ההכנות לפיגועי 11 בספטמבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיגועי 11 בספטמבר
ההכנות לפיגועים
חטיפות המטוסים
פעולות החילוץ בתאומים
השפעות

ההכנות לפיגועי 11 בספטמברפיגועי 11 בספטמבר לא היו פרי אלתור מהיר, אלא תוצאה של תכנון מדוקדק שארך שנים והתפרס על פני כמה יבשות. מוביליו היו אוסמה בן לאדן, ראש ארגון אל קעידה, ולצדו חאלד שיח' מוחמד, הוגה מתקפת הטרור. הדמות הבכירה בין החוטפים היה מוחמד עטא, טייס המטוס הראשון שפגע במרכז הסחר העולמי.

תוכן עניינים

[עריכה] התבססות אל קעידה

אוסאמה בן לאדן - האחראי הראשי לפיגועים
אוסאמה בן לאדן - האחראי הראשי לפיגועים

אוסאמה בן לאדן, בן למשפחה סעודית שהתעשרה מאוד מנפט, היה ממייסדי ארגון המוג'הידין שהכשיר לוחמים מוסלמים באפגניסטן למאבק כנגד הסובייטים בשנות השמונים. באותה תקופה היו למוסלמים הקיצוניים אינטרסים משותפים עם ארצות הברית, האויבת הראשונה במעלה של ברית המועצות במלחמה הקרה.

בעקבות המאבק באפגניסטן החליט בן לאדן לפעול גם באזורים אחרים בעולם. ערב מלחמת המפרץ הציע לשליטי ערב הסעודית את סיועו בהגנה על הארץ מפני פלישה עיראקית, אך הממלכה העדיפה להסתמך על כוחות ארצות הברית. בן לאדן זעם על הכנסת צבא לא מוסלמי לטריטוריה הסעודית ובה הערים המקודשות מכה ומדינה. ברקע הזעם עמדה איבה כלפי ארצות הברית בשל תמיכתה בישראל ובמשטרים ערביים העוינים לאסלאם הרדיקלי, איבה שעוד גברה בהמשך בשל הסנקציות כנגד עיראק. על קרקע זו צמח ארגון אל קעידה.

אל קעידה התרכז בסודאן והכשיר שם לוחמים, עד שגורש משם. בן לאדן העביר פעילותו לאפגניסטן, שבה מצא שפה משותפת עם אנשי הטאליבן שבשלטון. במחנות האימונים שלו הוכשרו טרוריסטים שבאו מארצות שונות וייעדו עצמם למאבקי האסלאם הפונדמנטליסטי ברחבי העולם – בהודו, באלג'יריה, בבוסניה, בפיליפינים ובמקומות נוספים.

ב-1998 הוציאו בן לאדן ואיימן אל זווהירי, איש הג'יהאד האיסלאמי המצרי, שאיחד כוחות עם בן לאדן, פתווה שקראה לג'יהאד כנגד "היהודים והצלבנים". הם נימקו בה את שורשי איבתם לארצות הברית[1]. ב-1999 ביצע אל קעידה את מתקפת פיגועי ההתאבדות הגדולה הראשונה שלו - הפיגועים בשגרירויות ארצות הברית בדאר א-סלאם ובניירובי, שגבו את חייהם של 300 בני אדם. פיגוע נוסף בוצע בשנת 2000 כנגד משחתת אמריקנית, USS Cole, שעגנה בנמל בתימן, ובו נהרגו 17 אמריקנים.

בן לאדן תכנן פיגועים גדולים בחגיגות תחילת המילניום בשנת 2000, בין השאר בירדן ובלוס אנג'לס, אולם תוכניותיו סוכלו.

[עריכה] ההכנות לפיגוע במגדלי התאומים

כבר ב-1993 היו מגדלי התאומים יעד לטרור איסלאמי. ב-26 בפברואר 1993 רמזי יוסוף, דמות ראשית בהתארגנות המוסלמית לביצוע הפיגוע, הוביל מכונית מסחרית עמוסה חומרי נפץ לחניון התת-קרקעי בתחתית המגדלים ונמלט. המחבלים קיוו להוביל לקריסתו של מגדל אחד שימחוץ את המגדל השני ולהרוג 250,000 איש, אולם התוכנית לא צלחה. שישה נהרגו וכאלף נפצעו בפיגוע זה, שנועד לפגוע בעיקר ביהודים, כשלצדו נבחן פיצוץ שכונות יהודיות כויליאמסבורג [2]. יוסוף מצא אחר כך מחסה אצל בן לאדן. כבר בסוף שנות התשעים רמז בן לאדן שפעולתו של יוסוף היא מקור השראה עבורו, והדבר אוזכר בתדריך שנתנו סוכנויות הבטחון לנשיא באוגוסט 2001.

[עריכה] חאלד שיח' מוחמד

דודו של רמזי יוסוף, חאלד שיח' מוחמד, היה ככל הנראה המוח שמאחורי פיגועי 11 בספטמבר. שיח' מוחמד נלכד בידי ארצות הברית ב–2003 וחקירת הפיגועים מסתמכת הרבה על עדותו. על פי דבריו, המניע העיקרי לפעילותו היה תמיכתה של ארצות הברית בישראל אשר לטענתו, מדכאת את הפלסטינים. תוכניתו הגרנדיוזית הראשונית הייתה לחטוף עשרה מטוסים ולרסקם על יעדים בחוף המערבי, בנוסף ליעדים בחוף המזרחי שנבחרו בפועל, ביניהם תחנת כוח גרעינית. המטוס העשירי אמור היה להיחטף על ידי שיח' מוחמד עצמו ולנחות בנמל תעופה בארצות הברית, ולאחר רצח כל הגברים על סיפונו שיח' מוחמד היה אמור לשאת מעליו נאום בגנות תרבות המתירנות של המדינות המערביות ותמיכת ארצות הברית בישראל, במשטרים העריצים בעולם הערבי ובפיליפינים, ולאחר מכן לשחרר את כל הנשים והילדים שעל המטוס.

ב-1999 נתן בן לאדן לשיח' מוחמד אור ירוק לפעולה. לצד ההכנות אליה שקל שיח' מוחמד פעולות נוספות, ביניהן שכנוע טייס קרב סעודי לפגוע באילת ופגיעה בריכוזים יהודיים בארצות הברית. המתאבדים שסופקו לו על ידי בן לאדן עברו הכשרה ראשונית שכללה הכרת האינטרנט, הבנת לוחות הזמנים של מטוסים, צפייה בסרטים על חטיפת מטוסים ואף משחקי מחשב שעסקו בסימולציית טיסה. בתחילה הייתה התוכנית אמורה לכלול גם חלק מזרח אסייתי – מטוסים היו אמורים להיחטף גם שם, אולם במהלך שנת 2000 החליט בן לאדן להפוך את התוכנית לפשוטה יותר ולמקד אותה בארצות הברית.

[עריכה] חבורת המבורג

בשנת 2000 התברר כי קבוצת ארבעה צעירים ערבים אשר חייתה במערב מעוניינת ליטול חלק בפעולה. הצעירים הגיעו מהמבורג, גרמניה. אלו היו מוחמד עטא, צעיר מצרי בן שלושים, אשר רכש הכשרה הנדסית בארצו ובהמבורג וגיבש דעות אנטישמיות ארסיות, מרואן אל שאיחי, אזרח איחוד האמירויות הערביות, רמזי בן א-שיבה, צעיר תימני וזייד ג'אראח, בן למשפחה לבנונית עשירה. ג'אראח היטלטל בין חיבתו לחיים היפים ואהבתו לסטודנטית שפגש, בת למהגרים טורקיים, לבין רתיעתו ממנה בגלל היותה חילונית מדי ואמונתו המתגברת בג'יהאד [3]. תהליך התגבשות החבורה הגיע לשיאו בהחלטתם לנסוע לאפגניסטן ולהתאמן אצל בן לאדן. עם הגעתם הוכנסו לסוד העניינים במהירות רבה. בן לאדן ועוזרו מוחמד עאטף (נהרג במלחמת אפגניסטן) בחרו בעטא לפקד על הקבוצה ושלחו אותה חזרה לגרמניה לרכוש הכשרה בטיס. עטא שינה את הופעתו, גילח את זקנו והתרחק מארגונים קיצוניים, כדי שלא לעורר חשד. עד מהרה התברר שההכשרה לה נדרשה הקבוצה לא הייתה זמינה בגרמניה, והיא החליטה לחפש אותה בארצות הברית. שיקולי ביטחון לא היו מרכיב מרכזי בהחלטה להעניק ויזות אמריקניות באותו זמן.

