בילעין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בילעין (ערבית: بلعين, "אין מעיין") הוא כפר פלסטיני הנמצא מערבית לרמאללה ומזרחית להתנחלות מודיעין עילית, ב"שטח B", שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. בכפר כ-1,600 תושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות. מהכפר יוצאות דרכים לכפרים צפא מדרום, כפר ניעמה ממזרח וחרבתא מצפון, וכן כביש נוסף לכיוון מודיעין עילית ממערב, הקטוע סמוך ליציאה מהכפר.
המשפחות ("חמולות") העיקריות בכפר הן אבו רחמה, חטיב ובורנאת. רוב תושבי הכפר מזוהים פוליטית עם הפת"ח, כמה מהם עובדים ברשות הפלסטינית, ואחד מבני הכפר הוא חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם פת"ח במחוז רמאללה.
[עריכה] המאבק נגד גדר ההפרדה
הכפר התפרסם בעיקר בגלל המאבק נגד הקמת גדר ההפרדה בסמוך אליו. גדר ההפרדה באזור מותירה מחוץ לכפר כ-60% מאדמותיו (2,300 מתוך 4,000 דונם), וכ-70% מאדמותיו החקלאיות. על אדמות אלו נבנו שכונות חדשות, לא חוקיות, של מודיעין עילית, עד לעצירת הבנייה והאכלוס בצו בג"ץ [1].
החל מחודש ינואר 2005 מנהל הכפר מאבק כנגד גדר ההפרדה. במאבק לוקחים חלק ישראלים פעילי השמאל הרדיקלי (בעיקר אנרכיסטים, חותמי מכתב השמיניסטים ופעילים לזכויות אדם), פעילים בינלאומיים (כגון ארגון הסולידריות הבינלאומי ISM) ופלסטינים תושבי האזור. המאבק מתבטא בעיקר בהפגנות שבועיות הנערכות מדי יום שישי.
במהלך ההפגנות צועדים המפגינים לכיוון תוואי גדר ההפרדה, תוך ניסיון למנוע את המשך בנייתה ואף מנסים לפרק את קטעי הגדר שכבר נבנו [2]. ההפגנות מפוזרות בדרך כלל על ידי צה"ל, המכריז על האזור "שטח צבאי סגור", תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות, הכוללים בעיקר גז מדמיע, רימוני הלם וכדורי גומי. לטענת הצבא השימוש באמצעים אלה מתחיל אחרי יידוי אבנים מצד המפגינים. לטענת הוועדה העממית של הכפר, היא מחוייבת לעקרונות האי-אלימות, ובשל כך המשתתפים בהפגנות אינם חמושים, וההפגנות נעשות בשיתוף פעולה עם ישראלים. הפלסטינים מודים בכך שזריקות אבנים קורות תדיר אולם לטענתם יידוי האבנים מתרחש לא על-ידי המפגינים המחוייבים לעיקרון אי האלימות, אלא על ידי ילדי הכפר, ואף לעיתים כפרובוקציה של מסתערבים (כוחות הביטחון הישראליים טוענים בתגובה שהמסתערבים רק מצטרפים ליידוי אבנים שכבר החל, על מנת לא להחשף [3]).
המאבק מתבטא גם בפעולות ישירות לא-אלימות. למשל, ביולי 2005, נכנסו פעילים כנגד הגדר למתקן ברזל מיוחד שרותך לצורך פעולה זו, והתבצרו בתוכו. המתקן הוצב על תוואי העבודות על הגדר ומנע את המשכן. המתקן רותך כך שכל גופם של המתבצרים נמצא בתוכו, על מנת להקשות את הפינוי של המתקן.
דוגמה נוספת לפעולה ישירה שנערכה בכפר היא הקמת "מאחז" על שטח האדמות שנלקחו מהכפר. על האדמות שנלקחו מהכפר התבצעה בנייה בלתי-חוקית של שכונות של מודיעין עילית. על אף התחייבות הצבא והמינהל האזרחי, לא נעשה דבר על מנת להפסיק את העבודות. במחאה על כך, הציבו פעילים פלסטינים, ישראלים ופעילים מחו"ל, קרוואן באזור העבודות. הקרוואן הוצב על אדמה פרטית השייכת לתושבי בילעין.
בהפגנות בבילעין, הזוכות לסיקור תקשורתי נרחב, נפצעו גם חיילי צה"ל ומג"ב ומפגינים ישראלים (ראו, למשל, [4], [5], [6], [7]).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כתבה על העימותים בבילעין, עמית כהן ונאוה צוריאל, מעריב 23.9.2005
- כתבה על ה"מאחז" הפלסטיני בבילעין, אתר וואלה
- כתבה על פעולה ישירה בבילעין, 20.7.2005, אתר אינדימדיה
- סרט קצר על פעילות צה"ל בבילעין
- דף המכיל סרטים רבים על המתרחש בבילעין, באתר "הגדה השמאלית"
- ברברה מיכאלי מדווחת מהפגנה בבלעין

