פסל המנורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פסל המנורה
הגדל
פסל המנורה
מנורת בית המקדש בתבליט על שער טיטוס
הגדל
מנורת בית המקדש בתבליט על שער טיטוס

פסל המנורה הוא פסל בדמות מנורת שבעת הקנים, הניצב ברחבת הכנסת בירושלים, החל משנת 1956. פסל המנורה עשוי מברונזה, רוחבו ארבעה מטרים וגובהו חמישה מטרים. על קני המנורה ועל בסיסיה מתוארים עשרים ותשעה אירועים מכוננים מתולדות עם ישראל.

תוכן עניינים

[עריכה] המנורה כסמל המדינה

אחת מהחלטותיה של כנסת ישראל הצעירה, בשנת 1949, הייתה כי סמלה הרשמי של מדינת ישראל יהיה מנורת שבעת הקנים. עוד הוחלט שאופן התצוגה של סמל המנורה יהיה בצורה המוכרת מהתבליט הנמצא על גבי שער טיטוס ברומא. זהו תבליט המתאר את חורבנה של ממלכת יהודה הקדומה בידי רומי, והינו הרישום המוקדם ביותר הקיים של סמל המנורה.

[עריכה] היסטוריית פסל המנורה

בשנת 1956 העניק הפרלמנט הבריטי במתנה למדינת ישראל הצעירה ולבית הנבחרים שלו, את פסל המנורה. את הפסל יצר האמן האנגלי בֶּנוֹ אֶלְקָן במשך שמונה שנים. מאחר ובאותם ימים שכן משכן הכנסת בבית פרומין בירושלים, הנמצא ברחוב המלך ג'ורג' 24, הוצבה המנורה בגן הסמוך לבניין עד להעברתה למקומה הנוכחי בשנת 1966. הגן ליד בית פרומין קרוי עד היום גן המנורה.

[עריכה] הארועים המצוינים על קני המנורה

על קני המנורה ועל בסיסיה מתוארים עשרים ותשעה אירועים, הן בתבליטים והן בכיתובים, המתארים פרקים מתולדות עם ישראל.

[עריכה] התבליטים על גבי פסל המנורה:

[עריכה] הכיתובים על גבי פסל המנורה:

  • "שמע ישראל".
  • "הקבלה".
  • "אגדה".
  • "תלמוד".
  • על שני הקנים הגדולים נמצא הפסוק- "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות".