קרב גליפולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיילים ניו זילנדים בגליפולי
הגדל
חיילים ניו זילנדים בגליפולי

קרב גליפולי - קרב שהתחולל בשנת 1915 במלחמת העולם הראשונה בו כוחות האימפריה הבריטית בסיוע צרפתי ניסו לפלוש לחוף גליפולי שבתורכיה על מנת לפתוח את הנתיב הימי לרוסיה דרך הדרדנלים ולתפוס את הבירה העותמנית קונסטנטינופול. הניסיון כשל והותיר כ-131,000 חיילים הרוגים ו־262,000 פצועים.

ב-25 באפריל נחתו יחידות צבא אוסטרליות וניו-זילנדיות (ANZAC) בחוף גליפולי, וניהלו שם קרב עקוב מדם במשך חודשים, שהסתיים בכישלון.

עד היום מציינים בארצות אלו את יום הזיכרון לחיילים ב-25 באפריל, לזכר יום הפלישה. יצויין כי בקרבות שהתחוללו בגליפולי נטל גם חלק קצין טורקי צעיר בדרגת סרן ושמו מוסטפה כמאל אתא תורכ, לימים האיש שנחשב למייסדה ואביה של תורכיה החדשה.

במערכה זו השתתף גם גדוד נהגי הפרדות.

[עריכה] רקע

לרוסיה שהייתה אחת ממדינות ההסכמה במהלך המלחמה היו בעיות בדרכי האספקה בים: הים הבלטי נחסם על ידי הצי הגרמני בעוד שהכניסה היחידה לים השחור הייתה דרך הבוספורוס שנשלט על ידי האימפריה העותומנית.

קרוב לסוף 1914 החזית המערבית, בצרפת ובלגיה התייצבה. היה צורך נואש בחזית חדשה. כמו כן מדינות ההסכמה האמינו כי מתקפה על העותמנים תוביל את בולגריה ויוון לצד של מדינות ההסכמה.

הצעה ראשונה לתקוף את תורכיה הוצעה כבר על ידי שר צרפתי בנובמבר 1914, אך לא זכתה לתמיכה. מאוחר יותר באותו החודש העלה וינסטון צ'רצ'יל , הלורד הראשון של האדמירליות (שר הימיה) את תוכניותיו הראשונות לתקיפה בדרדנלים. תוכנית לתקיפה ולפלישה לחצי האי גליפולי אושרה על ידי הקבינט הבריטי בינואר 1915. שר המלחמה הלורד קיצ'נר מינה את הגנרל סיר יאן המילטון לפקד על הכוח שעליו הוטלה המשימה.

[עריכה] תקיפות ימיות

ב־19 בפברואר החלה המתקפה הראשונה על הדרנלים כאשר צי מלחמה גדול של ספינות בריטיות וצרפתיות, כולל אוניית הוד מלכותה המלכה אליזבת, הפציצה ארטילריה תורכית לאורך החוף.

אף על פי שהמתקפה הצליחה מבחינה פוליטית — בולגריה הפסיקה את המשא ומתן שלה עם גרמניה, יוון הציעה תמיכה ואיטליה נראתה כמשתוקקת להצטרף למלחמה לצד מדינות ההסכמה — התוצאה הצבאית הייתה קטנה מאוד. הפגזות מתמשכות והנחתות ב־25 בפברואר גם כן לא הוכיחו הצלחה.

מתקפה חדשה שמטרתה הייתה הנקודה הצרה בדרדנלים, היכן שנמצאים מיצרים שרוחבם רק מייל, שוגרה ב־18 במרץ. צי גדול שכלל לא פחות מ־16 ספינות מלחמה הצליח בתחילה, וסילק סוללות ארטילריה תורכיות רבות. שדה מוקשים שמוקם לאורך החוף האסייתי על ידי התורכים הטביע או פגע במספר ספינות כשהן פנו להסתובב. שלוש ספינות מלחמה טבעו (HMS Irresistible וHMS Ocean הבריטיות וBouvet הצרפתית) בעוד שסיירת הקרב HMS Inflexible וספינות המלחמה הצרפתיות Suffren וGaulois נפגעו קשות.

