באבי יאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איינזצגרופן בין הגוויות בבאבי יאר
הגדל
איינזצגרופן בין הגוויות בבאבי יאר

באבי יאר (אוקראינית: Бабин яр, באבין יאר; רוסית: Бабий Яр, באבי יאר) הוא גיא הנמצא צפונית-מערבית לקייב, אוקראינה, שבו רצחו הנאצים כ-100,000 איש (רובם יהודים) החל ב-29 בספטמבר 1941.

תוכן עניינים

[עריכה] מבוא

[עריכה] כיבוש קייב

ב- 19 בספטמבר 1941 התקדמו הנאצים מזרחה בברית המועצות עד כדי הגיעם לפאתי קייב, בירת אוקראינה. קייב נכבשה על ידי הארמייה השישית והקורפוס ה- 29 של הצבא הגרמני. לפני הכיבוש הצליחו יותר מ-100,000 מתוך 160,000 יהודי העיר להימלט ממנה.

מטה הצבא הנאצי הכובש התמקם ברחוב קרשצ'טיק במרכז העיר, וב-24 בספטמבר, 5 ימים בלבד לאחר כניסת הנאצים לקייב, התפוצצה בו פצצה שהממה את הכובשים. האזור כולו נסגר וכל האזרחים עוכבו לחקירה, אך פצצה נוספת שהתפוצצה דקות לאחר מכן גרמה לפאניקה ומנוסה כללית של הנאצים והאזרחים שרוכזו. במשך הימים שלאחר מכן התפוצצו פצצות רבות נוספות ברחוב קרשצ'טיק, תוך שהן פוגעות והורגות בגרמנים ואזרחים אוקראינים רבים. לאחר תום מלחמת העולם השנייה התברר כי האחריות לפיצוצים הייתה של קבוצת אנשי אן קה וה דה (השירות החשאי הסובייטי), שהושארו בקייב הכבושה על מנת לחבל בנאצים.

ב-26 בספטמבר נערכה ישיבה, בהשתתפות המושל הצבאי של קייב, גנרל מיור אברהרט, המפקד הבכיר של האס אס והמשטרה שליד מטה עורף גייס דרום אס.אס. אוברגרופנפירר פרידריך יקלן, מפקד אינזצגרופה C ד"ר אמיל רש, ומפקד זונדרקומנדו 4a אס.אס שטנדרטנפירר פאול בלובל. בישיבה הוחלט לחסל את כל יהודי קייב כתגמול על החבלות במבנים הרבים. ההוצאה לפועל הוטלה על זונדרקומנדו 4a. ביחידה זו היו אנשי אס דה וסיפ"ו, פלוגה 3 מגדוד הוואפן אס אס לתפקידים מיוחדים, ומחלקה מגדוד המשטרה 9. צורפו אליה יחידות שוטרים מגדוד 45 ומגדוד 305, וכן יחידות של משטרת העזר האוקראינית.

[עריכה] ההודעה ליהודי קייב

ב-28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב מודעות של פלוגת התעמולה 637 בדפוס הארמייה השישית, בזו הלשון:

על כל (היהודים) המתגוררים בקייב וסביבותיה להתייצב בשעה 8:00 בבוקר יום שני 29 בספטמבר 1941 בפינת הרחובות מלניקובסקי ודוחטורוב (על יד בית הקברות). עליהם לקחת עמם מסמכים, כסף, חפצי ערך, בגדים חמים, לבוש תחתון וכד'.
כל (יהודי) שלא יבצע הוראה זו וימצא במקום אחר כלשהו יירה.
כל אזרח שיכנס לדירות שפונו על ידי (היהודים) ויגנוב רכוש יירה.

רוב תושבי העיר, והיהודים בתוכם, חשבו שהכוונה היא לגירוש היהודים מהעיר. רבה הייתה טעותם.

[עריכה] הרצח

בשעה היעודה ואף לפניה התייצבו עשרות אלפי יהודים במקום, ההמונים שהגיעו הופנו לאורך רחוב מלניקובסקי לעבר בית-הקברות היהודי שבפאתי האזור, אשר גודר בתיל יחד עם חלק מבאבי יאר, ושמרו עליו השוטרים וחיילי הוואפן אס.אס. מהזונדרקומנדו, וכן שוטרים אוקראינים. משחצו את השערים הצטוו האנשים להשאיר את חפציהם שיועמסו על "קרון מטען" לכאורה. הנאצים לקחו קבוצה קטנה של אנשים בכל פעם והעבירו אותם קדימה, קולות ירי נשמעו במרחק והאנשים החלו לתפוס מה התרחש באמת - אך למי שרצה לחזור העת כבר הייתה מאוחרת מדי. הנאצים לא אפשרו יציאה חזרה מבעד לשערים למי שמסמכיו זיהו אותו כיהודי.

קבוצות של 10 אנשים הובלו מראש התור בכל פעם דרך "מסדרון" של שתי שורות חיילים נאצים אשר הכו אותם באכזריות באלות אל תוך אזור שבו נצטוו להתפשט מבגדיהם ולתייצב על שפת הגיא, מקום שבו נורו ונפלו מטה אל תוך הגיא.

לפי דוח מס' 101 של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נרצחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר, אך זה לא היה סוף הרצח בגיא.

[עריכה] קרבנות נוספים

במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שניתפסו בעיר ובסביבתה. הנאצים רצחו בבאבי יאר רבים נוספים: צוענים, חולים מבית החולים הפסיכיאטרי ע"ש פבלוב, שבויי מלחמה סובייטיים ואזרחים רבים שנרצחו בשל סיבות טריוואליות כהפרת סדר.

[עריכה] העלמת הראיות

החל ביולי 1943, קיבלו חיילי ה-אס.אס. הוראה להעלים את כל הראיות לרצח בבאבי יאר.

פאול בלובל הגיע לקייב כממונה על טשטוש עקבות הרצח, בתיאום עם ד"ר מקס תומס, מפקד הסיפ"ו והאס.דה. באוקראינה. בלובל הקים שתי יחידות מיוחדות וכינוין בצופן 1005 (מבצע 1005). יחידה 1005A הורכבה משמונה עד עשרה אנשי אס.דה. ו-30 שוטרים גרמנים, מפקדה היה אס.אס. אוברשטורמפירר באומן.

על מנת להעלים את הראיות, נשרפו הגופות, עבודה שבוצעה בכפייה על ידי אסירי מחנה הריכוז סירטצק, אשר כמאה מתוכם היו יהודים. תוך 6 שבועות לא נותר זכר מבאבי יאר, פרט ל 15 אסירים שהבינו מה עתיד להיות גורלם והצליחו להמלט בחסות הערפל. יתר אסירי סירטצק נרצחו בידי הנאצים.

עבודת הטשטוש הנאצית כה הצליחה, עד שלא נשאר זכר לקברות ההמונים בבאבי יאר. זמן רב לא הוקמה במקום כל אנדרטה לזכר הנרצחים.

[עריכה] באבי יאר בזמן השלטון הסובייטי

בימי חרושצ'וב הפך המקום לאתר עלייה-לרגל ועלתה התביעה להקמת אנדרטה במקום. בין משמיעי התביעה היו הסופרים איליה ארנבורג וויקטור נקרסוב, אך בלא הועיל.

המשורר יבגני יבטושנקו פרסם ב-1961 את הפואמה המפורסמת "באבי יאר" הנפתחת במילים :

על באבי יאר אין יד ואין מצבת
ערוץ תלול - כדמות גולל על קבר
אני אחוז אימה
היום זקנתי כמו
לו אני העם היהודי עצמו

המלחין דימיטרי שוסטקוביץ' הלחין את הפואמה וכלל אותה בסימפוניה ה-13 שלו, אך לנוכח לחץ השלטונות הסובייטיים נאלץ שוסטקוביץ' "לתקן" את הנוסח בהתאמה לטעמם.

הפואמה והלחן זכו להצלחה ותהודה בברית המועצות ומחוצה לה, ולחץ דעת הקהל להקמת אנדרטה בבאבי יאר גבר. בשנת 1966 נערכה תחרות בין אדריכלים ואמנים וב-1974 נסתיימה הקמת האנדרטה. האנדרטה לא ציינה כי יהודים היו בין הקורבנות שנרצחו במקום.

[עריכה] באבי יאר לאחר סיום השלטון הסובייטי

בשנת 1991 הוצבה אנדרטה לזכר הקורבנות היהודים של באבי יאר.

ב־29 בספטמבר נערך טקס לציון 65 שנה לטבח, ובו מי שהיה הרב הראשי לישראל בשנים 1993 - 2003,ישראל מאיר לאו, נשא תפילת יזכור. באותו מעמד הוענק גם עיטור הגבורה של הצבא האוקראיני לאנטולי שפירו, רב סרן יהודי שפיקד על יחידה מהצבא האדום שהשתתפה בשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, ואף פתח במו ידיו את שערי המחנה, אך נפטר שנה קודם להענקת העיטור.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אנטולי קוזנצוב, באבי יאר, עם עובד 1968