מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- פולקלוריסטיקה: חקר הפולקלור
- פולקלוריסטיקה פונקציונליסטית: הינה גישה פולקלוריסטית, השואפת להשתמש בפולקלור על מנת לעצב את פני החברה העתידיים. גישה זו משלבת באופן מודע ובמכוון את הפולקלור על ענפיו הרבים בתחומי אמנות וחינוך שונים בחברה.
- אפוס: סוגה של שירת פולקלור אשר מגולל סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים
- סיפור עממי: (סיפור עם) סיפור המהווה חלק מן הפולקלור
- אגדה: (legend)
- מעשייה: סיפור עממי במרחב בלתי מוגדר, הכולל מוטיבים החורגים מגדר ההתנסות היומיומית
- מספר: האדם המעביר סיפור עם בדרך על-פה
- היגוד: העברת סיפור עם לקהל עממי בדרך על-פה על-ידי מספר
- דמיון יוצר : עיצוב תוכנו וצורתו של הסיפור העממי על-ידי שליט בהיגוד של המספר
- משאלה כמוסה: שאיפה נסתרת של קהל סיפור עם אשר באה על סיפוקה הסמלי במהלכו
- אלמקום: מאפיין של מעשיות הקובע כי המרחב הגיאורפי של המעשייה אינו מוגדר או כללי ביותר
- אלזמן: מאפיין של מעשיות הקובע כי התקופה ההיסטורית של המעשייה אינו מוגדר או כללי ביותר
- אויקוטיפ: ייחוס מעשייה אוניברסלית לתרבות מסוימת
- חוקים אפיים: כללים החוזרים על עצמם ביצירות פולקלור רבות
- רפרודוקציה: התאמה של יצירות פולקלור לתרבות ההווה
- אלגוריזציה: השלכה של תוכנה של יצירת פולקלור על תרבות ההווה
- מיסטיפיקציה: יצירת יסודות על-טבעיים ליצירת פולקלור