מבצע קשת בענן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצע קשת בענן

עימות:

אינתיפאדת אל אקצה

תאריך:

18 במאי - 25 במאי, 2004

קרב לפני:

קרבות בשכונת זייתון ורפיח

קרב אחרי:

מבצע ימי תשובה

מקום:

רפיח, דרום רצועת עזה

תוצאה:

נצחון צבאי לישראל

הצדדים הלוחמים
ישראל (צה"ל) קבוצות פלסטינים
מפקדים
תת אלוף שמואל זכאי, אלוף משנה פינקי זוארץ מפקדים מקומיים של ארגוני הטרור המעורבים
כוחות
חטיבת גבעתי, חטיבת גולני, חיילי ביסלמ"ח, כוחות הנדסה, כוחות שיריון של חטיבה 7 קבוצות חמושים מהחמאס, גדודי אל-אקצא, ועדות ההתנגדות העממיות וחמולות מקומיות
אבדות
אין כ-40 מחבלים, כ-12 עוברי אורח

מבצע קשת בענן הוא מבצע צבאי שערך צה"ל באזור רפיח וציר פילדלפי ב 18 במאי - 25 במאי, 2004. המבצע נערך מספר ימים לאחר שנגמ"ש הנדסה מדגם M-113 פוצץ בידי ירי נ"ט פלסטיני ו-5 אנשי צוותו נהרגו. מטרת המבצע הייתה לפעול כנגד תשתית הטרור של רפיח, להרוג כמה שיותר מחבלים וליצור סביבת פעולה בטוחה יותר לחיילים בציר פילדלפי. מטרות נוספות של המבצע היו לחשוף ולהרוס מנהרות הברחה וכן למנוע משלוח של טילי נ"ט מדגם סאגר וטילי כתף נ"מ מדגם סטרלה, שחיכו למבריחים במדבר סיני. [1]

תוכן עניינים

[עריכה] סיבות ורקע למבצע

ערך מורחב – אסון הנגמ"שים

ב-11 במאי 2004 פוצצו הפלסטינים נגמ"ש M-113 של פלחה"ן גבעתי בשכונת זייתון בפאתי העיר עזה. ששה חיילים נהרגו בפיצוץ ומחבלי הג'יהאד האיסלאמי התעללו בשרידי הגופות. בתגובה, צה"ל שלח כוחות חילוץ נרחבים לשכונה במטרה להפוך כל אבן עד שכל שרידי הגופות יוחזרו אל צה"ל ויובאו לקבורה נאותה. במבצע בזייתון נהרגו בין 10 ל 20 מחבלים ונגרם נזק רב לשכונת זייתון. צה"ל איים שהדחפורים יעבדו בשכונה והכוחות לא יצאו ממנה עד שלא יוחזרו אליו שרידי הגופות, והפלסטינים נכנעו לדרישה ונתנו את שרידי הגופות לצלב האדום שהחזירם לישראל. מאוחר יותר חשפה רויטרס סרט וידאו שמתעד חמושים פלסטינים עולים לאמבולנס של אונר"א ואילו שר הבטחון שאול מופז האשים שאמבולנסים של אונר"א סייעו להבריח את חלקי הגופות מהשכונה אל ידי הג'יהאד האיסלאמי. [2]

למחרת, ב-12 במאי, פוצץ עוד נגמ"ש M-113. הפעם זה היה בציר פילדלפי והנגמ"ש היה שייך לצוות המנהרות של אבירי הפלדה. הפלסטינים, שעמדו על גג בניין, ירו רקטות RPG-7 אל עבר הנגמ"ש והדחפור שליוו אותו. הדחפור ניזוק באופן קל אך הרקטה שפגעה בנגמ"ש חדרה, יזמה את חומר הנפץ שבתוכו וגרמה לפיצוץ אדיר שהרג את כל חמשת אנשי צוותו, כולל את מפקד צוות המנהרות, סרן אביב חקאני. כוחות חילוץ גדולים הוזרמו כעת אל רפיח, בשעה שמבצע החילוץ בזייתון היה עדיין בשיאו.

דחפורי D-9 משוריינים הקימו סוללות עפר סביב האזור שבו ארעה התקרית כדי להגן על הסורקים והרסו בתים מהם נורתה אש אל עבר כוחות החילוץ. לפי בצלם, בפעולה זו הרס צה"ל כ-116 בתים. [3] חיילים מחטיבת גולני הוזרמו לאזור בנגמ"שים כבדים מדגם אכזרית ואילו חיילי קורס מ"כים הוקפצו לאזור על מנת לסרוק ידנית את רצועת החול של ציר פילדלפי, יחד עם אנשי הרבנות הצבאית ויחידת הקבורה המטכ"לית, במטרה למצוא שרידי גופות, לזהות את הנופלים ולהביאם לקבורה נאותה. התמונות של חיילים סורקים את החול בידיים חשופות על ארבע, עוררו תגובות נרגשות. התומכים ראו בפעולה זו אות ומופת לערכיות של צה"ל ולמחויבותו לחייליו, ואילו המתנגדים ראו בכך סיכון מיותר של חיילים שלא לצורך. רוב החיילים שהשתתפו במבצע, ראו בכך חובה מוסרית וערכית מהמעלה הראשונה, והיו גאים מאוד על השתתפותם בו. [4]

במהלך מבצע החילוץ נהרגו עוד שני חיילים שאבטחו את האזור. החיילים שמרו על בית שצפה על האירוע ובתוכו הייתה אישה זקנה. האישה ביקשה מזון וכאשר החיילים ליוו אותה החוצה, אחד מהם נורה למוות על ידי מחבל פלסטיני והשני נורה כאשר ניסה לחלצו.

בעקבות אירועים קשים אלה הבינו בצה"ל שאין מנוס לבצע מבצע צבאי גדול (דוגמת מבצע חומת מגן) בעיר שיטהר אותה מקיני הטרור ויחזיר את חופש הפעולה של צה"ל באזור הגבול עם מצרים וציר פילדלפי.

[עריכה] מהלך המבצע

[עריכה] פתיחת המבצע

המבצע החל באופן רשמי רק ב-18 במאי 2004. בימים שלפני כן, צה"ל עסק בבניית כוחות ובודד את העיר רפיח משאר הרצועה. דחפורים הקימו מחסומי עפר גדולים סביב העיר וכוחות צה"ל התפרשו סביבם. בנוסף, תוגבר הכוח בגדוד מחטיבת גולני, בנגמ"שי אכזרית, בדחפורי D9R מפלוגת הצמ"ה האוגדתית "אבירי הפלדה" ובטנקי מרכבה שהותאמו לפינוי וחילוץ פצועים ("טנקבולנסים").

במהלך המבצע שקלו בקבינט הבטחוני לפתוח במבצע הנדסי להרחבת ציר פילדלפי בשביל לחפור תעלה מלאה במים שתמנע חפירת מנהרות הברחה. מבצע זה דרש את הריסתם של מאות בתים, ומסיבה זו הוחלט בסוף לא לבצעו.

בניגוד למצופה, צה"ל תקף בהתחלה דווקא בשכונת תל-סולטאן, הנמצאת בצפון-מזרח רפיח ואיננה צמודה לגבול. בצה"ל הסבירו ששכונה זו היא בעצם מעוז עורפי של ארגוני הטרור ואלמנט ההפתעה היה חשוב כדי לטהר את השכונה ממחבלים ללא אבדות. הפלסטינים טענו שצה"ל נכנס לשכונה בחצות הליל והציב צלפים על הגגות.

הדחפורים הממוגנים הובילו את הכוח וגרדו את האספלט על מנת לנקות את הדרך ממטעני גחון ומלכודות-פתאים המופעלות על ידי תייל-מעידה. כתוצאה מכך, וכן מפיצוצים שהתרחשו מידי פעם כאשר אחד הדחפורים פוצץ מטען, נגרם נזק קשה מאוד לכבישים ולמערכת הביוב של רפיח.

במהלך המבצע הפעילו המחבלים מטעני חבלה אל עבר כוחות צה"ל וכן ירו עליהם רקטות נ"ט ואף טילי נ"ט. למרות הירי הכבד, לכוחות צה"ל ולרכבים המשוריינים שהובילו את הכוחות לא נגרם שום נזק ממשי. כוחות צה"ל השיבו אש והרגו עשרות מחבלים.

[עריכה] תקרית המפגינים

במבצע נפגעו גם אזרחים רבים ולפחות 12 אזרחים נהרגו. לפי עדויות של חיילים, לפחות 2 ילדים פלסטינים נהרגו בידי מחבלים. [5]. בנוסף, כנראה שנהרגו עוד מספר אזרחים מאש טועה שנורתה על ידי 2 הצדדים.

במהלך היום השני של המבצע (19 במאי) נהרגו כ 7-10 פלסטינים בתהלוכת מפגינים שצעדה אל עבר תל-סולטאן. הם נהרגו ככל הנראה מפגז טנק שנורה אל עבר בניין ריק אך לא נבלם במטרה והמשיך במסלולו.

