חת"ם סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החת"ם סופר
הגדל
החת"ם סופר

הרב משה סופר (1762 - 1839), הידוע בכינויו החת"ם סופר, ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים. תרם תרומה מכרעת לעיצוב ההשקפה האורתודוקסית-יהודית.

תוכן עניינים

[עריכה] חייו

שם אביו של החת"ם סופר היה ר' שמואל ושם אמו רייזיל. כשהיה בן 9 למד בישיבתו של ר' נתן אדלר בפפד"ם (פרנקפורט דמיין – פרנקפורט על נהר מיין ולא על נהר אודר) ובגיל 13 כבר דרש בענייני הלכה. כמו כן למד גם אצל ר' פנחס הורוביץ מחבר ספר ההפלאה ואצל ר' טיבלי שייער במאינץ. חוץ מלימודיו התורניים למד גם מתמטיקה ואסטרונומיה. נסמך להוראה על ידי ר' נתן אדלר הכהן והרב מרדכי בנט. החת"ם סופר נשא לאישה את הבת של ר' משה ידוויץ בפרוסניץ. בהתחלה סירב להיות בתפקיד רבנות אבל מחוסר פרנסה קיבל על עצמו משרת רבנות בעיר דרזניץ, ובשנת תקנ"ח (1798) מטרסדורף בהונגריה, ושם עמד בראש הישיבה. בשנת 1803 התמנה לרב בפרשבורג, שהייתה הקהילה הגדולה והחשובה בהונגריה, שם הקים ישיבה גדולה שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות עד שהגיע מספרם ל-500. הוא שימש כרב הגליל (המחוז) וכראש הישיבה כ-36 שנה – עד יום מותו. 9 שנים אחרי שהגיע לפרשבורג מתה אשתו הראשונה והוא נשא את ביתו של רבי עקיבא איגר לאישה. חותנו, רבי עקיבא איגר, העיד עליו שרוח הקודש הופיע בבית מדרשו ותשובותיו היו מעין שכינה המדברת מתוך גרונו.

תלמידיו של החת"ם סופר העריצו אותו והאדירו את שמו. תלמידיו הקימו ישיבות בכל רחבי הונגריה, שימשו ברבנות בקהילות שונות ומקהילות רבות במרכז אירופה (אוסטריה, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה של ימינו) פנו אליו בשאלות. השפעתו הייתה גדולה מאד, ומכל קצווי ארץ פנו אליו בשאלות בדיני איסור והיתר ושאר ענייני היהדות. הוא נחשב לפוסק אחרון שצריכים לסמוך עליו, ולנהוג על פי פסקיו ופסקיו התקבלו ללא שום הרהור בקהילות הונגריה. שמו של החת"ם סופר יצא לתהילה בכל קהילות ישראל.

החת"ם סופר פעל ליישוב ארץ ישראל והקביל את ישוב הארץ להנחת תפילין. כמה מתלמידיו עלו לארץ והקימו ויסדו את כולל בני הונגריה בירושלים. אנשי הכולל היו ממקימי פתח תקווה והיו בהם גם ממתנגדי הציונות המפורסמים (לדוגמה – הרב אברהם חיים צובנר-שאג).

נפטר בכ"ה תשרי בשנת 1839. בנו, ר' אברהם שמואל בנימין מלא מקומו ברבנות בפרשבורג, ובנו ר' שמעון היה רב ואב בית דין בעיר קראקא. צאצאיו החליפו אותו בתפקידו עד שהקהילה הושמדה על ידי הנאצים במלחמת העולם השניה.

[עריכה] התנגדותו לרפורמה

ימיו של החת"ם סופר היו ימי ביכורי האמנציפציה היהודית באירופה המערבית. בעקבותיה החל תהליך חילון והתחלה של תנועת רפורמה ביהדות. החת"ם סופר לא רק שלא שמח לקראת האמנציפאציה, אלא ראה בה פגע גדול ופיתוי שדרכם אך להרע ולהזיק: "..הצרה היא בהיפך, שהמלכות נותנת חירות לישראל ומגביהתם ומקרבתם והיא צרה גדולה מראשונה, שבעוונותינו הרבים כל מגמת ישראל אז להתקרב אל שרי מלוכה וללכת בחוקותיהם ולעזוב תורה ומצוות מרצונם. וזה נקרא שעבוד ולא עבדות. כי בני חורין הם מעבדות אך טומעת הארץ מושלת בהם..".

במעשיהם של הרפורמים ראה סכנה גדולה לקיומו של עם ישראל והובלה להתנצרות, ולכן תיקן את הסיסמה "חדש אסור מן התורה", שבמקור נאמרה על סוגיית איסור האכילה מהתבואה החדשה (שנקראת חדש) לפני שמניפים את העומר בבית המקדש. החת"ם סופר העניק לסיסמה זו משמעות מקורית - שכל שינוי במצוות ובמנהגי ישראל אסור, אך ורק מפני שיש בו חידוש, וגם אם אינו סותר את התלמוד והפוסקים. הוא הדגיש ששינויים בדת, אפילו הקטנים ביותר יכולים לערער את כוחה של היהדות. לשיטתו כל חידוש בחיים היהודיים אסור מן התורה. בהטפתו להגבהת החומות היה בין יוצרי האורתודוקסיה היהודית, ומחוללה הראשי.

למרות התנגדותו לשינוי בלבוש המסורתי ובסדרי התפילה, סבר שאפשר ללמוד גם לימודים כלליים אם הם באים אחרי לימוד התורה. הוא אישר הקמת בית ספר לצעירים יהודים ללימוד מלאכה וחקלאות.

[עריכה] ספריו

החת"ם סופר השאיר אחריו כ-100 כתבי יד, ביניהם הודפסו:

  • שו"ת חת"ם סופר (6 חלקים) – על שמו ועל שם ספריו האחרים נקרא ר' משה סופר החת"ם (חידושי תורת משה) סופר.
  • חת"ם סופר – חידושים על הש"ס.
  • שירת משה – שירים ופיוטים על דרך הקבלה.
  • צוואת משה – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו.
  • תורת משה – פירוש על התורה.
  • ספר זכרון - ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה פרשבורג הייתה במצור בימי מלחמת צרפת.
  • הגדה של פסח עם פירושו, ועוד.

הרבה מחידושיו הודפסו בספרי אחרים.

[עריכה] רבותיו ותלמידיו

רבותיו של החת"ם סופר היו:

  • ר' משולם זלמן חסיד.
  • ר' נתן אדלר הכהן.
  • ר' פנחס לוי הורוביץ.

תלמידיו של החת"ם סופר היו: