ברכת כהנים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכת כהנים הוא טקס דתי יהודי הנערך במהלך תפילה. הטקס כולל 3 ברכות הנאמרות על ידי הכהנים בסוף בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה בין ברכת מודים לברכת שים שלום, ובפדיון הבן. ברכה זו נקראת גם "נשיאת כפיים", מפני שהכהנים מושיטים את ידיהם כלפי הציבור בעת ברכה זו, ונקראת גם "ברכה משולשת" בגלל שהיא מכילה שלושה פסוקי ברכות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור המצווה
| וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרון ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. | ||
| -- במדבר ו, כב - כז | ||
[עריכה] ברכת כהנים בבית המקדש
הרמב"ם במשנה תורה, ספר אהבה פרק י"ד סעיפים ט' ו-י' מתאר:
| ט' כיצד ברכת כוהנים במקדש: הכוהנים עולין לדוכן, אחר שישלימו עבודת תמיד של שחר, ומגביהין ידיהם למעלה על גבי ראשיהן ואצבעותיהן פשוטות, חוץ מכוהן גדול שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ; ואחד מקרא אותן, מילה מילה, כדרך שעושין בגבולין, עד שישלימו שלושת הפסוקים. ואין העם עונין אמן אחר כל פסוק, אלא עושין אותה במקדש ברכה אחת. וכשישלימו, כל העם עונין, ברוך ה' אלוהי ישראל, מן העולם ועד העולם. י' אין ברכת כוהנים נאמרת בכל מקום אלא בלשון הקודש, שנאמר "כה תברכו את בני ישראל" (במדבר ו,כג): כך למדו שומעי שמועה ממשה רבנו--"כה תברכו", בעמידה; "כה תברכו", בנשיאת כפיים; "כה תברכו", בלשון הקודש; "כה תברכו", פנים כנגד פנים; "כה תברכו", בקול רם; "כה תברכו", בשם המפורש, והוא שיהיה במקדש, כמו שאמרנו.. |
||
| -- משנה תורה ספר אהבה, סעיפים ט'-י' | ||
[עריכה] מהלך הטקס
לפני הטקס, הלויים שבקהל נוטלים לכהנים את ידיהם, בשונה משנעשה בבית המקדש, שם הכהנים נטלו את ידי עצמם. מקור מנהג זה הוא בזוהר.
אם אין לויים, יש נוהגים שהבכורים נוטלים ידיים לכהנים, ויש נוהגים שהכהנים נוטלים את ידי עצמם.
לאחר מכן הכהנים חולצים את נעליהם, מכסים את ראשם בטליתות, ועולים לבימה שליד ארון הקודש ללא נעלים. הם עומדים עם גביהם לקהל, ואומרים את הברכה "ברוך אתה ה'...אשר קידשנו בקדושתו של אהרן, וציונו לברך את עמו ישראל באהבה." במילה "וציונו" הם פונים לקהל ואחרי ברכת המצווה, החזן מקריא את שלושת הפסוקים של ברכת כהנים, והם חוזרים אחריו, על מנת שלא יטעו. לאחר קריאת כל פסוק הקהל עונה "אמן".
במהלך אמירת הפסוקים ידי הכהנים פרושות לפנים, כאשר אצבעות הידיים מתוות סימן מיוחד. צורת פרישת הידיים ישנם כמה מנהגים. המנהג הנפוץ הוא הצמדת הזרת לקמיצה, והאמה לאצבע, בשתי הידיים, והצמדת אגודלי שתי הידים זה לזה באמצעם כאשר ראשיהם כפופים זה מזה. מטרת צורה זו היא להותיר חמישה חרכים בין האצבעות, ביניהם השכינה מברכת את הקהל, לזכר הפסוק "מציץ מן החרכים". מנהג אחר הוא פריסה של הידיים כשכל האצבעות מופרדות זו מזו. בדרך כלל מכסות הטליתות גם את הזרועות עד מעבר לכפות הידיים, אך יש הנוהגים להוציאן מחוץ לטלית המכסה אך ורק את פני הכהן המברך.
במהלך הקראת הטקסט נהוג בחלק מהעדות להניע את הידיים הפרושות מצד לצד, בכל מילה המסתיימת באות "ך", ובמילה "שלום".
נהוג שלא להביט על ידי הכהנים בשעת הברכה, בעקבות דברי חז"ל שכל המסתכל בכהנים בברכתם "עיניו כהות (= ראייתו מתעמעמת)", מפני שהשכינה שורה על ידי הכהנים בשעת הברכה. מטעם זה נהוג גם שהאב מכסה את בניו בטליתו בשעת הברכה.
[עריכה] הברכה
המקור לברכה הוא בספר במדבר (פרק ו') שבו מצווים אהרן ובניו לברך את בני ישראל בברכה זו.
נוסח הברכה:
| יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: |
||
| -- במדבר ו, כד-כו | ||
זהו הטקסט המקראי הקדום ביותר שנמצא עד כה: קמעות עליהם רשומים פסוקים אלה נמצאו בקברים המיוחסים לתקופת בית ראשון, והם מוצגים כיום במוזיאון ישראל.
על פי הפרשנים שלושת פסוקים אלו הם כנגד האבות אברהם, יצחק ויעקב, וכנגד שלוש מידות חסד, גבורה ותפארת.
[עריכה] דיני הברכה
כהנים ששתו יין אינם רשאים להשתתף בברכת כהנים, כמו שאינם רשאים לעבוד במקדש. לעומת זאת, כהן בעל מום רשאי לברך ברכת כהנים, ובלבד שמראהו לא יסיח את דעת העם מהברכה. זאת בניגוד לעבודה במקדש האסורה על בעלי מומים. כהן שגרם להריגת אדם, אסור לו להשתתף בטקס זה. כהן שלא יכול להשתתף בטקס, אסור לו להיות בתוך בית הכנסת בעת קיומו.
[עריכה] טעם הברכה
אחד הטעמים שניתנו לברכת כהנים הוא לדאוג לכך שהעם יבין שה' בעצמו מברך את העם ושלא ילכו שולל אחרי מוכרי ברכות למיניהם.
[עריכה] מתי מתקיימת ברכת כהנים
בימים רגילים, ברכת כהנים מתקיימת רק בתפילות הבוקר, כלומר בשחרית ובתפילת מוסף בימים שבהם יש תפילת מוסף. בימי צום, מקיימים ברכת כהנים גם בתפילת מנחה, מכיון שאין חשש שהכהנים שתו יין לפני הברכה. עם זאת, ביום כיפור נהוג שלא לברך ברכת כהנים בתפילת מנחה אלא רק בתפילת נעילה. ישנם הרוצים לחדש את מנהג ארץ ישראל העתיק לברך ברכת כהנים גם במנחה והם מברכים ברכת כהנים ארבע פעמים ביום כיפור. בחיפה וסביבותיה השתרש מנהג, אשר לא ידוע מקורו, לברך ברכת כהנים אך ורק בשבתות וחגים או רק בתפילות מוסף. האשכנזים בחוץ לארץ, והספרדים במערב אירופה (למעט אמסטרדם) נוהגים לברך ברכת כהנים רק בחגים ולא בימי חול ובשבתות. הסיבה שניתנה למנהג זה, המבטלת קיום מצווה, היא שבחוץ לארץ אין שמחה אלא בחגים, ולא ניתן לברך את העם בלא שמחה. מנהג זה גורם לכך שברכת כהנים הוא ארוע מיוחד בחוץ לארץ. ברוב הקהילות הספרדיות בחו"ל (כולל אמסטרדם) נהוגה פשרה בין שני המנהגים: לא מברכים ברכת כהנים ביום חול, אך כן מברכים בשבתות ובחגים. במצרים, תימן ועוד כמה קהילות נהוג לברך כל יום, כמו בארץ ישראל.
[עריכה] מנהגים הקשורים בברכה
בכמה קהילות השתרש המנהג, שהורים מברכים את בניהם בנוסח ברכת כהנים, לפני צאתם לדרך רחוקה או לפעילות מסוכנת. יש הכותבים פסוקים אלו על קלף, ומחזיקים אותם על גופם כעין קמע.
[עריכה] כשאין כהנים בקהל
במקרה בו אין כהנים במקום התפילה, אך התפילה נעשית במניין של עשרה אנשים לפחות, החזן קורא הקדמה קצרה לברכה ולאחר מכן קורא פסוק פסוק את נוסח הברכה, והקהל עונה לאחר כל פסוק "כן יהי רצון".
[עריכה] קישורים חיצוניים
| סדר התפילה ביהדות לימי חול |
|
תפילת שחרית - ברכות השחר | פרשת הקורבנות | פסוקי דזמרה | קריאת שמע | תפילת שמונה עשרה | חזרת הש"ץ, קדושה וברכת כהנים | תחנון | קריאת התורה | אשרי יושבי ביתך | למנצח | קדושה דסידרא | שיר של יום | פיטום הקטורת | עלינו לשבח תפילת מנחה - אשרי יושבי ביתך | תפילת שמונה עשרה | חזרת הש"ץ וקדושה | תחנון | עלינו לשבח |
קטגוריות: כהונה | בית המקדש | ברכות | תרי"ג מצוות

