ויליאם הרשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ויליאם הרשל
הגדל
ויליאם הרשל
טלסקופ 40 הרגל במצפה הכוכבים של סר ויליאם הרשל
הגדל
טלסקופ 40 הרגל במצפה הכוכבים של סר ויליאם הרשל


ויליאם הרשל (Sir William Herschel) נולד בהנובר ב־15 בנובמבר 1738, נפטר בסלות' ב־25 באוגוסט 1822. נולד כגרמני, עבר לבריטניה בתור נגן אבוב אך התפרסם כאסטרונום, בעיקר בזכות גילוי אורנוס.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

ויליאם הרשל נולד כפדריך וילאם הרשלך בהנובר שבגרמניה, כבן למשפחה בעלת עשרה ילדים (ארבעה מהם מתו בגיל צעיר מאוד). ב־1755 משמר הנובר גייס את וילאם וג'קוב אחיו והם נשלח לבריטניה שהייתה מאוחדת עם הנובר באותו זמן. הרשל למד אנגלית במהירות ובגיל 19 שינה את שמו לפדריך וילאם הרשל. הוא נעשה למורה מוזיקה מצליח, ניגן באורגן ובאבוב וניהל קונצרטים בבת'. בתקופה זו אחותו קרוליין הגיע לאנגליה על מנת לסייע לו. העניין שלו באסטרונומיה התחזק אחרי 1773, הוא בנה מספר טלסקופים והכיר את נויל מקסליין. הוא ערך תצפית על הירח, מדד את גובהם של הרי הירח וגם עבד על קטלוג של כוכבים כפולים.

נקודת המפנה בחייו התרחשה בזמן שגר בבת', ב־13 במרץ 1781 הוא גילה את אורנוס. הגילוי הפך אותו למפורסם ואיפשר לו להפוך לאסטרונום במשרה מלאה. הוא כינה את כוכב הלכת החדש בשם גאורגיאם סידאס, על שמו של המלך ג'ורג' השלישי אולם שם זה לא נקלט. באותה שנה הוא קיבל את מדליית קופלי ונבחר לחברות בחברה המלכותית. ב־1782 הוא נבחר לאסטרונום המלכותי של המלך ג'ורג' והוא ואחותו עברו לדת' ב־1 באוגוסט 1782. במקביל המשיך בעבודתו כעושה טלסקופים, אותם מכר לאסטרונומים אחרים.

ב־1783 נתן לאחותו טלסקופ והיא החלה לעשות בו תצפיות, בעיקר על כוכבי שביט. במקביל קרוליין הייתה עוזרת שלו בזמן התצפיות. ביוני 1785, כתוצאה מבעיות לחות, הוא וקרוליין עברו לגור בקלי הול באולד וינדסור. קלי הול היה שייך לשמואל פוט, אביו של טופהאם פות שנעצר על ידי פיטר שצ'ומקרס בכנסייה של אולד וינדסור. אמו של טופהאם מכרה את החווה לאחיה ריצ'רד שהעביר אותה לסידני בלוקלרק. ב־3 באפריל 1786 וילאם הרשל ומשפחתו עברו לבית חדש בדרך וינדסור בסלות'. הוא גר בשארית חייו בבית זה שהוא כמצפה כוכבים. בית זה נהרס ב־1963 על מנת לפנות מקום לבית משרדים גדול.

ב־7 במאי 1788 וילאם התחתן עם האלמנה מרי פיט בכנסייה ע"ש הקדוש לרונסס באפטון שליד סלות'. אחותו קרוליין עברה לדירה אחרת אולם המשיכה לעבוד כעוזרתו.

במהלך הקריירה בנה הרשל יותר מארבע מאות טלסקופים. הגדול והמפורסם ביניהם היה טלסקופ מחזיר עם מוקד אופטי באורך 12 מטר ומפתח של 126 ס"מ. ב־28 באוגוסט, הלילה הראשון בו השתמש בטלסקופ זה, גילה ירח חדש של שבתאי ולאחר חודש גילה עוד אחד. הטלסקופ הגדול התגלה כמגושם מאוד ואת רוב התצפיות ביצע עם טלסקופ קטן יותר בעל מוקד אופטי של 6.1 מטר. לווילאם ומרי נולד ילד אחד, ג'ון ב־7 במרץ 1792. ב־1816 הוכתר כאביר על ידי יורש העצר, לימים המלך ג'ורג הרביעי. ב־1820 סייע להקמתה של החברה האסטרונמית של לונדון (שקיבלה ב־1830 אישור מלכותי ושינתה את שמה לחברה האסטרונומית המלכותית).

ב־25 באוגוסט 1822 הרשל מת בביתו והוא קבור בקרבת מקום בכנסייה ע"ש הקדוש לרונסס באפטון.

בנו ג'ון הפך גם הוא לאסטרונום. אחד מאחיו, אלכסנדר עבר גם הוא לבריטניה, אולם לא גר עם הרשל ולא היה מדען.

ביתו בבת', היכן שצפה לראשונה באורניוס הוא כיום מוזיאון לזכרו.

[עריכה] תגליות אסטרונומיות אחרות

בשלב מאוחר בקריירה גילה הרשל שני ירחים של שבתאי –טיטאן ואנסלדוס, כמו גם שני ירחים של אורנוס -מימס ואוברון. שמותיהם של ירחי אורנוס לא ניתנו על ידי וילאם אלא לאחר מותו על ידי בנו ג'ון ב־1847 וב־1852 בהתאמה.

בנוסף עבד על יצירת קטלוג מקיף של ערפליות. במקביל עבד על כוכבים כפולים והיה הראשון שגילה כי כוכבים כפולים אינם רק נצפים ביחד אלא עשויים להוות מערכת כוכבים אחת.

ב־1800 גילה את הקרינה האינפרה אדומה.

מהחקירה של התנועה המדומה של הכוכבים הוא היה הראשון להבין שמערכות הכוכבים נעות דרך המרחב ולמצוא את הכיוון של התנועה. הוא גילה גם את המבנה של שביל החלב והסיק כי הוא בצורה של דיסק.

הוא טבע את המונח אסטרואיד (המילה מקורה בצירוף של שתי מילים מיוונית – אסטרו=כוכב + איד=צורה). ב־1802 הוא תיאר (זמן קצר לאחר שהינריך וילאם מתאוס אלברוס גילה את האסטרואיד השני, 2 פאלאס ב־28 במרץ של אותה שנה) את כוכבי הלכת הגזיים כמרכזה של מערכת שמש קטנה. הוא הסיק כי לכל כוכבי הלכת הגזיים יש טבעות וזאת על ידי השוואה.

למרות תגליותיו המרובות, לא נמנע וילאם מהשערות פרועות. במיוחד האמין בכך שכל הכוכבים מאוכלסים, כולל השמש. הוא אמין שהשמש מכוסה במעטה עננים אטום המגן על התושבים המשונים שם מפני האטמוספירה החמה.

[עריכה] התגלית של הקרינה האינפרה אדומה

הרשל גילה את הקרינה האינפרה אדומה על ידי העברה של אור שמש דרך מנסרה והחזקת מד חום ממש ליד הקצה האדום של הספקטרום הנראה. המד חום הראה עליה בטמפרטורה וזה הביא אותו למסקנה כי חייב להיות אור שקוף הגורם לכך.

[עריכה] מקומות הקרואים על שמו

[עריכה] קישורים חיצוניים