מלאך

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקימילון</sitename>
    <dbname>hewiktionary</dbname>
    <base>https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.16</generator>
    <case>case-sensitive</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="case-sensitive">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="case-sensitive" />
      <namespace key="1" case="case-sensitive">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="case-sensitive">ויקימילון</namespace>
      <namespace key="5" case="case-sensitive">שיחת ויקימילון</namespace>
      <namespace key="6" case="case-sensitive">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="case-sensitive">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="case-sensitive">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="case-sensitive">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="case-sensitive">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="case-sensitive">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="case-sensitive">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="case-sensitive">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="case-sensitive">נספח</namespace>
      <namespace key="101" case="case-sensitive">שיחת נספח</namespace>
      <namespace key="710" case="case-sensitive">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="case-sensitive">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="case-sensitive">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="case-sensitive">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="case-sensitive">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="case-sensitive">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>מלאך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8449</id>
    <revision>
      <id>522993</id>
      <parentid>520374</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:54:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>522993</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8681" sha1="6k21swlvyzztze4pn3mcwz8968rwatb" xml:space="preserve">==מַלְאָךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלאך
|הגייה=mal''''akh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַלְאָכִים; מַלְאַךְ־, ר' מַלְאֲכֵי־
}}
{{תמונה|Jacob Wrestles with the Angel (89394819).jpg|יעקב נאבק במלאך, כפי שציירוֹ [[w:גוסטב דורה|גוסטב דורה]].}}
{{תמונה|Gustav Jaeger Bileam Engel.jpg|בלעם והמלאך, כפי שציירם הצייר הגרמני גוסטב יאגר.}}
# {{רובד|מ}} שְליח [[אלוהים]], [[בריה]] על־אנושית המתווך בין [[בן אדם|בני־האדם]] ובין האל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה '''מַלְאֲכֵי''' אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ|בראשית|כח|יב}}
#:*{{צט/בבלי|דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא '''מלאך''' וחבטו על פניו|יומא|יט|ב}}
#:*{{צטבי|אֲנִי '''מַלְאָךְ''' וְהֵם אַנְשֵׁי עֲמֹרָה / וְאַתָּה לוֹט אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם|rashbag/rashbag146.html|עלה אליי|שלמה אבן גבירול}}
#:*{{צטבי|בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? – / שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, '''מַלְאָכִי'''!|bialik/bia068.html|ואם ישאל המלאך|חיים נחמן ביאליק}}
#:* במקרא, בניגוד לדמוי המקובל כיום, לא תוארו ה'''מלאכים''' כבעלי כנפיים.
#:* לפי המסורת היהודית מלווים את החוזר מבית־הכנסת '''מלאכים'''.
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} שליח, אדם המבצע שליחות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל '''מַלְאָכִים''' אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר...|שמואל א|יט|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת '''הַמַּלְאָכִים''' אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ|יהושע|ו|יז}}
#:*{{צטבי|וַיְמַהֵר הַכֶּשֶׂב '''מַלְאָךְ''' לִשְׁלוֹחַ / וּבַעֲלֵי הַבְּרִית אֻסְּפוּ אַרְבַּעְתָּמוֹ.|yalag/Ylg144.html|הפרה, הכבש והגדי בברית עם הארי|יהודה לייב גורדון}}
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} אדם טוב־לב.
#:* הוא עזר לאישה מבוגרת לחצות את הכביש – ממש '''מלאך'''!
# {{רובד|ח}} {{משלב|עסקים}} {{בהשאלה|3}} אדם פרטי המשקיע ב[[חברת הזנק]] מ[[הון|הונו]] האישי.

===גזרון===
* במקור 'שליח', משורש שמי משותף: ל-א-ך ומשדה סמנטי - 'שליחה' (sending). הפועל 'לאך' נשתכח בעברית אך קיים בשפה הקדומה [[w:אוגריתית|אוגריתית]]: לאך 'שלח (מסר)',&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 482&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt; כפועל בערבית {{ערבית|لأك|לאךֳ}} 'לשלוח (מסר)',&lt;ref&gt;[https://ejtaal.net/aa/#hw4=1013,ll=2736,ls=29,la=3975,sg=924,ha=685,br=859,pr=139,aan=595,mgf=764,vi=334,kz=2354,mr=614,mn=1246,uqw=1447,umr=980,ums=814,umj=738,ulq=1530,uqa=382,uqq=351,bdw=h793,amr=h574,asb=h872,auh=h1442,dhq=h506,mht=h809,msb=h215,tla=h90,amj=h730,ens=h1,mis=h1995 Hans Wehr, J. Milton Cowan, The Hans Wehr Dictionary of Modern Written Arabic, 4th Edition]&lt;/ref&gt; (ראו:[https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%84%D8%A3%D9%83 لأك]) המילה קימת בתצורה דומה גם בלשון געז.&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt;. הדים להימצאות אותו שורש מצויים במילה: '[[מלאכה]]' בהוראות הדנות בעינינים של 'שליחות, משימה' (בארמית, רק משמע טהור זה קיים)&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=ml%29kh%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; ומשם בהשאלה 'עבודה, מקצוע' (כמו בביטוי '[[משלח יד]]').
*מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎍𐎀𐎋 (מלאַך); ארמית: מַלְאֲכָא; געז: {{יוונית|መልአከ|mlɨʾək}}; ערבית: {{ערבית|مَلَاك|מַלַאכּ}}, פיניקית 𐤌𐤋𐤀𐤊 (מלאך)&lt;ref&gt;A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback&lt;/ref&gt;. כבר בכתבי אוגרית משמשת המילה בשתי המשמעויות: שליח כלשהו,&lt;ref&gt;למשל מכתב KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 2.76&lt;/ref&gt; וגם שליח מטעם האלים.&lt;ref&gt;למשל לוח KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 1.2 I, ראו צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 62–71&lt;/ref&gt;
* בתרגום השבעים של המקרא ל[[יוונית]], תורגמה המילה על שתי משמעויותיה המקראיות (שליח בשר ודם ושליח האל) בצורה הומוגנית (אחידה) בהגיית: אַנְגֶ'לוֹס  {{יוונית|ἄγγελος|angelos}}. כאשר התגלגלה המילה היוונית אל השפה הלטינית העדיפו להפריד את שתי המשמעויות למילים שונות: אנגלוס angelus (שליח האל) ובשם שהגייתו: נונטיוס nuntius (שליח בשר ודם). מכאן התגלגלה המילה הלטינית angelus לשאר השפות האירופיות: angel באנגלית, Engel בגרמנית, ángel בספרדית ועוד.

====פרשנים מפרשים====
לדעת ר&quot;א אבן עזרא מלאך נגזר מן [[מלאכה]] כלומר עושה מלאכת שולחו ראו במילה מַלְאֲכָה {{צט/תנ&quot;ך|מלאכותיך|תהלים|עג|כח}}, {{צט/תנ&quot;ך|הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל '''מַלְאֲכוֹת''' הַ[[תבנית]]|דברי הימים א|כח|יט}}.

===צירופים===
* &lt;!-- אין מלאך אחד עושה שתי שליחות אין שני מלאכים עושים שליחות אחת אתמול מלאך והיום שוטה במלאכיו ישים תהלה --&gt;[[מלאך המוות]]
* [[מלאך חבלה]]
* [[מלאכי שלום]]
* [[מלאך שרת]]
* [[מלאך תופת]]

===נגזרות===
* [[מלאכות|מַלְאָכוּת]]&lt;!---חגי. כנראה יחידאית---&gt;
* [[מלאכי]]
* [[מלאכה]]

=== מילים נרדפות ===

* [[אראל]] (1)
* [[שליח]] (2)
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]] (1)

===תרגום===
{{תר|שליח אלוהים}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|angelo}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|malaikat}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Engel}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|engel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَلَك|كَرُوب|مَلَاك}} (ריבוי: مَلَائِكة)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ange}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם המבצע שליחות}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|corriere}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|messenger|emissary}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kurier}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|boodschapper}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَبْعُوث}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|messager}}
* רוסית: {{ת|רוסית|посланец}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם טוב-לב}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}

 
=== ראו גם ===
* [[הלך]] 
* [[אראל]]
* ה[[כרוב#כְּרוּב ב|כרובים]]
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]]
* [[אופן#אוֹפַן|אוֹפַן]]
* [[חיות הקודש]]
* [[לך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאך|ויקישיתוף=Category:Angels|שם ויקישיתוף=מלאכים}}

{{שורש|לאך}}
[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:מקצועות]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>6k21swlvyzztze4pn3mcwz8968rwatb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>522994</id>
      <parentid>522993</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:55:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>522994</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8692" sha1="nru87k3wt2bj6emofdf11c9pmk5wimg" xml:space="preserve">==מַלְאָךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלאך
|הגייה=mal''''akh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַלְאָכִים; מַלְאַךְ־, ר' מַלְאֲכֵי־
}}
{{תמונה|Jacob Wrestles with the Angel (89394819).jpg|יעקב נאבק במלאך, כפי שציירוֹ [[w:גוסטב דורה|גוסטב דורה]].}}
{{תמונה|Gustav Jaeger Bileam Engel.jpg|בלעם והמלאך, כפי שציירם הצייר הגרמני גוסטב יאגר.}}
# {{רובד|מ}} שְליח [[אלוהים]], [[בריה]] על־אנושית המתווך בין [[בן אדם|בני־האדם]] ובין האל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה '''מַלְאֲכֵי''' אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ|בראשית|כח|יב}}
#:*{{צט/בבלי|דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא '''מלאך''' וחבטו על פניו|יומא|יט|ב}}
#:*{{צטבי|אֲנִי '''מַלְאָךְ''' וְהֵם אַנְשֵׁי עֲמֹרָה / וְאַתָּה לוֹט אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם|rashbag/rashbag146.html|עלה אליי|שלמה אבן גבירול}}
#:*{{צטבי|בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? – / שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, '''מַלְאָכִי'''!|bialik/bia068.html|ואם ישאל המלאך|חיים נחמן ביאליק}}
#:* במקרא, בניגוד לדמוי המקובל כיום, לא תוארו ה'''מלאכים''' כבעלי כנפיים.
#:* לפי המסורת היהודית מלווים את החוזר מבית־הכנסת '''מלאכים'''.
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} שליח, אדם המבצע שליחות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל '''מַלְאָכִים''' אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר...|שמואל א|יט|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת '''הַמַּלְאָכִים''' אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ|יהושע|ו|יז}}
#:*{{צטבי|וַיְמַהֵר הַכֶּשֶׂב '''מַלְאָךְ''' לִשְׁלוֹחַ / וּבַעֲלֵי הַבְּרִית אֻסְּפוּ אַרְבַּעְתָּמוֹ.|yalag/Ylg144.html|הפרה, הכבש והגדי בברית עם הארי|יהודה לייב גורדון}}
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} אדם טוב־לב.
#:* הוא עזר לאישה מבוגרת לחצות את הכביש – ממש '''מלאך'''!
# {{רובד|ח}} {{משלב|עסקים}} {{בהשאלה|3}} אדם פרטי המשקיע ב[[חברת הזנק]] מ[[הון|הונו]] האישי.

