אדמיאל קוסמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמיאל קוסמן (נולד ב-1957) הוא משורר ישראלי בעל רקע דתי.
נולד בחיפה למשפחה דתית לאומית. בוגר ישיבת נתיב מאיר, וישיבת הכותל, במסגרתה שירת בצה"ל בחיל תותחנים, וישיבת מקור חיים. למד בבית־הספר לאמנות בצלאל. לימד שנים רבות במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר־אילן, וכעת הוא פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטה של פוטסדם והמנהל האקדמי של המכון להכשרת רבנים רפורמיים ע"ש גייגר בברלין. קוסמן כותב בעיתון הארץ (בעל המדור 'אוצר קטן', שבו הוא מציג קריאות חדשניות של סיפורים מן האגדה התלמודית והסיפור החסידי).
[עריכה] שירה
אדמיאל קוסמן פרסם שבעה ספרי שירה, וספר המאגד את מדורו 'אוצר קטן'. שירתו מאופיינת, בהשפעת הביוגרפיה האישית שלו, במוטיבים דתיים רבים והיא אינה יכולה להיקרא בלעדיהם. בתחילת דרכו היה מקושר עם הרב שג"ר (ואף הקדיש לו את אחד מספריו), בישיבת הכותל ולאחר מכן בישיבת מקור חיים, שבה היה שג"ר אחד מראשי הישיבה. ובהמשך עם חבורת משיב הרוח, אך בשנים האחרונות הוציא את עצמו קוסמן מהחברה הדתית האורתודוכסית: "הדתיות שלי היא יותר בכיוון קונסרווטיבי או רפורמי" כהגדרתו. בהטעמה לשינוי תפיסתו נוספו לשירתו שירים מתריסים כנגד אלוהים וכנגד אורח החיים הדתי ואף שירים ארוטיים והומו־ארוטיים. בין המקדמים את שירתו של קוסמן ניתן למנות את אדם ברוך, והמבקר והמשורר מנחם בן. ערך את האנלוגיה 'שירה חדשה' יחד עם המשורר הדתי מירון ח' איזקסון. ב1992 זכה בפרס ראש־הממשלה על יצירתו הספרותית.
[עריכה] ספריו
- ואחרי מוראות מעשה (1980)
- בגדי נסיך (1988) (זכה בפרס ברנשטיין)
- סמרטוטים רכים (1990)
- מה אני יכול (1995)
- הגענו לאלוהים (1998) (זכה בפרס ברנר)
- פירוש חדש בס"ד (2000)
- ארבעים שירי אהבה : ושני שירי אהבה נוספים לאלוהים (2003)
- מסכת גברים: רב והקצב ועוד סיפורים על גבריות, אהבה ואותנטיות בסיפור האגדה ובסיפור החסידי, ושתי הערות על יצירות קולנוע (2002)

