שגגת הסופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שגגת הסופר היא כשל לוגי המתרחש כאשר מניחים כי תנאי החיים או אופן החשיבה בעבר היו דומים מאוד או זהים לאלו הקיימים היום, או כאשר מניחים כי תנאי החיים או אופן החשיבה במקום אחד זהים לאלו הקיימים במקום אחר. כאשר שגגת הסופר מתייחסת לאירוע בעבר, היא כוללת ברוב המקרים גם אנכרוניזם היסטורי. בשני המקרים, קיימת כאן גם הטייה קוגניטיבית.

שגגת הסופר נובעת מיכולתם המוגבלת של בני אדם להבין את מצבם של בני אדם אחרים או להזדהות עמם. המערכת המסוימת של ערכים מוסריים, תנאים חומריים וידע של נשואי הדיון מומרת לפיכך בזו של זה שדן בהם ומונח, במובלע, כי מערכת זו היא שהתקיימה מאז ומתמיד.

מקרים של שגגת הסופר ניתן למצוא כמעט בכל סרט, ספר או מחזה העוסק באירועים היסטוריים. לעתים קרובות, מובלעת ביצירה ההנחה כי ההבדל בין התקופות מתמצה בטכנולוגיה, בגדים וכלים שונים, אך התנהגותם של בני אדם זה אל זה וערכיהם המוסריים היו דומים לאלו של יוצרי הסרט, הספר או המחזה.

שגגת הסופר קיימת גם כאשר מתייחסים לחייהם של אנשים אחרים במקום אחר. לדוגמה, כמעט כל סרטי המדע הבדיוני העוסקים בחיזרים מניחים כי עולם הערכים שלהם זהה או קרוב לזה של בני האדם, בשינויים קלים.

[עריכה] השלכת הסופר

סוג ייחודי של שגגת הסופר הוא "השלכת הסופר"—הכרזה המבטאת הנחה שאנשים אחרים בתקופה אחרת או במקום אחר חיים בתנאים ובהתאם לעולם המוסרי שהמכריז היה רוצה שהם יחיו. כלומר, הסופר משליך את שאיפותיו על אותם אחרים ומניח כי למרות שהוא עצמו אינו חי באותו אופן, אנשים אחרים יהיו מסוגלים באופן כלשהו לחיות כך. כמעט כל האוטופיות והדיסטופיה כוללות סוג כזה או אחר של השלכת הסופר.


דוגמאות:

  • "אנשים בקמבודיה רוצים לחיות ברמת חיים טובה ולכן אם הם עוברים מחיי הכפר לעבודה בבתי החרושות שבעיר, זה סימן שהם מרוצים מהעניין". (ההנחה היא כי יש זהות בין הגדרת הדובר והגדרת הקמבודים ל"רמת חיים טובה")
  • "אני לא מבין איך אנשי שבט הקוואקיוטל ערכו את טקסי הפוטלאץ', במסגרתו נתנו מרכושם לאחרים ללא קבלת דבר בתמורה. הם בוודאי נאנסו לפזר את רכושם ולא עשו זאת מרצונם המלא". (הדובר מניח כי אנשי השבט החזיקו בערכים ניאו-ליברליים מנוסחים היטב)
  • "במאה השמונה עשרה אנשים היו מאוד מדוכאים מהחיים בכפר. זו הייתה תקופה של סבל ורעב. קשה להבין איך היו אנשים שהעדיפו בכל זאת להישאר בכפר ולא לעבור לעיר ולעבוד במפעלים שסיפקו תעסוקה". (ההנחה היא כי המאה השמונה עשרה הייתה תקופה נוראית בכפר ואידילית בעיר. זו ההשלכה של הסובר).