===גזרון===
* במקור 'שליח', משורש שמי משותף: ל-א-ך ומשדה סמנטי - 'שליחה' (sending). הפועל 'לאך' נשתכח בעברית אך קיים בשפה הקדומה [[w:אוגריתית|אוגריתית]] בצורה: לאך 'שלח (מסר)',&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 482&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt; כפועל בערבית {{ערבית|لأك|לאךֳ}} 'לשלוח (מסר)',&lt;ref&gt;[https://ejtaal.net/aa/#hw4=1013,ll=2736,ls=29,la=3975,sg=924,ha=685,br=859,pr=139,aan=595,mgf=764,vi=334,kz=2354,mr=614,mn=1246,uqw=1447,umr=980,ums=814,umj=738,ulq=1530,uqa=382,uqq=351,bdw=h793,amr=h574,asb=h872,auh=h1442,dhq=h506,mht=h809,msb=h215,tla=h90,amj=h730,ens=h1,mis=h1995 Hans Wehr, J. Milton Cowan, The Hans Wehr Dictionary of Modern Written Arabic, 4th Edition]&lt;/ref&gt; (ראו:[https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%84%D8%A3%D9%83 لأك]) המילה קימת בתצורה דומה גם בלשון געז.&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt;. הדים להימצאות אותו שורש מצויים במילה: '[[מלאכה]]' בהוראות הדנות בעינינים של 'שליחות, משימה' (בארמית, רק משמע טהור זה קיים)&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=ml%29kh%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; ומשם בהשאלה 'עבודה, מקצוע' (כמו בביטוי '[[משלח יד]]').
*מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎍𐎀𐎋 (מלאַך); ארמית: מַלְאֲכָא; געז: {{יוונית|መልአከ|mlɨʾək}}; ערבית: {{ערבית|مَلَاك|מַלַאכּ}}, פיניקית 𐤌𐤋𐤀𐤊 (מלאך)&lt;ref&gt;A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback&lt;/ref&gt;. כבר בכתבי אוגרית משמשת המילה בשתי המשמעויות: שליח כלשהו,&lt;ref&gt;למשל מכתב KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 2.76&lt;/ref&gt; וגם שליח מטעם האלים.&lt;ref&gt;למשל לוח KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 1.2 I, ראו צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 62–71&lt;/ref&gt;
* בתרגום השבעים של המקרא ל[[יוונית]], תורגמה המילה על שתי משמעויותיה המקראיות (שליח בשר ודם ושליח האל) בצורה הומוגנית (אחידה) בהגיית: אַנְגֶ'לוֹס  {{יוונית|ἄγγελος|angelos}}. כאשר התגלגלה המילה היוונית אל השפה הלטינית העדיפו להפריד את שתי המשמעויות למילים שונות: אנגלוס angelus (שליח האל) ובשם שהגייתו: נונטיוס nuntius (שליח בשר ודם). מכאן התגלגלה המילה הלטינית angelus לשאר השפות האירופיות: angel באנגלית, Engel בגרמנית, ángel בספרדית ועוד.

====פרשנים מפרשים====
לדעת ר&quot;א אבן עזרא מלאך נגזר מן [[מלאכה]] כלומר עושה מלאכת שולחו ראו במילה מַלְאֲכָה {{צט/תנ&quot;ך|מלאכותיך|תהלים|עג|כח}}, {{צט/תנ&quot;ך|הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל '''מַלְאֲכוֹת''' הַ[[תבנית]]|דברי הימים א|כח|יט}}.

===צירופים===
* &lt;!-- אין מלאך אחד עושה שתי שליחות אין שני מלאכים עושים שליחות אחת אתמול מלאך והיום שוטה במלאכיו ישים תהלה --&gt;[[מלאך המוות]]
* [[מלאך חבלה]]
* [[מלאכי שלום]]
* [[מלאך שרת]]
* [[מלאך תופת]]

===נגזרות===
* [[מלאכות|מַלְאָכוּת]]&lt;!---חגי. כנראה יחידאית---&gt;
* [[מלאכי]]
* [[מלאכה]]

=== מילים נרדפות ===

* [[אראל]] (1)
* [[שליח]] (2)
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]] (1)

===תרגום===
{{תר|שליח אלוהים}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|angelo}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|malaikat}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Engel}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|engel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَلَك|كَرُوب|مَلَاك}} (ריבוי: مَلَائِكة)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ange}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם המבצע שליחות}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|corriere}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|messenger|emissary}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kurier}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|boodschapper}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَبْعُوث}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|messager}}
* רוסית: {{ת|רוסית|посланец}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם טוב-לב}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}

 
=== ראו גם ===
* [[הלך]] 
* [[אראל]]
* ה[[כרוב#כְּרוּב ב|כרובים]]
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]]
* [[אופן#אוֹפַן|אוֹפַן]]
* [[חיות הקודש]]
* [[לך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאך|ויקישיתוף=Category:Angels|שם ויקישיתוף=מלאכים}}

{{שורש|לאך}}
[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:מקצועות]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>nru87k3wt2bj6emofdf11c9pmk5wimg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>522995</id>
      <parentid>522994</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:55:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>522995</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8709" sha1="0l6466oc6x3sbjv0qa5ka628y8k2kjq" xml:space="preserve">==מַלְאָךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלאך
|הגייה=mal''''akh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַלְאָכִים; מַלְאַךְ־, ר' מַלְאֲכֵי־
}}
{{תמונה|Jacob Wrestles with the Angel (89394819).jpg|יעקב נאבק במלאך, כפי שציירוֹ [[w:גוסטב דורה|גוסטב דורה]].}}
{{תמונה|Gustav Jaeger Bileam Engel.jpg|בלעם והמלאך, כפי שציירם הצייר הגרמני גוסטב יאגר.}}
# {{רובד|מ}} שְליח [[אלוהים]], [[בריה]] על־אנושית המתווך בין [[בן אדם|בני־האדם]] ובין האל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה '''מַלְאֲכֵי''' אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ|בראשית|כח|יב}}
#:*{{צט/בבלי|דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא '''מלאך''' וחבטו על פניו|יומא|יט|ב}}
#:*{{צטבי|אֲנִי '''מַלְאָךְ''' וְהֵם אַנְשֵׁי עֲמֹרָה / וְאַתָּה לוֹט אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם|rashbag/rashbag146.html|עלה אליי|שלמה אבן גבירול}}
#:*{{צטבי|בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? – / שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, '''מַלְאָכִי'''!|bialik/bia068.html|ואם ישאל המלאך|חיים נחמן ביאליק}}
#:* במקרא, בניגוד לדמוי המקובל כיום, לא תוארו ה'''מלאכים''' כבעלי כנפיים.
#:* לפי המסורת היהודית מלווים את החוזר מבית־הכנסת '''מלאכים'''.
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} שליח, אדם המבצע שליחות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל '''מַלְאָכִים''' אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר...|שמואל א|יט|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת '''הַמַּלְאָכִים''' אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ|יהושע|ו|יז}}
#:*{{צטבי|וַיְמַהֵר הַכֶּשֶׂב '''מַלְאָךְ''' לִשְׁלוֹחַ / וּבַעֲלֵי הַבְּרִית אֻסְּפוּ אַרְבַּעְתָּמוֹ.|yalag/Ylg144.html|הפרה, הכבש והגדי בברית עם הארי|יהודה לייב גורדון}}
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} אדם טוב־לב.
#:* הוא עזר לאישה מבוגרת לחצות את הכביש – ממש '''מלאך'''!
# {{רובד|ח}} {{משלב|עסקים}} {{בהשאלה|3}} אדם פרטי המשקיע ב[[חברת הזנק]] מ[[הון|הונו]] האישי.

===גזרון===
* במקור 'שליח', משורש שמי משותף: ל-א-ך ומשדה סמנטי - 'שליחה' (sending). הפועל 'לאך' נשתכח בעברית אך קיים בשפה הקדומה [[w:אוגריתית|אוגריתית]] בצורה: לאך ובהוראת - 'שלח (מסר)',&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 482&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt; כפועל בערבית {{ערבית|لأك|לאךֳ}} 'לשלוח (מסר)',&lt;ref&gt;[https://ejtaal.net/aa/#hw4=1013,ll=2736,ls=29,la=3975,sg=924,ha=685,br=859,pr=139,aan=595,mgf=764,vi=334,kz=2354,mr=614,mn=1246,uqw=1447,umr=980,ums=814,umj=738,ulq=1530,uqa=382,uqq=351,bdw=h793,amr=h574,asb=h872,auh=h1442,dhq=h506,mht=h809,msb=h215,tla=h90,amj=h730,ens=h1,mis=h1995 Hans Wehr, J. Milton Cowan, The Hans Wehr Dictionary of Modern Written Arabic, 4th Edition]&lt;/ref&gt; (ראו:[https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%84%D8%A3%D9%83 لأك]) המילה קימת בתצורה דומה גם בלשון געז.&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt;. הדים להימצאות אותו שורש מצויים במילה: '[[מלאכה]]' בהוראות הדנות בעינינים של 'שליחות, משימה' (בארמית, רק משמע טהור זה קיים)&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=ml%29kh%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; ומשם בהשאלה 'עבודה, מקצוע' (כמו בביטוי '[[משלח יד]]').
*מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎍𐎀𐎋 (מלאַך); ארמית: מַלְאֲכָא; געז: {{יוונית|መልአከ|mlɨʾək}}; ערבית: {{ערבית|مَلَاك|מַלַאכּ}}, פיניקית 𐤌𐤋𐤀𐤊 (מלאך)&lt;ref&gt;A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback&lt;/ref&gt;. כבר בכתבי אוגרית משמשת המילה בשתי המשמעויות: שליח כלשהו,&lt;ref&gt;למשל מכתב KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 2.76&lt;/ref&gt; וגם שליח מטעם האלים.&lt;ref&gt;למשל לוח KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 1.2 I, ראו צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 62–71&lt;/ref&gt;
* בתרגום השבעים של המקרא ל[[יוונית]], תורגמה המילה על שתי משמעויותיה המקראיות (שליח בשר ודם ושליח האל) בצורה הומוגנית (אחידה) בהגיית: אַנְגֶ'לוֹס  {{יוונית|ἄγγελος|angelos}}. כאשר התגלגלה המילה היוונית אל השפה הלטינית העדיפו להפריד את שתי המשמעויות למילים שונות: אנגלוס angelus (שליח האל) ובשם שהגייתו: נונטיוס nuntius (שליח בשר ודם). מכאן התגלגלה המילה הלטינית angelus לשאר השפות האירופיות: angel באנגלית, Engel בגרמנית, ángel בספרדית ועוד.

====פרשנים מפרשים====
לדעת ר&quot;א אבן עזרא מלאך נגזר מן [[מלאכה]] כלומר עושה מלאכת שולחו ראו במילה מַלְאֲכָה {{צט/תנ&quot;ך|מלאכותיך|תהלים|עג|כח}}, {{צט/תנ&quot;ך|הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל '''מַלְאֲכוֹת''' הַ[[תבנית]]|דברי הימים א|כח|יט}}.

===צירופים===
* &lt;!-- אין מלאך אחד עושה שתי שליחות אין שני מלאכים עושים שליחות אחת אתמול מלאך והיום שוטה במלאכיו ישים תהלה --&gt;[[מלאך המוות]]
* [[מלאך חבלה]]
* [[מלאכי שלום]]
* [[מלאך שרת]]
* [[מלאך תופת]]

===נגזרות===
* [[מלאכות|מַלְאָכוּת]]&lt;!---חגי. כנראה יחידאית---&gt;
* [[מלאכי]]
* [[מלאכה]]

=== מילים נרדפות ===

* [[אראל]] (1)
* [[שליח]] (2)
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]] (1)

===תרגום===
{{תר|שליח אלוהים}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|angelo}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|malaikat}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Engel}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|engel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَلَك|كَرُوب|مَلَاك}} (ריבוי: مَلَائِكة)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ange}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם המבצע שליחות}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|corriere}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|messenger|emissary}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kurier}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|boodschapper}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَبْعُوث}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|messager}}
* רוסית: {{ת|רוסית|посланец}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם טוב-לב}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}

 
=== ראו גם ===
* [[הלך]] 
* [[אראל]]
* ה[[כרוב#כְּרוּב ב|כרובים]]
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]]
* [[אופן#אוֹפַן|אוֹפַן]]
* [[חיות הקודש]]
* [[לך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאך|ויקישיתוף=Category:Angels|שם ויקישיתוף=מלאכים}}

{{שורש|לאך}}
[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:מקצועות]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>0l6466oc6x3sbjv0qa5ka628y8k2kjq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>522996</id>
      <parentid>522995</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:57:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>522996</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8711" sha1="3p4p1idhi2f8d0h3svqzm90ombxaqny" xml:space="preserve">==מַלְאָךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלאך
|הגייה=mal''''akh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַלְאָכִים; מַלְאַךְ־, ר' מַלְאֲכֵי־
}}
{{תמונה|Jacob Wrestles with the Angel (89394819).jpg|יעקב נאבק במלאך, כפי שציירוֹ [[w:גוסטב דורה|גוסטב דורה]].}}
{{תמונה|Gustav Jaeger Bileam Engel.jpg|בלעם והמלאך, כפי שציירם הצייר הגרמני גוסטב יאגר.}}
# {{רובד|מ}} שְליח [[אלוהים]], [[בריה]] על־אנושית המתווך בין [[בן אדם|בני־האדם]] ובין האל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה '''מַלְאֲכֵי''' אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ|בראשית|כח|יב}}
#:*{{צט/בבלי|דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא '''מלאך''' וחבטו על פניו|יומא|יט|ב}}
#:*{{צטבי|אֲנִי '''מַלְאָךְ''' וְהֵם אַנְשֵׁי עֲמֹרָה / וְאַתָּה לוֹט אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם|rashbag/rashbag146.html|עלה אליי|שלמה אבן גבירול}}
#:*{{צטבי|בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? – / שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, '''מַלְאָכִי'''!|bialik/bia068.html|ואם ישאל המלאך|חיים נחמן ביאליק}}
#:* במקרא, בניגוד לדמוי המקובל כיום, לא תוארו ה'''מלאכים''' כבעלי כנפיים.
#:* לפי המסורת היהודית מלווים את החוזר מבית־הכנסת '''מלאכים'''.
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} שליח, אדם המבצע שליחות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל '''מַלְאָכִים''' אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר...|שמואל א|יט|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת '''הַמַּלְאָכִים''' אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ|יהושע|ו|יז}}
#:*{{צטבי|וַיְמַהֵר הַכֶּשֶׂב '''מַלְאָךְ''' לִשְׁלוֹחַ / וּבַעֲלֵי הַבְּרִית אֻסְּפוּ אַרְבַּעְתָּמוֹ.|yalag/Ylg144.html|הפרה, הכבש והגדי בברית עם הארי|יהודה לייב גורדון}}
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} אדם טוב־לב.
#:* הוא עזר לאישה מבוגרת לחצות את הכביש – ממש '''מלאך'''!
# {{רובד|ח}} {{משלב|עסקים}} {{בהשאלה|3}} אדם פרטי המשקיע ב[[חברת הזנק]] מ[[הון|הונו]] האישי.

===גזרון===
* במקור 'שליח', משורש שמי משותף: ל-א-ך ומשדה סמנטי - 'שליחה' (sending). הפועל 'לאך' נשתכח בעברית אך קיים בשפה הקדומה [[w:אוגריתית|אוגריתית]] בצורה: לאך ובהוראת - 'שלח' (מֶסר),&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 482&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt; כפועל בערבית {{ערבית|لأك|לאךֳ}} 'לשלוח (מסר)',&lt;ref&gt;[https://ejtaal.net/aa/#hw4=1013,ll=2736,ls=29,la=3975,sg=924,ha=685,br=859,pr=139,aan=595,mgf=764,vi=334,kz=2354,mr=614,mn=1246,uqw=1447,umr=980,ums=814,umj=738,ulq=1530,uqa=382,uqq=351,bdw=h793,amr=h574,asb=h872,auh=h1442,dhq=h506,mht=h809,msb=h215,tla=h90,amj=h730,ens=h1,mis=h1995 Hans Wehr, J. Milton Cowan, The Hans Wehr Dictionary of Modern Written Arabic, 4th Edition]&lt;/ref&gt; (ראו:[https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%84%D8%A3%D9%83 لأك]) המילה קימת בתצורה דומה גם בלשון געז.&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt;. הדים להימצאות אותו שורש מצויים במילה: '[[מלאכה]]' בהוראות הדנות בעינינים של 'שליחות, משימה' (בארמית, רק משמע טהור זה קיים)&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=ml%29kh%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; ומשם בהשאלה 'עבודה, מקצוע' (כמו בביטוי '[[משלח יד]]').
*מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎍𐎀𐎋 (מלאַך); ארמית: מַלְאֲכָא; געז: {{יוונית|መልአከ|mlɨʾək}}; ערבית: {{ערבית|مَلَاك|מַלַאכּ}}, פיניקית 𐤌𐤋𐤀𐤊 (מלאך)&lt;ref&gt;A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback&lt;/ref&gt;. כבר בכתבי אוגרית משמשת המילה בשתי המשמעויות: שליח כלשהו,&lt;ref&gt;למשל מכתב KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 2.76&lt;/ref&gt; וגם שליח מטעם האלים.&lt;ref&gt;למשל לוח KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 1.2 I, ראו צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 62–71&lt;/ref&gt;
* בתרגום השבעים של המקרא ל[[יוונית]], תורגמה המילה על שתי משמעויותיה המקראיות (שליח בשר ודם ושליח האל) בצורה הומוגנית (אחידה) בהגיית: אַנְגֶ'לוֹס  {{יוונית|ἄγγελος|angelos}}. כאשר התגלגלה המילה היוונית אל השפה הלטינית העדיפו להפריד את שתי המשמעויות למילים שונות: אנגלוס angelus (שליח האל) ובשם שהגייתו: נונטיוס nuntius (שליח בשר ודם). מכאן התגלגלה המילה הלטינית angelus לשאר השפות האירופיות: angel באנגלית, Engel בגרמנית, ángel בספרדית ועוד.

====פרשנים מפרשים====
לדעת ר&quot;א אבן עזרא מלאך נגזר מן [[מלאכה]] כלומר עושה מלאכת שולחו ראו במילה מַלְאֲכָה {{צט/תנ&quot;ך|מלאכותיך|תהלים|עג|כח}}, {{צט/תנ&quot;ך|הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל '''מַלְאֲכוֹת''' הַ[[תבנית]]|דברי הימים א|כח|יט}}.

===צירופים===
* &lt;!-- אין מלאך אחד עושה שתי שליחות אין שני מלאכים עושים שליחות אחת אתמול מלאך והיום שוטה במלאכיו ישים תהלה --&gt;[[מלאך המוות]]
* [[מלאך חבלה]]
* [[מלאכי שלום]]
* [[מלאך שרת]]
* [[מלאך תופת]]

===נגזרות===
* [[מלאכות|מַלְאָכוּת]]&lt;!---חגי. כנראה יחידאית---&gt;
* [[מלאכי]]
* [[מלאכה]]

=== מילים נרדפות ===

* [[אראל]] (1)
* [[שליח]] (2)
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]] (1)

===תרגום===
{{תר|שליח אלוהים}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|angelo}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|malaikat}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Engel}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|engel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَلَك|كَرُوب|مَلَاك}} (ריבוי: مَلَائِكة)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ange}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם המבצע שליחות}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|corriere}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|messenger|emissary}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kurier}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|boodschapper}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَبْعُوث}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|messager}}
* רוסית: {{ת|רוסית|посланец}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם טוב-לב}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}

 
=== ראו גם ===
* [[הלך]] 
* [[אראל]]
* ה[[כרוב#כְּרוּב ב|כרובים]]
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]]
* [[אופן#אוֹפַן|אוֹפַן]]
* [[חיות הקודש]]
* [[לך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאך|ויקישיתוף=Category:Angels|שם ויקישיתוף=מלאכים}}

{{שורש|לאך}}
[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:מקצועות]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>3p4p1idhi2f8d0h3svqzm90ombxaqny</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>522997</id>
      <parentid>522996</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:58:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>522997</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8711" sha1="ahaepskp0j5n0fmr68qx3zof4lwg24s" xml:space="preserve">==מַלְאָךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלאך
|הגייה=mal''''akh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַלְאָכִים; מַלְאַךְ־, ר' מַלְאֲכֵי־
}}
{{תמונה|Jacob Wrestles with the Angel (89394819).jpg|יעקב נאבק במלאך, כפי שציירוֹ [[w:גוסטב דורה|גוסטב דורה]].}}
{{תמונה|Gustav Jaeger Bileam Engel.jpg|בלעם והמלאך, כפי שציירם הצייר הגרמני גוסטב יאגר.}}
# {{רובד|מ}} שְליח [[אלוהים]], [[בריה]] על־אנושית המתווך בין [[בן אדם|בני־האדם]] ובין האל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה '''מַלְאֲכֵי''' אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ|בראשית|כח|יב}}
#:*{{צט/בבלי|דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא '''מלאך''' וחבטו על פניו|יומא|יט|ב}}
#:*{{צטבי|אֲנִי '''מַלְאָךְ''' וְהֵם אַנְשֵׁי עֲמֹרָה / וְאַתָּה לוֹט אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם|rashbag/rashbag146.html|עלה אליי|שלמה אבן גבירול}}
#:*{{צטבי|בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? – / שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, '''מַלְאָכִי'''!|bialik/bia068.html|ואם ישאל המלאך|חיים נחמן ביאליק}}
#:* במקרא, בניגוד לדמוי המקובל כיום, לא תוארו ה'''מלאכים''' כבעלי כנפיים.
#:* לפי המסורת היהודית מלווים את החוזר מבית־הכנסת '''מלאכים'''.
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} שליח, אדם המבצע שליחות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל '''מַלְאָכִים''' אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר...|שמואל א|יט|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת '''הַמַּלְאָכִים''' אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ|יהושע|ו|יז}}
#:*{{צטבי|וַיְמַהֵר הַכֶּשֶׂב '''מַלְאָךְ''' לִשְׁלוֹחַ / וּבַעֲלֵי הַבְּרִית אֻסְּפוּ אַרְבַּעְתָּמוֹ.|yalag/Ylg144.html|הפרה, הכבש והגדי בברית עם הארי|יהודה לייב גורדון}}
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} אדם טוב־לב.
#:* הוא עזר לאישה מבוגרת לחצות את הכביש – ממש '''מלאך'''!
# {{רובד|ח}} {{משלב|עסקים}} {{בהשאלה|3}} אדם פרטי המשקיע ב[[חברת הזנק]] מ[[הון|הונו]] האישי.

