הסכמיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכמיות (או: קונסוציונליזם) במדע המדינה, מתאר מצב בחברה נתונה, בה ישנם הסדרים פוליטיים המאפשרים לחברה להתקיים ולפעול יחדיו למרות חילוקי הדעות והמחלוקות בין חבריה.
הסכמיות בשיטת משטר - הזכויות הקולקטיביות של קבוצות האוכלוסייה השונות (בדרך כלל, קבוצות אתניות) המרכיבות את החברה, מעוגנות במסגרת החוק. מנגנונים אלה מתקיימים גם בדמוקרטיה רב תרבותית, אך אינם ממוסדים ומעוגנים בחוק.
הסכמיות בפוליטיקה - הכוחות הפוליטיים במדינה חותרים להסכמיות עד כמה שניתן, כל זאת על ידי הפעלת כמה עקרונות לא ממוסדים, כגון, דחיית הכרעות ברורות וחד משמעיות הנמצאות במחלוקת, הימנעות מהפעלת עיקרון הרוב, שמירה על הסטטוס קוו, ועוד.
יתרונו של עקרון ההסכמיות הוא בהיותו גורם היכול ללכד את החברה ולגרום ליציבות המדינה והשלטון.
[עריכה] ראו גם
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

