יום-טוב ליפמן הלר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יום-טוב ליפמן הלר (השל"ט 1579 - ו' אלול התי"ד 1654) - מגדולי חכמי אשכנז ופולין, רב ומחבר. בעל פירוש "תוספות יום טוב" על המשנה.
בצעירותו למד אצל המהר"ל מפראג (ר' יהודה ליווא). בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, פילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע. בהיותו בן 18 נתמנה לדיין בפראג, בבית דינו של רבו המהר"ל, ובתפקיד זה כיהן כ-28 שנים. ב-1625 נתמנה לכהן כרב בניקלשבורג. לאחר 6 חודשים נתמנה לכהן כאב"ד בווינה.
שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר והאשימו אותו בזלזול במדינה ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב-1629 נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו.
ב-1631 עבר לפולין וישב בלובלין, בריסק, נמירוב ובלודמיר. תבע לחזק את החרם והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן, שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, וגזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזירה זו בוטלה בהשפעתם של יהודי המקום.
ב-1643 נתמנה לרבה של קרקוב, ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום א' אדר שבו הוכתר לרב בקרקוב קבע ליום חג לצאצאיו עד עולם.
[עריכה] חיבוריו
- תוספות יום טוב - יחסו לפירוש רבי עובדיה מברטנורא כמו היחס בין התוספות לרש"י, מתייחס לנקודות אותם השמיט הרב עובדיה ודן בדבריו.
- מעדני יום טוב - פירוש על הרא"ש ודברי חמודות - הרחבה ודיון בדבריו
- אוצרות יום טוב - לקט מפירושיו
- צורת הבית - על בנין בית המקדש השלישי
- מגילת איבה - על תולדות חייו
- מלבושי יום טוב
- טוב טעם
- תורת האשם

