מחמוד דרוויש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחמוד דרווישערבית:محمود درويش) הוא משורר פלסטיני בן-זמננו.

תוכן עניינים

[עריכה] חייו

דרוויש נולד ב1942 בכפר אל-בירווה, שהוחרב במלחמת העצמאות. הוא ומשפתחו הפכו לפליטים ונאלצו לגלות ללבנון. לאחר מכן הסתנן בחזרה לישראל וחי בהחבא בדייר אל-אסד ולאחר מכן בכפר יאסיף. בשנות השבעים התחיל בפעילותו הספרותית. הוא החל לפרסם שירים באל-ג'דיד, כתב העת הספרותי של מפלגת רק"ח, ובסופו של דבר היה לעורכו. לאחר מכן עבד כעורך משנה בעיתון אל פאג'ר, שנתמך על ידי אש"ף. לאחר שנעצר מספר פעמים בשל פעילותו וכתיבתו, עזב ב1971 למוסקבה, ומאוחר יותר התגורר בקהיר ובביירות (שם עבד כמנהל מרכז המחקר של אש"ף), בפריז ובקפריסין, עד שלבסוף השתקע ברמאללה. בשנת 1988 חיבר את מגילת העצמאות הפלסטינית.

[עריכה] שירתו

דרוויש פרסם מעל לארבעים ספרים, ברובם ספרי שירה. המוטיב המרכזי בשירתו הוא הגעגועים לביתו האבוד והכמיהה לעצמאות פלסטינית, ובשל כך הפכה להיות אחד מסמליה החשובים של המאבק הפלסטיני. יחסו לישראל ולציונות, בהתאם לכך, עוין, ולעתים אף מאיים, כפי שהדבר מתבטא, למשל, בשירו "תעודת זהות" (בתרגום סמי שלום שטרית):

אֲנִי לֹא שׂוֹנֵא אֲנָשִים

וְאֵינֵנִי פּוֹלֵשׁ

אֲבָל אִם אֱהֱיֶה לְרָעֵב

בְּשָׂרוֹ שֶל הַכּוֹבֵשׁ יִהֱיֶה לִי לְמָאֳכָל

הִזָּהֵר.. . הִזָּהֵר.. .

בשנת 2000 שירתו של דרוויש עוררה סערה בארץ כאשר שר החינוך דאז, יוסי שריד, ביקש להכניס לתוכנית הלימודים התיכונית שניים משיריו. חברי כנסת מהימין מחו כנגד הכללת שירים של לאומן פלסטיני בתוכנית החינוך היהודית, על אף שהשירים שנבחרו לא היו בעלי אופי לאומני ולא עסקו כלל בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני, והגישו הצעת אי אמון שנדחתה.

[עריכה] מספריו שתורגמו לעברית

  • ערש הנוכרייה, הוצאת בבל, 2000
  • למה עזבת את הסוס לבדו, הוצאת אנדלוס, 2000
  • מצב מצור, הוצאת אנדלוס, 2002
  • ציור קיר, הוצאת אנדלוס, 2006

[עריכה] קישורים חיצוניים