מחוזות ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדינת ישראל מחולקת לששה מחוזות מינהליים (שבעה, יחד עם יהודה ושומרון שמוטל בספק), לכל אחד מהם בירת מחוז ובה משרדי ממשלה מחוזיים, בית משפט מחוזי ועוד מוסדות.
החלוקה הראשית היא זו של משרד הפנים, לפיה נוהגת גם מערכת המשפט ועל פיה מוצגת הסטטיסטיקה הרשמית של הלמ"ס. עם זאת, למשרדי ממשלה ולגופים שלטוניים שונים יש חלוקות שונות במקצת.
ששת מחוזות המדינה נחלקים לשלושה מחוזות עירוניים, המחוזות הם: ירושלים, תל אביב וחיפה, ושלושה מחוזות מרחביים: הצפון, המרכז והדרום.
חלוקת משנה: חמשה-עשר מחוזות משנה המכונים נפות ו-50 אזורים טבעיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מחוז ירושלים
שם המחוז: מחוז ירושלים בירת המחוז: ירושלים
[עריכה] מחוז הצפון
שם המחוז: מחוז הצפון בירת המחוז: נצרת נפות:
[עריכה] מחוז חיפה
שם המחוז: מחוז חיפה בירת המחוז: חיפה נפות:
- נפת חיפה
- נפת חדרה
[עריכה] מחוז המרכז
שם המחוז: מחוז המרכז בירת המחוז: רמלה נפות:
[עריכה] מחוז תל אביב
שם המחוז: מחוז תל אביב בירת המחוז: תל אביב
- נפה: תל אביב-יפו. גבולות המחוז כוללים בו את הערים תל אביב ויפו וכן את הערים הסובבות אותן.
[עריכה] מחוז הדרום
שם המחוז: מחוז הדרום בירת המחוז: באר שבע נפות:
- נפת אשקלון
- נפת באר שבע
[עריכה] מחוז יהודה ושומרון
שם המחוז: מחוז יהודה ושומרון
(שטחים אלו לא מהווים שטח אינטגרלי ממדינת ישראל והם נקראים על ידי המדינה "השטחים המוחזקים" ועל ידי גורמים אחרים "שטחים כבושים".) מידע נוסף בערך: מדינה פלסטינית.
[עריכה] חלוקת ישראל בעבר
[עריכה] החלוקה המנהלית הבריטית (1946)
בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, הארץ חולקה לששה מחוזות:

