ים כנרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בימה כנרת; לערך העוסק בפירושים אחרים לשם כנרת, ראו כנרת (פירושונים).
הכנרת
צילום לוויין של הכנרת וסביבתה ומורדת רמת הגולן
שם: ימת כנרת
גבולות: גבול היסטורי
בין סוריה לישראל
שטח 165 קמ"ר
עומק מרבי: 46 מטרים
מקורות מים: גולן, גליל, חרמון
נשפכת לנהר: הירדן
עומק מינימלי תקני: 212- מטרים
עיר גדולה לחופה: טבריה
הרכבה : ימת מים מתוקים

הַכִּנֶּרֶת () היא האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה והשקייה הגדולים בישראל (כ-30% מצריכת המים בארץ).

תוכן עניינים

[עריכה] גאוגרפיה

ימת הכנרת שוכנת בגובה 212.5 מטר מתחת לפני הים. והיא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם. עומקה המירבי 45 מטר ושטחה 165 קמ"ר.

מיקומה הוא על השבר הסורי אפריקאי, מה שגורם לפערים טופוגרפיים גדולים (כ-550 מטר) בינה לבין השטח שסביבה. הכנרת כמו ים המלח היא למעשה תוצר של השבר, וצורתו המיוחדת הינה למעשה מעוין שהתעגל ברבות הימים בשל בליה של הטבע. (באזור הכנרת השבר לא היה ישר אלא מזוגזג, והיו בו מדרגות אופקיות, וכאשר חלק אחד ממנו הועתק ממקומו צפונה, נוצר חלל בצורת מעוין).

לכנרת זורמים מי נהר הירדן ונחלים נוספים שהידועים שבהם הם נחל עמוד, נחל משושים, נחל אל על ונחל יהודיה, ומימיה נשאבים על-ידי מפעל "המוביל הארצי". בשנת גשמים ממוצעת מספקת הכנרת כשליש מצריכת המים בישראל. היקף חופי הכנרת נע בין 60 - 55 ק"מ לפי גובה המפלס. במפלס הגבוה ביותר שטחה הוא כ-169 קמ"ר ובמפלס הנמוך ביותר 161 קמ"ר.

[עריכה] היסטוריה

שקיעה על הכנרת, מבט מעין גב מערבה. ברקע מצוק הארבל
הגדל
שקיעה על הכנרת, מבט מעין גב מערבה. ברקע מצוק הארבל
סירות עוגנות בכנרת
הגדל
סירות עוגנות בכנרת
החוף המזרחי ומורדות הגולן
הגדל
החוף המזרחי ומורדות הגולן
מבט לעבר הרי גולן
הגדל
מבט לעבר הרי גולן

השם "כנרת", המופיע כבר במקרא וניתן לכנרת בשל צורתה, בא מן המילה "כינור" - כלי נגינה קדום הדומה לנבל. שמות נוספים לכנרת: ים טבריה על-שם העיר טבריה הסמוכה אליה, וים גינוסר, על שם בקעת גינוסר הסמוכה אליה - שמות שניתנו לה עוד בתקופת התלמוד. באנגלית היא נקראת ים הגליל (Sea of Galilee). ובערבית "בחר אל מניה" – ים מניה.

לכנרת חשיבות גדולה בנצרות: לפי האמונה הנוצרית ישו הילך עליה, גרם לחזירים אחוזי שדים לטבוע בתוכה (מתי ח'), ועשה את נס הלחם והדגים בסמוך לה.

הכנרת הוותה בכל הדורות השראה לאמנים ויוצרים בזכות יופיה וקסמה והנופים הנהדרים הנשקפים ממנה, בעיקר הר חרמון. הכנרת שמשה מוטיב מרכזי לרחל המשוררת אשר קבעה בסמוך לה את ביתה. בתרבות הארץ ישראלית נכתבו שירים רבים לכנרת בידי פזמונאים ומשוררים.

בחלוקת השבטים בתקופת ההתנחלות, שבט נפתלי קיבל את הכנרת. בתקופת בית שני הוקמו לחופיה יישובים יהודיים. יישובים יהודים היו סמוכים לכנרת לאורך כל תולדות ארץ ישראל. בתקופה המוסלמית הקימו ח'ליפים ארמונות לחופיה.

עם קביעתו הסופית של קו הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה ב־1923, נקבע כי הכנרת בשלמותה ועוד 10 מטרים מהחוף נמצאים בשטח ארץ ישראל.

עם קום המדינה ב־1948 נכללה אמנם הכנרת בשלמותה בתחומי מדינת ישראל, אך סוריה השתלטה על גדתה הצפון-מזרחית (לרגלי רמת הגולן) ואף נהגה לירות לעבר ספינות דייגים ישראליות ששטות בקרבתה. מצב זה השתנה רק בעקבות כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים.

בזמן המשא ומתן עם סוריה בשנת 2000 תבעה סוריה זכות על הגישה לגדת הכנרת, כפי שהיה בפועל עד מלחמת ששת הימים. ישראל דחתה את התביעה וטענה כי בהתאם לגבול הבינלאומי, הטריטוריה הסורית מסתיימת מרחק קצר מזרחה מהכנרת. ויכוח זה היה בין המכשולים שמנעו השגת הסכם שלום בין הצדדים. [1]

[עריכה] הכנרת - מאגר המים של מדינת ישראל

כמקור מים חשוב של מדינת ישראל, יש חשיבות רבה למפלס הכנרת, והוא מעורר עניין רב בציבור. המפלס נע בין 213 מ' מתחת לפני הים שהוא הקו האדום התחתון, ל-208.9 מ' מתחת לפני הים שהוא הקו האדום העליון. כאשר המפלס מגיע אל הקו האדום התחתון, יש להפסיק את שאיבת המים מהכנרת, כדי למנוע את המלחת הכנרת על ידי זרמים תת קרקעיים, וכאשר הוא מגיע לקו האדום העליון יש לפתוח את סכר דגניה ולתת למי הכנרת לזרום באופן חופשי יותר לנהר הירדן, כדי למנוע עליית הכנרת על גדותיה. נפח המים במפלס המירבי ("קו אדום עליון") הוא 4.3 מיליארד מ"ק, ובקו האדום התחתון - 3.6 מילארד מ"ק.

אגן הניקוז של הכנרת משתרע על שטח של 2,730 קמ"ר, מתוכם 2,070 קמ"ר בשטח ישראל ו-660 קמ"ר בלבנון. אגן הניקוז מביא אליה כמיליארד מ"ק בממוצע בשנה, מתוכם מתאדים כ- 300 מיליון מ"ק מים, כ- 250 מיליון מ"ק מנוצלים בגליל, בגולן ובעמק הירדן, כ- 450 מליון מ"ק מים שואבת "מקורות" ומזרימה במוביל הארצי, המשרת יותר מארבעה מיליון אנשים בישראל. עשרות מיליוני מ"ק מים נצרכים על ידי אגודות המים וכ- 20 מיליון מ"ק מי מעיינות מליחים, הנובעים בכנרת, נשאבים אל תעלת המוביל המלוח ונשפכים אחרי סכר דגניה.

איכות מי הכנרת טובה בדרך כלל. כיום מסתכם הטיפול במים בהשקעת חומר מרחף (בעיקר בחורף ובאביב) ובהכלרה לשם חיטוי. על מנת לעמוד בדרישות מתקדמות יותר לאיכות מים, עומד להיות מוקם מתקן לסינון המים. מתקן זה יביא להפחתת עכירותם, לשיפור איכותם המקרוביאלית ולהורדת רמות הכלרה בלתי רצויות.

[עריכה] הכנרת כאתר נופש ובילוי

הכנרת מבעד לדקלים
הגדל
הכנרת מבעד לדקלים

הכנרת מהווה אתר נופש ובילוי פעיל. עשרות חופי רחצה מוסדרים קיימים לחופיה. בחלק מהם מתקיימת פעילות אתגרית כמו שיט סירות ואופנועי ים, סקי מים ורחיפה. לאלו שרוצים פעילות רגועה ושקטה יותר, ישנה אפשרות של שיט בספינה לרוחבה של הכנרת. בשל ירידת המפלס בשנים האחרונות, אירעו לא מעט מקרי טביעה, בשל קרבת קו החוף אל מדף המים העמוקים. מעט מהחופים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, על אף החוק שבעניין. בטבריה ישנה טיילת במקביל לחוף, ובה מסעדות רבות. לחופיה נובעים מעיינות חמים, שמשמשים לבילוי וריפוי.

[עריכה] הכנרת כמקור דגה

דיג בכנרת
הגדל
דיג בכנרת

הכנרת מהווה מקור דגה לדייגים מקצועיים וחובבים.
מדי שנה נידוגים כ-2,000 טון דגים בכנרת, מחציתם לבנון הכנרת והשאר בעיקר אמנון הגליל ואמנון הירדן. השלל השנתי מגיע ל-60-100 טון של קיפונים ו-70-150 כסיף שפל עין.

"האגף לדיג ולחקלאות ימית" שבמשרד החקלאות מעשיר את הכנרת מדי שנה בדגיגי אמנון (דג), דגיגי כסיף ודגיגי קיפון.

[עריכה] יישובים

יישובים עתיקים שהיו לחופיה בעבר, הם כפר נחום, מסעדיה, וכפר עקב בצפונה, כורסי, בית צידה וסוסיתא במזרחה, ובית ירח בדרומה.

כיום היישובים הבאים נושקים לחופיה, עין גב במזרחה, האון, מעגן, דגניה והמושבה כנרת בדרומה, וטבריה וגנוסר במערבה.

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ים כנרת