ויקימילון
hewiktionary
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
MediaWiki 1.47.0-wmf.6
case-sensitive
מדיה
מיוחד
שיחה
משתמש
שיחת משתמש
ויקימילון
שיחת ויקימילון
קובץ
שיחת קובץ
מדיה ויקי
שיחת מדיה ויקי
תבנית
שיחת תבנית
עזרה
שיחת עזרה
קטגוריה
שיחת קטגוריה
נספח
שיחת נספח
TimedText
TimedText talk
יחידה
שיחת יחידה
אירוע
שיחת אירוע
ראב"ד
0
3669
521647
519040
2026-06-14T17:04:53Z
איש הישראלי
36681
ביטול גרסה [[Special:Diff/519040|519040]] של [[Special:Contributions/Ovedc|Ovedc]] ([[User talk:Ovedc|שיחה]])
521647
wikitext
text/x-wiki
==ראב"ד==
# [[ראש]] [[בית דין]] (התואר שניתן לראש מערכת הדיינות של הקהילה או העיר. מקביל ל[[נשיא]] [[בית משפט|בית המשפט]]).
#:* ה'''ראב"ד''' [[שליט"א]] בשבתו בבית הדין לערעורים הסכים עם פסק בית הדין בערכאה הנמוכה.
# {{בהשאלה}} שם משפחה נפוץ אצל יהדות יוצאי אירופה (אבי ה[[שושלת]] שימש בתפקיד הנ"ל)
#:* הלכתי למשפחת '''ראב"ד''' ובקשתי 3 ביצים, להם לא היה אז לקחתי ממשפחת שרעבי.
#רבי [[w:אברהם אבן דאוד|אברהם אבן דאוד]] - ראב"ד הראשון.
#רבי [[w:אברהם בן יצחק מנרבונה|אברהם (בן יצחק) אב בית דין]] - ראב"ד השני.
#רבי [[w:אברהם בן דוד מפושקירה|אברהם בן דוד]] (מפּוֹשְׂקְיֶרָה) - ראב"ד השלישי, חותנו של ראב"ד השני וממשיך דרכו.
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ראב"ד}}
===ראו גם===
*[[רב|רַב ב|רַב (ב)]]
*[[אב#אָב א|אב (א)]]
*[[גאב"ד]]
*[[בית דין]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות - אישים]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות ביהדות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות שמות משפחה]]
pa9kktxu9m13pkmsxohq89ia3ypohex
521649
521647
2026-06-14T19:46:31Z
איש הישראלי
36681
/* ראב"ד */ גם וגם
521649
wikitext
text/x-wiki
==ראב"ד==
# [[ראש]] [[בית דין]] (התואר שניתן לראש מערכת הדיינות של הקהילה או העיר. מקביל ל[[נשיא]] [[בית משפט|בית המשפט]]).
#:* ה'''ראב"ד''' [[שליט"א]] בשבתו בבית הדין לערעורים הסכים עם פסק בית הדין בערכאה הנמוכה.
# {{בהשאלה}} שם משפחה נפוץ אצל יהדות יוצאי אירופה (אבי ה[[שושלת]] שימש בתפקיד הנ"ל)
#:* הלכתי למשפחת '''ראב"ד''' ובקשתי 3 ביצים, להם לא היה אז לקחתי ממשפחת שרעבי.
# [[ראש]] [[אב בית דין]] (פענוח שגוי במקורו ל-(1), אך נעשה בו שימוש במקומות מסוימים).
# [[ראש]] [[אב בית דין|אבות בית/בתי הדין]] (העומד בראש מערכת בתי הדין הרבניים, בערים שיש בהם מעל שלושה הרכבים, במדינת ישראל).
# [[רב]] [[אב בית דין]] (לעיתים נעשה שימוש בראשי תיבות אלו לתיאור רב הקהילה, שתוארו הרשמי: אב"ד=אב בית דין).
#רבי [[w:אברהם אבן דאוד|אברהם אבן דאוד]] - ראב"ד הראשון.
#רבי [[w:אברהם בן יצחק מנרבונה|אברהם (בן יצחק) אב בית דין]] - ראב"ד השני.
#רבי [[w:אברהם בן דוד מפושקירה|אברהם בן דוד]] (מפּוֹשְׂקְיֶרָה) - ראב"ד השלישי, חותנו של ראב"ד השני וממשיך דרכו.
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ראב"ד}}
===ראו גם===
*[[רב|רַב ב|רַב (ב)]]
*[[אב#אָב א|אב (א)]]
*[[גאב"ד]]
*[[בית דין]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות - אישים]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות ביהדות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות שמות משפחה]]
8f3y7use5lfn7hlrotwweo01qfw5s1d
תאוקרטיה
0
22404
521650
426704
2026-06-14T20:51:36Z
CrescentStorm
15545
הגהה
521650
wikitext
text/x-wiki
==תֵּאוֹקְרַטְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תאוקרטיה
|הגייה=teok'''rat'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' תֵּאוֹקְרַטְיוֹת
}}
# [[מדינה]] שבראשה עומדים [[איש דת|אנשי הדת]] ומנוהלת על פי חוקי הדת.
#:* {{צטבי|בעצם הדבר יש לאמר: אלה נתנו את ממשל מדינתם בידי שליט יחיד (מונארכיה), ואלה בידי שליטים מתי מספר (אוליגיורכיה), ואלה בידי המון העם, אולם מחוקקנו לא שם את לבו אף לאחד מדרכי הממשל האלה, רק צוה לנו “ממשלת אלהים” ('''תאוקרטיה'''), – כאשר יאמר האומר בעשקו את משפט הלשון, כי לאלהים לבדו הקדיש את המלוכה והשלטון.|https://benyehuda.org/read/22345#ch972|קדמות היהודים (נגד אפיון)|יוספוס פלוויוס|מתרגם=יעקב נפתלי שמחוני}}
#:* {{עיתונות|גם הוא האשים את „המזרחי“ שמטרת הוויכוח הוא ענין הבחירות הקרובות. „אנחנו לוחמים על דמוקרטיה ולא על '''תיאוקרטיה'''.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hmf/1948/12/31/01/page/1|המשקיף|תאריך=31 בדצמבר 1948}}
===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|θεοκρατία|theokratía}} הלחם בסיסים של {{יוונית|θεός|theós}} – [[אל#אֵל|אֵל]], ו־{{יוונית|κράτος|krátos}} – [[שלטון]].
