גזירות השמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

גזירות השמד הינן גזירות שהוטלו על היהודים על ידי אפיפנס בשנת 167 לפנה"ס
בשנת 167 לפנה"ס פירסם אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס", המלך הסלאוקי, שורה ארוכה של גזרות שמד נגד עם ישראל ודתו:

[עריכה] הגזירות

  • הפסקת העלאת הקרבנות והזבחים וניסוך הנסך בבית המקדש.
  • דרישה לחלל שבתות וחגים.
  • טימוא המקדש וקריאתו על שם זאוס האולימפי, בניית במות ומקדשים לאלים, הקרבת [חזירים ושאר בהמות טמאות ליהודים.
  • איסור קיומה של ברית המילה.
  • החלפת חוקי התורה בחוקת המלך ואיום בעונש מוות למי שייתפס מפר את הוראות המלך.


הגזרות, אף על פי שפירסומן - בשנת 167 לפנה"ס - מסמל הקצנה נוספת בצעדים הקיצוניים של בית המלוכה ההלניסטי כלפי עם ישראל ודתו, נפלו כרעם ביום בהיר על יהודה וירושלים.
גזרות השמד עוררו אז, ומעוררות כיום, הרבה סימני שאלה. מה ביקש המלך הסלאוקי להשיג באמצעות הניסיון לעקור את היהדות מן השורש?
גזרות השמד מתמיהות על רקע העובדה שאנו יודעים כי המלכים ההלניסטיים לא ביקשו ולא נהגו לכפות את הדת האלילית, היוונית, על הנתינים שלהם. ההלניסטים בכלל ביקשו לשמר את המתח בינם (המתנשאים) לבין המקומיים-הברברים (הנחותים לדידם), ומתוך כך לא בחרו במגמה של הפצה גורפת של דתם ותרבותם בקרב המקומיים.
כמו כן אנטיוכוס נודע כמלך נאור וכמי שנקט מדיניות סובלנית כלפי נתיניו, ובעיקר כלפי דתות אחרות. אנטיוכוס ידע ללא ספק שכל ניסיון ממין זה, כדוגמת גזרות השמד, יחריף את המצב ויעורר התקוממויות, שבהן יתמכו חלקים נרחבים של העם ביהודה.
יש הטוענים כי אנטיוכוס ביקש לגבש את ממלכתו בעזרת תרבות ודת הלניסטית, ובמיוחד בתקופה זו, כאשר התגלו סימני רפיון ואף מרדנות בתוך ממלכתו שאיימה לפורר אותה. הללו מסתמכים על דברי הפתיחה בספר מקבים א' כרקע לגזירות.
יש הגורסים כי הגזרות היו דווקא צעד סלאוקי במאבק נגד המורדים. משהתברר לאנטיוכוס כי ההתנגדות היהודית - ההתקוממויות בירושלים - נובעת מאמונתם הדתית ה"מוזרה" של היהודים, שיער כי בעזרת הגזרות יעקור את דתם ואת הסיבה להתקוממות. אחרים חושבים שדווקא מחנה המתיוונים הקיצוניים, מנלאוס וסיעתו, הם שהגו את רעיון הטלת הגזרות ושיכנעו בכך את המלך אנטיוכוס.
ואולי היו הגזרות ביטוי לטירוף דעת רגעי של המלך, אשר ניזון על ידי מעשה ההשפלה שערכו לו הרומאים במצרים, כאשר שב משם פגוע ונעלב עד עומקי נשמתו.
ואולי לא היו הגזרות אלא צעד נמהר, הרפתקני, של פונקציונר סלאוקי בירושלים, ולא מהלך מגמתי של המלך הסלאוקי. אכן חידה היסטורית, ובדומה לה, מעורפלת לא פחות היא הפרשנות ההיסטורית סביב גזירות השמד של הקיסר הדריאנוס. אף הן, לא רק במהופך לתפישת עולמו ולטבעו של הקיסר הרומי, אף הן הוטלו למרות העובדה שהקיסר הכיר את עם ישראל ואת הסכנה שעלולה לצמוח כתוצאה מהטלת הגזירות, ואף לגביהן קשה לתארך אותן, כשכל תאריך נושא את הגיונו המיוחד: האם הוטלו הגזירות והיוו גורם להתפרצות המרד, או שמא הוטלו כצעד של ענישה והתנקמות במורדים.

[עריכה] סיבות לקריאת הגזירות "גזירות השמד"

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שמד

ישנם דרשנים אומרים כי גזירות השמד הם ראשי תיבות של :
הסמכת חכמים
שמרו שבת
מלו מילה
דבקו בתורה