ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.26 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע בר 0 5273 520742 520366 2026-05-03T20:51:22Z CrescentStorm 15545 /* בָּר {{משני|ד}} */ 520742 wikitext text/x-wiki ==בַּר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=תואר |מין= זכר |שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות= נ' בָּרָה, ר' בָּרִים נ"ר בָּרוֹת }} # [[זך]], [[טהור]]. #:*{{צט/תנ"ך|נַשְּׁקוּ־'''בַר''', פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ; כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ.|תהלים|ב|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|פִּקּוּדֵי יהוה יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי־לֵב; מִצְוַת יהוה '''בָּרָה''', מְאִירַת עֵינָיִם.|תהלים|יט|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה, '''בָּרָה''' כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.|שיר השירים|ו|י}} #:*{{צטבי|הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ, / בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה / וּבְעֵינַי הִיא '''בָרָה'''.|bialik/bia118.html|הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן|חיים נחמן ביאליק}} === גיזרון === * מהשורש ב-ר-ר במשמע כללי (וקרוב אל) 'ב-ח-ר' (כמו בְּרֵרָה): משם 'מיין, סינן, טיהר', לכן המילה הזאת: בַּר 'טהור, מסונן, זך'. * משמע השורש 'טיהר' גם משמש באופן מטפורי: 'טיהר את המשמעות', משם [[ברור#בָּרוּר|בָּרוּר]], [[ברר#בֵּרֵר|לברר]]<ref>[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D7%A8%D7%A8_%E1%B4%B5.1?lang=he מילון קליין].</ref><ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B8%D6%BC%D7%A8%D7%95%D6%BC%D7%A8.1?lang=he מילון יסטרוב].</ref> וגם [[בר#בָּר א|בר]] 'תבואה מנוקה ומסוננת, דגן'.<ref>מילון אבן-שושן, ערך 'בר <small>א</small>'.</ref><ref>[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D6%B7%D6%BC%D7%A8_%E1%B4%B5%E1%B4%B5.1?lang=he מילון קליין].</ref><ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B7%D6%BC%D7%A8_IV.1?lang=he מילון יסטרוב].</ref> ===צירופים=== * [[בר לבב]] ===נרדפות=== * [[חף]] * [[נקי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|pure}} * ערבית: {{ת|ערבית|صالح|صافٍ}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{שורש|ברר}} {{-}} ==בָּר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר|שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות= }} # [[תבואה]] נקייה מ[[מוץ]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְיִקְבְּצוּ אֶת־כָּל־אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה, וְיִצְבְּרוּ־'''בָר'''; תַּחַת יַד־פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.|בראשית|מא|לה}} #:*{{צט/תנ"ך|וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת '''בָּר'''; וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.|יואל|ב|כד}} #:*{{צטזמר|מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ '''בָּר''' וִיקָבֵינוּ יַיִן / בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת / וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה.|song.asp?id{{=}}578|מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר|ויקיפדיה=מלאו אסמינו בר|פנחס אלעד}} # שם פרטי לזכר ולנקבה. ===גזרון=== * אכדית -בֻּרֻ buru. החל מן השושלת ה-18 במצריים החל מושאל למצרית-תכונה בצורת בּר br בהוראת חיטה {{הערת שוליים| br / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 433}}. * בשפות דרום ערביות בֹּּר, בּרר, בָּר = [[חיטה]] {{הערת שוליים| ראה שם}}. ===צירופים=== * [[לבור את הבר מן התבן]] * [[מה לתבן את הבר]] * [[ברא כרעא דאבוה הוא]] (2) ===נגזרות=== *[[ברות]] ===תרגום=== * אנגלית: (1) {{ת|אנגלית|bar|grain}} * ערבית: (1) {{ת|ערבית|مَحْصول|غَلَّة}} ===ראו גם=== * [[חברון]] * [[יבול]] * [[עבור#עֲבוּר ב|עֲבוּר]] * [[שובר#שׁוֹבָר|שׁוֹבָר]] * [[תנובה]] [[קטגוריה:דגן]] [[קטגוריה:שמות]] {{-}} ==בַּר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=תחילית |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מארמית |נטיות= בַּר־, נ' בַּת־; ר' בְּנֵי־, נ"ר בְּנוֹת־;{{ש}}בלשון הדיבור: נ' בָּרַת־, ר' בָּרֵי־, נ"ר בָּרוֹת־ }} #נכלל במקבץ המדובר לחיוב; שותף לתכונה או לעניין מסויים. #:*{{צט/תנ"ך|מַה־'''בְּרִי''' וּמַה־'''בַּר'''־בִּטְנִי וּמֶה '''בַּר'''־נְדָרָי.|משלי|לא|ב}} #:* ברכותינו! זכית בהגרלה, אתה '''בר'''־מזל. #:* כל בית בשכונתנו הוא '''בר''' שיפוץ. #:* "הקריטריון המרכזי של הרשויות המקומיות בישראל לדיור '''בר'''־השגה הוא השכרה או מכירה במחיר הנמוך ב-20% ממחיר השוק." <small>({{מקור/אינטרנט|יוצר=נעמה ריבה|כתובת=https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/.premium-1.2745036|כותרת=הדירה שלעולם לא תהיה שלכם: מה מעכב את התוכניות לדיור בר השגה בישראל?|שם האתר=הארץ|תאריך=09.10.2015}})</small> ===גיזרון=== *{{לועזית|ארמית}} צורת הנסמך של בְּרָא, [[בן]]. מצרית עתיקה: דֵם בּרֳי [http://starling.rinet.ru/cgi-bin/response.cgi?root=config&morpho=0&basename=\data\semham\semet&first=1 Dem bry] = [[צעיר]]; בלשונות ברבריים: בּרר barar = [[בן]]; בשפה קדם צ'אדית - bar = [[ילד]] צעיר , בע"ח ממין זכר. ===צירופים=== {{ע|3| * [[בר אורין|בר אוריין]] * [[בר בי רב]] * [[בר בצוע|בר ביצוע]] * [[בר דעת]] * [[בר הון]] * [[בר הכי]] * [[בר השגה]] * [[ברווז]] * [[בריום]] * [[בר מזל]] * [[בר ממוש|בר מימוש]] * [[בר מצוה|בר מצווה]] * [[ברנש]] * [[בר סמכא]] * [[בר פלגתא|בר פלוגתא]] * [[בר קימא|בר קיימא]] * [[בר שיט]] *[[בר תקף|בר תוקף]] }} === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|-able}}, {{ת|אנגלית|in-}} (למשל, ''in-reach'') ===ראו גם=== * [[בעל]]־ ===מידע נוסף=== * המילה משמשת רק בצורת הנסמך, בצירופים שונים (ראו להלן). * למעט צורת היחיד ממין זכר, המילה נוטה כמו המילה בן;{{הערת שוליים|החלטות האקדמיה בדקדוק, [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-שמות-שונים/2-3-נטייה-ומין/#target-3077 סעיף 2.3.2].}} עם זאת, בלשון הדיבור נגזרו מהמילה נטיות על דרך הנטייה הרגילה (ראו סעיף נטיות בניתוח הדקדוקי). === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תחיליות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]] ==בַּר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות= }}{{תמונה|Meadow (3798411198).jpg|צמחי בר צומחים בבר.}} #[[שדה]] מחוץ ל[[ישוב]]. #:*{{צט/תנ"ך|יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם, יִרְבּוּ '''בַבָּר'''; יָצְאוּ, וְלֹא־שָׁבוּ לָמוֹ.|איוב|לט|ד}} # (כסומך בצירופי סמיכות) שאינו [[מבוית]], שאינו שייך ל[[משק]] ה[[אדם]]. #:*{{צטשיר|הו, נילס, כל כך קטן, / נדד הרחק מן הכפר / על אווז הבית / עם כל אווזי '''הבר'''.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}450&wrkid{{=}}5151|נילס הולגרסון|לאה נאור}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל. תיבת (برة) ברה היא מקבילתה הערבית הקיימת בשתי המשמעויות העבריות לעיל. * אכדית: בַּארוּ 𒁉𒊒𒌑 בהוראת [[שדה]], [[אזור]]. סורית-ארמית: ({{ת|אנגלית|ܕܒܪܐ}} דברא) במשמעות: [[חריש]], אזור [[כפר]]י, [[מדבר]] ◄ {{לועזית|ארמית}} [[חוץ]]. * מילה קרובה בערבית بَرِّيّ (הגייה: בָּרִי) שפירושה: בר, פראי. (משמעות 2) כפועל 'בַּוֲורַ' [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%A8%D9%88%D8%B1 بور] בהוראת 'להשאיר שדה לא קצור',לתת לשקר לנבול (=לא לתרבת שדה), להפוך משהו ללא רווחי, או ללא תועלת.בהשפעת הכיבוש הערבי באירופה חדרה תיבת בר לספרדית בהגיית בָּרִיוֹ ([https://en.wiktionary.org/wiki/barrio barrio]) בהוראת שכונת עוני,[[פרבר]] (ובכמה מדינות לטיניות דוברות ספרדית בהוראת: עירייה או מחלקת-עירייה. ===נגזרות=== * [[בריתא]] ===צירופים=== * [[בר מינן]] * [[אין תוכו כברו]] * [[חזיר בר]] * [[שור הבר]] ===מילים נרדפות=== *[[פרא]] ===ניגודים=== * [[בית]] (2) === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|wilderness}} (1), {{ת|אנגלית|wild}} (2) ===ראו גם=== * [[מלבר]] * [[מלברית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Wild flowers|שם ויקישיתוף=צמחיית בר}} [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]] [[קטגוריה:אקולוגיה]] ==בָּר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= בר |שורש וגזרה={{שרש3|ב|ו|ר}} |בניין= קל }} # בחר ברצוי מבין אפשרויות. הפריד בין שני מינים, בין פסולת למה שרצוי. #:*{{צט/משנה|אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה '''שֶׁיָּבוֹר''' לוֹ הָאָדָם|אבות|ב|א}} #:*{{צט/משנה|כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר '''יבור''' בין ממין אחד בין משני מינין|כלאים|ב|א}} #:*{{צט/משנה|מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה, וְרֵחַיִם וְתַנּוּר; אֲבָל לֹא '''תָבוֹר''' וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ.|שביעית|ה|ט}} ===גיזרון=== * השורש בצורתו זו (ללא הכפילות ב־ר־ר) הוא מקראי ומבטא ברירה וגם נקיון או טהרה. בבניין נפעל {{צט/תנ"ך|סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ '''הִבָּרוּ''' נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'|ישעיהו|נב|יא}} ===צירופים=== * [[לבור את הבר מן התבן]] ===נגזרות=== *[[נבר#נָבַר (גם: נִבְרַר)|נָבַר]] *[[נברר]]? ===מילים נרדפות=== * [[ברר]] ===ניגודים=== * [[ערב#עֵרֵב|עֵרֵב]] [[ערבב]] {{שורש|ב}} ==בָּר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות= }}{{תמונה|Ernst Fuchs Bar.jpg|בר}} #[[דלפק]] המשמש ל[[מזיגה|מזיגת]] [[משקה|משקאות]] ו[[הגשה|הגשתם]]. #:*{{משפט מדגים}} # מקום בילוי שעיקרו דלפק שכזה. #:*{{צטשיר|'''בבר''' של גברת קוקי / זמרת עם בוזוקי / עד אור הבוקר שם נרקוד|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}465&wrkid{{=}}1113|הכל בגלל האהבה|דפנה אילת}} #:*{{צטשיר|בשתיים אחרי חצות, / בין חברים וחברות / מכל מין וצבע. / יושב לשתות באיזה '''בר''', / רק שם הלב חופשי ושר – / חי כמו בטבע.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}2544&wrkid{{=}}38825|מה תגידו|שארל אזנבור|מתרגם=אלי ביז'אווי}} #:* יש [[מסיבה]] ב'''בר''' רוצה לבוא? ===גיזרון=== {{לועזית|אנגלית}} bar – [[קורה]]. ===צירופים=== *[[בר מים]] *[[בר משקאות]] *[[חפשי על הבר|חופשי על הבר]] ===מילים נרדפות=== * [[בית מרזח]] (2) * [[טברנה]] (2) * [[מסבאה]] (2) * [[פאב]] (2) === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|bar}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Bar|Theke|Tresen}} ===ראו גם=== * [[ברמן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Bars|שם ויקישיתוף=ברים}} [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:מסעדות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]] {{-}} ==בָּר {{משני|ד}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות= }} # יחידת מידה ל[[לחץ]]. #:* בר אחד שווה ל-14.504 [[PSI]]. ===גיזרון=== {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|βάρος|báros}} – [[כבד]]. ===נגזרות=== *[[ברומטר]] *[[איזוברי]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|bar}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=בר (מידה)}} [[קטגוריה:יחידות מידה]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] ==בֹּר== {{אין לבלבל עם|בור}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בור |הגייה=bor |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} [[זכות|זַכּוּת]], היות דבר [[טהור]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי '''כְּבֹרִי''' לְנֶגֶד עֵינָיו.|שמואל ב|כב|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף '''כַּבֹּר''' סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ.|ישעיהו|א|כה}} # [[כימיקל]] המשמש ל[[חיטוי]]. #:*{{צט/תנ"ך|אִם-הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי-שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי '''בְּבֹר''' כַּפָּי|איוב|ט|ל}} ===מילים נרדפות=== *[[זכות|זַכּוּת]] (1) *[[טוהר]] (1) *[[סבון]] (2) *[[ברית#בֹּרִית|בֹּרִית]](2) ===ניגודים=== *[[זהמה|זוהמה]] (1) *[[טמאה|טומאה]] (1) *[[טנפת|טינופת]] (1) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|purity}} *ערבית: {{ת|ערבית|نقاء|صفاء}} ===קישורים חיצוניים=== *{{מקור/לקסיקון BDB|בֹּר|1252}} [[קטגוריה:היגיינה]] hbikq7ugxynv5egk4tvx5ibb4tsuild 520743 520742 2026-05-03T20:51:45Z CrescentStorm 15545 /* נגזרות */ 520743 wikitext text/x-wiki ==בַּר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=תואר |מין= זכר |שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות= נ' בָּרָה, ר' בָּרִים נ"ר בָּרוֹת }} # [[זך]], [[טהור]]. #:*{{צט/תנ"ך|נַשְּׁקוּ־'''בַר''', פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ; כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ.|תהלים|ב|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|פִּקּוּדֵי יהוה יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי־לֵב; מִצְוַת יהוה '''בָּרָה''', מְאִירַת עֵינָיִם.|תהלים|יט|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה, '''בָּרָה''' כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.|שיר השירים|ו|י}} #:*{{צטבי|הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ, / בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה / וּבְעֵינַי הִיא '''בָרָה'''.|bialik/bia118.html|הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן|חיים נחמן ביאליק}} === גיזרון === * מהשורש ב-ר-ר במשמע כללי (וקרוב אל) 'ב-ח-ר' (כמו בְּרֵרָה): משם 'מיין, סינן, טיהר', לכן המילה הזאת: בַּר 'טהור, מסונן, זך'. * משמע השורש 'טיהר' גם משמש באופן מטפורי: 'טיהר את המשמעות', משם [[ברור#בָּרוּר|בָּרוּר]], [[ברר#בֵּרֵר|לברר]]<ref>[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D7%A8%D7%A8_%E1%B4%B5.1?lang=he מילון קליין].</ref><ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B8%D6%BC%D7%A8%D7%95%D6%BC%D7%A8.1?lang=he מילון יסטרוב].</ref> וגם [[בר#בָּר א|בר]] 'תבואה מנוקה ומסוננת, דגן'.<ref>מילון אבן-שושן, ערך 'בר <small>א</small>'.</ref><ref>[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D6%B7%D6%BC%D7%A8_%E1%B4%B5%E1%B4%B5.1?lang=he מילון קליין].</ref><ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B7%D6%BC%D7%A8_IV.1?lang=he מילון יסטרוב].</ref> ===צירופים=== * [[בר לבב]] ===נרדפות=== * [[חף]] * [[נקי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|pure}} * ערבית: {{ת|ערבית|صالح|صافٍ}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{שורש|ברר}} {{-}} ==בָּר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר|שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות= }} # [[תבואה]] נקייה מ[[מוץ]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְיִקְבְּצוּ אֶת־כָּל־אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה, וְיִצְבְּרוּ־'''בָר'''; תַּחַת יַד־פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.|בראשית|מא|לה}} #:*{{צט/תנ"ך|וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת '''בָּר'''; וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.|יואל|ב|כד}} #:*{{צטזמר|מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ '''בָּר''' וִיקָבֵינוּ יַיִן / בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת / וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה.|song.asp?id{{=}}578|מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר|ויקיפדיה=מלאו אסמינו בר|פנחס אלעד}} # שם פרטי לזכר ולנקבה. ===גזרון=== * אכדית -בֻּרֻ buru. החל מן השושלת ה-18 במצריים החל מושאל למצרית-תכונה בצורת בּר br בהוראת חיטה {{הערת שוליים| br / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 433}}. * בשפות דרום ערביות בֹּּר, בּרר, בָּר = [[חיטה]] {{הערת שוליים| ראה שם}}. ===צירופים=== * [[לבור את הבר מן התבן]] * [[מה לתבן את הבר]] * [[ברא כרעא דאבוה הוא]] (2) ===נגזרות=== *[[ברות]] ===תרגום=== * אנגלית: (1) {{ת|אנגלית|bar|grain}} * ערבית: (1) {{ת|ערבית|مَحْصول|غَلَّة}} ===ראו גם=== * [[חברון]] * [[יבול]] * [[עבור#עֲבוּר ב|עֲבוּר]] * [[שובר#שׁוֹבָר|שׁוֹבָר]] * [[תנובה]] [[קטגוריה:דגן]] [[קטגוריה:שמות]] {{-}} ==בַּר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=תחילית |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מארמית |נטיות= בַּר־, נ' בַּת־; ר' בְּנֵי־, נ"ר בְּנוֹת־;{{ש}}בלשון הדיבור: נ' בָּרַת־, ר' בָּרֵי־, נ"ר בָּרוֹת־ }} #נכלל במקבץ המדובר לחיוב; שותף לתכונה או לעניין מסויים. #:*{{צט/תנ"ך|מַה־'''בְּרִי''' וּמַה־'''בַּר'''־בִּטְנִי וּמֶה '''בַּר'''־נְדָרָי.|משלי|לא|ב}} #:* ברכותינו! זכית בהגרלה, אתה '''בר'''־מזל. #:* כל בית בשכונתנו הוא '''בר''' שיפוץ. #:* "הקריטריון המרכזי של הרשויות המקומיות בישראל לדיור '''בר'''־השגה הוא השכרה או מכירה במחיר הנמוך ב-20% ממחיר השוק." <small>({{מקור/אינטרנט|יוצר=נעמה ריבה|כתובת=https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/.premium-1.2745036|כותרת=הדירה שלעולם לא תהיה שלכם: מה מעכב את התוכניות לדיור בר השגה בישראל?|שם האתר=הארץ|תאריך=09.10.2015}})</small> ===גיזרון=== *{{לועזית|ארמית}} צורת הנסמך של בְּרָא, [[בן]]. מצרית עתיקה: דֵם בּרֳי [http://starling.rinet.ru/cgi-bin/response.cgi?root=config&morpho=0&basename=\data\semham\semet&first=1 Dem bry] = [[צעיר]]; בלשונות ברבריים: בּרר barar = [[בן]]; בשפה קדם צ'אדית - bar = [[ילד]] צעיר , בע"ח ממין זכר. ===צירופים=== {{ע|3| * [[בר אורין|בר אוריין]] * [[בר בי רב]] * [[בר בצוע|בר ביצוע]] * [[בר דעת]] * [[בר הון]] * [[בר הכי]] * [[בר השגה]] * [[ברווז]] * [[בריום]] * [[בר מזל]] * [[בר ממוש|בר מימוש]] * [[בר מצוה|בר מצווה]] * [[ברנש]] * [[בר סמכא]] * [[בר פלגתא|בר פלוגתא]] * [[בר קימא|בר קיימא]] * [[בר שיט]] *[[בר תקף|בר תוקף]] }} === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|-able}}, {{ת|אנגלית|in-}} (למשל, ''in-reach'') ===ראו גם=== * [[בעל]]־ ===מידע נוסף=== * המילה משמשת רק בצורת הנסמך, בצירופים שונים (ראו להלן). * למעט צורת היחיד ממין זכר, המילה נוטה כמו המילה בן;{{הערת שוליים|החלטות האקדמיה בדקדוק, [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-שמות-שונים/2-3-נטייה-ומין/#target-3077 סעיף 2.3.2].}} עם זאת, בלשון הדיבור נגזרו מהמילה נטיות על דרך הנטייה הרגילה (ראו סעיף נטיות בניתוח הדקדוקי). === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תחיליות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]] ==בַּר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות= }}{{תמונה|Meadow (3798411198).jpg|צמחי בר צומחים בבר.}} #[[שדה]] מחוץ ל[[ישוב]]. #:*{{צט/תנ"ך|יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם, יִרְבּוּ '''בַבָּר'''; יָצְאוּ, וְלֹא־שָׁבוּ לָמוֹ.|איוב|לט|ד}} # (כסומך בצירופי סמיכות) שאינו [[מבוית]], שאינו שייך ל[[משק]] ה[[אדם]]. #:*{{צטשיר|הו, נילס, כל כך קטן, / נדד הרחק מן הכפר / על אווז הבית / עם כל אווזי '''הבר'''.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}450&wrkid{{=}}5151|נילס הולגרסון|לאה נאור}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל. תיבת (برة) ברה היא מקבילתה הערבית הקיימת בשתי המשמעויות העבריות לעיל. * אכדית: בַּארוּ 𒁉𒊒𒌑 בהוראת [[שדה]], [[אזור]]. סורית-ארמית: ({{ת|אנגלית|ܕܒܪܐ}} דברא) במשמעות: [[חריש]], אזור [[כפר]]י, [[מדבר]] ◄ {{לועזית|ארמית}} [[חוץ]]. * מילה קרובה בערבית بَرِّيّ (הגייה: בָּרִי) שפירושה: בר, פראי. (משמעות 2) כפועל 'בַּוֲורַ' [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%A8%D9%88%D8%B1 بور] בהוראת 'להשאיר שדה לא קצור',לתת לשקר לנבול (=לא לתרבת שדה), להפוך משהו ללא רווחי, או ללא תועלת.בהשפעת הכיבוש הערבי באירופה חדרה תיבת בר לספרדית בהגיית בָּרִיוֹ ([https://en.wiktionary.org/wiki/barrio barrio]) בהוראת שכונת עוני,[[פרבר]] (ובכמה מדינות לטיניות דוברות ספרדית בהוראת: עירייה או מחלקת-עירייה. ===נגזרות=== * [[בריתא]] ===צירופים=== * [[בר מינן]] * [[אין תוכו כברו]] * [[חזיר בר]] * [[שור הבר]] ===מילים נרדפות=== *[[פרא]] ===ניגודים=== * [[בית]] (2) === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|wilderness}} (1), {{ת|אנגלית|wild}} (2) ===ראו גם=== * [[מלבר]] * [[מלברית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Wild flowers|שם ויקישיתוף=צמחיית בר}} [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]] [[קטגוריה:אקולוגיה]] ==בָּר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= בר |שורש וגזרה={{שרש3|ב|ו|ר}} |בניין= קל }} # בחר ברצוי מבין אפשרויות. הפריד בין שני מינים, בין פסולת למה שרצוי. #:*{{צט/משנה|אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה '''שֶׁיָּבוֹר''' לוֹ הָאָדָם|אבות|ב|א}} #:*{{צט/משנה|כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר '''יבור''' בין ממין אחד בין משני מינין|כלאים|ב|א}} #:*{{צט/משנה|מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה, וְרֵחַיִם וְתַנּוּר; אֲבָל לֹא '''תָבוֹר''' וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ.|שביעית|ה|ט}} ===גיזרון=== * השורש בצורתו זו (ללא הכפילות ב־ר־ר) הוא מקראי ומבטא ברירה וגם נקיון או טהרה. בבניין נפעל {{צט/תנ"ך|סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ '''הִבָּרוּ''' נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'|ישעיהו|נב|יא}} ===צירופים=== * [[לבור את הבר מן התבן]] ===נגזרות=== *[[נבר#נָבַר (גם: נִבְרַר)|נָבַר, נברר]] ===מילים נרדפות=== * [[ברר]] ===ניגודים=== * [[ערב#עֵרֵב|עֵרֵב]] [[ערבב]] {{שורש|ב}} ==בָּר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות= }}{{תמונה|Ernst Fuchs Bar.jpg|בר}} #[[דלפק]] המשמש ל[[מזיגה|מזיגת]] [[משקה|משקאות]] ו[[הגשה|הגשתם]]. #:*{{משפט מדגים}} # מקום בילוי שעיקרו דלפק שכזה. #:*{{צטשיר|'''בבר''' של גברת קוקי / זמרת עם בוזוקי / עד אור הבוקר שם נרקוד|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}465&wrkid{{=}}1113|הכל בגלל האהבה|דפנה אילת}} #:*{{צטשיר|בשתיים אחרי חצות, / בין חברים וחברות / מכל מין וצבע. / יושב לשתות באיזה '''בר''', / רק שם הלב חופשי ושר – / חי כמו בטבע.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}2544&wrkid{{=}}38825|מה תגידו|שארל אזנבור|מתרגם=אלי ביז'אווי}} #:* יש [[מסיבה]] ב'''בר''' רוצה לבוא? ===גיזרון=== {{לועזית|אנגלית}} bar – [[קורה]]. ===צירופים=== *[[בר מים]] *[[בר משקאות]] *[[חפשי על הבר|חופשי על הבר]] ===מילים נרדפות=== * [[בית מרזח]] (2) * [[טברנה]] (2) * [[מסבאה]] (2) * [[פאב]] (2) === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|bar}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Bar|Theke|Tresen}} ===ראו גם=== * [[ברמן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Bars|שם ויקישיתוף=ברים}} [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:מסעדות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]] {{-}} ==בָּר {{משני|ד}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות= }} # יחידת מידה ל[[לחץ]]. #:* בר אחד שווה ל-14.504 [[PSI]]. ===גיזרון=== {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|βάρος|báros}} – [[כבד]]. ===נגזרות=== *[[ברומטר]] *[[איזוברי]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|bar}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=בר (מידה)}} [[קטגוריה:יחידות מידה]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] ==בֹּר== {{אין לבלבל עם|בור}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בור |הגייה=bor |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} [[זכות|זַכּוּת]], היות דבר [[טהור]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי '''כְּבֹרִי''' לְנֶגֶד עֵינָיו.|שמואל ב|כב|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף '''כַּבֹּר''' סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ.|ישעיהו|א|כה}} # [[כימיקל]] המשמש ל[[חיטוי]]. #:*{{צט/תנ"ך|אִם-הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי-שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי '''בְּבֹר''' כַּפָּי|איוב|ט|ל}} ===מילים נרדפות=== *[[זכות|זַכּוּת]] (1) *[[טוהר]] (1) *[[סבון]] (2) *[[ברית#בֹּרִית|בֹּרִית]](2) ===ניגודים=== *[[זהמה|זוהמה]] (1) *[[טמאה|טומאה]] (1) *[[טנפת|טינופת]] (1) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|purity}} *ערבית: {{ת|ערבית|نقاء|صفاء}} ===קישורים חיצוניים=== *{{מקור/לקסיקון BDB|בֹּר|1252}} [[קטגוריה:היגיינה]] nvsf8xrylgdpf5u7puyyn9uccwp6yc1 520744 520743 2026-05-03T20:52:22Z CrescentStorm 15545 /* בַּר {{משני|ג}} */ 520744 wikitext text/x-wiki ==בַּר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=תואר |מין= זכר |שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות= נ' בָּרָה, ר' בָּרִים נ"ר בָּרוֹת }} # [[זך]], [[טהור]]. #:*{{צט/תנ"ך|נַשְּׁקוּ־'''בַר''', פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ; כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ.|תהלים|ב|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|פִּקּוּדֵי יהוה יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי־לֵב; מִצְוַת יהוה '''בָּרָה''', מְאִירַת עֵינָיִם.|תהלים|יט|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה, '''בָּרָה''' כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.|שיר השירים|ו|י}} #:*{{צטבי|הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ, / בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה / וּבְעֵינַי הִיא '''בָרָה'''.|bialik/bia118.html|הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן|חיים נחמן ביאליק}} === גיזרון === * מהשורש ב-ר-ר במשמע כללי (וקרוב אל) 'ב-ח-ר' (כמו בְּרֵרָה): משם 'מיין, סינן, טיהר', לכן המילה הזאת: בַּר 'טהור, מסונן, זך'. * משמע השורש 'טיהר' גם משמש באופן מטפורי: 'טיהר את המשמעות', משם [[ברור#בָּרוּר|בָּרוּר]], [[ברר#בֵּרֵר|לברר]]<ref>[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D7%A8%D7%A8_%E1%B4%B5.1?lang=he מילון קליין].</ref><ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B8%D6%BC%D7%A8%D7%95%D6%BC%D7%A8.1?lang=he מילון יסטרוב].</ref> וגם [[בר#בָּר א|בר]] 'תבואה מנוקה ומסוננת, דגן'.<ref>מילון אבן-שושן, ערך 'בר <small>א</small>'.</ref><ref>[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%91%D6%B7%D6%BC%D7%A8_%E1%B4%B5%E1%B4%B5.1?lang=he מילון קליין].</ref><ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%91%D6%B7%D6%BC%D7%A8_IV.1?lang=he מילון יסטרוב].</ref> ===צירופים=== * [[בר לבב]] ===נרדפות=== * [[חף]] * [[נקי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|pure}} * ערבית: {{ת|ערבית|صالح|صافٍ}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{שורש|ברר}} {{-}} ==בָּר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר|שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות= }} # [[תבואה]] נקייה מ[[מוץ]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְיִקְבְּצוּ אֶת־כָּל־אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה, וְיִצְבְּרוּ־'''בָר'''; תַּחַת יַד־פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.|בראשית|מא|לה}} #:*{{צט/תנ"ך|וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת '''בָּר'''; וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.|יואל|ב|כד}} #:*{{צטזמר|מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ '''בָּר''' וִיקָבֵינוּ יַיִן / בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת / וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה.|song.asp?id{{=}}578|מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר|ויקיפדיה=מלאו אסמינו בר|פנחס אלעד}} # שם פרטי לזכר ולנקבה. ===גזרון=== * אכדית -בֻּרֻ buru. החל מן השושלת ה-18 במצריים החל מושאל למצרית-תכונה בצורת בּר br בהוראת חיטה {{הערת שוליים| br / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 433}}. * בשפות דרום ערביות בֹּּר, בּרר, בָּר = [[חיטה]] {{הערת שוליים| ראה שם}}. ===צירופים=== * [[לבור את הבר מן התבן]] * [[מה לתבן את הבר]] * [[ברא כרעא דאבוה הוא]] (2) ===נגזרות=== *[[ברות]] ===תרגום=== * אנגלית: (1) {{ת|אנגלית|bar|grain}} * ערבית: (1) {{ת|ערבית|مَحْصول|غَلَّة}} ===ראו גם=== * [[חברון]] * [[יבול]] * [[עבור#עֲבוּר ב|עֲבוּר]] * [[שובר#שׁוֹבָר|שׁוֹבָר]] * [[תנובה]] [[קטגוריה:דגן]] [[קטגוריה:שמות]] {{-}} ==בַּר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=תחילית |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מארמית |נטיות= בַּר־, נ' בַּת־; ר' בְּנֵי־, נ"ר בְּנוֹת־;{{ש}}בלשון הדיבור: נ' בָּרַת־, ר' בָּרֵי־, נ"ר בָּרוֹת־ }} #נכלל במקבץ המדובר לחיוב; שותף לתכונה או לעניין מסויים. #:*{{צט/תנ"ך|מַה־'''בְּרִי''' וּמַה־'''בַּר'''־בִּטְנִי וּמֶה '''בַּר'''־נְדָרָי.|משלי|לא|ב}} #:* ברכותינו! זכית בהגרלה, אתה '''בר'''־מזל. #:* כל בית בשכונתנו הוא '''בר''' שיפוץ. #:* "הקריטריון המרכזי של הרשויות המקומיות בישראל לדיור '''בר'''־השגה הוא השכרה או מכירה במחיר הנמוך ב-20% ממחיר השוק." <small>({{מקור/אינטרנט|יוצר=נעמה ריבה|כתובת=https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/.premium-1.2745036|כותרת=הדירה שלעולם לא תהיה שלכם: מה מעכב את התוכניות לדיור בר השגה בישראל?