===גזרון===
* במקור 'שליח', משורש שמי משותף: ל-א-ך ומשדה סמנטי - 'שליחה' (sending). הפועל 'לאך' נשתכח בעברית אך קיים בשפה הקדומה [[w:אוגריתית|אוגריתית]] בצורה: לאך ובהוראת - 'שלח' (מֶסר),&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 482&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt; כפועל בערבית {{ערבית|لأك|לאךֳ}} 'לשלוח' (מסר),&lt;ref&gt;[https://ejtaal.net/aa/#hw4=1013,ll=2736,ls=29,la=3975,sg=924,ha=685,br=859,pr=139,aan=595,mgf=764,vi=334,kz=2354,mr=614,mn=1246,uqw=1447,umr=980,ums=814,umj=738,ulq=1530,uqa=382,uqq=351,bdw=h793,amr=h574,asb=h872,auh=h1442,dhq=h506,mht=h809,msb=h215,tla=h90,amj=h730,ens=h1,mis=h1995 Hans Wehr, J. Milton Cowan, The Hans Wehr Dictionary of Modern Written Arabic, 4th Edition]&lt;/ref&gt; (ראו:[https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%84%D8%A3%D9%83 لأك]) המילה קימת בתצורה דומה גם בלשון געז.&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt;. הדים להימצאות אותו שורש מצויים במילה: '[[מלאכה]]' בהוראות הדנות בעינינים של 'שליחות, משימה' (בארמית, רק משמע טהור זה קיים)&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=ml%29kh%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; ומשם בהשאלה 'עבודה, מקצוע' (כמו בביטוי '[[משלח יד]]').
*מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎍𐎀𐎋 (מלאַך); ארמית: מַלְאֲכָא; געז: {{יוונית|መልአከ|mlɨʾək}}; ערבית: {{ערבית|مَلَاك|מַלַאכּ}}, פיניקית 𐤌𐤋𐤀𐤊 (מלאך)&lt;ref&gt;A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback&lt;/ref&gt;. כבר בכתבי אוגרית משמשת המילה בשתי המשמעויות: שליח כלשהו,&lt;ref&gt;למשל מכתב KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 2.76&lt;/ref&gt; וגם שליח מטעם האלים.&lt;ref&gt;למשל לוח KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 1.2 I, ראו צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 62–71&lt;/ref&gt;
* בתרגום השבעים של המקרא ל[[יוונית]], תורגמה המילה על שתי משמעויותיה המקראיות (שליח בשר ודם ושליח האל) בצורה הומוגנית (אחידה) בהגיית: אַנְגֶ'לוֹס  {{יוונית|ἄγγελος|angelos}}. כאשר התגלגלה המילה היוונית אל השפה הלטינית העדיפו להפריד את שתי המשמעויות למילים שונות: אנגלוס angelus (שליח האל) ובשם שהגייתו: נונטיוס nuntius (שליח בשר ודם). מכאן התגלגלה המילה הלטינית angelus לשאר השפות האירופיות: angel באנגלית, Engel בגרמנית, ángel בספרדית ועוד.

====פרשנים מפרשים====
לדעת ר&quot;א אבן עזרא מלאך נגזר מן [[מלאכה]] כלומר עושה מלאכת שולחו ראו במילה מַלְאֲכָה {{צט/תנ&quot;ך|מלאכותיך|תהלים|עג|כח}}, {{צט/תנ&quot;ך|הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל '''מַלְאֲכוֹת''' הַ[[תבנית]]|דברי הימים א|כח|יט}}.

===צירופים===
* &lt;!-- אין מלאך אחד עושה שתי שליחות אין שני מלאכים עושים שליחות אחת אתמול מלאך והיום שוטה במלאכיו ישים תהלה --&gt;[[מלאך המוות]]
* [[מלאך חבלה]]
* [[מלאכי שלום]]
* [[מלאך שרת]]
* [[מלאך תופת]]

===נגזרות===
* [[מלאכות|מַלְאָכוּת]]&lt;!---חגי. כנראה יחידאית---&gt;
* [[מלאכי]]
* [[מלאכה]]

=== מילים נרדפות ===

* [[אראל]] (1)
* [[שליח]] (2)
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]] (1)

===תרגום===
{{תר|שליח אלוהים}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|angelo}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|malaikat}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Engel}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|engel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَلَك|كَرُوب|مَلَاك}} (ריבוי: مَلَائِكة)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ange}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם המבצע שליחות}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|corriere}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|messenger|emissary}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kurier}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|boodschapper}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَبْعُوث}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|messager}}
* רוסית: {{ת|רוסית|посланец}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם טוב-לב}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}

 
=== ראו גם ===
* [[הלך]] 
* [[אראל]]
* ה[[כרוב#כְּרוּב ב|כרובים]]
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]]
* [[אופן#אוֹפַן|אוֹפַן]]
* [[חיות הקודש]]
* [[לך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאך|ויקישיתוף=Category:Angels|שם ויקישיתוף=מלאכים}}

{{שורש|לאך}}
[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:מקצועות]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>ahaepskp0j5n0fmr68qx3zof4lwg24s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>522998</id>
      <parentid>522997</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:07:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>522998</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8716" sha1="b04cdv6k5de4t3svdaw3uh7410szjsn" xml:space="preserve">==מַלְאָךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מלאך
|הגייה=mal''''akh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}}
|נטיות=ר' מַלְאָכִים; מַלְאַךְ־, ר' מַלְאֲכֵי־
}}
{{תמונה|Jacob Wrestles with the Angel (89394819).jpg|יעקב נאבק במלאך, כפי שציירוֹ [[w:גוסטב דורה|גוסטב דורה]].}}
{{תמונה|Gustav Jaeger Bileam Engel.jpg|בלעם והמלאך, כפי שציירם הצייר הגרמני גוסטב יאגר.}}
# {{רובד|מ}} שְליח [[אלוהים]], [[בריה]] על־אנושית המתווך בין [[בן אדם|בני־האדם]] ובין האל.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה '''מַלְאֲכֵי''' אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ|בראשית|כח|יב}}
#:*{{צט/בבלי|דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא '''מלאך''' וחבטו על פניו|יומא|יט|ב}}
#:*{{צטבי|אֲנִי '''מַלְאָךְ''' וְהֵם אַנְשֵׁי עֲמֹרָה / וְאַתָּה לוֹט אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם|rashbag/rashbag146.html|עלה אליי|שלמה אבן גבירול}}
#:*{{צטבי|בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? – / שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, '''מַלְאָכִי'''!|bialik/bia068.html|ואם ישאל המלאך|חיים נחמן ביאליק}}
#:* במקרא, בניגוד לדמוי המקובל כיום, לא תוארו ה'''מלאכים''' כבעלי כנפיים.
#:* לפי המסורת היהודית מלווים את החוזר מבית־הכנסת '''מלאכים'''.
# {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} שליח, אדם המבצע שליחות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל '''מַלְאָכִים''' אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר...|שמואל א|יט|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת '''הַמַּלְאָכִים''' אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ|יהושע|ו|יז}}
#:*{{צטבי|וַיְמַהֵר הַכֶּשֶׂב '''מַלְאָךְ''' לִשְׁלוֹחַ / וּבַעֲלֵי הַבְּרִית אֻסְּפוּ אַרְבַּעְתָּמוֹ.|yalag/Ylg144.html|הפרה, הכבש והגדי בברית עם הארי|יהודה לייב גורדון}}
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} אדם טוב־לב.
#:* הוא עזר לאישה מבוגרת לחצות את הכביש – ממש '''מלאך'''!
# {{רובד|ח}} {{משלב|עסקים}} {{בהשאלה|3}} אדם פרטי המשקיע ב[[חברת הזנק]] מ[[הון|הונו]] האישי.

===גזרון===
* במקור 'שליח', משורש שמי משותף: ל-א-ך ומשדה סמנטי - 'שליחה' (sending). הפועל 'לאך' נשתכח בעברית אך קיים בשפה הקדומה [[w:אוגריתית|אוגריתית]] בצורה: לאך ובהוראת - 'שלח' (מֶסר),&lt;ref&gt;A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 482&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt; כפועל בערבית {{ערבית|لأك|לאךֳ}} 'לשלוח' (מסר),&lt;ref&gt;[https://ejtaal.net/aa/#hw4=1013,ll=2736,ls=29,la=3975,sg=924,ha=685,br=859,pr=139,aan=595,mgf=764,vi=334,kz=2354,mr=614,mn=1246,uqw=1447,umr=980,ums=814,umj=738,ulq=1530,uqa=382,uqq=351,bdw=h793,amr=h574,asb=h872,auh=h1442,dhq=h506,mht=h809,msb=h215,tla=h90,amj=h730,ens=h1,mis=h1995 Hans Wehr, J. Milton Cowan, The Hans Wehr Dictionary of Modern Written Arabic, 4th Edition]&lt;/ref&gt; (ראו:[https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%84%D8%A3%D9%83 لأك]) המילה קימת בתצורה דומה גם בלשון געז.&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 71&lt;/ref&gt;. הדים להימצאות אותו שורש מצויים במילה: '[[מלאכה]]' בהוראות הדנות בעינינים של 'שליחות, משימה' (בארמית, רק משמע טהור זה קיים)&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=ml%29kh%20N&amp;cits=all CAL].&lt;/ref&gt; ומשם בהשאלה 'עבודה, מקצוע' (כמו בביטוי '[[משלח יד]]').
*מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎍𐎀𐎋 (מלאַך); ארמית: מַלְאֲכָא; געז: {{יוונית|መልአከ|mlɨʾək}}; ערבית: {{ערבית|مَلَاك|מַלַאכּ}}, פיניקית 𐤌𐤋𐤀𐤊 (מלאך)&lt;ref&gt;A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback&lt;/ref&gt;. כבר בכתבי אוגרית משמשת המילה בשתי המשמעויות: שליח כלשהו,&lt;ref&gt;למשל מכתב KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 2.76&lt;/ref&gt; וגם שליח מטעם האלים.&lt;ref&gt;למשל לוח KTU&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; 1.2 I, ראו צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 62–71&lt;/ref&gt;
* בתרגום השבעים של המקרא ל[[יוונית]], תורגמה המילה על שתי משמעויותיה המקראיות (שליח בשר ודם ושליח האל) בצורה הומוגנית (אחידה) בהגיית: אַנְגֶ'לוֹס  {{יוונית|ἄγγελος|angelos}}. כאשר התגלגלה המילה היוונית אל השפה הלטינית העדיפו להפריד את שתי המשמעויות למילים שונות: אנגלוס angelus (שליח האל) ובשם שהגייתו: נון-תֶּאוס nuntius (שליח בשר ודם). מכאן התגלגלה המילה הלטינית angelus לשאר השפות האירופיות: angel באנגלית, Engel בגרמנית, ángel בספרדית ועוד.

====פרשנים מפרשים====
לדעת ר&quot;א אבן עזרא מלאך נגזר מן [[מלאכה]] כלומר עושה מלאכת שולחו ראו במילה מַלְאֲכָה {{צט/תנ&quot;ך|מלאכותיך|תהלים|עג|כח}}, {{צט/תנ&quot;ך|הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל '''מַלְאֲכוֹת''' הַ[[תבנית]]|דברי הימים א|כח|יט}}.

===צירופים===
* &lt;!-- אין מלאך אחד עושה שתי שליחות אין שני מלאכים עושים שליחות אחת אתמול מלאך והיום שוטה במלאכיו ישים תהלה --&gt;[[מלאך המוות]]
* [[מלאך חבלה]]
* [[מלאכי שלום]]
* [[מלאך שרת]]
* [[מלאך תופת]]

===נגזרות===
* [[מלאכות|מַלְאָכוּת]]&lt;!---חגי. כנראה יחידאית---&gt;
* [[מלאכי]]
* [[מלאכה]]

=== מילים נרדפות ===

* [[אראל]] (1)
* [[שליח]] (2)
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]] (1)

===תרגום===
{{תר|שליח אלוהים}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|angelo}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|malaikat}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Engel}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|engel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَلَك|كَرُوب|مَلَاك}} (ריבוי: مَلَائِكة)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ange}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם המבצע שליחות}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|corriere}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|messenger|emissary}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kurier}}
{{תר-}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|boodschapper}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَبْعُوث}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|messager}}
* רוסית: {{ת|רוסית|посланец}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אדם טוב-לב}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|angel}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ангел}}
{{תר-סוף}}

 
=== ראו גם ===
* [[הלך]] 
* [[אראל]]
* ה[[כרוב#כְּרוּב ב|כרובים]]
* [[שרף#שָׂרָף א|שרף]]
* [[אופן#אוֹפַן|אוֹפַן]]
* [[חיות הקודש]]
* [[לך]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאך|ויקישיתוף=Category:Angels|שם ויקישיתוף=מלאכים}}

{{שורש|לאך}}
[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:מקצועות]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>b04cdv6k5de4t3svdaw3uh7410szjsn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שניצל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12868</id>
    <revision>
      <id>523001</id>
      <parentid>407495</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:36:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>523001</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1758" sha1="5nztgjzsb8d5vwm1mdpitpch42siwia" xml:space="preserve">==שְׁנִיצֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שניצל
|הגייה='''shni'''tsel
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' שְׁנִיצְלִים
}}{{תמונה|Wiener Schnitzel Wien2005 8319.JPG|שניצל וינאי}}
# [[נתח]] [[בשר]] שטוח, מצופה [[פרורי לחם|פירורי לחם]] ומטוגן.
#:*{{צטשיר|לָאוֹסְטְרִים בְּוִינָה '''שְׁנִיצֶל''' טָעִים, / וְהַצָּרְפָתִים אוֹכְלִים צְפַרְדֵּעִים.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2329&amp;wrkid{{=}}3626|וְלָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל|ויקיפדיה=שיר הפלאפל|דן אלמגור}}
#:* ילדים רבים אוכלים '''שניצל''' בארוחת הצהריים שלהם.
# כל קציצה טחונה המצופה בפרורי לחם כגון קציצת סויה.

