אינטרפרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האינטרפרונים הם חלבונים המופרשים מתאים בתגובה לחדירה של גורמים פולשניים כגון וירוסים, חיידקים, פרזיטים או בתגובה להפיכת התא לסרטני. האינטרפרונים שייכים למשפחה גדולה של מולקולות סיגנל גליקופרוטאינים במערכת החיסון הקרויים ציטוקינים.


[עריכה] סוגי אינטרפרונים בבני אדם

בבני אדם ניתן למצוא שלושה סוגים עיקריים של אינטרפרונים :

  • אינטרפרון מסוג I - אלה בעצם 14 איזופורמי מטיפוס אלפא ואיזופורמים בודדים מטיפוסים בטא, אומגא, אפסילון וקפא. הומולוגים לאינטרפרונים אלה מופיעים ברוב היונקים, ציפורים ודגים. כל האינטרפרונים הללו קושרים רצפטור בדופן התא היגוע כIFNAR. קישור זה מפעיל קסקדה של העברת איתות בתא הידועה כJAK-STAT.
  • אינטרפרון מסוג II - קבוצה זו כוללת את אינטרפרון גמא.
  • אינטרפרון מסוג III - חלבון חדש שהתגלה לאחרונה, הכולל את אינטרפרון למדא על 3 האיזופורמים שלו.

[עריכה] ייצור אינטרפרונים בתאים

אינטרפרון אלפא ובטא מיוצרים על ידי רוב סוגי התאים בגוף כתוצאה ממצבי עקה בהם נמצאים תאים אילו, אינטרפרונים אילו הם הגורמים החשובים בתגובה החיסונית לזיהום ויראלי על ידי הפעילת את המקרופאג'ים ותאי NK. אינטרפרון אלפא פעיל גם נגד גידולים סרטניים.

בניגוד לאנטרפרון אלפא ובטא המופרשים מרוב תאי הגוף ומשפיעים באופן מקומי על הרקמה, אינטרפרון גמא מופרש רק מתאי מערכת החיסון- מסוג תאי T מסייעים ותאי NK. אינטרפרון גמא מופרש לבמחזור הדם, שם הוא וגייס ומפעיל תאים שונים המערכת החיסון, ביחוד תאי T מסייעים מסוג 1 , תאי T הורגים, תאים מציגי אנטיגן ומקרופג'ים. תפקיד זה הופך אותו למרכיב חשוב התהליכים הדלקתיים רבים בכללם התמודדות הגוף עם וירוסים, חיידקים, טפילים ותאים ממאירים. פעולת יתר של הציטוקין עלולה לגרום למחלות אוטואימוניות.

[עריכה] שימושים רפואיים של אינטרפרונים

השימוש הרפואי באינטרפרון היה לא מציאותי עד 1980, השנה שבה גן האינטרפרון הוחדר בהצלחה לחיידק באמצעות רקומבינציה של דנ"א, התקדמות שאפשרה לגדל ולבודד אינטרפרון מתרביות חיידקים.

מספר טיפולים המשתמשים באינטרפרון מסוגים שונים אושרו בבני אדם, כולל שימוש כנגד מספר סוגים של סרטן בכללם מלנומה, סרטן הריאה קפוסי סרקומה, מנגנון הפעולה של אינטפרון אלפא הוא הפעלת המערכת החיסונית על מנת לאפשר לה לתקוף את הגידול הסרטני. בדרך כלל מוגבר האפקט האנטי סרטני של האנטרפרון אם הוא מלווה בחיסון על ידי אנטיגן המצוי על פני הגידול הסרטני כגון gp100 במלנומה. הבעיה בטיפול היא שהחדרת אינטרפרון עשויה להוביל לתופעות לוואי חמורות.

ב1991, מנהל התרופות האמריקני אישר את השימוש באינטרפרון כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג C. כיום מספר צורות של אינטרפרון אלפא מאושרות כתרופות נגד דלקת כבד נגיפית זו. יש לציין שטיפול זה אינו יעיל מספיק ומביא לתופעות לוואי, ולכן המדענים אינם חדלים לחפש חלופות לשימוש באינטרפרון כנגד מחלה זו. יעילות האינטרפרון במקרה זה היא כ־50%. ישנן עדויות מסוימות שטיפול באינטרפרון ישר אחרי ההדבקה עשוי להעלים לחלוטין את דלקת הכבד, אך בשל חוסר הסימפטומים של המחלה, גילויה בזמן אינו פרקטי לרוב. קיימות וריאציות תרופתיות המשלבות את אינטרפרון אלפא עם פוליאתילן גליקול וכך גורמות לו להשאר יותר זמן בגוף. כך ניתן להזריק את התרופה פעם בשבוע במקום שלוש פעמים בשבוע. בשימוש יחד עם תרופה אנטי-ויראלי נוספת - ריברוין, נגד זנים מסוימים של דלקת כבד נגיפית C, ניתן להגיע ל־75% הצלחה.

אינטרפרון אלפא-b משמש גם כתרופה נגד לוקמיה של תאים שעירים, לויקמיה מילואידית כרונית ובמילומה נפוצה.

באינטרפרון בטא נעשה כיום שימוש נרחב להאטת קצב ההדרדרות בחולי טרשת נפוצה.