ארבע פרשיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארבע הפרשיות הן ארבע פרשיות מיוחדות שנאמרות אחרי קריאת פרשת השבוע, בשבתות בין השבת שלפני חודש אדר לשבת שלפני חודש ניסן, ובהן מפורטות מצוות ייחודיות לתקופה בשנה. כך לדוגמא, בשבת שלפני פורים קוראים את פרשת זכור, בהתאם לעיקר החג.

תוכן עניינים

[עריכה] שבת שקלים

זמנה- השבת שלפני ראש חודש אדר (או שבת ראש חודש אדר). בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת שקלים (ספר שמות ל, יא-טז), באם זו שבת ראש חודש מוציאים בה עוד ספר (בראשון פרשת שבוע, בשני פרשת ראש חודש, ובשלישי פרשת שקלים).
עניינה- פרשת שקלים עוסקת בחיובו של כל אחד מעם ישראל להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש.
הפטרה- "ויכרות יהוידע" (מ"ב יא). ההפטרה עוסקת בנדבת העם לבדק הבית בבית המקדש.

[עריכה] שבת זכור

זמנה- השבת שלפני פורים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת זכור (ספר דברים כה, יז-יט).
עניינה- פרשת זכור עוסקת בחיוב לזכור את מלחמת עמלק שארעה לאחר יציאת מצרים. בהמשך לחיוב זה מצווה עם ישראל למחות ולהשמיד את זכר עמלק. בשל העובדה שהמן הרשע היה צאצא ישיר של אגג מלך עמלק, קוראים את הפרשה סמוך לפורים בו נתלו המן ועשרת בניו.
הפטרה- "פקדתי את אשר עשה עמלק" (ש"א טו). ההפטרה עוסקת במלחמת שאול בעמלק, השארת אגג מלך עמלק והצאן בחיים, כעסו של שמואל הנביא והריגת אגג על ידיו.
חיובה- מצוה מן התורה לשמוע את פרשת זכור. הקורא והציבור חייבים לכוון לצאת ידי חובת הקריאה. יש דיעות רבות בהלכה שגם נשים חיבות בשמיעת הפרשה מן התורה.

בקהילות ישראל (למעט האשכנזים) נוהגים לקרוא בשבת זכור את הפיוט מי כמוך ואין כמוך שחיבר ר' יהודה הלוי, המכיל את כל סיפור מגילת אסתר. יש נוהגים לומר את הפיוט כחלק מתפילת נשמת כל חי, אך כיום יותר מקובל לאומרו לאחר חזרת הש"ץ של תפילת שחרית סמוך לקריאת התורה או אחריה.

[עריכה] שבת פרה

זמנה- השבת שלאחר שבת זכור. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת פרה (ספר במדבר יט, א - כב).
עניינה- פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. בשל כך, יש הסוברים כי חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה.
הפטרה- "וזרקתי עליהם מים טהורים..." (ספר יחזקאל לו). ההפטרה עוסקת בטיהורו הרוחני של עם ישראל על ידי הקב"ה.

[עריכה] שבת החודש

זמנה- השבת שלפני ראש חודש ניסן (או שבת ראש חודש ניסן). בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת החודש (ספר שמות יב, א-כ), באם זו שבת ראש חודש מוציאים בה עוד ספר (בראשון פרשת שבוע, בשני פרשת ראש חודש, ובשלישי פרשת החודש).
עניינה- פרשת החודש עוסקת בהכרזה שניסן הוא החודש הראשון וענייני קידוש החודש. כמו כן מפורטים בה דיני קורבן פסח.
הפטרה- "בראשון באחד לחודש" (ספר יחזקאל מה). ההפטרה עוסקת בדיני חג הפסח וקורבנותיו בבית המקדש השלישי.

[עריכה] שבת הפסקה

על פי הלוח העברי הנהוג כיום, ראש חודש אדר יכול לחול בארבעה מתוך שבעת ימי השבוע - שני, רביעי, שישי ושבת. כדי שכל פרשה מתוך ארבעת הפרשיות תצא בזמנה, נקבעה בכל שנה שבת או שתיים בחודש אדר, בהן הרצף נפסק ויש הפסקה מארבעת הפרשיות. הסימן לזכור באיזו שבת ההפסקה מובא בשולחן ערוך כ: "זטו בו דד וביו". הפיענוח - האות הראשונה היא היום בשבוע בו חל ראש חודש, האותיות אחר כך הן התאריך בחודש של שבת ה'הפסקה'. ביאורו:

  • זטו - ראש חודש חל בשבת, ב-ט"ו בחודש תהיה הפסקה.
  • בו - ראש חודש חל ביום שני, ב-ו' בחודש תהיה הפסקה.
  • דד - ראש חודש חל ביום רביעי, ב-ד' בחודש תהיה הפסקה.
  • וביו - ראש חודש חל ביום שישי, ב-ב' בחודש, וב-י"ו (נכתב בדרך כלל כ-ט"ז) בחודש תהיה הפסקה.