חקר התרגום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חקר התרגוםאנגלית: Translation Studies, בצרפתית: Traductologie, בגרמנית: Translatologie) הוא ענף בתחום מדעי התרבות, והוא תחום אינטרדיסציפלינרי המשתמש בתאוריות ובשיטות מחקר מתחומים שונים בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה, בספרות, בבלשנות ועוד. מטרתו של "חקר התרגום" היא תיאור התרגום כתופעה חברתית, ותיאור האסטרטגיות שהמתרגמים נוקטים בהן כדי ליצור תרגומים.

ניסיונות לתאר את אסטרטגיות התרגום ואת תהליך התרגום נעשו בעבר בעיקר לשם הדרכת מתרגמים. למעשה, עד אמצע המאה ה-20 המחקר בתחום היה נורמטיבי, כלומר נעשה על-מנת להנחיל נורמות לאנשים העוסקים בתרגום. מחקר נורמטיבי שנועד לשמש בסיס להכשרת מתרגמים עדיין קיים, אולם בצדו התפתח "חקר התרגום" כתחום משיק, שעוסק בתיאור התופעה, בשאיפה לפתח תאוריה שתתאר את התרגום כתופעה פסיכולוגית וחברתית.

תוכן עניינים

[עריכה] מטרות חקר התרגום

השאלות שעומדות במוקד "חקר התרגום" הן:

  1. מה נחשב לתרגום?
  2. מהם המאפיינים הלשוניים והאחרים של תרגום לעומת טקסטים מקוריים?
  3. מהו היחס לתרגומים בחברה נתונה?
  4. אילו אנשים יכולים להיחשב כמתרגמים בחברה נתונה?
  5. מהן שיטות התרגום, והאם הן זהות לגבי כל השפות שמהן נעשה התרגום לשפה נתונה?
  6. מהו התהליך שעובר טקסט הכתוב בשפה זרה עד שהוא מיתרגם במלואו לשפת היעד? מה חלקו של המתרגם בתהליך הזה?
  7. איך מתמודדים עם בעיות מסוימות הקשורות בתרגום, לדוגמה: איך מתרגמים טקסט הנחשב קדוש, איך מתגברים על פערים תרבותיים שמקשים על הבנת התרגום, איך מתרגמים טקסט הערוך במשקל או בחריזה, וכד'.

שאלה נוספת שנידונה בעיקר בתחום מדעי המחשב אך קשורה בחקר התרגום היא: האם ייתכן "תרגום מכונה", כלומר, תרגום באמצעות מחשב (Machine Translation).

[עריכה] התפתחות התחום וחוקרים מרכזיים

את הקווים המנחים לחקר התרגום התווה החוקר ג'יימס ס' הולמס (James S Holmes) ב-1972 בהרצאתו "השם והאופי של חקר התרגום" (The Name and Nature of Translation Studies). ההרצאה התוותה את כיווני המחקר בתחום התרגום ואת הקטגוריות שלו, ודנה גם בשם הראוי לתחום החדש, נושא שעדיין לא הוכרע, כפי שמעידים הכינויים השונים שהתחום זוכה לו בשפות השונות (ראו לעיל). ההרצאה פורסמה כמאמר ב-1988, כשנתיים לאחר מותו. הולמס חידד את ההבחנה בין מחקרים מעשיים בתרגום, שתכליתם להכשיר מתרגמים ולקבוע נורמות תרגום, לבין המחקר הפנומנולוגי של התרגום. הוא חילק את המחקר הפנומנולוגי לקטגוריות, ביניהן "חקר התוצרים", כלומר חקר הטקסטים המתורגמים לאחר שהושלמו, לעומת "חקר התהליך" , כלומר חקר השלבים השונים והתהליכים הקוגניטיביים והחברתיים המעורבים ביצירת תרגום.

החוקר הישראלי גדעון טורי פיתח את רעיונותיו של הולמס ב-1995, בספרו "חקר התרגום באופן תיאורי ומעבר לכך" (Descriptive Translation Studies and beyond), ותרם בכך למיסוד התחום.

[עריכה] הבחנות שנובעות מהתפתחות המחקר

חקר התרגום הביא להבחנות מעניינות. להלן כמה מהן, בזיקה לשאלות הנזכרות לעיל:

  1. לא כל טקסט שנחשב כתרגום, אכן נכתב במקורו בשפה זרה. יש טקסטים שנכתבים, במודע או שלא במודע, כך שייראו כאילו הם תרגומים. תופעה זו מכונה "פסידו-תרגום". מנגד, יש טקסטים שתורגמו בעבר משפה זרה, אולם קוראי הטקסטים אינם מודעים לכך, ותופסים את התרגום כחלק בלתי נפרד משפתם ומתרבותם. כך למשל תרגום המלך ג'יימס של התנ"ך לאנגלית, נתפס בקרב חלק מדוברי האנגלית כטקסט אנגלי מקורי. תופעה זו הביאה לאימוץ תרגומי שאילה רבים מעברית מקראית לאנגלית מודרנית (למשל הביטוי "by the skin of his teeth" הוא בעצם גלגול של הביטוי העברי "בעור שיניי" מספר איוב, פרק י"ט פסוק כ').
  2. השפה המשמשת בתרגומים שונה במידה ניכרת מהשפה המשמשת בטקסטים מקוריים, עד כדי כך שיש מילים וביטויים המופיעים רק או בעיקר בתרגומים. בעברית ישראלית, למשל, המילה "ברנש" מופיעה כמעט אך ורק בתרגומים ישנים מאנגלית, כתרגום למילה guy (המחזמר Guys and Dolls תורגם לעברית כ"ברנשים וחתיכות"). בימי הביניים תורגמו חיבורים יהודיים פילוסופיים מערבית לעברית, תוך שאילת מבנים תחביריים ערביים אל תוך הטקסט העברי.

ההבחנות לעיל באות לתאר את תופעת התרגום ומאפייניה, ואין בהן ניסיון לשפוט מהו תרגום טוב או מהי הדרך הנכונה לתרגם. מבחינת החוקרים השימוש במילה "ברנש" בתרגומים מאנגלית לעברית היא אחת התופעות בתחום התרגום הראויה למחקר ולניתוח תאורטי, וכן להשוואה לתופעות דומות בסביבות לשוניות אחרות. גם העובדה כי המילה הזו נעלמת בהדרגה מטקסטים מתורגמים ומוחלפת במילים מן העברית היומיומית המדוברת היא תופעה הראויה למחקר. היבט זה של חקר התרגום התיאורי, הפנומנולוגי, מבדיל אותו ממחקרי תרגום שנעשים לצרכים יישומיים (הכשרת מתרגמים, ביקורת תרגומים וכדומה).

חקר התרגום חוקר גם גישות שונות בביקורת התרגום ומנסה לעמוד על המקורות התרבותיים ועל השינויים החברתיים שנמצאים ברקע הגישות האלה. גישה פופולרית לתרגום גורסת כי תרגום טוב משכיח מלב הקורא את העובדה שהוא קורא טקסט מתורגם ולא טקסט מקורי, וכי למעשה מתרגם טוב כותב מחדש את הטקסט המקורי בשפת היעד. גישה זו עומדת בניגוד לגישה הגורסת כי טקסט מתורגם צריך לשמור על "זרותו", כלומר הוא צריך לשמר מאפיינים של שפת המקור, אף אם הם אינם קיימים או אינם מקובלים בשפת היעד (לוקליזמים, תרגומים מילוליים ועוד), כיוון שהקורא צריך להיות מודע לכך שהוא קורא טקסט זר. שתי הגישות קיימות ואופן היישום שלהן הוא נושא מחקר בתחום חקר התרגום, כמו גם השאלה איזו גישה מקובלת יותר בתרבויות מסוימות ובתקופות מסוימות.

לגבי השפה העברית, חקר התרגום עוסק בשאלה, איך השתנו נורמות התרגום עם הפיכתה של העברית משפה כתובה לשפה מדוברת, ובאיזה אופן הדבר השפיע על תהליך התרגום לעברית וממנה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • Holmes, James S. (1972/1988). "The Name and Nature of Translation Studies." In: James S. Holmes, Translated! Papers on Literary Translation and Translation Studies, Amsterdam: Rodopi, pp. 67–80.
  • Toury, Gideon (1995). Descriptive Translation Studies and beyond. Amsterdam / Philadelphia: John Benjamins.

[עריכה] קישורים חיצוניים