יהושע פראוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהושע פראוור (1917 - 1990), היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי תקופת הצלבנים בארץ ישראל. חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת תשכ"ט 1969. עסק גם בתרגומם של ספרי מסעות נוצרים בארץ ישראל.

פראוור יצר למעשה את חקר תקופת הצלבנים כדיסציפלינה נפרדת וחשובה באקדמיה הישראלית . הוא חקר בעיקר את תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, לעומת חוקרים אירופאים שחקרו יותר את מסעי הצלב עצמם.

פראוור ראה בממלכת הצלבנים את הממלכה הקולוניאלית הראשונה, והוא שם דגש על כך שמעולם לא הייתה אינטגרציה בין הצלבנים ובין הנכבשים.

[עריכה] מחיבוריו

  • תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרכים א' ו-ב', מוסד ביאליק, 1963
  • ההיסטוריה של ארץ ישראל , כרך ו: שלטון המוסלמים והצלבנים (1291-634). - עורך. הוצאת יד יצחק בן צבי והוצאת כתר, 1981
  • הצלבנים , דיוקנה של חברה קולוניאלית, ירושלים תשל"ו.
  • בין הר הבית לכנסית הקבר , קתדרה, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1991

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.