מקלעת כבידתית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקלעת כבידתית היא דרך להאץ חלליות על ידי שימוש בכוח הכבידה שמפעיל גורם בעל מסה גדולה - בדרך כלל כוכב לכת.
לדוגמה, חללית מחקר מוטסת אל עבר נפטון. בדרכה מפעיל עליה נפטון כוח משיכה ומגביר את מהירותה לכיוונו. אם מחושב מסלול החללית בצורה נכונה, היא תוכל להקיף את נפטון מספר פעמים ואז לעזוב אותו. ביציאתה מהמסלול תהיה לה אותה מהירות הקפה שהייתה לה בכניסה אליו, ביחס לנפטון. אך מכיוון שנפטון עצמו נע ביחס לשמש, הרי שמהירות החללית ביחס לשמש תהיה גבוהה יותר, כך שנפטון שימש לה כמאץ. אז יכולה החללית להמשיך במסלולה ליעדים רחוקים יותר, במהירות מוגברת.
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

