אהרן שבתאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אהרן שבתאי (נולד בתל אביב, 1939) הוא משורר עברי, מרצה, ומתרגם מיוונית עתיקה. תרגם עשרות מחזות יווניים קלאסיים. אחיו הוא הסופר המנוח יעקב שבתאי.

בשנות השישים והשבעים היה מוזכר בנשימה אחת יחד עם משוררים כמו דוד אבידן ויונה וולך.

בתחילת שנות התשעים, עורר כעס וביקורות שליליות בעת פרסום ספר השירה זיוה, בו חשף בפירוט יוצא דופן את יחסיו הארוטיים עם עורכת הסרטים זיוה פוסטק, תוך שימוש בתיאורים שלא היו שכיחים בשירה העברית. כיום יש המחשיבים ספר זה כציון דרך בתולדות השירה בישראל.

בשנים האחרונות כותב אהרון שבתאי בעיקר שירה פוליטית. שיריו האחרונים עוסקים בפגיעה בכפרים הערביים בילעין ובודרוס בעקבות בניית חומת ההפרדה (או גדר ההפרדה) בשטחים ובטלי פחימה. שיריו מתפרסמים בהארץ ורבים מהם כונסו באסופת שיריו ארצנו. בספרים מוקדמים שלו נטה דוקא למרכז הפטריוטי ואף לימין (למשל בספר בגין, שעסק במנחם בגין).

פרסם את הכרך על המיתולוגיה היוונית במסגרת סדרת המיתוסים שערך המתרגם והעורך דן דאור בהוצאת מפה. שבתאי תרגם מיוונית מיצירותיהם של אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופנס, והסיודוס, כמו גם שירים רבים מן השירה הלירית של משוררי יוון. כמו כן, תרגם מגרמנית מיצירת ברטולט ברכט. שבתאי נושא בתואר דוקטור ומלמד בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1999 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.

תוכן עניינים

[עריכה] השירה של שבתאי

עיקר מלאכתו הפואטית של אהרן שבתאי היא בחתירתו לאמת, אף אם היא אינה נעימה לעיניו של הקורא או לכבודו שלו כמשורר. לפי שבתאי, אל לו למשורר לצנזר את עצמו. כך ניתן להבין את הבזקי התיאורים בפואמה הביתית, את תיאורי האהבה הנוזליים בזיוה, ואת שיריו הפוליטיים. שיריו של אהרן שבתאי מתאפיינים בהאלהה של הטריויאלי ו"נטול הערך" -- תפוחי אדמה, חביתה, חבית יין, חבילת טמפונים -- על חשבון הציבורי וה"חשוב" -- המדינה, הרמטכ"ל, הבטחון.

[עריכה] ספריו

[עריכה] שירה

  • חדר המורים, עכשיו, 1966
  • קיבוץ, הקיבוץ המאוחד, 1973
  • הפואמה הביתית, סימן קריאה, 1976
  • חרא, מוות, עכשיו, 1979,
  • חוט, פרוזה, 1981
  • החמור, עקד, 1982
  • ספר הכלום, ספרית פועלים, 1982
  • ההרצאה הראשונה, עכשיו, 1983
  • בגין, כתר, 1986
  • אהבה, עם עובד, 1987
  • גירושין, מוסד ביאליק, 1990
  • זיוה, זמורה ביתן, 1990
  • מטאזיויקה, זמורה ביתן, 1992
  • הלב, סימן קריאה/הקיבוץ המאוחד, 1995
  • בחודש מאי הנפלא, סימן קריאה/הקיבוץ המאוחד, 1997
  • פוליטיקה, הוצאת אבן חושן, 1999
  • ארצנו, הקיבוץ המאוחד, 2002
  • שמש שמש, חרגול, 2005

[עריכה] מחזות

[עריכה] עיון

  • המיתולוגיה היוונית, מפה, 2000

[עריכה] קישורים חיצוניים