פסיכולוגיה של המוזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הערך נמצא בשלבי עריכה
הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה.
שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו.

פסיכולוגיה של המוזיקה הוא תחום מחקר העוסק בהיבטים הפסיכולוגיים הקשורים בחוויות מוזיקליות. המחקר שואף להכניס חוקיות מדעית להתנהגויות הקשורות למוזיקה ולהבין את ההשפעות שלה על נפש האדם.
הידע בתחום הפסיכולוגיה של המוזיקה נשען הן על מחקר תצפית, המתבסס על התבוננות ואינטראקציה עם מושאי מחקר, והן על מחקרים בתחום הנוירופסיכולוגיה, המנסים להסביר את הקשר בין תפקוד המוח להשפעותיה הפסיכולוגיות של המוזיקה.

תוכן עניינים

[עריכה] השפעותיה של המוזיקה על ההתפתחות הקוגניטיבית

התפתחות קוגניטיבית היא העלייה ביכולתו של האדם לחשוב, להבין, לשקול מצבים ולפתור בעיות עם העלייה בגיל. מושג זה שייך לתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
יש להבדיל בין התהליכים המוזיקליים הקוגניטיביים, שבהם מפרש המאזין את הצלילים בתור התרחשות מוזיקלית, לבין התהליכים הפסיכואקוסטיים (עליהם יפורט בהמשך), העוסקים בתפיסה ההכרתית הסובייקטיבית של גלי קול.
מחקרים שונים מראים כי ניתן לעודד ולגרות תהליכים קוגניטיביים שונים באמצעות נגינה והאזנה למוזיקה.

[עריכה] השפעת המוזיקה על האינטליגנציה

האזנה למוזיקה וביצועה נמצאו במחקרים שונים כבעלי השפעה חיובית על התפתחותם הקוגניטיבית של ילדים. בין השאר נטען כי בעזרת האזנה לסוגים מסויימים של מוזיקה ניתן לשפר את החשיבה המרחבית-טמפורלית (אנגלית:Spatial-temporal reasoning) אשר חיונית לניתוח ופתרון בעיות בתחומי המתמטיקה, האדריכלות והאמנות[1].

[עריכה] השפעת המוזיקה על הזיכרון

במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נטען כי ניתן להביא לשיפור הזיכרון, בייחוד אצל ילדים, על ידי חשיפתם ללימוד כלי נגינה. עוד נטען, כי שיעורי נגינה אחראים במקרים רבים לא רק לשיפור הזיכרון הקשור ליכולות מוזיקליות, אלא גם לשיפור משמעותי בזיכרון המילולי ולשיפור מסויים בזיכרון העבודה.[2].

[עריכה] השפעת המוזיקה על תהליכי הלמידה

במדינות מערביות רבות נהוג לשלב לימודי מוזיקה כבר בגני הילדים מתוך מחשבה כי מוזיקה עוזרת בפיתוח מיומנויות בסיסיות כגון ריכוז, הקשבה, שיתוף פעולה ומשמעת עצמית.

[עריכה] תגובות רגשיות למוזיקה

[עריכה] פסיכואקוסטיקה

את תדירותם ומהירותם של גלי קול ניתן למדוד בצורה מדוייקת בעזרת מכשור מתוחכם, אך אין זה עניין טריוויאלי להבין היכן וכיצד מעובדים גלי קול אלו במוח האנושי.
פסיכואקוסטיקה (אנגלית: Psychoacoustics) הוא ענף בפסיכולוגיה של המוזיקה החוקר את התפיסה האנושית הסובייקטיבית של הצליל. תפיסה זו אינה נגזרת של מאפיינים פיזיולוגיים בלבד ותלויה במידה רבה גם במאפיינים פסיכולוגיים.

[עריכה] גישות פסיכולוגיות שונות בחינוך מוזיקלי

[עריכה] הבדלים בין אישיים בהעדפות מוזיקליות

ישנם מספר תת תחומים בפסיכולוגיה העשויים להשפיע על התפתחות העדפותיו המוזיקליות של המאזין, ביניהם פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קוגניטיבית ונוירופסיכולוגיה.
מחקרים שונים המבוססים על סקרים וממצאים אמפיריים מנסים לשייך את תכונות האופי ודפוסי ההתנהגות של אדם לסגנונות המוזיקליים להם הוא בוחר להאזין. כך למשל נמצא בסקר שנערך באנגליה בשנת 2006, כי אנשים המאזינים למוזיקה קלאסית נוטים לצבור יותר קנסות בעקבות עבירות תנועה מאלו המקשיבים למוזיקה של מחזות זמר. כמו כן, טענו בסקר יותר ממחצית מחובבי ההיפ-הופ כי ביצעו לפחות פשע אחד בחייהם [1].
מחקר דומה, הנערך באוניברסיטת טקסס, מעריך כי ישנם ארבעה "ממדים" של סגנונות מוזיקליים התוחמים את העדפותיו המוזיקליות של המאזין. מי שמאזין למוזיקה קלאסית לדוגמה, יותר סביר שיתחבר למוזיקת ג'אז מאשר למוזיקת קאנטרי. הקאנטרי, על פי הנחת היסוד של המחקר, משתייך לממד המוזיקה ה"כיפית" יחד עם הפופ, בעוד שהמוזיקה הקלאסית היא מוזיקה "מורכבת", ממד אליו משתייכים גם הג'אז והבלוז [2].

[עריכה] השראה, כישרון ויצירתיות מוזיקלית

אצל מרביתנו, המושגים כישרון ויצירתיות מתקשרים באופן אסוציאטיבי לתחום היצירה האמנותית. מידת כישרונו האמנותי של אדם מיוחסת לעתים ליכולות מולדות או למזל, כמו גם לאינטליגנציה ולנוירוביולוגיה. עם זאת יש המקשרים את הדבר לתהליכים פסיכולוגיים ובפרט לפסיכולוגיה הקוגניטיבית והחברתית.

[עריכה] תרפיה במוזיקה

ערך מורחב – תרפיה בהבעה ויצירה

תרפיה במוזיקה היא חלק מענף התרפיה על ידי יצירה והבעה, מתחום הפסיכותרפיה. באמצעות האזנה למוזיקה, כתיבת שירים ונגינה, ובנהחייתם של מומחים לתחום, ניתן לעשות שימוש רפואי במוזיקה על מנת לטפל בקשת רחבה של קשיים נפשיים. מטרות אפשריות של תרפיה במוזיקה הן שיפור הכישורים החברתיים, טיפול בהפרעות אכילה ובקשיי הסתגלות, סיוע בהתפתחות קוגניטיבית, פיתוח המודעות העצמית, והעשרה רוחנית. תרפיה במוזיקה יכולה גם לסייע בשיקום הפיזי ובהתפתחות המוטורית.

[עריכה] תופעות פסיכולוגיות-מוזיקליות יחודיות

[עריכה] ציפייה מלודית

ציפייה מלודית (אנגלית: Melodic expectation) היא נטייה של אדם המקשיב למוזיקה להרגיש או להעריך כיצד תתפתח המנגינה מבחינה מלודית. דוגמה אפשרית היא מאזינים הנוהגים לשמוע מוזיקה מערבית, ומצפים שהסולם העולה "דו-רה-מי-פה-סול-לה-סי", יפתר לבסוף לתו "דו" שישלים את האוקטבה.
נטייה זו יכולה להתקיים הן מסיבות של הבנה מוזיקלית תיאורטית, והן מסיבות קוגניטיביות.

[עריכה] תולעת אוזן

המונח תולעת אוזן (תרגום חופשי מהביטוי הגרמני Ohrwurm, באנגלית מתורגם כ-Earworm), מתייחס לתופעה שבה שיר או מנגינה "נתקעים" וחוזרים על עצמם שוב ושוב בראשו של המאזין.
מחקר בנושא תולעי אוזן שנערך על ידי פרופסור ג'יימס קלאריס מאוניברסיטת סינסנטי [3], הראה כי ישנם אנשים מסויימים הרגישים יותר לתופעה, אך כמעט כל אדם חווה אותה במידה מסויימת במהלך חייו. המחקר מראה כי השירים עם הסיכוי הגבוה ביותר להפוך לתולעי אוזן הם שירים עם חזרות מלודיות ומנגינה פשוטה וקליטה, אשר על פי רוב מוגדרים על ידי המאזינים כ"שירים מעצבנים".

[עריכה] ראו גם

  • אפקט מוצרט - מחקר המנסה להראות שהאזנה למוזיקה מורכבת עשויה לגרום לשיפור בביצוע של משימות שכליות מסויימות.
  • פרויקט הגנום המוזיקלי - פרויקט הנועד "לתפוס את מהות המוזיקה" על ידי הפרדת כל שיר לכ-400 פרמטרים שונים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ Hetland, L. (2000a). Listening to music enhances spatial-temporal reasoning: Evidence for the "Mozart Effect." Journal of Aesthetic Education, 34(3-4), 105-148..
  2. ^ Takako Fujioka, Bernhard Ross, Ryusuke Kakigi, Christo Pantev, and Laurel J. Trainor One year of musical training affects development of auditory cortical-evoked fields in young children Brain Advance Access published on September 7, 2006 Brain 2006
שפות אחרות