באותה עת כבר שהו בקליפורניה שני מחבלים פוטנציאליים שניסו לרכוש שליטה בשפה האנגלית וללמוד טיס, אולם נחלו כישלון חרוץ. אל חבורת המתאבדים המתוכננת הצטרף גם טייס בעל הכשרה, האני חאנג'ור, והחליף אחד מחבורת המבורג, רמאזי בן א-שיבה שלא הצליח לקבל אשרת כניסה לארצות הברית (לא משיקולי ביטחון, אלא מחשש שישתקע בארצות הברית בלי היתר). בשלהי שנת 2000 כבר אחזו שלושת פרחי הטיס ברשיון למטוסים קטנים והחלו להתאמן על סימולטורים למטוסים גדולים.

[עריכה] ההכנות לביצוע

במהלך 2000 גייס בן לאדן בסעודיה את החוטפים האחרים, כולם צעירים בני 20 עד 28, מובטלים ורווקים ברובם. הסיבה שהחוטפים היו בעלי אזרחות סעודית נבעה כנראה מחלקם הגדול של הסעודים בין המתגייסים לאל קעידה. אחדים מהחוטפים סיפרו למשפחותיהם שהם מתעתדים להתנדב למאבק בצ'צ'ניה.

המימון שדרש המבצע לא היה גדול ביחס ולא עלה על חצי מיליון דולר. בניגוד להערכה הרווחת, בן לאדן לא מימן את פעילות אל קעידה מכיסו. למרות שבמשך שנים רבות קיבל הקצבה של מיליון דולר לשנה ממשפחתו, אין הוא מולטי מיליונר. מימון הארגון בא מתורמים בארצות המפרץ.

בעוד ההכנות של אל קעידה בעיצומן, התקיימה בארצות הברית מערכת הבחירות הצמודה של שנת 2000 בה התמודדו אל גור וג'ורג' בוש. נושא הטרור כמעט שלא עלה לדיון במהלכה. גם לאחריה, בתדרוכים בענייני חוץ שניתנו לנשיא הנבחר בוש ולצוותו, היה הדגש על בעיית צפון קוריאה ועל הסכסוך הישראלי-ערבי.

מקור בודד של המודיעין הצ'כי, שאובחן כ"אמין בשבעים אחוז", דיווח כי מוחמד עטא פגש באפריל 2001 דיפלומט עיראקי בפראג. במידע זה נעשה שימוש טרם פרוץ מלחמת עיראק, כדי להעלות את הסברה שעיראק ידעה על הפיגועים, אולם לפי מסקנת ועדת החקירה לפיגועי ה-11 בספטמבר, הראיות אינן תומכות בו: קיימות עדויות שעטא היה בפלורידה באותו זמן, ושהדיפלומט לא היה בפראג. הדיפלומט עצמו נחקר בידי ארצות הברית אחרי כיבוש עיראק, והכחיש בתוקף את הטענות על הפגישה. לעומת זאת, קיימות ראיות לכך שאנשי חיזבאללה פגשו כמה מהחוטפים העתידיים, וישנן ראיות לשהותם של אלו באיראן. להערכת ועדת החקירה, אין בראיות אלה כדי לאשש טענה לקשר כלשהו בין איראן וחיזבאללה לבין הפיגועים, אם כי נדרשת בדיקה נוספת של הנושא.

