ממשלת ישראל העשרים ושלוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתיים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת
פורטל - הממשל בישראל

הממשלה העשרים ושלוש הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 ואושרה בכנסת בי"ד טבת תשמ"ט 22 בדצמבר 1988. היא הופלה בכנסת בהצבעת אי אמון ב-ו' סיוון תש"ן 15 במרץ 1990, בעקבות "התרגיל המסריח", והמשיכה לכהן עד לכינון ממשלה חדשה ב-11 ביוני 1990.

תוכן עניינים

[עריכה] הממשלה ה-23 והכנסת ה-12

[עריכה] תוצאות הבחירות לכנסת השתים עשרה

[עריכה] גושים פוליטיים בכנסת

בתום הבחירות לכנסת השתים עשרה הסתמנו בכנסת הגושים פוליטיים הבאים:

  • גוש השמאל: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע. סה"כ: 53 מנדטים.
  • גוש הימין: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת. סה"כ: 47 מנדטים.
  • גוש החרדים: ש"ס, אגו"י, דגל התורה. סה"כ: 13 מנדטים.
  • גוש המרכז: שינוי, המפד"ל. סה"כ: 7 מנדטים.
  • גוש ימין-חרדים: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת, ש"ס, אגו"י, דגל התורה, המפד"ל (סה"כ: 65 מנדטים).
  • גוש שמאל-מרכז: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע, שינוי (סה"כ: 55 מנדטים).

[עריכה] הרכבת הממשלה

הנשיא חיים הרצוג הטיל על יצחק שמיר את הרכבת הממשלה. שמיר היה יכול להרכיב ממשלה ברוב של 65 ח"כים, בעזרת החרדים והימין, אך לא חש בנוח בממשלה זו והעדיף להרכיב ממשלה בעזרת המערך. אחרי משא ומתן ארוך הוסכם כי תוקם ממשלת אחדות לאומית ללא רוטציה.

חברות הקואליציה היו הליכוד, המערך, ש"ס, אגו"י והמפד"ל. בקואליציה תמכו כ-95 חברי כנסת. יצחק נבון, שמונה לשר החינוך והתרבות מטעם המערך, קיבל גם סגנות לרה"מ ושמעון פרס מונה למ"מ רה"מ.

[עריכה] דרך התנהלות הממשלה

על אף שלא הוכנו מערכות בלימה ואיזון לכוחן של שתי המפלגות, נמצא כי הייתה מערכת כזו. תיקי האוצר והחקלאות, התיקים הכלכליים, היו בידי המערך, אך שאר התיקים הכלכליים היו בידי הליכוד. תיקי החינוך והבריאות, התיקים החברתיים, היו בידי המערך, אך תיק העבודה והרווחה- התיק החברתי החשוב ביותר- היה בידי הליכוד. תיקי הפנים והדתות לא היו לא בידי המערך ולא בידי הליכוד.

[עריכה] מחלוקות ודיונים בממשלה

בממשלה היו מחלוקות רבות, בנושאי דת ומדינה, בטחון, כלכלה, רווחה, ועוד. מצד שהמערך תמך ביוזמות הידברות, כלכלה סוציאליסטית, פירוק ההתנחלויות ונחשב חילוני יותר- הליכוד סירב להידברות, תמך בכלכלה קפיטלסיטית-ליברלית, יישוב יש"ע ונחשב מסורתי יותר. ש"ס והמפד"ל תמכו כל אחת במדיניות כלכלית ומדינית שונה, אך היו נחושות בטיפוח הישיבות והתרבות התורנית.


ממשלת ישראל העשרים ושלוש יצאה לדרך ביום י"ד בטבת תשמ"ט ה-22 בדצמבר 1988.

[עריכה] אירועים ומדיניות בכהונת הממשלה

[עריכה] אירועים מרכזיים בכהונת הממשלה

  • לאורך כל כהונת הממשלה נמשכה האינתיפאדה הראשונה, שהתחילה בשלהי שנת 1987. מקרים כמו דרדור אוטובוס קו 405 מתל אביב לירושלים והריגתם של 14 מנוסעי האוטובוס וכן פיגוע ירי בשומרון (שלמעשה אירע יום לפני הבחירות אך השפיע על תוצאותיהן ועל הציבור במידה ניכרת) ערערו את תחושת הביטחון העצמי. הממשלה ניסתה להתמודד עם המצב בכל דרך שנראתה אפשרית (ראה: ניהול העניינים המדיניים).
  • בשנת 1988 ניתנו לראשונה הרשאות לחברות כבלים. החברות כולן היו אזוריות וקטנות, ולא יכלו להתאגד (עד שלב מסוים בסוף שנות התשעים). ערוץ שתיים החל בשידורים ניסיוניים בלבד.

[עריכה] אירועים שאירעו בסמוך לכהונת הממשלה

מספר אירועים אירעו בסמוך לכהונת הממשלה ולא בעת כהונתה, אך השפיעו עליה ועל עבודתה:

  • 19 בספטמבר, 1988- שיגור הלוויין הטכנולוגי הישראלי הראשון, אופק 1, באמצעות טיל שביט. שיגור הטיל מעיד על כוח חדש שמחזיקה ישראל.
  • 15 בנובמבר, 1988- המועצה הלאומית הפלסטינית מכריזה באלג'יר על מדינה פלסטינית עצמאית.
  • 7 בדצמבר, 1988- יאסר ערפאת, מנהיג תנועת אש"ף, מכריז בפומבי על הכרה במדינת ישראל. בעקבות הודעה זו, ארה"ב מפשירה יחסים עם ארגון אש"ף ונפתח השלב האמריקני בסכסוך הישראלי- פלסטיני.
  • 13 בדצמבר, 1988- עצרת מיוחדת של האומות המאוחדות מתכנסת בז'נבה, שווייץ, ונואם בה יאסר ערפאת. סימן נוסף של הכרה בינלאומית באש"ף. ישראל, בינתיים, לא מכירה באש"ף בכלל ולא רואה בו כנציג העם הפלסטיני.

[עריכה] ניהול העניינים המדיניים

על פי החוק אותם הימים נאסרה הידברות עם אש"ף או עם חבריו. ישראל סירבה להידברות או למו"מ עם אש"ף. ב-15 למאי 1989 הכריזה הממשלה על יוזמת שלום, שכוללת עריכת בחירות לפלסטינים ביש"ע ותחילת שיחות עם הפלסטינים מהשטחים (אותם הימים ישבה חלק מההנהגה הפלסטינית מחוץ לשטחים). האינתיפאדה ופעילויות הטרור נמשכו. מצדו השני של המתרס, הצד היהודי הקיצוני שגם החל בפעולות ובהפגנות. וכמו כן נמשכה המחלוקת על ההתנחלויות.

[עריכה] מדיניות כלכלית

נמשכה תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985.

[עריכה] הפלת הממשלה

במהלך שנת 1990, שנה וחצי אחרי הקמת הממשלה, שלח שר האוצר פרס את סגנו יוסף ביילין לשיחות חשאיות עם החרדים, במטרה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון והרכבת ממשלת שמאל- חרדים. כמו כן פרס דאג לניהול שיחות חשאיות עם הערבים ושאר סיעות השמאל שיתמכו בממשלתו. אחרי שהחרדים הסכימו סופית, הגישה סיעת המערך הצבעת אי אמון בממשלה וב-15.3.1990 נפלה הממשלה בהצבעת אי אמון.

[עריכה] הרכב הממשלה

(הערה: הרשימה אינה כוללת סגני שרים)

[עריכה] רשימת חברי הממשלה על פי סיעותיהם

[עריכה] קישורים חיצוניים

הקודם:
1984-1988 ממשלת ישראל העשרים ושתיים
ממשלת ישראל העשרים ושלוש הבא:
1988-1990 ממשלת ישראל העשרים וארבע