פאול ארליך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאול ארליך (גרמנית: Paul Ehrlich; 14 במרץ 1854 - 20 באוגוסט 1915) היה מדען גרמני אשר זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה בשנת 1908. ארליך נודע בזכות מחקריו בהמטולוגיה, אימונולוגיה וכימותרפיה. ארליך חזה את התופעה האוטואימונית וקרא לה "רעלת עצמית מן הגהינום". הוא שטבע את המונח "כימותרפיה". אף הרעיון של "כדור הקסם" היה של ארליך ולזכותו נזקפת ההוכחה הניסיונית הראשונה של מחסום דם מוח.
[עריכה] ביוגרפיה
פאול ארליך נולד למשפחה יהודית ביום 14 במרץ 1854 בשלזיה. כבר בהיותו תלמיד בית ספר וסטודנט לרפואה הוא התעניין בצביעת רקמות לצורך התבוננות במיקרוסקופ. בעבודת הדוקטורט באוניברסיטת לייפציג הוא שב לנושא זה ("Beiträge zur Theorie und Praxis der histologischen Färbung" מילולית: "תרומות לתאוריה ולמעשה בצביעה היסטולוגית"). לאחר שהשלים את השכלתו הקלינית סיים את עבודת החובה במסגרת ההתמחות להשלמת התואר (Das Sauerstoffbedürfnis des Organismus, מילולית: "צרכי החמצן של האורגניזם") בבית החולים הנודע שאריטה Charité בברלין בשנת 1887. בשנת 1891 הוא קיבל הזמנה מרוברט קוך להצטרף אליו לעבודה במכון למחלות מדבקות בברלין.
בשנת 1883 הוא התחתן עם הדוויג פינקוס (שהייתה אז בת 19) ולזוג נולדו שתי בנות, סטפי ומריאן.
ארליך בילה שנתיים במצרים, כשהוא מחלים ממחלת השחפת. אחר כך הוא עבד עם חברו אמיל אדולף פון בהרינג על פיתוח הנוגדן למחלת הצפדת. עבודות אלה הביאו לו את ההשראה לתאוריה בדבר "תגובת השרשרת הצידית" משנת 1897, המסבירה את התגובה החיסונית ואת השפעת נוזל הדם ומאפשרת את מדידת הנוגדן. בשנת 1896 התמנה אהרליך למנהל של המכון החדש לחקר נוזל הדם בשטייגליץ (ברלין). בשנת 1899 המכון העביר משכנו לפרנקפורט והתרחב להיות המכון המלכותי לרפואה ניסיונית. בשנים אלה חקר ארליך את הכימותרפיה ומחלות מדבקות. בשנת 1904 קיבל ארליך תואר פרופסור של כבוד באוניברסיטת גטינגן.
פאול ארליך קיבל את פרס נובל ברפואה יחד עם איליה מצ'ניקוב בשנת 1908. בשנת 1906 הוא גילה את נוסחת המבנה של אטוקסיל (atoxyl), חומר כימי שהוכח כי הוא יעיל בטיפול במחלת השינה. לאחר תגלית זו הוא ניסה להפחית את רמת הרעילות של החומר. בשנת 1909 הוא ותלמידו סהחירו הטה, פיתחו את הסלברסן (Salvarsan), טיפול יעיל יחסית נגד עגבת. לעבודה זו הייתה חשיבות עצומה והיא היוותה זרז למחקר שהוביל לפיתוח תרופות הסולפה, פניצילין ואנטיביוטיקה נוספת.
ארליך נפטר בשנת 1915 משבץ, בגיל 61.
[עריכה] כדור הקסם
חייו של ארליך תוארו בסרט כדור הקסם אשר התמקד בפיתוח ה-Salvarsan, תרופתו לעגבת. עבודתו הניבה את ההכרה במחסום דם מוח. רעיון "כדור הקסם" מגיע מן הניסיון של המאה התשע-עשרה של מדענים גרמנים הצובעים רקמות בצורה סלקטיבית לצורך בדיקה היסטולוגית ובמיוחד צובעים חיידקים בצורה סלקטיבית (הליך שארליך היה כשרוני בו במיוחד ופיתח את הטכניקה שקדמה ל"צביעת גרם" לחיידקים). ארליך חשב שאם ניתן לגרום לכך שחומר מסוים ייצבע באופן סלקטיבי אורגניזם מסוים שהוא גורם מחלה (ולא את הרקמה סביבו), אזי ניתן להביא את הרעלן של אותו אורגניזם אל האורגניזם יחד עם אותו גורם סלקטיבי. מכאן "כדור הקסם" הבורר לו את מטרתו והורג רק את אותם אורגניזם לשמם נועד.
הבעיה בשימוש ברעיון "כדור הקסם" כאשר מנסים ליישם אותו, להבדיל מצביעה היסטולוגית, היא שאנשים מבלבלים בין הצבע עצמו לבין אותו גורם שמזהה את האורגניזם שיש לצבוע. פרונטוזיל, תרופת סולפה שהגורם הפעיל בה הוא סולפנילמיד, היא דוגמה קלאסית כלך שהצבע הוא לא הכרחי לפעילות אנטיביוטית.
הרעיון של "כדור הקסם" הגיע למלוא הגשמתו רק בהמצאת נוגדנים מונוקלוניים.


