מרדכי אלון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מרדכי אֵלון (נולד בח' בכסלו ה'תש"ך, 9 בדצמבר 1959), מהבולטים שברבני הציונות הדתית, ראש התנועה הרוחנית-חברתית "מבראשית", חבר במועצה להשכלה גבוהה. כיהן כראש ישיבת חורב (עד שנת תשס"ב) וישיבת הכותל (עד שנת תשס"ו).
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
הרב אלון למד בצעירותו בישיבת ירושלים לצעירים, כשסיים את הישיבה התיכונית עבר הרב אלון לישיבת אור עציון, וממנה עבר והיה במחזור המייסד של ישיבת קריית שמונה. לאחר סיום הפרק הלימודי, באמצע שנות העשרים שלו, החל הרב אלון לעבוד כמורה ללימוד מחשבת ישראל בישיבת חורב שבירושלים; ובהמשך שימש כמחנך של כיתה י"א (שנת תשמ"ג). ביוני 1987 מונה לתפקיד ראש הישיבה במקומו של הרב שמעון אשר כהן; בתפקיד זה החזיק עד שנת תשס"ב, ובשנה זו עזב את חורב, בכדי לכהן כראש ישיבת הכותל.
לפי עדותו, פעמים רבות הוצע לו להשתלב במערכת הפוליטית; ובאחת הפעמים אף כשר החינוך; אך לבסוף נדחו ההצעות. כך לדוגמה לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, כשהחלו מגעי איחוד בין המפד"ל למפלגת האיחוד הלאומי, שבראשה עמד אחיו (הרב בני אלון); עקב מצבם בסקרים. הוצע לרב אלון את תפקיד ראש הסיעה הרשימה המאוחדת; אך לאחר שיקולים רבים, ב-22 בדצמבר 2005 סירב הרב אלון להצעה, בנימוק שהשפעתו בפוליטיקה תהיה פחות מועילה מהשפעתו בתחום החינוכי.
במהלך השנים שאף הרב להתמודד על קבלת משרת רבה של העיר תל אביב וכן על משרת הרב הצבאי הראשי, אך לבסוף נבחרו למשרות דמויות אחרות.
הרב אלון חבר במועצה להשכלה גבוהה. הוא החבר היחיד שאין ברשותו תעודת בגרות או תואר אקדמי כלשהו. (הרב אלון אינו זכאי לתעודת בגרות עקב חוסר ביחידה במחשבת ישראל, אף שלמעשה הרב במשך מספר שנים היה שותף בהכנת מבחני הבגרות במקצוע זה)
במהלך שנת תשס"ו הודיע הרב אלון על יציאה לחופשה, הנובעת משיקול רפואי. הרב אלון הודיע על עזיבת ישיבת הכותל, וכן על הפסקת שיעוריו בפרשת שבוע (בבית הכנסת ישורון, באוניברסיטת בר-אילן ובטלויזיה); דברים אשר הקנו לו את פרסומו הרב בקרב הציבור. כמו כן, מזמן זה, הרב אלון מיעט בעריכת חתונות ובהגעה ללוויות. בתחילה הודעת המשפחה בישרה על נסיעתו לאנגליה, אולם לבסוף עבר הרב אלון להתגורר בישוב מגדל בצפון. על אף יציאתו לחופשה המשיך הרב אלון את פעילותו ב"מבראשית".
הרב מרדכי אלון הוא בנו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' מנחם אלון, ואחיהם של ארי אלון, השופט יוסף (ספי) אלון וח"כ בנימין אלון.
[עריכה] פרסומו
את פרסומו רכש הרב אלון כמורה לתורה, בעיקר במסגרת שיעורי פרשת השבוע. את שיעוריו הוא העביר בבית הכנסת "ישורון" בירושלים (שיעור שבתקופה זמנית הועבר לבית המדרש של ישיבת חורב), במכון ש"י שבאוניברסיטת בר אילן, ובערוץ הראשון (בימי שישי); בתקופה מסוימת שודרו השיעורים אף ברדיו (בערוץ שבע). חלק משיחותיו על פרשת השבוע שוכתבו ויצאו לאור בסדרת חוברות בשם תכלת מרדכי, ולאחר מכן גם בספרים. על חוברות אלו הוא זכה בפרס הרב מימון לשנת תשס"ב.
מלבד פעילותו בלימוד תורה, הרב אלון מתאפיין בגישתו החברתית לסביבתו. גישתו מאופיינת בהפגנת חיבה, המתבטאת בחיבוק ובנוכחות גבוהה ביותר בלוויות וחתונות. בכך מבטא הרב אלון את חשיבות החיבור האישי, ואת הדילוג על המרחק הנפשי שהיה קיים בין הרב לסביבתו. בהצלחתו של הרב אלון יש ביטוי למעבר מרב המבטא מנהיג המורם מעדתו, לרב אשר מתחבב על סביבתו.
[עריכה] השקפתו
הרב אלון ממעיט לעסוק בשאלות השנויות במחלוקת בתוך הציונות הדתית. עיקר מסריו מתייחסים לעניניים בעלי גוון הומניסטי; וכן על הצורך בהתקרבות בין הציבור הדתי לאומי לציבור החילוני.

