ניסנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניסנית היה היישוב הישראלי הגדול בצפון רצועת עזה. היישוב הוגדר כיישוב קהילתי מעורב. היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל ב-1980 ואוזרח ב-1984 כמחנה הכשרה ל-15 משפחות החלוץ. בשנת 1993 הפך ליישוב קבע עירוני קהילתי. היישוב מנה כ-300 משפחות.
היישוב שימש כמרכז עירוני לשאר היישובים בצפון רצועת עזה: אלי סיני ודוגית. הוא כלל גן ילדים, מרפאה, מעונות יום ובתי כנסת.
האזור מתאפיין דיונות חול ורכסי כורכר. היישוב היה בנוי בצורה מעגלית, בדומה ליישובים רבים בארץ וחולק לשכונות ולרחבות.
קרבת היישוב לעיר אשקלון אפשרה קליטה מהירה של משפחות תוך השענות על מקורות התעסוקה והשירותים העירוניים המקומיים. בנוסף, היו מספר בקתות אירוח (צימרים) בשטחו.
היישוב נקרא כך על שם פרח הניסנית הנפוץ בחולות האזור באביב.
ניסנית פונה במסגרת תוכנית ההתנתקות שעליה החליטה ממשלת ישראל בשנת 2004.
לאחר הפינוי פוזרו 300 המשפחות במספר אתרים. מרבית המשפחות שוכנו באתרי הקראווילות ביישובים: ניצן, אור הנר, מפלסים, כרמיה ובוסתן הגליל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| התנחלויות שפונו במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות |
|---|
|
נוה דקלים | נצר חזני | פאת שדה | קטיף | רפיח ים | שירת הים | שליו | תל קטיפא | בדולח | בני עצמון | גדיד | גן אור | גני טל | כפר ים | כרם עצמונה | מורג | כפר דרום | נצרים | אלי סיני | דוגית | ניסנית | גנים | כדים | חומש | שא-נור |
| למצבן הנוכחי של הקהילות ראו שיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון |
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