===גיזרון===
* באותה משמעות {{לועזית|גרמנית}} Schnitzel, מילולית &quot;נתח קטן&quot;, הקטנה מהמילה Schnitz, &quot;נתח&quot;, מהפועל schnitzen, &quot;לבתר&quot;.

===צירופים===
* [[שניצל וינאי]]
* [[שניצל תירס]]

===מילים נרדפות===
* [[כתיתה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|schnitzel}}
* רוסית: {{ת|רוסית|шницель}}

===ראו גם===
* [[עוף]]
* [[קציצה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שניצל|ויקישיתוף=Category:Schnitzel|שם ויקישיתוף=שניצל}}

[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:המטבח הגרמני]]
[[קטגוריה:בשר]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הגרמנית]]</text>
      <sha1>5nztgjzsb8d5vwm1mdpitpch42siwia</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523002</id>
      <parentid>523001</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:36:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>523002</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1666" sha1="3cl89nhau869nbeb285y2id0ochend5" xml:space="preserve">==שְׁנִיצֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שניצל
|הגייה='''shni'''tsel
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' שְׁנִיצְלִים
}}{{תמונה|Wiener Schnitzel Wien2005 8319.JPG|שניצל וינאי}}
# [[נתח]] [[בשר]] שטוח, מצופה [[פרורי לחם|פירורי לחם]] ומטוגן.
#:*{{צטשיר|לָאוֹסְטְרִים בְּוִינָה '''שְׁנִיצֶל''' טָעִים, / וְהַצָּרְפָתִים אוֹכְלִים צְפַרְדֵּעִים.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2329&amp;wrkid{{=}}3626|וְלָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל|ויקיפדיה=שיר הפלאפל|דן אלמגור}}
#:* ילדים רבים אוכלים '''שניצל''' בארוחת הצהריים שלהם.

===גיזרון===
* באותה משמעות {{לועזית|גרמנית}} Schnitzel, מילולית &quot;נתח קטן&quot;, הקטנה מהמילה Schnitz, &quot;נתח&quot;, מהפועל schnitzen, &quot;לבתר&quot;.

===צירופים===
* [[שניצל וינאי]]
* [[שניצל תירס]]

===מילים נרדפות===
* [[כתיתה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|schnitzel}}
* רוסית: {{ת|רוסית|шницель}}

===ראו גם===
* [[עוף]]
* [[קציצה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שניצל|ויקישיתוף=Category:Schnitzel|שם ויקישיתוף=שניצל}}

[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:המטבח הגרמני]]
[[קטגוריה:בשר]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הגרמנית]]</text>
      <sha1>3cl89nhau869nbeb285y2id0ochend5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16732</id>
    <revision>
      <id>522989</id>
      <parentid>522475</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T20:38:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>522989</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9627" sha1="rg0frl6acz41e4hmyjq1y42xs8euso0" xml:space="preserve">==גָּל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גלגל
 |שורש וגזרה={{שרש|גיל|ג-י-ל}}, [[נספח:גזרת נע&quot;ו/י|גזרת נע&quot;ו/י]]
|בניין=קל
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} שָׂמַח.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְ'''גַלְתִּי''' בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי|ישעיהו|סה|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַל כֵּן יִשְׂמַח וְ'''יָגִיל'''|חבקוק|א|טו}}
#:*{{צטבי|כִּי נֶהְפְּכוּ רֵעַי לְצִדִּי/ וְלֹא אֶשְׂמַח בְּנִסְיוֹנַי יְדִידִי/ וְלֹא '''אָגִיל''' בְּעֵת אֶמּוֹט לְצִדִּי.|rihal/rihal6_4.html#h|חֲרוּזִים מְשֻתָּפִים&quot;, מִכְתָּם א'|יהודה הלוי}}
#:*{{צטזמר|הָבָה '''נָגִילָה''' וְנִשְׂמְחָה / הָבָה נְרַנְּנָה / עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ|song.asp?id{{=}}1271|הָבָה נָגִילָה|ויקיפדיה=הבה נגילה|אברהם צבי אידלסון}}

===מקור===
*מקרא

===מילים נרדפות===
*[[שמח]]
*[[שש#שָׂשׂ|שָׂשׂ]]
*[[עלז]]
*[[עלץ]]
*[[בע]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|rejoice |be glad}}

===ראו גם===
*[[גיל]]
*[[גילה]]
*[[חדווה]]

{{שורש|גיל}}

==גַּל {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גל
|הגייה=gal
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|גלל|ג-ל-ל}}
|דרך תצורה=
|נטיות=גַּל־ 
}}{{תמונה|Changbai-2005.JPG|גלי אבנים}}
#{{רובד|לשון המקרא}} ערימה, הרבה עצמים מונחים בערמה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו, לִקְטוּ אֲבָנִים; וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ '''גָל''', וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל '''הַגָּל'''.|בראשית|לא|מו}}
#:*{{צט/משנה|מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, [...] מְפַקְחִין עָלָיו אֶת '''הַגָּל'''.|יומא|ח|ז}}
#:*{{צטבי|מִנְזָרִים, '''גַּל''' מַצֵּבָה, / כִּפּוֹת-טִיט עַל בָּיִת. / מוֹשָׁבָה לֹא-נוֹשָׁבָה, / זַיִת אֵצֶל זָיִת.|tchernichowsky/hoy_artsi_moladeti.html|הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!|שאול טשרניחובסקי}}

===מקור===
*מקרא
 
===צירופים===
* [[גל עצמות]] 

===נגזרות===
* [[גלעד]]

===מילים נרדפות===
* [[גבב]]
* [[ערמה]]
* [[צבר]]
* [[עי]]
* [[תל]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|heap|pile|mound}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Piles of rocks|שם ויקישיתוף=גלי אבנים}}

==גַּל {{משני|ב}}==

{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גל
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ל|ל}}, [[גזרת ע&quot;ע]]
|בניין=קל}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[גלגל]], הֵזיז דבר מה תוך גלגולו.
#:*&quot;קוּמוּ, בּוֹאוּ נָא, אַחִים, הֵאָסְפוּ נָא, '''נָגֹל''' הָאֶבֶן מִמְּקוֹר הַיֶּשַׁע בְּטֶרֶם יוֹם פָּנָה&quot; (קומו בואו נא / יהודה שרת)
#:*הילדים '''יָגֹלּוּ''' כדורי שלג לראש הגֶּבע.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''גֹּל''' אֶל יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ|תהלים|כב|ט}}

===גיזרון===
* השורש ג-ל-ל הינו שורש מקראי.
* השוו מן ערבית, הפועל תַגֻ'וֲולַה [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AA%D8%AC%D9%88%D9%84#Arabic تجول] להסתובב, לנדוד, לֶיישוֹטֶט.
* סורית - 'גול' ܓܘܠ . ארמית, 'גייל' - {{צט/ירושלמי| אוריא תהא '''גייל''' לה |יומא|לז|א}} . פרסית תיכונה - 'גוֹי' [https://en.wiktionary.org/wiki/%DA%AF%D9%88%DB%8C#Persian گوی] בהוראת עגול,כדורי.  סנסקריט - 'גוּלַא' [https://en.wiktionary.org/wiki/%E0%A4%97%E0%A5%8B%E0%A4%B2#Sanskrit गोल] בהוראת - מעגל, מעגלי .

===מידע נוסף===
*גם לשון גילוי {{צט/תנ&quot;ך|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך|תהלים|קיט|יח}} והוא מאותו עניין, שעל ידי הגלגול הדבר מתגלה, כמו &quot;ויגל את האבן מעל פי הבאר&quot;.

===מילים נרדפות===
*[[גלגל#גִּלְגֵּל|גִּלְגֵּל]]
*[[הגל]]
*[[גולל|גּוֹלֵל]]
{{שורש|גלל}}

===תרגום===
* צ'כית: {{ת|צ'כית| převalovat }}, {{ת|צ'כית| převalit }}, {{ת|צ'כית| překlopit }}, {{ת|צ'כית| odvalit }},
* אנגלית: {{ת|אנגלית| to roll }}

[[קטגוריה:גזרת הכפולים]]

==גַּל {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גל
|הגייה=Gal
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|גלל|ג-ל-ל}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' גַּלִּים; גַּל־, ר' גַּלֵּי־
}}{{תמונה|Great Wave off Kanagawa2.jpg|[[W:הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה|הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה]]}}
#{{רובד|לשון המקרא}} שינוי בגובה [[פני המים]] המתקדם דרך גוף ה[[מים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ '''גַּלָּיו'''...|ישעיהו|נא|טו}} 
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם '''לְגַלָּיו'''.|יחזקאל|כו|ג}}
#:*ה'''גלים''' בחוף מתחזקים.
# התפשטות של הפרעה במרחב באופן מחזורי בזמן.
#:* '''גלי''' אור הם '''גלים''' רוחביים.
# דבר המתרחש בפתאומיות ובעוצמה באופן זמני.
#:* מעצרו של הפושע גרם ל'''גל''' אנטישמיות נרחב.
#{{רובד|לשון המקרא}} מקווה מים,מעיין
#:*{{צט/תנ&quot;ך|גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; '''גַּל''' נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם|שיר השירים|ד|יב}}
#שם פרטי לזכר ולנקבה.
#:*{{צטשיר|'''גל''' היא ילדה של ים. / וכשהים רועש היא אומרת / שהוא מספר לה סודות בשפה מיוחדת / שרק היא מבינה אותה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2139&amp;wrkid{{=}}6766|גל היא ילדה של ים|יהונתן גפן}}
#:*{{צטשיר|על מרפסת עץ בהוסטל באוסטרליה / זאת עמליה / חברה של '''גל'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}176&amp;wrkid{{=}}1062|היא לא תשוב|ויקיפדיה=כן|זאב נחמה}}
#:*{{צטשיר|בואי '''גלי''', / בואי גלי לי, / מאין הצחוק המתוק? / בואי '''גלי''', / בואי גלי לי, / גם אני עוד רוצה לצחוק|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}58&amp;wrkid{{=}}827|גלי|אהוד מנור}}
===מקור===
*במקרא משמעות 1 כמו '''גל א''' שאר המשמעויות על פי הדמיון לתנועת הגלים במקוי מים.
* (4:) גם ב[[w:מגילת הנחושת|מגילת הנחושת]] מופיעה תיבת &quot;גל&quot; בהוראת [[מעין]] {{הערת שוליים|[[w:שמעון שרביט|שמעון שרביט]] / &quot;עיונים במילונה של מגילת הנחושת&quot; בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ&quot;ז; עמ' 129}}, השוו 'גַּל' אל התיבה המקראית: [[גלה]] מן הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|'''גֹּלֹּיָת''' מָיִם |יהושע|טו|יט}}.

===צירופים===
* [[גל סערה]]
* [[גלי צונאמי]]
* [[שבירת הגל]]
* [[גל ים]]
* [[גל אלקטרומגנטי]]
* [[גל מישורי]]
* [[גלי קול]]
* [[הכה גלים]]

===נגזרות===
*[[גלי]]
*[[גלית]] (צמח)

===מילים נרדפות===
* [[נחשול]] (1)
* [[אדוה]] (1)
* [[משבר]] (1)
* [[תל-מים]] (1)
* [[זרם]] (2)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|wave}}
'''שם פרטי'''
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Gal}}

===ראו גם===
* [[אופטיקה]]
* [[גאות]]
* [[ים]]
* [[ספקטרוסקופ]]
* [[קרינה אלקטרומגנטית]]
* [[רוח]]
* [[שפל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גל}}

[[קטגוריה:מים]][[קטגוריה:פיזיקה]][[קטגוריה:שמות]]

==גַּל {{משני|ד}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גל
|הגייה=gal
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|ל|ל}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{משלב|מכונות|טכנולוגיה}} ציר, התקן ארוך יחסית המסתובב להעברת תנועה סיבובית וכח.

===מקור===
* {{רובד|לשון חז&quot;ל}} משרש מקראי.מצוי כנראה גם במשנה {{צט/בבלי|ושל '''גל''' אף על פי שחיברן בדלת וקבען במסמרים טהורין שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע.|שבת|פא|א}}

===צירופים===
* [[גל ארכובה]]
* [[גל הזיזים]] 
* [[גל הנע]] 

===מילים נרדפות===
* [[ציר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|shaft}}

===סימוכין===</text>
      <sha1>rg0frl6acz41e4hmyjq1y42xs8euso0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרב עצים לא יראה היער</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23642</id>
    <revision>
      <id>522999</id>
      <parentid>520297</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:29:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-45357-21</username>
        <id>46505</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>522999</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1286" sha1="t53ht60gqhlswg4ibkycdeh1lr5davw" xml:space="preserve">==מֵרֹב עֵצִים לֹא יֵרָאֶה הַיַּעַר==
# דקדוק רב בפרטים מערפל את התמונה הכללית.
#:* {{הדגשה|&quot;אלו נבנה כרך גדול על פי אידיאה ציורית כבירה של אדריכל אמן, לא היינו מכירים בפרצופה השלם של אותה אידיאה ולא היינו תופסים את מכלול יפיה אלא מתוך הדפתרא או מראש מצפה גבוה, אבל בשום פנים לא מתוך הטיול בין בתי הרחובות, כשהפרטים חוצצים בפני היקף הכלל. '''&quot;מרוב העצים לא יראה היער&quot;''' הוא פתגם עתיק ומחוכם|(חיים נחמן ביאליק, &quot;הלכה ואגדה&quot;)}} &lt;ref&gt;[https://benyehuda.org/bialik/article06.html&quot;הלכה ואגדה&quot; מתוך אתר פרויקט בן־יהודה]&lt;/ref&gt;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|see the forest for the trees}}

===ראו גם===
* [[יער]]
* [[עץ|עצים]]

===הערות שוליים===
&lt;references /&gt;

{{שורש|ראה}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:אמרות שאולות משפות לועזיות]]
{{שורש|יער}}</text>
      <sha1>t53ht60gqhlswg4ibkycdeh1lr5davw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523000</id>
      <parentid>522999</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:30:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-45357-21</username>
        <id>46505</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>523000</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1277" sha1="skmv15hc2va5v5fk0oab98mczdfodyn" xml:space="preserve">==מֵרֹב עֵצִים לֹא יֵרָאֶה הַיַּעַר==
# דקדוק רב בפרטים מערפל את התמונה הכללית.
#:* {{הדגשה|&quot;אלו נבנה כרך גדול על פי אידיאה ציורית כבירה של אדריכל אמן, לא היינו מכירים בפרצופה השלם של אותה אידיאה ולא היינו תופסים את מכלול יפיה אלא מתוך הדפתרא או מראש מצפה גבוה, אבל בשום פנים לא מתוך הטיול בין בתי הרחובות, כשהפרטים חוצצים בפני היקף הכלל. '''&quot;מרוב העצים לא יראה היער&quot;''' הוא פתגם עתיק ומחוכם|(חיים נחמן ביאליק, &quot;הלכה ואגדה&quot;)}} &lt;ref&gt;[https://benyehuda.org/bialik/article06.html&quot;הלכה ואגדה&quot; מתוך אתר פרויקט בן־יהודה]&lt;/ref&gt;.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|see the forest for the trees}}

===ראו גם===
* [[יער]]
* [[עץ]]

===הערות שוליים===
&lt;references /&gt;

{{שורש|ראה}}

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:אמרות שאולות משפות לועזיות]]
{{שורש|יער}}</text>
      <sha1>skmv15hc2va5v5fk0oab98mczdfodyn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שפופרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28378</id>
    <revision>
      <id>522984</id>
      <parentid>450217</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T12:11:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* קישורים חיצוניים */</comment>
      <origin>522984</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3427" sha1="pe11gsr1ol7s5dkpeqaaf6spwi7qkqm" xml:space="preserve">==שְׁפוֹפֶרֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שפופרת
|הגייה=shfo'''fe'''ret
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוֹטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁפוֹפָרוֹת
}}{{תמונה|Bila lepici pasta.jpg|שפופרת דבק (2)}}
{{תמונה|Emojione 1F4DE.svg|שפופרת טלפון (3)}}
# {{רובד|חזל}} עצם [[גליל|גלילי]] [[חלול]].
#:* {{צט/משנה|לֹא יִקּוֹב אָדָם '''שְׁפוֹפֶרֶת''' שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּהּ שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּהּ עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת|שבת|ב|ד}}
# {{רובד|ח}} כלי [[אחסון]] מחומר רך, המוציא את תכולתו ב[[לחיצה]].
#:* כאשר '''שפופרת''' הצבע מתקרבת לסיום, נעשה קשה להוציא את שאריות הצבע.
#:* ישנה מחלוקת גדולה באשר לשימוש ב'''שפופרת''' משחות השיניים – האם יש ללחוץ עליה או לגלגל אותה לניצול מירבי.
# {{רובד|ח}} [[רכיב]] המשמש לדיבור והאזנה במכשיר ה[[טלפון]].
#:* לשימוש בטלפון ציבורי, עליך להרים את ה'''שפופרת''' עד להשמע צליל חיוג.

===גיזרון===
*מקור המילה במשנה המוזכרת לעיל, מהמילה המקראית [[שופר|שׁוֹפָר]]. בדומה למילים אחרות במשקל זה שלה&quot;פ בהם ר', כגון [[חטוטרת]] ו[[פטוטרת]], היא נפלה ובמקומה בא חולם מלא. דוברים רבים כיום מבטאים &quot;שפורפרת&quot; בטעות, ומשיבים את אותה ר' למקומה.
{{מספור|3}} שפופרת הטלפון נקראה כך משום הדמיון של כלי האזנה קדום שהיה דומה לשופר

===צירופים===
{{ע|2|
* [[כמכחול בשפופרת]]
* [[שפופרת אוויר]]
* [[שפופרת ריק]]
* [[שפופרת טלפון]]
* [[שפופרת רדיו]]
* [[שפופרת קרן קתודית]]
* [[שפופרת גייגר-מילר]]
* [[שפופרת גייסלר]]
* [[שפופרת רנטגן]]
* [[שפופרת דבור|שפופרת דיבור]]
}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tube}}
* ערבית: {{ת|ערבית|سماعة الهاتف}} (3)

===ראו גם===
* [[אפרכסת]] (3)
* [[פומית]] (3)
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שפופרת|ויקישיתוף=שפופרת}}
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|שפופרת או שפורפרת|2021/02/24}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כותרת=הזירה הלשונית: הז'רגון ההומואי המחודש של &quot;בדרך הביתה&quot;|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/971/602.html|שם האתר=nrg‏|תאריך=26/11/2009}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כותרת=מה מקור המילה שפופרת|כתובת=http://www.ruvik.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.aspx?page=21&amp;q=4294|שם האתר=הזירה הלשונית‏ – שאל את רוביק|תאריך=}}

[[קטגוריה:כלי קיבול]]</text>
      <sha1>pe11gsr1ol7s5dkpeqaaf6spwi7qkqm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42480</id>
    <revision>
      <id>522992</id>
      <parentid>478704</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T00:32:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-45241-84</username>
        <id>46504</id>
      </contributor>
      <comment>/* מידע נוסף */ ההבדל בין עוון ופשע</comment>
      <origin>522992</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3242" sha1="q9795trulebo5gmikv9co893exy5cc8" xml:space="preserve">==עָוֺן (גם: עָווֺן)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עוון
|הגייה=a'''von'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלוֹן}}
|נטיות=ר' עֲוֺנוֺת; עֲו‍ֹן־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[עברה]] בדרגה [[בינוני]]ת, [[חמור]]ה מן ה[[חטא]] אך [[קל]]ה מן ה[[פשע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְהוָה צְבָאוֹת אִם יְכֻפַּר '''הֶעָו‍ֹן''' הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת.|ישעיהו|כב|יד}}
# {{רובד|לשון המקרא}} אשמה על ביצוע פשע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי יְאַלֵּף '''עֲו‍ֹנְךָ''' פִיךָ וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים.|איוב|טו|ה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} עונש המוטל על פשע (של עצמך או של אחרים).
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְהוָה גָּדוֹל '''עֲו‍ֹנִי''' מִנְּשֹׂא.|בראשית|ד|יג}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת '''עֲו‍ֹן''' הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת '''עֲו‍ֹן''' כְּהֻנַּתְכֶם.|במדבר|יח|א}}

===גיזרון===
* מן [[עוה]]. השוו לערבית: غَوَى (ğawā) - &quot;סטיה מן הדרך&quot;; לגעז ዐየየ፡ (שגגה).&lt;ref&gt;{{מקור/לקסיקון BDB|עוה}}&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;{{מקור/לקסיקון BDB|עָוֺן|5771}}&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* [[עוול]] (1)
* [[נקיפות מצפון]] (2)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|inequity}}

===מידע נוסף===
* מתוך ההקשר של הפסוק {{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְהוָה גָּדוֹל '''עֲו‍ֹנִי''' מִנְּשֹׂא.|בראשית|ד|יג}} משתמע ש&quot;עֲו‍ֹנִי&quot; מובא כאן במשמעות &quot;עונש המוטל על פשע&quot;, אך [[S:מ&quot;ג בראשית ד יג|הפרשנים מפרשים]] &quot;אשמה&quot;.
* במדרשים מובא ההבדל בין עוון לבין פשע, שה’פשע’ מוגדר על פי דרגה מוספת של [[מרד|מרדנות]].

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|עוה}}
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]

==עוּן==
{{להשלים}}
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=עון
|שורש וגזרה=
|בניין=
}}
# גר, התגורר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְ'''עָנָה''' אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ.|ישעיהו|יג|כב}}

===גיזרון===
* השוו לערבית: عون, عَانَ.&lt;ref&gt;{{מקור/לקסיקון BDB|עוּן|6030}}&lt;/ref&gt;

===ראו גם===
* [[מעון]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסר]]</text>
      <sha1>q9795trulebo5gmikv9co893exy5cc8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>59850</id>
    <revision>
      <id>522990</id>
      <parentid>514913</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T22:07:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>522990</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1178" sha1="8lt6q9opekyb4xj3gvz8ineo659izg8" xml:space="preserve">==יֶקֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה='''ye'''ke
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=נ' יֶקִית, ר' יֶקִים
}}
# {{משלב|סלנג}} שמוצאו מ[[גרמניה]]
#:* העלייה היקית גרמה לפריחה בתרבות ובמוזיקה בתל אביב.
# {{בהשאלה|1}} אדם [[דיקן#דַּיקָן|דייקן]]  במיוחד. חסר חוש הומור ו[[גמישות]]. 
 
===גיזרון===
{{להשלים}}
* {{לועזית|יידיש}}{{מקור}} ברבים יעקעס.


===צירופים===
[[יקה פוץ|יֶקֶה פּוֹץ]]
===נגזרות===
* [[יקי|יֶקִי]]
* [[יקיות|יֶקִיוּת]]

===מילים נרדפות===
* [[גרמני]](1)
* [[נוקדן]](2)
* [[פרפקטיוניסט]]

===ניגודים===
* [[שלומפר]](2)
* [[חאפר|חַאפֶּר]]

===מידע נוסף===
* במקרא '''יקה''' כשמו של אדם &quot;אגור בן יקה&quot;
===ראו גם===
*  

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יקה}}
 
[[קטגוריה:תכונות]]
[[קטגוריה:כינויי גנאי]]</text>
      <sha1>8lt6q9opekyb4xj3gvz8ineo659izg8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>522991</id>
      <parentid>522990</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T22:07:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* מילים נרדפות */</comment>
      <origin>522991</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1178" sha1="6syimqxtqgzycibfjjdss1b8cwz6a9c" xml:space="preserve">==יֶקֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה='''ye'''ke
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=נ' יֶקִית, ר' יֶקִים
}}
# {{משלב|סלנג}} שמוצאו מ[[גרמניה]]
#:* העלייה היקית גרמה לפריחה בתרבות ובמוזיקה בתל אביב.
# {{בהשאלה|1}} אדם [[דיקן#דַּיקָן|דייקן]]  במיוחד. חסר חוש הומור ו[[גמישות]]. 
 
===גיזרון===
{{להשלים}}
* {{לועזית|יידיש}}{{מקור}} ברבים יעקעס.


===צירופים===
[[יקה פוץ|יֶקֶה פּוֹץ]]
===נגזרות===
* [[יקי|יֶקִי]]
* [[יקיות|יֶקִיוּת]]

===מילים נרדפות===
* [[גרמני]](1)
* [[נוקדן]](2)
* [[פרפקציוניסט]]

===ניגודים===
* [[שלומפר]](2)
* [[חאפר|חַאפֶּר]]

===מידע נוסף===
* במקרא '''יקה''' כשמו של אדם &quot;אגור בן יקה&quot;
===ראו גם===
*  

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יקה}}
 
[[קטגוריה:תכונות]]
[[קטגוריה:כינויי גנאי]]</text>
      <sha1>6syimqxtqgzycibfjjdss1b8cwz6a9c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תלאבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>64264</id>
    <revision>
      <id>522985</id>
      <parentid>522958</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T16:19:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>522985</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4358" sha1="aq2bmjmssoke96qs0ywzcdlhmrbpphn" xml:space="preserve">==תַּלְאֻבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תלאובה
|הגייה=tal'u'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ל|א|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטוּלָה}}
|נטיות=ר' תַּלְאֻבוֹת}}
#{{מקרא}} {{משוערת}} [[חם#חֹם|חוֹם]], [[סבל#סֵבֶל|סֵבֶל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ '''תַּלְאֻבוֹת'''.|הושע|יג|ה}} 
#:*{{מאגרים|משוכי בעבותוץ אהבה בנבואה / תולדות עשו '''בתלאובה''' / ומלאו פני תבל תנובה.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}903002&amp;mm15{{=}}00106000111060&amp;mismilla{{=}}14|קדושתות לשבתות השנה|יניי}} 
#:*{{מאגרים|הַמּוֹן וְאִיוּוּי מוֹשָׁבוֹת / וְגַן עֵדֶן לַתַּאֲווֹת / וְגֵיהִינָּם '''לַתַּלְאוּבוֹת'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}976019&amp;mm15{{=}}000001000054%2070&amp;mismilla{{=}}11|סדר לשבועות|יוסף אלברדאני}}
#:*{{צטבי|לכן שמור תשמור פה סלע-'''תלאובה''' / בלי מרגוע, מעמד, בלי שנת. / תרבה להאנח, תקונן לשוא: / לא מהרה שוככת חמתו של זבס.|56869|איסכילוס: &quot;פרומתבס הכבול&quot;|אמיל פוירשטיין}}

===גיזרון===
*מילה יחידאית, משמעות לא ברורה דיה.
*יש שפירשו שהכוונה: חום יובש, וששורש ל־א־ב קרוב לשורש {{שרש3|ל|ה|ב|קט=לא}} (ראו: [[להב]], [[להבה]]), ומקביל לשורש הערבי {{ערבית|ل-ا-ب|ל-א-ב}} שמשמש גם בהוראת: צמא, יבש,{{הערת שוליים|ריב&quot;ג (שורש לאב); ראב&quot;ע; רד&quot;ק; אבן בלעם. דניאל אלקומסי תרגם: &quot;תיה ופלאה&quot; (تِيه وَفَلاَة) - מדבר וארץ יבשה. ריב&quot;ג אף הקביל זאת לשם &quot;לוּב&quot;, שהיא ארץ חמה ויבשה במיוחד, ולדעתו נגזרה מאותו השורש.}} וממנה נגזרת כנראה גם המילה {{ערבית|لَابَة|לַאבַּה}} - אבן בזלת.
*פרשנים אחרים גזרו משורש {{שרש3|א|ב|ה|קט=לא}}, ופירשו שהכוונה למקום שתאבים למצוא שם משהו בגלל הריקנות.{{הערת שוליים|תרגום ארמי: &quot;בְּאַרְעָא דַהֲוֵיתוּן תָּאֲבִין בָּהּ לְכָל מִדָעַם&quot;; ובעקבותיו רש&quot;י, ר&quot;י קרא.}} עפ&quot;ז צ&quot;ל שהאות למ&quot;ד נוספה בדומה למילים [[שלאנן]], [[זלעפה]],{{הערת שוליים|יהודה קיל, דעת מקרא הושע, שם, הערה 74.}} ראו בגיזרון שם. הסבר אחר מצוי ברש&quot;י, שפירש ע&quot;פ נוטריקון: &quot;תל שאובין בו כל טובה ואין מוצאין&quot;. פרשנות אחרת ע&quot;פ נוטריקון היא: ארץ ש[[תלאה|תלאות]] בה.&lt;ref&gt;מובא בראב&quot;ע. לביקורת על ההקבלה ל&quot;תלאה&quot; ראו אליעזר בן-יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/59019 תַּלְאֻבָה].&lt;/ref&gt;
*מפרשים אחדים פירשו במשמעות: ריקנות, שממה.{{הערת שוליים|תה&quot;ש: ἐν γῆ ἀοικήτῳ - ארץ לא נושבת; וולגטה: in terra solitudinis - ארץ בדידות. ייתכן שלכך כיוון תרגום הפשיטא שתרגם 'חרבא' - שממה, הרס.}} בן-יהודה הציע שאולי פרשנות זו מבוססת על הקריאה: &quot;תֵּלֶא בוּת&quot;, כלומר &quot;ארץ אשר לא תוכל לשכן בה, מן [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=bwt%20V&amp;cits=all בּוּת] הבא במשמע לין, גור בבית בארמית&quot;;{{הערת שוליים|מילון שם.}} אמנם יותר מסתבר שפירשו ע&quot;פ ההקשר. 
*ייתכן שיש קשר לאכדית: {{אכדית|2298|labû}} - ליילל; ארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lwly%20V&amp;cits=all לבלי] - לצעוק. לפי זה &quot;ארץ תלאובות&quot; אולי הכוונה: ארץ היללות, ונקראת כך על שם שמצויים בה חיות מייללות.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>aq2bmjmssoke96qs0ywzcdlhmrbpphn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>522986</id>
      <parentid>522985</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T16:21:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* הערות שוליים */</comment>
      <origin>522986</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4416" sha1="36fkzps7kum7sc9brvxy8rufvkjywwi" xml:space="preserve">==תַּלְאֻבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תלאובה
|הגייה=tal'u'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ל|א|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטוּלָה}}
|נטיות=ר' תַּלְאֻבוֹת}}
#{{מקרא}} {{משוערת}} [[חם#חֹם|חוֹם]], [[סבל#סֵבֶל|סֵבֶל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ '''תַּלְאֻבוֹת'''.|הושע|יג|ה}} 
#:*{{מאגרים|משוכי בעבותוץ אהבה בנבואה / תולדות עשו '''בתלאובה''' / ומלאו פני תבל תנובה.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}903002&amp;mm15{{=}}00106000111060&amp;mismilla{{=}}14|קדושתות לשבתות השנה|יניי}} 
#:*{{מאגרים|הַמּוֹן וְאִיוּוּי מוֹשָׁבוֹת / וְגַן עֵדֶן לַתַּאֲווֹת / וְגֵיהִינָּם '''לַתַּלְאוּבוֹת'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}976019&amp;mm15{{=}}000001000054%2070&amp;mismilla{{=}}11|סדר לשבועות|יוסף אלברדאני}}
#:*{{צטבי|לכן שמור תשמור פה סלע-'''תלאובה''' / בלי מרגוע, מעמד, בלי שנת. / תרבה להאנח, תקונן לשוא: / לא מהרה שוככת חמתו של זבס.|56869|איסכילוס: &quot;פרומתבס הכבול&quot;|אמיל פוירשטיין}}