|שם האתר=הארץ|תאריך=09.10.2015}})</small> ===גיזרון=== *{{לועזית|ארמית}} צורת הנסמך של בְּרָא, [[בן]]. מצרית עתיקה: דֵם בּרֳי [http://starling.rinet.ru/cgi-bin/response.cgi?root=config&morpho=0&basename=\data\semham\semet&first=1 Dem bry] = [[צעיר]]; בלשונות ברבריים: בּרר barar = [[בן]]; בשפה קדם צ'אדית - bar = [[ילד]] צעיר , בע"ח ממין זכר. ===צירופים=== {{ע|3| * [[בר אורין|בר אוריין]] * [[בר בי רב]] * [[בר בצוע|בר ביצוע]] * [[בר דעת]] * [[בר הון]] * [[בר הכי]] * [[בר השגה]] * [[ברווז]] * [[בריום]] * [[בר מזל]] * [[בר ממוש|בר מימוש]] * [[בר מצוה|בר מצווה]] * [[ברנש]] * [[בר סמכא]] * [[בר פלגתא|בר פלוגתא]] * [[בר קימא|בר קיימא]] * [[בר שיט]] *[[בר תקף|בר תוקף]] }} === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|-able}}, {{ת|אנגלית|in-}} (למשל, ''in-reach'') ===ראו גם=== * [[בעל]]־ ===מידע נוסף=== * המילה משמשת רק בצורת הנסמך, בצירופים שונים (ראו להלן). * למעט צורת היחיד ממין זכר, המילה נוטה כמו המילה בן;{{הערת שוליים|החלטות האקדמיה בדקדוק, [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-שמות-שונים/2-3-נטייה-ומין/#target-3077 סעיף 2.3.2].}} עם זאת, בלשון הדיבור נגזרו מהמילה נטיות על דרך הנטייה הרגילה (ראו סעיף נטיות בניתוח הדקדוקי). === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תחיליות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]] ==בַּר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות= }}{{תמונה|Meadow (3798411198).jpg|צמחי בר צומחים בבר.}} #[[שדה]] מחוץ ל[[ישוב]]. #:*{{צט/תנ"ך|יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם, יִרְבּוּ '''בַבָּר'''; יָצְאוּ, וְלֹא־שָׁבוּ לָמוֹ.|איוב|לט|ד}} # (כסומך בצירופי סמיכות) שאינו [[מבוית]], שאינו שייך ל[[משק]] ה[[אדם]]. #:*{{צטשיר|הו, נילס, כל כך קטן, / נדד הרחק מן הכפר / על אווז הבית / עם כל אווזי '''הבר'''.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}450&wrkid{{=}}5151|נילס הולגרסון|לאה נאור}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל. תיבת (برة) ברה היא מקבילתה הערבית הקיימת בשתי המשמעויות העבריות לעיל. * אכדית: בַּארוּ 𒁉𒊒𒌑 בהוראת [[שדה]], [[אזור]]. סורית-ארמית: ({{ת|אנגלית|ܕܒܪܐ}} דברא) במשמעות: [[חריש]], אזור [[כפר]]י, [[מדבר]] ◄ {{לועזית|ארמית}} [[חוץ]]. * מילה קרובה בערבית بَرِّيّ (הגייה: בָּרִי) שפירושה: בר, פראי. (משמעות 2) כפועל 'בַּוֲורַ' [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%A8%D9%88%D8%B1 بور] בהוראת 'להשאיר שדה לא קצור',לתת לשקר לנבול (=לא לתרבת שדה), להפוך משהו ללא רווחי, או ללא תועלת.בהשפעת הכיבוש הערבי באירופה חדרה תיבת בר לספרדית בהגיית בָּרִיוֹ ([https://en.wiktionary.org/wiki/barrio barrio]) בהוראת שכונת עוני,[[פרבר]] (ובכמה מדינות לטיניות דוברות ספרדית בהוראת: עירייה או מחלקת-עירייה. ===נגזרות=== * [[בריתא]] * [[מלבר]] ===צירופים=== * [[בר מינן]] * [[אין תוכו כברו]] * [[חזיר בר]] * [[שור הבר]] ===מילים נרדפות=== *[[פרא]] ===ניגודים=== * [[בית]] (2) === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|wilderness}} (1), {{ת|אנגלית|wild}} (2) ===ראו גם=== * [[מלבר]] * [[מלברית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Wild flowers|שם ויקישיתוף=צמחיית בר}} [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]] [[קטגוריה:אקולוגיה]] ==בָּר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= בר |שורש וגזרה={{שרש3|ב|ו|ר}} |בניין= קל }} # בחר ברצוי מבין אפשרויות. הפריד בין שני מינים, בין פסולת למה שרצוי. #:*{{צט/משנה|אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה '''שֶׁיָּבוֹר''' לוֹ הָאָדָם|אבות|ב|א}} #:*{{צט/משנה|כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר '''יבור''' בין ממין אחד בין משני מינין|כלאים|ב|א}} #:*{{צט/משנה|מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה, וְרֵחַיִם וְתַנּוּר; אֲבָל לֹא '''תָבוֹר''' וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ.|שביעית|ה|ט}} ===גיזרון=== * השורש בצורתו זו (ללא הכפילות ב־ר־ר) הוא מקראי ומבטא ברירה וגם נקיון או טהרה. בבניין נפעל {{צט/תנ"ך|סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ '''הִבָּרוּ''' נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'|ישעיהו|נב|יא}} ===צירופים=== * [[לבור את הבר מן התבן]] ===נגזרות=== *[[נבר#נָבַר (גם: נִבְרַר)|נָבַר, נברר]] ===מילים נרדפות=== * [[ברר]] ===ניגודים=== * [[ערב#עֵרֵב|עֵרֵב]] [[ערבב]] {{שורש|ב}} ==בָּר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות= }}{{תמונה|Ernst Fuchs Bar.jpg|בר}} #[[דלפק]] המשמש ל[[מזיגה|מזיגת]] [[משקה|משקאות]] ו[[הגשה|הגשתם]]. #:*{{משפט מדגים}} # מקום בילוי שעיקרו דלפק שכזה. #:*{{צטשיר|'''בבר''' של גברת קוקי / זמרת עם בוזוקי / עד אור הבוקר שם נרקוד|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}465&wrkid{{=}}1113|הכל בגלל האהבה|דפנה אילת}} #:*{{צטשיר|בשתיים אחרי חצות, / בין חברים וחברות / מכל מין וצבע. / יושב לשתות באיזה '''בר''', / רק שם הלב חופשי ושר – / חי כמו בטבע.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}2544&wrkid{{=}}38825|מה תגידו|שארל אזנבור|מתרגם=אלי ביז'אווי}} #:* יש [[מסיבה]] ב'''בר''' רוצה לבוא? ===גיזרון=== {{לועזית|אנגלית}} bar – [[קורה]]. ===צירופים=== *[[בר מים]] *[[בר משקאות]] *[[חפשי על הבר|חופשי על הבר]] ===מילים נרדפות=== * [[בית מרזח]] (2) * [[טברנה]] (2) * [[מסבאה]] (2) * [[פאב]] (2) === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|bar}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Bar|Theke|Tresen}} ===ראו גם=== * [[ברמן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Bars|שם ויקישיתוף=ברים}} [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:מסעדות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]] {{-}} ==בָּר {{משני|ד}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בר |הגייה= bar |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות= }} # יחידת מידה ל[[לחץ]]. #:* בר אחד שווה ל-14.504 [[PSI]]. ===גיזרון=== {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|βάρος|báros}} – [[כבד]]. ===נגזרות=== *[[ברומטר]] *[[איזוברי]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|bar}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=בר (מידה)}} [[קטגוריה:יחידות מידה]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] ==בֹּר== {{אין לבלבל עם|בור}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בור |הגייה=bor |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ב|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} [[זכות|זַכּוּת]], היות דבר [[טהור]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי '''כְּבֹרִי''' לְנֶגֶד עֵינָיו.|שמואל ב|כב|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף '''כַּבֹּר''' סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ.|ישעיהו|א|כה}} # [[כימיקל]] המשמש ל[[חיטוי]]. #:*{{צט/תנ"ך|אִם-הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי-שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי '''בְּבֹר''' כַּפָּי|איוב|ט|ל}} ===מילים נרדפות=== *[[זכות|זַכּוּת]] (1) *[[טוהר]] (1) *[[סבון]] (2) *[[ברית#בֹּרִית|בֹּרִית]](2) ===ניגודים=== *[[זהמה|זוהמה]] (1) *[[טמאה|טומאה]] (1) *[[טנפת|טינופת]] (1) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|purity}} *ערבית: {{ת|ערבית|نقاء|صفاء}} ===קישורים חיצוניים=== *{{מקור/לקסיקון BDB|בֹּר|1252}} [[קטגוריה:היגיינה]] mmab4p7qvukdkn2el6xv0n4g408crku ישראל 0 7239 520739 517659 2026-05-03T16:21:21Z CrescentStorm 15545 /* יִשְׂרָאֵל */ 520739 wikitext text/x-wiki ==יִשְׂרָאֵל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ישראל |הגייה=yisra'''el''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Flag of Israel.svg|דגל ישראל}} # שמה הרשמי של [[מדינת ישראל]]. #:* {{צט|...תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת־העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם '''ישראל'''|מגילת העצמאות של מדינת ישראל}} #:* אני מתגורר '''בישראל'''. # כינוי לבני [[דת משה]] תוך התייחסות אליהם כ[[עם]]. #:* {{צט/תנ"ך|בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ '''בְּיִשְׂרָאֵל''' אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה|שופטים|יז|ו}} #:* {{צט/משנה|חוכרין נירין מן הנכרים בשביעית, אבל לא '''מישראל''' ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי '''ישראל'''|שביעית|ד|ג}} #:* {{צטבי|וּכְמוֹ שֶׁהוּא אֶת-לִבִּי קַבֶּל-נָא, בְּלִי-כְחָל, בְּלִי-שְׂרָק וּבְלִי לֶהָבוֹת; רַק בְּרָכָה אַחַת קְטַנָּה יָבִיא לָךְ: נִיצוֹץ אוֹר שֶׁל בַּת-'''יִשְׂרָאֵל'''|bialik/bia058.html|בת ישראל|חיים נחמן ביאליק}} # [[יהודי]] אשר איננו [[כהן]] או [[לוי]]. #:* {{צט|...גזבר קודם לכהן הדיוט, כהן הדיוט קודם ללוי, לוי קודם '''לישראל''', '''ישראל''' לממזר, ממזר לנתין, נתין לגר, גר לעבד משוחרר...|תוספתא הוריות ב ט}} # {{רובד|המקרא}} כינוי ל[[ממלכה|ממלכת]] [[עשרת השבטים]] ששכנה מצפון ליהודה, אשר חרבה כאשר [[הגלה|הוגלתה]] ע"י שלמנאסר החמישי, מלך [[אשור]], בשנת 722 לפנה"ס. #:* {{צט/תנ"ך|אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ '''יִשְׂרָאֵל'''; אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי|הושע|יא|ח}} # בנם של [[יצחק]] ו[[רבקה]], ואח ל[[עשו]]. נחשב לאבי עם '''ישראל (1,2,4)'''. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב. לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם-'''יִשְׂרָאֵל''' יִהְיֶה שְׁמֶךָ. וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ '''יִשְׂרָאֵל'''|בראשית|לה|י}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים, לַחֲנֹט אֶת אָבִיו; וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת '''יִשְׂרָאֵל'''|בראשית|נ|ב}} # שם פרטי לזכר. #:* {{הדגשה|"'''יִשְׂרָאֵל''' תַּעֲלֶה הַבַּיְתָה! אֲנִי אָבוֹא מֹתֶק אֲנִי אָבוֹא, מָה אָסוּר לִי לְשַׂחֵק 'קְסַת' עַם שִׁמְּשׁנַה"|(יוסף שילוח / "משפ' צנעני")}} ===גזרון=== [[קובץ:Israel segment.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החלק במצבת ישראל בו מוזכרת המילה ישראל]] * מופעה הראשון של המילה נמצא חקוק בלשון מצרית-קדומה בפריט הארכיאולוגי שזכה לשם "[[w:מצבת ישראל|מצבת ישראל]]" המתוארך ל־1208–1209 לפנה"ס ונהגתה בצורה: '''אִי-סִי-רִי-אַר''', החוקר יוסף דוידוביץ' מוסר כי השם נהגה: iisii-r-iar ושימש כינוי לשבט או קבוצה אתנית בעלת מאפיינים אתניים משותפים שאינה יישות מדינית מאורגנת וניתן לפרש את משמעות ההרוגליף ככזה המתייחס ל:"שבט מורד שהוגלה בגלל חטאיו". יתכן שהביטוי iisii-r-iar שימש להגדרת שבט שהיה בעברו חלק מאליטה מצרית, ושגורש ממצרים צפונה לאחר תהפוכות פוליטיות. :ע"פ [[w:המונולית מכורח|המונולית מכורח]] השם 'ישראל' מופיע בצורה: סִירָאִילַיָה (sirʾilāya) {{הערת שוליים|מרדכי כוגן ,שמואל אחיטוב, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל : מאות ט'-ו' לפסה"נ''', מוסד ביאליק. תשס"ד - 2004.עמוד: 13}} {{הערת שוליים| Between Myth & Mandate: Geopolitics, Pseudohistory & the Hebrew Bible - Michael Nathanson‏ ;2013 }}. * השם 𐎊𐎌𐎗𐎛𐎍 (ישראִל, אִל באוגריתית שווה לאֵל בעברית) מופיע ברשימת "מרינם" (רוכבי מרכבות) אוגריתית.<ref>לוח KTU<sup>2</sup> 4.623, הוא לוח [[iarchive:ugaritictextbook0000gord_c0w8|UT]] 2069 (וראו הערות המחבר עליו בעמ' 284)</ref> * סופר בראשית מספק אטימולגיה לשם 'ישראל'. ומסופר כי כשיעקב נאבק באיש מסתורי, וגובר על האיש, זה מבשר לו: {{צט/תנ"ך|לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל; כִּי־[[שרה|שָׂרִיתָ]] עִם־אֱלֹהִים, וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.|בראשית|לב|כט}} עם זאת, בשמות פרטיים מסוג זה הרכיב השמני הוא נושא המשפט, ולא המושא כפי שמדרש השם טוען. ===צירופים=== {{ע|3| * [[ארץ ישראל]] * [[בני ישראל]] * [[ויקרא שמו בישראל]] * [[ישראל סבא]] * [[כל ישראל אחים]] * [[כל ישראל ערבים זה בזה]] * [[כנסת ישראל]] * [[מדינת ישראל]] * [[עוכר ישראל]] * [[עם ישראל]] * [[פרס ישראל]] * [[צור ישראל]] * [[שלום על ישראל]] * [[כדת משה וישראל]] }} ===נגזרות=== * [[ישראלי]] ===מילים נרדפות=== * [[בית יעקב]], [[ישורון]] (2) * [[אפרים]], [[עשרת השבטים]] (4) * [[יעקב]] (5) ===ניגודים=== * [[גוי]] (2) * [[יהודה]] (4) * [[כהן]] (3) * [[לוי]] (3) * [[נכרי|נָכְרִי]] (2) ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|Israele}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Israel}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Israelo}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Israel}} * גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ისრაელი}} (הגייה: איסרָאֶלי) * הולנדית: {{ת|הולנדית|Israël}} * טורקית: {{ת|טורקית|İsrail}} * יוונית: {{ת|יוונית|Ισραήλ}} * יפנית: {{ת|יפנית|イスラエル}} * נורווגית: {{ת|נורווגית|Israel}} * סינית: {{ת|סינית|以色列}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|Israel}} * ערבית: {{ת|ערבית|إسرائيل}} (הגייה: אִסְרָאאִיל) * פולנית: {{ת|פולנית|Izrael}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Israel}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|Israël}} * רוסית: {{ת|רוסית|Израиль}} * שוודית: {{ת|שוודית|Israel}} }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ישראל (פירושונים)|ויקיפדיה 2=ישראל|שם ויקיפדיה 2=מדינת ישראל|ויקיציטוט=ישראל|ויקימסע=ישראל}} * {{הארץ|אילון גלעד|כך קיבלה מדינת "יִשְׂרָאֵל" את השם שלה|.premium-1.2619182|22/04/2015}} [[קטגוריה:מדינות]] [[קטגוריה:ישראל|*]] [[קטגוריה:יהדות]] [[קטגוריה:עמים בתנ"ך]] [[קטגוריה:שלושת האבות]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] [[קטגוריה:שמות]] ===ראו גם=== * [[שריה#שְֹרָיָה|שְֹרָיָה]] * [[שראל#שַֹרְאֵל|שַֹרְאֵל]] * [[סיציליה]] ===הערות שוליים=== 759v9tz2u5e7gx6n1ewsr7326kuy8uw כדור 0 10076 520736 519638 2026-05-03T16:12:02Z CrescentStorm 15545 /* נגזרות */ 520736 wikitext text/x-wiki ==כַּדּוּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כדור |הגייה=ka'''dur''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כדר|כ־ד־ר}} |דרך תצורה={{משקל|קַטּוּל}} |נטיות=ר' כַּדּוּרִים; כַּדּוּר־, ר' כַּדּוּרֵי־ }} {{נגן|קובץ=He-כַּדּוּר.ogg|כתובית=הגיה}} [[תמונה:Bump-map-demo-smooth.png|left|thumb|184px|כדור (1)]] [[תמונה:Munit06.jpg|left|thumb|184px|כדורים שונים (3)]] [[תמונה:Kapseln.JPG|left|thumb|184px|כדורים שונים (4)]] # {{הקשר|גאומטריה}} גוף תלת מימדי, ובו כלל הנקודות הנמצאות עד למרחק קבוע מנקודה כלשהי במרחב (היא מרכז הכדור). # עצם תלת מימדי עגול, שצורתו דומה לכדור הגאומטרי. #:*{{צט/משנה|כֶּסֶת עֲגֻלָּה, '''וְהַכַּדּוּר''', וְהָאִמּוּם, וְהַקָּמִיעַ, וְהַתְּפִלָּה, אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ בָהֶם הַמָּיִם.|מקואות|י|ב}} #:*{{צט/ירושלמי הלכה|וחכמים אומרים: אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או ציפור או '''כדור''' [...] '''כדור''' – <small>(משום)</small> שהעולם עשוי '''ככדור'''|עבודה זרה|ב|ג}} (2) #:*{{צט/בבלי|תא שמע: אתרוג תפוח, סרוח, כבוש, שלוק, כושי, לבן, ומנומר - פסול. אתרוג '''כדור''' - פסול|סוכה|לו|א}} #:*{{צטבי|תֵּבָה דְּמוּת קֻבָּה מְתֻלָּעַת / '''כַּדּוּר''' עֲגֻלָּה לֹא מְרֻבָּעַת|rihal/rihal6_09.html|פֵּרוֹת|יהודה הלוי}} #:*{{צטבי|כֹּחַ אַדִּיר אַךְ עִוֵּר / יִדְרֹךְ יַצְנִיף אוֹתָנוּ, / וּבְיַד גַּאֲוָה נִסְתָּרָה / '''כַּדּוּר''' מִשְׂחָק כֻּלָּנוּ|bialik/izavon_poems_038.html|עסק בנסתרות|חיים נחמן ביאליק}} #:* הילדים העבירו ביניהם את ה'''כדור'''. # גוף המורכב מ[[תרמיל]], [[קליע]] ו[[פקה|פיקה]] ונורה מכלי נשק קל. #:*{{צטשיר|את ההוא לצד לקח / ושלף את האקדח / שירה עליו '''כדור''' אחד בתחת.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}563&wrkid{{=}}1152|המגפיים של ברוך|דני סנדרסון}} #:* "נהוג לכנות '''כדור''' בקוטר 20 מ"מ ומעלה [[פגז]]" # חומר רפואי מוצק לבליעה. #:* אתמול כאב לי הראש, ולכן בלעתי '''כדור''' שהקל את הכאבים. ===גיזרון=== # המילה משותפת לכמה שפות שמיות: {{יוניקוד|kudûru}} (אשורית), kdrt (אוגריתית), כַּדוּרָא (ארמית). עם זאת, זמן הופעתה המדויק בעברית איננו ברור. היא מופיעה פעמיים בספר ישעיהו:</br>{{צט/תנ"ך|צָנוֹף יִצְנָפְךָ [[w:צנפה|צְנֵפָה]] '''כַּדּוּר''' אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ|ישעיהו|כב|יח}}</br>{{צט/תנ"ך|וְחָנִיתִי '''כַדּוּר''' עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת|ישעיהו|כט|ג}}</br>פרשנים וחוקרים נחלקו ביניהם בשאלה אם בפסוקים אלה הכוונה למשמעות הידועה לנו כיום, או שמא לכ"ף הדימוי ואחריה המילה [[דור#דּוּר|דּוּר]] (מעגל). טור סיני הציע לזהות כדור עם סוג של [[רמש]],אחרים הציעו אלומות . ברוקלמן הציע "כ-ערימה", וקאסוטו הציע לזהות שם זה במשמעותו המודרנית, עוד מוסיף קאסוטו כי מילה זו היא מן הרובד הקדום של הכנענית-עברית והיא מופיעה בלשון אוגריתית בעלילות בעל וענת - "תחתה כ'''כדרת''' ראש", פירוש - תחתיה ראשים ככדורים {{הערת שוליים|משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 77}}. :* בערבית שורש ד-ו-ר; د و ر , מקושר ל[[עגול]] ,סבוב. לדוגמא במילה: ( يُدَوِّرُ; יֻדָאִרֻ )= להסתובב ב[[מעגל]],להסתחרר‎‎.(ראה ערך: [[מדורה]]). :*טור-סיני הציע כגרסת תרגום השבעים, לקרוא את המילה בפסוק השני "כְּדַוִד". בין אם הכוונה במקרא אכן הייתה לגוף עגול ובין אם לא, משמעותה הנוכחית של המילה מצויה כבר בתקופת חז"ל{{הערת שוליים|ראה שם}}. ===צירופים=== {{ע|3| * [[אורי כדורי]] * [[ברכת כדורים]] * [[הכדור במגרש שלו]] * [[הכדור הוא עגל|הכדור הוא עגול]] * [[העביר אליו את הכדור]] * [[כדור בדלח|כדור בדולח]] * [[כדור בסיס]] * [[כדור ברזל]] * [[כדור בשר]] * [[כדור גמי|כדור גומי]] * [[כדור הארץ]] * [[כדור חי]] * [[כדור חוץ]] * [[כדור יד]] * [[כדור מים]] * [[כדור סרק]] * [[כדור פורח]] * [[כדור שלג]] * [[כדור תועה]] * [[כדור תותח]] }} ===נגזרות=== {{ע|3| * [[כדורגל]] * [[כדורי]] * [[כדוריד]] * [[כדורית]] * [[כדורסל]] * [[כדורעף]] * [[כדורשת]] * [[כדרת|כדורת]] *{{שרש4|כ|ד|ר|ר}} **[[כדרר]] **[[כדרור]] *[[קפודור|קיפודור]] }} ===מילים נרדפות=== * [[ספרה#סְפֶרָה|ספירה]] (1) * [[גלולה]], [[כמוסה]], [[קפליה]] (4) ===תרגום=== {{תר|1,2. גוף תלת ממדי}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|palla}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|bola}} *אירית: {{ת|אירית|meall}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|ball}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|globo|bulo|pilko}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|գնդակ}} (תעתיק: gndak) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ბურთი}} (תעתיק: burti) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Kugel|Ball}} *הודית: {{ת|הינדית|गेंद}} (תעתיק: gend) :::{{ת|הינדית|गोली}} (תעתיק: golī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|bol|bal}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|golyó|labda|gömb}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|bóng|hình cầu}} *ולשית: {{ת|ולשית|pêl}} *טגלית: {{ת|טגלית|bola}} *טורקית: {{ת|טורקית|top}} *יוונית: {{ת|יוונית|σφαίρα}} (תעתיק: sfaíra) *יידיש: {{ת|יידיש|באַל}} *יפנית: {{ת|יפנית|玉}} (תעתיק: tama) :::{{ת|יפנית|球}} (תעתיק: kyū) :::{{ת|יפנית|鞠|毬}} (תעתיק: mari) *כורדית: {{ת|כורדית|gog|top}} *לטינית: {{ת|לטינית|globus|pila}} *מלאית: {{ת|מלאית|bola}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|ball}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mpira}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|गुड}} (תעתיק: guḍa) :::{{ת|סנסקירית|गोला}} (תעתיק: golā) *ספרדית: {{ת|ספרדית|balón|pelota}} *ערבית: {{ת|ערבית|كرة}} (תעתיק: כֻרָה) *פולנית: {{ת|פולנית|kula}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|bola}} *פרסית: {{ת|פרסית|گوی}} (תעתיק: כּוּי) *צ'כית: {{ת|צ'כית|koule|míč}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|boule|balle}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|공}} (תעתיק: gong) *רומנית: {{ת|רומנית|minge|bilă}} *רוסית: {{ת|רוסית|шар}} (תעתיק: šar) :::{{ת|רוסית|мяч}} (תעתיק: mjač) *שוודית: {{ת|שוודית|boll|klot|kula}} *תאילנדית: {{ת|תאית|บอล}} (תעתיק: bɔn) }}{{תר-סוף}} {{תר|3. עצם הנורה מכלי נשק}}{{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|bullet}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|գնդակ}} (תעתיק: gndak) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ტყვია}} (תעתיק: ṭq̇via) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Kugel|Ball}} *הודית: {{ת|הינדית|गोली}} (תעתיק: golī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|kogel}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|golyó}} *יוונית: {{ת|יוונית|σφαίρα}} (תעתיק: sfaíra) *יידיש: {{ת|יידיש|קויל}} *יפנית: {{ת|יפנית|弾|玉}} (תעתיק: tama) *ספרדית: {{ת|ספרדית|bala}} *ערבית: {{ת|ערבית|عيار}} (תעתיק: עִיָאר) :::{{ת|ערבית|رصاص}} (תעתיק: רַצָאץ) *צ'כית: {{ת|צ'כית|kulka}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|balle}} *רומנית: {{ת|רומנית|glonț}} *רוסית: {{ת|רוסית|пуля}} (púlja) *שוודית: {{ת|שוודית|kula}} }}{{תר-סוף}} :'''4. ר' [[גלולה]]''' ===מידע נוסף=== * בלשון חז"ל ואף אחריה נעשה שימוש במילה הן במין זכר הן במין נקבה. למשל: {{צט/בבלי|מוכין כדי לעשות כדור קטנה|שבת|עח|ב}}. כיום המילה נהוגה במין זכר בלבד. ===ראו גם=== * [[קדר]] (קַדָּר) * [[סגלגל]] * [[עגלגל]] * [[כידור|כִּידוֹר]] {{צורות הנדסיות}} {{-}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כדור|ויקישיתוף=Category:Bullets|שם ויקישיתוף=כדורי רובה|ויקישיתוף 2=Category:Pills|שם ויקישיתוף 2=גלולות}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|גלגוליו של כַּדּוּר|2014/07/09}} {{שורש|כדר}} [[קטגוריה:גאומטריה]] [[קטגוריה:תחמושת]] [[קטגוריה:משחקים]] [[קטגוריה:בעבר זכר ונקבה]] ===הערות שוליים=== mjrrql56jl0x1xe42ld5o4ejbesdyd9 ברבור 0 14137 520735 516911 2026-05-03T14:12:16Z CrescentStorm 15545 520735 wikitext text/x-wiki {{חסר|בִּרְבּוּר}} ==בַּרְבּוּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ברבור |הגייה=bar'''bur''' |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש={{שרש4|ב|ר|ב|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קַטּוּל}} |נטיות=ר' בַּרְבּוּרִים }}{{תמונה|Mute Swan Cape May RWD.jpg|ברבור מצוי}} # [[עוף]]־מים גדול וארוך־צוואר ממשפחת ה[[ברווז]]יים. נודע כבעל־חיים [[חינני]] ונאה. #:*{{צטשיר|והנה זוג '''ברבורים''' בנהר / לבנים ויפים / אוהבים וזקופים|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}162&wrkid{{=}}25|אגדה יפנית|אהוד מנור}} ===גיזרון=== * המלה מוזכרת פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: {{צט/תנ"ך|עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר '''וּבַרְבֻּרִים''' אֲבוּסִים|מלכים א|ה|ג}}. עם זאת, נראה שהמקרא מתיחס לעוף אחר היות ונראה שהכוונה ,באופן כללי, היא לעופות טעימים ואף כשרים הכדאיים לפיטום. ===פרשנים מפרשים=== * רש"י: "וברבורים אבוסים - יש מרבותינו אומרים, תרנגולים פטומין" (בבא מציעא פו ב). * מצודת ציון: "וברבורים - עופות הבאים מארץ ברבריא". * עד ראשית המאה ה־19 הייתה הסכמה שמדובר בתרנגולים מפוטמים או באווזים. עד שבמילון הרוסי־עברי משנת 1900, שנערך בידי גרזובסקי, הוצג הזיהוי שכנראה כבר היה מקובל בעברית, ולפיו הברבור הוא העוף המוכר לנו כיום. ===צירופים=== * [[צואר ברבור|צוואר ברבור]] * [[שירת הברבור]] ===תרגום=== {{ע|4| *איטלקית: {{ת|איטלקית|cigno}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|angsa}} *אירית: {{ת|אירית|eala}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|swan}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|cigno}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|կարապ}} (תעתיק: karap) *בסקית: {{ת|בסקית|beltxarga}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Schwan}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|გედი}} (תעתיק: gedi) *דנית: {{ת|דנית|svane}} *הודית: {{ת|הינדית|हंस}} (תעתיק: hans) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zwaan}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|hattyú}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thiên nga}} *ולשית: {{ת|ולשית|alarch}} *טגלית: {{ת|טגלית|sisne}} *טורקית: {{ת|טורקית|kuğu}} *יוונית: {{ת|יוונית|κύκνος}} (תעתיק: kyknos) *יידיש: {{ת|יידיש|שוואַן}} *יפנית: {{ת|יפנית|白鳥}} (תעתיק: hakuchō) *כורדית: {{ת|כורדית|qû|qazquling}} *לטינית: {{ת|לטינית|cygnus}} *מלאית: {{ת|מלאית|angsa}} *מלטית: {{ת|מלטית|ċinju}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|svane}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|bata-maji}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|हंस}} (תעתיק: haṃsa) *ספרדית: {{ת|ספרדית|cisne}} *ערבית: {{ת|ערבית|ققنس}} (תעתיק: קֻקְנֻס) *פולנית: {{ת|פולנית|łabędź}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cisne}} *פינית: {{ת|פינית|joutsen}} *פרסית: {{ת|פרסית|جویینه}} (תעתיק: ג'וּיִינָה) :::{{ת|פרסית|قو}} (תעתיק: קוּ) *צ'כית: {{ת|צ'כית|labuť}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|cygne}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|고니}} (תעתיק: goni) :::{{ת|קוריאנית|백조}} (תעתיק: baekjo) *רומנית: {{ת|רומנית|lebăda}} *רוסית: {{ת|רוסית|лебедь}} (תעתיק: lébed) *שוודית: {{ת|שוודית|svan}} *תאילנדית: {{ת|תאית|หงส์}} (תעתיק: hǒng) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברבור|ויקישיתוף=Category:Cygnus|שם ויקישיתוף=ברבורים|ויקימינים=Cygnus}} * זהר עמר ותמר רוזמרין־זאב - "[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/Psittacidae-and-Cygnini-by-Zohar-Amar-and-Tamar-Rozmarin-Zeev.pdf ברבורים ותוכיים: שמות מוטעים שהתקבעו בעברית בת ימינו]". [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:עופות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] czl10lrf4abjsaqp0peoxl0fik2fzzj יהלום 0 15360 520734 518826 2026-05-03T13:52:34Z ~2026-26909-82 46026 /* יַהֲלוֹם */ תיקון קישור 520734 wikitext text/x-wiki ==יַהֲלוֹם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יהלום |הגייה=yaha'''lom''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ה|ל|ם}} |דרך תצורה={{משקל|יַקְטוּל}} |נטיות=ר' יַהֲלוֹמִים }}{{אבני החושן}}{{תמונה|Brillanten.jpg|יהלומים}} # ה[[מינרל]] הקשה ביותר בטבע. מורכב מ[[פחמן]] בלבד. אחת מאבני ה[[חושן]], אבנו של [[זבולון]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ, סַפִּיר, '''וְיָהֲלֹם'''.|שמות|לט|יא}} #:*{{צטזמר|הַקְּטַנְטַנָּה הִסְמִיקָה / '''כְּיַהֲלֹם''' הִבְרִיקָה / אֵשׁ בְּלִבִּי הִדְלִיקָה / כְּלָל לֹא יָדְעָה רַחֵם.|song.asp?id{{=}}1849|הַקְּטַנְטַנָּה הִסְמִיקָה|עמנואל כ"ץ}} #:*{{צטשיר|וְאָז מִתוֹךְ הַסְּכָךְ / יָצִיץ לוֹ וְיִזְרַח / כּוֹכָב בָּהִיר '''כְּיַהֲלוֹם'''|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}738&wrkid{{=}}4451|שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכָּה|ויקיפדיה=שלומית בונה סוכה|נעמי שמר}} #:*{{צטשיר|יש לי רק חלום / לקנות לך '''יהלום''' / לראות אותך עוד פעם מחייכת|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}92&wrkid{{=}}2014|לקנות לך יהלום|זאב נחמה}} # מצולע עם ארבע צלעות שוות, שני קודקודים חדים ושני קודקודים קהים. ===גזרון=== * (1) זהויו אינו ברור. אך בכל מקרה אין מדובר באבן הקרוייה דיאמונד: (diamond) מכיוון שלא היתה בשימוש '''לפני ימי הביניים'''. יש שזיהו את היהלום המקראי - [[w:כלקדון (מינרל)|כלקדון (מינרל)]] {{הערת שוליים|לכסיקון מקראי דביר, 'אבני חן', עמ'8}} ===פרשנים מפרשים=== אבן עזרא: יהלום קרוב להיותו מגזרת והלמה סיסרא כי היא אבן שהולמת כל האבנים (שמות כח, ל) ===צירופים=== * [[היהלום שבכתר]] ===נגזרות=== *[[יהלומן]] ===מילים נרדפות=== * [[מעין#מְעֻיָּן|מעוין]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|diamond}} * ערבית: {{ת|ערבית|أَلْماسة}} * רוסית: {{ת|רוסית|бриллиант|алмаз}} ===ראו גם=== * [[אבן חן]] * [[אבן טובה]] * [[גביש]] * [[תכשיט]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יהלום}} ===נערות שוליים=== [[קטגוריה:אבני חן]] [[קטגוריה:משחקי קלפים]] g0jv5lwzorbm9cnlw0tzlewurokt6ti צ'חצ'ח 0 20264 520746 490208 2026-05-04T07:57:48Z Eitan f 10149 520746 wikitext text/x-wiki ==צַ'חְצַ'ח== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=צ'חצ'ח |הגייה='''chakh'''chakh |חלק דיבר=שם־תאר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' צַ'חְצַ'חִים }} # {{סלנג}} יוצא מרוקו (כנוי מעליב). # {{סלנג}} בעל אינטיליגנציה נמוכה, לא שותף לחברה הנאורה, משולי החברה. #:* "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן '''צ'חצ'חים''' שהורסים אסיפות בחירות... ה'''צ'חצ'חים''' של הליכוד הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא." (דודו טופז, באספת בחירות של המערך, 27 ביוני 1981). (ראה גם בדף השיחה). ===גיזרון=== *בתחילת שנות ה1950, כנוי ליוצאי מרוקו לפי מה שנשמע כצלילי השפה המרוקאית. מאוחר יותר התגלגל לשימוש השני. ההגה צ' נפוץ בשפה המרוקאית-יהודית בהשפעת מילים מיובאות מספרדית ובהשפעת של השפה המדוברת באזורים ברברים ובהרי האטלס. ראה דף שיחה. ===ראה גם=== *[[ווחש]] *[[ערס]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דודו טופז}} * [http://www.betar.org.il/ideology/chachahim.htm נאום הצ'חצ'חים של מנחם בגין], באתר [[בית"ר]] n4hzl4pzqwoj1o4kix7swnh1n2uo60w שיחה:צ'חצ'ח 1 20265 520747 430287 2026-05-04T08:20:50Z Eitan f 10149 /* */ תגובה 520747 wikitext text/x-wiki למעשה, עוד לפני כן, דודו טופז קרא "צ'חצ'חים" לעבר קהל שהפריע לו בהופעה בבית שמש, אך לא מצאתי את הסימוכין לכך. [[משתמש:איתן פ|איתן פ]] 15:29, 12 בינואר 2009 (IST) <br> מהיותי עד ליצירת הכנוי, אני אומר, וסליחה על הנחרצות, צ'חצ'ח מצליל מרכבת? שטות. וגם לגמרי אין קשר לשפה הערבית. [[משתמש:Eitan f|Eitan f]] ([[שיחת משתמש:Eitan f|שיחה]]) 16:16, 3 באוגוסט 2020 (IDT) :* הבטוי צ'ח צ'ח נוצר בשנות החמשים של המאה העשרים. מי שלא היה כאן בשנות החמשים התיחסותו לא ענינית וסתם ניחושים שלא לענין. :*דוגמאות למילים בשפה הנ"ל: צ'ופא - הסתכל, צ'חיט - חגיגה, צ'רב - שתה, צ'רמיל - תערובת תבלינים. בעקר באזורם שמדוברת השפה הברברית. בבאזורים צפוניים כגון טנגיר, גם בהשפעת השפה השפרדית שבא מצוי ההגה הזה (כמו chico). :[[משתמש:Eitan f|Eitan f]] ([[שיחת משתמש:Eitan f|שיחה]]) 11:20, 4 במאי 2026 (IDT) 8in2kjmf5z6hm2kcw60uft2tdh909is ברומטר 0 33286 520741 388508 2026-05-03T20:50:53Z CrescentStorm 15545 520741 wikitext text/x-wiki ==בָּרוֹמֶטֶר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ברומטר |הגייה=baro'''me'''ter |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=[[בר#בָּר ד|בר]] + [[מטר]] |נטיות=ר' בָּרוֹמֶטְרִים }} {{תמונה|Barometer-schatz.jpg|ברומטר}} # {{רובד|עברית חדשה}} [[מכשיר]] ל[[מדידה|מדידת]] [[לחץ אטמוספרי]]. משמש לרוב ל[[חזוי|חיזוי]] [[מזג אויר|מזג אוויר]]. #:* {{הדגשה|"באמצע המצר פנתה הרוח צפונה, לצפון־מערב, '''הברומטר''' צנח ל־28.88, והוא נאלץ לשוב על עקביו."|[[w:ג'ק ללונדון|ג'ק לונדון]], שוט מערבה. מאנגלית: [[w:נמרוד אשל|נמרוד אשל]])}} ===גיזרון=== * {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|βάρος|baros}}, כובד, משקל + {{יוונית|μέτρον|metron}}, מידה. את המונח טבע ככל הנראה איש המדע האנגלי [[w:רוברט בויל|רוברט בויל]] (1691-1627). המכשיר הומצא על ידי הפיזיקאי האיטלקי [[w:אבנגליסטה טוריצ'לי|אבנגליסטה טוריצ'לי]] ונקרא "שפופרת טוריצ'לי".{{הערת שוליים|[https://www.etymonline.com/search?q{{=}}barometer '''barometer''' in: Online Etymology Dictionary]}} ===נגזרות=== * [[ברומטרי]] ===צירופים=== * ברומטר כספית * ברומטר אנרואידי ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|barometer|glass}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Barometer}} * ערבית: {{ת|ערבית|بَارُومِتْر}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|baromètre}} * רוסית: {{ת|רוסית|барометр}} ===ראו גם=== * [[מנומטר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברומטר|ויקישיתוף=Category:Barometers}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מכשירי מדידה]] 80sokuibvhdx29ivwg7c8up33wcjdkw בינרי 0 45380 520745 408739 2026-05-03T21:18:29Z CrescentStorm 15545 520745 wikitext text/x-wiki ==בִּינָרִי== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = בינארי | הגייה = bi'''na'''ri | חלק דיבר = תואר | מין = זכר | שורש = | דרך תצורה = | נטיות = נ' בִּינָרִית, ר' בִּינָרִים,<br>נ"ר בִּינָרִיּוֹת }} {{נגן|קובץ=He-בִּינָרִי.ogg|כתובית=הגיה}} # שמכיל [[שתיים|שני]] [[איבר]]ים בלבד. #:* מחשבים אינם עובדים לפי בסיס [[עשרוני]], אלא לפי בסיס '''בינרי'''. #:* כל ארבע פעולות החשבון הן פעולות '''בינריות'''. #:* עצם קיומו של ה[[אנדרוגינוס]] מערער על תפיסה מגדרית '''בינרית'''. ===גיזרון=== * {{לועזית|לטינית}} binarius ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|binary}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=בינרי}} [[קטגוריה:מתמטיקה]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]] 1weef38t6knzgolq1twg8d6fbtz4c77 שרה 0 47080 520737 514277 2026-05-03T16:18:13Z CrescentStorm 15545 /* שָׂרָה {{משני|ב}} */ 520737 wikitext text/x-wiki ==שָׂרָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שרה |הגייה=Sa'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׂ|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות= }}{{תמונה|Sarah Abraham.jpg|שרה מסכיתה לדברי המלאכים ושוחקת.}} {{תבנית:ארבע האמהות}} #'''שָׂרָי'''; הָ[[אם|אֵם]] הַ[[עברי|עִבְרִיָּה]] הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת, וְהִיא אֵשֶׁת [[אברהם|אַבְרָהָם]], אֵם [[יצחק|יִצְחָק]] וּבִתּוֹ שֶׁל הָרָן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, '''שָׂרַי''' אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ '''שָׂרָי''': כִּי '''שָׂרָה''' שְׁמָהּ|בראשית|יז|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּהְיוּ חַיֵּי '''שָׂרָה''' מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי '''שָׂרָה'''|בראשית|כג|א}} #:*{{צט/תנ"ך|הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-'''שָׂרָה''' תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ|ישעיהו|נא|ב}} #שם פרטי לנקבה. #:*{{ציטוטון|'''שָׂרָה''' שָׁרָה שִׁיר שָׂמֵחַ, שִׁיר שָׂמֵחַ שָׁרָה '''שָׂרָה'''|([[q:משפטים שוברי שיניים|שובר שניים]])}} #:*{{צטשיר|שם כל '''השרות''' והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}564|בהאחזות הנח"ל בסיני|נעמי שמר}} ===גיזרון=== *צורת נקבה מן [[שר#שַׂר|שר]]. ===צירופים=== *[[חיי שרה]] === תרגום === *אנגלית: {{ת|אנגלית|Sarah}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שרה}} [[קטגוריה:שמות]] {{-}} ==שָׂרָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שרה |שורש וגזרה={{שרש3|שׂ|ר|ה}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} #{{מקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} [[נצח|נִצֵּחַ]] בְּ[[מאבק|מַאֲבָק]] וְ[[עמות|עִמּוּת]] #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי '''שָׂרִיתָ''' עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל|בראשית|לב|כט}} #:*{{צט/תנ"ך|בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ '''שָׂרָה''' אֶת-אֱלֹהִים|הושע|יב|ד}} #:*{{הדגשה|"...בני הבית השמחים לחזות נָקָם על המשׂאה אשר '''שָׂרִיתִי''' עליהם..."|[[w:מרדכי אהרן גינצבורג|מרדכי אהרן גינצבורג]], "אביעזר", עמ' 31}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל, ובשניהם משמש להסביר את מקור השם [[ישראל]]. *השורש {{שרש3|שׂ|ר|ה}} מקיים חילופי גזרות עם השורש {{שרש3|שׂ|ר|ר|קט=לא}} {{שורש|שׂרה}} ==שָׁרָה {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שרה |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ר|ה}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} #שָׂם דְּבַר־מַה בְּ[[נוזל|נוֹזֵל]] לְמַעַן [[ספג|יִסְפֹּג]] וְ[[התרטב|יִתְרַטֵּב]] כָּל צָרְכּוֹ. #:*{{צט/משנה|אֵין '''שׁוֹרִין''' אֶת הַחִלְתִּית בַּפּוֹשְׁרִין, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחֹמֶץ; וְאֵין '''שׁוֹרִין''' אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכָּלָה.|שבת|כ|ג}} #:*{{צט/משנה|אֵין '''שׁוֹרִין''' אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין; הָאִשָּׁה לֹא '''תִשְׁרֶה''' אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָה לַמֶּרְחָץ|פסחים|ב|ז}} #:*{{צט/משנה|עָשָׂה בָהֶן מְלָאכָה אוֹ '''שֶׁשָּׁרָה''' בָהֶן פִּתּוֹ, פְּסוּלִין; שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן '''לִשְׁרוֹת''' בָּזֶה וְנָפַל לַשֵּׁנִי, כְּשֵׁרִים.|ידים|א|ג}} #:*{{צט|...ולא יעשה בריכת מים '''לשרות''' בה הבגדים לכיבוס...|משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק א'}} #:*{{מאגרים|...אֱגוֹזִים וּפוֹל וְדָגָן '''לִשְׁרוֹת''' שָׁם יוֹם תָּמִים עֲדֵי יְרֻכְּכוּ...|PMain.aspx?mishibbur{{=}}1001201|תולדות הטבע א|מנדלי מוכר ספרים|שנה=1862}} #נִמְצָא בְּקֶרֶב־, בָּא וְנָח עַל־ (גם בהשאלה). #:*{{צט/בבלי|כדי '''שתשרה''' עליו רוח טומאה זימנין דמסכנין ליה|נידה|יז|א}} #:*{{צט|ואף על פי שמכוונין דעתן, אפשר '''שתשרה''' שכינה עליהן, ואפשר שלא '''תשרה'''|משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ט'}} #:*הציפורים '''שורות''' על פארות האילן. ===גיזרון=== ===נגזרות=== *[[שריה]] *[[שרוי]] ===מילים נרדפות=== *[[השרה]](1) *[[חל|חָל]](2) ===ניגודים=== *[[סחט]](1,2) ==שָׁרָה {{משני|ד}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שרה |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ר|ה}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} #{{מקרא}} פָּתַח וְאִפְשֵׁר מַעֲבָר, הוֹצִיא וְשִׁחְרֵר לַמֶּרְחָב. #:*{{צט/תנ"ך|תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם '''יִשְׁרֵהוּ'''; וְאוֹרוֹ עַל-כַּנְפוֹת הָאָרֶץ|איוב|לז|ג}} ===גיזרון=== #נפוץ ב{{רובד|לשון חז"ל}} {{לועזית|ארמית}} במשמעות הִתִּיר לַעֲשׂוֹת. '''שָׁרִי לְמִשְׁרִי''' #:*{{צט|...הוא אסרה והוא '''שרתה''' והא עריות דאסר להו ולא '''שרי''' להו...|תלמוד בבלי, גמרא, מסכת קידושין, י"ג}} # {{צט/משנה|לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי-'''המשרה'''|ברכות|ג|ה}} רס"ג - בתקופת עליית קרנה של ה[https://books.google.co.il/books?id=jGByfPpL69UC&pg=PA74&lpg=PA74&dq=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%93+%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9C+%D7%A8%D7%A1%D7%92&source=bl&ots=v6fyfLnSeq&sig=ACfU3U2SlA1SQhOaEwnRBFOZS_3uX-M29A&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwik2q7Brc7pAhWKkxQKHS9RB_sQ6AEwAHoECAkQAQ#v=onepage&q=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%93%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%A8%D7%A1%D7%92&f=false "עברית המשוערבת"] , תרגם תיבה זו בהוראת "מי השרייה" או "השרייה במים", בערבית תירגם - "נֲקעה",ראו בערבית -[https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%86%D9%82%D8%B9 نقع] ===נגזרות=== *[[שרוי]]<!--כולם שרויים לכם כולם מותרים לכם--> ===ראו גם=== * {{קצרמר}} {{שורש|שׁרה}} ===סמוכין=== ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} ==שָׁרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|שׁ|ר|ה}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} ארץ [[מישור|מישורית]]. #:* {{צט/תנ"ך|עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ |ירמיהו|ה|י}} ===גיזרון=== * פרשני המקרא קושרים ל[[שרון]] השורש קרוב ל[[ישר|י־ש־ר]]. 6vchiikh2fc0njkdvcvq05dbpxx4wvq 520738 520737 2026-05-03T16:18:31Z CrescentStorm 15545 /* שָׂרָה {{משני|ב}} */ 520738 wikitext text/x-wiki ==שָׂרָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שרה |הגייה=Sa'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׂ|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות= }}{{תמונה|Sarah Abraham.jpg|שרה מסכיתה לדברי המלאכים ושוחקת.}} {{תבנית:ארבע האמהות}} #'''שָׂרָי'''; הָ[[אם|אֵם]] הַ[[עברי|עִבְרִיָּה]] הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת, וְהִיא אֵשֶׁת [[אברהם|אַבְרָהָם]], אֵם [[יצחק|יִצְחָק]] וּבִתּוֹ שֶׁל הָרָן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, '''שָׂרַי''' אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ '''שָׂרָי''': כִּי '''שָׂרָה''' שְׁמָהּ|בראשית|יז|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּהְיוּ חַיֵּי '''שָׂרָה''' מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי '''שָׂרָה'''|בראשית|כג|א}} #:*{{צט/תנ"ך|הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-'''שָׂרָה''' תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ|ישעיהו|נא|ב}} #שם פרטי לנקבה. #:*{{ציטוטון|'''שָׂרָה''' שָׁרָה שִׁיר שָׂמֵחַ, שִׁיר שָׂמֵחַ שָׁרָה '''שָׂרָה'''|([[q:משפטים שוברי שיניים|שובר שניים]])}} #:*{{צטשיר|שם כל '''השרות''' והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}564|בהאחזות הנח"ל בסיני|נעמי שמר}} ===גיזרון=== *צורת נקבה מן [[שר#שַׂר|שר]]. ===צירופים=== *[[חיי שרה]] === תרגום === *אנגלית: {{ת|אנגלית|Sarah}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שרה}} [[קטגוריה:שמות]] {{-}} ==שָׂרָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שרה |שורש וגזרה={{שרש3|שׂ|ר|ה}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} #{{מקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} [[נצח|נִצֵּחַ]] בְּ[[מאבק|מַאֲבָק]] וְ[[עמות|עִמּוּת]] #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי '''שָׂרִיתָ''' עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל|בראשית|לב|כט}} #:*{{צט/תנ"ך|בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ '''שָׂרָה''' אֶת-אֱלֹהִים|הושע|יב|ד}} #:*{{הדגשה|"...בני הבית השמחים לחזות נָקָם על המשׂאה אשר '''שָׂרִיתִי''' עליהם..."|[[w:מרדכי אהרן גינצבורג|מרדכי אהרן גינצבורג]], "אביעזר", עמ' 31}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל, ובשניהם משמש להסביר את מקור השם [[ישראל]]. *השורש {{שרש3|שׂ|ר|ה}} מקיים חילופי גזרות עם השורש {{שרש3|שׂ|ר|ר|קט=לא}} {{קצרמר}} {{שורש|שׂרה}} ==שָׁרָה {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שרה |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ר|ה}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} #שָׂם דְּבַר־מַה בְּ[[נוזל|נוֹזֵל]] לְמַעַן [[ספג|יִסְפֹּג]] וְ[[התרטב|יִתְרַטֵּב]] כָּל צָרְכּוֹ. #:*{{צט/משנה|אֵין '''שׁוֹרִין''' אֶת הַחִלְתִּית בַּפּוֹשְׁרִין, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחֹמֶץ; וְאֵין '''שׁוֹרִין''' אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכָּלָה.|שבת|כ|ג}} #:*{{צט/משנה|אֵין '''שׁוֹרִין''' אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין; הָאִשָּׁה לֹא '''תִשְׁרֶה''' אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָה לַמֶּרְחָץ|פסחים|ב|ז}} #:*{{צט/משנה|עָשָׂה בָהֶן מְלָאכָה אוֹ '''שֶׁשָּׁרָה''' בָהֶן פִּתּוֹ, פְּסוּלִין; שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן '''לִשְׁרוֹת''' בָּזֶה וְנָפַל לַשֵּׁנִי, כְּשֵׁרִים.|ידים|א|ג}} #:*{{צט|...ולא יעשה בריכת מים '''לשרות''' בה הבגדים לכיבוס...|משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק א'}} #:*{{מאגרים|...אֱגוֹזִים וּפוֹל וְדָגָן '''לִשְׁרוֹת''' שָׁם יוֹם תָּמִים עֲדֵי יְרֻכְּכוּ...|PMain.aspx?mishibbur{{=}}1001201|תולדות הטבע א|מנדלי מוכר ספרים|שנה=1862}} #נִמְצָא בְּקֶרֶב־, בָּא וְנָח עַל־ (גם בהשאלה). #:*{{צט/בבלי|כדי '''שתשרה''' עליו רוח טומאה זימנין דמסכנין ליה|נידה|יז|א}} #:*{{צט|ואף על פי שמכוונין דעתן, אפשר '''שתשרה''' שכינה עליהן, ואפשר שלא '''תשרה'''|משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ט'}} #:*הציפורים '''שורות''' על פארות האילן. ===גיזרון=== ===נגזרות=== *[[שריה]] *[[שרוי]] ===מילים נרדפות=== *[[השרה]](1) *[[חל|חָל]](2) ===ניגודים=== *[[סחט]](1,2) ==שָׁרָה {{משני|ד}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שרה |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ר|ה}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} #{{מקרא}} פָּתַח וְאִפְשֵׁר מַעֲבָר, הוֹצִיא וְשִׁחְרֵר לַמֶּרְחָב. #:*{{צט/תנ"ך|תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם '''יִשְׁרֵהוּ'''; וְאוֹרוֹ עַל-כַּנְפוֹת הָאָרֶץ|איוב|לז|ג}} ===גיזרון=== #נפוץ ב{{רובד|לשון חז"ל}} {{לועזית|ארמית}} במשמעות הִתִּיר לַעֲשׂוֹת. '''שָׁרִי לְמִשְׁרִי''' #:*{{צט|...הוא אסרה והוא '''שרתה''' והא עריות דאסר להו ולא '''שרי''' להו...|תלמוד בבלי, גמרא, מסכת קידושין, י"ג}} # {{צט/משנה|לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי-'''המשרה'''|ברכות|ג|ה}} רס"ג - בתקופת עליית קרנה של ה[https://books.google.co.il/books?id=jGByfPpL69UC&pg=PA74&lpg=PA74&dq=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%93+%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9C+%D7%A8%D7%A1%D7%92&source=bl&ots=v6fyfLnSeq&sig=ACfU3U2SlA1SQhOaEwnRBFOZS_3uX-M29A&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwik2q7Brc7pAhWKkxQKHS9RB_sQ6AEwAHoECAkQAQ#v=onepage&q=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%93%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%A8%D7%A1%D7%92&f=false "עברית המשוערבת"] , תרגם תיבה זו בהוראת "מי השרייה" או "השרייה במים", בערבית תירגם - "נֲקעה",ראו בערבית -[https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%86%D9%82%D8%B9 نقع] ===נגזרות=== *[[שרוי]]<!--כולם שרויים לכם כולם מותרים לכם--> ===ראו גם=== * {{קצרמר}} {{שורש|שׁרה}} ===סמוכין=== ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} ==שָׁרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|שׁ|ר|ה}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} ארץ [[מישור|מישורית]]. #:* {{צט/תנ"ך|עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ |ירמיהו|ה|י}} ===גיזרון=== * פרשני המקרא קושרים ל[[שרון]] השורש קרוב ל[[ישר|י־ש־ר]]. 82nkbihuhqsvsxk00ry2cs8ojtijboa על יד 0 50685 520740 511452 2026-05-03T19:32:17Z Ori229 799 /* עַל יָד {{משני|ב}} */ 520740 wikitext text/x-wiki {{שהות}} ==עַל־יַד== שלא בנסמך-'''עַל־יָד, עַל יָדוֹ''' # בסמוך ל־, קרוב. אחרי־ #:*{{צט/תנ"ך|וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת '''עַל־יַד''' הַיְאֹר|שמות|ב|ה}} #:* {{צט/תנ"ך|ה' שֹמְרֶךָ ה' צִלְּךָ '''עַל־יַד''' יְמִינֶךָ|תהלים|קכא|ה}} #:* {{צט/תנ"ך|הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת '''עַל־יְדֵיהֶם'''|איוב|א|יד}} #:* אני גר בעיר החדשה שנבנתה '''על יד''' ירושלים. # נעשה בכוחו, או נגרם ממנו, שיוך פעולה לזה שפעל. #:* {{צט/משנה|ותחית המתים בא '''על ידי''' אליהו הנביא זכור לטוב|סוטה|ט|טו}} #:* {{צט/משנה|האב גולה '''על ידי''' הבן והבן גולה '''על ידי''' האב הכל גולין '''על ידי''' ישראל וישראל גולין '''על ידיהן''' חוץ מ'''על ידי''' גר תושב וגר תושב אינו גולה אלא '''על ידי''' גר תושב|מכות|ב|ג}} #:* בנין זה שוּפץ '''על־ידֵי''' צוות האומנים יוסי וגדי. #:* החשוד נחקר '''על יָדִי''' ביסודיות, הוא מכחיש כי העבירה בוצעה '''על ידוֹ'''. #:* ה[[יונה]] מחבבת את ה[[קן]] שנבנה '''על ידה''' יותר מקנים אחרים. # {{רובד|חז"ל}} {{משלב|לא בשימוש}} [[בשביל]] [[למען]]. #:* {{צט/תוספתא|לא ישחוט אדם '''על ידי''' בנו ובתו הגדולים '''ועל ידי''' עבדו ושפחתו העברים אלא מדעתם. אבל שוחט הוא '''על ידי''' בנו ובתו הקטנים '''וע"י''' עבדו ושפחתו הכנענים|פסחים|ז|ד}} ===משמעות=== ה[[יד]] במשמעות [[מקום]] גם בפסוק {{צט/תנ"ך|וְיָד תִהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה|דברים|כג|יג}} (אב"ע איוב שם) ===מילים נרדפות=== * [[ליד#לְיַד|לְיַד]](1) * [[בצד#בְּצַד|בְּצַד]] * [[קרוב]] * [[סמוך]] ===מידע נוסף=== * מלבד משמעותן הפשוטה של המילים, גם כביטוי ישנן עוד משמעויות בתנ"ך ובחז"ל, בעיקר במובן כוח ויכולת או שליטה. אך לא משמש בשפת הדיבור. * {{חזל}} {{צט/משנה|מעת לעת ממעטת '''על יד''' מפקידה לפקידה, ומפקל"פ ממעטת '''על יד''' מעל"ע|נידה|א|א}} לר"ע ברטנורא משמעותו כנ"ל. אך יש מפרשים 1 'על כוח'.(רש"י) 2.לשון אחורי היד -מידה פחותה. ==עַל יָד {{משני|ב}}== # [[מעט]] במנות קטנות. #:* {{צט/תנ"ך|הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה|משלי|יג|יא}} #:* המולל מלילות מערב שבת למחר מנפח על יד על יד ואוכל תוספתא ביצה{{הערת שוליים|במובאות שונות גם בתלמוד הלשון מיד ליד}} ===מקור=== * מילולית ביד ולא בכלי שאוסף כמות גדולה h3g82fydbarj48hqgo1pn7behpv64jv