קבוע קוסמולוגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בעת שסיים אלברט איינשטיין לפתח את תורת היחסות הכללית שלו היה מקובל בין האסטרופיזיקאים באותה עת כי היקום הינו סטאטי.

סברה זו לא התאימה עם מסקנות תורת היחסות הכללית. איינשטיין ביקש ליישם את מסקנות תורתו על היקום ונוכח לדעת כי תורתו לא "מאפשרת" קיום יקום שהינו סטאטי באופיו.

נוסחת הקבוע הקוסמולוגי:

\Lambda = {{8\pi G} \over {c^2}} \rho

בנוסחה זו:

על-פי משוואות תורת היחסות הכללית היקום חייב להיות בתהליך של התפשטות או התכווצות.

כדי להתאים את תורתו לסטטיות של היקום הוא הוסיף למשוואותיו את הקבוע הקוסמולוגי כדי לאזן את אי-סטטיות היקום שיצרה תורתו.

לימים, אחרי שאדווין האבל גילה את אפקט ההסטה לאדום שמעיד על התפשטות היקום אמר איינשטיין כי הכנסת הקבוע הקוסמולוגי הייתה "הטעות הגדולה של חייו" והוא ביטל אותו.

אילו היה חי איינשטיין בסוף המאה ה-20 עת התגלתה התופעה לפיה היקום מאיץ את התפשטותו אולי היה טוען כי הסרת הקבוע הקוסמולוגי הייתה "הטעות הגדולה של חייו", שכן כדי לאזן את התפשטות זו יש בכל זאת צורך בקבוע קוסמולוגי, וזאת כדי לתקן את חוסר ההתאמה שיש בין ההתפשטות הנצפית של היקום לבין המסה הכוללות שלו שנמדדה.