התרסקות מטוס סיביר אייר בים השחור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התרסקות מטוס סיביר אייר בים השחור הייתה האסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות ישראל. ההתרסקות מעל הים השחור אירעה בשעת צהריים מוקדמת ב-4 באוקטובר, 2001 והייתה האסון האווירי הראשון שהתרחש אחר פיגועי ה-11 בספטמבר, מה שעורר בתחילה חשד לפעולת טרור. מטוס סיביר אייר בטיסה 1812 יצא מתל אביב לנובוסיבירסק ברוסיה. המטוס, מדגם טופולב 154 נשא 66 נוסעים, 51 מהם אזרחים ישראלים, רובם עולים מרוסיה, ו-12 אנשי אנשי צוות. איש מהם לא שרד.
מגדל הפיקוח ברוסיה דיווח על איבוד פתאומי של התקשורת עם המטוס. טייס מטוס ארמני ששהה באזור דיווח על הבזק שנצפה. חקירה מאוחרת יותר גילתה שהמטוס הופל בידי טיל קרקע-אוויר SA-5 תועה. ההערכה היא שהוא נורה בעת תרגיל של צבא אוקראינה. תזמון התרגיל והטיסה דווח כמתאים ונמצאו גם שרידים לראש קרב של טיל בין הריסות המטוס. דווח שמילותיו האחרונות של קברניט המטוס, יורי גארוב, היו "איפה נפגענו". ממשלת אוקראינה הסכימה לשלם פיצוים ונחתם הסכם בעניין עם ישראל, אך האוקראינים הכריזו על הפיצויים כ"אקט הומניטרי" וסירבו לקבל אחריות חוקית מלאה לאסון. ההערכה הייתה שכל משפחה תקבל כמה מאות אלפי דולרים [1]. כדי לזרז את החתימה על ההסכם הפעילה ישראל את השפעתה בוושינגטון.
חלק מקרובי המשפחה של הנספים סירבו לקבל את ההסדר ותבעו את ממשלת אוקראינה בבית משפט בקייב. בעת הדיון המשפטי הצהירו האוקראינים כי אין הוכחות שטיל אוקראיני אכן היה הסיבה לנפילת המטוס, על אף שכבר שבוע אחר ההתרסקות קיבל עליו שר ההגנה האוקראיני אחריות [2] והתפטר.
לאחר האסון שררה התחושה שהתקשורת הישראלית סיקרה אותו שלא כראוי ושלא בהתאם לחומרתו. ערוצי הטלוויזיה שבו לסדר יומם הרגיל אחר משדרי החדשות שדיווחו עליו. הטענה הייתה שהתייחסות ממעיטה זו נבעה מהיותם של הקורבנות ברובם המכריע עולים שזה מקרוב באו מרוסיה, ולא ישראלים ותיקים. במיוחד צרם קיומו של "מצעד האהבה" בתל אביב עם היוודע האסון [3]. מכיוון אחר עוררה סערה החלטתו של הרב הצבאי הראשי, הרב ישראל וייס, שלא לאפשר למשלחת חיפושים לצאת בשבת, מאחר שאין פעילותה, זיהוי וטיפול בגופות, בגדר פיקוח נפש.
עם זאת במהרה התעשתה המדינה [4]. שבוע לאחר האסון, עם הבאת הגופות ותום חג סוכות, שאין בו מנהגי אבל, הוכרז יום אבל לאומי ודגלי הלאום הורדו לחצי התורן. בבתי הספר התקיימו שיעורים מיוחדים בנושא [5]. הכנסת קיימה ישיבת אבל מיוחדת [6]. פובליציסטים סברו שעדיין מדובר במעט מדי ומאוחר מדי [7]. יעל פז מלמד כתבה במעריב על "המוות הלא הרואי", מוות כתוצאה מתאונה ולא מפעולת איבה, שפוליטיקאים אינם מבזבזים עליו את מילותיהם [8]. אומנם, בסופו של דבר יצא מהאסון מסר שמעבר לסתמיות הטכנית בדבר מערכת היחסים בין ותיקים לעולים במדינה.
בטקס זכרון במלאת שלושים לאסון השתתפו ראשי המדינה [9]. בטקס במלאת שנה לאסון ביער בן שמן הונחה אבן פינה לאנדרטה לזכר הנספים. שר החוץ שמעון פרס הכריז כי "האסון הזה הוא של כולנו" [10].
תאוריות הקשר המלוות לעתים קרובות אסונות מסדר גודל זה התמקדו הפעם במדענים מומחים ללוחמה ביולוגית ששהו במטוס, על פי הטענה [11].
באותו תאריך, תשע שנים קודם לכן, התרחש אסון ביילמר: התרסקות מטוס תובלה של אל על בשכונת מגורים באמסטרדם.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- YNET, רשימת ההרוגים בטיסה
- משרד החינוך, על סדר היום - אסון המטוס
- ביטאון חיל האוויר, אסון הטופולב
- ביטאון חיל האוויר, [
http://iaf.org.il/Templates/Journal/Journal.In.aspx?lang=HE&folderID=597&subfolderID=599&docfolderID=600&lobbyID=50&docID=19674 הטסת הגופות לארץ]

