קרדינל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בקרדינל בכנסייה הקתולית; לערך העוסק במשמעויות אחרות של המילה, ראו קרדינל (פירושונים).
קרדינל או בעברית חשמן - הדרגה הגבוהה ביותר מתחת לאפיפיור במדרג של הכנסייה הקתולית. מקור השם בלטינית: cardo, כלומר "ציר", כינוי הבא לסמן את היותו של הקרדינל נקודת משען מרכזית במדרג הכנסייתי. קרדינל הוא כומר או בישוף שמונה על ידי האפיפיור כחבר בחבר הקרדינלים (בלטינית collegium cardinalium).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
עד ימי הביניים ניתן התואר קרדינל לכמרים בעמדות חשובות במדרג הכנסייה, כמרים שכיהנו בראש הכנסיות הגדולות ביותר. מעמדם כפי שהוא היום נקבע במהלך ימי הביניים והתחזק משנקבע כי הקרדינלים ייבחרו את האפיפיור.
עד שנבחר האפיפיור ניקולאס השני בשנת 1059 היו הכמרים והעם ברומא בוחרים את האפיפיור. בשל התערבות המשפחות העשירות ברומא וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה בתהליך הבחירה, הציע הנזיר הילדבראנד, לימים האפיפיור גריגוריוס השביעי, שרק קרדינלים יוכלו לבחור את האפיפיור. ההצעה התקבלה ומאז נקבע כי הקרדינלים יסתגרו בישיבה סגורה (הקונקלאווה) על מנת לבחור את האפיפיור.
בתחילת התקופה המודרנית היו קרדינלים בין השרים הראשיים של מלכי צרפת ואנגליה. הקרדינל וולסי היה יועצו של הנרי השמיני ובצרפת היו אלה הקרדינל רישלייה והקרדינל מזראן. אנשים אלה היו קרדינלים לא בשל תפקידיהם הדתיים אלא משום שתואר זה אפשר למלכיהם לשלם להם מתוך הכנסות הכנסייה. הוותיקן הסכים לוותר על אובדן חלק מהכנסותיו על מנת להגן על יתר הרכוש וההכנסות.
[עריכה] המינוי לקרדינל
בעבר היה יכול כל גבר קתולי להתמנות כקרדינל. לדוגמה, רג'ינלד פול הארכיבישוף מקנטרברי, שהיה הקתולי האחרון בתפקיד זה (מאז תואר זה שמור לאנגליקנים בלבד), היה במשך 18 שנה קרדינל לפני שהתמנה לכומר. כיום כלל 351 במשפט הקנוני הקתולי מחייב שקרדינל יהיה לפחות כומר.
כומר שאינו בישוף המתמנה לקרדינל עובר קודם סמיכה אפוסטולית - טקס מינוי לבישוף שהוא סוג מיוחד של סמיכת־כפיים (אחת משבעת הסקרמנטים בכנסייה הקתולית) המבוצע על ידי שלושה בישופים, אם כי כבר קרו מקרים שכמרים בקשו להימנע מטקס הסמיכה והאפיפיור נעתר להם. בפועל ממונים כיום לתפקיד זה בישופים בלבד.
הקרדינלים מונו בעבר בטקס רב רושם שבו נהגו ללבוש גלימה שאורכה שבעה מטרים ובמהלכו השתחוו אפיים ארצה לפני האפיפיור להראות כי הם סרים למרותו. משרתים הקרויים "מסדרי הגלימה" דאגו לסדר את הגלימה בעת שהקרדינל השתחווה. האפיפיור פיוס השנים עשר קיצר את אורך הגלימה לשלושה וחצי מטרים, והאפיפיור פאולוס השישי ביטל את הגלימה ואת ההשתחוות כליל.
[עריכה] תפקידי הקרדינל
תפקידיו של הקרדינל הם להשתתף בישיבות חבר הקרדינלים, לייעץ לאפיפיור במקרה ויתבקש על ידיו לעשות כן, ולהשתתף כחלק מחבר הקרדינלים בניהול הכנסייה ובבחירת אפיפיור חדש לאחר מותו או התפטרותו של האפיפיור הקיים.
לרוב הקרדינלים יש תפקידים נוספים כראשי דיוקסיה או, משום שבדרך כלל יש להם כישורים אדמיניסטרטיביים או פוליטיים, בניהול חצר הוותיקן (הקוריה). למעשה שליש מהקרדינלים הם "חשמני חצר" הממלאים תפקידים שונים בניהול הכנסייה, בין היתר כמנהלים וכחברים בקונגרגציות (ה"מיניסטריונים" של הוותיקן). "ראש הממשלה" של הוותיקן הנושא בתואר "מזכיר המדינה" הוא קרדינל.
מדי פעם מכנס האפיפיור את הקרדינלים לישיבה בענייני הכנסייה. ישיבת חבר הקרדינלים קרויה קונציסטוריום (בלטינית Consistorium). הנאום אותו נושא האפיפיור בישיבה זו קרוי "נאום קונציסטוריאלי", ומקובל שהאפיפיור מבשר על החלטה חשובה בנאום כזה.
[עריכה] מספר הקרדינלים
האפיפיור סיקסטוס החמישי קבע בשנת 1586 שמספר הקרדינלים יהיה 70, אבל האפיפיור יוחנן העשרים ושלושה ביטל תקנה זו ב-1958 וכיום אין הגבלה למספר הקרדינלים. תואר הקרדינל הוא לכל החיים, אך לפי החלטות מועצת הוותיקן השנייה מצפים מקרדינל שעבר את גיל 75 להתפטר. אם לא עשה כן ועבר את גיל שמונים הוא אינו יכול להשתתף בהצבעות או בבחירת האפיפיור החדש. על פי החוקה שפרסם פאולוס השישי ב-1975, מוגבל מספר הקרדינלים היכולים להשתתף בבחירת אפיפיור חדש ל-120.
האפיפיורים נהגו מדי פעם למנות קבוצה גדולה של קרדינלים. האפיפיור ליאו העשירי מינה 31 קרדינלים ב-1517. האפיפיור פיוס השניים עשר מינה בדצמבר 1945, עם סיום מלחמת העולם השנייה, שנים־עשר קרדינלים כשהסיבה לכך הייתה רצונו ליצור רוב של קרדינלים שאינם ממוצא איטלקי בחבר הקרדינלים. האפיפיור פאולוס השישי אף הגדיל רוב זה ל־67 קרדינלים לא איטלקיים מתוך 103 (אם כי דאג להקיף עצמו בקרדינלים איטלקיים). מספר הקרדינלים הגיע לשיא של 194 ב-21 באוקטובר 2003 כשבעת ישיבת הקונציסטוריום מינה יוחנן פאולוס השני בבת־אחת 31 קרדינלים. במותו של יוחנן פאולוס השני היו בחבר הקרדינלים 183 קרדינלים, אך רק 117 מהם היו מתחת לגיל 80 ורק הם השתתפו בבחירת בנדיקטוס השישה עשר.
[עריכה] בגדי הקרדינל
בכנסייה הקתולית מקובל שלכל דרגה בהיררכיה יש צבע משלה (הצבע השולט בבגדי האפיפיור למשל הוא לבן). הצבע השולט בבגדי הקרדינל הוא גוון מיוחד של אדום־שני המסמל את נכונותו של הקרדינל למות למען אמונתו (גרסה אחרת, הצבע האדום הוא צבע מלכות). בעת הפולחן הדתי לובש הקרדינל מעיל בצבע אדום שמעליו גלימת תחרה לבנה שמעליה גלימה אדומה. על ראשו הוא חובש כיפה בצבע אדום או כובע אדום. הלבוש הרשמי שלא בזמן הפולחן הדתי הוא מעיל שחור ששוליו אדומים וחגור באבנט אדום. הקרדינל עונד טבעת שלפי המסורת נוהגים הקתולים המאמינים לנשקה בעת שהקרדינל מברכם.
[עריכה] מסדרים
על פי כלל 350 מהמשפט הקנוני משנת 1983 מחולק חבר הקרדינלים לשלושה מסדרים.
- המסדר האפיסקופלי – חבריו מכונים בישופים קרדינליים (episcopi cardinales).
- המסדר הפרסביטריאלי – חבריו מכונים כמרים קרדינליים (presbyteri cardinales). הקבוצה בעלת מספר החברים הרב ביותר.
- המסדר הדיאקוני – חבריו מכונים דיאקונים קרדינליים (diaconi cardinales).
ששה מהבישופים הקרדינליים משמשים אבות רוחניים לכנסיות בסביבות רומא והם שבוחרים את נשיא חבר הקרדינלים, הדיקן, אם כי מינוי זה חייב לקבל את אישורו של האפיפיור. הדיקן וסגנו חייבים להתגורר ברומא.
האפיפיור יכול לאשר מינוי של פטריארך מהכנסיות הקתוליות המזרחיות כחבר בחבר הקרדינלים. בהיבחרו מקבל הפטריארך תואר של בישוף קרדינלי, אך בלי הזכות לבחור דיקן או להיבחר ככזה.
האפיפיור מקצה לכל הכמרים הקרדינלים והדיאקונים הקרדינלים אחריות על אחת כנסיות ברומא. כל הכמרים הקרדינלים וכמעט כל הדיאקונים הקרדינלים הם בעצם בישופים.
[עריכה] קרדינלים סודיים
בנוסף לקרדינלים ששמם מפורסם יכול האפיפיור למנות קרדינלים "אין פקטורה" (in pectore") בלטינית, דהיינו "בחזֶה". קרדינל שמונה כך ידוע רק לאפיפיור. אפילו הקרדינל שמונה בצורה זו אינו מודע להעלאתו בדרגה. מינוי קרדינלים בצורה זו נועד להגן עליהם או על קהילתם מפני צעדי עונשין שהיו עלולים להינקט לו עובדה זו הייתה גלויה.
אם התנאים משתנים כך שלא נשקפת יותר סכנה לקרדינל הסודי, יכול האפיפיור להכריז בפומבי על מינויו של הקרדינל שדרגתו נקבעת על פי המועד המקורי שבו מינה אותו האפיפיור. אם האפיפיור מת בטרם הספיק לחשוף את זהותו של הקרדינל הסודי מתבטל המינוי. זה היה המצב במקרה של יוחנן פאולוס השני שמינה קרדינל "אין פקטורה" בזמן כהונתו ששמו נותר עלום גם בשעת מותו של יוחנן פאולוס השני ב-2 באפריל 2005. הייתה צפייה כי צוואתו של האפיפיור תחשוף את זהותו של הקרדינל הסודי, אך דבר זה לא קרה.
[עריכה] זכויות נוספות
- גם אם הקרדינל לא היה בישוף בעת שהתמנה, הוא זכאי לזכויות הטכסיות של בישוף.
- לקרדינלים שמורה הזכות להוסיף את הכובע המיוחד המכונה "גאלרו" שלו שלושים ציציות כסמל העתיק של תפקיד הקרדינל מעל לשלט האבירים שלהם.
- לקרדינל שמור תואר כבוד מיוחד (באנגלית Your Eminence). כמו כן הופך התואר קרדינל חלק בלתי נפרד משמם. כך למשל תוארו באנגלית של הקרדינל מק'קריק, הארכיבישוף של ושינגטון, הוא: "His Eminence, Theodore Cardinal McCarrick"
[עריכה] קרדינלים בתרבות העממית
- צ'רלטון הסטון וטים קארי ואחרים שיחקו את תפקידו של הקרדינל רישלייה בעיבודים קולנועיים שונים של שלושת המוסקטרים.
- אורסון וולס שיחק את תפקידו של הקרדינל וולסי בגרסה הקולנועית מ-1966 של המחזה אדם לכל עת
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קרדינל באנציקלופדיה הקתולית (אנגלית)
- הקרדינלים של הכנסייה הרומית הקדושה (באנגלית)

