דוד לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוד לוי
דוד לוי
תאריך לידה 21 בדצמבר 1937
ממשלות 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 27, 28, 29
כנסות 7 - 16
סיעות גח"ל, ליכוד, ליכוד-גשר-צומת, גשר, ישראל אחת
תפקידים בולטים

דוד לוי (נולד 1937 ברבט שבמרוקו), חבר כנסת ושר מטעם הליכוד. היה במשך שנים מבכירי הליכוד ומתמודד בולט על הנהגתו ועל ראשות הממשלה. כיהן ב-8 ממשלות כסגן ראש הממשלה וב-3 ממשלות כשר החוץ.

תוכן עניינים

[עריכה] פעילות פוליטית

[עריכה] הכניסה לפוליטיקה

עלה לארץ בשנת 1957 והתישב בעיירה בית שאן, שם החל דרכו כפועל בניין, והגיע עד לתפקיד של סגן ראש המועצה המקומית. במישור הארצי התחיל את צעדיו כראש סיעת תכלת-לבן בהסתדרות.

[עריכה] חברות בכנסת

בבחירות לכנסת ה-7 בשנת 1969 נבחר לוי לראשונה לכנסת, מטעם גח"ל - גוש חרות ליברלים, ואחרי המהפך בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 הפקיד בידיו מנחם בגין את תיק הקליטה, והחל מ-15 בינואר 1979 גם את תיק הבינוי והשיכון, נוסף על תיק הקליטה.

אחרי הבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981 סירב לקבל שוב את תיק השיכון, מאחר שקיווה לקידום למשרד יוקרתי יותר, והוא התרצה רק אחרי שבגין העניק לו את התואר סגן ראש הממשלה. אף על פי כן התגאה לוי לא אחת שכשר השיכון בממשלת בגין יזם את פרויקט שיקום השכונות, וייצג בממשלה את המקופחים ובני שכבות המצוקה.

דוד לוי היה סמל למזרחים החפצים בשותפות מלאה בממסד, ומוחים כנגד נורמות של קיפוח שהשתרשו. לכן הצליח ללכוד סביבו תמיכה גדולה במרוץ הפוליטי אך לא די כדי שיתמנה לראש ממשלה לאחר פרישת מנחם בגין. יצחק שמיר ניצח בהתמודדות מולו במרכז הליכוד.

דוד לוי כיהן כסגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון בכל ממשלות ישראל בין השנים 1981-1990.

לאחר התרגיל המסריח בשנת 1990, מונה דוד לוי לשר החוץ בממשלת שמיר. במהלך כהונתו חודשו הקשרים עם רוב מדינות אפריקה ועם מדינות מזרח אירופה. הסיבה העיקרית לתהליך זה הייתה נפילת מסך הברזל.

על רקע החלטת שמיר לעמוד בראש משלחת ישראל לוועידת מדריד באוקטובר 1991 החליט דוד לוי לפרוש מהממשלה. באותם שנים נחשב ל"נץ פוליטי" ונמנה, יחד עם אריאל שרון ויצחק מודעי, על ה"חישוקאים" בליכוד, שהתנגדו לוויתורים בשטחים.

את כעסו ותסכולו מיחסו של שמיר וצמרת הליכוד אליו הוא הביע לאחר מכן ב"נאום הקופים" המפורסם שלו בו הוא טען, כי הוא מקופח בגלל מוצאו. בין היתר ביטא לוי את הרגשתו במלים: "הייתי בפיהם של כמה אנשי ליכוד קוף שזה עתה ירד מהעצים, תוקפים אותי, טוענים שאני פומפוזי, דמגוג ושאיני דואג לבעיות האמיתיות".

אחרי שהליכוד נחל מפלה בבחירות לכנסת השלוש עשרה בשנת 1992 ניסה לוי להתמודד בבחירות הפנימיות לראשות תנועת "הליכוד" שנערכו ב- 1993, והובס על-ידי בנימין נתניהו. במהלך ההתמודדות התפרסם סיפור "הקלטת הלוהטת" בו טען נתניהו ש"אדם אחד בליכוד, מוקף בחבורה של פושעים" ניסה לסחוט אותו באמצעות קלטת וידאו בה הוא נראה בוגד באשתו. הרמיזה כלפי דוד לוי ואנשיו כאחראים לפרשה יצרה קרע עמוק בין שני האישים.

[עריכה] פעילות במסגרת גשר

דוד לוי פרש מהליכוד ביוני 1995 והקים את תנועת "גשר". לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה בשנת 1996 שב והתאחד עם הליכוד. בליל הבחירות נראה היה כי בנימין נתניהו נחל מפלה, ברגע קשה זה עלה לוי עם נתניהו לדוכן הנואמים, ואחז בידו במפגן של תמיכה. מאוחר יותר התברר כי נתניהו ניצח ודוד לוי התמנה לשר חוץ בממשלתו. אך עם הזמן נוצרו בקיעים ביחסים ביניהם, שהסתיימו בקרע מוחלט. לוי פרש מהממשלה ב-6 בינואר 1998 ברעש גדול לאחר שטען שנתניהו לא משלב אותו מספיק במהלכים המדיניים.

"גשר" תרמה להפלת ממשלת נתניהו, אחרי שנתניהו סירב להפקיד בידי לוי את תיק האוצר, בהיותם בעלי תפיסה כלכלית שונה בתכלית.

לוי חבר למפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה בשנת 1999, והאיחוד בין מפלגת מימד, מפלגת העבודה ותנועתו יצר את רשימת "ישראל אחת" שרצה בראשות אהוד ברק. לאחר נצחונו של ברק בבחירות קיבל לוי את תפקיד שר החוץ בפעם השלישית בחייו. הוא תמך בנסיגה החד צדדית מרצועת הביטחון בדרום לבנון, אך הסתכסך עם ברק בשל הפשרות המדיניות מרחיקות הלכת שהציע לפלסטינים. הוא התפטר מהממשלה ב-4 באוגוסט 2000, ולקראת הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001 הביע תמיכה במועמדותו של אריאל שרון. שרון מצידו לא מינה את לוי לשר בממשלה אחרי זכייתו, ולא זכר לו חסד על מאמצים שעשה לוי להכניסו לממשלת נתניהו בשנת 1996. בהמשך כהונתה של ממשלת שרון, כיהן דוד לוי כשר בלי תיק למשך כארבעה חודשים (8 באפריל-30 ביולי 2002)

[עריכה] החזרה לליכוד

לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה התפרקה גשר ונטמעה בליכוד, ולוי נבחר מטעמו לכנסת. לאחר שהכריז שרון על תוכנית ההתנתקות היה חבר בקבוצת "המורדים" שניסתה להכשילה, צעד שמתנגדיו טענו קשור לכעסו על שרון בשל העובדה ששוב מידר אותו מלשמש בתפקיד בכיר מטעם הסיעה. עם זאת ההתנגדות לתוכנית תואמת את העמדות המדיניות בהן נקט משחר פעילותו הפוליטית.
פעילותו בכנסת בקדנציה זו התאפיינה בפעילות פרלמנטרית מועטה[1]. לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה כשל בהשגת מקום ריאלי ברשימת הליכוד בכנסת, ובכך בא הקץ על קרוב ל-37 שנים של חברות בכנסת.

[עריכה] אפיון ופרטים אישיים

לוי מתמיד לגלות נאמנות למקום מגוריו, העיר בית שאן, וגם כשהיה שר עסוק דאג קרובות לחזור באישון לילה לביתו.

סגנון דיבורו האיטי והמוטעם, התפטרויותיו והיעלבותיו התכופות, התחושה שרווחה שלמרות שלל תפקידיו, מעולם לא הייתה לו השפעה של ממש - כל אלו הפכו את לוי לדמות כמעט קומית בעיני חלק מהציבור, והוא אף "זכה" לז'אנר בדיחות שנקראו על שמו - "בדיחות דוד לוי".

מנגד, אחרים רואים את דוד לוי כדמות שקולה ומתונה. הוא בלט בין מתנגדי מלחמת לבנון, תמך באהוד ברק אך התנגד לוויתוריו מרחיקי הלכת, קרא להפסקת מדיניות ההבלגה, שבסופו של דבר התבררה כחסרת תוחלת, בטרם מבצע חומת מגן. במישור החברתי הבליט עצמו לוי כנושא קולה של "ישראל השניה", למודת הסבל והמצוקות הכלכליות, אך האשימו אותו שבדרך כלל נמנע מלחפש לעצמו תפקיד ביצועי כלכלי.

ב-2002 עבר טרגדיות אישיות כאשר אחיו מקסים לוי, פוליטיקאי בזכות עצמו, שיחסיו עמו ידעו עליות ומורדות, נפטר בפתאומיות מדום לב. סמוך לארוע זה נפגעו שלושה מבניו בארוע טרור בבית שאן בעת פעילות פוליטית בבחירות הפנימיות בליכוד. ב-2003 נבחר בנו ז'קי לוי לעמוד בראשות עיריית בית שאן.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אריה אבנרי, דוד לוי, הוצאת ידיעות אחרונות, 1983.

[עריכה] קישורים חיצוניים


שפות אחרות