הקונגרס היהודי האמריקאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקונגרס היהודי האמריקאי הוקם בשנת 1912 על ידי אישים כדוגמת לואיס ברנדייס, פליקס פרנקפורטר, לואי מרשל ואחרים שהיו פקידי ציבור אמריקניים רמי מעלה (ברנדייס היה שופט שהתפרסם ב-1906 בסכסוך עובדי סדנאות היזע בניו יורק; הוא ואחרים שימשו בתפקידים בכירים במימשל רוזוולט בשנות השלושים). הארגון הוקם מעט לפני מלחמת העולם הראשונה ואיחד את כל הארגונים היהודיים בארצות הברית. בראש הקונגרס היהודי עמד לואיס ברנדייס שנבחר בבחירות דמוקרטיות של הקהילה היהודית בארצות הברית.
הקונגרס היהודי האמריקאי פעל למימוש הצהרת בלפור ולהמשך קיומה האוטונומי של הציונות בארצות הברית. אחד מציוני הדרך של הקונגרס היהודי היה משלוח נציג יהודי לשיחות השלום בוורסאי, צרפת, לאחר מלחמת העולם הראשונה. לאחר ועידת לונדון, 1920, החלו לעלות בעיות בנוגע לדרך פעולתו של הקונגרס היהודי והוחלט על פירוקו, דבר שלא בוצע . המחלוקת בין ההסתדרות הציונית העולמית לזו האמריקנית נסבה על אופן הפעולה ודרכי המימון של קרן היסוד. ההסתדרות הציונית העולמית דרשה שליטה מוחלטת בכסף שעתידה הייתה לתרום יהדות ארצות הברית ואילו ההסתדרות האמריקנית שאפה אמנם לממן את הציונות, אך גם לנהלה כעסק. ברנדיס איים בקרע וויצמן, שהנהיג את ההסתדרות העולמית, הצליח להביא את יהדות ארצות הברית להצביע נגדו בועידת בילטמור, 1921, בה הובס ברנדייס ונגוזה תוכניתו.
[עריכה] קריאה נוספת
- אביתר פריזל, הון לאומי לבית לאומי
[עריכה] ראו גם
ערך זה הוא קצרמר בנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

