מג ראיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מג ראיין (Meg Ryan) (נולדה ב-19 בנובמבר 1961), שחקנית אמריקנית המזוהה יותר מכל עם ז'אנר הקומדיות הרומנטיות. היתה כוכבת גדולה בשנות התשעים בזכות סרטים כמו "כשהארי פגש את סאלי", "נדודי שינה בסיאטל", "אהבה של גבר לאישה" ו"יש לך הודעה", אז היתה מן תחרות בינה לבין ג'וליה רוברטס. כיום סובלת ראיין מהבעיה שרבות מכוכבות הוליווד בנות ה- 40+ סובלות ממנה: חוסר היכולת למצוא עבודה בהוליווד. כמו שקרה לשחקניות כמו מלאני גריפית' ושרון סטון.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ראיין נולדה בפרפילד, קונטיקט, בשם 'מרגרט מארי אמילי הירה'. אמה, סוזן ראיין ג'ורדן, שהתנסתה בחייה במשחק ובפרסומות בטלוויזיה, עודדה ותמכה בלימודי המשחק של בתה עוד כשלמדה בבית הספר היסודי. כשהיתה בת 13 החלה ללמוד את שיטות המשחק של סטניסלבסקי. שנה אחר כך, בזכות קשריה של אמה, הופיעה בפרסומת הטלוויזיה הראשונה שלה. בתום לימודיה התיכונים ב-1979 החלה ללמוד עיתונאות באוניברסיטת ניו יורק. כדי לממן את לימודיה הצטלמה לפרסומות בטלוויזיה.
את הופעת הבכורה הקולנועית שלה ערכה בסרט "עשירים ומפורסמים" (1981), דרמה שהיתה לסרטו האחרון של הבמאי הגדול ג'ורג' קיוקור. לאחר מכן, תחת השם החדש ראיין, גילמה את בסטי סטיוארט באופרת סבון בשם "As the World Turns" בין השנים 1982 - 1984. לאחר כמה תפקידים משניים בקולנוע, כמו ב"אהבה בשחקים" (1986), היא גילמה את התפקיד הראשי בקומדיה הרומנטית המצליחה ביותר, שביים רוב ריינר, "כשהארי פגש את סאלי" (1989). בסרט גילמה את הדמות אותה תגלם פחות או יותר בכל הקומדיות הבאות שלה: סאלי היא אישה תוססת, מקסימה, תוקפנית ומאוד רומנטית. היא ניסתה כמה וכמה פעמים לגלם דמויות שירחיקו אותה מהטייפקאסט הזה. היא קיבלה ביקורות טובות על גילום אישה אלכוהוליסטית ב"אהבה של גבר לאישה" (1994), כמו גם בדרמת המלחמה "אומץ תחת אש" (1996), בו גילמה קצינה צבאית הנהרגת במהלך קרב. רבים מסרטיה במהלך שנות התשעים היו הצלחות קופתיות לא רק בארצות הברית, אלא בכל רחבי העולם. היא כיכבה בשלושה סרטים מצליחים יחד עם טום הנקס: "ג'ו נגד הוולקנו" (1990), בו ראיין גילמה שלוש דמויות שונות, "נדודי שינה בסיאטל" (1993), עליו קיבלה מועמדות נוספת לפרס גלובוס הזהב (לאחר "כשהארי פגש את סאלי") ו"יש לך הודעה" (1998), שהיה שובר הקופות האחרון בו כיכבה ראיין.
ראיין נישאה לשחקן דניס קוויד ביום ולנטיין בשנת 1991, לאחר שהופיעה עמו בשני סרטים. ראיין הסכימה להינשא לו רק לאחר שהפסיק עם התמכרותו לסמים ואלכוהול. לזוג נולד ילד אחד, שנה לאחר נישואיהן וכעבור תשע שנים הם התגרשו (יולי 2001).
שנות האלפיים לא האירו פנים לראיין, וכל הסרטים בהם השתתפה היו לכישלון: כך היה עם "שיחה ממתינה", שביימה דיאן קיטון, "סימן חיים", עם ראסל קרואו בו דווח שהיה בניהם רומן על סט הצילומים ו"תשוקה חותכת" של הבמאית ג'יין קמפיון. לכן היא נטשה לזמן מה את הקולנוע לטובת עבודות בארגונים הומניטרים, בו מתנדבת ראיין במדינות מתפתחות.
[עריכה] רשימת סרטיה
[עריכה] כשחקנית
- "עשירים ומפורסמים" (1981), של ג'ורג' קיוקור.
- "אֵמי והמלאך" (1982) - סרט טלוויזיה.
- "Amityville 3-D" (שנת 1983)
- "אהבה בשחקים" (1986)
- "חמושים ומסוכנים" (1986)
- "ארץ מובטחת" (1987)
- "יום במלכודת" (1987)
- "מי רצח אותי?" (1988)
- "פרסידיו" (1988)
- "כשהארי פגש את סאלי" (1989) - מועמדות לפרס גלובוס הזהב, שחקנית קומית\מוזיקלית.
- "ג'ו נגד הוולקנו" (1990)
- "הדלתות" (1991), של אוליבר סטון.
- "חתומים בנשיקה" (1992)
- "נדודי שינה בסיאטל" (1993) - מועמדות לפרס גלובוס הזהב, שחקנית קומית\מוזיקלית.
- "זיכרון בדם קר" (1993)
- "אהבה של גבר לאישה" (1994)
- "אהבה אטומית" (1994)
- "נשיקה צרפתית" (1995)
- "התחדשות" (1995)
- "אומץ תחת אש" (1996)
- "מכורים לאהבה" (1997)
- "אנסטסיה" (1997) - תרמה את קולה.
- "עיר של מלאכים" (1998), של וים ונדרס.
- "הרלי ברלי" (1998)
- "יש לך הודעה" (1998) - מועמדות לפרס גלובוס הזהב, שחקנית קומית\מוזיקלית.
- "שיחה ממתינה" (2000)
- "סימן חיים" (2000)
- "קייט ולאופולד" (2001)
- "תשוקה חותכת" (2003)
- "אישה בזירה" (2004)
[עריכה] כמפיקה
- "נשיקה צרפתית" (1995)
- "אורות הצפון" (1997), סרט טלוויזיה בכיכובה של דיאן קיטון.
- "נשמות תועות" (2000), עם וינונה ריידר.
- "מארגנת החתונות" (2001), עם ג'ניפר לופז.
- "מרדף במדבר" (2002), עם קיפר סאתרלנד.

