מטהו של הרמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מטהו של הרמס
הגדל
מטהו של הרמס

מטהו של הרמס הוא סמלו המסורתי של האל הרמס מן המיתולוגיה היוונית: מטה מכונף, שעליו כרוכים שני נחשים, זה לעומת זה, כדוגמת הספרה 8.

ביוונית המטה קרוי kerykeion, מן המלה eruko (לרסן, לשלוט); בלטינית שמו Caduceus, והוא סמלו של האל מרקורי, מקבילו הרומי של הרמס.

[עריכה] היסטוריה

משערים שמקורו של הסמל במסופוטמיה של המאה ה-26 לפני הספירה. נראה שאז הוא הופיע כמטהו של כרוז או שליח, מכונף לעתים, ועטוף בשני סרטים לבנים. נחש הנחושת הוא סמל דומה המופיע לראשונה בתנ"ך בספר במדבר, פרק כ"א פס' ח'-ט':

  • "וַיֹּאמֶר יי אֶל-מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ, עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל-הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ, וָחָי. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס; וְהָיָה, אִם-נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת-אִישׁ-וְהִבִּיט אֶל-נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי".

נראה שבני ישראל היו עובדים לנחש מתוך אמונה בתכונותיו המרפאות, עד שחזקיהו מלך יהודה, במאה השמינית לפני הספירה, ביטל את המנהג (ספר מלכים ב' פרק י"ח פס' ד'):

  • הוּא הֵסִיר אֶת-הַבָּמוֹת, וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבֹת, וְכָרַת, אֶת-הָאֲשֵׁרָה; וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה, כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ, וַיִּקְרָא-לוֹ, נְחֻשְׁתָּן.

עם עלייתה של האימפריה היוונית הפך המטה לסמלו של האל הרמס, שליח האלים, אסטרולוג ומרפא, מגינם של הסוחרים ושל הגנבים. בין אלה עלה תפקידו של המטה כסמלם של האסטרולוגים. החל במאה השביעית לספירה, כשהעקרונות ההרמטיים של הסתמכות על תנועות גרמי השמיים לצורכי ריפוי קיבלו מקום מרכזי ברפואה, הפך המטה לסמלם של האלכימאים והרופאים.

המטה של הרמס מוחלף לעתים במטה אסקלפיוס, שהוא סמל דומה בעל משמעות היסטורית קרובה. עם זאת, באסטרולוגיה ובאלכימיה של ימי הביניים היו לשני הסמלים משמעויות מעט שונות.

[עריכה] בהווה

מטהו של הרמס מקושר לרוקחות ורפואה, ועד היום משלבים אותו בסמלם ארגונים רבים העוסקים בתחומים אלה. צירוף מקרים מוצלח הביא לכך שהסליל הכפול של הDNA גם הוא בעל אותה צורה, לשמחת ליבם של גרפיקאים היכולים לשלב בנקל בין שני המוטיבים.

[עריכה] ראו גם