האבידות החמורות הניעו את מדינות ההסכמה לחדול מניסיונות להבקיע את המיצרים באמצעות כוח ימי בלבד. הדבר היה הקלה גדולה עבור המפקדים התורכים, שכן לסוללות הארטילריה שלהם אזלה התחמושת בצורה מסוכנת. לו מדינות ההסכמה היו ממשיכות בהתקפותיהן חרף ההפסדים של ה־18 במרץ, תוצאותיו של הקרב השלם היו עשויות להיות שונות לחלוטין.

[עריכה] פלישה

מפת הפריסה של הצבא התורכי החמישי
הגדל
מפת הפריסה של הצבא התורכי החמישי

לאחר הכישלונות של התקיפות הימיות היה ברור כי כוחות קרקעיים נחוצים לסילוק הארטילריה התורכית הניידת. הדבר יאפשר לשולי מוקשים לנקות את המים עבור ספינות גדולות.

בתחילת 1915 חיילים אוסטרלים וניו זילנדים מתנדבים חנו במצרים ועברו אימונים קודם שנשלחו לצרפת. חיל הרגלים התגבש לANZAC שכללו הדיביזיה האוסטרלית הראשונה ואת הדיביזיה הניו זילנדית-אוסטרלית. לרשותו של גנרל המילטון עמדו גם הדיביזיה הבריטית ה־29, דיביזיית הצי המלכותי וCorps expéditionnaire d'Orient הצרפתים.

כוח הפלישה של המילטון עמד בפני הצבא התורכי החמישי, תחת פיקודו של היועץ הגרמני לאימפריה העותמנית, גנרל אוטו לימן פון סנדרס. הצבא החמישי שהיה עליו להגן על חופי הדרדנלים כלל 6 מהדיביזיות התורכיות הטובות ביותר שכללו 84,000 איש. בבולהיר, הייתה הדיביזיה התורכית החמישית והדיביזיה השביעית. בכף הלס, על קצה חצי האי, ולאורך חופו של הים האגאי הייתה הדיביזיה התשיעית, ובמלאי בגבה טפה, באמצעו של חצי האי, הייתה הדיביזיה ה־19 תחת פיקודו של מוסטפה קמאל. הדיביזיות ה־3 וה־11 הגנו על החוף האסיתי בקומקלה, ששוכן בכניסה לדרדנלים.

הנחיתה בחוף גליפולי
הגדל
הנחיתה בחוף גליפולי

תוכנית הפלישה של ה־25 באפריל 1915 עבור הדיביזיה ה־29 הייתה לנחות בהלס על קצה חצי האי ואז להתקדם למעוזים בקיליטבהיר. כוחות ANZAC היו צריכים לנחות צפונה מגבה טפה על החוף האגאי ממקום שבו יוכלו להתקדם לאורך חצי האי ולמנוע נסיגה מקיליטבהיר או חיזוק לקיליטבהיר. הצרפתים ביצעו נחיתת הסחה בקומקלה על החוף האסייתי. כמו כן נעשתה הסחה של איש יחיד על ידי ברנרד פריברג מהצי המלכותי הבריטי בבולהיר.

מלחמת העולם הראשונה
הזירה האירופאית
החזית המערבית | החזית המזרחית | חזית איטליה
זירת מזרח אסיה והאוקיינוס השקט
המערכה הפסיפית | קרב צינגטאו
הים התיכון, אפריקה והמזרח התיכון
מזרח אפריקה | דרום-מערב אפריקה | מערב אפריקה | הבלקנים | מסופוטמיה | סיני וארץ ישראל | גליפולי | דרום ערב
אחרים
האוקיינוס האטלנטי