הספר הלבן של פאספילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הספר הלבן של פאספילד, הנקרא גם הספר הלבן השני, פורסם בחודש אוקטובר 1930 בעקבות מסקנות ועדת שאו וועדת סימפסון, שנגעו לגורמים שהובילו למאורעות תרפ"ט (1929).

הספר נקרא על שם שר המושבות הבריטי באותה תקופה הלורד פאספילד (סידני וב) ועסק במספר תחומים:

  1. בתחום הקרקעות נאמר שלא נשארו קרקעות עודפות בארץ וניתן למכור קרקעות ליהודים רק במקרים שלא תהיה פגיעה בערבים, ובהתאם לתוכניות המנדט.
  2. בתחום העלייה והתעסוקה, העלייה תוגבל בהתאם ליכולת הקליטה הכלכלית ובהתחשב במצב התעסוקה ברחוב הערבי, כל עוד קיימת אבטלה ברחוב הערבי לא יוכלו עולים חדשים לעלות. חובת בריטניה לצמצם את העלייה היהודית.
  3. בספר נאמר שישנה התחייבות כפולה לערבים וליהודים ולכן מומלץ להקים "מועצה מחוקקת", שתשקף את האינטרסים של כל צד.

אם כן, הספר הלבן השני מהווה נסיגה ממדיניות בריטניה, יש בו התחייבות כפולה המנוגדת להצהרת בלפור ולכתב המנדט. יש בו יתרון לרוב הערבי ובנוסף הוא מעמיד את היהודים והערבים על בסיס שווה למרות שהערבים מהווים רוב. בהצהרת בלפור ובכתב המנדט ישנה התחייבות לבניית בית לאומי לעם היהודי, בספר הלבן לא מוזכר העם היהודי אלא רק היישוב בא"י. בכתב המנדט לא מוזכרים מוסדות יצוג לערבים, ואילו בספר הלבן מדובר על מועצה מחוקקת, בה סביר שיהיה רוב ערבי. בספר הלבן ישנה הגבלה על התיישבות ועלייה, בניגוד לכתב המנדט שעודד עלייה והתיישבות יהודית צפופה. אין ספק שבאמצעות הקמת מועצה מחוקקת יוכלו הערבים להקפיא את בניין הבית הלאומי היהודי תוך נסיגה כמעט מוחלטת של בריטניה מהתחייבותיה בהצהרת בלפור ובכתב המנדט.

[עריכה] תגובת היהודים לספר הלבן של פאספילד

בתגובה לספר הלבן התפטר חיים ויצמן מהמנהיגות הציונית, התפטרותו יצרה לחץ במשרד המושבות הבריטי ובמקביל הופעלו לחצים בממשלה ובפרלמנט לסגת מהמסקנות.

בפרלמנט הבריטי החלה פעילות כנגד הספר, בין התוקפים את הספר נמצא הרברט סמואל שיושב בבית העליון. עורכי דין בריטים תקפו את הספר הלבן וטענו שמשפטית הסטייה מכתב המנדט אינה חוקית. גם חבר הלאומים, אליו פנתה ההסתדרות הציונית בתלונה, הגיב וטען שבריטניה סוטה מכתב המנדט. לויד ג'ורג' שהיה באופוזיציה תקף את הספר. ממשלת בריטניה הבינה שהיא עלולה להסתבך פוליטית, ולכן מונתה ועדת שרים כדי להיכנס למשא ומתן עם נציגי הסוכנות היהודית. במשא ומתן הוחלט לסגת מהספר הלבן, אולם כדי לא לפגוע בפאספילד הוחלט שראש הממשלה, רמזי מקדונלד, ישלח איגרת רשמית לויצמן. וזו אכן נשלחה ואף הוקראה בפרלמנט הבריטי.

הספרים הלבנים

הספר הלבן הראשון | הספר הלבן של פאספילד - הספר הלבן השני בעקבות מאורעות תרפ"ט | הספר הלבן (1939) - הספר הלבן השלישי בעקבות המרד הערבי הגדול