מרשל מקלוהן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרברט מרשל מקלוהן (21 ביולי 1911 - 31 בדצמבר 1980) היה איש אקדמיה קנדי ונחשב לאחד ממייסדיי חקר התקשורת המודרני. אך הוא בעצם חוקר של עתיד הטכנולוגיה. הוא הקדים את אלווין טופלר, ניקולס נגרופונטה ואת ריי קורצוויל.
הוא נולד לאלזי והרברט מקלוהן באדמונטון, אלברטה שבקנדה, וגדל במשפחה אירית-סקוטית בפטיסטית. מאוחר יותר המיר את דתו לנצרות קתולית. מקלוהן נותר קתולי אדוק לאורך הקריירה שלו, ויש הטוענים שלדתו היה תפקיד חשוב במחקריו בפילוסופיה.
מקלוהן הפך לאישיות בתרבות הפופ בשנות ה-60 עם פרסום להבין את המדיה: שלוחות האדם (1964) וThe Medium is the Message: An Inventory of Effects (עם המעצב קוונטין פיורה, 1967).
מקלוהן נודע כמי שטבע את הביטויים "המדיום הוא המסר" (כותרת ספרו שלעיל היא משחק מלים על הביטוי) ו"הכפר הגלובלי".
"המדיום הוא המסר" הוא משפט שמציין שהשינויים בחברה מתרחשים בעקבות שינויים במדיום. המדיום הוא הדומיננטי, הוא זה שקובע את אופי החברה ולא המסר, כפי שהיה נהוג לחשוב.
מקלוהן מחלק את אמצעי התקשורת לשני סוגים:
- מדיום חם - אמצעי תקשורת הפונים לחוש אחד בלבד כאשר שאר החושים הם משניים. לדוגמה: קריאה בעיתון המפעילה חוש אחד - ראייה, האזנה לרדיו המפעילה חוש אחד - שמיעה וכו'.
- מדיום קר - אמצעי תקשורת הפונים לכמה חושים בו זמנית, קיימת חלוקה ביניהם וכל חוש מקבל תשומת לב חלקית. לדוגמה: טלוויזיה הפונה לכמה חושים בו זמנית.
הוא טען שכל מדיום הוא הרחבה של החושים, המשפיעה על הפרט ועל החברה בדרכים שונות ומרחיקות לכת, וסיווג אמצעי תקשורת ל"חמים" - אמצעים שמעסיקים את החושים באינטנסיביות ובבלעדיות, כגון דפוס, רדיו וקולנוע, ומנגד "קרים" - אמצעים בעלי עוצמה או נחישות פחותה, הדורשים יותר אינטראקציה מצד הצופה, כגון הטלפון והטלוויזיה.
למרות שחלק מקביעותיו ומהתאוריות שלו נחשבו בלתי מובנות, ולעתים מופרכות, המסר המרכזי של מקלוהן — שבכדי להבין את העולם כיום צריך לחקור את השפעות המדיה — נותר נכון מתמיד בעידן האלקטרוני.
הביטוי "הכפר הגלובלי" נטבע על ידי מקלוהן ב-1959, ומופיע בספרו מ-1962 The Gutenberg Galaxy, מחקרו על ההשפעות הפסיכולוגיות והקוגניטיביות של הדפוס.
התיזות המרכזיות של מקלוהן הן:
- העולם המכני-תעשייתי-מודרני היה עולם של התרחבות משום שהוא הרחיב את גופנו (המכונית למשל היא שלוחה מרחיבה (אקסטנציה) של הרגל). לעומת זאת העולם האלקטרוני הוא עולם של התכווצות, משום שהמחשב הוא הרחבה של המוח והחברתיות שלנו.
- לכן העולם הופך להיות כפר גלובלי. העולם האלקטרוני מחבר בין מוחות כמו שהדיבור בעל פה מחבר את בני השבט הפרימיטיבי, ובניגוד לכתב ולדפוס המפרידים בין אינדיבידואלים ויוצרים את האוביקטיביות המודרנית ואת האינדיבידואל המודרני. התרבות הבעל-פה והתרבות האלקטרונית יוצרות הידהוד הממזג תודעות. בעוד שהכתב והדפוס מפרידים תודעות.
- מושגי היסוד של כל ציביליזציה הם שיקוף של אמצעי התקשורת שלה. לכן המדיום הוא המסר. האדם מתרבות ההבעה בעל פה מאמין במאגיה, האדם מתרבות הההבעה בכתב מאמין בדת, האדם מתרבות הדפוס מאמין במדע.
- כשמופיעה טכנולוגיה חדשה אנו מרגישים בהתחלה כאילו השתילו לנו איבר חדש בגוף וכאילו האיבר הזה מנטרל איבר קודם שהיה קיים בנו. לכן נרקיס ונרקוזה באים מאותו שורש.
- מהפכות טכנולוגיות לא מתקדמות כמו צבא סדיר, אלא הן זוחלות כמו צבא גרילה וברגע הבלתי צפוי ביותר הן מזנקות מן המארב.
יש החושבים כי "להבין את המדיה" הוא הספר החשוב ביותר שנכתב אי פעם על התקשורת. מקלוהן נפטר ב-1980 משבץ מוחי שהותיר אותו ללא כושר דיבור בשנת חייו האחרונה.
[עריכה] טריוויה
- מקלוהן גילם את עצמו בקטע קומי קצרצר בסרט עטור הפרסים של וודי אלן - "הרומן שלי עם אנני" בשנת 1977.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מרשל מקלוהן, להבין את המדיה, בבל - הוצאה לאור, תרגום עידית שורר. נכתב במקור ב - 1964 Understanding Media
[עריכה] קישורים חיצוניים
- להבין את המדיה (תקציר)


