אאוזנופיליק אזופגטיס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
אאוזינופיל, הוא סוג של תא דם לבן והוא חיוני ביותר למערכת החיסון. הוא עוזר להילחם בסוגים שונים של מחלות. בעיות רבות עלולות לגרום למס' רב של אאוזונופילים בדם, כגון אלרגיות (למזון או לגורמים סביבתיים), דלקות, הפרעות במערכת העיכול, סרטן הדם (לוקמיה) ובעיות נוספות. כאשר אאוזונופילים מופיעים בדם בריכוז גבוה מהרגיל ללא סיבה ידועה, כנראה שקיימת הפרעה אאוזונופילית. ההפרעה האאוזונופילית מוגדרת על פי המקום שבו היא מופיעה למשל אאוזונופיליק אזופגטיס היא הפרעה אאוזונופילית שקיימת בושט (=אזופגוס), כלומר מספרים גבוהים ובלתי תקינים של אאוזונופולים הנמצאים בושט.
תוכן עניינים |
[עריכה] אאוזנופיליק אזופגטיס
אאוזונופיליק אזופגטיס, או א"א, מאופיינת על ידי מס' רב של אאוזונופילים בוושט. הושט הוא צינור המחבר בין הפה לקיבה. בדרך כלל אין אאוזונופילים בוושט אם כי ניתן למצוא אותם בכמויות קטנות בעקבות אלרגיות לאוכל או בעיות אחרות של מערכת העיכול. מגוון רב של גורמים עלולים "להפעיל" את הייצור המוגבר והבלתי נורמאלי של האאוזונופילים. בין הגורמים הללו נמצאים סוגים מסוימים של מזון. א"א היא מחלה שבה האאוזונופילים מזהמים את הושט וגומרים על ידי כך לתופעות שונות. אנשים שחולים במחלת הא"א, לרוב חולים גם במחלות אלרגיות כמו אסטמה או אקזמה. א"א משפיעה על אנשים בכל הגילאים, כל המינים וכל המוצאים האתנים. במשפחות מסוימות קיימת נטייה לחלות במחלה ונטייה זו עוברת בתורשה. א"א היא ההפרעה האאוזונופילית הכי נפוצה הקשורה במערכת העיכול.
[עריכה] הסימפטומים
הסימפטומים משתנים מאדם למשנהו והם תלויים לרוב בגורם הגיל. הקאות מופיעות יותר אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים אך קשיי בליעה מופיעים יותר אצל מבוגרים. הסימפטומים הנפוצים הם: • רפלוקס- חזרה של מרכיבים כגון נוזלים, מזון או חומצות, מהוושט לגרון. • דיספגיה- קשיי בליעה • השפעות מזון- מזון נתקע בוושט ולא יורד לקיבה. • בחילות והקאות • כשל גדילה- גדילה מועטה או ירידה במשקל. • כאבי בטן וחזה • תיאבון ירוד • ערכים תזונתיים ירודים • נדודי שינה
[עריכה] כיצד ההפרעה מאובחנת?
כדי לאבחן אאוזונופיליק אזופגטיס, נעשית בדיקה אנדוסקופית בצירוף ביופסיות שונות ממערכת העיכול. בדיקה אנדוסקופית היא בדיקה שבה מוחדר צינור עם מצלמה אל הושט וכך ניתן לראות על מוניטור את הושט. ביופסיה היא חלק מזערי של רקמות הנלקח מאיבר פנימי השייך למערכת העיכול, כמו למשל ושט, קיבה וכו'. הבדיקה נעשית רק לאחר שהטיפול התרופתי שאמור להקל על הסימפטומים, נכשל. במהלך האנדוסקופיה, הרופא הגסטרואנדרולוג בודק את הושט, הקיבה והתריסריון ולוקח ביופסיות שאותן בודק פתולוג תחת מיקרוסקופ. הפתולוג בודק גם תאים שנפגעו, התנפחות והתעבות של שכבות הושט. אפילו אם בבדיקה עצמה הושט נראה נורמאלי, הביופסיות עלולות להצביע על א"א. מספר רב של אאוזונופילים (אשר נמדד על ידי מספר אאוזונופילים ליחידת שטח), מצריך בדיקה לאבחון א"א. כאשר יש א"א, האאוזונופילים מוגבלים אך ורק לשטח הושט ולא נמצאים באזורים אחרים. כאשר יש אבחנה ודאית לא"א בודקים גם אלרגיות למזון.
[עריכה] בדיקת האלרגיות למזון
בסיטואציות רבות, הימנעות מאלרגנים ש"מפעילים" את האאוזנופילים, תהיה טיפול יעיל. התגובות לאוכל אינן תמיד מיידיות, אלא יכולות להופיע לאחר תקופה של שבועות. התגובות עלולות להיות הפעלת האאוזונופילים שייגרמו לדלקת ופציעה של הושט. מסיבה זו, רישומים של המזון והסימפטומים לא יהיה יעיל בזיהוי הגורמים המפריעים. בדיקת האלרגיות תיעש על ידי בדיקה תת-עורית או על ידי בדיקה עם מדבקה. • בדיקה תת עורית- בודקת רגישות מיידית למזון על ידי החדרת אלרגנים של מזון או של גורמים סביבתיים (כמו אבק, צמחים או בע"ח) לשכבה העליונה של העור באמצעות דקירות עדינות של מחט. אם דקירה מסוימת התנפחה, זאת אומרת שיש תגובה אלרגית לאלרגנים המסוימים שהוחדרו באותה דקירה. כך ניתן לזהות את האלרגיה. • בדיקה על ידי מדבקה- כאשר בודקים תגובה לאוכל שהיא איננה מידית, משתמשים בשיטת המדבקות. כלים מזעריים שצורתם קעורה, מודבקים לגב באמצעות המדבקה כאשר בכל אחד מהכלים נמצאת כמות מזערית ביותר של מזון. האוכל שייבדק יבוסס על הדיאטה של המטופל, תגובות קודמות, והבדיקה התת עורית. המדבקה מורדת מהגב לאחר 48 שעות אך הבדיקה מנותחת רק לאחר 72 שעות. • בדיקת "ראסט"- זוהי שיטה שאינה יעילה במציאת מזון שגורם להפרעת הא"א א היא כן יעילה כדי לאשר תגובות מיידיות לאוכל. למשל אם לאדם יש פריחה לאחר אכילת בוטנים, ניתן לאשר שזוהי אלרגיה למזון הספציפי הזה על ידי בדיקת "ראסט" שהיא בעצם בדיקת דם.
[עריכה] הטיפול במחלה
הטיפול במחלה מתחלק למס' אפשרויות: 1. טיפול תרופתי 2. טיפול דיאטטי.
רוב המטופלים שמאובחנים עם א"א מגיבים באופן חיובי לדיאטות. הדיאטה מונחית על ידי בדיקות האלרגיה ומעקב אחר הסימפטומים. סוגי הדיאטות שמשתמשים בהם הם: דיאטה שמתנהלת ע"פ עקרון השלילה כל המזון שהגוף מגיב אליו באופן אלרגי, מוצא מן התפריט. דיאטה ע"פ עיקרון השלילה היא הטיפול היחיד במקרים מסוימים כיוון שהיא פותרת את הבעיה. דיאטה בסיסית כל מקורות החלבון מוצאים מן הדיאטה. חומצות האמינו שמרכיבות את החלבונים בגופינו, נצרכות באמצעות פורמולה מיוחדת שמיכלה תמיסה של חומצות אמינו. חלבונים שלמים או חלקי חלבונים מוצאים לגמרי מן הדיאטה.
[עריכה] למה כל כך קשה לאבחן את ההפרעה?
א"א היא הפרעה נדירה למדי שרופאים רבים לא נתקלים בה. האבחנה לעיתים מתעכבת אפילו בתקופה של שנים מחמת חוסר המודעות להפרעה. ברוב המקרים ביופסיות מאשרות את האבחנה אך רופאים רבים חולקים אחד על דעת השני בנושאים ספציפים הקשורים להפרעה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.

