המלך ארתור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פסל שמציג את דמותו של המלך ארתור בשריון מימי הביניים
הגדל
פסל שמציג את דמותו של המלך ארתור בשריון מימי הביניים

המלך ארתור (King Arthur באנגלית) הוא גיבור מספר האגדות אנגליות מימי הביניים, שהפכו למיתוס. כמה היסטוריונים סוברים שהמיתוסים על ארתור מבוססים על דמות אמיתית של מלך או מצביא בעל שם דומה שפעל בבריטניה אחרי נסיגת הרומאים ממנה, בתחילת המאה ה-5 לספירה, עקב נפילתה של רומא בידי הברברים.

תוכן עניינים

[עריכה] סיפור האגדה

כמו כל מיתוס, גם למיתוס על המלך ארתור יש מספר גרסאות. הגרסה הקנונית של המיתוס נכתבה במאה ה-15 (סוף ימי הביניים) על ידי סר תומאס מלורי שאיגד את הרומנסות על המלך ארתור ואבירי השולחן העגול לידי ספר המתאר את חייו מעלילות הוריו עד ליום מותו. גרסתו של מלורי היא כיום הנוסח הקנוני והמקובל של המיתוס.

[עריכה] מבוא

ארתור, בנם של אותר פנדרגון ואיגריין, אחד האריסטוקרטים החזקים באנגליה ולכן בחר בו הקוסם מרלין כמלך שינסה לאחדה ואף נתן בידו את אקסקליבר - חרב המלכים. בעצת מרלין, אותר, אביו הביולוגי של ארתור, חתם על הסכם שלום עם יריבו העיקרי, צעד שהיה הכרחי בדרך לאיחוד אנגליה. במסיבת השלום, התאהב אותר באשתו של יריבו, אגריין. הוא לא הצליח להתגבר על יצרו והתחנן למרלין שיעזור לו לממש את תאוותו. מרלין, שראה בהתנהגות זו של אותר הוכחה לכך שהוא לא כשיר להיות מלך אנגליה החליט להענות לבקשתו ואת תקוותיו לתלות ביורשו, הוא התנה את עזרתו לאותר בכך שיקבל את בנו הבכור. אותר הסכים לעסקה ובאמצעות כישוף חדר אותר לטירתו של יריבו ושכב עם ארגיין לעיני מורגן הקטנה, בתה של איגריין מבעלה החוקי.

ארתור, שנולד בטירת טינטאגל, נלקח ביום היוולדו בידי מרלין ונמסר לאביר בשם הקטור, על מנת שיגדל בבטחה ויזכה לחינוך נאות. אותר, אביו הביולוגי של ארתור, לא החזיק מעמד זמן רב. מעשה בגידתו גרם להרס הסכם השלום ואנגליה שוב נקלעה לסכסוך דמים פנימי. אותר נהרג במהלך אחד הקרבות ומאחר שלא רצה לאבד את חרבו אקסקליבר לאציל אחר, נעץ אותו בחוזקה בסלע.

[עריכה] החרב שבסלע וההכתרה

כאשר נקרא האביר הקטור ושאר אבירי אנגליה בחג המולד ללונדון הקטור לקח איתו את בנו סר קיי ואת ארתור. בחג המולד נערך טורניר שסר קיי היה אמור להשתתף בו, אך סר קיי שכח את חרבו בבית. ארתור, שהיה נושא כליו, רכב חזרה על מנת להביא את החרב וכאשר הגיע מצא את הבית נעול, ארתור תהה מה יעשה ונזכר בחרב שבאבן. החרב שבאבן הייתה לפלא העיר כאשר הופיעה לפתע בכנסייה ועליה היה כתוב "מי שיחלץ חרב זו מן האבן הוא המלך האמיתי של אנגליה כולה". המון אבירים ניסו לחלץ את החרב אך כשלו. ארתור יצא לכיוון הכנסייה ומשך בחרב וחילצה בקלות ורכב בחזרה לסר קיי. הקטור ובנו לא הבחינו באמת המדהימה, אך המילים שכתובות על האבן היו אמת. בחג השבועות הוכתר ארתור למלך ולאביר ונשבע למלוך בצדק כל ימיו.

[עריכה] ביסוס הממלכה

ארתור נמשח בטקס דרואידי עתיק בידי מרלין. בטקס זה נקשר אונו של המלך בפריון האדמה.

על ארתור היה להלחם קרבות רבים על מנת לבסס את ממלכתו. באחת מהמלחמות ראה ארתור את בת האציל קמילארד, גוויניבר, והתאהב בה. כאשר הגיע זמנו של ארתור לשאת אישה בחר בבת המלך גוויניבר. אביה של גוויניבר היה מאושר ונתן לארתור לא רק את בתו אלא גם 100 אבירים לשרתו ואת השולחן העגול והגדול.

השולחן העגול היה יוזמה של ארתור להקמת חוג אבירים שהתחייבו לשרת את ארתור ולהלחם למען הצדק ולהיות אדיבים. האבירים התכנסו סביב שולחן עגול (שבו אין ראש וכולם שווים) וגדול באולם הראשי. אבירים רבים וטובים ישבו סביב השולחן העגול, אך האביר שהיה האהוב ביותר על ארתור היה לנסלוט איש האגם שאיש לא הצליח לגבור עליו בדו קרב.

[עריכה] החיפוש אחר הגביע הקדוש

אחד מהסיפורים הידועים על עלילותיהם של אבירי המלך ארתור היה החיפוש אחר הגביע הקדוש. לפי הפרשנות הנוצרית המסורתית זהו הגביע שממנו שתה ישו בסעודה האחרונה ועל פי האגדה הגביע הובא לאנגליה בידי יוסף הרמתי. אחוות השולחן העגול התרופפה כאשר יצאו המון אבירים לחפש אחר הגביע ורבים מהם מתו במהלך החיפוש. בסופו של דבר מצא גלהד (לפי גרסאות אחרות: פרסיבל) את הגביע והשקה בו את ארתור על מנת לחדש את אונו.

[עריכה] נפילתו של ארתור

לפי הגרסה המקובלת של המיתוס, גוויניבר וארתור היו מתוסכלים מכשלונם להעמיד יורש למלך, ובעוד שארתור ישב בטירתו וביצע בעיקר עבודה מנהלתית חשובה אך אפורה להבטחת הסדר והשלום בממלכתו, האביר לנסלוט ביצע מעשי גבורה מרהיבים שכבשו את לבה של גוויניבר. בסופו של דבר השניים לא יכלו לעמוד בפני תשוקתם ומימשו אותה בהסתר ביער. ארתור גילה את מעשה הבגידה ומרוב כעס נעץ את אקסקליבר באדמה וגירש את לסנלוט ממלכתו. ארתור שקע בדיכאון והארץ קמלה איתו.

לפי גרסה אחרת, תככיהם של אחייני ארתור סר אגרביין וסר מורדרד הרשע הביאו את קץ שלטונו של ארתור בכך שגילו או המציאו את סיפור אהבתם האסורה של גוויניבר ולנסלוט, והביאו את ארתור ולנסלוט למלחמה ביניהם, מלחמה שנהרגו בה רבים מאבירי השולחן העגול.

את מצב נפל זה ניצלו מורגן ובנה מורדרד על מנת לכבוש את השלטון. מורדרד ניסה למלוך בעצמו במקום ארתור ואף להתחתן עם גוויניבר, אך ארתור התלכד עם מעט האבירים שנשארו ויצא לקרב האחרון שבו נהרגו מרבית האבירים וארתור בעצמו נפצע קשה כאשר מורדרד דקר אותו בחנית, אך ארתור הספיק לשפד את מורדרד ואת שריונו הקסום על ידי החרב אקסקליבר.

ארתור הגוסס הגיע לכנסייה קטנה שהייתה על חוף הים והשליך את חרבו למים. בנוסף האגדה מספרת ששלוש מלכות הובילו את ארתור על פני המים מאבלון אל גן העדן וכי פצעיו עשויות להרפא. מקום הכנסייה משוייך לגלסטונבורי. המילים שהיו אמורות להיחרת על מצבתו הן - "פה נח ארתור, מלך לשעבר - ומלך לעתיד" (באנגלית: "Here lies Arthur. The once and future king"). כאשר תזדקק אנגליה לארתור יחזור המלך להנהיג שנית.

[עריכה] דמויות מפתח באגדות המלך ארתור

משפחת המלוכה:

  • המלך ארתור פנדרגון: מלך אנגליה האגדי ושליטה של קמלוט.
  • מרלין: דרואיד רב עוצמה וכהנו של הדרקון. הוא יועצם של המלכים ושומר סוד עוצמת הדרקון.
  • אותר פנדרגון: אביו של המלך ארתור, קיבל ממרלין את האקסליבר אך איבד אותו כאשר נכנע לתאוותו היצרית ולקח את איגריין מבעלה החוקי ובכך הביא לעוד דור של מלחמה בבריטניה.
  • איגריין: נצר למשפחה דרואידית, אמם של ארתור ומורגן.
  • מורגן לה פיי: אחותו החורגת של ארתור, נהפכה למכשפה מרושעת ורב עוצמה.
  • גוויניבר: אשתו הבוגדנית של ארתור.
  • מורדרד: בנם הממזר של ארתור ומורגן. מנסה לקחת מארתור את השלטון.

אבירי השולחן העגול:

  • לנסלוט: גדול אבירי בריטניה וחברו הטוב ביותר של ארתור. ניהל רומן עם אשתו של ארתור.
  • הקטור: אביו המאמץ של ארתור.
  • קיי: אחיו למחצה של ארתור (בנו של האבא שאימץ את ארתור).
  • פרסיבל:
  • גווין:
  • גלהד: בנו של לנסלוט.

[עריכה] גרסאות האגדה

[עריכה] ניסיונות למצוא את ההשראה ההיסטורית למלך ארתור

מסורות על המלך ארתור קיימות עוד מהמאה ה-6 לספירה. יש חוקרים הסבורים שדמותו של המלך ארתור מבוססת על מלך אנגלי מקומי או מצביא אנגלי שבעת שלטונו הייתה תקופת פריחה לבריטניה ושמו היה דומה ל"ארתור".

אחרים הציעו שהמקור למלך ארתור הוא מצביא רומאי בשם לוציוס ארטוריוס קסטוס שחי במאה ה-2 לספירה וניהל מסע צבאי של כיבושים ומלחמות עטור תהילה בבריטניה.

[עריכה] "מות ארתור" מאת סר תומאס מלורי

"מות ארתור" מאת סר תומאס מלורי הוא בעצם האוסף הקנוני של אגדות המלך ארתור שעברו מפה לאוזן ואיגודם במסגרת סיפור אחד עם התחלה וסוף.

למידע נוסף: ויקיפדיה באנגלית

[עריכה] "אקסקליבר" של ג'ון בורמן

זהו סרט על אגדות ארתור שבוים ב 1981 על ידי הבמאי ג'ון בורמן ונחשב לאחד העיבודים היותר מוצלחים שיצאו לאגדות המלך ארתור בקולנוע. הסרט מבוסס על "מות ארתור" של סר תומאס מלורי, אך בהסרת אלמנטים קישוטיים וסיפורי חסד נוצרי, שלא נוגעים ישירות לעלילה. הסרט מתמקד באגדות ארתור כמיתוס ולא כסיפור היסטורי, ולכן הדגש הוא על העיצוב הפנטסטי והמיסטי, ופחות על תיאור היסטורי מדויק של התקופה. למשל: השריונות בסרט הם שריוני לוחות מלאים מסוף ימי הביניים למרות שהתקופה ההיסטורית של המיתוס היו דווקא ימי החשיכה (אי שם בין 400 לספירה לבין 600 לספירה).

למידע נוסף: ויקיפדיה באנגלית.

[עריכה] "ערפילי אבאלון" מאת מריון צימר ברדלי

"ערפילי אבאלון" מאת מריון צימר ברדלי הוא ספר המציג זווית ראיה שונה לגבי אגדות המלך הארתור. הגיבורה בספר זה היא דווקא מורגן לה פיי, דרואידית (כהנת דת קלטית) המנסה לשמר את פולחן הנשיות הקדושה אל מול הדיכוי הדתי של הכמרים הנוצריים, בכל מחיר. הספר מתמקד במאבקי הדת וביחסי האהבה, הנישואין והבגידות שמתרחשות במשפחת המלוכה המורחבת. הספר כתוב מנקודת מבט נשית, כאשר הוא מתחיל בתיאור חייה של איגריין (אמו של ארתור), עובר בתיאור תסכולה של גוויניבר (אשתו הנוצריה-חסודה אך עקרה של ארתור) ומתמקד בעיקר בחייה של מורגן, המנסה לאכוף על ארתור ציות לכהני אבאלון בעוד שהוא כבר אימץ את התרבות הנוצרית.

למידע נוסף: בוויקיפדיה האנגלית.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים