ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.7 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע חובל 0 23383 521759 437221 2026-06-19T13:59:55Z CrescentStorm 15545 521759 wikitext text/x-wiki ==חוֹבֵל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חובל |הגייה=kho'''vel''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ב|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות=ר' חוֹבְלִים; חוֹבֵל־, ר' חוֹבְלֵי־ }} # {{רובד|לשון המקרא}} קצין סיפון באונייה מסחרית. #:* {{צט/תנ"ך|הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ, מַלָּחַיִךְ '''וְחֹבְלָיִךְ''' מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך.|יחזקאל|כז|כז}} #:* {{צטבי|'''החובל''' איננו חפץ להיות לרב החובלים רק באשר כי ברור לו כי הוא ידע לנהל את האניה במים אדירים מאין כמוהו בכל יתר '''החובלים''' חבריו.|https://benyehuda.org/read/1169|איך ומה לקרוא|ג'ון רסקין|מתרגם=אהרן דויד מרקסון}} #:* {{הדגשה|"'''החובל השני''', מתיו טרנר, היה בן אדם וימאי של ממש, אבל ג'ורג' דורטי לא זכה להתנחם בחברתו [...]."|([[w:ג'ק לונדון|ג'ק לונדון]], שוט מערבה. מאנגלית: [[w:נמרוד אשל|נמרוד אשל]])}} # {{רובד|עברית חדשה}} ב[[אנית מפרשים|אוניות מפרשים]] מלחמתיות: [[תת קצין|תת־קצין]] ששימש עוזר ל[[רב חובלים|רב החובלים]]. #:* {{הדגשה|"[...] בעלותך על הספינה יבקש ממך אחד '''החובלים''' כשלוש־ארבע לירות עבור כמה דברי מותרות קטנים בשביל התא שלכם."|(נורדהוף והול, המרד על הבאונטי. מאנגלית: א' עמיהוד, תש"ז)}} # {{רובד|עברית חדשה}} בחיל הים הישראלי: חניך בקורס הקצינים של החיל, וגם כינויו של בוגר קורס זה. #:* {{עיתונות|נקבעו כבר הדרגות בצי הישראלי ואלה הן: [...] משיט (מקביל לסגן), סגן '''חובל''' (מקביל לסגן א'), '''חובל''' (מקביל לסרן), '''חובל''' א' (מקביל לרב־סרן), רב '''חובל''', סגן קברניט (מקביל לסגן־אלוף), קברניט (מקביל לאלוף).|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}KHM%2F1948%2F11%2F23&id{{=}}Ar00413&sk{{=}}083077ED|קול העם, 23 בנובמבר 1948}} #:* קורס '''החובלים''' של חיל הים הוא אחד הקורסים הארוכים ביותר בצה"ל. ===גיזרון=== * מלשון "[[חבל#חֶבֶל|חֶבֶל]]", על שום התעסקותו בחבלי האונייה לשם השטתה.<ref>רפאל פטאי, '''הספנות העברית''', 1938. עמוד 50.</ref> * ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940 (הדרגות בצי המסחר). ===פרשנים מפרשים=== * רש"י על יונה א ו: רב החובל – שר המלחים, שאף הם נקראים חובלי הים. ובלע"ז גובירניי"ל. * אבן עזרא על יונה א ו: רב החובל – הגדול, שהיו חובלים, הוא מרימי החבלים, חבלי התורן. ורבי משה אמר, מגזרת "תחבולות". * רד"ק על יונה א ו: ויקרב אליו רב החובל – הגדול שבספנים, כי הספנים נקראים חובלים, לפי שמושכין ומתירין חבלי התורן כפי חכמתם. וחובל הוא שם כלל לחובלים. וכן תרגם יונתן, "רב ספניא". והוא שֵם, בשקל "ואת היותר החרמנו" (ש"א טו, טו), וגם כן יהיה שֵם כלל לחובלים. והוא הגדול, המנהיג הספינה, על פיו ימשכו ויתירו הספנים את החבלים. * מצודת ציון על יונה א ו: רב החובל – שר מנהיגי הספינה, כי "רב" הוא שר, וכן: "ורבי המלך" (ירמיה מא, א). ומנהיגי הספינה יקראו "חובלים", על כי מושכים בחבלי הווילון, להפנותה מול הרוח. וכן: "המה חבליך" (יחזקאל כז, ח). ===צירופים=== * [[רב חובל]] * חובל ראשון, חובל שני, חובל שלישי * [[פרח חובלים]] * [[חובל ראשי]] * [[חובל משמרת]] * [[רב חובלים]] * [[ברב חובלים תטבענה הספינות]] * [[חובלי הים]] ===מילים נרדפות=== * [[עוזר רב חובלים]] <small>(באוניות מפרשים מלחמתיות)</small> * [[קצין ספון|קצין סיפון]] * פקיד האניה, פקיד <small>(לשון התחייה)</small><ref>שפת הים – ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1788-1918: [https://sfathayam.com/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d/ מונחים ימיים היסטוריים].</ref> ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|mate|master's mate}}{{כ}} (1,2) ===ראו גם=== * [[משיט]] * [[סקיפר]] * [[מקל חובלים]] === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ימאות]] [[קטגוריה:דרגות ותפקידים בצי]] gu1ey8060ajyt5dywny9i39eq3sc3kc מזור 0 42581 521769 521065 2026-06-20T07:02:47Z ~2026-31978-93 46173 /* מָזוֹר {{משני|ג}} */ 521769 wikitext text/x-wiki ==מָזוֹר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים, מְזוׂרֵי־; מְזוׂר־ }} #{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} [[חולי]] ו[[מכאוב]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת־'''מְזֹרוֹ''' – וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר, וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב; וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם, וְלֹא־יגְהֶה מִכֶּם '''מָזוֹר'''.|הושע|ה|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, לַחְמְךָ יָשִׂימוּ '''מָזוֹר''' תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ. |עובדיה|א|ז}} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} [[טפול]] הניתן ל[[חולה]] על מנת ש[[יחלים]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֵין דָּן דִּינֵךְ '''לְמָזוֹר'''; רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.|ירמיהו|ל|יג}} #:*{{צט/ירושלמי|עשאה" (את המטלית) '''מזור''' טהורה|שבת|יז|ב}} #:*{{הדגשה|"זאת התורה הורית לענגה ורבה. חובש למצוא '''מזור''' וארוכה"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/910005.text.html סליחות, אילותנו לעזרתנו (161)] [[w:שמעון בן יצחק|שמעון בן יצחק]]}} #:*{{צטצט|המדע מצא '''מזור''' לרוב התחלואים, אך לא מצא תרופה לרע שבהם – האדישות של בני האדם|הלן קלר}} #:* הרופאים קיוו כי החיסון יעניק '''מזור''' למחלת השפעת. ===גיזרון=== *לשון מרפא ולשון חולי כאחד, מופיעים במקרא בלבד. {{ש}} :[[w:רש"י|רש"י]] מפרש '''מזורו''' - לשון חולי", "ולא יגהה מכם '''מזור''' - לא יסור מכם מכאוב" וכן לשון מרפא, "ל'''מזור''' - לרפואה". *מקור אפשרי מהשורש זר"י על שום זריית האבקה שמטרתה לרפא את הפצע. :ה[[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] מפרש ומרחיב "שם '''מזור''' בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף ...ועל ידי כך תיקרא גם המכה החיצונה בשם '''מזור''', על שם זריית האבק המרפא אותה..." [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94_%D7%99%D7%92, (מלבי"ם על הושע ה,יג)] וכן מוסיף ומציין את השורש זו"ר, גם בשל "מיעוך המכה להוציא הליחה". *ייתכן כי השורש זו"ר מרמז אף על הידוק, לחיצה וקשירה באמצעות תחבושת. {{הערת שוליים|שם=רוזנטל|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כותרת=מזור למזוררים |תאריך=11 בינואר 2013|כתובת=https://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2013/11012013.aspx|שם האתר=הזירה הלשונית}}}} ([[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] התייחס לכך באומרו: "ו'''מזור''' מעניין תחבושת על השבר" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%90_%D7%96 (מלבי"ם על עובדיה א ז)] ===מילים נרדפות=== '''2''' *[[ארכה]] *[[צרי]] *[[רפואה]] *[[תרופה]] ===ניגודים=== * [[דווי]], [[חבורה]], [[מחלה]], [[מכאוב]], [[מכה]], [[פצע]] (1) ===תרגום=== {{תר|טיפול הניתן לחולה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|curare}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|cure|remedy}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|kurieren}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|remedie}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|curar}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|medicine}} }}{{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מזור|2023/02/27}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אוטו אנטונימים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] ===סימוכין=== {{הערות שוליים|רוזנטל}} ==מָזוֹר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר' מְזוׂרֵי־ }}{{תמונה|Splendor solis das grosse waschfest vor der stadt 1531 detail.jpg|כובסות עושות שימוש במזור לסחיטת הכביסה}} #{{רובד|חז"ל}} {{ארמית}} [[מחבט]]. #:*{{צט/בבלי|הכל מודים בסיכי זיירי '''ומזורי''' דכיון דקפיד עלייהו|שבת|קכג|א}} - תרגום: הכל מודים ביְתֵדוֹת מַכְבֵּשִׁים ומחבטים שכיון שמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מיחד לָהֶם מקוּם. #:*{{צט/בבלי|מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא '''ובמזורה''' ובמכונה; בזיירא דו עצר ביה, '''במזורה''' דו חביט ביה.|ירושלמי שבת|פב|ב}} ===פרשנים מפרשים=== * רש"י מפרש את מקור השם מזור, מהפועל [[זר#זָר ג|ויזר]] מלשון מכבש ככתוב: :{{צט/בבלי|מעצרא '''זיירא''' - גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה|עבודה זרה| ס|א}}. * על פי [[w:דוד אלטשולר|מצודת דוד]], פרשנות הפועל "ויזר" מלשון סחיטה ככתוב:{{ש}} :{{צט/תנ"ך|'''וַיָּזַר''' אֶת הַגִּזָּה; וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה, מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.|שופטים|ו|לח}} ===מילים נרדפות=== * [[זיר|זַיָרָא]] ===ראו גם=== * [[מעגילה]] * [[מזרה#מִזְרֶה|מִזְרֶה]] {{-}} ==מָזוֹר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|נ|ז|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מַזָּרוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} <small>(בעיקר בריבוי)</small> [[מזל]], קבוצת כוכבים. #:*{{צט/תנ"ך|הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ? הֲתֹצִיא '''מַזָּרוֹת''' בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם?|איוב|לח|לב}} #:*{{הדגשה|"ואפל '''מזור''' וחמה/ כי רבתי הושמה שממה"| ([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/591066.text.html איכה אבל חיל וחומה (2)] יוצר שבת איכה)}} #:*{{הדגשה|"לכל כוכב אור הושוו מידותיו/ ל'''מזרות''' ומזלות סוימו מופתותיו"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/600008.text.html קדושתות לארבע פרשיות (634)], [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]])}} #:* {{הדגשה|העושה אורות/ הבורא מאורות/ המוציא '''מזרות'''/ המציע כוכבים| (קדושתות לשבתות השנה, במדבר, ייני)}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקיימת חילוף ל/ר עם [[מזל]]. ===ראו גם=== * [[ממזר]] [[קטגוריה:גרמי שמים]] [[קטגוריה:אסטרונומיה]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] g9r4ugeegs2wja10lj9xp4b5drj66ks 521770 521769 2026-06-20T07:03:30Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 521770 wikitext text/x-wiki ==מָזוֹר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים, מְזוׂרֵי־; מְזוׂר־ }} #{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} [[חולי]] ו[[מכאוב]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת־'''מְזֹרוֹ''' – וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר, וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב; וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם, וְלֹא־יגְהֶה מִכֶּם '''מָזוֹר'''.|הושע|ה|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, לַחְמְךָ יָשִׂימוּ '''מָזוֹר''' תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ. |עובדיה|א|ז}} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} [[טפול]] הניתן ל[[חולה]] על מנת ש[[יחלים]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֵין דָּן דִּינֵךְ '''לְמָזוֹר'''; רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.|ירמיהו|ל|יג}} #:*{{צט/ירושלמי|עשאה" (את המטלית) '''מזור''' טהורה|שבת|יז|ב}} #:*{{הדגשה|"זאת התורה הורית לענגה ורבה. חובש למצוא '''מזור''' וארוכה"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/910005.text.html סליחות, אילותנו לעזרתנו (161)] [[w:שמעון בן יצחק|שמעון בן יצחק]]}} #:*{{צטצט|המדע מצא '''מזור''' לרוב התחלואים, אך לא מצא תרופה לרע שבהם – האדישות של בני האדם|הלן קלר}} #:* הרופאים קיוו כי החיסון יעניק '''מזור''' למחלת השפעת. ===גיזרון=== *לשון מרפא ולשון חולי כאחד, מופיעים במקרא בלבד. {{ש}} :[[w:רש"י|רש"י]] מפרש '''מזורו''' - לשון חולי", "ולא יגהה מכם '''מזור''' - לא יסור מכם מכאוב" וכן לשון מרפא, "ל'''מזור''' - לרפואה". *מקור אפשרי מהשורש זר"י על שום זריית האבקה שמטרתה לרפא את הפצע. :ה[[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] מפרש ומרחיב "שם '''מזור''' בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף ...ועל ידי כך תיקרא גם המכה החיצונה בשם '''מזור''', על שם זריית האבק המרפא אותה..." [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94_%D7%99%D7%92, (מלבי"ם על הושע ה,יג)] וכן מוסיף ומציין את השורש זו"ר, גם בשל "מיעוך המכה להוציא הליחה". *ייתכן כי השורש זו"ר מרמז אף על הידוק, לחיצה וקשירה באמצעות תחבושת. {{הערת שוליים|שם=רוזנטל|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כותרת=מזור למזוררים |תאריך=11 בינואר 2013|כתובת=https://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2013/11012013.aspx|שם האתר=הזירה הלשונית}}}} ([[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] התייחס לכך באומרו: "ו'''מזור''' מעניין תחבושת על השבר" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%90_%D7%96 (מלבי"ם על עובדיה א ז)] ===מילים נרדפות=== '''2''' *[[ארכה]] *[[צרי]] *[[רפואה]] *[[תרופה]] ===ניגודים=== * [[דווי]], [[חבורה]], [[מחלה]], [[מכאוב]], [[מכה]], [[פצע]] (1) ===תרגום=== {{תר|טיפול הניתן לחולה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|curare}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|cure|remedy}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|kurieren}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|remedie}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|curar}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|medicine}} }}{{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מזור|2023/02/27}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אוטו אנטונימים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] ===סימוכין=== {{הערות שוליים|רוזנטל}} ==מָזוֹר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר' מְזוׂרֵי־ }}{{תמונה|Splendor solis das grosse waschfest vor der stadt 1531 detail.jpg|כובסות עושות שימוש במזור לסחיטת הכביסה}} #{{רובד|חז"ל}} {{ארמית}} [[מחבט]]. #:*{{צט/בבלי|הכל מודים בסיכי זיירי '''ומזורי''' דכיון דקפיד עלייהו|שבת|קכג|א}} - תרגום: הכל מודים ביְתֵדוֹת מַכְבֵּשִׁים ומחבטים שכיון שמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מיחד לָהֶם מקוּם. #:*{{צט/בבלי|מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא '''ובמזורה''' ובמכונה; בזיירא דו עצר ביה, '''במזורה''' דו חביט ביה.|ירושלמי שבת|פב|ב}} ===פרשנים מפרשים=== * רש"י מפרש את מקור השם מזור, מהפועל [[זר#זָר ג|ויזר]] מלשון מכבש ככתוב: :{{צט/בבלי|מעצרא '''זיירא''' - גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה|עבודה זרה| ס|א}}. * על פי [[w:דוד אלטשולר|מצודת דוד]], פרשנות הפועל "ויזר" מלשון סחיטה ככתוב:{{ש}} :{{צט/תנ"ך|'''וַיָּזַר''' אֶת הַגִּזָּה; וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה, מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.|שופטים|ו|לח}} ===מילים נרדפות=== * [[זיר|זַיָרָא]] ===ראו גם=== * [[מעגילה]] * [[מזרה#מִזְרֶה|מִזְרֶה]] {{-}} ==מָזוֹר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|נ|ז|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מַזָּרוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} <small>(בעיקר בריבוי)</small> [[מזל]], קבוצת כוכבים. #:*{{צט/תנ"ך|הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ? הֲתֹצִיא '''מַזָּרוֹת''' בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם?|איוב|לח|לב}} #:*{{הדגשה|"ואפל '''מזור''' וחמה/ כי רבתי הושמה שממה"| ([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/591066.text.html איכה אבל חיל וחומה (2)] יוצר שבת איכה)}} #:*{{הדגשה|"לכל כוכב אור הושוו מידותיו/ ל'''מזרות''' ומזלות סוימו מופתותיו"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/600008.text.html קדושתות לארבע פרשיות (634)], [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]])}} #:* {{הדגשה|העושה אורות/ הבורא מאורות/ המוציא '''מזרות'''/ המציע כוכבים| (קדושתות לשבתות השנה, במדבר, ייני)}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקיימת חילוף ל/ר עם [[מזל]]. ===ראו גם=== * [[ממזר]] (מ-מזר) [[קטגוריה:גרמי שמים]] [[קטגוריה:אסטרונומיה]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] cgvtpnr26j7rfrkxjj6epctf5r3u1iy 521771 521770 2026-06-20T07:04:03Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 521771 wikitext text/x-wiki ==מָזוֹר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים, מְזוׂרֵי־; מְזוׂר־ }} #{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} [[חולי]] ו[[מכאוב]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת־'''מְזֹרוֹ''' – וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר, וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב; וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם, וְלֹא־יגְהֶה מִכֶּם '''מָזוֹר'''.|הושע|ה|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, לַחְמְךָ יָשִׂימוּ '''מָזוֹר''' תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ. |עובדיה|א|ז}} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} [[טפול]] הניתן ל[[חולה]] על מנת ש[[יחלים]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֵין דָּן דִּינֵךְ '''לְמָזוֹר'''; רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.|ירמיהו|ל|יג}} #:*{{צט/ירושלמי|עשאה" (את המטלית) '''מזור''' טהורה|שבת|יז|ב}} #:*{{הדגשה|"זאת התורה הורית לענגה ורבה. חובש למצוא '''מזור''' וארוכה"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/910005.text.html סליחות, אילותנו לעזרתנו (161)] [[w:שמעון בן יצחק|שמעון בן יצחק]]}} #:*{{צטצט|המדע מצא '''מזור''' לרוב התחלואים, אך לא מצא תרופה לרע שבהם – האדישות של בני האדם|הלן קלר}} #:* הרופאים קיוו כי החיסון יעניק '''מזור''' למחלת השפעת. ===גיזרון=== *לשון מרפא ולשון חולי כאחד, מופיעים במקרא בלבד. {{ש}} :[[w:רש"י|רש"י]] מפרש '''מזורו''' - לשון חולי", "ולא יגהה מכם '''מזור''' - לא יסור מכם מכאוב" וכן לשון מרפא, "ל'''מזור''' - לרפואה". *מקור אפשרי מהשורש זר"י על שום זריית האבקה שמטרתה לרפא את הפצע. :ה[[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] מפרש ומרחיב "שם '''מזור''' בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף ...ועל ידי כך תיקרא גם המכה החיצונה בשם '''מזור''', על שם זריית האבק המרפא אותה..." [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94_%D7%99%D7%92, (מלבי"ם על הושע ה,יג)] וכן מוסיף ומציין את השורש זו"ר, גם בשל "מיעוך המכה להוציא הליחה". *ייתכן כי השורש זו"ר מרמז אף על הידוק, לחיצה וקשירה באמצעות תחבושת. {{הערת שוליים|שם=רוזנטל|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כותרת=מזור למזוררים |תאריך=11 בינואר 2013|כתובת=https://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2013/11012013.aspx|שם האתר=הזירה הלשונית}}}} ([[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] התייחס לכך באומרו: "ו'''מזור''' מעניין תחבושת על השבר" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%90_%D7%96 (מלבי"ם על עובדיה א ז)] ===מילים נרדפות=== '''2''' *[[ארכה]] *[[צרי]] *[[רפואה]] *[[תרופה]] ===ניגודים=== * [[דווי]], [[חבורה]], [[מחלה]], [[מכאוב]], [[מכה]], [[פצע]] (1) ===תרגום=== {{תר|טיפול הניתן לחולה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|curare}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|cure|remedy}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|kurieren}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|remedie}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|curar}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|medicine}} }}{{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מזור|2023/02/27}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אוטו אנטונימים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] ===סימוכין=== {{הערות שוליים|רוזנטל}} ==מָזוֹר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר' מְזוׂרֵי־ }}{{תמונה|Splendor solis das grosse waschfest vor der stadt 1531 detail.jpg|כובסות עושות שימוש במזור לסחיטת הכביסה}} #{{רובד|חז"ל}} {{ארמית}} [[מחבט]]. #:*{{צט/בבלי|הכל מודים בסיכי זיירי '''ומזורי''' דכיון דקפיד עלייהו|שבת|קכג|א}} - תרגום: הכל מודים ביְתֵדוֹת מַכְבֵּשִׁים ומחבטים שכיון שמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מיחד לָהֶם מקוּם. #:*{{צט/בבלי|מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא '''ובמזורה''' ובמכונה; בזיירא דו עצר ביה, '''במזורה''' דו חביט ביה.|ירושלמי שבת|פב|ב}} ===פרשנים מפרשים=== * רש"י מפרש את מקור השם מזור, מהפועל [[זר#זָר ג|ויזר]] מלשון מכבש ככתוב: :{{צט/בבלי|מעצרא '''זיירא''' - גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה|עבודה זרה| ס|א}}. * על פי [[w:דוד אלטשולר|מצודת דוד]], פרשנות הפועל "ויזר" מלשון סחיטה ככתוב:{{ש}} :{{צט/תנ"ך|'''וַיָּזַר''' אֶת הַגִּזָּה; וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה, מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.|שופטים|ו|לח}} ===מילים נרדפות=== * [[זיר|זַיָרָא]] ===ראו גם=== * [[מעגילה]] * [[מזרה#מִזְרֶה|מִזְרֶה]] {{-}} ==מָזוֹר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|נ|ז|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מַזָּרוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} <small>(בעיקר בריבוי)</small> [[מזל]], קבוצת כוכבים. #:*{{צט/תנ"ך|הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ? הֲתֹצִיא '''מַזָּרוֹת''' בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם?|איוב|לח|לב}} #:*{{הדגשה|"ואפל '''מזור''' וחמה/ כי רבתי הושמה שממה"| ([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/591066.text.html איכה אבל חיל וחומה (2)] יוצר שבת איכה)}} #:*{{הדגשה|"לכל כוכב אור הושוו מידותיו/ ל'''מזרות''' ומזלות סוימו מופתותיו"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/600008.text.html קדושתות לארבע פרשיות (634)], [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]])}} #:* {{הדגשה|העושה אורות/ הבורא מאורות/ המוציא '''מזרות'''/ המציע כוכבים| (קדושתות לשבתות השנה, במדבר, ייני)}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקיימת חילוף ל/ר עם [[מזל]]. ===ראו גם=== * [[ממזר]] [[קטגוריה:גרמי שמים]] [[קטגוריה:אסטרונומיה]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 7bowwsh77zsi5l2y32o324c4lgxuosy 521772 521771 2026-06-20T07:16:02Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 521772 wikitext text/x-wiki ==מָזוֹר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים, מְזוׂרֵי־; מְזוׂר־ }} #{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} [[חולי]] ו[[מכאוב]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת־'''מְזֹרוֹ''' – וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר, וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב; וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם, וְלֹא־יגְהֶה מִכֶּם '''מָזוֹר'''.|הושע|ה|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, לַחְמְךָ יָשִׂימוּ '''מָזוֹר''' תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ. |עובדיה|א|ז}} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} [[טפול]] הניתן ל[[חולה]] על מנת ש[[יחלים]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֵין דָּן דִּינֵךְ '''לְמָזוֹר'''; רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.|ירמיהו|ל|יג}} #:*{{צט/ירושלמי|עשאה" (את המטלית) '''מזור''' טהורה|שבת|יז|ב}} #:*{{הדגשה|"זאת התורה הורית לענגה ורבה. חובש למצוא '''מזור''' וארוכה"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/910005.text.html סליחות, אילותנו לעזרתנו (161)] [[w:שמעון בן יצחק|שמעון בן יצחק]]}} #:*{{צטצט|המדע מצא '''מזור''' לרוב התחלואים, אך לא מצא תרופה לרע שבהם – האדישות של בני האדם|הלן קלר}} #:* הרופאים קיוו כי החיסון יעניק '''מזור''' למחלת השפעת. ===גיזרון=== *לשון מרפא ולשון חולי כאחד, מופיעים במקרא בלבד. {{ש}} :[[w:רש"י|רש"י]] מפרש '''מזורו''' - לשון חולי", "ולא יגהה מכם '''מזור''' - לא יסור מכם מכאוב" וכן לשון מרפא, "ל'''מזור''' - לרפואה". *מקור אפשרי מהשורש זר"י על שום זריית האבקה שמטרתה לרפא את הפצע. :ה[[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] מפרש ומרחיב "שם '''מזור''' בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף ...ועל ידי כך תיקרא גם המכה החיצונה בשם '''מזור''', על שם זריית האבק המרפא אותה..." [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94_%D7%99%D7%92, (מלבי"ם על הושע ה,יג)] וכן מוסיף ומציין את השורש זו"ר, גם בשל "מיעוך המכה להוציא הליחה". *ייתכן כי השורש זו"ר מרמז אף על הידוק, לחיצה וקשירה באמצעות תחבושת. {{הערת שוליים|שם=רוזנטל|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כותרת=מזור למזוררים |תאריך=11 בינואר 2013|כתובת=https://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2013/11012013.aspx|שם האתר=הזירה הלשונית}}}} ([[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] התייחס לכך באומרו: "ו'''מזור''' מעניין תחבושת על השבר" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%90_%D7%96 (מלבי"ם על עובדיה א ז)] ===מילים נרדפות=== '''2''' *[[ארכה]] *[[צרי]] *[[רפואה]] *[[תרופה]] ===ניגודים=== * [[דווי]], [[חבורה]], [[מחלה]], [[מכאוב]], [[מכה]], [[פצע]] (1) ===תרגום=== {{תר|טיפול הניתן לחולה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|curare}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|cure|remedy}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|kurieren}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|remedie}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|curar}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|medicine}} }}{{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מזור|2023/02/27}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אוטו אנטונימים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] ===סימוכין=== {{הערות שוליים|רוזנטל}} ==מָזוֹר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר' מְזוׂרֵי־ }}{{תמונה|Splendor solis das grosse waschfest vor der stadt 1531 detail.jpg|כובסות עושות שימוש במזור לסחיטת הכביסה}} #{{רובד|חז"ל}} {{ארמית}} [[מחבט]]. #:*{{צט/בבלי|הכל מודים בסיכי זיירי '''ומזורי''' דכיון דקפיד עלייהו|שבת|קכג|א}} - תרגום: הכל מודים ביְתֵדוֹת מַכְבֵּשִׁים ומחבטים שכיון שמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מיחד לָהֶם מקוּם. #:*{{צט/בבלי|מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא '''ובמזורה''' ובמכונה; בזיירא דו עצר ביה, '''במזורה''' דו חביט ביה.