פלאשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אופן הפעולה

פלאשטצרפתית: Flechette, כלומר "חץ קטן") הוא פגז טנק נ"א (נגד אדם). הפלאשט פותח לשימוש טנקי הפטון בזמן מלחמת וייטנאם, כנגד כוחות הגרילה.

תוכן עניינים

[עריכה] אופן פעולה

פגז הפלאשט מכיל בתוכו כ-5000 חצי פלדה זעירים, שאורכם כ-2.5 ס"מ. אנשי הצוות בטנק מכוונים את זמן הפיצוץ של הפגז באמצעות מערכת ידנית על הרש"ק, כך שהפיצוץ יתרחש כ-30 מטר לפני המטרות (בצה"ל נמצאת בשימוש גם מערכת אוטומטית, המזינה את המידע אל המנגנון ישירות ממחשב הטנק). מנגנון ההשהייה מופעל מרגע ירי הפגז. לאחר הפיצוץ, מתפזרים החיצים בצורת חרוט ויוצרים שטח השמדה בשטח של כ-300X94 מטר.

אופציה נוספת לשימוש היא "פעולה מיידית" המשמשת לטווחים קרובים. כוונון מנגנון ההשהייה למצב זה גורם לכך שפיזור החיצים יתרחש ברגע ירי הפגז.

[עריכה] הפלאשט בצה"ל

הפלאשט הגיע לצה"ל במלחמת יום הכיפורים, כשאלפי פגזים נשלחו על ידי האמריקאים במסגרת הרכבת האווירית שהונהגה על ידם בזמן המלחמה.

צה"ל השתמש בפגזים במהלך מלחמת לבנון וגם בשהות בלבנון שאחרי המלחמה. הטנקים ירו פגזי פלאשט אל עבר לוחמי חיזבאללה בשטחים פתוחים, בטכניקת ירי ששילבה גם פגזים מעיכים (נפיצים). חיילים שהיו שותפים בהיתקלות בה נהרגו מחבלים, נהגו לענוד חץ פלאשט, בדומה לסימני הפלות" הנהוגים בחיל האוויר.

במהלך אינתיפאדת אל אקצה היה הפגז בשימוש ברצועת עזה, אך לא בגדה המערבית. בעקבות ביקורת ציבורית, החליט צה"ל על הפסקת השימוש בפגזי הפלאשט, ומעבר לפגזי הרקפת מתוצרת תע"ש.

[עריכה] הביקורת על השימוש בפלאשט

ארגוני זכויות אדם מתנגדים לשימוש בפלאשט, מכיוון שלטענתם הוא גורם נזק וסבל שאינו הכרחי. עם זאת יש לציין, כי השימוש בפלאשט אינו אסור על פי האמנה הבינלאומית להגבלת השימוש באמצעי לחימה קונוונציונליים, עליה חתמה ישראל ב-1995.

ב-27 באפריל 2003 עתר ארגון רופאים למען זכויות אדם לבג"צ נגד שר הבטחון, בדרישה לקבוע כי השימוש בפגז אינו חוקי. העתירה נדחתה בהרכב של שלושה שופטים (מישאל חשין, אליהו מצא ואסתר חיות). בפסיקתם קבעו השופטים כי "השימוש בתחמושת זו אינו אסור על-פי דיני המלחמה, ולכן בקשת העותרים אינה יכולה להתקבל".

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות