אוקראינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוקראינה
אוקראינה סמל אוקראינה
דגל סמל
מוטו לאומי: חופש, הסכמה וטוב לב
המנון לאומי: התהילה האוקראינית לא נמוגה
מיקום אוקראינה
יבשת אירואסיה (אירופה ואסיה)
שפה רשמית רוסית, אוקראינית
עיר בירה קייב
50°27′ צפון 30°30′ מזרח
העיר הגדולה ביותר קייב
משטר דמוקרטיה חצי נשיאותית
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
ויקטור יושצ'נקו
ויקטור ינוקוביץ'
הקמה
- תאריך
פירוק ברית המועצות
24 באוגוסט, 1991
שטח
- סה"כ
- % מים
43 בעולם
603,700 קמ"ר
זניח
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
25 בעולם
47,425,336
79 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
27 בעולם
339,676 מיליון $
7,162 $
מטבע הריבניה (UAH)
אזור זמן UTC +2
סיומת אינטרנט ua
קידומת בינלאומית 380+

אוקראינהאוקראינית: Україна) היא מדינה הממוקמת בחלק המזרחי של אירופה. היא גובלת בים השחור בדרום, רוסיה במזרח ובצפון מזרח, בלארוס בצפון, פולין בצפון מערב, סלובקיה, הונגריה במערב, רומניה ומולדובה בדרום מערב.

אוקראינה הייתה חלק מן האימפריה הרוסית, האיחוד הפולני-ליטאי וחלק מברית המועצות. קיבלה את עצמאותה אחרי התפרקות ברית המועצות בשנת 1991.

תוכן עניינים

[עריכה] מקור השם

השם אוקראינה מגיע מהשורש הסלאבי העתיק "kraj" משמע לחתוך, למשמעות השם יש דעות רבות:

  • אזור גבול או חזית (ברוסית "okraina" מקבילה ל-mark בגרמנית עבור Denmark או Ostmark).

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אוקראינה

המתיישבים הראשונים באזור היו אנשים מהתקופה הכלקוליתית במילניום השלישי לפני הספירה. בתקופת הברזל התיישבו באזור שבטים סימריאנים, סקיתים וסמארטיאנים כמו גם שבטים נוודים אחרים. קולוניות יווניות עתיקות נוסדות בצפון מזרח לחופי הים השחור הונצחו על ידי ערים רומאיות וביזנטיות עד המאה ה-6 לספירה. במאה ה-3 לספירה הגיעו שבטים גותים שנקראו "אוייאום" הם נשארו באזור עד אמצע המאה ה-5 לספירה, הם הותקפו על ידי שבטים הונים, לאחר שניצחו אותם בקרב נדאו הם הורשו להתיישב באזור פאנוניה (הונגריה של היום). בעקבות הוואקום שנוצר במאה השישית לספירה התבססו באזור שבטים סלאבים כשהם פושטים על מרבית אוקראינה, פולין ואזור הבלקן. באותו הזמן ממלכת הכוזרים התרחבה לאזור מזרח אוקראינה כשהיא כובשת את העיר קייב.

בין השנים 882 ועד 1204 שימשה קייב, כבירת ממלכת רוס של קייב שהייתה אבן היסוד למדינות הסלאביות המזרחיות, במאה ה-9 פלשו או הוזמנו (תלוי במקורות) הוארנגים בהנהגתו של אולג (ויקינג שבדי) וביססו את הממלכה להיות אחת הגדולות והחזקות באירופה עד סוף המאה ה-11. שושלת רוריק (שהמלך אולג נמנה בה) המשיכה לשלוט על שאריות האימפריה עד להתפרקותה באוקראינה וברוסיה כשאיוון האיום היה אחרון מצאצאיה. בסוף המאה ה10 אזרחי הממלכה התנצרו לנצרות ביזאנטית שנהפכה מאוחר יותר לנצרות האורתודוקסית. לאחר מכן בין המאה ה-13 והמאה ה-14 מזרחה נכבש על ידי המונגולו-טטארים, ומערבה בהדרגתיות אוחד עם פולין. במהלך המאה ה-14 השתלטה ליטא על רוב שיטחה של אוקראינה. ובמהלך המאה ה-16 היא התמזגה עם פולין, ששלטה בה לסירוגין עד המאה ה-18.

במאה ה-17 כבשה תורכיה את דרום אוקראינה. באותה תקופה הרימו הקוזאקים מרד נגד השלטון המרכזי וערכו פוגרומים ביהודים ופולנים. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית לרוסיה, בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה לרוסיה במסגרת חלוקת פולין רק בשנת 1795. במהלך המאות ה-17 וה-18 התנהלו קרבות עזים על אדמת אוקראינה בין תורכיה לפולין, רוסיה הצטרפה לקרבות אלה בהמשך. בשנת 1795 אוקראינה חולקה סופית בין האימפריה הרוסית, אוסטריה והאימפריה העות'מנית.

רוס של קייב המאה ה9 לספירה
הגדל
רוס של קייב המאה ה9 לספירה

במאה ה-19 הסתמן סוף האוטונומיה על ידי פירוק הצבא הקוזאקי. אז החלה התפתחות מואצת של הכלכלה. עם המהפכה ברוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה הכריזה אוקראינה על עצמאותה כרפובליקה העממית של אוקראינה, אך הסיעות השונות בתוך המדינה ומחוצה לה, לא הניחו למצב זה לשרוד לאורך זמן. על אדמת אוקראינה התנהל מאבק עיקש בין מצדדי אוקראינה העצמאית, הצבא האדום, הצבא הלבן, הגרמנים והפולנים. באותו זמן סבלו היהודים מאוד מהפרעות בידי כנופיות.

בשנת 1919, במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ולאחר שהוכנעו קבוצות בדלניות של לאומנים אוקראינים, הייתה אוקראינה המזרחית לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אוקראינה, ומערבה צורף לפולין, חבל בוקובינה צורף לרומניה. לאחר הניצחון במלחמת האזרחים, פעלה הממשלה הסובייטית לחיזוק התעשיה וריכוז העבודה החקלאית בקולחוזים וסובחוזים. ב1928 סטלין הגה את תוכנית החומש שהביא לתיעוש מהיר מאוד של המדינה, הפיכת החוות החקלאיות הפרטיות לקולחוזים. בעקבות מהלך זה עשרות מיליוני חקלאים איבדו את רכושם חלקם נשלחו לעבוד בגולאגים בסיביר ומיליוני חקלאים נוספים (בעיקר בדרום-מרכז אוקראינה) מתו מרעב. במשך 5 השנים אוכלוסיית אוקראינה קטנה ב-3 עד 6 מיליוני בני אדם. תקופה זאת נקראת בפי האוקראינים הולודומר. זהו הרעב הגדול ביותר, מעשי אדם, שפקד את אירופה בכל תקופת ההיסטוריה.

תעמולה סובייטית בשנות ה-20, באוקראינית: " בני, הצטרף לבית הספר למפקדים אדומים, והגנת אוקראינה הסובייטית תיהיה מובטחת"
הגדל
תעמולה סובייטית בשנות ה-20, באוקראינית: " בני, הצטרף לבית הספר למפקדים אדומים, והגנת אוקראינה הסובייטית תיהיה מובטחת"

אחרי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב אוקראינה המערבית שוב אוחדה עם המזרחית, וכן קיבלה אוקראינה את חבל בוקובינה ובסרביה הדרום-מערבית מרומניה. בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השניה אוקראינה נכבשה כולה על-ידי הצבא הגרמני. על שטחה הוקמו גטאות, יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי יחידת האיינזצגרופן של ה-אס אס ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים (במיוחד במערב אוקראינה) קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת היהודים וגם בהשמדתם, סך הכול על פי ההערכות כ-900 אלף יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה, אחד המקומות הידועים לשמצה הוא באבי יאר, בפאתי קייב. בשנת 1944, לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם, המספר כולל את יהודייה, בנוסף ל2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום. עם הקמת האומות המאוחדות התקבלה אוקראינה כחברה מלאה בארגון (כמו בלארוס) למרות שהייתה חלק מברית המועצות (שהייתה חברה גם היא). בשנת 1954, צוינו 300 שנה לאיחוד אוקראינה עם רוסיה, ולכבוד זאת קיבלה אוקראינה את חבל קרים מידי רוסיה.

העם דורש מהפכה, כיכר העצמאות בקייב
הגדל
העם דורש מהפכה, כיכר העצמאות בקייב

.

במהלך סוף שנות ה-80 גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות אסון צ'רנוביל, ובשנת 1991 עם התמוטטותה של ברית המועצות זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.

בסוף 2004 אוקראינה חוותה את המהפכה הכתומה שהביאה להפלתה של הממשלה המושחתת של קוצמה והביאו לשלטון את ויקטור יושצ'נקו ויוליה טימושנקו הפרו-דמוקרטיים.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אוקראינה
תוצאת הבחירות לפרלמנט,2006
הגדל
תוצאת הבחירות לפרלמנט,2006
הפרלמנט האוקראיני
הגדל
הפרלמנט האוקראיני

אוקראינה היא דמוקרטיה עם מערכת חצי נשיאותית בעלת רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת הנפרדות אחת מהשנייה. נשיא אוקראינה הנבחר אחת לחמש שנים עומד בראש הרשות המבצעת. בפרלמנט (ורחובנה ראדא) יש 450 צירים אשר נבחרים בבחירות כלליות אחת ל4 שנים. ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא, והבחירה בראש הממשלה מתאפשרת רק כאשר יש רוב של 50% מהפרלמנט.

בבחירות לפרלמנט משתתפות עשרות מפלגות אך משום שאחוז החסימה הוא 3% רק מעטים הצליחו להכנס ליצוג. בבחירות שהתקיימו ב26 במרץ 2006 התברגו רק 5 מפלגות בהן:

  • מפלגת האזורים (פארטיאה ריגיוניב) - של ויקטור ינוקוביץ עם 32.14% מהקולות או 186 מושבים.
  • בלוג יוליה טימושנקו - עם 22.29% או 129 מושבים.
  • בלוג נאשא אוקראינה (אוקראינה שלנו) - של הנשיא ויקטור יושצ'נקו, הנשיא לא חבר בה אבל היא מייצגת את דעותיו. המפלגה קיבלה 13.95% מהקולות או 81 מושבים.
  • המפלגה הסוציאליסטית של אוקראינה עם 33 מושבים.
  • המפלגה הקומוניסטית עם 21 מושבים.

כאשר רק שלושת המפלגות האמצעיות נמנות יחד עם תומכי המהפכה הכתומה, מה שיאפשר להם להקים קואליצייה כתומה בפרלמנט עם 243 מושבים.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אוקראינה

הגידולים העיקרים של אוקראינה הם תפוחי אדמה, סלק, סוכר, חמניות, פירות, כותנה, הדרים. אוקראינה מיצאת גם נפט ופחם ובנוסף התעשיה שלה מפתחת גם מתכות. היצוא של המדינה מתבצע בעיקר בעזרת נמלי הים השחור שלהם, אולם הם משתמשים גם במטוסים.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת טופוגרפית של אוקראינה
הגדל
מפת טופוגרפית של אוקראינה
ערך מורחב – גאוגרפיה של אוקראינה

אוקראינה ממוקמת לחוף הים השחור בדרום מזרח אירופה. המדינה גבולות במזרח עם רוסיה, בצפון בלארוס ובמערב פולין, סלובקיה, הונגריה, רומניה ומולדובה.

טבע הארץ הוא מישורי, רק כ5% הרים במערב המדינה, בצפון ישנן ביצות, המדינה עשירה בקרקע שחורה פורייה, וכ-15% משטחה מיוער. באוקראינה נמצאים הרי הקרפטים והרי קרים וכן נהרות ידועים כמו הדניפר והבוג הדרומי וכן הבוג המערבי והדנייסטר.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אוקראינה
בית האופרה של קייב
הגדל
בית האופרה של קייב

האוכלוסייה באוקראינה מונה מעל 46 מיליון איש מתוכם, כ-78% אוקראינים, כ-17% רוסים ומיעוטים רבים אחרים בהם יהודים (0.2%).

לפני התפרקות ברית המועצות אוכלוסיית יהודייה של אוקראינה עמדה על כ-1% מכלל האוכלוסייה (52 מיליון אזרחים), כיום כתוצאה מהגירה שלילית המספר ירד לכ200 אלף יהודים, רוב יהדות אוקראינה היגרה בשנות ה-90 לישראל אך קהילות גדולות קיימות גם בארצות הברית, רוסיה, קנדה וגרמניה. אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות תחום המושב. רוב יהדות ארצות הברית היגרה מאוקראינה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20, עקב חוקי מאי והפוגרומים שבוצעו בהוראתו של אלכסנדר השלישי צאר רוסיה.

רוב האוכלוסייה נמנה על הכנסייה האורתודוקסית.ישנה קהילה קתולית קטנה במערב המדינה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוקראינה