חיים דרוקמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הרב חיים דרוקמן | |
|---|---|
| תאריך לידה | 15 בנובמבר 1932 |
| כנסות | 9, 10, 11, 15 |
| סיעות | מפד"ל, מורשה |
| תפקידים בולטים | |
חיים דרוקמן (נולד ט"ז במרחשוון ה'תרצ"ג 15 בנובמבר 1932) רב, מחנך ומנהיג ציבור.
בין תפקידיו, ראש ישיבת אור עציון, שהיא ישיבת בני עקיבא הכוללת ישיבה תיכונית, ישיבת הסדר וישיבה גבוהה. יושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא וחבר ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא. החל משנת תשס"ד מכהן גם כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
הרב חיים דרוקמן נולד בקוטי, פולין ועלה לארץ בחודש אב ה'תש"ד (אוגוסט 1944), לאחר שהוריו הצליחו להינצל בשואה.
לאחרי הכיבוש הגרמני הסתתרה משפחתו במחבוא שנחפר מתחת לבית דודו באזור הלא יהודי של העיירה, דבר שהביא להצלתם. לאחר מכן החליטו לברוח לרומניה שהייתה קרובה ועברו את נהר הדירמוש מחופשים לגויים. בהגיעם לרומניה, רצו הוריו של חיים לעלות לארץ, אך הם לא קיבלו סרטיפיקטים. הם פגשו שם זוג יהודים חשוכי ילדים שקיבלו סרטיפיקטים, והיו מוכנים לקחת את חיים כבנם לארץ. דבר שהיה כרוך עדיין בסכנת חיים, מכיון שאת אחת משלושת אוניות ההעפלה שבהן עלה, טיבעו משחתות גרמניות.
למד במוסד ”עלייה” בפתח-תקווה, בישיבת בני עקיבא כפר הרואה ובישיבת ”מרכז הרב” בירושלים אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשנים 1955 - 1956 יצא בשליחות תנועת בני עקיבא לארה”ב.
בבחירות לכנסת ה-9 בשנת 1977 נכנס לראשונה לכנסת מטעם סיעת המפד"ל. בממשלת בגין השניה, בשנת 1981, מונה כסגן שר הדתות, אך פרש מהתפקיד לאחר 7 חודשים (2 במרץ 1982) בשל אישור הנסיגה מחבל ימית בכנסת. בשנת 1983 פרש מהמפד”ל והקים את ”מחנה הציונות הדתית” (מצ”ד) ויחד עם פועלי אגודת ישראל הקים את ”מורשה”, במסגרתה התמודד בבחירות לכנסת ה-11 (בשנת 1984). ב-1986 פרש מ”מורשה” וחזר והצטרף למפד”ל. הוא פרש מהכנסת ב-1988. לקראת הבחירות לכנסת ה-15 (בשנת 1999) נתבקש לשוב ולכהן בכנסת, והוא הוצנח למקום ה-2 ברשימת המפד"ל לכנסת ה-15, וכיהן במסגרתה בכנסת עד 2003.
היה פעיל בתנועת "גוש אמונים". בזמן פינוי ישובי סיני ירד עם משפחתו ותלמידיו לחבל ימית עד לפינוי. ב-כ"ג בחשוון תשנ"ד, 7 בנובמבר 1993 נפצע בפיגוע ירי שבוצע לעבר רכבו בדרכו לקרית ארבע. בפיגוע נהרג נהגו, אפי איובי.
במרוצת השנים כיהן הרב דרוקמן כאב בית דין לגיור במחוז הדרום. בשנת 1997 עמד בראש הועדה לגיור קטינים שהגישה את המלצותיה לראש הממשלה. בראשית שנת 2004 החל לכהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה.
בשנת 1999 נמתחה עליו ביקורת ציבורית על שלא ערב את המשטרה בפרשת ההטרדות המיניות בישיבת "נתיב מאיר" אשר הגיעו לידיעתו והעדיף למצות בירור פנימי תוך הרחקת החשוד מהתלמידים. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין שיגר לו מכתב נזיפה חמור על כך שלא ערב את המשטרה.
[עריכה] משנתו החינוכית
היה ממיסדיה של אם ישיבות ההסדר "כרם ביבנה" בשנת תשי"ד ביחד עם חניכיו בשבט "איתנים" של בני-עקיבא ביניהם נמנו הרב זלמן מלמד, הרב יעקב פילבר, הרב צפניה דרורי, הרב בנימין הרלינג, הרב שבתי זליקוביץ ועוד.
לימים, הקים את ישיבת ההסדר אור עציון, הדוגלת במשנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. מכהן כיום גם כחבר הועד המנהל של איגוד ישיבות ההסדר ובעל השפעה רבה על הקשר שבין ישיבות ההסדר וצה"ל.
באורח חייו ובעיסוקיו הרבים מספור מגשים את הערך "תורה עם דרך ארץ" ומפנים ערך זה גם בקרב מאות תלמידיו העוסקים בכל תחומי החיים בתודעה של שליחות. הרב דרוקמן הינו בין הבולטים בהוראת משנתו של הרב קוק.
[עריכה] מתלמידיו
- הרב מרדכי אלון - ראש ישיבת הכותל
- הרב ישראל וייס - הרב הראשי לצה"ל
[עריכה] לקריאה נוספת
- נתיבי אור - ספר שמלקט את שיחותיו של הרב דרוקמן על ידי תלמידו, דוד שניאור.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חיים דרוקמן באתר הכנסת
- שיעורי הרב חיים דרוקמן מאתר "מורשת"
- שיעורי הרב חיים דרוקמן מאתר מכון מאיר
- אתר מערך הגיור
- אתר אגודת הבוגרים ישיבת אור עציון


