סביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סביל ביפו
הגדל
סביל ביפו

הסביל או הרהט היה מתקן מים ציבורי בעבר.

[עריכה] מקור השם

"סביל" בערבית פירושו "דרך" (בדומה למלה העברית "שביל"). בתרבות המוסלמית הארץ-ישראלית, בה מי שתייה אינם זמינים בכל מקום, היה נהוג שאדם שנעשה לו נס, היה מודה לאל ו"הולך בדרכו". הודיה זו נעשתה על ידי בניית ברזייה לרשות הציבור.

[עריכה] סבילים ידועים בארץ

במאה ה-16 נבנו בירושלים, ביוזמת סולימאן המפואר, חמישה רהטים בתוך חומות ירושלים ואחד מחוצה להם.

סביל מפורסם נוסף הוא "סביל אבו נבוט" שביפו העתיקה.

במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב מצויים שחזורים של סבילים מתקופות שונות.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.