מועדון הכדורגל סאות'המפטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שם מלא | מועדון הכדורגל סאות'המפטון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| כינוי | הקדושים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1885 כסנט מרי'ס YMA | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| אצטדיון | אצטדיון סנט מרי, סאות'המפטון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר מושבים | 32,551 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| יו"ר | {{{יו"ר}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאמן | הארי רדנאפ | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ליגה | ליגת המשנה האנגלית |
||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר אליפויות | 0 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר גביעים | 1 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
מועדון כדורגל סאות'המפטון (Southampton Football Club) הנו קבוצת כדורגל מקצוענית מסאות'המפטון, אנגליה. "הקדושים" (The Saints) משחקים נכון לעונת 2005/06 בליגת המשנה האנגלית, לאחר שהות בת 27 שנים בליגה האנגלית הבכירה. בין השנים 1898 ו-2001 שיחקה הקבוצה באצטדיון הדל (Dell Stadium), אלא שתכולתו הקטנה אילצה את הקבוצה לעבור בשנת 2001 לאצטדיון גדול יותר, אצטדיון סנט מרי (32,551 מקומות ישיבה). מאמנה הנוכחי של הקבוצה הוא הארי רדנאפ, ומדייה המסורתיים כוללים חולצת פסים אדומה-לבנה ומכנס שחור.
יריבתה המושבעת של סאות'המפטון היא פורטסמות', השוכנת אף היא בדרום אנגליה. אף שעד שנות החמישים הייתה סאות'המפטון בצילה של פורטסמות', מ-1960 ואילך היו אלה הקדושים ששהו בליגה הגבוהה יותר כמעט מדי שנה. סאות'המפטון אף ניצחה את פורטסמות' בכל משחק גביע בין השתיים. נוכח ירידתה של סאות'המפטון לליגת המשנה ב-2005, פורטסמות' היא כעת הקבוצה הבכירה של דרום אנגליה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] השנים הראשונות
סאות'המפטון נוסדה בשנת 1885 תחת השם St Mary's Church Young Men Association (אגודת הגברים הצעירים של כנסיית מרים הקדושה). 13 שנים לאחר מכן שונה שמו של המועדון לסאות'המפטון סנט מרי'ס, ומכאן כינויים "הסיינטס". הקבוצה הצטרפה לליגה הדרומית (מקבילתה של הפוטבול ליג) בשנת 1894 וזכתה באליפות הליגה הזו בין השנים 1897-99 ושוב ב-1901, 1903 ו-1904. ב-1899 הגיע המועדון לגמר גביע ה-FA, אך הובס 4-0 על ידי ברי. היה זה הראשון מבין ארבעה משחקי גמר שבהם ישתתף בעתיד; למשחק הגמר השני הגיעה הקבוצה ב-1902, אך הפעם הפסידה 2-1 לשפילד יונייטד.
סאות'המפטון התקבלה לליגה השלישית של הפוטבול ליג בשנת 1920, נוכח התפרקותן של קבוצות רבות במהלך מלחמת העולם הראשונה. הקבוצה הצליחה להעפיל לליגת המשנה האנגלית ב-1921, שם הוסיפה לשחק ב-31 השנים הבאות. במהלך מלחמת העולם השנייה נחת פגז גרמני באצטדיון הדל, מה שחייב את סאות'המפטון לשחק בפראטון פארק, מגרשה הביתי של יריבתה השנואה פורטסמות'.
הקבוצה כמעט ועלתה לליגה הבכירה בשנת 1949, לאחר שחסרה לה נקודה אחת בלבד. הפרש שערים עדיף פחות מנע ממנה להעפיל לליגה הבכירה בשנת 1950. כעבור 3 שנים ירדו הקדושים חזרה לליגה השלישית. רק ב-1960 שבה הקבוצה לליגת המשנה, כשהחלוץ דרק ריבס כובש לזכותה 39 שערים. הקבוצה הגיעה לחצי גמר גביע ה-FA בשנת 1963, אך נוצחה 1-0 על ידי מנצ'סטר יונייטד מול 68,000 צופים בווילה פארק.
[עריכה] העלייה על מפת הכדורגל
היה זה המאמן טד בייטס שהעלה את סאות'המפטון לראשונה בתולדותיה לליגה האנגלית הבכירה בשנת 1966, לאחר שסיימה במקום השני בליגת המשנה. החלוץ רון דיוויס כבש 43 שערים לזכות הקבוצה בעונה הבאה והשאיר אותה בליגה הבכירה בשמונה השנים הבאות. פעמיים בתקופה זו סאות'המפטון העפילה למפעלים אירופים, עד שירדה בסופו של דבר בשנת 1974 לליגת המשנה.
היום המהולל ביותר בתולדותיו של מועדון הכדורגל סאות'המפטון אירע במאי 1976. קבוצתו של לורי מקנמי, אז בליגת המשנה, זכתה בגביע ה-FA הראשון בתולדותיה לאחר ניצחון סנסציוני 1-0 על מנצ'סטר יונייטד באצטדיון ומבלי. הזכייה אותתה על תקופה טובה באצטדיון הדל, שכן כעבור שנתיים בלבד עלתה סאות'המפטון לליגה הבכירה. ב-1979 שוב מצאו עצמם הקדושים בוומבלי, הפעם בגמר גביע הליגה האנגלית, בו הפסידו 3-2 לנוטינגהם פורסט. בשורותיה של סאות'המפטון שיחק אז אלן בול האגדי, אחד מיני כוכבים רבים ששיחקו בקבוצה בתקופה זו.
החתמתו של כוכב HSV המבורג קווין קיגן, שזכה פעמיים בפרס הכדורגלן האירופי של השנה, הייתה הברקה של המאמן לורי מקנמי, שהותירה את עולם הכדורגל כולו בהלם. קיגן, כמו גם השוער האירי המפורסם פיטר שילטון, היו אחראים לאחת מעונותיה המוצלחות ביותר של הקבוצה מאז ומעולם (1983/84), בה סיימה במקום השני אחרי ליברפול האלופה והעפילה לחצי גמר גביע ה-FA.
הקבוצה העפילה למפעלים אירופיים בפעם הרביעית בחמש שנים לאחר שסיימה את עונת 1984/85 במקום החמישי בטבלה. ב-1986 שוב העפילה לחצי גמר גביע ה-FA, אך הודחה על ידי ליברפול. מקמני עזב את המועדון בסוף העונה והוחלף על ידי שחקן הסיינטס בעבר, כריס ניקול. ניקול הוביל את הקבוצה לשלב חצי גמר גביע הליגה, אך גם הפעם הודחה על ידי ליברפול. הקבוצה חוללה היסטוריה בשנת 1989 כשבהרכבה הראשי הופיעו שלושה אחים - דני, רודני וריימונד וואלאס.
ב-1990 הקבוצה נהנתה מההתקפה השנייה בטיבה בליגה, עם 71 שערי זכות. החלוץ מתיו לה טיסיה, מלך שערי הקבוצה, זכה בפרס הכדורגלן הצעיר של השנה, שעה שעמיתו רודני וואלאס תופס את המקום השני. לה טיסיה היה מלך שערי הקבוצה גם ב-1991, ורשם לזכותו כמה הופעות בנבחרת אנגליה עד לפרישתו ממשחק פעיל בשנת 2002. גם אלן שירר הצעיר, אז קפטן נבחרת הכדורגל האולימפית של אנגליה, גילה בשלב זה כישרון יוצא דופן בהתקפה של הסיינטס.
ניקולס פוטר בסוף 1991 אף שהצליח להימנע מירידה בחמש שנותיו במועדון. תחתיו התמנה איאן ברנטפוט למאמן הקבוצה. ברנטפוט הוביל את המועדון לגמר גביע הליגה, בו הפסידה 3-2 לנוטינגהם פורסט. שירר היה מלך שערי הקבוצה בשנת 1992 עם 21 כיבושים.
[עריכה] סאות'המפטון בפריימר ליג
לקראת עונת 1992/93, עונתה הראשונה של הליגה הבכירה במתכונתה החדשה כפריימר ליג, רכשה בלקבורן רוברס את אלן שירר בסכום שיא דאז בן שלושה מיליון ליש"ט. רוברס רכשו גם את שוער סאות'המפטון טים פלאוורס תמורת 2 מיליון ליש"ט, הסכום הגבוה ביותר ששולם עבור שוער כדורגל מאז ומעולם.
המועדון נחלש משמעותית בעקבות זאת ובינואר 1994 ברנטפוט פוטר. אלן בול שב למועדון, הפעם כמאמן, ואילו לורי מקמני חזר כמנהל מקצועי. כנגד כל הסיכויים הצליחו להשאיר את הקבוצה בפריימר ליג. העונה הבאה הסתיימה טוב יותר, כשסאות'המפטון מסיימת במקום העשירי בטבלה. בול עזב בעונה הבאה לטובת מנצ'סטר סיטי, ומאמן הנוער דייב מרינגטון תפס את מקומו. מרינגטון הצליח בקושי להימנע מירידה, כשקבוצתו מסיימת את עונת 1995/96 במקום ה-17 בטבלה, מקום אחד מעל הקו האדום.
לקראת עונת 1996/97 מונה כוכב ליברפול ונבחרת סקוטלנד לשעבר, גרהם סונס, למאמן הקבוצה. סונס החתים מספר שחקנים, ביניהם הבלם הנורבגי קלאוס לונדקוואם והקשר הישראלי אייל ברקוביץ'. בעונתו הראשונה במועדון נאלץ סונס להתמודד בתחתית הטבלה, אך ניצל בסופו של דבר מירידה לליגת המשנה.
סונס התפטר בעונה שלאחר מכן ותחתיו מונה מאמן סטוקפורט קאונטי דייב ג'ונס. ג'ונס הוביל את המועדון למקום ה-12 בעונת 1997/98. אך סאות'המפטון פתחה נורא את עונת 1998/99, כשצברה נקודה אחת משמונת משחקיה הראשונים. יחד עם זאת, שיפור ניכר חל ביכולתה של הקבוצה בחלקה השני של העונה ומספר ניצחונות רצופים איפשרו לה לשרוד בליגה על חשבונה של צ'רלטון אתלטיק.
ג'ונס נאלץ לעזוב את הקבוצה לאחר עונת 1999/2000 (בה סיימה במקום ה-13) נוכח האשמות שווא בדבר התעללות בילדים. גלן הודל, מאמן נבחרת אנגליה לשעבר, התמנה למאמן הסיינטס בינואר 2000 והצליח גם הוא להשאיר את הקבוצה בפריימר ליג, לפני שעזב במרץ 2001 לטובת טוטנהאם הוטספור.
סטוארט גריי, מאמן הכושר של הקבוצה, קודם בתפקיד והתמנה למנג'ר זמני עד לסוף עונת 2000/01. בין היתר רשם לזכותו ניצחון בלתי נשכח 3-2 על ארסנל באצטדיון הדל. מינויו הפך לקבוע בקיץ 2001, שעה שהמועדון עבר לביתו החדש באצטדיון סנט מרי בן 32,000 המקומות. 32 מיליון ליש"ט הושקעו בבנייתו. אולם עונת החניכה של האצטדיון נפתחה בכי רע, עם שני ניצחונות בלבד משמונה המשחקים הראשונים של הקבוצה. גריי פוטר במהירות ותחתיו הוחתם מאמנה הסקוטי של קובנטרי סיטי, גורדון סטראכן. הלה הצעיד את המועדון לסיום במקום ה-11 בפריימר ליג.
סטראכן הפתיע רבים כשהוביל את קבוצתו למקום השמיני בעונת 2002/03, מיקום השיא שלה אי פעם בפריימר ליג, וכן להופעה רביעית בגביע ה-FA מול ארסנל באצטדיון המילניום. אף שארסנל זכתה בסופו של דבר בגביע, משחק הגמר ייזכר בזכות תמיכתם הבלתי פוסקת של אוהדי הסיינטס לכל אורך המשחק.
מכל מקום, כיוון שארסנל כבר הבטיחה לעצמה מקום בליגת האלופות, הופעתם של הקדושים בגמר הגביע הספיקה להם כדי להבטיח מקום בגביע אופ"א לקראת עונת 2003/04. אולם סאות'המפטון נוצחה כבר בסיבוב הראשון על ידי סטיאווה בוקשרט הרומנית, והיציבות במועדון נתערערה עוד יותר נוכח הודעתו של סטראכן כי בכוונתו לפרוש מהמועדון בסוף העונה.
בסופו של דבר סטראכן עזב לפני כן, בפברואר 2004. מאמן קבוצת המילואים של סאות'המפטון, סטיב ויגלי, היה למאמן זמני, עד שנמצא מחליף בדמותו של סקוטי נוסף, מאמן פלימות' ארגייל לשעבר פול סטארוק. הלה הביא את הקבוצה למקום ה-12 המכובד בעונתו הראשונה במועדון.
אך סטארוק התפטר במפתיע כעבור שני משחקים בלבד בעונת 2004/05. סטיב ויגלי זכה לאמונו של יושב ראש סאות'המפטון רופרט לואו והוחתם על בסיס קבוע, אולם לא הצליח לשנות את פני הדברים בקבוצה. תחת הדרכתו הקבוצה ניצחה רק פעם אחת ב-14 משחקים, והנהלת המועדון חשה כי ישנו צורך במציאת מאמן מנוסה יותר. לואו החתים את הארי רדנאפ, מאמן פורטסמות' השנואה.
ואולם גם רדנאפ לא הצליח להתחמק מהבלתי נמנע. ב-15 במאי, 2005, ירדה סאות'המפטון מהפריימר ליג מהמקום האחרון, אליו הידרדרה בעקבות הפסד ביתי 2-1 למנצ'סטר יונייטד. כך נסתיימו להן 27 עונות רצופות בליגה האנגלית הבכירה.
[עריכה] סאות'המפטון היום
המועדון נדרש לבצע שינויים כדי להסתגל לחיים בליגת המשנה: רדנאפ נותר בתפקידו כמאמן, אולם עוזרו ג'ים סמית' פוטר מהמועדון. על אף מכירתו של כוכב הקבוצה פיטר קראוץ', סאות'המפטון התחזקה בדניס וייז, קמיל קוסובסקי, ריקרדו פולר ומרסלו טחארה. הקבוצה, הייתה צפויה בעיני רבים לשוב לפריימר ליג בתום עונת 2005-06 פתחה את עונת 2005/06 כשהיא צברה 11 נקודות מששת משחקיה הראשונים אך ההמשך היה בינוני מאוד והקבוצה סיימה במקום ה 12 בלבד.
[עריכה] תארים
- גביע ה-FAי: 1978
[עריכה] שחקנים
[עריכה] סגל שחקנים נוכחי
[עריכה] קדושים מפורסמים
- אלן בול
- טד בייטס
- ברוס גרובולאר
- קווין קיגן
- גרהם לה סו
- כריס מרסדן
- אלן שירר
- פיטר שילטון
- דייב ווטסון
- אייל ברקוביץ'
- מתיו לה טיסיה
- אגיל אוסטנדסטאד
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Southampton F.C. האתר הרשמי
- חדשות אודות סאות'המפטון (BBC)
- Saintsforever.com - אתר אוהדים #1
- LoyalSaints.com - אתר אוהדים #2
| איפסוויץ' טאון | ברמינגהאם סיטי | ברנלי | דרבי קאונטי | האל סיטי | וולברהמפטון ונדררס | ווסט ברומיץ' אלביון | לוטון טאון | לידס יונייטד | לסטר סיטי | נוריץ' סיטי | סאות'אנד יונייטד | סאות'המפטון | סוונסי | סטוק סיטי | סנדרלנד | פלימות' ארגייל | פרסטון נורת' אנד | קארדיף סיטי | קובנטרי סיטי | קולצ'סטר יונייטד | קווינס פארק ריינג'רס | קריסטל פאלאס | שפילד ונסדיי | |

