מסאג' תאילנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסאג' תאילנדי (בתאילנדית: นวดแผนโบราณ - "מסאג' תאילנדי מסורתי קדמון" (Nuat phaen boran)) הינו תחום ברפואה משלימה, אחד מבין כ- 150 סוגים שונים של צורות עיסוי. על-אף, שהמסאג' התאילנדי מתבסס על פילוסופיות מהרפואה הסינית, המשתמשת בעקרונותיו של היין-יאנג להשגת איזון אנרגטי בגוף ולרגיעת הנפש, מעדיפים בתאילנד לקרוא לשיטת העיסוי בשם: "מסאג' תאילנדי מסורתי" כיוון, שהוא מכיל גם שיטות פעולה הייחודיים רק לתאילנד. כמו-כן, מאחר ובדרך התבצעותו, דומה הוא במקצת ליוגה, העושה שימוש רב בתרגילי גמישות וריפיון, יש הטוענים כי, מקורו גם מהודו, כאשר הופץ על-ידי נזירים בודהיסטים לפני כאלפיים חמש מאות שנים ברחבי המזרח הרחוק.


המסאג' התאילנדי הינו תהליך של מגע אנושי הכולל עיסויים ולחיצות איטיות באזורי רקמות רכות, גידים ושרירים המבוצעים באמצעות מפרקי המעסה, מתיחות לגמישות הגוף ותרגילים מגווונים להמרצה ואיזון של מחזור הדם. המתיחות והתרגילים כוללים שילובי מגע כוחניים בין רגליו וידיו של המעסה כלפי האדם (להלן: "המטופל").

רוב העיסויים והלחיצות מבוצעים באזורים בעלי רגישות מיוחדת לאורך הגוף, ועל-כן, מכונים הם "קווי האנרגיה" ("מרידיאנים" ברפואה הסינית), שדרכם על-פי פילוסופיית העיסוי התאילנדי, מקבל הגוף חום, "אנרגיות מאוזנות" וזרימת דם בריאה. טכניקת הלחיצות יעילה יותר כאשר מבוצעת בתנועות מעגליות בנקודות אשר מהוות מעיין "צמתי אנרגיה", הידועים גם במונח: "נקודות לחיצה".

לעיתים, בזמן העיסוי, עלול האדם לחוש, שלא בנוח מפאת הלחיצות והמתיחות המופעלות, אומנם, לאחר העיסוי ירגיש הוא רפיון ועירנות מרנינה.

לטענת המעסים, העיסוי אף משחרור חסימות במערכת הדם והלימפה ומקל על לחץ נפשי, כאבי גב, כאבי ראש, כאבי שרירים ונדודי שינה.


את המסאג' התאילנדי נהוג לבצע על מזרן רך הצמוד לריצפה וזאת משום הנוחות בביצוע תרגילי גמישות ומתיחה ויכולתו של המעסה לנצל את משקלו שלו לביצוע התרגילים השונים. אין צורך על האדם להיות גמיש על מנת לחוות מסאג' תאילנדי, ישנו גיוון רב של תרגילים ותנוחות אשר ניתן לבצע. ניתן לתאר תרגילים אילו כ"יוגה פסיבי", הנעשה על-ידי המעסה. בניגוד לשאר סוגי המסאג'ים, אין נהוג להשתמש בשמני עיסוי מאחר והמעסה עלול להחליק מאזורים אשר בכוונתו לעסות. יחד עם זאת, המסאג' מתבצע כאשר האדם לבוש בבגדים נוחים.

על המעסה, להיות בקיא בכל חלקי הגוף, להכיר את תועלתיו ומגרעותיו ולהיות בכושר מספיק דיו אף כדי להרימו. אומנם, זאת לא ביחס הפוך למימדי גופו של המעסה. בתאילנד לדוגמה, הנשים הינם רובן של המעסות והן בדרך כלל קטנות מימדים מלקוחותיהן.


המסאג' התאילנדי המסורתי נחשב למקצוע מבוקש ורציני ברחבי תאילנד, ועל מנת להיות מעסה מקצועי יש לעבור השתלמות האורכת לכל הפחות 60 שעות, במוסד המעניק תעודת: "מעסה בעל רשיון". המוסד המוכר ביותר ללימוד נמצא במקדש וואט-פו בבנגקוק (המרכז הלאומי לרפואה מסורתית בתאילנד), אשר אליה מגיעים מכל קצוות תבל כדי ללמוד עיסוי תאילנדי מסורתי. כמו-כן, ישנה אפשרות למתן מסאג' ללקוחות על-ידי הסטודנטים מהמקום, בפיקוח מוריהם.

חוקי העבודה בתאילנד אוסרים על עבודה רצופה של מעסה, המוגבל לעד שישה לקוחות ביום. זמן מתן העיסוי המקובל ללקוח נע בין חצי שעה לשעתיים וחצי. האחרון כולל תרגילי גמישות ומתיחה המתמקדים בעיקר בגפיים ועיסוי החלק הקדמי בגוף לרבות הבטן (האיזור היחיד, שניתן לעשות שימוש בשמן לעיסוי).


בשנים האחרונות התפשטה פילוסופיית המסאג' התאילנדי המסורתי גם לעולם המערבי, בעקבות אפשרויות הריפוי הרבות הגלומות בו. בארץ נפוץ המסאג' התאילנדי בעיקר במרכזי ספא ונופש.


[עריכה] קשרים חיצוניים

שפות אחרות