הפועל פתח תקווה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם מלא | הפועל פתח תקווה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| כינוי | הכחולים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1934 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| אצטדיון | אצטדיון האורווה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר מושבים | 8,000 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| יו"ר | רונן אלעד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאמן | אייל לחמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ליגה | ליגת העל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר אליפויות | 6 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר גביעים | 2 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
הפועל פתח תקווה היא קבוצת כדורגל ישראלית שנוסדה ב-1934. בין 1959 ו-1963 זכתה הקבוצה ברצף של חמש אליפויות המדינה, שיא שלא נשבר עד היום. מאז כשלה הקבוצה בנסיונותיה לזכות באליפות נוספת, למרות שהייתה קרובה לכך בסוף שנות השישים ובתחילת שנות התשעים. הקבוצה ידועה כפס ייצור פורה של שחקנים מובילים בכדורגל הישראלי, בהם נחום סטלמך, יעקב ויסוקר, מוטי קקון, רפי כהן, אלון חזן, אדורם קייסי, מיכאל זנדברג, מנור חסן ורבים אחרים.
בסך הכול זכתה הפועל פתח תקווה בשש אליפויות המדינה ובשני גביעי המדינה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הקבוצה הוקמה ב-1934. מאז עונת 1954/1955 (שבה נפתחה הליגה באופן רשמי על ידי ההתאחדות לכדורגל) ועד העונה הנוכחית (2006/2007) יש לפתח תקווה 47 הופעות בליגה הראשונה וכ-1400 משחקי ליגה. הקבוצה זכתה ב-6 אליפויות, 5 מהן רצופות, רצף חסר תקדים בכדורגל הישראלי. פתח תקווה הופיעה 8 פעמים בגמר גביע המדינה וזכתה פעמיים בגביע. לקבוצה 5 הופעות בגמר גביע הטוטו מתוכן 4 זכיות בגביע. 9 פעמים הייתה הקבוצה סגנית האלופה.
ב-1955 זכתה הפועל פתח תקווה באליפות הראשונה שלה לאחר מאבק עם מכבי תל אביב, תוך שהיא קוטעת את רצף האליפויות של מכבי תל אביב שהחל ב-1947 על ארבע אליפויות. שנתיים לאחר מכן זכתה הקבוצה בגביע המדינה הראשון שלה.
במהלך עונות האליפות הציגה פתח תקווה קבוצה דורסנית שכללה את כוכבי הכדורגל הישראלי של אותה התקופה, החלוץ נחום סטלמך, השוער יעקב ויסוקר, האחים זכריה ואבשלום רצאבי, בועז קופמן, ג'רי חלדי ועוד. את הקבוצה אימן המאמן האנגלי ג'ק גיבונס, שאף אימן את נבחרת ישראל בין 1956 ו-1958.
את עונת 1966/1967 סיימה הפועל פתח תקווה במקום הראשון, אך מינהלת הליגה קבעה שהליגה תמשך עונה נוספת בגלל מלחמת ששת הימים. בעונה הנוספת 67/68 זכתה מכבי תל אביב במקום הראשון. בתום שקלול שתי העונות (66/68) הוענקה האליפות לתל אביב.
פעם נוספת שהקבוצה החמיצה זכייה באליפות הייתה עונת 90/91. הקבוצה סיימה במקום השני עם נקודה אחת פחות ממכבי חיפה, ולטענת רבים מאוהדיה, אלמלא טעויות שיפוט מכוונות של השופט חיים לפקוביץ' וקוונו הייתה זוכה הקבוצה באליפות.
נקודות השפל המרכזיות בהיסטוריה של הפועל פתח תקווה הן ירידותיה לליגה השנייה: בפעם הראשונה בתולדותיה ירדה הקבוצה ליגה בסיום עונת 75/76 (למרות מאזן סביר יחסית של 10 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו ו-11 הפסדים), לאחר החלטה אשר העניקה למכבי חיפה משחק חוזר מול שמשון תל אביב בו הצליחו החיפאים לנצח ולהינצל מירידה על חשבון הפועל פתח תקוה. הקבוצה עלתה חזרה לליגה הראשונה בעונת 78/79, אך ירדה שוב מן המקום האחרון שנתיים מאוחר יותר. בעונת 83/84 הצליחה פתח תקווה לעלות שוב ליגה ומאז לא ירדה שוב לליגת המשנה. במשך שנות התשעים תוארה הפועל פתח תקווה לעיתים קרובות בתקשורת כקבוצה בעלת פוטנציאל גדול אך בלתי ממומש, שנכשלת במטרותיה ברגעים המכריעים.
