יצחק סטולמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יצחק סטולמן (1980-1897) היה אחד מהרבנים החשובים בארצות הברית במאה העשרים. הוא נולד בשנת תרנ"ז ברובל, מאזיר (פלך מינסק, רוסיה) לאביו ר' אריה ליב סטולמן. בצעירותו התחנך אצל הרבנים ר' משה חיים הכטמן ששימש אב בית דין של רובליע ובעיר סטאכאוו. אחר כך למד בישיבות מפורסמות: ראוונא; ישיבת חפץ חיים, ראדין; ישיבת כנסת ישראל סלובודקה, קובנה; ישיבת נובהרדוק.

הרב יצחק סטולמן נסמך להוראה על ידי הרבנים המפורסמים: ר' משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת סלובודקה-חברון; ר' אליעזר רבינוביץ, אב"ד מינסק; ר' שמעון שקופ, ראש ישיבת טלז-גרודנה; ר' משה מרדכי הכטמן.

שימש ברבנות וכראש ישיבה בישיבות מאזיר, יורעוויץ, רוסיה. משנת תרפ"א עד שנת תרפ"ד שימש כרב באזאריטש. בשנת תרפ"ד הגיע לארצות הברית ונתקבל לרב בקהילות בית אהרן וישראל, משכן ישראל, שערי שמים, בדטרויט, ארצות הברית.

חיבר ספר בן ארבעה חלקים, מנחת יצחק, המכיל דרשנות על התורה, לפי סדר פרשות השבוע והמועדים. הקים את ועד הרבנים בדטרויט ואת ישיבת בית יהודה בדטרויט. כמו כן היה נשיא מפלגת "המזרחי" במרכז ארצות הברית.

בשנת תשכ"ה עלה לירושלים ונפטר בה בשנת תש"מ.