קרקס פרעושים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בקרקס; לערך העוסק בספר מאת מרדכי הורוביץ, ראו מרדכי הורוביץ.

למרות היותו טפיל ומחולל מחלות, מחייך האדם למשמע שמו של הפרעוש. הסיבה לכך היא שבימים עברו היו יצורים קטנים אלה משעשעים את הבריות בהופעות מרשימות של קרקסי פרעושים. הקרקסים הזעירים נדדו מיריד ליריד באירופה של המאה ה-19 והיו תופעה נפוצה בעיירות רבות.

הקרקסים הציגו תחרויות ריצה של פרעושים, שהיו רתומים למרכבות מיניאטוריות מגולפות וצבועות. הפרעושים היו מסיעים את המרכבות לאורך המסלול, והצופים שהתגודדו מסביב לקרקס הזעיר בעולם, היו מהמרים על הפרעוש המהיר ביותר, באותה רצינות שעושים זאת היום בני דורנו במירוצי סוסים.

האומן האמיתי היה כמובן בעליהם של הפרעושים, הוא שהשכיל לענוב לפרעוש לולאה זעירה למשך כל ימי חייו ולרתום אותו לכרכרה זעירה. הדבר היחיד שהוטל על הפרעושים ללמוד למען אומנותם הוא שאין עוד תכלית בניתוריהם. לאחר שהיו מתאמצים לשווא, היו נואשים מניתורים נוספים ומוסיפים לנוע בהליכה בלבד. בסוף המופע היה מרשה בעל הקרקס להרוות את צמאונם בדמו לעיני כל, כתגמול לכל צוות העובדים הזעירים.

כמו כן הייתה מתקיימת תחרות קפיצה בין הפרעושים. כדי למדוד את קפיצת הפרעוש מחזיקים את הפרעוש בעדינות באמצעות מלקחיים וטובלים את רגליו בצבע נוזלי. אחר כך מניחים את הפרעוש על השולחן, מאפשרים לו לנתר ואז מודדים את המרחק בין טביעות רגליו בין קפיצה לקפיצה.

בימינו, עבר מן העולם קרקס הפרעושים, ואולי תהא הסיבה לדבר נדירותם היחסית של הפרעושים בימינו.

שפות אחרות