יוסף הרמתי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף הרמתי מוזכר בברית החדשה כבעל חלקת הקבר בו נקבר ישו לאחר צליבתו. יוסף היה תושב רמתיים ועל פי המסופר בבשורה על פי מתי י"ז 57, היה חבר סנהדרין. על פי הבשורה על פי לוקאס הוא האמין בישו, ועל פי הבשורה על פי מארקוס הלך לפונטיוס פילאטוס וביקש את גופתו של ישו.
יוסף רכש את התכריכים (על פי מארק ט"ז 46) והוריד את גופת ישו מהצלב בגולגותא, ואז בסיועו של ניקודמוס קבר את ישו בקבר שנכרה עבור יוסף, בנוכחות מרים המיגדלית, מרים אם ישו ומספר נשים נוספות (לוקאס כ"ג 53- 55).
על פי האמונה הנוצרית מעשיו נובאו על פי האמור בספר ישעיהו בפרק נ"ג המתאר בפסוק ט', על פי האמונה הנוצרית את צליבת ישו בין שני רשעים ואת קבורתו בקבר אדם עשיר:
"ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו"
תוכן עניינים |
[עריכה] התפתחות האגדות
מאז המאה השנייה החלו להיווצר אגדות רבות על דמותו של יוסף מארימתיאה. בספר מעשי פילטוס (המהווה ספר חיצוני לברית החדשה), הקרוי גם הבשורה על פי ניקודמוס מוזכר יוסף. היסטוריונים נוצריים כגון אירנאוס, היפוליטוס, טרטוליאן ואוזביוס הוסיפו פרטים נוספים על סיפור יוסף המתואר בברית החדשה, וגם הילרי מפויטרס הוסיף אגדות רבות המזכירות אותו.
במהלך המאה ה-12 קושר יוסף עם אגדות המלך ארתור והוא מוזכר בתור השומר הראשון של הגביע הקדוש. ע פי המסופר בספרו של רוברט דה בורון הקרוי "Joseph d'Arimathie", קיבל יוסף את הגביע מדמותו של ישו שהופיע בפניו, ולאחר מכן נסע יוסף לאנגליה עם הגביע.
[עריכה] הבשורה על פי ניקודמוס
בספר מימי הביניים - "הבשורה על פי ניקודמוס" מתוארים פרטים רבים שאינם מוזכרים בברית החדשה. בין פרטים אלה מופיע תיאור של המפגש בין יוסף לפילטוס בבואו לבקש את גופת ישו, וכן מסופר על הקבר שבנה יוסף לעצמו. על פי ספר זה הסנהדרין כולאים את יוסף לאחר שקבר את ישו בחדר שחותם על דלתו, אולם יוסף נעלם מהחדר אף שהחדר נשאר נעול וחתום. מאוחר יותר הוא נפגש עם הזקנים ומספר להם שבעת שהתפלל בכלאו את תפילת השבת הופיע אור גדול סביבו והוא הואם ונלקח למקום אחר שם הוא נשטף במים ובמור ובשמים וכאשר פתח את עיניו ראה את ישו, שהודה לו על קבורתו ותחריחיו והוא נלקח למיטתו ברמתיים.
[עריכה] תיאורי יוסף מימי הביניים
ההתייחסויות ליוסף מארימתיאה בימי הביניים נסובים סביב שתי תמות עיקריות:
- יוסף כמייסד הנצרות בבריטניה הקלטית
- יוסף כשומר הגביע הקדוש
[עריכה] שליח במאה הראשונה
אחת ה"אגדות" העיקריות סביב יוסף הינה בדבר היותו של מייסד הנצרות באיים הבריטיים. אף שהייתה אמונה רבה באמיתותם של אגדות אלה בימי הביניים, היסטוריונים מודרנים מטילים ספקות רבים באשר לאמיתותן. ההיסטוריון טרטוליאן (155 - 222) כתב כי בריטניה הפכה נוצרית בזמנו, אולם לא כתב מי ניצר את תושבי המקום. אוסביוס (260 - 340), בישוף קיסריה כותב בספרו "Demonstratio Evangelica Bk. 3" כי היה שליח שניצר את האיים הבריטיים, וכך כותב גם סנט הילרי מפוטיירס (300 - 376) [1].
היפוליטוס (170 - 236) מזהה את שבעים התלמידים של ישו שנשלחו על ידו להפיץ את הנצרות וקובע כי היה זה יוסף שנשלח לבריטניה.
רובאנוס מאורוס מתאר את הדרך בה הפליגו - דרך מסחר פיניקית, ודיודורוס סיסילוס מציין כי עם יוסף הגיעה גם מרים המגדלית לבריטניה.
[עריכה] הגביע הקדוש
האגדה המקשרת בין יוסף לגביע הקדוש מספרת כי יוסף החזיק את הגביע הקדוש - הכוס אליה נזל דמו של ישו בזמן צליבתו - והמשיך לשמור עליו. על פי חלק מהמסורות מדובר בגביע העץ שישו שתה ממנו בזמן הסעודה האחרונה. אחרים אומרים שמדובר בגביע העץ בו הוא שתה, ובשני כלים נוספים: האחד מכיל את דמו של ישו והאחר את זעתו שנוגבה מגופו לאחר שהורד מהצלב.
ג'ון מגלסטונבורי (1393 - 1464) טוען כי המלך ארתור היה צאצא של יוסף מצד אימו. אולם בעת שנכתב ספרו היו האגדות הארתוריות וקישורן לגביע הקדוש נפוצות בבריטניה. אין מקור מוקדם יותר המקשר בין יוסף לארתור.
[עריכה] המטה הפורח
על פי אחת האגדות הקשורות ליוסף, יוסף תקע באדמה את מטהו וזה פרח והצמיח עלים. מעשה דומה משוייך למספר נוסף של קדושים נוצריים.

