פרוג-7
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרוג-7 (מאנגלית: FROG-7 - Free-Rocket-Over-Ground; רקטה חופשית מעל הקרקע) הוא הכינוי שנתן נאט"ו ל-9M21/9K52 לונה-M, רקטה ארטילרית קצרת טווח בעלת מנוע דלק מוצק המשוגרת ממשגר מתנייע תוצרת ברית המועצות.
הפרוג נועדה במקור להיות רקטה טקטית לשיגור נשק גרעיני. הפרוג-7 שנכנסה לשירות בשנת 1965 היא הדגם האחרון של משפחת הפרוג שדגמים קודמים שלה החלו להיכנס לשירות החל מאמצע שנות החמישים.
תוכן עניינים |
[עריכה] פיתוח
[עריכה] דגמים שקדמו לפרוג-7
- פרוג-1 - כינוי בברית המועצות: "פילין". רקטה המשוגרת מתובת טנק, בעלת טווח של 25 ק"מ (16 מייל) וראש קרב (רש"ק) במשקל 1,200 ק"ג. אורכה 10.37 מטר, קוטרו 0.61 מטר ומשקלה הכולל 4,930 ק"ג. נכנסה לשירות ב-1955. אינה נמצאת עוד בשירות.
- פרוג-2 - כינוי בברית המועצות: "מארס". רקטה המשוגרת מתובת טנק, בעלת טווח של 18 ק"מ (11 מייל) ורש"ק במשקל 565 ק"ג. אורכה 9.04 מטר, קוטרה 0.32 מטר ומשקלה הכולל 1,760 ק"ג. נכנסה לשירות זמן קצר לאחר הפרוג-1. אינה נמצא עוד בשירות.
- פרוג-3 - כינוי בברית המועצות: "לונה". רקטה המשוגרת מתובת דגם לא אמפיבי של טנק PT-76, בעלת טווח של 45 ק"מ (28 מייל) ורש"ק במשקל 358 ק"ג. אורכה 9.1 מטר, קוטרה 0.42 מטר ומשקלה הכולל 2,175 ק"ג. נכנסה לשירות ב-1961. יצאה משירות בברית המועצות, אך הייתה בשירות מספר מדינות ברית וארשה בתום המלחמה הקרה.
- פרוג-4 - כמו קודמתה, רקטה המשוגרת מתובת דגם לא אמפיבי של טנק PT-76. יצאה משירות בברית המועצות, אך הייתה בשירות מספר מדינות ברית ורשה בתום המלחמה הקרה.
- פרוג-5 - כינוי בברית המועצות: "לונה-1". כמו קודמתה, רקטה המשוגרת מתובת דגם לא אמפיבי של טנק PT-76, בעלת טווח של 32 ק"מ (20 מייל) ורש"ק במשקל 503 ק"ג. אורכה 10.6 מטר, קוטרה 0.54 מטר ומשקלה הכולל 2,287 ק"ג. יצאה משירות בברית המועצות, אך הייתה בשירות מספר מדינות ברית ורשה בתום המלחמה הקרה. עדיין נמצאת בשירות לצורכי תרגול.
- פרוג-6 - רקטת דמה המשמשת לצורכי תרגול בלבד.
[עריכה] פרוג-7
הפרוג-7A שכונתה גם R-65 (כינוי בברית המועצות: 9K21 לונה-M) נכנסה לשירות בשנת 1965. הטווח שלה 68 ק"מ (42 מייל), אורכה 9.4 קוטרה 0.54 מטר ומשקלה הכולל משתנה בהתאם לרש"ק מ-2,450 ק"ג ל-2,485 ק"ג. לפרוג-7 CEP של בין 500 ל-700 מטר. ניתן לחמשה ברש"ק קונבנציונאלי או גרעיני במשקל 450 ק"ג, או רש"ק כימי במשקל 216 ק"ג. ב-1968 נכנסה לשירות הפרוג-7B שכונתה גם R-70 (כינוי בברית המועצות: 9K52 לונה-M) שהייתה זהה לפרוג-7A מלבד הרש"ק שלה, שהיה ארוך יותר ויכל להכיל גם פצצונות או מוקשים. פותחה גם גרסה נוספת שכונתה בברית המועצות "לונה-M2" אשר נועדה להיות מדוייקת יותר אך התוצאה הייתה לא מוצלחת והיא לא נכנסה לייצור.
בנוסף לשיפורים ברקטה שהעניקו לה טווח ארוך יותר, הפרוג-7 נישאת ומשוגרת ממסילה שהותקנה על-גבי רכב המבוסס על משאית 8x8 מדגם זיל-135. הזיל-135 יכול לשאת טיל בודד על מסילת השיגור וכולל גם מנוף הידראולי אינטגרלי שהותקן בחלק האחורי של צידה הימני של המשאית. הזיל-135 אינו מספק לצוות הגנה מפני אב"כ. את הרקטות ניתן להעמיס על המסילה באמצעות המנוף האינטגרלי מרכב מנה שנייה (מנ"ש). רכב המנ"ש הוא גם מדגם זיל-135 כמו המשגר אך עליו לו הותקנה מסילת שיגור. רכב המנ"ש יכול לשאת שלושה רקטות פרוג. רכבי מנ"ש מוקדמים היו זיל-157V, ונדרשו למשאית נוספת עם מנוף לטעינת המשגר.
על-פי תורת-הלחימה הסובייטית, גדוד פרוג-7 טיפוסי מורכב משתי סוללות ירי, וכל סוללה מורכבת משני משגרים ומכ"ם מטאורולוגיה מדגם "אנד טרי" ("END TRAY") הפועל בטווח התדרים D. הכנה לירי אורכת בין 15 ל-30 דקות.
על-פי הערכות, ייצורו של הפרוג-7 בברית המועצות הופסק ב-1972. בסוף שנות השבעים החלו להחליף את הפרוג-7 בטיל הקרקע-קרקע SS-21 סקאראב שהיה בעל טווח ארוך יותר, אך הפרוג-7 נשאר בשירות בברית המועצות עד לסוף שנות השמונים. יתכן כי חלק נשארו באיחסון.
גרסאות של הפרוג עם רש"ק קונבנציונאלי נמכרו לאפגניסטן, אלג'יריה, אנגולה, קובה, מצרים, עיראק, כווית, לוב, צפון קוריאה, סוריה ותימן.
בעיראק פותחה גירסה משופרת של הפרוג שכונה ליית' בעלת טווח של 90 ק"מ.
צפון קוריאה שקנתה רקטות פרוג ממצרים ב-1975 הינדסה אותם לאחור ופתחה קו ייצור משלה שפעל מ-1979 עד 1983. צפון קוריאה פיתחה גם גרסה משופרת של הפרוג-7 בעל טווח של 65 מייל (104 ק"מ). ב-1 במאי 2005 ערכה צפון קוריאה ניסוי מוצלח בשיגור הפרוג-7 המשופר לעבר ים יפן.
על-פי הערכות ב-1994 היו קיימים כ-350 משגרים וכ-1,450 רקטות פרוג מבצעיים בעולם.
[עריכה] זירת המזרח התיכון
רקטות פרוג-7 סופקו למצרים ולסוריה בתחילת שנות השבעים. במלחמת יום הכיפורים שיגרו סוריה ומצרים כמה עשרות רקטות פרוג לעבר ישראל וסיני, מרביתם לא גרמו לנזק ממשי. ב-9 באוקטובר, היום הרביעי למלחמה, בשעה 03:35 לפנות בוקר, שיגרו הסורים מספר רקטות פרוג-7 לעבר בסיס חיל-האוויר רמת דוד במה שכונה אחר-כך "ליל הפרוגים". אחת הרקטות פגעה בבית בשיכון המשפחות של הבסיס וגרמה למותו של דודו דותן (דיאמנט), טייס A-4 סקייהוק. שני טייסים נוספים נפצעו, ופרוג נוסף, שנחת במגורי החיילים, גרם לפציעתם של מספר חיילים. רקטות נוספות פגעו ביישובים סמוכים, אחת מהן פגעה בבית ילדים בקיבוץ גבת הסמוך, אך לא היו נפגעים כיוון שהילדים שהו במקלט. ההתקפה על רמת דוד הייתה אחד גורמים שהביאו להחלטה על תקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק בהמשך אותו יום. הסורים שיגרו גם רקטות לעבר שדה התעופה מחניים ומפקדת פיקוד צפון בצפת אך אלו לא גרמו לנפגעים. בסך-הכל שיגרו הסורים כ-25 רקטות פרוג במלחמה.
[עריכה] נתונים
[עריכה] רקטה
- קוטר: 0.544 מטר
- אורך: 8.960 מטר
- מוטת כנפיים: 1.700 מטר
- משקל: 2432 - 2486 ק"ג
- משקל ראש קרב: 420 ק"ג
- טווח מינימלי: 12 ק"מ
- טווח מקסימלי: 68 ק"מ
- CEP: 500-700 מטר
- מהירות מירבית: 1200 מטר/שנייה (4320 קמ"ש)
[עריכה] משגר
- משקל: 17,560 ק"ג
- אורך: 10.690 מטר
- רוחב: 2.800 מטר
- גובה: 2.860 מטר (עם רקטה: 3.350 מטר)
- זווית ירי: אנכי: +15° - +65°, אופקי: +/- 7°
- מהירות מירבית: 60 קמ"ש
- טווח: 650 ק"מ
- צוות: 4
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|


