חסיד אומות העולם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התואר "חסיד אומות העולם" ניתן בימינו למי שנמנה עם המעטים שפעלו למען הצלת היהודים באירופה בתקופת השואה. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953.
מקור הביטוי "חסיד אומות העולם" הוא בהלכה, שבה ניתן תואר זה לגוי המקיים את שבע מצוות בני נח, ולאו דווקא למי שהציל יהודים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייניהם של חסידי אומות העולם
חסידי אומות העולם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה וסיכנו את חייהם למען היהודים מסיבות שונות:
- יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה;
- מחאה נגד הנאציזם (ראו גם ההתנגדות הגרמנית לנאציזם);
- מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה;
- שליחות דתית, שמירה על ערכי המוסר והאנושיות.
סיכון החיים היה כפול: הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מהפחד שילשינו עליהם. רבים היו המלשינים, וכמה מהמסתירים נתפסו והוצאו להורג.
אזרחים מקומיים רבים באירופה סיכנו את נפשם למען הצלת יהודים. מעשי ההצלה נחלקים לכמה קבוצות:
- גויים שהסתירו משפחות יהודיות בביתם.
- אזרחים שעזרו להבריח יהודים אל מעבר לגבול.
- כנסיות ומנזרים שהסתירו משפחות יהודיות.
[עריכה] הענקת אות חסיד אומות העולם
[עריכה] קריטריונים להענקת האות
חוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג (1953) שקיבלה הכנסת, הטיל על רשות הזכרון להקים יד זכרון "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים". כל תיק של מועמד לקבלת אות חסיד אומות העולם נידון ונבדק בקפדנות בוועדה, לאחר שתחילה נאסף החומר במחלקה לחסידי אומות העולם ב"יד ושם" ונגבות עדויות מהניצולים, וכאשר אין אפשרות לעשות זאת, ניתן להסתמך על הצהרות ועדויות הנמסרות בפני נציגויות קונסולריות ישראליות במדינת מושב הניצול.
החוק קבע הגדרה חדה ומפורטת למונח חסידי אומות העולם. על-פי המקובל בשפת יום יום הכוונה היא לאישיות מוסרית אשר בעת צרה ומבחן נטתה אהדה, חסד ועזרה ליהודים. בהקשר לחוק הזכרון השואה והגבורה ברור כי לא די באהדה, בחסד ובעזרה, שהרי המחוקק הציב דרישות נשגבות יותר, באומרו: "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להציל יהודים". משמע, לדרגת חסיד אומות העולם במובן החוק מגיע רק מי שעשה מעשה הצלה של יהודי, וזאת מתוך חירוף נפשו. לכאורה שני התנאים הללו חד הם שכן על-פי חוקי הנאצים כל המסתיר יהודי או מגיש לו עזרה מתחייב בנפשו. מי שהגיש עזרה מתוך בצע הכסף אינו ראוי לתואר חסיד אומות העולם במובן החוק, למרות שהסתכן בהצילו יהודים.
הקריטריונים העיקריים להכרת מציל כחסיד אומות העולם הם ארבעה:
- מעשה הצלה קונקרטי או עזרה בהצלה.
- הצלה שנעשתה מתוך סיכון עצמי.
- המציל לא דרש ולא קיבל תמורה כתנאי להצלה.
- הבקשה נתמכת בעדויות של ניצולים או חומר ארכיוני אמין.
אלפי מקרי ההצלה בידי חסידי אומות העולם בארצות אירופה הכבושה מלמדים, כי היו בכל המקומות ובכל הנסיבות, אפילו בתוך מחנות ההשמדה עצמם, אפשרויות הצלה, מתוך קשיים וסיכון.
[עריכה] ההטבות המגיעות לחסידי אומות העולם
שמותיהם של חסידי אומות העולם מונצחים ב"יד ושם" על קיר כבוד מיוחד ובשדרת חסידי אומות העולם. והם אף מקבלים מדליה ותעודת כבוד. הנצחת שמם וההכרה בגבורתם הנה תודתו של העם היהודי לכל דורותיו על הרחמנות והמוסר הגבוה שהפגינו אנשים אלה כלפי העם היהודי בשואה.
לפי סעיף 2 (4א) לחוק יד ושם, זכאים חסידי אומות העולם לאזרחות־כבוד של מדינת ישראל לאות הוקרה על פועלם, ואחדים מהם אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות־זכרון של מדינת ישראל".
לפי חוק הביטוח הלאומי, זכאים חסידי אומות העולם ובני משפחתם, היושבים בישראל, לתגמול חודשי השווה לשכר הממוצע במשק, למענקי הבראה ולהנחה בארנונה.
[עריכה] חסידי אומות עולם לפי מדינות
| נכון ל-25 באפריל 2006, מקור: יד ושם
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סה"כ | 21,310 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
¹ ע"פ בקשת המחתרת הדנית, כל חבריה נחשבים כאחד וכך העם הדני כולו מוכר כחסיד אומות עולם |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[עריכה] אחדים מחסידי אומות העולם
- ראול ולנברג, דיפלומט שבדי שהציל אלפי יהודים בהונגריה.
- אוסקר שינדלר, תעשיין שפעל בקרקוב שבפולין. בזכות קשריו ההדוקים עם ההנהגה הנאצית הצליח להציל אלפי יהודים. הוא העסיק אותם במפעלים. המפעלים הוקמו בשביל שישמשו כ"מקלט" ליהודים בתקווה שהם לא ישלחו למוות.פועלו הונצח בסרט רשימת שינדלר
- תדאוש פאנקייוויץ', פעל בגטו קרקוב.
- הנס פון דוהנאני, משפטן גרמני, פעל להעברת שלושה-עשר יהודים מגרמניה לשווייץ.
- ולאדיסלאבה חומס, אשר ב–1941 ניפקה תעודות מזויפות לנשים יהודיות והבריחה אותן מגטו לבוב שבפולין אל החלק הארי, מסרה ילדים יהודים לאימוץ בבתי משפחות פולניות והעבירה מידע על מצבם של יהודי לבוב למחתרת הפולנית, שפרסמה את המידע בעולם החופשי. בעת חיסול הגטו עזרה לילדים להימלט דרך תעלות הביוב.
- יאן קרסקי, פולני אשר התגנב אל גטו ורשה וניסה להתגנב אל מחנה ההשמדה בלזץ, ולאחר מכן נמלט למערב, נפגש עם מנהיגיו, וניסה להתריע מפני השואה.
- גאורג פרדיננד דוקוויץ, דיפלומט גרמני בשגרירות ארצו בדנמרק, אשר הדליף את הידיעה על הגירוש הצפוי של היהודים ואיפשר את הצלת יהודי דנמרק.
- צ'יאונה סוגיהארה, קונסול יפני בליטא, שהציל את חייהם של אלפי יהודים באמצעות הנפקת ויזות מזוייפות.
ניתן למצוא את כל חסידי אומות העולם אשר נכתב עליהם ערך בוויקיפדיה בקטגורית חסידי אומות העולם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חסידי אומות העולם - באתר יד ושם
- חסידי אומות העולם מרכז המידע "אודות השואה" באתר יד ושם
- חסידי אומות העולם באתר מט"ח
- ההטבות לחסידי אומות העולם באתר הביטוח הלאומי
- על חסידי אומות העולם שעזרו בהפצת דרכונים מזויפים ליהודי הגטאות
- יחידי סגולה- הצלת ילדים יהודיים בידי פולנים בתקופת השואה מאת אמונה נחמני גפני, באתר אימגו

