מלנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלנין (Melanin) הוא צבען חום-שחור המופרש מתאים באפידרמיס הקרויים מלנוציטים (Melanocytes).

המלנין הוא פולי-קווינון poly-quinone מולקולה בעלת מערכת קשרים כפולים מצומדים: מערכת זו מאפשרת בליעת אור בטווח רחב של אורכי גל.

מלנין בולע קרינה באורכי גל קצרים (בעיקר קרינה על-סגולה) ובכך מגן על הגוף מפני הקרינה. ככל שאדם נחשף יותר לאור השמש, כך מפרישים המלנוציטים יותר מלנין והופכים את העור לכהה; זהו מקורה של תופעת השיזוף.

המלנין נמצא בעיקר בעור, שם הוא משפיע על צבע העור, אך הוא מצוי גם בשיער ובעיניים. צבע עיניים כחול מעיד על ריכוז נמוך של מלנין בעיניים, או במקרה של שיער, שיער בלונדיני מראה על ריכוז מלנין נמוך. ככל שריכוז המלנין עולה, כך מתכהים השיער והעיניים.

שני סוגי מלנין עיקריים מיוצרים במלנוזום: אומלנין (eumelanin), שצבעו שחור- חום, ופאומלנין (pheomelanin), שצבעו צהוב- אדום.

מלנין הוא חומר שאינו מסיס במים, וסופג אורכי גל שונים, כולל UVA ו UVB. מלנין מגן על ה DNA מפגיעות מי חמצן בו, אך הפיגמנט המעורר מעביר את האנרגיה שקלט אל ה DNA, בין אם באמצעות רדיקלים חופשיים, ובין אם בדרכים אחרות, שעדיין לא ידועות במלואן. העברת האנרגיה ל DNA עלולה לגרום להופעת מוטציות.