|ירושלמי שבת|פב|ב}} ===פרשנים מפרשים=== * רש"י מפרש את מקור השם מזור, מהפועל [[זר#זָר ג|ויזר]] מלשון מכבש ככתוב: :{{צט/בבלי|מעצרא '''זיירא''' - גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה|עבודה זרה| ס|א}}. * על פי [[w:דוד אלטשולר|מצודת דוד]], פרשנות הפועל "ויזר" מלשון סחיטה ככתוב:{{ש}} :{{צט/תנ"ך|'''וַיָּזַר''' אֶת הַגִּזָּה; וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה, מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.|שופטים|ו|לח}} ===מילים נרדפות=== * [[זיר|זַיָרָא]] ===ראו גם=== * [[מעגילה]] * [[מזרה#מִזְרֶה|מִזְרֶה]] {{-}} ==מָזוֹר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|נ|ז|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מַזָּרוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} <small>(בעיקר בריבוי)</small> [[מזל]], קבוצת כוכבים. #:*{{צט/תנ"ך|הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ? הֲתֹצִיא '''מַזָּרוֹת''' בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם?|איוב|לח|לב}} #:*{{הדגשה|"ואפל '''מזור''' וחמה/ כי רבתי הושמה שממה"| ([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/591066.text.html איכה אבל חיל וחומה (2)] יוצר שבת איכה)}} #:*{{הדגשה|"לכל כוכב אור הושוו מידותיו/ ל'''מזרות''' ומזלות סוימו מופתותיו"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/600008.text.html קדושתות לארבע פרשיות (634)], [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]])}} #:* {{הדגשה|העושה אורות/ הבורא מאורות/ המוציא '''מזרות'''/ המציע כוכבים| (קדושתות לשבתות השנה, במדבר, ייני)}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקיימת חילוף ל/ר עם [[מזל]]. ===ראו גם=== * [[כוכב]] (עפ"י פירוש חז"ל) * [[ממזר]] [[קטגוריה:גרמי שמים]] [[קטגוריה:אסטרונומיה]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] iv46v4a631nqcuyzrt8li0d8hgnwfrt 521773 521772 2026-06-20T07:17:14Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 521773 wikitext text/x-wiki ==מָזוֹר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים, מְזוׂרֵי־; מְזוׂר־ }} #{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} [[חולי]] ו[[מכאוב]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת־'''מְזֹרוֹ''' – וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר, וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב; וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם, וְלֹא־יגְהֶה מִכֶּם '''מָזוֹר'''.|הושע|ה|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, לַחְמְךָ יָשִׂימוּ '''מָזוֹר''' תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ. |עובדיה|א|ז}} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} [[טפול]] הניתן ל[[חולה]] על מנת ש[[יחלים]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֵין דָּן דִּינֵךְ '''לְמָזוֹר'''; רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.|ירמיהו|ל|יג}} #:*{{צט/ירושלמי|עשאה" (את המטלית) '''מזור''' טהורה|שבת|יז|ב}} #:*{{הדגשה|"זאת התורה הורית לענגה ורבה. חובש למצוא '''מזור''' וארוכה"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/910005.text.html סליחות, אילותנו לעזרתנו (161)] [[w:שמעון בן יצחק|שמעון בן יצחק]]}} #:*{{צטצט|המדע מצא '''מזור''' לרוב התחלואים, אך לא מצא תרופה לרע שבהם – האדישות של בני האדם|הלן קלר}} #:* הרופאים קיוו כי החיסון יעניק '''מזור''' למחלת השפעת. ===גיזרון=== *לשון מרפא ולשון חולי כאחד, מופיעים במקרא בלבד. {{ש}} :[[w:רש"י|רש"י]] מפרש '''מזורו''' - לשון חולי", "ולא יגהה מכם '''מזור''' - לא יסור מכם מכאוב" וכן לשון מרפא, "ל'''מזור''' - לרפואה". *מקור אפשרי מהשורש זר"י על שום זריית האבקה שמטרתה לרפא את הפצע. :ה[[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] מפרש ומרחיב "שם '''מזור''' בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף ...ועל ידי כך תיקרא גם המכה החיצונה בשם '''מזור''', על שם זריית האבק המרפא אותה..." [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94_%D7%99%D7%92, (מלבי"ם על הושע ה,יג)] וכן מוסיף ומציין את השורש זו"ר, גם בשל "מיעוך המכה להוציא הליחה". *ייתכן כי השורש זו"ר מרמז אף על הידוק, לחיצה וקשירה באמצעות תחבושת. {{הערת שוליים|שם=רוזנטל|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כותרת=מזור למזוררים |תאריך=11 בינואר 2013|כתובת=https://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2013/11012013.aspx|שם האתר=הזירה הלשונית}}}} ([[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] התייחס לכך באומרו: "ו'''מזור''' מעניין תחבושת על השבר" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%90_%D7%96 (מלבי"ם על עובדיה א ז)] ===מילים נרדפות=== '''2''' *[[ארכה]] *[[צרי]] *[[רפואה]] *[[תרופה]] ===ניגודים=== * [[דווי]], [[חבורה]], [[מחלה]], [[מכאוב]], [[מכה]], [[פצע]] (1) ===תרגום=== {{תר|טיפול הניתן לחולה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|curare}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|cure|remedy}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|kurieren}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|remedie}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|curar}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|medicine}} }}{{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מזור|2023/02/27}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אוטו אנטונימים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] ===סימוכין=== {{הערות שוליים|רוזנטל}} ==מָזוֹר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר' מְזוׂרֵי־ }}{{תמונה|Splendor solis das grosse waschfest vor der stadt 1531 detail.jpg|כובסות עושות שימוש במזור לסחיטת הכביסה}} #{{רובד|חז"ל}} {{ארמית}} [[מחבט]]. #:*{{צט/בבלי|הכל מודים בסיכי זיירי '''ומזורי''' דכיון דקפיד עלייהו|שבת|קכג|א}} - תרגום: הכל מודים ביְתֵדוֹת מַכְבֵּשִׁים ומחבטים שכיון שמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מיחד לָהֶם מקוּם. #:*{{צט/בבלי|מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא '''ובמזורה''' ובמכונה; בזיירא דו עצר ביה, '''במזורה''' דו חביט ביה.|ירושלמי שבת|פב|ב}} ===פרשנים מפרשים=== * רש"י מפרש את מקור השם מזור, מהפועל [[זר#זָר ג|ויזר]] מלשון מכבש ככתוב: :{{צט/בבלי|מעצרא '''זיירא''' - גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה|עבודה זרה| ס|א}}. * על פי [[w:דוד אלטשולר|מצודת דוד]], פרשנות הפועל "ויזר" מלשון סחיטה ככתוב:{{ש}} :{{צט/תנ"ך|'''וַיָּזַר''' אֶת הַגִּזָּה; וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה, מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.|שופטים|ו|לח}} ===מילים נרדפות=== * [[זיר|זַיָרָא]] ===ראו גם=== * [[מעגילה]] * [[מזרה#מִזְרֶה|מִזְרֶה]] {{-}} ==מָזוֹר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|נ|ז|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מַזָּרוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} <small>(בעיקר בריבוי)</small> [[מזל]], קבוצת כוכבים. #:*{{צט/תנ"ך|הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ? הֲתֹצִיא '''מַזָּרוֹת''' בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם?|איוב|לח|לב}} #:*{{הדגשה|"ואפל '''מזור''' וחמה/ כי רבתי הושמה שממה"| ([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/591066.text.html איכה אבל חיל וחומה (2)] יוצר שבת איכה)}} #:*{{הדגשה|"לכל כוכב אור הושוו מידותיו/ ל'''מזרות''' ומזלות סוימו מופתותיו"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/600008.text.html קדושתות לארבע פרשיות (634)], [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]])}} #:* {{הדגשה|העושה אורות/ הבורא מאורות/ המוציא '''מזרות'''/ המציע כוכבים| (קדושתות לשבתות השנה, במדבר, ייני)}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקיימת חילוף ל/ר עם [[מזל]]. ===ראו גם=== * [[ממזר]] * [[כוכב]] (עפ"י לשון חז"ל) [[קטגוריה:גרמי שמים]] [[קטגוריה:אסטרונומיה]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] m1bgxu8lecv0137576cxkv52o4ayo3b דגנרט 0 48098 521761 510170 2026-06-19T14:25:13Z CrescentStorm 15545 521761 wikitext text/x-wiki {{שהות}} ==דֵּגֵנֵרָט== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דגנרט |הגייה=degene'''rat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות= }} # אדם [[מנון#מְנֻוָּן|מנוון]], הלוקה באיבריו או בתכונותיו. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * {{לועזית|לטינית}} dēgenerātus, מבסיס dēgenerō (פועל שנגזר מבסיס genus – [[סוג]] והתחילית -dē לשלילה) והסיומת ātus- לצורת הסביל. ===נגזרות=== * [[דגנרטיות]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|degenerate}} ===ראו גם=== * [[אינוליד|אינווליד]] os63ch6gkay7010ee5ifeb7i6tfmtmp 521762 521761 2026-06-19T14:25:26Z CrescentStorm 15545 521762 wikitext text/x-wiki {{שהות}} ==דֵּגֵנֵרָט== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דגנרט |הגייה=degene'''rat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות=ר' דֵּגֵנֵרָטִים }} # אדם [[מנון#מְנֻוָּן|מנוון]], הלוקה באיבריו או בתכונותיו. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * {{לועזית|לטינית}} dēgenerātus, מבסיס dēgenerō (פועל שנגזר מבסיס genus – [[סוג]] והתחילית -dē לשלילה) והסיומת ātus- לצורת הסביל. ===נגזרות=== * [[דגנרטיות]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|degenerate}} ===ראו גם=== * [[אינוליד|אינווליד]] kp8t6w13o1v78ubrcs3fsdouj4oti1k רפסדן 0 49164 521760 384094 2026-06-19T14:12:41Z Factfulness 42515 /* רַפְסְדָן */ תיקון שגיאה מטעה (לבל תטעו נבחנים בבגאות בלשון). 521760 wikitext text/x-wiki ==רַפְסְדָן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רפסדן |הגייה=rafse'''dan''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש4|ר|פ|ס|ד}} |דרך תצורה=משקל קטלן |נטיות=ר' רַפְסְדָנִים; נ' רַפְסְדָנִית, רַפְסְדָנִיוֹת }} # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} {{משלב|מליצי}} [[משיט]] [[רפסודה]], הן רפסודה להובלת נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשניה, הן רפסודת בולי עץ. #:* {{עיתונות|[...] ואת הנער המשרת גם שני '''רפסדנים''' (אשר עזרו לתפוש את הגנב) הובילו אל בית המשפט וישימם בכלא [...].|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MGD%2F1870%2F03%2F23&id{{=}}Ar00901&sk{{=}}4A19F239|המגיד||23 במרץ 1870}} ===גיזרון=== * מן [[רפסודה]]. ===מילים נרדפות=== * [[רפסודאי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|raft man}} [[קטגוריה:בעלי מקצוע]] [[קטגוריה:ימאות]] 3eeng48429e8c5w5tq3ou1pjz7w3tql סרוגין 0 50557 521774 443117 2026-06-20T07:46:20Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 521774 wikitext text/x-wiki ==סֵרוּגִין== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סירוגין |הגייה=seru'''gin''' |חלק דיבר=תואר־הפועל |מין= |שורש={{שרש3|ס|ר|ג}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} דבר שנעשה ב[[רווח]]ים ו[[הפסקה|הפסקות]]. #:*{{צט/משנה|קְרָאָהּ '''סֵרוּגִין''', וּמִתְנַמְנֵם, יָצָא.|מגילה|ב|ב}} #:* נטילת ידים שלש פעמים '''לסירוגין''' ===גיזרון=== * ריבוי לשם הפעולה [[סרוג#סֵרוּג|סירוג]] (כמו סירוגים) מצוי בלשון חז"ל ריבוי לדבר שאין בו ריבוי כמו מים מימות. ===ראו גם=== *[[סרג]] *[[סורג]] *[[חליפות]] [[קטגוריה:תואר־הפועל]] 4p92au2wx0ooes6p32bgj5cf9w1hh0y סלוגן 0 57148 521763 391535 2026-06-19T14:41:31Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 521763 wikitext text/x-wiki ==סְלוֹגֶן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סלוגן |הגייה=s'''lo'''gen |חלק דיבר= שם-עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' סלוגנים }} # {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|סלנג}} אמרה קצרה ה[[תמצת|מתמצתת]] מסר בצורה [[קליט]]ה ומשמשת כ[[פרסמת|פרסומת]] או הבעת עמדה עקרונית. #:* {{עיתונות|האם קופירייטרים נוהגים להתעלל בקורבנותיהם? ממה עושים '''סלוגן'''?|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1990/07/29/01/page/6|מעריב||29 ביולי 1990}} #:* {{עיתונות|המשפט שלך 'מה עשית בשביל מדינה' הפך להיות '''סלוגן'''.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1991/01/04/01/page/112|מעריב||4 בינואר 1991}} ===גיזרון=== *{{לועזית|אנגלית}} slogan; במקור מאירית sluagh-ghairm – [[קריאה|קריאת]] ה[[צבא]].{{הערת שוליים|Merriam-Webster (2003), p. 1174. Irish}} ===מילים נרדפות=== * [[ססמה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|slogan}} ===ראו גם=== *[[מוטו]] *[[סחריר]] *[[זמריר]] * [[קריאת קרב]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=סיסמה (פרסום)}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:פרסום]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]] 18b3t0r2ikql7b4zqothb2osp08m0f1 521764 521763 2026-06-19T14:43:43Z CrescentStorm 15545 521764 wikitext text/x-wiki ==סְלוֹגֶן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סלוגן |הגייה=s'''lo'''gen |חלק דיבר= שם-עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' סלוגנים }} # {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|סלנג}} אמרה קצרה ה[[תמצת|מתמצתת]] מסר בצורה [[קליט]]ה ומשמשת כ[[פרסמת|פרסומת]] או הבעת עמדה עקרונית. #:* {{עיתונות|האם קופירייטרים נוהגים להתעלל בקורבנותיהם? ממה עושים '''סלוגן'''?|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1990/07/29/01/page/6|מעריב||29 ביולי 1990}} #:* {{עיתונות|המשפט שלך 'מה עשית בשביל מדינה' הפך להיות '''סלוגן'''.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1991/01/04/01/page/112|מעריב||4 בינואר 1991}} ===גיזרון=== *{{לועזית|אנגלית}} slogan, עיוות של slughorn, במקור מאירית sluagh-ghairm – [[זעקת קרב]].{{הערת שוליים|Merriam-Webster (2003), p. 1174. Irish}} ===מילים נרדפות=== * [[ססמה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|slogan}} ===ראו גם=== *[[מוטו]] *[[סחריר]] *[[זמריר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=סיסמה (פרסום)}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:פרסום]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]] hjr0lvcb9db5kbhi3yj27bs4e4anex3 521765 521764 2026-06-19T14:44:14Z CrescentStorm 15545 521765 wikitext text/x-wiki ==סְלוֹגֶן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סלוגן |הגייה=s'''lo'''gen |חלק דיבר= שם-עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' סלוגנים }} # {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|סלנג}} אמרה קצרה ה[[תמצת|מתמצתת]] מסר בצורה [[קליט]]ה ומשמשת כ[[פרסמת|פרסומת]] או הבעת עמדה עקרונית. #:* {{עיתונות|האם קופירייטרים נוהגים להתעלל בקורבנותיהם? ממה עושים '''סלוגן'''?|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1990/07/29/01/page/6|מעריב||29 ביולי 1990}} #:* {{עיתונות|המשפט שלך 'מה עשית בשביל מדינה' הפך להיות '''סלוגן'''.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1991/01/04/01/page/112|מעריב||4 בינואר 1991}} ===גיזרון=== *{{לועזית|אנגלית}} slogan, עיוות של slughorn, במקור {{לועזית|אירית}} sluagh-ghairm – [[זעקת קרב]].{{הערת שוליים|Merriam-Webster (2003), p. 1174. Irish}} ===מילים נרדפות=== * [[ססמה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|slogan}} ===ראו גם=== *[[מוטו]] *[[סחריר]] *[[זמריר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=סיסמה (פרסום)}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:פרסום]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]] lcjlu1o22wtwskk6mpa5zv6c4kj7051 משתמש:Максим Шарфов 2 64121 521766 517262 2026-06-19T18:26:19Z Максим Шарфов 45204 /* */ 521766 wikitext text/x-wiki {{Babel|ru}} היי! שמי מקסים ואני מתעניין בנצרות. העברית המקראית מעניינת אותי במיוחד. לשמות המוצגים בברית הישנה יש אטימולוגיה מורכבת ומעניינת. לדוגמה, השם הבל פירושו "קיטור, מהומה, נשימה, בכי, עצב".[[Максим]] rcfe31a8y64oqawsej2si86z44uqfxb 521768 521766 2026-06-19T18:33:50Z Максим Шарфов 45204 /* */ 521768 wikitext text/x-wiki {{Babel|ru}} היי! שמי מקסים ואני מתעניין בנצרות. העברית המקראית מעניינת אותי במיוחד. לשמות המוצגים בברית הישנה יש אטימולוגיה מורכבת ומעניינת. לדוגמה, השם [[הבל]] פירושו "קיטור, מהומה, נשימה, בכי, עצב". 9gqg8fc2uqpy3z53i8nimb6ij4hdg7c