הטלת גורל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קלפי להטלת גורל לבחירת שעיר לעזאזל ביום כיפור.  שיחזור על פי מכון המקדש.
הגדל
קלפי להטלת גורל לבחירת שעיר לעזאזל ביום כיפור.
שיחזור על פי מכון המקדש.

הטלת גורל או הטלת גורלות (באכדית פֻּרֻ) הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.

תוכן עניינים

[עריכה] מתי הפילו גורל

במקרים מסוימים, הגורל בוחר אפשרות אחת מתוך מספר אפשרויות אשר אין לאחת עדיפות ברורה על האחרת, מתוך רצון לתת חזות אובייקטיבית להחלטה. במקרים אחרים, בעיקר בימים קדומים, הגורל נועד לברר אפשרות אחת שהיא אובייקטיבית נכונה, מתוך מגוון האפשרויות, מתוך אמונה שכוח עליון מעורב בהטלת הגורל. ישנם מקרים בהם הגורל נמצא על התפר שבין בחירה של האפשרות האמיתית לבין בחירה סתמית, כשמצד אחד ניתן לבאר את העלייה בגורל כנובעת מכוח עליון אשר בררה את האפשרות הנכונה ומצד שני ניתן לבאר שמדובר בדרך סתמית לבירור דרך פעולה.

התנ"ך בכמה מקומות מציג תפיסה שבהטלת הגורל מעורבת השגחה אלוהית. למשל במקרה של יהושע ועכן שבו מתואר כי האלוהים יוזם ומבקש מיהושע שיפילו גורל, כדי שיגיעו בעצמם למי שמעל. גם הפסוק בספר משלי (פרק טז לג): "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל - וּמֵיְהֹוָה כָּל מִשְׁפָּטוֹ:" מתאר אמונה כי אף שאת הגורל עורך האדם, אלוהים בסופו של דבר עומד מאחוריו.

הטלת גורל הייתה מתבצעת בעיקר למטרות הבאות:

  • לצורך חלוקת רכוש, כאשר יש למספר אנשים חלק לא ברור בו.
  • לצורך מינוי אדם לתפקיד או לשררה.
  • להכרעה האם לצאת למלחמה.
  • למציאת אשמים האחראים למצב קשה או לכישלון.

ידוע כי הטלת גורל שימשה לעיתים לגורל של חיים ומוות. כאשר נכשל המרד הגדול של היהודים ברומאים, הקנאים בגליל ובמצדה התאבדו בדרך של הטלת גורל.

[עריכה] הטלות גורל בתנ"ך

הטלות גורל רבות מתוארות בתנ"ך.

  • ארץ ישראל נחלקה לשבטי ישראל על ידי גורל (ספר יהושע פרקים י"ד-י"ט). במיוחד מצוין יהושע י"ח י': "וישלך להם יהושע גורל בשילה לפני ה' ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקותם". בעוד שניתן לפרש שהגורל בחלוקת הארץ נועדה אך ורק למנוע טענות על העדפה, ההתאמה של תוצאות הגורל לברכות יעקב בפרשת ויחי ולברכות משה בפרשת וזאת הברכה מצביעה על כך שהייתה הנחה שתוצאות הגורל היו מוכוונות מלמעלה.
  • עכן נתפס בנטילת שלל מלחמה והפרת החרם על ידי גורל (ספר יהושע פרק ז'). כאן מדובר על מקרה מובהק בו הגורל נועד לבירור אמת אובייקטיבית.
  • בחירת שאול למלך נעשית על פי גורל (שמואל א' י' כ'-כ"ב). קשה להניח שהכוונה הייתה לבחור מלך באופן אקראי, בהנתן שבמקביל התנ"ך מספר ששאול נבחר בגלל תכונותיו המעולות, למרות שהיו הצעות בהיסטוריה לבחור מנהיגים באופן אקראי.
  • שאול המלך מפיל גורל בכדי לדעת בשל מי הפסידו במלחמה ולוכד את יהונתן בנו שהפר את שבועתו בטעימתו מן הדבש (שמואל א' פרק י"ד).

על פי התנ"ך נראה שהאמונה בהטלת גורל חצתה עמים, שכן גם גויים הפילו גורלות:

  • הנביא יחזקאל (פרק כ"א) מתאר את נבוכדנצר מחליט על דרכו במלחמה: "כי עמד מלך בבל על אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם, קלקל בחיצים, שאל בתרפים, ראה בכבד. בימינו היה הקסם ירושלים ..."
  • מסופר במגילת אסתר (פרק ג' פסוק ז') שהמן מפיל פור הוא גורל בכדי לדעת מתי יהיה התאריך הטוב ביותר לבצע את מזימתו, להשמיד את עם ישראל. בעוד שניתן לבאר שמדובר על גורל סתמי, נראה שהמן האמין שיש זמנים יותר בני מזל מאחרים.
  • בסיפור על יונה הנביא הבורח מאת ה', מסופר שהמלחים מפילים גורל, לדעת בשל מי הייתה הסערה, וכך הם מבינים כי הדבר אירע בשל יונה.

הטלת גורל הייתה מעורבת גם בעבודה בפולחן הדתי בבית המקדש:

  • ביום כיפור היו מגרילים בין שני שעירי עיזים, בין הקרבה על גבי המזבח לשם ה' לבין הולכה לעזאזל המדברה. (ספר ויקרא פרק ט"ז ח'). ההקרבה על המזבח נתפסה כעילוי של העז לעומת שילוחו לעזאזל, שנתפס ירוד יותר, ולכן הוטל גורל, והדבר לא הוחלט בידי אדם.
  • תיעוד נוסף על הטלת גורלות מתואר, בספר דברי הימים (א' פרק כ"ד ה), שם מסופר על משפחות הכהנים שהגרילו את סדר עבודתם בבית המקדש. גם בספר נחמיה (י' לה) מסופר שקרבן העצים (האחריות להביא עצים למקדש) חולק בהגרלה. גורלות אלו ניתן לבאר בפשטות כדרך טכנית לחלק כיבודים ומשימות, בלי קשר להכוונה של כוח עליון.

[עריכה] דרך ביצוע הגורל

דרכים שונות היו בכדי לבצע גורל:

  • אצל הבבליים היה ידוע גורל בשם "גורל החיצים", שבו היו כותבים שמות ערים על גבי חיצים, והיו שולפים באקראי אחד מהחצים, ופונים לכבוש את שם העיר שכתובה עליו.
  • אצל הרומים היו אבני גורל בצבעים שחור ולבן שאותם היו מטילים. בדומה לכך יש שהיו זורקים עצם מסומן ועל פי צורת נפילתו היו קובעים החלטה.
  • אצל הסינים מצוי גורל שבו היו שמים בגביע מקלונים שעליהם אותיות, ולאחר טלטול והפלת אותיות היו מנסים לצרף אותיות וליצור מילים בעלי משמעות.
  • על פי פרשנות התלמוד הגורל של חלוקת הארץ נעשה בדרך של שליפת פתקים מקלפי. בקלפי אחד כתבו על פתקים את שמות השבטים ובקלפי שני את שמות התחומים, ובכל פעם העלו שם שבט ושם תחום.
  • גורל ידוע נוסף הוא גורל שהיה מתבצע בהטלת פתקים אל חיק האדם ושליפת אחד מהם.
  • ישנם הסוברים כי השימוש באורים ותומים המתואר בתנ"ך, היה סוג של הפלת גורל, שבו היו לוכדים אשמים, או מחליטים החלטות טקטיות.
  • ידוע הוא גורל הגר"א שבו פותחים באופן אקראי בתנ"ך, כאשר נשאלת שאלה מסוימת, ומחפשים פסוק בעל משמעות בתחילת העמוד שיתן תשובה. כנראה בעקבות גורל הגר"א חסידי חב"ד לאחר מותו של הרבי, החלו לנהוג לשאול שאלה ולפתוח את ספר אגרות הקודש של הרבי במטרה לקבל תשובה.
  • גורל נוסף ידוע כיום הוא פתיחה בקלפי טארוט, שבו ישנם מספר רב של קלפים שמצויירים עליהם סמלים ודמויות, ולאחר שאדם בוחר באקראי מספר קלפים, הפותח בקלפים מנסה לתת משמעות ואף לחזות את גורלו של האדם.

[עריכה] בימינו

גם כיום משתמשים בהטלת גורל במקומות מסוימים, בכדי להגיע להכרעה קשה שאין לה פתרון רציונלי ברור, או כאשר לא ניתן להכריע באופן ברור.

כך למשל שבעוד שהטלת גורל בכדי למנות בעל תפקיד כאשר יש שיויון בין המתחרים איננה מקובלת, מקובלת הטלת גורל כאשר יש לחלק נכס משותף בין בעליו, וכאשר ישנה הכרעה טכנית כמו הצעות זהות לוועדת מכרזים, והקצאת דירות בידי המדינה כאשר מספרן קטן ממספר הפונים. בחברת עמידר בשנות השבעים היה מקובל לערוך הגרלה בין הקונים, באשר למיקומה של הדירה בבלוק כולו.

בצה"ל חיילים משתמשים בהטלת גורל הקרויה "מספר מוות" בעיקר בכדי להגיע להכרעה, מי יהיו החיילים שישארו כשומרים בבסיס, בזמן שכולם יוצאים לחופשה. ישנם מדינות שבהם החוק מכיר בגורל כאשר לא ניתן להכריע כמו במקרה של מצב של שיויון בבחירות.

במשחק כדורגל נהוג להטיל מטבע, בכדי להחליט מיהו הצד שיתחיל במשחק. בטורניר במצב של תיקו לאחר הארכה ולאחר שיוון בפנדלים עלול להיות מוכרע גורל המשחק בהטלת מטבע נוספת. דירוג מתחרים בתחרויות שחמט במצב של שיויון היה מוכרע באמצעות הטלת גורל, אך כיום בוטלה שיטה זו.

למרבה הפליאה גם בבעיות מתמטיות שונות נעשה שימוש בהטלת גורל. כך למשל בהצפנת תוכן, בשיטת הצפנה כמו RSA משתמשים ליצירת מפתח הצפנה במספר אקראי, שנוצר מהקלדת מקשים ותנועות עכבר אקראיות של המשתמש.

המושג "הגרלה" בעברית שמשמש כיום בעיקר לזכיה מקרית בפרסים, נובע מהמושג של הטלת גורל, ולא בכדי משתמשים לעיתים בצירוף המילים המספר ש"עלה בגורל".

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] ראו גם

שפות אחרות