* את המילה חידש [[W:יוספוס פלביוס|יוספוס פלביוס]] לתיאור משטר ה[[סנהדרין]] בימי [[בית שני]].{{הערת שוליים|[https://lsj.gr/wiki/%CE%B8%CE%B5%CE%BF%CE%BA%CF%81%CE%B1%CF%84%CE%AF%CE%B1 '''θεοκρατία'''] in: Liddle, Scott and Jones, Greek-English Lexicon}} {{הערת שוליים|קדמות היהודים (נגד אפיון) בתרגום שמחוני, [https://benyehuda.org/read/22345#fn:195 הערת שוליים 195].}}
===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|teocrazia}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|theocracy}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Theokratie}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حكومة دينية}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|théocratie}}
===ראו גם===
* [[מדינת הלכה]]
* [[ממלכת כהנים]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תאוקרטיה}}
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שיטות ממשל]]
[[קטגוריה:דת]]
kqdkkggvgjpguuzos83zg3sp3qq9yb7
521651
521650
2026-06-14T20:52:39Z
CrescentStorm
15545
/* תֵּאוֹקְרַטְיָה */
521651
wikitext
text/x-wiki
==תֵּאוֹקְרַטְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תאוקרטיה
|הגייה=teok'''rat'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' תֵּאוֹקְרַטְיוֹת
}}
# [[מדינה]] שבראשה עומדים [[איש דת|אנשי הדת]] ומנוהלת על פי חוקי הדת.
#:* {{צטבי|בעצם הדבר יש לאמר: אלה נתנו את ממשל מדינתם בידי שליט יחיד (מונארכיה), ואלה בידי שליטים מתי מספר (אוליגיורכיה), ואלה בידי המון העם, אולם מחוקקנו לא שם את לבו אף לאחד מדרכי הממשל האלה, רק צוה לנו "ממשלת אלהים" ('''תאוקרטיה'''), – כאשר יאמר האומר בעשקו את משפט הלשון, כי לאלהים לבדו הקדיש את המלוכה והשלטון.|https://benyehuda.org/read/22345#ch972|קדמות היהודים (נגד אפיון)|יוספוס פלוויוס|מתרגם=יעקב נפתלי שמחוני}}
#:* {{עיתונות|גם הוא האשים את „המזרחי“ שמטרת הוויכוח הוא ענין הבחירות הקרובות. „אנחנו לוחמים על דמוקרטיה ולא על '''תיאוקרטיה'''.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hmf/1948/12/31/01/page/1|המשקיף|תאריך=31 בדצמבר 1948}}
===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|θεοκρατία|theokratía}} הלחם בסיסים של {{יוונית|θεός|theós}} – [[אל#אֵל|אֵל]], ו־{{יוונית|κράτος|krátos}} – [[שלטון]].
* את המילה חידש [[W:יוספוס פלביוס|יוספוס פלביוס]] לתיאור משטר ה[[סנהדרין]] בימי [[בית שני]].{{הערת שוליים|[https://lsj.gr/wiki/%CE%B8%CE%B5%CE%BF%CE%BA%CF%81%CE%B1%CF%84%CE%AF%CE%B1 '''θεοκρατία'''] in: Liddle, Scott and Jones, Greek-English Lexicon}} {{הערת שוליים|קדמות היהודים (נגד אפיון) בתרגום שמחוני, [https://benyehuda.org/read/22345#fn:195 הערת שוליים 195].}}
===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|teocrazia}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|theocracy}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Theokratie}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حكومة دينية}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|théocratie}}
===ראו גם===
* [[מדינת הלכה]]
* [[ממלכת כהנים]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תאוקרטיה}}
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שיטות ממשל]]
[[קטגוריה:דת]]
l3zxkeeiqu1rbran6skqvigitznv5vk
521652
521651
2026-06-14T20:54:24Z
CrescentStorm
15545
/* תֵּאוֹקְרַטְיָה */
521652
wikitext
text/x-wiki
==תֵּאוֹקְרַטְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תאוקרטיה
|הגייה=teok'''rat'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' תֵּאוֹקְרַטְיוֹת
}}
# [[מדינה]] שבראשה עומדים [[איש דת|אנשי הדת]] ומנוהלת על פי חוקי הדת.
#:* {{צטבי|בעצם הדבר יש לאמר: אלה נתנו את ממשל מדינתם בידי שליט יחיד (מונארכיה), ואלה בידי שליטים מתי מספר (אוליגיורכיה), ואלה בידי המון העם, אולם מחוקקנו לא שם את לבו אף לאחד מדרכי הממשל האלה, רק צוה לנו "ממשלת אלהים" ('''תאוקרטיה'''), – כאשר יאמר האומר בעשקו את משפט הלשון, כי לאלהים לבדו הקדיש את המלוכה והשלטון.|https://benyehuda.org/read/22345#ch972|קדמות היהודים (נגד אפיון)|יוספוס פלביוס|מתרגם=יעקב נפתלי שמחוני}}
#:* {{עיתונות|גם הוא האשים את „המזרחי“ שמטרת הוויכוח הוא ענין הבחירות הקרובות. „אנחנו לוחמים על דמוקרטיה ולא על '''תיאוקרטיה'''.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hmf/1948/12/31/01/page/1|המשקיף|תאריך=31 בדצמבר 1948}}
===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|θεοκρατία|theokratía}} הלחם בסיסים של {{יוונית|θεός|theós}} – [[אל#אֵל|אֵל]], ו־{{יוונית|κράτος|krátos}} – [[שלטון]].
* את המילה חידש [[W:יוספוס פלביוס|יוספוס פלביוס]] לתיאור משטר ה[[סנהדרין]] בימי [[בית שני]].{{הערת שוליים|[https://lsj.gr/wiki/%CE%B8%CE%B5%CE%BF%CE%BA%CF%81%CE%B1%CF%84%CE%AF%CE%B1 '''θεοκρατία'''] in: Liddle, Scott and Jones, Greek-English Lexicon}} {{הערת שוליים|קדמות היהודים (נגד אפיון) בתרגום שמחוני, [https://benyehuda.org/read/22345#fn:195 הערת שוליים 195].}}
===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|teocrazia}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|theocracy}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Theokratie}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حكومة دينية}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|théocratie}}
===ראו גם===
* [[מדינת הלכה]]
* [[ממלכת כהנים]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תאוקרטיה}}
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שיטות ממשל]]
[[קטגוריה:דת]]
3jqui6s9s3qgpnc1097tlk4pbgw337o
שלד
0
22714
521648
518706
2026-06-14T19:23:31Z
CrescentStorm
15545
521648
wikitext
text/x-wiki
==שֶׁלֶד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שלד
|הגייה='''she'''led
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ש|ל|ד|קט=לא}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' שְׁלָדִים
}}{{תמונה|Human-Skeleton.jpg|שלד האדם}}
#{{רובד|חזל}} [[מערכת]] של [[קורה|קורות]] חזקות המשמשת ל[[תמיכה]] ב[[מבנה]] ומקנה לו [[יציבות]].
#:*{{צט/בבלי|א"ר שבתאי: מת שנשרף '''ושלדו''' קיימת טמא.|נדה|כז|ב}}
#:* החולייתנים מאופיינים '''בשלד''' פנימי גירני, ואילו לחסרי חוליות יש '''שלד''' חיצוני.
#:*{{צטפדיה|כל גורדי השחקים נבנים מ'''שלד''' פלדה או '''משלד''' בטון מזוין. בנייה מעץ אינה אפשרית לגובה רב, ובנייה בלבנים מוגבלת מאוד.|גורד שחקים}}
===גזרון===
*{{לועזית|ארמית}} שִׁלְדָּא, במקור {{לועזית|אכדית}} {{אכדית|5614|šalamtu}} – [[גופה|גופת]] המת (ב[[שלמות]]ה).{{הערת שוליים|נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח}}
===צירופים===
* [[שלדים בארון]]
===נגזרות===
*[[שלדה]]
===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|scheletro}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|skeleton}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Skelett}}
* דנית: {{ת|דנית|skelet}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|skelet}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|csontváz}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|esqueleto}}
* ערבית: {{ת|ערבית|هيكل عظميّ}}
* רוסית: {{ת|רוסית|скелет}}
}}
===ראו גם===
* [[עצם]]
* [[לשד]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שלד}}
[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:מערכת העצמות]]
===סמוכין===
60nnl6uiipuk2m57hz5hokfvt4aexsd
סנהדרין
0
31204
521653
516405
2026-06-14T20:55:26Z
CrescentStorm
15545
/* סַנְהֶדְרִין */
521653
wikitext
text/x-wiki
==סַנְהֶדְרִין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סנהדרין
|הגייה=sanhed'''rin'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילת מלועזית
|נטיות=ר' סַנְהֶדְרָיּוֹת או סַנְהֶדְרָאוֹת
}}
#{{רובד|חזל}} {{משלב|יהדות}} ה[[מועצה]] ה[[הלכתי]]ת ה[[עליון|עליונה]] בימי [[בית שני]].
