ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.7 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2873 521703 207418 2026-06-16T14:14:10Z CrescentStorm 15545 521703 wikitext text/x-wiki ==עכ"פ== #[[על כל פנים]]. [[קטגוריה:ראשי תיבות]] msbzke0cjf4g2rp432lyx8somgronk9 0 3046 521704 207497 2026-06-16T14:15:09Z CrescentStorm 15545 521704 wikitext text/x-wiki ==סה"כ== #[[סך הכל]]. ===ראו גם=== * [[ע"ס]] [[קטגוריה:ראשי תיבות]] lv3apbsasfkp39tj6xioqlfjk4fe5hw 0 4297 521717 501029 2026-06-16T19:42:46Z צמח צעיר 45798 /* */ משפטים מדגימים 521717 wikitext text/x-wiki ==מַעֲלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= מעלה |הגייה= maa'''la''' |חלק דיבר= שם־עצם |מין= נקבה |שורש={{שרש3|ע|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}} |נטיות=ר' מַעֲלוֹת }}{{תמונה|Right angle.svg|[[זווית ישרה]] היא בת 90 מעלות.}} {{תמונה|2016 heat event in France - 37°C in Capbreton on 2016-sept-07 15-07.jpg|[[מדחום]] – בצד העליון של התמונה [[סולם]] במעלות פרנהייט, ובצדה התחתון סולם במעלות צלזיוס.}} #{{רובד|המקרא}} אחד מה[[משטח]]ים שיש ביניהם [[הפרש]]י [[גובה]] ב[[מרווח]]ים [[סדיר]]ים, שנועדו כדי ש[[עלה|יעלו]] ו[[ירד]]ו בהן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּבוֹא אֶל שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה וַיַּעַל '''בְּמַעֲלוֹתָו'''|יחזקאל|מ|ו}} #[[מעמד]] חברתי או [[שלטון|שלטוני]], מהיותר גבוהים; תחומו של השליט. #:*{{צט/תנ"ך|וַתִּקְטַן זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל־בֵּית־עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם '''הַמַּעֲלָה''' יְהוָה אֱלֹהִים.|דברי הימים א|יז|יז}} #:*{{צט|הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, '''בְּמַעֲלוֹת''' קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים|אל מלא רחמים}} #:*'''ממעלת''' מזכיר הוא התקדם '''למעלת''' שר. # [[איכות]], [[תכונה]] חזקה, [[יתרון]] ניכר; דבר הפועל לטובתו של אדם או עניין. #:*{{צט/תנ"ך|...'''וּמַעֲלוֹת''' רוּחֲכֶם אֲנִי יְדַעְתִּיהָ.|יחזקאל|יא|ה}} #:*עדיפה מכונית זאת, יש לה כמה וכמה '''מעלות'''. #[[יחידת מידה]] של [[זווית]], השווה לחלק אחד מ־360 של ה[[מעגל]]. #:*זוית בת תשעים '''מעלות''' היא זווית ישרה. # שם כללי ליחידת מידה של [[טמפרטורה]]. #:*טמפרטורת הגוף האנושי היא בדרך כלל כ־37 '''מעלות''' צלזיוס שהן כ־98 '''מעלות''' פרנהיט. #{{משלב|מתמטיקה}} ה[[חזקה]] הגבוהה ביותר של X שה[[מקדם]] שלו אינו [[אפס]] המופיעה ב[[פולינום]]. #:*'''המעלה''' של <math>\ 7x^3 + 5x^2 + 12 </math> היא 3. ===גיזרון=== * מן ע-ל-ה המקראי. ===צירופים=== * [[גרם המעלות]] * [[הוד מעלתו]] * [[מעלות פרנהייט]] * [[מעלות צלזיוס]] * [[מעלת כבודו]] * [[שיר המעלות]] * [[יסוד המעלה]] ===מילים נרדפות=== *[[יתרון]] (3) *[[מדרגה]] (1) *[[שלב]] (1) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|stair}}‏ (1)‏, {{ת|אנגלית|estate|rank}}‏ (2), {{ת|אנגלית|advantage}}‏ (3) '''(4, 5, 6)''' *אנגלית: {{ת|אנגלית|degree}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Grad}} *ערבית: {{ת|ערבית|درجة}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מעלה}} {{שורש|עלה}} [[קטגוריה:יחידות מידה]] [[קטגוריה:גאומטריה]] ==מַעֲלֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= מעלה |הגייה= maa'''le''' |חלק דיבר= שם־עצם |מין= זכר |שורש={{שרש3|ע|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַעֲלִים}} # עלייה, ההפך מ[[מורד#מוֹרָד|מוֹרָד]]. #:*{{צט/תנ"ך|הֵמָּה עֹלִים '''בְּמַעֲלֵה''' הָעִיר וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם.|שמואל א|ט|יא}} #:* קשה העליה '''במעלה''' העקרבים. ===צירופים=== * [[מעלה הרוח]] * [[מעלה התחתית]] * [[מעלה אדמים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|ascent|uphill}} {{שורש|עלה}} ==מַעְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= מעלה |הגייה= '''ma'''la |חלק דיבר=תואר הפועל |מין= |שורש={{שרש3|ע|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}}<br>{{מוספית|מעל|ה"א המגמה}} |נטיות=}} # לכיוון [[גבוה]] יותר. #:*{{צט/תנ"ך|מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה '''וָמַעְלָה''' כָּל־יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן.|במדבר|א|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ '''מַעְלָה מָּעְלָה''' וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה.|דברים|כח|מג}} #:*{{צט/תנ"ך|וּגְבוּל הָאֱמֹרִי מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים מֵהַסֶּלַע '''וָמָעְלָה'''.|שופטים|א|לו}} #:*{{צטשיר|אֲבָל אִישׁ מִכֻּלָּם / לֹא זָכָה מְעוֹלָם / לְהַגִּיעַ '''מַעְלָה מַעְלָה''' בַּסֻּלָּם|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}971&wrkid{{=}}3259|סֵרֵנָדָה לָךְ|נעמי שמר}} ===צירופים=== *[[משכמו ומעלה]] ===נגזרות=== *[[למעלה]] ===ניגודים=== * [[מטה|מַטָּה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|upward}}‏ {{שורש|עלה}} [[קטגוריה:כיוונים]] ==מְעֻלֶּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מעולה |הגייה=meu'''le''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ' מְעֻלָּה, ר' מְעֻלִּים, נ"ר מְעֻלּוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} [[מצוין]] ל[[טובה]]; ש[[איכות]]ו גבוהה מן השאר. #:*{{צט/בבלי|ברוך אתה ה' נותן התורה אמר רב המנונא זו היא '''מעולה''' שבברכות|ברכות|יא|ב}} #:*{{צט/בבלי|דנתכוין לשמירה '''מעולה''' ועלתה בידו שמירה פחותה|שבת|צב|ב}} #:*{{צט/רבה|א"ר חנינא '''המעולה''' אחד מששים בחלב, והבינוני אחד מארבעים, והקיבר אחד מעשרים, רבי יונה אמר '''המעולה''' אחד ממאה|בראשית|מח||יד}} ===גיזרון=== * צורת הבינוני של הפועל [[עלה#עֻלָּה|עֻלָּה]]. ===מילים נרדפות=== * [[משבח|משובח]] * [[מבחר#מֻבְחָר|מובחר]] * [[עילאי]] ===ניגודים=== * [[גרוע]] * [[פחות#פָּחוּת|פָּחוּת]] * [[פגום|פָּגום]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|excellent}} * ערבית: {{ת|ערבית|ممتاز}} (תעתיק: מֻמְתָאז) ===ראו גם=== * [[עלוי#עִלּוּי|עילוי]] {{שורש|עלה}} bog94xwvw1vcezphlbydkf5sd7qqqlt 521719 521717 2026-06-17T03:28:07Z Ovedc 2909 שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/צמח צעיר|צמח צעיר]] ([[User talk:צמח צעיר|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:אליצור יחיא|אליצור יחיא]] 501029 wikitext text/x-wiki ==מַעֲלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= מעלה |הגייה= maa'''la''' |חלק דיבר= שם־עצם |מין= נקבה |שורש={{שרש3|ע|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}} |נטיות=ר' מַעֲלוֹת }}{{תמונה|Right angle.svg|[[זווית ישרה]] היא בת 90 מעלות.}} {{תמונה|2016 heat event in France - 37°C in Capbreton on 2016-sept-07 15-07.jpg|[[מדחום]] – בצד העליון של התמונה [[סולם]] במעלות פרנהייט, ובצדה התחתון סולם במעלות צלזיוס.}} #{{רובד|המקרא}} אחד מה[[משטח]]ים שיש ביניהם [[הפרש]]י [[גובה]] ב[[מרווח]]ים [[סדיר]]ים, שנועדו כדי ש[[עלה|יעלו]] ו[[ירד]]ו בהן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּבוֹא אֶל שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה וַיַּעַל '''בְּמַעֲלוֹתָו'''|יחזקאל|מ|ו}} #[[מעמד]] חברתי או [[שלטון|שלטוני]], מהיותר גבוהים; תחומו של השליט. #:*{{צט/תנ"ך|וַתִּקְטַן זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל־בֵּית־עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם '''הַמַּעֲלָה''' יְהוָה אֱלֹהִים.|דברי הימים א|יז|יז}} #:*{{צט|הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, '''בְּמַעֲלוֹת''' קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים|אל מלא רחמים}} #:*'''ממעלת''' מזכיר הוא התקדם '''למעלת''' שר. # [[איכות]], [[תכונה]] חזקה, [[יתרון]] ניכר; דבר הפועל לטובתו של אדם או עניין. #:*{{צט/תנ"ך|...'''וּמַעֲלוֹת''' רוּחֲכֶם אֲנִי יְדַעְתִּיהָ.|יחזקאל|יא|ה}} #:*עדיפה מכונית זאת, יש לה כמה וכמה '''מעלות'''. #[[יחידת מידה]] של [[זווית]], השווה לחלק אחד מ־360 של ה[[מעגל]]. #:* {{צט/תנ"ך|הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת-צֵל '''הַמַּעֲלוֹת''' אֲשֶׁר יָרְדָה '''בְמַעֲלוֹת''' אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר '''מַעֲלוֹת''' וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר '''מַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת''' אֲשֶׁר יָרָדָה|ישעיהו|לח|ח}} #:*זוית בת תשעים '''מעלות''' היא זווית ישרה. # שם כללי ליחידת מידה של [[טמפרטורה]]. #:*טמפרטורת הגוף האנושי היא בדרך כלל כ־37 '''מעלות''' צלזיוס שהן כ־98 '''מעלות''' פרנהיט. #{{משלב|מתמטיקה}} ה[[חזקה]] הגבוהה ביותר של X שה[[מקדם]] שלו אינו [[אפס]] המופיעה ב[[פולינום]]. #:*'''המעלה''' של <math>\ 7x^3 + 5x^2 + 12 </math> היא 3. ===גיזרון=== * מן ע-ל-ה המקראי. ===צירופים=== * [[גרם המעלות]] * [[הוד מעלתו]] * [[מעלות פרנהייט]] * [[מעלות צלזיוס]] * [[מעלת כבודו]] * [[שיר המעלות]] * [[יסוד המעלה]] ===מילים נרדפות=== *[[יתרון]] (3) *[[מדרגה]] (1) *[[שלב]] (1) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|stair}}‏ (1)‏, {{ת|אנגלית|estate|rank}}‏ (2), {{ת|אנגלית|advantage}}‏ (3) '''(4, 5, 6)''' *אנגלית: {{ת|אנגלית|degree}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Grad}} *ערבית: {{ת|ערבית|درجة}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מעלה}} {{שורש|עלה}} [[קטגוריה:יחידות מידה]] [[קטגוריה:גאומטריה]] ==מַעֲלֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= מעלה |הגייה= maa'''le''' |חלק דיבר= שם־עצם |מין= זכר |שורש={{שרש3|ע|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַעֲלִים}} # עלייה, ההפך מ[[מורד#מוֹרָד|מוֹרָד]]. #:*{{צט/תנ"ך|הֵמָּה עֹלִים '''בְּמַעֲלֵה''' הָעִיר וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם.|שמואל א|ט|יא}} #:* קשה העליה '''במעלה''' העקרבים. ===צירופים=== * [[מעלה הרוח]] * [[מעלה התחתית]] * [[מעלה אדמים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|ascent|uphill}} {{שורש|עלה}} ==מַעְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= מעלה |הגייה= '''ma'''la |חלק דיבר=תואר הפועל |מין= |שורש={{שרש3|ע|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}}<br>{{מוספית|מעל|ה"א המגמה}} |נטיות=}} # לכיוון [[גבוה]] יותר. #:*{{צט/תנ"ך|מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה '''וָמַעְלָה''' כָּל־יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן.|במדבר|א|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ '''מַעְלָה מָּעְלָה''' וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה.|דברים|כח|מג}} #:*{{צט/תנ"ך|וּגְבוּל הָאֱמֹרִי מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים מֵהַסֶּלַע '''וָמָעְלָה'''.|שופטים|א|לו}} #:*{{צטשיר|אֲבָל אִישׁ מִכֻּלָּם / לֹא זָכָה מְעוֹלָם / לְהַגִּיעַ '''מַעְלָה מַעְלָה''' בַּסֻּלָּם|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}971&wrkid{{=}}3259|סֵרֵנָדָה לָךְ|נעמי שמר}} ===צירופים=== *[[משכמו ומעלה]] ===נגזרות=== *[[למעלה]] ===ניגודים=== * [[מטה|מַטָּה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|upward}}‏ {{שורש|עלה}} [[קטגוריה:כיוונים]] ==מְעֻלֶּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מעולה |הגייה=meu'''le''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ' מְעֻלָּה, ר' מְעֻלִּים, נ"ר מְעֻלּוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} [[מצוין]] ל[[טובה]]; ש[[איכות]]ו גבוהה מן השאר. #:*{{צט/בבלי|ברוך אתה ה' נותן התורה אמר רב המנונא זו היא '''מעולה''' שבברכות|ברכות|יא|ב}} #:*{{צט/בבלי|דנתכוין לשמירה '''מעולה''' ועלתה בידו שמירה פחותה|שבת|צב|ב}} #:*{{צט/רבה|א"ר חנינא '''המעולה''' אחד מששים בחלב, והבינוני אחד מארבעים, והקיבר אחד מעשרים, רבי יונה אמר '''המעולה''' אחד ממאה|בראשית|מח||יד}} ===גיזרון=== * צורת הבינוני של הפועל [[עלה#עֻלָּה|עֻלָּה]]. ===מילים נרדפות=== * [[משבח|משובח]] * [[מבחר#מֻבְחָר|מובחר]] * [[עילאי]] ===ניגודים=== * [[גרוע]] * [[פחות#פָּחוּת|פָּחוּת]] * [[פגום|פָּגום]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|excellent}} * ערבית: {{ת|ערבית|ممتاز}} (תעתיק: מֻמְתָאז) ===ראו גם=== * [[עלוי#עִלּוּי|עילוי]] {{שורש|עלה}} rfva7t5g7jnmxqg462zrj48qnpqpuo0 0 27873 521705 502838 2026-06-16T14:45:43Z CrescentStorm 15545 ביטול גרסאות של [[Special:Contributions/77.125.27.14|77.125.27.14]] ([[User talk:77.125.27.14|שיחה]]) 521705 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|להפריד בין הפועל ''לָמוּג'' להמיס לבין התואר ''מוג-לב'' הנהוג כיום}} ==מוּג לֵב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מוג לב |הגייה=mug lev |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|ו|ג}}; {{שרש3|ל|ב|ב}} |דרך תצורה=ביטוי |נטיות=נ' מוּגַת־לֵב; ר' מוּגֵי־לֵב }} #{{משלב|מליצה}} מי ש[[נבהל]] בקלות. #:* {{צט/תנ"ך|לְמַעַן '''לָמוּג לֵב''', וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים – עַל כָּל־שַׁעֲרֵיהֶם, נָתַתִּי אִבְחַת־חָרֶב; אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק, מְעֻטָּה לְטָבַח.|יחזקאל|כא|כ}}. ===גיזרון=== * '''מוּג''' היא צורת מקור מן [[נמוג]], שפירושו נמס, ומכאן שהמוג לב הוא בעל [[לב]] חלש. ===מילים נרדפות=== *[[פחדן]] ===ניגודים=== *[[אמיץ]] ===תרגום=== {{ע|4| * איטלקית: {{ת|איטלקית|codardo}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|coward}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|argpüks}} * בולגרית: {{ת|בולגרית|страхливец}} * גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მშიშარა}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Feigling|Angsthase|Schisser|Schisserin}} * דנית: {{ת|דנית|bangebuks}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|lafaard}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|gyáva}} * הודית: {{ת|הינדית|कायर}} * ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|người nhát gan|người nhút nhát}} * יוונית: {{ת|יוונית|δειλός|άνανδρος}} * יפנית: {{ת|יפנית|臆病者}} * סינית: {{ת|סינית|懦夫}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|cobarde}} * ערבית: {{ת|ערבית|جبان}} * פולנית: {{ת|פולנית|tchórz}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|covarde}} * פרסית: {{ת|פרסית|ترسو|نامرد}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|zbabělec}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|couard}} * שוודית: {{ת|שוודית|fegis|mes}} }} [[קטגוריה:בעלי תכונה]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]] d7a8q0jj2w1qfhdv5q2opfp57shi0ze 521706 521705 2026-06-16T14:46:00Z CrescentStorm 15545 521706 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|להפריד בין הפועל ''לָמוּג'' להמיס לבין התואר ''מוג-לב'' הנהוג כיום}} ==מוּג לֵב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מוג לב |הגייה=mug lev |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|ו|ג}}; {{שרש3|ל|ב|ב}} |דרך תצורה=צירוף |נטיות=נ' מוּגַת־לֵב; ר' מוּגֵי־לֵב }} #{{משלב|מליצה}} מי ש[[נבהל]] בקלות. #:* {{צט/תנ"ך|לְמַעַן '''לָמוּג לֵב''', וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים – עַל כָּל־שַׁעֲרֵיהֶם, נָתַתִּי אִבְחַת־חָרֶב; אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק, מְעֻטָּה לְטָבַח.|יחזקאל|כא|כ}}. ===גיזרון=== * '''מוּג''' היא צורת מקור מן [[נמוג]], שפירושו נמס, ומכאן שהמוג לב הוא בעל [[לב]] חלש. ===מילים נרדפות=== *[[פחדן]] ===ניגודים=== *[[אמיץ]] ===תרגום=== {{ע|4| * איטלקית: {{ת|איטלקית|codardo}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|coward}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|argpüks}} * בולגרית: {{ת|בולגרית|страхливец}} * גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მშიშარა}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Feigling|Angsthase|Schisser|Schisserin}} * דנית: {{ת|דנית|bangebuks}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|lafaard}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|gyáva}} * הודית: {{ת|הינדית|कायर}} * ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|người nhát gan|người nhút nhát}} * יוונית: {{ת|יוונית|δειλός|άνανδρος}} * יפנית: {{ת|יפנית|臆病者}} * סינית: {{ת|סינית|懦夫}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|cobarde}} * ערבית: {{ת|ערבית|جبان}} * פולנית: {{ת|פולנית|tchórz}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|covarde}} * פרסית: {{ת|פרסית|ترسو|نامرد}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|zbabělec}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|couard}} * שוודית: {{ת|שוודית|fegis|mes}} }} [[קטגוריה:בעלי תכונה]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]] sbxpxm6a6z3arbbqmbrz4ij3my3husk 0 43020 521711 516062 2026-06-16T14:56:29Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ הגהה 521711 wikitext text/x-wiki ==תַּעַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תער |הגייה=Ta'ar |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר <ref>וּפעם אחת במקרא באה מילה זו כנקבה: {{צט/תנ"ך|...בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת-הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת-הַזָּקָן תִּסְפֶּה|ישעיהו|ז|כ}}</ref> |שורש={{שרש3|ע|ר|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות=ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־, נ"ר: תַּעֲרֵי־ }}{{תמונה|Simple Shavette.jpg|תער לגילוח הזקן}} #[[סכין גילוח]] #:*{{צט/תנ"ך|כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, '''תַּעַר''' לֹא יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ....|במדבר|ו|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|...'''תַּעַר''' הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ וְהַעֲבַרְתָּ עַל־רֹאשְׁךָ וְעַל־זְקָנֶךָ...|יחזקאל|ה|א}} #:*{{צט|מעביר '''תער''' על כל בשרו הנראה, אפילו בית־השחי ובית־הערווה...|משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות טומאת צרעת, פרק ה'}} #:*{{הדגשה|"האין גלב ו'''תער''' בהשפניה? יְגַלַּח לו איש ואיש את זקנו כאשר תמצא ידו..."|[http://inbari.co.il/articles/don.pdf "דון קישוט"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} #:*{{הדגשה|"הַסַּפָּר לקח את '''תער''' הגלבים וּבא אל אדונו, אז שאג מנהמת לבו וישתער על הַסַּפָּר בקצף..."|"תולדות הטבע", [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]]}} ===גיזרון=== *הגיזרון איננו מחוור עד תום, ברם הסברה הרווחת היא שמקור המילה מן השורש העברי ער"י (והת"ו חלק מן המשקל) שעניינו גילוי וחשיפה (כי כאשר מגלחים הַשֵּׂער הוא מגלה את העור): {{צט/תנ"ך|וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן; וַיהוה פָּתְהֵן יְעָרֶה|ישעיהו|ג|יז}}, בנוסף השורש ער"י משמש במשמע זה או במשמע דומה גם בשפות שמיות נוספות לרבות; ארמית: עֲרִי, ערבית: {{יוניקוד|عَرَّى|מוגדל}}- (קרי: עָרָא) הִפְשִׁיט, וגם בהגיית: תַעַרה,[https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AB%D8%BA%D8%B1 ثَغَرَ] בהוראת: לשבור,להרוס . בלשון געז ,וטיגרנית תער [https://dictionary.abyssinica.com/ge/%E1%88%B0%E1%8B%90%E1%88%A8 ሰዐረ] בהוראת הפרדה לנתחים,להתחלק. ===מילים נרדפות=== * [[מורה#מוֹרָה|מוֹרָה]] ===ביטויים וצירופים=== *[[תער מלטש#תַּעַר מְלֻטָּשׁ|תַּעַר מְלֻטָּשׁ]] *[[ראש תער]] *[[חד כתער]] ===ראו גם=== *[[פגיון]] *[[גלב]] ===תרגום=== * צ'כית: {{ת|צ'כית| břitva }} * אנגלית: {{ת|אנגלית| razor }} === הערות שוליים === <references /> {{שורש|ערה א}} ==תַּעַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תער |הגייה=Ta'ar |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ר|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות=ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־, נ"ר: תַּעֲרֵי־, כ': תַּעְרָהּ, תַּעְרִי, תַּעֲרֵיהֶם }}{{תמונה|Albion Sovereign Medieval Sword 2 (6094008362).jpg|חרב בתוך תַּעְרָהּ}} #{{מקרא}} נַרְתִּיק לַחֶרֶב, נָדָן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִ'''תַּעְרָהּ'''...|שמואל א|יז|נא}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִ'''תַּעְרָהּ''' וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע.|יחזקאל|כא|ח}} #:*{{הדגשה|"וְחָפֵץ לקחת את חרבו, ומפני זה שלפהּ מ'''תערו''' להכותו..."|""דַּרְכֵי הָרְפוּאָה", [[w:אהרון דוד גורדון|א.ד גורדון]]}} ===גיזרון=== *ייתכן בהחלט שהשורש ער"י קשור גם למשמע זה (ראה לעיל), שהחרב מתגלה מן התער. מקבילה דומה גם באוגריתית: תערַת, במשמע זה. ===מילים נרדפות=== *[[נדן]] *[[נרתיק]] ===ראו גם=== *[[חרב]] {{שורש|ערה א}} ==תַּעַר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תער |הגייה=Ta'ar |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ר|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות=ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־ }} #{{רובד|הביניים}} {{משלב|נדיר}} גִּלּוּי עֲרָיוֹת. #:*{{הדגשה|"...עולל זה אם לא אקח שואלה יֵרֵד אבי בַּ'''תַּעַר'''..."|"אריה חרד וחמתו כבדה", [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]]}} ===גיזרון=== *משמע זה קשור אף הוא לגזרונות דלעיל, ומחזק את הסברה שהמילה "תער" יסודה בשורש ער"י, כעריות וכערוה. ===ראו גם=== *[[יחסי מין]] *[[ערוה]] *[[עריה]] {{שורש|ערה א}} ==תָּעַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תער |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ע|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל }} #{{משלב|מליצה|לא בשימוש}} הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, פָּסְקָה תַּרְדֶּמָתוֹ. #:*{{הדגשה|"'''תָּעַר''' וּפָקַח הַנַּעַר עֵינָיו. וּלְאִמּוֹ סָח: "שְׂאִי בְּנֵךְ" בְּדִיצָה..."|"אשרי כל ירא", שמואל בר הושענא}} ===מילים נרדפות=== *[[התעורר]] *[[נעור]] *[[הקיץ]] *[[קם]] ===ראו גם=== *[[התעיר]] {{שורש|תער}} ==תִּעֵר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תיער |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ע|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל }} #{{משלב|מליצה|לא בשימוש}} עָשָׂה שֶׁיֵּעוֹר, הִפְסִיק הַשֵּׁנָה, עוֹרֵר (גם בהשאלה). #:*{{הדגשה|"יין שהוא '''מְתַעֵר''' אֶת הָעולם/ שיתיר עולה של התורה..."|מדרש תהילים, מזמור ס'}} ===גיזרון=== *גזירת תפעל מן השורש {{שרש3|ע|ו|ר}}. ===מילים נרדפות=== *[[העיר]] *[[עורר]] *[[הקים]] ===ראו גם=== *[[התעיר]] {{שורש|תער}} o9t1zhjrtf95s7k8fyldziyauncwwtm 521712 521711 2026-06-16T14:58:32Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 521712 wikitext text/x-wiki ==תַּעַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תער |הגייה=Ta'ar |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר <ref>וּפעם אחת במקרא באה מילה זו כנקבה: {{צט/תנ"ך|...בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת-הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת-הַזָּקָן תִּסְפֶּה|ישעיהו|ז|כ}}</ref> |שורש={{שרש3|ע|ר|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות=ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־, נ"ר: תַּעֲרֵי־ }}{{תמונה|Simple Shavette.jpg|תער לגילוח הזקן}} #[[סכין גילוח]] #:*{{צט/תנ"ך|כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, '''תַּעַר''' לֹא יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ....|במדבר|ו|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|...'''תַּעַר''' הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ וְהַעֲבַרְתָּ עַל־רֹאשְׁךָ וְעַל־זְקָנֶךָ...|יחזקאל|ה|א}} #:*{{צט|מעביר '''תער''' על כל בשרו הנראה, אפילו בית־השחי ובית־הערווה...|משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות טומאת צרעת, פרק ה'}} #:*{{הדגשה|"האין גלב ו'''תער''' בהשפניה? יְגַלַּח לו איש ואיש את זקנו כאשר תמצא ידו..."|[http://inbari.co.il/articles/don.pdf "דון קישוט"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} #:*{{הדגשה|"הַסַּפָּר לקח את '''תער''' הגלבים וּבא אל אדונו, אז שאג מנהמת לבו וישתער על הַסַּפָּר בקצף..."|"תולדות הטבע", [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]]}} ===גיזרון=== *הגיזרון איננו מחוור עד תום, ברם הסברה הרווחת היא שמקור המילה מן השורש העברי ער"י (והת"ו חלק מן המשקל) שעניינו גילוי וחשיפה (כי כאשר מגלחים הַשֵּׂער הוא מגלה את העור): {{צט/תנ"ך|וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן; וַיהוה פָּתְהֵן יְעָרֶה|ישעיהו|ג|יז}}, בנוסף השורש ער"י משמש במשמע זה או במשמע דומה גם בשפות שמיות נוספות לרבות; ארמית: עֲרִי, ערבית: {{יוניקוד|عَرَّى|מוגדל}}- (קרי: עָרָא) הִפְשִׁיט, וגם בהגיית: תַעַרה,[https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AB%D8%BA%D8%B1 ثَغَرَ] בהוראת: לשבור,להרוס . בלשון געז ,וטיגרנית תער [https://dictionary.abyssinica.com/ge/%E1%88%B0%E1%8B%90%E1%88%A8 ሰዐረ] בהוראת הפרדה לנתחים,להתחלק. ===מילים נרדפות=== * [[מורה#מוֹרָה|מוֹרָה]] ===ביטויים וצירופים=== *[[תער מלטש#תַּעַר מְלֻטָּשׁ|תַּעַר מְלֻטָּשׁ]] *[[ראש תער]] *[[חד כתער]] ===ראו גם=== *[[פגיון]] *[[גלב]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|razor}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|břitva}} === הערות שוליים === <references /> {{שורש|ערה א}} ==תַּעַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תער |הגייה=Ta'ar |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ר|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות=ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־, נ"ר: תַּעֲרֵי־, כ': תַּעְרָהּ, תַּעְרִי, תַּעֲרֵיהֶם }}{{תמונה|Albion Sovereign Medieval Sword 2 (6094008362).jpg|חרב בתוך תַּעְרָהּ}} #{{מקרא}} נַרְתִּיק לַחֶרֶב, נָדָן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִ'''תַּעְרָהּ'''...|שמואל א|יז|נא}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִ'''תַּעְרָהּ''' וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע.|יחזקאל|כא|ח}} #:*{{הדגשה|"וְחָפֵץ לקחת את חרבו, ומפני זה שלפהּ מ'''תערו''' להכותו..."|""דַּרְכֵי הָרְפוּאָה", [[w:אהרון דוד גורדון|א.ד גורדון]]}} ===גיזרון=== *ייתכן בהחלט שהשורש ער"י קשור גם למשמע זה (ראה לעיל), שהחרב מתגלה מן התער. מקבילה דומה גם באוגריתית: תערַת, במשמע זה. ===מילים נרדפות=== *[[נדן]] *[[נרתיק]] ===ראו גם=== *[[חרב]] {{שורש|ערה א}} ==תַּעַר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תער |הגייה=Ta'ar |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ר|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות=ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־ }} #{{רובד|הביניים}} {{משלב|נדיר}} גִּלּוּי עֲרָיוֹת. #:*{{הדגשה|"...עולל זה אם לא אקח שואלה יֵרֵד אבי בַּ'''תַּעַר'''..."|"אריה חרד וחמתו כבדה", [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]]}} ===גיזרון=== *משמע זה קשור אף הוא לגזרונות דלעיל, ומחזק את הסברה שהמילה "תער" יסודה בשורש ער"י, כעריות וכערוה. ===ראו גם=== *[[יחסי מין]] *[[ערוה]] *[[עריה]] {{שורש|ערה א}} ==תָּעַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תער |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ע|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל }} #{{משלב|מליצה|לא בשימוש}} הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, פָּסְקָה תַּרְדֶּמָתוֹ. #:*{{הדגשה|"'''תָּעַר''' וּפָקַח הַנַּעַר עֵינָיו. וּלְאִמּוֹ סָח: "שְׂאִי בְּנֵךְ" בְּדִיצָה..."