הפועל פתח תקווה השתתפה פעמיים במפעלים האירופיים, בעונת 92/93 ובעונת 97/98. מאזן הקבוצה חיובי (6 נצחונות לעומת 2 הפסדים) והישגה הגדול היה נצחון 1-2 על קבוצת הפאר ההולנדית פיינורד, לאחר שהפסידה 1-0 במשחק החוץ ברוטרדם. משחקיה האירופיים של פתח תקווה באותה השנה היוו את הופעתה הראשונה אי פעם של קבוצה ישראלית בגביע אירופה למחזיקות גביע. פתח תקווה לא עלתה לשלב הבא בגלל יתרון שער חוץ של פיינורד.
איצטדיונה של הפועל פתח תקווה מכונה "האורווה" והוא מכיל כ-8,000 מקומות ישיבה. האיצטדיון ממוקם ברחוב גיסין בפתח תקווה, ליד הספורטן. בעבר שיחקה הפועל באצטדיון שהיה מוכר בכינוי "הבריכה", ברחוב אברבנאל. בימים אלו מתוכננת בנייתו של איצטדיון חדש.
משחקי הדרבי של הקבוצה נגד מכבי פתח תקווה מושכים תשומת לב רבה. הדרבי נחשב כיום לשני בחשיבותו בכדורגל הישראלי אחרי הדרבי הגדול של תל אביב.
[עריכה] שחקני הקבוצה
לדעת רבים, השחקן החשוב ביותר שקם להפועל פתח תקווה הוא החלוץ נחום סטלמך, המכונה "ראש הזהב" בזכות יכולת הנגיחה החזקה והמדוייקת שלו. סטלמך הוא מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 152 שערים. אחריו בדירוג נמצא מוטי קקון, המכונה "העיט", עם 131 שערים. שני החלוצים נחשבו למובילים בכדורגל הישראלי, כל אחד בדורו. סטלמך נחשב לכוכב של נבחרת ישראל, אך קקון לא הצליח להשתלב בנבחרת בקביעות.
מאז תחילת שנות התשעים עברו שחקנים רבים מפתח תקווה למכבי חיפה, ביניהם אלון חזן, רפי כהן, אדורם קייסי, ואליד באדיר ומיכאל זנדברג, שרבים מאוהדי חיפה רואים אותם כיום כסמלים של מכבי חיפה. שחקנים אלה הפכו מאז לשחקנים מרכזיים בנבחרת ישראל. גם מוטי קקון, אלי אברבנאל ומנור חסן עזבו לקבוצות אחרות אך חזרו בהמשך. בזכות שחקנים כאלה צברה לעצמה מחלקת הנוער של הקבוצה מוניטין של אחת הטובות בארץ, אם לא הטובה ביותר. בשנות האלפיים הציגה הקבוצה את יוסי שיבחון ואת טוטו תמוז, שנחשבים לכוכבים עולים בכדורגל הישראלי ומבוקשים בקבוצות רבות. בשנים האחרונות החליפה הקבוצה את המאמן וחלק גדול מסגל השחקנים בסיומה של כל עונה כמעט, ואוהדים רבים אינם מרוצים מדרך התנהלות זו.
שחקנים בולטים נוספים ששיחקו בקבוצה הם: האחים השוערים יעקב ויצחק ויסוקר, אורי קרני, בועז קופמן, זכריה רצאבי, שלמה (צחי) נהרי, דרור קשטן, אבשלום רצאבי, ג'רי חלדי, יצחק דרוקר, שמוליק רוזנטל, מאיר בלומנטל, גבי רוזנדורן, דב רמלר, ניר לוין, כרמלו מישיש, אלון חזן, ניר אלון, אדורם קייסי, ואליד באדיר, מיכאל זנדברג, בני קוזושווילי, מנור חסן, מוטי איווניר, ראובן עטר.
הקבוצה ייצאה שחקנים צעירים רבים לקבוצות אחרות בליגה הישראלית, בראש ובראשונה למכבי חיפה. קיימת יריבות היסטורית בין אוהדי שתי הקבוצות על רקע ריבוי שחקני הבית של פתח תקווה שעברו לחיפה.
לרשימת שחקני הקבוצה ראו כאן.
[עריכה] סגל הקבוצה לעונת 2006/2007
|
|
[עריכה] סטטיסטיקות
[עריכה] עונות האליפות
הקבוצה מחזיקה בשיא הזכיות הרצופות העומד על חמש אליפויות רצופות, החל מעונת 58/59 ועד לעונת 62/63.
- עונת 54/55
- 18 נצחונות, 4 תיקו, 4 הפסדים, יחס שערים של 23-68 ו-76.9 אחוזי הצלחה
- עונת 58/59
- 15 נצחונות, 3 תיקו, 4 הפסדים, יחס שערים של 18-49 ו-75 אחוזי הצלחה
- עונת 59/60
- 14 נצחונות, 3 תיקו, 5 הפסדים, יחס שערים של 29-66 ו-70.5 אחוזי הצלחה
- עונת 60/61
- 16 נצחונות, 4 תיקו, 2 הפסדים, יחס שערים של 15-49 ו-81.8 אחוזי הצלחה
- עונת 61/62
- 12 נצחונות, 4 תיקו, 6 הפסדים, יחס שערים של 19-35 ו-63.6 אחוזי הצלחה
- עונת 62/63
- 13 נצחונות, 6 תיקו, 3 הפסדים, יחס שערים של 17-38 ו-71.7 אחוזי הצלחה
[עריכה] הופעות בגמר גביע המדינה
לקבוצה 8 הופעות בגמר גביע המדינה בכדורגל ומתוכן 2 זכיות, ב-56/57 וב-91/92.
- עונת 54/55
- מכבי ת"א - הפועל פ"ת 3 - 1
- עונת 56/57
- הפועל פ"ת - מכבי יפו 2 - 1
- עונת 58/59
- מכבי ת"א - הפועל פ"ת 4 - 3
- עונת 60/61
- הפועל ת"א - הפועל פ"ת 2 - 1
- עונת 67/68
- בני יהודה - הפועל פ"ת 1 - 0
- עונת 73/74
- הפועל חיפה - הפועל פ"ת 1 - 0 (בהארכה)
- עונת 90/91
- מכבי חיפה - הפועל פ"ת 3 - 1
- עונת 91/92
- הפועל פ"ת - מכבי ת"א 3 - 1 (בהארכה)
[עריכה] הופעות בגמר גביע הטוטו
הפועל פתח תקווה היא שיאנית הזכיות בגביע הטוטו, עם 4 זכיות בכל הופעותיה בגמר מלבד בעונת 92/93.
- עונת 85/86 הפועל פ"ת - הפועל ב"ש 2 - 1
- עונת 89/90 הפועל פ"ת - בני יהודה 2 - 1
- עונת 90/91 הפועל פ"ת - בית"ר ת"א 3 - 1
- עונת 92/93 מכבי ת"א - הפועל פ"ת 4 - 0
- עונת 04/05 הפועל פ"ת - מ.ס אשדוד 3 - 3 (בתום הארכה, 4 - 2 בפנדלים)
[עריכה] הופעות בגביעי אירופה
הפועל פתח תקווה השתתפה פעמיים בגביעי אירופה, והשיגה 6 נצחונות, 2 תיקו ו-2 הפסדים עם יחס שערים של 11 - 5 לזכותה.
- 92/93 גביע המחזיקות: שני נצחונות על סטרומגודסט הנורבגית, 2 - 0 בבית ובחוץ. הפסד חוץ 0 - 1 ברוטרדם לפיינורד ונצחון בית 2 - 1 על פיינורד. פיינורד עלתה לשלב הבא בזכות שער חוץ.
- 97/98 גביע אופ"א: שני נצחונות על טאלין מאסטוניה, 1 - 0 בבית ו-2 - 1 בטאלין. נצחון ותיקו עם ויילה מדנמרק, 1 - 0 בבית ו-0 - 0 בויילה. תיקו והפסד עם ראפיד וינה מאוסטריה, 1 - 1 בבית ו-0 - 1 בווינה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מוזיאון הפועל פ"ת - סיקור נרחב של היסטורית המועדון
- כחול - אתר האוהדים של הפועל פ"ת
- אתר האוהדים הרשמי של הפועל פ"ת
- פנתרים כחולים - אתר חוג אוהדי הפועל פ"ת
|


