אלנין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חומצת אמינו: אלנין | |
|---|---|
| שם לועזי | Alanine |
| סימון ארוך | Ala |
| סימון קצר | A |
| נוסחה כימית | C3H7NO2 |
| משקל מולקולרי | 89 גרם למול |
| נקודה איזואלקטרית | 6 |
| שכיחות בחלבונים | 7.8% |
| pKa קרבוקסיל | 2.34 |
| pKa אמין | 9.69 |
| pKa שייר | אין |
אלנין (Alanine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
זוהי חומצת האמינו הפשוטה והקטנה ביותר, אחרי גליצין. השייר שלה הינו קבוצת מתיל (CH3). קבוצה זו אינה קוטבית; לפיכך אלנין אינה מסוגלת ליצור קשרי מימן עם מים והיא חומצת אמינו הידרופובית. חומצת האמינו פנילאלנין הינה נגזרת של אלנין, והרכבה זהה לזה של אלנין, בתוספת טבעת בנזן (קבוצת פניל, C6H5). שמה הכימי של אלנין, לפי מונחון IUPAC, הוא 2-חומצה אמינופרופנואית. השם משקף את היותה של אלנין חומצה קרבוקסילית פשוטה, בעלת קבוצת אמינו הקשורה לפחמן השני בשרשרת.
אלנין היא מהשכיחה שבחומצות האמינו, והיא מרכיבה בממוצע כמעט 8% מכלל החלבונים. אלנין מסונתזת על-ידי תאי גוף האדם ולפיכך אינה שייכת לקבוצת חומצות האמינו החיוניות.
אלנין נוצרת בגוף מחומצת אמינו אחרת - חומצה גלוטמית - בתגובת טרנסאמינציה (ניתוק קבוצת אמין). בדיקת ALT, אחת מבדיקות הדם הנפוצות לבחינת תפקוד הכבד, בודקת את רמת האנזים אלנין טרנסאמינאז, אשר מזרז תגובה כימית זו. בכבד הופכת אלנין לפירובט, תרכובת חשובה בתהליכי הפקת האנרגיה בתאים. נגזרת נוספת של אלנין היא חומצה לקטית (חומצת חלב, חומצה הידרוקסיפרופנואית), המתקבלת כשמחליפים את קבוצת האמינו בקבוצת הידרוקסיל.
אלנין בּוּדדה לראשונה בשנת 1879.
| איזולאוצין (Ile, I) · אלנין (Ala, A) · אספרטט (Asp, D) · אספרגין (Asn, N) · ארגינין (Arg, R) · גלוטמט (Glu, E) · גלוטמין (Gln, Q) · גליצין (Gly, G) · היסטידין (His, H) · ולין (Val, V) · טירוזין (Tyr, Y) · טריפטופן (Trp, W) · לאוצין (Leu, L) · ליזין (Lys, K) · מתיונין (Met, M) · סרין (Ser, S) · פנילאלנין (Phe, F) · פרולין (Pro, P) · ציסטאין (Cys, C) · תראונין (Thr, T) | |

