ברכה
פֿון װיקיפּעדיע
צו מיינט איר גריסן אדער ברכת המזון?
| אידן און אידישקייט | |
| עיקרי האמונה | |
| גאט יציאת מצרים · עשרת הדיברות · שלושה עשר עיקרים מצוות · תורה אמונה · בחירה |
|
| אישים מרכזיים | |
| אבות ואמהות האומה · שופטי ישראל · דוד המלך · שלמה המלך נביאי ישראל · חז"ל · משיח |
|
| ספרי קודש | |
| תורה · תנ"ך · משנה · תלמוד מדרשי הלכה · מדרשי אגדה · סידור · משנה תורה · שולחן ערוך · שו"ת · ספר הזוהר · מפרשים |
|
| מצוות און מנהגים | |
| הלכה · תרי"ג מצוות · בית דין צדק · תפילה · לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים · שמע ישראל · ימים טובים · יום כיפור · שלוש רגלים · תשעה באב · משפחה: ברית מילה · פדיון הבן · זבד הבת · בר מצווה · נישואין · טהרת המשפחה · מעמד האישה ביהדות · צניעות · שטאַרבן: לוויה · קבורה · שבעה · קדיש · חברה קדישא | |
| יידיש קהילה לעבן | |
| שטעלעס: רב · דיין · חזן · גבאי · מוהל · שוחט · קברן מוסדות: בית כנסת · בית מדרש · מקווה · תלמוד תורה · ישיבה · כולל תפילה בציבור: מניין · ארון הקודש · חזנות · שמונה עשרה · שחרית · מנחה · מעריב · מוסף · קריאת התורה · שמע ישראל · ברכה · קידוש |
|
| היסטאריע פֿון דעם יידישן פֿאלק | |
| תקופת האבות · יציאת מצרים · תקופת המקרא · תקופת בית ראשון · תקופת בית שני · תקופת הגלות · אנטישמיות · ציונות · השואה · היסטוריה של מדינת ישראל | |
| יהודים | |
| מיהו יהודי · גיור · דאס יידישע פֿאלק · באוווסטע מענטשן ·
|
ברכה מיינט בענטשונג. ביי די חסידים און ביי די ספרדים איז א מנהג אז מ'לזאט זיך בענטשן פֿון אן ערליכן איד.
[בעאַרבעטן] אידישקייט
אבער אין אידישקייט מיינט דאס דאנקן און לויבן גאט. רעליגיעזע אידן זאגן א ברכה צו דאנקן גאט וואס ער האט שענקט אזויפיל גוטס. עס איז א פליכט צו מאכן 100 ברכות יעדן איינציגן טאג צו זיין פארטאן דורכאויס אין דעם געפיל. די עטאבאלירטע מאה ברכות זענען ווי פאלגענד (דערווײַל נישט אין סדר) פאר די:

