מקובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה. מקובל הוא זה העוסק בטקסטים של תורת הסוד היהודית (קבלה עיונית), על אף שהמקובלים מזוהים לרוב עם עיסוק ב"קבלה מעשית", וחלקם אף אינם בקיאים במיוחד ב"קבלה העיונית".

תוכן עניינים

[עריכה] מקובלים בהיסטוריה

זיהוי של שרידים מתורת הסוד כבר בתלמוד הבבלי (כגון חגיגה פרק שני), הוביל לקביעת מקובלים מסוימים בתקופת התנאים.

ראשון המקובלים בתקופה המודרנית הנו האר"י. בהמשך אנו מוצאים דמויות מרכזיות נוספות שהוגדרו לעיתים כמקובלים, כדוגמת הרמח"ל, הגאון מווילנה, הבעש"ט, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהר"ל, הרב יהודה אשלג והרב קוק.

[עריכה] ראשוני המקובלים

המאמרים התלמודיים אשר עסקו במעשה בראשית ומרכבה, ציינו אף שמות של אישים אשר עיסוקים היה בסודות התורה, ובפעילות מעשית ("קבלה מעשית") הנלוות לכך. דמויות אלו סווגו כראשוני המקובלים.

[עריכה] מקובלי ימי הביניים

ראשוני המקובלים בימי הביניים

הראב"ד השלישי | ר' יצחק סגי נהור | ר' עזרא | ר' עזריאל בן מנחם | רמב"ן | ר' מנחם רקנאטי | ר' יעקב בן ששת | ר' יהודה ב"ר יקר | ר' אשר בן דוד

ר' ברוך התוגרמי | ר' אברהם אבולעפיה | ר' משה בן שמעון מבורגוס | ר' יוסף בן אברהם ג'יקטיליה

ר' יצחק דמן עכו | ר' משה די ליאון

[עריכה] מקובלי צפת

מקובלי צפת בימי הביניים

רבי שלמה אלקבץ | רבי משה קורדובירו

האר"י | תלמידי האר"י: רבי חיים ויטל , רבי יוסף בן טבול , רבי ישראל סרוג (סרוק)

רבי משה אלשיך | רבי אליהו די וויראש | רבי יוסף חאגיז | רבי אלישע נאלדוא | רבי משה באסולא | רבי אלעזר אזכרי | הרדב"ז

[עריכה] מקובלים בעת החדשה

גם בעת החדשה צמחו מקובלים שונים, אשר התרכזו בעיקר סביב ישיבת המקובלים בית אל. כך ניתן להצביע על רבי גדליה חיון, מייסד הישיבה, ורבי גרשון מקיטוב (גיסו ותלמידו של הבעל שם טוב). אליו יש לצרף את רבי שלום שרעבי שכתב ספרי קבלה שונים, ונחשב לאחד מגדולי המקובלים. כך גם ניתן להוסיף את הרב יהודה אשלג, מחבר פירוש "הסולם" לזוהר, והרב מאיר יהודה גץ המכונה "רב הכותל". בתקופתנו הרב יצחק כדורי זכה לכינוי "זקן המקובלים".

[עריכה] ספרות

הספרות בה עוסקים המקובלים היא ספרות קבלית, העוסקת בעניינים של מעשה בראשית ומעשה מרכבה. העיסוק האינטנסיבי ביותר הנו ב"קבלת האר"י", בספר הזוהר ובספריו של השלום שרעבי. אולם קיימת ספרות ענפה נוספת, אשר מקובלים מסוימים מתמחים דווקא בה. כך הספרים המוקדמים הם ספר יצירה וספר הבהיר; וכן יש לצרף ספרים של "קבלת הרמ"ק" מבית מדרשו של רבי משה קורדובירו.

[עריכה] עוסקי קבלה אחרים

למעשה לא כל אישיות העוסקת באינטנסיביות בספרות הקבלית, מכונה "מקובל". כך דמויות מסוימות, אשר אינם מזוהות לחלוטין עם האורתודוכסיה הקלאסית, לא נכללים בכינויים אלו. כך הרבנים אוהד אזרחי ומרדכי גפני אשר יסדו קהילות ולימוד של קבלה, והפסיכולוג ד"ר מיכה אנקורי אשר מטפל על פי הבנתו בתורת הקבלה; אלו אינם מכונים "מקובלים".

[עריכה] המחקר

בהתאם לחקר הקבלה, שנוסד בתחילת המאה העשרים על-ידי פרופ' גרשם שלום מהאוניברסיטה העברית בירושלים, התפתח אף חקר גדולי הקבלה "המקובלים".

[עריכה] ראו גם