חיי אדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

בספר קיצור ההלכות הנהגות ביום-יום ובשבתות וחגים. הספר כולל הסברים רעיוניים ולא רק הלכות (בשונה משולחן ערוך הכולל בעיקרו תמצות ההלכות בלי הרחבה על הסבר טעם ההלכות). רבי אברהם קיבל את הסכמתו של רבי חיים מוולוז'ין על חיבור ספריו, אף שהלה התנגד להדפסת ספרי קיצורי הלכות, בתנאי שהמחבר יוסיף את ההפניה לסימנים המקבילים בספר לשולחן ערוך על מנת לאפשר ללומדים לעיין בהלכות בהרחבה.

הספר עצמו בנוי בחלוקה לפרקים (הנקראים "כללים"). 69 פרקים בהלכות על סדר היום ועוד 155 פרקים בהלכות שבת וחגים. הספר נחשב לאחד הספרים היסודיים באחרונים ואף מוזכר פעמים רבות בספר משנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן. רבי אברהם דנציג הלך לעולמו בגיל שבעים ושלש, היו שמצאו בזה רמז לספרו העיקרי שחיבר ("חיי אדם" בגימטריה שבעים ושלש).

הספר היה מספרי ההלכה המרכזיים של יהדות אשכנז האורתודוקסית במאות ה-19 וה-20, עד שבמחצית השנייה של המאה ה-20 דחק ספר משנה ברורה את רגלי כל ספרי ההלכה האחרים, ומאז ממעטים להיזקק אליו.

הרב ברוך הלוי אפשטיין שיצא נגד ספרי קיצורי הלכות אמר על שם הספר "חיי אדם" בספרו "מקור ברוך" שבחר בשם טוב לספרו מכיון שאף אחד לא יעשה קיצור מספרו שהרי אף אחד לא יקרא לספרו "קיצור חיי אדם".

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות