יצחק ארנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יצחק ארנון (1909 - 2005), אגרונום ישראלי.

פרופ' יצחק ארנון נולד באנטוורפן בלגיה להוריו שלמה גד לבית אהרונוביץ שהיה לוטש יהלומים ולאמו מכלה לבית אורבך מפולין. בהיותו בן 6 ומלחמת העולם הראשונה בעיצומה, ברחה המשפחה מאנטוורפן המופגזת על ידי הגרמנים ללונדון. בשנת 1916 בהמלצת רופאיו של האב, עברה המשפחה לאזורים הכפריים של אנגליה. בכפר הקטן ווינג בדרום אנגליה, לא רחוק מאחוזתו של הברון מאיר דה רוטשילד, התגוררה המשפחה עד שחזרו בשנת 1918 ללונדון וסבלו מאימת ההפצצות של הגרמנים על העיר.
עם תום המלחמה חזרה המשפחה לאנטוורפן. את לימודיו סיים בעיר זו, שם גם היה בתנועת הנוער הציונית "בר כוכבא" שהייתה מסונפת לתנועת הצופים הבינלאומית.
בשנת 1929 נישא להלדה גינציג שהגיעה עם משפחתה לבלגיה עם תום המלחמה מחבל בוהמיה בצ'כוסלובקיה. לאחר סיום לימודי האגרונומיה במכון האגרונמי העליון בג'מבלו שבין בריסל לנאמור, גויס לצבא ושירת בחיל הפרשים ואף סיים קורס קצינים. בשנת 1932 עלו יצחק והלדה לישראל.
בשנת 1934 נולד בנם הבכור דנצ'ו ארנון.
יצחק עבד כאגרונום בתחנת הנסיונות בעכו, בתחנת הנסיונות ברחובות ומשנת 1958 ועד צאתו לגימלאות ניהל את מכון וולקני לחקר החקלאות בישראל.

בשנת 1971 קיבל את פרס ישראל לחקלאות.