חוק פסקל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק פסקל הוא חוק בסיסי בהידרוסטטיקה, הקרוי ע"ש מגלהו, הפיזיקאי הצרפתי בלז פסקל. החוק מתאר את הלחץ בנוזל במצב של שיווי משקל מכני.
כאשר אין שדה כבידה חוק פסקל קובע כי לכל נקודה של גוף או נוזל אי-דחיס יש לחץ השווה ללחץ בו נמצא הנוזל. לחץ זה מופעל בצורה שווה לכל הכיוונים. חוק זה בעצם מאפיין נוזל אי-דחיס כתווך שמעביר את הלחץ בשלמותו, ללא תלות בצורת הנוזל. חוק זה מבהיר את הסיבה לכך שרקמות פנימיות בגוף הנמצאות בלחץ מגיבות לשינוי לחץ חיצוניים הקיימים על הגוף כולו. בנוסף, חוק זה מהווה את היסוד לפעולתה של בוכנה הידראולית, הנפוצה בציוד מכני הנדסי ומכונות גדולות שונות.
לעומת, בנוכחות שדה כבידה, חוק פסקל טוען, שנוזל - או גז - מפעילים לחץ שפועל כלפי מטה ואשר תלוי בגובה עמוד הנוזל/גז ואינו תלוי בנפחו. נוסח החוק הוא כדלקמן: P = P0 + ρgh, כאשר P הוא הלחץ, P0 הוא הלחץ ההתחלתי, שעליו נוסף הלחץ הנובע מהחוק, ρ היא צפיפות הנוזל/גז, g היא תאוצת הנפילה החופשית, ו-h הוא גובה עמוד הנוזל/גז.

