נורמנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנורמנים אשר שמם נגזר מכינוי ל"אנשי הצפון", היו פולשים סקנדינבים (במיוחד דנים וויקינגים) אשר במהלך המחצית השנייה של המאה ה-9 לספירה החלו בכיבוש החלק הצפוני של צרפת הידוע כיום בשם נורמנדי.

בשנת 911 העניק שארל התם מלך צרפת את אזור הסן התחתי, שהפך לאחר התפשטות מסוימת לדוכסות נורמנדי. מנהיג הפולשים, הרולף (הידוע יותר בשמו הלטיני רולו מנורמנדי, נשבע אמונים לשארל התם.

הנורמנים אימצו את הדת הנוצרית ואת השפה הצרפתית ויצרו זהות תרבותית חדשה הנפרדת משכניהם הצרפתים ובני ארצות מוצאם הסקנדינביים.

התרבות הנורמנית כתרבויות מהגרים אחרות הייתה משתנה וסתגלתנית ולמשך זמן מסוים הובילה אותם לכיבוש שטחים בכל רחבי אירופה.

ב-1066 המנהיג הנורמני המפורסם ביותר הדוכס ויליאם הראשון מנורמנדי הידוע בכינויו "ויליאם הכובש" הוביל את המערכה של הנורמנים לכיבוש אנגליה.

הנורמניים וצאצאיהם החליפו את האנגלו-סקסונים כמעמד השליט באנגליה ולאחר תקופה של טינה ומרי התמזגו לבסוף שתי הקבוצות, הנורמנים והאנגלו-סקסונים עד שהחלו הנורמנים לקרוא לעצמם אנגלו-נורמנים.

במהלך מלחמת מאה השנים זיהו הנורמנים את עצמם יותר ויותר כאנגלים והשפות האנגלו-נורמנית והאנגלו-סקסונית התמזגו ליצירת האנגלית התיכונה.

ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לויקיפדיה ולהרחיב אותו.