משה מרדכי אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב משה מרדכי אפשטיין. כ' אדר תרכ"ו (1866) - י בכסלו תרצ"ד (1933).
מגדולי ישראל בתקופתו, מקים ישיבת חברון, וממקימי העיר חדרה.

נולד בבאקשט (סמוך לוילנה) לאביו - הרב צבי חיים שנודע בישיבת וולוז'ין בכינוי 'העילוי השחור', ואשר שימש כרבה של באקשט, ולאימו - בילא חנה.

על ספריו חתם בשם 'עפשטיין', ומאוחר יותר בארץ ישראל הוחלפה האות ע' בא' - 'אפשטיין'. בנו היחיד - הרב חיים שרגא פייבל - שינה את צורת כתיבת השם, והחליף את האות ט' באות ת' - 'אפשתין'. זאת, כדי ליצור בידול מן השם 'אפשטיין' שהמחזיקים בו היו בדרך כלל לויים.

הרב אפשטיין למד בישיבת וולוז'ין, ונחשב בה לעילוי.

[עריכה] נישואיו

כאשר שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה - נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב איסר זלמן מלצר. לבסוף הוא שאל אם יש לה בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת 1892, הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.

[עריכה] ישיבת כנסת ישראל

הרב אפשטיין התבקש על ידי מחותנו - הרב נתן צבי פינקל לעמוד בראש הישיבה שייסד - ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, יחד עם גיסו - הרב מלצר. מאוחר יותר עבר הרב מלצר כדי לעמוד בראש ישיבת סלוצק.

הרב אפשטיין עלה עם רוב תלמידי הישיבה ועם הרב נתן צבי פינקל לארץ ישראל, והקים בה את הישיבה בעיר חברון, בשנת 1924. חברון נבחרה במקום ירושלים, משום שבירושלים גרו אנשי היישוב הישן שהיו שמרנים במיוחד. הישיבה נקראת עד היום על שם העיר - ישיבת חברון. לאחר פרעות תרפ"ט וחיסול היישוב היהודי בחברון, הוקמה הישיבה מחדש בירושלים בשכונת גאולה. לאחר מותו בירושלים בי' כסלו תרצ"ד (1933), כיהנו חתניו כראשי הישיבה במקומו.

את חידושיו פרסם בספרי "לבוש מרדכי" על הש"ס.

[עריכה] פעילותו הציונית וגאולת חדרה

כבר בתקופה שלמד הרב אפשטיין בישיבת וולוז'ין, הוא היה מראשי אגודת סתר ציונית בשם "נס ציונה". מטרת חברי האגודה, שכולם היו בחורי ישיבה, הייתה לעלות לארץ ישראל. מזכיר האגודה היה פסח פרידלנד, גיסו של הרב אפשטיין - הרב איסר זלמן מלצר - היה חבר בה, וחבר נוסף באגודה היה הרב אברהם דב בער הכהן שפירא - הרב האחרון של קובנה שחיבר את הספר המפורסם 'דבר אברהם'. קיומה של האגודה נשמר בסוד, משום שהרוסים אסרו עיסוק בענייני יישוב ארץ ישראל, שהייתה ארץ זרה תחת שלטון תורכי.

לאחר עזיבת וולוזין, ולאחר שכבר היה נשוי ואב לילדים, חבר הרב אפשטיין לשלוש אגודות סתרים נוספות - שאחת מהן באה מאלקסוט, והשנייה באה מריגה. הוא היה חבר במשלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל. בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין קנו את אדמות חדרה. זאת לאחר שחנקין התחייב בחוזה כתוב שידאג לייבושן של כל הביצות בסביבה. בסופו של דבר חנקין הונה אותם, לא עמד בהתחייבותו, ואף לקח לעצמו חלק מן הקרקע.

הרב אפשטיין לא עלה עם אנשי האגודות לחדרה, משום שמונה בינתיים להיות ראש ישיבת סלבודקה. רק לאחר שנים עלה לארץ ישראל עם תלמידי הישיבה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

שפות אחרות