#:*{{צט/משנה|'''סַנְהֶדְרִין''' הַהוֹרֶגֶת אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ נִקְרֵאת חָבְלָנִית; רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה; רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים, אִלּוּ הָיִינוּ '''בְסַנְהֶדְרִין''' לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם.|מכות|א|י}}
#:*{{צט|מְנַיִן אִם הֶעְלִימוּ בְ'''סַנְהֶדְרָיוֹת''' שֶׁלַּשְּׁבָטִים, סוֹף '''שֶׁסַּנְהֶדְרִין''' גְּדוֹלָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל מַעְלֶמֶת|ספרא על ויקרא כ#פסוק ד}}
===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|συνέδριον|sunédrion}} – [[כנסת]]. מהתחילית {{יוונית|συν|syn}} – [[יחד]], בסיס {{יוונית|ἕδρᾱ|hédrā}} – [[מושב]], וסיומת {{יוונית|-ιον-|ion}} השמנית.
===מידע נוסף===
*לפעמים מופיע הצורה: "סַנְהֶדְרִים" (ספרי בהעלתך צב; פסיקתא דרב כהנא כז).
*בחלק מהמקורות בחז"ל הצורה "סַנְהֶדְרִין" משמשת ברבים, ו"סַנְהֶדְרֵי" מופיעה כצורת היחיד, לדוגמא: {{צט/משנה|סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה הָיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד|סנהדרין|א|ו}}. אבל במקורות אחרים "סַנְהֶדְרִין" היא צורת היחיד, ו"סַנְהֶדְרָיּוֹת" היא צורת הרבים, וכך מקובל כיום.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Sanhedrin}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|sanhédrin}}
===ראו גם===
* [[בית דין]]
* [[בית משפט]]
* [[מותב]]
* [[כנסת הגדולה]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סנהדרין}}
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
ipgdi0xyixcpn7c0dz0a5gdrzwfd19v
זבל
0
32650
521656
484365
2026-06-14T21:00:15Z
CrescentStorm
15545
/* גיזרון */
521656
wikitext
text/x-wiki
{{חסר|זַבָּל}}
==זֶבֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זבל
|הגייה='''ze'''vel
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זו"נ
|שורש={{שרש3|ז|ב|ל|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' זְבָלִים
}}{{תמונה|Hestemøj.jpg|[[ערמה|ערימת]] זבל}}
# {{רובד|לשון חז"ל}} [[דשן]] [[אורגני]]; [[גלל]]ים או [[הפרשה|הפרשות]] של בעלי חיים, או [[רקבובית]] של [[חומר אורגני]].
#:*{{צט/משנה|אֵין טוֹמְנִין לֹא בְגֶפֶת וְלֹא '''בְזֶבֶל''', לֹא בְמֶלַח וְלֹא בְסִיד וְלֹא בְחוֹל, בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים.|שבת|ד|א}}
#:*{{צט/משנה|אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין '''לְזֶבֶל''', וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.|יומא|ה|ו}}
#:*{{צט/משנה|מָכַר אַשְׁפָּה, מָכַר '''זִבְלָהּ'''; מָכַר בּוֹר, מָכַר מֵימֵיו; מָכַר כַּוֶּרֶת, מָכַר דְּבוֹרִים; מָכַר שׁוֹבָךְ, מָכַר יוֹנִים.|בבא קמא|ה|ג}}
#:*{{צט/משנה|הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת קַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים '''לִזְבָלִים''', וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה.|בבא בתרא|ג|ג}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[פסולת]] המוצאת מהבתים, {{בהשאלה|}} ומיכל ה[[אשפה]] בו היא מאוחסנת.
#:* פג תוקפו של החלב, עדיף שתזרוק אותו ל'''זבל'''.
#:* "כללי התנהגות בסיסייים קובעים כי את האשפה יש להשליך אל ה'''זבל''', ולא להשליכה כלאחר יד בינות נופיה של הכנרת" !
#{{בהשאלה|2}} דבר נחות, קלוקל ומאוס.
#:*"אני מקשיב למילות השירים ואני לא מאמין שזה מה שאני שומע. זה כזה '''זבל'''" ([http://music.walla.co.il/?w=/202/1802556 וואלה מוסיקה, יהורם גאון על המוסיקה הים-תיכונית]. 9.3.2011)
===גיזרון===
*לשון המשנה והתלמוד המירה את התיבה המקראית [[דמן]] בתיבה 'זבל' שהחל מרובד חז"ל מתייחסת היא לחומרים אורגניים (הפרשות בעלי חיים,ופסולת-אורגנית), בעוד המילה "אשפה" מתייחסת לפסולת במובנה הרחב יותר. בעברית המודרנית {{הערת שוליים|ואצל חז"ל: {{צט/תוספתא|עד מתי מותר לזבל כל זמן שמותר לחרוש מותר ל'''זבל'''|שביעית|א|ה}}}} הפך השימוש במילה 'זבל', בנוסף להיותו כינוי ל"דשן", גם לכינוי אשפה ופסולת. ככינוי גנאי משמשת יותר המילה "זבל".
===צירופים===
* [[אוטו זבל]]
* [[דואר זבל]]
* [[המיץ של הזבל]]
* [[פח זבל]]
* [[שקית זבל]]
===נגזרות===
* [[זבלן]]
===מילים נרדפות===
* [[אשפה]] (2)
* [[דשן]] (1)
* [[דמן|דומן]] (1)
* [[פסלת|פסולת]] (2)
* [[קומפוסט]] (1)
=== תרגום ===
'''דשן אורגני'''{{ע|3|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|dung|manure}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Mist}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κοπριά}} (תעתיק: kopriá)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|estiércol|abono}}
*ערבית: {{ת|ערבית|سماد}}(תעתיק: סַמָאד)
:::{{ת|ערבית|زبل}} (תעתיק: זִבְל)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|fumier|ordure}}
*רוסית: {{ת|רוסית|навоз}} (תעתיק: navóz)
}}'''פסולת'''{{ע|3|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|garbage}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Müll|Mist}}
*יוונית: {{ת|יוונית|σκουπίδι}} (תעתיק: skoupídi)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|basura|desperdicios}}
*ערבית: {{ת|ערבית|زبالة}} (תעתיק: זֻבָאלָה)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|ordures|déchet}}
*רוסית: {{ת|רוסית|отброс}} (תעתיק: otbrós)
}}
===מידע נוסף===
*צורת הרבים "זבלים" אינה נפוצה עבור המשמעות "אשפה", מהיותה שם־עצם שאינו ספיר.
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=זבל|ויקישיתוף=Category:Manure|שם ויקישיתוף=זבל אורגני}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=פסולת|ויקישיתוף=Category:Waste|שם ויקישיתוף=זבל (פסולת, אשפה)}}
*{{הארץ|אילון גלעד|מהו בעצם זֶבֶל, ולמה שמים אותו בפח?|.premium-1.6847796|17/01/2019}}
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
==זָבַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=זבל
|שורש וגזרה={{שרש3|ז|ב|ל|ב}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} [[גר]], שם [[מדור]]ו במקום מסוים.
#:*{{צט/תנ"ך|וַתֹּאמֶר לֵאָה, זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב – הַפַּעַם '''יִזְבְּלֵנִי''' אִישִׁי, כִּי־יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים...|בראשית|ל|כ}}
===גיזרון===
*פועל משורש זה מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. ככל הנראה קשור למילה [[זבול#זְבוּל|זְבוּל]] בהוראת: מדור, מעון.
*יש שהקבילו שורש {{שרש3|ז|ב|ל|ב}} לשורש {{שרש3|ס|ב|ל|קט=לא}} בהוראת: משא, עול, ולפ"ז הוראת הפועל תהיה: נשא, כיבד, רומם, השוו לאוגריתית: 𐎇𐎁𐎍 (זבל) - [[נשיא]].<ref>האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/2020/11/19/%D7%96%D7%91%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%A9%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA/ זבל, דומן, אשפה ופסולת], 19/11/2020.</ref>
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]
==זִבֵּל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=זיבל
|שורש וגזרה={{שרש3|ז|ב|ל|א}}
|בניין=פיעל
}}
# [[פיזר]] [[#זֶבֶל|זבל]] על ה[[קרקע]] על־מנת ל[[הזין|הזינה]].
#:*{{צט/משנה|זֶבֶל וְחֹל הַדַּק, כְּדֵי '''לְזַבֵּל''' קֶלַח שֶׁל כְּרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּדֵי '''לְזַבֵּל''' כְּרֵישָׁא.|שבת|ח|ה}}
===נגזרות===
*'''זֻבַּל''' (צורת הסביל)
* [[זבול#זִבּוּל|זיבול]]
===מילים נרדפות===
* [[דשן#דִּשֵּׁן|דישן]]
===תרגום===
{{ע|3|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|manure}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|düngen}}
*יוונית: {{ת|יוונית|λιπαίνω}} (תעתיק: lipaíno)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|estercolar}}
*ערבית: {{ת|ערבית|سمد}} (תעתיק: סַמַּדַ)
*רוסית: {{ת|רוסית|удобрять}} (תעתיק: udobrjátʹ)
}}
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|זבל}}
[[קטגוריה:חקלאות]]
6ef85xdfirzqseiaamzfyju97s12f3j
ישב
0
41142
521654
521423
2026-06-14T20:58:18Z
CrescentStorm
15545
/* נגזרות */
521654
wikitext
text/x-wiki
==יָשַׁב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ישב
|שורש וגזרה={{שרש3|י|שׁ|ב}}, [[גזרת נפ"יו]]
|בניין=קל
}}
#נָח וְנִסְמַךְ עַל יְרֵכָיו וְעַל עַכּוּזוֹ.
#:*{{הדגשה|"הִיא '''יוֹשְׁבָה''' לַחַלּוֹן/ וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ/ בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה/ וּבְעֵינַי הִיא בָרָה"|[https://benyehuda.org/bialik/bia118.html "הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה אֶל שָׁאוּל, וְהוּא בְּבֵיתוֹ '''יֹשֵׁב'''; וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ, וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד.|שמואל א|יט|ט}}
#:*{{צט/תנ"ך|...וְעֵלִי הַכֹּהֵן, '''יֹשֵׁב''' עַל הַכִּסֵּא, עַל מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה|שמואל א|א|ט}}
#{{מקרא}} חִכָּה וְצִפָּה לְבוֹא-.
#:*{{צט/תנ"ך|אַל-נָא תָמֻשׁ מִזֶּה, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ, וְהֹצֵאתִי אֶת מִנְחָתִי, וְהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי '''אֵשֵׁב''' עַד שׁוּבֶךָ|שופטים|ו|יח}}
#{{רובד|לשון חז"ל}} נָח עַל בֵּיצִים וְחִמְּמָן לְמַעַן תִּבְקַעְנָה, דָּגַר.
#:*{{צט|מַשְׂכֶּרֶת אשה לחברתה תרנגולת '''לישב''' על הביצים בשני אפרוחין...|תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, פרק ד'}}
#(על-) הִתְאַבֵּל עַל מוֹת-.
#:*{{צט|אמר ר' יוחנן: אפילו רבו שלימדו חכמה אינו '''יושב''' עליו אלא יום אחד...|תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת מועד קטן, דף כ"ה}}
#:*לאחר מות הסב הישיש, המשפחה האבלה '''תשב''' עליו שבעה בביתו.
#גָּר בְּמָקוֹם.
#:*{{צט/תנ"ך|וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם '''לָשָׁבֶת'''; וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל חַיָּתָם|במדבר|לה|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ, '''וִישַׁבְתֶּם''' בָּהּ...|במדבר|לג|נג}}
#{{מקרא}} פָּסַק מֵעֲשׂוֹת-.
#:*{{צט/תנ"ך|כָּבוֹד לָאִישׁ, '''שֶׁבֶת''' מֵרִיב; וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע|משלי|כ|ג}}
===גיזרון===
#מן המקרא. מקבילות דומות בשפות שמיות נוספות: אכדית {{אכדית|86|wašābu}}, פיניקית yšb (ישב),<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 216</ref> וב[[חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ]] ארמית יְתֵיב,<ref>[https://www.sefaria.org/Jastrow%2C_יתֵב?lang=he יסטרוב].</ref> אוגריתית yṯb (יתֿב),<ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 978</ref>
:* מצרית קדומה, מופיע ב[[w: מכתבי אל-עמארנה|מכתבי אל-עמארנה]] - ([https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf isbt]) בהוראת [[כס]], וגם במשמעות מקלט, או יתכן יישוב (מוגן).{{הערת שוליים| isb.t / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 418}}
=== צירופים ===
{{ע|3|
*[[יושב אהלים]]
*[[יושב על האובניים]]
*[[ישב בראש]], [[יושב ראש]] ([[יו"ר]])
*[[ישב בתענית]]
*[[ישב בטל]]
*[[ישב תחת גפנו ותחת תאנתו]]
*[[ישב על גחלים]]
*[[ישב על הגדר]]
*[[ישב על המדוכה]]
*[[כרת את הענף שעליו הוא יושב]]
*[[שב ואל תעשה עדיף]]
*[[ישוב הדעת]]
}}
===נגזרות===
*[[ישבן]]
*[[ישיבה]]
*[[מושב]]
*[[שבת]]
===מילים נרדפות===
{{עמודות|
*[[חכה]] (2)
*[[צפה|ציפה]] (2)
*[[המתין]] (2)
|
*[[דגר]] (3)
*[[התאבל]] (4)
|
*[[גר]] (5)
*[[התגורר]] (5)
*[[שכן]] (5)
*[[דר]] (5)
*[[נוה]] (5)
*[[זבל]] (5)
|
*[[חדל]] (6)
*[[הפסיק]] (6)
}}
===ניגודים===
*[[קם]] (1)
===תרגום===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sedere}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|duduk}}
*אירית: {{ת|אירית|suigh}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ነበረ}} (תעתיק: näbärä)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sit}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sidi}}
*ארמית: יְתֵיב
*ארמנית: {{ת|ארמנית|նստել}} (תעתיק: nstel)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯდომა}} (תעתיק: ǯdoma)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|sitzen}}
*הודית: {{ת|הינדית|बैठना}} (תעתיק: baiṭhnā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zitten}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|ül}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ngồi}}
*טגלית: {{ת|טגלית|umupo}}
*טורקית: {{ת|טורקית|oturmak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κάθομαι}} (תעתיק: káthomai)
*יידיש: {{ת|יידיש|זיצן}}
*יפנית: {{ת|יפנית|座る}} (תעתיק: suwaru)
*כודית: {{ת|כורדית|rûniştin}}
*לטינית: {{ת|לטינית|sedeo}}
*מלאית: {{ת|מלאית|duduk}}
*מלטית: {{ת|מלטית|qagħad}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|sitte}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kukaa}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|सीदति}} (תעתיק: sīdati)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sentarse}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جلس}} (תעתיק: גַ'לַסַ)
:::{{ת|ערבית|قعد}} (תעתיק: קַעַדַ)
*פולנית: {{ת|פולנית|siedzieć}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sentar}}
*פינית: {{ת|פינית|istua}}
*פרסית: {{ת|פרסית|نشستن}} (תעתיק: נשׁסתן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sedět}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|assis}} être
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|앉다}} (תעתיק: anda)
*רומנית: {{ת|רומנית|ședea|așeza}}
*רוסית: {{ת|רוסית|сидеть}} (תעתיק: sidétʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|sitta}}
}}
===ראו גם===
{{שורש|ישׁב}}
===סימוכין===
<references />
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]
[[קטגוריה:תנוחות]]
==יִשֵּׁב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=יישב
|שורש וגזרה={{שרש3|י|שׁ|ב}}, [[גזרת נפ"יו]]
|בניין=[[פיעל]]
}}
#{{רובד|המקרא}} [[קבע]] [[מקום]] לדבר.
#:*{{צט/תנ"ך|'''וְיִשְּׁבוּ''' טִירוֹתֵיהֶם בָּךְ, וְנָתְנוּ בָךְ, מִשְׁכְּנֵיהֶם...|יחזקאל|כה|ד}}
#:*{{צט/ירושלמי|הבנאי '''שיישב''' את האבן בראש הדימוס- חייב|שבת|נב|ז}}
#:*{{צטבי|נזדרז '''ויִשֵב''' כהלכה את הכובע על ראשו...|bialik/resh02.html|מעוות לא יוכל לתקן|חיים נחמן ביאליק}}
#:*המדינה '''יישבה''' אלפי עולים בהיווסדה במעברות.
#{{רובד|חזל}} [[הסיר]] [[מחשבה]] [[רע]]ה ו[[קשה]]; [[סים|סיים]] [[דיון]], [[ריב]] או [[מחלקת|מחלוקת]].
#:*{{צט/רבה|וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה <small>({{פסוק|בראשית|לד|ג}})</small>; וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְדַבֵּר עַל הַלֵּב, אֶלָּא דְּבָרִים '''שֶׁמְּיַשְּׁבִים''' אֶת הַלֵּב.|בראשית|פ|ו}}
#:*{{צט/רבה|וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם <small>({{פסוק|שמות|ב|יא}})</small>; מַה רָאָה, רָאָה מַשּׂוֹי אִישׁ עַל אִשָּׁה, וּמַשׂוֹי גָּדוֹל עַל קָטָן, וּמַשׂוֹי בָּחוּר עַל זָקֵן, וְשָׁב '''וְיִשֵּׁב''' לָהֶם סִבְלוֹתָם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן.|ויקרא|לז|ב}}
===נגזרות===
*'''יֻשַּׁב''' (צורת הסביל)
*[[ישוב|יישוב]]
===מילים נרדפות===
{{עמודות|
*[[שכן#שִׁכֵּן|שִׁכֵּן]] (1)
*[[קבע]] (1)
|
*[[הקל]] (2)
*[[לבן|ליבן]] (2)
*[[פתר]] (2)
}}
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|settle}}
===ראו גם===
{{שורש|ישׁב}}
a4z6tl08cyboksvvnnqyrm0a1ztc28m
521655
521654
2026-06-14T20:59:42Z
CrescentStorm
15545
/* צירופים */ הצירוף לא מכיל את המילה
521655
wikitext
text/x-wiki
==יָשַׁב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ישב
|שורש וגזרה={{שרש3|י|שׁ|ב}}, [[גזרת נפ"יו]]
|בניין=קל
}}
#נָח וְנִסְמַךְ עַל יְרֵכָיו וְעַל עַכּוּזוֹ.
#:*{{הדגשה|"הִיא '''יוֹשְׁבָה''' לַחַלּוֹן/ וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ/ בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה/ וּבְעֵינַי הִיא בָרָה"|[https://benyehuda.org/bialik/bia118.html "הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה אֶל שָׁאוּל, וְהוּא בְּבֵיתוֹ '''יֹשֵׁב'''; וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ, וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד.|שמואל א|יט|ט}}
#:*{{צט/תנ"ך|...וְעֵלִי הַכֹּהֵן, '''יֹשֵׁב''' עַל הַכִּסֵּא, עַל מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה|שמואל א|א|ט}}
#{{מקרא}} חִכָּה וְצִפָּה לְבוֹא-.
#:*{{צט/תנ"ך|אַל-נָא תָמֻשׁ מִזֶּה, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ, וְהֹצֵאתִי אֶת מִנְחָתִי, וְהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי '''אֵשֵׁב''' עַד שׁוּבֶךָ|שופטים|ו|יח}}
#{{רובד|לשון חז"ל}} נָח עַל בֵּיצִים וְחִמְּמָן לְמַעַן תִּבְקַעְנָה, דָּגַר.
#:*{{צט|מַשְׂכֶּרֶת אשה לחברתה תרנגולת '''לישב''' על הביצים בשני אפרוחין...|תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, פרק ד'}}
#(על-) הִתְאַבֵּל עַל מוֹת-.
#:*{{צט|אמר ר' יוחנן: אפילו רבו שלימדו חכמה אינו '''יושב''' עליו אלא יום אחד...|תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת מועד קטן, דף כ"ה}}
#:*לאחר מות הסב הישיש, המשפחה האבלה '''תשב''' עליו שבעה בביתו.
#גָּר בְּמָקוֹם.
#:*{{צט/תנ"ך|וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם '''לָשָׁבֶת'''; וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל חַיָּתָם|במדבר|לה|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ, '''וִישַׁבְתֶּם''' בָּהּ...|במדבר|לג|נג}}
#{{מקרא}} פָּסַק מֵעֲשׂוֹת-.
