כנען (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נח מקלל את כנען, גוסטב דורה
הגדל
נח מקלל את כנען, גוסטב דורה

כנען הוא דמות מקראית הנזכרת בבראשית כאחד מבניו של חם, בן נח, הנחשב כאבי העמים הכנענים. כבניו נזכרים צידון, הבכור, שנחשב כמייסד העיר צידון, חת (כנראה, אבי החיתים), היבוסי (אבי העם היבוסי), האמורי (אבי העם האמורי), הגרגשי, החוי, הערקי, הסיני, הארודי, הצמרי והחמתי- חלקם הגדול עמים שנזכרים מאוחר יותר כעמים היושבים בארץ כנען לפני כיבושי יהושע.

שלא כמו הדמויות האחרות המוזכרות בלוח העמים, כנען מוזכר עוד קודם לכן, בבראשית ט, מיד לאחר שמתוארת יציאת נוח ובניו מן התיבה. יש המפרשים זאת כסימן לכך שכנען, בניגוד לשאר נכדיו של נח, נולד עוד לפני שירדו בניו מן התיבה. אך לפי הכתוב לא מסתמן כך כיוון שכתוב שהיוצאים מן התיבה היו נח ובניו בלבד.

כענן קולל על-ידי נח, כעונש על מעשיו של חם אביו, שראה את ערוות נח, ונאמר עליו שיהיה "עבד עבדים" לאחיו. לא ברור למה קולל דווקא כנען ולא חם עצמו. יש המפרשים פסוק זה כנועד לתת הצדקה לכיבוש תושבי הארץ הכנענים על-ידי בני ישראל.