אינטרלויקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינטרלוויקין (Interleukin) הוא שמם של כמה חלבונים המשתייכים לקבוצת הציטוקינים. לאינטרלוויקינים שלל תפקידים חשובים במערכת החיסון.

האינטרלוויקינים מופרשים על-ידי תאי דם לבנים (לויקוציטים) ואף נקלטים על-ידי תאי דם לבנים; מכאן שמם (אינטר, "תוך" + לויקוציטים). אופן פעולתם של חלבוני איתות אלו מוגדר כאנדוקריני (כלומר, הם מופרשים מתאים מסוימים ומשפיעים על תאי הסביבה הקרובה) ולעתים פאראקריני (מופרשים מתאים מסוימים ומשפיעים על אותם תאים עצמם).

קיימים 12 אינטרלוויקינים; הם מסומנים IL-1 עד IL-12. השפעתם של האינטרלוויקינים על תאי המטרה הינה בשלושה תחומים עיקריים:

  • גורמי גדילה. תאים הקולטים אינטרלוויקינים נכנסים לקצב מואץ של מחזור התא, מתחלקים במהירות רבה יותר ומתרבים.
  • גורמי היצמדות וכימוטקסיס. אינטרלוויקינים מכוונים תאים של מערכת החיסון אל יעדם. לעתים הם מגבירים את יכולת ההיצמדות (הידבקות) של תאי הדם הלבנים אל תאי אפיתל, אל דפנות כלי הדם או אל הרקמות.
  • דיכוי תאים של מערכת החיסון. לאחר שרוב הפתוגנים חוסלו מביאים אינטרלוויקינים אלו לדעיכת התגובה החיסונית.

[עריכה] סקירת 12 האינטרלוויקינים

  • IL-1 מופרש על-ידי מקרופאג'ים, מונוציטים ותאים דנדריטיים. הוא מגביר את יכולת ההיצמדות של תאי דם לבנים הקולטים אותו, ובכך מסייע להם להגיע למקום הזיהום, להישאר בו ולהילחם בפתוגנים. בנוסף, משפיע IL-1 על ההיפותלמוס וגורם בכך להעלאת חום הגוף, דבר המסייע למערכת החיסון להילחם בזיהום. שתי השפעות אלו מהוות חלק ניכר מסדרת התסמינים המכונה דלקת.
  • IL-2 מופרש על-ידי תאי T וגם נקלט על-ידם, לעתים על-ידי אותם התאים שהפרישו אותו. IL-2 מעודד התרבות של תאי T, וחשיבותו בהתנעת התגובה החיסונית הלומדת עליונה.
  • IL-3.
  • IL-4 מופרש על-ידי תאי T ותאי פיטום ונקלט על-ידי תאי B, להם הוא גורם להתחיל לייצר ולהפריש נוגדנים מסוג IgE, האחראיים להתנעת תגובות אלרגיות ולתקיפת תולעים שפלשו לגוף.
  • IL-5 מופרש על-ידי תאי T ותאי פיטום, נקלט על-ידי אאוזינופילים (תאי דם לבנים הנלחמים בעיקר בתולעים שפלשו לגוף) וגורם להפעלתם.
  • IL-6.
  • IL-7.
  • IL-8.
  • IL-9.
  • IL-10.
  • IL-11.
  • IL-12 מופרש על-ידי תאים דנדריטיים ומקרופאג'ים ונקלט על-ידי תאי T. אינטרלוויקין זה גורם לתאי ה-T להתמיין ספציפית לתאי T מסייעים מסוג 1 (TH1), אשר מפרישים אינטרפרון ותורמים בכך להפעלת מקרופאג'ים. מקרופאג'ים מופעלים מסוגלים לעכל ולהשמיד נגיפים וחיידקים שבלעו. זוהי דוגמה טובה לאופן שבו תאי מערכת החיסון משפיעים האחד על השני בצורה מעגלית לעתים קרובות.