לארי בירד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לארי ג'ו בירד נולד ב7 בדצמבר, 1956 בווסט באדן ספרינגס אינדיאנה הוא שחקן כדורסל לשעבר הנחשב כאחד מגדולי הכדורסלנים בכל הזמנים, ולסמול-פורוורד הטוב ביותר.

בירד, נולד בעיירה קטנה בעלת אוכלוסייה של 2000 איש, בלב ליבה של "ארץ הכדורסל" אינדיאנה. בעקבות קשיים כלכליים, הוריו של בירד התגרשו בהיותו נער ולאחר מכן שם אביו קץ לחייו. למרות הקשיים, פיתח בירד את כשרונו למשחק הכדורסל ושבר את כל השיאים בנבחרת בית ספר התיכון שם קלע 31 נקודות בממוצע למשחק, קלט 21 כדורים חוזרים למשחק, ומסר 4 אסיסטים למשחק.

תחילה, בחר בירד להצטרף לשורות אוניברסיטת אינדיאנה, אשר תחת הדרכת המאמן בובי נייט נחשבה לאחת מקבוצות הכדורסל הטובות בליגת המכללות, ואולם געגועיו של בירד הביתה ואי הסתגלותו לאוניברסיטה הענקית הביאו את לארי לעזוב את הלימודים ולחזור הביתה. אחרי כמה חודשים בהם עבד בעבודות שונות ומשונות, החליט בירד לחזור למסגרת לימודית וספורטיבית והפעם באוניברסיטת מדינת אינדיאנה אותה אימן בוב קינג. שלוש שנים מוצלחות מאוד עברו על בירד באוניברסיטה, כאשר הוביל את קבוצת הכדורסל לצמרת ליגת המכללות ואף לגמר ה-NCAA, שם נעצרה רק אצל מישיגן סטייט וכוכבה מג'יק ג'ונסון. שבה קלע 30.3 נקודות בממוצע למשחק, קלט 13.3 כדורים חוזרים למשחק ומסר 4.5 אסיסטים למשחק.

בירד נבחר בדראפט על ידי הבוסטון סלטיקס, וביסס את מעמדו כאחד הכוכבים הגדולים ב-NBA. היריבות בינו לבין מג'יק ג'ונסון הרכז נמשכה גם לליגה הזו, כאשר ג'ונסון נבחר על ידי הלוס אנג'לס לייקרס. השניים נכנסו לליגה בעונת 80-79, ולקחו את קבוצותיהם לאחת היריבויות הגדולות שהיו בתולדות ה-NBA. בירד, ששיחק בעמדת הסמול-פורוורד אך היה יעיל מבחינת משחק האול-אראונד שלו קיבל הגדרת תפקיד בשם "גארד-פורוורד". לצידו שיחקו בבוסטון גם רוברט פאריש שהיה שחקן הציר, קווין מקהייל הפאוור-פורוורד, דני איינג' הקלע ודניס ג'ונסון הרכז. מולם התייצבו מג'יק ג'ונסון, ביירון סקוט, קארים עבדול-ג'אבר וג'יימס וורת'י.

לקראת סוף הקריירה שלו נכלל לארי בירד בסגל האמריקאי לאולימפיאדת ברצלונה שנערכה ב-1992, ביחד עם מייקל ג'ורדן ומג'יק ג'ונסון, צ'ארלס בארקלי, קרל מלון, ג'ון סטוקטון, קלייד דרקסלר, דייוויד רובינסון, פטריק יואינג וסקוטי פיפן שכל אחד מהם הוא מטובי השחקנים בכל הזמנים.

הוביל את קבוצתו לשלושה אליפויות NBA ב-1981 (ניצחו את היוסטון רוקטס 2-4), 1984 (ניצחו את הלייקרס 3-4) ו-1986 (ניצחו את הרוקטס 2-4), ועוד שני הופעות בגמר ב-1985 ו-1987 (הפסידו בשניהם 2-4 ללייקרס).

נתונים בממוצע למשחק ב-13 עונות (כולל ארבע עונות אחרונות בהן היה פצוע) ו-897 משחקים: 24.3 נק' (בעונות השיא קלע בין 28 ל-30 נק' למשחק) ב-49.6% מהשדה (כולל 37.6% מטווח שלוש הנקודות [ב-5 עונות ברציפות קלע מעל 40% מהשלוש] ו-88.6% מקו העונשין (כמה עונות ברציפות קלע בין 90% ל-95% מהעונשין), 10 כדורים חוזרים, 6.3 אסיסטים, 1.2 חטיפות. בכמה עשרות משחקים היה לו טריפל-דאבל (מעל 10 בשלושה סוגי נתונים. אצל לארי זה היה תמיד בנקודות, כדורים חוזרים ואסיסטים.

תארים אישיים:

  • 3 פעמים רצופות (86-84) "השחקן היעיל בליגה" (MVP)
  • פעמיים (84 ו-86) השחקן היעיל ביותר בסדרת הגמר
  • שחקן השנה הראשונה (רוקי) הטוב ביותר
  • השחקן היעיל ביותר במשחק האול-סטאר (1982)
  • שלוש פעמים ברציפות (88-86) בתחרות הקליעה משלוש (אלו שלוש הפעמים הראשונות של תחרות זו ויותר לא רצה להשתתף כדי לתת לאחרים יותר הזדמניות לזכות).

לארי בירד מכהן היום(2006)כבעלים של קבוצת הכדורסל אינדיאנה פייסרס.

ה"דרים-טים 1" - נבחרת ארצות הברית 1992  

ג'ון סטוקטון | דייוויד רובינסון | כריסטיאן לייטנר | כריס מאלין | לארי בירד | מג'יק ג'ונסון | מייקל ג'ורדן | סקוטי פיפן | פטריק יואינג | צ'ארלס בארקלי | קארל מלון | קלייד דרקסלר