפילו לראות כמה זה עולה לי|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}891&amp;wrkid{{=}}75|אהוב יקר|רונית שחר}}

===גיזרון===
* אכדית: w)aquru); ארמית: יְקַר; ערבית: וַקֻרַ .

===צירופים===
* [[אבן יקרה]]
* [[יקר המציאות]]
* [[יקר ערך]]
* [[להוציא יקר מזולל]]

===נגזרות===
* [[יקרה|יוקרה]]

===מילים נרדפות===
* [[נכבד]] (2)

===ניגודים===
* [[זול]] (1)
* [[פשוט]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|expensive}} (1) {{ת|אנגלית|dear|precious}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|קאָסטיק|טײַער}} (1) {{ת|יידיש|טײַערער}} (2)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|costoso|caro}} (1), {{ת|ספרדית|honorable|respetable|morigerado}}(2)
* ערבית: {{ת|ערבית|غَالٍ}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|عَزِيز}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|дорогой}}

===ראו גם===
* [[מחיר]]

{{שורש|יקר}}

==יֹקֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יוקר
|הגייה='''yo'''ker
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|ק|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|חזל}} מצב בו המחירים גבוהים.
#:*{{צט/משנה|הַמּוֹלִיךְ פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִמְּקוֹם '''הַיֹּקֶר''' לִמְקוֹם הַזּוֹל, אוֹ מִמְּקוֹם הַזּוֹל לִמְקוֹם '''הַיֹּקֶר''', פּוֹדֵהוּ כְּשַׁעַר מְקוֹמוֹ.|מעשר שני|ד|א}}
#:*{{צט/משנה|בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, '''וְיֹקֶר''' יַאֲמִיר. הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן '''בְּיֹקֶר''', וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה.|סוטה|ט|טו}}
#:*{{צט/משנה|שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַלְוֶה אֶת אֲרִיסָיו חִטִּין בְּחִטִּין לְזֶרַע, '''בְּיֹקֶר''' וְהוּזְלוּ, אוֹ בְזוֹל וְהוּקְרוּ, נוֹטֵל מֵהֶן כְּשַׁעַר הַזּוֹל...|בבא מציעא|ה|ח}}

===צירופים===
* [[יקר המחיה|יוקר המחייה]]
* [[תוספת יקר|תוספת יוקר]]
===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|caro|costoso}}

===ראו גם===
* [[עלות]]

{{שורש|יקר}}

==יְקָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יקר
|הגייה=ye'''kar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|ק|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|המקרא}} כבוד, ערך רב.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת '''יְקָר''' תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם.|אסתר|א|ד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ--מַה-נַּעֲשָׂה '''יְקָר''' וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי, עַל-זֶה; וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ, מְשָׁרְתָיו, לֹא-נַעֲשָׂה עִמּוֹ, דָּבָר|אסתר|ו|ג}}

===נגזרות===
*כנראה מארמית בה השורש משותף ל[[כבוד]] ו[[חשיבות]] וגם ל[[כבד#כֹּבֶד|כֹּבֶד]] (אוקיר-הכביד).
*מצרית-קדומה אִיקֶר [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf iqr ] בהוראת עושר,[[סגולה]],מצוינות וגם כשם תואר 'אדם-אמין' להלן הירוגליף: 'איקֵר' ỉ-ḳȝȝ-r בתוספת [[w:אידאוגרמה|אידאוגרמה]] (מימין) המגדירה כמות, או סכום.
:&lt;hiero&gt;M17-N29-D21-Y1&lt;/hiero&gt;

===מילים נרדפות===
* [[חשיבות]]
* [[יקרה|יוקרה]]

===ניגודים===
* [[בוז]]
* [[זילות]]
===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|honorable|respetable|importante}}

===ראו גם===
*[[הוקיר]]
* [[הערכה]]

{{שורש|יקר}}

==יָקַר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=יקר
|שורש וגזרה={{שרש3|י|ק|ר}}
|בניין=קל}}
# עלה ערכו, או שנעשה חשוב. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים וַיְהִי מִדֵּי צֵאתָם שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל '''וַיִּיקַר''' שְׁמוֹ מְאֹד|שמואל א|יח|ל}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר שָׁאוּל חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי-דָוִד, כִּי לֹא-אָרַע לְךָ עוֹד, תַּחַת אֲשֶׁר '''יָקְרָה''' נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ, הַיּוֹם הַזֶּה|שמואל א|כו|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל הַיּוֹצֵר אֶדֶר הַיְקָר אֲשֶׁר '''יָקַרְתִּי''' מֵעֲלֵיהֶם|זכריה|יא|יג}}

===גיזרון===


===נגזרות===
* [[יקיר]]

===מילים נרדפות===
*[[התיקר]]

===ניגודים===
* [[שפל#שָׁפַל|שָׁפַל]]

===ראו גם===
* [[האמיר]]

{{שורש|יקר}}

==יִקֵּר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ייקר
|שורש וגזרה={{שרש3|י|ק|ר}}
|בניין=פיעל}}
# החשיב. נתן כבוד.
# העלה מחיר.
#:* עקב הביקוש הקב, '''ייקר''' המוכר את סחורותיו.

===נגזרות===
*'''&lt;big&gt;יֻקָּר&lt;/big&gt;''' (צורת הסביל)
* [[יקור|ייקור]]
* [[יקרן]] (2)

===ניגודים===
* [[הוזיל]]

{{שורש|יקר}}
===סמוכין===
[[קטגוריה:כלכלה]]</text>
      <sha1>sup04pj1evuo6jwg6yt6jg3oxpetvrk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלימות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24520</id>
    <revision>
      <id>520498</id>
      <parentid>498410</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:01:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520498</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2391" sha1="duovw2r3wa0jm7vuclmexu5jt3uuqh9" xml:space="preserve">==אַלִּימוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אלימות
|הגייה=ali'''mut'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|ל|ם}}
|דרך תצורה={{מוספית|אלים| ־וּת}}
|נטיות=
}}
[[תמונה:Patada.jpg|שמאל|ממוזער|184px|אלימות פיזית]]
# שימוש ב[[כוח]] פיזי, פסיכולוגי, מילולי או אחר כנגד יצור חי אחר או כנגד חפץ.
#:* &quot;'''האלימות''' היא כרסום יסוד הדמוקרטיה&quot; (מתוך נאומו האחרון  של [[w:יצחק רבין|יצחק רבין]])
#:* {{צטבי|הוא התנגד '''לאלימות''' בחיים הפנימיים מפני שהיא אמצעי המחבל במטרה, ומפני שלא האמין, שאפשר להתגבר על בית&quot;ר '''באלימות'''. אדרבה, '''אלימות''' מולידה '''אלימות'''|https://benyehuda.org/cohen_yisrael/bamot_021.html|יוסף אהרונוביץ|ישראל כהן}}
===גיזרון===
* מן [[אלים]] ו[[אלם#אַלָּם|אַלָּם]] בלשון חז&quot;ל וארמית
===צירופים===
* [[אלימות מילולית]]
* [[אלימות פיזית]]
* [[אלימות פסיכולוגית]]
* [[אלימות מינית]]

===מילים נרדפות===
* [[אלמות#אַלָּמוּת|אלָּמות]]
* [[תוקפנות]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|violenza}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|violence}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gewalt}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|erőszak}}
* יוונית: {{ת|יוונית|bία}}
* יפנית: {{ת|יפנית|暴力}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|violencia}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|عنف}}
* פולנית: {{ת|פולנית|przemoc}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|violência}}
* פינית: {{ת|פינית|väkivalta}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|violence}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|폭력}}
* רוסית: {{ת|רוסית|насилие}}
}}

===ראו גם===
*[[פראות|פְּרָאוּת]]
*[[אכזריות]]
*[[ונדליזם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלימות|ויקישיתוף=Category:Violence|שם ויקישיתוף=אלימות}}

[[קטגוריה:אלימות|*]]
[[קטגוריה:קרימינולוגיה]]</text>
      <sha1>duovw2r3wa0jm7vuclmexu5jt3uuqh9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איכות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24541</id>
    <revision>
      <id>519798</id>
      <parentid>514945</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:29:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519798</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3501" sha1="ekdp9c4whzsm72t872x5d8al7guuknf" xml:space="preserve">==אֵיכוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=איכות
|הגייה=ey'''khut''', e'''khut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|י|ך}}
|דרך תצורה={{מוספית|איך| ־וּת}}
|נטיות=ר' אֵיכֻיּוֹת; אֵיכוּת־, ר' אֵיכֻיּוֹת־ 
}}
#{{רובד|ב}} סך ה[[תכונה|תכונות]] המתארות עצם כלשהי.
#:*{{צט/הכוזרי|וְאֹמַר כִּי הַמּוּחָשִׁים לֹא הִשַּׂגְנוּ בְחוּשֵׁינוּ כִּי אִם כַּמּוּתָם '''וְאֵיכוּתָם''', וְיִגְזֹר הַשֵּׂכֶל כִּי הֵם נְשׂוּאוֹת בְּנוֹשֵׂא, וְהַנּוֹשֵׂא הַהוּא יִקְשֶׁה לְהַעֲלוֹת צוּרָתוֹ עַל לֵב, וְאֵיךְ נַעֲלֶה עַל לֵב צוּרַת דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ כַמּוּת וְלֹא '''אֵיכוּת'''?|ה|ב}}
#:*בכל חודש מקפידה המועצה לבדוק את '''איכות''' המים בישראל.

===גיזרון===
*{{חידוש|התיבונים}} {{תרגום שאילה|ערבית}} {{ערבית|كَيْفِيَّة|כַּיְפִיָּה}}, הגזור ממילת השאלה {{ערבית|كيف|כִּיף}} – איך.
* [[w:משה ליב ליליינבלום|משה ליב ליליינבלום]] כותב במאמרו &quot;להרחבת השפה&quot;{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|כותרת=להרחבת השפה|יוצר=משה ליב ליליינבלום|שם האתר=פרויקט בן-יהודה|כתובת=https://benyehuda.org/malal/malal_060.html|תאריך=24/12/2009}}.}} על חידוש המילה: 
:&quot;אחרי הגאונים נתחלקה הספרות לשלשה חלקים: ספרות הפלפול, ספרות בעלי השיר וספרות הפילוסופיא... אך בעלי הספרות הפילוסופית הוכרחו באמת לברוא מלות חדשות על פי המושגים החדשים שמצאו בספרים מן המין הזה.  את המלות החדשות השתדלו לגזור ממלות עבריות ישנות, ולא נמנעו להשתמש לזה גם במלות שאין תמונתן משתנות, כמו: איך, כמה, מה, שיצרו מהן מלות המקרה: [[איכות]], [[כמות]], [[מהות]], ועוד... אבל עד כמה היו הסופרים בכלל זהירים בקבלת חדושים כאלה, נראה מזה, שהפעלים &quot;מְאוּיָךְ&quot;, &quot;יִתְאַיֵךְ&quot;, שבנו איזו מתמיהים מן המלה &quot;אֵיך&quot;, לא נתקבלו בספרותנו כלל, ולולא הזכירם אבן-תבון בסוף הערותיו לס' &quot;מורה נבוכים&quot;, לא היו נודעים לנו.  הסופרים הרגישו, כי מאחר שהמלה &quot;איכות&quot; בעצמה אינה אלא חדוש, אין מן הראוי לגבב עליה עוד חדושים אחרים&quot;.

===צירופים===
* [[איכות הסביבה]]
* [[הבטחת איכות]]

===נגזרות===
* [[איכותי]]

===מילים נרדפות===
* [[טיב]]
* [[תכונה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|quality}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cualidad}}

===ראו גם===
* [[זהות]]
* [[נפך|נופך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=איכות}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|איך}}
[[קטגוריה:תרגומי שאילה מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>ekdp9c4whzsm72t872x5d8al7guuknf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דיג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24552</id>
    <revision>
      <id>520503</id>
      <parentid>519291</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:04:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520503</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6915" sha1="ixjdgdqhpjvuftgkjl6wd8856w9f0kb" xml:space="preserve">==דַּיָּג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דייג
|הגייה=da'''yag'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ו|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' דַּיָּגִים
}}{{תמונה|PikiWiki Israel 3763 Geography of Israel.JPG|דייג עם חכה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} אדם העוסק ב[[ציד#צַיִד|צֵיד]] [[דג]]ים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאָנוּ '''הַדַּיָּגִים''', וְאָבְלוּ כָּל־מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה; וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל־פְּנֵי־מַיִם, אֻמְלָלוּ.|ישעיהו|יט|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הִנְנִי שֹׁלֵחַ '''לְדַיָּגִים''' רַבִּים נְאֻם יהוה וְדִיגוּם...|ירמיהו|טז|טז}}
#:* על המזח ישבו מספר '''דיגים''' זקנים עם חכה, פתיונות ודלי.
#:* '''דיגים''' מודרניים משתמשים ברשתות חשמליות ובמלכודות מתוחכמות.

===גיזרון===
* מן [[דג|דָּג]].
*המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. הצורה המקבילה '''דַּוָּג''' מופיעה פעם נוספת: {{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה עָמְדוּ עָלָיו '''דַּוָּגִים''' מֵעֵין גֶּדִי וְעַד-עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד.|יחזקאל|מז|י}}

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|cannista|pescatore}}
*אירית: {{ת|אירית|iascaire}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|nelayan}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|fisherman|angler}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|fiŝkaptisto}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|ձկնորս}} (תעתיק: jknors)
*בסקית: {{ת|בסקית|arrantzale}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მეთევზე}} (תעתיק: metevze)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Fischer|Angler}}
*דנית: {{ת|דנית|fisker}}
*הודית: {{ת|הודית|माहीगीर}} (תעתיק: māhīgīr)
:::{{ת|הודית|मछुआ}} (תעתיק: machuā)
:::{{ת|הודית|धीवर}} (תעתיק: dhīvar)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|visser}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|horgász|halász}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ngư dân|ngư phủ}}
*ולשית: {{ת|ולשית|pysgotwr}}
*טגלית: {{ת|טגלית|mangingisda}}
*טורקית: {{ת|טורקית|balıkçı}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ψαράς}} (תעתיק: psarás)
:::{{ת|יוונית|αλιέας}} (תעתיק: aliéas)
*יידיש: {{ת|יידיש|פֿישער}}
*יפנית: {{ת|יפנית|漁師}} (תעתיק: ryōshi)
:::{{ת|יפנית|漁夫}} (תעתיק: gyofu)
*כורדית: {{ת|כורדית|masîgir}}
*לטינית: {{ת|לטינית|piscātor}}
*מלאית: {{ת|מלאית|nelayan}}
*מלטית: {{ת|מלטית|sajjied}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|fisker}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|mvuvi}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|धीवर}} (תעתיק: dhīvara)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|pescador}}
*ערבית: {{ת|ערבית|صیاد}} (תעתיק: צַיָּאד)
*פולנית: {{ת|פולנית|rybak}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|pescador}}
*פינית: {{ת|פינית|kalastaja|uistelija}}
*פרסית: {{ת|פרסית|ماهی‌گیر}} (תעתיק: מאהי כִּיר)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|rybář}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|pêcheur}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|낚시꾼}} (תעתיק: naksikkun)
:::{{ת|קוריאנית|어부}} (תעתיק: eobu)
*רומנית: {{ת|רומנית|pescar}}
*רוסית: {{ת|רוסית|рыбак}} (תעתיק: rybák)
:::{{ת|רוסית|рыболов}} (תעתיק: rybolóv)
*שוודית: {{ת|שוודית|fiskare}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นักตกปลา}} (תעתיק: nák-dtòk-bplaa)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[חכה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דייג}}

{{שורש|דוג}}
[[קטגוריה:דיג]]
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]

==דַּיִג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דיג
|הגייה='''da'''yig
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר 
|שורש={{שרש3|ד|ו|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קַיִל}}
|נטיות=דֵּיג־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[ציד#צַיִד|צֵיד]] [[דג]]ים.
#:* {{צטבי|מִכָּל-מַעֲדַנֵי עוֹלָם וּמִמִּבְחַר הַמַּטְעַמִּים וּמִכֹּל-זְנֵי מֶרְקָחִים, '''דֵּיג''' יַמִּים וּנְהָרוֹת וְצֵיד שָׂדֶה וָיָּעַר|https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlosha_vearbaa_2.html|אגדת שלושה וארבעה|ח&quot;נ ביאליק}}
#:* יש אנשים רבים אשר עוסקים ב'''דיג''' לצורך [[תחביב]] בלבד.

===גיזרון===
*{{חידוש|יוסף קלוזנר}}

===צירופים===
* [[דיג חופים]]
* [[דיג מרחקים]]
* [[דיג ספורטיבי]]
* [[סירת דיג]]
* [[ספינת דיג]]
* [[נמל דיג]]
* [[מקל דיג]]

===מילים נרדפות===
* [[דוגה]] &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;
* [[דיוג]] &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fishing}} 
* ספרדית: [https://dle.rae.es/pesca pesca]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דיג|ויקישיתוף=Fishing|ויקימסע=דיג}}

{{שורש|דיג}}
[[קטגוריה:דיג|*]]

==דִּיֵּג==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=דייג
|שורש וגזרה={{שרש3|ד|ו|ג}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} צד דגים.
#:* {{מאגרים|הייתי אז בבערנינא וראיתי את הבית הבודד, הבנוי על תלפיות אשר שכן שם קלני ימים רבים. גם את הנהר אשר דִּיֵג שמה דגים [...].|http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1001201&amp;mm15{{=}}000000002445011&amp;mismilla|תולדות הטבע א'|מנדלי מוכר ספרים|שנה=1862|ויקיפדיה=ללא}}

===גיזרון===
* מן ד-ו-ג.

===מילים נרדפות===
* [[דג#דָּג|דָּג]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fish}}
* ערבית: {{ת|ערבית|يَصِيدُ‏‎}}{{כ}} (yaṣīdu)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|pêcher}}
* רוסית: {{ת|רוסית|рыба́чить}}{{כ}} (rybáčit) 
* ספרדית: [https://dle.rae.es/pescar pescar]

{{שורש|דוג}}</text>
      <sha1>ixjdgdqhpjvuftgkjl6wd8856w9f0kb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרתף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24626</id>
    <revision>
      <id>520092</id>
      <parentid>411434</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:40:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520092</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3019" sha1="jf1r1jh1n7c72rtmfbdc588ep693wck" xml:space="preserve">==מַרְתֵּף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= מרתף
|הגייה=mar'''tef'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ת|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַרְתֵּפִים, מַרְתֵּפֵי־
}}{{תמונה|Sklep cejkovice.JPG|מרתף יין}}
# [[חדר]] או [[מבנה]] [[תת קרקעי]] המשמש למגורים או ל[[אחסון]].
#:*{{צט/משנה|כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה; וְלָמָּה אָמְרוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת '''בַּמַּרְתֵּף''', מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ.|פסחים|א|א}}
#:*{{צט/משנה|תְּאֵנִים, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מְתֻלָּעוֹת לַמֵּאָה; '''מַרְתֵּף''' שֶׁל יַיִן, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לַמֵּאָה.|בבא בתרא|ו|ב}}
#:*{{צטבי|בַּעֲרֹב הַיּוֹם – בְּעַד הַחוֹר אֶל-'''מַרְתֵּף''' אֲפֵלָתִי – עִם-קַו הָאוֹר הָאַחֲרוֹן תֵּט, תִּתְגַּנֵּב אֶל-פִּנָּתִי|bialik/bia037.html|ביום סתו|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
* [[w:ישראל חיים טביוב|ישראל חיים טביוב]] מציין מילה זו כאחת ''&quot;מהמלים החדשות שבמשנה, שלפי דעתי עבריות הן (מאוצר שפתנו העתיקה)&quot;''. הוא הקביל לשורש הערבי رتف (ר־ת־ף){{הערת שוליים|בערוך השלם (ערך 'רתף') הקביל לשורש הערבי رتب (ר־ת־ב), בהוראת 'סידר זה ע&quot;ג זה'.}} בהוראת '[[סדר#סִדֵּר|סידור]] ו[[אצר|אצירה]]'. הוא השווה זאת לשורש {{שרש3|ר|צ|ף|קט=לא}} - סידור אבנים ע&quot;ג משטח.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|כותרת=שפת עבר החדשה, מתוך &quot;השלח&quot;, כרך י', תרנ&quot;ב|יוצר=ישראל חיים טביוב|שם האתר=פרוייקט בן־יהודה|כתובת=https://benyehuda.org/tavyov/sfat_ever.html|תאריך=3/1/2010}}.}}
* המילה מצויה גם בארמית באותה משמעות, השווה: &quot;מַרְתְּפַיָא דְחַמְרָא&quot; ([https://mg.alhatorah.org/Dual/Targum_Ketuvim/Divrei_HaYamim_I/27.27#m7e0n6 תרגום דה&quot;א כז,כז]).

===נגזרות===
*[[רתף|ריתף]]

===ניגודים===
*[[בוידעם]]
*[[עלית גג|עליית גג]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cellar|basement}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Keller}}
* רוסית: {{ת|רוסית|подвал|погреб}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سرداب}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מרתף}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדריכלות]]</text>
      <sha1>jf1r1jh1n7c72rtmfbdc588ep693wck</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הוסיף נפך משלו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24653</id>
    <revision>
      <id>520485</id>
      <parentid>206258</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:58:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520485</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2342" sha1="9reuohl3sf7ony8p7ksmrw5ijyc0v4n" xml:space="preserve">==הוֹסִיף נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ==
# תרם תוספת חדשה לדבר קיים.
#:*&quot;...התנפל עליו בהתלהבות עצומה, וחזר וטחן כל מה שכבר טחנו הקודמים לו, אף '''הוסיף 'נופך' משלו''', המעיד עליו, שהבין את הענין עוד פחות מן הקודמים לו...&quot; ([[w:אחד העם|אחד העם]], [https://benyehuda.org/ginzberg/Gnz037.html &quot;מבקרינו&quot;]).
#:* &quot;'אחד-העם לא ברא יש מאַיִן, לא המציא שום דבר חדש... אחד-העם הוציא השקפה בלה מבית המדרש הישן, שפשף מעליה את החלודה, עשׂה לה ברק... לכל היותר '''הוסיף נופך משלו''': איזה תבלין חדש, איזה הסבר מודרני לדוֹקטרינה ישנה...'&quot;, ([[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]], [https://benyehuda.org/perets/beolam.html &quot;בעולם האותיות המחכימות&quot;])

===מקור===
* בתלמוד הבבלי מופיע: {{צט/בבלי|אי בעית אימא: דכולי עלמא אין אומן קונה בשבח כלי... והכא במאי עסקינן? כגון '''שהוסיף לה נופך משלו'''|קידושין|מח|ב}}, שם הכוונה היא לצורף המוסיף את [[אבן טובה|האבן הטובה]] &quot;נופך&quot; לטבעת של אישה, בכדי לקדשה בטבעת זו.

===מידע נוסף===
* [[w:ישראל חיים טביוב|ישראל חיים טביוב]] מסביר על הניב: &quot;נופך – פרוטה, דבר מועט. והוא שגור מאד בפי הבריות (ביחוד על מוסר דבר בשם אחרים ומוסיף מִשֶלוֹ, באופן שאין הדבר אמת לאמִתו). ובמלת 'נופך' עושים גם [[קלמבור]] גס&quot; {{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|כותרת=אוצר המשלים והפתגמים|יוצר=ישראל חיים טביוב|שם האתר=פרוייקט בן־יהודה|כתובת=https://benyehuda.org/tavyov/meshalim.html|תאריך=3/1/2010}}}}.

===ראו גם===
* [[נפך|נופך]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>9reuohl3sf7ony8p7ksmrw5ijyc0v4n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרצע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24665</id>
    <revision>
      <id>519989</id>
      <parentid>333975</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:54:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519989</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2508" sha1="t3ggy4d1d8c7koeb1awfainhzelawsf" xml:space="preserve">==מַרְצֵעַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מרצע
|הגייה=mar'''tze'''a׳
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|צ|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַרְצְעִים
}}{{תמונה|מרצע.jpg|מרצע. ברקע יריעה של ספר תורה ששורטטה על ידי מרצע}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[כלי יד]] דמוי [[דקר]] ל[[ניקוב]] חורים קטנים ב[[עור]], [[עץ]] או [[קלף]]. משמש בעיקר [[סנדלר|סנדלרים]], [[רצען|רצענים]] ו[[נגר|נגרים]]. או לשירטוט קלף.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ '''בַּמַּרְצֵעַ''' וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.|שמות|כא|ו}}
#:* {{צטבי|רק פעם אחת אירע לי מאורע, אשר על ידו כמעט הייתי בכל רע, כי סוף סוף אין טומנין '''מרצע''' במרצוף לפי שהוא מבצבץ ויוצא.|https://benyehuda.org/yalag/meorav.html|המעורב בדעת|י&quot;ל גורדון}}
#:* &quot;נשי הפאלאשים לא ירציעו את אפם '''במרצע''' לשים נזם עליו כמשפט הנשים האפריקאניות.&quot; (&quot;המליץ&quot;, 2 בדצמבר 1862, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
#:* &quot;סנדלר תקף ב'''מרצע''' את ראש עירית כפר־סבא ופצעו.&quot; (&quot;מעריב&quot;, 9 במאי 1977, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל וב{{פסוק|דברים|טו|יז}}. הפועל [[רצע]].

===צירופים===
* [[יצא המרצע מן השק]]
* [[טמן מרצע במרצוף]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|punteruolo|lesina}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|awl}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Ahle}}
* יוונית: {{ת|יוונית| σουβλί}}{{כ}} (souvli)
* לטינית: {{ת|לטינית|subula}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مِخْرَز}}{{כ}} (miḵraz)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|alêne}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ши́ло}}{{כ}}) (šílo)

===ראו גם===
* [[דקר#דֶּקֶר|דֶּקֶר]]
* [[דוקרן]]

{{שורש|רצע}}
[[קטגוריה:כלי עבודה]]</text>
      <sha1>t3ggy4d1d8c7koeb1awfainhzelawsf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בר פלגתא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24719</id>
    <revision>
      <id>520279</id>
      <parentid>290628</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:26:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1327" sha1="qtp7co1p1rjv62iirz745ngiz7rk3h1" xml:space="preserve">==בַּר פְּלֻגְתָּא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בר פלוגתא
|הגייה=bar plug'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|פלג|פ־ל־ג}}
|דרך תצורה=
|נטיות=נ' בת־פלוגתא, ר' בני־פלוגתא, נ&quot;ר בנות־פלוגתא
}}
#אחד מבין שני צדדים למחלוקת.
#:* &quot;ולפי שחייקיל בעל-מוח כרוך היה אחרי וויטא, לפיכך איציק פשטן, בר-פלוגתא שלו, עמד מצד ראסיע דודתנו...&quot; ([https://benyehuda.org/mos/binyamin.html &quot;מסעות בנימין השלישי&quot;], [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]]).
#:* לאחרונה הפכה טורקיה ל'''בת פלוגתא''' חריפה למדינת ישראל.

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}} מילולית - &quot;בן מחלוקת&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[חולק]]
* [[מתנגד]]

===ניגודים===
* [[תומך]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|opponent}}

===ראו גם===
* [[בעל ברית]]
* [[חסיד]]
* [[יריב]]
* [[עמית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בר פלוגתא}}

{{שורש|פלג}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>qtp7co1p1rjv62iirz745ngiz7rk3h1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נתכרכמו פניו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24750</id>
    <revision>
      <id>520010</id>
      <parentid>350819</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:15:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520010</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1932" sha1="mob0nj1y3xfr3plyw915398lkqzlpbd" xml:space="preserve">==נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נתכרכמו פניו
|הגייה=nitkarke'''mu''' pa'''nav'''
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|כ|ר|כ|ם}}
|דרך תצורה=
|נטיות=נ' נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנֶיהָ, ר' נִתְכַּרְכְּמוּ פְּנֵיהֶם, נ&quot;ר נִתְכַּרְכְּמוּ פְּנֵיהֶן
}}
# התבייש מאוד, מרוב בושה הצהיבו פניו כצבע ה[[כרכם|כרכום]].
#:* כל דבר ודבר שהיה אומר הקב&quot;ה למשה השיב לו טומאתו וטהרתו, כיון שהגיע לפרשת &quot;אמור אל הכהנים&quot; א&quot;ל אם נטמא זה במה טהרתו? ולא השיבו, באותה שעה '''נתכרכמו פניו''' של משה&quot;. (מדרש רבה, פרשת חוקת)
#:* לכתחילה לא הרגיש כוונת ההצעה, ואחרי-כן, כשהרגיש בה, '''נתכרכמו פניו''', צניעותו נפגמה. ([https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/rega_shel_xulsha.html &quot;רגע של חולשה&quot;], [[w:יהודה שטיינברג|יהודה שטיינברג]])
#:*{{צט|...אמו של רבי ישמעאל באת ואמרה וקבלה עליו לרבותינו אמרה גערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד באותה שעה '''נתכרכמו פניהן''' של רבותינו...|תלמוד ירושלמי, סדר נשים, מסכת קידושין, דף כ', פרק א', הלכה ז'}}

===מילים נרדפות===
* [[נכלם]]
* [[חפו פניו]]
* [[בש#בֹּשׁ|בֹּשׁ]]
* [[התבייש]]
* [[התבושש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|feel ashamed}}

===ראו גם===
* [[כורכום]]
* [[התכרכמות]]
* [[התכרכם]]
* [[כבש פניו בקרקע]]
* [[נבוך]]

{{שורש|כרכם}}
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>mob0nj1y3xfr3plyw915398lkqzlpbd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חתן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24789</id>
    <revision>
      <id>520145</id>
      <parentid>478818</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:25:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520145</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7058" sha1="szbxfogo7rd9fdqlk9q7w3fvnf5mz5i" xml:space="preserve">==חָתָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חתן
|הגייה=kha'''tan'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|חתן|ח־ת־ן}}
|דרך תצורה= {{משקל|קָטָל}}
|נטיות=ר' חֲתָנִים; חֲתַן־, ר' חַתְנֵי־
}}{{תמונה|Wedding unity candle.jpg|חתן וכלה}}
# [[איש]] העומד ל[[נשא#נִשָּׂא|הנשא]] ב[[חתונה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה, תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי--כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי-יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי: '''כֶּחָתָן''' יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ|ישעיהו|סא|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא '''חָתָן''' מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.|יואל|ב|טז}}
# בעלה של הבת ביחס להוריה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל-לוֹט, עֹד מִי-לְךָ פֹה--'''חָתָן''' וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ בָּעִיר:  הוֹצֵא, מִן-הַמָּקוֹם|בראשית|יט|יב}}
#{{בהשאלה|1}} [[בחור]] ש[[חגג|חוגגים]] [[לכבוד]]ו. ה[[מסיבה]] המדוברת יכולה להיות [[ברית]], [[בר מצוה]], [[חתונה]], [[זכיה]] ב[[פרס]], או כל [[אירוע]] אחר.
#:*{{צט/משנה|וַהֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכָל קְרוֹבָיו '''כְּחָתָן''' שָׁלֵם.|נידה|ה|ג}}
#:*{{צטפדיה|בקהילות רבות נהוג '''שחתן''' בר מצווה נושא דרשה, לאחר שעלה לתורה או במסיבה הנערכת לכבוד הגיעו למצוות. הכנת הדרשה היא חלק מההכנות לטקס בר המצווה. בקהילות חרדיות נהוג שמיד עם תחילת הדרשה פותח הקהל בשירה רמה, ולא נותן '''לחתן''' בר המצווה לסיים את דרשתו. המניע לכך הוא שלא לבייש את מי שאינו מסוגל להשמיע דרשה כהלכתה.|בר מצווה}}
#:*{{צטפדיה|הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר &quot;'''חתן''' התנ&quot;ך הארצי&quot; לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש.|חידון התנ&quot;ך}}
#:*אספנו ועיצבנו עבורכם ברכות ליום הולדת כדי שתוכלו להפתיע ולרגש את '''חתן''' יום ההולדת. ([http://yogev.co.il/ImageCards.aspx?CategoryID=2 יוגב – ברכות שאוהבים])
#:*  מה שלא תעשה, אל תשלח ידך להודעה הפרטית. אתה חושב שאתה הגאון היחיד שחושב על זה, אבל זה רק מעמיס על '''חתן''' יום ההולדת שעכשיו צריך לשבת כמו דביל מול המחשב ולענות למיילים כאילו הוא ירדנה ארזי ועכשיו שנות השמונים בחוץ. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=ויטה קיירס|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4315676,00.html|כותרת=נימוס ברשת: יום הולדת שמח ומעיק|שם האתר=ynet|תאריך=4/12/2012}})

===גיזרון===
* למילה מקבילות במספר שפות שמיות - אכדית: hatanu (שמשמעו: &quot;להגן&quot;), אוגריתית: חתן, ארמית: חַתְנָא וערבית: {{ערבית|خَتَن|חַ'תַן}}.
* משמעות 3 אולי קיימת במקרא {{צט/תנ&quot;ך|חֲתַן דָּמִים|שמות|ד|כה|כו}}{{הערת שוליים|אב&quot;ע כתב כן דרך ההנשים לקרוא הנימול חתן}} יש הרואים במילה חתן בהקשר זה קשר למילה הערבית {{ערבית|ختان|[[w:ח'יתאן|חִ'תָאן]]}} – [[מילה]].

===צירופים===
* [[חתן בראשית]]
* [[חתן דמים]]
* [[חתן היום]]
* [[חתן תורה]]
* [[שבת חתן]]

===ניגודים===
* [[חותן]]
* [[חם#חָם|חָם]]
 
===תרגום===
{{תר|איש ביום נישואיו}}
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|sposo}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|brúðgumi}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|groom|bridegroom}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|փեսա}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|жених|младоженец}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Bräutigam}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|bruidegom}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|vőlegény}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|rể}}
* טורקית: {{ת|טורקית|damat}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|חתן}}
* יפנית: {{ת|יפנית|新郎|花婿}}
* כורדית: {{ת|כורדית|زاوا}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|brudgom}}
* סינית: {{ת|סינית|新郎}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|novio}}
* סרבית: {{ת|סרבית|mladoženja}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عَرِيس}}
* פולנית: {{ת|פולנית|pan młody}}
* פינית: {{ת|פינית|sulhanen}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|ženich}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|fiancé|jeune marié}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|신랑}}
* רוסית: {{ת|רוסית|жених}}
* שוודית: {{ת|שוודית|brudgum}}
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|איש ביחס להורי אשתו}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|son-in-law}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|איידעם}}
* ערבית: {{ת|ערבית|صِهْر|زوج ألأبنه‏}}
* רוסית: {{ת|רוסית|зять}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[כלה]]
* [[ארוס]]
* [[חתנה|חתונה]]
* [[רוק|רווק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חתן|ויקישיתוף=Category:Grooms}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=יעקב עציון|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/writers/etsion/hatan.php|כותרת=החתן, הכלה והחותנת (לפרשת יתרו)|שם האתר=השפה העברית|תאריך=}}
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|חתן}}

[[קטגוריה:משפחה]][[קטגוריה:נישואים]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה בלתי נגזרים זה מזה]]

==חִתֵּן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חתן
|שורש וגזרה={{שרש|חתן|ח־ת־ן}}
|בניין=פיעל}}
# ניהל את טקס הנישואין.
===גיזרון===
גזירה מאוחרת מ[[חתון]]
===מילים נרדפות===
* [[השיא]]

===נגזרות===
*[[חתון|חיתון]]
*[[מחתן|מחותן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|marry}}

{{שורש|חתן}}</text>
      <sha1>szbxfogo7rd9fdqlk9q7w3fvnf5mz5i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לעלא ולעלא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24918</id>
    <revision>
      <id>519871</id>
      <parentid>398086</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:57:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519871</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1260" sha1="bxmj33xh4vhwoydeusomwryyejdf85d" xml:space="preserve">==לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לעילא ולעילא
|הגייה=lee''''la''' ule''''la'''
|חלק דיבר= שם־תואר
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# מן המעלה הראשונה, במדרגה הגבוהה ביותר.
#:* &quot;...הלשון שדברו בה היתה אידית מעורבת במלים גרמניות '''לעילא ולעילא''', יען כי היו רובן שאולות מספרי שילר, היינה וברנה&quot; ([https://benyehuda.org/sokolov/yitsxak_perets.html יצחק ליבוש פרץ], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]]).

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}} מילולית משמעו &quot;למעלה ולמעלה&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[משופרא דשופרא]]
* [[עידי עידית|עדי עדית]]

===ניגודים===
* [[מתחת לכל ביקורת|מתחת לכל בקורת]]
* [[המיץ של הזבל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|of the highest quality}}

===ראו גם===
* [[אין כמוהו]]
* [[לא בא כבשם הזה|לא בא כבושם הזה]]
* [[מעלה|מעולה]]

[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>bxmj33xh4vhwoydeusomwryyejdf85d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חמץ בלסמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24984</id>
    <revision>
      <id>519902</id>
      <parentid>518569</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:12:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519902</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1702" sha1="kl0u1doofr8zn446s8c1qox3d1ugx51" xml:space="preserve">==חֹמֶץ בַּלְסָמִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חומץ בלסמי
|הגייה='''kho'''mets bal'''sa'''mi
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# [[חמץ#חֹמֶץ|חומץ]] מיושן המיוצר מ[[מיץ]] מרוכז או מ[[תירוש]] של [[ענב]]ים לבנים.
#:*הקציר הוא עבודה גופנית מפרכת, העונה בוערת, ואם אתה רוצה שהפועלים שלך ימשיכו לעבוד גם אחרי הצהריים, אתה לא מגיש להם לחם טבול '''בחומץ''', אפילו הוא '''בלזמי'''. ({{מקור/אינטרנט|כתובת=https://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/xomc.html|כותרת=החומוס הוא שלנו|יוצר=מאיר שלו|שם האתר=אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ&quot;ךְ|תאריך=י&quot;ז טבת תשס&quot;א}})
===גיזרון===
* מקור שם 'בלסמי' - שמי, השוו [[בושם]]. מושאל ליוונית עתיקה בלסמון  βάλσαμον  ללשון לטינית ומשם לאנגלית עתיקה וכול'.

===תרגום===
{{ע|2|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aceto balsamico}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|balsamedik}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|balsamic vinegar}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|balzsamecet}}
* יפנית: {{ת|יפנית|バルサミコ酢}}
* מלטזית: {{ת|מלטזית|ħall balsamiku}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خل بلسمي}}
* פינית: {{ת|פינית|balsamiviinietikka}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חומץ בלסמי}}

[[קטגוריה:מאכלים]]</text>
      <sha1>kl0u1doofr8zn446s8c1qox3d1ugx51</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הברזה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24987</id>
    <revision>
      <id>520441</id>
      <parentid>484294</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:38:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520441</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1660" sha1="3psag93w03ranz9ehjaigeldqton3xu" xml:space="preserve">==הַבְרָזָה==
{{ניתוח דקדוקי|
כתיב מלא=הברזה
|הגייה=havra'''za'''
|חלק דיבר=שם-עצם; שם פעולה
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|ברז|ב־ר־ז}}
|דרך תצורה={{משקל|הַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' הַבְרָזוֹת
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} חריצת [[תבריג]] פנימי (בתוך קדח) באמצעות [[כלי יד]] או [[כלי מכונה]] הנקרא [[מברז]].
# {{סלנג}} אי־הגעה לפגישה שנקבעה מראש, שיבוש תוכנית. &quot;(בבית ספר:) בוא נבריז מהשיעור, גם ככה הוא לא מלמד כלום&quot;

===גיזרון===
{{מספור|1}} מן [[מברז]].&lt;br /&gt;
{{מספור|2}} לפי [[w:רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] מערבית מרוקאית.&lt;ref&gt;{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/1/ART/976/214.html|כותרת=הזירה הלשונית|שם האתר=עיתון מעריב|תאריך=15/02/10.}}&lt;/ref&gt; לפי אילון גלעד מן &quot;דפק ברז&quot; (מעל באמון), ביטוי שנוצר בבתי הכלא.&lt;ref&gt;{{מקור/אינטרנט|יוצר=אילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.3027053|כותרת=מהשפה פנימה|שם האתר=הארץ|תאריך=3/8/2016.}}&lt;/ref&gt; 

===תרגום===
*אנגלית:
{{מספור|1}} {{ת|אנגלית|tapping}}

===ראו גם===
* [[ברז]]
* [[מברז]]
* [[מחרקת|מחרוקת]] 

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|ברז}}
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]</text>
      <sha1>3psag93w03ranz9ehjaigeldqton3xu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרינה אלקטרומגנטית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24997</id>
    <revision>
      <id>520572</id>
      <parentid>290292</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:25:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520572</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2172" sha1="strx4bljf33g4fy9w6dq2kvdg1a3n65" xml:space="preserve">==קְרִינָה אֶלֶקְטְרוֹמַגְנֵטִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרינה אלקטרומגנטית
|הגייה='''kri'''na '''electro'''magnetit
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}{{תמונה|Spectrum of light.png|[[ספקטרום]] הקרינה האלקטרו־מגנטית.}}
# {{פירוש לקוי}} קרינה המורכבת מתנועה גלית של [[שדה חשמלי]] ו[[שדה מגנטי|מגנטי]] בו זמנית.

===תרגום===
{{תרגומים|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|eлектромагнітна хвиля}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|radiazione elettromagnetica}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electromagnetic radiation}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Elektromagnetische Welle}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|elektromágneses hullám}}
* הינדית: {{ת|הינדית|विद्युतचुंबकीय विकिरण}}
* יוונית: {{ת|יוונית|hλεκτρομαγνητική ακτινοβολία}}
* יפנית: {{ת|יפנית|電磁波}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|elektromagnetisk stråling}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|radiación electromagnética}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|موجة كهرومغناطيسية}}
* פולנית: {{ת|פולנית|promieniowanie elektromagnetyczne}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|radiação electromagnética}}
* פינית: {{ת|פינית|sähkömagneettinen säteily}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|elektromagnetické záření}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|rayonnement électromagnétique}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|전자기파}}
* רוסית: {{ת|רוסית|электромагнитное излучение}}
* תאית: {{ת|תאית|மின்காந்த அலைகள்}}
}}

===ראו גם===
* [[גל אלקטרומגנטי]]
* [[קרינה]]
* [https://www.radon.co.il/ בדיקות קרינה]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרינה אלקטרומגנטית}}

[[קטגוריה:חשמל]]</text>
      <sha1>strx4bljf33g4fy9w6dq2kvdg1a3n65</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גוסס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25053</id>
    <revision>
      <id>520316</id>
      <parentid>311524</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:39:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2567" sha1="fnosyvm3zm1jd3ufyavjc2t9sdf8h2k" xml:space="preserve">==גּוֹסֵס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גוסס
|הגייה=go'''ses'''
|חלק דיבר=שם־עצם; שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|ס|ס}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=ר' גּוֹסְסִים, נ' גּוֹסֶסֶת, נ&quot;ר גּוֹסְסוֹת
}}
{{תמונה|Jacques-Louis David - The Grief of Andromache.JPG|אדם גוסס, שרוי במיטתו}}
# מי שעומד למות; מי שנמצא בשלביה האחרונים של מחלה סופנית.
#*: {{צטבי|בכל זאת לא אשכח לעולם את אותם הרגעים הנוראים אשר בהם ישבתי על יד מטתו של '''גוסס''' בשעת יציאת נשמתו.|https://benyehuda.org/brainin/gsisat.html|גְּסִיסַת הַסּוֹפֵר|ראובן בריינין}} 
# {{בהשאלה}} קרוב לקיצו; הנתון בסכנת קיום.
#:* תעשיית האנציקלופדיות המודפסות '''גוססת''' עם התפתחות האינטרנט.
#*: {{צטבי|הַכּוֹכָבִים בָּרוֹם יַגִּיהוּ, אוֹרָם '''גּוֹסֵס''', אִם גַּם בָּהִיר...אֵין הֲזָיָה בִּדְמִי הַלַּיְלָה,אֵין תַּאֲוָה בְּשִׁיר זָמִיר.|https://benyehuda.org/levinson/frug_gan_eden.html|גן העדן|שמעון שמואל}}

===גיזרון===
* בינוני פועל מהפועל [[גסס#גָּסַס|גָּסַס]].
*קרוב אל [[גשש]] 'ספינה גוששת' היא זו אשר נמצאת במים נמוכים ומתחככת בקרקע. הגוסס נוגע ולא נוגע בחיים ובמוות. {{מקור}}
*משורש גּוֹסֶה' היינו [[פיהוק|מפהק]] או מוציא קול מחמת אכילה גסה, מתאר את הקול היוצא מפי הגוסס בנשימותיו האחרונות. או משורש 'מגיס-מערבב בקדירה' ליחה העולה אל גרונו{{הערה|תוס' יו&quot;ט מס' ערכין ועוד}}

===מילים נרדפות===
* [[נטה למות|נוטה למות]]
* [[שכיב מרע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dying|moribund}}
* ערבית: {{ת|ערבית|يحتضر}}

===ראו גם===
* [[אנוש#אָנוּשׁ|אָנוּשׁ]]
* [[גסיסה]]
* [[ערש דוי|על ערש דווי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Dying|שם ויקישיתוף=גסיסה}}
* {{מקור/דעת|358}}
===הערות שוליים===
[[קטגוריה:מוות]]
{{שורש|גסס}}</text>
      <sha1>fnosyvm3zm1jd3ufyavjc2t9sdf8h2k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זמיר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25185</id>
    <revision>
      <id>519675</id>
      <parentid>464657</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:44:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4890" sha1="ldcamofitrl37vh8hlbqf46a0q1khx7" xml:space="preserve">{{שכתוב|ערכים מגיזרון שונה. להפריד. לתמצת סעיף גיזרון}}
==זָמִיר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זמיר
|הגייה=za'''mir'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ז|מ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=ר' זְמִירִים; זְמִיר־, ר' זְמִירֵי־
}}
{{תמונה|Nachtigall (Luscinia megarhynchos).jpg|ציפור השיר נאכטיגל (Luscinia megarhynchos) אשר יש המזהים אותה עם הזמיר}}
# כריתה
#:*{{צט/תנ&quot;ך|זמיר עריצים|ישעיהו|כה|ה}}
# {{רובד|המקרא}} עונת הבשלת הפירות , '''בארץ ישראל''' (תמוז-אב). שאז הציפורים מזמרים (רש&quot;י).
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי הִנֵּה ה[[סתו]] [הַסְּתָיו] עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ, הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַ'''זָּמִיר''' הִגִּיעַ.|שיר השירים|ב|יב}}
# סוג עוף מסדרת [[צפור שיר|ציפורי השיר]]
#:*  {{הדגשה|&quot;באין ציפור-שיר גם עורב יחשב '''לזמיר'''&quot;|עממי}}

===גזרון===
 
*(1): משנתגלה לוח גזר שכתיבתו מתוארכת למאה העשירית לפני הספירה, נתברר שעיקר הוראתו של השם &quot;זמיר&quot; היתה - עת הבציר והקטיף מזמרת הארץ, כלומר מכל הגדל על ענפים קשים וחזקים כענפי זמורות הגפן . כחקוק: (ללא ניקוד, כמובן) &quot;ירחו ( ירחי ) '''זמר''' אחר ירח קצר, וכל ולפני, ירח קץ&quot; , בשיר השירים מורה זמיר על ימות החמה וראשית הקיץ בכלל .  הוראת &quot;[[קיץ]]&quot;  בלוח גזר משמעותה  העיקרית היא של &quot;קטיף התאנים&quot; ,  תיבת &quot;קיץ&quot; שמשה מאוחר יותר במשמעות &quot;כל תקופת ימות החמה&quot;  כנגד &quot;תקופת ימות הגשמים, חורף&quot; {{הערת שוליים|משה דוד קאסוטו אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ב : ב - זתר מקום ההוצאה: ירושלים שם ההוצאה: מוסד ביאליק  שנת ההוצאה: תשי&quot;ד - 1954 עמוד: 929}}. [[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]], הפשיטתא, מחברת-מנחם, ורשב&quot;ם מפרשים את הצירוף &quot;עת-זמיר&quot; בהוראת '''זמירה, וגיזום הכרם'''. 
:יתכן, לאחר חורבן ביהמ&quot;ק וביתר שאת כשבטלה עבודת האדמה בא&quot;י, ואיבדו היהודים אדנותם הלאומית על ארץ-המקרא , נתייתרה הוראתו המקורית-מקראית של המושג &quot;עת-זמיר&quot; וכעבור דורות נתקבע פירוש השם זמיר כסוג של ציפור המופיעה באביב (ראו [[לקמן]] רש&quot;י, וציפור ה&quot;נאכטיגיעל&quot;). 
*(2):  רש&quot;י (1105-1040 לספירת הנוצרים) בפירושו על שיר השירים פרק ב, פסוק יב' (ראו לעיל) מייחס כבר משמעויות זאולוגיות לתיבת 'זמיר' (משמעויות המושפעות כנראה מן הלטינית, משום שבלשון זו שמה של הציפור שהגייתה: 'לוּסיניאֲ' Lus'''cinia''', מילולית בהוראת ''''שירת''' חד-העין'). וממשיך רשי וכותב: &quot;שהעופות נותנים זמר וקול ערב להולכי דרכים&quot;... {{הערת שוליים|&quot;על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו&quot;/ תמר כץ/לשונינו/אדר ב'-תשע&quot;ד/עמ 61}}.250 שנה לאחר רש&quot;י  מופיע הזמיר בהוראת ציפור השיר גם אצל המשורר והמתרגם [[w:יצחק בן שלמה אלאחדב|יצחק בן שלמה אלאחדב]], [[וכו']]...

===נגזרות===
* [[מזמרה]]

===תרגום 1===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pruning}}

===תרגום 2===
{{ע|3|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|cоловейко}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nightingale|mockingbird}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|najtingaloj}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Luscinia}}
* לטינית: {{ת|לטינית|luscinia}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|luscinia}}
* פינית: {{ת|פינית|satakielet}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|luscinia}}
* רומנית: {{ת|רומנית|luscinia}}
}}

===ראו גם===
* [[כנרית]]
* [[זמר]]ת

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=זמיר}}

===לקריאה נוספת===
* אלקנה ביליק, [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/hator.htm התור והזמיר]. באתר &quot;דעת&quot;, טבת תשל&quot;ז.

[[קטגוריה:ציפורים]]</text>
      <sha1>ldcamofitrl37vh8hlbqf46a0q1khx7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסותא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25254</id>
    <revision>
      <id>520380</id>
      <parentid>517294</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:12:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520380</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5299" sha1="s1dfdmx1dlzjzbmi7mj4bq8r01kblhh" xml:space="preserve">==אָסוּתָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אסותא
|הגייה=a'''su'''ta
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|ס|י}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלוּת}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|חזל}} {{ארמית}} [[מרפא|מַרְפֵּא]].
#:* {{צט/בבלי|דלית ליה '''אסותא''' כלל|עבודה זרה|כז|ב}}. פירוש מארמית: אין לו מרפא כלל. 
# {{משלב|מליצה}} קריאת ברכה לאדם המתעטש: 'לבריאות!'.
#:* {{צט|הַמִּתְעַטֵּשׁ אוֹמֵר לוֹ חַבֵרוֹ: '''אֲסוּתָא'''. וְהוּא יֹאמַר לוֹ: בָּרוּךְ תִּהְיֶה|קיצור שולחן ערוך סא}} 
#:* {{צט|אֵין מְשִׂיחִין בַּסְּעוּדָּה... וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּתְעַטֵּשׁ, אָסוּר לוֹמַר לוֹ '''אָסוּתָא''' |קיצור שולחן ערוך מב}} 

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}} אָסוּתָא, או בקיצור '''אָסוּ'''- '[[רפואה]], [[רפוי#רִפּוּי|ריפוי]],&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אָסוּתָא.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; 
* מאכדית {{אכדית|5511|asûtu}} 'ריפוי' הנגזר מאכדית {{אכדית|3581|asû}} 'רופא' (משם גם ארמית אָסְיָא&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%29sy%20N&amp;cits=all CAL], [https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אָסֵי?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt;). מילה אכדית זו השאולה משומרית: בלשון שומרית אַ בהוראת [[מים]] + זוּ בהוראת [[ידע]] , &quot;אַזוּ&quot; נחשב למומחה היודע לבדוק את המים {{הערת שוליים|נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ&quot;ז) ב,ח,עמ' 109}}.

=== מידע נוסף ===
*שורש נפוץ בארמית, מקביל (ותרגום באונקלוס) לשורש רפא בעברית:&lt;ref&gt;פועל [http://cal.huc.edu/getOMT.php?MT=2899&amp;cal=)sy%20V05 רפא ← אסי], שם עצם [http://cal.huc.edu/getOMT.php?MT=2899&amp;cal=)sy%20N רפא ←אסי\אסיא], מן [https://cal.huc.edu/Olemmaselect.htm CAL].&lt;/ref&gt; {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּחַנְטוּ '''הָרֹפְאִים''' אֶת יִשְׂרָאֵל|בראשית|נ|ב}} = {{צט/אונקלוס|וַחֲנַטוּ '''אָסְוָתָא''' יָת יִשְׂרָאֵל|בראשית|נ|ב}}.
*ארמית: ([http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_48229_403.pdf מקור]) גם '''[[אסיא]]'''.
===אָסוּ===
:* {{צט/תנ&quot;ך|תרגום יונתן ל[[ארוכה|ארוּכָה]], [[רפואה]]; דְפִתְגָמוֹהִי אִינוּן '''אַסוּתָא''', אֲרֵי עַל דְלָא תָּבוּ בְּכֵן לָא סְלֵיקַת '''אָסוּ''' לְמַחַת כְּנִשְׁתָּא דְעַמִי |ירמיהו|ח|כב}} 
:* {{צט/תנ&quot;ך|תרגום אונקלוס ל[[תאוה]]{{הערת שוליים| ברור שאין זה תרגום מילולי. הפסוק הוא: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל}} וַחֲזָת אִתְּתָא אֲרֵי טָב אִילָנָא לְמֵיכַל וַאֲרֵי '''אָסוּ''' הוּא לְעַיְנִין וּמְרַגַּג אִילָנָא לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיה|בראשית|ג|ו}}

===מילים נרדפות===
* [[אסיא]](1)
* [[לבריאות]]
* [[סמאללה]]
* [[גזונטהייט]]

===תרגום===
{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bless you}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gesundheit}}
* יידיש: {{ת|יידיש|געזונטערהייט}}
* יפנית: {{ת|יפנית|大事に}}
* ערבית: {{ת|ערבית|صحة}}
* פולנית: {{ת|פולנית|na zdrowie}}
* רוסית: {{ת|רוסית|будьте здоровы}}
* שוודית: {{ת|שוודית|må gud välsigne dig}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Gezondheid}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Salute}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|A tes souhaits}}
}}
===מידע נוסף===
* במסכת ברכות  נכתב: {{צט/בבלי|לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני בטול בית המדרש|ברכות|נג|א}}. רש&quot;י מפרש 'מרפא': &quot; לאדם המתעטש שרגילים לומר '''אסותא'''&quot;.
* בארמית '''מָסוּתָא''' הוא -[[מרחץ]] יתכן כי זו מאותו שורש, שמועיל ל[[הבראה]].
* על שם מילה זו נקרא המרכז הרפואי אסותא. בחירת השם נעשתה על ידי המשורר ד&quot;ר [[w:שאול טשרניחובסקי|שאול טשרניחובסקי]], בהתייעצות עם המשורר [[w:יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]].

===ראו גם===
*[[רפואה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Sneezing}}

===סמוכין===
[[קטגוריה:מילות קריאה]]
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>s1dfdmx1dlzjzbmi7mj4bq8r01kblhh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כדבעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25353</id>
    <revision>
      <id>520647</id>
      <parentid>422809</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:45:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1354" sha1="kz140fqx7gy0qwxhvl8t0wm9ycx5ee7" xml:space="preserve">==כִּדְבָעֵי==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = כדבעי
| הגייה = kidǝva'''ei'''
| חלק דיבר = תואר הפועל
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ב|ע|ה|ב}}
| דרך תצורה = [[כ־|כְּ־]] + [[ד]]+[[בעי]] [[קטגוריה:בכל&quot;ם (מוספית]]
| נטיות = 
}}

#  {{רובד|ת}} כמבוקש, כדרוש, כראוי, כמו שצריך.
#:*{{צט/ללא|כדבעי ליה מיעבד לא עבד &lt;small&gt;(כמבוקש ממנו לעשות לא עשה)&lt;/small&gt;.|כתובות סז א}}.
#:*{{צט/ללא|יומא חד שמעי בזילותא דצורבא מרבנן ולא מחאי כדבעי לי &lt;small&gt;(יום אחד שמעתי מזלזלים בתלמיד חכם ולא מחיתי כמו שראוי לי)&lt;/small&gt;.|בבא מציעא פד ב}}.
#:* העבודה בוצעה '''כדבעי'''.

===מקור===
לשון חז&quot;ל, {{לועזית|ארמית}} 'כפי שמבוקש'. [[כ־]] + [[ד|דְּ-]] 'שֶׁ-' + הפועל [[בעה#בָּעָה ב|בָּעָה]]&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_בְּעֵי_I.1?lang=he יסטרוב]&lt;/ref&gt;.

===מילים נרדפות===
* [[כהלכה]]
* [[היטב]]
* [[יאות|כיאות]]

[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:תואר־הפועל]]</text>
      <sha1>kz140fqx7gy0qwxhvl8t0wm9ycx5ee7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מכס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25382</id>
    <revision>
      <id>520327</id>
      <parentid>478524</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:43:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520327</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4167" sha1="0m52pqxutoyp2010kehinw1jwnzh8gy" xml:space="preserve">==מֶכֶס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מכס
|הגייה='''me'''khes
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|כ|ס}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' מְכָסִים, מִכְסֵי־
}}
# {{רובד|מ}} [[מס]] שמדינה מטילה על [[יבוא]] או על [[יצוא]] [[סחורה]] לצורך [[גיוס]] כספים ל[[ממשלה]] ולצורך הגנה על תעשיות מקומיות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי '''הַמֶּכֶס''' לַיהוה, מִן-הַצֹּאן – שֵׁשׁ מֵאוֹת, חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים. וְהַבָּקָר – שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים, אָלֶף; '''וּמִכְסָם''' לַיהוה, שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים. וַחֲמֹרִים, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת; '''וּמִכְסָם''' לַיהוה, אֶחָד וְשִׁשִּׁים. וְנֶפֶשׁ אָדָם, שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף; '''וּמִכְסָם''', לַיהוה – שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים, נָפֶשׁ. וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, אֶת-'''מֶכֶס''' תְּרוּמַת יהוה – לְאֶלְעָזָר, הַכֹּהֵן; כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה, אֶת-מֹשֶׁה.|במדבר|לא|לז|מא}}
#:*{{צט/רבה| שָׁמְעוּ רַבּוֹתֵינוּ וְעָלוּ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לְהַרְאוֹת לָהּ פָּנִים, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ חֲבָל לַסְּפִינָה שֶׁהָלְכָה לָהּ וְלֹא נָתְנָה '''הַמֶּכֶס''', כְּלוֹמַר הַצַּדִּיק הַזֶּה לֹא מָל.|דברים|ב|כד}}
#:* {{צטבי|הננו רואים עני אחינו ולחצם, ורבנינו ואלופינו מוסיפים '''מכס''' על '''מכס''': '''מכס''' הקמח, '''מכס''' הגרות, נוסף על כסף '''מכס''' הגרות הבא ליד הממשלה, '''מכס''' המלח, '''מכס''' לשחיטת עופות נוסף על '''מכס''' הבשר, והעני המשתכר אגורת כסף אחת, הנה הוא נלחץ לתת ממנו לשותי דם אביונים|https://benyehuda.org/malal/malal_001.html|קול ענות|משה ליב ליליינבלום}}
# {{רובד|חדשה}} {{בהשאלה}} [[פקידות]] [[ממשלתי]]ת ה[[אחראי]]ת על [[גביה|גביית]] '''המכס (1)'''.
#:* כאשר עוברים את הגבול, יש להצהיר '''במכס''' על כל סחורה שמכניסים.

=== גיזרון ===

* מקראי, מן אכדית {{אכדית|7512|miksu}}, מקביל באותו משמע לארמית מִכְסַא, ערבית {{ערבית|‫مَكْس‬|מַכְס}}. במשמע המקורי 'החלק המקוצץ (כסוס)', מן [[כסס#כָּסַס|כסס]] (אכדית {{אכדית|2363|kasāsu}}) קרוב אל [[קצץ]].

===צירופים===
* [[בית מכס]]
===נגזרות===
*[[מוכס]]

=== תרגום ===
{{ע|3|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|митниця}}
* אידיש: {{ת|אידיש|צאל}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|dogana}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|customs}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|митница}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|zoll}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|douane}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|vám}}
* טורקית: {{ת|טורקית|gümrük}}
* יפנית: {{ת|יפנית|税関}}
* סינית: {{ת|סינית|海关}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|carina}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|aduana}}
* סרבית: {{ת|סרבית|царина}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جمارك}}
* פינית: {{ת|פינית|tulli}}
* פרסית: {{ת|פרסית|گمرک}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|douane}}
* רוסית: {{ת|רוסית|таможня}}
* שוודית: {{ת|שוודית|tullmyndighet}}
}}

===ראו גם===
* [[שוק חופשי]]
* [[יבוא]]
* [[יצוא]]
* [[מס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מכס}}

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]
{{שורש|מכס}}</text>
      <sha1>0m52pqxutoyp2010kehinw1jwnzh8gy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מצב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25395</id>
    <revision>
      <id>520342</id>
      <parentid>489508</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:49:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520342</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2424" sha1="kqsu0zy5k1yklk2i93vyosyby4hmb9v" xml:space="preserve">{{חסר|מִצֵּב|מַצַּב}}
==מַצָּב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מצב
|הגייה=ma'''tsav'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|יצב|י־צ־ב}},[[גזרת חפי&quot;צ]]
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַצָּבִים
}}
# התרחשות במקום מסוים או בזמן מסוים, סיטואציה. 
#:* '''מצב''' התיירות בארץ טוב מאוד.
#:* {{צטבי| לפני חמש שנים – וכ&quot;ש לפני עשר שנה – היה '''מצב''' הישוב יותר גרוע, כך נדמה לנו ע&quot;פ משקל ראשון, קרוב לעשרים מושבות מָטות היו במעמד של גסיסה|https://benyehuda.org/barzilay/medina.html|קורטוב מדינה|יהושע ברזילי}}
# תנאים מסוימים שאדם נמצא בהם.
#:* {{הדגשה|&quot;הנה אין לך אדם באיזה '''מצב''' שימצא, אם עני ואם עשיר, אם בריא ואם חולה, שלא יראה נפלאות וטובות רבות ב'''מצבו'''&quot;|(מסילת ישרים ח')}}.
#:* {{צטבי|'''מצב''' הפועלים החומרי הורע בשנה זו במרכז היותר גדול של הפועלים העברים – בירושלים.|https://bybe.benyehuda.org/read/5777|השנה החולפת בחיי הפועלים|דוד בן גוריון}}
# מעמד, ססטוס, עמדה חוקית.
#:* '''מצבו''' המשפחתי של מרשי, נשוי.
# {{פירוש לקוי}} 
#:*חיל המצב

=== גיזרון ===

* מן השורש י-צ-ב דרך הרעיון: מה שניצב (בדומה לשפות אחרות: לטינית situatio מהפועל situo להציב). 

===צירופים===
{{עמודות|
* [[מצב ביש]]
* [[מצב כפית]]
* [[מצב הדברים]]
* [[מצב חרום|מצב חירום]]
* [[מצב משפחתי]]
* [[מצב צבירה]]
* [[מצב רוח]]
|
* [[אין מצב]]
* [[הערכת מצב]]
* [[חדר מצב]]
* [[חיל מצב]]
* [[יש מצב]]
* [[תמונת מצב]]
}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|state|situation|condition}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Status|Situation|Zustand}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ظروف|وَضْع|حالة|حال}}

{{שורש|יצב}}
===ראו גם===
* [[נסבה#נְסִבָּה|נְסִבָּה]]
* [[נסבות#נְסִבּוֹת|נְסִבּוֹת]]
* [[מצבה]]</text>
      <sha1>kqsu0zy5k1yklk2i93vyosyby4hmb9v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שפכטל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25434</id>
    <revision>
      <id>520662</id>
      <parentid>382772</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:53:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4483" sha1="5nkbs3aoydoynpio2bzbh5o3gc6qdou" xml:space="preserve">==שְׁפַּכְטֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שפכטל
|הגייה='''shpakh'''tel
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' שְׁפַּכְטֶלִים
}}
[[תמונה:spachtel.JPG|left|thumb|90px|שפכטל]]
# {{פירוש לקוי}} כלי עבודה בעל ידית אחיזה ולהב מתכתי רחב ושטוח, המשמש לגירוד ולמריחה של חומר.

===מקור===
*מגרמנית.

===צירופים===
* [[דבק שפכטל]]

===מילים נרדפות===
* [[מרית]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|spatula|putty knife}}‏
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Spachtel}}‏ 
* הולנדית: {{ת|הולנדית|plamuurmes}}
* פולנית: {{ת|פולנית|szpachla}}

===ראו גם===
* [[טייח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מרית|ויקיפדיה 2=דבק שפכטל}}


[[קטגוריה:כלי עבודה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:גרמנית]]

==שְׁפִּכְטֵל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שפיכטל
|שורש וגזרה={{שרש|שפכטל|ש־פ־כ־ט־ל}}, מחומשים. 
|בניין=פִּעֵל
|נטיות=}}
#{{משלב|בניה}} טייח או ציפה בעזרת [[מרית]] ([[#שְׁפַּכְטֶל|שפכטל]]).
#*{{הדגשה|אני רוצה לסייד את התיקרה ,קילפתי עד לטיח ,ו'''שפיכטלתי''', עכשיו  צריך לפני צביעה בסיד בונדרול? או שהוא רק לאקרילי?|שיפוץ ובניה}}, [http://sf.tapuz.co.il/shirshur-342-95590580.htm פורומים - עשו זאת במו ידיכם]
#*{{הדגשה|'''משפכטלים''' על ראשי הברגים הכנה לצבע.|תקרות חוץ}}, [http://www.masterkir.co.il/aecommerce/c1837.php מאסטרקיר לוחות בטון]
#{{משלב|בניה}} השתמש ב[[מרית]] ([[#שְׁפַּכְטֶל|שפכטל]]) להסרת ציפוי.
#*{{הדגשה|הורדתי את כל ארבעה השנים האחרונות מהקיר ו'''שפיכטלתי''' דבק דו - צדדי שנדבק לקיר קצת חזק מידי.|אירוע ברנז'אני מגניב ומרגש}}, [https://www.flickr.com/photos/dench_b/2436194390/ flickr]
#{{משלב|איפור}} איפר בכבדות או בהפרזה.
#*{{הדגשה|יש היום מייקאפים שנראים מעולה ולא '''משפכטלים''', ועוברים מסך ומצלמה מצויין.|איפור, שיער, יופי וטיפוח}}, [http://sf.tapuz.co.il/shirshur-153-128340788.htm חתונות - פורומים, קהילות בתפוז אנשים]
#*{{הדגשה|מייק אפ נוזלי במיכל עם משאבה המעניק כיסוי בינוני (ולדברי החברה יכול להגיע גם לכיסוי מלא, אבל אתם תצטרכו להאמין להם כי גם לצורך ניסוי אני לא '''משפכטלת''' את עור פניי).|אהבה באוויר}}, [https://talpromakeup.blogspot.com/2010/01/blog-post_26.html StarDust - Atom]
#{{משלב|איפור}} השתמש בחומרים קוסמטיים (בנוסף לאיפור) בכבדות או בהפרזה.
#*{{הדגשה|הקרם הזה אשכרה מתלתל אותי ברגע, בייחוד אם אני '''משפכטלת''' אותו על שיער יבש שכולו חשמל וקרני שמש.|תלתלת ויראלית}}, [http://fashion.walla.co.il/?w=/2111/591497 וואלה! אופנה]

===גיזרון===
*עברית חדשה, גזירת פועל מ[[#שְׁפַּכְטֶל|שְׁפַּכְטֶל]].

==שְׁפֻּכְטַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שפוכטל
|שורש וגזרה={{שרש|שפכטל|ש־פ־כ־ט־ל}}, מחומשים. 
|בניין=פֻּעַל
|נטיות=}}
#{{משלב|בניה}} טויח או צופה בעזרת [[מרית]] ([[#שְׁפַּכְטֶל|שפכטל]]).
#*{{הדגשה|עבדתי קשה מאוד, רבע מהקיר '''שפוכטל''' על ידי, פיניתי המון זבל וגם צבעתי מעט.|רוכבים למען הקהילה}}, [http://www.fullgaz.co.il/forums/showthread.php?t=52580&amp;page=17 פורומים דו-גלגליים בפול גז]

===ראו גם===
* [[משפוכטל]]
* [[שפיכטול]]

{{שורש|שפכטל}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הגרמנית]]</text>
      <sha1>5nkbs3aoydoynpio2bzbh5o3gc6qdou</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אספלט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25495</id>
    <revision>
      <id>520139</id>
      <parentid>458911</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:24:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520139</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5410" sha1="g7wwd66sv9juvgnfid8sih9nm7mcdp8" xml:space="preserve">==אַסְפַלְט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אספלט
|הגייה=as'''falt'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
[[קובץ:106 cunetas asfalto calle sucre (12523244613).jpg|184px|ממוזער|סלילת כביש באספלט]]
# [[חמר#חׂמֶר|חומר]] טבעי דביק ושחור שנמצא באדמה. משמש לבנייה, לזיפות כבישים ולצפוי [[גג|גגות]].
#:* {{צטבי|מרוב חום הפך '''האספלט''' לזפת נוֹזלת.  אָזלו המזונות.  הבארות נסתתמוּ בשברי-המַפּוֹלת.|https://benyehuda.org/levinson/mered_haghetto.html|מרד הגטו|אברהם לוינסון}}
#:* {{צטבי|לנצל את כל החמרים הטבעיים, הימיים והמינרליים, כמו '''אספלט''', פטרול, פוספאט, סופר ומלח חימי,הנמצאים בים המלח וסביבותיו וכל מה ששני הצדדים הנ&quot;ז ימצאו לטוב לפניהם לנצל|https://benyehuda.org/levontin_zd/prakim.html|פרקים|זלמן דוד לבונטין}}

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ἄσφαλτος|ásphaltos}}; כנראה שהמקור אינו יווני אלא שמי.\
*בעברית בת זמננו נהוג לזהות את האספלט עם החמר. אם כי, ר' יהודה בן בלעם מזהה את האספלט עם &quot;הכופר&quot; (ראה פירושו לתורה כאן [https://mg.alhatorah.org/Full/Bereshit/6.17#e0n6:~:text=%D7%95%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%AA%20%D7%90%D7%AA%D7%94%20%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A5%20%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8%20%E2%80%93%20%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%9C%D7%98%2C%20%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%93%D7%91%D7%A8%20%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%2C%20%D7%9B%D7%9E%D7%95%20%D7%94%D7%96%D7%A4%D7%AA%2C%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%98%D7%91%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97.%20%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%20%D7%A0%D7%92%D7%96%D7%A8%20%D7%9E%D7%9F%20%D7%94%D7%A9%D7%9D%2C%20%D7%9B%D7%A4%D7%99%20%D7%A9%D7%90%D7%AA%D7%94%20%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%94%2C%20%D7%9B%D7%9E%D7%95%20%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%97%D7%9E%D7%A8%20(%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%B3%3A%D7%92%D7%B3)%20%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%95%2C%20%D7%9E%D7%9E%D7%94%20%D7%A9%D7%9B%D7%91%D7%A8%20%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%99%20%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%95%20%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%94%2C%20%D7%90%D7%A9%D7%A8%20%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99%20%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94%20%D7%9C%D7%B3%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D%D7%B3. https://mg.alhatorah.org/Full/Bereshit/6.17#e0n6:~:text=%D7%95%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%AA%20%D7%90%D7%AA%D7%94%20%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A5%20%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8%20%E2%80%93%20%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%9C%D7%98%2C%20%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%93%D7%91%D7%A8%20%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%2C%20%D7%9B%D7%9E%D7%95%20%D7%94%D7%96%D7%A4%D7%AA%2C%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%98%D7%91%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97.%20%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%20%D7%A0%D7%92%D7%96%D7%A8%20%D7%9E%D7%9F%20%D7%94%D7%A9%D7%9D%2C%20%D7%9B%D7%A4%D7%99%20%D7%A9%D7%90%D7%AA%D7%94%20%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%94%2C%20%D7%9B%D7%9E%D7%95%20%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%97%D7%9E%D7%A8%20(%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%B3%3A%D7%92%D7%B3)%20%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%95%2C%20%D7%9E%D7%9E%D7%94%20%D7%A9%D7%9B%D7%91%D7%A8%20%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%99%20%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%95%20%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%94%2C%20%D7%90%D7%A9%D7%A8%20%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99%20%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94%20%D7%9C%D7%B3%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D%D7%B3.])

===מידע נוסף===
* עוד מימי-קדם נודע איזור ים המלח בשיפעת חומר הגלם ממנו עובד האספלט.

===צירופים===
* [[כביש אספלט]]

===מילים נרדפות===
* [[חמר#חֵמָר|חמר]]
* [[ביטומן]]

===תרגום===
{{ע|3|
* אלבנית: {{ת|אלבנית|asfalt}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|asphalt}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Asphalt}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άσφαλτος}}
* לטבית: {{ת|לטבית|asfalts}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|asfalto}}
* סרבית: {{ת|סרבית|asfalt}}
* ערבית: {{ת|ערבית|اسفلت}}
* פולנית: {{ת|פולנית|asfalt}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|alcatrão}}
* פינית: {{ת|פינית|asfaltti}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|asphalte}}
* רוסית: {{ת|רוסית|асфальт}}
}}

===ראו גם===
* [[זפת]]
{{מוצרי דלק}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אספלט|ויקיפדיה 2=זפת}}

[[קטגוריה:חומרי גלם]]
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>g7wwd66sv9juvgnfid8sih9nm7mcdp8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ערש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25500</id>
    <revision>
      <id>520173</id>
      <parentid>502954</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:41:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520173</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1954" sha1="23xwwu3ocq75a4n0hhz1qaucpj5km8p" xml:space="preserve">==עֶרֶשׂ גם עֶרֶס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ערש
|הגייה='''e'''res
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ר|שׂ}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' עֲרָשׂוֹת, עֶרֶשׂ־
}}{{תמונה|Walraversijde50.jpg|ערש (2)}}
#{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} מקום לשכב בו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם-אָבֹא, בְּאֹהֶל בֵּיתִי;    אִם-אֶעֱלֶה, עַל-'''עֶרֶשׂ''' יְצוּעָי|תהלים|קלב|ג}}
# עריסה, מיטת תינוק.
#:* {{צטבי|תַּחַת '''עֶרֶשׂ''' בְּנִי הָרָךְ עוֹמֵד גְּדִי, כַּשֶּׁלֶג זָךְ.|https://benyehuda.org/bialik/bia_chds30.html|שיר ערש|חיים נחמן ביאליק}}
# {{בהשאלה}} מקום שבו התפתח משהו.
#:* {{צטבי|חזון לבם היחידי של היהודים העותומנים בכלל,  ושל יהודי סלוניקי,  '''ערש''' החופש,  בפרט,  –  נאמר בטלגרמה אחרת,  שנשלחה מסלוניקי לחאקי-פחה, – היא לבצר אשרה וקדמתה של ארץ-מולדתנו הקדושה...|http://benyehuda.org/droyanov/victory.html|נצחון ומנחה|אתר דרויאנוב}}

===גיזרון===
*ארמית עֶרֶס [[מיטה]].

===צירופים===
* [[ערש דוי|ערש דווי]]
* [[ערש טיטול]]
* [[שיר ערש]]
===נגזרות===
*[[ערסל]]


===מילים נרדפות===
* [[משכב|מִשְׁכָּב]]
* [[מיטה]] (1)
* [[ספה]] (1)
* [[עריסה]] (2)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cradle}}

===ראו גם===
*[[לול]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.4158885  מה הקשר בין שיר ערש לעריסת תינוק?], הארץ.

[[קטגוריה:רהיטים]]</text>
      <sha1>23xwwu3ocq75a4n0hhz1qaucpj5km8p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שעטנז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25662</id>
    <revision>
      <id>520619</id>
      <parentid>518096</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:38:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520619</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5491" sha1="c2z92ql9a8geaheyrlozqfx8a0nlhhu" xml:space="preserve">==שַׁעַטְנֵז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שעטנז
|הגייה=sha'at'''nez'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש5|שׁ|ע|ט|נ|ז}} 
|דרך תצורה=
|נטיות=}}

#{{מקרא}} בגד העשוי מחוטי צמר ופשתן יחד, ועל פי ההלכה היהודית אסור ללבשו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא תִלְבַּשׁ '''שַׁעַטְנֵז''', צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו.|דברים|כב|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ; בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם '''שַׁעַטְנֵז''' לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.|ויקרא|יט|יט}}
#{{בהשאלה}} [[ערבוב]], הכלאה; עפ&quot;ר של דברים שלא רגילים לחבר ביניהם.
#* ה&quot;קומפקט מייק-אפ&quot; הוא '''שעטנז''' של אבקה וקרם.
#* המבנה שהקימו לעצמם במשך הזמן היה '''שעטנז''' של צריף, פחון וסוכת לבידים.
#* התוצאה היא '''שעטנז''' של נצרות, בודהיזם ודתות מקומיות אחרות.

===גזרון===
* ככל הנראה מקור המילה אינו משפה שמית. 
* חז&quot;ל ([[s:משנה כלאיים ט ח|כלאים ט,ח]]) גזרו מילה זו בנוטריקון: '''שוע''' '''ט'''ווי ו'''[[נוז]]''', כלומר חוטים העשויים מסיבים סרוקים וטווים השזורים יחד.
* קנובל הציע שמקור המילה ממצרית, ופירשה כצירוף של המילים הקופטיות [https://coptic-dictionary.org/entry.cgi?tla=C3970 ⲥⲁϩⲧ] (saḥt) - ארוג, ו-[https://coptic-dictionary.org/entry.cgi?tla=C2685 ⲛⲟⲩϫ] (noudj) - מזויף, דהיינו אריג מזויף{{הערת שוליים|A. Knobel, Exodus und Leviticus, Leipzig 1857, p. 511.}}. אמנם מילים אלה אינן מתועדות במצרית עתיקה, ולכן חוקרים רבים התקשו לקבל הצעה זו.{{הערת שוליים|שמואל אחיטוב, אנציקלופדיה מקראית, 'שעטנז', עמ' 228.}}
* אולברייט ולמבדין הציעו לגזור ע&quot;פ הצירוף המצרי sḥt-nṣ בהוראת: אריג.{{הערת שוליים|T.O. Lambdin, JAOS 73 (1953) p. 155.}}  

===פרשנים מפרשים===
*בתרגום השבעים תורגמה המילה &quot;שעטנז&quot; למילה: κίβδηλον (קִיבְּדֵלוֹן), שהוראתה שנויה במחלוקת: יש אומרים שהוראתה - מזויף, סיכול אותיות מארמית: &quot;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kdb%232%20N&amp;cits=all כידבא]&quot; (מלשון [[כזב]]).&lt;ref&gt;[https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%BA%CE%AF%CE%B2%CE%B4%CE%B7%CE%BB%CE%BF%CF%82 ויקימילון האנגלי].&lt;/ref&gt; ויש אומרים שהוראתה - [[ערבוב]].&lt;ref&gt;[https://www.studylight.org/interlinear-study-bible/greek/leviticus/19-19.html studylight].&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
*[[שעטנוז]]
*[[תהלוכת שעטנז]]

===מילים נרדפות===
* [[כלאים]]
* [[בליל]]
* [[ערבוב]]

===ראו גם===
*[[הרכבה]]
*[[שוע]]
*[[טווי]]
*[[נוז]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שעטנז|ויקיטקסט=קטגוריה:איסור שעטנז}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

==שִׁעַטְנֵז==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שעטנז
|שורש וגזרה={{שרש5|שׁ|ע|ט|נ|ז}}, מחומשים. 
|בניין=פִּעֵל
|נטיות=}}
#[[ערב#עֵרֵב|עירב]] מין בשאינו מינו, עשה [[#שַׁעַטְנֵז|שעטנז]].
#:*{{הדגשה|&quot; לגננות בפריז היא מהנהנת ווי, לנו כן, ומדי פעם '''משעטנזת''' בווי-כן מתוק להפליא.&quot;|([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3550332,00.html ארבעה בתים ואף אחד בכלל] / כנרת רוזנבלום)}}
#:*,[http://www.text.org.il/index.php?book=0901115 text.org.il] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%92%27%D7%91%D7%99]{{הדגשה|&quot;תנועת הסיפור המחושבת לפרטים מחד, מצרפת מאידך עלילות ושמועת, '''משעטנזת''' מיתוסים ומעשיות עממיות, פרקי שיר וקריאות רוכלים.&quot;|על &quot;המדריך התימני לכתיבת אגדות&quot; / יניב חג׳בי}}
#שינה דבר מה באופן מתחכם, תוך כדי מניפולציה.
#:*{{הדגשה|&quot;יהיו אלה שינסו לכתוב אג'נדות אישיות ו'''ישעטנזו''' אותם למילים קואופרטיביות&quot;|הבלוג של joshh}}, [http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1624096 tapuz.co.il]
#:*{{הדגשה|&quot;אבל למדתי, בעורמה המאפיינת את האופנה, שכבר יאלתרו ו'''ישעטנזו''' משהו מהקווים הטיפוסיים שלו ויוסיפו על זה עלק את  הסגנון החדש.&quot;|TheMarker Café}}, [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1524310 cafe.themarker.com]

===גיזרון===
*עברית חדשה, גזירת פועל מ[[#שַׁעַטְנֵז|שַׁעַטְנֵז]].

===ראו גם===
*[[משועטנז]]
===הערת שוליים===
{{שורש|שׁעטנז}}
[[קטגוריה:מצות לא תעשה]]</text>
      <sha1>c2z92ql9a8geaheyrlozqfx8a0nlhhu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משעטנז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25667</id>
    <revision>
      <id>520267</id>
      <parentid>413826</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:20:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2245" sha1="l11893b1s5pqv9hih5v7xirwej0uill" xml:space="preserve">==מְשֻׁעַטְנָז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משועטנז
|הגייה=meshuat'''naz'''
|חלק דיבר=שם תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש5|שׁ|ע|ט|נ|ז}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}}
|נטיות=נ' מְשֻׁעַטְנֶזֶת; ר' מְשֻׁעַטְנָזִים, נ&quot;ר מְשֻׁעַטְנָזוֹת}}
# שזור, מעורב.
#* {{הדגשה|משתוקקים להבריק בפני הבוס השותק, דישנו האדונים הללו עצמותיהם... כשהם מונים בלשון&quot; המשונה של המזכירות את 'המצבים שיש לחקור', ... 'הקשיים שלמעשה אינם קיימים', 'הדברים המעודדים שנשמעו לאחרונה במועצה' וכן הלאה, הכל '''משועטנז''' בהצעות מבולבלות וסותרות...&quot;|אלבר כהן‎}}, [http://books.google.de/books?id=zZp3ijjxhD0C&amp;pg=PA216&amp;lpg=PA216&amp;hl=iw&amp;#v=onepage&amp;f=false הנאוה לאדון, עמוד 216]

# עשוי מערבוביה של דברים.
#* {{הדגשה|&quot;האיש הזה [...] הוא גידול פרא של תרבות פוליטית '''משועטנזת''', המתקשה להבחין בין עוצמה ובין כוחניות.&quot;|מי יפרש את האינטרס הלאומי? / יואב קרני}}, [https://yoavkarny.com/?p=55280 yoavkarny.com]
#* {{הדגשה|&quot;בעצם בליל רעיונות '''משועטנז''', כשיש מקומות של כתיבה לא רעה, עם נפילות במקומות אחרים.&quot;|פורום כתיבה יוצרת}}, [http://forum.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Eng&amp;ID=1746185 זמ&quot;ש] 
# שהוא יצור כלאיים.
#* {{הדגשה|&quot;בורה ועמת ארצות ימים ואגמים סיפורי לוך-נס ומפלצות '''משועטנזות'''.&quot;|פורום יהדות}}, [http://www.shin1.co.il/forum/forums.php?fid=8&amp;sid=209&amp;rplyto=1&amp;sortby=5 shin1.co.il]

===מידע נוסף===
* המילה אינה מוכרת על ידי האקדמיה ללשון העברית כמילה תקנית ולכן מוסדות החינוך והמדע ומוסדות המדינה אינם רשאים להשתמש בה.

===ראו גם===
* [[שעטנז]]


{{שורש|שׁעטנז}}</text>
      <sha1>l11893b1s5pqv9hih5v7xirwej0uill</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקמפלקס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25687</id>
    <revision>
      <id>520400</id>
      <parentid>141880</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:18:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520400</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1627" sha1="7f59f6myy33z3dxgxscwj029j0m188g" xml:space="preserve">==מְקֻמְפְּלָקְס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מקומפלקס
|הגייה=mekum'''plaks'''
|חלק דיבר=שם תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש|קמפלקס|ק־מ־פ־ל־ק־ס}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}}
|נטיות=נ' מְקֻמְפְּלֶקְסֶת; ר' מְקֻמְפְּלָקְסִים, נ&quot;ר מְקֻמְפְּלָקְסוֹת}}
#{{משלב|כימיה}} מרוכב כימית ב[[קומפלקס]].
#* {{הדגשה|&quot;מחקרים רבים הראו שככל שהמתכת יותר '''מקומפלקסת''' עם חומר אורגני, כך יורדת השפעתה הרעילה.&quot;|מ. בן-חור, לימור שהרבני ואורי מינגלגרין}}, [http://english.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/ben_chur_1.pdf השפעת חומר אורגני מסיס ומרחף על ריכוז יסודות־המיקרו במי הירקון ועל השתנותם עם הזמן והמרחב, עמוד 29 / 40]
#{{סלנג}} [[מתוסבך]].
#* {{הדגשה|&quot;ראוי לתת קרדיט לדמות הכי '''מקומפלקסת''' בסדרה, שלא מאכזבת אף פעם, ברי ואן דה קאמפ.&quot;|תנו לגבריאל לנצח / תגובות גולשים}}, [https://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3372472,00.html ynet.co.il]

===ראו גם===
* [[קימפלקס]]
* [[התקמפלקס]]
* [[קימפלוקס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קומפלקס (כימיה)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=קטגוריה:תסביכים}}

{{שורש|קמפלקס}}</text>
      <sha1>7f59f6myy33z3dxgxscwj029j0m188g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דנגדנג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25708</id>
    <revision>
      <id>519717</id>
      <parentid>311992</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:54:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2507" sha1="lnm5nset01z97owzxlhqidnck9od4tu" xml:space="preserve">==דִּנְגְדֵנְג א==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=דינגדנג
|שורש וגזרה={{שרש|דנגדנג|ד־נ־ג־ד־נ־ג}}, משושים.
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
# צילצל בפעמון.
#* {{הדגשה|בשלב הזה השיחה הייתה כבדה על תלמידי כיתה ז' שפשוט חזרו לשחק כדורגל, ושלום חזר '''לדנגדנג''' עם הפעמון הישן במסדרונות, כי באמת הגיע הזמן לסיים את ההפסקה.|רקוויאם לפעמון בית הספר,}} [http://cafe.themarker.com/view.php?t=39347 TheMarker Cafe]
# השמיע צליל פעמון.
#* {{הדגשה|&quot;דינג!&quot; צילצלה מערכת ניתוב התורים במרכז התמיכה. צילצלה זה מושג קצת מיושן כדי לתאר את מה היא עשתה. היא '''דינגדנגה''', או פעמה ברכות.|אסף גברון,}} [http://books.google.de/books?id=UqPyLc7vUuYC&amp;pg=PA95&amp;lpg=PA95&amp;hl=iw#v=onepage&amp;q&amp;f=false תנין פיגוע / ע׳ 95 (13)]
#* {{הדגשה|פעמון '''דינגדנג''' באוזני הנוכחים בחנות.|הום פייג', נגה לוי, }} [http://zone.walla.co.il/?w=/2708/1223649 ואללה!ZONE]
# (בהשאלה) מהדהד במחשבה.
#* {{הדגשה|היופי הנשי כשחיים אותו כשנותנים לו להכנס פנימה ולטייל ולהנמס בתוך חללי הנפש הפנימיים שלנו , הרי הוא '''מדנגדנג''' בכולם בצליל פעמון הממשיך לפעום גם אחרי שהענבל מכה בכיפת הפעמון.|מחשבות כמו חיים,}} [https://yuvalasody.blogspot.com/2010/01/blog-post_06.html בלוג של יובל]
#* {{הדגשה|לי כל הזמן '''מדנגדנג''' הביטוי &quot;הגונב מגנב פטור&quot;|גיסתי גונבת}} [http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E2%E9%F1%FA%E9_%E2%E5%F0%E1%FA באופן טבעי]

==דִּנְגְדֵנְג ב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=דינגדנג
|שורש וגזרה={{שרש|דנגדנג|ד־נ־ג־ד־נ־ג}}, משושים.
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
{{תמונה|Dinghy.jpg|סירת דינגי}}
# שט בסירת [[דינגי]]
#* {{הדגשה|'''דינגדנגנו''' עם הדינגי למערה בצד הדרומי של האי Ashil Adasi.|נהנים ועובדים בפטייה,}} [http://www.jinja.co.il/2010-01-21-14-49-47.html jinja.co.il]

{{שורש|דנגדנג}}</text>
      <sha1>lnm5nset01z97owzxlhqidnck9od4tu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בכדי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25721</id>
    <revision>
      <id>520117</id>
      <parentid>489148</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:58:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520117</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3747" sha1="0orgsplpdtpizg6eg965f3ub9v31uhm" xml:space="preserve">==בִּכְדֵי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בכדי
|הגייה=bikh'''dey'''
|חלק דיבר=מילת חיבור
|מין=
|שורש= 
|דרך תצורה=[[ב־|בְּ־]] + [[כדי]] [[קטגוריה:בכל&quot;ם (מוספית)]]
|נטיות=}}
#{{רובד|חזל}} במידה מספקת, בכמות הנכונה.
#:*{{צט/בבלי|לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ג' טפחים בד&quot;א בכותל לבינים אבל בכותל אבנים '''בכדי''' שלא יזיק|בבא בתרא|יט|ב}}

===גיזרון===
*לשון התלמוד, וללא כל הבדל במשמעות לעומת [[כדי]] המצויה במשנה. יש דקדקנים המסתייגים ממילה זו&lt;ref&gt;{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|שלוש ביתין מפוקפקות-באם בכדי נקט ב־|2016/08/01}}&lt;/ref&gt;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|enough for}} 

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילות חיבור]]
{{-}}
==בִּכְדִי==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = בכדי
| הגייה = bikh'''di'''
| חלק דיבר = תואר הפועל
| מין = 
| שורש = {{שרש3|כ|ד|ב|קט=לא}} או כמו + דְּ(=שֶׁ) + היא
| דרך תצורה = שאילה מארמית
| נטיות = 
}}
#{{רובד|ת}} שלא לצורך, ללא סיבה טובה, לחִנם, לריק, לשווא.
#:*{{צט/בבלי|דלא שדי זוזי '''בכדי'''| בבא בתרא|מא|ב}} &lt;small&gt;(שלא משליך (אדם) כספו '''לשווא''')&lt;/small&gt;
#:*{{צטשיר|והעז תצחק לך / זה טפשון כהלכה / ויצחק לך הגדי / רק טפשון כועס '''בכדי'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}671&amp;wrkid{{=}}11024|נתפייסה|מרים ילן-שטקליס}}

=== גיזרון ===
* {{לועזית|ארמית}} [[ב]] (כ[[אות שימוש]], לתיאור אופן) + המילה 'כדי', אך מקור מילה זו שנויה במחלוקת.
** לפי חלק מהחוקרים, כנראה&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_בִּכְדִי קליין].&lt;/ref&gt; כדי = קיצור של [[כדיב|כ'''ד'''יב]] 'כ'''ז'''ב, שקר' ([[חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ]]), בנשילת העיצור הסופי, ולכן לפי השערה זו המשמעות היא 'בשקר', משם 'לשווא'.
** לפי חוקרים אחרים,&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kdy%20X&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; 'כדי' היא המילה הארמית כְּדִי 'לשווא' שמופיעה לבד ({{צט/בבלי|אָמַר רַב חִסְדָּא: פֶּסַח '''כְּדִי''' נַסְבֵהּ|ראש השנה|ה|א}} &lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;רב חסדא אמר: פסח הוזכרה '''ללא סיבה'''&quot;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Rosh_Hashanah.5a.7 ספריא].&lt;/ref&gt;), ומילה זו היא רק שימוש נוסף&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; למילה כְּדִי 'דרך אגב, incidentally',&lt;ref&gt;[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kdy%232%20X&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; שהיא קיצור של כְּ־ + דּ־ (=עברית שֶׁ־) + הִי (=עברית הִיא),&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_כְּדִי_I יסטרוב, סעיף 2) 'as it is, incidentally'].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_כַּד_I.1 יסטרוב כ+ד].&lt;/ref&gt; כלומר 'כשהיא', 'כפי שהיא', 'as it is', 'ככה', 'incidentally'.&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;

===מילים נרדפות===
* [[לשוא]]
* [[חנם|לחינם]]
* [[לריק]]

===תרגום===
* אנגלית:  {{ת|אנגלית|in vain}}

[[קטגוריה:תואר־הפועל]]</text>
      <sha1>0orgsplpdtpizg6eg965f3ub9v31uhm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התמרדות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25832</id>
    <revision>
      <id>520545</id>
      <parentid>498450</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:20:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520545</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2337" sha1="2pg38m6t7282nljbjt2duwhekou5nk8" xml:space="preserve">==הִתְמָרְדוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=התמרדות
|הגייה=hitmar'''dut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|מרד|מ־ר־ד}}
|דרך תצורה={{משקל|הִתְקַטְּלוּת}}
|נטיות=ר' הִתְמָרְדֻיּוֹת
}}
# [[סרוב|סירוב]] לקבל [[סמכות]] או לציית לכללים.
#*: {{צטבי|בשובו מאקטיום לסָמוֹס אל מחנות-החורף, החרידוהו הידיעות על '''התמרדות''' החיילים ששלחם לפניו משורות כל הלגיונות לאחר הנצחון בבּרוּנדיזיוּם, ועתה דרשו שכרם ופיטוריהם.|https://benyehuda.org/schorr/suetonius.html|חיי שנים-עשר הקיסרים|סווטוניוס תרגם אלכסנדר שור}}
#:* {{צטבי|הוא נקבר בבית-הקברות ועל מצבתו נכתב כי שם קץ לחייו. עובדה זו לא היתה רק תוצאה של '''התמרדות''' נגד ההלכה. היא שיקפה את ההבנה למניעיו של הקץ בחייו.|https://benyehuda.org/read/37255|אמת שצמחה מאיי אכזב|מוקי צור}}
# [[התנגדות]] לשלטון בשאיפה להפילו ולהחליפו באחר.
#:* {{צטבי|במשטר כזה לא יכלה שום '''התמרדות''' להצליח אלא שעה שהיא באה מלמעלה, מתוך השלטון עצמו.|https://benyehuda.org/read/14286|נפילת פראג|נתן אלתרמן}}
 
===מילים נרדפות===
* [[התקוממות]]
* [[מרד]]
* [[מרידה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|ribellione}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rebellion}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|ապստամբություն}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Rebellion}}
* לטינית: {{ת|לטינית|rebellio}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|rebelión}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تَمَرُّد}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|rebelião}}
* רוסית: {{ת|רוסית|восстание}}
* שבדית: {{ת|שבדית|uppror}}
}}

===ראו גם===
* [[הפיכה]]
* [[תסיסה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מרד}}

{{שורש|מרד}}
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]</text>
      <sha1>2pg38m6t7282nljbjt2duwhekou5nk8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>השתפנפן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25835</id>
    <revision>
      <id>520350</id>
      <parentid>125200</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:52:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520350</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1785" sha1="jif8mushigfvtl6kkp2kjlp5kvjfgmf" xml:space="preserve">==הִשְׁתְּפַנְפֵן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=השתפנפן
|שורש וגזרה={{שרש|שפנפן|ש־פ־נ־פ־ן}}, מחומשים. 
|בניין=הִתְפַּעֵל
|נטיות=}}
#{{סלנג}} קיים יחסים רומנטיים או מיניים קלילים, לא מתחייבים.
#:*{{הדגשה|שיחות על קיום סקס זה לא בדיוק הדבר שיגרום לרובן לקפוץ למיטה ו'''להשתפנפן'''.|איך לפתות אותה?}}, [http://www.elsf.net/showthread.php?t=597128&amp;page=3 elsf.net]
#:*{{הדגשה|אצלכם בעיר הגדולה מתחילים '''להשתפנפן''' כבר בגיל 12.|&quot;16 קוביות שוקולד מרירות&quot; / שרלוט פרינגל – תגובות}}, [http://stage.co.il/forum/read.php?f=5&amp;i=53975&amp;t=53959&amp;v=f במה חדשה]
#{{סלנג}} נהג בפחדנות, [[השתפן]].
#:*{{הדגשה|אז במקום שילחמו בביריונות הם '''משתפנפנים'''.| אין סקס בעיר הגדולה / תגובות}}, [https://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3545302-4,00.html ynet.co.il]
#:*{{הדגשה|איזה הבדל בין אמיל זולא וחבריו לראשי מדינת ישראל שהתכחשו '''השתפנפנו''' והפקירו אח שפעל לטובתם מהפחד שיפסידו תמיכה אמריקאית.|פולארד עירער לבית המשפט העליון / תגובות}}, [https://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3213865,00.html ynet.co.il]

===גיזרון===
*עברית חדשה, גזירת פועל מ[[שפנפן]].

===ראו גם===
* [[השתפנפנות]]
* [[משפונפן]]

{{שורש|שפנפן}}
[[קטגוריה:פעלעל (גזירה)]]</text>
      <sha1>jif8mushigfvtl6kkp2kjlp5kvjfgmf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>השתפנפנות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25836</id>
    <revision>
      <id>519893</id>
      <parentid>146370</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:08:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519893</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="909" sha1="bsvobg6irug8ufe48mvcs2caste0kvn" xml:space="preserve">==הִשְׁתְּפַנְפְנוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=השתפנפנות
|הגייה=hishtfanfe'''nut'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|שפנפן|ש־פ־נ־פ־ן}}
|דרך תצורה={{משקל|הִתְקַטְּלוּת}}
|נטיות=ר' הִשְׁתְּפַנְפְנוּיוֹת}}
# {{סלנג}}(לא תקין) התנהגות פחדנית.
#* {{הדגשה|אתם יודעים מה? אני מבין את ה'''השתפנפנות''' שלכם. ותעשו הכל להוכיח שלא הייתם מעורבים.|בכיר בריטי טוען שהשת&quot;פ המודיעיני בסכנה / תגובות דיווח}}, [https://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3850953,00.html מדיני Ynet]

===ראו גם===
* [[השתפנפן]]
* [[משפונפן]]

{{שורש|שפנפן}}
[[קטגוריה:פעלעל (גזירה)]]</text>
      <sha1>bsvobg6irug8ufe48mvcs2caste0kvn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנדוקס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25858</id>
    <revision>
      <id>519700</id>
      <parentid>245568</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:50:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519700</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1924" sha1="onwujvsx1ztaqd9nmyqgg0h2a5irfd1" xml:space="preserve">==אִנְדוּקְס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אינדוקס
|הגייה=in'''duks'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|אנדקס|א־נ־ד־ק־ס}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות= ר' אִנְדוּקְסִים}}
# מִפְתּוּחַ, יצירת [[מפתח]] (אינדקס).
#*{{הדגשה|הרעיון הבסיסי הוא '''אינדוקס''' כל הערכים ושימוש בקשרים ביניהם על מנת לאפיין את הקשרים באופן שיאפשר תצוגה מהירה.|פרספקטיבת צרכן המידע בינה עסקית בשירות עצמי}}, [http://www.biblogs.com/index.php?s=qlikview BI Blogs]
# (בבלשנות מודרנית) תיוג צירוף תחבירי בסמן (אינדקס) המשייך אותו ליסוד אחר במשפט.
#*{{הדגשה|לפי שיטת חומסקי תהיה הצמדתו של אינדקס לצ״ש חופשית לחלוטין ובלתי נתונה למגבלות, חוץ מהתנאים המבניים המוכרים, המסננים את זוגות האינדקסים הזהים שאינם עומדים בתנאים התחביריים. תפיסה כזו של מערכת ה'''אינדוקס''' מונעת, בעיקרון, את קיומן של מגבלות שאינן בעלות אופי מבני.|כינויים רומזים ואנפורה עמ׳ 8 / אייבי סישל}}, [https://pluto.huji.ac.il/~isichel/demonstratives.heb.pdf האוניברסיטה העברית בירושלים]

===גיזרון===
*עברית חדשה, גזירת פועל מ־index[http://morfix.mako.co.il/default.aspx?q=indexed &lt;sup&gt;מורפיקס&lt;/sup&gt;].

===ראו גם===
* [[אנדקס#אִנְדֵקְס|אִנְדֵקְס]]
* [[אנדקס#אֻנְדַקְס|אֻנְדַקְס]]

{{שורש|אנדקס}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אינדקס}}</text>
      <sha1>onwujvsx1ztaqd9nmyqgg0h2a5irfd1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משמרטף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25863</id>
    <revision>
      <id>519698</id>
      <parentid>429928</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:50:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519698</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3107" sha1="7aqxz48chzgti21yrt3c92z32ibcb0r" xml:space="preserve">==מֶשְׁמֻרְטָף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משמורטף
|הגייה=meshmur'''taf'''
|חלק דיבר=שם תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש|שמרטף|ש־מ־ר־ט־ף}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}}
|נטיות=נ' מְשְׁמֻרְטֶפֶת; ר' מְשְׁמֻרְטָפִים, נ&quot;ר מְשְׁמֻרְטָפוֹת}}
# {{סלנג}} שנשמר על־ידי [[שמרטף#שְׁמַרְטַף|שְׁמַרְטַף]].
#* {{הדגשה|על פי הרפואה האנטרופוסופית, לסביבה יש השפעה מכרעת בהתמודדות של הילד עם המחלות ולכן מומלץ שלא יהיה '''משמורטף''' על ידי קלטות וידאו או טלויזיה, אלא ישהה בחברת הורה רגוע ותומך, כך ינצל טוב יותר את כוחותיו הנפשיים להחלמה.|חום}}, [https://www.doctors.co.il/ar/4841/%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA ושיהיה לבריאות]
#* {{הדגשה|וה'''משמורטפים''' ישנים, ולא אמורים להתעורר מהצחוק שלי.|ילדים, הפעם הרגתם}}, [http://www.kipa.co.il/community/show.asp?messageid=3632565 פורום בכורים - טכני]
#* {{הדגשה|הילדים הקטנים שבאים לבית הספר ו'''משמורטפים''' ע&quot;י תלמידי בית הספר.|Cops School}}, [http://www.tipo.co.il/zone/page.asp?zone=41598731863385&amp;pid=10035840 tipozone]

===מידע נוסף===
* המילה אינה מוכרת על ידי האקדמיה ללשון העברית כמילה תקנית ולכן מוסדות החינוך והמדע ומוסדות המדינה אינם רשאים להשתמש בה.
* המילה משמורטף, בדומה למילים במשקל מקוטל הנגזרות מכמה [[:קטגוריה:שורשים מחומשים|שורשים מחומשים]] אחרים, איננה ניתנת לניקוד באופן תקני באופן המשקף את הגייתה: אם המ״ם מנוקדת בשווא לפי חוק ניקוד בינוני פֻּעַל (לדוגמה: מְקֻרְצָף[http://morfix.mako.co.il/default.aspx?q=%u05DE%u05E7%u05D5%u05E8%u05E6%u05E3 &lt;sup&gt;מורפיקס&lt;/sup&gt;], מְאֻזְרָח[http://morfix.mako.co.il/default.aspx?q=%u05DE%u05D0%u05D5%u05D6%u05E8%u05D7 &lt;sup&gt;מורפיקס&lt;/sup&gt;]), מתקיימים שני שוואים נעים ברציפות (שווא בראש מילה ושווא שני מבין שני שוואים רצופים), מצב בלתי אפשרי לפי חוקי הדקדוק התקני.

:ראו בהקשר זה:
:* [[משפוכטל]]
:* [[משפונפן]]
:* [[מכלובלב]]
:* [[משפומפם]]
:* [[מזקונקן]]
{{מיזמים|ויקיפדיה=פונמה}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שורש מחומש#סתירות בדקדוק תקני}}

===ראו גם===
* [[שמרטף#שְׁמַרְטַף|שְׁמַרְטַף]], [[שמרטף#שְׁמִרְטֵף|שמירטף]], [[שמרטף#שְׁמֻרְטַף|שמורטף]].
* [[שמירטוף]]

{{שורש|שמרטף}}</text>
      <sha1>7aqxz48chzgti21yrt3c92z32ibcb0r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עבודת אלילים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25902</id>
    <revision>
      <id>520140</id>
      <parentid>476005</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:24:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520140</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2245" sha1="rhgqzy350yxi6d4xx1eled9lftjqe6r" xml:space="preserve">==עֲבוֹדַת אֱלִילִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עבודת אלילים
|הגייה=avo'''dat''' eli'''lim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ב|ד}}; {{שרש3|א|ל|ל}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# [[פולחן]] [[דת]]י מתשתיות הדתות המונותאיסטיות-ממוסדות. פולחן המעניק כוחות והשפעה רוחנית ל[[טבע]],ל[[פסל]]ים ו[[קמיע]]ות.
#:* {{הדגשה|הוא היה אומר הקורע את בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו סוף שיעבוד '''עבודת אלילים'''|אבות דרבי נתן פרק ג}}  
#*: {{צטבי|וזהו האמור בתורתינו הקדושה &quot;ומה אלהים שואל ממך וכו' כי אם לעבוד אותו&quot; כי העובד '''עבודת אלילים''' הוא מבזה כבוד עצמו ר&quot;ל כבוד נשמתו הטהורה המשכלת והעובד אלהים אמת הוא מכבדה.|https://benyehuda.org/barasch_julius/otsar_xoxma.html|אוצר חכמה|יוליוס ברש}}
 
===מילים נרדפות===
* [[פגניות]]
* [[עבודה זרה]]
* [[עבודת גילולים]]
* [[עבודת כוכבים ומזלות]]

===ניגודים===
* [[מונותאיזם]]
* [[עבודת אלוהים]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|paganesimo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|paganism}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|წარმართობა}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Heidentum}}
|
* יוונית: {{ת|יוונית|παγανισμός}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|paganismo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|وثنية}}
* רוסית: {{ת|רוסית|язычество}}
}}

===מידע נוסף===
*בגרסאות רבות של התלמוד מופיע &quot;[[עבודת כוכבים]]&quot; או &quot;[[עבודת אלילים]]&quot; במקום &quot;[[עבודה זרה]]&quot; עקב שנויי צנזורה. 

===ראו גם===
* [[עבודה]]
* [[אליל]]
* [[פוליתאיזם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פגניות|ויקיפדיה 2=פוליתאיזם}}
[[קטגוריה:עבודה זרה]]</text>
      <sha1>rhgqzy350yxi6d4xx1eled9lftjqe6r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרן אבק שרפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26112</id>
    <revision>
      <id>519891</id>
      <parentid>408135</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:08:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519891</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2585" sha1="1ucyl15kir161h3w43w50ivnpnfjfzq" xml:space="preserve">==קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרן אבק שריפה
|הגייה='''ke'''ren a'''vak''' sre'''fah'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' קְרָנוֹת אֲבַק שְׂרֵפָה &lt;small&gt;וגם&lt;/small&gt; קַרְנוֹת אֲבַק שְׂרֵפָה      
 }}
{{תמונה|VictoryPowderHorn.JPG|קרן אבק שריפה מאה&quot;מ 'ויקטורי', 1805}}
{{תמונה| Tir.jpg| קרן אבק שריפה תלויה על גבו של קפטן־תותח באניית מפרשים מלחמתית.}} 
# {{רובד|עברית חדשה}} [[כלי קבול|כלי קיבול]] ל[[החזקה|החזקת]] [[אבק שרפה|אבק שריפה]] שנעשה מ[[קרן]] של [[פרה]]; שימש למילוי ה[[קנה]] או [[אגן הצתה|אגן ההצתה]] של [[רובה]] [[נטען לע|נטען־לוע]] ו[[חור הצתה|חור ההצתה]] של [[תותח]] נטען־לוע. 
#:* לאחר שהכניס את התחמיש והכדור, נטל הרובאי את '''קרן אבק השריפה''', ושפך כמות מדודה של אבק שריפה לתוך אגן ההצתה בחלקו האחורי של הקנה.
#:* {{צטבי|[...] ופתאם החזקת בו, הפלתו ארצה, ואסרת אותו באזורו שלו, לקחת הטבנזה והקרן המלאה אבק שריפה ואחרי כן אתה פותח מאסרו ואומר לו &quot;לך לשלום&quot;.| https://benyehuda.org/barzilay/leket.html#_ftn12|לֶקֶט|יהושע ברזילי (איזנשטט)}}         
#:* {{הדגשה|&quot;בַּתָּא מָצָאתִי שְׁנֵי רוֹבֵי־צַיד מְשֻׁבָּחִים וּשְׁנֵי אֶקְדָּחִים. תְּחִלָּה לָקַחְתִי אוֹתָם וְכַמָּה '''קְרָנוֹת אֲבַק־שְרֵפָה''' [...].&quot;|([[w:דניאל דפו|דניאל דפו]], רובינזון קרוזו. מאנגלית: [[w:צבי ארד|צבי ארד]])}}

===גיזרון===
* תרגום שאילה משפות אירופה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|powder horn}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|poire à poudre|corne d’amorce}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Pulverhorn}}

===ראו גם===
* [[צפחת אבק שרפה|צפחת אבק שריפה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Powder horn|שם ויקיפדיה=Powder horn|ויקישיתוף=Category:Powder horns|שם ויקישיתוף=קרנות אבק שריפה}}

[[קטגוריה:כלי נשק]]</text>
      <sha1>1ucyl15kir161h3w43w50ivnpnfjfzq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הטרונומיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26119</id>
    <revision>
      <id>520075</id>
      <parentid>291129</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:32:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520075</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="839" sha1="6bl76p8xyj3jd5d8ccl3sdew8c0yo3f" xml:space="preserve">==הֶטֶרוֹנוֹמְיָה==
# {{משלב|פילוסופיה}} הגדרת עקרונות המוסר באופן אוביקטיבי כך שיתאימו לציבור רחב.
# {{משלב|פוליטיקה}} [[משטר]] שהוקם למען עם כלשהו על-ידי עם זר אחר.

===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} heteros (אחר, זר) + nomos (חוק).{{הפניה|1|גיזרון}}

===ניגודים===
* [[אוטונומיה]]

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|heteronomy}}

===ראו גם===
* [[מנדט]]

===סימוכין===
# {{הערה|גיזרון}} [https://www.inslov.ru/html-komlev/g/geteronomi8.html מילון מילים לועזיות (רוסית), 29/6/2010].

[[קטגוריה:ממשל ומדיניות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>6bl76p8xyj3jd5d8ccl3sdew8c0yo3f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>החלונות הגבוהים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26147</id>
    <revision>
      <id>519840</id>
      <parentid>416043</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:41:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519840</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1075" sha1="pmgt2pkpjkxgs9rdewbutw5kpcknai2" xml:space="preserve">==הַחַלּוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=החלונות הגבוהים
|הגייה=hakhalo'''not''' hagvo'''him'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=}}
# כינוי עממי ל[[פקיד]]ות הציבורית הבכירה.
#:* לאחר התערבות של '''החלונות הגבוהים''' נאסרה השמעתו ברדיו של הפזמון &quot;יחזקאל&quot; בביצוע להקת &quot;החלונות הגבוהים&quot;.
#:*&quot;לו ידעת את כל הנעשה אצלנו שם, ב'''חלונות הגבוהים'''. שם שרים ורוזני ארץ מוותרים מיליונים לרוב, זלים זהב מכיסם, יהודים עולים שמה.&quot; (שלום עליכם, &quot;[https://www.benyehuda.org/shalom/hebrew_007.html דָן-קישוט ממאזפבקה ושמחה-פנחס רעהו]&quot;)

===ראו גם===
* [[צוארון כחול]]
* [[צוארון לבן]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>pmgt2pkpjkxgs9rdewbutw5kpcknai2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פדחת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26272</id>
    <revision>
      <id>520284</id>
      <parentid>407227</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:27:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520284</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2341" sha1="cyxuqtxgjfksrf4jsnxeikbjsasl4fj" xml:space="preserve">==פַּדַּחַת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פדחת
|הגייה=pa'''da'''khat
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|פ|ד|ח}}{{הבהרה|האם יש להגדיר שורש לשם בודד?. פ־ד־ח כיום התפדח מן פדיחה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}}
|נטיות=ר' פַּדָּחוֹת; פַּדַּחַת־; ר' פַּדְּחוֹת־,
}}
{{תמונה|Human Forehead.JPG|פדחת(1)}}
{{תמונה|Glabella.PNG|פדחת (2)}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} חלקה הקדמי של הגולגולת, מעל המצח.
#:*{{צט/בבלי|ואיזהו סוף ראשו זה המשווה צדעיו לאחורי אזנו ול'''פדחתו'''|מכות|כ|ב}}.
#:*{{הדגשה|ואם נשר מן הקודקוד ולמטה שופע לפניו, עד כנגד פדחתו-נקרא '''[[גבח|גיבח]]'''|[http://www.mechon-mamre.org/i/a305.htm&quot;משנה תורה להרמב&quot;ם&quot;] ספר טהרה, הלכות טומאת צרעת, ה 11}}
#:*{{הדגשה|איציק'ל היה שם הנער הצנוּם ולוֹ '''פּדחת''' רחבה מכּפי שנוֹתיו ועיניים ירוּקוֹת|[https://benyehuda.org/berdi/miriam.html &quot;מרים&quot;], [[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]]}}
#:*{{הדגשה|מִהַר וַיַּנַּח אֶצְבַּע עַל-'''הַפַּדַּחַת''', / וּכְהִתְבּוֹנְנוֹ כְמוֹ-רֶגַע וַיִּקְרָא פִתְאֹם בְּשִׂמְחָה|[https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_aluf_batzlut.html &quot;אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם&quot;], [[w:ח&quot;נ ביאליק|ח&quot;נ ביאליק]]}}
#:*'''פדחתו''' של הקשיש הקריחה כולה
# בליטה גרמית בעצם המצח, בין קשתות הגבינים.
#:{{צט|ואיזהו רוב ראשו (של הוולד) משתצא '''פַדַחתו'''|משנה נידה ג ה}}

===גזרון===
{{להשלים}}

===נגזרות===
*[[פדחתי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|glabella}} (2)

===ראו גם===
* [[גבחת]]
* [[מרפס]]
* [[קרחת]]
* [[רקה]]
* [[צדע]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עצם המצח|}}
[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>cyxuqtxgjfksrf4jsnxeikbjsasl4fj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>IVF</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26279</id>
    <revision>
      <id>520378</id>
      <parentid>429991</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:12:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520378</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="248" sha1="6vdr836wgm7qepte5wxviwqb0u2ny9v" xml:space="preserve">==IVF==
# {{ר&quot;ת|אנגלית|In-vitro Fertilization.|הפריה חוץ-גופית.}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הפריה חוץ-גופית}}
[https://www.meravgudovich.co.il טיפולי פוריות]</text>
      <sha1>6vdr836wgm7qepte5wxviwqb0u2ny9v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סלידה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26288</id>
    <revision>
      <id>519951</id>
      <parentid>381509</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:39:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519951</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2307" sha1="om5qwb68kgjl4ntbfam29b8bxkmxtk1" xml:space="preserve">==סְלִידָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סלידה
|הגייה=sli'''da'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ס|ל|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר': סְלִידוֹת, נ&quot;י: סְלִידַת, ־נ&quot;ר: סְלִידוֹת־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[הימנעות]] מפאת [[רגש]] [[שלילי]] [[עז]].
#*: {{צטבי|לא הבין על מה היה שומר לה לא מעט '''סלידה'''. טינה, תרעומת חנם. לא הבין. אפילו חשב: כיצד מכפרים עוול כזה.|https://benyehuda.org/xatskevich/al_hakarka.html|על הקרקע|ישראל חצקביץ'}}
 
===גיזרון=== 
* שם פעולה מן הפועל [[סלד]] בלשון חז&quot;ל שעניינו [[רתיעה]] באופן כללי.

===מילים נרדפות===
* [[גועל]]
* [[חלחלה]]
* [[מיאוס]]
* [[תיעוב]]
===ניגודים===
* [[חשק]]
* [[כמיהה]]
* [[משיכה]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|avversione}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|aversion}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Abneigung|Vorbehalt}}
*דנית: {{ת|דנית|modvilje}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|afkeer|aversie}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|ellenszenv|idegenkedés}}
.
*יוונית: {{ת|יוונית|απέχθεια}} (תעתיק: apéchtheia)
::: {{ת|יוונית|αποστροφή}} (תעתיק: apostrofí)
*יפנית: {{ת|יפנית|嫌悪}} (תעתיק: ken'o)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|avsky}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|अरुचि}} (תעתיק: aruci)
:::: {{ת|סנסקירית|द्वेषस्}} (תעתיק: dveṣas)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|repugnar|aversión}}
*ערבית: {{ת|ערבית|إشمئزاز|نفور}}
*פולנית: {{ת|פולנית|awersja|niechęć}}
*פינית: {{ת|פינית|inho|vastahakoisuus}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|averze|odpor}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|aversion}}
*רומנית: {{ת|רומנית|aversiune}}
*רוסית: {{ת|רוסית|отвращение}} (תעתיק: otvraščénije)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סלידה}}

{{שורש|סלד}}
[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>om5qwb68kgjl4ntbfam29b8bxkmxtk1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קשר ראש טורקי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26291</id>
    <revision>
      <id>519959</id>
      <parentid>515186</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:42:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519959</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1832" sha1="m4rqj4s7ff6arddr3zibhj2t3er1isf" xml:space="preserve">==קֶשֶׁר רֹאשׁ טוּרְקִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קשר ראש טורקי
|הגייה='''ke'''sher rosh tur'''ki'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' קִשְׁרֵי רֹאשׁ טוּרְקִי
}}
{{תמונה|Paasch Illus Mar Ency 1890 pl 99 - Splices and Knots.jpg|קליעות וקשרים. 9) ראש טורקי}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[קשר]] [[דקורטיבי]] ב[[חבל]], שצורתו מזכירה [[טורבן]] טורקי מימי האימפריה העות'מנית.
#:* {{עיתונות|למרבה הפלא, הם מצליחים גם לעשות '''קשר של „ראש תורכי“'''.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1965%2F03%2F22&amp;id{{=}}Ar01402&amp;sk{{=}}73B35395|מעריב||22 במרץ 1965}}    
#:* {{הדגשה|&quot;&quot;רב החובל הצליף בו בחבל עבה שבקצהו קשר הקרוי ''''ראש טורקי'''' [...].&quot;|({{הארץ|ליטל לוין|כתב אישום נגד רב חובל|1.1178372|26 ביוני 2011)}}}}
===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} Turk's head knot ושפות אירופיות אחרות.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Turk's head knot}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bonnet turc}}
* גרמנית {{ת|גרמנית|Türkenbund}}

===ראו גם===
* [[אגרוף קוף]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Turk's head knot|שם ויקיפדיה=Turk's head knot|ויקישיתוף=Category:Turk's head knots|שם ויקישיתוף=קשר ראש טורקי}}
* [https://www.animatedknots.com/turkshead/index.php Turk's Head Knot] in Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>m4rqj4s7ff6arddr3zibhj2t3er1isf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אגרוף קוף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26299</id>
    <revision>
      <id>520165</id>
      <parentid>515188</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:39:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1418" sha1="694bcf8sfycf6iyteio0nrmuftuvp7w" xml:space="preserve">==אֶגְרוֹף קוֹף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אגרוף קוף
|הגייה=eg'''rof''' kof
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' אֶגְרוֹפֵי קוֹף
}}
{{תמונה|Knot Monkey Fist.jpg|אגרוף קוף}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[קשר]] דקורטיבי ב[[חבל#חֶבֶל|חבל]], שצורתו מזכירה כף יד קפוצה.     
#:* בדרך כלל ממלאים את '''אגרוף הקוף''' בחתיכות בד, כדי לשוות לו את הצורה הכדורית.
#:* '''אגרוף קוף''' משמש כמשקולת בקצהו של [[חבל זריקה]] להתקשרות בין ספינה לרציף.

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} monkey's fist - [[אגרוף]] ה[[קוף]].

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|monkey's fist}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|poing de singe}}
* גרמנית {{ת|גרמנית|Affenfaust}}

===ראו גם===
* [[קשר ראש טורקי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Monkey's fist|שם ויקיפדיה=Monkey's fist|ויקישיתוף=Category:Decorative knots|שם ויקישיתוף=קשרים דקורטיביים}}
* [https://www.animatedknots.com/monkeysfist/index.php Monkey's fist] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>694bcf8sfycf6iyteio0nrmuftuvp7w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בינת ספונים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26352</id>
    <revision>
      <id>519722</id>
      <parentid>515194</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:55:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519722</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5970" sha1="7niskk46a8szbcisb9kf73t4l5dzrtu" xml:space="preserve">==בֵּינַת סִפּוּנִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בינת סיפונים
|הגייה=bey'''nat''' sipu'''nim'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' בֵּינוֹת סִפּוּנִים
}}
{{תמונה|General cargo ship midship section Hebrew.png|חתך רוחב של אוניית מטען כללי}}
{{תמונה|Die Gartenlaube (1854) b 450.jpg|אוניית־מהגרים בעלת סיפון ראשי, בינת־סיפונים ומחסן למטען. איור בשבועון ''Die Gartenlaube'', לייפציג, 1854.}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} באוניות מטען כללי בהן [[ספנה|הסַפְנָה]] (מחסן המטען) מחולקת לשניים בממד הגובה, בינת הסיפונים הוא שמו של החלל שבין הסיפון התחתון לבין הסיפון העליון.
#:* הגישה אל הספנה התתונה (מחסן המטען התחתון) מתאפשרת דרך פתחים או [[כוה|כָּווֹת]] בסיפון התחתון, אותם סוגרים אחר כך במכסים מיוחדים.
#:* את המטענים הכבדים מניחים במחסן התחתון, ואת אלו הקלים בבינת הסיפונים.
#:* {{הדגשה|&quot;חלל המטען מורכב מהספנות (lower holds) ומ'''בינות הסיפונים''' (tween decks) ומחולק למדורים שונים ע&quot;י מחיצות רוחביות (transverse bulkheads).&quot;|(יעקב רוזנטל, שיעורים בבניין אניות, 1984)}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} באוניות מהגרים בעלות שניים או שלושה סיפונים, החלל בין הסיפונים שיועד למגורים משותפים של נוסעים, כאלה שלא יכלו להרשות לעצמם תאי מגורים נפרדים.
#:* {{הדגשה|&quot;אתה חושב שחשבתי על עצמי בזמן שמאחוריי ישנים שינה עמוקה מאה ושישים בני אדם בקַדמת '''בֵּּינַת הסיפונים''' בלבד [...]&quot;.|([[w:ג'וזף קונרד|ג'וזף קונרד]], לורד ג'ים. מאנגלית: [[w:אמציה פורת|אמציה פורת]], 2005)}}{{הערת שוליים|fore-'tween-deck, בינת הסיפונים הקדמית, של המחסן הקדמי.}}

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} tween decks ושפות אירופיות נוספות.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===מידע נוסף===
* באוניות נוסעים ומשא מן המאה ה־19 נחלקו הנוסעים לשלושה סוגים: נוסעי הקבינות (cabin passengers), נוסעי '''בינת הסיפונים''' (tween-deck or steerage passengers) ונוסעי הסיפון (deck passengers). 

===מובאות נוספות===
* {{עיתונות|אתמול אחר הצהרים הגיעה להנמל אנית הקיטור „רוגיא“ והביאה מהאמבורג 785 נוסעים '''בינות לספון''' (צווישענדעק), ר&quot;ל גרים, כי העשירים לא יסעו בצווישענדעק רק בהתאים (קאיוטען).|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HMZ%2F1884%2F10%2F03&amp;id{{=}}Ar00301&amp;sk{{=}}5D9B7965|המליץ||3 באוקטובר 1884}}
* {{עיתונות|כל האנשים אשר היו בחללי '''היציע התכון''' ועל המכסה העליונה לראש האניה ירדו במצולות.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MGD%2F1864%2F01%2F27&amp;id{{=}}Ar00201&amp;sk{{=}}1CBDF2F6|המגיד||27 בינואר 1864}}
* {{הדגשה|&quot;כל מה שהחובל הצליח להבהיר לקפיטן מקוייר [...] ש„כל אותם הסינים '''מבין־הסיפונים הקדמי'''“ הם בתנועה מטורפת, אדוני.“&quot;|([[w:ג'וזף קונרד|ג'וזף קונרד]], טייפון. מאנגלית: זאב הרטבי, 1957)}}

===מילים נרדפות===
* [[ספון בינים|סיפון ביניים]]
* &lt;small&gt;בלשון ההשכלה והתחייה:&lt;/small&gt; בינות לספון, יציע תיכון {{הערת שוליים|[https://sfathayam.com/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d/ &quot;מונחים ימיים היסטוריים&quot;] בתוך: &quot;שפת הים&quot; – ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1788.}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tween decks|between decks}}{{כ}} (1); {{ת|אנגלית|steerage|tweendeck}}{{כ}} (2)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|entrepont}}{{כ}} (1)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Zwischendeck}}{{כ}} (1)

===ראו גם===
* [[ספון#סִפּוּן|סיפון]]
* [[בינה#בֵּינָה|בֵּינָה]]
* [[אנית מהגרים|אוניית מהגרים]]
* [[אנית נוסעים ומשא|אוניית נוסעים ומשא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Tweendecker|שם ויקיפדיה=Tweendecker|ויקיפדיה 2=en:Steerage|שם ויקיפדיה 2=Steerage|ויקישיתוף=Category:Cargo holds|שם ויקישיתוף=מחסני מטען באוניות|ויקישיתוף 2=Category:Steerage|שם ויקישיתוף 2=Steerage}}
* [https://www.history.com/news/steerage-act-immigration-19th-century America's First Immigration Law Tried (and Failed) to Deal With Nightmarish Sea Journeys] in: History.com, March 1 2019.
* A. Paasch, ''Illustrated Marine Encyclopedia'', 1890. ''s.v.'' Passenger, in p. 269.
* Børge Solem, &quot;[https://www.norwayheritage.com/steerage.htm Steerage Passengers - Emigrants Between Decks]&quot;, in Norway-Heritage 

===סימוכין והערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]</text>
      <sha1>7niskk46a8szbcisb9kf73t4l5dzrtu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברוך הבא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26366</id>
    <revision>
      <id>519683</id>
      <parentid>449158</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:46:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>519683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5353" sha1="7e8x1o2u68mimo07hx9bpy18itu3p8x" xml:space="preserve">==בָּרוּךְ הַבָּא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=[[ברוך]] [[ה]][[בא]]
|הגייה=ba'''rukh''' haba
|חלק דיבר=מילת קריאה
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=נ' בְּרוּכָה הַבָּאָה,&lt;BR&gt;ר' בְּרוּכִים הַבָּאִים
}}
# [[ברכה]] הנאמרת לאדם ב[[הגיעו]] למקום מסוים.
#:* בירכנו את [[אורח|האורח]] שלנו בברכת '''ברוך הבא'''.
#:*{{צטשיר|סַבָּא בָּא, אַבָּא בָּא / אַרְיֵה מִכְּפַר־סָבָא בָּא / בָּא בָּרוּךְ, '''בָּרוּךְ הַבָּא''' / עִם דּוֹדָה, דּוֹדָה רַבָּה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}513&amp;wrkid{{=}}5049|הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי|יורם טהרלב}}

===מקור===
*ע&quot;פ מקרא: {{צט/תנ&quot;ך|'''בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ'''; וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.|דברים|כח|ו}} או {{צט/תנ&quot;ך|'''בָּרוּךְ הַבָּא''' בְּשֵׁם יהוה; בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יהוה.|תהלים|קיח|כו}}

===ניגודים===
* [[צאתך לשלום]]

===תרגום===
{{ע|4|
* אוזבקית: {{ת|אוזבקית|xush kelibsiz}}
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|ласкаво просимо}}
* אורדו: {{ת|אורדו|خوش آمديد}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|benvenuto|benvenuta|benvenuti|benvenute}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|selamat datang|sugeng rawuh|wilujeng sumping}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|velkominn|velkomin|velkomnir|velkomnar}}
* אירית: {{ת|אירית|fáilte|tá fáilte romhat|tá fáilte romhaibh|céad míle fáilte|fáilte romhat isteach}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|mirë se vjen}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|welcome}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|tere tulemast}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|bonvenon}}
* אפריקנית: {{ת|אפריקנית|welkom}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|բարի գալուստ}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|добре дошъл|добре дошли}}
* בוסנית: {{ת|בוסנית|dobrodošli}}
* בילורוסית: {{ת|בילורוסית|вiтаем|прывiтанне}}
* בנגלית: {{ת|בנגלית|স্বাগতম}}
* בסקית: {{ת|בסקית|ongi etorri}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კეთილი იყოს თქვენი მობრძანება|კეთილი იყოს შენი მობრძანება}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Willkommen|Willekomen|Willechomen}}
* דנית: {{ת|דנית|velkommen}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|welkom}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|Isten hozott|Isten hozta}}
* הינדית: {{ת|הינדית|स्वागतम|स्वागत है}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|xin chào|chào|hoan nghênh|được tiếp đi ân cần}}
* וולשית: {{ת|וולשית|croeso|croeso|croeso cynnes iawn}}
* טורקית: {{ת|טורקית|hoşgeldin|hoşgeldiniz}}
* יוונית: {{ת|יוונית|καλώς ορίσατε|καλώς ήρθες}}
* יידיש: {{ת|יידיש|װילקום|ברוכים־הבאים|ברוך־הבא}}
* יפנית: {{ת|יפנית|ようこそ！|いらっしゃいませ！|いらっしゃい！}}
* כורדית: {{ת|כורדית|bi xêr bên|bi xêr bê|به‌خێربێی|به‌خێربێن}}
* לטבית: {{ת|לטבית|laipni lūdzam}}
* לטינית: {{ת|לטינית|salve|salvete}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|sveiki atvykę}}
* מאורית: {{ת|מאורית|haere mai|nau mai}}
* מונגולית: {{ת|מונגולית|тавтай морилогтун}}
* מלטזית: {{ת|מלטזית|merħba}}
* מלית: {{ת|מלית|selamat datang}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|velkommen}}
* סוהילית: {{ת|סוהילית|karibu}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|dobrodošel|dobrodošla|dobrodošli}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|vitajte}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|bienvenido|bienvenida|bienvenidos}}
* סקוטית: {{ת|סקוטית|fàilte|ceud mìle fàilte}}
* סרבית: {{ת|סרבית|добродошли|dobrodošli}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أهلاً وسهلاً|مرحبا}}
* פולנית: {{ת|פולנית|witaj|witajcie|witamy}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|bem-vindo|bem-vinda|bem-vindos|bem-vindas}}
* פינית: {{ת|פינית|tervetuloa}}
* פרסית: {{ת|פרסית|خوش آمدید}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|vítáme tě|vítáme vás}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bienvenue}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|benvingut|benvinguda|benvinguts|benvingudes}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|dobrodošli}}
* רומנית: {{ת|רומנית|bine ai venit|bine aţi venit|bun venit|bine ai venit}}
* רוסית: {{ת|רוסית|добро пожаловать}}
* שבדית: {{ת|שבדית|välkommen|välkomna}}
* תאית: {{ת|תאית|ยินดีต้อนรับ}}
}}

===ראו גם===
* [[ברוך הנמצא]]
* [[להתראות]]
* [[שלום]]


[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>7e8x1o2u68mimo07hx9bpy18itu3p8x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גליני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26369</id>
    <revision>
      <id>520544</id>
      <parentid>380894</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:19:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520544</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1411" sha1="l63gr98mgzmkn3c5wp1jb3aqc5sdbgu" xml:space="preserve">==גַּלֵּינֵי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גליני
|הגייה=ga'''ley'''ne
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=  
}}
# {{חזל}} {{הקשר|ימאות}} דִּמְמַת־רוּחַ; מצב בו הרוח פסקה לנשוב והים חלק לגמרי, ללא גלים.
#:* {{צט/ירושלמי הלכה|אם היה הים '''גליני''' והביט לארבע רוחותיו וראה שאין שם ברייה, משיאין את אשתו.|יבמות|טז|ד}} 
#:* {{צטבי|בוקר אחד ברבצה מוכת־'''גלינה''', בשעה שזרם חזק מכוון אותה במהירות כלפי הסלע, נראה מפרש זר [...].|https://benyehuda.org/regelson/melville_encantadas.html|איי הכשפים|הרמן מלוויל|מתרגם=א' רגלסון|שנה=תש&quot;י}}

=== גיזרון ===
* {{לועזית|יוונית}} γαλήνη, רוגע או דממה של ים.  
  
===מילים נרדפות===
* [[דממה]] 
* [[דממת רוח]]
* [[שטיל|שְׁטִיל]]
* שקטון &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|calm|stillness of the sea}}
* יוונית: {{ת|יוונית|γαλήνη}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|calme}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|still}}

[[קטגוריה:ימאות]]
[[קטגוריה:מטאורולוגיה]]</text>
      <sha1>l63gr98mgzmkn3c5wp1jb3aqc5sdbgu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרקש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26382</id>
    <revision>
      <id>520603</id>
      <parentid>509671</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:36:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4897" sha1="icbeni6eue111bgda1knuxg9a1ie8r9" xml:space="preserve">==קִרְקֵשׁ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=קרקש
|שורש וגזרה={{שרש4|ק|ר|ק|שׁ}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} השמיע קולות נקישה או צלצול.
#:*{{הדגשה|&quot;אין '''מקרקשין''' לא את ה[[זוג]] ולא את הקרקש לתינוק בשבת.&quot;|([https://www.mechon-mamre.org/b/f/f21.htm תוספתא שבת יד])}}

===ראו גם===
*[[כשכש]]
*[[קשקש]]
*[[צפצף]]
*[[צלצל]]
[[קטגוריה:אונומטופיה]]

==קַרְקָשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרקש
|הגייה=kar'''kash'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|קרקש|ק-ר-ק-ש}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קַרְקָשִׁים; קַרְקַשׁ־, ר' קַרְקָשֵׁי־  
}}
{{תמונה|Raspel eifel.jpg|קרקש מחבל אייפל בבלגיה}}
{{תמונה| Sperrklinke Schema.svg|מנגנון קרקש: (a) [[צפרן חוגרת|ציפורן חוגרת]], (b) גלגל משונן}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} רעשן, פעמון יד, צעצוע יד המשמיע קולות קשקוש או נקישות.  
#:* {{הדגשה|&quot;אין מקרקשין לא את ה[[זוג]] ולא את ה'''קרקש''' לתינוק בשבת.&quot;|([https://www.mechon-mamre.org/b/f/f21.htm תוספתא שבת יד])}}
#:* {{הדגשה|&quot;אותה שעה היה קלאס מקושש נצרים וקולע לבנו '''קרקש''' עם צלצלים&quot;.|(ש' דה קוסטר, טיל אולנשפיגל. תרגם אברהם שלונסקי, 1949)}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מחגר]] משונן; מנגנון מכני בעל גלגל משונן ו[[צפרן חוגרת|ציפורן חוגרת]], המאפשר תנועה סיבובית או קווית של חלק מכונה בכיוון אחד בלבד ומונע את תנועתו בכיוון ההפוך.
#:* הציפורן החוגרת ב'''קרקש''' המוצג בתמונה מאפשרת לגלגל המשונן ולחלק המחובר אליו להסתובב רק נגד כיוון השעון

===גיזרון===
{{מספור|1}} גם קַרְקָשְׁתָּא. מן קִרְקֵשׁ = קִשְׁקֵשׁ.
{{מספור|2}} המנגנון המכני קיבל את שמו מן הנקישות שהוא משמיע בשעת פעולתו. ועד הלשון העברית, מילון למונחי כלי עבודה, תרפ&quot;ט (1929), וגם במילונים מאוחרים יותר למסגרות ונפחות, טכניקה וכלי יד.

===צירופים===
* [[מפתח קרקש]]
* [[ידית קרקש]]
* [[מקדחת קרקש]]
* [[מברג קרקש]]

===מילים נרדפות===
* [[רעשן]] (1)
*[[מחגר משונן]] (2)
* [[רצ'ט|רָצֶ'ט]] (2) (לשון דיבור, מאנגלית)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rattler|bell}} (1); {{ת|אנגלית|ratchet}} (2)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Klingel|Schelle}} (1); {{ת|גרמנית|Ratsche}} (2)
* ספרדית: '''[[sonajero]]''' (1); '''[[trinquete]]''' (2)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|cliquet|rochet}} (2)

===ראו גם===
* [[מחגר]]
* [[צפרן חוגרת|צפורן חוגרת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Ratchet (device)|שם ויקיפדיה=Ratchet (device)}}

[[קטגוריה:צעצועים]]
[[קטגוריה:הנדסת מכונות]]

==קַרְקָשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרקש
|הגייה=kar'''kash'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קַרְקָשִׁים; קַרְקַשׁ־, ר' קַרְקָשֵׁי־  
}}
{{תמונה|Colutea cilicica - Turkish Bladder Senna 01.jpg|קרקש קיליקי}}
# {{רובד|עברית חדשה}} סוג של צמח, שיח ובן-שיח, בתת־משפחת הפרפרניים. שמו המדעי: Colutea.
#:* {{הדגשה|&quot;'''קרקש''' צהוב גדל במרומי הר הנגב, פרטים בודדים מגיעים הרחק צפונה עד לגליל התחתון (קרני חיטין) ודרום הגולן (גמלא).&quot;|([https://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID{{=}}712 'קרקש צהוב'] באתר &quot;צמח השדה&quot;)}}
 
===גיזרון===
* נקרא בשם זה, כי לאחר התייבשות [[תרמיל|תרמילי]] הפרי בקיץ משמיעים הזרעים שבתוכם קול [[קרקוש]].
 
===צירופים===
* [[קרקש צהב|קרקש צהוב]]
* [[קרקש קיליקי]]
* [[כחליל הקרקש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Colutea}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قنصور}}

===קישורים חיצוניים===
* [http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=712 קרקש צהוב] ו[https://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=800 קרקש קיליקי] באתר &quot;צמח השדה&quot;.

[[קטגוריה:צמחים]]</text>
      <sha1>icbeni6eue111bgda1knuxg9a1ie8r9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבל הצלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26463</id>
    <revision>
      <id>519650</id>
      <parentid>515198</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:36:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2924" sha1="7t075ylv344m64yh1gahkhgg8qu6kar" xml:space="preserve">==חֶבֶל הַצָּלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חבל הצלה
|הגייה='''khe'''vel hatsa'''la'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' חַבְלֵי הַצָּלָה
}}
{{תמונה|The Life Line 1884 Winslow Homer.jpg|The Life Line - ציור מאת וינסלו הומר, 1884}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} חבל הנזרק לטובע כדי למשותו מן המים ולהצילו.
#:* {{עיתונות|כאשר התפוצץ הפרור בסירה &quot;Winslow&quot;, מיהרה האניה &quot;הודואָן&quot; ותשלך אליה '''חבל ההצלה''' ואחד מאנשי הסירה כבר תפש את החבל, אך ברגע ההוא נהרג ע&quot;י כדור.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HMZ%2F1898%2F05%2F15&amp;id{{=}}Ar00300&amp;sk{{=}}D764BF95|המליץ||15 במאי 1898}}
#:* {{הדגשה|&quot;לאחר שהועלו כל המפרשים, התיר אחאב את '''חבל ההצלה''' שנועד להרימו אל ראש התורן העליון הראשי.&quot;|[[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. פרק 133)}}
# {{בהשאלה}} אמצעי אחרון ולעתים גם בלתי צפוי להצלת מצב מכישלון, תבוסה וכו'.
#:* {{עיתונות|במשך שנים רבות הורגלו בני העם הבריטי לחשוב על הים־התיכון כנתיב של ארצות המזרח, כעל '''חבל־ההצלה''' שלהם (הכוונה לחבל שזורקים לטובע).|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZH%2F1946%2F08%2F18&amp;id{{=}}Ar00200&amp;sk{{=}}2714C824|הצֹפה||18 באוגוסט 1946}}
#:* כניסת השחקן למגרש, דקות אחדות לפני תום המחצית, הייתה '''חבל ההצלה''' של הקבוצה. 

=== גיזרון ===
* {{תרגום שאילה|גרמנית}} Rettungsleine.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013.
 
===מובאות נוספות===
* &quot;משל לאחד שהיה מושלך לתוך המים, הושיט לו הקברניט את החבל. אמר לו: תפוש החבל הזה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים.&quot; ([https://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/37.htm מדרש תנחומא לספר במדבר, פרשת שלח,  סימן טו])

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|life line}}{{כ}} (1), (2)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|tire veille}}{{כ}} (1)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Rettungsleine}}{{כ}} (1)

===ראו גם===
* [[חבל אחיזה]]
* [[גלגל הצלה]]
* [[קרש הצלה]]
* [[עגן הצלה|עוגן הצלה]]
* [[קשר הצלה]]

[[קטגוריה:ימאות]]
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>7t075ylv344m64yh1gahkhgg8qu6kar</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסקפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26467</id>
    <revision>
      <id>520256</id>
      <parentid>407799</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:09:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520256</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3406" sha1="334h5x6tnkpg7xiaf314by5f63mr3wg" xml:space="preserve">{{אין לבלבל עם|איסקופה}}
==אַסְקֻפָּה גם אִסְקֻפָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אסקופה
|הגייה=asku'''pa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ס|ק|ף}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אַסְקֻפּוֹת
}}
{{תמונה|Stockton San Joaquin Street Station 2316 12.JPG|אסקופה}}
{{תמונה|Paasch Illus Mar Ency 1890 pl 3 - Square Body Frames of a Wooden Vessel.jpg|הצלעות של אוניית עץ: 1) שדרית, 2) צלעית תחתונה (אסקופה), 3-7) צלעיות ראשונה עד חמישית, 8) צלעית עליונה}}
{{תמונה|Transverse Framing System cutmodel NT.PNG|מצלעת הרוחב של אוניית פלדה; 6 - אסקופה}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} סף הדלת, מפתן; לוח עץ או אבן מתחת לדלת.
#:* {{צט|קופה שהיא מלאה פירות ונתנה על '''האיסקופה''' החיצונה, אף על פי שרוב הפירות מבחוץ, פטור.|משנה שבת י ב}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} בספינות עץ: חלקה התחתון השטוח של [[צלע]] בשלד הספינה, הבנויה מכמה חלקים; באוניית פלדה: קורת חיזוק רוחבית בתחתית אונייה, המתוחה בין ה[[דפן#דֹּפֶן|דופן]] ל[[שדרון]].
#:* {{הדגשה|&quot;'''אסקופות''' (floors) נמשכות מהדופן עד השדרון המרכזי.&quot;|(יעקב רוזנטל, שיעורים בבניין אניות, 1984)}}

===גיזרון===
* מן ס־ק־ף, חָבַט;{{הערת שוליים|עפ&quot;י מילון אב&quot;ש השלם.}} &quot;הכאה&quot;, &quot;מפתן&quot;.{{הערת שוליים|&quot;אַסְקֻפָּה&quot; באתר [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx מאגרים].}} אכדית: askuppu, askuppatu, סַף (קרוב אל &quot;משקוף&quot;).

===פרשנים מפרשים===
* ר' עובדיה מברטנורא על משנה שבת י ב: אסקופה החיצונה - אצטבא שלפני פתח הבית לצד רשות הרבים.

===צירופים===
* [[אסקפה אטימה|אסקופה אטימה]]
* [[אסקפה נדרסת|אסקופה נדרסת]]
* [[אסקפה פתוחה|אסקופה פתוחה]]
* [[עשה אותו כאסקפה|עשה אותו כאסקופה]]

===נגזרות===
* [[אסקפית|אסקופית]]

===מילים נרדפות===
* [[מפתן]]
* [[סף]]
* [[צלעית תחתונה]] &lt;small&gt;(בספינת עץ)&lt;/small&gt;

===תרגום===
{{תר|מפתן הדלת}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|threshold|doorsill}}
{{תר-סוף}}
{{תר|מחלקי צלע או קורת חיזוק רוחבית באונייה}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|floor|floor timber}}
* גרמנית: {{ת|אנגלית|Bodenwrange|bodenstük}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|varangue}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[צלעית]]
* [[צלע]]
* [[אסקפי]]

===קישורים חיצוניים===
* אביעד סטולמן, &quot;[https://www.talmudha-igud.org.il/data/UploadedFiles/sugyot/Eruvin%20X/tenth%20sugya.pdf הסוגיה העשירית בעירובין]&quot;. אתר [http://www.talmudha-igud.org.il/ האיגוד לפרשנות התלמוד].

=== סימוכין ===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדריכלות]]
[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]</text>
      <sha1>334h5x6tnkpg7xiaf314by5f63mr3wg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קומפוט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26488</id>
    <revision>
      <id>520388</id>
      <parentid>476874</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:13:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520388</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2449" sha1="c6fjyjg9figv7zt9pbaxb7r4abn8ikj" xml:space="preserve">==קוֹמְפּוֹט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קומפוט
|הגייה=kom'''pot'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=מלועזית
|נטיות=
}}{{תמונה|Compote.jpg|קומפוט תפוחים}}
# [[תבשיל]] של [[פירות]] חתוכים או חלקים מהם ו[[סוכר]].
#*: {{צטבי|באה לביתה בשמחה שיודעת שהגבירים אוכלים '''קומפוט''', קנתה פירות הרבה ממינים שונים, ובשלה סירות מלאות '''קומפוט''', ואכל אותם שחרית וערבית, בגאות, שמאכל שלחנו כמו אצל הגבירים, עד שרפו מעיו וחלה בחולי השלשול, ובא הרופא ושאלו: מה אכלת שבאת למחלה כזו? השיב לו, שאכל כמו כל הגבירים שמאכלם '''קומפוט''', שחק הרופא ואמר: '''שקומפוט''' טוב לאכלו אחר סעודת בשר ודגים, אז '''הקומפוט''' טוב, אבל אם כל הסעודה '''קומפוט''', היא מביאה למחלת השלשול חלילה.|https://benyehuda.org/ilpas/zixronot.html|תולדה וזכרונות|בן-ציון אלפס}}

===גיזרון===
*{{לועזית|צרפתית}} compote, במקור {{לועזית|לטינית}} compositus – [[מורכב]]. המילה מקיימת כפילות עם [[קומפוסט]].

===מילים נרדפות===
* [[לפתן]]

===תרגום===
{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|compote}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|kompott}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|kompot}}
* בוסנית: {{ת|בוסנית|kompot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kompott}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|kompot}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|compota}}
* סרבית: {{ת|סרבית|kompot}}|
* ערבית: {{ת|ערבית|كمبوت}}
* פולנית: {{ת|פולנית|kompot}}
* פינית: {{ת|פינית|kompotti}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kompot}}
* רומנית: {{ת|רומנית|kompot}}
}}

===ראו גם===
* [[מאכל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קומפוט|ויקישיתוף=CATEGORY:Fruit compotes}}

[[קטגוריה:המטבח הפולני]]
[[קטגוריה:המטבח הרוסי]]
[[קטגוריה:המטבח היהודי]]
[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הצרפתית]]</text>
      <sha1>c6fjyjg9figv7zt9pbaxb7r4abn8ikj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כלחך השור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26549</id>
    <revision>
      <id>520192</id>
      <parentid>205734</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:45:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2329" sha1="tp0muim2fosvuu4ieitclbjgdya464t" xml:space="preserve">==כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר==
# עד שלא נשאר מאומה.
#:* {{הדגשה|כי באמת לעזי ישראל טבע משונה ומגונה מאד... גם יחקרו לדעת מה למטה וילחכו את ירק השדה '''כלחוך השור''', מבלי השאר שריד ופליט|&quot;[https://benyehuda.org/levinsky/xazon_haruxot.html חזון הרוחות]&quot;,[[w:אלחנן ליב לוינסקי|אלחנן ליב לוינסקי]]}}
# השכם בבוקר.
#:* {{הדגשה|יום-יום הוא קם '''כלחוך השור''' – עם קריאת התרנגול, וכל היום כּוּלוֹ הוא זועף כציפור דרור|&quot;[http://benyehuda.org/droyanov/ignorami.html ספר הבדיחות והחידוד]&quot;, [[w:אלתר דרויאנוב|אלתר דרויאנוב]]}}
#:* {{הדגשה|לך שכב ובעלי יעורר אותך בהשכמת הבוקר עם יציאת העדר, '''&quot;כלחוך השור&quot;'''|&quot;[https://benyehuda.org/mos/book_of_beggars.html ספר הקבצנים]&quot;, [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]]}}

===מקור===
* מקור מקראי מהפסוק {{צט/תנ&quot;ך|עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ '''כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר''' אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה|במדבר|כב|ד}}. [[w:מלבי&quot;ם|מלבי&quot;ם]] כותב בפירושו על הפסוק: &quot;כלחך השור: שכורת כל ירק עשב בלשונו, וכן יכריתו כל אוכל הערים שבסביבות ולא ישאירו מחיה&quot;.
* המשמעות &quot;השכם בבוקר&quot; נובעת מפרשנות היתולית המוציאה את מילות הפסוק מהקשרן. לא ברור היכן הופיע שימוש זה לראשונה, וייתכן שעיקר תפוצתו מכתבי מנדלי מוכר ספרים.

===מילים נרדפות===
* [[עם עלות החמה]]

===תרגום===
# אנגלית: {{ת|אנגלית|devouringly}}

===קישורים חיצוניים===
* הסבר על מקור הביטוי בטור [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/127/413.html &quot;הזירה הלשונית&quot;] בעיתון מעריב.

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:ניבים]]</text>
      <sha1>tp0muim2fosvuu4ieitclbjgdya464t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אגל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26563</id>
    <revision>
      <id>519799</id>
      <parentid>519396</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:29:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519799</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2514" sha1="e9siw4wui8k4rcxucin9rsc2kisd7tp" xml:space="preserve">==אֵגֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אגל
|הגייה='''e'''gel
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=ר' אֲגָלִים; אֵגֶל־, ר' אֶגְלֵי־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[טפה#טִפָּה|טיפה]], נטף או [[רסיס]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הֲיֵשׁ-לַמָּטָר אָב אוֹ מִי-הוֹלִיד '''אֶגְלֵי'''-טָל.|איוב|לח|כח}}
#:* {{צטבי|מִלְּפָנִים רַק '''אֵגֶל''' שֶׁל-דִּמְעָה הָיִיתִי, רְסִיס דָּם – וְעַתָּה – רְאֵה, הִכָּנֵעַ! – גָּדַלְתִּי וָאֶשְׂגַּב כַּיָּם.|https://benyehuda.org/bialik/bia019.html|הצור והגל|חיים נחמן ביאליק}}
#:* '''אגלי''' זעה כיסו פני.

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת בתנ&quot;ך. השיבעים  תירגמו את המילה העברית 'אגל' ליוונית קויינה במילה בהגיית: ווֹלוֹס ([https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%B2%CF%8E%CE%BB%CE%BF%CF%82#Greek βώλος]) שהוראתה: [[בועה]] (ככדור זכוכית).
* בערבית קיימת מקבילה צורנית וסמנטית בהגיית תאג'ל تَأَجَّلَ ובהוראת להעצר, להתעכב להדחות. המילה מופיעה גם בלשונות תימן עתיקות בצוּרת: &quot;מאגל&quot;, ובהוראת [[מקווה]]-מים{{הערת שוליים|א.ז אשכלי - &quot;לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה&quot;, א‎'(תרצ&quot;ה), כרך ז, עמ' 88}}. השוו [[מאגר]]

===צירופים===
* [[אגלי טל]]
* [[אגלי זעה|אגלי זיעה]]

===מילים נרדפות===
* [[נטף]]
* [[טפה|טיפה]]
* [[מערף]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|drop}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قطرة}}

===ראו גם===
* [[גלון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טיפה|ויקישיתוף=Category:Drops}}
* {{מקור/אינטרנט|שם האתר=icast|יוצר=דר' אבשלום קור|כותרת=באופן מילולי: טיפה וטף|תאריך=18.10.2010|כתובת=http://pod.icast.co.il/Media/Index/Files/1acf6b3f-1f3d-4919-88ff-10c649bddab0.icast.mp3}}

[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
===הערות שוליים===</text>
      <sha1>e9siw4wui8k4rcxucin9rsc2kisd7tp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בדמי ימיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26647</id>
    <revision>
      <id>520415</id>
      <parentid>279324</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:27:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520415</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2766" sha1="9vgdyk9h5rzteapkfcohrkchhf3crz5" xml:space="preserve">==בִּדְמִי יָמָיו==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בדמי ימיו
|הגייה=bid'''mi''' ya'''mav'''
|חלק דיבר=צרף
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' בִּדְמִי יְמֵיהֶם; נ' בִּדְמִי יָמֵיהַ, נ&quot;ר בִּדְמִי יְמֵיהֶן
}}
# בְּאֶמְצַע יָמָיו, בְּאֶמְצַע חָיָיו, בְּעוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים.
#:* בן 30 היה במותו, נקטף '''בדמי ימיו'''. (מתוך הספד)
#:* {{צטבי|מת השנה סופר צעיר '''בדמי ימיו''' זכריה פישמן ז&quot;ל אשר יכול היה לעשות נפשות לסופרים העברים.|https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh27.html|בועידת הסופרים|חיים נחמן ביאליק}}

===מקור===
*לפי הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|אֲנִי אָמַרְתִּי '''בִּדְמִי יָמַי''' אֵלֵכָה, בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל פֻּקַּדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתָי:|ישעיהו|לח|י}}
:לשורש ד־מ־ה ישנה משמעות של חורבן והרס, בעיקר במקרא, בקרבה לשורש ד־מ־ם. ראו למשל: {{צט/תנ&quot;ך|'''נִדְמֹה נִדְמָה''' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל|הושע|י|ט}}, {{צט/תנ&quot;ך|כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב '''נִדְמָה'''|ישעיהו|טו|א}}, {{צט/תנ&quot;ך|אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה אֵיךְ '''נִדְמֵיתָה''' הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם|עובדיה|א|ה}} ועוד.
:כך, מצודות דוד ומצודות ציון פירשו (בישעיה ל&quot;ח י'): בדמי ימי = בהרס ימי, בכריתת ימי. לעומתם כתב המלבי&quot;ם: {{הדגשה|&quot;'''אני אמרתי בדמי ימי''': המליצה תצייר את הזמן, הולך ומתנענע תמיד מעת הולד האדם עד מותו, שאז ידמו הימים וישתוקו מתנועתם&quot;|[[s:מלבי&quot;ם על ישעיהו לח י|מלבי&quot;ם על ישעיהו לח י]]}}. גם בפסוקים אחרים מעדיף המלבי&quot;ם את הפירוש &quot;נדמה&quot;=&quot;שתק&quot; על פני &quot;נדמה&quot;=&quot;נחרב&quot;. 

=== מילים נרדפות ===
* [[באבו|באיבו]]
* [[באביב ימיו]]
* [[באביב חייו]]

=== ניגודים ===
* [[בערב ימיו]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|in his youth}}
* ערבית: {{ת|ערבית|في مُقْتَبَل العُمْر|في شَبابه}}

===ראו גם===
* [[יום]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>9vgdyk9h5rzteapkfcohrkchhf3crz5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדמירל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26702</id>
    <revision>
      <id>519665</id>
      <parentid>379869</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:40:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2873" sha1="c2jm80q0r14an1blcojut3wnrm79jq2" xml:space="preserve">==אַדְמִירָל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אדמירל
|הגייה=admi'''ral'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' אַדְמִירָלִים; אַדְמִירַל־, ר' אַדְמִירָלֵי־
}}
{{תמונה|Adm Gary Roughead at HNGS.jpg|ביקור אדמירל אמריקני בצי היווני}}
# [[מפקד]] [[צי מלחמתי]] וגם [[דרגה|דרגת]] [[קצונה|הקצונה]] [[גבוה|הגבוהה]] ביותר בציי המלחמה של [[מדינה|מדינות]] [[רב|רבות]].
#:* {{עיתונות|המיניסטר לאניות המלחמה '''האדמירל''' זשאָרעס גוע פתאום ויאסף אל עמיו.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HMZ%2F1889%2F03%2F15&amp;id{{=}}Ar00601&amp;sk{{=}}5C7CB03C|המליץ||15 במרץ 1889}}     
#:* הוריישו נלסון הוא ה'''אדמירל''' המפורסם ביותר בתולדות בריטניה.  
#:* '''אדמירל''' מייקל מאלן מונה לראש המטות המשולבים של צבא ארצות הברית.

=== גיזרון ===
* {{לועזית|ערבית}} أَمِير الْبَحْر, אַמִיר־אֶל־בַּחְר, מפקד צי (מילולית: &quot;שָׂר שֶׁל יָם&quot;). המילה נקלטה בימי הביניים בלטינית בצורה המשובשת admirallus וכן באיטלקית, צרפתית ושפות אירופיות נוספות.&lt;ref&gt;על אזכור המילה admirallus בכתב יד מן המאה ה-14. בתוך הבלוג של [https://ceirseach.blogspot.com/2010/08/murimuth-learns-new-word.html Hannah Kilpatrick].&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[סגן אדמירל|סגן־אדמירל]]
* [[אדמירל משנה|אדמירל־משנה]]
* [[תת אדמירל|תת־אדמירל]]
* [[אדמירל של הצי]]

===נגזרות===
* [[אדמירליות]]

===מילים נרדפות===
* [[שר הצי]] &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;
* [[אמיר הים]] &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;
* [[אמירל]] &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|ammiraglio}} (אמירליו)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|admiral}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|admiral}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ναύαρχος}} (יוונית עתיקה: נָאוּאַרְכוֹס, יוונית חדשה: נָבַרְכוֹס)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|almirante}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أَمِير الْبَحْر}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|amiral}}
* רוסית: {{ת|רוסית|адмира́л}} (אדמירל)

===ראו גם===
* [[שר הים]]
* [[שר של ים]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}  

[[קטגוריה:דרגות צבאיות]]
[[קטגוריה:דרגות ותפקידים בצי]]</text>
      <sha1>c2jm80q0r14an1blcojut3wnrm79jq2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דרגש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26713</id>
    <revision>
      <id>520171</id>
      <parentid>448542</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:40:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520171</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5668" sha1="153dbs3jiyk8baxyf3avbsvei90lga1" xml:space="preserve">==דַּרְגָּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דרגש
|הגייה=dar'''gash'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' דַּרְגָּשִׁים; דַּרְגַּשׁ־, דַּרְגְּשֵׁי־
}}
{{תמונה|Averof bow officers' bunk beds.JPG|דרגשי שינה באוניית מלחמה ישנה}}
{{תמונה|2AC upper bunk.jpg|דרגש שינה ברכבת}}
{{תמונה|Wooden pallet with glove.jpg|דרגש עץ למטען}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[ספה]] או [[ספסל]] נמוך לשכיבה; ומכאן גם: מיטת ארעי קבועה למקומה בקרון רכבת או באונייה.
#:*{{צט|הנודר מן המיטה מותר ב'''דרגש'''. דברי ר' מאיר. וחכמ' או'. '''הדרגש''' בכלל המיטה.|משנה נדרים ז ה}}
#:* {{צט|[...] כל העם מסובין על הארץ והוא מסב על '''הדרגש'''.|כלים יב ב}}
#:* {{צטבי|ומיד עמד שמואליק והוציא ספר קטן מתוך ארגזו שמתחת '''הדרגש''', חזר וישב אצל השלחן והתחיל מעיין.|https://benyehuda.org/read/3367|הבחור|חיים נחמן ביאליק}}
#:* {{עיתונות|ואולם לאורן הדלוח של עששיות המכוסות אבק פחם רואה אני בבירור שורה ארוכה של '''דרגשים''' המסודרים לאורך הקירות בשלש דיוטות.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HAOLAM%2F1941%2F04%2F10&amp;id{{=}}Ar02602&amp;sk{{=}}BFD2860E|העולם||10 באפריל 1941}}
#:* {{עיתונות|קנינו כרטיסים למחלקה השלישית, וחרדנו מעט: איזה '''דרגשים''' מצפים לנו ליד חדר המכונות? קיבלו תא של ארבע מיטות, שכל אחת מצויידת במסך נסגר מבפנים, במנורת קריאה, במצעים נקיים ומעומלנים ובמזרון ספוגי משובח.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}AHR%2F1966%2F12%2F02&amp;id{{=}}Ar00412&amp;sk{{=}}4BE12E10|על המשמר||2 בדצמבר 1966}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[כסא|כיסא]] נמוך, הדום.
#:* {{הדגשה|&quot;הזר [...] הזיז בחפזון '''דרגש''' אל המטה, ישב עליו, נרכן והתבונן בפני הגוסס במבט חודר ועליז.&quot;|(&quot;הטבח הזקן&quot; מאת ק. פאוסטובסקי, תרגם: י. צור; בתוך [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}AHR%2F1958%2F11%2F07&amp;id{{=}}Ar00505&amp;sk{{=}}A31329A על המשמר], 7 בנובמבר 1958)}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[לוח]] עץ או פלסטיק שמניחים עליו [[מטען]] לשם טלטולו ואחסנתו; מתאים לשינוע באמצעות [[מלגזה]].
#:* הארגזים הונחו על ה'''דרגש''' לפני העברתם לאניה.

===גיזרון===
* מקור המילה אינו ברור. עפ&quot;י מילון אבן-שושן שגזר מן שורש [https://cal.huc.edu/showjastrow.php?page=321 ד-ר-ג] בתוספת סופית ש' . בלשון חז&quot;ל גם: דרגשא, [https://cal.huc.edu/showjastrow.php?page=321 דֵּרְגֵּּשׁ] בהוראת [[כבש]]-מיטה הקבועה בגובה  .
{{מספור|3}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970}; מילון למונחי חקר העבודה (תשל&quot;ג), 1973.
* המילה בהגיית דֳרגִיש (dargiš) בהוראת [[ספה]] מופיעה כמילה שאולה ברובד ניאו-בבלי {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 . (dargiš) page: 112}}. תיבת &quot;דרגש&quot; , חדרה לארמית {{לועזית|פרסית}}  ובתקופת בית שני נפוצה תיבה זו  גם בקרב דוברי העברית  {{הערת שוליים|מאת,[[w:נפתלי הרץ טור-סיני|נפתלי הרץ טור-סיני ]] (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ&quot;ח) א,ב עמ'11}}.  מן שורש [https://cal.huc.edu/showjastrow.php?page=321 ד-ר-ג] בתוספת סופית ש'.

===פרשנים מפרשים===
* [[s:משנה נדרים ז ה#פירוש הרמב&quot;ם|הרמב&quot;ם על משנה נדרים ז ה]]: הנודר מן המטה מותר בדרגש דברי רבי כו' — דרגש, מטה קטנה נותנין אותה לפני המטה הגדולה שנקראת מטה, כמו הסולם שעולין בו אל המטה הגדולה.

===צירופים===
* דרגש תבה
* עגלת דרגשים
* מלגז דרגשים
* מתלה דרגשים

===נגזרות===
* [[דרגש#דִּרְגֵשׁ|דִּרְגֵשׁ]]

===מילים נרדפות===
* [[דרגש שנה|דרגש שינה]] (1)
* [[שרפרף]] (2)
* [[משטח#מִשְׁטָח|מִשְׁטָח]] (3)

===תרגום===
{{תר|ספה או ספסל נמוך לשכיבה}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|couch}}
{{תר-סוף}}
{{תר|מיטת ארעי באונייה או ברכבת}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bunk|berth}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|couchette}}
{{תר-סוף}}
{{תר|שרפרף, הדום}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|footstool|stool}}
{{תר-סוף}}
{{תר|משטח למטען}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pallet}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|palette}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|palette}}
{{תר-סוף}}

[[קטגוריה:רהיטים]]
===סמוכין===</text>
      <sha1>153dbs3jiyk8baxyf3avbsvei90lga1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נוחיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26840</id>
    <revision>
      <id>520515</id>
      <parentid>364997</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:07:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520515</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2618" sha1="lxe77tyt2thprnrn2weh4e7zjfsjrnd" xml:space="preserve">==נוֹחִיּוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נוחיות
|הגייה=nokhi'''yut'''
|חלק דיבר=שם־עצם מופשט, שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|ו|ח}}
|דרך תצורה=[[נוח|נוֹחַ]]+ ־ִוּת
|נטיות=
}}
{{תמונה|Decorative toilet seat.jpg|נוחיות (2)}}
# {{רובד|ח}} הרגשה של המצאות בתנאים נוחים ונעימים.
#*: {{צטבי|נכון שהעושר נושא בחובו '''נוחיות''', מקל על החיים, ולכאורה מוסיף חשיבות לאדם בעיני עצמו. כי לא זו בלבד שאין הוא מזדקק לבריות, אלא שאף הבריות מזדקקות לו. אולם, ואולם הזה מכריע, – העושר הוא מקור עבדות|https://bybe.benyehuda.org/read/10040|המסיבה, או: לו הייתי מיליונר|זאב אלבלינגר}}
# מקום לעשיית צרכים, בית כסא.

===גיזרון===
*קרי שגוי של המילה &quot;[[נוחות|נוֹחֻיּוֹת]]&quot; בלא ניקוד.

===מילים נרדפות===
* [[נוחות]] (1)
* [[נינוחות]] (1)
* [[רוחה|רווחה]] (1)
* [[בית כסא|בית כיסא]] (2)
* [[בית שמוש|בית שימוש]] (2)
* [[טואלט]] (2)
* [[מחראה]] (2)
* [[משתנה]] (2)
* [[שרותים|שירותים]] (2)

===תרגום משמעות 1===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|comfort|convenience}}
* ערבית: {{ת|ערבית|راحة}}

===תרגום משמעות 2===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|bagno|gabinetto|toilette|WC|cesso|ritirata|toeletta|toletta}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|toilet}}, {{ת|אנגלית|water closet}} 
* יפנית: {{ת|יפנית|トイレ|便所|お手洗い|厠|化粧室}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|بيت خلاء|مستراح|مراحيض}}   
* צרפתית: {{ת|צרפתית|toilettes}}, {{ת|צרפתית|wc}}
* רוסית: {{ת|רוסית|туалет}}
}}

===ראו גם===
* [[אסלה]] (2)

===קישורים חיצוניים===
{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/form/nohut.php|כותרת=נוחות ונוחיות|שם האתר=השפה העברית}}
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2810109 &quot;הקרב בין בית השמוש לשרותים&quot;], אתר &quot;הארץ&quot;, 30 בדצמבר 2015. (2)
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית שימוש|ויקישיתוף=category:toilets|שם ויקישיתוף=בתי שימוש}} 

[[קטגוריה:אדריכלות]]
[[קטגוריה:שרברבות]]</text>
      <sha1>lxe77tyt2thprnrn2weh4e7zjfsjrnd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התחכמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27026</id>
    <revision>
      <id>520152</id>
      <parentid>501089</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:28:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520152</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1873" sha1="ab88qztd6ocxe1eopf62brlqbbbc06c" xml:space="preserve">==הִתְחַכְּמוּת==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=התחכמות
|הגייה=hitkhak'''mut'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|כ|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|הִתְקַטְּלוּת}}
|נטיות=ר' הִתְחַכְּמוּיוֹת
|
}}
# [[נסיון]] להראות [[חכם]].
#*: {{צטבי|טוב לסור לפעמים, בין מנחה למעריב, לבית המדרש של חברה תהילים. אדם נכנס שמה ויוצא, ופיליטון בידו, רחוק מכל '''התחכמות''', בלי היתול, בלי עקימת הכתובים – דברים כמו שהם.|https://benyehuda.org/sokolov/013.html|מטיפוסי בית-המדרש|נחום סוקולוב}}
#*: {{צטבי|והיא שעמדה לו להיות עבד נאמן, תם ופשוט, פועל אמת וזריז, הממלא את חובתו בדיוק ועושה רצון קונו בלי '''התחכמות''' יתרה ובלי עקמומיות וערמומיות|https://benyehuda.org/bialik/izavon_prose_15.html|ר' יעקב משה|ח&quot;נ ביאליק}}
# המצאת תחבולות והערמת קשיים על הזולת.
#*: {{צטבי|התחבולה הישנה והפשוטה: לעלות במעלות, בסולם, כמו שראה יעקב בחלומו – &quot;סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו&quot; – פשוט בלי כל '''התחכמות'''.|https://benyehuda.org/levinsky/aztegninot_I.html|מעט אצטגנינות|אלחנן ליב לוינסקי‎‎}}
# התלוצצות, התבדחות.

===ניגודים===
* [[תמימות]]
* [[נאיביות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sophistry}}

===ראו גם===
* [[חכמה#חׂכְמָה|חוכמה]]
* [[התפלספות]]
* [[תחכום]]

{{שורש|חכם}}</text>
      <sha1>ab88qztd6ocxe1eopf62brlqbbbc06c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הפתיע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27065</id>
    <revision>
      <id>520371</id>
      <parentid>437260</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:10:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520371</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1927" sha1="tvm29mak93r1dhb5spnmzi2ld0pgqqr" xml:space="preserve">==הִפְתִּיעַ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הפתיע
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ת|ע}}
|בניין=הפעיל}}
# עשה דבר לא [[שגרתי]] שלא היה אפשר ל[[צפה#צִפָּה א|צפות]] לו ול[[התכונן]] אליו.
#:*{{צטבי|מסביב להם, במרחק ידוּע, עמדוּ שרים ואצילים והקשיבוּ לדברי הוד מלכוּתם.  פתאום הגיע לאזני המלכה צחוק אחותה.  הצחוק '''הפתיעה''' הפתעה נעימה.  ניגשה אליה בפנים מאירות ומפיקות רצון.|https://benyehuda.org/kabak/molxo.html|שְלֹמֹה מוֹלְכוֹ|אהרן אברהם קבק}}
#:*{{צטשיר|אם את רוצה לכבוש אותי '''ולהפתיע''' / את יכולה לבוא אלי בלי להודיע|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}92&amp;wrkid{{=}}2127|מליון או דולר|יוסי גיספן}}
#:* כוחות הפלישה עקפו את קו הביצורים ותקפו רק למחרת דרך ההר מהלך זה הצליח '''להפתיעם''' ולגרום לבלבול גמור. 
===גיזרון===
*{{חידוש|יחיאל מיכל פינס}} (ע&quot;פ [[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]], יד הלשון, עמ' 174.) משורש מקראי [[פתע#פֶּתַע|פֶּתַע]].

===נגזרות===
*[[הפתע|הֻפְתַּע]] (צורת הסביל)
*[[הפתעה]]

===מילים נרדפות===
*[[הפליא]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|sorpresa}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|surprise}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Überraschung}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|sorpresa}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فاجأَ}}
* רוסית: {{ת|רוסית|сюрприз|неожиданность}}
}}

===ראו גם===
* [[פתאומיות]]
* [[הפלא ופלא]]
{{שורש|פתע}}</text>
      <sha1>tvm29mak93r1dhb5spnmzi2ld0pgqqr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27082</id>
    <revision>
      <id>520089</id>
      <parentid>402506</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:39:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520089</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2104" sha1="h40n937xf8l1c4ool650at44ji01e8m" xml:space="preserve">==טִין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טין
|הגייה=tin
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|נ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות=}}
{{נגן|קובץ=He-טִין.ogg|כתובית=הגיה}}
#{{רובד|לשון המקרא}}, {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[טיט]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך| די חֲזַיְתָ פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף '''טִינָא''' מִתְעָרְבִין לֶהֱו‍ֹן|דניאל|ב|מג}} .
#:*{{צט/בבלי|משום דלא מרבה '''טינא''' &lt;small&gt;(בוץ הנהר)&lt;/small&gt; דג טמא.|עבודה זרה|לט|א}} .
#:*{{צט|ושעיע ליה '''טין''' &lt;small&gt;(טיח)&lt;/small&gt; פטיר דלא תבן| תרגום יונתן ליחזקאל יג יא}} .
#:*{{הדגשה|עתה הוא מכוסה בקליפת מלח. תחת קליפה זו מונחת שכבה עבה של '''טין''' מהנילוס|&quot;[https://benyehuda.org/levontin_zd/prakim.html עובדות נשכחות מהקדמת ההסתדרות הציונית]&quot; (1924), [[w:זלמן דוד לבונטין|זלמן דוד לבונטין]]}}
# [[בץ|בֹּץ]], משקע בוצי דק גרגר.
#{{משלב|גאולוגיה}} מרכיב הקרקע  שהוא גרגרים שקטרם 2 עד 60 מיקרומטר.

===גיזרון===
*ארמית מקראית ולשון חז&quot;ל – טינא בתרגום גם טין = טי, בלהג מודרני של יהודי בבל כיום משמשת המילה טיאנה במשמעות של טינופת.
*מקבילה בערבית: {{יוניקוד|طين|מוגדל}} במשמעות [[בץ|בֹּץ]]

===נגזרות===
*[[טיון]]&lt;!---צמח טיון דביק---&gt;
===תרגום===
* אנגלית: 
{{מספור|1}} ראה [[טיט]],
{{מספור|2}} {{ת|אנגלית|slime|mire}},
{{מספור|3}} {{ת|אנגלית|silt}} 

===ראו גם===
* [[טנן]], [[טנון]]&lt;--יש קושרים את המילים לשורש אחד ט־נ־ן שעניינו לחות---&gt;
* [[אדמה]]
* [[בוצה]]
* [[בץ|בוץ]]
* [[טיט]]

[[קטגוריה:ארמית]]</text>
      <sha1>h40n937xf8l1c4ool650at44ji01e8m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרוטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27187</id>
    <revision>
      <id>520483</id>
      <parentid>505437</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:58:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520483</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2317" sha1="mmmk1wjglcasdz6una5y9vkwngurjle" xml:space="preserve">==פְּרוּטָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרוטה
|הגייה=pru'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|פ|ר|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּלָה}}
|נטיות=ר' פְּרוּטוֹת
}}
{{תמונה|Agrippa I prutah.jpg|פרוטה של המלך אגריפס הראשון}}
{{תמונה|500 Pruta purchase tax.jpg|בול מס קנייה בשווי של 500 פרוטות}}
# המטבע בעל הערך הקטן ביותר בימי [[חז&quot;ל]]; שמינית ה[[איסר]].
#:*{{צט/משנה|דִּינַר זָהָב יֶשׁ לִי בְיָדֶךָ, אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא דִּינַר כֶּסֶף וּטְרִיסִית וּפֻנְדְּיוֹן '''וּפְרוּטָה''', חַיָּב, שֶׁהַכֹּל מִין מַטְבֵּעַ אֶחָת.|שבועות|ו|ג}}
#:*{{צט/משנה|נָתַן לוֹ שְׁתֵּי '''פְרוּטוֹת''' אָמַר לוֹ הָבֵא לִי אֶתְרוֹג, וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ '''בִּפְרוּטָה''' אֶתְרוֹג '''וּבִפְרוּטָה''' רִמּוֹן, שְׁנֵיהֶם מָעָלוּ.|מעילה|ו|ד}}
# מטבע ישראלי שהיה נהוג במדינת ישראל בשנים 1960-1950.
#:*{{צטבי|אבל מה שנקנה '''בפרוטה''', סוף סוף שוה רק '''פרוטה''', כי &quot;מציאות&quot; אפשר לקנות רק בהוה, ומן &quot;העתיד אי-אפשר לקנות &quot;מציאות&quot; ב&quot;חצי-חנם&quot;.|https://benyehuda.org/levinsky/maxshavot_16.html|מחשבות ומעשים XVI|אלחנן ליב לוינסקי}}
===גיזרון===
* יתכן ששמה נגזר מן הפועל [[פרט]] ויתכן שלהיפך.
===צירופים ופתגמים===
* [[דין פרוטה כדין מאה]]
* [[שוה פרוטה|שווה פרוטה]]
* [[כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pruta}}

===ראו גם===
* [[פרוטרוט]]
* [[מיל]]
* [[אגורה]]
* [[כסף]]
* [[מעות]]
* [[נספח:מטבעות]]
* [[פרודה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרוטה (מטבע עתיק)|ויקיפדיה 2=פרוטה (מטבע ישראלי)}}

[[קטגוריה:מטבעות]]</text>
      <sha1>mmmk1wjglcasdz6una5y9vkwngurjle</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פאה נכרית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27245</id>
    <revision>
      <id>520115</id>
      <parentid>489295</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:57:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520115</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3203" sha1="2896ec8p7voe002z56ls3ozz45botma" xml:space="preserve">==פֵּאָה נָכְרִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פאה נוכרית
|הגייה=pe'''a''' nokh'''rit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}{{תמונה|Legal wigs today.jpg|פאה נוכרית המשמשת שופטים}}
#{{רובד|חזל}} [[כיסוי ראש]] דמוי [[שיער]] העשוי הן משיער אנושי והן משיער [[סינתטי]].
#:*{{צט/משנה|יוֹצְאָה אִשָּׁה בְחוּטֵי שֵׂעָר, בֵּין מִשֶּׁלָּהּ בֵּין מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ בֵּין מִשֶּׁל בְּהֵמָה, [...] בְּכָבוּל '''וּבְפֵאָה נָכְרִית''' לֶחָצֵר.|שבת|ו|ה}}
#:*{{צט/בבלי|מפני שיכול לומר אי אפשי באשה מגלחת. ות&quot;ק אמר לך: אפשר ב'''פאה נכרית'''. ור&quot;מ סבר: בפאה נכרית, איידי דזוהמא לא ניחא ליה|נזיר|כח|ב}}
#:*{{צטבי|היא לא תשא גם '''פאה נכרית''' על ראשה אף כי כבר היתה נשואה לאיש.  ובכלל, איננה אדוקה באמונה ומנהגי הדת.|https://benyehuda.org/avigdor/003.html|רבי שפרה|בן־אביגדור}}
===גיזרון===
* [[פאה]] -צד. השם פאה נובע מהמנהג להוסיף '''מעט'''(רש&quot;י שבת ס&quot;ד ע&quot;ב) שיער זר בקצוות לאשה שהיה לה שיער דליל.

===מילים נרדפות===
*[[קפלט]]

===תרגום===
{{ע|4|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|перука}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|parrucca}}
* אירית: {{ת|אירית|bréagfholt}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|toupee|wig}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|peruko}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|կեղծամ}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|перука}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|პარიკი}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Perücke}}
* דנית: {{ת|דנית|paryk}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|pruik}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|paróka}}
* טורקית: {{ת|טורקית|peruka|peruk}}
* יוונית: {{ת|יוונית|περούκα}}
* יידיש: {{ת|יידיש|שייטל}}
* לטבית: {{ת|לטבית|parūka}}
* לטינית: {{ת|לטינית|capillamentum}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|perukas}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|parykk}}
* סינית: {{ת|סינית|假髮|假发}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|peluca}}
* סרבית: {{ת|סרבית|vlasulja}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شعر مستعار|باروكة}}
* פולנית: {{ת|פולנית|peruka}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|peruca}}
* פינית: {{ת|פינית|peruukki}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|paruka}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|perruque}}
* רומנית: {{ת|רומנית|perucă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|парик}}
* שבדית: {{ת|שבדית|peruk}}
}}

===ראו גם===
*[[נוכרי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פאה נכרית}}

[[קטגוריה:פריטי לבוש]]
[[קטגוריה:כיסויי ראש]]</text>
      <sha1>2896ec8p7voe002z56ls3ozz45botma</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חיי שעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27246</id>
    <revision>
      <id>519794</id>
      <parentid>428242</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:28:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519794</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="958" sha1="3aengiuhvgwyquw7pikcqcem9tlktnw" xml:space="preserve">==חַיֵּי שָׁעָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חיי שעה
|הגייה=kha'''yey''' sha''''a'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# [[התנהגות]] נהנתנית שמתרכזת אך ורק בהווה.
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[חיים]] שנתונים ב[[סכנה]], שבעקבותיה סופם הקרוב ודאי.
#:* {{צט/בבלי|'''לחיי שעה''' לא חיישינן|עבודה זרה|כז|ב}}

===ניגודים===
* [[חיי נצח]]
* [[חיי עד]]
* [[חיי עולם]]

===ראו גם===
* [[ערש דווי]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=פרופ׳ נחום רקובר|כותרת=חיי שעה|שם האתר=דעת - אתר לימודי יהדות ורוח|כתובת=https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=474|תאריך=11/12/2010}}

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>3aengiuhvgwyquw7pikcqcem9tlktnw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27327</id>
    <revision>
      <id>520391</id>
      <parentid>318663</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:14:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520391</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4935" sha1="8dt1rx6d70fsqfbka293rkfdgwxoof1" xml:space="preserve">==אֲנָקָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אנקה
|הגייה=ana'''ka'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|נ|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}}
|נטיות=ר' אֲנָקוֹת; אֶנְקַת־, ר' אֶנְקוֹת־
}}
# גניחה, קול המושמע מתוך סבל, כאב וצער.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח יְהוָה בְּכִי '''וַאֲנָקָה''' מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם.|מלאכי|ב|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִשֹּׁד עֲנִיִּים '''מֵאַנְקַת''' אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ.|תהלים|יב|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לִשְׁמֹעַ '''אֶנְקַת''' אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה.|תהלים|קב|כא}}
#:* {{צטבי|ברגע שהאשה ראתה אותנו, התמלטה מקרבה '''אנקה''' פתאומית צרודה וקורעת לב|hameiri/taxat_ritspa.html|רצפה בת איה|אביגדור המאירי}}

===גיזרון===
* במילון בן יהודה מצוין כי ייתכן שהמילה קשורה למילה הסורית &quot;אמקתא&quot;. {{הפניה|1|בן יהודה}} 

===מילים נרדפות===
* [[גניחה]]
* [[נאקה#נְאָקָה|נְאָקָה]]   
* [[אנחה]]
* [[אנק|אֶנֶק]]
* [[בכי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|groan|moan|cry}}

===ראו גם===
* [[נאקה#נְאָקָה|נְאָקָה]]   
* [[נאק]] 

===סימוכין===
{{הערה|בן יהודה}} הערת השוליים לערך &quot;אנקה&quot;, אליעזר בן יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך ראשון, הוצאת &quot;לעם&quot; 1959, עמוד 323. &lt;br&gt;

{{שורש|אנק}}
[[קטגוריה:רעשים]]

==אֲנָקָה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אנקה
|הגייה=ana'''ka'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אֲנָקוֹת; אֶנְקַת־, ר' אֶנְקוֹת־
}}
# מין של [[לטאה]]. הגדולה בלטאות שבארץ ישראל. כיום נקראת [[כוח]]. שמה המדעי: Varanus.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ: הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ; וְהָ'''אֲנָקָה''' וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת |ויקרא|יא|כט|ל}}
#:* {{צטבי|ותשב לחדר משכבה, כ'''אנקה''' האוספת ידיה ורגליה אל תוך חומת בית קלפּתה|yalag/yamim.html|שני ימים ולילה אחד בבית מלון אורחים|י&quot;ל גורדון|יהודה לייב גורדון}}

===גיזרון===
* המילה יחידאית במקרא.
* המילה נגזרת מן השורש אנ&quot;ק, כנראה על שום הצליל שמשמיעה הלטאה.{{הפניה|1|רדק}}
* בעבר ייחסו למילה פירושים שונים, ובהם [[קיפוד]] ו[[צב]].{{הפניה|2|מצגר}} כיום מאמינים שזהו מין של לטאה, וחוקרים רבים מאמינים שזוהי [[שממית]].{{הפניה|3|פליקס}}

===מילים נרדפות===
* [[כוח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אנקה (שרץ)}}

===סימוכין===
{{הערה|רדק}} [https://www.daat.ac.il/daat/vl/radak/radak01.pdf ספר השורשים לרד&quot;ק]{{ש}}
{{הערה|מצגר}} [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/Hamaayan_80.pdf בעיתון מעיין], &quot;קפוד – שרץ או חיה?&quot; מאת דוד מצגר; &quot;אנקה&quot;, בתוך: יהודה פליקס, חי וצומח בתורה: תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים ע&quot;י כמאתיים תמונות וציורים, הוצאת ישראל הצעיר, תשמ&quot;ד, עמוד 15.{{ש}}
{{הערה|פליקס}} למשל: &quot;אנקה&quot;, בתוך: יהודה פליקס, חי וצומח בתורה: תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים ע&quot;י כמאתיים תמונות וציורים, הוצאת ישראל הצעיר, תשמ&quot;ד, עמוד 15; וכן: &quot;אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו&quot; (עורכים ראשיים [[w:אליעזר ליפא סוקניק|אליעזר ליפא סוקניק]], [[w:משה דוד קאסוטו|משה דוד קאסוטו]]) בערך &quot;אנקה&quot; מאת אלקנה ביליק.

[[קטגוריה:זוחלים]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>8dt1rx6d70fsqfbka293rkfdgwxoof1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דונג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27338</id>
    <revision>
      <id>519895</id>
      <parentid>514536</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:09:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519895</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2166" sha1="5ljfnl7574nbp4ihdrwvbu7axx3ljat" xml:space="preserve">==דּוֹנַג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דונג
|הגייה='''do'''nag
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|נ|ג|קט=לא}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=}}
{{תמונה|Beeswax blocks.JPG|דונג}}
{{תמונה|Kurps in Warsaw-11-Niedzwiedzcy-Pasieka.jpg|נרות עשויים מדונג}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[חומר]] שה[[דבורה|דבורים]] [[הפריש|מפריש]]ות ומשמש ל[[בניה|בנית]] [[חלת דבש|חלות הדבש]]. הוא [[התרכך|מתרכך]] ו[[נמס]] בטמפרטורה של 65 מעלות צלסיוס. הוא מתאים ליצור [[נר]]ות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו, וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקָּעוּ; '''כַּדּוֹנַג''' מִפְּנֵי הָאֵשׁ, כְּמַיִם מֻגָּרִים בְּמוֹרָד.|מיכה|א|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי, וְהִתְפָּרְדוּ כָּל־עַצְמוֹתָי; הָיָה לִבִּי '''כַּדּוֹנָג''', נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי.|תהלים|כב|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף, כְּהִמֵּס '''דּוֹנַג''' מִפְּנֵי־אֵשׁ; יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים.|תהלים|סח|ג}}
#:*{{צטבי|ויהי נר גדול עשוי '''דוֹנג'''. והנר הזה ידע את ערכּוֹ היטב. &quot;מן '''הדונג''' נעשיתי ובחֶרט נִסּכתי!&quot; אמר הנר|https://benyehuda.org/frischmann/andersen_26.html|הַנֵּרוֹת|ה. אנדרסן}}

===גזרון===
*{{קצרמר/גזרון}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|beeswax}}

===ראו גם===
* [[שעוה]]
* [[פרפין]]
===מידע נוסף===
*בתלמוד נזכרה אשה בשם דונג בתו של האמורא רב נחמן.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דונג דבורים}}

[[קטגוריה:תרכובות אורגניות]]
===הערות שוליים===</text>
      <sha1>5ljfnl7574nbp4ihdrwvbu7axx3ljat</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דממה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27426</id>
    <revision>
      <id>520204</id>
      <parentid>493602</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:49:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2274" sha1="e64y3g8g6joppdqe4ejeh63hzks66n3" xml:space="preserve">==דְּמָמָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דממה
|הגייה=dma'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ד|מ|ם|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[שקט]], [[דומיה]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי '''דְּמָמָה''' וָקוֹל אֶשְׁמָע.|איוב|ד|טז}}
#:* {{צטבי|'''דממה''' חרישית שׂררה, למרות קריאותיהם של האחד והשני מבני המזרח. ההולכים על ארבע נראו עצובים ביותר. בני היהודים הלכו לאט.ה.|https://benyehuda.org/luidor/rigey.html|רגעי חיים ומות|יוסף לואידור}}
#:* אני מבקש שתהיה פה '''דממה''', אני מנסה להירדם.
# {{רובד|לשון המקרא}} העדר רוח; מצב בו הים חלק לגמרי, ללא גלים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יָקֵם סְעָרָה '''לִדְמָמָה''' וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם.|תהלים|קז|כט}}
===גיזרון===
* מן ד-מ-ם, דומיה, שקט.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המטאורולוגיה (תשל&quot;א), 1971.
* ברמב&quot;ם נראית משמעות כמו קול חלש [[זמזום]],[[המהום]]- ישמע בה קול דממה כשנוםחין אותה (ריאה) היד החזקה הלכות שחיטה פרק זה הלה ו'

===צירופים===
* [[דממת רוח]]
* [[דממת מות]]
* [[דממת אלחוט]]
* [[קול דממה דקה]]
* [[שבר את הדממה]]

===מילים נרדפות===
* [[דומיה]]
* [[שקט]]
* [[שתיקה]]
* [[הס]]
* [[דממת רוח]] (2)
* [[גליני]] (2)
* [[שטיל]] (2)

===ניגודים===
* [[רעש]]
* [[שאון]]
* [[מרקחה]]
*[[המולה]]
* [[סערה]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|silence}}  
* ערבית: {{ת|ערבית|سُكوت|صَمْت}}

===ראו גם===
* [[פוגת רוח]]
* [[דמך רוח]]
* [[משב רוח]]

{{שורש|דמם א}}
[[קטגוריה:קולות]]
[[קטגוריה:ימאות]]
[[קטגוריה:מטאורולוגיה]]</text>
      <sha1>e64y3g8g6joppdqe4ejeh63hzks66n3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טרח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27491</id>
    <revision>
      <id>520602</id>
      <parentid>410393</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:36:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3622" sha1="mckafsumpxteki6cv5ljgivgzk0tj05" xml:space="preserve">{{חסר|טְרַח}}
==טָרַח== 
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=טרח
|שורש וגזרה={{שרש3|ט|ר|ח}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}
# השקיע מאמצים, עבד רבות כדי להשיג מטרה כלשהי, עמל, יגע.
#:* {{צט/בבלי|אורח טוב, מהו אומר – כמה טרחות '''טרח''' בעל הבית בשבילי; כמה בשר הביא לפני, כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות הביא לפני; וכל מה '''שטרח''', לא '''טרח''' אלא בשבילי.|ברכות|נח|א}}
#:* {{צטבי|איש לא '''טרח''' למנות בדיוק, כמה לשונות החליפה כבר האומה העברית|https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh64.html|שאלת הלשונות בישראל|ח&quot;נ ביאליק}}.

===גיזרון===
* השורש מופיע במקרא בבנין הפעיל (&quot;[[הטריח|יטריח]]&quot;) וכשם (&quot;[[טרח#טׂרַח|טׂרַח]]&quot;).
* הפועל המקביל בארמית הוא טְרַח. [[w:ארנסט קליין|קליין]] קישר זאת לפועל הארמי &quot;טרה&quot; ({{צט/בבלי|טרייה לרישיה|חולין|מה|ב}}) שמשמעו הכאה, הטחה.
* [[w:אהרן זאב אשכלי|אשכלי]] הקביל זאת לפועל הערבי طرح שהוראתו: זרק, הטיל, וגם הכביד, הטעין משא.{{הערת שוליים|&quot;מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות (המשך)&quot; לשוננו ז, עמ' 285.}} וכן כתב גם [[w:וילהלם גזניוס|גזניוס]]{{הערת שוליים|מובא בפירוש שד&quot;ל לישעיה א,יד.}}.

===צירופים===
* [[אין אדם טורח בסעודה ומפסידה]]
* [[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
* [[יום ראשון אורח, יום שני טורח, יום שלישי סורח]]

===נגזרות===
* [[טרח#טׂרַח|טׂרַח]]
* [[טרחה]]
* [[טרחן]]
* [[טרחות|טרחוּת]]
* [[הטריח]]

===מילים נרדפות===
* [[יגע]]
* [[עמל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to take trouble|to take pains}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عَكَفَ|جَهَدَ}}

===ראו גם===
* [[שקד#שָׁקַד|שָׁקַד]]
* [[השתדל]]
* [[התאמץ]]
* [[השקיע]]
* [[עבד#עָבַד|עָבַד]]
* [[פעל#פָּעַל|פָּעַל]]

==טׂרַח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טורח
|הגייה='''to'''rakh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|ר|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=
}}
# [[מעמסה]]; [[נטל#נֵטֶל|נֵטֶל]]; דבר שקשה לטפל בו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|חׇדְשֵׁיכֶם וּמֽוֹעֲדֵיכֶם שָֽׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי '''לָטֹרַח''' נִלְאֵיתִי נְשֹֽא|ישעיה|א|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי '''טׇרְחֲכֶם''' וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם|דברים|א|יב}}
#:*{{צט/בבלי|אבל אורח רע, מהו אומר – מה '''טורח''' טרח בעל הבית זה; פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי; כל '''טורח''' שטרח בעל הבית זה, לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו.|ברכות|נח|א}}

===מילים נרדפות===
*[[טרחה]]
*[[משא]]
*[[יגיעה]]
*[[עמל]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|טרח}}</text>
      <sha1>mckafsumpxteki6cv5ljgivgzk0tj05</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רהב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27590</id>
    <revision>
      <id>520636</id>
      <parentid>518072</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:43:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520636</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5538" sha1="s6sb4nj4s7xnfza1k8dcvwi4ncljn9g" xml:space="preserve">==רָהַב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|ר|ה|ב}}
|בניין= קל
}}
# {{פירוש לקוי}} לעג, התגאה
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...'''יִרְהֲבוּ''' הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד.|ישעיהו|ג|ה}}
#:*{{צט|הִשָּׁמֵר אַל '''תִּרְהַב''' מְאֹד, וְאַל תִּדְמֶה בַּחֲסֵירֵי מַדָּע|בן סירא יג}}
# {{פירוש לקוי}} שעשע! רומם! 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס '''וּרְהַב''' רֵעֶיךָ|משלי|ו|ג}}
===גיזרון===
* הפועל מופיע פעמיים במקרא.
* מקבילה בערבית: {{ערבית|رَهِبَ|רַהִבַ}} – [[פחד]], [[ירא]]

===מילים נרדפות===
* [[התגאה]]

===ניגודים===
* [[שפל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|boast}}

===ראו גם===
* [[הרהיב]]
{{שורש|רהב}}

==רַהַב {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רהב
|הגייה='''ra'''hav
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{משקל|קֶטֶל}}
|דרך תצורה={{שרש3|ר|ה|ב}}
|נטיות=ר' רְהָבִים
}}
# תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כנעלה מן האחר, ונוהג בזולתו גסות רוח כחשוב ונישא.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמִצְרַיִם, הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ; לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת, '''רַהַב''' הֵם שָׁבֶת|ישעיהו|ל|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה '''וְרָהְבָּם''' עָמָל וָאָוֶן כִּי-גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה|תהלים|צ|י}}
#:*{{צטבי|מתי ועל מי נאמרו הדברים הנועזים האלה?  הדברים כנים אלה או אך '''רהב''' הם ותעתועים?|https://benyehuda.org/bialik/habaxur_mipadova.html|הבחור מפדובה|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
* מקבילה בערבית {{ערבית|رَهَب|רַהַב}} – [[פחד]]

===צירופים===
* [[דברי רהב]]

===מילים נרדפות===
* [[גאוה|גַּאֲוָה]]
* [[יהירות|יְהִירוּת]]

===ניגודים===
* [[ענווה|עֲנָוָה]]
* [[צניעות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|arrogance}}
* ערבית: {{ת|ערבית|غطرسة}}
===ראו גם===
*[[מרהיב]]

==רַהַב‏ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = רהב
| הגייה = '''ra'''hav
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{משקל|קֶטֶל}}
| דרך תצורה = {{שרש3|ר|ה|ב}}
| נטיות = 
}}
{{מערכת השמש|גוף=נפטון|תמונה=Neptune.jpg|סימן=[[♆]]}}
# {{רובד|מ}} [[בריה]] [[אגדי]]ת בדמות [[נחש]], הנחשבת ל[[יד ימינו]] של [[שר הים]]. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ יהוה, עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת '''רַהַב''', מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין|ישעיהו|נא|ט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם; וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ '''רָהַב'''.|איוב|כו|יב}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|אסטרונומיה}} [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] השמיני ב[[מערכת השמש]]. 
#:* '''רהב''' שייך לקבוצת כוכבי הלכת &quot;הענקים הגזיים&quot; יחד עם צדק, שבתאי ואורנוס.

===גיזרון===

* 2: על שם רַהַב (1), &quot;שָׂרוֹ של ים&quot; במסורת היהודית, בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים במיתולוגיה הרומית. בניגוד לחמשת כוכבי הלכת הקרובים לשמש (כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי) הנראים מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת, רהב (או נפטון) נתגלה רק בשנת 1846, ולכן לא ניתן לו שם עברי במסורת ישראל. בשנת 2009 הוחלט לקבוע שמות עבריים לכוכבי־הלכת [[אורנוס]] ([[אורון]]) ונפטון (רהב).&lt;ref&gt;אבי בליזובסקי, [https://www.hayadan.org.il/hebrew-names-to-uranus-and-neptune-3112090 אוראנוס הוא מהיום אורון ונפטון מעתה רהב], אתר הידען, 31 בדצמבר 2009.&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[http://hebrew-academy.huji.ac.il/hadash/hodaot/Pages/30dec2010.aspx כוכב עברי נולד], מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* 1: [[דרקון]], [[לויתן]], [[נחש בריח]], [[נחש עקלתון]] [[תנין]]
* 2: [[נפטון]]

===תרגום===
* אנגלית: 1: {{ת|אנגלית|dragon}}, 2: {{ת|אנגלית|Neptune}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נפטון|ויקישיתוף =Neptune (planet)|שם ויקישיתוף =רהב (כוכב הלכת)}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יצורים מיתולוגיים]]
[[קטגוריה:כוכבי לכת]]</text>
      <sha1>s6sb4nj4s7xnfza1k8dcvwi4ncljn9g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כנף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27732</id>
    <revision>
      <id>520588</id>
      <parentid>509580</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:31:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520588</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11288" sha1="40am7k2t1xjxz6tok7tzt3vlms2c3zu" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר= '''כֻּנַּף'''|ראו=[[מכנף|מְכֻנָּף]]}}
==כָּנָף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כנף
|הגייה=ka'''naf'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|נ|ף|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=כְּנַף־; ר' כְּנָפוֹת, כַּנְפוֹת־; זוגי: כְּנָפַיִם, כַּנְפֵי־; כ': כְּנָפוֹ, כְּנָפִי, כְּנָפֵךְ, כַּנְפוֹתַיִךְ, כְּנָפָיו, כְּנָפֶיהָ
}}{{נגן|קובץ=He-כָּנָף.ogg|כתובית=הגיה}}
{{תמונה|Trumpeter Swan - natures pics.jpg|ברבור פורש כנפיו (1).}}
{{תמונה|Saudi Arabian Airlines Boeing 777-200ER (HZ-AKC) departs London Heathrow 15Aug2008 arp.jpg|תמונת אווירון וסימון מוטת כנפיו (4).}}
{{תמונה|Segelboot Bodensee Mainau (Foto Hilarmont).JPG|סירת מפרש ולה שתי כנפיים (7) לשוט באמצעות הרוח.}}
# {{רובד|מ}} [[אבר|אֵבָר]] בְּגוּף הָ[[עוף|עוֹף]] שֶׁבִּזְכוּתוֹ הוּא מְסֻגָּל לָ[[עף|עוּף]]. הֵן מְצוּיוֹת גַּם אֵצֶל חַיּוֹת אַחֵרוֹת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֶף יִפְרֹשׂ '''כְּנָפָיו''' יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ.|דברים|לב|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ '''כְּנָפַיִם''' לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.|ישעיהו|ו|ב}}
#:*{{צט/משנה|הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, בִּזְמַן '''שֶׁכְּנָפֶיהָ''' נוֹגְעוֹת בַקֵּן, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ; אֵין '''כְּנָפֶיהָ''' נוֹגְעוֹת בַקֵּן, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ.|חולין|יב|ג}}
#:*{{צט/משנה|'''הַכְּנָפַיִם''' וְהַנּוֹצָה, מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וְלֹא מִצְטָרְפוֹת; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַנּוֹצָה מִצְטָרֶפֶת.|טהרות|א|ב}}
#:*{{הדגשה|&quot;...מלמעלה ירוק ומלמטה הוא (הַשֶּׂכווי) אמוץ- לבן, זְנבו '''וּכְנָפָיו''' אֲמֻצִּים עם כְּתמים לְבנים...&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;תולדות הטבע&quot;, פרק ב'}}
#{{רובד|מ}} {{בהשאלה}} [[גב|גַּבּוֹ]] שֶׁל דָּבָר [[גבה#גָּבֹהַּ|גָּבוֹהַּ]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב, וַיָּעֹף; וַיֵּדֶא עַל־'''כַּנְפֵי'''־רוּחַ|תהלים|יח|יא}}
#{{בהשאלה}} {{מקרא}} קָצֵהוּ שֶׁל דָּבָר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל '''כַּנְפֵי''' בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת|במדבר|טו|לח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''מִכְּנַף''' הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, צְבִי לַצַּדִּיק...|ישעיהו|כד|טז}}
#{{רובד|ת}} {{בהשאלה}} [[חלק|חֵלֶק]] שֶׁל [[מכונה|מְכוֹנָה]] אוֹ שֶׁל [[מכשיר|מַכְשִׁיר]] שֶׁלּוֹ [[צורה|צוּרָה]] אוֹ [[תפקיד|תַּפְקִיד]] כְּשֶׁל [[כנף|כְּנַף (1)]] הָ[[עוף|עוֹף]].
#:*{{צט/משנה|הַטְּמֵאִין שֶׁבָּעֲגָלָה, הָעֹל שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהַקַּטְרָב, '''וְהַכְּנָפַיִם''' הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת, וְהַבַּרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְהֵמָה...|כלים|יד|ד}}
#:*'''כנפי''' האווירון החשמלי מקנות לו את יציבותו בשחקים.
#:*על רכבי־פאר מתקינים פעמים הרבה '''כנף''' באחוריהם.
#{{מקרא}} [[קרן|קֶרֶן]] שֶׁל [[שמש|שֶׁמֶשׁ]], [[קרן|קֶרֶן]] [[אור|אוֹר]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּ'''כְנָפֶיהָ'''...|מלאכי|ג|כ}}
#:*{{הדגשה|&quot;...קַלּוֹתִי, זַכּוֹתִי, '''כְּנַף''' אוֹר תִּשָּׂאֵנִי/ נָטוּשָׂה, הַזַּכִּים, אֲחִיכֶם הִנֵּנִי!/ לַכִּכָּר, לַכִּכָּר נָשׁוּטָה, נָפֹזָּה!...&quot;|[[w:חיים נחמן ביליאק|חיים נחמן ביאליק]],[https://benyehuda.org/bialik/bia043.html &quot;זֹהַר&quot;]}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} חֵלֶק מִן הָ[[ראה#רֵאָה|רֵאָה]].
#:*{{צט|מטבעת הגדולה עד '''כנפי''' ריאה התחתונה...|תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת חולין, דף מ&quot;ה}}
#{{מקרא}} [[יריעה|יְרִיעַת]] בַּד הַ[[קשור|קְּשוּרָה]] מִ[[תרן|תֹּרֶן]] הָ[[אניה|אֳנִיָּה]] וְעַד הַתַּחְתִּית; [[מפרש|מִפְרַשׂ]] הָאֳנִיָּה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל '''כְּנָפָיִם''', אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי-כוּשׁ|ישעיהו|יח|א}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} &lt;small&gt;בריבוי&lt;/small&gt; כַּפּוֹת יָדַיִם (והכוונה תמיד לידיים נטולות ונקיות).
#:*{{צט/ירושלמי| תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל '''כנפים''' לא ילבש תפילין...|ברכות|טו|ב}}

===גיזרון===
*מן התנ&quot;ך, מקבילות דומות גם בשפות שמיות נוספות: ארמית- כַּנְפָא,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_כְּנַף_II.1?lang=he יסרטוב].&lt;/ref&gt; ערבית- {{יוניקוד|كَنَف|מוגדל}}, אכדית- {{אכדית|1578|kappu}}, אוגריתית knp (כנפ)&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 445&lt;/ref&gt;.
*(7) מלשון ברברית כשם משפחה: 'כַּנֲפוֹ' בהוראת בעל [[גלימה]].{{מקור|סיבה=דרוש מקור לקשר עם המלה &quot;כנף&quot;}}

=== צירופים ===
{{ע|3|
* [[ארבע כנפות]]
* [[בעל כנף]]
* [[כנף רננים]]
* [[כנפות הארץ]]
* [[כנפי השכינה]]
* [[כנפי רוח]]
* [[מוטת כנף]]
* [[משאבת כנף חצי סיבובית]]
* [[על כנפי נשרים]]
* [[פסנתר כנף]]
* [[צפור כנף|ציפור כנף]]
* [[קצץ את כנפיו]]
* [[תחת כנפו]]
* [[פרשה כנף]]
* [[הצמיחה כנפיים]]
}}

===נגזרות===
*[[מכנף|מְכֻנָּף]]
*[[נכנף]]

===מילים נרדפות===
*[[אברה]]
*[[אבר]]
*[[אגפה]]
*[[פנה#פִּנָּה|פינה]]

===תרגום===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ala}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|sayap}}
*אירית: {{ת|אירית|sciathán}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ክንፍ}} (תעתיק: kənf)
*אנגלית {{ת|אנגלית|wing}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|flugilo}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|թև}} (תעתיק: tʿew)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ფრთა}} (תעתיק: prta)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Schwinge|Flügel}}
*הודית: {{ת|הינדית|पंख}} (תעתיק: paṅkh)
:::{{ת|הינדית|पर्ण}} (תעתיק: parṇ)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|vleugel|wiek}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|szárny}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|cánh}}
*טגלית: {{ת|טגלית|pakpak}}
*טורקית: {{ת|טורקית|kanat}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πτερόν}} (תעתיק: pterón)
*יידיש: {{ת|יידיש|פֿליגל‎}}
*יפנית: {{ת|יפנית|翼}} (תעתיק: tsubasa)
:::{{ת|יפנית|羽}} (תעתיק: hane)
*כורדית: {{ת|כורדית|bal}}
*לטינית: {{ת|לטינית|ala}}
*מלאית: {{ת|מלאית|sayap|kepak}}
*מלטית: {{ת|מלטית|ġewnaħ}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|vinge}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|ubawa}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|पर्ण}} (תעתיק: parṇá)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|ala}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جناح}} (תעתיק: גַ'נָאח)
:::{{ת|ערבית|كنف‎}} (תעתיק: כַנַף)
*פולנית: {{ת|פולנית|skrzydło}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|asa}}
*פינית: {{ת|פינית|siipi}}
*פרסית: {{ת|פרסית|بال}} (תעתיק: באל)‎
*צ'כית: {{ת|צ'כית|křídlo}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|aile}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|날개}} (תעתיק: nalgae)
*רומנית: {{ת|רומנית|aripă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|крыло}} (kryló)
*שוודית: {{ת|שוודית|vinge}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|ปีก}} (תעתיק: bpìik)

}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כנף|ויקישיתוף=CATEGORY:Wing|שם ויקישיתוף=כנפיים}}

{{שורש|כנף}}
{{-}}

==כָּנַף {{משני|א}}== 
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כנף
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|נ|ף|א}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}
# {{רובד|הביניים}} {{משלב|נדיר}} כָּרַךְ זְרוֹעוֹתָיו סְבִיב אַחֵר, חִבֵּק.
#:* {{הדגשה|&quot;בנוצצי מוקד. בלהבות '''כְּנוּפִים'''./ ביקרי טעם. בחזיזי זיקים...&quot;|[[w:יניי|יניי]], &quot;קדושתות לשבתות השנה&quot;}}{{הבהרה|המשפט שייך לכנוף}}
===גיזרון===
אולי על פי שורש מקראי [[נכנף]]
===נגזרות===
*[[כנוף]]
*[[כניפה]]

===מילים נרדפות===
*[[חבק#חָבַק|חָבַק]], [[חבק#חִבֵּק|חִבֵּק]] 
*[[גפף#גִּפֵּף|גִּפֵּף]]

===ראו גם===
*[[התכנף]]
*[[הכניף]]

{{שורש|כנף א}}

==כָּנַף {{משני|ב}}== 
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כנף
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|נ|ף|ב}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}

#הֵבִיא לְהִתְקַהֲלוּת, אָסַף וְכִנֵּס.
#:*{{צט|ובדברי רבותינו יש מן הדומה לו שקורין לאסיפת העם כנופיא וכפנא הוא כמו '''כְּנפהּ'''...|רש&quot;י על יחזקאל, י&quot;ז, ז'}}

===גיזרון===
*נגזר מן &quot;כְּנוּפְיָה&quot; (חבורה) כפי שבארמית.

===מילים נרדפות===
*[[הקהיל]]
*[[אסף]]
*[[קבץ#קִבֵּץ|קִבֵּץ]]
*[[כנס#כִּנֵּס|כִּנֵּס]]

=== ניגודים ===
*[[פזר#פִּזֵּר|פִּזֵּר]]

===ראו גם===
*[[כנופיה]] 
*[[התכנף]]

{{שורש|כנף ב}}</text>
      <sha1>40am7k2t1xjxz6tok7tzt3vlms2c3zu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עלוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27893</id>
    <revision>
      <id>520332</id>
      <parentid>493899</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:46:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520332</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3242" sha1="tu6q1rsxcoed6ps0l3z5g05luqua3ae" xml:space="preserve">==עַלְוָה{{משני| א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עלווה
|הגייה=al'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ל|י}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=עַלְוַת־
}}
[[תמונה:Buxus_sempervirens_foliage_1.jpg|left|thumb|184px|עלוה]]
#{{רובד|ח}} {{משלב|בוטניקה}} כלל העלים המכסים עץ או שיח.
:*{{הדגשה|עֲדַיִן עֵץ-הַזַּיִת כֹּה יְרֹק-'''עַלְוָה'''|[https://mikrarevivim.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_3.html&quot;ט&quot;וּ בִּשְׁבָט מֵהָכָא לְהָתָם&quot;] משה שפריר}}
:*{{צטבי|קרני השמש חודרות מבעד '''לעלווה''' הענוגה, הרוטטת של העצים, מפזזות בשדרה.|stein/spanish.html|הספרדייה גרציה אברבנאל|א&quot;ש שטיין}}
===גיזרון===
* מלשון [[עלה|עָלֶה]]. אפשר להשוות את הצמד עלווה ועלים לצמדים [[שער|שֵׂעָר]] ושערות, [[דגה|דָּגָה]] ודגים{{הפניה|1|אקדמיה}}.
* בהשפעת הרוסית (&quot;ליסטווה&quot;). ראה [[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]], יד הלשון, עמ' 173.
* במילים רבות בגזרה זו נוספת ו&quot;ו, כגון [[גאוה|גאווה]], [[ענוה|ענווה]], [[ערוה|ערווה]], [[ראוה|ראווה]], [[שלוה|שלווה]]. מילים אלו משוייכות לגזרת ל&quot;ו.

===נגזרות===
* [[עלוית|עַלְוִית]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|foliage}}
===ראו גם===
* [[עלה|עָלֶה]]

===סימוכין===
{{הערה|אקדמיה}} הדף [http://hebrew-academy.org.il/2013/01/27/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%98%D7%95-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98/ &quot;לקראת ט&quot;ו בשבט&quot;] באתר האקדמיה ללשון העברית.

[[קטגוריה:שמות קיבוציים]]

==עַלְוָה{{משני| ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עלווה
|הגייה=al'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=עַלְוַת־
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} עוול, מעשה מרושע, מעשה אי־צדק משווע או פגיעה פיזית.
:*{{צט/תנ&quot;ך|מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל; שָׁם עָמָדוּ, לֹא תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל בְּנֵי '''עַלְוָה'''|הושע|י|ט}}
:*{{הדגשה|לָמָה הֲרוּג עַיִן מִכָּל-בְּנֵי '''עַלְוָה'''|[https://benyehuda.org/rashbag/nosafim13.html&quot;נפשי במסתרים תבכה עלי גוה&quot;] שלמה אבן גבירול}}
===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. עוולה, בחילוף אותיות (כמו [[כבש]]-כשב, [[שמלה]]-[[שלמה]]).
===צירופים===
* [[בני עלוה|בְּנֵי עַלְוָה]]
===מילים נרדפות===
* [[עולה|עַוְלָה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|foliage}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:שיכול עיצורים]]</text>
      <sha1>tu6q1rsxcoed6ps0l3z5g05luqua3ae</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זהרור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27965</id>
    <revision>
      <id>520214</id>
      <parentid>500094</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:53:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2189" sha1="jcvem4bp5ndktyhkcd1axh6z6qaga5t" xml:space="preserve">==זַהֲרוּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זהרור
|הגייה=zaha'''rur'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ז|ה|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלוּל}}
|נטיות=ר' זַהֲרוּרִים; זַהֲרוּר־, ר' זַהֲרוּרֵי־
}}
# כתם [[אור]], [[נצנוץ]] של אור.
#:* '''זהרורים''' חדרו אל החדר דרך חרכי התריס.
#:* {{הדגשה|&quot;שַׁבְרִירֵי אוֹר שֶׁמֶשׁ וּמִשְׁטַח '''זַהֲרוּרִים'''&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia043.html &quot;זהר&quot;], מאת [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
# {{הקשר|אלקטרוניקה}} הישארותו של אור הנפלט מחומר שלא כתוצאה מחום. 
#:* המרקע הפיץ '''זהרורי''' אור בחדר.

===גיזרון===
* מקור המילה בארמית של התלמוד, שם היא מופיעה גם בצורה &quot;זהריר&quot;. המילה העברית מופיעה לראשונה בפירוש רש&quot;י לפסוק {{צט/תנ&quot;ך|מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה...|תהלים|קלה|ז}}, שבו הוא כותב: &quot;'ברקים למטר עשה' - הם '''זהרורי''' הרקיע המבריקים ומאירים לפני המטר&quot;. כן מופיעה המילה בפירושו לתלמוד (שבת לה ע&quot;א): &quot;לערב חמה שוקעת במערב, וזהרורי החמה מאדימין את המזרח&quot;. 

===נגזרות===
* [[זהרורי]]

===מילים נרדפות===
* [[הבזק]] (1)
* [[הבלח]] (1)
* [[הבהוב]] (1)
* [[קרן אור]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|shimmer|glimmer}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|afterglow}} (2)

===ראו גם===
# [[חרגה]]
# [[זהר]]
# [[זיו]]

===קישורים חיצוניים===
* [http://hebrew-academy.org.il/2012/12/15/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8/ מילים של אור], האקדמיה ללשון העברית

{{שורש|זהר}}
[[קטגוריה:אור]]
[[קטגוריה:אלקטרוניקה]]</text>
      <sha1>jcvem4bp5ndktyhkcd1axh6z6qaga5t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צלח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28045</id>
    <revision>
      <id>519828</id>
      <parentid>500416</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:37:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519828</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2683" sha1="2w7aj5qam53u1t1p2bl5mf4lbemgp46" xml:space="preserve">==צָלַח==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צלח
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ל|ח}}
|בניין=פָּעַל (קל)
}}
# התגבר על מכשול בדרך (בעקר מאגר מים).
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֶלֶף אִישׁ עִמּוֹ מִבִּנְיָמִן... '''וְצָלְחוּ''' הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ|שמואל ב|יט|יח}}
#:* כוחות צה&quot;ל '''צלחו''' את התעלה.
# הגיע למטרה המבוקשת, התגבר על קשיים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-פִּי יְהוָה; וְהִוא, לֹא '''תִצְלָח'''|במדבר|יד|מא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא '''יִצְלָח''', וְכָל-לָשׁוֹן תָּקוּם-אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי|ישעיהו|נד|יז}}
#:* {{הדגשה|אַךְ חֶפְצוֹ בִּבְנוֹ לֹא '''יִצְלַח צָלֹחַ''', לֹא יוֹעִיל לְאוּרִי כָּל מַאֲמַצֵּי-כֹחַ|&quot;[https://benyehuda.org/yalag/yalag_090.html שְׁנֵי יוֹסֵף בֶן שִׁמְעוֹן]&quot; [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]]}}
#:* לאחר מאמצים רבים, '''צלחתי''' את המבחן האחרון השנה.


===גיזרון===
* לשון המקרא. 
: המשמעות &quot;עבר מכשול&quot;, ובפרט &quot;חצה&quot;, מופיעה במקרא רק בפסוק לעיל שבספר שמואל ב. המשמעות קרובה לפועל &quot;צלח&quot; = &quot;בקע&quot; בארמית. למשל: {{צט/בבלי|שמואל '''צלחו''' ליה תכתקא דשאגא, רב יהודה '''צלחו''' ליה פתורא דיונה, לרבה '''צלחו''' ליה שרשיפא|שבת|קכט|א}} (שמואל - בקעו עבורו כסא של תדהר, רב יהודה - בקעו עבורו שולחן ארז, רבה - בקעו עבורו שרפרף).

===צירופים===
* [[דרך צלחה]]
* [[לא יצלח]]
* [[צלחה עליו הרוח]] 

===נגזרות===
* [[צליחה]]

===מילים נרדפות===
* [[הצליח]]
* [[חצה]] (1)
* [[עלה יפה]] (2)

===ניגודים===
* [[נתקע]]
* [[כשל#כָּשַׁל|כָּשַׁל]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cross}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|succeed|pass}} (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|عَبَرَ}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|نَجَحَ}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|иметь успех}} (2)

===ראו גם===
* [[בקע]] (1)
* [[שחה]] (1)
* [[צלק]]
{{שורש|צלח}}</text>
      <sha1>2w7aj5qam53u1t1p2bl5mf4lbemgp46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רהטא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28132</id>
    <revision>
      <id>520221</id>
      <parentid>355953</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:55:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="962" sha1="20a3n9w52alq3holtdyv7l92irai3qa" xml:space="preserve">==רִהֲטָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ריהטא
|הגייה=riha'''ta'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ה|ט|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=
}}
#{{ארמית}} ריצה. משומש במשמעות של מהירות וחיפזון.
#:* &quot;ישנם אנשים שאין מוחם סובל מושג מורכב, מעיינים ב'''ריהטא''' ושואלים בחיפזון מה החלקים האלה.&quot; [https://benyehuda.org/sokolov/kav_yashar.html הקו הישר - נחום סוקולוב]

===גיזרון===
מארמית - {{צט|אמר ר' זירא: אגרא דפרקא '''רהטא'''|ברכות ו ב}}.

===צירופים===
* [[אגב ריהטא]]
* [[לפום ריהטא]]
* [[ריהטא דחקלאי]]

===מילים נרדפות===
*[[רהוט]]
*[[מהירות]]
*[[חפזון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|run}}

{{שורש|רהט ב}}</text>
      <sha1>20a3n9w52alq3holtdyv7l92irai3qa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צלקת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28139</id>
    <revision>
      <id>520524</id>
      <parentid>266918</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:11:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520524</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4530" sha1="tpm5izz44ev91slwioukfhtskt4s68i" xml:space="preserve">==צַלֶּקֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צלקת
|הגייה=tsa'''le'''ket
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|צ|ל|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}}
|נטיות=ר' צַלָּקוֹת; צַלֶּקֶת־, ר' צַלְּקוֹת־
}}
# סימן הנשאר לאחר הגלדת פצע.
#:* {{צט/בבלי|נשכהּ כלב ונעשה מקומו '''צלקת''' הרי זה מום|כתובות|עה|א}}
#:* {{הדגשה|היד היתה צבוטה ומרוטה כולה, לכל ארכה, ומראיה כפומפיה. חברבורות אדומות ו'''צלקות''' כחולות היו זרועות עליה כגבשושיות צפופות זו בצד זו והן מרובות על הלבן|[https://benyehuda.org/bialik/hagader.html מאחורי הגדר], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
# {{משלב|בוטניקה}} החלק העליון של העלי בפרח עליו נקלטים גרגרי האבקה.
#:* ה'''צלקת''' שבראש העלי דביקה ותפקידה קליטת גרגרי האבקה.
#:*{{הדגשה|בַּתָּוֶךְ מִתַּמֵּר עֱלִי בַּעַל שַׁחְלָה, נוֹשֵׂא כִּפָּה - '''צַלֶּקֶת''', כְּלִי-קִבּוּל הַזֶּרַע הַמּוּבָא.|[https://benyehuda.org/tchernichowsky/ama_dedahava.html &quot;עמא דדהבא&quot;], [[w:שאול טשרניחובסקי|שאול טשרניחובסקי]]}}
#:*{{הדגשה|בתוך הקרקעית ישנן שחלות רבות...  ומכל שחלה יוצא קנה, הגומר '''בצלקת'''|[https://benyehuda.org/brenner/mehatxala.html &quot;מהתחלה&quot;], [[w:י&quot;ח ברנר|י&quot;ח ברנר]]}}
# {{בהשאלה}} כינוי לרושם הנותר אחר פגיעה נפשית מאירוע חובלני (טראומה).
#:* בסיפוריו מתוארת דרך חתחתים בין ערים, כפרים ויערות שורצים חיות טרף, חוויות קשות וחשיפה למראות מזוויעות, אשר הותירו בו '''צלקת''' נפשית עמוקה.
#:*{{הדגשה|והנה, נפסק הקשר... '''וצלקת''' כאוּבה הניח בנפשה|[https://benyehuda.org/stein/bat_hamoshava.html &quot;בת המושבה - רומן ארץ ישראלי&quot;], [[w:אברהם שמואל שטיין|אברהם שמואל שטיין]]}}
# {{בהשאלה}} כינוי לסימן הנותר אחר פגיעה בדומם או בצומח מאיתני טבע או בידי אדם ומשנה את מראהו לרעה.
#:* מקובל להניח שאש בעוצמה בינונית תותיר על הגזעים רק '''צלקות''', ללא גרימת נזק חמור יותר. 

===גיזרון===
* משמעות (1) בלשון המשנה. השורש הארמי &quot;צ־ל־ק&quot; בא בהוראת ביקוע ופילוח (למשל {{צט/בבלי|דצלקיה מצלק|חולין|קכד|א}}). אולי בדומה לפעל &quot;צלח&quot;{{הפניה|1|יסטרוב}}. &lt;br&gt; בחיבור [https://benyehuda.org/tavyov/sfat_ever.html &quot;שפת עבר החדשה&quot;] טוען [[w:ישראל חיים טביוב|ישראל חיים טביוב]] שמילה משנאית זו היא עברית במקורה, ומעיר: &quot;מהשרש העברי צלק – צלח, שענינו בקוע ופלֵח ('וצלחו את הירדן'), וכן גם בערבית וארמית&quot;. &lt;br&gt; בלשון חז&quot;ל מופיעה המילה 'צלקת', אך לא מופיעים בה הפעלים הגזורים ממנה. 
* משמעות (2) נקראת כך על שום דמיונו של חלק זה לצלקת בעור.{{מקור}}
 
===צירופים===
* [[צלקת נפשית]]

===נגזרות===
* [[מצלק#מְצֻלָּק|מְצֻלָּק]] 
* [[צלק#צִלֵּק|צִלֵּק]]
* [[צלקתי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|scar }} (1), {{ת|אנגלית|stigma }} (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|ندب}} (1)
* רוסית: {{ת|רוסית|шрам }} (1)
 

===ראו גם===
* [[גלד#גֶּלֶד|גֶּלֶד]] (1)
* [[הַלֶּמֶת]] (1)
* [[עלי]] (2)
* [[פוסטמה]] (1)
* [[פצע]] (1)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צלקת}}

===סימוכין===
* {{הערה|יסטרוב}} ראו למשל במילונו של יסטרוב, [http://www.tyndalearchive.com/TABS/Jastrow/index.htm &quot;Dictionary of Targumim, Talmud and Midrashic Literature&quot;] בערך &quot;צלקת&quot;.

{{שורש|צלק}}
[[קטגוריה:חלקי הצמח]]
[[קטגוריה:רפואה]]</text>
      <sha1>tpm5izz44ev91slwioukfhtskt4s68i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תפל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28183</id>
    <revision>
      <id>520050</id>
      <parentid>513342</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:27:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520050</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4713" sha1="8d62c9bhe3kw4eczs8bngdlj73w2uru" xml:space="preserve">{{אין לבלבל עם|טפל}}
==תָּפֵל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תפל
|הגייה=ta'''fel'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|פ|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=ר' תְּפֵלִים; נ' תְּפֵלָה, נ&quot;ר תְּפֵלוֹת
}}
#{{מקרא}} חסר [[טעם]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲיֵאָכֵל '''תָּפֵל''', מִבְּלִי-מֶלַח; אִם-יֶשׁ-טַעַם, בְּרִיר חַלָּמוּת?!|איוב|ו|ו}}
#:*{{צט/תוספתא|דג טמא מליח ודג טהור '''תפל''' - אסור, דג טהור מליח ודג טמא '''תפל''' - מותר|תרומות|ט|ב}}
#:*{{צטבי|הוא היה אוהב את המלח, ועל כן אכל הכל '''תפל''' בלי מלח...|https://benyehuda.org/berdi/arbaa.html|ארבעה דורות|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
#{{מקרא}} {{בהשאלה}} דבר שאין בו [[ממש]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם, וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ '''תָּפֵל'''.|יחזקאל|יג|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך| נְבִיאַיִךְ, חָזוּ לָךְ שָׁוְא '''וְתָפֵל'''...|איכה|ב|יד}}
# משני, [[לוואי]], לא־עיקרי.
#:*{{צטבי|אבל כל זה, כאמור, אינו אלא מין הקדמה, '''תפל''', לגבי העיקר. העיקר הלא היא ההתבוללות...|https://benyehuda.org/frischmann/otiot_066.html|שמחה|דוד פרישמן}}

===גיזרון===
{{מספור|1}} בערבית {{ערבית|تفل|תפל}} הוראתו רוק&lt;ref&gt;דוד ילין, חקרי איוב [https://benyehuda.org/read/5384 פרק ו'].&lt;/ref&gt;. כמו כן קרוב למילה [[טפל]], שדומה למשמעות (2).
{{מספור|2}} הטעם הוא אחד הדברים העיקריים במאכל, ולכן חסרונו הוא בבחינה מסוימת חסרון בעצם הדבר. ולכן הושאל לכל דבר שקיומו [[רעוע]].{{הערת שוליים|שד&quot;ל (יחזקאל יג,י): &quot;כמו שהמאכל הוא תפל כשהוא בלי מלח, כן הקיר נקרא תפל כשהוא בלא חֹמֶר, שאינו קיר חזק אלא גדר ומחיצה&quot;.}} 
{{מספור|3}} כתיב נוסף של [[טפל]].

===צירופים===
* [[אמונה תפלה]]

===נגזרות===
* [[התפיל]] 
* [[התפלה|הַתְפָּלָה]]
* [[מים מתפלים|מים מותפלים]]
* [[מתפל|מַתְפֵּל]]

===מילים נרדפות===
* [[דלוח]] (1)
* [[ריר חלמות]] (1)
* [[טפל]] (3)

===ניגודים===
* [[מלוח]] (1)
* [[מתבל|מְתֻבָּל]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bland|tasteless}} {{כ}}(1); {{ת|אנגלית|subsidiary|insignificant}} {{כ}}(2)
* ערבית: {{ת|ערבית|لا طعم له|لا ملح فيه}} (1); {{ת|ערבית|تافه}} (2)

===ראו גם===
* [[תפלות#תִּפְלוּת|תִּפְלוּת]]
* [[תפלות#תְּפֵלוּת|תְּפֵלוּת]]

{{שורש|תפל}}

==תֹּפֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תופל
|הגייה='''to'''fel
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=
|שורש={{שרש3|ת|פ|ל}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
#עיר ב[[אדום#אֱדוֹם|אֱדוֹם]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין '''תֹּפֶל''' וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב.|דברים|א|א}}

===צירופים===
*[[עצת אחיתופל]]

===מידע נוסף===
*הזיהוי המקובל כיום הוא עם העיר {{ערבית|الطفيلة|טַפִילַה}} במערב ירדן. 
*לפי רש&quot;י ומפרשים, השמות המזכרים בפסוק זה (בפתיחת ספר דברים) אינם שמות של מקומות אלא 'כינויים עדינים', לרמוז לישראל על כמה [[ארוע|אירועים]] שליליים שהתרחשו בעבר: {{צט|אמר ר׳ שמעון בן יוחי ([[s:ספרי על דברים א|ספרי דברים א]]): חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תפל ולבן. אלא: הוכיחן על דברים שתפלו על המן שהוא לבן|רש&quot;י על דברים א}}

===קישורים חיצוניים===
*{{מיזמים|ויקיפדיה=תופל}}
[[קטגוריה:מילים על שם מקומות]]</text>
      <sha1>8d62c9bhe3kw4eczs8bngdlj73w2uru</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשפר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28319</id>
    <revision>
      <id>519932</id>
      <parentid>431530</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:20:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519932</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2803" sha1="6j0vjsd6ub8u2ih2n2sppq6dh23fm2g" xml:space="preserve">==אֶשְׁפָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אשפר
|הגייה= esh'''par'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אֶשְׁפָּרִים
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מנת [[בשר#בָּשָׂר|בשר]] גדולה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְחַלֵּק לְכָל־הָעָם לְכָל־הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְ'''אֶשְׁפָּר''' אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ|שמואל ב|ו|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְחַלֵּק לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, לְאִישׁ כִּכַּר לֶחֶם '''וְאֶשְׁפָּר''' וַאֲשִׁישָׁה.|דברי הימים א|טז|ג}}
#:*{{מאגרים|מקודש החדש בזקן וישיש / נופת להטיף '''כאשפר''' ואשיש / טבת סמוך וזקוף וחומה תאשיש|PMain.aspx?mishibbur{{=}}939001&amp;mm15{{=}}000010000040%2010&amp;mismilla{{=}}9|קידוש ירחים|פינחס הכהן בן יעקב מכפרא}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעמיים במקרא. פירוש המילה וגזרונה אינו ברור.
*חז&quot;ל ([[s:פסחים לו ב|פסחים לו ע&quot;ב]]) גזרו בצורת נוטריקון:'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''חד מ'''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''שה ב'''&lt;big&gt;פר&lt;/big&gt;'''. ויש הגוזרים כ[[הלחם]]: אש + פר, כלומר בשר צלי.
*בתרגום השבעים תרגמו: {{יוונית|ἐσχαρίτην|escharitēn}} - לחם קלוי&lt;ref&gt;כך תרגמו [https://ccat.sas.upenn.edu/nets/edition/10-2reigns-nets.pdf NETS], וכן מופיע [https://morphological_el.en-academic.com/808097/%E1%BC%90%CF%83%CF%87%CE%B1%CF%81%E1%BD%B7%CF%84%CE%B7%CF%82 כאן]. אבל [https://www.studylight.org/interlinear-study-bible/greek/2-samuel/6-19.html StudyLight] תרגמו: &quot;בשר צלי&quot;.&lt;/ref&gt;, כנראה הבין מההקשר שמדובר רק בסוגי מאפה.
*[[w:מנחם בן סרוק|מנחם בן סרוק]] גזר משורש {{שרש3|שׁ|פ|ר|קט=לא}} בהוראת: מנה יפה. וכן נקטו מפרשים נוספים.
*בתרגום יונתן תרגם: &quot;פְלוּג&quot; - חלק, נתח. וכן בפשיטתא: &quot;[http://www.assyrianlanguages.org/sureth/dosearch.php נִקְסָא]&quot; - חתיכת בשר. ויתכן שקרוב לסורית: {{סורית|41841|ܐܲܫܦܵܪܵܐ}} (אַשְׁפָּרָא) - מספריים (קרוב לשורש {{שרש3|ס|פ|ר|ב|קט=לא}}).

===ראו גם===
*[[אשישה]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים]]</text>
      <sha1>6j0vjsd6ub8u2ih2n2sppq6dh23fm2g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נתעב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28323</id>
    <revision>
      <id>520614</id>
      <parentid>410509</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:38:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520614</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1848" sha1="psdiaqxao1by22yli163zb2iscsabv2" xml:space="preserve">==נִתְעָב ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נתעב
|הגייה=nit''''av'''
|חלק דיבר=שם-תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|ע|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|נִקְטָל}}
|נטיות=ר' נִתְעָבִים, נ' נִתְעֶבֶת
}}
# שפל, [[עלוב]], בזוי, פְּחוּת-ערך, שיש בו מן ה[[תועבה]]
#:* {{צט|אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ|איוב טו טז}}
#:* {{צט|וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ, כְּנֵצֶר נִתְעָב|ישעיהו יד יט}}
#:* {{צט|הגענו לכאן כדי לזכור את הרצח הנתעב שנעשה בבר-נוער|מנאומי עצרת הזכרון בתום שבוע לפיגוע בבר-נוער, אוגוסט 2009}}

=== גיזרון ===
מקור המילה '''נִתְעָב''' היא מן הלשון המקראית. מקור המלה '''מְתֹעָב''' הוא מלשון ימי הביניים. בשני המקרים שמות התואר הם צורת בינוני פעוּל, דהיינו צורת סבילה של פועל בזמן הווה. אף-על-פי שמדובר בשני משקלים נפרדים, נוהגות כיום בעברית שתי המילים &quot;נתעב&quot; ו&quot;מתועב&quot; במשמעות דומה. (&lt;small&gt;[https://hebrewlog.blogspot.com/2005/04/blog-post_21.html &quot;עברית שפה קשה: מתועב ונתעב&quot;]&lt;/small&gt;)

=== מילים נרדפות ===
[[עלוב]], [[שפל]], [[בזוי]], [[מתעב|מתועב]]

=== ניגודים ===
* [[תמים]]
* [[ישר]]
* [[הגון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|despicable|contemptible|abominable}}‏
* רוסית: {{ת|רוסית|гадкий|мерзкий|гнусный}}‏

=== ראו גם ===
* [[תועבה]]
* [[מתאב]]

[[קטגוריה:מוסר]]</text>
      <sha1>psdiaqxao1by22yli163zb2iscsabv2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסטרטגיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28407</id>
    <revision>
      <id>519765</id>
      <parentid>484205</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:18:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519765</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6984" sha1="7pvs22g8kksybjqb28dj3a095l685en" xml:space="preserve">==אַסְטְרָטֶגְיָה (גם אִיסְטְרָטֶגְיָה, אֶסְטְרָטֶגְיָה)== 
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אסטרטגיה
|הגייה=astra'''teg'''ya או estra'''teg'''ya או istra'''teg'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|אסטרטג|־ִיָּה}}
|נטיות=ר' אַסְטְרָטֶגְיוֹת; אַסְטְרָטֶגְיַת־, ר' אַסְטְרָטֶגְיוֹת־
}}
# התוויית העקרונות והטקטיקות האפקטיביות ביותר להשגת מטרות-על חיוניות, בהתחשב בחזון, בערכים, באילוצים ובמשאבים.
#:* '''האסטרטגיה''' הצבאית שהביאה את הניצחון התבססה על מתקפת־פתע של חיל־האוויר כולו בו־זמנית להשמדת חילות־האוויר הערביים על הקרקע במטרה ליצור עליונות אווירית.
#:* &quot;גיבוש של '''אסטרטגיה''' מדינית משולבת יתבסס על שלושה כיווני פעולה: א) קידום הסדרים אזוריים [...]; ב) השגת מחויבות לקידום המשא ומתן [...] ברוח מתווה קלינטון [...]; ג) יישום הסכמות והבנות במטרה לשנות בפועל את המציאות בשטח [...]&quot;. &lt;small&gt;({{מקור/אינטרנט
|יוצר=גלעד שר, לירן אופק
|כתובת=http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&amp;articleid=8744
|כותרת=אסטרטגיה מדינית משולבת: אזורית, בילטרלית וצעדים עצמאיים
|שם האתר=המכון למחקרי ביטחון לאומי
|תאריך=13/02/15}})&lt;/small&gt;
#:* הנהלת החברה בחרה '''באסטרטגיה''' של התמקדות במוצר־הדגל שבו יש לעסק [[יתרון תחרותי]], ובסגירת [[קו יצור|קווי־ייצור]] שאין להם אופק רווחי לזמן ארוך. 
#:* &quot;'''אסטרטגיית''' [[משא ומתן|משא־ומתן]] הוא המתווה התהליכי בו אתם רוצים שיתקדם המשא־ומתן, והוא נגזר ממערך האינטרסים והאלטרנטיבות; [...] '''האסטרטגיה''' יכולה להיות אלימה וכוחנית [...] או [...] משתפת [...]&quot; &lt;small&gt;({{מקור/אינטרנט
|יוצר=עו&quot;ד מוטי קריסטל
|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4434357,00.html
|כותרת=ניהול משא ומתן - 5 טיפים למנהלים
|שם האתר=YNET
|תאריך=06/10/13}})&lt;/small&gt;
# {{משלב|בהשקעות|ללא קטגוריה=ללא}} תוכנית לטווח קצר או ארוך של הפניית כספים לאפיקי השקעה על בסיס תחזיות התנהגות של השווקים השונים.
#:*  מתוך כוונה למקסם את תשואת תיק ההשקעות שבידיו, ובהתחשב ברמת־הסיכון הקיימת בשוק, בחר המשקיע '''באסטרטגיה''' של הקטנת רכיב המניות בתיק, ובמקביל הגדלת רכיב איגרות־החוב.
# {{משלב|תורת המשחקים}} תוכנית משחק המתווה לשחקן את המסלול המוביל לתוצאה האופטימלית, באמצעות ניסיון להגדיר או לחזות מראש - ככל שהדבר ניתן - את כל דרכי הפעולה האפשריות של השחקנים האחרים.
#:* '''האסטרטגיה''' שנקטתי היתה - לפחות בתחילת המשחק - לבחור בטקטיקות הפוכות לגמרי מההיגיון האינטואיטיבי, וזאת במגמה לערער את הביטחון של היריב '''באסטרטגיה''' שהוא תיכנן.

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|στρᾰτηγῐ́ᾱ|stratēgíā}}, מבסיס {{יוונית|στρᾰτηγός|stratēgós}} שנשאלה לעברית כ[[אסטרטג]], והסיומת {{יוונית|-ία-|ía}} לשמות מופשטים.
* המשמעויות הלא־צבאיות של &quot;אסטרטגיה&quot; הן בשימוש החל מ-1887.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://www.etymonline.com/index.php?allowed_in_frame=0&amp;search=strategy
|כותרת=הערך strategy
|שם האתר=Online Etymology Dictionary
|תאריך=}}}}
* &quot;הוחלט לא להכריע בין הצורות אִיסְטְרָטְגְיָה, אַסְטְרָטֶגְיָה&quot; {{הערת שוליים|[http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting230.pdf ישיבה רל של האקדמיה ללשון העברית], החלטה ד6}}

===צירופים===
{{ע|3|
*[[אסטרטגית אוקינוס כחול|אסטרטגיית האוקיינוס הכחול]]
*[[אסטרטגית השקעות|אסטרטגית השקעות]]
*[[אסטרטגית חשיבה|אסטרטגיות חשיבה]]
*[[אסטרטגיה יציבה אבולוציונית|אסטרטגיה יציבה אבולוציונית]]
*[[אסטרטגיה מנצחת|אסטרטגיה מנצחת]]
*[[אסטרטגיה עסקית|אסטרטגיה עסקית]]
*[[אסטרטגיה שווקית|אסטרטגיה שיווקית]]
*[[הפצצה אסטרטגית|הפצצה אסטרטגית]]
*[[יעוץ אסטרטגי|ייעוץ אסטרטגי]]
*[[מערכת מידע אסטרטגית|מערכת־מידע אסטרטגית]]
*[[משחק אסטרטגיה]]
*[[שגיאה אסטרטגית]]
*[[תכנון אסטרטגי|תכנון אסטרטגי]]
}}

===נגזרות===
* [[אסטרטגיות|אַסְטְרָטֶגִיּוּת]]

===מילים נרדפות===
* [[מצביאות|מַצְבִּיאוּת]]
* [[תכסיסנות]]

===ניגודים===
* [[טקטיקה]]

===תרגום===
{{ע|2|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|strategy}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|strategie}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|estrategia}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|stratégie}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إستراتيجية}}
* רוסית: {{ת|רוסית|стратегия}}
}}

===ראו גם===
*[[ערמה|עורמה]]
*[[תחבולה]]
*[[תכסיס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אסטרטגיה|}}

*{{מקור/אינטרנט
|יוצר=ד&quot;ר תמר עילם גינדין
|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3913704,00.html
|כותרת=בלשנות כלכלית: בעסקים כמו במלחמה
|שם האתר=YNET
|תאריך=02.07.10}}

*{{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://www.sheatufim.org.il/website/modules/database/PoolItemPage.aspx?PoolItemType=7&amp;PoolItemID=30
|כותרת=מושג - אסטרטגיה
|שם האתר=שיתופים - אסטרטגיות להשפעה חברתית
|תאריך=}}

=== סימוכין ===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבא]][[קטגוריה:משחקים]][[קטגוריה:מדע המדינה]][[קטגוריה:מילים בעלות אל&quot;ף פרוסתטית]]</text>
      <sha1>7pvs22g8kksybjqb28dj3a095l685en</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רחץ בנקיון כפיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28418</id>
    <revision>
      <id>519805</id>
      <parentid>443174</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:30:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519805</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1658" sha1="j212ymkuhraemf2ke630n09dedxzu1z" xml:space="preserve">==רָחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיו==

# טען ל[[חפות]]ו; ניסה ל[[סנגר]] על עצמו ול[[הגן]] על [[שם|שמו]] מפני [[אשמה]].
#:* {{צטבי|אהה! צעקתי באזני געל, אהה!  איכה עכרתני איש אמונתי ותסכסך כל דברי ותביאני במבוכה לא אוכל צאת? וחתני זעק ויגעש וירעש בראותו כי גם כספו עלה בתהו ואחריתו נכרתה, אך געל לבש צדקה כמדו, '''וירחץ בנקיון כפיו''' באמרו: כי נגרע אלי תמיד מכסף סחרו למאות ולאלפים.|https://benyehuda.org/mapu/ayit_tsavua.html|עיט צבוע|אברהם מאפו}}
#:* הנאשם המשיך '''לרחוץ בניקיון כפיו''' גם לאחר שהושמע גזר הדין.

===מקור===
* {{צט/תנ&quot;ך|'''אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי''' וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יְהוָה|תהלים|כו|ו}}
*{{צט/תנ&quot;ך|אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי '''וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי'''|תהלים|עג|יג}}.

===ביטויים קרובים===
* [[נקיון כפים|נקיון כפיים]]

===מידע נוסף===
* לעתים נשמעת ההגייה הלא־נכונה &quot;רוחץ בנקְיון כפיו&quot;. ייתכן שהטעות מושפעת מהצירוף המקראי &quot;נקיון כפיים&quot;.

===ראו גם===
* [[התמם|היתמם]]
* [[הצטדק]]

{{שורש|רחץ}}
{{שורש|נקי}}
{{שורש|כפף}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>j212ymkuhraemf2ke630n09dedxzu1z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צנפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28525</id>
    <revision>
      <id>520429</id>
      <parentid>426960</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:36:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520429</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5371" sha1="4a2985c0k7idkn0c93vco0lmabtipfk" xml:space="preserve">==צְנֵפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צנפה
|הגייה=tsne'''fa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|צ|נ|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}}
|נטיות=ר' צְנֵפוֹת; צְנֵפַת־, ר' צְנֵפוֹת־
}}
{{תמונה|Coil (rope) (PSF).jpg|צנפת חבל דמויית לוליין שטוח}}
{{תמונה|1395 - Archaeological Museum, Athens - Head of a youth - Photo by Giovanni Dall'Orto, Nov 11 2009.jpg|צעירה וצנפות בד כרוכות סביב ראשה, פסל אתונאי מן התקופה ההלניסטית}}
{{תמונה|Rope on ferry.JPG|צנפה של [[חבל התקשרות]] באנייה}}
{{תמונה|Shituan.jpg|צנפות של ינשוף עצים}}
# {{רובד|לשון המקרא}} כריכה, לפיפה, פקעת; וגם כל אחד מעיגולי הבד של [[מצנפת]], הנכרך סביב הראש.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|צָנוֹף יִצְנָפְךָ '''צְנֵפָה''' כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם [...].|ישעיהו|כב|יח}}
#:* {{צטבי|בְּזָוִית אֲפֵלָה נִכְנָפוּ, אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ נִלְחָצוּ, חֲלוּצֵי נַעַל יָשְׁבוּ לָאָרֶץ, '''צְנֵפָה''' אַחַת אֲבֵלָה.|https://benyehuda.org/bialik/bia099.html|שבעה|ח&quot;נ ביאליק}}
# {{הקשר|ביולוגיה}} פקעת של חלקי מזון בלתי מעוכלים, שצפורים ממינים אחדים מקיאות מגרונן.
#:* {{הדגשה|&quot;דורסי הלילה בולעים את טרפם בשלמות [...] אך בגלל שמיצי הקיבה שלהם בסיסיים [...] הם אינם מעכלים את העצמות ומקיאים אותן כשהן כרוכות יחד עם השערות או הנוצות בצורת '''צנפה'''.|(ד&quot;ר משה רענן, [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId{{=}}28259 &quot;קאת וקפוד הוכפלו, לראות בשוד ושבר הבא משנער – לילית&quot;]. בפורטל הדף היומי.)}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} חבל המסודר בצורת סליל, כשעיגוליו מונחים זה על גבי זה או זה סביב זה.  
# צהלת סוס, צניפה, הקול שמשמיע הסוס.
#:* {{הדגשה|&quot;שִׁנָיו וְרָאשֵׁי חִצָּיו / מַבְרִיקִים כְּאֵשׁ לְבָנָה / לְאוֹר כּוֹכָבִים - - - / '''צְנֵפַת'''־סוּס בַּמֶּרְחַקִּים.&quot;|(אסתר ראבּ, לַיְלָה בַּגִלְבֹּעַ, ההדיר א' בן עזר, 1994)}}

=== גיזרון ===
{{מספור|1}} מן [[צנף|צָנַף]].
{{מספור|2}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הביולוגיה הכללית (תשס&quot;ט), 2009.
{{מספור|3}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013.

=== פרשנים מפרשים ===
* מצודות דוד על  ישעיהו כב יח: &quot;צנוף יצנפך צנפה - ר&quot;ל תהיה מסובב באויבים ומציקים כמצנפת המסבבת את הראש מסביב.&quot;
* אברבנאל על שמות כח לט: &quot;ואחרי שצוה על הכתנת צוה על המצנפת, ואמר: &quot;ועשית מצנפת שש&quot;, רוצה לומר, שיעשה את המצנפת מפשתן שחוטו כפול ששה. ולא היתה משובצת, אבל היתה ארוכה, והיה צונף בה הכהן גדול את ראשו צנפה על גבי צנפה.&quot;
* ספר השרשים לר' דוד קמחי (רד&quot;ק), אות הצדי: &quot;צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה&quot; (ישעיהו כב יח). פירוש יהפכך הפוך ויסבבך סביב כסבוב המצנפת.

===מילים נרדפות===
# [[צניפה]], [[כריכה]]
# צניפה 
# [[סליל]], [[בוכטה]]
# צניפה, [[צהלה]]

===תרגום===
# אנגלית: {{ת|אנגלית|wrapping|rolling}}
# אנגלית: {{ת|אנגלית|pseudofeces|pellet}}
# אנגלית: {{ת|אנגלית|coil}}, צרפתית: {{ת|צרפתית|glèn de cordage}}, גרמנית: {{ת|גרמנית|Tauwerksrolle|Rolle}}
# אנגלית: {{ת|אנגלית|neighing}}

===ראו גם===
* [[צניפה|צְנִיפָה]]
* [[צניף|צָנִיף]]
* [[מצנפת]]
* [[דור#דּוּר|דּוּר]]
* [[דורה|דּוּרָה]]
* [[פקעת]]
* [[דוללה]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=צנפה}}

{{שורש|צנף}}

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]

{{-}}

==צְנָפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צנפה
|הגייה=tsna'''fa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|צ|נ|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}}
|נטיות=ר' צְנָפוֹת; צְנָפַת־, ר' צְנָפוֹת־
}}
# צהלה, קול הסוס. 
#:* {{צטבי|וְהִנֵּה צָנַף סוּס הַמֶּלֶךְ '''צְנָפָה''' גְדוֹלָה וּמָרָה.|https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_david_veyishbi.html|דָּוִד וְיִשְׁבִּי|ח&quot;נ ביאליק}}

===מילים נרדפות===
* [[צניפה]] 

===תרגום===
* {{ת|אנגלית|neighing}}

{{שורש|צנף}}</text>
      <sha1>4a2985c0k7idkn0c93vco0lmabtipfk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תאריך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28530</id>
    <revision>
      <id>519716</id>
      <parentid>476208</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:53:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519716</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2545" sha1="k99t7luow3uscu2036mnuxcs703jwxt" xml:space="preserve">==תַּאֲרִיךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תאריך
|הגייה=ta'a'''rikh'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ר|ך}}{{הבהרה|אין קשר לשורש א.ר.ך המילה שאולה}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטִיל}}{{הבהרה|אין מדובר בתבנית שהוגדרה לפי צורה עברית אלא שאולה מערבית בתבניתה}}
|נטיות=ר' תַּאֲרִיכִים; תַּאֲרִיךְ־, ר' תַּאֲרִיכֵי־}}
[[קובץ:Crystal 128 date.png|184px|ממוזער|תאריכים בלוח השנה]]
# [[סימון]] של [[יום]] כלשהו ב[[חודש]] או ב[[שנה]].
#:* ניפגש '''בתאריך''' 1/2/12
#:* {{צטבי|יש שני '''תאריכים''' גדולים בתולדות הציונות המדינית:  '''תאריך''' 1897 ­  – שנת הקונגרס הציוני הראשון, '''ותאריך''' 1917 –  שנת מתן הצהרת-בלפור.|https://benyehuda.org/ben_gurion/maaraxa15.html|לקראת הקונגרס העשרים|דוד בן גוריון}} 

=== גיזרון ===
* {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|تاريخ|תאריח'. גם תרגום ל[[היסטוריה]]}}, במקורה מהשורש השמי &quot;ו־ר־ח&quot; (י־ר־ח) שמשמעותו &quot;חודש&quot;.
* המילה נכנסה לשימוש ב{{רובד|ח}} או מעט קודם{{מקור}}. דוגמא לחוסר במילה זו ב{{רובד|חז&quot;ל}} {{צט/משנה| &lt;small&gt;וְ&lt;/small&gt; שֵׁם הַיּוֹם &lt;small&gt;כָּתוּב עֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי הָרַמָּאִין&lt;/small&gt;|שקלים|ה|ה}}
===צירופים===
* [[תאריך עברי]]
* [[תאריך לועזי]]
* [[תאריך תפוגה]]
* [[קו התאריך]]

===נגזרות===
*{{שרש4|ת|א|ר|ך}}
*[[תאריכון]]

===מילים נרדפות===
* [[מועד]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|date}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|dato}}
* יידיש: {{ת|יידיש|דאַטע}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|fecha}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|تاريخ}} (תעתיק: תאריח')
* צרפתית: {{ת|צרפתית|date}} (הגייה: דַט)
* רוסית: {{ת|רוסית|дата}} (הגייה: dáta), (לשון דיבור) {{ת|רוסית|число}} (הגייה: chisló)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=לוח שנה}}

[[קטגוריה:ערבית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>k99t7luow3uscu2036mnuxcs703jwxt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אקספוננציאלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28537</id>
    <revision>
      <id>519766</id>
      <parentid>489677</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:18:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519766</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2780" sha1="3aramhvnhtg2q7r2bthiyho2a6nopwc" xml:space="preserve">==אֶקְסְפּוֹנֶנְצְיָאלִי (גם: אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיאָלִי)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אקספוננציאלי
|הגייה= exponen'''tsya'''li, exponentsi''''a'''li
|חלק דיבר= שם־תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' אֶקְסְפּוֹנֶנְצְיָאלִיִּים, נ' אֶקְסְפּוֹנֶנְצְיָאלִית, נ&quot;ר אֶקְסְפּוֹנֶנְצְיָאלִיּוֹת; {{ש}}&lt;small&gt;גם:&lt;/small&gt; אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיאָלִית, אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיאָלִיִּים, אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיאָלִיּוֹת}}
[[תמונה:Exponentials.png|שמאל|ממוזער|184px|פונקציות אקספוננציאליות]]
# {{משלב|מתמטיקה}} מעריכי; שמתואר על ידי פונקציה ה[[מתכנתי|מתכונתי]]ת ל־&lt;math&gt;a^x&lt;/math&gt;, עם &lt;math&gt;a&lt;/math&gt; קבוע (וראו הערה תחת הכותרת &quot;מידע נוסף&quot;).
#:* קצב גידול אוכלוסיית החיידקים הוא אקספוננציאלי, כי היא מכפילה את עצמה בכל [[דור]].
# {{בהשאלה}} שגדל מהר מאוד, בלי שליטה.

===גיזרון===
* {{לועזית|לטינית}} exponentem (ביחסת השם: exponens), שנגזר מצירוף של ex-, החוצה ו־ponere, להניח.{{הערת שוליים|1=[https://www.etymonline.com/index.php?term=exponent exponent במילון הגיזרונים המקוון] (אנגלית).}}

===מילים נרדפות===
* [[מעריכי]]

===ניגודים===
* [[לוגריתמי]]

===תרגום===
{{עמודות|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|exponential}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|eksponenta}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|exponentiell}}
* יוונית: {{ת|יוונית|εκθετικός}} (הגייה: ekthetikos)
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|exponential}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أسي}} (תעתיק: אסי)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|exponentiel}}
* רוסית: {{ת|רוסית|экспоненциальный}} (הגייה: eksponenttsialni)
}}

===מידע נוסף===
* באופן מדויק יותר, פונקציה &lt;math&gt;f(x)&lt;/math&gt; נקראת לעתים אקספוננציאלית אם קיים &lt;math&gt;a&lt;/math&gt; כך שהגבול &lt;math&gt;\frac{f(x)}{a^x}&lt;/math&gt; שווה לקבוע (שאינו אפס).

===ראו גם===
* [[אקספוננט]]
* [[לוגיסטי]]
* [[לינארי]]
* [[רבית דרבית|ריבית דריבית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פונקציה מעריכית}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מתמטיקה]]
[[en:exponential]]</text>
      <sha1>3aramhvnhtg2q7r2bthiyho2a6nopwc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שתן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28598</id>
    <revision>
      <id>520269</id>
      <parentid>508592</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:22:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5556" sha1="jmpcqcs3abvpsimyzf0cnelz7phpzkn" xml:space="preserve">==שֶׁתֶן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שתן
|הגייה='''she'''ten
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש3|שׁ|ת|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Fresh Urine (Day 0; 24 March) (2957323823).jpg|דגימת שתן טרייה}}
# {{רובד|ת}} [[פסולת]] [[נוזלי]]ת ה[[הפרש|מופרש]]ת על ידי ה[[כליה|כליות]] מגופם של בעלי חיים.
#:*{{צט/בבלי|ת&quot;ר שני נקבים יש בו באדם אחד מוציא '''שתן''' ואחד מוציא שכבת זרע ואין בין זה לזה אלא כקליפת השום|בכורות|מד|ב}}
#:* ישנן מחלות המשנות את כמות '''השתן''', אחידותו וצבעו.

===גזרון===
*המילה המקורית בשפות שמיות היא שׁ־י־ן, עם ביטוי ל[[חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ]]: עברית [[שין|שַׁיִן]] (המופיעה פעמיים במקרא), מקביל לארמית תין&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=tyn+N%20&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt;, אכדית {{אכדית|8083|šiānu}} 'השתין', אוגריתית ṯn (שׁנ) 'השתין'&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 905&lt;/ref&gt;.
*האות ''''ת'''&lt;nowiki/&gt;' נוספה באמצע השורש ש-י-ן בגלל צורת הפועל בבניין ה'''ת'''פעל מן שַׁיִן: הִשְׁ'''תַּ'''יֵּן 'התבצע שתן, השתין'. מאוחר יותר, הצורה נהגתה במהירות הִשְׁתִּין שנראית כמו בניין הפעיל של שורש ש־ת־ן, וכך נוצר השורש משנה זה&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_שׁתן.1?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt;. תופעה זו גם התרחשה באכדית (בניין של פעולה חוזרת\רפלקסיבית מוסיף ת\t ברוב השפות השמיות): {{אכדית|1847|šatānu}} 'השתין'. 
*אוגריתית - תיבת שְנְת ṯnt במשמעות שתן. וגם בהוראת &quot;סחורה גולמית למכירה&quot;{{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 910 : ṯnt }}.
*אשורית - (הממלכה החדשה) מופיע בצורת  שִׁינאתִי ,שִׁינאתוּ [https://oracc.museum.upenn.edu/dcclt/nineveh/sig?%E2%98%A3%40dcclt%2Fnineveh%25akk-x-stdbab%3A%C5%A1i-na-a-ti%3D%C5%A1in%C4%81tu%5Burine%2F%2Furine%5DN%C2%B4N%24%C5%A1in%C4%81ti šinātu].  
*אתיופית - שֵׁנְת šǝnt

===צירופים===
* [[מתן שתן]]
* [[שלפוחית השתן]]
* [[השתן עלה לו לראש]]

===נגזרות===
* [[השתין]] (נראית כנגזרת אך למעשה להיפך)
* [[שתנן]]

===מילים נרדפות===
*[[פיפי]]
*[[מי רגלים]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|orina|piscio}}
*אירית: {{ת|אירית|mún|fual}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|piss|urine}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|urino}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|մեզ}} (תעתיק: mez)
:::{{ת|ארמנית|շեռ}} (תעתיק: šeṙ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შარდი}} (תעתיק: šardi)
:::{{ת|גרוזינית|ფსელი}} (תעתיק: pseli)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Urin|Pisse}}
*הודית: {{ת|הינדית|पेशाब}} (תעתיק: peśāb)
:::{{ת|הינדית|मूत्र}} (תעתיק: mūtra)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|pis|urine}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|vizelet}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|nước tiểu|nước đái}}
*ולשית: {{ת|ולשית|troeth|piso}}
*טגלית: {{ת|טגלית|ihi}}
*טורקית: {{ת|טורקית|idrar|sidik}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ούρα}} (תעתיק: oúra)
:::{{ת|יוונית|κάτουρο}} (תעתיק: kátouro)
*יידיש:  {{ת|יידיש|אורין|פּישעכץ}}
*יפנית: {{ת|יפנית|尿}} (תעתיק: nyō)
:::{{ת|יפנית|小便}} (תעתיק: shōben)
*כורדית: {{ת|כורדית|mîz}}
*לטינית: {{ת|לטינית|urina|lotium}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|urin|tiss}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|मूत्र}} (תעתיק: mūtra)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|meada|orina}}
*ערבית: {{ת|ערבית|بول}} (תעתיק: בַוְל)
*פולנית: {{ת|פולנית|mocz|siki}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|mijo|urina}}
*פרסית: {{ת|פרסית|ادرار}} (תעתיק: אִדְרָאר)
:::{{ת|פרסית|شاش}} (תעתיק: שָׁאשׁ)
:::{{ת|פרסית|پیشاب}} (תעתיק: פִּישָׁאב)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|moč|chcanky}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|pisse|urine}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|오줌}} (תעתיק: ojum)
:::{{ת|קוריאנית|소변}} (תעתיק: sobyeon)
*רומנית: {{ת|רומנית|pișat|urină}}
*רוסית: {{ת|רוסית|моча}} (תעתיק: močá)
*שוודית: {{ת|שוודית|piss|urin}}
}}

===ראו גם===
* [[צואה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שתן|ויקישיתוף=Category:Urine}}
[[קטגוריה:נוזלי גוף]]
===הערות שוליים===
&lt;references /&gt;{{שורש|שׁתן}}
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>jmpcqcs3abvpsimyzf0cnelz7phpzkn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נדבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28672</id>
    <revision>
      <id>520198</id>
      <parentid>294567</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:46:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2061" sha1="2ql78lf0nb954vel8hc5j7qi0gxzd53" xml:space="preserve">==נְדָבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נדבה
|הגייה=neda'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|ד|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}}
|נטיות=ר' נְדָבוֹת, נִדְבַת־ 
}}
# [[תרומה]] שאדם נותן מרצונו החפשי ושלא על מנת לקבל תמורה כלשהי עבורה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה, אֵת כָּל-הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ--לַעֲשֹׂת אֹתָהּ; וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד, '''נְדָבָה'''--בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר.|שמות|לו|ג}} 
#:* {{צטבי|ואז, אם רק לא נתרשל בעבודת החנוך הלאומי, בטוח אני, כי לא ימצא בכל תפוצות הגולה אפילו תלמיד אחד ותלמידה אחת שלא יביאו את דמי-חנוכה שלהם מנחה לעמנו, בתור שקל או '''נדבה''' לקרן הלאומי.|https://benyehuda.org/levinsky/hashekel.html|השקל ודמי-חנוכה|אלחנן ליב לוינסקי}}
#:* {{צטבי|וכשהיה רעב בדרך היה מקבל לפעמים גם '''נדבה''' פשוטה, כי ניתנה לו, ולא ספר את הפרוטות.|https://benyehuda.org/berdi/hahelex.html|ההלך|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}} 

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא.

===צירופים===
* [[נדבת יד]]
* [[נדבת לב]]
* [[מקבץ נדבות]]
* [[גשם נדבות]]

===מילים נרדפות===
* [[גמילות חסדים]]
* [[צדקה]]
* [[מתנה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|donation|charity}}
* ערבית: {{ת|ערבית|صَدَقة}}

===ראו גם===
* [[נדבן]]
* [[מענק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גמילות חסדים|ויקיפדיה 2=צדקה}}

{{שורש|נדב}}</text>
      <sha1>2ql78lf0nb954vel8hc5j7qi0gxzd53</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>השערה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28750</id>
    <revision>
      <id>519845</id>
      <parentid>413416</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:45:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519845</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2238" sha1="qoy0ioh4b1cgv26bhxrjdul8tr126co" xml:space="preserve">==הַשְׁעָרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=השערה
|הגייה=hash'a'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ע|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|הַקְטָלָה}}
|נטיות=הַשְׁעָרַת־, ר' הַשְׁעָרוֹת־
}}
# [[הנחה]] מתוך אמדן ושיקול הדעת בלבד, בלא ביסוס מדויק.
#:*{{הדגשה|אנשים כאלה לא היו מסכנים בעצמם לייסד כל עתידותיהם ועתידות הארץ על איזו '''השערה''' שעוד לא נתבררה כל צרכה|&quot;[http://benyehuda.org/ginzburg/Gnz019.html אמת מארץ ישראל]&quot;, [[w:אחד העם|אחד העם]]}}
#:*{{הדגשה|אם כן אמרתי דברי לא בהחלט כי אם בדרך '''השערה''', 'כנראה'|&quot;[https://benyehuda.org/malal/malal121.html למחפשי עלילות]&quot;, [[w:משה לייב לילינבלום|משה לייב לילינבלום]]}}
#:* הרעיון שהציע התלמיד הוא עדיין בחזקת '''השערה''' בלא [[אשוש|אישוש]] - הצעתו טרם [[הפריך|הופרכה]] אך גם טרם [[הוכיח|הוכחה]].

===גיזרון===
* עברית חדשה. השורש ש־ע־ר מופיע כבר במקרא, למשל: {{צט/תנ&quot;ך|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא|משלי|כג|ז}}, אולם הפרשנים חלוקים על משמעותו (ראו בערך [[שער]]). במשנה מופיעה המילה '''שִׁעוּר''' במשמעות דומה, וראו בערך [[שעור|שיעור]].

===צירופים===
* [[השערה דחוקה]]
* [[השערה מלמדת|השערה מלומדת]]
* [[השערת האפס]]

===מילים נרדפות===
* [[נחוש|ניחוש]]
* [[סברה]]
* [[תאוריה]]

===ניגודים===
* [[הוכחה]]
* [[עבדה|עובדה]]
* [[קביעה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|conjecture|hypothesis}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فرضية}}

===ראו גם===
* [[אמדן|אומדן]]
* [[הוה אמינא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=השערה}}

{{שורש|שׁער א}}
[[קטגוריה:מדע]]</text>
      <sha1>qoy0ioh4b1cgv26bhxrjdul8tr126co</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כזב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28774</id>
    <revision>
      <id>520151</id>
      <parentid>503816</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:28:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520151</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3937" sha1="1tq78jhsjlc9dvquif2onre6so06ic7" xml:space="preserve">{{חסר|כֻּזַּב}}
==כִּזֵּב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כיזב
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|ז|ב}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל }}
{{נגן|קובץ=He-כִּזֵּב.ogg|כתובית=הגיה}}
#{{רובד|לשון המקרא}} אמר דברים לא נכונים במזיד.
#:*{{צט/ללא|  עֵד אֱמוּנִים לֹא '''יְכַזֵּב'''    וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר.| משלי יד ה }} 
# לא התקיים, לא התממש כמצופה.
#:* {{הדגשה|וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא '''יְכַזְּבוּ''' מֵימָיו|(ישעיה נח יא)}}

===גיזרון===
* מן המקרא. 
* בניב כנעני, ב[[w:מכתבי אל-עמארנה|מכתבי אל-עמארנה]] kzbt כזבּת ; (ka-az-bu-tu) . בערבית &quot;כדב&quot;, ובארמית שבספר דניאל {{צט/תנ&quot;ך|כִדְבָה|דניאל|ב|ט}}, בהוראת [[תעתוע]].

===מילים נרדפות===
* [[רמה|רימה]]
* [[שקר|שיקר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lie|deceive}}‏ (1); {{ת|אנגלית|fail‏}}‏ (2)

===ראו גם===
*[[הכזיב]]
*[[נכזב]]
*[[כוזב]]

{{שורש|כזב}}

==כָּזַב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כזב
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|ז|ב}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=[[קל|פָּעַל]]}}
{{נגן|קובץ=He-כָּזַב.ogg|כתובית=הגיה}}
#{{רובד|לשון המקרא}} שִׁקר, אמר דברים שלא התקימו, הטעה.
#:*&quot;לָמָה '''כְּזַבְתֶּם''', אוֹרוֹת רְחוֹקִים?&quot; ([https://www.benyehuda.org/rachel/Rac109.html &quot;רק על עצמי לספר ידעתי&quot;,] [[w:רחל המשוררת|רחל]])

===גיזרון===
* מן המקרא.

===צירופים===
* [[w:דגל כוזב|דגל כוזב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lie|deceive|mislead}}

===ראו גם===
*[[הכזיב]]
*[[נכזב]]
*[[כוזב]]

{{שורש|כזב}}

==כָּזָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כזב
|הגייה=Ka'''zav'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ז|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=ר' כְּזָבִים
}}
{{נגן|קובץ=He-כָּזָב.ogg|כתובית=הגיה}}
#{{רובד|לשון המקרא}} דבר שאין לו [[אחיזה]] ב[[מציאות]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל־שִׁמְשׁוֹן, הִנֵּה הֵתַלְתָּ בִּי וַתְּדַבֵּר אֵלַי '''כְּזָבִים'''...|שופטים|טז|י}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲלוֹא מַחֲזֵה־שָׁוְא חֲזִיתֶם, וּמִקְסַם '''כָּזָב''' אֲמַרְתֶּם; וְאֹמְרִים נְאֻם־יהוה, וַאֲנִי לֹא דִבַּרְתִּי.|יחזקאל|יג|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת יהוה, וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ; וַיַּתְעוּם '''כִּזְבֵיהֶם''', אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם.|עמוס|ב|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא־יַעֲשׂוּ עַוְלָה, וְלֹא־יְדַבְּרוּ '''כָזָב''', וְלֹא־יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית...|צפניה|ג|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מַצִּיל נְפָשׁוֹת עֵד אֱמֶת; וְיָפִחַ '''כְּזָבִים''' מִרְמָה.|משלי|יד|כה}}
 
===גיזרון===
* מקבילה בערבית: {{ערבית|كِذْب|כִּדְ'ב}}, וארמית כְּדִיב

===מילים נרדפות===
*[[הבל]]
*[[כחש]]
*[[שקר]]
*[[בדיה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|illusion|lie‏}}

===ראו גם===
*[[אכזב]]
*[[אכזבה]]

{{שורש|כזב}}</text>
      <sha1>1tq78jhsjlc9dvquif2onre6so06ic7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29048</id>
    <revision>
      <id>519655</id>
      <parentid>496982</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:37:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6133" sha1="mbljs739habi4x3bnq0rxz88dvqj9zt" xml:space="preserve">==סַף {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סף
|הגייה=saf
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|פ|ף}} 
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' סִפִּים גם סִפּוֹת
}}{{תמונה|Stockton San Joaquin Street Station 2316 12.JPG|סף הדלת}}
# {{רובד|לשון המקרא}} כלי קיבול לנוזלים; ספל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר '''בַּסַּף''' וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר.|שמות|יב|כב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאֶת הַ'''סִּפִּים''' וְאֶת הַמַּחְתּוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַמְּנֹרוֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת וְאֶת הַמְּנַקִיוֹת אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף לָקַח רַב טַבָּחִים.|ירמיה|נב|יט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם '''סַף''' רַעַל לְכָל הָעַמִּים סָבִיב וְגַם עַל יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם.|זכריה|יב|ב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וְהַסִּפּוֹת''' וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר |מלכים א|ז|נ}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[מפתן]], החלק התחתון של מסגרת הפתח.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בְּתִתָּם '''סִפָּם''' אֶת '''סִפִּי''' וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם וְטִמְּאוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וָאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּי.|יחזקאל|מג|ח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ '''הַסִּפִּים''' וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם וְאַחֲרִיתָם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג לֹא יָנוּס לָהֶם נָס וְלֹא יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט.|עמוס|ט|א}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת '''הַסִּפִּים''' מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן.|ישעיהו|ו|ד}}
# {{בהשאלה|2}} [[גבול]], [[קצה]].
#:*{{הדגשה|&quot;נֶחְשְׂפוּ שׁוּלֵי רָקִיעַ, וַיִּדְרֹךְ עַל-'''סִפּוֹ'''/ הַשַּׁחַר, וַיְצַו עַל-לֵיל: צֵא מִפּוֹ!&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia004.html &quot;עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:* &quot;לחץ החמצן במיכל ירד מתחת ל'''סף''' הבטיחות ולכן הצוללים מיהרו לעלות חזרה אל פני המים.&quot;
# {{בהשאלה|3}} גבול שלמטה ממנו אין הגירוי מביא לידי תגובה.

===גיזרון===
{{מספור|1}} {{לועזית|אכדית}} {{אכדית|6682|šappu}} - קערה. 
{{מספור|2}} {{לועזית|אכדית}} {{אכדית|1276|sippu}} - משקוף, מזוזה. קרוב ל[[אסף#אָסֹף|אָסֹף]]. קרוב ל[[שפה#שָׂפָה|שפה]] ול[[סוף#סוֹף|סוף]], ראו שם בגיזרון.
{{מספור|3}} הצורה הזו נוצרה כנראה בהשפעת הארמית, השוו לארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=sph%20N&amp;cits=all סִפָּה] - שׂפה, קצה עגול. סורית: {{סורית|9677|ܣܝܼܦܵܐ}} (סִיפָּא) - שוליים, שפת כלי, גבול, חוף.

===צירופים===
* [[אמות הספים|נעו אמות הספים]]
* [[סף השיטים|סף השייטים]] &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;
* [[עד סף הבית]]
* [[על הסף|דחה על הסף]]
* [[שומר הסף]]

===מילים נרדפות===
* [[ספל]] (1)
* [[מפתן]], [[אסקפה|אסקופה]] (2)
* [[גבול]], [[קצה]], [[שול]] (3)

===תרגום===
{{תר|ספל}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|goblet}} 
{{תר-סוף}}
{{תר|מפתן}}
{{ת|אנגלית|threshold|sill}}
{{תר-סוף}}
{{תר|קצה}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|edge|threshold}}
{{תר-סוף}}
===ראו גם===
* [[הסתופף]]
* [[ספל]]

==סַף {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סף
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|ו|ף}}
|בניין=קל}}
#{{מקרא}} הגיע אל סופו; [[כלה#כָּלַה|כָּלַה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר יַחְדָּו '''יָסֻפוּ''' נְאֻם ה'.|ישעיה|סו|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''אָסֹף אֲסִיפֵם''' נְאֻם ה' אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה וְהֶעָלֶה נָבֵל וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם.|ירמיה|ח|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא '''יָסוּף''' מִזַּרְעָם|אסתר|ט|כח}}

===גיזרון===
*פועל גזור משם־העצם [[סוף#סוֹף|סוֹף]]. קרוב לפועל [[נספה]].

===מילים נרדפות===
*[[כלה#כָּלַה|כָּלַה]]
*[[תם#תַּם|תם]]
*[[נגמר]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|end|gone}}</text>
      <sha1>mbljs739habi4x3bnq0rxz88dvqj9zt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צפריר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29055</id>
    <revision>
      <id>520296</id>
      <parentid>517640</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:32:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2544" sha1="0h4289qipbof8qv41z6jtisvd8ekbt2" xml:space="preserve">==צַפְרִיר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צפריר
|הגייה=tsaf'''rir'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלִיל}}
|נטיות=ר' צַפְרִירִים; צַפְרִיר־, צַפְרִירֵי־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|פיוטי}} [[רוח]] [[בקר#בֹּקֶר|בוקר]] [[קליל|קלילה]].
#:*{{צטבי|ובְזֹהַר אֶשְׁנַבִּי בְּפַחֲזוּת חֵן-חֵן, '''צַפְרִירֵי''' הַבֹּקֶר מְשַׂקְּרִים אֵלָי|bialik/bia040.html|צפרירים|חיים נחמן ביאליק}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} מין רוח־בוקר רעה, [[שד#שֵׁד|שֵׁד]] או [[מזיק]] היוצא לפעולתו בשעות הבוקר, להבדיל מן ה[[לילית]], הפועלת בשעות הלילה. 
#:* {{הדגשה|&quot; ולהחליצנו מכל מקרים רעים [...] ומכל מיני צפרירין טהירין רוחניים ארציים מימיים ההולכים בסתר ובגלוי ביום ובלילה.&quot;|(בנימין הלוי ב&quot;ר מאיר, ספר חמדת ימים ב', תפלה לתענית שקודם ערב ר&quot;ח אדר; באתר [https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01831_part_6.html?dyn תורת אמת – online])}}
# [[שם פרטי]] לזכר.

===גיזרון===
# {{לועזית|ארמית}} &quot;[[צפרא|צַפְרָא]]&quot; – [[בקר#בֹּקֶר|בֹּקֶר]]. קרוב אל {{יוונית|Ζέφυρος|zéphyros}}, רוח מערבית.{{הערת שוליים|[https://lsj.gr/wiki/%CE%96%CE%AD%CF%86%CF%85%CF%81%CE%BF%CF%82 '''Ζέφυρος'''] in: Liddle, Scott and Jones Greek-English Lexicon}}
# {{לועזית|ארמית}} &quot;צַפְרָא&quot; – בֹּקֶר, על יסוד תרגום יונתן לבמדבר ו כד: &quot;יְבָרְכִינָךָ יְיָ בְּכָל עִסְקָךְ וְיִטְרִינָךְ מִן לִילֵי וּמְזַיְיעֵי וּבְנֵי טִיהַרְרֵי וּבְנֵי צַפְרִירֵי וּמַזִיקֵי וּטְלוֹי:&quot; ובעוד מקומות.

===מילים נרדפות===
* [[בריזה|בְּרִיזָה]]

===ראו גם=== 
* [[זפיר|זֶפִיר]]
* [[צפר#צָפַר_א|צָפַר]]

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|zephyr|breeze}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:מטאורולוגיה]]
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>0h4289qipbof8qv41z6jtisvd8ekbt2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אורגני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29178</id>
    <revision>
      <id>519793</id>
      <parentid>413249</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:28:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519793</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2456" sha1="1re04d1c5ip7sbgjk5semajlsro5cvq" xml:space="preserve">==אוֹרְגָּנִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אורגני
|הגייה=or'''ga'''ni
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|א|ר|ג|ן}}
|דרך תצורה={{מוספית|אורגן| ־ִי}}
|נטיות=ר' אוֹרְגָּנִיִּים; נ' אוֹרְגָּנִית, נ&quot;ר אוֹרְגָּנִיוֹת
}}
# המהווה איבר בגוף חי.
# שמקורו ביצורים חיים.
# {{משלב|כימיה}} {{בהשאלה|2}} שמורכב מן היסודות [[פחמן]], [[מימן]], [[חמצן]] או [[חנקן]], עם קשר אפשרי ל[[בור]], [[כלור]], [[פלואור]], [[יוד]], [[זרחן]] או [[גופרית]].
# {{בהשאלה|1}} יחידה בהרכב קבוע של אנשים, אשר מתמחה בתחום מסוים ומעניקה שירות בתחום זה ליחידה אחרת.
# {{משלב|חקלאות}} ש[[גודל]] ע&quot;פ [[תקן]] [[איכות]] מסוים המבוסס על שימוש ב[[חומר]]ים [[טבעי]]ים בלבד, ובפרט ללא [[דשן]] [[סינתטי]] וללא [[חמר הדברה|חומרי הדברה]].

===גיזרון===
# {{לועזית|יוונית}} organikos.{{כ}}{{הפניה|1|אטימולוגיה אונליין}}
# את המונח חידש ב-1807 הכימאי השבדי [[w:ינס יאקוב ברצליוס|ינס יאקוב ברצליוס]] לתיאור תרכובות שמקורן ביצורים חיים.

===צירופים===
* [[חומר אורגני]] (2)
* [[כימיה אורגנית]] (3)

===נגזרות===
* [[אורגניזם]] (1)

===מילים נרדפות===
* [[תרכובת אורגנית]] (3)

===ניגודים===
* [[אנאורגני]], [[אי אורגני]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|organic}}{{כ}} (3,5)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|organisch}}{{כ}} (3)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תרכובת אורגנית|ויקיפדיה 2=חקלאות אורגנית|ויקישיתוף=Category:Organic compounds|שם ויקישיתוף=תרכובות אורגניות}}

===הערות שוליים===
# {{הערה|אטימולוגיה אונליין}} {{מקור/אינטרנט|יוצר=דאגלס הארפר|כותרת=organic|שם האתר=Online Etymology Dictionary|כתובת=https://www.etymonline.com/index.php?term=organic|תאריך=23.12.2011}}

[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>1re04d1c5ip7sbgjk5semajlsro5cvq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שומה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29464</id>
    <revision>
      <id>520343</id>
      <parentid>518166</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:49:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520343</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2735" sha1="64ft6tbcwffcx1r0fefz067t1ek475r" xml:space="preserve">==שׁוּמָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שומה
|הגייה=shu'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ו|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּלָה}}
|נטיות=ר׳ שׁוּמוֹת
}}
#{{רובד|חזל}} הערכה, [[קביעה|קביעת]] [[שווי]], [[אומדן]] ל[[ערך|ערכו]] של דבר־מה.
#:*{{צט/בבלי|'''שומא''' רבה וקתני '''שומא''' זוטא תנא '''שומא''' דידיה וקתני '''שומא''' דידה|כתובות|סו|ב}}
#:*{{צט/בבלי|רבי אליעזר ברבי צדוק אומר נדון בתשעים אחרים אומרים עושין '''שומא''' ביניהן ומשלשין|בבא בתרא|קז|א}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} '''שׁוּמָא''' (גם [[שום#שׁוּם ג|שׁוּם]]). הפועל [[שם#שָׁם ב|לָשׁוּם]].

===צירופים===
* [[שומת מס]]
* [[פקיד שומה]]

===מילים נרדפות===
* [[אומדן]]
* [[הערכה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|evaluation}}

===ראו גם===
* [[שמאי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שומת מס}}
* [https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=583 &quot;שומא&quot; - אתר &quot;דעת&quot;]

==שׁוּמָה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שומה
|הגייה=shu'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר׳ שׁוּמוֹת; שׁוּמַת־
}}{{תמונה|Naevus 0045.JPG|שומה}}
#{{רובד|חזל}} {{משלב|רפואה}} סוג של [[גידול שפיר]] על פני העור.
#:*{{צט/בבלי|אמר ר&quot;נ כתנאי בן ט' שנים שהביא ב' שערות '''שומא''' מבן ט' ועד י&quot;ב שנה ויום אחד '''שומא''' רבי יוסי ברבי יהודה אומר סימן|נידה|מו|א}}
#:* אף על פי שרוב ה'''שומות''' אינן סרטניות, חשוב לעקוב אחר התפתחותן ולשים לב לשינויים.

===גזרון===
*מקבילה בארמית: שוּמָא, שוּמְתָּא; ובערבית: {{ערבית|شَامَة|שָׁאמָה}}.

===מילים נרדפות===
*[[נקודת חן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mole|nevus}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شامة}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Maulwurf}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Гьулу}}

===ראו גם===
*[[נמש]]
*[[מלנין]]
*[[יבלת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שומה|ויקישיתוף=Category:Nevus|שם ויקישיתוף=שומות}}

[[קטגוריה:רפואה]]</text>
      <sha1>64ft6tbcwffcx1r0fefz067t1ek475r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29481</id>
    <revision>
      <id>519752</id>
      <parentid>519510</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:11:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519752</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7663" sha1="soqi2geblz9xt0wknw9bxxg5byqltvd" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=כלי הבישול|אחר=קוץ|ראו=[[סירה#סִירָה ב|סִירָה]]}}
{{חסר|סִיֵּר}}

==סִיר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סיר
|הגייה=sir
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|י|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות=ר' סִירִים וגם סירוֹת
}}{{תמונה|Copper-saucepot.jpg|סיר}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[כלי]] המשמש ל[[בישול]] [[מזון]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְעָשִׂיתָ '''סִּירֹתָיו''' לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל־כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.|שמות|כז|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר וּקְחוּ־קֶמַח, וַיִּשְׁלֵךְ אֶל־'''הַסִּיר'''; וַיֹּאמֶר צַק לָעָם וְיֹאכֵלוּ, וְלֹא הָיָה דָּבָר רָע '''בַּסִּיר'''.|מלכים ב|ד|יא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יהוה – חַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בְּתוֹכָהּ, הֵמָּה הַבָּשָׂר וְהִיא '''הַסִּיר'''; וְאֶתְכֶם הוֹצִיא מִתּוֹכָהּ.|יחזקאל|יא|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה כָּל־'''סִיר''' בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוה צְבָאוֹת, וּבָאוּ כָּל־הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם...|זכריה|יד|כא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יַרְתִּיחַ '''כַּסִּיר''' מְצוּלָה; יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה.|איוב|מא|כג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ, כַּמִּשְׁפָּט; וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ '''בַּסִּירוֹת''' וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת, וַיָּרִיצוּ לְכָל־בְּנֵי הָעָם.|דברי הימים ב|לה|יג}}
# כלי לעשיית צרכים בתוכו. מיועד בדרך כלל לפעוטות.
#:* ההורה מלווה את הילד, דואג להפשיט אותו מהתחתונים ומבקש ממנו לשבת על '''הסיר''' ולעשות פיפי או קקי. ([https://healthy.walla.co.il/item/2759757])

===גיזרון===
*{{לועזית|מצרית}} {{יוונית|ⲥⲓⲣ|sir}} – [[ספל]], נגזרת של הפועל שתה (מקביל לפועל  הנדיר [[זר#זָר ג|זָר]]).  להלן ההירוגליף: &lt;hiero&gt;z:wr&lt;/hiero&gt;&lt;br&gt; המילה המצרית נשאלה גם לערבית: {{ערבית|زِير|זִיר}}. כמו־כן, יש לה גם הומונים שפירושו [[שאור]].
===צירופים===
* [[לכל סיר יש מכסה]]
* [[סיר הבשר]]
* [[סיר לחץ]]
* [[סיר לילה]]
* [[סיר פלא]]
===נגזרות===
*[[סירה]]
===מילים נרדפות===
* [[אלפס]]
* [[מרחשת]]
* [[פרור#פָּרוּר א|פרור]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|pentola}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|periuk}}
*אירית: {{ת|אירית|corcán|pota}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|pot}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|poto}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|կճուճ}} (תעתיק: kčuč)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ქვაბი}} (תעתיק: kvabi)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Topf}}
*דנית: {{ת|דנית|gryde}}
*הודית: {{ת|הינדית|देग}} (תעתיק: deg)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|pot}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|fazék}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|nồi}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tencere|çömlek}}
*יוונית: {{ת|יוונית|χύτρα}} (תעתיק: chýtra)
*יידיש: {{ת|יידיש|טאָפּ}}
*יפנית: {{ת|יפנית|鍋}} (תעתיק: nabe)
*כורדית: {{ת|כורדית|beroş|quşxane}}
*לטינית: {{ת|לטינית|calix|lasanum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|periuk}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|gryte}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|chungu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|चरु}} (תעתיק: caru)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|olla|pote}}
*ערבית: {{ת|ערבית|طنجرة}} (תעתיק: טַנְגָ'רָה)
:::{{ת|ערבית|حلة}} (תעתיק: חַלָּה)
*פולנית: {{ת|פולנית|garnek}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|pote|panela}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دیگ}} (תעתיק: דִיךְּ)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|hrnec}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|faitout|pot}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|냄비}} (תעתיק: naembi)
*רומנית: {{ת|רומנית|oală}}
*רוסית: {{ת|רוסית|кастрюля}} (תעתיק: kastrjúlja)
*שוודית: {{ת|שוודית|gryta}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|หม้อ}} (תעתיק: mɔ̂ɔ)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[דוד]]
* [[מחבת]]
* [[קדרה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סיר|ויקישיתוף=CATEGORY:Pots|שם ויקישיתוף=סירים}}
*{{מקור/לקסיקון BDB|סִיר|5518}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|סירים וסירות|2020/06/14}}

[[קטגוריה:כלי מטבח]]
[[קטגוריה:כלי קיבול]]

==סַיָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סייר
|הגייה=sa'''yar'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש3|ס|י|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' סַיָּרִים סַיָּרֵי- סַיַּר-
}}
# אדם שמטייל מחוץ לסביבתו הטבעית, בדרך כלל משמש למי שמטייל במקומות יישוב, מוזיאונים וכד' ולא בחיק הטבע.
#:* קבוצות '''סיירים''' רבות פוקדות את [[הכתל המערבי|הכותל המערבי]].
# אדם שעוסק ב[[אבטחה]], תפקידו להסתובב ולעקוב אחר האבטחה בתחום אחריותו.
#:* &quot;דרוש/ה '''סייר/ת''' רגלי/ת חמוש/ה ליחידת האבטחה של הכלבו&quot; (מתוך דרושים).
#:* בחופים מוכרזים נוכח '''סייר''' חופים שתפקידו לשמור על שלום המתרחצים.
# תוכנת מחשב שתפקידה לנהל את העבודה על תכונות הקבצים שבמחשב, מיקומם והסדר שלהם.
#:* '''סייר''' הקבצים מאפשר יכולות חיפוש בתוך התיקיות שבמחשב.
# [[חייל|חיל]] ביחידה מובחרת אשר תפקידה מעבר בין מקומות שונים לצורך איסוף מידע מודיעיני.
#:* אחרי אירוע זה (מבצע &quot;שובו אחים&quot;), הובן הצורך בלוחמים בעלי תפיסה עמוקה של השטח על כל רבדיו, ובשפה המקצועית: '''סיירים'''. [https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-ec1d43adda4db41006.htm]
# כינוי כלי טייס בלתי מאויש מסוג &quot;מסטיף&quot;.

===גיזרון===
{{לועזית|ארמית}}סַיָּרָא
===צירופים===
* [[סיר הקבצים| סייר הקבצים]] (3)
===נגזרות===
*[[סיור]]

===מילים נרדפות===
* [[תיר|תייר]] (1)

===ראו גם===
* [[סירת|סיירת]]
* [[סיור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סייר}} 

{{שורש|סיר}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>soqi2geblz9xt0wknw9bxxg5byqltvd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רחוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29581</id>
    <revision>
      <id>519785</id>
      <parentid>512872</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:26:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519785</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4821" sha1="p75hzi41rj4u9owmzr2bnf0i9al53r2" xml:space="preserve">==רָחוֹק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רחוק
|הגייה=ra'''khok'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ח|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוֹל}}
|נטיות=נ' רְחוֹקָה; ר' רְחוֹקִים; נ&quot;ר רָחוֹקוֹת; רְחוֹק־
}}
#{{מקרא}} נמצא ב[[מרחק]], דבר שההגעה אליו קשה ודורשת מאמץ. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּרְאוּ אֹתוֹ '''מֵרָחֹק''' וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.|בראשית|לז|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַךְ '''רָחוֹק''' יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה אַל־תִּקְרְבוּ אֵלָיו...|יהושע|ג|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְגַם אֶל־הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא־מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ '''רְחוֹקָה''' לְמַעַן שְׁמֶךָ.|מלכים א|ח|מא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל־הַגּוֹיִם – תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד, מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן; הָאִיִּים '''הָרְחֹקִים'''...|ישעיהו|סו|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לָמָה יהוה תַּעֲמֹד '''בְּרָחוֹק'''; תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה?|תהלים|י|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַאֲנַחְנוּ נִפְרָדִים עַל-הַחוֹמָה '''רְחוֹקִים''' אִישׁ מֵאָחִיו.|נחמיה|ד|יג}}

===צירופים ===
* [[שח רחוק]]
* [[שלט רחוק]]
* [[התפוח לא נופל רחוק מהעץ]]
* [[רחוק מהעין רחוק מהלב]]

===ניגודים===
* [[קרוב]]
* [[סמוך|סָמוּךְ]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|lontano}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|far|distant}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|fern|weit}}
*יוונית: {{ת|יוונית|μακριά}} (תעתיק: makriá)
:::{{ת|יוונית|τῆλε}} (תעתיק: têle)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|lejano}}
*ערבית: {{ת|ערבית|بعيد}} (תעתיק: בַעִיד)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|reculé}}
*רוסית: {{ת|רוסית|дальний}} (תעתיק: dálʹnij)
}}

===ראו גם===
* [[קרבה]]
* [[התרחק]]
{{שורש|רחק}}

==רִחוּק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ריחוק
|הגייה=ri'''khuk'''
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=זכר
|שורש={{שרש|רחק|ר־ח־ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות= }}

# שמירת מרחק, הימנעות מקרבה, יחס קר או מתנכר, עוינות, סלידה.
#::*&quot;כאשר פגשתי ברחוב את אשתי לשעבר, שמרתי על '''ריחוק''' &quot;.
#{{חזל}} הימצאות במקום [[רחוק#רָחוֹק|רחוק]].
#:*{{צט/משנה|אִם אֲמַרְתֶּם בְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַצְמוֹ, שֶׁכֵּן הוּא נִפְדֶּה בַטָּהוֹר '''בְּרִחוּק''' מָקוֹם, תֹּאמְרוּ בַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נִפְדֶּה בַטָּהוֹר '''בְּרִחוּק''' מָקוֹם.|מעשר שני|ג|ה}}
#::*{{הדגשה|&quot;כן, הם אומרים שאין אנו אומה, משום שיהודי פלוני חי ב'''ריחוק'''-מקום גדול מדי מיהודי אלמוני. כאילו אח ואחות חדלים להיות אח ואחות, משום שהאחד חי בניו-יורק והאחר בברלין: האם יכול מישהו לפרוש, לצאת מתוך עמו?&quot;|-([http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C בנימין זאב הרצל], ויקיציטוט)}}
#::*{{הדגשה|&quot;לפי זאת, נקברה רחל ב'''ריחוק''' גדול מהעיר אפרת, היא בית לחם&quot;|(עידו פכטר, &quot;[https://www.kipa.co.il/jew/pash/46/47239.html היכן קבורה רחל]&quot;, אתר &quot;כיפה&quot;)}}
===גיזרון===
*מן [[רחק|רִחֵק]]
===צירופים===
* [[רחוק חברתי]]

=== מילים נרדפות ===
* [[התרחקות]]
* [[נכור]] (1)
* [[מרחק]] (2)

===ניגודים===
* [[קרבה]] 
* [[סמיכות]] 

===ראו גם===
* [[בדוד|בידוד]]
* [[רחק]]
* [[הרחיק]]
* [[התרחק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|distance}}, {{ת|אנגלית|remoteness}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Entfernung}}, {{ת|גרמנית|Distanz}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إنْعِزال|إبْتِعاد}}</text>
      <sha1>p75hzi41rj4u9owmzr2bnf0i9al53r2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נכר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29583</id>
    <revision>
      <id>520051</id>
      <parentid>456295</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:27:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520051</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2543" sha1="20keeq2u0hiqppzwmc9geenpse0pq1i" xml:space="preserve">{{חסר|נִכָּר|נִכַּר}}

==נֵכָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נכר 
|הגייה=ne'''khar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|נכר|נ־כ־ר}}
|דרך תצורה=
|נטיות= }}

# גלות, ארץ זרה, מקום שאינו סביבתו הטבעית או המתבקשת של האדם 
#:::*{{הדגשה|כל-זמן שהגיטו היה קיים וגם '''בַּנֵּכָר''' היתה לנו פנה אחת קטנה, צרה, שלנו, או כמעט שלנו, היתה שַבָּתֵנוּ נשמרת| - (בנכר / אלתר דרויאנוב)}}
#:::*{{הדגשה|ממקום מושבה באיטליה מנסה מורן אטיאס, שגרירתנו ב'''נכר''', לנהל מערך הסברה פרטי משלה| - (&quot;[https://www.mako.co.il/entertainment-celebs/local/Article-2b882cf4b0cae11004.htm מורן אטיאס שגרירתנו בנכר]&quot; - אתר mako - ערוץ 2)}}
# שוֹנוּת, אחֵרוּת, נוכריוּת
#:::* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח:  כָּל-בֶּן-'''נֵכָר''', לֹא-יֹאכַל בּוֹ.|שמות|יב|מג}}  
#:::* {{צט/תנ&quot;ך|בַּהֲבִיאֲכֶם בְּנֵי-'''נֵכָר''', עַרְלֵי-לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר, לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי, לְחַלְּלוֹ אֶת-בֵּיתִי--בְּהַקְרִיבְכֶם אֶת-לַחְמִי, חֵלֶב וָדָם, וַיָּפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, אֶל כָּל-תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם.|יחזקאל|מד|ז}}

=== גיזרון ===
* מקראי. מקבילות בשפות אחרות באותה משמעות: אכדית: {{אכדית|1008|nakāru}} בהוראת מוזר, נכרי, אויב. ארמית: נכרי (מקביל לעברית: [[נכרי|נוכרי]]), סורית: {{סורית|9009|ܢܘܼܟ݂ܪܵܝܵܐ}} (נוּכְרָיָא).
* ככל הנראה ההוראה המקורית של השורש הייתה: בולט, ניכר, ומשם הושאל לדבר זר ולא שייך.{{הערת שוליים|ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל א כג, ז. הוא גם הקביל שם לשורש ג־ו־ר בחילוף ג/כ.}}

===צירופים===
* אלוהי נכר
* ארץ נכר
* בן נכר

=== מילים נרדפות ===
* [[גלות|גָּלוּת]] (1)
* [[זרות|זָרוּת]] (2)

===תרגום===
* 

===ראו גם===
* [[נכרי]]
* [[נכור]]

{{שורש|נכר}}</text>
      <sha1>20keeq2u0hiqppzwmc9geenpse0pq1i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29680</id>
    <revision>
      <id>520534</id>
      <parentid>476942</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:18:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520534</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5642" sha1="2a82n793uhv91s6ul65xkr1ku7y7fj9" xml:space="preserve">==אִיֵּם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=איים
|שורש וגזרה={{שרש3|א|י|ם}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
}}
# הפיל [[אימה]]. [[הזהיר]] מישהו מפני דבר [[רע]] שהוא [[התכון|מתכוון]] ל[[גרם|גרום]] לו כגון: [[פגיעה]], הטלת [[עונש]] וכדומה.
#:*{{צט/משנה|הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, '''וּמְאַיְּמִין''' עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ '''שֶׁמְּאַיְּמִין''' עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת; וְאוֹמְרִים לָהּ [...] דְּבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַאי לְשָׁמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.|סוטה|א|ד}}
#:*{{צטבי|'''מאיים''' עלי הפחד, שאנחנו בעצמנו נרצח את תקוותנו. ואם עם מאבד את עצמו לדעת, שוב אין לו תקומה.|https://bybe.benyehuda.org/read/10793|מכתב להתאחדות האיכרים|מנחם אוסישקין}}
#:*{{צטבי|כשמנהל-העבודה, למשל, מעיר לעצלים שבין החברים, כי צריך לעבוד, שהרי הכל חברים, ובטלתו של אחד גורמת הפסד לכל המשק, עומדים ומקהילים קהילות על &quot;גסות-יחוסיו&quot;: הוא '''מאיים''' בפיטורים, בהוצאה מן הקואופראטיב? הכך יעשה אדם המתאמר לסוציאליסט? הזהו הסוציליסמוס?|brenner/brn201.html|ביבליוגרפיה|יוסף חיים ברנר}}

===גיזרון===
*{{רובד|חז&quot;ל}} גזירת פועל מן [[אימה]].

===צירופים===
* [[לא מאיימים על יונה ביין]]
* [[מבט מאיים]]
* [[טון מאיים]]
===נגזרות===
*[[איום]]
*[[מאים|מאיים]]
*&lt;big&gt;'''אֻיֵּם'''&lt;/big&gt; (צורת הסביל)
**[[מאים|מאוים]]
===מילים נרדפות===
* [[הזהיר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|threaten}}
* ערבית: {{ת|ערבית|هَدَّدَ}}

===ראו גם===
* [[סכן#סִכֵּן|סיכן]]

{{שורש|אים}}
==אָיֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=איום
|הגייה=a'''yom'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר 
|שורש={{שרש3|א|י|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֹל}}
|נטיות=ר' אֲיֻמִּים; נ' אֲיֻמָּה, נ&quot;ר אֲיֻמּוֹת
}}
{{נגן|קובץ=He-אָיֹם.ogg|כתובית=הגיה}}
# מפחיד, מעורר פחד ואימה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''אָיֹם''' וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא|חבקוק|א|ז}}
#:*{{הדגשה|יְרָא מִיּוֹם אֲשֶׁר נוֹרָא '''וְאָיוֹם''' / וְהוּא יֹקֵד כְּמוֹ תַנּוּר וּבֹעֵר|&quot;[https://benyehuda.org/ibnezra_m/saecularis_001.html ירא מיום אשר נורא ואיום]&quot;, [[w: ר' משה אבן עזרא|ר' משה אבן עזרא]]}}
#בהשאלה: נשגב, מלא הדר, מעורר תחושת נחיתות
#:*{{הדגשה|הבית הכנסת הזה אשר ממעל נתנה חבל לעמנו בדור האחרון הזה הוא מביא אל לב רואה רגש נפלא '''איום''' וקדוש בעוז וחדוה|&quot;[https://benyehuda.org/rivlin/beit_kneset_1.html בית הכנסת של ר' יהודא חסיד]&quot;, [[w:יוסף ישעיהו ריבלין|יוסף ישעיהו ריבלין]]}}
#:* {{הדגשה|כי '''איום''' הטבע ומלא פלאים, אשר בינת האדם הגאה קצרה מהשיגם - לשווא|&quot;[http://benyehuda.org/gnessin/aviv.htmlבאביב]&quot;, [[w:אנטון צ'כוב|אנטון צ'כוב]], בתרגום [[w:אורי ניסן גנסין|אורי ניסן גנסין]]}}
# בהשאלה: גרוע מאוד
#:* האוכל במזנון היה ממש '''איום'''

===גיזרון===
* לשון המקרא. המשמעות &quot;גרוע מאוד&quot; מופיעה לראשונה בעברית החדשה.
*מופיע גם ב{{צט/תנ&quot;ך|מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה '''אֲיֻמָּה''' כַּנִּדְגָּלוֹת|שיר השירים|ו|י}}, אולם פירוש הביטוי [[אימה כנדגלות|איומה כנדגלות]] אינו ודאי.

===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|כשלון '''איום''' זה בתעודה הראשונית והחיונית של ממשלת המנדט מחייב ריאורגניזציה יסודית של שיטת הפקידות ומשטר ההגנה בארץ|[https://benyehuda.org/ben_gurion/anaxnu32.html תזכיר לוועדת החקירה למאורעות תרפ&quot;ט], [[w:דוד בן גוריון|דוד בן גוריון]]}}

===צירופים===
* [[אים ונורא|איום ונורא]]

===מילים נרדפות===
* [[מבהיל]]
* [[נורא]]

===ניגודים===
* [[נהדר]] (2)
* [[נפלא]] (2)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|horrible|terrible}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|schrecklich}}
*יוונית: {{ת|יוונית|απαίσιος}} (תעתיק: apaísios)
:::{{ת|יוונית|φρικτός}} (תעתיק: friktós)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|horrible|horrendo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|رهيب‎}} (תעתיק: רַהִיב)
*רוסית: {{ת|רוסית|стра́шный}} (תעתיק: strášnyj)

===ראו גם===
* [[אימה]]
* [[אימתני]]


{{שורש|אים}}</text>
      <sha1>2a82n793uhv91s6ul65xkr1ku7y7fj9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זאת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29682</id>
    <revision>
      <id>520510</id>
      <parentid>465452</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:06:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520510</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2382" sha1="dm6m897nwxjfcdrjsnnmjzzrvauwxcr" xml:space="preserve">==זֹאת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זאת
|הגייה=zot
|חלק דיבר=כינוי רמז
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אֵלֶּה, אֵלּוּ
}}
{{תבנית:כינויי גוף/כינויי הרמז}}
#[[כנוי רמז#כִּנּוּי רֶמֶז|כינוי רמז]] לַנִּמְצֵאת כָּאן.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים '''זֹאת''' אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם|בראשית|ט|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''זֹאת''' תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לְטָמְאָה בָהּ|ויקרא|טו|לב}}
#דָּבָר זֶה, עִנְיָן זֶה.
#:*&quot;וְלֹא אָרוּץ בְּלֵב חָרֵד / וְאֵשֵׁב עַל קְבוּרָתְךָ? / אֱמֶת, אִם אֶעֱשֶׂה כָ'''זֹאת''' / אֱהִי בוֹגֵד בְּאַחְוָתְךָ!&quot; ([https://benyehuda.org/hanagid/teh107.html &quot;הֲיָם בֵּינִי וּבֵינֶךָ&quot;], [[w:ר' שמואל הנגיד|ר' שמואל הנגיד]])

=== גיזרון ===

* לשון המקרא. מקביל ל[[w:הסרקופג_של_תבנת#%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA|פיניקית 𐤆 (ז)]], ארמית  דָּא&lt;ref&gt;https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%93%D6%B8%D6%BC%D7%90_II?lang=he&lt;/ref&gt; ([[חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ]], גם ארמית דְּנָא = עברית זה&lt;ref&gt;https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%93%D6%B5%D6%BC%D7%9F?lang=he&lt;/ref&gt;), אוגריתית 𐎄 (ד)&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 252&lt;/ref&gt;.

===נגזרות===

===מילים נרדפות===
* [[זה]]
* [[זו]]

===תרגום===
* ערבית: {{ת|ערבית|هذه}}

===ראו גם===
*[[ההוא]]
*[[ההיא]]

[[קטגוריה:כינויי גוף]]

===מידע נוסף===
המילה &quot;זאתי&quot; אינה תקנית והשימוש בה לא נכון. להרחבה ראו כאן , [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/kraza-14.pdf מה רע במילה הזאתי?], האקדמיה ללשון העברית.</text>
      <sha1>dm6m897nwxjfcdrjsnnmjzzrvauwxcr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סוציאליזם חזירי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29686</id>
    <revision>
      <id>520155</id>
      <parentid>444257</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:28:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520155</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1888" sha1="n36u2jsye4y6iuey02e0fwlwgdphpyz" xml:space="preserve">==סוצִיאלִיזם חַזִירִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= סוצִיאלִיזם חַזִירִי
|הגייה= Sotzia'''lizm''' Hazi'''ri'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין= זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# [[כנוי גנאי|כינוי גנאי]] לתפיסת העולם [[סוציאליזם|הסוציאליסטית]].
#:* {{ציטוטון|'''סוציאליזם חזירי''' - הסיבה האמיתית לשביתה במשק.}}&lt;ref&gt;Ynet, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4145112,00.html '''סוציאליזם חזירי''' - הסיבה האמיתית לשביתה במשק], אורית-קלייר ארזי, 07.11.11&lt;/ref&gt;

===גיזרון===
* כינוי שהומצא בתגובה למונח &quot;[[קפיטליזם חזירי]]&quot;. בטוי כזה, כמו הביטוי המנוגד לו, קיים רק בעברית.

===ניגודים===
* [[קפיטליזם חזירי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|greedy socialism}}

===ראו גם===
* [[קפיטליזם]]
* [[נאו-ליברליזם]]
* [[סוציאל פופוליזם]]

===קישורים חיצוניים===
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3565009,00.html יו&quot;ר ועד עובדי הרכבת גילה אדרעי ביקשה מהנהלת החברה לסדר ל־400 נהגי הקטר ברכבת מכשירי אייפד. ]
* [http://maavak.org.il/maavak/ תנועת מאבק סוציאליסטי - למען חברה משוחררת מזוועות העוני, הניצול, הדיכוי, המלחמות, הכיבוש והרס הסביבה]
* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/352/395.html?hp=16&amp;cat=1901&amp;loc=4 נפוטיזם: רבע מהעובדים בחב' חשמל התקבלו בזכות קירבת משפחה]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>n36u2jsye4y6iuey02e0fwlwgdphpyz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29717</id>
    <revision>
      <id>519745</id>
      <parentid>518737</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:10:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519745</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2423" sha1="il8scj1l8c60oggki88t3to67r0daji" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=נַחְנוּ, כינוי גוף|אחר=נַחְנוּ, פועל במדברים|ראו=את צורת הנסתר, [[נח|נָח]]}}
{{פירוש נוסף|אחר=נֵחַנּוּ, פועל במדברים|ראו=את צורת הנסתר, [[נחן|נֵחַן]]}}
==נַחְנוּ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נחנו
|הגייה='''nakh'''nu
|חלק דיבר= מילת־גוף
|מין=זכר ונקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
{{כינויי גוף}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} גוף ראשון רבים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ־אֶחָד '''נָחְנוּ'''; כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא־הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים.|בראשית|מב|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''נַחְנוּ''' נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן; וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן.|במדבר|לב|לב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''נַחְנוּ''' פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ; אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ.|איכה|ג|מב}}
#:*{{הדגשה|”וְיֵדַע כִּי אֶל מַשְּׂאֹת לָכִש '''נַחְנוּ''' שֹׁמְרִם כְּכֹל הָאֹתֹת אֲשֶר נָתַן אֲדֹנִי, כִּי לֹא נִרְאֶה אֶת עֲזֵקָה“|([https://www.imj.org.il/he/collections/394413 מכתבי- לכיש])}}
#:*{{צטבי|אנו – נביאים '''נחנו''', ובנו ידבר ה', ויצוונו אל עמו, אך לא אלינו עצמנו... אנו טליתות שכּוּלן תכלת, פטורים ממצוות הננו|https://benyehuda.org/yaffe_eliezer/im11.html|האם כנים נחנו?|אליעזר ליפא יפה}}
#:*{{צטבי|עַם אֶחָד '''נַחְנוּ''', כִּי אֵל אֶחָד לָנוּ,וּמִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ|https://benyehuda.org/yalag/yalag_032.html|בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ|י&quot;ל גורדון}}
===גיזרון===
*צורה חלופית של [[אנחנו]] ללא ה־א' הפרוסתטית.

===מילים נרדפות===
* [[אנו]]
* [[אנחנו]]

=== תרגום ===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|nosotros|nosotras}}


[[קטגוריה:כינויי גוף]]</text>
      <sha1>il8scj1l8c60oggki88t3to67r0daji</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לעיל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29825</id>
    <revision>
      <id>520631</id>
      <parentid>333038</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:41:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520631</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1321" sha1="87jjurjchc7xdluj9x0k0keaa0wlx88" xml:space="preserve">==לְעֵיל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= לעיל
|הגייה= le''''eil'''
|חלק דיבר= תואר-הפועל
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=[[ל־]] + [[על]] [[קטגוריה:בכל&quot;ם (מוספית)]] [[קטגוריה:תואר־הפועל]]
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} הפנייה לנכתב לפני, במעלה הדף (בספר או מאמר).
#:*{{הדגשה|דומני, שיכול אני לעשות זאת בשוּרות מספר, כי לאחר כל אשר אמרתי '''לעיל''', מתבקשת המסקנה מאליה...|&quot;[https://benyehuda.org/zhabotinsky/haxinux_haivri.html החינוך העברי]&quot;, [[w:זאב ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]] (1903)}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} &quot;למעלה&quot;. וראו גם: [[מלעיל]].

===נגזרות===
* [[מלעיל]]
* [[דלעיל]]

===צירופים===
*כנכתב לעיל כנזכר לעיל [[כנ&quot;ל]]
===מילים נרדפות===
* [[למעלה]]

===ניגודים===
* [[להלן]]
* [[לקמן]]

===קישורים חיצוניים===
* [http://www.safa-ivrit.org/writers/benezra/lehalan.php לעיל, להלן ולקמן - אתר &quot;השפה העברית&quot;]

[[קטגוריה:כיוונים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>87jjurjchc7xdluj9x0k0keaa0wlx88</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נאד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30126</id>
    <revision>
      <id>519691</id>
      <parentid>489191</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:49:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2961" sha1="1rxkcfv7i1gq8fk4p7p21r4k6xpcoug" xml:space="preserve">==נֹאד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נאד
|הגייה=nod
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ד|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹל}}
|נטיות=ר' נֹאדוֹת; נֹאד־, ר' נֹאדוֹת־
}}{{תמונה|Bota de vino.jpg|נאד יין מספרד}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[שק]] העשוי מ[[עור]] שלם של בעל חיים ומשמש כ[[כלי]] קיבול ל[[נוזל]]ים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים, לַחֲמוֹרֵיהֶם, וְ'''נֹאדוֹת''' יַיִן בָּלִים, וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים.|יהושע|ט|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת '''נֹאוד''' הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ.|שופטים|ד|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם '''וְנֹאד''' יַיִן וּגְדִי עִזִּים אֶחָד וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ אֶל-שָׁאוּל.|שמואל א|טז|כ}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נֹדִי&lt;!--כלומר נדודיי--&gt; סָפַרְתָּה אָתָּה; שִׂימָה דִמְעָתִי '''בְנֹאדֶךָ''', הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ.|תהלים|נו|ט}}
#{{סלנג}} פליטת גזים דרך פי הטבעת כתוצר לוואי של פעולת מערכת העיכול.
#:* כאשר אוכלים [[שעועית]] יש לרוב הרבה '''נאדים'''.

===גיזרון===
* מקביל לאכדית: {{אכדית|5641|nādu}}, ארמית: נוֹדָא. נוֹד, נוֹדוֹת בלשון חז&quot;ל.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_נוֹד.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt;

=== ראו גם ===

* [[נאדית]]

===צירופים===
* [[רפסודת נאדות]] 
* [[נאד יין]]
* [[תקע נאד]]
* [[נאד נפוח]]

===מילים נרדפות===
* [[חמת|חֵמֶת]] (1)
* [[נפיחה]] (2)
* [[פלוץ]] (2)
* [[פוק]] (2)
*  [[גז]]ים (2)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wineskin}}{{כ}} (1)
::: {{ת|אנגלית|fart}}{{כ}} (2)

===מידע נוסף===
* מקובלת גם צורת הכתיב &quot;נוֹד&quot;, פעמים היא צורת מקור של הפועל [[נד#נָד|נד]]. מומחש ב: {{צט/תנ&quot;ך|[[נד#נָד|נֹדִי]] סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי '''בְנֹאדֶךָ''' הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ|תהלים|נו|ט}}.
* למשמע מספר 2 (בסלנג) מקובלת צורת הרבים: &quot;נֹאדִים&quot; או &quot;נוֹדִים&quot;.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נאד|ויקישיתוף=CATEGORY:Wineskins|שם ויקישיתוף=נאדות}}

[[קטגוריה:כלי קיבול]]
{{צלילי גוף האדם}}</text>
      <sha1>1rxkcfv7i1gq8fk4p7p21r4k6xpcoug</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סתמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30134</id>
    <revision>
      <id>520414</id>
      <parentid>472829</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:27:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520414</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2888" sha1="olqdfix4usnqtczuj1wdeph4648w6su" xml:space="preserve">==סְתָמִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סתמי
|הגייה=sta'''mi'''
|חלק דיבר=שם תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ת|ם}}
|דרך תצורה={{מוספית|סתם| ־ִי}}
|נטיות=נ' סְתָמִית, ר' סְתָמִיִּים, נ&quot;ר סְתָמִיּוֹת
}}
# {{רובד|ח}} חסר יחוד ומשמעות, שאינו מוגדר.
#:* {{צטבי|רעיון הלאום והקוממיות הלאומית נראה להם '''סתמי''' ביותר, ארעי ובן-חלוף, משיעלה על הדעת להקריב על מזבחו מסורת בת דורות.|https://benyehuda.org/beilinson/italy_ch4.html|בימי תחית איטליה: פרק רביעי: וינצ'נצו ג'ובּרטי|משה בילינסון}}
#:* {{צטבי|אין לו שום יסוד מוצק.  הם אינם יודעים בשביל מה הם מחנכחים.  הוא נפסל בהחלט, אינו משמש את האומה עכשיו, ושוב אותו הדבר עצמו, – מפני שהוא כללי '''וסתמי'''.|https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh37.html|הציונים הכלליים ועבודת התרבות|חיים נחמן ביאליק}} 
#:* ראש הממשלה נקט בעמדה '''סתמית''', בהיותו [[פוסח על שתי הסעיפים]], ולא היה מוכן לקבוע לאיזה צד דעתו נוטה. 
# פרווה, מאכל שאינו בשר ואינו חלב.
#:*אין להשתמש בארוחה חלבית במאכל '''סתמי''' (פרווה) שהוכן עבור ארוחה בשרית, ולהיפך. כי בתהליך ההכנה, או בזמן ההגשה, וכן בזמן הארוחה יתכן כי עירבבו בכף עם בשר (או עם גבינה) את המאכל '''הסתמי'''. {{מקור/אינטרנט|יוצר=|כתובת=http://www.mdafula.org.il/index.php?p=lessons&amp;info=49|כותרת=הנחיות כשרות כפר הילדים|שם האתר=המועצה הדתית עפולה}}
# {{משלב|דקדוק}} ללא נטיית גוף.
# {{משלב|פסיכולוגיה}} איד, המבנה המאגד את היצרים הטבעיים בנפש האדם.

===גיזרון===
שם תואר של המילה [[סתם]].

===צירופים===
* [[כינוי סתמי]] (דקדוק)
* [[מין סתמי]] (דקדוק)
* [[נושא סתמי]] (תחביר)
* [[מספר סתמי]] (שם המספר)
* [[מאכל סתמי]] (כשרות)

===נגזרות===
* [[סתמיות]]

===מילים נרדפות===
* [[פרווה]] (2)
* [[איד]] (4)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|neutral|vague|indefinite}}
* ערבית: {{ת|ערבית|غامِض|غير مُحَدَّد|متعادِل}}

===ראו גם===
* [[פשוט|פָּשׁוּט]]
*[[שטחי|שִׁטְחִי]]

{{שורש|סתם}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרווה (כשרות)}}</text>
      <sha1>olqdfix4usnqtczuj1wdeph4648w6su</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סתם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30135</id>
    <revision>
      <id>520049</id>
      <parentid>510618</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:27:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520049</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6752" sha1="jqzg80zoiomoqnluppm25pfs3ef2g55" xml:space="preserve">==סָתַם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סתם
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|ת|ם}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}
# [[כיסה]] ו[[סגר]] [[חור]] או [[פתח]] בחומר או בדבר כלשהו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב--'''וַיִּסְתְּמוּ''' אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר:  לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים.|דברי הימים ב|לב|ד}} 
#:*{{צט/משנה|חָבִית שֶׁנִּקְּבָה '''וּסְתָמוּהָ''' שְׁמָרִים, הִצִּילוּהָ; פְּקָקָהּ בִּזְמוֹרָה, עַד שֶׁיְּמָרַח מִן הַצְּדָדִים.|כלים|י|ו}}
#:* {{צטבי|ואולם עז-נפש התגנב אל שדה-הקברות ויסתתר מאחרי אחת המצבות וירא בהשכיבם את אדונו אל האדמה ואת הקבר '''סתמו''' בעפר.|frischmann/nordeu_12_no_nikkud.html|הכלב העשיר והכלב העני|מקס נורדוי}}
#:* רופא השיניים '''סתם''' את החור בשן.
#:* הצבע '''סתם''' את החורים שבקיר בשפכטל לפני שצבע אותו.
# [[אמר]] משהו בלתי [[ברור]] מבלי ל[[הסביר]]ו.
#:* {{צטבי|'''סתם''' ולא פירש, וכנראה גם לו חסרה הידיעה האמיתית, מה היה גורל הכסף הכסף המאוסף ולאיזו תכלית הוציאו ה' ערלאנגר.  הן בחשבונות הועד לשלש השנים לא נזכר שום סכום, שנתקבל ע&quot;י מר ערלאנגר|appel/betox.html|בתוך ראשית התחיה|יהודה ליב אפל}}
 
===גיזרון===
* מקור המילה במקרא.

===צירופים===
* [[סתם עליו את הגולל]]
* [[סתם ולא פרש]]

===נגזרות===
* [[סתימה]]
* [[סתום]]

===מילים נרדפות===
'''1'''
* [[אטם]]
* [[סכר#סָכַר|סכר]]
* [[פקק#פָּקַק|פקק]]
* [[סגר#סָגַר|סגר]]

===מידע נוסף===
*המילה מופיעה פעם אחת במקרא בשֹין [[שתם|שָֹתַם]] {{צט/תנ&quot;ך|גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי|איכה|ג|ח}} גם בפעול [[שתום עין]]

===ניגודים===
* [[פתח#פָּתַח|פתח]]

===תרגום===
'''1'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|close|conceal}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أغْلَقَ|سَدَّ}}

===ראו גם===
* [[חסם]]  (1)

{{שורש|סתם}}

==סִתֵּם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|ת|ם}}
|בניין= פיעל
}}
# סגר וחסם מילא את החלל בחומר
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו '''סִתְּמוּם''' פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר.|בראשית|כו|טו}}

===גיזרון===
* המילה בבניין פיעל מופיעה פעמיים במקרא באותו הקשר.


===ניגודים===
* [[פער]]


===ראו גם===
*[[סתום|סיתום]]
*[[סתומתא|סיתומתא]]


{{שורש|פעל}}

==סְתָם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סתם
|הגייה=stam
|חלק דיבר=תואר הפועל
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ת|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=}}

# דבר בלתי [[ברור]], פעולה שאינה [[מוגדר]]ת ושנעשתה כב[[דרך אגב]].
#:*{{צט/משנה|אָמַר רַבִּי פַּפְּיַס, שָׁמַעְתִּי כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן, שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בְּפֵרוּשׁ, כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; וְהַמּקְדִּישׁ '''סְתָם''', כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.|שקלים|ו|ז}}
#:*{{צט/משנה|אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי '''סְתָם'''; אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֲנִי אֲפָרֵשׁ.|פרה|א|א}}
#:* ‏‏{{צטבי|הכל נעשה אצלי דרך עראי או על-פי &quot;רוח הקודש&quot;. פנאי יש לי יותר מדי והולך אני '''סתם''', בלא כוונה ובלא &quot;תכלית&quot;.|https://benyehuda.org/bialik/beit_abba.html|בבית אבא|חיים נחמן ביאליק}}  
#:*{{צטשיר|כָּכָה '''סְתָם''', כְּאִלוּ כְּלוּם, נִדְחַפְנוּ לַכְּנִיסָה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}352&amp;wrkid{{=}}1691|כָּכָה סְתָם|ויקיפדיה=ככה סתם|ע' הלל}}
# לא [[חשוב]], חסר [[יחוד]].
#:*‏‏{{צטבי|הפעם זה יהיה מחקר עיוני על שוטים '''סתם''', בלא שום רמזים על אנשים ידועים.|zhabotinsky/masexet_shotim.html|מסכת שוטים|זאב ז'בוטינסקי}}
# [[לשוא]], ללא צורך.
#:* '''סתם''' הלכתי למשרד הדואר הבוקר, הוא היה סגור.
# {{משלב|סלנג}} לא [[באמת]], לא [[ברצינות]], נאמר בדרך כלל כדי ל[[התבדח]]. 
#:* &quot;השעה כעת כבר שמונה בערב. '''סתם!''' אפילו לא שבע וחצי.&quot;

===גיזרון===
* מתוך דף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית: &quot;המילה סְתָם מוכרת לנו כבר מן המשנה, למשל: &quot;אם של עבודה זרה נָדַר – מותר, ואם סְתָם – אסור&quot; (ב, ד). היא מקבילה למילה הארמית סְתָמָא, וקשורה אל הפועל סָתַם שפירושו 'אָטַם', 'כיסה', ובהשאלה 'אמר או כתב דבר שלא בפירוש', 'טשטש ולא הבהיר', 'העלים'.&quot;
אמירות במשנה ובתלמוד. 
*''סתם משנה - רבי מאיר היא...''
::כלומר: [[משנה]], שלא נאמר מיהו מקור הציטוט שבה - מקורה כנראה בדברי רבי מאיר.

===צירופים===
* [[מן הסתם]]
* [[סתם כך]]
* [[זה לא סתם]]

===נגזרות===
* [[סתמי]]

=== מילים נרדפות ===
* [[לחינם]] (3)
* [[לריק]] (3)
* [[בעלמא]]

=== תרגום ===
'''1'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Mere|just like that}}
* ערבית: {{ת|ערבית|غير مُحَدَّد}} 
'''3'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|in vain}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عَبَثا}}
'''4'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Not really}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ليس حقا|ليس بجدية}}</text>
      <sha1>jqzg80zoiomoqnluppm25pfs3ef2g55</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>השגה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30152</id>
    <revision>
      <id>520245</id>
      <parentid>418623</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:06:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2987" sha1="1oh90e8gfnlpbg45vjycq8748dwphnf" xml:space="preserve">{{חסר|הִשְׁגָּה}}
==הַשָּׂגָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=השגה
|הגייה=hasa'''gah'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|שׂ|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|הַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' הַשָּׂגוֹת; הַשָּׂגַת־, ר' הַשָּׂגוֹת־
}}
# הגעה אל דבר מה.
#:* &quot;פה רבה עתה התכונה מאד מאד לרגלי '''השגת''' רשיון הממשלה יר&quot;ה לבנות ארבעים בתים.&quot; (&quot;המליץ&quot;, 31 במאי 1896, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
#:* &quot;לשם '''השגת''' מדינה ומעמד מדינה... נהיה זקוקים למאמצים מאוחדים מצד היישוב והציונים בכל תפוצות העולם.&quot; (מדברי חיים וייצמן באגרת הברכה לוועידה הציונית השנתית באנגליה, 1945)
# תפיסה בכוח השכל.
#:* {{צטבי|יש איפוא מקום לחשוב, כי הכרתנו אינה אלא אחד מאופני '''ההשגה''', שהעולם עשוי להיות מושג מהם.  הווה אומר: השאלה על דבר שכל נעלם, על דבר אופן '''השגה''' שונה בהחלט '''מהשגתה''' של ההכרה, כשהיא לעצמה היא הגיונית מאוד.|https://benyehuda.org/gordon_ad/haadam_vehateva_07.html|האדם והטבע|א&quot;ד גורדון}}
#:* {{צטבי|אצל כל אומה ולשון – אמר לי אבא – אין תפלה כזו, מפני שאין להם '''השגה''' מלמוד לשמה;  לומדים הם את תורותיהם על-מנת להיות שוטרים ונוגשים... ועל כן כל-כך רבים בהם הבורים הגסים... ורק עם ישראל לומד תורתו לשמה|https://benyehuda.org/shoer/shabat.html|שַׁבָּת|אברהם שוער}}
# {{רובד|הביניים}} טענה סותרת או ביקורת.
#:* נדפסו גם '''השגותיו''' של [[w:אברהם בן דוד מפושקירה|הראב&quot;ד]] על [[w:משה בן מימון|רמב&quot;ם]].
#:* &quot;באחרונה הושמעו '''השגות''' לגבי עסקות, שנעשו על ידי בנק לאומי עם מספר חברות...&quot;. (&quot;מעריב&quot;, 20 בינואר 1987, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

===גיזרון===
*שם פעולה מן [[השיג]] 3. בלשונם נקראה גם [[תפיסה]] (תפס עליו ב־)
===צירופים===
* [[בר השגה]]

===נרדפות===
* [[הבנה]] (2)
* [[קליטה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|attainment|achieving}}{{כ}} (1) {{ת|אנגלית|apprehension}}{{כ}} (2); {{ת|אנגלית|objection}}{{כ}} (3)
* ערבית: {{ת|ערבית|حُصول}}{{כ}} (1) {{ת|ערבית|فَهْم|إدْراك}}{{כ}} (2); {{ת|ערבית|نَقْد|مُعارَضة}}{{כ}} (3)

===ראו גם===
* [[השג#הֶשֵּג|הישג]] (1)
* [[הפרכה]] (3)

{{שורש|נשׂג}}</text>
      <sha1>1oh90e8gfnlpbg45vjycq8748dwphnf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חטא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30182</id>
    <revision>
      <id>520291</id>
      <parentid>510038</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:28:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4045" sha1="cyp4rs0985m6uwh7jxpn1lua5pp1ins" xml:space="preserve">{{חסר|חָטָא|חִטֵּא}}

==חֵטְא (גם: חֵט) ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= חֵטְא
|הגייה=khet
|חלק דיבר= שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ט|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} (ככל הנראה)
|נטיות=ר' חֲטָאִים
}} 
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|דת}} [[עבירה]] נגד [[רצון]] ה[[אל]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו '''חֵטְא'''.|ויקרא|יט|יז}}
# {{משלב|חוק ומשפט}} {{בהשאלה|1}} [[עבירה]] [[קל]]ה, בפרט כזו הנעשית ב[[שגגה]].
#:*{{משפט מדגים}}

===גיזרון===
* לשון המקרא. השוו לארמית: חטא, לאשורית בהגיית חַטֻ ([https://oracc.museum.upenn.edu/saao/sig?%E2%98%A3%40saao%2Fsaa18%25akk-x-neobab%3Aah-%E1%B9%ADu-u%E2%82%82%3Dha%E1%B9%AD%C3%BB%5Bdo%20wrong%2F%2Fsin%5DV%C2%B4V%24ah%E1%B9%AD%C3%BB ḫaṭû]) בהוראות: חטא, טעות, הרס. לגעז: (ኀጥአ), לערבית: (خَطَأ).{{כ}}{{הפניה|1|BDB}}
* בכתובות המלכותיים ע&quot;ש [[w:תגלת פלאסר השלישי|תגלת פלאסר השלישי]] ובנו [[w:שלמנאסר החמישי|שלמנאסר החמישי]] מופיעה כפועל המילה &quot;ḫaṭû&quot;, הגייה: &quot;חֲטְאּוּ&quot;. ובכתב חקוק – &quot;iḫ-ṭi-ma&quot; ,&quot;ú-ḫa-ṭa-(a)&quot; ,iḫ-ṭi&quot;. ובהוראת – להזניח, ל[[הפר]]{{הערת שוליים|THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012)  - Jamie Novotny עמ'-9}}. הביטוי האכדי in ša ḫīṭi בהוראת [[עבריין]].

===צירופים===
* [[הוסיף חטא על פשע]]
* [[החטא הקדמון]]
* [[חי בחטא]]
* [[לפתח חטאת רבץ|לפתח חטאת רובץ]]
===מילים נרדפות===
* [[חטאה]]
* [[חטאת]]
* [[עוון]]
* [[פשע]]
=== תרגום ===
*אנגלית:
#{{ת|אנגלית|sin}}
#{{ת|אנגלית|misdemeanor|petty crime}}

===ראו גם===
* [[החטאה]]
* [[התחטא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיטקסט=ביאור:חטא|ויקיפדיה=חטא}}

{{שורש|חטא}}

===סימוכין===
# {{הערה|BDB}} {{מקור/לקסיקון BDB|חטא|2398}}
[[קטגוריה:מוסר]]

==חַטָּא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חטא
|הגייה=kha'''ta'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ט|א}}
|דרך תצורה= {{משקל|קַטָּל}}
|נטיות= 
}}
# מי שאינו נוהג על פי הדין. שרגיל [[#חָטָא|לחטוא]]. או המואשם ככזה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יתמו חטאים מן הארץ|תהלים|קד|לה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|פחדו בציון חטאים|ישעיהו|לג|יד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וחטאיה ישמיד ממנה|
#:* {{צט/תנ&quot;ך|את החטאים את עמלק|שמואל א|טו|יח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אני ובני שלמה חטאים|שמואל א|א|כא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|ושבר פושעים וחטאים|ישעיהו|א|כח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בחרב ימותו כל חטאי עמי|עמוס|ט|י}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בני אם יפתוך חטאים אל תאבה|משלי|א|י}}
===גיזרון===
* מילה מקראית

===מילים נרדפות===
* [[פושע]]
* [[חוטא]]
* [[עברין]]
===ניגודים===
* [[צדיק]]
* [[ישר]]
*
===מידע נוסף===
* בתלמוד מסופר על [[w:ברוריה|ברוריה]] אשת רבי מאיר שדקדה בפסוק יתמו חטאים מן הארץ כמו חֵטְא ולא החוטאים ולפי הניקוד שבידינו חטָּא הוא בדיוק כמו חוטא {{להשלים}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sinner}}

===מידע נוסף===
* 

{{שורש|חטא}}</text>
      <sha1>cyp4rs0985m6uwh7jxpn1lua5pp1ins</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין בו מתום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30254</id>
    <revision>
      <id>520325</id>
      <parentid>248277</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:43:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520325</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2904" sha1="0segdd6s86ndi6e0x02iz1tfo73fkup" xml:space="preserve">==אֵין בּוֹ מְתֹם==

# אין בו דבר שלם, כולו חבול ופצוע.
#:* {{צטבי|לכן אראהו גם אני נחת ידי,  אבקרהו גם אני, אדיקהו כטיט חוצות,  מכף רגל ועד ראש '''לא יהיה בו מתום'''|https://benyehuda.org/shalom/hebrew_005.html|אורייתא בגלותא|שלום עליכם}}.
#:* {{צטבי|אם על הז'ארגון האמריקני-האנגלי מתנחם המשורר-הלוחם, כי רק מלות בודדות נקלטות לתוכו מאנגלית, מה שאינו נכון כלל וכלל אפילו בנוגע לדברים הבאים בכתב, הנכתבים בהשתדלות מכוּוָנה על &quot;טהרת-הלשון&quot;, ומה גם בנוגע לדיבור היום-יומי, שבודאי '''אין בו מתום'''|https://benyehuda.org/brenner/rishmey_shaah.html|רשמי שעה|י&quot;ח ברנר}}.

===מקור===
* המקור הוא מקראי: {{צט/תנ&quot;ך|מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ '''אֵין בּוֹ מְתֹם''', פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה, לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן|ישעיהו|א|ו}}. ההקשר כאן ובתהלים לח פסוקים ד וח (ששם מדובר על כך ש&quot;אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי&quot;) הוא שלילי. נראה שמשמעות המילה &quot;מתום&quot; היא מקום שלם, ושורשה הוא תמ&quot;ם המציין שלמות. לכן מי ש&quot;אין בו מתום&quot; הוא מי שאין בגופו איבר שלם.

===ניגודים===
* [[ללא רבב]]

===מידע נוסף===
* כיום קיימים אנשים שמשתמשים בצירוף זה במשמעות &quot;אין בו פגם, מושלם לחלוטין&quot;. משמעות זו מנוגדת למשמעות הפסוק במקרא. ייתכן שהגורם לטעות הוא הדמיון מבחינת המבנה בין פסוקנו: {{צט/תנ&quot;ך|'''מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם''', פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה, לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן|ישעיהו|א|ו}}, ובין הפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד, '''מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם'''|שמואל ב|יד|כה}}.

===ראו גם===
* [[פצע]]
* [[חבורה]]

===קישורים חיצוניים===
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|אמצו ביטוי|2013/10/21|אמצו-ביטוי}}

{{שורש|תמם}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>0segdd6s86ndi6e0x02iz1tfo73fkup</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עפי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30398</id>
    <revision>
      <id>519667</id>
      <parentid>507735</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:41:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2597" sha1="6w9apxecd0de4187btawrxlt2gwzwcy" xml:space="preserve">==עֹפִי==

{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עופי
|הגייה='''o'''fi
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|פ|י}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' עֳפָאִים; ס&quot;ר עֳפָאֵי־
}}
{{תמונה|White Branches.jpg|עופאים}}
#ענף עץ, [[בד]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין '''עֳפָאיִם''' יִתְּנוּ קוֹל|תהלים|קד|יב}}
#:*{{הדגשה|&quot;וְאוֹר גָּנוּז חֲרִישִׁי זוֹלֵף בֵּין '''עֳפָאָיו'''/ הִתְגַּנֵּב וַעֲבֹר עַל גְּזָעָיו...&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/habrecha.html &quot;הַבְּרֵכָה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}

===גיזרון===
*פעם אחת במקרא.
* ב[[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] ȧuftȧ-t, האגיפטולוג [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']] תרגם &quot;עלווה&quot; &quot;שתילים&quot; &quot;זן-חיטה&quot;.{{הערת שוליים|1=An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Wallis עמוד 34 &quot;ȧuftȧ-t&quot;}}{{מקור|סיבה=דרוש מקור לקשר עם המלה &quot;עפי&quot;}}
* רבים סוברים שהמלה שאולה מארמית. הופעתה בבן סירא {{הדגשה|&quot;וְיָשִׂים קִנּוֹ בְ'''עָפְיָהּ''', וּבַעֲנָפֶיהָ יִתְלוֹנָן|([[S:בן סירא יד|בן סירא יד]], כו)}}, ואולי במגילת ההודיות ו, ט, מחזקת עמדה זאת.&lt;ref&gt;אלישע קימרון, [https://www.jstor.org/stable/23503768 ללשון בית שני בספר תהלים], '''בית מקרא''' כג, 1978, עמ' 145&lt;/ref&gt;
* בארמית ב&quot;אגדת אחיקר&quot; הכתובה בשפה הסורית-ארמית וממתוארכת סמוך למאה החמישית לפנה&quot;ס בצורה: ([http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%28py%20V&amp;cits=all &quot;עפא&quot; - ܥܦܐ]) ובהוראת :פריחה, שגשוג.{{מקור|סיבה=דרוש מקור לקשר עם המלה &quot;עפי&quot;}}

===מילים נרדפות===
*[[זלזל]]
*[[ענף]]
*[[בד]]
*[[פארה]]
*[[סרעפה]]

===תרגום===

*אנגלית: {{ת|אנגלית|branch}}
*יידיש:  {{ת|יידיש|צווייַג}}

[[קטגוריה:לשון המקרא]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:בוטניקה|*]]
[[קטגוריה:חלקי הצמח]]
===הערות שוליים===
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה המצרית]]</text>
      <sha1>6w9apxecd0de4187btawrxlt2gwzwcy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סוביקטיבי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30423</id>
    <revision>
      <id>520370</id>
      <parentid>333001</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:09:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520370</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2160" sha1="ilh85tkmel5g6rwpug1ldhe40x6yx8h" xml:space="preserve">{{מטלת קורס|קורס=ב|סוּבְּיֶקְטִיבִי}}
==סוּבְּיֶקְטִיבִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סובייקטיבי
|הגייה=subyek'''ti'''vi
|חלק דיבר=שם תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית+צורן סופי לציון שם תואר
|נטיות=נ' סוּבְּיֶקְטִיבִית, ר' סוּבְּיֶקְטִיבִיִּים
}}

# שמבוסס על תפיסה אישית, הרגשה אישית או חוויה אישית (בניגוד לאובייקטיבי).
#:* כאב הוא '''סובייקטיבי''', כל אדם מרגיש אותו בצורה שונה.
#:* {{צטבי|נראה שבלא יודעים יש לגעגועים ממין זה מקור '''סוביקטיבי''' לגמרי: אני והח' ט., שעלינו בזמן אחד על הבמה בארץ-ישראל, יש לנו בודאי יסוד להתגעגע על אותם הימים, כי היינו אז צעירים בעשרים וארבע שנים.|https://benyehuda.org/aharonovich/ihud.html|על האיחוד|יוסף אהרונוביץ'}}

===גיזרון===
*{{לועזית|לטינית}} subiectivus – מבסיס subjectus – [[נושא]] והמוספית ivus- לתארים.

===צירופים===
* [[מבחן סוביקטיבי]] (משפטים)
* [[ערך סוביקטיבי]] (בנקאות)
* [[קפוח סוביקטיבי]] (סוציולוגיה)
* [[זמן סוביקטיבי]] ({{מקור/אינטרנט|גבריאל רעם|כתובת=http://www.e-mago.co.il/Editor/hagut-2809.htm|כותרת=הזמן:הממד הדינמי|שם האתר=אימגו מגזין מאמרים| 5.6.2009}}).

===נגזרות===
* [[סוביקטיביות]]

===מילים נרדפות===
* [[אישי]]
* [[ריגושי]]
* [[מגמתי]]

===ניגודים===
* [[אוביקטיבי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|subjective}}
* ערבית: {{ת|ערבית|موضوعي}}

===ראו גם===
* [[פרטי]]
* [[פנימי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סובייקטיביות}}

[[קטגוריה:מילים לועזיות]]</text>
      <sha1>ilh85tkmel5g6rwpug1ldhe40x6yx8h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דמו בראשו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30433</id>
    <revision>
      <id>520512</id>
      <parentid>500496</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:07:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520512</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2827" sha1="o4yzu6q9hjfyngtr1g3dy3qblmwuk86" xml:space="preserve">==דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ==
# הוא (&quot;ראשו&quot;) - עקב מעשיו או חוסר מעשיו - יהיה אחראי למותו של אדם אחר (&quot;דמו&quot;), גם אם הוא לא הגורם הישיר למותו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וְלֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקָּחֵהוּ '''דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ''' יִהְיֶה|יחזקאל|לג|ד}}.
#:*  {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד '''דמיך [דָּמְךָ] עַל רֹאשֶׁךָ''' כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ לֵאמֹר אָנֹכִי מֹתַתִּי אֶת מְשִׁיחַ ה'|שמואל ב|א|טז}}
# {{בהשאלה|1}} הוא האחראי הבלעדי למעשיו הקלוקלים (לשון אזהרה מפני מעשה עתידי שעלול להיעשות).
#:* {{צט/בבלי|היוצא לדרך קודם קריאת הגבר '''דמו בראשו'''|יומא|כא|א}}.
#:* {{צטבי|וזאת היא תמיד אחרית צרי עין! '''דמו בראשו'''! אנכי העידותי בו מראש כי אחרית כילי למות בנפש מרה על צרור כספו, והוא גם בעמדו על פי קבר פתוח לא פתח את ידו|https://benyehuda.org/dolitsky/mibayit.html|מבית ומחוץ|מנחם מנדל דוליצקי}}.
#:* {{הדגשה|&quot;המדיניות התקיפה שלנו נגד הטרור מתמצית בעיקרון פשוט: מי שפוגע בנו, מי שפגע בנו ומי שמתכונן לפגוע בנו – '''דמו בראשו'''&quot;|}}([[w:בנימין נתניהו|בנימין נתניהו]], [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/270461 ערוץ 7]).

===מקור===
* הפעם הראשונה שבה הביטוי מופיע במקרא היא בספר יהושע, בדברי המרגלים לרחב: {{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה '''דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ''' וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ בַּבַּיִת דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ אִם יָד תִּהְיֶה בּוֹ|יהושע|ב|יט}}. כלומר, המרגלים אחראים רק לשלומו של מי שישהה בבית, ומי שיצא מן הבית יהיה אשם במותו.

===ביטויים קרובים===
* [[דמו בו|דָּמוֹ בּוֹ]]
* [[מתחיב בנפשו|מתחייב בנפשו]]
* [[חיב באחריותו|חייב באחריותו]]

===ראו גם===
* [[דם]]
* [[דם על הידים|דם על ידיו]]
* [[ראש]]
* [[אחריות]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מוות]]
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>o4yzu6q9hjfyngtr1g3dy3qblmwuk86</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סלא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30447</id>
    <revision>
      <id>519853</id>
      <parentid>376339</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:48:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519853</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2424" sha1="12fkjd7zdkoe4db7qigfhlapf9k37jk" xml:space="preserve">==סֻלָּא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סולא
|הגייה=su'''la'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר רבוי
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|ל|א}}, [[גזרת נל&quot;א]]
|בניין=קל
}}
# {{מקרא}} ערך,אמד
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְ'''סֻלָּאִ'''ים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר|איכה|ד|ב}}

===גיזרון===
* תיבת &quot;סלא&quot; מצויה גם במקורות אכדיים חוץ מקראים, בצורת: סִלַא, סילַתַא - [https://oracc.museum.upenn.edu/epsd2/admin/oakk/sig?%E2%98%A3%40epsd2%2Fadmin%2Foakk%25sux%3Asila%E2%82%83-ta%3Dsila%5Bunit%2F%2Fa%20unit%20of%20capacity%5DN%C2%B4N%24sila%2Cta%2Fsila%E2%82%83%23~%2Cta sila₃-ta] בהוראת יחידת נפח אכדית. 
* פועל זה, כאשר שורשו הוא סל&quot;א, מופיע פעם אחת בלבד בתנ&quot;ך, בהקשר של הניב הידוע &quot;'''[[לא יסולא בפז]]'''&quot; הנפוץ גם בעברית חדשה.
* השורש המקראי ס-ל-א מ[[גזרת נל&quot;א]] נוטה לעתים גם ב[[גזרת נל&quot;י/ה]] וגם אז תמיד יבוא בהקשר דומה לניב המקורי (כֶתֶם אופיר (זהב אופיר) - מין זהב יקר הבא מאופיר (ארץ הנזכרת במקרא). זהב אופיר הוא החזק שבזהב) {{צט/תנ&quot;ך|לֹא '''תְסֻלֶּה''' בְּכֶתֶם אוֹפִיר,בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר|איוב|כח|טז}} {{צט/תנ&quot;ך|בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא '''תְסֻלֶּה'''|איוב|כח|יט}} - בכל הקשר מקראי כשהשורש הוא עם ה', יבוא פועל זה תמיד בשלילה:&quot;לֹא&quot;.
* השוו, 'סִלָּא' הוא שם הישוב המקראי במורד הר הזיתים סמוך לירושלים המאוזכר במקרא - {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר וַיַּכּוּ אֶת יוֹאָשׁ בֵּית מִלֹּא הַיּוֹרֵד '''סִלָּא'''|מלכים ב|יב|כא}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|value}}

===מילים נרדפות===
*[[שקל]]
*[[מדד]]

===ראו גם===
*[[סלה#סִלָּה|סִלָּה]]
{{שורש|סלא}}
[[קטגוריה:גזרת נל&quot;א]]</text>
      <sha1>12fkjd7zdkoe4db7qigfhlapf9k37jk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צמרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30477</id>
    <revision>
      <id>520340</id>
      <parentid>402576</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:48:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520340</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3208" sha1="i17n8uln3vgwpf6j4po9idga0dow5ih" xml:space="preserve">==צַמֶּרֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צמרת
|הגייה=tza'''me'''ret
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|צ|מ|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}}
|נטיות=ר' צַמָּרוֹת}}

#החלק התמיר ביותר של ה[[אילן]], פסגתו.
#:*&quot;על הדרך עץ עומד, '''צמרתו''' תשוח, עזבוהו ציפוריו לאנחות הרוח&quot; (&quot;על הדרך עץ עומד&quot; / [[w:איציק מאנגר|איציק מאנגר]])
#:*&quot;לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ עוֹבֶרֶת/ לַיְלָה לַיְלָה, הוֹמָה הַ'''צַּמֶּרֶת'''/ לַיְלָה לַיְלָה, כּוֹכָב מְזַמֵּר&quot; (&quot;לילה לילה&quot;, [[w:נתן אלתרמן|נתן אלתרמן]])
#:*&quot;גַּם אֶת דַרְכִּי – כְּדַרְכָּהּ אֶל '''צַמֶּרֶת''' –/ דֶּרֶך מַכְאוֹב וְדֶרֶךְ עָמָל...&quot; ([https://benyehuda.org/rachel/Rac109.html &quot;רק על עצמי&quot;], [[w:המשוררת רחל|רחל]])
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה; וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה '''צַמַּרְתּוֹ'''|יחזקאל|לא|ג}}
#:*{{צט|ולא יחתוך היבולת מן האילנות, ולא יפרק העלין והבדים היבשים, ולא יאבק את '''צמרתו''' באבק|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ד'}}
#&lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; ,&lt;small&gt;(יבוא תמיד בצירוף)&lt;/small&gt; דרג רם, גוף או ארגון בכיר.
#:*ב-1 באוגוסט 1944 החליטה ה'''צמרת''' הפיקודית של המחתרת הפולנית, אק&quot;א, להחל במרד כנגד הדיכוי שהפגינו הנאצים.
#:*קבוצת הכדורגל שואפת להגיע השנה ל'''צמרת''' הליגה.

===גיזרון===
*מקור המילה מן המקרא:
:{{צט/תנ&quot;ך|וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה אֲשֶׁר לוֹ הָרִקְמָה בָּא אֶל הַלְּבָנוֹן וַיִּקַּח אֶת '''צַמֶּרֶת''' הָאָרֶז|יחזקאל|יז|ג}}

===צירופים===
* [[דגמן צמרת|דוגמן צמרת]] (2)
* [[ספר צמרת]] (2)
* [[רחב צמרת]] (1)

===מילים נרדפות===
*[[אמיר]] (1)
*[[עלית]] (2)

===ניגודים===
* [[תחתית]] (2)

===תרגום===
{{תרגומים|
* יידיש: {{ת|יידיש|העכסט}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|treetop}} 
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Spitze}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|felső}}
* יוונית: {{ת|יוונית|κορυφή}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أعلى الشجرة|قمة الشجرة}}
}}

===ראו גם===
*[[גזע]]
*[[נוף]] (נוף העץ)
*[[עפי]]
*[[עלוה]]
*[[ענף]]
*[[זבורית|זיבורית]], [[עדית|עידית]] (2)
[[קטגוריה:חלקי הצמח]]</text>
      <sha1>i17n8uln3vgwpf6j4po9idga0dow5ih</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחתומר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30652</id>
    <revision>
      <id>519965</id>
      <parentid>343892</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:45:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519965</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2365" sha1="tmg34k2uk8eolhlbxkob1w5s4qzfqr7" xml:space="preserve">==נַחְתּוֹמָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נחתומר
|הגייה=nahtomar
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' נַחְתּוֹמָרִים; ס&quot;ר נַחְתּוֹמָרֵי־}}
{{תמונה|Lille France Bakery.jpg|מבחר מגדנות ולחמים בנחתומר}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} מַאֲפִיָּה; מקום בו נֶאֱפים מיני מְגָדִים, לחם וּשאר דברי מאפה. גם: אופֶה, כמו &quot;נחתום&quot;.
#:*{{צט|חד בר נש זבין פלגא דרתיה שייר בה חד '''נחתומר''' אתא עובדא קומיה רבי יונה ורבי יוסה אמרין אתת את עלוי הוא לא אתא עלך ותני כן אם קדמה הרפת או חנות לאוצר אין יכול למחות|תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, דף ד, הלכה ג}}
#:*בימי שישי הולך אבי אל ה'''נחתומר''' לקנות חלות מתוקות לכבוד השבת.
# ראוי לצין כי במשנה מוזכר &quot;פַּלְטֵר&quot; במשמעי מאפיה ואופה וככל הנראה נבדל הפלטר מן הנחתומר בכך שלפלטר ספקי תבואה רבים ולנחתומר יחיד ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%99_%D7%94_%D7%93  משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק ה · משנה ד ]) ([https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2342 אתר &quot;דעת&quot;]).

===גיזרון===
מן [[נחתום]] בארמית, הסיומת &quot;ר&quot; מסמלת מקום וגם בעלי-מקצוע. לדוגמא גם סנדלר.
# תשומת לב לדמיון בצלילי המילה פלטר והמילה האיטלקית Panetteria המובאת להלן.

===מילים נרדפות===
*[[מאפיה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Panetteria}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Bakery}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Bäckerei}}
* דנית: {{ת|דנית|bager}}
|
* יידיש: {{ת|יידיש|בעקערייַ}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَخْبَز|مَخْبَزَة}}
* פרסית: {{ת|פרסית|نانوایی}}
* אורדו: {{ת|אורדו|بیکری}}
}}

===ראו גם===
*[[מגדניה]]

[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>tmg34k2uk8eolhlbxkob1w5s4qzfqr7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דרן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30653</id>
    <revision>
      <id>520513</id>
      <parentid>291102</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:07:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520513</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2887" sha1="ii288foal9alh2l1vczukhyn6dpzmim" xml:space="preserve">==דֹּרֶן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דורן
|הגייה='''do'''ren
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ר|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' דְּרָנִים, דָּרְנֵי־
}}

#{{רובד|עברית חדשה}} דורון, מתנה, אשכר.
#:* {{צטבי|אז החליט להגיש לה דורן לחתונתם: פוליס לאחריות-החיים על סך מסוים.|https://benyehuda.org/kaplan_pesax/bershadsky.html|תולדות ישעיהו הרשדסקי|פסח קפלן}}
#:*לכבוד יום הולדתה של סבתי קניתי לה כ'''דֹרֶן''' תמונה ממוסגרת של המשפחה.

===גיזרון===
* מן [[דורון]]. 

===מילים נרדפות===
*[[זבד]]
*[[אשכר]]
*[[מתנה]]
*[[שי]]
*[[דורון]]
*[[תשורה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|regalo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Gift}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Geschenk}}
* דנית: {{ת|דנית|gave}}
|
* יידיש: {{ת|יידיש|טאַלאַנט|געשאַנק}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حِبَاء|هَدِيَّة|هِبَة|حِبْوَة|حَبْوَة}}
* פרסית: {{ת|פרסית|هدیه|موهبت}}
* אורדו: {{ת|אורדו|گفٹ}}
}}

== דֶּרֶן ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דרן
|הגייה='''de'''ren
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' דְּרָנִים, דַּרְנֵי־
}}{{תמונה|Coccinella septempunctata (2127306569).jpg|דרן של [[פרת משה רבנו]]}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} מין [[קרציה]] או [[תולעת]] בבשרם של בעלי חיים או ב[[בני מעים|בני המעיים]] שלהם; תולעת עץ.
#:*{{צט/בבלי|וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ – לרבות את '''הדרנים''' שבבהמה.|חולין|סז|ב}}
#:*{{צט/בבלי|קרש שנפלה בו '''דרנא''' מטיף לתוכה אבר וסותמו.|שבת|קב|ב}}
# {{רובד|עברית חדשה}} זחל ([[לרוה|לרווה]]) של חרק, ובמיוחד של [[חיפושית]].

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} דַּרְנָא – תולעת.

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על חולין סז ב: דרני – תולעים הנמצאים בין עור לבשר כשמפשיטין הבהמה ובלע&quot;ז גרביליי&quot;ש.
* רש&quot;י על שבת קב ב: דרנא – תולעת.

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|grub}}

===ראו גם===
*[[זחל]]
*[[רמה#רִמָּה|רימה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Coleoptera larvae}}

[[קטגוריה:חרקים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>ii288foal9alh2l1vczukhyn6dpzmim</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שאון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30672</id>
    <revision>
      <id>519836</id>
      <parentid>463610</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:40:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519836</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3217" sha1="cztchd95fcni1sdzw7ramabm5xt44cc" xml:space="preserve">==שָׁאוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שאון
|הגייה=sha'on
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|א|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלוֹן}}
|נטיות= שְׁאוֹן־}}

# המולה קולית, חוסר [[שקט]].
#:*&quot;אָז כֻּלָּם יָפוּצוּ בְ'''שָׁאוֹן'''/ וּבָאוּ אֶל-בֵּין הָאַלּוֹנִים&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/bia016.html &quot;גַּמָּדֵי לָיִל&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
#:*&quot;אָהַבְתִּי '''שְׁאוֹן''' תִּירָס וְקָמָה, וּגְעִיָּה מֵרֶפֶת, גְּעִיַּת פָּרָה דּוֹרֶשֶׁת עֶגְלָתָהּ&quot; (&quot;אהבת יוגב&quot; / יעקב אביצוק)
#:*&quot;אִם לֹא נִשְׁמָע מִמֶּרְחַקִּים. '''שְׁאוֹן''' כְּנָפַיִם נָעִים – כַּנְפֵי צְבָאוֹת שַׂרְפֵי יֶשַׁע, אַחֲרָיו נוֹסְעִים דָּאִים&quot; (&quot;פעמי משיח&quot; /  יעקב כהן )
#:*{{צט/תנ&quot;ך|ק֥וֹל הָמ֛וֹן בֶּהָרִ֖ים דְּמ֣וּת עַם־רָ֑ב ק֠וֹל שְׁא֞וֹן מַמְלְכ֤וֹת גּוֹיִם֙ נֶֽאֱסָפִ֔ים יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת מְפַקֵּ֖ד צְבָ֥א מִלְחָמָֽה|ישעיהו|יג|ד}}
#:*{{צט|אומרים הוי הוי ואח&quot;כ הוא מכניסן לשלג והן אומרים ווי ווי מה טעמא ויעלינו מבור '''שאון''' מטיט היון מהו מטיט היון מקום שהן אומרין בו הוי|תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף נג, א, פרק י', הלכה ג', גמרא}}
#:*&quot;האם אתה משיב? האם אתה עונה לי? אולי באזנך הולמים גם שאוני?&quot; (שיר של יום חולין)

===מילים נרדפות===
*[[רעש]]
*[[מהומה]]

=== ניגודים ===
*[[שקט]]
*[[הס]]
*[[דממה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|rumore}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|noise}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Lärm}}
* דנית: {{ת|דנית|støj}}
|
* אידיש: {{ת|אידיש|ראַש}}
* ערבית: {{ת|ערבית|رَهْج}}
* פרסית: {{ת|פרסית|سر و صدا}}
* אורדו: {{ת|אורדו|شور}}
}}

===ראו גם===
* [[סואן]]
* [[סאון]]
*[[אבחה]]
*[[רשרוש]]
*[[אוושה]]
*[[רחש]]

===מובאות נוספות===
*{{צט/תנ&quot;ך|אַל-תִּשְׁכַּח, קוֹל צֹרְרֶיךָ; '''שְׁאוֹן''' קָמֶיךָ, עֹלֶה תָמִיד|תהילים|עד|כג}}
*{{צט/תנ&quot;ך|מַשְׁבִּיחַ, '''שְׁאוֹן''' יַמִּים-'''שְׁאוֹן''' גַּלֵּיהֶם; וַהֲמוֹן לְאֻמִּים|תהילים|סה|ח}}
*{{צט/תנ&quot;ך|וְקָאם '''שָׁאוֹן''', בְּעַמֶּךָ, וְכָל-מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד, כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה: אֵם עַל-בָּנִים, רֻטָּשָׁה|הושע|י|יד}}

{{שורש|שׁאה}}
[[קטגוריה:רעשים]]</text>
      <sha1>cztchd95fcni1sdzw7ramabm5xt44cc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צווי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30885</id>
    <revision>
      <id>520262</id>
      <parentid>509796</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:10:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520262</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2615" sha1="ghppx9udgsbv6pxyreddvbn7wqw7w8s" xml:space="preserve">==צִוּוּי==

{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ציווי
|הגייה=tsi'''vuy'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' צִוּוּיִים; צִוּוּי־, ר' צִוּוּיֵי־}}

# הוראה מחייבת לביצוע.
#:* &quot;בקו בולט אפשר לסמן, כי כל החיים, גם בגשמיות וגם ברוחניות, היו בעיניו דבר של חובה. וחובה זו נשאה עליה חותם של ענין יורידי, '''צווי''' מוחלט ממרומי־על&quot; ([https://benyehuda.org/epstein/045.html &quot;אבותי&quot;], [[w:זלמן אפשטיין|זלמן אפשטיין]])
# {{משלב|דקדוק}} [[מודוס]] במערכת הפועל הנאמר באופן ישיר ומַביע הוראה או פקודה.
#:* ה'''ציווי''' משמש לעתים קרובות בשירה העברית כאמצעי להבעת תוקף ונחרצות מצד המוען כלפי הנמען.
#:* &quot;בבית הראשון של השיר הראשון כתבתי &quot;צַק&quot; והוא '''צווי''' ליחיד משרש נָצֹק ששרשו גם יצֹק&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/letters_03.html &quot;אגרות: שנת תרנ&quot;ב&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
===גיזרון===
*מן [[צוה]]
===מילים נרדפות===
*[[מצוה]]
===תרגום===
{{תר|הוראה מחייבת}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Imperative}}
* גרמנית {{ת|גרמנית|Imperativ}}
* יידיש: {{ת|יידיש|ימפּעראַטיוו}} (הגייה: imperativ)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|imperativo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أَمْر}} (הגייה: אַמְר)
* רוסית: {{ת|רוסית|императивный}}
{{תר-סוף}}

{{שורש|צוה}}
===מידע נוסף===
*בבניין קל, הציווי נגזר מזמן העתיד ע&quot;י השמטת אות אית&quot;ן, למשל; &lt;BR&gt;יִסַּע&lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;סַע!, יִפְגֹּשׁ &lt;big&gt;←‏&lt;/big&gt;פְּגֹּשׁ! וכו'...

*כיום הציווי נשמר בפי דוברי העברית בעיקר בבניינים [[קל]] ו[[פיעל]], ביתר הבניינים נהוג יותר השימוש בעתיד.

*בזמן הציווי ישנם ארבעה גופים גרידא; [[נוכח]], [[את|נוכחת]], [[אתם|נוכחים]] ו[[אתן|נוכחות]].&lt;BR&gt;הסיומות הן; xנָה לנוכחות; כְּתֹבְ'''נָה'''!, xוּ לנוכחים; כִּתְב'''וּ'''! וxי לנוכחת; כּתְבִ'''י'''!
[[קטגוריה:דקדוק]]</text>
      <sha1>ghppx9udgsbv6pxyreddvbn7wqw7w8s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נאדר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30890</id>
    <revision>
      <id>520306</id>
      <parentid>517651</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:35:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1436" sha1="tjxsbwudyrb7v8b9ze21153o9sanbbk" xml:space="preserve">==נֶאְדָּר==

{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נאדר
|הגייה=ne'dar
|חלק דיבר=שם-תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ד|ר}}
|דרך תצורה=בינוני של נפעל
|נטיות=ר' נֶאְדָּרִים; נ' נֶאְדָּרָה}}

#{{רובד|לשון המקרא}} [[רם]] וְנִשָּׂא, [[נשגב#נִשְׂגָּב|נשגב]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה '''נֶאְדָּר''' בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא|שמות|טו|יא}}
#:*&quot;עַד-פְּרֹץ רוּחַ טוֹבָה, חֲזָקָה, '''נֶאְדָּרָה'''/ שֶׁתּוּכַל לִתְקֹעַ הָעָב הַמִּדְבָּרָה&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/bia002.html &quot;מִשּׁוּט בַּמֶּרְחַקִּים&quot;]/ [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])

===גיזרון===
*מן התנ&quot;ך.

מילה זו היא ממספר מועט של מילים בתנ&quot;ך הכוללות את האות א' והיא מנוקדות ב[[שווא]].

===מילים נרדפות===
*[[מפואר]]
*[[יפהפה]]
*[[משובח]]
*[[הדור]]
*[[מלכותי]]

=== ניגודים ===
*[[מכוער]]
*[[עלוב]]
*[[נחות]]
*[[נורא]]
*[[פשוט]]

===תרגום===
*פרסית: {{ת|פרסית|با شکوه}}
*יידיש: {{ת|יידיש|הערלעכקייט}}</text>
      <sha1>tjxsbwudyrb7v8b9ze21153o9sanbbk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צריכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30929</id>
    <revision>
      <id>520286</id>
      <parentid>295936</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:27:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520286</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1493" sha1="ebchug19is202va2agdse7jd4vfq7zt" xml:space="preserve">==צְרִיכָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צריכה
|הגייה=tsri''khah''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|צ|ר|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=
}}

# {{רובד|עברית חדשה}} השימוש השוטף בדבר מתכלה כמו מים, מזון או חשמל על ידי היחיד או הרבים
#:* &quot;צריכת דלק נמוכה ותחזוקה זולה - אז למה נמכרות רק 7,000 היברידיות בשנה?&quot; ([https://www.themarker.com/dynamo/cars/1.2493651 TheMarker])
# {{רובד|עברית חדשה}} בכלכלה, החלק של הדרישה לדבר כלשהו שסופק בפועל למשק , כגון &quot;צריכת החשמל&quot;
#:* &quot;תרבות הצריכה (באנגלית: Consumerism) היא מערכת חברתית וכלכלית המעודדת צריכה של מוצרים ושירותים כערך מרכזי&quot; ([https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94 ויקיפדיה])

===צירופים===
* צריכה מופרזת, צריכה יומית, צריכה כוללת
* צריכת מים, צריכת חשמל, צריכת חמצן מרבית (VO2 MAX)
* מוצרי צריכה
* בר-צריכה
* אי-צריכה

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|consumption|demand}}

===ראו גם===
{{עמודות|
* [[דרישה]]
|
* [[ביקוש]]
}}

{{שורש|צ-ר-ך}}

[[קטגוריה:כלכלה]]</text>
      <sha1>ebchug19is202va2agdse7jd4vfq7zt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מראית עין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31041</id>
    <revision>
      <id>520019</id>
      <parentid>307595</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:16:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520019</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2062" sha1="0cgybaelrnu2bki7fg92o67gfuhu1ic" xml:space="preserve">==מַרְאִית עַיִן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מראית עין
|הגייה=mar'it a'''yin'''
|חלק דיבר=צירוף
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=מַרְאִיּוֹת־עַיִן
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} כלפי חוץ, כפי שנראה במבט ראשון או לעין זרה.
#:* &quot;ראו-נא את האלמנה הזאת! הלא רק מפני [[מראית עין|מראית העין]] היא עושה את עצמה לענייה סוערה; ומרתפה, ראו-נא גם ראו, מלא כל טוב, בלי עין הרע.&quot; (שלום עליכם, יוסל הגנן [https://benyehuda.org/shalom/hebrew_018.html], אתר &quot;פרויקט בן-יהודה&quot;)
# הדרך בה נתפסים מעשים שאינם אסורים על פי ההלכה אך על פי חז&quot;ל אין לעשותם מחשש שעושיהם ייתפסו כעוברים על איסור.
#:* &quot;'''אמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים מפני [[מראית עין|מראית העין]] - אפילו בחדרי חדרים אסור'''&quot; (בבלי, מסכת ביצה ט א, מסכת שבת סד ע&quot;ב ועוד). 
# {{רובד|עברית חדשה}} '''למראית עין''': לכאורה, באופן שטחי.
#:* [[למראית עין]] הוא אדם רגיל וחסר ייחוד, אבל כשמכירים אותו הוא מתגלה כאדם מיוחד.

===צירופים===
* [[משום מראית עין]]

===מילים נרדפות===
* [[חזות]] (1)
* [[פסדה|פָסָדָה]] (1)
* [[מדומה]] (3)
* [[על פניו]] (1)

===ניגודים===
* [[מהות]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|appearance}} (1,2), {{ת|אנגלית|apparently}}, {{ת|אנגלית|superficially}} (3)
* ערבית: {{ת|ערבית|ظاهِرِيا|مَظْهَر}}

===ראו גם===
* [[משמע אזניים]]
* [[צביעות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מראית עין(2)|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}</text>
      <sha1>0cgybaelrnu2bki7fg92o67gfuhu1ic</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כרוניקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31072</id>
    <revision>
      <id>520537</id>
      <parentid>441849</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:18:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520537</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2382" sha1="9nlrojrun2ht5vcinuvghsovuuik6um" xml:space="preserve">==כְּרוֹנִיקָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כרוניקה
|הגייה='''kro'''nika
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' כְּרוֹנִיקוֹת; כְּרוֹנִיקַת־, ר' כְּרוֹנִיקוֹת־
}}
{{נגן|קובץ=He-כְּרוֹנִיקָה.ogg|כתובית=הגיה}}
# דיווח על עובדות ואירועים על פי סדר התרחשותם. 
#:* {{צטבי|&quot;הידיעות ע&quot;ד השתנות-העתים ותנאי החיים – זהו מה שאנו קורין &quot;היסטוריה&quot;, &quot;'''כרוניקה'''&quot;, &quot;דברי הימים&quot;.|https://benyehuda.org/brenner/rishmey_shaah.html|רשמי שעה|י&quot;ח ברנר}}
#:* 'דברי ימי הפיקטים' הוא השם שניתן ל'''כרוניקה''' של מלכי הפיקטים, המתארת את המלכים מאז התקופה הרומית, ועד תקופת מלכותו של קנת השני.
#:* לפי '''כְרוֹנִיקָה''' של השומרונים, הכפר נזכר כמקום מושבם בתקופת ימי הביניים.

===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|'''χρονικά'''|chroniká}}.

===צירופים===
* [[כרוניקה ידועה מראש]]
* [[כרוניקה של מוות ידוע מראש]]

===נגזרות===
* [[כרונולוגיה]]
* [[כרונולוגי]]
* [[כרוניקאי]]
* [[כרוני]]

===מילים נרדפות===
* [[דברי הימים]]
* [[קורות]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|chronicle}}
* ערבית: {{ת|ערבית|وقائع|تاريخ سير}}
* לטינית: {{ת|אנגלית|Chronica}}
|
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Chronik}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|chronique}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Хроника}}
}}

===מידע נוסף===
* יש ההוגים את המילה ב-כ' רפה בתחילתה, כמו במקור היווני.

===ראו גם===
* [[דברי ימים]]
* [[היסטוריוגרפיה]]
* [[רשומות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כרוניקה|ויקישיתוף=Category:Chronicles|שם ויקישיתוף=כרוניקות}}

[[קטגוריה:כתבי עת]]
[[קטגוריה:היסטוריה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>9nlrojrun2ht5vcinuvghsovuuik6um</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוחית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31093</id>
    <revision>
      <id>520557</id>
      <parentid>443379</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:22:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520557</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2020" sha1="4y76441pdnuz4h77lqf4inwkulb8un1" xml:space="preserve">==חוֹחִית==

{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חוחית
|הגייה=kho'''khit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|חוח| ־ִית}}
|נטיות=ר' חוֹחִיּוֹת}}
{{תמונה|Carcar.jpg|חוחית}}
#[[ציפור]] שיר קטנה ממשפחת הפרושים, מעוטרת בנוצות ססגוניות, וניזונה בעיקר מזרעי ה[[חוח]].
#:*&quot;צבעיה הבולטים והיפים הקנו ל'''חוחית''' את שמה הערבי: &quot;ערוס&quot;, דהיינו &quot;ציפור הכלה&quot;. ה'''חוחית''' הייתה מקובלת כציפור כלוב בין תושבי הארץ הערבים&quot; (מתוך: [https://benyehuda.org/bialik/bia071.html המשרד להגנת הסביבה-החוחית])
#:*&quot;ה'''חוחית''' הוכרזה חיית בר מוגנת, ובעקבות מעמדה זה, התפתחה בארץ תעשייה ענפה מאוד של ציד לא חוקי&quot; (מתוך: [https://benyehuda.org/bialik/bia071.html עיתון &quot;מעריב&quot;]) 
#:*&quot;{{הדגשה|...את ה'''חוחיות''' מוכרים כשהן חיות. מכליאים אותן עם כנריות ומההכלאה יוצא &quot;בנדוק&quot; (ממזר בערבית), אותו מגדלים כציפור שיר בבית...|&quot;הארץ&quot;, עמליה רוזנבלום ורייצ'ל קראוס - &quot;מסע שמתחיל בהלוויה של [[דורבן]]&quot;, 18 במאי 2012}}

===גיזרון===
*{{חידוש|מנדלי מוכר ספרים}} החוחית נוהגת להאכיל את גוזליה מזרעי צמח ה[[חוח]].

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|goldfinch}}
*יידיש: {{ת|יידיש|גאָלדפינטש}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|jilguero}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سهره}}

===ראו גם===
*[[חוח]]
*[[ציפור שיר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוחית}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:עופות]]
===הערות שוליים===</text>
      <sha1>4y76441pdnuz4h77lqf4inwkulb8un1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דפק (שורש)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31106</id>
    <revision>
      <id>519860</id>
      <parentid>425270</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:52:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519860</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2704" sha1="8xjpj2kqkczcsjd1uc2ukhtbje6qpg9" xml:space="preserve">השורש '''ד־פ־ק''' הוא שורש מ[[גזרת השלמים]].

===נטיות הפעלים===
{{נטיות פעלים|שורש=ד־פ־ק
|קל עבר=[[דפק|דָּפַק]]
|קל הווה=דּוֹפֵק, 
|קל הווה פעול=[[דפוק|דָּפוּק]]
|קל עתיד=יִדְפֹּק
|קל ציווי=דְּפֹק
|קל שם הפועל=לִדְפֹּק

|נפעל עבר=[[נדפק|נִדְפַּק]]
|נפעל הווה=נִדְפָּק
|נפעל עתיד=יִדָּפֵק
|נפעל ציווי=הִדָּפֵק
|נפעל שם הפועל=לְהִדָּפֵק

|הפעיל עבר=הִדְפִּיק
|הפעיל הווה=מַדְפִּיק
|הפעיל עתיד=יַדְפִּיק
|הפעיל ציווי=הַדְפֵּק
|הפעיל שם הפועל=לְהַדְפִּיק

|הופעל עבר=
|הופעל הווה=
|הופעל עתיד=

|פיעל עבר=
|פיעל הווה=
|פיעל עתיד=
|פיעל ציווי=
|פיעל שם הפועל=

|פועל עבר=
|פועל הווה=
|פועל עתיד=

|התפעל עבר=[[התדפק|הִתְדַּפֵּק]] או [[הִדַּפֵּק]]
|התפעל הווה=מִתְדַּפֵּק או מִדַּפֵּק
|התפעל עתיד=יִתְדַּפֵּק או יִדַּפֵּק
|התפעל ציווי=הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק
|התפעל שם הפועל=לְהִתְדַּפֵּק או לְהִדַּפֵּק
}}
 
[[קטגוריה:ד (שורשים)]]
 
[[קטגוריה:דפק (שורש)]]

===הערה===
*בבניין '''[[התפעל]]''' מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

'''1)''' כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת&quot;ו הבניין, למשל: &quot;יִתְדַפֵק בִּדְמָמָה&quot; (הקיץ גווע / ביאליק [https://benyehuda.org/bialik/bia071.html])

'''2)''' בהידמות מלאה של פה&quot;פ [[ד|דל&quot;ת]]' ל[[ת|ת&quot;ו]] הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:&quot;בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל&quot;ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי&quot;ו ודל&quot;ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי&quot;ו לדל&quot;ת: במקום התי&quot;ו יבוא דגש בדל&quot;ת – הִדּרדר&quot; ([http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/24031012.aspxרצץ האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל])

* בבניינים קל ונפעל שורש זה נהגה בקרב דוברי עברית רבים בימינו בפ&quot;א רפה גם אחרי שווא נח.
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:ד (שורשים)]]
&lt;/noinclude&gt;


[[קטגוריה:דפק (שורש)]]</text>
      <sha1>8xjpj2kqkczcsjd1uc2ukhtbje6qpg9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הרע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31129</id>
    <revision>
      <id>520650</id>
      <parentid>328490</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:45:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1541" sha1="c9p02al97mxwm7ni27b5ngu1o1jbtfx" xml:space="preserve">==הֵרַע==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הרע
|שורש וגזרה={{שרש|רעע א|ר־ע־ע &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}, [[גזרת ע&quot;ע]]
|בניין=הפעיל}}
#&lt;small&gt;'''(יבוא עם מילת היחס ל-)'''&lt;/small&gt; פגע, גרם לרעה.
#:*&quot;וְאַתָּה אֲשֶׁר יָכוֹל/ '''לְהָרַע''' לְמִי עָשָׂה לְךָ רַע וְאֵין מֵשִׁיב&quot; ([https://benyehuda.org/hanagid/ben_kohelet_0314.html &quot;עֲלֵי-מַה תְּהִי&quot;], [[w:ר' שמואל הנגיד|ר' שמואל הנגיד]])
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמֵאָז בָּאתִי אֶל-פַּרְעֹה, לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, '''הֵרַע''', לָעָם הַזֶּה; וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְתָּ, אֶת-עַמֶּךָ|שמות|ה|כג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאִם-הָרֵעַ, '''תָּרֵעוּ''' גַּם-אַתֶּם גַּם-מַלְכְּכֶם, תִּסָּפוּ|שמואל א|יב|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, '''הָרֵעַ'''|ישעיהו|א|טז}}

===גיזרון===
*השורש ר-ע-ע מקורו מן המקרא.

===מילים נרדפות===
*[[פגע]]
*[[הזיק]]

=== ניגודים ===
*[[היטיב]]

===תרגום===
* יידיש: {{ת|יידיש|שאַטן}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|harm}}
* פרסית: {{ת|פרסית|اضرر}}

[[קטגוריה:גזרת הכפולים]]
{{שורש|רעע א}}</text>
      <sha1>c9p02al97mxwm7ni27b5ngu1o1jbtfx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נטל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31347</id>
    <revision>
      <id>520144</id>
      <parentid>408121</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:25:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520144</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6330" sha1="hyct0qiha1emuvbn3fhs3kah2g0krsd" xml:space="preserve">{{חסר|נִטַּל|נִטֵּל|נֻטַּל}}
==נָטַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נטל
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|ט|ל}}, [[גזרת חפ&quot;נ]]
|בניין=קל}}
# {{רובד|המקרא}} [[תפס]] דבר מה והעבירו לרשותו או תחת אחריותו; [[אחז]] בידיו, נשא.
#:*&quot;עמד לייבוש טשורטקובר ו'''נטל''' את המעות של הקלפים...&quot; (מתוך: &quot;[[w:סיפור פשוט|סיפור פשוט]]&quot;, [[w:ש&quot;י עגנון|ש&quot;י עגנון]])
#:*&quot;מִקֶּרֶן זָוִית אֶסְתַּכֵּל בַּחַיִּים הַחוֹפְזִים עַל פָּנַי/ שָׁלוֹם לַהוֹלְכִים!  הַאִם אֶתְאַוֶּה גַם '''לִטֹּל'''?&quot; ([https://benyehuda.org/rachel/Rac008.html &quot;אֵין בְּלִבִּי עָלֶיךָ&quot;], [[w:רחל המשוררת|רחל המשוררת ]])
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִיִּים כַּדַּק '''יִטּוֹל'''|ישעיהו|מ|טו|}} = &quot;הוא '''נושא''' איים כאילו הם אבק&quot;
#:* {{צט|כל ה'''נוטל''' צדקה '''נוטל''' מעשר עני ויש נוטל מעשר עני ואינו '''נוטל''' צדקה|תוספתא, סדר טהרה, מסכת נידה, פרק ו', ז'}}
#:* {{צט|רבי יהודה אומר בין כך ובין כך מלקט ומניח על גבי הגדר והעני בא ו'''נוטל''' את שלו|תוספתא, סדר זרעים, מסכת פיאה, פרק ב', כ&quot;א}}
# {{רובד|לשון המקרא}} הטיל חובה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הָלוֹךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל-דָּוִד, כֹּה אָמַר יְהוָה-שָׁלֹשׁ אָנֹכִי '''נוֹטֵל''' עָלֶיךָ:  בְּחַר-לְךָ אַחַת-מֵהֶם וְאֶעֱשֶׂה-לָּךְ|שמואל ב|כד|יב}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} &lt;small&gt;נדיר&lt;/small&gt; הֵחֵל, פָּתַח בְּ-.
#:* {{צט|'''נטל''' לקרות...גמר מלקרות|תוספתא, סכח, ד', ב'}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} '''נטל ידיים''': טִהֵר יָדָיו בְּעֶזְרַת מַיִם.{{הבהרה|סיבה=רצוי להעביר לערך חדש: [[נטל ידים|נטל ידיים]]}}
#:* {{צט|ובית הלל אומרין, מוזגין את הכוס ואחר כך '''נוטלים''' לידיים|משנה, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק ח'}}
#:* {{צט|...'''נוטל''' אדם את שתי ידיו שחרית ומתנה עליהן כל היום|תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת חולין, דף ק&quot;ו, ב'}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} '''נטל ציפורניים''': כָּסַס, כִּרְסֵם וְקַץ. {{הבהרה|סיבה=רצוי להעביר לערך חדש: [[נטל צפרנים|נטל ציפורניים]]}}
#:* {{צט|ה'''נוטל''' צפרניו זו בזו או בשיניו...|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, דף ס&quot;ד, א', פרק י', הלכה ו'}}

===גיזרון===
* אכדית: natalu; ארמית: נְטַל.

===צירופים===
* [[נטל חיים]]
* [[נטל רגליו]]
* [[נטל עצמו]]
* [[נטל עיניו]]
* [[נטל ידים]]
* [[נטל עצה]]
* [[נטל צפרנים]]
* [[נטל רשות]]
* [[יטל את שלו|ייטול את שלו]]

===נגזרות===
*[[נטילה]]
*[[נטול]]
* [[נטל|נֶטֶל]]

===מילים נרדפות===
* [[לקח]] (1)
* [[חייב]] (2)
* [[הכריח]] (2)
* [[החל]] (3)
* [[התחיל]] (3)
* [[פתח]] (3)

=== ניגודים ===
* [[נתן]] (1)
* [[מסר]] (1)
* [[העניק]] (1)
* [[יהב]] (1)

===פתגמים===
* [[טול קיסם מבין שניך-טול קורה מבין עיניך]]
* [[נטל את שלו מתחת ידי פלוני]]

===תרגום===
* יידיש: {{ת|יידיש|נעמען}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|take}}

{{שורש|נטל}}
[[קטגוריה:גזרת חפ&quot;נ]]

==נֵטֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נטל
|הגייה='''ne'''tel
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר יחיד
|שורש={{שרש3|נ|ט|ל}}
|דרך תצורה=
|נטיות=נִטְלוֹ־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} משא, כובד, משקל.
#:* {{צט|כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.|משלי כז ג}}
#:* {{צטבי|כֹּה הָגָה הַמְקשֵׁשׁ וַיָּטֶל / מִשִּׁכְמוֹ אַרְצָה אֶת הַנֵּטֶל / וַיִּקְרָא לַמָּוֶת.|https://benyehuda.org/read/7555|משלי יהודה: הַמָּוֶת וּמְקֹשֵׁש עֵצִים|י&quot;ל גורדון}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה|1}} מעמסה, סבל.
#:* {{צטבי|רָבֹץ רָבַץ תַּחְתָּיו מִכֹּבֶד סֻבָּלוֹ, אָכֵן כָּבֵד הַנֵּטֶל אֲשֶׁר נָשְׂאוּ עַל-שָׁכֶם.|https://old.benyehuda.org/bialik/yonah.html|יוֹנָה הַחַיָּט|ח&quot;נ ביאליק}}
#:* {{מאגרים|תן לי עוז ותעצומות לשאת שמחתנו כאשר אמצת לבנו לשאת אבלנו ולסבול '''נטל''' תלאותינו עד כה.|https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1044003&amp;mm15{{=}}000000000177012&amp;mismilla{{=}}6|עיט צבוע|אברהם מאפו}} (1861)
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} תוספת [[משקל]] בתחתית [[כלי שיט]], כדי לייצבו או כדי לשנות את ה[[שקע#שֹׁקַע|שוקע]] וה[[שפע#שֹׁפַע|שופע]] שלו.
#:* {{הדגשה|&quot;יצאנו מלונדון עם '''נֵטֶל''', נֵטֶל של חול, כדי לטעון בנמל בצפון פחם לבנגקוק.&quot;|([[w:ג'וזף קונרד|ג'וזף קונרד]], נעורים)}}

===גיזרון===
* מן נ-ט-ל.
* האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013.

===צירופים===
* [[נטל ההוכחה]]
* [[לא עמד בנטל]]
* [[מי נטל]]

===מילים נרדפות===
* [[משא]]
* [[כבד#כֹּבֶד|כובד]]
* [[מעמסה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ballast}}{{כ}} (3)

===ראו גם===
* [[נטלה]]
* [[זבורית]]

{{שורש|נטל}}

[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>hyct0qiha1emuvbn3fhs3kah2g0krsd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גוע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31378</id>
    <revision>
      <id>520329</id>
      <parentid>516589</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:45:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520329</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3722" sha1="s1zb8z3z15wibs7v4hc0dvjlyvljeiz" xml:space="preserve">==גָּוַע==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גווע
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ו|ע}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[מת|מֵת]] [[לאט|לְאִטּוֹ]], עפ&quot;ר מִתּוֹךְ [[רעב|רָעָב]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת־הַמַּבּוּל מַיִם עַל־הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר־בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; כֹּל אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ '''יִגְוָע'''.|בראשית|ו|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֹשֶׁה, לֵאמֹר;  הֵן '''גָּוַעְנוּ''' אָבַדְנוּ, כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ.|במדבר|יז|כז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עָנִי אֲנִי '''וְגֹוֵעַ''' מִנֹּעַר; נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה.|תהלים|פח|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר '''גָּוָעוּ''', כִּי־בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ; וְיָשִׁיבוּ אֶת־נַפְשָׁם.|איכה|א|יט}}
#:*{{צטזמר|מִמְּרוֹמֵי הַר תָּבוֹר וְגִלְבּוֹעַ/ שְׂאִי לָךְ מוֹלֶדֶת, שְׁבוּעַת אֱמוּנִים/ עַד עוֹלָם פֹּה לִחְיוֹת '''וְלִגְוֹעַ'''|song.asp?id{{=}}32|שְׂאִי לָךְ מוֹלֶדֶת|יעקב ליכטמן}}
#{{משלב|מליצה}} הִגִּיעַ אֶל מַצָּב שֶׁל [[דעיכה|דְּעִיכָה]].
#:*{{צטבי|הַקַּיִץ '''גֹּוֵעַ''' מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם/ וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן/ שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם/ הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן|bialik/bia071.html|הַקַּיִץ גֹּוֵעַ|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צטבי|רַק אֶצְלִי עַל-הָאָרֶץ כְּאַמָּתַיִם/ עוֹד רֹעֵד אוֹר '''גֹּוֵעַ''' לָעֵינַיִם/ גַּם-כּוֹכָב אֶחָד שָׁם עוֹד יִקְרֹץ עֵינוֹ/ וּשְׁאָר הָעוֹלָם שׁוֹתֵק כְּאִלּוּ אֵינוֹ|bialik/bia031.html |רָזֵי לָיְלָה|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צטשיר|עוד מעט יתם הנר '''לגווע''',/ עוד מעט יובס השקט המבורך,/ המולת היום תתחיל לבקוע./ לא תלכי לבדך, אני אהיה שם איתך.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}528&amp;wrkid{{=}}917|דַּרְכֵּנוּ|ויקיפדיה=דרכנו|יענקלה רוטבליט}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל, ערבית: {{ערבית|جَاعَ|גַ'אעַ}} 'רעב'.
*המשמעות המקורית 'רָעַב' (פועל), 'מת מרעב', משם 'מת' באופן כללי. לפי יסטרוב,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_גָּוַע.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt; השורש {{שרש3|ג|ו|ע}} קרוב אל {{שרש3|כ|ו|ץ|קט=לא}} והמשמעות המקורית 'התכווץ מרעב'.

===נגזרות===
* [[גויעה]]

===מילים נרדפות===
*[[גסס]]
*[[דעך]]
*[[כלה#כָּלָה א|כָּלָה]]
===ניגודים===
*[[חי]] (1)
*[[שגשג]] (2)
*[[פרח#פָּרַח א|פרח]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|starve}} (1), {{ת|אנגלית|fade}} (2)

===ראו גם===
*[[חדלון]]
*[[כליון]]

{{שורש|גוע}}
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>s1zb8z3z15wibs7v4hc0dvjlyvljeiz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טלפון שבור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31434</id>
    <revision>
      <id>520232</id>
      <parentid>515255</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:59:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3583" sha1="0e5pvxgj96bul4nxwhcup6xvs3812a8" xml:space="preserve">==טֶלֶפוֹן שָׁבוּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טלפון שבור
|הגייה='''te'''lefon sha'''vur'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
{{נגן|קובץ=He-טֶלֶפוֹן שָׁבוּר.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[משחק]] בו כל משתתף אומר למשתתף הבא בתור באוזן [[מילה]] או [[ביטוי]] שאמר לו המשתתף הקודם.
#:* {{עיתונות|אפשר לשחק &quot;מחפשים את המטמון&quot;, &quot;סימני דרך&quot;, &quot;כסאות מוסיקליים&quot;, &quot;'''טלפון שבור'''&quot;, הכל בהתאם לגיל החוגגים.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1990/01/24/01/page/85|מעריב|24 בינואר 1990}}
# {{בהשאלה|1}} [[תקשרת|תקשורת]] [[משובש]]ת; תקשורת באמצעות מתווכים, ה[[מועד]]ת ל[[טעות|טעויות]].
#:* {{עיתונות|בכדי שלא תהיינה אי הבנות, כדי שלא יהיה '''טלפון שבור''', צריך לקיים פגישה שבה המאמן הלאומי יבהיר לנו את הערותיו [...].|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1987/11/19/01/page/26|חדשות|19 בנובמבר 1987}}
#:*אם תפקפקו באמינות גרסה קיצונית זו של '''טלפון שבור''' ייתכן שיסביר הרב שדברי חז״ל הכתובים בתלמוד נמסרו כמסר קדוש שמקורו באלוהים (״חכם עדיף מנביא״) ובכך כנראה תסתיים השיחה. ({{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2662045|יוצר=אילון גלעד|כותרת=מי באמת כתב את נביאים ראשונים?|שם האתר=הארץ|תאריך=17/06/2015}})

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|רוסית}} испорченный телефон, &quot;טלפון משובש, טלפון מקולקל&quot;.

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|telefono senza fili}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|telephone|Chinese whispers}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|փչացած հեռախոս}} (תעתיק: pʻčʻacʻac heṙaxos)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Stille Post}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|doorfluistertje}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|kínai suttogás}}
*טורקית: {{ת|טורקית|kulaktan kulağa}}
*יוונית: {{ת|יוונית|χαλασμένο τηλέφωνο}} (תעתיק: chalasméno tiléfono)
*יפנית: {{ת|יפנית|伝言ゲーム}} (תעתיק: dengon gēmu)
*נורווגת: {{ת|נורווגית|hviskelek}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|teléfono descompuesto}}
*ערבית: {{ת|ערבית|هاتف لاسلكي}} (תעתיק: הָאתִף לָאסִלְכִיּ)
*פולנית: {{ת|פולנית|głuchy telefon}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|telefone sem fio}}
*פינית: {{ת|פינית|rikkinäinen puhelin|juoruämmä}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|téléphone arabe}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|옮겨 말하기}} (תעתיק: omgyeo malhagi)
*רומנית: {{ת|רומנית|telefonul fără fir}}
*רוסית: {{ת|רוסית|испорченный телефон}} (תעתיק: ispórčennyj telefón)
*שוודית: {{ת|שוודית|viskleken}}
}}

===ראו גם===
* [[מפה לאוזן]]
* [[טלפון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טלפון שבור}}

{{שורש|שׁבר}}
[[קטגוריה:משחקים]]
[[קטגוריה:פנאי]]</text>
      <sha1>0e5pvxgj96bul4nxwhcup6xvs3812a8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התבוסס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31444</id>
    <revision>
      <id>520020</id>
      <parentid>513560</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:17:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520020</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2352" sha1="qqcazavl63yp5bkkxi2b8x7uuzfulls" xml:space="preserve">==הִתְבּוֹסֵס==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=התבוסס
|שורש וגזרה={{שרש3|ב|ו|ס}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]]
|בניין=התפעל}}

#הִתְפַּלֵּשׁ, הִתְגּוֹלֵל וְרָבַץ.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, '''מִתְבּוֹסֶסֶת''' בְּדָמָיִךְ; וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי|יחזקאל|טז|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֵת כָּל-תּוֹעֲבֹתַיִךְ וְתַזְנֻתַיִךְ, לֹא זָכַרְתְּ אֶת-יְמֵי נְעוּרָיִךְ-בִּהְיוֹתֵךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה, '''מִתְבּוֹסֶסֶת''' בְּדָמֵךְ הָיִית|יחזקאל|טז|כב}}
#:*&quot;הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם/ וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן/ שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם/ הַ'''מִּתְבּוֹסְסוֹת''' בְּדָמָן&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/bia071.html &quot;הקיץ גוע&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])

===גיזרון===
*מקור הפועל הינו מן המקרא, שם מוזכר פעמיים, ובשתי הפעמים מוזכר בהקשר ל[[דם]].
* {{צט/תנ&quot;ך|'''בּוֹשַׁסְכֶם''' עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ|עמוס|ה|יא}} יש המפרשים עפ&quot;י שורש ב־ס־ס, ותולים זאת בתופעת ההיבדלות הלשונית שמקורה בהגיית השורקים היחודית (התחלפות: שׁ⇆שׂ) שבפי שבט אפרים (על התופעה ראו [[שבלת#שִׁבֹּלֶת ג]]){{הערת שוליים|[[w:שלמה מורג|שלמה מורג]], [https://www.jstor.org/stable/23596106 לשאלת ייחוד לשונו של הושע: קווים סימנטיים ומילוניים], '''תרביץ''' נג‎, חוברת ד‎ (תמוז-אלול תשמ&quot;ד), עמ' 490}}.

===מילים נרדפות===
*[[התפלש]]
*[[התגולל]]
*[[התגלגל]]
*[[התגעגע]]

===תרגום===
*פרסית: {{ת|פרסית|غلت بخورم}}

{{שורש|בוס}}</text>
      <sha1>qqcazavl63yp5bkkxi2b8x7uuzfulls</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גוף האדם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31552</id>
    <revision>
      <id>520632</id>
      <parentid>351579</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:41:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520632</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" sha1="pf1eepky27hrmzz5h6iu9p3gnce7ykz" xml:space="preserve">==גּוּף הָאָדָם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גוף האדם
|הגייה=guf haa'''dam'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
{{תמונה|Astrological signs and human body parts 14th century.jpg|גוף האדם}}
# [[אורגניזם]] המורכב מעשרות אלפי מיליארדים של תאים וחומרים חוץ תאיים המרכיבים יחדיו את ה[[רקמה|רקמות]]: [[רקמת שריר]], [[רקמת חיבור]] וכו'.
#*: {{צטבי|'''גוף האדם''' מתחדש בכל רגע על ידי התחלפות החמרים שבו, והרי הוא במובן ידוע בכל רגע כעין גוף חדש.  במידה זו האדם צריך היה לכאורה לחיות בכל רגע חיים חדשים.|https://benyehuda.org/gordon_ad/vehateva_15.html|האדם והטבע|אהרן דוד גורדון}}
 
===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|corpo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|human body}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Körper}}
* יוונית: {{ת|יוונית|σώμα}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|telo}}
|
* סלובקית: {{ת|סלובקית|telo}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cuerpo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بدن|جسم الانسان}}
* פרסית: {{ת|פרסית|تن|بدن|جسم}}
* רוסית: {{ת|רוסית|тело}}
}}

===ראו גם===
* [[אדם]]
* [[אמבריולוגיה]]
* [[אנטומיה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גוף האדם|ויקישיתוף=Category:Body|שם ויקישיתוף=גוף האדם}}

{{מערכות גוף האדם}}

[[קטגוריה:אנטומיה]]</text>
      <sha1>pf1eepky27hrmzz5h6iu9p3gnce7ykz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הפלגה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31595</id>
    <revision>
      <id>520176</id>
      <parentid>428097</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:41:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520176</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3152" sha1="a6jcjshv6110dpcoeluar0reyqzk57x" xml:space="preserve">==הַפְלָגָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הפלגה
|הגייה=hafla'''ga'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|פ|ל|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|הַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' הָפְלָגוֹת; הָפְלָגַת־, ר' הָפְלָגוֹת־
}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} [[יציאה|יציאת]] [[אנייה]] ל[[דרך|דרכה]].
#:* {{צט|והפליגה – כשהיא [הספינה] מתרחקת משפת הים ונכנסת באמצעו קרי '''הפלגה''', לשון פלגי מים.|ברטנורא על עירובין ד}}
#:* {{עיתונות|וכלם יחכו בכליון עינים למועד '''הפלגת האניה''', כי כבר קצה נפשם בטלטולים ממקום למקום.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZF%2F1894%2F05%2F22&amp;id{{=}}Ar00201&amp;sk{{=}}9116C915|הצפירה||22 במאי 1894}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מסע]] [[ימי]] באנייה או בספינה, ובמיוחד מסע עפ&quot;י [[לוח זמנים]] [[קבוע מראש]].
#:* {{עיתונות|יש התחרות בין חברות אניות, ועדין לא הושג סדר '''הפלגות''' כזה שלא יובא יותר מדי פרי בבת אחת לנמל אחד.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1934%2F11%2F15&amp;id{{=}}Ar00116&amp;sk{{=}}F471CFC0|דבר||15 בנובמבר 1934}}
#:* {{צטזמר|זֶה שִׁיר מִזְמוֹר '''לַהַפְלָגָה''' / בְּלַיִל בְּהִיר כּוֹכָב, / הַקְשֵׁב תַּקְשִׁיב לוֹ הַדָּגָה / יַקְשִׁיב לוֹ הַמֶּרְחָב.|http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id{{=}}2753|שיר ההפלגה|לאה גולדברג}}
# ריבוי או הארכה ב[[שבח]]. [[העלה על נס|העלאה על נס]]; [[ציון]] מוקצן של איכות או [[דרגה]] של תכונה אופיינית כ'[[מעל ומעבר]]'.
#:* {{צטבי|אם נתאר את צויפל בתור יוצר ומחדש, או מגלה ומפרסם אמת חדשה, והיתה זאת '''הפלגה''' וגוזמה.|https://benyehuda.org/sokolov/040.html|אלעזר צבי הכהן צויפל|נחום סוקולוב}}

===גיזרון===
*שם פעולה מן [[הפליג]] שבלשון חז&quot;ל.

===צירופים===
* [[על דרך ההפלגה]]
* [[ערך ההפלגה]]
* [[הפלגת נפש|הפלגת נופש]]

===מילים נרדפות===
* [[מסע ימי]] (2)
* [[הליכה]] (2) &lt;small&gt;(מיושן)&lt;/small&gt;
* [[הגזמה]] (4)
* [[הפרזה]] (4)

===ניגודים===
* [[שיט]] (2)
* [[המעטה]] (4)

===תרגום===
* אנגלית:
*# {{ת|אנגלית|departure|sailing}}
*# {{ת|אנגלית|voyage|passage}}
*# {{ת|אנגלית|superlative}}

===ראו גם===
* [[הפליג]]
* [[שיט]]
* [[פלגה#פְּלָגָה|פְּלָגָה]]
* [[דּוֹר הַפְּלָגָה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הפלגה|ויקיפדיה 2=הגזמה}}

{{שורש|פלג}}
[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>a6jcjshv6110dpcoeluar0reyqzk57x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עכוז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31651</id>
    <revision>
      <id>519693</id>
      <parentid>501865</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:49:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4722" sha1="t39p1ric1ibsxud258wpju20lcrw3yr" xml:space="preserve">==עַכּוּז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עכוז
|הגייה=a'''kuz'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|כ|ז}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטּוּל}}
|נטיות=נ&quot;י: עַכּוּז־; ר' עַכּוּזִים, נ&quot;ר: עַכּוּזֵי־
}}
{{תמונה|A nude boy butt pic.jpg|עכוז גברי}}
{{תמונה|Backtowel.jpg|עכוז נשי}}
# [[איבר]] הממוקם מאחורי ה[[אגן]] בסוף ה[[גב]] התחתון, הכולל זוג [[מסה|מסות]] [[שריר]] ו[[שומן]].
#:*{{צט/משנה|רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מוֹשִׁיבוֹ עַל '''עַכּוּזוֹ''' וּמְמַעֵךְ, אִם יֶשׁ שָׁם בֵּיצָה, סוֹפָהּ לָצֵאת.|בכורות|ו|ו}}

===גיזרון===
יסטרוב [https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_*%D7%90%D6%B8%D7%9B%D7%95%D6%BC%D7%96.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he] מביא את המשמעות כלשון נקיה לאיברים המוצנעים בכלל, ומציין את קרבת המילה כוז - במשנה, כלי לשמן בבית המקדש- ואת העברית [https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%94%D6%B7%D7%A8%D6%B0%D7%92%D6%B9%D6%BC%D7%95%D7%96.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he הרגוז]. בן-יהודה ([https://benyehuda.org/dict/24412/51605 מב&quot;י]) מציין את המילה הארמית-סורית כוזא: {{סורית|5746|ܟܽܘܙܳܐ}} {{סורית|5745|ܟܘܳܙܳܐ}}([https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kwz%232%20N&amp;cits=all CAL]), ובעקבות הערוך מזכיר גם מילים יווניות לערווה הנשית: [https://lsj.gr/wiki/%CE%BA%CF%85%CF%83%CF%8C%CF%82 κυσός] ,[https://lsj.gr/wiki/%CE%BA%CF%8D%CE%B1%CE%B8%CE%BF%CF%82 κύαθος]. קוהוט מזכיר תחת 'הרגוז' מילה יוונית במשמע זנב: [https://lsj.gr/wiki/%CE%BA%CE%AD%CF%81%CE%BA%CE%BF%CF%82 κέρκος]  {{תבנית:מקור/HB||ספר ערוך השלם, חלק ג'|51750|תרמ&quot;ב 1882|עמוד=242}}	

שורש קרוב בערבית, عجز, משמש עבור חלק הגוף (גם אצל חיות), ובמשמעות: אחורי, אחורה, ובהשאלה כושל ועוד. ([https://arabiclexicon.hawramani.com/?p=491#f78772 Lane's  Lexicon])

===צירופים===
* [[לידת עכוז]]

===נגזרות===
* [[עכוזית]]

===מילים נרדפות===
{{עמודות|
* [[אחוריים]]
* [[טוסיק]]
* [[ישבן]]
|
* [[שת]]
* [[תוחס]]
* [[תחת]]
}}

===תרגום===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|gluteo|natica|deretano|sedere|chiappe}}
*איסלנדית: {{ת|איסלנדית|rasskinn}}
*אלבנית: {{ת|אלבנית|prapanicë}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|derrière|glutes}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sidvango}}
*אפריקנית: {{ת|אפריקנית|boude}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|հետույք}}
*בולגרית: {{ת|בולגרית|бут}}
*ברטונית: {{ת|ברטונית|peñs}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|დუნ­დუ­ლო­ი}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hinterbacke|Pobacke|Backe}}
*דנית: {{ת|דנית|balde|balle}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|bil}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|fenék}}
*ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|mông}}
*טולגו: {{ת|טולגו|పిరుదు}}
*טורקית: {{ת|טורקית|makat|kaba et|kalça}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πυγή|γλουτός|οπίσθια}}
*יפנית: {{ת|יפנית|尻}}
*כורדית: {{ת|כורדית|قن}}
*לטבית: {{ת|לטבית|sēžamvieta|vaigs}}
*לטינית: {{ת|לטינית|natis|clūnis}}
*מלית: {{ת|מלית|buntut}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|tako}}
*סינית: {{ת|סינית|籮有|屎忽|屁股|臀部}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|nalga}}
*ערבית: {{ת|ערבית|دُبْر|رِدْف|رِدْفان}}
*פולנית: {{ת|פולנית|pośladek|pośladki}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|nádega|traseiro|fundilhos}}
*פינית: {{ת|פינית|pakara}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|zadek|hýždě}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|derrière}}
*קטלנית: {{ת|קטלנית|natja}}
*קרואטית: {{ת|קרואטית|гуз|guz}}
*רומנית: {{ת|רומנית|bucă|buci}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ягодица|ягодицы|попа}}
*שוודית: {{ת|שוודית|skinka}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|ก้น}}
}}

===ראו גם===
* [[איבר]]
* [[גוף האדם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עכוז|ויקישיתוף=ויקישיתוף=Category:Buttocks|שם ויקישיתוף=עכוז}}

[[קטגוריה:אנטומיה]]</text>
      <sha1>t39p1ric1ibsxud258wpju20lcrw3yr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרסל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31709</id>
    <revision>
      <id>519968</id>
      <parentid>508132</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:45:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519968</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2820" sha1="gllb5odyz5pvvzleo0os2z7j7kx1ki9" xml:space="preserve">==קַרְסֹל==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = קרסול
| הגייה = kar'''sol'''
| חלק דיבר = ע
| מין = זכר
| שורש = {{שרש4|ק|ר|ס|ל}}
| דרך תצורה = {{משקל|קַטּוֹל}}
| נטיות = ר' קַרְסֻלַּיִם
}}
{{תמונה|Ankle.jpg|קרסול רגל ימין}}
# {{רובד|מ}} מפרק המחבר בין ה[[שוק]] ל[[רגל]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי; וְלֹא מָעֲדוּ '''קַרְסֻלָּי'''.|שמואל ב|כב|לז}}
#:*{{צט/משנה|הַמַּקִּישׁ '''בְּקַרְסֻלָּיו''', וּבְאַרְכּוּבוֹתָיו, וּבַעַל פִּיקָה, וְהָעִקֵּל; אֵיזֶהוּ עִקֵּל, כֹּל שֶׁמַּקִּיף פַּרְסוֹתָיו וְאֵין אַרְכּוּבוֹתָיו נוֹשְׁקוֹת זוֹ לָזוֹ.|בכורות|ז|ו}}
#:* אחי שבר את '''קרסולו''' ולכן הזדקק ל[[כיסא גלגלים]].

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוק לעיל ובפסוק המקביל ב{{פסוק|תהלים|יח|לז}}. ייתכן כי נגזרת של [[קרס]]. מקביל באותו משמע לאכדית {{אכדית|1298|kursinnu}}, ובארמית בנוסף לקַרְסוּלָּא גם קיימת הצורה קַרְצוּלָּא&lt;ref&gt;[https://sefaria.org.il/Jastrow%2C_קַרְצוֹל יסטרוב].&lt;/ref&gt; שמקיבלה לצורה האכדית {{אכדית|406|kiṣallu}}.

===צירופים===
* [[לא הגיע עד קרסוליו]]

===נגזרות===
* [[קרסולית]]

===מידע נוסף===
*בלשון חז&quot;ל נהגתה המילה כ'''קֻרְסָל''' ע&quot;פ {{משקל|קֻטָּל}}, כנראה במשנה הבאה: {{צט/משנה|שְׁלֹשִׁים בְּפִסַּת הָרֶגֶל, שִׁשָּׁה בְּכָל אֶצְבַּע, עֲשָׂרָה '''בַּקֻּרְסָל''', שְׁנַיִם בַּשּׁוֹק, חֲמִשָּׁה בָּאַרְכּוּבָה, אֶחָד בַּיָּרֵךְ|אהלות|א|ח}}

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|rúitín|murnán|caol na coise|alt na coise}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ankle}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Knöchel|Fußknöchel|Enkel}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|tobillo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كاحل|بز الرجل|انكل}}
* רוסית: {{ת|רוסית|лодыжка|щиколотка}}
}}

===ראו גם===
* [[מפרק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרסול|ויקישיתוף=Category:Ankle|שם ויקישיתוף=קרסול}}

{{סממנים חיצוניים בגוף האדם}}
[[קטגוריה:פעלל ב (גזירה)]]
[[קטגוריה:אנטומיה]]</text>
      <sha1>gllb5odyz5pvvzleo0os2z7j7kx1ki9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הקיש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31716</id>
    <revision>
      <id>520280</id>
      <parentid>497462</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:26:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520280</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3050" sha1="nkbp4q5cg9tt366d6psqj3x8plty6qw" xml:space="preserve">{{אין לבלבל עם|הכיש}}
==הִקִּישׁ {{משני|א|}}==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא = הקיש
| שורש וגזרה = {{שרש|נקש א|נ־ק־ש &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}, [[גזרת חפ&quot;נ]]
| בניין = הפעיל
}}

#דָּפַק, הָלַם בִּדְבַר-מָה.
#:*{{צט|'''הקיש''' על הדלת, ועל הנגר, ועל המנעול, ועל המשוט, ועל הקלת, ועל אילן שכוחו רע...|משנה, סדר טהרה, מסכת זבים, פרק ד', ג'}}
#הִכָּה וְדָפַק בִכְלִי נְגִינָה כְּדֵי שֶׁיִּבְקְעוּ מִמֶּנוּ צְלִילִים (בְּיִחוּד  תֹּף).
#:*הלהקה '''הקישה''' במקלות התופים כסימן להתחלת הנגינה.
#:*{{צט|שומעין קול בן ארזה '''מקיש''' בצלצל מיריחו היו שומעין קול החליל מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז|תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת תמיד, דף ל&quot;ב}}
#לחץ על כפתור או מקש במחשב.

===צירופים===
*[[כלי הקשה]] (2)

{{שורש|נקש א}}

===נגזרות===
*[[הקשה]]
*[[מקשה#מִקְשָׁה א|מִקשה]]

===מילים נרדפות===

*[[דפק]] (1)
*[[הלם]] (1)
*[[נקש#נִקֵּשׁ|נִקֵּשׁ]] (1)
*לחץ (3)

==הִקִּישׁ {{משני|ב|}}==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא = הקיש
| שורש וגזרה = {{שרש|נקש ב|נ־ק־ש &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}, [[גזרת חפ&quot;נ]]
| בניין = הפעיל
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} השווה, יצר [[היקש]], והסיק מסקנה מהשוואה זו.&lt;ref&gt;[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%94%D6%B4%D7%A7%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%A9%D7%81_%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C האקדמיה].&lt;/ref&gt;
#:*{{צט/משנה|אף השמלה היתה בכלל כל אלה .למה יצאת. '''להקיש''' אליה, לומר לך, מה שמלה מיוחדת|בבא מציעא|ב|ה}}
#:*בשיר &quot;אבי&quot; מַקיש יהודה עמיחי את זכר אביו לדבר פשוט כלחם.

=== גיזרון ===
* במילונו [[אברהם]] אבן שושן טוען כי מילה משנאית זו נשאלה מערבית בהגיית קִייָשׂ: ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%82%D9%8A%D8%A7%D8%B3 قياس]) בהוראות: מסקנה-לוגית,מידה,גודל,מימד.
* משמע מטפורי נגזר מן [[נקש|נ-ק-ש]] 'דפק, בא במגע': הקיש 'הביא במגע' משם 'השווה', כמו להביא במגע ידיים של שני אנשים כדי להשוות אותן. בדומה לאנגלית juxta-pose 'הציב קרוב' כדי להשוות.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_נָקַשׁ?lang=he מילון יסטרוב], הקיש משמע 2.&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
*[[הקש|היקש]]

===מילים נרדפות===
*[[השליך]]
*[[דימה]]
*[[השווה]]

===ראו גם===
*[[הוקש]]
{{שורש|נקש ב}}
[[קטגוריה:גזרת חפ&quot;נ]]</text>
      <sha1>nkbp4q5cg9tt366d6psqj3x8plty6qw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סימפטום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31721</id>
    <revision>
      <id>520640</id>
      <parentid>422459</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:44:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520640</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3389" sha1="o5wgkhh556shjdocir11epn2xguoo1u" xml:space="preserve">==סִימְפְּטוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סימפטום
|הגייה=simp'''tom'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' סִימְפְּטוֹמִים
}}
# [[שינוי]] [[גופני]] ה[[העיד|מעיד]] על [[מחלה]] כלשהי.
#:* הגידולים על העור שלי הם '''סימפטומים''' של סרטן העור.
#:* כאב שרירים הוא אחד '''הסימפטומים''' של מחלת השפעת.
#{{בהשאלה}} [[סימן הכר]] של [[תופעה]], [[אות]] [[בשר|מבשר]] ליקוי חברתי.
#:* {{צטבי|מכתבו של מר יעקב הורוביץ למערכת &quot;הארץ&quot; יותר משיש בו ענין לדבר שהוא דן בו, יש בו ענין בתורת '''סימפטום''' לנטיות והשגות של זרם ספרותי מסוים או אסכולה ספרותית מסוימת בתוכנו.|https://benyehuda.org/gluckson/bialik.html|ח.נ. ביאליק|משה גליקסון}}
#:* העניין הוא שהקוטג' הוא רק '''סימפטום''' לריכוזיות הגבוהה במשק הישראלי ולפערי התיווך הגורמים למחירים הגבוהים. (מתוך הטור האישי של צבי זרחיה, אתר האינטרנט של רשת ב', 24.06.11 ,12:25)

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|σύμπτωμα|súmptōma}} – [[תאונה]], נגזרת של הפועל {{יוונית|συμπίπτω|sumpíptō}} – [[נקרה|איקרה]], [[ארע]] לי, הלחם בסיסים של {{יוונית|συν|-sun-}} – [[יחד]], וכן {{יוונית|πίπτω|píptō}} – [[נפל|אפול]]

===נגזרות===
* [[סימפטומטי]]

===מילים נרדפות===
* [[תסמין]]
* [[סממן]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|sintomo}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|gejala}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|symptom}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|sümptom}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|simptomo}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Symptom}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|symptoom|verschijnsel}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|tünet}}
* הינדית: {{ת|הינדית|लक्षण}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|triệu chứng}}
* טורקית: {{ת|טורקית|belirti|semptom|sendrom|araz}}
* יוונית: {{ת|יוונית|σύμπτωμα}}
* יפנית: {{ת|יפנית|症状}}
* לטבית: {{ת|לטבית|simptoms}}
* סינית: {{ת|סינית|症狀|症状}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|síntoma}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عرض}}
* פולנית: {{ת|פולנית|symptom}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sintoma}}
* פינית: {{ת|פינית|oire}}
* פרסית: {{ת|פרסית|سَمپتوم|اثر}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|příznak}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|symptôme}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|증상}}
* רומנית: {{ת|רומנית|simptomă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|признак|симптом}}
* שוודית: {{ת|שוודית|symptom|symtom}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סימפטום}}

[[קטגוריה:רפואה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>o5wgkhh556shjdocir11epn2xguoo1u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שאלה רטורית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31737</id>
    <revision>
      <id>519641</id>
      <parentid>439581</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T15:33:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <origin>519641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1535" sha1="gklqkzi0xqvwqj03tcpxhplg1r4rneu" xml:space="preserve">==שְׁאֵלָה רֶטוֹרִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שאלה רטורית
|הגייה=she'e'''la''' re'''to'''rit
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' שְׁאֵלוֹת רֶטוֹרִיוֹת 
}}
# [[שאלה]] שה[[תשובה]] עליה [[מובן מאליו|מובנת מאליה]].
#:* &quot;מה, אתה דפוק?!&quot; (עידן אלתרמן) - דוגמא ל'''שאלה רטורית'''.

===תרגום===
{{ע|3|
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|retorísk spurning|ræðuspurning}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rhetorical question}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|rhetorische Frage}}
* יפנית: {{ת|יפנית|修辞疑問}}
* כורדית: {{ת|כורדית|pirsa retorîk}}
* מקדונית: {{ת|מקדונית|реторичко}}
* סינית: {{ת|סינית|反問句|反问句}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|pregunta retórica}}
* פולנית: {{ת|פולנית|pytanie retoryczne|pytania retoryczne}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|pergunta retórica}}
* פינית: {{ת|פינית|retorinen kysymys}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|řečnická otázka}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|question rhétorique}}
* רוסית: {{ת|רוסית|риторический вопрос}}
}}

===ראו גם===
* [[רטורי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שאלה רטורית|ויקיציטוט=שאלה רטורית}}

[[קטגוריה:בלשנות]]</text>
      <sha1>gklqkzi0xqvwqj03tcpxhplg1r4rneu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חרם חברתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31761</id>
    <revision>
      <id>519837</id>
      <parentid>334063</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:40:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519837</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1262" sha1="saezag4p4qwf6qe87cw5qb3a0ghzw5i" xml:space="preserve">==חֵרֶם חֶבְרָתִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חרם חברתי
|הגייה= '''khe'''rem khevra'''ti''' 
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרוף
|נטיות=ר' חֲרָמוֹת חֶבְרָתִיּוֹת
}}
# מצב שבו מנדים אדם או קבוצת אנשים מחברה מסוימת.
#:* בבית הספר עשו על יורם '''חרם חברתי'''.
#:* {{צטבי|הוסף על כך את העובדה הבולטת, שאנו רואים בימינו בארצות-הברית...את תחיית האנטישמיות האירופית, המופיעה אמנם בנוסח אמריקני טיפוסי: '''חרם חברתי''' על היהודים, קשיים לפועלים ולפקידים יהודים במציאת עבודה|https://benyehuda.org/arlosoroff/047.html|מכתבים|חיים ארלוזורוב}}

=== מילים נרדפות ===
* [[נידוי חברתי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|shunning}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مقاطعة اجتماعية}}

===ראו גם===
* [[חרם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חרם חברתי}}

{{שורש|חרם}}
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]</text>
      <sha1>saezag4p4qwf6qe87cw5qb3a0ghzw5i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשת איש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31802</id>
    <revision>
      <id>520043</id>
      <parentid>489636</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:26:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520043</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1862" sha1="8k497czsmysdihqe3w43s4uz589kmj9" xml:space="preserve">==אֵשֶׁת אִישׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אשת איש
|הגייה='''e'''shet '''ish'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} אישה נשואה.
#:* {{צט|האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני, נאמנת.|משנה כתובות ב ה}}
#:* {{צטבי|את הנשואה אינו מתיר לעצמו לאהוב, מפני שאשת-איש היא.|https://benyehuda.org/berdi/shtey.html|שְתֵּי שָנִים וּמֶחֱצָה|מ&quot;י ברדיצ'בסקי}}
#:* &quot;טוב, אז התמונה המתקבלת מן הספר היא שאין &quot;פילגש אופיינית&quot;, כשם שאין &quot;אשת איש אופיינית&quot;. כל אחת היא טיפוס בפני עצמה. (&quot;מעריב&quot;, 12 בדצמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

===מילים נרדפות===
* [[נשואה]]
* [[רעיה]]

===ניגודים===
* [[גרושה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|sposa|moglie}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|married woman|wife}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Ehefrau|Frau|Eheweib|Weib|Gemahlin|Gattin}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|vrouw|echtgenote}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|asszony|feleség}}
|
* יפנית: {{ת|יפנית|妻|家内|奥さん|奥様|夫人|ご夫人}}
* סינית: {{ת|סינית|лопә|лопәр|妻子|老婆|愛人|爱人|太太|某|某囝|家後|牽手}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|esposa|mujer}}
* ערבית: {{ת|ערבית|زوجة|مرات}}
* רוסית: {{ת|רוסית|жена|супруга}}
}}

===ראו גם===
* [[בעל]]
* [[פילגש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אשת איש}}

[[קטגוריה:משפחה]]</text>
      <sha1>8k497czsmysdihqe3w43s4uz589kmj9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מישור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>31820</id>
    <revision>
      <id>520577</id>
      <parentid>457172</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:27:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520577</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6446" sha1="f7gpemgghxhm6txvxl2au87fbvrtndl" xml:space="preserve">==מִישׁוֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מישור
|הגייה=mi'''shor'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטוֹל}}
|נטיות=ר' מִישׁוֹרִים; מִישׁוֹר־, ר' מִישׁוֹרֵי־
}}{{תמונה|Intersecting planes.svg|שני מישורים (4) החותכים זה את זה.}}
#{{משלב|גאוגרפיה}} שטח ישר ואופקי, ללא גבעות, מדרונות וכדומה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, וְהָיָה הֶעָקֹב לְ'''מִישׁוֹר''' וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה|ישעיהו|מ|ד}}
#:* {{הדגשה|אחד מודד בחבל ואחד צופה בעיניו - בין בהר, בין בים, בין '''במישור'''|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F/%D7%93 תוספתא, מסכת עירובין פרק ד]}}
#:* {{הדגשה|עָבְרוּ שָׁנִים.  הוּעַם הַפָּז, פְּסָגוֹת הָפְכוּ '''מִישׁוֹר'''.|[https://benyehuda.org/rachel/Rac019.html &quot;הֵד&quot;], [[w:רחל המשוררת|רחל המשוררת]]}}
#:* האגם נמצא בלב '''מישור''' רחב־ידיים.
#{{רובד|המקרא}} יושר, צֶדֶק.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים '''מִישׁוֹר''', וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה|תהלים|סז|ה}}
#:*{{הדגשה|זְכוּת '''וּמִישׁוֹר''' לִפְנֵי כִסְאוֹ, חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ|הפיוט &quot;[[w:אל אדון על כל המעשים|אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים]]}}
#:*{{הדגשה|לו בשלום '''ובמישור''' הלך האדם את העופות בפגשו אותם, אז בקשוהו העופות גם המה והתענגו בחברתו|&quot;תולדות הטבע ב&quot;, [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]]}}
#:*{{הדגשה|וַאֲנִי עֲשׂוֹ הִסְכַּלְתִּי וּבְרִית עוֹלָם הֵפַרְתִּי, כָּל '''מִישׁוֹר''' לֹא פָעַלְתִּי רַק הוֹן וּרְכוּשׁ צָבַרְתִּי|[https://benyehuda.org/yalag/yalag_022.html &quot;וידוי&quot;], [[w:יהודה לייב גורדון|י&quot;ל גורדון]]}}
#{{בהשאלה|1}} תחום פעילות.
#:* בשל המיתון, הממשלה נקטה פעולות ב'''מישור''' הכלכלי: העלאת מסים וקיצוץ תקציבים.
#{{בהשאלה|1}} {{משלב|גאומטריה}} מרחב דו-ממדי.
#:*&quot;ואנחנו מציירים בדמיונינו כל '''מישור''' ישר כמו טבלא גדולה ורחבה מאוד אשר פניה חלק וישר...&quot;, מתוך [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43440&amp;st=&amp;pgnum=76&amp;hilite= פרק א' ב&quot;חכמת המדידה&quot;] בספר &quot;יסודי חכמת השיעור&quot;, [[w:חיים זליג סלונימסקי|חיים זליג סלונימסקי]]

===גיזרון===
* משמעויות (1) ו־(2) מופיעות בלשון המקרא (בצטוט {{צט/תנ&quot;ך|כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים '''מִישׁוֹר'''|תהלים|סז|ה}} המילה &quot;מישור&quot; היא [[תאר הפעל|תואר־הפועל]]).
* משמעויות (3) ו־(4) בעברית החדשה.
* (2) בבלית בהגיית מישָׁארי [http://oracc.museum.upenn.edu/rinap/rinap4/cbd/akk/x00010470.html mīšari ] בהוראת [[צדק]] . [[w:פילון איש גבל|פילון איש גבל]] מוסר כי במתולוגיה הפיניקית השמות  שהופיעו לרוב  כצמד - 'משור-וצֻדֻק' נחשבו לאלוהויות שגילו את השימוש ב[[מלח]] (למשמעותו המקראית כחומר-משמר, השוו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%97 ברית מלח]) ,  ובפסוק המקראי ניתן להקביל 'מֶלַח' אל השם 'קֳּדָשִׁים' - {{צט/תנ&quot;ך|כֹּל '''תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים''', אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל '''לַיהוָה'''--נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם  '''בְּרִית מֶלַח''' עוֹלָם הִוא '''לִפְנֵי יְהוָה'''|במדבר|יח|יט}}
* (2) דרגת הקצונה בשירות בתי הסוהר: '''מֵישָׁר'''  המקבילה לדרגת [[סגן]] בצבא היא – כמסתבר – צורת היחיד של המילה מֵישָׁרִים המופיעה במקרא בהקשרים של משפט צדק, כגון &quot;אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט&quot; (תהלים עה, ג), &quot;יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים&quot; (תהלים צח, ט). מכל מקום מילה זו נושאת משמעות [[מופשט]]ת, ולא ברור מדוע נבחרה לציון דרגה.

===צירופים===
* [[הנדסת המישור]] (4)
* [[חצי מישור]] (4)
* [[מישור החוף]] (1)
* [[על מישור]] (4)

===נגזרות===
* [[מישורי]]

===מילים נרדפות===
* [[תחום]] (3)

===ניגודים===
* [[הר]] (1)
* [[רכס]] (1)
* [[מדרון]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|plateau|plain}} (1), {{ת|אנגלית|justice}} (2), {{ת|אנגלית|domain|field}} (3), {{ת|אנגלית|plane}} (4)
* ערבית: {{ת|ערבית|سهل}} (1), {{ת|ערבית|عدل}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|равнина}} (1), {{ת|רוסית|справедливость}} (2), {{ת|רוסית|плоскость}} (4)
 

===ראו גם===
* [[ישרת|ישורת]]
* [[ככר#כִּכָּר|כיכר]] (1)
* [[מישר]]
* [[מישרין]] (2)
* [[רמה#רָמָה|רָמָה]] (1,3)
* [[שפי]] (2)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מישור}}
* [https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=186 אֵלוֹן - מישר - aulon, ביאור השם &quot;אלון&quot; המופיע במקרא], יואל אליצור. מתוך: &quot;אשל באר שבע&quot;, כרך ח' ('קול ליעקב' לכבוד פרופ' יעקב בן-טולילה).</text>
      <sha1>f7gpemgghxhm6txvxl2au87fbvrtndl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סקסיזם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32003</id>
    <revision>
      <id>520074</id>
      <parentid>517765</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:32:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520074</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2456" sha1="68oulbylqnqjrqe79hn37d190g24uze" xml:space="preserve">==סֶקְסִיזְם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סקסיזם
|הגייה=sek'''si'''zem
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|סקס|־יזם}}
|נטיות=
}}
# [[אפליה]] על בסיס [[מגדר]].
#:* &quot;נשים שעזבו את גוגל: החברה נגועה ב'''סקסיזם''' וגזענות.&quot; (אתר [https://www.mako.co.il/nexter-high-tech/world-google/Article-83dd977781ffd51006.htm mako],{{כ}} 20.08.2017)

===נגזרות===
* [[סקסיסט]]

===מילים נרדפות===
* [[אפליה מינית]]
* [[מיננות]]

===תרגום===
{{תר|תרגומים}}
{{ע|3|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|сексизм}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|sessismo}}
* אירית: {{ת|אירית|gnéasachas|gnéasaíochas}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sexism}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|seksism}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|սեռական խտրականություն}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|сексизъм}}
* בלרוסית: {{ת|בלרוסית|сэксізм}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|სექსიზმი}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Sexismus}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|phân biệt giới tính}}
* יוונית: {{ת|יוונית|σεξισμός}}
* יפנית: {{ת|יפנית|性差別}}
* סינית: {{ת|סינית|性別歧視|性别歧视}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|seksizem}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|sexizmus}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|sexismo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عنصرية جنسية}}
* פולנית: {{ת|פולנית|seksizm}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sexismo}}
* פינית: {{ת|פינית|seksismi}}
* פרסית: {{ת|פרסית|جنسیت‌گرایی|جنسیت‌گرایی}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|sexismus}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|sexisme}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|성 차별}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|sexisme}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|сексизам|seksizam}}
* רוסית: {{ת|רוסית|сексизм}}
* תאית: {{ת|תאית|ลัทธิกีดกันทางเพศ}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[פמיניזם]]
* [[שוביניזם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סקסיזם}}

[[קטגוריה:סוציולוגיה]]</text>
      <sha1>68oulbylqnqjrqe79hn37d190g24uze</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32120</id>
    <revision>
      <id>519753</id>
      <parentid>511222</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:12:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519753</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6647" sha1="hw99zdupjnnixjxn7uq9pxzkpw8w9ww" xml:space="preserve">{{תוכן|רָדָה א|רָדָה ב|רִדָּה}}

==רָדָה {{משני|א}}==


{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=רדה
|שורש וגזרה={{שרש|רדה א|ר־ד־ה &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=[[קל]]}}

#{{רובד|לשון המקרא}} שָׁלַט, הָיְתָה בְיָדוֹ הַסַּמְכוּת לְהַנְהִיג וּלְהַחְלִיט.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי הוּא '''רֹדֶה''' בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב|מלכים א|ה|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּלְקָחוּם עַמִּים, וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם, וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יְהוָה לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת; וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם, וְ'''רָדוּ''' בְּנֹגְשֵׂיהֶם|ישעיהו|יד|ב}}
#:*&quot;אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל/ גּוֹרָל '''רוֹדֶה'''/ אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל/ עַל כֹּל אוֹדֶה!&quot; ([https://benyehuda.org/rachel/Rac001.html &quot;הֲלָךְ נֶפֶשׁ&quot;], [[w:רחל המשוררת|רחל המשוררת]])
#{{רובד|לשון המקרא}} שִׁעְבֵּד.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּ לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ; וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא-'''תִרְדֶּה''' בוֹ בְּפָרֶךְ|ויקרא|כה|מו}}
#גָּרַם לְעִנּוּי וָסֵבֶל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה, מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה; '''רֹדֶה''' בָאַף גּוֹיִם, מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ|ישעיהו|יד|ו}}

===נגזרות===

*[[רודן]]

===מילים נרדפות===

למשמעות (1):

*[[משל]]
*[[שלט]]

למשמעות (3):

*[[ענה#עִנָּה|עִנָּה]]
*[[יסר]]
*[[סגף#סִגֵּף|סִגֵּף]]

===תרגום===

למשמעות (1):

*יידיש: {{ת|יידיש|רעגירן|טיראַנניזע}}
*ערבית: {{ת|ערבית|تَحَكَّمَ}}

למשמעות (2):

*אנגלית: {{ת|אנגלית| enslave}}
*ערבית: {{ת|ערבית|اِسْتَرَقَّ}}

למשמעות (3):

*אנגלית: {{ת|אנגלית|torment}}

===ראו גם===

*[[מלך#מָלַךְ|מָלַךְ]] 
*[[שליט]] 
*[[דכא#דִּכֵּא|דִּכֵּא]] 
*[[שעבד]]

{{שורש|רדה א}}

[[קטגוריה:גזרת נל&quot;י/ה]]
==רָדָה {{משני|ב}}==


{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=רדה
|שורש וגזרה={{שרש|רדה ב|ר־ד־ה &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=[[קל]]}}

#הוֹצִיא דְּבַשׁ מִכַּוֶּרֶת אוֹ לֶחֶם מִן תַּנּוּר.
#:*{{צט|ג' דפוסים היו שם הא' לתנור וא' לבצק ואחד שהוא '''רודה''' ונותנו לאלפס כדי שלא יקלקלו את הלחם|תוספתא, סדר קודשים, מסכת מנחות, פרק י&quot;א}}
#:*{{צט|החולב וה'''רודה''' חלות דבש חייב משום קוצר|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, פרק ז', דף נ&quot;ב, ב'}}
#:*{{צט| רבי אליעזר אומר: אף ה'''רודה''' ונותן לסל, הסל מצרפן לחלה|משנה, סדר זרעים, מסכת חלה, פרק ב', ד'}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל וַיֵּלֶךְ אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ וְלֹא הִגִּיד לָהֶם כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה '''רָדָה''' הַדְּבָשׁ|שופטים|יד|ט}}

===מובאות נוספות===
*{{צט|הדא דאת אמר בחדש אבל בישן מחלוקת ר&quot;א וחכמים דאתפלגון המכבד המרבץ המגבן המחבץ החולב וה'''רודה''' חלות דבש...|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, פרק ז', דף נ&quot;ב, א'}}
*{{צט|ההולך לחלוב את עיזיו, ולגזוז את רחליו, ו'''לרדות''' את כוורתו...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק ז'}}
*{{צט|והמחבץ והמגבן כגרוגרת המכבד והמרבץ וה'''רודה''' חלות דבש שגג בשבת חייב חטאת הזיד ביום טוב...|תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת שבת, דף צ&quot;ה, א'}}
===מידע נוסף===
* המילה מתייחסת להוצאה של חומר ה[[דבוק]] למקומו, כמו הדבש באופן הטבעי הנ&quot;ל, או לחם בעת העתיקה שהיה מודבק לדופני התנור. פעולה שהייתה דורשת מיומנות מסוימת, כמובא בדברי חז&quot;ל &quot;יצאה רדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה.

===נגזרות===
*[[רדיה]]
*[[מרדה]]
===תרגום===

*אנגלית: {{ת|אנגלית|to collect honey from a hive|to remove bread from an oven}}
*ערבית: {{ת|ערבית|قَطَفَ}}

===ראו גם===
{{עמודות|
*[[דבש]]
*[[תנור]]
*[[דבורה]]
|
*[[אפה]]
*[[לחם]]
*[[דבוראי]]
}}
{{שורש|רדה ב}}

[[קטגוריה:גזרת נל&quot;י/ה]]
==רִדָּה==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=רידה
|שורש וגזרה={{שרש|רדה א|ר־ד־ה &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=[[פיעל]]}}

#הֵבִיא לְהַכְנָעָה.
#:*{{צט|ראשי גלייות שהיו בימי חכמים-לפי שהיה בידן כוח '''לרדות''' את העם, אין אכילתן ראיה|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר משפטים, הלכות טוען ונטען, פרק י&quot;א}}
#:*השליט '''רידה''' את המתנגדים לו בכוח הזרוע.

===נגזרות===

*[[רדוי#רִדּוּי|רידוי]]

===מילים נרדפות===

*[[הכניע]]
*[[ניצח]]

=== ניגודים ===

*[[הובס]]
*[[הפסיד]]
*[[הכף]]

===תרגום===

*אנגלית: {{ת|אנגלית|overpower|subjugate}}
*יידיש: {{ת|יידיש|סאַבדו}}
*ערבית: {{ת|ערבית|أَخْضَعَ}}

{{שורש|רדה א}}</text>
      <sha1>hw99zdupjnnixjxn7uq9pxzkpw8w9ww</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הברית החדשה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32214</id>
    <revision>
      <id>520205</id>
      <parentid>514531</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:50:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5559" sha1="49uvh3zoyjkeflb1uqn99jettuy529i" xml:space="preserve">==הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הברית החדשה
|הגייה=hab'''rit''' hakhada'''sha'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
{{תמונה|ErasmusText TitlePage.jpg|עמוד השער של הברית החדשה}}
# {{הקשר|נצרות}} כינוי לחלק השני של [[כתבי קדש|כתבי הקודש]] ה[[נוצרי]]ם, בהם מתוארים [[מפעל חיים|מפעל חייו]] של [[ישו]], ודברי [[שליח]]יו.
#:*  {{הדגשה|ניתן לומר [[ללא כחל ושרק]] כי '''הברית החדשה''' היא כבקבוק ישן אותו מילאו ביין חדש|}}
#:* ב[[נצרות]], ה'''ברית החדשה''' היא ההמשך של [[הברית הישנה]].
# מונח שסימל את אמונתם של חברי כת יהודים בסוף ימי ביהמ&quot;ק השני
#:* {{הדגשה|ולשמור את יום ה[[שבת]] כפרושה ואת המועדות ואת יום ה[[תענית]] כמצוות באי '''הברית החדשה''' בארץ [[דמשק]]|\ [[w:ספר ברית דמשק|ספר ברית דמשק]] ,ברית האל, שורה 149, טור 6}}

===גיזרון===
* (1) על פי האמונה הנוצרית, הברית בין ה[[אל]] ל[[עם ישראל]] הוחלפה משום שעם ישראל לא עמד ב[[ברית]] סיני. הנוצרים מבססים טענה זאת לפי ספר ירמיה: {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם־יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה – '''בְּרִית חֲדָשָׁה'''. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם – נְאֻם־יְהוָה. כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם־יְהוָה, נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל־לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם.|ירמיהו|לא|ל|לב}}. הנוצרים רואים ב&quot;ברית הישנה&quot; שנכתבה במקורה בעברית כמבוא ל&quot;ברית החדשה&quot; ששורשיה יוונים. לפי הפרשנות המקובלת בנצרות, ה&quot;ברית הישנה&quot; כוללת בשורות ונבואות על בואו הצפוי של ישו, וכן טעמים וצידוקים לצורך ב&quot;ברית חדשה&quot; שתחליף את הברית של מעמד הר סיני. על כן, הם כינו את התנ&quot;ך - &quot;הברית הישנה&quot; ואת כתבי ההמשך שלהם - &quot;הברית החדשה&quot;, משום שלפי אמונתם, הברית הוחלפה מעם ישראל לאל אל הנוצרים לאל.

===תרגום===
{{ע|4|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Nuovo Testamento}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|Nýja testamentið}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|Besëlidhja e Re}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|New Testament}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Nova Testamento}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|Նոր կտակարան}}
* בנגלית: {{ת|בנגלית|নূতন নিয়ম|নতুন নিয়ম}}
* בסקית: {{ת|בסקית|Itunberia}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Neues Testament}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|Újszövetség|Újtestamentum}}
* וולאפיק: {{ת|וולאפיק|Diatek Nulik}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|Tân Ước}}
* יוונית: {{ת|יוונית|Καινή Διαθήκη}}
* יפנית: {{ת|יפנית|新約聖書}}
* לטינית: {{ת|לטינית|Novum Testāmentum}}
* מלטזית: {{ת|מלטזית|It-Testment il-Ġdid}}
* מקדונית: {{ת|מקדונית|Нов Завет}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|Nova Zaveza}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|Nový zákon}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Nuevo Testamento}}
* סקוטית: {{ת|סקוטית|an Tiomnadh Nuadh}}
* ערבית: {{ת|ערבית|العهد الجديد}}
* פארואזית: {{ת|פארואזית|Nýggja testamentið}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Nowy Testament}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Novo Testamento}}
* פינית: {{ת|פינית|Uusi testamentti}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|Nový zákon}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Nouveau Testament}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|신약 성서}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|Нови Завет|Нови Завјет|Novi Zavet|Novi Zavjet}}
* רומנית: {{ת|רומנית|Noul Testament}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Новый Завет}}
}}

===ראו גם===
* [[תנ&quot;ך]]
* [[קוראן]]
* [[הברית הישנה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הברית החדשה|ויקיטקסט=הברית החדשה}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.kirjasilta.net/hadash/index.html|שם האתר=הברית החדשה (תרגום חדש)|כותרת= |תאריך=1976, 1991|יוצר=החברה לכתבי הקודש בישראל}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>49uvh3zoyjkeflb1uqn99jettuy529i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הצת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32376</id>
    <revision>
      <id>520174</id>
      <parentid>241215</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:41:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520174</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1294" sha1="t15j8ep7j343afzusm4ul8fcu7n1acw" xml:space="preserve">==הֻצַּת==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הוצת
|שורש וגזרה={{שרש3|י|צ|ת}}, [[גזרת חפי&quot;צ]]
|בניין=[[הופעל]]}}

# הֻבְעַר, הִכָּה אוֹתוֹ [[אש|אֵשׁ]].
#:*&quot;וְרָאָה, וְכָבָה נִיצוֹץ הַבּוּז, '''הֻצַּת''' רֶגַע בְּעֵינָיו/ וְתוֹכַחְתּוֹ עַל-שְׂפָתָיו תָּמוּת/ וְדִמְעַת סְתָרִים תָּבֹא, פִּדְיוֹן לְחֶרְפַּת חַיַּי...&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/bia087.html &quot;וִיהִי מִי הָאִישׁ&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
#:*{{צט|ועוד שלא '''הוצת''' האור ברוב הדלק|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, פרק ב', דף י&quot;ד}}
#:*{{צט|נתנן עד שלא '''הוצת''' האור ברובה או משנעשית אפר פסולה|תוספתא, סדר טהרה, מסכת פרה, פרק ג'}}

===מילים נרדפות===
*[[הבער|הֻבְעַר]]
*[[נשרף|נִשְׂרַף]]
*[[הדלק|הֻדְלַק]]

=== ניגודים ===
*[[כבה#כֻּבָּה|כֻּבָּה]]

===ראו גם===
*[[יצת]]
*[[הצית]]

{{שורש|יצת}}
[[קטגוריה:גזרת חפי&quot;צ]]</text>
      <sha1>t15j8ep7j343afzusm4ul8fcu7n1acw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>המה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32401</id>
    <revision>
      <id>520558</id>
      <parentid>511171</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:22:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520558</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5962" sha1="3hpw8ugxm8ll1j2re5ah7o8fkrdm3mu" xml:space="preserve">==הָמָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=המה
|שורש וגזרה={{שרש3|ה|מ|ה}}
|בניין=קל
}}
# השמיע קול עמוק ונמוך, בדר&quot;כ כהבעה לסערת רגשות ובעיקר להשתוקקות.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''נֶהֱמֶה''' כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה|ישעיהו|נט|יא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב '''יֶהֱמוּ''' כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר|תהלים|נט|ז|טו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים '''כַּהֲמוֹת''' יַמִּים '''יֶהֱמָיוּן''' וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן|ישעיהו|יז|יב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי '''הֹמֶה''' לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ|ירמיהו|ד|יט}}
# {{בהשאלה}} ביטא בשפתיו.

===גיזרון===
*מילה מקראית. הדעה הרווחת היא שזו מילה אונומטופית, שנוצרה כחיקוי לקול הטבעי שמשמיעים בעלי חיים בשעת צרה והתרגשות.{{הערת שוליים|ראו קישורים חיצוניים.}}
*יש הגוזרים מהמילה [[תהום]] - כמויות מים גדולות שמשמיעות רעש{{הערת שוליים|הואיל משה ורש&quot;ר הירש (דברים ח,ז) הציעו הפוך, ש'תהום' גזור משורש ה־ו־ם, אבל מתוך ההקבלה לשפות שמיות אחרות מסתבר ש'תהום' היא המקור.}}
* יש מי שגזר ממצרית: [https://simondschweitzer.github.io/aed/85630.html nhmhm], בהוראת: שאגה, רַעם. להלן הירוגליף:  &lt;hiero&gt;N35-O4-G17-O4-G17 &lt;/hiero&gt;
*יש שקישרו לערבית: {{ערבית|هَامَ|הַאמַ}} - התהלך בהתרגשות גדולה.{{הערת שוליים|J Barth, Beiträge Zur Erklärung des Jesaia, 1885, p. 45.}}

*בחינה ב': עליה מבוסס המושג &quot;מקום הומה&quot; במשמעות מלא (באנשים) ורועש

===צירופים===
* [[המה לבו]]

===נגזרות===
* [[הומה]]
* [[המיה]]
* [[המון]]

===מילים נרדפות===
* [[רעש#רָעַשׁ|רָעַשׁ]]
* [[סאן]]

===ראו גם===
*[[מהומה]]
*[[המהם]]
*[[נהם]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tumult}}

===קישורים חיצוניים===
*תמר קציר (כץ), [https://hebrew-academy.org.il/2011/01/23/%d7%a7%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9f/ קול המון], האקדמיה ללשון העברית, 23/01/2011.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אונומטופיה]]

==הֵמָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=המה
|הגייה=He'''ma'''
|חלק דיבר=כינוי גוף
|מין=רבים זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=לרחוק; הָהֵמָּה}}
{{כינויי גוף}}
#{{משלב|מליצה}} כִּנּוּי גּוּף שְׁלִישִׁי לְרַבִּים; נִסְתָּרִים.
#:*&quot;אָבִיב בָּא וְאָבִיב חָלָף/ אַנְחוֹת לֵיל וִימֵי שִׁמּוּרִים/ וְהֵיכָן '''הֵמָּה''' הַבַּחוּרִים!&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/bia106.html &quot;תִּרְזָה יָפָה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
#:*&quot;אָז בֹּשְּׁתִּי מִגַּלִּים הָרָבִים בַּסְּלָעִים/ שֶׁ'''הֵמָּה''', בְּהִתְמוֹלְלָם, שָׁבִים לִרְגָעִים/ וְטוּר מִטּוּר יָרוּם, גַּל יִגְבַּר מִגָּל&quot; ([http://www.onlineparty.co.il/safrut/shira/f20cen/lor.htm &quot;לֹא רִגְעֵי שְׁנַת, טֶבַע&quot;], [[w:שאול טשרניחובסקי|שאול טשרניחובסקי]])
#:*&quot;שְׂפַת גָּלְיַת תְּחַשֵּׁב יוֹם / דָּוִד זְקֵנָךְ, ורִבּוֹאוֹת מְחָרֶפֶת/ '''הֵמָּה''' לְשִׁכְנָם בְּאַרְצוֹתָם כְּמוֹ גָרָב&quot; ([https://benyehuda.org/hanagid/ben_teh_039.html &quot;נִגְלֵית יְשָׁרָה&quot;], [[w:ר' שמואל הנגיד|ר' שמואל הנגיד]])
#:*&quot;וָאֶתְמַהּ מֶנְהוּ כִּנְבוֹנִים/ '''הֵמָּה''' רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ/ וָאוֹדֶה כִּי לַכֹּל עִנְיָן&quot; ([https://benyehuda.org/hanagid/ben_kohelet_0305.html &quot;עָבַרְתִּי עַל מִבְנֶה&quot;], [[w:ר' שמואל הנגיד|ר' שמואל הנגיד]])
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''הֵמָּה''' וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ|בראשית|ז|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַבֹּקֶר אוֹר; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ '''הֵמָּה''' וַחֲמֹרֵיהֶם|בראשית|מד|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו:  נְתוּנִם נְתוּנִם '''הֵמָּה''' לוֹ|במדבר|ג|ט}}
===גיזרון===
*האות '''[[מ]]'''' מנוקדת ב[[דגש לתפארת הקריאה]].
*הם + '''ה''''-סופית, צורה נסתר-רבים זו נפוצה בעברית מקראית ובלשון מגילת המקדש.

===מילים נרדפות===
*[[הם]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|they}}
* ערבית: {{ת|ערבית|هُمْ}} (הגייה: הֻםְ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ils}}
* יידיש: {{ת|יידיש|זיי}}


===ראו גם===
{{עמודות|
* [[הוא]]
* [[היא]]
| 
* [[הן]]
* [[הנה]]
}}
[[קטגוריה:כינויי גוף]][[קטגוריה:מלים המנוקדות בדגש לתפארת הקריאה]]</text>
      <sha1>3hpw8ugxm8ll1j2re5ah7o8fkrdm3mu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תפלת הדרך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32626</id>
    <revision>
      <id>519948</id>
      <parentid>390471</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:39:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519948</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1312" sha1="io7vcodzdh9tyuv4b2imsasc6a3c7fn" xml:space="preserve">==תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תפילת הדרך
|הגייה=tfi'''lat''' ha'''de'''rekh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|פ|ל|ל}}; {{שרש3|ד|ר|ך}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' תְּפִלּוֹת הַדֶּרֶךְ
}}
# פנייתו של אדם ל[[אלוהים|אלוהיו]] בדרכו אל [[יעד]]ו, אשר בה הוא מבקש ממנו לשמור עליו מ[[סכנה|סכנות]] עד שיגיע ל[[מחוז חפצו]].
#:* כאשר יצאנו מה[[עיר]], אמרנו את '''תפילת הדרך'''.
#:* {{צטבי|עברתי שדות וכפרים, מיל אחר מיל, מבלי להביט לאחורי.  נחתי מעט, התפללתי '''תפילת הדרך''', נטלתי את ידי מתוך מעין ואכלתי מפתי, שׂבעתי, בירכתי וקמתי והלכתי הלאה.|https://benyehuda.org/berdi/brixa.html|הבריחה|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
 
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|traveler's prayer}}

===ראו גם===
* [[תה&quot;ד]]
* [[תפה&quot;ד]]
* [[תפילה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תפילת הדרך|ויקיטקסט=תפילת הדרך}}

[[קטגוריה:יהדות]]</text>
      <sha1>io7vcodzdh9tyuv4b2imsasc6a3c7fn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרוטוקול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32803</id>
    <revision>
      <id>520645</id>
      <parentid>323945</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:44:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4548" sha1="ie0vbaq2f2jlyeg81ham1bcq159j6x9" xml:space="preserve">==פְּרוֹטוֹקוֹל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרוטוקול
|הגייה=proto'''kol'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' פְּרוֹטוֹקוֹלִים
}}
# [[מסמך]] הנכתב ב[[מהלך]] [[דיון]], ה[[מסכם]] את דברי ה[[נוכח|נוכחים]] ב[[דיון]].
#:* ב[[מהלך]] ה[[משפט]] ב[[בית משפט|בית המשפט]] כתבה ה[[קלדן|קלדנית]] את ה'''פרוטוקול''' שכלל את דברי החלטת ה[[שופט]].
# [[רשימה]] של [[דבר|דברים]] שיש לעשותם בעת ביצוע [[פעולה]] מסוימת.
#:* בשביל ה'''פרוטוקול''' עלי לזמן [[עד|עדים]] נוספים חוץ מהעד היחידי שיש בשביל להמשיך ב[[משפט]].
# מערכת כללי נימוסים והליכות בתחום הדיפלומטי ויחסים בין מדינות הבאים לידי ביטוי בהתנהגות נציגיה הרשמיים של מדינה. 
#:* כדי למזער את האפשרות לתקרית דיפלומטית, על סמך ניסיון עבר, קיימים, ידועים ומוסכמים מראש כללי הטקס (כללי ה'''פרוטוקול''') של מפגש בין נציגים משתי מדינות שונות. ([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460214,00.html מה בין ביקור דיפלומטי לגלישה ברשת?], אתר ynet)

===גיזרון===
* מיוונית:protokollon = (ראשון) proto + (דֶּבֶק) kolla. בתחילתה ציינה המילה את הדף הראשון בערמת דפי פפירוס מודבקים, בדף זה הופיעה חותמת רשמית המעידה על מקור המסמך והתאריך שלו.

===צירופים===
* [[פרוטוקול אינטרנט]] (2)
* [[פרוטוקול תקשורת]] (2)

===מילים נרדפות===
* [[הליך]] (2)
* [[זיכרון דברים]] (1)
* [[טקס]] (3)
* [[כללי הטקס]] (3)
* [[פרוצדורה]] (2)
* [[פרטיכל]] (1)
* [[תקנון]] (2)

===תרגום===
'''1'''
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = minutes
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Protokoll	 |דנית = 	 |הולנדית = notulen	 |הונגרית = jegyzőkönyv
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = 	 |סקוטית = 	 |ערבית = 
 |פארואזית = 	 |פולנית = 	 |פורטוגלית = 	 |פינית = 
 |פרסית = 	 |צ'כית = 	 |צרפתית = 	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = протокол	 |שבדית = 	 |תאית = 	 }}

'''2''', '''3'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|protocol}}

===ראו גם===
* [[סיכום]] (1)
* [[דוח#דּוּחַ|דוח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרוטוקול|ויקיפדיה 2=נוהל|ויקיפדיה 3=כללי הטקס}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2013/11/05/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99-%D7%9B%D7%9C/ פרוטוקול ופרטי־כל], אתר האקדמיה ללשון העברית
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מנהל עסקים]]
[[קטגוריה:יחסים בינלאומיים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>ie0vbaq2f2jlyeg81ham1bcq159j6x9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרכז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32820</id>
    <revision>
      <id>519652</id>
      <parentid>340406</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:36:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4444" sha1="do70ztlmxek0p0wwml4tsyx17mqren4" xml:space="preserve">{{חסר|מִרְכֵּז|מְרַכֵּז|מְרֻכָּז}}

==מֶרְכָּז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מרכז
|הגייה=mer'''kaz'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|כ|ז}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מֶרְכָּזִים; מֶרְכַּז־, ר' מֶרְכְּזֵי־
}}{{תמונה|Circlehe.png|מרכז המעגל}}
{{תמונה|Tadistrict telaviv heb.png|מפת [[גוש דן]] (מרכז ישראל)}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} ה[[אזור]] בגוף כלשהו ש[[מרחק]]יו מכל [[קצה|קצות]]־הגוף [[שוה|שווים]], בקרוב.
#:* &quot;'''מרכז''' - מלה ערבית, העתקנוה אל לשוננו לצרכנו אליה, והיא שם לנקודה האמצעית שבתוך העגולה אשר כל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה מן הקו הסובב בעגולה כולם שווים.&quot; (ר' שמואל אבן תבון, 'פירוש המילות הזרות', נספח לתרגומו למורה נבוכים, 1244)
#:*{{צטבי|'''מרכז'''&quot; הוא, כידוע, מושׂג יחוסי.  כשם שלא יצויר &quot;אב&quot; בלי בנים, כך לא יצויר &quot;'''מרכז'''&quot; בלי &quot;היקף|ginzberg/Gnz_080.html|מילים ומושגים|אחד העם}}
#:*הגלגל מסתובב סביב הציר הנעוץ ב'''מרכזו'''
#{{בהשאלה}} מקום חשוב, לב העניין
#:*{{צטבי|'''מרכז''' צריך עתה לישראל, '''כמרכז''' אשר היה לו תמיד בגלותו – אשר כחו תהיה התורה. כי רק התורה כחנו באמת, ורק בירושלם נוכל להקים עתה '''מרכז''' לדתנו|by/zarix.html|מרכז צריך עתה לישראל|אליעזר בן יהודה}}
#:* אני גר ב'''מרכז''' הארץ.
#:*דרישות העובדים עמדו ב'''מרכזו''' של הדיון שערכה הנהלת המפעל.
#{{הקשר|מתמטיקה}} אוסף ה[[איבר]]ים ב[[חבורה]] המתחלפים עם כל יתר האיברים בה.

===גיזרון===
*{{חידוש|התיבונים}} {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|مَرْكَز|מַרְכַּז}} במשמעות &quot;מרכז, עמדה&quot;. שמושים ראשונים של המלה היו כנראה בספרות המתמטיקה של ימי הבינים. למשל: ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38607&amp;pgnum=12 פתיחת ספר המשיחה והתשבורת] נכתב: {{הדגשה|ושטח העגול הוא המקיף אותו קו אחד ובאמצעיתו נקודה שכל הקוים הישרים היוצאים ממנה אל הקו המקיף הם שוים זה אל זה, והנקודה הזאת נקראת ציר העגול ונקרא בלשון הערבי '''מרכז'''&quot;|('''ספר המשיחה והתשבורת''', מאת [[w:אברהם בר חייא|אברהם בר חייא]])}}

===צירופים===
{{ע|3|
* [[חבר מרכז]]
* [[מרכז אכלוסיה|מרכז אוכלוסיה]]
* [[מרכז כבד]]
* [[מרכז מידע]]
* [[מרכז מסה]]
* [[מרכז מסחרי]]
* [[מרכז נער|מרכז נוער]]
* [[מרכז ציפה]]
* [[מרכז קהילתי]]
* [[נקדת מרכז|נקודת מרכז]]
* [[עמד במרכז]]
* [[פקוד מרכז|פיקוד המרכז]]
}}
===נגזרות===
* [[מרכזי]]
* [[מרכזיה]]
* [[מרכזן]]
*{{שרש4|מ|ר|כ|ז}}

===מילים נרדפות===
* [[אמצע]] (1)
*[[טבור]]
* [[לב]] (2)
*[[עקר#עִקָּר|עיקר]] (2)
* [[תוך#תָּוֶך|תווך]]

===ניגודים===
{{ע|3|
*[[הקף|היקף]]
*[[סוף]]
*[[פאה]]
*[[פנה#פִנָּה|פינה]]
*[[פריפריה]]
*[[קטב#קטב|קוטב]]
*[[קצה]]
*[[שול]]יים
}}
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|center}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مركز}}
* רוסית: {{ת|רוסית|центр}}

===ראו גם===
*[[רכז]]
*[[הצנטרום של הפילה|הצנטרום של הפיילה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מרכז}}
* [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4126425,00.html הסבר של ד&quot;ר תמר עילם־גינדין על השורש ר־כ־ז]

{{שורש|רכז}}
{{שורש|מרכז}}
[[קטגוריה:גאומטריה]]
[[קטגוריה:כיוונים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>do70ztlmxek0p0wwml4tsyx17mqren4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הגיד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32840</id>
    <revision>
      <id>520423</id>
      <parentid>502801</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:33:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520423</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3203" sha1="ftz592ijya6xtiz1k81md10qvwg4cil" xml:space="preserve">==הִגִּיד==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הגיד
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|ג|ד|ב}}, [[גזרת חפ&quot;נ]]
|בניין=הפעיל
}}
#[[הוציא|הוֹצִיא]] [[מלה|מִלִּים]] מִ[[פה|פִּיו]] לְשֵׁם הַבָּעָה מְסֻיֶּמֶת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר מִי '''הִגִּיד''' לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ|בראשית|ג|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וַיַּגֶּד''' לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא '''הִגִּיד''' לָהּ|מלכים א|י|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר '''הִגִּיד''' מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ|אסתר|ו|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''לְהַגִּיד''' בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת|תהילים|צב|ג}}
#:*{{צט/תוספתא|יחידי '''להגיד''' גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב&quot;ה שבחותם אחד ברא את כל העולם כולו...|סנהדרין|ח|}}
#:*{{צטבי|מִי אַתֶּם שָׁמָּה?  '''הַגִּידוּ''', הַצְּלָלִים!/ הַזְאֵבֵי עֶרֶב אִם לַהֲקַת שׁוּעָלִים?|gordon_sl/belev_yam.html|בְּלֶב-יָם|שמואל לייב גורדון}}
#:*&quot;אבל לבו '''מגיד''' לו שאור זה שיוצא מן החלון הצפוני אור של בלומה&quot; (מתוך: &quot;[[w:סיפור פשוט|סיפור פשוט]]&quot;, [[w:ש&quot;י עגנון|ש&quot;י עגנון]])
#:*&quot;אינני יכולה '''להגיד''' אם נשים טובות מגברים, אך הן בהחלט לא גרועות&quot; ([[w:גולדה מאיר|גולדה מאיר]])

===גזרון===
* מהשורש {{שרש3|נ|ג|ד|ב|קט=לא}} שבמקור זהה ל{{שרש3|נ|ג|ד|א|קט=לא}} בעניין 'נֶגֶד, בפני': בניין הפעיל הגיד 'הציב (עניין, מידע) נֶגֶד מישהו, הציג בפני מישהו'&lt;ref&gt;[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H5046 גסניוס].&lt;/ref&gt; כלומר 'הודיע, מסר מידע, סיפר'.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_נגד_ᴵ?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; 

===צירופים===
*[[כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד]]
*[[מגיד בעלטה]]
*[[מגיד עתידות]]

===נגזרות===
*[[הגדה]]
*[[מגיד]]
*[[הגד|הֻגַּד]]
*[[הגד|הֵגֵד]]

===מילים נרדפות===
*[[אמר]]
*[[בטא]]
*[[הביע]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|tell}}

===ראו גם===
*[[הגד#הֻגַּד|הֻגַּד]]
*[[נגיד#נָגִיד ד|נָגִיד]]

{{שורש|נגד ב}}
[[קטגוריה:גזרת חפ&quot;נ]]</text>
      <sha1>ftz592ijya6xtiz1k81md10qvwg4cil</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קערית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32849</id>
    <revision>
      <id>520519</id>
      <parentid>489751</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:08:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520519</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1022" sha1="aiksbej69g3hxyjf1vffivwrci2deb4" xml:space="preserve">
== קַעֲרִית ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קערה
|הגייה=kaa'''rit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ע|ר}}
|דרך תצורה={{מוספית|קערה|־ִית}}
|נטיות=ר' קַעֲרִיּוֹת, קַעֲרִית־
}}
# [[קערה]] קטנה
#:*{{הדגשה|יושבים הם זה אצל זה על שק אחד ומתחילים לטבול את פיתם ב'''קערית''' אחת קטנה שמעט מרק של &quot;חילבה&quot; בתחתיתה|[https://benyehuda.org/poxa/asona.html &quot;אסונה של אפיה&quot;], [[w:נחמה פוחצ'בסקי|נחמה פוחצ'בסקי]]}}
#:* גלידה מגישים ב'''קערית''' ,בתום הארוחה.
===גיזרון===
*על בסיס [[קערה]], בתוספת הצורן הסופי &quot;־ִית&quot;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bowl}}
* רוסית: {{ת|רוסית|чашка}}

===ראו גם===
* [[צלוחית]]
* [[תחתית]]

{{שורש|קער}}
[[קטגוריה:כלי מטבח]]</text>
      <sha1>aiksbej69g3hxyjf1vffivwrci2deb4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היטיב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32867</id>
    <revision>
      <id>520039</id>
      <parentid>335351</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:25:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520039</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3621" sha1="3pttkyf1gmszu4aed3y3i41jmo32vdx" xml:space="preserve">==הֵיטִיב (גם: הֵטִיב)==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=היטיב, הטיב
|שורש וגזרה=הֵטִיב:{{שרש3|ט|ו|ב}},[[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]]
הֵיטִיב:{{שרש3|י|ט|ב}},[[גזרת נפ&quot;יו]]
|בניין=הפעיל}}

#עָשָׂה טוֹבָה.
#:*&quot;הֲ'''יֵיטִב''' לָך עֲמִיתָךְ אַחֲרֵי מָכְ-/ רְךָ אֶת-אַהֲבָתוֹ לַצְּמִיתֻת&quot; ([https://benyehuda.org/hanagid/ben_mishley_0390.html &quot;הֲיֵיטִב לָך&quot;], [[w:ר' שמואל הנגיד|ר' שמואל הנגיד]])
#{{רובד|לשון המקרא}} &lt;small&gt;לפני מקור&lt;/small&gt; עָשָׂה הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲלוֹא אִם '''תֵּיטִיב''' שְׂאֵת, וְאִם לֹא '''תֵיטִיב''', לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ|בראשית|ד|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, '''הֵיטַבְתָּ''' לִרְאוֹת: כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ|ירמיהו|א|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל עֲבָדָיו: רְאוּ נָא לִי אִישׁ '''מֵיטִיב''' לְנַגֵּן, וַהֲבִיאוֹתֶם אֵלָי|שמואל א|טז|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה; '''הֵיטִיבִי''' נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי|ישעיהו|כג|טז}}
#שִׁבַּח, גָּרַם שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר טוֹב.
#:*&quot;'''הֵיטִיב''' לְךָ אִישׁ וַהֲרֵעוֹתָ לוֹ/ כָּל-אִישׁ יְהִי נִסְפֶּה בְּרֹעַ יִצְרָךְ/ כִּי יַחֲשֹׁב כָּל-אִישׁ כְּמוֹתָךְ&quot; ([https://benyehuda.org/hanagid/ben_mishley_0389.html &quot;הֵיטִיב לְךָ&quot;], [[w:ר' שמואל הנגיד|ר' שמואל הנגיד]])
#:*{{צט/תנ&quot;ך| הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר, וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם; אַף '''תֵּיטִיבוּ''' וְתָרֵעוּ...|ישעיהו|מא|כג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִיד אָבִי, יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי '''הֱטִיבוֹתָ''', כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ|דברי הימים ב|ו|ח}}
#:*{{צט|אלא כיני להרע או '''להיטיב''' פרט לכל אשר יבטא כלל פרט וכלל והכל בכלל|תלמוד ירושלמי,סדר נזיקין, מסכת שבועות, דף ט&quot;ז, א', פרק ג'}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים; בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּ'''הֵיטִיבוֹ''' אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה|שמות|ל|ז}}

===גיזרון===
* לשון המקרא.

===צירופים===
*[[היטיב את לבו]]
*[[היטיב את ראשו]]
*[[היטיב פנים]]
*[[מיטיב לכת]]

===נגזרות===
*[[הטבה]]
*[[היטב]]

===מילים נרדפות===
*[[טיב#טִיֵּב|טִיֵּב]]
*[[שפר#שִׁפֵּר|שיפר]]

===ניגודים===
*[[הרע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|improve}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أَصْلَحَ}}
* רוסית: {{ת|רוסית|улучшать}}

===ראו גם===
*[[טוב]]
*[[היטב]]
*[[טובה]]

{{שורש|יטב}}

{{שורש|טוב}}</text>
      <sha1>3pttkyf1gmszu4aed3y3i41jmo32vdx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבלונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32874</id>
    <revision>
      <id>520511</id>
      <parentid>435487</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:07:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520511</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4275" sha1="cgyei3ebhownqj4094l3qyqvqq1tmt6" xml:space="preserve">==שַׁבְּלוֹנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבלונה
|הגייה=shab'''lo'''na
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' שַׁבְּלוֹנוֹת
}}
{{תמונה|Schriftschablone.jpg|שבלונה של אותיות [[לטינית|לטיניות]]}}
# תדמית (מכשיר), [[שכבה]] [[דק]]ה של [[חומר]] הכולל בתוכו [[אות]]יות או [[עיצוב]] שנחתכו ממנו, המשמש ל[[כתיבה]] ול[[ציור]] של אותן האותיות והעיצוב שנחתכו על גבי משטח.
# {{בהשאלה}} צורה קבועה ואחידה. למשל, של דפוסי התנהגות.
#*: {{צטבי|אי-אפשר בשום פנים שתברא '''שבלונה''' אחת של חנוך בשביל כל חלקי האומה.  יש אמנם יסודות משותפים לכל אומה, אבל ביה&quot;ס צריך להיות לא רק לאומי במובן הכללי, אלא צריך גם להיות שבטי, בצבע מיוחד של אותו השבט.|https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh25.html|תחיית הספרדים|חיים נחמן ביאליק}}
#*: {{צטבי|ב„אדון נכבד” מחיבים הם להחל, ו„ברגשי כבוד” מחיבים הם להשלים – הכל '''שבלונה''', הכל '''שבלונה''', הכל '''שבלונה'''! ואם יסור איש מן „הנימוס” הזה, מיד אומרים לו: הוא אינו מדבר על הענין שנשא בו פלוני בן פלוני, כי-אם על נפשו של פלוני בן פלוני.|http://benyehuda.org/frischmann/haemet_no_nikkud.html| איה האמת?|דוד פרישמן}}
===גיזרון===
באותה משמעות {{לועזית|גרמנית}} Schablone, {{לועזית|הולנדית}}, {{לועזית|צרפתית}} ישנה. השוו לéchantillon בצרפתית מודרנית.

===נגזרות===
* [[שבלוני]]

=== מילים נרדפות ===
* [[דגם]]
* [[דפוס]]
* [[טפס#טֹפֶס|טופס]]
===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = stencil
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Schablone	 |דנית = 	 |הולנדית = 	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = trafarets
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = estarcido	 |סקוטית = 	 |ערבית =قالب(1), تَكْرار, تقليد(2) 
 |פארואזית = 	 |פולנית = 	 |פורטוגלית = 	 |פינית = kaavain
 |פרסית = 	 |צ'כית = 	 |צרפתית = pochoir	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = трафарет	 |שבדית = 	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[סטנסיל]](1)
* [[חקוי]](2)
* [[חזרה]](2)
* [[שגרה]](2)
* [[מסרת#מָסׂרֶת|מסורת]](2)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבלונה|ויקישיתוף=Category:Stencils}}
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:אמנות]]
[[קטגוריה:תרבות]]
[[קטגוריה:גרמנית]]
[[קטגוריה:טורקית]]</text>
      <sha1>cgyei3ebhownqj4094l3qyqvqq1tmt6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יבשה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32881</id>
    <revision>
      <id>520001</id>
      <parentid>503192</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:10:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520001</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2854" sha1="gng9tkpr0pij62pny6jstrf88qnet8b" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=שם העצם יַבָּשָׁה|אחר=צורת הנקבה של התואר יָבֵשׁ וצורות הנסתרת בעבר של הפעלים יִבֵּשׁ, יֻבַּשׁ, יָבַשׁ|ראו=הדף [[יבש]]}}
==יַבָּשָׁה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יבשה
|הגייה=yaba'''sha'''
|חלק דיבר=שם תואר
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|ב|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּלָה}}
|נטיות=ר' יַבָּשׁוֹת; יַבֶּשֶׁת־, ר' יַבְּשׁוֹת־
}}
# אדמה שאינה מכוסה מים, בניגוד לים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה הַ'''יַּבָּשָׁה''', וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַ'''יַּבָּשָׁה''' אֶרֶץ|בראשית|א|ט|י}}
#:*{{הדגשה|יוֹם '''לַיַּבָּשָׁה''' נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים|&quot;[http://benyehuda.org/rihal/rihal7_08.html יום ליבשה]&quot; (גאולה), [[w:רבי יהודה הלוי|רבי יהודה הלוי]]}}
#:*{{הדגשה|שׁוּט בָּדָד בֵּין גַּלִּים, בָּרוּחַ הִלָּחֶם, וְחָתוֹר אֶל '''יַבָּשָׁה''' עֵת דֶּרֶךְ אָבָדָה|&quot;[https://benyehuda.org/bialik/izavon_poems_021.html בלב ים]&quot;, [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]] (מן העיזבון)}}
# {{הקשר|ימאות}} '''ביבשה''' - בחוף. ניגוד ל&quot;[[ים|בַּיָּם]]&quot;, &quot;באוניות&quot;.
#:* {{הדגשה|&quot;שהרי מַלחים אין דרכם לישון שנַים במיטה בים כשם שמלכים רווקים אינם ישנים כך '''ביבשה'''.&quot;|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}}

===גיזרון===
* לשון המקרא.

===צירופים===
* [[בדרך היבשה]]
* [[זרוע יבשה]]
* [[ים יבשה]]
* [[לשון יבשה]]
* [[צב יבשה]]

===נגזרות===
* [[יבשתי]]
* [[יבשתן]]

===מילים נרדפות===
* [[ארץ]]
* [[חרבה]]
* [[קרקע]]
* [[חוף|בחוף]] (2)

===ניגודים===
* [[אוקינוס|אוקיינוס]]
* [[ים]]

===תרגום===
* אנגלית:
:# {{ת|אנגלית|land}}
:# {{ת|אנגלית|ashore}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ξηρά}} (תעתיק: xirá)

===ראו גם===
* [[אדמה]]
* [[יבשת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יבשה|ויקישיתוף=יבשה}}

{{שורש|יבשׁ}}

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:גאולוגיה]]</text>
      <sha1>gng9tkpr0pij62pny6jstrf88qnet8b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כימיה אורגנית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32923</id>
    <revision>
      <id>520675</id>
      <parentid>445926</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:57:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="994" sha1="e65r1qh7tl0ja3ukvwexjticvnjkdpl" xml:space="preserve">==כִּימְיָה אוֹרְגָּנִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כימיה אורגנית
|הגייה='''kim'''ya or'''ga'''nit
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=כימיה + אורגנית
|נטיות=
}}
# ענף של ה[[כימיה]] העוסק בחקר [[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]].

===מילים נרדפות===
* [[תרכובות אורגניות]]
* [[ביוכימיה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Organic Chemistry}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Organische Chemie}}

===ראו גם===
* [[כימיה פיזיקלית]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כימיה אורגנית}}
* [https://ocw.mit.edu/courses/chemistry/5-12-organic-chemistry-i-spring-2003/ קורס מבוא בכימיה אורגנית של אוניברסיטת MIT]

{{כימיה}}

[[קטגוריה:פחמן]][[קטגוריה:כימיה]]</text>
      <sha1>e65r1qh7tl0ja3ukvwexjticvnjkdpl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כימיה אורגנומתכתית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32924</id>
    <revision>
      <id>520304</id>
      <parentid>281720</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:35:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520304</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1213" sha1="5ov58tqi52voywosh7njao9rloft4dz" xml:space="preserve">==כִּימְיָה אורגנומתכתית==

{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כימיה אורגנומתכתית
|הגייה=
|חלק דיבר=צרף
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=כימיה +אורגנומתכתית
|נטיות=}}

# '''כימיה אורגנומתכתית''' (או '''אורגנומטלית''') היא ענף ב[[כימיה]] העוסק בחקר [[תרכובת כימית|תרכובות כימיות]] הכוללות [[קשר כימי|קשר]] בין [[אטום]] [[פחמן]] ל[[מתכת]].

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Organometallic Chemistry}}

===ראו גם===
* [[כימיה]]
* [[אטום]]
* [[מתכת]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כימיה אורגנומתכתית}}
* [http://www.iupac.org/publications/pac/2001/pdf/7302x0205.pdf סקירה של כימיה אורגנומתכתית], מאת ארגון [[IUPAC]]
* [http://www.iupac.org/objID/Article/pac7108x1557 נומנקלטורה של כימיה אורגנומתכתית], מאת IUPAC
* [https://www.ilpi.com/organomet/ מאגר מידע על כימיה אורגנומתכתית]
{{כימיה}}
[[קטגוריה:כימיה]]</text>
      <sha1>5ov58tqi52voywosh7njao9rloft4dz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עדשת מים זעירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32934</id>
    <revision>
      <id>520494</id>
      <parentid>233874</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:00:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520494</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1282" sha1="f0quax63a4aoe6jo4moexxat0dzu4r2" xml:space="preserve">{{לשכתוב}}
==עַדְשַׁת מַיִם זְעִירָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עדשת מים זעירה
|הגייה=lemna minor
|חלק דיבר=צרף
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ד|ש}} {{שרש3|ז|ע|ר}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
[[תמונה:Eendekroos dicht bijeen.JPG|שמאל|ממוזער|180px|תמונה של עדשת המים]]
# '''עדשת מים זעירה''' ממשפחת [[עדשת המים]] (Lemnaceae) הוא [[ צמחי מים|צמח מים]] רב שנתי זעיר הנפוץ בעולם.

===מילים נרדפות===
* [[צמח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Tiny water lens}}

===ראו גם===
* [[בוטניקה]]
* [[לופיים]]
* [[צמח מים]]


===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עדשת מים זעירה|ויקישיתוף=Lemna minor|ויקימניום=עדשת מים זעירה}}
*[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3313655,00.html הנדסה גנטית בחזרה לעתיד]
*[http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&amp;specie=LEMMIN עדשת מים זעירה] באתר צמחיית ישראל ברשת, האוניברסיטה העברית בירושלים.

{{לופיים}}
[[קטגוריה:צמחי מים]]</text>
      <sha1>f0quax63a4aoe6jo4moexxat0dzu4r2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הביט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32956</id>
    <revision>
      <id>519676</id>
      <parentid>317735</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:44:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3050" sha1="tmjoxpp5yg3qu8qrl1nmamrq3ejib7f" xml:space="preserve">==הִבִּיט==


{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הביט
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|ב|ט|א}}, [[גזרת חפ&quot;נ]]
|בניין=[[הפעיל]]}}

#בָּחַן דֶּרֶךְ עֵינָיו דְּבַר-מָה.
#:*&quot;'''הַבֵּט''' מִפְעַל רָמִים וַעְשׂוֹת/ יוֹתֵר מֵהֶם לִבָּךְ יָבֵר/ שעַד שֶׁיֹּאמְרוּ כָל-רוֹאֶיךָ&quot; ([https://benyehuda.org/hanagid/ben_mishley_0361.html &quot;הַבֵּט מִפְעַל&quot;], [[w:ר' שמואל הנגיד|ר' שמואל הנגיד]])
#:*&quot;'''אַבִּיטָה''' אֶל-אֶרץ אַף-אֵפֶן לְמָעְלָה –/ אֵין חָזוֹן, אֵין קֶשֶׁב – רַק סוּפָה וָלָיְלָה&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/bia005.html &quot;הִרְהוּרֵי לָיְלָה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַק בְּעֵינֶיךָ '''תַבִּיט''' וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה|תהילים|צא|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא '''אַבִּיט''' אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל|ישעיהו|לח|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ; אַךְ אוֹסִיף '''לְהַבִּיט''' אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ|יונה|ב|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי; הֵמָּה '''יַבִּיטוּ''', יִרְאוּ בִי|תהילים|כב|יח}}
#:*{{צט|וזה יושב בחנותו כל היום, ו'''מביט''' בפתח חברו|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק ח'}}
#:*{{צט| ומיד רוח הקודש לובשת את הכוהן, ו'''מביט''' בחושן, ורואה בו במראה הנבואה...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק י&quot;א}}

===גיזרון===
*מן המקרא.
* השרש נ־ב־ט משמעו &quot;הופעה ראשונית&quot;, כמו בשם [[נבט#נֶבֶט|נֶבֶט]]{{הבהרה|נבט הוא מיובא מארמית וקשה לראות קשר}}. צרוף דומה של משמעויות ישנו בשורש צ־ו־ץ (במקור צ-י-ץ), ממנו נגזרות [[צץ]], [[הציץ]], וכן בשורש طلع בערבית (המתאר נביטה/יציאה והבטה) ובאחרים.

===צירופים===
*[[הביט עליו מלמעלה למטה]]

===נגזרות===
*[[הבטה]]

===מילים נרדפות===
*[[הסתכל]]
*[[התבונן]]
*[[שר]]

===ניגודים===
* [[הסב עיניו]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|look}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نظر}}
* רוסית: {{ת|רוסית|глядеть|посмотреть}}

===ראו גם===
*[[מבט]]
*[[הבט|היבט]]

{{שורש|נבט א}}
[[קטגוריה:גזרת חפ&quot;נ]]</text>
      <sha1>tmjoxpp5yg3qu8qrl1nmamrq3ejib7f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית משתף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>33003</id>
    <revision>
      <id>520196</id>
      <parentid>480657</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:46:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3070" sha1="3c61co23ksgawgk21k0t4l6lfa5e8fp" xml:space="preserve">==בַּיִת מְשֻׁתָּף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית משותף
|הגייה='''ba'''yit meshu'''taf'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' בָּתִים מְשֻׁתָּפִים
}}
{{תמונה|Neve Amirim.JPG|בתים משותפים}}
# [[בנין מגורים]], שבו לכל אחת מה[[דירה|דירות]] יש [[בעל]] משלה, הכולל גם [[רכוש]] [[משותף]] לכל ה[[דיר|דירים]]  כגון [[מעלית]], [[חניה]], [[חדר מדרגות]] ועוד.
#*: {{צטבי|מספר אנשים מהאגודה הזאת השתתפו יחד ובנו להם בשכונת אחוה בירושלים '''בית משותף''' גדול המכיל כמה דירות [...].|https://benyehuda.org/shiryon/zixronot.html|זכרונות|יצחק שריון}} 

===מילים נרדפות===
* [[בנין דירות]]
* [[בלוק]]

===ניגודים===
* [[בית פרטי]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = багатоквартирний будинок	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = fjölbýlishús	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = apartment building
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = жилищен блок	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Mehrfamilienhaus	 |דנית = 	 |הולנדית = flatgebouw	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = πολυκατοικία	 |יידיש = 	 |יפנית = アパート	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 公寓大樓	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = 	 |סקוטית = 	 |ערבית = 
 |פארואזית = 	 |פולנית = blok mieszkalny	 |פורטוגלית = 	 |פינית = asuintalo
 |פרסית = 	 |צ'כית = 	 |צרפתית = immeuble résidentiel 	 |קוריאנית = 아파트
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = bloc	 |רוסית = многоквартирный дом	 |שבדית = 	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[בית]]
* [[קומונה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית משותף}}

[[קטגוריה:מגורים]]</text>
      <sha1>3c61co23ksgawgk21k0t4l6lfa5e8fp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרותים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>33017</id>
    <revision>
      <id>520355</id>
      <parentid>518090</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:53:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520355</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3711" sha1="7wk915pojglu6r8ver4r07srosfyh3q" xml:space="preserve">==שֵׁרוּתִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שירותים
|הגייה=sheru'''tim'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר רבוי
|שורש={{שרש3|שׁ|ר|ת}}
|דרך תצורה=ריבוי מן [[שרות]]
|נטיות=
}}{{תמונה|Ostia-Toilets.JPG|שירותים ציבוריים מימי רומי.}}
# בית שימוש, חדר לעשיית צרכים.
#:*{{צטשיר|נו איפה, איפה משה? כמה זמן? / הוא כנראה '''בשירותים''' עם מעיין...|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}7372&amp;wrkid{{=}}18055|רוצה בנות|חובבי ציון}}

===גיזרון===
* מן [[שרות]]
===מילים נרדפות===
* [[בית הכבוד]]
* [[בית כסא]]
* [[בית שימוש]]
* [[נוחיות]]
&lt;br&gt;
&lt;br&gt;

===תרגום===
{{תר|תרגומים}}
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 4
 |אוזבקית = hojatxona	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = туалет	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = bagno	 |אינדונזית = toilet	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = klósett 	 |אירית = leithreas	 |אלבנית = tualet	 |אנגלית = toilet
 |אסטונית = klosett	 |אספרנטו = klozeto	 |אפריקנית = toilet	 |ארמנית = զուգարան
 |בולגרית = тоалетна	 |בלרוסית = туалет	 |בוסנית = 	 |בנגלית = শৌচাগার
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = საპირფარეშო
 |גרמנית = Toilette	 |דנית = toilet	 |הולנדית = toilet	 |הונגרית = WC
 |הינדית = शौचालय	 |וולאפיק = 	 |וולשית = tŷ bach	 |ויאטנמית = nhà vệ sinh
 |זולו = 	 |טג'יקית = ҳоҷатхона	 |טגלית = palikuran	 |טורקית = tuvalet
 |טורקמנית = tuwalet	 |טטרית = 	 |טמילית = உடுத்துதல்	 |יאוית = 
 |יוונית = τουαλέτα	 |יידיש = 	 |יפנית = トイレ	 |כורדית = destavxane
 |לאו = ຫ້ອງນ້ຳ	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = tualete
 |לטינית = 	 |ליטאית = tualetas	 |מאורית = wharepaku	 |מונגולית = жорлон
 |מלאית = bilik air 	 |מלטזית = kamra tal-ħasil	 |מקדונית = клозет	 |נהואטל = 
 |נורבגית = toalett	 |נפלית = 	 |סווהילי = choo	 |סינהלזית = 
 |סינית = 廁所	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = stranišče	 |סלובקית = záchod
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = '''inodoro'''	 |סקוטית = taigh beag 	 |ערבית = مرحاض
 |פארואזית = 	 |פולנית = toaleta	 |פורטוגלית = banheiro	 |פינית = käymälä
 |פרסית = توالت	 |צ'כית = záchod	 |צרפתית = toilettes	 |קוריאנית = 화장실 
 |קזכית = дәретхана	 |קטלנית = vàter	 |קנרית = 	 |קרואטית = нужник
 |רומנית = toaletă	 |רוסית = туалет	 |שבדית = toalett	 |תאית = สุขา	 }}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אסלה]]
* [[משתנה]]
* [[ניאגרה]]
* [[סיר לילה]]
* [[צרכים]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2810109 &quot;הקרב בין בית השמוש לשרותים&quot;], אתר &quot;הארץ&quot;, 30 בדצמבר 2015.
{{מיזמים|ויקיפדיה=שרותים|ויקישיתוף=Category:Toilets|שם ויקישיתוף=בתי שימוש}}

{{שורש|שׁרת}}
[[קטגוריה:ריבויים]]
[[קטגוריה:אדריכלות]]
[[קטגוריה:היגיינה]]</text>
      <sha1>7wk915pojglu6r8ver4r07srosfyh3q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הוריש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>33117</id>
    <revision>
      <id>520339</id>
      <parentid>493038</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:48:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520339</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2896" sha1="jw66gwvdvf91cdgh07c1ve6k6j3pd4s" xml:space="preserve">==הוֹרִישׁ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הוריש
|שורש וגזרה={{שרש3|י|ר|שׁ}}, [[גזרת נפ&quot;יו]]
|בניין=הפעיל}}
# {{רובד|לשון המקרא}} גָּרַם שֶׁיִּסְתַּלֵּק, גֵּרַשׁ.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זְבוּלֻן לֹא '''הוֹרִישׁ''' אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס|שופטים|א|ל}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי '''אוֹרִישׁ''' גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ...|שמות|לד|כד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר '''הוֹרִישׁ''' יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|מלכים א|כא|כו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל '''הוֹרִישׁ''' אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל...|שופטים|יא|כג}}
# מָסַר בִּירֻשָּׁה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ, וְ'''הוֹרַשְׁתֶּם''' לִבְנֵיכֶם עַד-עוֹלָם|עזרא|ט|יב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יְהוָה '''מוֹרִישׁ''' וּמַעֲשִׁיר; מַשְׁפִּיל, אַף מְרוֹמֵם|שמואל א|ב|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְלֹא '''הוֹרִישׁ''' מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ...|שופטים|א|כז}}
#:* {{צט|והמית איש או אשה מה האיש '''מוריש''' נזקיו לבניו אף אשה מורשת נזקיה לבניה|תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת בבא קמא, דף כ&quot;ב, א', פרק ד'}}
# {{משלב|ביולוגיה}} הֶעֱבִיר בַּגֶּנִים.
#:* אבי '''הוריש''' לי את צבע עיניי.

=== גיזרון ===
* מן י-ר-שׁ במשמעו המקורי 'תפס, העביר בעלות לעצמו'.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_רֶֽשֶׁת?lang=he מילון קליין]. אבן שושן ערכים 'רשת' ו'ירש' = כבש.&lt;/ref&gt; ממשמע מקורי זה, ראו גם [[רשת]].

===נגזרות===
* [[הורשה]]
* [[תורשה]]

===מילים נרדפות===
* [[גרש]]
* [[סלק|סילק]]
* [[הניס]]
* [[הבריח]]
* [[הונה]]
* [[הנחיל]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|bequeath|will}}

===ראו גם===
* [[ירשה|ירושה]]
* [[תכונה]]
* [[גן#גֶּן|גֶּן]]

{{שורש|ירשׁ}}
[[קטגוריה:גזרת נפ&quot;יו]]</text>
      <sha1>jw66gwvdvf91cdgh07c1ve6k6j3pd4s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרוביזורי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>33212</id>
    <revision>
      <id>520641</id>
      <parentid>429025</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:44:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1265" sha1="9my8159m5dxv8hg1vqectbeu2m6sv6v" xml:space="preserve">==פְּרוֹבִיזוֹרִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרוביזורי
|הגייה=provi'''zo'''ri
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=נ' פְּרוֹבִיזוֹרִית, ר' פְּרוֹבִיזוֹרִיִּים 
}}
# זמני, לא קבוע.
#:* {{צטבי|אחי דוד ואחותי מלכה דאגו לסידורי '''הפרוביזורי''', אבל מאין תבוא פרנסתי?  דבר זה לא היה ברור לאיש מאתנו.|https://benyehuda.org/carmi_z/mexanex_vedarko.html|מחנך ודרכו|זאב כרמי}}

===גיזרון===
* מלטינית: provisorius לספק צרכים נוכחיים. ומהמילה provision בצרפתית: http://www.etymonline.com/index.php?allowed_in_frame=0&amp;search=provisional

===צירופים===
* [[פטנט פרוביזורי]]

===נגזרות===
* [[אימפרוביזורי]]

===מילים נרדפות===
* [[ארעי]]
* [[עראי#עֲרָאִי|עראי]]
* [[טנטטיבי]]

===ניגודים===
* [[קבוע]]
* [[סופי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|provisional}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُؤَقَّت}}

[[קטגוריה:מילים לועזיות]]</text>
      <sha1>9my8159m5dxv8hg1vqectbeu2m6sv6v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דרך ארץ קדמה לתורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>33311</id>
    <revision>
      <id>519868</id>
      <parentid>346251</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:53:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519868</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3865" sha1="cin1m6lcydqxvgn7r4rc1l2i2n51dj3" xml:space="preserve">{{לשכתוב|סיבה=נראה יותר כמו בית מדרש מערך מילוני}}
==דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה==
# אמרה של חז&quot;ל לפיה, אם אין האדם נוהג ב&quot;דרך ארץ&quot; - בנימוסים ובהליכות המקובלות בחברה שבה הוא חי - לא ניתן ללמד אותו תורה ומצוות‏‏.

=== גיזרון ===
המקור לאמרה זו הוא במדרש רבה:
{{ציטוטון|דאמר רבי ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב (זהו שכתוב) &quot;לשמור את דרך עץ החיים&quot; (בראשית ג). &quot;דרך&quot; - זו דרך ארץ ואחר כך &quot;עץ החיים&quot; - זו תורה.|מדרש רבה}}
– מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ג, וכן פרשה לה פסקה ו

=== מידע נוסף ===
* מקורות דומים לתפיסה זו נמצאים במסכת אבות:{{צט|רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.| (משנה אבות ב ב)}}
במקור אחר ישנה הדדיות בין תורה לדרך ארץ, כאשר כל אחת מקיימת את השנייה.{{צט|רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה.| (משנה אבות ג יז)}}
על פי תפישת היהדות, התורה אינה מדע ככל המדעים, אלא מקיפה את הליכות חייו של אדם מישראל: בביתו וביחסו עם הציבור הסובב אותו. כאשר האדם אינו נוהג בדרך ארץ עם הבריות, הוא עלול לקיים בדרך לקויה את מצוות התורה והנהגות ההלכה היהודית. לכן, כאשר לומדים תורה ומצוות יש להדגיש את חשיבות הצורך לקיום יחסי אנוש עם בני האדם עימם יבוא האדם בקשר ישיר ודרך ארץ כפי הציבור הסובב אותו.

* ועל כן נאמר במשנה:{{צט|כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּקְרָא וּבַמִּשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד) וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב:| (משנה קידושין א י)}}
על כך דרש בר קפרא:{{צט|איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה, בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך|דרישת בר קפרא}}

* תלמוד בבלי, מסכת ברכות, ס&quot;ג ע&quot;א
עיקרון דומה מצוי בדברי הנביאים. הנביאים מטיפים כנגד התנהגותם של אנשים שעשו ככל העולה על רוחם - פשעו במצוות שבין אדם למקום ובמצוות שבין אדם לחברו, ויחד עם זאת הביאו קרבנות לבית המקדש, ובכך התיימרו לפייס את אלוהים או להרגיע את מצפונם.
===ראו גם===
* [[דרך ארץ]]
* [[קדם#קָדַם|קָדַם]]
* [[תורה]]

=== קישורים חיצוניים ===
* הרב שי פירון [https://www.kipa.co.il/jew/holidays/Shevuot/2698.html דרך ארץ קדמה לתורה,כיפה]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>cin1m6lcydqxvgn7r4rc1l2i2n51dj3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פטלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>33734</id>
    <revision>
      <id>520235</id>
      <parentid>463820</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:59:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1531" sha1="awerjll7v9pz066ic07csb56q74vjbe" xml:space="preserve">
==פָטָלִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פטאלי
|הגייה=fa'''ta'''li
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=ז
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' פָטָלִיִּים, נ' פָטָלִית, נ&quot;ר פָטָלִיּוֹת
}}

# גורלי, מכריע.
#:* {{הדגשה|&quot;אך צעד אחד, שאינו קשה ביותר להיעשות, צעד '''פטאלי''' הוּא לתנועה|&quot;[https://benyehuda.org/beilinson/beilinson177.html קיסמים]&quot;, [[w:משה בילינסון|משה בילינסון]]}}
#:* {{הדגשה|מסיבות שיווקיות מובנות נאלצים ברשת המלונות הישראלית שמקור שמם הודי: '''פטאל''', לשבש את שמם בקרב צרכניהם הגויים שמעבר לים|}}
#:* {{הדגשה|לאֲלצני לחבוש את [[סינור]]-הטבחים תחת שיבוצי כתקליטן רשת מלונות בכיר (רזידנט), עוד יתברר כטעות '''פטאלית'''|}}

===גיזרון===
* שאילה מאנגלית: fatal (&quot;גורלי&quot;). במקור מלטינית: fātālis, במשמעות גורל.

===נגזרות===
* [[פטליות|פטאליות]]
* [[פטליזם|פטאליזם]]

===מילים נרדפות===
* [[הרה גורל]]
* [[הרסני]]

===ניגודים===
* [[זניח]]
* [[פעוט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fatal}}

===ראו גם===
* [[פאם פטאל|פאם פאטאל]]

[[קטגוריה:אנגלית]]
[[קטגוריה:מלונאות]]</text>
      <sha1>awerjll7v9pz066ic07csb56q74vjbe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגרש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>33864</id>
    <revision>
      <id>520119</id>
      <parentid>501982</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:58:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520119</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5906" sha1="cjaoqtw1smcll16uwhla5g156oczoql" xml:space="preserve">==מִגְרָשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מגרש
|הגייה=mig'''rash'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|ר|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִגְרָשִׁים; מִגְרַשׁ־, ר' מִגְרְשֵׁי־
}}{{תמונה|Stavba.jpg|מגרש}}
#{{רובד|המקרא}} [[שטח]] ריק שאינו [[מעובד]], לרוב נמצא מ[[חוץ]] ל[[עיר]] והוא [[נחלת הכלל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת '''וּמִגְרָשׁ''' לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם|במדבר|לה|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יִהְיֶה מִזֶּה אֶל הַקֹּדֶשׁ חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת מְרֻבָּע סָבִיב וַחֲמִשִּׁים אַמָּה '''מִגְרָשׁ''' לוֹ סָבִיב|יחזקאל|מה|ב}}
#:*{{צט/משנה|ואי אפשר לומר 'אלפים אמה', שכבר נאמר 'אלף אמה'. הא כיצד? - אלף אמה '''מגרש''', ואלפים אמה תחום שבת!|סוטה|ה|ג}}
#:*{{צט/משנה|אין עושים שדה - '''מגרש''', ולא '''מגרש''' שדה, ולא '''מגרש''' עיר, ולא עיר '''מגרש'''|ערכין|ט|ח}}
#:*{{צט/ירושלמי|נמצא רביע '''מגרש''', והשאר שדות וכרמים|סוטה|כד|א}}
#:*{{צטבי|...ויצאתי לבסוף בעקיפים '''למגרש''' רחב ופנוי מחוץ לפרבר. '''מגרש''' זה משמש [[פלטיא]] לאכרים מביאי עצים ושחת בימי השוק|bialik/beit_abba.html|בבית אבא|חיים נחמן ביאליק}}
#[[שטח]] פתוח ו[[תחום]] המיועד למטרה מוגדרת, כגון [[אתר בנייה]] או [[רחבה|רחבת]] [[ספורט]].
#:*{{צטבי|לפניהם נראה הרחוב הגדול, אשר עדיין לא סללו בו את הכביש.  במקומות רבים עמדו בתים בנויים למחצה או לשליש, וביניהם – '''מגרשים''' פנויים, הנראים כקרחת על ראש איש|levontin/bein_tikva_yeush.html|בין תקווה לייאוש|יחיאל יוסף לבונטין}}
#:*{{צטשיר|חבר'ה, חבר'ה, רגע, רגע; / מנדל, צבינגי ופושקש / משחקים בכדורגל / כאן אצלנו '''במגרש'''!|artist?render{{=}}true&amp;type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}352&amp;wrkid{{=}}2989&amp;page{{=}}3|שיר השכונה|ויקיפדיה=כן|חיים חפר}}
#:*החיילים הסתדרו על '''מגרש''' המסדרים.
#:*ברישום המקרקעין בישראל: '''מגרש''' הוא שטח אדמה שהוא חלק מ[[גוש]].

===גיזרון===
*לשון המקרא. חוקרים משערים שהמילה קשורה לפועל [[גרש#גֵּרֵשׁ (גם: גֵּרַשׁ)|גֵּרֵשׁ]], והיה המגרש שטח שאליו ''מגרשים'' את הבהמות למרעה. למשל, במילון BDB [http://biblesuite.com/hebrew/4054.htm נכתב בערך &quot;מגרש&quot;]: ''&quot;perhaps originally pasture-land, as place of cattle driving&quot;''. במילונו של [[w:וילהלם גזניוס|גזניוס]] נכתב ''&quot;a place to which cattle is driven forth to feed, patsure&quot;''.
: לעומתם, [[w:דוד ילין|דוד ילין]] סובר במאמרו &quot;הוראות נשכחות לשרשים עבריים&quot;{{הפניה|1|ילין}} כי השורש &quot;גרש&quot; מקביל כאן לשורש הערבי غرش (ע'רש), שהוראתו &quot;נָטַע&quot;. הוא כותב: &quot;יודעים הננו כי לפנים (וכן הדבר נמשך עד היום) נבנו הערים (הכפרים) על־יד מעינות המים [...] וכל העובר גם עתה בכפרי ארץ ישראל, וביחוד בהרים, יראה כי שדות הנטיעות (مغرش = מע'רש בערבית) מקיפים אותם מסביב&quot;.
* המשמעות המושאלת &quot;שטח פתוח&quot; (גם בתוך העיר) הושאלה מהמשמעות הראשונה. על המשמעות המקורית נכתב בסדרת &quot;עולם התנ&quot;ך&quot;:
:''אדמת מרעה שבה מגרשים את הצאן מאחו אחד למשנהו... כאן משמש 'מגרש' הגדרה לפרברים של מקומות היישוב שלא שימשו לחקלאות וגם לא למושב בני אדם אלא לרעיית העדרים&quot;''{{הפניה|1|מילגרום}}.

===צירופים===
* [[גבול מגרש]]
* [[מגרש ביתי]]
* [[מגרש חניה]]
* [[מגרש משחקים]]

===מילים נרדפות===
* [[חלקה]] (2)

===ניגודים===
* [[שדה]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|plot|court}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ساحة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|двор}}

===ראו גם===
* [[אחו]] (1)
* [[חצר]] (2)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Playing fields|שם ויקישיתוף=מגרשי ספורט}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet{{=}}1&amp;id{{=}}1295|יוצר=יעקב עציון|כותרת=התמודדות על המגרש|שם האתר=מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות|תאריך=12/2011}}
*[https://www.balashon.com/2006/04/grush.html אתר &quot;בלשון&quot; לגבי השורש ג־ר־ש] (אנגלית).

{{שורש|גרשׁ}}

===הערות שוליים===
{{הערה|מילגרום}} פירוש [[w:עולם התנ&quot;ך|עולם התנ&quot;ך]] על במדבר ל&quot;ה ב, שכתב [[w:יעקב מילגרום|יעקב מילגרום]].
{{הערה|ילין}} &quot;הוראות נשכחות לשרשים עבריים&quot; לדוד ילין, לשוננו א, עמ' 10.
[[קטגוריה:אדריכלות]]</text>
      <sha1>cjaoqtw1smcll16uwhla5g156oczoql</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שעור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>33866</id>
    <revision>
      <id>520533</id>
      <parentid>497200</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:17:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520533</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6666" sha1="oqmpysm3nk8mpmipnhstv85y90v6sx8" xml:space="preserve">
==שִׁעוּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שיעור
|הגייה=shi''''ur'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ע|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' שִׁעוּרִים; שִׁעוּר־, ר' שִׁעוּרֵי־
}}
#{{רובד|חזל}} הערכת מידה או כמות של עצם כלשהו. 
#:*{{צט/משנה|אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם '''שִׁעוּר'''; הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה.|פאה|א|א}}
#:*{{צט/משנה|הַמּוֹצִיא אֳכָלִים כַּגְּרוֹגֶרֶת, חַיָּב, וּמִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁווּ '''בְשִׁעוּרֵיהֶן''', חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן וְגַרְעִינֵיהֶן וְעֻקְצֵיהֶן.|שבת|ז|ד}}
#:*{{צט/משנה|'''שִׁעוּר''' כְּלִי חֶרֶס לִטָּהֵר, הֶעָשׂוּי לָאֳכָלִין, '''שִׁעוּרוֹ''' בַּזֵּתִים. הֶעָשׂוּי לַמַּשְׁקִין, '''שִׁעוּרוֹ''' בַּמַּשְׁקִין.|כלים|ג|א}}
#{{בהשאלה|1}} שכיחות, הימצאות של תופעה ביחס לאוכלוסייה הכללית.
#:*'''שיעור''' המובטלים בעיר זו גבוה במיוחד.
#{{רובד|עברית חדשה}} פרק בתכנית לימודים. יחידת זמן בה מתנהלים לימודים במסגרת חינוכית.
#:* {{הדגשה|והחכם אשר חלה לו הישיבה בירושתו, יקרא לפניהם '''שעור''' מדי יום ביומו או פעמים שלש בשבוע|&quot;[https://benyehuda.org/by/zarix.html מרכז צריך עתה לישראל]&quot;, [[w:אליעזר בן יהודה|אליעזר בן־ יהודה]]}}
#:*{{הדגשה|אנכי וחברי אשר כמוני יצאו לתרבות רעה, היינו לומדים מדי יום ביומו '''שיעור''' של ספר המלים הרוסי, כמו שאבי ז&quot;ל היה לומד בכל יום '''שעור''' גמרא| &quot;[https://benyehuda.org/levinsky/maxshavot_28.html מחשבות ומעשים]&quot;, [[w:אלחנן ליב לוינסקי|אלחנן ליב לוינסקי]]}}
#:* ביום ג' בשעות 10:00-12:00 נקבע '''שיעור''' חזרה למבחן.
#{{בהשאלה|3}} מסקנה שנלמדה מחוויה כלשהי.
#:*{{הדגשה|אבל תולדות זמננו נתנו לנו '''שעור''' היסטורי נפלא|&quot;[https://benyehuda.org/schein/003.html בית הספר המרכזי בעמק]&quot;, [[w:אליעזר שיין|אליעזר שיין]]}}
#:*למדתי מתקופה זו '''שיעור''' חשוב - רחמים עצמיים יפריעו לי להתקדם בחיים.
#סדרת מספרים המציינת את מיקומו של גוף במרחב.
#:*'''שיעוריו''' של הגוף במרחב הם (1,0,3) ביחס ל[[ראשית הצירים]].

===גיזרון===
* השורש שׁ־ע־ר מופיע כבר במקרא, למשל: {{צט/תנ&quot;ך|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא|משלי|כג|ז}}, אולם הפרשנים חלוקים על משמעותו (ראו בערך [[שער]]). במשנה מופיע [[שעור|שיעור]] במשמעות &quot;מידה&quot;, כאמור לעיל, אולם בעברית החדשה הוא בעיקר שיעור ביחס ליתר אוכלוסייה. המשמעויות &quot;מסגרת חינוכית&quot; ו&quot;לֶקַח&quot; הן בעברית החדשה.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[חכמת השעור|חכמת השיעור]]
* [[לאין שעור|לאין שיעור]]
* [[מערך שעור|מערך שיעור]]
* [[שעור חלה|שיעור חלה]]
* [[שעור חפשי|שיעור חופשי]]
* [[שעור יומי|שיעור יומי]]
* [[שעור ילודה|שיעור ילודה]]
* [[שעור כביצה|שיעור כביצה]]
* [[שעור כזית|שיעור כזית]]
* [[שעור כפול|שיעור כפול]]
* [[שעור פרטי|שיעור פרטי]]
* [[שעור צפיה|שיעור צפייה]]
* [[שעור קומה|שיעור קומה]]
* [[שעורי בית|שיעורי בית]] ([[ש&quot;ב]], [[שע&quot;ב]])
}}

===נגזרות===
* [[לשעורין|לשיעורין]] (1)
* [[שעורי|שיעורי]]

===מילים נרדפות===
* [[לקח#לֶקַח|לֶקַח]] (4)
* [[מוסר השכל]] (4)
* [[מדה|מידה]] (1)
* [[פרופורציה]] (2)
* [[קואורדינטה]] (5)
* [[קורס]] (3)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|scale|measure}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rate}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lesson|class}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lesson|moral}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|coordinate}}

===מידע נוסף===
* בחלק מן הישיבות הגבוהות המילה &quot;שיעור&quot; משמעה - מחזור הלומדים. כך, ב'''שיעור א'''' לומדים לרוב בני 18, ב'''שיעור ב'''' השנתון המבוגר מהם בשנה, וכך הלאה.
* ישנן מסורות־הגיה של המילה [[שעור#שִׁעוּר|שִׁעוּר]] בצירה בשי&quot;ן (שֵׁעוּר), כתשלום עבור הדגש החזק במשקל קִטּוּל. ראו למשל, &quot;מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי&quot; לישראל ייבין (ירושלים תשמ&quot;ה), כרך ב', עמ' 959.

===ראו גם===
* [[משער|משוער]]
* [[אמדן|אומדן]]
* [[הערכה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שיעור}}
* אילון גלעד, '''[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.7647739 כאב הראש האיטלקי שיצר את האָחוּז]''', &quot;הארץ&quot;, 07.08.2019 .

==שִׂעוּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שיעור
|הגייה=si''''ur'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=
}}
#הופעת שיער על הגוף.
#:*האבחנה בין '''שיעור''' נורמלי ובין '''שיעור'''־יתר תלויה לעתים בגורמים תרבותיים.

===גיזרון===
* עברית חדשה.

===צירופים===
* [[שעור יתר|שיעור יתר]]

===מילים נרדפות===
* [[תשערת|תשעורת]]

===ניגודים===
* [[התקרחות]]
* [[נשירה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hair growth}}

===ראו גם===
* [[שעירות]]
* [[שער#שֵׂעָר|שיער]]

{{שורש|שׁער א}}</text>
      <sha1>oqmpysm3nk8mpmipnhstv85y90v6sx8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>33961</id>
    <revision>
      <id>520209</id>
      <parentid>519491</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:50:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6026" sha1="3d4ghkj6yy56u2789tjfm4528lzoz7m" xml:space="preserve"> 

==פִּתָּה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פיתה
|הגייה='''pi'''ta
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|פ|ת|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' פִּתּוֹת
}}{{תמונה|PikiWiki Israel 30304 Events in Israel.jpg|אפיית פיתות בתנור}}
# {{רובד|ח}} [[לחם]] [[שטוח]], ולעתים בעל [[כיס]], העשוי מ[[קמח]] בתוספת [[שמרים]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|פָּתוֹת אֹתָהּ '''פִּתִּים''', וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן; מִנְחָה, הִוא|ויקרא|ב|ו}}
#:*{{הדגשה|עתה היא מגישה ארוחת ערבית: '''פיתות''' ומרק עדשים...|&quot;[https://benyehuda.org/stein/bat_hamoshava.html בת המושבה]&quot;, [[w:א&quot;ש שטיין|א&quot;ש שטיין]]}}
#:* {{צטזמר|אֶקַּח אִתִּי עַגְבָנִיָּה, / סִדּוּר קָטָן, '''וּפִתָּה'''; / וּמִסִּפּוּן הָאֳנִיָּה / לַמֶּרְחַקִּים אַבִּיטָה.|https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id{{=}}2059|גְּדַלְיָה רֶבַע אִישׁ|נתן אלתרמן}}
#:*{{צטשיר|עשינו לו תכף כסא שבת / אפינו לו '''פיתה''' חמה אחת|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}4683|הטיול הגדול|נעמי שמר}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} פיתא, צורה ארמית ל[[פת]] ([[לחם#לֶחֶם|לחם]]), המילה נשאלה ליוונית ביזנטית: {{יוונית|πίτα|píta}} באותה משמעות.
* מצרית קדומה פַּאתה pꜥṯḥ בהוראת לחם-מושטח. להלן הירוגליף:
:&lt;hiero&gt;G40 - G1 - O29 - Y1 - G47 - Z1 - F18 - Y1 - W22 - Z8 - Z3A&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
* [[פיתה דרוזית]]
* [[פיתה עיראקית]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pita}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Fladenbrot}}

===ראו גם===
* [[טורטיה]]
* [[לאפה]]
* [[לחמניה]]
* [[פתית]]
* [[פיצה]]
* [[פתוש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פיתה|ויקישיתוף=Category:Pita|שם ויקישיתוף=פיתה}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|פיתה|2019/11/13}}
{{שורש|פתת}}

[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:מאפים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]

== פִּתָּה {{משני|ב}}==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= פיתה
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ת|ה}}
|בניין= פיעל
}}
# השפיע על האחר לעשות כרצונו. לשנות את רצונו המקורי. הציג בפניו דבר שחושק בו ודעתו לא עמדה מולו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְכִי '''יְפַתֶּה''' אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ|שמות|כב|טו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן '''פַּתִּי''' אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה|שופטים|יד|טו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך| מִי '''יְפַתֶּה''' אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד|מלכים א|כב|כ}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִישׁ חָמָס '''יְפַתֶּה''' רֵעֵהוּ וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב|משלי|טז|כט}}
#:* {{צט/משנה|ה'''מפתה''' נותן בושת ופגם וקנס מוסף עליו אונס שנותן את הצער. מה בין אונס ל'''מפתה''' האונס נותן את הצער וה'''מפתה''' אינו נותן את הצער|כתובות|ג|ד}}
#:* הנערים '''פיתו''' בדברי חלקות עד שנתרצה ללכת עימם ולעשות כמעשיהם.
===גיזרון===
* מן המקרא


===נגזרות===
* [[פתוי]]
* [[פתי]]
* [[מפתה|מפותה]]
* [[פתיון]]

===מילים נרדפות===
* [[השיא]]
* [[שחד#שִׁחֵד|שִׁחֵד]]
===מובאות נוספות===
*במקרא גם '''פִּתִּיתִּי''' וגם '''פִּתֵּיתִי''' {{צט/תנ&quot;ך|פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא|יחזקאל|יד|ט}}.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tempt}}

==פֻּתָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=פותה
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ת|ה}}
|בניין=פועל
}}
# הולך שולל, נמשך לעשות דבר בתרמית ובדעת שאינה מלאה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אוּלַי '''יְפֻתֶּה''' וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ|ירמיהו|כ|י}}&lt;!---חוזרת על עצמה עוד פעם או פעמיים---&gt;
#:* {{צט/משנה|אין מעשה קטנה כלום אלא '''כמפותה''' בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה|יבמות|יג|ב}} 

===גיזרון===
*
===מילים נרדפות===
*[[רמה#רֻמָּה|רֻמָּה]]
===ראו גם===
*[[נפתה]]
{{שורש|פתה}}

==פָּתָה==
{{שהות}}
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=פתה
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ת|ה}}
|בניין=קל
}}
# מי שתוך הונאה-עצמית התרצה לדבוק בהתנהגות מסוימת (בדר&quot;כ שלילית)
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן '''יִפְתֶּה''' לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם|דברים|יא|טז}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת במקרא &lt;!---טעון בדיקה---&gt;

===נגזרות===
* [[פותה]]
* [[נפתה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tempt}}

{{שורש|פתה}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>3d4ghkj6yy56u2789tjfm4528lzoz7m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34004</id>
    <revision>
      <id>520407</id>
      <parentid>518790</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:25:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520407</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9748" sha1="00tt1y66gy7gu9alt0u03gw6s72h620" xml:space="preserve">==מַס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מס
|הגייה=mas
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|ס|ס}}
|דרך תצורה={{משקל|קַל}}
|נטיות=ר' מִסִּים; מַס־, ר' מִסֵּי־
}}
# {{הגדרה לקויה}} תשלום אותו גובים [[מוסד|מוסדות]] ה[[שלטון]] ב[[מדינה]] מה[[אזרח|אזרחים]] וה[[תושב|תושבים]] לצורך [[מימון]] הפעולות שלהם.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה '''מַס''' מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי '''הַמַּס''' שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ|מלכים א|ה|כז}}.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש [אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ] '''מַס''' עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם.|אסתר|י|א}}
#:*{{הדגשה|עכשיו נקח את שאלת '''המסים''' ושאלת '''מס''' ההכנסה. אני איני חייב הנהגת '''מס''' הכנסה בארץ ישראל כעת|&quot;[https://benyehuda.org/arlosoroff/029.html המדינה הארץ-ישראלית בתקופת המעבר ]&quot;, [[w:חיים ארלוזורוב|חיים ארלוזורוב]] (1933)}}

===גיזרון===
* משומרית מאש (MAŠ) ריבית,מס-הצפה. שאול לאכדית: ms; ארמית: מִסָא.  בלשון המקרא בעיקר לתאור עבודות כפייה עבור השלטון.
* גזניוס גוזר אותו מ&quot;[[מכס]]&quot;.{{הערת שוליים|וילהלם גזניוס, מובא בשד&quot;ל דברים טז, י; משה אשכנזי, הואיל משה במדבר לא, כח; רש&quot;ר הירש, שמות יב,ד.}}

===מידע נוסף===
* האקדמיה התנגדה לקביעת המילה &quot;[[מסוי|מיסוי]]&quot; בהוראת &quot;הטלת־מיסים&quot;, שכן משקלה מתאים לשורש מ־ס־ה, ולא לשורש מ־ס־ס. התנגדות דומה הובעה לגבי &quot;[[גבוי|גיבוי]]&quot; ו&quot;[[עתוי|עיתוי]]&quot; {{הפניה|1|בורשטיין}}

===צירופים===
{{ע|4|
* [[החזר מס]]
* [[יועץ מס]]
* [[מס הכנסה]]
* [[מס טריטוריאלי]]
* [[מס ישיר]]
* [[מס ניטרלי|מס נייטרלי]]
* [[מס עובד]]
* [[מס עקיף]]
* [[מס ערך מוסף]] ([[מע&quot;מ]])
* [[מס פרוגרסיבי]]
* [[מס פרסונלי]]
* [[מס קניה]]
* [[מס רגרסיבי]]
* [[מס שבח]]
* [[מס שפתים|מס שפתיים]]
* [[משלם המסים|משלם המיסים]]
* [[נכוי מס|ניכוי מס]]
* [[שרי מסים|שרי מיסים]]
* [[היה למס]]
* [[נתן למס]]
}}

===נגזרות===
*[[מסה#מִסָּה|מיסה]]
**[[מסוי|מיסוי]]

===מילים נרדפות===
* [[הטל|היטל]]

===תרגום===
{{תר|תשלום כסף}}
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 4
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = tassa	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = cáin	 |אלבנית = 	 |אנגלית = tax
 |אסטונית = maks	 |אספרנטו = imposto	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = հարկ
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = გადასახადი
 |גרמנית = Steuer	 |דנית = skat	 |הולנדית = belasting	 |הונגרית = adó
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = treth	 |ויאטנמית = thuế
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית =  வரி	 |יאוית = 
 |יוונית = φόρος	 |יידיש = 	 |יפנית = 税	 |כורדית = باج
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = mokestis	 |מאורית = tāke	 |מונגולית = 
 |מלאית = cukai	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = skatt	 |נפלית = 	 |סווהילי = ushuru	 |סינהלזית = 
 |סינית = 稅	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = davek 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = impuesto 	 |סקוטית = càin 	 |ערבית = ضريبة
 |פארואזית = 	 |פולנית = podatek	 |פורטוגלית = imposto	 |פינית = vero
 |פרסית = 	 |צ'כית = daň	 |צרפתית = impôt	 |קוריאנית = 세금
 |קזכית = 	 |קטלנית = impost	 |קנרית = 	 |קרואטית = pòrez 
 |רומנית = taxă	 |רוסית = налог	 |שבדית = skatt	 |תאית = ภาษี	    }}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[תשלום]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מס}}
* [[w:תמר עילם גינדין|תמר עילם גינדין]], &quot;[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4092699,00.html בלשנות כלכלית: מאיפה באה המילה מס]&quot;. Y-net, {{כ}} 9 ביולי 2011. 

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
{{הערה|בורשטיין}} &quot;[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/6AFD241C-5247-4CF2-A167-B597A9EB932B/86955/192.pdf על מצבה של העברית - שינויי מגמה במדיניות האקדמיה ללשון העברית בקביעת מילים חדשות], רות בורשטיין.
[[קטגוריה:כלכלה]]

==מֶס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מס
|הגייה=mess
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=
}}
{{תמונה|Batterie inférieure - Victory.jpg|מס מלחים על סיפון התותחים באוניית המפרשים המלחמתית &quot;ויקטורי&quot;}}
{{תמונה|HMCSKamsackStokersMessFeb1943.jpg|מֶס המַסיקים בקורבטה הקנדית Kamsack,{{כ}} 1943}}
# {{הקשר|ימאות}} (א) קבוצת קצינים או מלחים האוכלים את ארוחותיהם באונייה בצוותא; (ב) המקום באונייה המשמש את הקבוצה לארוחה בצוותא (ולעיתים גם למגורים משותפים); (ג) חדר אוכל באונייה.
#:* באוניית המפרשים המלחמתית &quot;ויקטורי&quot;, שצוותה מנה למעלה מ־800 איש, היו 165 '''מֶסִים''', 5-6 אנשים בכל '''מֶס'''.
# {{הקשר|ימאות}} {{משלב|סלנג}} בחיל הים הישראלי: (א) חדר אוכל בספינה; (ב) ארוחה מיוחדת שמממנים החיילים או הקצינים מכספם.
#:* {{הדגשה|&quot;בספינות יש יותר אוכל ויותר איכותי (+ &quot;'''מס קצינים'''&quot; שהם שיפורי מזון שנשמרים במקרר של חדר קצינים והסג&quot;מ אחראי לרכוש אותם).&quot;|(בבלוג [https://www.kadmoni.com/2013/04/blog-post.html &quot;מר קדמוני&quot;], 2 באפריל 2013)}} 

===גיזרון===
* {{לועזית|אנגלית}} mess באותו מובן (1). מן mes באנגלית ימי-ביניימית, שולחן (מאותו יסוד גם [[מיסה]] ו[[מיסיון]]). הפועל to mess משמעותו לאכול בצוותא.
* mess באנגלית הוא גם הכינוי לחדר אוכל צבאי בחילות היבשה.

===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|&quot;לא היה איש עליז מסוגו בכל '''אחיו־לשולחן'''; ובזה היה ההיפוך הגמור ליחידים אחרים אשר כמוהו היו נמנים על אותו חלק מחבר־הספינה שהוכנס על ידי חטיפה.&quot;|הרמן מלוויל, בילי בוד. מאנגלית: [[w:אברהם רגלסון|אברהם רגלסון]])}}
* {{הדגשה|שומר-הנשק ואיש בית-הריתוף, יחד עם אנשי הסירות, הרוקח ויתר בני אותה הדרגה, הם, על פי נוהג הצי, אחים-לסעודה לממונה-על-הנשק.|הרמן מלוויל, בילי בוד. מאנגלית: [[w:אברהם רגלסון|אברהם רגלסון]])}}
* {{הדגשה|&quot;מיד גמר אומר להילוות אלי אל האי ההוא, להפליג באותה ספינה, להיכנס לאותה משמרת, לאותה סירה, לאותו '''חדר־אוכל''' עמי – קיצורו של דבר, להיות שותפי בכל המוצאות אותי [...].&quot;|(הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]], 1981)}}

===צירופים===
* חָבֵר לַמֶס (messmate)
* מֶס קְצִינִים (Officer's Mess)
* מֶס נַגָּדִים (Warrant Officers' Mess)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mess}}

===ראו גם===
* [[חדר התותחן]]
* [[חדר הקצינים]]
* [[חדר אכל|חדר אוכל]] &lt;small&gt;(באונייה)&lt;/small&gt;
* [[ראש שלחן|ראש שולחן]] (captain of the mess)
* [[כלכל#כַּלְכַּל|כַּלְכַּל]]
* [[קנטינה]]
* [[מסטינג]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Mess|שם ויקיפדיה=Mess}}

===סימוכין===
* '''[http://southseas.nla.gov.au/refs/falc/0863.html Mess]''' in: William Falconer's ''Dictionary of the Marine'', 1780.
* '''[https://archive.org/details/midshipmansorbr00moorgoog/page/n155/mode/2up Mess]''' in: J.J. Moore, ''The Midshipman's Or British Mariner's Vocabulary'', 1805.
* '''[http://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA/%D7%9E/%D7%9E%D7%A1.aspx מס]''' בתוך: רוביק רוזנטל, המילון לצבאית מדוברת, באתר הזירה הלשונית.

[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>00tt1y66gy7gu9alt0u03gw6s72h620</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיר ערש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34032</id>
    <revision>
      <id>520123</id>
      <parentid>384026</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:20:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520123</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3275" sha1="9tp33i5qdutbsa7vdij5zqk043sf5ys" xml:space="preserve">==שִׁיר עֶרֶשׂ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שיר ערש
|הגייה=shir '''e'''res'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' שִׁירֵי עֶרֶשׂ 
}}{{תמונה|William-Adolphe Bouguereau (1825-1905) - Lullaby (1875).jpg|ציור של אם שרה לבנה שיר ערש}}
# [[שיר]] שנהוג לשיר אותו ל[[ילד]]ים לפני שהם הולכים ל[[ישן|ישון]], במטרה לגרום להם ל[[נרדם|הירדם]].
#*:{{צטבי|ובאותה שעה, בתוך המצוקה הנוראה, בשמעי בפעם הראשונה מעל שפתי ילדי את השם &quot;אמא&quot;, נמלאתי גם אני, כמו להכעיס, שמחת-החיים.  עיני לא שבעו מראות את פני מלאכיי הקטן, ובקול דממה דקה החילותי לשיר לו '''שיר ערש'''.|https://benyehuda.org/brainin/messiah.html|משיח קטן|ראובן בריינין}}

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 4
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = bersokanto	 |איטלקית = ninna nanna 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = vögguvísa 	 |אירית = suantraí	 |אלבנית = nina-nanë 	 |אנגלית = lullaby
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = lulkanto	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = օրոր
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = lo-kanta	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = იავნანა
 |גרמנית = Schlaflied 	 |דנית = godnatsang 	 |הולנדית = slaapliedje	 |הונגרית = altatódal
 |הינדית = 	 |וולאפיק = klädömakanit 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = ninni
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = தாலாட்டு	 |יאוית = 
 |יוונית = νανούρισμα	 |יידיש = וויגלידוויגליד	 |יפנית = 子守歌	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = ngaaoriori	 |מונגולית = 
 |מלאית = dondang	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 催眠曲	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = uspávanka 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = canción de cuna	 |סקוטית = òran tàlaidh 	 |ערבית = تهويدة
 |פארואזית = 	 |פולנית = kołysanka	 |פורטוגלית = canção de ninar	 |פינית = tuutulaulu
 |פרסית = لالایی	 |צ'כית = ukolébavka	 |צרפתית = berceuse	 |קוריאנית = 자장가
 |קזכית = 	 |קטלנית = lo-kanta	 |קנרית = 	 |קרואטית = uspavanka
 |רומנית = cântec de leagăn	 |רוסית = колыбельная	 |שבדית = vaggvisa	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[שיר]]
* [[שנה|שינה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שיר ערש}}

[[קטגוריה:ספרות]]</text>
      <sha1>9tp33i5qdutbsa7vdij5zqk043sf5ys</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עקדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34071</id>
    <revision>
      <id>519899</id>
      <parentid>267588</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:11:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519899</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1913" sha1="ndgdly9iep1gclm68a5aglkiveig1q5" xml:space="preserve">
==עֲקֵדָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עקידה
|הגייה='ake'''da'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ק|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}}
|נטיות=ר' עֲקֵדוֹת; עֲקֵדַת־, ר' עֲקֵדוֹת־
}}
# קשירה בקרסוליים. [[רתוק#רִתּוּק|ריתוק]] בחבלים.
#:*{{צט|וכך היתה '''עקדתו''', ראשו לדרום ופניו למערב|משנה תמיד ד א}}
#:*{{הדגשה|אך הנה אוחזות זרועות בזרועותיו והוא מובל – על כרחו – לחופתו, כמובל '''לעקידה''', לקדש את הנערה שייעדוה לו|&quot;[https://benyehuda.org/stein/mandrake_tsvi.html דוּדאי צבי: עלילות שבתי צבי]&quot;, [[w:א&quot;ש שטיין|א&quot;ש שטיין]]}}

===גיזרון===
* שם פעולה ב[[בנין קל|בניין קל]] מהפועל [[עקד#עָקַד|עָקַד]]. מקבילה בערבית عَقَدَ (עַקַדַ) במשמעות זו.

===פרשנים מפרשים===
*רש&quot;י מפרש את הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|ויעקד את יצחק בנו|בראשית|כב|ט}}: &quot;'ויעקד' - ידיו ורגליו מאחוריו. הידים והרגלים ביחד היא עקידה, והוא לשון 'עקודים' - שהיו קרסוליהם לבנים. מקום שעוקדין אותן בו היה ניכר&quot;.
:בדומה בתלמוד: {{צט/בבלי|אמר רב יהודה: 'עקוד' - עקידת יד ורגל, כיצחק בן אברהם|שבת|נד|א}}

===צירופים===
* [[עקדת יצחק]]
* [[עקדת ישמעאל]]

===מילים נרדפות===
* [[כפיתה]]

===ניגודים===
* [[התרה]]
* [[פרימה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hog-tying|binding}}

===ראו גם===
* [[כבילה]]
* [[קבוע#קִבּוּע|קיבוע]]

{{שורש|עקד}}</text>
      <sha1>ndgdly9iep1gclm68a5aglkiveig1q5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התפלל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34096</id>
    <revision>
      <id>520237</id>
      <parentid>414143</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:00:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6108" sha1="q61rg9298oyzn6hl09e5m56xxcatgl3" xml:space="preserve">==הִתְפַּלֵּל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=התפלל
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ל|ל}}, [[נספח:גזרת השלמים|גזרת השלמים]]
|בניין=התפעל}}
# [[פנה]] אל [[כוח עליון]] ב[[בקשה]], נשא [[תפלה|תפילה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא '''וְיִתְפַּלֵּל''' בַּעַדְךָ וֶחְיֵה.|בראשית|כ|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|[[אל הנער הזה התפללתי|אֶל הַנַּעַר הַזֶּה '''הִתְפַּלָּלְתִּי''']] וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ.|שמואל א|א|כז}}
#:*{{צט/משנה|רבי שמעון אומר, הוי זהיר בקרית שמע ובתפילה; וכשאתה '''מתפלל''', אל תעש תפילתך קבע - אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא|אבות|ב|יג}}
#:*{{צטבי|'''הִתְפַּלֵּל''' עָלַי, עַל נַפְשִׁי הַחוֹלָה; עַל נַפְשִׁי הָאוֹבְדָה, אֶבְיוֹנָה|https://benyehuda.org/rachel/hitpalel.html|התפלל עלי|אנה אחמטובה|מתרגם=רחל המשוררת}}

===גיזרון===
* לשון המקרא. בניין התפעל בשורש פ־ל־ל, הבא תדיר בהוראת משפט או דיבור (ר' [[פלילים]]). למשל: {{צט/תנ&quot;ך|אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ '''וּפִלְלוֹ''' אֱלֹהִים, וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא אִישׁ מִי '''יִתְפַּלֶּל''' לוֹ|שמואל א|ב|כה}}.
* פילולוגים וחוקרי שפה מקשרים פועל &quot;התפלל&quot; ואת השורש [https://www.academia.edu/5813853/Pleading_Ones_Case_Before_God_A_Hittite_Analogy_for_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94 פ-ל-ל] כהליך משפטי בעולם העתיק (ובכך מתקשרת היא סמנטית למילה &quot;[[פלילים]]&quot;) כנראה כדברי סנגוריה הנאמרים לה' עבור צד שלישי ,כפי שנכתב ויעמוד פנחס ויפלל, לא נאמר ויתפלל  אלא - ויפלל, מלמד שעשה [[פלילה]] (ברור משפטי) עם קונו. 
* החוקר ספייזר גזר עפ&quot;י האכדית - palālu  במשמעות של שמירה ותיווך. שם זה מופיע גם בשמות עצם פרטיים, בניב האשורי.
* הוולגטה מתרגם: &quot;וְנָתַן בִּ'''פְלִלִים'''&quot; - &quot;et arbitri iudica&quot; = (העביר ל)'''החלטת שופט'''.

===פרשנים מפרשים===
* ה[[w:רש&quot;ר הירש|רש&quot;ר הירש]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22166&amp;pgnum=447 כותב בספרו חורב (סעיף &quot;תפילה&quot; ב&quot;פרקי העבודה&quot;)] על הקשר בין פלילים ותפילה: &quot;הפועל 'התפלל' אשר ממנו נגזר השם 'תפילה' מובנו על־פי מקור הוראתו 'לבחון את עצמנו ולשפוט את עצמנו' או כפי אשר יורה לרוב הבנין 'התפעל' להתחרות פנימית: להחליט בקרבנו ולחרוץ משפט, משפט-אמת וצדק על אודות עצמנו...&quot;.
* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ, צוּרָם; וְאֹיְבֵינוּ, '''פְּלִילִים'''.|דברים|לב|לא}}.המילה &quot;פלילים&quot; משמשת כמילת הנגדה למילה &quot;צור&quot;, ז&quot;א - אלוהי ישראל מקביל לאבן צור הידועה בלכידותה (צפיפותה, קשיותה) ואמונות אויבי ישראל נקראות בלעג - פלילים, במשמעות &quot;יסודות רעועים,ושבריריים&quot;. כך גם האדם  פונה הוא לתפילה בעיקר כשנפשו,אלוהיו,ואמונותיו נתונים ב&quot;פלילים&quot; ז&quot;א - כל הוויתו במצב רעוע, ושברירי.
* {{צט|אמר ר' יוחנן: עשרה לשונות נקראת תפילה, ואלו הן: שוועה, צעקה, נאקה, רינה, פגיעה, ביצור, קריאה, ניפול, פילול ותחנונים.|דברים רבה ב}}

===צירופים===
* [[התפלל ועבד|התפלל ועבוד]]
* [[להתפלל עם העברינים|להתפלל עם העבריינים]]
* [[להתפלל על הנס]]

===מילים נרדפות===
* [[דרש#דָּרַש|דרש]]
* [[הפציר]]
* [[התחנן]]
* [[פגע#פָּגַע|פגע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pray}}
* ערבית: {{ת|ערבית|صلى}}
* רוסית: {{ת|רוסית|молиться}}

===מידע נוסף===
* בלשון התנאים מחליף בניין [[בנין נתפעל|בניין נתפעל]] את מקומו של [[בנין התפעל|בניין התפעל]] המקראי. &quot;התפלל&quot; הוא אחד הפעלים הבודדים שבהם רווחת גם צורת התפעל. הפעלים הנוספים הם [[התקבל]], [[התודה|התוודה]], [[התנדב]] ו[[השתחוה]]. [[w::גדעון הנמן|גדעון הנמן]] מצביע על כך שכמעט כל הפעלים האלה (להוציא את &quot;התקבל&quot;, שטרם נמצא לו הסבר) הם מתחום הפולחן, השמרני יותר ונתון יותר להשפעת לשון המקרא. מהשוואת גרסאות כתבי היד הוא מסיק כי תופעה זו ברובה איננה מקורית לנוסח הקדום של המשנה, אלא נוצרה בעיקר על ידי המעתיקים.{{הפניה|1|הנמן}}

===ראו גם===
* [[תפילה]]
* [[תפילין]]
* [[פלילים]]
* [[פלל#פִּלֵּל|פִּלֵּל]]

===קישורים חיצוניים===
* [http://www.bmj.org.il/print_article/636 &quot;תפלת פלילים&quot;, הרב ד&quot;ר יהודה ברנדס]

===הערות שוליים===
# {{הערה|הנמן}} גדעון הנמן, '''תורת הצורות של לשון המשנה: על פי מסורת כתב-יד פרמה (דה-רוסי 138)''', תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, תש&quot;ם, עמ' 208-211.

{{שורש|פלל}}</text>
      <sha1>q61rg9298oyzn6hl09e5m56xxcatgl3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34177</id>
    <revision>
      <id>520597</id>
      <parentid>412043</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:33:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2876" sha1="fd6lvmmrp6c6rpqj9wjw7wlq3yuj2vk" xml:space="preserve">==דָּץ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=דץ
|שורש וגזרה={{שרש3|ד|ו|ץ}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]]
|בניין=קל}}
#{{מקרא}} [[שמח#שָׂמַח|שָׂמַח]], קפץ.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז, וּלְפָנָיו '''תָּדוּץ''' דְּאָבָה|איוב|מא|יד}}
#:*{{צטבי|'''דַּצְנוּ''' בְיֶשַׁע, עֲדֵי נֹאמַר: הֲדָוִד יֵשׁ / בָּזֶה וְיָדוֹ מְקַלַּעַת וְנוֹגֶפֶת?...|https://benyehuda.org/hanagid/ben_teh_039.html|נִגְלֵית יְשָׁרָה|ר' שמואל הנגיד}}
#{{רובד|ימי הביניים}} [[רץ]].
#:*{{הדגשה|&quot;'''דצים''' לטהרה כי טהור הוא מחנם. ונאים לקדושה כי קדוש הוא מעונם.&quot;|(יניי, קדושתות לפרשת ויקרא)}}
#:*{{הדגשה|&quot;'''דצים''' רצים, קובצים עולצים, מרצים פצים&quot;|(אלעזר הקליר, קדושתות לשבתות מיוחדות)}}

===גיזרון===
* (1) מילה יחידאית במקרא. בארמית הפועל 'דץ' בא במשמעות של שמחה, לדוגמא: &quot;תַּעֲלֹזְנָה&quot; ({{מקור/תנ&quot;ך|שמואל ב|א|כ}}) מתורגם &quot;יְדוּצוּן&quot;; &quot;צַהֲלוּ&quot; ({{מקור/תנ&quot;ך|ירמיה|לא|ו}}) מתורגם &quot;דוּצוּ&quot;.   
* (2) קרוב לשורש ר־ו־ץ. בתרגום השבעים גם בפסוק באיוב מתורגם &quot;יָרוּץ&quot;.

===נגזרות===
*[[דצה#דִּצָּה|דיצה]]

===מילים נרדפות===
למשמעות (1):
{{עמודות|
*[[שש]]
*[[שמח]]
|
*[[עלז]]
*[[עלץ]]
*[[גל]]
}}

למשמעות (2):
{{עמודות|
*[[רץ]]
*[[חג#חַג ב|חַג]]
|
*[[כרכר]]
*[[פזז#פִּזֵּז|פִּזֵּז]]
*[[רקד]]
}}

===ראו גם===
*[[הדיץ]]
*[[דיץ]]

==דָּץ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=דץ
|שורש וגזרה={{שרש3|ד|ו|ץ}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]]
|בניין=קל}}
#{{רובד|חז&quot;ל}} נעץ, תקע במקום.
#:*{{צט/בבלי|לא '''לדוץ''' איניש לולבא בהושענא, דדלמא נתרי טרפי והוי חציצה|סוכה|לזה|ב}}
#:*{{צט/בבלי|האי סליקוסתא, '''דצה''' שלפה והדר '''דצה'''|שבת|נ|ב}} 
#:*{{צט/בבלי|פתקיה לדוד לעילא, ודץ ליה לרומחיה, אמר: ניפול עלה ונקטל|סנהדרין|צה|ב}}

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}}. ככל הנראה הצורה המקורית היתה [[דעץ]], באותה משמעות.

===מילים נרדפות===
* [[השחיל]]
* [[נעץ]]
* [[תחב]]
* [[תקע#תָּקַע|תקע]]
{{שורש|דוץ}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>fd6lvmmrp6c6rpqj9wjw7wlq3yuj2vk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התבונן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34186</id>
    <revision>
      <id>520081</id>
      <parentid>445440</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:34:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520081</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3369" sha1="6k316lcp8jx25n786uyypk129xb0oav" xml:space="preserve">==הִתְבּוֹנֵן==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=התבונן
|שורש וגזרה={{שרש3|ב|י|ן}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]]
|בניין=התפעל}}
#הִבִּיט; בָּחַן באור עינו וברוחו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַל כֵּן מִפָּנָיו אֶבָּהֵל; '''אֶתְבּוֹנֵן''' וְאֶפְחַד מִמֶּנּוּ.|איוב|כג|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַאֲזִינָה זֹּאת אִיּוֹב; עֲמֹד '''וְהִתְבּוֹנֵן''' נִפְלְאוֹת אֵל.|איוב|לז|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, '''הִתְבּוֹנְנוּ''' וְקִרְאוּ לַמְקוֹנְנוֹת וּתְבוֹאֶינָה...|ירמיהו|ט|יז}}
#:*{{צט|ובשלוש, '''מתבונן''' בדעתו להבין דבר מדבר|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק י&quot;ד}}
#:*{{צטשיר|אני אפסיק באחרות '''להתבונן''' / ואת הלב והנשמה רק לך אתן / אף פעם לא אומר לך לא, תמיד רק כן / אם רק תאמרי|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}511&amp;wrkid{{=}}390|אני אצבע את השלכת בירוק|יורם ארבל}}
#:*{{צטשיר|וּבְתוֹךְ חַדְרָהּ / הַכַּלָּה סְגוּרָה, / בָּרְאִי הִיא '''מִתְבּוֹנֶנֶת'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}314&amp;wrkid{{=}}1484|הַחֲתֻנָּה|דני סנדרסון}}
#{{מקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} הֶחְשִׁיב עַצְמוֹ לְחָכָם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִזְּקֵנִים '''אֶתְבּוֹנָן'''; כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי.|תהלים|קיט|ק}}

===גיזרון===
*מן התנ&quot;ך. מן [[בינה]], ו[[בן#בָּן|בָּן]], וגם בהוראת &quot;להסתכל&quot;. ראו, {{צט/תנ&quot;ך|וַאֲנִי הָיִיתִי '''מֵבִין''' וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב|דניאל|ח|ה}}
* באכדית שנתגלתה בכתובות תגלת פלאסר  III, ובנו שלמנאסר V , מצויה התיבה :(&quot;בֻּוּנֻ&quot;,&quot;בֻּונַּנֻּ&quot; [https://oracc.museum.upenn.edu/riao/sig?%E2%98%A3%40(null)%25akk%3Abu-na-ni-ia%3Dbunnann%C3%BB%5Bphysiognomy%2F%2F(facial)%20features%5DN%C2%B4N%24bunann%C3%AEya bunnannû] ,būnu ,bunnu)  במשמעות &quot;[[קלסתר]] פָּנים&quot;,  [[הסתכל]], התבונן.  {{הערת שוליים|THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012)  - Jamie Novotny}}. &quot;בֻּונַּנֻּ&quot; מילה נרדפת אכדית של המילה פנום  panum- בהוראת &quot;פָּנים&quot;.

===נגזרות===
*[[התבוננות]]

===מילים נרדפות===
למשמעות (1):
{{עמודות|
*[[הביט]]
*[[הסתכל]]
|
*[[שר#שָׁר ב|שר]]
*[[צפה]]
}}

למשמעות (2):
*[[התחכם]]

===תרגום===
למשמעות (1):
*אנגלית: {{ת|אנגלית|observe}}
*יידיש: {{ת|יידיש|וואָטשט}}
*ערבית: {{ת|ערבית|تَشَوَّفَ|نَظَرَ}}
*פרסית: {{ת|פרסית|نگاه}}
{{שורש|בין}}
===ראו גם===
*[[בונן]]
*[[ראה]]

===הערות שוליים===</text>
      <sha1>6k316lcp8jx25n786uyypk129xb0oav</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פושר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34358</id>
    <revision>
      <id>519806</id>
      <parentid>451862</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:30:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519806</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2078" sha1="4ym34z8k87mvdz0a1bbh3r77quu4lu0" xml:space="preserve">{{חסר|פּוּשֶׁר}}
==פּוֹשֵׁר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פושר
|הגייה=po'''sher'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|פ|ש|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=ר' פּוֹשְׁרִים, נ' פּוֹשֶׁרֶת נ&quot;ר פּוֹשְׁרוֹת
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} בעל [[טמפרטורה]] [[בינוני]]ת, לא [[חם]] ולא [[קר]].
#:* {{צטבי|קיץ, קיץ...  האויר – נוח היה לו, לכבוד קיץ, להיות קצת יותר '''פושר''', קצת פחות אֵדי, אבל בכלל...  בכלל – קשה, אבל לא רע ביותר...|https://benyehuda.org/brenner/min_hametsar.html|מן המיצר|י&quot;ח ברנר}} 
#:* עקב תקלה בדוד המים, התקלחתי אתמול במים '''פושרים'''.
#:* {{צט/רבה|אמר ליה מזוג רותחין והיו רותחין '''פושרין''' והיו '''פושרין'''.|בראשית|פו|ה}}
# {{בהשאלה}} שלא ניחן ב[[התלהבות]] יתרה.
#:*{{צטפדיה|עם זאת, במהלך אותה שנה, בברלין, ה&quot;עטלף&quot; הוצג וקיבל תגובות נלהבות...אך שנתיים לאחר מכן האופרטה הוצגה בלונדון וקיבלה יחס '''פושר''', בדומה ליחס שקיבלה בווינה.|העטלף}}

===צירופים===
* [[יחסים פושרים]]
*[[הנפגע מפושרין-ייזהר ברותכין]]

===מילים נרדפות===
*[[אדיש]] (2)
*[[אפתי]] (2)

===ניגודים===
*[[חם]], [[לוהט]], [[רותח]] (1)
*[[קר]], [[צונן]], [[קפוא]] (1)
*[[נלהב]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lukewarm|tepid}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فاتر}} 
* צרפתית: {{ת|צרפתית|tiède}} 
* ספרדית: [https://dle.rae.es/tibio tibio], [https://dle.rae.es/tibio tibia], [https://dle.rae.es/templado templado], [https://dle.rae.es/templado templada]

===ראו גם===
*[[רגוע]]

{{שורש|פשר ב}}
[[קטגוריה:מים]]</text>
      <sha1>4ym34z8k87mvdz0a1bbh3r77quu4lu0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שגרירות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34373</id>
    <revision>
      <id>520430</id>
      <parentid>293933</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:36:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520430</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3484" sha1="6ttt758n07cp7zjt8cetcjiev5d0gax" xml:space="preserve">==שַׁגְרִירוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שגרירות
|הגייה=shagri'''rut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ג|ר}}
|דרך תצורה={{מוספית|שגריר|־וּת}}
|נטיות=ר' שַׁגְרִירוּיוֹת
}}
{{תמונה|US embassy Tel Aviv 6924.JPG|שגרירות ארצות הברית בישראל}}
# [[נציגות]] [[דיפלומטי|דיפלומטית]] של [[מדינה]] אחת במדינה אחרת.
#*: {{צטבי|'''שגרירות''' פולין ניסתה להתקשר טלפונית עם שיקורסקי, כדי לבקש את התערבותו אצל סטאלין. קשר לא הושג. שום חיפוש לא נערך בחדרם.|https://benyehuda.org/stein/comrade_arthur.html|חבר ארתור|א&quot;ש שטיין}} 
===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 4
 |אוזבקית = elchixona	 |אוסטרית = embaxada	 |אוקראינית = посольство	 |אורדו = سفارت خانہ
 |אידו = 	 |איטלקית = ambasciata 	 |אינדונזית = kedutaan besar	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = sendiráð	 |אירית = ambasáid 	 |אלבנית = ambasadë	 |אנגלית = embassy
 |אסטונית = suursaatkond 	 |אספרנטו = ambasadorejo 	 |אפריקנית = ambassade	 |ארמנית = դեսպանատուն
 |בולגרית = посолство	 |בלרוסית = амбасада	 |בוסנית = 	 |בנגלית = দূতাবাস
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = embaixada	 |גרוזינית = საელჩო 
 |גרמנית = Botschaft	 |דנית = ambassade	 |הולנדית = ambassade	 |הונגרית = nagykövetség
 |הינדית = दूतावास	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = tòa đại sứ
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = sefarethane 
 |טורקמנית = ilçihana	 |טטרית = илчелек	 |טמילית = தூதரகம்	 |יאוית = 
 |יוונית = πρεσβεία 	 |יידיש = 	 |יפנית = 大使館	 |כורדית = sefaret
 |לאו = ສະຖານທູດ 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = vēstniecība 
 |לטינית = legatio	 |ליטאית = ambasada 	 |מאורית = 	 |מונגולית = элчин сайдын яам 
 |מלאית = kedutaan	 |מלטזית = ambaxxata	 |מקדונית = амбасада  	 |נהואטל = 
 |נורבגית = ambassade	 |נפלית = 	 |סווהילי = ubalozi 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 大使館	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = veleposlaništvo 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = embajada 	 |סקוטית = 	 |ערבית = سفارة
 |פארואזית = sendistova	 |פולנית = ambasada   |פורטוגלית = embaixada 	 |פינית = suurlähetystö
 |פרסית = سفارت	 |צ'כית = velvyslanectví	 |צרפתית = ambassade	 |קוריאנית = 대사관
 |קזכית = елшілік	 |קטלנית = ambaixada 	 |קנרית = 	 |קרואטית = амбасада
 |רומנית = ambasadă 	 |רוסית = посольство	 |שבדית = ambassad  	 |תאית = สถานทูต	 }}

===ראו גם===
* [[קונסוליה]]
* [[צירות]]
* [[שגריר]]
* [[כתב האמנה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שגרירות}}

[[קטגוריה:מדע המדינה]]</text>
      <sha1>6ttt758n07cp7zjt8cetcjiev5d0gax</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כברה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34403</id>
    <revision>
      <id>520236</id>
      <parentid>491447</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:00:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3092" sha1="ryq4twck7amoij3zvq2l473rs1pn55i" xml:space="preserve">==כְּבָרָה ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כברה
|הגייה=kva'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|ב|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}}
|נטיות=ר׳ כְּבָרָוֹת; כִּבְרַת־, ר' כִּבְרוֹת־; כ' כִּבְרַתוֹ, כִּבְרַתִי
}}{{תמונה|Przetak.jpg|כברה}}
# כלי שבתחתיתו רשת צפופה המשמש לניפוי תבואה וקטניות.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּ'''כְּבָרָה''' וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ|עמוס|ט|ט}}
#:* {{צט/משנה|משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה ו'''כברה''' ורחיים ותנור אבל לא תבור ולא תטחן עמה|שביעית|ה|ט}}
 
===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא. נפוצה בלשון חז&quot;ל. יש הקושרים ל[[מכבר]].

===נגזרות===
* [[כבר#כָּבַר|כָּבַר]]

===צירופים===
* [[גופו נעשה ככברה]]
* [[מנקב ככברה|מנוקב ככברה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sieve}}

===ראו גם===
* [[נפה]]
* [[מסננת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כברה}}

{{שורש|כבר}}
[[קטגוריה:חקלאות]]
{{-}}

==כִּבְרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כברה
|הגייה=kiv'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|ב|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=כִּבְרַת־
}}
# מידת אורך קדומה, כמאה [[אמה]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי-עוֹד '''כִּבְרַת'''-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה|בראשית|לה|טז}}.
# {{בהשאלה}} קטע בדרך, מרחק מסוים. לפעמים גם שטח.
#:* יש לנו עוד '''כברת'''־דרך לעבור.
#:* לחקלאי ישנה '''כברת'''־אדמה לעבד.

===גיזרון===
*המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא, תמיד כחלק מהצירוף [[כברת ארץ]].{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|כִּבְרָה|3530}}}}
*אכדית כִּבֲּרתֻ [http://www.angelfire.com/tx/tintirbabylon/GLOSSARY.html kibratu] בהוראת [[מחוז]]

===צירופים===
* [[כברת ארץ]]
* [[כברת דרך]]
* [[כברת אדמה]]

===ראו גם===
* [[אמה]]

===קישורים חיצוניים===
* [http://www.mikragesher.org.il/titles/encyclopedia/20/kivrat_eretz.htm כִּבְרַת אֶרֶץ], באנציקלופדיה מקרא גשר.
* ד&quot;ר לאה מזור, [https://mikrarevivim.blogspot.co.il/2010/12/blog-post_03.html מה היא ’כברת ארץ‘?], בלוג על מקרא, הוראה וחינוך.

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים מקראיות]]</text>
      <sha1>ryq4twck7amoij3zvq2l473rs1pn55i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34568</id>
    <revision>
      <id>519814</id>
      <parentid>478207</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:32:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519814</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7522" sha1="4iit6fvaw083jmordrrpqrz70xkk80e" xml:space="preserve">==סַל (גם: סָלַל)==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סל או סלל
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|ל|ל|א}}, [[נספח:גזרת הכפולים|גזרת הכפולים]]
|בניין=קל
}}
#{{רובד|מ}} קָבַע דֶּרֶך, נָתִיב וְכַדּוֹמֶה לְמַעַן מַעֲבָר עַל-יְדֵי יִשּׁוּר וּדְחִיסָה.
#:*{{הדגשה|&quot;אָנוּ '''נָסֹל''' אֶת הַכְּבִישִׁים, נַחְצֹב צוּר לְאַבְנֵי גִּיר. הֵידָד, יַעֲנוּ הַפַּטִּישִׁים, בְּשִׁירֵנוּ אֶת הַשִּׁיר&quot;|&quot;אנו נהיה הראשונים&quot;, יוסף הפטמן}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאָמַר '''סֹלּוּ'''-'''סֹלּוּ''', פַּנּוּ-דָרֶךְ; הָרִימוּ מִכְשׁוֹל, מִדֶּרֶךְ עַמִּי|ישעיהו|נז|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים, פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם; '''סֹלּוּ סֹלּוּ''' הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן, הָרִימוּ נֵס עַל-הָעַמִּים|ישעיהו|סב|י}}

=== גיזרון ===

* המשמעות המקורית של השורש ס-ל-ל היא הגבהה, הרמה&lt;ref&gt;אבן-שושון ערך סלל א.&lt;/ref&gt;: משם [[סוללה]] 'ערימה ארוכה של חול ועפר'. הקשר עם 'התקין דרך' נובע מהעובדה שדרך סלולה היא מוגבהת:&lt;ref&gt;ראו גם [https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_סלל.1?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; היא בנויה על ערימה ארוכה, עם [[מזחילה|מזחילות]] בשני הצדדים -- שקעים בשולי הדרך לניקוז מי גשמים, כדי שהדרך לא תהפוך לבריכה בעת גשמים. אותה תופעה באנגלית highway 'דרך מוגבהת'. יש שורש דומה בערבית וָּסָל שמשמעה המקורי נתן להגיע وَصَلْ

===נגזרות===
*[[סלול]]
*[[סלילה]]
*[[מסלה|מסילה]]
*[[מסלול]]

===מילים נרדפות===
*[[כבש#כָּבַשׁ|כָּבַשׁ]]

===ביטויים===
*[[סלל את הדרך לפניו]]
===ראו גם===
*[[סלה#סִלָּה|סִלָּה]]
{{שורש|סלל א}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

==סַל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סל
|הגייה=sal
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ל|ל}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' סַלִּים
}}{{תמונה|Baskets four styles.jpg|סלים (1)}}
{{תמונה|Basketball Goal.jpg|סל (3)}}
# [[כלי]] קל ובעל [[ידית]] המשמש ל[[נשיאה|נשיאת]] [[חפץ|חפצים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וּבַסַּל''' הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן-'''הַסַּל''' מֵעַל רֹאשִׁי.|בראשית|מ|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי-עִזִּים וְאֵיפַת-קֶמַח מַצּוֹת הַבָּשָׂר שָׂם '''בַּסַּל''' וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר וַיּוֹצֵא אֶלָיו אֶל-תַּחַת הָאֵלָה וַיַּגַּשׁ.|שופטים|ו|יט}}
#:*{{צט/משנה| רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, '''סַלֵּי''' תְאֵנִים '''וְסַלֵּי''' עֲנָבִים וְקֻפּוֹת שֶׁל יָרָק, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹכְרָן אַכְסְרָה, פָּטוּר.|דמאי|ב|ה}}
#:*{{צט/משנה|הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, אֲפִלּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל '''הַסַּל''' עַל כְּתֵפוֹ וְנִכְנָס, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה.|בכורים|ג|ד}}
#:*{{צט/משנה|כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם ... רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֻּלָּן טְהוֹרִין, חוּץ מִן '''הַסַּל''' וְהַמַּגְרֵפָה וְהַמְּרִצָּה הַמְיֻחָדִין לַקְּבָרוֹת.|שקלים|י|ב}}
#{{משלב|מסחר}} {{בהשאלה}} [[מבחר]] [[מוצר]]ים שניתן ל[[לקח|קחת]] מהם.
#:*{{משפט מדגים}}
#{{משלב|ספורט}} [[חשוק]] התלוי על [[עמוד]] ולו [[רשת]], אליו [[קלע|קולעים]] את ה[[כדור]] בעת [[משחק]].
#:*{{עיתונות|ג'ון הית הוא איפוא הכדורסלן מספר אחד של &quot;פרש-אייר&quot;, הדבר ניכר בתרומתו למאזן הסלים שלה – בממוצע 25 נקודות למשחק. בעיקר הוא קולע היטב מחוץ לתחום '''הסל'''.|SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1978%2F11%2F15&amp;id{{=}}Ar03002&amp;sk{{=}}F6901156|מעריב||15 בנובמבר 1978}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל ערבית: {{ערבית|سَلَّة‎|סַלַּה}}.

===צירופים===
*[[כדורסל]]
*[[סל הבריאות]]
*[[סל נצרים]]
*[[סל קניות]]
*[[תעודת סל]]

===נגזרות===
*[[סלסלה]]

===מילים נרדפות===
*[[טנא]] (1)
*[[כלוב]] (1)
*[[קלת]] (1)
*[[קופה]] (1)

===תרגום===
{{תר|תרגומים}}
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|cestino}}
*איימרה: {{ת|איימרה|Kanasta|phalahuiru}}
*אירית: {{ת|אירית|bascaed|ciseán}}
*אלבנית: {{ת|אלבנית|shportë}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|basket}}
*אסטונית: {{ת|אסטונית|korv}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|korbo}}
*אפריקנס: {{ת|אפריקנס|mandjie}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|կողով}}
*בולגרית: {{ת|בולגרית|кош|кошче}}
*בסקית: {{ת|בסקית|zare}}
*ברטונית: {{ת|ברטונית|paner}}
*גליסית: {{ת|גליסית|cesta|cesto}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Korb}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|გალათი}}
*דנית: {{ת|דנית|kurv}}
*הודית: {{ת|הינדית|टोकरा}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|mand}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|kosár}}
*ולשית: {{ת|ולשית|basged}}
*זולו: {{ת|זולו|ubhasikidi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|καλάθι}}
*יפנית: {{ת|יפנית|かご}}
*לטינית: {{ת|לטינית|corbis}}
*ליטאית: {{ת|ליטאית|krepšelis|pintinė}}
*מלגשית: {{ת|מלגשית|harona}}
*מלטזית: {{ת|מלטזית|baskit|qoffina}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kapu}}
*סלובקית: {{ת|סלובקית|košík}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|cesta}}
*ערבית: {{ת|ערבית|سلّة}} (תעתיק: סַלַּה)
*פולנית: {{ת|פולנית|kosz}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|lixo|cesto de lixo}}
*פינית: {{ת|פינית|kori}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سبد}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|panier}}
*קטלנית: {{ת|קטלנית|panera|cistella}}
*קיניהרואנדה: {{ת|קיניהרואנדה|igitebo|igiseke}}
*רומנית: {{ת|רומנית|cos}}
*רוסית: {{ת|רוסית|корзина}}
*שוודית: {{ת|שוודית|liten korg}}
}}
{{תר-סוף}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סל|ויקישיתוף=Category:Baskets|שם ויקישיתוף=סלים}}

[[קטגוריה:כלי קיבול]]</text>
      <sha1>4iit6fvaw083jmordrrpqrz70xkk80e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אינטלקטואל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34618</id>
    <revision>
      <id>520084</id>
      <parentid>518659</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:37:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520084</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1307" sha1="hdqvxqa3ssfl5mtwnkrakodtd4woa8n" xml:space="preserve">==אִינְטֶלֶקְטוּאָל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אינטלקטואל
|הגייה=intelektu''''al'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' אִינְטֶלֶקְטוּאָלִים
}}
# [[אדם]] המרחיב את [[אופק|אופקיו]] ו[[ידיעה|ידיעותיו]] ב[[מגוון]] [[נושא]]ים מתוך הנאה ולא לצורך [[תכלית]] כלשהי.
#*: {{צטבי|היה לו קסם אישי של '''אינטלקטואל''' שספרים נושרים מחיקו ושל איש שיחה מבריק, שופע דימויים ציוריים, רוטטים, מלאי צבע וכוח.|https://benyehuda.org/eshed_xagai/mi_natan.html|מי נתן את ההוראה?|חגי אשד}}

===מילים נרדפות===
* [[משכיל]]

===נגזרות===
* [[אינטלקטואלי]]
* [[אינטלקטואליזציה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|intellectual}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُثَقَّف}}

===ראו גם===
* [[איש אשכולות]]
* [[אקדמאי]]
* [[ידען]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אינטלקטואל}}

[[קטגוריה:מדעי החברה]]
[[קטגוריה:מדעי הרוח]]</text>
      <sha1>hdqvxqa3ssfl5mtwnkrakodtd4woa8n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תחלופה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34649</id>
    <revision>
      <id>519669</id>
      <parentid>279249</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:43:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2600" sha1="alt1tcufjiv56s8pl40kefx1tsm83pu" xml:space="preserve">==תַּחֲלוּפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תחלופה
|הגייה=takhlu'''fa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ל|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטוּלָה}}
|נטיות=תַּחֲלוּפַת־
}}
# שינוי של אדם באדם או דבר־מה בדבר אחר.
#*: {{צטבי|תמורות במסחר, '''תחלופה''' בעיסוקיו, עלייה ומורדות, אבא לרווחתנו ידאג חרף ריבוי הטרדות.|https://benyehuda.org/yad_vashem/aviv_baalata.html|אביב בעלטה: אבדן הנעורים בבנדין ובמחנות[1]|דב זלמנוביץ}}

=== מילים נרדפות ===
* [[חילופין]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = scombussolamento	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = turnover 
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = 	 |דנית = 	 |הולנדית = omdraaiing	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = 	 |סקוטית = 	 |ערבית = 
 |פארואזית = 	 |פולנית =  |פורטוגלית = 	 |פינית = kääntäminen
 |פרסית = 	 |צ'כית = 	 |צרפתית = renverser 	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = переворот 	 |שבדית = 	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[החלפה]]
* [[חילופי גברי]]
* [[המרה]]

{{מיזמים|ויקיפדיה=תחלופת עובדים}}

{{שורש|חלף}}</text>
      <sha1>alt1tcufjiv56s8pl40kefx1tsm83pu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חתלתול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34743</id>
    <revision>
      <id>520594</id>
      <parentid>472073</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:32:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3397" sha1="74yhiw9247lbmpomklhj4798nmp4kyc" xml:space="preserve">==חֲתַלְתּוּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חתלתול
|הגייה=khatal'''tul'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ת|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטַלְטוּל}}
|נטיות=ר' חֲתַלְתּוּלִים; חֲתַלְתּוּל־, ר' חֲתַלְתּוּלֵי־
}}
{{תמונה|Iris cat.jpg|חתלתול}}
# [[גור]] [[חתול]]ים.
#:* {{צטבי|העלמה הציצה מתוך שפעת תסרקתה האדמוֹנית הלוהטת בדיוק כהציץ '''חתלתול''' מתוך גליל-הפרווה על גבי קופסת ממתקים.|https://benyehuda.org/zhabotinsky/xamishtam.html|חֲמִשְׁתָּם|זאב ז'בוטינסקי|מתרגם=חנניה רייכמן}}
#:*{{צטזמר|שָׁרוּי חָתוּל בְּרֹגֶז! / שָׁרוּי בְּרֹגֶז עַל חָבֵר, / עַל '''חֲתַלְתּוּל''' אָפֹר אַחֵר!|song.asp?id{{=}}1315|בְּרֹגֶז|מרים ילן שטקליס}}

===גיזרון===
* {{חידוש|זאב יעבץ}} צורת הקטנה של &quot;חתול&quot; על ידי הכפלה, בדומה ל־ [[כלב]]/[[כלבלב]], [[חזיר]]/[[חזרזיר]], [[דג]]/[[דגיג]] ועוד.

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 4
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = кошеня	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = gattino	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = kettlingur	 |אירית = piscín	 |אלבנית = 	 |אנגלית = kitten 
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = katido 	 |אפריקנית = katjie	 |ארמנית = կատվի ձագ
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = кацяня 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = katakume	 |ברטונית = kazhig	 |גליסית = 	 |גרוזינית = კნუტი 
 |גרמנית = Kätzchen	 |דנית = killing 	 |הולנדית = katje 	 |הונגרית = kismacska
 |הינדית = 	 |וולאפיק = katül	 |וולשית = cath fach	 |וייטנאמית = mèo con 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = kedi yavrusu
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = γατάκι 	 |יידיש = 	 |יפנית = 子猫 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = Kätzchen	 |לטבית = kaķēns
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = anak kucing	 |מלטזית = ferħ	 |מקדונית = маче	 |נהואטל = 
 |נורבגית = kattunge	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 小猫	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = mucek 	 |סלובקית = mača 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = gatito	 |סקוטית = piseag 	 |ערבית = هريرة 
 |פארואזית = 	 |פולנית = kocię |פורטוגלית = gatinho	 |פינית = kissanpentu 
 |פרסית = 	 |צ'כית = kotě	 |צרפתית = chaton	 |קוריאנית = 나비
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = pisoi	 |רוסית = котёнок	 |שבדית = kattunge	 |תאית = 	 }}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חתלתול}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:צורות הקטנה]]</text>
      <sha1>74yhiw9247lbmpomklhj4798nmp4kyc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איש תחת גפנו ותחת תאנתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>35107</id>
    <revision>
      <id>519898</id>
      <parentid>495751</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:11:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519898</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1895" sha1="f8xw0j1ytqj2a2cpz4waplnxbmc4smb" xml:space="preserve">==אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ==

# הכול שרויים בשלווה, נחת באין מפריע ובשלום.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|...וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ '''אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ''' וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי ה' צְבָאוֹת דִּבֵּר|מיכה|ד|ג|ד}}.
#:* {{צטבי|מה היא סבת מפלתנו הנוראה והריסת ממלכתנו? הסבה הקרובה היו הרומיים אשר גברו עלינו ויגרשונו ממולדתנו; אך הסבה הרחוקה המה חיי לאמנו בכלל, חיי עבודת האדמה בלי עבדים ובלי אנשי חיל תמיד, אשר למדו ידיהם לקרב, –  חיי שקט, '''איש תחת גפנו ותחת תאנתו''', בעת אשר אריות טורפים סבוהו מכל צד, בעת אשר כל העמים חיו אך על חרבם וקשתם, אשר כל ישעם וחפצם היה לרשת ארצות לא להם.|https://benyehuda.org/by/sheela.html|שאלה לוהטה|אליעזר בן־יהודה}}


===מקור===
* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, '''אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ''', מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה|מלכים א|ה|ה}}.

===ביטויים קרובים===
* [[אין פרץ ואין צוחה|אין פרץ ואין צווחה]]

===ראו גם===
* [[שלום]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>f8xw0j1ytqj2a2cpz4waplnxbmc4smb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ענה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>35143</id>
    <revision>
      <id>520065</id>
      <parentid>508400</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:29:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520065</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21371" sha1="00ca1itg5f65zjksw3h2daeipz4qu0v" xml:space="preserve">==עָנָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ענה
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|נ|ה}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=קל}}
# אמר בתגובה לדברי אחר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי; וְלֹא-יָכְלוּ אֶחָיו '''לַעֲנוֹת''' אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו.|בראשית|מה|ג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים--אִם-יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו; וְלֹא-'''עָנוּ''' הָעָם אֹתוֹ, דָּבָר|מלכים א|יח|כא}}
#:*{{צט|העובר לפני התיבה -- לא '''יענה''' אחר הכוהנים אמן, מפני הטירוף|משנה ברכות ה ד}}
#:*{{צט/בבלי|שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב־שבת מבית הכנסת לביתו: אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת - מלאך טוב אומר 'יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך', ומלאך רע '''עונה''' אמן בעל כרחו|שבת|קיט|ב}}
#:*{{הדגשה|'''עֲנֵנוּ''' אֶלֹהֵי אַבְרָהָם '''עֲנֵנוּ'''; '''עֲנֵנוּ''' וּפַחַד יִצְחָק '''עֲנֵנוּ'''|הפיוט &quot;עננו&quot; מתוך נוסח ה[[w:סליחות|סליחות]]}}
#{{מקרא}} [[העיד]]. כיום בשימוש בעיקר בצירופים כגון &quot;ענה בו&quot;/&quot;ענתה בו&quot;.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וְעָנְתָה'''-בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, כִּי-תָבוֹא עַל-שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ|בראשית|ל|לג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא-'''תַעֲנֶה''' בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר|שמות|כ|יב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הַכָּרַת פְּנֵיהֶם '''עָנְתָה''' בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ|ישעיהו|ג|ט}}
#:*{{הדגשה|איכה אחוס עליך – ענהו הגלעדי – ועדים קמו עליך '''לענות''' בך...|&quot;[https://benyehuda.org/mapu/ashmat_shomron.html אשמת שומרון]&quot;, [[w:אברהם מאפו|אברהם מאפו]]}}
#{{מקרא}} קרא בקול, שָׁר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, '''עֱנוּ'''-לָהּ|במדבר|יא|יז}}  
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וַתַּעֲנֶינָה''' הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת, וַתֹּאמַרְןָ:  הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו|שמואל א|יח|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''עֱנוּ''' לַיהוָה בְּתוֹדָה;    זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר|תהלים|קמז|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וַיַּעֲנוּ''' בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַיהוָה, כִּי טוֹב--כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, עַל-יִשְׂרָאֵל|עזרא|ג|יא}}
# עסק בעניין כלשהו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם '''לַעֲנוֹת''' בּוֹ|קהלת|ג|י}}
#:*{{הדגשה|על המדרגה התחתונה נפרדו בתקיעת־כפים, ותהי לחידה '''לענות''' בה|&quot;[https://benyehuda.org/perets/tmunot.html תמונות מעולם התוהו]&quot;, [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]]}}
#:*{{הדגשה|עשרים או שלשים ילדים מילדי העברים אוחזים את המסחר הזה בידם, והיה להם לענין '''לענות''' בו על־פני רחובות נַלֶּבקי|&quot;[https://www.benyehuda.org/frischmann/bin.html בן לילה אחד]&quot;, [[w:דוד פרישמן|דוד פרישמן]]}}

===גיזרון===
* אוגריתית: עני; ארמית: עֲנָא; אכדית: enu לשנות.

===מידע נוסף===
* הן המשמעות &quot;העיד&quot; והן המשמעות &quot;שר&quot; קשורות בדיבור, וקרובות למשמעות &quot;אמר בתגובה לדברי אחר&quot;. על המשמעות &quot;עסק בעניין כלשהו&quot; כותב [[w:מנחם זולאי|מנחם זולאי]] במחקרו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38713_211.pdf &quot;עיוני לשון בפיוטי יניי&quot;] על המילה &quot;עניין&quot; הגזורה משורש זה: &quot;לפי זה אירע ל'עניין' מה שאירע ל'דָּבָר'. שניהם לא נתכוונו מעיקרא אלא למילה המדוברת, לעצם פעולת הדיבור, ומכאן עברו לתוכן הדיבור ונעשו בית קיבול לכל דבר ועניין הכלולים בנושא הדיבור&quot;. רש&quot;י, בפירושו על {{צט/תנ&quot;ך|לַעֲנוֹת בּוֹ|קהלת|א|יג}} מקשר משמעות זו לפועל [[עין#עִיֵּן|עיין]].
* למשמעות &quot;שָׁר&quot; ישנה המקבילה {{יוניקוד|غَنَّى|מוגדל}} (עַ'נַא) בערבית, במשמעות דומה. למשמעות &quot;עסק בעניין כלשהו&quot;: מקבילה בערבית {{יוניקוד|عَنَى|מוגדל}} (עַנַא) במשמעות דומה. 
* המשמעות &quot;העיד&quot; נפוצה במקרא (ראו גם: שמות כ&quot;ג ב', דברים י&quot;ט ט&quot;ז־י&quot;ח ועוד) , אולם אינה נפוצה בלשון חכמים. [[w:אלכסנדר רופא|אלכסנדר רופא]] כותב: &quot;אין ספק שבלשון חכמים שימש הפועל &quot;העיד&quot; באופן בלעדי לציין מסירת עדות. כנגד זאת העברית המקראית הקלאסית מתארת את מסירת העדות על־ידי הפועל &quot;ענה&quot;... על כל פנים הפועל &quot;ענה&quot; נעלם לחלוטין מן הספרות העשירה של חז&quot;ל ואינו מופיע אלא בציטטות מהמקרא&quot;. הוא מעיר: &quot;מאלפת בהקשר זה גם העובדה, ש[[w:תרגום השבעים|השבעים]] לא הבינו על־פי־רוב את ההוראה הטכנית של &quot;ענה ב־&quot; בעברית המקראית&quot;, וגורס כי מתוך עשרים הופעות של &quot;ענה&quot; במשמעות &quot;העיד במקרא&quot; תורגמו רק ארבע־חמש הופעות נכונה&quot;.{{הפניה|1|רופא}}

===פרשנים מפרשים===
*בכמה פסוקים במקרא נחלקו הפרשנים המסורתיים לגבי משמעויות הפועל המתאימה. למשל, בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת '''לְעַנּוֹת'''|תהלים|פח|א}} מפרש מצודות ציון במשמעות &quot;שירה&quot; (בבניין קל) ורש&quot;י במשמעות &quot;עינוי&quot; (בבניין פיעל).

===צירופים===
* [[אין קול ואין עונה|אין עונה]] (1)
* [[ענה אמן בעל כרחו]] (1)
* [[ענהו קשה|ענה קשות]]
* [[שומע כעונה]]
* [[ענה אחריו אמן]]
* [[הכסף יענה את הכל]]
* [[עונה לשם]]

===נגזרות===
* [[יען]]
* [[נענה]]
* [[יענו]]
* [[מענה]]
* [[ענין|עניין]] (4)
* [[ענות]] (3)

===מילים נרדפות===
* [[הגיב]] (1)
* [[השיב]] (1)
* [[התעסק]] (4)
* [[הריע]] (3)
* [[עין#עִיֵּן|עיין]] (4)

===ניגודים===
* [[החריש]]
* [[שתק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|reply|answer}} (1), {{ת|אנגלית|testify}} (2), {{ת|אנגלית|sing}} (3)
* ערבית: {{ת|ערבית|أَجَابَ}} (1),  {{ת|ערבית|شَهِدَ}} (2), {{ת|ערבית|غنى}} (3)
* רוסית: {{ת|רוסית|отвечать}} (1), {{ת|רוסית|свидетельствовать}} (2), {{ת|רוסית|петь}} (3)

===מידע נוסף===
* בכמה פסוקים במקרא מתאימה לפועל &quot;עָנָה&quot; המשמעות &quot;סיפק&quot;. למשל: {{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, '''אֶעֱנֶה''' נְאֻם-יְהוָה -- '''אֶעֱנֶה''' אֶת-הַשָּׁמָיִם; וְהֵם '''יַעֲנוּ''' אֶת-הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ '''תַּעֲנֶה''' אֶת-הַדָּגָן וְאֶת-הַתִּירוֹשׁ וְאֶת-הַיִּצְהָר; וְהֵם, '''יַעֲנוּ''' אֶת-יִזְרְעֶאל|הושע|ב|כג|כד}}, וכן {{צט/תנ&quot;ך|אֱלֹהִים, '''יַעֲנֶה''' אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה|בראשית|מא|טז}}. ראו למשל במאמרו של [[w:דוד הנשקה|דוד הנשקה]] {{הפניה|2|הנשקה}} בְּפַרְשׁוֹ את המלים {{צט/תנ&quot;ך|וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע|שמות|כא|י}}.
* במקרא מופיע גם &quot;עָנָה&quot; במשמעות &quot;עינה&quot; בבניין פיעל. למשל: {{צט/תנ&quot;ך|אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה; לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי, נָעֳמִי, וַיהוָה '''עָנָה''' בִי, וְשַׁדַּי הֵרַע לִי|רות|א|כא}}
* פרופסור [[w:אברהם מלמט|אברהם מלמט]] מפרש את הפועל &quot;עָנָה&quot; כמתאר דווקא אחד מסוגי הנבואה, הנקרא &quot;אפילום (āpilum)&quot;, שפירושו ה&quot;עונה&quot;: 
:''&quot;הלשון &quot;ענה&quot; או &quot;עונה&quot; לציון ההתגלות האלוהית... לשון זו מציינת לפעמים דברי נביא או דברי האל מפי נביא בלי שהוצגה קודם לכן שאלה כלשהי. לדוגמה: {{צט/תנ&quot;ך|ושמואל ראה את שאול וה' ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי|שמואל א|ט|יז}}... מיכה, המביא גם שימוש־לשון מאלף בעניין משאות בלעם: {{צט/תנ&quot;ך|עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור|מיכה|ו|ה}}. הפועל &quot;ענה&quot; אינו מציין כאן תשובה על שאלה מוגדרת שהציג בלק לבלעם, אלא את המשא הנבואי שבלעם נעתר לשאת על ישראל. לא מן הנמנע, שנביא נכרי זה, שאף פעם אחת איננו מכונה במונח &quot;נביא&quot;, היה מתנבא מסוג האפילום (apālum) = ה'''&quot;עונה&quot;'''&quot;''{{הפניה|3|מלמט}}

===ראו גם===
* [[יעני]] (4)

===קישורים חיצוניים===
* [https://www.thmrsite.com/?p=1342 &quot;ועיניתם את נפשותיכם&quot;] מאת [[w:תמר עילם גינדין|תמר עילם גינדין]].

===הערות שוליים===
*{{הערה|רופא}}&quot;[http://mikranet.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=13289 כרם נבות : מקור הסיפור ומגמתו]&quot; מתוך &quot;בית מקרא&quot;, תמוז־אלול תשמ&quot;ח גליון ד', [[w:אלכסנדר רופא|אלכסנדר רופא]].
*{{הערה|הנשקה}} [http://www.herzog.ac.il/index.php/topmenu-1954/17-/733- &quot;לדרכם של חז&quot;ל בלימוד פשוטו של מקרא - עוד לפרשת אמה עברייה&quot;], [[w:דוד הנשקה|דוד הנשקה]].
*{{הערה|מלמט}} [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4677 הנבואה האינטואיטיבית]&quot; מתוך הספר &quot;מארי וישראל : שתי תרבויות שמיות־מערביות&quot;, [[w:אברהם מלמט|אברהם מלמט]].

{{שורש|ענה}}

==עָנָה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ענה
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|נ|ה}},  [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=קל
}}
# בלשון המקרא: נכנע, נחלש.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַד מָתַי מֵאַנְתָּ '''לֵעָנֹת''' מִפָּנָי. שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי|שמות|י|ג}}.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וְעָנָה''' גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו וְיִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם יִכָּשְׁלוּ בַּעֲו‍ֹנָם. כָּשַׁל גַּם יְהוּדָה עִמָּם|הושע|ה|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי כֹה אָמַר-יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל-טַרְפּוֹ, אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים, מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת, וּמֵהֲמוֹנָם לֹא '''יַעֲנֶה'''; כֵּן, יֵרֵד יְהוָה צְבָאוֹת, לִצְבֹּא עַל-הַר-צִיּוֹן, וְעַל-גִּבְעָתָהּ|ישעיהו|לא|ד}}

===גיזרון===
* משמעות דומה ל&quot;כניעה&quot; יש בפועל הסביל [[נענה]], למשל ב&quot;היענות לדרישה&quot;.
* השורש {{יוניקוד|عني|מוגדל}} בערבית קשור במשמעו גם לסבל (וכן ל[[ענין]]), למשל: {{יוניקוד|عَانَى|מוגדל}}=סָבַל. יש המצינים דווקא את המילה {{יוניקוד|غَنِيّ|מוגדל}}{{הבהרה|טענה לקשר הפוך?}} (ע'ני) שהוראתה &quot;עשיר&quot; - בהיפוך משמעות. ראו בערך [[עני]]. 
*מקביל למצרית-קדומה ב[[w:כתב חרטומים|כתב חרטומים]] בהגיית אֲאֻּן ובהוראת מילל,גונח.{{הבהרה|האם קשור}} להלן הירוגליף  אַ-אֻנְ-נְ בתוספת אידיאוגרמת 'אדם כשידו על פיו' (מימין) לסימול עניין הקשור לתחום הרגש:
:&lt;hiero&gt;D36 - E34:N35 - A2 &lt;/hiero&gt;

===פרשנים מפרשים===
*בכמה מהופעות הפסוקים בתנ&quot;ך נחלקים הפרשנים אם לפרש את הפועל מלשון עינוי או מלשון כניעה. למשל, בפעלים משורש זה בפרשת שמשון ודלילה (כגון: {{צט/תנ&quot;ך|וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל שִׁמְשׁוֹן הַגִּידָה נָּא לִי בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל וּבַמֶּה תֵאָסֵר '''לְעַנּוֹתֶךָ'''|שופטים|טז|ו}}), או בפירוש מצודות ורש&quot;י לפסוק {{צט/תנ&quot;ך|הֶאֱמַנְתִּי, כִּי אֲדַבֵּר; אֲנִי '''עָנִיתִי''' מְאֹד|תהלים|קטז|י}}.
*יש מפרשני ימינו הדורשים דווקא את הפועל &quot;עינה&quot; בבניין פיעל כנגזר מהפועל &quot;עָנָה&quot; במשמעות &quot;נכנע&quot;. לדוגמה, בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ '''תְּעַנּוּ''' אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם|ויקרא|טז|כט}}. ראו [http://www.otniel.org/show.asp?id=29722 מאמרו של הרב שמואל אריאל] לגבי עינוי, עוני וענווה.

===נגזרות===
* [[ענוה|ענווה]]
* [[נענה|נענה ב]]

===מילים נרדפות===
* [[נכנע]]
* [[מך]]

===ניגודים===
* [[העז]]
* [[התחזק]]
* [[מרד#מָרַד|מרד]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|surrender}}

===ראו גם===
* [[העני]]
* [[ענו|ענו]]
* [[עני]]

{{שורש|ענה}}

==עִנָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עינה
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|נ|ה}},  [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=פיעל
 }}
#גרם [[סבל]] ב[[כוונה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, '''וְעִנּוּ''' אֹתָם – אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.|בראשית|טו|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, '''וְעִנִּיתֶם''' אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|כז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וַאעַנֶּה''' אֶת-זֶרַע דָּוִד, לְמַעַן זֹאת; אַךְ, לֹא כָל-הַיָּמִים.|מלכים א|יא|לט}}
#:*{{הדגשה|&quot;אבל למה היא '''מענה''' אותך?&quot; צעק נח וטפח באגרוף על הגדר – &quot;מאריניטשקא, למה היא '''מענה''' אותך, הא?...&quot;|&quot;[https://benyehuda.org/bialik/hagader.html מאחורי הגדר]&quot;, [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#{{רובד|המקרא}} {{בהשאלה}} [[אנס]] אישה, או [[פגע]] בה בהקשר [[מיני]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם-'''תְּעַנֶּה''' אֶת-בְּנֹתַי, וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי; אֵין אִישׁ, עִמָּנוּ.|בראשית|לא|נ}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|...וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ – אֶת-הַנַּעֲרָ עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-צָעֲקָה בָעִיר, וְאֶת-הָאִישׁ עַל-דְּבַר אֲשֶׁר-'''עִנָּה''' אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ.|דברים|כב|כד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְלֹא אָבָה, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָהּ; וַיֶּחֱזַק מִמֶּנָּה '''וַיְעַנֶּהָ''', וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ.|שמואל ב|יג|יד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|נָשִׁים בְּצִיּוֹן '''עִנּוּ'''; בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה.|איכה|ה|יא}}
#:* {{צט|למד שהיתה [אמנו שרה] רואה את ישמעאל מכבש את [הגנות] '''ומענה''' את הנשים|תוספתא סוטה ו ג}}

===גיזרון===
* לשון המקרא. השורש {{יוניקוד|عني|מוגדל}} בערבית קשור במשמעו גם לסבל (וכן ל[[ענין]]), למשל: {{יוניקוד|عَانَى|מוגדל}}=סָבַל.

===פרשנים מפרשים===
* הפרשנים נחלקו על משמעות הפועל &quot;עינה&quot; במקרא, בהקשר לעינוי אישה. למשל, על הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ '''וַיְעַנֶּהָ'''.|בראשית|לד|ב}} נכתב:
:{{הדגשה|&quot;וַיִּשְׁכַּב, כדרכה; וַיְעַנֶּהָ, שלא כדרכה &lt;small&gt;({{פסוק|בראשית רבה|פ|ה}})&lt;/small&gt;&quot; – לשון [[w:רש&quot;י|רש&quot;י]]&quot;. אבל [[w:ראב&quot;ע|רבי אברהם]] אמר: &quot;וַיְעַנֶּהָ – בעבור היותה בתולה&quot;. ואין צורך: כי כל ביאה באונסה תקרא 'ענוי'&quot;|(פירוש ה[[w:רמב&quot;ן|רמב&quot;ן]])}}. כן מביא הרמב&quot;ן ראיות מ{{צט/תנ&quot;ך|...לֹא־תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר '''עִנִּיתָהּ'''.|דברים|כא|יד}} וכן {{צט/תנ&quot;ך|...וְאֶת־פִּילַגְשִׁי '''עִנּוּ''' וַתָּמֹת.|שופטים|כ|ה}}
*על הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי|בראשית|לא|נ}} מפרש רש&quot;י: &quot;'''אם תענה את בנתי''' - למנוע מהן עונת תשמיש&quot;, בדומה לכתוב במסכת יומא, דף ע&quot;ז, עמוד ב' (ובמסכת כתובות, מ&quot;ז ב').

===נגזרות===
* [[ענוי|עינוי]]
* [[תענית]]

===מילים נרדפות===
* [[הכאיב]]
* [[הציק]]
* [[השפיל]]
* [[יסר|ייסר]]

===ניגודים===
* [[הנה#הִנָּה|הנה]]
* [[ענג#עִנֵּג|עינג]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|torture|agonize}} (1), {{ת|אנגלית|rape}} (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|عَذَّبَ}} (1), {{ת|ערבית|اِغْتَصَبَ}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|мучить|пытать}} )1(, {{ת|רוסית|насиловать}} )2(

{{שורש|ענה}}

==עֻנָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עונה
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|נ|ה}},  [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=פועל
}}
# שנגרם לו סבל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-'''תְעֻנֶּה''', בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה -- וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ|ויקרא|כג|כט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|טוֹב-לִי כִי-'''עֻנֵּיתִי''' -- לְמַעַן, אֶלְמַד חֻקֶּיךָ.|תהלים|קיט|עא}}

===גיזרון===
* לשון המקרא. ראו [[ענה#עִנָּה|עינה]].

===צירופים===
* [[קדוש מענה|קדוש מעונה]]

===מילים נרדפות===
* [[השפל|הושפל]]
* [[יסר#יֻסַּר|יֻסַּר]]

===תרגום===
* רוסית: {{ת|רוסית|мучиться}}

===ראו גם===
* [[דאב]]
* [[סבל#סָבַל|סָבַל]]

{{שורש|ענה}}</text>
      <sha1>00ca1itg5f65zjksw3h2daeipz4qu0v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זקוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>35166</id>
    <revision>
      <id>520543</id>
      <parentid>518684</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:19:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520543</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5611" sha1="nwelcs5g9gimsd0grfknqel4906d3n6" xml:space="preserve">==זִקּוּק {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זיקוק
|הגייה=zi'''kuk'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ז|ק|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=
}}
{{תמונה|Distillation_by_Retort.png|זיקוק באמצעות [[אביק]]}}
# תהליך [[פיזיקה|פיזיקלי]] המשמש להפרדת [[נוזל|נוזלים]] מ[[תערובת]] על סמך [[נקודת רתיחה|נקודות הרתיחה]] שלהם. 
#:*זיקוק נפט הוא תהליך הכרחי ליצירת דלק.
#{{רובד|חז&quot;ל}} {{בהשאלה}} הבאת נוזל לאיכותו הגבוהה ללא תערובת פסולת.
#:* {{צט/משנה|אם היה שמן מזוקק, אינו מוציא לו שמרים|בבא מציעא|ג|ח}}.
#{{רובד|הביניים}} {{בהשאלה}} [[השמטה]] או [[העלמה]] של [[מידע]] מתוך [[דבר]]ים הנאמרים ב[[פרהסיה]] מפאת [[רגישות]]ם.
#:*{{משפט מדגים}}

===נגזרות===
* [[מזקקה]]

===צירופים===
* [[בית זקוק|בית זיקוק]]
* [[זקוק יבש|זיקוק יבש]]

===מילים נרדפות===
* [[דיסטילציה]]
* [[זכוך|זִכּוּךְ]]
* [[צנזורה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|distillation}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Destillation}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|distillation}}
* רוסית: {{ת|רוסית|дистилляция}}

===ראו גם===
* [[הפרדה]]
* [[זכוך]]
* [[זך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=זיקוק}}

{{שורש|זקק}}
[[קטגוריה:כימיה]]
[[קטגוריה:פיזיקה]]

==זִקּוּק {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = זיקוק
| הגייה = zi'''kuk'''
| חלק דיבר = שם עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ז|ק|ק}}
| דרך תצורה = {{משקל|קִטּוּל}}
| נטיות = ר' זִקּוּקִים זִקּוּקִין
}}{{תמונה|Hendriks kerze.jpg|זיקוק}}
# {{רובד|ת}} ניצוץ של אש, זיק. 
#:{{צט/רבה|ועשן המערכה עולה כמין שני '''זקוקין''' של אש יוצאין מבין שני בדי הארון ושורפים לפניהם|שיר השירים|ג|}}
# {{רובד|ח}} קיצור של [[זקוקין די נור]]. 
#: התעוררתי בבהלה לשמע קולות נפץ, התברר שבשכונת הפחים ירו '''זיקוקים''' בחתונת בת הסו

===גיזרון===
* צורה אחרת של [[זק]] ו[[זיק]] 'ניצוץ של אש', שקיימות במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|כְּמִ[[התל|תְלַהְלֵהַּ]], הַיֹּרֶה '''זִקִּים''' חִצִּים וָמָוֶת|משלי|כו|יח}}. לפיכך, השורש המקורי של זיקוק הוא השורש של זיק: ז-נ-ק&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_זֵיק.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; שמתאר את הזיקים כאש שמזנקת.
* בצורה המקורית זיק, זק, קשור לאכדית {{אכדית|9785|zīqu}} 'אבוקה'.

=== מידע נוסף ===
* אכדית זיקֲאתִי [https://www.de-bruyn.it/english/1078_zaqa.shtml zikāti]  [מקור מפוקפק?], ניצוצות; תרגום יונתן: &quot;זִיקוּקֵי אֵשָׁא&quot;.

===צירופים===
* [[זקוקין די נור]]

===מילים נרדפות===
*[[הבזק]]
*[[חזיז]]
*[[רשף]]
*[[גץ]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|firework}}

[[קטגוריה:אש]]
{{-}}
==זָקוּק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זקוק
|הגייה= za'''kuk'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ז|ק|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=נ' זְקוּקָה, ר' זְקוּקִים, נ&quot;ר זְקוּקוֹת
}}
# אדוק וקשור.
#:* {{הדגשה|ומה מלחמה עושים בני אדם '''זקוקים''' בזיקים והנתונים בשלשלאות|(ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שכא)}} 
#:* {{הדגשה|מכיון שהיא '''זקוקה''' לביאה פסולה פוסלת|ירושלמי יבמות פרק ח הלכה ב}} 
# {{הקשר|הלכה}} קשור/ה בקשר מחייב של יבום הניתר רק ב[[חליצה]].
#:* {{צט/תוספתא|הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז ומת אם נתנה אין '''זקוקה''' ליבם ואם לאו '''זקוקה''' ליבם|גיטין|ה|ה}} 
# צריך או מוכרח.  
#:*{{צט/בבלי|נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו - אין '''זקוק''' לבער. הפקידו אצלו - '''זקוק''' לבער. יחד לו בית - אין '''זקוק''' לבער|פסחים|ו|א}} 
#:* {{צט/רבה|כך אמר פרעה כשהיו ישראל אצלי היה הקדוש ברוך הוא '''זקוק''' לי והייתי ספון בפניו והיה משלח לי אגרת בכל שעה|שמות|כ|ז}}
#:* כשהרגשתי שאני '''זקוק''' לתספורת, הלכתי להסתפר.
#:* בעמותה מפעילים מתנדבים המסייעים למשפחות ה'''זקוקות''' לעזרה בבניית הסוכה.

===גיזרון===
* מן [[זקה|זיקה]]. ביחוד משמעות 2. המצויה בהקשר זה יש בה את שני המובנים בדרך כלל.

===מילים נרדפות===
*[[צריך]] (3)
*[[מוכרח]] (3)

===ראו גם===
* [[זקק]]
* [[נזקק]]
* [[הזדקק]] 
* [[הזקק|הוזקק]]

{{שורש|זקק}}</text>
      <sha1>nwelcs5g9gimsd0grfknqel4906d3n6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>35300</id>
    <revision>
      <id>520022</id>
      <parentid>453262</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:17:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520022</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4080" sha1="c45muzmfyik5d1lvkj1dtcwx4x42htr" xml:space="preserve">== טַף ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טף
|הגייה=taf
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש3|ט|פ|ף}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר': טַפִּים&lt;ref&gt;אין צורה זו נהוגה לעצמה אלא בכינויים גרידא, מפני שזהו שם קיבוצי.&lt;/ref&gt;, נ&quot;י: טַף-, כ': טַפָּם, טַפָּהּ; טַפֵּיכֶם, טַפֵּינוּ
}}
{{נגן|קובץ=He-טַף.ogg|כתובית=הגיה}}
{{תמונה|Children טף.JPG|טף}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[ילד]]ים [[קטן|קטנים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִנַּעַר וְעַד זָקֵן '''טַף''' וְנָשִׁים|אסתר|ג|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''טַפֵּנוּ''' נָשֵׁינוּ, מִקְנֵנוּ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ- יִהְיוּ שָׁם בְּעָרֵי הַגִּלְעָד|במדבר|לב|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נְשֵׁיכֶם '''טַפְּכֶם''' וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל |יהושע|א|יד}}
#:*{{צט|...והורגין כל הזכרים הגדולים, ובוזזין כל ממונם ו'''טפם'''|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה'}}
#:*{{הדגשה|&quot;...אוּלַי נִמְצָא מְעַט בָּר/ וְנֹאכַל וְנָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ/ אֲנַחְנוּ וְכָל '''טַפֵּנוּ'''.&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia_chds74.html &quot;התרנגולים והשועל&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}

===גיזרון===
*מילה  מקראית. כנראה&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_טַף?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; השורש הזה ט-פ-ף קרוב אל [[טפל#טָפַל|ט-פ-ל]] 'המציד, הדביק', ולכן הטף משמע מה שנצמד לאדם, הנספח שלו (אותו רעיון במילים [[משפחה]] ו[[שפחה]]). השערה זו נתמחת על ידי הצורה הארמית: טְפֵלִים \ טְפֵלִין \ טפליא 'ילדים'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_טָפֵל.1?lang=he יסטרוב], [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%2Bpl%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;שתמיד מתרגמת את העברית טף באונקלוס: {{צט/תנ&quot;ך|וְכֹל הַ'''טַּף'''|במדבר|לא|יח}} = {{צט/אונקלוס|וְכֹל '''טַפְלָ'''א|במדבר|לא|יח}}.&lt;/ref&gt;. או, על שום דרך הליכתם של הילדים הקטנים הַמְטוֹפְפִים (הולכים כדורכים־לא דורכים על הארץ), ראה גם [[טפף]]. ואולי בקרבה לארמית (טַפְלָא) ולערבית ({{יוניקוד|طِفْل|מוגדל}}-קרי: טִפְל), שם נִתּוֹספה למ&quot;ד.

===נגזרות===
*[[שמרטף]]

===הערות שוליים===
&lt;references /&gt;
{{שורש|טפף}}
[[קטגוריה:גילים]]
{{-}}
==טֵף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טף
|הגייה=tef
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש= 
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=
}}
# סוג [[דגן]] בעל גרגרים קטנים במיוחד ואינו מכיל [[גלוטן]].
#:* מקמח ה'''טף''' מכינים באתיופיה '''אינג'רה'''

===גיזרון===
* {{לועזית|אמהרית}} ጤፍ תרגום מלא לשם המדעי '''בן חילף טף'''.


===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|teff}}

===ראו גם===
*[[דחן]]
*[[ארז#אֹרֶז|אורז]]
*[[שבלת שועל|שבולת שועל]]
*[[שיפון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בן-חילף טף}}

[[קטגוריה:המטבח האתיופי]]
[[קטגוריה:מטבחים עממיים]]
[[קטגוריה:דגן]]
[[קטגוריה:מאכלים]]</text>
      <sha1>c45muzmfyik5d1lvkj1dtcwx4x42htr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שטף דם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>35634</id>
    <revision>
      <id>520420</id>
      <parentid>511618</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:32:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520420</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1064" sha1="a6ay3fbzez4zr05jxi5ndfo0p92fqoj" xml:space="preserve">==שֶׁטֶף דָּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שטף דם
|הגייה='''she'''tef '''dam'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' שִׁטְפֵי דָּם
}}
{{תמונה|Steven Lenhart bleeding 2013.JPG|שטף דם בפנים}}
# יציאה של [[דם]] כתוצאה מ[[כלי דם]] שנקרע.
#*: {{צטבי|בבואי מצאתי את הרופא אצלו. על שאלתי, אם יש סכנה, ענה לי, שאם היה '''שטף-דם''' במוח, לא יחיה הזקן.|https://benyehuda.org/poxa/bdidut.html|בבדידות|נחמה פוחצ'בסקי}}

===צירופים===
* [[שטף דם חיצוני]]
* [[שטף דם פנימי]]

===מילים נרדפות===
* [[דימום]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hemorrhage}}

===ראו גם===
* [[שטף#שֶׁטֶף|שֶׁטֶף]]
* [[שט&quot;ד]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דימום}}

[[קטגוריה:פתולוגיה]]
[[קטגוריה:רפואה]]</text>
      <sha1>a6ay3fbzez4zr05jxi5ndfo0p92fqoj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בכל רמ&quot;ח אבריו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>35882</id>
    <revision>
      <id>520263</id>
      <parentid>502721</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:12:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520263</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1874" sha1="4h9hqp2mnso0wzexvmv9peouqqodtyj" xml:space="preserve">==בְּכָל רָמָ״ח אֵיבָרָיו==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=[[ב־|ב]][[כל]] רמ&quot;ח [[איבר]]יו
|הגייה=be'''khol''' ra'''makh''' eva'''rav'''
|חלק דיבר=תואר הפועל
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=פתגם
|נטיות=נ' בְּכָל רָמָ״ח אֵיבָרֶיהָ
}}
# כל כולו, בכל גופו ונפשו.
#:* {{צטבי|אין ספק שלא רק היה רתום לשפה העברית '''בכל רמ&quot;ח אבריו''', אלא גם ידע להשתמש בה, וכתב בצורה שתענוג לקרוא.|https://benyehuda.org/blog/archives/40|ההברה הנכונה בלשוננו|אליעזר בן יהודה}}

===גיזרון===
*לפי הנאמר בתלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|תרי&quot;ג מצוות נאמרו לו למשה – שס&quot;ה לאווין כמניין ימות החמה, '''ורמ&quot;ח''' עשה '''כנגד איבריו של אדם'''.|מכות|כג|ב}}, זאת ע&quot;פ הנאמר במשנה: {{צט/משנה|מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים בָּאָדָם.|אהלות|א|ח}} ופירוט האברים שם.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רמ&quot;ח איברים}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://daatemet.org.il/he/question/מספר-איברי-האדם-לדעת-חכמים/|שם האתר=דעת אמת|יוצר=|כותרת=מספר איברי האדם לדעת חכמים|תאריך=לפני 13 שנים}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/כמה-איברים-בגוף-האדם?/|שם האתר=כיפה|יוצר=חיים בריסק|כותרת=שאל את הרב: כמה איברים בגוף האדם?|תאריך=26.04.2010}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>4h9hqp2mnso0wzexvmv9peouqqodtyj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>36351</id>
    <revision>
      <id>519934</id>
      <parentid>464231</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:20:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519934</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3147" sha1="jf8dvljixjwu0ibqzfjqp1o3rimkgrq" xml:space="preserve">==מַקֶּבֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מקבת
|הגייה=ma'''ke'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|ק|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' מַקָּבוֹת; מַקֶּבֶת־, מָקָּבוֹת־
}}{{תמונה|Vorschlaghammer.jpg|מקבת}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מין [[פטיש]] שקצהו האחד מחודד והשני רחב. משמש לניקוב, לחפירה, לסיתות אבנים וכו'.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-'''הַמַּקֶּבֶת''' בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא-נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת.|שופטים|ד|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ, בְּמַסְמְרוֹת '''וּבְמַקָּבוֹת''' יְחַזְּקוּם; וְלוֹא יָפִיק.|ירמיהו|י|ד}}
#:*{{מאגרים|יד קרדום שחופרין בו בדידין שלמים ארבעה טפחים. [...] יד קרדום שלבקוע ושלעדור ששה. יד '''מקבת''' שלסתתים ששה.|https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}270010&amp;mm15{{=}}007020011010%2000&amp;mismilla{{=}}25|משנה תורה, ספר טהרה|רמב&quot;ם|שנה=פטירת המחבר 1204}}
#:*{{צטבי|ותהי המלאכה גדולה מאוד, וקול הלמות '''מקבת''' וקול רעש חֲרוֹק יתדות לא חדל כל היום.|https://benyehuda.org/frischmann/sote.html|סוטה|דוד פרישמן}}
#:*{{צטבי|אז ישבת מארץ גרזן '''ומקבת''',  כל כלי יוצר שרף ישרפו בשבת, וכתתו את לעט, למזמרות מזמרות, קרדם ומורג לנבלים וכנורות|http://benyehuda.org/yalag/Ylg078_no_nikkud.html|צדקיהו בבית הפקדת|י&quot;ל גורדון}}  
# {{רובד|לשון המקרא}} עשיית חור בסלע או באדמה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל '''מַקֶּבֶת''' בּוֹר נֻקַּרְתֶּם.|ישעיהו|נא|א}}

===גיזרון===
* מן נ־ק־ב.
* במכתבי אל־עמארנה (איגרת EA 120) מופיעה המילה בכנענית: מַקִבֻּ (ma-qi-bu) , סוג של פטיש, משורש המופיע באוגריתית: מקב (mqb/p) בהוראת מכַה, פטיש. באכדית:  ({{אכדית|8484|maqqabu}}). בערבית: {{ערבית|([https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%85%D9%86%D9%82%D8%A8 مِنْقَب]|מִנְקַב}}) - מכשיר לעשיית נקבים.

===מילים נרדפות===
* [[הלמן]]
* [[קורנס]]
* [[פטיש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sledgehammer}}

===ראו גם===
* [[מכבי]]

[[קטגוריה:כלי עבודה]]</text>
      <sha1>jf8dvljixjwu0ibqzfjqp1o3rimkgrq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דבקה לשונו לחכו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>36416</id>
    <revision>
      <id>520252</id>
      <parentid>487431</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:08:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520252</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2070" sha1="cf5i0a9fuq9pf4p23shze85g9c91qxa" xml:space="preserve">==דָּבְקָה לְשׁוֹנוֹ לְחִכּוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דבקה לשונו לחיכו
|הגייה=dav'''ka''' lesho'''no''' lekhi'''ko'''
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# נאלם דום, השתתק, לא יכול להוציא הגה מפיו.
#:* {{צטבי|וזה – '''לשונו דבקה לחכּו''' ואינו יכול לענות.|https://benyehuda.org/perets/yoxanan_02.html|פוחת והולך|י&quot;ל פרץ}}
#:* {{צטבי|אבל הגבור שלנו לא יכול להוציא הגה מפיו, כאלו '''דבקה לשונו לחכו'''.|https://bybe.benyehuda.org/read/8761|מאורעות תום|מארק טוויין|מתרגם=ישראל חיים טביוב}}
#:* {{עיתונות|מרוב התרגשות '''דבקה לשונו לחיכו''', והוא רק הצביע על הבית.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1965%2F09%2F10&amp;id{{=}}Ar02701&amp;sk{{=}}4A624C74|דבר||10 בספטמבר 1965}}

===מקור===
*ע&quot;פ מקרא: {{צט/תנ&quot;ך|קוֹל נְגִידִים נֶחְבָּאוּ; '''וּלְשׁוֹנָם לְחִכָּם דָּבֵקָה'''.|איוב|כט|י}}, וכן {{צט/תנ&quot;ך|'''תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי''' אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי...|תהלים|קלז|ו}}

===ביטויים קרובים===
* [[בלע את הלשון]]
* [[לא הוציא הגה מפיו]]
* [[מלא פיו מים|מילא פיו מים]]
* [[ניטל דיבורו]]
* [[נאלם דום]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cat got one's tongue}}

===מידע נוסף===
* המילה [[מלקוח|מלקוח ב]] במשמעות חניכים או [[לסת]] מחליפה בביטוי זה{{צט/תנ&quot;ך|יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי '''וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי'''|תהלים|כב|טז}}

===ראו גם===
* [[דבק]]
* [[לשון]]
* [[חך]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>cf5i0a9fuq9pf4p23shze85g9c91qxa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקצה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>36743</id>
    <revision>
      <id>519697</id>
      <parentid>487672</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:50:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519697</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2477" sha1="no5uxeaastzqv80mi8vq9wlx2lmxf8k" xml:space="preserve">{{חסר|מִקְצֶה}}
==מֻקְצֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מוקצה
|הגייה=muk'''tse''', '''muk'''tse
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|צ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מֻקְטָל}}
|נטיות=נ' מֻקְצֵית, ר' מֻקְצִים, נ&quot;ר מֻקְצוֹת
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} [[מיעד#מְיֻעָד|מְיֻעָד]] למטרה מיוחדת, נבחר, נבדל. עפ&quot;ר [[מקום]].
#*: {{צטבי|כל המדרשים הקטנים,  בין שבביה&quot;מ לילינק ובין שמחוץ לו,  יֵצאו כרכים כרכים,  כל כרך '''מוקצה''' לסוג מיוחד עפ&quot;י תכנית קבועה ומסוימה|https://benyehuda.org/bialik/izavon_article_105.html|הקדמה  ל&quot;מדרשים קטנים&quot;|חיים נחמן ביאליק}}
#*: {{צטבי|הנה היא עומדת שם אותה דירה פחותה ורעועה כשהיא '''מוקצה''' ומובדלת מכל בתי העיר, ונראית כבהמה שבורה זו שנפלה ונשארה אחורי העדר|https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose034.html|הקרדום|ש. בן ציון}}
#:* {{צט/משנה|תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין קוֹצִין אוֹתָן '''בַּמֻּקְצֶה''', אֲבָל קוֹצֶה אוֹתָם בְּחֻרְבָּה|שביעית|ח|ו}}{{הערת שוליים|במשנה זו יש מפרשים כלי מיוחד לחיתוך תאנים וא&quot;כ משורש קצץ אולי }}
# {{משלב|הלכה}} דבר שאסור ל[[טלטל]]ו ול[[הזיז]] אותו ממקומו ב[[שבת]] וב[[יום טוב]].
#*: {{צטבי|מה תעשה אם תמצא ארנקי מלא כסף בשבת? אקחנו ואלך לי. והלא איסור '''מוקצה''' הוא, איסור חמור?|https://benyehuda.org/malal/malal129.html|לעם הארץ|משה ליב ליליינבלום}}
===גיזרון===
*לשון חז&quot;ל מהפועל [[הקצה]].
===צירופים===
* [[מוקצה מחמת מיאוס]]

=== מילים נרדפות ===
* [[מפרש#מֻפְרָשׁ|מֻפְרָשׁ]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|designated}} (1), {{ת|אנגלית|muktzah}} (2)

===ראו גם===
* [[הקצאה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מוקצה}}
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|קצה}}
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:יהדות]]</text>
      <sha1>no5uxeaastzqv80mi8vq9wlx2lmxf8k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טבעונות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37192</id>
    <revision>
      <id>520014</id>
      <parentid>455496</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:15:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520014</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6067" sha1="2wun4jxwhk3rbwy84hev8p1zx2kg0ys" xml:space="preserve">==טִבְעוֹנוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = טבעונות
| הגייה = tiv'o'''nut'''
| חלק דיבר = שם-עצם
| מין = נקבה
| שורש = {{שרש3|ט|ב|ע}}
| דרך תצורה = {{מוספית|טבעוני|־וּת}}
| נטיות = 
}}
{{נגן|קובץ=He-טִבְעוֹנוּת.ogg|כתובית=הגיה}}
{{תמונה|Foods.jpg|[[מאכל|מאכלים]] לאנשים טבעוניים}}
# [[תזונה]] המאופיינת באי [[אכילה|אכילת]] [[מוצר]]י [[בשר]] ומוצרי מזון שמקורם מן ה[[חי#חַי|חי]].
#:*{{עיתונות|ידועה למדי השיטה הקיצונית של '''טבעוניות''', הפוסלת את הבשר לגמרי|http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm{{=}}VvvM1mfWuRAgSAq8lm3RQ8OPoXynZQ%2BAviXe%2BuA%2Fi6L7hPFeEGvTtaIxX89W7DVRYw%3D%3D&amp;mode{{=}}image&amp;href{{=}}DAV%2F1930%2F06%2F23&amp;page{{=}}3&amp;rtl{{=}}true|תיאור=מדריך למשק בית|דבר|תאריך=23.6.1930}}
#&lt;small&gt;(בהרחבה)&lt;/small&gt; [[ארח חיים|אורח חיים]] המאופיין באי [[נצול#נִצּוּל|ניצול]] [[בעל חיים|בעלי חיים]] לשום מטרה – אכילה, בידור, לבוש, מחקר או כיוצא בזה – מתוך הבנה שבעלי חיים קיימים בזכות עצמם, ולא כ[[אמצעי]] לקיום מטרות בני האדם.
===גיזרון===
* עברית חדשה (לעתים השתמשו ב&quot;טבעוניות&quot;), בגזירה מהמילה [[טבע#טֶבַע|טֶבַע]]. המילה שימשה בהוראות שונות אך קרובות: &quot;הימנעות ממזון מן החי&quot;, &quot;הימנעות ממזון מבושל&quot; וגם &quot;אורח חיים הקרוב אל הטבע&quot; ו&quot;חמלה כלפי כל חי&quot;. למשל, במדור [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=NVzEq73Uhfd5jpt2CTm3a5akzVZ7FRxldBJ7UsTowNP8w7QWeJ8hjQPKZUFGFRs9Yw%3D%3D&amp;mode=image&amp;href=DAV%2F1932%2F07%2F13&amp;page=5&amp;rtl=true &quot;משמר הבריאות&quot;] בעיתון דבר 13.7.1932 נכתב: &quot;טבעונות פירושה ויתור על האש, לאמור ויתור על קנין תרבותי חשוב. במובן זה גם האסקימו החי רק על בשר הוא טבעוני&quot;, וב[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=Q8%2FuMUsGCl5A967ITea0wX1sJ2lsiDoN2uf8j5sZI4qH9JVID%2F5E9lxPzxCDxqTdYw%3D%3D&amp;mode=image&amp;href=DAV%2F1933%2F04%2F19&amp;page=5&amp;rtl=true אותו המדור] מתאריך 19.4.33 נכתב &quot;...הם מתנגדים גם לבישול הירקות והפירות. לתועבה להם כל דבר הבא מן החי ויש שגוזרים גם על ביצים וחלב&quot;. 
:על המשמעויות השונות של המילה נכתב [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=8yHaYnXD6TCfoQVaRuJQGD3v0WKe1xdN4YhwN%2FUSLT8Erx%2Fl2kXX0ypmRPpZvEMOYw%3D%3D&amp;mode=image&amp;href=DAV%2F1938%2F10%2F28&amp;page=15&amp;rtl=true ב&quot;דבר&quot; משנת 28.10.1938] (בביקורת ספרים על הוצאת &quot;ספר הטבעונות&quot;): &quot;ואל יהא השם טבעונות מטעה אותך, שכן הורחבה משמעותו המצומצמת, שנתיחדה לו בשימושו הרגיל. טבעונות זו האמורה כאן פירושה הורת חיים על פי חוקי הטבע, ולא הזנה צמחונית בלבד ענינה...&quot;

===נגזרות===
* [[טבעונאות]]
* [[טבעוני]]
* [[טבען]]

===ניגודים===
*[[קרניזם]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 4
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = veganismo	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = veganism
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Veganismus	 |דנית = veganisme	 |הולנדית = veganisme	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = ακραιφνής χορτοφαγία	 |יידיש = 	 |יפנית = ヴィーガニズム 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = веганство	 |נהואטל = 
 |נורבגית = veganisme	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 純素食主義	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית =veganismo 	 |סקוטית = 	 |ערבית = خضريّة
 |פארואזית = 	 |פולנית = weganizm |פורטוגלית = veganismo	 |פינית = veganismi
 |פרסית = 	 |צ'כית = veganství	 |צרפתית = véganisme	 |קוריאנית = 비거니즘
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = веганство 	 |שבדית = veganism	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[מקרוביוטיקה]]
* [[פסקטריאניזם]]
* [[פרוקטרייניזם]]
* [[צמחונות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טבעונות|ויקישיתוף=Category:Veganism|שם ויקישיתוף=טבעונות|ויקימסע= אכילת אוכל צמחוני או טבעוני במהלך טיולים}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/.premium-1.2365040|כותרת=דרכה של המילה 'טבעונות' לא היתה קלה|יוצר=אילון גלעד|שם האתר=הארץ|תאריך=2/07/2014}}

[[קטגוריה:תזונה]]</text>
      <sha1>2wun4jxwhk3rbwy84hev8p1zx2kg0ys</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חסילון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37299</id>
    <revision>
      <id>520060</id>
      <parentid>514874</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:28:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520060</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4551" sha1="24q3jifqvgdj0hvyc0dbwakqc9f5e1c" xml:space="preserve">==חֲסִילוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חסילון
|הגייה=chasi'''lon'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ס|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילוֹן}}&lt;BR&gt;{{מוספית|חסיל| ־וֹן}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Pandborealisind.jpg|חסילון}}
# {{רובד|ח}} בעל חיים ממחלקת ה[[סרטן|סרטנים]] העילאיים המשתייך למערכת [[פרוק רגל|פרוקי הרגליים]]. אלו הם [[שחין|שחיינים]] הנפוצים מאוד ב[[מים]] [[מתוק]]ים ובמי [[ים]], הניזונים מ[[אצה|אצות]] ומ[[פלנקטון]], ומשמשים לצרכי האדם.
#:*מאחר ולחסילון אין קשקשים או זימים, הוא לא נחשב מאכל כשר. 

===גזרון===
*בסוף מן [[חסל|חָסַל]] המקראי, במשמע [[חסל|חִסֵּל]]. עקב הדמיון החזותי בין הארבה (באדמה) ובין כמה סוגי סרטנים (במים), נהוג בשפות שונות לכנות סוגי סרטנים על שם סוגי ארבה (ואכן המילה הלטינית locusta 'ארבה' (אנגלית locust) מתייחסת הן לארבה והן לסרטן הנהרות). לפיכך, חסילון חודש מן [[חסיל]] המקראי, שמתייחס לסוג של [[ארבה]], ונקרא על שום שהוא חוסל\מחסל את הכול.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_חָסִיל?lang=he קליין]. גם [https://www.sefaria.org.il/Jerusalem_Talmud_Taanit.3.6.3?lang=bi התלמוד]: &quot;ולמה נקרא שמו חסיל - שהוא חוסל את הכל&quot;&lt;/ref&gt;

=== מידע נוסף ===
*{{מקור}}אולי חסילון מן חסיל בהשפעת ערבית  {{ערבית|إِرْبِيَان|אִרְבִּיָאן}} 'חסילון' כשהמילה [[ארבה]] הוחלפה בנרדפתה [[חסיל]]. ראו גם סורית {{סורית|721|ܐܲܪܒܝܼܬܵܐ}} (ארביתא) 'חסילון' מן אותו שורש ארבה בארמית.&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%29rbh%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* [[שרימפ]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 5
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	креветка  |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = gamberetto	 |אינדונזית = udang	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = rækja	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = prawn
 |אסטונית = krevett	 |אספרנטו = salikoko	 |אפריקנית = garnaal 	 |ארמנית = ծովախեցգետին
 |בולגרית = скарида	 |בלרוסית = крэветка	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Garnele	 |דנית = reje 	 |הולנדית = garnaal	 |הונגרית = garnéla
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = tôm 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = karides 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = γαρίδα	 |יידיש = 	 |יפנית = エビ 	 |כורדית = 
 |לאו = ກຸ້ງ 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = krevete 
 |לטינית = 	 |ליטאית = krevetė	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = скамп 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 蝦	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = kozica	 |סלובקית = kreveta 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית =camarón 	 |סקוטית = 	 |ערבית = روبيان
 |פארואזית = krevett	 |פולנית = krewetka  |פורטוגלית = camarão 	 |פינית = katkarapu
 |פרסית = 	میگو |צ'כית = kreveta	 |צרפתית = crevette	 |קוריאנית = 새우
 |קזכית = 	 |קטלנית = gamba	 |קנרית = 	 |קרואטית = шкамп
 |רומנית = crevetă	 |רוסית = креветка	 |שבדית = räka 	 |תאית = กุ้ง	 }}

===ראו גם===
* [[בעל חיים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חסילון|ויקישיתוף=Category:Caridea|שם ויקישיתוף=חסילונים|ויקימינים=Caridea}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:חסרי חוליות]]
[[קטגוריה:חיות מים]]</text>
      <sha1>24q3jifqvgdj0hvyc0dbwakqc9f5e1c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ליליפוט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37307</id>
    <revision>
      <id>520509</id>
      <parentid>271987</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:06:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520509</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1880" sha1="l8oktl3o1waa4sv3zjk737qs97770nt" xml:space="preserve">==לִילִיפּוּט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליליפוט
|הגייה='''lili'''put
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' לִילִיפּוּטִים
}}
# [[נמוך קומה]], נמוך מאוד.
#:* {{הדגשה|פיט פוט, פיט פוט, זוג מארץ ליליפוט. |&quot;פיט ופוט&quot;, אברהם שלונסקי}}
# שם של ארץ דמיונית המופיעה בספר &quot;מסעי גוליבר&quot;.
#:* {{צטבי|מלך '''ליליפוט''', ורבים מגדולי הארץ עמו, באים לראות את גוליבר בבית משמרו|https://benyehuda.org/mibashan/masey_gulliver.html|מסעי גוליבר|ג'ונתן סויפט}}
#:* {{צטבי|תושבי '''ליליפוט'''; חכמתם חוקיהם ודרכיהם; דרך החינוך אשר הם נותני לילדיהם – חיי גוליבר בארץ הזאת – קנאתו לכבוד אשה גדולה.|https://benyehuda.org/mibashan/masey_gulliver.html|מסעי גוליבר|ג'ונתן סויפט}}

===גיזרון===
* המילה ליליפוט ככינוי לנמוכי קומה נגזרת משמה של הארץ הדמיונית Lilliput המופיעה בספר 'מסעי גוליבר' מאת יונתן סוויפט ובה גרים גמדים.

===נגזרות===
* [[ליליפוטי]]

===מילים נרדפות===
{{עמודות|
* [[גוץ]]
* [[גמד]]
* [[דרדס]]
|
* [[נמוך קומה]]
* [[ננס]]
* [[קצר קומה]]
}}

===ניגודים===
* [[עמלק]]
* [[ענק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lilliputian}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قزم}}
* פינית: {{ת|פינית|lilliputti}}
* רוסית: {{ת|רוסית|карлик|лилипут}}

===ראו גם===
* [[גמדות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גמד}}</text>
      <sha1>l8oktl3o1waa4sv3zjk737qs97770nt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרטירולוגיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37335</id>
    <revision>
      <id>520104</id>
      <parentid>312590</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:49:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520104</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3124" sha1="qc29jw8l3t669ejkzdk1y7w34afbddo" xml:space="preserve">==מַרְטִירוֹלוֹגְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מרטירולוגיה
|הגייה=martiro'''log'''ya
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|מרטיר|־לוגיה}}
|נטיות=
}}
# [[מקבץ]] [[סיפור]]ים [[ביוגרפי]]ם של [[איש|אנשים]] שמתו על [[קידוש השם]].
#*: {{צטבי|הרגש הלאומי נאכל כבר בשני החרבנות;  '''ה&quot;מרטירולוגיה&quot;''' של בני-הגולה לא היתה אלא חשבון מוטעה:  אדם מישראל היה חושב ומוצא, כי ש&quot;י עולמות, שעתיד כל צדיק לנחול &quot;שם&quot;, הם יותר מן העולם האחד הזה.  ועכשיו שעמדנו על ה&quot;טעות&quot; שבאותו חשבון ואין לנו עוד הטעמים והנימוקים שהביאו את אבותינו למות מות &quot;קדושים&quot;|https://benyehuda.org/gluckson/horowitz.html|ש&quot;י איש הורביץ|משה גליקסון‎‎}}

===גיזרון===
* מיוונית: &quot;martyros&quot; ([[עד]]) + &quot;logos&quot; ([[דבר]]).

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = martirologio 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = martyrology
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Martyrologium 	 |דנית = 	 |הולנדית = 	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = μαρτυρολόγιο 	 |יידיש = 	 |יפנית = 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = martyrologium	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = martirologio	 |סקוטית = 	 |ערבית = 
 |פארואזית = 	 |פולנית =  |פורטוגלית = martirológio	 |פינית = 
 |פרסית = 	 |צ'כית = 	 |צרפתית = martyrologie	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = martirologi	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = мартиролог 	 |שבדית = 	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[מרטיריות]]

[[קטגוריה:דת]]
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>qc29jw8l3t669ejkzdk1y7w34afbddo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טחו עיניו מראות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37376</id>
    <revision>
      <id>520431</id>
      <parentid>499424</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:36:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520431</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1932" sha1="fgzcp65jxk19mi1vw8jcenxgn7r59jm" xml:space="preserve">==טַחוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טחו עיניו מראות
|הגייה='''ta'''khu ey'''nav''' mer''''ot'''
|חלק דיבר=פועל
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=פתגם
|נטיות=
}}
# לא הצליח לראות את מה שהוא היה אמור לראות; לא הבין (עניין כלשהו)
#*: {{צט|לֹא יָדְעוּ, וְלֹא יָבִינוּ:  כִּי '''טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם''', מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם|ישעיהו מד יח}}
#*: {{צטבי|'''כלום טחו עיניו מראות''' שיפה את פי חמשה מכל אשה אחרת באולם?   ואין זו אבירות מצדו ואף לא חסד עמך.   אמנם איש נעים מאד הוא, ואני מתירה לך לחבבו.  לא פעם נתחבב עליך אוויל גדול ממנו!&quot;.|https://benyehuda.org/shrira_shoshana/pride_and_prejudice.html|אהבה וגאווה|ג'יין אוסטן}}
#*: {{צטבי|אך מי הוא הגבר אשר '''טחו עיניו מראות''' נכוחה, כי המקרה הזה אחד &quot;מנפלאות היוצר ומופתיו&quot; הוא מופת אשר האלהים בעצמו עשהו ויראנו לעין כל, ואשר בטח יעלה בחין ערכו וגדל כחו על מופתי כל היחידים והטובים אשר בארץ וגם על עזוז נפלאותיו של הצדיק הקדוש מסדגורה בכבודו ובעצמו?!...|https://benyehuda.org/zitron/franz_kipur.html|חַטַּאת הַכִּפּוּרִים|קארל אמיל פראנצוז}}
 
===גיזרון===
* מקור הפתגם במקרא. 

===ראו גם===
* [[טח]]
* [[עור]]
* [[עורון]]

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>fgzcp65jxk19mi1vw8jcenxgn7r59jm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירידה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37444</id>
    <revision>
      <id>520421</id>
      <parentid>289527</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:33:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520421</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3902" sha1="qd7s93s6qqkgqqisp9993x6zd9omvf0" xml:space="preserve">==יְרִידָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ירידה
|הגייה=yeri'''da'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|ר|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' יְרִידוֹת, יְרִידַת־
}}
# הליכה ממקום כלשהו למקום נמוך ממנו.
#*: {{צטבי|לפני רבע שעה שמעתי על הגבעה בין אהלי הבדואים איזו תנועה, המולה, ואחרי-כן – '''ירידה''' בעמק; ודומני, שפניהם מועדות לשם, אל הכפר...|
https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose041.html|על המשמר|ש' בן ציון}}
# הפחתה, התמעטות.
#*: {{צטבי|התחלנו להרגיש כאן בארץ את התוצאות הראשונות של '''ירידת''' ערך הלירה.  המחירים התחילו לעלות, החנונים שוב אינם מתחשבים במחירים ששילמו תמורת הסחורה שברשותם|https://benyehuda.org/arlosoroff/jj_sep1931.html|יומן ירושלים|חיים ארלוזורוב}}
# [[הגירה]] של [[יהודי|יהודים]] מ[[ארץ ישראל]] ל[[חו&quot;ל]].
#*: {{צטבי|'''ירידה''' זאת מהארץ מדהה את זוהר הנצחונות ואת ההתלהבות, שהיתה קיימת אצל יהודי חו&quot;ל על כל  מה שהיה כרוך במדינה והיא משמשת פתחון פה לכל אלה שפוסחים על הסעיפים ושבתקופה שקדמה '''לירידה''' המסיבית, ניתן היה לשכנעם, שלפחות תשמש להם הארץ כמקום מקלט בעת צרה, התגברות האנטישמיות או התקפות עליהם ועל רכושם.|https://benyehuda.org/elblinger/milxemet_hamiflagot.html|מלחמת המפלגות|זאב אלבלינגר}}

===ניגודים===
* [[עליה]]

===תרגום===
'''1'''
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = descent
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = слизане 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = 	 |דנית = 	 |הולנדית = afdaling 	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = heketanga	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = bajada	 |סקוטית = teàrnadh 	 |ערבית =نزول (1), إنخفاض (2), هجرة (3)
 |פארואזית = 	 |פולנית = zejście |פורטוגלית = declive 	 |פינית = 
 |פרסית = 	 |צ'כית = sestup	 |צרפתית = 	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = sìlazak
 |רומנית = 	 |רוסית = спуск	 |שבדית = 	 |תאית = 	 }}

'''3'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|yerida}}

===ראו גם===
* [[ירד]]
* [[גלות]] (3)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ירידה}}

{{שורש|ירד}}
[[קטגוריה:תרבות]]</text>
      <sha1>qd7s93s6qqkgqqisp9993x6zd9omvf0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כבדהו וחשדהו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37474</id>
    <revision>
      <id>520592</id>
      <parentid>379447</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:32:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520592</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1498" sha1="czp8ecrlmovkdzp18affsm9hk9wy4ns" xml:space="preserve">==כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כבדהו וחשדהו
|הגייה=kab'''de'''hu vekhosh'''de'''hu
|חלק דיבר=צרף
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# יש להתייחס ל[[איש|אנשים]] ביחס [[הולם]], לא לפגוע בהם, אך מצד שני גם לא לבטוח בהם יותר מדי.
#*:  {{צטבי|הוא איש עומד בכל תוקף על שלו:  צרפת, צרפת, צרפת!  מתייחס לאנגליה בכבוד, אבל בבחינת '''&quot;כבדהו וחשדהו&quot;'''.|https://benyehuda.org/sokolov/erev_pesax.html|ערב פסח התרע&quot;ח בארמון הבארון רוטשילד בפאריס|נחום סוקולוב}}

===מקור===
* י.ב. לבנר, '''כל אגדות ישראל''', ורשה תרע&quot;ב, עמ' 157-158

===ראו גם===
* [[כבד|כִּבֵּד]]
* [[חשד|חָשַׁד]]
* [[חשדן]]
* [[כבוד]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=בן-ציון פישלר|כתובת=https://www.haaretz.co.il/literature/1.1329312|כותרת='''כבדהו וחשדהו''' - על אימרת חז&quot;ל שאינה כלל של חז&quot;ל|שם האתר=הארץ|תאריך=26 בספטמבר 2003}}

{{שורש|חשׁד}}
{{שורש|כבד}}
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>czp8ecrlmovkdzp18affsm9hk9wy4ns</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שעמום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37731</id>
    <revision>
      <id>520667</id>
      <parentid>495258</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:54:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5309" sha1="kiau5s6wl649sn2jkb7d1hg7qpai0n5" xml:space="preserve">==שִׁעֲמוּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שיעמום
|הגייה=shi'a'''mum'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|שׁ|ע|מ|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=
}}
{{תמונה|Bored.gif|[[הבעה|הבעות]] [[פנים]] של אדם משועמם}}
# [[רגש]] שלילי המתעורר כתוצאה מחוסר [[ענין]] ב[[גירוי]] [[פיזי]] ו[[רגשי]] המורגש באותו הרגע.
#:*{{צט/משנה|רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי '''שִׁעְמוּם'''.|כתובות|ה|ה}}
#:*{{צטשיר|אֲבָל מִבֵּילִינְסוֹן עַד אֶגֶד / בִּשְׁמוֹנֶה כְּבָר שׂוֹרֵר שָׁם שֶׁקֶט; / הַכֹּל שָׁקֵט, הַכֹּל רָדוּם. / מֵתִים מִזֶּה? '''מִשִּׁעֲמוּם'''!|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}943&amp;wrkid{{=}}3401|וֵנֵצוּאֵלָה|דן אלמגור}}
#:*{{צטשיר|בעיות, עניינים, / חדשות, עיתונים; / והכל שגרתי, / '''שעמום''' אמיתי|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}187&amp;wrkid{{=}}1537|יום שישי|יעקב גלעד}}

===גיזרון=== 
*ב'האור' מי&quot;ז בשבט א' ותתכ&quot;ד לחורבן (תרנ&quot;ג, 1893), [https://benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html כותב העורך א' בן-יהודה:]&lt;BR&gt;
במושג אחד התקשינו שנים רבות לתרגמו בדיוק בעברית, והוא מה שיתרגמהו הצרפתי 'אנואי' ואגרמני בשם 'לנגיוילה' והיא 'ליאות הנפש והרוח בסיבת לא עבודה'.  בערבית יש לזה שלושה פעלים: שאם, מלל, צגר.  והנה 'מלל' משמש בעברית למושגים אחרים.  הפועל צגר הוא צער בעברית, וגם הוא התייחד למושג אחר.  נשאר רק הפועל שאם, וכמדומה לנו שמצאנוהו גם בעברית, רק בע' תחת א', והוא מה שאמרו חכמינו 'הבטלה מביאה לידי שעמום'.  אלא ששעמום על משקל פעלול להגדלה ולחיזוק, כאשר כבר הוכחנו כמה פעמים, מורה על שעם חזק במדרגה גדולה, שהגיע כבר עד שטות ובלבול הדעת. ולהמדרגה הראשונה, הקלה, המורגלת, נשתמש במשקל שעם או שְׁעָמָה.
===פרשנים מפרשים===
*רש&quot;י על כתובות נ&quot;ט ע&quot;ב, ועל נדרים פ&quot;א ע&quot;א: שעמום – [[שגעון]]. כך בספרות ההלכתית מבטאה המילה לא את הרגש אלא מצב נפשי ו[[חלי|חולי]] הנולד מן הרגש הזה, או אף בלעדיו. ראו ב[[משעמם|משועמם]]

===מילים נרדפות===
*[[שממון]]

===ניגודים===
* [[ענין|עניין]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 4
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = بوریت
 |אידו = 	 |איטלקית = noia 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = boredom
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = enuo	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = ձանձրույթ
 |בולגרית = скука	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = მოწყენილობა
 |גרמנית = Langeweile	 |דנית = kedsomhed	 |הולנדית = verveling	 |הונגרית = unalom
 |הינדית = बोरियत 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = can sıkıntısı
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = πλήξη	 |יידיש = 	 |יפנית = 退屈	 |כורדית = بێزاری
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = garlaicība 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = bosan	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = kjedsomhet	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 無聊	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = dolgčas	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית =aburrimiento  	 |סקוטית = 	 |ערבית = مللّ
 |פארואזית = 	 |פולנית = nuda  |פורטוגלית = aborrecimento	 |פינית = tylsyys
 |פרסית = 	 |צ'כית = nuda	 |צרפתית = ennui 	 |קוריאנית = 갑갑증
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = dȍsada
 |רומנית = plictiseală 	 |רוסית = скука	 |שבדית = uttråkning	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[השתעמם]]
* [[משעמם|מְשֻׁעֲמָם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שעמום}}

{{שורש|שׁעמם}}
[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>kiau5s6wl649sn2jkb7d1hg7qpai0n5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37842</id>
    <revision>
      <id>520586</id>
      <parentid>516489</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:29:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520586</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1101" sha1="q0kcb3l0cbkjgafuynnxwbtslfndh84" xml:space="preserve">==אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = אין אדם יוצא מן העולם ותאותו בידו
| הגייה = en a'''dam''' yo'''s'e''' min ha'o'''lam''' wa'''ha'''s'i '''ta''''awato be'''ya'''do
| חלק דיבר = צרף
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|י|צ|א}}
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}
# לאדם יש [[שאיפה|שאיפות]]/תאוות רבות בחייו, אך לא את כולן הוא יוכל להגשים/להשיג.

===מקור===
* {{צט/רבה|אמר ר' יודן בשם ר' איבו: אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו|קהלת|א|יג}}

===ראו גם===
* [[הגשמה]]
* [[תאוה]]

===קישורים חיצוניים===
*[https://www.daat.ac.il/daat/toshba/kohelet/1c-2.htm#5 קהלת רבה, פרשה א, פסוק יג'] במהדורה אינטרנטית באתר &quot;דעת&quot;.

{{שורש|יצא}}
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>q0kcb3l0cbkjgafuynnxwbtslfndh84</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לקוי לבנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37853</id>
    <revision>
      <id>520655</id>
      <parentid>427065</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:46:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3579" sha1="lxzgykhrrqjjd308ljke8nxlrbyib9f" xml:space="preserve">==לִקּוּי לְבָנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליקוי לבנה
|הגייה=li'''kui''' leva'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ל|ק|ה}}; {{שרש3|ל|ב|ן}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
{{תמונה|Eclipse lune.jpg|ליקוי לבנה}}
#  [[תופעה]] [[אסטרונומי|אסטרונומית]] המתרחשת כאשר ה[[ירח]], ה[[שמש]] ו[[כדור הארץ]] נמצאים באותו [[קו]], הירח נכנס ל[[קונוס]] ה[[צל]] של כדור הארץ והוא נהיה חשוך.
#*: {{צטבי|כאנשי סין, למשל, שמתכנסים, בשעת '''ליקוי לבנה''' ברחוב ומשמיעים קולי קולות, לגרש את החושך|https://benyehuda.org/sokolov/pinsker.html|ד&quot;ר יהודה ליב (ליאון) פינסקר|נחום סוקולוב}}

===מילים נרדפות===
* [[ליקוי ירח]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 4
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = eclisse lunare	 |אינדונזית = gerhana bulan 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = tunglmyrkvi	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = lunar eclipse
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = luna eklipso	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = Լուսնի խավարում
 |בולגרית = лунно затъмнение	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = চন্দ্রগ্রহণ
 |בסקית = ilargi eklipse	 |ברטונית = 	 |גליסית = eclipse lunar 	 |גרוזינית = მთვარის დაბნელება
 |גרמנית = Mondfinsternis 	 |דנית = måneformørkelse	 |הולנדית = maansverduistering 	 |הונגרית = holdfogyatkozás
 |הינדית = चन्द्र ग्रहण 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = nguyệt thực
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = Ay tutulması
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 月食	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = Mėnulio užtemimas	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = gerhana bulan	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = måneformørkelse	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 月食	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = Lunin mrk 	 |סלובקית = zatmenie Mesiaca
 |סנסקירית = 	 |ספרדית =eclipse lunar  	 |סקוטית = 	 |ערבית = خسوف القمر
 |פארואזית = 	 |פולנית = zaćmienie Księżyca |פורטוגלית = eclipse lunar	 |פינית = kuunpimennys
 |פרסית = خسوف	 |צ'כית = zatmění měsíce  	 |צרפתית = éclipse lunaire 	 |קוריאנית = 월식
 |קזכית = 	 |קטלנית = eclipsi de Lluna	 |קנרית = 	 |קרואטית = лунарна помрчина
 |רומנית = eclipsă de Lună	 |רוסית = лунное затмение	 |שבדית = månförmörkelse	 |תאית = จันทรุปราคา	 }}

===ראו גם===
* [[ליקוי חמה]]
* [[לק&quot;ל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ליקוי ירח|ויקישיתוף=Category:Lunar eclipse|שם ויקישיתוף=ליקוי לבנה}}

[[קטגוריה:אסטרונומיה]]</text>
      <sha1>lxzgykhrrqjjd308ljke8nxlrbyib9f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקוריות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37867</id>
    <revision>
      <id>520261</id>
      <parentid>249624</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:09:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520261</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2683" sha1="o74192s8868frmdpp3xzl3m0ar64ch2" xml:space="preserve">==מְקוֹרִיּוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מקוריות
|הגייה=mekori'''yut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ו|ר}}
|דרך תצורה={{מוספית|מקורי|מנוקד=מְקוֹרִי|־וּת}}
|נטיות=
}}
# [[יצירה|יצירת]] או [[המצאה|המצאת]] [[דבר]] [[חדשני]] שלא נראה לפני כן בשום מקום.
#*: {{צטבי|יחודיותו של שטיינברג מורה על שתים: ראשית, על שיעור רב של '''מקוריות''' וסגוליות ביצירתו, ושנית – וזה העיקר – על אישית מובהקת|https://benyehuda.org/cohen_yisrael/sofrim_steinberg.html|יעקב שטיינברג|ישראל כהן}}

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = orixinalidá	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = originality
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Originalität	 |דנית = 	 |הולנדית = 	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = originalidad	 |סקוטית = 	 |ערבית = 
 |פארואזית = 	 |פולנית =  |פורטוגלית = 	 |פינית = 
 |פרסית = 	 |צ'כית = 	 |צרפתית = 	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = originalitat	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = 	 |שבדית = 	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[מקור]]
* [[מקורי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מקוריות}}

[[קטגוריה:כלכלה]]
{{שורש|קור}}

[[קטגוריה:אמנות]]</text>
      <sha1>o74192s8868frmdpp3xzl3m0ar64ch2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דוי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>38072</id>
    <revision>
      <id>520206</id>
      <parentid>498966</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:50:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3296" sha1="6uobq9egy3u68ur3t7i5lpmelweecf9" xml:space="preserve">==דְּוָי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דווי
|הגייה=D'''vay'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש|דוה|ד־ו־ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות= נ&quot;י: דְּוֵי-
}}

#{{מקרא}} חֳלִי.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יְהוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ '''דְּוָי'''; כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ|תהילים|מא|ד}}
#{{משלב|מליצה}} תְּחוּשַׁת כְּאֵב (בְּעִקָּר נַפְשִׁית).
#:*&quot;פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר/ קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי.../ וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר/ מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַ'''דְּוָי'''.&quot; ([https://benyehuda.org/rachel/Rac016.html &quot;פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה&quot;], [[w:רחל המשוררת|רחל המשוררת]])

===גיזרון===
*אוגריתית, 'יאכּל-'''דו'''' yʔkl dw בהוראת - 'יאכל ה'''חולה''''. מן הפועל [[דוה]].  אכדית, דָאווּ-אוּ בהוראת 'אדם חולה' . ארמית, dwy דְווי . אתיופית, דָאוָוא-יָה . ערבית, [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AF%D9%88%D9%89 دَوًى] 'דַוַא' בהוראת מחלה, חולי {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 281: dw}}.

===צירופים===
*[[ערש דוי]]

===מילים נרדפות===
{{עמודות|
*[[חלי]] (1)
*[[מחלה]] (1)
*[[נגע|נֶגַע]] (1)
*[[מדוה|מַדְוֶה]] (1)
|
*[[כאב]] (2)
*[[מכאוב]] (2)
*[[צער]] (2)
*[[יגון]] (2)
*[[תוגה]] (2)
*[[דאבון]] (2)
*[[עצב]] (2)
*[[דויה|דְּוִיָּה]] (2)
}}

===ראו גם===
*[[דוה]]
*[[הדוה]]
*[[נדוה]]

{{שורש|דוה}}

==דַּוָּי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דווי
|הגייה=Da'''vay'''
|חלק דיבר=שם-תואר
|מין=
|שורש={{שרש|דוה|ד־ו־ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=
}}

#{{מקרא}} (-לֵב) דָּווּי, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּאֵב וָצַעַר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי לִבִּי '''דַוָּי'''|ירמיהו|ח|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד, תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב '''דַּוָּי'''|ישעיהו|א|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ, כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל-פְּשָׁעָי: כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי, וְלִבִּי '''דַוָּי'''|איכה|א|כב}}

===גיזרון===
*מן המקרא.

===מילים נרדפות===
*[[דאבון]]

===מילים נרדפות===
*[[דוה#דָּוָה|דָּוֶה]], [[דווי#דָּווּי|דָּווּי]]
*[[כואב#כּוֹאֵב|כּוֹאֵב]], [[כאוב|כָּאוּב]]</text>
      <sha1>6uobq9egy3u68ur3t7i5lpmelweecf9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עפרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>38257</id>
    <revision>
      <id>520459</id>
      <parentid>500135</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:43:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520459</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5281" sha1="ontzqvam5sxxxn29pe0ia9mfcxvtk4h" xml:space="preserve">==עַפְרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עפרה
|הגייה=׳af'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' עֲפָרוֹת; עַפְרַת־, ר' עַפְרוֹת־
}}
{{תמונה|Banded_iron_formation.png|עפרת ברזל}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מחצב]] המכיל [[מינרלים]] [[מתכתי|מתכתיים]] מהם מפיקים [[מתכת|מתכות]].
#:* {{עיתונות|ונהרי נחלי איתן יסובבו במרוצתם את הגבעות האלה, וישקו את פני כל הככר הזה, גם אבני הפחם עד למכביר, '''עפרות''' ברזל ועוד מיני מתכיות יתנוצצו שמה בטבור הארץ.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZF%2F1878%2F05%2F21&amp;id{{=}}Ar00600&amp;sk{{=}}7E8E16D9|הצפירה||21 במאי 1878}}
#:* {{עיתונות|החומר המתקבל ע&quot;י תהליך זה הוא יותר זול מאשר לוחות נחושת המתקבלים מן ההיתוך הרגיל של '''עפרות''' נחושת.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HMF%2F1943%2F08%2F10&amp;id{{=}}Ar00311&amp;sk{{=}}97D5CF04|המשקיף||10 באוגוסט 1943}}
#:* {{עיתונות|בעבר הוקמו מפעלי פלדה בעיקר במקומות בהם מצויות '''עפרות''' ברזל או במקומות עשירים בפחם.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1986%2F12%2F23&amp;id{{=}}Ar08300&amp;sk{{=}}B24B5A77|מעריב||23 בדצמבר 1986}}
#:* {{צטבי|אַתָּה הַזּוֹרֵעַ עַפְרוֹת הַבַּרְזֶל / וּבְמַאֲמָרְךָ וְרִיד נְחֹשֶׁת נוֹזֵל, / צְרַרְתָּם אוֹצָרוֹת בְּמִכְרֶה וּמַחְצָב / לָתֵת בִּידֵי עֶבֶד עוֹמֵד עַל חַיָּיו.|https://benyehuda.org/tchernichowsky/vezot_beyisrael.html|וְזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל כִּי תִּפְרוֹֹץ מִלְחָמָה|שאול טשרניחובסקי}}

===גיזרון===
* מן [[עפר#עָפָר|עָפָר]]. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: {{צט/תנ&quot;ך|מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ; '''וְעַפְרֹת''' זָהָב לוֹ.|איוב|כח|ו}}.
* ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תש&quot;ו), 1946; מילון למונחי הכימיה: הנדסה כימית (תשמ&quot;ט), 1989.

===פרשנים מפרשים===
* מצודת דוד על איוב כח ו: &quot;מקום&quot; - הנה המקום אשר אבניה הגדלים בה המה ספירים ושם העפרות אשר יוקח מהם הזהב. [עפרות = לשון רבים של עפר.]
===צירופים===
* [[מובלת עפרות]]
* [[עפרת ברזל]]
* [[עפרת נחשת|עפרת נחושת]]

===מילים נרדפות===
* [[בצר#בֶּצֶר|בֶּצֶר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ore}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Erz}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|mineral}}
* רוסית: {{ת|רוסית|руда́}}

===ראו גם===
* [[מחצב]]
* [[מינרל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עפרה (מחצב)|ויקישיתוף=Category:Ores|שם ויקישיתוף=עפרות}}

[[קטגוריה:חומרי גלם]]
[[קטגוריה:מטלורגיה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
==עָפְרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עופרה
|הגייה=׳of'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטְלָה}}
|נטיות=
}}
# שם מקום בתנ&quot;ך.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים הָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה אֶל-דֶּרֶךְ '''עָפְרָה''' אֶל-אֶרֶץ שׁוּעָל.|שמואל א|יג|יז}}
# [[שם פרטי]] לנקבה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמְעוֹנֹתַי הוֹלִיד אֶת-'''עָפְרָה''' וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת-יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים כִּי חֲרָשִׁים הָיוּ.|דברי הימים א|ד|יד}}
#:*{{צטשיר|'''עופרה''', תמיד קינאו בך נערות / '''עופרה''', יפה מכל האחרות / זמיר סלסל בליל את שמך בשיר נפלא / לך הטווס הביא נוצה כחולה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}614&amp;wrkid{{=}}2569|עופרה|אורי אסף}}
#:*{{צטשיר|נשארנו גם לאפטר אחרי המסיבה; חיכינו עד הבוקר, '''ועופרה''' לא עלתה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}15064&amp;wrkid{{=}}43167|קצפת עם תות|דולב רם ופן חזות}}
===גיזרון===
* צורת נקבה מן [[עפר#עֹפֶר|עופר]].
===ראו גם===
*[[צביה]]
===קישורים חיצוניים===
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|עופר ועופרי|2021/12/13}}

[[קטגוריה:שמות]]
[[קטגוריה:מקבילות נקביות]]</text>
      <sha1>ontzqvam5sxxxn29pe0ia9mfcxvtk4h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תשואה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>38422</id>
    <revision>
      <id>520439</id>
      <parentid>465940</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:37:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520439</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3664" sha1="rwmaz18s99qh6rsacoee4j8402pyawv" xml:space="preserve">==תְּשׂוּאָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תשואה
|הגייה=tsu'''a'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׂ|ו|א}}
|דרך תצורה={{משקל|תְּקוּלָה}}
|נטיות=תְּשׂוּאַת־, ר' תְּשׂוּאוֹת
}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|כלכלה}} היחס בין שווי ה[[השקעה]] בנקודות [[זמן]] שונות שמייצג באחוזים את ה[[רווח]] או ההפסד. 
#:* בעלות על נדל&quot;ן מחייבת השקעה לא מעטה, וחשוב שתדעו לחשב את '''התשואה''' שההשקעה באמת תוכל להניב עבורכם.&lt;br&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=זיו מאור|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3980666,00.html|כותרת=דירה להשקעה: כך תחשבו את התשואה האמיתית|שם האתר=ynet|תאריך=07.11.10}})

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|reddito}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|revenue|yield}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Ertrag|Einnahmen}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|opbrengst}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πρόσοδος}} (תעתיק: prósodos)
*יפנית: {{ת|יפנית|利益}} (תעתיק: rieki)
*לטינית: {{ת|לטינית|reditus}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|avkastning}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|rendimiento}}
*פינית: {{ת|פינית|tuotto}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|návratnost}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|revenu|rendement}}
*רוסית: {{ת|רוסית|доход}} (תעתיק: doxód)
}}
===ראו גם===
* [[שוק ההון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תשואה}}
*[https://play.google.com/store/apps/details?id=com.benbasha.tools.yieldcalculator מחשבון תשואה] אפליקציה

[[קטגוריה:שוק ההון]]

== תְּשׁוּאָה ==

{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תשואה
|הגייה=tshu'''a'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|א|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|תְּקוּלָה}}, בדרך גזרת נע״ו/י
|נטיות=ר' תְּשׁוּאוֹת
}}
#{{רובד|המקרא}} (בעיקר בריבוי) [[קול]] המושמע ע&quot;י ה[[קהל]] לאות [[אישור]] ו[[הוקרה]]; בפרט [[מחיאות כפיים]] [[סער|סוער]]ות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''תְּשֻׁאוֹת''' מְלֵאָה, עִיר הוֹמִיָּה – קִרְיָה עַלִּיזָה; חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי־חֶרֶב, וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה.|ישעיהו|כב|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִי־אַתָּה הַר־הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא אֶת־הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה – '''תְּשֻׁאוֹת''' חֵן חֵן לָהּ.|זכריה|ד|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יִשְׂחַק לַהֲמוֹן קִרְיָה; '''תְּשֻׁאוֹת''' נוֹגֵשׂ לֹא יִשְׁמָע.|איוב|לט|ז}}
#:*{{צטשיר|'''תשואות''' אלפיים / וכפיים / שבזכותם אני קיים.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}778&amp;wrkid{{=}}5007|תודה|עוזי חיטמן}}
#:* הזמרת המפורסמת התקבלה '''בתשואות''' כשעלתה על הבמה.

===מילים נרדפות===
* [[תרועה]]

===ניגודים===
* [[בוז]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|acclamation|applause}}

===ראו גם===
*[[הערצה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תשואות}}

[[קטגוריה:קולות]]</text>
      <sha1>rwmaz18s99qh6rsacoee4j8402pyawv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נאסף אל עמיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>38645</id>
    <revision>
      <id>520395</id>
      <parentid>426606</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:15:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520395</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1623" sha1="9plao8hx7gvj6hmfk607gkrf3wwzdk7" xml:space="preserve">==נֶאֱסַף אֶל עַמָּיו==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נאסף אל עמיו
|הגייה=nee'''saf''' el a'''mav'''
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ניב
|נטיות=
}}
# [[נפטר]] מן העולם הזה.
#*: {{צטבי|אחד-העם '''נאסף אל עמיו'''.  זהו רכושנו ורכוש זה לא יוכל איש לקחת מאתנו.  הוא ביקש ממני ומיתר ידידיו ימים אחדים לפני מותו, שלא נפריז על המידה בשעת ההספד.|https://benyehuda.org/shmaryahu/ahad_haam.html|&quot;אחד העם&quot; והעם|שמריהו לוין}}

===גיזרון===
* מהתנ&quot;ך: {{צט|וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; '''וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו'''.|בראשית כה ח}}.

===ביטויים קרובים===
{{עמודות|
* [[הלך בדרך כל הארץ]]
* [[הלך לעולמו]]
* [[הסתלק מן העולם]]
* [[מת]]
* [[נאסף אל אבותיו]]
|
* [[נהרג]]
* [[נלקח לבית עולמו]]
* [[נפח את נשמתו]]
* [[נפטר]]
* [[נרצח]]
}}

===ניגודים===
* [[נולד]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gathered to his people|died}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تُوُفِّيَ|ماتَ}} 

===ראו גם===
* [[מות]]
* [[פטירה]]

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>9plao8hx7gvj6hmfk607gkrf3wwzdk7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משכמו ומעלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>38832</id>
    <revision>
      <id>520522</id>
      <parentid>493597</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:09:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520522</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1740" sha1="oujngwzbfkmjmo4zajxvxr96fzt2w7s" xml:space="preserve">==מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משכמו ומעלה
|הגייה=mishikh'''mo''' va'''ma''''la
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=ר' מִשִּׁכְמָם וָמַעְלָה
}}
# אדם בעל תכונות נעלות, בולט לטובה ב[[אישיות]]ו ובמעשיו.
#*: {{צטבי|לבנסון היה גבוה גובה רוחני '''משכמו ומעלה''' מבני-דורו, כי הצטיין מהם בעוז הגיונו, בשכלו השנון ובאמץ-רוחו המופלא בעניני אמונות ודעות, – יתרונות, שאין חזיונם כל כך נפרץ בּין סופרינו.|https://benyehuda.org/zitron/lebensohn.html|אָדָם הַכֹּהֵן לֶבֶּנְסוֹן|שמואל ליב ציטרון}}

===מקור===
* הביטוי השלם הוא '''גָּבוֹהַ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה'''. מהתנ&quot;ך: {{צט|וְלוֹ-הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל, בָּחוּר וָטוֹב, וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, טוֹב מִמֶּנּוּ; '''מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, גָּבֹהַּ''' מִכָּל-הָעָם|שמואל א ט ב}}

=== מילים נרדפות ===
* [[בעל שעור קומה]]

===ראו גם===
* [[שכם#שֶׁכֶם|שֶׁכֶם]]
* [[מעלה#מַעְלָה|מַעלָה]]
* [[גדולה]]
* [[איש אשכולות]]
* [[מורם מעם]]
*[[עלוי|עילוי]], [[נעלה]]
*[[סלתה ושמנה]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>oujngwzbfkmjmo4zajxvxr96fzt2w7s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טכנולוגי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>38922</id>
    <revision>
      <id>519843</id>
      <parentid>492210</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:45:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519843</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2847" sha1="n7qg8zk7r39g188y74a2c0jwum5x8zk" xml:space="preserve">==טֶכְנוֹלוֹגִי==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = טכנולוגי
| הגייה = tekhno'''lo'''gy
| חלק דיבר = שם־תואר
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = בסיס וצורן 
טכנולוגיה + xי = טכנולוגי
| נטיות = נ' טֶכְנוֹלוֹגִית ר' טֶכְנוֹלוֹגִיִּים
}}
{{נגן|קובץ=He-טֶכְנוֹלוֹגִי.ogg|כתובית=הגיה}}
# שקשור ל[[טכנולוגיה]].
{{צטבי|הן ביקשו להשתמש באמצעי '''טכנולוגי''' מודרני, בדפוס, לשם שימור ערכי החברה שישבו בה.|https://benyehuda.org/yiddish/hakol_hanashi.html|הקול הנשי הירושלמי|מרגלית שילה}} 

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = teunolóxicu	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = tecnologico	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = teicneolaíoch	 |אלבנית = 	 |אנגלית = technological
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = tecnolóxico	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = technologisch	 |דנית = 	 |הולנדית = 	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |וייטנאמית = công nghệ
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 技術の 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = tehnoloģisko
 |לטינית = 	 |ליטאית = technologinis	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטזית = teknoloġiku	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 技术性	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = tecnológico 	 |סקוטית = 	 |ערבית =تقني, تكنولوجي 
 |פארואזית = 	 |פולנית = technologiczny |פורטוגלית = tecnológico	 |פינית = teknologinen
 |פרסית = 	 |צ'כית = 	 |צרפתית = technologique 	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = tecnològic	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = tehnologic	 |רוסית = технологический	 |שבדית = 	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[טכנולוג]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טכנולוגיה}}

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]</text>
      <sha1>n7qg8zk7r39g188y74a2c0jwum5x8zk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גאולוגי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>38938</id>
    <revision>
      <id>519842</id>
      <parentid>294278</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:44:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519842</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2905" sha1="c8rxgfgatmw73080u9cuz58we4fnmjc" xml:space="preserve">==גֵּאוֹלוֹגִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גיאולוגי
|הגייה=geo'''lo'''gi
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' גֵּאוֹלוֹגִיּים
}}
# שקשור לתחום ה[[גאולוגיה]].
#*: {{צטבי|לו היתה עבודתנו הישובית נעשית ע&quot;י ממשלה בעלת מיליארדים, כי אז – עד כמה שתנאי האקלים, המצב '''הגיאולוגי''' והגיאוגרפי של הארץ מתאימים – היתה בודאי מכונת את מעשיה למטרתנו העיקרית|https://benyehuda.org/aharonovich/karka_kibush_avoda.html|קרקע ועבודה כבוש העבודה, או כבוש הקרקע|יוסף אהרונוביץ'}}

===צירופים===
* [[שבר גאולוגי]]
* [[מפה גאולוגית]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = xeolóxicu	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = geologico	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = jarðfræðilegur	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = geologic
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = երկրաբանական
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = xeolóxico	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = geologisch	 |דנית = 	 |הולנדית = geologisch 	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = ģeoloģisks
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = geološki	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = geológico	 |סקוטית = 	 |ערבית =جيولوجي 
 |פארואזית = 	 |פולנית =  |פורטוגלית = geológico	 |פינית = 
 |פרסית = 	 |צ'כית = geologický	 |צרפתית = géologique 	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = geològic	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = геологический  	 |שבדית = 	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[גאולוגיה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גאולוגיה}}

[[קטגוריה:גאולוגיה]]</text>
      <sha1>c8rxgfgatmw73080u9cuz58we4fnmjc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ידוען</title>
    <ns>0</ns>
    <id>38978</id>
    <revision>
      <id>520015</id>
      <parentid>514902</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:15:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520015</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3088" sha1="705zotflok3yiafhcsqib6iq33orfi5" xml:space="preserve">==יְדוּעָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ידוען
|הגייה=yedu'''an'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|ד|ע}}
|דרך תצורה={{מוספית|ידוע|־ָן}}
|נטיות=ר' יְדוּעָנִים
}}
# אדם ה[[מכר#מֻכָּר|מוכר]] ב[[צבור|ציבור]]; לרוב בעקבות [[פעילות]]ו ב[[פוליטיקה]], ב[[בידור]] וכו'.
#:*פפארצי נוהגים לעקוב אחרי ידוענים בשביל תמונה.

===גיזרון===
* [[תחדיש]] של הפרסומאי ראובן וימר.&lt;ref&gt;אילון גלעד, &quot;[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3048524 האיש שהמציא את המילים כספומט, פלאפון וידוען&quot;.] עיתון &quot;הארץ&quot;, 25 באוגוסט 2016.&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
*[[אישיות]]
*[[מפורסם]]
*[[סלב]]
*[[סלבריטי]]

===ניגודים===
* [[אלמוני]]
* [[עלום שם]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = celebrity
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = famulo	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = знаменитост	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Berühmtheit	 |דנית = 	 |הולנדית = beroemdheid	 |הונגרית = híresség
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = ünlü 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 有名人	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = hautupua	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 名人	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = celebridad	 |סקוטית = 	 |ערבית = 
 |פארואזית = 	 |פולנית =  |פורטוגלית = celebridade	 |פינית = julkkis
 |פרסית = 	 |צ'כית = 	 |צרפתית = célébrité	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = celebritat	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = знаменитость 	 |שבדית = kändis	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[פפרצי]]
* [[פרסום]]
* [[רכילות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ידוען}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|ידע}}
[[קטגוריה:בידור]]
[[קטגוריה:תרבות]]</text>
      <sha1>705zotflok3yiafhcsqib6iq33orfi5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרטיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>38982</id>
    <revision>
      <id>520052</id>
      <parentid>393361</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:27:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520052</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3072" sha1="d4o6tbj6ohic3t54hop52ifzym23f36" xml:space="preserve">==פְּרָטִיּוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרטיות
|הגייה=prati'''yut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|פ|ר|ט}}
|דרך תצורה={{מוספית|פרטי|־וּת}}
|נטיות=
}}
# ה[[מרחב]] ה[[פיזי]] וה[[וירטואלי]] שנתונים ל[[שליטה|שליטתו]] של ה[[פרט]], שאליהם אין ה[[צבור|ציבור]] מורשה לגשת ללא [[הסכמה|הסכמתו]] של האדם הפרטי.
#*: {{צטבי|צורות היישוב, כמו כל צורות החיים הקיימות, עומדות על '''הפרטיות''' המצומצמת והמגושמה, על הקניין הפרטי, הרכוש הפרטי, האיניציאטיבה הפרטית, המרוכזת כולה בביצור צמצומו וחמריותו של הפרט|https://benyehuda.org/gordon_ad/yesodot_takanot_moshav.html|יסודות לתקנות למושב עובדים|אהרון דוד גורדון}}

===ניגודים===
* [[כלליות]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = intimità 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = privacy
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = privateco	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Zurückgezogenheit	 |דנית = 	 |הולנדית = afzondering	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = グライバシー	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = गोपनियता	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 隱私	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = intimidad 	 |סקוטית = 	 |ערבית = خُصوصِيَّة
 |פארואזית = 	 |פולנית = prywatność |פורטוגלית = intimidade 	 |פינית = yksityisyys
 |פרסית = 	 |צ'כית = soukromí	 |צרפתית = intimité 	 |קוריאנית = 사생활
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = уединение 	 |שבדית = avskildhet	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[אינטימיות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הזכות לפרטיות}}

[[קטגוריה:סוציולוגיה]]</text>
      <sha1>d4o6tbj6ohic3t54hop52ifzym23f36</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יצא ידי חובה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>39011</id>
    <revision>
      <id>520034</id>
      <parentid>415576</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:24:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520034</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1862" sha1="ndpj8c63ebmbwm647zc9dbo0c4c6097" xml:space="preserve">==יָצָא יְדֵי חוֹבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יצא ידי חובה
|הגייה=ya'''tsa''' ye'''dey''' kho'''va'''
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ניב
|נטיות=נ' יָצְאָה יְדֵי חוֹבָה ר' יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָה
}}
# מצב שבו אדם קיים את [[חובה|חובתו]] המינימלית בנוגע לדבר מסוים שביצע.
#*: {{צטבי|הדוקטור  '''יצא ידי חובתו'''.  הרתיק על החזה, תכף ושאל שאלות רגילות:  ראשך כואב?  תיאבון יש?  ופרש ממנו ונכנס לחדר אחר.|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/beveit_haxolim.html|בבית החולים|יהודה שטיינברג}}

===מקור===
* הביטוי מופיע במשנה כמה פעמים, לדוגמא: {{צט/משנה|רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, '''לא יצא ידי חובתו''', ואלו הן, פסח, מצה, ומרור.|פסחים|י|ה}}. יש אומרים שהביטוי החז&quot;לי מבוסס על המקרא: {{צט/תנ&quot;ך|טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים '''יֵצֵא אֶת כֻּלָּם'''|קהלת|ז|יח}}.
* משמעות הביטוי היא שיצא מהיד של החובה, כאילו שהחובה אחזה בו והוא יצא מידי אחיזתה.

===ראו גם===
* [[מינימום]]
* [[פטור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יצא ידי חובה}}

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>ndpj8c63ebmbwm647zc9dbo0c4c6097</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרפיף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>39113</id>
    <revision>
      <id>520333</id>
      <parentid>426455</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:46:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520333</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2437" sha1="cho6iev3lfb4fhy94hug1mduujkgk7u" xml:space="preserve">==קַרְפִּיף (גם: קַרְפֵּף)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרפיף, קרפף
|הגייה=kar'''pif''', Kar'''pef'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|ק|ר|פ|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלִיל}}
|נטיות=ר' קַרְפִּיפִים; קַרְפִּיף־, קַרְפִּיפֵי־
 }}
[[קובץ:Jerusalem Light Rail French Hill depot 001.JPG|ממוזער|קרפיף הרכבת הקלה בירושלים]]
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} חצר מגודרת; שטח מגודר המשמש לאחסנה של דברים שונים כמו תוצרת חקלאית, עצים להסקה ועוד.
#:* {{צט|הַגִּנָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשְׁירַים עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשְׁירַים, מֻקֶפֶת גָּדֵר...|משנה עירובין ב ה}}
#:* {{צט|מביאין עצים מן השדה מן המכונס, מן הקרפף, אפילו מן המפוזר. אי זהו קרפף – כל שהוא סמוך לעיר.|ירושלמי ביצה ד ב}}
#:* {{צטבי|בקשו בגנות ובקרפיפות, פשפשו בבורות וּבחריצין.  את כל כלבי הפרבר החרידו עליהם – ולבטלה.|https://benyehuda.org/bialik/hagader.html|מאחורי הגדר|ח&quot;נ ביאליק}}
# {{רובד|עברית חדשה}} מתחם; שטח מגודר המשמש לתחזוקה, לתפעול או לחניית רכבות. 

===גיזרון===
* אולי מאכדית: gapdippu (אברהם אבן שושן, המילון החדש). לדעת טור־סיני המילה גָבְּדִפֻּ gabdippu אינה שמית אלא שומרית, ופירושה מעקה הגג או סוללת החומה.

===צירופים===
* [[קרפיף קטרים]]

===מילים נרדפות===
* [[קרפף|קַרְפֵּף]]
* [[מתחם]]
* [[דפו#דֶּפּוֹ|דֶּפּוֹ]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|yard|enclosure}}{{כ}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|depot}}{{כ}} (2)

===ראו גם===
* [[מחסן]]
* [[דיור רכבות]] (1)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דפו (רכבת)}}
*{{הארץ|אילון גלעד|טעות הדפוס שחסכה לנו חלופה מסובכת למילה שימושית|1.7950685|10 באוקטובר 2019}}

[[קטגוריה:תחבורה]]</text>
      <sha1>cho6iev3lfb4fhy94hug1mduujkgk7u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סימנור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>39119</id>
    <revision>
      <id>520555</id>
      <parentid>272411</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:22:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520555</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1493" sha1="ccpsl79m901cc96hh5w18prhu4pg88q" xml:space="preserve">==סִימָנוֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סימנור
|הגייה=sima'''nor'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=הלחם: [[סימן]] + [[אור]]
|נטיות=ר' סִימָנוֹרִים
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[התקן]] [[אתות|איתות]] [[חשמלי]], [[סימן#סִימֵן|המסמן]] ל[[נהג]] [[רכבת]] באמצעות [[פנס|פנסים]] [[צבעוני|צבעוניים]] אם [[קטע]] ה[[מסילה]] שאליו הוא רוצה להיכנס פנוי.
#:* &quot;נהג הקטר חלף על פני אור אדום (המכונה בעגה המקצועית &quot;'''סימנור'''&quot;) שהופיע בצד המסילה, ובסופו של דבר נעצרה הרכבת ביציאה מהעיר.&quot; (אתר [https://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-8014139ab3d9f11004.htm mako]{{כ}}, 22/2/2009)

===גיזרון===
* הלחם של [[סימן]] + [[אור]].
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי תחבורה מסילתית (תשנ&quot;ח), 1998; מילון למונחי תחבורה יבשתית (תשע&quot;ב), 2012.

===צירופים===
* [[סימנור מוקדם]]
* [[סימנור עיתוק]]
* [[סימנור ראשי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|light signal}}

===ראו גם===
* [[אינדוזי]]
* [[סמפור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סימנור}}

[[קטגוריה:תחבורה]]</text>
      <sha1>ccpsl79m901cc96hh5w18prhu4pg88q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מד טל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>39209</id>
    <revision>
      <id>520563</id>
      <parentid>515334</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:23:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520563</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1527" sha1="cgwhku37762c98o4pndhxibpkn6ib42" xml:space="preserve">==מַד טַל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מד טל
|הגייה=mad tal
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' מַדִי טַל
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|מטאורולוגיה}} [[מכשיר]] ל[[מדידה|מדידת]] כמות ה[[טל]] המצטבר על משטח.
#:* {{הדגשה|&quot;ד&quot;ר שמואל דבדבני [...] פיתח '''מד טל''' מיוחד, אשר נקרא על שמו, המסוגל למדוד כמויות טל במידות זעירות ביותר.&quot;|([https://rishonim.house/families/%D7%93%D7%91%D7%93%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%94/ בית הראשונים - המרכז לתולדות פרדס חנה-כרכור])}}

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} drosometer.{{כ}} מיוונית {{יוונית|δρόσος|drosos}}, טל + {{יוונית|μέτρον|metron}}, מידה.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המטאורולוגיה (תשל&quot;א), 1971.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|drosometer}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Drosometer}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|drosomètre}}

===ראו גם===
* [[טל]]
* [[מד נקדת הטל|מד נקודת הטל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Drosometer|שם ויקיפדיה=Drosometer}}

[[קטגוריה:מטאורולוגיה]]
[[קטגוריה:מכשירי מדידה]]</text>
      <sha1>cgwhku37762c98o4pndhxibpkn6ib42</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סימה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>39315</id>
    <revision>
      <id>520126</id>
      <parentid>507851</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:21:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520126</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2774" sha1="nfr63aomwcb63chzki2vfu21votdb1f" xml:space="preserve">==סימה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סימה
|הגייה=
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{משלב|גאולוגיה}} סלע המצויה ב[[חלק]]ו התחתון של [[קרום]] [[כדור הארץ]] אשר מכילה אחוז גבוה של [[צורן]] ו[[מגנזיום]]

===גיזרון===
* הלחם בין ה[[תחילית]] של סיליקון Si והתחילית של מגנזים Ma.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sima}}

===ראו גם===
* [[ניפה]]
* [[סיאל]]
* [[KREEP]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סימה (גאולוגיה)}}

== סִימָה (גם: סִימָא) ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סימה
|הגייה=si'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|י|ם}}
|דרך תצורה= 
|נטיות=
}}
# {{רובד|ת}} {{משלב|לא בשימוש}} אוצר, מטמון.
#:* {{צט/רבה|וחפר בה ומצא בה '''סימא'''|שיר השירים|ד|יב}}
#:* &quot;{{הדגשה|...בפנים נכתב '''אוצרות''' ובחוץ (בתוספות הפרשנים) מפורש בלשון ארמית, שהיתה, ידועה '''[[אז]]''' להמון העם: '''סימות''' ...&quot;|([[w:דוד כהנא (חוקר)|דוד כהנא (חוקר)]], במבוא על ספר בן סירא. תרע&quot;ג 1913)}}
# {{רובד|ח}} שם פרטי לנקבה.
#:*{{צטשיר|אחר כך הוא אומר לי, &quot;תשתקי כבר '''סימה'''!&quot; / אחרי מכות באות הנשיקות|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}909&amp;wrkid{{=}}712|בני ילד רע|אהוד מנור}}
#:*{{צטשיר|אני רוקד עם נינה / אני רוקד עם דינה / אני רוקד עם '''סימה''' / ושוש מבנימינה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}465&amp;wrkid{{=}}1113|הכל בגלל האהבה|דפנה אילת}}

===גיזרון===
* 1: מן {{שרש3|ס|י|ם|קט=לא}}, הגרסה הארמית של השורש {{שרש3|שׂ|י|ם|קט=לא}}: 'מה שהופקד'.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_סִימָה קליין].&lt;/ref&gt; סימא יכול לתרגם את מטמון בתרגומים: {{צט/תנ&quot;ך|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם '''מַטְמוֹן''' בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם|בראשית|מג|כג}} =  {{צט/יונתן|וֵאלָהָא דַאֲבוּכוֹן יְהַב לְכוֹן '''סִימָא''' בְּטוֹנֵיכוֹן|בראשית|מג|כג}}
* 2: מן 1.

===מילים נרדפות===
* [[אוצר]]

===תרגום===
* אנגלית: treasure

===ראו גם===
* [[תשומה]]

===הערות שוליים===
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>nfr63aomwcb63chzki2vfu21votdb1f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נשל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>39426</id>
    <revision>
      <id>520189</id>
      <parentid>511410</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:44:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3603" sha1="bw33jtuziiuiwvlt77qmjb00k21zkmf" xml:space="preserve">==נָשַׁל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נשל
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|שׁ|ל}}, [[גזרת חפ&quot;נ]]
|בניין=[[קל]]
}}

# {{רובד|המקרא}} {{פירוש לקוי}} &lt;small&gt;(בעיקר על נעליים)&lt;/small&gt; הֵסִיר מִ-, חָלַץ.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר, אַל תִּקְרַב הֲלֹם; '''שַׁל''' נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ-כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא|שמות|ג|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, '''שַׁל''' נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ...|יהושע|ה|טו}}
#נָשַׁר מִן־.
#:*{{הדגשה|&quot;אָז '''תִּשַּׁל''' מִלְּחִי הַצִּדְקָנִית דִּמְעָה אַחַת בּוֹעֶרֶת/ רְסִיס אֵשׁ לֶהָבָה...&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia095.html אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה],  [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְ'''נָשַׁל''' הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ...|דברים|יט|ה}}
#:* יש שאומרים שהוא למעשה דימויו הגולמי של הזמר מאיר אריאל באחד משורות השיר '''נשל''' הנחש, ימים יגידו - וילחשו גם הלילות.
#{{מקרא}} עָשָׂה שֶׁיִּסְתַּלֵּק, הֵנִיס.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ; וְ'''נָשַׁל''' גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ...|דברים|ז|א}}

===גיזרון===
*מן המקרא.

===נגזרות===
*[[נשל#נֶשֶׁל|נֶשֶׁל]]
*[[נשילה]]

===מילים נרדפות===
{{עמודות|
*[[הסיר]] (1)
*[[הוריד]] (1)
*[[חלץ]] (1)
*[[שלף]] (1)
|
*[[נפל]] (2)
*[[זלג]] (2)
*[[ירד]] (2)
*[[צנח]] (2)
*[[נשר]] (2)
|
*[[הוריש]] (3)
*[[הבריח]] (3)
*[[סלק#סִלֵּק|סִלֵּק]] (3)
*[[גרש#גֵּרֵשׁ (גם: גֵּרַשׁ)|גֵּרֵשׁ]] (3)
*[[הניס]] (3)
}}

===ראו גם===
*[[התנשל]]
*[[השיל]]
*[[נשול#נִשּׁוֹל|נִשּׁוֹל]]

{{שורש|נשׁל}}

==נִשֵּׁל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נישל
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|שׁ|ל}}, [[גזרת חפ&quot;נ]]
|בניין=[[פיעל]]
}}

#{{מקרא}} גֵּרַשׁ, סִלֵּק וְהִרְחִיק מִן-.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בָּעֵת הַהִיא, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם, '''וַיְנַשֵּׁל''' אֶת הַיְּהוּדִים מֵאֵילוֹת...|מלכים ב|טז|ו}}

===גיזרון===
*לשורש נש&quot;ל מופע יחיד במקרא בבניין פיעל.

===נגזרות===
*[[נשול#נִשּׁוּל|נִשּׁוּל]]

{{שורש|נשׁל}}
===מילים נרדפות===
*[[הוריש]] 
*[[הבריח]] 
*[[סלק#סִלֵּק|סִלֵּק]]
*[[גרש#גֵּרֵשׁ (גם: גֵּרַשׁ)|גֵּרֵשׁ]] 
*[[הניס]]
==נֶשֶׁל==
#  קשקשים שנשרו המוחלפים בחדשים.[[קרטין]] המיוחס בעיקר לנחש,אך נמצא גם בקרקפתם של בני האדם .</text>
      <sha1>bw33jtuziiuiwvlt77qmjb00k21zkmf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמת לאמתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>39440</id>
    <revision>
      <id>520518</id>
      <parentid>372004</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:08:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520518</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1735" sha1="q8z4xxzmql08oc8ftft4bcmwflhi29v" xml:space="preserve">==אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אמת לאמיתה
|הגייה=e'''met''' la'ami'''ta'''
|חלק דיבר=
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# הדברים שנאמרו הינם נכונים ומדויקים. אמת מוחלטת. 
#:* הדברים שה[[מורה]] אמר הם '''אמת לאמיתה'''.
#:* {{צטבי|עבודה לאומית בארץ ישראל – זה הוא מושג תכניתי והגיוני, מפני שאפשר גם לעבודה אי-לאומית בארץ ישראל.  אפשר – ואין זאת השערה, ואין זה דמיון מליצי, אלא '''אמת לאמיתה'''|https://benyehuda.org/sokolov/avoda_leumit.html|העבודה הלאומית בארץ ישראל|נחום סוקולוב}}
===מקור===
* בחז&quot;ל במאמר הנפוץ {{צט/בבלי|דיין שדן דין '''אמת לאמתו'''|פאה|ח|ט}} כיון שאמת יכולה להיות סוביקטיבית היחוס של המילה בא לחזק את האמת שבדבר.
*אין קשר למילה [[אמתה|אמיתה]] אלא זו צורת נסמך של [[אמת#אֶמֶת|אמת]] (לכן הה&quot;א במפיק לַאֲמִתָּ'''הּ''') 
{{להשלים}}

===ביטויים קרובים===
* [[אמת ויציב]]

===ניגודים===
* אין לדברים שחר
* [[לא דובים ולא יער]]
* [[לא היו דברים מעולם]] ([[להד&quot;ם]])
* [[לא היה ולא נברא]]

===תרגום===
* ערבית: {{ת|ערבית|صحيح تماما|حقيقة مُطْلَقة}}

===ראו גם===
* [[אמת]]
* [[אמתה]]

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>q8z4xxzmql08oc8ftft4bcmwflhi29v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדוך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>39500</id>
    <revision>
      <id>520381</id>
      <parentid>323370</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:12:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520381</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2591" sha1="pcycf3a3abptdyypqk01lnymqadpgh3" xml:space="preserve">==מָדוֹךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מדוך
|הגייה=ma'''dokh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ו|ך}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' מָדוֹכִים
}}
{{תמונה|Cone cell en.png|מבנה של תא מדוך}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} כלי־יד מאורך לכתישת תבלינים ובשמים ב[[מדוכה]].
#:* {{צט/משנה|תבלין נדוכין ב'''מדוך''' של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור ובית הלל אומרים תבלין נדוכין כדרכן ב'''מדוך''' של אבן והמלח ב'''מדוך''' של עץ|ביצה|א|ז}} 
# {{רובד|ח}} סוג של תא קולט אור המצוי ב[[רשתית]] העין.
# {{רובד|עברית חדשה}} כלי יד לתחיבת הקלע והתחמיש לתוך קדח הקנה של תותח או רובה נטען־לוע; [[חטר|חוטר]] לניקוי הקנה.
#:* {{צטבי|מבטו נתקל בענף חלק והוא הוציא מתחת לחניתו את אולרו וכרת את הענף. – הנה זה יהיה '''מדוך''' כהלכה, – אמר בשרקו באויר בענף אשר בידו.|https://bybe.benyehuda.org/read/11108|הקוזקים|לב טולסטוי|מתרגם=דוד שמעוני}}

===גיזרון===
{{מספור|1}} הפועל המקראי ד-ו-ך.{{ש}}
{{מספור|2}} בשל הדמיון הצורני לכלי הכתישה. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הביולוגיה הכללית (תשס&quot;ט), 2009.{{ש}}
{{מספור|3}} בשל הדמיון הצורני לכלי הכתישה.

===מילים נרדפות===
* [[עלי]] (1)
* [[תא מדוך]] (2)
* [[מתחב]] (3)

===תרגומים===
{{תר|כלי לכתישה}}
* אכדית: madakku{{כ}} &lt;ref&gt; Association Assyrophile de France [https://www.assyrianlanguages.org/akkadian/index_en.php Akkadian Dictionary]&lt;/ref&gt; 
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pestle|pistil}}
* לטינית: {{ת|לטינית|pistilum}}
{{תר-סוף}}
{{תר|תא ברשתית}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cone}}
{{תר-סוף}}
{{תר|כלי טעינה}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rammer|ramrod}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|refouloir}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Ladestock}}
{{תר-סוף}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מדוך}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:דוך (שורש)]]
 
[[קטגוריה:כלי בית]]
[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:כלי נשק]]</text>
      <sha1>pcycf3a3abptdyypqk01lnymqadpgh3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פוליטי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>39563</id>
    <revision>
      <id>519819</id>
      <parentid>390970</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:33:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519819</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1438" sha1="5c9v3eylgny6hjka97r51r9y482gxd9" xml:space="preserve">==פּוֹלִיטִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פוליטי
|הגייה=po'''li'''ti
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=נ' פּוֹלִיטִית, ר' פּוֹלִיטִיּים
}}
# שקשור ל[[פוליטיקה]].
#*: {{צטבי|הפעם יש למאורעות אופי '''פוליטי''' בולט.  אנו עומדים עכשיו לא רק בפני מעשי‑פשע רגילים:  רציחות, השמדת הרכוש – אלא בפני מלחמה '''פוליטית''' רצינית המכוּונת לביטול הצהרת בלפור, והמנהיגים הערבים משתמשים הפעם לשם השגת מטרתם באמצעי‑מחאה '''פוליטיים''' חדישים:  שביתה כללית ומרי אזרחי.|https://benyehuda.org/ben_gurion/maaraxa03.html|מה בין מאורעות אפריל 1936 למאורעות אבגוסט 1929|דוד בן-גוריון}}

===צירופים===
*[[אבסולוטיזם פוליטי]]
*[[רצח פוליטי]]
*[[תקינות פוליטית]]

===מילים נרדפות===
*[[מדיני]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|political}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سِياسيّ}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פוליטיקה}}
===ראו גם===
*[[פוליטיקאי]]
*[[פוליטיקלי קורקט]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]</text>
      <sha1>5c9v3eylgny6hjka97r51r9y482gxd9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סמרטוטר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>40080</id>
    <revision>
      <id>519922</id>
      <parentid>431118</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:19:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519922</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1231" sha1="oeznqaarbdjyyi0atlvflm029rbkfkf" xml:space="preserve">==סְמַרְטוּטָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סמרטוטר
|הגייה=Smartu'''tar'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|סמרטט|ס־מ־ר־ט־ט}} 
|דרך תצורה=[[סמרטוט]]+ָר
|נטיות=ר': סְמַרְטוּטָרִים, נ': סְמַרְטוּטָרִית
}}

#מִי שֶׁהוּא סוֹחֵר בִּסְמַרְטוּטִים.
#:*{{הדגשה|&quot;שם מקומם של ה'''סמרטוטרים''', העושים מסחר במכנסים ישנים, בשמלות בלות ובשאר מיני בלואי סחבות משונים...&quot;|מתוך [https://benyehuda.org/mos/binyamin.html &quot;מסעות בנימין השלישי&quot;], פרק ע&quot;ז, מנדלי מו&quot;ס}}

===גיזרון===
*המילה נוצרה בידי סופרים עבריים בימי הביניים, ע&quot;י הוספת הסיומת &quot; ָר&quot; המציינת בעל מקצוע למילה סמרטוט שבלשון חז&quot;ל .

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ragman|ragpicker}}

===ראו גם===
*[[סמרטוט]]
*[[סחבה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלטע זאכן}}

{{שורש|סמרטט}}
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>oeznqaarbdjyyi0atlvflm029rbkfkf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אחוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>40123</id>
    <revision>
      <id>520298</id>
      <parentid>508688</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:33:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6350" sha1="f75frumfovww98cgdlplzl5evofp6b1" xml:space="preserve">==אַחֲוָה (גם אַחְוָה) {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אחווה
|הגייה=akha'''va''' (akh'''va''')
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|א|ח|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' אַחֲוֹות; ס' אַחֲוַת־, ר' אַחֲוֹות־
}}
#{{רובד|המקרא}} [[ידידות]] [[קרוב]]ה ו[[נאמן|נאמנה]]. [[קשר אמיץ]] בין [[אח]]ים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וָאֶגְדַּע אֶת־מַקְלִי הַשֵּׁנִי אֵ֖ת הַחֹֽבְלִ֑ים לְהָפֵר אֶת־'''הָאַחֲוָה''' בֵּין יְהוּדָה וּבֵין יִשְׂרָאֵל |זכריה|יא|יד}}
#:*{{צט/בבלי|...אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה '''וְאַחְוָה''' וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת|כתובות|ח|א}} (אחת מ[[w:שבע ברכות|שבע ברכות]])
#:*{{צט/תוספתא|שְׁנַיִם שהיו באין ממדינת הים... ומת אחד מהן אין חבירו יורשו. ואם היה נוהג בו משום '''אחוה''' - חבירו יורשו|בבא בתרא|ח|ב}}
#:* קרוב ל־1,000 צעירים יהודים ונוצרים הפגינו בבירת ונצואלה, בתגובה לאירועים האנטישמיים האחרונים, וקראו '''לאחווה''' בין יהודים לנוצרים.
#:* רצינו לדבר אתכם על '''אחווה''' בין אדם לאדם גם במקומות רחוקים, גם בעמים הרחוקים.
#:* האם אתה מרגיש תחושת '''אחווה''' לאומית כשאתה פוגש יהודי בחו&quot;ל?
# ארגון, אגודה, קבוצה חברתית.
#:* {{צטפדיה|&quot;'''אחוות''' הגולגולת והעצמות&quot; היא '''אחוות''' סטודנטים במבנה של אגודת סתרים, המתקיימת מאז 1832 באוניברסיטת ייל|אחוות הגולגולת והעצמות}}


===גיזרון===
*נגזרת מן [[אח#אָח א|אח]]. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקבילה בערבית: {{ערבית|أُخُوَّة|אֻחֻ'וָּה}}{{מקור/ספר|מחבר=מנחם מילסון|שם=[http://arabdictionary1.huji.ac.il/Matrix.Arabdictionary/MainPage.aspx מילון ערבי-עברי מיוסד על מילון איילון-שנער].}}, ובאכדית: {{אכדית|2458|aḫḫūtu}}.
* במילים רבות בגזרה זו נוספת האות ו&quot;ו לפני הה&quot;א. לדוגמה: [[גאוה|גאווה]], [[נאוה|נאווה]], [[עלוה|עלווה]], [[ענוה|ענווה]], [[ערוה|ערווה]], [[ראוה|ראווה]], [[שלוה|שלווה]] ואף [[השתחוה|השתחווה]]. במילים אלו הייתה הה&quot;א/היו&quot;ד השורשית במקורה ו&quot;ו. {{הערת שוליים|ראו למשל: {{מקור/אינטרנט|יוצר=[[w:תמר עילם גינדין|תמר עילם גינדין]]|כתובת=https://www.thmrsite.com/?p=1342|כותרת=ועיניתם את נפשותיכם|שם האתר=עברית וחיות אחרות|תאריך=18/09/10}}}}

===צירופים===
* [[אחות עמים|אחוות עמים]]
* [[קבוצת אחוה|קבוצת אחווה]] (2)
* [[תאומי אחוה|תאומי אחווה]]

===מילים נרדפות===
* [[ידידות]]
* [[סולידריות]]
* [[רעות]]

===ניגודים===
* [[נכור|ניכור]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|fratellanza}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|fraternity|brotherhood}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Bruderschaft}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|broederschap}}
*טורקית: {{ת|טורקית|kardeşlik}}
*יוונית: {{ת|יוונית|αδελφότητα}} (תעתיק: adelfótita)
*יידיש: {{ת|יידיש|ברודערשאַפט}} 
*לטינית: {{ת|לטינית|fraternitas}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|fraternidad|hermandad}}
*ערבית: {{ת|ערבית|أُخُوَّة}} (תעתיק: אֻחֻ'וָּה)
*פרסית: {{ת|פרסית|برادری}} (תעתיק: בראדרי)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|fraternité}}
*רוסית: {{ת|רוסית|братство}} (תעתיק: brátstvo)
}}

===ראו גם===
* [[אהבה]]
* [[אחאים|אָחַאִים]]
* [[קרבה|קִרְבָה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אחווה (רגש)|ויקיפדיה 2=אחווה (אקדמיה)|ויקיפדיה 3=קבוצת אחווה}}
* {{הזירה הלשונית - מילים|אחווה}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|אחה}}
[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==אַחֲוָה (גם אַחְוָה) {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אחווה
|הגייה=akha'''va''' (akh'''va''')
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|אֶקְטָל}}
|נטיות=ר' אַחֲווֹת, ס' אַחֲוַת־, ר' אַחֲוֹות־
}}
#{{רובד|המקרא}} הגדה, אמירה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי '''וְאַחֲוָתִי''' בְּאָזְנֵיכֶם.|איוב|יג|יז}}
#:*{{מאגרים|'''אחות''' עצם פליאה / אשר הוראנו במראה|PMain.aspx?mishibbur{{=}}814004&amp;mm15{{=}}003000003070%2060&amp;mismilla{{=}}30|אעיר לבבי|מנחם בן סרוק}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה במשמעות זו במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. נגזרת מהשורש הארמי חו&quot;י בהוראת: סיפר, הגיד (ראו [[חוה#חִוָּה|חִוָּה]]).
*יש אומרים שמדובר בצורה מקוצרת של 'אַחֲוָיָה' במשקל אַקְטָלָה.{{הערת שוליים|ע' חכם, דעת מקרא איוב שם הערה 31.}} המופיעה גם בארמית: 'אַחְוְיָתָא' (תרגום תהלים מט,ב).

===מידע נוסף=== 
*יש הגורסים בפסוק לפי תרגום השבעים: &quot;וַאֲחַוֶה&quot;.

===ראו גם===
*[[חוה דעתו]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>f75frumfovww98cgdlplzl5evofp6b1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דקלום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>40177</id>
    <revision>
      <id>519821</id>
      <parentid>514424</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:33:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519821</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1520" sha1="frhushasj1lr7epg4qd2b0mjq53cysw" xml:space="preserve">==דִּקְלוּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דקלום
|הגייה=dik'''lum'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|ד|ק|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=דִּקְלוּם־; ר' דִּקְלומִים, דִּקְלומֵי־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[קריאה]] [[מטעם|מוטעמת]] ובקול רם של דבר [[ספרות]], [[על פי רוב]] של [[שיר]] או של [[קטע]] [[קצר]] ב[[חרוז|חרוזים]].
#:* פעמים רבות משתמשים ב'''דקלום''' כדי ללמוד בעל־פה קטע ספרותי מסוים. 
#:* {{צטבי|הבמה תלמדנו את הצלצול היפה של שפתנו, את דִּבּוּרָה החי והשוטף, את הדקלום האומנותי, את הזמרה הלאומית...|https://benyehuda.org/hacohen/atxal_01.html|אתחלתא|מרדכי בן הלל הכהן}}
# אמירת מילים בלי כוונה.

===גיזרון===
*שם פעולה מן הפועל [[דקלם|דִּקְלֵם]].
* ועד הלשון העברית, רשימת מונחים בתורת השירה (תרצ&quot;ו), 1936.

===נגזרות===
*[[דקלומי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|recitation|declamation}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית| Rezitation}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית| récitation}}
* רוסית: {{ת|רוסית| деклама́ция}}

{{שורש|דקלם}}
[[קטגוריה:שירה]]
[[קטגוריה:ספרות]]</text>
      <sha1>frhushasj1lr7epg4qd2b0mjq53cysw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קדורנית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>40265</id>
    <revision>
      <id>520530</id>
      <parentid>430593</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:17:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520530</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1622" sha1="shbsfzr7gf7kqt8e0x4sw9if0heyh1h" xml:space="preserve">==קְדוֹרַנִּית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קדורנית
|הגייה=Kdora'''nit'''
|חלק דיבר=תואר-הפועל
|מין=
|שורש={{שרש3|ק|ד|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוֹלַנִּית}}
|נטיות=
}}
#ב[[עצבות#עַצְבוּת|עצבות]], באופן [[קודר#קוֹדֵר|קודר]] ו[[עגום#עָגוּם|עגום]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֲמַרְתֶּם, שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים; וּמַה בֶּצַע, כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְכִי הָלַכְנוּ '''קְדֹרַנִּית''' מִפְּנֵי יְהוָה צְבָאוֹת|מלאכי|ג|יד}}
#:*{{הדגשה|&quot;צָעֹד '''קְדֹרַנִּית''' וְהַסֵּעַ עֶגְלַת חַיָּיו, הַזּוֹחֶלֶת/ עֲמוּסָה אֲבָנִים לַעֲיֵפָה, בִּדְרָכִים כִּבְדֵי עַבְטִיט/ וּבָאֳרָחוֹת עֲמֻקֵּי חוֹל...&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia098.html &quot;אָבִי&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה במקרא פעם אחת.

===מידע נוסף===
*הסיומת &quot;נִּית&quot; היא חלק מהסיומות המועטות בעברית המאפיינות תוארי-פועל (שאף בהם שפתנו די דלה), כמו אֲחוֹרַנִּית, וכמו קְדוֹמַנִּית.
{{שורש|קדר}}

===ראו גם===
*[[קדורני]]
*[[קדור]]
*[[קדר]]

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:תואר־הפועל]]</text>
      <sha1>shbsfzr7gf7kqt8e0x4sw9if0heyh1h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קמעה קמעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>40494</id>
    <revision>
      <id>520427</id>
      <parentid>413376</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:35:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520427</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3521" sha1="g51kf4cbr0jggavl94gjkpvufdbwm3z" xml:space="preserve">==קִמְעָה קִמְעָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קמעה קמעה
|הגייה=kim''''a'''  kim''''a''' 
|חלק דיבר=צרף
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{חזל}} לאט, באיטיות, ללא צורך במהירות.
#*: {{צט/משנה|המוציא יציאות על נכסי אשתו--הוציא הרבה ואכל '''קמעה''', '''קמעה''' ואכל הרבה--מה שהוציא הוציא, ומה שאכל אכל; הוציא, ולא אכל--יישבע כמה הוציא, וייטול.|כתובות|ח|ו}}
#*: {{צטבי|פּרי עבוֹדה זוֹ שנעשׂתה '''קמעה קמעה''' לסירוּגין, בּמשך כּמה חדשים – ניתן עכשיו לידי החברים.|https://benyehuda.org/berl/v02_dvarim05.html|פתיחה לקובץ &quot;הקבוצה&quot;[1]|ברל כצנלסון}}
#*: {{צטבי|ובו בפרק היה פורע '''קמעה קמעה''' עוד חוב אחר של חמישים רובל שלָווה מחתנו הבכור של אהרן ריבק;|https://benyehuda.org/meidnik/004.html|בביתו של הגביר|אליהו מידניק}}
 
===ביטויים קרובים===
{{עמודות|
* [[אט אט]]
* [[בהדרגה]]
* [[בעצלתים]]
* [[בצעדי צב]]
* [[טורקי טורקי]]
* [[טיפין טיפין]]
* [[לאט לאט]]
* [[להרוג טורקי ולנוח]]
|
* [[מעט מעט]]
* [[מתון מתון]]
* [[על יד על יד]]
* [[עקב בצעד אגודל]]
* [[פרה פרה]]
* [[צעד אחר צעד]]
* [[צעד צעד]]
}}

===ניגודים===
* [[חיש]]
* [[יאללה]]
* [[מהר]]
* [[קדימה]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 2
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = one at a time
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = unuope	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = 	 |דנית = 	 |הולנדית = 	 |הונגרית = 
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = uno por vez	 |סקוטית = 	 |ערבית = بعض الشيء, بالتدريج
 |פארואזית = 	 |פולנית =  |פורטוגלית = 	 |פינית = 
 |פרסית = 	 |צ'כית = 	 |צרפתית = un par un	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = по одному	 |שבדית = en åt gången	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[איטיות]]

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>g51kf4cbr0jggavl94gjkpvufdbwm3z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזבסט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>40557</id>
    <revision>
      <id>520044</id>
      <parentid>421602</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:26:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520044</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3668" sha1="nav2j15xoa3vt2kc4kkhc5pkaabhbmg" xml:space="preserve">==אַזְבֶּסְט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אזבסט וגם אסבסט
|הגייה=as'''best'''+ az'''best'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
במקורות מוזכר האזבסט במדרש רבה בדברים פרשת &quot;כי תבא&quot; וכן במדרש שיר השירים על הפסוק נפט תטופנה בתור בגד חסין אש בשם אמיינטון וכמו שמפרש &quot;הערוך&quot; - מין אבן הנטוית ונארגת לבגד ובהיותה מלוכלכת מגהצים אותה באור [=באש] והובאו דבריו להלכה בביאור הלכה סימן שב סעיף ט' ד&quot;ה מותר

# שם כולל לחומרים שמוצאם מסלעים הבנויים ממינרלים סיליקטיים של [[מגנזיום]] ו/או [[ברזל]] הידרידי. 
#*: {{צטבי|אבל הספרייה המרכזית בזו העיר העברית הראשונה של עם-הספר העתיק המחדש נעוריו, שוכנת בצריפי-'''אסבסט''' נמוכים-לקרקע|https://benyehuda.org/regelson/yibane_zvul.html|יִבָּנֶה זְבוּל הַסֵּפֶר!|אברהם רגלסון}}

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ἄσβεστος|ásbestos}} – [[בלתי]] [[כבה|כָּבִי]], שלא ניתן ל[[שכך]]

===נגזרות===
* [[אזבסטון]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 4
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = asbesto	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = asbestos
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = asbesto	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = ազբեստ  
 |בולגרית = азбест 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = აზბესტი
 |גרמנית = Asbest 	 |דנית = 	 |הולנדית = asbest	 |הונגרית = azbeszt
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = miăng
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = asbest
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = கல்நார்	 |יאוית = 
 |יוונית = αμίαντος	 |יידיש = 	 |יפנית = 石綿	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = tēpoko	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 石綿	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = asbesto	 |סקוטית = 	 |ערבית = أسبستوس
 |פארואזית = 	 |פולנית = azbest |פורטוגלית = asbesto	 |פינית = asbesti
 |פרסית = 	 |צ'כית = azbest	 |צרפתית = amiante 	 |קוריאנית = 석면
 |קזכית = 	 |קטלנית = asbest	 |קנרית = 	 |קרואטית = азбест
 |רומנית = 	 |רוסית = асбест	 |שבדית = asbest	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[אזבסטוזיס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אזבסט}}

[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מינרלים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>nav2j15xoa3vt2kc4kkhc5pkaabhbmg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מועט המחזיק את המרבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>40586</id>
    <revision>
      <id>520501</id>
      <parentid>243906</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:04:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520501</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="667" sha1="qnka4tbxykxnaoil1epahs5l03j2l5z" xml:space="preserve">==מוּעָט הַמַּחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מועט המחזיק את המרובה
|הגייה=mu'''at''' hamakha'''zik''' et hameru'''beh'''
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# דבר שכמותו קטנה אך איכותו וערכו רבים. 
#:* {{צטבי|אכן מקום סגולה הוא הפרבר, מועט המחזיק את המרובה, מעין אוצר עולם.|https://benyehuda.org/bialik/safiax.html|סָפִיחַ|חיים נחמן ביאליק}}

===מקור===
* על יסוד בראשית רבה ה ז. 

[[קטגוריה:פתגמים]]</text>
      <sha1>qnka4tbxykxnaoil1epahs5l03j2l5z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התדפק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>40673</id>
    <revision>
      <id>519827</id>
      <parentid>402823</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:37:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519827</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1808" sha1="kaoq70me12hd79zcur8it9kbagxcj8m" xml:space="preserve">==הִתְדַּפֵּק (גם: הִדַּפֵּק)==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=התדפק, הידפק
|שורש וגזרה={{שרש3|ד|פ|ק}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין= התפעל
}}

# &lt;small&gt;(על-)&lt;/small&gt; דָּפַק הַרְבֵּה, הָלַם שׁוּב וָשׁוּב.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת הַבַּיִת '''מִתְדַּפְּקִים''' עַל הַדָּלֶת...|שופטים|יט|כב}}
#:*{{הדגשה|&quot;וּמִתְיַתֵּם הַלֵּב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר/ עַל-הַחַלּוֹן '''יִתְדַּפֵּק''' בִּדְמָמָה...&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia071.html &quot;הַקַּיִץ גֹּוֵעַ&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{הדגשה|&quot;הֵם מְפַזְּזִים וְנוֹצְצִים בִּמְשׁוּבָה צֹהֶלֶת/ '''מִתְדַּפְּקִים''' כְּיוֹנִים עַל זְכוּכִית אֶשְׁנַבִּי/ מַחֲלִיקִים, מִתְחַמְּקִים בְּאוֹרָה נֹזֶלֶת...&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia040.html &quot;צַפְרִירִים&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}

===גיזרון===
*מופיעה פעם אחת במקרא.
===צירופים===
*[[התדפק על דלת|התדפק על דלתות־]]
===נגזרות===
*[[התדפקות]]

===ראו גם===
*[[דפק#דָּפַק|דָּפַק]]
*[[הדפיק|הִדְפִּיק]]
*[[נדפק|נִדְפַּק]]
*[[דפקה|דְּפֵקָה]]

{{שורש|דפק}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>kaoq70me12hd79zcur8it9kbagxcj8m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כביסה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>40961</id>
    <revision>
      <id>519862</id>
      <parentid>456238</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:52:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519862</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2450" sha1="mqlj0065pebdyqglzi86sa7jz7yhtja" xml:space="preserve">==כְּבִיסָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כביסה
|הגייה=kvi'''sa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|ב|ס}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=כְּבִיסַת־; ר׳ כְּבִיסוֹת
}}
{{נגן|קובץ=He-כְּבִיסָה.ogg|כתובית=הגיה}}
[[קובץ:Madagascar 2248a.JPG|ממוזער]]
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[נקה|ניקוי]] ושטיפה של בגדים ומוצרי [[טקסטיל]].
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, [מִקְוָאוֹת] הַקְּרוֹבִים לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ, טְמֵאִים מִפְּנֵי '''הַכְּבִיסָה'''; וְהָרְחוֹקִים, טְהוֹרִים|מקואות|ח|א}}
#:* ילדים זה הרבה עבודה, אני עושה '''כביסה''' פעמיים ביום.
# {{משלב|עממי}} הבגדים או מוצרי הטקסטיל המיועדים לניקוי ושטיפה או שנשטפו זה עתה.
#:* &quot;מתחת '''לכביסה''' המתייבשת מישהו כותב שירים.&quot; (ליאורה קמינצקי, &quot;החבר'ה הטובים&quot; / נערי רפול)

===גיזרון===
*מהשורש המקראי כ־ב־ס. אמנם זהו שם־הפעולה של בניין קל, אך הפועל נוטה רק בבניינים הכבדים.

===צירופים===
* [[מכונת כביסה]]
* [[מיבש כביסה]]
* [[אבקת כביסה]]
* [[דוד כביסה]]
* [[הוציא את הכביסה המלכלכת|הוציא את הכביסה המלוכלכת]]
* [[כיור כביסה]]
* [[סל כביסה]]
* [[ערבת כביסה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|lavanderia}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Washing}}
* יוונית: {{ת|יוונית|πλύσιμο}}
* סינית: {{ת|סינית|洗濯}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Lavandería}}
* ערבית: {{ת|ערבית|غسيل}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Стирка}}
}}

===ראו גם===
* [[כבס]]
* [[מכבסה]]
* [[כבסים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כביסה|ויקישיתוף=Category:Laundry|ויקימסע=כביסה במהלך טיול}}
* ד”ר תמר עילם גינדין, [https://www.thmrsite.com/?p=541 אוי הכביסה], עברית וחיות אחרות
  
{{שורש|כבס}}
[[קטגוריה:בגדים]]</text>
      <sha1>mqlj0065pebdyqglzi86sa7jz7yhtja</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זהות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41056</id>
    <revision>
      <id>520612</id>
      <parentid>502217</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:38:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520612</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4607" sha1="k9hh26fj46a88tfc1infu6mvc4k6kgx" xml:space="preserve">==זֶהוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זהות
|הגייה=ze'''hut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ז|ה|ה}} (גזור שם)
|דרך תצורה={{מוספית|זה|־וּת}}
|נטיות=זֶהוּת־, ר׳  זֶהֻיּוֹת
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מכלול]] ה[[תכונה|תכונות]] ה[[בסיסי]]ות של דבר מה, ה[[מאפין|מאפיינות]] אותו ו[[הבדיל|מבדיל]]ות אותו מהשאר.
#:*{{הדגשה|כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי.  פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי '''וזהותי'''...|[https://benyehuda.org/kasdai/lehar_sinai.html &quot;להר סיני&quot;], [[w:צבי כשדאי|צבי כשדאי]]}}
# {{הקשר|פסיכולוגיה}} תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
#{{הקשר|לוגיקה}} יחס בין שני עצמים המציין שוויון מוחלטת ביניהם, בכל מאפייניהם. מסומן ב־(&lt;math&gt;\ \equiv&lt;/math&gt;).
#:*{{הדגשה|ועל כן מוטלת בספק החלטתם של תלמידי פרודון החדשים, שתורת &quot;המאטריאליסמוס ההיסטורי&quot; של פרודון מיוסדת על ההכרה של &quot;'''זהות''' (Identität) החיים הרוחניים והכלכלה&quot;|[https://benyehuda.org/frenkel/socialist_theory.html &quot;להשתלשלות התורה הסוציאליסטית&quot;], [[w:בר טוביה|בר טוביה]]}}
#:*{{הדגשה|אין כוונתי להגיד בזאת שיש '''זהות''' מלאה ושלימה בין הציונות והסוציאליות כשהן לעצמן|[https://benyehuda.org/ben_gurion/class52.html &quot;הפועל בציונות (הרצאה בוועידת המפלגה)&quot;], [[w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]]}}
#{{הקשר|אלגברה}} שוויון חזק; שוויון המתקיים עבור כל ערכי המשתנים האפשריים. מסומן ב־(&lt;math&gt;\ \equiv&lt;/math&gt;).
#{{הקשר|תכנות מונחה עצמים}} תכונה של עצם שאינה נשמרת בהעתקה. כל שינוי בעצם בעל זהות מסוימת ישתקף בכל גישה לעצם בעל הזהות הזאת.

===גיזרון===
* {{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} על ידי הוספת הסיומת ־וּת למילה &quot;זֶה&quot;. דרך תצורה דומה יש במילים [[מהות]], [[איכות]], [[כמות]], [[ישות]] ואחרות, שחודשו בימי הביניים, והיא דומה למילה הערבית {{ערבית|هُوِيَّة|הֻויַה}} הגזורה ממילת הכינוי {{ערבית|هُوَ|הֻוַ}} - הוא. בעיתון &quot;&quot;[[w:הצבי|הצבי]]&quot; (29 בינואר 1900) הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה &quot;[[מיהות]]&quot;: &quot;יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה&quot;ח &quot;שער ציון&quot; ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים ... אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא&quot; ... ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה &quot;מיהות&quot;, יען יש שנצרך דוקא  '''החיוב''', כי איש פלוני או דבר פלוני  '''זה הוא'''  שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה '''זהות'''&quot;.

===צירופים===
* [[גנבת זהות]]
* [[זהות מינית]] (2)
* [[זהות כפולה]]
* [[זהות עצמית]] (2)
* [[משבר זהות]] (2)
* [[תעודת זהות]] (2)
* [[זהות גנובה]]

===נגזרות===
* [[זהותי]]

===מילים נרדפות===
* [[מיהות]] (1,2)
* [[התלכדות]] (3)
* [[טאוטולוגיה]] (3)
* [[שויון|שוויון]] (3)
* [[שקילות]] (3)

===ניגודים===
* [[הבדלות|היבדלות]] (3,4)
* [[שונות|שׁוֹנוּת]] (3,4)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|identity}}
* ערבית: {{ת|ערבית|هَوِية}}

===ראו גם===
* [[דמיון]]

===קישורים חיצוניים===
{{תבנית:מיזמים|ויקיפדיה=זהות (פירושונים)|שם ויקיפדיה=זהות}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|זהה}}</text>
      <sha1>k9hh26fj46a88tfc1infu6mvc4k6kgx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41138</id>
    <revision>
      <id>519776</id>
      <parentid>412377</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:21:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519776</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5628" sha1="e3k0fwf8na8qzlpfxerjwpvz59m0zyj" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי= כלי אחסון|אחר= מאפה תבשיל מקראי חַבִית|ראו= [[חביתים]]}}
==חָבִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חבית
|הגייה=  ḫa'''vit'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלִית}}
|נטיות=ר' חָבִיּוֹת; חָבִית־, ר' חָבִיּוֹת־
}}
{{תמונה|Oak-wine-barrel-at-toneleria-nacional-chile.jpg|חביות עץ}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} כְּלִי קִבּוּל בְּצוּרַת [[כד#כַּד|כַּד]], לָרֹב עָשׂוּי חֶרֶס וּלְעִתִּים מַתֶּכֶת.
#:* {{צט|...חייבין שנים שזרקו שתי אבנים ושברו שתי '''חביות''' אחת של יין ואחת של שמן...|תוספתא/בבא קמא/ג}}
#:* {{צט/משנה|שׁוֹבֵר אָדָם אֶת '''הֶחָבִית''' לֶאֱכֹל הֵימֶנָּה [[גרוגרת|גְרוֹגָרוֹת]], וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת כֶּלִי. וְאֵין נוֹקְבִים מְגוּפָה שֶׁל '''חָבִית''', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה|שבת|כב|ג}}
#:* {{צט/משנה|וְכֵן '''חָבִית''' שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְטַפֵּחַ, אֶלָּא נוֹהֵג בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּחֻלִּין:|תרומות|יא|ז}}
# כְּלִי גָּדוֹל עָשׂוּי בְּדֶרֶך-כְּלָל מֵעֵץ אוֹ מִמַּתֶּכֶת, מִסְגַּרְתּוֹ מְעֻגָּלָה וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ לְאִחְסוּן נוֹזְלִים.
#:* {{צטבי|עוֹמְדִים הָיִינוּ אִישׁ אִישׁ עַל כֶּלְיוֹ: '''חָבִית''' צְרוּרָה בְּחִשּׁוּקִים שֶׁל בַּרְזֶל, '''חָבִית''' חֲבֶרְתָּהּ, שֶׁפָּרְקָה עֹל חִשּׁוּק, וַחֲבִיּוֹנָה בְּסוֹבְבִים שֶׁל עֵץ...|tchernichowsky/mayim_shelanu.html|מַיִם שֶׁלָּנוּ|שאול טשרניחובסקי}}

===גיזרון===
* ארמית-סורית: 'חָבִיתָא'.
* לדעת [[w:ישראל חיים טביוב|ישראל חיים טביוב]] מילה משנאית זו מקורה בעברית קדומה: {{צטבי|'''חבית''', ובסימן ההקטנה “חבִיונה” (חבית קטנה) דוגמתה בערבית וסורית, ושרשה עברי מן חב, חבא, חבה, חפה, כפה, שענינם כַסה והַסתר; והחבית מסתירה את הנתון בתוכה. ואולי הוא גם מעין חבת, חבש הנ&quot;ל.|https://benyehuda.org/read/5274|שפת עבר החדשה|ישראל חיים טביוב}} 
* מצרית-תיכונה: חֵבְּ-בֶּת ḫbbt, [[קנקן]] לאחסון [[מור]] (תמרוק).{{הערת שוליים|Mark Vygus, Middle Egyptian Dictionary, 2018, p. 874}}
:&lt;hiero&gt;Aa1 - D58 - D58 - X1:W22&lt;/hiero&gt;
* חבית, כלי למחבוא ושמירה שנחבא במקום שמור כגון מרתף וכמו שנאמר חביון עזה - י' חביון במקום א' (חבקוק ג, ד. אבן עזרא) חבי כמעט רגע (ישעיהו כו, כ) בערבית בבלית מדוברת חבית נקראת חב الحب

===מידע נוסף===
* יהושע בראנד, במאמר &quot;ארכיאולוגיה ולימוד המשנה&quot;, כותב כי משמעות המילה בתלמוד שונה מזו המקובלת כיום, והשינוי חל בימי הביניים: &quot;החבית, כלי עממי ביותר הנזכר לרוב בספרות התלמוד, זוהתה על־ידי עם ה[[אמפורה]] היוונית־רומית. זהו כלי בצורת כד בעל צוואר, אזנים המקשרות את הצוואר לכתפותיו ושוליים (החלק התחתון של הכלי) בצורות שונות: חדות, כדוריות או שטוחות. כלי זה היה עשוי לרוב מחרס כמרבית הכלים בארצות החמות, אך היו גם חביות עשויות מתכת יקרה, כסף וזהב, אבל לא מעץ. ואילו בתנאי המציאות באירופה, הוחלפה החבית בכלי עץ ידוע המשמש ליין. שינוי זה חל כבר בתקופת ימי הביניים ורש&quot;י העיר עליו במסכת עבודה־זרה ס. &quot;שכל חביות שבתלמוד כדים של חרס הם&quot;. גרם לכך כנראה שימושם המשותף ליין.&quot;{{הערת שוליים|[https://www.daat.ac.il/daat/vl/Maayanot_H/Maayanot_H21.pdf יהושע בראנד, ארכאולוגיה ולימוד המשנה] באתר &quot;דעת&quot;.}}

===צירופים===
* [[פתח בכד וסים בחבית|פתח בכד וסיים בחבית]]
* [[שבר חבית ושמר את יינה|שבור חבית ושמור את יינה]]
* [[חבית מי שתיה|חבית מי שתייה]]

===נגזרות===
* [[חביונה]]
* [[חבינת|חביונת]]
* [[חביון]]
* [[חבתן]]

===מילים נרדפות===
* [[גרב#גָּרָב|גרב]]
* [[כד]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|barrel|cask|pipe}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Fass}}

===ראו גם===
*[[אמפורה]]
*[[דרדור#דַּרְדּוּר|דַּרְדּוּר]]
*[[מכל]]
*[[פטס# פִּטָּס|פִּטָּס]]
*[[פח]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלי קיבול]]</text>
      <sha1>e3k0fwf8na8qzlpfxerjwpvz59m0zyj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41142</id>
    <revision>
      <id>520016</id>
      <parentid>495120</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:16:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520016</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8903" sha1="o4foq23mle5xsmz1sk7t45tox62qx7o" xml:space="preserve">==יָשַׁב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ישב
|שורש וגזרה={{שרש3|י|ש|ב}}, [[גזרת נפ&quot;יו]]
|בניין=קל
}}
#נָח וְנִסְמַךְ עַל יְרֵכָיו וְעַל עַכּוּזוֹ.
#:*{{הדגשה|&quot;הִיא '''יוֹשְׁבָה''' לַחַלּוֹן/ וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ/ בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה/ וּבְעֵינַי הִיא בָרָה&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia118.html &quot;הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה אֶל שָׁאוּל, וְהוּא בְּבֵיתוֹ '''יֹשֵׁב'''; וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ, וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד.|שמואל א|יט|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְעֵלִי הַכֹּהֵן, '''יֹשֵׁב''' עַל הַכִּסֵּא, עַל מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה|שמואל א|א|ט}}
#{{מקרא}} חִכָּה וְצִפָּה לְבוֹא-.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַל-נָא תָמֻשׁ מִזֶּה, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ, וְהֹצֵאתִי אֶת מִנְחָתִי, וְהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי '''אֵשֵׁב''' עַד שׁוּבֶךָ|שופטים|ו|יח}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} נָח עַל בֵּיצִים וְחִמְּמָן לְמַעַן תִּבְקַעְנָה, דָּגַר.
#:*{{צט|מַשְׂכֶּרֶת אשה לחברתה תרנגולת '''לישב''' על הביצים בשני אפרוחין...|תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, פרק ד'}}
#(על-) הִתְאַבֵּל עַל מוֹת-.
#:*{{צט|אמר ר' יוחנן: אפילו רבו שלימדו חכמה אינו '''יושב''' עליו אלא יום אחד...|תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת מועד קטן, דף כ&quot;ה}}
#:*לאחר מות הסב הישיש, המשפחה האבלה '''תשב''' עליו שבעה בביתו.
#גָּר בְּמָקוֹם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם '''לָשָׁבֶת'''; וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל חַיָּתָם|במדבר|לה|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ, '''וִישַׁבְתֶּם''' בָּהּ...|במדבר|לג|נג}}
#{{מקרא}} פָּסַק מֵעֲשׂוֹת-.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כָּבוֹד לָאִישׁ, '''שֶׁבֶת''' מֵרִיב; וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע|משלי|כ|ג}}

===גיזרון===
#מן המקרא. מקבילות דומות בשפות שמיות נוספות: אכדית {{אכדית|86|wašābu}}, פיניקית yšb (ישב),&lt;ref&gt;Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 216&lt;/ref&gt; וב[[חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ]] ארמית יְתֵיב,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org/Jastrow%2C_יתֵב?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; אוגריתית yṯb (יתֿב),&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 978&lt;/ref&gt; 
:* מצרית קדומה, מופיע ב[[w: מכתבי אל-עמארנה|מכתבי אל-עמארנה]] - ([https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf isbt]) בהוראת [[כס]], וגם במשמעות מקלט, או יתכן יישוב (מוגן).{{הערת שוליים| isb.t / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 418}}

=== צירופים ===
{{ע|3|
*[[יושב אהלים]]
*[[יושב על האובניים]]
*[[ישב בראש]], [[יושב ראש]] ([[יו&quot;ר]])
*[[ישב בתענית]]
*[[ישב בטל]]
*[[ישב תחת גפנו ותחת תאנתו]]
*[[ישב על גחלים]]
*[[ישב על הגדר]]
*[[ישב על המדוכה]]
*[[כרת את הענף שעליו הוא יושב]]
*[[שב ואל תעשה עדיף]]
*[[ישוב הדעת]]
}}

===נגזרות===
*[[ישבן]]
*[[ישיבה]]
*[[מושב]]
*[[שבת]]

===מילים נרדפות===
{{עמודות|
*[[חכה]] (2)
*[[צפה|ציפה]] (2)
*[[המתין]] (2)
|
*[[דגר]] (3)
*[[התאבל]] (4)
|
*[[גר]] (5)
*[[התגורר]] (5)
*[[שכן]] (5)
*[[דר]] (5)
*[[נוה]] (5)
*[[זבל]] (5)
|
*[[חדל]] (6)
*[[הפסיק]] (6)
}}
===ניגודים===
*[[קם]] (1)

===תרגום===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sedere}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|duduk}}
*אירית: {{ת|אירית|suigh}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ነበረ}} (תעתיק: näbärä)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sit}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sidi}}
*ארמית: יְתֵיב
*ארמנית: {{ת|ארמנית|նստել}} (תעתיק: nstel)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯდომა}} (תעתיק: ǯdoma)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|sitzen}}
*הודית: {{ת|הינדית|बैठना}} (תעתיק: baiṭhnā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zitten}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|ül}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ngồi}}
*טגלית: {{ת|טגלית|umupo}}
*טורקית: {{ת|טורקית|oturmak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κάθομαι}} (תעתיק: káthomai)
*יידיש: {{ת|יידיש|זיצן‎}}
*יפנית: {{ת|יפנית|座る}} (תעתיק: suwaru)
*כודית: {{ת|כורדית|rûniştin}}
*לטינית: {{ת|לטינית|sedeo}}
*מלאית: {{ת|מלאית|duduk}}
*מלטית: {{ת|מלטית|qagħad}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|sitte}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kukaa}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|सीदति}} (תעתיק: sīdati)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sentarse}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جلس‎}} (תעתיק: גַ'לַסַ)
:::{{ת|ערבית|قعد‎}} (תעתיק: קַעַדַ)
*פולנית: {{ת|פולנית|siedzieć}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sentar}}
*פינית: {{ת|פינית|istua}}
*פרסית: {{ת|פרסית|نشستن‎}} (תעתיק: נשׁסתן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sedět}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|assis}} être
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|앉다}} (תעתיק: anda)
*רומנית: {{ת|רומנית|ședea|așeza}}
*רוסית: {{ת|רוסית|сидеть}} (תעתיק: sidétʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|sitta}}
}}

===ראו גם===
{{שורש|ישב}}
===סימוכין===
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]
[[קטגוריה:תנוחות]]

==יִשֵּׁב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=יישב
|שורש וגזרה={{שרש3|י|ש|ב}}, [[גזרת נפ&quot;יו]]
|בניין=[[פיעל]]
}}

#{{רובד|המקרא}} [[קבע]] [[מקום]] לדבר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וְיִשְּׁבוּ''' טִירוֹתֵיהֶם בָּךְ, וְנָתְנוּ בָךְ, מִשְׁכְּנֵיהֶם...|יחזקאל|כה|ד}}
#:*{{צט/ירושלמי|הבנאי '''שיישב''' את האבן בראש הדימוס- חייב|שבת|נב|ז}}
#:*{{צטבי|נזדרז '''ויִשֵב''' כהלכה את הכובע על ראשו...|bialik/resh02.html|מעוות לא יוכל לתקן|חיים נחמן ביאליק}}
#:*המדינה '''יישבה''' אלפי עולים בהיווסדה במעברות.
#{{רובד|חזל}} [[הסיר]] [[מחשבה]] [[רע]]ה ו[[קשה]];  [[סים|סיים]] [[דיון]], [[ריב]] או [[מחלקת|מחלוקת]].
#:*{{צט/רבה|וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה &lt;small&gt;({{פסוק|בראשית|לד|ג}})&lt;/small&gt;; וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְדַבֵּר עַל הַלֵּב, אֶלָּא דְּבָרִים '''שֶׁמְּיַשְּׁבִים''' אֶת הַלֵּב.|בראשית|פ|ו}}
#:*{{צט/רבה|וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם &lt;small&gt;({{פסוק|שמות|ב|יא}})&lt;/small&gt;; מַה רָאָה, רָאָה מַשּׂוֹי אִישׁ עַל אִשָּׁה, וּמַשׂוֹי גָּדוֹל עַל קָטָן, וּמַשׂוֹי בָּחוּר עַל זָקֵן, וְשָׁב '''וְיִשֵּׁב''' לָהֶם סִבְלוֹתָם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן.|ויקרא|לז|ב}}
===נגזרות===
'''יֻשַּׁב''' (צורת הסביל)
*[[ישוב|יישוב]]

===מילים נרדפות===
{{עמודות|
*[[שכן#שִׁכֵּן|שִׁכֵּן]] (1)
*[[קבע]] (1)
|
*[[הקל]] (2)
*[[לבן|ליבן]] (2)
*[[פתר]] (2)
}}

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|settle}}

===ראו גם===
{{שורש|ישב}}</text>
      <sha1>o4foq23mle5xsmz1sk7t45tox62qx7o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בסר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41218</id>
    <revision>
      <id>519923</id>
      <parentid>276298</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:19:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519923</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3138" sha1="73l2yslk1e7n6v97vbutb1x8eu1gyid" xml:space="preserve">{{חסר|בָּסַר}}
==בֹּסֶר (גם: בֵּסֶר)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בוסר, בסר
|הגייה='''bo'''ser או '''be'''ser
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ס|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}, {{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=כ': בָּסְרוֹ או בִּסְרוֹ, בָּסְרֵינוּ או בִּסְרֵינוּ. &lt;ref&gt;חילוף זה בין משקל &quot;קֹטֶל&quot; לבין &quot;קֵטֶל&quot; אינו היחידי, ראו דוגמת [[אמר#אֹמֶר (גם: אֵמֶר)|אֹמֶר]].&lt;/ref&gt;
}}
# פרי שעדיין אינו בשל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי אִם אִישׁ בַּעֲו‍ֹנוֹ יָמוּת כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל '''הַבֹּסֶר''' תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו|ירמיהו|לא|כט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יַחְמֹס כַּגֶּפֶן '''בִּסְרוֹ''' וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ|איוב|טו|לג}}.
#:*{{צט|רבי יהודה אומר: בשלשה פרקים בודקין את היין: בקדים של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת המים '''בבסר'''|משנה גיטין ג ח}}
#:*{{צט/ירושלמי הלכה|מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית? הפגין - משהזריחו אוכל בהן פתו בשדה... '''הבוסר''' - משהביא מים אוכל בו פיתו בשדה|שביעית|ד|ו}}
#:*{{הדגשה|אבל אמר בפירוש, שלא כל האילנות שוים.  יש אילני סרק, ויש עצים טעונים '''בוסר'''|&quot;[https://benyehuda.org/perets/karet.html כרת]&quot;, [[w:י&quot;ל פרץ]]}}
# {{בהשאלה}} דבר שעדיין אינו בשל.
#:*{{הדגשה|וכי אין הדבר קרוב לודאי, שהנער הרך, היוצא לשוק בעודנו '''בוסר''', לא יוכל להתגבר ברוחו על תנאי החיים הסובבים אותו...?|&quot;[https://benyehuda.org/ginzberg/Gnz_113.html שאלות ארץ ישראל, מאמר ראשון]&quot;, [[w:אחד העם|אחד העם]]}}
#:*{{הדגשה|...לרפּא את בדקי-הסתר, שנראו שם מחמת ספקות נושנים, שנצנצו בו בעוד שהיה הלב '''בוסר'''...|&quot;[https://benyehuda.org/perets/beolam.html בעולם האותיות המחכימות]&quot;, [[w:י&quot;ל פרץ|י&quot;ל פרץ]]}}


===גיזרון===
* לשון המקרא. 

===צירופים===
* [[אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה|אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה]]
* [[נשואי בסר|נישואי בוסר]]

===נגזרות===
* [[בסרי|בָּסְרִי]]

===מילים נרדפות===
* [[פג#פַּג|פַּג]] (1)
* [[התחלתי]] (2)

===ניגודים===
* [[בשל#בָּשֵׁל|בָּשֵׁל]]
* [[צמל]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|premature|unripe}}
* רוסית: {{ת|רוסית|незрелый}}

===ראו גם===
* [[בחל#בֹּחַל|בֹּחַל]]
* [[נובלת]]
* [[סמדר]]

===הערות שוליים===
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:פירות]]</text>
      <sha1>73l2yslk1e7n6v97vbutb1x8eu1gyid</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הניד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41245</id>
    <revision>
      <id>519764</id>
      <parentid>241204</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:18:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519764</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1942" sha1="b2eftvh5f43645svdkmko6lv3o9yp9j" xml:space="preserve">==הֵנִיד==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הניד
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|ו|ד}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]]
|בניין=[[הפעיל]]
}}


#הֵזִיז אָנֶה וָאָנָה, עָשָׂה שֶׁיָּנוּד.
#:*{{הדגשה|&quot;עֲצוּם עֵינַיִם תַּחַת כַּנְפֵי אִמּוֹ/ וּלְכָל-בְּרַק נוּר מְנַצְנֵץ '''יָנִיד''' עַפְעָף ...&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/habrecha.html &quot;הַבְּרֵכָה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{צט|אבל אם אמר דברים בלבד, ולא '''הֵנִיד''' לא אצבע ולא ראש...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י&quot;א}}
#:*{{צט|בין האמירים בתבן ובקש כדי שלא '''תָּנִיד''' אותם הרוח, וקשר אותם...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר זמנים, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ה'}}
#{{מקרא}} הִרְחִיק, גָּרַם לַעֲזִיבָה מִמָּקוֹם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְלֹא אֹסִיף '''לְהָנִיד''' רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם...|מלכים ב|כא|ח}}
#{{משלב|דקדוק}} בִּטֵּא בִּשְׁוָא נָד (נָע).
#:*{{צט|ולא '''יָנִיד''' הנח, ולא יניח הנד|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר אהבה, הלכות קרית שמע, פרק ט'}}

===גיזרון===
*במקרא רק במשמעות השנית.

===צירופים===
*[[הניד עפעף]]

===נגזרות===
*[[הנדה]]

===מילים נרדפות===
*[[הגלה]] (2)
*[[גרש]] (2)
*[[הרחיק]] (2)

=== ניגודים ===
*[[הניח]] (3)

===ראו גם===
*[[הונד]]
*[[נד]]
*[[התנודד]]
{{שורש|נוד}}</text>
      <sha1>b2eftvh5f43645svdkmko6lv3o9yp9j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קומדיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41276</id>
    <revision>
      <id>520552</id>
      <parentid>499709</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:21:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520552</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4567" sha1="s9dr1d7i1toywuf4eysv1nw4julfl6b" xml:space="preserve">==קוֹמֶדְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קומדיה
|הגייה=ko'''med'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' קוֹמֶדְיוֹת; קוֹמֶדְיַת־, ר' קוֹמֶדְיוֹת־
}}
# [[מחזה]] או [[סרט]] [[מבדח]]ים שמטרתם לחשוף את הדברים ה[[מגחך|מגוחכים]] שבדמויות, במעשיהן ובמתרחש. על פי רוב העלילה מסתיימת בסוף טוב.
#:*{{צטבי|אילו יכולתי, היה מקום לכתוב על ענין הציוניות וישוב-ארץ-ישראל '''קומדיה''' קטנה, בת מערכה אחת, לא יותר|brenner/mikan.html|מכאן ומכאן|י&quot;ח ברנר}}
#:* צפינו בתאטרון '''בקומדיה''' חדשה מצחיקה עד דמעות.
# {{בהשאלה}} התרחשות [[מצחיק]]ה, אירוע [[נלעג]].
#:* אספת הבחירות שהייתי בה הייתה ממש '''קומדיה'''.
#:*{{צטבי|לא זאת היא לנו הפעם הראשונה, ששכנינו הטובים עורכים '''קומדיה''' של משפט, כדי לפצוע אותנו בלבנו|gluckson/zhabotinsky.html|זאב ז'בוטינסקי|משה גליקסון}}
===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|κωμῳδία|kōmōidía}} הלחם של {{יוונית|κῶμος|kômos}} – [[הוללות]], ו־{{יוונית|ᾠδή|ōidḗ}} – [[שיר]].{{מקור/ספר|מחבר=משה לזר|שם=הערך &quot;קומדיה&quot; באנציקלופדיה העברית|מקום=ירושלים-תל־אביב|מו&quot;ל=חברה להוצאת אנציקלופדיות בע&quot;מ|שנה=תשל&quot;ז, כרך כ&quot;ט, עמוד 325.}}

===צירופים===
* [[פיניטה לקומדיה|פִינִיטָה לַקּוֹמֶדְיָה]]
* [[קומדיה דל־ארטה|קוֹמֶדְיָה דֶל־אַרְטֶה]]
* [[קומדית מצבים|קוֹמֶדְיַת מַצָּבִים]]
* [[קומדיה שחרה|קוֹמֶדְיָה שְׁחֹרָה]]
* [[קומדיה של טעיות|קוֹמֶדְיָה שֶׁל טָעֻיּוֹת]]

===נגזרות===
* [[קומי|קוֹמִי]]
* [[קומדינט|קוֹמֶדְיַאנט]]

===ניגודים===
* [[טרגדיה|טְרָגֶדְיָה]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|commedia}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|comedy}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|կատակերգություն}} (תעתיק: katakergutʻyun)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კომედია}} (תעתיק: ḳomedia)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Komödie}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|komedie|blijspel}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|vígjáték|komédia}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|hài kịch}}
*טורקית: {{ת|טורקית|komedi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κωμωδία}} (komodía)
*יידיש: {{ת|יידיש|קאָמעדיע}}
*יפנית: {{ת|יפנית|喜劇}} (תעתיק: kigeki)
*לטינית: {{ת|לטינית|comoedia}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|komedie}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|comedia}}
*ערבית: {{ת|ערבית|كوميديا}} (תעתיק: כוּמִידִיָא)
*פולנית: {{ת|פולנית|komedia}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|comédia}}
*פרסית: {{ת|פרסית|کمدی}} (תעתיק: כֻמִדִי)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|komedie|veselohra}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|comédie}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|희극}} (תעתיק: huigeuk)
*רומנית: {{ת|רומנית|comedie}}
*רוסית: {{ת|רוסית|комедия}} (תעתיק: komédija)
*שוודית: {{ת|שוודית|komedi}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קומדיה|ויקישיתוף=Category:Comedy|שם ויקישיתוף=Category:Comedy|ויקיטקסט=דרכי התיאטרון העברי|ויקיפדיה 2=סרט קומדיה|}}
* דינה ציונית, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7527 קומדיה], הספרייה הווירטואלית של מט&quot;ח
*{{מקור/אינטרנט
|יוצר=Douglas Harper
|כתובת=https://www.etymonline.com/index.php?term=comedy
|כותרת=comedy 
|שם האתר=Online Etymology Dictionary
|תאריך=2001-2014}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תאטרון]][[קטגוריה:קולנוע]][[קטגוריה:הומור]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>s9dr1d7i1toywuf4eysv1nw4julfl6b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שנהב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41296</id>
    <revision>
      <id>520182</id>
      <parentid>479720</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:41:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520182</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5096" sha1="986xk0hvp9c8vq2ze4nlk6j51fewox9" xml:space="preserve">==שֶׁנְהָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שנהב
|הגייה=shen'''hav'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=הלחם בסיסים
|נטיות=ר' שֶׁנְהַבִּים; שֶׁנְהַב־ ; ר' שֶׁנְהַבֵּי־
}}
{{תמונה|Ivory of the Royal African Company, International Slavery Museum.JPG|שנהב}}
# {{רובד|לשון המקרא}} ה[[חומר]] ה[[לבן]] המרכיב את [[חט]]י ה[[פיל]] וכן של חיות נוספות דוגמת [[ממותה]], [[סוס יאור]], [[ארי ים]], ועוד.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|שֶׁנְהַבִּים, וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים|מלכים א|י|כב}}
#:* {{צטבי|וּכְלִבְנַת '''שֶׁנְהָב''' בְּאֶשְׁנָב נִבָּטָה וִיפִי קוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו הִגִּיעַ|yalag/yalag_066.html|אַהֲבַת דָּוִד וּמִיכַל: הַשִּׁיר הַשְּׁלִישִׁי|י&quot;ל גורדון}}
#:*{{צטבי|תֵּעָשׂ הָאַנְדַּרְטָה '''שֶׁנְהַב''' הִנְדּוּ עַתִּיק שֶׁהֶעֱלָה צָהֹב, כִּבְשַׂר שְׁזוּף חַמָּה|tchernichowsky/ani_li_misheli.html|אֲנִי – לִי מִשֶּׁלִּי אֵין כְּלוּם|שאול טשרניחובסקי}}
# {{בהשאלה}} צבע לבן-צהבהב.
#:* הדוכסית לבשה שמלה בצבע '''שנהב''' שהתאים לנעליה הבהירות.
# {{משלב|רפואת שיניים}} [[דנטין|דֶנְטִין]]. הרקמה הקשה המהווה את רוב חומר ה[[שן]].
#:* רופא השיניים מצא כי מטופלו סובל מעששת '''השנהב'''.
#&lt;small&gt;לא בשימוש&lt;/small&gt; [[פיל]]
#:*{{צטבי|כבד-גו היה '''כשנהב''' ועיניו מלחכות.  ברם, עם הדסה היה '''השנהב''' שבו נהפך לדוב צעיר ועליז|brenner/bein_mayim_lemayim.html|בין מים למים|יוסף חיים ברנר}}
#:*{{צטבי|השמע איש מעולם צמד נפלא כזה, כי ירתמו '''שנהב''' וזבוב למרכבה אחת, והזבוב יתפאר כי הוא הוא המושך את המרכבה?|deinard/yaar_beein_dov.html|היער באין דב|אפרים דיינרד}}

===גיזרון===
*  בלשון יחיד בצורה: שנה'''בּ''' (בּ' דגושה). אליעזר בן יהודה כתב כי לפי מרבית חוקרי הלשון חלקה השני של המילה &quot;הב&quot; במילה ה'מעוברתת': שנ'''הב''', מקורה בסנסקריט לפי שהגיית 'אֻ'''בָּ'''ה', מתפרשת בהוראת: &quot;פיל&quot;.{{הפניה|1|בן יהודה}} במצרית עתיקה: &quot;י'''בּ'''&quot; - פיל (השוו: האי יֵבּ, ביוונית אלפנטינה).
:תיבה שהגייתה: הַ'''בֻּ''' ([https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf abw], בהוראת :[[פיל]] מופיעה בכתב חרטומים, עמ' 4) בצורה: &lt;hiero&gt;U23-G43-E26&lt;/hiero&gt;
* המילה נוצרה בהלחם בסיסים של שן + הב (אִב), ובחילופי א-י (כגון-אִש-יֵש; אשי-יִשַׁי).

===צירופים===
*[[חוף השנהב]] (1)

===מילים נרדפות===
*[[שן]] (1 ,2)
*[[דנטין|דֶנְטִין]] (3)
*[[פיל]] (4)

===תרגום===
{{תר|שן הפיל}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ivory}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Elfenbein}}
* יוונית: {{ת|יוונית| ελεφαντοστό}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|העלפֿאַנדביין}}
* יפנית: {{ת|יפנית|アイボリー}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عاج}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ivoire}}
* רוסית: {{ת|רוסית|cлоновая кость}}
{{תר-סוף}}
{{תר|פיל}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|elephant}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فيل}}
* רוסית: {{ת|רוסית|слон}}
{{תר-סוף}}

===מידע נוסף===
* במילון ארכאולוגיה (תש&quot;ב, 1942) המופיע באתר האקדמיה ללשון עברית, הה&quot;א במילה 'שנהב' מנוקדת בפתח. 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שנהב|ויקישיתוף=Ivory}}

===סימוכין===
* {{הערה|בן יהודה}} [[w:אליעזר בן יהודה|אליעזר בן יהודה]], כותב במאמר [https://benyehuda.org/by/haharkava.html &quot;ההרכבה  בשמות  ובפעלים  בשפה  העברית&quot;]: &quot;...מורכב  לפי  דעת  רוב  חוקרי  הלשון מן  שֵׁן  ומן  הַבִּים,  קיצור  מן  הַאַבִּים,  מלשון  סנסקריתית  אֻבָּה,  פּיל... יש  אמנם  סוברים  כי  הנוסחא  הנכונה  היא  שן  והֹבְנִית,  כמו  (ביחזקאל  כז,  טו),  אך  רובם  ככולם  של  המפרשים  וחוקרי  הלשון  מסכימים  להפירוש  המקובל  וסוברים  כי  הוא  הרכבה&quot;.

[[קטגוריה:יונקים]]
[[קטגוריה:צבעים]]
[[קטגוריה:רפואה]]</text>
      <sha1>986xk0hvp9c8vq2ze4nlk6j51fewox9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זרוע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41316</id>
    <revision>
      <id>520541</id>
      <parentid>501961</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:19:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520541</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9567" sha1="eetxsmo0bk8m4t5vf8r9p9bdv6midnq" xml:space="preserve">==זְרוֹעַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זרוע
|הגייה='''zro'''a 
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה 
|שורש={{שרש3|ז|ר|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוֹל}}
|נטיות=ר' זְרוֹעוֹת; זְרוֹעַ־, ר' זְרוֹעוֹת־
}}
[[תמונה:Upperarm.jpg|left|thumb|184px|זרוע]]
[[קובץ:lugrig.svg|ממוזער|ספינה המניפה שני מפרשי זרוע]]
# {{רובד|לשון המקרא}} הפרק העליון בגף העליון בגוף אדם, בין מפרק הכתף למפרק המרפק, ובהרחבה: הגף העליון כולו. הפרק העליון בגף החיה או בכנף העוף. 
#:* השחקן הרים את '''זרועותיו''' וקלע את הכדור לסל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף '''זְרוֹעַ''' אַף-קָדְקֹד|דברים| לג|כ}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ. וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל '''זְרוֹעוֹתָיו''' כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו|שופטים|טו|יד}}
#:* {{הדגשה|לְךָ '''זְרֹעַ''' עִם-קַרְדֹּם, וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם|[https://benyehuda.org/bialik/bia061.html &quot;על השחיטה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:* אחד ממרכיבי קערת ליל הסדר הוא '''זרוע'''- כנף עוף או '''זרוע''' כבש מבושלת
#{{בהשאלה}} [[גף]] ארוכה וגמישה דמויית צינור אצל חסרי חוליות שונים.
#:*ל[[תמנון]] יש שמונה '''זרועות'''.
#{{בהשאלה}} חלק המורכב ממוטות ומפרקים (באופן המזכיר גף אדם) במתקן או כלי, כולל כלים מכניים.  
#:* מכשיר הטלוויזיה מחובר לקיר בעזרת '''זרוע''' מתכווננת
#:* '''זרוע''' העגורן מגיעה לקצה המרוחק של הבניין
#:* בחרתי במשקפיים אדומי ה'''זרועות'''
#:* אחד מחלקי המנוע הוא '''זרוע''' הארכובה
#:* הצלנו על עצמנו מפני השמש בעזרת סוכך '''זרועות'''
#{{בהשאלה}} שלוחה, יובל, חלק היוצא מתוך מרכז.
#:* '''זרוע''' ים/ יבשה/ נהר
#{{רובד|לשון המקרא}} {{בהשאלה}}  כוח, חוזק, עצמה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עִמּוֹ '''זְרוֹעַ''' בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ|דברי הימים ב|לב|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה וב'''זרוע''' נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך|דברים|ד|לד}}
# אגף עיקרי בארגון; על פי רוב בצבא, במשטרה וכדומה.
# {{הקשר|ימאות}} [[סקריה]] אלכסונית ב[[ספינת מפרשים]], הנמשכת משני צדי ה[[תרן|תורן]] וממנה תלוי [[מפרש מרובע]] [[מפרש ארכי|אורכי]] הנקרא &quot;[[מפרש זרוע]]&quot;.
#:*{{הדגשה|&quot;מפרש־זרוע מרֻבָּע מרימים בעזרת נֵף אחד, המקיף את התֹרֶן והעובר בשתי טבעות הקבועות לתכלית זו ב'''זרוע'''.&quot;|([[w:שמואל טנקוס|שמואל טנקוס]], שיט מפרשים, 1945)}}

===גיזרון===
* בניגוד לדעת Strongs' Concordance,{{הערת שוליים|[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?t{{=}}kjv&amp;strongs{{=}}h2220 זְרוֹעַ in: Strong's Concordance]}} אינה קשורה לתיבת 'זרע'. יצוקה משורש קדום '''ד'&lt;nowiki/&gt;'''-ר-ע (ארמית '''ד'''רע, ערבית '''ד''''רע), זרע משורש קדום '''ז'''-ר-ע (ארמית '''ז'''רע, ערבית '''ז'''רע).
{{מקורות}}
* המילה משותפת לכמה שפות שמיות: '''ערבית''': {{ערבית|ذراع|ד'ראע}}; '''אוגריתית''': ḏrʕ (ד'רע);{{הערת שוליים|Olmo Lete, J. Sanmartin and G.E. Watson, ''A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition'', p. 285}} '''ארמית''': דְּרַע,{{הערת שוליים|[https://biblehub.com/hebrew/1872.htm Strong's Concordance, 1872. dera]}} דְּרָעָא (חילוף אותיות ז-ד בין עברית לארמית);{{הערת שוליים|[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%93%D6%B0%D6%BC%D7%A8%D6%B7%D7%A2_III.1?lang{{=}}he מילון יסטרוב באתר Sefaria]}} כמילה כנענית מתועתק לאכדית {{אכדית|6333|zuruḫ}} (ב[[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]);&lt;ref&gt;מכתב א&quot;ע 287 שו' 27–28, ראו אסתר הבר, [https://www.jstor.org/stable/23979174 ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה], '''שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום''' כ&quot;ג, 2014, עמ' 100&lt;/ref&gt; '''געז''': Mazra'at (מזרעת); '''מצרית תיכונה''' בהגיית דְזֶ'רֶֶעַ, בהגייה מאוחרת: דזֶ'רֶת [https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%B8%8Frt#Egyptian ḏrt] בהוראת יד. להלן הירוגליף: &lt;hiero&gt;d:t*Z1&lt;/hiero&gt;

===מידע נוסף===
1. במקרא מופיעה הצורה המורחבת '''אזרוע''' בה נוספה אלף פרוסתטית.
:*{{צט/תנ&quot;ך|בְיָד חֲזָקָה וּבְ'''אֶזְרוֹעַ''' נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל|ירמיהו|לב|כא}}
2. צורת ניקוד נוספת: '''זְרֹעַ'''.
:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָתַן לַכֹּהֵן הַ'''זְּרֹעַ''' וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה|דברים|יח|ג}}

===צירופים===
{{ע|3|
* [[איש זרוע]]
* [[אסף בזרועותיו]] 
* [[בעל זרוע]] 
* [[זרוע אויר]]
* [[זרוע ארכה|זרוע ארוכה]]
* [[זרוע העגן|זרוע העוגן]]
* [[זרוע הסקריה]]
* [[זרוע יבשה]]
* [[זרוע ים]]
* [[זרוע שלטון]]
* [[זרועות הבטחון]]
* [[כח זרוע|כוח זרוע]] 
* [[מעטה מפרשי זרוע]]
* [[מפרש זרוע]] 
* [[נחת זרוע]] 
* [[עצם הזרוע]]
* [[שלובי זרועות]]
* ב[[זרועות פתוחות]]
}}

===מילים נרדפות===
* [[אציל|אַצִּיל]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|branch|arm}}; {{ת|אנגלית|lug}}{{כ}} (6); {{ת|אנגלית|tentacle}}{{כ}} (2)
* יידיש:  {{ת|יידיש|אָרעם}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|ذراع}} (1)
* רוסית: {{ת|רוסית|рука}} (1)
* בנגלית: {{ת|בנגלית|বাহু}} (1)
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|brako}}

===ראו גם===
* [[קברת|קִבֹּרֶת]]
* [[גף]]
* [[סקריה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=זרוע|}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=קערת ליל הסדר|}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:תפרושת, תרונה וחיבל]]

==זָרוּעַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זרוע
|הגייה=za'''ru'''a 
|חלק דיבר=שם-תואר
|מין=זכר 
|שורש={{שרש3|ז|ר|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=ר' זְרוּעִים; נ' זְרוּעָה, נ&quot;ר זְרוּעוֹת
}}
# (נאמר על אדמה, קרקע, שטח כלשהו) שנטמנו בו זרעי צמחים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|...לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא '''זְרוּעָה'''.|ירמיהו|ב|ב}}
#:*{{צט/משנה|הָיְתָה שָׂדֵהוּ '''זְרוּעָה''' קַנְבּוֹס אוֹ לוּף, לֹא יְהֵא זוֹרֵעַ וּבָא עַל גַּבֵּיהֶם, שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין אֶלָּא לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.|כלאים|ב|ה}}
# (נאמר על זרע צמח) שנטמן באדמה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל־כָּל־זֶרַע '''זֵרוּעַ''' אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא.|ויקרא|יא|לז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ, וּכְגַנָּה '''זֵרוּעֶיהָ''' תַצְמִיחַ...|ישעיהו|סא|יא}}
#:*{{צט/משנה|כֻּסְבָּר שֶׁהִיא '''זְרוּעָה''' בֶחָצֵר, מְקַרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל.|מעשרות|ג|ט}}
#:* {{צט|שאם היו זרעים '''זרועים''' בעציץ נקוב אינו מקבל טומאה|בעל הטורים על התורה, במדבר, יט }}
# {{בהשאלה}} (נאמר על מרחב כלשהו) שמפוזרים או טמונים בו דברים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אוֹר '''זָרֻעַ''' לַצַּדִּיק; וּלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָה.|תהלים|צז|יא}}
#:* שמיים '''זרועי''' כוכבים

===גיזרון===
*בינוני פעול מן [[זרע]].

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sown|seeded}}

{{שורש|זרע}}</text>
      <sha1>eetxsmo0bk8m4t5vf8r9p9bdv6midnq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גזוז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41319</id>
    <revision>
      <id>520199</id>
      <parentid>398259</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:46:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2880" sha1="agw62i0b28zrulyz1cynzo83hjkbhsk" xml:space="preserve">{{חסר|גָּזוּז}}

==גָּזוֹז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= גזוז
|הגייה= ga'''zoz'''
|חלק דיבר= שם-עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|ג|ו|ז}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלוּל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Soft drink shelf 2.jpg|מיני גזוז.}}
# [[משקה]] המורכב מבסיס נוזלי (לרוב [[מים]]) שבו מומס [[פחמן דו חמצני]], לעיתים בתוספת חומרי [[טעם]] ו[[ריח]].
#:*{{צטבי|...ויש לכם רק שלטים, '''גזוז''', פנסיונים ובתי-מלון|czernowitz/bakama.html|בקמה|שמואל טשרנוביץ}}
#:* {{צטבי|...אילו הוסיפו להיות בא&quot;י, כהוריהם בגולה, סוחרים וחנוונים, מוכרי '''גזוז''' וספסרי תפוחי זהב...|ben_gurion/class52.html|הפועל בציונות|דוד בן גוריון}}
#:*{{צטשיר|הַיּוֹם הוּא רַק יוֹרֵד מִן הַמָּטוֹס – / וּכְבָר קוֹנֶה פָלָאפֶל וְשׁוֹתֶה '''גָּזוֹז'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2329&amp;wrkid{{=}}3626|וְלָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל|ויקיפדיה=שיר הפלאפל|דן אלמגור}}
#:*{{צטשיר|כּוֹבַע טֶמְבֶּל חָקִי, פּוֹנִי וְתַלְתַּל / '''גָּזוֹז''' חָמוּץ־מָתוֹק, עַמּוּד אֶחַד חַשְׁמַל|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}778&amp;wrkid{{=}}462|אֶרֶץ הַצַּבָּר|עוזי חיטמן}}

===גיזרון===
*{{לועזית|טורקית}} gazöz – לימונדה תוססת. במקור {{לועזית|צרפתית}} eau gazeuse (&quot;מים מוגזים&quot;, מלשון &quot;gaz&quot;=[[גז]]) (מי סודה) {{הערת שוליים|
{{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/imported/turkish.php
|כותרת=מילים שמקורן בטורקית
|שם האתר=השפה העברית
|תאריך=}}
}}

===נגזרות===
* &quot;גזוזית&quot; (כנוי לְגֻלָּה עם בועות אויר בתוכה)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|soda}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|soda}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|gaseosa}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|soude}}
* רוסית: {{ת|רוסית|сода}}

===ראו גם===
* [[סודה]]
* [[משקה מוגז]]
* [[תסיסה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=משקה מוגז }}
[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2248857 &quot;גזוז&quot;] מאת אילון גלעד, בעיתון &quot;הארץ&quot;, 21/2/2014

===סימוכין===

[[קטגוריה:משקאות]]
[[קטגוריה:גוז (שורש)]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הטורקית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הצרפתית]]</text>
      <sha1>agw62i0b28zrulyz1cynzo83hjkbhsk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צנון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41324</id>
    <revision>
      <id>520351</id>
      <parentid>512361</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:52:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520351</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12394" sha1="ri9dwh7gxqyeoqdyqkgwjrha3fjd0s5" xml:space="preserve">==צְנוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צנון
|הגייה=tsnon
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|נ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוֹל}}
|נטיות=ר' צְנוֹנִים; צְנוֹן־, ר' צְנוֹנֵי־
}}{{תמונה|Manual of Gardening fig313.png|צנונים}}
# [[ירק]] ממשפחת ה[[מצליבים]] בעל [[פקעת]] נאכלת ועלעלים קוצניים .
#:*{{צט/משנה|'''הַצְּנוֹן''' וְהַנָּפוּץ, הַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן, וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.|כלאים|א|ה}}
#:*{{צט/משנה|וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן '''צְנוֹנוֹת''', בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט.|שבת|ב|ב}}
#:*{{צט/בבלי|זה אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא '''צנון''' לא בימות החמה|עבודה זרה|יא|א}}.
#:*{{צט/בבלי|'''צנון''' וזית מברך על ה'''צנון''' ופוטר את הזית|ברכות|מא|א}}.
# {{סלנג}} [[אדם]] [[או]] [[דבר]] משעמם, שנמאס.
#:* ממש מוזר איך נתנו '''לצנון''' הזה להרצות על נושא כזה חשוב ו&quot;להרוג&quot; אותו.
#:* הַנְּאוּם שֶׁלּוֹ הָיָה מְשַׁעֲמֵם כְּמוֹ '''צְנוֹן'''.

===גיזרון===
# שורש '''צנן'''  רבים &quot;צינים&quot; ו&quot;צנינים&quot; בהוראה כללית של &quot;קוצים דוקרים&quot; המופיעים אצל הצנון שבשעת מצוקה מייצר חומרים רעילים, ומצמיח [https://davidson.weizmann.ac.il/online/science4kids/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%A7-%D7%91%D7%92%D6%B5%D7%A0%D7%99%D7%9D '''צנינים'''] (קוצים) על גבעוליו&quot;.
# ערבית: صنان (סונאן) - סירחון {{מקור/ספר|מחבר=אברהם אבן־שושן|שם=המלון החדש|מקום=ירושלים|מו&quot;ל=הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|שנה=1981, כרך שני, עמוד 1143.}}

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י מפרש את הכתוב במסכת עבודה זרה (לעיל) וכותב &quot;צנון - רפנ&quot;א בלע&quot;ז&quot;, בהתאם לשם הלטיני (ראה תרגום ללטינית להלן).
* בלשון ארמית יהודית קרוי פוגלא.

===צירופים===
*[[צנון ורתח|צְנוֹן וָרֶתַח]] (1)
*[[משעמם כמו צנון|מְשַעֲמֵם כְּמוֹ צְנוֹן]] (2)
*[[נמאס כמו צנון|נִמְאַס כְּמוֹ צְנוֹן]] (2)

===נגזרות===
* [[צנונית|צְנוֹנִית]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ravanello comune}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|radish}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Garten-Rettich}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|tuinradijs}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|retek}}
*טורקית: {{ת|טורקית|turp}}
*יידיש: {{ת|יידיש|רעטעך}} 
*לטינית: {{ת|לטינית|raphanum}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|rábano}} (1), {{ת|ספרדית|aburrido|aguafiestas}} (2)
*ערבית: {{ת|ערבית|فجل}}
*פרסית: {{ת|פרסית|ترب}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|radis}}
*רוסית: {{ת|רוסית|редька}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|aguafiestas, aburrido}}}}

===מידע נוסף===
* [[w:ישראל חיים טביוב|ישראל חיים טביוב]] מציין את המילה במאמרו &quot;[https://benyehuda.org/tavyov/sfat_ever.html שפת עבר החדשה]&quot; ברשימת מלים &quot;שחזותן מוכיחה כי עבריות הן, אף־על־פי שאין דוגמתן בתנ&quot;ך&quot;.
* בתלמוד מופיעה גם המלה הארמית &quot;פוגלא&quot;, שהיא המקבילה של המילה &quot;צנון&quot; בערבית:  فُجْل (פֻגְ'ל) - ראה [https://books.google.co.il/books?id=ySUQAAAAYAAJ&amp;pg=PA76&amp;lpg=PA106&amp;dq=%D7%A6%D7%A0%D7%95%D7%9F+%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%90&amp;source=bl&amp;ots=ENpInOwzoY&amp;sig=Ko5-uqWDy9GWaTFylrNF6bpUZeg&amp;hl=en&amp;sa=X&amp;ei=tYbmVIK0BYSCzAP-44HgCg&amp;ved=0CBsQ6AEwADgK#v=onepage&amp;q=%D7%A6%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%90&amp;f=false כאן (הערך פגלא)] וגם [https://books.google.co.il/books?id=ySUQAAAAYAAJ&amp;pg=PA106&amp;lpg=PA106&amp;dq=%D7%A6%D7%A0%D7%95%D7%9F+%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%90&amp;source=bl&amp;ots=ENpInOwzoY&amp;sig=Ko5-uqWDy9GWaTFylrNF6bpUZeg&amp;hl=en&amp;sa=X&amp;ei=tYbmVIK0BYSCzAP-44HgCg&amp;ved=0CBsQ6AEwADgK#v=onepage&amp;q=%D7%A6%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%90&amp;f=false כאן (הערך פללגלה)].

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צנון|ויקישיתוף=Raphanus sativus|ויקימינים=Raphanus sativus}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערבית]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:ירקות]]
[[קטגוריה:מאכלים]]

==צִנּוּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צינון
|הגייה=tsi'''nun
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|נ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' צִנּוּנִים; צִנּוּן־, ר' צִנּוּנֵי־
}}{{תמונה|Woman sneezing.jpg|התעטשות – סימפטום של צינון.}}
# קירור, [[הפחתה|הפחתת]] [[חם#חֹם|חום]].
#:* כדאי לשים קערת מים ל'''צינון''' הידיים בשעת לישת העיסה.
#:*{{צטבי|ודרך שיני הדוֹד החשופות וההדוּקות הסתננו נשיבות־'''צינוּן''' תכוּפות|gnessin/saba.html|בבית סבא|א&quot;נ גנסין}}
#{{בהשאלה}} [[הפחתה|הפחתת]] [[עוצמה]] של [[רגש]]ות.
#:* לצורך '''צינון''' הכעס חשוב לבדוק מה גורם לו.
#:* המצב הכלכלי שבו נתונה החברה גורם לתהליך של '''צינון''' ההתלהבות מהפרויקט החדש.
# {{משלב|רפואה}} [[הצטננות]], [[התקררות]], [[דלקת]] של דרכי ה[[נשימה]] העליונות (ה[[אף]], ה[[גרון]], בית־הקול ו[[קנה]]־הנשימה).‏
#:* מלבד חוסר הבשלות של מערכת החיסון, יש סיבות נוספות ל'''צינון''' ולנזלת ממושכים אצל תינוקות.
#{{בהשאלה}} [[פסק זמן]] הנדרש מבעלי [[תפקיד]]ים מסוימים בין תפקיד לתפקיד (רווח יותר הצירוף [[תקופת צנון|תְּקוּפַת צִנּוּן]]).
#:* מליאת הכנסת אישרה חוק '''צינון''' המגדיר תקופת '''צינון''' לבכירים ששירתו בכוחות הביטחון ומעוניינים להצטרף לפוליטיקה.

===צירופים===
*[[מערכת צנון|מַעֲרֶכֶת צִנּוּן]] (1)
*[[צנון הרוחות|צִנּוּן הָרוּחוֹת]] (2)
*[[תקופת צנון|תְּקוּפַת צִנּוּן]] (4)

===מילים נרדפות===
*[[קרור|קֵרוּר]] (1)
*[[הרגעה|הַרְגָעָה]] (2)
*[[הצטננות|הִצְטַנְּנוּת]] (3)
*[[התקררות|הִתְקָרְרוּת]] (4)

===ניגודים===
*[[חמום|חִמּוּם]]

===תרגום===
{{תר|הפחתת חום}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cooling}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|refrigeración}}
{{תר-סוף}}
{{תר|הצטננות}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|common cold}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|resfriado común}}
{{תר-סוף}}
{{תר|תרגומים לא ממויינים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|refrigerazione}}, {{ת|איטלקית|raffreddore comune}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Kühlung}}, {{ת|גרמנית|Erkältung}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|koeltechniek}}, {{ת|הולנדית|verkoudheid}}
*טורקית: {{ת|טורקית|soğutma}}, {{ת|טורקית|nezle}}
*יידיש: {{ת|יידיש|רעפריגעראַטיאָן}}, {{ת|יידיש|פאַרקילונג}}
*לטינית: {{ת|לטינית|refrigeration}}, {{ת|לטינית|gravedo}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|refrigeración}}, {{ת|ספרדית|resfriado común}}
*ערבית: {{ת|ערבית|تبريد}}, {{ת|ערבית|تثليج}}, {{ת|ערבית|زكام}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سردسازی}}, {{ת|פרסית|سرماخوردگی}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|réfrigération}}, {{ת|צרפתית|rhume}}
*רוסית: {{ת|רוסית|охлаждение}}, {{ת|רוסית|назофарингит}}
}}
{{תר-סוף}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קירור|ויקישיתוף=Category:Refrigeration|שם ויקישיתוף=Category:Refrigeration}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=הצטננות|ויקישיתוף=Category:Common cold|שם ויקישיתוף=Category:Common cold}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=תקופת צינון|}}
* רן לוי, [https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_111 קירור], בתוכנית &quot;עושים היסטוריה&quot; באתר iCast‏, 25 במאי 2012
* ד&quot;ר דורון זמיר, [http://www.infomed.co.il/disease-113/ הצטננות (Common cold)], באתר Infomed
* גדעון אלון, [https://www.haaretz.co.il/1.1549913 הכנסת אישרה תקופת צינון של 3 שנים לבכירים בכוחות הביטחון], באתר &quot;הארץ&quot;
* [http://www.csc.gov.il/Takshir/Pages/chap.aspx?chap=487 הגבלות לאחר פרישה], באתר נציבות שירות המדינה 

{{שורש|צנן}}
[[קטגוריה:מחלות]] 
[[קטגוריה:רפואה]]

==צָנוּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צנון
|הגייה=tsa'''nun
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|נ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=ר' צְנוּנִים; נ' צְנוּנָה, נ&quot;ר צְנוּנוֹת
}}
# קר.
#:* &quot;וְאֶת כַּדֵּינוּ שָׁם נְמַלֵּא מַיִם '''צְנוּנִים''', מֵימֵי־אוֹר&quot; (שאול טשרניחובסקי, &quot;מדי ערב&quot;).
#:* &quot;ופיהו מלוח וגופו '''צנון''' ודופק גיד זרועו מעט&quot; ([http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=648002 &quot;פרקטיקה רפואית&quot;, פרק ט&quot;ו, המסירה 231], מיוחס ל[[w:שבתי דונולו|שבתי דונולו]])
# {{בהשאלה}} [[אדיש]] מבחינה [[מיני]]ת.
#:* {{צט|אבצן - אב לכל הַ'''צְּנוּנים''', שהרי אשה בחורה שכבה אצלו, ונצטנן ולא נגע בה|קטע:רש&quot;י על דברי הימים א ב יא}}, בהתאם למסורות רווחות שאבצן הוא בועז ממגילת רות.

===מילים נרדפות===
*[[קר|קַר]]
*[[צונן|צוֹנֵן]]
*[[פריג'ידי|פְרִיגִ'ידִי]] (2)

===ניגודים===
* [[חם|חַם]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|freddo}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cold}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|kalt}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|koude}}
*טורקית: {{ת|טורקית|soğuk}}
*יידיש: {{ת|יידיש|קאַלט}}
*לטינית: {{ת|לטינית|frigus}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|frío}}
*ערבית: {{ת|ערבית|بارد}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سرد}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|froid}}
*רוסית: {{ת|רוסית|холодный}}
}}
===מידע נוסף===
יצחק אבינרי מעיר שבתלמוד משמשת המילה &quot;מצונן&quot;, במקום במילה &quot;צָנוּן&quot;, במשמעות של אדיש מבחינה מינית - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38045_155.pdf כאן]. 
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הפרעה בתשוקה המינית}}
* [http://www.mental-health-disorders.org/sexual-disorders/hypoactive-sexual-desire-disorder/ Hypoactive Sexual Desire Disorder], Mental Health Disorders


{{שורש|צנן}}


[[קטגוריה:מיניות]]</text>
      <sha1>ri9dwh7gxqyeoqdyqkgwjrha3fjd0s5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בלן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41349</id>
    <revision>
      <id>519746</id>
      <parentid>500987</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:10:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519746</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1961" sha1="llvih8pzthz434k52vmo9e9kelrn6lv" xml:space="preserve">==בַּלָּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בלן
|הגייה=ba'''lan'''
|חלק דיבר= תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ל|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}}
|נטיות=בַּלַּן־; נ' בַּלָּנִית; ר' בַּלָּנִים, בַּלָּנֵי־; נ&quot;ר בַּלָּנִיוֹת}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} אדם העובד ב[[בית מרחץ]].
#:*{{צט/משנה|נְתָנָהּ '''לַבַּלָּן''', אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ, מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ, הֲרֵי מֶרְחָץ פְּתוּחָה, הִכָּנֵס וּרְחוֹץ.|מעילה|ה|ד}}
#:*{{צטבי|הוא, ד. ששר העברי [...] בחר במלאכתו של... '''בַּלָן'''. 'אמבטאות קרים' הוא עורך למשוררים העברים.|https://benyehuda.org/brenner/biyerushalaim_102.html|רשמי קורא (העברי החדש)|יוסף חיים ברנר}}

===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|βαλανεύς|balaneus}} באותה משמעות.{{הערת שוליים|[https://lsj.gr/wiki/%CE%B2%CE%B1%CE%BB%CE%B1%CE%BD%CE%B5%CF%8D%CF%82 βαλανεύς] in: Liddell, Scott and Jones Greek-English Dictionary}} כיום משמשת המילה לתיאור אדם העובד ב[[מקוה#מִקְוֶה|מקווה]], ובפרט לנשים המלוות את נשים הטובלות במקווה.

===נגזרות===
* [[בלנות]]

===מילים נרדפות===
* [[אוליר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bathman}}
* רוסית: {{ת|רוסית|банщик}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בלנית (יהדות)}}
===ראו גם===
*[[ביר|בייר]]
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה:רחצה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>llvih8pzthz434k52vmo9e9kelrn6lv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שלחני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41355</id>
    <revision>
      <id>519833</id>
      <parentid>488955</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:38:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519833</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5560" sha1="8jdovt4f92nurf9vyesor5en9uoc77p" xml:space="preserve">
==שֻׁלְחָנִי {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=שולחני
|הגייה=shulkha'''ni'''
|חלק דיבר= שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ל|ח}}
|דרך תצורה={{מוספית|שולחן|־ִי}}
|נטיות=נ' שֻׁלְחָנִית ר' שֻלְחָנִיִים}}
# ששייך אל שולחן (עפ&quot;ר שולחן האכילה). שמותאם להניח על השולחן.
#:* קנה נא בחנות מלח שולחני הוא המלח הדק לבישול ולטיבול לא זה הגז המשמש לעיבוד
#:*  

===ראו גם===
*[[ביתי]]
*[[מוסדי]]
 

&lt;br&gt;
{{להשלים}}
==שֻׁלְחָנִי {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=שולחני
|הגייה=shulkha'''ni'''
|חלק דיבר= שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|ל|ח}}
|דרך תצורה={{מוספית|שולחן|־ִי}}
|נטיות=ר' שֻלְחָנִים}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} חלפן כספים. אדם שממיר שטרות ומטבעות מסוג אחד לשטרות ומטבעות מסוג אחר וגובה עמלה עבור שירותיו. 
#:*{{צט/משנה|פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל – כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ, לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר; כְּמוֹת '''שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי''' פוֹרֵט, וְלֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף.|מעשר שני|ד|ב}}
#:*{{צט/משנה|בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ, לֹא תְבָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו; הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ אֵצֶל '''שֻׁלְחָנִי''', אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.|בבא מציעא|ט|יב}}
#:*{{צט/משנה|נָתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר, אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַמָּעוֹת, אָמַר לוֹ נְתַתִּים לְךָ וְהִשְׁלַכְתָּם לְתוֹךְ כִּיסֶךָ, יִשָּׁבַע '''שֻׁלְחָנִי'''; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין דֶּרֶךְ '''שֻׁלְחָנִי''' לִתֵּן אִסָּר עַד שֶׁיִּטֹּל דִּינָרוֹ.|שבועות|ז|ו}}
#:*{{צט/משנה|הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל '''הַשֻּׁלְחָנִי''', אִם צְרוּרִין, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם; לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא, מָעָל; אִם מֻתָּרִים, יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן.|מעילה|ו|ה}}  
#:*{{צטבי|התרחש נתרחשה העובדה בוַארשה, בפרבּר הקראקאי בחנותו של  '''שולחני''' יהודי.המעשׂה שהיה מעשׂה פשוט היה, אך כמה שוֹנה ומשוּנה ורבגוָני נשתקף בעתונות!|https://benyehuda.org/perets/pina10.html|העובדה והעתונות|יצחק ליבוש פרץ|י&quot;ל פרץ|מתרגם=שמשון מלצר}}
#:*בימי הביניים באירופה רבים מן '''השולחנים''' היו יהודים שכן לנוצרים נאסרה הלוואה בריבית.

===גיזרון===
*מהמילה [[שלחן|שֻׁלְחָן]]. שבלשון חז&quot;ל לעיתים במובן צפציפי זה {{צט/משנה| שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה|שקלים|א|ג}}
:גם בשפות אחרות ישנו קשר בין מקצעות הבנקאות ל[[שלחן|שולחן]]: לדוגמה, ביוונית בנק הוא τράπεζα {{כ}} (trápeza) ושולחן הוא τραπέζι {{כ}}(trapézi).  בארמית &quot;פתוראה&quot; משמעו שולחני (ראו למשל [[s:חולין נד ב|מסכת חולין נד ב]]), ו&quot;פתורא&quot; - שולחן (ראו למשל [[s:גיטין סט ב|מסכת גיטין סט ב]]).
:הגזירה של &quot;שולחני&quot; מהמילה &quot;שולחן&quot; באה אולי בהשפעת היוונית. למשל, כותב דניאל שוורץ: &quot;המילה 'שולחן' ידועה כבר במקרא, אולם בימי חז&quot;ל קיבלה המילה 'שולחני' את המובן 'מחליף כספים' בהשפעת השימוש היווני במונח היווני עבור 'שולחן' (trapeza) כדי לציין במיוחד את דלפקו של מחליף־כספים&quot;.{{הערת שוליים|[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID{{=}}69335131&amp;nTocEntryID{{=}}69569376#220.9302.6.default &quot;היהדות ההלניסטית באור אחר&quot;] מאת דניאל שוורץ. מתוך: &quot;זמן יהודי חדש : תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי&quot;, - כרך ראשון, 2007, עמ' 193}}

===צירופים===
*[[הרבה מעות יש לי ואין לי שלחני להרצותן|הרבה מעות יש לי, ואין לי שולחני להרצותן]]

===מילים נרדפות===
*[[בנקאי]]
*[[חלפן|חלפן כספים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|money changer}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|pénzváltó}}
* ערבית: {{ת|ערבית|صراف}}
* רוסית: {{ת|רוסית|меняла}}

===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=תמר עילם גינדין|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3948682,00.html|כותרת=מאחורי המילים: מה הקשר בין בנק, שולחן וכיסא|שם האתר=ynet|תאריך=3/9/10}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>8jdovt4f92nurf9vyesor5en9uoc77p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41367</id>
    <revision>
      <id>520233</id>
      <parentid>517419</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:59:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12358" sha1="raezq8d55i8x1pqyd7a9pi5ccqhufxi" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=מַרְק, שם פרטי|ראו=[[מרכוס]]}}
==מָרָק (גם מָרַק)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מרק
|הגייה=ma'''rak'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|ר|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=מְרַק־; ר' מְרָקִים, מִרְקֵי־
}}{{תמונה|Chicken &amp; veg soup-3.jpg|שתי קערות מרק}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[תבשיל]] [[נוזלי]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל '''וְהַמָּרַק''' שָׂם בַּפָּרוּר; וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה, וַיַּגַּשׁ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים – קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת '''הַמָּרַק''' שְׁפוֹךְ; וַיַּעַשׂ כֵּן.|שופטים|ו|יט|כ}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים, וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ; הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר, '''וּמְרַק''' פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.|ישעיהו|סה|ד}}
#:*{{צטשיר|יושבים סועדים סלט '''ומרק''' ופלפל ממולא. / וכבר לא ילכו לבקר / חבר שלהם, אדון שוקו אחר.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}166&amp;wrkid{{=}}37|אדון שוקו|חיה שנהב}}
#:* במסעדה זו מגישים בכל יום '''מרקים''' שונים: '''מרק''' כתום, '''מרק''' בצל, '''מרק''' עגבניות, '''מרק''' עדשים '''ומרק''' עוף.
#:* בערב חורף קר אין כמו קערת '''מרק''' מהביל לארוחת הערב.

===גיזרון===
*בשל ההקשר לבשר בשני המופעים, נהוג לפרש את המילה 'מרק' במקרא כ'רוטב הבשר' (עפ&quot;י מילון קדרי) או כ'תבשיל נוזלי העשוי בשר' (עפ&quot;י מילון קאהלר ובאומגרטנר). במשמעות דומה קיימת מילה ערבית: {{ערבית|مَرَقَة|מַרַקַה}} - רוטב, תבשיל. יש הגוזרים משורש {{שרש3|ר|ו|ק|קט=לא}} או {{שרש3|ר|י|ק|קט=לא}} בהוראת: להערות, לשפוך, להוציא נוזלים.
*ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/radak/radak04.pdf ספר השורשים לרד&quot;ק], המילה מרק מקושרת לפועל לְמָרֵק: &quot;וכן נקרא למים שנתבשל בהם הבשר מָרָק לפי שיש בו מריקת הבשר&quot; (הכוונה כנראה לשטיפה או צחצוח במים). לעומתו, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/547/542.html רוביק רוזנטל] טוען כי אין קשר בין המילים למרות שורשן המשותף.

===צירופים===
* [[אבקת מרק]]
* [[מרק פרות|מרק פירות]]
* [[מרק צח]]
* [[שקדי מרק]]
* [[מה מבין חמור במרק פרות|מה מבין חמור במרק פירות]]
* [[המרק הקדום]]

=== מילים נרדפות ===
* [[נזיד]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|minestra|brodo|zuppa}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|soup}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Suppe}}
*הודית: {{ת|הינדית|सूप}} (תעתיק: sūp)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|soep}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|leves}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|canh}}
*טורקית: {{ת|טורקית|çorba}}
*יוונית: {{ת|יוונית|σούπα}} (תעתיק: soúpa)
*יפנית: {{ת|יפנית|汁}} (תעתיק: shiru)
*כורדית: {{ת|כורדית|şorbe}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|suppe}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|सूप}} (תעתיק: sūpa)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sopa|caldo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|شوربه}} (תעתיק: שׁוּרְבָה)
:::{{ת|ערבית|حساء‎}} (תעתיק: חַסָאא)
*פולנית: {{ת|פולנית|zupa}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sopa}}
*פינית: {{ת|פינית|keitto}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سوپ‎}} (תעתיק: סוּפּ)
:::{{ת|פרסית|شورباه‎}} (תעתיק: שׁוּרבאה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|polévka}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|potage|soupe|velouté}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|국}} (תעתיק: guk)
:::{{ת|קוריאנית|탕}} (תעתיק: tang)
*רומנית: {{ת|רומנית|supă|ciorbă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суп}} (תעתיק: sup)
*שוודית: {{ת|שוודית|soppa}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מרק|ויקישיתוף=Category:Soups}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2011/03/15/%D7%9E%D6%B8%D7%A8%D6%B8%D7%A7-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D/ מָרָק – אוכלים או שותים?], אתר האקדמיה ללשון העברית

{{שורש|מרק}}
[[קטגוריה:מאכלים]]

==מֵרֵק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|ר|ק}}
|בניין=פיעל
}}
#{{מקרא}} שפשף גוף בחזקה להסיר זוהמתו אף הבלועה בתוכו. או לעשותו חלק ומבריק.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה '''וּמֹרַק''' וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם|ויקרא|ו|כא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים '''מִרְקוּ''' הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת|ירמיהו|מו|ד}}
#:*{{צט/בבלי|אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה&quot;כ לכפר ולא ביסורין '''למרק''' אלא כולן תולין ומיתה '''ממרקת'''|יומא|פו|א}} 
#:*{{הדגשה|אמר נתן: מפני מה נתעכב משה כל ששת ימים ישרה עליו כבוד בשביל '''למרק''' כל אכילה ושתיה שבמעיו עד שיתקדש ויהיה כמלאכי השרת|אבות דרבי נתן (הוספות) פרק א}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} {{בהשאלה}} סיים פעולה. השלים את החסר במלאכה.
#:* {{צט/משנה|הביאו לו את התמיד קרצו '''ומרק''' אחר שחיטה על ידו קבל את הדם וזרקו|יומא|ג|ד}}
#:* {{צט/משנה|חתך את הכרעים ונתנן למי שזכה בהן '''מירק''' את ההפשט קרע את הלב והוציא את דמו|תמיד|ד|ב}} 
#:* {{צט/משנה|המחתך לבשל אף על פי שלא '''מירק''' אינו חבור לכבוש ולשלוק ולהניח על השלחן חבור|עוקצין|ב|ה}} 

===גיזרון===
{{מספור|1}} מההקשר במקרא ברור שהכוונה לסוג מסוים של נקיון. חז&quot;ל פירשו שהכוונה: שטיפה היטב.{{הערת שוליים|ראו בתלמוד הבבלי זבחים צו ע&quot;ב.}} אחרים פירשו: &quot;להבריק&quot;, ע&quot;פ החילוף בין המילים &quot;מָרוּק&quot; ([[s:דברי הימים ב ד טז|דה&quot;ב ד,טז]]) ל&quot;[[ממרט|מְמֹרָט]]&quot; ([[s:מלכים א ז מה|מל&quot;א ז,מה]]), וכן הוראת המילה בארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=mrq%20V&amp;cits=all מרק] וסורית: {{סורית|8551|ܡܪܵܩܵܐ}} (מְרָקָא). אחרים פירשו שהכוונה שפשוף, ע&quot;פ השוואה לאכדית: 𒈠𒊏𒆪 {{אכדית|1641|marāqu}} - לשפשף, להבריק. סורית: {{סורית|34547|ܡܵܪܹܩ}} (מָרִק) - להסיר ע&quot;י שפשוף, לטהר. 
:חילוף מ/ב עם השורש {{שרש3|ב|ר|ק|קט=לא}}. יש אומרים ששורש מ־ר־ק הוא שורש תנייני משורש {{שרש3|ר|י|ק|קט=לא}} (כמו [[הריק]]). ייתכן שקרוב לשורש {{שרש3|מ|ר|ח|קט=לא}}, השוו ערבית: {{ערבית|مَرَخَ|מַרַחַ'}} – לשפשף, למשוח. 
{{מספור|2}} לפי חלק מהפרשנים המילה באה בהשאלה ממירוק כלי (רמב&quot;ם) ומובאות רבות בחז&quot;ל מתאימות לפירוש זה. לדעת אחרים לשון [[הרקה]] שבפעולתו שופך ומרוקן דם הקרבן מגופו (הון עשיר).

===פרשנים מפרשים===
ויקרא ו'
* תרגום יונתן: וְאִין בְּמָנָא דִנְחָשָׁא תִּתְבַּשֵׁל וְיִסְתְּפַן בְּגַרְגִישְׁתָּא וְיִשְׁתְּטִיף בְּמוֹ - ואם בכלי נחושת תתבשל וישופשף בגוש אדמה וישתטף במים.
* רש&quot;י ואב&quot;ע: ומורק: לשון &quot;מרקו הרמחים&quot; להוציא בליעתו כי המ&quot;ם שורש.
* הכתב והקבלה: ומרק. (א) לשון ה[[הרקה]], להוציא מה שבלוע בו. כמו ואת המרק שפוך (שופטים) ומרק פגולים כליהם (ישעיה מ&quot;ה), ונקראו המים שנתבשל בהם הבשר [[מרק#מָרָק|מָרָק]], לפי שיש בו מריקת הבשר, וכן תמרוקי נשים ש[[הריק|מריק]]ין הזוהמא מן הבשר, גם מרקו הרמחים שיוציאום מתעריהן, גם נחושת מרוק שהוציא ממנו העפרורית והוא נחשת טוב, ויאמר כאן על הוצאת הבלוע בו ואין זה אלא ע&quot;י הגעלה בחמין (רנ&quot;ו), (ב) וי&quot;א תמצית שרש מרק הוא חרירה ובשול.

===נגזרות===
*'''מֹרַק''' (צורת הסביל){{הערת שוליים|במקום הצורה הרגילה '''מֻרַק''' כיון שהרי&quot;ש אינה מקבלת דגש}}
* [[מרוק|מֵרוּק]]
* [[תמרוק]]

===מילים נרדפות===
*[[הבריק]]
*[[לטש|ליטש]]


===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|polish}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|pulir|bañar}}

===מובאות נוספות===
* {{צט/משנה|כל ידות הכלים שהכניסן שלא כדרכן או שהכניסן כדרכן ולא מרקן או שמרקן ונשברו הרי אלו חוצצין|מקואות|י|א}} על פי הנ&quot;ל בפירוש המילה כאן נחלקו י&quot;מ לשון שטיפה וי&quot;מ לשון גמר ההכנסה (רמב&quot;ם ור&quot;ש מקוצי). 
===ראו גם===
* 
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|מרק}}

==מָרַק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|ר|ק}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} צחצח וניקה.
#:* {{צט/משנה|כלי נחשת שיצא חוץ לקלעים נכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים פוחתו ונכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש|זבחים|יא|ו}} 
#:* {{צט/תוספתא|היכן מורקן ושוטפן בפנים יצא לחוץ מכניסן מורקן ושוטפן בפנים נטמאו בחוץ מטהרין ומכניסן מוריקן ושוטפן בפנים|זבחים|י|יג}} 
===גיזרון===
* צורת הפועל הקל בלשון חז&quot;ל המשמעות כלשון התורה מֵרֵק במקרא מופיעה הנגזרת 
[[מרוק|מָרוּק]]
=== תרגום ===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cepillar|limpiar}}

===ניגודים===
* [[זהם]]

{{שורש|מרק}}
==מֶרֶק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|ר|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|ח}} {{פירוש לקוי}} חומר גמיש העשוי להחלקה של משטחים ולאטימת חריצים
#:*  {{משפט מדגים}}

===גיזרון===
* מן הפועל מרק שמשמעו לצחצח או להחליק 


* ספרדית: {{ת|ספרדית|masilla}}

===ראו גם===
* 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה= מרק (חומר)}}

{{שורש|מרק}}</text>
      <sha1>raezq8d55i8x1pqyd7a9pi5ccqhufxi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הציל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41410</id>
    <revision>
      <id>520005</id>
      <parentid>512636</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:12:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520005</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7440" sha1="mei1ad0yjy1d2oyoofg4j0bwaws3rb2" xml:space="preserve">==הִצִּיל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הציל
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|צ|ל}}, [[גזרת חפ&quot;נ]]
|בניין=הפעיל
}}
#[[חילץ]] מ[[צרה]] או מאי־[[נוחות]], [[מילט]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וְהִצִּילוּ''' הָעֵדָה אֶת־הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם, וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל־עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר־נָס שָׁמָּה...|במדבר|לה|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְלֹא זָכְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־יהוה אֱלֹהֵיהֶם; '''הַמַּצִּיל''' אוֹתָם מִיַּד כָּל־אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב.|שופטים|ח|לד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמִכַּף מֶלֶךְ־אַשּׁוּר '''אַצִּילְךָ''', וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת; וְגַנּוֹתִי עַל־הָעִיר הַזֹּאת.|ישעיהו|לח|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי־צֹאן; אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין '''מַצִּיל'''.|מיכה|ה|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רְצֵה יהוה '''לְהַצִּילֵנִי'''; יהוה לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.|תהלים|מ|יד}}
#:*{{צט/משנה|כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ '''מַצִּילִין''' אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה, בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן.|שבת|טז|א}}
#:*{{צט/משנה|נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ, וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ '''וְהִצִּיל''' אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכוֹ, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ.|בבא קמא|י|ד}}
#:* המזגן שהתקינו ממש '''הציל''' אותנו מהחום הנורא של הקיץ.

===גיזרון===
* מן המקרא. 
* משמעות הפועל הערבי تَنَصَّلَ מאותו השורש היא בין היתר: &quot;נחלץ&quot;{{מקור/ספר|מחבר=מנחם מילסון|שם=[http://arabdictionary1.huji.ac.il/Matrix.Arabdictionary/MainPage.aspx מילון ערבי-עברי מיוסד על מילון איילון-שנער].}}.
* שורש דומה קיים גם בארמית{{מקור/ספר|מחבר=אברהם אבן־שושן|שם=המלון החדש|מקום=ירושלים|מו&quot;ל=הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|שנה=1981, כרך שני, עמוד 873, השורש נ-צ-ל.}}.
* השורש נצל (להציל, לנצל, להתנצל) קשור בלקיחה של משהו ממקומו. בתורה נאמר על בני ישראל: {{צט/תנ&quot;ך|וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם|שמות|יב|לו}}, כלומר: לוקחים מהם כלים (ולא במטרה להשיב). בהמשך נכתב {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם|שמות|לג|ו}} - כלומר: הסירו מעצמם את התכשיטים (בבניין התפעל הפעלים לרוב חוזרים אל מבצע הפעולה). הפועל 'הִצִּיל' הוא בבניין הפעיל, שהוא בניין פעיל, ומשמעותו: הסיר ממישהו את הסכנה, לקחו מהסכנה שבה הוא נמצא{{מקור/ספר|מחבר=רד&quot;ק|שם=[https://www.daat.ac.il/daat/vl/radak/radak04.pdf ספר השרשים], עמוד 224, השורש נ-צ-ל.}}.
* רש&quot;י מסביר בכמה מקומות בתורה (כגון בבראשית פרק לא פסוק ט) כי כל &quot;הצלה&quot; לשון הפרשה [הבדלה], כגון: &quot;ויצל אלהים את־מקנה אביכם ויתן־לי&quot;  (שם), שהכוונה שאלוקים הפריש מלבן חלק ממקנהו ונתנו ליעקב. גם &quot;וינצלו את מצרים&quot;, הפסוק אשר הוזכר לעיל, ניתן להסבירו באורח זה, שבני ישראל הפירשו את כליהם של מצרים מן המצריים, ולקחו אותם לעצמם. לפיכך, אדם שנוצל ע&quot;י אחר, היינו ש&quot;נלקח ושהופרש&quot; [לעיתים באופן מטאפורי או ערטיאלי] דבר מה ממנו. 

===צירופים===
* [[הציל דבר מפיו|הִצִּיל דָּבָר מִפִּיו]]
* [[כל המציל נפש אחת כאלו הציל עולם מלא|כָּל הַמַּצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת כְּאִלּוּ הִצִּיל עוֹלָם מָלֵא]]
* [[צדקה תציל ממות|צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת]]
* [[אוד מצל מאש|אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ]]
* [[אוד מצל משרפה|אוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה]]

===נגזרות===
*[[הצל#הֻצַּל|הֻצַּל]] (צורת הסביל)
*[[הצלה|הַצָּלָה]]
*[[מציל|מַצִּיל]]
*[[הצילו|הַצִּילוּ!]]

===מילים נרדפות===
* [[הושיע|הוֹשִׁיעַ]]
* [[מלט|מִלֵּט]]
* [[חלץ|חִלֵּץ]]
* [[גאל|גָּאַל]]
* [[פדה|פָּדָה]]

===ניגודים===
* [[לכד]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|salvare}}
*אירית: {{ת|אירית|tarrtháil}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|save|rescue}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|savi}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|փրկել}} (תעתיק: pʻrkel)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შველა}} (תעתיק: švela)
:::{{ת|גרוזינית|ხსნა}} (תעתיק: xsna)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|retten}}
*הודית: {{ת|הינדית|बचाना}} (תעתיק: bacānā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|redden}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|megment}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|cứu}}
*ולשית: {{ת|ולשית|achub}}
*טורקית: {{ת|טורקית|kurtarmak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|σώζω}} (תעתיק: sózo)
*יידיש: {{ת|יידיש|ראַטעווען|מציל זײַן}}
*יפנית: {{ת|יפנית|救う}} (תעתיק: sukuu)
:::{{ת|יפנית|助ける}} (תעתיק: tasukeru)
:::{{ת|יפנית|救助する}} (תעתיק: kyūjo suru)
*לטינית: {{ת|לטינית|redimo|eripio}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|redde|berge}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|okoa}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|पिपर्ति}} (תעתיק: piparti)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|rescatar|salvar}}
*ערבית: {{ת|ערבית|أنقذ}} (תעתיק: אַנְקַדַ')
*פולנית: {{ת|פולנית|ratować|ocalić}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|resgatar|salvar}}
*פינית: {{ת|פינית|pelastaa}}
*פרסית: {{ת|פרסית|نجات دادن}} (תעתיק: נַגָא'ת דָאדַן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|zachránit}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|sauver}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|구하다}} (תעתיק: guhada)
:::{{ת|קוריאנית|구출하다}} (תעתיק: guchulhada)
*רומנית: {{ת|רומנית|salva}}
*רוסית: {{ת|רוסית|спасать}} (תעתיק: spasátʹ)
:::{{ת|רוסית|выручать}} (תעתיק: vyručátʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|rädda|undsätta}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|กู้ภัย}} (תעתיק: gûu-pai)
}}

===ראו גם===
{{שורש|נצל}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>mei1ad0yjy1d2oyoofg4j0bwaws3rb2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41422</id>
    <revision>
      <id>519933</id>
      <parentid>460017</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:20:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519933</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4713" sha1="084e8adyw5uq1piryn27vvl99s3i82j" xml:space="preserve">==אָרוּס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ארוס
|הגייה=a'''rus'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ר|ס|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=ר' אֲרוּסִים; נ' אֲרוּסָה, נ&quot;ר אֲרוּסוֹת; אֲרוּס־, ר'  אֲרוּסֵי־; נ' אֲרוּסַת־; נ&quot;ר אֲרוּסוֹת־
}}
# אדם ה[[עתיד]] ל[[נשא#נִשָּׂא|הינשא]]. 
#:*{{צט/משנה|אֶחָד בְּתוּלוֹת וְאֶחָד בְּעוּלוֹת, אֶחָד גְּרוּשׁוֹת וְאֶחָד אַלְמָנוֹת, אֶחָד נְשׂוּאוֹת וְאֶחָד '''אֲרוּסוֹת'''; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַנְּשׂוּאוֹת יִתְאָרְסוּ, '''וְהָאֲרוּסוֹת''' יִנָּשְׂאוּ, חוּץ מִן '''הָאֲרוּסוֹת''' שֶׁבִּיהוּדָה, מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בָּהּ.|יבמות|ד|י}}
#:*{{צטבי|נתגלה, שהתימני אינו נשׂוּי עוד, אבל '''ארוס''' הוא|brenner/mikan3.html|מכאן ומכאן|י&quot;ח ברנר}}
#:* '''הארוס''' שלה קבע את התאריך לחתונה לפי זמינותו של אולם האירועים האהוב עליה. 

===גיזרון===
* במקרא מופיע השורש א־ר־שׂ, בשי&quot;ן שמאלית.
* בשפות שמיות אחרות: אכדית: erisu {{כ}}{{הפניה|1|אבן שושן}}; ארמית: ארס {{הפניה|1|אבן שושן}}; ערבית: ערוש {{הפניה|1|אבן שושן}}; אשורית: אִרִשֻ  {{הפניה|2|בן יהודה}} חיתית: אַ-רַ-אַשׁ (𒀀𒊏𒀸) בהוראת [[חבר]]
* סברה אחרת היא כי מקור המילה בשמו של אֵרוֹס, אל האהבה והפריון במיתולוגיה היוונית {{הפניה|3|אבן שושן-אֵרוס}}.
*מקבילות בערבית: عريس (עריס) בהוראת &quot;חתן&quot;; عروس (ערוס) בהוראת &quot;כלה&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[חתן]]
* [[שדוך#שָׁדוּךְ|שָׁדוּךְ]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fiance}}
* רוסית: {{ת|רוסית|жених}}

===ראו גם===
*[[שדוך#שִׁדּוךְ|שידוך]]


{{שורש|ארס}}
[[קטגוריה:מצב משפחתי]]

===סימוכין===
{{הערה|אבן שושן}} &quot;ארשׂ&quot;, מילון אבן שושן: מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, כרך ראשון, הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ 2003, עמוד 128. &lt;br&gt;
{{הערה|בן יהודה}} הערת השוליים לערך &quot;ארשׂ&quot;, אליעזר בן יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך ראשון, הוצאת &quot;לעם&quot; 1959, עמוד 405. &lt;br&gt;
{{הערה|אבן שושן-אֵרוס}} &quot;אֵרוֹס&quot;, מילון אבן שושן: מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, כרך ראשון, הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ 2003, עמוד 121. &lt;br&gt;

==אֵרוֹס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ארוס
|הגייה='''e'''ros
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# [[תשוקה]] [[מיני]]ת.
#:* בשל '''הארוס''' הרב המובא בשירת המשורר, רבים רואים בה שירה ארוטית (מינית).
# [[אל]] ה[[אהבה]] וה[[פריון]] בתרבות היוונית. 
#:* חציו של '''ארוס''' פגעו בלבה, והיא התאהבה.
# {{משלב|פסיכולוגיה}} [[יצר המין]] וה[[חיות]], לפי תורתו של פרויד. 
#:* יצר '''הארוס''' הוא שהכניע את גיבורנו וגרם לו לפעול בניגוד למוסכמות החברה.

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ἔρως|érōs}} – [[תשוקה]]
* מופע ראשון של המילה נרשם במאה ה-14 {{הפניה|4|מריים וובסטר}}.

===נגזרות===
* [[ארוטיקה]]
* [[ארוגני]]

===מילים נרדפות===
* [[תשוקה]] (1)
* [[משיכה]] (1)
* [[חושניות]] (1)
* [[אוות נפש]] (1)
* [[תאווה]] (1)
* [[אביונה]] (1)
* [[קופידון]] (2)
* [[אמור]] (2)
* [[יצר החיים]] (3)
* [[ליבידו]] (3)

===ניגודים===
* [[סלידה]] (1)
* [[תנטוס]] (3)
* [[יצר המות|יצר המוות]] (3)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|eros}} 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ארוס}}

===סימוכין===
{{הערה|מריים וובסטר}} [[https://www.merriam-webster.com/dictionary/eros eros]]

[[קטגוריה:עבודה זרה]]</text>
      <sha1>084e8adyw5uq1piryn27vvl99s3i82j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקופת צנון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41435</id>
    <revision>
      <id>519661</id>
      <parentid>330459</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:38:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1061" sha1="p44y6ckrsru7wl0ly15km4fffd1p6k3" xml:space="preserve">==תְּקוּפַת צִנּוּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תקופת צינון
|הגייה=tku'''fat''' tsi'''nun
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף סמיכות
|נטיות=ר' תְּקוּפוֹת צִנּוּן
}}
פסק זמן הנדרש מבעלי תפקידים מסוימים בין תפקיד לתפקיד.
:* מליאת הכנסת אישרה '''תקופת צינון''' לבכירים ששירתו בכוחות הביטחון ומעוניינים להצטרף לפוליטיקה.

===קישורים חיצוניים===
* גדעון אלון, [https://www.haaretz.co.il/1.1549913 הכנסת אישרה תקופת צינון של 3 שנים לבכירים בכוחות הביטחון], באתר &quot;הארץ&quot;
* [http://www.csc.gov.il/Takshir/Pages/chap.aspx?chap=487 הגבלות לאחר פרישה], באתר נציבות שירות המדינה
{{מיזמים|ויקיפדיה=תקופת צינון|}}
===ראו גם===
*[[תקופה]]
*[[צנון#צִנּוּן|צינון]]</text>
      <sha1>p44y6ckrsru7wl0ly15km4fffd1p6k3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משיחה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41452</id>
    <revision>
      <id>520514</id>
      <parentid>419119</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:07:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520514</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3156" sha1="lw8xl0qnqml20wefdkfj7v1vd7w303o" xml:space="preserve">==מְשִׁיחָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משיחה
|הגייה=meshi'''kha'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|מ|שׁ|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות= ר' מְשִׁיחוֹת; מְשִׁיחַת־, מְשִׁיחוֹת־
}}  
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} יציקת שמן קודש על ראש אדם כדי לחונכו לכהונה או למלכות או על חפץ כדי לקדשו.
#:* {{צט/בבלי|ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון '''משיחה'''.|כריתות|ה|ב}}.
# מריחת שמן, חומר סיכה, צבע וכדומה.
#:* {{צטבי|ובימות החול מכרו בביתה זפת '''למשיחת''' אופני עגלות.|http://benyehuda.org/berdi/haben_haoved_no_nikkud.html|נהרים|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
#:* {{צטבי|ובשעת '''משיחת''' הבית היתה פרסקא מטנפת את פניו בסיד, כדי שיהיה מוכרח לנקות את עצמו שעה רצופה.|https://benyehuda.org/shalom/hebrew_008.html|חברבר החצרוני|שלום עליכם|מתרגם=י&quot;ד ברקוביץ}}

===גיזרון===
* מן מ-שׁ-ח, מָשַׁח (מָרַח).

===מילים נרדפות===
* [[סיכה]] (2)

===ראו גם===
* [[משיחא]]
* [[משחה]]
* [[משיח]]

==מְשִׁיחָה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משיחה
|הגייה=meshi'''kha'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|מ|ש|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות= ר' מְשִׁיחוֹת; מְשִׁיחַת־, מְשִׁיחוֹת־
}}  
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[פתיל]] או [[חוט]] חזק, עשוי משניים־שלושה חוטים דקים יותר שזורים יחד.
#:* {{צט|כיצד היו משיאין משואות? מביאין כלנסאות של ארז ארכין וקנים ועצי שמן ונערת של פשתן וכורך ב'''משיחה'''.|משנה ראש השנה ב ג}}.
#:* {{צט|הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן הַגָּדֵל בַּיָּם וְחִבֵּר לָהֶם מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ, אֲפִלּוּ חוּט, אֲפִלּוּ '''מְשִׁיחָה''', דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, טָמֵא.|משנה כלים יז יג}}
#:* {{הדגשה|&quot;הנח את '''המשיחה''' על קצה החבל בצורת לולאה הפונה כלפי מטה.&quot;|([[w:זאב הים (רב חובל)|רב חובל זאב הים]], חבלים וקשרים. החבל הימי ישראל, 1944)}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} מדידה.

===גיזרון===
* מן מ-שׁ-ח, מָשַׁח (מָדַד).
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===צירופים===
* [[חוט משיחה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|twine}} 

===ראו גם===
* [[פתיל]]
* [[חוט]]
* [[חוט שפגט]] 
* [[חוט שמשון]]

{{שורש|משח}}

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>lw8xl0qnqml20wefdkfj7v1vd7w303o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טחנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41470</id>
    <revision>
      <id>520181</id>
      <parentid>343745</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:41:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520181</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3580" sha1="8ulp12c8163aw2rcbi5e32o705w04t5" xml:space="preserve">==טַחֲנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טחנה
|הגייה=takha'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ט|ח|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' טַחֲנוֹת; טַחֲנַת־, ר' טַחֲנוֹת־
}}{{תמונה|Molino para mezcal.JPG|טחנה המופעלת ע&quot;י סוס}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מתקן]] ל[[גריסה|גריסת]] [[חמר#חֹמֶר|חומרים]] ל[[קמח#קֶמַח|קמח]], [[אבקה#אַבְקָה|אבקה]] או ל[[פרור#פֵּרוּר|פירורים]] [[דק|דקים]], [[כגון]] [[גרעין|גרעיני]] [[תבואה]], [[זרע#זֶרַע|זרעים]] ועוד; וגם ה[[מבנה]] כולו בו נמצא מתקן זה.
#:* &quot;בליל 13 אקטאבר זה בשעה 4 אחרי חצות פרצה אש בבית '''הטחנה''' הגדול אשר לה' בראדסקי בקיוב ותאכל כל המכונות והכלים וכל התבואה והקמח והשקים הנמצא בו.&quot; (&quot;הצפירה&quot;, 4 בנובמבר 1891, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
#:*{{צטבי|נטיה עצומה היתה לו למיכאניקה; ביחוד התעניין בכל הנודע לבנין בתי-'''טחנה''', כן בכח סוסים וכן בכח מים ורוח ('''לטחנות''' של קיטור לא היה אז מקום במקומותינו).|https://benyehuda.org/epstein/045.html|אבותי|זלמן אפשטיין}}
#:* &quot;ב־1970 עברה '''הטחנה''' [בבאר־שבע] לבעלות &quot;כור תעשיות&quot;, ומאז היא שייכת לקבוצת &quot;כור מזון בע&quot;מ.&quot; (&quot;מעריב&quot;, 28 באפריל 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
# {{רובד|לשון המקרא}} גריסה, [[טחינה]], פעולת [[אבן ריחים|אבני הריחיים]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק בִּשְׁפַל קוֹל '''הַטַּחֲנָה''', וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר, וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר.|קהלת|יב|ד}}.
#:* {{צט|נמשלו דברי תורה '''בטחנה''' זו. מה '''טחנה''' זו אינה בטלה לא ביום ולא בלילה. כך דברי תורה נאמר בם &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;.|קהלת רבה יב ז}}
#:* &quot;לתקופת הימים האלה תרפה התנועה בעניני המדינות וקול '''הטחנה''' בגלגלי הליכות עולם ישפל [...].&quot; (&quot;הצפירה&quot;, 26 ביולי 1894 באתר עיתונות יהודית היסטורית) 

===גיזרון===
* מן ט-ח-ן, [[טחן|טָחַן]].

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על קהלת יב ד: &quot;בשפל קול הטחנה&quot; – קול ריחים הטוחנים מאכל.

===צירופים===
* [[טחנת קמח]]
* [[טחנת רוח]]
* [[טחנת מים]]
* [[טחנת קיטור]]
* [[טחנות הצדק טוחנות לאט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mill}}
* ערבית: {{ת|ערבית|طاحونة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|мельница}}

===ראו גם===
* [[מטחנה]]
* [[טוחן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טחנה|ויקישיתוף=Category:Mills|שם ויקישיתוף=טחנות}}
* [https://www.safa-ivrit.org/spelling/tachana.php &quot;תחנה או טחנה&quot;], באתר &quot;השפה העברית&quot;.

{{שורש|טחן}}
[[קטגוריה:מבנים]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>8ulp12c8163aw2rcbi5e32o705w04t5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41553</id>
    <revision>
      <id>520526</id>
      <parentid>466225</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:15:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520526</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8447" sha1="klnvugytyny3hnr12ohcicdiq5wczpk" xml:space="preserve">==עֲלֵי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עֲלֵי
|הגייה='a'''ley'''
|חלק דיבר=מילת יחס
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות= 
}}
#{{מקרא}} {{משלב|ספרותי}} מילת יחס לציון מיקום יחסי.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יְהִי דָן נָחָשׁ '''עֲלֵי''' דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן '''עֲלֵי''' אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר|בראשית|מט|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת '''-עֲלֵי''' עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה '''עֲלֵי''' שׁוּר|בראשית|מט|כב}}
#{{מקרא}} {{משלב|ספרותי}} יחד עִם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''עֲלֵי''' עָשׂוֹר '''וַעֲלֵי''' נָבֶל '''עֲלֵי''' הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר|תהלים|צב|ד}}

===גיזרון===
*צורה ספרותית של המילה [[על#עַל (סופית: עָל)|עַל]].

==עֱלִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עֱלִי
|הגייה= 'e'''li'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ל|י}}
|דרך תצורה= {{משקל|קְטִי}}
|נטיות=ר' עֲלָיִים; עֱלִי־, ר' עֲלָיֵי־  {{הפניה|1|צורת רבים}}
}}{{תמונה|Objectes de la Sala Horta i Marjal (26915227820).jpg|מכתש ועלי.}}{{תמונה|Flower parts.JPG|חלקי הפרח – לחץ להגדלה}}
# גליל מתכת או עץ המשמש לכתישת סממנים ב[[מכתש]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּ'''עֱלִי''' לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ|משלי|כז|כב}}
#:*{{צט/משנה|בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹטְלִין אֶת '''הָעֱלִי''' לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.|ביצה|א|ה}}
#:*{{צט/בבלי|אמרו להם: 'להיכן אתם הולכין?'. אומרין להם: 'לעשות שני עיגולי דבילה במכתשת שלפנינו '''ובעלי''' שעל כתפינו'...|תענית|כח|א}}
#:*{{הדגשה|'''העלי''' והמכתשת נותנים קולם: 'הָדֵק היטב, היטב הדק!'|[https://benyehuda.org/bialik/safiax.html &quot;ספיח&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק]]}}
#{{משלב|בוטניקה}}  {{בהשאלה|1}} האיבר הנקבי בפרח אשר בבסיסו [[שחלה]], באמצעו [[עמוד עלי]] ובראשו [[צלקת]].
#:* ה'''עלי''' הוא חלק ממערכת הרביה של הצמח.
#:*{{הדגשה|שָׁם נִפְגָּשִׁים בְּיַחַד גָּבִיעַ, כֹּתֶרֶת, וְכָל יֶתֶר חֶלְקֵי הַצֶּמַח, בַּתָּוֶךְ מִתַּמֵּר '''עֱלִי''' בַּעַל שַׁחְלָה, נוֹשֵׂא כִּפָּה - צַלֶּקֶת, כְּלִי-קִבּוּל הַזֶּרַע הַמּוּבָא.|[https://benyehuda.org/tchernichowsky/ama_dedahava.html &quot;עמא דדהבא&quot;], [[w:שאול טשרניחובסקי|שאול טשרניחובסקי]]}}

===גיזרון===
* מילה יחידאית במקרא.
* משמעות (1) בלשון המקרא. יש הגוזרים את המילה מהפועל [[עלה#עָלָה|עָלָה]] {{הפניה|2|BDB}}.
* משמעות (2) מתוך דמיון האיבר לכלי במשמעות (1), כבלועזית.{{מקור}}

===צירופים===
* [[עלי ומכתש]]

===מילים נרדפות===
* [[מדוך]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pestle}} (1) {{ת|אנגלית|pistil}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|пест}} (1) {{ת|רוסית|пестик }} (2)

===ראו גם===
* [[בכנה]]
* [[מכתש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עלי ומכתש|ויקישיתוף=pestle|ויקישיתוף 2=pistil}}.

===הערות וסימוכין===
# {{הערה|צורת רבים}} &quot;עֲלָיִים&quot; - כמו &quot;גְּדָיִים&quot; במשקל זה. במקרא מופיעה הצורה &quot;עֲלוֹת&quot;, {{צט/תנ&quot;ך|'''וְהַעֲלוֹת''' וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף|דברי הימים ב|כד|יד}}, אך יש המפרשים אותה באופן אחר. למשל, [[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] מפרש &quot;כלי קטן לשאיבת יין&quot; כמו ב[[s:ערובין נג ב|מסכת עירובין נג ב]], וב[[s:בבא בתרא קלג ב|מסכת בבא בתרא קלג ב]].
# {{הערה|BDB}} {{מקור/לקסיקון BDB|עלי|5941}}

{{שורש|עלי}}
[[קטגוריה:חלקי הצמח]]
[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:כלי מטבח]]

==עִלִּי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עילי
|הגייה=i'''li'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ל|ה}}
|דרך תצורה={{מוספית|על|־ִי}}
|נטיות=נ' עִלִּית; ר' עִלִּיִּים;  נ&quot;ר עִלִּיּוֹת
}}
{{תמונה|Square rig names he.gif|שמות המפרשים באונייה מלאת מעטה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} עליון, הנמצא למעלה.
#:* {{צט|וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת '''עִלִּיּוֹת''' וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת.|יהושע טו יט}}
#:* {{עיתונות|מועצת פועלי עפולה הכריזה על סיכסוך עבודה במפעל תעשיות מרסי בעפולה '''עילית'''.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1990/02/07/01/page/18|מעריב||7 בפברואר 1990}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} ב[[אנית מפרשים|אוניות מפרשים]]: שם תואר לציון היות חלק ה[[מעטה]] שני בממד הגובה מן הסיפון, כגון &quot;תורן עילי־אחורי&quot;, &quot;מפרש עילי&quot;, &quot;סקריה עילית־קדמית&quot; וכו'.
#:* שמות חלקי המעטה בממד הגובה של אוניית מפרשים נקראים לפי סדרם: תחתי, '''עילי''', עלעילי, עליון ומרקיע.
#:* {{הדגשה|&quot;התרנים הקדמי והראשי נשאו כל אחד מפרש תחתי, מפרש '''עילי''', מפרש עלעילי ומפרש עליון, והתורן האחורי שלושה מפרשים.&quot;|(נורדהוף והול, המרד על הבאונטי, פרק שני)}}

===גיזרון===
* מן ע-ל-ה, מֵעַל.
{{מספור|2}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===צירופים===
* [[תרן עלי|תורן עילי]] (2)
* [[מפרש עלי|מפרש עילי]] (2)

===נגזרות===
*[[עלית|עילית]]

===מילים נרדפות===
* [[עליון]] (1)

===ניגודים===
* [[תחתי]]
* [[תחתון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|upper}} {{כ}} (1); {{ת|אנגלית|top}} {{כ}} (2)

===ראו גם===
* [[תחתי]]
* [[עלעלי|עלעילי]]
* [[עליון]]
* [[מפרש מרקיע|מרקיע]]
* [[קדמי]]
* [[אמצעי]]
* [[אחורי]]
* [[מאסף]]

{{שורש|עלה}}
[[קטגוריה:תפרושת, תרונה וחיבל]]

==עֵלִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עלי
|הגייה=׳e'''li'''
|חלק דיבר=שם פרטי
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ל|י}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִי}}
|נטיות=
}}
# שם פרטי לזכר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה '''וְעֵלִי''' הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל-הַכִּסֵּא עַל-מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה|שמואל א|א|ט}}
#:*{{הדגשה|”זה '''עלי''', / נסיך אצילי, / '''עלי''' אבבוה! / אמיץ יותר / מכל אחד אחר, / באופן כללי.“|('''הנסיך עלי''', מאת [[W:הווארד אשמן|הווארד אשמן]] בתרגום [[W:שפרירה זכאי|שפרירה זכאי]])}}

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Ali|Eli}}
*ערבית: {{ת|ערבית|عَلِيّ}} (תעתיק: עַלִיּ)

[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>klnvugytyny3hnr12ohcicdiq5wczpk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוזו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41563</id>
    <revision>
      <id>520265</id>
      <parentid>503007</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:20:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520265</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2995" sha1="767squs8mvfmrpxqvnjv2wwv5sa08bm" xml:space="preserve">==אוּזוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= אוזו
|הגייה= '''ou'''zo
|חלק דיבר= שם עצם פרטי
|מין= זכר
|שורש=
|דרך תצורה= שאילה מיוונית
|נטיות=
}}

ה'''אוזו''' הוא משקה אלכוהולי המבוסס על צמח ה[[אניס]]. נחשב למשקה הלאומי של [[יוון]]. מוגדר כ[[אפרטיף]], אך ניתן לשתייה גם במהלך היום כולו. ל[[אלכוהול]] המבוסס על שיכר מיץ ענבים מוסיפים שמן המופק מצמח האניס ומ[[תבלין|תבלינים]] כמו זרעי כוכב האניס, [[מנטה]], [[שומר]] ואף [[שרף]] אלת המסטיק.
שמן זרעי האניס שמכיל האוזו מתפרק בבואו במגע עם מים או קרח ולכן הופך המשקה את צבעו ללבן.  
:* בשתיית '''אוזו''' נקי מומלץ לקחת בחשבון כי אחוז האלכוהול גבוה וטעם האניס החזק.
:* נהוג לשתות '''אוזו''' לצד מנות קטנות (מזטים) בטברנות היווניות.

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ούζο|oúzo}}. יש הטוענים כי מקור השם האמתי של האוזו הוא הביטוי היווני: ου ζο שפירושו: &quot;לא יכול לחיות בלי זה&quot;, מכיוון שלפי המסורת היוונית, מתמכרים לאוזו ולא יכולים לחיות בלעדיו. גירסה שנייה מספרת על כך שהאניס המשמש להפקת האוזו לא תמיד היה זמין ביוון, ולכן יובא מאיטליה. האיטלקים, שהיו ספקי האניס הגדולים גם לשוק במרסיי, הדפיסו על שקי האניס: &quot;אניס לשימוש במרסיי&quot;. חלק מסחורה זו הופנתה ליוון, והמילה '''uso''', שמשמעה באיטלקית &quot;לשימוש&quot;, הושאלה למשקה שלהם.

===צירופים===
* [[אוזו 12]]
* [[אוזו פולמרי]]
* [[אוזו מטקסה]]

===מילים נרדפות===
* [[ראקי]]
* [[עראק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ouzo}}
* יוונית: {{ת|יוונית|οúζο}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|ouzo}}

===ראו גם===
* אתנול

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אוזו|}}
* ד&quot;ר אבי סאייג, מכון ויצמן למדע, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%A7-%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%A8 הסיבה להצבע הלבן בערבוב מים ועראק/אוזו], מכון ויצמן למדע

[[קטגוריה:משקאות]]
[[קטגוריה:משקאות אלכוהוליים]]</text>
      <sha1>767squs8mvfmrpxqvnjv2wwv5sa08bm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צנון ורתח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41581</id>
    <revision>
      <id>520608</id>
      <parentid>490778</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:37:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520608</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2688" sha1="awr1wwhre4tuxy7zsyjjb7rz0q85fnz" xml:space="preserve">==צְנוֹן וָרֶתַח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צנון ורתח
|הגייה='''tsnon''' va'''re'''takh
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
{{משלב|סלנג ישן}} תגובה לעגנית, שמשמעותה &quot;את/ה מדבר/ת שטויות&quot;, לאמירה כלשהי, במיוחד לאמירה הכוללת את המילה &quot;בטח&quot;, שהצירוף מתחרז אתה.
:* &quot;תגיד בטח בטח '''צנון ורתח'''&quot; (מאיר אריאל, [http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=605&amp;wrkid=857 &quot;דאווין של שיר מחאה&quot;], אתר &quot;שירונט&quot;).
:* &quot;'אני לא מקטרת על כל דבר' מיהרתי להתגונן. ואחותי מיהרה להשיב בהתחכמות: 'כן כן בטח '''צנון ורתח''', המקטרת הראשית תהיי קצת מסודרת לשם שינוי'&quot; ([https://www.kipa.co.il/blog/233438/2698-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-2-%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99 &quot;סיפור פשוט&quot;], באתר &quot;כיפה&quot;).
:* &quot;כלום ישב איש צעיר לצידי? '''צנון ורתח'''!&quot; (אמיר העקרוני, [http://stage.co.il/forum/read.php?f=5&amp;i=83669&amp;t=83669&amp;v=t &quot;צנון ורתח&quot;], אתר &quot;במה חדשה&quot;).
:* &quot;יושב לי ועושה ת'תחזית / השנה הבאה שוב בפתח / כמו ראש התחנה המרכזית / ארוויח בודאי '''צנון ורתח'''…&quot; (נורית בת-שחר צפריר, [http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=510&amp;wrkid=27375 &quot;מלך הקסטות&quot;], אתר &quot;שירונט&quot;).
:* &quot;הסתברנו די מהר / יש מצע ואין שומר / היי בטיחים '''צנון ורתח''' / אין שומר בכל השטח / צ'רלי קצ'רלי / צ'רלי קצ'רלי&quot; (יעקב שבתאי, [https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=538&amp;wrkid=6983 הצופים והצופות], אתר &quot;שירונט&quot;).

===מקור===
* המילה השנייה בצירוף היא שיבוש של המילה &quot;רעטעך&quot; (retekh) ביידיש שמשמעותה &quot;צנון&quot;.

===ביטויים קרובים===
* [[שטיות במיץ עגבניות|שְׁטֻיּוֹת בְּמִיץ עַגְבָנִיּוֹת]]
* [[שטות|שְׁטֻיּוֹת!]]
* [[קדחת|קַדַּחַת!]]
* [[מה פתאום|מַה פִּתְאוֹם?!]]

===ראו גם===
* [[צנון|צְנוֹן]]


[[קטגוריה:סלנג]]
[[קטגוריה:יידיש]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפת היידיש]]</text>
      <sha1>awr1wwhre4tuxy7zsyjjb7rz0q85fnz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הצביע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41593</id>
    <revision>
      <id>519941</id>
      <parentid>508601</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:38:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519941</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5998" sha1="i84lfhysog5imsxp2voeq4slhsjy726" xml:space="preserve">==הִצְבִּיעַ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הצביע
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ב|ע|ב}}, גזרת השלמים, ל&quot;ג 
|בניין=הפעיל
}}{{תמונה|Voting at Beit Nivha'rey Ha'Histadrut.JPG|קהל מצביע (2) בכנס}}
{{תמונה|אלון טל מצביע (3106194141).jpg|[[W:אלון טל|אלון טל]] מצביע (2) בבחירות&lt;BR&gt;(וגם מצביע (1) סתם).}}
{{תמונה|Teaching the Norwegian letters Æ Ø and Å.jpg|מורה מצביעה (1,3) על אותיות בלוח.}}
# {{רובד|חזל}} [[הניף]] [[אצבע]]
#:*{{צט/משנה|בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, תּוֹרֵם; וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, וְכָל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְאַרְבַּע אַמּוֹת זָכָה; וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין, הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶם '''הַצְבִּיעוּ'''; וּמָה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגֻדָּל בַּמִּקְדָּשׁ.|יומא|ב|א}}
#:* התלמיד '''הצביע''' כדי לבקש מהמורה את רשות הדיבור.
#:* אין זה מנומס '''להצביע''' על אנשים.
#{{הקשר|פוליטיקה}} {{בהשאלה}} [[השתתף]] ב[[בחירות]], [[מסר]] את [[קול]]ו לטובת [[מפלגה]] או [[מועמד]] על ידי [[חתימה]], [[שלשול]] [[פתק]] ל[[קלפי]], מערכת ממוחשבת וכד'.
#:* מרבית חברי הועדה '''הצביעו''' בעד הגדלת התקציב.
#:* ביום הבחירות לכנסת תושבי המדינה '''מצביעים''' עבור המועמד הראוי בעיניהם.
#{{רובד|ח}} {{בהשאלה}} [[ציין]] משהו בדבריו לצורך [[הפניה|הפניית]] [[תשומת לב]] אליו.
#:* שר האוצר '''הצביע''' בדבריו על המהלכים הצפויים במטרה להתגבר על המשבר הכלכלי.
#:* תוצאות המשחקים האחרונים '''מצביעות''' על סיכוייה של ישראל להיות אלופת אירופה בכדורסל.

=== גיזרון ===
*שם פעולה מן [[אצבע|אֶצְבַּע]].&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_צֶֽבַע.1?lang=he קליין].&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[הצביע ברגליים]]

===נגזרות===
*[[הצבעה]]
*[[מצביע]]

===מילים נרדפות===
* [[בחר]] (2)
* [[הורה]] (3)
* [[הפנה]] (3)
* [[הראה]] (3) 
* [[ציין]] (3)
* [[רמז]] (3)
* [[העיד]] (3)

===תרגום===
{{תר|הניף אצבע}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|indicare}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|menunjuk}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|point}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|montri|indiki}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|zeigen}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|wijzen}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|mutat}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|trỏ|chỉ}}
*יוונית: {{ת|יוונית|δείχνω}} (תעתיק: deíchno)
*יפנית: {{ת|יפנית|指す}} (תעתיק: sasu)
*מלאית: {{ת|מלאית|tuju}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|peke}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|pointi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|indicar|apuntar}}
*ערבית: {{ת|ערבית|أشار}} (תעתיק: אַשָׁארַ)
*פולנית: {{ת|פולנית|wskazać}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|apontar|indicar}}
*פינית: {{ת|פינית|osoittaa}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|ukázat}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|pointer|indiquer}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|가리키다}} (תעתיק: garikida)
*רוסית: {{ת|רוסית|указать}} (תעתיק: ukazátʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|peka}}
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|השתתף בבחירות}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|votare}}
*אירית: {{ת|אירית|vótáil}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|vote}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|voĉdoni|baloti}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|wählen|stimmen}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|stemmen}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|szavaz}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|bỏ phiếu}}
*טורקית: {{ת|טורקית|oylamak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ψηφίζω}} (תעתיק: psifízo)
*יפנית: {{ת|יפנית|投票する}} (תעתיק: tōhyō suru)
*לטינית: {{ת|לטינית|suffrāgō}}
*מלאית: {{ת|מלאית|mengundi}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|stemme}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|votar}}
*ערבית: {{ת|ערבית|صَوَّتَ‎|أدْلَى بِصَوْتِهِ}} (תעתיק: אַדְלַא בִּצַוְתִהִ, צַוַּתַ)
*פולנית: {{ת|פולנית|głosować}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|votar}}
*פינית: {{ת|פינית|äänestää}}
*פרסית: {{ת|פרסית|رای دادن}} (תעתיק: ראי דאדן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|hlasovat}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|voter}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|투표하다}} (תעתיק: tupyohada)
*רומנית: {{ת|רומנית|vota}}
*רוסית: {{ת|רוסית|голосовать}} (תעתיק: golosovátʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|rösta}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|โหวต}} (תעתיק: wòot)
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|הפנה את תשומת הלב}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|point|indicate}}
*ערבית: {{ת|ערבית|أشَارَ إلَى}} 
{{תר-סוף}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הצבעה|ויקישיתוף=Category:Pointing|שם ויקישיתוף=אנשים מצביעים}}

[[קטגוריה:מחוות גופניות]]
{{שורש|צבע ב}}</text>
      <sha1>i84lfhysog5imsxp2voeq4slhsjy726</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שממית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41597</id>
    <revision>
      <id>519784</id>
      <parentid>509040</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:26:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519784</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3847" sha1="5zgmpxkqxkpreue5n9o6miuekvko3p3" xml:space="preserve">==שְׂמָמִית (גם: סְמָמִית, סְמוּמִית, שְׂמוּמִית)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שממית
|הגייה=sma'''mit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ס|מ|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּלִית}}
|נטיות=ר' שְׂמָמִיּוֹת; שְׂמָמִית־, ר' שְׂמָמִיּוֹת־
}}
[[קובץ:Hemidactylus turcicus-Israel2010.jpg|ממוזער|שממית הבתים]]
# פרט ממשפחה של [[לטאה|לטאות]]. [[אצבע]]ותיו מצוידות בכפתורי הדבקה המסייעות לו ל[[נצמד|היצמד]] ל[[קיר]]ות ול[[עץ|עצים]]. רבים מאמינים כי היא סימן ל[[מזל]] טוב.
#:*{{צט/בבלי|אימת '''שממית''' על עקרב|שבת|עז|ב}}
# {{משלב|ארכאי}} עכביש, חרק בעל שמונה רגליים הטווה רשת קורים כדי לצוד את מזונו 
#:*{{צטבי|גַּם-קֶרֶן אוֹר אַחַת לֹא-רָאָה מִלְּפָנָיו, מִלְּבַד קוּרֵי '''שְׂמָמִית''' וְטִיחַ קִיר תָּפֵל,|bialik/matmid.html|הַמַּתְמִיד|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צטבי|בריה קטנה זו רבוצה '''כשממית''' באמצעיתה של אריגה מעשה רשת, שמקיפתה כגלגל גדול|mos/baxa.html|בעמק הבכא||מנדלי מוכר ספרים}}

===גיזרון===
* מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|'''שְׂמָמִית''' בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ| משלי|ל|כח}}. הפרשנים נחלקו בזיהוי החיה. פרשנים רבים (כגון: [[w:רש&quot;י|רש&quot;י]], [[w:רלב&quot;ג|רלב&quot;ג]], [[w:מלבי&quot;ם|מלבי&quot;ם]], [[w:הגאון מווילנה|הגאון מווילנה]], [[w:המצודות|פירוש המצודות]]) פירשו '''עכביש''' .&lt;ref&gt;[[S:מ&quot;ג משלי ל כח|מ&quot;ג משלי ל כח]].&lt;/ref&gt; [[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] ואבן יחיא פירשו&quot; '''קוף''', ציטוט: &quot;ר' דוד קמחי כותב בספר השרשים &quot;ויש מפרשים שהיא שקוראים לה בלעז 'בוגיה' שצורתה כצורת האדם ותתפש בידיה מה שיתנו לה והיא בהיכלי מלך לשחק בה&quot;, וכך גם הפרשן אבן יחיא - &quot;הוא הקוף הנקרא בוגיה ושמיאה&quot; .ר'סעדיה גאון תרגם לערבית '''סנוניתא'''&lt;ref&gt; להרחבה ראו: [https://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra089.pdf &quot;השממית&quot;], מאת אלקנה ביליק, בית מקרא סד, תשרי כסלו תשל&quot;ו.&lt;/ref&gt; אבן ג'נאח כותב כי השמממית היא כטאף,מין צפור, '''סנונית או סיס''' . פירושים אחרים, בעקבות כמה מהמתרגמים, גרסו - השממית היא '''לטאה!''' &lt;ref&gt;להרחבה ראו: [https://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra089.pdf &quot;השממית&quot;], מאת אלקנה ביליק, בית מקרא סד, תשרי כסלו תשל&quot;ו.&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* [[אנקה#אֲנָקָה ב|אֲנָקָה]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gecko}} (1), אנגלית: {{ת|אנגלית|spider}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|геккон}} (1), {{ת|רוסית|паук}} (2)

===מידע נוסף===
*צורות כתיב נוספות הן &quot;סְמָמִית&quot;, &quot;סְמוּמִית&quot;, &quot;שְׂמוּמִית&quot;.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שממיתיים|ויקימינים=Gekkonidae}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:זוחלים]]
[[קטגוריה:מילים בעלות משמעות משוערת]]</text>
      <sha1>5zgmpxkqxkpreue5n9o6miuekvko3p3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לפום צערא אגרא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41599</id>
    <revision>
      <id>519883</id>
      <parentid>450787</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:05:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519883</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2296" sha1="s4n4nf0d5oa3wtjb9f5w1wzza2plqp1" xml:space="preserve">==לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לפום צערא אגרא
|הגייה=le'''fum''' tsa'a'''ra '''ag'''ra'''
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=
}}
# לפי הצער - השכר. השכר נמדד לפי כמות הצער והיגיעה בדבר.
#:* &quot;...והכל יתחיל מחדש, ומעז יצא מתוק ו'''לפום צערא אגרא'''...&quot; [https://benyehuda.org/brenner/shxol.html י&quot;ח ברנר, שכול וכשלון, פרק ז']

===מקור===
* {{צט/ללא|בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר, לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא|משנה אבות ה כג}}. מפרש ר' עובדיה מברטנורא: &quot;לפום צערא אגרא - כפי רוב הצער שאתה סובל בלמוד התורה ועשיית המצוה, יהיה שכרך מרובה&quot;.
===גיזרון===
* המילה לְפוּם בארמית מקבילה ממש למילה [[לפי]] בעברית '''פּוּם''' או '''פּוּמָא''' (במקרא '''פֻּם''') הוא [[פה#פֶּה|פֶּה]]. אגרא או אגר בארמית [[שכר#שָֹכָר|שכר]] כיום ממילה זו חודשה המילה [[אגרה]].

===ביטויים קרובים===
* [[טובה אחת בצער ממאה שלא בצער]]
* [[יגעת ומצאת תאמין]]
* [[הזורעים בדמעה ברנה יקצורו]]

===ראו גם===
* [[לפום גמלא שחנא]]
* [[לפום חרפא שבשתא]]
* [[לפום ריהטא]]
* [[אגורה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=לפום צערא אגרא}}
* [https://safa-ivrit.org/exp-abc/lamed/%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9D+%D7%A6%D7%A2%D7%A8%D7%90+%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%90 לפום צערא אגרא] באתר מילון השפה העברית
* הביטוי &quot;לפום צערא אגרא&quot; נמצא גם ב[http://benyehuda.org/tavyov/meshalim_no_nikkud.html אוצר המשלים והפתגמים - ישראל חיים טביוב]

[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים בארמית]]</text>
      <sha1>s4n4nf0d5oa3wtjb9f5w1wzza2plqp1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גנן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41620</id>
    <revision>
      <id>519831</id>
      <parentid>518139</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:38:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519831</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3987" sha1="dp038h8ndaxyvo6eqwfvkidootoogx4" xml:space="preserve">{{חסר|גָּנַן|גִּנֵּן}}

==גַּנָּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גנן
|הגייה=ga'''nan'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|נ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}&lt;BR&gt;{{משקל|קַטְלָן}}&lt;BR&gt;{{מוספית|גן|־ָן}}
|נטיות=נ' גַּנֶּנֶת או גַּנָּנִית, ר' גַּנָּנִים
}}{{תמונה|The gardener watering the lawn.jpg|גנן בעבודתו}}
#{{רובד|חזל}} בעל מקצוע ש[[תפקיד]]ו [[טיפול]] ב[[גן]] או ב[[גנה|גינת]] [[צמח]]ים או [[ירק]]ות.
#:*{{צט/משנה|אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין '''לַגַּנָּנִין''' לְזֶבֶל, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.|יומא|ה|ו}}
#:*{{צט/משנה|קֻפּוֹת '''הַגַּנָּנִים''' שִׁעוּרָן בַּאֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק.|כלים|יז|א}}
#:*{{ציטוטון|'''גַּנָּן''' גִּדֵּל דָּגָן בַּגַּן, דָּגָן גָּדוֹל גָּדַל בַּגַּן|([[Q:משפטים שוברי שיניים|שובר שניים]])}}
#:* העסקת '''גנן''' על בסיס קבוע תאפשר שמירה על המראה היפה של הגינה ותבטיח שכל הפרחים והצמחים בגינה מטופלים כראוי.
# אדם העובד ב[[גן ילדים]].
#:* &quot;דמות הגבר ודמות האישה מהוות שלם, כמו יינג ויינג, ובגן שבו יש '''גנן''', ובדרך כלל גם סייעות, הילד חווה את שני הצדדים כל הזמן וזה נותן לו את האיזון שהוא צריך. זה משלים את המסגרת של התא המשפחתי הקלאסי&quot;. ({{מקור/אינטרנט
|יוצר=הילה יחימוביץ'
|כתובת=https://www.mako.co.il/home-family-toddlers/education-kinder-garden/Article-74b5216a5620231006.htm
|כותרת=גנן בגן: ממש לא לנשים בלבד
|שם האתר=מאקו
|תאריך=25/08/11}})
# {{משלב|סלנג|צה&quot;ל}} {{בהשאלה|2}} [[מפקד]] (שלרוב איננו [[קצין]]) ב[[קורס]] מפקדים (לרוב בחיל השריון) שתפקידו לאמן את החיילים שבסיום הקורס יהפכו להיות [[מש&quot;ק]]ים.
#:* בסיום הקורס ממשיכים החניכים המצטיינים לקצונה בזימון ישיר (או נשארים &quot;'''גננים'''&quot; - מדריכים בקמ&quot;ט למשך שני מחזורים עד היציאה לבה&quot;ד 1). ({{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId{{=}}64547
|כותרת=קורס מפקדי טנקים
|שם האתר=אתר יד לשריון
|תאריך=}})
#{{משלב|לא בשימוש}} {{בהשאלה|1}} כינוי למדריך חקלאי שהיה בשימוש בתקופת העלייה הראשונה במושבות הברון. 
#:*{{צטבי|כל הקולוניות, הישנות והחדשות, הולכות בעינים עצומות בעקבות '''הגננים''' של הנדיב.|read/1153|אמת מארץ ישראל|אחד העם}}
===גיזרון===
* משומרית גִינִיָה =גנן.
* המילה מופיעה לראשונה בספרות חז&quot;ל.
* בערבית ג'נָנְ-אִינִי جنائني = גנן.

===נגזרות===
* [[גננת]]
===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|giardiniere‏‏‏‏}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gardener}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|jardinero}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|jardinier}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גנן|ויקישיתוף=Category:Gardeners|שם ויקישיתוף=גננים}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|גנן בגן הילדים|2010/06/13}}
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]

{{שורש|גנן}}</text>
      <sha1>dp038h8ndaxyvo6eqwfvkidootoogx4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בערב ימיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41646</id>
    <revision>
      <id>520358</id>
      <parentid>333505</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:55:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520358</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1740" sha1="owvghulfbmvvfp8iv9etkc9kqeo3rab" xml:space="preserve">== בַּעֲרֹב יָמָיו ==
{{ניתוח דקדוקי|
 | כתיב מלא = בערוב ימיו
 | הגייה = baa'''rov''' ya'''mav'''
 | חלק דיבר = תואר
 | מין = זכר
 | שורש = {{שרש3|ע|ר|ב}}
 | דרך תצורה = צירוף
 | נטיות = ר׳ בַּעֲרֹב יְמֵיהֶם; נ׳ בַּעֲרֹב יָמֵיהַ; נ״ר בַּעֲרֹב יְמֵיהֶן
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} בְּסוֹף יָמָיו, בְּסוֹף חָיָּיו, בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, לְעֵת זִקְנָה, בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן.
#:* „ואף-על-פי-כן עמד הגניוס העברי שוב בנסיון.  אך עברה שעת חירום, והתחילה עבודת בנין ויצירה ביתר שאת וביתר עוז מבתחלה.  והמורה הגדול זכה לראות '''בערוב ימיו''' נצחון חדש של הרוח.  ביום כ&quot;ה כסלו תרפ&quot;ה נפתח על הר-הצופים בירושלים המכון למדעי היהדות, זה הגרעין והיסוד הראשון לאוניברסיטה העברית בירושלים” ([https://benyehuda.org/gluckson/ginz_essays.html אחד העם], משה גליקסון).
#:* „להזדקן בכבוד - זהו רצונו של כל אדם '''בערוב ימיו'''”, מתוך פרסומת ל[[בית אבות]].

=== מילים נרדפות ===
* [[לעת זקנה]]

=== ניגודים ===
* [[בדמי ימיו]]
* [[באבו|בְּאִבּוֹ]]
* [[באביב ימיו]]
* [[באביב חייו]]

=== ראו גם ===
* [[זקן]]
* [[זקנה|זִקְנָה]]
* [[יום]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>owvghulfbmvvfp8iv9etkc9kqeo3rab</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42086</id>
    <revision>
      <id>519786</id>
      <parentid>427496</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:26:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519786</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2359" sha1="1yd1uywp1lcxrchwj2dwctlcrbsrtfi" xml:space="preserve">
{{חסר|אַנּוֹנָה}}

==אֲנוֹנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= אנונה
|הגייה= a'''no'''na
|חלק דיבר= שם עצם
|מין= נקבה
|שורש=
|דרך תצורה= שאילה
|נטיות=ר' אֲנוֹנוֹת; אֲנוֹנַת־
}}
[[File:Sugar_apple_with_cross_section.jpg |thumb|פרי אנונה]]

# עץ פרי [[טרופי]] נשיר, שמקורו ביבשת אמריקה. ישנם כ-60 זני '''אנונה'''. צורת הפרי מזכירה [[אצטרובל]]. קליפת פרי '''האנונה''' ירוקה-צהבהבה, ותוכו לבן. מרבית מיני '''האנונה''' ראויים למאכל אדם. הפרי עסיסי, טעמו מתוק עד חמוץ-מתוק. בקליפת העץ, בעליו ובזרעיו חומר [[רעיל]] הנקרא [[אנוניין]] (Anonaine), ואין לאכול מהם. לעתים משמשים חלקי העץ השונים להפקת שמן, משחת שיניים ותרופות.
#:* פרי עץ '''האנונה''' ערב לחך, אולם זרעיו אינם למאכל; ניתן לייבשם ולטחנם עד לקבלת אבקה, שניתן להשתמש בה כמשחת שיניים.

===גיזרון===
* לפי אחת ההשערות, השם הספרדי &quot;אנונה&quot; אומץ בקריביים על ידי הכובשים הספרדיים של האיים, מן השם anón – שמו של נהר מרכזי בפורטו ריקו.


===צירופים===
* [[אנונה קשקשית]]
* [[אנונה חלקה]]
* [[אנונה שבלולית]]
* [[אנונה רשתית]]
* [[אנונת ההרים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית| Sugar apple }}
* ערבית: {{ת|ערבית| قشدة حرشفية }}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|  Anón, anona blanca, chirimoyo}}

===ראו גם===
* [[פרי טרופי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אנונה|ויקישיתוף= Category:Annona squamosa}}
* [https://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs01-Alef/Heb-Spices-Alef-Annona.htm ] גאמנון צמחי מרפא ורפואה טבעית
* [http://www.exoticfruit.co.il/ExoticFruit/he/Forms/Article/%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%20%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%94%20%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d.aspx] עמותה לפירות אקזוטיים בישראל

[[קטגוריה:פירות]]</text>
      <sha1>1yd1uywp1lcxrchwj2dwctlcrbsrtfi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נעמית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42110</id>
    <revision>
      <id>519977</id>
      <parentid>502173</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:50:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519977</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2387" sha1="0gyc3btx17xya0luur1a9twgejdhj59" xml:space="preserve">==נַעֲמִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נעמית
|הגייה=na'a'''mit'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|ע|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלִית}}
|נטיות=ר' נַעֲמִיּוֹת, נַעֲמִית־
}}
[[תמונה:Ostrich and chick.jpg|שמאל|ממוזער|184px|נעמית]]
#{{חזל}} עוף גדול הנזכר בספרות חז&quot;ל ומזוהה עם ה[[יען]].
#:* {{צט/ירושלמי הלכה|תני רבי ישמעאל: 'ואת בת היענה' ({{מקור/תנ&quot;ך|ויקרא|יא|טז}}) - זו ביצת ה'''נעמית'''|שבת|א|ד}}
#:* {{צט/בבלי|רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף מטלטלין שברי זכוכית, מפני שהוא מאכל ל'''נעמיות'''|שבת|קכח|א}} רש&quot;י מפרש: נעמיות - בנות היענה.
#:* {{צט/ירושלמי הלכה|אמר רבי אבין לשם מקומו הוא נקרא זהב מאופז זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזתים וטחים אותו בצק ומאכילין אותן ל'''נעמיות''' והן מסננות אותן |יומא|ד|ד}}

===גיזרון===
* בהתאם לזיהוי של חז&quot;ל, העוף המקראי הטמא {{צט/תנ&quot;ך|בַּת הַיַּעֲנָה|ויקרא|יא|טז}} מתורגם בתרגומים הארמיים: &quot;בַּת נַעָמִיתָא&quot;, ובתרגום הסורי: ܢܥܡ̈ܐ (נעמא), ובתרגום רס&quot;ג לערבית: {{ערבית|نَعَامَة|נעאמה}}. אבל לדעת התרגום השומרוני דוקא ה&quot;רחם&quot; המקראית היא הנעמית.

===מילים נרדפות===
* [[יען]]
* [[בת יענה]]
* [[בר יוכני]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ostrich}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יען|ויקישיתוף=Struthio camelus|שם ויקישיתוף=יען}}
* [https://www.safa-ivrit.org/fauna/yaen.php יען ובת יענה], אתר השפה העברית
* ד&quot;ר משה רענן, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=28357 אתאי בת נעמיתא בעא למיבלעיה – יען], פורטל הדף היומי
* ראם בר, [https://www.snark.co.il/ostrich/ostrich.htm הנעמית במקורות העבריים], אתר סנארק

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:עופות]]</text>
      <sha1>0gyc3btx17xya0luur1a9twgejdhj59</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משגע לדבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42114</id>
    <revision>
      <id>520055</id>
      <parentid>344879</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:27:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520055</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1891" sha1="il33wjnliarsqf2720h2m5ivri4zuyk" xml:space="preserve">== מְשֻׁגָּע לַדָּבָר ==
{{ניתוח דקדוקי|
 | כתיב מלא = משוגע לדבר
 | הגייה = meshu'''ga''' lada'''var'''
 | חלק דיבר = תואר
 | מין = זכר
 | שורש = {{שרש3|ש|ג|ע}}
 | דרך תצורה = צרף
 | נטיות = ר׳ מְשֻׁגָּעִים לַדָּבָר
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} הַ[[השקיע|מַּשְׁקִיעַ]] אֶת כֹּל זְמָנוֹ, [[מרץ|מִרְצוֹ]] אוֹ כַּסְפּוֹ עֲבוּר דְּבַר מָה, [[מטרה|מַטָּרָה]] אוֹ [[ערך|עֵרֶך]]. מַשְׁקִיעַ [[מעל ומעבר|מֵעַל וּמֵעֵבֶר]].
#:* „&quot;אף אחד לא התעורר. צריך '''משוגע לדבר''', כמו שהיה בכיפת ברזל, שראש הפרויקט לחץ ולחץ, והביא תקציבים. כאן לא היה '''משוגע לדבר'''&quot;”, מתוך כתבה על ההתמודדות עם איום המנהרות במבצע צוק איתן.
#:* „אם לחשוב שתל אביב מנתה באותה עת, 1918, 1940 תושבים, הרי היה הזה חלום של '''משוגע לדבר''', אדם בעל רצון ברזל, שהקים מפעל חלוצי ותרם תרומה שאין דומה לה לחיי התרבות בפלשתינה, ארץ ישראל” ([https://benyehuda.org/matalon_yivneel/telaviv.html תל אביב: זכרונות 1919–1939], יבנאל מטלון).

=== מקור ===
* ככל הנראה מקור הביטוי הוא חיתוך מהביטוי הרחב [[משגע לדבר אחד|משוגע לדבר אחד]], עם שינוי משמעות קטן, גם ביטוי זה מופיע לראשונה בעברית החדשה.

=== ביטויים קרובים ===
* [[משגע לדבר אחד|משוגע לדבר אחד]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>il33wjnliarsqf2720h2m5ivri4zuyk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זמזם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42228</id>
    <revision>
      <id>520106</id>
      <parentid>518927</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:49:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520106</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3657" sha1="6j5c1jrq9jrirchc2l872u8vc2xtb7o" xml:space="preserve">==זַמְזַם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זמזם
|הגייה=zam'''zam'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|ז|מ|ז|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קַלְקַל}}
|נטיות=ר' זַמְזַמִּים; זַמְזַם־, ר' זַמְזַמֵּי־
}}
#{{רובד|חדשה}} מכשיר חשמלי המשמיע קול [[צפצוף]] או [[זמזום]] לאות [[התרעה]].
#:* {{צטבי|כשלחצה על כפתור '''הזמזם''' של דלת המבוא לא יכלה לדעת מי יבוא.|https://benyehuda.org/read/18853|סרט איטום|נתן שחם}}

===גיזרון===
*נגזר מהפועל [[זמזם#זִמְזֵם|זִמְזֵם]]. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים לחשמל, לטלפון ולטלגרף, 1929.

===מילים נרדפות===
* [[בזר|באזר]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|cicalino|Buzzer}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Buzzer}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|sumiseja}}
* בסקית: {{ת|בסקית|Buzzer‏‏‏‏}}
* פולנית: {{ת|פולנית|brzęczyk}}
* סינית: {{ת|סינית|蜂鳴器}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ronfleur‏‏‏‏|buzzer‏‏‏‏}}

===מידע נוסף===
* הניקוד בשני פַּתָּחִים, ובצורת הרבים בא דגש במ&quot;ם השניה. זאת, בדומה למלים אחרות משורש מרובע כפול. למשל: [[גלגל]], [[עפעף]], [[כפכף]].

==זִמְזֵם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=זמזם
|שורש וגזרה={{שרש4|ז|מ|ז|ם}}, [[גזרת המרובעים]]
|בניין=פיעל
}}
# השמיע [[צליל]]ים בפה סגור.
#:*האיש '''זמזם''' חרש מנגינה שקטה.
# השמיע קול נהימה קל כשל [[יתוש]].
#:*{{הדגשה|וְכֻלָּם בְּהוּלִים, וְכֻלָּם הוֹמִים, וְכֻלָּם '''מְזַמְזְמִים''', וְכֻלָּם שׁוֹקְקִים|[https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlomo_hamelex_vehadvora.html &quot;שלמה המלך והדבורה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{הדגשה|&quot;אין חשבון ואין דעת בפטפטנים האלה&quot;, '''זמזם''' לעצמו והסיח דעתו מהם בכוונה, לבל תאבד אפילו שניה אחת מדקותיו|[https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/agadot_121.html &quot;השעונים&quot;], [[w:יהודה שטיינברג|יהודה שטיינברג]]}}
#:*האנשים סביבו '''זמזמו''' כמו [[דבורה|דבורים]].

===גיזרון===
*ע&quot;פ [[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] (יד הלשון, עמ' 174.) המילה היא {{חידוש|מנדלי מוכר ספרים}}, והיא מילה אונומטופאית המחקה את הקול שנשמע בעת זמזום. ואילו ע&quot;פ קליין ([https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%96%D7%9E%D7%96%D7%9D?lang=he ערך זמזם]) וראובן סיוון, המילה היא {{חידוש|אליעזר בן־יהודה}}
*מקבילות בארמית: {{ערבית|{{סורית|21239|ܙܲܡܙܸܡ}}|זַמְזִם}}, ובערבית: {{ערבית|زَمْزَمَ|זַמְזַםַ}}.

===נגזרות===
*[[זמזום]]
* [[זמזם#זַמְזַם|זמזם]]

===מילים נרדפות===
* [[פזם|פיזם]] (1)
* [[המהם]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hum|buzz}}

===ראו גם===
* [[זמר#זִמֵּר|זימר]]
* [[צפצף]]

{{שורש|זמזם}}
[[קטגוריה:אונומטופיה]]
[[קטגוריה:קולות בעלי חיים]]</text>
      <sha1>6j5c1jrq9jrirchc2l872u8vc2xtb7o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרניסט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42229</id>
    <revision>
      <id>520244</id>
      <parentid>389955</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:06:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1322" sha1="cb093b3lcrvwc89fdy2ec1ogu8wa3e0" xml:space="preserve">==קַרְנִיסְט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרניסט
|הגייה=kar'''nist'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קַרְנִיסְטִים; נ' קַרְנִיסְטִית, נ&quot;ר קַרְנִיסְטִיוׂת
}}
# שמתייחס ל[[קרניזם]] ותומך בו.
#:*היות וכך, מחויבת המערכת '''הקרניסטית''' להסוות את עצמה, בדיוק כמו אידאולוגיות אלימות ומנצלות אחרות, על מנת להבטיח את תמיכת הציבור בה. ללא תמיכה ציבורית, המערכת '''הקרניסטית''' תקרוס. (ד&quot;ר מלאני ג'וי, [https://www.gary-tv.com/garymain/more/articles/carnism/ מהו קרניזם], gary-tv)

===גיזרון===
*{{לועזית|אנגלית}} carnist, נגזרת של המונח [[קרניזם]] שטבעה הד&quot;ר מלאני ג'וי. משמש [[טבעוני]]ם בתואנה כי [[קרניבור]] אינו יכול לתאר בני אדם, כיוון שיש להם ברירה שלא לאכול בשר.

===מילים נרדפות===
*[[בשרוני]] &lt;!---ע&quot;פ מילון גור ואב&quot;ש---&gt;

===ניגודים===
*[[טבעוני]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|carnist}}

[[קטגוריה:־יסט]]</text>
      <sha1>cb093b3lcrvwc89fdy2ec1ogu8wa3e0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ערדל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42235</id>
    <revision>
      <id>520642</id>
      <parentid>427991</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:44:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3987" sha1="o6jp7zvtaaj06m9spq7lfpzgm0be0f5" xml:space="preserve">==עַרְדָּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ערדל
|הגייה=ar'''dal'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ריבוי זוגי עַרְדָּלַיִם; עַרְדַּל־, ר' עַרְדְּלֵי־
}}
[[תמונה:Valenki.jpg|left|thumb|184px]]
# [[נעל#נַעַל|נעל]] [[גומי]] שנועלים מעל הנעל הרגילה בימי גשם, על מנת למנוע ממנה להתרטב או להתכסות בבוץ.
#:* '''הערדליים''' של חברת אקמה מבודדים ועמידים לגשם, ויגנו עליכם מהקור והמים בימות החורף.
#:* {{הדגשה|כמו שכתוב בה&quot;תוכחה&quot;; ויהודים בתוך העם הנרדף, כאופן בתוך האופן, במצב דומה למי שמנעליו צרים ומציקים, ומשימים עליהם '''ערדליים''' עוד יותר צרים ומציקים.|[https://benyehuda.org/sokolov/009.html &quot;נפוליון מן הגטו&quot;], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]]}}
#:* {{הדגשה|הברנש הוא נשאר על מקומו בפרוזדור האפל, מתנועע, מסיר מעליו את השלג, אחר-כך חולץ לאט-לאט את '''הערדליים''', מוריד את הסודר, שהראש מכורך בו, מסיר מעל ראשו את כובע-בפרווה, וכך הלאה|[https://benyehuda.org/zhabotinsky/masexet_shotim.html &quot;מסכת שוטים&quot;], [[w:זאב ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]]}}

===גיזרון===
*כנראה משורש ע-ר-ד ממנו נגזר שם החיה הקרויה [[ערוד]] (וזאת משום רגליו המפוספסות הנראות כעטויות '''ערד'''ל). בלשון השומרית קיימת מילה דומה: ערדלא [https://sunofchedorlaomer.fandom.com/wiki/Sumerian_Religion Ardalah] שתיארה את משלח ידו של השליח, ונושא הכלים של האלה אישתר .
*לשון חז&quot;ל, מופיעה בתלמוד, {{צט/בבלי|אמר רב פפא: '''ערדלין''' - אין בהן משום כלאים|ביצה|טו|א}}. ככל הנראה פרוש המילה היה שונה אז, אבל בעברית החדשה נקבעה משמעות זו.
*בעתון &quot;הצפירה&quot; בתאריכים 17/7/1896 עד 22/7/1896 כותב בן־דוד בקורת על הספר &quot;עדן הילדים&quot; של [[w:י&quot;ח טביוב|י&quot;ח טביוב]]. בפרט הוא מבקר את חסר הזהירות של טביוב בקביעת פרוש למלים מהתלמוד. [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=gODQTd4DRlOF6bOokMLQiLfLAOYg9gLtvXHU9vKM%2B1cf%2Fh8WFRvUEJn2t9BOxdOkYw%3D%3D&amp;mode=image&amp;href=HZF%2F1896%2F07%2F21&amp;page=3&amp;rtl=true בקטע מה־21/7] הוא מפרט לגבי ערדלים כי משמעותן מוטלת בספק, תוך צטוט פרוש רש&quot;י על הכתוב במסכת ביצה. {{ש}} בתאריכים 7/8/1896 עד ה־14/8/1896 משיב לו טביוב, ובפרט [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=gODQTd4DRlOF6bOokMLQiIlpatpBStXdhIruVUKiBRGhfv0d3WT7OvYHbpmUikg2Yw%3D%3D&amp;mode=image&amp;href=HZF%2F1896%2F08%2F13&amp;rtl=true ב־13/8/1896] (החל מהפסקה הרביעית) הוא מודה שהתרגום של &quot;ערדלים&quot; אינו ודאי. לדבריו הוא הסתמך על [[w:יהושע שטיינברג|יהושע שטיינברג]], שבאתר בן יהודה מופיעה אמנם [https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/beerev_tisha_beav.html יצירה] שלו בה הוא כתב &quot;גאלושים (*ערדליים)&quot;.

===נגזרות===
* [[ערוד]]
* [[ערד]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|galosh}}
* רוסית: {{ת|רוסית|галоша}}

===ראו גם===
[[מגף]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ערדליים|ויקישיתוף=galosh|שם ויקישיתוף=ערדליים}}

[[קטגוריה:הנעלה]]</text>
      <sha1>o6jp7zvtaaj06m9spq7lfpzgm0be0f5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זמורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42236</id>
    <revision>
      <id>520387</id>
      <parentid>406167</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:13:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520387</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6614" sha1="4szkhohbnlefn4fdyoe6t2tf6ztoljb" xml:space="preserve">==זְמוֹרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זמורה
|הגייה=zmo'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ז|מ|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוֹלָה}}
|נטיות=ר' זְמוֹרוֹת{{הפניה|1|זמורים}}; זְמוֹרַת־, ר' זְמוֹרוֹת־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[בד]], [[ענף]] ובמיוחד ענף של [[גפן]]; [[שריג]] של גפן שגדל ונעשה קשה כעץ.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם '''זְמוֹרָה''' וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד.|במדבר|יג|כג}}
#:* {{צט/משנה|'''זמורה''' שהיא קשורה בטפיח, ממלאין בה בשבת.|שבת|יז|ו}}
#:* {{צטשיר|ברוח הסתיו חורקת / על העץ '''זמורה''' יבשה. / לעולם לא יחזור השקט, / יד המוות נגעה בחורשה.| http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}65&amp;wrkid{{=}}9102|סתו|לאה גולדברג}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} סמל השררה של פקיד מלכות או מגיסטרט רומי; ובהשאלה: שררה, סמכות, תפקיד בעל סמכות.  
#:* {{צט/רבה|משל למלך שהיו לו עבדים הרבה ורצה לעשות אחד מהן בן חורין וליתן לו '''זמורה'''. חזר ועשה אותו סנקליטיקוס.|במדבר|יח|ט}}
#:* {{צט/בבלי|וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אֵין לְךָ כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל, שֶׁלֹֹּא בָא לְטְבֶרְיָה [[הגמון|אֶגְמוֹן]], וְ[[קומטין|קָמְטוֹן]], וּ[[בעל זמורה|בַעַל '''זְמוֹרָה''']].|שבת|קמה|ב}}
#  {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} עפ&quot;י רש&quot;י – [[נפיחה]], נאֹד; עפ&quot;י  מלבי&quot;ם – חרב; עפ&quot;י מדרש תנחומא ופסיקתא רבתי: עורלה, זכרות. אולי: צרור מן הצומח.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲרָאִיתָ בֶן-אָדָם – הֲנָקֵל לְבֵית יְהוּדָה, מֵעֲשׂוֹת אֶת-הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ-פֹה; כִּי-מָלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ חָמָס, וַיָּשֻׁבוּ לְהַכְעִיסֵנִי, וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת-'''הַזְּמוֹרָה''', אֶל-אַפָּם.|יחזקאל|ח|יז}}

===גיזרון===
# מן ז־מ־ר, זָמַר, במשמעות קָצַץ, גָּזַם.
# זמורה של גפן, בלטינית vitis, הייתה סמל השררה של קנטוריון בצבא ובצי הרומאי.
# [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית] של האקדמיה ללשון העברית מופיעה תיבת '''זְמוֹרָה''', שורש ז־מ־ר, במשמעות קצירה, כריתה. שאר המשמעויות מבית מדרשם של חז&quot;ל אינן מופיעות.

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על יחזקאל ח יז: &quot;והנם שולחים את הזמורה אל אפם&quot; - והנה שולחים אל חוטמם את ריח רע של זמורה זו שהם מזמרים ברוח היוצא מפי טבעת כלומר בושתם זה אל פניהם ישוב ומנחם פי' והנם שולחים את הזמורה אל אפם ענין דופי וקלון הוא לפירושו השוה ריח מקטרתם וכעס קרבנם וניחוחים למלאכת דופי נקבים ואחוריהם אל היכל ה' יורה על הענין.
* מצודת ציון על יחזקאל ח יז: &quot;הזמורה&quot; - מלשון זמר.
* מלבי&quot;ם על יחזקאל ח יז: &quot;ואל אפם&quot; וכעסם הם &quot;שולחים את הזמורה&quot;, היינו החרב הזומרת וכורתת כל ענפי היער, ובסי' הבא יפרש הדבר איך זמרו וכרתו איש את אחיו.
* מדרש תנחומא על כי תצא סימן י: &quot;מה היו בית עמלק עושין? חותכין מילותיהן של ישראל וזורקין כלפי מעלה ואומרין: בזה בחרת, הוי לך מה שבחרת. לפי שלא היו ישראל יודעין מה טיבה של זמורה, עד שבא עמלק ולמדה להם, שנאמר: והנם שולחים את הזמורה אל אפם (יחז' ח יז). וממי למדה? מעשו זקנו, שנאמר: ויאמר הכי קרא שמו יעקב (בראש' כז לו), חיכך בגרונו והוציא את הזמורה.&quot; (באתר [https://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/49.htm &quot;דעת&quot;])
* פסיקתא רבתי ז: [דבר אחר] &quot;גאות אדם תשפילנו זה עמלק שנתגאה על הקב&quot;ה בחירופיו ובגידופיו ובזמורה שהיה נוטל זמורתם (ס&quot;א זכרותם) של ישראל וזרק כלפי מעלה ומחרף ואמר בזו בחרת ושפל רוח יתמוך כבוד זה.&quot;
* בספר 'תולדות האמונה הישראלית' (1960) מאת: [[w:יחזקאל קויפמן|יחזקאל קויפמן]] נכתב כי &quot;מנהג הוא לכוהני פרס להחזיק בידם השמאלית צרור ענפים שנקראו: 'בַּרֶכְמָה' בשעת קריאת התפילה&quot;, ויתכן ופסוק זה משקף הד לעוינות בבלית כלפי יריביהם הפרסים. יש לקחת בחשבון כי השנים 593-573 לפנה&quot;ס הן שנות התנבאותו של יחזקאל בעיר [[w:תיל אבובי|תיל אבובי]] הנמצאת בשטחי הריבונות הבבלית. נראה שיחזקאל הנביא וסיעתו אינם חוסכים שבט לשונם בתארם מנהגים פרסיים אלה, ראו בפסוק לעיל.

===צירופים===
* [[בעל זמורה]]
* [[זמורת זר]]

===נגזרות===
* [[זמורני]]

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|branch|shoot|vine-twig}}{{כ}} (1) {{ת|אנגלית|rod|vine staff}}{{כ}} (2)

===ראו גם===
* [[שריג]]

===קישורים חיצוניים===
*{{הארץ|אילון גלעד|איך נקראה הנפיחה בתקופת המקרא?|1.2508922|10/12/2014}}

=== הערות שוליים ===
# {{הערה|זמורים}} הריבוי המקובל של &quot;זמורה&quot; הוא &quot;זמורות&quot;. במקרא מופיע &quot;זמורים&quot; בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים '''וּזְמֹרֵיהֶם''' שִׁחֵתוּ|נחום|ב|ג}}.

[[קטגוריה:הגפן]]</text>
      <sha1>4szkhohbnlefn4fdyoe6t2tf6ztoljb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דגדוג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42243</id>
    <revision>
      <id>520068</id>
      <parentid>414695</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:31:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520068</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4500" sha1="gv73nlm0kgdjjguuxs8hrx4335z1lyp" xml:space="preserve">==דִּגְדּוּג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דגדוג
|הגייה=dig'''dug'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=דגד
|דרך תצורה=משקל|קִטּוּל
|נטיות=ר' דִּגְדּוּגִים; דִּגְדּוּג־, ר' דִּגְדּוּגֵי־
}}
#{{רובד|הביניים}} [[מגע]] [[קל]] בעור הגוף ה[[עורר|מעורר]] [[צחוק]].
#:* {{הדגשה|&quot; כתמי אור עגלגלים, מהירים וקלים, כעין עכברי זהב, מפזזים על פניו, [...]. מרגיש הוא ב'''דגדוגם''' החם והמתוק שעל לחייו.&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/hagader.html &quot;מאחורי הגדר&quot;], מאת [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}

===גיזרון===
* הפועל [[דגדג]].
*{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|دَغْدَغَة|דַעְ'דַעַ'ה}}, המילה הופיעה בתרגום של נתן המאתי ויוסף בן יהושע הלורקי לספר הקנון הגדול של הרפואה שחיבר [[w:אבן סינא]] (התרגום מסוף המאה ה15). למשל, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22632&amp;st=&amp;pgnum=188&amp;hilite= בספר ג', אופן ז', תחילת פרק א'] נכתב: &quot;ושתדע כי השינים הם מכלל העצמות שיש להם חוש במה שיבואום מעצבים מוחיים רכים וכשיוכאכו יחושו במה שיקרה בהם דפיקה ורפרוף ולפעמים יחושו חכוך '''ודגדוג'''&quot;. בשנת 1768 הופיעה המילה בספר &quot;[[w:מטפחת_ספרים#%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8|מטפחת ספרים]]&quot; של [[w:יעקב_עמדין|יעקב עמדין]] (יעבץ). למשל, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33319&amp;st=&amp;pgnum=66&amp;hilite= בחלק שני, בפרק ח'] נכתב: &quot;...יודיעונו נא מה היא סבת השחוק המוטבע בבן אדם לבדו, מכל יתר ב&quot;ח, ועל מה זה ע&quot;י '''דגדוג''' משמוש ידים, או בראות דבר שטות, מתעורר בו השחוק?&quot;. {{ש}} בתאריך 22/8/1887 כתב צבי הכהן שרשבסקי בעתון &quot;הצפירה&quot;, במדור [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=Fi2UM9E0SI0t1%2B6YX73Xoo03Y%2FrF1RVRgONMIzgYmkY1WAH3b12eQOO88KOIXp69Yw%3D%3D&amp;mode=image&amp;href=HZF%2F1887%2F08%2F22&amp;page=4&amp;rtl=true  מדור &quot;להרחבת הלשון&quot;] תחת הכותרת &quot;דגדוג&quot;: &quot;הכל יודעים כי לא נקל הוא לסופר עברי לתרגם עברית את המלה הלועזית קיטצליגקייט, וכן הפעל מזה קיטצעלן...&quot; (בגרמנית: Kitzligkeit רגישות לדגדוג, kitzeln דגדג). אח&quot;כ הוא מביא כדגמה את הצטוט מיעבץ לעיל וכותב &quot;הנה נראה בעליל כי הגאון כיון בהמלה '''דגדוג''' להוראת המושג קיטצעלן, ואי קשיא לי הא קשיא לי: אפוא לקח את המלה הזאת? ואיה המקור לה כי אדע?&quot;. [[w:אליעזר בן יהודה]] השיב לו [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=6WaDkgvGbzgYewTguUyEqIJpRElHw4v9hh1uoB37G7ckScIRCuUtTKRj0n0iDE4EYw%3D%3D&amp;mode=image&amp;href=HZV%2F1887%2F09%2F30&amp;page=4&amp;rtl=true בעיתון 'הצבי' מיום 30/9/1887]: &quot;והנה חידושו של האדון שרשוסקי ישן-נושן לנו, וכבר רשום הוא בספרנו גנזי הלשון במקומו&quot;. הוא הפנה לתרגום של ספר הקנון הגדול, וכתב: &quot;והנה מקור השם הזה הוא מלשון ערבית: דע'דע', לאמור בע' דגושה, שקריאתה קרוב לג'. וסופרי הדור ההוא בהביאם מלה ערבית היו כותבים אותה לפי הקרי ולא לפי הכתיב&quot;.

===נגזרות===
* [[דגדגן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tickling}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kitzeln}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دغدغة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|щекотка}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דגדוג}}
*[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2199588 &quot;איך עקף הדגדגן את האקדמיה ללשון העברית&quot;] מאת אילון גלעד, פורסם ב&quot;הארץ&quot;, 25.12.2013.
===ראו גם===
*[[עקצוץ]]
*[[נמלול]]

{{שורש|דגדג}}</text>
      <sha1>gv73nlm0kgdjjguuxs8hrx4335z1lyp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רעל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42272</id>
    <revision>
      <id>520202</id>
      <parentid>431536</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:47:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4842" sha1="ljr20m74mkfsngzt2ry4a37t7k7mgur" xml:space="preserve">==רַעַל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רעל
|הגייה='''ra''''al
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ע|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' רְעָלִים; רַעַל־, ר' רַעֲלֵי־
}}
# [[חומר]] ה[[פגע|פוגע]] בגוף החי, והעלול לגרום ל[[מוות]].
#:*{{הדגשה|דְּרוּכַת כָּל נַעַל וּבְכָל יָד מְשׁוּכָה, תִּשְתֶּה כּוֹס '''רַעַל''' בְּאַהֲבָתְךָ מְסוּכָה|([http://benyehuda.org/rihal/rihal7_06.html#d &quot;יְרֻמוּן מְסִלּוֹתַי וְהָעָקֹב יִישַר&quot;], [[w:ר' יהודה הלוי|רבי יהודה הלוי]])}}
#:* {{הדגשה|צַעַר אֱוִילִי לְלֹא מַתַּן-שָׂכָר, '''רַעַל''' שֶׁל הַיּוֹם וְאֶרֶס הַמָּחָר|([https://benyehuda.org/tchernichowsky/boxim_hatanim.html &quot;בוכים התנים&quot;], [[w:שאול טשרניחובסקי|שאול טשרניחובסקי]])}}
#:*בראי ההסטוריה נחשבת שיטת השימוש ברצח ע&quot;י '''רעל''' להשגת מטרות  כשיטה &quot;נשית&quot; וחסרת כבוד לנוקט בה !
#{{משלב|סלנג|צה&quot;ל}} [[נמרצות|נִמְרָצוּת]] ורצון עז להצלחה במשימה.
#:*&quot;מחלקה 2 - אני רוצה לראות '''רעל''' בעיניים שלכם!&quot;

===גיזרון===
* המילה &quot;רעל&quot; מופיעה במקרא פעם אחת, בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת יְרוּשָׁלִַם סַף '''רַעַל''' לְכָל הָעַמִּים סָבִיב|זכריה|יב|ב}}, אמנם השורש ר-ע-ל מופיע במקרא בצורות אחרות: {{צט/תנ&quot;ך|כּוֹס הַתַּרְעֵלָה|ישעיה|נא|יז}}, {{צט/תנ&quot;ך|וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ|נחום|ב|ד}}. 
: לדעת מפרשים רבים (אבן ג'אנח, ראב&quot;ע, שד&quot;ל ועוד) המשמעות היא רעד [יתכן שיש קשר בין השורשים, חילוף ד-ל], וכמו המשמעות של השורש [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=r%28l%20V&amp;cits=all רעל] בארמית ובסורית, השווה: {{צט/תנ&quot;ך|בִּרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת|ישעיה|לה|ד}} מתורגם {{הדגשה|רְכוּבִין דְרָעֲלָן|(תרגום יונתן שם)}}. לפי פרשנות זו, &quot;כוס תרעלה&quot; הוא כוס יין שנקרא כן מחמת שגורם להתנודדות כתוצאה מהשכרות. 
: לדעת מפרשים אחרים (תרגום יונתן, רש&quot;י, רד&quot;ק, אבן כספי ועוד) המשמעות היא סם ממית. ולפי פרשנות זו, &quot;הַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ&quot; הכוונה שמשחו את החניתות ברעל (רד&quot;ק).
* בערבית: رغـل - חסר קשר, תלוי על בלימה,{{הערת שוליים|מ&quot;צ קידר, מילון עברית-מקראית, ערך &quot;רעל&quot; עמ' 1021.}} דומה למשמעות בארמית וסורית.
* על מקור המילה במשמעות (2) אומר [[w:רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]]: &quot;כאשר חקרתי את ארכיון צה&quot;ל, נתקלתי במכתב של משה שרת שמתלונן מדוע משתמשים במילה 'מוראל' בצבא, שהיא מילה לועזית, בשעה שיש לנו מילה יפה בעברית — 'רוח', שאפשר להטות אותה כמו 'רוח הלחימה'. מתברר שכך נולדה המילה רעל: 'רוח הלחימה' הפכה ל[[רה&quot;ל]], ורה&quot;ל הפכה לרעל&quot;{{הערת שוליים|מתוך המאמר [http://www.openu.ac.il/Adcan/yediop3/download/1.pdf &quot;כשחפ&quot;ש ארז את הפק&quot;ל עם הרבה רעל וטרטורים&quot;], מתוך &quot;החברה, הצבא והאזור&quot; בעתון [http://www.openu.ac.il/Adcan/yediop3 &quot;ידיאופ&quot; גליון 3], ינואר 2015. {{ש}}כן ראו את חיבורו של רוביק רוזנטל &quot;השתקפות
ההיררכיה הצבאית בשפת הצבא הישראלית&quot;.}}

===צירופים===
*[[רעל עכברים]]

===נגזרות===
* [[רעיל]]
* [[רעלן]]

===מילים נרדפות===
* [[ארס]] (1)
* [[ראש#רֹאשׁ ב|רוש]] (1)
* [[תרעלה]] (1)

===תרגום===
'''חומר ממית'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|poison}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|mereg}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سم}}
* רוסית: {{ת|רוסית|яд}}

===ראו גם===
* [[טוקסיקולוגיה]]
* [[מורל]]
* [[סם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רעל}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|רעל}}
[[קטגוריה:טוקסיקולוגיה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>ljr20m74mkfsngzt2ry4a37t7k7mgur</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42275</id>
    <revision>
      <id>519882</id>
      <parentid>502290</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:05:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519882</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13804" sha1="nb5207jos01h8rry5yrw55l9kq1wlgx" xml:space="preserve">{{חסר|קֵרֵב|קֹרָב}}
==קְרָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרב
|הגייה=krav
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=ר' קְרָבֹות
}}
# [[לחימה]] אלימה של שני צדדים או יותר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף בִּזַּר עַמִּים '''קְרָבוֹת''' יֶחְפָּצוּ.|תהלים|סח|לא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר לְיוֹם '''קְרָב''' וּמִלְחָמָה.|איוב|לח|כג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי '''קְרָב''' וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה.|קהלת|ט|יח}}
# מילת קריאה המציינת תחילת סבב לחימה בתחרות.
#:* שני לוחמי הג'ודו החלו להילחם עם משמע הקריאה &quot;היכון, '''קרב'''!&quot;.

===גיזרון===
* השוו לארמית: קְרָב.&lt;ref&gt;{{מקור/לקסיקון BDB|קְרָב|7128|7129}}&lt;/ref&gt;, וכן לערבית: {{יוניקוד|قَرُبَ|מוגדל}} (קרי: קַרֻבַּ)- קָרַב, {{יוניקוד|قُرْب|מוגדל}} (קרי: קֻרְבּ)- קִרבה.

=== מידע נוסף ===

* במקור, מלשון קרוב: המשמעות המקורית של המילה קרב הוא 'מגע קרוב' (עם שבט אחר), במשתמע מגע עוין כי לרוב מגע עם שבט אחר היה עוין.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_קְרָב?lang=he קליין].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_קְרָב.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; אותו קשר בין מגע\התקרבות ובין מלחמה במילה מלחמה\לחימה (שורש {{שרש3|ל|ח|ם|א|קט=לא}} של לחימה\מלחמה נגזר מהשורש {{שרש3|ל|ח|ם|ב|קט=לא}} של הלחים\חיבר\הביא למגע),&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_לָחַם_II.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; ובמילה נֶשֶׁק (נגזר במקור מהשורש של [[נשק#%D7%A0%D6%B8%D7%A9%D6%B7%D7%81%D7%A7|נָשַׁק]]: לשון נשיקה, בעניין 'בא למגע', משם נֶשֶׁק = מגע עוין, כלי נשק = כלי למגע עוין).

===נגזרות===
* [[קרבי]]

===צירופים===
{{ע|3|
* [[דו קרב]]
* [[מטוס קרב]]
* [[מסוק קרב]]
* [[ספינת קרב]]
* [[קרב מגע]]
* [[קרב מוחות]]
* קרב פנים אל פנים ([[קפא&quot;פ]])
* [[קשה באמונים קל בקרב]]
* [[ראש קרב]]
* [[שדה קרב]]
}}

===מילים נרדפות===
* [[מאבק]]
* [[ריב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|battle|fight|combat}}

===ראו גם===
* [[התגודדות]]
* [[יריבות]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|קרב}}

==קֶרֶב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרב
|הגייה='''ke'''rev
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות= ר' (ל2 בלבד) קְרָבַיִם 
}}
#&lt;small&gt;באה בד&quot;כ בלוויית ב' לפניה&lt;/small&gt; חלק פנימי; תוך, מרכז.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב '''בְּקֶרֶב''' הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִּיר.|בראשית|מה|ו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|ויאמרו [וַיֹּאמֶר] אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי אוּלַי '''בְּקִרְבִּי''' אַתָּה יוֹשֵׁב וְאֵיךְ אכרות [אֶכְרָת] לְךָ בְרִית.|יהושע|ט|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי '''בְּקֶרֶב''' בֵּיתִי.|תהלים|קא|ב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא יֵשֵׁב '''בְּקֶרֶב''' בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי.|תהלים|קא|ז}}
#:* השם מנחם מנדל נפוץ '''בקרב''' חסידי ללובאוויטש.
# איבר פנימי בגוף.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים '''בְּקִרְבָּהּ''' וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יהוה.|בראשית|כה|כב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתִּצְחַק שָׂרָה '''בְּקִרְבָּהּ''' לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן.|בראשית|יח|יב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְלָקַחְתָּ אֶת כָּל הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת '''הַקֶּרֶב''' וְאֵת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה.|שמות|כט|יג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבּוֹ '''בְּקִרְבּוֹ''' וְהוּא הָיָה לְאָבֶן.|שמואל א|כה|לז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתָּבֹאנָה אֶל '''קִרְבֶּנָה''' וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל '''קִרְבֶּנָה''' וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ.|בראשית|מא|כא}}
# מרכז העיר, לב העיר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר '''בְּקִרְבָּהּ'''.|בראשית|יח|כד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת הָעָם אֲשֶׁר '''בְּקִרְבָּהּ''' יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח [...]|שופטים|יח|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים '''בְּקִרְבָּהּ'''.|עמוס|ג|ט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עַל כֵּן חָרָה אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה '''בְּקֶרֶב''' חוּצוֹת בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.|ישעיהו|ה|כה}}

===גיזרון===
* השוו לאכדית: ḳirbu - אמצע, פנים; לערבית: قَلْبٌ (qalbun) - לב.&lt;ref&gt;{{מקור/לקסיקון BDB|קֶרֶב|7130}}&lt;/ref&gt; . מצוי במילון המצרית של ווליס א. באדג' בהגיית: qab בהוראת - חלק-פנימי, מעיים.&lt;ref&gt;E.A Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920, [https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/763/mode/1up?view=theater pp. 763].&lt;/ref&gt;
* (2:) ברובד עברית של בית ראשון מופיעה תיבת &quot;קרב&quot; (במשמעות האברים הפנימיים) אך ורק בלשון יחיד, רק בספר תהילים מופיע בצורתו ה&quot;מעודכנת&quot; שנפוצה בלשון חז&quot;ל בלשון רבים: {{צט/תנ&quot;ך|לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה וְכָל '''קְרָבַי''' אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ|תהלים|קג|א}}, בעקבות מקרים דומים ומילים אחרות נשמעה טענה המאחרת את זמן כתיבת חלקים מספר תהילים לתקופת בית שני ואילך {{הערת שוליים|אלישע קימרון, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו,כרך כג‎, חוברת ב (עג‎) (טבת-אדר תשל&quot;ח),עמ' 144}}.

===נגזרות===
* [[קרקבן]]

===מידע נוסף===

===מילים נרדפות===
*[[תוך]] (1)
*[[מעי]] (2)

=== תרגום ===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|bowel|gut}} (2)

===ראו גם===
* [[קרת]] (יישוב '''פנימי''' מוקף כפרים)

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|קרב}}

==קָרַב (גם: קָרֵב)==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
|כתיב מלא=קרב
|שורש וגזרה={{שרש3|ק|ר|ב}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}
# ניגש; הקטין את המרחק בין עצמו לבין יעדו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם '''יִקְרַב''' אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.|בראשית|לז|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל לֹא לָקְחָה מוּסָר בַּיהוה לֹא בָטָחָה אֶל אֱלֹהֶיהָ לֹא '''קָרֵבָה'''.|צפניה|ג|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''בִּקְרֹב''' עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.|תהלים|כז|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וַיִּקְרַב''' אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד.|יונה|א|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וְקָרַבְתִּי''' אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט [...]|מלאכי|ג|ה}}
# צמצם את הזמן הנותר; הקדים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ '''יִקְרְבוּ''' יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי.|בראשית|כז|מא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וַיִּקְרְבוּ''' יְמֵי דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר.|מלכים א|ב|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|[...] הֵן '''קָרְבוּ''' יָמֶיךָ לָמוּת [...]|דברים|לא|יד}}
#{{בהשאלה|1}} הגיע למצב של [[אינטימיות]] גופנית; קיים [[יחסי מין]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא '''קָרַב''' אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג.|בראשית|כ|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וָאֶקְרַב''' אֶל הַנְּבִיאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז.|ישעיהו|ח|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי '''וָאֶקְרַב''' אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.|דברים|כב|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא '''תִקְרְבוּ''' לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יהוה.|ויקרא|יח|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא '''יִקְרָב'''.|יחזקאל|יח|ו}}
#{{בהשאלה|1}} נכנס לאזור קדוש (רגיש).&lt;ref&gt;יעקב מילגרום, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94683005#28.7013.6.default עולם התנ&quot;ך - במדבר ג']'''.&lt;/ref&gt;
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר '''הַקָּרֵב''' יוּמָת.|במדבר|ג|לח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר '''קְרוֹבִים''' לַיהוה|יחזקאל|מב|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֵמָּה יָבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי וְהֵמָּה '''יִקְרְבוּ''' אֶל שֻׁלְחָנִי לְשָׁרְתֵנִי וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי.|יחזקאל|מד|טז}}

===גיזרון===
* השוו לאכדית ḳarâbu; לערבית قَرِبَ (qariba) - להיות קרוב, قَرُبَ (qaruba) - להתקרב; לגעז ቀርበ፡{{כ}} (qarba) - להתקרב אל אישה (מינית).&lt;ref&gt;{{מקור/לקסיקון BDB|קָרַב, קָרֵב|7126|7131}}&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
* [[התקרב]]
* [[קרבה|קִרְבָה]]
* [[קרוב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|approach|come near}}

===ראו גם===
* [[קרבן]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|קרב}}</text>
      <sha1>nb5207jos01h8rry5yrw55l9kq1wlgx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדיניות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42281</id>
    <revision>
      <id>519973</id>
      <parentid>489517</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:48:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519973</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2738" sha1="r3v0s454x2migetr7u1eicow77vkc3p" xml:space="preserve">== מְדִינִיּוּת ==
{{ניתוח דקדוקי|
 | כתיב מלא = מדיניות
 | הגייה = medini'''yut'''
 | חלק דיבר = שם־עצם
 | מין = נקבה
 | שורש = {{שרש3|ד|ו|ן}}
 | דרך תצורה ={{מוספית|מדיני|־וּת}}
 | נטיות = ר' מְדִינִיּוּיוֹת{{הפניה|1|אקדמיה}}, מְדִינִיּוּת־, מְדִינִיּוּיוֹת־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} גישה כללית של [[ארגון]] או [[ממשלה]] בהקשר לנושאים ועניינים מהותיים ופחות מהותיים, העומדים לפתחה ותחת השפעתה.
#:*{{הדגשה|'''מדיניות''' זו, מובטחני בכך, תסכּל את מטרת ממשלת הוד מלכותו להשכין שלום בארץ|[https://benyehuda.org/ben_gurion/maaraxa51.html &quot;מכתב למפקד הצבאי הגנרל היינינג&quot;], [[w:דוד בן גוריון|דוד בן גוריון]]}}
#:* &quot;לישראל אין '''מדיניות''' חוץ, רק '''מדיניות''' פנים&quot; (תרגום הציטוט &quot;Israel has no foreign policy - only domestic politics&quot;, המיוחס ל[[w:הנרי קיסינג'ר|הנרי קיסינג׳ר]]).
#:* '''המדיניות''' שלנו בנושא ברורה, ואנו נפעל כדי לממש אותה במציאות.

=== גיזרון ===
* מהמילה [[מדינה]], המשותפת לכמה שפות שמיות, אל המילה [[מדיני]] בצירוף צורן סופי ־וּת.

===צירופים===
* [[מדיניות גבוהה]]
* [[מדיניות מוניטרית]]
* [[מדיניות נמוכה]]
* [[מדיניות עסקית]]
* [[מדיניות צבורית]]

=== מילים נרדפות ===
* [[אסטרטגיה]]
* [[פוליטיקה]]

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|policy}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سياسة}}

===מידע נוסף ===
* {{הערה|אקדמיה}} לפי [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/2-3-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D/ החלטה 2.3.7 בדקדוק] של האקדמיה ללשון העברית: &quot;צורת הרבים של שמות בסיומת ־יוּת, כגון אישִיוּת, אחרָיוּת, נגזרת בדרך הרגילה בעברית: אישיוּיוֹת, אחריוּיוֹת. המבקש להימנע מן הצורות האלה ישתמש בתחליפים, כגון סוגי אישיות, מינֵי אחריות&quot;.

=== ראו גם ===
* [[אידאולוגיה|אידיאולוגיה]]
* [[נהל#נֹהַל|נוהל]]
* [[שיטה]]

{{שורש|דון}}
[[קטגוריה:מדע המדינה]]</text>
      <sha1>r3v0s454x2migetr7u1eicow77vkc3p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מהותי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42283</id>
    <revision>
      <id>520466</id>
      <parentid>499211</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:48:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520466</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2014" sha1="drfpt4a7b59hknp0f6k6zipvl6ul9tm" xml:space="preserve">== מַהוּתִי ==
{{ניתוח דקדוקי|
 | כתיב מלא = מהותי
 | הגייה = mahu'''ti'''
 | חלק דיבר = תואר
 | מין = זכר
 | שורש =
 | דרך תצורה ={{מוספית|מהות| ־ִי}}
 | נטיות = ר׳ מַהוּתִיִּים, נ׳ מַהוּתִית, נ״ר מַהוּתִיּוֹת
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} ערכי, ייחודי, עיקרי, חשוב, חיוני, בעל ערך ייחודי הנותן לו משמעות או חשיבות יחסית; בעל [[מהות]].
#:*{{הדגשה| יש הבדל גם '''מהותי''' וגם חיצוני בין תרבות ישראל בגולה ותרבות ישראל במולדת|[https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh22.html &quot;תרבות ישראל בגולה ובמולדת&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{הדגשה|אם גם לסוֹציאליזם איפה ואיפה, ... הרי אין כל חדש ואין כל שינוי '''מהוּתי''' בסוֹציאליזם.|[https://benyehuda.org/beilinson/beilinson_034.html &quot;רומאנטיזם&quot; וסוציאליזם], [[w:משה בילינסון|משה בילינסון]]}}
#:* „התייצבות: הדולר היציג נותר ללא שינוי '''מהותי''' - 3.987 שקלים”, מתוך [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/1,7340,L-3653714,00.html עתון &quot;כלכליסט&quot; מתאריך 03.03.15].

=== גיזרון ===
* גזירה מהמילה [[מהות]] (שחודשה כבר בימי־הביניים).

=== צירופים ===
* [[גוף דו מהותי]]
* [[משפט מהותי]]

=== נגזרות ===
* [[מהותיות|מהותיוּת]]

=== מילים נרדפות ===
* [[חשוב]]
* [[יחודי|ייחודי]]

===ניגודים===
* [[כמותי]]
* [[משני]]

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|essential}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أساسي}}
* רוסית: {{ת|רוסית|существенный}}


=== ראו גם ===
* [[איכותי]]</text>
      <sha1>drfpt4a7b59hknp0f6k6zipvl6ul9tm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מצחף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42337</id>
    <revision>
      <id>520354</id>
      <parentid>292054</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:53:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520354</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3940" sha1="jurqi8dd9f6dcl5wngtepv354hlg3st" xml:space="preserve">==מִצְחָף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מצחף
|הגייה=mits'''khaf'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ח|ף}}
|דרך תצורה=שאילה מערבית, {{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִצְחָפִים; מִצְחַף־, ר' מִצְחֲפֵי־
}}
# [[כתב יד]] הכרוך כ[[ספר]] - דף על גבי דף, בשונה מכתב יד הכרוך כ[[מגלה|מגילה]].
#:* {{הדגשה|ומגילה הכתובה ב'''מצחף''' אין אדם יוצא בה ידי חובתו - שֶׁכָּתוּב 'ונכתב בספר', '''ומצחף''' אינו ספר|[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_19321_66.pdf &quot;הלכות פסוקות&quot; פרק הלכות מגילה] (בתרגומו העברי - &quot;הלכות ראו&quot;) המיוחס לרב [[w:יהודאי גאון|יהודאי גאון]]}}
#:* {{הדגשה|בדחילו ורחימו פתחו את התיבה בה שמור היה הכתר ח' מאות שנים, ואחר שהתקדשו והיטהרו הוציאו את ה'''מצחף''' הקדוש, שידיו של ה[[w:רמב&quot;ם|רמב&quot;ם]] אישרוהו וקידשוהו...|פורים של ארם־צובה, בתוך: קנה וקנמון, [[w:אמנון שמוש|אמנון שמוש]], עמ' 38}}

===גיזרון===
* שאילה מערבית: מִצְחַפ - מחברת. גם באמהרית &quot;מַצְחַף&quot; (መጽሐፍ) - פירושו ספר.
*פרופסור [[w:מלאכי בית-אריה|מלאכי בית־אריה]] כותב בחיבורו &quot;[[קודיקולוגיה]] עברית&quot; שהיהודים אימצו שיטה זו של כריכה במצחף באיחור, וכך גם הופיע באיחור מונח מתאים בעברית. הוא כותב: &quot;...המילה הערבית נקלטה כמילה עברית לכל דבר ושימשה בהוראת 'ספר בצורת קודקס' ב[[קולופון|קולופונים]] ובציוני בעלות קדומים במזרח התיכון במאה העשירית ובראשית המאה האחת-עשרה ולימים גם ברשימות ספרים&quot;.
:כן הוא מעיר: &quot;מבחינה אטימולוגית המונח 'מֻצחף' בערבית השתלשל מן המונח 'צחיפה' הבא בקוראן במשמעות 'מגילה' (כשם שמונחים שציינו מגילה ביוונית ובלטינית שימשו לציון קודקס עם התמורה בצורת הספר)&quot;{{הערת שוליים|&quot;קודיקולוגיה עברית - טיפולוגיה של מלאכת הספר העברי ועיצובו בימי-הביניים בהיבט היסטורי והשוואתי מתוך גישה כמותית המיוסדת על תיעוד כתבי-היד בציוני תאריך&quot;, מאת פרופסור [[w:מלאכי בית-אריה|מלאכי בית־אריה]].}}.

===מילים נרדפות===
* [[קודקס]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|codex}}

===ראו גם===
* [[דפתר]]
* [[מגלה|מגילה]]
* [[מחברת]]
* [[ספר#סֵפֶר|סֵפֶר]]
* [[כתב יד]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קודקס}}
* פרופ' [[w:מאיר_בר-אילן_(חוקר)|מאיר בר-אילן]], [https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0027.html המעבר ממגילה לקודקס (מצחף), ורישומו בקריאת התורה], אוניברסיטת בר אילן
* [[w:מיכאל_הנדלזלץ|מיכאל הנדלזלץ]], [https://www.haaretz.co.il/misc/1.701338 יצאתי ידי חובת מצחף], הארץ, 14.05.2001
* &quot;מצחפים, רבותי, מצחפים&quot;, מאת יעקב עציון.

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|צחף}}
[[קטגוריה:אמצעי כתיבה]]
[[קטגוריה:ערבית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>jurqi8dd9f6dcl5wngtepv354hlg3st</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חמסין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42360</id>
    <revision>
      <id>520422</id>
      <parentid>517291</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:33:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520422</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2929" sha1="3mke6lpfd7mr7ksm1ogrsspjsn8ocf4" xml:space="preserve">==חַמְסִין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חמסין
|הגייה=kham'''sin'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' חַמְסִינִים
}}
# [[רוח]] [[דרומי]]ת [[מדברי]]ת חמה ו[[יבש]]ה המנשבת בתקופת סוף ה[[אביב]] וה[[קיץ]] במזרח התיכון.
#:*{{צטבי|אֶרֶץ-נַחֲלַת מִדְבַּר-סִין! / קֶסֶם כּוֹכְבֵי לֶכֶת. / הֶבֶל-זַעַם '''הַחַמְסִין''', / מְלוּנָה בְּשַׁלֶּכֶת.|tchernichowsky/hoy_artsi_moladeti.html|הוֹי, אַרְצִי!  מוֹלַדְתִּי!|שאול טשרניחובסקי}}
#:*{{צטשיר|תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת, / וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ '''חַמְסִין''' וְכָל מִינֵי קַדַּחַת.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}806&amp;wrkid{{=}}3155|תה ואורז|אברהם שלונסקי}}
#:*{{צטשיר|'''חמסינים''' במשלט, / הזמן זוחל לאט, / כל יום כמו שבת נמתח.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}5521|חמסינים במשלט|נעמי שמר}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|خمسين|ח'מסין}} - [[חמישים]]. מקורה של המילה בערבית המצרית והיא מציינת את הרוח החמה והיבשה הנושבת במצרים מכיוון דרום ונושאת עמה אבק חולות. ישנה השערה שהמילה קשורה לתקופה שבין חג הפסחא לחג השבועות (פנטקוסט) של הנוצרים הקופטים במצרים, תקופה בת חמישים יום שמאופיינת ברוחות חמות ויבשות. השערה נוספת היא שישנם חמישים ימים חמים בשנה ועל כן הם נקראים חמסין - חמישים.

===מילים נרדפות===
* [[רוח קדים]]
* [[שרב|שָׁרָב]]
* [[שרקיה]]

===ניגודים===
* [[בריזה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|heat-wave|sirocco}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خمسين}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חמסין}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.7160244|כותרת=המקור האמיתי של החַמְסִין|יוצר=אילון גלעד|שם האתר=הארץ|תאריך=23/04/2019}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|שרב וחמסין|2014/04/23}}
* רוביק רוזנטל, [https://www.ruvik.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%97/%D7%97%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F.aspx חמסין], הזירה הלשונית

[[קטגוריה:מטאורולוגיה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>3mke6lpfd7mr7ksm1ogrsspjsn8ocf4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אצוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42424</id>
    <revision>
      <id>520030</id>
      <parentid>436082</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:23:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520030</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2881" sha1="kp14nge1lvg301v6divt2e0knsjjks9" xml:space="preserve">==אַצְוָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אצווה
|הגייה=ats'''va'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אַצְווֹת; אַצְוַת־
}}
{{תמונה|Bread seller of Jerusalem, Holy Land-LCCN2002725082.jpg|מוכרי לחם בירושלים בסוף המאה ה-19, מתוך אוסף ספריית הקונגרס.}}
#  {{רובד|ת}} קבוצה של [[כיכר לחם|כיכרות לחם]] שה[[אופה]] מכניס ל[[תנור אפיה|תנור האפיה]] והנאפות באותו זמן.
#:* בצק מותסס הוא בצק שמוסיפים לכל יתר חומרי הבצק של כל '''אצווה''' בעת עיבודם.
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה}} כמות מסוימת של חומרים, חלקים, קבצים וכדומה המעובדים ומנוהלים כיחידה אחת.
#:* ניהול מספרי אצווה כולל מעקב אחר קבוצות פריטים בעלי מספרים ומאפיינים ייחודיים, אשר שולבו ב'''אצווה''' אחת, כגון תרופות.

===גיזרון===

* מארמית: אַצְוָתָא, במקור 'מִשְׁאֶרֶת', קערה גדולה ללישת בצק, דומה ל[[שוקת]],&lt;ref&gt;לרוב אנקלוס מתרגם את משארת לארמית אַצְוָתָא: [http://cal.huc.edu/getOMT.php?MT=1828&amp;cal=)cw%20N CAL].&lt;/ref&gt; משם קבוצת כיכרות הלחם הנמצאות בתוכה: מובן (1). במשמע המקורי של קערה גדולה, קרוב לארמית אציצא\עציצא,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אֲצִיצָא יסרטוב].&lt;/ref&gt; כלומר לעברית [[עציץ]].&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_עָצִיץ יסטרוב].&lt;/ref&gt; וכנראה גם לפועל הערבי בהגיית: עֲצְ ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B9%D8%B5#Arabic عصّ]) בהוראת למעוך,להדק,ללחוץ.
** {{צט/ללא|רבי אלעזר ב&quot;ר שמעון אתוי חמרייא גבי אבוי למיזבן עיבור מן קרייתא המונייא יתיב גבי תנורא, אמיה נסחא והוא אכיל, אמיה נסחא והוא אכיל עד דאכיל כל '''אצוותא'''.|שיר השירים רבה ה ג}}

===צירופים===
* [[כמות באצוה]]
* [[מספר אצוה]]
* [[עיבוד באצוה]]
* [[קובץ אצוה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|batch}}

===ראו גם===
* [[כמות]]
* [[לחם]]
* [[סדרה]]
* [[קבוצה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אצווה}}

[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:אפיה]]
[[קטגוריה:יצור]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>kp14nge1lvg301v6divt2e0knsjjks9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דיכוטומיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42476</id>
    <revision>
      <id>520102</id>
      <parentid>514183</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:47:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520102</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2416" sha1="ryvkxtx5n18f5uy9dea1z9jjuhzexzm" xml:space="preserve">==דִּיכוֹטוֹמְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דיכוטומיה
|הגייה=dikho'''tom'''ya
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' דִּיכוֹטוֹמְיוֹת
}}
# חלוקה לשניים.
#:* דוגמאות נפוצות ל'''דיכוטומיה''': גוף/נפש, גבר/אשה, אובייקט/סובייקט, שחור/לבן.
#:*{{הדגשה|בניגוד למחשבה המערבית, אשר מייצגת '''דיכוטומיות''' אבסולוטיות (או לבן או שחור, או קפיטליזם או סוציאליזם) - מחשבתה של סין המסורתית מייצגת רלטיביזם וגמישות רעיונית (וגם דתית) ושילובים המיועדים להשיג איזון נכון|[https://www.haaretz.co.il/odyssey/1.2123453 &quot;דמוקרטיה בסינית&quot;] מאת יצחק שיחור, מתוך [[w:אודיסאה (כתב עת)|מגזין &quot;אודיסיאה&quot;]] גיליון 20, יולי 2013}}

===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} διχοτομία, שפירושה &quot;חילוק&quot;: dikh- הוא צורה של dikha, שפירושו ״לשניים״ (ראו גם: [[דיכוגמיה]]); tomia- פירושו גזירה, חתיכה או חלוקה של דבר. ראו לדוגמה [[אנטומיה]] ו[[אטום]].
:הסיומות &quot;־טומיה&quot; (=&quot;לחתוך&quot;) ו&quot;־קטומיה&quot; (=&quot;להסיר&quot;) נפוצות בשמות ניתוחים (למשל [[היסטרקטומיה]], [[ליטוטומיה]]).

===צירופים===
* [[פרדוקס הדיכוטומיה]]

===נגזרות===
* [[דיכוטומי]]

===מילים נרדפות===
* [[בינריות|בינאריות]]
* [[דואליות]]
* [[שניות]]

===ניגודים===
* [[אחדות]]
* [[הוליסטיות]]
* [[טריכוטומיה]]
* [[מונוליטיות]]
* [[שלמות]]
* [[תחום אפר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dichotomy}}
* ערבית: {{ת|ערבית|انشطار}}

===ראו גם===
* [[דילמה]]
* [[דיסוננס]]
* [[הפרדה]]
* [[חלוקה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דיכוטומיה}}

[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:פילוסופיה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>ryvkxtx5n18f5uy9dea1z9jjuhzexzm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הוציא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42486</id>
    <revision>
      <id>519758</id>
      <parentid>410639</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:13:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519758</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4239" sha1="0bytt6sptd4nutaj0n2puhnouaagx62" xml:space="preserve">==הוֹצִיא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הוציא
|שורש וגזרה={{שרש3|י|צ|א}}, [[גזרת נפ&quot;יו]], [[גזרת נל&quot;א]]
|בניין=הפעיל
}}
#[[העביר|הֶעֱבִיר]] דָּבָר לִ[[רשות הרבים|רְשׁוּת הָרַבִּים]], גָּרַם שֶׁיֵּצֵא.
#:*{{הדגשה|&quot;מִבַּעַד לְאֶשְׁנַבִּי אֶת-רֹאשִׁי '''אוֹצִיאָה'''/ אַף-אֶקְרָא לַסְּעָרָה וְאֶשְׁאַל אֶת-פִּיהָ...&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia005.html &quot;הִרְהוּרֵי לָיְלָה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...'''בְּהוֹצִיאֲךָ''' אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה|שמות|ג|יב}}
#:*{{צט|ויש שהוא '''מוציא''', ואינו מכניס|משנה, סדר טהרה, מסכת נידה, פרק ו', ב'}}
#:*{{צט|האישה שהיא מקשה לילד-מחתכין את הוולד במעיה, ו'''מוציאין''' אותו אברים אברים:  מפני שחייה קודמין לחייו|משנה, סדר טהרה, מסכת אוהלות, פרק ז'}}
#{{מקרא}} סִיַּע וְעָזַר לְהֵחָלֵץ וּלְהִתמַלֵּט מן־.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ; מִמְּצוּקוֹתַי '''הוֹצִיאֵנִי'''|תהילים|כז|יז}}
#{{מקרא}} קָצַץ תַּשְׁלוּם, שִׁלֵּם כֶּסֶף בַּעֲבוּר־.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן [...] '''וַיּוֹצִיאֻהוּ''' לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים...|מלכים ב|יב|יב}}
#:*{{צט|ה'''מוציא''' הוצאות על נכסי אשתו '''הוציא''' הרבה ואכל קימעא...|תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת כתובות, דף ע&quot;ט, ב'}}
#&lt;small&gt;לעתים כקיצור מן &quot;הוציא לאור&quot;&lt;/small&gt; פִּרְסֵם, הֵבִיא לְהַכָּרָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|גַּם טוֹבֹתָיו הָיוּ אֹמְרִים לְפָנַי, וּדְבָרַי הָיוּ '''מוֹצִיאִים''' לוֹ...|נחמיה|ו|יט}}
#:*בשבוע הבא, '''יוציא''' הסופר את ספרו השנים-עשר.
#הִצְמִיחַ.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וַתּוֹצֵא''' הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ...|בראשית|א|יב}}
#עָשָׂה שֶׁדָּבָר לֹא יִכָּלֵל בְּתוֹךְ-, הִפְרִיד אוֹ בִּדֵּל דָּבָר מִתּוֹךְ־.
#:*{{צט|...אמר מר האזרח '''להוציא''' את הנשים למימרא דאזרח...|תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת סוכה, דף כ&quot;ח}}
#:*כל האותיות בעברית יכולות לקבל דגש, '''להוציא''' את חמש האותיות הגרוניות שאינן יכולות.

===גיזרון===
*השורש יצ&quot;א הינו מן המקרא, פועל דומה גם באכדית: wasu.

=== צירופים ===
{{ע|3|
*[[הוציא את הגרון]]
*[[הוציא את המעשה]]
*[[הוציא את השבת]]
*[[הוציא דבה|הוציא דיבה]]
*[[הוציא זרע לבטלה]]
*[[הוציא ידי חובה]]
*[[הוציא יקר מזולל]]
*[[הוציא לאור]]
*[[הוציא להורג]]
*[[הוציא לעז]]
*[[הוציא לפועל]]
*[[הוציא מוניטין]]
*[[הוציא מפיו]]
*[[הוציא משפט]]
*[[הוציא רוחו]]
*[[המוציא]]
*[[ישן מפני חדש תוציאו]]
}}

===נגזרות===
*[[הוצא|הוּצָא]] (צורת הסביל)
*[[הוצאה]]

===מילים נרדפות===
{{עמודות|
*[[חלץ#חִלֵּץ|חִלֵּץ]] (2)
*[[מלט#מִלֵּט|מִלֵּט]] (2)
*[[הציל|הִצִּיל]] (2)
*[[שלם#שִׁלֵּם|שִׁלֵּם]] (3)
|
*[[פרסם]] (4)
*[[נשא]] (5)
*[[הצמיח]] (5)
}}
===ניגודים===
*[[הכניס]] (1)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|take out}}

{{אבות מלאכה}}
{{שורש|יצא}}</text>
      <sha1>0bytt6sptd4nutaj0n2puhnouaagx62</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הוציא לו מוניטין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42487</id>
    <revision>
      <id>520099</id>
      <parentid>410637</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:47:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520099</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2102" sha1="8nluw2kh72eswxyqqbue69u4uky20ed" xml:space="preserve">==הוֹצִיא לוֹ מוֹנִיטִין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הוציא לו מוניטין
|הגייה=Ho'''tzi''' lo moni'''tin'''
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=ר' הוֹצִיאוּ לוֹ מוֹנִיטִין
}}
# נָתַן לוֹ [[פרסום#פִּרְסוּם|פרסום]], הִכִּיר אֶת שְׁמוֹ לָרַבִּים.
#:* {{צטבי|[...] אַשְׁפָּה גְדוֹלָה, אַשְׁפַּת אָבוֹת/ כַּמָּה שָׁקְעוּ בָךְ עֲבִיטִין! – / הָבוּ גֹדֶל לְלִישְׁטִין / '''וְנוֹצִיאָה לָּהּ מוֹנִיטִין'''!|https://benyehuda.org/bialik/bia103.html|&quot;מִי יוֹדֵעַ עִיר לִישְׁטִינָא&quot;|ח&quot;נ ביאליק|ויקיפדיה=ללא}}

===גיזרון===
* מקור הביטוי בבראשית רבה י&quot;א מסופר על ארבעה אנשים ש&quot;יצא להם מוניטין&quot; בעולם: 
:# אברהם - &quot;ואעשך לגוי גדול&quot; יצא לו מוניטין ומהו מוניטין שלו זקן וזקנה מיכן בחור ובתולה מיכן.
:# יהושע - (יהושע ו, כז): &quot;וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ&quot; יצא לו מוניטין בעולם מהו שור מיכן וראם מיכן ע&quot;ש (דברים לג, יז): &quot;בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו&quot;.
:# דוד - (דה&quot;א כה, יז): &quot;ויצא שם דוד בכל הארצות&quot; יצא לו מוניטין בעולם ומה היה מוניטין שלו מקל ותרמיל מיכן ומגדל מיכן ע&quot;ש (שיר ד, ד): &quot;כמגדל דויד צוארך&quot;
:# מרדכי - (אסתר ט, ד): &quot;כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות&quot; יצא לו מוניטין ומה מוניטין שלו שק ואפר מיכן ועטרת זהב מיכן. 
 
===ראו גם===
*[[מוניטין]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>8nluw2kh72eswxyqqbue69u4uky20ed</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כרוכיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42513</id>
    <revision>
      <id>520021</id>
      <parentid>508521</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:17:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520021</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4256" sha1="6alkuweh342tch4m40290nk1yjl46f9" xml:space="preserve">{{לשכתוב|סיבה=הגדרה ומשפטים מדגימים לקויים, סעיף &quot;פרשנים מפרשים&quot; מסורבל}}
==כְּרוּכְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כרוכייה
|הגייה=krukh'''ya'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|ר|ך}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' כְּרוּכְיוֹת; כְּרוּכְיַת־
}}{{תמונה|Kranich_(Grus_grus).jpg|כרוכיה}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[עגור]], סוג של עוף.
#:*{{צט/בבלי|וצווח ריש לקיש כי '''כרוכיא''' 'ויצאה... והיתה' (&lt;small&gt;[[s:דברים כד ב|דברים כד ב]]&lt;/small&gt;) - וליכא דאשגח ביה|קידושין|מד|א}}
#:* &quot;ומדוע נקרא שמה של ה'''כרוכיה''' ''''כרוכיה''''? משום שצווחת כ'''כרוכיה'''&quot; (&quot;[[w:ספר הבדיחה והחידוד|ספר הבדיחה והחידוד]]&quot;, [[w:אלתר דרויאנוב|אלתר דרויאנוב]]).
#:* לעגור קנה נשימה ארוך, כרוך ומפותל סביב עצמו, המאפשר לו להשמיע קול עמוק וגרוני שנשמע למרחק רב, ולכן נקרא גם '''כרוכיה'''.

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}} כְּרוּכְיָא, כּוּרְכְּיָא. מקובל לפרש שהכוונה לעגור, בהקבלה לערבית: {{ערבית|كُرْكِيّ|כֻּרְכִּיּ}}. אבל לפי חלק מהמקורות נראה שהכוונה ל[[אוז|אווז]].&lt;ref&gt;CAL, [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kwrky%20N&amp;cits=all כורכי].&lt;/ref&gt; וכן עולה מהשוואה לאכדית: 𒆳𒄄𒄷 ({{אכדית|3059|kurkû}}), לקוח משומרית: ⁠kur.gi⁠ - אווז.

===פרשנים מפרשים===
* [[w:רש&quot;י|רש&quot;י]] כותב על הכתוב לעיל בקידושין מד א: &quot;'''כי כרוכיא''' - תרגום של עגור. גרוא&quot;ה בלע&quot;ז&quot;. 
* את הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|וְתֹר וסוס [וְסִיס] וְעָגוּר|ירמיהו|ח|ז}} מתרגם [[w:תרגומי התנ&quot;ך#תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים|תרגום יונתן]] &quot;ושפנינא וכורכיא וסנוניתא&quot;. לפי סדר המילים בתרגום נראה כי &quot;כורכיא&quot; הוא התרגום ל[[סיס|סִיס]]. כותב על כך יוסף שיינהאק בספר &quot;תולדות הארץ&quot; {{הערת שוליים|&quot;תולדות הארץ&quot; מאת יוסף שיינהאק בפרק &quot;מערכת העוף&quot;, הערה קכה על סעיף לז &quot;דרור הלילה או הסיס&quot;.}}: {{ש}}&quot;[...] נראה לי לאמר שאולי נחלפו המלות בתרגום (אשר כזה קרה גם בתרגום יונתן בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף|דברים|יד|טז}} עיין מוספי ערך אותיא) וצ&quot;ל סנוניתא, לתרגום מלת [[סיס|סִיס]], ואח&quot;כ כורכיא לתרגום מלת [[עגור]]. אשר בזה יסכים התרגום עם ההעתקות&quot;. {{ש}}שיינהאק מסתמך שם על הזיהוי של [[w:סמואל בושאר|באכארט]] את העגור, המציין שקול העגור דומה לצליל המילה &quot;עגור&quot;.

===צירופים===
* [[צוח ככרוכיה|צווח ככרוכיה]]

===מילים נרדפות===
* [[עגור]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crane}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|gruo}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kranich}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|grulla}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كركي}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|grue}}
* רוסית: {{ת|רוסית|журавль}}

===ראו גם===
* [[עגור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עגור}}
*{{מקור/אינטרנט
|יוצר=יוסף חרמוני
|כתובת=https://www.ruvik.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97/2015/%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A8.aspx
|כותרת=זה לא עגור, זו כרוכייה
|שם האתר=הזירה הלשונית
|תאריך=25/2/15}}

{{שורש|כרך}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:עופות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>6alkuweh342tch4m40290nk1yjl46f9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רהיט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42546</id>
    <revision>
      <id>519861</id>
      <parentid>444726</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:52:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519861</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25668" sha1="grwtey58os0gn2kamtetaskcnvihuov" xml:space="preserve">==רָהִיט {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רהיט
|הגייה=ra'''hit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|רהט ב|ר־ה־ט {{משני|ב}}}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטִּיל}}
|נטיות=ר' רָהִיטִים; רָהִיט־, ר' רָהִיטֵי־; כ' רָהִיטִי, רָהִיטְךָ, רָהִיטֵךְ, רָהִיטֵנוּ; רָהִיטַי, רָהִיטָיו, רָהִיטֶיהָ, רָהִיטֵינוּ
}}
[[תמונה:Charles Essenhigh Corke Drawing room Austen House Sevenoaks 1905.jpg|שמאל|ממוזער|184px|חדר מלא רהיטים מסוגים שונים]]
[[תמונה:Hrebenova vaznice.jpg|שמאל|ממוזער|184px|קורות תומכות בגג]]
# {{רובד|עברית חדשה}} עצם גדול (כגון [[ארון]], [[כסא|כיסא]], [[שלחן|שולחן]] או [[מטה|מיטה]]) המוצב בחדר או במקום אחר לשם אחסון, שכיבה, ישיבה, הנחת חפצים, הישענות או נוי.
#:* לקראת הגעת האורחים סידרנו מחדש את '''רהיטי''' הסלון.
#:*{{צטבי|קוראים לו לסוחר-בלויים, מוכרים את '''הרהיטים''' הישנים בחצי-חינם וקונים &quot;לודוויג הארבעה-עשר&quot; – '''רהיטים''' זעירים, חינניים, אך מרופדים|perets/menorat_haxanuka.html|מנורת החנוכה|י&quot;ל פרץ}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} קורה, לוח; אחד ממרכיביו של מבנה או ספינה.
#:*{{צטבי|מתחילה היו הרפסודות הטובות &quot;הקורות העבות, הארוכות והבריאות&quot; באות רק לח. ופה גזרו אותן לחתיכות: קרשים, קורות, נסרים, כפיסים, '''רהיטים''', עמודים וכדומה|levinsky/oniya.html|מעל מכסה האניה|אלחנן לוינסקי}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בכתיב משובש שעל־פי המסורת יש לקרוא רַהִיטֵנוּ: {{צט/תנ&quot;ך|קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים '''רַהיטֵנוּ''' בְּרוֹתִים|שיר השירים|א|יז}}. לנוכח העובדה כי המילה מופיעה רק בצורת הרבים וככינוי קניין, הצורה רָהִיט היא שחזור משוער של צורת היסוד. משמעות המילה במקרא אינה ידועה בוודאות, אך מן ההקשר ניתן להבין כי עניינה קורה, לוח או מרכיב בסיסי אחר בבניית מבנה. פירוש זה נתמך גם בשימוש במילה בספרות חז&quot;ל: אף שהמילה נעדרת כמעט לחלוטין מהנוסחים הנפוצים כיום של ספרות זו, בכתבי יד טובים של התלמוד הבבלי היא מופיעה כאחד ממרכיבי הבית, לצד אבנים וקורות.{{הפניה|1|תלמוד}} הדעה המקובלת במחקר גורסת כי המילה שאולה מארמית, אשר ניביה כוללים מילים נרדפות דומות (כגון {{יוניקוד|ܪܗܛܐ}} (רהטא) בארמית סורית, שפירושה קורָה{{הפניה|2|ארמיתסורית}}).{{הפניה|3|ארמיזם}}&lt;br/&gt;הופעתה של המילה בעברית החדשה במשמעות כלי־בית מיוחסת לפעילותם של מחדשי השפה העברית בסוף המאה התשע־עשרה.{{הפניה|4|חידוש}} השימוש המוכר הראשון במילה במשמעות זו נעשה בשנת 1890, בעיתון &quot;האור&quot; של אליעזר בן־יהודה, ובהערת שוליים נכתב – כנהוג ביחס לחידושי לשון – שפירושה &quot;כלי בית: שולחנות וכסאות וכדומה. וכן בערבית.&quot;{{הפניה|5|האור}}  אין זה ברור אם בן־יהודה עצמו הוא שהשתמש במילה בידיעה זו,{{הפניה|6|בןיהודה}} ובכל מקרה ארבע שנים אחר־כך הופיעה הצעה זהה מאת אליהו ספיר.{{הפניה|7|ספיר}} כך או כך, המילה חדרה במהירות אל לשון הספרות והופיעה כבר בשנת 1905 בסיפור של א&quot;נ גנסין.{{הפניה|8|גנסין}} לאחר זמן לא רב הפכה שגורה מאוד גם בלשון הדיבור.
* פרסית  רהט   راحت  , שאולה מערבית [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B1%D8%A7%D8%AD%D8%A9#Arabic'%D7%A8%D6%B7%D7%97%D6%B2%D7%90' رَاحَة] רַחָה בהוראת [[נוח]]ות, קלות, אתנחתא

===נגזרות===
* השורש [[רהט ב (שורש)|ר־ה־ט {{משני|ב}}]]

===מילים נרדפות===
* [[רהוט|ריהוט]]

===תרגום===
{{תר|עצם גדול}}{{ע|3|
* אוזבקית: {{ת|אוזבקית|mebel}}
* אורדו: {{ת|אורדו|فرنیچر}}
* אזרית: {{ת|אזרית|mebel}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|mobilio}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|mebel|furnitur|perabot}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|húsgagn}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|mobilje}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|furniture}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|mööbel}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|meblo}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|կահույք}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|ме́бел}}
* בלרוסית: {{ת|בלרוסית|мэ́бля}}
* בסקית: {{ת|בסקית|altzari|altzariak}}
* גליסית: {{ת|גליסית|mobiliario}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ავეჯი}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Möbelstück}}
* דנית: {{ת|דנית|møbel}}
* הודית: {{ת|הינדי|असबाब}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|meubel}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|bútordarab}}
* וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|đồ đạc}}
* טורקית: {{ת|טורקית|mobilya}}
* יוונית: {{ת|יוונית|έπιπλο}}
* יפנית: {{ת|יפנית|家具}}
* לטבית: {{ת|לטבית|mēbeles}}
* לטינית: {{ת|לטינית|supellex}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|baldas}}
* מונגולית: {{ת|מונגולית|тавил}}
* מלטית: {{ת|מלטית|għamara}}
* מנדרינית: {{ת|מנדרינית|家具}}
* מקדונית: {{ת|מקדונית|мебел}}
* סווהילית: {{ת|סווהילית|fanicha}}
* סינית: {{ת|סינית|家具}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|pohištvo}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|nábytok}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|mobiliario}}
* ערבית: {{ת|ערבית|اثاث}}
* פולנית: {{ת|פולנית|mebel}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|mobília}}
* פינית: {{ת|פינית|huonekalut}}
* פרסית: {{ת|פרסית|مبلمان}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|nábytek}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|mobilier}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|가구}}
* קזחית: {{ת|קזחית|жиһаз}}
* רומנית: {{ת|רומנית|mobilă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|предме́т}}
* שוודית: {{ת|שוודית|möbel}}
* תאילנדית: {{ת|תאית|เฟอร์นิเจอร์}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|קורה}}{{ע|3|
* אוזבקית: {{ת|אוזבקית|to'sin|bolor}}
* אזרית: {{ת|אזרית|balka}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|architrave}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|sperra}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|tra}}
* אמהרית: {{ת|אמהרית|አውታር}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|beam|rafter}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|palk}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|trabo}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|трегер}}
* בלרוסית: {{ת|בלרוסית|бэлька|брус}}
* בנגלית: {{ת|בנגלית|আড়া}}
* בסקית: {{ת|בסקית|habe}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|treust}}
* גליסית: {{ת|גליסית|trabe}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Balken}}
* דנית: {{ת|דנית|bjælke}}
* הודית: {{ת|הינדי|शहतीर}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|balk}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|gerenda}}
* וולשית: {{ת|וולשית|trawst}}
* וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|rầm|xà}}
* טורקית: {{ת|טורקית|kiriş}}
* יידיש: {{ת|יידיש|קלאָץ}}
* יפנית: {{ת|יפנית|梁}}
* לטבית: {{ת|לטבית|sija}}
* לטינית: {{ת|לטינית|trabs|asser}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|sija}}
* מאורית: {{ת|מאורית|kurupae}}
* מקדונית: {{ת|מקדונית|чатма}}
* מרטהי: {{ת|מרטהי|लकडाचा|मोठा|ओंडका}}
* סווהילית: {{ת|סווהילית|mwamba}}
* סינית: {{ת|סינית|横梁}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|viga}}
* סרבית: {{ת|סרבית|греда|балван}}
* ערבית: {{ת|ערבית|لوح خشبي}}
* פולנית: {{ת|פולנית|belka}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|viga}}
* פינית: {{ת|פינית|palkki}}
* פרסית: {{ת|פרסית|تير}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|trám|nosník}}
* צ'צ'נית: {{ת|צ'צ'נית|тӀай}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|poutre}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|biga}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|greda|balvan}}
* רומנית: {{ת|רומנית|grindă|bârnă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|балка}}
* שוודית: {{ת|שוודית|balk}}
* תאילנדית: {{ת|תאית|จันทัน}}
}}{{תר-סוף}}

===מידע נוסף===
* רָהִיט אינה המילה היחידה בשיר השירים שמופיעה פעם אחת בלבד במקרא. למעשה, שיר השירים כולל את אחוז המילים היחידאיות השני בגובהו מבין ספרי המקרא (אחרי ספר איוב, המוביל את הרשימה).{{הפניה|9|סטטיסטיקה}}
* רָהִיט ניתנת לעתים כדוגמה למילה שגבולותיה מטושטשים, מפני שהיא מציינת עצמים שונים מאוד זה מזה, אשר הטעמים להכללתם בקטגוריה אחת ולהבחנה ביניהם לבין עצמים אחרים (שאינם מהווים רהיטים) אינם ברורים.{{הפניה|10|סמנטיקה}}

===ראו גם===
* [[רהוט|רִהוּט]]
* {{קטגוריה|רהיטים}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רהיט|ויקישיתוף=Furniture}}

===הערות שוליים===
# {{הערה|תלמוד}} דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא בנוסח מסכת חגיגה, דף טז, ע&quot;א. במהדורת וילנא של התלמוד הבבלי, הנפוצה ביותר כיום, נכתב כך: {{הדגשה|&quot;אבני ביתו וקורות ביתו של אדם הם מעידין בו&quot;}}. אלא שבכתבי יד טובים ומוקדמים של התלמוד נכתב: {{הדגשה|&quot;אבני ביתו וקורות ביתו של אדם ורהיטי ביתו של אדם הן מעידין בו&quot;|(כתב יד Goettingen 3}}; {{הדגשה|&quot;אבני ביתו של אדם קורות ביתו של אדם רהיטי ביתו של אדם הן מעידין בו&quot;|(כתב יד London - BL Harl. 5508 (400))}}; {{הדגשה|&quot;אבני ביתו של אדם קורות ביתו של אדם רהיטי ביתו של אדם הן מעידין בו&quot;|(כתד יד Munich 6)}};  {{הדגשה|&quot;אבני ביתו של אדם ורהיטי ביתו הן מעידין בו&quot;|(כתב יד Munich 95)}}; {{הדגשה|&quot;אבני ביתו של אדם ורהיטי ביתו של אדם הן מעידין בו&quot;|(כתב יד Vatican 134)}}; {{הדגשה|&quot;אבני ביתו וקורו' ביתו ורחיטי ביתו מעידין בו&quot;|(כתב יד Vatican 171)}}. שינויי נוסח דומים קיימים במסכת תענית, דף יא, ע&quot;א.
# {{הערה|ארמיתסורית}} Michael Sokoloff, '''A Syriac Lexicon: A Translation from the Latin, Correction, Expansion, and Update of C. Brockelmann's Lexicon Syriacum''', p. 1441 (2009).
# {{הערה|ארמיזם}} Max Wagner, '''Die Lexikalischen und Grammatischen Aramäismen im Alttestamentlichen Hebräisch''', p. 281 (1966); Ludwig Koehler &amp; Walter Baumgartner, '''The Hebrew and Aramaic  Lexicon  of the Old Testament''', Vol. IV, רָהִיט (1999); F.W. Dobbs-Allsopp, Late Linguistic Features in Song of Songs, '''Perspectives on the Song of Songs''', p. 58 (Anselm C. Hagedorn ed. 2005).&lt;/div&gt;
# {{הערה|חידוש}} ראובן סיוון, מחיי המילים, '''לשוננו לעם''' יט, עמ' 168 (1968); תמר כץ, על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו, '''לשוננו''' עו, עמ' 71-70 (2014).
# {{הערה|האור}} &quot;האור&quot; מיום י' בחשוון תרנ&quot;א, בעמ' 4. ראו סיוון, שם. המילה הערבית שאליה מכוונת ההערה היא رهاط (רִהַאט), מילה ערבית לציון רהיטים שהייתה נהוגה באותה תקופה וכיום אינה שגורה עוד. ראו: J.G. Hava, '''Arabic-English Dictionary for the Use of Students''', p. 266 (1899).
# {{הערה|בןיהודה}} בן־יהודה נהג לציין במילונו את חידושי הלשון שלו, אך המילה רָהִיט אינה מיוחסת לו שם. עם זאת, אין בכך כדי להעיד בהכרח על כך שהחידוש בעיתון &quot;האור&quot; הוצע בידי אדם אחר, מפני שמילונו של בן־יהודה אינו כולל את כל חידושיו. ראו בעניין זה ראובן סיוון, חידושי המילים של אליעזר בן יהודה, '''לשוננו לעם''' יב, עמ' סד-סה (1961).
# {{הערה|ספיר}} ההצעה נכללה לראשונה בקובץ שפרסם זאב יעבץ. ראו זאב יעבץ, '''גאון הארץ''', עמ' 49 (1894).
# {{הערה|גנסין}} בסיפור [https://benyehuda.org/gnessin/hatsida.html &quot;הַצִּדָּה&quot;] מופיע המשפט הבא: &quot;והיא הביאה אותם אל 'סְוֵיטְלִיצָה' אחת מרוּוחה ונמוכה קצת, אשר רהיטים בה הרבה ופשוטים, ורצפה לה לבנה ונקייה, ופרחים בה הרבה, ומיטה גבוהה עומדת בפינתה ומגדל גדול של כרים וכסתות על אותה מיטה...&quot;.
# {{הערה|סטטיסטיקה}} Frederick E. Greenspahn, The Number and Distribution of hapax legomena in Biblical Hebrew, '''Vetus Testamentum''' 30, 8-19 (1980).
# {{הערה|סמנטיקה}} Malka Rappaport Hovav, Lexical Semantics, '''Encyclopedia of Hebrew Language and Linguistics''' (Geoffrey Khan ed., 2015).

[[קטגוריה:רהט (שורש)]]
{{שורש|רהט ב}}

==רָהִיט {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רהיט
|הגייה=ra'''hit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|רהט א|ר־ה־ט &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטִּיל}}
|נטיות=ר' רָהִיטִים; רָהִיט־, ר' רָהִיטֵי־; כ' רָהִיטִי, רָהִיטְךָ, רָהִיטֵךְ, רָהִיטֵנוּ; רָהִיטַי, רָהִיטָיו, רָהִיטֶיהָ, רָהִיטֵינוּ
}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} פיוט מצומצם בהיקפו וערוך על־פי תבנית חוזרת (כגון חרוז אחיד).
#:* [[w:יוסי בן יוסי|יוסי בן יוסי]] חיבר '''רהיטים''' מחורזים לכבוד [[יום הכפורים|יום הכיפורים]].
#:*{{צטבי|וּבְשִׁירֶיךָ אֲשֶר עַל לֵב הַזְּמָן חֲרוּתִים / וּבִ'''רְהִיטֵי''' מְלִיצוֹתֶיךָ צַחוֹתֶיךָ כְרוּתִים / תְּפָאֵר הַחַיִּים וְהַמֵּתִים|haromi/021.html|מחברת עשרים ואחת|עמנואל הרומי}}{{הפניה|1|ניקודסמיכות}}

===גיזרון===
* השורש ר־ה־ט שימש לכל אורך ימי הביניים במשמעות הקשורה לפיוטים והוא מופיע הן בשמות־עצם (רָהִיט, רַהַט) והן בפעלים (רוֹהֲטִים, רִהֵט ועוד).{{הפניה|2|ביניים}} [[w:תנחום הירושלמי|תנחום הירושלמי]], מילונאי בן המאה השלוש־עשרה, העיד כי בתקופתו היה נפוץ מאוד השימוש במילה &quot;רהוטים&quot; לכינוי פיוטים, אולם לדבריו נשתכחה משמעותה של המילה במרוצת השנים. הירושלמי טען כי פירוש המילה &quot;רהוטים&quot; הוא &quot;ניגונים&quot; וכי פעליו השונים של השורש ר־ה־ט נגזרו ממנה (כלומר, שם־העצם קדם לפעלים).{{הפניה|3|הירושלמי}} עדויות אלה מימי הביניים אינן מסבירות מדוע החלה המילה רָהִיט (כמו גם השורש ר־ה־ט כולו) לשמש באותה תקופה במשמעות הקשורה לפיוטים. בעניין זה נחלקו החוקרים:
:# לפי סברה אחת, הבאה לידי ביטוי בכתביהם של חוקרי פיוט בולטים בני המאה התשע־עשרה ותחילת המאה העשרים, מדובר למעשה במשמעות מושאלת של רָהִיט {{משני|א}} המקראית ולא במילה נפרדת: בפיוטים משובצים כעניין שבשגרה פסוקים מן המקרא, ופסוקים אלה הם הקורות (=הרהיטים) שמהן בנוי המקרא.{{הפניה|4|מקראי}}
:# לפי סברה אחרת, מקור המילה בשורש הארמי ר־ה־ט, שעניינו ריצה. חלק מהחוקרים מבססים סברה זו על כך שפיוטים מסוימים מכונים לעתים 'דרמושׂ' או 'דְּרוֹמוֹס' – מילה ארמית שמקורה ביוונית {{יוונית|δρόμος|dromos}} ואשר פירושה &quot;ריצה&quot; או &quot;מֵרוץ&quot;{{הפניה|5|לידל}} – ולכן 'רָהִיט', כינוי אחר לפיוטים, מתייחס לריצה אף הוא.{{הפניה|6|דרומוס}} עם זאת, הכינויים 'רָהִיט' ו'דרמושׂ'/'דרומוס' ככל הנראה אינם כינויים נרדפים אלא מתייחסים לפיוטים מסוגים שונים, ועל כן לא ניתן ללמוד מכך על פירושה של רָהִיט.{{הפניה|7|שונים}} אף על פי כן, חוקרי פיוט בולטים מאמצע המאה העשרים ואילך מתעקשים על הקישור לארמית מטעם אחר, הנעוץ באופיים של הפיוטים: השורש הארמי ר־ה־ט שימש לכינוי הפיוטים מפני שהם היו שגורים מאוד בפי היהודים או, לכל הפחות, &quot;נועדו להיאמר במהירות, בלא מנגינה מפותחת&quot;.{{הפניה|8|ריצה}}
:# לדעת החוקר טור־סיני, המילה רָהִיט גזורה מהמילה היוונית {{יוונית|ῥητόν|reton}}, שפירושה &quot;נאמר&quot;: בפיוטים שובצו פסוקים וקטעים שנאמרו קודם לכן במקרא ובמקורות אחרים, ומכאן שמם.{{הפניה|9|טורסיני}}
:אין זה ברור בוודאות איזו מבין שלוש הסברות מייצגת נכונה את גיזרונה של רָהִיט. לצד זאת, עדותו של תנחום הירושלמי מן המאה השלוש־עשרה והתובנות ההיסטוריות באשר לאופיים של הפיוטים מבססות יותר את קישורה של המילה לשורש {{שרש|רהט א|ר־ה־ט {{משני|א}}}}, שעניינו ריצה, מאשר לשורש {{שרש|רהט ב|ר־ה־ט {{משני|ב}}}}, שעניינו כלי בית.{{הפניה|10|השורש}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rahit}}{{הפניה|12|תרגוםלאנגלית}}

===מידע נוסף===
* במילונו של אליעזר בן־יהודה מופיעה המילה בניקוד רְהֵיט. הטעם לניקוד זה אינו מוסבר, אך נראה שהוא מוטעה ושהניקוד רָהִיט הוא הנכון.{{הפניה|11|ניקוד}}

===ראו גם===
* [[פיוט]]
* [[רהט|רַהַט]], [[רהוטה|רְהוּטָה]] (סוגי פיוטים)
* [[רהוט|רָהוּט]], [[רהיטות|רְהִיטוּת]] (התבטאות שוטפת)

===הערות שוליים===
# {{הערה|ניקודסמיכות}} שימו לב כי ניקוד צורת הסמיכות אצל עמנואל הרומי שונה מן הניקוד התקני כיום (רָהִיטֵי־).
# {{הערה|ביניים}} בין היתר משתמשים בו אלעזר הקליר, פייטן ארץ־ישראלי בן המאה השישית, ויוסף בן חיים אלברדאני, פייטן בבלי בן המאה העשירית.
# {{הערה|הירושלמי}} בפירושו למשנה תורה לרמב&quot;ם כותב תנחום הירושלמי כך בערך &quot;רהט&quot;: &quot;ומובן אחר שאינו מעניין ההלכה אלא הוא שם שמשתמשים בו העברים ואינם מבינים את משמעותו, ואין איש חושב על הוראתו אלא מדברים בו מתוך הרגל, מבלי לחשוב, והוא כינוי דברי שיר ושירי אזור וכיוצא בהם רהוטים. וגזרו ממנו פועל ואמרו רהט פלוני או פלוני מרהט היטב ועוד. ומובנו שהוא אומר רהוטים. ומובן רהוטים כמו נגונים.&quot; ראו: תנחום הירושלמי, '''אלמרשד אלכאפי [המדריך המספיק]''' (ההדירה לפי כתבי יד, תרגמה לעברית והוסיפה הקדמה: הדסה שי), עמ' 575 (2003)).
# {{הערה|מקראי}} Leopold Zunz, '''Die synagogale Poesie des Mittelalters''', p. 79 (1855); Heinrich Brody &amp; Karl Albrecht, '''Shaar HaShir: The New Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch''', p. 19 (1906); Ismar Elbogen, '''Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung''', p. 209 (1931).
# {{הערה|דרומוס}} ראו Zunz,‏ Brody &amp; Albrecht‏ ו-Elbogen לעיל.
# {{הערה|שונים}} אברהם מאיר הברמן, '''על התפילה''', עמ' 72-71 (מכון הברמן למחקרי ספרות, 1987); נפתלי הרץ טור־סיני, ערך 'רְהֵיט', '''מילון הלשון העברית הישנה והחדשה''', כרך יג, עמ' 6468-6467 (מקור, 1980).
# {{הערה|לידל}}  Marcus Jastrow, '''A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature''', p. 322 (1903); Henry George Liddell &amp; Robert Scott, '''An Intermediate Greek-English Lexicon''', p. 212 (1888).&lt;/div&gt;
# {{הערה|ריצה}} למשל: חיים שירמן, '''תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת''' (עורך: עזרא פליישר), עמ' 704-703 (1997).
# {{הערה|טורסיני}} טור־סיני, שם, בעמ' 6468. יצוין כי החלפתה של האות היוונית {{יוונית|η|e}} באות העברית 'ה' אינה מעוררת קשיים פילולוגיים, מפני שמדובר בהחלפה מוכרת, המשתקפת בין היתר במילה [[סנהדרין]], שמקורה ביוונית {{יוונית|συνέδριον|sunedrion}}. ראו: Abraham Wasserstein, A Note on the Phonetic and Graphic Representation of Greek Vowels and of the Spiritus Asper in the Aramaic Transcriptions of Greek Loanwords, '''Scripta Classica Israelica''' 12, 200-208 (1993). בהקשר זה, סברתו של טור־סיני נתמכת במידה מסוימת בכך שהמילה היוונית {{יוונית|ῥήτωρ|retor}}, שפירושה &quot;נואם&quot; (ואשר ממנה הגיעו בין היתר המילים [[אורטור]] ו[[רטוריקה]]), חדרה לארמית סורית בצורת 'רהיטרא'. ראו: Daniel Sperber,  '''A Dictionary of Greek and Latin Legal Terms in Rabbinic Literature''', p. 198-199 (1984). לא מן הנמנע כי 'רָהִיט' משקפת חדירה דומה של {{יוונית|ῥήτωρ|retor}} או של אחת מנגזרותיה אל השפה העברית.
# {{הערה|השורש}} ראו גם [http://maagarim.hebrew-academy.org.il 'מאגרים'], המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, שבו המילה משויכת לשורש אחד שעניינו &quot;ריצה, מהירות, פיוט, היות שגור&quot;.
# {{הערה|ניקוד}} סביר יותר שמשקל המילה הוא קַטִּיל (ב'רָהִיט' הפתח הופך לקמץ עקב תשלום דגש). בין היתר, כך מנוקדת או נהגית המילה בידי כל העוסקים בפיוטים במאות האחרונות (ראו למשל  Zunz,‏ Brody &amp; Albrecht‏, Elbogen ושירמן לעיל) וכך היא מנוקדת גם ב[http://maagarim.hebrew-academy.org.il 'מאגרים'], המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
# {{הערה|תרגוםלאנגלית}} בחקר הפיוט 'רָהִיט' הוא מונח מקצועי בעל משמעות מוגדרת, ועל כן בשפה האנגלית הוא מובא תמיד בצורת תעתיק מן העברית (rahit).

{{שורש|רהט א}}

[[קטגוריה:רהיטים]][[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]][[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]][[קטגוריה:קַטִּיל (משקל)]]</text>
      <sha1>grwtey58os0gn2kamtetaskcnvihuov</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42547</id>
    <revision>
      <id>520410</id>
      <parentid>433641</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:26:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520410</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19169" sha1="onwrlje9v7b4rzc2yr99vgw6o3up8jv" xml:space="preserve">==סַדָּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סדן
|הגייה=sa'''dan'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=אינו ברור
|דרך תצורה=אינה ברורה
|נטיות=ר' סַדָּנִים; סַדָּן־, ר' סַדְּנֵי־; כ' סַדָּנִי, סַדָּנְךָ, סַדָּנֵךְ, סַדָּנֵנוּ; סַדָּנַי, סַדָּנָיו, סַדָּנֶיהָ, סַדָּנֵינוּ
}}
[[תמונה:Amboß klein.jpg|שמאל|ממוזער|184px|סדן המשמש נפחים בעבודתם]]
[[תמונה:Illu auditory ossicles-he.jpg|שמאל|ממוזער|184px|הסדן שבאוזן התיכונה לצד שתי עצמות השמע הנוספות, [[ארכוף]] ו[[פטיש]]]]
[[תמונה:Freshly cut tree stump.jpg|שמאל|ממוזער|184px|גזע עץ]]
[[תמונה:FILOVCI04.JPG|שמאל|ממוזער|184px|אבניים עשויות עץ]]
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} גוש מוצק וגדול המשמש [[נפח#נַפָּח|נפחים]] כמשטח עבודה בעת שהם מכים בחלקי מתכת ומעצבים את צורתם. חלקו העליון שטוח וצדו לרוב מחודד וקעור מעט.
#:* לפני פיתוחן של שיטות הריתוך המתקדמות, ה'''סדן''' היה כלי העבודה העיקרי של העובדים עם מתכת.
#:* &quot;וְהוֹלֵךְ וְגָדוֹל הַשִּׁיר לַהֲמִית / פַּטִּישִׁים כָּרְעָמִים עַל '''סַדָּן''' מִתְפּוֹרְרִים&quot; ([https://benyehuda.org/tchernichowsky/shirey_haadam.html &quot;שִׁירֵי הָאָדָם&quot;], שאול טשרניחובסקי)
#:* {{צט|רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המכה בקורנס על ה'''סדן''' בשעת מלאכה חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה|משנה שבת יב א}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|אנטומיה}} אחת משלוש [[w:עצמות השמע|עצמות השמע]] הזעירות אשר מצויות ב[[אזן#אֹזֶן|אוזן]] התיכונה.
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} {{משלב|נדיר}} [[גדם#גֶּדֶם|גדם]] עץ, גזע שנכרת.
#:* &quot;בין האילנות, מ'''סדן''' לחברו, מתוח חבל דק וּפעמים לבנים תלויים עליו&quot; ([https://benyehuda.org/bialik/hagader.html &quot;מֵאֲחוֹרי הַגָּדֵר&quot;], חיים נחמן ביאליק)
#:* {{צט|אין נוטעין ירקות בתוך '''סדן''' של שקמה|משנה כלאים א ח}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} {{משלב|נדיר}} משטח עגול, ככל הנראה עשוי עץ, המסתובב על ציר ומשמש קדרים ליצירת כלי חרס; מעין [[אבנים|אבניים]].
#:* {{הדגשה|&quot;כמו ה'''סדן''' הזה אע&quot;פ שסובב הגלגל הקבוע בו עולה ויורד שני קצות ה'''סדן''' במקומן נראין לעולם אין הדרומין נראה בצפון ולא הצפוני בדרום&quot;|(פירוש [[w:חננאל בן חושיאל|רבנו חננאל]] למסכת פסחים, דף צד, ע&quot;ב)}}
#:* {{צט|אין אבנים אלא '''סדן''' שהוא דבר קשה, דכתיב (ירמיה יח) וארד בית היוצר והנה הוא עושה מלאכה על האבנים|שמות רבה א יד}}

===גיזרון===
* המילה סַדָּן מופיעה לראשונה בלשונם של התנאים וגיזרונה אינו ברור עד תום. במחקר הובעו שתי עמדות באשר למקורה:
:# '''שאילה מפרסית:''' בהתבסס על דמיונה הצורני והסמנטי למילה הפרסית sandan, שפירושה זהה לפירוש הראשון לעיל (כלי נפחים), במהלך המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים סברו מספר חוקרים כי סַדָּן שאולה מפרסית.{{הפניה|1|שאילה19}} דעה זו נדחתה באותה עת על־ידי כמה חוקרים אחרים עקב היעדר ראיות מספיקות.{{הפניה|2|דחייה}} עם זאת, מחקרים שנערכו בהמשך הניבו ממצאים התומכים בהשערת השאילה. בראש ובראשונה, מחקר בלשני משווה העלה כי מקבילותיה של סַדָּן בשפות אחרות – {{יוניקוד|ܣܲܕܵܢܵܐ}} (סַדָנָא) בארמית סורית,{{הפניה|3|סורית}} סַדָּנָא בארמית בבלית,{{הפניה|4|בבלית}} סַדָּנָא בארמית מנדעית,{{הפניה|5|מנדעית}} سَنْدَان (סַנְדָאן) בערבית ו־{{יוניקוד|sandān*}} בפרסית בינונית{{הפניה|6|פרסיתב}} – מאוחרות ומייצגות שפות מעטות.{{הפניה|7|מיעוט}} עובדה זו מעידה על כך שאין מדובר במילה שמית ותיקה ומבוססת אלא בהתפתחות מאוחרת ומוגבלת בתפוצתה. כמו כן, הדעה המקובלת כיום גורסת כי המילים הארמיות המקבילות לסַדָּן שאולות מן המילה הפרסית.{{הפניה|8|ארמיות}} אם דעה זו נכונה, רבים הסיכויים כי סַדָּן נשאלה מפרסית,{{הפניה|9|אפשרויותאחרות}} ככל הנראה בתיווכה של הארמית.{{הפניה|10|תיווך}} לבסוף, נתגלה כי בכתב יד פארמה של המשנה מופיעה פעם אחת הצורה סָנְדָּן תחת הצורה סַדָּן.{{הפניה|11|פארמה}} צורה זו עשויה להעיד על נו&quot;ן מקורית (כגון זו שבמילה הפרסית) אשר נבלעה בדל&quot;ת הדגושה.{{הפניה|12|היבלעות}}
:# '''גזירה מהמילה סַד:''' [[סד|סַד]] מציינת במקרא מכשיר עינויים המגביל את תנועתו של אדם, ויש המשערים כי סַדָּן המשנאית נגזרה ממנה על דרך של הוספת הסיומת ־ָן.{{הפניה|13|סיומת}} לפי סברה זו, הדל&quot;ת הדגושה במילה סַדָּן משקפת את התלכדותם של שני העיצורים האחרונים בשורש {{שרש|סדד א|ס־ד־ד}}, שורשה של סַד.{{הפניה|14|הכפלה}}
:אף שהכרעה ודאית בין שתי הסברות איננה אפשרית, ולכן אין ניתן להצביע בבירור על שורשה של סַדָּן (ס־ד־נ או ס־ד־ד) ועל דרך תצורתה בעברית (משקל קַטָּל או סַד+ ָן), נראה כי סברת השאילה מן הפרסית מתקבלת יותר על הדעת.{{הפניה|15|בראשר}}
* אכדית בהגיית: שָׂדַנֻ ([https://oracc.museum.upenn.edu/dcclt/sig?%E2%98%A3%40dcclt%25akk-949%3A*%3D%C5%A1ad%C3%A2nu%5Bhaematite%2F%2Fhaematite%5DN%C2%B4N%24%C5%A1ad%C3%A2nu šadânu]) בהוראת מחצב ברזל, אבן חן אדומה . לפיכך הביטוי &quot;[[בין הפטיש לסדן]]&quot;, מילולית בהוראת: בין הפטיש למחצב או בין הפטיש לאבן החן הנלטשת.
* העצם הזעירה הקרויה סַדָּן מכונה כך מפני שצורתה דומה מאוד לזו של הסדן המשמש נפחים. דמיון זה שימש מקור לשמה של העצם גם בשפות אחרות (למשל באנגלית, שבה העצם קרויה incus, כשמו הלטיני של כלי הנפחים).

===צירופים===
* [[בין הפטיש לסדן]] (1)
* [[סדנא דארעא חד הוא]]

===נגזרות===
* [[סדנה]]

===מילים נרדפות===
* [[בול עץ]], [[גדם#גֶּדֶם|גדם]] (3)
* [[אבנים|אבניים]] (4)

===תרגום===
{{תר|כלי נפחים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|incudine}}
*איסלנדית: {{ת|איסלנדית|steðji}}
*אירית: {{ת|אירית|inneoin}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|anvil}}
*אסטונית: {{ת|אסטונית|alasi}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|amboso}}
*אפריקנס: {{ת|אפריקנס|aambeeld}}
*בולגרית: {{ת|בולגרית|накова́лня}}
*בלרוסית: {{ת|בלרוסית|кава́дла}}
*בנגלית: {{ת|בנגלית|নিহাই}}
*בסקית: {{ת|בסקית|ingude}}
*ברטונית: {{ת|ברטונית|annev}}
*גליסית: {{ת|גליסית|bigornia}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|გრდემლი}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Amboss}}
*דנית: {{ת|דנית|ambolt}}
*הודית: {{ת|הינדי|निहाई}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|aambeeld}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|üllő}}
*וולשית: {{ת|וולשית|einion}}
*טורקית: {{ת|טורקית|örs}}
*טמילית: {{ת|טמילית|பட்டடை}}
*יוונית: {{ת|יוונית|αμόνι}}
*לטבית: {{ת|לטבית|lakta}}
*לטינית: {{ת|לטינית|incūs}}
*ליטאית: {{ת|ליטאית|priekalas}}
*מנדרינית: {{ת|מנדרינית|鐵砧}}
*מקדונית: {{ת|מקדונית|накова́лна}}
*מרטהי: {{ת|מרטהי|ऐरण}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|ambolt}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|fuawe}}
*סלובקית: {{ת|סלובקית|nákova}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|yunque}}
*ערבית: {{ת|ערבית|سندان}}
*פולנית: {{ת|פולנית|kowadło}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|bigorna}}
*פינית: {{ת|פינית|alasin}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سندان}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|kovadlina}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enclume}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|모루}}
*קטלנית: {{ת|קטלנית|enclusa}}
*רומנית: {{ת|רומנית|nicovală|ilău}}
*רוסית: {{ת|רוסית|накова́льня}}
*שוודית: {{ת|שוודית|städ}}
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|עצם זעירה באוזן}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|incudine}}
*איסלנדית: {{ת|איסלנדית|steðji}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|inkudo}}
*אפריקנס: {{ת|אפריקנס|aambeeld|incus}}
*ברטונית: {{ת|ברטונית|annev}}
*גליסית: {{ת|גליסית|bigornia}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Amboß}}
*דנית: {{ת|דנית|ambolt}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|aanbeeld}}
*טורקית: {{ת|טורקית|örs}}
*יוונית: {{ת|יוונית|άκμονας}}
*לוקסמבורגית: {{ת|לוקסמבורגית|aambild|aanvel}}
*לטינית: {{ת|לטינית|incūs}}
*מקדונית: {{ת|מקדונית|наковална}}
*סלובקית: {{ת|סלובקית|nákovka}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|yunque}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السندان}}
*פולנית: {{ת|פולנית|kowadełko}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|bigorna}}
*פינית: {{ת|פינית|alasin}}
*פרסית: {{ת|פרסית|استخوان سندانی}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|kovadlinka}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|incus}}
*קטלנית: {{ת|קטלנית|enclusa}}
*רומנית: {{ת|רומנית|nicovală}}
*רוסית: {{ת|רוסית|накова́льня}}
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|גדם עץ}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|moncherino}}
*אירית: {{ת|אירית|stoc}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|stump}}
*אסטונית: {{ת|אסטונית|könt}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|arbostumpo}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|կոճղ}}
*בולגרית: {{ת|בולגרית|пън}}
*בלרוסית: {{ת|בלרוסית|пень}}
*גליסית: {{ת|גליסית|cepa|cepo|cepeira|cachopa}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ka}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Stumpf}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|stomp}}
*לטבית: {{ת|לטבית|celms}}
*ליטאית: {{ת|ליטאית|kelmas}}
*מאורית: {{ת|מאורית|tumu|mutumutu}}
*מנדרינית: {{ת|מנדרינית|樹樁}}
*מקדונית: {{ת|מקדונית|пенушка}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kisiki}}
*סלובנית: {{ת|סלובנית|štor}}
*סלובקית: {{ת|סלובקית|peň}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|tocón}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جذع الشجرة}}
*פולנית: {{ת|פולנית|kikut}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|toco}}
*פינית: {{ת|פינית|tynkä|kanto}}
*פרסית: {{ת|פרסית|ريشه}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|pařez}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|souche}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|그루터기}}
*רוסית: {{ת|רוסית|пень}}
*שוודית: {{ת|שוודית|stump}}
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|כלי קדרים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|tornio da vasaio}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|potter's wheel}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դուրգ}}
*הודית: {{ת|הינדי|चाक}}
*טורקית: {{ת|טורקית|çömlekçi çarkı}}
*יפנית: {{ת|יפנית|轆轤}}
*מנדרינית: {{ת|מנדרינית|陶工旋盤}}
*מקדונית: {{ת|מקדונית|грнчарско колце}}
*מרטהי: {{ת|מרטהי|कुंभाराचें चाक}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|torno alfarero}}
*פינית: {{ת|פינית|dreija}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|hrnčířský kruh}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|tour de potier}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[נפח#נַפָּח|נפח]]
* [[פטיש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Anvils|שם ויקישיתוף=סדנים}}

===הערות שוליים===
# {{הערה|שאילה19}} Paul de Lagarde, '''Gesammelte Abhandlungen''', p. 67 (1866); חנוך יהודה קאהוט, '''ספר ערוך השלם''', כרך שישי, עמ' 23 (1889); Karl Voller, Beiträge zur Kenntniss der lebenden arabischen Sprache in Aegypten, '''Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft''' 50, p. 643 (1896); Immanuel Löw, Lexikalische Miszellen, '''Zeitschrift für Assyriologie und Vorderasiatische Archäologie''' 23, p. 289 (1910).
# {{הערה|דחייה}} Wilhelm Bacher, ספר ערוך השלם, '''Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft''' 47, p. 504-505 (1896); ברנהרד גייגר, 'סַדָּן', '''תוספות ערוך השלם''' (ערך: שמואל קרויס), עמ' 301 (1969).
# {{הערה|סורית}} Michael Sokoloff, '''A Syriac Lexicon: A Translation from the Latin, Correction, Expansion, and Update of C. Brockelmann's Lexicon Syriacum''', p. 971 (2009).
# {{הערה|בבלית}} Marcus Jastrow, '''A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature''', p. 957 (1903); Michael Sokoloff, '''A Dictionary of Jewish Babylonian Aramaic of the Talmudic and Geonic Periods''', p. 788 (2002).
# {{הערה|מנדעית}} Ethel Stefana Drower &amp; Rudolf Macuch, '''A Mandaic Dictionary''', p. 309 (1963).
# {{הערה|פרסיתב}} שחזורה המשוער והמקובל של המילה. בפרסית חדשה מצויה سندان (סַנְדָאן/סִנְדָאן). ראו: Francis Joseph Steingass, '''A Comprehensive Persian-English Dictionary''', p. 701 (1963).
# {{הערה|מיעוט}} מקורן של שלוש מתוך חמש המקבילות הוא ניב ארמי.
# {{הערה|ארמיות}} Claudia A. Ciancaglini, '''Iranian Loanwords in Syriac''', p. 220 (2008); Sokoloff, '''A Syriac Lexicon, p. 971 (2009); Drower &amp; Macuch, A Mandaic Dictionary''', p. 309 (1963); '''The Comprehensive Aramaic Lexicon''', '[http://cal1.cn.huc.edu/oneentry.php?lemma=sdn%20N&amp;cits=all sdn]' (נבדק לאחרונה באוגוסט 2015). כן השוו: Irene Garbell, '''The Jewish Neo-Aramaic Dialect of Persian Azerbaijan: Linguistic Analysis and Folkloristic Texts''', p. 332 (2013).
# {{הערה|אפשרויותאחרות}} אין זה סביר כי מדובר בשאילה מערבית, מפני שמילים ערביות חדרו לעברית רק לאחר תקופת המשנה והחל מימי הביניים, עת החליפה הערבית את הארמית והפכה ללשונם הכתובה והמדוברת של יהודי הארצות המוסלמיות. ראו: Haseeb Shehadeh, Arabic Loanwords in Hebrew, '''Studia Orientalia''' 111, p. 327 (2011). לאור הקשרים הרופפים באותה תקופה בין הפרסית לעברית, אף אין זה סביר כי המילה העברית היא זו שחדרה לפרסית. לבסוף, הסיכוי להתפתחות עצמאית של המילה בעברית, אגב הפגנת דמיון צורני וסמנטי גדול כל־כך לזו הפרסית, נראה קלוש בהשוואה להשערת השאילה.
# {{הערה|תיווך}} בניגוד ללשון המקרא המאוחרת, אשר שאלה מילים פרסיות במישרין (לדוגמה, [[פרדס]]), בלשון המשנה הדבר נעשה לרוב דרך הארמית ובהשפעתה. ראו: Thamar E. Gindin, Persian Loanwords, '''Encyclopedia of Hebrew Language and Linguistics''' (Geoffrey Khan ed., 2015).
# {{הערה|פארמה}} ראו [http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/showmi1.asp?mishnanum=8&amp;pereknum=001&amp;masecet=04&amp;mnusriptnum=240&amp;p=1&amp;masecetindex=4&amp;perekindex=1&amp;numamud=8&amp;manuscriptindex=8&amp;k= נוסח כתב יד פארמה לכלאיים א, ח].
# {{הערה|היבלעות}} משה בר־אשר, '''מחקרים בלשון חכמים: מבואות ועיוני לשון''', עמ' 156 (2009).
# {{הערה|סיומת}} משה צבי סגל, ערך 'סַדָּן', '''מילון הלשון העברית הישנה והחדשה''', כרך ח, עמ' 3967 (מקור, 1980); Jacob Levy, '''Wörterbuch über die Talmudim und Midraschim''', Volume III, p. 479 (1883). השוו: Marcus Jastrow, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, p. 957 (1903); גייגר, 'סַדָּן', בעמ' 301 (1969).
# {{הערה|הכפלה}} A. Murtonen, '''Hebrew in its West Semitic Setting: A Comparative Survey of Non-Masoretic Hebrew Dialects and Traditions''', Part 1.Bb, p. 296 (1989). השוו הערך 'סַדָּן' ב[http://maagarim.hebrew-academy.org.il 'מאגרים'], המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, שבו המילה משויכת לשורשה של סַד. כן ראו בר־אשר, שם, בעמ' 156 (2009).
# {{הערה|בראשר}} ראו משה בר־אשר, '''תורת הצורות של לשון המשנה: פרקי מבוא ותצורות שם העצם''', חלק ראשון, עמ' 1056 (2015). כן השוו יצחק גלוסקא, '''השפעת הארמית על לשון המשנה''' (חיבור לשם קבלת התואר &quot;דוקטור לפילוסופיה&quot;, אוניברסיטת בר־אילן), עמ' 791-790 (1988).

[[קטגוריה:כלי עבודה]][[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]][[קטגוריה:פרסית]][[קטגוריה:ארמית]][[קטגוריה:אנטומיה]][[קטגוריה:חלקי הצמח]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הפרסית]]</text>
      <sha1>onwrlje9v7b4rzc2yr99vgw6o3up8jv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בקי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42548</id>
    <revision>
      <id>520059</id>
      <parentid>429188</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:28:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520059</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19486" sha1="sjseg4qwz3lpijxvo83te1mxhz9c3qh" xml:space="preserve">==בָּקִי (גם: בָּקִיא)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בקי או בקיא
|הגייה=ba'''ki'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ק|י}}{{הפניה|1|השורש}}
|דרך תצורה=משקל קָטִיל
|נטיות=ר'{{הפניה|2|רבים}} בְּקִיאִים; נ' בְּקִיאָה, נ&quot;ר בְּקִיאוֹת; בְּקִי־, ר' בְּקִיאֵי־, נ&quot;ר בְּקִיאוֹת־
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} מצוי היטב, בעל היכרות רבה ועמוקה עם נושא או תחום מסוים.
#:* השופט '''בקי''' בעיקר בדיני נזיקין, אך לפעמים הוא פוסק גם בדיני עונשין.
#:* &quot;ואבי, אף־על־פי שלא למד את המלאכה הזאת מעולם, היה '''בקי''' על־פה במסיבות כל האופנים והגלגלים למקטן ועד גדול&quot; ([https://benyehuda.org/shalom/hebrew_009.html &quot;הזקן&quot;], [[w:שלום עליכם|שלום עליכם]])
#:* {{צט|&quot;אם אינו מכיר או שאינו '''בקי''' בהלכה ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח עגולות&quot;|משנה עירובין ד ח}}
#:* {{הדגשה|&quot;ורבי אליעזר אוסר לפי שאין '''בקיאים''' בדקדוקי מצות&quot;|([[s:קידושין עו א|תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף עו, ע&quot;א]])}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} {{משני|נדיר}} שקוּל, נוהג ביישוב הדעת.{{הפניה|3|שקול}}
#:* {{צט|&quot;ארבעה הם שהקיש הקב&quot;ה על קנקנן ומצאן קדירה שלמימי רגלים, אילו הן אדם וקין ובלעם הרשע ויחזקיהו... אבל יחזקאל נמצא '''בקי''' מכולם&quot;|בראשית רבה יט יא}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} {{משני|נדיר}} יכול או יודע לעשות דבר מה.{{הפניה|4|יכול}}
#:* {{הדגשה|&quot;תנו רבנן: עמדו בתפלה, אף על פי שיש שם זקן וחכם – אין מורידין לפני התיבה אלא אדם הרגיל... ויש לו נעימה, וקולו ערב, ו'''בקי''' לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים&quot;|([[s:תענית טז א|תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף טז, ע&quot;א]])}}

===גיזרון===
* השורש ב־ק־י מופיע במשמעות &quot;חיפוש&quot; ו&quot;חקירה&quot; בכל ניבי הארמית המזרחית: {{יוניקוד|ܒܩܝ}} (ב־ק־י) בסורית,{{הפניה|5|סורית}} ב־ק־י בארמית בבלית{{הפניה|6|בבלית}} וב־ק־א/ב־ק־י במנדעית.{{הפניה|7|מנדעית}} עובדה זו, בצירוף הופעתה הראשונה של המילה בעברית בתקופה שבה מילים רבות חדרו אל השפה דרך הארמית, הובילה חוקרים לשער כי בָּקִי נשאלה מארמית.{{הפניה|8|שאילה}} עם זאת, הממצאים שנתגלו ב[[w:קומראן|מערות קומראן]] מעידים כי כבר בתקופה מוקדמת יחסית היה השורש שגור בארץ־ישראל. במערה מספר ארבע ובמערה מספר אחת־עשרה נמצאו תרגומים חלקיים של ספר איוב לארמית, אשר שני קטעים נפרדים בהם משתמשים בפעלים משורש ב־ק־י: הקטע שנמצא במערה מספר ארבע (4Q157) חסר מאוד, אך נראה כי הוא מתרגם את המילה תִּפְנֶה שבאחד מפסוקי איוב – {{צט|קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה|איוב ה א}} – בתור '[ת]בקה',{{הפניה|9|תבקה}} ואילו הקטע שנמצא במערה מספר אחת־עשרה (11Q10) מתרגם את המילה יַבִּיט שבפסוק אחר – {{צט|כָּל אָדָם חָזוּ בוֹ אֱנוֹשׁ יַבִּיט מֵרָחוֹק|איוב לו כה}} – בתור 'יבקון' (בלשון רבים).{{הפניה|10|יבקון}} קטעים אלה מעידים כי השורש הארמי ב־ק־י היה שגור בלשונם של שוכני מדבר יהודה עוד במאה הראשונה לספירה,{{הפניה|11|תארוך}} טרם חתימת המשנה, וכי משמעותו הראשונית הייתה &quot;התבוננות&quot;{{הפניה|12|פשיטתא}} וממנה התפתחו מאוחר יותר המשמעויות &quot;חיפוש&quot; ו&quot;חקירה&quot;.{{הפניה|13|בןחיים}} לאור זאת, נראה כי אין יסוד מספק לראות ב-בָּקִי מילה שנשאלה ישירות מארמית ומתקבל יותר על הדעת לראות בה חידוש עברי של התנאים (על יסוד המשקל קָטִיל{{הפניה|14|קטיל}}) שנגזר מן השורש הארמי.{{הפניה|15|בןחיים2}}
* לפי יסטרוב&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_בְּקָא.1?lang=he מילון יסרטוב].&lt;/ref&gt;, המשמע המקורי של השורש ב-ק-א הוא דומה לשורש ב-ק-ע: 'פרץ דרך, חדר פנימה', ומשם 'חקר, חיפש'. תופעת הפשטה זו שכיחה, למשל הפועל ביקר, משורש ב-ק-ר שמשמעו המקורי 'בקע, פרץ אל תוך משהו' (שורש דו-ספרתי כללי ב-ק&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_בָּקַר?lang=he מילון יסרטוב].&lt;/ref&gt;) ומשם 'בחן ובדק, ערך ביקורת'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_בקר_ᴵ.1?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt;, או בדומה לעברית\ארמית חיפשׂ שקרוב אל ח-פ-ס 'חפר' ומשם 'חפר לעומק, חיפש, חקר'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_חֲפַס.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;.

===נגזרות===
* [[בקיאות]]

===מילים נרדפות===
* [[ממחה|מומחה]], [[מצוי]] (1)
* [[זהיר]], [[מישב|מיושב]], [[פקח#פִּקֵּחַ|פִקח]], [[שקול]] (2)
* [[יכל]], [[כשיר]] (3)

===ניגודים===
* [[בור#בּוּר|בוּר]] (1)
* [[חפוז]], [[רשלני]] (2)
* [[כושל]] (3)

===תרגום===
{{תר|מכיר היטב|}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|provetto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|well versed|adept|familiar}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|elprovita|lertega}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|умел|вещ|опитен}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|geschickt}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|bekwaam}}
* הינדי: {{ת|הינדי|प्रवीण}}
* טורקית: {{ת|טורקית|becerikli|mahir|usta|ehil}}
* לטינית: {{ת|לטינית|idoneus}}
* מנדרינית: {{ת|מנדרינית|擅長}}
* מרטהי: {{ת|מרטהי|काबिल}}
{{תר-}}
* סינית: {{ת|סינית|擅长}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|experto|hábil}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مؤهل / قادر}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|adepto}}
* פינית: {{ת|פינית|pätevä|asiantunteva}}
* פרסית: {{ת|פרסית|زبر دست}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|zběhlý}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|expert}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|숙달한}}
* רוסית: {{ת|רוסית|зна́ющий|све́дущий|о́пытный|уме́лый}}
* שבדית: {{ת|שבדית|skicklig}}
{{תר-סוף}}
{{תר|שקול|}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|prudente}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|prudent|sagacious|circumspect}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|trosingarda|timoplena}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|aketus|fur|a boell|a skiant}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|umsichtig|vorsichtig}}
* דנית: {{ת|דנית|klog|velovervejet}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|voorzichtig|omzichtig|vooruitziend}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|meggondolt}}
* וולשית: {{ת|וולשית|gofalus|call|synhwyrol}}
* טורקית: {{ת|טורקית|ihtiyatlı|tedbirli|sakıngan|önlemli|sakıntılı}}
* לטינית: {{ת|לטינית|callidus|cautus}}
* מאורית: {{ת|מאורית|matawhaiti}}
{{תר-}}
* מנדרינית: {{ת|מנדרינית|謹慎}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|previden|oprezen}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|prudente|juicioso|circunspecto}}
* סרבית: {{ת|סרבית|смотрен|разборит|промишљен}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حريص|حكيم}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|prudente}}
* פינית: {{ת|פינית|harkitsevainen|varovainen|viisas}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|prudent}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|sagaç}}
* רוסית: {{ת|רוסית|рассуди́тельный|благоразу́мный|осторо́жный}}
* שבדית: {{ת|שבדית|förtänksam}}
{{תר-סוף}}
{{תר|יכול|}}
* אורדו: {{ת|אורדו|سکنا}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|sapere|riuscire|potere}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|boleh|bisa}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|geta}}
* אירית: {{ת|אירית|féad|bí}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|can|know how}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|osata}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|povi}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|կարողանալ|կրնալ}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|мо́га}}
* בלרוסית: {{ת|בלרוסית|магчы́}}
* בסקית: {{ת|בסקית|*ezan}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|gallout|bezañ evit}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|შეუძლია}}
* גליסית: {{ת|גליסית|poder}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|können}}
* דנית: {{ת|דנית|kunne}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|kunnen}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|tud}}
* הינדי: {{ת|הינדי|सकना}}
* וולשית: {{ת|וולשית|gallu|medru}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|được}}
* טורקית: {{ת|טורקית|-ebilmek|-abilmek}}
* טמילית: {{ת|טמילית|செய்யக்கூடிய}}
* יוונית: {{ת|יוונית|μπορώ}}
* יפנית: {{ת|יפנית|できる}}
* לוקסמבורגית: {{ת|לוקסמבורגית|kënnen}}
{{תר-}}
* לטבית: {{ת|לטבית|drikstet}}
* לטינית: {{ת|לטינית|posse|scio}}
* מונגולית: {{ת|מונגולית|mn}}
* מלטזית: {{ת|מלטית|sata}}
* מנדרינית: {{ת|מנדרינית|會}}
* מקדונית: {{ת|מקדונית|може}}
* מרטהי: {{ת|מרטהי|शकणें}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|kunne}}
* סומלית: {{ת|סומלית|kar}}
* סינית: {{ת|סינית|能}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|moči}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|môcť}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|poder}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قدر|استطاع|ممكن}}
* פולנית: {{ת|פולנית|móc|umieć|potrafić}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|poder|ser|capaz|conseguir}}
* פינית: {{ת|פינית|osata|voida|pystyä}}
* פרסית: {{ת|פרסית|توانستن}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|moci|umět}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|pouvoir}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|poder}}
* קיניהרואנדה: {{ת|קיניהרואנדה|kemenya ingene wogira}}
* רומנית: {{ת|רומנית|putea}}
* רוסית: {{ת|רוסית|мочь|смочь|уме́ть}}
* שבדית: {{ת|שבדית|kunna}}
* תאית: {{ת|תאית|ได้}}
{{תר-סוף}}

===מידע נוסף===
* הצורה בָּקִיא היא צורת משנה תקנית של בָּקִי. בָּקִיא נוצרה בהשפעת המילה הארמית המקבילה בָּקִיא ונשתמרה בעברית הודות לצורת הרבים המאוחרת בְּקִיאִים (ראו להלן).
* על־פי כתבי היד הטובים של המשנה, צורת הרבים המקורית של בָּקִי היא בְּקִיִּים/בְּקִיִּין (ובסמיכות: בְּקִיֵּי־): {{הדגשה|&quot;אֶלָּא שֶׁאֵין עַם הָאָרֶץ בְּקִיִּים&quot;|(כתב יד קאופמן למשנה, טהרות י, יא)}}; {{הדגשה|&quot;אֶלָּא שׁאֵין עַמֵּי הָאָרֶץ בְּקִיִּין&quot;|(כתב יד פרמה ב למשנה, טהרות י, יא)}}; {{הדגשה|&quot;הָיוּ בְקִיֵּי הַדַּעַת&quot;|(כתב יד קאופמן למשנה, גטין ט, י)}}. צורות אלה חייבו להגות שתי תנועות [i] רצופות כשביניהן יו&quot;ד עיצורית (כלומר, הגיית [iyi]). הקושי בהגייה זו הוביל כנראה להחלפת היו&quot;ד העיצורית באל&quot;ף וליצירתה של צורת הרבים בְּקִיאִים/בְּקִיאִין בנוסחים מאוחרים יותר של המשנה,{{הפניה|16|אלף}} תוך דחיקת רגליה של בְּקִיִּים/בְּקִיִּין. תהליך זה הוביל לכך שכיום שגורה בעברית רק צורת הרבים בְּקִיאִים (ובסמיכות: בְּקִיאֵי־).
* בלשון חז&quot;ל רווחת תופעה של חילופי בי&quot;ת ופ&quot;א, המובילה לכך שמילים מסוימות מופיעות עם שני העיצורים לסירוגין.{{הפניה|17|אפשטיין}} הסיבה לתופעה זו אינה ברורה, אך ככל הנראה היא נובעת מדמיון פונולוגי בין העיצורים (שכן שניהם קוליים אטומים).{{הפניה|18|דמיון}} כמו כן, ידוע כי בלשון אמוראי בבל הפכה לעתים ה&quot;א/יו&quot;ד עיצורית הבאה בסוף מילה לעי&quot;ן, כנראה מתוך ניסיון (מוטעה) להבליט את הגייתה הגרונית שנחלשה.{{הפניה|19|גרוניות}} תופעות אלו לא פסחו אף על המילה בָּקִי, ובמקומות רבים היא מופיעה בצורות המשקפות את החילופים הללו (בקיע, פקיע וכדומה).{{הפניה|20|ילון}}

===ראו גם===
* [[אמן#אֻמָּן|אומן]]
* [[איש אשכולות]]
* [[בקיאות]]

===הערות שוליים===
# {{הערה|השורש}} יסטרוב מייחס את בָּקִי לשורש דו־עיצורי (ב־ק), בעוד האקדמיה ללשון העברית מייחסת את המילה לשורש ב־ק־א. ראו: Marcus Jastrow, '''A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature''', p. 185 (1903); הערך 'בָּקִי' ב[http://maagarim.hebrew-academy.org.il 'מאגרים'], המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. עם זאת, כמפורט להלן, שורשה של בָּקִי הוא ב־ק־י.
# {{הערה|רבים}} ראו סעיף &quot;מידע נוסף&quot; לפירוט בדבר נטיות הרבים.
# {{הערה|שקול}} להרחבה בדבר הוראה נדירה זו של בָּקִי ראו יצחק ווארטסקי, לפירוש &quot;בקי&quot; במדרשים, '''סיני''' נז, עמ' קטז-קכא (1965).
# {{הערה|יכול}} להרחבה בדבר הוראה נדירה זו של בָּקִי ראו שמעון שרביט, '''פרקי מחקר בלשון חכמים''', עמ' 263 (2008).
# {{הערה|סורית}} Michael Sokoloff, '''A Syriac Lexicon: A Translation from the Latin, Correction, Expansion, and Update of C. Brockelmann's Lexicon Syriacum''', p. 176 (2009).
# {{הערה|בבלית}} Michael Sokoloff, '''A Dictionary of Jewish Babylonian Aramaic of the Talmudic and Geonic Periods''', p. 230 (2002).
# {{הערה|מנדעית}} Ethel Stefana Drower &amp; Rudolf Macuch, '''A Mandaic Dictionary''', p. 68 (1963).
# {{הערה|שאילה}} למשל: Salomon Mannes, '''Ueber den Einfluss des Aramäischen auf den Wortschatz der Mišnah an Nominal- und Verbal-Stämmen''', p. 24 (1899). כן השוו יצחק גלוסקא, '''השפעת הארמית על לשון המשנה''' (חיבור לשם קבלת התואר &quot;דוקטור לפילוסופיה&quot;, אוניברסיטת בר־אילן), עמ' 223 (1988).
# {{הערה|תבקה}} קטע 4Q157 חסר ומשובש ורק האותיות 'בקה' מופיעות בו בבירור, ועל כן התי&quot;ו שבו משוחזרת על פי ההקשר וסימני הדהייה. ראו: R. de Vaux and J. T. Milik, '''Qumrân Grotte 4.II: I. Archéologie, II. Tefillin, Mezuzot et Targums''' (4Q 128–4Q157), p. 90 (1977).
# {{הערה|יבקון}} Michael Sokoloff, '''The Targum to Job from Qumran Cave XI''', p. 82 (1974). אך ראו רפאל ויס, '''התרגום הארמי לספר איוב''', בעמ' 23 ו-233 (1979).
# {{הערה|תארוך}} בדיקות פלאוגרפיה ופחמן-14 העלו כי התרגומים של ספר איוב נכתבו ככל הנראה במאה הראשונה לספירה. ראו: Daniel J. Harrington, '''Wisdom Texts from Qumran''', p. 18 (1996); Casey Deryl Elledge, '''The Bible and the Dead Sea Scrolls''', p. 93 (2005); Marc Turnage, The Linguistic Ethos of the Galilee in the First Century C.E., in '''The Language Environment of First Century Judaea''', p. 180 (edited by Randall Buth &amp; R. Steven Notley, 2013).
# {{הערה|פשיטתא}} הדים למשמעות זו ניתן למצוא בתרגום ה[[w:פשיטתא|פשיטתא]] לבראשית כד, כא, שבו המילה מִשְׁתָּאֵה מתורגמת כ־{{יוניקוד|ܡܸܬܼܒܲܩܸܐ ܒܵܗ}} (מתבקא בה), ובתרגום למלכים א ג, כא, שבו המילה וָאֶתְבּוֹנֵן מתורגמת כ-{{יוניקוד|ܐܸܬ̣ܒܲܩܝܼܬ̣ ܒܹܗ}}  (אתבקית בה).
# {{הערה|בןחיים}} זאב בן־חיים, ישנים גם חדשים מן צפוני מדבר יהודה, '''לשוננו''' מב, בעמ' 287-286 (1978).
# {{הערה|קטיל}} השוו משה בר־אשר, '''תורת הצורות של לשון המשנה: פרקי מבוא ותצורות שם העצם''', חלק ראשון, עמ' 699 (2015).
# {{הערה|בןחיים2}} בן־חיים, שם; שמעון שרביט, חילופי העיצורים ב-פ בלשון חכמים, '''משאת אהרן: מחקרים בלשון מוגשים לאהרן דותן''', בעמ' 224-223 (2009).
# {{הערה|אלף}} בר־אשר, שם, בעמ' 711.
# {{הערה|אפשטיין}} לדוגמאות מלשון התנאים ראו יעקב נחום הלוי אפשטיין, '''מבוא לנוסח המשנה''', בעמ' 1223-1220 (1948).
# {{הערה|דמיון}} אם כי ייתכן גם שמקור התופעה בדמיון גרפי בין צורותיהן של האותיות בכתב העברי המרובע. ראו שרביט, חילופי העיצורים, שם, בעמ' 220. כן השוו משה בר־אשר, נשכחות בלשון התנאים, '''מחקרי לשון מוגשים לזאב בן־חיים בהגיעו לשיבה''' (ערכו משה בר־אשר, אהרן דותן, דוד טנא וגד בן־עמי צרפתי), בעמ' 86 (1983).
# {{הערה|גרוניות}} מנחם מורשת, השורש &quot;פצע&quot; והתפצלויותיו, '''מחקרים בלשון העברית ובספרות התלמודית''' (ערכו מנחם צבי קדרי ושמעון שרביט), בעמ' 23-22 (1989).
# {{הערה|ילון}} לפירוט ראו חנוך ילון, '''פרקי לשון''', בעמ' 315-314 (1971).

{{שורש|בקי}}

[[קטגוריה:בעלי תכונה]]</text>
      <sha1>sjseg4qwz3lpijxvo83te1mxhz9c3qh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ענק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42549</id>
    <revision>
      <id>520217</id>
      <parentid>502710</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:54:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35782" sha1="k24vubpty2ulvdtogf69cm2bom770x2" xml:space="preserve">==עֲנָק {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ענק
|הגייה=׳a'''nak'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|ענק א|ע־נ־ק {{משני|א}}}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=עֲנַק־, עֲנָקִי־, עֲנָקְךָ, עֲנָקֵךְ, עֲנָקֵנוּ; ר' עֲנָקִים,{{הפניה|1|ריבוי}} עֲנָקֵי־, עֲנָקַי, עֲנָקָיו, עֲנָקֶיהָ, עֲנָקֵינוּ
}}
[[תמונה:Perlas-Joyería.JPG|שמאל|ממוזער|184px|ענק פנינים]]
# [[תכשיט]] שעונדים על הצוואר, כגון [[שרשרת]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד '''עֲנָק''' מִצַּוְּרֹנָיִךְ.|שיר השירים|ד|ט}}
#:*{{צט/בבלי|זכה – עושין לו '''ענק''', לא זכה – עושין לו קמיע|בבא בתרא|עה|א}}
#:*{{צטבי|וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיהָ / וְעַל כֵּן חֶסֶד מְשַׁכְתִּיהָ / וְעַל גַּרְגַּרוֹתַי '''עֲנָק''' עֲנַדְתִּיהָ|haromi/017.html|מחברת שבע עשרה|עמנואל הרומי}}
#:* אורכו של '''ענק''' פנינים נמדד בהתאם לחלק בגוף שאליו הוא מגיע ולא על־פי מידותיו המדויקות

===גיזרון===
* למילה מקבילות במספר שפות שמיות:אוגריתית {{יוניקוד|ʿnq}}  {{הפניה|2|אוגריתית}} כנראה בהוראת שרשרת. ארמית גלילית: עונקה - שרשרת ,{{הפניה|3|גלילית}}. ארמית סורית בהגיית: עקא {{יוניקוד|ܠܩܐ}}  {{הפניה|4|סורית}}. אכדית {{יוניקוד|unqu}}  בהוראת: טבעת {{הפניה|5|אכדית}}, אם כי ייתכן שהמשמעות המקורית הייתה &quot;שרשרת&quot;{{הפניה|6|אכדית2}}). השוו גם ערבית: {{ערבית|عُنُق|עֻנְק}} - צוואר. ישנה אפשרות כי עֲנָק ומקבילותיה נגזרו מהמילה הפרוטו־שמית המשוערת {{יוניקוד|ʿinq*}}‏/‏{{יוניקוד|ʿunq*}} (&quot;צוואר&quot;), אולם הראיות לקיומה של מילה זו מעטות מכדי שניתן יהיה להגיע למסקנה מבוססת.{{הפניה|7|פרוטושמית}}
* מופיעה רבות בתעודות אשוריות מקפדוקיה וכן ממארי יש הסבורים שבכמה מקרים מציין אנכֻּ (anaku) את הבדיל ואת עפרתו, מקורו משומרית בהגיית: אַנַ ([https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%92%80%AD%F0%92%88%BE#Sumerian 𒀭𒈾]) בהוראת בדיל ועפרתו, מושאל לסנסקריט בהגיית: נֲגַה (नाग) בהוראת מתכת,בדיל. התיבה מצוייה אף בערבית: אֲנֻכְּ (آنُك)‎. בשל כך חוקרים משייכים את הענק המקראי אל ה-{{צט/תנ&quot;ך|[[אנך]]|עמוס|ז|ז}} על שום משקולת העופרת או הבדיל שהיה בקצהו, והשוו {{צט/תנ&quot;ך|[[אבן]] הַ[[בדיל]]|זכריה|ד|י}} הקשורה לנבואה על בניית ביהמ&quot;ק .

===מידע נוסף===
כל הקרוב לנפש משיב את הנפש אמר רב אחא בר יעקב עונקא (ברכות מד, ב) רש&quot;י: עונקא - צואר.

===מילים נרדפות===
* [[רביד]]
* [[מחרזת|מחרוזת]]
* [[שרשרת]]

===תרגום===
{{תר|תכשיט לצוואר|}}
{{ע|3|
* אוזבקית: {{ת|אוזבקית|marjon|shoda}}
* אורדו: {{ת|אורדו|ہار}}
* אזרית: {{ת|אזרית|boyunbağı}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|collana}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kalung}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|hálsfesti}}
* אירית: {{ת|אירית|muince}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|gjerdan}}
* אמהרית: {{ת|אמהרית|ሐብል}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|necklace}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|kaelakee}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kolĉeno}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|halssnoer}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|մանյակ}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|огъ̀рлица}}
* בלרוסית: {{ת|בלרוסית|кара́лі}}
* בנגלית: {{ת|בנגלית|হার}}
* בסקית: {{ת|בסקית|lepoko|iduneko}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ყელსაბამი}}
* גליסית: {{ת|גליסית|colar}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Halskette}}
* דנית: {{ת|דנית|halskæde}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|halssnoer}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|nyaklánc}}
* הינדי: {{ת|הינדי|हार}}
* וולשית: {{ת|וולשית|gwddfdorch}}
* טורקית: {{ת|טורקית|gerdanlık|kolye}}
* טמילית: {{ת|טמילית|அட்டிகை}}
* יוונית: {{ת|יוונית|κολιέ}}
* יידיש: {{ת|יידיש|האַלדזבאַנד}}
* יפנית: {{ת|יפנית|ネックレス}}
* לוקסמבורגית: {{ת|לוקסמבורגית|Collier}}
* לטבית: {{ת|לטבית|krelles}}
* לטינית: {{ת|לטינית|monile}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|karoliai}}
* מאורית: {{ת|מאורית|tāhei}}
* מלטזית: {{ת|מלטזית|ġiżirana}}
* מנדרינית: {{ת|מנדרינית|項鏈}}
* מקדונית: {{ת|מקדונית|ѓе́рдан}}
* מרטהי: {{ת|מרטהי|हार}}
* סווהילי: {{ת|סווהילי|kidani}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|verížica}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|náhrdelník}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|collar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قلادة}}
* פולנית: {{ת|פולנית|naszyjnik}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|colar}}
* פינית: {{ת|פינית|kaulakoru|kaulanauha}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|náhrdelník}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|collier}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|목걸이}}
* קזחית: {{ת|קזחית|алқа}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|collar}}
* רומנית: {{ת|רומנית|colan|colier|salbă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ожере́лье}}
* שבדית: {{ת|שבדית|halsband}}
* תאית: {{ת|תאית|สร้อย}}
}}
{{תר-סוף}}

===מידע נוסף===
* במקרא מופיעה צורת הרבים עֲנָקוֹת, אשר אינה נהוגה כיום: {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי מִשְׁקַל נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר שָׁאָל אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת זָהָב לְבַד מִן הַשַּׂהֲרֹנִים וְהַנְּטִיפוֹת וּבִגְדֵי הָאַרְגָּמָן שֶׁעַל מַלְכֵי מִדְיָן וּלְבַד מִן '''הָעֲנָקוֹת''' אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם|שופטים|ח|כו}}.

===ראו גם===
*[[עדי]]
*[[מדליון]]
*[[תליון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Necklaces|שם ויקישיתוף=ענקים ושרשרות}}

=== הערות שוליים ===
# {{הערה|ריבוי}} אך ראו סעיף &quot;מידע נוסף&quot;.
# {{הערה|אוגריתית}} Gregorio del Olmo Lete and Joaquín Sanmartín, '''A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition''', p. 170 (2003).
# {{הערה|גלילית}} Michael Sokoloff, '''A Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic of the Byzantine Period''', p. 399 (1990).
# {{הערה|סורית}} Michael Sokoloff, '''A Syriac Lexicon: A Translation from the Latin, Correction, Expansion, and Update of C. Brockelmann's Lexicon Syriacum''', p. 1128 (2009).
# {{הערה|אכדית}} '''The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago''', Volume 20, p. 167 (2010).
# {{הערה|אכדית2}} Alexander Militarev &amp; Leonid Kagan, '''Semitic Etymological Dictionary''', Volume I, p. 16 (2000); Leonid Kagan, Proto-Semitic Lexicon, '''The Semitic Languages: An International Handbook''', p. 216 (edited by Setfan Weninger, 2011).
# {{הערה|פרוטושמית}} Militarev &amp; Kagan, שם; Kagan, שם. אלנבוגן משווה לפרוטו־שמית {{יוניקוד|ʿn*}} וטוען כי הקו&quot;ף היא תוספת מאוחרת, אך טיעונו אינו משכנע: Maximilian Ellenbogen, Linguistic Archeology, Semantic Integration and the Recovery of Lost Meanings, '''Proceedings of the World Congress of Jewish Studies - Volume I''', p. 95 (1973).

{{שורש|ענק א}}

[[קטגוריה:תכשיטים]]

==עֲנָק {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ענק
|הגייה=׳a'''nak'''
|חלק דיבר=שם־עצם ושם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש|ענק ג|ע־נ־ק {{משני|ב}}}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=עֲנַק־, עֲנָקִי־, עֲנָקְךָ, עֲנָקֵךְ, עֲנָקֵנוּ; ר' עֲנָקִים, עֲנָקֵי־, עֲנָקַי, עֲנָקָיו, עֲנָקֶיהָ, עֲנָקֵינוּ
}}

[[תמונה:Giant Anaq.png|שמאל|ממוזער|184px|במיתולוגיות ובאגדות עם רבות הענקים הם יצורים גדולים בהרבה מבני־אדם, מבעלי־חיים ואף מעצים]]
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} אדם [[גבוה]] מאוד, [[חסון]] או בעל [[מדה|מידות]] גדולות במיוחד.
#:* מעולם לא ראיתי '''ענק''' כמוהו – גובהו שני מטרים ושלושים סנטימטרים!
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} {{משלב|מיתולוגיה}} יצור על־אנושי, אך בעל חזות אנושית, המתאפיין בחוסן רב ובמידות גדולות בהרבה מאלה של אדם.
#:*{{הדגשה|&quot;שְׁנֵי '''עֲנָקִים''' שׁוֹמְרִים אֶת פֶּתַח-הָהָר לַשָּׁמָיִם, / מֵחָזָם וָמַעְלָה עַל-אֲדָמוֹת וְגוּפָם נָגַע שְׁאוֹל-תַּחְתִּית&quot;|([https://benyehuda.org/tchernichowsky/gilgamesh.html '''עלילות גלגמש'''] בתרגום [[w:שאול טשרניחובסקי|שאול טשרניחובסקי]])}}
#:*{{צטבי|וּלְרַגְלָיו תֻּכּוּ שְׁנֵי '''עֲנָקִים''' גְּבוֹהֵי קוֹמָה, / יִלָּחֲמוּ בוֹ בָּעֹז, אֵלָיו יַעַרְכוּ קְרָב; / בַּקַּרְדֹּם וּבַחֲנִית עֲלוֹת יַעְפִּילוּ רוֹמָה / וּגְזֹל מִזְּרוֹעוֹ אֶת-לוּחוֹתָיו – אַךְ לַשָּׁוְא!|bialik/bia009.html|עַל רֹאשׁ הַרְאֵל|חיים נחמן ביאליק}}
# {{רובד|עברית חדשה}} גדול מאוד, עצום.
#:* הוא נזקק לפטיש '''ענק''' לצורך שבירת קיר הלבנים.
#:*{{צטבי|וַאֲחוֹרֵי זֶה אַרְמוֹן הַקְּסָמִים / הִשְׂתָּרַע גַּן '''עֲנָק''', / בּוֹ צָמַח וּפָרַח כָּל עֵץ פְּרִי, / בּוֹ גָדַל כָּל עֵץ סְרָק.|gordon_sl/zkeni.html|מֵאַגָּדוֹת זְקֵנִי|שמואל ליב גורדון}}
#:*{{צטבי|וְהַפֶּסֶל הַגָּדוֹל, פֶּסֶל '''עֲנָק''', תַּבְנִית רַעַמְסֵס אֲשֶׁר שָׁם, נֵעוֹר וַיִּגְדַּל וַיִּגְבַּהּ עוֹד...|gutman/betset.html|בצאת ישראל ממצרים|ש' בן-ציון}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה}} גדול או חשוב מאוד בתחומו.
#:* '''ענקי''' הרוח של דורנו הולכים ומתמעטים.
#:*{{צטבי|'''ענקים''' אחדים באים פתאום, גדולים, שהם נעשים לבסוף למופת לעולם כולו ולמשך אלפי שנים שלמים, אנשים, שהם מטביעים את הסיגנאטורה שלהם על מהלכה של כל הקולטורה האנושית כולה...|frischmann/frisch178.html|מכתבים חדשים על דבר הספרות|דוד פרישמן}}

===גיזרון===
* יסודה של המילה במקרא, שם היא משמשת כשמו של עם המתגורר במספר אזורים בארץ־ישראל: {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת '''הָעֲנָקִים''' מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ; לֹא נוֹתַר '''עֲנָקִים''' בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ&quot;|יהושע|יא|כא|כב}}. הענקים מכונים במקרא גם &quot;בְּנֵי עֲנָק&quot; ({{פסוק|במדבר|יג|לג}}), &quot;בְּנֵי הָעֲנָק&quot; (למשל {{פסוק|שופטים|א|כ}}), &quot;יְלִידֵי הָעֲנָק&quot; (למשל {{פסוק|במדבר|יג|כב}}) ו&quot;בְּנֵי עֲנָקִים&quot; (למשל {{פסוק|דברים|א|כח}}). מכאן ברור כי במקורו היה עֲנָק שם פרטי, והבנה זו אף נתמכת בתרגום השבעים, הנמנע בדרך כלל מלתרגם את המילה ומסתפק בתעתוקה בתור {{יוונית|Ενάκ|Enak}}. בה בעת, גיזרונו של השם עֲנָק לוט בערפל:
:# על־פי השערה אחת, עֲנָק הוא שמו של אביהם המייסד של הענקים או של אחד מגיבוריהם, והם קרויים על שמו.{{הפניה|1|גיבור}}
:# לדעתו של החוקר ליפינסקי, הופעתו של השם עֲנָק בפסוקים רבים לאחר המילה בְּנֵי־ או יְלִידֵי־ מחזקת את האפשרות כי הוא איננו שם של אדם. בהתבסס על תבנית לשונית דומה אשר קיימת ב[[w:מכתבי אל-עמארנה|מכתבי אל־עמארנה]] ומשמשת לציון תושביהן של ערים, ליפינסקי סבור כי עֲנָק היה שמה של עיר וכי הענקים היו בני אותה עיר.{{הפניה|2|עיר}}
:# שלוש הערים שבהן נותרו הענקים לאחר כיבוש יהושע הן הערים הפלישתיות עזה, גת ואשדוד. לדעת החוקר מקלורין, הדבר מעיד שאלה היו עריהם המרכזיות ועל כן ניתן גם להניח כי הם עצמם היו פלישתים.{{הפניה|3|פלישתים}} לפי מקלורין, שליטם של הענקים כונה בתואר anaq, מילה פלישתית שנשאלה מיוונית {{יוונית|αναξ|anax}} (&quot;אדון, מושל&quot;); עם זאת, בני־ישראל שגו והבינו את התואר כשמו של עם שלם וכינו את בני אותו עם בשם עֲנָקִים.{{הפניה|4|שליט}} לפי סברה זו משמש עֲנָק במקרא שם פרטי אף שהוא נשאל משם־תואר.{{הפניה|5|פרטילתואר}} חוקרים אחדים דחו את סברתו של מקלורין ואת הקישור בין עֲנָק לבין {{יוניקוד|αναξ}} בנימוק כי המילה היוונית הייתה במקורה {{יוונית|ϝαναξ|wanax}} – עם [[w:דיגמא|דיגמא]] תחילית – וכי אין זה סביר שהדיגמא הפכה בעברית לעי&quot;ן.{{הפניה|6|דיגמא}} אף על פי כן, לאור העובדה כי הדיגמא היא אות יוונית ארכאית אשר יצאה משימוש בתקופה מוקדמת יחסית, ייתכן מאוד כי היא נשרה (ועל כן {{יוניקוד|ϝαναξ}} הפכה ל־{{יוניקוד|αναξ}}) עוד לפני התהליך המשוער שתיאר מקלורין, ולכן אין בכך כדי לפגום בטענתו.{{הפניה|7|נשירהמוקדמת}}
:# דעה נוספת, ששורשיה במילונו של גזניוס, גורסת כי המילה נגזרה ממקור זהה לזה של עֲנָק {{משני|א}} (&quot;תכשיט לצוואר&quot;). לפי סברה זו, היונקת מהשוואה לערבית {{יוניקוד|عُنُق|מוגדל}} (עֻנֻק, &quot;צוואר&quot;) וככל הנראה גם מתפיסתם של הענקים כגבוהים במיוחד (ועל כך ראו להלן), צווארם הגבוה של הענקים הוא שהעניק להם את שמם.{{הפניה|8|צוואר}}
:אף שגיזרונו של השם עֲנָק אינו ברור, גלגולי המשמעות שלו בעברית נהירים היטב. כבר בשלב מוקדם תפסו בני־ישראל את הענקים כגבוהים במיוחד, תיארו אותם כ[[נפיל|נפילים]] ואף ראו עצמם כחגבים לעומתם: {{צט/תנ&quot;ך|וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם|במדבר|יג|לג}}. אף שאין זה ברור אם יש לתפיסה קדומה זו בסיס ממשי,{{הפניה|9|ראיות}} היא הובילה בהדרגה לכך שהמילה עֲנָק החלה לשמש גם כשם־עצם כללי ולא רק כשם־פרטי.{{הפניה|10|שםעצם}} תחילה, בתקופת התנאים, היא תיארה כנראה כל אדם חזק או גדול במידותיו: אונקלוס, למשל, מתרגם את עֲנָק ברוב המקומות בתור גיברא (&quot;גיבור, חזק&quot;).{{הפניה|11|אונקלוס}} מאוחר יותר, בלשון ימי־הביניים (וכנראה בהשפעת המילה נְפִילִים{{הפניה|12|שבעים}}), עֲנָק משמשת גם לתיאור יצור אגדי בעל מאפיינים פיזיים על־אנושיים: אצל אבן עזרא ורש&quot;י, למשל, הענקים מתוארים כיצורים אלוהיים.{{הפניה|13|פרשנים}} בעברית החדשה משמשת המילה גם לתיאור אדם בעל גדולה בתחום מסוים, בהשאלה מן המשמעויות שהתבססו עוד קודם, וכן, על דרך ההרחבה, כשם־תואר כללי לציון גודלו של דבר־מה.

=== פרשנים מפרשים ===
* '''אבן עזרא:''' &quot;בני ענק בתחלה היו ממשפחת בני האלהים&quot; (פירוש ל{{פסוק|בראשית|ו|ד}}).
* '''אברבנאל:'''
:* &quot;ושם ראינו את הנפילים בני ענק שהיו נפילים מבטן אמותיהם קודם זמן הלידה להיותם בני ענק הגדול והחזק&quot; (פירוש ל{{פסוק|בראשית|ו|ד}}).
:* &quot;וכנגד שרי הצבא אמר עם גדול ורם בני ענקים ר&quot;ל שבני ענקים שהיו בימים הראשונים אנשים מעטים אבל חזקים ותקיפים אמר הם רבים עתה בכמות ובאיכות&quot; (פירוש ל{{פסוק|דברים|ב|י}}).
* '''בחיי בן אשר:''' &quot;ושלשה שמות נקראו להם: נפילים, ענקים, רפאים. נפילים היו ראש המשפחה, אותן שהיו בני האלהים שהזכיר בבראשית, ולא היו כשאר בני אדם להסתכל בהם. וכל המסתכל בהם חרדה גדולה נופלת עליו, ואח&quot;כ נתמעטו מן הכח והגבורה ונקראו &quot;ענקים&quot; על שם שמעניקים חמה בקומתן, כלומר אצל הרואה. כי (לא) היו רשאין להסתכל בהם כמי שמסתכל במגדל גבוה, ואח&quot;כ ברחוק הדורות שהיו מתגלגלין והיו מתרחקין מגבורה אותן נפילים נתמעט כחן יותר ונתרפה ונקראו רפאים&quot; (פירוש ל{{פסוק|במדבר|יג|כו}}).
* '''כלי יקר:''' &quot;בעלי קומה ענקים ואנשי מדות&quot; (פירוש ל{{פסוק|במדבר|יג|לג}}).
* '''מלבי&quot;ם:''' &quot;הנפילים האלה שהם הענקים והעריצים שאמרו עליהם העמים בספוריהם שנפלו משמים והם היו בימים האלה וגם אחרי כן. שאז נמצאו ענקים וגבורי כח נוראים, שאמרו על עצמם שהם בני אלהים שנפלו משמים וע&quot;כ קראן בשם נפילים ע&quot;ש שנפלו לארץ&quot; (פירוש ל{{פסוק|בראשית|ו|ד}}).
* '''מצודת דוד:''' &quot;והוא היה אדם הגדול בענקים ור&quot;ל גם למול ענקים היה נחשב לגדול וגובה הקומה&quot; (פירוש ל{{פסוק|יהושע|יד|טו}}).
* '''מצודת ציון:''' &quot;הענק – אנשים גבהי הקומה&quot; (פירוש ל{{פסוק|שופטים|א|כ}}).
* '''רמב&quot;ן:''' &quot;ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא, וזה האיש הוליד בן וקרא שמו ענק ועל שמו נקראו ענקים... ונקראו 'ענקים' על יופי קומתם, כי הם ענקים לגרגרות בני האדם&quot; (פירוש ל{{פסוק|במדבר|יג|כב}}).
* '''רש&quot;י:''' &quot;הנפילים – ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש. וכן היינו בעיניהם – שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים: ענק – שמעניקים חמה בקומתן&quot; (פירוש ל{{פסוק|במדבר|יג|לג}}).
* '''שד&quot;ל:''' &quot;אין ענק שם פרטי כדברי רמב&quot;ן ואחרים ויפה תפול בו הה&quot;א, ובלשון ערבית ענינו צואר ארוך ואיש ארוך&quot; (פירוש ל{{פסוק|במדבר|יג|כב}}).

===צירופים===
* [[אנית ענק]]
* [[גלגל ענק]]
* [[על כתפי ענקים]]
* [[ענק אדם|ענק אדום]]
* [[צעדי ענק]]

===נגזרות===
* [[ענקי]]
* [[ענקיות]]

===מילים נרדפות===
* [[קפח#קִפֵּחַ|קיפח]] (1)
* [[נפיל]] (2)
* [[ענקי]], [[עצום]] (3)

===ניגודים===
* [[גמד]] (1, 2)
* [[זעיר]] (1, 3)
* [[ננס]] (2)

=== תרגום ===
{{תר|אדם שמידותיו גדולות}}
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|colosso}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|gjigand}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|giant}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|altulo}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|reus}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|հսկա}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|великан}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|აყლაყუდა}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Riese}}
* דנית: {{ת|דנית|kæmpe}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|óriás}}
* לטבית: {{ת|לטבית|milzis}}
* לטינית: {{ת|לטינית|gigas}}
* סווהילי: {{ת|סווהילי|njemba}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|velikan}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|gigante}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عملاق}}
* פולנית: {{ת|פולנית|olbrzym|wielkolud}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|gigante}}
* פינית: {{ת|פינית|jättiläinen}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|obr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|géant}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|gegant}}
* רוסית: {{ת|רוסית|велика́н}}
* שבדית: {{ת|שבדית|jätte}}
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|יצור מיתולוגי}}
{{ע|3|
* אוזבקית: {{ת|אוזבקית|dev}}
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|гігант}}
* אזרית: {{ת|אזרית|div}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|gigante}}
* איימרה: {{ת|איימרה|jach'a jaqi}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|risi}}
* אירית: {{ת|אירית|fathach}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|bajloz}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|giant}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|hiiglane}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|giganto}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|reus}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|հսկա|աժդահա}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|великан}}
* בנגלית: {{ת|בנגלית|দৈত্য|দানব}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|ramz}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ბუმბერაზი|გოლიათი|დევი}}
* גליסית: {{ת|גליסית|xigante}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Riese}}
* דנית: {{ת|דנית|kæmpe}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|reus}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|óriás}}
* הינדי: {{ת|הינדי|दानव}}
* וולשית: {{ת|וולשית|cawr}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|người khổng lồ}}
* ולונית: {{ת|ולונית|adjeyant}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dev}}
* יוונית: {{ת|יוונית|γίγαντας}}
* יפנית: {{ת|יפנית|巨人}}
* כורדית: {{ת|כורדית|دێو}}
* לטבית: {{ת|לטבית|milzis}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|lt}}
* מלגשית: {{ת|מלגשית|olom-be}}
* מלטזית: {{ת|מלטזית|ġgant}}
* מנדרינית: {{ת|מנדרינית|巨人}}
* מרטהי: {{ת|מרטהי|दैत्य}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|kjempe}}
* סווהילי: {{ת|סווהילי|jitu}}
* סינית: {{ת|סינית|巨人}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|velikan}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|obor}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|gigante}}
* סרבית: {{ת|סרבית|џин}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عملاق}}
* פולנית: {{ת|פולנית|olbrzym}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|gigante}}
* פינית: {{ת|פינית|jättiläinen|jätti}}
* פרסית: {{ת|פרסית|غول}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|obr}}
* צ'צ'נית: {{ת|צ'צ'נית|докха}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|géant}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|거인}}
* קזחית: {{ת|קזחית|алып}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|gegant}}
* קירגיזית: {{ת|קירגיזית|дөө}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|džin}}
* רומנית: {{ת|רומנית|uriaș|gigant}}
* רוסית: {{ת|רוסית|велика́н}}
* שבדית: {{ת|שבדית|jätte}}
* תאית: {{ת|תאית|ยักษ์}}
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|עצום}}
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|enorme|gigante}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|risastór|gríðarstór}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|giant|gigantic}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|hiiglasuur|tohutu}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|giganta}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|հսկայական|վիթխարի}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|огромен}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|divent}}
* גליסית: {{ת|גליסית|gl}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|riesig}}
* דנית: {{ת|דנית|enorm|kæmpestor}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|reusachtig|enorm|gigantisch}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|hatalmas|óriási}}
* הינדי: {{ת|הינדי|बृहत्}}
* וולשית: {{ת|וולשית|dirfawr}}
* יוונית: {{ת|יוונית|τεράστιος}}
* יידיש: {{ת|יידיש|ריזיק|גיגאַנט}}
* יפנית: {{ת|יפנית|広大な}}
* לטבית: {{ת|לטבית|milzīgs}}
* לטינית: {{ת|לטינית|immensus}}
* מנדרינית: {{ת|מנדרינית|巨大}}
* מרטהי: {{ת|מרטהי|विशाल}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|gigantisk|enorm|diger}}
* סינית: {{ת|סינית|极大}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|enorme|grandote}}
* סרבית: {{ת|סרבית|огроман}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ضخم|عملاق}}
* פולנית: {{ת|פולנית|ogromny|olbrzymi}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|enorme}}
* פינית: {{ת|פינית|valtava}}
* פרסית: {{ת|פרסית|کلان}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|ohromný}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|énorme}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|거대하다}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|enorme}}
* רומנית: {{ת|רומנית|uriaș|enorm|imens|gigantic}}
* רוסית: {{ת|רוסית|огро́мный|грома́дный}}
* שבדית: {{ת|שבדית|jättestor}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[רפאים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ענק|ויקישיתוף=Category: Giants (mythology)|שם ויקישיתוף=ענקים}}

=== הערות שוליים ===
# {{הערה|גיבור}} Ludwig Koehler &amp; Walter Baumgartner, '''The Hebrew and Aramaic  Lexicon  of the Old Testament''', Vol. II, הערך 'עֲנָק II' (1999). ראו Ignace J. Gelb, Pierre M. Purves &amp; Allan A. MacRae, '''Nuzi Personal Names''', p. 53 (1943).
# {{הערה|עיר}} Edward Lipinski, Anaq - Kiryat 'Arba - Hébron Et Ses Sanctuaires Tribaux, '''Vetus Testamentum''' 24, 41-55 (1974).
# {{הערה|פלישתים}} ראו גם נילי ואזנה, ילידים או עולים – תפיסת המוצא של ישראל ושל עמים אחרים במקרא, '''ש&quot;י לשרה יפת: מחקרים במקרא, בפרשנותו ובלשונו''' (ערכו משה בר־אשר, נילי ואזנה, עמנואל טוב, דלית רום־שילוני), עמ' 48 (2007); Itzhaq Shai, Understanding Philistine Migration: City Names and Their Implications, '''Bulletin of the American Schools of Oriental Research''', 15-27, p. 23 (2009).
# {{הערה|שליט}} E. C. B. MacLaurin, Anak/ʾανξ, '''Vetus Testamentum''' 15, 468-474 (1965).
# {{הערה|פרטילתואר}} תהליך דומה התרחש ביחס לבני האינקה, שנקראו כך על שם כינוי הקיסר שלהם, &quot;אינקה&quot;. ראו: עתניאל מרגלית, '''גויי הים בארץ־ישראל בתקופת המקרא''', עמ' 51 (1988).
# {{הערה|דיגמא}} שמואל אחיטוב, 'עֲנָק, עֲנוֹק, עֲנָקִים', '''אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו''', כרך ו, עמ' 313-312 (1981); Anson F. Rainey, The Identification of Philistine Gath: A Problem in Source Analysis for Historical Geography, '''Eretz Israel''' 12, 63-76, p. 71 (1975); Avi Ofer, The Monarchic Period in the Judean Highland: A Spatial Overview, '''Studies in the Archaeology of the Iron Age in Israel and Jordan''' (edited by Amihai Mazar), 14-37, p. 26 (2001).
# {{הערה|נשירהמוקדמת}} מרגלית, שם, בעמ' 48-47 (1988). השוו Lipinski, שם, בעמ' 43.
# {{הערה|צוואר}} Koehler &amp; Baumgartner, שם; Francis Brown, S. R. Driver &amp; Charles A. Briggs, '''A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament''', p. 778 (1906). כן השוו: A. Murtonen, '''Hebrew in its West Semitic Setting: A Comparative Survey of Non-Masoretic Hebrew Dialects and Traditions''', Part 1.A, p. 179 (1986). ואזנה, שם, מציינת – מבלי לנמק – כי סברה זו היא המקובלת במחקר.
# {{הערה|ראיות}} J. R. Porter, The Daughters of Lot, '''Folklore''' 89, 127-141, p. 138 (1978).
# {{הערה|שבעים}} והשוו תרגום השבעים ל{{פסוק|במדבר|יג|לג}}, שבו בְּנֵי עֲנָק מתוארים, בהשפעת נְפִילִים, כ־{{יוונית|γίγαντας|gigantas}} (&quot;יצורים על אנושיים&quot;). כאמור לעיל, ברוב המקומות במקרא עֲנָק מתועתקת ליוונית בתרגום השבעים בתור {{יוונית|Ενάκ|Enak}} ואיננה מתורגמת. ראו גם עתניאל מרגלית, בני הענק ומוצאם, '''בית מקרא''' פג, 364-359 (1980).
# {{הערה|שםעצם}} רפאל ויס, על שלוש מלים יחידאיות במקרא: אברך, פענח, גמד, '''לשוננו לעם''' יד, 279-271, 279 (1963).
# {{הערה|אונקלוס}} אף שתרגומו של אונקלוס הוא עדות עקיפה להוראה זו של המילה בתקופת התנאים (שהרי אונקלוס מתרגם אותה ואינו משתמש בה בעצמו), בחירתו לחרוג מהקו שהתווה תרגום השבעים מעידה כנראה על התפתחותה הסמנטית של עֲנָק בתקופתו או לפניה.
# {{הערה|פרשנים}} ראו סעיף &quot;פרשנים מפרשים&quot;.

{{שורש|ענק ב}}

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:בעלי מומים]]

==עָנַק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ענק
|שורש וגזרה={{שרש|ענק א|ע־נ־ק {{משני|א}}}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} ענד או כרך עצמו על דבר מה.
#:* {{צט/רבה|רבי אחא אמר שהיו '''עונקים''' גלגל חמה ואומרים הורד לנו גשמים|בראשית|כו|ז}}
#:* {{הדגשה|&quot;...שהוא מנקף סביב כסהרון אשר '''עונק''' את צואר הגמל&quot;|(רבי מנחם בן שלמה, מדרש שכל טוב, בראשית, פרשת וישב)}}
#:* {{הדגשה|&quot;על קדקדו יש שתי קוצות זקופות כקרנים, ומתחת לראשו '''תענקהו''' קוצת־נוצות, כענקים לגרגרותיו&quot;|(&quot;תולדות הטבע&quot; (חוברת שנייה) בעמ' 360, [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]])}}

===גיזרון===
* הפועל עָנַק מופיע פעם אחת בלבד בלשון המקרא, בהקשר מליצי: {{צט/תנ&quot;ך|לָכֵן '''עֲנָקַתְמוֹ''' גַאֲוָה יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ|תהלים|עג|ו}}. הצורה עֲנָקַתְמוֹ משקפת את כינוי המושא הפרוטו־שמי של הגוף השלישי, {{יוניקוד|humu*}}, אשר נעתק תחילה ל־{{יוניקוד|humo*}} ולבסוף ל־מוֹ,{{הפניה|1|מושא}} ולפיכך פירושה הוא &quot;ענדה עצמה מסביב לצווארו&quot; (ובהקשר של הפסוק: הגאווה ענדה עצמה מסביב לצווארו של האדם). באשר לפועל עָנַק עצמו: בעבר הוצע כי מקורו קרוב לזה של הפעלים [[חנק#חָנַק|חָנַק]] ו[[אנק|אָנַק]]. אך הצעה זו לא נתקבלה וכיום מקובל לראות בפועל, כמו גם בשורש ע־נ־ק {{משני|א}} כולו, גזור מ-עֲנָק {{משני|א}}.{{הפניה|3|גזירה}}

===מילים נרדפות===
* [[ענד]]
* [[כרך]]

===ניגודים===
* [[הסיר]]

=== הערות שוליים ===
# {{הערה|מושא}} Hans Bauer &amp; Pontus Leander, '''Historische Grammatik der hebräischen Sprache des Alten Testamentes''', p. 217 (1922); Steven E. Fassberg, Vowel Dissimilation in Plural Pronouns in Biblical Hebrew, '''Orientalia''' 78, 326-335 (2009).
# {{הערה|חנק}} Wilhelm Gesenius, '''Gesenius' Hebrew-Chaldee Lexicon to the Old Testament Scriptures''', p. DCXLIV (1857); חנוך יהודה קאהוט, '''ספר ערוך השלם''', כרך שישי, עמ' 226 (1889). השוו: Marcus Jastrow, '''A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature''', p. 1096 (1903).
# {{הערה|גזירה}} Ludwig Koehler &amp; Walter Baumgartner, '''The Hebrew and Aramaic  Lexicon  of the Old Testament''', Vol. II, הערך 'ענק' (1999); Francis Brown, S. R. Driver &amp; Charles A. Briggs, '''A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament''', p. 778 (1906); משה צבי סגל, ערך 'עָנַק', '''מילון הלשון העברית הישנה והחדשה''', כרך ט, עמ' 4603 (מקור, 1980).

{{שורש|ענק א}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>k24vubpty2ulvdtogf69cm2bom770x2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סהרורי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42555</id>
    <revision>
      <id>520621</id>
      <parentid>515352</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:39:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520621</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1665" sha1="5idxoc1bx5dgy3gexb1jtd5s16h50r4" xml:space="preserve">==סַהֲרוּרִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סהרורי
|הגייה=saharu'''ri'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ה|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלוּלִי}}
|נטיות=נ' סַהֲרוּרִית, ר' סַהֲרוּרִיִּים, נ&quot;ר סַהֲרוּרִיּוֹת
}}{{תמונה|Sonnambula atto 3.jpg|קהל מתפעל למול אישה סהרורית.}}
# {{רובד|ח}} מי ש[[הלך|מהלך]] ב[[שנה|שנתו]] כאשר הוא לא [[מודע]] למצבו.
#:*{{צטבי|הַנַּח '''לַסַּהֲרוּרִי''' בְּצֵאתוֹ עַל חֶבֶל מָתוּחַ. אַל תִּקְרָא לוֹ בְּקוֹל, כִּי הוּא בָּטוּחַ|https://benyehuda.org/mehr_y/lelo13.html|הַנַּח לַסַּהֲרוּרִי|יחיאל מוהר}}
# כינוי לאדם [[הזה#הָזָה|הוזה]], [[חולמני]].
#:* {{משפט מדגים}}

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|לטינית}} lunaticus, &quot;מוכה ירח&quot;. מן luna, ירח (בעברית גם: סהר). תופעה זו יוחסה למופעי הירח.

===נגזרות===
*[[סהרוריות]]

===מילים נרדפות===
* [[חולה ירח]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|sonnambulo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sleepwalker|lunatic}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schlafwandler}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|somnambule}}
* רוסית: {{ת|רוסית|лунатик}}

===ראו גם===
* [[סהר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סהרוריות}}

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]</text>
      <sha1>5idxoc1bx5dgy3gexb1jtd5s16h50r4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ליל שמורים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42558</id>
    <revision>
      <id>520018</id>
      <parentid>497474</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:16:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520018</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5950" sha1="rgvechv2n0y701tydxkna4lq7hvkw0s" xml:space="preserve">==לֵיל שִׁמּוּרִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליל שימורים
|הגייה='''lel '''shimu'''rim
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ו|ל}}, {{שרש|שׁמר א|שׁ־מ־ר &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה=
|נטיות= ר' לֵילוׂת שִׁמּוּרִים
}}
[[קובץ:1850ukr pesah.jpg|שמאל|ממוזער|184px|איור מהמאה ה-19]]
[[קובץ:Hagada.jpg|שמאל|ממוזער|184px|הגדה לליל שימורים, 1891]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 3437 Jewish holidays.JPG|שמאל|ממוזער|184px|ליל שימורים (הושענה רבה) בכותל]]
# [[לילה]] שיש בו [[מחסור]] ב[[שינה]], ש[[ער]]ים בו לכל ארכו, או ברובו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''לֵיל שִׁמֻּרִים''' הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; הוּא-'''הַלַּיְלָה''' הַזֶּה לַיהוָה, '''שִׁמֻּרִים''' לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.|שמות|יב|מב}}
#:*'''ליל שימורים''' עבר על כוחות צה&quot;ל, בעת הכוננות שהוכרזה בגבול הצפון.
#:*בקהילות ישראל לדורותיהם, נהגו לקיים '''ליל שמורים''' בליל [[שבועות]] וב[[הושענא רבה]] ולעסוק בתורה כל הלילה.

===מקור===
*מהתנ&quot;ך, בפסוק לעיל. הכינוי התקבע ביהדות ככינוי ל[[ליל סדר|ליל הסדר]] בפרט, כתוצאה מהקשרו המקראי.

===פרשנים מפרשים===
* [[w:רש&quot;י|רש&quot;י]] טען שזהו ל'''לֵיל שִׁמּוּרִים''' המיועד לאֵל עצמו, שהבטיח להוציא את בני ישראל ממצרים, ושמר הבטחתו עד לילה זה: &quot;שהיה הקב&quot;ה שומר ומצַפה לו לקיים הבטחתו להוציאָם מארץ מצרים&quot;, כפי שנאמר בתורה על לילה זה: &quot;ולא ייתֵן המַשחית לבוא אל בתיכם לנגוף&quot; (שמות י&quot;ב, כג).ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%91 (קטע:רש&quot;י על שמות יב מב)]
* &quot;אחר ברכת-המזון מוזגין כוס רביעי. ונוהגין לפתוח את הדלת, לזכר שהוא '''לֵיל שִׁמּוּרִים''', ואין מתיראין משום דבר&quot;, ([http://www.kitzur.net/main.php?siman=119 קיצור שולחן ערוך] סעיף ט)
* ה[[w:רמב&quot;ן|רמב&quot;ן]] טען כי זהו שִׁמּוּרִים המיועד לבני ישראל &quot;שישמרו אותו לעבוד בו לפניו באכילת הפסח וזיכרון הנסים ולתת הלל והודאה לשמו&quot;. ראו
:[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%91 קטע:רמב&quot;ן על שמות יב מב]
* [[w:רבי אליעזר בן הורקנוס| רבי אליעזר בן הורקנוס]] מפרש: &quot;לַיל המשוּמר ובא מפני המַזיקין&quot; - לילה שמור ומוגן מכל המזיקים, שיש להיות ערים בו כדי להישמר מהסכנות שאורבות בפתח: &quot;עֵרוּת שיֵש בה אף הכָּרת תודה לאל&quot;, על שהציל את בני ישראל מעשר המכות ומכל הפורענויות.
* ה[[w:רמב&quot;ן|רמב&quot;ן]] ציין באורחות חיים (הלכות ליל פסח אות כ&quot;ז), כי אכילת [[w:שומר פשוט|שומר]] בליל הסדר, הייתה נהוגה &quot;במקצת מקומות&quot;, כדי להבהיר כי זהו '''לֵיל שִׁמּוּרִים'''. {{הערת שוליים|שם=דף יומי|{{מקור/אינטרנט|יוצר=מערכת|כותרת=מסכת פסחים - הדף היומי|תאריך= כ&quot;ה תשרי תשע&quot;ד|כתובת=https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/24037-sFile.pdf|שם האתר=דף יומי}}}}
* [[w:אבן כספי|אבן כספי]], פרש ב&quot;משנה כסף&quot;: &quot;לֵיל שִׁמּוּרִים הוא לה', ואחריו שִׁמּוּרִים לכל בני ישראל, ושניהם לטעם אחד, כי ה' שמרם והם נשמרו מאתו, כי שם הפעולה מצטרף עם הפוֹעֵל ועם הפעוּל&quot;. 
:ראו [https://www.nechama.org.il/pages/111.html ליל שמורים לה'] גליונות נחמה.

===מילים נרדפות===
* [[לילה לבן]]
* [[עשה לילות כימים]]

===ניגודים===
* [[ליל מנוחה]]
* [[נרדם בשמירה]]
* [[נרדם על משמרתו]]
* [[שינה מתוקה]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|notte insonne}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sleepless night|wakeful night}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schlaflose Nacht}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|slapeloze nacht}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ليلة بلا نوم}} (תעתיק: לילה בלא נום)
* ערבית ספרותית: سَمَر בילוי בשיחה וסיפורים، בעיקר בלילה. וכך מפרש ד&quot;ר דניאל גולדשמידט בפירוש ההגדה לפסח (עמוד 14 בהערה 5)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|noche de insomnio}}

===ראו גם===
*[[שומר לילה]] 
*[[תקון]]

===קישורים חיצוניים===
*[https://www.youtube.com/watch?v=WXAqNIt372s#t=1817 האזנה לשיר ליל שימורים] בסדר פסח שנערך בקיבוץ יגור, מילים מן ההגדה, לחן יהודה שרת
*[http://www.britavot.info/HebrewSite/MinhagaLaylHabrit.asp ליל הברית] באתר ברית אבות

===סימוכין===
{{הערות שוליים|דף יומי}}
{{שורש|שמר א}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:פסח]]
{{שורש|שמר}}
[[קטגוריה:חגים ומועדים ביהדות]]</text>
      <sha1>rgvechv2n0y701tydxkna4lq7hvkw0s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רעוע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42564</id>
    <revision>
      <id>519850</id>
      <parentid>426401</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:46:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519850</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4690" sha1="b26whnq5v3fb0m2b6nog63cc45uvkp2" xml:space="preserve">==רָעוּעַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רעוע
|הגייה=ra'''u'''a
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ע|ע|גזרה=הכפולים}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=ר' רְעוּעִים, נ' רְעוּעָה; רְעוּעַ־, ר' רְעוּעֵי־; נ' רְעוּעַת־, נ&quot;ר רְעוּעוֹת־                          
}}
[[קובץ:The Leaning Tower of Pisa SB.jpeg|שמאל|ממוזער|184px|מגדל פיזה הנטוי]]
# חָסֵר יציבות, מט לנפול.
#:*{{צט/משנה|וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַטּוֹפֵל אֶת הַבָּרִיא, טָהוֹר; וְאֶת '''הָרָעוּעַ''', טָמֵא; וְכֵן בְּחִדּוּק הַקֵּרוּיָה.|כלים|ג|ה}}
#:* {{צט|אמר רבי אלעזר 'שלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן' סולם '''רעוע''' הוה דקביע היזיקא|תו&quot;א על שמואל א טז ב}}
#:*{{צטשיר|התדעו את הצריף '''הרעוע''' / הניצב על החוף כה בודד?|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1110&amp;wrkid{{=}}1227|הצריף הקטן|יהודה פרדיס}}
#:* הרוחות העזות שנשבו העיפו את המבנה ממקומו, כיוון שיסודותיו היו '''רעועים'''.

===גיזרון===
* מקורה במילה הארמית - {{צט/בבלי|'''רְעִיעָא''','''רְעִיעְתָא'''| תענית|כ|ב}} 
* שורש המילה רע&quot;ע מקבילה לשורש רצ&quot;צ כיוון שהאות צ' בעברית מתחלפת לעתים עם האות ע' בארמית, לפיכך '''רעוע'''=רצוץ, בדומה למילים: ארץ=ארעא, ביצה=ביעא. ראו, [http://www.seadict.com/he/he/%D7%91%20%D7%A8%D7%A2%D7%A2 (רעע)] וראו גם [https://tora.us.fm/tnk1/jdl/MefarsheyTanach002-15.htm (פירוש שד&quot;ל על שמות)] פסקה ו'.
* המילה רעוע כלשונה, אינה מופיעה במקרא, אך נגזרותיה השונות המעידות על חוסר יציבות וסיכוי להתמוטטות מופיעות שם: {{ש}} 
: {{צט/תנ&quot;ך|'''רֹעָה''' '''הִתְרֹעֲעָה''' הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ|ישעיהו|כד|יט}} 
: {{צט/תנ&quot;ך|'''תְּרֹעֵם''' בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל|תהלים|ב|ט}} 
: {{צט/תנ&quot;ך|'''וְרָעוּ''' אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב|מיכה|ה|ה}}

===פרשנים מפרשים===
* [[w:מלבי&quot;ם|מלבי&quot;ם]] התייחס למילה רֹעָה – כאל הרעשת הארץ בשלבים: &quot; תחילה תתרועה הארץ ויעשו בה בקעים מחמת הרעש, אחר כך תתפורר לחלקים דקים, ואחר כך תתמוטט לגמרי ותמוש ממקומה&quot;. [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9B%D7%93_%D7%99%D7%98 ראו (מלבי&quot;ם על ישעיהו כד יט)]. עוד הוסיף ואמר &quot;תרועם, תנפצם&quot;. רוע הוא שנבקע הדבר גם בהיותו מחובר עדיין&quot;.
* [[w:רש&quot;י|רש&quot;י]] מתייחס לצירוף &quot;רע ירוע&quot; (שורש רע&quot;ע), כפי שמופיע בתהלים ב, ט בשתי דרכים: כרעה אחר רעה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%98 ראו (קטע:רש&quot;י על תהלים ב ט)], וכלשון שבר: &quot;ירוע&quot; כמו &quot;הִתְרֹעֲעָה&quot;. [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9B%D7%93_%D7%99%D7%98 ראו (קטע:רש&quot;י על ישעיהו כד יט)]

===מילים נרדפות===
*[[מגדל קלפים]] 
*[[מעורער]]
*[[משענת קנה רצוץ]]
*[[על כרעי תרנגולת]]
*[[רופס]]
*[[רופף]]
*[[תלוי על חוט השערה]]

===ניגודים===
*[[איתן]]
*[[הכה שורש]]
*[[יציב]]
*[[מעורה]]
*[[נטוע במקומו]]
*[[סטבילי]]
*[[עמיד]]

===תרגום===
{{תרגומים|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|unstable}}, {{ת|אנגלית|rickety}}, {{ת|אנגלית|shaky}}, {{ת|אנגלית|wonky}}  
*צרפתית: {{ת|צרפתית|instable}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|inestable}}
*איטלקית:{{ת|איטלקית|instabile}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|instabil}} 
*הולנדית: {{ת|הולנדית|wankel}}
}}

===ראו גם===
*[[אתרע מזלו]]

{{שורש|רעע א}}
[[קטגוריה:תנוחות]]</text>
      <sha1>b26whnq5v3fb0m2b6nog63cc45uvkp2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מזור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42581</id>
    <revision>
      <id>520154</id>
      <parentid>519589</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:28:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520154</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8293" sha1="e6rbztwoblkl5qyxohm9p5re38kqc5i" xml:space="preserve">==מָזוֹר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מזור
|הגייה=ma'''zor'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}}
|נטיות=ר' מְזוׂרִים, מְזוׂרֵי־; מְזוׂר־
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} [[חולי]] ו[[מכאוב]]. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת־'''מְזֹרוֹ''' – וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר, וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב; וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם, וְלֹא־יגְהֶה מִכֶּם '''מָזוֹר'''.|הושע|ה|יג}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, לַחְמְךָ יָשִׂימוּ '''מָזוֹר''' תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ. |עובדיה|א|ז}}
#{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} [[טפול]] הניתן ל[[חולה]] על מנת ש[[יחלים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵין דָּן דִּינֵךְ '''לְמָזוֹר'''; רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.|ירמיהו|ל|יג}}
#:*{{צט/ירושלמי|עשאה&quot; (את המטלית) '''מזור''' טהורה|שבת|יז|ב}}
#:*{{הדגשה|&quot;זאת התורה הורית לענגה ורבה. חובש למצוא '''מזור''' וארוכה&quot;|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/910005.text.html סליחות, אילותנו לעזרתנו (161)] [[w:שמעון בן יצחק|שמעון בן יצחק]]}}
#:*{{צטצט|המדע מצא '''מזור''' לרוב התחלואים, אך לא מצא תרופה לרע שבהם – האדישות של בני האדם|הלן קלר}}
#:* הרופאים קיוו כי החיסון יעניק '''מזור''' למחלת השפעת.

===גיזרון===
*לשון מרפא ולשון חולי כאחד, מופיעים במקרא בלבד. {{ש}}
:[[w:רש&quot;י|רש&quot;י]] מפרש '''מזורו''' - לשון חולי&quot;, &quot;ולא יגהה מכם '''מזור''' - לא יסור מכם מכאוב&quot; וכן לשון מרפא, &quot;ל'''מזור''' - לרפואה&quot;. 
*מקור אפשרי מהשורש זר&quot;י על שום זריית האבקה שמטרתה לרפא את הפצע. 
:ה[[w:מלבי&quot;ם|מלבי&quot;ם]] מפרש ומרחיב &quot;שם '''מזור''' בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף ...ועל ידי כך תיקרא גם המכה החיצונה בשם '''מזור''', על שם זריית האבק המרפא אותה...&quot; [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94_%D7%99%D7%92, (מלבי&quot;ם על הושע ה,יג)] וכן מוסיף ומציין את השורש זו&quot;ר, גם בשל &quot;מיעוך המכה להוציא הליחה&quot;. 
*ייתכן כי השורש זו&quot;ר מרמז אף על הידוק, לחיצה וקשירה באמצעות תחבושת. {{הערת שוליים|שם=רוזנטל|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כותרת=מזור למזוררים |תאריך=11 בינואר 2013|כתובת=https://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2013/11012013.aspx|שם האתר=הזירה הלשונית}}}} ([[w:מלבי&quot;ם|מלבי&quot;ם]] התייחס לכך באומרו: &quot;ו'''מזור''' מעניין תחבושת על השבר&quot; [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%90_%D7%96 (מלבי&quot;ם על עובדיה א ז)]

===מילים נרדפות===
'''2'''
*[[ארכה]]
*[[צרי]]
*[[רפואה]]
*[[תרופה]]

===ניגודים===
* [[דווי]], [[חבורה]], [[מחלה]], [[מכאוב]], [[מכה]],  [[פצע]] (1)

===תרגום===
{{תר|טיפול הניתן לחולה}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|curare}}  
*אנגלית: {{ת|אנגלית|remedy}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|kurieren}}  
*הולנדית: {{ת|הולנדית|remedie}} 
*ספרדית: {{ת|ספרדית|curar}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|medicine}} 
}}{{תר-סוף}}

===קישורים חיצוניים===
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מזור|2023/02/27}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוטו אנטונימים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים|רוזנטל}}

==מָזוֹר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מזור
|הגייה=ma'''zor'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}}
|נטיות=ר' מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר' מְזוׂרֵי־
}}{{תמונה|Splendor solis das grosse waschfest vor der stadt 1531 detail.jpg|כובסות עושות שימוש במזור לסחיטת הכביסה}}
#{{רובד|חז&quot;ל}} {{ארמית}} [[מחבט]].
#:*{{צט/בבלי|הכל מודים בסיכי זיירי '''ומזורי''' דכיון דקפיד עלייהו|שבת|קכג|א}} - תרגום: הכל מודים ביְתֵדוֹת מַכְבֵּשִׁים ומחבטים שכיון שמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מיחד לָהֶם מקוּם.
#:*{{צט/בבלי|מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא '''ובמזורה''' ובמכונה; בזיירא דו עצר ביה, '''במזורה''' דו חביט ביה.|ירושלמי שבת|פב|ב}}

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י מפרש את מקור השם מזור, מהפועל [[זר#זָר ג|ויזר]] מלשון מכבש ככתוב:
:{{צט/בבלי|מעצרא '''זיירא''' - גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה|עבודה זרה| ס|א}}. 
* על פי [[w:דוד אלטשולר|מצודת דוד]], פרשנות הפועל &quot;ויזר&quot; מלשון סחיטה ככתוב:{{ש}}
:{{צט/תנ&quot;ך|'''וַיָּזַר''' אֶת הַגִּזָּה; וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה, מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.|שופטים|ו|לח}}

===מילים נרדפות===
* [[זיר|זַיָרָא]]

===ראו גם===
* [[מעגילה]]
* [[מזרה#מִזְרֶה|מִזְרֶה]]
{{-}}
==מָזוֹר {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מזור
|הגייה=ma'''zor'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
||שורש={{שרש3|נ|ז|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}}
|נטיות=ר' מַזָּרוֹת
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} &lt;small&gt;(בעיקר בריבוי)&lt;/small&gt; [[מזל]], קבוצת כוכבים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ? הֲתֹצִיא '''מַזָּרוֹת''' בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם?|איוב|לח|לב}}
#:*{{הדגשה|&quot;ואפל '''מזור''' וחמה/ כי רבתי הושמה שממה&quot;| ([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/591066.text.html איכה אבל חיל וחומה (2)] יוצר שבת איכה)}}
#:*{{הדגשה|&quot;לכל כוכב אור הושוו מידותיו/ ל'''מזרות''' ומזלות סוימו מופתותיו&quot;|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/600008.text.html קדושתות לארבע פרשיות (634)], [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]])}}
#:* {{הדגשה|העושה אורות/ הבורא מאורות/ המוציא '''מזרות'''/ המציע כוכבים| (קדושתות לשבתות השנה, במדבר, ייני)}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקיימת חילוף ל/ר עם [[מזל]].

[[קטגוריה:גרמי שמים]]
[[קטגוריה:אסטרונומיה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>e6rbztwoblkl5qyxohm9p5re38kqc5i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הדיר שנה מעיניו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42610</id>
    <revision>
      <id>520293</id>
      <parentid>499190</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:28:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3804" sha1="5u6s06gvsp5j80f2rx7ph6rkzponym1" xml:space="preserve">==הִדִּיר שֵׁנָה מֵעֵינָיו==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הדיר שינה מעיניו
|הגייה=hi'''dir  '''she'''na '''me'ei'''nav'''
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
[[קובץ:53-aspetti di vita quotidiana, insonnia, Taccuino Sanitatis,.jpg|שמאל|ממוזער|184px|נדודי שנה]]
# {{רובד|עברית חדשה}},  הדריך את מנוחתו, הפר את שלוות נפשו, מנע ממנו לישון.
#:* מטח הטילים '''הדיר שנה מעיני''' תושבי הדרום
#:*{{צטשיר|וכך אני נושך שפתיים / '''ומעיני מדיר שינה''' / תנו לקיסר את השמיים / לי תשאירו תקווה קטנה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}396&amp;wrkid{{=}}17677|כעס|חיים חפר}}
#:*&quot;בקוצר רוח ובחרדה ציפיתי לידיעה המאושרת ממך. חיכיתי לה לפני שבאה, ואי-בואה הדאיג והפחיד אותי, ובלילות הארוכים '''הדיד שינה מעיניי'''&quot; (&quot;מכתבים אל פולה&quot;, [[w:בן גוריון|בן גוריון]]) {{הפניה|1|בן גוריון}}
#:*&quot;לילות רבים '''הדיר שנה מעיניו''' וניצב במצפה הכוכבים שהקים בארמונו, הקר ודרש כדי למצוא תשובה למשאלתו&quot; [https://books.google.co.il/books?hl=iw&amp;id=wCPaAAAAMAAJ&amp;dq=%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8+%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95&amp;focus=searchwithinvolume&amp;q=%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8+%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95 (נוצת הזהב של ציפור הפלא] עשרים סיפורי עם מפי יהודי יוון) 
‏ 
===גיזרון===
* בעקבות הביטוי המקראי: {{צט/תנ&quot;ך|הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה '''וַתִּדַּד שְנָתִי מֵעֵינָי'''|בראשית|לא|מ}}, אך שם מוצגת השינה כ[[נדד|נודדת]] ולא כמודרת (ר' [[נדודי שינה]]){{הפניה|2|עציון}}. לכן האפשרות היא שנוצרה שגיאת נוסח של חילופי ד' ו־ר', בהשראת המילה [[הדרה]].{{מקור}}

===ביטויים קרובים===
* [[נדדה שנתו]]
* [[לא עצם עין]]
* [[ליל שמורים]]
* [[עשה לילות כימים]]

===ניגודים===
* ישן [[שנת ישרים]]
* [[ערבה שנתו]]
*[[ישן כמו תינוק]]
*[[נרדם על משמרתו]]
*[[נאחזו שמורות עיניו]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|not sleep a wink}}

===מידע נוסף===
שגיאה נפוצה היא השימוש התדיר בהגייה הֵדִיר במקום הִדִּיר. {{הפניה|3|רוביק רוזנטל}}

===ראו גם===
*[[הדרה]]
*[[אינסומניה]]

===הערות שוליים===
# {{הערה|בן גוריון}} מכתב שכתב דוד בן גוריון בשנת 1918 לאשתו פולה. &quot;מכתבים אל פולה&quot;, עמ' 47
# {{הערה|עציון}} יעקב עציון, [https://musaf-shabbat.com/2011/07/14/%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%93%D7%99%D7%A8-%E2%80%93-%D7%AA%D7%93%D7%99%D7%A8- &quot;נדיר ותדיר – תדיר קודם (ב-2,000 שנה)] יעקב עציון (לפרשת פינחס), שבת, מוסף מקור ראשון, 14 ביולי 2011
# {{הערה|רוביק רוזנטל}} רוביק רוזנטל, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/319/080.html הדרת נשים והדרת קודש]&quot;, הזירה הלשונית, 22 בדצמבר 2011

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>5u6s06gvsp5j80f2rx7ph6rkzponym1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבא רבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42725</id>
    <revision>
      <id>520046</id>
      <parentid>282726</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:26:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520046</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="879" sha1="a209vw0h6at5u2vyzu5l0mg11hnha88" xml:space="preserve">==אַבָּא רַבָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אבא רבה
|הגייה='''a'''ba '''ra'''bah
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} אבי ה[[אב]] או אבי ה[[אם]], [[סב]], [[סבא]].
#:* {{צט|דְּבֵי [של בית] אַבָּא רַבָּה.|יבמות כא ב}}
#:* {{צטבי|הוא יודע, כי מאז ומתמיד היתה קראקא מרכז גדול לשוחרי הקבלה ולנגידיה, מימי אבא רבה שלו...|https://benyehuda.org/stein/toevat_frank.html|נקמת מרעים|א&quot;ש שטיין}}

===מילים נרדפות===
* [[סבא]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|grandfather}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aïeul}}

===ראו גם===
* [[סבא רבה]]

[[קטגוריה:משפחה]]</text>
      <sha1>a209vw0h6at5u2vyzu5l0mg11hnha88</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42747</id>
    <revision>
      <id>519679</id>
      <parentid>518327</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:44:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19297" sha1="2mbn5kfhq1eczbggeimydk88plsxmn4" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר= שָׂרָף שם נלוה למשק אלכוהולי|ראו= הצירוף [[יין שרף]]}}
==שָׂרַף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שרף
|שורש וגזרה={{שרש3|שׂ|ר|ף|גזרה=השלמים}}
|בניין=קל
}}
# הבעיר, כילה או הרס דבר מה על ידי הבערתו באש.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאִם-יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן-הַלֶּחֶם עַד-הַבֹּקֶר '''וְשָׂרַפְתָּ''' אֶת-הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי-קֹדֶשׁ הוּא|שמות|כט|לד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת־אִשָּׁה וְאֶת־אִמָּהּ זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ '''יִשְׂרְפוּ''' אֹתוֹ וְאֶתְהֶן, וְלֹא־תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם|ויקרא|כ|יד}}
#:* &quot;אמרת לי '''לשרוף''' את מכתבייך. אך אני חייב לשכוח אותך קודם.&quot; ([[w:ג'ון אדמס|ג'ון אדמס]] לאישתו)
#:*{{ציטוטון|במקום שבו '''שורפים''' ספרים '''ישרפו''' לבסוף גם בני אדם.|([[Q:היינריך היינה|היינריך היינה]])}}
# הרס משהו על ידי שימוש בחום גבוה מדי, או שימוש בחום לזמן ארוך מדי.
#:* שוב '''שרפתי''' את העוגיות! זו הפעם השנייה היום שאני שוכח אותן בתנור.
#:* הספר עשה לאחותי פן יותר מדי זמן ו'''שרף''' לה את השיער.
# {{משלב|עממי}} גרם לתחושה צורבת או לכוויה באזור מסוים בגוף.
#:* &quot;הכלור פשוט '''שורף''' בעיניה כל חלקה טובה.&quot; ([[w:משה גרטל|משה גרטל]] על השחיינית הישראלית ורד בורוכובסקי ששוחה ללא משקפיי שחייה).
#:*{{צטשיר|ולא צריך לדבר כשאת הכל, אומרות העיניים / אומרות העיניים / וכשהפצע '''שורף'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}764&amp;wrkid{{=}}1733|כמה כוכב|עברי לידר}}
# {{משלב|עממי}} [[גלה|גילה]] סוכן [[חשאי]] וכדו'. ובהרחבה, פסל מישהו, הוציא מישהו או משהו מיכולת לתפקד.
#:* &quot;ודווקא בגלל זה יש '''לשרוף''' אותו ואפילו לפסול את הרב שפירא מלהורות הלכה בישראל.&quot; (הרב [[w:יעקב מדן|יעקב מדן]])
#:* ילדי הכפר '''שרפו''' את יחידת המסתערבים במהלך מבצע.
# {{סלנג}} בזבז משאב מסוים בכמות מופרזת (זמן, כסף וכד').
#:* &quot;חבל '''לשרוף''' שעות בדיונים על מי אמר את התשובה הנכונה. הרבה יותר חשוב להחליט מהי התשובה הנכונה.&quot; ([[w:ג'קסון בראון|ג'קסון בראון]])&lt;br&gt;

=== גיזרון ===
* באוגרתית: שרפ, ובארמית: שְׂרַף.
* במילונו של האגיפטולוג  [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']], מופיע בלשון [[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] תיבת &quot;שֶֹרֶפְ&quot;, &quot;seref&quot;  בהוראת - חוֹם, ללהבה.&lt;ref&gt; EA Wallis Budge, [https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/610/mode/1up?view=theater An Egyptian Hieroglyphic Dictionary], 1920, pp. 611.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[שרף את הגשר]]

===נגזרות===
* [[שרפה|שריפה]]
* [[שרוף]]

=== מילים נרדפות ===
* [[אכל|איכל]] (1)
* [[בזבז]] (5)
* [[הבעיר]] (1)
* [[השחית]] (1, 5)
* [[חרך]] (2)
* [[כילה|כלה]] (1)
* [[פיזר|פזר]] (5)
* [[צרב]] (2, 3)

===ניגודים===
* [[כיבה]] (1)
* [[הקפיא]] (1, 2)
* [[חסך]] (5)
* [[ריכך|רכך]] (3)
* [[שיכך|שכך]] (3)

=== תרגום ===
{{תר|העלה באש|סגור}}
{{תר-}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|bruciare|incendiare}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|burned}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|bruligi}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|изга́рям}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|verbrennen}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|verbranden}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|éget|eléget}}
* טורקית: {{ת|טורקית|yakmak}}
* יוונית: {{ת|יוונית|καίω}}
* יידיש: {{ת|יידיש|ברענען}}
{{תר-}}
* יפנית: {{ת|יפנית|燃やす}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|brenne}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|quemar}}
* פולנית: {{ת|פולנית|palić|spalić}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|queimar}}
* פינית: {{ת|פינית|polttaa}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|brûler}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|태우다}}
* רומנית: {{ת|רומנית|arde}}
* רוסית: {{ת|רוסית|жечь|сжига́ть|пали́ть}}
* שוודית: {{ת|שוודית|bränna}}
{{תר-סוף}}
{{תר|חימם יותר מדי|סגור}}
* אנגלית {{ת|אנגלית|burned}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|прегрявам}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|laten|aanbranden}}
* יוונית: {{ת|יוונית|καίω}}
{{תר-}}
* יפנית: {{ת|יפנית|焦がす}}
* פולנית: {{ת|פולנית|spalić}}
* סקוטית: {{ת|סקוטית|scowder}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אש]]
* [[צריבה]]

{{שורש|שׂרף}}
[[קטגוריה:אש]]

==שֹׂרַף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שורף
|שורש וגזרה={{שרש3|שֹ|ר|ף}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|המקרא}} סביל פנימי של בניין קל. נשרף, הועלה באש. נחרך או נתכלה בלהבות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה '''שֹׂרָף''' וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן|ויקרא|י|טז}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא. 


===ראו גם===
* [[בער#בֻּעַר|בֻּעַר]]

{{שורש|שֹרף}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==שָׂרַף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה=
|בניין=
}}
#{{רובד|חז&quot;ל}} {{משלב|לא בשימוש}} [[שתה]], [[גמע]].
#:* {{צט/משנה|וַהֲלֹא קֵבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּבַת נְבֵלָה, וְאָמְרוּ, כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה – '''שׂוֹרְפָהּ''' חַיָּה, וְלֹא מוֹעֲלִין.|עבודה זרה|ב|ה}}

===גיזרון===
*מקבילה בערבית {{ערבית|شَرِبَ‏‏‏‏|שַׁרִבַ}} באותה משמעות.

{{קצרמר}}
{{שורש|שׂרף}}

==שְׂרָף==
גם '''שְׁרָף'''. הגיה נפוצה '''שָֹרָף'''
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרף
|הגייה=sraf
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|שורש={{שרש3|שׂ|ר|ף}}
|נטיות=ר' שְׂרָפִים; שְׂרַף־
}}{{תמונה|Resin_with_insect_(aka).jpg|חרק הכלוא בתוך טיפת שרף.}}
# [[נוזל]] [[צמיג]] שה[[צמח]]ים [[הפריש|מפריש]]ים בעת [[פציעה]], או כל חומר דומה המופק בצורה מלאכותית.
#:*{{צט/משנה|הַפּוֹצֵעַ זֵיתִים שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם '''הַשְּׂרָף''', פָּטוּר; הַסּוֹחֵט זֵיתִים עַל בְּשָׂרוֹ, פָּטוּר.|מעשרות|ד|א}}
#:*{{צט/משנה|אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַמַּעֲמִיד '''בִּשְׂרָף''' הֶעָלִים '''וּבִשְׂרָף''' הָעִקָּרִים, מֻתָּר, '''בִּשְׂרָף''' הַפַּגִּים, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם פְּרִי.|ערלה|א|ז}}
#:*{{צט/משנה|...וְגֶלֶד שֶׁחוּץ לַמַּכָּה, וְהָרְטִיָּה שֶׁעָלֶיהָ, '''וּשְׂרָף''' הַיָּבֵשׁ, וְגִלְדֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן...|מקואות|ט|ב}}
#:*{{צט/בבלי|הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא '''שְׂרָף''' הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף.|כריתות|ו|א}} (מתוך [[S:פיטום הקטורת|פיטום הקטורת]])
#:* &quot;והוא נטע אשר לו שורש בארץ גזעו [...] וה'''שרף''' הנוטף ממנו אף כי יסריח מאוד ישימו אותו הפרסיים תוך מאכליהם&quot; ([[w:שמשון בלוך|שמשון בלוך]], שבילי עולם א')

===גיזרון===
* ככל הנראה נגזר מהפועל שָׂרַף.

===צירופים===
* [[יין שרף]]{{מקור}}
* [[שרף אפוקסי]]
* [[שרף אקרילי]]
* [[שרף פוליאסטר]]
* [[שרף ויניל]]
* [[שרף ערבי]]
* [[ורנית שרף]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|resina}}
* אירית: {{ת|אירית|roisín}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|resin}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|rezino}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Harz}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|gyanta}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|resina}}
* פולנית: {{ת|פולנית|żywica}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|resina}}
* פינית: {{ת|פינית|hartsi}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|résine}}
* רומנית: {{ת|רומנית|rășină}}
* רוסית: {{ת|רוסית|смола}}
* שוודית: {{ת|שוודית|kåda}}
}}

=== מידע נוסף ===
* המילה מופיעה במשנה גם בצורה '''סרף''': {{צט|רבי אליעזר אומר, אף המעמיד בסרף העורלה, אסור.  אמר רבי יהושוע, שמעתי בפירוש, שהמעמיד בסרף העלין, ובסרף העיקרין--מותר; בסרף הפגין--אסור, מפני שהוא פרי.|מסכת עורלה, פרק א', משנה ז'}}

===ראו גם===
* [[ענבר]]
* [[מור]]
* [[לבונה]]
* [[מסטיקא]]
* [[לשד]]
* [[צרי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שרף|ויקישיתוף=Category:Resins}}

[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]

==שָׂרָף {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרף
|הגייה=sa'''raf'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ר|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=ר' שְׂרָפִים; שְׂרַף־, ר' שַׂרְפֵי־ 
}}{{תמונה|Seraphim - Petites Heures de Jean de Berry.jpg|ציור של אלוהים ולידו שני שרפים מהמאה ה-14.}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[מלאך]] או [[שד]], המוזכר ב[[יהדות]] ומתואר כבעל שש [[כנף|כנפיים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שְׂרָפִים''' עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.|ישעיהו|ו|ב}}
#:*{{צט|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ. וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי וְלֹא '''שָׂרָף'''. וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֱעֶשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ. אֲנִי ה', אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר.|הגדה של פסח}}
#:*{{צט/רבה|כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו '''שרפים''' לא אמרו קדוש קדוש הים לא נזדעזע הבריות לא דברו אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי ה' אלהיך|שמות|כט|ט}}
#:*{{צטבי|'''שרפים''' ממעל עפו וידאו על מחנה אשור, סופה וסער מתחולל היה מעופם, ובמוטות כנפיהם הפיחו מוקדי עולם, ויהי רוח זלעפות|mapu/ahavat_zion_complete.html|אהבת ציון|אברהם מאפו}}
# {{משלב|יהדות}} {{בהשאלה}} &lt;small&gt;(בעולם ה[[חסידות]])&lt;/small&gt; [[צדיק]] גדול ו[[פרוש]] מעסקי העולם.
===גיזרון===
* המילה שָׂרָף מופיעה בתנ&quot;ך גם בצורת היחיד כיצור המקושר עם יסוד האש ראו לעיל, וככל הנראה נגזרה מצורת הפועל שָׂרַף.בספר ישעיה - &quot;'''שָׂרָף''' מְעוֹפֵף&quot;. {{הערת שוליים|שם=saraph|{{מקור/אינטרנט|יוצר=דאגלס הרפר|כתובת=http://www.etymonline.com/index.php?allowed_in_frame=0&amp;search=saraph&amp;searchmode=none|כותרת=seraph (n.)|שם האתר=Online Etymology Dictionary|תאריך=25/08/2015}}}}
* מן אכדית &quot;שֻׁרְפֻּ&quot; [https://journals.pan.pl/Content/85558/mainfile.pdf?handler=pdf šurpu], בהוראת [[כשוף]] המשמש לשריפה. מקביל לסנסקריט ממקור אינדו-ארי בהגיית שֶׂרפַּא ([https://en.wiktionary.org/wiki/%E0%A4%B8%E0%A4%B0%E0%A5%8D%E0%A4%AA#Sanskrit सर्प]) בהוראת זוחל .

=== מילים נרדפות ===
*[[אראל]]
*[[מלאך]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|serafino}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|seraph}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Seraph}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|seraf|serafijn}}
* יוונית: {{ת|יוונית|σεραφείμ}}
|
* יפנית: {{ת|יפנית|熾天使}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|seraf}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|serafín}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|serafim}}
|
* פינית: {{ת|פינית|serafi}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|séraphin}}
* רוסית: {{ת|רוסית|серафи́м}}
* שוודית: {{ת|שוודית|seraf}}
}}

=== מידע נוסף ===
* המקרא משתמש במילה במובן &quot;מלאך&quot; אך ורק בשני מופעים, תוך שהוא עושה שימוש רק בצורת הרבים שלה - שְׂרָפִים.
* במצרית קדומה מופיע השם שֶרֶף seref ומשמעותה: בעירה,לכעוס,[[אש]].
* משום הדמיון בשמותיהם חוקרים  קשרו את השרף עם האל הפגני [https://en.wiktionary.org/wiki/Serapis &quot;סרפיס&quot;] , חוקרים אחרים טענו שהמילה &quot;שרפים&quot; היא שיבוש של &quot;שרתים&quot;.
* בתרגום יונתן לארמית מתרגם &quot;'''שמשין'''&quot;, כלומר, ה-משמשים &quot;...'''שמשין''' קדישין ברומא קדמוהי...&quot;
===ראו גם===
* [[גבריאל]]
* [[כסא הכבוד|כיסא הכבוד]]
* [[מעשה מרכבה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שרף (מלאך)|ויקישיתוף=Category:Seraphim}}

=== סימוכין ===
{{הערות שוליים|saraph}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:מיתולוגיה]]

==שָׂרָף {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרף
|הגייה=sa'''raf'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ר|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=ר' שְׁרָפִים; שְׂרַף־, ר' שַׂרְפֵי־
}}{{תמונה|Atractaspis engaddensis.jpg|[[W:שרף עין גדי|שרף עין גדי]]}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מין [[נחש]] [[ארסי]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים '''הַשְּׂרָפִים''', וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל.|במדבר|כא|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ '''שָׂרָף''' וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ.|דברים|ח|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַל-תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי-מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ '''שָׂרָף''' מְעוֹפֵף|ישעיהו|יד|כט}}
#:*{{צט/משנה|שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת '''שָׂרָף''', וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ.|אבות|ב|י}}
#:* {{צטבי|אתה מבקש לעבור ימים ומדבריות, מקום '''שרף''' ועקרב וחיות רעות ופראי-אדם, וכאן, במקומך, אתה מתפחד ובורח, שמא גזלן לפניך בדרך.|https://benyehuda.org/mos/binyamin.html|מסעות בנימין השלישי|מנדלי מוכר ספרים}}

===גיזרון===
* מקור המילה אינו ודאי. יש הטוענים שנגזר מלטינית  (serpere) משמעו &quot;לזחול&quot;.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=דוד אסף|כותרת=על קצה הלשון: נחש נשך שרף|תאריך=02.07.2013|כתובת=https://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/07/blog-post_2839.html|שם האתר=עונג שבת}}}}  אחרים טוענים שמקור השם בנשיכה השורפת (ראה: שָׂרַף) של הנחש.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=Sowing Circle|כותרת=Lexicon :: Strong's H8314 - saraph|תאריך=25.08.2015|כתובת=http://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?Strongs=H8314&amp;t=KJV|שם האתר=Blue Letter Bible}}}} בספרדית בהגיית סיירפא (sierpe) הוא הנחש המיתולוגי בעל כוחות העל.
* סנסקריט ממקור אינדו-ארי בהגיית שֶׂרפַּא ([https://en.wiktionary.org/wiki/%E0%A4%B8%E0%A4%B0%E0%A5%8D%E0%A4%AA#Sanskrit सर्प]) בהוראת זוחל . השוו לאנגלית בהגיית שֶׂרפֶּנד '''serp'''ent הוא הנָחָשׁ.

=== פרשנים מפרשים ===
* רש&quot;י על {{פסוק|ישעיהו|ל|ו}}: &quot;[...] ואף שרף מעופף מין נחש הוא ולא שיהיו לו כנפים לעוף אלא קופץ ומדלג רחוק מאד וזורק להב מפיו&quot;.

===מידע נוסף===
* דגם D של מטוס ה[[w:אפאצ'י|אפאצ'י]] נקרא שרף, כחלק מסדרת שמות המבוססים על נחשים. כך דגם A, לדוגמה, נקרא &quot;פתן&quot;.

===ראו גם===
* [[צפע]]
* [[פתן]]
* [[צפעוני]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:זוחלים]]</text>
      <sha1>2mbn5kfhq1eczbggeimydk88plsxmn4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42786</id>
    <revision>
      <id>519744</id>
      <parentid>486130</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:09:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519744</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3489" sha1="20inpomwzud8ivxbco5hi6h40olq0n0" xml:space="preserve">==אַשּׁוּחַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אשוח
|הגייה=A'''shu'''akh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|שׁ|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטּוּל}}
|נטיות=
}}
{{תמונה|Abies fabri in mist.jpg|עץ אשוח ב[[סין]]}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[עץ]] [[מחטני]] [[ירוק עד]] ממשפחת ה[[ארן|ארניים]]. מן העצים שה[[נוצרי]]ם נוהגים ל[[קשט]] לכבוד [[חג המולד]].
#:* {{צמ|וּבַכַּר '''אַשּׁוּחַ''' עָלָה, וְעַל הָהָר שָׁם צָמַח אֹרֶן, וְעַנְפֵי '''הָאַשּׁוּחַ''' – כֶּסֶף, פֹּארוֹת אוֹתוֹ אֹרֶן – זָהָב|קאלוואלה (טשרניחובסקי)}}
#:* {{צטבי|העירותי ברוב ענוה שכל עץ הוא אלון או '''אשוח''', או מין אחר; אין עץ סתם, ואם כל עץ יקבל את חלקת-האדמה שהוא זקוק לה – לא תהא סיבה לחשוש ליער.|https://benyehuda.org/arlosoroff/jj_mar1932.html|יומן ירושלים|חיים ארלוזורוב}} 

===גיזרון===
* ארמית: אַשּׁוּחָא. ערבית: {{ערבית|شُوح|שׁוּח}}. בבלית-עתיקה (ממקור שאול) בהגיית: אֳשֻׁחֻ (ašūḫu)  {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2005-ašūḫu , page: 478}}.
* בעגה המואבית החקוקה ב[[w:כתובת מישע|כתובת מישע]] מצוייה תיבת 'אשוח' 𐤀𐤔𐤅𐤇 (a-sh-u-kh) בהוראת מאגר מים. גם בעברית מקראית שימשה המילה &quot;אשוח&quot; בהוראת &quot;מאגר מים&quot;.{{הערת שוליים|חיים רבין, שפות שמיות, 1991. עמ' 75.}} קרוב אל תיבת [[שוחה]] המקראית בהוראת בור או באר {{צט/תנ&quot;ך|'''שׁוּחָה''' עֲמֻקָּה, פִּי זָרוֹת|משלי|כב|יד}} השוו: [[שיח]]. ראו גם: בן סירא בצורת [https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31018_83.pdf אשִיח]. מופע נוסף למילה ניתן למצוא ב[[w:מגילת הנחושת|מגילת הנחושת]] שורה 46,&quot;'''באשוח''' שיבית הכרם בבואך&quot;.
* ישנם פרשנים שקשרו בין עץ הדעת לאשוח,&quot;העץ ההוא דומה בגבהו לאשוח ועליו דומים לעלי עץ החרוב ופריו כאשכולות הענבים טוב מאוד וריח ההוא מתרחב ונדף למרחוק&quot; {{הערת שוליים|ספר חנוך א', לב, ד' - מהדורת אברהם כהנא}}. ש' הרטום בתרגומו מוסיף: &quot;העץ ההוא דומה בגובהו לעץ אחר, גם הוא ממשפחת האורניים, הוא עץ ה[[אורן]]&quot;. גם בלשון חז&quot;ל: &quot;בנות שוח&quot;.

===נגזרות===
* [[אשוחית]]

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fir}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Tanne}}
* יוונית: {{ת|יוונית|έλατος}} (élatos)
* ערבית: {{ת|ערבית|شُوح}} (שׁוּח)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|sapin}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ёлка}} (jólka), {{ת|רוסית|пихта}} (píxta)

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אשוח|ויקימינים=Abies|ויקיפדיה 2=עץ חג המולד}}</text>
      <sha1>20inpomwzud8ivxbco5hi6h40olq0n0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמאי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42791</id>
    <revision>
      <id>519993</id>
      <parentid>495290</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:57:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519993</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2685" sha1="fixg19sp8mv64rf0lokn1atzmj5eimj" xml:space="preserve">==שַׁמַּאי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שמאי
|הגייה=sha'''may'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ו|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁמָּאִים; נ' שַׁמָּאִית, נ&quot;ר שַׁמָּאִיוׁת; שַׁמַּאי־, ר' שַׁמָּאֵי־
}}
#{{רובד|ב}} אדם שמקצועו להעריך שׁוֹוְיים (לָשׁוּם) של דברים (כגון בתים, כלי רכב, סחורות, וכו') או של נזק לדברים.
#:* &quot;'האיגוד הישראלי של '''שמאים''' בוחנים, הוקם בשנת 1950 על ידי קבוצת '''שמאים''', ברובם יוצאי אירופה, שעסקו במקצוע השמאות בארצות מוצאם, ומיעוטם תושבי הארץ.&quot; (&quot;אודות האיגוד&quot;, באתר [https://shamaeim.org.il איגוד שמאי הביטוח בישראל])
#:* &quot;המתחזה ל'''שמאי''' מקרקעין או המשתמש בתואר '''שמאי''' מקרקעין או בכינוי דומה העשוי ליצור רושם שהוא '''שמאי''' מקרקעין, והוא אינו '''שמאי''' מקרקעין, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין&quot; ([https://taxes.gov.il/realestatetaxation/documents/horaotbitsua/horm15-2003.pdf חוק שמאי מקרקעין תשס&quot;א-2001, סעיף 13(ג)])
#:* {{צט/ללא|ואם לאו שימכרנו יקח ג' '''שמאים''' וישומו המשכון כמה הוא שוה לימכר בשוק וימכרנו באותה שומא|טור חושן משפט עג}}

# {{רובד|חז&quot;ל}} [[שם פרטי]] לזכר. 
===גיזרון===
* הפועל [[שם#שָׁם ב|שָׁם]]. על־אף שהמילה נובעת מהשורש שׁ־ו־ם, מגזרת נחי ע&quot;ו, היא בנויה כאילו הייתה מגזרת נחי ל&quot;ה.

===צירופים===
* [[שמאי מקרקעין]]
* [[שמאי ביטוח]]
* [[שמאי רכב]]
* [[שמאי רכוש]]
* [[שמאי ימי]]
* [[שמאי חקלאי]]
* [[בית שמאי]] (2)

===נגזרות===
* [[שמאות]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|assessor}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gutachter}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|tasador}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|évaluateur}}
}}

===ראו גם===
*[[נשום|נישום]]
*[[שומה]]

===קישורים חיצוניים===
* [https://shamaeim.org.il אתר איגוד שמאי הביטוח בישראל]
{{מיזמים|ויקיפדיה=שמאי (מקצוע)}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה:חילופי גזרות]]</text>
      <sha1>fixg19sp8mv64rf0lokn1atzmj5eimj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקלקל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42820</id>
    <revision>
      <id>520158</id>
      <parentid>349640</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:29:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520158</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2206" sha1="coqo45lyq5fj47u55hhj1jdy2jysb55" xml:space="preserve">==מְקֻלְקָל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מקולקל
|הגייה=mekul'''kal'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|ק|ל|ק|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} (בינוני פעול)
|נטיות=נ' מְקֻלְקֶלֶת, ר' מְקֻלְקָלִים, נ&quot;ר מְקֻלְקָלִוֹת
}}[[קובץ:FridgeDontFOpen.jpg|ממוזער|מקרר מקולקל]]
[[קובץ:Rotten Mango Apple.jpg|ממוזער|שמאל|תפוח מקולקל]]
#  שאינו תקין, פגום.
#:*{{צט/בבלי|כיון שנסתכל הקב&quot;ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם '''מקולקלים'''|חגיגה|יב|א}}
#:*{{צטבי|ואני עמדתי כנציב-עופרת – אך לבי דפק בי כשעון '''מקולקל'''|https://benyehuda.org/hameiri/mivxar18.html|הוד מלכותה בוכה|אביגדור המאירי}}
#:*{{צטבי|אנו רוצים שאפילו הגרועים שבעם יעלו לארץ, אולם אין אנו רוצים שיקום פה יישוב מקולקל|https://benyehuda.org/ben_gurion/class48.html|לכתנו אל הסוכנות|דוד בן גוריון}}
# מאכל שאיבד את טריותו ואינו טוב עוד לאכילה.
#:*{{צטבי|והפרי שלנו הגיע לתעודתו אחר עידן ועידנים כולו רקוב ומקולקל|https://benyehuda.org/hacohen/briti.html|ארץ-ישראל תחת שלטון-הצבא הבריטי|מרדכי בן הלל הכהן}}

===מילים נרדפות===
* [[קלוקל]]
* [[שבור]]
* [[מושחת]]
* [[פגום]]
* [[רקוב]]

===ניגודים===
* [[תקין]] (1)
* [[טרי]] (2)

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|out of order}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|außer Betrieb}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|fuera de servicio}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|خارج الخدمة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|поврежденный}}
* יידיש: {{ת|יידיש|קאַליע}}
}}
===ראו גם===
* [[משבת|מושבת]] (1)
* [[מעפש|מעופש]] (2)
* [[רעוע]] (1)


{{שורש|קלקל}}
[[קטגוריה:מְקֻטָּל (משקל)]]</text>
      <sha1>coqo45lyq5fj47u55hhj1jdy2jysb55</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רעמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42827</id>
    <revision>
      <id>520406</id>
      <parentid>495915</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:21:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520406</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5863" sha1="dq71jubofgdf330yihugsxitd3q5his" xml:space="preserve">==רַעֲמָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רעמה
|הגייה=ra׳a'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ר|ע|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' רְעָמוֹת; רַעֲמַת־, ר' רַעֲמוֹת־
}}{{תמונה|Sigurður Sigurðarson.jpg|סוס עם רעמה וזנב בלבן.}}
{{תמונה|African Lion2.jpg|אריה זכר עם רעמה.}}
# קווצת [[שער]]ות ארוכות המכסות את אזור ה[[עורף]] וה[[צואר]] של בעל חיים, בעיקר [[ארי]]ות ו[[סוס]]ים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה; הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ '''רַעְמָה?'''|איוב|לט|יט}}
#:*{{צטבי|עשן חום מתאבך מתעבה, מלפיד-חג על רציף של ים; '''רעמת''' סוסה צעירה, '''רעמה''' סבוכה, מבדרת דהרה;| http://benyehuda.org/regelson/ayala_no_nikkud.html|אילה בת ט&quot;ו|אברהם רגלסון}}
#:* '''רעמת''' שיער מכסה את עורפו של האריה.
# {{בהשאלה}} [[שיער]] [[שופע]] על [[ראש]] האדם.
#:* נשים רבות היו שמחות '''לרעמת''' שיער סבוכה.
#:*{{צטבי|אמנם, בעל-קומה, עם בלורית-'''רעמה''' לבנה, עם זקן של &quot;שיך&quot;, עם עבאיה|http://benyehuda.org/brenner/brenner202_no_nikkud.html|ציונים|יוסף חיים ברנר}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה כשם עצם פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|רַעְמָה|7483}}}} ובהיקרות נוספת , כפועל: {{צט/תנ&quot;ך|כֹּל ישְׁבֵי הָאִיִּים שָׁמְמוּ עָלָיִךְ; וּמַלְכֵיהֶם שָׂעֲרוּ שַׂעַר, '''רָעֲמוּ''' פָּנִים.|יחזקאל|כז|לה}}

===פרשנים מפרשים===
קדמוני הפרשנים ניסו להתחקות אחר גזרונה של התיבה,  להלן גרסאותיהם: 
* בתרגום השבעים תיבת רעמה מאוייתת כ- &quot;אימה&quot; , בלשון יוונית-קויינה &quot;פובון&quot; [https://en.wiktionary.org/wiki/%CF%86%CF%8C%CE%B2%CE%BF%CE%BD φόβον] (נגזרת תיבת [[פוביה]], המוכרת) בהוראת פחד אימה. ועל פי בן יהודה גזרו הקדמונים בטעות, &quot;פובון&quot; בהוראת פחד   (פובּין מן φωνή  שהוראתה היתה קצוות שיער הסוס) {{הערת שוליים|מאת-מרדכי מישור. &quot;רעמה&quot; ומשמעותה המקובלת,  לשונינו,תשרי תשל&quot;ז}}.
* על-פי השבעים לעיל, אבן עזרא, וטור סיני גזרו &quot;רעמה&quot; : כטעם עוות, מן &quot;רעמו פנים&quot; או מגזרת &quot;רעם&quot;.
* רס&quot;ג מתרגם עפ&quot;י הערבית, &quot;רְעַבּ&quot; - [https://books.google.co.il/books?id=nlzPDwAAQBAJ&amp;pg=PA42&amp;lpg=PA42&amp;dq=%D8%B1%D8%BA%D8%A8+terror&amp;source=bl&amp;ots=N_X1wHr5wY&amp;sig=ACfU3U3mlaTMNFHat8BX490R8VLmCn26og&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;ved=2ahUKEwj61rjb6pzqAhWCZhUIHTU0DxIQ6AEwBnoECAsQAQ#v=onepage&amp;q=%D8%B1%D8%BA%D8%A8%20terror&amp;f=false رغب] וגוזר - רעמ מלשון רעב שהוראתו היתה - פחד,[[טרור]] (=ראו לעיל, פירוש אבן עזרא  שגזר מן &quot;עווה&quot;)
* אבן ג'נאח, &quot;בספר השורשים&quot;, מנסה כמיטב יכולתו ומפרש &quot;התלביש צווארו רעמה הכל עניין המייה והרעשה, ואשר שפרוש רעמה-עז ועקשות כמו, בצוארו ילין עז&quot;.
* רש&quot;י, רעם ובעתה כדוגמת &quot;רעמו פנים&quot;. רד&quot;ק, פירש &quot;מעינין הרעשה&quot;. רלב&quot;ג - &quot;רעמה חוזק ועוז הקול להכל והגבהה והצהלה&quot; . אלשייך -התלביש צווארו רעמה שמגביה ראשו ועושה צווארו כמין קשת למעלה כמרעים את רואיו

===צירופים===
*[[רעמת שיער]]

===מילים נרדפות===
*[[בלורית]] (2)

===ניגודים===
*[[קרחת]] (2)

===ראו גם===
* '''[[ראווה]]'''
* [[ראם]]
* [[שור הבר]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|criniera}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|mane}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ფაფარი}} (תעתיק: papari)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Mähne}}
*דנית: {{ת|דנית|manke}}
*הודית: {{ת|הינדית|याल}} (תעתיק: yāl)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|maan}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|sörény}}
*טורקית: {{ת|טורקית|yele}}
*יוונית: {{ת|יוונית|χαίτη}} (תעתיק: chaíti)
*יפנית: {{ת|יפנית|鬣}} (תעתיק: tategami)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|man}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|crin|melena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|عرف}} (תעתיק: עֻרְף)
*פולנית: {{ת|פולנית|grzywa}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|crina|juba}}
*פינית: {{ת|פינית|harja}}
*פרסית: {{ת|פרסית|یال}} (תעתיק: יאל)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|hříva}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|crinière}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|갈기}} (תעתיק: galgi)
*רומנית: {{ת|רומנית|coamă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|грива}} (תעתיק: gríva)
*שוודית: {{ת|שוודית|man}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רעמה}}
* ר.רוזנטל [https://www.ruvik.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97/2015/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D.aspx &quot;מדרש עננים&quot;], על מה רוכב הבעל???


===סימוכין===
[[קטגוריה:רעם (שורש)]]
[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:שיער]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>dq71jubofgdf330yihugsxitd3q5his</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42828</id>
    <revision>
      <id>520377</id>
      <parentid>503894</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:11:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520377</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5911" sha1="jhowqhytfivjr8nxtqwwmvz12miwxwr" xml:space="preserve">==לֵחַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליח
|הגייה='''le'''akh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ח|ח}} [[גזרת הכפולים]]
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=לֵחַ־; כ' לֵחוֹ
}}
# רטיבות.
# {{בהשאלה}} [[רעננ]]ות, [[חיוני]]ות, [[כח#כּׂחַ|כוח]].
#:* {{צטבי|אַךְ אֵיךְ תִּדּוֹם וּבָךְ אֵשׁ צָרֶבֶת, בָּךְ חֵץ טָבוּעַ, שַׁלְהֶבֶת מַכְאֶבֶת, כָּל '''לֵחַ''', כָּל דֶּשֶׁן כָּלִיל נִשְׂרָפוּ.|https://benyehuda.org/maneh/013.html| הגיוני עצב| מרדכי צבי מאנה}}
 
===גיזרון===
* מקבילה בארמית: לִחְלוּחָא.

===צירופים===
* [[נס לחו#נס לֵחוֹ|נס ליחו]]
* [[לא נס לחו#לא נס לֵחוֹ|לא נס ליחו]]

===נגזרות===
* [[לחה#לֵחָה|ליחה]]

===מילים נרדפות===
* [[לחות]] (1)
* [[רעננות]] (2)
* [[חיוניות]] (2)
* [[כח#כּׂחַ|כוח]] (2)
* [[אנרגיה]] (2)

===ניגודים===
* [[יבש#יׂבֶשׁ|יובש]] (1)
* [[נבילה#נְבִילָה|נבילה]] (2)
* [[כמישה]] (2)
* [[החלשות]] (2)

===תרגום משמעות (1)===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|humidity|dampness}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|humedad}}
* ערבית: {{ת|ערבית|رُطُوبَة|بَلَل}}

===תרגום משמעות (2)===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|vitality}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|vitalidad|lozanía}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حَيَوِيَّة}}

===ראו גם===
* [[רענן]]

{{שורש|לחח}}

==לַח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לח
|הגייה=lakh
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ח|ח}} 
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=ר': לַחִים, נ': לֶחָה&lt;ref&gt;בצורת הנקבה באה הלמ&quot;ד בסגול כיוון שהחי&quot;ת מוארכת בקמץ, כמו למשל &quot;צֶחָה&quot; מן &quot;צַח&quot;.&lt;/ref&gt;, נ&quot;ר: לַחוֹת
}}
# [[ספוג]] ב[[מים]] (או [[נוזל]] אחר על בסיס מים).
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, וַעֲנָבִים '''לַחִים''' וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.|במדבר|ו|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, שִׁמְשׁוֹן; אִם־יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים '''לַחִים''', אֲשֶׁר לֹא-חֹרָבוּ – וְחָלִיתִי, וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם.|שופטים|טז|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה, כִּי אֲנִי יְהוָה – הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ, הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, הוֹבַשְׁתִּי עֵץ '''לָח''', וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ;  אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.|יחזקאל|יז|כד}} 
#:*{{צטבי|וּבְנַפשִׁי אֲגַם-בְּדֹלַח, / דְּגֵי-זָהָב-חֲלוֹמוֹתָי. / וְעַל קַרקַע-אֲגַם – עַל חוֹל '''לַח''' – / כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת – שִׁירָי.|https://benyehuda.org/stern_avraham/sefer19.html|זוכר אני|אברהם שטרן}}
#:* חודשי הקיץ בארץ מאופיינים באקלים חם '''ולח''' במישור החוף ובשפלה.

===צירופים===
* [[אקלים לח]]
* [[בעלי אף לח]]
* [[מגבון לח]]
* [[מדת הלח|מידת הלח]]

===נגזרות===
* [[לחות]]
* [[לחלוחי]]
* [[לחלוחית]]
* [[לחלח]]

===מילים נרדפות===
* [[רטב#רָטׂב|רטוב]]

===ניגודים===
* [[יבש]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|umido}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|lembap}}
*אירית: {{ת|אירית|taisíoch}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|damp|moist}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|humida}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|խոնավ}} (תעתיק: xonav)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ნოტიო}} (תעתיק: noṭio)
:::{{ת|גרוזינית|ნესტიანი}} (תעתיק: nesṭiani)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|feucht}}
*הודית: {{ת|הינדית|आबी}} (תעתיק: ābī)
:::{{ת|הינדית|नम}} (תעתיק: nam)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|vochtig}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|nyirkos}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ẩm}}
*ולשית: {{ת|ולשית|llaith}}
*טורקית: {{ת|טורקית|nemli|rutubetli}}
*יווונית: {{ת|יוונית|νοτερός}} (תעתיק: noterós)
*יידיש: {{ת|יידיש|פֿײַכט}}
*יפנית: {{ת|יפנית|湿っぽい}} (תעתיק: shimeppoi)
*לטינית: {{ת|לטינית|umidus|uvidus}}
*מלאית: {{ת|מלאית|lembap}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|fuktig}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|húmedo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|رطب}} (תעתיק: רַטִב)
*פולנית: {{ת|פולנית|wilgotny}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|úmido|húmido}}
*פרסית: {{ת|פרסית|نمناک}} (תעתיק: נַמְנָאךּ)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|vlhký}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|humide|moite}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|축축하다}} (תעתיק: chukchukhada)
*רומנית: {{ת|רומנית|umed}}
*רוסית: {{ת|רוסית|влажный}} (תעתיק: vlážnyj)
*שוודית: {{ת|שוודית|fuktig}}
}}

===ראו גם===
* [[טחב]]
* [[לחלח]]

===הערות שוליים===
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>jhowqhytfivjr8nxtqwwmvz12miwxwr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זעק חמס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42870</id>
    <revision>
      <id>519858</id>
      <parentid>496200</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:49:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519858</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1575" sha1="44ovp4d9448omjj9ru458pwpnb3hobh" xml:space="preserve">==זָעַק חָמָס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זעק חמס
|הגייה=za''''ak''' kha'''mas'''
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ז|ע|ק}}; {{שרש3|ח|מ|ס}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=נ' זָעַקָה חָמָס, ר' זָעַקוּ חָמָס
}}
# [[מחה]] על [[מעשה]] בלתי [[הוגן]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי־מִדֵּי אֲדַבֵּר '''אֶזְעָק חָמָס''' וָשֹׁד אֶקְרָא; כִּי־הָיָה דְבַר־יהוה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל־הַיּוֹם.|ירמיהו|כ|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֵן '''אֶצְעַק חָמָס''', וְלֹא אֵעָנֶה; אֲשַׁוַּע, וְאֵין מִשְׁפָּט.|איוב|יט|ז}}
#:*{{צטבי|בבית-הכנסת, באזני המונים, '''זעק חמס''' על המעשה הנפשע ותבע להחרים את הרופא.|https://benyehuda.org/stein/aderet_eliyahu.html|אדרת אליהו|א&quot;ש שטיין}}
#:*{{צטשיר|אבי עלי '''צועק חמס''' / שדי לו ונמאס. / ראו מיד, בבת אחת / וכבר לבי נמס.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1016&amp;wrkid{{=}}14373|שובב עם לב זהב|תמר פרימור}}

===גיזרון===
* מקור הביטוי במקרא.

===ביטויים קרובים===
* [[אבן מקיר תזעק]]
===ראו גם===
* [[חמס]]

{{שורש|זעק}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>44ovp4d9448omjj9ru458pwpnb3hobh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שלש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42890</id>
    <revision>
      <id>519962</id>
      <parentid>414780</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:43:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519962</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6333" sha1="pr8qlg1u0e2vvomcf2upzt831djh4p2" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף
|אחר=מספר שָׁלוֹשׁ (או שָׁלֹשׁ)
|נוכחי=מלים &quot;שִׁלֵּשׁ&quot; ו&quot;שֻׁלַּשׁ&quot;
|ראו=[[שלוש]]}}

==שִׁלֵּשׁ {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שילש
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ל|שׁ|}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
}}
#{{מקרא}} [[חלק|חִלֵּק]] לִ[[שלוש|שְׁלוֹשָׁה]] חֲלָקִים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ, '''וְשִׁלַּשְׁתָּ''' אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ...|דברים|יט|ג}}
#{{מקרא}} עָשָׁה פְּעֻלָה כָּל-שֶׁהִיא בַּ[[פעם|פַּעַם]] הַ[[שלישי|שְּׁלִישִׁי]]ת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר, מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם, וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים; וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ, וַיֹּאמֶר '''שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ'''|מלכים א|יח|לד}}
#:*{{צט/בבלי|מי שלקה ושנה: 'שנה' – אף-על-גב דלא '''שילש'''|סנהדרין|פא|ב}}
#:*{{צטבי|את השיעורים שלמד בקיץ העבר כבר שנה '''ושילש''' עד כדי בחילת-נפש|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/zman_tov.html|&quot;זמן&quot; טוב|יהודה שטיינברג}}
#:*{{הדגשה|כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה, עִם עַמְּךָ יִשרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ '''יְשַׁלֵּשׁוּ'''|מתוך קטע ה[[w:קדושה (תפילה)|קדושה]] בסידור התפילה}}
#[[כפל|כָּפַל]] פִּי שְׁלוֹשָׁה.
#:*בשיעור חשבון, המורה הורתה לתלמידיה '''לשלש''' את כל המספרים מאחת ועד עשרים.

===גיזרון===
*הפועל גזור מן השם &quot;שָׁלוֹשׁ&quot;, ושורשו, ש־ל־ש, משותף לשפות שמיות רבות; ערבית: {{יוניקוד|ثَلَاث|מוגדל}} , ארמית סורית: {{יוניקוד|ܬܠܬ|מוגדל}}, ארמית: תְּלָת, אכדית: šalašu וכולי.

===נגזרות===
*[[שלוש#שִׁלּוּשׁ|שִׁלּוּשׁ]]

===מילים נרדפות===
*[[השליש]] (1)
*[[השתלש]] (2)

===ראו גם===
*[[שלוש#שָׁלוֹשׁ (גם: שָׁלֹשׁ)|שָׁלוֹשׁ]]

{{שורש|שׁלשׁ}}

==שִׁלֵּשׁ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שילש
|הגייה=Shi'''lesh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש3|שׁ|ל|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטֵּל}}
|נטיות=נ': שִׁלֵּשָׁה, ר&quot;ז: שִׁלֵּשִׁים, ר&quot;נ: שִׁלֵּשׁוֹת &lt;ref&gt;אין הצירי מתקצר בנטיותיו של שם זה והוא עומד על כנו בכל הנטייה, אע&quot;פ שזהו דרכו של משקל &quot;קִטֵּל&quot; (עִוְרִים, אִלְמֵי־ וכו'...).&lt;/ref&gt;, נ&quot;י: שִׁלֵּשׁ-, נ&quot;נ: שִׁלֵּשַׁת-, נ&quot;ר: שִׁלֵּשֵׁי-
}}
#{{מקרא}} [[בן|בֵּן]] לַמִּשְׁפָּחָה מִן הַ[[דור|דּוֹר]] הַשְּׁלִישִי, [[נכד|נֶכֶד]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל '''שִׁלֵּשִׁים''' וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי|שמות|כ|ד}}

===גיזרון===
*מן &quot;שָׁלוֹשׁ&quot; (ראה גיזרון לעיל).

===מילים נרדפות===
*[[נכד]]

===ראו גם===
*[[רבע#רִבֵּעַ ב|רִבֵּעַ]]
*[[חמש#חִמֵּשׁ ג|חִמֵּשׁ]]

===מידע נוסף===
*במקומות אחרים במקרא נשמע ש&quot;שילש&quot; הוא הנין, דור שלישי לבן: {{צט/תנ&quot;ך|עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-'''שִׁלֵּשִׁים''' וְעַל-רִבֵּעִים|שמות|לד|ז}}. '''שד&quot;ל''' (בראשית שם) פירש שהכינויים &quot;שילש&quot; ו&quot;ריבע&quot; לפעמים הכוונה מהאב (נכד ונין) ולפעמים מהבן (נין וחימש). בספר בראשית נאמר: {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם '''בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים''', גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף.|בראשית|נ|כג}} לדעת '''שד&quot;ל''' &quot;בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים&quot; הכוונה &quot;בָּנִים שִׁלֵּשִׁים&quot;, והכוונה לניני אפרים. אמנם '''ראב&quot;ע''' פירש שהכוונה לריבעים, ולפ&quot;ז &quot;שִׁלֵּשִׁים&quot; כאן הכוונה לנכדי אפרים.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|שׁלשׁ}}

[[קטגוריה:משפחה]]

==שֻׁלַּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שולש
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ל|שׁ}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פועל
}}
# &lt;small&gt;ובייחוד בבינוני&lt;/small&gt; הֻכְפַּל פִּי שְׁלוֹשָׁה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאִם-יִתְקְפוֹ הָאֶחָד – הַשְּׁנַיִם, יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ; וְהַחוּט '''הַמְשֻׁלָּשׁ''' לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.|קהלת|ד|ב}}
#:* לאחר שהמורה לספרות איחֲדה בין שלושה מבחנים לכדי מבחן מגן, '''שולש''' זמן הבחינה בהתאם.
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} הֻגַּד אוֹ הֻזְכַּר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.
#:* {{צט/בבלי|...דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים '''ומשולשׁ''' בכתובים...|בבא קמא|צב|ב}}

===גיזרון===
* במקורות, ובעקבות כך כנראה גם בימינו, רווחת בפועל  בייחוד צורת הבינוני.

===נגזרות===
*[[משלש#מְשֻׁלָּשׁ|מְשֻׁלָּשׁ]]

===ראו גם===
*[[השלש#הֻשְׁלַשׁ|הֻשְׁלַשׁ]]

{{שורש|שׁלשׁ}}</text>
      <sha1>pr8qlg1u0e2vvomcf2upzt831djh4p2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42903</id>
    <revision>
      <id>520478</id>
      <parentid>517366</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:52:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520478</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7748" sha1="jz39g7l3jv20vb69iwdoj93bsdswlc2" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף |אחר=מְשֻׁבָּר|ראו=[[שבר#שֻׁבַּר|שֻׁבַּר]]}}
==מַשְׁבֵּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משבר
|הגייה=mash'''ber'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|ב|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַשְׁבְּרִים; מַשְׁבֵּר־ וגם מִשְׁבַּר־, ר' מַשְׁבְּרֵי־; כ' מַשְׁבְּרוֹ
}}
[[קובץ:A foldable and adjustable birthing chair Wellcome L0036677.jpg|ממוזער|משבר – מושב ליולדת]]
# {{רובד|לשון המקרא}} מקום מושבה של ה[[יולדת]] בעת ה[[לדה|לידה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד-'''מַשְׁבֵּר''' וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה|מלכים ב|יט|ג}}
#:*{{צט/משנה|הָאִשָּׁה שֶׁהִיא יוֹצְאָה לֵהָרֵג, אֵין מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד; יָשְׁבָה עַל '''הַמַּשְׁבֵּר''', מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד.|ערכין|א|ד}}
#:*{{צט/משנה|כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה, '''וּמַשְׁבֵּר''' שֶׁל חַיָּה, וְכִסֵּא שֶׁל כּוֹבֵס שֶׁהוּא כוֹרֵם עָלָיו אֶת הַכֵּלִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מוֹשָׁב|כלים|כג|ד}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} כלי מלחמה למיטוט חומותיה של עיר.
# {{רובד|עברית חדשה}} נקודת מפנה מכרעת, נקודת שבר.
#:* '''משבר''' הטילים בקובה הביא את המעצמות לסף עימות גרעיני. 
# {{רובד|עברית חדשה}} תקופת [[שפל]].
#:*{{צטשיר|ראיתי שאני מתדרדר '''למשבר''' / התחלתי הוזה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}605&amp;wrkid{{=}}2447|עברנו את פרעה נעבור גם את זה|מאיר אריאל}}
#:* במהלך חייו חווה אדם '''משברים''', אשר היציאה מהם – היא שמעידה על אופיו.
#:* '''המשבר''' בכלכלה האמריקנית בעקבות מפולת המניות נמשך שנים ארוכות.

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובפסוק המקביל ב{{פסוק|ישעיהו|לז|ג}}.
* המלבי&quot;ם מפרש כי משבר הוא {{צט|מקום הרחם שהולד שובר שם את המסך בעת הלידה ויוצא לחוץ|מ&quot;ג ישעיהו לז ג}}. פרשנים אחרים מפרשים את המילה משבר באופן ראשוני כמושב היולדת בביטוי &quot;הגיעו בנים עד משבר&quot;, כלומר התינוקות הגיעו אל מושב הלידה. במובן זה של מושב היולדת קושר רבי יונה בן ג'נאח בין המילה משבר ובין המילה הערבית {{ערבית|مثبر|מַתְ'בַּר}}, שאותה הוא מפרש כהפלת ילד על הארץ.
* פירוש המילה בעברית החדשה הושפע מן המילה המקבילה בלשונות אירופה, אשר נגזרה מן המילה היוונית {{יוונית|κρίσις}} (קְרִיסִיס) – הכרעת דין, החלטה – ולימים קיבלה ברפואה משמעות של נקודת מפנה במחלה, לטובה או לרעה. לפי מילון אבן שושן, מדובר בהשאלה מן המשבר המקראי, על רקע הפסוק לעיל, אשר קיבלה את המשמעות של המילה המקבילה בלשונות אירופה.&lt;ref&gt;אברהם אבן־שושן, משבר, בתוך: '''מלון אבן־שושן – מחדש ומעדכן לשנות האלפים''', הוצאת המלון החדש, כרך כ–מ, 2004.&lt;/ref&gt;

===מילים נגזרות===
* [[משברון]]
* [[משברי]]

===צירופים===
* [[משבר אמון]]
* [[משבר זהות]]
* [[באו בנים עד משבר]]

===מילים נרדפות===
* [[אבנים|אָבְנַיִם]] (2)
* [[שבר|שֶׁבֶר]] (4, 5)
* [[שפל#שֵׁפֶל|שֵׁפֶל]] (5)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|birth stool}}{{כ}} (2); {{ת|אנגלית|crisis}}{{כ}} (4, 5)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|crise}}{{כ}} (4, 5)
* ערבית: {{ת|ערבית|أَزْمَة}}{{כ}} (4, 5)
* רוסית: {{ת|רוסית|кризис}}{{כ}} (4, 5)

===קישורים חיצוניים===
* תמר עילם גינדין, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4152932,00.html &quot;מילים מהווגינה: משבר הרופאים והשפה העברית&quot;]. Y-net{{כ}}, 26 בנובמבר 2011.
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.8018412 כיצד נוצרה המילה מַשְׁבֵּר, ומתי הפסקנו לכתוב &quot;קריסיס&quot; בעיתון?]&quot;. &quot;הארץ&quot;, 23 באוקטובר 2019.
* אילון גלעד, מהשפה פנימה: &quot;[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.8704841 על מקורה של המילה שפל]&quot;. &quot;הארץ&quot;, 25 במרץ 2020.
{{מיזמים|ויקיפדיה=משבר|שם ויקיפדיה=מַשְׁבֵּר|ויקישיתוף=Category:Crises|שם ויקישיתוף=מַשְׁבֵּרִים}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
==מִשְׁבָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משבר
|הגייה=mish'''bar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|ב|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִשְׁבָּרִים; מִשְׁבַּר־, ר' מִשְׁבְּרַי־, כ' מִשְׁבָּרוֹ
}}
[[קובץ:Porto Covo Outubro 2014-3.jpg|ממוזער|משבר]]
# {{רובד|לשון המקרא}} [[גל]] הנשבר אל ה[[חוף]], או אל סלעים, ויוצר בשברו [[קצף]] רב.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל-'''מִשְׁבָּרֶיךָ''' וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ|יונה|ב|ד}}
#:* {{צטבי|וְאֵין חָצָץ וְאֵין יָם / גַּם לֹא '''מִשְׁבָּר''' קַר;|https://benyehuda.org/tchernichowsky/edda_icelandic.html|נְבוּאַת הָרוֹאָה|מחבר לא ידוע, מן האדה האיסלנדית|ללא|מתרגם=שאול טשרניחובסקי}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה במקרא, אם כי בצורת הרבים בלבד.

===צירופים===
* [[משבר ים|משברי ים]]
* [[משבר גולש]]
* [[משבר חוף]]
* [[משבר מחליק]]
* [[משבר נד]]
* [[משבר עולה]]

===מילים נרדפות===
* [[גל]]
* [[נחשול]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|breaker|breaking wave|billow}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Brecher}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَوْجَة  اِرْتِطَام}}

===ראו גם===
* [[אדוה|אדווה]]
* [[דכי]]
* [[כרית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Breaking water waves|שם ויקישיתוף=משברים}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2012/07/15/%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ ים של מילים], אתר האקדמיה ללשון העברית, 15 ביולי 2012.

{{שורש|שׁבר}}
[[קטגוריה:מים]]</text>
      <sha1>jz39g7l3jv20vb69iwdoj93bsdswlc2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שתק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42920</id>
    <revision>
      <id>520461</id>
      <parentid>431780</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:45:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520461</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8390" sha1="d0ksrhksktuxgnoluc83ugtsrrj8i8n" xml:space="preserve">==שָׁתַק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שתק
|שורש וגזרה={{שרש3|ש|ת|ק}}, [[נספח:גזרת השלמים|גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} לא דיבר, לא הוציא הגה מפיו, [[החריש]].
#:* לא היה לי מה לומר, אז '''שתקתי'''.
#:* {{ציטוטון|&quot;ורק אני מרוב אהבה '''שותק'''&quot;}} ([http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=497&amp;wrkid=6028 מרוב אהבה], [[w:יוסי בנאי|יוסי בנאי]])
#:* החשוד ודאי '''ישתוק''' בחקירתו כדי להימנע מהפללה עצמית.
#:* '''שתוק'''! אני לא רוצה לשמוע מילה ממך.
# {{רובד|לשון המקרא}} נרגע, היה שלו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל-הָיָּם '''וְיִשְׁתֹּק''' הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם|יונה|א|יב}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} לא הגיב למעשה או אמירה פוגעניים או שליליים.
#:* הגיע הזמן שתפסיק '''לשתוק''' לו על הצורה המזלזלת שבה הוא מתייחס אליך.

===גיזרון===
* הגיזרון לא לגמרי ברור, מילוני המקרא מצביעים על שאילה מארמית, וקיימת מחלוקת בין החוקרים באשר לקרבה אפשרית לפעלים [[שקט]] ו[[הסכית]], וכן לפועל הערבי سكت (סַכַּתַ – שתק). ניכר כי ברובד המקראי משמשת המילה רק במשמעות של לרגוע, ובלשון חז&quot;ל נוספו גם המשמעויות האחרות.

===צירופים===
* [[אות שותקת]]
* [[כשהתותחים רועמים המוזות שותקות]]
* [[עברה שותקת]]

===נגזרות===
* [[שתוקי]]
* [[שתיקה]]

===מילים נרדפות===
* [[החריש]] (1)
* [[החשה]] (1)
* [[מלא פיו מים|מִלֵּא פִּיו מַיִם]] (1)
* [[נדם]] (1, 2)
* [[סתם את הפה]] (1)
* [[שקט]] (1, 2)
* [[שכך#שָׁכַךְ|שָׁכַךְ]] (2)
* [[הבליג]] (3)

===ניגודים===
* [[אמר]] (1)
* [[דבר#דִּבֵּר|דִּבֵּר]] (1)
* [[הגיד]] (1)
* [[המה]] (1, 2)
* [[געש]] (2)
* [[סער]] (2)
* [[הגיב]] (3)
* [[השיב#הֵשִׁיב|הֵשִׁיב]] (3)
* [[ענה#עָנָה|עָנָה]] (3)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hold one's peace}}{{כ}} (1), {{ת|אנגלית|quiet down|abate|ebb|subside|wane}}{{כ}} (2)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|callar}}{{כ}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|سَكَتَ}} (1)
* רוסית: {{ת|רוסית|молчать}}{{כ}} (1), {{ת|רוסית|промолчать|смолчать}}{{כ}} (3)

===קישורים חיצוניים===
* רוביק רוזנטל, [https://www.ruvik.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7/%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8.aspx?page=5 האם יש קשר בין שתיקה לשקט], שאל את רוביק, אתר הזירה הלשונית.

==שִׁתֵּק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שיתק
|שורש וגזרה={{שרש3|ש|ת|ק}}, [[נספח:גזרת השלמים|גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[השתיק]], גרם לאחר שיחדל לדבר.
#:* {{צט/משנה|אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים יֶשׁ לִי לְלַמֵד עָלָיו זְכוּת, אוֹ אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה, '''מְשַׁתְּקִין''' אוֹתוֹ.|סנהדרין|ה|ד}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} {{בהשאלה}} גרם להפסקת פעולתו של אחר.
#:* השיטפון בנחל איילון '''שיתק''' את תנועת הרכבות מתל־אביב לכיוון דרום.
# {{רובד|עברית חדשה}} הרגיע.
#:* {{ציטוטון|&quot;טוב מאוד '''לשתק''' את הצימאון&quot;}} (רפואת העם, תרגום: מנדל לפין)
#:* הזכייה בפיס '''שיתקה''' מעט את צרותיו.
# {{רובד|עברית חדשה}} גרם ל[[שִׁתּוּק|שיתוק]], מנע הנעת חלקי גופו של אחר או גרם לחוסר תחושה בהם.
#:* ארס הנחש '''שיתק''' את טרפו.
#:* בסדרת הספרים &quot;הארי פוטר&quot; הקוסמים משתמשים בקסמים ו'''משתקים''' את אויביהם.

===גיזרון===
הפועל הופיע בלשון חז&quot;ל כפועל יוצא יחד עם המשמעות הנוספת שקיבל הפועל שָׁתַק בתקופה זו. במובן הרפואי נגזר הפועל לאחור מן המילה [[שתוק|שִׁתּוּק]].

===צירופים===
* [[משתק שרירים]]

===מילים נרדפות===
* [[הסה|הִסָּה]] (1)
* [[השתיק]] (1)
* [[השבית]] (2)
* [[הרגיע]] (3)
* [[שכך|שִׁכֵּךְ]] (3)

===ניגודים===
* [[דובב]] (1)
* [[הניע]] (4)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|silence}}{{כ}} (1), {{ת|אנגלית|shut down}}{{כ}} (2), {{ת|אנגלית|calm|soothe}}{{כ}} (3), {{ת|אנגלית|paralyze}}{{כ}} (2, 4)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|paralizar}}{{כ}} (2, 4)
* ערבית: {{ת|ערבית|شَلَّ}} (4)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|paralyser}}{{כ}} (2, 4)

===ראו גם===
* [[שתוק|שִׁתּוּק]]

==שֻׁתַּק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שותק
|שורש וגזרה={{שרש3|ש|ת|ק}}, [[נספח:גזרת השלמים|גזרת השלמים]]
|בניין= פועל 
}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} {{משלב|ארכאי}} הופסק דיבורו.
#:* התלמיד קילל את חברו '''ושותק''' על ידי המורה.
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} {{בהשאלה}} הופסקה פעילותו.
#:* אם חוק התקציב לא יעבור, משרדי הממשלה '''ישותקו'''.
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} לא היה באפשרותו להניע את חלקי גופו, איבד את התחושה בחלקי גופו.
#:* {{ציטוטון|&quot;אפצע את ידיי עד '''ישותקו'''&quot;}} ([http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=905&amp;wrkid=2463 עד שתעזוב], [[w:ריטה|ריטה]])

===גיזרון===
* הפועל נגזר בתצורה סבילה לפועל שִׁתֵּק.

===נגזרות===
* [[משתק|מְשֻׁתָּק]]

===מילים נרדפות===
* [[הסה#הֻסָּה|הֻסָּה]] (1)
* [[השבת#הֻשְׁבַּת|הֻשְׁבַּת]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|be silenced}}{{כ}} (1), {{ת|אנגלית|be paralyzed}}{{כ}} (2, 3)
* ערבית: {{ת|ערבית|اِنْشَلَّ}} (4)

==שֶׁתֶק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שתק
|הגייה='''she'''tek
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|ת|ק}}
|דרך תצורה=[[נספח:משקל קֶטֶל|משקל קֶטֶל]]
|נטיות=שֶׁתֶק־; כ' שִׁתְקוֹ
}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} {{משלב|ארכאי}} [[שתיקה]].
#:* {{צטבי|הָיָה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מִזְדַּמֵּן עִם סָבָא – וְשׁוֹתְקִים, / שֶׁבֶת-'''שֶׁתֶק''' בְּיָחַד.|https://benyehuda.org/tchernichowsky/saba_maflig.html|סבא מפליג לאודיסה|שאול טשרניחובסקי}}

===גיזרון===
* זוהי צורת משנה של המילה שְׁתִיקָה,&lt;ref&gt;אברהם אבן־שושן, שתק, בתוך: '''מלון אבן־שושן – מחדש ומעדכן לשנות האלפים''', הוצאת המלון החדש, כרך ש–ת, 2004.&lt;/ref&gt; אשר נוצרה בתקופת ימי הביניים במשקל קֶטֶל.

===מילים נרדפות===
* [[אלם]]
* [[דום]]
* [[דומיה]]
* [[דממה]]
* [[שתיקה]]

===ניגודים===
* [[דבור]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|silence}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{שורש|שתק}}
[[קטגוריה:גזרת השלמים]]</text>
      <sha1>d0ksrhksktuxgnoluc83ugtsrrj8i8n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עלוקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42924</id>
    <revision>
      <id>519711</id>
      <parentid>518691</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:52:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12172" sha1="grigz3355objmv1k294prt6po3wwd9u" xml:space="preserve">==עֲלוּקָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עלוקה
|הגייה=alu'''ka'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ל|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּלָה}}
|נטיות=ר' עֲלוּקוֹת; עֲלוּקַת־
}}
{{תמונה|Blutegel.png|איור של עלוקה רפואית}}
{{תמונה|Leech in water.jpg|עלוקה בתוך מים}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}}&lt;ref&gt;ההוראה המקראית מסופקת, כלהלן בסעיף הגיזרון, ואולם למן לשון חז&quot;ל ואילך ההוראה ודאית.&lt;/ref&gt; [[תולעת]] [[מים]] טבעתית ממחלקת Hirudinea, ה[[נצמד]]ת לבעלי חיים ו[[מצץ|מוצצת]] את [[דם|דמם]].
#:* {{צט/בבלי|כיוצא בו: לא יניח פיו על גבי הסילון וישתה, מפני הסכנה. מאי סכנה? סכנת '''עלוקה'''|עבודה זרה|יב|ב}}.
#:* {{הדגשה|&quot;הרכיבה '''עלוקה''' על גבו הוורדרד של הילד... ושוב הצמידה '''עלוקה''' לבשר השרוט, שתקיז עם הדם&quot;|(דורית רביניאן, סמטת השקדיות בעומריג'אן, עמ' 124)}}
#:* '''עלוקה''' רפואית היא עלוקה המוצצת דם עד פי חמישה ממשקל גופה.
# {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה}} אדם המתנהג כטפיל, המוצץ את דמם של אחרים וניזון ממנו; או אדם הנדבק ונטפל לאחרים.
#:* {{צטבי|די לו שהרבי מצילהו מפִּזּוּר הנפש במילי דשמיא, שבכללם גם מצוַת צדקה ל''''עלוקות'''' (כך היה קורא לכל פושטי יד ותובעים לצדקה)|https://benyehuda.org/bialik/arie.html|אריה &quot;בעל גוף&quot;|חיים נחמן ביאליק}}.
#:* {{הדגשה|&quot;קראו נא את &quot;פקודת החינוך 1932‬&quot; ותחושו כיצד שלבו לתוכה כהערמה סעיפים־'''עלוקות''', אשר ימצצו את דם התמצית של עצמיותנו&quot;|(&quot;דבר&quot;, 14 בספטמבר 1934, עמ' 7, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm{{=}}yo5P5v23%2F6uD3QWwDcSlZei4zhlTAsJV01NXQi%2B8PanhXGzX4nda8OISffatDBoCYw%3D%3D&amp;mode{{=}}image&amp;href{{=}}DAV%2F1934%2F09%2F14&amp;page{{=}}7&amp;rtl{{=}}true &quot;כיצד יחנכנו השלטון&quot;])}}.
#:* {{הדגשה|&quot;אני יכול להתעלק על '''עלוקה''' / להתקרצץ על קרציה ולתת לפחם לוהט כוויה&quot;|([http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1160&amp;wrkid{{=}}3548 &quot;אני יכול&quot;], [[w:הצל|הצל]] ו[[w:סאבלימינל|סאבלימינל]])}}.
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} {{משלב|פיוטי}} כינוי ל[[גיהינום]]. 
#:* {{הדגשה|&quot;תִּסְפֵּם לִשְׂרֵפַת סִיד, תְּעָרֵם לעִמְקֵי '''עֲלוּקָה'''&quot;|([[w:יניי|פיוטי יניי]], מהדורת [[w:מנחם זולאי|מנחם זולאי]], עמ' שלט)}}.
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} &quot;שם לבריה דמיונית ממין השדים(?)&quot; (מילון בן יהודה; [http://www.ericlevy.com/Revel/BDB/BDB/16/ayi142.html#t44 מילון BDB])
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''לַעֲלוּקָה''' שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן|משלי|ל|טו}}.

===גיזרון===
====הוראות (1)-(2)====
* עלוקה נגזרת מן תיבת '[[על]]'  .
* מילה יחידאית במקרא (משלי ל,טו, ראו לעיל). התרגומים הקדומים למקרא, וכן [[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] ו[[w:רלב&quot;ג|רלב&quot;ג]] ועוד, פירשו את המילה כמתייחס לתולעת הטפילית. 
* המילה קיימת בלשונות שמיות אחרות: ארמית התרגום: עֲלוּקָא; ארמית בבלית: עלקא (וגם: ערקא, עקרא, ארקתא; ראה סוקולוף, מילון לארמית בבלית, בערכים הללו). סורית: עֵלֵקתא. ערבית: علقة (קרא: עַלַקַה). השורש علق (על&quot;ק) בערבית עניינו היצמדות והידבקות. באשורית ilḳitu היא סוג של חיה נחותה כלשהי ([http://www.ericlevy.com/Revel/BDB/BDB/16/ayi-Index.html BDB, ערך עלק]). באנציקלופדיה המקראית (ערך עלוקה) משוער ש&quot;שתי בנות&quot; שבמקרא מרמז לשני חלקי פיה של העלוקה, הנצמד ומוצץ את הדם.
* ההוראה המושאלת קיימת בעברית החדשה במקביל להוראה מושאלת דומה בכמה שפות אירופאיות, ואפשר שהיא הושפעה מהן.

====הוראה (3)====
* פייטני ימי הביניים, בעקבות חז&quot;ל (ראה להלן) פירשו את המילה המקראית כאחד מכינויי ה[[גיהנם]], כנראה על־פי הפסוק שלאחר מכן: {{צט/תנ&quot;ך|שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן|משלי|ל|טז}}, ו[[שאול]] היא הגיהנם. בכמה מילונים (כגון אבן שושן) משויכת הוראה זו ללשון חז&quot;ל, אך חז&quot;ל לא אמרו זאת במפורש, וזוהי פרשנות מאוחרת בדבריהם. בתלמוד נאמר רק כך: {{צט/בבלי|לעלוקה שתי בנות הב הב - מאי הב הב? ... איכא דאמרי (יש אומרים) אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, קול גיהנם צועקת ואומרת: הביאו לי שתי בנות שצועקות ואומרות בעולם הזה: הבא! הבא!|עבודה זרה|יז|א}}. בלשון חז&quot;ל קיימת המילה במשמעות תולעת טפילית, כמצוטט לעיל, בהוראה (1).

====הוראה (4)====
* במילון בן יהודה מתפרש השם, כאמור לעיל, במובן של ברייה דמונית, וכן משערים במילון BDB שבו נכתב &quot;perhaps Aramaic loan-word, vampyre-like demon&quot;; ושמא יש לסייע לו מן המילה הארמית &quot;עקרתא&quot; הנמצאת בקערות השבעה מאגיות בבבל, ופירושה מין שד (ראה סוקולוף, מילון לארמית בבלית, ערך עקרותא #2).

===פרשנים מפרשים===

* [[w:רס&quot;ג|רס&quot;ג]] ור' [[w:יונה אבן ג'נאח|יונה אבן ג'נאח]] פירשו את המילה המקראית &quot;עלוקה&quot; במובן של אבדון ובליה, על פי ההקשר או בעקבות חז&quot;ל. 
* המיוחס ל[[w:ראב&quot;ע|ראב&quot;ע]] על ספר משלי מפרש את המילה בסירוס אותיות, כמו עקולה, עיוות (צוטטו בידי מילון בן יהודה). 
* [[w:רבנו תם|רבנו תם]] ([[w:תוספות|תוספות]] עבודה זרה יז ע&quot;א ד&quot;ה לעלוקה, תוספות עירובין יט ע&quot;א ד&quot;ה והאיכא תפתה) פירש ש&quot;עלוקה&quot; בפסוק הוא שם של חכם, כלומר המשל &quot;שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן&quot; נאמר בידי החכם &quot;עלוקה&quot; (אפשרות זו הובאה גם ב-BDB, וכן כתב [[w:יהושע מאיר גרינץ|גרינץ]],  [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13996 'משלי עלוקה'], תרביץ כח [תשי&quot;ט], עמ' 135-137). ואפשר שנקרא החכם על שם החיה (ראה דעת מקרא על אתר, הערה 1).

===צירופים===
* [[מוקש עלוקה]]

===נגזרות===
* [[התעלק]]

===מילים נרדפות===
למשמעות (1):
* [[נימה]]
למשמעות (2):
{{ע|3|
* [[קרציה]]
* [[טפיל]]
* [[פרזיט]]
* [[סחטן]]
* [[נודניק]]
* [[נאג'ס]]
* [[מטרד]]
* [[טרדן]]
* [[אוכל חינם]]
}}
למשמעות (3):
* [[גיהנם]]
* [[תופת]]
* [[תופתה]]
* [[שאול]]

===תרגום===
====להוראה (1)====
{{ע|3|
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|lintah}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|sanguisuga|mignatta}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|blóðsuga|iglur}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|rrodhe|shushunjë|gjakpirës}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|leech}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|kaan}}
* אספרנטו: {{ת|אסטונית|hirudo}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|bloedsuier}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|տզրուկ}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|пия́вица}}
* בלרוסית: {{ת|בלרוסית|п'я́ўка}}
* בנגלית: {{ת|בנגלית|জোঁক}}
* בסקית: {{ת|בסקית|izain}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|წურბელა}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Blutegel|Egel}}
* דנית: {{ת|דנית|blodigle|igler}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|bloedzuiger|echel|laak}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|pióca}}
* הינדי: {{ת|הינדי|जोंक}}
* יוונית: {{ת|יוונית|βδέλλα}}
* יידיש: {{ת|יידיש|פּיאַווקע}}
* יפנית: {{ת|יפנית|蛭}}
* כורדית: {{ת|כורדית|arbijî}}
* לטינית: {{ת|לטינית|hirūdō|sanguisūga}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|igle}}
* סינית: {{ת|מנדרינית|螞蟥|蚂蟥}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|sanguijuela|sanguja|hirudíneo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عَلَقَة}}
* פולנית: {{ת|פולנית|pijawka}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|sanguessuga}}
* פינית: {{ת|פינית|juotikas|iilimato}}
* פרסית: {{ת|פרסית|زروک|زالو}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|pijavice|pijavka}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|sangsue}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|거머리}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|sangonera}}
* רומנית: {{ת|רומנית|lipitoare}}
* רוסית: {{ת|רוסית|пия́вка}}
* שוודית: {{ת|שוודית|igel}}
* תורכית: {{ת|תורכית|sülük}}
}}

====להוראה (2)====
{{ע|3|
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Blutsauger|Blutsaugerin}}
* דנית: {{ת|דנית|parasiet|bloedzuiger|uitzuiger}}
* יוונית: {{ת|יוונית|βδέλλα}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|blodsuger|parasitt|utsuger}}
* פינית: {{ת|פינית|verenimijä}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|pijavice}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|pot de colle}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|sangonera}}
* שוודית: {{ת|שוודית|blodigel|igel|parasit|blodsugare|utsugare}}
}}
====להוראות (3)-(4)====
הוראות אלו אינן קיימות היום, ותרגומיהן יימצאו בערכי המילים הנרדפות.

=== ראו גם ===
* [[ערפד]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עלוקה|ויקישיתוף=Hirudinea|ויקימינים=Hirudinea}}

===סימוכין===
הערך '''עלוקה''' במילונים ובאנציקלופדיות הבאים:
* [[w:אנציקלופדיה מקראית|אנציקלופדיה מקראית]], כרך ו, ירושלים תשל&quot;ב
* [[w:מילון אבן-שושן|מילון אבן-שושן]], מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, ישראל 2003
* [[w:מילון בן יהודה|מילון בן יהודה]], כרך ט, ירושלים תרצ&quot;א. כרך זה נערך בידי [[w:משה צבי סגל|משה צבי סגל]]. 
* סוקולוף, מילון לארמית בבלית -  M. Sokoloff, A Dictionary of Jewish Babylonian Aramaic of The Talmudic and Geonic Periods, Ramat-Gan 2002 
* [http://www.ericlevy.com/Revel/BDB/BDB/main.htm BDB - Brown-Driver-Briggs Hebrew and English Lexicon], Oxford 1906

* י' קיל, [[w:דעת מקרא|דעת מקרא]] לספר משלי, ירושלים תשמ&quot;ד.

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{שורש|עלק}}

[[קטגוריה:כינוי גנאי]][[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]][[קטגוריה:חסרי חוליות]]</text>
      <sha1>grigz3355objmv1k294prt6po3wwd9u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42932</id>
    <revision>
      <id>520548</id>
      <parentid>508371</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:20:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520548</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5206" sha1="po2epkn3t7f2t98vl45yn5zdcwzevei" xml:space="preserve">==שָׁרָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרב
|הגייה=sha'''rav'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=ר' שְׁרָבִים; שְׁרַב־, ר' שַׁרְבֵי־; כ' שְׁרָבׂו  
}}
[[קובץ:09may2004.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שקע שרבי (הקווים הלבנים מראים את הלחץ בקרקע) בגבול מצרים-לוב, בדרכו לישראל. האוויר מסתובב סביבו נגד כיוון השעון, האיור מראה בבירור כי הוא מזרים אוויר חם ומדברי צפונה (מפת 500 מ&quot;ב + קרקע)]]
#{{רובד|לשון המקרא}} [[מזג אויר]] [[חם]] ו[[יבש]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם '''שָׁרָב''' וָשָׁמֶשׁ, כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם.|ישעיהו|מט|י}}
#:*{{צטבי|&quot;הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם אֶל פִּנַּת סְתָרִים  בַּעֲזוּבַת הַגָּן, עָיַפְתִּי לַ'''שָּׁרָב''' וָאֶצְנַח פְּרִי דָשֵׁן, כְּבַד-עָסִיס,  לְרַגְלֵי חָרוּב רַעֲנָן.&quot;|bialik/ezvon11.html|הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם...|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צטשיר|מֵעָלֵינוּ הַתַּפּוּחַ כְּבָר נָשַׁר בַּסְּתָו, / וְנִרְטַבְנוּ בַּמָּטָר בַּחֹרֶף, / עוֹד מְעַט יַגִּיעַ קַיִץ וְאִתּוֹ '''שָׁרָב''', / עַד מָתַי תַּהַפְכִי לָנוּ עֹרֶף?|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}971&amp;wrkid{{=}}3259|סֵרֵנָדָה לָךְ|נעמי שמר}}
#:*{{צטשיר|תם '''השרב''' הגדול / השמש רד לים הכחול / ורוח חרישית מרגיעה / פנים וצוואר נחיריים ודם.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}225&amp;wrkid{{=}}3083|שלל שרב|ויקיפדיה=כן|מאיר אריאל}}
# {{רובד|לשון המקרא}} חזון התעתועים הנראה במדבר (בלועזית: פטה־מורגנה)
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה '''הַשָּׁרָב''' לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם, בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.|ישעיהו|לה|ז}}

===גיזרון===
*המילה שָׁרָב מקורה בתנ&quot;ך, ומקובל לפרשה כחום ויובש. בלשונות שמיות אחרות מילים מאותו השורש נושאות משמעות דומה, {{ערבית|ܫܪܒܐ|שַׁרְבָּא}} בארמית, {{ערבית|سَرَاب|סַרָאב}} בערבית (אשר אין לבלבל עם הפועל {{ערבית|شَرِبَ|שַׁרִבַ}} – [[שתה]]) ועוד.{{הערת שוליים|1=[http://hebrew-academy.org.il/2014/04/23/%D7%A9%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/ שרב וחמסין] באתר האקדמיה ללשון העברית, אפריל 2014}}.

===מידע נוסף===
הַשָּׁרָב FATA MORGANA תופעה הנוצרת בעיקר במדבר שהיא בבחינת  'תעתוע-רואי' (אופטי,ויזואלי) . שילוב של חום, יובש ,תאורה חזקה של השמש,  בזוית קריטית של הצופה ביחס המקום בו נצפית התופעה . בעיני המתבונן התופעה נראית כמקום בו יש מים . מקור ''': וְהָיָה הַ&lt;nowiki&gt;'''&lt;/nowiki&gt;שָּׁרָב&lt;nowiki&gt;'''&lt;/nowiki&gt; לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם, בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.'''  (ישעיהו מט' פסוק י' )  '''שָּׁרָב''' - אילוזיה ''בהיפוך'' ל'''אֲגַם''' - ריאליה  '''.'''

===מילים נרדפות===
* [[חמסין]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|heatwave|khamsin}}{{כ}} (1), {{ת|אנגלית|mirage|fata morgana}} {{כ}}(2)
* רוסית: {{ת|רוסית|мираж}}{{כ}} (2)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|mirage}}{{כ}} (2)
}}

===ראו גם===
* [[חמסין]]
* [[יובש]]
* [[רוח קדים]]
* [[חם#חֹם|חם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שרב}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2014/04/23/%D7%A9%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/ שרב וחמסין] באתר האקדמיה ללשון העברית, אפריל 2014
* רוביק רוזנטל, [https://www.ruvik.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%97/%D7%97%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F.aspx חמסין], הזירה הלשונית
* ערן חדד, [http://www.seasonet.co.il/seasonet/in_page.asp?weather=1418 הגדרות  שרב], באתר סיזנטויפדיה

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{שורש|שרב}}

[[קטגוריה:מטאורולוגיה]]</text>
      <sha1>po2epkn3t7f2t98vl45yn5zdcwzevei</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42934</id>
    <revision>
      <id>520398</id>
      <parentid>438827</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:15:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520398</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3467" sha1="aqexxj1q532vndce3r9fsxa8o5m4voa" xml:space="preserve">==שֶׂה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שה
|הגייה= '''se'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זו&quot;נ
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' שֶׂיִים;  שֵׂה־, ר' שְׂיֵי־; נ' שֵׂיה, נ&quot;ר שְׂיות
}}{{תמונה|Lammetje (Nunspeet 2004).jpg|שה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[ולד]] ה[[צאן]], [[צאצא]] של ה[[כבש]] או ה[[עז]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל '''שֶׂה''' נָקֹד וְטָלוּא וְכָל '''שֶׂה''' חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים, וְהָיָה שְׂכָרִי.|בראשית|ל|לב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ '''שֶׂה''' לְבֵית אָבֹת '''שֶׂה''' לַבָּיִת.|שמות|יב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, שׁוֹר '''שֵׂה''' כְשָׂבִים '''וְשֵׂה''' עִזִּים.|דברים|יד|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וְאִישׁ '''שְׂיֵהוּ''' וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם...|שמואל א|יד|לד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאַתֵּנָה צֹאנִי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי שֹׁפֵט בֵּין־'''שֶׂה לָשֶׂה''' לָאֵילִים וְלָעַתּוּדִים.|יחזקאל|לד|יז}}
#:*{{צטבי|'''שֵׂיִי''', רֵעִי, '''שֶׂה''' בֶּן-כֶּשֶׂב – טְלָפָיו זָהָב, צַמְרוֹ כֶּסֶף.|bialik/bia_chds45.html|שֶׂה|חיים נחמן ביאליק}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה}} כינוי לאדם [[תמים]], [[הגון]] ו[[ישר]] (בדרך כלל רק ל[[מראית עין]]). כּינוּי לחַלָש-אופי, מי שמוּבל על ידי אחרים באופן חסר הבחנה או עיוור.
#:*{{הדגשה|&quot;– שגית מאד – ענה השר – לא '''שה''' תמים רק דוב אורב הנהו, כי הוא נקב חור בכד למען הוציא את היין החוצה וכאשר יקום איש על רעהו לרצחי כן הדבר הזה, הידעת זאת זמרי? –&quot;|[https://benyehuda.org/smolenskin/toeh_II.html התועה בדרכי החיים], [[W:פרץ סמולנסקין|פרץ סמולנסקין]]}}
#:*אל תרחם עליו – הוא לא כזה '''שה''' תמים כמו שחושבים. הוא רק מעמיד פנים ככזה.

===גיזרון===
*אכדית: {{אכדית|2874|šu'u}}; ערבית: {{ערבית|شَاة|שָׁאה}}

===צירופים===
*[[כשה אובד]]
*[[שה האלוהים]]
*[[שה תמים]]

===מילים נרדפות===
* [[טלה]]
* [[כבש]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lamb|sheep}} {{כ}}(1)  {{ת|אנגלית|naive}} {{כ}}(2)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שה|ויקימינים=Ovis aries}}
*{{מקור/לקסיקון BDB|שֶׂה|7716}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:יונקים]]
[[קטגוריה:פרסתנים]]</text>
      <sha1>aqexxj1q532vndce3r9fsxa8o5m4voa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סופה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42935</id>
    <revision>
      <id>519847</id>
      <parentid>477898</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:46:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519847</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5904" sha1="hoysztofjkvgkjx2zixym63x6bz0y1h" xml:space="preserve">==סוּפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סופה
|הגייה=su'''fa'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ס|ו|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּלָה}}
|נטיות= ר' סוּפוֹת; סוּפַת־, ר' סוּפוֹת־, כ' סוּפָתוֹ
}}{{תמונה|Centre-Ville de Saint-Hyacinthe, Quebec.jpg|סופת שלג}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{הקשר|מטאורולוגיה}} [[מזג אוויר]] קיצוני וסוער המתאפיין ב[[רוח]]ות עזות. לרוב מלווה ב[[משקעים]], ב[[ברק]]ים, ב[[רעם|רעמים]] או בכמויות רבות של [[חול]] או [[אבק]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְנָס מִמֶּרְחָק וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי־רוּחַ, וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי '''סוּפָה'''.|ישעיהו|נז|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יהוה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל־כֹּחַ, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יהוה; '''בְּסוּפָה''' וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ; וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו.|נחום|א|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ; '''וּבְסוּפָתְךָ''' תְבַהֲלֵם.|תהלים|פג|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ; וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ '''סוּפָה'''.|איוב|כא|יח}}
#:*{{צטבי|הִנֵּה '''הַסּוּפָה''' סוֹעֶרֶת כְּיָם סוֹעֵר, הַשֶּׁלֶג כִּסָּה אֶת כָּל עֵין הַשָּׁמַיִם.|kaplan_pesax/dvora.html|דבורה: אגדה|פסח קפלן|פסח קפלן}}
#:* '''הסופה''' גרמה לנזקים רבים ברכוש.
# {{רובד|לשון המקרא}} {{בהשאלה}} (כמו סופה) ב[[מהומה]], ב[[רעש]], ב[[כעס]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא '''וְכַסּוּפָה''' מַרְכְּבֹתָיו, לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ|ישעיהו|סו|טו}}
#:* הילדים נכנסו למוזיאון '''כסופה''', חרף השלטים המבקשים לשמור על השקט.

===גיזרון===
* מן המקרא. [[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] גזר את תיבת סופה המקראית לעיל משורש ס-ו-ף,והניח כי נקראת כך משום :{{הדגשה|&quot;הוא ענין כליה שהוא הרוחות והזועות שהם מניעים הדברים קל מהרה ומכלים אותם&quot; |, רד&quot;ק}}.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[את והב בסופה]]
* [[גלגל סופה]]
* [[גלי סופה]]
* [[זורע רוח יקצר סופה]]
* [[מפרש סופה]]
* [[נד סופה]]
* [[סופה טרופית]]
* [[סופה עזה]]
* [[סופות בנגב]]
* [[סופת אבק]]
* [[סופת חול]]
* [[סופת רעמים]]
* [[סופת שלג]]
}}

===מילים נרדפות===
* [[סערה]]

===תרגום===
{{ע|4|
* אוקסיטנית: {{ת|אוקסיטנית|tempèsta}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|tempesta}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|óveður }}
* אירית: {{ת|אירית|stoirm}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|storm}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|tempesto}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|Փոթորիկ}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית| Буря}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ქარიშხალი }}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Sturm}}
* דנית: {{ת|דנית|storm }}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|storm}}
* טורקית: {{ת|טורקית| fırtına}}
* יוונית: {{ת|יוונית|θύελλα}}
* יפנית: {{ת|יפנית|嵐}}
* לטבית: {{ת|לטבית|vētra}}
* לטינית: {{ת|לטינית|procella}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|audra}}
* מלאית: {{ת|מלאית|ribut}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|storm}}
* סינית: {{ת|סינית|风暴}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|búrka }}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|tormenta}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عاصفة}}
* פולנית: {{ת|פולנית| sztorm}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|tempestade}}
* פינית: {{ת|פינית|myrsky}}
* פרסית: {{ת|פרסית|طوفان}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|bouře}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|tempête}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|폭풍}}
* קטלאנית: {{ת|קטלאנית|tempesta}}
* רוסית: {{ת|רוסית|буря}} 
* שוודית: {{ת|שוודית|storm}}
}}

===מידע נוסף===
בקרב חזאים וימאים נהוג כיום להבחין בין סופה ל[[סערה]] על פי מהירות הרוח, כאשר בזמן סופה מהירות הרוח גבוהה יותר. ליתר דיוק, מהירות הרוח בסופה הינה 52 קשר (100-95 קמ&quot;ש), וגובה הגלים תשעה מטרים.
===פרשנים מפרשים===
כן תרדפם בסערתך ובסופתך תבהלם (תהילים פג, טז) רש&quot;י: סופה - טורביליו&quot;ן בלע&quot;ז (מערבולת); מלבי&quot;ם: בסערתך ובסופתך - הסער נושב לרוח אחד והסופה הוא הרוח הנושב בעיגול מכל צד.

===ראו גם===
* [[הוריקן]]
* [[טורנדו]]
* [[ציקלון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סופה|ויקישיתוף=Category:Storms|שם ויקישיתוף=סופות}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2015/01/06/%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%94/ סופה וסערה], אתר האקדמיה ללשון העברית
* אראל סגל הלוי, [https://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/sufa.html סופה כמשל], אתר הניווט בתנ&quot;ך

[[קטגוריה:אקלים]]
[[קטגוריה:מטאורולוגיה‎‏]]</text>
      <sha1>hoysztofjkvgkjx2zixym63x6bz0y1h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הריח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42951</id>
    <revision>
      <id>519950</id>
      <parentid>424990</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:39:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519950</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8703" sha1="9h3qlugxfacab8u9aacsytshdp7xnvy" xml:space="preserve">==הֵרִיחַ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
|כתיב מלא=הריח
|שורש וגזרה={{שרש3|ר|י|ח|גזרה=נע&quot;ו/י}}
|בניין=הפעיל
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} השתמש בחוש ה[[ריח]] שלו; חלקיקים מחומר מסוים הגיעו לקולטנים שבאפו ותורגמו לתחושה ייחודית במוחו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ '''וַיָּרַח''' אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו|בראשית|כז|כז}}.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ '''לְהָרִיחַ''' בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו|שמות|ל|לח}}.
#:* {{צט|מיריחו היו '''מריחים''' ריח פיטום הקטורת|משנה מסכת תמיד ג ח}}.
#:* &quot;ערב יורד, '''מריח''' חביתות&quot; ([[w:אהוד בנאי|אהוד בנאי]], [http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=57&amp;wrkid=30129&amp;play=true אני הולך]).
# {{רובד|לשון המקרא}} {{בהשאלה}} בחן, בדק ({{משוערת}})
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַהֲרִיחוֹ''' בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ|ישעיהו|יא|ג}}&lt;ref&gt;ראה פירוש &quot;דעת מקרא&quot; על אתר, המובא בסעיף &quot;פרשנים מפרשים&quot; להלן.&lt;/ref&gt;
# {{רובד|לשון המקרא}} {{בהשאלה}} הושפע מקרבה קלה ביותר, חש מרחוק.&lt;ref&gt;במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל, ערך &quot;הריח&quot; (עמ' 106), מובאת הוראה זו: &quot;הרגיש שדבר מה מתקרב. 'מריחה? - מה, סתיו? - לא, מלחמה' (החמישיה הקאמרית). גם 'הריח נצחון' (מקובל במשחקי כדור)&quot;. מהמובאות שהובאו בגוף הערך נראה שלמשמעות זו יש שורשים מקראיים.&lt;/ref&gt;
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְנַתֵּק אֶת הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת '''בַּהֲרִיחוֹ''' אֵשׁ וְלֹא נוֹדַע כֹּחוֹ|שופטים|טז|ט}}.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בְּדֵי שֹׁפָר יֹאמַר הֶאָח וּמֵרָחוֹק '''יָרִיחַ''' מִלְחָמָה|איוב|לט|כה}}
#:* &quot;עכשיו '''כשמריחים''' כבר את הסוף&quot; ([[w:הפיג'מות|הפיג'מות]], [http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=2400&amp;wrkid=33526 מריחים את הסוף]).
#:* &quot;החילופים ערוכים, את הכדור הם '''מריחים'''&quot; ([[w:יוסי בן דור|יוסי בן דור]], [http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=1211&amp;wrkid=17269 דגלי בית&quot;ר]).
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} הדיף ניחוח.
#:* {{הדגשה|זה הפך את קוציו וזה '''הריח''' את ריחו הטוב|([https://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/49.htm מדרש תנחומא, כי תצא, ד])}}.
#:* {{הדגשה|כל בגדיך '''מריחים''' כריח בשמים|([[s:קטע:רש&quot;י על תהלים מה ט|רש&quot;י על תהלים מה ט]])}}.
#:* &quot;וכל הנשים '''מריחות''' מבושם 'מוסקווה האדומה'&quot; ([[w:אלונה קמחי|אלונה קמחי]], [http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=7666&amp;wrkid=18276 מטעי הדובדבן של אוקראינה]).
#:* &quot;התבשיל '''מריח''' מצוין!&quot;
# {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה|4}} גרם לחשד שיש בו דבר מה שאינו כשורה.
#:* הדבר הזה '''מריח''' לא טוב. 

===גיזרון===
* מן [[ריח]]. להוראות (2), (4) ראה להלן, [[הריח#מידע נוסף|דברי נגה פורת]].

===פרשנים מפרשים===
הוראה (2) הובאה על פי פירוש &quot;דעת מקרא&quot; לפסוק בישעיהו יא,ג (&quot;וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'&quot;). אבן שושן (ערך ריח-&gt;הריח) מפרש אותו במשמע של &quot;הכניס ריח של, אצל, השרה&quot;, ומייחד הוראה מיוחדת ל&quot;הריח&quot; על פי פסוק זה. [[w:רש&quot;י|רש&quot;י]] מפרש אותו במובן של &quot;נמלא ריח&quot;. [[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] מפרש: {{ציטוט|תוכן=לפי שהריח הוא הרגשה קלה, אומר לדבר הקל שבהרגשה 'ריח', וכן 'מרחוק יריח מלחמה' (איוב לט,כה) &quot;כאשר ינתק פתיל הנעורת בהריחו אש' (שופטים טז,ט), וכן אמר 'והריחו ביראת י&quot;י', כלומר במעט הבנה ירגיש בבני אדם הטובים והרעים}}. ואחרים ([[w:יוסף קרא|ר&quot;י קרא]], [[w:רי&quot;ד|ר&quot;י מטראני]]) פירשו מלשון &quot;רוח&quot;, כלומר &quot;יימלא רוח ה'&quot;, ולפי זה אין לפסוק עניין לערך זה.

===נגזרות===
* [[הרחה]]

===מילים נרדפות===
* [[חש]] (2)
* [[הרגיש]] (2)
* [[הסריח]] (4)

===תרגום===
התרגום הוא להוראה (1), הנפוצה:
{{תרגומי שפות| 
|עמודות =3
|אוזבקית =	|אסטורית = goliflar|goler|goliquiar 	|אוקראינית =	|אורדו =
|אידו = 	|איטלקית =	sentire|fiutare|אינדונזית =	mencium|אינטרלינגואה =
|איסלנדית =	lykt|אירית =	|אלבנית =	|אנגלית =smell
|אסטונית =	|אספרנטו =	flari|אפריקנית =	|ארמנית =հոտ քաշել|հոտ առնել|հոտոտել|
|בולגרית =	|בלרוסית =	|בוסנית =	|בנגלית =গন্ধ পাওয়া
|בסקית =	usaindu|ברטונית =	|גליסית =	cheirar|גרוזינית =ყნოსვა
|גרמנית =	riechen|דנית = 	lugte|הולנדית =	ruiken|הונגרית =szagol|megszagol
|הינדית =	|וולאפיק =	|וולשית =	|ויאטנמית =
|זולו = 	|טגיקית =	|טגלית =	|טורקית =koklamak
|טורקמנית =	|טטרית =	|טמילית =	|יאוית =ngambu
|יוונית =	μυρίζω|יידיש =	|יפנית =嗅ぐ	|כורדית =
|לאו =  	|לדינו =	|לוקסמבורגית =	|לטבית =ost
|לטינית =olefaciō	|ליטאית =uosti	|מאורית =hongi	|מונגולית =
|מלאית =	|מלטית =	|מקדונית =намирисува	|נהואטל =
|נורבגית =lukte	|נפלית =	|סווהילי =	|סינהלזית =
|סינית =	聞|סיציליאנית =ciaurari	|סלובנית =	|סלובקית =
|סנסקירית =	|ספרדית =oler	|סקוטית = 	|ערבית =شَمَّ
|פארואזית =	|פולנית =	|פורטוגלית =cheirar	|פינית =haistaa
|פרסית =بوییدن	|צ'כית =	cítit|čichat|צרפתית =	sentir|קוריאנית =냄새를 맡다
|קזכית =	|קטלנית =	olorar|odorar|ensumar|flairar|קנרית =	|קרואטית =
|רומנית =mirosi	|רוסית =чу́вствовать за́пах	|שבדית =lukta	|תאית =
}}

===מידע נוסף===
ראו נגה פורת, בלוג השפה העברית:
{{ציטוט|תוכן=גם למילה ריח יש משמעות נוספת מעבר למשמעות של קליטה בחוש הריח: מעט, שמץ, קורטוב; סימן או רמז למשהו, בייחוד למשהו שלילי או מאיים; עקבות או רושם שמשהו משאיר: &quot;מהעסקה נודף ריח של שחיתות,  ריח סכנה עולה באפי&quot;. המידע שאנחנו מקבלים מחוש הריח נחשב חלקי יותר מזה שמתקבל מחושי הראייה והשמיעה, ולכן ביטויים כמו &quot;ריח של שחיתות&quot; מביעים חשד לשחיתות, חשד שעדיין יש בו מקום לספק. בדומה לכך לפועל הֵריח יש בלשון הדיבור משמעות מטפורית: הבחין, חש בדבר מה סמוי באמצעות חושיו המחודדים (&quot;הכַּתב הריח סיפור טוב והחליט להיצמד לשוטרים שהיו במקום&quot;). פעמים רבות הדבר הסמוי הזה נחשב שלילי, ומכאן –  משמעות מטפורית נוספת של הֵריח בסלנג: הראה סימנים מסוימים המעידים על טיבו, לרוב השלילי (&quot;העסק לא נראה לי – כל העניין מריח לא טוב&quot;)|מקור=[https://blog.ravmilim.co.il/index/tasteandsmell/ על טעם וריח], בלוג השפה העברית}}

===ראו גם===
* [[לא מריח לא מסריח]]
* [[מריח את הפרחים מלמטה]]
* [[מריח שערים]]
* [[רחרח]]

{{שורש|ריח}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}</text>
      <sha1>9h3qlugxfacab8u9aacsytshdp7xnvy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42957</id>
    <revision>
      <id>520607</id>
      <parentid>498454</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:37:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520607</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9943" sha1="i9763yf037tebmvt2thy4bhb9jm8zjv" xml:space="preserve">==מַקֵּל (גם: מַקַּל)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מקל
|הגייה=ma'''kel'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר או נקבה{{הערת שוליים|בלשון חז&quot;ל ראה מידע נוסף}}
|שורש=אינו ברור (הוצעו השורשים: מקל/נקל/וקל/קלל); ראה בסעיף &quot;גיזרון&quot;
|דרך תצורה=לא מבוררת (תלויה בשורש); הנטייה היא על דרך [[משקל:מַקְטֵל]]
|נטיות=ר' מַקְּלוֹת; מַקֵּל־ וגם מַקַּל־; כ' מַקְּלִי, מַקֶּלְךָ, מַקְּלוֹ, מַקֶלְכֶם
}}
[[תמונה:Planche 18 Monuments Civils (1872) - TIMEA.jpg|left|thumb|184px|פסלון עץ של אדם האוחז במקל]]

# {{רובד|לשון המקרא}} [[מוט]] עץ קצר, המשמש להישענות בהליכה, להכאה ועוד.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב '''מַקַּל''' לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן|בראשית|ל|לז}}.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם '''וּמַקֶּלְכֶם''' בְּיֶדְכֶם|שמות|יב|יא}}.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן '''בַּמַּקֵּל'''|במדבר|כב|כז}}.
#:* {{צט|לא יכנס להר הבית '''במקלו''' ובתרמילו|משנה ברכות ט ה}}.
#:* {{הדגשה|&quot;יקח '''מקל''' וישב על דרך הראשון&quot;|([[w:רש&quot;י|רש&quot;י]] על [[s:בבא קמא כח א|בבא קמא כח,א]])}}
#:* {{צטבי|הוא מחטט ומחטט '''במקלו''' ברפידות הקש והגבבא|https://benyehuda.org/gnessin/etsel.html|אצל|אורי ניסן גנסין}}.
# {{רובד|עברית חדשה}} פיסה מאורכת של חומר כלשהו.
#:* '''מקלות''' קינמון מעולים להשבחת טעמם של תבשילים.
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} {{הקשר|טעמי המקרא}} מין טעם משרת.
#:* {{הדגשה|&quot;ששי הוא המסכן, שהוא לתחתית שכן, בשני '''מקלות''' לתכן&quot;|(אהרן בן אשר, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}38509&amp;pgnum{{=}}59 דקדוקי הטעמים], סי' יז)}}.
#:* {{הדגשה|&quot;והעשרה משרתים הם שופר מפזז ושופר הפוך וצנורית '''ומקל''' ודהויה ושוכב ונטויה ומארכה ושלשלת&quot;|(הוריית הקורא ג', עניין הטעמים והמשרתים)}}.
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} מין צמח.
#:* {{הדגשה|&quot;ושמן נרדי ושמן החבושים והרמוניאק '''והמקל''' היהודי&quot;|(קבוצי גלינוס, ב, כ&quot;י פריס)}}.

===גיזרון===
* מקור המילה אינו ברור. יש המדמים למצרית ma-ki-ru (אבן שושן). הצעות נוספות רוכזו בידי מילון בן יהודה ו-BDB, כלהלן: 
* ר' [[w:יונה אבן ג'נאח|יונה אבן ג'נאח]] ו[[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] קבעו את השורש '''מקל''', אך כתבו שאפשר שהוא '''נקל''' (ומכאן הדגש ב-ק') ב{{משקל|מַקְטֵל}}. 
* [[w:גזניוס|גזניוס]], [[w:יוליוס פירסט|יוליוס פירסט]] ואחרים הניחו גם הם שהשורש הוא '''מקל''', ודימו ל&quot;בקל&quot; באתיופית ובערבית (بقل) שמשמעו צמח. 
* יש שגזרו מ&quot;נקל&quot; (نقل) בערבית במשמעות עבר ממקום למקום. 
* יש שגזרו (Schwally ZAW xi. 1891, 170 f.) משורש '''קלל''' במשמעות של ניעור, התנועה שעושה המכשף עם המטה ({{צט/תנ&quot;ך|קִלְקַל בַּחִצִּים|יחזקאל|כא|ב}}. 
* בארת (ZMG xii. 1887, 616) הציע את השורש '''קל''' והשווה לقُلَةٌ (קֻלַתֻן) - מקל שמונע על ידי אחר (ראה [http://www.ericlevy.com/Revel/BDB/BDB/13/mem149.html BDB, ערך מקל]). 
* במילון בן יהודה הציע את המקור בשורש '''וקל''' (وقل) הערבי, שמשמעו &quot;הלך ועלה על ההר&quot;, &quot;ומשקל מַקֵּל כמו מדע, והכוונה בו דבר ישתמשו בו להעליה בהר, כי בודאי ראשית התשמיש במקל היה להשען עליו בעליה בהר&quot; (מילון בן יהודה, ערך מקל, עמ' 3279, הערה 2).

===צירופים===
{{ע|3|
* [[מקלות אכילה]]
* [[מקל גשם]]
* [[מקל הליכה]]
* [[מקל הקלדה]]
* [[מקל חובלים]]
* [[מקל יד]]
* [[מקל כביסה]]
* [[מקל נדודים]]
* [[מקל נעם|מקל נועם]]
* [[מקלות מלוחים]]
* [[מקל ספירה]]
* [[מקל פוגו]]
* [[מקל של סומא]]
* [[מקל תיפוף]]
* [[במקלו ובתרמילו]]
** [[בא עליו במקלו ובתרמילו]]
* [[סכריה על מקל|סוכרייה על מקל]]
* [[שטת המקל והגזר|שיטת המקל והגזר]]
}}
===נגזרות===
* [[מקלון]]
* [[מקלור]]
* [[מקלני]]

===מילים נרדפות===
(להוראה 1)
* [[אלה]]
* [[חטר|חוטר]]
* [[מוט]]
* [[מטה]]
* [[משענת]]
* [[ענף]]
* [[עץ]]
* [[קנה]]

===תרגום===
התרגומים הם להוראה (1) ומתאימים לעתים להוראה (2). הוראות (3), (4) נדירות ואין להן תרגום מבורר. ראה בערך האנגלי לתרגומים נוספים להוראות שונות.
{{תרגומי שפות| 
|עמודות =4
|אוזבקית =	|אוסטרית =	|אוקראינית = палиця	|אורדו =
|אידו = 	|איטלקית = bastone	|אינדונזית =	|אינטרלינגואה =
|איסלנדית =	|אירית =	|אלבנית = shkop	|אנגלית =stick
|אסטונית =	|אספרנטו =	|אפריקנית = stok	|ארמנית = փայտ
|בולגרית = пръчка	|בלרוסית =	|בוסנית =	|בנגלית =
|בסקית =	|ברטונית =	|גליסית =	|גרוזינית =
|גרמנית = Stab	|דנית = kæp 	|הולנדית = stok	|הונגרית = bot
|הינדית =	|וולאפיק =	|וולשית =	|ויאטנמית =
|זולו = induku 	|טגיקית = чӯб	|טגלית =	|טורקית = çubuk
|טורקמנית =	|טטרית =	|טמילית =	|יאוית =
|יוונית = ραβδί	|יידיש =	|יפנית =枝	|כורדית =
|לאו =  	|לדינו =	|לוקסמבורגית =	|לטבית = rīkste
|לטינית = baculum	|ליטאית =	|מאורית =	|מונגולית =
|מלאית = batang	|מלטית =	|מקדונית = стап	|נהואטל =
|נורבגית = kjepp	|נפלית =	|סווהילי =	|סינהלזית =
|סינית =	棍|סיציליאנית = bastuni	|סלובנית =	|סלובקית =
|סנסקירית =	|ספרדית = palo, fuste |סקוטית = 	|ערבית =
|פארואזית =	|פולנית =	|פורטוגלית = pau	|פינית = keppi
|פרסית = چوب	|צ'כית =	|צרפתית = bâton	|קוריאנית =막대기
|קזכית =	|קטלנית = garrot	|קנרית =	|קרואטית =
|רומנית = băț	|רוסית = па́лка	|שבדית = käpp	|תאית = ดุ้น
}}

===מידע נוסף===
ב[http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hashem/1-4-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%99/#target-2752 החלטות האקדמיה ללשון העברית] מוזכרת המילה אגב אורחא כדוגמה ל[[נספח:משקל מַקְטֵל|משקל מַקְטֵל]], אך אין זאת אלא שהיא נוטה כמו משקל זה; ב&quot;מאגרים&quot; של המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית מצוין שורש המילהמ כ'''מקל'''.
* בלשון חז&quot;ל (עברית שבתלמוד) נמצאת ב'''לשון נקבה''' זרק מקל בפניה (בפני עבודה זרה) חייב ונאסרת (המקל נאסרת כתקרובת) [בבלי עבודה זרה נא. רמב&quot;ם הלכות ע&quot;ז פ&quot;ג].

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מקל|ויקישיתוף=Category:Sticks|שם ויקישיתוף=מקלות}}

===סימוכין===
הערך '''מקל''' במילונים ובאנציקלופדיות הבאים:
* [[w:מילון אבן-שושן|מילון אבן-שושן]], מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, ישראל 2003
* [[w:מילון בן יהודה|מילון בן יהודה]], כרך ז. 
* [http://www.ericlevy.com/Revel/BDB/BDB/13/mem149.html BDB - Brown-Driver-Briggs Hebrew and English Lexicon], Oxford 1906
כתבי העת המוזכרים לעיל בקיצור, על פי המצוטט ב-BDB, הם:
* [https://www.degruyter.com/view/j/zatw ZAW - Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft]
* [http://menadoc.bibliothek.uni-halle.de/dmg/periodical/structure/2327 ZMG - Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft]

[[קטגוריה:מַקְטֵל (משקל)]][[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]

==מֵקֵל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מקל
|הגייה=me'''kel'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ל|ל|א}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטִיל}}
|נטיות=ר' מְקִלִּים; נ' מְקִלָּה, נ&quot;ר מְקִלּוֹת
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} אדם הנוטה להקל, הפוסק באופן שאינו מחמיר.
#:* {{צט/בבלי|הלכה כדברי '''המקל'''|עירובין|מו|א}}
#:* בוא נלך לרב הזה, הוא '''מקל'''.
# {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה}} דבר המאפשר הפחתה בעונש.
#:* הנאשם שוחרר עקב הנסיבות '''המקלות'''.

===גיזרון===
* תואר בינוני של הפועל [[הקל]].

===ניגודים===
* [[מחמיר]]
=

===ראו גם===
* [[קולא]].

{{שורש|קלל|א}}</text>
      <sha1>i9763yf037tebmvt2thy4bhb9jm8zjv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עצלן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42962</id>
    <revision>
      <id>520071</id>
      <parentid>519477</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:31:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520071</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4244" sha1="je76jyuvs2vakgdlg68bc4v9a251htq" xml:space="preserve">==עַצְלָן {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עצלן
|הגייה=ats'''lan'''
|חלק דיבר=שם תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|צ|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}}
|נטיות=עַצְלַן־, נ' עַצְלָנִית, ר' עַצְלָנִים, נ&quot;ר עַצְלָנִיוֹת}}
[[קובץ:Abraham Bloemaert - Parable of the Wheat and the Tares - Walters 372505.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;משל החיטה והעשב&quot;, ציור מאת אברהם בלומרט, 1924: השטן זורע עשב במקום בו נזרעה כבר חיטה, בזמן שהאיכרים ה'''עצלנים''' שוכבים לישון במקום עבודתם.]]
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} שאינו אוהב לעבוד ולהתאמץ, שעובד לאט ובאי־חשק. אדם שאין לו כוח או חשק לבצע פעילות.
#* {{הדגשה|&quot;ר' לוי אמר: ארבע מדות בנשים. ואלו הן: גרגרניות וצוותניות וקנאניות ו'''עצלניות'''&quot;|דברים רבה (וילנא) פרשת כי תצא פרשה ו}}
#* {{הדגשה|&quot;'''עצלן''' גמור ועקרוני הייתי כל ימי לימודי, שנוא על רוב המורים&quot;|[https://benyehuda.org/zhabotinsky/sipur_yamay.html סִפּוּר יָמַי – חלק ראשון], [[W:זאב ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]]}}
#* {{הדגשה|&quot;לפעמים אני '''עצלן''' ולפעמים חרוץ, לפעמים אני מתוק ולפעמים - חמוץ.&quot;|אני תמיד נשאר אני, [[W:דתיה בן דור|דתיה בן דור]]}}

===גיזרון===
* משקל קטלן לציון [[תכונה]] או עיסוק: {{צט/תנ&quot;ך|&quot;לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל;    רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם.&quot;|משלי|ו|ו}}

===נגזרות===
*[[עצלנות]]

===מילים נרדפות===
* [[אוכל חינם|אוֹכֵל חִינָם]]
* [[בטל|בָּטֵל]]
* [[בטלן|בַּטְלָן]]
* [[הולך בטל|הוֹלֵךְ בָּטֵל]]
* [[חסר מעש|חֲסֵר מעשׂ]]
* [[יושב בטל|יוֹשֵׁב בָּטֵל]]
* [[יושב קרנות|יוֹשֵׁב קרנות]]
* [[נצנצן|נַצְנְצָן]]
* [[עצל|עָצֵל]]
* [[פדלאה|פַּדְלָאָה]]

===ניגודים===
* [[דגרן|דַּגְרָן]]
* [[חרוץ|חָרוּץ]]
* [[חרשן|חָרְשָׁן]]
* [[משקיען|מַשְׁקִיעָן]]
* [[עמלן]]
* [[שקדן|שַׁקְדָן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lazy|indolent|inert}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كَسْلان}}

===ראו גם===
* [[אדיש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עצלנות|ויקישיתוף=Category:Laziness|ויקיציטוט=עצלנות}}

{{שורש|עצל}}
[[קטגוריה:בעלי תכונה]]

==עַצְלָן {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עצלן
|הגייה=ats'''lan'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|צ|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}}
|נטיות=עַצְלַן־; ר' עַצְלָנִים, עַצְלָנֵי־  
}}
[[תמונה:Choloepus didactylus 2 - Buffalo Zoo.jpg|שמאל|ממוזער|184px|[[W:עצלן דו-אצבע של לינאוס|עצלן דו-אצבע של לינאוס]]]]
# {{רובד|עברית חדשה}} [[יונק]] דמוי קוף שוכן עצים וכבד תנועה. לעצלן טפרים דמויי קרסים שבהם הוא נתלה בענף מבלי להתאמץ. ניזון מעלים ומפירות.
#* ה'''עצלן''' הוא יונק בדרום אמריקה, הנתלה בדרך כלל כשגבו כלפי מטה (Bradypodidea).

===גיזרון===
* שאילת משמעות. העצלן הוא חיה איטית, ועל כן נחשב כעצל.

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sloth}}
}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עצלנאים|ויקישיתוף=Bradypus|שם ויקישיתוף=עצלנאים|ויקימינים=Folivora|שם ויקימינים=עצלנאים}}

{{שורש|עצל}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:יונקים]]</text>
      <sha1>je76jyuvs2vakgdlg68bc4v9a251htq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סניף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42965</id>
    <revision>
      <id>520443</id>
      <parentid>490001</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:38:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520443</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2718" sha1="n1dkp0erbis4xve1w1t1h36w965vahv" xml:space="preserve">==סְנִיף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סניף
|הגייה=snif
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|נ|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִיל}}
|נטיות=ר' סְנִיפִים; סְנִיף־, ר' סְנִיפֵי־; כ' סְנִיפו      
}}{{תמונה|PikiWiki Israel 1196 Settlements in Israel בית הדואר בפתח תקוה הפוסטה.jpg|'''סניף''' הדואר בפתח תקווה, ברח' פינסקר של שנות ה־30}}
# {{רובד|עברית חדשה}} מוסד (בנק, בית מסחר וכד') התלוי במוסד מרכזי, מחלקה, שלוחה של ארגון מרכזי. גוף המשמש שלוחה או חלק מארגון מרכזי שאותו הוא מייצג.
#:*{{הדגשה|&quot;התאַרגנוּת זוֹ ודאי תביא לידי פּתיחת שוּרת '''סניפים''' של מוֹסדוֹתינוּ המרכּזיים בּעמק (״המשבּיר״, קוּפּת-חוֹלים, בּנק-הפּוֹעלים, ועדת-התרבּוּת), והם גם על חיי העמק יָקֵלוּ&quot;|[https://benyehuda.org/berl/v02_davar04.html מוֹעצת ישוּבי העמק], [[W:ברל כצנלסון|ברל כצנלסון]]}}
#:*{{הדגשה|&quot;מישהו הפסיק את הזרם ב'''סניף''' המרכזי&quot;|פנס הרחוב, [[W:שלום חנוך|שלום חנוך]]}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} נספח, מוסף, תוספת.
#:{{הדגשה|&quot; וסמוך לשאלה זו עוד '''סניף''' קטן, שאינו שוה כמעט לדבר בו: ...&quot;|[https://benyehuda.org/frischmann/otiot_063.html צער בעלי-חיים], [[W:דוד פרישמן|דוד פרישמן]]}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} חלק משלם, חולייה איבר.
#:{{הדגשה|&quot;ארבעה '''סניפים''' של זהב היו שם מפוצלים מראשיהם&quot;|מקראות גדולות, מדרש ספרא, ויקרא, כד, ו}}
#:{{צט/ירושלמי הלכה|ר' יוסי בן שאול בשם רבי קטן עושין אותו '''סניף''' לעשרה|ברכות|ז|ב}}

===גיזרון===
* לשון חז&quot;ל הפועל [[סנף|סינף]]. המילה החדשה קיבלה מובן של שלוחה של מוסד מרכזי, מתוך המילה בלשון חז&quot;ל, שמובנה &quot;חלק מהשלם&quot;.

===צירופים===
* [[סניף דואר|סְנִיף דוֹאַר]]  - בית דואר שאינו דואר ראשי
* [[סניף ראשי]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|branch|affiliate|chapter}}{{כ}} (1)
*: לבנק זה ארבעים סְנִיפִים   -   this bank has forty branches

===ראו גם===
* [[סעיף]]
* [[אגף]]
{{שורש|סנף}}

[[קטגוריה:כלכלה]]</text>
      <sha1>n1dkp0erbis4xve1w1t1h36w965vahv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נבחה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42997</id>
    <revision>
      <id>520649</id>
      <parentid>344512</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:45:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="970" sha1="6wykb42rn56w5ij3yshxzvc854w9irr" xml:space="preserve">
==נִבְחָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נבחה
|הגייה=niv'''kha'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|ב|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' נְבָחוֹת; נִבְחַת־, ר' נִבְחוֹת־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[נביחה]], קולו של ה[[כלב]] או (בהשאלה) של כלים המשמיעים קול קצר ורם.
#:* {{צטבי|מארבע רוחות גברה '''נבחת''' כלבים זעומה, הולכת וּקרֵבה, הולכת וּמקפת מסביב.|https://benyehuda.org/bialik/hagader.html|מאחורי הגדר|ח&quot;נ ביאליק}}
#:* {{הדגשה|&quot;'''נבחת''' המקלע, פיפיות הלהבה&quot;.|(אלכסנדר בק, עתודתו של גנרל פאנפילוב, בתרגום שלמה אבן שושן)}}

===גיזרון===
* מן [[נבח]].

{{שורש|נבח}}
[[קטגוריה:קולות בעלי חיים]]</text>
      <sha1>6wykb42rn56w5ij3yshxzvc854w9irr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נשק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43011</id>
    <revision>
      <id>519903</id>
      <parentid>492070</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:12:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519903</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9155" sha1="sx2gjph9pz8jupwx9xp2x7n1ef1alba" xml:space="preserve">{{חסר|נָשַׁק_(התחמש)}}
==נָשַׁק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא = נשק
| שורש וגזרה = {{שרש3|נ|שׁ|ק|א|גזרה=חפ&quot;נ}}
| בניין = קל
}}
# &lt;small&gt;ל־&lt;/small&gt; {{רובד|לשון המקרא}} הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַיִּשַּׁק''' יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ וַיֵּבְךְ|בראשית|כט|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן, וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; '''וַתִּשַּׁק''' עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ|רות|א|יד}}
# &lt;small&gt;ל־&lt;/small&gt; {{רובד|לשון המקרא}} {{בהשאלה|1}} נמצא בסמיכות לאחֵר עד כדי מגע, כמעט מגיע.
#:* המעגלים בציור קרובים כל כך עד כי נדמה שהם '''נושקים''' זה לזה.
#:* גילו '''נושק''' לארבעים.

===גיזרון===
* מקראי. בהגדרה הבסיסית 1, נ-שׁ-ק קרוב אל נ-שׁ-ך;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_נָשַׁק?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; משם בהכללה הגדרה 2 'בא במגע'. מופיע בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎐𐎌𐎖 (נשק); אכדית: 𒉈𒅢 ({{אכדית|1856|našāqu}}); ארמית וסורית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=n%24q%20V&amp;cits=all ܢܫܲܩ (נָשַׁק)]; ערבית: {{ערבית|نَسَقَ|נַסַקַ}} – הצמיד, סידר.

===צירופים===
* [[שק לי בתחת]]
* [[על פיו ישק דבר]]
* [[שפתים ישק]]

===נגזרות===
* [[נשיקה]]

===מילים נרדפות===
* [[נשק#נִשֵּׁק|נִשֵּׁק]] (1)
* [[השיק]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|kiss}}

===ראו גם===
* [[חבק]]

{{שורש|נשׁק א}}
[[קטגוריה:מחוות גופניות]]

==נִשֵּׁק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא = נישק
| שורש וגזרה = {{שרש3|נ|שׁ|ק|א|גזרה=חפ&quot;נ}}
| בניין = פִּעֵל
}}
# &lt;small&gt;ל־ / את&lt;/small&gt; {{רובד|לשון המקרא}} הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר '''וַיְנַשֵּׁק''' לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ|בראשית|לב|א}}
#:* ההורים '''נישקו''' את בנם כשחזר מהצבא.
#:* {{ציטוטון|&quot;נכון שאת כאן ונכון שאת '''מנשקת''' / ונכון את רוצה לאהוב&quot;}} (אהבה, דניאל סולומון)

===גיזרון===
* מקור הפועל במקרא.

===נגזרות===
* [[נשוק]]

===מילים נרדפות===
* [[נשק#נָשַׁק|נָשַׁק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|kiss}}

{{שורש|נשׁק א}}
[[קטגוריה:מחוות גופניות]]

==נֶשֶׁק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא = נשק
|הגייה='''ne'''shek
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|שׁ|ק|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=נִשְׁקוֹ
}}
{{תמונה|Weapons Found in Khan Yunis, Gaza (14736403021).jpg|מצבור נשק בחאן יונס}}
# {{רובד|לשון המקרא}} שם כולל לכלי לחימה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם; וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים וְעִיר מִבְצָר '''וְהַנָּשֶׁק'''.|מלכים ב|י|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיָצְאוּ ישְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׁיקוּ '''בְּנֶשֶׁק''' וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים.|יחזקאל|לט|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יִבְרַח '''מִנֵּשֶׁק''' בַּרְזֶל; תַּחְלְפֵהוּ קֶשֶׁת נְחוּשָׁה.|איוב|כ|כד}}
#:* במלחמת יום הכיפורים ציידה ארצות הברית את ישראל '''בנשק''' ובתחמושת.

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא. אוגריתית: 𐎐𐎘𐎖 (נת'ק) - חיצים. תיגרינית: sakyät (שֲׂקְיָאת){{מקור}} - שבבי מתכת הנתזים בעת לטוש. [[w:דרום ערבית|סוקוטרית]]: שְׁקוֹ [http://sed-online.ru/search?search%5Bform%5D=&amp;search%5Bmeaning%5D=sword&amp;search%5Breferences_note%5D=&amp;search%5Blanguage%5D=&amp;search%5Bregexp%5D=0 ško] - [[חרב]]. געז: [http://sed-online.ru/words/1522 nasaḳa] (נַשַׂקַ) - לערוך עפ&quot;י סדר מסויים. 

=== מידע נוסף ===
*השורש של נֶשֶׁק ({{שרש3|נ|שׁ|ק|ב|קט=לא}}) נחשב כשורש נפרד מהשורש של [[נשק#נָשַׁק|נָשַׁק]] ({{שרש3|נ|שׁ|ק|א|קט=לא}}, לשון נשיקה, בעניין כללי 'בא במגע'), אך המקור משותף: במקור נֶשֶׁק הוא מגע\מפגש עם שבט אחר, במשתמע מגע עוין (מגע עם שבט אחר היה לרוב מגע עוין): נֶשֶׁק = מגע עוין, כלי נשק = כלי למגע עוין.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_נֶשֶׁק?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; אותו קשר בין מגע\התקרבות ובין מלחמה במילה [[קרב#קְרָב|קְרָב]],&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_קְרָב?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; ובמילה מלחמה\לחימה (שורש {{שרש3|ל|ח|ם|א|קט=לא}} של לחימה\מלחמה נגזר מהשורש {{שרש3|ל|ח|ם|ב|קט=לא}} של הלחים\חיבר\הביא במגע).&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_לָחַם_II.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt;

* נשק הוא שם קיבוצי, ולכן רבים רואים בתצורה נְשָׁקִים שגויה ומעדיפים על פניה את כְּלֵי נֶשֶׁק. 

===צירופים===
{{ע|5|
* [[נשק אוטומטי]]
* [[נשק אטומי]]
* [[נשק אל הרג]]
* [[נשק ביולוגי]]
* [[נשק בלתי קונבנציונלי]]
* [[נשק גרעיני]]
* [[נשק חם]]
* [[נשק כימי]]
* [[נשק קונבנציונלי]]
* [[נשק קל]]
* [[נשק קר]]
* [[דגל נשק]]
* [[הכתף נשק]]
* [[הצג נשק]]
* [[התפרק מנשק|התפרק מנשקו]]
* [[פרק מנשק|פרקו מנשקו]]
* [[מחסן נשק]]
* [[כלי נשק]]
* [[שביתת נשק]]
* [[נשק יום הדין]]
}}

===נגזרות===
* [[נשק#נַשָּׁק|נַשָּׁק]]
* [[נשקיה]]

===מילים נרדפות===
* [[זין]]
* [[אמצעי לחימה]] ([[אמל&quot;ח]])

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|arms|weaponry}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سِلاح|أَسْلِحة}}

===ראו גם===
* [[חמוש]]
* [[סליק]]
* [[שק#שֶׁק|-שֶׁק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נשק|ויקישיתוף=Category:Weapons|שם ויקישיתוף=נשק}}
[[קטגוריה:שמות קיבוציים]]

==נַשָּׁק==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = נשק
| הגייה = na'''shak'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|נ|שׁ|ק|ב}}
| דרך תצורה = {{משקל|קַטָּל}}
| נטיות = ר' נַשָּׁקִים; נ' נַשָּׁקִית, נ&quot;ר נַשָּׁקִיּוֹת; נַשָּׁק־
}}
#{{רובד|עברית חדשה}} אומן שמלאכתו טיפול בנשק ובתחזוקתו, בעיקר בכלי יריה.
#:* היחידה מעסיקה שני '''נשקים''' אשר אחראים על כל אמצעי הלחימה של היחידה.
#:* חיל החימוש מכשיר מדי מחזור עשרות '''נשקים'''.

===גיזרון===
* מן [[נשק#נֶשֶׁק|נשק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|armorer|gunsmith}}

{{שורש|נשׁק ב}}
[[קטגוריה:גזרת חפ&quot;נ]]
[[קטגוריה:מלחמה]]
[[קטגוריה:כלי נשק|*]]
{{-}}

==נִשַּׂק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נישק
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|שׂ|ק}}
|בניין=נפעל
}}
#  עלה ב[[אש]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך| וְאֵשׁ '''נִשְּׂקָה''' בְיַעֲקֹב וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל|תהלים|עח|כא}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
* השורש נ־שׂ־ק מוכר יותר כשורש נ־ס־ק שמשמעו הרחב עליה וגם הבערה של אש [[הסיק]] במקרא גם בשׂ.

===מילים נרדפות===
* [[בער]]
* [[דלק#דָּלַק|דלק]]

===ראו גם===
*[[הסקה]]
*[[הסק]]
*[[השיק#הִשִּׂיק|הִשִּׂיק]]

{{שורש|נשׂק}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>sx2gjph9pz8jupwx9xp2x7n1ef1alba</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צהרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43019</id>
    <revision>
      <id>519872</id>
      <parentid>502776</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:57:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519872</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5436" sha1="ajn656rwt49t9vzcfank1hvf5ahpph0" xml:space="preserve">==צָהֳרַיִם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צוהריים
|הגייה=tsoho'''ra'''yim
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ה|ר}}
|דרך תצורה=זוגי מן [[צהר|צֹהַר]]
|נטיות=צָהֳרֵי־
}}{{תמונה|Big Brum from Hill Street - geograph.org.uk - 499120.jpg|שעת צהריים ב[[W:בירמינגהם|בירמינגהם]]; נראה בבירור כי ה[[שעון]] מורה 12.}}
# {{רובד|מ}} [[חצי]] היום; ה[[שעה]] ב[[יום]] בה ה[[שמש]] מצויה ב[[שיא]] גובהה ב[[רקיע]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ '''בַּצָּהֳרַיִם''' כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל-הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִׁיעַ.|דברים|כח|כט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּלְכוּ בְּנֵי-רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל-בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב '''הַצָּהֳרָיִם'''.|שמואל ב|ד|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה '''בַצָּהֳרָיִם''' אוֹי לָנוּ כִּי-פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי-עָרֶב.|ירמיהו|ו|ד}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|עממי}} קיצור מן [[ארוחת צהרים]].
#:*{{צטשיר|סגן גד רפאלי הלך לאכול '''צהריים''' / ואנחנו שלושתנו נשארנו לבד במשרד|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}578&amp;wrkid{{=}}887|דינה ברזילי|חיים חפר}}
#:*{{צטשיר|כשהוא חוזר אני מכין / לשנינו '''צהריים''' / כי הציפורים אכלו / את כל הגרעינים.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}330&amp;wrkid{{=}}2963|שיר הבטלנים|ויקיפדיה=כן|זוהר לסקוב}}

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא, במשמע המקורי 'האורות הבהירים' (של היום), מהשורש צ-ה-ר בעניין בהירות (קרוב אל השורש ז-ה-ר כמו [[זהר#זֹהַר|זוהר)]].&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_צֹהַר.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt;
*לפי רוב החוקרים, במקור אין זו צורת זוגי,&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;HALOT ערך צוהריים. The '''H'''ebrew and '''A'''ramaic '''L'''exicon of the '''O'''ld '''T'''estament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel&lt;/ref&gt; אלא [[:קטגוריה:־ָם|סיומת ־ָם]] לתואר הפועל או אולי [[:קטגוריה:ריבוי מופשט|ריבוי מופשט]] (נעורים, זקונים, רחמים, מגורים וכד') מהמילה צֹהַר במשמעותה המקורית 'אור, זוהר', כלומר: 'האורות הבהירים'. מקביל לארמית טִהֲרָא&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_טִיהֲרָא.1?lang=he יסטרוב], [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%2Bhr%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; או סורית {{סורית|4996|ܛܲܗܪܵܐ}} (טהרא) ([[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]), וגם מואבית צהרם ([[w:מצבת_מישע|מצבת מישע]]).

===נגזרות===
* [[אחר הצהרים|אחר הצוהריים]] ([[אחה&quot;צ]])

===תרגום===
'''חצי היום'''
*אנגלית: {{ת|אנגלית|noon|midday}}
*לטינית: {{ת|לטינית|meridiem}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|mediodia}}
*ערבית: {{ת|אנגלית|ظهر}} (תעתיק: טֻ'הְר)
'''ארוחה'''
*אנגלית: {{ת|אנגלית|lunch}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|almuerzo}}

===מידע נוסף===
במילים שיש בהן הרצף קמץ וחטף קמץ, נחלקו העדות בהגייתם. אשכנזים ותימנים מבטאים זאת על פי מסורתם &quot;ts&lt;big&gt;o&lt;/big&gt;h&lt;big&gt;o&lt;/big&gt;raim&quot;, בעוד הספרדים מבטאים על פי מסורתם &quot;ts&lt;big&gt;a&lt;/big&gt;h&lt;big&gt;o&lt;/big&gt;raim&quot;.

שתי ההגיות האלה יש להן על מה שיסמכו, ואין סיבה לפסול אחת מהן. לעומתן ההגייה &quot;ts&lt;big&gt;a&lt;/big&gt;h&lt;big&gt;a&lt;/big&gt;raim&quot; היא שגיאה הנובעת כנראה מהכתיב של המילה בכתיב חסר הניקוד.{{הערת שוליים|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|צָהֳרַיִם, נָעֳמִי – הגיית קמץ לפני חטף קמץ|2010/03/24|צָהֳרַיִם-נָעֳמִי-הגיית-קמץ-לפני-חט}}}}

===ראו גם===
* [[בוקר]]
* [[ערב]]
* [[לילה]]
* [[צהוב]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צהרים|ויקישיתוף=CATEGORY:Noon}}
*{{מקור/אינטרנט|כותרת=צהריים (צָהֳרָיִם)|שם האתר=השפה העברית|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/pronounce/tsohoraim.php}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|צהריים טובים|2012/06/21|צהריים-טובים}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חלקי היום]]
[[קטגוריה:זוגי]]
[[קטגוריה:ריבוי מופשט]]</text>
      <sha1>ajn656rwt49t9vzcfank1hvf5ahpph0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43039</id>
    <revision>
      <id>519838</id>
      <parentid>516345</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:41:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519838</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2993" sha1="2g1le2eodvg7akm2tmva9ifavdsssrl" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר= נקבה '''רַקָּה'''|ראו= צורת זכר [[רק#רַק ב|רַק]]}} 
{{פירוש נוסף|אחר= '''רֵיקָה'''|ראו= [[ריק|רֵיק]] או [[ריקא]]}}

==רַקָּה ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רקה
|הגייה=ra'''ka'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ר|ק|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' רַקּוֹת; רַקַּת־, ר' רַקּוֹת־; כ' רַקָּתוֹ
}}{{תמונה|Temple_%28anatomy%29_%28PSF%29.svg|רקה(1)}}
#{{רובד|לשון המקרא}} חלק הפנים שבין המצח לאוזן, צדע.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת וְהַיָּתֵד '''בְּרַקָּתוֹ'''.|שופטים|ד|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ, וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה; כְּפֶלַח הָרִמּוֹן '''רַקָּתֵךְ''', מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ.|שיר השירים|ד|ג}}
#:*{{הדגשה|לנגב טיפת זיעה שמתהווה על '''רקתה''', ממש בין התלתלים החומים|&quot;מלאך בשר ודם&quot;, [[w:כליל זיסאפל|כליל זיסאפל]]}}
#:*{{הדגשה|וַיְהִי  בְּעָבְרוֹ עַל פָּנֶיהָ וַתִּצֶד לוֹ לְהֲמִיתוֹ, וַתִּיר אֶת-פִּלְכָּה לְעֻמַּת '''רַקָּתוֹ'''|[https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_david_veyishbi.html &quot;דָּוִד וְיִשְׁבִּי&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}  
#:*אין לנהל משא ומתן כשאקדח מוצמד ל'''רקה'''
===גיזרון===
* מקבילה בערבית: ريكا.
* מלשון המקרא. הפרשנים נחלקים בזיהוי האיבר. הפירוש המקובל כיום לרקה הוא צדע &lt;ref&gt; אתר האקדמיה-[http://hebrew-academy.org.il/2013/06/23/%D7%90%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%A3/].&lt;/ref&gt;  אחרים גורסים שרקה היא לחי.&lt;ref&gt;להרחבה ראו: [https://tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_rqq1_0.html&quot; רקה = לחי&quot;], מאת אביתר כהן.&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* [[צדע]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{{ת|איטלקית|tempia}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|temple}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|tempio}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Schläfe}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κρόταφος}} (תעתיק: krótafos)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sien|templa}}
*ערבית: {{ת|ערבית|صدغ}} (תעתיק: צַדְע')
*צרפתית: {{ת|צרפתית|tempe}}
*רוסית: {{ת|רוסית|висок}} (תעתיק: visók)
}}
===ראו גם===
* [[צדע]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עצם הרקה}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|רקק}}
[[קטגוריה:אנטומיה]]</text>
      <sha1>2g1le2eodvg7akm2tmva9ifavdsssrl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ריח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43087</id>
    <revision>
      <id>520656</id>
      <parentid>511223</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:46:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4425" sha1="12dxocd0zac0xwu36blcljfhoquka5e" xml:space="preserve">==רֵיחַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ריח
|הגייה='''re''''akh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|י|ח}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' רֵיחוֹת; רֵיחַ־, ר' רֵיחוֹת־; כ' רֵיחוֹ
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} גז מתנדף הנקלט בתאי החישה שברירית האף. הביטוי &quot;הבאיש ריח&quot; משמש בהשאלה להוצאת שם רע
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת '''רֵיחַ''' בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה '''רֵיחַ''' בְּנִי כְּ'''רֵיחַ''' שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְהוָה|בראשית|כז|כז}}
#:*{{הדגשה|הֲשׁוֹמַעַת אַתְּ '''רֵיחַ''' שַׁרְבִיטִים חֲדָשִׁים וִירֹקִים בָּא עִם '''רֵיחַ''' הַנָּטָף?|[https://benyehuda.org/bialik/safiax.html &quot;גִּבְעוֹלֵי אֶשְׁתַּקֵּד&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת '''רֵיחֵ'''נוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה|שמות|ה|כא}}
# (בּהשאלה) שמץ, רמז - בדרך כלל לדבר שלילי
#:*{{הדגשה|&quot;אף '''ריח''' פסול אין בה&quot;|(תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, דף נב, פרק ט, הלכה א,גמרא)}}
#:* {{צט/בבלי|אפילו '''ריח''' הגט אין בו |גיטין|פו|ב}}
===גיזרון===
* משמעות (1) מופיעה בלשון המקרא.
* למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות, ביניהן: ארמית- ריחא; ערבית- رائحة(ריחא).

===צירופים===
* [[אל־ריח]](1)
* [[הבאיש ריחו]](1)
* [[הפיג ריח]](1)
* [[הפיץ ריח]](1)
* [[חוש הריח]](1)
* [[נדף ריח]](1)
* [[נתן ריח]](1)
* [[על טעם וריח אין להתווכח]](1)
* [[פג ריחו]](1)
* [[ריח ניחוח]](1)

===נגזרות===
* [[ריחן|רֵיחָן]](1)
* [[ריחני|רֵיחָנִי]](1)
* [[ריחתן|רֵיחֲתָן]](1)

===מילים נרדפות===
* [[ארומה]]
* [[בשמת|בשומת]]
* [[ניחוח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|smell}}(1)
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|odoro; aromo}}(1)
* יידיש:  {{ת|יידיש|גערוך}}
* ספרדית:[[:es:olor|olor]], [[:es:aroma|aroma]]

* ערבית: {{ת|ערבית|رائحة}}(1)

===מידע נוסף===
{{ציטוט|תוכן=גם למילה ריח יש משמעות נוספת מעבר למשמעות של קליטה בחוש הריח: מעט, שמץ, קורטוב; סימן או רמז למשהו, בייחוד למשהו שלילי או מאיים; עקבות או רושם שמשהו משאיר: &quot;מהעסקה נודף ריח של שחיתות,  ריח סכנה עולה באפי&quot;. המידע שאנחנו מקבלים מחוש הריח נחשב חלקי יותר מזה שמתקבל מחושי הראייה והשמיעה, ולכן ביטויים כמו &quot;ריח של שחיתות&quot; מביעים חשד לשחיתות, חשד שעדיין יש בו מקום לספק... בניגוד ל&quot;ריח&quot; של ארבעת המינים אצל חז&quot;ל, ריח נעים שמסמל מעשים טובים, ריחות לא נעימים מסמלים באופן מטפורי התנהגות לא מוסרית: למשל בצירוף הִבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ (של מישהו) (בעיני אחר)  שפירושו דיבר בגנותו (לפי שמות ה כא) והמשמעות הנוספת של מסריח בסלנג: לא ישר, לא מוסרי, לא חוקי (&quot;כל הסיפור הזה נשמע קצת מסריח&quot;). גם בביטויים האלה אין ודאות שזה אכן משהו שלילי ולא חוקי, ומדובר בחשד בלבד.|מקור=[https://blog.ravmilim.co.il/index/tasteandsmell/ על טעם וריח], נגה פורת, בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים}}

===ראו גם===
* [[בושם]]
* [[באשה]]
* [[סירחון]]
* [[צחנה]]
* [[תתרן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ריח}}

{{שורש|ריח}}

[[קטגוריה:פיזיולוגיה]]</text>
      <sha1>12dxocd0zac0xwu36blcljfhoquka5e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גנזך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43110</id>
    <revision>
      <id>520057</id>
      <parentid>503609</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:27:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520057</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3945" sha1="bc1yde31daconam5q1ssk6ducl6zccz" xml:space="preserve">== גַּנְזַךְ ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גנזך
|הגייה=gan'''zakh''', מלרע &lt;ref&gt;על אף שהשם נֶהְגֶּה במלרע, והטעם על האות זי&quot;ן היא מנוקדת בפתח ולא בקמץ מחמת הידגשות הכ&quot;ף בנטייה.&lt;/ref&gt;
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|נ|ז}}
|דרך תצורה=שאילה מלעז
|נטיות= נ&quot;י: גַּנְזַךְ-, ר': גַּנְזַכִּים, נ&quot;ר: גַּנְזַכֵּי-, כ': גַּנְזַכּוֹ, גַּנְזַכָּהּ, גַּנְזַכִּי; גַּנְזַכֵּיהֶם, גַּנְזַכֵּיכֶן, גַּנְזַכֵּינוּ, גַּנְזַכַּי
}}
{{תמונה|Akta Instytut Pamięci Narodowej 05.JPG|מסמכים ארוזים בגנזך}}
# {{רובד|המקרא}} מָקוֹם הַמְשַׁמֵּשׁ לַאֲגִירָה וּלְשִׁמּוּר שֶׁל מִסְמָכִים, תְּעוּדוֹת, טְפָסִים וּמִינֵי כְּתָבִים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְ'''גַנְזַכָּיו''' וַעֲלִיֹּתָיו...|דברי הימים א|כח|יא}}
#:*{{הדגשה|&quot;ברוכי מעלמות מִשמניך מוֹשְׁלֵי '''גַנְזַכֵּי''' מִכְמָנֶיךָ...&quot;|[[w:שלמה הבבלי|שלמה הבבלי]], &quot;אור ישע מאושרים&quot;}} 

=== גיזרון ===
*מקור המילה מפרסית: {{יוניקוד|گَنَج|מוגדל}} במשמעויות: אוצר, מחסן, חנות משם נגזרה מן סנסקריט בהגיית: גאנג'ה (गञ्जा) בהוראת טברנה, בקתה, וגם ככינוי להמפ ([[קנאביס]]), השוו : ([https://www.happygarden.co.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%9e%d7%97-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d/%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%92%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%94/ גאנג'ה]). הצירוף &quot;בית־גנזים&quot; שמקורו אף הוא ממילה פרסית זו ( בארמית: גִּנְזָא- אוצר, מטמון). הסיומת &quot;ךְ&quot; היא סיומת פרסית. כן משמש השם &quot;גֶּנֶז&quot; בקטעים עתירי מילים בפרסית במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל-'''גִּנְזֵי''' הַמֶּלֶךְ|אסתר|ג|ט}}, ושורשו כשורש השם גנזך.
*מכאן נגזר שמה הקדום של העיר המַדית-פרסית בהגיית: גַנְזֲק ([https://en.wikipedia.org/wiki/Ganzak Ganzak]) בהוראת: 'מִשׂרַד הַאוֹצָר',ומסופר שבמסגרת מסעותיו לאיזור שהה בה [[w:רבי עקיבא|רבי עקיבא]] -  {{צט/בבלי|דלא קביל עליה מעיקרא מר עוקבא איקלע ל'''גינזק''' בעו מיניה מִתעַנִין לשעות או אין מתענין לשעות|תענית|יא|ב}}

=== נגזרות ===
*[[גנז#גַּנָּז|גַּנָּז]] (לעתים משמש בדיבור גם [[גנזכן]]) 

=== מילים נרדפות ===
* [[ארכיון]]
* [[בית גנזים]]
* [[אחמת]]
* [[גניזה]]
* [[ארכיב]]

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|archives}}
* ערבית: {{ת|אנגלית|أرشيف}}

=== ראו גם ===
*[[מוזיאון]]
*[[בית נכות]]
*[[אוצר]]
*[[גזבר]]

=== קישורים חיצוניים ===
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.5772143|יוצר=אילון גלעד|כותרת=החיים הקצרים של המילה גַּנְזַךְ|שם האתר=הארץ|תאריך=30/01/2018}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|גנז}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:פרסית]]
[[קטגוריה:סנסקריט]]</text>
      <sha1>bc1yde31daconam5q1ssk6ducl6zccz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שכח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43113</id>
    <revision>
      <id>520638</id>
      <parentid>513772</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:43:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520638</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3715" sha1="7bqmuok4mxlg83iio8rpysdhsd1fub5" xml:space="preserve">==שָׁכַח==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שכח
|שורש וגזרה={{שרש3|ש|כ|ח|גזרה=השלמים}}
|בניין=פָעַל קל
}}
#  איבד [[זכרון|זיכרון]], חדל לדעת דבר שידע בעבר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף '''וַיִּשְׁכָּחֵהוּ'''|בראשית|מ|כג}}
#:* {{צטבי|וּלְעוֹלְמֵי-עַד לֹא-'''אֶשְׁכַּח''' אֶת-מַבָּטָהּ, וּבַכֹּל פָּנֶיהָ הָעֲצוּבִים אֶרְאֶה, לֹא יַרְפּוּנִי רָגַע.|https://benyehuda.org/bialik/bia037.html|ביום סתיו|חיים נחמן ביאליק}}
#:* אולי ראית את המפתחות של המכונית? '''שכחתי''' איפה הנחתי אותם.
#:* לפני שנפרדנו, היא אמרה לי דבר שלא '''אשכח''' לעולם.
#{{רובד|המקרא}} [[יבש]], [[נבל]], [[קמל]]
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם '''תִּשְׁכַּח''' יְמִינִי|תהילים|קלז|ה}}

===גיזרון===
====משמעות 1====
ייתכן שיש קשר בין הפועל &quot;שכח&quot; בעברית לבין הפועל &quot;שְכַח&quot; בארמית ו&quot;שכח&quot; באוגריתית, שמשמעותם [[מצא]]. {{מקור/ספר|אברהם אבן שושן|המילון החדש|הוצאת עם עובד|2000}}
====משמעות 2====
הבנה זו של הפועל &quot;שכח&quot; בספר תהילים מבוססת על הפועל &quot;תֿכח&quot; באוגריתית ([[חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ|ש שמקורה באות הפרוטו־שמית תֿ]]), שמשמעותו: יבש, נבל או קמל. ההנחה הרווחת כיום במחקר היא שמשמעות הפסוק היא: אם אשכח ירושלים, תיבש ידי הימנית (תיעשה משותקת), וכי משחק המילים בין הפועל &quot;שכח&quot; במשמעות &quot;לאבד זיכרון&quot; לבין הפועל &quot;שכח&quot; במשמעות &quot;יבש&quot; נעשתה כאמצעי פואטי (היסטורית, אלה היו שני פעלים שונים).&lt;ref&gt;David Steinberg, [https://www.adath-shalom.ca/history_of_hebrew.htm#historysect History of the Ancient and Modern Hebrew Language]&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[שכח את עצמו]]
* [[שכח מזה]]
* [[שגר ושכח]]
* [[לא סלח ולא שכח|סלח אבל לא שכח]]

===נגזרות===
* [[שכחון|שיכחון]]
* [[שכחה]]
* [[שכחן]]
* [[שכוח]]
* אולי [[שכיח]]{{מקור}}&lt;!---לא קשור! מילה ושורש ארמיים---&gt;

===ניגודים===
* [[זכר]]
* [[מצא]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|forget}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|vergessen}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|olvidó}}
|
* ערבית: {{ת|ערבית|نَسِيَ}}
* רוסית: {{ת|רוסית|забыл}}
}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}

==שכח {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|כ|ח ב}}
|בניין=
}}
# {{משלב|ארמית}} אַשְׁכַּח [[מצא]]

===צירופים===
*[[דוק ותשכח]]
===נגזרות===
*[[שכיח]]

==שִׁכֵּחַ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שיכח
|שורש וגזרה={{שרש3|ש|כ|ח|גזרה=השלמים}}
|בניין=פיעל
}}
# הביא לשכחה של דבר-מה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''שִׁכַּח''' יְהוָה בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת|איכה|ב|ו}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|שכח}}</text>
      <sha1>7bqmuok4mxlg83iio8rpysdhsd1fub5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43114</id>
    <revision>
      <id>520664</id>
      <parentid>498411</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:54:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2458" sha1="e7rutjrx7puiwv8ewkd5x00hovvq3mv" xml:space="preserve">{{שכתוב|בלשון חז&quot;ל ובארמית א.ל.ם עניינו כח ותוקף. גם נמצא משמע לשימוש בכח לרעה}}
==אַלִּים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אלים
|הגייה=a'''lim'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ל|ם ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטִּיל}}
|נטיות=ר' אַלִּימִים; נ' אַלִּימָה, נ&quot;ר אַלִּימוֹת
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} מי שמשתמש ב[[כוח]] כלפי אחרים כדי ל[[פגע|פגוע]], ל[[הפחיד]] או להרוס. שתוקף בחוזקה. פעולה [[תקיף|תקיפה]] ו[[חזק]]ה.
#:* {{הדגשה|&quot;ולעזר על ידו היה שמחה &quot;שגעון&quot;, אחי רחל-לאה, בחור '''אלים''' ופראי, שצחוקו היה מין רעם ושִניו הגדולות והירוקות היו מתגלות לפתע ועיניו היו ממצמצות בתמהון&quot;|[https://benyehuda.org/brenner/el_hamatara.html אל המטרה], [[W:יוסף חיים ברנר|י&quot;ח ברנר]]}}
#:* עקב חשש להפגנות '''אלימות''', תגברה המשטרה את כוחותיה.

===גיזרון===
* אולי מן &quot;אלם&quot; במושג הקשירה, שהשתמשו בו הלשונות השמיות למושג הכח. {{לועזית|ארמית}} אֲלֵם, היה תקיף וחזק: תקיף ואלים (תר' דהי&quot;א כב יג). ואלימו ית רחבעם (שם יא יז), חזקו אותו. &lt;ref&gt;[http://ebydict.benyehuda.org/definition/view/7681 הערך &quot;אלם&quot;], מילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה&lt;/ref&gt;
* כתואר הנושא את הקונוטציה השלילית בצירוף &quot;גברא אלימא&quot; -איש אלים.

===צירופים===
*[[כל דאלים גבר|כָּל דְאַלִּים גָבַר]] 

===נגזרות===
*[[אלימות|אַלִּימוּת]]

===מילים נרדפות===
*[[חזק]]
*[[גברתן]]
*[[תקיף]]
*[[בריון]]

===ניגודים===
*[[רגוע]]

===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|violento}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|strong|violent}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלימות|ויקישיתוף=Violence|שם ויקישיתוף=אלימות}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:בעלי תכונה]]
{{שורש|אלם ב}}</text>
      <sha1>e7rutjrx7puiwv8ewkd5x00hovvq3mv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43118</id>
    <revision>
      <id>520452</id>
      <parentid>502227</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:42:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520452</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5891" sha1="lz7d5h426wdagm29k3i61802mzgzotz" xml:space="preserve">{{חסר|אַלָּם}}

==אִלֵּם {{משני|א}} ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אילם
|הגייה=i'''lem'''
|חלק דיבר= שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטֵּל}}
|נטיות=ר' אִלְּמִים; נ' אִלֶּמֶת; ר' אִלְּמֵי־, נ&quot;ר אִלְּמוֹת־
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} שאינו יכול להשמיע [[קול]]. חסר יכולת דיבור.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם '''אִלֵּם''' אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה'|שמות|ד|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים '''אִלְּמִים'''|חבקוק|ב|יח}}
#:*'''אלמ'''ות עלולה לנבוע מחרשות מולדת, מנזק מוחי, אך גם מדיכאון או מטראומה נפשית
# {{בהשאלה}} חסר קול, שותק, דומם.
#:*{{הדגשה|&quot;...שָׁם נִגְלוּ לִי חֲבֵרַי, רָזֵיהֶם קִבַּלְתִּי/ וָאֶחְתֹּם בִּלְבָבִי הָ'''אִלֵּם''' אֶת-קוֹלָם.&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia043.html &quot;זהר&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{צטבי|ועיניו המורדות, חציין עצומות שלא תפגענה בדבר טמא – הביעו צער '''אלם'''|sokolov/bame_tezake.html|במה תזכה העתונאות את ארחה?|נחום סוקולוב}}
#:*{{הדגשה|הַמַּבָּט יָשִׁיר. סְבִיב הַפֶּה צַעַר '''אִלֵּם''' קָשֶׁה.|&quot;פרידה קאלו&quot;, [[w:רות נצר|רות נצר]]}}
#:*{{צטבי| וּמי השכין את הצללים ה'''אִלְּמים''' בקירות הבית?|/bialik/safiax.html|סָפִיחַ|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
* מקראי. משקל קִטֵּל הוא משקל אופייני לבעלי מומים (למשל: עוור, פיסח, קטע). השורש הוא א-ל-ם שעניינו שתיקה.

===צירופים===
* [[אות אלמת]]
* [[אלם כדג]]
* [[אלם כמת]]
* [[אלם כקבר]]
* [[סרט אלם]]
* [[חרש אלם]]

===נגזרות===
* [[אלמות|אילמות]]

===מילים נרדפות===
* [[דומם]](2)
* [[חרישי]](2)
* [[שקט]](2)

===ניגודים===
* [[רועש]](2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mute}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|muta}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أبكم|أخرس}}

===ראו גם===
* [[חרש]]
* [[נאלם|נֶאֱלָם]]

[[קטגוריה:בעלי מומים]]
==אִלֵּם {{משני|ב}} ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אילם
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ל|ם}}
|בניין=[[פיעל]]
}}

#{{רובד|לשון המקרא}} הכין [[אלומה]]. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ '''מְאַלְּמִים''' אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי.|בראשית|לז|ז}}

===גיזרון===
* מופיע פעם יחידה, בפסוק לעיל מבראשית לז. פועל שאין לו מובן בפני עצמו, אלא בצירוף שם העצם, וביחוד לו.

===צירופים===
* [[אלם אלמות|אילם אלומות]]

===נגזרות===
* [[אלמה|אֲלֻמָּה]]

===מילים נרדפות===
* [[אגד]]
* [[צרר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to sheaf}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית| vázat }}, {{ת|צ'כית| svazovat }}

===ראו גם===
* [[אגדה|אֲגֻדָּה]]
* [[עמר]]
* [[עמיר]]
* [[שבלת]]

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
{{שורש|אלם}}

==אֵלֶם ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אלם
|הגייה='''e'''lem
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=
}}
{{נגן|קובץ=He-אֵלֶם.ogg|כתובית=הגיה}}
#{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|מליצה}} שתיקה, חוסר יכולת להשמיע קול, שקט, דממה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְלַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת '''אֵלֶם''' רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת|תהילים|נו|א}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַאֻמְנָם-'''אֵלֶם''' צֶדֶק, תְּדַבֵּרוּן|תהילים|נח|ב}}
#:*{{צטבי| שִׁוַּע לִבִּי לֶעֱנוּתוֹ, '''אֵלֶם''' יְגוֹנוֹ הִכְרִיעָנִי|https://benyehuda.org/bialik/bia098.html|אָבִי|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צטבי|עקב רֹךְ שָנַי וקֹצר ידי ועֵקב '''אֵלֶם''' שׂפתַי וכליון לבבי|bialik/safiax.html|סָפִיחַ|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
* המקור מקראי. המילה מופיעה בספר תהילים בלבד (נו א, נח ב) ומשמעותה שם אינה ברורה.

===צירופים===
* [[יונת אלם]]

===מילים נרדפות===
* [[אׂלם]]
* [[דממה]]
* [[שקט]]
* [[שתיקה]]

===ניגודים===
* [[רעש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|silence}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سُكوت|صَمْت}}

===ראו גם===
* [[נאלם]]

{{שורש|אלם}}
[[קטגוריה:מומים]]

==אַלָּם==
# ראו [[אלים]]</text>
      <sha1>lz7d5h426wdagm29k3i61802mzgzotz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זרא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43127</id>
    <revision>
      <id>520365</id>
      <parentid>440988</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:09:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520365</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2340" sha1="jx64qh4qjaj8ycl76letc8noqjna1dw" xml:space="preserve">==זָרָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זרא
|הגייה=za'''ra'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ז|ו|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=
}}
# גועל, בחילה, מיאוס.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|&quot;עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר-יֵצֵא מֵאַפְּכֶם, וְהָיָה לָכֶם '''לְזָרָא'''|במדבר|יא|כ}}
#:* {{צטבי|&quot;וְעַל-אַפְּךָ וְעַל-חֲמָתְךָ תָּבִיא קְטָרְתָּן הַזָּרָה / אֶת-עֶדְנַת הָאָבִיב בִּלְבָבְךָ – וְלֹא-תְהִי לְךָ '''לְזָרָא'''|https://benyehuda.org/bialik/beir.html|בעיר ההרגה|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל בספר במדבר.
*מקביל כנראה לתיבה האכדית בהגיית: זִיאַרוּ [http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=3800&amp;language=id ziāru] בהוראת לשנוא, לדחות, לתעב, לסרב.

===פרשנים מפרשים===
* על הפסוק מספר במדבר יא לעיל כתב רש&quot;י: &quot;והיה לכם לזרא - שתהיו מרחקין אותו יותר ממה שקרבתם. ובדברי רבי משה הדרשן ראיתי שיש לשון שקורין לחרב זרא&quot;. אונקלוס תרגם את המילה &quot;לְתַקְלָא&quot;.
*על פי חלק מן הפרשנים, ובהם אבן עזרא ורבנו בחיי, מקור המילה הוא מן השורש [[זור (שורש)|ז־ו־ר]], והימצאותה של הא' בסוף המילה מוסברת בהתחלפות של אותיות אהו&quot;י. &quot;לזרא - להפלגת המיאוס כתב אל&quot;ף במקום ה&quot;א כבכל מקום להפלגה...&quot; (פירוש רבנו בחיי למקרא).

===צירופים===
* [[היה לו לזרא]]
* [[עד זרא]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|revulsion}}
* לטינית: {{ת|לטינית|ad nauseam}}
* פינית: {{ת|פינית|inho}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|ripulsione}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|revulsão}}
* רוסית: {{ת|רוסית|отвраще́ние}}
}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>jx64qh4qjaj8ycl76letc8noqjna1dw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מטיל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43133</id>
    <revision>
      <id>520353</id>
      <parentid>456892</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:53:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520353</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3650" sha1="0u0cj0k7ayybu0t6lmav7xi03f0jvpu" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=מטיל, גוש מתכת|אחר=מטיל, משליך|ראו=[[הטיל]]}}
==מְטִיל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מטיל
|הגייה=me'''til'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|ו|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מְטִילִים, מְטִילֵי־
}}{{תמונה|Gold Ingots on white background.jpg|מטילי זהב}}
# [[יציקה]] של [[מתכת]], לרוב בצורת [[לבנה#לְבֵנָה|לבֵנָה]]. [[גוש]] מתכת זה נוצר על־מנת ל[[זקק]] את המתכת מתוך ה[[עפרה]] בה היא הייתה מצויה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה; גְּרָמָיו '''כִּמְטִיל''' בַּרְזֶל.|איוב|מ|יח}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה רק פעם אחת בתנ&quot;ך. השוו ללועזית בהגיית: מטאל (metal) בהוראת מתכת, עפ&quot;י הסברה נשאלה ללשונות אירופה מלשונם השמית של הצידונים הסוחרים עם עמי יוון .

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|lingotto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ingot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Barren}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|baar|staaf}}
* יוונית: {{ת|יוונית|πλίνθωμα}} (תעתיק: plínthoma)
* יפנית: {{ת|יפנית|地金}} (תעתיק: jigane)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|lingote}}
* פולנית: {{ת|פולנית|sztabka}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|lingote}}
* פינית: {{ת|פינית|harkko}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شمش}} (תעתיק: שֵׁמְשׁ)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|ingot}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|lingot}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|주괴}} (תעתיק: jugoe)
* רומנית: {{ת|רומנית|lingou}}
* רוסית: {{ת|רוסית|чушка}} (תעתיק: čúška), {{ת|רוסית|брусок}} (תעתיק: brusók), {{ת|רוסית|слиток}} (תעתיק: slítok)
* שוודית: {{ת|שוודית|tacka}}
}}

===ראו גם===
*[[מטלורגיה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים||ויקישיתוף=Category:Ingots|שם ויקישיתוף=מטילים}}

[[קטגוריה:מטלורגיה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
{{-}}

==מְטַיֵּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מטייל
|הגייה=meta'''yel'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|ו|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקַטֵּל}}
|נטיות=נ' מְטַיֶּלֶת, &lt;BR&gt; ר' מְטַיְּלִים, מְטַיְּלֵי־, נ&quot;ר מְטַיְּלוֹת
}}
# מי ש[[הלך|הולך]] להנאתו ב[[דרך|דרכים]].
#:* במהלך החג כולו פקדו את שמורות הטבע והגנים הלאומיים כמליון ומאתיים אלף '''מטיילים''', עלייה של כ-10% במספר '''המטיילים''' מהשנה שעברה. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=גיא ורון|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-d34c09e79276451004.htm|כותרת=פסח תשע&quot;ו: שיא במספר המטיילים|שם האתר=mako|תאריך=30/04/2016}})

===גיזרון===
* בינוני מן הפועל [[טיל#טִיֵּל|טִיֵּל]].

===מילים נרדפות===
*[[טיל#טַיָּל|טַיָּל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|traveller|hiker}}

===ראו גם===
*[[נוסע]]
*[[נווד]]
*[[תייר]]
*[[תרמילאי]]

{{שורש|טול}}</text>
      <sha1>0u0cj0k7ayybu0t6lmav7xi03f0jvpu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43139</id>
    <revision>
      <id>520550</id>
      <parentid>517656</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:21:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520550</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11439" sha1="dw5ei95nyb4x35n1ls87rcyl4t5wtzo" xml:space="preserve">==כּוֹחַ {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כוח
|הגייה='''ko'''akh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ו|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹל}}
|נטיות=ר' כּוֹחוֹת; כּוֹחַ־, ר' כּוֹחוֹת־
}}
# יכולת וכושר לפעול ולהפעיל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְזָכַרְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ '''כֹּחַ''' לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה|דברים|ח|יח}}.
#:* {{צט/ירושלמי|כל חדש שנולד קודם לשש שעות אין '''כח''' בעין לראות את [הירח] הישן|ראש השנה|יד|א}}
#:* אני בדיכאון, אין לי '''כוח''' להזיז את עצמי ואיבדתי כל תקווה.
# {{משלב|פיזיקה}} כל השפעה על [[גוף]] אשר בהעדר התנגדות תשנה את מהירותו היחסית; גודל וקטורי המיצג את שינוי ב[[תנע]] של גוף ליחידת זמן בעת [[איטרקציה]]. (ב־[[SI]] נמדד ביחידות [[ניוטון]])
#:* חוק הכבידה של ניוטון קובע כי כל שני גופים בעלי מסה מפעילים זה על זה '''כוח''' משיכה ביחס ישר למכפלת מסותיהם, וביחס הפוך לריבוע המרחק ביניהם.
#:* &quot;'''הכוח''' הגרעיני החזק&quot; הוא אחד מארבעת '''כוחות''' היסוד בטבע.
# סמכות.
#:* אין ב'''כוחו''' של שר המשפטים לחייב את נשיא המדינה להעניק חנינה בניגוד לרצונו.
# תוקף, תחולה, חלות.
#:* הבעיה שעל השיק שאני קיבלתי רשום &quot;שיק זה '''כוחו''' יפה ל 90 יום בלבד מיום הוצאתו&quot;.
#:* מעשה פשיטת הרגל, '''כוחו''' יפה ל-3 חודשים בלבד טרם הגשת הבקשה. לאחר מכן המעשה פוקע ויש צורך במעשה פשיטת רגל חדש.
# יכולת להשפיע.
#:* '''כוח''' השכנוע של לקוחותיך המרוצים חזק יותר מ'''כוחה''' של כל פרסומת שתוכל להפיק.
# {{רובד|לשון המקרא}} עושר, הון.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כְּ'''כֹחָם''' נָתְנוּ לְאוֹצַר הַמְּלָאכָה זָהָב דַּרְכְּמוֹנִים שֵׁשׁ רִבֹּאות וָאֶלֶף וְכֶסֶף מָנִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְכָתְנֹת כֹּהֲנִים מֵאָה|עזרא|ב|סט}}.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הֲ‍כִי אָמַרְתִּי הָבוּ לִי וּמִ'''כֹּחֲכֶם''' שִׁחֲדוּ בַעֲדִי וּמַלְּטוּנִי מִיַּד צָר וּמִיַּד עָרִיצִים תִּפְדּוּנִי|איוב|ו|כב-כג}}.
# גורם בעל השפעה.
#:* הון מהווה '''כוח''' חברתי, וככזה, אליטת הכוח שואפת תמיד להרחיבו ולהעצימו, כדי לחזק ולשמר את כוחה.
#:* בנוסף להישגייך הגבוהים בלימודים, את מהווה '''כוח''' חברתי נמרץ ופעיל ביותר בכיתה.
# אלימות, תוקפנות.
#:* שימוש ב'''כוח''' שלא לצורך על ידי איש משטרה בעת מעצר עלול להוות עבירה משמעתית ואפילו עבירה פלילית.
# {{משלב|צבא}} יחידה לוחמת, קבוצת יחידות לוחמות.
#:* נאט&quot;ו תקים '''כוח''' צבאי שיוכל להתפרס במהירות במזרח אירופה.
#:* '''כוח''' משטרה השתלט על מתפרעים בהר הבית.
# בגדר אפשרות שעדיין לא מומשה.
#:*בעבירת חטיפה ניתן להרשיע נאשם אף אם לא הוציא מן ה'''כוח''' אל הפועל את רצונו, ודי בכך שנקט אמצעים לחטוף את קורבן העבירה לשם אחת מחלופות סעיף העבירה: רצח, העמדה בסכנת רצח, סחיטה או איום.
#:* יידע כל עבריין ב'''כוח''' כי בהניפו את סכינו נועל הוא מאחוריו, במו ידיו שלו, את בריחי הכלא.

===גיזרון===
* מילה רווחת במקרא בכתיב כֹּחַ. 
* בערבית: {{ת|ערבית|قوة}} (קֻוַּה) = כוח; הפועל قَوِيَ (קַוִיַ) משמעותו: התחזק, נהיה חזק.

===צירופים===
{{ע|5|
* [[אזר כוח]]
* [[אפיסת כוחות]]
* [[אפסו כוחותיו]]
* [[בא כוח]]
* [[בכוח]]
* [[בכוח הזרוע]]
* [[גיל הכוח]]
* [[הוציא מהכוח אל הפעל|הוציא מהכוח אל הפועל]]
* [[החליף כוח]]
* [[יישר כוח]]
* [[יפה את כוחו|ייפה את כוחו]]
* [[יפוי כוח|ייפוי כוח]]
* [[יצא מהכוח אל הפעל|יצא מהכוח אל הפועל]]
* [[כדור כוח]]
* [[כוח אבנים]]
* [[כוח אדם]]
* [[כוח אדם|כוח אדום]]
* [[כוח אלקטורלי]]
* [[כוח גברא]]
* [[כוח גרר]]
* [[כוח ההתמדה|כוח התמדה]]
* [[כוח חלוף|כוח חילוף]]
* [[כוח הכבידה|כוח כבידה]]
* [[כוח הכבד|כוח כובד]]
* [[כוח כוחו]]
* [[כוח כחל|כוח כחול]]
* [[כוח משובב]]
* [[כוח המשיכה|כוח משיכה]]
* [[כוח משימה]]
* [[כוח סבל]]
* [[כוח סוס]]
* [[כוח עבודה]]
* [[כוח עולמים]]
* [[כוח עזר]]
* [[כוח העלוי|כוח העילוי]]
* [[כוח עליון]]
* [[כוח טבע]]
* [[כוח עמידה]]
* [[כוח פני]]
* [[כוח קניה|כוח קנייה]]
* [[כוח רצון]]
* [[כוחו במתניו|כוחו במותניו]]
* [[כוחו יפה]]
* [[כוחו לא עמד לו]]
* [[כוחו רע]]
* [[כוחות שוק]]
* [[כוחות שחור]]
* [[כוחותיו לא עמדו לו]]
* [[לא כוחות]]
* [[מבחן כוח]]
* [[מכוח]]
* [[מפגן כוח]]
* [[מקבילית הכוחות]]
* [[נתן כוח]]
* [[עצר כוח]]
* [[תחנת כוח]]
* [[תש כוחו]]
* [[חסרון כח|חֶסְרוֹן כֹּחַ]] (want of ability)
}}

===נגזרות===
* [[כוחי]]
* [[כוחיות]]
* [[כוחנות]]
* [[כוחני]]
* [[כוחניות]]

===מילים נרדפות===
{{ע|4|
* [[און]] (1)
* [[אונות]] (1) 
* [[אל#אֵל|אֵל]]
* [[איל#אֱיָל|איל]] 
* [[אילות]] 
* [[פוטנציאל]] (10)
* [[גברתנות]] 
* [[גיס|גַיִס]] (9)
* [[חוזק]]
* [[חוזקה]] 
* [[חיל|חַיִל]] 
* [[חלות]] (4)
* [[כוחנות]] (8)
* [[כוחניות]] (8)
* [[לגיון]] (9)
* [[סמכות]] (3)
* [[עז#עֹז|עוז]] (1)
* [[עצבה|עוצבה]] (9) 
* [[עצם#עֹצֶם|עוצם]] 
* [[עצמה|עוצמה]] (1) 
* [[קורפוס]] (9)
* [[שאת]] (1)
* [[תקף|תוקף]] (4)
* [[תחולה]] (4)
* [[תעצומה]] (1)
}}

===ניגודים===
* [[אימפוטנציה]] 
* [[אין אונות]] 
* [[חלשה|חולשה]] 
* [[נרפות]] 
* [[פעל#פֹּעַל|פועַל]] (10)
* [[רפיון]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|potere|forza}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|power|force}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Kraft|Macht|Gewalt}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|kracht|macht|geweld}}
*טורקית: {{ת|טורקית|güç|kuvvet}}
*יוונית {{ת|יוונית|δύναμη}} (תעתיק: dýnami)י {{ת|יוונית|ισχύς}} (תעתיק: ischýs)
*יידיש: {{ת|יידיש|מאַכט|קראַפט}}
*לטינית: {{ת|לטינית|potentia|vis}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|potencia|fuerza}}
*ערבית: {{ת|ערבית|طاقة}} (תעתיק: טאקה), {{ת|ערבית|قوة}} (תעתיק: קוה)
*פרסית: {{ת|פרסית|قدرت}} (תעתיק: קדרת), {{ת|פרסית|نیرو}} (תעתיק: נירו)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|puissance|force}}
*רוסית: {{ת|רוסית|мощь}} (תעתיק: moščʹ), {{ת|רוסית|сила}} (תעתיק: síla)
}}
===מידע נוסף===
האקדמיה ללשון העברית החליטה: כּוֹחַ בחולם מלא, גם בכתיב מנוקד, למרות שהכתיב המקראי הוא: כֹּחַ - ראה את [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hashem/1-3-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9D/ החלטה 1.3] בדקדוק, כלל א, סעיף 1.

===ראו גם===
* [[איתנות]]
* [[אנרגיה]]
* [[הספק]]
* [[ווליום]]
* [[חסן|חוסן]]
* [[מרץ#מֶרֶץ|מרץ]] (1)
* [[מתקף]] (2)
* [[עוצבה]] (9)
* [[תנופה]]
* [[תנע]] (2)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כוח (פיזיקה)|ויקיפדיה 2=סמכות|ויקיפדיה 3=אלימות}}

{{שורש|כוח}}

==כּוֹחַ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כוח
|הגייה='''ko'''akh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ו|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹל}}
|נטיות=ר' כּוֹחִים; כּוֹחַ־, ר' כּוֹחֵי־
}}{{תמונה|VaranusVariusBatemansBayNSW.jpg|אחד ממיני הכוחים}}
# סוג של לטאה גדולה אוכלת בשר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהָאֲנָקָה וְהַ'''כֹּחַ''' וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת|ויקרא|יא|ל}}.

===גיזרון===
* המילה יחידאית במקרא בכתיב כֹּחַ.

===צירופים===
* כוח משוריין
* [[כוח אפר|כוח אפור]]
* [[כוח המים]]
* [[כוח הנילוס]]
* [[כוח ענק]]
* [[כוח קומודו]]
* [[כוח תניני]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|varanus}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|monitor lizard}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Warane}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|varanus}}
* יידיש: {{ת|יידיש|לאַנדקראָקאָדיל}} {{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=יהואש|כתובת=https://yiddish.haifa.ac.il/texts/yehoyesh/rev2004/vayikro.pdf|כותרת=תּורה נבֿיאים וּכתובֿים - תּרגום ייִדיש פֿון יהואש - ויקרא, יא 30|שם האתר=&quot;העולם היידי&quot; של אוניברסיטת חיפה|תאריך=}}}}
* לטינית: {{ת|לטינית|varanidae}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ورل}}
* פרסית: {{ת|פרסית|بزمجه}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|varanus}}
* רוסית: {{ת|רוסית|вараны}}
}}

===מידע נוסף===
האקדמיה ללשון העברית החליטה: כּוֹחַ בחולם מלא, גם בכתיב מנוקד, למרות שהכתיב המקראי הוא: כֹּחַ - ראה את [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hashem/1-3-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9D/ החלטה 1.3] בדקדוק, כלל א, סעיף 1.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כוח (לטאה)|ויקישיתוף=Category:Varanus|שם ויקישיתוף=כוחים|ויקימינים=Varanus}}

{{שורש|כוח}}
[[קטגוריה:זוחלים]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>dw5ei95nyb4x35n1ls87rcyl4t5wtzo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עבדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43143</id>
    <revision>
      <id>519943</id>
      <parentid>517603</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:38:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519943</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3744" sha1="5hp35l3mb1yoq12zkpat0cj4sxhpumx" xml:space="preserve">==עֻבְדָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עובדה
|הגייה=uv'''da'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ב|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}}
|נטיות=ר' עֻבְדּוֹת, נסמך עֻבְדַּת־;
}}
#דבר [[נכון]], בעל [[אמת]] [[אובייקטיבי]]ת.
#:* '''העובדה''' ה[[מובן מאליו|מובנת מאליה]] עבור זוגות סטרייטים שילדיהם ישאו מטען גנטי משותף של שני בני הזוג, אינה אפשרית בזוגיות החד מינית. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=ד&quot;ר אילן טבק אבירם|כתובת=https://www.mako.co.il/pride-sex-and-love/identity/Article-247950b0c87b431006.htm|כותרת=הילד מקסים – אבל מי האבא?|שם האתר=makoגאווה|תאריך=7/01/2012}}).

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} '''עוּבְדָא''' (או '''עוֹבָדָא''') -מעשה. התרחשות. בדר&quot;כ כראיה בדיון עובדא הווא וכו'
*השורש ע־ב־ד בארמית מקביל לע־שֹ־ה בעברית עָבַד -[[עשה|עָשָֹה]].
* בארמית לשון זכר  וכך &quot;'''הווא''' עובדא&quot; (ולא &quot;'''הויא'''&quot;).

===צירופים===
*[[בדידי הוה עבדה|בדידי הוה עובדא]]
*[[קבע עבדה בשטח|קבע עובדה בשטח]]

===נגזרות===
*[[עובדתי]]

===ניגודים===
*[[דעה]]
*[[סברה]]
*[[אשליה]]
*[[הזיה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fact}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حقيقة}}

===מידע נוסף===
# הגרה בסיסית ל'''עובדה''' -מעשה שהיה. ומכאן הגדרה 2. 
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עובדה}}

==עֲבֻדָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עבודה
|הגייה=avu'''da'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ב|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֻלָּה}}
|נטיות=ר' עֲבֻדּוֹת
}}
#{{מקרא}} קבוצת עבדים כרכוש.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַֽיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר '''וַעֲבֻדָּה''' רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים|בראשית|כו|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן, וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד בָּקָר, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת, '''וַעֲבֻדָּה''' רַבָּה מְאֹד; וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכׇּל בְּנֵי קֶדֶם.|איוב|א|ג}}

===גיזרון===
*מן המקרא. המשמעות היא כדעת רוב הפרשנים, אמנם יש שפירשו אחרת, ראו בסעיף 'פרשנים מפרשים'.

===פרשנים מפרשים===
*'''ראב&quot;ע''': &quot;ועבֻדה – עבדים ושפחות שיעבדוהו, והיא שם התואר. או: שם, כמו: סגולה.&quot;
*'''ר&quot;י קרא''': &quot;ועבוּדה – עבדים ושפחות לרעות את הבהמות.&quot;
*'''ר&quot;י קמחי''': &quot;ועבוּדה רבה – מיני כלי מרכבות ובגדים וקרקעות לפי הצריך למקנה ההוא.&quot;
*'''רש&quot;י''': &quot;עֲבוֹדָה – משמע אחת, עֲבֻדָּה – משמע פעולה רבה.&quot;
*'''רשב&quot;ם''': &quot;עבוּדה רבה - עבודת שדות וכרמים, כי סתם עבודה – עבודת קרקע היא.&quot;
*'''נצי&quot;ב''': &quot;עבֻדה חסר משמעו עסקים שנותנים ריוח לבעליהן ע&quot;י מה שפועלים בהם.&quot;</text>
      <sha1>5hp35l3mb1yoq12zkpat0cj4sxhpumx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43157</id>
    <revision>
      <id>520077</id>
      <parentid>518378</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:33:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520077</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10326" sha1="np5oia5omhtuyx1ztv2mg5cxdrpm3z0" xml:space="preserve">{{חסר|נִחַת|נִחֵת}}
==נַחַת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נחת
|הגייה='''na'''khat
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
||שורש={{שרש3|נ|ו|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=
}}
# [[הרגשה]] [[טובה]]; מצב בו ה[[נפש]] אינה [[עסוק]]ה ב[[ענין|עניינים]] אחרים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|דִּבְרֵי חֲכָמִים '''בְּנַחַת''' נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים|קהלת|ט|יז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה '''וָנַחַת''' תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם.|ישעיהו|ל|טו}}
#:* מפקד המשטרה דִּבֵּר '''בנחת''' עם המפגינים הקולניים.
# שביעות רצון, קורת רוח.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|טוֹב מְלֹא כַף '''נָחַת ''' מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ.|קהלת|ד|ו}} 
#:* {{צט/בבלי|אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו.|ברכות|יז|א}}
#:* הזוכה במקום הראשון קרן '''מנחת'''.
# {{רובד|חז&quot;ל}} מצב ללא [[תנועה]]. או שמירה.
#:* {{צט/בבלי|כלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת אין מקבל טומאה|מנחות|צו|ב}}
#:* {{צט/בבלי|מחיצה העשויה לנחת לא שמה מחיצה|עירובין|כו|א}}

===צירופים===
* [[אי נחת]]
* [[השמין מנחת]]
* [[נחת זרוע]]
* [[נחת רוח]]
* [[שבע נחת]]

===מילים נרדפות===
{{עמודות|
* [[שלווה]]
* [[שקט]]
* [[רוגע]]
* [[מתינות]]
* [[ניחותא]]
|
* [[מנוחה]]
* [[מרגוע]]
* [[הנאה]] (2)
* [[שביעות רצון]] (2)
* [[קורת רוח]] (2)
}}
===ניגודים===
* [[אי נחת]]
* [[עצבנות]]
* [[היסטריה]]

===תרגום===
* איטלקית:{{ת|איטלקית|piacere}} (2)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|satisfaction}} (2)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Vergnügen}} (2)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|plezier}} (2)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|calma}} &lt;small&gt;(נקבה; 1)&lt;/small&gt;, {{ת|ספרדית|placer}} &lt;small&gt;(זכר; 2)&lt;/small&gt;
* צרפתית: {{ת|צרפתית|plaisir}} (2)
{{שורש|נוח}}
[[קטגוריה:רגשות]]

==נָחַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נחת
|שורש וגזרה={{שרש|נחת |נ־ח־ת &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}, [[גזרת חפ&quot;נ]]
|בניין=פָּעַל
|נטיות=
}}
[[קובץ:Merlin landing on fregatte.JPG|שמאל|ממוזער|184px|מסוק EH101 מרלין נוחת על פריגטה]]
# {{רובד|מ}} ירד לקרקע.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...הָאֹמְרִים מִי '''יֵחַת''' עָלֵינוּ, וּמִי יָבוֹא בִּמְעוֹנוֹתֵינוּ?|ירמיהו|כא|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי; '''וַתִּנְחַת''' עָלַי יָדֶךָ|תהלים|לח|ג}}
#:* המטוס '''נחת''' נחיתת אונס בשל תקלה שאירעה באחד ממנועיו.
#:* &quot;יחד על עפר '''תנחת''', ומי יתן והשתפכה נפשי על האדמה&quot;. [https://benyehuda.org/mapu/ahavat_zion_complete.html (&quot;אהבת ציון&quot;], [[w:אברהם מאפו|אברהם מאפו]]).
#:* ב-16 ביולי 1969, נחת האדם הראשון על הירח.
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} {{משלב|בלשון המונית}} נפל, הגיע, בא.
#:* הבשורה הקשה '''נחתה''' עליו כרעם ביום בהיר.
#:* הורדות הריבית על ידי הבנק הפדרלי היו מתוכננות שלוש פעמים, &quot;ופעמיים '''נחתו''' בהפתעה על השוק&quot; (מתוך דה מרקר)
#:* &quot;התגלגל לו השורש בדרכי העברית, ועם אותה טיפת מזל '''נחת''' בנקודות הצומת של חיי האדם והציבור. פשוט אי אפשר להיפטר ממנו&quot;. {{הערת שוליים|שם=רוביק|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוזנטל|כותרת= ברוך שפטרנו מקבל פטור|תאריך=04.04.2013|כתובת=https://blog.ravmilim.co.il/2013/04/04/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7-%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%98%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A8/|שם האתר=בלוג רב-מילים}}}}
#:* הסבתא היטיבה להתמודד עם הנכדים הרבים ש'''נחתו''' עליה במפתיע

===גיזרון===
*  בשפה האוגריתית &quot;נחת&quot; בהוראת &quot;תחתון&quot; {{הדגשה|&quot;כחת איל '''נחת''''&quot;|א.גינזברג; עלילת אלאין-בעל / לוח II}},  פירוש - &quot;מושבו ה'''תחתון''' של האל&quot;  . מושאל לארמית. מופיע פעמיים בספר דניאל בפרק י' כחלק מהטקסט הארמי שבו נכתב הפרק  ↘
* בספר דברי הימים מסופר על שבטי הארמים החונים תוך שמוש במילה שאינה יצוקה מן העברית המקראית-קלאסית כך שבמקום המילה 'חונים', נבחרה המילה '''נחיתים''' החשודה במקורה הארמי : {{צט/תנ&quot;ך|כִּי-שָׁם, אֲרָם '''נְחִתִּים'''|מלכים ב|ו|ט}}

===נגזרות===
*[[נחות]]
*[[נחיתה]]
*[[#נָחֵת|נָחֵת]]

===ניגודים===
* [[המריא]]
* [[נסק]]
* [[עלה]]

===תרגום===
* איטלקית:{{ת|איטלקית| atterrato}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|landed}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|gelandet}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|geland}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|desembarcado}}
* ערבית: {{ת|ערבית|هبطت}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|a atterri}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים|רוביק}}

==נַחָת &lt;small&gt;וגם&lt;/small&gt; נֶחָת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נחת
|הגייה=ne'''khat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
||שורש={{שרש3|נ|ח|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=נַחַת־; ר' נַחָתִים, נַחָתֵי־
}}
[[File:Battle of Nassau.jpg|שמאל|ממוזער|184px|נחיתת המארינס בחודש מרץ 1776 בניו-פרובידנס, ציור שמן על קנווס של זווג]] 
# {{רובד|עברית חדשה}} חייל המאומן בלוחמה אמפיבית, המגיע ליבשה מכלי שיט או מכלי טיס מוּשְׁט, למטרות תקיפה או פשיטה על יעדי האויב.
#:* במאה ה-16 הקים קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, את יחידת ה'''נחתים''' הייעודית הראשונה. 
#:*&quot;כאשר מינו אותך לסגן ב'''נחתים''' נשבעת שבועה לאלוהים&quot;. (טום קלנסי בסרט &quot;סכנה ברורה ומיידית&quot;)
#:* &quot;ממשלת צרפת הודיעה היום על חידוש חיל '''הנחתים''' (מארינס) כיחידה עצמאית בצבא הצרפתי, שתהיה כפופה ישירות למיניסטריון המלחמה.&quot; (&quot;חרות&quot;, 28 באפריל 1958, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

===צירופים===
* [[חיל נחתים]]

===מילים נרדפות===
* [[מארינס]]
* [[חיל צי|חייל צי]] &lt;small&gt;(באוניות משוטים ובאוניות מפרשים)&lt;/small&gt;
* [[חיל אניות]] &lt;small&gt;(באוניות משוטים ובאוניות מפרשים)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|marino}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|marine}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|marine}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|marinier}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|marina}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|marine}}

===ראו גם===
* [[נחתת]]
* [[נחיתה]]
* [[מנחת]]
* [[נחותי ימא]]

[[קטגוריה:צבא]]
[[קטגוריה:דרגות ותפקידים בצי]]

==נָחֵת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נחת
|הגייה=na'''khet''' 
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
||שורש={{שרש3|נ|ח|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=ר' נְחֵתִים; נְחֵת־, ר' נְחֵתֵי־
}}
[[קובץ:A flat.png|שמאל|ממוזער|184px|תו לה נחת (לה במול)]]
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|מוזיקה}} [[סימן היתק]] המציין הנמכה ב[[חצי טון]], ומסומן על ידי תו שדומה במראהו לאות האנגלית b.{{הע|תו ה[[יוניקוד]] 266D מוקדש לסימן הנחת, ♭.}}

===גיזרון===
* מהשורש נ-ח-ת שפירושו 'ירד' (כמו מטוס שנוחת). מקביל ל[[נסק#נָסֵק|נָסֵק]] מהשורש נ-ס-ק שפירושו 'עלה' (כמו מטוס שנוסק, גם [[מסוק#%D7%9E%D6%B7%D7%A1%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%A7|מַסּוֹק]]).
* {{חידוש|האקדמיה ללשון העברית|שנה=תשט&quot;ו}}{{סמ|{{מילון מונחים|71}}}} המילה הרווחת היא &quot;במול&quot;. מקורה באיטלקית: be-molle ופירושה '[[w:סי|B]] רך' (התו [[w:סי|סי]] שנעשה רך יותר: molle = רך כמו צרפתית molle או mou). את הגוון הרך ניתן להפיק באמצעות הנמכת הטונים. לפיכך המילה נָחֵת מורה למעשה על נחיתת הצליל בחצי טון.

===צירופים===
* [[נחת וחצי]]
* [[נחת כפול]]

===מילים נרדפות===
* [[במול]]

===ניגודים===
* [[נסק#נָסֵק|נָסֵק]] ([[דיאז]])
* [[סלקה#סַלְקָה|סַלְקָה]] ([[בקר#בֵּקָר|בֵּקָר]])

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|bemolle}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|flat}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bémol}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=במול}}

===סימוכין===
{{סימוכין}}
===הערות שוליים===
{{הערות}}</text>
      <sha1>np5oia5omhtuyx1ztv2mg5cxdrpm3z0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שנה טובה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43158</id>
    <revision>
      <id>520450</id>
      <parentid>473864</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:41:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520450</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6102" sha1="8ooh3fys0rv9c1j60k9v4v9hjrd3yha" xml:space="preserve">==שָׁנָה טוֹבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שנה טובה
|הגייה=sha'''na''' to'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
[[תמונה:The National Library of Israel, Jewish New Year cards C AH 033.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כרטיס ברכה &quot;לשנה טובה&quot; משנת 1904]]
#{{רובד|עברית חדשה}} [[אחול|איחול]] הנאמר בתחילת השנה. 
#:* &quot;'''שנה טובה''' וברוכים הבאים&quot; - בירכנו את אורחינו בבואם לסעודת ראש השנה.
#:* {{צטבי|'''שנה טובה'''... יתן לך ה' את הברכה – אומר יונה-ווֹלף ברצון ובבטחון גלוי|https://benyehuda.org/perets/neila.html|נעילה|י&quot;ל פרץ}}
#{{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|עממי}} כרטיס ברכה הנשלח בתחילת השנה ועליו ברכות לשנה החדשה.
#:* שלחתי אתמול עשר '''שנות טובות''' לחבריי ולמשפחתי.
#:* {{הדגשה|[...] הרי השנה היא שנה רגילה כמעט, ויצרני ה&quot;'''לשנות טובות'''&quot; (לפי הסלאנג המקובל על המוכרים ורוב הקונים) מכירים את נפש הציבור וטעמו&quot;|מתוך [[w:דבר (עיתון)|עיתון &quot;דבר&quot;]], מדור &quot;בשולי השבוע&quot; מתאריך [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm{{=}}4ytfdhHSD0PRUQl%2FVdEqeGxAL4L%2F8AboAPfgp%2BGdtQuqD5SIC4ozwkc%2BHibvOorJYw%3D%3D&amp;mode{{=}}image&amp;href{{=}}DAV%2F1952%2F09%2F26&amp;page{{=}}12&amp;rtl{{=}}true 26/9/52] מאת י. מ. סנפיר}}

===גיזרון===
* נוסח זה של הברכה ברובד העברית החדשה. הוא נגזר כנראה מנוסחי הברכה המסורתית לראש־השנה העברי, כדוגמת &quot;לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו&quot;, אך הוא אינו מעוגן במסורת.{{מקור}} {{ש}} כיום יש האומרים איחול זה מחוץ להקשרו הדתי המקורי, למשל לרגל תחילת [[שנה אזרחית|השנה האזרחית]].
*משמעות (2) נגזרה ממשמעות (1) מתוך לשון הברכה. השם אינו נחשב תקני ויש הממליצים &quot;אגרת שנה טובה&quot; או &quot;גלוית שנה טובה&quot;.{{הערת שוליים|ראו למשל: [http://hebrew-academy.org.il/2014/09/16/%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94/ &quot;שנה עברית טובה&quot;] באתר האקדמיה ללשון העברית.}}

=== ביטויים קרובים ===
* [[לשנה טוב תכתבו|לשנה טובה תיכתבו]]

===תרגום===
{{תר|ברכה לשנה החדשה}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|felice anno nuovo|buon anno}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|selamat Tahun Baru}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|መልካም አዲስ አመት}} (תעתיק: mälkam ʾädis ʾämät)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|happy New Year}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|feliĉan novjaron}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շնորհավոր Նոր Տարի}} (תעתיק: šnorhavor Nor Tari)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|გილოცავ ახალ წელს}} (תעתיק: gilocav axal c̣els)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|frohes neues Jahr|guten Rutsch}}
*הודית: {{ת|הינדית|नए वर्ष की शुभकामनाएँ}} (תעתיק: nae varṣ kī śubhkāmnāẽ)
::{{ת|הינדית|नया साल मुबारक}} (תעתיק: nayā sāl mubārak)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|Gelukkig Nieuwjaar}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|boldog új évet}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|chúc mừng năm mới}}
*טגלית: {{ת|טגלית|manigong Bagong Taon}}
*טורקית: {{ת|טורקית|yeni yılın kutlu olsun|mutlu yıllar}}
*יוונית: {{ת|יוונית|καλή χρονιά}} (תעתיק: kalí chroniá)
*יפנית: {{ת|יפנית|明けましておめでとう}} (תעתיק: akemashite omedetō)
::{{ת|יפנית|良いお年を}} (תעתיק: yoi o-toshi o)
*כורדית: {{ת|כורדית|sala nû pîroz be}}
*מלאית: {{ת|מלאית|selamat Tahun Baru}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|godt nyttår|godt nytt år}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|feliz año nuevo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|كل عام وأنتم بخير}} (תעתיק: כֻלֻּ עָאםִ[ן] וַאַנְתֻם בִחַ'יְר)
::{{ת|ערבית|سنة حلوة}} (תעתיק: סַנָה חֻלְוָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|szczęśliwego Nowego Roku|do siego roku}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|šťastný nový rok}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|bonne année}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|새해 복 많이 받으세요}} (תעתיק: saehae bok mani badeuseyo)
*רומנית: {{ת|רומנית|la mulți ani|un An Nou fericit}}
*רוסית: {{ת|רוסית|с новым годом}} (תעתיק: s Nóvym gódom)
*שוודית: {{ת|שוודית|gott nytt år}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|สวัสดีปีใหม่}} (תעתיק: sà-wàt-dii bpii mài)
}}{{תר-סוף}}
===ראו גם===
* [[גמר חתימה טובה]]
* [[שנ&quot;ט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=איחולי עשרת ימי תשובה|שם ויקיפדיה=שנה טובה (ברכה)|ויקיפדיה 2=איגרת שנה טובה|ויקישיתוף=Category:Jewish_New_Year_cards|שם ויקישיתוף=איגרות שנה טובה}}
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=דייויד סלע|כתובת=http://www.nostal.co.il/Site.asp?table{{=}}Terms&amp;option{{=}}single&amp;serial{{=}}13667&amp;subject{{=}}%E3%E1%F8%E9%ED%20%F9%E0%F1%F4%F0%E5&amp;portal{{=}}%E9%EC%E3%E5%FA%20%F0%F9%EB%E7%FA|כותרת=משלוח &quot;שנות טובות&quot;: בימים ההם -  ובזמן הזה!|שם האתר=נוסטלגיה אונליין|תאריך=30/8/2015}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ברכות]]</text>
      <sha1>8ooh3fys0rv9c1j60k9v4v9hjrd3yha</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בטלדרס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43172</id>
    <revision>
      <id>519901</id>
      <parentid>341371</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:11:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519901</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2392" sha1="mh4epu2odr5gm2ihbnqzk1ivxi4gf50" xml:space="preserve">==בָּטֶלְדְרֶס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בטלדרס
|הגייה='''ba'''teldres
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' בָּטֶלְדְרֶסִים
}}
[[קובץ:Battledress sm.JPG|ממוזער|בטלדרס]]

# {{משלב|סלנג ישן}} מעיל קל וקצר שבקצהו התחתון חגורת בד סביב המותניים.
#:* במורשת הביגוד הצה&quot;לית, ה&quot;'''בטלדרס'''&quot; החליף את ה&quot;[[w:שינל|שינל]]&quot;, ובתורו הוחלף על ידי ה&quot;[[w:דובון (מעיל)|דובון]]&quot;.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר= דוד אסף|כתובת=https://onegshabbat.blogspot.co.il/2014/02/blog-post_28.html|כותרת=השיר-יון עשה היסטוריה (ג): השיעור בהיסטוריה והמצעד לפרטוריה|שם האתר=עונג שבת|תאריך=28/02/14}}}}
#:* הוא מצא שחברים ועובדים קבועים, אך לא עובדים ארעיים, מקבלים אחת לשנתיים בגדי חורף (מכנסיים ו'''בטלדרס''' מבד חליפה אפור), בגדי קיץ (שתי חולצות ומכנסיים מבד חקי), נעליים וכובע.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=|כתובת=http://www.biu.ac.il/soc/ec/students/teach/193/data/data2009/193_36.doc|כותרת=|שם האתר=תקליטור &quot;מיסים ועוד&quot;|תאריך=27/10/1960}}}}

===גיזרון===
* {{לועזית|אנגלית}} battle-dress (בגד קרב).

===מילים נרדפות===
* [[מתנית|מָתְנִית]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|battledress}}

===מידע נוסף===
* תחילתו של הבטלדרס באמצע המאה ה-20 כפריט של מדים צבאיים ומכאן שמו. בהמשך היה בשימוש רווח לא רק כחלק ממדים.
* באנגלית משמשות שתי צורות כתיבה: בשתי מילים נפרדות (battle dress) או בהלחם של שתי המילים (battledress).

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Battle Dress Uniform|שם ויקישיתוף=battle dress}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:פריטי לבוש]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]</text>
      <sha1>mh4epu2odr5gm2ihbnqzk1ivxi4gf50</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צמא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43210</id>
    <revision>
      <id>520648</id>
      <parentid>512364</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:45:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7133" sha1="2huw5ikpgopg6yhiycxknw3i5zqkxg5" xml:space="preserve">==צָמֵא {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צמא
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|מ|א}}, [[גזרת נל&quot;א]]
|בניין=קל
}}
#[[השתוקק|הִשְׁתּוֹקֵק]] לִ[[שתה|שְׁתּוֹת]], חָשׁ צֹרֶךְ לִ[[גמע|גְמֹעַ]] [[משקה|מַשְׁקֶה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי אֶכִּי אֶצָּק מַיִם עַל '''צָמֵא''', וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה...|ישעיהו|מד|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט מַיִם, כִּי '''צָמֵאתִי'''|שופטים|ד|יט}}
#:*{{הדגשה|&quot;...בָּארצות החמות וּבפרט בְּחֹם הקיץ, '''יִצְמָא''' האדם&quot;|&quot;אורחות חיים&quot;, משה סטודנצקי}}
#:*{{צט|ואם '''צָמֵא''' כשיצא ואינו יכול למנוע עצמו, יְעָרֵב המים ביין או בדבש וישתה|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק כ&quot;ד}}
#&lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; [[התאוה|הִתְאַוָּה]] לְדָבָר הַרְבֵּה, [[אבה|אָבָה]] בְּכָל מְאוֹדוֹ לְ־.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה- אֲשַׁחֲרֶךָּ: '''צָמְאָה''' לְךָ נַפְשִׁי...|תהילים|סג|ב}}
#:*{{הדגשה|&quot;ואכן חָפֵץ השי&quot;ת להֵיטיב לִבְרואיו הַ'''צְּמֵאִים''' לראוֹת עֻזּוֹ...&quot;|&quot;חשבון הנפש&quot;, [[w:מנדל לפין|רמ&quot;ל]]}}

===גזרון===
*שורש מקראי. מקבילות שמיות: אוגריתית 𐎙𐎎𐎜 (עֿמאֻ) או 𐎙𐎎𐎛 (עֿמאִ),&lt;ref&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 230; לוח UT 51 IV&lt;/ref&gt; ואולי גם 𐎑𐎎𐎀 (טֿמאַ),&lt;ref&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 481; לוח UT 128 I&lt;/ref&gt; אכדית: צַמַאֻ {{אכדית|8802|ṣamā'u}}, ארמית: צהי ('צמא' בארמית שאול מעברית), ערבית: {{ערבית|ظَمِئَ|טַ'מִאַ}} - בשני המשמעים.
*במילונו של האגיפטולוג [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']]: מצרית: tchamā - אדמה יבשה. געז: ጸምአ (ṣäməʔä).&lt;ref&gt;[https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/898/mode/1up?view=theater An Egyptian Hieroglyphic Dictionary], E.A Wallis Budge,1920 pp. 898.&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
*[[צמא#צָמָא|צָמָא]]
*[[צמאון|צִמָּאוֹן]]
*[[צמאה#צִמְאָה|צִמְאָה]]

===ניגודים===
*[[רוה#רָוֶה|רָוֶה]] (1)

===מידע נוסף===
*נטיית הפועל בגוף שלישי עבר היא &quot;צָמֵא&quot; ולא *&quot;צָמַא&quot; על דרך השלמים. [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hapoal/3-6-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%90/ החלטה 3.6 בדקדוק] של האקדמיה ללשון העברית קובעת:
:&quot;בבניין קל בשורשים טמ&quot;א, יר&quot;א, מל&quot;א, צמ&quot;א, שׂנ&quot;א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, '''צָמֵא''', ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון '''צָמֵאתִי''', מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם&quot;.

{{שורש|צמא}}

==צָמֵא {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צמא
|הגייה=tsa'''me'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|מ|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=ר' צְמֵאִים; נ' צְמֵאָה, נ&quot;ר צְמֵאוֹת
}}
#מִי שֶׁחָשׁ צֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת, שֶׁ[[נחר|נִּחָר]] גְּרוֹנוֹ וְעָלָיו לִשְׁתּוֹת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הוֹי כָּל-'''צָמֵא''' לְכוּ לַמַּיִם...|ישעיהו|נה|א}}
#:*{{צט|כן ה'''צמא''' והרעב, הרי הן בכלל חולים-אם יש בו יכולת לכוון את דעתו, יתפלל|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כוהנים, פרק ב'}}
#{{בהשאלה}} הַמִּתְאַוֶּה לִדְבַר מָה, הָעוֹרֵג לְ־.
#:*{{הדגשה|&quot;וּלְבָבִי, '''צְמֵא''' תַעֲלוּמָה רַבָּה, קְדוֹשָׁה,/ אָז הוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא דְּמִי תוֹחֶלֶת...&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/habrecha.html &quot;הַבְּרֵכָה&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}

===צירופים===
*[[צמא דם]]

===ניגודים===
*[[רווי]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|thirsty}}
* אנגלית: {{ת|ערבית|عطشان|ظامئ}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|sediento}}, {{ת|ספרדית|sitibundo}} &lt;small&gt;(ספרותי)&lt;/small&gt;
* רוסית: {{ת|רוסית|жаждущий|хотеть пить}}

{{שורש|צמא}}

==צָמָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צמא
|הגייה=tsa'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|מ|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=נ&quot;י: צְמָא־, כ': צְמָאֲךָ, צְמָאָהּ, צְמָאֲכֶם, צְמָאֲהֶן}}

#תְּחוּשַׁת [[יבש|יֹבֶשׁ]] בַּ[[גרון|גָּרוֹן]] וְצֹרֶךְ לִ[[שתה|שְׁתּוֹת]], [[רצון|רָצוֹן]] עַז לִשְׁתִיָּה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם – וָאַיִן, לְשׁוֹנָם '''בַּצָּמָא''' נָשָׁתָּה; אֲנִי יהוה אֶעֱנֵם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – לֹא אֶעֶזְבֵם.|ישעיהו|מא|יז}}
#:*{{צט/בבלי|ואותו תלמיד איסטניס היה ולא רצה לשתות ומת '''בצמא'''|תמיד|כז|ב}}
#{{בהשאלה}} [[שקיקה|שְׁקִיקָה]], רָצוֹן וָ[[חשק|חֵשֶׁק]] עַזִּים.
#:*{{צט/משנה|יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר – יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה '''בַצָּמָא''' אֶת דִּבְרֵיהֶם.|אבות|א|ד}}

===גזרון===
*מילה מקראית. מקבילה זהה בערבית: {{יוניקוד|ظَمَأ|מוגדל}} (קרי: טָ'מָא) גם במשקל, וגם במשמעות.

===צירופים===
*[[שבר צמאו]]
*[[ארץ צמא]]

===מילים נרדפות===
*[[צמאה]]
*[[צמאון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|thirst}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عطش}}
* רוסית: {{ת|רוסית|жажда}}

=== {{שורש|צמא}}הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]
[[קטגוריה:מים]]</text>
      <sha1>2huw5ikpgopg6yhiycxknw3i5zqkxg5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חסקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43271</id>
    <revision>
      <id>520087</id>
      <parentid>340774</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:38:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520087</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2085" sha1="dw1hjk7u85gdwxx8994pg1307b3iplh" xml:space="preserve">==חֲסָקֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חסקה
|הגייה='''kha'''sake
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' חֲסָקוֹת
}}{{תמונה|Israel Batch 2 (186).JPG|חסקה}}
# [[סירה]] [[שטוח]]ה ו[[קל]]ה עם [[משוט]] יחיד כפול־להבים, בה משתמשים בעיקר [[מציל]]ים ב[[חוף רחצה|חופי רחצה]] אשר משיטים אותה כשהם עומדים עליה.
#:* {{צטשיר|'''חֲסָקֶה, חֲסָקֶה,''' / בְּלִי סִפּוּן וּמַעֲקֶה; / שֶׁנִּחְיֶה וְשֶׁנִּזְכֶּה / רַק לַשׁוּט '''בַּחֲסָקֶה'''.|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}580&amp;wrkid{{=}}1472|חסקה|יורם טהרלב}}
#:* &quot;הייתי מצטרף אל אמא שלי לנסיעות שלה לתל אביב ותמיד הולך לים, שם הייתי מתחנן בפני המציל שיתן לי לרכב על ה'''חסקה'''&quot;.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=איילה אור־אל|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4312533,00.html|כותרת=איך אומרים חסקה באנגלית?|שם האתר=Ynet ידיעות אחרונות|תאריך=27.11.2012}}}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ערבית}} {{יוניקוד|حسكة|מוגדל}} (אִדְרָה, העצם הראשית של הדג, שצורתה מזכירה את צורת החסקה).
* חֲסָקָה – האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש&quot;ל (1970).

===מילים נרדפות===
* חֲמָקָה &lt;small&gt;(מחידושי דוד רמז)&lt;/small&gt;&lt;ref&gt;דוד רמז, '''לרוח הים'''. תל אביב, חבל ימי לישראל, תשי&quot;ב. עמ' 126.&lt;/ref&gt;

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חסקה|ויקישיתוף=Category:Hasake|שם ויקישיתוף=חסקה}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלי שיט]]</text>
      <sha1>dw1hjk7u85gdwxx8994pg1307b3iplh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תישני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43286</id>
    <revision>
      <id>520336</id>
      <parentid>497128</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:48:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520336</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3803" sha1="lla12nltyppulf9hl4vuwckpgek1vaz" xml:space="preserve">
==תַּיְשָׁנִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תיישני
|הגייה=taysha'''ni'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|י|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָנִי}}&lt;br&gt;{{מוספית|תיש|־נִי}}
|נטיות=ר' תַּיְשָׁנִיִּים, נ' תַּיְשָׁנִית, נ&quot;ר תַּיְשָׁנִיּוֹת
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|ארכאי}} הַמְּשַׁנֶּה את דעתו באופן פתאומי, שדעתו אינה יציבה.
#:*{{הדגשה|למן היום ההוא נהגה עמי מעשה [[לילית]] מרשעת; '''תַּיְשָׁנִית''' יותר מ[[חשיף|חשיפי]] עִזִּים שְׁנַיִם, הפכפכנית יותר מן העננים־בשמיים|&quot;קולא ברוניון&quot; מאת [[w:רומן רולן|רומן רולן]] בתרגום [[w:אברהם שלונסקי|אברהם שלונסקי]]}}
&lt;!--הייתה יום אחד מבזה אותי בכל דרך של ביזוי והתול, או מבטלת בתכלית ההתנכאות והביטול; ולמחר תולה בי עיניים של כמיהה וצחוק של חניפה [...]  --&gt;
#:*{{הדגשה|'שני עולמות' - אמר - 'רוח ישראל ורוח יֶפֶת, ואין גשר בין זה לזה. אצלם השאיפה והדאגה לסדר, לתפארת, להגיון; אצלנו - מהלך המחשבות הוא '''תיישני''', נודד, פרוע [...]'|[[w:זאב ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]], עיתון [[w:המשקיף|המשקיף]], מתוך הטור [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm{{=}}51nm9dOlrTf0RcjpOtHMt%2BNW0MjiMvjAd5WBefe2tvC7mAEy4Xidj65Zz%2FBUSSccYw%3D%3D&amp;mode{{=}}image&amp;href{{=}}HMF%2F1940%2F04%2F22&amp;page{{=}}3&amp;rtl{{=}}true &quot;לפי בחירת הספרן&quot;], מתאריך 22/4/1940, עמ' 3}}

===גיזרון===
* עברית חדשה. חידוש המילה מיוחס ל[[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]].{{מקור}}
:גזירה מהבסיס [[תיש]] בתוספת סיומת ־נִי. יש שגורסים שהמילה &quot;קפריזה&quot; נגזרה באופן דומה מ־caper, שמשמעו &quot;תיש&quot; בלטינית. להרחבה ראו בערך [[קפריזה]].
* מקבילה בערבית: تياسة (תַּיַאשַׁה) במשמעות עקשנות וטפשות, גם שם מלשון &quot;תיש&quot; (تيس&quot;).

===מילים נרדפות===
* [[גחמני]]
* [[הפכפך]]
* [[עקש|עיקש]]
* [[פתלתל]]
* [[קפריזי]]
* [[צפרוני]]

===ניגודים===
* [[החלטי]]
* [[יציב]]
* [[נחוש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|capricious}}

===מידע נוסף===
* בחיבור הפרודי &quot;אגדות האדמונים&quot; כותב [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]] כי מילה זו הגיעה מפי [[w:בני משה|בני משה]] - קבוצה אגדית של יהודים, מצאצאי [[w:עשרת השבטים|עשרת השבטים]] האבודים: {{צטבי|לפיכך מה שמרחיבי הלשון בזמננו נוהגים לשמש במלין הרבה של בני משה, הבאות בספרי המסעות, כמו: [...] '''תיישנות''', גדיונות (מלשון קאפריז בלע&quot;ז, שהוראתה גדי, תיש)|mos/agadat_vayar.html|אגדת וַיַּרְא|מנדלי מוכר-ספרים}}

===ראו גם===
* [[פסקני]]
* [[קל דעת]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מקור/אינטרנט|כתובת=https://blog.ravmilim.co.il/2011/04/10/chad-gadya/|יוצר=רוביק רוזנטל|שם האתר=בלוג רב מילים|תאריך=|כותרת=חד גדיא ומשפחתו}}

{{שורש|תישׁ}}
[[קטגוריה:תכונות]]</text>
      <sha1>lla12nltyppulf9hl4vuwckpgek1vaz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חשב מחוץ לקפסה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43307</id>
    <revision>
      <id>519878</id>
      <parentid>517997</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:04:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519878</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2126" sha1="kwbicrsc97139i8azo8aimryeben5r9" xml:space="preserve">==חָשַׁב מִחוּץ לַקֻּפְסָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חשב מחוץ לקופסה
|הגייה=kha'''shav''' mi'''khuts lakuf'''sa'''
|חלק דיבר=פועל עם תיאור מקום
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ש|ב}}, שלמים
|בניין=פָּעַל
}}{{תמונה|9dots.svg|תשעה נקודות בריבוע, שיש לחבר בקווים רציפים.}}
{{תמונה|Ninedots.svg|פתרון החידה לעיל; חלק מהקווים יוצאים מחוץ לגבול הריבוע.}}
# {{משלב|סלנג}} [[חשב]] בצורה [[מקורי]]ת ו[[יצירתי]]ת.
#:* פעם, היכולת '''לחשוב מחוץ לקופסה''' היתה מנת חלקם של אנשים בעלי חשיבה מקורית-יצירתית-בלתי שגרתית.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=גינגי פרידמן|כתובת=https://www.ice.co.il/opinions/news/article/395696|כותרת=לחשוב מחוץ לקופסה זה משעמם: הגיע הזמן שהפרסומאים 'ימציאו את הקופסה'|שם האתר=אייס|תאריך=27/10/14.}}}}

===מקור===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} thinking outside the box. נובע מה[[אסטרטגיה]] לפתור [[חידה]] בה צריך לחבר בקווים רצופים תשע [[נקדה|נקודות]] מסודרות בריבוע.
===ביטויים קרובים===
* [[יצא מהקופסה|לצאת מהקופסה]]
* [[יצא מהרבוע|לצאת מהריבוע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|think outside the box}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|buiten het kader denken}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|pensar fuera de la caja}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فكر خارج الصندوق}}

===ראו גם===
* [[יצירתיות]]
* [[חשיבה לטרלית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יצירתיות}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|חשׁב}}

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:תרגומי שאילה מהשפה האנגלית]]</text>
      <sha1>kwbicrsc97139i8azo8aimryeben5r9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נושב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43344</id>
    <revision>
      <id>520162</id>
      <parentid>379070</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:31:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520162</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2742" sha1="7dtrfgdo5iyx8f80qioid50h1vvtzki" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=פועל בעבר ותואר|אחר=פועל בהווה נוֹשֵׁב|ראו=צורת עבר [[נשב]]}}
==נוֹשַׁב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נושב
|שורש וגזרה={{שרש3|י|ש|ב}}, [[גזרת נפ&quot;יו]]
|בניין=נפעל
}}

#שֻׁכַּן, הוּבְאוּ אֶלָיו אֲנָשִׁים לָגוּר וְלִחְיוֹת בּוֹ.
#:*{{הדגשה|&quot;...מִנְזָרִים, גַּל מַצֵּבָה/ כִּפּוֹת-טִיט עַל בָּיִת./ מוֹשָׁבָה לֹא-'''נוֹשָׁבָה'''/ זַיִת אֵצֶל זָיִת.....&quot;|[https://benyehuda.org/tchernichowsky/hoy_artsi_moladeti.html הוֹי, אַרְצִי!  מוֹלַדְתִּי!], [[w:שאול טשרניחובסקי|שאול טשרניחובסקי]]}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם, כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה; וְ'''נֹשְׁבוּ''' הֶעָרִים, וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה|יחזקאל|לו|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה [...] אִם-לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר, עָרִים לֹא '''נוֹשָׁבוּ'''|ירמיהו|כב|ו}}

===גיזרון===
*במקרא לרוב בהווה. שורשים מקבילים לשורש יש&quot;ב העברי גם בערבית, אכדית וארמית (ראה [[ישב]]).

===מילים נרדפות===
*[[שכן#שֻׁכַּן|שֻׁכַּן]]
*[[אכלס#אֻכְלַס|אֻכְלַס]]

===ראו גם===
*[[ישב]]
*[[ישב#יִשֵּׁב|יִשֵּׁב]]
*[[הושיב|הוֹשִׁיב]]
*[[התישב|התיישב]]

{{שורש|ישב}}

==נוֹשָׁב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נושב
|הגייה= noshav
|חלק דיבר=שם־תואר 
|מין=
|שורש={{שרש|ישב|י־ש־ב}}
|דרך תצורה={{משקל|נִקְטָל}}
|נטיות=נ': נוֹשֶׁבֶת אוֹ נוֹשָׁבָה, ר&quot;נ: נוֹשָׁבוֹת, ר&quot;ז: נוֹשָׁבִים
}}

#מָקוֹם מְיֻשָּׁב וּמְאֻכְלָס בְּאָדָם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הִוָּסְרִי יְרוּשָׁלִַם [...] פֶּן אֲשִׂימֵךְ שְׁמָמָה, אֶרֶץ לוֹא '''נוֹשָׁבָה'''|ירמיהו|ו|ח}}
#:*{{הדגשה|&quot;...ואךְ לעתים רחוקות יטרוף שֶׂה מהעֵדר במקומות '''נוֹשָׁבִים'''...&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;תולדות הטבע&quot;, פרק א'}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|settled|populated}}
{{שורש|ישב}}
===ראו גם===
*[[ישוב]]
*[[מושב]]
*[[התיישבות]]
*[[מגור#מָגוּר|מָגוּר]]</text>
      <sha1>7dtrfgdo5iyx8f80qioid50h1vvtzki</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבו ארבע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43348</id>
    <revision>
      <id>520326</id>
      <parentid>407263</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:43:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520326</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1549" sha1="q0lvpb2py7be3p0lypnj2phjy3j5y3q" xml:space="preserve">==אַבּוּ אַרְבַּע==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אבו ארבע
|הגייה='''a'''bu '''ar'''ba
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש=
|דרך תצורה=סמיכות
|נטיות=
}}
# {{משלב|סלנג}} מי שמרכיב משקפיים (כינוי מלגלג).
#:* היו לי משקפיים אז קראו לי ''''אבו ארבע''''.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=אביבה לורי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/misc/1.953165|כותרת=האשה והמותג|שם האתר=הארץ|תאריך=15.03.2004.}}}}

===גיזרון===
* מערבית أبو أربع - בעל ארבע (עיניים: שתיים רגילות ושתיים הן עדשות המשקפיים). המילה הערבית أبو (אבו) שמשמעותה המילולית &quot;אבא של&quot; מופיעה לעתים קרובות במשמעות של &quot;בעל-&quot;.
* יתכן שזהו תרגום שאילה מאנגלית: four eyes.

===מילים נרדפות===
* [[משקפופר]]
* [[ממושקף]]
* [[קסוקר]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|quattrocchi}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|four eyes}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أبو أربع}}{{הערת שוליים|בדיאלקטים מסויימים.}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|quatro olhos}}

===ראו גם===
* [[קסוקר]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>q0lvpb2py7be3p0lypnj2phjy3j5y3q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבו עלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43352</id>
    <revision>
      <id>520143</id>
      <parentid>516897</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:25:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520143</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3653" sha1="r2am2mbryizkr4d7gq3bk1gxz509ey7" xml:space="preserve">==אַבּוּ עָלִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אבו עלי
|הגייה='''a'''bu '''a'''li
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש=
|דרך תצורה=סמיכות
|נטיות=
}}
# {{משלב|סלנג}} [[חזק]], בעל יכולת.
#:* תודה לאל מחלתי אובחנה בשלב מוקדם יחסית. אילו מחלתי הייתה מתקדמת יותר, ייתכן שלא הייתי כזה '''אבו עלי'''.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=נאוה עינבר|כתובת=http://www.e-mago.co.il/item-11.htm|כותרת=המונופול של אלוהים – מחווה לבני גאון|שם האתר=אימגו מגזין מאמרים
כתב עת בנושאי תרבות ותוכן|תאריך=03/10/2014.}}}}
# {{משלב|סלנג}} מי שמתייהר בתכונה שאין לו באמת.
#:* במקום לא להתערב במה שהוא לא מבין הוא שיחק אותה '''אבו עלי''' כל המלחמה ובסוף כמו שפן הוא בורח מהאחריות הקולקטיבית של הממשלה.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=א' מור|כתובת=http://www.bholworld.com/Mig_Article.aspx?id=3026&amp;Mig=6|כותרת=מכתיר הגנרלים&quot; (תגובה)|שם האתר=בחדרי חרדים|תאריך=07/05/2007.}}}}
# {{משלב|סלנג}} מי שמנסה להרתיע על ידי עשיית רושם מפחיד שאינו אמיתי.
#:* אל תהיה '''אבו עלי''' ואל תשחק ותלהים כאשר גיסותיך אינם משרתים בצבא והמכסימום שהם עושים זה מהומות בירושלים.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רונן מדזיני|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3759757,00.html|כותרת=ישי ב-E1: לבנות פה, גם אם האמריקנים לא יאהבו&quot; (תגובה)|שם האתר=Ynet|תאריך=10.08.09.}}}}
# {{משלב|סלנג}} מעשה שבאמצעותו מנסה העושה ליצור רושם שאינו אמיתי.
#:* אם ישראל תעשה כזה &quot;'''אבו עלי'''&quot; כפי שאתה ממליץ, הפלסטינים יכריזו שמדינתם משתרעת על כל שטחי 67, וישראל הזקופה תידרש לפנות מאות אלפי מתנחלים.{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=עלי ואקד|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3878771,00.html|כותרת=פיאד ל-ynet: הישגינו בביטחון יסייעו לכפות מדינה&quot; (תגובה)|שם האתר=Ynet|תאריך=21.04.10.}}}}

===גיזרון===
* מערבית: أبو علي - רברבן, בעל אגרוף.{{מקור/ספר|מחבר=אברהם שרוני|שם=המילון המקיף ערבי עברי|מקום=תל אביב|מו&quot;ל=משרד הבטחון, ההוצאה לאור (בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב וצה&quot;ל חיל המודיעין)|שנה=1987, כרך א', עמוד 10.}}(מילולית: [[אב#אָב|אבי]] עלי{{הערת שוליים|בערבית הדרך לכנות שם אדם על שם בנו הבכור}})

===מילים נרדפות===
* [[אבדאי]] (1)
* [[בריון]] (1)
* [[בריון קשקשים]] (1)
* [[ג'באר]] (1)
* [[דאווינצ'יק]] (2)
* [[גיבור במילים]] (2)
* [[רעש וצילצולים]] (4)
* [[דאווין]] (4)

===ראו גם===
* [[שוויצר]] (2)
* [[עשה רוח]] (2)
* [[אל יתהלל הגבור בגבורתו]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>r2am2mbryizkr4d7gq3bk1gxz509ey7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מעון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43381</id>
    <revision>
      <id>520303</id>
      <parentid>423472</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:35:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3607" sha1="n03m766y7cnmet83atogs80hfsdcoxn" xml:space="preserve">==מָעוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מעון
|הגייה=ma'''on'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ו|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר': מְעוֹנוֹת או מְעוֹנִים &lt;ref&gt;ולדעת יהודה גור: הריבוי של מָעוֹן הוא מְעוֹנִים, ואילו &quot;מְעוֹנוֹת&quot; היא צורת הריבוי מן מְעוֹנָה שהיא צורת משנֶה למָעוֹן (&quot;מילון עברי&quot;, יהודה גור, מהדורה שנייה, תש&quot;ו).&lt;/ref&gt;, נ&quot;י: מְעוֹן-, נ&quot;ר: מְעוֹנוֹת־ או מְעוֹנֵי־-, כ': מְעוֹנִי, מְעוֹנוֹ, מְעוֹנֵנוּ, מְעוֹנוֹתֵיהֶם, מְעוֹנוֹתַי, מְעוֹנוֹתֶיךָ
}}{{תמונה|Odenthal Ortszentrum Pfarrhaus.jpg|מעון דו קומתי}}
#מָקוֹם לָדוּר וְלָגוּר בּוֹ, מְקוֹם־מִשְׁכָּן.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...מִי-יֵחַת עָלֵינוּ, וּמִי יָבוֹא בִּ'''מְעוֹנוֹתֵינוּ'''?|ירמיהו|כא|יג}}
#:*{{הדגשה|&quot;...אני קם במהירות [...] חוטף את הכיסא חסר־הדופן שב'''מְעוֹנֵנוּ''' ומעמידו בלב החדר...&quot;|[[w:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]], &quot;בחורף&quot;, כרך י&quot;א}}
#:*{{הדגשה|&quot;...מעולם לֹא הייתה שִׂמחה בִּ'''מְעוֹנִי''' כִּבְאוֹתוֹ הָעֶרֶב...|[[w:מנדלי מוכר-ספרים|מנדלי מוכר-ספרים]], &quot;השערה&quot;, עמ' 415}}
#:*{{הדגשה|&quot;...צִפֹּרָה נֶחְמֶדֶת/ מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי -/ אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה/ בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ '''מְעוֹנִי'''&quot;|[[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]], [https://benyehuda.org/bialik/bia001.html &quot;אֶל הַצִפּוֹר&quot;]}}
#{{מקרא}} מְקוֹם מִשְׁכַּן הָאֵל, מִקְדַּשׁ־הָאֱלֹהִים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, יְהוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִ'''מְּעוֹן''' קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ...|ירמיהו|כה|ל}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם, בְּיַד מַלְאָכָיו-הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ: כִּי חָמַל עַל עַמּוֹ, וְעַל '''מְעוֹנוֹ'''|דברי הימים ב|לו|טו}}
#{{הקשר|חינוך}} [[מסגרת]] [[טפול|טיפולית]] ל[[פעוט]]ות, בזמן שהוריהם עובדים.
#:*{{משפט מדגים}}

===צירופים===
*[[שני המעונים]]
*[[שוכן מעונים]]

===נגזרות===
*{{שרש3|מ|ע|ן}}

===מילים נרדפות===
*[[בית]]
*[[משכן]]
*[[מגור#מָגוּר|מָגוּר]]

===תרגום===
{{תר|מקום לגור בו}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|residence}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Haus|Häuser}}
*יידיש: {{ת|יידיש|הויז}}
*ערבית: {{ת|ערבית|بَيْت|مسكن|مقر}}
*פרסית: {{ת|פרסית|خانه}}
{{תר-סוף}}
{{תר|מסגרת טיפולית לפעוטות}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|daycare}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[מעונה]]
*[[זבול]]
*[[דירה]]
*[[קורת גג]]
*[[מקדש]]
*[[מקדש מעט]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מגורים]]
{{שורש|מען}}</text>
      <sha1>n03m766y7cnmet83atogs80hfsdcoxn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נגל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43384</id>
    <revision>
      <id>520490</id>
      <parentid>389445</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520490</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3774" sha1="esvo3eirr16c3kva8yx4kr34ta8up7r" xml:space="preserve">==נָגֹל (גם: נִגְלַל)==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נגול
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ל|ל}}, [[גזרת הכפולים]]
|בניין=נפעל
}}

#נִתְקַפֵּל וְגֻלְגַּל כְּלַפֵּי פְּנִים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָמַקּוּ כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְ'''נָגֹלּוּ''' כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם...|ישעיהו|לד|ד}}
#:*{{צט|...כל הספרים '''נִגְלָלִין''' מתחלתן לסופן...|תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, דף י&quot;ד}}
#:*{{הדגשה|&quot;...&quot;אסטרחנקי&quot; הוא בד עבה, צבוע ירוק־כהה, '''נִגְלָל''' וכרוך כריכות...&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;חיי שלמה&quot;, גיליון 20, עמ' 8}} 
#זָרַם בְּשֶׁטֶף וּבְגַלִּים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וְיִגַּל''' כַּמַּיִם, מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה, כְּנַחַל אֵיתָן|עמוס|ה|כד}}  
#:*{{הדגשה|&quot;...לְבד בך בשמך  אֶדְגַּל/ וּמִשְׁפָּטְךָ כמים '''יִגַּל'''...&quot;|[[w:סעדיה גאון|סעדיה גאון]], &quot;תרי&quot;ג מצוות&quot;, &quot;אשאלה ממך ארשת&quot;}}
#נִטַּלְטֵל וָנָע בְּגִלְגּוּל (גם בהשאלה).
#:*{{הדגשה|&quot;...וַיִּרְוַח לְלִבּוֹ וַיְהִי כְּאִלּוּ '''נָגֹלָּה''' מֵעָלָיו אֶבֶן כְּבֵדָה...&quot;|[[w:חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], [https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlosha_vearbaa_1.html &quot;אַגָּדַת שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה&quot;]}}
#:*{{הדגשה|&quot;...עד כי נאותה השנואה הַלֵּזוּ לקבל את ספר כריתותיה מידי אז '''נָגֹלּוּ''' הָאֲבנים מלבִּי...&quot;|[[w:מרדכי אהרן גינצבורג|מרדכי אהרן גינצבורג]], &quot;קריית ספר&quot;}}
#:*כדור השלג '''נגול''' מן ההר למורדותיו.
#{{רובד|לשון ימי הביניים}} נִפְרַשׂ וְהֻצַּג עַל כָּל פְּרָטָיו.
#:*{{הדגשה|&quot;...ודִקְדַקְנוּ בִּפְרָטִים רבים, עד כי '''נָגֹלּוּ''' לְפָנֵינוּ כספר צפונות השנאה, זממי הכהנים, תחבולות האצילים, קִנְאַת הֶהמון...&quot;|[[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]], &quot;שנאת עולם לעם עולם&quot;}}
#:*{{הדגשה|&quot;בבוקר הרבֵּיתִי לִשכַּב בְּמִטָּתי. שִׁכְרוני הגדול רחש בקרבי. ניצחתי והחיים הם '''נָגֹלּוֹ''' בפנַי...&quot;|&quot;הצלב&quot;, תרגם: אורי ניסן גנסין}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} נִגְרַם כְּתוֹצָאָה מִן-.
#:*{{צט|ולעולם אין אדם מעני מן הצדקה, ואין דבר רע ולא הֶזֵּק '''נִגְלַל''' בשביל הצדקה...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים , פרק ב'}}

===גיזרון===
*פועל מקראי. השורש הכפול גל&quot;ל קרוב אל השורש גר&quot;ר, וממנו נגזר השורש המרובע גלג&quot;ל כבר בעת המקרא. וכן מקבילה לו בארמית בפועל: גְּלַל.

=== צירופים ===
*[[אבן נגלה מעל לבו|אֶבֶן נָגֹלָּה מֵעַל לִבּוֹ]]

===מילים נרדפות===
*[[נכרך]] (1)
*[[הגלל#הֻגְלַל|הֻגְלַל]] (1)
*[[התגלגל]] (3)
*[[סבב#סֻבַּב|סֻבַּב]] (5)
*[[נגרם]] (5)

===ראו גם===
*[[גל#גַּל ב|גַּל]]
*[[התגולל]]
*[[גולל]]
*[[הגל]]
{{שורש|גלל}}</text>
      <sha1>esvo3eirr16c3kva8yx4kr34ta8up7r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זמן שמחתנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43387</id>
    <revision>
      <id>520568</id>
      <parentid>446519</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:24:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520568</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1826" sha1="o98f8ibj44pf2yd9enzqyuzbuz7f4an" xml:space="preserve">==זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זמן שמחתנו
|הגייה=zman simkha'''te'''nu
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=}}
{{תמונה|Loofhut_van_Beth_Shoshanna_2.jpg|משפחה בסוכה}}
# שמו של אחד משלושת הרגלים המופיע ב[[תנ&quot;ך]], אשר בו נהוג לשבת ב[[סכה|סוכה]].
#*: {{צטבי|למה אתה נאנח, רבי יעקב-פנחס – אמרתי לו ברחמים, משתדל לנחמו – שנה חדשה הרי זה באה עלינו לטובה, עוד מעט ובא לנו חג הסוכות '''זמן שמחתנו'''|https://benyehuda.org/mos/xag_haasif.html|חג האסיף|מנדלי מוכר ספרים}}.

===גיזרון===
* בחג הסוכות נצטוו בני ישראל לשמוח על פי הכתוב: {{צט|וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.|ויקרא כג מ}}, ועל כן נקרא הוא '''זמן שמחתנו'''.

===מילים נרדפות===
* [[חג האסיף]]
* [[סוכות]]

===ראו גם===
* [[ארבעת המינים]]
* [[סכה#סֻכָּה|סוכה]]
* [[סכך]]
* [[שלוש רגלים]]
* [[שמחת תורה]]
* [[שמיני עצרת]]
* [[אושפיז]]
* [[ראש שמחתנו]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סוכות|ויקישיתוף=Category:Sukkot|שם ויקישיתוף=סוכות|ויקיטקסט=קיצור שולחן ערוך קלד|שם ויקיטקסט=קיצור הלכות סוכה (שולחן ערוך)}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}

[[קטגוריה:חגים ומועדים ביהדות]]
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:חגי ישראל]]</text>
      <sha1>o98f8ibj44pf2yd9enzqyuzbuz7f4an</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שפריץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43391</id>
    <revision>
      <id>520660</id>
      <parentid>362194</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:47:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3776" sha1="ccqplyu7ss77h2h35s1uct33b2pykny" xml:space="preserve">==שְׁפְּרִיץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שפריץ
|הגייה=shprits
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|ש|פ|ר|צ}} (גזור ממילה לועזית)
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' שְׁפְּרִיצִים
}}
[[קובץ:Popcorn ceiling texture close up.jpg|ממוזער|טיח שפריץ]]
# {{משלב|סלנג}} פרץ של נוזל מאזור של לחץ גבוה לאזור של לחץ נמוך.
#:* בצדו השני של הסכר מעבר אירי חלקלק ומהסכר יוצאים '''שפריצים''' של מים שכולם יכולים להנות מהם!{{ש}}({{מקור/אינטרנט|יוצר=|כתובת=http://amudanan.co.il/#!wiki=P693725|כותרת=סכר ג'ילבון|שם האתר=עמוד ענן - המדריך השיתופי לידיעת הארץ|תאריך=4/14/2015}}).
#:* רכבת הרים בלונה פארק עוברת בשלולית מים גדולה ומשפריצה בזרם חזק. ילד שהתבונן ברכבת חוטף את ה'''שפריץ''' נהדף ונופל ({{מקור/אינטרנט|יוצר=Big Gun|כתובת=http://flix.tapuz.co.il/v/WebPages/Player2.aspx?m=970349|כותרת=יו, איזה שפריץ|שם האתר=תפוז אנשים FLIX|תאריך=01.09.06}}).
# משקה המורכב מתערובת של [[יין]] ומי־[[סודה]].
#:* ספיר הרים את כוסו, ברך &quot;לחיים&quot; ואז... הוסיף ליין עד מלוא הכוס סודה כדי לעשות &quot;'''שפריץ'''&quot; ({{מקור/אינטרנט|יוצר=בועות|כתובת=http://hahem.co.il/false/archives/233|כותרת=זהירות: דמגוגיה זולה|שם האתר=תודעה כוזבת - It's About Time|תאריך=16 במאי, 2008}}).
# סוג של [[טיח#טִיחַ|טיח]] עם גבשושיות הנוצרות כתוצאה מהתזתו.
#:* '''שפריץ''' חיצוני הינו שכיח מאוד בחיפוי לקירות רבים ומגן מחדירת רטיבות לתוך הקיר ({{מקור/אינטרנט|יוצר=עמית עוז|כתובת=https://www.hlbetax.com/?p=382|כותרת=חידוש שפריץ|שם האתר=עמית עוז שיפוץ בניינים|תאריך=}}).
# {{משלב|סלנג}} פליטת [[שכבת זרע]] כשגבר מגיע ל[[אורגזמה]].
#:*

===גיזרון===
* שאילה מיידיש:  המילה &quot;שפּריץ&quot; והפועל &quot;שפריצן&quot; שמקורו בפועל הגרמני spritzen. {{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=Douglas Harper|כתובת=http://www.etymonline.com/index.php?allowed_in_frame=0&amp;search=spritz|כותרת=spritz|שם האתר=ONLINE ETYMOLOGY DICTIONARY|תאריך=2001-2015.}}|שמאל=כן}} נגזרת יידשאית לתיבת שפריץ היא &quot;אויסשפראץ&quot; בהוראת נביטה, [[פרץ]] פתאומי.

===צירופים===
* [[חולצת שפריץ]]
* [[צבע שפריץ]]
* [[מרקם שפריץ]]

===נגזרות===
* [[השפריץ]]
* [[השפרץ|הושפרץ]]
* [[שפריצר]]
* [[השפרצה]]

===מילים נרדפות===
* [[נתז]] (1)
* [[התזה]] (1)
* [[זניקה]] (1)
* [[סילון]] (1)
* [[מזג#מֶזֶג|מזג]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|splash}} {{כ}}(1), {{ת|אנגלית|spritz}} {{כ}}(2)
* יידיש: {{ת|יידיש|שפריץ}}

===ראו גם===
* [[ממסך]] (2)
* [[ממזג]] (2)
* [[אורגזמה]] (4)
* [[אביונה#אֲבִיּוֹנָה|אביונה]] (4)
* [[שפיכה]] (4)
* [[גמירה]] (4)
* [[שכבת זרע]] (4)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שפריץ}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יידיש]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפת היידיש]]</text>
      <sha1>ccqplyu7ss77h2h35s1uct33b2pykny</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ווג'רס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43415</id>
    <revision>
      <id>520508</id>
      <parentid>277815</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:06:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520508</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4148" sha1="eo2mxniixzr945saycmwuzoebezfkao" xml:space="preserve">==ווּגָ'רַס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ווג'רס
|הגייה=waja'''ras'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מערבית
|נטיות=
}}
# {{משלב|סלנג}} טרחה, התעסקות רבה ומטרידה, בלבול מוח, מצב מסובך ומעיק.
#:* ישנו סף כניסה להקמת חברה: דמי הקמת חברה, רו&quot;ח וחובת דיווח, בד&quot;כ חובת הצהרת הון ליחיד מקים החברה, ובכלל '''ווג'רס''' רציני ({{מקור/אינטרנט|יוצר=דוד (בתשובה לגרשון)|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/638/026.html|כותרת=מי שפתח חברה בגלל זה - טעה (תגובה ל&quot;השביתה במשק נכנסת ליומה השני; נתק בין ההסתדרות לאוצר&quot;)|שם האתר=האייל הקורא - דיונים עם פתיל ארוך|תאריך=6/5/2003}}).
#:* לכל אוהבי בעלי החיים ברור למה לגדל אותם בבית, אבל חלקם נרתעים בגלל ה'''בוג'רס''' שזה כולל: חיסונים, תולעים, קרציות ופרעושים.... ({{מקור/אינטרנט|יוצר=ניצת אבא|כתובת=https://www.facebook.com/F.SocialMedia4Biz/photos/a.379024942123629.107851.378580682168055/961482000544584/|כותרת=|שם האתר=Facebook|תאריך=20 אוגוסט 2014}}). 
# {{משלב|סלנג}} מהומה.
#:* גם קנדי נרצח אבל אף אחד שם לא עושה מזה '''ווג'רס''' כזה גדול ({{מקור/אינטרנט|יוצר=nrg תרבות|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/638/026.html|כותרת=הדג נחש, משינה ותיסלם בעצרת לזכר יצחק רבין (תגובה מספר 4)|שם האתר=nrg|תאריך=28/10/2014}}).
#:* מדהים, עבר מאז כל כך הרבה זמן וכאז כן עכשיו החיים והמוות היו ביד האגודל: בלי יותר מידי '''אבו ג'ראס'''. רק תנועת אצבע פשוטה ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אבינעם הרש|כתובת=https://www.kipa.co.il/tarbut/48280.html|כותרת=לייק להורג|שם האתר=כיפה|תאריך=03/05/2012}}).

===גיזרון===
* שאילה משובשת של הביטוי הערבי {{ערבית|وُجْع الرَّأْس|וֻגְ'ע א־רַאס}}, שמשמעותו &quot;כאב ראש&quot;, היא שיצרה את מגוון הצורות של הביטוי בעברית (ראה [[ווג'רס|מידע נוסף]]).
* נראה שהביטוי אינו משמש בעברית במשמעות המקורית של &quot;כאב ראש&quot; כפשוטו.
* מגוון הצורות כולל צורות שנוצרו בתהליך של מטאנליזה, כמו &quot;אבו ג'ראס&quot; {{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=ד”ר תמר עילם גינדין|כתובת=http://www.dorbanot.com/20851|כותרת=אטימולוגיות #5|שם האתר=דורבנות – נושכים את השפה|תאריך=12/01/2010.}}}}.
* המילה הערבית {{ערבית|وُجْع|וֻגְ'ע}} שמשמעותה &quot;כאב&quot; היא מאותו שורש שמי המופיע בעברית כ&quot;יגע&quot;, והמילה הערבית {{ערבית|رَأْس|רַאְס}} התפתחה מאותה מילה שמית שממנה נוצרה המילה העברית &quot;ראש&quot; באותה משמעות {{הערת שוליים|שם.}}.

===מילים נרדפות===
* [[כאב ראש]] (1)
* [[ענין|עניין]] (2-1)
* [[בלגן]] (1-2)
* [[מהומה]] (2)

===מידע נוסף===
מופיע גם בצורות הכתיב וההגייה הבאות: ווּגֶ'רַס, ווּגַ'רַאס, ווּגֶ'רַאס, ווּגְ'ע־רַאס, בּוּגַ'רַס, בּוּגֶ'רַס, בּוּגַ'רַאס, בּוּגֶ'רַאס, אַבּוּ־גַ'רַס, אַבּוּ־גַ'רַאס, אַבּוּ־גֶ'רַס, אַבּוּ־גֶ'רַאס, אַבּוּגַ'רַס, אַבּוּגַ'רַאס, אַבּוּגֶ'רַס, אַבּוּגֶ'רַאס.

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>eo2mxniixzr945saycmwuzoebezfkao</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ראס בן אמו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43476</id>
    <revision>
      <id>519985</id>
      <parentid>484484</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:54:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519985</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6079" sha1="gfk23eebw2bevtb80olmqhveiynuunk" xml:space="preserve">==רַאס בֵּן אַמּוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ראס בן אמו
|הגייה=ras ben a'''mmo'''
|חלק דיבר=תיאור־אופן
|מין=
 |שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{משלב|סלנג}} אפילו בניגוד לרצונו, על אפו ועל חמתו, בעל כורחו (מכוון לכל הגופים הדקדוקיים).
#:* וגם אם זה לא רשום ולא חקוק על האבן. אני קניתי את ה-421 המוכר אמר לי 421 אני לא זז מפה איך אומרים &quot;'''ראס בן אמו'''&quot; חחח או החזר כספי או 421... ({{מקור/אינטרנט|יוצר= aviad_chai|כתובת= http://www.hometheater.co.il/vt148185.html|כותרת= באג בדיוטי פרי - החליפו מבצע: Pioneer vsx-421 ב-200$|שם האתר=ht HomeTheater|תאריך=04/10/2011}}).
#:* אתם תישארו בשליטתנו '''רסבן ענו''', עזבו את האשליות ותיכנעו ({{מקור/אינטרנט|יוצר= נרי|כתובת= http://www.nrg.co.il/online/41/1/MS2/115/970.html|כותרת= על גופתנו|שם האתר= nrg|תאריך= 03/06/10}}). 
#:* מאוד אהבתי את הטיעון שלו אודות חוסר הקשר שבין מילוי החובות האזרחיות לבין קבלת הזכויות. כל מהות תפיסת האזרחות של ערביי ישראל טמונה במשפט הזה.  במילים אחרות, אנחנו נמשיך לצפצף עליכם, ואתם '''ראס בין עינו''' תתנו מה שמגיע לנו, כי פה זה דמוקרטיה ({{מקור/אינטרנט|יוצר=גבי|כתובת= https://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3947408-3,00.html|כותרת= לכל המאמינים בדמוקרטיה הבלתי מוגבלת נוסח אחמד טיבי (תגובות מספר 87-86 לכתבה &quot;המורים טיבי ואורבך: 'לא תמיד לרוב יש היגיון'&quot;)|שם האתר=Ynet|תאריך= 02.09.10}}).
#:* כל השטיקים האלה לא יעזרו לעבריין הזה. הוא ייכנס לכלא '''ראס בילעינו''' ({{מקור/אינטרנט|יוצר=483|כתובת=https://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3571051-5,00.html|כותרת=יללת הקוזק הנגזל..... (תגובה מספר 123 לכתבה &quot;אולמרט למזוז: לחקור מיד את ההדלפות&quot;)|שם האתר=Ynet|תאריך=21.07.08}}).
# {{משלב|סלנג}} בהכרח, בוודאות, ללא שום ספק, למרות הכל.
#:* אני חילוני...ואני בשבת לא עובד '''ראס בן אמו'''..לא הרווחתי ת'לחם שלי ב-6 ימים אני לא ירוויח גם ב-7..יום אחד בשבוע תנו לבן אדם לנוח! ({{מקור/אינטרנט|יוצר=Amit Gotliv|כתובת=https://www.facebook.com/nrg.co.il/photos/a.246640922130451.57893.245581362236407/732868073507731/|כותרת=לא רק דתיים: החילונים שנאלצים לעבוד בשבת מספרים על התחושות הקשות|שם האתר=Facebook - nrg|תאריך=27/8/2015}}).
#:* מישהי שהיא יותר מאחות בעבורי הסתכלה עליי בסיום המשחק והתחילה לבכות ואמרה שהיא לא רוצה לרדת ליגה. הבטחתי לה שאנחנו לא נירד! '''ראס בן אמו''' אנחנו נישאר בליגה ! ({{מקור/אינטרנט|יוצר=שי אטנלוב|כתובת=http://www.holoniafans.com/homesites/PageGen.asp?page=15466|כותרת=שנה שלא תישכח|שם האתר=חולוניה-פאנס, אתר האוהדים של הפועל &quot;יונט&quot; חולון|תאריך=19.15.10}}).
#:* מושונוב: הוא ירד למצרים להביא חמורים. שיסל: על מה אתה מדבר? הוא נסע להביא עיזים מראס בנדורה. איינשטיין: לא בנדורה ולא מצרים, לא עיזים ולא חמורים. פה היה גויאבות, '''רַאס בִּן עֶנַק'''! (אריק איינשטיין, מוני מושונוב, צבי שיסל, [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%A8%D7%98) '''כבלים (סרט)'''], '''מערכון &quot;הזקנים (האחים דוברובסקי)&quot;''', 1992).

===גיזרון===
* שאילה משובשת של הביטוי הערבי {{ערבית|غَصْبًا عَنهُ|תעתיק מדוייק: עַ'צְבַּא עַנְהֻ; ההגייה הקרובה ביותר: רַסְבַּן עַנְהוּ}}, שמשמעותו &quot;בעל כורחו&quot;, היא שיצרה את מגוון הצורות של הביטוי בעברית (ראה [[ראס בן  אמו#מידע נוסף]]).
* מגוון הצורות כולל צורות שנוצרו בתהליך של מטאנליזה, כמו &quot; רַאס בֵּן אַמּוֹ &quot;, ו-&quot; רַאס בִּילְעֵינוֹ &quot; {{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=ד”ר תמר עילם גינדין|כתובת= https://www.thmrsite.com/?p=1323|כותרת=האנליזה מתה|שם האתר= עברית וחיות אחרות|תאריך= 19 בספטמבר, 2010.}}}}.
* המילה הערבית {{ערבית|غَصْب|תעתיק מדויק: עַ'צְבּ; ההגייה הקרובה ביותר: רַסְבּ}}, שמשמעותה בין היתר  &quot;להכריח&quot;, היא מאותו שורש שמי המופיע בעברית כ&quot;עצב&quot;  {{הערת שוליים|שם.}}.

===מילים נרדפות===
* [[על אפו ועל חמתו]] (1)
* [[בעל כורחו]] (1)
* [[בהכרח]] (2)

===מידע נוסף===
מופיע גם בצורות הכתיב וההגייה הבאות: רַאס בֵּן עַנּוֹ, רַאס בֵּין עֵינוֹ, רַאס בֵּן עֵינוֹ, רַאס בֵּן עַנַא, רַאס בִּילְעֵינוֹ, רַסְבַּן עַנּוֹ, רַסְבַּנְעַנּוֹ ועוד.

===ראו גם===
* [[בכוח]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>gfk23eebw2bevtb80olmqhveiynuunk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מסבת עתונאים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43495</id>
    <revision>
      <id>520658</id>
      <parentid>479124</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:46:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2448" sha1="88q05epew8fi3882stuar0ni5de7kze" xml:space="preserve">==מְסִבַּת עִתּוֹנָאִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מסיבת עיתונאים
|הגייה=mesi'''bat''' itona'''im'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף סמיכות
|נטיות=ר' מְסִבּוֹת עִתּוֹנָאִים
}}
[[קובץ:Secretary_Kerry_Addresses_U.S.,_Tunisian_Reporters_at_New_Conference_(12616149273).jpg|ממוזער|מסיבת עיתונאים]]
# התכנסות כתבים של כלי התקשורת שיוזם גורם המעוניין להעביר באמצעותם מידע לציבור.
#:* ב'''מסיבת עיתונאים''' שערך הערב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא התייחס להתפתחויות האחרונות של מבצע &quot;צוק איתן&quot; והבהיר כי פעולות צה&quot;ל ברצועת עזה יימשכו עד להשבת השקט לערי ויישובי ישראל ({{מקור/אינטרנט|יוצר= חדשות 2|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/politics/Article-546ae4090f52741004.htm|כותרת=נתניהו: 'שום לחץ בינלאומי לא ימנע מאיתנו להמשיך ולפעול'|שם האתר=makoחדשות|תאריך=11/07/14}}).

===מילים נרדפות===
*[[מסע&quot;ת]] (קיצור)

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|conferenza stampa}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|press conference}}, {{ת|אנגלית|news conference}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Pressekonferenz}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|persconferentie}}
* טורקית: {{ת|טורקית|basın toplantısı}}
* יידיש: {{ת|יידיש|פרעסע קאנפערענץ}}
* לטינית: {{ת|לטינית|conventus diurnariis edocendis}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|rueda de prensa}}, {{ת|ספרדית|conferencia de prensa}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مؤتمر صحفي}}, {{ת|ערבית|مؤتمر صحافي}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|conférence de presse}}
* פרסית: {{ת|פרסית|نشست خبری}}, {{ת|פרסית|نشست رسانه‌ای}}, {{ת|פרסית|کنفرانس مطبوعاتی}}
* רוסית: {{ת|רוסית|пресс-конференция}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מסיבת עיתונאים|ויקישיתוף=Category:Press conferences}}

{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:עיתונות]]</text>
      <sha1>88q05epew8fi3882stuar0ni5de7kze</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דירקטוריון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43547</id>
    <revision>
      <id>520287</id>
      <parentid>258605</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:27:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520287</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2710" sha1="f3fw9v4p0is2mfmhkrjp4c4q6ph1t3p" xml:space="preserve">==דִּירֶקְטוֹרְיוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דירקטוריון
|הגייה=direktor'''yon'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# ה[[הנהלה]] העליונה ב[[מוסד]], [[ארגון]] וכו' אשר תפקידה לקבוע את ה[[יעד|יעדים]] של המוסד/הארגון שהיא נמצאת בראשו ולפקח על העמידה ביעדים הללו.
#*: {{צטבי|הוא הגיע למלא תפקיד מרכזי בהנהלה הראשית של הקרן הקיימת כחבר פעיל של '''הדירקטוריון''' במחיצתו של מנחם אוסישקין ז&quot;ל|https://benyehuda.org/sharett/orot_shekavu.html|אורות שכבו|משה שרת}} 

===מילים נרדפות===
* [[חבר המנהלים]]
* [[חבר הנאמנים]]
* [[מועצת המנהלים]]
* [[הנהלה עליונה]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
|עמודות =2
|אוזבקית =	|אסטורית =	|אוקראינית =	|אורדו =
|אידו = 	|איטלקית =	|אינדונזית =	|אינטרלינגואה =
|איסלנדית =	|אירית =	|אלבנית =	|אנגלית = directorate
|אסטונית =	|אספרנטו =	|אפריקנית =	|ארמנית = 
|בולגרית =	|בלרוסית =	|בוסנית =	|בנגלית =
|בסקית =	|ברטונית =	|גליסית =	|גרוזינית =
|גרמנית =	|דנית = 	|הולנדית =	|הונגרית =
|הינדית =	|וולאפיק =	|וולשית =	|ויאטנמית =
|זולו = 	|טגיקית =	|טגלית =	|טורקית =
|טורקמנית =	|טטרית =	|טמילית =	|יאוית =
|יוונית = διευθυντήριο	|יידיש =	|יפנית =	|כורדית =
|לאו =  	|לדינו =	|לוקסמבורגית =	|לטבית =
|לטינית =	|ליטאית =	|מאורית =	|מונגולית =
|מלאית =	|מלטית =	|מקדונית =	|נהואטל =
|נורבגית =	|נפלית =	|סווהילי =	|סינהלזית =
|סינית =	|סיציליאנית =	|סלובנית =	|סלובקית = riaditeľstvo
|סנסקירית =	|ספרדית =	|סקוטית = 	|ערבית =مجلس إدارة
|פארואזית =	|פולנית = dyrekcja	|פורטוגלית =	|פינית = direktoraatti
|פרסית =	|צ'כית = ředitelství 	|צרפתית =	|קוריאנית =
|קזכית =	|קטלנית =	|קנרית =	|קרואטית =
|רומנית =	|רוסית =	|שבדית = direktorat	|תאית =
}}

===ראו גם===
* [[דירקטור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דירקטוריון}}

[[קטגוריה:מנהל עסקים]]</text>
      <sha1>f3fw9v4p0is2mfmhkrjp4c4q6ph1t3p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דירקטור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43548</id>
    <revision>
      <id>519783</id>
      <parentid>425567</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:26:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519783</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1776" sha1="3aga7xpgzrw1d2n0s8757iqmoe9f9em" xml:space="preserve">==דִּירֶקְטוֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דירקטור
|הגייה=di'''rek'''tor
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' דִּירֶקְטוֹרִים
}}
# אדם היושב בראש ה[[הנהלה]] העליונה ב[[מוסד]], [[ארגון]] וכו' אשר תפקידה לקבוע את ה[[יעד|יעדים]] של המוסד/הארגון שהיא נמצאת בראשו ולפקח על העמידה ביעדים הללו.
#*: {{צטבי|בדרך חזרתו לביתו סר לפראג ושם התראה עם '''דירקטור'''-התיאטרון המפורסם אנזילה ניימאן.|https://benyehuda.org/zitron/herzl.html|הרצל, חייו ופעילותו|שמואל ליב ציטרון}}
#*: {{צטבי|מוסר לך מנהל בית-ספר, '''דירקטור''' של ממש, את הבנין, 'דירה-מלוכה', לעשות אותו בית-הכנסת לימים נוראים!|https://benyehuda.org/gutman/ben-zion_prose028.html|בושת פנים|ש. בן ציון}} 
===גיזרון===
* שאילה משפות אירופה. אליהן {{לועזית|צרפתית}} directeur &lt;--- אליה מלטינית ימי־ביניימית director &lt;--- אליה מלטינית עתיקה: directus.

===מילים נרדפות===
* [[מנהל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|director}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُدير|رَئيس إدارة}}
===ראו גם===
* [[דירקטוריון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דירקטוריון}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה:מנהל עסקים]]

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]</text>
      <sha1>3aga7xpgzrw1d2n0s8757iqmoe9f9em</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פלשתינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43608</id>
    <revision>
      <id>519890</id>
      <parentid>513048</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:08:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519890</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10185" sha1="ikes0x3221tyt29mt9zs94phqr6fx1m" xml:space="preserve">==פָּלֶשְׂתִּינָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פלשתינה
|הגייה=pales'''ti'''na
|חלק דיבר=שם פרטי
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|פ|ל|שׁ}}
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
# כינוי בפי אומות העולם ל[[ארץ ישראל]].
#:*{{צטשיר|הוא רכב '''לפלשתינה''' / על גמל דו דבשתי. / הוא הגיע לראש פינה / במסווה של שייח' תורכי.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}686&amp;wrkid{{=}}664|בלדה לסוכן כפול|שלומי ברכה}}
#:*{{צטשיר|עַל סוּסִים רָכְבוּ עִם חֶרֶב וּמַקֵּל / לְגָרֵשׁ כָּל מִתְנַקֵּשׁ וּמִתְנַכֵּל; / בִּרְחוֹבוֹת וּבִגְדֵרָה / פֶּתַח־תִּקְוָה וַחֲדֵרָה / הֵם קָרְאוּ '''לְפָּלֶשְׂתִּינָה''' – יִשְׂרָאֵל.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}580&amp;wrkid{{=}}195|אֵין כְּבָר דֶּרֶך חֲזָרָה|יורם טהרלב}}
#:* ה[[מנדט]] ה[[בריטי]] על '''פלשתינה''' (א&quot;י) החל בסוף מלחמת העולם הראשונה.

===גזרון===
* שמו של העם הפלישתי ממנו נגזר השם פלשתינה מצוי בתבליטים אכדית בהגיית פילישתאַ,פילשתיו,פאלסטו ([https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%A0%CE%B5%CE%BB%CE%B1%CF%83%CE%B3%CF%8C%CF%82#Ancient_Greek  𒆳𒉺𒆷𒊍𒌓]) בהוראת אנשי-פִּלשׁתֻ מקביל לעברית בכתיב: פלשת, ליוונית (Συρία ἡ Παλαιστίνη), משם ללטינית (Palaestina), משם ללשונות אירופה השונות, וכן לערבית (فِلَسْطِيْن). התעתיק מערבית לעברית הוא &quot;פלסטין&quot;, לפי אותיות מקבילות בין השפות, אולם הקפדה על השורש המקורי של המילה מורה על הכתיב &quot;פלשתין&quot;, מהשורש &quot;פ-ל-ש&quot;. אפשרות אחרת היא ששם העם הקדום &quot;פלשתים&quot;-על שמם נקראת פלשתינה, הוא שיבוש של קבוצת השבטים הקדם-יוונים הקרויים &quot;פלסגים&quot;, ביוונית בהגיית פהלס-[[גוי]] Πελασγοί, שפירושו &quot;אנשי האיים&quot; (בהתאם להשערה כי מוצאם של הפלשתים מהעמים שגרו באיי הים האגאי).השם מופיע לקמן גם בכתב חרטומים בהגיית: פֻּרַסַתִי 
:&lt;hiero&gt;p:W-r:Z1-Aa18:Z1-ti-i-A1*B1:Z2&lt;/hiero&gt;

:* ביוונית-עתיקה מופיע השם בידי ההיסטוריון היווני [[w:הרודוטוס|הרודוטוס]], כשם תואר גזור מהשם &quot;[[פלשתי]]ם&quot; לחלק מ[[סוריה]]: Συρία ἡ Παλαιστίνη (&quot;סוריה הפלשתית&quot;).&lt;ref&gt;כתבי הרודוטוס: ספר I סעיף 105; ספר II סעיף 104; ספר II סעיף 106; ספר III סעיף 5; ספר III סעיף 91; ספר IV סעיף 39; ספר VII סעיף 89.&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;האנציקלופדיה העברית, [[iarchive:2_20200322_20200322_1243/Encyclopaedia_Hebraica_Vol6/page/n11/mode/1up|כרך ו' עמ' 27]]&lt;/ref&gt; אחר כך קוצר השם, והתואר &quot;פּלאיסטיני&quot; הפך לשם עצם בפני עצמו.&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; השם מופיע בספרות ההלניסטית בהתייחס לחופה הדרום-מערבי של הארץ.
:* מהיוונית עבר השם ללטינית כ-Palaestina. במאה ה-1 לספירה, הסופרים היהודים פילון ויוסף בן מתתיהו&lt;ref&gt;תרגום ליזה אולמן ל'''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', הערה לספר חמישי, פרק ט, סעיף 384: יוספוס משתמש בשם &quot;פלאיסטינה&quot; פעם אחת ב&quot;מלחמת היהודים&quot;, 11 פעמים ב&quot;קדמוניות היהודים&quot; ושלוש פעמים ב&quot;נגד אפיון&quot;, בכל הפעמים במשמעות &quot;ארץ פלשתים&quot;.&lt;/ref&gt; השתמשו בחיבוריהם היווניים ב&quot;פלשתינה&quot;/&quot;סוריה-פלשתינה&quot; לציוּן ארץ ישראל כולה, כדי להבחין בין &quot;יהודה&quot; המדינית לחבל הארץ של היהודים.&lt;ref&gt;מנחם שטרן – Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I: II: Aristotle, pp. 6-7; XLIX. Ovid, p. 349&lt;/ref&gt; השם &quot;פלשתינה&quot; הפך רשמי באימפריה הרומית רק במאה ה-2 לספירה בעקבות החלפת הפרובינקיה &quot;יהודה&quot; בפרובינקיה &quot;סוריה הפלשׂתינאית&quot;, או בקיצור &quot;פלשתינה&quot;. שינוי השם מ&quot;יודאיה&quot; (יהודה) ל&quot;פלשתינה&quot; נועד לטשטש את הקשר בין היהודים לארצם ולבטל את זכותם עליה, לאחר מרד בר־כוכבא.&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; השם הלטיני פלאיסטינה שומש גם בתקופה הביזנטית לציון שלושה מחוזות, אולם במקורות היהודיים מאותה תקופה המשיכו להשתמש בשם [[ארץ ישראל]].&lt;ref&gt;פנחס נאמן, אנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, וכן ב[https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3567 אנציקלופדיה יהודית דעת] המבוסס על מקור זה.&lt;/ref&gt; השם מופיע, בתעתיק מלטינית (s←ס, t←ט), גם בלשון חז&quot;ל.&lt;ref&gt;ראו ב[[פלשתינה#מידע נוסף|מידע נוסף]]&lt;/ref&gt;
:* לאחר הכיבוש הערבי, השם נשמר כשמו של אחד המחוזות הביזנטיים, והפך ל-جُنْد فِلَسْطِيْن (המחוז הצבאי פלסטין). במאות ה-12 וה-13 נזנח המונח &quot;פלסטין&quot; כשם המחוז.&lt;ref&gt;יהושע פורת, '''צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929''', מבוא, עמ' 4: ''אף על פי שמחוז &quot;פלסטין&quot; נעלם מהחלוקה המנהלית, השם הזה שרד כמציין את התחום הקודם של המחוז. בסוף המאה ה-15 תיאר הגאוגרף הממלוכי מוג'יר א-דין את הנפות הכלולות ב&quot;ארד פלסטין&quot;, ואלו חפפו בקירוב את שטחם של &quot;פלשתינה פרימה&quot; ו&quot;ג'ונד פלסטין&quot;.''&lt;/ref&gt; בתקופה הממלוכית השם &quot;פלסטין&quot; היה מקובל רק בקרב חוגים משכילים מצומצמים.&lt;ref&gt;'''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך 9, חלק ג, פרק 1 (יעקב שמעוני), עמ' 264.&lt;/ref&gt; במאה ה-19 המונח &quot;פִלסטין&quot; היה שגור כציון גאוגרפי לחלק נרחב מארץ ישראל; אולם המונח החל לקבל משמעות פוליטית לאומית רק בשלהי התקופה העות'מאנית.&lt;ref&gt;'''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך 8, חלק ב, פרק 4 (עאדל מנאע), עמ' 188.&lt;/ref&gt; בתקופה זו החלו משכילים &quot;מתמערבים&quot; מערביי ארץ ישראל (במיוחד נוצרים־אורתודוקסים) להשתמש בשם &quot;פלסטין&quot;. לבסוף אימצו ערביי ארץ ישראל את השם &quot;פלסטין&quot; כשמה של הארץ.&lt;ref&gt;שמעון שמיר, [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/article5519.aspx?RetUrl=/WRITTERS/Pages/shimon_shamir.aspx איך מבלבלת התקשורת הישראלית בין פלשתינאים לפלסטינים ומדוע זה חשוב], העין השביעית, 1 במרץ 2005&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
* [[פלשתיני]]

===תרגום===
{{ע|2|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|Palestina}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Palestine}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Palestino}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Παλαιστίνη}} (הגייה: Palaistini)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|Palestina}}
*ערבית: {{ת|ערבית|فلسطين}} (הגייה: פִלַסְטִין)
*פולנית: {{ת|פולנית|Palestyna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|فلسطين}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|Palestine}}
*שוודית: {{ת|שוודית|Palestina}}
}}

===מידע נוסף===
הכתיב '''פָלַסְטִין''' נפוץ בתקשורת הישראלית כיום אף יותר מהכתיב '''פָּלֶשְׂתִּינָה'''. הכתיב &quot;פלסטין&quot; נובע בין השאר מהכתיב הערבי {{יוניקוד|فِلَسْطِين|מוגדל}}, ועל־כן יש בימינו המייחדים כתיב זה להגדרת ה&quot;ישות הערבית&quot; בתוך גבולות ישראל, ואת הכתיב &quot;פלשתינה&quot; להגדרת ישראל כולה, אך ב{{רובד|חזל}} החל מימי הדריאנוס מצוי דווקא הכתיב &quot;פלסטיני&quot; (בתעתיק s←ס ו־t←ט מלטינית), כך: {{צט/רבה|וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת &lt;small&gt;({{פסוק|בראשית|מא|נד}})&lt;/small&gt; – בְּשָׁלשׁ אֲרָצוֹת: בְּפֶנִקְיָא, וּבַעֲרָבְיָא, '''וּבְפַלַסְטִינִי'''.|בראשית|צ|ו}}, {{צט/רבה|שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה הִקִּיף אַסְפַּסְיָאנוּס אֶת יְרוּשָׁלָיִם, וְהָיוּ עִמּוֹ אַרְבָּעָה דֻכָּסִין, דֻּכָּס דַּעֲרַבְיָא, דֻּכָּס דְּאַפְרִיקָא, דֻּכָּס דַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא, דֻּכָּס '''דְּפַלַסְטִינִי'''|איכה|א|לא}}.{{מקור/ספר|מחבר=חיים זאב הירשברג|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013030270205171/NLI|שם=תולדות היהודים באפריקה הצפונית: התפוצה היהודית בארצות המגרב מימי קדם ועד זמננו|מו&quot;ל=מוסד ביאליק|שנה=1965|עמ=14}}

===ראו גם===
* [[w:פלישתים|פלישתים]]
* [[ארץ ישראל]]
* [[כנען]]
* [[עץ או פלי]] (&quot;'''עץ או פלי'''שתינא&quot;)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פלשתינה}}

[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:מדינות]]</text>
      <sha1>ikes0x3221tyt29mt9zs94phqr6fx1m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43633</id>
    <revision>
      <id>520424</id>
      <parentid>455302</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:33:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520424</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4333" sha1="nand056srwm0w4qysx1enlxqa10t0g4" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=שמות העצם יָשְׁרָה ו-יְשָׁרָה|אחר=צורת הנקבה של שם התואר יָשָׁר וצורות עתיד של פעלים|ראו=התואר [[ישר#יָשָׁר ב|יָשָׁר]] והפעלים [[שרה#שָׁרָה|שָׁרָה]], [[נשרה#נִשְׁרָה|נִשְׁרָה]], [[השרה#הִשְׁרָה|הִשְׁרָה]], [[השרה#הֻשְׁרָה|הֻשְׁרָה]]}}

==יָשְׁרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יושרה
|הגייה=yosh'''ra'''
|חלק דיבר= שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|ש|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטְלָה}}
|נטיות= יָשְׁרַת־
}}
# [[תכונה|תכונת]] [[אופי]] המשלבת [[ישר#יֹשֶׁר|יושר]], [[אמינות]], [[הגינות]], [[כנות]] ו[[דבקות]] ב[[עקרון|עקרונות]].
#:* מקצוענות ברפואה אינה רק מקצועיות. היא חייבת להכיל גם מרכיבים של '''יושרה''', הגינות, זולתנות ‏(אלטרואיזם‏) ותקשורת בין-אישית טובה ({{מקור/אינטרנט|יוצר= שוקי שמר|כתובת= https://www.themarker.com/opinion/1.2007830|כותרת= ערכה העליון של החמלה ברפואה
|שם האתר=TheMarker – זירת הדעות|תאריך=30.04.2013}}).

===גיזרון===
* האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילה בשנת תשנ&quot;ז (1996-7) כחידוש לשוני. 
* המילה הומצאה בשנת תשנ&quot;ה (1994-5) בערך. המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, רונית גדיש, משערת שממציאה הוא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A0%D7%92%D7%91%D7%99 משה נגבי].

===נגזרות===
* [[ישר#יֹשֶׁר|יושר]]
* [[ישר#יָשָׁר ב|יָשָׁר]]
* [[ישרה#יְשָׁרָה|יְשָׁרָה]]

===מילים נרדפות===
* [[אינטגריטי]]

===ניגודים===
* [[צביעות]]
* [[אחד בפה ואחד בלב]]
* [[מניפולטיביות]]
* [[נוכלות]]
* [[שקרנות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|integrity}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|persönliche Integrität}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|persoonlijke iIntegriteit}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|integridad personal}}
* פרסית: {{ת|פרסית|راست‌کرداری}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|intégrité morale}}

===ראו גם===
* [[עקביות]]
* [[מוסר]]

{{שורש|ישׁר}}
[[קטגוריה:תכונות]]

== יְשָׁרָה ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ישרה
|הגייה=yesha'''ra'''
|חלק דיבר= שם־עצם
|מין= נקבה
|שורש={{שרש3|י|ש|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}}
|נטיות= יִשְׁרַת־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} צדק, יושר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל '''הַיְשָׁרָה''' יְעַקֵּשׁוּ|מיכה|ג|ט}}.
# נכונות (היות נכון).
#*{{צטבי|באמונתו הגדולה '''בישרת''' הצעתו, האמין גם בכוח דבריו, כי רב יהיה להוליד את ההחלטה הלאומית|ginzburg/Gnz004.html|ד&quot;ר פינסקר ומחברתו - מכתב גלוי לאחַי ברוח|אחד העם}}

===גיזרון===
* מילה מקראית.

===צירופים===
* [[יִשְׁרַת לֵבָב]] (1)
* [[יִשְׁרַת לֵב]] (1)


===נגזרות===
* [[ישר#יֹשֶׁר|יושר]]
* [[ישר#יָשָׁר ב|יָשָׁר]]
* [[ישרה# יָשְׁרָה|יושרה]]

===מילים נרדפות===
* [[ישר#יֹשֶׁר|יושר]] (1)
* [[תום לב]] (1)

===ניגודים===
* [[עול#עָוֶל|עוול]] (1)

===תרגום===
* ספרדית: [[:es:rectitud|rectitud]] (2),(1)  [[:es:justicia|justicia]]
* אנגלית: {{ת|אנגלית|justice}} (1), {{ת|אנגלית|rightness}} (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|عدالة}} (1), {{ת|ערבית|صحة}} (2)

===ראו גם===
* [[הגינות]] (1)
* [[מוסר]] (1)

{{שורש|ישׁר}}
[[קטגוריה:תכונות]]</text>
      <sha1>nand056srwm0w4qysx1enlxqa10t0g4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43634</id>
    <revision>
      <id>519658</id>
      <parentid>469816</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:37:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7863" sha1="728ymhzmpas2aa4m4aw2cwrlxzacprk" xml:space="preserve">==נָטָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נטה
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|ט|ה}}, [[גזרת חפ&quot;נ]] ו[[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=קל
}}
# [[סטה|סָטָה]] הַצִּדָּה, [[פנה|פָּנָה]] לְעֵבֶר־ (גם בהשאלה).
#:* {{הדגשה|&quot;הֲיָם בֵּינִי וּבֵינֶיךָ/ וְלֹא '''אֶטֶּה''' לְחַלּוֹתְךָ/ וְלֹא אָרוּץ בְּלֵב חרד/ וְאֵשֵׁב עַל קְבוּרָתְךָ?...&quot;|[https://benyehuda.org/hanagid/teh107.html &quot;הֲיָם בֵּינִי וּבֵינֶיךָ&quot;], [[w:שמואל הנגיד|רבי שמואל הנגיד]]}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|...דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא '''נִטֶּה''' יָמִין וּשְׂמֹאול...|במדבר|כ|יז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַתֵּט''' הָאָתוֹן מִן-הַדֶּרֶךְ, וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה...|במדבר|כב|כג}}
# [[ערך|עָרַך]] וּ[[פרש|פָרַשׂ]] (וּבְיִחוּד אֹהֶל).
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּסַּע, יִשְׂרָאֵל; '''וַיֵּט''' אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל-עֵדֶר|בראשית|לה|כא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבִיאוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר '''נָטָה''' לוֹ דָּוִיד...|דברי הימים א|טז|א}}
# {{הקשר|דקדוק}} עָבַר וְהִשְׁתַּנָּה (פֹּעַל אוֹ שֵׁם) בְּצוּרָתוֹ בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.
#:* {{הדגשה|&quot;פְּעלים אחדים '''נוֹטִים''' בהפעיל (ובהפעל) בִּתנועה קצרה וּבדגש בפה&quot;פ...&quot;|מתוך: דקדוק עברי שיטתי&quot;, מהדורה שישית, יהושע בלאו}}
#:* הפועל &quot;לָקַח&quot; הוא היחיד בשפה העברית ה'''נוטה''' בהיבלע הלמ&quot;ד בצורות הציווי והעתיד.
# [[נשען|נִשְׁעַן]] אוֹ נַעֲשָׂה כָּפוּף בְּקוֹמָתוֹ.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא-יֶעְשַׁר, וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ; וְלֹא '''יִטֶּה''' לָאָרֶץ מִנְלָם|איוב|טו|כט}}
#:* {{צט|תבואה '''נוטה''' על גבי תבואה, וירק על גבי ירק...|משנה, סדר זרעים, מסכת כלאיים, פרק ב'}}
#:* {{צט|אילן שהוא '''נוטה''' לרשות הרבים-קוצץ, כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו|משנה, סדר נזיקין, מס, פרק ב'}}
# [[הטה|הִטָּה]] וְ[[הפנה|הִפְנָה]] אֶל־.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַיֵּט''' מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ, עַל הַשָּׁמַיִם...|שמות|ט|כג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהִנֵּה '''נָטִיתִי''' יָדִי עָלַיִךְ, וָאֶגְרַע חֻקֵּךְ...|יחזקאל|טז|כז}}
# {{מקרא}} (אַחֲרֵי־) הִסְכִּים עִם־, צִדֵּד וְחִזֵּק אֶת־.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת; וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב, '''לִנְטֹת''' אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת|שמות|כג|ב}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב '''נָטָה''' אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא '''נָטָה'''|מלכים א|ב|כח}}
# {{מקרא}} (מִן־ או מֵעִם־) [[סר|סָר]] וְעָזַב אֶת־, [[נטש|נָטַשׁ]] וְ[[הפקיר|הִפְקִיר]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|קְנֵה חָכְמָה, קְנֵה בִינָה; אַל-תִּשְׁכַּח וְאַל '''תֵּט''' מֵאִמְרֵי פִי|משלי|ד|ה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זֵדִים, הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד; מִתּוֹרָתְךָ לֹא '''נָטִיתִי'''|תהילים|קיט|נא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך| רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי; מֵעֵדְו‍ֹתֶיךָ לֹא '''נָטִיתִי'''|תהילים|קיט|קנז}}
# {{הקשר|ימאות}} (נאמר על [[אניה]] או על [[סירה]]:) [[רכן|רכנה]] בזווית לצד אחד, בין בשל פעולת הרוח על ה[[מפרש#מִפְרָשׂ|מפרשים]] או בשל חלוקה לא שווה של ה[[מטען#מִטְעָן|מטען]] ב[[בטן האניה|בטן האניה]] או של אנשים על [[ספון#סִפּוּן|סיפון]] הסירה.
#:* {{הדגשה|&quot;כהרף־עין הספינה כולה '''נוטה על צדה''', וכל בורג שבה נרעש כראשי־המסמרים של בית ישן ביום־כְּפוֹר.|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. תרגם מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}}
#:* {{צטשיר|הס, ילד. הספינה על צד / '''נוטה''' מזעף רוח.| https://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}743&amp;wrkid{{=}}4266|על אם הדרך|נתן אלתרמן}}

===גיזרון===
* פועל מקראי, שורש  מקביל באכדית - nitu, וכן בארמית - נְטָא.
{{מספור|8}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות  (תש&quot;ל), 1970: &quot;הָאֳנִיָּה נוֹטָה&quot;.

=== צירופים ===
*[[נטה ללון]]
*[[נטה היום]]
*[[נטתה דעתו]]
*[[נטה יד|נטה ידו]]
*[[נטה למות]]
*[[נטה קו]]

===נגזרות===
*[[נטיה#נְטִיָּה|נְטִיָּה]]
*[[נטוי|נָטוּי]]
*[[נטיון#נִטָּיוֹן|נִטָּיוֹן]]

===מילים נרדפות===
{{ע|3|
*[[מתח]] (2)
*[[התנטה]] (3)
* [[גהה]] (4)
* [[הואיל]] (6)
* [[תמך]] (6)
}}

===תרגומים===
{{תר|האניה נוטה על צדה}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|heel|careen}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[מטה|מַטֶּה]]
* [[הטה|הִטָּה]]

{{שורש|נטה}}
[[קטגוריה:תנוחות]]

==נִטָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ניטה
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|ט|ה}}, [[גזרת חפ&quot;נ]] ו[[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=נפעל
}}
# {{מקרא}} נִמְתַּח וְנִפְרַשׂ.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|...וְקָו '''יִנָּטֶה''' עַל-יְרוּשָׁלִָם|זכריה|א|טז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|...אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם, כִּי '''יִנָּטוּ''' צִלְלֵי-עָרֶב|ירמיהו|ו|ד}}
# {{הקשר|דקדוק}} עָבַר וְהִשְׁתַּנָּה (פֹּעַל אוֹ שֵׁם) בְּצוּרָתוֹ בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.
#:* רוב פועלי גזרת הכפולים '''נִטִּים''' בעתיד של בניין קל בקמץ באות האית&quot;ן ובחולם חסר בעה&quot;פ.
# הוּסַט וְהוּזַז לְכִוּוּן־.
#:* {{הדגשה|&quot;...יָסֹב הַצַיָּד הצידה וייזהר לבלתי '''יִנָּטֶה''' אל הצד שמשם יָפוּחַ הָרוח...&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;תולדות הטבע&quot;, פרק א'}}

===גיזרון===
* פועל מקראי, שורש  מקביל באכדית - nitu, וכן בארמית - נְטָא.

=== צירופים ===
* [[נטה קו#נִטָּה קו|ניטה קו]]

===מילים נרדפות===
* [[נמתח]] (1)
* [[נפרש]] (1)
* [[התנטה]] (2)
* [[הוסט]] (3)
* [[הפנה#הֻפְנָה|הֻפְנָה]] (3)

===ראו גם===
* [[הטה]]
* [[התנטה]]

{{שורש|נטה}}</text>
      <sha1>728ymhzmpas2aa4m4aw2cwrlxzacprk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מצא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43645</id>
    <revision>
      <id>520444</id>
      <parentid>516321</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:38:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520444</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4731" sha1="nwpb7vtyo3ufcmdq6hifuxv8r7qke6l" xml:space="preserve">==מָצָא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=מצא
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|צ|א}}, [[גזרת נל&quot;א]]
|בניין=קל
|נטיות=}}
# [[נקרה]] בדבר ש[[קיום|קיומו]] או [[מקום|מיקומו]] לא היו [[ידוע]]ים לו קודם לכן, בין אם בעקבות מאמץ ובין אם במקרה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי-מִשַּׁשְׁתָּ אֶת־כָּל־כֵּלַי, מַה־'''מָּצָאתָ''' מִכֹּל כְּלֵי־בֵיתֶךָ; שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ, וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ.|בראשית|לא|לז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה – אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי־שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוה; הַיּוֹם לֹא '''תִמְצָאֻהוּ''' בַּשָּׂדֶה.|שמות|טז|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וַיִּמְצָא''' לְחִי־חֲמוֹר טְרִיָּה; וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיַּךְ־בָּהּ אֶלֶף אִישׁ.|שופטים|טו|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ, רֻץ '''מְצָא''' נָא אֶת־הַחִצִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה; הַנַּעַר רָץ, וְהוּא־יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ.|שמואל א|כ|לו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּלְכוּ לְקָבְרָהּ, וְלֹא־'''מָצְאוּ''' בָהּ; כִּי אִם־הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם, וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם.|מלכים ב|ט|לה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|גַּם־צִפּוֹר '''מָצְאָה''' בַיִת, וּדְרוֹר קֵן לָהּ – אֲשֶׁר־שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ...|תהלים|פד|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא '''מְצָאתִיו'''.|שיר השירים|ג|א}}
# השיג את מבוקשו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אַשְׁרֵי אָדָם, '''מָצָא''' חָכְמָה; וְאָדָם, יָפִיק תְּבוּנָה.|משלי|ג|יג}}
#:* החוקרים '''מצאו''' פתרון לבעיה.
# הבין והגיע למסקנה על פי שקול־דעת או באמצעות עיון ומחקר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וּמוֹצֶא''' אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ.|קהלת|ז|כו}}
#:* '''מצאתי''' שהספר קשה להבנה.
# ראה מישהו או משהו במצב מסוים כאשר נתקל בו.
#:* {{צטבי|הוא '''מצא''' את האגודה במצב היוּלי-התחלתי והוא צריך היה להלביש לה דמות.|https://benyehuda.org/cohen_yisrael/bamot_016.html|המזכיר הנאמן|ישראל כהן}}
#:* הגעתי הביתה '''ומצאתי''' את בני המשפחה ישנים.
# {{משלב|סלנג}} תמיד עם מילת היחס ל־; {{בהשאלה|3}} ביטוי אירוני.
#:* '''מצאת לך''' מישהו שיילך ללמוד באוניברסיטה.
#:* בן זוגי אינו מתחשב בי. ממש '''מצאתי לי''' בן זוג נהדר.

===גיזרון===
מקור המילה במקרא.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[חפש אתונות ומצא מלוכה|חיפש אתונות ומצא מלוכה]]
* [[כמוצא שלל רב]]
* [[לא מצא את מקומו]]
* [[לא מצא את ידיו ורגליו]]
* [[לעת מצוא]]
* [[מצא או מוצא]]
* [[מצא אשה, מצא טוב]]
* [[מצא זמן]]
* [[מצא דופי]]
* [[מצא חן בעיני]]
* [[מצא לנכון]]
* [[מצא מין את מינו]]
* [[מצא עז בנפשו]]
}}

===נגזרות===
*[[מצאי]]
*[[מצוי]]
*[[מציאה]]

===מילים נרדפות===
{{ע|3|
*[[גלה#גִּלָּה|גילה]] (1)
*[[נתקל]] (1)
*[[ראה]] (1)
*[[השיג]] (3)
*[[הבין]] (4)
*[[פתר]] (4)
*[[פצח#פִּצֵּחַ|פיצח]] (4)
}}
===ניגודים===
*[[אבד#אִבֵּד|איבד]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|find}}
* ערבית: {{ת|ערבית|وجد|عثر على}} (1)   {{ת|ערבית|نال}} (2) {{ת|ערבית|توصل الى}} (3)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|trouver}}

===ראו גם===
*[[חפש#חִפֵּשׂ|חיפש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מציאה}}

{{שורש|מצא}}</text>
      <sha1>nwpb7vtyo3ufcmdq6hifuxv8r7qke6l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צלם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43646</id>
    <revision>
      <id>520028</id>
      <parentid>508387</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:23:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520028</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8094" sha1="mi6yic9ylo4azef2vc2zo602yxaamms" xml:space="preserve">==צֶלֶם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צלם
|הגייה='''tse'''lem
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' צְלָמִים; כ' צַלְמִי, צַלְמוֹ [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hashem/1-5-%D7%94%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C/#target-2764]
}}{{תמונה|Baal Ugarit Louvre AO17329.jpg|צלם האליל [[בעל]].}}
# {{רובד|מ}} מראה פנים או גוף של דמות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ '''כְּצַלְמוֹ''', וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שֵׁת.|בראשית|ה|ג}}
# {{רובד|מ}} [[חומר גלם]] ה[[מגולף]] לפי [[צורה]], וצורת אדם בפרט, ששימש ל[[עבודה זרה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַעֲשִׂיתֶם '''צַלְמֵי''' טְחֹרֵיכֶם '''וְצַלְמֵי''' עַכְבְּרֵיכֶם הַמַּשְׁחִיתִם אֶת־הָאָרֶץ וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד...|שמואל א|ו|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת כִּיּוּן '''צַלְמֵיכֶם'''; כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.|עמוס|ה|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבֹאוּ כָל־הָעָם בֵּית־הַבַּעַל – וַיִּתְּצֻהוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו, וְאֶת־'''צְלָמָיו''' שִׁבֵּרוּ; וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ, לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת.|דברי הימים ב|כג|יז}}
#:*{{צט/משנה|הַמּוֹצֵא שִׁבְרֵי '''צְלָמִים''', הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים; מָצָא תַבְנִית יָד אוֹ תַבְנִית רֶגֶל, הֲרֵי אֵוּ אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהֶן נֶעֱבָר.|עבודה זרה|ג|ב}}
# {{רובד|מ}} {{משלב|לא בשימוש}} חושך, אפלה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַךְ '''בְּצֶלֶם''' יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם|תהלים|לט|ז}}

===גיזרון===
* ארמית: צְלַם; אכדית: צלמִיַה [https://oracc.museum.upenn.edu/cmawro/sig?%E2%98%A3%40cmawro%2Fmaqlu%25akk-949%3A*%3D%E1%B9%A3almu%5Beffigy%2F%2Ffigurine%5DN%C2%B4N%24%E1%B9%A3alm%C4%ABya ṣalmīya] או צַלמֻ {{אכדית|198|ṣalmu}} 'צלם, תדמית'.
* השורש צלם קרוב אל צלל, צֵל&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_צֶלֶם?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;: במקור צֶלֶם של דמות הוא צֵל של דמות&lt;ref&gt;ראו גם [https://www.sefaria.org.il/Shadal_on_Genesis.1.26.3?lang=bi שַדָּ&quot;ל על בראשית א כו (ג)]: &quot;מילת צלם נגזרת מן צל (וכמו שכתב גם Bochart), כי כן הצל מצייר צורה אשר היא בדמיון הגוף&quot;&lt;/ref&gt; (צֵל של דבר משרטט את צורתו). המשמע המקורי 'צל, חושך' עדיין קיים במקרא: משמע 3 'חושך' לעיל (כמו בפסוק בתהלים).
* קשר זה בין צל-דמיון הוא עתיק ולכן 'צלם' במשמע צל\חושך גם קיים בשפות שמיות אחרות: אכדית צַלַמֻ {{אכדית|3738|ṣalāmu}} 'נהיה חשוך', ערבית {{ערבית|‫ظَلام‬|2=טַֿאלַם}} 'חושך', אוגריתית ẓlmt (=טֿלמת) 'חושך' ([[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|מעתקי הגאים מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]).&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;התאמת עיצורים בין עברית-אוגריתית: A Grammar of the Ugaritic Language (Handbook of Oriental Studies Handbuch der Orientalistik), Daniel Sivan, page 36&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 987&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[צלם אלהים]]
* [[צלם אנוש]]
* [[צלם בהיכל]]
* [[צלם זכר]] &lt;!-- {{פסוק|יחזקאל|טז|יז}} --&gt;
* [[צלם מסכה]]

===נגזרות===
* [[צלמית]]

===מילים נרדפות===
* [[דיוקן]]
* [[דמה]]
* [[דמות]]
* [[פסל]]
* [[אליל]]
=== תרגום ===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|graven image}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ανδριάντας}} (תעתיק: andriántas)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|estatua|efigie}}

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עבודה זרה}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עבודה זרה]]

==צִלֵּם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צילם
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ל|ם}}, [[גזרת השלמים]] 
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
# {{רובד|ח}} [[יצר]] [[תמונה]] באמצעות [[חדירה]] של [[אור]] דרך [[נקב]] זעיר, ו[[קליטה|קליטת]] [[רשום|רישומו]] על רכיב ה[[רגיש]] לכך.
#:* בטיול האחרון '''צילמתי''' בעיקר נופים.
#:* היום כל ילד קטן יכול '''לצלם''' את עצמו צילום סלפי בעזרת מכשיר סמארטפון.
#:* היום מבקשים בכל מקום '''לצלם''' את תעודת הזהות לצורך תיוק במסמכים.
#{{בהשאלה}} לשמר את מה שרואים כמו תמונה בראש.
#:* יש לו זכרון פונימינלי, כל תמונה שהוא רואה, הוא '''מצלם''', ויכול לתאר אחר כך לפרטי פרטים.
===גיזרון===
עברית חדשה משורש מקראי, אכן השימוש בשורש כפועל נמצא כבר בלשון חז&quot;ל בארמית {{צט/בבלי|לצלומי גירי..לצלומי דיקולי|בבא מציעא|ס|ב}} במובן [[ציר#צִיֵּר|לצייר]] (לקישוט וייפוי חיצים, על סלים).
===נגזרות===
*[[צלום|צילום]]
*[[תצלום]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|photograph}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|fotografiar}}
* יידיש: {{ת|יידיש|פֿאָטאָגראַפֿירן}}
* רוסית: {{ת|רוסית|фотографировать}}

===ראו גם===
* [[שכפל]]

{{שורש|צלם}}

==צַלָּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צלם
|הגייה=tsa'''lam'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=נ' צַלֶּמֶת, ר' צַלָּמִים, צַלָּמֵי־
}}{{תמונה|Photographer1850s.png|צלם אנגלי בסטודיו שלו, צילום אנונימי שנת 1850}}
# מי ש[[יוצר]] [[תמונות]] באמצעות [[מכשיר]] [[אופטי]].
#:* הדמות הכי חשובה בחתונה היא ה'''צלם''' - זה אשר מנציח את החתונה במצלמתו.

===גיזרון===
*{{חידוש|דוד ילין}} השורש נבחר שכן הצילום מגלם בתוכו הן את הנצחת הדמות וצורה וכן אופן הצילום בימיו אשר כלל את ה&quot;קופסה השחורה&quot; - אשר דרשה חושך מוחלט [http://hebrew-academy.org.il/2012/11/25/%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D6%B4%D7%9C%D7%9D/]. 
* הצעתו של בן יהודה:'צייר אור' - לא נתקבלה.


===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|fotógrafo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|photographer}}
* רוסית: {{ת|רוסית|фотограф}}

===ראו גם===
* [[מצלמה]]
* [[צלמניה|צַלְמָנִיָּה]]
* [[צלום]]
* [[הסרטה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צלם}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>mi6yic9ylo4azef2vc2zo602yxaamms</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרת משה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43656</id>
    <revision>
      <id>519734</id>
      <parentid>517993</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:06:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519734</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3695" sha1="llqz60w6q2pms93t5wzd057nd2mdzdw" xml:space="preserve">==פָּרַת מֹשֶׁה (רַבֵּנוּ)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרת משה (רבינו)
|הגייה=pa'''rat''' mo'''she''' (ra'''be'''nu)
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' פָּרוֹת מֹשֶׁה (רַבֵּנוּ)
}}
[[File:7-Spotted-Ladybug-Coccinella-septempunctata-sq1.jpg|thumb|left|184px|פרת משה רבנו]]
# [[חיפושית]] ממשפחת המושיתיים ש[[כנף|כנפ]]יה [[אדום|אדומ]]ות ובעלות מספר כתמים שחורים. 
#:*{{צטבי|חֲסִילִים, צַרְצָרִים, בְּנֵי־יֶלֶק, / '''פָּרוֹת־מֹשֶׁה''', צִרְעָה, דְּבוֹרָה, / זְבוּב וְיָתוּשׁ כֻּלָּם בָּאוּ / לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה|bialik/bia_chds42.html|מוֹרֵנוּ רַב חֲסִילָא|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
*{{תרגום שאילה|יידיש}} משה-רבינו'ס קיהעלע. בתורו {{תרגום שאילה|רוסית}} бо́жья коро́вка &quot;פרה קטנה של האל&quot;, על שום דמיונה של החיפושית ל[[פרה]]. הבחירה במשה רבנו נעשתה הן כדי לא לשאת את שם האל לשווא, והן כ[[ארמז]] למצוות [[פרה אדומה]].[[קטגוריה:רוסית]]

* במסכת פרה (ג, א, ה) נזכרות 7 פרות אדומות שנעשו מאז משה רבינו ומשבעתן היו מזים על המיטהר במשך שבעת ימים. מכאן נקשר שמה של החיפושית האדומה בעלת 7 הנקודות עם שמם של שבעת הפרות האדומות שנעשו מאז משה רבינו

===מילים נרדפות===
* [[מושית]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ladybug|ladybird}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Marienkäfer}}
* יוונית: {{ת|יוונית|πασχαλίτσα}} (תעתיק: paschalítsa)
* יפנית: {{ת|יפנית|天道虫}} ‎(תעתיק: tentōmushi)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|mariquita|San Antonio}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دُعْسُوقَة}} (תעתיק: דֻעְסוּקָה)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|coccinelle}}
* רוסית: {{ת|רוסית|бо́жья коро́вка}} (תעתיק: bóžʹja koróvka)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרת משה רבנו|ויקימינים=Coccinella septempunctata|ויקישיתוף=Category:Coccinella septempunctata}}
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|סיפורה של מילה - פרת משה רבנו|2012/03/25}}	
* [http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=187823&amp;sid=16 מה הקשר בין משה רבנו לחיפושיות?] בארכיון התשובות של בלדד השוחי
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=מאיר ברק|כותרת=מדוע זכתה פרת משה רבנו לשם זה?|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/general_know/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%A9%D7%9D-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9F|שם האתר=מכון דוידסון לחינוך מדעי‏|תאריך=1 ספטמבר 2009}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v{{=}}ObXHaYvWqJo|שם האתר=Youtube|כותרת=כאן עברית:למה לחיפושית הזו קוראים פרת משה רבנו?|יוצר=כאן11 – תאגיד השידור הישראלי|תאריך=7/08/2018}}

[[קטגוריה:חרקים]]
[[קטגוריה:תרגומי שאילה משפת היידיש]]</text>
      <sha1>llqz60w6q2pms93t5wzd057nd2mdzdw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרצוף איכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43792</id>
    <revision>
      <id>520156</id>
      <parentid>469490</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:28:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520156</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2583" sha1="32d2mg4io2qspa84y91weh5ljnfah0t" xml:space="preserve">==פַּרְצוּף אֵיכָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרצוף איכה
|הגייה=par'''tsuf e'''kha
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=סמיכות
|נטיות=
}}
[[קובץ:Sad Teen Girl Portrait.jpg|ממוזער|פרצוף איכה]]
# {{משלב|סלנג}} פנים עצובים, פנים נפולים, פנים עם הבעת אי-שביעות רצון.
#:* מה קרה פחוניה קמה עם '''פרצוף איכה'''? היא הבינה שאף אחד לא סובל אותה? ({{מקור/אינטרנט|יוצר=בלבלה זומזום‏|כתובת=https://www.facebook.com/BigBrother.Keshet/posts/10152124174463677|כותרת=|שם האתר=facebook|תאריך=29 יולי 2013}}).

===מקור===
* מגילת איכה בתנ&quot;ך, שבה חמש קינות על חורבן ירושלים, היא המגילה הנקראת בערב תשעה באב, שהוא יום חורבן בתי המקדש הראשון והשני, ולכן היום והמגילה מסמלים ביהדות עצב.
* מן יהדות מרוקו מופיע הצירוף (&quot;ווֵזה-איכה&quot;, wəzəh-ixa) מילולית, בהוראת &quot;פרצוף מגילת-איכה&quot; , צירוף זה שימש להגדרת &quot;אדם דוחה&quot; {{הערת שוליים|משה בר-אשר, &quot;על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו&quot;. ניסן-תמוז תשל&quot;ח, מב',ג-ד}}.

===ביטויים קרובים===
* [[פנים זועפים]]
* [[פנים זעופות]]
* [[פנים זעומות]]
* [[פנים חמוצים]]
* [[פנים חשכות]]
* [[פנים כעוסות]]
* [[פנים מוריקות]]
* [[פנים נובלות]]
* [[פנים נמוכות]]
* [[פנים נפולים]]
* [[פנים קודרים]]
* [[פרצוף חמוץ]]
* [[פרצוף מעונן חלקית]]
* [[פרצוף תשעה באב]]

===ניגודים===
* [[פנים מאירות]]
* [[פנים מסבירות]]
* [[פנים צהובים]]
* [[פנים שוחקות]]
* [[פנים שמחות]]
* [[פנים צוהלים]]
* [[פרצוף צוהל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sad face}}

===מידע נוסף===
מופיעות גם הצורות השגויות: פרצוף אחא, ו-פרצוף אחה.

===ראו גם===
[[פנים הפוכות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מגילת איכה}}
* נגה פורת, [https://blog.ravmilim.co.il/index/words/ מילים מִימי איכה], בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים</text>
      <sha1>32d2mg4io2qspa84y91weh5ljnfah0t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43822</id>
    <revision>
      <id>520004</id>
      <parentid>510379</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:10:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520004</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9620" sha1="11hch6erj93fbliw52y1vzjlo4nretv" xml:space="preserve">
==כֹּל גם כָּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כול&lt;ref&gt;בצורת יחיד נסמך מנוקדת הכ&quot;ף בקמץ קטן, ולכן בַּכְּתיב חֲסר הניקוד תיכתב היא ללא ו'.&lt;/ref&gt;
|הגייה=kol
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=
|שורש={{שרש3|כ|ל|ל|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=נ&quot;י: כָּל־, כ': כֻּלִּי, כֻּלּוֹ, כֻּלָּהּ, כֻּלְּךָ, כֻּלֵּךְ &lt;small&gt;גם&lt;/small&gt; כֻּלָּךְ, כֻּלָּנוּ, כֻּלָּם, כֻּלָּן, כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶן&lt;ref&gt;ובמליצה המקראית באות גם צורות מוארכות: כֻּלָּנָה (משלי, ל&quot;א, כ&quot;ט), כֻּלָּהַם (שמואל ב', כ&quot;ג, ו'). כמו&quot;כ בחז&quot;ל מצויה הצורה &quot;כֻּלְהֶם&quot; - נסתר רבים (לדוגמא: [[s: ירושלמי סנהדרין ז ז|ירושלמי סנהדרין ז ז]]).&lt;/ref&gt;
}}
{{נגן|קובץ=He-כֹּל.ogg|כתובית=הגיה}}
#מִלָּה הַבָּאָה לְתָאֵר דָּבָר שָׁלֵם, לְהוֹרוֹת שֶׁחֲלָקָיו אוֹ פְּרִיטָיו מְצוּיִים בִּמְלוֹאָם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת '''כָּל'''־פְּנֵי הָאֲדָמָה|בראשית|ב|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל פְּנֵי '''כָל'''־הָאָרֶץ...|בראשית|יא|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...אֶת־'''הַכֹּל''', נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ|דברים|ב|לו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד־הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת, וּמִשָּׁלָל, וְעַד '''כָּל'''־אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם:  '''הַכֹּל''' הֵשִׁיב דָּוִד|שמואל א|ל|יט}}
#מִלָּה הַבָּאָה לְהוֹרוֹת עַל הַכְלָלָה, עַל אֹסֶף שֶׁל דְּבָרִים בְּלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''כָּל''' הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא...|קהלת|א|ז}}
#:*{{צטבי|'''כֻּלָּם''' נָשָׂא הָרוּחַ, '''כֻּלָּם''' סָחַף הָאוֹר / שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת־בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה...|bialik/bia056.html|לְבַדִּי|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צטבי|...קְחָה נַפְשִׁי וְאֶשְׁלֶה / לְמַעַן מִשְּׂאֵתִי הַיְגוֹנִים / '''בְּכָל''' יָמַי אֲנִי רַע דַּל וְחוֹלֶה...|rashbag/rashbag092.html|עֲזָבַנִי כְּאִלּוּ|שלמה אבן גבירול}}
#:*{{צטשיר|עַל '''כָּל''' אֵלֶּה / שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב / עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ / עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}4052|עַל כָּל אֵלֶּה|ויקיפדיה=על כל אלה|נעמי שמר}}
#{{מקרא}} &lt;small&gt;בִּשלילה&lt;/small&gt; שׁוּם דָּבָר, כְּלוּם, אַף לֹא שֶׁמֶץ.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מַה־שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין '''כָּל'''־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ|קהלת|א|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם־לֹא־תֶחְסַר '''כֹּל''' בָּהּ...|דברים|ח|ט}}
#{{בהשאלה}} כִּנּוּי לִכְלַל הָאֲנָשִׁים, לֶהָמוֹן, לַצִּבּוּר הַסּוֹבֵב.
#:*{{צטבי|נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, צִיץ נָכְרִי '''לַכֹּל'''/ פֶּרֶא לֻמַּד אוֹר־יָהּ, שֶׁלֹּא נִסָּה בָּעֹל...|tchernichowsky/neta_zar_at.html|נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ|שאול טשרנחובסקי}}
#:*{{צטבי|הוּא האמין, כי יש אוצרות יקרים מפז והם – שמש, מרחב־שדות, רחמי־אב.  רבים ושונים דיברו וכתבו על זה לפניו.  אך הוא הראון חי את הדברים לעיני '''כול'''|rachel/assisi.html|חיי פרנציסק איש אסיזי|רחל המשוררת}}

===גיזרון===
*מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה &quot;כְּלָל&quot; בהיפצל הלמ&quot;ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; פיניקית: [https://en.glosbe.com/en/phn/all 𐤊𐤋] (כִּיל), ערבית: {{ערבית|ڪُلّ|כֻּלּ}}, ארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kl%20N&amp;cits=all כָּל], אכדית:  {{אכדית|4414|kullātu}}, {{אכדית|4190|kalu}}.

=== צירופים ===
{{ע|4|
* [[אדון כל הארץ]]
* [[אחרי ככלות הכל]]
* [[איזהו חכם הלומד מכל אדם]]
* [[אלף כל]]
* [[בכל מכל כל]]
* [[ידו בכל ויד כל בו]]
* [[בכל אפן|בכל אופן]] ([[בכ&quot;א]])
* [[בכל זאת]] ([[בכ&quot;ז]])
* [[בכל לבבו]]
* [[בכל מאדו|בכל מאודו]]
* [[בכל נפשו]]
* [[בכל תקף|בכל תוקף]]
* [[טלית שכלה תכלת|טלית שכולה תכלת]]
* [[ככלות הכל]]
* [[כל דאלים גבר]]
* [[כל דכפין]]
* [[כל טוב]]
* [[כל יכול]]
* [[כל כך]] ([[כ&quot;כ]])
* [[כל כלב ביג'י יומו]]
* [[כל נדרי]]
* [[לא כל שכן]]
* [[לכל היותר]]
* [[לכל הפחות]]
* [[לכל הרוחות]]
* [[לכל מאן דבעי]]
* [[לעיני כל]]
* [[מכל מקום]]
* [[סוף טוב הכל טוב]]
* [[סך הכל]] ([[סה&quot;כ]])
* [[על כל פנים]]
* [[רבו ככלו|רובו ככולו]]
* [[כל הביצים בסל אחד]]
}}

===נגזרות===
*[[כלשהו]]
*[[כלם|כולם]]

===מילים נרדפות===
*[[כלל]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ogni|tutto}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|every|each|all}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ĉiu}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|jeder|alle}}
*הודית: {{ת|הינדית|सब}} (תעתיק: sab)
:::{{ת|הינדית|हर}} (תעתיק: har)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|alle|ieder}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|minden}}
*טורקית: {{ת|טורקית|bütün|tüm|her}}
*יוונית: {{ת|יוונית|παν}} (תעתיק: pan)
:::{{ת|יוונית|όλα}} (תעתיק: óla)
*יידיש: {{ת|יידיש|אלע|יעדער}}
*יפנית: {{ת|יפנית|全}} (תעתיק: zen)
:::{{ת|יפנית|毎}} (תעתיק: mai)
*כורדית: {{ת|כורדית| giş|tev|hemû}}
*לטינית: {{ת|לטינית|omnis}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|alle|hver}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|todo|cada}}
*ערבית: {{ת|ערבית|كل}} (תעתיק: כֻּלּ)
*פולנית: {{ת|פולנית|wszystek|każdy}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|todo|cada}}
:
*פרסית: {{ת|פרסית|هر‎}} (תעתיק: הר)
:::{{ת|פרסית|همه‎}} (תעתיק: המה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|každý|všichni}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|tous}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|모든}} (תעתיק: modeun)
:::{{ת|קוריאנית|전}} (תעתיק: jeon)
*רומנית: {{ת|רומנית|tot|fiecare}}
*רוסית: {{ת|רוסית|весь}} (תעתיק: ves')
:::{{ת|רוסית|вся́кий}} (תעתיק: vsjákij)
*שוודית: {{ת|שוודית|alla|varje}}
}}

===ראו גם===
*[[כללי]]
*[[הכלה]], [[הכללה]]
*[[הכיל]]
*[[כלל#כָּלַל|כָּלַל]]
*[[התכלל]]
*[[נכלל]]

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|כלל א}}

== כָּל ==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= כל
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|ו|ל}}
|בניין= קל
}}
# {{רובד|המקרא}} מדד. הכניס חומר לכלי וידע את [[מדה|מידתו]] [[כמות]]ו או [[משקל]]ו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן '''וְכָל''' בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם|ישעיהו|מ|יב}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא, שורש כ-ו-ל מלשון [[הכיל|הֵכִיל]].&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%9B%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%9C.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; בארמית, השורש מקביל למדד&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kwl+V%20&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; (בעיקר נפח, שלמדידת אורך משמש השורש 'משח'); השווה: {{צט/תנ&quot;ך|'''וַיָּמֹדּוּ''' בָעֹמֶר|שמות|טז|יח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְכָלוּ''' בְעוֹמְרָא|שמות|טז|יח}}. משם החידוש [[כיל|כִּיֵּל]] בעברית. השורש גם קיים בערבית {{ערבית|‫كَيَّلَ‬|כַּיַּלַ}} 'מדד'. 

===נגזרות===
* [[מכילתא]]

===מילים נרדפות===
* [[מד#מָד|מָד]],[[מדד]]


===ראו גם===
*[[הכיל]]
*[[מכולה]]
 

{{שורש|כול}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>11hch6erj93fbliw52y1vzjlo4nretv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תחש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43934</id>
    <revision>
      <id>520008</id>
      <parentid>513886</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:12:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520008</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5605" sha1="18fbmfe7oab2bhywpub8ns2v3570b11" xml:space="preserve">==תַּחַשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תחש
|הגייה='''ta'''khash
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ו|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}}
|נטיות=ר' תְּחָשִׁים; תַּחַשׁ־, ר' תַּחֲשֵׁי־
}}{{תמונה|Short-haired-Dachshund.jpg|כלב תחש}}
{{תמונה|Dugong - underside.jpg|תחש (יונק ימי)}}
# בעל חיים מ[[מחלקה|מחלקת]] ה[[יונק|יונק]]ים המשתייך ל[[סדרה|סדרת]] ה[[תחש]]אים (Sirenia). מבחינה [[גנטי]]ת הוא דומה ל[[פיל]]ים ול[[שפן|שפנאים]] וניזון מ[[עשב]]ים שגדלים ב[[ים]].
#:*{{משפט מדגים}}
# [[גזע]] [[כלב]]ים קטן, בעל גוף מוארך ורגליים קצרות.
#:*{{משפט מדגים}}

===גיזרון===
*המילה נזכרת ב{{רובד|המקרא}} בהקשר של עיבוד עורות{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|תחש|8476}}}}. ומכאן רוב המפרשים סברו שמדובר בבע&quot;ח כלשהו.
*:# לפי מקבילה בערבית {{ערבית|دُخَس|דֻחַ'ס}} – [[דולפין]].
*:#{{לועזית|גרמנית}} Dachshund, מהמילה Dachs – [[גירית]].
*מקבילה ב[[w:חורית|חורית]]: tuḫšiwe, כצבע מסוים של צמר. המילה מופיעה ב[[w:תעודות נוזי|תעודות נוזי]]{{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2008 ,&quot;tuḫšiwe&quot; , page: 455}}. ובאכדית: {{אכדית|10022|dušū}} – עור בלתי מעובד.

===מבואות נוספות===
*{{צט/תנ&quot;ך|וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת '''תְּחָשִׁים''' וַעֲצֵי שִׁטִּים|שמות|כה|ה}}
*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר '''תַּחַשׁ''' וּפָרְשׂוּ בֶגֶד-כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו|במדבר|ד|ו}}
*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה '''הַתַּחַשׁ''' אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד|במדבר|ד|כה}}
*{{צט/תנ&quot;ך|וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ '''תָּחַשׁ''' וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי|יחזקאל|טז|י}}

===צירופים===
* [[תחש נהרות]]
* [[תחש המשכן]]

===מילים נרדפות===
*[[פרת ים]] (1)
*[[דקל|דָּקֶל]] (2)
*[[כלב נקניק]] (2)

===תרגום===
{{תר|גזע כלבים}}
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 3
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו =  	 |איטלקית = bassotto tedesco 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = broc-chú	 |אלבנית = 	 |אנגלית = dachshund
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = дакел	 |בלרוסית = такса	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Dackel	 |דנית = 	 |הולנדית = teckel	  |הונגרית = tacskó
 |הינדית = 	 |וולאפיק = dafadog	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = ダックスフント |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = jazbečar	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = perro salchicha	 |סקוטית = 	 |ערבית = 
 |פארואזית = 	 |פולנית = jamnik |פורטוגלית = bassê |פינית = mäyräkoira
 |פרסית = 	 |צ'כית = jezevčík	 |צרפתית = teckel	 |קוריאנית = 닥스훈트 
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = та́кса	 |שבדית = tax	 |תאית =  }}
{{תר-סוף}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תחש (כלב)|ויקישיתוף=Category:Dachshund|שם ויקישיתוף=תחש (כלב)|ויקיפדיה 2=תחשאים|שם ויקיפדיה 2=תחש (יונק ימי)|ויקישיתוף 2=Category:Sirenia|שם ויקישיתוף 2=תחש (יונק ימי)|ויקיפדיה 3=תחש (תנ&quot;ך)|שם ויקיפדיה 3=תחש (לשון המקרא)}}
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=איילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2102822|כותרת=חד-קרן, כלב או פרת ים - מהו תחש?|שם האתר=הארץ|תאריך=24/08/13}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים בעלות משמעות משוערת]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]][[קטגוריה:יונקים]][[קטגוריה:יונקים ימיים]][[קטגוריה:כלביים]]</text>
      <sha1>18fbmfe7oab2bhywpub8ns2v3570b11</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שלל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44087</id>
    <revision>
      <id>520382</id>
      <parentid>451839</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:12:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520382</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7386" sha1="3j6yqj3gslddbx5n7a38d0p5vy0am5w" xml:space="preserve">==שָׁלָל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שלל
|הגייה=sha'''lal'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ל|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=שְׁלַל־
}}
# [[רכוש]]־ה[[אויב]] שה[[מנצח]] לקח לעצמו, לאחר שגבר עליו ב[[קרב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק '''שָׁלָל''' תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.|שמות|טו|ט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כָּל-הוֹן יָקָר נִמְצָא; נְמַלֵּא בָתֵּינוּ '''שָׁלָל'''.|משלי|א|יג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר, כָּל-'''שְׁלָלָהּ''' – תָּבֹז לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת-'''שְׁלַל''' אֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ.|דברים|כ|יד}}
# {{בהשאלה}} שפע, אוצר רב.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר '''שְׁלַל''' צְבָעִים לְסִיסְרָא '''שְׁלַל''' צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל.|שופטים|ה|ל}}
#:* בארכיון המדינה מודים: '''שלל''' פריטים היסטוריים מחכים במחסנים, ואיש לא יודע מה יש בהם. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=עופר אדרת|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2724012|כותרת=↲|שם האתר=הארץ|תאריך=04.09.15}})
# {{חזל}} תפירה הנועדת לחיבור זמני של בגדים.
#:* {{צט/משנה|וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמַּפְתְּחוֹת, '''וּשְׁלַל''' הַכּוֹבְסִים, וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְאֵינוֹ חִבּוּר לַהַזָּיָה|פרה|יב|ט}}
#:* {{צט/בבלי|הקורע מתוך '''השלל''', מתוך המלל, מתוך הלקט, מתוך הסולמות - לא יצא|מועד קטן|כו|ב}}

===גיזרון===
* (3) רא&quot;ש (בפירושו למשנה בפרה) אמר שהוא שווה למשמעות (1), שהשורש ש־ל־ל משמעו קיבוץ ואסיפה, והרכוש של האויב בדרך כלל מקובץ למקום אחד. קוהוט ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48236&amp;st=&amp;pgnum=86 ערוך השלם, שלל]) אמר שהוא מערבית: شـل. ואמר שהמשמעות המקורית היא &quot;חיבור יחד&quot;. יתכן שיש קרבה לשורש ש־ל־ש־ל ([[שלשלת]]), וכמו שמצינו בלשון חז&quot;ל: {{הדגשה|וחוזר ורואה כת של זקנים '''שלולים''' בשלשלאות ונותן את צוארו עליהם|(איכה רבה, פתיחתא לד)}}.
* (4) נראה שהוא במשמעות של [[מאגר]], [[אוצר]]. קוהוט הסביר שהוא כמו (3) שהביצים שם מחוברות על ידי [[גיד]]ים.

===צירופים===
* [[כמוצא שלל רב]]
* [[שלל ימי]]
* [[שלל ביצים]]
===מילים נרדפות===
* [[בזה|ביזה]] (1)
* [[מלקוח]] (1)
* [[שפע]] (2)
===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|bottino|sacco}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|loot|booty|prize}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Beute}}
* הודית: {{ת|הינדית|लूट}} (תעתיק: לוּט)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|buit}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|zsákmány}}
* טורקית: {{ת|טורקית|ganimet|olca|yağma|çapul|plaçka|talan}}
* יוונית: {{ת|יוונית|λεία}} (תעתיק: leía)י, {{ת|יוונית|κλοπιμαία}} (תעתיק: klopimaía)
* יפנית: {{ת|יפנית|略奪品}} (תעתיק: ryakudatsuhin)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|botín}}
* פולנית: {{ת|פולנית|łup}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|butin|dépouille}}
* רומנית: {{ת|רומנית|pradă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|добыча}} (תעתיק: dobýča)
* שוודית: {{ת|שוודית|byte}}
}}

==שָׁלַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שלל
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ל|ל}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|המקרא}} [[לקח]] בכח רכוש של אחרים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ וְעַל עַם עֶבְרָתִי אֲצַוֶּנּוּ '''לִשְׁלֹל''' שָׁלָל וְלָבֹז בַּז וּלְשׂוּמוֹ מִרְמָס כְּחֹמֶר חוּצוֹת|ישעיה|י|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם '''הַשֹּׁלְלִים''' אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ|זכריה|ב|יב}}
#:*{{צטשיר|שופט אוטומטי '''שלל''' לי רשיון / לעורך דין מכאני שלשלתי אסימון / בחריץ הפה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}605&amp;wrkid{{=}}2447|עברנו את פרעה נעבור גם את זה|מאיר אריאל}}
# מנע ממישהו זכות מסוימת, או גישה למשהו.
#:*{{הדגשה|והם תכו לרגליך, אף על פי שהם '''שלולין''' ממשכנותיך|(דברים רבה (ליברמן), וזאת הברכה)}}
#:*{{צטבי|היה זמן ובשם “אחוות עמים” ו“כוחות מחר” רצו '''לשלול''' את זכות העם היהודי למדינה|https://benyehuda.org/read/18681|לביצור עצמאותנו|דוד בן גוריון}}
#:*{{צטבי|ואמנם נדפס במכ&quot;ע אחר, ובראשו נמצאה הערה נוספת מאת המחבר, הבאה להטיל עלי אשמה, כי בתור עורך '''שללתי''' חופש־הדבור מאיש שבא לחלוק על מה שכתבתי בתור סופר|https://benyehuda.org/read/3989|שאלה של עורך|אחד העם}}
# [[קבע]] כי הטענה אינה [[נכון|נכונה]].
#:* &quot;שר האוצר '''שלל''' את דברי הביקורת על ההיטלים העקיפים בציינו כי הללו משמשים לספיגת רווחים מוגזמים.&quot; (&quot;למרחב&quot;, 26 בנובמר 1957, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
# {{חזל}} חיבר באופן זמני על ידי תפירה.
#:*{{צט/בבלי|על כל המתים כולן '''שולל''' לאחר שבעה, ומאחה לאחר שלשים|מועד קטן|כב|ב}}
#:*{{הדגשה|כובסים דרכם '''לשלול''' הבגדים זה עם זה הקטנים עם הגדולים כדי שלא יאבדו|(רש&quot;י, שבת מח ע&quot;ב)}}

===גיזרון===
* (1-3) מקראי. מקביל לאכדית שַלַלֻ {{אכדית|1097|šalālu}}.

===מילים נרדפות===
* [[בזז]] (1)
* [[החרים]] (1)
* [[בטל|ביטל]] (2)
* [[אין|איין]] (2)
* [[כפר]] (3)
* [[הכחיש]] (3)
* [[פסל#פָּסַל|פסל]] (2, 3)

===ניגודים===
* [[אשר|אישר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|negate|deny}}

{{שורש|שׁלל}}</text>
      <sha1>3j6yqj3gslddbx5n7a38d0p5vy0am5w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרסמת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44092</id>
    <revision>
      <id>520321</id>
      <parentid>509028</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:41:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520321</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2711" sha1="mqdctqzx41078mcvuqnkh432lmpr1oz" xml:space="preserve">==פִּרְסֹמֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרסומת
|הגייה=pir'''so'''met
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש4|פ|ר|ס|ם|גזרה=המרובעים}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטֹּלֶת}}
|נטיות=ר' פִּרְסוֹמוֹת
}}{{תמונה|RASHASH ad.jpg|פרסומת על אוטובוס אגד}}
# {{רובד|ח}} [[מידע]] המופץ ב[[פומבי]] לצרכי [[מסחר]] או [[תעמולה]].
#:*{{צטשיר|כולם יושבים בבית קפה / מאזינים לרדיו: / בכל השעה – החדשות, / אחר כך יש '''פרסומות'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}980&amp;wrkid{{=}}3053|כולם רוצים שירים פשוטים|שלמה גרוניך}}

===גיזרון===
*{{חידוש|אברהם שלונסקי}} משורש בלשון חז&quot;ל [[פרסם]]
===צירופים===
*[[סרטון פרסמת]]
*[[פרסמת סמויה]]
===מילים נרדפות===
*[[רקלמה]] (לעז)

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|annuncio|pubblicità}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|advertisement|commercial}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|reklamo}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Anzeige|Werbung}}
* הודית: {{ת|הינדית|इश्तहार}} (תעתיק: iśtahār)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|reclame|advertentie}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|hirdetés|reklám}}
* טורקית: {{ת|טורקית|reklam|ilan}}
* יוונית: {{ת|יוונית|διαφήμιση}} (תעתיק: diafímisi)
* יפנית: {{ת|יפנית|広告}} (תעתיק: kōkoku)
* לטינית: {{ת|לטינית|prescriptio}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|anuncio|publicidad}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إعلان}} (תעתיק: אִעְלָאן)
* פולנית: {{ת|פולנית|reklama}}
* פינית: {{ת|פינית|mainos}}
* פרסית: {{ת|פרסית|تبلیغ}} (תעתיק: תָּבְּלִיע')
* צ'כית: {{ת|צ'כית|reklama}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|publicité}}
* רוסית: {{ת|רוסית|реклама}} (תעתיק: rekláma)
* שוודית: {{ת|שוודית|annons}}
}}
===ראו גם===
*[[כרזה]]
*[[מודעה]]
*[[שלט חוצות]]
*[[תשדיר]]
*[[סלוגן]]
*[[סחריר]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרסומת}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=איילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2254751|כותרת=בימים שהפרסומת היתה רקלמה|שם האתר=הארץ|תאריך=28/02/2014}}

{{שורש|פרסם}}
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:פרסום]]</text>
      <sha1>mqdctqzx41078mcvuqnkh432lmpr1oz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שנוי במחלקת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44149</id>
    <revision>
      <id>520275</id>
      <parentid>428800</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:23:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520275</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2235" sha1="gehg0ru22w1tnd71jlzjgrffbg74yrg" xml:space="preserve">==שָׁנוּי בְּמַחֲלֹקֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שנוי במחלוקת
|הגייה=sha'''nuy''' bemakh'''lo'''ket
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|נ|ה}}; {{שרש3|ח|ל|ק}}
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=נ' שְׁנוּיָּה בְּמַחֲלֹקֶת; ר' שְׁנוּיִּם בְּמַחֲלֹקֶת נ&quot;ר שְׁנוּיּוֹת בְּמַחֲלֹקֶת}}
# שאין עליו [[הסכמה]]; נתון ל[[דיון]] [[ציבורי]].
#:* {{צטבי|נושא אחר שהיה '''שנוי במחלוקת''' בשנים עברו הוא – שהמפתח לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי נמצא בידי מצרים ולא בידי ירדן ובוודאי שלא בידי הפלשתינאים.|https://bybe.benyehuda.org/print/10714|פתרון האוטונומיה הוא סוס צולע|חגי אשד}}
#:* {{צטבי|החליטו,  כי הספרים שיר השירים וקהלת קדושים הם כשאר כתבי הקדש וכמוהם מטמאים את הידים  (ידים  פ&quot;ג  מ&quot;ה).   דבר זה היה '''שנוי במחלוקת''' ימים רבים.   מכבדי התנ&quot;ך חשבו גם את הספרים האלה לקדושים,  אך הדייקנים  (ригористы)  לא נחה דעתם מן הספרים ההם,  מפני שתוכנם נוגע לפלוסופיה ואהבה ואין בהם דבר המיוחד להיהדות.|https://benyehuda.org/malal/malal_013_b.html|פעולות נשיאי ישראל בזמן החרבן ואחריו|משה ליב ליליינבלום}}
===מקור===
* ביטוי חזל&quot;י נפוץ {{צט/בבלי|במחלקת שנויה|ברכות|לח|ב}} במקור הכוונה ל[[שנוי]] ב[[משנה]], בדברי ה[[תנא]]ים - ה[[שנה|שונים]] את ההלכות.

===ניגודים===
* [[מוסכם]]
* [[מקובל]]
* [[פה אחד]]

=== תרגום ===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|controversial}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُخْتَلَف عليه}}

===ראו גם===
* [[מחלוקת]]
* [[תמימות דעים]]

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>gehg0ru22w1tnd71jlzjgrffbg74yrg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טלא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44161</id>
    <revision>
      <id>520347</id>
      <parentid>500161</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:51:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520347</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2736" sha1="r3d98ok9qwhjkuz4vv1hfh41qsny5k7" xml:space="preserve">==טָלַא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=טלא
|שורש וגזרה={{שרש3|ט|ל|א}}, [[גזרת נל&quot;א]]
|בניין=קל
}}{{נגן|קובץ=He-טָלָא.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[תפר#תָּפַר|תָּפַר]] [[טלאי#טְלַאי|טלאי]] עַל [[קרע#קֶרַע|קרע]].
#:*{{צט/משנה|מַטְלִית '''שֶׁטְּלָיָהּ''' עַל הַקֻּפָּה, מְטַמְּאָה אֶחָד וּפוֹסֶלֶת אֶחָד [...] וְכֵן '''הַטּוֹלֶה''' עַל הַשַּׂק אוֹ עַל הָעוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.|כלים|כח|ו}}
#:*{{צט/תוספתא|שני בגדים המסוגרין שנפל מטלית '''וְטָלָא''' על זה מטלית...|נגעים|ה|ח}}
#:*{{הדגשה|&quot;'''טוֹלֵא''' בַּמָּקוֹם הָרָאוּי וּמְאַחֶה אֶת הַקְּרָעִים וְנוֹתֵן לָהֶם צוּרָה...&quot;|&quot;בעמק הבכא&quot;, פרולוג, [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]]}}

===גיזרון===
*נגזר מן &quot;[[טלאי]]&quot; כבר בלשון חז&quot;ל (במשנה מופיע בעיקר בגזרת ל&quot;י), בתנ&quot;ך מופיע רק בבניין קל בצורת בינוני פעול, ושם עפ&quot;ר במשמעות המושאלת.

===נגזרות===
*[[טלוא|טָלוּא]]
*[[טליאה|טְלִיאָה]]

===מילים נרדפות===
*[[לקט#לָקַט|לָקַט]]

===ראו גם===
*[[הטליא|הִטְלִיא]]
*[[הכליב#הִכְלִיב|הִכְלִיב]]

{{שורש|טלא}}
[[קטגוריה:טקסטיל]]

==טִלֵּא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=טילא
|שורש וגזרה={{שרש3|ט|ל|א}}, [[גזרת נל&quot;א]]
|בניין=פיעל
}}{{נגן|קובץ=He-טִלֵּא.ogg|כתובית=הגיה}}
#[[תפר#תָּפַר|תָּפַר]] [[טלאי|טְלַאי]] עַל קֶרַע.
#:*{{הדגשה|&quot;...בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? '''טִלֵּאתֶם''' אַדַּרְתְּכֶם?/ צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia071.html &quot;הקיץ גוע&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}

===גיזרון===
*גזירה לאחור מן המילה היחידאית {{צט/תנ&quot;ך|מְטֻלָּאוֹת|יהושע|ט|ה}}.

===נגזרות===
*'''טֻלָּא''' (צורת הסביל)
**[[מטלא|מְטֻלָּא]]
*[[טלוא#טִלּוּא|טִלּוּא]]

===מילים נרדפות===
*[[לקט#לָקַט|לָקַט]]

===ראו גם===
*[[הטליא|הִטְלִיא]]
*
*[[הכליב#הִכְלִיב|הִכְלִיב]]

{{שורש|טלא}}
[[קטגוריה:טקסטיל]]</text>
      <sha1>r3d98ok9qwhjkuz4vv1hfh41qsny5k7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מנקד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44279</id>
    <revision>
      <id>519751</id>
      <parentid>464386</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:11:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519751</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1553" sha1="s62kpq31aha6in1ctcwjpulmy3ng34e" xml:space="preserve">{{חסר|מְנַקֵּד}}

==מְנֻקָּד==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=מנוקד
|הגייה=menu'''kad'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ק|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}}
|נטיות=נ' מְנֻקֶּדֶת; ר' מְנֻקָּדִים; נ&quot;ר מְנֻקָּדוֹת
}}{{תמונה|Polka dots.svg|דוגמה מנוקדת באדום על רקע צהוב}}
{{תמונה|Dagesh-and-shva.png|מילה מנוקדת בעברית}}
# שיש עליו [[כתם|כתמים]] [[עגול]]ים.
#:*{{צטבי|בן-זוגי שלי היה עלם כבן עשרים, בכובע &quot;באַראַשקי&quot; '''מנוקד''' ובעל פנים שחרחרים, ישרים, גלויים וסימפּאַטיים למאד|https://benyehuda.org/brenner/aleph_ad_mem.html|מא. עד מ.|יוסף חיים ברנר}}
#{{בהשאלה}} שיש בו [[סימן|סימנים]] ל[[ציון]] ה[[תנועה|תנועות]].
#:* במילה [[כלב]], האות כ' '''מנוקדת''' ב[[דגש]] וב[[סגול#סֶגוֹל|סגול]], והאות ל' מנוקדת בסגול בלבד.

===גיזרון===
* בינוני סביל מן הפועל [[נקד#נִקֵּד|ניקד]].

===מילים נרדפות===
*[[נקד#נָקֹד|נקוֹד]]

===ניגודים===
* ב[[כתיב מלא]] (2)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|dotted}}

===ראו גם===
* [[מבאר#מְבֹאָר|מבואר]]
* [[מטעם#מֻטְעָם|מוטעם]]

{{שורש|נקד}}
[[קטגוריה:דקדוק]]</text>
      <sha1>s62kpq31aha6in1ctcwjpulmy3ng34e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44296</id>
    <revision>
      <id>519732</id>
      <parentid>519216</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:57:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519732</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5879" sha1="kk8xujqlaw6zo138q5pwa1aasiy1lbd" xml:space="preserve">{{חסר|כָּת־(פועל)}}
==כַּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כת
|הגייה=kat
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש3|כ|ת|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַל}}
|נטיות=ר' כִּתּוׂת (&lt;small&gt;וגם: כִּתִּים&lt;/small&gt;), כַּת־ כִּתּוֹת־ (&lt;small&gt;וגם: כִּתֵּי&lt;/small&gt;)
}}
&lt;!-- {{נגן|קובץ=He-כַּת.ogg|כתובית=הגיה}} --&gt;
# [[קבוצה|קבוצת]] אנשים (בדרך כלל מצומצמת) אשר [[התבדל]]ה משום [[רעיון|רעיונות]] [[קיצוני]]ים או [[חדשני]]ים; קבוצת אנשים הנוהה אחרי [[מנהיג]] [[כריזמטי]], מתוך אמונה ב[[רעיון]] פילוסופי או דתי חדש, ה[[הבדיל|מבדיל]] אותה מה[[חברה]] שבקרבה היא פועלת. 
#:* {{צטבי|דווקא בדורנו אנו, קלה יותר חשיפת שורשיה הנפשיים של '''כת''' הפרנקיסטים ושל גיבוריה, שהם אולי, אבי-אבות '''הכתות''' השונות שקמו באומה בדורות האחרונים.|https://benyehuda.org/stein/vehaesh.html|והאש השאירה אפר|א&quot;ש שטיין}}
#:*{{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=https://www.infokatot.com/39450/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%9B%D7%AA
|כותרת=מה שהופך קבוצה המתאחדת סביב מנהיג ולה רעיון (לרוב רוחני) '''לכת''' הרסנית - אלו השיטות הפסיכולוגיות הננקטות על ידי מנהיג '''הכת'''.
|שם האתר=המרכז הישראלי לנפגעי כתות
|תאריך=}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} חבורה כלשהי.
#:* {{צט/בבלי|אמר רבי ירמיה בר-אבא: ארבע '''כתות''' אין מקבלות פני שכינה: '''כת''' לֵצים '''וכת''' חֲנֵפים '''וכת''' שקרנים '''וכת''' מְסַפְּרֵי לָשון-הרע|סוטה|מב|א}}
#:* {{צט/רבה|אמר רבי סימון: בשעה שבא הקב&quot;ה לִבְרׂאת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת '''כתים-כתים''', וחבורות-חבורות...|בראשית|ח|ה}}
#:* {{צט/רבה|מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה '''כַּת''' שֶׁל כְּלָבִים וְנִתְיָרֵא מֵהֶם וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶם.|בראשית|פד|ה}}
# קאסטה, מעמד חברתי של קבוצות [[אכלוסיה|אוכלוסייה]] (בעיקר בתת-היבשת ההודית). {{הערת שוליים|{{צטפדיה|קאסטה אינה כת, לכן בניגוד לטעות רווחת בשפת הדיבור, מערכת הקאסטות אינה מערכת של כתות|קאסטה}}}}

===גיזרון===
* ייתכן כי מהשורש כ־ת־ת במשמעות &quot;פורר&quot;. (התפוררות חברתית יוצרת כתות).{{מקור/ספר|אברהם אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|1989}}
* אולי {{לועזית|ארמית}} כְּנָת – [[שותף]] ל[[סיעה]], כנראה בפסוק הבא: {{צט/תנ&quot;ך|וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר '''כְּנָו‍ֹתָיו'''...|עזרא|ד|ז}}  &lt;ref&gt;הערך &quot;כנת&quot;, שם.&lt;/ref&gt;

=== נגזרות ===
* [[כתה|כיתה]]

===מילים נרדפות או קרובות ===
* [[חבורה]] 
* [[כיתה]] 
* [[פלג]]
* [[קבוצה]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|setta|culto}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sect|cult}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Sekte}}
*הודית: {{ת|הינדית|मज़हब}} (תעתיק: mazhab)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|afscheiding|sekte}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|szekta}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tapınç|tarikat}}
*יוונית: {{ת|יוונית|αίρεση}} (תעתיק: aíresi)
*יפנית: {{ת|יפנית|宗派}} (תעתיק: shūha)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|secta|culto}}
*ערבית: {{ת|ערבית|فِرْقَة}} (תעתיק: פִרְקָה), {{ת|ערבית|مَذْهَب}} (תעתיק: מַדְ'הָב), {{ת|ערבית|طائِفَة}} (תעתיק: טָאאִפָה)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|secte|culte}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|종파}} (תעתיק: jongpa)
*רוסית: {{ת|רוסית|секта}} (תעתיק: sékta)
}}
===מידע נוסף===
* התפתחה נטייה להבחנה בלשון הדיבור בצורת הרבים בין כִּתּוֹת עבור כִּתָּה לעומת כַּתּוֹת עבור כַּת. הצורה כַּתּוֹת נחשבת בלתי תקנית.

===ראו גם===
* [[גורו]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כת|}}
*{{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://www.infokatot.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=402727
|כותרת=דו&quot;ח הוועדה הבין-משרדית לבדיקת נושא הכתות בישראל  - ינואר 1987
|שם האתר=המרכז הישראלי לנפגעי כיתות
|תאריך=}}

*{{מקור/אינטרנט
|יוצר=ד&quot;ר צופיה מלר
|כתובת=https://www.hofesh.org.il/religion_merchants/orgs/mystic_cults_1/mystic_cults_1.html
|כותרת=כתות מיסטיות בישראל ובעולם
|שם האתר=האתר הרשמי של עמותת חופש
|תאריך=מאי 2009}}

*{{מקור/אינטרנט
|יוצר=נגה פורת
|כתובת=https://blog.ravmilim.co.il/
|כותרת=מכתתים רגליים לכיתה
|שם האתר=בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים
|תאריך=15/09/16}}

{{שורש|כתת}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:דת]]</text>
      <sha1>kk8xujqlaw6zo138q5pwa1aasiy1lbd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44297</id>
    <revision>
      <id>520465</id>
      <parentid>344646</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:47:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520465</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4967" sha1="o38ltw0nl75ye7drgqfjfxc6ray7ifw" xml:space="preserve">==הֵד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הד
|הגייה=hed
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש3|ה|ו|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=ר' הֵדִים, הֵד־ הֵדֵי־
}}
#[[קול]] ה[[חזר|חוזר]] לאחר פגיעתו בעצם מרוחק. משתמשים במונח זה גם עבור [[השתקפות]] [[אות]]ות אחרים (למשל, קרינה).
#:*{{צטבי|[...] מֵרֹאשׁ פִּסְגָּה בְּשִׁיר אַרְעִים, אֶקְרָא: הֵידָד, הַנְּעוּרִים! וַיַּעַן '''הֵד'''|https://benyehuda.org/rachel/Rac019.html|הֵד|רחל המשוררת}}
#:*{{צטשיר|הקשיבי: איך מעל שחפים / ישיקו הכנפיים, / ונותר רק '''הד''' קולך|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}349&amp;wrkid{{=}}2867|רק הד קולך|איתן פרץ}}
#:*{{צטפדיה|במהלך מלחמת העולם השנייה, מפעילי מכ&quot;מים צבאיים הבחינו '''בהד''' חוזר כתוצאה מגשם, שלג ומשלג מעורב בגשם|מכ&quot;ם מזג האוויר}}
#:*מרחוק נשמעו '''הדי''' קולות החוגגים.
#{{בהשאלה}} [[תגובה|תגובות]] ו[[רושם]] לאחר [[מאורע]] כלשהו.
#:*{{צטבי|זֶה פֶּלֶא הֱיוֹתוֹ אֶחָד וּרְבָבָה, אֶחָד לְמוּל עַצְמוֹ – מַרְאָה בִּפְנִים מַרְאָה. '''הֵדִים''' מֵעֲבָרִים מִזֶּמֶר יְחִידִי...|mehr_y/lelo34.html|בִּכְתָב חִוֵּר מְאֹד...|יחיאל מר}}
#:*{{צטבי|[...] הישאר יישאר מהם הרושם של מליצות '''והדים''' למה שקראנו בשירי משוררי לועז מתקופה ידועה [...]|brenner/yalag.html|אַזְכָּרָה לְיַלַ&quot;ג|י&quot;ח ברנר}}
#:*הסיפור שפורסם בעיתון חולל '''הדים''' רבים.


===גיזרון===
* בלשנים קושרים את המילה הד עם השורש הערבי صَ- دَ- ى| סֲהְּדַ| صَدَى‎ -פירוש: הד, או עם השורש הערבי ה-ד-ד| ه د د‎ |هَدَّدَ פירוש : רעש מאיים ,שאון רב. (=ראה הידד).
* מילה יחידאית במקרא, בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה, וְלֹא '''הֵד''' הָרִים|יחזקאל|ז|ז}}.

===פרשנים מפרשים===
*הפרשנים המסורתיים נחלקו בפירושה. [[w:יונה אבן ג'נאח|יונה אבן ג'נאח]] משייך בספר השורשים שלו את &quot;הד&quot; לשורש ה־ו־ד, בדומה למילה &quot;הוד&quot;. הוא [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36864&amp;st=&amp;pgnum=157 כותב שם] על &quot;הד&quot; שבפסוק זה: &quot;ומהענין הזה אצלי 'ולא הד הרים', והוא תֹאַר על משקל מת ולץ. והענין ולא יצילם מן הצרה הזאת הוד הריהם. כלומר, ההרים הגדולים והבצורים שלהם לא ימנעום מן האויב&quot;. על דרך זו מפרש גם פירוש [[w:המצודות|המצודות]].
:לעומתם מפרש רש&quot;י את &quot;הד&quot; שבפסוק במשמעות &quot;קול&quot;. הוא כותב: &quot;והד לשון צעקת הכרזה לקום לברוח אל ראשי ההרים&quot;, ומקשר את &quot;הד&quot; למילה &quot;הידד&quot;. כך הוא מפרש גם את הפועל &quot;הָדָה&quot; שבפסוק {{צט/תנ&quot;ך|וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ '''הָדָה'''|ישעיהו|יא|ח}}.
* &quot;הד&quot; היא דוגמא למילה סתומה מהמקרא, שחודשה בעת החדשה בהתבסס על פרשנות מסורתית. מילה זו הופיעה בתחילה רק בצירופים &quot;הד קול&quot; או &quot;הד הרים&quot;, ולאחר מכן הופיעה גם לבדה{{הערת שוליים|&quot;על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו&quot;/ תמר כץ/לשונינו/אדר ב'-תשע&quot;ד/עמ 63}}.

===צירופים===
* [[אכון הד|איכון הד]] (1)
* [[עורר הדים]] (2)
* [[מצא לו הד]] (2)
* [[מחזיר הד מכ&quot;ם]]

===נגזרות===
* [[הדהד]]
* [[תהודה]]

===מילים נרדפות===
* [[בת קול]] (1)
* [[שמע#שֶׁמַע|שֶׁמַע]] (2)
* [[השתקפות]]

===ניגודים===
* [[מקור]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|echo}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|visszhang}}
* ערבית: {{ת|ערבית|صدى}}
* רוסית: {{ת|רוסית|эхо}}

===ראו גם===
* [[שמועה]] (2)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הד}}


{{שורש|הדד}}
[[קטגוריה:קולות]]
[[קטגוריה:רעשים]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
===הערות שוליים===</text>
      <sha1>o38ltw0nl75ye7drgqfjfxc6ray7ifw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרצף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44338</id>
    <revision>
      <id>520148</id>
      <parentid>431642</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:27:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520148</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1845" sha1="h9blgopsdmu94w0wz2sasftmm5wrejx" xml:space="preserve">==קִרְצֵף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=קרצף
|שורש וגזרה={{שרש4|ק|ר|צ|ף}}, [[גזרת המרובעים]]
|בניין=פיעל
}}{{תמונה|US Navy 080822-N-7446H-037 Sailors line up to scrub the hangar bay during a scrubbing exercise aboard the aircraft carrier USS George Washington (CVN 73).jpg|אנשים מקרצפים את הרצפה.}}
# גירד או שפשף בחוזקה לשם [[ניקוי]] [[יסודי]].
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אֲבָל '''מְקַרְצְפִין'''; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְקָרְדִין אַף לֹא '''מְקַרְצְפִין'''.|ביצה|ב|ח}}
#:*{{צטבי|בתוכם היה סנדריל באמת כבהמה נכנעת, שמניחה לתינוקות לרכוב על גבה '''ולקרצף''' לה את סנטרה|https://benyehuda.org/mos/binyamin.html|מסעות בנימין השלישי|מנדלי מוכר ספרים}}
#:* המנקה '''קרצף''' את מרצפות הבית עד שהבריקו.
#:* חברת מע&quot;צ '''קרצפה''' את הכביש לקראת סלילתו מחדש. 
 

===גיזרון===
* לשורש ק־ר־צ־ף שורש מקביל בארמית: קַרְצֵף; ייתכן שנגזר מן [[קצף]].

===מילים נרדפות===
* [[צחצח]]
* [[גרד]]
* [[ניקה]]
* [[סרק]]
* [[הבריש]]

===ניגודים===
* [[לכלך]]
* [[טנף]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|scrub}} 
* ערבית: {{ת|ערבית|نظف تماما|حك}}

===ראו גם===
* [[מרק#מֵרֵק|מֵרֵק]]
* [[הבהיק]]
* [[הבריק]]
* [[שפשף]]

{{שורש|קרצף}}</text>
      <sha1>h9blgopsdmu94w0wz2sasftmm5wrejx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44340</id>
    <revision>
      <id>520330</id>
      <parentid>513056</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:45:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520330</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4286" sha1="3jjqjq3354lfmvc10fxvk526trwtlch" xml:space="preserve">{{חסר|סָדַק|סִדֵּק|סֻדַּק}}
==סֶדֶק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סדק
|הגייה='''se'''dek
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ד|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' סְדָקִים; סֶדֶק־, ר' סִדְקֵי־
}}
{{תמונה|Cracks (34644866561) (2).jpg|סדקים בחומר}}
{{תמונה|Le bateau-lune de l'Association Watever (43).JPG|הסדקים בין לוחות הדופן של אנייה עשויה עץ}}
# {{חזל}} חריץ צר.
#:*{{צט/משנה|שָפִין אֶת '''הַסְּדָקִין''' וּמַעְגִּילִין אוֹתָן בְּמַעְגִּילָה|מועד קטן|א|י}}.
#:*{{צטבי|אם אפתח להם חור קטן, '''סדק''' צר בביתי, ויפלו עלי כארבה, ויבוקקוני, ויציגוני ככלי ריק, ונפשם לא תמלא.|https://benyehuda.org/perets/hanadiv.html|הנדיב|י&quot;ל פרץ}}
# {{בהשאלה}} התחלת תהליך המבשר משבר או התפרקות. 
#:*המחשבות והמילים מפלגות אותנו ומרחיבות את ה'''סדקים''' במרקם החברתי השברירי שאנו מנסים לבנות בינינו. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=הרב ד&quot;ר מיכאל לייטמן‏|כתובת=https://www.michaellaitman.com/he/חדשות/הקליע-שמנפץ-את-החברה-הישראלית-לרסיסים/|כותרת=הקליע שמנפץ את החברה הישראלית לרסיסים|שם האתר=|תאריך=}})
# {{הקשר|ימאות}} המרווחים הקטנים בין שפות הלוחות של הסיפון, הדפנות והתחתית בספינת עץ.
#:* {{הדגשה|&quot;העקל - מקום בשולי הספינה שמתקבצים שם המים הנכנסים ב'''סדקים''' של ספינה.&quot;|(פירוש ר' עובדיה מברטנורא על משנה מכשירין ה ז.)}}
#:* {{הדגשה|&quot;'''בסדקים''' שבין הלוחות דופקים נעורת (חוטי פשתן מרוחים בעטרן) למנוע בעד חדירת המים.&quot;|(הועדה להדרכה ימית שע&quot;י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא&quot;י, '''[https://sfathayam.com/wp-content/uploads/2023/05/seamanship-navigation-1945.pdf ימאות למעשה]''', 1945)}}
#:*{{הדגשה|&quot;אֶפֶס, לֹא פָּג עוֹד כֹּחָה שֶׁל הַאֵשׁ – הִיא בּוֹעֶרֶת עֲדֶנָה / תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הַלַּח, תְּכַרְסֵם אֶת־דְּלִילֵי הַנְּעֹרֶת; / מִן '''הַסְדָקִים''' יַעֲלֶה־יִתְאַבֵּךְ הַקִּיטוֹר. אֵשׁ אוֹכֶלֶת / חֶרֶשׁ אֶת כָּל הַסְפִינוֹת, וּפוֹרֵץ, מִתְלַקֵּחַ הַלַּהַב.&quot;|(ורגיליוס, אינאיס, 5.680-684. מלטינית: [[w:שלמה דיקמן|שלמה דיקמן]])}}
#:* {{הדגשה|&quot;וכלום אסתום את '''הסדקים''' בנעוֹרת, אדוני!&quot; והוא מניע בידו כמחזיק במפסלת־סתימה.|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק, מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}}

===גיזרון===
* מן סָדַק, ס-ד-ק. בארמית: סְדַק.

===צירופים===
* [[סדק הקול]]
* [[סדק בפי הטבעת]]
* [[סדקים נימיים]]
* [[סותם בדק]] (3)

===נגזרות===
* [[סדקי]]

===מילים נרדפות===
* [[חריץ]]
* [[בקיע]]
* [[בֶּקַע]]
* [[שֶׁסַע]]
* [[משק#מִשָׁק|מִשָׁק]] (3)

===ניגודים===
* [[שלמות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crack}}{{כ}} (1,2); {{ת|אנגלית|seam}}{{כ}} (3)
* ערבית: {{ת|ערבית|صَدْع}} 
* איטלקית: {{ת|איטלקית|fessura}}

===ראו גם===
* [[חרך]]
* [[שבר]]
* [[חור]]
* [[פתח]]
* [[פרצה]]
* [[קנפט]]
* [[נערת|נעורת]]
* [[מפסלת סתימה]]
* [[סותם בדק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חקר פני שבר|ויקישיתוף=Category:Cracks|שם ויקישיתוף=סדקים}}

[[קטגוריה:הנדסת חומרים]]
[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]</text>
      <sha1>3jjqjq3354lfmvc10fxvk526trwtlch</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פנדק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44357</id>
    <revision>
      <id>520615</id>
      <parentid>499201</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:38:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520615</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3549" sha1="jwbphvkpjyewri4t4hzg02md2h72o2u" xml:space="preserve">==פֻּנְדָק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פונדק
|הגייה=pun'''dak'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|פ|נ|ד|ק|קט=לא}}
|דרך תצורה={{משקל|קֻטָּל}}
|נטיות=ר' פֻּנדָקִים; פֻּנדַק־, ר' פֻּנְדְקֵי־
}}{{תמונה|Tavern_Scene-1658-David_Teniers_II.jpg|[[ציור]] של פונדק}}
{{תמונה|Hanul_%22La_barier%C4%83%22.jpg|פונדק ברומניה שנבנה במאה ה־19}}
#{{רובד|חזל}} [[מבנה]], לרוב על [[אם הדרך]], המשמש מטיילים ונוסעים מזדמנים ל[[לינה]] קצרת מועד; לעתים, כאשר מסופקים בו [[אוכל]] ו[[שתייה]], המבנה משמש גם כמסעדה.
#:*{{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי לֵוִי שֶׁהָלְכוּ לְצעַר עִיר הַתְּמָרִים, וְחָלָה אֶחָד מֵהֶם בַּדֶּרֶךְ, וֶהֱבִיאוּהוּ '''בַפֻּנְדָּק'''|יבמות|טז|ז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף אִישׁ אֶחָד מִתְיַחֵד עִם שְׁתֵּי נָשִׁים בִּזְמַן שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְיָשֵׁן עִמָּהֶם '''בַּפֻּנְדְּקִי''', מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁמְּרַתּוּ.|קידושין|ד|ב}}
#:*{{צט/משנה|אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה '''בְּפֻנְדְּקָאוֹת''' שֶׁל גּוֹיִם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָרְבִיעָה.|עבודה זרה|ב|א}}
#:*{{צטשיר|'''בְּפֻנְדָּק''' קָטָן / כָּךְ יָשְׁבוּ שְׁלָשְׁתָּן / עִם קְבַרְנִיט וְלוֹ רֶגֶל מֵעֵץ.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1800&amp;wrkid{{=}}731|בְּפֻנְדָּק קָטָן|אהרון שבתאי}}
#:* המטיילים העייפים עצרו '''בפונדק''' על מנת לאגור כוחות מחדש, הוגשו להם אוכל ושתייה, והם נרדמו חיש מהר.

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|πανδοκεῖον|pandokeíon}} 'מלון, אכסניה',&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_פּוּנְדָק.1?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; סיומת {{יוונית|-εῖον-|eîon}} למכשירים + {{יוונית|πανδοκεύς|pandokeus}} 'בעל מלון, מארח',&lt;ref&gt;[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%80%CE%B1%CE%BD%CE%B4%CE%BF%CE%BA%CE%B5%E1%BF%96%CE%BF%CE%BD&amp;la=greek#lexicon Perseus].&lt;/ref&gt; מתחילית {{יוונית|πᾰν|-pan-}} – [[כל]], בסיס {{יוונית|δέχομαι|déchomai}} – [[קבל|אקבל]]: 'מי שמקבל את כולם', 'מארח את כולם'. מילה קרובה בערבית فُنْدُق (הגייה: פֻנְדֻק) במשמעות של בית־מלון.

===צירופים===
* [[פנדק דרכים]]

===נגזרות===
* [[פנדקאי]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|inn|tavern}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πανδοχείο}} (תעתיק: pandocheío)
*ערבית: {{ת|ערבית|خان}} (תעתיק: חָ'אן)

===ראו גם===
* [[אכסניה]]
* [[בית מרזח]]
* [[חאן]]
* [[מסעדה]]
* [[מלון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פונדק|ויקישיתוף=category:inns|שם ויקישיתוף=פונדק}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>jwbphvkpjyewri4t4hzg02md2h72o2u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44360</id>
    <revision>
      <id>520359</id>
      <parentid>319162</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:56:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520359</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1766" sha1="81ncxc9km7gvhgnbj9z8e1a9qpx0m17" xml:space="preserve">{{חסר|מְדֻמֶּה}}
==מַדְמֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מדמה
|הגייה=mad'''me'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|מ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַדְמִים; מַדְמֵה־, ר' מַדְמֵי־
}}
{{רובד|עברית חדשה}} סימולטור; אמצעי המחקה מערכת או מצב במציאות ונועד לאמן אנשים לפעול בתנאי מציאות, לבחון את כושרם, או ללמוד על פעולתו של כלי או של מכשיר מסוים. מדמה יכול להיות מחשב, דגם של כלי (כמו מכונית או מטוס) ועוד. באמצעות המדמה אדם לומד את פעולת הכלי או המערכת, מתאמן בהפעלתם ואף מקבל משוב על ביצועיו.
* בחיל האוויר נפוץ השימוש ב'''מדמה''' טיסה.

===גיזרון===
שם המכשיר נקבע כצורת הבינוני של הפועל הִדְמָה. &lt;br /&gt;
המונח מופיע בתקן ישראלי 1080 חלק 37, &quot;מידע - מציאות מדומה&quot;, התש&quot;ע-2009.

===צירופים===
* [[מדמה טיסה]]
* [[מדמה נהיגה]]

===מילים נרדפות===
* [[סימולטור]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|simulator}}

===ראו גם===
*[[הדמיה]]
*[[מאמן]]
*[[דימות]]
*[[דימוי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סימולטור|מאמן טיסה}} 
* חנן גרינברג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3532060,00.html ניסוי מוצלח לטיל '''מדמה מטרה''' עבור ה&quot;חץ&quot;], ynet.

{{שורש|דמה}}
[[קטגוריה:מכשירים]]</text>
      <sha1>81ncxc9km7gvhgnbj9z8e1a9qpx0m17</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגבעת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44391</id>
    <revision>
      <id>520254</id>
      <parentid>501509</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:08:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4043" sha1="pltoaa4evmeugnh2jzby5su1y8i6ooa" xml:space="preserve">==מִגְבַּעַת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מגבעת
|הגייה=mig'''ba''''at
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ג|ב|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטֶלֶת}}
|נטיות= ר' מִגְבָּעוֹת; מִגְבַּעַת־, ר' מִגְבְּעוֹת־
}}
[[קובץ:A fedora hat, made by Borsalino.jpg|184px|ממוזער|מגבעת]]
# [[כובע]] בעל [[תיתורה]] שמרכזו מוגבה ו[[מעוגל]]. המגבעת היא פריט לבוש לגברים – בעבר שימשה בעיקר גברים עירוניים וכיום בעיקר גברים במגזר החרדי. 
#:*{{צטבי|והוא לבוש בגדים שחורים ומעיל קיץ לבן-כהה עליהם ועל ראשו '''מגבעת''' שחורה, נמוכה ועגולת השוליים.|https://benyehuda.org/avigdor/009.html|במליצה ובחיים|בן-אביגדור}}
#{{רובד|לשון המקרא}} כיסוי ראש גבוה. שימש לכוהנים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּ'''מִגְבָּעוֹת''' תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת|שמות|כח|מ}}

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא. קרוב אל [[גביע]] ו[[גבע]]. תיבת: &quot;מִגְבַּעַה&quot; היא גילגולה הקודם של-[https://books.google.co.il/books?id=kVs_AAAAYAAJ&amp;pg=PA89&amp;lpg=PA89&amp;dq=%22%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%94%22+%22%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA%22&amp;source=bl&amp;ots=TGddcje_GH&amp;sig=DGFy141kU_HUWulchPtEjMNAiX8&amp;hl=en&amp;sa=X&amp;ved=0ahUKEwikw7zMiKXLAhUhA3MKHQp1AKQQ6AEIMTAE#v=onepage&amp;q=%22%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%94%22%20%22%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA%22&amp;f=false &quot;מגבעת&quot;].  ר' [[w:יהודה אבן קריש|יהודה אבן קריש]] הראה שמתקיימים חילופי הגאים ג'-כ' בשורשי המילות:'גבע'-'[[כבע]]', ובשל כך תיבות נרדפות הן{{הערת שוליים|רמב&quot;ם. הכסף משנה בדעת הרמב&quot;ם כלי המקדש פרק ח' הלכה ג}}.
* הפועל - &quot;[[חבש#חָבַשׁ|חָבַשׁ]]&quot; מקביל אל תיבת &quot;מגבעת&quot;, כך גם בפסוק - &quot;ויחבוש להם מגבעות&quot;. וכן &quot;חבש כובע ישועה&quot;. ובזמנים קדומים הכובע והמגבעת היו כעין מצנפת ארוכה הנכרכת סביב הראש. ולכן קרוייה הפעולה הכרוכה בענידתם -  חבישה -קשירה. 
* יוסף בן מתתיהו {{הערת שוליים|קדמוניות ג, 158 תשמ&quot;ג:89}} מוסר כי מגבעת היא 'מצנפת'{{הערת שוליים|כן כתב הרמב&quot;ם הלכות כלי המקדש פרק ח' הלכה ב'&quot;ומצנפת האמורה באהרון היא המגבעת.. אלא שכהן גדול צונף בה כמי שלופף על השבר (בהלכה יט &quot;מקיפו ומחזירו כרך ע&quot;ג כרך), ובניו צונפין בה ככובע ולפיכך נקראת מגבעת&quot;}}. והחוקרים NIDOTTE , HALOT ואחרים, גורסים - מגבעת היא כיסוי ראש של כהנים הדיוטות עשוי שש בצורת טורבן ואפשר שהיו בה רצועות בד שחבשו בהן את המצנפת על הראש.

===צירופים===
* [[מגבעת צילינדר]]
* [[מגבעת קש]]

===נגזרות===
* [[מגבען]]
* [[גביע]]

===מילים נרדפות===
* [[מגבע]]
* [[כובע]]
* [[מצנפת]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|top hat}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قبعة|}}

===ראו גם===
* [[כפה|כיפה]]
* [[מטפחת ראש]]
* [[כמתה|כומתה]]
* [[טורבן]]
* [[קסקט]]
* [[תרבוש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כובע|ויקיפדיה 2=כומתה|ויקישיתוף=Category:hats}}

* רוביק רוזנטל, http://www.ruvik.co.il על המילה מגבעת, הזירה הלשונית.

{{שורש|גבע}}
===הערות שוליים===
[[קטגוריה:פריטי לבוש]]
[[קטגוריה:כיסויי ראש]]</text>
      <sha1>pltoaa4evmeugnh2jzby5su1y8i6ooa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרזנטור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44427</id>
    <revision>
      <id>520412</id>
      <parentid>269356</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:27:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520412</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4813" sha1="h1eu4eyljbi96nj27phd818zea54d1m" xml:space="preserve">
==פְּרֵזֶנְטוֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרזנטור
|הגייה=pre'''zen'''tor
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' פְּרֵזֶנְטוֹרִים; נ' פְּרֵזֶנְטוֹרִית, נ&quot;ר פְּרֵזֶנְטוֹרִיּוֹת; ר' פְּרֵזֶנְטוֹרֵי־, נ&quot;ר פְּרֵזֶנְטוֹרִיּוֹת־
}}
# אדם בעל נוכחות חברתית גבוהה וחיובית, ידוען בדרך-כלל, שבזכות סגולותיו אלה נבחר לפרסם מותג מסחרי במדיה.
#:* &quot;מה בדיוק קורה בראש של המפרסמים של &quot;שוקולד השחר&quot; כשהם בוחרים את אברום בורג כפרזנטור שלהם.&quot; (&lt;small&gt;{{מקור/אינטרנט
|יוצר=לילך וולך
|כתובת=http://e.walla.co.il/item/2520665
|כותרת= למה אברום בורג מלקק שוקולד?
|שם האתר=WALLA
|תאריך=30/4/2012}})&lt;/small&gt;)
# דמות מצוירת מונפשת (אנימטורית), המככבת בסרטוני וידאו וטלוויזיה, שתפקידה להעביר מסר פרסומי או שיווקי במקומו של מציג בשר ודם.
#:* &quot;השינויים הללו ואחרים כמותם הם רק עדכונים קלים למה שמחזיק מעמד כבר שנים: החיה המואנשת כפרזנטור של מותגים וחברות.&quot;  (&lt;small&gt;{{מקור/אינטרנט
|יוצר=מירב קריסטל
|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3787767,00.html
|כותרת=מאיפה הגיעו המצוירים והבובות לפרסומות?
|שם האתר=YNET
|תאריך=10/10/2009}}&lt;/small&gt;)
# מי שנבחר לעמוד בפני קהל כדי להעביר מסר באופן אפקטיבי תוך שימוש בטכניקות שכנוע ובשפת גוף.
#:* &quot;עם הכנה ראויה וקצת ניסיון - גם יזם סטארט-אפ צעיר יכול להפוך למרואיין מבוקש ולפרזנטור שמשרת מצוין את מטרות הארגון.&quot; (&lt;small&gt;{{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://blog.ibh.co.il/2015/6/face-of-organization
|כותרת= כך תקבעו מי יהיה הפרזנטור של הארגון
|שם האתר=אינסרט
|תאריך=16/6/2015}}&lt;/small&gt;)

{{תמונה|PikiWiki Israel 19201 Bamba (Osem) factory in Holon.JPG|הפרזנטור המונפש הוותיק והמוכר בכל בית}} 

===גיזרון===
* &quot;'''פרזנטור'''&quot; הוא יציר לשוני של השפה המדוברת, על יסוד המונח האנגלי presenter, שפירושו &quot;מַצִּיג או מַגִּישׁ&quot;; presenter נוצרה מהוספת &quot;er&quot; למלה &quot;present&quot;.

===צירופים===
* [[פרזנטור אינטרנטי]]
* [[פרזנטור אנימטורי]] (=מונפש)

===מילים נרדפות===
* [[דגמן הבית|דוגמן הבית]] (1)
*[[האיש בפרונט]] (1)
* [[יַצְגָן]] (1) 
* [[קרין הבית|קריין הבית]] (1)

===ניגודים===
* [[המושך בחוטים]] (בדרך כלל מאחורי הקלעים) (3)
* [[נחבא אל הכלים]] (3)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|spokesmodel|promotional model|brand ambassador}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|modèle promotionnel}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|modelo de promoción}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Werbe-Modell}}

===מידע נוסף===
{{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/2012/04/22/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90/
|כותרת=את המילה יצגן הציעה חנה רוזן לוועדה למילים בשימוש כללי. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע&quot;א (2011).
|שם האתר=האקדמיה ללשון העברית
|תאריך=22/4/2012}}.

ב-2014 החליטה האקדמיה ללשון העברית, שהמלה &quot;יצגן&quot; תהיה גם החלופה ל&quot;avatar&quot;. {{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/?s=%D7%99%D7%A6%D7%92%D7%9F
|כותרת=אוואטר=יצגן
|שם האתר=האקדמיה ללשון העברית
|תאריך=2014}}

===ראו גם===
*[[מיצג|מייצג]]
*[[מצגת]]
*[[פרויקטור]]
*[[פרזנטציה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרזנטור}}

[[קטגוריה:פרסום]]
[[קטגוריה:שיווק]]
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]

{{מקור/אינטרנט
|יוצר=חגית גינזבורג
|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3365849,00.html
|כותרת=להיות בפרונט
|שם האתר=YNET
|תאריך=16/02/07}}</text>
      <sha1>h1eu4eyljbi96nj27phd818zea54d1m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרויקטור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44429</id>
    <revision>
      <id>520122</id>
      <parentid>504600</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:20:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520122</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4663" sha1="biz3ozo39xvxyzz7csjkfns6gy5x9vy" xml:space="preserve">&lt;!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--&gt;

==פְּרוֹיֶקְטוֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פרויקטור
|הגייה=pro'''yek'''tor
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=ז
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' פְּרוֹיֶקְטוֹרִים; נ' פְּרוֹיֶקְטוֹרִית, נ&quot;ר פְּרוֹיֶקְטוֹריּוֹת; פְּרוֹיֶקְטוֹר־, ר' פְּרוֹיֶקְטוֹרֵי־, נ&quot;ר פְּרוֹיֶקְטוֹרִיּוֹת־
}}
# אדם בעל יכולות ניהול וביצוע מוכחות, שתפקידו להוציא לפועל מיזם מורכב. {{הערת שוליים|{{הדגשה|&quot;מנהל מיזם&quot; הוא צירוף מילים הבא להחליף את המילה הלועזית '''פרויקטור'''. את המונח מֵיזָם במשמעות מִפְעָל (בלעז enterprise) הציעו כבר בראשית שנות החמישים בדיונים משותפים לוועד הלשון ולמשרד המשפטים. |מילים בשימוש כללי משנת תשס&quot;ט–תש&quot;ע, האקדמיה ללשון העברית}}}}
#:*הרמטכ&quot;ל מינה את לוין '''ל&quot;פרויקטור&quot;'''... במינוי נאמר, כי לוין יהיה &quot;'''פרויקטור''' להכנת מבצע&quot;. הגדרת מושג זה... הייתה כי לוין ירכז את ההכנות, ובסיכום... נאמר שבשלב ההכנות ישמש לוין כמוביל ומרכז הנושא...  (&lt;small&gt;{{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://old.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=149&amp;id=0&amp;frompage=40&amp;contentid=1467&amp;parentcid=1463&amp;bctype=1&amp;startpage=0&amp;direction=1&amp;sw=1600&amp;hw=1130&amp;cn=%3Cb%3E%F4%F8%F7%20%E2%60%20-%20%E4%F2%EE%E9%EE%E5%FA%20%E1%E4%E2%E3%F8%FA%20%FA%F4%F7%E9%E3%E9%ED%3C/b%3E
|כותרת=דו&quot;ח על ממצאי הביקורת בעניין אסון “צאלים ב“ &gt;&gt; פרק ג` - העמימות בהגדרת תפקידים
|שם האתר=מבקר המדינה
|תאריך=15/3/1999}}&lt;/small&gt;)
#:* &quot;עופר וינטר, מפקד חטיבת גבעתי לשעבר שקודם אתמול לדרגת תת-אלוף, ישמש גם '''כפרויקטור''' לשילוב חרדים בצה&quot;ל במקביל לתפקידו החדש כראש מטה פיקוד מרכז.&quot; ({{מקור/אינטרנט
|יוצר=ב. ניסני
|כתובת=https://www.kikar.co.il/176079.html
|כותרת=עופר וינטר ישמש גם כ'''פרויקטור''' לגיוס חרדים
|שם האתר=כיכר השבת
|תאריך=07/07/2015}})

===גיזרון===
* יציר לשוני שנגזר מהמלה &quot;[[פרוייקט|פרויקט]]&quot; - מלטינית של ימי-ביניים 'פרוייקטום' [https://www.etymonline.com/word/project proiectum]  בהוראת 'משהו שנזרק הלאה או קדימה' , שחדר בצורת 'פרויקטור' כפי הנראה לתוככי ה[[עגה צה&quot;לית]]. {{הערת שוליים| {{מקור/אינטרנט
|יוצר=תגובית אנונימית לדבורית שרגל
|כתובת=https://velvetunderground.co.il/2014/04/22/%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA/
|כותרת=ה'פרויקטור' היא מילה-מונח שזחל ללשכת רה&quot;מ מגופים צבאיים.
|שם האתר=ולווט אנדרגראונד
|תאריך=22/4/2014}}}}

* המלה אינה קיימת כנראה בשפות אחרות. {{הערת שוליים|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מן המילים החדשות שאושרו בשנת תשע-2009-2010|2018/12/06}}}}

===צירופים===
* [[רב פרויקטור|רב-פרויקטור]]
* [[פרויקטור על|פרויקטור-על]]

===מילים נרדפות===
* [[מנהל מיזם|מנהל מֵיזָם]]
* [[אינטגראטור|אינטגרטור]]
* [[מנהל פרוייקט|מנהל פרויקט]]
* [[מְתַכְלֵל|מתכלל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|czar}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|chef de projet}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|projektmanager|projektleiter}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|gerente de proyecto}}

===ראו גם===
* [[פרזנטור]]
* {{פירוש נוסף|נוכחי=&quot;פרויקטור&quot;, במובן של אדם בתפקיד ביצועי|אחר= &quot;פרויקטור&quot;, במשמעות &quot;זרקור&quot; (נדיר)|ראו=[[פרוז'קטור]]}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ניהול פרויקטים}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עגה צה&quot;לית]]
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>biz3ozo39xvxyzz7csjkfns6gy5x9vy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מהדורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44456</id>
    <revision>
      <id>520457</id>
      <parentid>408710</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:42:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520457</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2435" sha1="to1oxznmlwfkof4o4qx03xclhz9mjp5" xml:space="preserve">==מַהֲדוּרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = מהדורה
| הגייה = mahadu'''ra'''
| חלק דיבר = שם-עצם
| מין = נקבה
| שורש = {{שרש3|ה|ד|ר|ב}}
| דרך תצורה = {{משקל|מַקְטוּלָה}}
| נטיות = ר' מַהֲדוּרוֹת; מַהֲדוּרַת־, ר' מַהֲדוּרוֹת־
}}
# הדפסה ראשונה או מחודשת של ספר.
#:* {{צטבי|אני עוסק עתה בין השאר בהתקנת '''מהדורה''' חדשה של תרגום אנגלי מן ה'אוטואמנציפציה' לליאון פינסקר|https://benyehuda.org/arlosoroff/129.html|על ה&quot;אוטואמנציפציה&quot; לפינסקר|חיים ארלוזורוב}}.
#:* ה'''מהדורה''' המורחבת של הספר יצאה לאור כשנתיים לאחר צאת המהדורה הראשונה.
# כלל העותקים המודפסים בהדפסה אחת.
#:* ה'''מהדורה''' הראשונה של הספר נמכרה כולה תוך זמן קצר, ולא ניתן למצוא בחנויות אף עותק שלה.

===גיזרון===
מקור המילה בארמית של התלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|אמר רבינא: '''מהדורא''' קמא דרב אשי אמר לן 'ראשון קנה', '''מהדורא''' בתרא דרב אשי אמר לן 'יחלוקו'|בבא בתרא|קנז|ב}}. השורש הד&quot;ר הארמי מקביל לשורש חז&quot;ר העברי, כך ש&quot;מהדורא&quot; היא מחזור.{{הערת שוליים|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מילים לשבוע הספר|2013/06/09|מילים-לשבוע-הספר}}}} בדומה למילים אחרות שמקורן בארמית, הכתיב הנהוג כיום הוא בה&quot;א - מהדורה.

===נגזרות===
* [[מהדיר]]
* [[מהדר]]
* [[ההדרה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|edition}}

===ראו גם===
* [[הדרן]]
* [[הדרן עלך]]
* [[כותר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מקור/אינטרנט
|יוצר=יעקב עציון
|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/writers/etsion/hadar.php
|כותרת=הדר א' והדר ב'
|שם האתר=השפה העברית}}

===סימוכין===

{{שורש|הדר ב}}
[[קטגוריה:ספרות]]
[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>to1oxznmlwfkof4o4qx03xclhz9mjp5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בריון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44484</id>
    <revision>
      <id>520578</id>
      <parentid>509545</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:27:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520578</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5371" sha1="r8trt2wlgu1ij5ua027npk520efogsp" xml:space="preserve">==בִּרְיוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בריון
|הגייה=bir'''yon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ר|א|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלוֹן}}
|נטיות=ר' בִּרְיוֹנִים, נ' בִּרְיוֹנִית; בִּרְיוֹן־, ר' בִּרְיוֹנֵי־
}}{{תמונה|Bullying Físico.JPG|בריונים}}
#{{חזל}} אדם [[כוחני]], [[אלים]] ו[[תוקפן]], המשתמש בכוחו הפיזי או בהפחדה בכדי להשיג את מבוקשו.
#:*{{צט/בבלי|הנהו '''בריוני''' דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא|ברכות|י|א}}
#:*{{צט|עמדו עליו '''בריונים''' קשים שלא ידעו משכב אשה וענו אותו במשכב זכור|מדרש תנחומא בשלח כה}}
#:*{{הדגשה|&quot;'''בריון''' השכונה, הוא בסך הכל אחד / אויביו טוענים 'אדמותינו שדד'&quot;|(&quot;בריון השכונה&quot; מאת אריאל זילבר, מילים ולחן: בוב דילן)}}
#:*{{צטבי|אלו מתחו אתכם '''בריוני''' הגדוד הי&quot;ד והלקו אתכם מספר הגון של פולסין די־נור, לא היה הדבר מזיק לכם כלל, אדונים נכבדים!|https://benyehuda.org/read/18142|דניאל שפרנוב: רומן|אהרן אברהם קבק}}
#{{בהשאלה}} אדם [[בעל גוף]], או אדם בעל שרירים חזקים ומפותחים.
#:* המתעמל '''הבריון''' זכה באליפות ישראל בהרמת משקולות.
#{{חזל}} כינוי גנאי לקנאים בימי המרד הגדול שנלחמו נגד הרומאים ונגד היהודים המתונים.
#:*{{צט/בבלי|הוו בהו הנהו '''בריוני''', אמרו להו רבנן: ניפוק ונעביד שלמא בהדייהו, לא שבקינהו|גיטין|נו|א}}

===גזרון===
*בימינו מקובל לראות את המילה האכדית {{אכדית|7069|bārānu}} – מורד (גזור מ־{{אכדית|7070|bâru}} – מרד) כמקור המילה &quot;בריון&quot;.&lt;ref&gt;[https://hebrew-academy.org.il/2022/07/14/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/ בריון ובריונוּת] באתר האקדמיה ללשון העברית&lt;/ref&gt;
*(1) בלשון חז&quot;ל המילה משמשת לפעמים ככינוי לחייל או נציג השלטון, ולכן יש שגזרו מיוונית: {{יוונית|φρούρῐον|phroúrion}} – דרגה מסוימת בחיל הרומאי.{{הערת שוליים|ש' קרויס, מלות שאולות מיוונית ורומית בתלמוד במדרש ובתרגום, ברלין 1898, בערך 'בריון'.}} באופן דומה, יש הגוזרים מ[[בירה]] (ארמון), ולפי זה &quot;בריון&quot; הוא 'שומר הבירה'.&lt;ref&gt;ע' לעף, תוספת הערוך השלם, 'בריון'; יסטרוב, [https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B4%D6%BC%D7%A8%D6%B0%D7%99%D7%95%D6%B9%D7%9F?ven=London,_Luzac,_1903&amp;lang=he בריון].&lt;/ref&gt;
* יש הגוזרים מהמילה המקראית &quot;[[בריא]]&quot; בהוראת: [[שמן#שָׁמֵן|שמן]], עב בשר. אחרים גוזרים מארמית: &quot;בָּרָא&quot; – חוץ, ובריון משמעותו חיצוני, מופקר.
*יש הגוזרים מיוונית: {{יוונית|βᾰρῠ́νω|barúnō}} – להכביד, ללחוץ, לדכא.&lt;ref&gt;קוהוט, ערוך השלם, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48230&amp;st=&amp;pgnum=195 בריוני]&lt;/ref&gt;
*(3) כנראה השאלה מ(1), כיון שהקנאים פעלו בכוחניות.

===צירופים===
* [[בריון קשקשים]] (2)
* [[בריון תנועה]] (1)
* [[ברית הבריונים]] (3)
* [[התנהגות בריונית]] (1)

===נגזרות===
* [[בריונות]]
* [[בריוני]]

===מילים נרדפות===
{{ע|3|
* [[אימתן]] (1)
* [[איש זרוע]] (1)
* [[אלים]] (1)
* [[בעל גוף]] (2)
* [[ג'באר|גָ'בָּאר]] (1)
* [[גברתן]] (1)
* [[גורילה|גּוֹרִילָה]] (2)
* [[גנגסטר|גֶּנְגְּסְטֶר]] (1)
* [[חוליגן]] (1)
* [[חזק]] (2)
* [[חסון]] (2)
* [[סיקרים|סיקרי]] (3)
* [[עברין]] (1)
* [[ערס]] (1)
* [[פוחז]] (1)
* [[קנא#קַנָּא|קַנָּא]] (3)
* [[שרירן]] (2)
}}
===ניגודים===
* [[דרדלה]] (2)
* [[חלש]] (2)
* [[חלשלוש|חֲלַשְׁלוּשׁ]] (2)
* [[חנון]] (2)
* [[נמושה]] (2)
* [[רודף שלום]] (1)
* [[רופס|רוֹפֵס]] (2)
* [[רפה ידים|רְפֶה יָדַיִים]] (2)
* [[שוחר שלום]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bully|thug|ruffian}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|muscular|well built}} (2)

===ראו גם===
* [[כחני]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בריונות}}
* משה בנוביץ', ש&quot;ס האיגוד, ברכות פרק ראשון, [https://www.talmudha-igud.org.il/data/UploadedFiles/sugyot/Berachot%20I/Twenty%20Eighth%20Sugya.pdf עמ' 442].
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|בריון ובריונות|2022/07/14}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|ברא}}
[[קטגוריה:תכונות]]</text>
      <sha1>r8trt2wlgu1ij5ua027npk520efogsp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרכיב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44521</id>
    <revision>
      <id>519789</id>
      <parentid>229721</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:27:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519789</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3148" sha1="62a2n7qhweji0kfd3egzyo0yero3kyz" xml:space="preserve">&lt;!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--&gt;

==מַרְכִּיב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מרכיב
|הגייה=mar'''kiv'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|כ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטִיל}}
|נטיות=ר' מַרְכִּיבִים, מַרְכִּיב־ מַרְכִּיבִים־
}}
# אחד החלקים היוצרים את השלם. (&lt;small&gt;החלקים או השלם יכולים להיות מוחשיים או מופשטים&lt;/small&gt;). 
#:* {{צטבי|בשנות העשרים היה הלחם '''מרכיב''' חיוני בתזונה.|https://benyehuda.org/matalon_yivneel/telaviv.html|תל אביב: זכרונות 1919–1939|יבנאל מטלון}}
#:* הצוף הנוצר בפרחים הוא '''מרכיב''' עיקרי של הדבש.
#:* בתרכובת הנקראת &quot;פלדת אל־חלד&quot; יש '''מרכיב''' גבוה של כרום.
#:* פסטה מכילה בעיקר את '''המרכיבים''' התזונתיים הבאים: חלבונים ופחמימות.
# אדם שמקצועו או עיסוקו מחייב ידע כיצד לחבר יחד חלקים שונים למוצר מוגמר, בדרך־כלל לפי תוכנית מוכנה מראש.
#:* &quot;לחברת הייטק בתחום הרפואי דרוש/ה '''מרכיב''' מכני&quot; &lt;small&gt;(מהעיתונות)&lt;/small&gt;.

===גיזרון===
* מהשורש העברי ר-כ-ב, שמשמעותו: להניח או לגבב דברים זה־על־גבי־זה. {{צט/תנ&quot;ך|וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי|מלכים א|א|לג}} וגם {{צמ|ואין מרכיבין [...] תרד על גבי ירבוז מפני שהוא ירק בירק|תוספתא/כלאים/א}} &lt;small&gt;(הלכה ז)&lt;/small&gt;.
* השורש ר-כ-ב מקורו עתיק: באוגריתית - רכב; באכדית - rakabu; בארמית - רְכֵיב. {{מקור/ספר|א' אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ}}

===צירופים===
* [[מרכיב אביוטי|מרכיב א־ביוטי]]
* [[מרכיב ביוטי]]
*[[מרכיב מכני|מרכיב מכאני]]

===מילים נרדפות===
*[[אלמנט]] (1)
*[[יסוד]] (1)
*[[קומפוננט]] (1)
* [[רכיב|רְכִיב]] (1)

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|component|element|ingredient}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|assembler}} (2)
|
* צרפתית: {{ת|צרפתית|composant}} (1)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|componente}} (1)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|componente}} (1)
}}

===ראו גם===
* [[הרכבת תצרף|הַרכָּבַת תַּצְרֵף]] (פאזל) (1)
* [[ידים שמאליות|ידיים שמאליות]] (2)
* [[משחק הרכבה]] (1)
*[[פריט|פְּרִיט]] (1)
*[[תרכבת|תרכובת]] (1)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מרכיב|}}


{{שורש|רכב}}
[[קטגוריה:מקצועות]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>62a2n7qhweji0kfd3egzyo0yero3kyz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מטרונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44532</id>
    <revision>
      <id>520017</id>
      <parentid>435985</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:16:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520017</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1541" sha1="9misprov11r3r8p2o2ffqhba4dmvg8s" xml:space="preserve">==מַטְרוֹנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מטרונה
|הגייה=mat'''ro'''na
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין= נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' מַטְרוֹנוֹת; מַטְרוֹנַת־, ר' מַטְרוֹנוֹת־
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[אשת איש]]; [[גבירה]] נכבדה; ובמיוחד [[אשה]] [[רומי|רומית]] [[נשוא פנים|נשואת־פנים]].
#:* {{צט|מטרונה שאלה את ר' אלעזר: מפני מה חטא אחת במעשה העגל והן מתין בה ג' מיתות? אמר לה: אין אשה חכמה אלא בפלך.|תוספות, סוטה כא ב}}
#:* {{צט|אומרת אותה שפחה לאותה מטרונה אני נאה ממך והמלך אוהב אותי יותר ממך.|במדבר רבה טז כג}}
#:* {{צטבי|אולם את אמו, '''מטרונה''' שמנה וקפדנית, אפשר היה לראות עכשיו, כמו בכל ערב בשעה זו, מיושבת רוָחוֹת על כיסא ליד פתח ביתה...|https://benyehuda.org/vogel/noxax_hayam.html|נוכח הים|דוד פוגל}}

===גיזרון===
* {{לועזית|לטינית}} matrona, אישה נשואה, אשת־איש. לעתים המילה מופיעה גם עם הסיומת א'.

===מילים נרדפות===
* [[מטרונית]]
* [[מטרוניתא]]
* [[גבירה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lady|matron}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]]</text>
      <sha1>9misprov11r3r8p2o2ffqhba4dmvg8s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סתת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44545</id>
    <revision>
      <id>520633</id>
      <parentid>269399</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:41:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520633</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1923" sha1="psfam32rabhsumzyhp4ay6mm918bw2i" xml:space="preserve">{{חסר|סִתֵּת}}
==סַתָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סתת
|הגייה=sa'''tat'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ת|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' סַתָּתִים; סַתַּת־, ר' סַתָּתֵי־
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} בעל מלאכה חוצב ומעצב באבן.
#:* {{הדגשה|'''מסתתי''' אבנים מפסקי גפנים מנקפי הגין מנכשי זרעים בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן אסורים משום גזל אין בעל הבית מקפיד עליהן מותרין משום גזל.|[[s:תוספתא/נזיקין/יא|תוספתא, מסכת בבא קמא, פרק יא, משנה ה]]}}
#:*{{צטבי|ולשון מתה ממש – הרי אין לה אלא כתב שעל-גבי המצבות, דבר שנעשה בשעת הדחק על-ידי '''סתת'''|https://benyehuda.org/bialik/xevlei_lashon.html|חבלי לשון|חיים נחמן ביאליק.}}
#:* '''הסתתים''' הכינו את האבנים לבנייה בפטיש ובאזמל.

===גיזרון===
* אולי קרוב לאכדית: חור suttu, ולערבית: שַׁתַּّ פיזר, הפריד.{{מקור/ספר|א' אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|מסת&quot;ב, כרך 3, ע' 946.}}

===צירופים===
* [[סתת אבן]]
* [[סתת אמן|סתת אומן]]

===נגזרות===
* [[סתתות]]

===מילים נרדפות===
* [[מסתת]]
* [[חרש אבן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stonecutter|stonemason}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حـَجـّـار}}

===ראו גם===
* [[פסל]]
* [[חרט]]
* [[חרת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סיתות}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|סתת}}
[[קטגוריה: בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>psfam32rabhsumzyhp4ay6mm918bw2i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מכשיר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44547</id>
    <revision>
      <id>520078</id>
      <parentid>452621</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:34:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520078</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5378" sha1="2u9y9ea8eenfclwvmu3v07zo3vec7zg" xml:space="preserve">==מַכְשִׁיר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מכשיר
|הגייה=makh'''shir'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ש|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטִיל}}
|נטיות=ר' מַכְשִׁירִים; מַכְשִׁיר־, ר' מַכְשִׁירֵי־
}}
#{{רובד|חזל}} [[אמצעי]] להשגת [[מטרה]].
#:*{{ציטוטון|המדינה היא '''מכשיר''' של שליטה מעמדית, '''מכשיר''' של דיכוי מעמד אחד בידי זולתו|([[Q:ולדימיר לנין|ולדימיר לנין]])}}
# {{בהשאלה|1}} [[כלי]] המתוכנן במדויק ל[[ביצוע]] [[פעולה]] [[פיזי]]ת אחת [[מוגדר]]ת, והמופעל ידנית, עם או בלי מקור אנרגיה חיצוני.
#:* {{צטבי|רק לא הבינותי למה שם הוונטילאטור, הידוע לי '''כמכשיר''' מקרר|https://benyehuda.org/hameiri/haoleh_hayored.html|העולה היורד לחיינו|אפרים קישון}}
#:* {{מקור/אינטרנט
|יוצר=רוביק רוזנטל
|כתובת=https://www.ruvik.co.il/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9.aspx?q=%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%A8
|כותרת= כיצד קוראים בעברית ל'שדכן', אותו '''מכשיר''' שבעזרתו מצמידים ניירות זה לזה?
|שם האתר=הזירה הלשונית
|תאריך=29/2/2016}}
# מוצר תעשייתי, שנועד לקצר זמן ולחסוך מאמץ בביצוע מטלות שחוזרות על עצמן. 
#:* {{צטבי|בשנות העשרים לא שמענו ולא ראינו את '''המכשיר''' המתקרא מכונת כביסה.|https://benyehuda.org/matalon_yivneel/telaviv.html|תל אביב: זכרונות 1919–1939|יבנאל מטלון}}
#:*אך במציאות החדשה בה אנו חיים ההכרח לא יגונה. פניתי אפוא לחנות גדולה '''למכשירי''' אלקטרוניקה. ביקשתי לרכוש &quot;דיסקמן&quot; – '''מכשיר''' שהיה אז בתודעתי הדבר החדיש ביותר כאמצעי להאזנה מחוץ לאולם הקונצרטים או הבית. '''מכשיר''' שיאפשר לי לשמוע גם בדרכים את אוצר התקליטורים שבביתי.&lt;BR&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=זאב גלילי|כתובת=https://www.zeevgalili.com/2013/07/18577|כותרת=המהפכה התרבותית מן הפטפון לאייפון|שם האתר=הגיון בשגעון|תאריך=8/07/2013}})

===גיזרון===
*בינוני מן הפועל [[הכשיר]]. המילה מכשיר נמצאת בחז&quot;ל בביטוי [[מכשיר אכל נפש|מכשירי אוכל נפש]] כשהכוונה לכלים שבהם מכינים אוכל כמו [[שפוד|שיפוד]] ו[[אסכלה]], אך אין הכוונה במילה מכשיר לומר [[כלי]] אלא הכנת הדבר שהוא '''רק''' מכשיר להכנת האוכל, וה[[שלב]] המקדים לעיסוק בהכנת האוכל. 
{{תמונה|tools.jpg|מכשיר 1 , כלי עבודה}}
{{תמונה|dishwasher.jpg|מכשיר 2 , מדיח כלים}}

===צירופים===
{{ע|3|
*[[התעמלות מכשיר|התעמלות מכשירים]]
*[[טיסת מכשיר|טיסת מכשירים]]
*[[מכשיר אדים]]
*[[מכשיר האזנה|מכשירי האזנה]]
*[[מכשיר חשמל|מכשירי חשמל]]
*[[מכשיר כושר|מכשירי כושר]]
*[[מכשיר כשר|מכשיר כָּשֵׁר]] 
* [[מכשיר כתיבה|מכשירי כתיבה]]
*[[מכשיר ניווט]] (GPS)
*[[מכשיר סעודה|מכשירי סעודה]] 
*[[מכשיר פיננסי|מכשירים פיננסיים]] 
*[[מכשיר קשר|מכשירי קשר]]
*[[מכשיר שמיעה]]
*[[נחיתת מכשיר|נחיתת מכשירים]]
}}

===נגזרות===
* [[מכשור|מכשור]]
*[[מכשירן]]
*[[מכשירנות]]

===מילים נרדפות===
{{ע|3|
*[[אבזר]]
*[[אבזר|אביזר]]
*[[אינסטרומנט]] (לעז)
*[[אמצעי]]
*[[אקססורי]] (לעז)
*[[התקן]]
*[[חפץ|חֵפֶץ]]
* [[כלי]]
*[[מתקן|מִתְקָן]]
*[[עזר|עֶזֶר]]
}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|means|instrument|agency}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tool|instrument|utensil|device|apparatus}} (2)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|appliance}} (3)
* ספרדית: [[:es:medio|medio]] (1) [[:es:instrumento|instrumento]],  (2) [[:es:herramienta|herramienta]], [[:es:instrumento|instrumento]], [[:es:utensilio|utensilio]]
* ספרדית: [[:es:aparato|aparato]]
*
* יידיש: {{ת|יידיש|אַפּאַראַטל}}
* רוסית: {{ת|רוסית|устройство|аппарат}}

===ראו גם===
*[[הכשיר]]
*[[כשיר]]
* [[כשר|כָּשֵׁר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מכשיר|}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/writers/etsion/tool.php|שם האתר=השפה העברית|יוצר=יעקב עציון|כותרת=ממסכת מכשירין ועד קטלוג המכשירים}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|כל המילים הכשרות|2013/03/20}}
{{שורש|כשר}}

[[קטגוריה:מכשירים]]
[[קטגוריה:מכונות]]
[[קטגוריה:מכניקה]]
[[קטגוריה:מכשירי חשמל]]</text>
      <sha1>2u9y9ea8eenfclwvmu3v07zo3vec7zg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44580</id>
    <revision>
      <id>520169</id>
      <parentid>430546</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:40:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520169</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4676" sha1="qzg9x010s1ow7gfob21jjmo52is292z" xml:space="preserve">==סִדְרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סדרה 
|הגייה=sid'''ra'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ס|ד|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' סְדָרוֹת; סִדְרַת־, ר' סִדְרוֹת־
}}{{תמונה|A studio image of a hand of playing cards. MOD 45148377.jpg|סדרת קלפים}}
{{תמונה|Seven Species Stamps 1958 Zvi Narkiss.png|סדרת בולים}}
# {{רובד|ימי הביניים}} [[קבוצה]] של דברים בעלי [[מכנה משותף]], שבהתקיימם זה בצד זה או בבואם זה אחר זה – יוצרים יחד [[רצף]] או [[שלמות]].
#:* {{צטבי|'''סדרה''' שלמה של הרצאות מפי שור על גדולי היוצרים של המוסיקה הקלאסית.|https://benyehuda.org/gluckson/david_schorr.html|פרופ' דוד שור|משה גליקסון}}
#:* הספר האחרון '''בסדרת''' הארי פוטר יראה אור בקרוב.
#:* &quot;נטפליקס&quot; מספקת ספריית וידיאו עצומה של '''סדרות''' טלוויזיה מכל העולם.
#:* במשחק הפוקר, בחלוקה אקראית של חמישה קלפים, ינצח השחקן '''שהסדרה''' שבידו היא בעלת ההסתברות הקטנה ביותר. לדוגמה: '''סדרה''' של 4 נסיכים עדיפה על '''סדרה''' של 3 מלכים.
# {{הקשר|כימיה}} [[קבוצה|קבוצת]] [[יסוד]]ות [[כימי]]ים ש[[תכונה|תכונות]]יהם ה[[פיזיקלי]]ות והכימיות משתנות ב[[הדרגה]] מהיסוד הראשון ועד האחרון בקבוצה.
#:* הנתרן והאשלגן הם '''מסדרת''' המתכות האלקליות. ככל שמספרה האטומי של המתכת גדל, התגובות שלה חריפות יותר והיא פעילה יותר.
# {{הקשר|מתמטיקה}} [[קבוצה]] של [[מספר]]ים המקיימת [[חוקיות]] מסוימת ב[[סדר]] שלהם, ושניתן לתמצת את החוקיות הזו כ[[ביטוי]] מתמטי. 
# {{הקשר|ביולוגיה|טקסונומיה}} [[יחידה|יחידת]] [[מיון]] משנית של צמחים או יצורים חיים בעלי [[תכונה|תכונות]] [[משתף|משותפות]]. 
#:* ב[[ממלכה|ממלכת]] בעלי־החיים, התנינאים הם '''סדרה''' מקבוצת הזאורופסידה, הכלולה ב[[מערכה|מערכת]] המיתרניים.
# {{הקשר|צבא}} פרק בהכשרתו של חייל לתפקידו הצבאי.
#:* הפלוגה יוצאת '''לסדרת''' אימונים בשטח שתימשך שבועיים.
#:* בשבוע הבא תתקיים בבסיס ההדרכה החטיבתי '''סדרת''' חינוך לכל החיילים.
===גיזרון=== 
*{{לועזית|ארמית}} סִידְרָא או סִדְרָא.  {{מקור/ספר|אברהם אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|1989}}

===צירופים===
{{ע|3|
*[[סדרה אינסופית]]
*[[סדרת אמונים|סדרת אימונים]]
*[[סדרה אריתמטית]]
*[[סדרה גאומטרית]]
*[[סדרה הנדסית]]
*[[סדרה הרמונית]]
*[[סדרה קבועה]]
*[[סדרת חנוך|סדרת חינוך]]
*[[סדרה חסומה]]
*[[סדרה חשבונית]]
*[[סדרת טלויזיה|סדרת טלוויזיה]]
*[[סדרת יצור|סדרת ייצור]]
*[[סדרה עתית]]
*[[סדרת פיבונצ'י|סדרת פיבונאצ'י]]
*[[סדרת קונוי|סדרת קונוויי]]
*[[סדרה רקורסיבית]]
*[[תת סדרה]]
}}

===נגזרות===
* [[סדרתי]]

===מילים נרדפות===
*[[אוסף]]
*[[מסכת]] &lt;!---התעללויות---&gt;
*[[סריה]]
*[[רצף]]
*[[שורה]]
*[[שרשרת]] &lt;!---אירועים---&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|series|order|serial|sequence|suit}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سِلْسِلة|مُسَلْسَل}}

=== מידע נוסף ===
יש הטועים בהגיית המילה &quot;סדרות&quot;: ההגייה הנכונה היא &quot;סְדָרוֹת&quot; בנפרד ו&quot;סִדְרוֹת־&quot; בנסמך.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סדרה|}}

{{מקור/אינטרנט
|יוצר=נגה פורת
|כתובת=https://blog.ravmilim.co.il/2016/03/31/%D7%A0%D7%92%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%93%D7%A8
|כותרת=עורכים סדר
|שם האתר=בלוג רב־מילים
|תאריך=31/03/16}}


{{שורש|סדר}}
[[קטגוריה:סדרות]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>qzg9x010s1ow7gfob21jjmo52is292z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כאב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44594</id>
    <revision>
      <id>520276</id>
      <parentid>517335</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:24:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520276</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5417" sha1="2l04qd0wvxriti6w2zfq0gakmd5ej5j" xml:space="preserve">==כָּאַב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כאב
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|א|ב}}
|בניין=קל
}}
# [[חש]] ב[[רע]]; [[הרגיש]] [[מועקה]] באחד מ[[איבר]]י־[[גוף|גופו]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַיִּמֹּלוּ כָּל־זָכָר כָּל־יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם '''כֹּאֲבִים'''...|בראשית|לד|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַאֲנִי עָנִי '''וְכוֹאֵב''' יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנִי.|תהלים|סט|ל}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|גַּם־בִּשְׂחוֹק '''יִכְאַב'''־לֵב; וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה.|משלי|יד|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַךְ־בְּשָׂרוֹ עָלָיו '''יִכְאָב'''; וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל.|איוב|יד|כב}}
#:* אחרי הביקור במסעדה ההיא, '''כאבה''' לנו הבטן למשך שלושה ימים.
===פרשנים מפרשים===
* בלשון ארמית-יהודית-בתרגום יונתן, תיבת&quot;חלה&quot; מוחלפת ב&quot;כאב&quot;: {{צט/יונתן|...וְלָא '''כָאֵב''' לְהוֹן עַל תַּבְרֵיהּ דְיוֹסֵף.|עמוס|ו|ו}}

===נגזרות===
* [[כאוב]]
* [[מכאוב]]

===מילים נרדפות===
*[[דאב]]
*[[דוה]]
*[[סבל]]

===ניגודים===
* [[שפה#שָׁפָה|שָׁפָה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hurt}}

===ראו גם===
* [[חש]] [[חשש]]
* [[הכאיב]]

{{שורש|כאב}}

==כְּאֵב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כאב
|הגייה=ke'''ev'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=ז'
|שורש={{שרש3|כ|א|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵל}}
|נטיות=ר' כְּאֵבִים; כְּאֵב־, ר' כְּאֵבֵי־; כ' כְּאֵבוֹ
}}
{{נגן|קובץ=He-כְּאֵב.ogg|כתובית=הגיה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[תחושה]] [[גופני]]ת או [[נפשי]]ת, מאי־[[נוח]]ות ועד [[קושי]] ל[[סבל|סבול]], שמקורה ב[[מחלה]], [[מכה]], [[עלבון]] וכיו&quot;ב.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לָמָּה הָיָה '''כְאֵבִי''' נֶצַח, וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא; הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ?|ירמיהו|טו|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת; וְאֵין־דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר, כִּי רָאוּ כִּי־גָדַל '''הַכְּאֵב''' מְאֹד.|איוב|ב|יג}}
#:*{{צטשיר|לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב / לשיר אותו בכח, לשיר אותו '''בכאב'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}975&amp;wrkid{{=}}2994|החגיגה נגמרת|נעמי שמר}}
#:* האב השכול מבטא בספרו את '''כאבו''' על נפילת בנו במלחמה ומספר על הסבל המלווה אותו יומיום מאז.

===גזרון===
* השוו מערבית, &quot;כִּיבַא&quot; [https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%83%D8%A6%D8%A8 كَئِبَ] להיות שרוי ב[[דכאון]] או [[עצב]]. מופיעה גם בארמית יהודית - &quot;כֵּיבָא&quot;.
* עפ&quot;י גסניוס, מקבילה לתיבת &quot;'''כאב'''&quot; העברית, (מופיעה גם ב[[w:קערת השבעה|קערת השבעה]] יהודית) בלשון ארמית-בבלית,ומנדעית בצורת [https://cal.huc.edu/showachapter.php?fullcoord=70700067107 &quot;'''כבב'''&quot;] הביטוי הארמי &quot;כביבי בנורא&quot; - בהוראת &quot;ל[[התפחם]]&quot;, &quot;להצרב באש הפחמים&quot;. ראו גם [[קבב]].

===צירופים===
{{ע|3|
*[[כאב בטן]]
*[[כאב לב]]
*[[כאב ראש]]
*[[כאב עו&quot;ש|כְּאֵב עוֹ&quot;שׁ]]
*[[כאב תפת|כאבי תופת]]
*[[משכך כאבים]]
*[[סרגל כאב]]
*[[כאב את כאבו]]}}

===מילים נרדפות===
*[[דוי|דְּוַי]]
*[[חבל|חֵבֶל]]
*[[יסור|יִסּוּרִים]]
*[[מחוש|מֵחוּשִים]]
*[[מכאוב|מַכְאוֹב]]
*[[ציר|צִיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|dolore}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|ache|pain}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|doloro}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Schmerz}}
*דנית: {{ת|דנית|komme}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|pijn}}
*יוונית: {{ת|יוונית|άλγος}} (תעתיק: álgos)
:::{{ת|יוונית|πόνος}} (תעתיק: pónos)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|smerte}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|dolor}}
*ערבית: {{ת|ערבית|ألم}} (תעתיק: אַלַם)
:::{{ת|ערבית|وجع}} (תעתיק: וַגַ'ע)
*פולנית: {{ת|פולנית|ból}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|dor}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|douleur|mal}}
*רומנית: {{ת|רומנית|durere|chin}}
*רוסית: {{ת|רוסית|боль}} (תעתיק: bolʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|smärta}}
}}

===ראו גם===
* [[כיב קיבה]].

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כאב}}
[[קטגוריה:פיזיולוגיה]]
[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>2l04qd0wvxriti6w2zfq0gakmd5ej5j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרניזם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44635</id>
    <revision>
      <id>520026</id>
      <parentid>445449</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:23:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520026</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1176" sha1="88cj0m24s8chgus2ykgn64f0j0uiqe5" xml:space="preserve">==קַרְנִיזְם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרניזם
|הגייה=kar'''ni'''zem
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# [[אורח חיים]] המבוסס על ה[[תפיסה]] לפיה [[תזונה]] מן [[החי]] היא פעולה [[טבעי]]ת, [[נחוץ|נחוצה]] ו[[נורמלי]]ת.  
#:* המאבק של הטבעונים אינו בקרניסטים כי אם '''בקרניזם'''.

===גיזרון===
*{{לועזית|אנגלית}} carnism, מונח שנטבע ע&quot;י הסוציולוגית האמריקאית הד&quot;ר מלאני ג'וי, ע&quot;פ המילה {{לועזית|לטינית}} carne – [[בשר]]

===נגזרות===
* [[קרניסט]]

===מילים נרדפות===
*[[בשרונות]] &lt;!---ע&quot;פ מילון גור ואב&quot;ש---&gt;

===ניגודים===
* [[טבעונות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|carnism}}

===קישורים חיצוניים===
* ד&quot;ר מלני ג'וי, [https://www.gary-tv.com/garymain/more/articles/carnism/ מהו קרניזם], gary-tv

[[קטגוריה:־יזם]]
[[קטגוריה:תזונה]]</text>
      <sha1>88cj0m24s8chgus2ykgn64f0j0uiqe5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבהלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44701</id>
    <revision>
      <id>519651</id>
      <parentid>493054</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:36:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2019" sha1="9q3a69507n3zosqi26s1oqo95kl89zp" xml:space="preserve">==תַּבְהֵלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תבהלה
|הגייה=tavhe'''la'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ב|ה|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵלָה}}
|נטיות=ר' תַּבְהֵלוֹת; תַּבְהֵלַת־, ר' תַּבְהֵלוֹת־
}}
# {{רובד|ח}} [[פחד]] [[המוני]]
#:* &quot;צריך להרגיע את '''התבהלה''' שאחזה בכולנו&quot; ([[w:נפתלי בנט|נפתלי בנט]], [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/313227 חדשות ערוץ 7]).
#:* &quot;אין כאן ''''תבהלה'''' ואין לנו שום כוונה להפחיד&quot; ([https://www.inn.co.il/News/News.aspx/317199 חדשות ערוץ 7]).

===גיזרון===
* האקדמיה ללשון העברית חידשה את המונח במונחי הפסיכולוגיה החברתית בשנת תשי&quot;ט. בשנת תשנ&quot;ד נקבעה במילון למונחי פסיכולוגיה המילה בהלה, בשל הסתייגות מהצורך במונח מיוחד לפניקה, אולם בשנת תשע&quot;ו שב ונקבע המונח תבהלה.{{הערת שוליים|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|אושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה)|2015/12/31|האקדמיה-ללשון-העברית-אישרה-רשימת-מונח}}}} משורש מקראי [[בהל]]

===צירופים===
* [[הפרעת תבהלה]]

===מילים נרדפות===
* [[פניקה]]

===ניגודים===
* [[ננוחות|נינוחות]]
* [[רגע|רוגע]]
* [[שלוה|שלווה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|panic}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ذُعْر}}

===ראו גם===
* [[בהלה]]
* [[היסטריה]]
* [[חרדה]]
* [[פחד]]
* [[פניקה]]
* [[בעתה]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תבהלה}}
{{שורש|בהל}}

===סימוכין===

[[קטגוריה:חידושי האקדמיה ללשון העברית]]</text>
      <sha1>9q3a69507n3zosqi26s1oqo95kl89zp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כנסיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44706</id>
    <revision>
      <id>519808</id>
      <parentid>516169</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:31:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519808</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5414" sha1="36h0td55jfubjs7tgm1mmmofobcseo6" xml:space="preserve">==כְּנֵסִיָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כנסייה
|הגייה=knesi'''ya'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|נ|ס}}
|דרך תצורה={{מוספית|כנס| ־ִיָּה}}
|נטיות=ר' כְּנֵסִיּוֹת; כְּנֵסִיַּת־, ר' כְּנֵסִיּוֹת־
}}
{{תמונה|St Mary's Catherdral, Perth.JPG|כנסייה}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} כינוס, אספה, קיבוץ.
#:* {{צט/משנה|רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר – כָּל '''כְּנֵסִיָּה''' שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָה לְהִתְקַיֵּם.|אבות|ד|יא}}.
#:* {{צט/רבה|בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין אֵין אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכֻּלָּן מִתְפַּלְּלִין כְּאֶחָד, אֶלָּא כָּל '''כְּנֵסִיָּה וּכְנֵסִיָּה''' מִתְפַּלֶּלֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, הַכְּנֶסֶת הַזּוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַכְּנֶסֶת הָאַחֶרֶת, וּמֵאַחַר שֶׁכָּל '''הַכְּנֵסִיּוֹת''' גּוֹמְרוֹת כָּל הַתְּפִלּוֹת הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתְּפִלּוֹת נוֹטֵל כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בְּכָל '''הַכְּנֵסִיּוֹת''' כֻּלָּן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֲטָרוֹת וְנוֹתְנָן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.|שמות|כא|ד}}.
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[בית כנסת]], בית תפילה של יהודים.
#:* {{צט|ולמחר משכימין ובאין וחזני כניסיות מחזרין אחריה[...].|ירושלמי סנהדרין ה ד}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[בית תפילה]] של [[נוצרי]]ם.
#:* {{צטשיר|וקול המואזין עולה מן הצריח, / '''מכנסיות''' עונים פעמונים|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}332&amp;wrkid{{=}}1329|זאת ירושלים|איתן פרץ}}
# {{רובד|עברית חדשה}} ה[[ממסד]] ה[[נוצרי]] בכלל, וכן כל אחד מה[[זרם|זרמים]] ב[[נצרות]].
#:* {{צטבי|טאנקרד והעלמה נדברו יחד, וכמעט מבלי משים נסבה השיחה ביניהם על דבר האמונות השונות והלאומים הנפרדים. היא לא כחדה תחת לשונה, כי עבריה היא, והוא נסה דבר אליה על דבר ה'''כנסיה''' הנוצרית. אבל העלמה הביאה אותו במבוכה, בשאלה את פיו: ''איזו'' '''כנסיה''', באשר רבות הן בדת הנוצרית, וכלן צוררות אשה לאחותה.|https://benyehuda.org/hacohen/israel_ve_artso_3.html|ישראל וארצו בחזון הספורים|מרדכי בן-הלל הכהן}}.
#:* {{הדגשה|בדומה ליהדות החרדית מול היהדות הציונית גם &quot;'''הכנסייה''' הפרוטסטנטית מתאפיינת בהעדר תפקיד בולט בעל השפעה [[פוליטי]]ת בין-לאומית,זאת בשונה מ'''הכנסייה''' הקתולית בה מ[[כהן]] אפיפיור הנודע באמירותיו בנושאים מאקרו-פוליטיים|}}.

===גיזרון===
* לצירוף &quot;[[בית כנסת]]&quot; שתי צורות ריבוי: &quot;בתי '''כנסיות'''&quot; ו&quot;בתי כנסת&quot;. הצורה הראשונה אופיינית ללשון חז&quot;ל, והמילה &quot;כנסייה&quot; נוצרה בגזירה לאחור כבר בתקופת חז&quot;ל.{{הערת שוליים|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|בתי כנסת ובתי כנסיות|2012/09/11|בתי-כנסת-ובתי-כנסיות}}}}

===צירופים===
{{ע|3|
* [[אבות הכנסיה|אבות הכנסייה]]
* [[הכנסיה הגדולה|הכנסייה הגדולה]]
* [[הכנסיה הנוצרית|הכנסייה הנוצרית]]
* [[הכנסיה הקתולית|הכנסייה הקתולית]]
* [[כנסית הבשורה|כנסיית הבשורה]]
* [[כנסית המולד|כנסיית המולד]]
* [[כנסית הקבר|כנסיית הקבר]]
* [[כנסית המורמונים|כנסיית המורמונים]]
* [[כנסית השטן|כנסיית השטן]]
* [[כנסית האורתודוקסים|כנסיית האורתודוקסים]]
* [[כנסית האתיופים|כנסיית האתיופים]]
* [[כנסית הסקוטים|כנסיית הסקוטים]]
* [[כנסית האנגליקנים|כנסיית האנגליקנים]]
* [[כנסית האוונגליסטים|כנסיית האוונגליסטים]]
}}

===מילים נרדפות===
* [[כנסת]] (1)
* [[בית יראה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|church|chapel}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ἐκκλησία}} (תעתיק: ekklēsía)

===ראו גם===
* [[בית כנסת]]
* [[מסגד]]
* [[קתדרלה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כנסייה}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נצרות]]
[[קטגוריה:מבנים]]
[[קטגוריה:גזירה לאחור]]</text>
      <sha1>36h0td55jfubjs7tgm1mmmofobcseo6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מואזין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44707</id>
    <revision>
      <id>520609</id>
      <parentid>516307</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:37:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520609</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3902" sha1="q73oxe16kpwxxg7r3kogfqjsd6v8tfa" xml:space="preserve">==מוּאַזִּין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מואזין
|הגייה=mu'a'''zin'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ז|ן|א}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' מוּאַזִּינִים; מוּאַזִּין־, ר' מוּאַזִּינֵי־ 
}}{{תמונה|Müezzin.jpg|איור של מואזין}}
# [[עובד]] ב[[מסגד]] שתפקידו ל[[השמיע]] את ה[[קריאה]] המוסלמית ל[[תפילה]] מ[[צריח]] המסגד.
#:* &quot;'''המֻאַזין''' עומד על צריח המסגד כדי שקריאתו תישמע למרחק רב&quot; ([http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=22962 עיקרי האמונה המוסלמית, הספרייה הווירטואלית של מטח]).
#:* &quot;ה'''מואזין''' הראשי של יפו עורך במסגד אל נוזהה סיורים לבני נוער יהודים ומלמד אותם על המתינות של האסלאם&quot;([http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4688189,00.html mynet]).
#:*{{צטשיר|הנה הוא קול '''המואזין''', / הנה דנדון הפעמון, אבל עלי להאזין / אם אין שום נפץ של רימון.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}303&amp;wrkid{{=}}2918|שומר החומות|ויקיפדיה=כן|דן אלמגור}}
#:*{{צטשיר|סילבסטר בעזה/מי האמין?/ סילבסטר בעזה/מאזין ל'''מואזין'''/ סילבסטר בעזה/מתחילה לה שנה/סילבסטר בעזה/מציאות משונה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}303&amp;wrkid{{=}}2918|סילבסטר בעזה|ויקיפדיה=כן|ניר פרידמן סער בדישי וזוהר בבא בירגר}}
#:*{{צטשיר|אמצע הלילה בכפר / מדליק עוד סיגריה לפני מעצר / אני שומר '''ומואזין''' שר מרמאללה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}3962&amp;wrkid{{=}}14966|אמצע הלילה בכפר|הראל מויאל}}
#{{בהשאלה}} המכשיר המשמיע את הקריאה המוסלמית לתפילה מהמסגדים.
#:* &quot;עיריית ירושלים תמדוד את רעש '''המואזינים'''&quot; ([http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4494071,00.html חדשות mynet]).
#:* &quot;האם זה חוקי שהמסגדים מפעילים את '''המואזין''' שלהם ועוד באמצע הלילה?&quot; ([https://www.stips.co.il/ask/1818069/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%96%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99 סטיפס]).

===גיזרון===
* {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|مُؤَذِّن|מֻאַדִ'ן}}, ככל הנראה דרך טורקית עות'מאנית {{ערבית|مؤذن}} (כתיב לטיני: müezzin), מה שיסביר את ההטעמה על הברה הסופית.
* המואזין משמיע את ה־{{ערבית|أَذَان|אַדַ'אן}} – הקריאה המוסלמית לתפילה. כיום במרבית המסגדים המודרניים משתמשים בהקלטה של התפילה, המושמעת במגברי המסגד, וכתוצאה מכך רבים מדוברי העברית אינם מודעים למשמעות הראשונה של המילה, ומבינים אותה כמתייחסת למכשיר המשמיע את הקריאה, ולא לאדם העובד במסגד.

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|muezzin}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مؤذن}} (תעתיק: מֻאַדִ'ן)
*פרסית: {{ת|פרסית|مؤذن}}

===ראו גם===
* [[מסגד]]
* [[צריח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מואזין|ויקישיתוף=Category:Muezzins|שם ויקישיתוף=מואזינים}}

{{שורש|אזן א}}
[[קטגוריה:אסלאם]]
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>q73oxe16kpwxxg7r3kogfqjsd6v8tfa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נצה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44818</id>
    <revision>
      <id>519935</id>
      <parentid>499451</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:22:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519935</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8444" sha1="s3f3lslqqza1w4x687l7mucb5gkunt6" xml:space="preserve">==נָצָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נצה
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|צ|ה|א}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=קל
}}
#{{מקרא}} נִתְמוֹטֵט וְנֶחֱרַב, הוּסַב לוֹ נֶזֶק קָשֶׁה עַד יְסוֹד.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...עָרַיִךְ '''תִּצֶּינָה''' מֵאֵין יוֹשֵׁב|ירמיהו|ד|ז}}

===גיזרון===
*פועל מקראי, מופיע פעם אחת בספר ירמיה (בבניין קל).

===מילים נרדפות===
*[[נחרב]]
*[[נהרס]]
*[[התמוטט]]
*[[התפורר]]
*[[נשם]]

===ראו גם===
*[[חרבן|חורבן]]

{{שורש|נצה א}}
{{-}}
==נָצָה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נצה
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|צ|ה|ב}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=קל
}}
#רִחֵף וְנָדַד לוֹ, הִתְקַדֵּם וְסָר הַלְאָה בְּטִיסָה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ, סוּרוּ סוּרוּ אַל תִּגָּעוּ-כִּי '''נָצוּ''', גַּם נָעוּ...|איכה|ד|טו}}
#:*{{הדגשה|&quot;הָהּ! קִנְּךָ מְשֻׁלָּח, גּוֹזָלֶיךָ נָעוּ '''נָצוּ'''/ נָגֹזּוּ כַצֵּל כֻּלָּם בֵּין הָעֵצִים הַגְּבֹהִים.&quot;|[[w:ביאליק|ח&quot;נ ביאליק]], [https://benyehuda.org/bialik/bia012.html &quot;עַל סַף בֵּית-הַמִּדְרָשׁ&quot;]}}
#:*{{הדגשה|&quot;על אבנים וגלים נִצִּים [...] אלה נמו שנתם ואלה '''נָצוּ''' גם נָעוּ כה וכה.&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;תולדות הטבע&quot;, חלק ג'}}

===גיזרון===
*פועל מקראי, מקביל במשמעו למופע יחיד במקרא מהשורש נצ&quot;א&lt;ref&gt;{{צט/תנ&quot;ך|תְּנוּ-צִיץ לְמוֹאָב, כִּי נָצֹא תֵּצֵא|ירמיהו|מח|ט}}&lt;/ref&gt;, קרוב גם אל המילה &quot;נוֹצָה&quot;, וכן בארמית: נְצָא- במשמע זה.

===מילים נרדפות===
*[[נדד]]
*[[נצא]]
*[[עף]]

=== הערות שוליים ===
&lt;references /&gt;
{{שורש|נצה ב}}
{{-}}
==נָצָה {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נצה
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|צ|ה|ג}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=קל
}}
#{{משלב|פיוטי}} &lt;small&gt;נדיר&lt;/small&gt; נִהֵל קְטָטָה וּמַאֲבָק, הִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם-.
#:*{{הדגשה|&quot;שֶׁבַח מפרק הרים פָּצים/ תבור וְכַרמל '''נוֹצִים'''...&quot;|[[w:שלמה סולימן |שלמה סולימן]], &quot;סדרי דיברין לשבועות&quot;, &quot;צים באור תלתלי עקצים&quot;}}

===גיזרון===
*פועל מקראי, מקבילה גם בארמית: נְצָא- במשמע הזה. ראו גם [[מצה#מַצָּה ב|מצה]].

===מילים נרדפות===
*[[התקוטט]]
*[[רב]], [[התרובב]]
*[[נאבק]]
*[[התגושש]]
*[[נדון]]
===ראו גם===
* [[מצה#מַצָּה_ב|מצה]]

{{שורש|נצה ג}}

==נִצָּה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ניצה
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|צ|ה|א}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=נפעל
}}
#{{מקרא}} נִתְמוֹטֵט וְנֶחֱרַב, הוּסַב לוֹ נֶזֶק קָשֶׁה עַד יְסוֹד, וּמִזֶּה: נֶהְפַּךְ שׁוֹמֵם וָרֵיק.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...עָרָיו '''נִצְּתוּ''' מִבְּלִי יֹשֵׁב|ירמיהו|ב|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, '''נִצְּתָה''' כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר|ירמיהו|ט|יא}}
#:*{{הדגשה|&quot;ראה מחנות הרבה לאלפים על אבנים וגלים '''נִצִּים''' ועל הַחוֹמוֹת הַהֲרוּסוֹת...&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;תולדות הטבע&quot;, חלק ג'}}

===גיזרון===
*פועל מקראי.

===מילים נרדפות===
*[[נחרב]], [[חרב]]
*[[נהרס]]
*[[התמוטט]]
*[[התפורר]]
*[[נשם]]

===ראו גם===
*[[חרבן|חורבן]]
*[[הרס#הֶרֶס|הֶרֶס]]

{{שורש|נצה א}}
{{-}}
==נִצָּה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ניצה
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|צ|ה|ג}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=פיעל
}}
#&lt;small&gt;נדיר&lt;/small&gt; נִהֵל מְרִיבָה וּקְטָטָה, הִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם-.
#:*{{הדגשה|&quot;לרע רצים ולאיד דָּצִים/ מְדָנִים בין אחים '''מְנַצִּים'''...&quot;|[[w: אלעזר הקליר| אלעזר הקליר]], &quot;סדרי דיברין לשבועות&quot;, &quot;אתו מצוות וחוקים&quot;}}

===גיזרון===
*מן המקרא, וראה עוד [[נצה#נָצָה ג|לעיל]].

===נגזרות===
*[[נצוי#נִצּוּי|נִצּוּי]]
*[[נצות#נִצּוּת|נִצּוּת]]
*[[נציון#נִצָּיוֹן|נִצָּיוֹן]]

===מילים נרדפות===
*[[התקוטט]]
*[[התגושש]]
*[[רב]], [[התרובב]]

===ראו גם===
*[[מדון]]
*[[קטטה]]

{{שורש|נצה ג}}
{{-}}
==נִצָּה {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ניצה
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|צ|ה|ג}}, [[גזרת נל&quot;י/ה]]
|בניין=נפעל
}}
#נִהֵל קְטָטָה וּמַאֲבָק, הִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי '''יִנָּצוּ''' אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו...|דברים|כה|יא}}
#:*{{הדגשה|&quot;ואנוכי מְצאתים (את העכברים) פעמים רבות בשדות, והנה הם '''נִצִּים''' וְנִלְחָמִים...&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;תולדות הטבע&quot;, חלק א'}}
#:*{{הדגשה|&quot;וידין באמת דִּינֵי נפשות, אשר היו תמול רָבוֹת וְ'''נִצּוֹת'''...&quot;|[[w:יצחק אבן עזרא|יצחק אבן עזרא]], &quot;יליד ימים&quot;}}

===גיזרון===
*מן המקרא, וראה עוד [[נצה#נָצָה ג|לעיל]].

===מילים נרדפות===
*[[התקוטט]]
*[[רב]]
*[[נאבק]]
*[[התגושש]]
*[[נדון]]

=== ניגודים ===
*[[השלים]]
*[[התפיס#הִתְפַּיֵּס|הִתְפַּיֵּס]]

===ראו גם===
*[[נצוי#נִצּוּי|נִצּוּי]]
*[[נציון#נִצָּיוֹן|נִצָּיוֹן]]
*[[הצה]]
{{שורש|נצה ג}}
{{-}}

==נִצָּה {{משני|ד}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ניצה
|הגייה=ni'''tsa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|צ|ץ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר': נִצּוֹת, נ&quot;י: נִצַּת־, נ&quot;ר: נִצּוֹת־, כ': נִצָּתִי, נִצָּתוֹ, נִצָּתָהּ; נִצּוֹתֶיהָ
}}
#מְקוֹר הִתְפַּתְּחוּת הַפְּרִי אוֹ הַיָּרָק בַּצֶּמַח אַחַר נָשַׁר הַפֶּרַח, תְּחִלַּת הִתְהַוּוּת הַפְּרִי אוֹ הַיָּרָק.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם, וְהִוא כְפֹרַחַת; עָלְתָה '''נִצָּהּ''', הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.|בראשית|מ|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח, וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה '''נִצָּה'''...|ישעיהו|יח|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יַחְמֹם כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ; וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת '''נִצָּתוֹ'''.|איוב|טו|לג}}
#שֵׁם פְּרָטִי לִנְקֵבָה.
#:*{{צטשיר|'''ניצה''' / בחלון חדרי הציצה, / את חושי הקיצה, / ופתאום... זרועות וצווארים|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}960&amp;wrkid{{=}}2374|סוף עונת התפוזים|מאיר אריאל}}

=== מילים נרדפות ===
*[[נץ]]

===ראו גם===
*[[נצן#נִצָּן|נִצָּן]]
*[[פרי]]
*[[בסר#בֹּסֶר|בֹּסֶר]]
*[[הנץ]]
*[[סמדר]]

{{שורש|נצץ ב}}
[[קטגוריה:חלקי הצמח]]
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>s3f3lslqqza1w4x687l7mucb5gkunt6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קולופון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44836</id>
    <revision>
      <id>520364</id>
      <parentid>293158</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:09:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520364</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1942" sha1="bie0tsa72lavc3gym5cyio96e6w85lb" xml:space="preserve">==קוֹלוֹפוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קולופון
|הגייה=kolo'''fon'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קוֹלוֹפוֹנִים
}}
# הערת סיום, הניתנת לעיתים כרשומה צורנית, של מעתיק כתב יד הכוללת פרטים כמו: שם המעתיק, המקום, שנת ההעתקה וכדומה.  
#:* ה'''קולופון''' מהווה חומר ביבליוגרפי וקודיקולוגי חשוב ביותר בחקר תולדות הספר והסופר הקדום (מתוך 'שירת המדפיסים הראשונים', דוד ה. קירשין).
#:* '''קולופונים''' שכיחים בעיקר בחתימת ספרים מימי סוף כתבי היד וראשית הדפוס. 

===גיזרון===
* מלטינית: colophon. מקור המושג הלטיני במילה היוונית העתיקה &quot;קולופון&quot; (κολοφων), שמשמעהּ 'פסגת הר' או 'שיאהּ של המלאכה'. 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|colophon}}

===ראו גם===
* [[אחרית דבר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קולופון}}
* דוד ה. קירשין, [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/maamar1.htm שירת המדפיסים הראשונים], מבוע ל&quot;ה, בתוך אתר [[w:דעת (אתר אינטרנט)|דעת]].
* פרופ' יוסף טובי, שלום סרי, [http://teman.org.il/content/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9F קולופון], לקסיקון ליהדות תימן, באתר עמותת 'אעלה בתמר'.

[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>bie0tsa72lavc3gym5cyio96e6w85lb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נכנס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44843</id>
    <revision>
      <id>519964</id>
      <parentid>449580</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:43:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519964</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3013" sha1="iwxedapdawdea0k3pf76ecff8a2u3zs" xml:space="preserve">==נִכְנַס==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נכנס
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|נ|ס}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין= נפעל
}}
#[[בא#בָּא|בא]] אֶל הַפְּנִים, עָבַר מִרְשׁוּת הַחוּץ לִרְשׁוּת הַפְּנִים.
#:*{{צט|'''נכנָס''' לבית הכנסת עושין לו מחיצה '''נכנָס''' ראשון ויוצא אחרון|תוספתא, סדר טהרה, מסכת נגעים, פרק ז'}}
#:*{{צט|ואין הקרובין רשאין '''לִכָּנֵס''' לעיר...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י&quot;ט}}
#:*{{צט|מי שיצא חוץ לתחום, אפילו אמה אחת-לא '''יִכָּנֵס'''|משנה, סדר מועד, מסכת עירובין, פרק ד', י&quot;א}}
#:*{{הדגשה|&quot;...'''נִכְנָסוֹת''' ויוצאות כל פעם בְּדִיצָה ובצויצה סנוניות פַּרְחָניות...&quot;|[[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]], [https://benyehuda.org/bialik/hagader.html &quot;מֵאֲחוֹרי הַגָּדֵר&quot;]}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} הִגִּיעַ וְהֵחֵל (וּבְיִחוּד מוֹעֵד אוֹ מְאֹרָע).
#:*{{צט|מש'''נכנס''' אב, ממעטין בשמחה|משנה, סדר מועד, מסכת תענית, פרק ד'}}
#:*{{צט|...מש'''נכנס''' אדר מרבין בשמחה|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת תענית, דף כ&quot;ט, א'}}
#קָטַע וְהִפְרִיעַ לְדִבְרֵי אַחֵר.
#:*{{צט|שבעה דברים בגולם, ושבעה בחכם: חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו '''נכנס''' לתוך דברי חברו|משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ה'}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} &lt;small&gt;נדיר&lt;/small&gt; בָּא בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין.
#:*{{צט|מעשה שמתה אשתו של רבי טרפון עד כשהוא בבית הקברות אמר לאחותה '''היכנסי''' וגדלי את בני אחותך...|תלמוד ירושלמי, סדר נשים, מסכת יבמות, דף כ&quot;ח, פרק ד'}}

===נגזרות===
*[[היכנסות]]

===צירופים===
*[[נכנס יין יצא סוד]]
*[[נכנס בעבי הקורה|נכנס בעובי הקורה]]
*[[נכנס לחפה|נכנס לחופה]]
*[[נכנס למצוות]]
*[[נכנסה להיריון]]
*[[נכנס לנעלים גדולות]]
*[[נכנס לפנה|נכנס לפינות]]
*[[נכנס באזן אחת ויצא מהאזן השניה]]

===מילים נרדפות===
*[[נשא]] (2)
*[[התחתן]] (2)   
*[[חל]] (3)

===ניגודים===
*[[יצא]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|enter}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دَخَلَ}}

===ראו גם===
*[[כניסה]]
*[[כנס#כָּנַס|כָּנַס]]
*[[התכנס#הִתְכַּנֵּס|הִתְכַּנֵּס]]

{{שורש|כנס}}</text>
      <sha1>iwxedapdawdea0k3pf76ecff8a2u3zs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יפעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44864</id>
    <revision>
      <id>520324</id>
      <parentid>393459</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:42:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520324</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3718" sha1="q30t1n8k9143z1ok4kmoypu4ojq864h" xml:space="preserve">==יִפְעָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יפעה
|הגייה=yif'''׳a'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|פ|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=יִפְעַת־
}}
# {{משלב|מליצה}} יופי, [[הדר]].
#:* {{הדגשה|&quot;יוֹם אֶזְכְּרָה '''יִפְעַת''' רַבַּת צְבָאַיִךְ / לָךְ כָּלְתָה נַפְשִׁי לִשְׁכֹּן חֲצֵרָיִךְ&quot;|([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%A4%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%94 קריה יפהפיה], [[w:ר' יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]])}}
#:* {{צטבי|וְאֵיךְ יָאִיר לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ / אִם לֹא נִרְאֶה אוֹרְךָ מוּל זֹהַר '''יִפְעָתוֹ'''|http://benyehuda.org/haromi/003.html|מחברות עמנואל – המחברת השלישית|עמנואל הרומי}}
#:* {{צטבי|בְּרַק '''יִפְעָתָה''' יֵרָאֶה עַל פְּנֵי הַלָּיִל|https://benyehuda.org/salkinson/ram_veyael.html|רם ויעל (רומאו ויוליה)|וויליאם שייקספיר|מתרגם=יצחק אדוארד זלקינסון}}
#:* {{צטבי|הַמַּלְכָּה צְעִירָה, בְּכָל הוֹד '''יִפְעָתָהּ'''; הַמַּלְכָּה מְחַכָּה לַחֲתַן-חֻפָּתָהּ|https://benyehuda.org/tchernichowsky/ama_dedahava.html|עַמָּא דְדַהֲבָא|שאול טשרניחובסקי}}
#:* {{צטבי|אבל יותר מכולם בולטת היא בכל '''יפעתה''' באותו הציור האידיאלי של 'אדון הנביאים'.|https://benyehuda.org/ginzberg/Gnz018.html|משה|אחד העם}}
#:* {{הדגשה|&quot;משם נשקף מראה מלא '''יפעת''' חן על כל הבקעה הפוריה עד הכרמל&quot;| ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93_%D7%92_%D7%90 אלטנוילנד ג א], בנימין זאב הרצל)}}
#:* {{צטבי|וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר אוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְהָיְתָה הַחַמָּה תַמָּה בַהֲדַר '''יִפְעָתָהּ'''|https://benyehuda.org/rivlin_yy/v01_hadayag.html|אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַדַּיָג|יוסף יואל ריבלין}}
#  &lt;small&gt;בצורת הנסמך&lt;/small&gt; שם פרטי לנקבה.
#:* {{צטשיר|עיר זרה ורוח בפנים / על העיר חופה של עננים / וברחוב הגשם ואני / '''ויפעת''' רוצה הביתה.|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}5120|יפעת|נעמי שמר}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה במקרא פעמיים. {{צט/תנ&quot;ך|לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גּוֹיִם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ וְחִלְּלוּ '''יִפְעָתֶךָ'''|יחזקאל|כח|ז}},&lt;BR&gt;וכן {{צט/תנ&quot;ך|גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל-'''יִפְעָתֶךָ''' עַל-אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ|יחזקאל|כח|יז}}.

===מילים נרדפות===
* [[נוי]]

===ניגודים===
* [[כיעור]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|splendor|brilliance}}

===ראו גם===
* [[חן]]
* [[יפע]]

{{שורש|יפע}}

[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>q30t1n8k9143z1ok4kmoypu4ojq864h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סרכזת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44874</id>
    <revision>
      <id>520334</id>
      <parentid>515377</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:46:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520334</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1955" sha1="od70jrdw6qcm3o7xp66g04a9grauhvz" xml:space="preserve">==סַרְכֶּזֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סרכזת
|הגייה=sar'''ke'''zet
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש4|ס|ר|כ|ז}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}}
|נטיות=ר' סַרְכָּזוֹת; סַרְכֶּזֶת־, ר' סַרְכְּזוֹת־
}}
{{תמונה|Tabletop centrifuge.jpg|סרכזת במעבדה}}
# {{פירוש לקוי}} מכשיר להפרדת חומרים, בעיקר חומרים קטנים המרחפים בנוזל על ידי תנועה סיבובית מהירה.
#:* החומרים הכבדים יותר נצמדים לדופן ה'''סרכזת''' והחומרים הקלים נשארים סמוך למרכז.

===גיזרון===
*{{חידוש|יצחק אבינרי}} {{תרגום שאילה|לטינית}} centrifuga ([[צנטריפוגה]]). מונח מודרני שהוא הלחם של הבסיסים centrum – [[מרכז]], ו־fugiō – אימלט, לברוח. בעברית הועדפה המילה &quot;[[סר]]&quot; על־פני &quot;נמלט&quot;.

===צירופים===
* [[מבחנת סרכזת]]
* [[סרכזת על]]

===נגזרות===
* [[סרכוזי]]

===מילים נרדפות===
* [[צנטריפוגה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|centrifuge}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צנטריפוגה|ויקישיתוף=centrifuge}}
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2624259 אל תאמרו צנטריפוגות, אמרו &quot;סַרְכֶּזֶת&quot;], באתר הארץ
* רות אלמגור רמון, [http://www.iba.org.il/moreshet/moreshet.aspx?classto=InnerKlali&amp;type=60&amp;entity=540640 צנטריפוגה - סרכזת], באתר רשת מורשת, קול ישראל
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|צנטריפוגה סַרְכֶּזֶת|2018/08/01}}

{{שורש|סרכז}}

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]</text>
      <sha1>od70jrdw6qcm3o7xp66g04a9grauhvz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יצירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44918</id>
    <revision>
      <id>519981</id>
      <parentid>512437</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:51:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519981</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3896" sha1="m77um7pp0ix88mxcpb9agde4y3k7bpd" xml:space="preserve">==יְצִירָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יצירה
|הגייה=yetsi'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|צ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' יְצִירוֹת; יְצִירַת־, ר' יְצִירוֹת־
}}
 
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} הפעולה שמביאה לעולם דבר־מה חדש, מוחשי או מופשט, שלא היה בו קודם־לכן.
#:* {{צט/בבלי|ארבעים יום קודם '''יצירת''' הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני|סנהדרין|כב|א}} 
#:* '''היצירה''' של תחושת סיפוק בעבודה היא אחד מתפקידיו החשובים של המנהל.
# {{רובד|עברית חדשה}} פרי־עבודתו האיכותית והמוערכת של ה[[אמן#אָמָּן|אמן]].
#:* {{צטבי|ואם אוהבים אתם את המוסיקא יותר מן הדרַמא, תלכו לבית־ה„אופירא“ ותשמעו '''יצירות''' מוסיקליות יהודיות|https://benyehuda.org/ginzberg/Gnz063.html|אלטניילנד|אחד העם}}  
#:* המוזיאון משופע '''ביצירות''' אמנות של ציירים ופסלים מפורסמים.

===גיזרון===
* מהשורש י־צ־ר.

===צירופים===
{{ע|2|
*[[בית היצירה]]
*[[חדות היצירה|חדוות היצירה]]
*[[יצירה סימפונית]]
*[[יצירה ספרותית]]
*[[יצירת אמנות]]
*[[יצירת מופת]]
}}

{{תמונה|Gushtziny Yetzira.JPG|ספר יצירה - ראה &quot;מידע נוסף&quot; להלן}}

===נגזרות===
*[[יצירתי]]
*[[יצירתיות]]
*[[יצירי]]

===מילים נרדפות===
{{ע|2|
* [[בריאה]] (1)
*[[עשייה]] (1)
*[[פרודוקציה]] (1)
*[[עבוד|עיבוד]] (1)
*[[בצוע|ביצוע]] (1)
*[[מיצב]] (2)
*[[מיצג]] (2)
}}

===תרגום===
{{תרגומים|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|creation}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|création}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Kreierung}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|creación}} &lt;small&gt;(נקבה; רבות: {{ת|ספרדית|creaciones}})&lt;/small&gt;
}}

===מידע נוסף===
* במקורות הקדומים נתייחד המונח &quot;יצירה&quot; לבריאת העולם. &quot;ספר יצירה&quot; המשויך לחכמת־הקבלה - ושחובר כנראה עוד לפני תקופת התלמוד - עוסק בעיקר בנושא בריאת העולם. בספרות ימי-הביניים, כשרצו לציין שנה בלוח העברי, כתבו: &quot;שנת ---- ליצירה&quot;. למשל: ישועה החבר בן-נתן, [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=926001  קרובה על מות בנו, חלק ה שורה 16, שנת 1026] '''מפעל המילון ההיסטורי'''. &lt;br&gt; 
::ערך זה שאתם מעיינים בו ברגע זה נכתב בשנת ה'תשע&quot;ו ליצירה.

* בהגדרות הנ&quot;ל ניתן לראות שהפירוש (2) הוא תוצר של הפעולה בפירוש (1). בעברית ובשפות אחרות התופעה נפוצה למדיי. מליאת האקדמיה ללשון העברית דנה בסוגיה זו, כדי להחליט האם נדרשת התערבות למניעת בלבול בין שתי מלים זהות, שהאחת היא תוצאה של פעולת האחרת. ההחלטה שנתקבלה היתה: &quot;שלא נכון להבחין עקרונית בין פעולה לתוצאתה, אלא הדבר מסור לוועדות לפי צורך העניין&quot;. [http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting112.pdf ('''ישיבה קי&quot;ב, עמ' 137-130''')]

.

===ראו גם===
* [[יצור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יצירה|}} 
{{מיזמים|ויקיפדיה=ספר יצירה|}}

{{שורש|יצר}}</text>
      <sha1>m77um7pp0ix88mxcpb9agde4y3k7bpd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מריש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44943</id>
    <revision>
      <id>519803</id>
      <parentid>325637</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:30:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519803</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1770" sha1="4x28jts29smtk7lzjw8f5wm4f0nywd0" xml:space="preserve">
==מָרִישׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מריש
|הגייה=ma'''rish'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|ר|ש}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=ר' מְרִישִׁים; מְרִישׁ־, ר' מְרִישֵׁי־  
}}
[[קובץ:Joist (PSF).png|184px|ממוזער|תרשים של מבנה ובו מרישים (המסומנים ב joist)]]
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} קורה אופקית לבניין, עשויה מעץ או ממתכת. תומכת בנשיאת משקל כגון: גג רעפים, רצפה ופיגומים. 
#:* {{הדגשה|דף של נחתום שקבעו במסמר או שחיברו '''במריש''' או בקורה ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין|([[s:תוספתא/עדיות/ב|תוספתא, מסכת עדיות, פרק ב, משנה א]])}}
#:* {{צטבי|כן הוא, כל מה וכל מי שמוסיף אבן, אריח, '''מריש''', או כפיס ושבב, בבנין הלאומי שלנו, הרי זה כבר לשם שמים|https://benyehuda.org/kasdai/lehar_sinai.html|להר סיני|צבי כשדאי}}

===גיזרון===
* בארמית מָרֵישָׁא.

===מילים נרדפות===
* [[כפיס]]
* [[כלונס]]
* [[קורה]]
* [[קרש#קֶרֶשׁ|קֶרֶשׁ]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|joist|beam}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عارضة}}

===ראו גם===
* [[לוח]]
* [[קרש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תקרה|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=תקנת מריש}}
{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:בנייה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]</text>
      <sha1>4x28jts29smtk7lzjw8f5wm4f0nywd0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תכונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44972</id>
    <revision>
      <id>520226</id>
      <parentid>487353</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:58:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8542" sha1="ljv3twz1znvfbxcsm8rdu10avk9b4n8" xml:space="preserve">
{{תוכן}}
==תְּכוּנָה  {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תכונה
|הגייה=tkhu'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ת|כ|ן}}
|דרך תצורה= {{משקל|קְטוּלָה}}
|נטיות= ר' תְּכוּנוֹת, תְּכוּנַת־, תְּכוּנוֹת־
}}
# מאפיין של אדם או של דבר המלמד על טיבו וסגולותיו הפנימיים או החיצוניים, הנסתרים או הגלויים.
#:* {{צטבי|מה שאנו קוראים בשם &quot;חוצפה&quot; הוא על הרוב לא '''תכונה''' רעה מקורית, הבאה עם האדם משעת יצירתו, אלא מדה המתפתחת אחרי כן מתוך אמונה נפרזה של אדם בערכו, בכחו, באמתות דעותיו וכו'. |https://benyehuda.org/ginzberg/gnz121.html|בעקבות משיחא|אחד העם}}
#:* &quot;'''התכונה''' של הברזל היא שהוא קשה, '''והתכונה''' של הספוג היא שהוא רך&quot;. (&lt;small&gt;{{מקור/אינטרנט
|יוצר=רוביק רוזנטל
|כתובת=http://www.ruvik.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%AA/%D7%AA-%D7%9B%D7%95-%D7%A0-%D7%94.aspx
|כותרת=תכונה
|שם האתר=הזירה הלשונית
|תאריך=28/10/14}}&lt;/small&gt;)
#:* לאדם אימפולסיבי יש '''תכונה''' שלילית של התנהגות הנשלטת על־ידי דחפים מתפרצים.
#:* לצמחים יש '''תכונה''' המאפשרת את הפיכת אור־השמש לאנרגיה ולתרכובות אורגניות.
#:* ב[[מדעי ההתנהגות]] קיים ויכוח עתיק־יומין בשאלה, האם אופיו של אדם הוא '''תכונה''' נרכשת או '''תכונה''' מוּרֶשֶת. (&lt;small&gt;ראו: &quot;למידע נוסף&quot; להלן&lt;/small&gt;).
#{{רובד|הביניים}} {{משלב|ארכאי}} [[מדע]] החוקר את [[תנועה|תנועתם]], ו[[התהוות]]ם של [[גרם שמים|גרמי השמים]], וה[[יקום]] בכלל.
#:*{{צט/הכוזרי|וְכַאֲשֶׁר תַּרְחִיק הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהָאָרֶץ כַּדּוּרִית, וְשֶׁהִיא חֵלֶק אֶחָד מִמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ מֵעִגּוּל הַשֶּׁמֶשׁ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּמוֹפְתֵי '''הַתְּכוּנָה'''.|ג|מט}}
===גיזרון===
#מהמילה [[תכן|תֹּכֶן]]. מקור המילה &quot;תכונה&quot; הוא מלשון המקרא, אך משמעות המילה במקרא שונה מהמשמעויות אשר בשימוש כיום. למשל בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו|יחזקאל|מג|יא}} ניתן להבין מההקשר כי &quot;תכונתו&quot; פירושה &quot;[[תכנית|תוכניתו]]&quot;. וכן בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה|נחום|ב|י}} &quot;תכונה&quot; היא במשמעות של אוֹצָר או עושר.  {{מקור/ספר|אברהם אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|1989}}
#נגזר מהמילה &quot;תִּכֵּן&quot; בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן|ישעיהו|מ|יב}}

===צירופים===
*[[תכונה דומיננטית]]
*[[תכונה מורשת|תכונה מוּרֶשֶׁת]] (&lt;small&gt;ראו: &quot;למידע נוסף&quot; להלן&lt;/small&gt;)
*[[תכונה נרכשת]] (&lt;small&gt;ראו: &quot;למידע נוסף&quot; להלן&lt;/small&gt;)
*[[תכונה רצסיבית]]

===נגזרות===
* [[תכונתי]]

===מילים נרדפות===
'''1'''
{{ע|3|
*[[סממן]]
*[[אפי|אופי]]
*[[טבע]]
*[[מהות]]
*[[מדה|מידה]]
*[[נטיה|נטייה]]
*[[סגלה|סגולה]]
*[[צביון]]
}}
'''2'''
*[[אסטרונומיה]]

===תרגום===
'''1'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|attribute|characteristic|character|trait|disposition}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|caractéristiques}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|charakteristisch}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|caracteristica}}

===מידע נוסף ===
הַצֶּרֶף &quot;תכונה מוּרֶשֶׁת&quot; (hereditary characteristic) ומקבילו &quot;תכונה נרכשת&quot; (acquired characteristic) הם מונחים בין־תחומיים. כיוון שכך, זכו מונחים אלה לחלופות עבריות שונות במילונים השונים של האקדמיה ללשון העברית, ולעתים קיבלו חלופה עברית מחוץ לכותלי האקדמיה. &lt;BR&gt;
&quot;תכונה מוּרֶשֶׁת&quot; שאושר לאחרונה ב-2015 {{הערת שוליים|{{מילון מונחים|352}} משנת 2015, מאגר המונחים, האקדמיה ללשון העברית}} גאל משממונו את &quot;תכונה מוּרשת&quot; משנת 1942. {{הערת שוליים|{{מילון מונחים|64}} משנת 1942, מאגר המונחים, האקדמיה ללשון העברית}} אותו מונח עצמו נקרא &quot;תכונה תורשתית&quot; ב-1987 {{הערת שוליים|{{מילון מונחים|143}} משנת 1987, מאגר המונחים, האקדמיה ללשון העברית}}. גלגולים נוספים בשימוש הציבור הם: תכונה גנטית, תכונה נוֹרשת, תכונה מוּלדת. &lt;BR&gt;
הצרף &quot;תכונה נרכשת&quot; (שאושר במקביל ל&quot;תכונה מורשת&quot; ב-2015) כבר אושר בשם זה ב-2009 {{הערת שוליים|{{מילון מונחים|318}} משנת 2009, מאגר המונחים, האקדמיה ללשון העברית}}, אולם ב-1942 וב-1987 זכה לחלופה העברית &quot;תכונה נקנית&quot;.

===ראו גם===
*[[מדה|מידה]]
*[[מדות תרומיות|מידות תרומיות]]
*[[תאר#תֹּאַר|תואר]]
*[[תוכן]] (3)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תכונה (אישיות)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=תכונה (פילוסופיה)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=גנטיקה של תכונות מורכבות}}

* רוביק רוזנטל, [http://www.ruvik.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%AA/%D7%AA-%D7%9B%D7%95-%D7%A0-%D7%94.aspx &quot;תכונה&quot;], '''הזירה הלשונית'''

* {{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=https://www.eol.co.il/articles/587
|כותרת=האם צדק הוא תכונה טבעית לאדם
|שם האתר=מהות החיים
|תאריך=08/02/16}}

[[קטגוריה:תכונות|*]]
[[קטגוריה:אסטרונומיה]]

== תְּכוּנָה {{משני|ב}} ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תכונה
|הגייה=tkhu'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|ו|ן}}
|דרך תצורה= {{משקל|תְּקוּלָה}}
|נטיות= ר' תְּכוּנוֹת, תְּכוּנַת־, תְּכוּנוֹת־
}}
# {{רובד|ח}} התרגשות והמולה לקראת אירוע מיוחד או חגיגי החורג משגרת היום־יום. 
#:* {{צטבי|אכן גדולה היתה '''התכונה''' והכבודה והתפארת וכל המראה אשר נראה על פני חוץ ברחוב העיר ביום הקבץ חברת הרצענים כלם יחד לעשות חג .|http://benyehuda.org/frischmann/andersen_32_no_nikkud.html|הרוח מעתיק צינים מפתחי הבתים|ה. אנדרסן}}
#:* לקראת ביקורו של האפיפיור בארץ מורגשת '''תכונה''' רבה במשרד החוץ.
#:* ככל שהחג הולך ומתקרב, יש '''תכונה''' הולכת וגוברת בשווקים ובקניונים.

===גיזרון===
* מהשורש כ־ו־ן. התכונה לקראת דבר-מה קשורה ב&quot;הכנות&quot;, ב&quot;התכוננות&quot;, ב&quot;[[מוכנות]]&quot; וב&quot;[[כוננות]]&quot; - כל אלה נגזרות מאותו שורש.

===מילים נרדפות===
{{ע|3|
*[[אוירה|אווירה]]
*[[הכנה]]
*[[המלה|המולה]]
*[[התכוננות]]
*[[התרגשות]]
*[[מהומה]]
*[[רחש בחש]]
}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bustle|preparation|commotion}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|agitation}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Aufregung}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|conmoción}}

===סימוכין===</text>
      <sha1>ljv3twz1znvfbxcsm8rdu10avk9b4n8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבשבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44981</id>
    <revision>
      <id>519642</id>
      <parentid>452142</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T16:03:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגום */</comment>
      <origin>519642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2029" sha1="l9dui7a70r4m6ta10txb5y9nt6ihp7v" xml:space="preserve">==שַׁבְשֶׁבֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבשבת
|הגייה=shav'''she'''vet
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נ'
|שורש={{שרש4|ש|ב|ש|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}}
|נטיות=ר' שַבשָבות; שַבשֶבֶת־, ר' שַבשְבות־; כ' שַבשַבתו
}}{{תמונה|Weather cock, Cambridge Road - geograph.org.uk - 749671.jpg|שבשבת מעוטרת על גג בית}}
# {{רובד|עברית חדשה}} מכשיר המוצב על גג או עמוד גבוה ומשמש לציון כיוון הרוח. 
#:* &quot;חמישה היו יסודות מנהיגותו של יצחק רבין - ...ואחרון, אולי חשוב מכול, היותו קברניט הנושא עמו מצפן ולא '''שבשבת''', בוחן תמיד לאן נכון להוביל–ולא לאן נושבת הרוח. (אהוד ברק, יצחק רבין - מפקדם של מפקדים, 2008)
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} זמורה, ענף שציידי ציפורים מורחים עליו דבק מיוחד כדי שהציפורים העומדות עליו ידבקו אליו.
#:*{{צט/משנה|דֶבֶק כּדֵי לִתֵן בּרֹאש '''הַשַבשֶבֶת'''.|שבת|ח|ד}}

===גיזרון===
# {{חידוש|אברהם שלונסקי}} על פי 2 (שב!שב!), ולא מן '[[נשב|נשיבת הרוח]]' .
# {{לועזית|ארמית}} שְׁבִשְׁתָּא - [[זמורה]] ,ענף.  מופיע בבלי גם בצורה 'שפשף' {{צט/בבלי|תנא כדי ליתן בראש '''שפשף''' שבראש קנה של ציידין|שבת|פ|א}}.

===צירופים===
* [[שבשבת רוח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|weather vane}}

===ראו גם===
* [[רוח]]
* [[שושנת הרוחות]]
* [[מד רוח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבשבת|ויקישיתוף=weather-cock|שם ויקישיתוף=שבשבת}}
{{שורש|שבשב}}
[[קטגוריה: מטאורולוגיה]]</text>
      <sha1>l9dui7a70r4m6ta10txb5y9nt6ihp7v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>519643</id>
      <parentid>519642</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T16:08:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>519643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1838" sha1="bficuo5zpvujc8w9c3n2vnm0zeg8of6" xml:space="preserve">==שַׁבְשֶׁבֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבשבת
|הגייה=shav'''she'''vet
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נ'
|שורש={{שרש4|ש|ב|ש|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}}
|נטיות=ר' שַבשָבות; שַבשֶבֶת־, ר' שַבשְבות־; כ' שַבשַבתו
}}{{תמונה|Weather cock, Cambridge Road - geograph.org.uk - 749671.jpg|שבשבת מעוטרת על גג בית}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מכשיר]] המוצב על גג או עמוד גבוה ומשמש ל[[ציון]] [[כיוון]] ה[[רוח]]. 
#:* &quot;חמישה היו יסודות מנהיגותו של יצחק רבין - ...ואחרון, אולי חשוב מכול, היותו קברניט הנושא עמו מצפן ולא '''שבשבת''', בוחן תמיד לאן נכון להוביל–ולא לאן נושבת הרוח. (אהוד ברק, יצחק רבין - מפקדם של מפקדים, 2008)
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[ענף]] שה[[צייד]]ים מורחים עליו דבק מיוחד כדי שה[[ציפור]]ים העומדות עליו [[נדבק|יידבק]]ו אליו.
#:*{{צט/משנה|דֶבֶק כּדֵי לִתֵן בּרֹאש '''הַשַבשֶבֶת'''.|שבת|ח|ד}}

===גיזרון===
# {{חידוש|אברהם שלונסקי}} על פי 2 (ולא מן [[נשב|נשיבת הרוח]]).
# {{לועזית|ארמית}} שְׁבִשְׁתָּא – [[זמורה]] ,ענף.

===צירופים===
* [[שבשבת רוח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|weather vane}}

===ראו גם===
* [[שושנת הרוחות]]
* [[מד רוח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבשבת|ויקישיתוף=weather-cock|שם ויקישיתוף=שבשבת}}
[[קטגוריה: מטאורולוגיה]]</text>
      <sha1>bficuo5zpvujc8w9c3n2vnm0zeg8of6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ענף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44991</id>
    <revision>
      <id>520212</id>
      <parentid>475764</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:53:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7792" sha1="1mbtsjqluz740p4gatkmdybsc7tthbw" xml:space="preserve">==עָנָף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ענף
|הגייה=a'''naf'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|נ|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות= ר' עֲנָפִים; עֲנַף־, ר' עַנְפֵי־
}}{{תמונה|2 weeks ago in Kyoto (JAPAN) (11533418153).jpg|ענפים של עץ}} 
# {{רובד|לשון המקרא}} [[שלוחה]] ה[[צמח|צומחת]] ומשתרגת מתוך [[גזע]] ה[[עץ]], וממנה צומחים [[עלה#עָלֶה|עלים]] או פרחים או [[פירות]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל, אֶשְׁתֳּלֶנּוּ, וְנָשָׂא '''עָנָף''' וְעָשָׂה פֶרִי, וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר...|יחזקאל|יז|כג}}
#:* {{צט/משנה|כֹּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן '''שֶׁעֲנָפָיו''' מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו.|אבות|ג|יז}}
# {{רובד|ימי הביניים}} {{בהשאלה}} התפצלות של דבר משני מתוך דבר עיקרי כחלק מתהליך של התפתחות, גדילה והתרחבות.
#:* &quot;איך יכשר ממנו שנדבר עמו ונשא ונתן '''בענפים''' אשר הם בנויים על אלו העקרי'&quot; {{מקור/ספר|יעקב בן־שמעון|ספר הישר לישועה בן יהודה - עמ' 12|תרגום|1100-1000}}
#:* אבי הלהקות הצבאיות, שאול ביבר, היה ראש '''ענף''' הווי ובידור במפקדת קצין חינוך ראשי בצה&quot;ל.
#:* שר החקלאות חתם על תקנות &quot;המועצה '''לענף''' הלול&quot; להסדרת מכסות ייצור לביצי מאכל.
#:* '''ענף''' הזית שבמועצת הצמחים אמון על שמירת איכות שמן הזית בישראל.
#:* גולף ורוגבי הם '''ענפי''' ספורט שאושרו '''כענפים''' אולימפיים לקראת אולימפיאדת ריו־דה־ז'ניירו 2016.
#:* '''ענפי''' כלכלה שונים נמצאים במשבר עקב עליות במחירי חומרי הגלם.

===גיזרון===
* מארמית: עַנְפָּא {{מקור/ספר|א' אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|1989}}. בתנ&quot;ך (וגם אצל חז&quot;ל) נמצאת המילה הארמית עַנְפוֹהִי שפירושה &quot;הענפים שלו&quot; ({{צט/תנ&quot;ך|קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי|דניאל|ד|יא}}) (ובעברית: &quot;קוֹרֵא בְכֹחַ וְכֵן אוֹמֵר: גֹּזוּ הָאִילָן וְקַצְּצוּ עֲנָפָיו&quot;). בתלמוד נמצאת המילה הארמית עַנְפֵיהּ שפירושה &quot;הענף שלו&quot; ({{צט/בבלי|אמר: מאן קצייה - תקוץ ענפיה|בבא מציעא|קח|א}}), (ובעברית: &quot;מִי קְצָצוֹ תִּכָּרֵת עֲנָפוֹ&quot;).

===צירופים===
* [[כרת את הענף שעליו הוא יושב]]
* [[ענף עץ עבות]]

===נגזרות===
* [[ענף|עֶנֶף]]
* [[ענף|עָנֵף]] (להלן)
* [[ענפי]]
* [[ענפנף]]

===מילים נרדפות===
{{ע|3|
* [[בד]] (1)
* [[דלית]] (1)
* [[התפצלות]] (2)
* [[סניף]] (2)
* [[סעיף]] (1,2)
* [[עבות|עֲבוֹת]] (1) 
* [[עפי|עֳפִי]] (1)
* [[פארה|פֹּארָה]] (1)
* [[פצל|פֶּצֶל]] (2)
* [[שלוחה]] (2)
}}

===תרגום===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ramo}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|dahan|batang}}
*אירית: {{ת|אירית|craobh|géag}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|branch}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|branĉo}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|ճյուղ}} (תעתיק: čyuġ)
:::{{ת|ארמנית|ոստ}} (תעתיק: ost)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შტო}} (תעתיק: šṭo)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Ast|Zweig}}
*הודית: {{ת|הינדית|शाखा}} (תעתיק: śākhā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|tak}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|ág}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|cành|nhánh}}
*טגלית: {{ת|טגלית|sanga}}
*טורקית: {{ת|טורקית|dal|budak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κλάδος}} (תעתיק: kládos)
*יידיש: {{ת|יידיש|צווײַג‎}}
*יפנית: {{ת|יפנית|枝}} (תעתיק: eda)
*כורדית: {{ת|כורדית|liq}}
*לטינית: {{ת|לטינית|ramus}}
*מלאית: {{ת|מלאית|dahan}}
*מלטית: {{ת|מלטית|fergħa}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|grein}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|tanzu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|शाखा}} (תעתיק: śā́khā)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|rama}}
*ערבית: {{ת|ערבית|فرع}} (תעתיק: פַרְע)
*פולנית: {{ת|פולנית|gałąź}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|galho|ramo}}
*פינית: {{ת|פינית|oksa}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شاخه}} (תעתיק: שׁאח'ה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|větev}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|rameau|branche}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|가지}} (תעתיק: gaji)
*רומנית: {{ת|רומנית|ramură|cracă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ветвь}} (תעתיק: vetvʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|gren}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|กิ่ง}} (תעתיק: gìng)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ענף|ויקישיתוף=Category:Branches}}
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מילים נרדפות לענף ע&quot;פ יחזקאל|2015/02/04|הנביא-יחזקאל-ובדי-האילן}}

{{שורש|ענף}}
[[קטגוריה:חלקי הצמח]]

==עָנֵף==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=ענף
|הגייה=a'''nef'''
|חלק דיבר=שם תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|נ|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=ר' עֲנֵפִים, נ' עֲנֵפָה, נ&quot;ר עֲנֵפוֹת   
}}
# שיש לו הסתעפויות והתפצלויות רבות.
#:* {{צטבי|ושלמה משך את-קרואיו אל תחת תאנה '''ענפה''' ועבתה משרגת כלה גפני אדרת|http://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlosha_vearbaa_2_no_nikkud.html|אגדת שלושה וארבעה|ח&quot;נ ביאליק}}
#:* {{צטבי|ושם ביער, העולה בין &quot;חמוקי ירכי&quot; ההרים, תחת עץ '''ענף''' עמדנו שנינו מחרישים|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/gsisa.html|גסיסה|יהודה שטיינברג}}
#:* {{צטבי|ותהי המשפחה הזאת למשפחה '''ענפה''' ועבותה, רבת היחסים וההשפעה|https://benyehuda.org/sokolov/034.html|אוסקר שטרויס|נחום סוקולוב}}
#:* {{צטבי|אלפים רבים של בני נוער ברשת '''ענפה''' מאוד של בתי ספר בעברית וביידיש|https://benyehuda.org/stein/alim_trufim.html|עלים טרופים ברוח|א&quot;ש שטיין}}
#:* ראוי להערכה על פעילותו '''הענפה''' למען החברה
===גיזרון===
* מהמילה: עָנָף (לעיל)

===מילים נרדפות===
{{ע|2|
* [[מסבך|מסובך]]
* [[מסונף]]
* [[מסעף|מסועף]]
* [[מפוצל]]
* [[מקיף]]
* [[סבוך]]
* [[עבות]]
}}

===ניגודים===
* [[דל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|extensive|widespread|branched}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>1mbtsjqluz740p4gatkmdybsc7tthbw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הליקון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45017</id>
    <revision>
      <id>520404</id>
      <parentid>498046</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:20:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520404</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2117" sha1="mr6jv3lsrpkkdq3qer9n4oz4umrojcr" xml:space="preserve">==הֵלִיקוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הליקון
|הגייה='''he'''licon
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# הר במרכז יוון שעל פי המיתולוגיה היוונית שימש מקום משכנן של ה[[מוזה|מוזות]].
#:* &quot;&quot;עין הסוס&quot; – שמו של ספר-סיפורי מן המיתוס היווני – נקרא כן, כמפורש במבוא קצר שלי, על פי מעיין-מים שנבקע במקום שפגעה פרסת-פּאֶגאסוס, הסוס בעל-הכנפיים, ברדתו לראשונה על הר-המוּסוֹת, '''הליקון'''.&quot; (אברהם רגלסון, [https://benyehuda.org/regelson/akdamot.html], אַקְדָּמוֹת קְטַנּוֹת לְ&quot;עֵין הַסּוּס&quot;)
# כלי נגינה יווני עתיק בעל ארבעה מיתרים; או - כלי נשיפה, טוּבּה טבעתית שהנגן יכול לשאת על כתפיו ולנגן בה תוך כדי הליכה. משמש בתזמורות.
#:* נגן ההליקון צעד עם התזמורת בעודו ממלא את ריאותיו טרם החל לנגן.
# {{הקשר|פיזיקה מודרנית}} גל אלקטרומגנטי בעל תדירות נמוכה שיכול להתקיים בפלסמה בנוכחות שדה מגנטי.

[[קובץ:Helikon-Stowasser-Graz.jpg|ממוזער|הליקון (3)]]

===גיזרון===
* מיוונית (1) Elikón שם מקום ביוון; (3) helico או helix שמשמעותו ספירלי.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|helicon}}

===ראו גם===
* [[סיטאר]]
* [[עוד]]
* [[טרומבון]]
* [[אולימפוס]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הליקון|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:כלי נגינה]]
[[קטגוריה:כלי נשיפה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>mr6jv3lsrpkkdq3qer9n4oz4umrojcr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פשוט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45077</id>
    <revision>
      <id>520310</id>
      <parentid>452597</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:38:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6296" sha1="tq8vrmc8629pv9bsod5vqgxw75wxz6e" xml:space="preserve">{{חסר|פִּשּׁוּט}}
==פָּשׁוּט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פשוט
|הגייה=Pa'''shut'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|פ|ש|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=פְּשׁוּט־; נ' פְּשׁוּטָה, פְּשׁוּטַת־; ר' פְּשׁוּטִים, פְּשׁוּטֵי־; נ&quot;ר פְּשׁוּטוֹת
}}
#שֶׁאֵינוּ מְסֻבָּךְ אוֹ קָשֶׁה לַהֲבָנָה.
#:*{{הדגשה|&quot;...הדבר נראֶה לי '''פָּשׁוּט''' מְאֹד, ולא יִפָּלֵא גם -מן השכל הישר למשפט...&quot;|[[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]], &quot;דון קישוט&quot;, ספר שני}}
#:*{{הדגשה|&quot;הפשטנים שבהם, שלא הגיעו במעלות הַלִּמּוּד אלא לדף גמרא '''פָּשׁוּט''' גְּרֵידָא...&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;בסתר רעים&quot;}}
#:*{{הדגשה|&quot;השטחיות מְבינה הכול, והחריפות- כָּל '''פָּשׁוּט''' סָתוּם לה.&quot;|ישראל איתן, &quot;מן הצד&quot;}}
#:*החידה שנחודה הינה '''פשוטה'''.
#שֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ חֲלָקִים רַבִּים, שֶׁהוּא אֵינוֹ מְחֻלָּק אוֹ מְפֻצָּל לַחֲלָקִים מְרֻבִּים.
#:*{{הדגשה|&quot;דבר זה יצלח בידינו אם נשתמש בִּכְלִי '''פָּשׁוּט''' וָקַל...&quot;|[[w:ישראל פרנקל|ישראל פרנקל]], &quot;שומר הבריאות&quot;}}
#:*{{הדגשה|&quot;וּבוֹרֵא כָּל העצמים הן '''פְּשׁוּטִים''' והן מורכבים למגדולם ועד קטנם...&quot;|[[w:אהרון גומפרץ|אהרון גומפרץ]], &quot;מאמר המדע&quot;}}
#שֶׁמּוּשָׁט וּפָרוּשׂ קָדִימָה.
#:*{{הדגשה|&quot;בָּאִין בידיים קְמוּצוֹת והולכים בידיים '''פְּשׁוּטוֹת'''.&quot;|[[w:רבי חייא|רבי חייא]], מסכת שמחות, פרק ג', הלכה א'}}
#:*{{הדגשה|&quot;...והיו רַגְלָיו של אבנר '''פְּשׁוּטוֹת'''. ואבנר שוכב.&quot;|&quot;תולדות בן סירא&quot;, עמ' 197}}
#שֶהוּא לְלֹא-, שֶׁהוּא מוּסָר וּמוּרָד מִן-.
#:*ירדנו אל הנחל '''פשוטי''' בגדים.
#{{משלב|תואר־הפועל}} בְּנָקֵל, בְּפַשְׁטוּת.
#:*{{הדגשה|&quot;...מתחנן הירשילי ואומר- אל נדבר עוד &quot;אשכנזית&quot;, אלא '''פָּשׁוּט''' יהודית.&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;בעמק הבכא&quot;, חלק ראשון}}
#:*{{הדגשה|&quot;...רופא נַעֲלֶה, והוא '''פָּשׁוּט''' מחיֶּה מתים...&quot;|[[w:ראובן בריינין|ראובן בריינין]], &quot;בן סורר ומורה&quot;}}
#{{רובד|הביניים}} שֶׁאֵינוֹ הָרִאשׁוֹן בַּצֶּאֱצָאִים, שֶׁאֵינֶנּו בְּכוֹר.
#:*{{צט|שניים שהפקידו שני זכרים אצל רועה, האחד בכור והשני '''פשוט'''...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר קרבנות, הלכות בכורות, פרק ח'}}
#:*{{צט|בן שנסתפק לנו אם הוא בכור או '''פשוט'''...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר משפטים, הלכות נחלות, פרק ו'}}
#{{רובד|חזל}} שֶׁאֵינוֹ עָקֹם, שֶׁיָּשָׁר הוּא.
#:*{{צט/משנה|עֲקֻמָּה, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא '''פְשׁוּטָה'''; עֲגֻלָּה, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְרֻבַּעַת.|עירובין|א|ה}}
#:*{{צט/משנה|שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, '''פָּשׁוּט''', וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין.|ראש השנה|ג|ג}}
#:*{{צט/משנה|וּמַטְלִית שֶׁטְּלָיָהּ עַל הַשָּׂפָה, אִם '''פְּשׁוּטָה''', נִמְדֶּדֶת '''פְּשׁוּטָה'''; וְאִם כְּפוּלָה, נִמְדֶּדֶת כְּפוּלָה.|כלים|כז|ו}}
#שֶׁהוּא רָגִיל וּלְלֹא מְאַפְיֵן יִחוּדִי.
#:*{{הדגשה|&quot;הוּא, חיים, אִיש '''פָּשׁוּט''', אינו יודע חכמות הַרְבֵּה...&quot;|[[w:י&quot;ח ברנר|י&quot;ח ברנר]], &quot;שכול וכישלון&quot;}}
#:*{{הדגשה|&quot;כִּנּוֹר לו לחושים, כִּנּוֹר '''פָּשׁוּט''' מאד...&quot;|[[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]], &quot;בעמק הבכא&quot;, חלק שלישי}}
#:*{{הדגשה|&quot;אָבִי הָיָה אִישׁ '''פָּשׁוּט''', תָּמִים כְּכָל-אֲבוֹתָיו, יָרֵא אֶת-אֱלֹהִים וְחָרֵד עַל מִצְוֹתָיו...|[[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]], [https://benyehuda.org/bialik/yonah.html&quot;יוֹנָה הַחַיָּט&quot;]}}

===גיזרון===
*בינוני פעול מן [[פשט|פָּשַׁט]]

=== צירופים ===
{{ע|3|
*[[משפט פשוט]]
*[[פשוטי כלים]]
*[[פשוט עם]]
*[[הברה פשוטה]]
*[[שיר פשוט]]
*[[שנה פשוטה]](8)
*[[תקיעה פשוטה]]
*[[גט פשוט]](3)
*[[רב פשוט|רוב פשוט]]
* [[פ&quot;א פשוטה]] [[נו&quot;ן פשוטה]]
}}

===נגזרות===
*[[פשטות]](1)
*[[כף פשוטה]] 

===מילים נרדפות===
{{ע|3|
*[[קל]] (1)
*[[מושט]] (3)
*[[פרוש]] (3)
*[[פשוטות]] (5)
*[[נקל]] (5)
*[[ישר]] (7)
*[[רגיל]] (8)
*[[נפוץ]] (3)
}}
=== ניגודים ===
{{ע|3|
*[[קשה]] (5, 2, 1)
*[[מסובך]] (1)
*[[מרכב#מֻרְכָּב|מורכב]] (2)
*[[קמוץ]] (3)
*[[קפוץ]] (3)
*[[מקפל|מקופל]](3)
* [[כפוף]]
*[[סגור]] (3)
*[[בקשי|בקושי]] (5)
*[[נלוז]] (7)
*[[עקם|עקום]] (7)
*[[עקב|עקוב]] (7)
*[[מיוחד|מיוחד]] (8)
}}
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|easy|simple}} 
*ספרדית: [[:es:simple|simple]], [[:es:fácil|fácil]]

{{שורש|פשׁט}}
===ראו גם===
*[[פושט|פּוּשְׁט]](סלנג)</text>
      <sha1>tq8vrmc8629pv9bsod5vqgxw75wxz6e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פליאטיבי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45079</id>
    <revision>
      <id>520048</id>
      <parentid>366284</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:26:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520048</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2124" sha1="6rixytgtu24lqedx3pur64xgb16zyx9" xml:space="preserve">==פַּלְיָאטִיבִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פליאטיבי
|הגייה=palya'''ti'''vi
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=נ' פַּלְיָאטִיבִית, ר'פַּלְיָאטִיבִיִּים
}}
# [[מרגיע]], מקל.
# {{הקשר|רפואה}} טיפול רפואי המתמקד בהקלת הסימפטומים הגופניים והנפשיים של מחלה חשוכת מרפא במטרה לשפר את איכות חייו של החולה.
#:* פרוייקט &quot;אמבולנס המשאלות&quot; אשר מגשים את משאלותיהם האחרונות של חולים סופניים, הוא דוגמה לטיפול '''פליאטיבי''' שמטרתו לספק לחולים חוויה מרגשת ומשמעותית לפני מותם.
# {{בהשאלה}} אמצעי [[זמן|זמני]], [[תחליף]].
#:* {{צטבי|אמנם, אין דרך זו אלא אמצעי '''פליאטיבי'''. דרך זו לא תביא לנו, לדעתי, את הפתרון המדיני לבעיתנו.  אולם אין פירוש הדבר כי אין מועיל בה למשך תקופת-מעבר ממושכת, או שיש אחרת במקומה.|https://benyehuda.org/arlosoroff/130.html|מכתבים לד&quot;ר חיים וייצמן|חיים ארלוזורוב}}

===גיזרון===
* מלטינית: palliare, מלשון &quot;להסתיר&quot;  http://www.etymonline.com/index.php?term=palliative&amp;allowed

===צירופים===
* [[טיפול פליאטיבי]]
* [[רופא פליאטיבי]]
* [[רפואה פליאטיבית]]
* [[גישה פליאטיבית]]
* [[סדציה פליאטיבית]]

===מילים נרדפות===
* [[תומך]]
* [[ארעי]]

===ניגודים===
* [[קוראטיבי]]

===תרגום===
למשמעויות (1) ו-(2):
* אנגלית: {{ת|אנגלית|easing|palliative|relieving}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ملطف|مسكن}}

===ראו גם===
* [[טפול|טיפול]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טיפול פליאטיבי}}

{{שורש|פעל}}</text>
      <sha1>6rixytgtu24lqedx3pur64xgb16zyx9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כחול אשר על שפת הים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45149</id>
    <revision>
      <id>519998</id>
      <parentid>493876</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:09:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519998</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1618" sha1="l5xvbm4vhqufjlhudf6jutv2jx4st6x" xml:space="preserve">==כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת‏‏־הַיָּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כחול אשר על שפת הים
|הגייה=ka'''khol''' asher al sfat ha'''yam'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# שנמצא ב[[כמות]] רבה, עד אין מספר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם '''וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם''' וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו|בראשית|כב|יז}}

===גיזרון===
# הביטוי מצויין מספר פעמים במקרא, ובנוסחים שונים. 

===פתגמים דומים===
* [[ככוכבי השמים לרב]]
* [[לא ייספר מרוב]]

===מידע נוסף===
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=חגי אדרי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9C|כותרת=האם יש יותר כוכבים מגרגירי חול?|שם האתר=&quot;מכון דוידסון&quot; הזרוע החינוכית של מכון וייצמן למדע|תאריך=18/11/2014}}


===ראו גם===
*[[חול]]
*[[שפת הים]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]][[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]][[קטגוריה:פתגמים]]</text>
      <sha1>l5xvbm4vhqufjlhudf6jutv2jx4st6x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ככוכבי השמים לרב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45151</id>
    <revision>
      <id>520361</id>
      <parentid>285475</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:06:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520361</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1981" sha1="lolh160fle4sdsfd319g45einyxt9bi" xml:space="preserve">==כְּ[[כוכב|כוֹכְבֵ]]י הַ[[שמים|שָּׁמַיִם]] לָ[[רב#רֹב|רֹב]]==
{{תמונה|Abraham Lilien.jpg|אברהם סופר את כוכבי השמיים}}
# שנמצא ב[[כמות]] רבה, עד אין מספר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ '''כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם''' וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו|בראשית|כב|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם '''כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב'''|דברים|א|י}}

===מקור===
* מקור הביטוי הוא במספרם הרב של הכוכבים בשמים, כנאמר: {{צט/תנ&quot;ך|וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם-תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ|בראשית|טו|ה}}

===פתגמים דומים===
* [[כחול אשר על שפת הים]]

===מידע נוסף===
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=חגי אדרי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9C|כותרת=האם יש יותר כוכבים מגרגירי חול?|שם האתר=&quot;מכון דוידסון&quot; הזרוע החינוכית של מכון וייצמן למדע|תאריך=18/11/2014}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:בכל&quot;ם (מוספית)]]</text>
      <sha1>lolh160fle4sdsfd319g45einyxt9bi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חזן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45157</id>
    <revision>
      <id>520093</id>
      <parentid>513892</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:42:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520093</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4745" sha1="dg450yur8wn0oj7xxh8c1e228916c90" xml:space="preserve">
==חַזָּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חזן
|הגייה=kha'''zan'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ז|ן}}
|דרך תצורה=משקל קַטָּל
|נטיות=ר' חַזָּנִים; חַזַּן־, ר' חַזָּנֵי־
}}
# {{חזל}} אדם שקורא את התפילות בבית הכנסת בקול רם או בניגון לפני קהל המתפללים.
#:* {{צט/בבלי| ובימה של עץ באמצעיתה '''וחזן''' הכנסת עומד עליה והסודרין בידו וכיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן ולא היו יושבין מעורבין אלא זהבין בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחין בפני עצמן.|סוכה|נא|ב}}
#:* {{צטבי|המונים המונים לבית הכנסת, כי '''חזן''' יתפלל בבית הכנסת ! ימים רבים לבלטרימנץ ללא '''חזן''' אמת יפה קול ומיטיב נגן.|http://benyehuda.org/yalag/Ylg389_no_nikkud.html|בעבור נעלים|י&quot;ל גורדון}}
# {{חזל}} משגיח ומפקח בבית כנסת, בבית ספר ובבית דין.
#:* {{צט/ירושלמי| '''חזן''' הכנסת נוטל ס&quot;ת ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן.|סוטה|לג|ב}}
#:* {{צט/משנה|באמת, '''החזן''' רואה מהיכן התינוקות קורין; אבל הוא לא יקרא.|שבת|א|ג}}

===גיזרון===
* חֲזֲנֻ באכדית ([https://oracc.museum.upenn.edu/saao/sig?%E2%98%A3%40saao%2Fsaa18%25akk-x-neobab%3A%7BLU%E2%82%82%7Dha-za-an-nu%3Dhazannu%5Bmayor%2F%2Fmayor%5DN%C2%B4N%24hazannu ḫazannu]): ראש-עיר וגם איש פולחן.
* חַזָּנָא בארמית, אולי מן [[חזה]].{{מקור/ספר|א' אבן שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|כרך א', עמוד 379.}} שמחווה ומראה לציבור את סדר התפילה או ההנהגה.
* חזן - '''ܚܙܢ''' =[[ראש]],[[נכבד]]. בארמית - גבוהה, ניב מסופוטמיה - &quot;חזן קריתא&quot;  =&quot;ראש עיר&quot;. ציטוט: &quot;מרא ביתא זי על בביתה ו'''חזן קריתא''' ובעל פקתא זי חזוהי ולא אחדוהי&quot; {{הערת שוליים|Beirut Decree and Starcky Tablet B.1.23-24}}.

===מידע נוסף===
* על האבחנה בין &quot;חזן&quot; לבין &quot;בעל־תפילה&quot;: חזן מצטיין בקולו הערב והחזק ויכול להתחרות בזמרי אופרה. חזן למד פיתוח קול, ויודע להופיע עם מקהלות ותזמורת, וככזה מופיע לפני קהל מאזינים לא רק בבתי־כנסת ולא רק בתפילות. בדרך־כלל חזנות היא עיסוקו ופרנסתו בבתי־כנסת גדולים ובעלי אמצעים.  בעל־תפילה מצטיין בשליטה בניגונים מסורתיים העוברים מדור לדור, ויודע כיצד לרגש את קהל המתפללים. קולו ערב, אך לא תמיד חזק. בדרך־כלל אין פרנסתו על עיסוקו החובבני הזה. מסלסל בקולו רק בבית־הכנסת. לפעמים מסגל לעצמו [[מנירה|מאניירות]] של חזן מקצועי.

===צירופים===
* [[חזן בית הכנסת]]
* [[חזן הכנסת]]

===נגזרות===
* [[חזנות]]
* [[חזני]]

===מילים נרדפות===
* [[שליח ציבור]] 
* [[ש&quot;ץ]]

===תרגום===
למשמעות (1):
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cantor|hazan}} 

===ראו גם===
* [[גבאי]]
* [[שמש#שַׁמָּשׁ|שַׁמָּשׁ]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שליח ציבור|ויקיפדיה 2=חזנות}}

* חיים לשם, [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shlihey-2.htm שליחי ציבור בספרות התלמודית והמדרשית], מחניים.
* [http://www.mikdash.co.il/Article.aspx?arid=10007 חזן], מקדש.

[[קטגוריה:יהדות]]

==חִזֵּן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חיזן
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ז|ן}} שלמים
|בניין=פיעל 
}}

#שימש כחזן.
#:* {{הדגשה|וכן ראש בהכ&quot;נ לא יקרא עד שיאמרו לו אחרים שאין אדם [מבזבזהו בידיו] לעצמו חזן הכנסת העומד לקרות אחד עומד '''ומחזן''' לו עד שעה שיקרא.|[[s:תוספתא/מגילה/ג|תוספתא, מסכת מגילה, פרק ג, משנה יג]]}}
 
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to serve as a cantor}}

{{שורש|פעל}}
===ראו גם===
*[[התחזן]]</text>
      <sha1>dg450yur8wn0oj7xxh8c1e228916c90</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45179</id>
    <revision>
      <id>520442</id>
      <parentid>495607</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:38:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520442</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2193" sha1="6zwhtnzdqf6dmn73ynv2jr2hpn70bat" xml:space="preserve">==סְנֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סנה
|הגייה=sne
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|נ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=ר' סְנָיִים
}}{{תמונה|Foster Bible Pictures 0060-1 Moses Sees a Fire Burning in a Bush.jpg|הסנה הבוער}}
# [[שיח]] [[קוצני]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֹךְ '''הַסְּנֶה''' וַיַּרְא וְהִנֵּה '''הַסְּנֶה''' בֹּעֵר בָּאֵשׁ '''וְהַסְּנֶה''' אֵינֶנּוּ אֻכָּל|שמות|ג|ב}}
#:*{{צט|על התותים הגדלים '''בסנה''' בורא פרי האדמה.|שולחן ערוך אורח חיים רג#סעיף ב}}

===גיזרון===
*מקבילה בארמית: {{ערבית|ܣܢܝܐ‎|סַנְיָא‎}} באותה משמעות.
* שומרית ואכדית עתיקה סִנוּ/זִנוּ sinū בהוראת - 'אמצע גזעו של ה[[דקל]]  וגם 'קישוט הנעשה באמצעות גזעו'{{הערת שוליים| The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995  zinū;sinū , page - 123}}.
* המילה מופיעה שש פעמים במקרא, חמש מתוכן בסיפור הסנה הבוער שב{{פסוק|שמות|ג|ב|ד}}{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|סנה|5572}}}}. החוקרים מזהים את הסנה עם שיח ה[[פטל]].{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2734929|יוצר=אילון גלעד|כותרת=איך קיבל ה&quot;פֶּטֶל&quot; את שמו ומה הקשר שלו לסנה הבוער?|שם האתר=הארץ|תאריך=26/09/2015}}}}

===נגזרות===
* [[סנאי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bramble}}

===ראו גם===
* [[צין]]
* [[שנן]]
* [[צנן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הסנה הבוער}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:שיחים]]</text>
      <sha1>6zwhtnzdqf6dmn73ynv2jr2hpn70bat</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צבור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45198</id>
    <revision>
      <id>520271</id>
      <parentid>511217</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:22:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7272" sha1="n7z6qef86q9qyaiykczhuk1k50rraft" xml:space="preserve">{{חסר|צָבוּר}}

==צִבּוּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ציבור
|הגייה=tsi'''bur'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ב|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' צִבּוּרִים; צִבּוּר־, ר' צִבּוּרֵי־
}}{{תמונה|אולם בית הכנסת &quot;החורבה&quot; בשעת תפילה.jpg|תפילה בציבור בבית־הכנסת &quot;החורבה&quot; ברובע היהודי בירושלים}} 
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[קבוצה|קבוצת]] [[אנוש|אנשים]] ש[[גודל]]ה אינו מוגדר, וחסרת מאפיינים מוגדרים, אך סביר שתמנה בין [[מנין|מניין]] {{הערת שוליים| [http://www.dirshu.co.il/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%A4/ '''כמה אנשים מונה מניין ?''' &quot;יש מהפוסקים שסוברים שלקיום חובת {{צבע גופן|אדום|התפילה בציבור}} אין צורך שעשרה אנשים יתפללו יחד, אלא די בשישה מתפללים וארבעה אנשים נוספים, כיוון ש'רובו ככולו'; אך יש חולקים וסוברים שמטעמים שונים אין לומר לגבי נדון זה 'רובו ככולו', ורק כאשר עשרה אנשים מתפללים יחד נחשבת תפילתם ל{{צבע גופן|אדום|תפילה בציבור}}&quot;]&lt;BR&gt; לאור האמור, לכנות קבוצה המונה פחות משישה אנשים בשם &quot;ציבור&quot; ייחשב כהגזמה.}} אנשים ל[[אכלוסיה|אוכלוסייה]] שלמה.
#:*{{צט/משנה|אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשָׁה גִּזְבָּרִין וּמִשִּׁבְעָה אֲמַרְכָּלִין, וְאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל '''הַצִּבּוּר''' בְּמָמוֹן פָּחוּת מִשְּׁנַיִם, [...] שֶׁאוֹתָן קִבְּלוּ רֹב '''הַצִּבּוּר''' עֲלֵיהֶן.|שקלים|ז|ב}}
#:*{{צט/משנה|בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּקָרְבְּנוֹת '''צִבּוּר'''; אֲבָל בְּקָרְבַּן יָחִיד, אִם רָצָה לְהַקְרִיב, מַקְרִיב.|יומא|ב|ז}}
#:*{{צט/משנה|שׁוֹגֵג וְעָשָׂה מֵזִיד, מֵזִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג, פָּטוּר, שֶׁהוֹרָאַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ, כְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין '''לַצִּבּוּר'''.|הוריות|ב|א}}
#:* {{מקור/אינטרנט
|יוצר=&quot;השומר הצעיר&quot; - ורשה
|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=search&amp;text=%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8#panel=document
|כותרת=לסל דרש הגנה על האינטרסים של תנועת הפועלים התעשייתית העירונית, והפקיר את '''ציבור''' הפועלים החקלאי בכפר.
|שם האתר=עיתונות יהודית היסטורית
|תאריך=01/05/33}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|מליצה}} [[ערמה|ערימה]] של דברים המתאספים ומתגבבים זה על גבי זה. &lt;small&gt;(ראו להלן: &quot;ראו גם&quot;)&lt;/small&gt;
#:* {{צט/תנ&quot;ך|שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי '''צִבֻּרִים''' פֶּתַח הַשַּׁעַר עַד הַבֹּקֶר|מלכים ב|י|ח}} 
#:* {{צט/משנה|שְׁנֵי עֳמָרִים - שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי '''צִבּוּרֵי''' זֵיתִים וְחָרוּבִין - שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.|פאה|ו|ה}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
* מהשורש צ־ב־ר. (השורש צ־ב־ר מקורו בשורש האוגריתי צ־ב־ר שפירושו: עֵדָה, ובשורש הארמי: צְבַר {{מקור/ספר|אברהם אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|1989}})

===צירופים===
{{ע|4|
* [[אויב צבור|אויב הציבור]]
* [[אימת הצבור|אימת הציבור]]
* [[איש צבור|איש ציבור]]
* [[בנייני צבור|בנייני ציבור]]
* [[העלבת עובד צבור|העלבת עובד ציבור]]
* [[הצבור הרחב|הציבור הרחב]]
* [[זכות הצבור לדעת|זכות הציבור לדעת]]
* [[ידוע בצבור|ידוע/ה בציבור]]
* [[יחסי צבור|יחסי ציבור]]
* [[מוסדות צבור|מוסדות ציבור]]
* [[נבחר צבור|נבחר ציבור]]
* [[נציב תלונות הצבור|נציב תלונות הציבור]]
* [[צרכי צבור|צורכי ציבור]]
* [[שירה בצבור|שירה בציבור]]
* [[שרות לתועלת הצבור|שירות לתועלת הציבור]]
* [[שלום הצבור|שלום הציבור]]
* [[שליח צבור|שליח ציבור]] ([[ש&quot;ץ]])
* [[תענית צבור|תענית ציבור]]
* [[תפלה בצבור|תפילה בציבור]]
* [[תקנת הצבור|תקנת הציבור]]
}}

===נגזרות===
* [[צבורי|ציבורי]]
* [[צבוריות|ציבוריות]]
* [[צבורית|ציבורית]]

===מילים נרדפות===
{{ע|4|
* [[אכלוסיה|אוכלוסיה]] (1)
* [[אסף|אוסף]] (2)
* [[גבב|גְּבָב]] (2)
* [[המון]] (1)
* [[חבורה]] (1)
* [[חבר|חֶבֶר]] (1)
* [[חברה]] (1)
* [[כלל]] (1)
* [[מחנה]] (1)
* [[מנין|מניין]] (1)
* [[עדה]] (1)
* [[עם]] (1)
* [[ערמה|ערימה]] (2)
* [[קבוצה]] (1)
* [[קהל]] (1)
* [[קהלה|קהילה]] (1)
* [[קולקטיב]] (1) (ראו להלן)
* [[תל]] (2)
}}

===ניגודים===
* [[יחיד]]
* [[פרט]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|public|crowd|community}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Allgemeinheit}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|público}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حشد}} (תעתיק: חַשְׁד)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|communauté}}
}}

===ראו גם===
====[[קולקטיב]] (1)====
* ב{{מילון מונחים|352}} משנת 2015, שבמאגר המונחים, תורגם המונח &quot;ethnic collectivity&quot; ל-&quot;קולקטיב אתני&quot;. &lt;BR&gt; במילונים האנגליים (https://www.dictionary.com/browse/collectivity?s=t) אחד הפירושים למונח &quot;collectivity&quot; הוא &lt;BR&gt; &quot;the people collectively&quot;, שניתן לתרגם ל&quot;ציבור&quot;.
* למילה הנרדפת &quot;[[קולקטיב]]&quot; יש ערך נפרד במילון זה, אך ללא קישור שם ל&quot;ציבור&quot;.

====[[גבב|גְּבָב]] / [[גבבה|גְּבָבָה]] (2)====
{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|על &quot;ציבור&quot; (&lt;small&gt;במשמעות 2&lt;/small&gt;)|2015/06|קש-וגבבה}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ציבור|}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:מדעי החברה]]</text>
      <sha1>n7z6qef86q9qyaiykczhuk1k50rraft</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שכבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45222</id>
    <revision>
      <id>519816</id>
      <parentid>508098</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:32:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519816</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6013" sha1="mg2qf8r64t7cyh3ago4d3czr09jbcdx" xml:space="preserve">
==שִׁכְבָה (&lt;small&gt;גם שְׁכָבָה&lt;/small&gt;{{מקור/ספר|אברהם אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|1989}})==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שכבה
|הגייה=shikh'''va'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|כ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' שְׁכָבוֹת; שִׁכְבַת־, ר' שִׁכְבוֹת־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[שטח]] המכוסה ב[[חמר|חומר]] מסוים, וממוקם מעל או מתחת לשטח אחר, ולעיתים יש דמיון בין שני המשטחים בסוג החומר או בצורתו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך| וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו, וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה; וּבַבֹּקֶר, הָיְתָה '''שִׁכְבַת''' הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה|שמות|טז|יג}}
#:* {{צבע רקע|ורוד|&quot;{{עיצוב גופן|גודל=3|גופן=נרקיסים|עכבר־השדה [...] בחורף יכרה למרבה בין '''שכבת''' השלג והאדמה}}&quot; }}{{מקור/ספר|ה&quot;א לנץ - בתרגום מנדלי מו&quot;ס|תולדות הטבע א|מרדכי ילין|1862}}
#:* {{צטבי|החומר הגלמי של כל '''השכבות''' וה[[רבד]]ים עד למעמקים יוטל שוב אל כור-ההתוך|https://benyehuda.org/bialik/article19.html|לזכרו של ש. בן־ציון|ח&quot;נ ביאליק}}
#:* &quot; {{עיצוב גופן|גודל=2|גופן=נרקיסים|צבע היסוד מיושם '''כשכבה''' ראשונה על השטח הנצבע, לפני צביעה בצבע עליון. [...] הוא חודר לתוך '''שכבות''' סיד ובכך מחזק ומדביק אותן.}}&quot; {{מקור/אינטרנט
|יוצר=עמיר גובר
|כתובת=https://xnet.ynet.co.il/diy/articles/0,14712,L-3094201,00.html
|כותרת=מחדשים את הבית: המדריך לצביעה נכונה
|שם האתר=YNET
|תאריך=31/03/12}}
#:* &quot;טָארט (Tarte) - מאפה צרפתי המורכב '''משכבת''' בצק שעליה '''שכבת''' מילוי מתוקה או מלוחה.&quot; {{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3396293,00.html
|כותרת=המילון הקולינרי
|שם האתר=YNET
|תאריך=11/05/07}}
# {{משלב|סוציולוגיה}} מעמד חברתי.
#:* {{צטבי|&lt;small&gt;מה שלומו המשקי של המעמד הבינוני הרחב של היהדות האמריקנית, שכן מעמד זה הוא תמיד ובכל מקום '''השכבה''' הסוציאלית הבולטת ביותר שבחברה היהודית. [...] האמת היא כמובן רק בזה, שרמת חייהם [...] עולה הרבה על רמתן של '''שכבות''' העם הדומות להם באחת הארצות האחרות.  אין לך מקום אחר בעולם '''ששכבת''' ביניים רחבה זו תוכל להוציא כל כך הרבה הוצאות [...] לתענוגות [...]&lt;/small&gt; |https://benyehuda.org/arlosoroff/042.html|ניו-יורק וירושלים – מכתבים על היהדות האמריקנית|חיים ארלוזורוב}}
#:* חברה שיש בה '''שכבות''' רבות נקראת &quot;[[חברה מרבדת|חברה מרובדת]]&quot;.
# בני נוער שגילם דומה, ושותפים לאותה פעילות לימודית או חברתית.
#:* '''שכבת''' כיתות ט' בבית־הספר היתה אחראית להכנת טקסי יום הזיכרון בהנחיית רכזת '''השכבה'''. 

{{תמונה|At the Seattle Bridal Show2.jpg|עוגת שכבות}} 

===גיזרון===
* מהשורש ש־כ־ב. {{מקור/ספר|אברהם אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|1989}}

===צירופים===
* [[מעין שכבה|מעיין שכבה]]
* [[עוגת שכבות]]
* [[שכבת זרע]]

===נגזרות===
* [[רב שכבתי|רב־שכבתי]]
* [[שכבתי]]

===מילים נרדפות===
{{ע|2|
* [[חוג]] (2)
* [[מחזור]] (3)
* [[מעמד]] (2)
* [[משטח]] (1)
* [[נדבך]] (1)
* [[רבד|רובד]] (1)
}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|layer}} (1)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schicht}} (1)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|capa}} (1)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|couche|strate}} (1)

===מידע נוסף===

* אורה שורצולד כתבה ל[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/054/793.html מדור &quot;הזירה הלשונית&quot; מתאריך 1/3/06] את התגובה הבאה: {{ש}}&quot;''...מורי, פרופ' יחזקאל קוטשר, נהג לומר שְׁכָבָה בלבד, וכך תמצא גם במילון אבן־שושן כחלופה לשִׁכְבָה. נראה שהצורה נגזרה לאחור מ'שְׁכָבוֹת' (כמו גִּזְרָה, גְּזָרוֹת)''&quot;.
* לכאורה היה צריך להגות ולנקד שִׁכְבָּה, אך {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|יש לדעת כי הכלל של דגש קל אחרי שווא נח אינו כלל גורף. עוד דוגמאות למקרים שבהם הכלל הזה אינו מתקיים הן משקל פַּעְלוּת, כגון מַלְכוּת סַמְכוּת ועַצְבוּת, וכן מילים כגון קִרְבָה, שִׁכְבָה ושַׁרְבִיט.|2012/08|על-ניקוד-משקל- פַּעְלָן}}
* המילה [[עקבה|עִקְבָה]] (שפירושה הסימן שמשאירה כף הרגל בקרקע) היא שוות־משקל ל-שִׁכְבָה, אך ברבים היא עֲקֵבוֹת, ובנסמך עִקְבוֹת־.

===ראו גם===
{{ע|2|
* [[אינורסיה]]
* [[טרופופאוזה]]
* [[מחזור]]
* [[סטרטופאוזה]]
* [[שכבת האוזון]]
* [[שכבת נבט]]
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שכבה|ויקישיתוף=layer}}


{{שורש|שׁכב}}

===סימוכין===</text>
      <sha1>mg2qf8r64t7cyh3ago4d3czr09jbcdx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חסד נעורים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45242</id>
    <revision>
      <id>519938</id>
      <parentid>307014</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:23:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519938</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2364" sha1="akt665f9udvdtngd0vagtx1g9vsdjcv" xml:space="preserve">

== חֶסֶד נְעוּרִים ==
# מסירות ותמיכה של אדם (בדרך כלל בת זוג) ברעהו בצעירותם של השניים. (בדר&quot;כ במבט לאחור)
#:* {{הדגשה|&quot;תודתי הראשונה ניתנת לאשתי, שעליה יחולו יותר מאשר על כל אדם אחר עלי אדמות, דברי הנצח הללו, בשינוי גרסה: 'וזכרתי לך '''חסד נעורייך''', אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר, בארץ זרועת מוקשים'&quot;|}}([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F נאום הניצחון של מנחם בגין]).
#:* {{צטבי|גַּם כִּי אִוָּרֵשׁ וַאֲהַלֵּךְ שְׁחוֹחַ, / וְהָיָה הַלֵּב לְמַשׁוּאוֹת זָרִים – / הַאוּכַל לִבְגֹּד בָּךְ, הַאוּכַל לִשְׁכֹּחַ / '''חֶסֶד נְעוּרִים'''?|rachel/Rac051.html|שָׁם הָרֵי גוֹלָן|רחל המשוררת}}
#:* {{צטבי|אולם קהל הקוראים היהודים עוד זכרו לו את הימים הראשונים, אשר בהם היה מלך השירה העברית בשפה הרוסית, בעוד אשר היה נסיך רוחם של משכילינו הלאומיים בשנות השמונים של המאה שעברה לספירתם, בעוד אשר שיריו היו שגורים בפי בני-נעורינו, האמונים על הספרות הרוסית, – זכרו לו את '''חסד נעוריו''' וישאוהו על כפים, בהגלותו בקהל.|https://benyehuda.org/brainin/shimon_frug.html|שִׁמְעוֹן שְׁמוּאֵל פְרוּג|ראובן בריינין}}.

===מקור===
* {{צט/תנ&quot;ך|הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ '''חֶסֶד נְעוּרַיִךְ''' אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה|ירמיהו|ב|ב}}.

===צירופים===
* [[זכר חסד נעורים]]

===ראו גם===
* [[הכרת טובה]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>akt665f9udvdtngd0vagtx1g9vsdjcv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הוי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45243</id>
    <revision>
      <id>520210</id>
      <parentid>482992</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:52:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2391" sha1="4g05r1jqtuyo86ncfga27uzlryq6t4t" xml:space="preserve">{{אין לבלבל עם|הבאי}}
{{פירוש נוסף|אחר= לשון חז&quot;ל הֶוִי או הֶוֵי|ראו= צורת עבר [[הוה#הָוָה|הָוָה]]}}
{{חסר|הֲוָי_(הואי)}}
== הוֹי ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הוי
|הגייה=hoy
|חלק דיבר=מילת קריאה
|מין=
|שורש={{שרש3|ה|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹל}}
|נטיות=}}
# {{משלב|מליצה}} מילת קריאה המבטאת יגון או אבל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ '''הוֹי''' אָחִי וְ'''הוֹי''' אָחוֹת, לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ '''הוֹי''' אָדוֹן וְ'''הוֹי''' הֹדֹה|ירמיהו|כב|יח}}.
#:* {{צטבי|'''הוֹי''', אַרְצִי, הוֹרָתִי, מַדּוּעַ / כֹּה שָׁדוּף נוֹפֵךְ וְעָצֵב? / זִכְרוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ חוֹרֶגֶת / בְּלִי מֵשִׂים עוֹלֶה עַל הַלֵּב.|https://benyehuda.org/rachel/Rac084.html|הוי ארצי הורתי|רחל המשוררת}}
# {{מקרא}} מילת פתיחה לתוכחה קשה ומאיימת.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''הוֹי''' אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי|ישעיהו|י|ה}}.
# {{מקרא}} קריאת זירוז.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''הוֹי הוֹי''' וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן נְאֻם ה' כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה'. '''הוֹי''' צִיּוֹן הִמָּלְטִי יוֹשֶׁבֶת בַּת בָּבֶל.|זכריה|ב|י|יא}}.
#:* {{צטבי|בִּגְלָלֵךְ עָלִיתִי עִם נְעָרַי הֲלֹם, '''הוֹי הוֹי''', בַּת-הָרָב הַיְפֵהפִיָּה.|https://benyehuda.org/read/1655|בת הרב|שאול טשרניחובסקי}}

=== מילים נרדפות ===
* [[אבוי]]
* [[אהה]]
* [[אוי]]
* [[אללי]]

=== ניגודים ===
* [[האח]]
* [[הידד]]

[[קטגוריה:מילות קריאה]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]

===תרגום===
* צ'כית: {{ת|צ'כית| běda }}
* אנגלית: {{ת|אנגלית| alas }}</text>
      <sha1>4g05r1jqtuyo86ncfga27uzlryq6t4t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לעולם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45276</id>
    <revision>
      <id>520281</id>
      <parentid>502789</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:26:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3279" sha1="fqwrd020hfmfemmzjeelc3zih6f7kng" xml:space="preserve">==לְעוֹלָם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לעולם
|הגייה=leo'''lam'''
|חלק דיבר=תואר הפועל
|מין=
|שורש={{שרש3|ע|ל|ם}}
|דרך תצורה=[[ל־|לְ־]] + [[עולם]] [[קטגוריה:בכל&quot;ם (מוספית)]]
|נטיות=ר'לְעוֹלָמִים, לְעוֹלְמֵי־
}}
# ל[[תמיד]], ל[[נצח|נֶצַח]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ '''לְעוֹלָם''';|שמות|יט|ט}}.
#:* {{צטבי|שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ '''לְעוֹלָם''' שֵׁרְתוּ, חֻקּוֹת בְּיוֹם וָלַיְלָה לֹא נִצְמְתוּ:|https://benyehuda.org/rihal/rihal5_4_7.html|שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ לְעוֹלָם שֵׁרְתוּ |ר' יהודה הלוי}}
# אף פעם לא (במשפטי שלילה בהווה ובעתיד).
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא-תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם, וְטֹבָתָם, כָּל-יָמֶיךָ, '''לְעוֹלָם'''.|דברים|כג|ז}}
#:* אני לא מתכנן לחזור לשם '''לעולם''' אחרי כל מה שראיתי שם.
#:* '''לעולם''' אל תאמר &quot;'''לעולם''' לא&quot;! (פתגם לועזי)
 
===מקור===
* מן המקרא. משמעותו כל עוד ה[[עולם]] קיים. 
* הביטוי משמש אך ורק לעתיד, במשמעות עבר הביטוי הפוך-[[מעולם]].
* לפעמים גם בלי ל' תחילית כמו ב[[אחוזת עולם]].
* אוגריתית מן &quot;עלילות אקהת&quot;: עללמי - ʕllmy , בהוראת - הזבח למען [[w:רפאים|רפאים]] (=rāpiˀūma), לעולם, ניצחי . בלשנים אחרים הציעו לפרש התיבה האוגריתית  &quot;עללמי&quot; - על פי [[עול]]+מאִין, מילולית: &quot;עול-שלי&quot;, פירוש &quot;זה שתופס את השלטון בכוח&quot; {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 154: ʕllmy}}.

===נגזרות===
* [[בעלמא]]

===צירופים===
* [[לעולם ועד]]
* [[לעולם לא]]
* [[לעולם לא עוד]]
* [[טעות לעולם חוזר]]
* [[טעות לעולם חוזרת]]
* [[לא לעולם חוסן]]
* [[לעולם בעקבות השמש]]

===מילים נרדפות===
במשמעות מספר 1:
* [[לעד]]
* [[לעולם ועד]]
במשמעות מספר 2:
* [[אף פעם לא]]
* [[אף לא פעם אחת]]
* [[לעולם לא]]

===ניגודים===
* [[זמני]]

===תרגום===
במשמעות מספר 1:
* אנגלית: {{ת|אנגלית|eternally|continually|forever|always}}
* ערבית: {{ת|ערבית|للأبد}}
במשמעות מספר 2:
* אנגלית: {{ת|אנגלית|never}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أبدا}}

===ראו גם===
* [[מעולם]]
* [[עד]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נצח}}

{{שורש|עלם}}
===סמוכין===
[[קטגוריה:תואר־הפועל]]</text>
      <sha1>fqwrd020hfmfemmzjeelc3zih6f7kng</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שובב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45282</id>
    <revision>
      <id>519796</id>
      <parentid>510828</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:29:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519796</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12762" sha1="7sexxv1k1l2zhcjj0ysxtcgtd9bpfzn" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר = ראשי תיבות |ראו =[[שובבי&quot;ם]]}}

==שׁוֹבָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שובב
|הגייה=sho'''vav'''
|חלק דיבר=שם תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ו|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָל}}
|נטיות=נ' שׁוֹבֵבָה, ר' שׁוֹבָבִים, נ&quot;ר שׁוֹבָבוֹת
}}
# [[מרדן]], שאינו מציית לסמכות ולמסגרת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ '''שׁוֹבָב''' בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.|ישעיהו|נז|יז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|שׁוּבוּ בָנִים '''שׁוֹבָבִים''' נְאֻם יְהוָה, כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם...|ירמיהו|ג|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד-מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת '''הַשּׁוֹבֵבָה''' כִּי-בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר.|ירמיהו|לא|כא}}
#:*{{צטזמר|דָּן עוֹד לֹא מָלְאוּ לוֹ שֶׁבַע, / וְקוֹרְאִים לוֹ &quot;פֶּרֶא-דָּן&quot; / כִּי מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע / אֵין '''שׁוֹבָב''' כְּדָן|song.asp?id{{=}}2857|דן השובב|רבקה דוידית}}
#:*{{צטזמר|הָיֹה הָיָה חָתוּל '''שׁוֹבָב''' / זָלַל חֶמְאָה, לִקְלֵק חָלָב, / וּפַעַם אֶל הַכַּד נָפַל / רֹאשׁוֹ בִּפְנִים זְנָבוֹ אֶל עָל|song.asp?id{{=}}1053|חתול שובב|בלהה יפה}}
# {{בהשאלה|1}} בעל שמחת נעורים; עליז ושוחק.
# שם פרטי מן המקרא, ושמו הפרטי של בן-דוד ([[מין]] הענף הירושלמי).
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכָלֵב בֶּן-חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת-יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר '''וְשׁוֹבָב''' וְאַרְדּוֹן.|דברי הימים א|ב|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ-לוֹ בִּירוּשָׁלִָם שִׁמְעָא '''וְשׁוֹבָב''' וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת-שׁוּעַ בַּת-עַמִּיאֵל.|דברי הימים א|ג|ה}}

===גיזרון===
* מקבילה ערבית: בהגיית שָׁבַּאבּ ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4%D8%A8%D8%A7%D8%A8 شَبَاب]) בהוראת: צעיר,[[פוחז]].
&lt;!-- השורש שׁ־ו־ב עוסק הן ב[[שיבה#שִׁיבָה|שיבה]] פיסית והן בשיבה רוחנית. למשל --&gt;
* השם נגזר מהשורש שׁ־ו־ב, והפעולה [[שיבה#שִׁיבָה|שיבה]] יכולה לציין תנועה פיסית או תנועה רוחנית. השיבה יכולה להיות אל דרך ה' (למשל, {{צט/תנ&quot;ך|לכו '''ונשובה''' אל ה'|הושע|ו|א}}), או אל דרך החטא (למשל, {{צט/תנ&quot;ך|כי על כן '''שבתם''' מאחרי ה'|במדבר|יד|מג}}). השמות [[שובב]] ו[[משובה]] שייכים להוראה השנייה. 
:בלשון חכמים &quot;שיבה&quot; במשמעות הרוחנית היא רק לטובה, והשם &quot;תשובה&quot; הורה על חזרה אל דרך ה', כמו בביטוי [[חזר בתשובה]]. {{הפניה|1|צרפתי}}

* במקורות השם &quot;שובב&quot; מתאר בעיקר חוטא. אדם הסוטה מדרך הישר והולך בשרירות לבו. גם בלשון התחייה הוא בא במשמעות שלילית מאוד, לצד [[בן בליעל]], [[אכזר]], [[נבזה]]. למשל:  {{צטבי|[...]והנערים '''השובבים''' ככלבים עזי נפש לא ידעו שבעה.  יפליאו מכותיו ויחדשו עליו רגע רגע את משובתם וזדון תעתועיהם|silberbusch/dimat_ashukim.html|דִמְעַת-עֲשֻׁקִים|דוד ישעיהו זילברבוש}} או {{הדגשה|אז כחץ מקשת רץ אליו נער '''שובב''' בן שש שנה, ובחימה שפוכה אחז בציצית ראשו, וישלכהו סחב והשלך על פני האדמה&quot; &quot;אכזר&quot;, &quot;נבזה&quot; &quot;חדל אישים&quot;|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MGD%2F1867%2F03%2F06&amp;id{{=}}Ar00402&amp;sk{{=}}4679EF0D &quot;לקורות היהודים במאראקא&quot;] ([[מרוקו]]) מתוך עיתון &quot;המגיד&quot; מתאריך 6/3/1867, עמ' 4}}. לעיתים הוא מופיע בביטוי ובפרט בביטוי &quot;הלך שובב&quot; כב[[s:ישעיהו נז יז|ישעיהו נז יז]].
:אולם, כיום משמעות המילה בדרך כלל אינה כה שלילית, ומתארת קלות־דעת ועליזות. לעיתים היא משוייכת לתחום המיני.{{הפניה|2|רוזנטל}}

===נגזרות===
* [[שובבות]]
* [[שובבי]]
* [[שובבנות]]
* [[שובבני]]

===מילים נרדפות===
* [[ממזרי]]
* [[פוחז]]
* [[פוחח]]
* [[פרא אדם]]
* [[קל דעת]]
* [[קנדס|קונדס]]
* [[טרזן]]

===ניגודים===
* [[מהגן|מהוגן]]
* [[מחנך|מחונך]]
* [[ממשמע|ממושמע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rebellious|mischievous|naughty}} (1); {{ת|אנגלית|playful|ludic}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|шалун|озорник}}


===ראו גם===
* [[לץ]]
* [[משובה]] 
* [[פרחח]]
* [[קנדס|קונדס]]
* [[מועד]] (רצדיבי)

===סימוכין===
*{{הערה|צרפתי}} &quot;עיונים בסימנטיקה של לשון חז&quot;ל ובדרשותיהם (סיום)&quot; ל[[w:גד בן עמי צרפתי|גד בן־עמי צרפתי]], לשוננו ל (תשכ&quot;ו) 29-40.
*{{הערה|רוזנטל}} &quot;מילון הסלנג המקיף&quot; מאת רוביק רוזנטל, כתר הוצאה לאור, ירושלים, 2006.

[[קטגוריה:תכונות]]
[[קטגוריה:שמות]]

==שׁוֹבֵב {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שובב
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ב}}
|בניין=פיעל
}}
# השיב, החזיר. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וְשֹׁבַבְתִּי''' אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ|ירמיהו|נ|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''בְּשׁוֹבְבִי''' אוֹתָם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם|יחזקאל|לט|כז}}
#:*{{הדגשה|תְּקָרֵב קֵץ מְשִׁיחֵנוּ. תִּרְצֶה רֵיחַ נִיחוחֵנוּ. '''תְּשׁובֵב''' מִקְּצָוות נִדָּחֵנוּ|&quot;תּאמַר לִמְחות אֲשָׁמֵינוּ&quot;, מתוך [https://www.daat.ac.il/daat/sidurim/sfarad/kipur/musaf2.htm חזרת הש&quot;ץ בתפילת מוסף של יום הכיפורים]}}
#:*{{צטבי|הָשֵׁב בֵּן יֶלֶד חוֹבַב כַּגַּלְגַּל סוֹבַב; וְעֹז אָבַד לְיָדוֹ '''שׁוֹבַב''' כִּי נְעִימָה אֲבֵדָה שָׁבָה|ibnezra_m/ma_naim.html|מַה-נָעִים בְּיוֹם זֶה שִׁירֵךְ|ר' משה אבן עזרא}}
#:*{{צטבי|שובו תמימים למנוחתכם, מַלא תמַלאו כל משאלותיכם, תשבּיעו בצחצחות נפשכם, ויהי נועם ה' עליכם, ונודעו בגויים פעליכם, ובזה '''תשובבו''' גלות אחיכם|yalag/tsloxit.html|צלוחית של פלייטון, פלייטון ה'|יהודה ליב גורדון}}

===גיזרון===
* נטיית השורש שׁ־ו־ב על דרך &quot;פוֹלֵל&quot;, כמו בפעלים &quot;[[סובב|סוֹבֵב]]&quot;, &quot;[[גולל|גּוֹלֵל]]&quot; ואחרים.

===פרשנים מפרשים===
* בכמה פסוקים במקרא נחלקים הפרשנים בפירוש הפועל &quot;שׁוֹבֵב&quot; - חלקם מפרשים אותו בהוראה &quot;השבה&quot; וחלקם בהוראת &quot;שובבות&quot;. למשל: על הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|נַפְשִׁי '''יְשׁוֹבֵב''' יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ|תהלים|כג|ג}} כותב [[w:מלבי&quot;ם|מלבי&quot;ם]]: &quot;שה' עשה אותי שובב ופראי&quot;; ולעומתו, [[w:רש&quot;י|רש&quot;י]]: &quot;רוחי שהופג בצרות ובמנוסה ישובב לקדמותו&quot;.
*כמה מהפרשנים קישרו את פעלי השורש למנוחה ולשקט, כמו בביטוי [[בשובה ונחת]], ולא רק להשבה ולהחזקה. למשל: [[w:יונה אבן ג'נאח|אבן ג'נאח]] [ בספר השרשים] כותב על {{צט/תנ&quot;ך|נַפְשִׁי '''יְשׁוֹבֵב'''|תהלים|כג|ג}} שלעיל: &quot;[...] אך פרושו יניח לנפשי וישקיטנה&quot;. כך מפרש גם המצודות את הפסוק.

===צירופים===
* [[משובב נפש]]

===ניגודים===
* [[הותיר במקומו]]
* [[הפיץ]]
* [[פזר#פִּזֵּר|פיזר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|return}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أعاد|أرجع}}
* רוסית: {{ת|רוסית|возвращать}}

{{שורש|שׁוב}}

==שׁוֹבֵב {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שובב
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ב}}
|בניין=פיעל
}}
# סָרַר, סר מהדרך הטובה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מַדּוּעַ '''שׁוֹבְבָה''' הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלַ‍ִם מְשֻׁבָה נִצַּחַת|ירמיהו|ח|ה}}
#:*{{צטבי|[...] והעם, אשר '''שובבו''' מאד מיום עלות מנשה על הכסא, עד הימים, אשר חזקו ידי יאשיה לרפוא את משובתם|yavets/03_darxey.html|&quot;תולדות ישראל&quot;, חלק שלישי, בפרק &quot;ימי ממלכת יהודה לבדה: דרכי אבותינו מימי שלמה עד החרבן&quot;|זאב יעבץ}}
# גרם לאחר לחטוא.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי. חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא '''שׁוֹבְבָתֶךְ''', וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד|ישעיהו|מז|י}}

===גיזרון===
* יש המשערים שהשורש נגזר מהשם &quot;שוֹבָב&quot;.{{הפניה|1|אבש}}
* על עידון המשמעות בעברית החדשה ראו בערך [[שובב#שוֹבָב|שוֹבָב]]. כיום, נפוץ יותר הפועל [[השתובב]] לתיאור שובבות במובנה.

===פרשנים מפרשים===
* [[w:מלבי&quot;ם|מלבי&quot;ם]] כותב על הפועל {{צט/תנ&quot;ך|שׁוֹבְבָה|ירמיהו|ח|ה}} בפסוק לעיל: &quot;שהם שבים 'תשובה נצחת', ר&quot;ל שהם שבים לנצח מדרכם, שבים מדרך הרע אל הטוב ושוב שבים מדרך הטוב אל דרך הרע&quot; וראה בערך [[שובב#שׁוֹבָב|שובב]] את הכתוב במאמר &quot;עיונים בסימנטיקה של לשון חז&quot;ל ובדרשותיהם (סיום)&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[המריד]] (2)
* [[החטיא]] (2)
* [[התעה]] (2)
* [[סרר]] (1)
* [[תעה]] (1)

===ניגודים===
* [[צית|ציית]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|corrupt|go astray}} (1)

===ראו גם===
* [[השתובב]]

===סימוכין===
* {{הערה|אבש}} מילון אבן־שושן : מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, תל־אביב 2003.
{{שורש|שׁוב}}

==שׁוֹבַב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שובב
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ב}}
|בניין=פועל
}}
# הוחזר, הושב.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ '''מְשׁוֹבֶבֶת''' מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים|יחזקאל|לח|ח}}

===גיזרון===
* צורת סביל של הפועל [[שובב#שׁוֹבֵב|שׁוֹבֵב]] בבניין פיעל (פוֹלֵל).
:שימו לב שהטיות רבות בצורת הסביל &quot;פוֹלַל&quot; זהות לצורות הפעילות ב&quot;פוֹלֵל&quot;. למשל: &quot;שׁוֹבַבְתִי&quot; (פוֹלַלְתִי), &quot;מְשׁוֹבֶבֶת&quot; (מְפוֹלֶלֶת), &quot;תְּשׁוֹבְבוּ&quot; (תְּפוֹלְלוּ) ועוד.


===ניגודים===
* [[גרש#גֹּרַש|גורש]]
* [[נותר]]

{{שורש|שׁוב}}</text>
      <sha1>7sexxv1k1l2zhcjj0ysxtcgtd9bpfzn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גולן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45293</id>
    <revision>
      <id>519754</id>
      <parentid>454820</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:13:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519754</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2187" sha1="oivmgmjwv0sbaa49amatnfw2gy4vivt" xml:space="preserve">==גּוֹלָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גולן
|הגייה=go'''lan'''
|חלק דיבר=שם פרטי
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|ל|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטְלָן}}
|נטיות=
}}
# {{מקרא}} עיר לווים ששימשה כ[[עיר מקלט]] בבשן, בנחלת שבט מנשה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ. לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי. אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָרֻאוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת '''גּוֹלָן''' בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי.|דברים|ד|מא|מג}}
# [[רמה]] באזור צפון־מזרח [[ארץ ישראל]].
#:* {{צטבי|שָׁם הָרֵי '''גוֹלָן''', הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם! / בִּדְמָמָה בּוֹטַחַת מְצַוִּים:  עֲצֹר.|https://benyehuda.org/rachel/Rac051.html|כִּנֶּרֶת|רחל המשוררת}}
#:* {{הדגשה|&quot;'''הגולן''' היה חלק אינטגרלי מארץ ישראל בעת העתיקה. יעידו על כך בתי הכנסת העתיקים שסביבנו. '''הגולן''' הוא חלק אינטגרלי ממדינת ישראל בעת החדשה.&quot;|([http://www.israelhayom.co.il/article/373955 בנימין נתניהו בישיבת ממשלה בגולן], ישראל היום, 17.04.2016)}}
# שם פרטי לזכר.

===צירופים===
* [[רמת הגולן]]
* [[גולנצ'יק]]
* [[חטיבת גולני]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Golan}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Golan Heights}} (2)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רמת הגולן}}
{{חבלי ארץ ישראל}}

[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>oivmgmjwv0sbaa49amatnfw2gy4vivt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כרכם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45302</id>
    <revision>
      <id>519991</id>
      <parentid>500405</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:56:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519991</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4048" sha1="nbw861idwaflghs3rb64fnl75jvlcwt" xml:space="preserve">{{אין לבלבל עם|כרכום}}
==כַּרְכֹּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כרכום
|הגייה=karkom
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=ז
|שורש={{שרש4|כ|ר|כ|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטּוֹל}}
|נטיות=ר' כרכומים
}}
{{נגן|קובץ=He-כַּרְכֹּם.ogg|כתובית=הגיה}}
# צמח [[טמיר נצן|טמיר ניצן]] נמוך וחסר [[גבעול]] ממשפחת ה[[אירוס]]יים, הפורח ב[[סתיו]]. [[פרח]]יו גדולים, צבעיהם מגוונים, צורתם כגביע בעל בסיס צר וארוך.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|נֵרְדְּ '''וְכַרְכֹּם''' קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים.|שיר השירים|ד|יד|}}
#:* {{צט|האדום כיצד הוא עינו כעמוד שיצא ראשון מדם הקזה של בני אדם נותן הדם בכוס ומקיף לו ורואהו והשחור כעין הדיו היבש כקרן '''כרכום''' כיצד יביא '''כרכום''' לח בגוש אדמה שעליו ולוקח מן הברור שבו הקנה האמצעי שלו שכולו כמו קנה הוא ובכל אחד ואחד שלשה קנים ובכל קנה שלשה עלים[...]|רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה ה ח}}
#:* {{צטבי|סֹב תֶּחֱזֶה יַיִן כְּמוֹ '''כַרְכֹּם''' \ כִּי-הַצְּבִי אֹתוֹ בְטַל מָסָךְ{{ש}}מַה-טּוֹב שְׁתוֹתוֹ עַל-נְעִים זֶמֶר \מִפִּי לְבָנָה אַחֲרֵי מָסָךְ.|https://benyehuda.org/ibnezra_m/xol_0650.html|סב תחזה יין כמו כרכם|ר’ משה אבן־עזרא|משה אבן עזרא|מתרגם=}}
#:*{{צטבי|מַה יִּרְבּוּ פְּרָחִים בַּחֹרֶף עַל הַכֶּרַךְּ, / דַּם הַכַּלָנִית וְכֶתֶם '''הַכַּרְכֹּם'''.|rachel/Rac051.html|שָׁם הָרֵי גוֹלָן|רחל המשוררת}}
#:* {{צטזמר|בַּמָּחוֹל יָצָאוּ / גַּם נַרְקִיס '''כַּרְכֹּם''' / כִּי לְכָל בֶּן יֶרֶק / חַג מוֹעֵד הַיּוֹם.|2=https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=918|3=ריקוד עצי הגן|4=אמיתי נאמן|מתרגם=}}
#:* מ[[צלקת|צלקות]] פרחי '''הכרכום''' מפיקים תבלין והפיקו בעבר צבע צהוב לצביעת בדים.
{{תמונות קולאז'|תמונה1=Crocus damascenus flower, Mount Ramon, Israel (3).JPG|תמונה2=Crocus HyemalisTavor1.JPG|תמונה3=Crocus ochroleucus 1.JPG|תמונה4=Crocus aleppicus 1.JPG|כיתוב תחתון=מיני '''כרכומים''' שונים הגדלים בישראל|יישור=שמאל}}
=== גיזרון ===
* לדידו של פרופ' חיים רבין מדובר  מילה שאולה מסנסקריט {{הערת שוליים|מילים הודיות (הינדי) בעברית, מאת פרופ' [[w:חיים רבין|חיים רבין]]: [https://hebrew-academy.org.il/1996/12/14/%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9D-10/  כרכם]}}. ואכן, בסנסקריט מופיעה תיבה בהגיית כֻּנְכֻּם,כונכומה ([https://en.wiktionary.org/wiki/%E0%A4%95%E0%A5%81%E0%A4%99%E0%A5%8D%E0%A4%95%E0%A5%81%E0%A4%AE कुङ्कुम - kuṅkuma]) שהוראתה: [[זעפרן]] .
* המילה מופיעה פעם אחת בתנ&quot;ך, בפסוק לעיל, יחד עם צמחי בושם שונים.
* הצמח מזכר כמה וכמה פעמים במשנה ובתוספתא.

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crocus}}

===ראו גם===
*[[זעפרן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים
| ויקיפדיה = כרכום
| ויקימינים = Crocus
| ויקישיתוף = Crocus
}}
{{שורש|כרכם}}
[[קטגוריה:פרחים]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות ממקור לא שמי]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>nbw861idwaflghs3rb64fnl75jvlcwt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טמיר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45304</id>
    <revision>
      <id>520308</id>
      <parentid>505761</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:35:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2388" sha1="eap2wfilgpysjxje684z2xqrdkti00y" xml:space="preserve">==טָמִיר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טמיר
|הגייה=ta'''mir'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|מ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=ר' טְמִירִים, נ' טְמִירָה, נ&quot;ר טְמִירוֹת
}}
{{נגן|קובץ=He-טָמִיר.ogg|כתובית=הגיה}}
# נסתר, לא גלוי, בלתי־[[מכר#מֻכָּר|מֻכָּר]].
#:* {{צטבי|הנגוּן האמיתי הוא בלי קול, בלי אומר ודברים, הוא נגוּן '''טמיר''' ונעלם, הנגוּן אשר ישוֹרר הלב ואינו נשמע לאוזן, וזהו סוד כל עצמותי תאמרנה!|https://benyehuda.org/perets/hamekubalim.html|המקובלים|י&quot;ל פרץ}}
#:* {{צטבי|כָּל אָרְחוֹתַי הִלִּיז וְהִדְמִיע / פַּחַד '''טָמִיר''' מִיַּד עֲנָקִים.|rachel/Rac109.html|רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.|רחל המשוררת}}

===גיזרון===
* צורה ארמית של בינוני סביל (פָעוּל בעברית, פְעִיל בארמית&lt;ref&gt;Frederick E. Greenspahn, An Introduction to Aramaic, Second Edition, 2003, page 42&lt;/ref&gt;), מהפועל {{לועזית|ב=ארמית}} טְמַר 'טמן, הסתיר'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_טְמַר.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;. שורש מקביל באכדית {{אכדית|3823|tamāru}} 'טמן באדמה, קבר' וקרוב אל השורש המקראי טמן&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%98%D7%9E%D7%9F.1?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt;. מקביל לצורה העברית [[טמור]], במשמע דומה.
* מופיע פעמים ספורות בתלמוד הירושלמי. בתלמוד איטמרו – התחבאו.

===צירופים===
* [[ההוא טמיר ונעלם]]
* [[אשך טמיר]]

===נגזרות===
* [[טמירות]]

===מילים נרדפות===
* [[חבוי]]
* [[חשאי]]
* [[כמוס]]
* [[נסתר]]
* [[נעלם]]
* [[סודי]]

===ניגודים===
* [[גלוי]]
* [[ידוע]]
* [[מכר#מֻכָּר|מֻכָּר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|secret|concealed|hidden}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سري|مخفي}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|טמר}}</text>
      <sha1>eap2wfilgpysjxje684z2xqrdkti00y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שם לאל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45305</id>
    <revision>
      <id>519911</id>
      <parentid>467882</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:17:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519911</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1166" sha1="mq6aou2jaoigr7jfb83uiys6pchgro9" xml:space="preserve">==שָׂם לְאַל==

# הפך לאַיִן, ביטל, [[סכל#סִּכֵּל|סיכל]].
#:* {{צטבי| גַּם אֶת דַרְכִּי ... יַד עֲנָקִים זְדוֹנָה וּבוֹטַחַת, יַד מִתְבַּדַּחַת שָׂמָה לְאַל|https://benyehuda.org/rachel/Rac109.html|רק על עצמי|רחל המשוררת|מתרגם=}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|&quot;וְאִם לֹא אֵפוֹ מִי יַכְזִיבֵנִי וְ'''יָשֵׂם לְאַל''' מִלָּתִי&quot;|איוב|כד|כה}}

===גיזרון===
* {{רובד|מ}} לשון גבוהה. המילה [[אל]] מופיעה בצירוף זה במובן לא כלום.

===מילים נרדפות===
* [[מבטל]]
* [[מונע]]
* [[מכזיב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|prevent|nullify}}

===ראו גם===
* [[לאל ידו]]
* [[שם פניו|שם פניו אל]]

=== קישורים חיצוניים ===
* [http://hebrew-academy.org.il/2015/11/08/%D7%A9%D7%82%D6%B8%D7%9D-%D7%9C%D6%B0%D7%90%D6%B7%D7%9C/ שם לאל], האקדמיה ללשון העברית

[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>mq6aou2jaoigr7jfb83uiys6pchgro9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עלילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45309</id>
    <revision>
      <id>520107</id>
      <parentid>516991</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:50:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520107</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3171" sha1="9rbl8xtvzot6pkxhxxok8deq07m3ryn" xml:space="preserve">==עֲלִילָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עלילה
|הגייה=alil'''la'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ל|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=עֲלִילַת־; ר' עֲלִילוֹת
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} פעולה, מעשה (של בני אדם או של אלוהים).
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה ולא [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ '''עֲלִלוֹת'''.|שמואל א|ב|ג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים '''עֲלִילוֹתָיו'''.|תהלים|ט|יב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ '''עֲלִילָה''' אֵין עֹשֵׂה טוֹב.|תהלים|יד|א}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא '''עֲלִילָה''' עַל בְּנֵי אָדָם.|תהלים|סו|ה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל '''עֲלִלוֹת''' בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם.|תהלים|קמא|ד}}
#:* {{צטבי|לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ בַּ'''עֲלִילוֹת''' גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת|https://benyehuda.org/rachel/Rac045.html|אֶל אַרְצִי|רחל המשוררת}}
# {{רובד|לשון המקרא}} טיעונים חסרי בסיס המובאים בזדון לצורך פגיעה באדם אחר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְשָׂם לָהּ '''עֲלִילֹת''' דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.|דברים|כב|יד}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ספרות}} רצף האירועים המחבר בין תחילתה לסופה של יצירה ספרותית.

===גיזרון===
* מן [[עלל]].&lt;ref&gt;{{מקור/לקסיקון BDB|עלילה|5949}}&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[העליל עלילה]], [[עלילת דם]], [[עלילת שוא]] (2)

===מילים נרדפות===
* [[מעלל]], [[מעשה]], [[פעולה]] (1)
* [[עלילות דברים]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|deed}} (1); {{כ}}{{ת|אנגלית|wantonness|libel}} (2); {{ת|אנגלית|plot}} (3)

===ראו גם===
* [[דיבה]], [[לשון הרע]] (2)
* [[תסריט]] (3)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עלילה|שם ויקיפדיה=עלילה (3)}}

{{שורש|עלל}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרות]]</text>
      <sha1>9rbl8xtvzot6pkxhxxok8deq07m3ryn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45310</id>
    <revision>
      <id>519809</id>
      <parentid>511586</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:31:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519809</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4275" sha1="fds6ipdmi4isnvf2v850u1htwxi5jrv" xml:space="preserve">==שׁוּב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שוב
|הגייה='''shuv'''
|חלק דיבר=תואר־הפועל
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# (&lt;small&gt;בהתייחס לפועל הנזכר לפני או אחרי&lt;/small&gt;): עוד פעם, פעם נוספת (פעם שנייה, שלישית ויותר). &lt;small&gt;[[שנית|שֵׁנִית]] (או [[בשנית|בַּשֵּׁנִית]]) - הכוונה לחזרה רק בפעם השנייה.&lt;/small&gt;
#:* {{צטבי|רְאִיתִיכֶם '''שׁוּב''' בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה|https://benyehuda.org/bialik/bia097.html|רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם|חיים נחמן ביאליק}}
#:* {{צטשיר|אני '''שוב''' מתאהב {{ש}} משחק עם הלב {{ש}} בלילות בלי שינה {{ש}} '''שוב''' לצאת לגינה {{ש}} אני '''שוב''' מתאהב {{ש}} ונשבע כבר שלא {{ש}} וקורא לה לבוא  |http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}844&amp;wrkid{{=}}429|אני שוב מתאהב|יונה וולך}}

===גזרון===
* לדעת אברהם אבן־שושן המקור הוא בספרות התלמודית ולא המקראית, מארמית – תּוּב או תּוּ (ב[[חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ]]).{{מקור/ספר|אברהם אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קריית ספר בע&quot;מ|1989}} לדוגמא, בתרגום אונקולוס:&quot;וַאֲמַר '''מִתַּב אִתּוּב''' לְוָתָךְ כְּעִדָּן דְּאַתּוּן קַיָּמִין&quot;.(אונקולוס לבראשית יח פסוק י) מִתַּב אִתּוּב = שוב אשוב. 

* יש קרבת משמעות בין תואר־הפועל &quot;שוב&quot; לבין הפועל &quot;שוב&quot;. בשני המקרים מדובר על חזרה. ש־ו־ב המקראי קדם ל-ח־ז־ר התלמודי ({{צט/תנ&quot;ך|שב לאיתנו|שמות|יד|כז}} לעומת {{צט/בבלי|חזר לאיתנו|נידה|מח|ב}}).
* מבין מופעי המילה &quot;שוב&quot; במקרא, ייתכן שבשני הפסוקים הצמודים בספר שמואל א', השימוש של &quot;שוב&quot; כתואר־הפועל במובן &quot;עוד פעם&quot; נשמע סביר יותר מאשר השימוש של &quot;שוב&quot; כציווי במובן &quot;חזור&quot;. ואומנם בתרגומים לאנגלית מתרגמים כאן את &quot;שוב&quot; again במקום go back: {{כ}}{{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://www.mechon-mamre.org/p/pt/pt08a03.htm
|כותרת=&quot;lie down again&quot;
|שם האתר=מכון ממרא
|תאריך=}}
:: * {{צמ|וַיָּרָץ אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר: &quot;הִנְנִי, כִּי קָרָאתָ לִּי&quot;, וַיֹּאמֶר: &quot;לֹא קָרָאתִי, שׁוּב שְׁכָב&quot;, וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכָּב|שמ&quot;א ג ה}}
:: * {{צמ|וַיֹּסֶף יְהוָה קְרֹא עוֹד שְׁמוּאֵל, וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר: &quot;הִנְנִי, כִּי קָרָאתָ לִי&quot;, וַיֹּאמֶר: לֹא קָרָאתִי בְנִי, שׁוּב שְׁכָב|שמ&quot;א ג ו}}

===צירופים===
* [[שוב ושוב]]

===מילים נרדפות===
* [[מחדש]]
* [[הדרן]]

===ניגודים===
* [[די]]
* [[הרף]]
* [[מספיק]]
* [[עד כאן]]
* [[עצור]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|again}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Wieder|Noch Einmal}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|otra vez}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|encore}}

===מידע נוסף===
# האם &quot;מותר&quot; לומר &quot;'''שוב פעם'''&quot; ? על טאוטולוגיה של הצרף - {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|שוב פעם|2013/02}}
# על טאוטולוגיה בלשון חברי הכנסת, {{מקור/אינטרנט
|יוצר=מערכת &quot;דברי הכנסת&quot;
|כתובת=https://main.knesset.gov.il/About/Departments/DivreyHaKnesset/Documents/Ketikunam06062016.pdf
|כותרת=תפסת מרובה - שיבושים מן הדוכן
|שם האתר=הכנסת
|תאריך=06/06/16}}

[[קטגוריה:תואר־הפועל]]

===הערות שוליים===</text>
      <sha1>fds6ipdmi4isnvf2v850u1htwxi5jrv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הקש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45357</id>
    <revision>
      <id>519954</id>
      <parentid>497465</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:40:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519954</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1831" sha1="1t0x2i9zmvts73qshy0buy4euypclya" xml:space="preserve">==הֶקֵּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = היקש
| הגייה = he'''kesh'''
| חלק דיבר = שם-עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|נ|ק|שׁ|ב}}, [[גזרת חפ&quot;נ]]
| דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}}
| נטיות = ר' הֶקֵּשִׁים
}}
# {{רובד|ת}} [[אנלוגיה]], הכושר להסיק מסקנות על פי דמיון בין שני עניינים או יותר.

=== גיזרון ===
* המילונאי [[אברהם]] אבן שושן הגורס כי במקורה (הקיש) נשאלה מערבית בהגיית קִייָשׂ: ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%82%D9%8A%D8%A7%D8%B3 قياس]) בהוראות: מסקנה-לוגית,מידה,גודל,מימד.
* מן לשון חז&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ל [[הקיש#הִקִּישׁ ב|הִקִּישׁ &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;]] 'השווה, הסיק מסקנה מהשוואה' נגזר משורש [[נקש|נ-ק-ש]] בהוראת:'דפק, בא במגע': בניין הפעיל 'הביא במגע' משם 'השווה', כמו להביא במגע ידיים של שני אנשים כדי להשוות אותן. בדומה לאנגלית juxta-position 'הצבה קרוב' כדי להשוות.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_הֶיקֵּשׁ.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_נָקַשׁ?lang=he מילון יסטרוב], הקיש משמע 2.&lt;/ref&gt;

=== מידע נוסף ===

* חלופה עברית ללועזית אנלוגיה שנקבעה על ידי האקדמיה.&lt;ref&gt;[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah?KodErekhSafot=2390 מונחי האקדמיה].&lt;/ref&gt;

===ראו גם===
*[[הסק]]
*הסק לוגי
*הקשׁ לוגי
*[[מסקנה]]

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|analogy}}

=== סימוכין ===</text>
      <sha1>1t0x2i9zmvts73qshy0buy4euypclya</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קומה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45413</id>
    <revision>
      <id>520551</id>
      <parentid>511841</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:21:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520551</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4422" sha1="5lmnspdqdxoxusaqv07h8m1rwnyjk58" xml:space="preserve">==קוֹמָה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קומה
|הגייה=ko'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|קום|ק־ו־ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוֹלָה}}
|נטיות=ר' קוֹמוֹת, קוֹמַת־}}{{תמונה|Typical residential tower in Giv'at Shmuel.JPG|[[בניין]] רב‏‏־קומות}}
# ה[[מרחק]] מן ה[[קדקוד]] ועד ל[[תחתית]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא־'''קוֹמָתוֹ''' אַרְצָה, וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל...|שמואל א|כח|כ}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה '''קוֹמַת''' הָעַמּוּד הָאֶחָד, וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת '''וְקוֹמַת''' הַכֹּתֶרֶת שָׁלֹשׁ אַמּוֹת...|מלכים ב|כה|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|זֹאת '''קוֹמָתֵךְ''' דָּמְתָה לְתָמָר; וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת.|שיר השירים|ז|ח}}
#:*{{צטבי|שניהם היו בנים לבעלי-בתים בינוניים, לא עשירים ולא עניים, ושניהם היו בעלי '''קומה''' בינונית, לא גבוהים ולא ננסים|https://benyehuda.org/frenkel/maase_bishney.html|מעשה בשני תלמידים|בר טוביה}}
#:* &quot;הפריע לה שהוא נמוך '''קומה'''.&quot;
# [[מקום]] [[חלל]] ב[[בניין]] על הציר האנכי.
#:*{{צט/משנה|בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי '''קוֹמוֹת'''.|סנהדרין|ו|ד}}&lt;ref&gt;למעשה כוונת המשנה שבית הסקילה היה בגובה שתי קומות של האדם הנסקל [שבגמרא (סנהדרין מה א) אמרו ''''וקומה''' שלו הרי כאן שלוש'], ומכאן שאלו את המושג 'קומה' לציון מיקום גובה החלל במבנה.&lt;/ref&gt;
#:*{{צטשיר|כשאת לובשת את ה/שמלה האדומה / אז בבנין לפתע / צומחת עוד '''קומה'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}971&amp;wrkid{{=}}70|אהבת פועלי הבניין|נעמי שמר}}
#:* &quot;אני גרה '''בקומה''' שנייה.&quot;

===גיזרון===
מקור המילה במקרא.

===צירופים===
* [[בזקיפות קומה]] - עם ביטחון עצמי ואמונה עצמית, בגאווה.
* [[בקומה זקופה]] - בראש מורם.
* [[גבה קומה]] - גבוה, רם.
* [[כפופי קומה]] 
* [[בעל שיעור קומה]] 

===מילים נרדפות===
* [[גובה]] (1)
* [[דיוטה]] (2)
* [[טול]] (1)
* [[מפלס]] (2)
* [[רום]] (1)

===תרגום===
'''1'''
* צ'כית: {{ת|צ'כית| rozpětí (od shora dolů) }}
* אנגלית: {{ת|אנגלית| span (vertical)‎ }}

'''2'''
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|piano}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|floor|story}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Stock|Geschoss|Etage}}
*יוונית: {{ת|יוונית|όροφος}} (תעתיק: órofos)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|planta|piso}}
*ערבית: {{ת|ערבית|طابِق}} (תעתיק: טָאבִק)
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|andar|piso}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית| patro }}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|étage}}
*רוסית: {{ת|רוסית|этаж}} (תעתיק: etáž)
}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|קום}}

==קוֹמָה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קומה
|הגייה='''ko'''ma
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# {{משלב|רפואה}} [[תרדמת]], חוסר [[הכרה]].
#:* אדם שהיה שרוי '''בקומה''' כמה חדשים, התעורר לפתע.

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|κῶμα|kôma}} – [[תרדמת]], [[שינה]] עמוקה.

===מילים נרדפות===
* [[תרדמת]]

===ניגודים===
* [[הכרה]]
* [[ערות#עֵרוּת|ערות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|coma}}
* ערבית: {{ת|ערבית|غَيْبوبة}}

===ראו גם===
* [[אבדן הכרה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תרדמת}}

[[קטגוריה:רפואה]]</text>
      <sha1>5lmnspdqdxoxusaqv07h8m1rwnyjk58</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הכריח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45428</id>
    <revision>
      <id>520320</id>
      <parentid>323951</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:41:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520320</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1596" sha1="qhgkmfb9yrh0zfy0rpias9b8wl68jic" xml:space="preserve">==הִכְרִיחַ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הכריח
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|ר|ח|גזרה=השלמים}}
|בניין=הפעיל
}}
# [[חייב]] אדם או בעל־חיים לפעול בניגוד לרצונו.
#*: {{צטבי|אז עמד בפרץ יהודה ליב חנקין, ובמרץ גדול נגש לבנין ביתו ובזה '''הכריח''' גם את חבריו לעשות כמוהו.|https://benyehuda.org/blog/archives/date/2010/03|בנתיב הבילו&quot;יים|ישראל בלקינד}}
#*: {{צטבי|גם המצב הפּוליטי הבלתי בטוּח של החדשים האחרונים '''הכריח''' כמה וכמה מוסדות, פּוליטיים או קשוּרים בפוליטיקה, לכל מיני אופּראציות והעברות, כאילו-אישיות, ואולם מטרתן להציל את הכסף, פּן יפּול בידי האויב הפּוליטי.|https://benyehuda.org/beilinson/belinson_070.html|&quot;קורופציה&quot; (רשמי ביקור בברלין)|משה בילינסון}}
 
===גיזרון===
* המילה הופיעה בסוף ימי חז&quot;ל מן [[כרח]].
===נגזרות===
* [[הכרח#הֶכְרֵחַ|הֶכְרח]]
* [[הכרחה]]
* [[מכרח|מוכרח]]
* [[הכרח#הֻכְרַח|הוכרח]]

===מילים נרדפות===
* [[כפה]]
* [[אנס]]
* [[חייב]]
* [[אלץ#אִלֵּץ|אילץ]]


===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|force}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أَجْبَرَ}}
===ראו גם===
* [[עשה#עִשָּׁה|עישה]]
{{שורש|כרח}}</text>
      <sha1>qhgkmfb9yrh0zfy0rpias9b8wl68jic</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פנוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45429</id>
    <revision>
      <id>519740</id>
      <parentid>365267</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:09:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519740</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1832" sha1="m3rqlpa1zooonztjz5cs2howfezytne" xml:space="preserve">==פִּנּוּק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פינוק
|הגייה=pi'''nuk'''
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=זכר
|שורש={{שרש|פנק|פ־נ־ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' פִּנּוּקִים}}
# הענקת חום ואהבה, דאגה למישהו באופן שגורם לו להרגשה נוחה ונעימה.
#*: {{צטבי|הנדיל מתעצב אל לבו – '''ופינוק''' של תינוק משתפך על שפתיו הקטנות.|https://benyehuda.org/brenner/hendil.html|הֶנְדִיל|י&quot;ח ברנר}}
# [נימה בקורתית] יחס של חיבה מופרזת וסלחנות יתר שעלול לפגוע במידותיו הטובות של אדם.
#*: {{צטבי|בילדותם לא היו להם אפוטרופסים רחמניים, שחבלו וקלקלו אותם, שרצו לעשותם למאושרים על ידי השׁגחתם המיוחדת, על ידי שמירה מעולה, '''פינוק''' ועידון יתירים...|https://benyehuda.org/bershadsky/barshadsky_028.html|נשמה אינטיליגנטית|ישעיהו ברשדסקי}}

===גיזרון===
* הפועל [[פנק]] יחידאי במקרא. השורש בארמית משמעו עידון ועינוג.

===צירופים===
* [[יום פנוק]]
* [[פנוק יתר]]

===מילים נרדפות===
* [[תפנוק]] (2)
* [[ענג#עֹנֶג|עונג]] (3)
* [[תענוג]] (3)
* [[הנאה]] (3)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pampering|spoiling}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Verwöhnen}}
* ערבית: {{ת|ערבית|التدليل}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Баловство}}

===ראו גם===
* [[התפנקות]]
* [[פינק]]
* [[מפונק]]
* [[ספוק]]
* [[ריצוי]]
* [[ותרנות]]

{{שורש|פנק}}</text>
      <sha1>m3rqlpa1zooonztjz5cs2howfezytne</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45437</id>
    <revision>
      <id>520157</id>
      <parentid>395663</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:28:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520157</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1204" sha1="9kz1c8nnob0wlr46lr55dix0aa36sd1" xml:space="preserve">{{חסר|הֻסְבַּר}}
==הֶסְבֵּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הסבר
|הגייה=hes'''ber'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ב|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|הֶקְטֵל}}
|נטיות=ר' הֶסְבֵּרִים
}}
# {{פירוש לקוי}} ביאור, הבהרה, פירוש. (לקוי: שם עצם ושם פועל יחד)
#:* &quot;לא היה לי '''הסבר''' טוב לאיחור שלי.&quot;
#*: {{צטבי| בסופו של כל פרק באו הערות ובהן פרטים על האיש שמדובר בו ודברי '''הסבר''' על אנשים ועניינים שנזכרו באותו פרק.|https://benyehuda.org/sharett/orot_shekavu.html|אורות שכבו|משה שרת}}
# סיבה, תרוץ. 
===גיזרון===
*מן הפועל [[הסביר]] שב{{רובד|חז&quot;ל}}  השורש {{לועזית|ארמית}}.

===צירופים===
* [[דברי הסבר]]

===מילים נרדפות===
* [[פירוש]]
* [[ביאור]]
* [[הסברה]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|explanation}}
*ערבית: {{ת|ערבית|إيضاح}}

===ראו גם===
* [[הסביר]]
* [[תיאור]]

{{שורש|סבר}}</text>
      <sha1>9kz1c8nnob0wlr46lr55dix0aa36sd1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45459</id>
    <revision>
      <id>520027</id>
      <parentid>454397</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:23:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520027</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3355" sha1="ljzvupinnnxg56bhsht3oy9hxxv1cr5" xml:space="preserve">==אֲלֻמָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אלומה
|הגייה=alu'''ma'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נ
|שורש={{שרש3|א|ל|ם|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֻלָּה}}
|נטיות= אֲלֻמַּת- ר' אֲלֻמִּים וגם אֲלֻמּוׂת
}}

{{תמונה|Straw of the rice.08Oct9.jpg|אלומות(1) בשדה}}
{{תמונה|Classical spectacular laser effects.jpg|אלומות אור של לייזר}}

# [[צרור]] [[שבלת|שיבולים]] שנאספו ונאגדו יחד.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים '''אֲלֻמִּים''' בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה '''אֲלֻמָּתִי''' וְגַם נִצָּבָה|בראשית|לז|ז}}.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא '''אֲלֻמֹּתָיו'''|תהילים|קכו|ו}}.
#:* {{צטבי|בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת '''אֲלֻמּוֹת''' / לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר ?|rachel/Rac064.html|וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים...|רחל המשוררת}}
#:* {{צטבי|'''אֲלֻמָּה''' זוֹ?/ הַךְ, הַךְ, הָךְ!/ מְאַלְּמִים אָנוּ '''אֲלֻמּוֹת''',/ מְאַלְּמִים אָנוּ '''אֲלֻמּוֹת''',/ כַּךְ, כַּךְ, כַּךְ|levin/039.html|הַקוֹצְרִים|אלתר לוין}}
# {{רובד|ח}}{{בהשאלה}}קרני אור היצאות ממקור אחד.
#:* בתוך חשיכת המערה הפנס הטיל '''אלומת''' אור והאיר את הנטיפים.
# {{משלב|פיזיקה}} שטף של חלקיקים אלקטרוניים.
#:* מסך [[טלויזיה|טלווזיה]] משתמש ב [[תותח אלקטרונים]] אשר משחרר '''אלומת''' אלקטרונים אשר מומרת לאנרגיה שמדליקה פיקסל על המסך.
# {{משלב|מתמטיקה}} אמצעי המאפשר לרכז מידע על תכונות מקומיות של [[מרחב]], כדי להשוות אותן לתכונות הגלובליות שלו.

===גיזרון===
* במשמעות של צרור שיבולים מופיע בתנ&quot;ך המשמעויות הנוספות שאולות לפרטים המאוגדים יחד.
* מקביל ליוונית-עתיקה בהגיית אלוּמוֹס: ([https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%BC%94%CE%BB%CF%85%CE%BC%CE%BF%CF%82 ἔλυμος]) בהוראת: [[תבואה]] , [[דוחן]].

===צירופים===
* [[אלמת אור|אלומת אור]]

===מילים נרדפות===
* [[עמר|עומר]] (1)
* [[קרן]] (2,3)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|reap}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|beam}} (2,3)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sheaf}} (1,4)
* רוסית: {{ת|רוסית|сноп}} (1,2) 

===קישורים חיצוניים===
*[https://www.ruvik.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97/2015/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA.aspx רוביק רוזטל - העומר, הגדיש והמאלמת.]
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלומת חלקיקים}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלומה (מתמטיקה)}}

[[קטגוריה:דגן]]</text>
      <sha1>ljzvupinnnxg56bhsht3oy9hxxv1cr5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עכול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45501</id>
    <revision>
      <id>519892</id>
      <parentid>390334</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:08:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519892</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2057" sha1="ss0dzkmoxd5wuol723v4ahxl83octgc" xml:space="preserve">==עִכּוּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עיכול
|הגייה=i'''kul'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|עכל|ע־כ־ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' עִכּוּלִים; עִכּוּל־, ר' עִכּוּלֵי־
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} פּעוּלת הכשרת המזון לשם הפיכתו לחומרי בניין ולחומרי אנרגיה בשביל קיוּמם ופעילותם התקנית של תאי הגוף. גם שריפה של חומר אורגני באש.
#:* כמה הוא שיעור עיכול כדי להלך ארבע מילין
#*: {{צטבי|המזון הוא המקור האמתי לכח גופנו וחֻמו, הוא חמר נשרף, אשר ע&quot;י '''העכול''' יבא בתוך הדם,  וישרף לאט ע&quot;י יסוד החמוצי אשר הריאה שואפת אל קרבה, כן ידוע לנו,  כי המזון יהפך ע&quot;י '''העכול''',  כאשר ישתנו העצים בתוך התנור אחרי עלותם כליל על המוקד.|https://benyehuda.org/maneh/077.html|האדם מכונה או לא?|מרדכי צבי מאנה}}
# {{בהשאלה}} הבנה, הפנמה, קליטה.
#*: {{צטבי|הנשמה פרחה מן הספר ונשארו עצמות יבשות, מלים שאין מבוררות וקשות '''לעכול'''... היחיו העצמות היבשות האלה אפילו אם נוסיף כהנה וכהנה ספרי מלים? – מי יודע.|https://benyehuda.org/levinsky/maxshavot_28.html|מחשבות ומעשים XXVIII|אלחנן ליב לוינסקי}}

===צירופים===
[[מערכת העכול|מערכת העיכול]]
===נגזרים===
*[[התעכל]]
*[[עכל]]

===מילים נרדפות===
* [[פרוק]] (1)
* [[הבנה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית| digestion}}
* ערבית: {{ת|ערבית|هَضْم}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|إدْرَاك}} (2)

[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה:פיזולוגיה]]
{{שורש|עכל}}</text>
      <sha1>ss0dzkmoxd5wuol723v4ahxl83octgc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כלי גמא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45546</id>
    <revision>
      <id>520247</id>
      <parentid>380306</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:07:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2784" sha1="h2p6zgagkjjtkau4ipxrgofr3lxhew9" xml:space="preserve">==כְּלִי גֹּמֶא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלי גומא
|הגייה=kli '''go'''me
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' כְּלֵי גֹּמֶא
}}
{{תמונה|Tomb of Usheret 01.jpg|אציל מצרי צד דגים בצלצל מכלי גומא, ציור קיר מ־1430 לפנה&quot;ס}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{הקשר|ימאות}} [[סירה]]־[[רפסודה]] קלה ומהירה, עשויה [[אלמה|אלומות]] [[גמא|גומא]] מהודקות וקשורות יחד, לשיט בנהר.   
#:* {{צט|הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִ'''כְלֵי גֹמֶא''' עַל פְּנֵי מַיִם...|ישעיהו יח ב}}
#:* {{הדגשה|ואם היה בארץ כוש: יביאוהו ב'''אסדות של גומא''' עד שיגיע למצרים, לפי שיש במעלה הנילוס הרים בולטים במים, ואי אפשר לסירות של עץ לעבור בו שלא ישברו, אבל '''אסדות של גומא''' המזופפות מתקפלות ואינן נשברות, כאומרו: &quot;הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש, השֹלח בים צירים וב'''כלי גומא''' על פני מים&quot;.|(ספר הנבחר באמונות ודעות לר' סעדיה גאון, מאמר שמיני, פרק ו', בתרגום יוסף קפאח)}}
#:* {{צטבי|הָאֳנִיָּה  הַכְּבֵדָה טֻלְטְלָה מִמִּשְׁבָּר אֶל מִשְׁבָּר כִּכְלִי גֹמֶא וְיַד חוֹבְלֶיהָ וּמַלָּחֶיהָ נִלְאֲתָה מִשְּלָט־בָּהּ לְהַטּוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְלַנְחוֹתָהּ לִמְחוֹז חֶפְצָם.|https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlosha_vearbaa_2.html|אגדת שלושה וארבעה|ח&quot;נ ביאליק|ויקיפדיה=ללא}}

===פרשנים מפרשים===
* מצודת דוד: {{צט|„השולח“ - אשר ישלח שלוחים דרך הים ללכת בספינות מעצי גומא הקלים לשוט ע&quot;פ המים.|קטע:מצודות על ישעיהו יח ב}}
* מלבי&quot;ם: {{צט|„השלח“, הוא שלח שלוחים אל ישראל ונתן אתם כלי גומא שילכו בקלות ובמהירות.|מלבי&quot;ם על ישעיהו יח ב}}

===מילים נרדפות===
* [[סירת גמא|סירת גומא]]
* [[אנית אבה|אֳנִיַּת אֵבֶה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|papyrus boat}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bateau de papyrus}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית| Papyrusboot}}

===ראו גם===
* [[סירת קנים]]
* [[כלי שיט]]

[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]</text>
      <sha1>h2p6zgagkjjtkau4ipxrgofr3lxhew9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תחושה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45650</id>
    <revision>
      <id>520069</id>
      <parentid>467830</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:31:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520069</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3169" sha1="5akzjgggkdtugbdfz08lgp6yuv0rqor" xml:space="preserve">
==תְּחוּשָׁה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תחושה
|הגייה=tkhu'''sha'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ו|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|תְּקוּלָה}}
|נטיות=ר' תְּחוּשׁוֹת; תְּחוּשַׁת־, ר' תְּחוּשׁוֹת־
}}
# התוצאה של גירוי עצבים בגוף. 
#:* הטיפוס בהרים הגבוהים יוצר '''תחושת''' מחנק עקב דלילות האוויר.
#:* האמן העל־חושי גרם למתנדב '''תחושה''' של כוויה ביד, בלי שנגע בו.
#:* הפגיעה בחוט־השידרה גרמה לאובדן '''תחושה''' בגפיים.
# הרגשה חזקה.
#:* &quot;מתחבטת בעניין סדר המילים במשפט, קוראת שוב ושוב בקול רם את המשפט בגרסאותיו השונות, כשההחלטה מלווה לעתים '''בתחושה''' גופנית ממש — מעין צמרמורת כשהסדר אינו נכון&quot; {{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט
|יוצר=צרויה שלו
|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/acad55.pdf
|כותרת=כתיבה בארץ העברית
|שם האתר=&quot;אקדם&quot; - ידיעון מס' 55, האקדמיה ללשון העברית, עמ' 2
|תאריך=02/16}}}}
#:* רצף האירועים הטראומטיים יצר לי '''תחושת''' חוסר־אונים.
#:* ההצלחות הבלתי צפויות הגבירו את '''תחושת''' ה[[אופוריה]].
#:* אֲפִיפוּת היא '''תחושה''' שיש לאדם הנתון בעולם מדומה הגורמת לו להתנתק מן העולם הממשי. 

===גיזרון===
* מהשורש ח־ו־ש.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[תחושת אחריות]]
* [[תחושת אשמה]]
* [[תחושת בטן]]
* [[תחושת גועל]]
* [[תחושת גרד]]
* [[תחושת החמצה]]
* [[תחושת מועקה]]
* [[תחושת נימול]]
* [[תחושת סיפוק]]
* [[תחושת שובע]]
* [[תחושת שייכות]]
* [[תחושת שליחות]]
* [[תחושת תסכול]]
* [[תחושת כישלון]]
}}

===נגזרות===
* [[תחושתי]]

===מילים נרדפות===
* [[אמונה]]
* [[הרגשה]]
* [[רגש]]

===תרגום===
{{עמודות|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sensation}} (1)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Sensation}} (1)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|sensación}} (1)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|sensation}} (1)
|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|feeling}} (2)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gefühl}} (2)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|sentimiento}} (2)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|sentiment}} (2)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תחושה}}

* ד&quot;ר מיכל חמו-לוטם, [https://www.dr-hemmo.co.il/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/ תחושות ורגשות - הגדרות ומילון], על מנהיגות ואושר

{{שורש|חושׁ}}
[[קטגוריה:מערכת העצבים]]
[[קטגוריה:רגשות|*]]

===סימוכין===</text>
      <sha1>5akzjgggkdtugbdfz08lgp6yuv0rqor</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מתאם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45674</id>
    <revision>
      <id>519852</id>
      <parentid>490738</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:48:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519852</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3539" sha1="0axu4uzilrda1bkv588f0be6a62f82t" xml:space="preserve">{{חסר|מְתֹאָם}}
==מַתְאֵם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מתאם
|הגייה=mat''''em'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|א|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַתְאֵמִים
}}
{{תמונה|Universal adapter.JPG|מתאם חשמל}}
# [[התקן]] המשמש לחיבור תקע חשמלי מסוג אחד לשקע חשמלי מסוג אחר.
#:* &quot;מכשיר ה-World Power Adaptor משמש כמתאם בין שקעים במדינות שונות.&quot; (מישל דור, אתר ynet)
#:* &quot;אחד הפתרונות הוא מתאם אוניברסלי, היכול להתגבר על ההבדלים בסוגי השקעים.&quot; (אתר GoTravel)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|adapter}}/{{ת|אנגלית|adaptor}}, {{ת|אנגלית|converter}}/{{ת|אנגלית|convertor}}

===קישורים חיצוניים===
* מישל דור, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3324527,00.html שקע לכל תקע: על מתאם מרובה שקעים], ynet
* [http://www.gotravel.co.il/travel/?p=96 חיבורי חשמל בעולם], GoTravel

[[קטגוריה:חשמל]]
{{-}}
==מְתָאֵם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מתאם
|הגייה=meta'''em'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|א|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|מְקַטֵּל}}
|נטיות=ר' מְתָאֲמִים, מְתָאֲמֵי־, נ' מְתָאֶמֶת, נ&quot;ר מְתָאֲמוֹת
}}
# גורם האחראי על הסדרת לוחות זמנים או פעולות.
#:* &quot;אחד מתחומי הליבה של יחידת '''מתאם''' פעולות הממשלה בשטחים הינו התיאום האזרחי מול האוכלוסייה הפלסטינית [...]&quot; (עמוד אודות, אתר תיאום פעולות הממשלה בשטחים)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|coordinator}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُنَسِّق}}

===קישורים חיצוניים===
* [http://www.cogat.idf.il/1567-he/Cogat.aspx תחומי פעילות יחידת התיאום: תיאום אזרחי], אתר תיאום פעולות הממשלה בשטחים
{{-}}

==מִתְאָם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מיתאם
|הגייה=mit''''am'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|א|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִתְאָמִים, מִתְאָמֵי־
}}
# מדד מתחום הסטטיסטיקה המייצג קשר בין גורמים. הוא מעיד על העקביות ביחסים בין כמה משתנים, כלומר, האם ישנה עקביות בין שינוי במשתנה אחד מהם לבין שינוי במשתנה אחר.
#:* &quot;קשר בין משתנים נקבע באמצעות ניתוח סטטיסטי של הנתונים. בהקשר לכך לרוב מדובר על ''''מתאם'''' בין שני משתנים.&quot; (פרק ג', יסודות המחקר הכמותי, ד&quot;ר פנינה לנגברג) 

===מילים נרדפות===
* [[קורלציה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|correlation}}

===ראו גם===
* [[הלימה]]
* [[הלימות]]

===קישורים חיצוניים===
* [http://www.maot.co.il/lex6/glossary/g_2362.asp מיתאם], מעות - מילון מונחים בנושאי כלכלה וסטטיסטיקה
* [http://web.macam98.ac.il/~livne/quantitative/ יסודות המחקר הכמותי], ד&quot;ר פנינה לנדברג</text>
      <sha1>0axu4uzilrda1bkv588f0be6a62f82t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הדתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45746</id>
    <revision>
      <id>519961</id>
      <parentid>447609</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:43:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519961</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4004" sha1="jcfpzjlf11dac5x5dacxypq30ape9zh" xml:space="preserve">==הֲדָתָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הדתה
|הגייה=hada'''ta'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ד|ו|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|הַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' הֲדָתוֹת
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|סוציולוגיה|דת}} [[חיזוק]] [[יסוד]]ות [[דתי]]ים ב[[חברה]] שהיא [[חילוני]]ת במהותה, כאילו ב[[מחטף]], על־ידי הדתיים.
:* &quot;בעוד שבשמאל מובן מאליו שהצבא עובר תהליך של '''הדתה''', בימין משוכנעים בלא פחות להט שהצבא הופך לשבוי בידי פוסט־ציונים&quot;. (גדי טאוב, [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3026552 מפוחדים ומעורערים, בימין ובשמאל], &quot;הארץ&quot;, 03/08/2016)

===גיזרון===
* מן [[דת]], במשמעות &quot;הפיכה לדתי&quot;.{{ש}}{{חידוש|האקדמיה ללשון העברית|שנה=תשס&quot;ו}} {{סמ|{{מקור/אינטרנט|כותרת=הישיבה המאתיים תשעים וארבע (רצד) – ג. מילים בשימוש כללי|שם האתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=4 בדצמבר 2006|גישה=9 יולי 2017|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting294.pdf}}.}}{{ש}}בפרוטוקול נכתב: &quot;המילה הדתה החלה לשמש בהוראת 'הפיכה לדתי', ההפך מחילוּן. נראה כי השימוש בה עדיין אינו נרחב.&quot; בדיון עלתה השאלה אם יש צורך במונח הזה. נמצאו כמה מופעים של המילה  לדוגמה:
{{ציטוט|תוכן=&quot;אם באירופה ההתעוררות הלאומית [...] הייתה מלווה בפרויקט של חילון,  במזרח הופעל מנגנון הפוך: של הדתה. על מנת 'להחזיר' את יהודי ארצות ערב להיסטוריה נזקקו שליחי התנועה הלאומית (שהיו חילונים לכאורה) לגלות אצלם תשוקה דתית ולהגדירם כדתיים ואף כמשיחיים&quot;|מקור=יהודה שנהב הגלימה, הכלוב וערפל הקדושה: השליחות הציונית במזרח כפרקטיקה גבולית בין 'לאומיות חילונית' ו'תשוקה דתית&quot; 1999.}}
:חברי הוועדה סברו שהמונח מתקבל על הדעת. {{סמ|[http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting294.pdf פרוטוקול הישיבה משנת 2006].}} אולם [[W:יהודה שנהב|יהודה שנהב]] השתמש ב&quot;מילה מהלכת&quot; דהיינו בפועל באופן מכוון, כפי שמשתקף מתהליך ולא מקטיגוריות אפריוריות שעשויות להיות ריקות מתכן. &quot;הדתה&quot; כמו &quot;הגזעה&quot; כמו &quot;החפצה&quot; הם תהליכים; בניגוד ל&quot;דת&quot;, &quot;גזע&quot;, &quot;חפץ&quot; שהן קטיגוריות אנליטיות. שנהב לא ייחס זאת לסממנים חיצוניים של התחזקות או הצטרפות לדת. לטענתו, הדתה היא תופעה סוציולוגית בעלת כפל פנים. למשל, &quot;הלאומיות עושה שימוש בדת, ובה בעת מכחישה את השימוש בדת ומדמיינת אותה כחילונית&quot; {{סמ|(יהודה שנהב, &quot;הזמנה למתווה פוסט-חילוני לחקר החברה בישראל“, סוציולוגיה ישראלית, 10:1, עע' 161-188, 1988)}}

===ניגודים===
* [[חילון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|religionization}}

===ראו גם===
* [[כפיה דתית]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מקור/אינטרנט
|יוצר=אילון גלעד
|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.4252998
|כותרת=מנין צצה לה ההדתה הזו?
|שם האתר=הארץ
|תאריך=12 ביולי 2017}}

===סימוכין===
{{סימוכין}}

{{שורש|דות}}</text>
      <sha1>jcfpzjlf11dac5x5dacxypq30ape9zh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מיני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45766</id>
    <revision>
      <id>519910</id>
      <parentid>452625</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:17:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519910</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1720" sha1="ftbehhqeo50lb6y1ed979bowkxseomp" xml:space="preserve">==מִינִי {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מיני
|הגייה=mi'''ni'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|י|ן}}
|דרך תצורה={{מוספית|מין| ־ִי}}
|נטיות=נ' מִינִית, ר' מִינִיִּים, נ&quot;ר מִינִיּוֹת
}}
# שקשור ל[[מין]], למאפיינים המיוחדים של [[זכר]]ים ו[[נקבה|נקבות]].
# שקשור ל[[יחסי מין]].
#:* עובדת היותך פעיל '''מינית''' אינה נוגדת את היכולת להכיר בחורות לקשר רציני. הפעילות '''המינית''' המאפיינת אותך הינה חלק ממך ולפיכך גם לקשר הרציני אותו אתה מחפש. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אילנה ארד לוין|כתובת=https://www.doctors.co.il/forum-3153/message-4139#message-4139|כותרת=בחור '''מיני''' שמתקשה להכיר מישהי באופן רציני|שם האתר=Doctors – אתר הרפואה הגדול בישראל|תאריך=5/12/2009}})

===צירופים===
{{ע|3|
*[[א מיני|א־מיני]]
*[[אלימות מינית]]
*[[דו מיני]]
*[[הטרדה מינית]]
*[[זהות מינית]]
*[[חד מיני]]
*[[חינוך מיני]]
*[[משיכה מינית]]
*[[נטיה מינית]]
*[[נשואים חד מיניים]]
*[[עוררות מינית]]
*[[רביה אל מינית]]
*[[רביה מינית]]
*[[תשוקה מינית]]
}}
===נגזרות===
* [[מיניות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sexual}}
* ספרדית: [[:es:sexual|sexual]]
* ערבית: {{ת|ערבית|جِنْسِيّ}}

{{שורש| מין}}
[[קטגוריה:מיניות|*]]</text>
      <sha1>ftbehhqeo50lb6y1ed979bowkxseomp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קונכית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45812</id>
    <revision>
      <id>520482</id>
      <parentid>239662</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:58:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520482</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="819" sha1="ow6zn2rnp07g4qy5sg7087m113mwjlq" xml:space="preserve">==קוֹנְכִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קונכית
|הגייה=kon'''khit
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=ממקור לועזי
|נטיות=קוֹנְכִית־, ר' קוֹנְכִיּוֹת 
}}
# צורה נוספת של המילה קוֹנְכִיָּה - עיין שם.
#:* &quot;קוֹנְכִית אַחַת וִיחִידָה שֶׁתּוֹכָהּ אָנֹכִי מְסֻגָּר&quot; {{מקור/אינטרנט|כותרת=קוֹנְכִית|יוצר=ישראל אפרת|שם האתר=פרויקט בן-יהודה|כתובת=https://benyehuda.org/efrat/elul_17.html|תאריך=24/12/2009}}

===מילים נרדפות===
* [[קונכיה|קוֹנְכִיָּה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קונכית}}</text>
      <sha1>ow6zn2rnp07g4qy5sg7087m113mwjlq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45827</id>
    <revision>
      <id>519887</id>
      <parentid>508585</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:07:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519887</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5204" sha1="28tqlq5ea2isc8j98zky34fq8nkvk58" xml:space="preserve">==נָא {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נא
|הגייה=na
|חלק דיבר=מילת קריאה
|שורש={{שרש3|נ|א|ה}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# [[אנא]], [[בבקשה]]; מילה המקדימה בקשה מנומסת או מבטאת רצון לזרז.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִמְרִי־'''נָא''', אֲחֹתִי אָתְּ; לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.|בראשית|יב|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל־הַמֶּלֶךְ – תָּבוֹא־'''נָא''' תָּמָר אֲחֹתִי, וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבוֹת, וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ.|שמואל ב|יג|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אָנָּא יהוה הוֹשִׁיעָה '''נָּא'''; אָנָּא יהוה הַצְלִיחָה '''נָּא'''|תהילים|קיח|כה}}
#:*{{צטבי|'''נָא''' הָשִׁיבוּ לִי יַלְדּוּתִי תֹּר הַשִּׁירִים, גִּיל-עוֹלָמִים, שַׁדְמוֹת-זָהָב וּשְׁמֵי טֹהַר, וִימוֹת יֶלֶד, יֶלֶד תָּמִים.|https://benyehuda.org/tchernichowsky/na_hashivu.html|נא השיבו לי ילדותי|שאול טשרניחובסקי}}  
#:* '''נא''' לשבת במקומות, השיעור התחיל. 
# {{רובד|לשון המקרא}} [[הנה#הִנֵּה|הנה]], אכן, [[אפוא]]; מילה להדגשה או להטעמה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה־'''נָא''' יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ.|בראשית|יב|יא}}
 
===גיזרון===
*מקבילה בארמית: {{ערבית|ܢܹܐ|נֵא}}, וערבית: {{ערבית|نِيَّة|נִיָּה}} – [[רצון]], [[כונה]]

===צירופים===
* [[אל נא]]
* [[הואל נא]]
* [[הושענא רבה]]

===מילים נרדפות במשמעות (1)===
* [[אנא]]
* [[בבקשה]]
* [[במטותא]]

===מילים נרדפות במשמעות (2)===
* [[אכן]]
* [[הנה#הִנֵּה|הנה]]
* [[אפוא]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|please}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الرجاء|من فضلك}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|إن}} (2)

===מידע נוסף===
המילה נא במשמעות של בקשה באה לרוב במבנה של נא+שם הפועל (נא לשבת) או אחרי פועל (שבו נא, הצילני נא).כמו כן היא באה לעתים גם לפני המילה &quot;בבקשה&quot; (נא לשבת, בבקשה).


{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מילות קריאה]]

==נָא {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נא
|הגייה=na
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ו|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=ר' נָאִים, נ' נָאָה, נ&quot;ר נָאוֹת 
}}{{תמונה|Raw jerky in dehydrator.jpg||בשר נא}}
# צלוי ל[[מחצה]], מבושל ל[[מחצה]] או אפוי ל[[מחצה]]. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אַל־תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ '''נָא''', וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם; כִּי אִם־צְלִי־אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל־כְּרָעָיו וְעַל־קִרְבּוֹ.|שמות|יב|ט}} 
 
===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא. מקבילה בערבית: {{ערבית|نيأ, نيء|ניא}} ו־{{ערבית|ني|ני}} במשמעות של בלתי מבושל.

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|raw|undercooked}}
*גרמניית: {{ת|גרמנית|roh}}
*יוונית: {{ת|יוונית|άβραστος}} (תעתיק: ávrastos)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|zapatero|crudo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|نَيْء‎}} (תעתיק: נִי)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|cru}}
*רוסית: {{ת|רוסית|сырой}} (תעתיק: syrój)

===מידע נוסף===
נא בעברית פירושו מזון מבושל חלקית, ראה: [http://hebrew-terms.huji.ac.il/ האקדמיה ללשון העברית]. עם זאת בדיבור משתמשים במילה נא גם כדי לתאר מזון חי, בלתי מבושל כמו זה המשמש לסטייק טרטר וסושי. ייתכן שזה נובע משפות זרות כמו אנגלית שבה המילה Raw ניתנת לתרגום לעברית הן כ&quot;חי&quot; והן כ&quot;נא&quot; ו/או מערבית שבה מילה דומה בהגייתה לעברית משמשת לתיאור מזון חי ובלתי מבושל כנכתב בסעיף הגיזרון. כמו כן, יש לציין שעל פי המכילתא על הפסוק בתורה ועל פי תרגומים שונים, נא = &quot;חי&quot;, ראה ספר חידושי הרד&quot;צ הופמן על התורה שם. 
 
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בשר נא|ויקיפדיה 2=טבעונאות}}

{{שורש|נוא}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>28tqlq5ea2isc8j98zky34fq8nkvk58</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תופעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45832</id>
    <revision>
      <id>519659</id>
      <parentid>401245</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:37:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3249" sha1="eksd38nw7d8fkiq7klk3v58jtozehfs" xml:space="preserve">==תּוֹפָעָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תופעה
|הגייה=tofa''''a'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|פ|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵלָה}}
|נטיות=ר' תּוֹפָעוֹת; תּוֹפָעַת־, ר' תּוֹפְעוֹת־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} אירוע, לעיתים נדירות, או התרחשות מתמשכת, המעוררים עניין מיוחד או [[השתאות]], ולעיתים קרובות גם רצון לרדת לשורש הדבר.
#:* {{צטבי|ההיסטוריון שיקום בעתיד וירצה לטפל בתקופה זו שלנו ייתקל '''בתופעה''' פסיכולוגית מסוּבכה ומופרכת, שלא יוכל בשום פנים להסבירה.|https://benyehuda.org/zhabotinsky/lamut_o_eter.html|למות או לכבוש את ההר|זאב ז'בוטינסקי}}
#:* {{צטבי|אילו היינו עומדים בפני '''תופעה''' של אידיאולוגיה טרוריסטית בלבד, היינו עונים להם בהסברה אידיאולוגית; אבל אנחנו עומדים בפני מעשים טרוריסטיים, [...] וכשעומדים בפני מעשים – עונים במעשים.|https://benyehuda.org/bialik/bia031.html|טרור או מאבק ציוני|דוד בן־גוריון}}
#:* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|'''התופעה''' של מילים המשמשות לשתי משמעויות היא '''תופעה''' מוכרת, ובדרך כלל ההקשר מסייע להבחין במשמעות המתאימה.|2010/06|גנן-בגן-הילדים}}
#:* &quot;לפי אתר האינטרנט CruiseJunkie.com נמנו בשנת 2015 עשרים ושניים מקרים של נפילות או היעדרויות מספינות קרוז. [...] כמעט אף חברת קרוזים גדולה לא נמלטת '''מהתופעה''' המחרידה הזו.&quot; {{מקור/אינטרנט
|יוצר=עירית רוזנבלום
|כתובת=https://www.mako.co.il/travel-world/magazine/Article-e9570996dbcd451006.htm
|כותרת=תופעה: נעלמים מאוניות קרוז בלב ים
|שם האתר=מאקו
|תאריך=23/05/16}}

===גיזרון===
* מהמילה &quot;הופיע&quot;. {{מקור/ספר|אברהם אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|1989}}

===צירופים===
* [[תופעה וולקנית]]
* [[תופעה כימית]]
* [[תופעה לשונית]]
* [[תופעה על טבעית]]
* [[תופעה פיזיקלית]]

===מילים נרדפות===
{{ע|3|
* [[אירוע]]
* [[אפיזודה]]
* [[הופעה]]
* [[התגלות]]
* [[התרחשות]]
* [[חיזיון]]
* [[מאורע]]
* [[מקרה]]
* [[פנומן]]
* [[תגלית]]
}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|phenomenon}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Phänomen}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|fenómeno}}
* פולנית: {{ת|פולנית|zjawisko}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|phénomène}}

===ראו גם===
* [[תופעת טבע]]
* [[תופעת לואי|תופעת לוואי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תופעה|}}

{{שורש|יפע}}

===סימוכין===</text>
      <sha1>eksd38nw7d8fkiq7klk3v58jtozehfs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מכסה האניה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45864</id>
    <revision>
      <id>520094</id>
      <parentid>420512</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:46:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520094</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2349" sha1="7ooscko34dup07ocxhsuvo83svlv2nm" xml:space="preserve">==מִכְסֶה הָאֳנִיָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מכסה האנייה
|הגייה=mikh'''se''' ha'oni'''ya'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' מִכְסֵי הָאֳנִיּוֹת
 }}
{{תמונה|Group photo of passengers on a ship's deck (7641688948).jpg|קבוצת נוסעים על מכסה האנייה}}
#  {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|ארכאי}} ה[[ספון עליון|סיפון העליון]] של [[אניה|אונייה]], המשתרע למלוא אורכה.
#:* {{עיתונות|הנוסעים יורדים אל ירכתי הספינה, המלחים עושים במלאכתם, ועל פני '''מכסה האניה''' דממה שוררת; רק רב החובל עומד על משמרתו ומסבב הגלגל.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HCL%2F1861%2F05%2F02&amp;id{{=}}Ar00602&amp;sk{{=}}2ADE2E6F|הכרמל||2 במאי 1861}}
#:* {{צטבי|במלים אחרות: השלישית של &quot;צרס&quot; היתה אותה המחלקה אשר באניות אחרות נחשבת לרביעית, פשוט על '''מכסה האניה'''.|https://benyehuda.org/belkind/bintiv.html|בנתיב הביל&quot;ויים| ישראל בלקינד}}

===גיזרון===
* על פי הבנת הכתוב בבראשית ח יג: &quot;וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה.&quot;

===מילים נרדפות===
* [[ספון#סִפּוּן|סִפּוּן]]
* [[ספון עליון|סיפון עליון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|upper deck|deck}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|pont supérieur}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Oberdeck}}

===ראו גם===
* [[מכסה]]
* [[ספון|סיפון]]
* [[בינת ספונים|בינת סיפונים]]
* [[ספון גלוי|סיפון גלוי]]

===קישורים חיצוניים===
* '''שפת הים''' – ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1788: [https://sfathayam.com/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d/ מונחים ימיים היסטוריים].

[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]</text>
      <sha1>7ooscko34dup07ocxhsuvo83svlv2nm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גמישות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45869</id>
    <revision>
      <id>519782</id>
      <parentid>518591</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:26:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519782</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2447" sha1="c7djqp68ta0m2m4mxsdw4jc4w3xvmiq" xml:space="preserve">==גְּמִישׁוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גמישות
| הגייה = gmi'''shut'''
| חלק דיבר = שם עצם
| מין = נקבה
| שורש = {{שרש3|ג|מ|שׁ}}
| דרך תצורה = {{מוספית|גמיש| ־וּת}}
| נטיות = 
}}
# {{רובד|ח}} {{הקשר|אנטומיה}} יכולת הגוף ל[[התכופף]], ל[[נמתח|הימתח]] ול[[התכווץ]].
#:* חלק מהתנוחות ביוגה מצריכות '''גמישות''' רבה.
# יכולת להתמודד כראוי עם שינויים סביבתיים.
#:* {{צטבי|אבל האויב גילה הפעם '''גמישות''' רבה בתכסיסי־מלחמתו. משהרגיש בעליית כוחו של היישוב העברי ובכוח עמידתן של נקודותיו, עמדו גם על נקודות־התורפה שלנו וסיגל לכך את אמצעי־מלחמתו.|https://benyehuda.org/read/54860?|להגנתנו|יהושע גלוברמן}}

===גיזרון===
* מן [[גמיש]] [https://benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html ב'הצבי' מכ&quot;ו בשבט, אתתכ&quot;ה לחורבן (תרנ&quot;ז, 1897), מעיר העורך, אליעזר בן-יהודה, בהתפלמסו עם ה'מטהרים' בלשון:]
יהיו לנו איפוא סופרינו בחו&quot;ל, שאינם משתמשים בלשון עברית אלא לכתיבת מאמרים, מטהרים כבכל אוות נפשם ואנו נכיר להם טובה ונאמר להם חן-חן, כי ישמרו טהרת הלשון ובזעת אפם ייגעו להגות רק בהמלים הנמצאות את כל רעיונותיהם ומחשבותיהם.  בזה יתנו ללשוננו סוף-סוף '''גמישות''' (מחילה מכבוד המטהרים, אך לא יכולנו למצוא למושג הזה מלה אחרת, אלא זו, מפועל גמש בתלמוד) גדולה.

===צירופים===
* [[גמישות פנוטיפית]]
* [[גמישות מחשבתית]]

===ניגודים===
* [[נוקשות]]
* [[קשיחות]]
* [[תקיפות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|elasticity|flexibility}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُرونة}}

===ראו גם===
*[[הסתגלות]] (2)
*[[התגמש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גמישות (אנטומיה)|ויקיפדיה 2=גמישות}}

{{שורש|גמשׁ}}

[[קטגוריה:חידושי אליעזר בן־יהודה]]</text>
      <sha1>c7djqp68ta0m2m4mxsdw4jc4w3xvmiq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חלון ראוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45891</id>
    <revision>
      <id>520584</id>
      <parentid>435129</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:29:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520584</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2988" sha1="t9k9kd1bs3kk7f8dexip1429g3jcodv" xml:space="preserve">==חַלּוֹן רַאֲוָה==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=חלון ראווה
|הגייה=kha'''lon''' ra'a'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף 
|נטיות=ר' חַלּוֹנוֹת רַאֲוָוה
}}{{תמונה|FlindersLane-shopfront.jpg|חלון ראווה של חנות בגדים, ובו בובות תצוגה.}}
# {{רובד|ח}} [[חזית]] [[זכוכית]] בקדמת [[חנות]], המשמשת ל[[הצגה|הצגת]] [[מוצר]]ים ופריטים הנמכרים בחנות.
#:*{{צטשיר|מתחבקים ומסתכלים '''ב/חלונות הראווה''' / ורואים מול העיניים / אהבה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}843&amp;wrkid{{=}}48|אהבה בסוף הקיץ|מירית שם אור}}
#:* '''חלון ראווה''' הוא לפעמים אשנב לתכולת החנות ותמיד, תמיד הצצה לנפש שלה.[...] החלון הוא לוח הוראות, הוא הדגל וההמנון של החנות או הרשת&lt;BR&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=מירב קריסטל|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4362559,00.html|כותרת=חלונות ראווה: הצצה לנפש של החנויות|שם האתר=ynet צרכנות|תאריך=02/04/2013}})
#:* זה לא מקרי שרוב החנויות בעולם מתוכננות באופן אוניברסלי עם '''חלון ראווה''' בחזית. החלון הזה אמור למשוך את תשומת הלב שלנו, לסקרן, לספר, ליצור השתוקקות ולשאוב אותנו פנימה&lt;BR&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=דידי רפאלי|כתובת=https://www.mako.co.il/living-architecture/local/Article-33edc9170c55241006.htm|כותרת=הצצה לחלונות הראווה היפים בעולם|שם האתר=מאקו LIVING|תאריך=14/11/2013}})
# {{בהשאלה|1}} התדמית, ה&quot;מוניטין&quot;, ה&quot;פנים&quot; - האופן שבו נראה גורם מסויים בפני אחרים.
#:* בראשית א' הוא '''חלון הראווה''' של התנ&quot;ך. הוא הפרק הפותח, זה שנבחר לייצג ולשווק את התנ&quot;ך, והפך אותו ל&quot;רב-המכר&quot; של כל הזמנים&lt;BR&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=חדוה דנון|כתובת=http://mikranet.cet.ac.il/mikradidact/pages/item.asp?item=23612|כותרת=הצצה ב&quot;חלון הראווה&quot; של התנ&quot;ך – בראשית א'|שם האתר=מקרא נט|תאריך=2012}})

===מילים נרדפות===
* [[ויטרינה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|display window}}
* גרמנית: {{תרגום|גרמנית|Schaufenster}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نافذة العرض}}

===ראו גם===
*[[חלון]]
*[[ראוה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חלון ראווה|ויקישיתוף=Category:Shop windows|שם ויקישיתוף=חלונות ראווה}}
[[קטגוריה:מסחר]]</text>
      <sha1>t9k9kd1bs3kk7f8dexip1429g3jcodv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צפיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45929</id>
    <revision>
      <id>520418</id>
      <parentid>502383</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:32:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520418</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7017" sha1="4zh92o6ikezdusif4a10x6xyrztbzhz" xml:space="preserve">
==צְפִיָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צפייה
|הגייה=tsfi'''ya'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|צ|פ|י|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' צְפִיּוֹת, צְפִיַּת־, ר' צְפִיּוֹת־
}}
# [[ראיה|ראייה]] מרוכזת ומכוונת במשך זמן־מה לשם לימוד או הנאה.
#:*{{צטבי|והוא, בעלי, הקשוח, נוח וטוב לו במצב הזה, באפס־מעשה, '''בצפייה''' עקרה|stein/mrs_ring.html|אהבתה העצמית של גברת רינג|א&quot;ש שטיין}}
#:* {{צטבי|מגדיר הוא את 'האני הלאומי' על דרך 'האני הפרטי' של כל נפש־אדם, שמרכיביו הם זכרון־העבר, החוויות והפעולות של ההווה, '''והצפייה''' (צ' שוואית) לעתיד|regelson/shebixtav.html|שבכתב ושבלב – הלכה ואגדה|אברהם רגלסון}}
#:* {{הדגשה|מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין זמן ה'''צפייה''' בטלוויזיה לאורך עשר שנים עם מהירות הליכה וכוח לחיצת כף היד|&quot;זמן צפייה בטלוויזיה ויכולת גופנית&quot;, מתוך [https://www.wincol.ac.il/%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%94/%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA אתר המכללה האקדמית בווינגייט]}}

===גיזרון===
* שם־הפעולה של הפועל [[צפה#צָפָה|צָפָה]].

===צירופים===
* [[צפית בינג'|צפיית בינג']]
* [[צפית רצף|צפיית רצף]]
* [[סווג צפיה|סיווג צפייה]]
* [[מד צפיה|מד צפייה]]

===מילים נרדפות===
* [[הבטה]]
* [[הסתכלות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|watching}}, {{ת|אנגלית|observing}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ملاحظة|مشاهدة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|просмотр}}, {{ת|רוסית|смотрение}}

===ראו גם===
* [[צפי]]
* [[תצפית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צפיית בינג'|ויקיפדיה 2=סיווג צפייה}}

{{שורש|צפה א}}

==צִפִּיָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ציפייה
|הגייה=tsipi'''ya'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|צ|פ|י|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּלָה}}
|נטיות=ר' צִפִּיּוֹת, צִפִּיַּת־, ר' צִפִּיּוֹת־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[המתנה]] או [[תקוה|תקווה]] להתרחשות מסוימת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עודינה [עוֹדֵינוּ] תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל; '''בְּצִפִּיָּתֵנוּ''' צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ.|איכה|ד|יז}}
#:*{{צטבי|בלבו של ההלך '''ציפייה''' פתאומית גדולה, גדולה, גדולה. הוא מצפה, הוא מחכה. עוד רגע ונבקעו השמיים ונולד איזה דבר גדול, גדול, גדול|brenner/misaviv23.html|מסביב לנקודה|י&quot;ח ברנר}}
&lt;!-- {{צטבי|ואף על פי כן היתה איזו השראת עלומים, '''ציפיה''' לאיזה דבר, קילוּט רשמים עם כל העונג שבקילוּט זה|brenner/belondon_024.html|אוּרִי-נִיסָן|י&quot;ח ברנר}}
 --&gt;
#:* {{הדגשה|אנחנו משחקים באולם חדש וחדיש, ובאמת יש '''ציפייה''' בנבחרת לקהל גדול|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רענן וייס|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4730399,00.html|כותרת=נבחרת הנשים חוזרת הביתה: &quot;חייבים ניצחון&quot;|שם האתר=ynet|תאריך=24.11.15}} }}

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
*שם פעולה מן [[צפה#צִפָּה א|צִפָּה (א)]] במקור מדובר באותו השורש של הבטה והסתכלות.

===צירופים===
* [[כלו צפיה|כולו ציפייה]]
* [[תאום צפיות|תיאום ציפיות]]

===מילים נרדפות===
* [[יחול|ייחול]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|expectation}}, {{ת|אנגלית|hope}}
* ערבית: {{ת|ערבית|توقع}}
* רוסית: {{ת|רוסית|предвкушение}}, {{ת|רוסית|предвидение}}, {{ת|רוסית|надежда}}

===מידע נוסף===
* בעבר המילה &quot;ציפייה&quot; שימשה גם במשמעות &quot;כלי מיטה&quot; מן [[צפה#צִפָּה ב|ציפה ב]] (בדומה ל[[צפה#צִפָּה ג|ציפה]] ול[[צפית#צִפִּית|ציפית]] כיום). הנה למשל שתי דוגמאות מעיתונות שנות הארבעים והחמישים:
::{{הדגשה|כל אחד מקבל '''ציפייה''' ומזרון - יש מחסור רב בקש ורבים ישנים על קרשים קשים|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZH%2F1947%2F04%2F21&amp;id{{=}}Ar00202&amp;sk{{=}}570F0FBD &quot;יריות במחנה קפריסין&quot;], עיתון [[w:הצופה|הצופה]] מתאריך 21/4/1947, עמ' 2}} 
::{{הדגשה|ציורו הראשון נעשה בשנת 1948. אשתו היתה ה&quot;מודל&quot; שלו, וּכְבָד שימשה לו... '''ציפיה'''|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1951%2F12%2F25&amp;id{{=}}Ar00301&amp;sk{{=}}6BCF73C4 &quot;הגנראל איזנהאור בנעלי בית&quot;], עיתון [[w:מעריב|מעריב]] מתאריך 25/12/1951, עמ' 3}}
:[[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] התנגד לשימוש זה במילה &quot;ציפייה&quot;. הוא כתב: &quot;אם כן, מוטב לקרוא לציפה קטנה לא ציפייה אלא ''ציפית'', וברבים - כנהוג עד כה - ציפיות. לו זכינו כי אז החיינו את השם המקראי צָפִית, במשקל חזית ([[s:ישעיה כא ה|ישעיהו כא ה]]). עכשו שלא זכינו - עלינו לומר לפחות צפית [...] ולא לטשטש תחומים בין צפית לצפיה&quot;. {{הפניה|1|אבינרי}}
&lt;!-- הוא גרס &quot;[...] שאין לומר 'צפּיה' במובן כסוי הכר או ה[[כסת]], כי אין 'צפּיה' במקרא אלא תוחלת ותקוה&quot; --&gt;

===ראו גם===
* [[תוחלת]]

===סימוכין===
{{הערה|אבינרי}} &quot;יד הלשון&quot; ליצחק אבינרי בערך &quot;צִפָּה, צִפִּיָּה וְצִפִּית&quot;, עמ' 488.

{{שורש|צפה א}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>4zh92o6ikezdusif4a10x6xyrztbzhz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תחת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45931</id>
    <revision>
      <id>520341</id>
      <parentid>518525</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:49:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520341</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6573" sha1="1b59ze3fypwhjz8ys9jvr6br0v09v45" xml:space="preserve">==תַּחַת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=תחת
|הגייה='''ta'''khat
|חלק דיבר=מילת־יחס
|שורש={{שרש3|ח|ת|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}}
|נטיות=תַּחְתַּי, תַּחְתֶּיךָ, תַּחְתָּיו
}}{{תמונה|Circle above square.svg|הריבוע '''תחת (1)''' העיגול }}
# {{מקרא}} ל[[מטה#מַטָּה|מטה]] מן...
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְיָשְׁבוּ אִישׁ '''תַּחַת''' גַּפְנוֹ '''וְתַחַת''' תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד  כִּי-פִי יְהוָה צְבָאוֹת דִּבֵּר. |מיכה|ד|ד|}}
#:* {{צטבי|עבים קלים שטים '''תחת''' תכלת הרקיע, נגלמים בעשן, משתנים לתמונות שונות...|https://benyehuda.org/shalom/hebrew_013.html|הרעם|שלום עליכם}}
#:* בסיום הקריאה הנחתי את הספר '''תחת''' הכר.
# במקום, תמורת־.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת־אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שֵׁת; כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר '''תַּחַת''' הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן.|בראשית|ד|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|קַח אֶת־הַלְוִיִּם '''תַּחַת''' כָּל־בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת־בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם '''תַּחַת''' בְּהֶמְתָּם; וְהָיוּ־לִי הַלְוִיִּם, אֲנִי יהוה.|במדבר|ג|מה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁכַּב עָמְרִי עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן; וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בְּנוֹ '''תַּחְתָּיו'''.|מלכים א|טז|כח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה '''תַּחַת''' טוֹבָה; וְשִׂנְאָה '''תַּחַת''' אַהֲבָתִי.|תהלים|קט|ה}}
#:* {{צטבי|הלא זה הוא שגעון!  לקחת חרב ולתקוע בבטן, ולאכול עפר '''תחת''' לחם ולשתות מי מדמנה '''תחת''' מים צלולים או כל משקה אשר יישתה.... הזה יהיה הרצון?|https://benyehuda.org/perets/even.html|אבן ואבן, איפה ואיפה|י&quot;ל פרץ|מתרגם=}}
# כפוף ל..., בפיקוחו של...
#:*{{צטבי|הפועלים והאכרים &quot;הנחנקים '''תחת''' עריצות המנשביקים&quot; חוללו את המהפכה|https://benyehuda.org/eliashvili/11.html|בגרוזיה הסוביטית וההכרה בעברית|נתן אליהשווילי|מתרגם=}}
#:*{{צטבי|שם נמסרה לי הודעה רשמית, שהממשלה פותחת בית-ספר בשביל יהודי גרוזיה בטיפליס בשם בית-ספר-יהודי עמלני מס' 102 '''תחת''' הנהלתי|https://benyehuda.org/eliashvili/11.html|בגרוזיה הסוביטית וההכרה בעברית|נתן אליהשווילי|מתרגם=}}

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא. מילים מקבילות בארמית: תְּחוֹת ובערבית: תַּחְת.

===צירופים===
* [[אין חדש תחת השמש]]
* [[טובה תחת טובה]]
* [[מוציא תחת ידו]]
* [[מים מתחת לגשר]]
* [[עין תחת עין]]
* [[שן תחת שן]]
* [[תחת כל עץ רענן]]
* [[תחת כפת השמים]]

===נגזרות===
* [[תחתי#תַּחְתִי|תחתי]]
* [[תחתית]]
* [[תחתון]]

===מילים נרדפות===
* [[מתחת]] (1)
* [[מטה]] (1)
* [[תמורה|תמורת]] (2)
* [[חלף#חֵלֶף|חֵלֶף]]

===ניגודים===
* [[על]] (1)

===תרגום משמעות 1===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|beneath|below|under}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تحت}} 
===תרגום משמעות 2=== 
* אנגלית: {{ת|אנגלית|instead}}  
* ערבית: {{ת|ערבית|بدلا من|مقابل}}

===ראו גם===
* [[פחות]] (1)

[[קטגוריה:מילות יחס]]

==תַּחַת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=תחת
|הגייה='''ta'''khat
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ת|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}}
|נטיות=ר' תְּחָתִים; תַּחַת־, ר' תַּחֲתֵי־
}}{{תמונה|Male human buttocks.jpg|תחת}}
#{{רובד|הביניים}} {{משלב|עממי}} [[איבר]] הממוקם מאחורי ה[[אגן]] בסוף ה[[גב]] התחתון, הכולל זוג [[מסה|מסות]] [[שריר]] ו[[שומן]].
#:*{{מאגרים|והמה משחיתים – מצריטים רוח שיוציאו '''מתחתם'''. יהיו &quot;אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְי&quot; &lt;small&gt;({{פסוק|יחזקאל|ח|טז}})&lt;/small&gt; ומצריטים אל היכל יי.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}764000&amp;mm15{{=}}014008016020%2010&amp;mismilla{{=}}[5,14]|פירוש ליחזקאל|רעואל}}
#:*{{צטשיר|מציפור שוב למדתי לעוף / לנחות בשלווה / לא ליפול על '''התחת'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}14541&amp;wrkid{{=}}33438|לתת ולקחת|שלמה ארצי}}
#:*{{צטשיר|תזיזי את '''התחת''', תניע ת'אגן / שמח שוב במודה, הקצב בלגאן|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1991&amp;wrkid{{=}}6231|שוב הדיסקו כאן|הדורבנים}}


===צירופים===
* [[קרע את התחת]]
* [[אין לו גרוש על התחת]]
* [[לא מזיז את התחת]]
* [[שק לי בתחת]]

===מילים נרדפות===
* [[שת#שֵׁת|שת]]
* [[עכוז]]
* [[ישבן]]
* [[אחוריים#אֲחׂרַיִם|אחוריים]]
* [[טוסיק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|butt|arse|ass}} 
* ספרדית: [[:es:culo|culo]], [[:es:trasero|trasero]]; [[:es:poto|poto]], nachas; [[:es:pompis|pompis]]
* ערבית: {{ת|ערבית|عَجُز|رِدْف}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים
| ויקיפדיה = עכוז
| ויקיציטוט = 
| ויקיספר = 
| ויקיטקסט = 
| ויקימינים = 
| ויקימסע = 
| ויקישיתוף = Category:Buttocks
| שם ויקישיתוף = תחת
}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=אילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2891249|כותרת=על תחת, טוסיק ומה שביניהם|שם האתר=הארץ|תאריך=23/03/2016}}

[[קטגוריה:אנטומיה]]</text>
      <sha1>1b59ze3fypwhjz8ys9jvr6br0v09v45</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חנוך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45933</id>
    <revision>
      <id>520622</id>
      <parentid>519197</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:39:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520622</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6161" sha1="lfv4yll0y6shty6qaz8nsov0fmvbdis" xml:space="preserve">==חִנּוּךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חינוך
|הגייה=khi'''nukh'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|נ|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות= חִנּוּךְ־
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[תהליך]] ארוך ומתמשך שבו ה[[בוגר]]ים וה[[מנסה|מנוסים]] [[הנחיל|מנחיל]]ים ל[[דור]] החדש הבא בעקבותיהם את ה[[תרבות]], ה[[ערך|ערכים]] וה[[נורמה|נורמות]] של ה[[חברה]] שבתוכה הם חיים.
#:*{{צט/בבלי|תינוקות אין מענין אותן ביוה&quot;כ, אבל מחנכין אותן שנה או שתיים סמוך לפירקן [...] אי זה '''חינוך?''' היה רגיל לאכול בשתי שעות - מאכילין אותו לשלוש, בשלוש מאכילין אותו בארבע|יומא|פב|א}}
#:* &quot;הנה '''חינוך''' הבנים בבית אביהם ומלמדיהם, וחכמת הנהגת המדינה, דהיינו '''חינוך''' אומה שלימה עפ״י נימוסי מושליה ומחוקקיה שהעמיקו בהן חכמי הדורות הקודמין - אין בהם שום תועלת&quot;  (&lt;small&gt;{{תבנית:מקור/HB|מנדל לפין|חשבון הנפש|32473|מהדורת קיידאן, תרצ&quot;ז|עמוד=יט}}&lt;/small&gt;) - &lt;small&gt;נכתב במקור בשנת 1808.&lt;/small&gt;
#:*{{צטבי|בימים ההם צריך היה היסוד ההוּמאניטרי להיות מרכז-הכובד '''בחינוך''' היהוּדי, [...]; אבל עתה צריך היסוד הלאוּמי ליהפך למרכז שיטת '''החינוך''' של הנוער היהוּדי.|https://benyehuda.org/zhabotinsky/haxinux_haivri.html|החינוך העברי|זאב ז'בוטינסקי}}

===גיזרון===
* הפועל [[חנך#חִנֵּךְ|חנך]]
* השורש מגיע משפות אפרו-שמיות ,בערבית לשורש ח-נ-כ; ح ن ك  ולמילה &quot;[[חך]]&quot; מקור משותף , ובערבית המשמעות קשורה ב&quot;להתקין - בחך&quot; (ראו בערבית, &quot;חנכ&quot;[https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AD%D9%86%D9%83 حنك] בהוראת &quot;חך&quot; , &quot;[[לסת]]&quot;) . התפתחות המילה קשורה ב[[אלוף]] הסוס דרך [[רסן]] המותקן בפיו המכוון את תנועתו לפי רצון [[בעל]]יו . גם המילה [[שנינות]] מרמזת על איזור הפה (שן),והתפתחה בצורה דומה .(ראו גסניוס, &quot;חנך&quot;).
*בעברית ח־נ־ך, מקורו בשורש הארמי ח־נ־ך. בערבית חַנַכַּ. {{מקור/ספר|אברהם אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קריית־ספר|1989}}

===צירופים===
{{ע|3|
* [[החנוך הגבוה|החינוך הגבוה]]
* [[החנוך העצמאי|החינוך העצמאי]]
* [[חנוך פרטי|חינוך פרטי]]
* [[חנוך אנתרופוסופי|חינוך אנתרופוסופי]]
* [[חנוך אפור|חינוך אפור]]
* [[חנוך גופני|חינוך גופני]]
* [[חנוך דתי|חינוך דתי]]
* [[חנוך חובה|חינוך חובה]]
* [[חנוך חרדי|חינוך חרדי]]
* [[חנוך טכנולוגי|חינוך טכנולוגי]]
* [[חנוך מיני|חינוך מיני]]
* [[חנוך מיחד|חינוך מיוחד]]
* [[חנוך משלים|חינוך משלים]]
* [[חנוך ספרטני|חינוך ספרטני]]
* [[חינוך סביבתי|חינוך סביבתי]]
* [[חנוך פורמלי|חינוך פורמלי]]
* [[חנוך תורני|חינוך תורני]]
* [[מסד חנוך|מוסד חינוך]]
* [[סדרת חנוך|סדרת חינוך]]
}}

===נגזרות===
* [[חנוכה]]
* [[חנוכי|חינוכי]]

===מילים נרדפות===
{{ע|2|
* [[אלוף|אילוף]]
* [[הדרכה]]
* [[הכשרה]]
* [[הוראה]]
* [[השכלה]]
* [[לימוד]]
* [[תרגול]]
}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|education}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Ausbildung}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|educación}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تعليم|تربية}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|éducation}}

===ראו גם===
* [[חנוך פרטי|חינוך פרטי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חינוך|ויקיציטוט=חינוך}}
{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|על משמעויותיו השונות והדומות של השורש ח־נ־ך|2010/11/14|חנוכה-חינוכית}}

{{שורש|חנך}}
[[קטגוריה:חינוך]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

==חֲנוֹךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חנוך
|הגייה=kha'''nokh'''
|חלק דיבר=שם פרטי
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|נ|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוֹל}}
|נטיות=
}}
# שם פרטי לזכר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּדַע קַיִן אֶת-אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-'''חֲנוֹךְ''' וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ '''חֲנוֹךְ'''|בראשית|ד|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְחִי-יֶרֶד אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-'''חֲנוֹךְ''' שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.|בראשית|ה|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית-אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל '''חֲנוֹךְ''' וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן|שמות|ו|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר '''וַחֲנוֹךְ''' וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל-אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה|דברי הימים א|א|לג}}
#:*{{ציטוטון|אֵלֶיךָ, '''חֲנוֹךְ!'''|[[Q:הגשש החיוור|הגשש החיוור]]}}

=== תרגום ===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Enoch}}
*ספרדית: [[:es:Enoc|Enoc]]

[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>lfv4yll0y6shty6qaz8nsov0fmvbdis</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התקרנפות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>45968</id>
    <revision>
      <id>520620</id>
      <parentid>436570</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:39:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520620</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3779" sha1="6y28o6djjq919m9mb8e6mikaidkjrpa" xml:space="preserve">==הִתְקַרְנְפוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=התקרנפות
|הגייה=hitkarne'''fut'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש4|ק|ר|נ|ף|גזרה=השלמים}}
|דרך תצורה={{משקל|הִתְקַטְּלוּת}}
|נטיות=ר' הִתְקַרְנְפֻיּוֹת; הִתְקַרְנְפוּת־, ר' הִתְקַרְנְפֻיּוֹת־
}}
# ויתור על הבעת [[דעה]] [[עצמאי]]ת ו[[מקורי]]ת, והליכה [[קונפורמיסט]]ית אחרי דעת הרוב, עם ה[[עדר]].
#:* &quot;מאז תחילת אוקטובר 2000 ועד לזמן האחרון ממש, אנו עדים לטרנספורמציה של התקשורת הישראלית, המגיעה עד לידי '''התקרנפות''' חסרת תקדים, מדאיגה ברבדים השונים של פעולתה - המקצועי, הדמוקרטי והתרבותי&quot; &lt;small&gt;{{מקור/אינטרנט |יוצר=פרופ' חיים בראשית |כתובת=http://www.the7eye.org.il/25752 |כותרת=התקרנפות חסרת תקדים |שם האתר=העין השביעית |תאריך=ינואר 2002}}&lt;/small&gt;
#:*&quot;למרות האהבה הרבה לאלברשטיין, העמדה הפוליטית הברורה שביטאה בשירים כמו &quot;חד גדיא&quot; ו&quot;הקוסם&quot; שנכתב על בנימין נתניהו, הרחיקה אותה מלב הקונצנזוס. &quot;את 'הקוסם' לא תשמעי בחיים ברדיו&quot;, היא אומרת, &quot;[...] יש כאן '''התקרנפות''' איומה בתקשורת וברדיו. הם רוצים שירים טובים ואופטימיים [...] אני חושבת שבכל העולם זה כך, לא רוצים להסתבך&quot; &lt;small&gt;{{מקור/אינטרנט |יוצר=מרב יודילוביץ' |כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3046904,00.html |כותרת=יש כאן התקרנפות איומה |שם האתר=YNET |תאריך=16/02/05}}&lt;/small&gt;

===גיזרון===
* גזירת פועל מן [[קרנף]]. המילה נטבעה ב־1962 ע&quot;י אשר נהור, מבקר התרבות של &quot;ידיעות אחרונות&quot;, בביקורת שכתב על ההצגה &quot;הקרנפים&quot; מאת המחזאי אג'ן יונסקו. {{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט
|יוצר=אילון גלעד
|כתובת=https://www.haaretz.co.il/1.1909611
|כותרת=מתי התחלנו להשתמש במילה התקרנפות?
|שם האתר=הארץ
|תאריך=18/01/13}}}}

===מילים נרדפות===
* [[עדריות]]
* [[קונפורמיות]]
* [[קונפורמיזם]]

===ניגודים===
* [[עצמאות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|conformism}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Konformismus}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|conformismo}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|conformismes}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=התקרנפות|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}
* {{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://glz.co.il/1363-76828-HE/Galatz.aspx
|כותרת=על קרנפים, התקרנפות, מחזות אבסורד וכוח גברא
|שם האתר=גל&quot;צ
|תאריך=14/02/16}}

* {{מקור/אינטרנט
|יוצר=רוביק רוזנטל
|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/200/381.html
|כותרת=הזירה הלשונית: מיהו קרנף?
|שם האתר=NRG
|תאריך=14/02/16}}

* {{מקור/אינטרנט
|יוצר=זאב גלילי
|כתובת=https://www.zeevgalili.com/2004/06/296
|כותרת=המתקרנפים של יונסקו ויאסר עראפת
|שם האתר=zeevgalili
|תאריך=11/06/04}}
{{שורש|קרנף}}
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שורשים מרובעים]]</text>
      <sha1>6y28o6djjq919m9mb8e6mikaidkjrpa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פורטפוליו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46002</id>
    <revision>
      <id>520190</id>
      <parentid>470049</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:44:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2842" sha1="06r1y5jcktp6idg77mjubu9osd80oa8" xml:space="preserve">==פּוֹרְטְפוֹלְיוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פורטפוליו
|הגייה=port'''fol'''yo
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=(מקור לועזי)
|נטיות=
}}
# תיק המכיל עבודות נבחרות של איש מקצוע או של חברה עסקית ונועד להציג כישורים ויכולות ביצוע למעסיקים או לקוחות פוטנציאלים או לצורך התקבלות ללימודים.
#:* כדי להתקבל אל מסלול לימודי אנימציה יש להגיש '''פורטפוליו''' תיק עבודות הכולל עד עשר עבודות בדו מימד (רישומים, ציורים, איורים, קומיקס), תצלומים של עבודות תלת מימד (פסלים, מודלים, עבודות בחומר)... ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אקטיביטק|כתובת=https://maker.co.il/3_25904/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%95%D7%9A.html|כותרת=לימודי אנימציה – מציירים בחיוך|שם האתר=MAKER|תאריך=16/02/2011}}).
#:* מבחינת קרנות הסיכון נקרא מודל זה &quot;מודל ההום ראן&quot;, שבו רק אחת מבין מספר החברות ב'''פורטפוליו''' של הקרן תצליח לייצר רווח מספיק גדול, על מנת לכסות על ההפסדים בהשקעות שלא זכו למימוש רווחים (אקזיט) ({{מקור/אינטרנט|יוצר=|כתובת=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%96%D7%A0%D7%A7|כותרת=חברת הזנק|שם האתר=ויקיפדיה|תאריך=}}).

===גיזרון===
* {{לועזית|אנגלית}} portfolio, {{לועזית|איטלקית}} portafoglio: תיק לנשיאת גליונות; צירוף של porta, צורת הציווי של portare (לשאת, לסחוב) ו-foglio (עלה, דף).{{הערת שוליים|https://www.etymonline.com/word/portfolio}}
===מילים נרדפות===
* [[תיק עבודות]]
* [[תלקיט]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|portafoglio}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|career portfolio}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Portefeuille}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|portefeuille}}
* טורקית: {{ת|טורקית|portföy}}
* יידיש: {{ת|יידיש|פּאָרטפעל}}
* לטינית: {{ת|לטינית|portfolio}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ملف عرض}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|portfolio}}
* רוסית: {{ת|רוסית|портфель}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תיק עבודות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>06r1y5jcktp6idg77mjubu9osd80oa8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דושבג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46026</id>
    <revision>
      <id>519919</id>
      <parentid>516151</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:18:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519919</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4487" sha1="nsvwol1qc9gh834pmmshzkte20ertyd" xml:space="preserve">==דּוּשְׁבֶּג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דושבג
|הגייה='''dush'''beg
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=הֶלְחֵם: דוש+בג. שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# {{משלב|סלנג}} כינוי מבזה ומשפיל לגבר שחצן, [[וולגרי]] [https://www.dictionary.com/browse/douchebag?s=t] ויהיר, שמעורר באנשים הצופים בו או מאזינים לו רגשות של [[געל|גועל]], [[דחיה|דחייה]] ו[[מאוס|מיאוס]].
#:* &quot;דונלד טראמפ, [...] היה לאייקון פוסט־מודרני של אדם שהוא רק חוץ בלי פנים, שמגלם &quot;הצלחה&quot; ולא &quot;עבודה&quot; [...], מעין '''דושבג'''־על, כוכב טלוויזיה, [...] שיאמר כל דבר — שטחי, נבוב, אווילי ורדוד — בלי שום סימוכין לטענותיו&quot; &lt;small&gt; {{מקור/אינטרנט |יוצר=טל ניב|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3055470 |כותרת=האיש הכי בריא בעולם |שם האתר=הארץ |תאריך=31/08/16}}&lt;/small&gt; &lt;small&gt;{{הערת שוליים| לדעתו של פרופ' מייקל מרק כהן, מאוניברסיטת ברקלי בארה&quot;ב, כינוי הגנאי &quot;דושבג&quot; ניתן רק לגבר לבן, עשיר והטרוסקסואל (או למי ששואף להיראות כמוהו). {{ש}} {{מקור/אינטרנט |יוצר=Michael Mark Cohen |כתובת=https://medium.com/the-secret-history-of-america/douchebag-the-white-racial-slur-weve-all-been-waiting-for-a2323002f85d#.hlgo7apd0 |כותרת=Douchebag: The White Racial Slur We’ve All Been Waiting For |שם האתר=Medium |תאריך=12/10/14}}}}&lt;/small&gt;
#:* שחקן הכדורסל המצטיין, המולטי־מיליונר האפרו־אמריקני, לברון ג'יימס,  מכונה לעיתים '''דושבג''', ומעורר [[אנטגוניזם]] בקרב לא מעטים מהאוהדים ומהפרשנים. 

===גיזרון===
* [[הלחם|הֶלְחֵם]] של douch (או douche) ו-bag. &quot;דוש&quot; (המוכר כיום בארץ כ&quot;מקלחת&quot;), במובן של &quot;סילון מים&quot;, מקורו בצרפתית מהמאה ה-16. bag ככלי־קיבול מקורו בנורדית עתיקה. [http://www.etymonline.com/index.php?allowed_in_frame=0&amp;search=douchebag] הדושבג הוא במקורו מכשיר האוגר בתוכו מים המוזרמים בלחץ אל תוך איברים מוצנעים בגוף. כפי הנראה, בגלל השימושים ההיגייניים במכשיר נחשב הדושבג דוחה ומגעיל, ובשימוש מושאל באנגלית אמריקאית, החל מ-1963 [https://www.merriam-webster.com/dictionary/douchebag], מתאר הדושבג אדם שפנימיותו ואופיו דוחים ומגעילים.

{{תמונה|דושבאג.jpeg|דושבג}}

===צירופים===
* [[דושבג על]]

===נגזרות===
* [[דושבגיות]]

===מילים נרדפות===
* [[בן־אדם חרא]]
* [[חרא של בן־אדם]]
* [[מניאק]]
* [[פוץ]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|douchebag}}
* רוסית: {{ת|רוסית|грелка}}

===ראו גם===
[[חקן|חוקן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים
| ויקיפדיה = דושבאג
| ויקיציטוט = 
| ויקיספר = 
| ויקיטקסט = 
| ויקימינים = 
| ויקימסע = 
| ויקישיתוף = douchebag
| שם ויקישיתוף = 
}}
* ד&quot;ר רוביק רוזנטל, [http://www.ruvik.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.aspx?page=5&amp;q=8040 שאלה 70], הזירה הלשונית
* חמוטל סונג, [http://www.haokets.org/2013/11/21/%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%95-%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%90%D7%92/ הדוש - קווים לדמותו], העוקץ
* סיון שדמון, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/322/384.html דושבאגים - הם בכל מקום], NRG
* מערכת JNANA, [http://lifestyle.nana10.co.il/Article/?ArticleID=772301 המדריך לזיהוי הדושבאג], נענע 10
* תמי אילון אורטל, [https://tamieylonortal.com/2012/11/14/douchebag/ דושבאג], The Typewriter

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כינוי גנאי]]
[[קטגוריה:גידופים]]</text>
      <sha1>nsvwol1qc9gh834pmmshzkte20ertyd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46037</id>
    <revision>
      <id>520376</id>
      <parentid>498337</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:11:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520376</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2522" sha1="jmy9igidhkiga4bouk14u9ztpn6t3b4" xml:space="preserve">{{חסר|אָשָׁם}}{{חסר|אָשַׁם}}
==אָשֵׁם==             
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אשם
|הגייה=a'''shem'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|שׁ|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=נ' אֲשֵׁמָה, ר' אֲשֵׁמִים, נ&quot;ר אֲשֵׁמוֹת
}}

# לא חף מ[[פשע#פֶּשַׁע|פשע]], חייב ב[[דין]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו אֲבָל '''אֲשֵׁמִים''' אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת.|בראשית|מב|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה כִּי-יֶחֱטָא '''וְאָשֵׁם''' וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת-הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת-הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת-הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא.|ויקרא|ה|כג}}
#:* הבחור נמצא '''אשם''' ברצח.
# אחראי לתוצאה.
#:* &quot;אני '''אשם''' בזה שאין כלום במקרר.&quot;
#:* {{צטבי|מי '''אשם''' בזה? - - '''אשם''' בזה החנוך המקולקל, '''אשמה''' בזה &quot;הסביבה&quot; הארורה הנרקבת, האוכלת מנפש ועד בשר והמקלקלת כל מדה טובה בנו, '''אשמים''' בזה הוריהם ומוריהם.|https://benyehuda.org/levinsky/hashekel.html|השקל ודמי-חנוכה|אלחנן ליב לוינסקי}}

===גיזרון===
צורת בינוני של פועל אָשֵׁם

===נגזרות===
*[[אשמאי]]

===מילים נרדפות===
* [[חיב#חַיָּב|חַיָּב]] (1)
* [[אחראי#אַחְרַאי|אַחְרַאי]], [[גורם#גּוֹרֵם|גּוֹרֵם]], [[גורר#גּוֹרֵר|גּוֹרֵר]], [[מוביל#מוֹבִיל|מוֹבִיל]] (2)

===ניגודים===
* [[זכאי#זַכַּאי|זכאי]] (1)
* [[חף מפשע]](1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|guilty}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مذنب|مُتَهَّم}}
* רוסית: {{ת|רוסית|виновный}}

=== ראו גם ===
* [[פושע]]
* [[עברין#עֲבַרְיָן|עבריין]]
* [[האשם]]
* [[אשמה]]

{{שורש|אשׁם}}
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>jmy9igidhkiga4bouk14u9ztpn6t3b4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תרבות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46107</id>
    <revision>
      <id>519674</id>
      <parentid>518012</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:43:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8113" sha1="obrycyswj04ylujym1ln5z49y9xbtc9" xml:space="preserve">==תַּרְבּוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תרבות
|הגייה=tar'''but'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ר|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|תִּקְטֹלֶת}}
|נטיות=ר' תַּרְבֻּיּוֹת; תַּרְבּוּת־, ר' תַּרְבֻּיּוֹת־
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} ה[[התנהגות]] ו[[ארח חיים|אורחות החיים]] של [[חברה]] מסוימת ושל בני־האדם שבתוכה, הנגזרת מה[[מורשת]] המתפתחת של [[ערך|ערכים]], [[אמונה|אמונות]], [[נורמה|נורמות]], ו[[אידיאל]]ים. 
#:*{{צט/בבלי|קשה '''תרבות''' רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג|ברכות|ז|ב}}
#:* {{מאגרים|וכן ישיבתו עם אנשים רעים וחטאים ימנעו וירחיקו מלעשות החובות אשר עליו. ויקריבו ויכניסו אותו בעשיית הרע. ולהתנהג במנהגם '''ותרבותם'''.|http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}667000&amp;mm15{{=}}000029000150%2000&amp;mismilla|מחכימת פתי ליוסף הרואה|טוביה בן משה|שנה=בין שנת 1000 לשנת 1100|ויקיפדיה=ללא}} 
#:* {{מאגרים|הבינו היהודים האלה איש לדברי רעהו, באופן היותר טוב, אף כי נראו, על פי ההשקפה השטחית, כבני אומות ולשונות שונות, ורחוקים זה מזה על פי '''תרבותם''', נימוסיהם ומצבם בחברה.|http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1016001&amp;mm15{{=}}000000000541011&amp;mismilla|בן סורר ומורה|ראובן בריינין|שנה=1897|ויקיפדיה=ללא}}
#{{רובד|לשון המקרא}} גידול, טיפוח, פיתוח, חינוך, אילוף
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהִנֵּה קַמְתֶּם, תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם '''תַּרְבּוּת''' אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יהוה אֶל יִשְׂרָאֵל|במדבר|לב|יד}}. 
#:*{{צט/משנה|הזאב והארי והדב והנמר והברדלס והנחש, הרי אלו מועדין. רבי אליעזר אומר, בזמן שהן בני '''תרבות''' - אינן מועדין.|בבא קמא|א|ד}} 

===גיזרון===
* לדעת אבן־שושן {{מקור/ספר|אברהם אבן־שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר|1989}} המקור הוא בשורש ר־ב־ה, ([[רבה]], [[רב#רַב ב|רב]]) שעניינו גידול מספרי, ובאכדית rabu פירושו גידול. 
* המילה &quot;תרבות&quot; היא יחידאית בתנ&quot;ך, ולכן דעתו של אבן־שושן מעוררת קושי פרשני מסוים של הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|וְהִנֵּה קַמְתֶּם, תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם '''תַּרְבּוּת''' אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יהוה אֶל יִשְׂרָאֵל|במדבר|לב|יד}}. בפסוק זה משה רבנו מאשים את בני גד וראובן שמבוקשם להתיישב בעבר־הירדן המזרחי הוא כחטאם של עשרת המרגלים בדור הקודם. ולכן אונקלוס מתרגם לארמית כך: {{צט/אונקלוס|והא קמתון בתר אבהתכון תלמידי גובריא חייביא לאוספא עוד על תקוף רוגזא דה' על ישראל|במדבר|לב|יד}}, דהיינו [&quot;תרבות&quot; אנשים חטאים] מתורגם ל-[&quot;תלמידי&quot; אנשים חטאים], דהיינו חניכי דור המרגלים.
* קדרי {{מקור/ספר|מנחם צבי קדרי|מילון העברית המקראית|הוצאת אוניברסיטת בר־אילן|2006}} הולך בעקבות אונקלוס, וטוען כי המקור הוא במילה האכדית tarbûtu שפירושה &quot;חניך&quot;. 
* בתרגומי התנ&quot;ך לאנגלית מתורגמת המילה &quot;תרבות&quot;:   - ל- brood או progeny (למשל {{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=http://www.sacred-texts.com/bib/jps/num032.htm
|כותרת=במדבר לב יד
|שם האתר=JPS
|תאריך=}}) שפירושן &quot;צאצאים&quot;;   - ל-increase (גידול) למשל בתרגום של קינג ג'יימס ({{מקור/אינטרנט
|יוצר=
|כתובת=https://www.biblegateway.com/passage/?search=Numbers+32&amp;version=KJV
|כותרת=במדבר לב יד
|שם האתר=KJV
|תאריך=}}) בדומה לאבן־שושן; - ל-combination (שילוב, צירוף) - גירסת Brenton האנגלית ל&quot;תרגום השבעים&quot; היווני; - ל-increase and offspring (גידול וצאצא) - גירסת Douay-Rheims האנגלית ל-Vulgata הלטינית. 
* בספרות התלמודית &lt;small&gt;(ראו המובאה לעיל ממסכת &quot;בבא קמא&quot;)&lt;/small&gt; מופיע הצרף &quot;בני תרבות&quot; במשמע של בעלי־חיים הניתנים לאילוף, שניתן לתרבת אותם.

