המלחמה הפונית השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפה עם קרבות עיקריים באיטליה
הגדל
מפה עם קרבות עיקריים באיטליה

המלחמה הפונית השניה התקיימה בין רומא לקרתגו בשנים 218 עד 202 לפנה"ס. בסופה של מלחמה זו הובסה קרתגו בהנהגתו של חניבעל על ידי הרומאים. היא מתועדת בחיבוריהם ההיסטוריים של פּוֹלִיבִּיוּס (בערך בן הזמן) ושל ליוויוס (מאוחר להתרחשות, ומסתמך על פוליביוס).

תוכן עניינים

[עריכה] הסיבות לפרוץ המלחמה

הסיבות לפרוץ המלחמה נעוצות במלחמה הפונית הראשונה, בה קרתגו הפסידה שטחים רבים (סיציליה, קורסיקה וסרדיניה) ונאלצה לשלם קנס גדול (כמה אלפי טאלנטים) לרומא. כתוצאה מאי תשלום שכרם, התמרדו שכירי החרב, והמדינה נכנסה למשבר כלכלי כתוצאה ממסי המלחמה הגבוהים.

על מנת לייצב את עצמה, החלה קרתגו במהלך לכיבוש ספרד, העשירה במרבצי כסף. חמילקרת ברקא, המצביא הפוני שנאלץ לנטוש את סיציליה בסוף המלחמה הפונית הראשונה והוביל את המהלך הפוני בספרד, העריך כי רומא תתקוף את קרתגו, ולכן ניצל את הצלחתה של קרתגו בספרד על מנת לפתח בסיס איתן למלחמה חדשה ברומא. בנו, חניבעל, נלוה עמו למסע הכיבוש של ספרד וצבר את הניסיון הצבאי הראשון שלו. כאשר נפטר אביו בשנת 229 לפנה"ס, האסדרובעל, אחיו של חניבעל, נטל את הפיקוד על הצבא הקרתגני בספרד. בשנת 221 לפנה"ס האסדרובעל נרצח, וחניבעל קיבל את פיקוד הצבא.

בשנת 219 הטיל חניבעל מצור על סגונטום, בעלת בריתה של רומא. רומא הייתה עסוקה באותה עת במלחמה האילירית השנייה, ולכן לא יכלה להתפנות לעזרת סגונטום. אמנם הרומאים שלחו משלחות לחניבעל ולסנאט בקרתגו, אך זה לא עזר, וחניבעל כבש את סגונטום. כתוצאה מכך רומא הכריזה מלחמה על קרתגו.

[עריכה] תחילת המלחמה

[עריכה] מהלך המלחמה

  • התוכנית הרומית:
התוכנית הייתה להתקיף את קרתגו בשתי חזיתות בו זמנית: בספרד ובקרתגו עצמה

לכן כל אחד מהקונסולים קיבל את הפרובינציה המתאימה ויצא עם הכוחות לכיוונה.

  • התוכנית הקרתגית:
בניגוד לרומא, לא היה לקרתגו פיקוד עליון כלשהו על הצבא, אלא מפקד כל הצבא הקרתגני היה חניבעל. הוא החליט לוותר על פלישה ימית לאיטליה. עד היום לא ברור מדוע בחר בטקטיקה זו, היות שקרתגו הייתה מעצמה ימית מובהקת. במקום זאת הוא בחר לפלוש לאיטליה דרך האלפים.

לאחר שרומא נחלה מספר מפלות מוחצות, החליטו למנות את פאביוס מאקסימוס לדיקטטור, שזכה לכינוי "קונקטטור" שמשמעו המתמהמה, בשל העדפתו להמנע מקרב ישיר עם חניבעל ובמקום זאת להתישו בהדרגה. פאביוס אכן הצליח בדרך הזו ובין היתר הצליח לנתק את חניבעל ממקורות האספקה שלו ומנע הגעת תגבורת מקרתגו. על שמו נטבע המונח הצבאי "טקטיקה פביאנית", קרי טקטיקת השהיה והתחמקות ממפגש עם האוייב.

[עריכה] הקרבות הראשונים

[עריכה] הניצחון

[עריכה] קרב זאמה

ערך מורחב – קרב זאמה

[עריכה] תוצאות המלחמה

בעקבות מפלתה קרתגו נאלצה לחתום על חוזה שלום משפיל. תנאיו הקשים קבעו שקרתגו יכולה להחזיק רק 12 ספינות קרב, חייבת לשלם פיצויי ענק בסך של 10,000 טאלנטים, לוותר על כל שטחיה מחוץ לאוטיקה. התנאי הקשה ביותר היה איסור לנהל מלחמה, גם לא מלחמת מגן ללא אישור הסנאט הרומאי.

למרות התנאים הקשים, חניבעל הפציר בבני עירו לקבל את התנאים כי הצבא הושמד ולא הייתה אפשרות מעשית לגייס צבא חדש.

למרות התנאים הקשים הרומאים לא הסתפקו בהם וכעבור כמה עשרות שנים פלשו לאוטיקה והחריבו את קרתגו במלחמה הפונית השלישית.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] מקורות

  • פוליביוס, היסטוריה, ספר ג', פרק 9 ואילך , תר' בנימין שימרון, הוצאת מוסד ביאליק.
  • טיטוס ליוויוס, תולדות רומא, פרקים 21-22, תר' שרה דבורצקי, הוצאת מוסד ביאליק.