טיטור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיטור היא שיטה לקביעת ריכוז של חומרים שונים בתמיסה. החומר שאת ריכוזו בתמיסה רוצים לגלות נקרא אנליט analyte. בשיטה זו מוסיפים חומר שנקרא טיטרנט (טיטראנט)בעזרת ביורטה בצורה הדרגתית לתמיסה. כאשר הטיטרנט מגיע ליחס מדוייק מול אחד החומרים בתמיסה, מתרחש ארוע ברור, למשל בתגובת סתירה או התאפסות של זרם חשמלי. הטיטור מתרחש בדרך כלל בתוך כמות מים (כ-50 מ"ל), שאין צורך לדייק במדידתה. הגודל שחשוב למדוד הוא כמות החומר המוסף, אשר מצביע על כמות החומר בתמיסה.
הנתון שרוצים לחשב בטיטור הוא C - ריכוז האנליט. הנתונים הידועים מראש בטיטור הם V - נפח האנליט, וC - ריכוז הטיטראנט. לאחר פעולת הטיטור יודעים מהו V נפח הטיטראנט הדרוש על מנת להגיע למצב ה endpoint שהוא מצב היחס המוגדר בין המגיבים. ואז על ידי פעולות חישוב ניתן לחשב מה היה ריכוז האנליט בתמיסה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


