אלפבית גאורגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוגמה של הקדשה כתובה באסומטברולי מהמאה ה-5, מכנסיית בולניסיס סיוני
הגדל
דוגמה של הקדשה כתובה באסומטברולי מהמאה ה-5, מכנסיית בולניסיס סיוני

האלפבית הגאורגי הוא הכתב שבו משתמשים בשפה הגאורגית. ושפות גאורגיות אחרות (כמו מגרלית), ולעיתים גם שפות אחרות של הקווקז (כמו האוסטים בשנות ה-40).

באלפבית הגאורגי המודרני ישנן 33 אותיות. במקור היו יותר אבל אותיות מסוימות (מודגשות בצבע בטבלה), הפכו להיות מיושנות.

אותיות

כתב היד הגאורגי אינו מבחין בין אותיות גדולות לאותיות קטנות. מכל מקום, משוררים מודרניים מסוימים עשו שימוש כניסוי בכתיבה, כשהם משתמשים באותיות אסומטברולי כאותיות גדולות.

אסומטברולי

[עריכה] ההיסטוריה של האלפבית

האלפבית הגאורגיI.   אסומטברוליII.  נוסחה-חוצוריIII. מחדרולי
הגדל
האלפבית הגאורגי
I. אסומטברולי
II. נוסחה-חוצורי
III. מחדרולי

הדוגמה הישנה ביותר של הכתב האסומטברולי שאינה שנויה במחלוקת, הינה הקדשה מכנסייה בבית לחם משנת 430. גמקרלידזה 1990, בסיפרו "כתיבת האלפבית והכתב הגאורגי העתיק" התווכח כי זה חייב להיות עיקבי להופעת הנצרות בגאורגיה (שנת 317). וכן, כי צורת האותיות הומצאה כחיקוי חופשי של המודל היווני. בכל אופן, רבים מצורות האותיות דומות לכתב הפהלוי המודרני (הכתב של הפרסים הססנידים). וכן גם לאלפבית הסוגדי, שפה המדוברת בצפון מזרח אירן, כשהכתיבה משמאל לימין וסדר האותיות היה של האלפבית היווני.

במסורת ההיסטורית הגאורגית, מיוחסת החדרת האלפבית הגאורגי לפרנאווז ה-I מאיבריה במאה השלישית לפני הספירה. על פי סברות אחרות, הוחדר האלפבית האסומטברולי בשנת 412 לפנה"ס על ידי כומר גאורגי מכת ה"מטרה" (מיטרה הפרסי), ועברה רפורמה בשנת 284 לפנה"ס על ידי פרנוואז ה-I מאיבריה.

האלפבית האסומטברולי ידוע גם בשם "מרגוולובני" (מעוגל). דוגמה לכך השתמרה בהקדשות המונומנטלית, כמו של: הכנסייה בבית לחם (משנת 430) וכנסיית בולניסיס סיוני אשר בבולניסי (מהמאות ה-4 וה-5). הקדשות אחרת שבאלפבית האסומטברולי, תוארכו לתקופה שלפני הופעת הנצרות, המאה השלישית לפני הספירה ועד המאה השלישית לספירה. אלה נמצאו בארמזציחה (ליד מצחטה) ונקרסי, שבקאחתי, בשנת 1940 ובשנים 1995-2003 במסעו המדעי של סימון ג'נשיה (1900-1947) ולבן צ'ילשווילי. ההקדשות מארמזציחה נחקרו על ידי פבלו אינגורועבה (התמחה בספרות ושירה גאורגית עתיקה אשר יצירתו הראשונה,"השירה הדתית של גאורגיה העתיקה בין המאות ה-8 ל-ה-10" מהווה את הבסיס לכל מחקר בתחום זה). הכתיב ה"נוסחורי" (אות קטנה) והכתיב ה"קוחוואני" (עגול), הופיעו לראשונה במאה ה-9. האסומטברולי והנוסחורי, יחד, ידועים בשם חוצורי (בגאורגית: ხუცური) או "הכתיב הכנסייתי", היו בשימוש יחד לכתיבת תרגומים לגאורגית של התנ"ך והברית החדשה, כאשר האסומטברולי משמש כאותיות הגדולות. בהקשר זה, הספרים הראשונים שנכתבו בגאורגית הם: "עיוניה של שושניק" מאת יעקוב חוצסי מהמאה ה-5, "עיוניו של אווסטתה ממצחטה" מהמאה ה-6, "עיוניו של אבו טביללי" מאת יואנה סבניסדזה מהמאה ה-8.

האלפבית המודרני נקרא מחדרולי (მხედრული), "הכתב החילוני" או "הכתב הצבאי". כתב זה הופיע לראשונה במאה ה-11, ושימש מטרות לא דתיות. כאשר הוא החליף לגמרי את החוצורי, טענו בלשנים גאורגים כי האורתוגרפיה פוֹנֶמִית.

לפי קורוין, היסטוריון ארמני מהמאה החמישית, האלפבית הגיאורגי, כמו גם, האלפבית האלבני, הומצאו על ידי מזרוב משטוטס הארמני. אבל מדענים גאורגים שוללים סברה זו, עקב ההבדל הגדול שבין האלפבית הארמני לגאורגי.

[עריכה] אותיות

אות יוניקוד Nomo אות יוניקוד Nomo אות Unik Nomo אות Unik Nomo Kartv.L. Unik Nomo
10D0

an 10D1

ban 10D2

gan 10D3

don 10D4

èni
10D5

vin 10D6

zén 10D7

than 10D8

in 10D9

k'an
10DA

lass 10DB

man 10DC

nar 10DD

on 10DE

par
10DF

jan 10E0

rae 10E1

san 10E2

t'ar 10E3

oun
10E4

phar 10E5

khar 10E6

ghan 10E7

q'ar 10E8

chin
10E9

tchin 10EA

tsin 10EB

dzil 10EC

ts'il 10ED

tch'ar
10EE

khan 10EF

djan 10F0

haë 10F1

ëe 10F2

iën
10F3

vië 10F4

h'ar 10F5

hoë 10F6

fi      

[עריכה] אופן הגיית האותיות

הגדל

הבהרה: התעתיק לעברית בטבלה, הינו תעתיק בתרגום חופשי של דובר השפה. ואיננו תעתיק רישמי כלשהו.