התפתחות גופנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

כאשר התינוק יוצא לאוויר העולם הוא כמעט עיוור, נטול יכולת עמידה והליכה. כדי לרכוש מיומנויות אלו ורבות אחרות נדרש לו זמן ארוך ביחס לגורי בעלי חיים, אך בסופו הוא מגיע לרמת שליטה גבוהה ביותר בגופו. תהליך זה נקרא התפתחות גופנית.

תוכן עניינים

[עריכה] התפתחויות ראשונות

תחילה מגיעה השליטה באזורי הראש ורק מאוחר יותר נלמדת השליטה בזרועות וברגליים, באזורים האחוריים של עמוד השדרה ובצדדים.

אפילו יילודים שולטים במידת מה בתנועות עיניהם. הם מעדיפים להתמקד בפרצופו של אדם באזור המבדיל בין המצח לבין השיערות, שם קיים ניגוד חריף. חל שיפור ממושך ביכולת הנעת העיניים, ובגילאי חודשיים עד ארבעה חודשים כבר מתחילות תנועות מעקב חלקות אחרי עצמים, לכל הפחות עצמים הנעים לאט.

פעוטות בגילאי 5-4 חודשים מסוגלים להושיט יד לעצמים, אף אם אינם רואים אותם ובהסתמך על שמיעה או על מישוש. הם מסוגלים לשער מרחק של חפץ ולהחליט האם להושיט יד אליו או לא.

רק בגיל שנה מסוגלים התינוקת לעשות שימוש מיומן באגודל ובאצבע כדי לאחוז בחפץ, אולם רפלקס הלפיתה הגס עדיין חלש.

[עריכה] הליכה

זחילה נלמדת אחרי גיל חצי שנה. לזחילה יש חשיבות בפיתוח אזורי מוח מסוימים, וכיום מקובל לחשוב שאין זה רצוי שילד יפסח על שלב הזחילה. בגילאי 13-7 חודשים מתחילה הליכה בעזרת חפצים ועד גיל שנה וחצי לכל המאוחר אמורים ילדים להתחיל ללכת באופן חופשי. פיגור גדול בהתפתחות זו יכול לרמז על בעיה. ילדי תסמונת דאון, למשל, מתחילים ללכת רק בגיל שנתיים. עם זאת, באופן כללי לא נמצא קשר בין התפתחות מנת המשכל בעתיד לבין גילי ההליכה והזחילה.

תרגול יכול לקדם בכמה שבועות את הופעת ההליכה, בפרט תרגול של רפלקס ההליכה הקיים בתינוק מהולדתו ונעלם בחצי השנה הראשונה לחיים. עם זאת לא נראה שלתרגול כזה יש חשיבות התפתחותית מרובה.

[עריכה] חושים

תינוק נולד למעשה עיוור, אולם ראייתו מתפתחת במהירות. שיטת הבדיקה עושה שימוש בכרטיסים בעלי ניגודים ובוחנת האם תינוק מסתכל עליהם זמן ארוך יותר, וכן האם במוחו הפעילות החשמלית עולה. נראה שכשל הראיה של התינוקות אינו נמצא ביכולות ההתמקדות של העין אלא במרכזי ראיה גבוהים יותר.

אחד המחקרים הראה שתינוקות שהמוצץ שלהם חובר כך שקושר לבהירות של מקרן, מצצו מהר יותר כדי לשמור על חדות התמונה. מחקר מפורסם ביותר בנושא התפתחות הראיה בוצע דווקא על חתולים. התברר כי חתולים שגודלו בחושך לא היו מסוגלים לראות בבגרותם. תאי העצב במוח שקשורים לראיה התנוונו אצלם. הדבר מראה שאף מרכיבי התפתחותם הביולוגיים מטבעם פגיעים לחסכים סביבתיים, אם הם חמורים. נראה כי תינוקות יכולים לראות ראיית צבעים כבר בגיל חודשיים.

תינוקות מסוגלים להשתמש ברמזים לראיית עומק בגיל מוקדם, אך מחקר הראה שפחד מתהום נוצר אצלם רק אחרי גיל חצי שנה. ילדים פוזלים קשות שלא ינותחו בשנה הראשונה לחייהם יפתחו ליקוי ראיה בלתי הפיך בשל פגיעה מוחית. מנגד, ילדים הפגועים מוחית יפתחו פזילה. נראה כי רמזי עומק חד עיניים נקלטים אצל ילדים מאוחר יותר.

פעוטות מעדיפים תמונות של אימם על פני תמונות של זרים. אחד הממצאים המרעישים ביותר הוא כי הם מעדיפים תמונות של בני אדם יפים על תמונותיהם של יפים פחות.

מושגים של קביעות צורה (אף שצורה מתקרבת נראית גדולה יותר, למעשה היא באותו גודל) כנראה מולדים אצל תינוקות, אם כי מגיעים להבשלה מלאה רק בגיל כמה חודשים.

בניגוד לראיה, שמיעתו של התינוק מפותחת ביותר. עד כדי כך שמחקר שנוי במחלוקת טען כי שמיעת מוזיקה קלאסית יכולה לתרום להתפתחותו האינטלקטואלית בעתיד ("אפקט מוצרט"). הילד מגלה העדפה ברורה לקולות אמהיים אחרי הלידה, גם אם לא הרבה לשמוע את האמא מרגע צאתו לאוויר העולם. גם קולות של פעימת לב, שהיו דומיננטיים בעת שהיה ברחם, חביבים עליו.

תינוקות יודעים להבחין בין תדרי צליל ובמיוחד בין קולות דיבור. שמיעתם היא מכוונת שפה, והם יודעים לתפוס גירויים כדומים לצלילי אותיות מסוימות.

בגיל תשעה חודשים יודעים כבר שהתרחקותו של מקור קול פירושה היחלשות עוצמת הצליל והתקרבות פירושה הגברתו.

תינוקות רגישים לטעם ולריח. מעדיפים טעם מתוק, אולי בשם מתיקותו של חלב האם, ומעווים את פניהם למראה ריח דוחה.

[עריכה] לקריאה נוספת