פיצוחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בשעשעון טלוויזיה; לערך העוסק בביטוי ומשחק הנהוג בין ישראלים, ראו פיצוחים (חברה).
שוש עטרי באולפן פיצוחים
הגדל
שוש עטרי באולפן פיצוחים

פיצוחים הוא שמו של שעשועון ידע נושא פרסים בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית ששודר משנת 1985 ועד תחילת שנות ה-90. מנחי התוכנית היו שוש עטרי, אברי גלעד, איטו אבירם, מנחם פרי ונחום עידו.

תוכן עניינים

[עריכה] כללי המשחק

בתוכנית התמודדו שני צוותי מתחרים, בדרך כלל בני נוער. הצוותים סומנו בשני צבעים - כחול ולבן. לרוב התחרה צמד בכחול, מול מתמודד יחיד מכתה גבוהה יותר בלבן. התחרות עסקה בפתרון שאלות ידע כללי: בתחילת המשחק הוצג לוח המעוצב ככוורת, ובתוכו 20 משבצות המטרה (5 לרוחב, 4 לאורך). כל משבצת סומנה באות הראשונה של התשובה המתאימה. מרגע השמעת השאלה ניתנה זכות התשובה לצוות שלחץ ראשון על הזמזם. אם ענו אנשי הצוות נכונה, נצבעה המשבצת בצבע הקבוצה, אם לא, עברה השאלה לצוות היריב. אם לאחר שלוש שאלות עבור אותה המשבצת לא הצליחו הצוותים להשיב נצבעה אותה משבצת בשחור. נצחון הושג על ידי יצירת רצף של משבצות באותו הצבע ("פיצוח") לאורך הלוח (עבור הצוות הלבן) או לרוחבו (עבור הצוות הכחול).

[עריכה] מהלך התוכנית

בשלב הראשון שוחקו שלושה סיבובים. הזוכה בכל סיבוב הוא הצוות שהשיג "פיצוח", או במקרה ותם הזמן מי שניצח בנקודות, כאשר כל משבצת שנפתרה שוויה חמש נקודות. הצוות שזכה בשלב הראשון עלה לשלב השני, ובו נדרש בתוך דקה לפצח את הכוורת תוך פתירת ראשי תיבות של ביטויים עבריים. בתום כל סיבוב נתנו יועצים לשוניים הבהרות והסברים על הגדרות נבחרות. בין היועצים הלשוניים שהשתתפו היו שמוליק רוזן, יעקב גואטה, ניסן נצר ורות אלמגור רמון. בסיום התוכנית ניתנה חידה לצופים בבית, שהתבקשו לשלוח גלויות עם הפתרון. פתרון החידה והזוכה הוכרזו בשבוע שלאחר מכן על ידי "קרייני הרצף", מאחר שהתוכניות הוקלטו מראש באולפני הטלויזיה החינוכית ברמת אביב.

[עריכה] אלוף האלופים

מי שזכה בארבע תוכניות רצופות במהך העונה, הוכרז "אלוף" והוזמן לתחרות "אלוף האלופים", שהתקיימה בסוף כל עונה ונמשכה שלוש תוכניות. בקיץ 1990 לרגל חגיגות חמש שנים לשידור התוכנית, התקיימה תחרות "אלוף אלופי האלופים". בתחרות זו השתתפו זוכי "אלוף האלופים" לאורך השנים.
בתואר "אלוף אלופי האלופים" זכה חזקי אנגלנדר מבני ברק. כפרס קיבל מנוי לתיאטרון הקאמרי וכן את משחק הקופסה "פיצוחים" המבוסס על התוכנית.

[עריכה] תוכניות מיוחדות

לאחר שירדה התוכנית מהאקרן בישראל שודרה במשך זמן מה גירסה שלה בערבית ושמה "מסאראת".

בתחילת שנות התשעים התקיימו במשך מספר שנים תכניות פיצוחי תנ"ך, שבהם התמודדו זה מול זה משתתפים בשלבים המוקדמים של חידון התנ"ך העולמי לנוער, במשחק פיצוחים עם שאלות מהתנ"ך.
במסגרת השידורים הרגילה הוקדשו תוכניות רבות לנושאים מיוחדים כגון חגי ישראל, איכות הסביבה, וחידושי האקדמיה ללשון עברית. כמו כן היו תוכניות מיוחדות בהשתתפות קרובי משפחה בהרכבים שונים או ידוענים.

[עריכה] פרטי טריוויה

התוכנית הייתה במקורה תוכנית בריטית שנקנתה על ידי הטלוויזיה החינוכית ועובדה להפקה בישראל. אנקדוטה מעניינת מתהליך עיבוד התוכנית בישראל קשורה ליצירת הכוורת. הבמאי הצעיר עליו הוטלה משימת בימוי התוכנית, משה ריימונד ארבל, צפה בעיון בגרסה הבריטית והגיע למסקנה כי הדרך היחידה לייצר כוורת כזו היא על ידי מחשב. באותם זמנים כמעט לא שימשו מחשבים להפקות טלוויזיה, אך הבמאי מצא מתכנת שלקח על עצמו את פיתוח התוכנה. לאחר שנים של שידור התוכנית הגיע ארבל לביקור באולפנים הבריטים וגילה כי הכוורת הבריטית היא תפאורה בנויה שגודלה כקיר פנסים מאירים אותה מאחור ועוזרי הפקה, ובזמן הצילומים מחליפים ידנית את צבעי התאורה בכל תא. מאוחר יותר קנו הבריטים את התוכנה הישראלית.

אירוע בלתי נשכח מהתוכנית שהפך למטבע לשון, הוא קריאתה הנרגשת של שוש עטרי "ויש לנו פיצוח" בשילוב עם צלילי התוכנית הדרמטים.

[עריכה] קישורים חיצוניים