פייר דה פרמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פייר דה פרמה (Pierre de Fermat בצרפתית) (17 באוגוסט 1601 - 12 בינואר 1665), אציל צרפתי, מהמתמטיקאים הגדולים של המאה ה-17. פרמה היה משפטן במקצועו ועסק במתמטיקה כתחביב, ועל-כן זכה לכינוי "נסיך החובבים".
נולד בעיר בומון-דה-לומיין, צרפת. אביו של פרמה היה סוחר עורות אמיד שכיהן גם כקונסול.
פרמה למד באוניברסיטה של טולוז, ולאחר מכן הוא עבר לבורדו, שם החל לעשות את המחקרים המתמטים הרציניים הראשונים שלו. מבורדו עבר פרמה לאורליאן ללימודים אקדמיים. הוא קיבל תואר בחוק האזרחי ורכש משרדים בפרלמנט בטולוז. עד לשנת 1631 עסק בעריכת דין בטולוז. ב-1652 קודם למעמד הגבוה ביותר בבית המשפט הפלילי.
תוך כדי עיסוקיו התכתב פרמה עם מתמטיקאים בצרפת וברחבי אירופה, ובהם בלז פסקל, ג'ון ואליס, ובפרט מרן מרסן, שהיה ידידו הנאמן של רנה דקארט וקישר בינו לבין פרמה.
פרמה ידוע כאביה של תורת המספרים. הישגיו, השערותיו והבעיות שהעלה בתורת המספרים הביאו להתפתחות עצומה של תורה זו בדורות שאחריו. בשנת 1637 ניסח פרמה משפט שזכה לכינוי "המשפט האחרון של פרמה", שהעסיק מתמטיקאים עד לסוף המאה העשרים. תרומתו של פרמה להתפתחותה של המתמטיקה זיכתה אותו בכינוי - "גדול הצרפתים במאה ה-17". ענף נוסף של המתמטיקה שפרמה (יחד עם פסקל) נחשב למולידו הוא תורת ההסתברות.
לאחר מותו של פרמה פירסם בנו סמואל את מרבית יצירתו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של פייר דה פרמה באתר MacTutor
[עריכה] לקריאה נוספת
- סיימון סינג, המשפט האחרון של פרמה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2000.

