טלור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוד - טלור - אנטימון
 
Se
Te
Po  
 
 

כללי
מספר אטומי 52
סמל כימי Te
סדרה כימית מתכות למחצה
צפיפות 6240 kg/m3
מראה אפור כסוף מבריק
תכונות אטומיות
משקל אטומי 127.60 amu
רדיוס ואן דר ולס 206 pm
רמות אנרגיה 2, 8, 18, 18, 6
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 722.66°K
טמפרטורת רתיחה 1261°K
לחץ אדים 23.1 Pa ב 272.65°K
מהירות הקול 2610 מטר לשנייה ב293.15°K
שונות
אלקטרושליליות 2.1
קיבול חום סגולי 202 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 200/m·Ω
מוליכות תרמית 2.35 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 869.3 kJ/mol


טלור (Tellurium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות למחצה שסמלו הכימי הוא Te ומספרו האטומי 52.


תוכן עניינים

[עריכה] תכונות

טלור הוא יסוד נדיר ממשפחת המתכות למחצה. כשמתגבש, לטלור צבע כסוף-לבן ובצורתו המתכתית לטלור ברק מתכתי. ניתן להפיק טלור אמורפי מתמיסת חומצת טלור (Te(OH)6), אך קיומו אינו הוכח והוא עדיין שנוי במחלוקת. טלור הוא מוליך למחצה מסוג P, מוליכותו משתנה בהתאם לכיוון מערך האלקטרונים שלו וגוברת כשנחשף לאור. מבחינה כימית טלור דומה לסלניום וגופרית. טלור בוער בלהבה ירקרקה-כחולה ויוצר טלור דו חמצני (TeO2).

[עריכה] שימושים

לטלור שימושים בעיקר בסגסוגות, למשל כשמוסף לעופרת הוא מחזק אותה ומגביר את עמידותה בפני חומצה גופרתית. שימושים נוספים:

[עריכה] היסטוריה

טלור התגלה בשנת 1782 על ידי ההונגרי פרנץ ג'וסף (Franz-Joseph Muller von Reichenstein) בטרנסילבניה. טלור בודד בשנת 1798 על ידי מרטין היינרך (Martin Heinrich Klaproth) שנתן לו את שמו (טלוס בלטינית הוא "ארץ").

בשנות ה60 גבר השימוש בטלור בעקבות היישומים התרמואלקטריים החדשים.

[עריכה] צורה בטבע

טלור נמצא בטבע לעיתים קרובות ביחד עם זהב בתרכובת AuTe2 ולפעמים עם מתכות אחרות.

[עריכה] אמצעי זהירות

אדם שנחשף לריכוזים נמוכים של טלור באוויר עלול לפתח "נשימת טלור", שגורמת לריח המזכיר שום מהפה, בעקבות כימיקל מסוים שנוצר בגוף בזמן השאיפה.

טלור מתכתי ותרכובות טלור נחשבות רעילות ויש לטפל בהן בהתאם.

[עריכה] קישורים חיצוניים