ישמעאל בן פיאבי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישמעאל בן פיאבי - ובמקורות גם: ר' ישמעאל בן פאבי או בן פיאכי - כהן גדול בבית המקדש השני. שימש עשר שנים ככהן גדול[1].
תוכן עניינים |
[עריכה] קרבתו לצדוקים ולבעלי זרוע
ישמעאל בן פיאבי נתמנה לכהן גדול על-ידי המלך אגריפס השני, והיה מקורב לחוגי הצדוקים[2].
[עריכה] יחס חז"ל אליו
דעתם של חכמים לא הייתה נוחה מזה, אבל יחסם לישמעאל היה אוהד ומכובד, ואף אמרו עליו במשנה[3]:
- "משמת ישמעאל בן פיאבי, בטל זיו הכהונה".
ומפרש רש"י:
- "בטל זיו הכהונה - שהיה חכם ועשיר, וכהנים רבים אוכלים על שולחנו".
ועוד שיבחוהו ואמרו עליו שהוא, כביכול, תלמידו של פינחס[4]:
- "תנו רבנן: ארבע צווחות צווחה עזרה... ועוד צווחה העזרה: שאו שערים ראשיכם ויכנס ישמעאל בן פיאכי תלמידו של פינחס וישמש בכהונה גדולה".
[עריכה] ביקורת
בתלמוד נשמעה ביקורת על ישמעאל בשל היותו מוקף באנשים בעלי זרוע[5]:
- "אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס, אוי לי מאלתן; אוי לי מבית חנין, אוי לי מלחישתן; אוי לי מבית קתרוס, אוי לי מקולמוסן; אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי, אוי לי מאגרופן, שהם כהנים גדולים ובניהן גיזברין וחתניהם אמרכלין ועבדיהן חובטין את העם במקלות".
- "ישמעאל בן פיאכי - כשר היה, אבל אנשי ביתו היו בעלי זרוע".
[עריכה] בן קמחית
המהרש"א[7] מזהה את ישמעאל בן פיאבי עם רבי ישמעאל בן קמחית, שמוזכר בתלמוד[8] שהיה כהן גדול:
- "תנו רבנן: שבעה בנים היו לה לקמחית, וכולן שימשו בכהונה גדולה. אמרו לה חכמים: מה עשית שזכית לכך? אמרה להם: מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי. אמרו לה: הרבה עשו כן ולא הועילו."
כן כותב המהרש"א, ש"קמחית" היה שם אמו ו"פיאבי" שם אביו. עוד מוזכר עליו, בקשר למלאכת חפינת הקטורת ביום הכיפורים, שידיו היו גדולות[9]:
- "אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית, שהיה חופן ארבעת קבין במלוא חופניו."
וכן נזכר שאחיו החליפו אותו בתפקיד הכהן הגדול כשנטמא[10]:
- "אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית, פעם אחת סיפר דברים עם ערבי אחד בשוק, וניתזה צינורא (רוק) מפיו על בגדיו, ונכנס ישבב אחיו ושימש תחתיו (ככהן גדול), וראתה אימן שני כהנים גדולים ביום אחד.
- ושוב - אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית - פעם אחת יצא וסיפר עם הגמון אחד בשוק, וניתזה צינורא מפיו על בגדיו, ונכנס יוסף אחיו ושימש תחתיו, וראתה אימן שני כהנים גדולים ביום אחד."
וכן מוזכרת הכתונת היקרה שעשתה לו אימו[11]:
- "מעשה בישמעאל בן פאבי שעשתה לו אמו כתונת ממאה מנה והיה עומד ומקריב על גבי המזבח."
[עריכה] פרה אדומה
בתקופת בית שני נעשו (נשחטו ונשרפו) שבע פרות אדומות. לפי המשנה במסכת פרה[12], אחת מהן עשה ישמעאל בן פיאבי.
לפי התוספתא[13], עשה ישמעאל בן פיאבי שתי פרות. מבואר שם, שאת הראשונה החמיר לעשות ב"מעורב שמש", כלומר לאחר שקיעת השמש ביום שנטהר מטומאה, כפי דעת הצדוקים שהיו מחמירים בכך. לאחר דין ודברים של חכמים עימו, חזר ועשה פרה אחרת בטבול יום, כלומר לפני שקיעת השמש ביום שנטהר מטומאה, כשיטת חז"ל הפרושים, וללמד שאין ההלכה כדעת הצדוקים.
[עריכה] הערות
- ^ בבלי, יומא ט ע"א.
- ^ ראו לקמן על פרה אדומה שעשה כמנהג הצדוקים, ולבסוף חזר בו.
- ^ סוטה ט, טז.
- ^ פסחים נז ע"א, כריתות כח ע"א-ע"ב.
- ^ פסחים נז ע"א.
- ^ פסחים שם.
- ^ חידושי אגדות יומא מז ע"א.
- ^ יומא מז ע"א.
- ^ יומא שם.
- ^ יומא שם.
- ^ תוספתא יומא א,יז; מובא בתלמוד בבלי יומא לה ע"ב, ובתלמוד ירושלמי יומא ג, ו.
- ^ פרק ג משנה ה.
- ^ פרה ג, ד ולפי גירסת הגר"א ו"אור הגנוז" שם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- 'ומטמאים היו את הכהן', עם קווים לדמותו של ישמעאל בן פיאבי, צבי שטמפפר.

