אלישבע גרינבאום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלישבע גרינבאום (29 במרץ 1965 - 31 בדצמבר 2004), משוררת ומחזאית ישראלית.
נולדה בירושלים, יחד עם אחותה התאומה. למדה בתיכון שליד האוניברסיטה (ליד"ה). שירתה בחיל המודיעין. התגוררה בתל אביב.
אלישבע גרינבאום נפטרה בטרם עת, אחרי מחלה קשה, ב-31 בדצמבר 2004.
פעילותה בתחום השירה:
- בוגרת כיתת השירה של הליקון לשנת 1997.
- הוציאה את ספרה הראשון, "עורף האור" בהוצאת הליקון בשנת 2000.
- זכתה בפרס מטעם ראש הממשלה למשוררים בתחילת דרכם בשנת 2002.
- זוכת פרס "טבע" בפסטיבל השירה במטולה בשנת 2003.
- מסוף שנות ה-90 הנחתה סדנאות כתיבה יוצרת במסגרת מתא"ן (מפעל תרבות אומנות לנוער, הפועל מטעם החברה למתנ"סים), ב"סמינר הקיבוצים" ובכיתת השירה של הליקון
בשנת 2005 יצא לאור בהוצאת "כרמל" הספר "לפתע פתאום האדמה", ובו אוסף משיריה.
פעילותה בתחום התיאטרון:
- "ציפור גן עדן מספר 17", 1993 בתיאטרון הסימטה.
- "התינוק של בן-שטרית" , פסטיבל תיאטרונטו 1995
- "סולטנה אמורה", פסטיבל עכו, 1997
- "תפוזי דם" בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא 1999.
- בשנת 2002 הוצג מחזה פרי עטה, "תופרות", בתיאטרון חיפה. המחזה מבוסס על סיפורן האמיתי של קבוצת נשים במצפה רמון אשר רכשו את המתפרה שנקלעה לקשיים וניהלו אותה בעצמן כדי למנוע את סגירתה.
- בשנת 2004 השתתפה בפרויקט "פלונטר", מחזאים ישראליים ופלסטינים כותבים ביחד.
- הנחתה סדנאות תיאטרון לאסירים בבתי כלא שונים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שירים ודברים לזכרה של אלישבע גרינבאום [1]
- האתר הרשמי לזכר אלישבע גרינבאום, שעלה לרשת ביום השנה למותה
- ספריה של אלישבע גרינבאום בבית הספרים הלאומי
- על המחזה "תופרות" של אלישבע גרינבאום
- ביקורת נוספת על המחזה "תופרות" של אלישבע גרינבאום
- אלישבע גרינבאום בלקסיקון הספרות העברית החדשה

