ג'יימס צ'דוויק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיר ג'יימס צ'דוויק (20 באוקטובר 1891 - 24 ביולי 1974) היה פיזיקאי אנגלי, חתן פרס נובל לפיזיקה.
צ'דוויק נולד בצ'שייר (Cheshire), אנגליה וחונך באוניברסיטאות של מנצ'סטר וקיימברידג'
בשנת 1914 התחנך צ'דוויק אצל הנס גייגר בברלין. במהלך מלחמת העולם הראשונה צ'דוויק המשיך להתלמד בגרמניה.
לאחר המלחמה חזר צ'דוויק לקיימברידג' ועבד יחד עם ארנסט רתרפורד בחקירת פליטת קרינת גמא מחומרים רדיואקטיבים.
ב-1932 גילה צ'דוויק ממצא חשוב במדעי הגרעין: הוא גילה בגרעין האטום את החלקיק המכונה ניוטרון (משום שאין לו מטען חשמלי). בניגוד לגרעיני ההליום (חלקיקי אלפא) שטעונים במטען חיובי ולכן פועלים עליהם כוחות דחייה חזקים בגרעינים שלאטומים כבדים, הניוטרון אינו צריך להתגבר על מחסום חשמלי שכזה. לכן הוא מסוגל לחדור אפילו לגרעיני היסודות הכבדים ביותר ולבקע אותם, מה שהפך אותו לכלי חדש במחקר על פירוק אטומים.
באופן זה סלל צ'דוויק את הדרך להיתוך אורניום 235 ובהמשך ליצירת פצצת האטום. על תגלית זו הוא קיבל את מדליית יוז ב-1932 ואת פרס נובל בפיזיקה ב-1935. בדיעבד גילה שהאנס פלקנהאגן, מדען גרמני, גילה את הניוטרון באותו הזמן כמוהו, אך חשש לפרסם את תוצאותיו. צ'דוויק הציע לחלוק איתו את פרס נובל, אך פלקנהאגן היה צנוע וסירב לכבוד הזה.
ב-1935 הפך צ'דוויק לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת ליברפול. במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרף לפרויקט מנהטן בארצות הברית, בו פותחו פצצות האטום שהופלו על הירושימה ונגסאקי. צ'דוויק קיבל תואר אבירות ב-1945.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

