סטן סטור הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סטן סטור הזקן
עוצר (שליט) של איחוד קאלמאר מטעם שבדיה

פסל של סטן סטור

למניין: עוצר (שליט) ה-14 ו16
מנהיג קודם: קארל השמיני (כהונה ראשונה)

יוהן השני (כהונה שנייה)

מנהיג הבא אחריו: יוהן השני (כהונה ראשונה)

סוונטה נילסון (כהונה שנייה)

תחילת כהונה: כהונה ראשונה: 1470

כהונה שנייה: 1501

סוף כהונה: כהונה ראשונה: 1497

כהונה שנייה: 1503

תאריך לידה: 1440
מקום לידה: שבדיה
תאריך פטירה: 14 בדצמבר 1503
מקום פטירה: {{{מקום פטירה}}}
מקום קבורה: כנסיית קתרינה, שטוקהולם
מפלגה: {{{מפלגה}}}
בעל: {{{בעל}}}
אישה: אינגבורג טוט
שם בשפת אם: {{{שם בשפת אם}}}
חתימה: {{{חתימה}}}

סטן סטור הזקן (שבדית: Sten Sture den äldre) ‏(1440 - 1503) היה מדינאי שבדי ועוצר שבדיה במהלך איחוד קאלמאר (כהונה ראשונה: 1470-1497; כהונה שנייה: 1501-1503).

הוא נולד בערך בשנת 1440, בנו של גוסטאב אנונדסון ממשפחת סטור ושל בירגיטה סטנסדוטר ביילק, אחות חורגת של קארל השמיני, מלך שבדיה. הוא התחתן עם אינגבורג טוט ב-1476, ולא נולדו להם ילדים. לפי מחקרים גנאלוגיים, אביו של סטן סטור היה צאצא של סוורקר השני.

בקרב ברונקברג ב-1471, הוא ניצח את הצבאות השבדים והדנים בעזרתו של כריסטיאן הראשון, מלך דנמרק. הניצחון גרם להפיכתו של סטן סטור למושיע לאומי.

סטן סטור הגיע לשלטון אחרי מותו של קארל השמיני, וחיזק את מעמדו אחרי הניצחון בקרב ברונקברג. למשך רבע מאה הוא שלט בשבדיה, והוא הפך את מוסד כהונת העוצר למוסד כמעט עצמאי. הוא נתמך על ידי האיכרים והאצולה הנמוכה, ושיחק בהם בחוכמה כנגד האצולה הגבוהה, ובעזרת תמיכתם יצר פעולה חכמה של איזון כנגד הדרישות הדניות לאיחוד. הוא הוכרח לפרוש אחרי כיבושה המהיר של שבדיה על ידי יוהן מלך דנמרק ב-1497. עם זאת, אחרי התקוממות כנגד הדנים בשנת 1501, חזר סטן סטור לשלטון, והוא הוביל את המאבק השבדי לעצמאות עד מותו ב-1503.


הקודם:
קארל השמיני
עוצר שבדיה ופינלנד

1470-1497

הבא:
יוהן השני
הקודם:
יוהן השני
עוצר שבדיה ופינלנד

1501-1503

הבא:
סוונטה נילסון