יהדות רומניה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות רומניה הייתה קהילה יהודית עתיקה, מפוארת וחשובה ששרידיה קיימים עד ימינו באזור צפון הבלקן, באזור רומניה של היום.
יהודים חיו בדאקיה (לימים רומניה) עוד בטרם נכבשה על ידי הרומאים. ברומניה נמצאו מצבות מתקופת הכיבוש הרומי שקושטו בסמלים יהודים ונחרטו עליהן אותיות עבריות. בשנת 397 הוזכר שהרומאים ערבו לביטחון היהודים ובתי הכנסת שלהם בדאקיה. 400 שנה מאוחר יותר מוזכרים היהודים שחיו בקהילות בערים גאלצי וטקוצ'י. בהיסטוריה של רומניה יש אזכור על כך ששבט יהודי לוחם (כנראה כוזרים) חדר לארץ זו ולמשך מספר שנים הדת היהודית הייתה הדת השלטת באזור. מאוחר יותר, עם היווצרות הנסיכויות הנוצריות, הורע מצב היהודים והם סבלו מרדיפות מצד שכניהם עד כיבוש השטח על ידי האימפריה העות'מאנית במאה ה-15. תחת שלטון התורכים הגיעו לרומניה יהודים מגירוש ספרד וגם פליטי גזירות ת"ח ות"ט מאוקראינה השכנה. במאה ה-16 התקיימו כבר כמה קהילות בשטח הזה, ובשנת 1740 התקיימו ריכוזים יהודים בערים בקאו, גאלצי ורומאן.
במאה ה-17, בנסיכות מולדובה, השליט וסילה לופו (1634-1653) נהג בסובלנות ביהודים עד הופעת הקוזקים. בשנת 1648 הקוזקים צעדו למלחמה נגד הפולנים ותוך כדי חצית המחוזות הרומניים רצחו יהודים רבים. טבח נוסף עשו הקוזקים ביהודים הרומנים, כאשר באו ליאשי כדי לבקש את בתו של וסילה לופו ככלה עבור טימיש, בנו של בוגדן חמלניצקי. ריבוי היהודים בנסיכויות הרומניות הביא לכך שהשליטים הוציאו הוראות לגבי ארגון העדה וזה הביא לארגון טוב יותר של הקהילות. פרסום ההוראות נעשה על ידי נסיך טרנסילבניה, גבריאל בתלן, בשנת 1627, הנסיכים מתי באסאראב מולאכיה ווסילה לופו ממולדובה בשנים 1640, 1646, 1652.
עלילת הדם הראשונה ברומניה הייתה במחוז נאמץ ביום 5 באפריל 1710. יהודי מומר עזר להעביר גופת ילד שנרצח על ידי נוצרים לחצר בית כנסת. היהודים הואשמו ברציחת הילד לצרכים פולחניים ולמחרת נרצחו חמישה יהודים ורבים אחרים נפגעו וכל בתי היהודים נבזזו. מנהיגי הקהילה נכלאו ועונו. בינתיים פנו יהודים בעלי השפעה לשליט דימיטריה קנטמיר במושבו ביאשי ועל פי הוראת הנסיך נפתחה חקירה שתוצאותיה הובילו לשחרור האסורים, תפיסת האשמים האמיתיים וענישתם.
במאה ה-19 הייתה הגירה יהודית אל הנסיכויות הרומניות, מולדובה וולאכיה ובמיוחד אל מולדובה. בשנת 1803 חיו במולדובה כ-30,000 יהודים ובשנת 1848 מספרם הוכפל ל-60,000 ועל פי המפקד של שנת 1859 מספרם הגיע ל-118,922.
