מוסקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כנסיית ואסילי ליד הכיכר האדומה, נבנתה במאה ה-16 בסגנון רוסי מקורי
הגדל
כנסיית ואסילי ליד הכיכר האדומה, נבנתה במאה ה-16 בסגנון רוסי מקורי

מוסקבה (רוסית: Москва, ) היא בירתה של רוסיה, ואחת הערים הגדולות ביותר באירופה. בה מתגוררים כ־11.2 מיליון תושבים והאוכלוסייה גדלה במהירות. שטח העיר 1081 קמ"ר. מקום מושבה של הממשלה הרוסית הוא בקרמלין.

העיר שוכנת על נהר מוסקבה, במיקום מרכזי ברוסיה. היא הייתה בירתה של ברית המועצות ושל רוסיה המוסקובית בטרם האימפריה הצארית.

במוסקבה נמצאים בנייני הקרמלין המפורסמים, מקום משכנה העיקרי של ממשלת רוסיה וכן מבנים ידועים אחרים ככנסיית ואסילי הקדוש בעלת כיפות הבצל בכיכר האדומה, מנזר דנילוב - בו שוכן הפטריארך של מוסקבה, שהוא ראש הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, ומבנים רבים נוספים, עתיקים ומודרניים כאחד.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] ראש עיר

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

יורי לוז'קוב (רוסית: Юрий Лужков), משנת 1993.

[עריכה] דמוגרפיה

גראף המראה על גידול האוכלסיה של מוסקבה
הגדל
גראף המראה על גידול האוכלסיה של מוסקבה

אף על פי שמספר התושבים ברוסיה יורד בכ-700,000 תושבים בשנה בשל ילודה נמוכה, מוסקבה חסינה מפני בעיות אלו בשנים האחרונות. במוסקבה ישנו גידול אוכלוסין חד, בעיקר תודות להגירה. תושבי מוסקבה החדשים נמשכים לצמיחה הכלכלית של עד 20% בעיר, לעומת צמיחה יותר מתונה השאר חלקי המדינה בשאר חלקי המדינה. בעיר ישנו מספר מועט של אנשים מכל התרבויות, מסטודנטים אפריקנים עד אנשי עסקים אירים.

חלוקה אתנית בשנת 1994 - 90.5% רוסים, 2.4% אוקראינים, 1.9% טטריים, 1.5% יהודים, 0.7% בלארוסים, 0.1% פולנים ו-2.2% אחרים.

ההתפתחות הדמוגרפית של מוסקבה בין השנים 1400 ו-1856
1400 1638 1710 1725 1738 1775 1785 1811 1813 1825 1840 1856
40,000 200,000 160,000 145,000 138,400 161,000 188,700 270,200 215,000 241,500 349,100 368,800
ההתפתחות הדמוגרפית של מוסקבה בין השנים 1868 ו-2002
1868 1871 1888 1897 1912 1920 1926 1939 1959 1979 1989 2002
416,400 601,969 753,459 1,038,600 1,617,157 1,027,300 2,101,200 4,609,200 6,133,100 8,142,200 8,972,300 10,383,000
הכיכר האדומה במבט מכנסיית סט. באזיל
הגדל
הכיכר האדומה במבט מכנסיית סט. באזיל

[עריכה] תחבורה

למוסקבה יש ארבעה נמלי תעופה (ביקובו-Быково, ונוקובו-Внуково, דומודדובו-Домодедово ושרמטיבו-Шереметьево). רוב הטיסות הבינלאומיות נוחתות בשרמטייבו.

במוסקבה פועלת רכבת תחתית החל מ־1935, יש בה 11 קווים ולמעלה מ־150 תחנות רכבת, חלקן מפוארות ומהודרות במיוחד, כתחנת פלושאד רבלוציי (כיכר המהפכה) המרכזית, המעוטרת בקשתות ופסלי שחם ותחנת קומסומולסקאייה הבארוקית.
כשנבנו חלק התחנות, בתקופת המלחמה הקרה, הן נבנו גם לשימוש כמקלט אטומי אל מול פצצות האטום של ארצות הברית ולכן הן ידועות גם בעומקן הגדול.

מערכת הרכבת התחתית של מוסקבה מסיעה כ-9 מיליון איש מדי יום ונחשבת לאחת ממערכות הרכבת התחתית העמוסות ביותר בעולם. כמות הנוסעים בה מדי שנה גדולה מזו של לונדון וניו יורק גם יחד.

בעיר פועלת רשת של אוטובוסים ורכבות חשמליות, יש לציין כי רשמית לא פועלות בעיר מוניות ותושבי מוסקבה נוהגים להסיע במכויותיהם הפרטיות נוסעים בתשלום.

את העיר עוטפת רשת של כבישים טבעתיים מהירים, ביניהם טבעת סאדובייה.

[עריכה] ארכיטקטורה

גורד שחקים סטליניסטי
הגדל
גורד שחקים סטליניסטי

העיר נודעה בעבר בכינוי "סורוק סורוקוב" (ארבעים פעם ארבעים), על שום כיפות הבצל הרבות של כנסיות שעיטרו את קו השמים שלה. בעת הסובייטית מראה העיר השתנה משמעותית, בעיקר בשל פועלו של סטלין אשר שאף למודרניזציה של העיר באמצעות כבישים ושדרות רחבות, מהם בני עשרה נתיבים. הפיתוח המהיר בעידן סטלין הרס בניינים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית כמגדל סוחארב, חנויות ובתי אחוזה עתיקים וכן מבני דת שונים כקדרתלת ישו המושיע אשר נהרסה על מנת לבנות גורד שחקים ענק, אשר לבסוף לא נבנה כלל. הכנסייה נבנתה מחדש בסוף שנות ה-90.


סטלין בנה שבעה גורדי שחקים בסגנון מעוטר המכונים "שבעת האחיות" או "עוגות החתונה". ניתן לראותם כמעט מכל נקודה גבוהה במקצת בעיר. גורדי שחקים אלו הם מהמבנים הגבוהים ביותר במרכז מוסקבה פרט למגדל אוסטנקינו, אשר בשנת 1967, בה נבנה, היה המבנה הבלתי נתמך הגבוה בעולם (עד אשר נבנה מגדל CN).

המדיניות הסובייטית של הבטחת שיכון לכל עובד, והגידול המשמעותי באוכלוסין של מוסקבה הביאו לפיתוח אזורי פרברים של בלוקים גדולים ומונוטוניים בשם חרושצ'ובקה, על שמו של מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב.

אזורים כרחוב ארבט, אזור תיירותי שהיה בעבר מרכז הבוהמה, נשארו ברובם כפי שהיו במאה ה-19. בניינים רבים אחרים ברחובות פנימיים מהווים גם הם שרידים לזמני העושר הבורגני של תקופת הצאר.

[עריכה] ראו גם


[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוסקבה
ערים שארחו משחקי קיץ אולימפיים

אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | לונדון (1908) | שטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) | לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004)
משחקים עתידיים: בייג'ינג (2008) | לונדון (2012)

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.