משתמש:DaFLM/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים

[עריכה] תמונות

תמונה:DaFLM unif1.JPG
כיתוב תמונה
תמונה:DaFLM unif2.JPG
כיתוב תמונה
תמונה:DaFLM unif3.JPG
כיתוב תמונה
תמונה:DaFLM unif4.JPG
כיתוב תמונה
תמונה:DaFLM Notice.JPG
כיתוב תמונה

[עריכה] מוסאב אל-זרקאוו

מוסאב אל-זרקאווי נחשב למנהיג של ארגון "ג'אמת אל-תאוויד ואל ג'יהאד", קבוצת מורדים הפועלת בעיראק. ישנם דיווחים עלפיהם הוא ומספר בכירים נוספים באל-קעידה נעצרו על ידי הממשלה האיראנית והוצעו לארצות הברית בעיסקה שמעולם לא יצאה לפועל


ישנן שמועות הטוענות כי זרקאווי מת מאחר והוא לא נראה מאז 2001. ה"דיילי טלגרף" תיאר את הטענה שזרקאווי היה מנהיג רשת הטרור בעיראק כמיתוס שמקורו במקורות מודיעין לא אמינים. המודיעין הלקוי התקבל מכוון שהוא תאם את המטרות הפוליטיות של ארצות הברית, כגון כיבוש עיראק (לידיעה).


[עריכה] פסי אנרגיה=

דרך נוספת להסתכל על חומרים שונים היא בעזרת פסי האנרגיה שלהם. אלקטרונים יכולים להימצא בחלק התחתון, הנקרא פס הערכיות (valence band) או בחלק העליון, הנקרא פס ההולכה (conduction band). אלקטרונים בעלי אנרגיה נמוכה, אשר לא מסוגלים להינתק מהקשרים הכימיים, נמצאים בפס הערכיות ואלה אשר הצליחו, בפס ההולכה. המרחק בין הרמות נקרא אנרגית פער, נמדד לרב ביחידות של אלקטרון-וולט (eV) ומתאר את האנרגיה הדרושה כדי לשחרר אלקטרון מהקשר הכימי. חומרים מוליכים מאופיינים באנרגית פער נמוכה ואף אפסית ואילו חומרים מבודדים מאופיינים באנרגיית פער גבוהה. למל"מ אנרגית פער בינונית ולכן החומר רגיש לעירורי אנרגיה - הפער קטן מספיק כדי שערורים חלשים יורגשו (שלא כמו במבודד) אך גדול מספיק בכדי שלא תהיה אפשרות לזרימה בלי עירור (שלא כמו במוליך). הוספת סימום מוסיפה ...

[עריכה] בעיות משפטיות

שירותים אנונימיים (כגון גנוטלה ונפסטר) נעשו פופולריים יותר ויותר בזכות שגשוג האינטרנט המהיר והגודל הקטן (יחסית) של קבצי מוזיקה דחוסים (כגון MP3) או סרטים. למרות היות העיסוק עצמו חוקי, משתמשים רבים (למעשה רובם) משתמשים בטכנולוגיה כדי להוריד ולשתף קבצים המוגנים בזכויות יוצרים. מתחילת שנת 2000 ניסו חברות תקליטים אמריקאיות לסגור כמה שיותר שירותי שיתוף קבצים. למרות שנפסטר נסגרה בסופו של דבר, המאבק המשפטי הפך לקשה יותר ויותר עם הזמן, שכן נוצר מגוון הולך וגדל של תוכנות ורשתות. הדור השני של השירותים הפסיק להיות תלוי בשרת מרכזי אחד וכך הפכו לקשים יותר לסגירה בעזרת פעולות משפטיות, שכן לא ברור היכן שוכנת האחריות המשפטית. שינויים במבנה הארגוני, ואף העברת השליטה לחברות הנמצאות במדינות אחרות (כמו שבוצע על ידי קאזה) מקשים גם כן על המאבק המשפטי.

כנגד מלחמת החורמה שמנהלת תעשיית הקבצים נגד רשתות שיתוף הקבצים, ניסו ארגונים מסוימים (כגון ה-EFF) לקדם את רעיון השיתוף, בד בד עם תשלום פיצויים לאמנים בעבור השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים.

ישנם דיונים רבים סביב הסוגיות המשפטיות העוסקות בשיתוף קבצים:

  • האם הטכנולוגיה המאפשרת לאנשים לשתף קבצים היא בלתי חוקית משום שהיא מאפשרת (ויש האומרים אף מעודדת) לבצע מעשים בלתי חוקיים? האם אתרי אינטרנט המספקים קישורים לקבצים המוגנים בזכויות יוצרים עוברים על החוק למרות שהם לא מאחסנים אותם?
  • האם מתן האפשרות לחברות מסחריות או לארגונים ממשלתיים לעקוב אחרי התעבורה אינה פלישה לפרטיות המשתמשים? האם בסגירתם שרותי שיתוף קבצים לא פוגעות בזכות האנשים להתשמש בטכנולוגיה קיימת כדי להעביר קבצים חוקיים?
  • חוקים שונים במדינות שונות - מה אם אזרח קנדי משתף קובץ מקור של תוכנת הצפנה בעלת תכונות האסורות במדינה אחרת?

[עריכה] השפעה על תעשיית מוזיקה

מידת הנזק הכלכלי שסופגת תעשיית המוזיקה היא נושא שנוי במחלוקת ויש הטוענים כי הנזק לא קיים נזק כלל. מצד אחד, ישנם נתונים המראים כי חלה ירידה במכירות התקליטים בארצות הברית (בהשוואה לתחזיות) החל מהשקתו של נפסטר המקורי, ללא שתימצא כל סיבה הגיונית אחרת שיכולה להסביר את הירידה (כגון ירידה בתוצר מקומי גולמי או עליה במחירי המוצרים). מצד שני, המצדדים בשיתוף קבצים טוענים כי שיתוף הקבצים הפיץ את המוסיקה לאנשים רבים מאד, הפך אותם מודעים ללהקות חדשות ואף הגדיל את בסיס המעריצים. אלה בתורם, יילכו להופעות וחלקם עשוי לקנות דיסקים אחרים של הלהקה. גם טיעון זה הוא כמובן מגמתי אבל יש בו כדי להדגיש את הבעיתיות שבהערכת הנזק הכלכלי, שלא נאמד רק בירידה בהיקף המכירות.

ישנן גם מקרים בהם תרם שיתוף הקבצים רבות לאמנים שונים. דוגמאות ישראליות הן נמרוד לב ודני תורן. הפופולריות לה זוכה להקת אורפנד לנד הישראלית בארצות ערב הינה תוצא ישיר של המצאותם של שיריהם ברשתות. חברי הלהקה מודים בכך באתר האינטרנט שלהם.