הרפורמה בענף החלב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפורמה בענף החלב בישראל הוא תהליך אשר נכפה על יצרני החלב (הרפתנים) בישראל בכדי לשדרג את הרפתות בישראל על מנת לייעל את תהליך הייצור של החלב בישראל, להוריד עלויות ולשמור על איכות הסביבה. הפרויקט החל בתחילת שנת 1999 ביוזמה משותפת של מועצת החלב, משרד החקלאות ומשרד האוצר. במסגרתה, עובר הענף תהליך ייעול, שעיקרו צמצום של כשליש במספר הרפתות בישראל. על אכיפתו של הפרויקט אחראי המשרד להגנת הסביבה. בתחילת שנת 2007, הרפתות אשר לא יעמדו בדרישות איכות הסביבה בהתאם לתנאי הרפורמה יהיו חשופים לקנסות, משפטים ואף לצו סגירה מוחלט.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
הסיבה לרפורמה בשוק החלב הייתה קודם כל כלכלית, בסוף שנות התשעים נפתח שוק החלב הישראלי לייבוא במסגרת הסכמי ארגון הסחר הבינלאומי. מצב שייצר עבור משרד האוצר הזדמנות לדרוש מהיצרנים להוריד את עלויות הייצור ולהתאים את עצמם למציאות החדשה. ביוזמה משותפת של מועצת החלב, משרד החקלאות ומשרד האוצר, יצאה לדרך רפורמה שמטרתה ייעול הענף וצמצום מספר הרפתות. את העיתוי שבו הרפתות בישראל עוברות שינויים דרסטיים ממילא, ניצל המשרד לאיכות הסביבה אשר היה אז משרד קטן וללא הרבה אמצעים, לאכיפת חוקים סביבתיים ולעריכת סדר בכל נושא זיהום הסביבה מהרפתות.
[עריכה] המענקים
ההשקעה הכספית הממוצעת הנדרשת מהרפתנים נעה לפי ההערכות בין 400,000 ש"ח ברפת משפחתית לחמישה מיליון ש"ח ברפת שיתופית, המדינה מעניקה סיוע לאותם רפתות, גודל מענק הסיוע אשר מוחזר מהמדינה עומד על 50% מההשקעה בתשתיות של הרפת.

