אליעזר לודוויג זמנהוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אליעזר לודוויג זמנהוף
אליעזר לודוויג זמנהוף
דגל האספרנטו
הגדל
דגל האספרנטו

ד"ר אליעזר לודוויג (לייזער) (לאזארו לודוביקו) זמנהוף, (15 בדצמבר 1859 - 14 באפריל 1917), יהודי-פולני, יוצר השפה אספרנטו. מטרתה של אספרנטו - קירוב לבבות בין בני אדם דוברי שפות שונות, באמצעות שפה נייטראלית. אספרנטו היא השפה המתוכננת המדוברת ביותר בעולם.

זמנהוף היה רופא עיניים ובלשן חובב. השפות בביתו היו רוסית ויידיש, אך הוא דיבר באופן שוטף גם בפולנית ובגרמנית. מאוחר יותר הוא למד צרפתית, לטינית, יוונית, עברית ואנגלית. הוא גם התעניין באיטלקית, ספרדית וליטאית.

זמנהוף נולד בביאליסטוק שבפולין, כבכור בין 9 ילדים. אביו (כמו גם סבו) היה מורה לשפות. הוריו התכוונו לקרוא לו אליעזר מרקוביץ' זמנהוף, אולם בגלל חוקי השלטון הרוסי, הם נתנו לו גם שם נוצרי, לודוביק, שהופיע בתעודת הזהות שלו.

ביאליסטוק הייתה באותו זמן תחת שלטון האימפריה הרוסית. אוכלוסיית העיר כללה לאומים שונים: פולנים, רוסים, גרמנים, ליטאים, טטארים, אך את הרוב (68%) היוו יהודים דוברי יידיש. זמנהוף נעצב והתמלא תסכול בגלל המריבות הרבות שהיו בין הקבוצות השונות. הוא העריך שהשנאה והדעות הקדומות נובעות בעיקר מאי-הבנות ומחוסר בשפה משותפת שתגשר בין התרבויות השונות.

בעת שהיה תלמיד גימנסיה בוורשה, הוא ניסה ליצור שפה בינלאומית. שפה זו הייתה בעלת דקדוק עשיר מאד, אך גם מסובך. כשלמד אנגלית (יחד עם לטינית, צרפתית, גרמנית ויוונית) הגיע למסקנה, שהשפה הבינלאומית צריכה להיות בעלת דקדוק פשוט יחסית, ובעלת מערך רחב של סיומות וקידומות, כדי שיהיה אפשר ליצור בעזרתן צורות שונות ושימושים שונים לאותה מילה.

בשנת 1878 כמעט שהשלים את הפרויקט Lingwe uniwersala, אך הוא היה צעיר מדי מכדי להוציאו לאור. לאחר סיום הלימודים הוא החל ללמוד רפואה באוניברסיטה במוסקבה ואחר-כך בוורשה. בתקופה זו היה חובב ציון פעיל, ואף ייסד את סניף חובבי ציון בורשה. קיימת התכתבות שלו מאותה תקופה עם חברי ביל"ו. הוא נזף בהם על חוסר מעשיותם. חלומו של זמנהוף היה להקים אוטונומיה יהודית באמריקה, ולדעתו לא הייתה סתירה בין יוזמה זו לבין רעיון השיבה לארץ. מאוחר יותר החליף אותה לרעיון אוניברסלי יותר - הקמת דת ה"הילליזם" (Hilelismo), שתתבסס על דברי הלל הזקן: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך".

בשנת 1885 סיים זמנהוף את לימודיו, והחל לעבוד כרופא עיניים. עם זאת, הוא המשיך במקביל לעבוד על פרויקט השפה הבינלאומית. במשך שנתיים חיפש מימון לפרסום חוברת הסבר על השפה, עד שקיבל את העזרה הכספית מחותנו לעתיד. בשנת 1887 יצא לאור לבסוף הספר "Lingvo internacia. Antaŭparolo kaj plena lernolibro" (שפה בינלאומית. הקדמה וספר לימוד מלא), תחת שם העט דוקטורו אספרנטו (הדוקטור המקווה), ומכאן מקור שמה של השפה החדשה.

לגבי זמנהוף, השפה החדשה לא היוותה רק כלי תקשורת, אלא גם כלי להפצת הרעיון של דו קיום בשלום של אנשים מתרבויות שונות. הוא ויתר מראש על כל זכויות יוצרים לגבי השפה, כי ראה בה נחלת האנושות כולה.

זמנהוף תרגם לאספרנטו יצירות מופת רבות מן הספרות העולמית (כולל התנ"ך כולו, ועל משימה זו שקד כל חייו). כן חיבר שירה מקורית ובכך הראה, שהשפה מסוגלת להביע את כל קשת הרגשות האנושיים, ולשמש גם כשפה ספרותית. בעקבותיו קמו סופרים רבים, אשר העשירו את התרבות האספרנטית ביצירות בעלות ערך, שרבות מהן תורגמו לשפות לאומיות.

שלט הרחוב על שם זמנהוף בתל אביב הכולל כיתוב באספרנטו
הגדל
שלט הרחוב על שם זמנהוף בתל אביב הכולל כיתוב באספרנטו

ב-1905 נאם בקונגרס העולמי הראשון לאספרנטו, שהתקיים בעיר הצרפתית בולון-סיר-מר (Boulogne-sur-Mer). קונגרס זה הוכיח לראשונה שניתן לתקשר באספרנטו מדוברת. עד אז התקיימו קשרים בינלאומיים באמצעות אספרנטו בעיקר בכתב. ב-1908 קמה האגודה הבינלאומית לאספרנטו, UEA (שמה מורכב מראשי התיבות: Universala Esperanto-Asocio), אך זמנהוף סירב לקחת חלק פעיל בהנהגת הארגון, באמרו כי הוא רק "אחד מהאספרנטיסטים".

קברו של זמנהוף בבית הקברות היהודי בורשה. במרכז הכוכב המעטר את קברו ניתן לראות את האות E המסמלת את פועלו הרב בשפת האספרנטו.
הגדל
קברו של זמנהוף בבית הקברות היהודי בורשה. במרכז הכוכב המעטר את קברו ניתן לראות את האות E המסמלת את פועלו הרב בשפת האספרנטו.

ד"ר זמנהוף נפטר בוורשה ב-14 באפריל 1917. קברו נמצא בבית הקברות היהודי בוורשה, ומאז מותו עולים לקברו כל שנה דוברי אספרנטו ומוקיריה. ככל הנראה, זוהי אחת הסיבות שבית הקברות לא נהרס בידי הנאצים -- עקב חשש מדעת קהל בינלאומית שלילית.

בערים באר שבע, בת ים, הרצליה, חולון, חיפה, ירושלים, כפר סבא, נהריה, נתניה, פתח תקווה, קרית אתא, ראשון לציון ותל אביב קיימים רחובות על שמו של ד"ר זמנהוף. רחובות על שמו ועל שם יצירתו אספרנטו קיימים בערים גדולות רבות בעולם. בולים בנושאים אלה יצאו בעשרות מדינות (בישראל יצא הבול לזכרו בשנת 2007).

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אליעזר לודביג זמנהוף