עודד קוטלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עודד קוטלר
הגדל
עודד קוטלר

עודד קוטלר (נולד ב-1937), שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, במאי, מנהל אומנותי ומייסד מסגרות תיאטרון. מבכירי השחקנים והיוצרים בתיאטרון הישראלי.

תוכן עניינים

[עריכה] חייו ויצירתו

[עריכה] בתיאטרון

קוטלר נולד בתל אביב. הוא החל את דרכו התיאטרונית כבר בהיותו תלמיד תיכון, כששיחק וביים הצגות בתיאטרון "קלעים" ושיחק גם ב"האוהל". בצבא היה שחקן ובמאי בלהקת פיקוד מרכז. לאחר מכן שר בלהקת "בצל ירוק" ושיחק בתיאטראות "האוהל" והקאמרי. השתתף גם בתסכיתי רדיו, בהם הסדרה הרדיופונית הפופולרית "משפחת שמחון".

באמצע שנות ה-60 היה קוטלר ממייסדי להקת התיאטרון "במת השחקנים" שהעלו מחזות מקוריים (עם שחקניו נמנו אמנון מסקין, לאורה ריבלין, אילן תורן ואחרים) וצירף אותה לתיאטרון חיפה. בשנים 1970-1978 שימש כמנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה ושם דגש על פיתוח מחזאות ישראלית מקורית שהתמודדה עם המציאות החברתית-פוליטית במדינה.

בשנת 1980 ייסד את תיאטרון נווה צדק ושימש כמנהלו האמנותי, והיה ממייסדי "הפסטיבל לתיאטרון אחר" בעכו. בשנים 1985-1990 ניהל את פסטיבל ישראל, היה חבר האנסמבל וההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי וייסד את "תיאטרון המעבדה" בירושלים. בשנים 1990-1998 חזר לכהן כמנהל האומנותי של תיאטרון חיפה, והמשיך להתמקד בהעלאת מחזאות ישראלית (כמו "המתלבט" של חנוך לוין ו"אדי קינג" של ניסים אלוני) וכמו כן התמודד עם גרעונות התיאטרון.

במהלך השנים שיחק וביים בכל התיאטראות בארץ. בין ההצגות הבולטות שביים היו: "חפץ", "פופקורן", "מלאכת החיים", "משחקים בחצר האחורית", "סינית אני מדברת אליך" ואת האופרה "צחוק של עכברוש". בשנת 2002 שיחק את התפקיד הראשי במחזמר "גבירתי הנאווה". על עבודתו בתיאטרון הוא זכה חמש פעמים ב"פרס כנור דוד", בפרס המועצה לתרבות ואמנות, בפרס יו"ר הכנסת (1982) ובפרס מרגלית (1984).

בנוסף קוטלר משמש כבמאי תיאטרון, ולאחרונה מביים את ההצגות "גיבור מעמד הפועלים", בו מככבים אורי גבריאל ואלברט אילוז בתיאטרון הקאמרי, ו"סינית אני מדברת אליך" בכיכובם של שרון אלכסנדר ומירב גרובר בתיאטרון בית ליסין.

קוטלר התמודד רבות בעבודתו בתיאטרון עם המציאות החברתית בישראל. בשנת 2005 הקים קבוצת תיאטרון חדשה והעלה עמה, במסגרת תיאטרון גבעתיים, את המחזה החברתי "מובטל נולד", המבוסס על המציאות הישראלית ובעיית האבטלה שלדבריו, "נוגעת ופוגעת בכל שכבות הציבור ללא אבחנה". לטענתו, החברה הישראלית נעשית יותר ויותר חומרית וגם האמנות הישראלית, במקום ליצור משהו אמיתי, נסחפה לעבר אומנות המכירה.

[עריכה] בקולנוע

בקולנוע שיחק קוטלר במספר סרטים, בהם "חולות באר שבע" (1966), "כל ממזר מלך" (1968) ו"פרשת וינשל" (1979). שני סרטים בולטים בכיכובו היו "שלושה ימים וילד" של אורי זוהר על-פי סיפור מאת א"ב יהושע (1967) ו"מיכאל שלי" בבימויו של דן וולמן, על פי ספרו של עמוס עוז (1975). משחקו העדין והמרגש ב"שלושה ימים וילד", כצעיר המשגיח על בנה של אהובתו לשעבר אליה הוא משתוקק, הביא אותו לפסגה כשזכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן ב-1967. בשנת 1985 ביים את הסרט "רומן בהמשכים" בכיכובו של חיים טופול על פי סיפור מאת יצחק בן נר. בשנים 2004-2005 שיחק בסדרת הטלוויזיה "אסתי המכוערת" ובסדרת ההמשך שלה, "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית".

קוטלר היה נשוי למשוררת תרצה אתר, אחריה היה נשוי לשחקנית לאורה ריבלין (בתם היא נינה קוטלר, כיום שחקנית בזכות עצמה), וכבר למעלה משלושים שנה הוא בעלה של אורדית, קרובתה של תרצה אתר.

[עריכה] קישורים חיצוניים