לפי דובר צה"ל, המפגינים - שחלקם היו חמושים - התקרבו אל עבר שכונת תל-סולטאן בה התחוללו קרבות קשים והיה חשש שהמפגינים יפגעו או ינסו לבצע לינץ' בכוחות שבשטח. הכוחות בשטח ניסו לפזר את התהלוכה באמצעות כריזה ברמקולים וכשזה לא הועיל ביצעו ירי הרעתי. מסוק ירה טיל אל שטח פתוח אך התהלוכה - שאורגנה על ידי הרש"פ - המשיכה להתעלם. המפקד בשטח אישר לטנק לירות מספר פגזים אל עבר בית ריק במטרה להרתיע את המפגינים. בשלב זה נשמע פיצוץ רב ומספר רב של פלסטינים נפגעו. [6] הפלסטינים, לעומת זאת, הכחישו שהיו בהפגנה חמושים. [7]. בהתחלה, נקבו הפלסטינים במספר של 22 הרוגים, דבר שגרם לגינויים נרחבים כנגד ישראל מצד מדינות העולם וארגוני שמאל מקומיים. מאוחר יותר התברר שהפלסטינים שוב ניפחו את המספרים והצלב האדום הוריד את מספר האבדות ל 7-10 פלסטינים. באותו ערב, התקיימו הפגנות נגד משרד הבטחון בתל אביב ולמחרת, פעילי גוש שלום, ISM והאומץ לסרב התעמתו עם שוטרים והשחיתו ציוד צבאי ליד מעבר כיסופים. ארגונים כמו בצלם טענו שהירי היה מכוון אל עבר המפגינים והאשימו את צה"ל בפשע מלחמה. בצה"ל הביעו צער על התקרית וטענו שמדובר בתאונה שנגרמה באשמת המפגינים שנכנסו במכוון אל שטח אש. הם גם טענו שיתכן שהפגז שנורה - לא אל עבר המפגינים - גרם להפעלת שרשרת מטענים שהטמינו שם קודם מחבלים פלסטינים, וזה היה הגורם לנזק הרב. [8]

[עריכה] ההרס בשכונת ברזיל

רק ביום השלישי של הפעולה נכנסו כוחות צה"ל לשכונת "ברזיל" הצמודה לגבול. בשכונה זו הרס צה"ל בתים וכ-3 מנהרות, אחת מהן הייתה מנהרת תופת.

הפלסטינים טענו שצה"ל הרס בשכונת ברזיל גן חיות [9], [10].

ב-23 במאי יצאו רוב כוחות צה"ל מרפיח.

[עריכה] תוצאות המבצע

במסיבת עיתונאים שארגן צה"ל, סיכם תא"ל שמואל זכאי, מפקד אוגדת עזה, את הישגי המבצע:

"הרגנו 41 מחבלים, איתרנו והרסנו שלוש מנהרות ועוד פתח ששימש כהכנה למנהרה. עצרנו פעילי טרור שהיו קשורים להכנת המנהרות".

כן אמר ש

"צה"ל הרס 56 מבנים, מהם רק שניים השייכים למחבלים. מחלק מהבתים נורתה אש על כוחות צה"ל ובחלקם הכינו מטענים. בנוסף, נהרסו מבנים שצה"ל נאלץ לעבור דרכם, משום שעל הדרך היו מטענים. בין הבתים שנהרסו, היה ביתו של המחבל שרצח את בנות משפחת חטואל."

בנוסף אמר תא"ל זכאי שנהרגו 12 פלסטינים לא חמושים, 7 מהם מתקרית המפגינים. הוא הביע צער על המקרה אך הצדיק את מפקד הטנק. [11]

בניתוח מפורט יותר שפרסם דובר צה"ל מאוחר יותר, המספרים היו שונים במקצת (אך עדיין תואמים להערכה הקודמת):

  • כ-40 טרוריסטים חמושים נהרגו, כ 100 נפצעו.
  • כ-14 אזרחים ועוברי אורח שנהרגו במהלך המבצע:
    • 8 נהרגו בתקרית המפגינים, מתוכם אחד היה מחבל חמוש.
    • אח ואחות נהרגו בשעה שהיו על גג ביתם. התקרית עדיין בחקירה.
    • שני צעירים, בן 12 ובן 16, נהרגו בידי שני מחבלים פלסטינים בשעה שיצאו מביתם להסגיר את עצמם לכוחות צה"ל. צה"ל השיב באש והרג את המחבלים שירו בילדים.
    • ילד בן 13 וילדה בת 3 נהרגו בנסיבות שעדיין לא ידועות. יתכן שנהרגו מאש ישראלית או מאש פלסטינית.
  • (מקור: http://www.imra.org.il/story.php3?id=20950 )


הפלסטינים לעומת זאת טענו שנהרגו 55 איש במהלך המבצע, רק 12 מהם היו חמושים. הם גם טענו שלפחות 70 בתים נהרסו במהלכו.

במהלך המבצע ואף אחרי סיומו - נמסרו דיווחים סותרים על מספר הבתים שנהרסו. בהתחלה מסרו באונר"א שצה"ל הרס כ 180 בתים. מאוחר יותר אונר"א הודו שהגזימו בהערכה והורידו אותה ל 45 מבנים בלבד, שלפי טענת אונר"א - השאירו 575 בני אדם ללא קורת גג. [12] לפי צה"ל, רק כ 56 מבנים נהרסו, מספר נוסף של מבנים ניזוקו כתוצאה מהלחימה. [13]

צה"ל הותיר אחריו הרס רב. בנוסף לבתים ההרוסים, דרכים וכבישים רבים ניזוקו ובמספר מקומות התפוצצו צינורות ביוב ורחובות הוצפו. צה"ל טען שהציע סיוע הומניטארי והרשה לארגוני סיוע להיכנס לרפיח לחלק אוכל ותרופות. [14] נשיא בית המשפט העליון פרופסור אהרן ברק שיבח את צה"ל על פעולותיו בנושא זה. [15]

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות