ישיבת חכמי לובלין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי). הישיבה הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של הישיבה החשובה שהוקמה בלובלין ב-1515.
אחרי השואה הוקמה בישראל ישיבה בעלת אותה שם "ישיבת חכמי לובלין" בעיר בני ברק, על שמה ולזכרה של הישיבה המקורית. הישיבה נוסדה על ידי אחד מתלמידי "ישיבת חכמי לובלין" המקורית רבי שמואל הלוי ווזנר.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות ומבנה הישיבה
בניין הישיבה תוכנן בסגנון "אוריינטלי" על ידי האדריכל אגנור שמולקובסקי. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין. ייחודה היה בכך שהיא סיפקה את כל צרכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה בסדר קודשים ואף היה בישיבה דגם של בית המקדש לצורכי לימוד. בישיבה הייתה ספרייה תורנית עשירה ובה 22,000 ספרים.
בשנת 1934 סיים את הישיבה המחזור הראשון של תלמידים.
בשנת 1940 השמידו הנאצים את ציוד הישיבה וספריה, אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה 20 שעות[1]. בעשרות השנים שמאז המלחמה שימש הבניין כחלק מאוניברסיטה קתולית, אולם בשנת 2004 הוחזר לידי הקהילה היהודית, ועומד כיום ריק ומוזנח למדי. במקום מבקרות לעיתים קרובות משלחות ישראליות ובשנת 2005 התקיים בו טקס חגיגי של סיום לימוד הדף היומי באירופה.
[עריכה] תוכנית הלימודים בישיבה
הישיבה קבלה לשורותיה אך ורק בחורים מצטיינים, בעלי פוטנציאל להיות רבנים וגדולים בתורה. הדרישות למבחני הקבלה היו:
- שליטה במסכתות יומא, פסחים, ביצה, ברכות ושבת בגמרא.
- מסכתות תמיד ומידות במשנה.
- הלכות בית הבחירה ביד החזקה לרמב"ם.
- הלכות בשו"ע או"ח.
לאחר שתלמיד התקבל לישיבה יכל להוציא תעודת סמיכה תוך ארבע שנים והיה מוכר כרב אחרי שנתיים נוספות.
[עריכה] מתלמידי הישיבה
- הרב שמואל הלוי ווזנר - מכהן היום כראש "ישיבת חכמי לובלין" בבני ברק.
- יחיאל די-נור - התפרסם בשם העט ק. צטניק.
- הרב פנחס הירשפרונג - אליו נכתב מאמר "לשון הקודש" שפורסם לאחר מכן כחלק השלישי של ויואל משה
- הרב נתן לוברט
כהמשך לישיבה שנחרבה בימי השואה הקים תלמידו של הרב שפירא זצ"ל בעידוד גדולי הדור הקודם ובראשם מרן החזון איש זצ"ל הר' ר איסר זלמן מלצר את ישיבת חכמי לובלין בבני ברק הישיבה מפורסמת בעיקר בגדולי דורינו שהינם תלמידים מאותה ישיבה הישיבה מתנוססת לתפארה תחת נשיאותו של הגר"ש וואזנר
[עריכה] לקריאה נוספת
- כוכבי אור (שני כרכים)-מאמרים של תלמידי הישיבה וסיפור קורות חייהם.
- חידושי מהר"ם שפירא מלובלין חלק ב' - (כולל גם רשימת תלמידי הישיבה)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תולדות ישיבת חכמי לובלין באתר "דעת"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ציטוט מתוך פרנקפורטר צייטונג אצל .קנת ר. שאפר, "חורבן הספר במלחמת-העולם השניה", יד לקורא, כרך א' חוברת ג-ד (סדרה חדשה), עמ' 59

