זפקת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זפקת (אנגלית Goitre או Goiter "גויטר") נקראת אף ברונקוצלה (bronchocele), היא התנפחות של הצוואר, (מתחת לפיקה בגרון או בית הקול) בגלל בלוטת תריס מורחבת. זפקת מסווגת במספר דרכים:
- "זפקת מפושטת" היא התנפחות של כל בלוטת התריס (בניגוד ל"זפקת פשוטה")
- "זפקת רעילה" היא זפקת המלווה בפעילות יתר של בלוטת התריס. המקור למצב זה יכול להיות דלקת, גידול ממאיר ומחלות חיסון עצמי מסוימות (מחלת גרייבס). "זפקת לא רעילה" היא מצב שבו קיימת פעילות רגילה של בלוטת התריס ויכולה להיגרם מליתיום או מחלות חיסוניות אחרות.
תוכן עניינים |
[עריכה] גורמים
הגורם הנפוץ ביותר בעולם לזפקת הוא חוסר ביוד. באוכלוסיות בהן קיים מחסור קבוע בתזונה ביסוד הכימי יוד קיימת שכיחות גבוהה של זפקת. תופעה זו נקראת זפקת אנדמית. ניתן לרפא מצב זה על ידי מתן תוספי מזון (מינרלים) עשירים ביוד לאוכלוסיה. תופעה זו קיימת עדיין בעולם אך ורק במדינות עניות שבהן אין משאבים כספיים למתן תוספי מזון לאוכלוסיה כחלק מתכניות בריאות הציבור.
גורמים אחרים הם:
- השימוטו תירואידיטיס
- מחלת גרייבס- בזדוב
- קרטנת
- גידול ממאיר של בלוטת התריס
- דלקת של בלוטת התריס (תירודיטיס)
- תופעות לואי של טיפולים תרופתיים
[עריכה] שכיחות
יוד הוא יסוד חיוני בתהליך הסינתזה של הורמוני בלוטת התריס תריודוטירונין ותירוקסין (T3 ו-T4). בתנאים שבהם נוצרת זפקת אנדמית, כאשר היסוד יוד אינו מצוי באופן טבעי במזון, בלוטת התריס אינה יכולה ליצור הורמונים אלה. בתגובה לרמת נמוכה של הורמונים בבלוטת התריס, מפרישה בלוטת יותרת המוח הורמון TSH. TSH גורם להגברת הסינטזה של T3 ו-T4, אבל בכמויות גדולות הוא גם גורם לבלוטת התריס לגדול בתגובה להורמון.
זפקת נפוצה יותר בין נשים, אבל הגורמים לזפקת בנשים הם מגוונים וכוללים זפקת הנגרמת ממחלות חיסון עצמי ולא רק ממחסור ביוד.
יתכן וטיפול רפואי בזפקת אינו הכרחי, אם התופעה לא נגרמה ממחלה והיא קטנה בגודלה. בנסיבות מסוימות, בהן הזפקת מפריעה לנשימה תקינה או לבליעה, יתכן ויש צורך להסירה בניתוח. קיימת היום אלטרנטיבה להסרת הזפקת בניתוח על ידי טיפול ביוד רדיואקטיבי, עם ובלי הזרקה של THS קודם לטיפול ביוד. טיפול זה יכול להפחית את גודל הזפקת ב- 30-65%. אבל הסרת זפקת מפושטת יכולה לעיתים להיות כרוכה בהסרת בלוטת התריס כולה. הסרת בלוטת התריס הורסת למעשה את יכולת הגוף לייצר את הורמוני התריס. במקרה כזה יצטרך החולה ליטול באופן קבוע הורמוני בלוטת התריס בכדורים כדי למנוע נזקים גופניים הנגרמים מחוסר בהורמונים אלה (היפותירודיזם).
[עריכה] עבר ועתיד
זפקת הייתה נפוצה מאד באזורים רבים בעולם בהם היה מחסור ביסוד יוד באדמה. לדוגמה, באזור מרכז אנגליה (המידלנדס), התופעה הייתה ידועה בשם צוואר דרבישייר (Derbyshire Neck). בארצות הברית זפקת הייתה נפוצה באזור הימות הגדולות ובמערב התיכון. תופעה זו נעלמה כמעט לחלוטין בארצות מפותחות שבהן מלח שולחן מכיל תוספת של יוד. אולם זפקת עדיין נפוצה במרכז אסיה ובמרכז אפריקה.
קיימים מומחי בריאות החוששים מפני חזרת תופעת הזפקת אף לארצות המפותחות עקב העליה בשימוש במלח גבישי ובמלח ים טבעי, ללא תוספת יוד.
[עריכה] מפורסמים בעלי זפקת
- פרנק סינטרה
- דייויד הסלהוף כוכב משמר המפרץ
- הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש ואשתו ברברה בוש אובחנו כחולים במחלת גרייבס וסובלים מזפקת.