===גיזרון===
*מילה יחידאית, משמעות לא ברורה דיה.
*יש שפירשו שהכוונה: חום יובש, וששורש ל־א־ב קרוב לשורש {{שרש3|ל|ה|ב|קט=לא}} (ראו: [[להב]], [[להבה]]), ומקביל לשורש הערבי {{ערבית|ل-ا-ب|ל-א-ב}} שמשמש גם בהוראת: צמא, יבש,{{הערת שוליים|ריב&quot;ג (שורש לאב); ראב&quot;ע; רד&quot;ק; אבן בלעם. דניאל אלקומסי תרגם: &quot;תיה ופלאה&quot; (تِيه وَفَلاَة) - מדבר וארץ יבשה. ריב&quot;ג אף הקביל זאת לשם &quot;לוּב&quot;, שהיא ארץ חמה ויבשה במיוחד, ולדעתו נגזרה מאותו השורש.}} וממנה נגזרת כנראה גם המילה {{ערבית|لَابَة|לַאבַּה}} - אבן בזלת.
*פרשנים אחרים גזרו משורש {{שרש3|א|ב|ה|קט=לא}}, ופירשו שהכוונה למקום שתאבים למצוא שם משהו בגלל הריקנות.{{הערת שוליים|תרגום ארמי: &quot;בְּאַרְעָא דַהֲוֵיתוּן תָּאֲבִין בָּהּ לְכָל מִדָעַם&quot;; ובעקבותיו רש&quot;י, ר&quot;י קרא.}} עפ&quot;ז צ&quot;ל שהאות למ&quot;ד נוספה בדומה למילים [[שלאנן]], [[זלעפה]],{{הערת שוליים|יהודה קיל, דעת מקרא הושע, שם, הערה 74.}} ראו בגיזרון שם. הסבר אחר מצוי ברש&quot;י, שפירש ע&quot;פ נוטריקון: &quot;תל שאובין בו כל טובה ואין מוצאין&quot;. פרשנות אחרת ע&quot;פ נוטריקון היא: ארץ ש[[תלאה|תלאות]] בה.&lt;ref&gt;מובא בראב&quot;ע. לביקורת על ההקבלה ל&quot;תלאה&quot; ראו אליעזר בן-יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/59019 תַּלְאֻבָה].&lt;/ref&gt;
*מפרשים אחדים פירשו במשמעות: ריקנות, שממה.{{הערת שוליים|תה&quot;ש: ἐν γῆ ἀοικήτῳ - ארץ לא נושבת; וולגטה: in terra solitudinis - ארץ בדידות. ייתכן שלכך כיוון תרגום הפשיטא שתרגם 'חרבא' - שממה, הרס.}} בן-יהודה הציע שאולי פרשנות זו מבוססת על הקריאה: &quot;תֵּלֶא בוּת&quot;, כלומר &quot;ארץ אשר לא תוכל לשכן בה, מן [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=bwt%20V&amp;cits=all בּוּת] הבא במשמע לין, גור בבית בארמית&quot;;{{הערת שוליים|מילון שם.}} אמנם יותר מסתבר שפירשו ע&quot;פ ההקשר. 
*ייתכן שיש קשר לאכדית: {{אכדית|2298|labû}} - ליילל; ארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lwly%20V&amp;cits=all לבלי] - לצעוק. לפי זה &quot;ארץ תלאובות&quot; אולי הכוונה: ארץ היללות, ונקראת כך על שם שמצויים בה חיות מייללות.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>36fkzps7kum7sc9brvxy8rufvkjywwi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>522987</id>
      <parentid>522986</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T16:22:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>522987</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4468" sha1="864wezzd4huhxgqd08zwdpw7r23hoey" xml:space="preserve">==תַּלְאֻבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תלאובה
|הגייה=tal'u'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ל|א|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטוּלָה}}
|נטיות=ר' תַּלְאֻבוֹת}}
#{{מקרא}} {{משוערת}} [[חם#חֹם|חוֹם]], [[סבל#סֵבֶל|סֵבֶל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ '''תַּלְאֻבוֹת'''.|הושע|יג|ה}} 
#:*{{מאגרים|משוכי בעבותוץ אהבה בנבואה / תולדות עשו '''בתלאובה''' / ומלאו פני תבל תנובה.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}903002&amp;mm15{{=}}00106000111060&amp;mismilla{{=}}14|קדושתות לשבתות השנה|יניי}} 
#:*{{מאגרים|הַמּוֹן וְאִיוּוּי מוֹשָׁבוֹת / וְגַן עֵדֶן לַתַּאֲווֹת / וְגֵיהִינָּם '''לַתַּלְאוּבוֹת'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}976019&amp;mm15{{=}}000001000054%2070&amp;mismilla{{=}}11|סדר לשבועות|יוסף אלברדאני}}
#:*{{צטבי|לכן שמור תשמור פה סלע-'''תלאובה''' / בלי מרגוע, מעמד, בלי שנת. / תרבה להאנח, תקונן לשוא: / לא מהרה שוככת חמתו של זבס.|56869|איסכילוס: &quot;פרומתבס הכבול&quot;|אמיל פוירשטיין}}

===גיזרון===
*מילה יחידאית, משמעות לא ברורה דיה.
*יש שפירשו שהכוונה: חום יובש, וששורש ל־א־ב קרוב לשורש {{שרש3|ל|ה|ב|קט=לא}} (ראו: [[להב]], [[להבה]]), ומקביל לשורש הערבי {{ערבית|ل-ا-ب|ל-א-ב}} שמשמש גם בהוראת: צמא, יבש,{{הערת שוליים|ריב&quot;ג (שורש לאב); ראב&quot;ע; רד&quot;ק; אבן בלעם. ריב&quot;ג אף הקביל זאת לשם &quot;לוּב&quot;, שהיא ארץ חמה ויבשה במיוחד, ולדעתו נגזרה מאותו השורש. מסתבר שגם דניאל אלקומסי התבסס על גישה זו כשתרגם: &quot;תיה ופלאה&quot; (تِيه وَفَلاَة) - מדבר וארץ יבשה.}} וממנה נגזרת כנראה גם המילה {{ערבית|لَابَة|לַאבַּה}} - אבן בזלת.
*פרשנים אחרים גזרו משורש {{שרש3|א|ב|ה|קט=לא}}, ופירשו שהכוונה למקום שתאבים למצוא שם משהו בגלל הריקנות.{{הערת שוליים|תרגום ארמי: &quot;בְּאַרְעָא דַהֲוֵיתוּן תָּאֲבִין בָּהּ לְכָל מִדָעַם&quot;; ובעקבותיו רש&quot;י, ר&quot;י קרא.}} עפ&quot;ז צ&quot;ל שהאות למ&quot;ד נוספה בדומה למילים [[שלאנן]], [[זלעפה]],{{הערת שוליים|יהודה קיל, דעת מקרא הושע, שם, הערה 74.}} ראו בגיזרון שם. הסבר אחר מצוי ברש&quot;י, שפירש ע&quot;פ נוטריקון: &quot;תל שאובין בו כל טובה ואין מוצאין&quot;. פרשנות אחרת ע&quot;פ נוטריקון היא: ארץ ש[[תלאה|תלאות]] בה.&lt;ref&gt;מובא בראב&quot;ע. לביקורת על ההקבלה ל&quot;תלאה&quot; ראו אליעזר בן-יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/59019 תַּלְאֻבָה].&lt;/ref&gt;
*מפרשים אחדים פירשו במשמעות: ריקנות, שממה.{{הערת שוליים|תה&quot;ש: ἐν γῆ ἀοικήτῳ - ארץ לא נושבת; וולגטה: in terra solitudinis - ארץ בדידות. ייתכן שלכך כיוון תרגום הפשיטא שתרגם 'חרבא' - שממה, הרס.}} בן-יהודה הציע שאולי פרשנות זו מבוססת על הקריאה: &quot;תֵּלֶא בוּת&quot;, כלומר &quot;ארץ אשר לא תוכל לשכן בה, מן [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=bwt%20V&amp;cits=all בּוּת] הבא במשמע לין, גור בבית בארמית&quot;;{{הערת שוליים|מילון שם.}} אמנם יותר מסתבר שפירשו ע&quot;פ ההקשר. 
*ייתכן שיש קשר לאכדית: {{אכדית|2298|labû}} - ליילל; ארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lwly%20V&amp;cits=all לבלי] - לצעוק. לפי זה &quot;ארץ תלאובות&quot; אולי הכוונה: ארץ היללות, ונקראת כך על שם שמצויים בה חיות מייללות.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>864wezzd4huhxgqd08zwdpw7r23hoey</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>522988</id>
      <parentid>522987</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T16:23:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>522988</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4473" sha1="orjlovv5u8xq3viysmrlu6ceou46xcd" xml:space="preserve">==תַּלְאֻבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תלאובה
|הגייה=tal'u'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ל|א|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטוּלָה}}
|נטיות=ר' תַּלְאֻבוֹת}}
#{{מקרא}} {{משוערת}} [[חם#חֹם|חוֹם]], [[סבל#סֵבֶל|סֵבֶל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ '''תַּלְאֻבוֹת'''.|הושע|יג|ה}} 
#:*{{מאגרים|משוכי בעבותוץ אהבה בנבואה / תולדות עשו '''בתלאובה''' / ומלאו פני תבל תנובה.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}903002&amp;mm15{{=}}00106000111060&amp;mismilla{{=}}14|קדושתות לשבתות השנה|יניי}} 
#:*{{מאגרים|הַמּוֹן וְאִיוּוּי מוֹשָׁבוֹת / וְגַן עֵדֶן לַתַּאֲווֹת / וְגֵיהִינָּם '''לַתַּלְאוּבוֹת'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}976019&amp;mm15{{=}}000001000054%2070&amp;mismilla{{=}}11|סדר לשבועות|יוסף אלברדאני}}
#:*{{צטבי|לכן שמור תשמור פה סלע-'''תלאובה''' / בלי מרגוע, מעמד, בלי שנת. / תרבה להאנח, תקונן לשוא: / לא מהרה שוככת חמתו של זבס.|56869|איסכילוס: &quot;פרומתבס הכבול&quot;|אמיל פוירשטיין}}

===גיזרון===
*מילה יחידאית, משמעות לא ברורה דיה.
*יש שפירשו שהכוונה: חום יובש, וששורש ל־א־ב קרוב לשורש {{שרש3|ל|ה|ב|קט=לא}} (ראו: [[להב]], [[להבה]]), ומקביל לשורש הערבי {{ערבית|ل-ا-ب|ל-א-ב}} שמשמש גם בהוראת: צמא, יבש,{{הערת שוליים|ריב&quot;ג (שורש לאב); ראב&quot;ע; רד&quot;ק; אבן בלעם. ריב&quot;ג אף הקביל זאת לשם &quot;לוּב&quot;, שהיא ארץ חמה ויבשה במיוחד, ולדעתו נגזרה מאותו השורש. מסתבר שגם דניאל אלקומסי התבסס על גישה זו כשתרגם: &quot;תיה ופלאה&quot; (تِيه وَفَلاَة) - מדבר וארץ יבשה.}} וממנה נגזרת כנראה גם המילה {{ערבית|لَابَة|לַאבַּה}} - אבן בזלת.
*פרשנים אחרים גזרו משורש {{שרש3|א|ב|ה|קט=לא}}, ופירשו שהכוונה למקום שתאבים למצוא שם משהו בגלל הריקנות.{{הערת שוליים|תרגום ארמי: &quot;בְּאַרְעָא דַהֲוֵיתוּן תָּאֲבִין בָּהּ לְכָל מִדָעַם&quot;; ובעקבותיו רש&quot;י, ר&quot;י קרא.}} עפ&quot;ז צ&quot;ל שהאות למ&quot;ד נוספה בדומה למילים [[שלאנן]], [[זלעפה]],{{הערת שוליים|יהודה קיל, דעת מקרא הושע, שם, הערה 74.}} ראו בגיזרון שם. הסבר אחר מצוי ברש&quot;י, שפירש ע&quot;פ נוטריקון: &quot;תל שאובין בו כל טובה ואין מוצאין&quot;. פרשנות אחרת ע&quot;פ נוטריקון היא: ארץ ש[[תלאה|תלאות]] בה.&lt;ref&gt;מובא בראב&quot;ע. לביקורת על ההקבלה ל&quot;תלאה&quot; ראו אליעזר בן-יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/59019 תַּלְאֻבָה].&lt;/ref&gt;
*מפרשים אחדים פירשו במשמעות: ריקנות, שממה.{{הערת שוליים|תה&quot;ש: ἐν γῆ ἀοικήτῳ - ארץ לא נושבת; וולגטה: in terra solitudinis - ארץ בדידות. ייתכן שלכך כיוון גם תרגום הפשיטא שתרגם 'חרבא' - שממה, הרס.}} בן-יהודה הציע שאולי פרשנות זו מבוססת על הקריאה: &quot;תֵּלֶא בוּת&quot;, כלומר &quot;ארץ אשר לא תוכל לשכן בה, מן [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=bwt%20V&amp;cits=all בּוּת] הבא במשמע לין, גור בבית בארמית&quot;;{{הערת שוליים|מילון שם.}} אמנם יותר מסתבר שפירשו ע&quot;פ ההקשר. 
*ייתכן שיש קשר לאכדית: {{אכדית|2298|labû}} - ליילל; ארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lwly%20V&amp;cits=all לבלי] - לצעוק. לפי זה &quot;ארץ תלאובות&quot; אולי הכוונה: ארץ היללות, ונקראת כך על שם שמצויים בה חיות מייללות.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>orjlovv5u8xq3viysmrlu6ceou46xcd</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>