דוד אוסוואלד רופאייזן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד אוסוואלד רופאייזן (האח דניאל, 1922 - 1998) הוא כומר שנולד כיהודי והתגורר בישראל. בקשתו להכרה כעולה על פי חוק השבות נדחתה על ידי בג"ץ בשנת 1962 (בג"צ 72/62). על ידי דחיית בקשתו יצר בג"ץ תקדים לפירושה של המילה "יהודי" בחוק השבות בצורה שונה מן הדרך בה היא מתפרשת על ידי היהדות האורתודוקסית.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
רופאייזן נולד ב-1922 בפולין, למשפחה יהודית. היה חבר בתנועת נוער ציונית. בזמן מלחמת העולם השנייה שימש כסוכן כפול - תרגם עבור הנאצים מגרמנית לפולנית ובמקביל העביר נשק ומידע אודות מעשי הנאצים למתנגדיהם. כשנחשפה פעילותו על-ידי הגרמנים, ברח, הצטרף לשורות הפרטיזנים ואחר כך לצבא. במהלך המלחמה התחבא במנזר והמיר דתו לנצרות. הגיע לארץ ישראל בשנת 1959. בשנת 1962 נדחתה בקשתו להתאזרחות על פי חוק השבות אך הותר לו להתאזרח במסלול אחר. חי בכנסיית סטלה מאריס בחיפה, ככומר במסדר הכרמליטי. היה חבר באגודת הנוצרים העבריים בישראל, המקדמת את שילובם של נוצרים בחיים החברתיים והדתיים בישראל.
סרט על חייו, "האח דניאל - היהודי האחרון", הופק על ידי הבמאי אמיר גרא וזכה לציון לשבח בפסטיבל הבינלאומי בחיפה בשנת 2001.
[עריכה] העתירה לבג"ץ
מייד עם הגעתו לארץ ביקש רופאייזן לקבל אזרחות ישראלית על פי חוק השבות. בגלל שיוכו לדת אחרת נפסלה בקשתו, והוא עתר לבג"ץ בבקשה להפריד בין המשמעות הלאומית של היהדות לבין המשמעות הדתית: מבחינת דתו הרי הוא באמת נוצרי, אך לאומיותו היא יהודית, ולכן גם ויתר על האזרחות הפולנית שהייתה לו. ברוב של ארבעה שופטים כנגד אחד הוחלט כי האח דניאל לא יוכל להיחשב כיהודי לצורך החוק. בשנת 1970 נחקק תיקון לחוק השבות אשר הוציא ממנו מפורשות יהודים שהמירו את דתם.
[עריכה] מיהו יהודי
הטיעון המרכזי של השופטים גרס כי למושג "יהודי" אכן יש משמעויות דתיות ולאומיות, אך המשמעות החשובה לעניין קבלת האזרחות היא המשמעות האזרחית, החוקית. מכיוון שמנסחי החוק לא היו אנשי דת, כוונתם הייתה לכך שיהודי, כזה הזכאי להכרה ביהדותו על פי חוק השבות, הוא אדם שנראה כיהודי על פי המשמעות ההיסטורית המקובלת של המושג יהודי.
המבחן אותו קבע בג"ץ ליהדותו של אדם לא היה מבחן סובייקטיבי, כפי שביקש האח דניאל, וכפי שתקופה מסוימת לפני כן נקבע בחוק השבות - אי אפשר להסתפק בהכרזתו של אדם בתום לב על כך שהוא מרגיש יהודי. השופט חיים כהן, שהיה בדעת מיעוט בפסק דין זה, פסק כי יהדותו של אדם היא סובייקטיבית, ואדם יירשם כיהודי על פי הצהרתו.
מצד שני, המבחן אותו קבע בג"ץ גם לא היה דתי - על פי הדת היהודית האח דניאל היה יהודי. בית המשפט יצר, על ידי פסיקה זו, הפרדה בין הפסיקה הדתית והסמכות הדתית לעניין מיהו יהודי לבין החוק.
בפסק הדין הזכירו השופטים את פועלו של האח דניאל להצלתם של יהודים בזמן השואה. שייכות היסטורית זו ושותפות עם גורלו של העם לא הכריעה את הכף לטובתו של האח דניאל, אולם לאחר מכן עלתה בשיח המשפטי דעה נוספת בעניין מיהו יהודי, דעה שכן מתחשבת בגורמים כגון זה. השופט אהרן ברק כתב כי יהדותו של אדם יכולה להיקבע על ידי השופט בהתאם לשקלול מגוון המרכיבים הכלול בה: יהדותו ההלכתית, הסובייקטיבית, שותפותו לגורל העם היהודי (שירות בצבא, וכו'), שפת הדיבור שלו, ועוד.
[עריכה] משמעויות אקטואליות
הדיון אודות "מיהו יהודי" עוד לא נגמר. אילו הייתה מתקבלת דעתו של השופט חיים כהן, ויהדותו של אדם הייתה נקבעת על ידי הצהרתו, הייתה מדינת ישראל עומדת בפני בעיה קשה עם חוקי ההגירה אל המדינה. המבחן אותו קבע בג"ץ משאיר כוח רב בידי המחוקקים, השופטים, והתדמית התרבותית-היסטורית הנזילה של המושג "יהודי".
[עריכה] ראו גם
- חוק השבות
- בג"צ שליט
[עריכה] לקריאה נוספת
- פרופ' נחמה טק, בגוב האריות, סיפורו של האח דניאל
- האח דניאל – היהודי האחרון, סרטו של אמיר גרא
- הלל זיידל, "פרקי שואה - אדם במבחן"
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יהודי שהתנצר אינו זכאי להתאזרחות מכוח חוק השבות - באתר המרכז לפלורליזם יהודי.
- זהות, יהדות, משבר היהדות, ציונות, ישראליות - באתר "כולנו נחליט! - האתר הישראלי לדמוקרטיה ישירה"

