קראודונטים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקראודונטים (Creodonta) הם יונקים קדומים מתת-סדרה של טורפים שנכחדו זה מכבר. הם היו נפוצים בעידן האוליגוקן עד עידן האאוקן, (תקופה של 60-30 מיליון שנים). מיעוטם שרד עד עידן הפליאוקן.
בעבר נחשבו הקראודונטים כענף שממנו הגיחו הטורפים של ימינו, אך בעקבות הצטברות ראיות נוספות נוצרה הסכמה כללית שהטורפים המודרניים הם צאצאיהם של הקרניבורה (ראו טורפי יבשה).
בסדרת הקראודונטים זוהו שני ענפים :
- האינודונים (Hyaenodon).
- האינודונים היו טורפים בינוניים בגודלם, דמויי צבוע או כלב. הם היו מותאמים לריצה מהירה, בעלי לסתות חזקות וטפרים גדולים. מרבית המאובנים שלהם נמצאו באזור מונגוליה, וגם בדרום דקוטה. לענף זה משתייך סוג מיוחד של נמר שן-חרב כיסני (חיית-כיס).
- אוקסינודונים (Oxyaenidae).
- אוקסינודונים היו טורפים קטנים יחסית, ומזכירים את צורת הנמייה או החתול של ימינו. הם צדו ציפורים, יונקים קטנים, ויתכן שגם חרקים. לאוקסינודונים מבנה לסת כבד, ושיניים קהות יחסית, והדעה הנפוצה היא שהם לא היו מותאמים לאכילת בשר, אלא לריסוק עצמות.
| השתלשלות אבולוציונית | |||||||||
| בעלי חיים > מיתרניים > בעלי גולגולת > בעלי חוליות > חולייתנים לסתניים > בעלי סנפירים בשרניים > בעלי ארבע רגליים > בעלי שפיר עוברי > סינפסידה > תרפסידה > יונקים | |||||||||

