יוסף בן טוביה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף בן טוביה שימש כגובה כספים עבור בית תלמי ביהודה בתקופת השלטון התלמאי בארץ ישראל.
בן טוביה, בן למשפחה עשירה ומיוחסת מעבר הירדן, השכיל לנצל את המצב הפוליטי בארץ ישראל באותה תקופה על מנת להגיע לעמדת כח בחצר בית תלמי ולמעשה הפך לנציגו בארץ ישראל. באותה תקופה החל המצב בין ההנהגה היהודית בארץ ישראל לבין תלמי השלישי אורגטס. אפשר שגרם לכך נטל המסים שהכביד עליהם, או הפיתויים המרובים שבאו מכיוון מלכי בית סלאוקוס, שבקשו למשוך את היהודים לצידם. יצוין כי באותם הימים, המחצית השנייה של המאה השלישית לפנה"ס, התחוללה המלחמה הסורית השלישית בין בית תלמי לבין בית סלאוקוס. את המצב המסובך והמורכב הזה ביקש לנצל, ממניעים פוליטיים ואישיים, חוניו השני, הכהן הגדול בירושלים, שתמך בבית סלאוקוס והאמין כי בית תלמי ינגף לפני בית סלאוקוס, סרב להעלות את כספי המסים למלך תלמי השלישי, וסיכן בכך את מעמדה של יהודה. תלמי השלישי שיגר בתגובה ליהודה נציג מטעמו שדרש את תשלום המסים באופן מידי, ולא, יחולקו אדמות יהודה בין שרי המלך המצרי.
מצב זה, של התקררות היחסים בין יהודה לממלכת בית תלמי, נוצל על ידי בן אחותו של הכהן הגדול, יוסף בן טוביה, איש פיקח ונמרץ, שהבין כי יוכל לנצל את המצב לתועלתו. בהיוודע דבר נצחונם המזהיר של התלמיים על בית סלאוקוס, כינס יוסף בן טוביה את אספת העם בירושלים וממנה קבל ייפוי כוח להגיע משמה לאלכסנדריה ולפייס את המלך הרוגז. יצוין כי תפקיד הייצוג של יהודה כלפי המלכות, שהיה מסור לכהן הגדול עבר, בהסכמת העם, לידי יוסף בן טוביה. במתנות ובדברי חנופה עלה בידי יוסף בן טוביה לקנות את לב שליחו של תלמי השלישי, וכך סלל לעצמו דרך לחצר המלך במצרים. יוסף הצליח לקנות את לב המלך, כשהוא מבטיח לו להכפיל את מכסת המסים של יהודה, אם תימסר לידיו חכירת המסים של "סוריה ופויניקיה", שיהודה שייכת להן. המלך נעתר לבקשתו ואף צייד אותו באלפיים לוחמים כדי שיוכל לגבות את המסים ללא התנגדות, וכך אכן קרה, ולא בלי גביה מתאכזרת. במשך עשרים ושתים שנה היה יוסף בן טוביה חוכר מסי המלך, והמכה שניחתה על הכהונה הגדולה במישור האישי ובמישור הממלכתי הייתה קשה. התוצאות בהמשך, בדבר המריבה בין שני הכוחות, תזיק מאוד ליהודה.
בן טוביה בוקר קשות על ידי מתנגדיו על שיתוף הפעולה שלו עם אויבי ישראל ועל היותו מתיוון.