|"אשרי כל ירא", שמואל בר הושענא}} ===מילים נרדפות=== *[[התעורר]] *[[נעור]] *[[הקיץ]] *[[קם]] ===ראו גם=== *[[התעיר]] {{שורש|תער}} ==תִּעֵר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תיער |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ע|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל }} #{{משלב|מליצה|לא בשימוש}} עָשָׂה שֶׁיֵּעוֹר, הִפְסִיק הַשֵּׁנָה, עוֹרֵר (גם בהשאלה). #:*{{הדגשה|"יין שהוא '''מְתַעֵר''' אֶת הָעולם/ שיתיר עולה של התורה..."|מדרש תהילים, מזמור ס'}} ===גיזרון=== *גזירת תפעל מן השורש {{שרש3|ע|ו|ר}}. ===מילים נרדפות=== *[[העיר]] *[[עורר]] *[[הקים]] ===ראו גם=== *[[התעיר]] {{שורש|תער}} jpwj9ty5516tnk597cqffbm7ujmtxu2 521713 521712 2026-06-16T14:59:13Z CrescentStorm 15545 /* מילים נרדפות */ 521713 wikitext text/x-wiki ==תַּעַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תער |הגייה=Ta'ar |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר <ref>וּפעם אחת במקרא באה מילה זו כנקבה: {{צט/תנ"ך|...בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת-הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת-הַזָּקָן תִּסְפֶּה|ישעיהו|ז|כ}}</ref> |שורש={{שרש3|ע|ר|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות=ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־, נ"ר: תַּעֲרֵי־ }}{{תמונה|Simple Shavette.jpg|תער לגילוח הזקן}} #[[סכין גילוח]] #:*{{צט/תנ"ך|כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, '''תַּעַר''' לֹא יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ....|במדבר|ו|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|...'''תַּעַר''' הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ וְהַעֲבַרְתָּ עַל־רֹאשְׁךָ וְעַל־זְקָנֶךָ...|יחזקאל|ה|א}} #:*{{צט|מעביר '''תער''' על כל בשרו הנראה, אפילו בית־השחי ובית־הערווה...|משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות טומאת צרעת, פרק ה'}} #:*{{הדגשה|"האין גלב ו'''תער''' בהשפניה? יְגַלַּח לו איש ואיש את זקנו כאשר תמצא ידו..."|[http://inbari.co.il/articles/don.pdf "דון קישוט"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} #:*{{הדגשה|"הַסַּפָּר לקח את '''תער''' הגלבים וּבא אל אדונו, אז שאג מנהמת לבו וישתער על הַסַּפָּר בקצף..."|"תולדות הטבע", [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]]}} ===גיזרון=== *הגיזרון איננו מחוור עד תום, ברם הסברה הרווחת היא שמקור המילה מן השורש העברי ער"י (והת"ו חלק מן המשקל) שעניינו גילוי וחשיפה (כי כאשר מגלחים הַשֵּׂער הוא מגלה את העור): {{צט/תנ"ך|וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן; וַיהוה פָּתְהֵן יְעָרֶה|ישעיהו|ג|יז}}, בנוסף השורש ער"י משמש במשמע זה או במשמע דומה גם בשפות שמיות נוספות לרבות; ארמית: עֲרִי, ערבית: {{יוניקוד|عَرَّى|מוגדל}}- (קרי: עָרָא) הִפְשִׁיט, וגם בהגיית: תַעַרה,[https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AB%D8%BA%D8%B1 ثَغَرَ] בהוראת: לשבור,להרוס . בלשון געז ,וטיגרנית תער [https://dictionary.abyssinica.com/ge/%E1%88%B0%E1%8B%90%E1%88%A8 ሰዐረ] בהוראת הפרדה לנתחים,להתחלק. ===מילים נרדפות=== * [[מורה#מוֹרָה|מוֹרָה]] * [[סכין גלוח|סכין גילוח]] ===ביטויים וצירופים=== *[[תער מלטש#תַּעַר מְלֻטָּשׁ|תַּעַר מְלֻטָּשׁ]] *[[ראש תער]] *[[חד כתער]] ===ראו גם=== *[[פגיון]] *[[גלב]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|razor}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|břitva}} === הערות שוליים === <references /> {{שורש|ערה א}} ==תַּעַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תער |הגייה=Ta'ar |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ר|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות=ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־, נ"ר: תַּעֲרֵי־, כ': תַּעְרָהּ, תַּעְרִי, תַּעֲרֵיהֶם }}{{תמונה|Albion Sovereign Medieval Sword 2 (6094008362).jpg|חרב בתוך תַּעְרָהּ}} #{{מקרא}} נַרְתִּיק לַחֶרֶב, נָדָן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִ'''תַּעְרָהּ'''...|שמואל א|יז|נא}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִ'''תַּעְרָהּ''' וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע.|יחזקאל|כא|ח}} #:*{{הדגשה|"וְחָפֵץ לקחת את חרבו, ומפני זה שלפהּ מ'''תערו''' להכותו..."|""דַּרְכֵי הָרְפוּאָה", [[w:אהרון דוד גורדון|א.ד גורדון]]}} ===גיזרון=== *ייתכן בהחלט שהשורש ער"י קשור גם למשמע זה (ראה לעיל), שהחרב מתגלה מן התער. מקבילה דומה גם באוגריתית: תערַת, במשמע זה. ===מילים נרדפות=== *[[נדן]] *[[נרתיק]] ===ראו גם=== *[[חרב]] {{שורש|ערה א}} ==תַּעַר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תער |הגייה=Ta'ar |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ר|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות=ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־ }} #{{רובד|הביניים}} {{משלב|נדיר}} גִּלּוּי עֲרָיוֹת. #:*{{הדגשה|"...עולל זה אם לא אקח שואלה יֵרֵד אבי בַּ'''תַּעַר'''..."|"אריה חרד וחמתו כבדה", [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]]}} ===גיזרון=== *משמע זה קשור אף הוא לגזרונות דלעיל, ומחזק את הסברה שהמילה "תער" יסודה בשורש ער"י, כעריות וכערוה. ===ראו גם=== *[[יחסי מין]] *[[ערוה]] *[[עריה]] {{שורש|ערה א}} ==תָּעַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תער |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ע|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל }} #{{משלב|מליצה|לא בשימוש}} הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, פָּסְקָה תַּרְדֶּמָתוֹ. #:*{{הדגשה|"'''תָּעַר''' וּפָקַח הַנַּעַר עֵינָיו. וּלְאִמּוֹ סָח: "שְׂאִי בְּנֵךְ" בְּדִיצָה..."|"אשרי כל ירא", שמואל בר הושענא}} ===מילים נרדפות=== *[[התעורר]] *[[נעור]] *[[הקיץ]] *[[קם]] ===ראו גם=== *[[התעיר]] {{שורש|תער}} ==תִּעֵר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תיער |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ע|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל }} #{{משלב|מליצה|לא בשימוש}} עָשָׂה שֶׁיֵּעוֹר, הִפְסִיק הַשֵּׁנָה, עוֹרֵר (גם בהשאלה). #:*{{הדגשה|"יין שהוא '''מְתַעֵר''' אֶת הָעולם/ שיתיר עולה של התורה..."|מדרש תהילים, מזמור ס'}} ===גיזרון=== *גזירת תפעל מן השורש {{שרש3|ע|ו|ר}}. ===מילים נרדפות=== *[[העיר]] *[[עורר]] *[[הקים]] ===ראו גם=== *[[התעיר]] {{שורש|תער}} ereoza3ggefe3aa8mj6tczy1vn020si 0 43822 521701 520004 2026-06-16T14:12:32Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 521701 wikitext text/x-wiki ==כֹּל גם כָּל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כול<ref>בצורת יחיד נסמך מנוקדת הכ"ף בקמץ קטן, ולכן בַּכְּתיב חֲסר הניקוד תיכתב היא ללא ו'.</ref> |הגייה=kol |חלק דיבר=שם־עצם |מין= |שורש={{שרש3|כ|ל|ל|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=נ"י: כָּל־, כ': כֻּלִּי, כֻּלּוֹ, כֻּלָּהּ, כֻּלְּךָ, כֻּלֵּךְ <small>גם</small> כֻּלָּךְ, כֻּלָּנוּ, כֻּלָּם, כֻּלָּן, כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶן<ref>ובמליצה המקראית באות גם צורות מוארכות: כֻּלָּנָה (משלי, ל"א, כ"ט), כֻּלָּהַם (שמואל ב', כ"ג, ו'). כמו"כ בחז"ל מצויה הצורה "כֻּלְהֶם" - נסתר רבים (לדוגמא: [[s: ירושלמי סנהדרין ז ז|ירושלמי סנהדרין ז ז]]).</ref> }} {{נגן|קובץ=He-כֹּל.ogg|כתובית=הגיה}} #מִלָּה הַבָּאָה לְתָאֵר דָּבָר שָׁלֵם, לְהוֹרוֹת שֶׁחֲלָקָיו אוֹ פְּרִיטָיו מְצוּיִים בִּמְלוֹאָם. #:*{{צט/תנ"ך|וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת '''כָּל'''־פְּנֵי הָאֲדָמָה|בראשית|ב|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל פְּנֵי '''כָל'''־הָאָרֶץ...|בראשית|יא|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|...אֶת־'''הַכֹּל''', נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ|דברים|ב|לו}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד־הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת, וּמִשָּׁלָל, וְעַד '''כָּל'''־אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם: '''הַכֹּל''' הֵשִׁיב דָּוִד|שמואל א|ל|יט}} #מִלָּה הַבָּאָה לְהוֹרוֹת עַל הַכְלָלָה, עַל אֹסֶף שֶׁל דְּבָרִים בְּלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. #:*{{צט/תנ"ך|'''כָּל''' הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא...|קהלת|א|ז}} #:*{{צטבי|'''כֻּלָּם''' נָשָׂא הָרוּחַ, '''כֻּלָּם''' סָחַף הָאוֹר / שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת־בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה...|bialik/bia056.html|לְבַדִּי|חיים נחמן ביאליק}} #:*{{צטבי|...קְחָה נַפְשִׁי וְאֶשְׁלֶה / לְמַעַן מִשְּׂאֵתִי הַיְגוֹנִים / '''בְּכָל''' יָמַי אֲנִי רַע דַּל וְחוֹלֶה...|rashbag/rashbag092.html|עֲזָבַנִי כְּאִלּוּ|שלמה אבן גבירול}} #:*{{צטשיר|עַל '''כָּל''' אֵלֶּה / שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב / עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ / עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}738&wrkid{{=}}4052|עַל כָּל אֵלֶּה|ויקיפדיה=על כל אלה|נעמי שמר}} #{{מקרא}} <small>בִּשלילה</small> שׁוּם דָּבָר, כְּלוּם, אַף לֹא שֶׁמֶץ. #:*{{צט/תנ"ך|מַה־שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין '''כָּל'''־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ|קהלת|א|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם־לֹא־תֶחְסַר '''כֹּל''' בָּהּ...|דברים|ח|ט}} #{{בהשאלה}} כִּנּוּי לִכְלַל הָאֲנָשִׁים, לֶהָמוֹן, לַצִּבּוּר הַסּוֹבֵב. #:*{{צטבי|נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, צִיץ נָכְרִי '''לַכֹּל'''/ פֶּרֶא לֻמַּד אוֹר־יָהּ, שֶׁלֹּא נִסָּה בָּעֹל...|tchernichowsky/neta_zar_at.html|נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ|שאול טשרנחובסקי}} #:*{{צטבי|הוּא האמין, כי יש אוצרות יקרים מפז והם – שמש, מרחב־שדות, רחמי־אב. רבים ושונים דיברו וכתבו על זה לפניו. אך הוא הראון חי את הדברים לעיני '''כול'''|rachel/assisi.html|חיי פרנציסק איש אסיזי|רחל המשוררת}} ===גיזרון=== *מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה "כְּלָל" בהיפצל הלמ"ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; פיניקית: [https://en.glosbe.com/en/phn/all 𐤊𐤋] (כִּיל), ערבית: {{ערבית|ڪُلّ|כֻּלּ}}, ארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kl%20N&cits=all כָּל], אכדית: {{אכדית|4414|kullātu}}, {{אכדית|4190|kalu}}. === צירופים === {{ע|4| * [[אדון כל הארץ]] * [[אחרי ככלות הכל]] * [[איזהו חכם הלומד מכל אדם]] * [[אלף כל]] * [[בכל מכל כל]] * [[ידו בכל ויד כל בו]] * [[בכל אפן|בכל אופן]] ([[בכ"א]]) * [[בכל זאת]] ([[בכ"ז]]) * [[בכל לבבו]] * [[בכל מאדו|בכל מאודו]] * [[בכל נפשו]] * [[בכל תקף|בכל תוקף]] * [[חובק כל]] * [[טלית שכלה תכלת|טלית שכולה תכלת]] * [[ככלות הכל]] * [[כל דאלים גבר]] * [[כל דכפין]] * [[כל טוב]] * [[כל יכול]] * [[כל כך]] ([[כ"כ]]) * [[כל כלב ביג'י יומו]] * [[כל נדרי]] * [[לא כל שכן]] * [[לכל היותר]] * [[לכל הפחות]] * [[לכל הרוחות]] * [[לכל מאן דבעי]] * [[לעיני כל]] * [[מכל מקום]] * [[סוף טוב הכל טוב]] * [[סך הכל]] ([[סה"כ]]) * [[על כל פנים]] * [[רבו ככלו|רובו ככולו]] * [[כל הביצים בסל אחד]] }} ===נגזרות=== *[[כלשהו]] *[[כלם|כולם]] ===מילים נרדפות=== *[[כלל]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|ogni|tutto}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|every|each|all}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ĉiu}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|jeder|alle}} *הודית: {{ת|הינדית|सब}} (תעתיק: sab) :::{{ת|הינדית|हर}} (תעתיק: har) *הולנדית: {{ת|הולנדית|alle|ieder}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|minden}} *טורקית: {{ת|טורקית|bütün|tüm|her}} *יוונית: {{ת|יוונית|παν}} (תעתיק: pan) :::{{ת|יוונית|όλα}} (תעתיק: óla) *יידיש: {{ת|יידיש|אלע|יעדער}} *יפנית: {{ת|יפנית|全}} (תעתיק: zen) :::{{ת|יפנית|毎}} (תעתיק: mai) *כורדית: {{ת|כורדית| giş|tev|hemû}} *לטינית: {{ת|לטינית|omnis}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|alle|hver}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|todo|cada}} *ערבית: {{ת|ערבית|كل}} (תעתיק: כֻּלּ) *פולנית: {{ת|פולנית|wszystek|każdy}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|todo|cada}} : *פרסית: {{ת|פרסית|هر‎}} (תעתיק: הר) :::{{ת|פרסית|همه‎}} (תעתיק: המה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|každý|všichni}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|tous}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|모든}} (תעתיק: modeun) :::{{ת|קוריאנית|전}} (תעתיק: jeon) *רומנית: {{ת|רומנית|tot|fiecare}} *רוסית: {{ת|רוסית|весь}} (תעתיק: ves') :::{{ת|רוסית|вся́кий}} (תעתיק: vsjákij) *שוודית: {{ת|שוודית|alla|varje}} }} ===ראו גם=== *[[כללי]] *[[הכלה]], [[הכללה]] *[[הכיל]] *[[כלל#כָּלַל|כָּלַל]] *[[התכלל]] *[[נכלל]] === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} {{שורש|כלל א}} == כָּל == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= כל |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ו|ל}} |בניין= קל }} # {{רובד|המקרא}} מדד. הכניס חומר לכלי וידע את [[מדה|מידתו]] [[כמות]]ו או [[משקל]]ו. #:* {{צט/תנ"ך|מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן '''וְכָל''' בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם|ישעיהו|מ|יב}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת במקרא, שורש כ-ו-ל מלשון [[הכיל|הֵכִיל]].<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%9B%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%9C.1?lang=he יסטרוב].</ref> בארמית, השורש מקביל למדד<ref>[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kwl+V%20&cits=all CAL].</ref> (בעיקר נפח, שלמדידת אורך משמש השורש 'משח'); השווה: {{צט/תנ"ך|'''וַיָּמֹדּוּ''' בָעֹמֶר|שמות|טז|יח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְכָלוּ''' בְעוֹמְרָא|שמות|טז|יח}}. משם החידוש [[כיל|כִּיֵּל]] בעברית. השורש גם קיים בערבית {{ערבית|‫كَيَّلَ‬|כַּיַּלַ}} 'מדד'. ===נגזרות=== * [[מכילתא]] ===מילים נרדפות=== * [[מד#מָד|מָד]],[[מדד]] ===ראו גם=== *[[הכיל]] *[[מכולה]] {{שורש|כול}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] i3enilaw7vuy13xhbm94axqt5ziqqqy 521702 521701 2026-06-16T14:13:59Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 521702 wikitext text/x-wiki ==כֹּל גם כָּל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כול<ref>בצורת יחיד נסמך מנוקדת הכ"ף בקמץ קטן, ולכן בַּכְּתיב חֲסר הניקוד תיכתב היא ללא ו'.</ref> |הגייה=kol |חלק דיבר=שם־עצם |מין= |שורש={{שרש3|כ|ל|ל|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=נ"י: כָּל־, כ': כֻּלִּי, כֻּלּוֹ, כֻּלָּהּ, כֻּלְּךָ, כֻּלֵּךְ <small>גם</small> כֻּלָּךְ, כֻּלָּנוּ, כֻּלָּם, כֻּלָּן, כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶן<ref>ובמליצה המקראית באות גם צורות מוארכות: כֻּלָּנָה (משלי, ל"א, כ"ט), כֻּלָּהַם (שמואל ב', כ"ג, ו'). כמו"כ בחז"ל מצויה הצורה "כֻּלְהֶם" - נסתר רבים (לדוגמא: [[s: ירושלמי סנהדרין ז ז|ירושלמי סנהדרין ז ז]]).</ref> }} {{נגן|קובץ=He-כֹּל.ogg|כתובית=הגיה}} #מִלָּה הַבָּאָה לְתָאֵר דָּבָר שָׁלֵם, לְהוֹרוֹת שֶׁחֲלָקָיו אוֹ פְּרִיטָיו מְצוּיִים בִּמְלוֹאָם. #:*{{צט/תנ"ך|וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת '''כָּל'''־פְּנֵי הָאֲדָמָה|בראשית|ב|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל פְּנֵי '''כָל'''־הָאָרֶץ...|בראשית|יא|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|...אֶת־'''הַכֹּל''', נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ|דברים|ב|לו}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד־הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת, וּמִשָּׁלָל, וְעַד '''כָּל'''־אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם: '''הַכֹּל''' הֵשִׁיב דָּוִד|שמואל א|ל|יט}} #מִלָּה הַבָּאָה לְהוֹרוֹת עַל הַכְלָלָה, עַל אֹסֶף שֶׁל דְּבָרִים בְּלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. #:*{{צט/תנ"ך|'''כָּל''' הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא...|קהלת|א|ז}} #:*{{צטבי|'''כֻּלָּם''' נָשָׂא הָרוּחַ, '''כֻּלָּם''' סָחַף הָאוֹר / שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת־בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה...|bialik/bia056.html|לְבַדִּי|חיים נחמן ביאליק}} #:*{{צטבי|...קְחָה נַפְשִׁי וְאֶשְׁלֶה / לְמַעַן מִשְּׂאֵתִי הַיְגוֹנִים / '''בְּכָל''' יָמַי אֲנִי רַע דַּל וְחוֹלֶה...|rashbag/rashbag092.html|עֲזָבַנִי כְּאִלּוּ|שלמה אבן גבירול}} #:*{{צטשיר|עַל '''כָּל''' אֵלֶּה / שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב / עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ / עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}738&wrkid{{=}}4052|עַל כָּל אֵלֶּה|ויקיפדיה=על כל אלה|נעמי שמר}} #{{מקרא}} <small>בִּשלילה</small> שׁוּם דָּבָר, כְּלוּם, אַף לֹא שֶׁמֶץ. #:*{{צט/תנ"ך|מַה־שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין '''כָּל'''־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ|קהלת|א|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם־לֹא־תֶחְסַר '''כֹּל''' בָּהּ...|דברים|ח|ט}} #{{בהשאלה}} כִּנּוּי לִכְלַל הָאֲנָשִׁים, לֶהָמוֹן, לַצִּבּוּר הַסּוֹבֵב. #:*{{צטבי|נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, צִיץ נָכְרִי '''לַכֹּל'''/ פֶּרֶא לֻמַּד אוֹר־יָהּ, שֶׁלֹּא נִסָּה בָּעֹל...|tchernichowsky/neta_zar_at.html|נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ|שאול טשרנחובסקי}} #:*{{צטבי|הוּא האמין, כי יש אוצרות יקרים מפז והם – שמש, מרחב־שדות, רחמי־אב. רבים ושונים דיברו וכתבו על זה לפניו. אך הוא הראון חי את הדברים לעיני '''כול'''|rachel/assisi.html|חיי פרנציסק איש אסיזי|רחל המשוררת}} ===גיזרון=== *מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה "כְּלָל" בהיפצל הלמ"ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; פיניקית: [https://en.glosbe.com/en/phn/all 𐤊𐤋] (כִּיל), ערבית: {{ערבית|ڪُلّ|כֻּלּ}}, ארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kl%20N&cits=all כָּל], אכדית: {{אכדית|4414|kullātu}}, {{אכדית|4190|kalu}}. === צירופים === {{ע|4| * [[אדון כל הארץ]] * [[אחרי ככלות הכל]] * [[איזהו חכם הלומד מכל אדם]] * [[אלף כל]] * [[בכל מכל כל]] * [[ידו בכל ויד כל בו]] * [[בכל אפן|בכל אופן]] ([[בכ"א]]) * [[בכל זאת]] ([[בכ"ז]]) * [[בכל לבבו]] * [[בכל מאדו|בכל מאודו]] * [[בכל נפשו]] * [[בכל תקף|בכל תוקף]] * [[חובק כל]] * [[טלית שכלה תכלת|טלית שכולה תכלת]] * [[ככלות הכל]] * [[כל דאלים גבר]] * [[כל דכפין]] * [[כל טוב]] * [[כל יכול]] * [[כל כך]] ([[כ"כ]]) * [[כל כלב ביג'י יומו]] * [[כל נדרי]] * [[לא כל שכן]] * [[לכל היותר]] * [[לכל הפחות]] * [[לכל הרוחות]] * [[לכל מאן דבעי]] * [[לעיני כל]] * [[מכל מקום]] * [[סוף טוב הכל טוב]] * [[סך הכל]] ([[סה"כ]]) * [[על כל פנים]] ([[עכ"פ]]) * [[רבו ככלו|רובו ככולו]] * [[כל הביצים בסל אחד]] }} ===נגזרות=== *[[כלשהו]] *[[כלם|כולם]] ===מילים נרדפות=== *[[כלל]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|ogni|tutto}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|every|each|all}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ĉiu}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|jeder|alle}} *הודית: {{ת|הינדית|सब}} (תעתיק: sab) :::{{ת|הינדית|हर}} (תעתיק: har) *הולנדית: {{ת|הולנדית|alle|ieder}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|minden}} *טורקית: {{ת|טורקית|bütün|tüm|her}} *יוונית: {{ת|יוונית|παν}} (תעתיק: pan) :::{{ת|יוונית|όλα}} (תעתיק: óla) *יידיש: {{ת|יידיש|אלע|יעדער}} *יפנית: {{ת|יפנית|全}} (תעתיק: zen) :::{{ת|יפנית|毎}} (תעתיק: mai) *כורדית: {{ת|כורדית| giş|tev|hemû}} *לטינית: {{ת|לטינית|omnis}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|alle|hver}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|todo|cada}} *ערבית: {{ת|ערבית|كل}} (תעתיק: כֻּלּ) *פולנית: {{ת|פולנית|wszystek|każdy}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|todo|cada}} : *פרסית: {{ת|פרסית|هر‎}} (תעתיק: הר) :::{{ת|פרסית|همه‎}} (תעתיק: המה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|každý|všichni}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|tous}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|모든}} (תעתיק: modeun) :::{{ת|קוריאנית|전}} (תעתיק: jeon) *רומנית: {{ת|רומנית|tot|fiecare}} *רוסית: {{ת|רוסית|весь}} (תעתיק: ves') :::{{ת|רוסית|вся́кий}} (תעתיק: vsjákij) *שוודית: {{ת|שוודית|alla|varje}} }} ===ראו גם=== *[[כללי]] *[[הכלה]], [[הכללה]] *[[הכיל]] *[[כלל#כָּלַל|כָּלַל]] *[[התכלל]] *[[נכלל]] === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} {{שורש|כלל א}} == כָּל == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= כל |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ו|ל}} |בניין= קל }} # {{רובד|המקרא}} מדד. הכניס חומר לכלי וידע את [[מדה|מידתו]] [[כמות]]ו או [[משקל]]ו. #:* {{צט/תנ"ך|מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן '''וְכָל''' בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם|ישעיהו|מ|יב}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת במקרא, שורש כ-ו-ל מלשון [[הכיל|הֵכִיל]].<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%9B%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%9C.1?lang=he יסטרוב].</ref> בארמית, השורש מקביל למדד<ref>[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kwl+V%20&cits=all CAL].</ref> (בעיקר נפח, שלמדידת אורך משמש השורש 'משח'); השווה: {{צט/תנ"ך|'''וַיָּמֹדּוּ''' בָעֹמֶר|שמות|טז|יח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְכָלוּ''' בְעוֹמְרָא|שמות|טז|יח}}. משם החידוש [[כיל|כִּיֵּל]] בעברית. השורש גם קיים בערבית {{ערבית|‫كَيَّلَ‬|כַּיַּלַ}} 'מדד'. ===נגזרות=== * [[מכילתא]] ===מילים נרדפות=== * [[מד#מָד|מָד]],[[מדד]] ===ראו גם=== *[[הכיל]] *[[מכולה]] {{שורש|כול}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] litd27wwnt23hnk30dytiv7yuoqy2gt 0 44916 521714 507721 2026-06-16T15:05:40Z CrescentStorm 15545 /* שָׂעִיר {{משני|ב}} */ לפי פרשנים, ותרגומי תנ"ך, גם בפסוקים הנ"ל מדובר בתיישים 521714 wikitext text/x-wiki {{חסר|שְׂעִיר (גשמים)}} ==שָׂעִיר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שעיר |הגייה=sa''''ir''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}} |נטיות=נ' שְׂעִירָה ר' שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת }} {{תמונה|Androgenic hair.JPG|איור של גבר ואישה שעירים}} # {{רובד|לשון המקרא}} ש[[גוף|גופו]], או [[איבר]] מאברי־גופו למעט הראש, [[כסה|מכוסה]] ב[[שער#שֵׂעָר|שיער]] לרוב. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ '''שָׂעִר''' וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.|בראשית|כז|יא}} #:* {{צט/תנ"ך|וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו '''שְׂעִרֹת''' וַיְבָרֲכֵהוּ.|בראשית|כז|כג}} #:* {{צטבי|אִישׁ '''שָׂעִיר''' אֶחָד כֻּלּוֹ כָּאַדָּרֶת, / קָדְקֹד שֵׂעָר לוֹ לִצְנִיף תִּפְאָרֶת|yalag/yalag_149.html|אִישׁ '''שָׂעִיר''' וְאִישׁ חָלָק|יהודה לייב גורדון}} #:* {{צטבי|היא מביטה אל ראשו '''השעיר''' והפּרוּע של הצייר ועיניה מלאות ומזהירות בעצבת ובחדווה גם יחד.|gnessin/talent.html|טאלנט|צ'כוב|מתרגם=א"נ גנסין}} ===גיזרון=== * מן [[שער#שְׂעָר|שְׂעָר]], המילה בפירוש זה מופיעה פעמיים בלבד, בפסוקים לעיל. ===מילים נרדפות=== *[[פרוותי]] ===ניגודים=== *[[חלק]] *[[קרח]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|peloso}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|hairy}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|behaart|haarig}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|harig|behaard}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|szőrös}} * טורקית: {{ת|טורקית|kıllı}} * יוונית: {{ת|יוונית|τριχωτός}} (trichotós) * יידיש: {{ת|יידיש|האָריק‎}} * יפנית: {{ת|יפנית|毛深い}} (תעתיק: kebukai) * לטינית: {{ת|לטינית|pilosus}} * נורווגית: {{ת|נורווגית|behåret}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|peludo}} * ערבית: {{ת|ערבית|مشعر}} (תעתיק: מֻשְׁעַר) * פולנית: {{ת|פולנית|włochaty|owłosiony}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|peludo}} * פרסית: {{ת|פרסית|پرمو‎}} (תעתיק פֻּרְמוּ) * צרפתית: {{ת|צרפתית|poilu}} * רוסית: {{ת|רוסית|волосатый}} (תעתיק: volosátyj) * שוודית: {{ת|שוודית|hårig}} }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים||ויקישיתוף=Category:Body hair}} [[קטגוריה:שיער]] ==שָׂעִיר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שעיר |הגייה=sa''''ir''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}} |נטיות=נ' שְׂעִירָה ר' שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת }} {{תמונה|Otus scops 1 (Bohuš Číčel).jpg|שעיר מצוי (2)}} {{תמונה|William Holman Hunt - The Scapegoat.jpg|"שעיר" (1) ששולח ביום הכיפורים כחלק ממצוות "השעיר לעזאזל", ציור מאת ויליאם הולמן האנט.}} #{{רובד|המקרא}} [[תיש]], [[זכר]] [[צעיר]] ממשפחת ה[[בהמה דקה|בהמה הדקה]] #:* {{צט/תנ"ך|וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם '''הַשָּׂעִיר''' וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.|ויקרא|טז|יח}} #:* {{צט/תנ"ך|'''שְׂעִיר'''-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.|במדבר|ז|טז}}<ref>וכן פסוקים [[s:קטגוריה:במדבר ז כב|כב]], [[s:קטגוריה:במדבר ז כח|כח]], [[s:קטגוריה:במדבר ז לד|לד]], [[s:קטגוריה:במדבר ז מ|מ]], [[s:קטגוריה:במדבר ז מו|מו]], [[s:קטגוריה:במדבר ז נב|נב]], [[s:קטגוריה:במדבר ז נח|נח]], [[s:קטגוריה:במדבר ז סד|סד]], [[s:קטגוריה:במדבר ז ע|ע]], [[s:קטגוריה:במדבר ז עו|עו]], [[s:קטגוריה:במדבר ז פב|פב]].</ref> #:* {{צט/תנ"ך|וְהַצָּפִיר '''הַשָּׁעִיר''' מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן.|דניאל|ח|כא}} # מין [[עוף]] [[דורס לילה]], השייך לסוג Otus. ===גיזרון=== *המילה מקראית, ומופיעה אך ורק בהקשר (1). עם זאת, קיימים שני פסוקים בספר ישעיה: {{צט/תנ"ך|וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה '''וּשְׂעִירִים''' יְרַקְּדוּ-שָׁם|ישעיהו|יג|כא}}, וכן {{צט/תנ"ך|וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים '''וְשָׂעִיר''' עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ|ישעיהו|לד|יד}}. מכיוון שפסוקים אלו מציינים את דורסי הלילה [[אח#אֹחַ|אוח]], [[לילית]] ו[[בת יענה]], פורש השעיר במקרה זה כדורס לילה גם כן. :2. מנדלי מו"ס הציע את השם "ינשוף-אזני הגמד". ===פרשנים מפרשים=== {{מספור|2}} [[W:המצודות|המצודות]]: "ושעירים" - הם ה[[שד]]ים הנראים בדמות שעירים (1) למי שמאמין בהם ===צירופים=== *[[שעיר לעזאזל]] ===מילים נרדפות=== *[[תיש]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|scops owl}} ===ראו גם=== *[[סטיר]]<!--התרגום המקובל לפסוקים בישעיהו--> ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עז הבית|ויקיפדיה 2=שעיר (סוג)|ויקישיתוף=Capra aegagrus hircus|שם ויקישיתוף=תיש|ויקישיתוף 2=Otus|שם ויקישיתוף 2=שעיר (עוף)|ויקימינים=Otus}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:עופות]] [[קטגוריה:עופות דורסים]] {{-}} ==שֵׂעִיר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שעיר |הגייה=se''''ir''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}} |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} ממלכה [[קדום|קדומה]] ממזרח לישראל, בחלקה הדרומי של [[עבר הירדן]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר '''שֵׂעִיר''', עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת [[עשו|עֵשָׂו]], אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר '''שֵׂעִיר'''.|בראשית|לו|ח|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם '''בְּשֵׂעִיר''' עַד-חָרְמָה|דברים|א|מד}} #:* {{צט/תנ"ך|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב '''וְשֵׂעִיר''' הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה|יחזקאל|כה|ח}} ===גזרון=== * מן המקרא. ===מילים נרדפות=== *[[אדום]] [[קטגוריה:עמים בתנ"ך]] ke9a232bj1s0ifwl2ut0u512thjg1lc 521715 521714 2026-06-16T15:07:07Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 521715 wikitext text/x-wiki {{חסר|שְׂעִיר (גשמים)}} ==שָׂעִיר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שעיר |הגייה=sa''''ir''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}} |נטיות=נ' שְׂעִירָה ר' שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת }} {{תמונה|Androgenic hair.JPG|איור של גבר ואישה שעירים}} # {{רובד|לשון המקרא}} ש[[גוף|גופו]], או [[איבר]] מאברי־גופו למעט הראש, [[כסה|מכוסה]] ב[[שער#שֵׂעָר|שיער]] לרוב. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ '''שָׂעִר''' וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.|בראשית|כז|יא}} #:* {{צט/תנ"ך|וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו '''שְׂעִרֹת''' וַיְבָרֲכֵהוּ.|בראשית|כז|כג}} #:* {{צטבי|אִישׁ '''שָׂעִיר''' אֶחָד כֻּלּוֹ כָּאַדָּרֶת, / קָדְקֹד שֵׂעָר לוֹ לִצְנִיף תִּפְאָרֶת|yalag/yalag_149.html|אִישׁ '''שָׂעִיר''' וְאִישׁ חָלָק|יהודה לייב גורדון}} #:* {{צטבי|היא מביטה אל ראשו '''השעיר''' והפּרוּע של הצייר ועיניה מלאות ומזהירות בעצבת ובחדווה גם יחד.|gnessin/talent.html|טאלנט|צ'כוב|מתרגם=א"נ גנסין}} ===גיזרון=== * מן [[שער#שְׂעָר|שְׂעָר]], המילה בפירוש זה מופיעה פעמיים בלבד, בפסוקים לעיל. ===מילים נרדפות=== *[[פרוותי]] ===ניגודים=== *[[חלק]] *[[קרח]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|peloso}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|hairy}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|behaart|haarig}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|harig|behaard}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|szőrös}} * טורקית: {{ת|טורקית|kıllı}} * יוונית: {{ת|יוונית|τριχωτός}} (trichotós) * יידיש: {{ת|יידיש|האָריק‎}} * יפנית: {{ת|יפנית|毛深い}} (תעתיק: kebukai) * לטינית: {{ת|לטינית|pilosus}} * נורווגית: {{ת|נורווגית|behåret}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|peludo}} * ערבית: {{ת|ערבית|مشعر}} (תעתיק: מֻשְׁעַר) * פולנית: {{ת|פולנית|włochaty|owłosiony}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|peludo}} * פרסית: {{ת|פרסית|پرمو‎}} (תעתיק פֻּרְמוּ) * צרפתית: {{ת|צרפתית|poilu}} * רוסית: {{ת|רוסית|волосатый}} (תעתיק: volosátyj) * שוודית: {{ת|שוודית|hårig}} }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים||ויקישיתוף=Category:Body hair}} [[קטגוריה:שיער]] ==שָׂעִיר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שעיר |הגייה=sa''''ir''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}} |נטיות=נ' שְׂעִירָה ר' שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת }} {{תמונה|Otus scops 1 (Bohuš Číčel).jpg|שעיר מצוי (2)}} {{תמונה|William Holman Hunt - The Scapegoat.jpg|"שעיר" (1) ששולח ביום הכיפורים כחלק ממצוות "השעיר לעזאזל", ציור מאת ויליאם הולמן האנט.}} #{{רובד|המקרא}} [[תיש]], [[זכר]] [[צעיר]] ממשפחת ה[[בהמה דקה|בהמה הדקה]] #:* {{צט/תנ"ך|וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם '''הַשָּׂעִיר''' וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.|ויקרא|טז|יח}} #:* {{צט/תנ"ך|'''שְׂעִיר'''-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.|במדבר|ז|טז}}<ref>וכן פסוקים [[s:קטגוריה:במדבר ז כב|כב]], [[s:קטגוריה:במדבר ז כח|כח]], [[s:קטגוריה:במדבר ז לד|לד]], [[s:קטגוריה:במדבר ז מ|מ]], [[s:קטגוריה:במדבר ז מו|מו]], [[s:קטגוריה:במדבר ז נב|נב]], [[s:קטגוריה:במדבר ז נח|נח]], [[s:קטגוריה:במדבר ז סד|סד]], [[s:קטגוריה:במדבר ז ע|ע]], [[s:קטגוריה:במדבר ז עו|עו]], [[s:קטגוריה:במדבר ז פב|פב]].</ref> #:* {{צט/תנ"ך|וְהַצָּפִיר '''הַשָּׁעִיר''' מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן.|דניאל|ח|כא}} # מין [[עוף]] [[דורס לילה]], השייך לסוג Otus. ===גיזרון=== *המילה מקראית, ומופיעה אך ורק בהקשר (1). עם זאת, קיימים שני פסוקים בספר ישעיה: {{צט/תנ"ך|וְרָבְצוּ־שָׁם צִיִּים, וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים; וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה, '''וּשְׂעִירִים''' יְרַקְּדוּ־שָׁם.|ישעיהו|יג|כא}} וכן {{צט/תנ"ך|וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת־אִיִּים, '''וְשָׂעִיר''' עַל־רֵעֵהוּ יִקְרָא; אַךְ־שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית, וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.|ישעיהו|לד|יד}} מכיוון שפסוקים אלו מציינים את דורסי הלילה [[אח#אֹחַ|אוח]], [[לילית]] ו[[בת יענה]], פורש השעיר במקרה זה כדורס לילה גם כן. :2. מנדלי מו"ס הציע את השם "ינשוף-אזני הגמד". ===פרשנים מפרשים=== {{מספור|2}} [[W:המצודות|המצודות]]: "ושעירים" - הם ה[[שד]]ים הנראים בדמות שעירים (1) למי שמאמין בהם ===צירופים=== *[[שעיר לעזאזל]] ===מילים נרדפות=== *[[תיש]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|scops owl}} ===ראו גם=== *[[סטיר]]<!--התרגום המקובל לפסוקים בישעיהו--> ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עז הבית|ויקיפדיה 2=שעיר (סוג)|ויקישיתוף=Capra aegagrus hircus|שם ויקישיתוף=תיש|ויקישיתוף 2=Otus|שם ויקישיתוף 2=שעיר (עוף)|ויקימינים=Otus}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:עופות]] [[קטגוריה:עופות דורסים]] {{-}} ==שֵׂעִיר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שעיר |הגייה=se''''ir''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}} |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} ממלכה [[קדום|קדומה]] ממזרח לישראל, בחלקה הדרומי של [[עבר הירדן]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר '''שֵׂעִיר''', עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת [[עשו|עֵשָׂו]], אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר '''שֵׂעִיר'''.|בראשית|לו|ח|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם '''בְּשֵׂעִיר''' עַד-חָרְמָה|דברים|א|מד}} #:* {{צט/תנ"ך|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב '''וְשֵׂעִיר''' הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה|יחזקאל|כה|ח}} ===גזרון=== * מן המקרא. ===מילים נרדפות=== *[[אדום]] [[קטגוריה:עמים בתנ"ך]] 7dg01jf07484t31frczk56kg4esvzo7 521716 521715 2026-06-16T15:11:53Z CrescentStorm 15545 /* פרשנים מפרשים */ 521716 wikitext text/x-wiki {{חסר|שְׂעִיר (גשמים)}} ==שָׂעִיר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שעיר |הגייה=sa''''ir''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}} |נטיות=נ' שְׂעִירָה ר' שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת }} {{תמונה|Androgenic hair.JPG|איור של גבר ואישה שעירים}} # {{רובד|לשון המקרא}} ש[[גוף|גופו]], או [[איבר]] מאברי־גופו למעט הראש, [[כסה|מכוסה]] ב[[שער#שֵׂעָר|שיער]] לרוב. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ '''שָׂעִר''' וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.|בראשית|כז|יא}} #:* {{צט/תנ"ך|וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו '''שְׂעִרֹת''' וַיְבָרֲכֵהוּ.|בראשית|כז|כג}} #:* {{צטבי|אִישׁ '''שָׂעִיר''' אֶחָד כֻּלּוֹ כָּאַדָּרֶת, / קָדְקֹד שֵׂעָר לוֹ לִצְנִיף תִּפְאָרֶת|yalag/yalag_149.html|אִישׁ '''שָׂעִיר''' וְאִישׁ חָלָק|יהודה לייב גורדון}} #:* {{צטבי|היא מביטה אל ראשו '''השעיר''' והפּרוּע של הצייר ועיניה מלאות ומזהירות בעצבת ובחדווה גם יחד.|gnessin/talent.html|טאלנט|צ'כוב|מתרגם=א"נ גנסין}} ===גיזרון=== * מן [[שער#שְׂעָר|שְׂעָר]], המילה בפירוש זה מופיעה פעמיים בלבד, בפסוקים לעיל. ===מילים נרדפות=== *[[פרוותי]] ===ניגודים=== *[[חלק]] *[[קרח]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|peloso}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|hairy}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|behaart|haarig}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|harig|behaard}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|szőrös}} * טורקית: {{ת|טורקית|kıllı}} * יוונית: {{ת|יוונית|τριχωτός}} (trichotós) * יידיש: {{ת|יידיש|האָריק‎}} * יפנית: {{ת|יפנית|毛深い}} (תעתיק: kebukai) * לטינית: {{ת|לטינית|pilosus}} * נורווגית: {{ת|נורווגית|behåret}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|peludo}} * ערבית: {{ת|ערבית|مشعر}} (תעתיק: מֻשְׁעַר) * פולנית: {{ת|פולנית|włochaty|owłosiony}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|peludo}} * פרסית: {{ת|פרסית|پرمو‎}} (תעתיק פֻּרְמוּ) * צרפתית: {{ת|צרפתית|poilu}} * רוסית: {{ת|רוסית|волосатый}} (תעתיק: volosátyj) * שוודית: {{ת|שוודית|hårig}} }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים||ויקישיתוף=Category:Body hair}} [[קטגוריה:שיער]] ==שָׂעִיר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שעיר |הגייה=sa''''ir''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}} |נטיות=נ' שְׂעִירָה ר' שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת }} {{תמונה|Otus scops 1 (Bohuš Číčel).jpg|שעיר מצוי (2)}} {{תמונה|William Holman Hunt - The Scapegoat.jpg|"שעיר" (1) ששולח ביום הכיפורים כחלק ממצוות "השעיר לעזאזל", ציור מאת ויליאם הולמן האנט.}} #{{רובד|המקרא}} [[תיש]], [[זכר]] [[צעיר]] ממשפחת ה[[בהמה דקה|בהמה הדקה]] #:* {{צט/תנ"ך|וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם '''הַשָּׂעִיר''' וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.|ויקרא|טז|יח}} #:* {{צט/תנ"ך|'''שְׂעִיר'''-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.|במדבר|ז|טז}}<ref>וכן פסוקים [[s:קטגוריה:במדבר ז כב|כב]], [[s:קטגוריה:במדבר ז כח|כח]], [[s:קטגוריה:במדבר ז לד|לד]], [[s:קטגוריה:במדבר ז מ|מ]], [[s:קטגוריה:במדבר ז מו|מו]], [[s:קטגוריה:במדבר ז נב|נב]], [[s:קטגוריה:במדבר ז נח|נח]], [[s:קטגוריה:במדבר ז סד|סד]], [[s:קטגוריה:במדבר ז ע|ע]], [[s:קטגוריה:במדבר ז עו|עו]], [[s:קטגוריה:במדבר ז פב|פב]].</ref> #:* {{צט/תנ"ך|וְהַצָּפִיר '''הַשָּׁעִיר''' מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן.|דניאל|ח|כא}} # מין [[עוף]] [[דורס לילה]], השייך לסוג Otus. ===גיזרון=== *המילה מקראית, ומופיעה אך ורק בהקשר (1). עם זאת, קיימים שני פסוקים בספר ישעיה: {{צט/תנ"ך|וְרָבְצוּ־שָׁם צִיִּים, וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים; וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה, '''וּשְׂעִירִים''' יְרַקְּדוּ־שָׁם.|ישעיהו|יג|כא}} וכן {{צט/תנ"ך|וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת־אִיִּים, '''וְשָׂעִיר''' עַל־רֵעֵהוּ יִקְרָא; אַךְ־שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית, וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.|ישעיהו|לד|יד}} מכיוון שפסוקים אלו מציינים את דורסי הלילה [[אח#אֹחַ|אוח]], [[לילית]] ו[[בת יענה]], פורש השעיר במקרה זה כדורס לילה גם כן. :2. מנדלי מו"ס הציע את השם "ינשוף-אזני הגמד". ===פרשנים מפרשים=== {{מספור|2}} [[רד"ק]] ו[[W:המצודות|המצודות]]: "ושעירים" - הם ה[[שד]]ים הנראים בדמות שעירים (1) למי שמאמין בהם. ===צירופים=== *[[שעיר לעזאזל]] ===מילים נרדפות=== *[[תיש]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|scops owl}} ===ראו גם=== *[[סטיר]]<!--התרגום המקובל לפסוקים בישעיהו--> ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עז הבית|ויקיפדיה 2=שעיר (סוג)|ויקישיתוף=Capra aegagrus hircus|שם ויקישיתוף=תיש|ויקישיתוף 2=Otus|שם ויקישיתוף 2=שעיר (עוף)|ויקימינים=Otus}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:עופות]] [[קטגוריה:עופות דורסים]] {{-}} ==שֵׂעִיר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שעיר |הגייה=se''''ir''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}} |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} ממלכה [[קדום|קדומה]] ממזרח לישראל, בחלקה הדרומי של [[עבר הירדן]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר '''שֵׂעִיר''', עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת [[עשו|עֵשָׂו]], אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר '''שֵׂעִיר'''.|בראשית|לו|ח|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם '''בְּשֵׂעִיר''' עַד-חָרְמָה|דברים|א|מד}} #:* {{צט/תנ"ך|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב '''וְשֵׂעִיר''' הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה|יחזקאל|כה|ח}} ===גזרון=== * מן המקרא. ===מילים נרדפות=== *[[אדום]] [[קטגוריה:עמים בתנ"ך]] egduiewpxs7ousmw948z5ept2yanv7j 0 45283 521709 517587 2026-06-16T14:52:52Z CrescentStorm 15545 /* פרשנים מפרשים */ 521709 wikitext text/x-wiki ==תֵּבֵל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תבל |הגייה=te'''vel''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר ונקבה{{הפניה|*|זונ}} |שורש={{שרש3|י|ב|ל}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} [[עולם]], כל אשר נמצא בשמיים ובארץ. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת '''תֵּבֵל'''; בְּגַעֲרַת יהוה, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ.|שמואל ב|כב|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ, מֵכִין '''תֵּבֵל''' בְּחָכְמָתוֹ; וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.|ירמיהו|י|יב}} (גם {{פסוק|ירמיהו|נא|טו}}) #:*{{צט/תנ"ך|הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ; וַתִּשָּׁא הָאָרֶץ מִפָּנָיו, '''וְתֵבֵל''' וְכָל־ישְׁבֵי בָהּ.|נחום|א|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|לִפְנֵי יהוה כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ; יִשְׁפֹּט־'''תֵּבֵל''' בְּצֶדֶק, וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ.|תהלים|צו|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ, כֹּל ישְׁבֵי '''תֵבֵל'''; כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם.|איכה|ד|יב}} #:*{{צטבי|כְּנִדָּה הָיְתָה '''תֵבֵל''' לְפָנַי, / בְּיַעַן יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינַי / אֲשֶׁר חָלְקָה לְבִלְעָדֵי כְּבוֹדָהּ / בְּעֵת רָאְתָה אֲשֶׁר חֶלְקִי אֲדֹנָי.|rihal/rihal5_3_15.html|כְּנִדָּה הָיְתָה תֵבֵל לְפָנַי|ר' יהודה הלוי}} #:* {{צטבי|'''תֵּבֵל''' זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב, / נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.|rachel/Rac030.html|זמר נוגה|רחל המשוררת}} ===גיזרון=== * בעבר, גזרו את המילה מהשורש י־ב־ל וראו למשל בספר "ערוך השלם" [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_48236_199.pdf בערך "תֵּבֵל"],{{הפניה|1|קהוט}} וכן [http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38237_961.pdf במילונו של] [[w:מרקוס יסטרוב|יסטרוב]].{{הפניה|2|יסטרוב}} :[[w:ארנסט קליין|ארנסט קליין]] כותב{{הפניה|3|קליין}} כי לרוב גוזרים את המילה מהשורש יב"ל (מלשון 'הובלה') במשמעות "לשאת", אך סביר יותר שהיא נגזרת מהמילה {{לועזית|ב=אכדית}} tabalu, שמשמעה "יבשת". במילון אבן־שושן{{הפניה|4|אבש}} מצויין רק הקשר ל"tabalu". ===פרשנים מפרשים=== *במדרשים מקשרים את השם "תבל" לפעולת התיבול (וראו על הקשר למילה "תבלין" בערך [[תבל#תֶּבֶל ב|תֶּבֶל ב]]). למשל: בהמשך הציטוט "ארבעה שמות נקראו לארץ" שלעיל נכתב: "'''תבל''', כנגד תקופת תמוז, שהיא מְתַבֶּלֶת את פירותיה". :בדומה, במדרש [[w:ספרי דברים|ספרי על חומש דברים]] נכתב: ::{{צט|'''תבל''' – זו ארץ ישראל, שנאמר: ”מְשַׂחֶקֶת '''בְּתֵבֵל''' אַרְצוֹ“ <small>({{פסוק|משלי|ח|לא}})</small>. למה נקרא שמה '''תבל'''? שהיא מתובלת בכל, שכל הארצות - יש בזו מה שאין בזו, ויש בזו מה שאין בזו. אבל ארץ ישראל אינה חסירה כלום|ספרי על דברים/עקב/פיסקא לז}} :ובהמשך: ::{{צט|ולמה נקרא שמה '''תבל'''? ע"ש תבלין שבתוכה. איזהו תבלין שבתוכה? זו תורה, שנאמר: ”בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה“ <small>({{פסוק|איכה|ב|ט}})</small>, מכאן שהתורה בארץ ישראל|ספרי על דברים/עקב/פיסקא לז}} * חלק מהפרשנים המסורתיים מפרשים כי "תבל" היא החלק בארץ המיושב בבני אדם. ראו למשל את ספר השורשים ל[[w:רד"ק|רד"ק]], או את פירוש [[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] ו[[w:המצודות|המצודות]] על {{פסוק|ישעיהו|לד|א}} ועל {{פסוק|ירמיהו|י|יב}}. ניתן אולי לראות זאת בהקבלה בין "תבל" ו"ערים" בפסוק {{צט/תנ"ך|שָׂם '''תֵּבֵל''' כַּמִּדְבָּר, וְעָרָיו הָרָס; אֲסִירָיו, לֹא-פָתַח בָּיְתָה|ישעיהו|יד|יז}} ===צירופים=== * [[ארבע כנפות תבל]] * [[מיס תבל]] * [[רחבי תבל]] * [[שבעת פלאי תבל]] ===מילים נרדפות=== * [[חלד#חֶלֶד|חלד]] * [[יקום]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|world|universe}} * ערבית: {{ת|ערבית|الكون|العالم}} * רוסית: {{ת|רוסית|вселенная|мир|свет}} ===מידע נוסף=== * מהשמות הבודדים במשקל קֵטֵל בעברית, לצד [[טבת|טֵבֵת]] ומעטים אחרים. שמות אחרים, כגון "[[חרש#חֵרֵשׁ|חֵרֵשׁ]]" הם במשקל קִטֵּל, אך בעלי ניקוד דומה עקב תשלום דגש. ===ראו גם=== * [[חלל#חָלָל|חָלָל]] * [[נשי#נְשִׁי ב (גם: נֶשִׁי)|נְשִׁי]] * [[קוסמוס]] ===סימוכין=== {{הערה|קהוט}} חנוך יהודה קאהוט, ספר "ערוך השלם" בערך "תֵּבֵל", עמ' 197. {{הערה|יסטרוב}} Marcus Jastrow, [http://www.tyndalearchive.com/TABS/Jastrow/index.htm "Dictionary of Targumim, Talmud and Midrashic Literature"] בערך "תֵּבֵל", עמ' 1644. {{הערה|קליין}} A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English מאת [[w:ארנסט קליין|ארנסט קליין]], 1987. {{הערה|אבש}} מילון אבן־שושן : מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, תל־אביב 2003. ===הערות שוליים=== {{הערה|זונ}} במקרא המילה "תבל" מופיעה כמעט תמיד בנקבה. בפסוק {{צט/תנ"ך|שָׂם '''תֵּבֵל''' כַּמִּדְבָּר, וְעָרָיו הָרָס; אֲסִירָיו, לֹא־פָתַח בָּיְתָה.|ישעיהו|יד|יז}} נראה שהיא מופיעה בזכר. בספר "מקרא כפשוטו" לארנולד בוגומיל אהרליך (שכתב תחת שם־העט שבתי בן יום טוב אבן בודד) נכתב בדבריו על פסוק זה: ::"על כרחנו נאמר שכנוי של 'ועריו' שב אל 'תבל', ואין 'תבל' בכל המקרא לשון זכר. ואפשר שטעות היא, והעקר 'ועריה'. ואפשר שכן כתב הנביא בתחלה. כי הלא ידעת שהדובר דברי נבואה ודברי שיר מותר לו בלשון מה שאסור לזולתו. ובכן אפשר שאמר הנביא 'ועריו', אף על פי ש'תבל' לשון נקבה, כדי להשוות לשונו אל לשון 'אסוריו' שבסוף הפסוק, כי היה להם שווי הלשון הדור ויופי". :במלון אבן־שושן{{הפניה|4|אבש}} נכתב: "שם זה בא במקרא רק כשם פרטי בלשון נקבה, בלא ה' הידיעה ובלא כינויים; בספרות שלאחר מזה גם בלשון זכר, גם ביידוע ואף בכינויים"; בדומה לכך כותב גם קליין{{הפניה|3|קליין}} בערך "תֵּבֵל". [[קטגוריה:גאוגרפיה]] [[קטגוריה:זכר ונקבה]] ==תֶּבֶל {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תבל |הגייה=te'''vel''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|ב|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' תְּבָלִים או תְּבָלִין או תַּבְלִין; תִּבְלֵי־ }} # {{רובד|לשון חז"ל}} [[תבלין]]. גם במשמעות המושאלת של "דבר הנותן טעם לאו דווקא במאכל". #:*{{צט/משנה|וְלֹא הָיוּ אוֹמְרִים בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר אֶלָּא בַפֶּה, כְּדֵי לִתֵּן '''תְּבַל''' בַּנְּעִימָה|ערכין|ב|ו}} #:*{{צט/משנה|וּבְכֻלָּם, הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן, לְאָכְלָן צְלוּיִים, שְׁלוּקִים, וּמְבֻשָּׁלִים, וְלָתֵת לְתוֹכָן '''תִּבְלֵי''' חֻלִּין '''וְתִבְלֵי''' תְרוּמָה|זבחים|י|ז}} #:*{{צטבי|וְאוּלָם בְּאָכְלִי אֶת-הַצָּלִי, / רֶגַע אֶחָד נִדְמָה-לִי, / כְּאִלּוּ הוּא חָסֵר '''תֶּבֶל''' מִן-'''הַתְּבָלִים''', / וָאֶשְׁאַל אֶת-טַבָּחִי וַיֹּאמֶר: בְּצָ... בְּצָ... בְּצָלִים!|bialik/veyehi_hayom_aluf_batzlut.html|אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם|חיים נחמן ביאליק}} ===גיזרון=== * מקבילה בערבית تابل (תַאבִל); מקבילה בארמית "תבלא". * מדקדקים רבים גרסו שהשם "תֶּבֶל" הוא לשון היחיד של "תבלין", ויש להשתמש במלה "תבלין" רק ברבים. ראו בערך [[תבלין]]. ===נגזרות=== * [[תבלין]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spice|condiment}} * ערבית: {{ת|ערבית|تابل|بهار}} * רוסית: {{ת|רוסית|приправа|пряность}} ===מידע נוסף=== * יש הגוזרים את המילה "תֶּבֶל" מהשורש בל"ל, בהוראת ערבוב. למשל: יסטרוב{{הפניה|1|יסטרוב_בלל}} [http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38237_961.pdf בערך תֶּבֶל]. אתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית משייך את המילה לשורש תב"ל. ===ראו גם=== * [[תבול|תיבול]] ===קישורים חיצוניים=== * {{מקור/אינטרנט|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/2012/01/03/%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C%D7%9F|כותרת=לתבל או לתבלן? (מתוך הפינה "רגע של עברית" מאת רות אלמגור־רמון)|שם האתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=03/01/2012}} ===סימוכין=== {{הערה|יסטרוב_בלל}} Marcus Jastrow, [http://www.tyndalearchive.com/TABS/Jastrow/index.htm "Dictionary of Targumim, Talmud and Midrashic Literature"] בערך "תֶּבֶל", עמ' 1644. [[קטגוריה:מזון]] ==תֶּבֶל {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תבל |הגייה=te'''vel''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ב|ל|ל}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות= }} #{{משלב|לא בשימוש}} חטא מאוס ובזוי, בפרט בתחום המיני. #:*{{צט/תנ"ך|וּבְכָל־בְּהֵמָה לֹא־תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה־בָהּ, וְאִשָּׁה לֹא־תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ; '''תֶּבֶל''' הוּא.|ויקרא|יח|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־כַּלָּתוֹ, מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם; '''תֶּבֶל''' עָשׂוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.|ויקרא|כ|יב}} #:*{{צטבי|וכבר קרה כי התאוננה הפּאָליציי על הנערות העבריות אשר לא שמרו את החק, ולא התפרנסו '''מתבל''' וזמה, ויבלו את שנותיהן בלמודי מדעים|deinard/ottoman.html|מלחמת תוגרמה בארץ ישראל|אפרים דיינארד}} ===גיזרון=== * השם מופיע פעמיים במקרא, עבור שתי העברות בפסוקים שלעיל בספר ויקרא. באנציקלופדיה המקראית נכתב: "[...] עבירות שקשה למצוא להן תכונה משותפת לעומת שאר העבירות המנויות שם".{{הפניה|1|אנצ}} :כן מופיע בישעיהו {{צט/תנ"ך|כִּי עוֹד מְעַט מִזְעָר וְכָלָה זַעַם וְאַפִּי עַל '''תַּבְלִיתָם'''|ישעיהו|י|כה}}. ===פרשנים מפרשים=== * אבן ג'נאח משייך את המילה לשורש ב־ל־ל, בדומה לפועל "בָּלַל" שבפסוק {{צט/תנ"ך|כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ|בראשית|יא|ט}}, ומפרש את הבלילה בהוראת הפסד, שינוי והשחתה. בכך הוא חלק על בלשנים רבים שקדמו לו ושייכו את השם לשורש ת־ב־ל. *באנציקלופדיה המקראית{{הפניה|1|אנצ}} נכתב על כך: :"ראשוני מילונאי ימי הבינים גזרו תבל משרש תב"ל, אך מאז יונה אבן ג'נאח מקובל לגזור תבל מן בל"ל, אף על פי שמבחינה לשונית זו גזירה בלתי סבירה. לדעת [[w:דוד צבי הופמן|דוד צבי הופמן]] יש להשוות לערבית תַבַלַ, שהוא מתרגמה "להשחית" [...] אך אין זו משמעותו של הפועל הערבי; משמעותו העיקרית שגעון של תאווה מינית, ערבית תַבְל, והפועל מציין גירוי התאווה בגבר ע"י אשה. ייתכן שזו ההוראה גם בכתובים אלו". ===מילים נרדפות=== * [[זמה|זימה]] * [[שקוץ|שיקוץ]] * [[תועבה]] ===ניגודים=== * [[טהרה]] * [[פרישות]] * [[צניעות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|abomination}} * רוסית: {{ת|רוסית|мерзость}} ===מידע נוסף=== * [[w:ר' שלמה אבן גבירול|ר' שלמה אבן גבירול]] בקינתו "אחי תבל" מקשר את "תֶּבֶל" במשמעות זו למילה [[תבל#תֵּבֵל|תֵּבֵל]] במשמעות "עולם" במשחק מלים: :{{צטבי|הֲכִי תֵבֵל קְרָאוּהָ ‑ לְמַעַן הִיא וְהֵם כִּשְׁמָהּ. וְלוּ חָכְמוּ בְּנֵי תֵבֵל, אֲזַי יָעְצוּ לְהַשִּׁמָהּ|rashbag/rashbag163.html|אֲחִי תֵבֵל|רשב"ג}}. ===ראו גם=== * [[פריצות]] ===סימוכין=== {{הערה|אנצ}} {{אנציקלופדיה מקראית|2="תֶּבֶל"|3=ח}}. ההפניה שם לדוד צבי הופמן, ס' ויקרא ב', ירושלים תשי"ד, כג. [[קטגוריה:מוסר]] ==תִּבֵּל== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תיבל |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ב|ל}} |בניין=פיעל }} # {{רובד|לשון חז"ל}} הוסיף תבלין, כדי לתת טעם או ריח במאכל. #:* {{צט/משנה|כָּל הַמְחַמֵּץ '''וְהַמְתַבֵּל''' וְהַמְדַמֵּעַ בַּתְּרוּמָה וּבָעָרְלָה וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, אָסוּר. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף מְטַמֵּא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כַּבֵּיצָה:|ערלה|ב|ד}} #:* {{צט/בבלי|אמר רבי יוחנן: ראשונים שלא היה להן פלפלין - שוחקין אותו '''ומתבלין''' בו את הצלי|עירובין|כח|ב}} #:* {{הדגשה|חממי 2 כוסות נוזלים (חלב ומי ירקות ביחד), לזה תני 70 גראם קוואקר, '''תבלי''' במלח ופלפל ובשלי כ־20 רגע|מתוך הטור: [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZH%2F1942%2F07%2F05&id{{=}}Ar00305&sk{{=}}6679F56E "במטבח (מדור וויצ"ו)"], עיתון "הצופה" מתאריך 5/7/1942}} #:* הטבח '''תיבל''' את הסלט בחומץ ובדבש. # {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה}} שילב מעט דברים בעלי טעם בתוך המסגרת הכללית. למשל: תיבול דברים בהומור. <!-- [...] ואת כל ספוריו היה '''מתבל''' באגדות, בהלצות, בבדיחות, בחדודים וכיוצא בהם, "גּוֹטְהַרְדְּ דַּייטְשְׁ", ראובן בריינין --> #:*{{צטבי|את דרשותיו אלה הוא '''מתבל''' בפסוקים בלשון הקודש, שרק מחבר הסידור זכרונו לברכה בכבודו ובעצמו היה יכול לעמוד עליהם|shalom/hebrew_024.html|פסח מוקדם|שלום עליכם}} #:*{{צטבי|הוא מדבר קשות, '''מתבל''' אמריו בחירופים וגידופים משונים, מודיע מפורש, כי אינו מאמין כלל לדברי "יהודונית" שכמותה, לעזאזל!|brenner/xalal.html|חלל|י"ח ברנר}} #:*עורך התוכנית '''תיבל''' את ה[[משדר#מִשְׁדָּר|מִשְׁדָּר]] בקטעי מוסיקה. ===גיזרון=== * ראו ב[[תבל#תֶּבֶל א|תֶּבֶל]] וב[[תבלין]]. ===נגזרות=== * '''תֻּבַּל''' (צורת הסביל) ** [[מתבל#מְתֻבָּל|מתובל]] * [[תבול|תיבול]] *[[w:טאבולה|טאבולה]] ===מילים נרדפות=== * [[גון#גִּוֵּן|גיוון]] * [[הוסיף נפך|הוסיף נופך]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spice up|season}} * ערבית: {{ת|ערבית|تَبَّلَ}} * רוסית: {{ת|רוסית|приправлять}} ===מידע נוסף=== * כיום משתמשים רבים בפועל "תִּבְלֵן", שנגזר מהשם "תבלין". האקדמיה ללשון העברית [http://hebrew-academy.org.il/2012/01/03/%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C%D7%9F/ מעדיפה] את הפועל "תיבל" על פני "תִּבְלֵן". * במדרש [[w:בראשית רבה|בראשית רבה]] מופיע "תיבל" בהוראת "שיפר": :{{צט|וצלה גם היא ילדה את תובל קין. רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: זה '''תבל''' עבירתו של קין. קין הרג ולא היה לו במה להרוג, אבל זה, לוטש כל חורש נחושת וברזל|בראשית רבה כג ג}} ===ראו גם=== * [[המליח]] * [[פלפל#פִּלְפֵּל|פִּלְפֵּל]] * [[מתבל#מִתְבָּל|מִתְבָּל]] * [[תבלין]] ===קישורים חיצוניים=== * {{מקור/אינטרנט|יוצר=מתוך הפינה רגע של עברית מאת רות אלמגור־רמון|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/2012/01/03/%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C%D7%9F|כותרת=לתבל או לתבלן?|שם האתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=03/01/2012}} {{שורש|תבל}} [[קטגוריה:תבלינים|*]] r5qqgbxw3m3v0ofe4agubry57mq0hsr 521710 521709 2026-06-16T14:53:13Z CrescentStorm 15545 /* פרשנים מפרשים */ 521710 wikitext text/x-wiki ==תֵּבֵל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תבל |הגייה=te'''vel''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר ונקבה{{הפניה|*|זונ}} |שורש={{שרש3|י|ב|ל}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} [[עולם]], כל אשר נמצא בשמיים ובארץ. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת '''תֵּבֵל'''; בְּגַעֲרַת יהוה, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ.|שמואל ב|כב|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ, מֵכִין '''תֵּבֵל''' בְּחָכְמָתוֹ; וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.|ירמיהו|י|יב}} (גם {{פסוק|ירמיהו|נא|טו}}) #:*{{צט/תנ"ך|הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ; וַתִּשָּׁא הָאָרֶץ מִפָּנָיו, '''וְתֵבֵל''' וְכָל־ישְׁבֵי בָהּ.|נחום|א|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|לִפְנֵי יהוה כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ; יִשְׁפֹּט־'''תֵּבֵל''' בְּצֶדֶק, וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ.|תהלים|צו|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ, כֹּל ישְׁבֵי '''תֵבֵל'''; כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם.|איכה|ד|יב}} #:*{{צטבי|כְּנִדָּה הָיְתָה '''תֵבֵל''' לְפָנַי, / בְּיַעַן יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינַי / אֲשֶׁר חָלְקָה לְבִלְעָדֵי כְּבוֹדָהּ / בְּעֵת רָאְתָה אֲשֶׁר חֶלְקִי אֲדֹנָי.|rihal/rihal5_3_15.html|כְּנִדָּה הָיְתָה תֵבֵל לְפָנַי|ר' יהודה הלוי}} #:* {{צטבי|'''תֵּבֵל''' זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב, / נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.|rachel/Rac030.html|זמר נוגה|רחל המשוררת}} ===גיזרון=== * בעבר, גזרו את המילה מהשורש י־ב־ל וראו למשל בספר "ערוך השלם" [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_48236_199.pdf בערך "תֵּבֵל"],{{הפניה|1|קהוט}} וכן [http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38237_961.pdf במילונו של] [[w:מרקוס יסטרוב|יסטרוב]].{{הפניה|2|יסטרוב}} :[[w:ארנסט קליין|ארנסט קליין]] כותב{{הפניה|3|קליין}} כי לרוב גוזרים את המילה מהשורש יב"ל (מלשון 'הובלה') במשמעות "לשאת", אך סביר יותר שהיא נגזרת מהמילה {{לועזית|ב=אכדית}} tabalu, שמשמעה "יבשת". במילון אבן־שושן{{הפניה|4|אבש}} מצויין רק הקשר ל"tabalu". ===פרשנים מפרשים=== *במדרשים מקשרים את השם "תבל" לפעולת התיבול (וראו על הקשר למילה "תבלין" בערך [[תבל#תֶּבֶל ב|תֶּבֶל ב]]). למשל: בהמשך הציטוט "ארבעה שמות נקראו לארץ" שלעיל נכתב: "'''תבל''', כנגד תקופת תמוז, שהיא מְתַבֶּלֶת את פירותיה". :בדומה, במדרש [[w:ספרי דברים|ספרי על חומש דברים]] נכתב: ::{{צט|'''תבל''' – זו ארץ ישראל, שנאמר: ”מְשַׂחֶקֶת '''בְּתֵבֵל''' אַרְצוֹ“ <small>({{פסוק|משלי|ח|לא}})</small>. למה נקרא שמה '''תבל'''? שהיא מתובלת בכל, שכל הארצות - יש בזו מה שאין בזו, ויש בזו מה שאין בזו. אבל ארץ ישראל אינה חסירה כלום|ספרי על דברים/עקב/פיסקא לז}} :ובהמשך: ::{{צט|ולמה נקרא שמה '''תבל'''? ע"ש תבלין שבתוכה. איזהו תבלין שבתוכה? זו תורה, שנאמר: ”בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה“ <small>({{פסוק|איכה|ב|ט}})</small>, מכאן שהתורה בארץ ישראל|ספרי על דברים/עקב/פיסקא לז}} * חלק מהפרשנים המסורתיים מפרשים כי "תבל" היא החלק בארץ המיושב בבני אדם. ראו למשל את ספר השורשים ל[[w:רד"ק|רד"ק]], או את פירוש [[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] ו[[w:המצודות|המצודות]] על {{פסוק|ישעיהו|לד|א}} ועל {{פסוק|ירמיהו|י|יב}}. ניתן אולי לראות זאת בהקבלה בין "תבל" ו"ערים" בפסוק {{צט/תנ"ך|שָׂם '''תֵּבֵל''' כַּמִּדְבָּר, וְעָרָיו הָרָס; אֲסִירָיו, לֹא־פָתַח בָּיְתָה.|ישעיהו|יד|יז}} ===צירופים=== * [[ארבע כנפות תבל]] * [[מיס תבל]] * [[רחבי תבל]] * [[שבעת פלאי תבל]] ===מילים נרדפות=== * [[חלד#חֶלֶד|חלד]] * [[יקום]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|world|universe}} * ערבית: {{ת|ערבית|الكون|العالم}} * רוסית: {{ת|רוסית|вселенная|мир|свет}} ===מידע נוסף=== * מהשמות הבודדים במשקל קֵטֵל בעברית, לצד [[טבת|טֵבֵת]] ומעטים אחרים. שמות אחרים, כגון "[[חרש#חֵרֵשׁ|חֵרֵשׁ]]" הם במשקל קִטֵּל, אך בעלי ניקוד דומה עקב תשלום דגש. ===ראו גם=== * [[חלל#חָלָל|חָלָל]] * [[נשי#נְשִׁי ב (גם: נֶשִׁי)|נְשִׁי]] * [[קוסמוס]] ===סימוכין=== {{הערה|קהוט}} חנוך יהודה קאהוט, ספר "ערוך השלם" בערך "תֵּבֵל", עמ' 197. {{הערה|יסטרוב}} Marcus Jastrow, [http://www.tyndalearchive.com/TABS/Jastrow/index.htm "Dictionary of Targumim, Talmud and Midrashic Literature"] בערך "תֵּבֵל", עמ' 1644. {{הערה|קליין}} A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English מאת [[w:ארנסט קליין|ארנסט קליין]], 1987. {{הערה|אבש}} מילון אבן־שושן : מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, תל־אביב 2003. ===הערות שוליים=== {{הערה|זונ}} במקרא המילה "תבל" מופיעה כמעט תמיד בנקבה. בפסוק {{צט/תנ"ך|שָׂם '''תֵּבֵל''' כַּמִּדְבָּר, וְעָרָיו הָרָס; אֲסִירָיו, לֹא־פָתַח בָּיְתָה.|ישעיהו|יד|יז}} נראה שהיא מופיעה בזכר. בספר "מקרא כפשוטו" לארנולד בוגומיל אהרליך (שכתב תחת שם־העט שבתי בן יום טוב אבן בודד) נכתב בדבריו על פסוק זה: ::"על כרחנו נאמר שכנוי של 'ועריו' שב אל 'תבל', ואין 'תבל' בכל המקרא לשון זכר. ואפשר שטעות היא, והעקר 'ועריה'. ואפשר שכן כתב הנביא בתחלה. כי הלא ידעת שהדובר דברי נבואה ודברי שיר מותר לו בלשון מה שאסור לזולתו. ובכן אפשר שאמר הנביא 'ועריו', אף על פי ש'תבל' לשון נקבה, כדי להשוות לשונו אל לשון 'אסוריו' שבסוף הפסוק, כי היה להם שווי הלשון הדור ויופי". :במלון אבן־שושן{{הפניה|4|אבש}} נכתב: "שם זה בא במקרא רק כשם פרטי בלשון נקבה, בלא ה' הידיעה ובלא כינויים; בספרות שלאחר מזה גם בלשון זכר, גם ביידוע ואף בכינויים"; בדומה לכך כותב גם קליין{{הפניה|3|קליין}} בערך "תֵּבֵל". [[קטגוריה:גאוגרפיה]] [[קטגוריה:זכר ונקבה]] ==תֶּבֶל {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תבל |הגייה=te'''vel''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|ב|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' תְּבָלִים או תְּבָלִין או תַּבְלִין; תִּבְלֵי־ }} # {{רובד|לשון חז"ל}} [[תבלין]]. גם במשמעות המושאלת של "דבר הנותן טעם לאו דווקא במאכל". #:*{{צט/משנה|וְלֹא הָיוּ אוֹמְרִים בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר אֶלָּא בַפֶּה, כְּדֵי לִתֵּן '''תְּבַל''' בַּנְּעִימָה|ערכין|ב|ו}} #:*{{צט/משנה|וּבְכֻלָּם, הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן, לְאָכְלָן צְלוּיִים, שְׁלוּקִים, וּמְבֻשָּׁלִים, וְלָתֵת לְתוֹכָן '''תִּבְלֵי''' חֻלִּין '''וְתִבְלֵי''' תְרוּמָה|זבחים|י|ז}} #:*{{צטבי|וְאוּלָם בְּאָכְלִי אֶת-הַצָּלִי, / רֶגַע אֶחָד נִדְמָה-לִי, / כְּאִלּוּ הוּא חָסֵר '''תֶּבֶל''' מִן-'''הַתְּבָלִים''', / וָאֶשְׁאַל אֶת-טַבָּחִי וַיֹּאמֶר: בְּצָ... בְּצָ... בְּצָלִים!|bialik/veyehi_hayom_aluf_batzlut.html|אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם|חיים נחמן ביאליק}} ===גיזרון=== * מקבילה בערבית تابل (תַאבִל); מקבילה בארמית "תבלא". * מדקדקים רבים גרסו שהשם "תֶּבֶל" הוא לשון היחיד של "תבלין", ויש להשתמש במלה "תבלין" רק ברבים. ראו בערך [[תבלין]]. ===נגזרות=== * [[תבלין]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spice|condiment}} * ערבית: {{ת|ערבית|تابل|بهار}} * רוסית: {{ת|רוסית|приправа|пряность}} ===מידע נוסף=== * יש הגוזרים את המילה "תֶּבֶל" מהשורש בל"ל, בהוראת ערבוב. למשל: יסטרוב{{הפניה|1|יסטרוב_בלל}} [http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38237_961.pdf בערך תֶּבֶל]. אתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית משייך את המילה לשורש תב"ל. ===ראו גם=== * [[תבול|תיבול]] ===קישורים חיצוניים=== * {{מקור/אינטרנט|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/2012/01/03/%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C%D7%9F|כותרת=לתבל או לתבלן? (מתוך הפינה "רגע של עברית" מאת רות אלמגור־רמון)|שם האתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=03/01/2012}} ===סימוכין=== {{הערה|יסטרוב_בלל}} Marcus Jastrow, [http://www.tyndalearchive.com/TABS/Jastrow/index.htm "Dictionary of Targumim, Talmud and Midrashic Literature"] בערך "תֶּבֶל", עמ' 1644. [[קטגוריה:מזון]] ==תֶּבֶל {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תבל |הגייה=te'''vel''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ב|ל|ל}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}} |נטיות= }} #{{משלב|לא בשימוש}} חטא מאוס ובזוי, בפרט בתחום המיני. #:*{{צט/תנ"ך|וּבְכָל־בְּהֵמָה לֹא־תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה־בָהּ, וְאִשָּׁה לֹא־תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ; '''תֶּבֶל''' הוּא.|ויקרא|יח|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־כַּלָּתוֹ, מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם; '''תֶּבֶל''' עָשׂוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.|ויקרא|כ|יב}} #:*{{צטבי|וכבר קרה כי התאוננה הפּאָליציי על הנערות העבריות אשר לא שמרו את החק, ולא התפרנסו '''מתבל''' וזמה, ויבלו את שנותיהן בלמודי מדעים|deinard/ottoman.html|מלחמת תוגרמה בארץ ישראל|אפרים דיינארד}} ===גיזרון=== * השם מופיע פעמיים במקרא, עבור שתי העברות בפסוקים שלעיל בספר ויקרא. באנציקלופדיה המקראית נכתב: "[...] עבירות שקשה למצוא להן תכונה משותפת לעומת שאר העבירות המנויות שם".{{הפניה|1|אנצ}} :כן מופיע בישעיהו {{צט/תנ"ך|כִּי עוֹד מְעַט מִזְעָר וְכָלָה זַעַם וְאַפִּי עַל '''תַּבְלִיתָם'''|ישעיהו|י|כה}}. ===פרשנים מפרשים=== * אבן ג'נאח משייך את המילה לשורש ב־ל־ל, בדומה לפועל "בָּלַל" שבפסוק {{צט/תנ"ך|כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ|בראשית|יא|ט}}, ומפרש את הבלילה בהוראת הפסד, שינוי והשחתה. בכך הוא חלק על בלשנים רבים שקדמו לו ושייכו את השם לשורש ת־ב־ל. *באנציקלופדיה המקראית{{הפניה|1|אנצ}} נכתב על כך: :"ראשוני מילונאי ימי הבינים גזרו תבל משרש תב"ל, אך מאז יונה אבן ג'נאח מקובל לגזור תבל מן בל"ל, אף על פי שמבחינה לשונית זו גזירה בלתי סבירה. לדעת [[w:דוד צבי הופמן|דוד צבי הופמן]] יש להשוות לערבית תַבַלַ, שהוא מתרגמה "להשחית" [...] אך אין זו משמעותו של הפועל הערבי; משמעותו העיקרית שגעון של תאווה מינית, ערבית תַבְל, והפועל מציין גירוי התאווה בגבר ע"י אשה. ייתכן שזו ההוראה גם בכתובים אלו". ===מילים נרדפות=== * [[זמה|זימה]] * [[שקוץ|שיקוץ]] * [[תועבה]] ===ניגודים=== * [[טהרה]] * [[פרישות]] * [[צניעות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|abomination}} * רוסית: {{ת|רוסית|мерзость}} ===מידע נוסף=== * [[w:ר' שלמה אבן גבירול|ר' שלמה אבן גבירול]] בקינתו "אחי תבל" מקשר את "תֶּבֶל" במשמעות זו למילה [[תבל#תֵּבֵל|תֵּבֵל]] במשמעות "עולם" במשחק מלים: :{{צטבי|הֲכִי תֵבֵל קְרָאוּהָ ‑ לְמַעַן הִיא וְהֵם כִּשְׁמָהּ. וְלוּ חָכְמוּ בְּנֵי תֵבֵל, אֲזַי יָעְצוּ לְהַשִּׁמָהּ|rashbag/rashbag163.html|אֲחִי תֵבֵל|רשב"ג}}. ===ראו גם=== * [[פריצות]] ===סימוכין=== {{הערה|אנצ}} {{אנציקלופדיה מקראית|2="תֶּבֶל"|3=ח}}. ההפניה שם לדוד צבי הופמן, ס' ויקרא ב', ירושלים תשי"ד, כג. [[קטגוריה:מוסר]] ==תִּבֵּל== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תיבל |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ב|ל}} |בניין=פיעל }} # {{רובד|לשון חז"ל}} הוסיף תבלין, כדי לתת טעם או ריח במאכל. #:* {{צט/משנה|כָּל הַמְחַמֵּץ '''וְהַמְתַבֵּל''' וְהַמְדַמֵּעַ בַּתְּרוּמָה וּבָעָרְלָה וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, אָסוּר. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף מְטַמֵּא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כַּבֵּיצָה:|ערלה|ב|ד}} #:* {{צט/בבלי|אמר רבי יוחנן: ראשונים שלא היה להן פלפלין - שוחקין אותו '''ומתבלין''' בו את הצלי|עירובין|כח|ב}} #:* {{הדגשה|חממי 2 כוסות נוזלים (חלב ומי ירקות ביחד), לזה תני 70 גראם קוואקר, '''תבלי''' במלח ופלפל ובשלי כ־20 רגע|מתוך הטור: [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZH%2F1942%2F07%2F05&id{{=}}Ar00305&sk{{=}}6679F56E "במטבח (מדור וויצ"ו)"], עיתון "הצופה" מתאריך 5/7/1942}} #:* הטבח '''תיבל''' את הסלט בחומץ ובדבש. # {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה}} שילב מעט דברים בעלי טעם בתוך המסגרת הכללית. למשל: תיבול דברים בהומור. <!-- [...] ואת כל ספוריו היה '''מתבל''' באגדות, בהלצות, בבדיחות, בחדודים וכיוצא בהם, "גּוֹטְהַרְדְּ דַּייטְשְׁ", ראובן בריינין --> #:*{{צטבי|את דרשותיו אלה הוא '''מתבל''' בפסוקים בלשון הקודש, שרק מחבר הסידור זכרונו לברכה בכבודו ובעצמו היה יכול לעמוד עליהם|shalom/hebrew_024.html|פסח מוקדם|שלום עליכם}} #:*{{צטבי|הוא מדבר קשות, '''מתבל''' אמריו בחירופים וגידופים משונים, מודיע מפורש, כי אינו מאמין כלל לדברי "יהודונית" שכמותה, לעזאזל!|brenner/xalal.html|חלל|י"ח ברנר}} #:*עורך התוכנית '''תיבל''' את ה[[משדר#מִשְׁדָּר|מִשְׁדָּר]] בקטעי מוסיקה. ===גיזרון=== * ראו ב[[תבל#תֶּבֶל א|תֶּבֶל]] וב[[תבלין]]. ===נגזרות=== * '''תֻּבַּל''' (צורת הסביל) ** [[מתבל#מְתֻבָּל|מתובל]] * [[תבול|תיבול]] *[[w:טאבולה|טאבולה]] ===מילים נרדפות=== * [[גון#גִּוֵּן|גיוון]] * [[הוסיף נפך|הוסיף נופך]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spice up|season}} * ערבית: {{ת|ערבית|تَبَّلَ}} * רוסית: {{ת|רוסית|приправлять}} ===מידע נוסף=== * כיום משתמשים רבים בפועל "תִּבְלֵן", שנגזר מהשם "תבלין". האקדמיה ללשון העברית [http://hebrew-academy.org.il/2012/01/03/%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C%D7%9F/ מעדיפה] את הפועל "תיבל" על פני "תִּבְלֵן". * במדרש [[w:בראשית רבה|בראשית רבה]] מופיע "תיבל" בהוראת "שיפר": :{{צט|וצלה גם היא ילדה את תובל קין. רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: זה '''תבל''' עבירתו של קין. קין הרג ולא היה לו במה להרוג, אבל זה, לוטש כל חורש נחושת וברזל|בראשית רבה כג ג}} ===ראו גם=== * [[המליח]] * [[פלפל#פִּלְפֵּל|פִּלְפֵּל]] * [[מתבל#מִתְבָּל|מִתְבָּל]] * [[תבלין]] ===קישורים חיצוניים=== * {{מקור/אינטרנט|יוצר=מתוך הפינה רגע של עברית מאת רות אלמגור־רמון|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/2012/01/03/%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C%D7%9F|כותרת=לתבל או לתבלן?|שם האתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=03/01/2012}} {{שורש|תבל}} [[קטגוריה:תבלינים|*]] 1b08seh7999abs62h1lvhuk4ipo0g0i 0 47080 521707 521252 2026-06-16T14:47:31Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ לא קשור הנה 521707 wikitext text/x-wiki ==שָׂרָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שרה |הגייה=Sa'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׂ|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות= }}{{תמונה|Sarah Abraham.jpg|שרה מסכיתה לדברי המלאכים ושוחקת.}} {{תבנית:ארבע האמהות}} #'''שָׂרָי'''; הָ[[אם|אֵם]] הַ[[עברי|עִבְרִיָּה]] הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת, וְהִיא אֵשֶׁת [[אברהם|אַבְרָהָם]], אֵם [[יצחק|יִצְחָק]] וּבִתּוֹ שֶׁל הָרָן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, '''שָׂרַי''' אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ '''שָׂרָי''': כִּי '''שָׂרָה''' שְׁמָהּ|בראשית|יז|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּהְיוּ חַיֵּי '''שָׂרָה''' מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי '''שָׂרָה'''|בראשית|כג|א}} #:*{{צט/תנ"ך|הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-'''שָׂרָה''' תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ|ישעיהו|נא|ב}} #שם פרטי לנקבה. #:*{{ציטוטון|'''שָׂרָה''' שָׁרָה שִׁיר שָׂמֵחַ, שִׁיר שָׂמֵחַ שָׁרָה '''שָׂרָה'''|([[q:משפטים שוברי שיניים|שובר שניים]])}} #:*{{צטשיר|שם כל '''השרות''' והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}564|בהאחזות הנח"ל בסיני|נעמי שמר}} ===גיזרון=== *צורת נקבה מן [[שר#שַׂר|שר]]. ===צירופים=== *[[חיי שרה]] === תרגום === *אנגלית: {{ת|אנגלית|Sarah}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שרה}} [[קטגוריה:שמות]] {{-}} ==שָׂרָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שרה |שורש וגזרה={{שרש3|שׂ|ר|ה}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} #{{מקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} [[נצח|נִצֵּחַ]] בְּ[[מאבק|מַאֲבָק]] וְ[[עמות|עִמּוּת]] #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי '''שָׂרִיתָ''' עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל|בראשית|לב|כט}} #:*{{צט/תנ"ך|בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ '''שָׂרָה''' אֶת-אֱלֹהִים|הושע|יב|ד}} #:*{{הדגשה|"...בני הבית השמחים לחזות נָקָם על המשׂאה אשר '''שָׂרִיתִי''' עליהם..."|[[w:מרדכי אהרן גינצבורג|מרדכי אהרן גינצבורג]], "אביעזר", עמ' 31}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל, ובשניהם משמש להסביר את מקור השם [[ישראל]]. *השורש {{שרש3|שׂ|ר|ה}} מקיים חילופי גזרות עם השורש {{שרש3|שׂ|ר|ר|קט=לא}} {{קצרמר}} {{שורש|שׂרה}} ==שָׁרָה {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שרה |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ר|ה}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} #שָׂם דְּבַר־מַה בְּ[[נוזל|נוֹזֵל]] לְמַעַן [[ספג|יִסְפֹּג]] וְ[[התרטב|יִתְרַטֵּב]] כָּל צָרְכּוֹ. #:*{{צט/משנה|אֵין '''שׁוֹרִין''' אֶת הַחִלְתִּית בַּפּוֹשְׁרִין, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחֹמֶץ; וְאֵין '''שׁוֹרִין''' אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכָּלָה.|שבת|כ|ג}} #:*{{צט/משנה|אֵין '''שׁוֹרִין''' אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין; הָאִשָּׁה לֹא '''תִשְׁרֶה''' אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָה לַמֶּרְחָץ|פסחים|ב|ז}} #:*{{צט/משנה|עָשָׂה בָהֶן מְלָאכָה אוֹ '''שֶׁשָּׁרָה''' בָהֶן פִּתּוֹ, פְּסוּלִין; שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן '''לִשְׁרוֹת''' בָּזֶה וְנָפַל לַשֵּׁנִי, כְּשֵׁרִים.|ידים|א|ג}} #:*{{צט|...ולא יעשה בריכת מים '''לשרות''' בה הבגדים לכיבוס...|משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק א'}} #:*{{מאגרים|...אֱגוֹזִים וּפוֹל וְדָגָן '''לִשְׁרוֹת''' שָׁם יוֹם תָּמִים עֲדֵי יְרֻכְּכוּ...|PMain.aspx?mishibbur{{=}}1001201|תולדות הטבע א|מנדלי מוכר ספרים|שנה=1862}} #נִמְצָא בְּקֶרֶב־, בָּא וְנָח עַל־ (גם בהשאלה). #:*{{צט/בבלי|כדי '''שתשרה''' עליו רוח טומאה זימנין דמסכנין ליה|נידה|יז|א}} #:*{{צט|ואף על פי שמכוונין דעתן, אפשר '''שתשרה''' שכינה עליהן, ואפשר שלא '''תשרה'''|משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ט'}} #:*הציפורים '''שורות''' על פארות האילן. ===גיזרון=== ===נגזרות=== *[[שריה]] *[[שרוי]] ===מילים נרדפות=== *[[השרה]](1) *[[חל|חָל]](2) *[[טבל]] (1) ===ניגודים=== *[[סחט]](1,2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|soak}} ==שָׁרָה {{משני|ד}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שרה |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ר|ה}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} #{{מקרא}} פָּתַח וְאִפְשֵׁר מַעֲבָר, הוֹצִיא וְשִׁחְרֵר לַמֶּרְחָב. #:*{{צט/תנ"ך|תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם '''יִשְׁרֵהוּ'''; וְאוֹרוֹ עַל-כַּנְפוֹת הָאָרֶץ|איוב|לז|ג}} ===גיזרון=== #נפוץ ב{{רובד|לשון חז"ל}} {{לועזית|ארמית}} במשמעות הִתִּיר לַעֲשׂוֹת. '''שָׁרִי לְמִשְׁרִי''' #:*{{צט|...הוא אסרה והוא '''שרתה''' והא עריות דאסר להו ולא '''שרי''' להו...|תלמוד בבלי, גמרא, מסכת קידושין, י"ג}} ===נגזרות=== *[[שרוי]]<!--כולם שרויים לכם כולם מותרים לכם--> ===ראו גם=== * {{קצרמר}} {{שורש|שׁרה}} ===סמוכין=== ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} ==שָׁרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|שׁ|ר|ה}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} ארץ [[מישור|מישורית]]. #:* {{צט/תנ"ך|עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ |ירמיהו|ה|י}} ===גיזרון=== * פרשני המקרא קושרים ל[[שרון]] השורש קרוב ל[[ישר|י־ש־ר]]. 0h7nu7ix06vnt3buth227acbhk32113 0 55503 521700 521692 2026-06-16T13:01:38Z CrescentStorm 15545 521700 wikitext text/x-wiki ==שָׁתַע== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שתע |שורש וגזרה={{שרש3|ש|ת|ע}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} [[פחד#פָּחַד|פָּחַד]], [[ירא#יָרָא גם יָרֵא א|יָרֵא]]. #:*{{צט/תנ"ך|אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי, אַל '''תִּשְׁתָּע''' כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ; אִמַּצְתִּיךָ, אַף עֲזַרְתִּיךָ, אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי|ישעיהו|מא|י}} #:*{{מאגרים|כצאתך מבית אביך במקלך, לא '''תשתע''' שוב ברוב קהלך|PMain.aspx?mishibbur{{=}}903001&mm15{{=}}029060100060%2080&mismilla{{=}}13|יוצר לפרשת בראשית|יניי}} #:*{{מאגרים|עלזי ורני אל '''תשתעי''', שאי כליך כנאמי|PMain.aspx?mishibbur{{=}}893001&mm15{{=}}004050052040%2039&mismilla{{=}}12|יוצא לפרשת בראשית|יהודה בן בנימין}} ===גיזרון=== * מילה יחידאית. רוב הפרשנים הבינו שהמילה 'תִּשְׁתָּע' היא משורש {{שרש3|ש|ע|ה|קט=לא}} ובבנין התפעל. אבל מסתבר השורש הוא למעשה ש־ת־ע ובבנין קל, מכיון שמצינו שורש זה בשפות שמיות נוספות בהוראה זהה: פינקית: [https://drevlit.ru/phoenician_dictionary_eng.html 𐤔𐤕𐤏]{{הבהרה|הקישור מכיל שגיאות רבות, ולא עבר הגהה, האם הקריאה נכונה?}} (שתע), אוגריתית: 𐎘𐎚𐎀 (שתע). ===פרשנים מפרשים=== *'''רד"ק''': "אל תשתע– לפי ענינו אל תפחד. ויונתן תרגם לָא 'תִיתְּבַר' (=אל תישבר), ובדברי רז״ל ([[s:בראשית רבה מד ג|בראשית רבה מד,ג]]) אל תהיה כשעוה, כלומר כדונג שנמס מפני האש כן אל תמס אתה. ואאז״ל פירש מענין שעו ממני שפי׳ הרפו, ופירוש אל תשתע אל תתרפה כענין אל ירפו ידיך." *'''רי"ד''': "אל תשתע- לשון 'סיפור' הוא (השוו [[שעה#שָׁעָה ב|שָׁעָה]]), ופתרונו: אל תרבה דברים להתלונן בגלותיך." *'''שד"ל''': "ורוזנמילר וגיזניוס פירשו משרש ש־ע־ה מענין הבטה, אל תביט סביבותיך כאדם המפחד. ולדעתי הוא משרש ש־ע־ע שענינו טיחה (השוו [[למשעי]]), הושאל על ההשתוממות." ===מילים נרדפות=== * [[פחד]] * [[חשש]] * [[ירא#יָרָא גם יָרֵא א|יָרֵא]] ===ניגודים=== ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|feared}} ==שִׁתַּע== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שיתע |שורש וגזרה={{שרש3|ש|ת|ע}} |בניין=פיעל }} #{{משלב|לא בשימוש}} [[הפחיד]]. #:*{{הדגשה|"בָּעֲרָה חֲמָתוֹ וַיִּתָּא בְּפֶתַע, בַּלָּה בְּשָׂרִי וְחַיָּתִי '''שִׁתַּע''', בַּיְעַרִים חֻבֵּאתִי כַּבְהֵמוֹת לְהָתַע."|(יוסף בן שלמה מקרקסונה, [[s:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|יוצר לשבת חנוכה]])}} ===גיזרון=== *משורש ש־ת־ע המקראי, ראו בגיזרון [[שתע#שָׁתַע|שָׁתַע]]. [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 1cai9kpkwbze565tk3s0l0sdf81ugq3 0 59433 521708 520428 2026-06-16T14:49:23Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 521708 wikitext text/x-wiki ==שָׁרוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שרון |הגייה=sha'''ron''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ש|ר|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלוֹן}} |נטיות= }} # {{רובד|מ}} [[חבל ארץ]] לאורך [[מישור]] ה[[חוף]] ה[[תיכון]] של [[ארץ ישראל]]. #:*{{צט/תנ"ך|מֶלֶךְ אֲפֵק, אֶחָד; מֶלֶךְ '''לַשָּׁרוֹן''', אֶחָד.|יהושע|יב|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה '''הַשָּׁרוֹן''' לִנְוֵה־צֹאן, וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר; לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי.|ישעיהו|סה|י}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּשְׁבוּ בַּגִּלְעָד, בַּבָּשָׁן וּבִבְנֹתֶיהָ; וּבְכָל־מִגְרְשֵׁי '''שָׁרוֹן''', עַל־תוֹצְאוֹתָם.|דברי הימים א|ה|טז}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַבּוֹנֶה בֵית לְבֵנִים '''בַּשָּׁרוֹן''', לֹא הָיָה חוֹזֵר.|סוטה|ח|ג}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה, וּכְלֵי פִשְׁתָּן בַּגָּלִיל, וַעֲגָלִים '''בַּשָּׁרוֹן'''.|בבא קמא|י|ט}} # שם פרטי לזכר ולנקבה. #:*{{צטשיר|רוצה בנות. רוצה את דנה, טלי, '''ושרון''', / וגם את רוני, מאיה, ולירון.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}7372&wrkid{{=}}18055|רוצה בנות|חובבי ציון}} ===גיזרון=== * מקור השם עשוי להיות מאכדית בהגיית: אַשְׁ-'''אַרַנֻ''' בהוראת: [[יער]] וגם בהוראת אדמה מושקית היטב רכה ו'''מושרית''', כהוראת הפועל: שַׁרה (בנוזל), כך גם בערבית בהגיית: ת'ריה.{{מקור}} אדמת השרון מאופיינת באדמת חמרה רכה ולחה בה צמח יער מהיערות החשובים של ימי המקרא. יער השרון השתרע ממרגלות ה[[כרמל]] בצפון ועד ל[[ירקון]] בדרום, וגדל בו [[אלון]] התבור. עץ זה הוא היעיל והשימושי ביותר ל[[חרשת]], בגלל גובהו וטיבו לכסיחה, ובעיקר משום שהוא מתחדש במהרה לאחר שכרתו את גזעו. לפיכך דומה שכאן מצוי היה {{צט/תנ"ך|גֵּיא חֲרָשִׁים|דברי הימים א|ד|יד}} בו פעלה כנראה, חרושת העץ והמתכת של הפלישתים ומלכי ישראל {{הערת שוליים|[[w:מנשה הראל|מנשה הראל]] ,קדמוניות נופי ארץ-ישראל: הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ,עמוד:42,210}} * יש המשייכים אל השורש שׁ־ר־ה כנראה מן השורש {{שרש3|י|שׁ|ר|קט=לא}} במשמעות '[[מישור]], אזור ישר ושטוח'<ref>[https://www.sefaria.org/Klein_Dictionary%2C_שָׁרוֹן.1?lang=he קליין].</ref><ref>[https://www.blueletterbible.org/lexicon/h8289/kjv/wlc/0-1/ גזניוס].</ref>. ישנם הקושרים למילה המקראית [[שרה#שָׁרָה|שָׁרָה]] {{צט/תנ"ך|עֲלוּ בְ'''שָׁרוֹתֶ'''יהָ וְשַׁחֵתוּ|ירמיהו|ה|י}}. תרגום השבעים תרגמו {{צט/תנ"ך|הַשָּׁרוֹן|ישעיהו|סה|י}} ליוונית בהגיית: 'דרימוס' ([https://en.wiktionary.org/wiki/δρυμός δρῡμός]) בהוראת [[סבך]], יער. :אולם במקומות אחרים תרגמו השבעים 'שרון' בהוראת: [[מישור]]. אהרוני וליונשטם בהתאם מוסיפים, ששרון הוא שם נרדף למישור. במילון התנ"ך מוסבר, ששרון הוא כנראה מלשון [[מישר]], ובלקסיקון המקראי מפרשים את שרון מלשון [[ישר]] . ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Sharon}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שרון|ויקימסע=שרון|ויקישיתוף=CATEGORY:Sharon}} {{חבלי ארץ ישראל}} [[קטגוריה:שמות]] ===הערות שוליים=== {{שורש|פעל}} dfiioy2wuf4yk6qyckrobzy3bg1gl4z 0 64231 521718 2026-06-17T01:59:15Z Atitarev 2739 הפניה לדף [[ריצ'רץ']] 521718 wikitext text/x-wiki #REDIRECT[[ריצ'רץ']] mpqpmatmo3i94zuvsqkdwqgtl0ngywf