פיליבסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיליבסטראנגלית: Filibuster) הוא תמרון פוליטי, שתכליתו לעכב ביצוע של מהלך מדיני בבית המחוקקים באמצעות שיטות שונות למשיכת זמן.

תוכן עניינים

[עריכה] פיליבסטר בארצות הברית

"פיליבסטר" בארצות הברית הוא ניצול על־ידי הסנאטורים של זכותם לנאום ללא הגבלת זמן. עד שנות ה־30 של המאה ה־20, אף הותר לסנטורים לנאום ללא קשר לנושא הנדון. בפיליבסטר, סנאטור בודד (או קבוצת סנאטורים) חוסם במו פיו הצעת חוק על־ידי כך שהוא אינו מאפשר לנושא להגיע לידי הצבעה. כיוון שעל־פי תקנון הסנאט, לשם סגירת הדיון נחוץ רוב מיוחס (מאז שנת 1975 - 60% מחברי הבית), הסיכויים "לשבור" פיליבסטר אינם גבוהים במיוחד. כך, למשל, הצעות-חוק לשוויון זכויות לאפרו-אמריקאים נחסמו במשך שני עשורים תמימים על ידי מה שכונה "המחסום הדרומי", שהוסר רק בשנת 1964, לאחר ש-71 סנאטורים הצביעו בעד סגירת הדיון בנושא והעמדתו להצבעה. שיטה אחרת "לשבור" פיליבסטרים הומצאה על־ידי לינדון ג'ונסון בתקופת היותו מנהיג הרוב בסנאט: הוא פשוט סירב להעמיד כל נושא אחר לדיון בסנאט עד אשר לא יסתיים הדיון בנושא שהאופוזיציה ערכה עליו פיליבסטר, וכך אילץ את המתנגדים להמשיך את הפיליבסטר שלהם עד שהם פשוט לא יכלו להמשיך. שיא הפיליבסטר הארוך ביותר שייך לסנאטור הדרום-קרולייני סטרום ת'ורמונד, אשר נאם בשנת 1957 24 שעות ו־18 דקות ברציפות.

בבית הנבחרים האמריקאי פיליבסטר אינו בר־ביצוע, משום שמאז שנת 1842 הנאומים בבית הנבחרים מוגבלים בזמן.

[עריכה] "האופציה הגרעינית"

בתקופת כהונתו של ג'ורג' בוש הבן הפך הפיליבסטר לנושא מרכזי. הסנאטורים מהמפלגה הדמוקרטית, שנמצאו במיעוט, השתמשו בו כדי למנוע הצבעה על מינוי שופטים שמרנים במיוחד. הרפובליקנים איימו שיעשו שימוש מתוחכם בפרוצדורה כדי לבטל ברוב רגיל את הפיליבסטר על מינוי שופטים, בטענה שאינו חוקתי - החוקה דורשת את ה"עצה והאישור" של הסנאט לגבי מינויי הנשיא, והימנעות מהצבעה אינה בגדר "עצה ואישור". קבוצת סנאטורים משתי המפלגות התארגנה כדי למנוע התפתחות כזו, שכונתה "האופציה הגרעינית", ובתמורה סוכם שהשימוש בפיליבסטר יוגבל ל"נסיבות יוצאות דופן".

[עריכה] פיליבסטר בישראל

רעיון הפיליבסטר אינו זר לחברי הכנסת, והם עושים בו שימוש בעת הצורך.

כך, במסגרת המאבק שניהל הליכוד נגד אישור תקציב המדינה בשנת 1992 נשא ח"כ מיכאל איתן את הנאום הארוך ביותר בתולדות הכנסת, במשך 11 שעות רצופות.

נסיון לבצע פיליבסטר נערך בעת הדיון על התוכנית הכלכלית של בנימין נתניהו בשנת 2003, כאשר סיעות השמאל העלו למעלה מ-8,000 הסתייגויות - ועל כל הסתייגות המסתייג מקבל 5 דקות נאום לנמק את הסתייגותו, וכן על כל הסתייגות מצביעים בנפרד, כך שהעיכוב היה גדול ביותר. פיליבסטר זה "נשבר" על ידי ניצול סעיף 131 לתקנון הכנסת שאיפשר לועדת הכנסת לאחד מספר הסתייגויות דומות לאחת. נוסח ההחלטה המלא היה כדלקמן:

"על-פי סעיף 131 לתקנון הכנסת, החליטה ועדת הכנסת לעניין ההצבעות על ההסתייגויות להצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, כדלקמן:
הוגשו לאותו סעיף הסתייגויות שונות על-ידי חברי כנסת שונים כשההבדל בין ההסתייגויות הוא רק בתאריכים סמוכים או עוקבים, סכומים עוקבים או מידות או שיעורים עוקבים או דומים, יהיה רשאי יושב-ראש הישיבה להעמיד את ההסתייגויות להצבעה בשני שלבים:
1. הצבעה אחת על כל ההסתייגויות האמורות כמקשה אחת;
2. נתקבלה ההסתייגות האמורה, תתקיים הצבעה על כל הסתייגות והסתייגות בנפרד." (מצוטט מתוך דברי הכנסת)

אחר שנכשל נסיונן לערוך פיליבסטר או להתמקח על שינויים מסוימים בתקציב בתמורה לביטולו, יצאו סיעות השמאל מהמליאה כאות מחאה וסירבו להשתתף בהצבעה.

מן הראוי לציין שבקנדה נערך פיליבסטר מסוג זה בשנת 1997.

[עריכה] קישורים חיצוניים