לקראת קיץ 2001 הגיעו לפלורידה החוטפים שגויסו בסעודיה, ומוחמד עטא פעל כדי לאפשר את התאקלמותם המוצלחת. בין עטא לזייד ג'אראח נתגלעו חילוקי דעות. ג'אראח שמר על קשר עם משפחתו, ובלי ידיעת עטא אף הזמין את חברתו מגרמניה לביקור.

לקראת ביצוע המשימה יצא עטא למדריד לפגישה עם בן א-שיבה, שהפך לאיש הקשר עם בן לאדן. עטא סיפר לו שהמטרות המועדפות הן מגדלי התאומים, הפנטגון וגבעת הקפיטול. הרעיון להתרסק על כור גרעיני נמצא בעייתי, בשל אמצעי הבטיחות הנהוגים בסביבתו האווירית. עטא הוסיף כי בטיסות בדיקה שערכו הם מצאו שסכינים יפניות קלות להחדרה למטוסים.

באותו זמן ניסה זכריאס מוסאווי, גם הוא מחבל שנשלח על ידי אל קעידה, ללמוד טיסה. תשוקתו ללמוד טיסה על מטוסים גדולים מבלי שישלים השכלה אלמנטרית בתחום עוררה את חשד מדריכיו והובילה למעצרו בשל חשדות בענייני הגירה. אילו היה מוסאווי בקיא בתוכניותיהם של עמיתיו, או אילו נודע דבר מעצרו לאנשי אל קעידה קודם ל-11 בספטמבר, אפשר שהפיגועים היו נמנעים. במהלך משפטו, מוסאווי אמר שהתכוון לחטוף ולרסק מטוס חמישי לתוך הבית הלבן בוושינגטון.

ניסיון להביא לארצות הברית טייס נוסף נכשלו בשל חשדן של רשויות ההגירה שהאיש מתכוון להשתקע בארצות הברית. הוחלט להשתמש בארבעת הטייסים הזמינים לאל קעידה כדי לפגוע במגדלי התאומים, בפנטגון ובבית הלבן. במקרה שהבית הלבן יתברר כיעד קשה מדי, תיבחר במקומו גבעת הקפיטול. בכוונה נדחה מועד הפיגועים לאחר תחילת ספטמבר, זמן שבו הקונגרס של ארצות הברית מחדש את דיוניו.

בסוף אוגוסט החל עטא בקניית 19 כרטיסי הטיסה לתאריך 11 בספטמבר, דרך האינטרנט. תאריך זה נבחר אף שבן לאדן, בלהיטותו לראות את הפיגועים מבוצעים, היה מוכן להקדים אותו ואף להתפשר על ממדי ההרג. לאחר ביקורו של אריאל שרון בהר הבית באוקטובר 2000, היה בן לאדן מעוניין להתחיל במתקפה מייד כפעולת תגובה ולהסתפק בריסוק המטוסים, מבלי שיפגעו במבנים. לחץ דומה הפעיל בעת ביקור שרון בבית הלבן ביולי 2001. הוא לא היסס לפגוע בדיסקרטיות של הפעולה, ופיזר רמזים בקרב אנשי אל קעידה על פעולה גדולה מתוכננת.

מולה עומר, מנהיג הטאליבן, לא התלהב מהפעולה בארצות הברית, הן מסיבות אידיאולוגיות - פגיעה בארצות הברית נראתה לו חשובה פחות מפגיעה ישירה ביהודים, והן מסיבות פרגמטיות - פגיעה באמריקנים עלולה הייתה לסכן את שלטונו באפגניסטן (בפועל, היא אכן הביאה לקצו). אל עומר הצטרפו אחרים בהנהגת אל קעידה, אך התלהבותו של בן לאדן הכריעה את הכף. עומר, שהיה תלוי בעזרתו של בן לאדן במאבק נגד הברית הצפונית, ארגון האופוזיציה ששלט על חלקים קטנים מאפגניסטן, נרתע מהתנגדות החלטית.

בימים האחרונים לפני הפיגועים ערך מוחמד עטא סבב טיסות במטרה לפגוש את צוותי המתאבדים ולהכינם. על מנת להגדיל את הנזק שיגרם, טיסות הפנים שעליהן היו המתאבדים אמורים לעלות היו מחוף אל חוף, כך שמכלי המטוסים היו מלאים בטונות רבות של דלק סילון. הדבר גרם לשרפות ענק לאחר הפגיעות כך לדוגמה, בניני התאומים קרסו עקב השריפה ולא בעקבות הפגיעה עצמה.

בבוקר 11 בספטמבר 2001 יצאו הפיגועים אל הפועל. ארבעה מטוסים נחטפו כמעט בו זמנית. שניים מהם פגעו בזה אחר זה במגדלי התאומים של מרכז הסחר העולמי, מטוס שלישי פגע באחד מאגפי הפנטגון, ומטוס רביעי התרסק בשטח פתוח בפנסילבניה לאחר שהחטופים נאבקו במחבלים. כ-3,000 איש נהרגו בסדרת פיגועי הטרור הגדולה בהיסטוריה.

[עריכה] המודיעין על הפעולה

באמצע 2001 התקבלו במודיעין האמריקני שפע ידיעות לפיהן אל קעידה מתכנן פיגוע "גדול, גדול, גדול", כפי שהתבטא אחד המקורות. עם זאת, לא היה בידי כוחות הביטחון האמריקניים מידע ספציפי על פעולת טרור צפויה בארצות הברית, וההשערה הייתה שפעולה כזו יכולה להתרחש גם במקומות נוספים, בין השאר בישראל. ראש ה-CIA, ג'ורג' טנט אמר: "המערכת מהבהבת באדום".

באוגוסט 2001, לבקשת הנשיא, הוכן לו תדריך שעסק באפשרות שאל קעידה תתקוף בארצות הברית. אף שהיה זה התדריך ה-36 שהוכן באותה שנה בנושא אל קעידה, הייתה זו הפעם הראשונה שנדונה תקיפה בארצות הברית עצמה. בתדריך נכתב שבן לאדן נחוש לבצע תקיפה כזו, ושמחבלים שלו נמצאים בתוך המדינה. תוארה גם אפשרות שיבצע חטיפת מטוס על מנת לדרוש שחרור טרוריסטים מהכלא. עם זאת, אופי התדרוך היה כללי למדי ולא התמקד באיומים מוגדרים.

לאחר אותו תדריך ועד ביצוע ההתקפות עצמן, לא נדונה עוד בקרב בכירי הממשל האפשרות של פעולת טרור גדולה בארצות הברית עצמה. המעקב המודיעיני נחלק לשניים – מעקב אחר פעילות תאים רדומים בתוך המדינה, ומעקב אחר פעילויות נגד אינטרסים אמריקניים בחו"ל. האפשרות שמבחוץ יגיעו טרוריסטים ויבצעו פעילות בתוך ארצות הברית נפלה בין הכסאות, והיא זו שהתממשה לבסוף.

תושיתו של איש מודיעין הובילה למעקב אחרי חאלד אל מיחדר, אחד החוטפים, אולם המעקב נקלע למבוי סתום בגלל בעיות משפטיות של סמכות – מחלקת המודיעין אמורה לפעול בנפרד ממחלקת החקירות הפליליות.

ביולי 2001 התעורר חשד אצל איש מודיעין בפניקס, כי בן לאדן שולח את אנשיו ללמוד טיס בבתי ספר לתעופה באריזונה. הוא שלח תזכיר בנושא, אבל זה לא זכה לתשומת לב רבה.

גם מעצרו של זכריה מוסאווי, הטייס שעורר את חשד מדריכיו, על עבירות הגירה - לא עורר את תשומת הלב שלה היה ראוי. קשריו עם אל קעידה לא נודעו, ולחשדות כלפיו היה בסיס קלוש למדי. עם זאת, מוסאווי עצמו לא היה חלק מקשר 11 בספטמבר ולא ידע עליו. לכל היותר ייעדו אותו מפעיליו לפעולת טרור בעתיד הרחוק יותר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך מומלץ
שפות אחרות