זכוכית געשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אובסידיאן ממחוז לייק באורגון
הגדל
אובסידיאן ממחוז לייק באורגון

זכוכית געשית או גם אובסידיאן - סוג של זכוכית טבעית, הנוצרת מפעילות געשית, כאשר לבה פלזית (felsic - שמרובים בה המינרלים ממשפחת הפלדספטים) נוזלית מתקררת במהירות ומתקרשת מהר מכדי שיווצרו גבישים, למשל עקב זרימה אל תוך מקווה מים. היא מורכבת בעיקר מ- SiO2 (צורן דו־חמצני), 70% או יותר. זכוכית געשית (אובסידיאן) היא דמויית-מינרל, אך אינה מינרל אמיתי, משום שאיננה גבישית. הרכבה דומה מאוד לזה של גרניט וריאוליט. לפעמים מסווגים אותה כמינרלואיד (דמוי-מינרל).

צבע הזכוכית הגעשית משתנה בכפוף לנוכחות מזהמים. ברזל ומגנזיום נותנים לזכוכית צבע ירוק כהה עד חום עד שחור. מציאותם של גבישי לשם קטנים, לבנים, מקובצים כחישורים בזכוכית השחורה יוצרת תבנית מנומרת או דמוית פתותי שלג. היא עשויה להכיל תבניות של בועות גז, שאריות של זרימת הלבה, ערוכות בשורות לאורך שכבות שנוצרו כאשר הסלע המותך זרם לפני התקררותו. הבועות האלה יכולות ליצור אפקטים מעניינים כמו בוהק זהוב (אובסידיאן בוהק) או בוהק ססגוני (אובסידיאן קשת בענן). גושישים קטנים של זכוכית געשית, שפעילות טבעית של רוח ומים עיגלה וליטשה, נקראים "דמעות אפשים". זכוכית געשית רכה יחסית, קשיותה הטיפוסית היא 5 עד 5.5 בסולם מוס והמשקל הסגולי הוא 2.6 בקירוב.

את הזכוכית הגעשית ניתן למצוא באיטליה, מקסיקו, סקוטלנד ובמדינות אריזונה, קולורדו, טקסס, יוטה ואיידהו בארצות הברית. הזכוכית הגעשית אינה מצויה בארץ ישראל.

השימוש הנפוץ בזכוכית געשית הוא למטרות קישוט וכאבן-חן, הודות לתכונה המיוחדת לה, להציג מראה שונה בהתאם לאופן ליטושה. כאשר מלטשים אותה בכיוון אחד, היא שחורה להפליא, כמו שחרון, ואילו בליטוש בכיוון אחר היא בוהקת באפור.

הזכוכית הגעשית זכתה להערכה רבה בתרבויות מסוימות של תקופת האבן משום שבדומה לצור אפשר היה לכתת אותה ליצירת להבים חדים או ראשי חצים. כמו כל סוגי הזכוכית וכמה סוגים אחרים של סלעים טבעיים, זכוכית געשית נשברת בקו שבר קונכיתי אופייני. יתכן גם שליטשו אותה ליצירת מראה קדומה.

ראש חץ העשוי מזכוכית געשית
הגדל
ראש חץ העשוי מזכוכית געשית

תושבי מרכז אמריקה הפרה-קולומביאנים עשו שימוש רב ומתוחכם בזכוכית געשית חתוכה ומעובדת, לכלי עבודה ולחפצי נוי. תושביה הקדומים של אמריקה המרכזית גם התקינו מין חרב בעלת להבי זכוכית געשית, מורכבים על גוף עץ. נשק זה, שנקרא מאקואהואיטל, יכול היה לגרום פצעים קשים ומחרידים, כיון ששילב קצה להב חד מאוד של זכוכית געשית עם חיתוך משונן של נשק מסורי. ידועים דיווחים של עדי ראיה לשימוש בנשק זה לקטיעת גפיים וכריתת ראשי אויבים בלהט הקרב ואפילו לעריפת ראשו של סוס קרב ביש מזל.

כיום משמשת הזכוכית הגעשית בניתוחי לב, שכן להבים משוכללים מחומר זה מצוידים בחוד, העולה עד פי חמישה בחדותו על זו של אזמלי פלדה משובחים, כשקצה הלהב מגיע לדקיקות מוליקולרית ממש. להב דק וחד כל כך משיג חתך נקי יותר ומפחית את החבלה לרקמות, וכך תורם להחלמה מהירה יותר ולהצטלקות פחותה.