#:*{{צט/תנ"ך|כָּבוֹד לָאִישׁ, '''שֶׁבֶת''' מֵרִיב; וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע|משלי|כ|ג}}
===גיזרון===
#מן המקרא. מקבילות דומות בשפות שמיות נוספות: אכדית {{אכדית|86|wašābu}}, פיניקית yšb (ישב),<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 216</ref> וב[[חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ]] ארמית יְתֵיב,<ref>[https://www.sefaria.org/Jastrow%2C_יתֵב?lang=he יסטרוב].</ref> אוגריתית yṯb (יתֿב),<ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 978</ref>
:* מצרית קדומה, מופיע ב[[w: מכתבי אל-עמארנה|מכתבי אל-עמארנה]] - ([https://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf isbt]) בהוראת [[כס]], וגם במשמעות מקלט, או יתכן יישוב (מוגן).{{הערת שוליים| isb.t / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 418}}
=== צירופים ===
{{ע|3|
*[[יושב אהלים]]
*[[יושב על האובניים]]
*[[ישב בראש]], [[יושב ראש]] ([[יו"ר]])
*[[ישב בתענית]]
*[[ישב בטל]]
*[[ישב תחת גפנו ותחת תאנתו]]
*[[ישב על גחלים]]
*[[ישב על הגדר]]
*[[ישב על המדוכה]]
*[[כרת את הענף שעליו הוא יושב]]
*[[שב ואל תעשה עדיף]]
}}
===נגזרות===
*[[ישבן]]
*[[ישיבה]]
*[[מושב]]
*[[שבת]]
===מילים נרדפות===
{{עמודות|
*[[חכה]] (2)
*[[צפה|ציפה]] (2)
*[[המתין]] (2)
|
*[[דגר]] (3)
*[[התאבל]] (4)
|
*[[גר]] (5)
*[[התגורר]] (5)
*[[שכן]] (5)
*[[דר]] (5)
*[[נוה]] (5)
*[[זבל]] (5)
|
*[[חדל]] (6)
*[[הפסיק]] (6)
}}
===ניגודים===
*[[קם]] (1)
===תרגום===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sedere}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|duduk}}
*אירית: {{ת|אירית|suigh}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ነበረ}} (תעתיק: näbärä)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sit}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sidi}}
*ארמית: יְתֵיב
*ארמנית: {{ת|ארמנית|նստել}} (תעתיק: nstel)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯდომა}} (תעתיק: ǯdoma)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|sitzen}}
*הודית: {{ת|הינדית|बैठना}} (תעתיק: baiṭhnā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zitten}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|ül}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ngồi}}
*טגלית: {{ת|טגלית|umupo}}
*טורקית: {{ת|טורקית|oturmak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κάθομαι}} (תעתיק: káthomai)
*יידיש: {{ת|יידיש|זיצן}}
*יפנית: {{ת|יפנית|座る}} (תעתיק: suwaru)
*כודית: {{ת|כורדית|rûniştin}}
*לטינית: {{ת|לטינית|sedeo}}
*מלאית: {{ת|מלאית|duduk}}
*מלטית: {{ת|מלטית|qagħad}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|sitte}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kukaa}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|सीदति}} (תעתיק: sīdati)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sentarse}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جلس}} (תעתיק: גַ'לַסַ)
:::{{ת|ערבית|قعد}} (תעתיק: קַעַדַ)
*פולנית: {{ת|פולנית|siedzieć}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sentar}}
*פינית: {{ת|פינית|istua}}
*פרסית: {{ת|פרסית|نشستن}} (תעתיק: נשׁסתן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sedět}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|assis}} être
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|앉다}} (תעתיק: anda)
*רומנית: {{ת|רומנית|ședea|așeza}}
*רוסית: {{ת|רוסית|сидеть}} (תעתיק: sidétʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|sitta}}
}}
===ראו גם===
{{שורש|ישׁב}}
===סימוכין===
<references />
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]
[[קטגוריה:תנוחות]]
==יִשֵּׁב==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=יישב
|שורש וגזרה={{שרש3|י|שׁ|ב}}, [[גזרת נפ"יו]]
|בניין=[[פיעל]]
}}
#{{רובד|המקרא}} [[קבע]] [[מקום]] לדבר.
#:*{{צט/תנ"ך|'''וְיִשְּׁבוּ''' טִירוֹתֵיהֶם בָּךְ, וְנָתְנוּ בָךְ, מִשְׁכְּנֵיהֶם...|יחזקאל|כה|ד}}
#:*{{צט/ירושלמי|הבנאי '''שיישב''' את האבן בראש הדימוס- חייב|שבת|נב|ז}}
#:*{{צטבי|נזדרז '''ויִשֵב''' כהלכה את הכובע על ראשו...|bialik/resh02.html|מעוות לא יוכל לתקן|חיים נחמן ביאליק}}
#:*המדינה '''יישבה''' אלפי עולים בהיווסדה במעברות.
#{{רובד|חזל}} [[הסיר]] [[מחשבה]] [[רע]]ה ו[[קשה]]; [[סים|סיים]] [[דיון]], [[ריב]] או [[מחלקת|מחלוקת]].
#:*{{צט/רבה|וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה <small>({{פסוק|בראשית|לד|ג}})</small>; וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְדַבֵּר עַל הַלֵּב, אֶלָּא דְּבָרִים '''שֶׁמְּיַשְּׁבִים''' אֶת הַלֵּב.|בראשית|פ|ו}}
#:*{{צט/רבה|וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם <small>({{פסוק|שמות|ב|יא}})</small>; מַה רָאָה, רָאָה מַשּׂוֹי אִישׁ עַל אִשָּׁה, וּמַשׂוֹי גָּדוֹל עַל קָטָן, וּמַשׂוֹי בָּחוּר עַל זָקֵן, וְשָׁב '''וְיִשֵּׁב''' לָהֶם סִבְלוֹתָם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן.|ויקרא|לז|ב}}
===נגזרות===
*'''יֻשַּׁב''' (צורת הסביל)
*[[ישוב|יישוב]]
===מילים נרדפות===
{{עמודות|
*[[שכן#שִׁכֵּן|שִׁכֵּן]] (1)
*[[קבע]] (1)
|
*[[הקל]] (2)
*[[לבן|ליבן]] (2)
*[[פתר]] (2)
}}
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|settle}}
===ראו גם===
{{שורש|ישׁב}}
p5e9ti5w38nq1yvgdnefavtyss85von
מקח
0
51946
521657
510492
2026-06-14T21:08:06Z
CrescentStorm
15545
/* מִקָּח */
521657
wikitext
text/x-wiki
==מִקָּח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= מקח
|הגייה= '''me'''kach'''
|חלק דיבר= שם עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|ל|ק|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=נ"י מִקְחוֹ, ר' מִקְחוֹת או מַקָּחוֹת
}}
#העברת בעלות על חפצים מאדם לחברו.
#:*{{צט/תנ"ך|וְעַתָּה יְהִי פַחַד ה' עֲלֵיכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ כִּי אֵין עִם ה' אֱלֹהֵינוּ עַוְלָה וּמַשֹּׁא פָנִים '''וּמִקַּח''' שֹׁחַד|דברי הימים ב|יט|ז}}
#:*{{צט/משנה|פֶּסַח מִצְרַיִם '''מִקְחוֹ''' מִבֶּעָשׂוֹר, וְטָעוּן הַזָּאָה בַּאֲגֻדַּת אֵזוֹב עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי מְזוּזוֹת, וְנֶאֳכָל בְּחִפָּזוֹן בְּלַיְלָה אֶחָד.|פסחים|ט|ה}}
#:*{{צט/משנה|כֵּיצַד, לָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת, '''מִקְחוֹ''' בָטֵל; מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן, '''מִקְחוֹ''' קַיָּם; לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה, '''מִקְחוֹ''' בָטֵל; מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ, '''מִקְחוֹ''' קַיָּם.|גיטין|ה|ו}}
#:*{{הדגשה|בכול דבר או עבודה או בהון או '''במקח'''|(מגילות קומראן 4Q264a - מגילת מצוות שבת)}}
===גיזרון===
*המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. ב{{פסוק|נחמיה|י|לב}} מופיעה המילה היחידאית '''מַקָּחוֹת''' שייתכן כי היא הריבוי שלו. צורת הרבים מופיעה גם בתוספתא: {{צט/תוספתא|וכשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו ל'''מקחות''' ולמתנות ולירושות ולעידיות|גיטין|ה|א}}.
*כיום נפוצה ההגייה '''מֶקַח''', סביר שהצורה נגזרה לאחור בצורה שגויה מ"מִקְחוֹ" (כמו לֶקַח/לִקְחוֹ מאותו שורש בסיסי).
===צירופים===
* [[מקח וממכר]]
* [[מקח טעות]]
* [[שטר מקח]]
* [[עמד על המקח]]
* [[ברר מקח|בירר מקחו של־]]
===נגזרות===
*{{שרש3|מ|ק|ח}}
** [[התמקח]]
** [[מקוח]]
===מילים נרדפות===
* [[קניה]]
* [[מסחר]]
* [[סחר|סַחַר]]
===ראו גם===
* [[לקח#לֶקַח|לֶקַח]]
* [[ממכר]], [[מכר|מֶכֶר]]
* [[מתנה]]
===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2598553|כותרת=היום שבו נולדה המילה "הִתְמַקְּחוּת"|יוצר=אילון גלעד|שם האתר=הארץ|תאריך=25/03/2015}}
[[קטגוריה:לקח (שורש)]]
{{שורש|מקח}}
f19b5qzvu05rl6lxe1s0ciw8r5tm6kp
521658
521657
2026-06-14T21:08:33Z
CrescentStorm
15545
/* מִקָּח */
521658
wikitext
text/x-wiki
==מִקָּח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= מקח
|הגייה= '''me'''kach'''
|חלק דיבר= שם עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|ל|ק|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=נ"י מִקְחוֹ, ר' מִקְחוֹת או מַקָּחוֹת
}}
#העברת בעלות על חפצים מאדם לחברו.
#:*{{צט/תנ"ך|וְעַתָּה יְהִי פַחַד ה' עֲלֵיכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ כִּי אֵין עִם ה' אֱלֹהֵינוּ עַוְלָה וּמַשֹּׁא פָנִים '''וּמִקַּח''' שֹׁחַד|דברי הימים ב|יט|ז}}
#:*{{צט/משנה|פֶּסַח מִצְרַיִם '''מִקְחוֹ''' מִבֶּעָשׂוֹר, וְטָעוּן הַזָּאָה בַּאֲגֻדַּת אֵזוֹב עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי מְזוּזוֹת, וְנֶאֳכָל בְּחִפָּזוֹן בְּלַיְלָה אֶחָד.|פסחים|ט|ה}}
#:*{{צט/משנה|כֵּיצַד, לָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת, '''מִקְחוֹ''' בָטֵל; מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן, '''מִקְחוֹ''' קַיָּם; לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה, '''מִקְחוֹ''' בָטֵל; מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ, '''מִקְחוֹ''' קַיָּם.|גיטין|ה|ו}}
#:*{{הדגשה|בכול דבר או עבודה או בהון או '''במקח'''|(מגילות קומראן 4Q264a - מגילת מצוות שבת)}}
===גיזרון===
*המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. ב{{פסוק|נחמיה|י|לב}} מופיעה המילה היחידאית '''מַקָּחוֹת''' שייתכן כי היא הריבוי שלו. צורת הרבים מופיעה גם בתוספתא: {{צט/תוספתא|וכשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו ל'''מקחות''' ולמתנות ולירושות ולעידיות|גיטין|ה|א}}.
*כיום נפוצה ההגייה '''מֶקַח''', סביר שהצורה נגזרה לאחור בצורה שגויה מ"מִקְחוֹ" (כמו לֶקַח/לִקְחוֹ במקור מאותו שורש).
===צירופים===
* [[מקח וממכר]]
* [[מקח טעות]]
* [[שטר מקח]]
* [[עמד על המקח]]
* [[ברר מקח|בירר מקחו של־]]
===נגזרות===
*{{שרש3|מ|ק|ח}}
** [[התמקח]]
** [[מקוח]]
===מילים נרדפות===
* [[קניה]]
* [[מסחר]]
* [[סחר|סַחַר]]
===ראו גם===
* [[לקח#לֶקַח|לֶקַח]]
* [[ממכר]], [[מכר|מֶכֶר]]
* [[מתנה]]
===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2598553|כותרת=היום שבו נולדה המילה "הִתְמַקְּחוּת"|יוצר=אילון גלעד|שם האתר=הארץ|תאריך=25/03/2015}}
[[קטגוריה:לקח (שורש)]]
{{שורש|מקח}}
ik6c2lgplc79v4p8nqkz3r3sk5sa8h5
521659
521658
2026-06-14T21:10:46Z
CrescentStorm
15545
/* מילים נרדפות */
521659
wikitext
text/x-wiki
==מִקָּח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= מקח
|הגייה= '''me'''kach'''
|חלק דיבר= שם עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|ל|ק|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=נ"י מִקְחוֹ, ר' מִקְחוֹת או מַקָּחוֹת
}}
#העברת בעלות על חפצים מאדם לחברו.
#:*{{צט/תנ"ך|וְעַתָּה יְהִי פַחַד ה' עֲלֵיכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ כִּי אֵין עִם ה' אֱלֹהֵינוּ עַוְלָה וּמַשֹּׁא פָנִים '''וּמִקַּח''' שֹׁחַד|דברי הימים ב|יט|ז}}
#:*{{צט/משנה|פֶּסַח מִצְרַיִם '''מִקְחוֹ''' מִבֶּעָשׂוֹר, וְטָעוּן הַזָּאָה בַּאֲגֻדַּת אֵזוֹב עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי מְזוּזוֹת, וְנֶאֳכָל בְּחִפָּזוֹן בְּלַיְלָה אֶחָד.|פסחים|ט|ה}}
#:*{{צט/משנה|כֵּיצַד, לָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת, '''מִקְחוֹ''' בָטֵל; מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן, '''מִקְחוֹ''' קַיָּם; לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה, '''מִקְחוֹ''' בָטֵל; מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ, '''מִקְחוֹ''' קַיָּם.|גיטין|ה|ו}}
#:*{{הדגשה|בכול דבר או עבודה או בהון או '''במקח'''|(מגילות קומראן 4Q264a - מגילת מצוות שבת)}}
===גיזרון===
*המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. ב{{פסוק|נחמיה|י|לב}} מופיעה המילה היחידאית '''מַקָּחוֹת''' שייתכן כי היא הריבוי שלו. צורת הרבים מופיעה גם בתוספתא: {{צט/תוספתא|וכשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו ל'''מקחות''' ולמתנות ולירושות ולעידיות|גיטין|ה|א}}.
*כיום נפוצה ההגייה '''מֶקַח''', סביר שהצורה נגזרה לאחור בצורה שגויה מ"מִקְחוֹ" (כמו לֶקַח/לִקְחוֹ במקור מאותו שורש).
===צירופים===
* [[מקח וממכר]]
* [[מקח טעות]]
* [[שטר מקח]]
* [[עמד על המקח]]
* [[ברר מקח|בירר מקחו של־]]
===נגזרות===
*{{שרש3|מ|ק|ח}}
** [[התמקח]]
** [[מקוח]]
===מילים נרדפות===
* [[קניה]]
* [[מסחר]]
* [[סחר|סַחַר]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|bargain|haggling}}
===ראו גם===
* [[לקח#לֶקַח|לֶקַח]]
* [[ממכר]], [[מכר|מֶכֶר]]
* [[מתנה]]
===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2598553|כותרת=היום שבו נולדה המילה "הִתְמַקְּחוּת"|יוצר=אילון גלעד|שם האתר=הארץ|תאריך=25/03/2015}}
[[קטגוריה:לקח (שורש)]]
{{שורש|מקח}}
3990ows1r268ymqo2tkpk5gjkn30etl
521660
521659
2026-06-14T21:16:08Z
CrescentStorm
15545
/* מִקָּח */
521660
wikitext
text/x-wiki
==מִקָּח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= מקח
|הגייה= '''me'''kach'''
|חלק דיבר= שם עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|ל|ק|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=נ"י מִקְחוֹ, ר' מִקְחוֹת או מַקָּחוֹת
}}
# [[הסכם]] בין שני צדדים בנוגע ל[[העברה|העברת]] ה[[בעלות]] על דבר מה מאחד לרעהו.
#:*{{צט/תנ"ך|וְעַתָּה יְהִי פַחַד ה' עֲלֵיכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ כִּי אֵין עִם ה' אֱלֹהֵינוּ עַוְלָה וּמַשֹּׁא פָנִים '''וּמִקַּח''' שֹׁחַד|דברי הימים ב|יט|ז}}
#:*{{צט/משנה|פֶּסַח מִצְרַיִם '''מִקְחוֹ''' מִבֶּעָשׂוֹר, וְטָעוּן הַזָּאָה בַּאֲגֻדַּת אֵזוֹב עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי מְזוּזוֹת, וְנֶאֳכָל בְּחִפָּזוֹן בְּלַיְלָה אֶחָד.|פסחים|ט|ה}}
#:*{{צט/משנה|כֵּיצַד, לָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת, '''מִקְחוֹ''' בָטֵל; מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן, '''מִקְחוֹ''' קַיָּם; לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה, '''מִקְחוֹ''' בָטֵל; מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ, '''מִקְחוֹ''' קַיָּם.|גיטין|ה|ו}}
#:*{{הדגשה|בכול דבר או עבודה או בהון או '''במקח'''|(מגילות קומראן 4Q264a - מגילת מצוות שבת)}}
===גיזרון===
*המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. ב{{פסוק|נחמיה|י|לב}} מופיעה המילה היחידאית '''מַקָּחוֹת''' שייתכן כי היא הריבוי שלו. צורת הרבים מופיעה גם בתוספתא: {{צט/תוספתא|וכשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו ל'''מקחות''' ולמתנות ולירושות ולעידיות|גיטין|ה|א}}.
*כיום נפוצה ההגייה '''מֶקַח''', סביר שהצורה נגזרה לאחור בצורה שגויה מ"מִקְחוֹ" (כמו לֶקַח/לִקְחוֹ במקור מאותו שורש).
===צירופים===
* [[מקח וממכר]]
* [[מקח טעות]]
* [[שטר מקח]]
* [[עמד על המקח]]
* [[ברר מקח|בירר מקחו של־]]
===נגזרות===
*{{שרש3|מ|ק|ח}}
** [[התמקח]]
** [[מקוח]]
===מילים נרדפות===
* [[קניה]]
* [[מסחר]]
* [[סחר|סַחַר]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|bargain|haggling}}
===ראו גם===
* [[לקח#לֶקַח|לֶקַח]]
* [[ממכר]], [[מכר|מֶכֶר]]
* [[מתנה]]
===קישורים חיצוניים===
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2598553|כותרת=היום שבו נולדה המילה "הִתְמַקְּחוּת"|יוצר=אילון גלעד|שם האתר=הארץ|תאריך=25/03/2015}}
[[קטגוריה:לקח (שורש)]]
{{שורש|מקח}}
ej1x8lz7f4tyenr1oou3k0uvlo91ryp
טעות
0
54923
521661
497415
2026-06-14T21:23:36Z
CrescentStorm
15545
/* גזרון */ לשון נייטרלית.
521661
wikitext
text/x-wiki
==טָעוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = טעות
| הגייה = ta'''ut'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = נקבה
| שורש = {{שרש3|ט|ע|ה}}
| דרך תצורה = {{משקל|קַטְלוּת}}
| נטיות = טָעוּת־, ר' טָעֻיּוֹת, טָעֻיּוֹת־
}}
#{{רובד|חזל}} חוסר [[דיוק]]; דבר לא [[נכון]] שנעשה ב[[היסח דעת]].
#:*{{צט/משנה|קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית [...] קְצָרָה, וְהָרֵי הִיא אֲרוּכָּה, מֻתָּר בָּה; לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא [...] קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה, אֶלָא שֶׁהַּנֶּדֶר '''טָעוּת'''.|נדרים|ט|י}}
#:*{{צט/משנה|וְזוֹ '''טָעוּת''' טָעָה נַחוּם הַמָּדִי כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם נַחוּם הַמָּדִי, אִלּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִים שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב הֱיִיתֶם נוֹזְרִים.|נדרים|ט|י}}
===גזרון===
* מן ט־ע־ה, [[טעה|טָעָה]]. השורש מופיע כבר במקרא: {{צט/תנ"ך|'''הִטְעוּ''' אֶת עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם|יחזקאל|יג|י}}. בתרגומים הארמיים למקרא השורש ת־ע־ה מתורגם 'טעה', לדוגמא: {{צט/תנ"ך|תֹעֶה בַּשָּׂדֶה|בראשית|לז|טו}} מתורגם "טָעֵי בְחַקְלָא".
* בארמית, אלוהי נכר נקראים "טַעֲוָת־" בסמיכות, כגון: {{צט/אונקלוס|טָעֲוָת מִצְרָאֵי|שמות|יב|יב}} (=אלהי מצרים), {{צט/אונקלוס|טָעֲוָתְהוֹן|שמות|כג|לג}}.
===צירופים===
* [[טעות דפוס]]
* [[העמיד על טעותו]]
* [[טעות לעולם חוזר]]
* [[טעות סופר]]
* [[מקח טעות]]
===מילים נרדפות===
* [[שגגה]]
* [[שגיאה]]
* [[טעיה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mistake}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خَطَأ|غَلَط}}
===ראו גם===
*[[חטא]]
*[[החטיא]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טעות}}
{{שורש|טעה}}
dqim4tx5egtzrw7qln5x522gys8n8av