הנס החכם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הַנְס החכם (בגרמנית: Der kluge Hans) היה כינויו של סוס שחי בגרמניה בסוף המאה ה־19 והתפרסם ב"יכולתו האינטלקטואלית" יוצאת הדופן לענות נכונה על שאלות אריתמטיות. בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן (Van Ostan) אימן אותו להקיש בפרסתו בתגובה לשאלות שהתשובה עליהן הייתה מספר - מספר ההקשות אותן הקיש הנס היה התשובה המבוקשת.
הפילוסוף־פסיכולוג קארל שטומפף (Carl Stumpf) כינס ועדה של 13 מדענים בולטים על מנת לבחון את הטענות בדבר כישוריו של הנס. לאחר שהסוס הצליח בבדיקות המדוקדקות שנערכו על ידי הוועדה, הועברה הבדיקה לידי הפסיכולוג אוסקר פפונגסט (Oskar Pfungst). פפונגסט הצליח להוכיח כי כישרונו של הנס נובע מיכולת הבחנה בשינויים ולא מכישורים מתמטיים, וכי הסוס הגיב למעשה לסימנים לא מודעים שהועברו אליו על ידי השואל.
תוצאות המחקר פורסמו לראשונה בשנת 1907, והתופעה שנתגלתה זכתה מאז לכינוי אפקט הנס החכם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מחקרו של פפונגסט
פפונגסט בדק את ביצועיו של הסוס במספר סיטואציות:
- בידוד הסוס והמאמן מהחוקר, כך שלא יתכן מתן סימנים מצד עורך המחקר.
- שימוש בשואלים מלבד מאמנו של הסוס.
- בדיקה והשוואה בין סיטואציות שבהן הסוס רואה ולא רואה את השואל.
- בדיקה והשוואה בין סיטואציות שבהן השואל יודע ולא יודע את התשובה.
לאחר מספר רב של ניסויים, גילה פפונגסט כי הסוס הצליח לענות נכון גם כאשר השואל לא היה פון אוסטן, ובכך סתר את האפשרות של מעשה רמייה. יחד עם זאת, התגלה כי הסוס נותן תשובות נכונות רק כאשר השואל יודע מראש מהי התשובה הנכונה, והסוס יכול לראותו. פפונגסט המשיך ובדק את התנהגות השואל, וגילה כי כאשר מניית ההקשות של הסוס התקרבה לתשובה המבוקשת, הפכו הבעות הפנים ויציבת הגוף של השואל למתוחות יותר, ו"השתחררו" כאשר הקיש הסוס את הנקישה האחרונה, ה"נכונה". שינוי זה אצל השואל היה סימן לסוס להפסיק לנקוש.
ההסבר שהתקבל ליכולת זו אצל הסוס הוא שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר גם ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה, יכולת שאפשרה להנס להבחין בסימנים הלא מודעים שנתן לו פון אוסטן.
יחד עם זאת, התברר כי היכולת לזהות "סימנים" אינה מוגבלת לסוסים בלבד. פפונגסט המשיך ובדק את ההשערה כי סימנים אלו היו "בלתי ניתנים להבחנה" בניסויים שבהם מילא הוא אישית את תפקיד "הסוס", תוך הקשת תשובות לשאלות שנשאל (אך לא ידע את התשובות עליהן). הוא גילה כי ב־92% מהמקרים הצליח לזהות אצל השואלים שינוי שסימן את הגעתו לתשובה הנכונה.
[עריכה] אפקט הנס החכם
אפקט הנס החכם מתאר אם כן מצב שבו ציפיותיו של חוקר או כל גורם חיצוני למחקר משפיעות על ביצועיו של הנחקר, מבלי שהחוקר יהיה מודע לקיומה של השפעה זו. לנטרול תופעה זו חשיבות רבה בביצוע מחקרים על בני אדם ועל בעלי חיים.
[עריכה] חקר בעלי חיים
בביצוע ניסויים בקרב בעלי חיים שבהם נבדקות תגובות הכרוכות בתודעה, קיים תמיד החשש מפני אפקט הנס החכם. כדי שתוצאות של מחקרים כאלה יהיו קבילות, ביצועי החיות חייבים להיבדק בצורה שתנטרל את השפעת האפקט. ישנן מספר דרכים מקובלות להתמודד עם הבעיה, אולם רוב הדרכים הללו יוצרות בעיות מהותיות אחרות בניסוי:
- ניתן, כביכול, לפתור בעיה זו על ידי ביצוע הניסוי כאשר בעל החיים במצב של בידוד - ללא קשר בינו לבין החוקר, אולם לשיטה זו של בידוד חסרונות מהותיים היות שכמה מהתופעות המעניינות ביותר בתחום ניתנות לצפייה רק בסיטואציה "חברתית", ולפעמים על מנת לאמן את בעל החיים ולהדגים את יכולתו נדרשת בפירוש בניית קשר בינו לבין מאמנו/החוקר. דוגמאות בולטות לבעיה ניתן לראות במחקרה של אירן פפרברג (Irene Pepperberg) שנערך על תוכים ובמחקרם המפורסם של בני הזוג אלן וביאטריס גרדנר (Gardner) על השימפנזה ואשו (ראו גם אינטליגנציה בבעלי חיים).
- אפשרות נוספת היא מניעת נוכחותו של המאמן בזמן הניסוי. הבעיה היא שבשל יחסי הקרבה בינו לבין מושא הניסוי, לסילוק המאמן תהיה בדרך כלל השפעה רגשית מהותית על החיה הנבדקת, עד כדי מניעת הפגנת כל ביצועים שהם.
- דרך פעולה אפשרית בחלק ממקרים אלו היא לדאוג שאיש מהנוכחים בניסוי לא ידע מהי התשובה ה"נכונה" או מהי ההתנהגות ה"צפויה". כמובן שהבעיה המיידית היא שלמאמן כמעט תמיד יש ציפיות מהחיה אותה הוא מאמן.
[עריכה] חקר בני אדם
כפי שהראו ניסויו האחרונים של פפונגסט, אפקט הנס החכם עשוי בהחלט להשפיע על ניסויים שבהם נבדקים ביצועיהם של בני אדם. מסיבה זו ננקטים צעדים מיוחדים למניעתו בניסויים המבוצעים במסגרת מחקרים בחקר התפיסה, בפסיכולוגיה קוגניטיבית, בפסיכולוגיה חברתית ובחינוך. השיטה למניעתו תהיה בדרך כלל ביצוע ניסויים כפולי סמיות (double blind experiment), שבהם לא החוקר ולא הנחקר יודעים האם הנחקר שייך לקבוצת הניסוי או לקבוצת הביקורת, אלא בתום המבחנים (ראו גם: אפקט הפלסבו). דרך נוספת היא שימוש במחשבים ומערכות מדידה מכאניות להנחיית ביצועי הנחקר - מערכות אלה, כמובן, אינן יכולות לתת "סימנים" לא מודעים לנחקר.
[עריכה] טריוויה
- הגנרל הגרמני הנס קלוגה (Hans Kluge), מפקד בוורמאכט במלחמת העולם השנייה, "זכה" (שלא במפתיע) בכינוי "הנס החכם" (der Kluge Hans).
[עריכה] ראו גם
- אפקט הות'ורן: אפקט נוסף, דומה, של השפעת החוקר על ביצועי הנחקר.
- עיוורון כפול (או סמיות כפולה): שיטת ההתמודדות המקובלת בבעיות יחסי חוקר:נחקר.
- אפקט הפלסבו
- נבואה המגשימה את עצמה
- אינטליגנציה בבעלי חיים
- ניסויים בלשניים בקופי אדם
[עריכה] לקריאה נוספת
- ורדה ליברמן ועמוס טברסקי, חשיבה ביקורתית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1996, עמ' 32-34.
- צבי ינאי, בעקבות המחשבות, פואטיקה - טובי סופר מוציאים לאור 1994, עמ' 22-29.
- Pfungst, O. (1911). Clever Hans (The horse of Mr. Von Osten): A contribution to experimental animal and human psychology (Trans. C. L. Rahn). New York: Henry Holt. (Originally published in German, 1907).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ערך מומלץ |