כאשר קיבלה רומניה עצמאות החלו היהודים לסבול מפרעות קשות ופגיעות ביהודים, למרות שרומניה חויבה להעניק שיוויון זכויות לאזרחיה תמורת הכרה בעצמאותה בשנת 1878. יהודי רומניה היו מחוסרי אזרחות (גם ילידי המקום), סבלו אפליה קשה, והיו כ-200 חוקים שכוונו נגדם. בין השנים 1900-1906, הרדיפות והאנטישמיות אילצו כ-70,000 מיהודי רומניה (מתוך מספר כולל של כ-270,000) לעזוב אותה ולהגר. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עזבו יהודים רבים את רומניה לארצות הברית וארץ ישראל. בין העולים לארץ ישראל היו גם רבים שהתיישבו במושבות החדשות וסייעו להקמת היישובים החדשים בארץ ישראל ותחילת פיתוחי התשתית בה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה אולצה רומניה להעניק זכויות אזרח למיעוטים, כולל היהודים, אך אווירת הרדיפה לא נפסקה ואף גברה ההתמרמרות על הזכויות שקיבלו היהודים. לאחר המלחמה היו ברומניה כ-700,000 יהודים בשטחי רומניה המורחבת. בין מלחמות העולם גדלה הקהילה בצורה ניכרת, ומספר היהודים בה גדל פי שלושה לערך. בשנת 1930 היו כבר ברומניה 756,400 יהודים. אחת הסיבות לגידול המהיר במספר התושבים היהודים היא הוספת השטחים הנרחבת לרומניה, מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, בולגריה, מולדובה, יוגוסלביה ותורכיה. הקהילה היהודית בין מלחמות העולם הייתה פורה ביותר. היה בה מספר רב של מרכזים רבניים חשובים, וחיי הקהילה בה היו עשירים מאוד.
ערב מלחמת העולם השנייה היו ברומניה כ-850,000 יהודים, שמהם נותרו לאחר השואה רק כ-425,000. במהלך המלחמה שיתפה רומניה פעולה עם גרמניה הנאצית וסייעה בידיה להרג היהודים. בשנת 1941 נערך הטבח ההמוני ביאשי ובו נהרגו כ-15,000 מיהודי רומניה. לאחר הטבח נערכו גירושי יהודים לטרנסניסטריה.
עם סוף המלחמה ועד סגירת שערי רומניה עזבו אותה כ-200,000 יהודים לארץ ישראל, כ-100,000 מהם עזבו בין השנים 1950-1952, ועוד מספר אלפים היגרו למדינות אחרות. עם הצטרפות רומניה לגוש המזרחי היו הגבלות על יהודי רומניה והם לא הורשו לעזוב אותה עד לשנות ה-60. במפקד של שנת 2002 נמצאו ברומניה 6,179 יהודים.
[עריכה] אישים בולטים ביהדות רומניה
התהפוכות הפוליטיות ששינו לעתים קרובות יחסית את גבולות רומניה, שינו גם את הרכבה של יהדות רומניה, לכן יהדות רומניה כוללת בתוכה גם אישים ששפתם הייתה גרמנית או הונגרית או רוסית. בנוסף לכך היו יהודים יוצאי רומניה שהתישבו במקומות שונים בעולם, סיגלו לעצמם את שפת המקום ואף הצטיינו בה, לכן יהדות רומניה תכלול גם אישים שביטאו את עצמם בצרפתית ובאנגלית. בין היהודים הבולטים, שנולדו ברומניה, מונים את חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל, מייסדי זרם הדאדא, מרסל ינקו וטריסטן צארה, המשורר פאול צלאן, השחקן ההוליוודי אדוארד ג'י רובינסון, שר הפנים לשעבר של ישראל, אברהם פורז, יצחק בן אהרון, מראשי אחדות העבודה, ראש עירית ראשון לציון, תת אלוף במיל' מאיר ניצן חבר הכנסת והסופר אידוב כהן , ההיסטוריונים מיכאל הרסגור וצבי יעבץ ועוד רשימה ארוכה ומכובדת.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- jewishencyclopedia
- שונות, אתר ברומנית
- היהודים ברומנית.

