דלק (אצ"ל)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
דלק הוא שמו של שירות המודיעין והידיעות של הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל). שירות זה נשא לפני כן שמות נוספים - מש"י ו-צינור.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקמת שירות הידיעות
האצ"ל, אשר נוסד בשנת 1931, ראה עוד בשנים של תחילת פועלו חשיבות בהקמת שרות ידיעות איכותי לטובת כוחות ההגנה היהודיים. אחת ההאשמות אשר הופנו כנגד ראשי ההגנה היתה ההפתעה ביישוב היהודי לנוכח פרוץ פרעות תרפ"ט, אשר כתוצאה מהן התפצל האצ"ל מתוך ההגנה.
לכן הקים הארגון את המש"י - מחלקת שירות ידיעות. גוף זה הצליח להגיע לידיעות רבות בכל הנוגע לערביי ארץ ישראל ואלו שימשו את האצ"ל. ההגנה פיתחה גם כן מודיעין- ש"י, אשר מחלקתו הערבית נחשבה איכותית.
כאשר האצ"ל פתח ב"מרד" נגד המנדט הבריטי, הופנו רוב מאמצי שירות הידיעות, אשר כונה אז "דלק", לאיסוף מידע אצל הבריטים.
[עריכה] מבנה השירות
החל משנת 1944 הורכב הדלק ממפקד ארצי, סגן, מזכיר כללי, מזכירה ושליח. השירות התחלק ל"מחלקות" שבראש כל אחת מהן אחראי. כמו כן בכל מחוז או סניף של האצ"ל תפקד מפקד דלק מקומי אשר היה כפוף למפקד אותה יחידה. בתדירות של כאחת לחודש היתה מתקיימת פגישה המשותפת לשני אלה עם מפקד הדלק הארצי.
[עריכה] מפקדי השירות
יעקב תבין התמנה בפברואר 1944 למפקד הדלק הארצי, בהחליפו את צבי דרזנר אשר היה מפקד הדלק התל אביבי. לצידו לקחו חלק משמעותי בשירות יעקב עמרמי "יואל", יצחק יגנס-אבינועם "אבינועם", מנחם מלצקי "אריה", חיים לוטנברד "הברון", ומארק קהאן "אלכס". בתקופת הסזון נחטף תבין, אבינעם החליפו לתקופה קצרה ואחריו החזיק בתפקיד "יואל" עד תחילת 1948. מאז ועד פירוק הארגון פיקד מי שהיה סגנו, אבא שרצר.
[עריכה] איסוף ידיעות
בקרב השירות היו פעילים הממונים על איסוף מידע, אולם עוד מימיה הראשונים של המחתרת הוטל על כל חבר בשורות הארגון להעביר ידיעות שעשויות להיות בעלות חשיבות מודיעינית אל מפקדו הישיר, וזה היה מעבירן לדלק אשר היה בוחנן ומאמתן. כך נאספו ידיעות רבות מחוליות במחלקות אחרות בארגון. פעילי מודיעין עברו גם הכשרות מידי פעם. כך לדוגמה העיד דרזנר על קורס שנערך בתל אביב במהלכו הועברו הרצאות על טכניקות איסוף מידע, הועברה השתלמות על ידי מפקד הסניף הירושלמי והעבודה בוצעה על סמך חוברות בנושא ריגול, יצירת כתבי סתר, מקורות מידע וניתוחו.
[עריכה] מחלקת הביטחון
מחלקה זו נשאה באחריות לאיסוף מידע אצל זרועות השלטון הבריטי - שירות בתי הכלא, משרדי ממשלה, הצבא, המשטרה וביחוד הבולשת הבריטית. יעקב עמרמי העיד כי רוב הישגי המחלקה הגיעו בזכות שיתופי פעולה של פקידים ושוטרים עבריים אשר הזדהו עם מטרות המחתרת, או הסתייגו מהשלטון הבריטי, והעבירו לשירותה ידיעות חיוניות. אחריות המחלקה כללה גם קשר עם "מטה הגולה" של האצ"ל, באמצעותו נאספו ידיעות ממקורות חוץ. ידיעות בעלות חשיבות על הנעשה בעולם הערבי הגיעו מהמטה בצרפת. ידיעות הנוגעות במישור הבינלאומי הועברו במשך תקופה מסויימת מאנגליה. יחידת השוטרים של האצ"ל, "האופרה", הפיקה כאמור ידיעות חיוניות, אך לעיתים גם מעבר לכך. לדוגמה ההתקפה באפריל 1946 על משטרת רמת גן נוצרה מיוזמה של שוטר יהודי אשר סיפק את תוכניות הבניין ומידע על סידורי השמירה. ליד המחלקה גם פעלה יחידה שתפקידה חקירת כאלו שנחשדו בפעילות מודיעינית נגד הארגון, ובראשה עמדו חיים גרוסמן ויגאל גריפל. היא החזיקה בקשרים עם אנשי ביטחון בריטיים, אנשי פקידות ממשלתית, נותני שירותים שונים ואף גורמים מהעולם התחתון. הישגים ניתנים לציון היו חשיפת מספר מושתלי ש"י בתוך שורות הארגון. הישג אחר היה איתור מיקומו של האנס ריינהולד, "ינאי", אשר בגד בארגון והוברח לאחר התקפת הרכבת בירושלים על ידי הבריטים לבלגיה. מפקדת הארגון העבירה פקודה אל ראשי מטה הגולה לאתר ולחסל את ריינהולד. במאי 1947 נחטף ינאי בבריסל אולם אזרח ששם לב לדחיפת ריינהולד אל תוך מכונית החטיפה החל לרדוף אחריה במכוניתו שלו, תוך שהוא מזעיק בדרך שוטר חמוש. החוטפים הועמדו למשפט ונאסרו, וריינהולד הוברח על ידי הבריטים לאנגליה.
[עריכה] המחלקה הערבית
בנוסף הגיעו ידיעות מאנשי הארגון בערים המעורבות או ביישובים ושכונות הסמוכים ליישובים ערביים.