===צירופים===
{{ע|3|
* [[בן תרבות|בן־תרבות]]
* [[הלם תרבות]]
* [[יצא לתרבות רעה]]
* [[תלוי תרבות]]
* [[תרבות ארגונית]]
* [[תרבות הדיבור]]
* [[תרבות הדיון]]
* [[תרבות הדיור]]
* [[תרבות הפנאי]]
* [[תרבות הצריכה]]
* [[תרבות יהודית]]
* [[תרבות משנה|תרבות־משנה]]
* [[תרבות נהיגה]]
* [[תרבות רעה]]
* [[תרבות שיח]]
* [[תרבות תורנית]]
* [[תת תרבות|תת־תרבות]]
* [[שבת תרבות]]
}}

===נגזרות===
* [[תרבותי]]

===מילים נרדפות===
* [[ציויליזציה|ציוויליזציה]] &lt;small&gt;(לדעת אבן־שושן מציינת בעיקר הישגים טכניים.)&lt;/small&gt;
* [[קולטורה]]

===ניגודים===
* [[בורות]]
* [[ברבריות]]

===תרגום===
{{ע|2|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|culture}} (1)
* גרמנית: {{ת|אנגלית|Kultur}} (1)
* ספרדית: {{ת|אנגלית|cultura}} (1)
* צרפתית: {{ת|אנגלית|culture}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cultivation}} (2)
* גרמנית: {{ת|אנגלית|Anbau}} (2)
* ספרדית: {{ת|אנגלית|cultivo}} (2)
* צרפתית: {{ת|אנגלית|cultivation}} (2)
}}

=== מידע נוסף ===
* &quot;לפני בערך 70,000 שנה - אורגניזמים השייכים למין הומו סאפיינס החלו להיקשר זה לזה במבנים מורכבים במיוחד, אשר נקראים 'תרבויות'. תהליך השתנותן של התרבויות נקרא 'היסטוריה'.&quot; {{מקור/ספר|יובל נוח הררי|קיצור תולדות האנושות|דביר|2013}}, &lt;small&gt;(עמוד 13)&lt;/small&gt;.
* המילה [[תרבית]] המתארת גידול (של תאים) נקראת באנגלית cell culture, שכן באנגלית culture פירושה גם תרבות וגם תרבית, והפועל to cultivate  פירושו לטפח.
* הגדרת הערך &quot;[[חנוך|חינוך]]&quot; במילון זה: &lt;small&gt;(&quot;תהליך ארוך ומתמשך שבו הבוגרים והמנוסים [[הנחיל|מנחיל]]ים לדור החדש הבא בעקבותיהם את '''התרבות''', הערכים וה[[נורמה|נורמות]] של החברה שבתוכה הם חיים.&quot;)&lt;/small&gt; - מלמדת על הקשר ההדוק שבין תרבות לחינוך.

===ראו גם===
{{ע|2|
*[[אנתרופולוגיה]]
*[[הלניזם]]
*[[מסרת|מסורת]]
*[[ספריה|ספרייה]]
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תרבות|ויקימסע=אטרקציות תרבותיות}}
* מט&quot;ח, [https://www.tarbutil.cet.ac.il &quot;אתר אשר שם לעצמו מטרה להנכיח את התרבות היהודית ישראלית בשיח הציבורי ובמערכת החינוך&quot;]

===סימוכין===

{{שורש|רבה}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:תרבות]]</text>
      <sha1>obrycyswj04ylujym1ln5z49y9xbtc9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חד לשון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46139</id>
    <revision>
      <id>520451</id>
      <parentid>489941</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:42:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520451</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1704" sha1="teg6c2utxqu3g3913na4y3a8hjo0i0e" xml:space="preserve">==חַד לָשׁוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חד לשון
|הגייה='''khad''' la'''shon'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות= נ’ חַדַּת־לָשׁוֹן, ר’ חַדֵּי־לָשׁוֹן, נ״ר חַדּוֹת־לָשׁוֹן
}}
# שנון, מי שדיבורו חריף ועוקצני.
#:* {{צטבי|הוא היה חד־לשון כתער מלוטש, ושנינותיו נישאו על שפת העם בפאריס, וכמה מהם הכניס בחיר סופרי צרפת, אנטול פראנס, לתוך ספריו המצויינים.&quot;|https://benyehuda.org/sokolov/prof_yosef_halevi.html|הפרופיסור יוסף הלוי|נחום סוקולוב}}
#:* {{עיתונות|לינקולן היה פרקליט '''חד לשון''' שרשם לעצמו את טיוטת נאומו המפורסם בגטיסבורג על גב מעטפה, כאשר היה בדרכו לשאת את הנאום.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}AHR%2F1953%2F07%2F23&amp;id{{=}}Ar00414&amp;sk{{=}}615CA58C|מעריב||29 בינואר 1970}}

===מקור===
* על יסוד {{צט/תנ&quot;ך|שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה.|תהלים|נז|ה}}

===ביטויים קרובים===
* [[לשון חדה כתער]]

===ניגודים===
*[[כבד פה]]
*[[כבד לשון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sharp tongue}}

===ראו גם===
* [[הצליף בלשונו]]
* [[כמדקרות חרב]]
* [[לשון חלקות]]
* [[חלק לשון]]
{{שורש|חדד}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>teg6c2utxqu3g3913na4y3a8hjo0i0e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46176</id>
    <revision>
      <id>520234</id>
      <parentid>378742</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:59:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1655" sha1="nbol6f475088f0lm94y7mkh89l60e0j" xml:space="preserve">==מַשָּׁט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משט
|הגייה=ma'''shat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|ו|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַשָּׁטִים; מַשַּׁט־, מַשָּׁטֵי־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[הפלגה]] של כמה [[ספינה|ספינות]] יחד, על פי רוב ב[[מבנה#מִבְנֶה|מבנה]].
#:* {{עיתונות|עם תום המצעד, המטס והמשט, קבל נא הערכתי על ההכנות הביצוע וההופעה הנאה ביום העצמאות השנים־עשר.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1960%2F05%2F04&amp;id{{=}}Ar00225&amp;sk{{=}}2CA87B0B|דבר||4 במאי 1960}}  
#:* &quot;'''משט''' חגיגי של ספינות חיל-הים מול חופי הארץ החל בחוף הכרמל...&quot;. ([https://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-dc4c3e6c9a2f021004.htm חדשות Mako],{{כ}} 29.4.2009)
#:* &quot;'''משט '''ספינות לציון 60 שנה להטבעת אלטלנה התקיים בסוף השבוע.&quot; (אתר [https://www.likudnik.co.il/ ליכודניק], 8 באוגוסט 2011)

===גיזרון===
* מן ש־ו־ט, אך נוטה לפי [[גזרת ע&quot;ע]].

===צירופים===
* [[משט הצדעה]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sailing|ceremonial sailing}}

===ראו גם===
* [[הפלגה]]
* [[מטס]]
* [[שיוט]]
* [[מסקר הצי]]
* [[מש&quot;ט]]
* [[שייטת]]

{{שורש|שוט}}

[[קטגוריה:ימאות]]
[[קטגוריה:חילופי גזרות]]</text>
      <sha1>nbol6f475088f0lm94y7mkh89l60e0j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיוט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46185</id>
    <revision>
      <id>520560</id>
      <parentid>495226</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:22:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520560</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2391" sha1="07xjhnt5am3vjbd9isft3bgox4ybnab" xml:space="preserve">==שִׁיוּט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שיוט
|הגייה=shi'''yut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ו|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' שִׁיוּטִים; שִׁיוּט־, ר' שִׁיוּטֵי־
}}
# {{רובד|עברית חדשה}}  {{הקשר|ימאות}} (א) [[הפלגה]], נסיעה על פני המים; (ב) הפלגה [[תחרותי|תחרותית]] של [[סירה|סירות]] ו[[ספינת מפרש|ספינות מפרש]]; (ג) [[תחרות]] [[מפרשית|מפרשיות]] או [[סירת חתירה|סירות חתירה]], וגם כל אחד מן ה&quot;[[מרוץ|מרוצים]]&quot; בתחרות זו.  
#:* {{עיתונות|זו השנה הרביעית מקיים &quot;הפועל&quot; את &quot;'''שיוט''' הערים&quot; בין ת&quot;א וחיפה לאורך של 51 מיל.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1946%2F06%2F20&amp;id{{=}}Ar00421&amp;sk{{=}}0240153C|דבר||20 ביוני 1946}}
#:* {{הדגשה|&quot;גולשת הרוח מעיין דוידוביץ' סיימה במקום החמישי את '''השיוט''' הראשון בתחרות האולימפית בריו.&quot;|([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4839029,00.html חדשות Ynet]{{כ}}, 8 באוגוסט 2016)}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה}} [[מעוף|מעופו]] של  [[טיל מנחה|טיל מונחה]] ב[[אויר|אוויר]]; [[תנועה|תנועת]] [[לוין|לווין]] או [[חללית]] ב[[חלל]].
#:* {{הדגשה|&quot;מהירות '''השיוט''' המקסימלית של הטיל היא 2 מאך (כ־2500 קמ&quot;ש) [...].&quot;|(אתר iHLS Israel,{{כ}} 23 בנובמבר 2013)}}

===גיזרון===
* מן ש־ו־ט, שָׁט.

===צירופים===
* [[טיל שיוט]]
* [[בקרת שיוט]]
* מהירות שיוט
* טווח שיוט

===מילים נרדפות===
* [[רגטה|רגאטה]]

===תרגום===
* אנגלית:
# {{ת|אנגלית|sailing|racing|race|regatta}}
# {{ת|אנגלית|cruising}}

===ראו גם===
* [[משט]]
* [[שיט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שיט תחרותי}}

{{שורש|שׁוט}}

[[קטגוריה:ימאות]]
[[קטגוריה:מפרשיות וכלי שיט קטנים]]
[[קטגוריה:אמצעי לחימה]]
[[קטגוריה:כלי טיס]]</text>
      <sha1>07xjhnt5am3vjbd9isft3bgox4ybnab</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מן השפה ולחוץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46213</id>
    <revision>
      <id>519777</id>
      <parentid>247539</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:22:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519777</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1581" sha1="3iyy4i3xjxja849msw9vh3sawy7uq8k" xml:space="preserve">==מִן הַשָׂפָה וְלַחוּץ==
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} אמירת דבר כדי למלא ציפיית השומע, מבלי להזדהות עם תוכן הדברים או להתכוון אליהם.
#:* &quot;ועידת הפיסגה בלאהור הוכיחה, כי נסיכי הנפט מוכנים רק להכרזות סולידאריות '''מן השפה ולחוץ'''.&quot; (&quot;מעריב&quot;, 27 בפברואר 1974, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
#:* &quot;אך אוי להם ולשולחיהם, אם כל מעשיהם אך אחיזת עינים, כאלו כפאם שד, '''מן השפה ולחוץ''', רק לצאת ידי חובתם.&quot; (&quot;חבצלת&quot;, 1 בספטמבר 1909, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
#:* {{צטבי|צריך שנברר לעצמנו פעם, אם הדרישה של שלטון הלשון העברית בארץ-ישראל היא דרישה מדינית רצינית ועמוקה, או שהיא רק דרישה מן השפה ולחוץ...|https://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh63.html|מחסורי לשוננו ותקנתה|ח&quot;נ ביאליק}}

===מקור===
* {{צט/בבלי|אמר רבי אמי: אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ.|סנהדרין|קו|ב}}

===ביטויים קרובים===
* [[אחד בפה ואחד בלב]]
* [[בלב ולב]]
* [[שלם מס שפתיים|שילם מס שפתיים]]

===ניגודים===
* [[בלב שלם]]

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>3iyy4i3xjxja849msw9vh3sawy7uq8k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספיוסקסואל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46289</id>
    <revision>
      <id>520225</id>
      <parentid>408002</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:58:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2561" sha1="lrgasz7rgvx2mnov79623qw4w6bx1s0" xml:space="preserve">==סַפְּיוֹסֶקְסוּאָל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ספיוסקסואל
|הגייה='''sap'''ioseksual
|חלק דיבר=שם עצם|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' סַפְּיוֹסֶקְסוּאָלִים, נ&quot;ר סַפְּיוֹסֶקְסוּאָלִיוֹת
}}
# מעין נטייה מינית של מי ש[[החשיב|מחשיב]] אינטליגנציה כ[[תכונה]] מושכת (או אטרקטיבית) של אדם אחר יותר מאשר תכונות פיזיות (כגון: [[יפי|יופי]]).
#:* &quot;'''ספיוסקסואלים''' מחפשים מישהו או מישהי שעבורם דיון פילוסופי יהיה משחק מקדים, או אם תרצו, אנשים מהורהרים עם משקפיים וכמה גביעים מתחרויות פיזיקה ממש עושים להם את זה.&quot; &lt;small&gt;({{מקור/אינטרנט
|יוצר=קרן סולומונוב
|כתובת=http://www.frogi.co.il/relationships/7425.html
|כותרת=רק &quot;היופי&quot; של האדם זה מה שמושך אותנו?
|שם האתר=פרוגי
|תאריך=21/11/13}})&lt;/small&gt;
#:* &quot;'''הספיוסקסואל''' מעדיף להיכנס למיטה עם אנשים אינטליגנטיים. ספק אם אנשים המזדהים באופן זה מחפשים פרטנר עם סקס אפיל א-לה סטיבן הוקינג שיכשף אותם באלגוריתמים..&quot; &lt;small&gt;({{מקור/אינטרנט
|יוצר=לולה קידר
|כתובת=https://www.onlife.co.il/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D/104938/%D7%92%D7%A0%D7%93%D7%A8-%D7%92%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A9
|כותרת=ג'נדר ג'יבריש
|שם האתר=onlife
|תאריך=06/12/15}})&lt;/small&gt;
#:* &quot;עבור מי שמגדיר עצמו '''כספיוסקסואל''', תכונות כמו חוכמה, הומור, אישיות והשכלה חשובות יותר מהשאלה מה יש למישהו בין הרגליים.&quot; &lt;small&gt;({{מקור/אינטרנט
|יוצר=נטע אלכסנדר
|כתובת=https://www.haaretz.co.il/blogs/netalexander/1.3093777
|כותרת=הנטייה המינית שטרם שמעתם עליה
|שם האתר=הארץ
|תאריך=12/10/16}})&lt;/small&gt;

===גיזרון===
* מהשורש הלטיני &lt;big&gt;sapere&lt;/big&gt; שפירושו להיות חכם. המילה בשימוש באנגלית משנת 2000.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sapiosexual}}
לטינית: sapere = לדעת

{{מיזמים
| ויקיפדיה = סאפיוסקסואליות
}}
[[קטגוריה:תכונות]]</text>
      <sha1>lrgasz7rgvx2mnov79623qw4w6bx1s0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תמימות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46352</id>
    <revision>
      <id>520023</id>
      <parentid>356334</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:17:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520023</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1024" sha1="rzb4uk7it7vq87utrosbwpc5uo80qnx" xml:space="preserve">==תְּמִימוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תמימות
|הגייה=tmi'''mut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ת|מ|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילוּת}}&lt;BR&gt;{{מוספית|תמים| ־וּת}}
|נטיות=
}}
# [[נאיביות]], חוסר בנסיון חיים ומתן [[אמון#אֵמוּן|אמון]] יתר בזולת.
#*: {{צטבי|כן, הרבה, הרבה מאד היו בה '''מהתמימות''' הילדותית, מחוסר הדעת הבלתי מכר והאמונה העצמית הנפרזה;|https://benyehuda.org/bershadsky/barshadsky_008.html|הכבש|ישעיהו ברשדסקי}}

===צירופים===
* [[תמימות דעים]]

===מילים נרדפות===
*[[תם#תֹּם|תום]]

===ניגודים===
*[[ערמה|עורמה]]
* [[התחכמות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|innocence|naivety|naïvety}}

===ראו גם===
* [[פשטות]]
* [[חפות]]
* [[תמים]]
* [[תם]]
* [[פתי]]</text>
      <sha1>rzb4uk7it7vq87utrosbwpc5uo80qnx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דו חושב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46386</id>
    <revision>
      <id>520160</id>
      <parentid>515438</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:29:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520160</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2392" sha1="2u395pgjfnkskopgeenlhn1sy7zxn11" xml:space="preserve">==דּוּ חוֹשֵׁב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=[[דו]] [[חשב|חושב]]
|הגייה=du kho'''shev'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
#היכולת ל[[אחז|אחוז]] בשתי [[אמונה|אמונות]] [[סותר]]ות [[בה בעת]].
#:* על לשון סגי נהור אתה יוצא חוצץ נגד סתימת פיות ליונית לוי, ובאותה נשימה קורא לסתום את פיו של בן כספית, איזה '''דו-חושב''' קלאסי. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אודיסאוס|כתובת=https://hagada.org.il/2009/01/17/קווים-לדמותה-של-הפטריוטיות-החדשה/|כותרת=תגובה למאמר &quot;קווים לדמותה של הפטריוטיות החדשה&quot;|שם האתר=הגדה השמאלית|תאריך=18/1/2009}}).
#:* מדינה שבודקת תכנים לפני הקרנתם זה ההיפך מליברליזם. את יכולה לחשוב שההיפך מליברליזם זה טוב, אבל זה קצת '''דו-חושב''' להגיד שועדה כזאת זה ליברליזם. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=מנשנש|כתובת=https://www.fisheye.co.il/צנזורה-באינטרנט/|כותרת=אני היחידה שזה דווקא משמח אותה? (תגובה למאמר)|שם האתר=עין הדג|תאריך=19/6/2008}}).
#:* לצערי בכך נגמר השימוש בשכל הישר. מעבר לזה, גם הם לוקים באותו '''דו חושב''' ואיגיון שמאפיין את ה-FDA. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=תמי גלילי|כתובת=http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?chiq:%E4%F8%F2%EC%FA_%EB%F1%F4%E9%FA|כותרת= כספית בדגים, או: איך &quot;המומחים&quot; מגיעים להמלצות שמשנות גורלות|שם האתר=באופן טבעי|תאריך=7/6/2006}}).

===גיזרון===
*{{תרגום שאילה|אנגלית}} doublethink – מונח שטבע [[w:ג'ורג' אורוול|ג'ורג' אורוול]] בספרו [[w:1984 (ספר)|1984]].

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|doublethink}}

===ראו גם===
*[[הונאה עצמית]]
*[[אחד בפה ואחד בלב]]
*[[אורווליני]]
*[[צריר הכרני]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:תרגומי שאילה מהשפה האנגלית]]</text>
      <sha1>2u395pgjfnkskopgeenlhn1sy7zxn11</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46431</id>
    <revision>
      <id>520142</id>
      <parentid>518108</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:25:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520142</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4281" sha1="ovw9bes0g2j3t1g6pmy8plx0o327jvj" xml:space="preserve"> 
{{פירוש נוסף |אחר= פועל בבנין פיעל במשמעות שונה|ראו=[[פוקק|פּוֹקֵק]]}}
==פְּקָק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פקק
|הגייה=p'''kak'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|פ|ק|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=ר' פְּקָקִים; פְּקַק־, ר' פְּקָקֵי־
}}{{תמונה|Penfolds cork and bottle top.jpg|פקק שעם לבקבוק יין (1)}}
{{תמונה|Congestion caused by a road accident, Algarve, Portugal.jpg|פקק תנועה (2)}}
# אביזר המשמש לסגירת בקבוק או לסגירת פתח אחר כמו בכיור, באמבטיה וכדומה.
#:*{{צט/תוספתא|מכסין ולא פוקקין; ואם היה '''פקק''' [הרי זה מותר]. כמה יהא בנקב? כדי שתכנס בו אצבע קטנה של קטן.|תרומות|ז|כ}}
#:* נוהגים לסגור בקבוקי יין '''בפקק''' שעם.
# {{משלב|עממי}} קיצור של פקק תנועה.
#:*{{צטשיר|ונעשה מילואים / נשלם המיסים / ונעמוד '''בפקקים''' / אותנו לא דופקים / אנחנו בטח לא פראיירים|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}333&amp;wrkid{{=}}3720|לא פראיירים|הדג נחש}}
#:* אחרתי לעבודה כי נתקעתי '''בפקק''' גדול.
#:*{{צטשיר|אני עומדת ב'''פקק'''/כל יום באותה השעה/גברים מאחור צופרים לי/מותק, למה את לא מתקדמת? /יש לך עוד קצת מלפנים/אולי זה מה שחסר לך גבר/במקומות מסויימים|2=https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=1008&amp;wrkid=14538|3=מלך הכביש|4=אתניקס}}
===גיזרון===
* מקור המילה בספרות התלמודים והמדרשים.

===צירופים===
* [[פקק אמבטיה]]
* [[פקק אנאלי]]
* [[פקק תנועה]]
* [[פקק געשי]]
* [[נעלי פקקים]]
* [[חולץ פקקים]]

===נגזרות===
* [[פקקת]]

===מילים נרדפות===
* [[מגופה]] (1)
* [[שסתום]] (1)

===תרגום===
'''1'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bottle cap|cork}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فَلِّينة|فَلِّين}}
'''2'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|traffic jam}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ازدحام مروري}}

===ראו גם===
* [[מכסה]] (1)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פקק}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2012/12/05/%D7%A4%D7%A7%D7%A7-%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%94, פקק ומכסה], האקדמיה ללשון העברית

[[קטגוריה:אביזרים]]

==פָּקַק==
{{שורש|פקק}}
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=פקק
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ק|ק}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} [[סגר]] [[פתח#פָּתַח|פתח]] או [[נקב]] ב[[פקק]] או בדבר־מה אחר.
#:*{{צט/תוספתא|מכסין ולא '''פוקקין'''; ואם היה פקק [הרי זה מותר]. כמה יהא בנקב? כדי שתכנס בו אצבע קטנה של קטן.|תרומות|ז|כ}}
#:*{{צטבי|לא שכחתי מלהביא אפילו פקק!  ולמה פקק?  כדי '''לפקוק''' בו בין חליבה לחליבה את פי הדד, כלומר, את הנקב שבקיר.|https://benyehuda.org/bialik/safiax.html|סָפִיחַ|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{צטבי|השמש אשר זה עתה יצא על הארץ, ישלח קוים אחדים בעד בדקי חלון קטן, '''פקוק''' בבלויי סחבות ואטום בפסות ניר|https://benyehuda.org/brandstadter/brandstater_009.html|דברים כהויתן|מרדכי דוד ברנדשטטר}}

===גיזרון===
*גזירת פועל מן [[פקק]] שלעיל{{הבהרה|אולי להיפך. ברגיל שמות נגזרים מפעלים אא&quot;כ מוכח אחרת}}.
===נגזרות===
*[[פקוק|פָּקוּק]]

===מילים נרדפות===
* [[סתם#סָתַם|סתם]]
* [[סגר#סָגַר|סגר]]

===ניגודים===
* [[חלץ]]
* [[פתח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to cork|to plug}}

===ראו גם===
* [[אטם]]
* [[חתם]]</text>
      <sha1>ovw9bes0g2j3t1g6pmy8plx0o327jvj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חן חן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46437</id>
    <revision>
      <id>520363</id>
      <parentid>467565</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:07:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520363</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4016" sha1="1iz3xxei7p021d6zre0at880s4raqs9" xml:space="preserve">==חֵן חֵן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חן חן
|הגייה=khen khen
|חלק דיבר=מילת קריאה
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} קריאה להכרת [[תודה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל, לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא אֶת הָ[[אבן הראשה]] , תְּשֻׁאוֹת '''חֵן חֵן''' לָהּ.|זכריה|ד|ז}}.
#:*{{צטבי|תְּשֻׁאוֹת '''חֵן חֵן''' לְאֶבֶן הָרֹאשָׁה, בַּת שִׁיר בְּבַת עַיִן חֲרוּשָׁה|rihal/rihal3_27_2.html|תשואות חן חן|ר' יהודה הלוי}}
#:*{{צטבי|יהיו לנו איפוא סופרינו בחו&quot;ל, שאינם משתמשים בלשון עברית אלא לכתיבת מאמרים, מטהרים כבכל אוות נפשם ואנו נכיר להם טובה ונאמר להם '''חן-חן'''|https://benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html|הצעות חידושי מלים|אליעזר בן-יהודה}}
#:*{{הדגשה|&quot;'''חן חן''' למתחנפן.&quot; |(&quot;[[W:q:גבעת חלפון אינה עונה|גבעת חלפון אינה עונה]]&quot;, [[W:הגשש החיוור|הגשש החיוור]])}}

===גיזרון===
* הכפלה של המילה [[חן|חֵן]], שמשמעותה יופי. {{צט/תנ&quot;ך|תְּשֻׁאוֹת '''חֵן חֵן''' לָהּ.|זכריה|ד|ז}} היגד שבכפילותו מבטא הדגשה של הכרת תודה כלפי מעשהו העיקרי של זרובבל הקשור בייסוד המקדש. בסקירה המאוחרת ממבט-לאחור שבספר עזרא פרק ג' מיוחסת לזרובבל גם בניית המזבח . כמשתמע מעדותו הישירה של זכריה הנביא בן הדור, עמד זרובבל בראש הטקס בשעת ייסוד הבית .
* {{צט/תנ&quot;ך|תְּשֻׁאוֹת '''חֵן חֵן''' לָהּ.|זכריה|ד|ז}}-אנשים ישבחו את יופיה (של התשובה האומרת שה' יכול להוציא את האבן עליה מבוסס בעולם) בקול [[שאון]], ובהדגשה על ידי הכפלת המילה. {{ש}}עם הזמן, היטשטש המקור, ונעשה שימוש במושג כ[[W:הכרת תודה|הכרת תודה]] כללית, בדומה ללשונות אירופאיות אחרות בהן מילה שמשמעה 'תודה' היא גלגול מטונימי של מילה שמשמעה 'חן', כגון {{יוונית|ευχαριστώ|efcharistó}} ביוונית, gratia בלטינית {{הפניה|1|אקדמייה}}, ו־danke schön בגרמנית.{{ש}}בתחילה נכתב הביטוי: &quot;חן, חן&quot;, אולם לאחר מכן, &quot;חן־חן&quot;.

===ביטויים קרובים===
* [[תודה|תּוֹדָה]]
* [[תודה רבה|תּוֹדָה רַבָּה]]
* [[רב תודות|רֹב תּוֹדוֹת]]

===תרגום=== 
{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|thank you very much}}, {{ת|אנגלית|thanks a lot}} 
* גרמנית: {{ת|גרמנית|danke schön}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ευχαριστώ}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|muchas gracias}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شُكْرًا جَزِيلاً!}}
* רוסית: {{ת|רוסית| большо́е спаси́бо!}} 
}}

===ראו גם===
* [[אין בעד מה]]
* [[בבקשה]]
* [[על לא דבר]]

===קישורים חיצוניים===
* רוביק רוזנטל, [https://blog.ravmilim.co.il/2012/10/10/thanks/ תודה? על לא דבר!], באתר רב מילים, 10/10/2012

===סימוכין===
* {{הערה|אקדמיה|}} קרן דובנוב, [http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/acad48.pdf מכיר טובה — אסיר תודה], אקדם 48, באתר [[W:האקדמיה ללשון עברית|האקדמיה ללשון עברית]], יוני 2013.

[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>1iz3xxei7p021d6zre0at880s4raqs9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כפכף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46438</id>
    <revision>
      <id>520468</id>
      <parentid>472266</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:48:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520468</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7353" sha1="gyo9e8v93f2fnzhseckgp7nyaj502mp" xml:space="preserve">==כַּפְכַּף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כפכף
|הגייה=kaf'''kaf'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|כ|פ|כ|ף}}
|דרך תצורה=הכפלה של [[כף]], {{משקל|קַלְקַל}}
|נטיות=ר' כַּפְכַּפִּים כַּפְכַּף־ כַּפְכַּפֵּי⁻
}}{{תמונה|Chinelos na areia, Praia de Xeraco.jpg|כפכפים}}{{תמונה|Havaianas.jpg|כפכפי אצבע}}
# {{רובד|עברית חדשה}}{{משלב|עממי}} [[סנדל]] (או [[נעל]] פתוחה), ללא רצועה סביב ה[[קרסול]].
#:*{{צטשיר|הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל פַרַג' קוֹרַעַת אֶת הַיָּם, / וַאֲנִי מַפְלִיגָה בְּתוֹךְ '''הַכַּפְכַּפִּים'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}820&amp;wrkid{{=}}2982|שִׁיר הַפְרֵחָה|ויקיפדיה=שיר הפרחה|אסי דיין}}
#:*מעכתי את ה[[ג'וק]] במכה אחת עם ה'''כפכף'''.
#:*נעלתי את ה'''כפכפים''' החדשים לבריכה.

===גיזרון===
* כנראה נוצר בלשון הדיבור כשיבוש הגייה של [[קבקב]], עקב קרבת העיצורים &quot;ב&quot; רפה ו&quot;פ&quot; רפה. הקב הפכה ל&quot;קף&quot; ואח&quot;כ ל&quot;כף&quot; לציון נעילת הכפכף על [[כף רגל|כף הרגל]].  הכפלה של [[כף]], לציון נעילת הכפכף על [[כף רגל|כף הרגל]]. נמצא גם הכתיב קפקף, דומה ל[[קבקב]] - [[W:נעל עץ|נעל עץ]], ובעקבותיהם, גם: [[שקפקף]] - כפכף [[שקוף]].
* רבי [[W:עובדיה מברטנורא|עובדיה מברטנורא]] מביא פירוש למילה &quot;כבכב&quot; שבמשנה וטוען שיש האומרים: &quot;כפכף&quot;, ומסביר כדלהלן: {{צט/משנה|כבכב - כלי שמכסים בי סלים של פת. ויש גורסין '''כפכף'''. שכופין אותו על גבי הסל.|כלים|ב|ג}}, כלומר, סוג של מכסה שסוגרים איתו בחוזקה את הסל.

===צירופים===
* [[כפכפי אצבע]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|clog|thong|flip-flop}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Flipflops}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Chancleta}}
|
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Tongs}}
* ערבית: {{ת|ערבית|زنوبَة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|шлёпанцы}}
}}
===מידע נוסף===
ישנם כמה סוגי כפכפים, וההבדל המשמעותי ביותר הוא בצורה. ישנם שלושה סוגים נפוצים: כפכפי אצבע, כפכפים פתוחים וכפכפים סגורים. כפכפי האצבע הם ברובם בעלי סוליה ורצועה החוצצת בין הבוהן לאצבע, ומתפצלת לשני חלקים המתחברים לסוליה באמצע כף הרגל משני הצדדים. לעומתם, הכפכפים הפתוחים דומים בצורתם, אך רצועתם מעוצבת בצורה שונה מעט - היא מתחברת לסוליה בשני צדי כף הרגל במספר רצועות המשתנה מדגם לדגם. הכפכפים הסגורים שונים בעיצובם - הם פתוחים רק בצד האחורי של הכפכף כדי לאפשר הכנסה של כף הרגל לכפכף.

===ראו גם===
* [[סנדל]]
* [[נעל בית]]
* [[קבקב]]
* [[שקפקף]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כפכפים|ויקישיתוף=Category:Flip-flops (footwear)}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|קבקב וכפכף|2019/09/01}}
*{{הארץ|אילון גלעד|כיצד הפך הקַבְקַב לכַּפְכַּף|.premium-1.7335023|5/06/2019}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://eyalgilatfurniture.blogspot.co.il/2015/05/blog-post_10.html|כותרת=רק שלא יכפכפו אתכם|שם האתר=איל גילת – נגר אומן|תאריך=10/05/2015}}

[[קטגוריה:הנעלה]]

==כִּפְכֵּף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כפכף
|הגייה=kif'''kef'''
|שורש וגזרה={{שרש4|כ|פ|כ|ף|גזרה=המרובעים}}
|בניין=פיעל
|נטיות=כִּפְכַּפְתִּי, כִּפְכַּפְתָּ, כִּפְכַּפְתְּ, כִּפְכֵּף, כִּפְכְּפָה, כִּפְכַּפְנוּ, כִּפְכַּפְתֶּם, כִּפְכַּפְתֶּן, כִּפְכְּפוּ, מְכַּפְכֵּף, מְכַּפְכֶּפֶת, מְכַּפְכְּפִים, מְכַּפְכְּפוֹת, אֲכַּפְכֵּף, תְּכַּפְכֵּף, תְּכַּפְכְּפִי, יְכַּפְכֵּף, תְּכַּפְכֵּף, נְכַּפְכֵּף, תְּכַּפְכְּפוּ, תְּכַּפְכֵּפְנָה, יְכַּפְכְּפוּ, כַּפְכֵּף, כַּפְכְּפִי, כַּפְכְּפוּ, כַּפְכֵּפְנָה
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|סלנג}} היכה מישהו (ב[[כף יד]] פתוחה), הרביץ.
#:*הוא '''כפכף''' לו את הצורה.

===גיזרון===
# גזירת פועל משם-העצם [[כף]]. שימוש בסלנג לפעולת הכאה באמצעות כף היד ([[כפה#כַּפָה|כַּפָה]]), או באמצעות כפכף, עברה גם לפעילות הכאה במובנה הרחב. {{ש}}הפועל לכפכף נוצר בשיטת דנומינציה (משם עצם), מהפקה של הבסיס ראשוני. באופן הדומה למצאת הפעלים [[לאיית]] (אות), [[לחייל]] (חיל), [[לסווג]] (סוג), [[למיין]] (מין).

===מילים נרדפות===
* [[כלע|כִלֵּע]]
* [[הכה]] 
* [[טפח]]
* [[סטר]]

===תרגום===
{{ע|2|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|beat}}, {{ת|אנגלית|hit}}, {{ת|אנגלית|slap}} 
* גרמנית: {{ת|גרמנית|schlagen}} {{כ}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|golpear}} {{כ}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ضَرَبَ}} {{כ}}
* רוסית: {{ת|רוסית|бить}} {{כ}}
}}
===מידע נוסף===
[[W:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] מביא בספרו יד הלשון (הוצאת יזראעל תל-אביב, תשכ&quot;ה, עמודים 258-259), בערך '''כּפכּוף''', שני תחדישים למילה, אשר לא נקלטו בשפה:
# חידוש של המתרגם ד&quot;ר ע. בלומנטל בספר &quot;ראייה בלא משקפיים&quot; לפועל To Palm, אשר לקח את שם העצם המקביל ל&quot;כף&quot; באנגלית.{{הפניה|1|אבינרי1}} 
#:* כפכף – כיסה את פניו ([[עין|עינו]]) בכף ידו, הליט (או לאט) את פניו.  
# כפכף – [[מחיאת כף|מחא כפיים]]. {{חידוש|איתמר בן אב&quot;י}} על פי [[W:רפאל ויס|רפאל ויס]] (ב&quot;לשוננו לעם&quot; תמוז תשכ&quot;ב).{{הפניה|2|אבינרי2}}  

{{שורש|כפכף}}
 
===סימוכין===
# {{הערה|אבינרי1|}} יצחק אבינרי, '''כּפכּוף''' פנת הלשון, ל' שבט תשי&quot;ח, בתוך &quot;יד הלשון עמודים 258-259, הוצאת יזראעל תל-אביב, תשכ&quot;ה.
# {{הערה|אבינרי2|}} יצחק אבינרי, '''כּפכּוף''' מרחשון תשכ&quot;ג, בתוך &quot;יד הלשון עמוד 259, הוצאת יזראעל תל-אביב, תשכ&quot;ה.</text>
      <sha1>gyo9e8v93f2fnzhseckgp7nyaj502mp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שקדיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46440</id>
    <revision>
      <id>520521</id>
      <parentid>486419</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:08:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520521</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3890" sha1="ek9u8labudhks0v83qirui9yp8goquy" xml:space="preserve">==שְׁקֵדִיָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שקדייה
|הגייה=shkedi'''ya'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ק|ד}}
|דרך תצורה={{מוספית|שקד| ־ִיָּה}}
|נטיות= ר' שְׁקֵדִיּוֹת; שְׁקֵדִיַּת־
}}
{{תמונה|Shkediya01_ST_04.jpg|שקדייה בפריחה.}}
# {{רובד|עברית חדשה}} מין של [[עץ]] נשיר ממשפחת הוורדיים, בעל [[פרי]] גלעיני. שם עממי לעץ ה[[שקד]] {{שם מדעי|Prunus dulcis}}.
#:*{{צטזמר|'''הַשְּׁקֵדִיָּה''' פּוֹרַחַת, / וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת; / צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּג / מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג –|song.asp?id{{=}}244|הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת|ישראל דושמן}}
#:*{{צטזמר|לִוִּית אוֹתִי, אַרְצִי, בְּלֹבֶן '''שְׁקֵדִיָּה''', / בְּזֹהַר חַמָּתֵךְ וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ.|song.asp?id{{=}}353|שִׁיר הַהוֹדָיָה|מרדכי זעירא}}
#:*{{צטבי|ענוגה שלי, עכשיו אביב. '''השקדיה''' פורחת והלילות הכחולים בהירים-חמים כל-כך.|stern_avraham/roni_letters.html|מכתבים לרוני|אברהם שטרן|אברהם שטרן (יאיר)}}, ירושלים, 12.3.31

===גיזרון===
* הוספת &quot;־ִיָּה&quot; למילה [[שקד]]. {{חידוש|לוין קיפניס}} הופיע לראשונה בשירו &quot;[https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=220 לְשָׁנָה טוֹבָה, '''שְׁקֵדִיָּה'''!]&quot; (תרע&quot;ט - 1919).{{הפניה|1|טלי}} {{הפניה|2|אקדמייה}}.

===מילים נרדפות===
* [[שקד|שָׁקֵד]] (1)
* [[לוז|לוּז]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|almond}}
*פרסית: {{ת|פרסית|بادام درختی}}
*רוסית {{ת|רוסית|миндаль}} 

===מידע נוסף===
השקדיה היא עץ קטן, קומתה אינה עולה בדרך כלל על ארבעה מטרים. לעומת זאת יש לה [[שורש|שורשים]] עמוקים, ולפיכך היא יכולה לגדול היטב גם באזורים שה[[גשם|גשמים]] מעטים בהם. עלי השקדיה נושרים בסתיו וה[[פרח]]ים מקדימים לפרוח עם בוא ה[[אביב]]. הפרחים לבנים, לעתים ורדרדים ומפרישים [[צוף]]. הפרי הוא בית גלעין שעיר. החלק הנאכל העיקרי הוא ה[[זרע]], אך לעתים אוכלים את הפרי הצעיר בשלמותו, כאשר יש לו עדיין ציפה ירוקה וחמצמצה, והקליפה שמתחתיה עוד לא התקשחה.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שקדייה|ויקישיתוף=Prunus dulcis|שם ויקישיתוף=שקדייה|ויקימינים=Prunus dulcis}}
* רוני הפנר, [https://www.safa-ivrit.org/flora/shkediya.php שקדיה], באתר &quot;השפה העברית&quot;
* שיר [https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=244 השקדיה פורחת] באתר [[W:זמרשת|זמרשת]]
* פרופ' דוד אסף, [https://onegshabbat.blogspot.co.il/2014/01/blog-post_15.html ט&quot;ו בשבט הגיע: מי המציא את השקדייה?], באתר עונג שבת

===סימוכין===
* {{הערה|טלי|}} טלי בן-יהודה, [https://web.archive.org/20100215175948/hebrew-academy.huji.ac.il/PDF/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%99%D7%94.pdf לט&quot;ו בשבט: שקדייה], '''אקדם''', 28
* {{הערה|אקדמייה}} [http://hebrew-academy.org.il/2014/01/14/%D7%A9%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%99%D7%94/ שקדייה], באתר האקדמייה ללשון עברית

{{שורש|שקד}}

[[קטגוריה:עצים]]</text>
      <sha1>ek9u8labudhks0v83qirui9yp8goquy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלמן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46447</id>
    <revision>
      <id>520517</id>
      <parentid>443653</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:08:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520517</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3052" sha1="6bqlt9veg0ga10lm3v73prawl45jpg6" xml:space="preserve">==אַלְמָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אלמן
|הגייה=al'''man'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}}
|נטיות=ר' אַלְמָנִים, ס&quot;ר אַלְמְנֵי־
}}{{תמונה|Carl Spitzweg - Der Witwer.jpg|&quot;האלמן&quot;, ציור שמן של [[w:he:קרל שפיצווג|קרל שפיצווג]] (1844)}}
# אדם ש[[שכל|שָׁכַל]] את אשתו
#:*{{צטבי|אביו היה ר' קלמן השדכן, והוא איש שָׂמֵח וטוב-לב, '''אלמן''' מאשתו ועני מדֻכּא אשר רק מלאכת שדכנותו הספיקה לו מעט לחם|https://benyehuda.org/frischmann/meever.html|מֵעֵבֶר לַנָּהָר|דוד פרישמן}} 
#:*{{צטבי|וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר? '''אַלְמָן''' הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר?|https://benyehuda.org/bialik/bia108.html|לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה|חיים נחמן ביאליק}}
# {{בהשאלה}} בודד, עזוב, זנוח
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי לֹא-'''אַלְמָן''' יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מה' צְבָאוֹת|ירמיהו|נא|ה}}

===גזרון===
*צורת הנקבה [[אלמנה|אַלְמָנָה]] מופיעה פעמים רבות בתנ&quot;ך ובמשנה. צורת הזכר מופיעה בתנ&quot;ך, אולם רק במשמעות המושאלת (כמטאפורה לעמי ישראל ויהודה שהאל אינו מגן עליהם כביכול). ב[[אכדית]] (תעודות [[w:he:מארי]]):{{כ|שמאלה=כן}} almānu(m){{כ|ימינה=כן}} (אלמן); למידע נוסף על הגזרון ראו [[אלמנה]], סעיף גזרון.

===צירופים===
* [[לא אלמן ישראל]]

===נגזרות===
*[[אלמנה]]
*[[אלמנות]]
*[[אלמון]]
*'''אִלְמֵן'''

===מילים נרדפות===
*[[ארמלי|אַרְמְלִי]] (נדיר מאוד)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|widower}}
*ערבית: {{ת|ערבית|أَرْمَل}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|veuf}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Witwer}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלמנות|ויקישיתוף=Widowers}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:מצב משפחתי]]
[[קטגוריה:מוות]]
==אִלְמֵן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אלמן
|שורש וגזרה={{שרש4|א|ל|מ|ן}}
|בניין=פיעל
}}
{{נגן|קובץ=He-אִלְמֵן.ogg|כתובית=הגיה}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} גרם לאשתו להיות כאלמנה.
#:*{{צט/בבלי|כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו '''ומאלמן''' את אשתו ומייתם את גוזליו|פסחים|מט|א}}

===גזרון===
*גזירת פועל משם-העצם [[אלמנה]] (דנומינציה).</text>
      <sha1>6bqlt9veg0ga10lm3v73prawl45jpg6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התכרבלות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46448</id>
    <revision>
      <id>520166</id>
      <parentid>320205</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:39:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520166</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5699" sha1="7qg4d4qfovr95op64l8mrbvo9elnic4" xml:space="preserve">==הִתְכַּרְבְּלוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=התכרבלות
|הגייה=hitkarbe'''lut'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש4|כ|ר|ב|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|הִתְקַטְּלוּת}}
|נטיות=
}}

[[תמונה:Auguste Renoir - Julie Manet - Google Art Project.jpg|ממוזער|שמאל|200px|התכרבלות של חתול בידיה של נערה, ציור שמן של  [[w:he:פייר-אוגוסט רנואר|פייר-אוגוסט רנואר]] (1887)]]

# {{רובד|עברית חדשה}} [[ישיבה]] או [[שכיבה]] בצורה [[נינוח]]ה, כשה[[גף|גפיים]] אסופות אל מרכז הגוף, בתנוחה המזכירה [[תנוחה עוברית]].
#:*הוא נשכב על המיטה, התהפך כמה פעמים מצד לצד, הניע את איבריו עד שהגיע למצב של '''התכרבלות''' ואז נרדם.
# [[התעטפות]] ב[[בגד]] מחמם או ב[[שמיכה]], כך שהבד מכסה את הגוף היטב.
#:* ביום קר וגשום כזה, הבילוי הראוי היחיד הוא '''התכרבלות''' בשמיכת פוך.
# {{רובד|עברית חדשה}} [[חיבוק]] [[ממושך]] ו[[הדוק]], כשהמחובקים נמצאים במצב ישיבה או שכיבה.
#:* '''התכרבלות''' של אם עם תינוקה מסייעת לתינוק להתחמם בלילה קר ולהירדם במהירות.
# {{בהשאלה}} &lt;small&gt;נדיר&lt;/small&gt; [[התכנסות]] לתוך עולם פנימי, [[צמצום]] תחומי ההתעניינות.
#:* &quot;נדמה שעל רוב הכותבים כאן עוברת איזו תקופה, לא בהכרח טובה מבחינה ספרותית, של השתבללות ו'''התכרבלות''', התכנסות והצטמצמות למחוזות האינטימיים של ההוויה.&quot; (אריאנה מלמד, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-761868,00.html ואי-נט ספרים], 24/5/2001)

===גיזרון===
* שם פעולה של הפועל הִתְכַּרְבֵּל (השורש המרובע כ־ר־ב־ל בבניין הִתְפַּעֵל). הפועל התכרבל נוצר בתחילת המאה ה-20 ונגזר מן הצורה המקראית מְכֻרְבָּל, תוך שזירת השורש כ־ר־ב־ל בבניין הִתְפַּעֵל. הצורה מְכֻרְבָּל מופיעה בספר דברי הימים א' בהקשר של התעטפות בבגד {{צט/תנ&quot;ך|וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ [...] וְעַל-דָּוִיד אֵפוֹד בָּד|דברי הימים א|טו|כז}}.
*[[w:he:רש&quot;י|רש&quot;י]] קושר את המילה מְכֻרְבָּל למילה הארמית כַּרְבְּלָתְהוֹן המופיעה ב{{פסוק|דניאל|ג|כא}} ומסביר שם שמדובר בבגד מלכותי. גם פירוש &quot;[[w:he:המצודות|המצודות]]&quot; מציע הסבר דומה, לפיו &quot;מכורבל במעיל&quot; פירושו &quot;מעוטף במעיל&quot;.
*המילה הארמית &quot;כרבלתא&quot; מופיעה במשמעות כובע או מצנפת (בצד המשמעות כרבולת של תרנגול) גם בתלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא|ברכות|כ|א}} (אישה כותית שהייתה לבושה &quot;כרבלתא&quot; בשוק). בלוחות כתובים [[אכדית]] נמצאה המילה karballatu שמשמעותה בטקסטים מוקדמים, לפי ההקשר, כיסוי ראש כלשהו או, בטקסטים מאוחרים יחסית, קסדה. יש סבירות גבוהה כי המילה נשאלה לאכדית מניב יווני קדום, שכן המילה היוונית krobulos משמשת ביוונית עתיקה לתיאור תסרוקת שהייתה מקובלת באתונה, או לתיאור האופן שבו שיער החיילים אסוף לתוך קסדה.
*האטימולוג אילון גלעד מציע שאין קשר בין מכורבל לכרבולתא, אלא מדובר בצורת-משנה של [[מכובל|מְכֻבָּל]] (כלומר, [[כבול]], מהשורש כ־ב־ל), שנוצרה בתהליך של [[בידול]] ([[דיסימילציה]]). העיצור הכפול /b/ ב-meḵu'''bb'''al &quot;התפרק&quot; והפך לצרור /rb/ - {{כ|שמאלה=כן}}meḵu'''rb'''al{{כ|ימינה=כן}}. גלעד מביא דוגמה לשימוש בצורה מְכֻבָּל במשמעות של ענידת תכשיטים ממסכת שבת בתלמוד הבבלי: &quot;בְּנֵי אָדָם שֶמְּכֻבָּלִין בְּכֶסֶף וּבְזָהָב&quot; (כלומר, בני-אדם שעונדים תכשיטי כסף וזהב; שבת, פרק ה', נ&quot;ד). נוסף לכך, בספר דברי הימים מופיע השם דַּרְמֶשֶׂק (da'''rm'''eṡeq) תחת השם דַמֶּשֶֹק (da'''mm'''eṡeq), ויש להניח שצורת-משנה זאת נוצרה בתהליך כזה של בידול עיצור כפול.

===צירופים===
* [[מסיבת התכרבלות]] (גם: [[מסיבת כרבולים]])

===מילים נרדפות===
* [[הצטנפות]]
* [[השתבללות]]

===ניגודים===
* [[התמתחות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cuddling}}, {{ת|אנגלית|snuggling}}
* ערבית: {{ת|ערבית|اِحْتِضَان}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Cuddling}}
* אילון גלעד, &quot;[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2430386 לא על הכרבולת לבדה. מהו מקור המילה 'התכרבלות']&quot;, &quot;הארץ&quot;, 10 בספטמבר 2014 

{{שורש|כרבל}}</text>
      <sha1>7qg4d4qfovr95op64l8mrbvo9elnic4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מצוות אנשים מלומדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46469</id>
    <revision>
      <id>519778</id>
      <parentid>295150</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:22:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519778</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2955" sha1="1ooteu7vx9zo61wo5h8ev57li61w4n8" xml:space="preserve">==מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה== 
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= מצוות אנשים מלומדה
|הגייה=  '''mits'''vat '''ana'''shim melu'''mada'''
|חלק דיבר=  ניב
|מין= -
|שורש= -
|דרך תצורה= -
|נטיות= -
}}{{תמונה|The Hunted Slaves by Richard Ansdell 1861.jpg|היצירה &quot;העבדים הניצודים&quot; מאת ריצ'רד אנסדל מתארת זוג עבדים אפרו אמריקנים הניצודים על ידי כלבי תקיפה. העבדים עשו את הפעולות שנפקדו עליהם לא מתוך בחירה או כוונה אלא מתוך ציות לבעליהם- ומכאן עשו מצוות אנשים מלומדה}}
# [[מעשה]] הבא מתוך [[ציות]] לרצון אדם אחר, או המגיע מתוך דבר שב[[שגרה]] ולא מתוך [[רצון]] פנימי אמיתי.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי – וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, '''מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה'''|ישעיהו|כט|יג}}&lt;ref&gt;&quot;נגש אלי&quot; &quot;(מלשון הגשה וקרוב), להתקרב בדבור הפה, וכבדוני בשפתיו, ולא בלב ידברו, כי לבו רחק ממני... ומה שהם יראים מפני אינה באה מן הלב, אלא כמצות אנשים הַמְלַמְּדִים ואומרים: 'התראו כאלו אתם יראים ונכנעים&quot; (מצודות על ישעיהו כט יג)&lt;/ref&gt;
#:* &quot;מצוות אנשים מלומדה ומורגלת, ר&quot;ל (רוצה לומר) כי יש יעשה המצוות רק מצד שכן הורגל מנעוריו והונהג עליהם, מבלי כוונה ומחשבה..&quot; (מלבי&quot;ם , שם)&lt;ref&gt;http://www.kizur.co.il/search_word.php?abbr=%D7%A8%22%D7%9C&lt;/ref&gt;

===מקור===
*הביטוי הופיע לראשונה בתנ&quot;ך, בפסוק לעיל.

===מידע נוסף===
* קיימת מחלוקת בתרגום הניב לשפות אחרות ובהן במיוחד לאנגלית. כך למשל תרגום אחד הינו: commandment of men which hath been taught (הגירסה האמריקאית הסטנדרטית- מילולית: מצוות האנשים המלומדים) בעוד שתרגום אחר הוא man-made rules learned by rote  (תנך הולמן הנוצרי- מילולית: חוקים שנוצרו על ידי בני אדם המלומדים בעל פה).&lt;ref&gt;לרשימה מרוכזת של התרגומים של הניב לאנגלית ראה ב: https://www.biblestudytools.com/isaiah/29-13-compare.html)&lt;/ref&gt;

===ראו גם===
*[[הרגל]]
*[[כוונה]] 
*[[משאלה כמוסה]]
*[[אי צדק]]

===הערות שוליים===

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>1ooteu7vx9zo61wo5h8ev57li61w4n8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46495</id>
    <revision>
      <id>520301</id>
      <parentid>495866</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:34:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8789" sha1="ay0hgleykjl0xl07vjjbtvjg0jleuiv" xml:space="preserve">==בָּלָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=בלה
|שורש וגזרה={{שרש3|ב|ל|ה}}
|בניין=קל
}}
# [[ניזוק]] בעקבות [[שימוש]] רב, ש[[מצב]]ו לא [[נשמר]] כראוי.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר [[אחרי בלותי היתה לי עדנה|אַחֲרֵי '''בְלֹתִי''' הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה]] וַאדֹנִי זָקֵן|בראשית|יח|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא-'''בָלוּ''' שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא-'''בָלְתָה''' מֵעַל רַגְלֶךָ|דברים|כט|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֵן אֲדֹנָי יְהוִֹה יַעֲזָר-לִי מִי-הוּא יַרְשִׁיעֵנִי הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד '''יִבְלוּ''' עָשׁ יֹאכְלֵם|ישעיהו|נ|ט}}

===נגזרות===
*[[בלה#בָּלֶה|בָּלֶה]]
*[[בלוי]]
*[[בליה]]
*[[בלות]]

===מילים נרדפות===
*[[התישן]]
*[[נשחק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wither|decay|wear out}}

{{שורש|בלה}}

==בָּלֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בלה
|הגייה=ba'''le'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ל|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=נ' בָּלָה, ר' בָּלִים, נ&quot;ר בָּלוֹת
}}{{תמונה|Vietnam....Combat boots worn out in service. - NARA - 532489.tif|נעליים בלות}}
# [[ירוד]] ב[[איכות]]ו מפאת [[גיל]]ו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך| וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵמָּה בְּעָרְמָה, וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ; וַיִּקְחוּ שַׂקִּים '''בָּלִים''', לַחֲמוֹרֵיהֶם, וְנֹאדוֹת יַיִן '''בָּלִים''', וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים. וּנְעָלוֹת '''בָּלוֹת''' וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם, וּשְׂלָמוֹת '''בָּלוֹת''' עֲלֵיהֶם; וְכֹל לֶחֶם צֵידָם, יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים.|יהושע|ט|ד|ה}}

===גזרון===
* מצרית קדומה בָּרּ br מושאלת לקופטית בֶּלֵה [https://en.wiktionary.org/wiki/%E2%B2%83%E2%B2%89%E2%B2%97%E2%B2%97%E2%B2%89#Coptic ⲃⲉⲗⲗⲉ] בהוראת [[עיוור]].

===צירופים===
*[[זקנה בלה]]

===מילים נרדפות===
*[[בלוי]]
*[[שחוק]]

===ניגודים===
*[[חדיש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|worn out}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Worn-out objects|שם ויקישיתוף=עצמים בלים}}
{{-}}

==בִּלָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=בילה
|שורש וגזרה={{שרש3|ב|ל|ה}}
|בניין=פיעל
}}
#{{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} השחית.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי-כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם '''יְבַלּוּ''' בְחִירָי|ישעיהו|סה|כב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''בִּלָּה''' בְשָׂרִי וְעוֹרִי שִׁבַּר עַצְמוֹתָי|איכה|ג|ד}}
# {{רובד|ח}} העביר את ה[[זמן]] ה[[פנוי]], ע&quot;פ רוב ב[[נעים|נעימים]].
#:*{{צטבי|נתן נכנס כולו לחברה ורק שעות מעטות ביום היה '''מבלה''' בבית.|read/39149|עצמות ר' שמשון שפירא|אשר ברש}}
#:*{{צטבי|– אתמול '''ביליתי''' שם כל היום ואיש לא היה, והיום – בא…|read/3909|שמואל בן שמואל|אורי ניסן גנסין}}
#:*{{צטבי|עוצם אני את עיני, ורוצה לתאר לי:  מהיכן בא המשורר?  מתי חי?  באיזו סביבה '''בלה''' את חייו?  ומי היו העפרות, הצביות החשוקות שעליהן שר?  – ואין אני יכול לתאר לי מאומה.|read/6829|עמנואל הרומי|שאול טשרניחובסקי}}
#:*{{צטבי|אני מקוה שהייתם ברחובות '''וביליתם''' יפה בחגים. אני מקוה, אף-על-פי שהפסימיות, שאינה מרפה ממני, לוחשת לי שלא חגגתם ולא '''ביליתם''', אלא היו אלה סתם יומים בלי עבודה, אגב שיחות נעימות עם נמה.|read/3533|מכתבים שונים|אברהם שטרן}}
#:*{{צטשיר|כשדוד יוצא בערב / '''לבלות''' עם חברים; / מתרחץ ומתגלח / את הצווארון מרים.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}450&amp;wrkid{{=}}8970|ודוד יפה עיניים|דורי בן זאב}}

===גיזרון===
*מעבר בין המשמעויות ניתן למצוא בפסוק הבא: {{צט/תנ&quot;ך|'''יְבַלּוּ''' בַטּוֹב יְמֵיהֶם; וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָתּוּ.|איוב|כא|יג}}, אך המילה מופיעה כאן בכתיב בלבד.{{הערת שוליים|שם=בילוי|{{מקור/אינטרנט|יוצר=[[w:רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]]|כתובת=http://www.ruvik.co.il/שאל-את-רוביק/מוצא-המילים.aspx?page=12&amp;q=7509|כותרת=מוצא המילים – בילוי|שם האתר=הזירה הלשונית|תאריך=7/10/2015}}}}{{הערת שוליים|משה הלד, '''עיונים בלקסיקוגרפיה המקראית לאור האכדית''' / ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיהכרך טז/ ספר צבי מ' אורלינסקי. ‎ 1982תשמ&quot;ב}}
*1. אכדית - [https://oracc.museum.upenn.edu/epsd2/o0040273 belû] בהוראת &quot;כבוי&quot; . ערבית - בָּלַא بلاء בהוראת - מרירות,מגפה,שוט {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 631 : n-q-d}}

===נגזרות===
*[[בלוי|בילוי]]
*[[ברלין|בליין]]

===מילים נרדפות===
*[[השחית]] (1)
*[[כיף#כִּיֵּף|כִּיֵּף]] (2)
*[[נהנה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hang out|spend time}} (2)

===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/1.6431865|שם האתר=הארץ|יוצר=אילון גלעד|כותרת=אורי אבנרי לקח אחריות על המילה בַּלְיָן, אך ייתכן שהכל התגלגל מטעות|תאריך=30/08/2018}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|בלה}}

==בֶּלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בלה
|הגייה='''be'''la
|חלק דיבר=שם פרטי
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# שם פרטי לנקבה.
#:*{{צטבי|איני זוכר, אם בו-ביום, או לאחר ימים באה אלינו. אבל אני זוכר שאמרה לאמא בפשטות: אני כלתו של רבי נחום טוביה הזקן. שמי '''בֶּלָה'''.|druyanov/bella.html|בֶּלָה הַפַּאנֶנְקָה|אלתר דרויאנוב}}
#:*{{צטבי|איש-איש מהם קיבל מאת קבוצת הצעירים ארבע מג'ידות לחודש, ובשכר זה הרשו הם על דעת עצמם לשלש צעירות שישארו גם הן בתל-אביב לשם שמירה. ואלו הן: אדלר אלישבע; שושני '''בלה'''; אשתו של קוירצקי.|stein/shoshani.html|סעדיה שושני – בית-הדפוס שעשה היסטוריה|א&quot;ש שטיין}}
#:*{{הדגשה|&quot;פַּעַם  '''בֶּלָה''' מִתְכּוֹפֶפֶת… / הַבִּטְנָה, הוֹי, מִתְעוֹפֶפֶת!&quot;|('''[http://www.gshavit.net/site/wordDocs/Article-%203/KadiaHmeil.htm גלגולו של מעיל]''' מאת [[w:קדיה מולודובסקי|קדיה מולודובסקי]] בתרגום [[w:נתן אלתרמן|נתן אלתרמן]])}}

===גיזרון===
*{{לועזית|איטלקית}} bella – [[יפה|יָפָה]], במקור מלטינית: bellus. ייתכן שהשם מתכתב עם המילה {{לועזית|רוסית}} {{יוונית|белая|bélaja}} – [[לבן|לבנה]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Bella}}
*יידיש: {{ת|יידיש|ביילע}}

[[קטגוריה:שמות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האיטלקית]]</text>
      <sha1>ay0hgleykjl0xl07vjjbtvjg0jleuiv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הקריא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46525</id>
    <revision>
      <id>520540</id>
      <parentid>448101</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:19:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520540</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4402" sha1="cu81ehripno2milx21yi5gcw6mdl3qo" xml:space="preserve">==הִקְרִיא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הקריא
|שורש וגזרה={{שרש3|ק|ר|א}}
[[גזרת נל&quot;א]]
|בניין=הפעיל
}}{{תמונה|Rowling Reading Book.JPG|הסופרת ג'יי קיי רולינג מקריאה מאחד מספריה}}

# {{רובד|עברית חדשה}} אמר בקול [[טקסט]] לפני [[קהל]].
#:* {{צט|בשעה שהקריאו את שיריו ב[[פומבי]] על נשפי שמחה|ש&quot;י עגנון, בארה של מרים, הפועל הצעיר גליון 14, 1909}}
#:* &quot;חברו של השופט שמת '''הקריא''' את פסק הדין.&quot; {{מקור/אינטרנט
|יוצר=ורד לוביץ'
|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3951036,00.html
|כותרת=
|שם האתר=Ynet
|תאריך=07/09/10}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} השמיע בקול [[קטע]] כתוב לפני קהל [[יעד]] ב[[מטרה]] שיחזור על דבריו.
#:* {{צט/משנה|מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן '''מַקְרִין''' אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶׁהֵן אוֹמְרִין, וּתְהִי לוֹ מְאֵרָה; אִם הָיָה גָּדוֹל '''מַקְרֵא''' אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָה|סוכה|ג|י}}
#:* הכומר '''הקריא''' את הפסוקים למתפללים, והם חזרו על דבריו.
# {{רובד|עברית חדשה}} הביא לידי זה שיקרא בקול.
#:* קרן השמש הראשונה '''הקריאה''' את התרנגול.
===גיזרון===
*מקור המילה מ[[חז&quot;ל]].

===מילים נרדפות===
* [[קרא]]
* [[השמיע]]
* [[סיפר]]
===תרגום===
{{תר|הקריא|}}
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|leggere}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית| read out read aloud}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|legi}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|lesen}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|olvas}}
* טורקית: {{ת|טורקית|okumak}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ανάγνωση}}
* סינית: {{ת|סינית|阅读}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|leer}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قرأ}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|lire}}
* רוסית: {{ת|רוסית|считывание}}
}}
{{תר-סוף}}
===מידע נוסף===
ישנו ויכוח האם משתמשים בפועל ''''הקריא'''' או '[[קרא]]' במשפט בזמן עבר בגוף נסתר בבנין הפעיל/קל.
כיום מקובל להגיד ''''הקריא'''' בהקשר של קריאה לאדם שלא יודע לקרוא בעצמו.
*אבא '''הקריא''' לילדתו את הספר.
ועדת הדקדוק דנה בשאלת התקינות של הפועל ''''הקריא'''' ולבסוף החליטה שאין לאסור את השימוש בפועל במפורש, אך הוא משתייך ל{{רובד|עברית חדשה}}.
מי שרוצה להשתמש בעברית הקלאסית ישתמש בפועל 'קרא'. {{הפניה|1|קרא והקריא}}
*אבי '''קרא''' את הספר בחדרו.
בתנ&quot;ך הפועל [[קרא]] מתאר ברב הפירושים תקשורת בעל פה, במשמעות של קריאה למטרה כלשהי (to call), או לשון [[כנוי]] .
*{{צט|'''וַיִּקְרָא''' אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ '''קָרָא''' לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.|בראשית א' ה'}} 
*{{צט|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת '''קְרָא''' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד.|דברים ל&quot;א י&quot;א}}
===ראו גם===
*[[קרא]]
*[[קרא (שורש)]]
*[[למד]]
*[[סיפר]]
*[[קריאה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קריאה}}
===סימוכין===
{{הערה|קרא והקריא}} ראה: האקדמיה ללשון העברית- '''קרא והקריא''' [http://hebrew-academy.org.il/2011/03/15/%D7%A7%D6%B8%D7%A8%D6%B8%D7%90-%D7%95%D7%94%D6%B4%D7%A7%D6%B0%D7%A8%D6%B4%D7%99%D7%90/]
[[קטגוריה:בניין הפעיל]]
{{שורש|קרא}}</text>
      <sha1>cu81ehripno2milx21yi5gcw6mdl3qo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלגה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46537</id>
    <revision>
      <id>520659</id>
      <parentid>414457</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:47:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1961" sha1="cyb68qyaau84txp6cbqe33fg32tz2k4" xml:space="preserve">{{חסר|מָלָגָה&lt;!---עיר בספרד---&gt;}}
==מִלְגָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= מִלְגָּה, מִלְגָּאוֹת, מְלָגוֹת
|הגייה= mil'''ga'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|מ|ל|ג|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' מְלָגוֹת; מִלְגַּת־, ר' מִלְגּוֹת־
}}
# {{רובד|ח}} מענק כספי שמקבל סטודנט, חוקר לכיסוי שכר לימוד או הוצאות מחייתו; המלגה ניתנת כאות הצטיינות או כסיוע כלכלי לזכאים לקבלתה.
#:* {{ציטוטון|הסטודנט קיבל '''מלגת''' לימודים כפרס על הצטיינותו בלימודים.|}}
#:* {{ציטוטון|טקס הענקת '''מלגות''' המצטיינים יתקיים הערב.|}}

===גיזרון===
*{{חידוש|דוד רמז}} ע&quot;פ המילה התלמודית &quot;[[מלוג#מְלוֹג|מְלוֹג]]&quot; - זכות להשתמש ברווחים. וראו שם בגיזרון.
*במקור ההגיה היתה: 'מְלָגָה'.

===צירופים===
* [[מלגת קיום|מִלְגַּת קִיּוּם]]

===מילים נרדפות===
* [[מענק]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stipend}} (בעבר נהגה: סטיפֶּנדיה), {{ת|אנגלית|scholarship}}

}}

===ראו גם===
* [[מלוג]]
* [[נכס מלוג]]
* [[תמלוג]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלגה|ויקישיתוף=מלגה}}
* [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2148600 ממריטת נוצות - לשערי האוניברסיטה, סיפורה של ה“מִלגה”], 24.10.2013, אילון גלעד, עיתון הארץ
*[http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/657/843.html מלגות או מלגאות],הזירה הלשונית, NRG, דצמבר 2014
[[קטגוריה:כסף]]</text>
      <sha1>cyb68qyaau84txp6cbqe33fg32tz2k4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגעיל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46571</id>
    <revision>
      <id>520538</id>
      <parentid>495129</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:18:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520538</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1565" sha1="ozybxvosk8gd1aicx2zjbzipbtey4w1" xml:space="preserve">==מַגְעִיל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מגעיל
|הגייה=mag''''íl'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|ע|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטִיל}}
|נטיות=ר' מגעילים, נ' מגעילה, נ&quot;ר מגעילות
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} מעורר גועל, גועלי.
#:* החדר ה'''מגעיל''' שלך צריך סידור.
#:* זה '''מגעיל''' אבל פשוט וטוב. {{מקור/אינטרנט
|יוצר=עדי דברת-מזריץ
|כתובת=https://www.themarker.com/advertising/1.2977334
|כותרת=
|שם האתר= the-marker
|תאריך=16/06/2016}}
#* (בהלכה) מכשיר כלים לפסח על ידי טבילתם ברותחים
{{תמונה|Disgust2.jpg|מראה פניה של ילדה שמשדרת תחושת גועל}}
===גיזרון===
*בינוני מן הפועל [[הגעיל]]

===מילים נרדפות===
*[[מבחיל]]
*[[מגונה]]
*[[דוחה]]
*[[מתועב]]
*[[מאוס]]
===ניגודים===
*[[מושך]]
*[[מקסים]]
*[[אהוב]]
*[[אטרקטיבי]]
*[[מוצא- חן]]

=== תרגום ===
{{תר|מגעיל, דוחה}}
{{ע|3|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|disgusting}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|ekelhaft}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|repugnante}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مثير للاشمئزاز}}
*רוסית: {{ת|רוסית|отвратительный}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|naŭza}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|écœurant}}
}}
{{תר-סוף}}

{{שורש|געל}}</text>
      <sha1>ozybxvosk8gd1aicx2zjbzipbtey4w1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גורם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46574</id>
    <revision>
      <id>520164</id>
      <parentid>459875</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:39:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520164</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4365" sha1="iav14plrfynd53fq9fz969hmpslmwa6" xml:space="preserve">==גּוֹרֵם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= גורם
|הגייה= go'''rem'''
|חלק דיבר= שם עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|ג|ר|ם|}}, [[גזרת השלמים]]
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=ר' גּוֹרְמִים, נ' גּוֹרֶמֶת, נ&quot;ר גּוֹרְמוֹת; גּוֹרֵם־, ר' גּוֹרְמֵי־, נ&quot;ר גּוֹרְמוֹת־
}}
# סיבה או מרכיב במערך הסיבתי, מקור ההשפעה, המחולל והיוצר של דבר־מה:
#:* {{הדגשה|&quot;אין לנו לשכוח את ה'''גורמים''' הבין־לאומיים המשפיעים על התפתחותה של ארץ ישראל.&quot;|(דוד בן גוריון, שני גורמים)}}
#:* {{הדגשה|&quot;אין ספק בדבר, שבשורת ה'''גורמים''' המסייעים להתגבשות העצמיות של האומה תופסת השפה והתרבות שנוצרה בה מקום בראש.&quot;| (אברהם לוינסון, הלאומיות ומהותה)}}
#:* {{הדגשה|&quot;התשובה לשאלה זו תלויה ב'''גורמים''' רבים.&quot;| (אתר אינטרנט&lt;ref&gt;[http://mashkanta־top.co.il/%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA־%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%AA%D7%90־%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D־%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D־%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D/ ימית אפריאט, משכנתא טופ: ייעוץ ותכנון משכנתאות] &lt;/ref&gt;)}}
# אדם או מוסד, על־פי רוב בעלי תפקיד או בעלי יכולת השפעה, ביחס לציבור שבו מתקיימת פעילותם:
#:* {{הדגשה|&quot;אבל החברה היא קונסרווטיבית; '''גורמים''' חדשים ותביעות חדשות יפלסו להם דרך [...] רק מעט מעט ובכבדות.&quot;| (בר טוביה, משורר שלא בזמנו)}}
#:* {{הדגשה|&quot;'''גורם''' אמריקני בכיר מסר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הגישה למתחמים המודיעיניים הרוסיים תיחסם [...] לכל '''גורם''' רוסי באשר הוא.&quot;| (אתר אינטרנט &lt;ref&gt;[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L־4900568,00.html אובמה מעניש את רוסיה ומגרש עשרות דיפלומטים] &lt;/ref&gt;)}}
#:* {{הדגשה| &quot;הארגון ממליץ שלא לייצר אינטראקציה עם ארגונים או אנשים כאלה אלא רק עם '''גורמים''' מוכרים וידועים.&quot;| (אתר אינטרנט &lt;ref&gt;[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L־4900949,00.html 594 דולר ב&quot;עלי אקספרס&quot;: מנוע המל&quot;ט של המהנדס שחוסל] &lt;/ref&gt;)}}
#:* עם הצטברות החשדות נגד המנכ&quot;ל החלו '''גורמים''' שונים בחברה לפעול לשם הדחתו.
#{{משלב|מתמטיקה}} מחלק, כל מספר בקבוצת המספרים שמכפלתם שווה בערכה לערכו של מספר נתון (שכיח בעיקר בצירופים כגון גורם משותף או פירוק לגורמים):
#:* {{הדגשה|&quot;אפשר לפרק כל מספר שלם ל'''גורמים''' ראשוניים.| (אתר אינטרנט &lt;ref&gt;[https://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/math_and_comp/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D מחשבון פירוק לגורמים באתר מכון דויסון] &lt;/ref&gt;)}}
#:* המספר 7 הוא '''גורם''' משותף של המספרים 14 ו־49.

===גיזרון===
*בינוני מן הפועל [[גרם|גָּרַם]].

===צירופים===
{{ע|3|
* [[גורם סיכון]] (1)
* [[גורם זר]] (1) (2)
* [[גורם מוסמך]] (2)
* [[גורם רשמי]] (2)
* [[גורם בכיר]] (2)
* [[גורמים ראשוניים]] (3)
* [[פירוק לגורמים]] (3)
* [[גורם משותף]] (3)
}}
===מילים נרדפות===
{{ע|3|
* [[סבה|סיבה]] (1)
* [[מקור]] (1)
* [[מרכיב]] (1)
* [[פקטור]] (1)
* [[פונקציונר]] (2)
* [[מחלק]] (3)
}}
===ניגודים===
* [[גורם שלילי]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cause}} (1), {{ת|אנגלית|element}} (1,2), {{ת|אנגלית|body}} (2), {{ת|אנגלית|source}} (2), {{ת|אנגלית|factor}} (1-3), {{ת|אנגלית|divisor}} (3)

}}

{{שורש|גרם}}

===הערות שוליים===</text>
      <sha1>iav14plrfynd53fq9fz969hmpslmwa6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פלג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46617</id>
    <revision>
      <id>519770</id>
      <parentid>502744</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:18:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519770</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12652" sha1="i4ex2ahfz86061drh53dpvi608jtzr1" xml:space="preserve">==פֶּלֶג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פלג
|הגייה='''pe'''leg
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש= {{שרש3|פ|ל|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' פְּלָגִים
}}{{תמונה|Un-named tributary of Mohope Burn - geograph.org.uk - 1288497.jpg|פלג מים בנורת'מברלנד, בריטניה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[נחל]] זעיר, לרוב [[יובל]] של נהר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-'''פַּלְגֵי'''-מָיִם|תהלים|א|ג}}.
#:*'''הפלג''' נשפך לנהר המיסיסיפי.
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} חלק, [[חצי]] (גם פְּלָג).
#:*{{צט/משנה|הַמַּנִּיחַ פֻּנְדְּיוֹן וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ, וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא בְּאִסָּר, אֹכֵל עָלָיו עוֹד '''פְּלַג'''.|מעשר שני|ד|ח}}
#:*'''פלג''' הגוף השמאלי שלו יותר חזק מהימני.
# (בהשאלה) שפע, [[זרימה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי, '''פַּלְגֵי'''-שָׁמֶן|איוב|כט|ו}}
#:*{{צט|'''פַּלְגֵי''' זעה כבר זלגוּ פניו|יוסף חיים ברנר, שכול וכשלון}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[אגף]] או [[זרם]] נפרד בתוך קבוצה מסוימת.
#:* הקבוצה חולקה לכמה '''פלגים''' שונים .
#:* חסידי גור הם '''פלג''' בתוך החסידות הכללית.
#{{רובד|לשון המקרא}} אחד משני בניו של [[עבר]], נכדו של [[שם]] בן [[נח]]
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד '''פֶּלֶג''' כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן|בראשית|י|כה}}

===גיזרון===
* כל המשמעויות נובעות מהמשמעות היסודית של השורש פלג, 'הפריד לגורמים, חילק לחלקים שונים' (פועל [[פלג#פִּלֵּג א|פילג]]): משמעות 2 פֶלֶג 'חלק', משם משמעות 1 'נחל זעיר חלק מנהר מרכזי', משם 3.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_פֶּֽלֶג_ᴵ.1?lang=he קליין].&lt;/ref&gt;
* מלשון קדם-שמית 'פָּלג' [https://journals.pan.pl/Content/85558/mainfile.pdf?handler=pdf PALG] בהוראת - מסלול המים. בלשון מצרית קדומה - בֵּגְ bȝg בהוראת 'החלק הסמיך בנוזל'.
* מופיע בתנ&quot;ך. השורש משותף לכמה לשונות שמיות; למשל: ארמית – [[בר פלוגתא|פלוגתא]] ו[[לית מאן דפליג|פליג]], האטימולוגיה ל&quot;פלג מים&quot; יתכן שקשורה ליוונית pelagos -שלולית [[ים]], על פי רש&quot;י וברטנורא נוצקה מן הפועל [[הפליג]] (ראו:משנה עירובין, פ&quot;ד).
* באכדית – פָּלגוּ {{אכדית|7036|palgu}} בהוראת [[תעלה]] (=תעלת-נהר)  היא תיבה המופיעה ב[[w:ספרי השנים|ספרי השנים]] האכדיים פעם אחת בלבד-ברובד &quot;אכדית של הממלכה החדשה&quot; בלוח המיוחס לשליט אשור - טוקולתי נינאורתה השני (891-884 לפנה&quot;ס) {{הערת שוליים|THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012)  - Jamie Novotny עמ'- 16}}.  
* ערבית – {{ערבית|فلج|פַלַג'}}.

===צירופים===
* [[פלגי מים]]
* [[פלג גוף]]
* [[פלג המנחה]]
* [[פלג קורה]]

===מילים נרדפות===
{{ע|3|
* [[יובל]] (1)
* [[נחל]] (1)
* [[אפיק]] (1)
* [[ואדי]] (1)
* [[מיכל]] (1)
* [[ערוץ]] (1,4)
* [[חלק]] (2)
* [[חצי]] (2)
* [[זרם]] (3)
* [[מגזר]] (4)
* [[אגף]] (4)
* [[רכיב]] (4)
* [[בורג]] (4)
}}

=== תרגום ===
{{תר|יובל|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stream}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Strom}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|corriente}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تيار}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ручей}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|rivereto}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ruisseau}}
{{תר-סוף}}
{{תר|חצי|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|half}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Hälfte}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|mitad}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نصف}}
* רוסית: {{ת|רוסית|полу}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|duone}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|moitié}}
{{תר-סוף}}
{{תר|חלק, מפלגה|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|faction}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Party}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|partido}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حزب}}
* רוסית: {{ת|רוסית|партия}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|partio}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|partie}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[פלגס]]
* [[פילגש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה= יובל (נהר)}}
{{מיזמים|ויקיטקסט=ביאור:פלג מים}}
[[קטגוריה:מקווי מים]]
[[קטגוריה:מים]]
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]]

==פִּלֵּג {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=פילג
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ל|ג}} ,[[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
}}{{תמונה|PikiWiki Israel 19523 quot;Two Forms (Diveded Circle)quot; by Barbara.JPG|&quot;המעגל המפולג&quot; (Diveded Circle), נקרא כך על שם פילוג העיגול לשני חלקים}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[חילק]], [[הפריד]] לגורמים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בַּלַּע אֲדֹנָי '''פַּלַּג''' לְשׁוֹנָם; כִּי־רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר.|תהלים|נה|י}}
#:* {{צט|על כן איברים '''שפילגת''' בנו ורוח ונשמה שנפחת באפינו|מתוך התפילה}}
#:* הוא '''פילג''' את העם לשני מחנות.

===נגזרות===
* [[פלג|פֻּלַּג]] (צורת הסביל)
* [[פלוג|פִּלּוּג]]
* [[מפלג|מְפֻלַּג]]
* [[מפלגה]]
* [[פלוגה]]

===צירופים===
* [[כלי עלמא לא פליגי|כולי עלמא לא פליגי]]
* [[לית מאן דפליג]]

===מילים נרדפות===
* [[חילק]]
* [[חצה]]
* [[ביקע]]
* [[פיצל]]
* [[שיסע]]
* [[הפריד]]
===ניגודים===
* [[חיבר]]
* [[איחה]]
* [[קירב]]
* [[איחד]]

===תרגום===
{{תר|פילג|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|divide}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|geteilt}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|dividido}}
* ערבית: {{ת|ערבית|منقسم}}
* רוסית: {{ת|רוסית|разделять}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|dividita}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|divisé}}
{{תר-סוף}}
===מידע נוסף===
#במקורות, השורש פ־ל־ג משמש כפועל במשמעות של חלוקה, התפלגות. נראה שימוש במילה בארמית במשמעות זו.
#:*{{צט|רק מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא '''פליגי'''|ספר הברית, פנחס יוסף אליהו, 1797}}

===ראו גם===
* [[פלוגה]]
{{שורש|פלג}}

==פִּלֵּג {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פילג
|הגייה=pi'''leg'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|פ|ל|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטֵּל}}
|נטיות= נ' פִּלֶּגֶת ר' פִּלְּגִים ר&quot;נ פִּלְּגוֹת
}}{{תמונה|Arbuckle Bros. Coffee Co. (3093826592).jpg|ציור של פילגים (מלצרים) במסעדה (הראשון עומד סמוך לשולחן והשני ברקע)}}
#{{רובד|לשון ימי הביניים}} {{משלב|לא בשימוש}} אדם המגיש אוכל ומשקאות לאחרים.
#:*{{צט|כי '''הפלג''' אותי דלג|ר' אברהם אבן-עזרא, על הדגה}}

===גיזרון===
*מהפועל פילג. {{לועזית|ערבית}} פַאלִיג'.

===מילים נרדפות===
* [[מלצר]]
* [[דייל]]
* [[מגיש]]

===תרגום===
{{תר|מלצר|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|waiter}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Meltzer}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Meltzer}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ميلتزر}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Мельцер}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Meltzer}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Meltzer}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[מלצר]]
* [[מלצרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלצר}}
{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מקצועות]]

==פְּלָג (גם:פלאג)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פלג, פלאג
|הגייה=p'''lag'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות= ר' פְּלָגים
}}
#{{משלב|חשמל}} [[פין|פינים]] המחוברים ל[[כבל]] חשמל, ומוכנסים ל[[שקע]] לחיבור זרם ה[[חשמל]].
#:* כשמחברים '''פלג''' לחשמל, חובה לנעול נעליים כדי למנוע התחשמלות.
#{{משלב|מכונאות}} מכשיר [[הצתה]] המייצר ניצוץ חשמלי.
#:* תפקידו של ה'''פלג''' במנוע הוא ליצור מעגל חשמלי בתוך הגליל.
#{{משלב|מחשבים}} [[התקן]] המגן על [[תוכנה]] מפני העתקה ו[[גניבה]].
#:*ניסיתי להפעיל את התוכנה, אך לא הצלחתי משום שלא ניתן להפעילה ללא ה'''פלג'''.
#{{משלב|מכונאות}} [[מסתם]], שסתום.
{{תמונה|Israeli-type-H-plugs-and-socket.jpg|שני סוגי תקעים ושקע}}

===גיזרון===
*{{לועזית|אנגלית}} plug.

===צירופים===
* [[פְּלָג תחתון]], [[פלג עליון]]- ב[[משאבות]].{{הפניה|1|משאבות}}
* [[פלג קורה]] -ב[[ימאות]]. {{הפניה|2|ימאות}}
* [[פלג מבחן]] -ב[[פסיכולוגיה]]. {{הפניה|3|פסיכולוגיה}}

===מילים נרדפות===
* [[תקע]] (1)
* [[מצת]] (2)
* [[פקק]] (3)
* [[מְגוּפָה]] (3)
* [[שסתום]] (3)
* [[סַתָם]] (3)

===תרגום===
{{תר|תקע|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|plug}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Stecker}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|enchufe}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قابس}}
* רוסית: {{ת|רוסית|штепсель}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝtopilo}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|fiche}}
{{תר-סוף}}
{{תר|מצת|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|spark plug}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Zündkerze}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|bujía}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ولاعة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|свеча зажигания}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sparkilo}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bougie d'allumage}}
{{תר-סוף}}
{{תר|מְגוּפָה}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|plug cork}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Stecker Kork}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Tapón corcho}}
* ערבית: {{ת|ערבית|المكونات الفلين}}
* רוסית: {{ת|רוסית|пробка пробка}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝtopilo korko}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Bouchon en liège}}
{{תר-סוף}}

===מידע נוסף===
באנגלית, המילה משמשת גם כפועל בצורות שונות.
* plug in- לחבר.

===ראו גם===
* [[חשמל]]
* [[פסיכולוגיה]]
* [[מחשב]]ים
* [[תקע]]
* [[שקע]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל}}
{{מיזמים|ןיקיפדיה=חיבור שקע-תקע}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=מצת}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=פלאג אין}}

===סימוכין===

*{{הערה|משאבות}} משאבות (תשל&quot;ד),1974.
*{{הערה|ימאות}} ימאות (תש&quot;ל) , 1970 סיפונים וחלקי סיפונים.
*{{הערה|פסיכולוגיה}} מונחי פסיכולוגיה חינוכית: מבחנים: מונחים כלליים, תש&quot;ח.
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]
===הערות שוליים===</text>
      <sha1>i4ex2ahfz86061drh53dpvi608jtzr1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כמון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46642</id>
    <revision>
      <id>519709</id>
      <parentid>518391</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:52:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519709</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2743" sha1="0cfb681yyl1n6q1u9r3umezjbzv3w85" xml:space="preserve">==כַּמּוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כמון
|הגייה=ka'''mon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|מ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטּוֹל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Cumin-spice.jpg|כמון – הזרעים משמאל, ואבקה מימין.}}
# {{רובד|מ}} [[צמח]] גינה רב שנתי ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]]. את ה[[תבלין]] יוצרים מזרעיו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח, וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל־'''כַּמֹּן''' יוּסָּב; כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח, '''וְכַמֹּן''' בַּשָּׁבֶט.|ישעיהו|כח|כז}}
#:*{{צט/משנה|וְאֵלּוּ דְבָרִים מִתְעַשְּׂרִין דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם: הַדְּבֵלָה, וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִים, הָאֹרֶז, '''וְהַכַּמּוֹן'''; הָאֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר.|דמאי|ב|א}}
#:*{{צט/משנה|תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ '''בְכַמּוֹן''' שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בוֹ, הַפַּת מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין טַעַם '''כַּמּוֹן''', אֶלָּא רֵיחַ '''כַּמּוֹן'''.|תרומות|י|ד}}

===גזרון===
*מקביל לאכדית {{אכדית|2571|kamūnu}}, ארמית כַּמּוֹנָא,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_כַּמּוֹנָא.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; אוגריתית kmn (כמן),&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 441&lt;/ref&gt; פיניקית 𐤊𐤌𐤍 (כמן),&lt;ref&gt;Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 231&lt;/ref&gt; ערבית: {{ערבית|كَمُّون|כַּמּוּן}}.
*ממקור שמי זה נגזרת המילה היוונית {{יוונית|κύμινον|cuminon}} באותו משמע,&lt;ref&gt;Robert Beekes, Etymological Dictionary of Greek (2010), page 802&lt;/ref&gt; שהתגלגלה לשפות אירופה: לטינית cuminum, משם אנגלית\צרפתית cumin, איטלקית cumino וכד'.

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cumin}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kreuzkümmel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كمون}}
}}
{{נגן|קובץ=He-כַּמּוֹן.ogg|כתובית=הגיה}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כמון|ויקימינים=Cuminum cyminum}}

[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>0cfb681yyl1n6q1u9r3umezjbzv3w85</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עשיר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46665</id>
    <revision>
      <id>520356</id>
      <parentid>499905</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:53:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520356</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2782" sha1="kpcjgxi9ney3y2ax61fjbstz484755l" xml:space="preserve">{{שהות}}
==עָשִׁיר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עשיר
|הגייה=a'''shir'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|שׁ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=נ' עֲשׁירָה, ר' עֲשׁירִים, נ&quot;ר עֲשׁירוֹת
}}
# בעל [[נכס]]ים, [[ממון]] ו[[רכוש]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''הֶעָשִׁיר''' לֹא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת יְהֹוָה לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.|שמות|ל|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''לְעָשִׁיר''' הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד. וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה...|שמואל ב|יב|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֹּה אָמַר יְהוָה – אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ, אַל-יִתְהַלֵּל '''עָשִׁיר''' בְּעָשְׁרוֹ.|ירמיהו|ט|כב}}
#:*{{צט/ירושלמי|דברי תורה עניים במקומן ו'''עשירים''' במקום אחר |ראש השנה|ג|ה}} 
# {{בהשאלה}} שיש בו כמות רבה.
#:* החלב '''עשיר''' בסידן.

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות שמיות; כגון, ארמית – {{ערבית|ܥܰܬ݁ܺܝܪܳܐ|[[עתיר]]א}}, ערבית – {{ערבית|ثَرِيّ|ת'ַרִיּ}}, אכדית – {{אכדית|1208|šarû}}
*מצרית-קדומה בהגיית 'וֹוֹסֵר' [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf wsr] בהוראת כוח,עושר &lt;hiero&gt;wsr-S29-D21-Y1&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
* [[איזהו עשיר השמח בחלקו]]
* [[מצה עשירה]]
* [[מרק פטריות עשיר]]
* [[עשירי ישראל]]
* [[עשיר כקרח]]
* [[עשירי מחמד]]
* [[מה לעשיר בגן העדן]] ?
* [[צרות של עשירים]]

===נגזרות===
* [[מועשר]](2)
* [[עשר]]

===מילים נרדפות===
* [[שוע#שׁוֹעַ|שוע]]
* [[אמיד]]
* [[בעל הון]]
* [[טחון]] (סלנג)
* [[שמנא וסלתא]]

===ניגודים===
*[[אביון]]
*[[דל]]
*[[עני]]
*[[רש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rich}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|רייך}}
* ערבית: {{ת|ערבית|غَنِي}}

===ראו גם===
*[[מליונר]]
*[[טייקון]]
*[[אוליגרך]]
*[[שרד]] (אָשָׁרְאֵ-דֻ, '''בגדי''' מלכות)
*[[עתיר]]

===סמוכין===
[[קטגוריה:עשׁר (שורש)]]
[[קטגוריה:כלכלה]]</text>
      <sha1>kpcjgxi9ney3y2ax61fjbstz484755l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נמרץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46670</id>
    <revision>
      <id>520185</id>
      <parentid>373975</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:42:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520185</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2929" sha1="0hx521g3k2jgtl124z7uk5wv83q8lxd" xml:space="preserve">==נִמְרָץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נמרץ
|הגייה=nim'''rats'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|ר|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|נִקְטָל}}
|נטיות=נ' נִמְרֶצֶת, ר' נִמְרָצִים
}}
# [[תקיף]], [[עז#עַז|עז]], מלא [[אנרגיה]].
#:* {{צטבי|הנה באה המלחמה העולמית ומלמדת אותנו פרק חדש בהלכות הערכת עצמנו, פרק גדול, עמוק, ברור שנון, '''נמרץ''', פרק, שלא היה כמוהו לעולמים.|http://benyehuda.org/gordon_ad/atzmenu_13.html|הערכת עצמנו|א&quot;ד גורדון}}
#:* {{צטבי|היחס החיוּבי לשאיפוֹתינוּ התגלה הפּעם בּמעשׂה '''נמרץ''', אשר לא פּיללנוּ.  ויש להבין כּי לא כּקצף על פּני מים עלה הדבר, כּי לא דבר שבּמקרה ולבקיא ענין של השפּעה אישית הוּא.|https://benyehuda.org/berl/v01_tsedek_le.html|צדק לאומים|ברל כצנלסון}} 
#:* {{צטבי|בן-יהודה הוא איש '''נמרץ''', קונסקבנטי, אומר ועושה: הוא הנהיג ראשון את הדיבור העברי בביתו, הוא הקדיש שנות-עמל למילונו הגדול|https://benyehuda.org/brenner/baaretz_058.html|בעתונות ובספרות|י&quot;ח ברנר}} 

===גיזרון===
# המילה מופיעה בתנ&quot;ך פעמיים. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא בֶן-הַיְמִינִי, מִבַּחֻרִים, וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה '''נִמְרֶצֶת''', בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם; וְהוּא-יָרַד לִקְרָאתִי, הַיַּרְדֵּן, וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר, אִם-אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב.|מלכים א|ב|ח}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|קוּמוּ וּלְכוּ, כִּי לֹא-זֹאת הַמְּנוּחָה; בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל, וְחֶבֶל '''נִמְרָץ'''.|מיכה|ב|י}} 

===צירופים===
* [[טפול נמרץ]]
* [[בקצור נמרץ]]
* [[בדיוק נמרץ]]
* [[מכות נמרצות]]

===נגזרות===
* [[נמרצות#נִמְרָצוּת|נִמְרָצוּת]]

===מילים נרדפות===
* [[פעלתן]] (2)

===ניגודים===
* [[רפה]]
* [[חלוש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|energetic}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نشيط|شديد}}
                                                                                         
===ראו גם===
* [[מרץ|מֶרֶץ]]
* [[המריץ]]
* [[נחוש#נָחוּשׁ|נָחוּשׁ]]
* [[אינטנסיבי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יחידה לטיפול נמרץ}}

{{שורש|מרץ}}</text>
      <sha1>0hx521g3k2jgtl124z7uk5wv83q8lxd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התעטש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46744</id>
    <revision>
      <id>520054</id>
      <parentid>439869</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:27:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520054</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1880" sha1="ddy1itnbt6vg6ku33y0of9a39no240r" xml:space="preserve">==הִתְעַטֵּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= התעטש
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|ט|שׁ}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=התפעל
}}{{תמונה|Sneeze.JPG|איש מתעטש}}
# [[עוית#עֲוִית|עווית]] או [[התקף#הֶתְקֵף|התקף]] בלתי רצוני המתבטא ב[[פליטה|פליטת]] [[אויר]] [[פתאומי]]ת ו[[קולני]]ת דרך ה[[אף]] והפה כתוצאה מ[[גירוי]].    
#:*{{צט/משנה|עִזִּים הָיוּ לְבֵית אַבָּא בְּהַר מִכְוָור, וְהָיוּ '''מִתְעַטָּשׁוֹת''' מֵרֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת|תמיד|ג|ח}}
#:*{{צט/בבלי|מגהק ומפהק הרי זה מגסי הרוח '''המתעטש''' בתפלתו סימן רע לו ויש אומרים ניכר שהוא מכוער|ברכות|כד|ב}}
#:* &quot;סכיניהן מפרכסות ומחתכות וריחו של המרתף שקלטו תפוחי האדמה עולה והן '''מתעטשות'''.&quot; (&quot;הַנִּדָּח&quot;, ש&quot;י עגנון)
#:* האיש החולה '''התעטש''' והשתעל.

===גיזרון===
* מן &quot;עטישותיו&quot; המקראי – בלשון הפרשנים &quot;התעטש&quot; וגם &quot;עטש&quot; [[https://benyehuda.org/tavyov/sfat_ever.html]]

===נגזרות===
*[[התעטשות]]

===מילים נרדפות===
* [[זורר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sneeze}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|niesen}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|estornudar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عطس}}
* רוסית: {{ת|רוסית|чихать}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=התעטשות|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}

{{שורש|עטשׁ}}
[[קטגוריה:רפלקסים]]
[[קטגוריה:תסמיני מחלות]]</text>
      <sha1>ddy1itnbt6vg6ku33y0of9a39no240r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גמיש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46778</id>
    <revision>
      <id>520606</id>
      <parentid>497169</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:36:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520606</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2095" sha1="kbg748kmr0x8ph97yorsa0ms6wxyv8j" xml:space="preserve">==גָּמִישׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גמיש
|הגייה=ga'''mish'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|מ|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=נ' גְּמִישָׁה, ר' גְּמִישִׁים, נ&quot;ר גְּמִישׁוֹת
}}{{תמונה|Elastico-animacao.gif|המחשה של גומי כחומר גמיש}}
# {{רובד|ח}} היכול ל[[נמתח|הימתח]], ל[[התכופף]], או ל[[התכווץ]]; ואח&quot;כ ל[[שב|שוב]] ל[[צורה|צורת]]ו הראשונית.
#:*[[גומי]] הוא חומר '''גמיש'''.
#:*שריריו של הספורטאי '''גמישים'''.
#{{בהשאלה}} מתרגל למצבים שונים בקלות, מתאים עצמו לנסיבות ולתנאים.
#:*המנהיג הזה מאד '''גמיש''' בעמדותיו. 
#:* {{צטבי|ואולם '''גמיש''' הוא ונבון – ידע גם להמתין, גם להעיז, גם למרוד, גם לשתוק, לסגת אחור לשם התקפה מוצלחת, לקחת את הטוב באשר ימצאהו, למזג יחד בסינתיזה הרמונית תנועות שונות, וביניהן גם כאלו הסותרות זו את זו.|https://benyehuda.org/beilinson/italy_ch8.html|בימי תחית איטליה: פרק שמיני: חתימה|משה בילינסון}}

===גיזרון=== 
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} {{לועזית|ארמית}} גְּמַשׁ במשמעות של נכפף {{צט/בבלי|זימנין דגמיש ליה לרישיה|יומא|סז|א}}.

===נגזרות===
*[[גמישות]]

===מילים נרדפות===
*[[אלסטי]]
*[[מתיח]]
*[[נוח]] (2)

===ניגודים===
*[[מקובע]]
*[[נוקשה]]
*[[קשיח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|elastic|flexible}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مرن}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]
* צ'כית: {{ת|צ'כית| pružný }}, {{ת|צ'כית| elastický }}, {{ת|צ'כית| ohebný }}

===ראו גם===
*[[התגמש]]
{{שורש|גמשׁ}}</text>
      <sha1>kbg748kmr0x8ph97yorsa0ms6wxyv8j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מניה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46804</id>
    <revision>
      <id>519936</id>
      <parentid>486374</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:22:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519936</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2598" sha1="brakkq1xc1pdolfd8m1dbvkaub8htl4" xml:space="preserve">{{חסר|מְנִיָּה|מַנְיָה}}
==מְנָיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מניה
|הגייה=mna'''ya'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|מ|נ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}}
|נטיות=ר' מנָיות
}}
# {{רובד|מקרא}} קיצבת קיום 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וָאֵדְעָה, כִּי-'''מְנָיוֹת''' הַלְוִיִּם לֹא נִתָּנָה; וַיִּבְרְחוּ אִישׁ-לְשָׂדֵהוּ הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים, עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה|נחמיה|יג|י}}
# {{רובד|חדשה}} [[נייר ערך]], [[שטר]] אשר מציין [[יחידה]] ב[[בעלות]] על [[חברה]].
#:* {{ציטוטון|קרן להב, העוסקת בהעמדת מימון חוץ בנקאי, השלימה את רכישת מלוא '''מניות''' חברת ניכיון כרטיסי האשראי סילבר בתמורה לכ-20 מיליון שקל.}} [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001168861 גלובס, &quot;להב רוכשת מהמנהל המיוחד של רוביקון את '''מניות''' חברת סילבר&quot;, רון שטיין]
#:* רכשתי חמישים מתוך מאה '''המניות''' של החברה ועכשיו אני נחשב לבעלים שלה.
#:* לכל השחקנים בקבוצה '''מניות''' בעלייתה אל ליגת העל.
# {{בהשאלה}} [[טיב]]ו ו[[ערך|ערכו]] של [[ארגון]] או של אדם בפני אחרים.
#:* לאחר ששכח לסגור את הברז וגרם לנזילה, '''מניותיו''' של הראל ירדו בעיני.

===גיזרון===
*{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}}

===צירופים===
* [[מניה רגילה]]
* [[מניית בכורה]]
* [[מניית שליטה]]
* [[שטר מניה]]
* [[בעל מניות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stock|share}}

===ראו גם===
* [[בורסה]]
* [[חלק]]
* [[יחידה]]
* [[נייר ערך]]
* [[חברה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מניה|ויקישיתוף=מניה}}
* [http://www.tase.co.il/heb/products/stocks/overview/Pages/Overview.aspx מניות בקליק], הבורסה לניירות ערך
* [http://www.investopedia.com/terms/s/stock.asp Stock], Investopedia
* [http://www.maot.co.il/lex2/glossary/g_1211.asp מניה. מעות: לקסיקון ביטוח וניהול סיכונים]
* [http://www.maot.co.il/lex6/glossary/g_2458.asp מניה. מעות: לקסיקון כלכלה וסטטיסטיקה]</text>
      <sha1>brakkq1xc1pdolfd8m1dbvkaub8htl4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46949</id>
    <revision>
      <id>520369</id>
      <parentid>511391</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:09:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520369</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1472" sha1="imbmdt7qqu8izasv6hnpormi2mmw3aj" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|
נוכחי=פועל שעניינו ניעה ותזוזה
|אחר= פועל שעניינו זוועה וחרדה
|ראו=[[זוע|זִוַּע]]}}
==זָע==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=זע
|שורש וגזרה={{שרש3|ז|ו|ע}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]]
|בניין=[[קל]]
}}

#{{מקרא}} מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ, זָז.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְכִרְאוֹת הָמָן אֶת-מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וְלֹא קָם וְלֹא '''זָע''' מִמֶּנּוּ...|אסתר|ה|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בַּיּוֹם שֶׁ'''יָּזֻעוּ''' שֹׁמְרֵי הַבַּיִת...|קהלת|יב|ג}}
#נִתְקַף זַעֲזוּעַ, נֶחֱרַד.
#:*{{הדגשה|&quot;...יִרְעַם קוֹל אֵל גַּם-מִפֹּה גַּם-מִשָּׁם –/ וְלֹא-נָע וְלֹא-'''זָע''' וְלֹא-חָרַד הָעָם.&quot;| [https://benyehuda.org/bialik/bia024.html &quot;אָכֵן חָצִיר הָעָם&quot;], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}

===צירופים===
*[[לא נע ולא זע]]
===גיזרון===
*פועל מקראי, שורשים משותפים דומים גם לארמית ולערבית.

===נגזרות===
*[[זיעה]]
*[[זיעה]]

===מילים נרדפות===
*[[זז]]
*[[נע]]
*[[נד]]
*[[מש]]
===ראו גם===
*[[זעזע]] , [[הזדעזע]]
{{שורש|זוע}}</text>
      <sha1>imbmdt7qqu8izasv6hnpormi2mmw3aj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנית ענק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46982</id>
    <revision>
      <id>519896</id>
      <parentid>515467</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:09:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519896</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1599" sha1="639btbe0s6n756pkyu0pra2i3mbc91l" xml:space="preserve">==אֳנִיַּת עֲנָק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אוניית ענק
|הגייה=oni'''yat''' 'a'''nak'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' אֳנִיּוֹת עֲנָק
}}
[[קובץ:Maersk Elba in Gdańsk.JPG|ממוזער|אוניית הענק &quot;מרסק אלבה&quot; בנמל גדנסק]]
# {{רובד|עברית חדשה}} [[אניה|אונייה]] בעלת ממדים עצומים.
#:* {{עיתונות|גם חברת הלויד הגרמני הצפוני, שיש לה אניות מופלאות כמו „וואשינגטון“, אינה יכולה להתחרות עם אחותה ההאמבורגית, אם כי בסוף שנה זו מתכוננת גם היא להוריד הימה '''אנית-ענק''' בשם „קולומבוס“.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZN%2F1914%2F07%2F05&amp;id{{=}}Ar00102&amp;sk{{=}}98FDC13C|הזמן||5 ביולי 1914}} 
#:* {{הדגשה|&quot;לראשונה: '''אוניית ענק''' באורך 350 מטר עגנה בנמל אשדוד.&quot;|([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4800381,00.html Ynet], {{כ}} 7 במאי 2016)}}

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} megaship. מן {{כ}} mega ([[מגה]], ביוונית עתיקה μέγας  (ענק, עצום, גדול מאוד) + ship (אונייה).

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|megaship|mega-ship}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|mega schiffe}}

===ראו גם===
* [[מגה]]
* [[מכלית ענק]]

[[קטגוריה:כלי שיט]]</text>
      <sha1>639btbe0s6n756pkyu0pra2i3mbc91l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אימוג'י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47078</id>
    <revision>
      <id>519841</id>
      <parentid>381222</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:44:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519841</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1801" sha1="6qn95n7wj6aupryb01n0s6x57odylor" xml:space="preserve">==אִימוֹגִ'י==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אימוג'י
|הגייה=i'''mo'''ji
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אִימוֹגִ'ים
}}{{תמונה|Four emoji.png|אימוג'ים שונים.}}
#{{משלב|סלנג}} [[צלמית]] המשמשת כחלק מ[[מערך]] ה[[תו]]וים אשר נועד לצורך כתיבת [[מסרון|מסרונים]].

===גיזרון===
*{{לועזית|יפנית}} {{יוונית|絵文字|emoji}} – [[w:פיקטוגרף|פִּיקְטוֹגְרָף]]. הלחם של המילים {{יוונית|絵|e}} – [[תמונה]], ו־{{יוונית|文字|moji}} – [[תו]]. הדמיון הצלילי למילה [[אמוציה]] מקרי.

===מילים נרדפות===
*[[סמלון]]&lt;ref&gt;{{מקור/אינטרנט|יוצר=תמר טרבלסי חדד|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5755189,00.html|כותרת=איך אומרים אימוג'י בעברית, ומיהו דל־סיכוי?|שם האתר=ynet|תאריך=28.06.2020}}&lt;/ref&gt;

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|emoji}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Emoji}}
*יוונית: {{ת|יוונית|εμότζι}}
*יפנית: {{ת|יפנית|絵文字}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|emoji}}
*קוראנית: {{ת|קוריאנית|에모지}}
*רוסית: {{ת|רוסית|эмодзи}}

===ראו גם===
*[[פרצופון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אימוג'י|ויקישיתוף=Category:Emoji}}
* [https://emojipedia.org מילון מקוון לאימוג'י (באנגלית)],

===סימוכין===

[[קטגוריה:אינטרנט]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היפנית]]</text>
      <sha1>6qn95n7wj6aupryb01n0s6x57odylor</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47082</id>
    <revision>
      <id>520167</id>
      <parentid>372187</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:40:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2154" sha1="9owl17142ymtickoqh8yzkv8m8i55ea" xml:space="preserve">==אִלְפָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אילפה
|הגייה=il'''pa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' אִלְפָּאוֹת
}}
[[קובץ:Harbour Launch D49 Portsmouth (5694425276).jpg|ממוזער|אילפה (סירת נמל) בנמל פורטסמות]]
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} סירה, ספינה.
#:* {{הדגשה|&quot;ר' אלעזר בן שמוע הוה מטייל על גיף [{{=}}כיף] ימא רבא. חמא [{{=}}חזא] אילפא דמיטרפא בימא כהריפת עין.&quot;|([https://www.daat.ac.il/daat/toshba/kohelet/11-2.htm קהלת רבה יא א א])}}&lt;ref&gt;ר' אלעזר בן שמוע היה מטייל על חוף הים הגדול. ראה ספינה נטרפת בים בהרף עין.&lt;/ref&gt;
# {{רובד|עברית חדשה}} כלי שיט ממונע קטן המשמש את קציני הנמל ועובדיו לצורך מילוי תפקידם; וגם: סירה ממונעת להסעת אנשים מן החוף אל אוניות בנמל שאינן רתוקות לרציף אלא עומדות על עוגן.
#:* {{צטבי|הספינות הקטנות כמעט שהתחככו זו בזו, וסיריוֹז'ה ידע להבחין בין סוג לסוג ולכנות כל אחת בשם – זו אלוֹנית וזו אָרבּה וזו אסדה, וזו אילפא, ועוד חמישה או עשרה שמות אחרים.|https://benyehuda.org/zhabotinsky/xamishtam.html|חֲמִשְׁתָּם|זאב ז'בוטינסקי|מתרגם=יהושע השל ייבין}}

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}} אִילְפָא - ספינה.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===מילים נרדפות===
* [[סירת נמל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ship|boat}}{{כ}} (1); {{ת|אנגלית|launch|harbour launch}}{{כ}} (2)
* ארמית: {{ת|ארמית|אילפא}}{{כ}} (1)

===ראו גם===
* [[סירת שרות|סירת שירות]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלי שיט]]</text>
      <sha1>9owl17142ymtickoqh8yzkv8m8i55ea</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47176</id>
    <revision>
      <id>520318</id>
      <parentid>474328</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:41:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2577" sha1="bzrk9lo86ajv1cosy9xho1m03k0eqkk" xml:space="preserve">==חוּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חוש
|הגייה=khush
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ו|שׁ}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' חוּשִׁים
}}
# היכולות של יצור חי לקלוט מידע או גרויים מהסביבה או מהגוף.
#:* {{צטבי|על ידי חמשת '''חושינו''': '''חוש''' הרְאִיָה, '''חוש''' השמיעה, '''חוש''' הרֵיחַ, '''חוש''' הטעם, '''חוש''' המֵשוּש.  האדם יכול להכיר ולהשיג את הטבע באמצעות עיניו, אזניו, אַפּו, לשונו ועורו.|https://benyehuda.org/brenner/haadam.html|האדם והטבע|י&quot;ח ברנר}} 
# [[כשרון]] טבעי לעשות משהו בצורה מוצלחת מבלי הצורך להסתמך על ידע או על לימוד מוקדם.
#:* {{צטבי|מאותה שיחה ואילך, בכל תקופת פגישותי אתו שוכנעתי יותר ויותר, שביאליק הוא המבקר היחידי בעולמנו הספרותי, ולא על יסוד השכלתו בשטח זה, אלא אך ורק על פי '''חושו''' הטבעי, הקולע אל השערה ולא יחטיא.|https://benyehuda.org/blog|ביאליק כמבקר אינטואיטיבי|יהודה עצבה}}
#:* יש לי '''חוש''' למסחר.
===גיזרון===
* מהפועל [[חש#חָשׁ|חש (ב)]] בלשון חז&quot;ל. דמיון בין המילה &quot;חוש&quot; בעברית למקבילתה בערבית حِسّ (הגייה:חִס) .
===מידע נוסף===
כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני (קהלת ב, כה) לדעת רוב הפרשנים כל חוש בתנ&quot;ך מלשון מהירות אבל לדעת הרלב&quot;ג כאן מלשון הרגשה

===צירופים===
* [[אמן חושים]]
* [[חוש הראיה]]
* [[חוש השמיעה]]
* [[חוש הריח]]
* [[חוש המשוש]]
* [[חוש הטעם]]
* [[חוש הומור]]
* [[חוש ששי|החוש השישי]]
* [[שכרון חושים]]

===נגזרות===
* [[חש]]
* [[חושי]]
* [[חושני]]
* [[חישה]]
* [[מוחש|מוּחָשׁ]](במוחש,מוחשי)

===מילים נרדפות===
* [[אינטואיציה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sense}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حِسّ|إحْساس}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית| smysl }}

===ראו גם===
* [[רגש]]
* [[הרגשה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוש}}

{{שורש|חושׁ}}
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]</text>
      <sha1>bzrk9lo86ajv1cosy9xho1m03k0eqkk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהלן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47213</id>
    <revision>
      <id>519701</id>
      <parentid>503689</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:50:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>519701</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1774" sha1="9dg8bxe51dgg3e7cvvk1m2i3d3rn0po" xml:space="preserve">==אַהְלָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אהלן
|הגייה=aha'''lan'''
|חלק דיבר=מילת קריאה
|מין=
|שורש={{שרש3|א|ה|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}}
|נטיות=
}}
# מילת [[ברכה]] הנאמרת בעת [[מפגש]] בין אנשים.
#:*{{צטשיר|קוקו ממרוקו יאמר '''אהלן''', / והברכה שהוא יביא לי / היא היפה מכולן.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}4983|אורחים לקיץ|נעמי שמר}}
#:*{{צטשיר|כָּאן אֶת שֻׁלְחָנִי אֲנִי עָרַכְתִּי – / פַּת שֶׁל לֶחֶם, פֶּרַח רַעֲנָן. / דֶּלֶת לַשְּׁכֵנִים אֲנִי פָּתַחְתִּי, / וּמִי שֶׁבָּא אֹמַר לוֹ '''אַהְלָן'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}83&amp;wrkid{{=}}1647|כָּאן|עוזי חיטמן}}
#:*{{צטשיר|סַבָּא בָּא, אַבָּא בָּא, / גַּם הַסָּבְתָא יַבַּבָּה. / '''אַהְלָן''' וּמַרְחָבָּא, / מִי שֶׁבָּא, בָּרוּךְ הַבָּא!|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}513&amp;wrkid{{=}}5049|הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי|יורם טהרלב}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ערבית}} {{יוניקוד|أَهْلًا|מוגדל}}, קיצור של הצירוף {{ערבית|أَهْلًا وَسَهْلًا|אהלן וסהלן}} – [[ברוך הבא|ברוכים הבאים]].

===מילים נרדפות===
*[[היי]]
*[[שלום]]
*[[שלום עליכם]]

===ניגודים===
*[[להתראות]], [[ביי]], [[שלום]]

[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>9dg8bxe51dgg3e7cvvk1m2i3d3rn0po</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עכב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47227</id>
    <revision>
      <id>520529</id>
      <parentid>262807</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:15:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520529</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1145" sha1="5ikwhcweeq5abyt1l8iez13x6pnqztc" xml:space="preserve">==עִכֵּב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עיכב
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|כ|ב}}, [[גזרת השלמים]], [[פ&quot;ג]]
|בניין=[[פיעל]]
}}
#גרם לאיחור בלוח הזמנים; דחה.
#:* הגמל על המסילה '''עיכב''' את הרכבת.
#:* בית המשפט '''עיכב''' את ביצוע גזר הדין.
#החזיק, השהה, עצר.
#:* השוטר '''עיכב''' את הנהג לחקירה.
#:* {{צטבי|הן בחדר-ההמתנה רבים המחכים לו, והזמן יקר לאדוני מאד, ובכל זאת '''עיכב''' אותי, ולא נמהר להפטר ממני|https://benyehuda.org/hacohen/zioni.html|איני ציוני|מרדכי בן הלל}}

===ראו גם===
* [[בלם]] 
* [[הגביל]] 
* [[חסם]] 
* [[כבל]] 
* [[עצר]] 
* [[פקק]] 
* [[השהה]] 

===תרגום משמעות 1===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|postpone|delay}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أَرْجَأَ|أَجَّلَ}}

===תרגום משמעות 2===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|detain}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إعتقل}}

{{שורש|עכב}}</text>
      <sha1>5ikwhcweeq5abyt1l8iez13x6pnqztc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נוה מדבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47268</id>
    <revision>
      <id>520449</id>
      <parentid>513700</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:39:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520449</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2676" sha1="a6eo4who89did3bfcgp7ldp64w4cw5y" xml:space="preserve">==נְוֵה מִדְבָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נווה מדבר
|הגייה=ne'''ve''' mid'''bar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' נְאוֹת מִדְבָּר
}}{{תמונה|En Gedi Israel Arugot.jpg|נווה מדבר עין גדי בישראל}}
# שטח בלב ה[[מדבר]] שיש בו [[מים]] ו[[ירק]] ומאפשר [[מגור]]י אדם ו[[רעיה|רעיית]] ה[[צאן]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי מְנָאֲפִים, מָלְאָה הָאָרֶץ – כִּי-מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ, יָבְשׁוּ '''נְאוֹת מִדְבָּר'''; וַתְּהִי מְרוּצָתָם רָעָה, וּגְבוּרָתָם לֹא-כֵן.|ירמיהו|כג|י}}
#:*‏‏{{צט/תנ&quot;ך|אַל-תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי, כִּי דָשְׁאוּ '''נְאוֹת מִדְבָּר'''; כִּי-עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ, תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם.|יואל|ב|כב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יִרְעֲפוּ '''נְאוֹת מִדְבָּר'''; וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה.|תהלים|סה|יג}}
#:* ‏‏{{צטבי|שלשים ושמונה שנות הנדודים לא עברו כ&quot;כ מהר.  המורה צריך לעמוד על ההרפתקאות השונות, המלוות את החיים במדבר, מקום &quot;נחש שרף ועקרב&quot;, חוסר מים וצידה, פגישה בעמים פראים וכו'.  אבל יתאר גם '''נאות מדבר''' ומעינות מים שבהם ועצי התמר עם המנוחה אחרי ימי עמל וכו'.|https://benyehuda.org/zuta/darxey_halimud_shel_hatanax.html|דרכי הלימוד של התנ&quot;ך|חיים אריה זוטא}}

===גיזרון===
*הביטוי מופיע במקרא, ואך בריבוי. הצירוף {{צט/תנ&quot;ך|וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה|שיר השירים|ד|ג}} ייתכן שמתכתב עם צירוף זה, אף כי משמעו אחר.

===צירופים===
* [[נווה מדבר עירוני]]

===מילים נרדפות===
* [[אואזיס]] (לעז)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|oasis}}
* ערבית: {{ת|ערבית|واحة}} (תעתיק: וָאחָה)

===ראו גם===
* [[נוה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נווה מדבר}}
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|נווה מדבר|2017/04/30|נווה-מדבר-ונאות-מדבר}}

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>a6eo4who89did3bfcgp7ldp64w4cw5y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מכסה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47275</id>
    <revision>
      <id>520035</id>
      <parentid>489260</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:24:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520035</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3647" sha1="9jwarc4r8guwzqajtrwvosq9cy2ttet" xml:space="preserve">{{חסר|מְכֻסֶּה}}
==מִכְסֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מכסה
|הגייה=mikh'''se'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ס|י}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִכְסִים וגם מִכְסָאוֹת, מִכְסֵה־
}}
[[קובץ:פרימוס לחימום מים עם סיר אלומיניום עם מכסה.JPG|184px|ממוזער|סיר עם מכסה]]
[[קובץ:MANHOLE STEIN AM RHEIN.jpg|184px|ממוזער|מכסה ניקוז]]
# {{מקרא}}  כסוי. דבר שבאמצעותו מכסים משהו.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעָשִׂיתָ '''מִכְסֶה''' לָאֹהֶל, עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים, '''וּמִכְסֵה''' עֹרֹת תְּחָשִׁים, מִלְמָעְלָה.|שמות|כו|יד}}
# [[אבזר]] של כלי, קופסה, מכשיר וכד' או של [[בור]] ש&quot;מתלבש&quot; עליו מלמעלה במטרה לכסותו או לאטום אותו.
#:* {{צטבי|בו ביום ההוא באה גם אשה אחת נכריה אל העיר הקטנה עמוסה ילד קטן ולקחה צנצנת כסוית '''מכסה''' גומי, ואך זה היה כל פרי הדרישה.|https://benyehuda.org/fuenn/lehmann_haxiluf.html|הַחִלּוּף|מאיר להמן}}

 
===גיזרון===
* מקור המילה במקרא.

===צירופים===
* [[מכסה מנוע]]
* [[מכסה האניה]]
* [[מכסה ניקוז]]
* [[מכסה הגרון]]
* [[לכל סיר יש מכסה]]

===מילים נרדפות===
* [[כסוי#כִּסּוּי|כיסוי]]

===ניגודים===
* [[פתח#פֶּתַח|פתח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|top|lid|cover}}
* ערבית: {{ת|ערבית|غِطاء}}

===ראו גם===
* [[פקק]]
* [[שסתום]]
* [[עטיפה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מכסה הגרון}}

{{שורש|כסה}}
[[קטגוריה:אבזרים]]

==מִכְסָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מכסה
|הגייה=mikh'''sa'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|מ|כ|ס}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' מִכְסוֹת, מִכְסַת־
}}
# {{רובד|מ}} מספר, כמות קצובה ומוגבלת, שעור.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאִם-יִמְעַט הַבַּיִת, מִהְיוֹת מִשֶּׂה – וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל-בֵּיתוֹ, '''בְּמִכְסַת''' נְפָשֹׁת;  אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, תָּכֹסּוּ עַל-הַשֶּׂה.|שמות|יב|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְחִשַּׁב-לוֹ הַכֹּהֵן אֵת '''מִכְסַת''' הָעֶרְכְּךָ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנָתַן אֶת-הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַיהֹוָה.|ויקרא|כז|כג}}
#:* על פי תנאי רשיון העסק, קיימת '''מכסת''' אנשים אשר יכולים להיכנס למועדון.

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא. צורת הנקבה של [[מכס#מֶכֶס|מכס]] במשמעו המקורי 'חלק מקצוץ (כסוס)' מן [[כסס#%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%A1%D6%B7%D7%A1|כסס]] קרוב אל [[קצץ]].

===מילים נרדפות===
* [[מנה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ceiling|limit}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كَمِية|حِصَّة|عَدَد}}

===ראו גם===
* [[קצבה#קְצֻבָּה|קצובה]]
* [[הקצבה]]
* [[מדה#מִדָּה|מידה]]

{{שורש|מכס}}</text>
      <sha1>9jwarc4r8guwzqajtrwvosq9cy2ttet</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>־יאדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47297</id>
    <revision>
      <id>520456</id>
      <parentid>493523</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:42:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520456</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1695" sha1="8rmyi0p2lwpxb92axsmb5f3bd0pm9hp" xml:space="preserve">==־יָאדָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=־יאדה
|הגייה='''ya'''da
|חלק דיבר=סיומת
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=מלועזית
|נטיות=־יָאדָת־, ר' ־יָאדוֹת
}}
# סיומת לציון [[פסטיבל]]ים. בארץ [[ארוע]]ים אלו מתרחשים ע&quot;פ רוב ב[[אילת]].
#:* &quot;עד עכשיו הייתה תימנ'''יאדה''', עכשיו תהיה הומוא'''יאדה'''&quot; ({{מקור/אינטרנט|יוצר=ג'ורג' אבני|כתובת=https://www.mako.co.il/pride-travel/local/Article-f3e183f58d36f41006.htm|כותרת=כותרת הכתבה|שם האתר=makoגאווה|תאריך=25/08/2015}}).
#:* התזמון הבעייתי: ליכוד'''יאדה''' במקביל ליום השואה הבינלאומי ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אורן וייגנפלד|כתובת=https://reshet.tv/item/news/politics/politics/the-timing-problem-115726/|כותרת=כותרת הכתבה|שם האתר=רשת|תאריך=25/01/2017}}).

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|άδος|ádos}}, לציון שמות־עצם מופשטים ממין נקבה. המשמעות בעברית היא כנראה גזירה לאחור מן [[אולימפיאדה]].

===נגזרות===
*[[אולימפיאדה]]
*[[טפסיאדה|טופסיאדה]]
*[[טרמפיאדה]]

===ראו גם===
*[[עדלידע]]

===קישורים חיצוניים===
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מילוניאדה: למילים המסתיימות ב־יאדה|2012/07/24|מילוניאדה-למילים-המסתיימות-ב-יאדה-1994-1898}}

[[קטגוריה:סיומות|י]]</text>
      <sha1>8rmyi0p2lwpxb92axsmb5f3bd0pm9hp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47332</id>
    <revision>
      <id>520610</id>
      <parentid>489921</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:37:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520610</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6472" sha1="lf539fltt6ele7dqp4lfpjhhdmjmpms" xml:space="preserve">==טָעַם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=טעם
|שורש וגזרה={{שרש3|ט|ע|ם}}, [[ע&quot;ג]], [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}
# [[לקח]] לתוך [[פה#פֶּה|פיו]] כדי ל[[בחן|בחון]] את ה[[טעם#טַעַם|טעמו]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַיַּגֶּד־לוֹ יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר '''טָעֹם טָעַמְתִּי''' בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת.|שמואל א|יד|כד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲלֹא־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן; וְחֵךְ אֹכֶל '''יִטְעַם'''־לוֹ.|איוב|יב|יא}}
#:* '''טעמתי''' מן התבשיל כדי לדעת אם יש צורך בתיבול נוסף.
# {{בהשאלה}} התנסה בהרגשה או במצב מסוים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''טַעֲמוּ''' וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.|תהלים|לד|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''טָעֲמָה''' כִּי טוֹב סַחְרָהּ; לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ.|משלי|לא|יח}}

===גיזרון===
* אכדית: temu; ארמית: טְעַם; ערבית: טַעִמַ.

===נגזרות===
* [[טעים]]
* [[טעימה]]

===מילים נרדפות===
* [[אכל]]
* [[שתה]]
* [[לגם]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|taste}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ذاقَ|تَذَوَّقَ}}

{{שורש|טעם}}

==טַעַם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טעם
|הגייה='''ta'''am
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|ע|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' טְעָמִים; טַעַם־, ר' טַעֲמֵי־ 
}}
# [[תחושה]] הנוצרת ב[[פה]] מתוך [[תגובה]] ל[[כימיקל]]ים שב[[מזון]] או ב[[משקה]], כגון [[מתיקות]], [[חמיצות]], [[מרירות]] וכדומה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם, אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה, וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר, וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת; וְהָיָה '''טַעְמוֹ, כְּטַעַם''' לְשַׁד הַשָּׁמֶן.|במדבר|יא|ח}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲיֵאָכֵל תָּפֵל, מִבְּלִי־מֶלַח; אִם־יֵשׁ־'''טַעַם''', בְּרִיר חַלָּמוּת?|איוב|ו|ו}}
#:*{{צטבי| כי ר' יצחק לא ידע גם '''טעם''' היין, מלבד יין קידוש והבדלה, והוא היה  יושב כל היום בבית-המדרש ועוסק בתורה.|https://benyehuda.org/perets/kadish.html|הקדיש|י&quot;ל פרץ}}
# [[נמוק]], [[סיבה]], [[הגיון]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו; מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי '''טָעַם'''.|משלי|כו|טז}}
#:*{{צט/משנה|אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה '''טַּעַם''', הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת.|שבועות|ד|ג}}
#:*{{צט/משנה|אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֶן נַנָּס, אֲבָל אֵין '''הַטַּעַם''' כִּדְבָרָיו, שֶׁכָּל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, קָרַב בַּמִּדְבָּר.|מנחות|ד|ג}}
#:* כוחות המשטרה סגרו את הרחובות הסמוכים לארוע '''מטעמי''' בטחון.
# הרגשה, חוויה, התנסות במצב מסוים.
#:*{{צטבי|וישב וחי בסגופים ותעניתים, ולא טעם '''טעם''' עולם-הזה מימיו, והיה יושב, פרוש ונזיר, ועוסק בתורה.|https://benyehuda.org/perets/taxmod.html|לא תחמוד|י&quot;ל פרץ}}
#:* טעמתי את '''טעם''' ההצלחה.
# {{בהשאלה}} היכולת להחליט אם דברים מתאימים, אם הם מאיכות טובה וכד'. 
#:* ישלו '''טעם''' טוב במוזיקה. 
# {{משלב|דקדוק}} הדגשת ההגייה של הברה מסוימת במילה.
#:* '''הטעם''' במילה &quot;טעם&quot; הוא בהברה הראשונה.
===גיזרון===
* מקור המילה במקרא.
*{{מספור|2}} מקבילה בארמית: טְעֵם – [[צו]].

===צירופים===
{{ע|3|
* [[אנין טעם]]
* [[בטוב טעם]]
* [[בלי טעם ובלי ריח]]
* [[דברי טעם]]
* [[חוש טעם]]
* [[טעם גן עדן]]
* [[טעם לוואי]]
* [[טעם לפגם]]
* [[טעמי המקרא]]
* [[נותן טעם]]
* [[עבר את גבול הטעם הטוב]]
* [[על טעם ועל ריח אין להתוכח]]
* [[טעם של עוד]]
* [[טעם של תרופה]]
}}

===נגזרות===
* [[בטעם]]
* [[טעמן]]
* [[מטעם]]

===ניגודים===
* [[תפלות#תְּפֵלוּת|תפלות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|taste|flavor}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ذَوْق}}
'''(5)'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stress|accent}} 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טעם}}
[[קטגוריה:מזון]]

==טְעֵם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=t'em
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|ע|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵל}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|המקרא}} {{ארמית}} [[צו]], [[פקודה]]
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַנְתְּ מַלְכָּא שָׂמְתָּ '''טְּעֵם''' דִּי כָל-אֱנָשׁ דִּי-יִשְׁמַע קָל קַרְנָא מַשְׁרֹקִיתָא קַתְרוֹס שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין וְסוּפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָא.|דניאל|ג|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמִנִּי שִׂים '''טְעֵם''' דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה יִתְנְסַח אָע מִן בַּיְתֵהּ וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל דְּנָה.|עזרא|ו|יא}}

===גיזרון===
*מקבילה למילה העברית [[#טַעַם|טַעַם]] לעיל (הגדרה שנייה), בעיקר בצירוף [[מטעם]].</text>
      <sha1>lf539fltt6ele7dqp4lfpjhhdmjmpms</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תזה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47349</id>
    <revision>
      <id>520110</id>
      <parentid>457423</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:56:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520110</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2812" sha1="o1josatw1adh7w9boucvhuieh8s9nnr" xml:space="preserve">==תֶּזָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תזה 
|הגייה='''te'''za
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' תֶּזוֹת, תֶּזוֹת־
}}
# [[השערה]], בדרך־כלל מנוסחת כחיבור בעל [[אפי|אופי]] [[מדע|מדעי]] או [[פילוסופי]]. [[השאלה|בהשאלה]]: כל השערה או טענה או רעיון.
#* {{צטבי|ברעיונותיו הפילוסופיים של הגל [...] כל '''תזה''' מתפתחת עד שהיא מגיעה לאנטיתזה. כלומר: כל חיזיון בעולם וכל רעיון באדם, כשהם מתפתחים עד הנקודה היותר גבוהה, האפשרית להם, בהכרח הם מכחישים את עצמם לגמרי. |https://benyehuda.org/frenkel/shelo_bizmano.html|משורר שלא בזמנו|בר טוביה}}
# עבודת מחקר אישית, שכותבים סטודנטים בהנחייתם של מנחים.

===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|θέσις|thesis}}, שם הפעולה של {{יוונית|τίθημι|títhēmi}} – [[שם#שָׂם|אשים]], [[הניח|אניח]].

===נגזרות===
* [[סינתזה]]
* [[אנטיתזה]]

===מילים נרדפות===
* [[השערה]]
* [[תאוריה|תיאוריה]]
* [[טענה]]

===ניגודים===
* [[אנטיתזה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|thesis}}
* גרמנית: {{תרגום|גרמנית|These}}
* ספרדית: {{תרגום|ספרדית|tesis}}
* צרפתית: {{תרגום|צרפתית|thèse}}

===מידע נוסף===
לגבי ניקודן של מילים לועזיות (תזה או תיזה) ראה הדיון ב-[[ויקימילון:דלפק ייעוץ]] סעיף 82:

[https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%93%D7%9C%D7%A4%D7%A7_%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5#.D7.9B.D7.99.D7.A6.D7.93_.D7.9C.D7.90.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.90.D7.AA_.D7.94.D7.94.D7.91.D7.A8.D7.94_the_.D7.91.D7.9E.D7.99.D7.9C.D7.99.D7.9D_.D7.9C.D7.95.D7.A2.D7.96.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.9F_.D7.91.D7.99.D7.95.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.AA_.D7.91.D7.9B.D7.AA.D7.99.D7.91_.D7.9E.D7.A0.D7.95.D7.A7.D7.93_.D7.95.D7.91.D7.9B.D7.AA.D7.99.D7.91_.D7.97.D7.A1.D7.A8_.D7.A0.D7.99.D7.A7.D7.95.D7.93 כיצד לאיית את ההברה the במילים לועזיות שמקורן ביוונית בכתיב מנוקד ובכתיב חסר ניקוד:]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים
| ויקיפדיה = תזה
}}
{{מיזמים
| ויקיפדיה = השערות והפרכות
}}

[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>o1josatw1adh7w9boucvhuieh8s9nnr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גיידאר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47564</id>
    <revision>
      <id>520539</id>
      <parentid>290720</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:18:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520539</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1046" sha1="lgrg7158v2wjyivxtrj9o13tlkei4dg" xml:space="preserve">==גֵּייְדָאר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גיידאר
|הגייה='''gey'''dar
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' גֵּיידָארִים
}}
#{{משלב|סלנג}} ה[[יכולת]], כביכול, ל[[זהה#זִהָה|זהות]] מי [[הומו]] על־סמך [[תחושת בטן]].
#:* &quot;המושג &quot;'''גיידאר'''&quot; (גיי+רדאר) מתאר סוג של חוש שישי שמזהה להט&quot;בים, אך בפועל נשען ברובו על דעות קדומות.&quot; (אתר [https://www.mako.co.il/pride-sex-and-love/identity/Article-922984366de2b51006.htm mako],{{כ}} 07/04/2017)

===גיזרון===
*{{לועזית|אנגלית}} gaydar, הלחם gay ([[גיי]]) ו־ radar ([[רדאר]]).

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gaydar}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גיידאר}}

[[קטגוריה:סלנג להט&quot;בי]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]</text>
      <sha1>lgrg7158v2wjyivxtrj9o13tlkei4dg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מצעד גאוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47568</id>
    <revision>
      <id>519720</id>
      <parentid>515483</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:55:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519720</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1718" sha1="mswt2scw5o11xox4dkbhasiqeo20426" xml:space="preserve">==מִצְעַד גַּאֲוָה==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=מצעד גאווה
|הגייה=mits''''ad''' gaa'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' מִצְעֲדֵי־גַּאֲוָה
|
}}{{תמונה|Tel Aviv Pride.jpg|מצעד הגאווה ב[[תל אביב]].}}
#[[תהלוכה]] בעלת אופי [[קרנבל]]י, המשמשת כ[[הפגנה]] למען [[זכות|זכויות]] ה[[להט&quot;ב]].
#:*לאחר פניות שלנו לחברת &quot;כלל&quot; ואחרי טלפון כועס ואיום לפנות לתקשורת, יש הסכמה לתשלום מסוים. במקרה של '''מצעד הגאווה''', טענו שזה לא אירוע תאונתי, שהיתה שם יד מכוונת ושהיא היתה צריכה לצפות את זה, הילדה בת ה־16. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אסא ששון|כתובת=https://www.themarker.com/markets/1.2875354|כותרת=&quot;לא נשלם&quot;: התירוץ המדהים של כלל ביטוח להורים שילדיהם נרצחו|שם האתר=דה מרקר|תאריך=7/3/2016}}).

===גיזרון===
*{{תרגום שאילה|אנגלית}} pride parade.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pride parade}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|marcha LGBT}}

===ניגודים===
*[[מצעד אהבה]] ([https://en.wikipedia.org/wiki/Love_Parade Love Parade])

=== ראו גם ===
* [[מצעד]]
* [[גאוה|גאווה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מצעד הגאווה|ויקישיתוף=Category:LGBT Pride}}

[[קטגוריה:להט&quot;ב]]
[[קטגוריה:תרגומי שאילה מהשפה האנגלית]]</text>
      <sha1>mswt2scw5o11xox4dkbhasiqeo20426</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קוקסינל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47571</id>
    <revision>
      <id>519939</id>
      <parentid>499004</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:34:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519939</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3432" sha1="el13gvmj9zmspn1w3jgih4vm107444q" xml:space="preserve">==קוֹקְסִינֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קוקסינל
|הגייה=koksi'''nel'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=מלועזית
|נטיות=נ' קוֹקְסִינֶלִית, ר' קוֹקְסִינֶלִים
}}
# כינוי ל[[גבר]] שמאמץ [[גנון|גינונים]] [[נשי]]ים, כגון: [[לבישה|לבישת]] [[בגד]]י־נשים, וכו'. במקרה קיצון, אפילו גבר ש[[החליף]] את [[מין|מינו]] כליל ונעשה לאשה.
#:* &quot;משטרת מקסיקו סיטי לכדה כנופיית '''קוקסינלים''', שלבשו בגדי־נשים מגרים במיוחד, בצאתם לשדוד עשרות בנקים, חנויות ומשאיות.&quot; (&quot;מעריב&quot;, 3 בנובמבר 1985, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
# {{בהשאלה}} {{משלב|כינוי גנאי}} רכרוכי, &quot;נקבה&quot;.
#:* &quot;ביבי יא '''קוקסינל'''&quot;, כתב אלאור, &quot;מה הפסקת אש, כנסו באימא שלהם!&quot; ({{מקור/אינטרנט|יוצר=|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2016/Article-2283ee810ac3651004.htm|כותרת=הפוסט של אזריה שעורר זעם בליכוד|שם האתר=mako|תאריך=30.07.2016}}) 

===גיזרון===
* המונח נקרא ע&quot;ש [[W:קוקסינל|ז'אקלין שארלוט דיפרנואה]], בדרנית צרפתייה שזה היה שם הבמה שלה. פירוש הכינוי {{לועזית|ב=צרפתית}} coccinelle – [[פרת משה רבנו]]. הלחם של המילה {{לועזית|לטינית}} coccinus, במקור {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|κόκκινος|kókkinos}} – [[אדמוני]] והסיומת elle- לנקבה.

===מילים נרדפות===
*[[טרנסקסואל]]
*[[M2F]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tranny|shemale}}

===ראו גם===
*[[מלכת דראג]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טרנסקסואליות|ויקישיתוף=Category:Transgender and transsexual women|שם ויקישיתוף=קוקסינלים}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=אילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/.premium-1.2044758|כותרת=איך הפכה &quot;קוקסינל&quot; למילת גנאי|שם האתר=הארץ|תאריך=16/6/2013}}
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=מאיר ברק|כותרת=מדוע זכתה פרת משה רבנו לשם זה?|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/general_know/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%A9%D7%9D-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9F|שם האתר=מכון דוידסון לחינוך מדעי‏|תאריך=1 ספטמבר 2009}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v{{=}}ObXHaYvWqJo|שם האתר=Youtube|כותרת=כאן עברית:למה לחיפושית הזו קוראים פרת משה רבנו?|יוצר=כאן11 – תאגיד השידור הישראלי|תאריך=7/08/2018}}
[[קטגוריה:אפונימים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הצרפתית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הלטינית]]
[[קטגוריה:להט&quot;ב]]</text>
      <sha1>el13gvmj9zmspn1w3jgih4vm107444q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיבשם לו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47631</id>
    <revision>
      <id>520360</id>
      <parentid>407864</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:59:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520360</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2376" sha1="o2g32c95qukcjpmbe4v9yb8d5w22ucq" xml:space="preserve">==שֶׁיְּבֻשָּׂם לוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ש[[בשם|יבושם]] [[ל־|לו]]
|הגייה=sheyvu'''sam''' lo
|חלק דיבר=ביטוי
|מין=
|שורש={{שרש3|ב|שׂ|ם}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=שֶׁיְּבֻשָּׂם לְךָ, שֶׁיְּבֻשָּׂם לָךְ, שֶׁיְּבֻשָּׂם לָכֶם, שֶׁיְּבֻשָּׂם לָה
}}
# [[ברכה]] [[אירוניה|אירונית]] הנאמרת לאחר/בעקבות [[מעשה]] שמישהו שעשה או [[החלטה]] שהחליט, שיהיה [[שלם]] עם הדרך ש[[בחר]] בה.
#:* את בחרת להגיב בצורה מגעילה, אז '''שיבושם לך'''. [[לך לעזאזל|לכי לעזאזל]] אוקיי? ({{מקור/אינטרנט|יוצר=Mickey Mouse|כתובת=http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog{{=}}844748&amp;blogcode{{=}}14870349|כותרת=יש לך משהו נגדי, אני עוד לא עליתי מה.|שם האתר=Wild world (ישראבלוג)|תאריך= 2/2/2017}}).
#:*מאחר ואם לאישה מסוימת זה לא מפריע, '''שיבושם לה''', ואם אישה אחרת מוכנה לסלוח בשל אופייה או בשל רצונה לשמור על משפחה עם ילדים, הרי שאם היא שלמה עם עצמה, '''שיבושם גם לה'''. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=רויטל לוין|כתובת=https://levin-law.co.il/בעל-בוגד-מה-לעשות|כותרת=בעל בוגד מה לעשות|שם האתר=משרד עורכי דין לגירושין|תאריך= }}).

===מקור===
*מקור הביטוי בבראשית רבה, במשל על מכירת יוסף: {{צט/רבה|לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה – לְלִיסְטִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְמַרְתֵּף אֶחָד שֶׁל יַיִן, נָטְלוּ קַנְקַן אֶחָד, וְשָׁתוּ; הֵצִיץ עֲלֵיהֶם בַּעַל הַמַּרְתֵּף, אָמַר לָהֶם: יֶעֱרַב לָכֶם, '''יְבֻשָּׂם לָכֶם''', יִמְתַּק לָכֶם; שְׁתִיתֶם אֶת הַיַּיִן, הַחֲזִירוּ אֶת הַקַּנְקַן לִמְקוֹמָהּ.|בראשית|פה|ג}}

===ביטויים קרובים===
*[[שיהיה לו בכיף]]

{{שורש|בשׂם}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>o2g32c95qukcjpmbe4v9yb8d5w22ucq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נסק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47774</id>
    <revision>
      <id>519963</id>
      <parentid>439828</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:43:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519963</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3066" sha1="qhwbivkfvm74ivlogjw9p6385jflexr" xml:space="preserve">== נָסַק ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|ס|ק}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} עלה, טיפס ב[[גובה]].
#* {{צט/תנ&quot;ך|אִם '''אֶסַּק''' שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה|תהלים|קלט|ח|}}
# {{רובד|ח}} התרומם לאוויר (כלי טיס).
# {{רובד|ח}} הרקיע [[שחקים]], עלה או גדל במהירות גבוהה (או: [[סחרור|מסחררת]]).

=== גיזרון ===

* לפי השערה מקובלת&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_נסק?lang=he מילון קליין].

[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=slq%20V&amp;cits=all CAL] &quot;slq 'to go up'. In peal infin. and impf., afel, etc. '''/sl/ &gt; /ss/''' from earliest attestations onward&quot;.&lt;/ref&gt;, משמע 1 (יחידאי במקרא) הוא צורה ארמית מן [[סלק]] 'עלה' (א'''סל'''יק ← א'''סּ'''ק, ראו הסבר בערך [[הסיק]]).

=== מילים נרדפות ===
*[[המריא]]

=== תרגום ===

* אנגלית:
** 1: to ascend
** 2: to take off
** 3: to skyrocket, to soar

=== ראו גם ===

* [[הסיק]], [[מסקנה]], [[הסקת מסקנה]]
* [[מסוק]]
{{שורש|נסק}}

==נָסֵק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נסק
|הגייה=na'''sek''' 
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
||שורש={{שרש3|נ|ס|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=
}}
[[קובץ:C sharp.png|שמאל|ממוזער|184px|תו דו נסק (דו דיאז)]]
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|מוזיקה}} [[סימן היתק]] המציין הגבהה ב[[חצי טון]], ומסומן על ידי תו שדומה במראהו ל[[סולמית]] (#).{{הע|תו ה[[יוניקוד]] 266F מוקדש לסימן הנסק, ♯.}}

===גיזרון===
* מהשורש נ-ס-ק שפירושו 'עלה' (כמו מטוס שנוסק, גם [[מסוק#מַסּוֹק|מַסּוֹק]]). מקביל ל[[נחת#נָחֵת|נָחֵת]] מהשורש נ-ח-ת שפירושו 'ירד' (כמו מטוס שנוחת).
* {{חידוש|האקדמיה ללשון העברית|שנה=תשט&quot;ו}}{{סמ|{{מילון מונחים|71}}}} המילה הרווחת היא &quot;דיאז&quot; ומקורה ביוונית עתיקה: δίεσις {{כ}}(diesis) ופירושה &quot;נזילה&quot; או &quot;בריחה&quot;. לפיכך המילה נָסֶק מורה למעשה על הגבהת הצליל בחצי טון.

===צירופים===
* [[נסק וחצי]]
* [[נסק כפול]]

===מילים נרדפות===
* [[דיאז]]

===ניגודים===
* [[נחת#נָחֵת|נָחֵת]] ([[במול]])
* [[סלקה#סַלְקָה|סַלְקָה]] ([[בקר#בֶּקָר|בֶּקָר]])

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|diesis}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sharp}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|dièse}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דיאז}}

===סימוכין===
{{סימוכין}}
===הערות שוליים===
{{הערות}}</text>
      <sha1>qhwbivkfvm74ivlogjw9p6385jflexr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עד מתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47816</id>
    <revision>
      <id>519949</id>
      <parentid>296591</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:39:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519949</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4779" sha1="6xahooe9eiw7qsyfk133tls4kpe01ms" xml:space="preserve">==עַד מָתַי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עד מתי
|הגייה=ad ma'''tay'''
|חלק דיבר=מילת שאלה, מילת קריאה
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} לכמה זמן, באיזה זמן לכל המאוחר; למשך כמה זמן, כמה עוד.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''עַד מָתַי''' מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.|שמות|י|ג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''עַד מָתַי''' רְשָׁעִים יְהוָה '''עַד מָתַי''' רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ|תהלים|צד|ג}}
#:* {{צט|וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּפְתַלְתֹּל '''עַד־מָתַי''' אֶהְיֶה עִמָּכֶם '''עַד־מָתַי''' אֶשָּׂא אֶתְכֶם הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי הֵנָּה׃|הבשורה על פי מתי פרק יז}}
#:* {{צטשיר|אַךְ '''עַד מָתַי''', אֱלֹהַי, אֶהְיֶה לְבַדִּי|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}373&amp;wrkid{{=}}2454|עַד מָתַי אֱלֹהַי|עוזי חיטמן}}
# {{רובד|לשון המקרא}} זעקה הקוראת להתבוננות פנימית ([[אינטרוספקציה]]) בנסיבות של מצב קשה ומתמשך, ומייחלת את סיומו הקרב.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''עַד מָתַי''' יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.|שמות|י|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי '''עַד מָתַי''' תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ.|שמואל א|א|יד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''עַד מָתַי''' תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה.|תהלים|פב|ב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''עַד מָתַי''' עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ.|משלי|ו|ט}}
#:* {{הדגשה|&quot;'''עד מתי''' עוד, קאטילינא, תנצל את סבלנותנו? כמה זמן עוד ישטה בנו טירופך שלך?&quot;|(קיקרו, הנאום הראשון נגד קאטילינא. תרגם: ארנסט דוד קולמן. מוסד ביאליק, 1985)}}
# {{הקשר|יהדות|חסידות חב&quot;ד}} קריאה המשמשת לבקש מאלוהים את הבאת ה[[גאולה]].{{סמ|{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A2%D7%93_%D7%9E%D7%AA%D7%99|כותרת=עד מתי|שם האתר=חב&quot;דפדיה|תאריך=25 יולי 2016|גישה=7 יולי 2017}}.}}
# {{משלב|סלנג}} {{הקשר|צה&quot;ל}} [[שאלה רטורית]] המתייחסת לזמן הנותר לשירות החובה הצבאי.

===מבואות נוספות===
====1====
* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר '''עַד מָתַי''' קֵץ הַפְּלָאוֹת.|דניאל|יב|ו}}
* {{צטשיר|'''עד מתי''' תרצה רחוק, תרצה קרוב אלי?|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}175&amp;wrkid{{=}}2456|עד מתי|אתי אנקרי}}
====2====
* {{צט/תנ&quot;ך|'''עַד מָתַי''' לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי.|במדבר|יד|כז}}
* {{צט/תנ&quot;ך|כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי '''עַד מָתַי''' תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ.|ירמיהו|ד|כא}}
* {{צט/תנ&quot;ך|'''עַד מָתַי''' אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה.|זכריה|א|יב}}


===מקור===
* מקראי.

===ביטויים קרובים===
* [[כמה עוד]]
* [[עד אנה|עַד אָנָה]]
* [[מתי כבר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|until when|how long|how much longer}}

===ראו גם===
* [[כל עוד]]
* [[עד#עַד ב|עַד]], [[מתי#מָתַי|מָתַי]]
* [[פז&quot;ם]] (4)

===סימוכין===
{{סימוכין}}

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>6xahooe9eiw7qsyfk133tls4kpe01ms</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47829</id>
    <revision>
      <id>520506</id>
      <parentid>501810</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:04:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520506</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3235" sha1="pdhxfb03ay6e4no4byy2ml9fqt435ct" xml:space="preserve">==אֵפוֹד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=איפוד
|הגייה=e'''fod'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|פ|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטוֹל}}
|נטיות=ר' אֲפוֹדִים, אֵפוֹד־, אֲפוֹדֵי־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[בגד]] מבגדי ה[[כהן|כוהן]] הגדול.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן '''וְאֵפוֹד''' וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ-לִי.|שמות|כח|ד}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[מעיל]] קצר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל-עֹז לִפְנֵי יְהוָה וְדָוִד חָגוּר '''אֵפוֹד''' בָּד.|שמואל ב|ו|יד}}
#:* {{צטשיר|זה בושה להתפרחח / '''באפוד''' כזה קצר / לפזז בלב שמח / בתרועה ובקול שופר|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}5643|למה צחקה מיכל|נעמי שמר}}

===גזרון===
* המילה קיימת בשפות שמיות נוספות, סורית: {{סורית|10656|ܦܸܕܬܵܐ}} (פִּדְתָא) - בגד שלובש הכהן הגדול. אכדית: epattu - אריג יקר, גלימה.&lt;ref&gt;מילון CAD, [https://isac.uchicago.edu/sites/default/files/uploads/shared/docs/cad_e.pdf אות E], עמ' 183.&lt;/ref&gt; אוגריתית: 𐎛𐎔𐎄 (אִפד) - סוג של בגד. מצרית קדומה: [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf ifd] - בד, וגם: מרובע, כפול ארבע. יש ששיערו עפ&quot;ז ששימש ככינוי לסדין מרובע, או בגד העשוי מארבעה חוטים.{{הערת שוליים|אנציקלופדיה מקראית, כרך א, 'אפוד', עמ' 495; מנחם בולה, דעת מקרא על ויקרא, ח,ז הערה 9.}}
*יוסף בן מתתיהו תיאר אותו כבגד שהחזה בו חשוף ויש לו שרוולים, דומה לבגד היווני ἐπώμις.&lt;ref&gt;קדמוניות היהודים, [https://benyehuda.org/read/29430#fn:895 3:7:5].&lt;/ref&gt;

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על שמות כח ד: - אפוד, כמין סינר שקורין פורציינ&quot;ט בלעז (חגורה) שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים.
* אונקלוס - &quot;איפודא&quot;.

===צירופים===
*[[אפוד זוהר]] 
*[[אפוד מגן]]
*[[אפוד קרמי]]

===נגזרות===
*[[אפד]]
*[[אפדה|אפודה]]

===מילים נרדפות===
*[[וסט]] (2)

===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|efod}} (1), {{ת|ספרדית|chaleco}} (2)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|vest}}

===ראו גם===
* [[ז'קט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אפוד|ויקישיתוף=Category:Vests}}
* {{מקור/לקסיקון BDB|אפוד|646}}

{{בגדי כהונה}}
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פריטי לבוש]]</text>
      <sha1>pdhxfb03ay6e4no4byy2ml9fqt435ct</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זהבהב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47918</id>
    <revision>
      <id>519820</id>
      <parentid>271220</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:33:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519820</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1412" sha1="gyjvzjnbkce3ymb4pgsdneswasqj4y2" xml:space="preserve">==זְהַבְהַב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זהבהב
|הגייה=zehav'''hav'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ז|ה|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטַלְטַל}}
|נטיות=נ' זְהַבְהַבָּה, ר' זְהַבְהַבִּים, נ&quot;ר זְהַבְהַבּוֹת
}}
# דבר שצבעו כצבע [[זהב#זָהׂב|זהוב]], גוון בהיר של זהב.
#:* {{צטבי|הניע הנידון בראשו, ומשום זה נפל תלתל '''זהבהב''' משלו אל פאת מצחו השמאלית|https://benyehuda.org/brenner/rosh_may.html|ראש-חודש מאי|י&quot;ח ברנר}}
#:* {{צטבי|ורצועת השביל המתוחה שם מלמעלה למטה הצהיבה פתאם בחדושה מבין המשי; כח הרצועה מראשה ועד לסופה זרויה היתה חול רטוב '''וזהבהב'''.|https://benyehuda.org/bialik/hazozra.html|החצוצרה נתבישה|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
* מן [[זהב#זָהׂב|זהוב]]. במשקל קְטַלְטַל במשמעות של הקטנה.

===נגזרות===
* [[זהבהבות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|goldenish}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شِبْه ذَهَبي}}

===ראו גם===
* [[זהב]]
* [[זהב#זָהׂב|זהוב]]
* [[צהב#צָהׂב|צהוב]]

[[קטגוריה:צבעים]]</text>
      <sha1>gyjvzjnbkce3ymb4pgsdneswasqj4y2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נאר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48016</id>
    <revision>
      <id>520480</id>
      <parentid>417954</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:52:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520480</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2676" sha1="p3sj18vpnjzk3nzvi68qu14qrtk6h1h" xml:space="preserve">==נֵאַר (גם: נֶאֱרַר)==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נאר, נארר
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ר|ר}}, [[גזרת הכפולים]]
|בניין=נפעל
}}

#{{מקרא}} נֶחֱשָׁב לִמְקֻלָּל; הֻטְּלָה עָלָיו מְאֵרָה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בַּמְּאֵרָה אַתֶּם '''נֵאָרִים''', וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ|מלאכי|ג|ט}}
#:*{{הדגשה|&quot;כָּל-פְּרוּטָה הֵבִיאָה '''נֵאָרָה''' בַמְּאֵרָה/ רְקוּקָה בְדַם-לִבָּהּ וּטְבוּלָה בִמְרֵרָה&quot;|[https://benyehuda.org/bialik/bia042.html &quot;שִׁירָתִי&quot;], [[w:ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{הדגשה|&quot;'''נֶאֱרַר''' זַרְעוֹ וּקְלָלָה נֶחֶרְצָה/ נָטָה אֹזֶן לְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּדִיצָה.&quot;|&quot;סדרי דיברין לשבועות&quot;, [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]]}}
#:*{{הדגשה|&quot;'''נֵאֶרְרָה''' יוֹלֶדֶת כְּסִיל לְתוּגָה. נַעֲצוּץ וְדַרְדַּר לְהַצְמִיחַ בַּעֲרוּגָה.&quot;|&quot;אֲשׂוֹחח נפלאותֶיךָ צור עולמים&quot;, [[w:משולם בן קלונימוס|משולם בן קָלוֹנִימוּס]]}}

===גיזרון===
*פועל מקראי (פעם אחת נזדמנת צורה בנפעל), מקבילה דומה גם באכדית: araru- החרים.

===מילים נרדפות===
*[[הואר]]
*[[קלל#קֻלַּל|קֻלַּל]]

=== ניגודים ===
*[[ברך#בֹּרַךְ|בֹּרַךְ]]

===ראו גם===
*[[מארה]]
*[[התארר]]
*[[אר]]
*[[אורר]]
*[[אלה]]

{{שורש|ארר}}
 
==נִאֵר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= ניאר 
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|א|ר}}
|בניין= פיעל
}}
#  השחית. ביטל את קיום הדבר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''נֵאַרְתָּה''' בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ|תהלים|פט|מ}}
#:*  {{צט/תנ&quot;ך|זָנַח אֲדֹנָי מִזְבְּחוֹ '''נִאֵר''' מִקְדָּשׁוֹ הִסְגִּיר בְּיַד אוֹיֵב חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית ה' כְּיוֹם מוֹעֵד|איכה|ב|ז}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה במקרא פעמיים.

===נגזרות===
* [[נאור]] (לפי חלק מהמפרשים)

===מילים נרדפות===
* [[השחית]]
* [[השמיד]]
* [[כלה#כִּלָּה|כִּלָּה]]
 
 
{{שורש|נאר}}</text>
      <sha1>p3sj18vpnjzk3nzvi68qu14qrtk6h1h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רתיחה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48023</id>
    <revision>
      <id>520168</id>
      <parentid>496196</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:40:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520168</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5841" sha1="rxhuwlesqd8fcx073kxamjrzyyrxf2x" xml:space="preserve">== רְתִיחָה ==
{{ניתוח דקדוקי
| כתיב מלא = רתיחה
| הגייה = reti'''kha'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = נקבה
| שורש = {{שרש3|ר|ת|ח}}
| דרך תצורה = {{משקל|קְטִילָה}}
| נטיות = רְתִיחַת⁻, ר׳ רְתִיחוֹת
|
}}
{{תמונה|Kochendes wasser02.jpg|מים במצב '''רתיחה''' – מבעבעים ומתאדים מכל נפח הנוזל}}
# {{רובד|חזל}} [[התאדות]] מהירה המתרחשת בכל נפח ה[[נוזל]].
#:* {{צט|ותרתיח הקדירה אחר ביאת השבת במה שיעורר החום ויצטרך לגלות הקדירה מפני '''הרתיחה''' עד שתנוח '''רתיחתה'''|רמב&quot;ם על שבת ד}}
#:* {{צט|ואין לחוש שמא עלה '''רתיחת''' התבשיל עד למעלה מהתבשיל, ואח&quot;כ נחה '''מרתיחתה'''|ערוך השולחן יורה דעה צב}}
#:* כשמחממים נוזל, הנמצא בלחץ מסויים, מֵעֵבֶר לטמפרטורה מסויימת (הנקראת טמפרטורת '''הרתיחה''' של הנוזל) עולה [[לחץ האדים]] של הנוזל על הלחץ המופעל על הנוזל על ידי הסביבתו ומתחילה '''רתיחה'''. 
# {{רובד|חזל}} {{משלב|מליצה}} העלאת [[קצף]]. פעולת [[תסיסה]].
#:*{{צט/משנה|וְקוֹלִית שֶׁל מַיִם הַמְחֻלְחֶלֶת, '''וּרְתִיחַת''' גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל רִאשׁוֹנָה, '''וּרְתִיחַת''' יַיִן חָדָשׁ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל אֹרֶז.|טבול יום|א|א}}
#:* {{צט/בבלי|משנתן (את היין) בחביות והוא תוסס '''ורתיחתו''' עולה ומקצת שמרין קופאין למעלה|בבא מציעא|צב|ב}}
# {{רובד|ב}} {{בהשאלה}} [[התרגשות]] [[נלהב]]ת. התפרצות רגשות האוחזת בכל. (פעמים רבות &quot;רתיחת הדם&quot;)
#:* {{צטבי|הרי זה נבל וּמְנֻוָּל שאין כמותו.  כל עת שהוא הסומא, עובר עליו, על נֹח, בבית-המדרש, הוא מביא אותו לידי '''רתיחה'''.|https://benyehuda.org/bialik/hagader.html|מֵאֲחוֹרי הַגָּדֵר|חיים נחמן ביאליק}}
#:* {{צטבי|אים הימים ההם להסערת הרוחות עד למדרגת '''הרתיחה''' והזועה על שהעיזו שחצנים נאלחים להניח את ידיהם המטונפות בשארית הפלטה הקדמונית?|https://benyehuda.org/itamar_ben_avi/shma05.html|באשמת &quot;כנסת ישראל&quot;|איתמר בן-אב&quot;י}}
#:* {{הדגשה|יש גם לדרוש צמצום החשיפה של המשכנתאות לריבית המשתנה, ובכך לצמצם את '''הרתיחה''' בשוק הנדל״ן למגורים. '''רתיחה''' זו היא תוצאה של מדיניות ממשלתית שגויה בתחום היצע הקרקעות מזה שנים רבות|([ftp://www1.idc.ac.il/Faculty/Eckstein/pdf/TheMarker_August2014.pdf מדיניות מוניטרית], צבי אקשטיין – the Marker, עמ׳ 22, 28/8/2014)}}

=== גיזרון ===
*שם פעולה מן [[רתח]] המגיע מארמית.

=== צירופים ===
{{ע|2|
* [[אבני רתיחה]]
* [[בעדנא דרתחא|בעידנא דרתחה]]
* [[מד רתיחה]]
* [[נקודת רתיחה]]
* [[עקומת רתיחה]]
* [[רתיחה בועתית]]
* [[רתיחה רוויה]]
* [[רתיחת שטף חום קריטי]] ([[רתיחת CHF]])
}}

=== תרגום ===
{{תר|מעבר פזה (הגדרה 1)}}
{{תרגומי שפות| 
|עמודות =3
|אוזבקית =	|אסטורית =	|אוקראינית =	|אורדו =
|אידו = 	|איטלקית =ebollizione|אינדונזית =	|אינטרלינגואה =
|איסלנדית =	|אירית =	|אלבנית =	|אנגלית =boiling
|אסטונית =	|אספרנטו =	|אפריקנית =	|ארמנית =
|בולגרית =кипене|בלרוסית =	|בוסנית =	|בנגלית =
|בסקית =	|ברטונית =	|גליסית =	|גרוזינית =დუღილი
|גרמנית =Sieden	|דנית = 	|הולנדית =	|הונגרית =
|הינדית =	|וולאפיק =	|וולשית =	|ויאטנמית =
|זולו = 	|טגיקית =	|טגלית =	|טורקית =
|טורקמנית =	|טטרית =	|טמילית =	|יאוית =
|יוונית =Βρασμός|יידיש =	|יפנית =沸騰	|כורדית =
|לאו =  	|לדינו =	|לוקסמבורגית =	|לטבית =
|לטינית =	|ליטאית =	|מאורית =	|מונגולית =
|מלאית =	|מלטית =	|מקדונית =	|נהואטל =
|נורבגית =	|נפלית =	|סווהילי =	|סינהלזית =
|סינית =沸腾	|סיציליאנית =	|סלובנית =	|סלובקית =
|סנסקירית =	|ספרדית =Ebullición|סקוטית = 	|ערבית = غليان
|פארואזית =	|פולנית =	|פורטוגלית =	|פינית =
|פרסית =جوشیدن	|צ'כית = var	|צרפתית =ébullition|קוריאנית =
|קזכית =	|קטלנית =	|קנרית =	|קרואטית =
|רומנית =	|רוסית =кипе́ние	|שבדית =kokning	|תאית =
}}
{{תר-סוף}}

=== ראו גם ===
* [[הרתחה]]
* [[אידוי]]
* [[מעבר פאזה]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה = רתיחה| ויקישיתוף = Category:Boiling}}
* רונית גדיש ותמר קציר, [http://hebrew-academy.org.il/2011/01/02/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9B%D7%95%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ איך כועסים בעברית?], אתר האקדמיה ללשון עברית

{{שורש|רתח}}
[[קטגוריה:תרמודינמיקה]]
[[קטגוריה:כימיה]]</text>
      <sha1>rxhuwlesqd8fcx073kxamjrzyyrxf2x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכריני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48044</id>
    <revision>
      <id>520295</id>
      <parentid>515493</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:32:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2130" sha1="bfu3rancp0ojbhtil29uy3c1rm4coe1" xml:space="preserve">== זִכְרִינִי ==
{{ניתוח דקדוקי
| כתיב מלא = זכריני
| הגייה = zikhrini
| חלק דיבר = שם עצם
| מין = ז
| שורש = {{שרש3|ז|כ|ר}}
| דרך תצורה = 
| נטיות = זיכריני־, ר׳ זיכריניות
|
}}
{{תמונה|Myosotis ramosissima W.jpg|זכריני מסועף (Myosotis ramosissima) - מין '''זכריני''' חד שנתי הפורח בחודשים אפריל – מאי בישראל נפוץ בחרמון ובמישור החוף.}}
# סוג צמח בעל פרחים ממשפחת זיפניים. פורח על פי רוב באביב ופרחיו בדרך כלל כחולים. {{שם מדעי|Myosotis}}
#:* {{צטבי|אם לא לשֶׁמע סיפור-אגדתו פתח לנו ראשונה '''הזכריני''' שבכר את עיניו וחייכה ה[[פעמונית]] מצדי הדרכים?|https://benyehuda.org/basok_m/nofey04.html|לדורות ולבאים|שאול טשרניחובסקי}}

=== גיזרון ===
* משמעות שמו של הפרח היא &quot;זִכְרִי אוֹתִי&quot; והוא {{תרגום שאילה|גרמנית}} Vergissmeinnicht {{כ}} (vergiss mein nicht – אל תשכח/י אותי) באותו האופן התפשט השם לשפות רבות בווריאציות דומות ובפרט לשפות האירופאיות השונות (לדוגמה בצרפתית: ne m'oubliez pas  ובאנגלית: Forget me not).

=== מילים נרדפות ===
* [[אזן העכבר|אֹזֶן הָעַכְבָּר]] (מיושן)

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Myosotis}}

=== מידע נוסף ===
* מקור השם המדעי (Myosotis) מיוונית, μυοσωτίς, ופירושו אוזן של עכבר על שם צורת העלה.
* בעבר שימש בעברית גם השם [[זכריה#זִכְרִיָּה|זִכְרִיָּה]] (זכור אלוהים)

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים
| ויקיפדיה = זכריני
| ויקישיתוף = Myosotis
}}

{{שורש|זכר}}
[[קטגוריה:פרחים]]
[[קטגוריה:תרגומי שאילה מהשפה הגרמנית]]</text>
      <sha1>bfu3rancp0ojbhtil29uy3c1rm4coe1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פריט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48055</id>
    <revision>
      <id>520661</id>
      <parentid>469214</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:47:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1476" sha1="e39v7naayla7db3c5jbeawlkfve7x1o" xml:space="preserve">==פְּרִיט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פריט
|הגייה=p'''rit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|פ|ר|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִיל}}
|נטיות=ר' פְּרִיטִים, פְּרִיט־, פְּרִיטֵי־
}}
# דבר אחד מתוך רשימה, סדרה או אוסף.
#:* בקטלוג הרהיטים מפורסמים '''פריטים''' רבים.
#:* {{צטבי|בין כל '''פריט''' של מידע וכל נקודה שעל המסלול, הוא יכול למצוא קשר של קרבה או ניגוד, אשר ישמש לו מזכרת בכל רגע.|http://benyehuda.org/kotik/rosh.html|זכרונות קוֹטיק-ראש דבר|קוטיק}}
#:* {{צטבי|ובחנויות אין אף '''פריט''' שמתקרב אפילו לפיתוחים העדינים בעלי המעוף שהיו מבצעים פעם בחנויות.|https://benyehuda.org/blog/archives/3201|מנורת החנוכה|י&quot;ל פרץ}}

===צירופים===
* [[פריט לבוש]]
* [[פריט מידע]]
* [[רשימת פריטים]]

===מילים נרדפות===
* [[יחידה]]
* [[עצם#עֶצֶם|עצם]]
* [[דבר]]
* [[דבר־מה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|item}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית| položka }}

===מידע נוסף===
* שגיאה נפוצה היא ההגייה פָּריט בקמץ ולא בשווא.

===ראו גם===
* [[סעיף]]
* [[חפץ]]
* [[רכיב]]</text>
      <sha1>e39v7naayla7db3c5jbeawlkfve7x1o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>האט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48094</id>
    <revision>
      <id>520250</id>
      <parentid>388668</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:07:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="993" sha1="c62oow20ym50kgq9nkxpzjly7trgoes" xml:space="preserve">==הֵאֵט==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=האט
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ט|ט}}, [[גזרת הכפולים]]
|בניין=הפעיל
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} עָשָׂה שֶׁתִּפְחַת הַמְּהִירוּת.
#:* {{צטבי|וְהַפֶּתֶןְ הִנֵּה גַּם הוּא '''הֵאֵט''' מְרוּצָתוֹ, וְהוּא אָץ בְּנַחַת וּבְשׁוּבָה לִפְנֵי הָעֶלֶם לַנְחוֹתוֹ הַדָּרֶךְ|https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlosha_vearbaa_2.html|אַגָּדַת שְׁלֹשִׁה וְאַרְבָּעָה|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
*נגזר בתקופת העברית החדשה מן השם הכפול [[אט]] המופיע בתנ&quot;ך.

===מילים נרדפות===
* [[אטאט]]
* [[אטה#אִטָּה|אִטָּה]]

=== ניגודים ===
* [[האיץ]]

===ראו גם===
* [[הואט]]
* [[לאט]]
* [[אט]]

{{שורש|אטט}}</text>
      <sha1>c62oow20ym50kgq9nkxpzjly7trgoes</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברי קילוסין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48106</id>
    <revision>
      <id>520161</id>
      <parentid>489732</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:31:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520161</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1478" sha1="bl3aog7h27g424can2d4f71xvkgyo0v" xml:space="preserve">==דִּבְרֵי קִלּוּסִין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דברי קילוסין
|הגייה=div'''re''' kilu'''sin'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר רבים
|שורש={{שרש3|ק|ל|ס|ב}}
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# דברי שבח והלל, תשבחות, מחמאות.
#:* {{צטבי|&quot;שמחה אני מאוד לשמוע דברי קילוסין עליה&quot;, אמרה ליידי קאתרין.|https://benyehuda.org/shrira_shoshana/pride_and_prejudice.html|אהבה ודעה קדומה|ג'יין אוסטן|מתרגם=שושנה שרירא}}
#:* {{עיתונות|'''דברי קילוסין''' חביבים עליו במיוחד. ביקורת, דעה אחרת, או, חלילה, תשובה שלילית לבקשה או הצעה – מתפרשות אצלו בצורה מעוותת.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1990%2F11%2F23&amp;id{{=}}Ar01401&amp;sk{{=}}FF345570|מעריב||23 בנובמבר 1990}}

===מקור===
* מן &quot;קילוסין&quot; בלשון חז&quot;ל, באותה משמעות. לדוגמה: {{צט|א&quot;ר לוי המים היו אומרים אלו לאלו נלך ונעשה '''קילוסין''' להקב&quot;ה [...].|בראשית רבה ה ג}}

===ביטויים קרובים===
* [[דברי שבח]]

===ניגודים===
* [[דברי גנאי]]

===ראו גם===
* [[קלס]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>bl3aog7h27g424can2d4f71xvkgyo0v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפוץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48116</id>
    <revision>
      <id>519997</id>
      <parentid>501013</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:02:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519997</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1600" sha1="tju5clmo6mzub72ds0w6wsvp7304rcr" xml:space="preserve">== אָפוּץ ==
{{ניתוח דקדוקי
| כתיב מלא = אפוץ
| הגייה = a'''futs'''
| חלק דיבר = ת
| מין = ז
| שורש = {{שרש3|א|פ|ץ}}
| דרך תצורה = {{משקל|קָטוּל}}
| נטיות = נ׳ אֲפוּצָה, ר׳ אֲפוּצִים, נ״ר אֲפוּצוֹת
|
}}
# {{חזל}} סָתוּם, דָּבוּק אוֹ סָגוּר כְּנֶגֶד דְּחִיסוּת אוֹ כְּנֶגֶד לַחַץ.
#:* {{צט/משנה|היתה פחותה ופקוקה בקש או '''אפוצה''', איזו היא '''אפוצה''', כל שאין לה טפח ממקום אחד, כזית מן המת נתון תחתיה, כנגדו עד התהום טמא.|אהלות|ט|ג}}
#:* {{צטבי|זאת היתה נטיעה יקרה ועדינה, שהוקרמה מלמעלה בשכבה חסומה, '''אפוצה''' וקשה כאבן, מתוך שעבוד-עצמי וכבישת-היצר.|https://benyehuda.org/sokolov/rathenau_walther_and_emil.html|הָרַטֶנוֹיִים|נחום סוקולוב|מתרגם=}}
#:* {{צטבי| הנה הוא מוציא מאחד הנקיקים בקבוק סתום '''ואפוץ''', ומראה לך|https://benyehuda.org/sokolov/031.html|הַבָּרוֹן בִּנְיָמִין (אֶדְמוֹנְד) דּי רוֹטְשִׁילְד|נחום סוקולוב|מתרגם=}}

=== גיזרון ===
* מן הספרות התלמודית, נגזר מ[[אפץ]]{{הבהרה|פועל קיים? או תיאורטי}}.

=== ניגודים ===
* [[מחלחל|מְחֻלְחָל]]
* [[נקבובי]]

=== ראו גם ===
* [[אפץ]]

{{שורש|אפץ}}</text>
      <sha1>tju5clmo6mzub72ds0w6wsvp7304rcr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משאבת ג'בסקו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48144</id>
    <revision>
      <id>519761</id>
      <parentid>515498</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:15:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519761</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2450" sha1="77472qnuyi6gvb9pc9v3z3rq2aqjicg" xml:space="preserve">==מַשְׁאֵבַת גָּ'בְּסְקוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=משאבת ג'בסקו
|הגייה=mash-e'''vat''' '''jab'''sko
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' מַשְׁאֵבוֹת גָּ'בְּסְקוֹ
}}
[[קובץ:Flexible impeller pump.gif|ממוזער|אנימציה של משאבת ג'בסקו]]
[[קובץ:02 Impeller.jpg|ממוזער|אימפלר של משאבת ג'בסקו למנוע חיצון]]
# [[משאבת שנוי נפח|משאבת שינוי נפח]] ל[[מים]], שה[[חלק]] ה[[עיקרי]] בה הוא [[מאיץ]] ([[אימפלר]]) עשוי [[גומי]] [[סינתטי]] בעל [[כנף|כנפיים]] [[גמיש|גמישות]].
#:* '''משאבות ג'בסקו''' משמשות בכלי שיט קטנים כמשאבות מי־ים או כמשאבות שיפוליים.
#:* &quot;אם במקרה נפעיל '''משאבת ג'בסקו''' כששסתום היניקה שלה סגור – האימפלר יישרף ויינזק.&quot; (אתר [https://cgate.co.il/ &quot;שער לים&quot;])

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} Jabsco pump. המשאבה הומצאה ותוכננה על ידי ג'ק סטריטר (Jack Streeter) וארט בריגס (Art Briggs) ב־1938. שם המותג Jabsco הורכב מהאותיות הראשונות של שמות ממציאיה בתוספת co – קיצור של company.{{כ}}&lt;ref&gt;[http://www.xylemflowcontrol.com/files/flexibleimpellerspgs52-61.pdf אתר חברת ג'בסקו].&lt;/ref&gt; שם המותג הפך לשם גנרי למשאבות מסוג זה.

===מילים נרדפות===
* [[משאבת כנפים גמישות|משאבת כנפיים גמישות]]
* [[משאבת שבשבים גמישים|מַשְׁאֵבַת שַׁבְשַׁבִּים גְּמִישִׁים]]
* [[משאבת אימפלר גמיש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|flexible impeller pump|flexible vane pump}}

===ראו גם===
* [[משאבת שפולים|משאבת שיפוליים]]
* [[משאבת מי ים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Flexible impeller|שם ויקיפדיה=Flexible impeller|ויקישיתוף=Category:Pumps|שם ויקישיתוף=משאבות}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:משאבות]]
[[קטגוריה:שמות מותגים שהפכו לגנריים]]</text>
      <sha1>77472qnuyi6gvb9pc9v3z3rq2aqjicg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שליח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48158</id>
    <revision>
      <id>520215</id>
      <parentid>487654</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:53:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4197" sha1="0w88l3f2cvxcv9p858g9oitufgdqu28" xml:space="preserve">==שָׁלִיחַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שליח
|הגייה=sha'''li'''akh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ל|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=נ' שְׁלִיחָה, שְׁלִיחַת־; ר' שְׁלִיחִים, שְׁלִיחֵי־; שְׁלִיחַ־ 
}}{{תמונה|Bicycle courier on Oxford Street, London.jpg|שליח (1) על אופניים}}
# מי ש[[תפקידו]] ל[[העביר]] [[חבילה]], [[סחורה]] וכדומה ממקום אחד למשנהו.
#:* {{צטבי|ברוב ערי ליטא ופולין ואולי בכלם,  יש גם יהודים '''שליחים''',  ההולכים מהלך איזה פרסאות שנים ושלשה ימים להמציא מכתב או כסף למקום שאין שם פאָסט,  והם מקבלים בעד שליחותם בערך רו&quot;כ או שנים ועושים דרכם לפעמים גם בימות החורף ובקור|https://benyehuda.org/malal/malal_008.html|פתח תקוה|משה ליב ליליינבלום}}
#:* דרוש '''שליח''' עם רכב לעבודה בחברת הפצה.
#{{רובד|חזל}} מי ש[[נשלח]] על־ידי אחר למלא [[משימה]] מסוימת מ[[טעם|טעמו]].
#:*{{צט/משנה|הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִגִּיעַ '''בַּשָּׁלִיחַ''', אוֹ שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו '''שָׁלִיחַ''' וְאָמַר לוֹ, גֵּט שֶׁנָּתַתִּי לָךְ בָּטֵל הוּא, הֲרֵי זֶה בָּטֵל.|גיטין|ד|א}}
#:* {{צטבי|אדרבּא: הכּירוּ, בּעינים פּקוּחוֹת, בּכֹל חוֹמר-המצב שבּארץ (המֵקל דוקא היה בּא-כּוֹח הממשלה), הכּירוּ בּכוֹבד התפקיד וגם בּתכוּנוֹת המצוּינוֹת של '''שליח''' בּריטניה בּארץ, וכל כּוָנוֹת רעוֹת לגבּי הערבים היוֹ מהם והלאה.|https://benyehuda.org/beilinson/belinson_152.html|הויכּוּח הארצישׂראלי בּבית-הלורדים|משה בילינסון}}
#:* הסוכנות היהודית מוציאה מדי שנה קרוב ל־2,000 '''שליחים''' לכל רחבי העולם, המשרתים ביותר מ־30 מדינות וכ־160 ערים. יחידת '''השליחים''' ועמיתי ישראל היא היחידה האחראית לשליחת '''השליחים''' לכל רחבי העולם. (מתוך אתר האינטרנט של הסוכנות היהודית לארץ ישראל)
#{{הקשר|דת}} מי שתפקידו ל[[הפיץ]] את [[בשורה|בשורות]] ה[[דת]] ול[[עשה נפשות|עשות לה נפשות]].

===גיזרון===
*המילה מופיעה לראשונה בארמית המקראית: {{צט/תנ&quot;ך|כָּל־קֳבֵל, דִּי מִן־קֳדָם מַלְכָּא וְשִׁבְעַת יָעֲטֹהִי '''שְׁלִיחַ''', לְבַקָּרָה עַל־יְהוּד, וְלִירוּשְׁלֶם – בְּדָת אֱלָהָךְ, דִּי בִידָךְ.|עזרא|ז|יד}}

===צירופים===
* [[אין שליח לדבר עברה]]
* [[מעשה השליחים]]
* [[מרוץ שליחים]]
* [[שליח אלהים]]
* [[שליח דואר]]
* [[שליח מצוה]]
* [[שליח צבור]] ([[ש&quot;ץ]])
* [[רנ&quot;א שליח]]

===נגזרות===
* [[שליחות]]
* [[שליחי]]

===מילים נרדפות===
{{ע|3|
* [[בא כח]] (2)
* [[בלדר]] (1)
* [[דוור]] (1)
* [[מורשה]] (2)
* [[מיופה כח]] (2)
* [[מלאך]]
* [[מסיונר]] (3)
* [[נציג]]
* [[סוכן]]
* [[ציר]] (2)
* [[רץ]] (1)
* [[שגריר]] (2)
* [[שלוח]]
}}
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|delivery person}} (1),  {{ת|אנגלית|apostle}} (3), {{ת|אנגלית|courier|messenger}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ساعٍ}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|مَنْدوب|مَبْعوث|مُمَثِّل}} (2)
* ערבית: {{ת|ערבית|رسول}} (3)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שליח|ויקישיתוף=CATEGORY:Messengers|שם ויקישיתוף=שליחים}}</text>
      <sha1>0w88l3f2cvxcv9p858g9oitufgdqu28</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גבינית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48160</id>
    <revision>
      <id>520231</id>
      <parentid>449425</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:59:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1201" sha1="nj5cro4kd8lg2q1qm9bqx6ustxgzgcv" xml:space="preserve">==גְּבִינִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גבינית
|הגייה=gvi'''nit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ג|ב|ן|ב}}
|דרך תצורה={{מוספית|גבינה|־ִית}}
|נטיות=ר' גְּבִינִיּוֹת
}}{{תמונה|Cheese cakes.jpg|גביניות}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מאפה]] מתוק [[ממלא|ממולא]] ב[[גבינה]].
#:* {{הדגשה|לפני כמה זמן ניסיתי להכין '''גביניות''' ממתכון שראיתי ברשת עם שמן, אבל '''הגביניות''' יצאו יותר במרקם של לחם.|({{מקור/אינטרנט|יוצר=מיכל|כתובת=https://condelight.blogspot.co.il/2017/05/blueberry-cheese-pockets.html|כותרת=מאפה גביניות ואוכמניות|שם האתר=Con Delight|תאריך=5/17/2017}})}}

===גיזרון===
* מן [[גבינה]].

===מילים נרדפות===
* [[שנק]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|danish}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ватрушка}} (תעתיק: vatrúška)

===ראו גם===
* [[גבין]]

[[קטגוריה:גבן ב (שורש)]]

[[קטגוריה:מאפים]]</text>
      <sha1>nj5cro4kd8lg2q1qm9bqx6ustxgzgcv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחותי ימא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48189</id>
    <revision>
      <id>519768</id>
      <parentid>435123</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:18:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519768</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1788" sha1="1guz6aq7szxu3h3ewpb6dh1nt7epeln" xml:space="preserve">==נָחוֹתֵי יַמָּא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נחותי ימא
|הגייה=nakho'''tey''' ya'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר 
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} {{הקשר|ימאות}} [[יורד ים|יורדי ים]]; [[ספן#סַפָּן|ספנים]] המפליגים אל ארצות הים.
#:* {{צט|מאי שמן קיק? אמר שמואל: שאילתינהו לכל '''נחותי ימא''' ואמרו לי עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו.|שבת כא א}}
#:* {{מאגרים|וזה ידוע אצל '''נחותי ימא''', שכשכלו להם המים פורסין ווילונות וספוגין של צמר על הנס, וסוחטין מהן מים מתוקים.|http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1005001&amp;mm15{{=}}008002007001017&amp;mismilla|איגרות החכמה|מנדל לפין|שנה=1789|ויקיפדיה=ללא}}
#:* {{צטבי| צוד צדני הרהור מסתורי, שהרמב&quot;ן, שיעץ ל'''נחותי ימא''' בשעת סכנה, לבטא בשפתיהם את ראשי התיבות &quot;סלה&quot; (סוד ה' ליראיו), אולי התכוון אל החליפות האלה.|https://benyehuda.org/sokolov/020.html|ספר המסעות|נחום סוקולוב}}

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}} [[יורד ים|יורדי ים]].  

===מילים נרדפות===
* [[ימאי]]ם
* [[ספן|ספנים]]
* [[איש ים|אנשי ים]]
* [[אנשי אניות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|seafarer}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים בארמית]]</text>
      <sha1>1guz6aq7szxu3h3ewpb6dh1nt7epeln</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איש ים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48190</id>
    <revision>
      <id>520266</id>
      <parentid>353246</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:20:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2553" sha1="spijo9ocmyvo3asntm9zcp458898b75" xml:space="preserve">==אִישׁ יָם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=איש ים
|הגייה=ish yam
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' אַנְשֵׁי יָם
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[ימאי]]; אדם ש[[אמנות|אומנותו]] [[השטה|השטת]] [[אניה|אניות]] ו[[ספינה|ספינות]].
#:* {{עיתונות|אנחנו, '''אנשי ים''', – הגיד וואינראיט – מבינים את חרוף נפשך יותר ממי שיהיה.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HMZ%2F1898%2F07%2F08&amp;id{{=}}Ar00600&amp;sk{{=}}108542B7|המליץ||8 ביולי 1898}}
#:* {{עיתונות|זה כמה שנים מכשירים אנו יהודים ל'''אנשי־ים''' – בלי כל תמיכה זרה – ורק לאחר שכבר הכשרנו חבר '''אנשי־ים''' יהודים התחלנו את שרות נסיעותינו.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DHY%2F1935%2F09%2F19&amp;id{{=}}Ar00502&amp;sk{{=}}0A4E15E9|דֹאר היום||19 בספטמבר 1935}}
#:* {{עיתונות|דרושים כ־300 '''אנשי ים''' ישראלים: ימאים, מכונאים וקציני ים.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DHY%2F1935%2F09%2F19&amp;id{{=}}Ar00502&amp;sk{{=}}0A4E15E9|מעריב||20 בינואר 1989}}
#:* {{צטבי|ואולי תיזכר אז גם בזה גזע הגבורים '''אנשי-הים''' עזי-הנפש, שכה הפליא לתארם ולעצבם ביצירותיו [...].|https://benyehuda.org/stein/jack_london.html|ג'ק לונדון - חלוץ ספרות הים באמריקה|א&quot;ש שטיין}}

===גיזרון===
*[[קטגוריה:תרגומי שאילה]]תרגום שאילה משפות אירופה: seaman באנגלית, seemann בגרמנית ועוד. על פי רוב בריבוי: אנשי ים.

===מילים נרדפות===
* [[ימאי]]
* [[יורד ים]]
* [[ספן#סַפָּן|סַפָּן]]
* [[אנשי אניות]]
* [[נחותי ימא]]

===ניגודים===
* [[איש יבשה]]
* [[עכבר יבשה]]
* [[גלם יבשה|גולם יבשה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|seaman|mariner}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|seemann}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بَحَّار‏}}{{כ}} (baḥḥār)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|marin}}
* רוסית: {{ת|רוסית|моря́к}}{{כ}} (morják)

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>spijo9ocmyvo3asntm9zcp458898b75</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקל חובלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48243</id>
    <revision>
      <id>519940</id>
      <parentid>283078</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:34:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519940</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2158" sha1="eyf11dobnnuqpd2u7kp9djzzayu208a" xml:space="preserve">==מַקֵּל חוֹבְלִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מקל חובלים
|הגייה=ma'''kel''' khov'''lim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ב|ל}}
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' מַקְלוֹת חוֹבְלִים
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מקל]] ל[[הכה|הכות]] בו, על פי רוב כ[[אמצעי]] [[ענישה]] או [[רדיה|רדייה]].
#:* {{עיתונות|בראש רכב סעיד [...] ואחריו רכב מודענו אלקנה ליפשיץ, בחליפה ובמגבעת, ידו האחת אוחזת באפסר והשנייה ב'''מקל־חובלים'''.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1979%2F04%2F27&amp;id{{=}}Ar01701&amp;sk{{=}}B891CA77|דבר||27 באפריל 1979}}
#:* {{צטבי|מכיוון שנתקל בין הדלת ומזוזה התחיל אייזיק לוקה אותו ב'''מקל חובלים''' מעבר מזה ובריינה בסחיף עץ מעבר מזה ולא חדלה מקרוא: אייזיק! אייזיק!|https://benyehuda.org/shalom/hebrew_008.html|חברבר החצרוני|שלום עליכם|מתרגם=י&quot;ד ברקוביץ}}
# {{בהשאלה}} &quot;יד קשה&quot;, נוקשות ללא פשרות וויתורים.
#:* {{עיתונות|אלקים נתן למו לב לדעת, כי לא ב'''מקל חובלים''' יובלו בני האדם אלי מטרת האמת, ולא בשוטים ועקרבים כי יוסרו ישיגו תעודתם עלי חלד.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MGD%2F1859%2F12%2F07&amp;id{{=}}Ar00100&amp;sk{{=}}AC35580C|המגיד||7 בדצמבר 1859}} 

===גיזרון===
* על פי המקרא: {{צט/תנ&quot;ך|[...] וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים וָאֶרְעֶה אֶת הַצֹּאן.|זכריה|יא|ז}}.
* מן ח-ב-ל, [[חבל#חָבַל|חָבַל]].

===ראו גם===
* [[מקל]]
* [[חובל]]
* [[שבט מוסר]]
* [[בשוטים ועקרבים]]

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>eyf11dobnnuqpd2u7kp9djzzayu208a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארחות ימים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48286</id>
    <revision>
      <id>519804</id>
      <parentid>484292</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:30:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519804</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1669" sha1="k5d4pee6hyv6d8890o1fw0ady4llj81" xml:space="preserve">==אָרְחוֹת יַמִּים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אורחות ימים
|הגייה=or'''khot''' ya'''mim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ריבוי
|שורש={{שרש3|א|ר|ח}}
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|מליצה}} נתיבי ההפלגה של אניות סוחר אל מעבר לים, אל ארצות רחוקות.
#:* {{צטבי|ולאיש שפעת גמלים וחמורים, לעבור עמהם במדבר, וספינה לו משלו עם מלחים ורב־חובל, לעבור בה '''ארחות־ימים'''.|https://benyehuda.org/perets/mesirut.html|מסירות|י&quot;ל פרץ}}
#:* &quot;עובר אורחות ימים&quot; (מרן החיד&quot;א, מעגל טוב [בתחילתו]; ''על־פי תהילים ח ט'')
#:* {{צטבי|לֵךְ סֹב אָרְחוֹת יַמִּים וַאֲרָצוֹת יָדַעְתָּ, / וְדַבֵּר – וּלְבָבוֹת דְּבָרֶיךָ יַבְעִירוּ!|https://benyehuda.org/frischmann/frisch018.html|הנביא|א. פושקין|מתרגם=דוד פרישמן}}

===מקור===
*  {{צט|צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים.|תהלים ח ט}}. מן [[ארח#אֹרַח| אֹרַח]] – דרך, נתיב.

===מילים נרדפות===
* [[נתיבות הים]] &lt;small&gt;(מליצי)&lt;/small&gt;
* [[דרכי הים]] &lt;small&gt;(מליצי)
&lt;/small&gt;
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|paths of the sea|sea lanes}}

===ראו גם===
* [[ארח#אֹרַח|אֹרַח]]

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>k5d4pee6hyv6d8890o1fw0ady4llj81</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוטו של ים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48307</id>
    <revision>
      <id>519832</id>
      <parentid>402300</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:38:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519832</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2626" sha1="dwlqeuul02uwlav1z7h9wwuunx06qdn" xml:space="preserve">==זוֹטוֹ שֶׁל יָם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זוטו של ים
|הגייה=zo'''to''' shel yam
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} (א) קרקעית הים הנחשפת עם נסיגת הגלים; (ב) דברים שהשליך הים אל החוף; (ג) שֶׁפֶל, גֵּאוּת, גאות ושפל (תופעות הטבע).
#:* {{צט|המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס ומן '''זוטו של ים''' ומשלוליתו של נהר [...].|בבא מציעא כד א}}
#:* {{עיתונות|אותה שעה אפשר ללקט חפצי־אמנות מתוך '''זוטו של ים''' המציאות, פליטת השטפון ששכך.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1935%2F03%2F22&amp;id{{=}}Ar00201&amp;sk{{=}}9F7556B9|דבר||22 במרץ 1935}}
#:* {{צטבי|אם נשוה אותו אל המקצועניים הננסיים, שכל אחד מהם הוא סגור כחלזון זה בצדף שלו, וכל אחד מהם מתנשא ומתפאר בשבלוליותו הנזרקת אל החוף בשעת '''זוטו-של-ים''' [...].|https://benyehuda.org/sokolov/rathenau_walther_and_emil.html|הָרַטֶנוֹיִים|נחום סוקולוב}}
#:* {{עיתונות|בין העמים היושבים על חוף הים רווחת הכרה עמוקה ובטוחה, שיש קשר ויחס בין '''זוטו של ים''' (עליה וירידה של מי הים) ובין הלידות.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DHY%2F1936%2F04%2F19&amp;id{{=}}Ar00702&amp;sk{{=}}826C046C|דֹאר היום||19 באפריל 1936}}
#:* {{הדגשה|&quot;מחר, בששי לאפריל, עם '''זוטו של ים''', תפליג האניה „פרורד“ מ„עקל פרינץ החדש“.|(ז'ול ורן, מסעו ופגעיו של הקפיטן הטרס. תרגם: יצחק ספיבק, 1926)}}

===גיזרון===
* מן [[זוט|זוֹט]].

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על עבודה זרה מג א: '''זוטו של ים''' - לשון ים החוזר לאחוריו עשר וחמש עשרה פרסאות ושוטף כל מה שמוצא בדרך חזרתו וכן עושה בכל יום: '''שלולית''' - כשהנהר גדל ויוצא על גדותיו ופושט:

===ראו גם===
* [[זוטו של עולם]]
* [[גאות]]
* [[שפל]]
* [[גאות ושפל]]
* [[כרית]]
* [[מועדי הים]]

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]]</text>
      <sha1>dwlqeuul02uwlav1z7h9wwuunx06qdn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כרכי הים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48310</id>
    <revision>
      <id>520259</id>
      <parentid>428682</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:09:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1345" sha1="ry9x5oxoaxmntq0dlhbiw82b2pyl6un" xml:space="preserve">==כְּרַכֵּי הַיָּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כרכי הים
|הגייה=kra'''key''' ha'''yam'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר 
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
#  {{רובד|לשון חז&quot;ל}} ערים גדולות לחופי הים התיכון, ובהשאלה – ערים גדולות ורחוקות [[עבר#עֵבֶר|מעבר לים]].
#:* {{צט|עוף אחד יש ב'''כרכי הים''' וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין.|ברכות ו ב}}.
#:* {{צט|בן אחד יש לי '''בכרכי הים''' ויש לי גיעגועים עליו|סנהדרין לט א}}
#:* {{צט|שכן ב'''כרכי הים''' קורין לקליעתא בנייתא|ברכות סא א}}
#:* {{צטבי|לכאורה לא היה יודע שמעיה איזה צורך שם ב'''כרכי הים''' בשערות חזיר, – אבל מה לו לדעת זאת?|https://benyehuda.org/berdi/shutafim.html|נַהֲרַיִם|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}

===גיזרון===
* מן [[כרך#כְּרַךְ|כְּרַךְ]] – עיר גדולה, ו־[[ים|יָם]] – שמעבר לים.

===ראו גם===
* [[בן כרך]]
* [[מדינת הים]]
* [[איי הים]]

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ריבויים]]</text>
      <sha1>ry9x5oxoaxmntq0dlhbiw82b2pyl6un</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אניה סערה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48347</id>
    <revision>
      <id>520657</id>
      <parentid>378043</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:46:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2573" sha1="f8e9rnotwiwa6aspkqtsf0ftpb77hbt" xml:space="preserve">==אֲנִיָּה סֹעֲרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אונייה סוערה
|הגייה=oni'''ya''' so'a'''ra'''
|חלק דיבר=
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} אונייה אשר רוחות עזות נושאות אותה [[אנה ואנה|אָנֶה וָאָנָה]] ונשקפת לה סכנת טביעה.
#:* {{צטבי|הביטו נא וראו '''אניה סערה''' בלב ים סער – אניה סערה אשר נטשו חבליה, אין מחזיק כן תרנה, אין פרש נס, אין חבל ומלח, אין משוט ומנהל לה [...].|http://benyehuda.org/zitron/shulman_no_nikkud.html|קלמן שולמאן|שמואל ליב ציטרון}}  
#:* {{צטבי| לא ידעתי מדוע יד ה’ הוֹיָה בנו, כי כל חציו יכלה ב'''אניה סוערה''' כמונו, אניה נהדפה על אבני נגף, אשר נשבר כן תרנה נפוץ משוטה, ותהי תאניה ואניה בלב ים צרה.|https://benyehuda.org/mapu/ayit_tsavua.html|עיט צבוע|אברהם מאפו}}
#:* {{צטבי|בינתים ירדה האכזקוטיבה הציונית למדרגת '''אניה סוערה''' לא־רוחמה, הנשאת בלי הגה ומפרשים ותרנים על גלי המאורעות.|https://benyehuda.org/arlosoroff/010.html|התקציב הציוני ועתידו|חיים ארלוזורוב}}
#:* {{צטבי|ים זועף חיי, ימי ושנותי גלים הומים ונפשי '''אניה סוערה''' תמיד, אף הכרת עצמי מתחלת אצלי בסערה.|https://benyehuda.org/mos/bayamim_hahem_I.html|בימים ההם|מנדלי מוכר-ספרים}}

===מקור===
* {{צט|עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה|ישעיהו נד יא}}. [[סער#סֹעַר|סֹעַר]] – נדחף ונישא בכוח על ידי הרוח.

===פרשנים מפרשים===
* מצודות על ישעיהו נד יא: &quot;עניה סוערה&quot; - על ירושלים יאמר שהיא כעניה מרעדת כמרוח סערה ואין מי לנחמה.
* רש&quot;י על ישעיהו נד יא: &quot;סוערה&quot; - שלבה סוער ברובי צרות.

===מילים נרדפות===
* [[ספינה מטרפת בים]]

===ראו גם===
* [[חשבה להשבר]]
* [[מכת סער|מוכת סער]]
* [[נתון לחסדי הרוחות]]
* [[נטרפה ספינה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|storm-beaten ship}}

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>f8e9rnotwiwa6aspkqtsf0ftpb77hbt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זיג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48348</id>
    <revision>
      <id>520454</id>
      <parentid>497011</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:42:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520454</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1138" sha1="pzp8ywqfju614o9034k0s0pii7prv5g" xml:space="preserve">==זִיג==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא= זיג
|הגייה= zig
|חלק דיבר= שם עצם
|מין= ז
|שורש= 
|דרך תצורה= 
|נטיות= זִיג־, ר׳ זִיגִים, זִיגֵי⁻|
}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|ארכאי}} מעיל גברים עליון, [[מחיט|מחוייט]] וקצר.
#:* {{צטבי|הוא חוטף ומתעטף '''בזיג''' וחובש צילינדעֶר לראשו|https://benyehuda.org/perets/pina02.html|הוּרמוּז ואהרימן|יצחק ליבוש פרץ|מתרגם=שמשון מלצר}}

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}} זיגא: {{צט|לה זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך|עירובין ק ב}}.

===פרשנים מפרשים===
* [[s:עירובין ק ב#רש&quot;י|רש&quot;י על עירובין ק ב]]: זיגא - מלבוש שקורין קוט&quot;ה:

===מילים נרדפות===
* [[בליזר|בְּלֵיְזֶר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|blazer}}

===ראו גם===
* [[מעיל]]
* [[ז'קט|זָ'קֶט]]
* [[מקטרן|מִקְטֹרֶן]]

[[קטגוריה:פריטי לבוש]]</text>
      <sha1>pzp8ywqfju614o9034k0s0pii7prv5g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברווז צולע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48356</id>
    <revision>
      <id>520590</id>
      <parentid>314592</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:32:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1827" sha1="t8mby7ewoqo0fbo9ewk83w91me6gp4j" xml:space="preserve">==בַּרְוָז צֹּלֵע==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ברווז צולע
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=ז
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=בָּרְוָזִים צוֹלְעִים
}}
# כינוי לנושא משרה או נבחר ציבור אשר כהונתו קרבה לסיומה והשפעתו נחשבת לזמנית. במיוחד מי יורשו כבר נבחר.
#:* &quot;אם הוא יצליח לקרקע את נתניהו, שרון ישאר בזירה בתור ברווז צולע, כי כשביבי בשטח מי בכלל זוכר מי הוא. שרון הןא סך-הכול ברירת מחדל.&quot; - ([https://www.haayal.co.il/thread_12998 האייל הקורא], 11/12/2000)

===מקור===
* הביטוי הוא [[תרגום שאילה]] מאנגלית (Lame Duck) מילולית מתאר הביטוי ברווז שאינו מסוגל לעמוד בקצב התנועה של להקתו, והופך בשל כך למטרה לטורפים.
* הביטוי מתועד לראשונה במאה ה־18 בשימוש בבורסה לניירות ערך שבלונדון לתיאור סוחר בבורסה אשר לא יכול לעמוד בחובותיו הכספיים. הביטוי החל לשמש לתיאור פוליטיקאים במחצית המאה ה־19.


===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lame duck}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Lame duck}}

===ביטויים קרובים===
* [[סוס מת]]
===ראו גם===
*[[צלע]]
*[[צולע]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ברווז צולע}}
* ד&quot;ר רוביק רוזנטל, [https://blog.ravmilim.co.il/tag/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%96-%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%A2/ קסמו המוזר של הברווז], בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים.</text>
      <sha1>t8mby7ewoqo0fbo9ewk83w91me6gp4j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לבב ימים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48415</id>
    <revision>
      <id>520012</id>
      <parentid>332582</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:15:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520012</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1102" sha1="71toqqbt690ksfkv3iw5nqyoe5h32b2" xml:space="preserve">==לְבָב יַמִּים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לבב ימים
|הגייה=le'''vav''' ya'''mim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר יחיד
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} אמצע הים, הרחק מן החוף.
#:* {{צט|וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.|יונה ב ד}}
#:* {{צטבי|רעיונות כאלה סערו סער בקרב לב האיש הזה, אך רוחו הכביר כשן סלע ב'''לבב ימים''' לא נע ונד ממקומו [...].|https://benyehuda.org/fuenn/philipsohn_yaakov_tirada.html|יעקב טיראדָא|יהודה לודויג פיליפזון}}

===גיזרון===
* מן &quot;[[לבב]]&quot;, צורת משנה של &quot;[[לב]]&quot; + &quot;[[ים|ימים]]&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[לב ים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|midst of the sea}}

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>71toqqbt690ksfkv3iw5nqyoe5h32b2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אני תרשיש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48480</id>
    <revision>
      <id>520170</id>
      <parentid>414853</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:40:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520170</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1956" sha1="r28cs58x66g2m8s7bf0escqtruz762z" xml:space="preserve">==אֳנִי תַּרְשִׁישׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = אוני תרשיש
| הגייה = oni tar'''shish'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = נקבה
| שורש = 
| דרך תצורה = צרף
| נטיות = ר' אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} אניית סוחר גדולה המפליגה למרחקים, להבדיל מספינה קטנה השטה בקרבת החוף.
#:* {{צט|כִּי אֳנִי תַּרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.|מלכים א י כב}}
#:* {{צט|הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן.|ישעיהו כג יד}}
#:* {{צט| כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ.|ישעיהו ס ט}}

===גיזרון===
* על שם ארץ תרשיש הרחוקה.

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על מלכים א' י כב: אני תרשיש – ספינת אפריקא.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ship of Tarshish}}

===ראו גם===
* [[ספינה אלכסנדרית]]
* [[אני]]
* [[תרשיש]]

===קישורים חיצוניים===
* Isidore Singer, M. Seligsohn, [https://www.jewishencyclopedia.com/articles/14254-tarshish &quot;Tarshish&quot;], Jewish Encyclopedia.com

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]</text>
      <sha1>r28cs58x66g2m8s7bf0escqtruz762z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדינת הים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48488</id>
    <revision>
      <id>520098</id>
      <parentid>474894</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:47:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520098</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3115" sha1="st6vcwugvrdpztotd5hb76mv34a2i1w" xml:space="preserve">==מְדִינַת הַיָּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מדינת הים
|הגייה=medi'''nat''' ha'''yam'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' מְדִינוֹת הַיָּם
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} מדינה מעבר לים, שצריך לעבור את הים כדי להגיע אליה עפ&quot;ר מארץ ישראל. ובהרחבה: מקום שמחוץ לגבולות ארץ ישראל.
#:* {{צט/משנה|המביא גט '''ממדינת הים''' צריך שיאמר: &quot;בפני נכתב ובפני נחתם&quot;.|גיטין|א|א}}
#:* {{צט|מי שיצא הוא ואשתו '''למדינת הים''' ובא הוא ואשתו ובניו ואמר, אשה שיצאת עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה, אינו צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים.|משנה קידושין ד י}}
#:* {{צטבי|[...] מעשה באדם מישראל, שהרים רגליו והלך על פי הדיבור ל'''מדינות-הים''' ואיים רחוקים מעבר להרי-חושך ועשה לו במסעיו שם גדול בכל עמי-הארץ.|https://benyehuda.org/mos/binyamin.html|מסעות בנימין השלישי|מנדלי מוכר־ספרים}}
#:* {{צטבי|מֵעֵבֶר לַיָּם, / בִּמְדִינוֹת הַיָּם, / שָׁם אִיֵּי הַזָּהָב, / שָׁכַחְתִּי מַה שְּׁמָם.|https://benyehuda.org/bialik/bia_chds37.html|מעבר לים|ח&quot;נ ביאליק}}
#:* {{מאגרים|וכי '''מדינות הים''' והאיים לא הם אלו המקומות, שמגדלים אנשי אניות ותופשי משוט מצוינים?|http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1001205&amp;mm15{{=}}000000003488014&amp;mismilla|השקפה כללית על הדגים|מנדלי מוכר ספרים|ויקיפדיה=ללא}}
#:* {{עיתונות|גם מדעי־הרוח נקראים באנגלית פשוט humanities ואין בכך שום הצנעת יומרה בפני הגויים '''במדינות הים'''.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1980%2F11%2F28&amp;id{{=}}Ar03700&amp;sk{{=}}097ABBCC|מעריב||28 בנובמבר 1980}}

===מקור===
* מן המשנה.

===פרשנים מפרשים===
* [[s:משנה גיטין א א#פירוש ר' עובדיה מברטנורא|ר' עובדיה מברטנורא על משנה גיטין א א]]: המביא גט ממדינת הים - כל [[חוץ לארץ|חוצה לארץ]] קרי מדינת הים.
* [[s:גיטין ב א#רש&quot;י|רש&quot;י על גיטין ב א]]: מתני' המביא גט ממדינת הים - כל [[חו&quot;ל]] קרי ליה מדינת הים.

===מילים נרדפות===
* [[חו&quot;ל]]
* [[חוץ לארץ]]
* [[חוצה לארץ]]

===ראו גם===
* [[איי הים]]
* [[כרכי הים]]
* [[מדינה]]
* [[מעבר לים]]
* [[מעבר להרי החשך|מעבר להרי החושך]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>st6vcwugvrdpztotd5hb76mv34a2i1w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבק שרפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48499</id>
    <revision>
      <id>519694</id>
      <parentid>518921</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:49:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2840" sha1="lg3ieyazmi81g3e1nz7lx8t061lu5tc" xml:space="preserve">==אֲבָק שְׂרֵפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אבק שריפה
|הגייה=a'''vak''' sre'''fah'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר 
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
{{תמונה|2023 Czarny proch Vesuvit LC (3).jpg|אבק שריפה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[תערובת]] של [[גפרית|גופרית]], [[פחם]] ו[[אשלגן חנקתי]] בצורת [[אבקה]] או [[גרגר|גרגרים]] דקים, המשמשת כ[[חמר נפץ|חומר נפץ]] ב[[כלי ירי]] וב[[אמצעי]] [[פירוטכניקה]] שונים. 
#:* {{מאגרים|[...] גם ידעו לעשות בגדים עבים, נייר מקני באמבאס, נשק '''אבק שרפה''', אבל רוב עמלם בעבודת האדמה ומרעה המקנה.|http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1040001&amp;mm15{{=}}000002121002008&amp;mismilla{{=}}|שבילי עולם א|שמשון בלוך|שנה=1822|ויקיפדיה=ללא}}
#:* {{עיתונות|וימהר האינגעניער ויוציא מחקו קנה רובה, אשר לו ששה פיות ממולאים '''אבק שרפה''' וכדורי מות, ויור, וישנה, וחותנו נפל לארץ מת.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MGD%2F1862%2F06%2F03&amp;id{{=}}Ar00301&amp;sk{{=}}252EF27F|המגיד||3 ביוני 1862}}
#:* {{צטבי|[...] ויצו לכל המחנה כי האיש האחרון אשר ישאר בחיים יקח את קנה רובה הזה ויורה בחדר אוצר '''אבק השריפה''', למען תהיה גם האניה למאכלת אש [...].|https://benyehuda.org/deinard/crimean_war.html|ספר מלחמת קרים|אפריים גרשון דיינארד}}

===גיזרון===
*{{תרגום שאילה|לטינית}} pulvis pyrius

===צירופים===
* [[אבק שרפה חסר עשן|אבק שריפה חסר עשן]]
* [[מחסן אבק שרפה|מחסן אבק שריפה]]
* [[צפחת אבק שרפה|צפחת אבק שריפה]]
* [[קרן אבק שרפה|קרן אבק שריפה]]

===מילים נרדפות===
* [[אבק שרפה שחור]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|black powder|gunpowder}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schießpulver|Schwarzpulver}}
* יידיש: {{ת|יידיש|פולווער}}
* ערבית: {{ת|ערבית| بَارُود‏}} (bārūd)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|poudre à canon|poudre}}
* רוסית: {{ת|רוסית|по́рох|чёрный по́рох}}

===ראו גם===
* [[חמר נפץ הודף|חומר נפץ הודף]]
* [[דינמיט]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אבק שרפה|ויקישיתוף=Category:Gunpowder|שם ויקישיתוף=אבק שרפה}}

[[קטגוריה:כלי נשק]]</text>
      <sha1>lg3ieyazmi81g3e1nz7lx8t061lu5tc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התבנזג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48531</id>
    <revision>
      <id>520180</id>
      <parentid>276076</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:41:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1873" sha1="qoud0kv8dmg5aiv4swsbyfdu2ykvc1i" xml:space="preserve">==הִתְּבַּנְזֵג==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=התבנזג
|שורש וגזרה={{שרש4|ב|נ|ז|ג}}
|בניין=התפעל
}}
#{{משלב|סלנג להט&quot;בי}} [[השיג]] לעצמו [[בן זוג]].
#:*עצם זה שבן אדם הוא הומו יש לזה השלכות חיצוניות – אתה כמובן '''מתבנזג''' עם בן ואם תהיה לך חתונה אז היא תהיה עם בן. [...] דובים לעומת זאת באופן חיצוני לא שונים מהומואים רגילים  גם הם '''מתבנזגים''' עם בנים/מתחתנים עם בנים.&lt;BR&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=khapjuj|כתובת=http://igy.org.il/communities/topic/108619-מה-בשביל-מה-יש-דגל-לbears/#comment-2892266|כותרת=מה? בשביל מה יש דגל לBears?!|שם האתר=איגי – ארגון נוער גאה|תאריך=1/7/2013}}).
#:* הסיבה פשוטה: ביום קבלת התורה, הוא יום הכיפורים, העם סוף סוף קיבל מרצונו את התורה (ולא ככפייה הר על גיגית..שכן נישואים בכפייה לאו שמיה נישואים) הוא הסכים '''להתבנזג''' – ואין מילה אחרת לקרוא לזה – אלא זוגיות עם אלוהים.&lt;BR&gt;({{מקור/אינטרנט|יוצר=אשר אטדגי|כתובת=https://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/241/176880461/רוחניות/ישעיהו_ליבוביץ-הגותו|כותרת=יום הכיפורים הוא יום קבלת התורה על פי המסורת|שם האתר=תפוז אנשים|תאריך=1/11/2014}}).

===גיזרון===
* יצירת פועל מהצירוף [[בן זוג]].

===מילים נרדפות===
*[[הזדוג|הזדווג]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|espouse}}

[[קטגוריה:מצב משפחתי]]</text>
      <sha1>qoud0kv8dmg5aiv4swsbyfdu2ykvc1i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מים שפירים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48547</id>
    <revision>
      <id>520405</id>
      <parentid>450490</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:21:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520405</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1762" sha1="4g8kvtyics3zfl4utjr7oafsi1sg2r9" xml:space="preserve">==מַיִם שַׁפִּירִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מים שפירים
|הגייה='''ma'''yim shapi'''rim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר 
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מים מתוקים]] שעברו סינון וטיהור והם איכותיים וראויים לשתייה.
#:* {{עיתונות|סקר חדש של מומחי מים מגלה כי 54 בארות של '''מים שפירים''' בשפלת החוף נמצאים בסכנת המלחה מיידית של מי־ים כתוצאה משאיבת־יתר [...].|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1986%2F06%2F05&amp;id{{=}}Ar00901&amp;sk{{=}}7DFD2811|מעריב||5 ביוני 1986}}

===גיזרון===
* [[מים]] + [[שפיר|שפירים]]: מים משובחים.
* האקדמיה ללשון העברית, רשימת מונחי איכות הסביבה (תשע&quot;א), 2011.

===מילים נרדפות===
* [[מי שתיה]]
* [[מים מתוקים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|drinking water|poatble water}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Trinkwasser}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|eau potable}}
* רוסית: {{ת|רוסית|питьева́я вода́}}{{כ}} (pitʹjevája vodá)

===ראו גם===
* [[מים מתוקים]]
* [[מים מותפלים]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מים שפירים|ויקישיתוף=Category:Drinking water|שם ויקישיתוף=מי שתיה}}
* &quot;[https://www.water.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D/ מים שפירים], באתר &quot;מים – פורטל המים של ישראל&quot;.

[[קטגוריה:מים]]</text>
      <sha1>4g8kvtyics3zfl4utjr7oafsi1sg2r9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נטיף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48618</id>
    <revision>
      <id>520635</id>
      <parentid>412871</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:41:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520635</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1771" sha1="a1ycepudpwyt8m6hl3r2u7gnvbzh9sx" xml:space="preserve">==נָטִיף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נטיף
|הגייה=na'''tif'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ט|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=ר' נְטִיפִים
}}{{תמונה|Herault stalactique1.JPG|נטיפים}}
# {{רובד|ח}} [[עמוד]] [[גירני]] [[מחודד]] ה[[תלוי]] מ[[תקרה|תקרת]] ה[[מערה]]. הוא נוצר מ[[טפטוף]] של מים שמומסת בהם [[פחמה]]. 
#:*{{צטשיר|יפות יפות / כמו רקפות בנקיקים / חדות חדות / כמו '''נטיפים''' במערות|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1096&amp;wrkid{{=}}8606|יפות יפות|נסים אלוני}}
#:* בכניסה יש סולם עץ שמוביל לאולם גדול עם המון '''נטיפים''' יפהפיים שמטפטפים ללא הפסקה,זקיפים ושלושה עמודים רציניים. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=|כתובת=https://amudanan.co.il/w/index.php/P113139|כותרת=מערת דניה|שם האתר=עמוד ענן - המדריך השיתופי לידיעת הארץ|תאריך=}}).

===גיזרון===
*{{חידוש|האקדמיה ללשון העברית|תשע&quot;ז}}{{הערת שוליים|{{מילון מונחים|161}}}} מן [[נטף]].

===צירופים===
*[[מערת נטיפים]]
*[[נטיף קרח]]

===ניגודים===
*[[זקיף]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stalactite}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נטיף|ויקישיתוף=Category:Stalactites|שם ויקישיתוף=נטיפים}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נטף (שורש)]]
[[קטגוריה:גאולוגיה]]</text>
      <sha1>a1ycepudpwyt8m6hl3r2u7gnvbzh9sx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יצא לאור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48707</id>
    <revision>
      <id>519678</id>
      <parentid>391457</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:44:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1908" sha1="hgt0dphdkxuw0ks6r6xqoyivoyf0q86" xml:space="preserve">==יָצָא לָאוֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יצא לאור
|הגייה=ya'''tsa''' la'''or'''
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|צ|א}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=נ' יָצְאָה לָאוֹר; ר' יָצְאוּ לָאוֹר
}}
# התפרסם בדפוס, הופיע (ספר, עיתון וכו').
#:* {{צטבי|הספר הראשון אשר '''יצא לאור''' על פי האנשים ההם, הוא ספר שירי בן גבירול ויהודה הלוי ואלחריזי אשר העתיק לשפת אונגרית המשורר הצעיר לאופולד קסקמטי;|https://benyehuda.org/frischmann/otiot_027.html|שפילהגן והיהודים|דוד פרישמן}}
# התגלה לעין כל, נחשף.
#:* {{צטבי|ותחדל מעמע ותתן תודה כי היא גנבה את הקערה, והשפחה השניה רעומה נקיה, וידיה לא שפכו את הדם הזה, כלומר לא גנבה ולא שמה בכליה. הנה כי כן '''יצאה האמת לאור''' [...].|https://benyehuda.org/read/8144|ערבי פסחים|דוד פרישמן}}
 
===גיזרון===
* השאלה מן {{צט/תנ&quot;ך|עַל כֵּן חָצַבְתִּי בַּנְּבִיאִים הֲרַגְתִּים בְּאִמְרֵי פִי וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא.|יהושע|ו|ה|}}

===מילים נרדפות===
* [[ראה אור]] (1)

===תרגומים===
{{תר|הופיע בדפוס}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|published}} 
* ערבית: {{ת|ערבית|أُصْدِرَ|نُشْرَ}}
{{תר-סוף}}
{{תר|נחשף}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|revealed}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ظَهَرَ}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[הוציא לאור]] (1)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הוצאה לאור}}

{{שורש|יצא}}</text>
      <sha1>hgt0dphdkxuw0ks6r6xqoyivoyf0q86</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בקר טוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48840</id>
    <revision>
      <id>519657</id>
      <parentid>490975</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:37:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3239" sha1="ml898088hjl8ftbkg791jevxbwn527d" xml:space="preserve">==בֹּקֶר טוֹב==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=בוקר טוב
|הגייה='''bo'''ker tov
|חלק דיבר=מילת קריאה
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# [[ברכה]] הנאמרת בעת מפגש בשעות ה[[בקר|בוקר]].
#*: {{צטבי|משכים הוא בבוקר ובא לתל-אביב ודופק על פתחו של יהודי ואומר לו:  &quot;'''בוקר טוב''', הנה הבאתי קצת ירקות&quot;.|https://benyehuda.org/zhabotinsky/lamut_o_eter.html|למות או לכבוש את ההר|זאב ז'בוטינסקי}}
#:*{{צטשיר|מציל בטל / שכב בצל, / השגיח על הנוף; / ושתי זקנות / על כסאות / אמרו לו '''בוקר טוב'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}223&amp;wrkid{{=}}3679|לכבוד הקיץ|דני סנדרסון}}
#{{משלב|עממי}} קריאה [[אירוני]]ת למי שגילה עובדה [[מובן מאליו|מובנת מאליה]], או כזו ה[[ידוע]]ה לכל.

===נגזרות===
*[[בקר טוב אליהו|בוקר טוב אליהו]]

===מילים נרדפות===
*[[בקר אור|בוקר אור]] (2)

===ניגודים===
*[[ערב טוב]] (2)
*[[לילה טוב]] (2)

===תרגום===
'''ברכה הנאמרת בשעות הבוקר'''
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|buongiorno}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|good morning}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|bonan matenon}}
*ארמית: [[צפרא טבא]]
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|დილა მშვიდობისა}} (תעתיק: dila mšvidobisa)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|guten Morgen}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|goedemorgen}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|jó reggelt}}
*זולו: {{ת|זולו|sawubona}}
*טורקית: {{ת|נורווגית|günaydın|iyi sabahlar}}
*יוונית: {{ת|יוונית|καλημέρα}} (תעתיק: kaliméra)
*יפנית: {{ת|יפנית|おはよう}} (תעתיק: ohayō)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|god morgen}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|habari ya asubuhi}}
*סלובנית: {{ת|סלובנית|dobro jutro}}
*סלובקית: {{ת|סלובקית|dobré ráno}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|buenos días}}
*ערבית: {{ת|ערבית|صَبَاح اَلْخَيْر‏‎}} (תעתיק: צַבָאח אַלְחֵ'יר)
*פולנית: {{ת|פולנית|dzień dobry}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|bom dia}}
*פינית: {{ת|פינית|hyvää huomenta}}
*פרסית: {{ת|פרסית|صبح بخیر‏‎}} (תעתיק: צבח בחֵ'יר)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|dobré ráno}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|bonjour}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|안녕하세요}} (תעתיק: annyeong-haseyo)
*קרואטית: {{ת|קרואטית|dobro jutro}}
*רומנית: {{ת|רומנית|bună dimineața}}
*רוסית: {{ת|רוסית|доброе утро}} (תעתיק: dóbroje útro)
*שוודית: {{ת|שוודית|god morgon}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|ราตรีสวัสดิ์}} (תעתיק: râat-dtree sàwàt)
}}
===ראו גם===
*[[יום טוב]]
*[[צהרים טובים]]

[[קטגוריה:ברכות]]</text>
      <sha1>ml898088hjl8ftbkg791jevxbwn527d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברים בגו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48868</id>
    <revision>
      <id>520105</id>
      <parentid>501065</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:49:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520105</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2068" sha1="oflw8o850t4v2sj87gmh7kcqh53n75v" xml:space="preserve">==דְּבָרִים בְּגוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דברים בגו
|הגייה=deva'''rim''' be'''go'''
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} יש סיבה לדבר, יש טעם לדבר. יש טעם והסבר נסתר שבלעדיו יש קושי להבין.
#:*{{צט/בבלי|אמר קרנא '''דברים בגו''' אם גט למה מיאון? ואם מיאון למה גט?|קידושין|מד|ב}}
#:*{{צט|ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם, אמר קרנא: דברים בגו, יודע היה יעקב אבינו, שצדיק גמור היה [...].|כתובות קיא א}}
#{{משלב|עממי}} יש בדברים ממש, דברים נכונים. 
#:* {{צטבי|מעקימות שפתיו של אבי ירא־השמים, בעת הוצאתי את השם &quot;ביאור&quot; מפּי, נוכחתי כי יש '''דברים בגו'''.|https://benyehuda.org/berdi/tora.html|תורה ואגדה|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
#:* {{עיתונות|האם החבלנים זועקים לחינם או שמא '''יש דברים בגו'''?|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1968%2F10%2F18&amp;id{{=}}Ar00503&amp;sk{{=}}6567F676|דבר||18 באוקטובר 1968}}

===מקור===
* בלשון חז&quot;ל הכוונה שיש קושיה ותמיהה [[לכאורה]] באמרה.
* ארמית - &quot;גוא&quot; {{צט/תנ&quot;ך|שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ נְפַלוּ '''לְגוֹא''' אַתּוּן נוּרָא |דניאל|ג|כג}}, סורית -  [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=gw%29h%20X&amp;cits=all ܓܘܐ]  , בהוראת: תוך, בסיס. לפיכך &quot;יש דברים בגו&quot; - יש דברים בבסיסו, קרי יש יסוד להנחות.

===ניגודים===
*[[דברים בטלים]](2)
*[[דברי הבל]]
===ראו גם===
* [[גו]]
* [[דבר#דָּבָר|דָּבָר]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>oflw8o850t4v2sj87gmh7kcqh53n75v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יקרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49050</id>
    <revision>
      <id>519686</id>
      <parentid>511110</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:46:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519686</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1522" sha1="9rzsd0i91kkde2ghsxhtzmnv5huyhqe" xml:space="preserve">==יֻקְרָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יוקרה
|הגייה=yuk'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|ק|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}}
|נטיות=יֻקְרַת־
}}
# {{רובד|ח}} [[חשיבות]] ו[[כבוד]] שזוכה בהם אדם או מוסד בשל [[הצלחה]] או השתייכות ל[[מעמד חברתי]] גבוה.
#:* האוניברסיטה זכתה לציון גבוה במדד '''היוקרה''' האקדמית.
#:* {{צטבי|שיניאק טוענת, לדעתי בצדק, כי גם יחס החברה ללשון העברית, כלומר '''היוקרה''' המעטה המיוחסת לה, משפיע לרעה על הישגי התלמידים.|https://benyehuda.org/~asaf/el_parashat.pdf|עדויות: העושים בעברית כשפת תרבות|בן יהודה}}
 

===גיזרון===
* המילה גזורה מ[[יקר#יֹקֶר|יֹקֶר]] בארמית '''יוקרא'''(גם עניין [[כבוד]] וגם [[כבד|כֹּבֶד]]).

===צירופים===
* [[יקרה אישית]]

===נגזרות===
* [[יקרתי|יֻקְרָתִי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|prestige}}
* ערבית: {{ת|ערבית|احترام|هيبة}}

===ראו גם===
* [[סמכות]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.5792626 מהיכן הגיעה המילה יֻקְרָה?], הארץ.

{{שורש|יקר}}</text>
      <sha1>9rzsd0i91kkde2ghsxhtzmnv5huyhqe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מים גנובים ימתקו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49074</id>
    <revision>
      <id>520644</id>
      <parentid>448240</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:44:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2986" sha1="c2crkt2rty0qok8vm8ctjyj6kkw1rh4" xml:space="preserve">==מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקו==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מים גנובים ימתקו
|הגייה='''ma'''yim gnu'''vim''' yim'''ta'''ku
|חלק דיבר=היגד
|מין=
|שורש={{שרש3|ג|נ|ב}}; {{שרש3|מ|ת|ק}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# אמירה בזכות [[טעם]] ה[[חטא]]. ה[[משיכה]] לביצוע מעשה [[אסור]] גדולה, כמו ה[[הנאה]] מ[[פרי|פירות]] אותו מעשה.
#:*{{צט/בבלי|כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות [...] דא&quot;ר יצחק מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה שנאמר '''מים גנובים ימתקו'''.|סנהדרין|עה|א}}
#:* {{צטשיר|ראו גם שועל אל הכרם נכנס / מן הבוסר חמד ענבים / מתוק לו מתוק לו ולו רק בגלל / שהם כמו '''מים גנובים'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}450&amp;wrkid{{=}}5037|מָתוֹק, מָתוֹק|אילן גולדהירש}}
#:* בסיפור הבריאה התירו לאדם וחווה לאכול מכל עצי הגן, פרט לעץ הדעת, אך הם ביקשו לאכול דווקא ממנו, אולי משום '''שמים גנובים ימתקו'''.

===מקור===
* מקור הפתגם בתנ&quot;ך: {{צט/תנ&quot;ך|מַיִם-גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ; וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם.|משלי|ט|יז}} פסוק זה מובא כחלק מהויכוח בין החוכמה והכסילות, החוכמה מנסה לפתות את התלמידים לחריצות, ואילו הכסילות מפתה אותם למעשים רעים ולגניבה.
* מים נחשבים כדבר שאין לו טעם ממשי ובסיטואציה של גניבה הופכים למתוקים. 

===ביטויים קרובים===
*[[הפרי האסור]]
*[[טעים כמו חטא]]
*[[הדשא של השכן תמיד ירק יותר|הדשא של השכן תמיד ירוק יותר]]

===ניגודים===

* [[תמת רשעים תנלם וסלף בוגדים ישדם|תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָׁדֵּם]]

===ראו גם===
*[[מתק]]
*[[מתוק]]
*[[מים מתוקים]]

===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/exp-abc/mem/מים+גנובים+ימתקו|שם האתר=השפה העברית|כותרת=מים גנובים ימתקו}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-09-17.html|שם האתר=אתר הנִּוּוּט בתנ&quot;ך|יוצר=אראל סגל הלוי|כותרת=מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם|תאריך=}}
{{שורש|גנב}}
{{שורש|מתק}}
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>c2crkt2rty0qok8vm8ctjyj6kkw1rh4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפסדת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49163</id>
    <revision>
      <id>520507</id>
      <parentid>372353</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:04:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520507</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1257" sha1="2jte1xm506agp0dto5po19nd59a6abe" xml:space="preserve">==רַפְסֹדֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רפסודת
|הגייה=raf'''so'''det
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש4|ר|פ|ס|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטֹּלֶת}}
|נטיות=ר' רַפְסוֹדוֹת
}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} צורת משנה של [[רפסודה]]; דוברה קטנה.
#:* {{צטבי|– נעבור על-גבי '''רפסודת'''? – איזו רפסודת? עד לקרסולים מגיעים המים [...].|https://benyehuda.org/perets/oni01.html|אמת המים|י&quot;ל פרץ|ויקיפדיה=ללא}}

===גיזרון===
* מן [[רפסודה]].

===מילים נרדפות===
* [[רפסודה]]
* [[אסדה]]
* [[דוברה]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|raft}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Floß}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|vlot}}
* יוונית: {{ת|יוונית|σχεδία}}
* לטינית: {{ת|לטינית|ratis}}
| 
* פינית: {{ת|פינית|lautta}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|vor}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|radeau}}
* רוסית: {{ת|רוסית|плот}}
}}

===ראו גם===
* [[רפסדן]]
* [[רפסודאי]]

[[קטגוריה:כלי שיט]]</text>
      <sha1>2jte1xm506agp0dto5po19nd59a6abe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרש הצלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49201</id>
    <revision>
      <id>519921</id>
      <parentid>407847</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:19:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519921</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1876" sha1="pko4ger8fi7fhiojoxulg5bbvxodn30" xml:space="preserve">==קֶרֶש הַצָּלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קרש הצלה
|הגייה='''ke'''resh hatsa'''la'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} לוח עץ שניתק מאונייה טובעת ונאחזו בו אנשיה שקפצו למים כדי להציל נפשם. ומכאן: אמצעי אחרון ולעתים קרובות גם בלתי צפוי להצלת מצב מכישלון, תבוסה וכו'.
#:* {{עיתונות|„דוקטרינת קרופ“ באה לשליטי ישראל '''כקרש הצלה''' ממש, לאחר שצומצם ה„סיוע“ האמריקאי [...].|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}KHM%2F1957%2F06%2F25&amp;id{{=}}Ar00303&amp;sk{{=}}C3BBEF5C|קול העם||25 ביוני 1957}}

===מקור===
* על יסוד המשל התלמודי: &quot;ר' אלעזר בן שמוע הוה מטייל על גיף [{{=}}כיף] ימא רבא. חמא [{{=}}חזא] אילפא דמיטרפא בימא כהריפת עין, טבעת וטבע כל מה דהוה בה. חמא חד גבר דיטיב על '''קורשא דספינתא''', מגלא לגלא סליק ליבשתא.&quot; (קהלת רבה יא א, [https://www.daat.ac.il/daat/toshba/kohelet/11-2.htm באתר &quot;דעת&quot;])

===מובאות נוספות===
* {{צט|'''דף של ספינה''' נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי.|יבמות קכא א}}
* {{צטבי|וגם הוא כמעט טבע במצולות. לולא אחז בקרש, אשר ניתק מן האניה.|https://benyehuda.org/berdi/mimeyzar_bdaya_umashal.html|ממיצר וממרחב|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}

===ראו גם===
* [[חבל הצלה]]
* [[גלגל הצלה]]

[[קטגוריה:ימאות]]
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>pko4ger8fi7fhiojoxulg5bbvxodn30</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כריכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49237</id>
    <revision>
      <id>520136</id>
      <parentid>412211</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:24:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520136</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4327" sha1="gksyv43tucnbo7p2j97e2v3ohr86r8p" xml:space="preserve">==כְּרִיכָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כריכה
|הגייה=kri'''kha'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|ר|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' כְּרִיכוֹת; כְּרִיכַת־, כְּרִיכוֹת־
}}
#  {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[לפוף|ליפוף]] חוט, חבל, רצועה, בד וכו' על עצם אחר, וגם כל אחד מהליפופים עצמם. 
#:* {{צט|ולוקח חוט אחד מן הלבן וכורך בו [[כריכה]] אחת על שאר החוטין בצד הבגד ומניחו [...].|רמב&quot;ם הלכות ציצית א}}
#:* {{מאגרים|[...] אומר הירשילי מקרא שכתוב ומכוון לבו לפירוש המלות, בשעת '''כריכת''' הרצועה על אצבעו.|http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1001104&amp;mm15{{=}}000000001513020&amp;mismilla|בעמק הבכא|מנדלי מוכר ספרים|שנה=1897}}
# [[חבור|חיבור]] דפי ספר על ידי תפירה או הדבקה וכיסויים בעטיפת מגן.
#:* {{צטבי|כאשר הביאו לבירשטיין את ספריו, אשר שלחה לו אחותו, הר לת אותם לכהן ל'''כריכה''', למען תהיה לו עבודה [...].|https://benyehuda.org/levontin/arafel_p2.html|מבין הערפל|יחיאל יוסף לבונטין}}
# ה[[עטיפה]] המגנה על ספר.
#:* {{צטבי|מאד מצאה חן בעיני '''כריכת'''־הבד האדומה, ואני אפילו ליטפתי אותה, כמו שאם מלטפת את ראשו של ילדה הראשון [...].|http://benyehuda.org/zhabotinsky/megilat_hagdud_no_nikkud.html|מגילת הגדוד|זאב ז'בוטינסקי}}
# [[חבור|חיבור]], יצירת זיקה בין דבר אחד לדבר אחר.
#:* {{עיתונות|'''כריכת''' שמו של איינשטיין יחד עמם בנסיבות אלה אינה במקומה.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1988%2F12%2F01&amp;id{{=}}Ar03815&amp;sk{{=}}88857275|מעריב||1 בדצמבר 1988}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[אגדה#אֲגֻדָּה|אגודת]] [[שבלת#שִׁבֹּלֶת|שיבולים]] קטנה מ[[אלמה#אֲלֻמָּה|אלומה]].
#:* {{צט|קוצרין מפני הנטיעות, מפני בית האבל, מפני [ביטול] בית המדרש. לא יעשה אותן '''כריכות''', אבל מניחן צבתים.|משנה מנחות י}}
# {{הקשר|ימאות}} עטיפת קצה חבל ב[[חוט משיחה]] קשור ומהודק, כדי שלא ייפרם.
#:* {{הדגשה|&quot;'''כְּרִיכָה''' בִּקְצֵה חֶבֶל נַעֲשֵׂית כְּדֵי לִמְנוֹעַ אוֹתוֹ מֵהִפָּתֵחַ.&quot;|([[w:זאב הים|רב חובל זאב הים]], חבלים וקשרים, 1944)}}

===גיזרון===
* מן כ-ר-ך, [[כרך#כָּרַךְ|כָּרַךְ]].
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970; מילון למונחי הספרנות {תשל&quot;ו), 1976; מילון למונחי הספרנות (תשס&quot;ד), 2003;

===צירופים===
{{ע|3|
* [[כריכה רכה]]
* [[כריכה קשה]]
* [[כריכת בד]]
* [[כריכת עור]]
* [[כריכה סלילית]]
* [[כריכת דפדפת]]
* [[כריכת ניר]]
* [[כריכה רגילה]]
* [[כריכת לולאה]]
* [[כריכה משלשת|כריכה משולשת]]
* [[כריכת חצאי ענדים]]
* [[כריכת ענדי מוט]]
* [[כריכה ארוכה]]
* [[כריכת חבור|כריכת חיבור]]
}}

===מילים נרדפות===
* [[צרוף|צירוף]] (4)
* [[צפירה]]

===תרגום===
{{תר|עטיפת ספר}}
* אנגלית {{ת|אנגלית|cover|binding}}
{{תר-סוף}}
{{תר|עטיפת קצה חבל}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|whipping|whip}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[כרך#כֶּרֶךְ|כֶּרֶךְ]]
* [[כריך]]
* [[קליעה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כריכת ספרים|ויקיפדיה 2=en:Whipping knot|ויקישיתוף=Category:Bookbinding|שם ויקישיתוף=כריכת ספרים}}

{{שורש|כרך}}

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>gksyv43tucnbo7p2j97e2v3ohr86r8p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כריכת חצאי ענדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49239</id>
    <revision>
      <id>520056</id>
      <parentid>491030</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:27:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520056</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1522" sha1="pxclfxbjshz73ntkvm9cwto3rt83e1j" xml:space="preserve">==כְּרִיכַת חֲצָאֵי עֲנָדִים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כריכת חצאי ענדים
|הגייה=kri'''khat''' khatsa'''ey''' ana'''dim'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|ר|ך}}
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' כְּריכוֹת חֲצָאֵי עֲנָדִים
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} סוג של [[כריכה]] זמנית לחיזוק קצה חבל, הנעשית על ידי קשירת חוט המשיחה ב[[חצי ענד|חצאי ענדים]]. 
#:* {{הדגשה|&quot;'''כְּרִיכַת חֲצָאֵי־עֲנָדִים''' [...] נְהוּגָה כִּכְרִיכָה זְמַנִּית בַּחֶבֶל לִפְנֵי הַקְּלִיעָה [הַקְבוּעָה].|([[w:זאב הים (רב חובל)|רב חובל זאב הים]], חבלים וקשרים, 1944)}}

===גיזרון===
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|West Country whipping|French whipping}}

===ראו גם===
* [[חצי ענד]]
* [[חוט משיחה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:West country whipping|שם ויקיפדיה=West country whipping|ויקישיתוף=Category:Whipping knots|שם ויקישיתוף=כריכות חבלים}}
* West country whipping tying in: [https://www.animatedknots.com/westcountry/ animated knots.com].

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>pxclfxbjshz73ntkvm9cwto3rt83e1j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דו טורית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49252</id>
    <revision>
      <id>520274</id>
      <parentid>515598</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:23:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520274</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1706" sha1="9my9eihk14c3f25cnns4hyybs02npfj" xml:space="preserve">==דּוּ טוּרִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דו טורית
|הגייה=du tu'''rit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' דּוּ טוּרִיוֹת
}}
# ספינת משוטים מלחמתית בעלת שני טורי משוטים בכל צד, אחד מעל השני.
#:* {{צטבי|דמותה של '''הדו־טורית''' הראשונה בהיסטוריה נודעה לנו מתבליט בארמונו של המלך האשורי סנחריב (700 לפנה&quot;ס), המתאר את האניה החדשה.|https://bybe.benyehuda.org/read/15097|משוטים ומפרשים|מאיר שש}}

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} double-banked ship, two-banked ship.
* על הפירוש המדויק של השם ראו: [[טריארה]].

===מובאות נוספות===
* {{צטבי|ובפעם אחרת, כשהלך דרך לוֹקְרִי לרֶגְיוּס ברגל, ראה '''אניות כפולות־משוט''' משל פומפיוס מפליגות לאורך החוף וחשבן לשלו, ירד אל החוף וכמעט נפל בשבי.|https://benyehuda.org/schorr/suetonius.html|חיי שנים עשר הקיסרים|סווטוניוס|מתרגם=אלכסנדר שור}}

===מילים נרדפות===
* [[בירמה]]
* כְּפוּלַת מָשׁוֹט &lt;small&gt;(מיושן, מליצי)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ddouble-banked ship|bireme}}
* יוונית: {{ת|יוונית|διήρης}}
* לטינית: {{ת|לטינית|birēmis}}

===ראו גם===
* [[תלת חתרית]]
* [[תלת טורית]]

[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]</text>
      <sha1>9my9eihk14c3f25cnns4hyybs02npfj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בירמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49253</id>
    <revision>
      <id>519869</id>
      <parentid>373334</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:57:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519869</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1496" sha1="dqu2cdv9xaufymlh3yqicd1rxsex3wm" xml:space="preserve">==בִּירֶמָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בירמה
|הגייה=bi'''re'''ma
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' בִּירֶמוֹת
}}
{{תמונה|AssyrianWarship.jpg|תבליט של בירמה אשורית, 700 לפנה&quot;ס}}
# ספינת משוטים מלחמתית ים־תיכונית מן העת העתיקה, בעלת שני טורי משוטים אחד מעל השני. בכל משוט אחז חותר יחיד.

===גיזרון===
* {{לועזית|לטינית}} biremis.
* על הפירוש המדויק של השם ראו: [[טריארה]].

===מובאות נוספות===
* {{צטבי|ובפעם אחרת, כשהלך דרך לוֹקְרִי לרֶגְיוּס ברגל, ראה '''אניות כפולות־משוט''' משל פומפיוס מפליגות לאורך החוף וחשבן לשלו, ירד אל החוף וכמעט נפל בשבי.|https://benyehuda.org/schorr/suetonius.html|חיי שנים עשר הקיסרים|סווטוניוס|מתרגם=אלכסנדר שור}}

===מילים נרדפות===
* [[דו טורית|דו־טורית]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|double-banked ship|bireme}}
* יוונית: {{ת|יוונית|διήρης}}
* לטינית: {{ת|לטינית|birēmis}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Bireme|שם ויקיפדיה=Bireme}}

[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]</text>
      <sha1>dqu2cdv9xaufymlh3yqicd1rxsex3wm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במלוא הקיטור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49258</id>
    <revision>
      <id>519830</id>
      <parentid>515603</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:38:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519830</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2858" sha1="0q7zgb18tebv1hb6jow89b1w2el0ftl" xml:space="preserve">==בִּמְלוֹא הַקִּיטוֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=במלוא הקיטור
|הגייה=bim'''lo''' haki'''tor'''
|חלק דיבר=תואר הפועל
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
{{תמונה|Leitwarte Heizkraftwerk Linden Stadtwerke Hannover AG, Engine room telegraph brass Maschinenraumtelegraf Messing, Anker, Detail 02.jpg|טלגרף ישן להעברת פקודות מן הגשר למכונה}}
# בכל ה[[מהירות]]. 
#:* {{עיתונות|האניה הבריטית „פרובישר“ והאניה הגרמנית „סארלאנדר“ נוסעות '''במלוא הקיטור''' לעזרת אנית הנפט הבריטית „וואלוורדה“, הבוערת באוקינוס האטלנטי, 500 מיל צפונה מפורטו ריקו.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1935%2F01%2F23&amp;id{{=}}Ar00126&amp;sk{{=}}2A002459|דבר||23 בינואר 1935}}
#:* {{צטשיר|עת '''במלוא קיטור''' שוב נחתורה / אל יהי מראך פתאום עצוב.|https://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1924&amp;wrkid{{=}}3448|פרידת המלח|יהודה אופן}}  
# {{בהשאלה|1}} בכל המרץ, בכל התנופה.
#:* {{עיתונות|במפעל רוטנברג נמשכה העבודה '''במלוא הקיטור''', והנה היא עומדת להגמר.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1930%2F12%2F21&amp;id{{=}}Ar00201&amp;sk{{=}}EDF88D16|דבר||21 בדצמבר 1930}}
#:* {{צטבי|דוקא משום העדרם של כוחות רעננים, נרדם הועד, אם-כי דוקא כעת חייב הוא לעבוד '''במלוא הקיטור'''.|https://benyehuda.org/zhabotinsky/ma_laasot.html|מה עלינו לעשות?|זאב ז'בוטינסקי|מתרגם=בנימין אליאב|שנה=1905|ויקיפדיה=ללא}}

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} full steam ahead. זו הייתה הפקודה שניתנה בעידן אניות הקיטור מן הגשר למכונה לפתוח את שסתום הזנת הקיטור למנוע הראשי במלואו, כדי להעלות למקסימום את מהירות המנוע והאנייה. ביטוי מקביל לו באנגלית הוא full speed ahead, ואף הוא השאלה של פקודה מן הגשר למכונה: &quot;מלא קדימה!&quot;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|full steam ahead}}

===ראו גם===
* [[מלא קדימה]]!
* [[פקדות למכונה|פקודות למכונה]]
* [[טלגרף למכונה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Engine order telegraph|שם ויקיפדיה=Engine order telegraph}}

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>0q7zgb18tebv1hb6jow89b1w2el0ftl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוף אניות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49309</id>
    <revision>
      <id>520525</id>
      <parentid>509647</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:14:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520525</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2288" sha1="9n3udb1l4atsvqhixvsbjl24i04vwfm" xml:space="preserve">==חוֹף אֳנִיּוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חוף אוניות
|הגייה='''khof''' oni'''yot'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' חוֹפֵי אֳנִיּוֹת
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} רצועת [[חוף]], שפך נהר או [[מפרץ]] המוגנים מרוחות וזרמים ומתאימים ל[[עגינה|עגינת]] [[אניה|אניות]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא '''לְחוֹף אֳנִיּוֹת''' וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן.|בראשית|מט|יג}}
#:* {{צטבי|'''חוף האניות''' גדול ומהולל מאד ומתחרה במסחרו את מרסיל והמבורג.|https://benyehuda.org/levinsky/masa_leeretz_israel.html|מסע לארץ ישראל בשנת ת&quot;ת לאלף הששי|אלחנן ליב לוינסקי}}
#:* {{עיתונות|מרחוק נראה '''חוף האניות''' כיער עצים. תרנים גבוהים ועליהם מפרשים התנוססו לאלפים.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HMZ%2F1899%2F02%2F17&amp;id{{=}}Ar00201&amp;sk{{=}}B3C36158|המליץ||17 בפברואר 1899}}

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על בראשית מט יג: &quot;זבולן לחוף ימים&quot; - על חוף ימים תהיה ארצו, חוף כתרגומו סְפָר - מרק&quot;א בלע&quot;ז [יבמות מח], והוא יהיה מצוי תדיר על חוף אניות במקום הנמל, שאניות מביאות שם פרקמטיא, שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא וממציא מזון לשבט יששכר [...].

===מילים נרדפות===
* [[נמל]]
* [[מבוא ים]]
* [[לימן]]
* [[מעגן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|haven for ships}}
* לטינית: {{ת|לטינית|statione navium}}

===ראו גם===
* [[תחנת עגינה]]
* [[מעגנה]]

===סימוכין===
* [[w:רפאל פטאי|רפאל פטאי]], [https://benyehuda.org/read/30739 הספנות העברית]. החברה לחקר א&quot;י ועתיקותיה, 1938. עמ' 143.

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>9n3udb1l4atsvqhixvsbjl24i04vwfm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קשר עצר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49316</id>
    <revision>
      <id>519884</id>
      <parentid>515614</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:05:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519884</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1566" sha1="i6ilhd44vqrw1ju8tk87b9tpvv5c93l" xml:space="preserve">==קֶשֶׁר עֶצֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קשר עצר
|הגייה='''ke'''sher '''e'''tser
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=קִשְׁרֵי עֶצֶר
}}
{{תמונה|Barb. Ashley-Stopperknoten 06.jpg|קשר עֶצֶר}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[קשר#קֶשֶׁר|קשר]] בקצה חבל המשמש כ[[מעצור]], ומונע מן החבל להחליק החוצה מ[[גלגלת#גַּלְגֶּלֶת|גַּלְגֶּלֶת]], [[טבעת]] וכדומה דרכן הוא עובר.
# כינוי רווח ל[[ענד עצר|עֶנֶד עֶצֶר]].

===גיזרון===
{{מספור|1}} מן [[עצר#עֶצֶר|עֶצֶר]], מעצור. {{תרגום שאילה|אנגלית}} stopper knot.
{{מספור|2}} האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stopper knot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Stopperknoten}}

===ראו גם===
* [[עצר#עֶצֶר|עֶצֶר]]
* [[ענד עצר]]
* [[חבל עצר]]
* [[שרשרת עצר]]
* [[סטופר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Stopper knot|שם ויקיפדיה=Stopper knot|ויקישיתוף=Category:Stopper knots|שם ויקישיתוף=קשר עצר}}
* [https://www.animatedknots.com/ashleystopper/index.php Ashley Stopper Knot (Oysterman's)] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>i6ilhd44vqrw1ju8tk87b9tpvv5c93l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ענד מוט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49317</id>
    <revision>
      <id>520497</id>
      <parentid>444995</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:01:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520497</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1612" sha1="4wr3anezd3nc3n4f5lknjumdixal5bp" xml:space="preserve">==עֶנֶד מוֹט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ענד מוט
|הגייה='''e'''ned mot
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' עִנְדֵי מוֹט
}}
{{תמונה|Webeleinenstek3.svg|ענד מוט}}
# [[קשר#קֶשֶׁר|קֶשֶׁר]] לחיבור חבל אל [[מוט]] או עצם עגול וגם לחבל אחר עבה ממנו.
#:* {{הדגשה|'''ענד מוט''' משמש לקשירת חבל למוט חלק או לחבל אחר או לקשירה מהירה של חבל החרטום לזקף.&quot;|([[w:זאב הים (רב חובל)|רב חובל זאב הים]], חבלים וקשרים. החבל הימי לישראל, 1944)}}

===גיזרון===
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===צירופים===
* [[ענד מוט כפול]]

===מילים נרדפות===
* [[קשר מוט]] (בשימוש רווח)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|clove hitch}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|deux demi-clefs à capeler}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Webeleinstek|Webeleinstich}}

===ראו גם===
* [[מוט]]
* [[קשר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Clove hitch|ויקישיתוף=Category:Clove hitches|שם ויקישיתוף=ענדי מוט}}
* [https://www.animatedknots.com/cloveend/index.php Clove hitch using end] in Animated Knots by Grog
* [https://www.animatedknots.com/clove/index.php Clove hitch using loops] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>4wr3anezd3nc3n4f5lknjumdixal5bp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ענד עצר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49320</id>
    <revision>
      <id>520595</id>
      <parentid>383549</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:32:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1553" sha1="7x7pts3nlwjur8g3028qmq8t3f03g1a" xml:space="preserve">==עֶנֶד עֶצֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ענד עצר
|הגייה='''e'''ned '''e'''tser
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ענדי עֶצֶר
}}
{{תמונה|Stopperstek.jpg|עֶנֶד עֶצֶר}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[קשר#קֶשֶׁר|קֶשֶׁר]] סביב מוט, כלונס או חבל אחר, שאינו מחליק כאשר החבל נמשך לאורכם בכיוון אחד. משמש על פי רוב לקשירת [[חבל עצר|חֶבֶל עֶצֶר]] (סטופר) אל חבל אחר. 

===גיזרון===
* מן [[עצר#עֶצֶר|עֶצֶר]], מעצור.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970: ענד עצירה; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013: קשר עצר.

===מילים נרדפות===
* [[קשר עצירה]]
* [[ענד עצירה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stopper hitch|rolling hitch}}

===ראו גם===
* [[ענד#עֶנֶד|עֶנֶד]]
* [[עצר#עֶצֶר|עֶצֶר]]
* [[קשר עצר|קֶשֶׁר עֶצֶר]]
* [[חבל עצר|חֶבֶל עֶצֶר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Rolling hitch|ויקישיתוף=Category:Rolling hitches|שם ויקישיתוף=ענדי עצר}}
* [https://www.animatedknots.com/rollinghitch/index.php Rolling hitch] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>7x7pts3nlwjur8g3028qmq8t3f03g1a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קשר שטוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49331</id>
    <revision>
      <id>519813</id>
      <parentid>515617</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:31:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519813</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1810" sha1="np21iox0p9rcxj4jxze4q779pjkcql4" xml:space="preserve">==קֶשֶׁר שָׁטוּחַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קשר שטוח
|הגייה='''ke'''sher sha'''tu'''akh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' קְשָׁרִים שְׁטוּחִים
}}
{{תמונה|Reef knot.svg|קשר שטוח}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[קשר#קֶשֶׁר|קֶשֶׁר]] לחיבור קצות שני חבלים שעוביים שווה.
#:* {{הדגשה|&quot;'''קֶשֶׁר שָׁטוּחַ''' (reef knot) מְשַׁמֵשׁ לִקְשִׁירַת שְׁנֵי קְצָווֹת שֶׁל חֲבָלִים שָׁוִים.&quot;|([[w:זאב הים (רב חובל)|רב חובל זאב הים]], חבלים וקשרים. החבל הימי לישראל, 1944)}}

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|צרפתית}} nœud plat.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013.

===צירופים===
* [[קשר שטוח חליץ]]
* [[קשר שטוח מהיר התרה]]

===מילים נרדפות===
* [[קשר מרבע|קשר מרובע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|reef knot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kreuzknoten|Reefknoten}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|nœud plat}}

===ראו גם===
* [[קשר סבתא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Reef knot|ויקישיתוף=Category:Square knots|שם ויקישיתוף=קשרים שטוחים}}
* [http://www.cgate.co.il/seamanship/knots.htm קשרים] באתר &quot;שער לים&quot;.
* [https://www.animatedknots.com/reef/index.php Square knot (Reef knot)] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>np21iox0p9rcxj4jxze4q779pjkcql4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קשר שמונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49334</id>
    <revision>
      <id>519692</id>
      <parentid>515620</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:49:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519692</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2067" sha1="ssynddkhsgd4teqtxgykflu3otj28zf" xml:space="preserve">==קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קשר שמונה
|הגייה='''ke'''sher she'''mo'''ne
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' קִשְׁרֵי שְׁמוֹנֶה
}}
{{תמונה|Barb. Endacht 01.jpg|קשר שמונה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[קשר עצר]] בקצה חבל, שצורתו כצורת ה[[ספרה#סִפְרָה|ספרה]] שמונה.
#:* {{הדגשה|&quot;קֶשֶׁר שְׁמִינִית [...] מְשַׁמֵשׁ לִקְשִׁירַת קָצֶהוּ הַחְפְשִׁי שֶׁל הַמֵיתָר כְּדֵי שֶׁלֹא יֵצֵא מֵהַגַּלְגֶּלֶת, וּבִכְלָל לַעֲשִׂיָּה מְהִירָה שֶׁל רֹאש בִּקְצֵה הַחֶבֶל.&quot;|([[w:זאב הים (רב חובל)|רב חובל זאב הים]], חבלים וקשרים, 1944)}}
===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|גרמנית}} Achtknoten ומשפות אירופיות נוספות.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013.

===צירופים===
* [[קשר שמונה כפול]]

===מילים נרדפות===
* קשר שמינית &lt;small&gt;(שם רווח, גם אם שגוי)&lt;/small&gt;

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|figure-eight knot|figure of eight knot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Achtknoten}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|nœud en huit|nœud de huit}}
* רוסית: {{ת|רוסית|восьмёрка}}

===ראו גם===
* [[לולאת שמונה]]
* [[מענב שמונה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Figure-eight knot|שם ויקיפדיה=Figure-eight knot|יקישיתוף=Category:Figure-eight knots|שם ויקישיתוף=קשרי שמונה}}
* [https://www.animatedknots.com/fig8_/index.php Figure eight knot] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>ssynddkhsgd4teqtxgykflu3otj28zf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קשר שמונה כפול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49335</id>
    <revision>
      <id>519857</id>
      <parentid>515621</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:49:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519857</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1621" sha1="bhcuf0df3nnu7tfemwpvxvemrfh5s1g" xml:space="preserve">==קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה כָּפוּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קשר שמונה כפול
|הגייה='''ke'''sher she'''mo'''ne ka'''ful'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' קִשְׁרֵי שְׁמוֹנֶה כְּפוּלִים
}}
{{תמונה|Flemishbend.jpg|קשר שמונה כפול}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[קשר#קֶשֶׁר|קשר]] לחיבור שני חבלים שווים בעוביים שצורתו צורת הספרה שמונה.

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|גרמנית}} Achtknoten aus Doppelleine (קשר שמונה בחבל כפול). מאחר שקשר זה משמש לחיבור שני חבלים, יש לקרוא לו: עֶנֶד (bend).
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===מילים נרדפות===
* [[ענד שמונה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Flemish knot|figure eight bend}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Achtknoten aus Doppelleine}}
* רוסית: {{ת|רוסית|фламандский узел}}

===ראו גם===
* [[קשר שמונה]]
* [[לולאת שמונה]]
* [[מענב שמונה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Flemish bend||שם ויקיפדיה=Flemish bend|יקישיתוף=Figure-eight bends|שם ויקישיתוף=ענדי שמונה}}
* [https://www.animatedknots.com/fig8join/ Figure 8 bend (Flemish bend)] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>bhcuf0df3nnu7tfemwpvxvemrfh5s1g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רכס שמונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49336</id>
    <revision>
      <id>519986</id>
      <parentid>515622</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:54:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519986</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1446" sha1="9d6c1xvxlr2oe2zhtmdhtgatr8zpp5i" xml:space="preserve">==רֶכֶס שְׁמוֹנֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רכס שמונה
|הגייה='''re'''khes  shmo'''ne'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' רִכְסֵי שְׁמוֹנֶה
}}
{{תמונה|Flemishbend.jpg|רכס שמונה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים שצורתו צורת הספרה שמונה.

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} figure eight bend.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970: קשר שמונה כפול.

===מילים נרדפות===
* [[קשר שמונה כפול]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Flemish knot|figure eight bend}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Achtknoten aus Doppelleine}}
* רוסית: {{ת|רוסית|фламандский узел}}

===ראו גם===
* [[רכס#רֶכֶס|רֶכֶס]]
* [[קשר שמונה]]
* [[לולאת שמונה]]
* [[מענב שמונה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Flemish bend|שם ויקיפדיה=Flemish bend|יקישיתוף=Figure-eight bends|שם ויקישיתוף=רכסי שמונה}}
* [https://www.animatedknots.com/fig8join/ Figure 8 bend (Flemish bend)] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>9d6c1xvxlr2oe2zhtmdhtgatr8zpp5i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קשר סבתא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49355</id>
    <revision>
      <id>520240</id>
      <parentid>515623</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:02:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1604" sha1="1gp2u2cvfpxmh0hhw6wmtxwiipqo0dx" xml:space="preserve">==קֶשֶׁר סָבְתָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קשר סבתא
|הגייה='''ke'''sher '''sav'''ta
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ש|ר}}
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' קִשְׁרֵי סָבְתָא
}}
{{תמונה|Granny-knot.jpg|קשר סבתא}}
# {{רובד|עברית חדשה}} קשר לחיבור שני קצותיו של חבל או שרוך הכרוך סביב חפץ; מעין [[קשר שטוח]] &quot;הפוך&quot;. 
#:* {{עיתונות|„קשר סבתא“ – קשר, שלא רק הילדים יודעים אותו ב„שומר הצעיר“, אלא גם הסבתא עצמה.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1963%2F12%2F06&amp;id{{=}}Ar03102&amp;sk{{=}}76032783|מעריב||6 בדצמבר 1963}}

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} granny knot.
* האקדמיה ללשון העברית, טקסטילים בשימוש הארכאולוגיה – נספח (תשס&quot;ה), 2005.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|granny knot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Altweiberknoten}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|nœud en queue de cochon}}
* רוסית: {{ת|רוסית|бабий узел}}

===ראו גם===
* [[קשר שטוח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Granny knot|ויקישיתוף=Category:Granny knots|שם ויקישיתוף=קשרי סבתא}}
* [https://www.animatedknots.com/reef/index.php#granny Square knot] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>1gp2u2cvfpxmh0hhw6wmtxwiipqo0dx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קשר מרבע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49356</id>
    <revision>
      <id>520676</id>
      <parentid>515624</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:57:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1552" sha1="3gpzwx9mi422eysw5zvseul272oy29k" xml:space="preserve">==קֶשֶׁר מְרֻבָּע==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קשר מרובע
|הגייה='''ke'''sher meru'''ba'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' קְשָׁרִים מְרֻבָּעִים
}}
{{תמונה|Reef knot.svg|קשר מרובע (קשר שטוח)}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[קשר#קֶשֶׁר|קֶשֶׁר]] לחיבור שני קצותיו של [[שרוך]], [[חוט]] או [[חבל]] המהודק סביב חפץ אחר, למשל בקשירת אריזה. נעשה כך ש[[עניבה|עניבת חבל]] אחת מונחת מעל והשנייה מתחת לשני חלקי החבל האחר.

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} square knot. 
* האקדמיה ללשון העברית, טקסטילים בארכאולוגיה – נספח (תשס&quot;ה), 2005.

===מילים נרדפות===
* [[קשר שטוח]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|reef knot|square knot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kreuzknoten|Reefknoten}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|nœud plat}}

===ראו גם===
* [[קשר סבתא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Reef knot|ויקישיתוף=Category:Square knots|שם ויקישיתוף=קשרים שטוחים}}
* [https://www.animatedknots.com/reef/index.php Square knot (Reef knot)] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]
[[קטגוריה:תרגומי שאילה מהשפה האנגלית]]</text>
      <sha1>3gpzwx9mi422eysw5zvseul272oy29k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קשר עצירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49357</id>
    <revision>
      <id>520246</id>
      <parentid>383548</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:06:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1538" sha1="6e6g5kxwdl33dtrylurc3gx4puzf11r" xml:space="preserve">==קֶשֶׁר עֲצִירָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קשר עצירה
|הגייה='''ke'''sher atsi'''ra'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=קִשְׁרֵי עֲצִירָה
}}
{{תמונה|Stopperstek.jpg|קשר עצירה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[קשר#קֶשֶׁר|קֶשֶׁר]] סביב מוט, כלונס או חבל אחר, שאינו מחליק כאשר החבל נמשך בכיוון אחד. משמש על פי רוב לקשירת [[חבל עצר|חֶבֶל עֶצֶר]] (סְטוֹפֶּר) אל חבל אחר. 

===גיזרון===
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970: קשר עצירה, ענד עצירה; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013: קשר עצר.

===מילים נרדפות===
* [[ענד עצר]]
* [[ענד עצירה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stopper hitch|rolling hitch|stopper knot}}

===ראו גם===
* [[ענד#עֶנֶד|עֶנֶד]]
* [[עצר#עֶצֶר|עֶצֶר]]
* [[חבל עצר|חֶבֶל עֶצֶר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Rolling hitch|שם ויקיפדיה=Rolling hitch|ויקישיתוף=Category:Rolling hitches|שם ויקישיתוף=ענד עצר}}
* [https://www.animatedknots.com/rollinghitch/index.php Rolling hitch] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>6e6g5kxwdl33dtrylurc3gx4puzf11r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ענד עצירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49358</id>
    <revision>
      <id>519844</id>
      <parentid>383552</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:45:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519844</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1560" sha1="chuevoqx56oqzn4lm971hn13t16dsbn" xml:space="preserve">==עֶנֶד עֲצִירָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ענד עצירה
|הגייה='''e'''ned atsi'''rah'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=עֲנָדֵי עֲצִירָה
}}
{{תמונה|Stopperstek.jpg|ענד עצירה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[קשר#קֶשֶׁר|קֶשֶׁר]] סביב מוט, כלונס או חבל אחר, שאינו מחליק כאשר החבל נמשך לאורכם בכיוון אחד. משמש על פי רוב לקשירת [[חבל עצר|חֶבֶל עֶצֶר]] (סטופר) אל חבל אחר. 

===גיזרון===
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970: קשר עצירה, ענד עצירה; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013: קשר עצר.

===מילים נרדפות===
* [[ענד עצר]]
* [[קשר עצירה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stopper hitch|rolling hitch|stopper knot}}

===ראו גם===
* [[ענד#עֶנֶד|עֶנֶד]]
* [[עצר#עֶצֶר|עֶצֶר]]
* [[חבל עצר|חֶבֶל עֶצֶר]]
* [[קשר עצר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Rolling hitch|שם ויקיפדיה=Rolling hitch|ויקישיתוף=Category:Rolling hitches|שם ויקישיתוף=ענדי עצר}}
* [https://www.animatedknots.com/rollinghitch/index.php Rolling hitch] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>chuevoqx56oqzn4lm971hn13t16dsbn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קשר שרשה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49359</id>
    <revision>
      <id>520562</id>
      <parentid>383583</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:23:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520562</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1746" sha1="hbjg00a4zseft1xkbb2bbfc8tfbja7k" xml:space="preserve">==קֶשֶׁר שַׁרְשָׁה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קשר שרשה
|הגייה='''ke'''sher shar'''sha'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' קִשְׁרֵי שַׁרְשָׁה
}}
{{תמונה|US Navy 100729-N-2218S-037 Chief Boatswain's Mate John Tredway shows Master-at-Arms 3rd Class Hull Rohde how to tie a knot.jpg|קשר שרשה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[רצף#רֶצֶף|רֶצֶף]] של [[לולאה|לולאות]] בחבל, שבו כל לולאה עוברת דרך זו שלפניה. משמש לקיצור חבל הנמצא תחת מתח.
#:* {{הדגשה|&quot;'''קשר שרשה''' (chain knot) זוהי צורה קלה ביותר לקצור החבל ללא שום רפיון.&quot;|([[w:זאב הים (רב חובל)|רב חובל זאב הים]], חבלים וקשרים. החבל הימי לישראל, 1944)}}

===גיזרון===
* תרגום שאילה משפות אירופה. [[שרשה]]: [[שרשרת]], [[שלשלת]].
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===מילים נרדפות===
* [[קשר שרשרת]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|chain knot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kettenknoten}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|nœud à chaînette}}

===ראו גם===
* [[קצור|קיצור]]
* [[קשר קצור|קשר קיצור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Chain sinnet|שם ויקיפדיה=Chain sinnet}}
* [https://www.animatedknots.com/chainsinnet/index.php Chain Sinnet (Monkey Braid)] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>hbjg00a4zseft1xkbb2bbfc8tfbja7k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קשר שרשרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49360</id>
    <revision>
      <id>520386</id>
      <parentid>383584</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:13:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520386</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1359" sha1="6qg8vqe18v38aw8y0g8qdr5ovsmw8sz" xml:space="preserve">==קֶשֶׁר שַׁרְשֶׁרֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קשר שרשרת
|הגייה='''ke'''sher shar'''she'''ret
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' קִשְׁרֵי שַׁרְשֶׁרֶת
}}
{{תמונה|US Navy 100729-N-2218S-037 Chief Boatswain's Mate John Tredway shows Master-at-Arms 3rd Class Hull Rohde how to tie a knot.jpg|קשר שרשת}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[רצף#רֶצֶף|רֶצֶף]] של [[לולאה|לולאות]] בחבל, כאשר כל לולאה עוברת דרך זו שלפניה. הקשר משמש לקיצור חבל הנמצא תחת מתח.

===גיזרון===
* תרגום שאילה משפות אירופה.

===מילים נרדפות===
* [[קשר שרשה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|chain knot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kettenknoten}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|nœud à chaînette}}

===ראו גם===
* [[קצור|קיצור]]
* [[קשר קצור|קשר קיצור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Chain sinnet|שם ויקיפדיה=Chain sinnet}}
* [https://www.animatedknots.com/chainsinnet/index.php Chain Sinnet (Monkey Braid)] in: Animated Knots by Grog

[[קטגוריה:חבלים וקשרים]]</text>
      <sha1>6qg8vqe18v38aw8y0g8qdr5ovsmw8sz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דיני נפשות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49452</id>
    <revision>
      <id>520124</id>
      <parentid>285600</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:20:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520124</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1707" sha1="lnodca54v1wbjvskqth2n8chey7vhj8" xml:space="preserve">==דִּינֵי נְפָשׁוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = דיני, נפשות
| הגייה = Diney, Nefashot
| חלק דיבר = 
| מין = דיני-זכר נפשות-נקבה
| שורש = ד.ו.ן נ.פ.ש
| דרך תצורה = 
| נטיות = נֶפֶשׁ, נְפָשׁוֹת, נַפְשׁוֹת 
דִּינִים, דִּינֵי־
}}

# דיני נפשות הוא כינוי לעניין שיש לו השלכות לחיי אדם, בין בסיכון חייהם או בסיכון בריאותם הנפשית
#:* רצח אדם שייך לדיני נפשות.
#:* &quot;פרייר מציינת את דברי מרן החזון איש זצ&quot;ל כי ההחלטה לגרש ילד מבית הספר היא דיני נפשות, וחייבים לכך בית דין של 23 דיינים&quot; ([https://www.kikar.co.il/241011.html כיכר השבת])

===מקור===

* {{צט/משנה|מַה בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת? דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת פּוֹתְחִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת פּוֹתְחִין לִזְכוּת וְאֵין פּוֹתְחִין לְחוֹבָה|סנהדרין|ד|א}}

* 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים
| ויקיפדיה = דיני נפשות
| ויקיציטוט = 
| ויקיספר = 
| ויקיטקסט = 
| ויקימינים = 
| ויקימסע = 
| ויקישיתוף = דיני נפשות
| שם ויקישיתוף = 
}}
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>lnodca54v1wbjvskqth2n8chey7vhj8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בינו לבין עצמו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49478</id>
    <revision>
      <id>519829</id>
      <parentid>288637</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:37:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519829</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1544" sha1="4htzo812cc0uws4nqsypnzyy4zx6pij" xml:space="preserve">== &quot;בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמו&quot; ==

=== המושג במילים שלנו: ===

#:* אדם שמתלבט בתוכו, רק הוא חלק מהדיון בנושא. שיחת נפש עם עצמך- הכוונה לעניות דעתי, לפעולה פרטית, שאין לה השפעה על הזולת.

=== מקור הביטוי ===
:* משנה, מסכת ביכורים, פרק א', משנה ד'  &quot; הַגֵּר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא...וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אוֹמֵר, אֱלֹהֵי אֲבוֹת יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁהוּא בְבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹמֵר, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם.&quot;

=== הגדרות ממילונים ולקסיקונים ===

#:* באין איש אתו, בלי לערב איש- זו התחלה טובה להגדרה

=== הגדרה ===
:* בלי אף אחד, חשיבה עצמית

=== דוגמאות ===
:* בבחירה הזו הוא יצטרך להתלבט בינו לבין עצמו הוא חשב בינו לבין עצמו

=== מקור ===

* [https://milog.co.il/ מילוג-מילון עברי עברי] קישורים חיצוניים - [http://www.ateret4u.com/online/a_root.html תורת אמת]

=== ביטויים קרובים ===

* חשב לעצמו
* תיאר לעצמו

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים
| ויקיפדיה = ערך בוויקיפדיה
| ויקישיתוף = ערך בוויקישיתוף
}}

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>4htzo812cc0uws4nqsypnzyy4zx6pij</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>השעה משחקת לו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49710</id>
    <revision>
      <id>520313</id>
      <parentid>506855</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:39:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1144" sha1="ryhrubxz4v7rr2petve1ere34onlbnv" xml:space="preserve">==הַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ==
#בְּמֵיטָבוֹ הוּא כָּעֵת, שֶׁכֵּן הִתְמַזֵּל מַזָּלוֹ.
#:*{{צטבי|פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית הָיָה טִפֵּשׁ שֶׁבְּטִפְּשִׁים, בְּהֵמָה גַּסָּה מִן הַגַּסָּה, לֹא יֵדַע וְלֹא יָבִין אֶת הַתֵּבֵל וַאֲנָשֶׁיהָ, אֲבָל &quot;קְלָפָיו&quot; טוֹבִים, '''הַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ''', וְהוּא יַצְלִיחַ וְיִתְעַשֵּׁר, הוּא גַּם יֶחְכַּם וְיִתְהַלֵּל, וְהַכֹּל אוֹמְרִים:  פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית, חָכָם מְחוּכָּם, בַּעַל עֲסָקִים, נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, בַּעַל-מֹחַ|https://benyehuda.org/levinsky/hashulxan.html|השולחן הירוק ומסוביו|אלחנן לי לוינסקי}}
===ראו גם===
*[[תעלא בעידניה סגיד ליה]]
#:{{קצרמר}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>ryhrubxz4v7rr2petve1ere34onlbnv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>על דבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49711</id>
    <revision>
      <id>519912</id>
      <parentid>287366</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:18:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519912</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1388" sha1="4kd8vzcifegfkju599t5y8200lc5bqn" xml:space="preserve">== עַל דְּבַר ==
#{{רובד|לשון המקרא}} בְּשֶׁל, בִּגְלָל
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהוָה, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד עוֹלָם''':''' '''עַל דְּבַר''' אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר, אֲרַם נַהֲרַיִם, לְקַלְלֶךָּ|דברים|כג|ד-ה}}
#בְּנוֹגֵעַ לְ, אוֹדוֹת
#:*{{צטבי|דְּרוּשָׁה פְּעֻלַּת הַכְשָׁרָה אֲשֶׁר תַּקְנֶה לֶחָלוּץ, לָעוֹלֶה וְלַפּוֹעֵל בָּאָרֶץ יְדִיעוֹת מַסְפִּיקוֹת '''עַל דְּבַר''' הָעָם הָעַרְבִי, אָפְיוֹ, חַיָּיו, מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי, הַתַּרְבּוּתִי, הַהֲוַי שֶׁלּוֹ, יְחָסָיו הַפְּנִימִיִּים וְהַחִיצוֹנִיִּים|https://benyehuda.org/ben_gurion/anaxnu29.html|בירורים|דוד בן-גוריון}}
===גיזרון===
מן המקרא.
{{קצרמר}}</text>
      <sha1>4kd8vzcifegfkju599t5y8200lc5bqn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בעל חשבון גדול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49712</id>
    <revision>
      <id>520393</id>
      <parentid>298695</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:14:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520393</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="738" sha1="mg2iujgk20ts1awleief0dfzrqiey8l" xml:space="preserve">==בַּעַל חֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל==
#מֵיטִיב לְחַשֵּׁב, מִצְטַּיֵּן בְּמָתֶמָטִיקָה.
#:*{{צטבי|הֵם חֲפֵצִים דַּוְקָא, שֶׁאֶהְיֶה רוֹאֶה חֶשְׁבּוֹן בַּטַּחֲנָה. הֲיּוֹדֵעַ אֲנִי, אִם אֶצְלַח לַמְּלָאכָה הַזֹּאת?  אַף-עַל-פִּי שֶׁבִּנְעוּרַי הָיִיתִי '''בַּעַל-חֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל'''. אֲפִלּוּ עָרַךְ מְחֻמָּשׁ וְשֹׁרֶשׁ מעוקב יָדַעְתִּי|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/avraham-meir_melamed.html|אברהם-מאיר מלמד| יהודה שטיינברג}}
{{קצרמר}}</text>
      <sha1>mg2iujgk20ts1awleief0dfzrqiey8l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התלקט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49713</id>
    <revision>
      <id>519960</id>
      <parentid>413445</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:42:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519960</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2070" sha1="29zozuvicqjx92lbvrez7eu8wg24c6m" xml:space="preserve">==הִתְלַקֵּט==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
|כתיב מלא=התלקט
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ק|ט|גזרה=השלמים}}
|בניין=התפעל
}}
#נֶאֱסַף, הִתְקַהֵל
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב; וַ'''יִּתְלַקְּטוּ''' אֶל-יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים, וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ|שופטים|יא|ג}}
#:*{{צטבי|כְּשֶׁבָּרַח מִפְּנֵי שָׁאוּל הִתְלַקֵּט אֵלָיו גְּדוּד קָטָן מֵאַנְשֵׁי הַמָּצוֹק וּמְרֵי הַנֶּפֶשׁ, וַיְהִי מְשׁוֹטֵט עִמָּם בַּשָּׂדֶה וּבַמִּדְבָּר|https://bybe.benyehuda.org/read/4177|על ספרים ואישים במקרא|חיים נחמן ביאליק}}
#הִתְאַרְגֵן
#:*{{צטבי|הָרוֹב הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֲגוּדּוֹת הִתְלַקֵט מִבֵּין פְּקִידִים, אִישֵׁי-צָבָא מִתְּקוּפַת נפוליאון, כּוֹהֲנִים וַאֲצִילִים. בְּרוּבָּן הִטְעִימוּ הָאֲגוּדּוֹת אֶת מְסִירוּתָן לַוַּטִיקָן וְלַנְּסִיכִים הַשּׁוֹלְטִים.|https://benyehuda.org/beilinson/italy_ch1.html|על תחיית איטליה|משה בילינסון}}
#הִתְנַשֵא (לַגּוֹבַה)
#:*{{הדגשה|&quot;תֵּל הַ'''מִּתְלַקֵּט''' גּוֹבַה עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ אוֹרֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד&quot;|'''משנה תורה לרמב&quot;ם''', הלכות שבת, פרק י&quot;ד}}
===גיזרון===
המשמעות הראשונה מן המקרא. המשמעות השנייה מוּשאלת מן המשמעות המקראית. המשמעות השלישית חוּדשה על-ידי הרמב&quot;ם בציטוט שהובא לעיל. 
{{שורש|לקט}}</text>
      <sha1>29zozuvicqjx92lbvrez7eu8wg24c6m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שפת עבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49720</id>
    <revision>
      <id>519729</id>
      <parentid>327039</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:56:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519729</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1409" sha1="9l7x88l75i89oy5wfr0fg982tpcvy2j" xml:space="preserve">==שְׂפַת עֵבֶר==
# הַשָּׂפָה הָעִבְרִית
#:*{{צטבי|קוֹל בּוֹכִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנֵינוּ, קוֹל אוֹהֲבַי עַמָּם הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל רֶגֶשׁ הַלְּאֹם כִּי פָּג מִלִבּוֹת בְּנִי נְּעוּרֵינוּ, עַל '''שְׁפַת עֵבֶר''' כִּי לֹא יְדַעוּהָ, עַל בְּנֵי דּוֹר הֶחָדָשׁ כִּי יִתְחַתְּנוּ בְּעַמִּים אֲחֵרִים וְעַל צֶאֱצָאֵיהֶם כִּי לֹא יָדְעוּ כִּי מֵהָעִבְרִים מוֹצָאָם|https://benyehuda.org/by/salef.html|סלף משכילנו|אליעזר בן יהודה}}
{{קצרמר}}
===מקור===
* מן עבר בנו של שם בן נח 
* כי בימיו נפלגה. שהיה דור הפלגה בימיו, וי&quot;ל כי תחלה היו כולם מדברים שפת עבר ואחר פילוג הלשונות לא נשארה שפה הקודמת רק לבני פלג, דהא אברהם שיצא מפלג דבר שפת עבר, ולכן נקרא הוא פלג, שכולם נפלגו ממנו בלשונם מלבי&quot;ם דברי הימים א פרק א וראו גם בראשית י כה
===נגזרות===
* [[עברית]]
===ראו גם===
* [[שפה#שָֹפָה|שָֹפָה]]
* [[עברעֵבֶר|עֵבֶר]]</text>
      <sha1>9l7x88l75i89oy5wfr0fg982tpcvy2j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לבב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49724</id>
    <revision>
      <id>520425</id>
      <parentid>333101</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:33:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520425</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3220" sha1="5t6d1ra1mz9f6y6lc0lf1eww9bvt1pz" xml:space="preserve">== לִבֵּב ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ליבב
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ב|ב|גזרה=הכפולים}}
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
#{{רובד|לשון המקרא}} שָׁבָה לֵב, הִקְסִים
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''לִבַּבְתִּנִי''' אֲחֹתִי כַלָּה|שיר השירים|ד|ט}}
#:*{{צטבי|כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן נָשָׂאתִי אֶת נַפְשִׁי לִהְיוֹת דּוֹקְטוֹר. וּמַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁצִּלְצוּל הַמִּלָּה &quot;דּוֹקְטוֹר&quot; '''לִיבֵּב''' אֶת אוֹזְנַי|https://benyehuda.org/arieli/yeshimon.html|ישימון|לוי אריה אריאלי}}

===נגזרות===
*[[מלבב]]

{{שורש|לבב}}
== לִבֵּב {{משני|ב}} ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ליבב
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ב|ב|גזרה=הכפולים}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|המקרא}} הכין [[לביבה|לביבות]]
#:*{{צט/תנ&quot;ך| וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא נָא תָּמָר אֲחֹתִי '''וּתְלַבֵּב''' לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבוֹת וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ.|שמואל ב|יג|ו}}

===ראו גם===
*[[טגן]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
{{-}}
==לֵבָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לבב
|הגייה=levav
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ב|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=לְבָבוֹת, לְבַב־
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|מליצה}} נֶפֶשׁ הָאָדָם
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ '''בִּלְבָבֶךָ''' הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא|ויקרא|יט|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיָדְעוּ הָעָם כֻּלּוֹ אֶפְרַיִם וְיוֹשֵׁב שֹׁמְרוֹן בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל '''לֵבָב''' לֵאמֹר|ישעיהו|ט|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְ[[יין ישמח לבב אנוש|יַיִן יְשַׂמַּח '''לְבַב'''־אֱנוֹשׁ]] לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם '''לְבַב'''־אֱנוֹשׁ יִסְעָד.|תהלים|קד|טו}}
#:*{{צט|כָּל עוֹד '''בַּלֵּבָב''' פְּנִימָה / נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה|התקווה}}
#{{רובד|לשון המקרא}} טוּב לֵב, צַדִּיקוּת
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לָכֵן אַנֲשֵׁי '''לֵבָב''' שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל|איוב|לד|י}}
#{{בהשאלה}} מֶרְכָּז, עוֹמֶק
#:*מָה רַב הַסִּיכּוּן '''בִּלְבַב''' שִׁטְחוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב.

===גיזרון===
צורת משנה של המילה [[לב|לֵב]].

===צירופים===
*[[בר לבב]]
*[[לבב ימים]]
*[[האדם יראה לעינים ואדני יראה ללבב]]
===נגזרות===
*[[לבבי]]</text>
      <sha1>5t6d1ra1mz9f6y6lc0lf1eww9bvt1pz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לא היא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49728</id>
    <revision>
      <id>520323</id>
      <parentid>327235</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:42:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520323</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1470" sha1="6by3dcv6tyzojws3gmdfmc0qf1abeck" xml:space="preserve">==לֹא הִיא==
#לֹא כָּךְ הַדָּבָר
#:*{{צטבי|כִּמְדוּמֶּה לְךָ, שֶׁגּוֹעֶרֶת הִיא בְּהַקְפָּדָה, אֲבָל '''לֹא הִיא''', זוֹהִי גָּעֲרָה מִתּוֹךְ חִבָּה|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/brit_mila.html|ברית מילה|יהודה שטיינברג}}
===מקור===
* לשון חז&quot;ל נפוצה
*דוגמה: אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו - לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. אמר רבי יוחנן: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן, חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי; וחד אמר: שבע מאה ספסלי. הוה קא חלשא דעתיה דרבן גמליאל, אמר: דלמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל. אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא.(הראוהו החלומו כדים לבנים מלאים אפר לרמז שאותם תלמידים אין תוכם כברם) '''ולא היא''', ההיא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה (הדבר לא היה אמת ורצו רק להרגיע אותו) {{צט/בבלי.|בבלי|ברכות|כח|א}}
===ראו גם===
*[[אדרבה]]
*[[לכאורה]]
{{קצרמר}}</text>
      <sha1>6by3dcv6tyzojws3gmdfmc0qf1abeck</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הריק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49730</id>
    <revision>
      <id>519704</id>
      <parentid>495443</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:51:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519704</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2277" sha1="p1nuil95hnbgy8wnlk90iodvntjnrw6" xml:space="preserve">== הֵרִיק ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
|כתיב מלא=הריק
|שורש וגזרה= {{שרש3|ר|י|ק}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נעו&quot;י]]
|בניין= הפעיל
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} הוֹצִיא תְּכוּלָתוֹ
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי, הֵם '''מְרִיקִים''' שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה-אִישׁ צְרוֹר-כַּסְפּוֹ, בְּשַׂקּוֹ; וַיִּרְאוּ אֶת-צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, הֵמָּה וַאֲבִיהֶם--וַיִּירָאוּ|בראשית|מב|לה}}
#{{רובד|לשון המקרא}} הִמְטִיר
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִם-יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל-הָאָרֶץ '''יָרִיקוּ'''|קהלת|יא|ג}} 
#{{רובד|לשון המקרא}} פִּזֵּר
#:*{{צט/תנ&quot;ך|&quot;וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ, כְּטִיט חוּצוֹת '''אֲרִיקֵם'''&quot;|תהילים|יח|מג}}
#{{רובד|לשון ימי הביניים}} נִמְזַג
#:*{{הדגשה|&quot;וְלֹא יְסַיֵּעַ לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁ'''מֵּרִיק''' הַיַּיִן מִכְּלִי לִכְלִי, שֶׁמָּא יַנִּיחַ הַכְּלִי בְּיַד הַגּוֹי וְנִמְצָא הַיַּיִן בָּא מִכּוֹחוֹ&quot;|('''משנה תורה לרמב&quot;ם''', הלכות מאכלות אסורות, פרק יב)}}
#{{בהשאלה}} שָׁתָה
#:*{{צטבי|כָּל אֶחָד '''הֵרִיק''' אֶת כּוֹסוֹ וְהִמְשִׁיךְ לְעַשֵּׁן אֶת הַסִּיגַארְיָה שֶׁלּוֹ בִּשְׁתִיקָה|https://benyehuda.org/hameiri/great_madness.html|השגעון הגדול|אביגדור המאירי}}

===גיזרון===
מן [[ריק]].
שלוש המשמעויות הראשונות, מן המקרא. המשמעות הרביעית חוּדשה על-ידי הרמב&quot;ם, והחמישית מושאלת מן המשמעות המקראית.
[[קטגוריה:ריק (שורש)]]

===מילים נרדפות===
*[[רקן|רוקן]] , [[רקן|ריקן]]

===ניגודים===
* [[מלא|מילא]]
* [[טען]]

===ראו גם===
*[[מרק]]
* [[ירק#יָרַק א|יָרַק]]</text>
      <sha1>p1nuil95hnbgy8wnlk90iodvntjnrw6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רדף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49740</id>
    <revision>
      <id>520651</id>
      <parentid>499653</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:45:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3573" sha1="fws5te5urbxtuv5su6ykjcpbjdvcw78" xml:space="preserve">==רָדַף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
|כתיב מלא=רדף
|שורש וגזרה={{שרש3|ר|ד|ף}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין= קל
}}
#נִסָּה לִתְפֹּּס וּלְעִתִּים אַף לִפְגֹּעַ.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|קום רדוף אחרי האשנים|בראשית|מד|ד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|ורדפתם את אויבכם ונפלו לפניכם לחרב|ויקרא|כו|ז}}
#:*{{צטבי|וַיִּשְׁלַח יָדוֹ לְתָפְשָׂהּ, וַתֵּט הָאִשּׁה מִפָּנָיו וַתָּנָס בְּאֵימָה וָפַחַד, וְאוּלָם הַשּׁוֹטֵר '''רָדַף''' אַחֲרֶיהָ וַיַּשִּׂיגֶנָּה, וַיֵּאָבְקוּ שְׁנֵיהֶם בַּאֲפֵלַת הַמְּעָרָה|https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_hameara_vehakoveset.html|הַמְּעָרָה וְהַכּוֹבֶסֶת|ח&quot;נ ביאליק}}
#דָּבַק, לא סָר.
#:* {{צטבי|צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן '''רָדַף''' אַחֲרֵיהֶם עַל דַּרְכָּם|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/belel_shimurim.html|בליל שימורים|יהודה שטיינברג}}
# {{משלב|מליצה}} בָּא אַחֲרֵי־.
#:* {{צטבי|גַּלֵּי הָאֹקְיָנוֹס שָׁטְפוּ בִּגְבוּרָה\ גַּל '''רָדַף''' גָּל –\ וּבְרִגְעֵי נִצְחוֹנִי הַגָּדוֹל הֱקִיצוֹתִי\ וַאֲנִי עוֹד עֶבֶד!|https://bybe.benyehuda.org/read/10507|געגועים|חיים הררי}}
#הָיָה לָהוּט לְהַשִּׂיג דָּבָר.
#:*{{הדגשה|&quot;אֵין סָפֵק: כְּשָׂם שֶׁהָיָה הָאִישׁ חִידָה, כֵּן הָיָה דְּמוּת מוֹפֵת. מֵעוֹלָם לֹא '''רָדַף''' תְּהִלָּה, פִּרְסוּם וְכֶסֶף, וְגַם כְּשֶׁבָּחֲרוּ בּוֹ כְּרָאוּי לִפְרַס נוֹבֵל לֹא יָצָא מִגִּדְרוֹ&quot;|מתוך ידיעה ב'מעריב', 27 בדצמבר 1989; פורסמה לאחר מותו של סמואל בקט}}

===גיזרון===
*פועל מקראי. השורש משותף גם לארמית: רְדַף, וגם לערבית: {{יוניקוד|رَدِفَ|מוגדל}} (קרי: רַדִפַ) - בא בעקבות־. במקרא רדף את־ וגם רדף אחר־

===צירופים===
*[[רדף אחר זנבו|רדף אחרי הזנב של עצמו]]

===נגזרות===
*[[רודף]]
*[[נרדף]]
*[[רדוף]]&lt;!---להוט לשון חז&quot;ל וגם תחושה---&gt;
*[[רדיפה]]
*[[מרדף]]

===מילים נרדפות===
*[[דלק]]

===ניגודים===
*[[ברח]]
*[[נמלט]]
*[[נס]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|pursue}}

===ראו גם===
*[[הדביק]]
*[[השיג]]

== רִדֵּף ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
|כתיב מלא=רידף
|שורש וגזרה={{שרש3|ר|ד|ף}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=[[פיעל|פִעֵל]]
}}
# בִּקֵּשׁ לְהִתְקָרֵב, בִּקֵש לִזְכּוֹת בְּקִרְבַת- 
#:* {{הדגשה|&quot;נְעָרוֹת בְּעֶצֶם פְּרִיחָתָן, שֶׁפִּיּוֹתֵיהֶן מְכוּסִים שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל אוֹדֶם צַעֲקָנִי, וְהַבַּחוּרִים '''מְרַדְּפִים''' אֶת הַנְּעָרוֹת&quot;|מתוך &quot;1984&quot;, עמוד 68; תרגום: ג. אריוך}}

===גיזרון===
מן המקרא. נרדף אל רָדַף.

===צירופים===
*[[רדף אמרים]]</text>
      <sha1>fws5te5urbxtuv5su6ykjcpbjdvcw78</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היה עם לבו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49742</id>
    <revision>
      <id>520031</id>
      <parentid>413548</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:23:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520031</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1908" sha1="c668ddkrihbkgzd0341u8drcv9hd2sq" xml:space="preserve">==הָיָה עִם לִבּוֹ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=היה עם לבו
|הגייה=ha'''ya''' ׳im li'''bo'''
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש= 
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות= 
}}
#רָצָה, הָיָה בְּדַעֲתוֹ (לַעֲשוֹת דְּבַר מָה).
#:*{{צטבי|וְאלֹהִים נָתַן לִשְׁלֹמֹה אַדֶּרֶת פְּלָאִים, אֲשֶׁר יִנָּשֵׂא בָהּ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וְשׁוֹטֵט עִמָּהּ כַּצִפּוֹר אֶל כָּל-מָקוֹם אֲשֶׁר '''יְהִי עִם לִבּוֹ''' לָלֶכֶת|https://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlomo_vehaaderet.html|שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך וְהָאַדֶּרֶת הַמְעוֹפֶפֶת|ח&quot;נ ביאליק}}
#:*{{צטבי|וַיְהִי בִּימֵי קֶדֶם וְאִישׁ סוֹחֵר הָיָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר רֹב כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ, כִּי אֵין מִסְפָּר, וְלוּ '''הָיָה עִם לִבּוֹ''' כִּי אָז הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִרְצוֹף בְּשִׁקְלֵי כַּסְפּוֹ וּבְשִׁקְלִי זָהֳבוֹ אֶת מְלוֹא רְחוֹב הָעִיר|https://benyehuda.org/frischmann/andersen_15.html|הָאַרְגָז הַמְעוֹפֵף|ה. אנדרסן (תרגום: דוד פרישמן)}}
#רִגְשׁוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתְּדַבֵּר אֵלָיו, אֵת כָּל-אֲשֶׁר '''הָיָה עִם-לְבָבָהּ'''|מלכים א|י|ב}}

===גיזרון===
מן המקרא. מופיע פעמים רבות, החל במלכים א' וכלה בדברי הימים ב'.
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:לבב (שורש)]]

===ראו גם===
* [[לב]]</text>
      <sha1>c668ddkrihbkgzd0341u8drcv9hd2sq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>העלה על דעתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49749</id>
    <revision>
      <id>519913</id>
      <parentid>518415</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:18:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519913</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1391" sha1="5j535qeuwb5e4czhe8qyzth48zsov4e" xml:space="preserve">==הֶעֱלָה עַל דַעֲתוֹ==
#[[חשב|חָשַׁב]], תָּפַס בְּמַחְשַׁבְתּוֹ
#:*{{הדגשה|&quot;וְכָל הַ'''מַּעֲלֶה עַל דַּעֲתוֹ''' שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלֹהַּ אַחֵר, חוּץ מִזֶּה-- עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי&quot;&quot;|'''משנה תורה לרמב&quot;ם''', הלכות יסודי תורה, פרק א'}}
#:*{{צטבי|וַדַּאי לֹא '''הֶעֱלָה עַל דַּעֲתּוֹ''', כִּי אוֹתָהּ מְדִינָה יְהוּדִית אֲשֶׁר אֶת הַחֲלוֹם עָלֶיהָ נָשָׂא חָבוּי עָמֹק בְּלִבּוֹ, בְּלִי לְהַעֲלוֹת אֶת שְׁמָהּ הַמְּפוֹרָש עַל דַּל שְׂפָתָיו אֶלָּא בְּסֵתֶר בֵּיתוֹ – תַּעֲמוֹד עַל תִּלָּהּ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ וּקְבַל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לְקַבֵּל אֶת אֲרוֹנוֹ לְמִשְׁמֶרֶת-נֶצַח|https://benyehuda.org/sharett/orot_shekavu.html|אורות שכבו|משה שרת}}

===גיזרון===
חידוש של הרמב&quot;ם, בציטוט שמובא לעיל.

===תרגום===
* ערבית: {{ת|ערבית|فَكَّرَ|جاءَ على بالِهِ}}</text>
      <sha1>5j535qeuwb5e4czhe8qyzth48zsov4e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49757</id>
    <revision>
      <id>519865</id>
      <parentid>490148</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:53:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519865</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2988" sha1="s9p5tef62ow3g99njf0p4e0j8fqw6ce" xml:space="preserve">{{חסר|שִׁיבָה}}
==שֵׂיבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שיבה
|הגייה=sey'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שֹ|ו|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר'שֵׂיבוֹת; שֵיבַת־, ר' שֵׂיבוֹת־
}}{{תמונה|HappyPensioneer.jpg|אישה בשיבתה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} זִקְנָה, זִקְנָה יְתֵרָה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִפְּנֵי '''שֵׂיבָה''' תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהֹוָה.|ויקרא|יט|לב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְעַד־זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד־'''שֵׂיבָה''' אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.|ישעיהו|מו|ד}}
# {{רובד|לשון המקרא}} נִסְיוֹן חַיִּים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים, כֹּחָם; וַהֲדַר זְקֵנִים, '''שֵׂיבָה'''.|משלי|כ|כט}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[שער#שֵׂעָר|שֵׂעָר]] [[לבן|לָבָן]].
#:*{{צט/משנה|הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִים, וּבְבַעֲלֵי '''שֵׂיבוֹת''', וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים.|נדרים|ג|ח}}
#:*{{צטשיר|חָלְפוּ הָאֲבִיבִים, חֲצִי מֵאָה עָבְרָה / וְתַלְתַּלִים הָפְכוּ '''שֵׂיבָה''' בֵּינְתַיִם|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2958&amp;wrkid{{=}}1429|חֹרְשַׁת הָאֵקָלִיפְּטוּס|ויקיפדיה=חורשת האקליפטוס|נעמי שמר}}

===גזרון===
* אכדית, בהגיית - (שִׁי-בֻּ, [https://oracc.museum.upenn.edu/dcclt/sig?%E2%98%A3%40dcclt%25akk-x-mbperi%3A%C5%A1i-i-bu%3D%C5%A1%C4%ABbu%5Bold%20one%2F%2Felder%5DN%C2%B4N%24%C5%A1%C4%ABbu ši-i-bu]) בהוראת [[קשיש]]

===צירופים===
*[[בשיבה טובה]]

===מילים נרדפות===
* [[זקנה|זִקְנָה]]
* [[ישישות|יְשִׁישׁוּת]]
* [[קשישות|קְשִׁישׁוּת]]
* [[אריכות ימים|אֲרִיכוּת יָמִים]]
* [[גבורות|גְּבוּרוֹת]]
* [[זקן|זוֹקֶן]]

=== ניגודים ===
* [[צעירות|צְעִירוּת]]
* [[נעורים|נְעוּרִים]]
* [[שחרות|שַחֲרוּת]]
* [[תשחרת|תשחורת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שיער שיבה|ויקישיתוף=Category:Gray hair|שם ויקישיתוף=שיער שיבה}}

{{שורש|שׂוב}}
[[קטגוריה:גילים]]
[[קטגוריה:שיער]]</text>
      <sha1>s9p5tef62ow3g99njf0p4e0j8fqw6ce</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חושני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49758</id>
    <revision>
      <id>519736</id>
      <parentid>497129</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:08:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519736</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1537" sha1="j105fju41kw24h1amt5nwml709qzahi" xml:space="preserve">==חוּשָׁנִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= חושני
|הגייה=khusha'''ni'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ו|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָנִי}}&lt;br&gt;{{מוספית|חוש|־נִי}}
|נטיות=חוּשָׁנִית, חוּשָׁנִיִּים, חוּשָׁנִיּוּת
}}
#אֲפוּף מִינִיּוּת נִפְלָאָה, רוֹחֵשׁ חִיּוּת וְאוֹמֵר כֻּלּוֹ קֶסֶם וּתְשׁוּקָה
#:*{{צטבי|כִּבַּדְתִּי אֶת כִּשְׁרוֹנוֹ הַפְּרָאִי הַבִּלְתִּי מְרוּסָּן, הַגַּשְׁמִי '''וְהַחוּשָׁנִי''', לֹא חוּשָׁנוּת מְעוּדֶּנֶת אֶלָּא חוּשָׁנוּת בָּשָׂר וְדָם שֶׁל יְצָרִים|https://bybe.benyehuda.org/read/9226/read|יהושע בר-יוסף|שושנה שרירא}}
#:*{{צטבי|הַאִם אֵין כָּל אַהֲבָה '''חוּשָׁנִית''' קְרוּצָה גַּם הִיא מִיְּסוֹדָהּ שֶׁל אַהֲבַת הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה, הַמִּתְמַזֶּגֶת בָּאַהֲבָה הָאֱלֹהִית הַמְּחַלְחֶלֶת בַּבְּרִיאָה כּוּלָּהּ?|https://benyehuda.org/stein/bat_hamoshava.html|בת המושבה: רומן ארץ ישראלי|א&quot;ש שטיין}}

===גיזרון===
*{{חידוש|יוסף קלוזנר}} מן [[חוש]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sensual}}</text>
      <sha1>j105fju41kw24h1amt5nwml709qzahi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בחן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49773</id>
    <revision>
      <id>520477</id>
      <parentid>512377</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:51:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520477</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7267" sha1="1hfwzbaobs6z08m0e5u6ii9e6wt6r94" xml:space="preserve">==בָּחַן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=בחן
|שורש וגזרה={{שרש3|ב|ח|ן}}
|בניין=קל
}}
# [[בדק]], [[חקר]], [[סקר]] לשם בדיקה ולימוד.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאַתָּה יְהוָה, יְדַעְתָּנִי--תִּרְאֵנִי, '''וּבָחַנְתָּ''' לִבִּי אִתָּךְ; הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה, וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה.|ירמיהו|יב|ג}} 
#:* {{צטבי|&quot;מהיכן?  עד שאתה שואל אותי, שאל את הדוקטורים שלך, מהיכן הם יודעים את סירוסי ידיעותיהם?  הם '''בוחנים''' ועושים נסיונות, גם אני '''בחנתי''' ועשיתי נסיונות.  ההבדל הוא רק בזה, שהם עושים נסיונות בגופות אחרים, ואני את נסיונותי עשיתי בגופי ועל אחריותי.&quot;|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/kaxkax.html|כך-כך – לא-כך|יהודה שטיינברג}}
#:* {{צטבי|סוף דבר, שני אחים הם גם בפרידתם, / ואם לא ראי זה כראי זה – אחת דתם, / הצד השוה בשניהם – צחנתם, / את אשר-'''בחנתי''' וחקרתי ולמדתי, / אותה מאדוני המלך לא-כחדתי, / ואני כאשר עבדתי את-מלכי באמונה עבדתי.&quot;|http://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_aluf_batzlut_no_nikkud.html|אלוף בצלות ואלוף שום|חיים נחמן ביאליק}}

===גיזרון===
* מן ב-ח-ן.

===צירופים===
* [[בוחן כליות ולב]]

===נגזרות===
* [[מבחן]]
* [[בחינה]]
* [[נבחן#נִבְחָן|נִבְחָן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|examine|test}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|testar|pensar|cerner|atalayar|examinar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فحص|إختبر}}

===ראו גם===
* [[למד]]
* [[נסה#נִסָּה|ניסה]]
* [[הסתכל]]
* [[הביט]]

{{שורש|בחן}}

==בּׂחַן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בוחן
|הגייה='''bo'''khan
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ח|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=בּׂחַן־, ר' בְּחָנִים 
}}
#{{רובד|המקרא}} בחינה, בדיקה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי '''בֹחַן''' וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי|יחזקאל|כא|יח}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה|1}} מבחן קצר, בחינה קצרה.
#:* המורה הכין '''בוחן''' על הנושא שנלמד בשיעור האחרון.

===גיזרון===
* מן ב-ח-ן, [[בחן|בָּחַן]].

===צירופים===
* [[בחן פתע|בֹּחַן פֶּתַע]]
* [[אבן בחן|אֶבֶן בֹּחַן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|test|examination}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|testeo|examinación}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فَحْص|إمتحان قصير}}

===ראו גם===
* [[מבחן]]
* [[בחינה]]
* [[שאלון]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מבחן}}
* האקדמיה ללשון העברית, [http://hebrew-academy.org.il/2014/05/07/%D7%91%D6%BC%D6%B7%D7%97%D6%B7%D7%9F-%D7%90%D7%95-%D7%91%D6%BC%D6%B9%D7%97%D6%B7%D7%9F/ בַּחַן או בֹּחַן?].

{{שורש|בחן}}

==בַּחַן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בחן
|הגייה='''ba'''khan
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ח|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' בְּחָנִים
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מגדל תצפית, מבצר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל '''וָבַחַן''' הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים|ישעיהו|לב|יד}}
# [[בחן#בּׂחַן|בוחן]] (בשימוש נדיר במשמעות זאת, ראה מאמר האקדמיה ללשון העברית בקישור שלמטה).


===גיזרון===
* מופיעה בתנ&quot;ך, בספרים: ישעיהו וירמיהו (כשם עצם,וכשם תואר בהגייה מעט שונה). פרשנים משווים עם תיבת [[בחון|בָּחוּן]] ציטוט - *{{צט/תנ&quot;ך|הֵקִימוּ בחיניו (בַחוּנָיו)|ישעיהו|כג|יג}} , המשמשת כנראה כ'''שם תואר''' פעיל במשקל פעול (כדוגמת &quot;מחוק&quot;) , בספר ירמיהו ניתן למצוא דוגמה המחזקת טענה זו, שם משמשת תיבת &quot;בחון&quot; בהוראת &quot;(העם) שנתון לתצפיות ומעקבים&quot; השוו {{צט/תנ&quot;ך| '''בָּחוֹן''' נְתַתִּיךָ בְעַמִּי, מִבְצָר; וְתֵדַע, וּבָחַנְתָּ אֶת-דַּרְכָּם|ירמיהו|ו|כז}}, משקל פּעוֹל ממנו יצוקה תיבת בחון המקראית משמש לתאור עיסוק, או תכונה. משקל זה מופיע במקרא מס' פעמים והשתמר גם בתקופת לשון המשנה, לדוגמה: {{צט/משנה|טָּחוֹן|מכשירין|ג|ה}} היה מי שבבעלותו אבן ריחיים לטחינה.
* בלשון מצרית קדומה בהגיית בֶּחְנֶתְ [https://en.wiktionary.org/wiki/b%E1%B8%ABnt#Egyptian bḫnt] בהוראת [[מגדל]], [[צריח]] או  שער מונומנטלי לצד שני מגדלים. עורך האנצ' המקראית - [[w:משה דוד קאסוטו|משה דוד קאסוטו]] מוסר כי אין לדעת אם הגיע מן המצרית לכנענית (ומשם למקרא) או להיפך ומוסיף כי &quot;בחון היה מגדל מצור מעין אלה הרואים בתבליטים אשוריים&quot; . ראו גם [https://simondschweitzer.github.io/aed/57060.html  bḫn.t] בהוראת שער מבוצר הבנוי במעלה של מדרון, מבנה, עמוד.
* מכאן כנראה נגזרה בלשון רוסית בהשפעת הנצרות והברית הישנה (וחילופי הגיית х ⇆ ш) תיבת בַּשְׁנִיֲ ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D0%B1%D0%B0%D1%88%D0%BD%D1%8F башня]) הזהה בהוראתה לעברית: מגדל,[[צריח]].
:(משפט האורים, מאת יהושוע בן מנחם שטיינברג)

===מילים נרדפות===
*[[מצודה]]
*[[בחון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|watch tower|fortress|observation tower}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|faro}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قلعة|بُرْج المراقبة}}

===ראו גם===
* [[מגדל]]
* [[תצפית]]
* [[מגדל פיקוח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ערך בוויקיפדיה|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}
* האקדמיה ללשון העברית, [http://hebrew-academy.org.il/2014/05/07/%D7%91%D6%BC%D6%B7%D7%97%D6%B7%D7%9F-%D7%90%D7%95-%D7%91%D6%BC%D6%B9%D7%97%D6%B7%D7%9F/ בַּחַן או בֹּחַן?].

{{שורש|בחן}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>1hfwzbaobs6z08m0e5u6ii9e6wt6r94</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהב את המלאכה ושנא את הרבנות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49802</id>
    <revision>
      <id>519823</id>
      <parentid>401093</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:36:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519823</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2410" sha1="3s7mcicg2411v5az0vmiypz6vj226f6" xml:space="preserve">==אֱהוֹב [אֶהַב] אֶת הַמְּלָאכָה וּשְֹנָא אֶת הָרַבָּנוּת==

# ראוי ומומלץ לעסוק במלאכה, כדי להתפרנס ביושר (לפי פירוש הרמב&quot;ם למשנה), או כדי להתרחק מהבטלה המביאה לידי שעמום ולידי חטא (לפי ברטנורא), וכן ראוי להתרחק מתפקידי שררה, כיון שהם מעוררים קנאה אצל בני אדם אחרים (לפי הרמב&quot;ם).
#:* הוא קבל משרה חשובה והסתבך בפלילים. מוטב היה לו הקשיב להמלצה &quot;'''אהב את המלאכה ושנא את הרבנות'''&quot;.
#:* אי אפשר להתפרנס בכבוד ממשרה רבנית. על זה נאמר &quot;'''אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות'''&quot;.

===מקור===
{{צט/משנה|שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: '''אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְֹנָא אֶת הָרַבָּנוּת''', וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת.|אבות|א|י}}. יתכן שביטוי זה נאמר על רקע השלטון הרומאי שהעניק תפקידי שררה כדי לנצל את אותם מקורבים למטרותיו.

===ביטויים קרובים===
* הרבנות מקברת את בעליה (פסחים פז ב) 
* גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה (נדרים מט ב) 
* פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות (פסחים קיג א - תרגום)
* כל המחזר על הגדולה, גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה, גדולה מחזרת אחריו. (ערובין יג ב)

===קישורים חיצוניים===
*[[s:ביאור:משנה_אבות_פרק_א#משנה_י|משנה מבוארת, ויקיטקסט]]
*[https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/%D7%A9%D7%A0%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA/ שנא את הרבנות, אתר כיפה]
* [https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/avot/11-2.htm אבות דרבי נתן, פרק אחד עשר]

===ראו גם===
*[[אהב]]
*[[שנא]]
*[[מלאכה]]
*[[רבנות]]
=== הערות שוליים ===
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>3s7mcicg2411v5az0vmiypz6vj226f6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב צפור אחת ביד משתים על העץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49885</id>
    <revision>
      <id>520668</id>
      <parentid>503043</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:54:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1787" sha1="t7v3xg2lxzftiyo8qe4a47cnc0uft3d" xml:space="preserve">==טוֹב צִפּוֹר אַחַת בַּיָד מִשְּׁתַּיִם עַל הָעֵץ==
# עדיף [[הישג]] בטוח וקטן כעת, מאשר [[הישג]] גדול יותר שהשגתו נמצאת ב[[סימן שאלה]].
#:*{{צטשיר|מה אתה זוכר בסוף כשגמרת? / את הרע והטוב בבת אחת. /&lt;br&gt;מה אתה חושב כשלא קורה מה שאמרת? / '''שטוב לי עם ציפור אחת ביד'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}166&amp;wrkid{{=}}4159|מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר|שלום חנוך}}

===מקור===
*הפתגם נזכר לראשונה אצל [[W:אחיקר החכם|אחיקר החכם]] משנת 700 לפנה&quot;ס{{הערת שוליים|{{מקור/אינטרנט|יוצר=אבינועם ילין|כותרת=ספר אחיקר החכם|כתובת=https://www.daat.ac.il/daat/sifrut/ahikar/2-2.htm|שם האתר=דעת}}, פתגם נ&quot;א.}}, וגרסה שלו מופיעה גם במדרש: {{צט/רבה|מַתְלָא אֲמַר – טָבָא חֲדָא צִיפָּרָא כְּפוּתָא מִן מְאָה פָּרְחֲיָין.|קהלת|ד|ו}}. משם הפתגם עבר ליוונית, ללטינית, ומשם התגלגל לשאר לשונות אירופה בחילופי גרסאות, וחזר לעברית במתכונתו הנוכחית.

===ביטויים קרובים===
* [[גמל הלך לבקש לו קרנים אזנים שהיו לו גזזו ממנו]]
* [[תפסת מרובה לא תפסת]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|a bird in the hand is worth two in the bush}}

===סימוכין===

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:אמרות שאולות משפות לועזיות]]</text>
      <sha1>t7v3xg2lxzftiyo8qe4a47cnc0uft3d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ממלכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49893</id>
    <revision>
      <id>519703</id>
      <parentid>509213</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:51:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519703</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3126" sha1="55trf6d0fh5quhyf0vjrkevnlaqmrqz" xml:space="preserve">==מַמְלָכָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ממלכה
|הגייה=mamla'''kha'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|מ|ל|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' מַמְלָכוֹת, מַמְלֶכֶת־
}}
# תחום [[שלטון]]־ה[[מלך]], [[מדינה]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַתְּהִי רֵאשִׁית '''מַמְלַכְתּוֹ''' בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר.|בראשית|י|י}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף, אֶת-'''מַמְלֶכֶת''' סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וְאֶת-'''מַמְלֶכֶת''', עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן:  הָאָרֶץ, לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת--עָרֵי הָאָרֶץ, סָבִיב.|במדבר|לב|לג}} 
#:* {{צטבי|טורקיה היא '''ממלכה''' שנתגדלה מתוך מלחמות ונתקימה ע&quot;י מלחמות, ועכשיו בשעת השלום המזוין, שמחירו רב הוא, נגזרה עליה כליהּ.|https://benyehuda.org/herzl/herzl_007.html|הנאום באגודת-ישראל האוסטרית &quot;אוניון&quot;|תיאודור הרצל}}
# {{משלב|ביולוגיה}} מערכת כללית בחלוקה המדעית, למשל: ממלכת הדומם, ממלכת החי וממלכת הצומח.
#:* {{צטבי|הנה המה שלשה '''ממלכת''' הטבע על הארץ והיא '''ממלכת''' הדומם (מינעראלאָגיא), '''ממלכת''' הצומח (באָטאניקא) '''וממלכת''' החי (זאָאָלאָגיא)|https://benyehuda.org/barasch_julius/otsar_xoxma.html|אוצר חכמה|יוליוס ברש}} 
#:* {{צטבי|וכערוך אלהים את הצלע הששית – ותקם כל '''ממלכת החי''', מן הראם המקרין ועד התולעת הזוחלת, ובסוף הצלע נראה &quot;אדם-האיש,&quot; וקומה לו והולך על שתים וחושב ומדבר.|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/agadot_119.html|הצלע והחרוז|יהודה שטיינברג}}

===גיזרון===
*מקור המילה במקרא.
*המלה מופיעה גם בפיניקית, בצורה &quot;ממלכת&quot;. תחילה, משמעותה היתה כמשמעות המלה העברית, אך בהתפתחות השפה קיבלה המלה את המשמעות &quot;מלך&quot;.&lt;ref&gt;François Bron, '''Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe''', Librairie Droz, 1979, p. 122&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[כסא הממלכה]]
* [[זרע הממלכה]]
* [[עד חצי הממלכה]]

===נגזרות===
* [[ממלכתי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|realm|kingdom}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دولة|مملكة}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ממלכה}}

{{שורש|מלך}}
[[קטגוריה:מדע המדינה]]
[[קטגוריה:שיטות ממשל]]</text>
      <sha1>55trf6d0fh5quhyf0vjrkevnlaqmrqz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50143</id>
    <revision>
      <id>520116</id>
      <parentid>331303</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:58:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520116</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2710" sha1="iimkc8mi0xb9liqg12653uap17e34x9" xml:space="preserve">==תַּקִּין==
גם '''תָּקִין'''
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תקין
|הגייה=ta'''kin'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|ק|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קַּטִּיל}}
|נטיות=נ' תַּקִּינָה, ר' תַּקִּינִים, נ&quot;ר תַּקִּינוֹת
}}
# פועל על־פי ה[[תקן#תֶּקֶן|תקן]], פועל כסדרו, כפי שצריך להיות.
#:* {{צטבי|לפי אבחון הרופאה בתחילת המחלה, ביום ה- 21  למחלתי כבר הייתי אמור להבריא.  זה יותר משמונה ימים שהחום שלי היה '''תקין'''.|https://benyehuda.org/yad_vashem/lihiyot_xofshi.html|להיות חופשי: נער בגטו לודז' ובמחנות|בן אברהם}}
#:* {{צטבי|גם אני בדעתה של רעייתי, שאין לבטל לחלוטין את עדותה ודבריה של בת-הקיבוץ... היא לא בדתה אותו סיפור מלבה. ואין עדות זו עשויה לחזק בלבנו את ההכרה בצדקת הערכתך אתה, ידידי הטוב, שבחיי המשפחה של בתך הכל שפיר '''ותקין'''.|https://benyehuda.org/regelson/melville_billy_budd.html|בילי בוד|הרמן מלוויל}}

===גיזרון===
* מקור השורש בשפה הארמית. (קרא עוד בסעיף &quot;קישורים חיצוניים&quot; שבערך זה.) מקביל לשורש [[תכן#תִּכֶּן|תִּכֶּן]] התנכ&quot;י.

===נגזרות===
* [[תקינות]]

===מילים נרדפות===
* [[רגיל]]
* [[נורמלי]]
* [[שפיר]]

===ניגודים===
* [[פגום]]
* [[מקלקל#מְקֻלְקָל|מקולקל]]
* [[ קלוקל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|proper|normal}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عادي|صالح}}

===מידע נוסף===
* המילה מנוקדת במילון אבן שושן באופן הבא: תָּקִין. {{מקור/ספר|א' אבן שושן|המילון החדש|הוצאת קרית־ספר בע&quot;מ|כרך ד', עמוד 1474.}} 
וכן בחלק מן המונחים במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית. http://hebrew-terms.huji.ac.il/

===ראו גם===
* [[תקינה#תְּקִינָה|תקינה]]

===קישורים חיצוניים===
* [http://hebrew-academy.org.il/2012/05/29/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%94/ עברית תקנית ועברית תקינה], האקדמיה ללשון העברית.

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|תקן}}
[[קטגוריה:שמות תואר]]</text>
      <sha1>iimkc8mi0xb9liqg12653uap17e34x9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דובב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50177</id>
    <revision>
      <id>520058</id>
      <parentid>464038</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:28:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520058</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2108" sha1="idoe2jx1bopfe4zp4hbbn7xf8067kxe" xml:space="preserve">==דּוֹבֵב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=דובב
|שורש וגזרה={{שרש3|ד|ב|ב}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|המקרא}} גרם לאחר ל[[דבר#דִּבֵּר א (גם: דִּבֶּר)|דבר]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|...'''דּוֹבֵב''' שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים.|שיר השירים|ז|י}}
#:* הילד לא פצה את פיו עד שהמורה '''דובבה''' אותו.
#:* המשטרה הכניסה '''מדובב''' לתא החשוד.
# {{רובד|חז&quot;ל}} הדהד, מלמל, הגה ללא כוונה.
#:* {{צט/בבלי|...דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשָׁנִים - כְּ[[כמר|כֹּמֶר]] שֶׁל עֲנָבִים, מָה כֹּמֶר שֶׁל עֲנָבִים? כֵּוָן שֶׁמַּנִּיחַ אָדָם אֶצְבָּעוֹ עָלָיו מִיָּד '''דּוֹבֵב''' אף תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעוה&quot;ז שפתותיהם דובבות בקבר|יבמות|צז|א}}
#:* {{צט/בבלי|שפתותיו '''דובבות''' בקבר|יבמות|צז|א}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מאותו שורש כמו [[דבה|דִבָּה]].&lt;ref&gt;[https://www.daat.ac.il/daat/vl/hashirim/hashirim01.pdf אבן עזרא על שיר השירים] ז' י': מרחש מלשון דבה.&lt;/ref&gt; בכתובות  תגלת פלאסר  III, ובנו שלמנאסר V ב'''אכדית''', מצוי הפועל  :  &quot;דָבְּאָּבֻּ&quot;  dabābu במשמעות ל[[דבר]], [[לאמור]] {{הערת שוליים|THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012)  - Jamie Novotny, עמ': 6}}.

===נגזרות===
* [[אדוה]] (2)
*[[מדובב]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|interpret}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|echo}} (2)

{{שורש|דבב}}
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קולנוע]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>idoe2jx1bopfe4zp4hbbn7xf8067kxe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רסיס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50181</id>
    <revision>
      <id>520669</id>
      <parentid>476808</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:54:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2680" sha1="0nig650ro9rson12qpzktfu6r41au11" xml:space="preserve">==רְסִיס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רסיס
|הגייה=re'''sis'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ס|ס}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִיל}}
|נטיות=ר' רְסִיסִים, רְסִיס־, רְסִיסֵי־
}}{{תמונה|Broken glass, Belfast, April 2010.JPG|רסיסי זכוכית}}
# [[חלק#חֶלֶק|חלק]] [[זעיר]] [[אחד מני אלף]] ממשהו ש[[נשבר]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי-הִנֵּה יְהוָה מְצַוֶּה, וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל '''רְסִיסִים'''; וְהַבַּיִת הַקָּטֹן, בְּקִעִים.|עמוס|ו|יא}}
#:* החלון נשבר והזכוכית התנפצה '''לרסיסים'''.
# שבר של פצצה, פגז, רמון וכדומה.
#:* {{צטבי|וְעַד שֶׁלֶּבְקוֹ מְכוֹנֵן אֶת כֵּלָיו – '''רְסִיס''' שֶׁל רִמּוֹן בָּא קָרַע אֶת מֵעָיו.|https://benyehuda.org/tchernichowsky/itschy_meier.html|אִיְטשִׁי מַיְאֶר (בַּלַּדָה)|שאול טשרניחובסקי}}
# כמות מים קטנה מאוד. בדר&quot;כ קטן מ[[טפה#טִפָּה|טיפה]], [[אגל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל קְוֻּצּוֹתַי '''רְסִיסֵי''' לָיְלָה.|שיר השירים|ה|ב}}
#:* {{צטבי|ואולם חי אלהים, אם יפל '''רסיס''' מדמעתך ארצה!|http://benyehuda.org/bialik/bia101_no_nikkud.html|פרדה|חיים נחמן ביאליק}}
# {{בהשאלה}} [[שמץ]], [[קצת]].
#:* אין לי אפילו '''רסיס''' מידע בעניין.

===גיזרון===
* מופיע גם כפועל, בצורה היחידאית - 'לרוס' בהוראת להפוך לרסיס {{צט/תנ&quot;ך|לָרֹס אֶת הַסֹּלֶת מִנְחָה לַיהוָה|יחזקאל|מו|יד}}.

===צירופים===
* [[רסיס חיים]]
* [[רסיסים לריסים]]
* [[נשבר לרסיסים]]
* [[רסיסי לילה]]
===נגזרות===
*[[רסס]]
*[[תרסיס]]
*[[מורסה]]

===מילים נרדפות===
* [[חתיכה]]
* [[נתז]]
* [[שבר#שֶׁבֶר|שבר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|drop|shard}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شَظِية}}

===ראו גם===
* [[גרגר#גַּרְגֵּר|גרגר]]
* [[שבב]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נתז}}

{{שורש|רסס}}</text>
      <sha1>0nig650ro9rson12qpzktfu6r41au11</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ערף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50262</id>
    <revision>
      <id>520547</id>
      <parentid>513338</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:20:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520547</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8257" sha1="7k4s1oukxmyljabbthverc8jcz85dyf" xml:space="preserve">==עֹרֶף==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = עורף
| הגייה = '''o'''ref
| חלק דיבר = שם עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ע|ר|ף|א}}
| דרך תצורה = {{משקל|קֹטֶל}}
| נטיות = ר' עֳרָפִים נט' עָרְפּוֹ עָרְפָּהּ.
}}{{תמונה|Model for Laggridore.jpg|מראה אישה מן העורף.}}
# ה[[צד]] ה[[אחורי]] של ה[[צוואר]] (איזור ה[[מפרקת]]).
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ '''בְּעֹרֶף''' אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ.|בראשית|מט|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז '''בְּעָרְפִּי''' וַיְפַצְפְּצֵנִי וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה.|איוב|טז|יב}}
#:*{{צט/משנה|הַשּׁוֹחֵט מִן '''הָעֹרֶף''', שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה; הַמּוֹלֵק מִן '''הָעֹרֶף''', מְלִיקָתוֹ כְשֵׁרָה; הַשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה; הַמּוֹלֵק מִן הַצַּוָּאר, מְלִיקָתוֹ פְסוּלָה, שֶׁכָּל '''הָעֹרֶף''' כָּשֵׁר לַמְּלִיקָה, וְכָל הַצַּוָּאר כָּשֵׁר לַשְּׁחִיטָה.|חולין|א|ד}}
#:*{{צט/רבה|שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, שֶׁהָפְכָה '''עֹרֶף''' לַחֲמוֹתָהּ; וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת, שֶׁרָאֲתָה בְּדִבְרֵי חֲמוֹתָהּ.|רות|ב|ט}}
#:* ביקשתי מהספר להניח את שיערי גולש על '''העורף'''.
# {{בהשאלה}} צד אחורי של חפץ (לא נפוץ)
# {{בהשאלה}}החלק הרחוק מקו החזית ב[[מלחמה]], האוכלוסיה ה[[אזרחי]]ת במלחמה.(בהרחבה גם [[ערף כלכלי|בכלכלה]])
#:* בישראל בזמן מלחמת המפרץ '''העורף''' סבל את עיקר המעמסה.
#:* לשם כך מונה קצין בדרגת אלוף לפיקוד '''העורף'''.

===גיזרון===
* קיימות מילים קרובות בשפות שמיות נוספות: אכדית: arruppu (רעמה), ארמית עָרְפָּא, עֻרְפ' (רעמת סוס, כרבולת).
* במקרא עורף הוא אחורי ה[[ראש]] (ולא הצוואר) אחורי הצוואר נקרא 'מול עורף'. {{צט/תנ&quot;ך|...וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ מִמּוּל '''עָרְפּוֹ''' וְלֹא יַבְדִּיל.|ויקרא|ה|ח}} (ראו רש&quot;י שם) דיוק זה איבד את משמעותו בעיקר בגלל השימוש בשם בפעולת העריפה שנעשית בצוואר.(ראו עוד ברמב&quot;ם הלכות תפילין פ&quot;ד) {{מקור}}

===צירופים===
*[[קשה ערף]]
*[[הפנה ערף]]
*[[הפך ערף]]
*[[פקוד הערף]]
*[[ערף כלכלי]]
*[[נשף בערפו]]

===מילים נרדפות===
*[[מפרקת]]
*[[אחור]]

===ניגודים===
*[[פנים]]
*[[חזית]]

===תרגום===
*אנגלית:
#{{ת|אנגלית|nape}}
#{{ת|אנגלית|back}}
#{{ת|אנגלית|rear|civilian population}}

גרמנית:
#{{ת|גרמנית|Nacken}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עורף}}

{{שורש|ערף א}}
==עָרַף {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא = ערף
| שורש וגזרה = {{שרש3|ע|ר|ף|א}}
| בניין = קל
}}{{תמונה|Gospel of Matthew Chapter 14-2 (Bible Illustrations by Sweet Media).jpg|איור של [[W:הורדוס|הורדוס]] עורף את ראשו של [[W:יוחנן המטביל|יוחנן המטביל]].}}
# [[המית]] ב[[התזת ראש]]: הוריד את הראש ב[[אבחת חרב]] מצד ה[[ערף#עֹרֶף|עורף]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכָל-פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם-לֹא תִפְדֶּה '''וַעֲרַפְתּוֹ''' וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה.|שמות|יג|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת-הָעֶגְלָה אֶל-נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא-יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ '''וְעָרְפוּ'''-שָׁם אֶת-הָעֶגְלָה בַּנָּחַל.|דברים|כא|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר, מַכֵּה-אִישׁ, זוֹבֵחַ הַשֶּׁה, '''עֹרֵף''' כֶּלֶב, מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם-חֲזִיר...|ישעיהו|סו|ג}}

===גיזרון===

* נגזר מהמילה [[עורף]].

===נגזרות===
*[[עריפה]]

===מילים נרדפות===
*[[מלק]]
*[[קפד ראש]]ו
*[[קרקף]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|behead}}

{{שורש|ערף א}}

== עָרַף {{משני|ב}} ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
| כתיב מלא = ערף
| שורש וגזרה = {{שרש3|ע|ר|ף|ב}}
| בניין = קל
}}
# {{רובד|המקרא}} ירד כ[[גשם]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''יַעֲרֹף''' כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי; כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא, וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב.|דברים|לב|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח, בָּדָד עֵין יַעֲקֹב; אֶל־אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אַף־שָׁמָיו '''יַעַרְפוּ'''־טָל.|דברים|לג|כח}}

=== גיזרון ===
* לא וודאי. קרוב אל [[ערפל]].&lt;ref&gt;מילון אבן-שושן&lt;/ref&gt; כנראה משורש שמי קדום ע-ר-ף {{משני|ב}} במשמע 'ענן', משם פועל ערף 'הופיעו עננים, ירד כגשם מעננים'.&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;HALOT ערך ערף. The '''H'''ebrew and '''A'''ramaic '''L'''exicon of the '''O'''ld '''T'''estament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel&lt;/ref&gt; שורש קדום זה מתגלה בעברית מקראית [[עריף|עריפים]] 'עננים', אכדית {{אכדית|1328|urpu}} 'ענן', אוגריתית ʕrpt (ערפת) 'עננים'.&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 181&lt;/ref&gt;

=== מידע נוסף ===
*כנראה&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; השורש קרוב אל {{שרש3|ע|ר|ב}} במשמע 'בא החושך', כי עננים מביאים חושך; ואכן, בעברית עֲרָבוֹת 'עננים'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_עֲרָבָה_ᴵᴵᴵ.1?lang=he קליין], גם אבן-שושן ערך ערבה&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;.&lt;/ref&gt; מופיעה במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּ'''עֲרָבוֹת'''|תהלים|סח|ה|}} = &quot;רוכב בעננים&quot; ככינוי לאלהים&lt;ref&gt;[https://biblehub.com/psalms/68-4.htm תרגומים מודרניים].&lt;/ref&gt; (מקביל לאוגריתית רכב ערפת (rkb ʕrpt) ככינוי לאל [[בעל#בַּעַל ב|בעל]]),&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; והמקביל באכדית של עָרַב 'בא החושך' כתוב ערף: {{אכדית|1348|erēpu}} 'חשך'. ולכן, כנראה ע-ר-ב וע-ר-ף הם שורשים שמיים קרובים שקשורים לבוא החושך ומתארים גם חושך הערב וגם חושך העננים (וגם ערפל קשור לרעיון של חושך&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%28rpl%20N&amp;cits=all CAL] מתאר:

&quot; ''ʕrpl'' is a low, dark cloud associated with ''darkness'' and moisture, i.e. fog&quot;&lt;/ref&gt;), ובעברית משמע השורש ערף התפתח מעננים ([[עריף|עריפים]]) לגשם.
*המילה [[רעף]] היא גרסה אחרת במשמע זהה, בשיכול אותיות.

=== מילים נרדפות ===
*[[המטיר]]
*[[הרעיף]]
*[[רעף]]

=== ראו גם ===
* [[עריף]]
* [[ערפל]]

=== סימוכין ===
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>7k4s1oukxmyljabbthverc8jcz85dyf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חלק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50533</id>
    <revision>
      <id>519645</id>
      <parentid>510309</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T17:27:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mevaker hamedina</username>
        <id>15524</id>
      </contributor>
      <comment>/* חָלַק */פועל בעבר</comment>
      <origin>519645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7084" sha1="pj6zxjv10egmcfp1m0cv0yjew9ec9sy" xml:space="preserve">==חֵלֶק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חלק
|הגייה='''khe'''lek
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ל|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}
|נטיות=ר' חֲלָקִים
}}
# שאינו [[שלם]], אחד ממרכיבי השלם. מה שמתקבל מחיתוך השלם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים '''וְחֵלֶק''' הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.|בראשית|יד|כד}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה '''חֵלֶק''' הַיּצְאִים בַּצָּבָא מִסְפַּר הַצֹּאן שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.|במדבר|לא|לו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה '''חֲלָקִים''' עַל-סֵפֶר וַיָּבֹאוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה.|יהושע|יח|ט}}
# {{בהשאלה}} (עם שיוך) מה ששייך ל־, חלקי חלקו
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ '''חֶלְקָם'''.|בראשית|יד|כד}} 
# משפחה בשבט מנשה
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְ'''חֵלֶק''' מִשְׁפַּחַת הַ'''חֶלְקִי'''|במדבר|כו|ל}}

===צירופים===
*[[חלק ונחלה]]
*[[שמח בחלקו]]
===נגזרות===
* [[חלקה]]
* [[חלקיק]]
* [[חלקה|חֶלְקָה]]
* [[מחלקה]]
* [[חלקי]]
* [[חלקית]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|share|part|portion}}

===מידע נוסף===
*הצורה חֵלֶק לפעמים במובן חָלָק {{צט/תנ&quot;ך|הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ '''בְּחֵלֶק''' שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ.|משלי|ז|כא}}

==חָלָק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חלק
|הגייה=kha'''lak'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ל|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=נ' חֲלָקָה, ר' חֲלָקִים, נ&quot;ר חֲלָקוֹת
}}
# שמקדם ה[[חכוך|חיכוך]] שלו נמוך, וה[[תנועה]] על פניו [[קל]]ה ו[[זרם|זורמת]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה '''וְחָלָק''' מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.|משלי|ה|ג}}
#{{בהשאלה}} ש[[גוף|גופו]], או [[איבר]] מאברי־גופו למעט הראש, אינו [[כסה|מכוסה]] ב[[שער#שֵׂעָר|שיער]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ '''חָלָק'''.|בראשית|כז|יא}}

===צירופים===
*[[דברי חלקות]]
*[[חד וחלק]]
*[[חלק לשון]]
===נגזרות===
*[[חלקלק]]

===מילים נרדפות===
*[[שוע#שׁוּעַ|שוע]]
===ניגודים===
*[[גס]] (1)
*[[מחספס|מחוספס]] (1)
*[[גבשושי]] (1)
*[[שעיר]] (2)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|smooth}}
*יידיש:  {{ת|יידיש|גלאַט}}

==חָלַק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חלק
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ל|ק}}
|בניין=קל
}}
# ה[[חכוך|חיכוך]] שלו היה [[קטן]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''חָלְקוּ''' מַחְמָאֹת פִּיו, וּקְרָב־לִבּוֹ; רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן, וְהֵמָּה פְתִחוֹת.|תהלים|נה|כב}}
# [[נתן]] כמות מן ה[[שלל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם וְלֹא '''חָלַק''' לָהֶם.|דברים|כט|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא '''חָלְקוּ''' אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים.|יהושע|יח|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים יַחְדָּו '''יַחֲלֹקוּ'''.|שמואל א|ל|כד}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי '''יַחֲלֹק'''.|איוב|כז|יז}} 
# לא [[הסכים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''חָלַק''' לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ הוּא יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם יְשֹׁדֵד מַצֵּבוֹתָם.|הושע|י|ב}}
===נגזרות===
*[[חלוק#חָלוּק|חָלוּק]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|share|deal|allot}} (2)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|disagree}} (3)

{{שורש|חלק}}

==חִלֵּק==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= חילק
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ל|ק}}
|בניין= פיעל
}}
# חתך את השלם לחלקים. או הפריד בגבול בין שני שטחים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|ולקחת מאזני מקל וחלקתם|יחזקאל|ה|א}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|ויחלקו להם את הארץ|מלכים א|יח|ו}}
# פיזר לנמענים שונים, למקומות שונים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הֲלֹא יִמְצְאוּ '''יְחַלְּקוּ''' שָׁלָל...|שופטים|ה|ל}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַיְחַלֵּק''' לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת...|שמואל ב|ו|יט}}
#  הציג והמחיש הבדל בין שני נושאים.
#:* הסתירה בדברי הרמב&quot;ם נראה שיש '''לחלק''' בין הדינים.
===גיזרון===
*  מן המקרא. בדר&quot;כ המילה מבטאת את שתי המשמעיות שמובחנות בעיקר בתרגום לשפות אחרות דוגמה:{{צט/תנ&quot;ך|...וַיְכַלּוּ '''מֵחַלֵּק''' אֶת הָאָרֶץ.|יהושע|יט|נא}}


===נגזרות===
* [[חלוק#חִלּוּק|חילוק]] 
* [[חלוקה]] 
* [[חלק|חֻלַּק]] (צורת הסביל)
===מילים נרדפות===
* [[חלק#חָלַק|חָלַק]]
* [[פיצל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|share|divide|split}}

== ראו גם ==
* [[חל&quot;ק]]

{{שורש|חלק}}</text>
      <sha1>pj6zxjv10egmcfp1m0cv0yjew9ec9sy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עיטור הגבורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50805</id>
    <revision>
      <id>520227</id>
      <parentid>308967</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:58:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1438" sha1="2qavxglsgbiazqomqkcdr35tnowo4sv" xml:space="preserve">
== עִטּוּר הַגְּבוּרָה==
[[קובץ:MedalofValor.jpg|ממוזער|עיטור הגבורה ]]
# עיטור הגבורה הוא עיטור צבאי, והוא העיטור הגבוה ביותר. הוא מוענק על ידי שר הביטחון בהמלצת הרמטכ&quot;ל, בעבור מעשה גבורה עילאית, שנעשה נוכח פני האויב, תוך חירוף נפש.
::* 40 עיטורי גבורה הוענקו עד שנת 1975, מאז ועד היום לא הוענק עיטור זה
::* 15 ממקבלי עיטורי הגבורה נהרגו במהלך המעשה שבזכותו עוטרו או שנפטרו זמן קצר לאחר הקרב מפצעיהם.

===ביטויים קרובים===

*[[עיטור צבאי]]
*[[אות מערכה]]
*[[ציון לשבח]] (צל&quot;ש)

===ניגודים===

* [[אות קין]]

===תרגום===
* אנגלית:Medal of Valor

===ראו גם===

*[[עיטור]]
*[[גבורה]]
*[[אות כבוד]]
*[[דוז פואה]]

===קישורים חיצוניים===

* [https://www.gvura.org/a3930-%D7%A2%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94 עיטור הגבורה] אתר הגבורה
* [[w:עיטור_הגבורה|עיטור הגבורה]], ויקיפדיה
* [http://www.morfix.co.il/%D7%A2%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8%20%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94 עיטור גבורה], מורפיקס

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>2qavxglsgbiazqomqkcdr35tnowo4sv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור גנוז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50808</id>
    <revision>
      <id>519817</id>
      <parentid>434857</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:32:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519817</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2431" sha1="snc4b5wjftdnbhnxgzu3yievx3f0jky" xml:space="preserve">&lt;!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--&gt;
== אוֹר גָּנוּז ==

#:1. אור עוצמתי ורוחני המוסתר בדרך כלל מבני אדם. בשבעת ימי הבריאה, החליט הקב&quot;ה לגנוז את האור הבראשיתי מהרשעים עבור הצדיקים לעתיד לבוא.  
#:* &quot;כמו אור גנוז שלא מאיר לי כלום&quot; (אלדד פרי\ [https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=11437&amp;wrkid=25434 אור גנוז])

===מקור===
*{{צט/בבלי|אמר רבי אלעזר: אור שברא הקב&quot;ה ביום ראשון - אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו; כיון שנסתכל הקב&quot;ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים - עמד וגנזו מהן, שנאמר (איוב לח טו): &quot;וימנע מרשעים אורם&quot;; ולמי גנזו? - לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר (בראשית א ד): &quot;וירא אלהים את האור כי טוב [ויבדל אלקים בין האור ובין החשך]&quot;, ואין טוב אלא צדיק, שנאמר (ישעיהו ג י): &quot;אמרו צדיק כי טוב [כי פרי מעלליהם יאכלו]&quot;; כיון שראה אור שגנזו לצדיקים – שמח, שנאמר (משלי יג ט): &quot;אור צדיקים ישְׂמַח [ונר רשעים ידעַך]&quot;.|חגיגה|יב|א}}
*{{צט|יֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר&quot; (בראשית א ג). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, &quot;אוֹתוֹ אוֹר נִגְנַז וְהִזְדַּמֵּן לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ|זוהר, פרשת תרומה (מתורגם), ח&quot;ב קמח עמוד ב – קמט עמוד א}}

===ביטויים קרובים===
*[[אור זרוע]]

===ראו גם===
*[[אור]]
*[[גניזה]]

===קישורים חיצוניים===

* אהובה קליין, [https://www.tora.us.fm/tnk1/messages/forums_334.html פרשת בראשית- מדוע נגנז האור?]
*הרב שלמה לוי, [https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%AA%D7%A6%D7%95%D7%94/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96/ האור הגנוז].

*

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>snc4b5wjftdnbhnxgzu3yievx3f0jky</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הנה האש והעצים ואיה השה לעולה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50818</id>
    <revision>
      <id>519918</id>
      <parentid>429844</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:18:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519918</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1140" sha1="i55zucasv2x65mjbr1jkqju92ls0iae" xml:space="preserve">==הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה==
# כלומר עשו את כל ההכנות אך איפה העיקר? שם דגש על הנלווים ולא על העיקר.
#:* כשיצאנו לטיול ארזנו את כל הדברים פרט למצלמה וכך לא תיעדנו את הטיול, '''הנה האש והעצים ואיה השה לעולה'''.
#:* ארגנו את המסיבה לפרטי פרטים, אך '''הנה האש והעצים ואיה השה לעולה'''.

===מקור===
*  '''&quot;וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה&quot;'''(ב[https://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0122.htm ראשית כב 7]) יצחק רואה שאברהם אביו מכין את הכל כדי להעלות קורבן, אש, עצים, מאכלת, אך לא הכין את הקורבן עצמו, שהוא העיקר.

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>i55zucasv2x65mjbr1jkqju92ls0iae</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פגר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50904</id>
    <revision>
      <id>520573</id>
      <parentid>475708</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:26:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520573</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3688" sha1="ncnv8ytpa4ih7ss6cp45rl2jmbge77l" xml:space="preserve">==פֶּגֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פגר
|הגייה='''pe'''ger'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|פ|ג|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' פְּגָרִים נס' פְּגָרָיו פְּגָרֶיהָ פִּגְרֵי־
}}{{תמונה|Dead bronze dove.jpg|פגר של צוצלת}}
#[[גופה|גופת]] אדם או בעל חיים ש[[מת]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל '''הַפְּגָרִים''' וַיַּשֵׁב אֹתָם אַבְרָם.|בראשית|טו|יא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְנָתַתִּי אֶת '''פִּגְרֵיכֶם''' עַל '''פִּגְרֵי''' גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם.|ויקרא|כו|ל}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְנָתַתִּי '''פֶּגֶר''' מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ.|שמואל א|יז|מו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם '''פְּגָרִים''' מֵתִים.|ישעיה|לז|לו}}

===גזרון===
*בכתובות המלכותיים המיוחסים ל[[w:תגלת פלאסר השלישי|תגלת פלאסר השלישי]] מופיע באכדית, כשם עצם- &quot;[https://oracc.museum.upenn.edu/riao/akk pagru]&quot;, הגייה: &quot;פגרוּ&quot;, 48% בהוראת-&quot;גוף&quot; המהווים (x 10)היקרויות מן כלל התעודות האכדיות.
:ובהוראת גוויה 52% (x11) היקרויות{{הערת שוליים|THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012)  - Jamie Novotny עמ'-16}}.

===צירופים===
* [[פגר מובס]]
* [[שגר פגר]]

===נגזרות===
* [[התפגר]]

===מילים נרדפות===
* [[גופה]]
* [[גויה]]
* [[נבלה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|corpse|carcass}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פגר|ויקישיתוף=Category:Dead animals|שם ויקישיתוף=פגרים}}
*{{מקור/לקסיקון BDB|פֶּגֶר|6297}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוות]]

==פִּגֵּר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=פיגר
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ג|ר}}ב
|בניין=פיעל
}}
# {{מקרא}} [[השתרך]] [[מאחור]]; לא [[התקדם]] ב[[קצב]] עם [[כלם|כולם]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּרְדֹּף דָּוִד הוּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּעַמְדוּ מָאתַיִם אִישׁ אֲשֶׁר '''פִּגְּרוּ''' מֵעֲבֹר אֶת נַחַל הַבְּשׂוֹר.|שמואל א|ל|י}}
#:* הוא סחב את כל תיקי הציוד עליו ולכן '''פיגר''' אחרי כולם.
#:* השעון הזה לא תקין, הוא '''מפגר''' בכרבע שעה. 

===גיזרון===
* נמצא פעמיים במקרא. השורש מצוי בארמית ולשון חז&quot;ל לשון ביטול ושביתה. ראו [[פגרה]]

===נגזרות===
* [[מפגר]]
* [[פגור|פיגור]]

===מילים נרדפות===
* [[אחר#אִחֵר|איחר]]
* [[השתהה]]
* [[התמהמה]]
* [[התעכב]]

===ניגודים===
* [[התמיד]]
* [[מהר#מִהֵר|מיהר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lag}}

{{שורש|פגר}}</text>
      <sha1>ncnv8ytpa4ih7ss6cp45rl2jmbge77l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>51077</id>
    <revision>
      <id>520095</id>
      <parentid>465994</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:46:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520095</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3743" sha1="5dh5xal2yhzm18orixtlflq2iay01ym" xml:space="preserve">==טוּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טור
|הגייה=tur
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|ו|ר}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' טוּרִים 
}}{{תמונה|2013 07 06 Mogadishu Basketball K.jpg (9229568881).jpg|נשים עומדות בטור}}
# {{רובד|מ}} [[פריט]]ים ה[[מסודר]]ים זה אחר זה ב[[קו]] [[ישר]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה '''טוּרִים''' אָבֶן '''טוּר''' אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַ'''טּוּר''' הָאֶחָד|שמות|כח|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך| וְאֶת הָרִמּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנַיִם '''טוּרִים''' רִמּוֹנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת|דברי הימים ב|ד|יג}}
# {{רובד|ח}} [[קטע]] [[כתוב]] ב[[עיתון]].
#:* השר לשעבר והעיתונאי יוסי שריד שהלך אמש לעולמו, הותיר אחריו שלל '''טורים''' וזיכרונות, בהם גם פירט איך חווה מוות קליני - ותיאר איך &quot;נפרד מהעולם&quot; כבר אז. ({{מקור/אינטרנט|כותרת=כשיוסי שריד כתב: &quot;לא תמיד כולנו יודעים איפה אנחנו חיים - ומתים&quot;|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2015/Article-4270d4be1617151004.htm|שם האתר=mako|יוצר=חדשות 2|תאריך=05/12/2015}})

===גזרון===
*מקראי. כנראה מן שורש קשור לטווח מסודר. המקביל בארמית מתייחס למרחב או זמן: טורא 'טווח של מרחב או זמן'&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%2Bwr%232%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt;, בערבית רק לזמן: {{ערבית|‫طَوْر‬|טַוְר}} 'שלב'.

=== מידע נוסף ===
* בלשון חז&quot;ל (ובארמית מקראית&lt;ref&gt;{{צט/תנ&quot;ך|מִ'''טּוּרָא''' אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן|דניאל|ב|מה|}} = &quot;מה'''טוּר''' [='''צור'''] נגזרה אבן'.&lt;/ref&gt;) קיימת המילה לא קשורה '''ט'''ור\'''ט'''ורא במשמע [[הר]] (טורי אמנון): היא המקביל לעברית [[צור|'''צ'''ור]] (סלע גדול, פיוטית &quot;הר&quot;) ולאוגריתית &quot;'''עֿ'''ר&quot; – הר (ב[[חילופי צ־ט בעקבות חילופי עֿ־טֿ]]). עברית [[טורה]] 'צריח החומה' גם לא קשור, מקורו בצרפתית tour 'צריח'. גם לא קשור: המילה המקראית שוּר '[[חומה]]' (ארמית שוּר), קשורה למילה שרשרת.&lt;ref&gt;מילון יסטרוב [https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_שׁוּר_III.1?lang=he פה] ו[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_שָׁרָר.1?lang=he פה] ו[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_שִׁרְשֵׁר.1?lang=he פה].&lt;/ref&gt; אבל כן קשורה למילה [[טירה]] 'טור של אבנים מסביב לעיר, חומה מסביב למושב' ומשם המושב המבוצר עצמו.
===צירופים===
*[[טור פיבונצ'י]]
*[[טור גאומטרי]]
* [[טור לוחות]] &lt;small&gt;(ימאות)&lt;/small&gt;

===נגזרות===
*[[טוראי]]

===מילים נרדפות===
*[[שורה]]
*[[עמודה]]
 
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|column‏|row‏‏‏‏}} 
*ספרדית: [[:es:fila|fila]], [[:es:columna|columna]]
* ערבית: {{ת|ערבית|صفّ|طابور}}

===ראו גם===
*[[טירה]]
*[[תור]]

=== {{שורש|טור}}הערות שוליים ===
[[קטגוריה:עיתונות]]</text>
      <sha1>5dh5xal2yhzm18orixtlflq2iay01ym</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעה בדבר משנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>51090</id>
    <revision>
      <id>519760</id>
      <parentid>511369</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:14:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519760</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1639" sha1="ap9dtn4nfr453zxldva20qopcgp8v4f" xml:space="preserve">
== '''טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנֶה''' ==

#: דיין שדן דיני ממונות, וטעה בדין הכתוב במפורש במשנה או כגמרא, או במקור הלכתי אחר, אין דינו דין, ומחזירים את המצב לקדמותו, כפי שהיה לפני אותו &quot;פסק דין&quot;, ודנים בו כהלכה.  
#:* התלמ&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;יד טעה בדבר משנה ולא פתר את התרגיל לפי החוק שכפל וחילוק קודמים לחיבור וחיסור, ולכן התוצאה הייתה שגויה .לאחר מכן תיקן את התרגיל.    
#:* המורה טעה בדבר משנה שלא אמר נכון את ס&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;דר האירועים בספר במדבר שבתורה.                                                                                                                                                                                                                 

=== מקור ===

*{{צט/בבלי|אמר רב ששת אמר רב אסי טעה בדבר משנה, חוזר. טעה בשיקול הדעת, אינו חוזר.|סנהדרין|לג|א}}

=== ניגודים ===

* &quot;אֵיזֶהוּ הֶחָכָם הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם&quot;.

=== קישורים חיצוניים ===

* [https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=481 אנציקלופדיה יהודית דעת - טעה בדבר משנה]
* [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=39811 פורטל הדף היומי: מהי המשנה ב&quot;טעה בדבר משנה&quot; (סנהדרין לג ע&quot;א)]

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>ap9dtn4nfr453zxldva20qopcgp8v4f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחלקת לשם שמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>51106</id>
    <revision>
      <id>520260</id>
      <parentid>416557</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:09:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1481" sha1="jh966kakl3ejwqvd3jw2bu8128eb6xy" xml:space="preserve">==מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם==
# אי [[הסכמה]] עניינית, שהעוסקים בה חותרים להגיע לחקר האמת.
#:* {{צטבי|הם אינם מאמינים בכוונה טהורה וזכה, הם אינם מאמינים '''במחלוקת לשם שמים''', שכן עיקר גדול שלהם – אישיותם של עצמם, תאות-הכבוד שלהם.|https://benyehuda.org/read/1526|מלחמתנו|שמריהו לוין}}

===מקור===
* {{צט/משנה|כל '''מחלוקת שהיא לשם שמים''', סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים.איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי.ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו.|אבות|ה|יז}}

=== ביטויים קרובים ===
*[[ריבוי דעות]]
*[[פלורליזם]]

===ניגודים===
*[[אילו ואילו דברי אלוהים חיים|אילו ואילו דברי אלוהים חיים.]]

===ראו גם===
* [[שם שמים]]
* [[לשם שמים]]
* [[מחלקת#מַחֲלֹקֶת|מחלוקת]]
* [[פולמוס]]
* [[וכוח#וִכּוּחַ|ויכוח]]
* [[דיון]]

=== קישורים חיצוניים ===
* [https://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/127-2.htm מחלוקת לשם שמים] , עקיבא ווזנר, אתר דעת.

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>jh966kakl3ejwqvd3jw2bu8128eb6xy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>51267</id>
    <revision>
      <id>519978</id>
      <parentid>474600</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:50:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519978</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2210" sha1="jmk73ayc9097yqe2sx91qu76yuxtmew" xml:space="preserve">==אָץ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אץ
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ו|ץ}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|המקרא}} {{פירוש לקוי}} פעל ב[[מהירות]] ובחוסר־[[סבלנות]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהַנֹּגְשִׂים '''אָצִים''' לֵאמֹר – כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן.|שמות|ה|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא-'''אָץ''' לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.|יהושע|י|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַאֲנִי לֹא-'''אַצְתִּי''' מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי; אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה.|ירמיהו|יז|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|גַּם בְּלֹא-דַעַת נֶפֶשׁ לֹא-טוֹב, '''וְאָץ''' בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא.|משלי|יט|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|חָזִיתָ אִישׁ '''אָץ''' בִּדְבָרָיו, תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.|משלי|כט|כ}}

===גזרון===
* מצרית קדומה אֲס [https://starling.rinet.ru/cgi-bin/response.cgi?single=1&amp;basename=%2fdata%2fsemham%2fafaset&amp;text_number=+676&amp;root=config ꜣs] בהוראת [[זרז]].
:&lt;hiero&gt;A-s-V2:D54&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
*[[אץ רץ]]
*[[אצה לו הדרך]]

===נגזרות===
* [[אצן]]
* [[תאוצה]]

===מילים נרדפות===
* [[מהר#מִהֵר|מיהר]]
* [[נחפז]]

===ניגודים===
* [[שהה#שָׁהָה|שָׁהָה]]
* [[התעכב]]
* [[עצר#עָצַר|עָצַר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hurry|hasten}}
===ראו גם===
*[[האיץ]]

===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=אראל סגל הלוי|כתובת=https://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/ac.html|כותרת=אץ = חסר סבלנות|שם האתר=אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ&quot;ךְ|תאריך=22/04/2007}}

{{שורש|אוץ}}</text>
      <sha1>jmk73ayc9097yqe2sx91qu76yuxtmew</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שגעון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>51343</id>
    <revision>
      <id>520613</id>
      <parentid>489297</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:38:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520613</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2079" sha1="l8csgzai2s71cmrud1ijkjmvwmvhwcz" xml:space="preserve">==שִׁגָּעוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שיגעון
|הגייה=shiga'''on'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ג|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטָּלוֹן}}
|נטיות=ר' שִגְעוֹנוֹת
}}
# [[מצב]] [[נפשי]] ו[[שכלי]] שאינו [[תקין]]; ושה[[לקה|לוקה]] בו אינו נוח לסביבתו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יַכְּכָה יהוה '''בְּשִׁגָּעוֹן''' וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב.|דברים|כח|כח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא עַד-אֲלֵיהֶם וְלֹא-שָׁב וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי כִּי '''בְשִׁגָּעוֹן''' יִנְהָג.|מלכים ב|ט|כ}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם-יְהוָה אַכֶּה כָל-סוּס בַּתִּמָּהוֹן וְרֹכְבוֹ '''בַּשִּׁגָּעוֹן''' וְעַל-בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת-עֵינַי וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן.|זכריה|יב|ד}}
# {{משלב|סלנג}} מצב מאוד טוב המטריף את החושים.
#:* ה[[מסבה#מְסִבָּה|מסיבה]] אתמול היתה '''שגעון'''.

===גיזרון===
* מן המקרא.
* באכדית: 'כּלבֻּ-שֶׁגְאֻ' ([https://oracc.museum.upenn.edu/dcclt/nineveh/sux?xis=sux.r001602 kal-bu še-gu-u]) בהוראת כלב נגוע ב[[כלבת]]

===צירופים===
*[[שגעון גדלות]]

===מילים נרדפות===
*[[ג'ננה]] (סלנג)
*[[טרוף|טֵרוּף]]
*[[תמהון]]

===ניגודים===
* [[ישוב הדעת]]
* [[שפיות]]

===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|locura}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|madness|insanity}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جُنون}}

===ראו גם===
* [[שגיון]]
* [[משגה]]
* [[משוגע]]
* [[שגגה]]
 
{{שורש|שגע}}
{{שורש|שׁגע}}</text>
      <sha1>l8csgzai2s71cmrud1ijkjmvwmvhwcz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שחון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>51432</id>
    <revision>
      <id>519900</id>
      <parentid>502638</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:11:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519900</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2663" sha1="rh5jnbu1t2u6ey26qwq8r2pci25kpoi" xml:space="preserve">==שָׁחוּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שחון
|הגייה=sha'''khun'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ח|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=נ' שְׁחוּנָה, ר' שְחוּנִים, נ&quot;ר שְׁחוּנוֹת
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} {{משלב|מטאורולוגיה}} [[חם]] ו[[יבש]].
#:*{{צט/בבלי|יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה '''ושחונה'''. '''שחונה''' מעליותא היא? אלא אימא: אם '''שחונה''' תהא גשומה|יומא|נג|ב}}

===גיזרון===
*השורש שחן, במשמע כללי חם, קרוב אל שחם, חמם, חם.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_שָׁחַן?lang=he יסטרוב], ו[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_שָׁחַם.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; משותף למספר לשונות שמיות. למשל, אכדית: šaḫānu&lt;ref&gt;'''šaḫānu(m)''', &quot;to be(come) hot&quot;, in A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 346&lt;/ref&gt; ‏&quot;to be/become hot&quot;, ו {{אכדית|3001|šaḫnu}} ‏'warm', ערבית: {{ערבית|سَاخِن‎|סָאחִ'ן}} -חם (מוכר בישראל בשם האגם [[w:הסחנה|סַחְנֵה]]), ארמית: שְׁחֵין\שְׁחַן&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_שָׁחַן?lang=he יסרטוב] ו[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24xyn+N%20&amp;cits=all CAL] וגם [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24xn+V%20&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; כמו {{צט/תנ&quot;ך|וְאֵין לְ'''חֹם''' לוֹ|חגי|א|ו}} = {{צט/יונתן|וְלָא '''שְׁחִין''' לְהוֹן|חגי|א|ו}} או {{צט/תנ&quot;ך|כְּ'''חֹם''' צַח עֲלֵי אוֹר|ישעיהו|יח|ד}} = {{צט/יונתן|כִּ'''שְׁחִין''' פָּצִיחַ עַל שֶׁמֶשׁ|ישעיהו|יח|ד}}&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Targum_Jonathan_on_Isaiah.18.4?lang=he ספריא].&lt;/ref&gt;.

===נגזרות===
* [[משחן]] 
* [[w:סחנה|סחנה]]
* [[w:מוסחן|מוסחן]]

===צירופים===
* [[קיטור שחון]]

===מילים נרדפות===
* [[שרבי]]

===ניגודים===
* [[גשום]] (1)
* [[לח]] (2)
* [[רווי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|overheated}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ساخن}}

===מידע נוסף===
*אין לבלבל עם שורש זהה בארמית ובערבית ראה [[לפום גמלא שיחנא]].

===ראו גם===
* [[משחן]], [[השחין]], [[שחין#שְׁחִין|שחין]].
* [[לוהט]]
* [[בצורת]]
 
{{שורש|שׁחן}}</text>
      <sha1>rh5jnbu1t2u6ey26qwq8r2pci25kpoi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ידו בכל ויד כל בו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>51873</id>
    <revision>
      <id>520502</id>
      <parentid>430074</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:04:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520502</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2855" sha1="6yaog50e502hcfmxbz3000fsdfcj066" xml:space="preserve">==יָדוֹ בַּכֹּל (וְיַד כֹּל בּוֹ)==
# ש[[מעורב]] בכל ה[[נעשה]], אין [[פרשה]] שאין לו [[חלק]] בה.
#:*{{צטשיר|יושבים שעות, מחכים שמשיח יבוא; / משיח איש מפתח – '''ידו בכל ויד כל בו'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}960&amp;wrkid{{=}}2091|מחכים למשיח|ויקיפדיה=כן|שלום חנוך}}
#:*{{צטבי|הנפח עובד לא רק בשביל פרנסתו, אלא בשביל הבריות הזקוקים לכך. ולא רק הבריות זקוקים למלאכתו, אלא גם בעלי החיים.&lt;BR&gt;הנפח – '''ידו בכל''' לטובה.  בבריות, בעגלות, בחצרות, בגנים, בבתי חרושת, בבתי אומן, בבתי הספר, בבתי הכנסיות, בגנים וקרפיפות, בהרים ובגיאיות, בבית ובשדה, בים וביבשה – בכל.|hameiri/taxat_smith.html|הַנַּפָּח|אביגדור המאירי}}
#:*{{צטבי|השמר נא לבל יתחילו הפועלים קוראים:  האויב הוא היהודי.  דומה, שמעשיך מעידים באמת, שהשם &quot;יהודי&quot; נרדף לשם &quot;אי-אנושי&quot;...  והנה גם ישמעאל-ביי, העומד ודורש בפרלמנט הטורקי, כי '''ידו''' של הבנקיר היהודי שלום '''בכל''', וכי ארנסט קאַסֶל  &quot;הציוני&quot;  גרם לכך, כי לא תנתן לטורקיה הלואה באנגליה.|druyanov/ashireyhem.html|עֲשִׁירֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל|אלתר דרויאנוב}}
#:*{{צטבי|'''ידו''' היתה '''בכל''';  הוא היה מתרגם &quot;טלגרמות&quot; מארבע כנפות הארץ, שאדונו הרידקטור התפאר בפומבי כי הוא מקבל אותם מסופריו המיוחדים ומאגינטורות שונות;  היה כותב קוריספונדציות מפריז, ברלין, וינא, נויורק, כמעט בכל שבוע;  היה מציע הצעות שונות ועצות מאליפות, בקיצור, היה &quot;בעל-הבית גדול&quot; על עם ישראל.|luboshitzki/hametoraf.html|הַמְטֹרָף-בְּדַעַת (קטעים מספר חייו)|אהרן לובושיצקי}}

===מקור===
*מהתנ&quot;ך: {{צט/תנ&quot;ך|וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם '''יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ''' וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו יִשְׁכֹּן.|בראשית|טז|יב}}

===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-16-12.html|כותרת=ברכת ישמעאל|יוצר=אראל סגל הלוי|שם האתר=אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ&quot;ךְ|תאריך=}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>6yaog50e502hcfmxbz3000fsdfcj066</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רשת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>51904</id>
    <revision>
      <id>520520</id>
      <parentid>504836</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:08:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520520</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4805" sha1="eiy2mcc45dh34pp5ccz5xxxz16bkq1p" xml:space="preserve">==רֶשֶׁת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רשת
|הגייה='''re'''shet'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|ר|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות = ר' רְשָׁתוֹת נ&quot;י רִשְׁתִּי רִשְׁתּוֹ רִשְׁתָּהּ. נ&quot;ר רִשְׁתּוֹת־
}}{{תמונה|HMB Fischernetz Jungsteinzeit.jpg|חלק מרשת (1)}}
{{תמונה|Internet map 1024.jpg|הדגמה של רשת (3)}}
#{{רובד|המקרא}} [[מארג]] [[קליעה|קליעת]] [[חוט]]ים, או [[חבל]]ים, במרווחים וחללים ביניהם. בדר&quot;כ משמשת ל[[ציד]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה '''רֶשֶׁת''' נְחֹשֶׁת וְעָשִׂיתָ עַל הָ'''רֶשֶׁת''' אַרְבַּע טַבְּעֹת נְחֹשֶׁת|שמות|כז|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּפָרַשְׂתִּי אֶת '''רִשְׁתִּי''' עָלָיו וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי|יחזקאל|יב|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי חִנָּם מְזֹרָה '''הָרָשֶׁת''' בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף|משלי|א|יז}}
#:*{{צט/משנה|המים העולין בספינה ובעקל ובמשוטות אינן בכי יותן במצודות ו'''ברשתות''' ובמכמרות אינן בכי יותן|מכשירין|ה|ז}}
#:* בתקופת הבקיעה של היתושים רצוי להתקין '''רשתות''' על החלונות.
#:* ה[[נפה]] מ'''רשת''' דקיקה ומיועדת ל[[נפוי|ניפוי]] קמח לבן. 
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מוסד]] בעל [[זרוע]]ות ו[[סניף|סניפים]] רבים.
#:* ארגוני הטרור באזורים הכבושים התאחדו ל'''רשת''' שמרכזה בצנעא.
# {{הקשר|תקשורת}} [[מאגר]] ה[[מידע]] וה[[נתון|נתונים]] ה[[ממוחשב]] המחובר [[וירטואלי]]ת בכל העולם.
#:*{{צטפדיה|מערכת העצבים היא '''רשת''' תקשורת עצבית מפותחת שבאמצעותה פועל הגוף כיחידה מבוקרת ומתואמת.|מערכת העצבים}}
#:*חדל קשקשת '''ברשת'''!
#:*רציתי לבדוק ערכים בויקיפדיה, אבל לא הצלחתי להתחבר '''לרשת'''.

===גיזרון===
* מקראי, מן [[ירש|יָרַשׁ]] שמשמעו המקורי 'כבש, תפס' (במקרה הזה, תפס ציד)&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_רֶֽשֶׁת?lang=he מילון קליין]. אבן שושן ערכים 'רשת' ו'ירש' = כבש.&lt;/ref&gt;. מקביל לאוגריתית rṯt&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 738&lt;/ref&gt; (= רשת&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;התאמת עיצורים בין עברית-אוגריתית:

A Grammar of the Ugaritic Language (Handbook of Oriental Studies Handbuch der Orientalistik), Daniel Sivan, page 36&lt;/ref&gt;), גם נגזר מהפועל yrṯ (= ירש&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;) שמקביל לעברית ירש&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 967&lt;/ref&gt;.

===צירופים===
*[[רשת דיגים]]
*[[רשת שווק]]
*[[רשת חברתית]]
*[[כרטיס רשת]]
*[[רשת זרימה]]
*[[נדב&quot;ר]] &lt;!--- לפי פירוש אחד ---&gt;
*[[נפל ברשת]]
*[[עלה ברשת]],[[עלה ברשתו]]
*[[רץ ברשת]]

===נגזרות===
* [[רשתית]]
* [[רשתי]](2,3)
* {{שרש3|ר|שׁ|ת}}
**'''רִשֵּׁת'''
===מילים נרדפות===
* [[סבכה]](1)
* [[מכבר]]
* [[מרשתת]](3)

===תרגום===
*אנגלית:
*:#{{ת|אנגלית|net|web}}
*:#{{ת|אנגלית|chain}}
*:#{{ת|אנגלית|network|web}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شَبَكة}} 
*יידיש:  {{ת|יידיש|נעץ}} (1)

===ראו גם===
*[[סורג]]
*[[סבכה]]
*[[כילה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רשת|ויקישיתוף=Category:Nets|שם ויקישיתוף=רשתות}}
{{שורש|רשׁת}}
[[קטגוריה:מחשבים]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

==רִשֵּׁת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= רישת
|שורש וגזרה={{שרש3|ר|שׁ|ת}}
|בניין= פיעל
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} חיבר בין גופים רבים. פרס 
#:*{{משפט מדגים}}

===גיזרון===
*נגזר מן '''רֶשֶׁת''' לעיל.

===נגזרות===
* [[רשות#רִשּׁוּת|רישות]]
* [[מרשת|מרושת]]

{{שורש|רשׁת}}</text>
      <sha1>eiy2mcc45dh34pp5ccz5xxxz16bkq1p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52371</id>
    <revision>
      <id>520264</id>
      <parentid>421671</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:12:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3435" sha1="srcqm4xa1t0jxxdvuaigg5bkkan1i7m" xml:space="preserve">==סִיֵּעַ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= סייע
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|י|ע}}
|בניין= פיעל
}}
# {{רובד|ת}} השתתף מעט בעשיית מלאכה או עבודה עם האחר. 
#:*{{צט/משנה|כל ה[[תלוי#תִּלּוּי|תילויין]]..כולם טהורין חוץ מתלוי נפה של סלתין ותלוי כברת גרנות ותלוי מגל יד ותלוי מקל הבלשין מפני שהן '''מסייעין''' בשעת המלאכה|כלים|טו|ד}}
#:*{{צט/תוספתא|אחד אוחז בקולמוס ואחד אוחז בידו וכותב האוחז בקולמוס חייב האוחז בידו וכותב פטור נתכוון '''לסייעו''' האוחז בקולמוס פטור|שבת|יא|טז}}
#:*{{צט/תוספתא|אילו דברי בית שמיי ואלו דברי בית הלל הכריע ר' עקיבא '''לסייע''' דברי בית הלל|פסחים|א|ז}} 
#:*{{צט/בבלי|ועוד ש'''סייעו''' ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים|בכרות|ה|ב}} 
#:* ילד טוב משתדל '''לסייע''' לאמו בעבודות הבית.
===גיזרון===
* לשון חז&quot;ל מן [[סיעה]] (שנגזר מן [[נסע]]: 'חבורה של נוסעים'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_סִיעָה.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;): במקור סִיֵּעַ משמע 'להיות בסיעה, ליווה אותם', משם 'להיות מסור לחברי הסיעה, תמך בהם ועזר להם', וגם [[סיע|סַיָּע]] 'מי שמלווה סיעה, מי שתומך בהם או במנהיגה'.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_סִיעַ.1?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;
* מקביל לארמית סִיֵּיעַ ('ליווה סיעה\שיירה' וגם 'תמך, עזר'), שהושאלה גם בערבית {{ערבית|‫شايَعَ‬|שַׁאיַעַ}} 'ליווה, תמך, צידד'.

===צירופים===
* [[מסיע אין בו ממש]]

===נגזרות===
* [[סיוע]]
* [[סיען]]

===מילים נרדפות===
* [[עזר|עָזַר]]

===ניגודים===
* [[הטריד]]
* [[הכשיל]]
* [[הפריע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית| help out|assist|collaborate }}

===ראו גם===
* [[הסתיע|הסתייע]]
* [[נשא בעול]]
{{שורש|סיע}}

==סַיָּע==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סייע
|הגייה= sa'''ya'''
|חלק דיבר= שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|י|ע}}
|דרך תצורה= {{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=נ' סַיַּעַת, ר' סַיָּעִים, נ&quot;ר סַיָּעוֹת 
}}
# {{רובד|ח}} מי שמתלוה לעוסק [[עקרי|עיקרי]] במלאכה. קיים רק בהקשר אחד.
#:* משרד החינוך העלה את משכורות ה'''סייעות''' בגנים ל[[הגיל הרך|גיל הרך]].

=== גיזרון ===

* עברית חדשה מן לשון חז&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ל [[סיעה]] ('חבר של סיעה'), ראו גם [[סיע#סִיֵּעַ|סִיֵּעַ]].

===מילים נרדפות===
*[[עוזר]]
*[[שוליה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|helper|assistant}}

===ראו גם===
*[[סיען]]

{{שורש|סיע}}</text>
      <sha1>srcqm4xa1t0jxxdvuaigg5bkkan1i7m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחוז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52572</id>
    <revision>
      <id>520527</id>
      <parentid>517434</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:15:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520527</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5334" sha1="6be8czhgjpbsciypnj3ssblumvs21fu" xml:space="preserve">==מָחוֹז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מחוז
|הגייה=ma'''khoz'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ו|ז|קט=לא}} או {{שרש3|א|ח|ז}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מְחוֹזוֹת, מְחוֹז־
}}{{תמונה|Regions and Prefectures of Japan-he.svg|חלוקה למחוזות ביפן}}
# [[חבל ארץ]] קטן מ[[מדינה]], המוגדר לפי [[חלוקה]] [[מנהלי]]ת שלה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ; וַיַּנְחֵם אֶל-'''מְחוֹז''' חֶפְצָם.|תהלים|קז|ל}}
#:*{{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי '''הַמָּחוֹז''' שֶׁהָיוּ מְטִינִין בַּחֹל, אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים, אִם כָּךְ הֱיִיתֶם עוֹשִׂים, לֹא עֲשִׂיתֶם טָהֳרָה מִימֵיכֶם.|מכשירין|ג|ד}}
#:*{{צטבי|נטולת צורות-חיים דימוקרטיות, חוקה ובחירות, היתה סין שסועה מבפנים '''למחוזות'''-שליטה רבים – ובכללם '''מחוז''' הקומוניסטים, שגבר בהמשך ההתפתחות על שאר '''המחוזות'''.|stein/al_kama_inyanim.html|עַל כַּמָּה עִנְיָנִים|א&quot;ש שטיין}}
#:*{{צטבי|המשלחים הם בכל '''מחוז ומחוז''' גדולי העם והמצויינים שבעדה, והממונים הם הידועים להמשלחים שכל מעשיהם באמונה.|rivlin/handout.html|החלוקה ומחלקיה|יוסף ריבלין}}
#:*{{צטבי|התפלאתי קצת לשמוע, כי בעוד שההכנות '''במחוז''' הצפון ובנפת ירושלים מתנהלות על הצד היותר טוב, ניכרים סימני פיגור בתל-אביב ובמושבות-יהודה.|arlosoroff/jj_sep1931.html|יומן ירושלים|חיים ארלוזורוב}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הגיזרון אינו וודאי, קיימות כמה השערות:
** לפי רוב החוקרים&lt;ref&gt;מילון אבן שושן ערך מחוז, [https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_מָחוֹז?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;, קשור לאכדית {{אכדית|2575|māḫāzu}} שמקביל למילה מַאֲחָז ונגזר מן {{אכדית|1004|aḫāzu}} 'אחז'&lt;ref&gt;המילה māḫāzu מוגדרת כ&quot;place of taking&quot; מן aḫāzu 'אחז, take', במילון Black-George-Postgate (עמוד 190), [http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=2575&amp;language=id ראו גם פה].&lt;/ref&gt; (=החזיק מבחינה צבאית), ולכן סביר להניח שכמו באכדית, גם בעברית מחוז נגזר מן אחז ודומה למילה מאחז&lt;ref&gt;זאת גם דעתו של קליין.&lt;/ref&gt;: 'מקום שאוחזים, מחזיקים בו' כלומר 'יישוב מוגן', כמו ארמית מָחוֹזָא 'יישוב, עיר'&lt;ref&gt;מילון אבן שושן ערך מחוז.&lt;/ref&gt;. 'מקום מוחזק' הוא דרך שכיחה לכנות יישוב בשפות שונות: בנוסף למאחז וְmāḫāzu, גם מן אחז קיימת אחוזה 'חלקת אדמה שאדם אוחז בה', עברית מצודה 'מקום תפוס (צבאית)' מן צד 'תפס, אחז'&lt;ref&gt;מילון אבן שושן, ערכים 'מצודה' ו'צד'.&lt;/ref&gt;, מבצר 'מקום מבוצר, מוחזק' מן ביצר 'חיזק'&lt;ref&gt;מילון אבן-שושן.&lt;/ref&gt;, מעוז מן עזז 'היה חזק, היה עַז', אנגלית stronghold 'מקום שאוחזים חזק (hold strong)', אנגלית fortress וfort מלטינית fortis 'חזק': 'מקום מוחזק'. לפי השערה זו, מחוז = הצורה המקראית של [[מאחז]] ומשמעה המקורי 'יישוב'.
** ייתכן והיא מקיימת חילוף עיצורים עם [[מעוז]], או לחילופין, שיכול עיצורים עם [[מזח]].
** יש פרשני המקרא שסבורים לשון [[גבול]] וקושרים למילים המקראיות [[חוזה]] [[מחזה#מֶחֱזָה|מֶחֱזָה]] ו[[חזה#חָזָה ב|חזה (ב)]].
* השוו בערבית שורש {{ערבית|ح-و-ز|ח-ו-ז}} שמשמעו הבסיסי דומה לעברית א-ח-ז, שממנו נגזרת מילים כמו {{ערבית|‫حَوْزة|חוזה}}‬ 'חבל ארץ שאוחזים בו, אחוזה': לכן אותה תופעה מתרחשת בערבית, דבר שמחזק את טענה ש'מחוז' היא מילה דומה למאחז שמשמעה 'יישוב מוגן, חבל ארץ אחוז', מן א-ח-ז או שורש ח-ו-ז דומה לא-ח-ז במשמע 'אחז, החזיק'.
*

===צירופים===
* [[מחוז חפץ]]
* [[עיר מחוז]]

===נגזרות===
*[[מחוזי]]

===מילים נרדפות===
* [[אזור]]
* [[נפה]]
* [[פלך]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|region|district}}

===ראו גם===
*[[נמל]]
*[[פרובינקיה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מחוז}}

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
===הערות שוליים===</text>
      <sha1>6be8czhgjpbsciypnj3ssblumvs21fu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנית כלא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52653</id>
    <revision>
      <id>520228</id>
      <parentid>515690</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:58:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1425" sha1="bo41cwdsjugy9i645hjhcawesmhv5bt" xml:space="preserve">==אֳנִיַּת כֶּלֶא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אוניית כלא
|הגייה=oni'''yat''' '''ke'''le
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=ר' אֳנִיּוֹת כֶּלֶא
 }}
{{תמונה|Fangeskibe i København 1848.jpg|אוניית כלא בנמל קופנהגן, 1848}}
# {{רובד|עברית חדשה}} אונייה, על פי רוב ישנה ובלתי כשירה לשיט, שהוסבה ל[[בית כלא]] צף.
#:* {{הדגשה|&quot;אוניית כלא צ'יליאנית עוגנת בנמל חיפה.|([https://maki.org.il/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%90-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%9E%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94/ אתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית], 8 באוגוסט 2008)}}      

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} prison ship.

===מילים נרדפות===
* [[גות כלא|גוות כלא]]
* [[בית כלא צף]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|prison hulk|prison ship}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|prison flottante}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gefängnisschiff}}

===ראו גם===
* [[אנית גרוש|אוניית גירוש]]
* [[אנית אסירים|אוניית אסירים]]

[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]</text>
      <sha1>bo41cwdsjugy9i645hjhcawesmhv5bt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קאטר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52698</id>
    <revision>
      <id>519800</id>
      <parentid>518883</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:29:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519800</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4561" sha1="qw3zsr7ubjcoue77p4lrdhjp6ehui6d" xml:space="preserve">==קָאטֶר &lt;small&gt;וגם&lt;/small&gt; קָטֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קאטר
|הגייה='''ka'''ter
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' קָאטֶרִים וגם קָטֶרִים
}}
{{תמונה|Rigging-cutter-berm.svg|מערך מעטה של קאטר מודרני}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[ספינת מפרשים]] קטנה עם [[מעטה ארכי|מעטה אורכי]], הכולל [[תרן|תורן]] יחיד ו[[מוט החרטום|מוט חרטום]], [[מפרש גף]] עם [[מנור]], [[מפרש גף עלי|מפרש גף עילי]], [[מפרש תוסף|תוסף]] קדמי, [[מפרש חלוץ|חלוץ]],  ולעיתים גם [[מפרש חלוץ עלי|חלוץ עילי]].
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[סירת שרות|סירת שירות]] של [[אנית מפרשים|אוניית מפרשים]]; בעלת [[לווח מרעף|ליווח מרועף]], 14–8 משוטים, תורן יחיד, [[מפרש זרוע עומד]] ראשי ו[[מפרש זרוע רכין]] קדמי.
#:* {{הדגשה|&quot;ראינו את הסקוּנר מצטיידת בכל הדרוש לה אצל הפריגטה ופונה אל היבשה כשהיא גוררת אחריה את ה'''קאטר''' ויָאוֹל אחת.&quot;|(נורדהוף והול, המרד על הבאונטי. עברית: [[w:עמיהוד ארבל|א. עמיהוד]], תש&quot;ז)}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[יכטה|יאכטת]] מפרשים או [[סירת מפרשים]] חד־[[תרני|תורנית]] המניפה [[מפרש ראשי]] [[מפרש ארכי|אורכי]] ([[מפרש ברמודי]]) ושני [[חלוץ|חלוצים]] (בארצות הברית נקראת [[סלופ]]).  
#:* {{הדגשה|&quot;קָטֶר (Cutter) - סִירָה אוֹ סְפִינָה בַּעֲלַת תֹּרֶן אֶחָד וְעָלָיו מִפְרָשׂ אֹרֶך. בַּחַרְטוֹם שְׁנֵי חֲלוּצִים אוֹ יוֹתֵר (ציור 2/26).&quot;|([[w:שמואל טנקוס|שמואל טנקוס]], שיט מפרשים, 1945)}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} בבריטניה ובארצות הברית: כינוי לספינת [[משמר החופים]], ספינת [[מכס]] או ספינת משמר קרחונים.
#:* {{עיתונות|10 „קאטרים“ (אניות־מכס) אמריקאיים כבר הועמדו לרשות בריטניה על ידי ארצות הברית, ובקרוב תוכנסנה לפעולה.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HBKR%2F1941%2F04%2F10&amp;id{{=}}Ar00111&amp;sk{{=}}79E2C73C|הבקר||10 באפריל 1941}} 

===גיזרון===
* {{לועזית|אנגלית}} cutter; מבסיס cut – ל[[חתך|חתוך]], ל[[פלח|פַלֵּחַ]] והסיומת er- לעושה הפעולה.
* ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת&quot;ש-תש&quot;א), 1940: קָטוֹר; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970: קוּטָר.

===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|&quot;לפי המסופר תפסה אותו '''קַטְרַת סיור''' ספרדית כשהוא רק ניסה להבריח כמה תותחים למורדים.&quot;|([[w:ג'וזף קונרד|ג'וזף קונרד]], לורד ג'ים. מאנגלית: [[w:אמציה פורת|אמציה פורת]], 2005)}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cutter}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kutter}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|cotre}}

===ראו גם===
* [[סלופ]]
* [[יול]]
* [[קטש]]
* [[סקונר]]
* [[בריג]]
* [[בריגנטינה]]
* [[ברקה]], [[בארק]]
* [[ברקנטינה]], [[ברקנית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קאטר|ויקישיתוף=Category:Cutters|שם ויקישיתוף=קאטרים}}
* [https://navymuseum.co.nz/ships-boats/ Ship's Boats] in: National Museum of the Royal New Zealand Navy

&lt;gallery&gt;
Cotre-IMG 8831.jpg|דגם של קאטר צרפתי, 1805
Lebreton engraving-10.jpg|קאטר צרפתי, ציור מאת לואי לה ברטון (1818-1866)
Cutter at Chatham Dockyard.jpg|קאטר של הצי המלכותי הבריטי, מספנת צ'טם, קנט
Coast Guard Cutter Hamilton maiden voyage home (15589290789).jpg|קאטרים של משמר החופים האמריקאי
&lt;/gallery&gt;

[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]
[[קטגוריה:כלי שיט]]</text>
      <sha1>qw3zsr7ubjcoue77p4lrdhjp6ehui6d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מכרבל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52716</id>
    <revision>
      <id>520141</id>
      <parentid>490162</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:24:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520141</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3776" sha1="kgoij0nnodr5gnuspy2s2agqgc7i3bw" xml:space="preserve">==מְכֻרְבָּל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מכורבל
|הגייה=mekhur'''bal'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|כ|ר|ב|ל}}
|דרך תצורה= {{משקל|מְקֻטָּל}}
|נטיות=נ' מְכֻרְבֶּלֶת 
}}
# מכוסה ועטוף (בבגד). 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְדָוִיד '''מְכֻרְבָּל''' בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׂר הַמַּשָּׂא הַמְשֹׁרְרִים וְעַל דָּוִיד אֵפוֹד בָּד|דברי הימים א|טו|כז}}
#:* איזה כיף לשמוע את הגשם דופק על החלון כשאנחנו '''מכורבלים''' בשמיכות הפוך. (ואיזה מסכנים החיילים ששוכבים עכשיו בבוץ)
===גיזרון===
*השורש ניטה בצורת פועל פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הפועל '''[[כרבל|כִּרְבֵּל]]''' כמעט שלא ניטה בספרות אלא בבינוני סביל.
*כנראה שיבוש של מקור חיתי בהגיית קָריאולי  kariulli בהוראת ברדס המכסה את הראש והגוף {{הערת שוליים|Hittite Words in Hebrew / Chaim Rabin. Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 123}}.  תיבת &quot;כרבל&quot; בה בוחר מחבר דברי הימים כתחליף לתיבת &quot;מכרכר&quot; מעידה על השפעתה הבולטת של הלשון הארמית בתקופתם {{צט/תנ&quot;ך|וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ|דברי הימים א|טו|כז}} {{צט/תנ&quot;ך|וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל-עֹז|שמואל|ב|ו}}  {{הערת שוליים|מחברת - שרה יפת, 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחֹלמים' : מחקרים בתקופת שיבת ציון: תולדותיה, ספרותה, לשונה, השקפותיה, ירושלים ,מוסד ביאליק 2017 עמ' - 669}}.
*השורש נמצא בארמית במקרא כשם לבגד {{צט/בבלי|בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן '''וְכַרְבְּלָתְהוֹן''' וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא|דניאל|ג|כא}} תרגום: אזי האנשים הללו קשורים בסרבליהם פטשיהם וכרבולותיהם(כסותם) ולבושיהם ומושלכים לתוך כבשן האש הבוערת. 
* בארמית בבלית '''כרבלתא''' היא [[כרבלת|כרבולת]] ה[[תרנגול]]ים. וגם בגד [[אדם#אָדֹם|אדום]] {{צט/בבלי|ההיא איתתא דהוות לבישא כרבלתא בשוקא|ברכות|כ|א}}

===נגזרות===
* [[התכרבלות]]
===מילים נרדפות===
* [[מצנף|מצונף]]

===ניגודים===
* [[חשוף]]
* [[ערום]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|snug}}
===מידע נוסף===
* בארמית השורש קיים גם כשם תואר לבעל מקצוע כנראה (בתחום הנגינה) כַּרְבָּל כרבלין.

===ראו גם===
* [[מסרבל|מסורבל]]
* [[מסבל#מְסֻבָּל|מסובל]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Cuddling}}
* אילון גלעד, &quot;[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2430386 לא על הכרבולת לבדה. מהו מקור המילה 'התכרבלות']&quot;, &quot;הארץ&quot;, 10 בספטמבר 2014 

{{שורש|כרבל}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
===סמוכין===</text>
      <sha1>kgoij0nnodr5gnuspy2s2agqgc7i3bw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הרף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52728</id>
    <revision>
      <id>519811</id>
      <parentid>380941</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:31:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519811</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3002" sha1="7wt669ugeatz3uel4ufnq3c0f6zhc7e" xml:space="preserve">== הֶרֶף {{משני|א}} ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = הרף
| הגייה = '''he'''ref
| חלק דיבר = פועל (ציווי), שם פעולה
| מין = 
| שורש = {{שרש3|ר|פ|ה}}
| דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}}
| נטיות = 
}}
# {{רובד|מ}} ציווי מקוצר של [[הרפה]]: הַרְפֵּה!, הָנַח!, הַפְסֵק!
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''הֶרֶף''' מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת-שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי-עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ.|דברים|ט|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-שָׁאוּל '''הֶרֶף''' וְאַגִּידָה לְּךָ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֵלַי הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ דַּבֵּר.|שמואל א|טו|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''הֶרֶף''' מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה אַל-תִּתְחַר אַךְ-לְהָרֵעַ.|תהלים|לז|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַב עַתָּה, '''הֶרֶף''' יָדֶךָ|שמואל ב|כד|טז|}}
# {{רובד|ת}} {{בהשאלה|1}} הרפיה, הפסקה ממתח (כשם עצם).
#:*רק בביטויים: 'בלי '''הר'''&lt;nowiki/&gt;'''ף'''&lt;nowiki/&gt;' = בלי הפ&lt;nowiki/&gt;סקה. 'ללא '''הרף'''&lt;nowiki/&gt;' = ללא הפסקה.

=== גיזרון ===

* מן [[הרפה]], [[רפה#רָפָה א|רפה]].

===צירופים===
* [[בלי הרף]]
* [[ללא הרף]]

{{שורש|רפה}}

=== תרגום ===

# אנגלית: let go!‎
# אנגלית: respite

== הֶרֶף {{משני|ב}} ==
{{ניתוח דקדוקי
| כתיב מלא = הרף
| הגייה = '''he'''ref
| חלק דיבר = שם עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ר|פ|ף}}
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}
#{{רובד|ת}} {{משלב|משוער}} נדנוד מהיר, רפרוף, רטט, התנודדות.&lt;ref&gt;[https://www.milononline.net/do_search.php?Q=%D7%94%D7%A8%D7%A3 מילון ההווה].&lt;/ref&gt;
#:*רק בביטויים: [[הרף עין]] 'רגע קצרצר', ונגזרות: כהרף עין, להרף עין.

=== גיזרון ===

* כנראה מן רפף 'התנודד, היה בלתי יציב',&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_הֶֽרֶף_ᴵᴵ.1?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt; קרוב אל רפרף.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_רפרף.1?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt; משם הרף עין משמע 'רפרוף של עין, מצמוץ' שמסמן רגע קצרצר, פרק זמן מזערי.
* בסוף ר-פ-ף 'התנודד, היה בלתי יציב' קרוב אל ר-פ-ה 'חלש': מה שנהיה בלתי יציב ומתנודד נחשב כמתרופף ונחלש.&lt;ref&gt;מילון אבן שושן ערך רפף: קרוב אל רפה.&lt;/ref&gt;

=== צירופים ===

* [[הרף עין]]
* [[כהרף עין]]
* [[להרף עין]]</text>
      <sha1>7wt669ugeatz3uel4ufnq3c0f6zhc7e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52739</id>
    <revision>
      <id>519689</id>
      <parentid>518487</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:48:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519689</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2010" sha1="1kq58wg28e9ugcwgmmm7zhf9s5rsxs3" xml:space="preserve">{{חסר|צִוֵּחַ}}
==צָוַח==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= צווח
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ח}}
|בניין= קל
}}
# {{רובד|מ}} הרים את [[קול]]ו מאוד, בדר&quot;כ בקובלנה על דבר שלילי.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים '''יִצְוָחוּ'''|ישעיהו|מב|יא}} 
#:* {{צט/תוספתא|היה צורח '''וצווח''' מראש ההר ואומ' כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו|גיטין|ד|ח}}
#:* {{צט/תוספתא|'''צווח''' באזנו וחירשו פטור אחזו באזנו וחירשו חייב|בבא קמא|ו|טז}} 
#:* לפני שנתנו לו מורפיום הוא היה '''צווח''' מכאבים.
===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. נפוצה בארמית, ושם גם מופיע בבניין פיעל.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_צָוַוח?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; מקביל לאוגריתית ṣḥ (צח)&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 770&lt;/ref&gt; וערבית  {{ערבית|صاحَ‬|צַאחַ}} באותו משמע. ייתכן כי&lt;ref&gt;[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6681 גסניוס].&lt;/ref&gt; זו צורה אחרת של [[צרח]].

===נגזרות===
* [[צוחה|צווחה]]

===מילים נרדפות===
* [[זעק]]
* [[צעק]]
* [[צרח]]
===ניגודים===
* [[לחש]]
'''גם'''
* [[שתק]]
* [[דמם]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|shout|yell}}
*ערבית: {{ת|ערבית|صاح}} (תעתיק: צָאחַ)

===ראו גם===
* 

{{שורש|צוח}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>1kq58wg28e9ugcwgmmm7zhf9s5rsxs3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אקספרסיבי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52876</id>
    <revision>
      <id>519929</id>
      <parentid>434614</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:20:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519929</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1453" sha1="6bkgnofndbu3eyr2wluldc2un56l3a6" xml:space="preserve">==אֶקְסְפְּרֶסִיבִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אקספרסיבי
|הגייה=expre'''si'''vi
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין= זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=נ' אֶקְסְפְּרֶסִיבִית, ר' אֶקְסְפְּרֶסִיבִים 
}}
# מביע [[מחשבה|מחשבות]] או [[רגש]]ות. מלא [[הבעה]] ומשמעות.
#:* {{צטבי|צליל '''אקספרסיבי''' נוסף הוא הצליל אַ (מסומן ב־א או ע) המחקה את נאקת האוח וחוזר תשע פעמים.|https://benyehuda.org/read/25489|שלכת כוכבים: חייו ויצירתו של אלכסנדר פן עד 1940|חגית הלפרין}}
#:* אנשים הם שונים, ולכן בעוד שציור מסוים יכול להיות חסר משמעות עבור אדם כלשהו, הוא יהיה '''אקספרסיבי''' לאחר.

===גיזרון===
* מלועזית. ראו: https://www.etymonline.com/search?q=expressive

===מילים נרדפות===
* [[הבעתי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|expressive}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تَعْبِيرِيّ}}

===קישורים חיצוניים===
* אברהם לייטנר, [[https://www.leittner.co.il/אסטרטגיות-למידה/יסודות-החשיבה-ומקורותיה/ יסודות החשיבה ומקורותיה]], [https://www.leittner.co.il לייטנר]</text>
      <sha1>6bkgnofndbu3eyr2wluldc2un56l3a6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היסטוריה ימית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52887</id>
    <revision>
      <id>520462</id>
      <parentid>428235</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:47:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520462</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1680" sha1="17hv1agynhslkjaga5bali7qyhlqwch" xml:space="preserve">==הִיסְטוֹרְיָה יַמִּית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=היסטוריה ימית
|הגייה=his'''tor'''ya ya'''mit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=תרגום שאילה
|נטיות=
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} חקר פעילות האדם ב[[ים]] ולחופיו לאורך ה[[היסטוריה]]; תולדות ה[[ספנות]] ו[[לוחמה ימית|הלוחמה הימית]].
#:* {{הדגשה|&quot;העמותה שואפת לקדם את ההיכרות של הציבור הרחב עם '''ההיסטוריה הימית''' הייחודית והמרתקת של אזורנו, המקבלת ביטוי בתערוכות המוזיאון.&quot;|([https://www.sapanut.org.il/ אתר עמותת ידידי המוזיאון הימי הלאומי, חיפה])}}

===גיזרון===
* תרגום שאילה משפות אירופה.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|maritime history}}; {{ת|אנגלית|naval history}}{{כ}} &lt;small&gt;(היסטוריה ימית מלחמתית או צבאית)&lt;/small&gt;
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Geschichte der Seefahrt}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|historique maritime‬‏}}
* רוסית: {{ת|רוסית|морская исто́рия}}

===ראו גם===
* [[היסטוריה]]
* [[ארכאולוגיה ימית]]
* [[ארכאולוגיה תת ימית|ארכאולוגיה תת־ימית]]
* [[ימי#יָמִי|יָמִי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Maritime history|שם ויקיפדיה=Maritime history}}

[[קטגוריה:היסטוריה]]
[[קטגוריה:תרגומי שאילה]]</text>
      <sha1>17hv1agynhslkjaga5bali7qyhlqwch</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שזף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52894</id>
    <revision>
      <id>520426</id>
      <parentid>512393</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:35:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520426</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3262" sha1="gzxrvke8x7glesqxmmrxwpfkmtag1jh" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר= שֵׁזָף|ראו=[[שיזף]] או [[שזיף]]}}
==שָׁזַף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= שזף
|שורש וגזרה={{שרש3|ש|ז|ף}}
|בניין= קל
}}
# {{רובד|המקרא}} בעיקר בצירוף ל[[עין]]. ראה (ובעיקר לא נסתר) שדבר אחר היה גלוי וחשוף אליו. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא '''שְׁזָפַתּוּ''' עֵין אַיָּה|איוב|כח|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עַיִן '''שְׁזָפַתּוּ''' וְלֹא תוֹסִיף וְלֹא עוֹד תְּשׁוּרֶנּוּ מְקוֹמוֹ|איוב|כ|ט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת '''שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי''' הַשָּׁמֶשׁ|שיר השירים|א|ו}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים .
* {{מקור}} מן ערבית שורש ש-ז-ר ش ز ر‎ יוצר את תיבת - &quot;שַׁזַרַה&quot; [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4%D8%B2%D8%B1 شَزَرَ] בהוראת- להסתכל, או &quot;להסתכל בעיניים מצועפות, ולא בצורה ישירה&quot;

===צירופים===
* [[שזף את עיניו]]

===נגזרות===
* [[שזוף|שָׁזוּף]]
* [[שזיף]]


===ראו גם===
* [[לט]]
* [[הליט]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium.HIGHLIGHT-1.10765848 מתי התחלנו לפחד מהשמש, ומה מקור המילה שיזוף?], הארץ.

{{שורש|שזף}}

==שִׁזֵּף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= שיזף
|שורש וגזרה=
|בניין= פיעל
}}
# {{רובד|ח}} {{פירוש לקוי}} פלט קרניים אולטרה סגולות על גוף וגרם להשחמתו.
#:* 

===גיזרון===
* {{מקור}} על פי הפועל המקראי שָׁזַף ובהקשר של שזיפת השמש וההשחרה. {{צט/תנ&quot;ך|אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת '''שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי''' הַשָּׁמֶשׁ|שיר השירים|א|ו}}

===נגזרות===
* [[שזוף|שיזוף]]

* ספרדית: {{ת|ספרדית|broncearse|broncear}}

===ראו גם===
* [[שזיף]]

{{שורש|שזף}}

{{שהות}}
==שֹׁזֶף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= שוזף
|הגייה= sho'''zef'''
|חלק דיבר= 
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|ש|ז|ף}}
|דרך תצורה= 
|נטיות=
}}
# {{רובד|ח}} '''{{משלב|מליצה}}''' [[צורב]], זה הפך [[אות]]ו ל[[שחר]], כהה.
#:*&quot;כְּאָז בַּיַלְדוּת הַנּוֹהֶרֶת/ רַק לָךְ נֶאֱמֶנֶת תָּמִיד/ אָבוֹא אֶת לֶחְיִי הַחִוֶּרֶת/ אֶל '''שֹׁזֶף''' לֶחְיֵךְ לְהַצְמִיד&quot; ([https://benyehuda.org/rachel/Rac057.html &quot;אֲנִי מֵעוֹדִי הֲפַכְפֶּכֶת&quot;]/ [[w:רחל המשוררת|רחל המשוררת]])

===ניגודים===
* [[חורון|חוורון]]

* ספרדית: {{ת|ספרדית|bronceado}}

===ראו גם===
*[[סמק#סֹמֶק|סומק]]


{{שורש|שזף}}</text>
      <sha1>gzxrvke8x7glesqxmmrxwpfkmtag1jh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיטתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52941</id>
    <revision>
      <id>520207</id>
      <parentid>384434</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:50:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2813" sha1="bv7eg8zel8s23ix9wajpypwx4sm2zuy" xml:space="preserve">==שִׁיטָתִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שיטתי
|הגייה=shita'''ti'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|ו|ט}}
|דרך תצורה={{מוספית|שיטה|־ִי}}
|נטיות=ר' שִׁיטָתִיִּים; שִׁיטָתִית, ר' שִׁיטָתִיּוֹת
}}
# הנעשה או מסודר על פי [[שיטה]] או סדר קבוע מראש.
#:* {{עיתונות|צריך לסדר עכשיו פעולה תמידית, '''שיטתית''', בלתי פוסקת בין פועלי העיר, בין השדרות היותר רחבות.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HADT%2F1912%2F01%2F02&amp;id{{=}}Ar00300&amp;sk{{=}}274E6F4B|האחדות||2 בינואר 1912}}
#:* {{עיתונות|עמיקם הוא חסיד של עבודה '''שיטתית''', תיאום בין אגפים. הוא איש מטה מעולה, מקצוען נדיר.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1991%2F03%2F29&amp;id{{=}}Ar02700&amp;sk{{=}}62DFA198|מעריב||29 במרץ 1991}}

===גיזרון===
* מן [[שיטה]].

===מילים נרדפות===
* [[סיסטמתי]]

===ניגודים===
* [[אקראי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|systematic}}

===ראו גם===
* [[סיסטמה]]

{{שורש|שוט}}

==שַׁיְטָתִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שייטתי
|הגייה=shayta'''ti'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|ו|ט}}
|דרך תצורה={{מוספית|שיטת|־ִי}}
|נטיות=ר' שַׁיְטָתִיִּים; שַׁיְטָתִית, ר' שַׁיְטָתִיּוֹת
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} של [[שיטת|שייטת]] או מתייחס לשייטת של אוניות מלחמה.
#:* {{הדגשה|&quot;לסטי&quot;לים שהגיעו לא מכבר משרבורג זו הייתה למעשה התנסות מבצעית ראשונה בהיקף '''שייטתי'''.&quot;|(&quot;[http://www.amutayam.org.il/?CategoryID{{=}}581&amp;ArticleID{{=}}1381 מבצע ברדס 20]&quot; באתר עמותת חיל הים)}}
#:* {{הדגשה|&quot;בערב יום ה', 4 באוקטובר, התקיים תרגיל '''שייטתי''' גדול בו השתתפו כל ספינות ש–3 וכוחות נוספים.&quot;|(&quot;[https://www.amutayam.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/POSFREFER.doc קרב פורט סעיד]&quot;, באתר עמותת חיל הים)}}

===גיזרון===
* מן [[שיטת|שייטת]].

===מילים נרדפות===
* ־שייטת

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|squadronal}}

===ראו גם===
* [[גדודי]]
* [[חילי]]
* [[חטיבתי]]
* [[יחידתי]]
* [[פלגתי]]
* [[ציי]]

{{שורש|שוט}}
[[קטגוריה:צבא]]
[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>bv7eg8zel8s23ix9wajpypwx4sm2zuy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נאנח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53180</id>
    <revision>
      <id>520024</id>
      <parentid>446601</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:17:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520024</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3478" sha1="mkiabawutjg0dowq5u37yqn0pyg33hg" xml:space="preserve">== נֶאֱנַח ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נאנח
|שורש וגזרה={{שרש3|א|נ|ח}}
|בניין=נפעל
}}
# {{רובד|המקרא}} השמיע קול מתוך [[צער]], [[כאב]], [[יאוש]] או [[דאגה]] בדר&quot;כ קול נמוך המלווה בנשיפת אויר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם '''וַיֵּאָנְחוּ''' בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה|שמות|ב|כג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאַתָּה בֶן אָדָם '''הֵאָנַח''' בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וּבִמְרִירוּת '''תֵּאָנַח''' לְעֵינֵיהֶם..וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מָה אַתָּה '''נֶאֱנָח''' וְאָמַרְתָּ אֶל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב|יחזקאל|כא|יא|יב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים '''הַנֶּאֱנָחִים''' וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ|יחזקאל|ט|ד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע '''יֵאָנַח''' עָם|משלי|כט|ב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כָּל עַמָּהּ '''נֶאֱנָחִים''' מְבַקְּשִׁים לֶחֶם נָתְנוּ (מחמודיהם) מַחֲמַדֵּיהֶם בְּאֹכֶל לְהָשִׁיב נָפֶשׁ|איכה|א|יא}}
# {{בהשאלה}} השמעת קול אנחה מתוך עונג וסיפוק.
#:*{{צטשיר|עת בלילות גנובים נחבוק את / החתיכות '''ונאנח''', / הרי בארוחת הבוקר, / עת מציגות הן פני מלאך – / נזכור את הסלט שלך...|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}396&amp;wrkid{{=}}2944|שיר אהבה חיילי|חיים חפר}}
#:* אין עוד מה לעשות, חוץ מאשר לשבת על הכורסה הנוחה מול מכשיר הטלוויזיה, '''להיאנח''' עמוקות, ללגום כוסית ולומר לעצמנו: &quot;ההתנחלויות הן בלתי-הפיכות!&quot;.&lt;br&gt;({{הארץ|אורי אבנרי|מי פוחד ממתנחלים?|1.3221998|8/01/2017}})
#:* המאסטר טעם את מנת השף ו'''נאנח''', היה ברור כי השף קלע לטעמו המעודן.

===גיזרון===
* מקביל לארמית אִתְאַנַּח&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אֲנַח.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; (צורת התפעל [[התאנח]] גם קיימת בעברית), אוגריתית ảnḫ,&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 76&lt;/ref&gt; אכדית {{אכדית|7544|anāḫu}}, באותה משמעות. גם קשור לערבית {{ערבית|‫ناحَ‬|נַאחַ}} 'ייבב'.

===מילים נרדפות===
* [[התאנח]]
* [[גנח]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sigh}}

===ראו גם===
* [[אנחה#גיזרון|אנחה]]
* [[ילל]]
* [[יבב]]

{{שורש|אנח}}
[[קטגוריה:קולות אנושיים]]</text>
      <sha1>mkiabawutjg0dowq5u37yqn0pyg33hg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סנף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53242</id>
    <revision>
      <id>519870</id>
      <parentid>410625</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:57:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519870</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1463" sha1="jccxfmlmyk7g5ihkcdsg0ln2vw46zvc" xml:space="preserve">==סִנֵּף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= סינף
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|נ|ף}}
|בניין= פיעל
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} חיבר וצירף. בדר&quot;כ יחיד אל הרבים או קטן אל הגדול.
#:*{{צט/בבלי|המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, נשכנית היא, בעטנית היא, רבצנית היא, והיה בה מום אחד '''וסנפו''' בין המומין - הרי זה מקח טעות. מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות|בבא מציעא|פ|א}} 
#:*{{הדגשה|לשון סורסי היינו לשון ארם צובה, דהיינו סוריא שכבשה דוד '''וסנפה''' לארץ ישראל|שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב}} 
===גיזרון===

* לא וודאי. אולי בניין סָפעֵל&lt;ref&gt;= גרסה אחרת של בניין שפעל, שמקביל לבניין הפעיל באכדית ולפעמים ארמית&lt;/ref&gt; מן [[ענף]], עם ע נטמעת: ס&lt;small&gt;(ע)&lt;/small&gt;נף, כלומר 'גרם להיות ענף'.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_סָנַף?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
* [[סניף]]

===מילים נרדפות===
* [[ספח#סִפֵּחַ|סיפח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|incorporate}}, {{ת|אנגלית|affiliate}}

===ראו גם===
* [[הסניף]] 


{{שורש|סנף}}</text>
      <sha1>jccxfmlmyk7g5ihkcdsg0ln2vw46zvc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הזיד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53312</id>
    <revision>
      <id>520624</id>
      <parentid>510207</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:39:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520624</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5802" sha1="e9qn8frx17wiyl6jioabujjq1dufwx5" xml:space="preserve">==הֵזִיד==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא = הזיד
| שורש וגזרה = {{שרש3|ז|י|ד}} או {{שרש3|ז|ו|ד}}
| בניין = הפעיל
}}
# {{רובד|מ}} עשה מעשה רע בכוונה ובמודעות
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכִי '''יָזִד''' אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת|שמות|כא|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא '''יְזִידוּן''' עוֹד|דברים|יז|יג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר '''יָזִיד''' לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר..וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא|דברים|יח|כ}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהֵם וַאֲבֹתֵינוּ '''הֵזִידוּ''' וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתֶיךָ|נחמיה|ט|טז}}
#:*{{צט/משנה|האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש ב'''מזיד''' פטור מתשלומים ומדמי עצים|פסחים|ב|ד}} 
#:*{{צט/תוספתא|'''הזיד''' במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים בלא תעשה|זבחים|יב|יז}}  
===גיזרון===

* המשמע הבסיסי של השורש ז-י-ד (או ז-ו-ד) הוא 'רתח' (כמו הפעיל: [[הזיד#הֵזִיד ב|הֵזִיד &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;]] 'הרתיח, בישל נזיד': {{צט/תנ&quot;ך|וַ'''יָּזֶד''' יַעֲקֹב נָזִיד|בראשית|כה|כט|}}).
* מאחר שמים רותחים עולים על גדותיהם, באנלוגיה הפועל, כאשר הוא מתייחס לבן אדם, רכש את המשמע 'עלה על גדותיו', כלומר 'החציף פנים, פעל באופן חצוף בלי לשמוע': {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה ... לֹא תַעֲלוּ.  ... וְלֹא שְׁמַעְתֶּם ... וַ'''תָּזִדוּ''' וַתַּעֲלוּ|דברים|א|מב|מג}}. ומשם 'פעל רע בכוונה, [[במזיד]], ב[[זדון]]'.
* זוד 'רתח' קרוב אל [[דוד#דּוּד|דוּד]] 'מְכָל להרתחת מים'.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_זִיד?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;

*  

=== מידע נוסף ===

* שורש ז-'''י'''-ד או ז-'''ו'''-ד: כמה מילונים לא מפרידים ביניהם, אך כנראה שורש זה 'רתח'\'פעל בזדון' במדויק ז-'''י'''-ד (כמו המקבילים בארמית ז'''י'''דנה&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=zydn%20A&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; וערבית {{ערבית|‫زَيَّدَ‬|זַ'''יַּ'''דַ}}), בניגוד לשורש לא קשור ז-'''ו'''-ד (שורש של [[מזודה|מז'''וו'''דה]]) במשמע בסיסי 'צידה לדרך' וקשור לצורה ארמית של צידה (כמו המקבילים בארמית ז'''וו'''דא&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=zwd%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; וערבית {{ערבית|‫زَوَّدَ‬|זַ'''וַו'''דַ}} 'סיפק צידה, ציוד').
* לפי HALOT&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;, המשמע המקורי 'רתח', במובן 'כעס' (בן אדם שרותח = כועס מאוד, בדומה לאנגלית 'boil with anger'), מופיע בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|וְכִי '''יָזִד''' אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ|שמות|כא|יד|}} = 'ואם איש '''כועס מאוד''' על רעהו עד שהורג אותו&quot;.
* מאותו משמע הבסיסי 'רתח' של השורש {{ערבית|زيد|זיד}}, השפה הערבית הסיקה מהרעיון של 'מים רותחים עולים על גדותיהם' את המשמע {{ערבית|‫زائِد‬|זַאִד}} 'עודף, מופרז', {{ערבית|‫زَيَّدَ‬|זַיַּדַ}} 'הגדיל, הרחיב'&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;HALOT ערך זיד. The '''H'''ebrew and '''A'''ramaic '''L'''exicon of the '''O'''ld '''T'''estament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel&lt;/ref&gt;.

===צירופים===
* [[מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]

===נגזרות===
*[[במזיד]]
*[[הזדה]]&lt;!--במקרא בארמית ובתלמוד---&gt;

===מילים נרדפות===
* [[זד#זָד|זָד]]

===ניגודים===
* [[שגג]]
* 
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|act wilfully, sin knowingly}}

===ראו גם===
* [[התרשל]]

{{שורש|זוד}}
==הֵזִיד {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא = הזיד
| שורש וגזרה = {{שרש3|ז|ו|ד}}
| בניין = הפעיל
}}
# {{רובד|מ}} הרתיח, בישל. בפרט, בישל [[נזיד]]
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַ'''יָּזֶד''' יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף|בראשית|כה|כט|}}

===גיזרון===
* מהשורש ז-י-ד (לפעמים ז-ו-ד) שמשמעו הבסיסי 'רתח', משם הזיד 'הרתיח'. בהשאלה, כנגזרת ממשמע זה ראו [[הזיד#הֵזִיד|הֵזִיד &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;]] 'החציף פנים, פעל רע בכוונה' כאשר הפועל מתייחס לאופי של בן אדם.
* הפועל מופיע פעם אחת במקרא השורש ז־ו־ד או נ־ז־ד (מפרשים)


===נגזרות===
* [[נזיד]]

===מילים נרדפות===
* [[בשל#בִּשֵּׁל|בישל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|boil, simmer}}

{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>e9qn8frx17wiyl6jioabujjq1dufwx5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דמעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53315</id>
    <revision>
      <id>520222</id>
      <parentid>502495</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:55:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3428" sha1="gptt7vjdbbgiqj6oibgqt8ukths2tgl" xml:space="preserve">==דִּמְעָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דימעה
|הגייה=dim'''׳a'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ד|מ|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' דְּמָעוֹת
}}{{תמונה|Weyden, Rogier van der - Descent from the Cross - Detail women (left).jpg|ניגוב דמעה הזולגת מעין}}
#{{רובד|המקרא}} [[נוזל]] ה[[מפרש|מופרש]] מן ה[[עין|עיניים]] כתוצאה מ[[גרוי]] חיצוני (כגון [[חלקיק]]י [[אבק]]), או כאמצעי ל[[הבעה|הבעת]] [[רגש]], עפ&quot;ר [[עצב]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּתְמַהֵרְנָה וְתִשֶּׁנָה עָלֵינוּ נֶהִי וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ '''דִּמְעָה''' וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ-מָיִם.|ירמיהו|ט|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֹּה אָמַר יְהוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ '''מִדִּמְעָה''' כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.|יחזקאל|לא|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל-לַיְלָה מִטָּתִי '''בְּדִמְעָתִי''' עַרְשִׂי אַמְסֶה.|תהלים|ו|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה '''וְדִמְעָתָהּ''' עַל לֶחֱיָהּ אֵין-לָהּ מְנַחֵם מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים.|איכה|א|ב}}

===גזרון===
* באוגריתית (ברבים) 𐎄𐎎𐎓𐎚 (דמעת)&lt;ref&gt;לוח UT 52&lt;/ref&gt; או 𐎜𐎄𐎎𐎓𐎚 (אֻדמעת)&lt;ref&gt;עם תחילית א' הברונית, כמו ב[[אצבע]], [[אצעדה]], [[אזרוע]]. צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 311; לוחות UT 62, Krt, 125.&lt;/ref&gt;, באכדית [https://oracc.museum.upenn.edu/qcat/cbd/akk/x00005060.html dimtu], ובערבית دَمْعَة, דמעה‎

===צירופים===
* [[הזורעים בדמעה ברנה יקצרו]]
* [[דמעות שליש]]
* [[דמעות תנין]]
===מילים נרדפות===
*[[בכי]]
===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|lacrima}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|tear}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Träne|Zähre }}
*יוונית: {{ת|יוונית|δάκρυ}} (תעתיק: dákry)
*יידיש:  {{ת|יידיש|טרער}}
*יפנית: {{ת|יפנית|涙}} (תעתיק: namida)
*נורווגית: {{ת|נורווגית|tåre}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|lágrima}}
*ערבית: {{ת|ערבית|دمعة}} (תעתיק: דַמְעָה)
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|lágrima}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|larme}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|눈물}} (תעתיק: nunmul)
*רוסית: {{ת|רוסית|слеза}} (תעתיק: slezá)
*שוודית: {{ת|שוודית|tår}}
}}

===ראו גם===
*[[אגל]]
*[[דמע]]

{{שורש|דמע א}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דמעה|ויקישיתוף=Category:Tears}}

[[קטגוריה:נוזלי גוף]]
[[קטגוריה:רגשות]]
{{שורש|דמע}}
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>gptt7vjdbbgiqj6oibgqt8ukths2tgl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53439</id>
    <revision>
      <id>520394</id>
      <parentid>411159</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:15:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520394</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3876" sha1="q1tivk4sowqi0idi43net8gtkrhdog4" xml:space="preserve">==יוֹל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יול
|הגייה=yol
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' יוֹלוֹת
}}
{{תמונה|Rigging-yawl-berm.svg|מערך המעטה של יוֹל המניפה מפרשים ברמודיים}}
{{תמונה|Sail plan yawl.svg|מערך המעטה של יול עם מפרשי גף ומנור}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} [[סירת מפרשים|סירה]] או [[ספינת מפרשים]] בעלת שני [[תרן|תרנים]], האחורי נמוך במידה ניכרת מהראשי ונמצא מאחורי [[ידית הגה|ידית ההגה]]. מניפה [[מפרש ארכי|מפרשים אורכיים]], כשהמפרש האחורי קטן במידה ניכרת מהמפרש הראשי.
#:* {{הדגשה|&quot;סְלוּפּ, קַטֶר, יוֹל, קֶץ' וּסְקוּנֶר יְכֹלוֹת לָשֵׂאת מִפְרָשִׂים בֶּרְמוּדִיִּים, לַטִינִיִּים, גַּף אוֹ זְרוֹעַ.|([[w:שמואל טנקוס|שמואל טנקוס]], שיט מפרשים, 1945)}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} עד אמצע המאה ה־18: שמה של הקטנה ב[[סירת שרות|סירות השירות]] של [[אנית מפרשים|אוניית מפרשים]] [[אניה מלאת מעטה|מלאת־מעטה]]. הונעה על ידי 4-6 חותרים.
#:* {{הדגשה|&quot;'''יוֹל''': סירה בעלת 4–6 משוטים, ירכתים עם גב, דומה  לצורה מוקטנת של הקַטֶר.&quot;|(זאב הים, השיט בסירות, 1932)}}
#:* {{הדגשה|&quot;ראינו את הסקוּנר מצטיידת בכל הדרוש לה אצל הפריגטה ופונה אל היבשה כשהיא גוררת אחריה את הקאטר ו'''יָאוֹל''' אחת.&quot;|(נורדהוף והול, המרד על הבאונטי. עברית: [[w:עמיהוד ארבל|א. עמיהוד]], תש&quot;ז)}}
#:* {{צטבי|הדחף הראשון היה להתיר את הכבל ולפתוח ברדיפה, ואולם, לאחר מחשבת־מה נראה כי הריצה אחריהם בלויתנית וב'''יוֹלָה''' מבטיחה יתר הצלחה.|https://benyehuda.org/read/26022|בניטו סרנו|הרמן מלוויל|מתרגם=אברהם רגלסון|שנה=(שנת תרגום: תש&quot;י)}}

===גיזרון===
* {{לועזית|אנגלית}} yawl.
* ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת&quot;ש-תש&quot;א), 1940: &quot;יָאוֹל, ר' יָאוֹלוֹת&quot;; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970: &quot;יוֹל, ר' יוֹלוֹת&quot;; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013: &quot;מפרשית דו־תרנית קטנה (yawl)&quot;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|yawl}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Yawl}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|yawl}} {{כ}}(1); {{ת|צרפתית|bathe|bachot}}{{כ}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית| йол}} (יוֹל)

===ראו גם===
* [[פינאס]]
* [[קאטר]]
* [[קץ'|קֶץ']]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Yawl|שם ויקיפדיה=Yawl|ויקישיתוף=Category:Yawls|שם ויקישיתוף=Yawls|ויקישיתוף 2=Category:Ships' boats|שם ויקישיתוף 2=Ships' boats}}
* [https://navymuseum.co.nz/ships-boats/ Ship's Boats] in: National Museum of the Royal New Zealand Navy

===סימוכין===
* [https://www.oed.com/view/Entry/231292 The Oxford English Dictionary]
* Kemp, P., The Oxford Companion to Ships and the Sea, 1976. p. 960
* [http://southseas.nla.gov.au/refs/falc/about.html William Falconer's Dictionary of the Marine, 1780], p. 1531. In: southseas.nla.gov.au/

[[קטגוריה:כלי שיט]]
[[קטגוריה:כלי שיט היסטוריים]]</text>
      <sha1>q1tivk4sowqi0idi43net8gtkrhdog4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית כסא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53454</id>
    <revision>
      <id>520088</id>
      <parentid>508421</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:39:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520088</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1839" sha1="fyt46k8r1ib6bkahu4j53z2p4zptx0e" xml:space="preserve">==בֵּית כִּסֵּא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית כיסא
|הגייה=bet ki'''se'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות= ר' בָּתֵי כִּסֵּא (בָּתֵי כִּסְאוֹת)
}}{{תמונה|Ostia-Toilets.JPG|בית כיסא ציבורי רומאי}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} בית שימוש, מחראה לעשיית צרכים.
#:* {{צט/משנה|עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, '''וּבֵית כִּסֵּא''' שֶׁל כָּבוֹד; וְזֶה הָיָה כְבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם; פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם.|תמיד|א|א}}
#:* {{הדגשה|&quot;הנכנס '''לבית הכסא''' לא יחזיר פניו לא למזרח ולא למערב אלא לצדדין. ולא יפרע עצמו מעומד אלא מיושב.&quot;|([https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/avot/40-2.htm אבות דרבי נתן פרק מ], באתר &quot;דעת&quot;)}}    
#:* {{צט/בבלי|איזהו עשיר? כל שיש לו '''בית־הכסא''' סמוך לשלחנו|שבת|כה|ב}}

===גיזרון===
* כיוון שלעשיית הצרכים מתוקן [[כסא]] והיא נעשית בישיבה. 
* אטימולוגיה עממית תימנית גוזרת מן [[כסה|כֶּסֶה]] - מקום צנוע ומכוסה לפי ההגייה &quot;בֵּית הַ'''כְסֵא'''&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[בית שמוש|בית שימוש]]
* [[שרותים|שירותים]]
* [[מחראה]]
* [[נוחיות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lavatory|privy}}

===ראו גם===
* [[משתנה]]

[[קטגוריה:אדריכלות]]</text>
      <sha1>fyt46k8r1ib6bkahu4j53z2p4zptx0e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרזח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53486</id>
    <revision>
      <id>519660</id>
      <parentid>518356</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:38:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5189" sha1="1xtzndjzrs8hey5d75hvpiwzs2fqy51" xml:space="preserve">==מַרְזֵחַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= מרזח
|הגייה=mar'''ze'''akh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ז|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַרְזְחִים; מִרְזַח־, מַרְזְחֵי־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} טקס סעודה ומשתה פולחני קדום שהיה נהוג בתרבויות הלבנט, ובדרך כלל קשור בפולחן מתים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ, בְּרֹאשׁ גֹּלִים; וְסָר, '''מִרְזַח''' סְרוּחִים.|עמוס|ו|ז}}
#:*{{ציטוטון|אֵל יוֹשֵׁב '''בְּמַרְזְחֵהוּ''', יֵשְׁתְּ אֵל יַיִן עַד שָׂבְעָה, תִּירוֹשׁ עַד שָׁכְרָה|[[W:שירת אוגרית|שירת אוגרית]], לוח KTU2 1.114{{הערת שוליים|מסומן גם כ־UT 601. ההעתקה לכתיב עברי מודרני לפי: צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 646. במקור נכתב &quot;אִל יתֿב במרזחה, ישת [אִל י]נ עד סבע תרתֿ עד שכר&quot;}}|עיצוב הערה=סוגריים}}
# [[משתה]], [[הלולה#הִלּוּלָה|הילולה]].
#:* {{מאגרים|הכל סופדין וטופחין על מיתת הצדיק. וזה הרשע עושה לו '''מרזחין'''.|https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}739000&amp;mm15{{=}}007001004121%2000&amp;mismilla{{=}}15|קהלת רבה|לא ידוע|שנה=לפני שנת 600 לספירה |ויקיפדיה=ללא}}

===גזרון===
*המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל וב{{פסוק|ירמיהו|טז|ה}}. תרגום השבעים מתרגם את &quot;בית מרזח&quot; שבירמיהו כ־θίασον (סעודת אבל), ואילו את &quot;מרזח סרוחים&quot; שבעמוס כ־χρεμετισμὸς (מצהלות סוסים).&lt;ref&gt;צבי ושפרה רין, &quot;מרזח&quot;, בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 854; תרגום השבעים, [https://www.blueletterbible.org/lxx/jer/16/5/s_761001 ירמיהו 16, 5], תרגום השבעים, [https://www.blueletterbible.org/lxx/amo/6/7/s_885001 עמוס 6, 7].&lt;/ref&gt; המילה נפוצה בין [[w:כתבי אוגרית|כתבי אוגרית]], הן באוגריתית כ־𐎎𐎗𐎇𐎈 (מרזח) והן בתעתיק לאכדית כ־ma-ar-zi-ḫi או mar-za-i-ma.&lt;ref&gt;צבי ושפרה רין, &quot;מרזח&quot;, בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 854.&lt;/ref&gt; 𐤌𐤓𐤆𐤇 (מרזח) נזכר גם בכתובת פניקית מאתונה, הידועה בשם &quot;כתובת המרזח&quot;.&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 60 – [[w:כתובת המרזח|כתובת המרזח]]&lt;/ref&gt; ב[[w:מפת מידבא|מפת מידבא]] מתואר בקרבת [[ים המלח]] יישוב בשם ΒΗΤΟΜΑΡΣΕΑ Η ΚΑΙ ΜΑΙΟΥΜΑΣ, המילה הראשונה בשם היישוב מזוהה כ&quot;בית מרזח&quot;.&lt;ref&gt;ג'ורג' אלברט קוק, '''[[iarchive:atextbooknorths00cookgoog/page/n152/mode/2up|A Text-book of North-Semitic Inscriptions]]''', אוקספורד: קלרנדון, 1903, עמ' 122.&lt;/ref&gt; המרזח נזכר בכתובות ארמיות מתדמור,&lt;ref&gt;ג'ורג' אלברט קוק, '''[[iarchive:atextbooknorths00cookgoog/page/n332/mode/2up|A Text-book of North-Semitic Inscriptions]]''', אוקספורד: קלרנדון, 1903, עמ' 302-303&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 403.&lt;/ref&gt; מ[[w:יב|יב]]&lt;ref&gt;בצלאל פורטן, '''Archives from Elephantine''', אוניברסיטת קליפורניה, 1968, עמ' 179-186, ISBN 978-0520010284&lt;/ref&gt; ובכתובות נבטיות.&lt;ref&gt;אברהם נגב, '''[https://benyehuda.org/read/16164#ch641 ערי הנבטים בנגב]''', אריאל, 1988, פרק עבדת, תת הפרק &quot;תולדות היישוב&quot;&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;צבי ושפרה רין, &quot;מרזח&quot;, בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 856.&lt;/ref&gt;
*בערבית קדומה: (&quot;מרזִיח'&quot;) משמעותה הראשונית: &quot;מִשתֶּה&quot;.{{מקור}}

===צירופים===
* [[בית מרזח]]

===ראו גם===
* [[בית היין]]

===לקריאה נוספת===
* צבי ושפרה רין, &quot;מרזח&quot;, בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 854-857
* [https://www.academia.edu/30505243/2015 G. Del Olmo Lete, The Marzeah and the Ugaritic Magic]
* [https://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra036.pdf יוסף ברסלבי, &quot;מרזח&quot;]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים
| ויקיפדיה = מרזח (טקס)
| ויקיפדיה 2 = מרזח
| שם ויקיפדיה = מרזח (משמעות 1, טקס פולחני)
| שם ויקיפדיה 2 = מרזח (משמעות 2, משתה הוללות)
}}
*[https://www.witchcraft.co.il/?p=77 מרזח: חגיגת המתים הכנענית בחורף]

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טקסים]]
[[קטגוריה:דת]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>1xtzndjzrs8hey5d75hvpiwzs2fqy51</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיגל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53657</id>
    <revision>
      <id>520033</id>
      <parentid>427481</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:24:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520033</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2894" sha1="i0jwm3ru6lgdfvl19i02lqr2cg678qh" xml:space="preserve">==סִיגָל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סיגל
|הגייה=si'''gal'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|ג|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטָּל}} (תשלום דגש)
|נטיות=
}}{{תמונה|Trip And Spring 005.jpg|סיגל}}
# {{רובד|ת}} פרט ממשפחה של [[פרח]]ים בסדרת המלפיגאים.
#:*{{צט/בבלי|מאי ברדא אמר רב יוסף תילתא אהלא ותילתא אסא ותילתא '''סיגלי'''.|שבת|נ|ב}}
#:* שמו המדעי של הצמח &quot;[[אמנון ותמר]]&quot; הוא &quot;'''סיגל''' תלת־גוני&quot;.
# שם פרטי לנקבה.
#:*{{צטשיר|חמדתי '''סיגל סיגל''' / תמתי '''סיגל סיגל''' / אדונך אני '''סיגל''' / עבד לך אני '''סיגל''' / איך פתאום כל כך כל כך / רק אותך אותך אותך.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}165&amp;wrkid{{=}}2382|סיגל|אריס סאן}}

=== גיזרון ===

* מארמית סִיגְלָא,&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_סֶֽגֶל_ᴵᴵᴵ.1?lang=he קליין].&lt;/ref&gt; צמח נוי שזהותו לא וודאי&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=sglt%29%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; אך מזוהה כיום עם Viola בעקבות פירוש רש&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י על מסכת שבת לעיל: {{צט|סגלי - עשב שקורין '''ויאו&quot;ל'''|שבת נ ב}}.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Shabbat.50b.6.3?lang=bi&amp;with=Reference&amp;lang2=bi ספריא].&lt;/ref&gt;

=== מידע נוסף ===

* בעבר סֶגֶל&lt;ref&gt;אבן שושן ערך סגל&lt;/ref&gt; שהוא מונח מיושן לפי האקדמיה: עכשיו סִגָּל.&lt;ref&gt;סֶגֶל - חלופות תקניות: סִגָּל. [https://terms.hebrew-academy.org.il/Ktaim/ShowKtaim?KodeMesummanStr=1745 האקדמיה].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%A1%D6%B4%D7%92%D6%BC%D6%B8%D7%9C האקדמיה].&lt;/ref&gt;
* בניגוד לדעת רש&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י, לפי רמב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ן סיגל = דודאים מהמקרא:&lt;ref&gt;{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא '''דוּדָאִים''' בַּשָּׂדֶה|בראשית|ל|יד|}}&lt;/ref&gt; {{צט|&quot;'''דודאים'''&quot; - '''סיגלי''' (סנהדרין צט)|מ&quot;ג בראשית ל יד}}, בעקבות {{צט/בבלי|מאי '''דודאים''' ... לוי אמר '''סיגלי'''|סנהדרין|צט|ב}}.

===נגזרות===
* [[סיגלית]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|violet}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סיגל (סוג)|ויקימינים=Viola|ויקישיתוף=Category:Viola (Violaceae)}}
===סימוכין===
[[קטגוריה:סגל (שורש)]]
[[קטגוריה:פרחים]]
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>i0jwm3ru6lgdfvl19i02lqr2cg678qh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>והוא ימשול בך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53764</id>
    <revision>
      <id>519914</id>
      <parentid>509762</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:18:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519914</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1151" sha1="hy3np5nmlyyeerp1br2os28xkorv0xb" xml:space="preserve">== וְהוּא יִמְשׇׁל בָּךְ ==

# ביטוי המבטא את התפיסה שהאישה תלויה בגבר ונחותה במעמדה.
#:* לצערי, הזוגיות שלהם מבוססת על העיקרון &quot;והוא ימשול בך&quot;.

=== מקור ===

* {{צט/תנ&quot;ך|אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ '''וְהוּא יִמְשׇׁל בָּךְ'''.|בראשית|ג|טז|}}

ביטוי זה נאמר בפרק שבו אדם וחווה עברו על האיסור לאכול מפרי עץ הדעת. האל החליט להענישם, לגרשם מגן עדן. אלוהים קילל את האישה שתהיה תלויה בגבר כל חייה.

=== קישורים חיצוניים ===

* אברהם גרוסמן, [https://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/93-2.htm דיון מפורט במשמעות הביטוי]

* [[s:מ&quot;ג_בראשית_ג_טז|פרשנויות של הביטוי מאת פרשנים שונים]]

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>hy3np5nmlyyeerp1br2os28xkorv0xb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>האף תספה צדיק עם רשע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53765</id>
    <revision>
      <id>519769</id>
      <parentid>430261</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:18:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519769</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2655" sha1="3cmgft9n8rips40uqdzuyo0uwgxuk79" xml:space="preserve">&lt;br /&gt;

== הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע ==

# האם הכלל צריך לסבול רק בגלל חלק ממנו?! , האם מפני שחלק מהחברה עשתה דברים רעים, צריכים כולם להיענש?.
#:* אל תעניש את כל הכיתה שלך רק בגלל כמה ילדים, &quot;התספה צדיק עם רשע!?&quot;.
#:* שאלתי את מפקדי: &quot;האם זה צודק שנפציץ את כל הבניין, כשרק מקומה אחת יורים, הנספה צדיקים עם רשעים?!&quot;.

=== מקור ===

* {{צט/תנ&quot;ך|כב: וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה.  כג: וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר  הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם-רָשָׁע.  כד: אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ|בראשית|יח|כב|כד}}


משפט זה נאמר כאשר אברהם שמע על כך שה' החליט להרוס את כל העיר סדום, מכיוון שהם חוטאים ודינם מוות. אברהם האמין כי בעיר יש גם אנשים טובים-צדיקים, ושלא מגיע להם למות עם כל החוטאים בסדום בטענה שהצדיקים בעצם לא אחראיים למעשי הרשעים. הרמב&quot;ן מפרש כי אברהם לא ידע שה' חשב כבר על הצדיקים הללו, ולכן אמר מה שאמר.

=== ביטויים קרובים ===

* [[איש בחטאו יומת]]

=== ניגודים ===

* [[וכשלו איש באחיו]] 

[[קטגוריה:ביטויים]]

=== תרגום ===&lt;!--כאשר ביטוי לא קיים בשפות אחרות (בצורתו המילולית) אין לתרגמו--&gt;

* בעל משמעות הפוכה(ארמית): '''&quot;'''בהדי הוצא לקי כרביא.&quot;  מילולית: בגלל הקוצים נפגע הכרוב.
* במשמעות: אוי לרשע ואוי לשכנו

=== קישורים חיצוניים ===

* ד&quot;ר אלכסנדר קליין, [http://alex-klein.co.il/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%94%D7%90%D7%A3-%D7%AA%D7%A1%D7%A4%D7%94-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%9D-%D7%A8%D7%A9%D7%A2/ כתבה הדנה בפתגם] 
* הראל סגל הלוי, כתבה הדנה במשמעות הפתגם &quot;[https://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/iby.html איש בחטאו יומת]&quot;,</text>
      <sha1>3cmgft9n8rips40uqdzuyo0uwgxuk79</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אכן נודע הדבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53767</id>
    <revision>
      <id>520402</id>
      <parentid>336040</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:19:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520402</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2932" sha1="jjywmkd03mui40aex5t28m6a8848ium" xml:space="preserve">&lt;br /&gt;

== אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר ==

# סוד או מעשה שעשית שחשבת שהוא לא יתגלה ואף אחד לא ידע עליו, אך לבסוף הוא התגלה
#:* העתקתי במבחן וחשבתי שהמורה לא ראתה, אך בסוף אכן נודע הדבר.
#:* בלילה קרה שוד נוראי בבנק ונגנבו מאות אלפי שקלים, הגנב חשב שיוכל לברוח בלי עונש, אך אכן נודע הדבר כי המצלמות צילמו את הפנים של הגנב.

=== מקור ===

{{צט/תנ&quot;ך|יא וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו
יב  וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל
יג   וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ
יד   וַיֹּאמֶר: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא משֶׁה וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר|שמות|ב|יא|יד}}

הביטוי &quot;אכן נודע הדבר&quot; נאמר על ידי משה בפרק בו הוא רוצח את המצרי אשר נטפל אל העבד העברי. למחרת, ראה שני עברים רבים, והעברי שהכה את חברו שאל את משה אם הוא הולך להרוג אותו כמו שהרג את המצרי, ואז משה הבין שהידיעה על זה שרצח מצרי כבר התגלתה.

=== ביטויים קרובים ===

* [[כל סוד סופו להתגלות]] 
* [[האמת תמיד יוצאת לאור]]

=== ניגודים ===

* [[זיכרונותינו הם קברנו, שם נמצאים סודותינו]]

=== תרגום ===&lt;!--כאשר ביטוי לא קיים בשפות אחרות (בצורתו המילולית) אין לתרגמו--&gt;

רוסית: 

* {{ת|רוסית|нет ничего тайного, что не становится явным}} 
* [[Сколько верёвочке не виться а конец всё равно будет]]

=== קישורים חיצוניים ===

* [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/rakover-1.htm שמירת סוד]
{{מיזמים
| ויקיפדיה = 
| ויקיציטוט = 
| ויקיספר = 
| ויקיטקסט = קטגוריה:שמות ב יד
| ויקימינים = 
| ויקימסע = 
| ויקישיתוף = 
| שם ויקישיתוף = 
}}

*</text>
      <sha1>jjywmkd03mui40aex5t28m6a8848ium</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל יתהלל חכם בחכמתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53782</id>
    <revision>
      <id>519824</id>
      <parentid>511158</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:36:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519824</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1498" sha1="bssei2pzexnfaggn7ejb60nzfxu6nd2" xml:space="preserve">== אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ ==

# על האדם להיות צנוע, ואפילו חכם גדול הוא – אל לו להתגאות בחכמתו.
#:* הילד שקיבל מאה במבחן השוויץ בכך אל מול כל הילדים והמורה אמרה לו &quot;'''אל יתהלל החכם בחכמתו'''&quot;.
#:*כימאי שגילה יסוד חדש החליט לקרוא על שמו, אך חבריו אמרו לו &quot;'''אל יתהלל החכם בחכמתו'''&quot;.

=== מקור ===

* {{צט/תנ&quot;ך|כה אמר יהוה אל-יתהלל חכם בחכמתו ואל-יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עושה משפט חסד וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם-יהוה|ירמיהו|ט|כב|כג}}

=== ביטויים קרובים ===

* [[אל יתהלל הגיבור בגבורתו]]
* [[אל יתהלל עשיר בעשרו]]
* [[יהללך זר ולא פיך]]
* [[אין הנחתום מעיד על עסתו|אין הנחתום מעיד על עיסתו]]

=== קישורים חיצוניים ===

*[https://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/jer09.htm שיחות בספר ירמיהו], יהודה איזנברג.  
*[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11018 הספרייה הוירטואלית של מטח]          
*[[q:פתגמים_עבריים|פתגמים עבריים, ויקיציטוט]]</text>
      <sha1>bssei2pzexnfaggn7ejb60nzfxu6nd2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חלד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53862</id>
    <revision>
      <id>519737</id>
      <parentid>503570</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:08:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519737</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6092" sha1="tqq0uspho2r5mq26mnllozix5fa2jlq" xml:space="preserve">==חֹלֶד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חולד
|הגייה='''kho'''led
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ל|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Nacktmull.jpg|חולד ערום}}
# {{רובד|המקרא}} [[סוג]] של [[מכרסם]] [[עיוור]] החי ב[[מחלה|מחילות]] תת־קרקעיות. {{שם מדעי|Spalax}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ '''הַחֹלֶד''' וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ|ויקרא|יא|כט}}

===גיזרון===
* המילה משותפת גם לסורית: {{סורית|4205|ܚܘܼܠܕܵܐ}} (חוּלְדָא), ערבית: {{ערבית|خُلْد|חֻ'לְד}} - חפרפרת. משפות שמיות אחרות נראה שמשמעות השורש חל&quot;ד היא: זחילה, השוו לאכדית: {{אכדית|10133|ḫillutu}} - זחילה; סורית: {{סורית|4455|ܚܠܵܕܵܐ}} (חְלָדָא) - לזחול. אחרים פירשו את הוראת השורש בעברית: 'חתר באדמה, חפר'.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_חֹלֶד.1?lang=he מילון קליין]; מילון אבן שושן.&lt;/ref&gt; אפשר אולי לתמוך פרשנות זו בהשוואה לאכדית: {{אכדית|4215|ḫalīdu}} - מחילה; {{אכדית|10225|ḫaltu}} - בור.
*חוקרים רבים זיהו את החיה המקראית עם החיה נקראת כיום 'חולד'.{{הערת שוליים|ישראל אהרוני ועוד.}} רס&quot;ג ואבן ג'אנח זיהו עם החפרפרת, אמנם היא אינה נפוצה בסביבות ישראל. ולדעת רוב התרגומים והמפרשים השם מתייחס למשפחת ה[[w:סמוריים|סמוריים]]; כך בתרגום השבעים: {{יוונית|γαλέη|galéē}}, ובוולגטה: mustela. יש אומרים שהכוונה ל[[w:חמוס|חמוס הבית]].{{הערת שוליים|זהר עמר.}}

===מילים נרדפות===
*[[אישות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mole rat}}

===ראו גם===
*[[חלדה#חֻלְדָּה|חולדה]]
*[[כרכושתא]]

===מידע נוסף===
* בשנת 1944 הציע הלשונאי ישראל אהרוני לכנות את ה&quot;עכבר העיוור&quot; - ‏&quot;rat ‏Mole ‏Palestine&quot; – בשם &quot;חלד&quot;.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חולדיים|ויקימינים=Spalacidae}}
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:יונקים]]
[[קטגוריה:מכרסמים]]

==חֶלֶד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חלד
|הגייה='''khe'''led
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ל|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|המקרא}} {{משוערת}} [[משך]] ה[[חיים]] בעולם החולף. 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי, '''וְחֶלְדִּי''' כְאַיִן נֶגְדֶּךָ, אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה.|תהלים|לט|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|זְכָר אֲנִי מֶה '''חָלֶד''', עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם.|תהלים|פט|מח}}
# {{מקרא}} {{משלב|ספרותי}} {{משוערת}} [[עולם]], [[תבל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי '''חָלֶד'''.|תהלים|מט|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים '''מֵחֶלֶד''' חֶלְקָם בַּחַיִּים (וצפינך) [וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם.|תהלים|יז|יד}}

===גיזרון===
{{מספור|1}} לדעת רוב המפרשים הוראתה: זמן, משך, ובייחוד לציון הארעיות של החיים. יש המקשרים לשורש חד&quot;ל ע&quot;פ סיכול עיצורים (וראו בסעיף הבא).{{הערת שוליים|הואיל משה תהלים יז,יד.}} יש מפרשים שהכוונה: קיום,{{הערת שוליים|תרגום השבעים, תרגום ארמי.}} בדומה לערבית: {{ערבית|خَلَدَ|חַ'לַדַ}} - נצחי, נשאר. 
{{מספור|2}} מופיע פעם אחת בסיכול אותיות &quot;חדל&quot;: {{צט/תנ&quot;ך|אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי '''חָדֶל'''.|ישעיה|לח|יא}} יש המפרשים גם כאן שהוא בהוראת: זמני, ו&quot;אנשי חלד&quot; הם האנשים שחיים זמן מוגבל.{{הערת שוליים|רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, הואיל משה.}} אמנם בשני המקומות מסתבר ע&quot;פ התקבולת שהכוונה ל&quot;ארץ&quot;.{{הערת שוליים|תה&quot;ש; תרגום ארמי.}} ייתכן שיש קשר בין שתי המשמעויות, שה&quot;חלד&quot; הוא המקום שבו חיים, בדומה ליקום שבו קיימים.

===תרגום===
{{תר|עולם}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|world}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חלודה]] 

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

==חֵלֶד ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חלד
|הגייה='''khe'''led
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש={{שרש3|ח|ל|ד}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' אין
}}
# {{רובד|ח}} בצירוף: [[עלילות]] של מתכת להעלות [[חלודה]] 

===גיזרון===
* מן לשון חז&quot;ל

===צירופים===
* [[פלדת אל חלד]]


===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rust}}

===ראו גם===
*[[החליד]]

{{שורש|חלד}}</text>
      <sha1>tqq0uspho2r5mq26mnllozix5fa2jlq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53874</id>
    <revision>
      <id>520455</id>
      <parentid>351535</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:42:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520455</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1658" sha1="tgs0pfoh1qc11rroai2aa6w4sir11og" xml:space="preserve">==אָפַף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אפף
|שורש וגזרה={{שרש3|א|פ|ף}}
|בניין=קל
}}
# [[עטף]] ו[[הקיף]] סביב (בדר&quot;כ [[מים]] או [[גז]] או עצם מופשט),עירפל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי '''אֲפָפֻנִי''' מִשְׁבְּרֵי מָוֶת נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי|שמואל ב|כב|ה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''אֲפָפוּנִי''' מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי.|יונה|ב|ו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי '''אָפְפוּ''' עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי|תהלים|מ|יג}}
#:*&quot;בַּלְהות תמותה, פחדי שְאול וּמְחִתַּת צלמות '''אפפו''' את הקרואים בראותם את המראה הנורא הזה&quot; (&quot;מסתרי פריז&quot; [http://www.benyehuda.org/xlat/sue_paris_I.html (1)][https://www.benyehuda.org/xlat/sue_paris_II.html (2)][http://www.benyehuda.org/xlat/sue_paris_III.html (3)][https://www.benyehuda.org/xlat/sue_paris_IV.html (4)], [[w:אז'ן סי|אז'ן סי]], בתרגום קלמן שולמאן)

===גיזרון===
* המילה מופיעה 5 פעמים במקרא.

===צירופים===
* [[אפוף מסתורין]]

===נגזרות===
* [[אפוף]]

===מילים נרדפות===
* [[סבב#סָבַב|סבב]]
* [[עֵפְתָה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wrap}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إكتنف}}

===ראו גם===
* [[כלל#כָּלַל|כלל]]

{{שורש|אפף}}</text>
      <sha1>tgs0pfoh1qc11rroai2aa6w4sir11og</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נפלה עטרת ראשנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53928</id>
    <revision>
      <id>520137</id>
      <parentid>509391</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:24:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520137</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1400" sha1="szztv8apax0mks6dl5q1yqoklex3jcy" xml:space="preserve">== נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ ==

# כאשר איש חשוב, ראש קהילה או מקום קדוש נופל, נפטר / מת או נהרס, אז מכנים את אותו דבר חשוב כ״עטרת ראשנו״ ואומרים שהיא נפלה.
#:* מצבנו הכלכלי קורס מכיוון שנפלה עטרת ראשנו.
#:* היום זהו יום זכר לנפילת עטרת ראשנו.

=== מקור ===

* {{צט/תנ&quot;ך|נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ|איכה|ה׳|טז׳|}}

בפס׳ טז כתוב שהמקדש (המכונה בפסוק ״עטרת ראשנו״ כלומר כתר הראש שלנו כדבר היקר ביותר שלנו) נהרס בגלל חטאי העם בזמן החורבן עצמו, כלומר שמשתקף בו תפיסת גמול אישי, דבר הפוך ממה שכתוב למעלה בפסוק 7, שם כתוב שהחורבן הוא עונש על חטאי האבות בדורות הקודמים, על פי תפיסת הגמול לדורות.

=== תרגום ===

* ארמית: {{ת|ארמית|נפלת כלילא דרישנא ווי לנא ארום חבנא.}}

=== קישורים חיצוניים ===

* [https://www.textologia.net/?p=21904 טקסטולוגיה]
* [http://www.nivsafa.co.il/?niv=nafla-ateret-roshenoo ניב שפה]

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>szztv8apax0mks6dl5q1yqoklex3jcy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צדק צדק תרדוף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53931</id>
    <revision>
      <id>520241</id>
      <parentid>511221</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T00:02:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1759" sha1="b11jp961xrvpzxi0tm9vo9ifjl0jhq0" xml:space="preserve">&lt;br /&gt;

== צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף ==

# על בני האדם להתנהג בצורה צודקת ועל החברה לעזור לצדק ולרשויות האוכפות אותו להתפתח
#:* צדק צדק תרדוף הוא משפט שמחייב כל בית משפט באשר הוא

=== מקור ===

* {{צט/תנ&quot;ך|צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃|דברים|טז|כ|}}

בפסוק בו הביטוי מופיע, העם מתבקש לבנות ולהקים מערכת משפט ולמנות שופטים ושוטרים שישמרו על הצדק כאשר הם יגיעו לישראל.

=== ביטויים קרובים ===

* [[מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה]]

=== ניגודים ===

* [[איש הישר בעיניו יעשה]]

=== תרגום ===&lt;!--כאשר ביטוי לא קיים בשפות אחרות (בצורתו המילולית) אין לתרגמו--&gt;

* אנגלית: {{ת|אנגלית|Injustice anywhere is a threat to justice everywhere}}

=== ראו גם ===

* [[צדקנות]]
* [[צדק]]

=== קישורים חיצוניים ===
&lt;br /&gt;{{מיזמים
| ויקיפדיה = צדק
| ויקיציטוט = 
| ויקיספר = 
| ויקיטקסט = 
| ויקימינים = 
| ויקימסע = 
| ויקישיתוף = 
| שם ויקישיתוף = 
}}

* [https://www.reform.org.il/Heb/holidays/WeeklyPortionArticle.asp?ContentID=618 אתר התנועה הרפורמית]
* [https://www.youtube.com/watch?v=Dh621aZ5frM שיר צדק צדק תרדוף של מאיר אריאל]

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>b11jp961xrvpzxi0tm9vo9ifjl0jhq0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כרוז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53963</id>
    <revision>
      <id>519909</id>
      <parentid>495585</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:17:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519909</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2215" sha1="jyr3mr1l00yn9fr3124mpyqd6t3u2zt" xml:space="preserve">==כָּרוֹז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כרוז
|הגייה=ka'''roz'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ר|ז}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוֹל}}
|נטיות=ר' כָּרוֹזִים
}}{{תמונה|Town Crier, Provincetown, MA.jpg|כרוז}}
# {{רובד|ת}} מי ש[[תפקיד]]ו ל[[הודיע]] ל[[ציבור]] על דבר [[בשורה]].
#:*{{צט/משנה|'''וכרוז''' יוצא לפניו איש פלוני בן פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה פלונית ופלוני ופלוני עדיו כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו|סנהדרין|ו|א}}
# {{רובד|ח}} בעיקר בלשון רבים '''כְּרוּזִים''' גליון נייר עם מסר מודפס המופץ ברחבי העיר
===גיזרון===
* נמצאת בתנ&quot;ך פעם אחת {{לועזית|ב=ארמית}} {{צט/תנ&quot;ך|וְ'''כָרוֹזָא''' קָרֵא בְחָיִל|דניאל|ג|ד}} סביר כי המילה נגזרת {{לועזית|פרסית}} krausa 'מי שמודיע, מי שצועק',&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_כָּרוֹז קליין].&lt;/ref&gt; ומשם כנראה הדמיון עם מילים קשורות בשפות אירופה: יוונית עתיקה כִּרוּסוֹ κηρύσσω 'הודיע, צעק ל-', וגם צרפתית crier, אנגלית cry.
* מקביל לסורית {{סורית|6364|ܟܳܪܽܘܙܳܐ}} (כַּרוֹזַא) 'מטיף, מגיד', משם ערבית {{ערבית|‫كارِز‬|כַּארִז}} 'מטיף, מגיד'. השוו ליוונית עתיקה המופיעה בתרגום השבעים בתרגמם את המילה 'אברך : '''כּיריס''' ({{יוונית|κῆρυξ}})&quot; בהוראת מבשר,שליח.

===מילים נרדפות===
*[[מודעה]] (2)
*[[מנשר]] (2)
*[[פשקויל]] (2)
*[[קונטרס]] (2)
*[[כרזה]]
*[[קול קורא]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|herald|crier|bellman}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה= כרוז}}


[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>jyr3mr1l00yn9fr3124mpyqd6t3u2zt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>השתאה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>54305</id>
    <revision>
      <id>519672</id>
      <parentid>439108</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:43:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2326" sha1="9xmekbwo9hmq5tte0jap7ndlc54lx7o" xml:space="preserve">{{אין לבלבל עם|השתהה}}
==הִשְׁתָּאָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=השתאה
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|א|ה}}
|בניין=התפעל
}}
# נדם ונמלא מחשבות למראה דבר פלא.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָאִישׁ '''מִשְׁתָּאֵה''' לָהּ, מַחֲרִישׁ לָדַעַת; הַהִצְלִיחַ יהוה דַּרְכּוֹ, אִם לֹא.|בראשית|כד|כא}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא. מן [[שאה|שָׁאָה]].
* לפי השערה מקובלת&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_שׁאה_ᴵᴵ?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt;, משמע המילה הוא 'צפה, התנובן, הסתכל בתשומת לב' והשורש ש-א-ה שמופיע לא קשור אל שאה 'חרב' (לשון שואה): השורש ש-'''א'''-ה שמופיע הוא צורת משנה של ש-'''ע'''-ה 'צפה, התבונן בתשומת לב'&lt;ref&gt;[https://biblehub.com/bdb/8159.htm לקסיקון BDB].&lt;/ref&gt;. השערה זו נתמכת על ידי תרגום אונקלוס (שמתרגם את המילה לארמית שָׁהֵי בַּהּ מִסְתַּכַּל 'שוהה ומסתכל בה'&lt;ref&gt;[http://he.wikisource.org/wiki/תרגום_אונקלוס/ספר_בראשית/כד תרגום אונקלוס].&lt;/ref&gt;), תרגום השבעים&lt;ref&gt;[https://www.blueletterbible.org/lxx/gen/24/21/t_conc_24021 תרגום השבעים].&lt;/ref&gt; (יוונית καταμανθάνω 'צפה בתשומת לב'&lt;ref&gt;[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CE%BA%CE%B1%CF%84%CE%B1%CE%BC%CE%B1%CE%BD%CE%B8%CE%AC%CE%BD%CF%89&amp;la=greek מילון Perseus].&lt;/ref&gt;), ותרגום [[w:וולגטה|וולגטה]] (לטינית contemplor&lt;ref&gt;[https://vulgate.org/ot/genesis_24.htm וולגטה].&lt;/ref&gt; = אנגלית contemplate 'צפה בתשומת לב'&lt;ref&gt;[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=contemplor&amp;la=latin מילון לטינית].&lt;/ref&gt;).

===נגזרות===
* [[השתאות]]

===מילים נרדפות===
* [[התפעל]]
* [[התפלא]]
* [[נדהם]]
* [[תהה]]
* [[השתומם]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wonder|bemused}} be

===סימוכין===

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
{{שורש|שׁאה}}</text>
      <sha1>9xmekbwo9hmq5tte0jap7ndlc54lx7o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שפחה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>54627</id>
    <revision>
      <id>519775</id>
      <parentid>497625</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:21:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519775</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3221" sha1="hk11qki05a7jd40xjxg1i1qx7h5oeb1" xml:space="preserve">==שִׁפְחָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שפחה
|הגייה=shif'''kha'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ש|פ|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' שְׁפָחוֹת
}}
# [[עבד]] ממין נקבה. [[אשה]] שהיא [[רכוש]] [[בעל]]יה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה '''שִׁפְחָתֵךְ''' בְּיָדֵךְ – עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ.|בראשית|טז|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-'''שִׁפְחוֹתֵיכֶם''' וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם יִקָּח וְעָשָׂה לִמְלַאכְתּוֹ.|שמואל א|ח|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי-כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת-הָעֲבָדִים וְאֶת-'''הַשְּׁפָחוֹת''' אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים וַיִּכְבְּשׁוּם לַעֲבָדִים '''וְלִשְׁפָחוֹת'''.|ירמיהו|לד|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ; וְתַחַת אַרְבַּע לֹא-תוּכַל שְׂאֵת. תַּחַת-עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ; וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע-לָחֶם. תַּחַת שְׂנוּאָה כִּי תִבָּעֵל; '''וְשִׁפְחָה''' כִּי-תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.|משלי|ל|כא|כג}}

===גיזרון===
* מן השורש ש־פ־ח שמוצאו לא ידוע ואין ממנו מילים אחרות בעברית, להוציא [[משפחה]] ושתי מילים יחידאיות מספר ישעיהו.
* ישנן שתי השערות:
** בדומה ל'[[משפחה]]', שורש המילה, שׁפח, קרוב אל שׂפח\ספח במשמע 'חיבר, סיפח' (כמו עברית חדשה סֶפַח), כי בימי קדם השפחה נספחה לבית מסוים לכל חייה.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_שִׁפְחָה?lang=he מילון יסטרוב].&lt;/ref&gt;
** בניגוד ל'משפחה', המילה לא קיימת בפיניקית ובאוגריתית. לפי Gesenius, תפקידה המרכזי של השפחה לשפוך מים לצורך רחצה, ולפיכך אולי משורש שמשמעו 'שפך', שנשמר בערבית {{ערבית|‫سَفَحَ‬|סַפַחַ}} 'שפך (מים, נוזל)': שפחה היא 'שופכת (מים)'.&lt;ref&gt;HALOT ערך שפחה.

The '''H'''ebrew and '''A'''ramaic '''L'''exicon of the '''O'''ld '''T'''estament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* [[אמה#אָמָה|אמה]]
* [[משרת]]ת

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|handmaid}}
===ראו גם===
* ני[[ספח]]ת

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שפחה}}

{{שורש|שפח}}
[[קטגוריה:זכר ונקבה בלתי נגזרים זה מזה]]</text>
      <sha1>hk11qki05a7jd40xjxg1i1qx7h5oeb1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צותא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>54629</id>
    <revision>
      <id>520470</id>
      <parentid>489434</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:48:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520470</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" sha1="i09hog690u95nxn0upqho9iudh6edva" xml:space="preserve">==צַוְתָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צוותא
|הגייה='''tsav'''ta
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=
|שורש={{שרש3|צ|ו|ת}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} חיבור של כמה יחידים, המצאותם יחדיו או פעילותם במשותף.
#:* את התרופה למחלה פיתחו '''בצוותא''' שני החוקרים.
#:* כל כך נעים היה לשבת '''בצוותא''' ולשיר עם כל החברה בכמה קולות.
# '''בצוותא''': יחד, בקבוצה.

===גיזרון===
* {{לועזית|ארמית}}{{צט/בבלי|כגון שעירב עליו אביו לצפון, ואמו לדרום. דאפילו בר שש נמי, בצוותא דאמיה ניחא ליה|עירובין|פב|ב}} שאפילו בן שש גם כן בקרבת אמו נוח לו.
*  אכדית: בהגיית צוּבֻּתי [https://oracc.museum.upenn.edu/hbtin/cbd/akk-x-ltebab/x00006210.html ṣubûti] בהוראת מיזם-עסקי

===מובאות נוספות===
** {{צט/בבלי|(תלמיד קטן) דקארי קארי ודלא קארי להוי '''צוותא''' לחבריה|בבא בתרא|כא|א}} זה שקורא-קורא, וזה שלא קורא יהא הצוות לחברו.
** {{צט/בבלי|מר סבר צוותא דעלמא עדיף ליה, ומר סבר צוותא דאשתו עדיפא ליה|מועד קטן|ז|ב}} [[חברות]] של העולם עדיפה לו או חברות של אשתו עדיפה לו.

===נגזרות===
* [[צותאות]]

===ניגודים===
* [[בדידות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|team|crew}}

===ראו גם===
* [[חברותא]]
* [[צות]]
* [[צבא]]

{{שורש|צות}}</text>
      <sha1>i09hog690u95nxn0upqho9iudh6edva</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הוביל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>54836</id>
    <revision>
      <id>519742</id>
      <parentid>516959</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:09:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519742</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2518" sha1="l56l1t8o976rrcago9oytsm1l5asfdz" xml:space="preserve">==הוֹבִיל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הוביל
|שורש וגזרה={{שרש3|י|ב|ל}}
|בניין=הפעיל
}}
# {{רובד|המקרא}} [[הלך]] ב[[ראש]]; [[לקח]] אחרים [[אחרי]]ו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִי '''יֹבִלֵנִי''' עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם|תהלים|ס|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים '''אוֹבִילֵם''' אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ |ירמיהו|לא|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם לְךָ '''יוֹבִילוּ''' מְלָכִים שָׁי|תהלים|סח|ל}}
#:* רכז קבוצת הכדורסל &quot;מכבי עלית תל אביב&quot; , מיקי ברקוביץ הצטיין '''כשהוביל''' קבוצתו לעבר ההתקפה
#:* אתה סתם מבזבז את הזמן המאבק שלך לא מוביל אותנו לשום מקום
#:* מוביל המים הארצי
===גיזרון===
{{שכתוב|סעיף=כן}}
* אבלאית - וָובֳּאלֻם (wabāl(um {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 936 : y-b-l}}.
* אכדית - מופיע בתצורות: וָובּאלֻ בּבּאַלֻ טבּאֲלֻ (w)abālu (babālu , tabālu) במשמעות &quot;להביא&quot;.
* אוגריתית, הגייה -אִיבִּילֲ  i-bi-la
* סורית-קלאסית שורש יבל '''[https://cal.huc.edu/browseheaders.php ܝܒܠ]''' גם במשמעויות - להביא, להנהיג, להזיז.
* ארמית-יהודית בתצורת &quot;'''תִתוֹבְלוּן''' לַאֲרַעכוֹן&quot; (תרגום יונתן)

===צירופים===
* [[הוביל אותו באף]]
* [[מוביל חבל]]

===נגזרות===
* [[יובל]]י - נהר
* הוּבָל (צורת הסביל)
* [[הובלה]]
* [[תובלה]]

===מילים נרדפות===
* [[הוליך]]
* [[הנהיג]]
* [[הנחה]]

===ניגודים===
*[[אסף|איסף]] &lt;!--בפרט בבינוני: [[מאסף]]--&gt;
*[[השתרך]]
*[[נגרר]]
*[[נכרך]]
*[[פגר|פיגר]]
*[[עקב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|lead}}
* רוסית: {{ת|אנגלית|вести}}
* ערבית: {{ת|אנגלית|أدى}}

===ראו גם===
* [[עדר]]</text>
      <sha1>l56l1t8o976rrcago9oytsm1l5asfdz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כפף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>54849</id>
    <revision>
      <id>520070</id>
      <parentid>488697</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:31:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520070</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3399" sha1="dlf7qiyjxgcze17i2g33b8s6oseuz05" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר= כיפף|ראו=[[כופף]]}}
{{חסר|כֶּפֶף|כִּפֵּף}}
==כָּפַף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ף}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|המקרא}} קיפל את הגוף והמעיט בגובהו
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ; '''הֲלָכֹף''' כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ, וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ – הֲלָזֶה תִּקְרָא־צוֹם, וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה?|ישעיהו|נח|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי, '''כָּפַף''' נַפְשִׁי; כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה, נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶלָה.|תהלים|נז|ז}}
#:*{{צט/משנה|צִנּוֹרָא שֶׁפְּשָׁטָהּ, טְהוֹרָה; '''כְּפָפָהּ''', חָזְרָה לְטֻמְאָתָהּ.|כלים|יג|ה}}
===גיזרון===
*מקביל באותו משמע לאכדית כַּפַּףֻּ {{אכדית|2732|kapāpu}}, ארמית כפף&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpp%20V&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt;.
*מקור המילה [[כף#כַּף|כַּף]] (היד): 'דבר כפוף'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_כָּף?lang=he מילון קליין].&lt;/ref&gt;.
*בבניין קל, פעמים במקרא בפסוקים לעיל. גם במקרא בבניין נפעל ופעול (כפוף).
===נגזרות===
*[[נכפף]]
*[[כפיפה]]
*[[כפוף]]
===מילים נרדפות===
*[[כופף]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|bend}}
===ראו גם===
*[[שח]]

{{שורש|כפף}}
==כְּפָף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כפף
|הגייה=kfaf
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|פ|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=ר' כְּפָפִים; כְּפָף־, כְּפָפֵי־
}}
{{תמונה|Ship's hull shape he.png|מידות גוף האונייה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} שיעור [[התקשתות]] ה[[ספון עליון|סיפון העליון]] של אונייה בממד האורכי, מאמצע הגוף אל ה[[חרטום]] (כְּפָף קִדְמִי) ואל ה[[ירכתים|ירכתיים]] (כְּפָף אֲחוֹרִי).

===גיזרון===
* מן כ-פ-ף.
* ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת&quot;ש-תש&quot;א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013.

===צירופים===
* כְּפָף קִדְמִי
* כְּפָף אֲחוֹרִי

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sheer}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Sprung}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|tonture}}

===ראו גם===
* [[צרה#צֵרָה|צֵרָה]]
* [[קמרה|קִמְרָה]]
* [[פשיקה|פְּשִׂיקָה]]
* [[מעלה התחתית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Sheer (ship)|שם ויקיפדיה=Sheer (ship)|ויקישיתוף=Category:Hull (watercraft)|שם ויקישיתוף=גופי כלי שיט}}

{{שורש|כפף}}
[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]</text>
      <sha1>dlf7qiyjxgcze17i2g33b8s6oseuz05</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עבדות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>54893</id>
    <revision>
      <id>520132</id>
      <parentid>455708</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:23:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520132</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2233" sha1="6xsvp16kh7qgvmac8nq79qu6ggwp8t4" xml:space="preserve">==עַבְדוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עבדות
|הגייה=av'''dut'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נ
|שורש={{שרש3|ע|ב|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלוּת}}&lt;br&gt;{{מוספית|עבד|־וּת}}
|נטיות=
}}
# מצבו של מי שב[[בעלות]]ו של אחר והוא נמצא תחת [[שליטה|שליטתו]]; של [[ניצול]] אדם אחד ע&quot;י האחר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...לְהָאִיר עֵינֵינוּ אֱלֹהֵינוּ וּלְתִתֵּנוּ מִחְיָה מְעַט '''בְּעַבְדֻתֵנוּ'''. כִּי-עֲבָדִים אֲנַחְנוּ '''וּבְעַבְדֻתֵנוּ''' לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ...|עזרא|ט|ח|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא-זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם וַיַּקְשׁוּ אֶת-עָרְפָּם וַיִּתְּנוּ-רֹאשׁ לָשׁוּב '''לְעַבְדֻתָם''' בְּמִרְיָם...|נחמיה|ט|יז}}
#:*{{צט/משנה|הוֹצִיאָנוּ '''מֵעַבְדוּת''' לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה.|פסחים|י|ה}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל שבעזרא־נחמיה.
*מצרית קדומה: [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf עֲאֲבְּת], בהוראת דיכוי,עבדות .להלן ההרוגליף:
:&lt;hiero&gt;G1-D36:D58-X1:G37&lt;/hiero&gt;

===מילים נרדפות===
* [[שעבוד]]

===ניגודים===
* [[גאלה|גאולה]]
* [[דרור]]
* [[חפש|חופש]]
* [[חרות]]
* [[פדות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|slavery}}

===ראו גם===
*[[אמה]]
*[[שפחה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עבדות|ויקישיתוף=Category:Slavery}}
*{{מקור/לקסיקון BDB|עַבְדֻת|5659}}

[[קטגוריה:מדעי החברה]]
[[קטגוריה:פסח]]</text>
      <sha1>6xsvp16kh7qgvmac8nq79qu6ggwp8t4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יבחוש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>54930</id>
    <revision>
      <id>520399</id>
      <parentid>431165</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:16:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520399</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1299" sha1="r2mu9uf8d1ujbdad55krtc68d3vn5l7" xml:space="preserve">==יַבְחוּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יבחוש
|הגייה=yav'''khush'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ח|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|יַקְטוּל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Ceratopogonidae.male.jpg|יבחוש}}
#{{רובד|חזל}} [[חרק]] זעיר מתת־סדרת ה[[יתוש]]ים.
#:* {{צט/בבלי|כל השרץ השורץ על הארץ לרבות '''יבחושין''' שסיננן טעמא|חולין|סז|א}}


===גיזרון===
* מצלול דומה עם &quot;יתוש&quot; + שורש ב-ח-ש, בבנין נפעל - &quot;נבחש&quot; . עפ&quot;י יסטרוב , [https://cal.huc.edu/showjastrow.php?page=560 &quot;מעופף זעיר בצבע אדום] - הרוחש ובוחש סביב לקדירה&quot; . ראו גם פרסית רח'ש [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B1%D8%AE%D8%B4 رخش]
* יתכן גזרון ארמי של &quot;בֻחשַי&quot; שהיא תצורה קדומה ל[[חשאי]].

===ראו גם===
*[[ברחש]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|midge}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יבחוש|ויקימינים=Ceratopogonidae|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}

[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:חרקים]]</text>
      <sha1>r2mu9uf8d1ujbdad55krtc68d3vn5l7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חכמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>55062</id>
    <revision>
      <id>520150</id>
      <parentid>510305</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:28:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520150</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2603" sha1="5g0g34qt6yv18gcl4g7eh04reqbzsuu" xml:space="preserve">==חָכְמָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חוכמה
|הגייה=khokh'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|כ|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטְלָה}}
|נטיות=ר' חָכְמוֹת, חָכְמַת־
}}
# יכולת [[הבנה]] גבוהה, היכולת לקבל החלטות שקולות ולשפוט דברים על־פי [[דעת]] או [[נסיון#נִסָּיוֹן|ניסיון]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, '''בְּחָכְמָה''' וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה.|שמות|לא|ג}} 
#:*{{צטבי| נער עני בן-טובים אשר נפשו שאפה לדעת '''חוכמה''', נדד במדינה ללקוט ידיעות והשכל.|https://benyehuda.org/read/1705|הלכות הלמדות מאגדות ביאליק|אברהם רגלסון}}
# {{משלב|סלנג}} [[קונץ]], דבר־מה הנאמר לשם [[התרסה]] או כדי להצחיק.
#:* {{צטבי|כפי שאמרתי, ידעתי את אפרים כהן קודם לכן. ראיתיו במסיבות של בני ברית אולם גם בשנים עם אבא פגשתיו, ואף זכורה לי '''“חוכמה”''' שלי שהיתה נגדו.|https://benyehuda.org/read/8592|זכרונות יוסף יואל ריבלין|יוסף יואל ריבלין}}

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא. מן [[חכם#חָכָם|חכם]]. מילה מקבילה בערבית מאותו שורש حِكْمة (הגייה: חִכְּמָה).

===צירופים===
* [[חכמת הבדיעבד]]
* [[חכמת המונים]]
* [[חכמת חיים]]
* [[חכמה לאחר מעשה]]
* [[חכמה נסתרה]]
* [[דברי חכמה]]
* [[קנאת סופרים תרבה חכמה]]


===מילים נרדפות===
* [[תבונה]] (1)
* [[חדוד#חִדּוּד|חידוד]] (2)
* [[ערמה#עָרְמָה|עורמה]] (2)
* [[תחבולה]] (2)

===ניגודים===
* [[טפשות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wisdom}} 
* ספרדית: [[:es:conocimiento|conocimiento]]
* ערבית: {{ת|ערבית|حِكْمة}}

===ראו גם===
* [[בינה]]
* [[חריפות]]
* [[פקחות]]
* [[שכל#שֶׂכֶל|שכל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוכמה}}
* רוביק רוזנטל, [https://www.ruvik.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%97/%D7%97%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%94.aspx חכמה], הזירה הלשונית

{{שורש|חכם}}</text>
      <sha1>5g0g34qt6yv18gcl4g7eh04reqbzsuu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שפעת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>55238</id>
    <revision>
      <id>519983</id>
      <parentid>515822</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:51:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519983</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2871" sha1="1eda91wi4y7jcy51fus992v38yf4yc7" xml:space="preserve">== שַׁפַּעַת ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שפעת
|הגייה=sha'''pa''''at
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ש|פ|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מחלה]] [[זהומי|זיהומית]] הנגרמת על ידי [[נגיף]] ה[[רנ&quot;א]] {{שם מדעי|Orthomyxoviridae }} ותוקפת את [[דרכי הנשימה]] העליונות.
#:* {{עיתונות|זה שבועות אחדים כי מחלת '''השַפעת''' (אינפלואינצה) מתהלכת בעירנו, וכבר נחלו אנשים רבים [...].|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1895/05/10/01/page/1|הצבי||10 במאי 1895}}
#:* {{עיתונות|במאמרך אתה אומר כי בית-החולים נפתח לרגלי התפשטות מחלת '''השפעת'''. זה לא נכון.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1912/12/12/01/page/3|החרות||12 בדצמבר 1912}}

=== גיזרון ===
* {{תרגום שאילה|איטלקית}} influenza – [[השפעה]] (החל מ־1363 גם כינוי כללי ל[[מגפה]]), ככל הנראה בשל האמונה כי מגפות נגרמות בשל השפעת הכוכבים, אמונה מקובלת ברפואת ימי הביניים.&quot;{{הערת שוליים|{{הארץ|אילון גלעד|עַגֶּבֶת, חַזֶרֶת וכַּלֶּבֶת: מנין הגיעו כל המחלות?|1.4619787|22 בנובמבר 2017}}}} על פי מקור אחר, שם המחלה influenza di freddo, &quot;אינפלואנצה של קור&quot;, נזכר לראשונה בפירנצה ב־1357.{{הערת שוליים|Bruno Lina, [https://www.academia.dk/BiologiskAntropologi/Paleopatologi/PDF/Paleomicrobiology/12.pdf Chapter 12: History of Influenza Pandemics]}}
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי רפואה (תשנ&quot;ט), 1999.

===מובאות נוספות===
* {{צטבי|הילדה חלתה בקדחת או באינפלואנציה; מי יודע, מאין בא לה החום שמתיש כל כך את כוחותיה הדלים.|https://benyehuda.org/read/24121|עם הגירוש|דבורה דביר}}

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|influenza|flu|grippe|grip}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Grippe|Influenza}}
* יידיש: {{ת|יידיש|אינפֿלוענזע}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|grippe}}
* רוסית: {{ת|רוסית|грипп| инфлюэ́нца}} (אינפלואֶנצה, גְּרִיפּ)

===ראו גם===
* [[גריפה#גְּרִיפָּה|גְּרִיפָּה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שפעת}}
* [https://www.etymonline.com/search?q=influenza '''Influenza'''] in: Online Etymolgy Dictionary

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מחלות]]</text>
      <sha1>1eda91wi4y7jcy51fus992v38yf4yc7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גוזי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>55299</id>
    <revision>
      <id>519654</id>
      <parentid>512599</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:37:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4386" sha1="g03lgk0bcnkx9p9zdy2lw6x43m8qhua" xml:space="preserve">{{לשכתוב|צורה נטויה עם כינוי חבור, יש להעביר לצורת היסוד או הפועל [[גז|גָּז (ב)]] או שם עצם [[גוז|גּוֹז]]}}
==גוֹזִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=gozi
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|ו|ז}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
#  משחררי,המוציאני לאור,מיטִיבי.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עָלֶיךָ, נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן--מִמְּעֵי אִמִּי, אַתָּה '''גוֹזִי''', בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד|תהלים|עא|ו}} 
  

===גיזרון===
* ע&quot;פ המילון הבבלי-אשורי: &quot;גוזי&quot; [https://oracc.museum.upenn.edu/epsd2/admin/oakk/cbd/sux/o0029158.html gu₃-zi] בהוראת [[כסות]],בגד . guzi גם בהוראת מארח,[[סיס]]-י {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1992 ,guzi , page -147}}. &quot;קוּזִי תֶשוּבּ&quot; - (1180-1150 לפנה&quot;ס)  Kuzi-Teshub הוא שמו של מלך החיתים .
* תיבת קזי - &quot;kzy&quot; האוגריתית: במשמעות סיַס,בן לוויה, ונגזרתה בלשון החורית: קוּזְ - &quot;kuz*&quot; , בהוראת [[גנן]]{{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 470 :/=kuz/*}}.
* בלשון קדם-טורקית [https://en.wiktionary.org/wiki/g%C3%B6z#Azerbaijani göz] בהוראת &quot;עין&quot;. והביטוי &quot;גוז-יאסי&quot; בהוראת  עין דומעת göz yaşı. ובלשון יהודי אזרביגאן מצוי השיר &quot;חנוכה אוקלי אי דקלרדא איכי '''גוזי''' אי יולרדא בלכי גלא דויד בירדא בלכי גלא פדצה ביזא&quot;, תרגום - בן חנוכה בהרים שתי '''עינו''' לדרכים אולי בא דוד הינה אולי בא המלך אלינו {{הערת שוליים|שאול רגב, &quot;יהודי איראן : הנהגה, חברה ותרבות&quot;. הוצאת אוניברסיטת בר אילן. 2017 עמוד: 122}}

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י, וראב&quot;ע: אתה גוזי - אתה מוציאי ומעבירי.
* רד&quot;ק: מפרש גוזי  - &quot;מוציא&quot; ומסתמך בכך על הפס': {{צט/תנ&quot;ך|וַ'''יָּגָז''' שַׂלְוִים מִן הַיָּם|במדבר|יא|לא}}, פרשנים אחרים פרשו &quot;גוזי&quot;, ע&quot;פ הביטוי  {{צט/תנ&quot;ך|אַתָּה '''גֹחִי''' מִבָּטֶן|תהלים|כב|י}} - &quot;גוחי&quot; בהוראת זה שמגיחני 
* ר' ישעיה מטראני: &quot;גוזי - לשון חתיכה, כמו לגוז צאנו&quot;, או לגוז את חבל-הטבור. ע&quot;פ {{צט/תנ&quot;ך|'''גָּזִּי''' נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי, וּשְׂאִי עַל-שְׁפָיִם קִינָה|ירמיהו|ז|כט}}. גם בתלמוד: {{צט/בבלי|'''גזי''' נזרך והשליכי וגו', אבא שאול אומר - '''מטיבורו''' ומשלח שרשו|סוטה|מה|ב}}.
* גזא בהוראת פקע ,נגוז - {{צט/בבלי|כל היכא דאיתיה בבי '''גזא''' דרחמנא איתיה דכתיב לה' הארץ ומלואה|חולין|קלט|א}}
* [[w:אברהם אבן עזרא|אברהם אבן עזרא]] פירש: &quot;גזי-נזרך&quot; , וגז צאנך - עפ&quot;י '''כרת''', מגזרת. וטעם &quot;ויגז&quot; – משום שהיו בשפת הים רבים כחול, והנה '''גזז''' מהם. ומלת ויגז - מפֵּעלי הכפֵל, כמו: ו'''יחם''' בשר הילד (פירוש אבן עזרא לתנ&quot;ך - [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=4&amp;perek=11&amp;mefaresh=ezra  במדבר לא', יא]) .
* עפ&quot;י הרמב&quot;ן, {{צט/תנ&quot;ך|נְהַר '''גּוֹזָן''' וְעָרֵי מָדָי|מלכים ב|יז|ו}},&quot;גוזן&quot; כפראפרזה לביטויים: &quot;'''יגז שלוים'''&quot;, &quot;'''אתה גוזי'''&quot;,  הרמב&quot;ן מוסיף ומתרץ  - &quot;משום כי העומדים אחריו '''מוסָרים''' מבני אדם&quot; {{הערת שוליים|רמב&quot;ן, בפירושו-&quot;אמרתי אפאיהם&quot;. דברים לב', כו}}.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cosey}}


{{שורש|ג-ו-ז}}
===סמוכין===</text>
      <sha1>g03lgk0bcnkx9p9zdy2lw6x43m8qhua</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מאת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>55605</id>
    <revision>
      <id>520671</id>
      <parentid>519534</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:55:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2182" sha1="ikrlstt78posqr174x8v94ddtrowyub" xml:space="preserve">==מֵאֵת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מאת
|הגייה=me''''et'''
|חלק דיבר=מילת־יחס
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=[[מן]] + [[את#אֵת או אֶת ב|את]]
|נטיות=מֵאִתָּנוּ,מֵאִתִּי, מֵאִתּוֹ, מֵאִתְּכֶם
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[מילת יחס]] בהוראת מן-
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ '''מֵֽאִתִּ֔י''' וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה|בראשית|מד|כח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הֵסִ֘יר תְּפִלָּתִ֥י וְ֝חַסְדּ֗וֹ '''מֵאִתִּֽי'''|תהלים|סו|כ}}
# {{רובד|עברית חדשה}} נוצר על ידי-
#:* הספרים '''מאת''' סופר הילדים 'און שריג' היה להיט לוהט בעברם הרחוק של ילדי שנות השמונים, לפחות כמו אריכי הנגן '''מאת''' הזמרת שַׁמַנְתְּ הַפוֹקס.

===גיזרון===
*2: מן בבלית-אכדית 'אִיתּוּ' [https://oracc.museum.upenn.edu/saao/akk-x-neobab?xis=akk.r001700 itû] בהוראת 'ממני'.
* על פי הדעה המקובלת, אין קשר של מוצא בין אֶת בהוראה זו לבין [[את|אֶת &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;]]. שתי המילים הזדהו בצורת היסוד מסיבות פונטיות, אבל בנטיות ההבדל ביניהן נשמר (אוֹתוֹ לעומת אִתּוֹ).

===מילים נרדפות===
* [[מן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|by}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|from}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مِنْ}}

===מידע נוסף===
*יש מדקדקים הגורסים כי הצורה '''מִמֶּנּוּ''' שגויה במשמעות מִן + [[אנו|אָנוּ]], וכי יש לומר תחתיה '''מֵאִתָּנוּ'''; אך אין הצדק עמם.&lt;ref&gt;{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|ממנוּ או מאיתנו|2018/10/10}}&lt;/ref&gt;

===סימוכין===

[[קטגוריה:מילות יחס]]
[[קטגוריה:בכל&quot;ם (מוספית)]]</text>
      <sha1>ikrlstt78posqr174x8v94ddtrowyub</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שריטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>55613</id>
    <revision>
      <id>519718</id>
      <parentid>516951</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:54:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519718</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2106" sha1="fc94bweviue81bkq7cooywl9mx5z3ws" xml:space="preserve">==שְׂרִיטָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שריטה
|הגייה=srita
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׂ|ר|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=שְׂרִיטַת־, ר' שְׂרִיטוֹת
}}{{תמונה|Abrasion on hand 20050906.jpg|שריטה ביד כתוצאה מנפילה}}
#{{רובד|חזל}} [[פצע]] [[שטחי]] שנובע מ[[שפשוף]].
#:* {{צט/משנה|...וְהַשּׂוֹרֵט '''שְׂרִיטָה''' אַחַת עַל הַמֵּת, חַיָּב; שָׂרַט '''שְׂרִיטָה''' אַחַת עַל חֲמִשָּׁה מֵתִים אוֹ חָמֵשׁ '''שְׂרִיטוֹת''' עַל מֵת אֶחָד, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת..|מכות|ג|ה}}.
#:* {{הדגשה|יֵש מְשֹורְרִים שֶהֵם תָמִיד תַּחְבֹׁשֶת / וְהַמִלִים  הֵן אַנְטִיבְיֹוטִיקָה הַנִמְרַחַת מִתַחְתָה / כְצִפֹורֵי מֶטָפֹורָה על '''שְרִיטַת''' הַנֵצַח / בְמַרְפֵק  הַשירָה.|רוני סומק}}-[https://www.ronnysomeck.com/hall_of_fame/catalogue.pdf 'שריטה במרפק השירה'].
#  {{משלב|סלנג}} הפרעה או קבעון נפשי קל, לעיתים בעקבות שמוש לא זהיר בסמי הזייה. 
#:* שמוש מוגזם בפטריות הזייה תוצרת איזור דרום תאילנד עלול לגרום '''לשריטה''' לעומת הפטריות המוצעות באיזור הודו הטרופית.

===גיזרון===
*שם פעולה מן הפועל [[שרט]].

===מילים נרדפות===
* [[פצע]]
* [[חתך]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|abrasion|scrape|scratch}}

===ראו גם===
* [[גרוד|גירוד]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שריטה|ויקישיתוף=CATEGORY:Abrasion (medical)|שם ויקישיתוף=שריטות}}
===סמוכין===

[[קטגוריה:מילים בהן שין שמאלית התחלפה בסמך]]</text>
      <sha1>fc94bweviue81bkq7cooywl9mx5z3ws</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תימן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>55882</id>
    <revision>
      <id>520438</id>
      <parentid>457853</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:37:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520438</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4865" sha1="6b833bfc8ov1kmid70orydccuifviox" xml:space="preserve">== תֵּימָן ==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=תימן
|הגייה=te'''man'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|י|מ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Flag of Yemen.svg|דגל תימן}}
#{{רובד|מ}} {{משלב|פיוטי}} [[דרום]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה '''וְתֵימָנָה''' וּמִזְרָחָה  וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי-לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.|דברים|ג|כז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי '''וּלְתֵימָן''' אַל-תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ.|ישעיהו|מג|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי '''תֵימָן''' הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.|שיר השירים|ד|טז}}
#{{רובד|מ}} שבט [[אדום|אֱדוֹמִי]] קדום או שטחו ב[[אדום]]. עקב חשיבותו בתרבות אדום, במקרא לרוב שֵם נרדף לאדום.&lt;ref&gt;[https://www.jewishencyclopedia.com/articles/14300-teman Jewish Encyclopedia].&lt;/ref&gt;
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַלּוּף קְנַז אַלּוּף '''תֵּימָן''' אַלּוּף מִבְצָר.|בראשית|לו|מב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה מִקְצֵה '''תֵימָן'''.|יהושע|טו|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לֶאֱדוֹם כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הַאֵין עוֹד חָכְמָה '''בְּתֵימָן''' אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם.|ירמיהו|מט|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ '''בְּתֵימָן '''וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בָּצְרָה.|עמוס|א|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֱלוֹהַ '''מִתֵּימָן''' יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר-פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.|חבקוק|ג|ג}}
# [[מדינה]] בדרום חצי־האי [[ערב]]. גובלת מצפונה בערב הסעודית, ממזרחה ב[[עומאן]], ממערבה ב[[ים סוף]], ומדרומה בים הערבי.
#:*{{צטזמר|זֶה הָיָה בְּעָדֶן לִפְנֵי יֶרַח, / רוּחַ עַל '''תֵּימָן''' בַּלֵּיל בָּכָה. / הִתְפַּלַּלְנוּ אֶת תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ / וְיָצָאנוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.|song.asp?id{{=}}361|מִרְיָם  בַּת נִסִּים|נתן אלתרמן}}
#:*{{צטשיר|וְיוּכַל לְהַבְחִין כָּל בֶּן '''תֵּימָן''' / בֵּין פָלָאפֶל שֶׁל חוֹבֵב אוֹ שֶׁל אָמָּן.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2329&amp;wrkid{{=}}3626|וְלָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל|ויקיפדיה=שיר הפלאפל|דן אלמגור}}

=== גיזרון ===
* מן [[ימין]], הכיוון בצד ימין של מי שפונה מזרחה: בן אדם שרצה לכוון את עצמו היה פונה אל השמש הזורחת כנקודת ציון, כלומר מזרחה. בדומה למילה orientation 'לכוון את עצמו ביחס לoriens', מלטינית oriens 'מזרח' (שכמו בעברית משמעה 'זורח': מן orior 'זרח'). תימן הנמצא ברוח דרום נתקדש, כנראה, על ידי בני עשיו, נודדי ארץ אדום . על הפולחן בתימן נרמז בספר זכריה {{צט/תנ&quot;ך|וַיהוָה עֲלֵיהֶם '''יֵרָאֶה''', וְ'''יָצָא''' כַבָּרָק חִצּוֹ; וַאדֹנָי יְהוִה בַּשּׁוֹפָר '''יִתְקָע''', וְ'''הָלַךְ''' בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן|זכריה|ט|יד}} ובחבקוק {{צט/תנ&quot;ך|אלוה מתימן יבוא, וקדוש מהר פארן|חבקוק|ג|ג}}

===נגזרות===
*[[תימני]]

===מילים נרדפות===
* [[דרום]] (1)
* [[נגב]] (1)

=== תרגום ===
*אנגלית {{ת|אנגלית|south}} (1), {{ת|אנגלית|Yemen}} (3)

===ראו גם===
*[[חצרמות]]
*[[עדן]]
*[[צנעא]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תימן|ויקימסע=תימן|ויקישיתוף=CATEGORY:Yemen}}

{{שורש|ימן}}
[[קטגוריה:כיוונים]]
[[קטגוריה:מדינות]]</text>
      <sha1>6b833bfc8ov1kmid70orydccuifviox</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>56056</id>
    <revision>
      <id>519980</id>
      <parentid>465958</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:51:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519980</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1216" sha1="ah9knj48wc08vuuylpojrham2alx9h2" xml:space="preserve">==לֵית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לית
|הגייה=let
|חלק דיבר=תואר הפועל
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=[[לא]] + אית
|נטיות=
}}
# {{רובד|חזל}} {{ארמית}} [[אין]]
#:*{{צט/אונקלוס|וַהֲוָת שָׂרַי עַקְרָא '''לֵית''' לַהּ וְלַד.|בראשית|יא|ל}}
=== גיזרון ===
*הלחם בסיסים של הצירוף {{צט/תנ&quot;ך|לָא אִיתַי|דניאל|ב|י|}} – לֹא [[יש|יֵשׁ]] (ב[[חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ]])&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_יֵשׁ?lang=he מילון קליין]&lt;/ref&gt;, ועדות לכך במקורות קדומים שמופיע עם אל&quot;ף: &quot;לָאִית&quot;&lt;ref&gt;ראה [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lyt%20V&amp;cits=all כאן]&lt;/ref&gt;. ההלחם עצמו אינו מופיע בארמית המקראית.
*מקבילה בערבית: {{ערבית|لَيْسَ‎|לַיְסַ}}, אכדית: {{אכדית|3537|laššu}}.

=== צירופים ===
* [[לית בררה|בלית ברירה]]
* [[לית דין ולית דין|לית דין ולית דיין]]
* [[לית מאן דפליג]]
=== סימוכין ===</text>
      <sha1>ah9knj48wc08vuuylpojrham2alx9h2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צחר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>56536</id>
    <revision>
      <id>519988</id>
      <parentid>498308</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:54:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519988</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2954" sha1="d2993bvrlnbyzwctbbqllyuo96vscqu" xml:space="preserve">{{חסר|צָחַר|צַחַר|צֹחַר &lt;!--מילה יחידאית שניה ב{{פסוק|יחזקאל|כז|יח}} ושם פרטי לזכר--&gt;}}

==צָחֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צחור
|הגייה=tsa'''khor'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ח|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֹל}}
|נטיות=נ' צְחֹרָה, ר' צְחֹרִים, נ&quot;ר צְחֹרוֹת
}}
# {{רובד|מ}} טהור ,בוהק מלובן .
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת '''צְחֹרוֹת'''  יֹשְׁבֵי עַל-מִדִּין, וְהֹלְכֵי עַל-דֶּרֶךְ--שִׂיחוּ|שופטים|ה|י}}
#:*{{צט/בבלי|רַב דִּימִי אֲמַר לֹא אָרֹךְ וְלֹא גּוּץ וְלֹא קָטָן וְלֹא אַלָּם וְלֹא '''צָחוֹר''' וְלֹא גִּיחוֹר וְלֹא חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ|ברכות|לא|ב}}
#:*{{הדגשה|הָאֲסוּרוֹת מֻתָּרוֹת. הַשְּׁחֹרוֹת '''צְחֹרוֹת'''. הַחֲסוּפוֹת אַטּוּרוֹת. הַפְּרוּטוֹת אַצּוּרוֹת. הַכְּלוּלוֹת עֲצוּרוֹת. הַקַּלּוֹת חֲמוּרוֹת|&quot;קדושתות לארבע פרשיות&quot;; מחבר: [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]]}}.
#:*{{צטשיר|שׁוּב לֹא יָאִיר אֶלַי בַּחוֹף בְּעָבְרֵךְ / '''צְחֹר''' הַחֲבַצָּלֶת בִּשְׁחוֹר שְׂעַרֵךְ|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}465&amp;wrkid{{=}}1928|לַיְלָה בְּחוֹף אַכְזִיב|נעמי שמר}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא בפסוק לעיל. מקביל לערבית {{ערבית|صَحِرَ|צַחִרַ}} 'צהבהב, חום בהיר',&lt;ref&gt;[https://arabiclexicon.hawramani.com/search/%D8%B5%D8%AD%D8%B1 מילון] [https://arabiclexicon.hawramani.com/%d8%b5%d8%ad%d8%b1/#1ddb68 ערבית], ראו גם [https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_צחר קליין].&lt;/ref&gt; משם האזור בצבע הזה {{ערבית|‫صَحْراء‬|צַחרַא}} 'מדבר',&lt;ref&gt;[https://www.almaany.com/en/dict/ar-en/%D8%B5%D8%AD%D8%B1%D8%A7%D8%A1 מילון ערבית].&lt;/ref&gt; מוכר בשפות שונות בהגייה [[w:סהרה|סהרה]].

===מילים נרדפות===
* [[לבן]]
* [[צח]]

===ניגודים===
* [[שחור]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|white|blank}}

===ראו גם===
*[[חרי]]
*[[חור]]

===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=יעקב עציון|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet{{=}}1&amp;id{{=}}1174|כותרת=לא צחור, לבן|שם האתר=מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות|תאריך=4/2011}}

[[קטגוריה:צבעים]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>d2993bvrlnbyzwctbbqllyuo96vscqu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הוצא משרות פעיל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>56587</id>
    <revision>
      <id>520416</id>
      <parentid>392293</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:27:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520416</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1892" sha1="4b10wtm0a5xwtf3h83jwrbx5udb02dy" xml:space="preserve">==הוּצָא מִשֵׁרוּת פָּעִיל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הוצא משירות פעיל
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' הוּצְאוּ משֵׁרוּת פָּעִיל
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} נאמר על כלי שיט מלחמתי: (א) [[השבית|הושבת]] זמנית מטעמי חיסכון; (ב) נמחק לצמיתות מ[[מצבה|מצבת]] כלי השיט ה[[מבצעי|מבצעיים]] בשל התיישנות או אי התאמה לצורכי הצי, והוצא למכירה או ל[[גריטה]].
#:* בתקופת המפרשים נהגו '''להוציא אוניות משרות פעיל''' בתקופת החורף או בעיתות שלום כדי לחסוך בהוצאות התפעול; לשם כך פרקו את תרניה העיליים של האונייה והשאירו בה צוות קטן לתחזוקה ולשמירה.
#:* {{הדגשה|&quot;כל שידעתי על א.ח.י &quot;חיפה&quot;, שהייתה כוונה '''להוציאה משרות פעיל'''.&quot;|([https://www.palyam.org/HaverimMesaprim/Yehuda_Bentzur/Haifa6Days.pdf אתר הפלי&quot;ם])}}

===גיזרון===
* על יסוד [[הוצאה משרות פעיל]].

===מילים נרדפות===
* [[הושבת]] (זמנית)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|laid up in ordinary}} (א); {{ת|אנגלית|decommissioned|laid up}} (ב)

===ראו גם===
* [[הכנסה לשרות פעיל]]
* [[הוכנס לשרות פעיל]]
* [[הוצאה משרות פעיל]]
* [[נס השרות הפעיל]]
* [[הוצא משרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Ship commissioning|שם ויקיפדיה=Ship commissioning|ויקיפדיה 2=en:In ordinary|שם ויקיפדיה 2=In ordinary}}

[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>4b10wtm0a5xwtf3h83jwrbx5udb02dy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>56606</id>
    <revision>
      <id>520072</id>
      <parentid>511450</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:31:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520072</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4148" sha1="a8oxjcv2b8r3f48tas2kna1q17wti2j" xml:space="preserve">{{לשכתוב|סיבה=גיזרון}} 
==עוֹנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עונה
|הגייה=o'''na'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|נ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטְלָה}}
|נטיות=עוֹנַת־, ר' עוֹנוֹת
}}{{עונות השנה}}
#{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|הלכה}} [[מצוה]] על ה[[בעל]] ל[[ענג]] את [[אשה|אשתו]]. ובהשאלה: ה[[עוררות מינית|עוררות המינית]] של האישה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִם-אַחֶרֶת, יִקַּח-לוֹ – שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ '''וְעֹנָתָהּ''', לֹא יִגְרָע.|שמות|כא|י}}
#:*{{צט/משנה|אֵיזוֹ הִיא זְקֵנָה, כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ '''עוֹנוֹת''' סָמוּךְ לִזִקְנָתָהּ.|נידה|א|ה}}
#{{רובד|חזל}} פרק [[זמן]] מוגדר ב[[מהלך]] ה[[שנה]].
#:*{{צט/משנה|וּשְׁאָר כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן, '''כְּעוֹנָתָן''' לַמַּעְשְׂרוֹת, כָּךְ '''עוֹנָתָן''' לַשְּׁבִיעִית.|שביעית|ד|ט}}
#:*{{צט/משנה|אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאֹל, אֶלָּא לְהַזְכִּיר, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם '''בְּעוֹנָתוֹ'''.|תענית|א|א}}
#:* ישבנו בבר על החוף לאכול אמנון טרי עם טוגנים וסלט מפירות '''העונה'''.
#:* '''עונת''' הציד החלה.
#:* למרות העובדה שצפרירים טולכרם העפילה השנה לליגה השלישית, '''עונת''' הכדורגל הבאה לא נראית השנה מבטיחה.
#{{בהשאלה|2}} [[מקבץ]] של [[פרק]]ים ב[[תכנית טלויזיה]] ה[[משודר]]ים ב[[סמיכות]] זה לזה.
#:*{{משפט מדגים}} 

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
* ארמית: עָן; ערבית: {{ערבית|أَنِيّ|אַנִיּ}}&lt;!---ב־א' ולא ב־ע'!---&gt;  בהוראת 'דבר שהגיע זמנו', דבר שהגיע לבשלות (צמח). מצרית: &quot;עונֹעתִי&quot; [https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf wnwty] היה העוסק באסטרונומיה או האדם האחראי על קביעת זמני העונה , נגזרת של: עֹנֻעֹ-תְ [https://en.wiktionary.org/wiki/wnwt#Egyptian wnwt] בהוראת שעה,זמן . 
:&lt;hiero&gt;N14-X1-N5&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
* [[בעת ובעונה אחת]]
* [[סוף עונה]]
* [[עונת המלפפונים]]
* [[עונת מעבר]]

===נגזרות===
* [[עונתי]]
===מילים נרדפות===
*[[וסת]] (1)
*[[תקופה]] (2)

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|stagione}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|season}}
*הודית: {{ת|הינדית|मौसम}} (תעתיק: mausam)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|seizoen}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|idény|időszak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|εποχή}} (תעתיק: epochí)
*יפנית: {{ת|יפנית|時期}} (תעתיק: jiki)י {{ת|יפנית|季節}} (תעתיק: kisetsu)
*מלאית: {{ת|מלאית|musim}}
*מלטית: {{ת|מלטית|staġun}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|årstid|sesong}}
*ערבית: {{ת|ערבית|فصل}} (תעתיק: פַצְל); {{ת|ערבית|موسم‎}} (תעתיק: מַוְסִם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|období}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|saison}}
*רוסית: {{ת|רוסית|сезон}} (תעתיק: sezón)
}}
===ראו גם===
* [[ביוץ]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עונה|ויקישיתוף=Category:Seasons|שם ויקישיתוף=עונות השנה}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:תרי&quot;ג מצוות]]</text>
      <sha1>a8oxjcv2b8r3f48tas2kna1q17wti2j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רוחות השמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>56938</id>
    <revision>
      <id>520653</id>
      <parentid>516130</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:46:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2770" sha1="ec3ibu8x693t3lgfrvdq6zyppqqyjjv" xml:space="preserve">==רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רוחות השמיים
|הגייה=ru'''khot''' hasha'''ma'''yim
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה 
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
{{תמונה|Brosen windrose.svg|שושנת הרוחות מציגה את ארבע רוחות השמיים ואת כיווני הביניים שביניהן}}
# {{רובד|לשון המקרא}} ארבעת ה[[כוון#כִּוּוּן|כיוונים]] ה[[ראשי|ראשיים]] המחלקים את [[מעגל]] ה[[אפק#אֹפֶק|אופק]]: [[צפון]], [[דרום]], [[מזרח]] ו[[מערב]].
#:* {{צט|הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן נְאֻם יְהוָה כִּי כְּאַרְבַּע '''רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם''' פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם יְהוָה.|זכריה ב י}}
#:* {{צט|וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עַד מְאֹד וּכְעָצְמוֹ נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ '''לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם'''.|דניאל ח ח}}
#:* {{עיתונות|וספריו עשו מהלכים למו במלוא רֹחב תבל, גם במזרח גם בים, בנגב וצפון, בכל ארבע רוחות השמים [...].|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hmz/1901/08/07/01/page/2|המליץ||7 באוגוסט 1901}}
#:* {{מאגרים|נתבלבלו ונתערבו אצלי ארבע '''רוחות השמים'''; מזרח ומערב נפגשו ונשקו.| https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1021106&amp;mm15{{=}}000000000030007|מעבר לגבולין|יוסף חיים ברנר|שנה=1907}}

===גיזרון===
* מן &quot;[[רוח#רוּחַ|רוח]]&quot; במשמעות צד, כיוון.
* ועד הלשון העברית, מילון למונחי גאוגרפיה (תרפ&quot;ח), 1928: &quot;רוּחַ הַשָּׁמַיִם, כִּוּוּן&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[כנפות הארץ]]
* [[קצות השמים]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cardinal points|cardinal directions}}

===ראו גם===
* [[שושנת הרוחות]]
* [[מצפן]]
* [[נקדת מצפן|נקודת מצפן]]
* [[ארבע רוחות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רוחות השמיים|שם ויקיפדיה=רוחות השמיים}}
* דוד שניאור, [https://www.shaanan.ac.il/wp-content/uploads/2018/12/18-4-shneior.pdf ארבע רוחות השמים במקרא ובפירוש רש&quot;י]. שנתון &quot;שאנן&quot;, תשע&quot;ג, כרך י&quot;ח.

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>ec3ibu8x693t3lgfrvdq6zyppqqyjjv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לדיד־</title>
    <ns>0</ns>
    <id>57294</id>
    <revision>
      <id>520617</id>
      <parentid>507825</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:38:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520617</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2819" sha1="1ob8ch7x0mpmfyhxlbd6wxppbokdb3c" xml:space="preserve">== לְדִיד־ ==
{{ניתוח דקדוקי
| כתיב מלא = לדיד־
| הגייה = ledid-
| חלק דיבר = מילת יחס
| מין = 
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = לְדִידִי, לְדִידְךָ, לְדִידֵךְ, לְדִידוֹ, לְדִידָהּ, לְדִידֵנוּ, לְדִידְכֶם, לְדִידְכֶן, לְדִידָם, לְדִידָן
}}
# {{רובד|ת}} באשר ל־, מציד־, מבחינת־, לדעת־.
#:* {{צטבי|אבל הציונות היא, '''לדידי''', תנועה שפניה מועדות לעתיד|https://benyehuda.org/read/18940|דברים כהוויתם|דוד בן־גוריון|מתרגם=}}
#:* {{צטבי|'''לדידך''' זה תפוח-זהב ו'''לדידי''' זה גלוֹבּוּס…|https://benyehuda.org/read/10291|ארץ לא זרועה|ישראל זרחי|מתרגם=}}
#:* {{צטבי|זה היה העיקר '''לדידו''', כל הזמן|https://benyehuda.org/read/2886|מוסד של איש אחד: ראובן שילוח|חגי אשד|מתרגם=}}
#:* {{צטבי|'''לדידי''', אין כל חשיבות לשאלה אם הוא מברֵא יערות בקנדה|https://benyehuda.org/read/22802|הבדאי|חנוך ברטוב|מתרגם=|שנה=1974, עריכה מחדש 1987}}

=== גיזרון ===
*{{לועזית|ארמית}} [[ל־]] + נטיות של ארמית [[די#דִּי|דִּי]] 'אשר, ש־'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_דִּי?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt; (הכפלה די ← דידי, דידו בדומה לנטיות של ''מ''ן ← ''ממּנ''י, ''ממּנ''ו).&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;[https://hebrew-academy.org.il/2019/03/19/לְדִידִי/ האקדמיה].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;בנוגע להכפלה בנטיות של מִן (מִמֶּנּוּ = מִנְמִן+הוּ וכד'), ראו גם:

Weingreen, A Practical Grammar for Classical Hebrew, page 63&lt;/ref&gt; כלומר: לדידי = לגבי אשר לי, אשר לך, אשר לו וכד'.

=== מידע נוסף ===

* קיימות דעות שונות בנוגע למקור המילה דידי: יש סבורים שמקורה בארמית [[ד|דְּ]]+יְדִי 'אשר יָדִי' (כמו בִּידֵי = בידיים של, על ידי = על הידיים של). יש סבורים שמקורה בהגייה מהירה מעוותת (דל←דד) של ארמית דילי = [[די#דִּי|דִּי]]+לי 'אשר לי'.&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;
*לְגַבֵּי דִיד־ היא צורת משנה של לְדִיד־: {{צטבי|'''לגבי דידי''' זה נימוק מספיק|https://benyehuda.org/read/2951|המדינה הארץ-ישראלית בתקופת המעבר|חיים ארלוזורוב|מתרגם=}}

=== תרגום ===

* אנגלית: for his part, ‏as far as he is concerned

=== סימוכין ===

*

&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>1ob8ch7x0mpmfyhxlbd6wxppbokdb3c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הרתיע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>57301</id>
    <revision>
      <id>520580</id>
      <parentid>516075</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:28:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520580</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4975" sha1="4pnw6g0lkdyprpdp6eut7bb4ywkho56" xml:space="preserve">{{לשכתוב|אחת ההגדרות בערך שייכת לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו}}
==הִרְתִיעַ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הרתיע
|שורש וגזרה={{שרש3|ר|ת|ע}}
|בניין=הפעיל
}}
{{תמונה|Sails aback.jpg|מימין: המפרש מלא רוח ומקדם את האונייה, משמאל: המפרש רָתוּעַ}}
# {{רובד|עברית חדשה}} עצר מישהו מלעשות דבר מה. בלם, הזיז לאחור.
#:* {{צטבי| [...] והאסון שאירע ל“החלוץ” הרתיע את מאמצינו הימיים לירחים גם לשנים.| https://benyehuda.org/read/15180|אדישותנו הימית|איתמר בן אב&quot;י}}
#:* {{עיתונות|פנחס וולרשטיין [...] ספד למנוח ואמר כי על הממשלה מוטל התפקיד '''להרתיע''' את הערבים „כדי שיידעו שהמחיר שהם ישלמו על פגיעה ביהודים יהיה כבד“.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1991/03/28/01/page/4|מעריב||28 במרץ 1991}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} &lt;small&gt;[פועל עומד]&lt;/small&gt; נסוג לאחור, חזר לאחור.
#:* {{צט|'''הרתיע''' לאחוריו, אינו נזיר.|משנה נזיר ה ו}}
#:* {{צט|רבי ינאי היה יושב ודורש בפתח עירו, ראה נחש '''מרתיע''' ובא [...].|בראשית רבה י ז}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} &lt;small&gt;[פועל עומד]&lt;/small&gt; הזדעזע, נרעד.
#:* {{מאגרים|והיה אותו אדם זע ומזדעזע '''ומרתיע''' ומתבהל נבהל מתעלף ונופל לאחוריו.| https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}26000&amp;mm15{{=}}000023002010%2000&amp;mismilla{{=}}6|היכלות רבתי|מחבר לא ידוע|שנה=לפני שנת 600|ויקיפדיה=ללא}}
#:* {{מאגרים|אדם שמדבר לפני מי שגדול ממנו בשר ודם '''מרתיע''' גופו ונזדעזעין איבריו.| https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}16000&amp;mm15{{=}}008000001021%2000&amp;mismilla{{=}}20|סדר אליהו רבה|מחבר לא ידוע|שנה=לפני שנת 1050}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} '''הרתיע מפרש''': בספינה בעלת [[מפרש רחבי|מפרשים רוחביים]]: סובב וכיוון את הסקריה כדי שהרוח תנשב על צדו הקדמי של המפרש וכך תעצור את האונייה או אף תסיג אותה לאחור.
#:* {{הדגשה|&quot; הוא '''הרתיע''' קצת את המפרש־העילי־הראשי [...] כדי לאפשר ל&quot;נאווידאד&quot; להשיגו.&quot;|(סי. אס. פורסטר, עמדות קרב. פרק 13)}}
 
===גיזרון===
* מן ר-ת-ע קרוב אל ר-ת-ת שעניינו רטט, רעידה.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_רָתַע יסטרוב].&lt;/ref&gt; משם המשמע הבסיסי של ר-ת-ע 'נרעד, הזדעזע' (3), ובבניין הפעיל (פועל גרימה): 'גרם שיזדעזע', משם (1) 'עצר מישהו מלעשות דבר מה'.
* הרתיע מפרש: האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|&quot;„רב החובל בלדד – בוא, חבר ותיק. עלינו ללכת. '''אחורה הסקריה־הראשית''' שם! הסירה אהוי! היכונו להתקרב לספינה, עכשיו! בזהירות, בזהירות!“&quot;|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}}

===פרשנים מפרשים===
* ברטנורא על נזיר ה: &quot;הרתיע לאחוריו - זה שבא כנגדן חזר לאחוריו ולא נודע מי הוא:&quot;

===נגזרות===
* [[הרתעה]]

===מילים נרדפות===
* [[עצר]] (1)
* [[בלם]] (1)
* [[נרעד]] (2)
* [[הזדעזע]] (2)
* [[משך לאחור]], [[משך להסוג|משך להיסוג]] (4)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|deter}}{{כ}} (1)
{{תר|הסיג מפרש לאחור}}
* אנגלית: {{משמאל לימין|[a sail]}} {{ת|אנגלית|back}}; המפרש רָתוּעַ: {{משמאל לימין|[sail] {{ת|אנגלית|aback}}}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|backholen}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|masquer}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[רתע#רָתַע|רָתַע]]
* [[רתוע]]

===סימוכין===
* {{משמאל לימין|'''To back the sails''' in: [http://southseas.nla.gov.au/refs/falc/about.html William Falconer's Dictionary of the Marine, 1780], p. 97. In: southseas.nla.gov.au/}}
* {{משמאל לימין|'''Back, to''' in: Peter Kemp, ''The Oxford Companion to Ships and the Sea'', 1976.}}

[[קטגוריה:מפרשיות וכלי שיט קטנים]]
{{שיט מפרשים}}

{{שורש|רתע}}</text>
      <sha1>4pnw6g0lkdyprpdp6eut7bb4ywkho56</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>57487</id>
    <revision>
      <id>520581</id>
      <parentid>513464</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:28:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520581</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3672" sha1="dfdrbuwnunvn10cc47o9db6ks97rshv" xml:space="preserve">==אֵרַע==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא = אירע
| שורש וגזרה = {{שרש3|א|ר|ע}}
| בניין = בעבר: פיעל
בעתיד: קל
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} [[התרחש]]; [[קרה]].
#:*{{צט/משנה|אָמַר לָהֶם, בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא '''תֶאֱרַע''' תְּקָלָה עַל יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי.|ברכות|ד|ד}}&lt;!---בבניין קל בעתיד, כתפוצה משלימה---&gt;
#:*{{צט/משנה|חֲמִשָּׁה דְבָרִים '''אֵרְעוּ''' אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב.|תענית|ד|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר '''וְאֵרְעוֹ''' אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ (פוֹעֲלִים), זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ.|מועד קטן|ב|ב}}
#:*{{צט/משנה|...וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, וְלֹא '''אֵרַע''' קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים...|אבות|ה|ה}}
#:*{{צט/משנה|כָּל הַקֳּדָשִׁים '''שֶׁאֵרַע''' בָּהֶם פְּסוּל קֹדֶם לְהֶפְשֵׁטָן, אֵין עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים.|זבחים|יב|ד}}
#:* הלכתי לראות מה '''ארע'''

===גיזרון===
* לשון חז&quot;ל {{לועזית|ארמית}} השורש א־ר־ע נגזר מטעמי נוחות הגייה מהשורש ע־ר־ע&lt;ref&gt;[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%28r%28%20V&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; שהוא השורש הארמי המקביל ל{{שרש3|ק|ר|ה|קט=לא}} ([[מקרה|מִקְרֶה]]).&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;[http://hebrew-academy.org.il/2019/03/26/עראי-וארעי/ האקדמיה].&lt;/ref&gt; דוגמה: {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַ'''קֹּרֹת''' אֹתָם|בראשית|מב|כט}} = {{צט/אונקלוס|וְחַוִּיאוּ לֵיהּ יָת כָּל דְּ'''עָרַעָא''' יָתְהוֹן|בראשית|מב|כט}} = {{צט/יונתן|וְתַנִיאוּ לֵיהּ יַת כָּל דְ'''אָרַע''' יַתְהוֹם|בראשית|מב|כט}}: מומחש התהליך בארמית ע־ר־ע ← א־ר־ע מטעמי נוחות הגייה: בתרגום אונקלוס עדיין מופיעה ע־ר־ע, בתרגום ירושלמי-יונתן מופיעה א־ר־ע.&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_אֲרַע_I.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
* [[ארוע#אֵרוּעַ|אירוע]]
* [[מארע#מְאֹרָע|מאורע]]

===מילים נרדפות===
*[[חל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|befall}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حَدَثَ}}

===ראו גם===
* [[ארעי]]

{{שורש|ארע}}

==אַרָע==
# {{ארמית}} [[ארץ]], [[אדמה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...יֵאבַדוּ '''מֵאַרְעָא''' וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה.|ירמיהו|י|יא}}

===גיזרון===
*בארמית בבלית '''אַרְעָא''' העיצורים קרובים בין המילה א-ר-ץ בעברית וא-ר-ד בערבית (ارض-ארץ, אדמה).

===מילים נרדפות===
*[[ארק]]א

===ניגודים===
*[[שמיא]]
{{קצרמר}}</text>
      <sha1>dfdrbuwnunvn10cc47o9db6ks97rshv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בדק את ציציותיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>57980</id>
    <revision>
      <id>519822</id>
      <parentid>448445</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:35:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519822</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1602" sha1="mohqzq69ug2ttx342it25u1e0p7q4k4" xml:space="preserve">==בָּדַק אֶת צִיצִּיוֹתָיו (שֶׁל פְּלוֹנִי)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בדק את ציציותיו
|הגייה=ba'''dak''' et tsitsiyo'''tav'''
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ד|ק}}; {{שרש3|צ|ו|ץ}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[בחן]] היטב את כשרותו של אדם, לראות אם אין בו פסול נסתר.
#:* בראיון העבודה '''בדק המראיין את ציציותיו''' של המרואיין על מנת לוודא שהוא מתאים לתפקיד.
#:* {{עיתונות|הוא הוסיף [...] כי מעולם לא '''בדק בציציותיו''' של אותו עובד, ולא חקר בדבר השתייכותו המפלגתית.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1964/03/02/01/page/4|דבר||2 במרץ 1964}}

===מקור===
* בהשאלה מן: {{הדגשה|קֹדֶם שֶׁיִּתְעַטֵּף בַּטַּלִּית, יִבְדֹּק אֶת הַצִּיצִית אִם הֵן כְּשֵׁרוֹת.|([https://www.toratemetfreeware.com/online/f_00561.html#HtmpReportNum0008_L2 קיצור שולחן ערוך ט ז])}}
נאמר במקור בקשר לבדיקה ממשית של הציציות התלויים בטליתו, על מנת לוודא שהן עדיין כשרות וקשורות כהלכה. לפעמים הביטוי נאמר: &quot;'''בָּדַק בְּצִיצִּיוֹתָיו'''&quot;.

===ראו גם===
*[[ציצית]]

{{שורש|בדק}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>mohqzq69ug2ttx342it25u1e0p7q4k4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כלי עגינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>58139</id>
    <revision>
      <id>520229</id>
      <parentid>425588</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T23:58:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1882" sha1="8amdcqiqcfzkqg4xz4449dta05lxpfr" xml:space="preserve">==כְּלֵי עֲגִינָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלי עגינה
|הגייה=kley 'agi'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר מ&quot;ר
|שורש=
|דרך תצורה=צרף
|נטיות=
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} שם כללי ל[[עגן#עֹגֶן|עוגני]] האונייה, [[חבל העגן|חבליהם]] ו[[שרשרת העגן|שרשרותיהם]].
#:* {{הדגשה|&quot;מה כולל קורס סקיפרים: שיעורים מעשיים בשיט יאכטות [...] שימוש '''בכלי עגינה''', שיט בלילה.&quot;|([https://www.yachtot.co.il/A_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1+%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D.html היאכטה שלי – מדריך היאכטות של ישראל])}}

===גיזרון===
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע&quot;ג), 2013.

===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|כֵיוָן שֶׁמֵימֵי־הַמַּעֲגָן חֲשׁוּבִים בְּעֵינֵי סַפָּנִים כְּנָמָל, וְאִלּוּ '''הָעֲגָנִים וַעֲבוֹתוֹת־הָעֲגָנִים''' שֶׁלָּנוּ מְשֻׁבָּחִים, לֹא הָיוּ אֲנָשֵׁינוּ מֻדְאָגִים וְלֹא חָשְׁשׁוּ כְּלָל מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה [...].&quot;|([[w:דניאל דפו|דניאל דפו]], רובינזון קרוזו. מאנגלית: [[w:צבי ארד|צבי ארד]])}}

===מילים נרדפות===
* ציוד עגינה

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ground tackle}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Ankergeschirr|Grundgeschirr|Grundtakelung}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|apparaux de mouillage}}

[[קטגוריה:עוגנים ועגינה]]</text>
      <sha1>8amdcqiqcfzkqg4xz4449dta05lxpfr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כפר סבא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>58294</id>
    <revision>
      <id>519682</id>
      <parentid>515964</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:45:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* כְּפַר סָבָא */</comment>
      <origin>519682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2341" sha1="l3yggu52gidscwppugylgpmpca5yypy" xml:space="preserve">==כְּפַר סָבָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=[[כפר]] [[סבא]]
|הגייה=kfarsa'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|פ|ר}}; {{שרש3|שׂ|ו|ב}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
#{{רובד|חזל}} [[עיר]] ב[[שרון]].
#:*{{צט/בבלי|מעשה בשקמה של '''כפר סבא''' שהיו מחזיקין בה טומאה ובדקו ולא מצאו|נידה|סא|א}}
#:*{{צטזמר|טַנְגּוֹ / טַנְגּוֹ '''כְּפַר סַבָּא''' / טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ... / אִמָּא, / הוֹ, אִמָּא וְאַבָּא, / אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּע הַיָּרֵחַ!|song.asp?id{{=}}789|טַנְגּוֹ כְּפַר סַבָּא|נתן אלתרמן}}
#:*{{צטשיר|לכולנו אותו אבא / מרומניה, אלג'יר, '''וכפר סבא'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}396&amp;wrkid{{=}}8375|כֻּלָנוּ יְהוּדִים|חיים חפר}}
#:*{{צטשיר|סַבָּא בָּא, אַבָּא בָּא / אַרְיֵה '''מִכְּפַר־סָבָא''' בָּא / בָּא בָּרוּךְ, בָּרוּךְ הַבָּא / עִם דּוֹדָה, דּוֹדָה רַבָּה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}513&amp;wrkid{{=}}5049|הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי|יורם טהרלב}}

===גיזרון===
*ייתכן כי השם הוא {{תרגום שאילה|יוונית}} {{יוונית|Ἀντιπατρίς|Antipatrís}}, מתחילית {{יוונית|ᾰ̓ντῐ|-anti-}} – [[נגד]], [[כמו]]; ובסיס {{יוונית|πᾰτήρ|patḗr}} – [[אב]]
**העיר '''אַנְטִיפַּטְרִיס''' הוקמה בידי הורדוס וקרויה ע&quot;ש אביו.
*בעקבות שינוי ההגייה במילה {{לועזית|ארמית}} [[סבא]] מ־ב' רפה לדגושה, וכן השינוי בטעם, יש המשנים גם את ההגייה בשם העיר, אך אין זו ההגייה התקנית שלה.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כפר סבא|ויקימסע=כפר סבא|ויקישיתוף=Category:Kfar_Saba}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|כפר סבא|2010/03/24}}
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:אפונימים]]</text>
      <sha1>l3yggu52gidscwppugylgpmpca5yypy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>58453</id>
    <revision>
      <id>519867</id>
      <parentid>413010</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:53:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519867</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1440" sha1="fzxydt5srs14ttzjlaw53div8n4icbo" xml:space="preserve">== יְהִי כְּבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ ==

# המורה צריך לכבד את תלמידיו כמו שהוא מכבד את עצמו , לא להתנשא ולנהוג בהבנה והערכה.
#:* תפסיק להתנשא מעל תלמידך ותזכור: יהיה כבוד תלמידך חביב עליך כשלך!.

=== מקור ===

* {{צט/משנה|רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר, יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמָיִם|אבות|ד|ט}}

מתוך המשנה אפשר להבין שרבי אליעזר רוצה שתלמידו יכבדו אותו ואת חבריהם כפי שהם מכבדים את עצמם.

=== ביטויים קרובים ===

* [[יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך]]
*[[ואהבת לרעך כמוך]]
*[[מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך]]

=== תרגום ===

* רוסית: {{ת|רוסית|Уважайте своих родителей, как уважаете себя}} (כבד את הוריך כפי שאתה מכבד את עצמך).

=== ראו גם ===

* [https://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/shmaatin/hatalmid.htm דעת]
* [[s:משנה_אבות_ד_יב|ויקיטקסט]]</text>
      <sha1>fzxydt5srs14ttzjlaw53div8n4icbo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בר יוכני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>58542</id>
    <revision>
      <id>520066</id>
      <parentid>492819</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:29:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520066</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2728" sha1="5335p4p5rt0m5p7o1nztqjo61wv5y2t" xml:space="preserve">==בַּר יוּכְנִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בר יוכני
|הגייה=bar '''yukh'''ni
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=
}}
#{{חזל}} עוף גדול מאד המטיל ביצים גדולות מאד.
#:*{{צט/בבלי|פעם אחת נפלה ביצת '''בר יוכני''', וטבעה ששים כרכים, ושברה שלש מאות ארזים|בכורות|נז|ב}}
#:*{{צט/בבלי|ואימא ביצת '''בר יוכני'''? תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט - תפסת.|יומא|פ|א}}

===גיזרון===
* בגמרא (בכורות שם) מזהים עוף זה עם {{צט/תנ&quot;ך|כְּנַף רְנָנִים|איוב|לט|יג}}. לפי המלבי&quot;ם מדובר ב[[יען|יָעֵן]], וכך דעת כמה זואולוגים.&lt;ref&gt;[[w:ישראל אהרוני (זואולוג)|י' אהרוני]], [https://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/ktuvim/iyov/prakim/%d7%90%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%9b%d7%a0%d7%a3-%d7%a8%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d.htm לזיהויו של &quot;כנף רננים&quot;].&lt;/ref&gt; אחרים זיהו זאת עם [[w:אפיאורניים|ציפור הפיל]] {{שם מדעי|Aepyornithidae}} ש[[נכחד]].&lt;ref&gt;מ' ציפור, [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=15120#2 פורטל הדף היומי].&lt;/ref&gt; יש המקשים על זיהויים אלה וטוענים כי מדובר בעוף [[מיתולוגי]].{{הערת שוליים|[[w:נתן סליפקין|נ' סליפקין]], יצורי הפלא במדרש ובמדע, עמ' 237-241.}} באחד מכתבי היד{{הערת שוליים|כ&quot;י מינכן 6, במסכת יומא שם.}} מופיע הנוסח &quot;בריכני&quot;, ועפ&quot;ז פירש קוהוט שהכוונה לעוף המיתולוגי הענקי Varaghna מהמיתולוגיה הפרסית.&lt;ref&gt;[[w:חנוך יהודה קוהוט|ח&quot;י קוהוט]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48230&amp;st=&amp;pgnum=182 ערוך השלם, בר יוכני]. על ציפור זו ראו לדוגמא [https://manasataramgini.wordpress.com/2004/04/09/indo-european-divine-tripartation/ כאן].&lt;/ref&gt;

===ראו גם===
* [[כנף רננים]]
* [[יען]]
* [[ראם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בר יוכני}}
* משה ציפור, [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=15120#3 פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני], פורטל הדף היומי.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עופות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:פרסית]]
[[קטגוריה:יצורים מיתולוגיים]]</text>
      <sha1>5335p4p5rt0m5p7o1nztqjo61wv5y2t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרמבולה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>58791</id>
    <revision>
      <id>520673</id>
      <parentid>419103</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:55:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2202" sha1="0dpw70avbzzojyp1e00lz81914r2u5c" xml:space="preserve">==קְרַמְבּוֹלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= קרמבולה
|הגייה=ke'''ram'''bola
|חלק דיבר= שם-עצם
|מין= נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות= ר' קְרַמְבּוֹלוֹת
}}{{תמונה|Averrhoa carambola ARS k5735-7.jpg|קרמבולות צומחות על העץ}}
# [[פרי]]־עץ [[עסיסי]] ממשפחת ה[[חמציץ|חמציציים]], שמוצאו מדרום־מזרח אסיה, והוא [[מוארך]] ובעל חמישה [[חריץ|חריצים]] המקנים לו צורת [[כוכב]].
#:* {{הדגשה|מוצא '''הקרמבולה''' באזור הטרופי של דרום מזרח אסיה, שם הוא נפוץ מאוד כפרי מאכל. בכל אחת מארצות גידולו - מלזיה, דרום סין, צפון הודו, תאילנד ווייטנאם - יש לו שם שונה|2=([https://www.plants.org.il/index.aspx?id=4688 אתר מועצת הצמחים])}}
#:* {{הדגשה|השוק מלא '''קרמבולה''' וכל סוחר מעניק לי את משנתו בנושא, אשר לרוב כוללת השמצות על תפלותו וחוסר השימושיות של הפרי. הגדיל לעשות אחד מהם, שבמבטא עירקי כבד הסביר לי ש&quot;'''קרמבולה''' זה טוב לקישוטים&quot;.|({{מקור/אינטרנט|יוצר=ניר צוק|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3878846,00.html|כותרת=קרמבולה: ממזרה חסרת כבוד|שם האתר=ynet|תאריך=22 באפריל 2004}})}}

=== גיזרון ===
*{{לועזית|פורטוגלית}} carambola, במקור {{לועזית|מלאית}} karambal, במקור {{לועזית|סנסקריט}} {{יוונית|कर्मार|karmā́ra}}

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|star fruit}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|carambola}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|carambole}}

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרמבולה|ויקימינים=Averrhoa carambola|ויקישיתוף=Category:Averrhoa carambola|שם ויקישיתוף=קרמבולות}}

[[קטגוריה:שיחים]]
[[קטגוריה:פירות]]</text>
      <sha1>0dpw70avbzzojyp1e00lz81914r2u5c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מיד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>59194</id>
    <revision>
      <id>519756</id>
      <parentid>489903</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:13:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519756</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2528" sha1="54rplp9cfla7f285vurj0o72jcum9ff" xml:space="preserve">==מִיָּד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מייד
|הגייה=mi'''yad'''
|חלק דיבר=תואר־הפועל
|שורש={{שרש3|י|ד|ה}}
|דרך תצורה=[[מן]] + [[יד]]
|נטיות=
}}
# {{רובד|ת}} ב[[אותו]] ה[[רגע]]; ללא [[עכוב|עיכוב]], [[דחיה|דחייה]] או [[השהיה]].
#:*{{צט/משנה|אֵין נוֹתְנִין אֶת הַקֶּמַח לְתוֹךְ הַחֲרֹסֶת אוֹ לְתוֹךְ הַחַרְדָּל, וְאִם נָתַן, יֹאכַל '''מִיָּד''', וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.|פסחים|ב|ח}}
#:*{{צט/משנה|מַה בֵּין אוֹנֵס לַמְפַתֶּה, [...] הָאוֹנֵס נוֹתֵן '''מִיָּד''', וְהַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא.|כתובות|ג|ד}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְעַנִּין אֶת דִּינוֹ שֶׁל זֶה, אֶלָּא מְמִיתִין אוֹתוֹ '''מִיָּד'''.|סנהדרין|יא|ד}}
#:*{{צט/משנה|מִשֶּׁקָּרַב הָעֹמֶר, הֻתַּר הֶחָדָשׁ '''מִיָּד''', וְהָרְחוֹקִים מֻתָּרִים מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְהַלָּן.|מנחות|י|ה}}

===גזרון===
* מיד = 'מן היד', ביטוי של קרבה צמודה (מבחינת הזמן).&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_מִיָּד?lang=he קליין].&lt;/ref&gt;

=== מידע נוסף ===

* המילה לא קיימת במקרא. בפסוק {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי '''מִיָּד'''|מלכים א|כ|מב}}, אין קשר למשמעות 'באותו רגע': הכוונה היא &quot;שילחת את האיש '''מן היד שלך'''&quot;, כלומר &quot;החזקת בו אבל אז נתת לו ללכת&quot;. זהו שימוש נפוץ במילה יד במקרא, כמו באותו פרק: {{צט/תנ&quot;ך|וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה '''בְּיָדֶךָ'''|מלכים א|כ|כח}}.

===נגזרות===
* [[מידי]]

===מילים נרדפות===
* [[בהקדם]]
* [[כעת]]
* [[עכשיו]]
* [[תכף]]

===ניגודים===
* [[אחר כך]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|immediately}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית| okamžitě }}, {{ת|צ'כית| rázem }}, {{ת|צ'כית| bezprostředně }}
[[קטגוריה:תואר־הפועל]]</text>
      <sha1>54rplp9cfla7f285vurj0o72jcum9ff</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הכריז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>59354</id>
    <revision>
      <id>519992</id>
      <parentid>495530</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:57:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519992</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2214" sha1="1xa791uurlednvc89g6paohghz72emh" xml:space="preserve">==הִכְרִיז==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הכריז
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|ר|ז}}
|בניין=הפעיל
}}
#{{רובד|חזל}} [[אמר]] ב[[פרהסיה]] למען ה[[כל]] [[ידע]]ו.
#:*{{צט/משנה|וְעַד מָתַי חַיָּב '''לְהַכְרִיז'''; עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בוֹ שְׁכֵנָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.|בבא מציעא|ו|ב}}
#:*{{צט/משנה|בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב '''וּמַכְרֶזֶת''' וְאוֹמֶרֶת, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִקְרָא נָזוּף|אבות|ו|ב}}
#:*{{צט/משנה|שׁוּם הַיְתוֹמִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם, '''וּמַכְרִיזִין''' בַּבֹּקֶר וּבָעָרֶב.|ערכין|ו|א}}
#:*{{צט/משנה|מָצָא בָהּ מְצִיאָה, אִם רֹב נָכְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ '''לְהַכְרִיז'''; וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ '''לְהַכְרִיז'''.|מכשירין|ב|ב}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} פועל משורש זה מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: {{צט/תנ&quot;ך|...'''וְהַכְרִזוּ''' עֲלוֹהִי דִּי-לֶהֱוֵא שַׁלִּיט תַּלְתָּא בְּמַלְכוּתָא.|דניאל|ה|כט}}. השורש הארמי נגזר מהמילה כָּרוֹזָא (עברית [[כרוז#כָּרוֹז|כָּרוֹז]]), שכנראה מקורה בפרסית.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_כרז קליין].&lt;/ref&gt;

===נגזרות===
* הֻכְרָז (צורת הסביל)
* [[הכרזה]]

===מילים נרדפות===
* [[הודיע]]
* [[הצהיר]]
* [[פרסם]]
*

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|announce|declare}}
===ראו גם===
*[[מכרז]]
{{שורש|כרז}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>1xa791uurlednvc89g6paohghz72emh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>59433</id>
    <revision>
      <id>520428</id>
      <parentid>517299</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:36:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520428</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4674" sha1="4s0i982c5i1tfebdrlpy26ijx50o3xt" xml:space="preserve">==שָׁרוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרון
|הגייה=sha'''ron'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|ר|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלוֹן}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|מ}} [[חבל ארץ]] לאורך [[מישור]] ה[[חוף]] ה[[תיכון]] של [[ארץ ישראל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מֶלֶךְ אֲפֵק, אֶחָד; מֶלֶךְ '''לַשָּׁרוֹן''', אֶחָד.|יהושע|יב|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה '''הַשָּׁרוֹן''' לִנְוֵה־צֹאן, וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר; לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי.|ישעיהו|סה|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּשְׁבוּ בַּגִּלְעָד, בַּבָּשָׁן וּבִבְנֹתֶיהָ; וּבְכָל־מִגְרְשֵׁי '''שָׁרוֹן''', עַל־תוֹצְאוֹתָם.|דברי הימים א|ה|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַבּוֹנֶה בֵית לְבֵנִים '''בַּשָּׁרוֹן''', לֹא הָיָה חוֹזֵר.|סוטה|ח|ג}}
#:*{{צט/משנה|אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה, וּכְלֵי פִשְׁתָּן בַּגָּלִיל, וַעֲגָלִים '''בַּשָּׁרוֹן'''.|בבא קמא|י|ט}}
# שם פרטי לזכר ולנקבה.
#:*{{צטשיר|רוצה בנות. רוצה את דנה, טלי, '''ושרון''', / וגם את רוני, מאיה, ולירון.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}7372&amp;wrkid{{=}}18055|רוצה בנות|חובבי ציון}}

===גיזרון===
* מקור השם עשוי להיות מאכדית בהגיית: אַשְׁ-'''אַרַנֻ''' בהוראת: [[יער]] וגם בהוראת אדמה מושקית היטב רכה ו'''מושרית''', כהוראת הפועל: שַׁרה (בנוזל), כך גם בערבית בהגיית: ת'ריה.{{מקור}} אדמת השרון מאופיינת באדמת חמרה רכה ולחה בה צמח יער מהיערות החשובים של ימי המקרא. יער השרון השתרע ממרגלות ה[[כרמל]] בצפון ועד ל[[ירקון]] בדרום, וגדל בו [[אלון]] התבור. עץ זה הוא היעיל והשימושי ביותר ל[[חרשת]], בגלל גובהו וטיבו לכסיחה, ובעיקר משום שהוא מתחדש במהרה לאחר שכרתו את גזעו. לפיכך דומה שכאן מצוי היה {{צט/תנ&quot;ך|גֵּיא חֲרָשִׁים|דברי הימים א|ד|יד}} בו פעלה כנראה, חרושת העץ והמתכת של הפלישתים ומלכי ישראל {{הערת שוליים|[[w:מנשה הראל|מנשה הראל]] ,קדמוניות נופי ארץ-ישראל: הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ,עמוד:42,210}} ביצות השרון שימשו לגידול בקר בימי המקרא, משום העשב הרענן שגדל בהן, ואכן שמו של שר [[בקר]]-הרועים בממשלת דוד היה {{צט/תנ&quot;ך|[[שוטר]]י  '''השרוני'''|דברי הימים א|כז|כט}}
* יש המשייכים אל השורש שׁ־ר־ה כנראה מן השורש {{שרש3|י|שׁ|ר|קט=לא}} במשמעות '[[מישור]], אזור ישר ושטוח'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org/Klein_Dictionary%2C_שָׁרוֹן.1?lang=he קליין].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://www.blueletterbible.org/lexicon/h8289/kjv/wlc/0-1/ גזניוס].&lt;/ref&gt;. ישנם הקושרים למילה המקראית [[שרה#שָׁרָה|שָׁרָה]] {{צט/תנ&quot;ך|עֲלוּ בְ'''שָׁרוֹתֶ'''יהָ וְשַׁחֵתוּ|ירמיהו|ה|י}}. תרגום השבעים תרגמו {{צט/תנ&quot;ך|הַשָּׁרוֹן|ישעיהו|סה|י}} ליוונית בהגיית: 'דרימוס' ([https://en.wiktionary.org/wiki/δρυμός δρῡμός]) בהוראת [[סבך]], יער.
:אולם במקומות אחרים תרגמו השבעים 'שרון' בהוראת: [[מישור]]. אהרוני וליונשטם בהתאם מוסיפים, ששרון הוא שם נרדף למישור. במילון התנ&quot;ך מוסבר, ששרון הוא כנראה מלשון [[מישר]], ובלקסיקון המקראי מפרשים את שרון מלשון [[ישר]] .

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Sharon}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שרון|ויקימסע=שרון|ויקישיתוף=CATEGORY:Sharon}}

{{חבלי ארץ ישראל}}
[[קטגוריה:שמות]]

===הערות שוליים===
{{שורש|פעל}}</text>
      <sha1>4s0i982c5i1tfebdrlpy26ijx50o3xt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>60842</id>
    <revision>
      <id>519875</id>
      <parentid>514362</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:01:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519875</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="646" sha1="8cn64kecf65hhrh56dt4z858conr55g" xml:space="preserve">==הַיְנוּ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=היינו
|הגייה='''hay'''nu
|חלק דיבר=מילת חיבור
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# [[זה]] [[הוא]], או [[אלו|אילו]] [[הם]]
#:*{{משפט מדגים}}

===גיזרון===
*הלחם בסיסים {{לועזית|ארמית}} הַאי 'זה'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_הַאי.1?lang=he Jastrow]&lt;/ref&gt; + נִיהוּ 'הוא'&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_נִיהוּ.1?lang=he Jastrow]&lt;/ref&gt;.

===צירופים===
*[[הינו הך|היינו הך]]
*[[דהינו|דהיינו]]

{{קצרמר}}</text>
      <sha1>8cn64kecf65hhrh56dt4z858conr55g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אחורים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>60849</id>
    <revision>
      <id>520493</id>
      <parentid>497831</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:00:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520493</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3001" sha1="hiayc6d83t5j41ggwk1vz0pf5o1styp" xml:space="preserve">==אֲחוֹרַיִם==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=אחוריים
|הגייה=akho'''ra'''yim
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר זוגי
|שורש={{שרש3|א|ח|ר}}
|דרך תצורה=זוגי מן [[אחור#אָחוֹר|אָחוֹר]]
|נטיות=אֲחוֹרֵי־
}}{{תמונה|Male human buttocks.jpg|אחורי גבר}}
#{{רובד|המקרא}} [[איבר]] הממוקם מאחורי ה[[אגן]] בסוף ה[[גב]] התחתון, הכולל זוג [[מסה|מסות]] [[שריר]] ו[[שומן]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עֹמֵד עַל־שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר, שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה, וְהַיָּם עֲלֵיהֶם, מִלְמָעְלָה; וְכָל־'''אֲחֹרֵיהֶם''', בָּיְתָה.|מלכים א|ז|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ; '''אֲחֹרֵיהֶם''' אֶל־הֵיכַל יהוה, וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה – וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה, לַשָּׁמֶשׁ.|יחזקאל|ח|טז}}
#:*{{צט/משנה|טָעַן וְהֵזִיעַ וְהָיָה רֵיחוֹ קָשֶׁה, אָמַר קוֹנָם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים עוֹלִים עָלַי, מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת וְאָסוּר לְהַפְשִׁיל '''לַאֲחוֹרָיו'''.|נדרים|ז|ג}}
#:*{{צט/משנה|אֵיזֶהוּ עִקֵּל, כֹּל שֶׁמַּקִּיף פַּרְסוֹתָיו וְאֵין אַרְכּוּבוֹתָיו נוֹשְׁקוֹת זוֹ לָזוֹ; פִּיקָה יוֹצְאָה מִגּוּדָלוֹ, עֲקֵבוֹ יוֹצֵא '''לַאֲחוֹרָיו''', פַּרְסָתוֹ רְחָבָה כְּשֶׁל אַוָּז.|בכורות|ז|ו}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ תוֹבָרוֹת, יֶשׁ לוֹ '''אֲחוֹרַיִם''' וָתוֹךְ; וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ תוֹבָרוֹת, אֵין לוֹ '''אֲחוֹרַיִם''' וָתוֹךְ.|כלים|כה|א}}

===מילים נרדפות===
* [[טוסיק]]
* [[ישבן]]
* [[עכוז]]
* [[שת#שֵׁת|שת]]
* [[תחת]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hindquarters|rear|rump}}
* ערבית: {{ת|ערבית|رِدْف}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אחוריים|ויקישיתוף=Category:Buttocks|שם ויקישיתוף=אחוריים}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=אילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2891249|כותרת=על תחת, טוסיק ומה שביניהם|שם האתר=הארץ|תאריך=23/03/2016}}

[[קטגוריה:אנטומיה]]</text>
      <sha1>hiayc6d83t5j41ggwk1vz0pf5o1styp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קנרס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>61164</id>
    <revision>
      <id>520591</id>
      <parentid>519057</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T02:32:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1743" sha1="f52p6e9249amluus637uf9b57r1dw4j" xml:space="preserve">==קִנְרָס==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קנרס
|הגייה=kin'''ras'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
#  {{רובד|חז&quot;ל}} ארטישוק
#:*{{צט/משנה|הַקַּנְבּוֹס, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ כִלְאַיִם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כִּלְאָיִם; '''וְהַקִּנְרָס''', כִּלְאַיִם בַּכָּרֶם.|כלאים|ה|ח}}

===גיזרון===
* מופיע ביוונית-עתיקה בהגיית: כִּינָרַא (κῐνάρᾱ) בהוראת ארטישוק, ובניב הבבלי-ארמי: קִינְרָסָא‎‎. 
* החוקר אבשלום קור סובר כי לארטישוק היה בעבר שם עברי - &quot;כינר&quot; - כמתואר בתלמוד:
** {{הדגשה|[...] שהן מגדלות כינרים|[https://www.mechon-mamre.org/b/r/r2a01.htm ירושלמי, מגילה, פרק א, הלכה א]}}
** {{צט/בבלי|כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה כינרת דמתיקי פירא כקלא דכינרי|מגילה|ו|א}}
: המילה כינר התגלגה מאוחר יותר ליוונית: αγκινάρα (אקינרה), ומשם חזרה לעברית בימי חז&quot;ל בשם &quot;קינרס&quot;.{{הפניה|1|אבשלום}}

===מילים נרדפות===
* [[ארטישוק]]
* [[חרשף]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|artichoke}}

===ראו גם===
* [[כנרת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ארטישוק|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}

[[קטגוריה:ירקות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>f52p6e9249amluus637uf9b57r1dw4j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נהמא דכסופא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>61249</id>
    <revision>
      <id>519905</id>
      <parentid>454246</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:13:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519905</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1354" sha1="4zm5rq0i6fe43fiqnossm33j2gkcb16" xml:space="preserve">== נַהֲמָא דְכִסּוּפָא ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = נהמא דכיסופא
| הגייה = naha'''ma''' dekhisu'''fa'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = צרוף
| נטיות = 
}}

# {{רובד|ב}} לחם עוני, לחם שניתן לעני כנדבה.
#:* {{צטבי|“קבצנים צנועים”, אלו בעלי-בתים, עניים חשאים, ויורדים מנכסיהם, שמקבלים נדבות ואוכלים '''נהמא דכסופא''' בסתר.|https://benyehuda.org/read/4094|ספר הקבצנים|מנדלי מוכר ספרים|שנה=1936}}

=== גיזרון ===

* {{לועזית|ארמית}} מילולית 'לחם בושה'. 'נַהֲמָא' היא עיוות פונטי של לַחְמָא 'לחם'.&lt;ref&gt;[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=nhm%232%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; הפועל כְּסַף משמעו 'התבייש' ('היה חיוור מבושה', חיוור בצבע כסוף-לבן),&lt;ref&gt;אבן-שושן, ערך פועל כסף &lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;.&lt;/ref&gt; משם כִּיסּוּפָא 'בושה'.&lt;ref&gt;[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_כִּיסּוּפָא.1?lang=he יסטרוב].&lt;/ref&gt;

=== סימוכין ===
[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]

&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>4zm5rq0i6fe43fiqnossm33j2gkcb16</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יפי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>62355</id>
    <revision>
      <id>519733</id>
      <parentid>513309</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:01:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* יֹפִי */</comment>
      <origin>519733</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2566" sha1="q12gq0wp9orehehxwr8m7uxfa1v9upd" xml:space="preserve">==יֹפִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יופי
|הגייה='''yo'''fi
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|פ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=
}}
# [[מראה]] [[נעים]] ו[[שובה לב]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מֶלֶךְ '''בְּיָפְיוֹ''' תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים.|ישעיהו|לג|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה צוֹר אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת '''יֹפִי'''. בְּלֵב יַמִּים גְּבוּלָיִךְ בֹנַיִךְ כָּלְלוּ '''יָפְיֵךְ'''.|יחזקאל|כז|ג|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי מַה־טּוּבוֹ וּמַה־'''יָפְיוֹ'''; דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת.|זכריה|ט|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ '''יָפְיֵךְ'''; כִּי־הוּא אֲדֹנַיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲוִי-לוֹ.|תהלים|מה|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|[[שקר החן והבל היפי|שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל '''הַיֹּפִי''']]; אִשָּׁה יִרְאַת־יהוה הִיא תִתְהַלָּל.|משלי|לא|ל}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לְהָבִיא אֶת־וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת; לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׁרִים אֶת־'''יָפְיָהּ''' כִּי־טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.|אסתר|א|יא}}
# {{משלב|מילת קריאה|ללא קטגוריה=ללא}} [[טוב]]; [[בסדר]].
#:*{{צט/משנה|בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן, מָה הֵן אוֹמְרִים, '''יֹפִי''' לָךְ מִזְבֵּחַ, '''יֹפִי''' לָךְ מִזְבֵּחַ.|סוכה|ד|ה}}

===צירופים===
* [[היופי הוא בעיני המתבונן]]
* [[יופי טופי]]
* [[מלכת יופי]]

===מילים נרדפות===
* [[הדר]]
* [[טוב]]
* [[חן]]
* [[נוי]]
* [[קישוט]]
* [[תאוה לעינים]]
* [[תפארת]]

===ניגודים===
* [[כיעור]]

===תרגום===
'''1'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|beauty}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جَمَال}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|beldad|belleza}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יופי}}

[[קטגוריה:תכונות]]
[[קטגוריה:מילות קריאה]]</text>
      <sha1>q12gq0wp9orehehxwr8m7uxfa1v9upd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלקלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>62958</id>
    <revision>
      <id>519904</id>
      <parentid>510087</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:12:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BakGF</username>
        <id>18848</id>
      </contributor>
      <origin>519904</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1614" sha1="895ip8tcfy03i5n19uw0kp1woa14r6a" xml:space="preserve">==אַלְקָלִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אלקאלי
|הגייה=al'''ka'''li
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ל|ה}}
|דרך תצורה=מלועזית
|נטיות=נ' אַלְקָלִית, ר' אַלְקָלִים, נ&quot;ר אַלְקָלִיּוֹת
}}{{תמונה|Alkalimetalle.jpg|מתכות אלקליות}}
#{{רובד|הביניים}} {{משלב|כימיה}} ש[[התמוסס|מתמוסס]] במים בקלות רבה תוך גרימת [[פיצוץ]]. התמיסה הנוצרת נחשבת ל[[אכל#אִכֵּל|מאכל]]ת.
#:*{{צט|קמוניא – מלח '''אלקלי'''.|משנה נידה ט ו#פירוש הרמב&quot;ם}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|اَلْقِلْي‎|אַלְקִלְי}} – ה[[קלוי]], ה[[שרוף]], לכן המילה &quot;אלקלי&quot; קשורה בעקיפין לעברית קלוי, קלה. ראו גם Kalium, השם הלטיני ל[[אשלגן]] (משם הסמל הכימי שלו K), מאותה מילה {{ערבית|قِلْي|קִילי}} 'קלוי, שרוף', דרך גרמית Kalisalz 'מלח קלוי', על שום שהיה מיוצר במקור מעץ קלוי. 

===צירופים===
* [[מתכת אלקלית]]
* [[מתכת אלקלית עפרורית]]

===נגזרות===
* [[אלקלואיד]]

===מילים נרדפות===
* [[בסיסי]]

===ניגודים===
* [[חמצי|חומצי]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|alkali}}


===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלקלי|ויקישיתוף=CATEGORY:Alkali}}</text>
      <sha1>895ip8tcfy03i5n19uw0kp1woa14r6a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דרך הבשמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>63718</id>
    <revision>
      <id>520413</id>
      <parentid>518113</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T01:27:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>520413</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2305" sha1="o324ob116kvcmsny8yzbe4heoe0fsv8" xml:space="preserve">== דֶּרֶךְ הַבְּשָׂמִים ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = דרך הבשמים
| הגייה = '''de'''rekh habsa'''mim'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = נקבה
| שורש = {{שרש3|ד|ר|ך}}, {{שרש3|ב|שׂ|ם}}
| דרך תצורה = צירוף
| נטיות = -
}}

# דרך מסחר חשובה בעת העתיקה, באמצעותה הובלו [[בשם|בשמים]] ומוצרי מותרות נוספים. הדרך עברה מדרום חצי־האי ערב אל חופי הים התיכון.
#:* [[קובץ:Aerial photograph of Avdat, Israel, Sept. 2007.jpg|טקסט=עבדת, עיר קדומה שנוסדה ע״י הנבטים במאה ה־3 לפנה״ס כתחנה לאורך דרך הבשמים.|ממוזער|[[w:עבדת|עבדת]], עיר קדומה שנוסדה ע״י הנבטים במאה ה־3 לפנה״ס כתחנה לאורך דרך הבשמים.]]המצרים הקדמונים הרבו לסחור ב'''דרך הבשמים''', בשל שימושם הרב בבשמים לצורכי דת ולצרכים אישיים.

=== גיזרון ===

* הדרך קיבלה את שמה מהבשמים הרבים שהובלו באמצעותה, במיוחד למטרות המצרים, שהשתמשו בבשמים למטרות דת ופולחן וכן גם לצרכים אישיים.&lt;ref&gt;ראו: [https://rafiben.files.wordpress.com/2012/09/d793d7a8d79a-d794d791d7a9d79ed799d79d-d791d7a2d795d79cd79d-d794d7a2d7aad799d7a7-d7a4d7a8d798-d79cd7a8d795d79ed7901.pdf גאות ושפל בדרך הבשמים של העולם העתיק, דצמבר 2003]&lt;/ref&gt;

=== תרגום ===
{{תרגומים|* אנגלית: {{ת|אנגלית|Incense trade route}}
* ערבית: {{ת|ערבית|طريق البخور}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Ruta del incienso}}|* רוסית: {{ת|רוסית|Путь благовоний}}
* דנית: {{ת|דנית|Røgelse-ruten}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Route de l'encens}}}}

=== ראו גם ===

* [[בשם]]
* [[דרך]]
* [[דרך המשי]]
* [[מצרים]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים
| ויקיפדיה = דרך הבשמים
| ויקישיתוף = דרך הבשמים
}}&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:ארכאולוגיה]]
[[קטגוריה:תעבורה]]
[[קטגוריה:מסחר]]</text>
      <sha1>o324ob116kvcmsny8yzbe4heoe0fsv8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קבל עליו את הדין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>64023</id>
    <revision>
      <id>519702</id>
      <parentid>514221</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:51:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SchlurcherBot</username>
        <id>43732</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Bot: http → https</comment>
      <origin>519702</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1673" sha1="t77ltnufshi8sxhpjo3osrcwgogstbe" xml:space="preserve">==קִבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קיבל עליו את הדין
|הגייה=ki'''bel''' 'a'''lav''' et ha'''din'''
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# הִשְׁלִים עִם הַמַּצָּב, וְלֹא מָחָה נֶגְדּוֹ אוֹ נִסָּה לְשַׁנּוֹתוֹ.
#:*{{צטבי|נִכָּר בּוֹ שֶׁחֶפְצוֹ לוֹמַר לָהֶם דָּבָר אַךְ אֵין כּוֹחוֹ עוֹמֵד לוֹ, עֵינָיו תּוֹהוֹת סָבִיב – וְלֹא עֶצֶב בָּהֶן וְלֹא אֵימָה, אֶלָּא נִיצוֹץ בָּרָק חַד וְשָׁנוּן, מָשָׁל '''קִיבֵּל אֶת הַדִּין''' בְּאַהֲבָה – וּבְדֵעָה צְלוּלָה|https://benyehuda.org/stein/aderet_eliyahu.html|אדרת אליהו|א&quot;ש שטיין}}

===מקור===
* {{צט/משנה|יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר: אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין; וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי דִּינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים; וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְּעֵינֶךָ כְּזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין.|אבות|א|ח}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|resign himself to it}}

[[קטגוריה:ביטויים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>t77ltnufshi8sxhpjo3osrcwgogstbe</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>