יהדות פרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות פרו היא אחת מהקהילות היהודיות בדרום אמריקה המתקיימת במקום בו נמצאת כיום פרו.

אין רישום מדוייק מתי הוקמה הקהילה היהודית בפרו אך ידוע כי היה זה מהר למדי לאחר כיבוש הספרדים במדינה זו.

כבר במאות ה-16 ו17 היו קהלות של יהודים שהסתירו את דתם בערים לימה וקאיאו.

בשנת 1569 הוקם בית הדין הראשון של האינקוויזיציה בדרום אמריקה (אחריו יקום עוד בית דין אחד בקולומביה בשנת 1618).

בשנת 1636 התגלה "הקשר הגדול"-התגלו יהודים בתוך מושבת הסוחרים הפורטוגלית בלימה ו-161 יהודים מבני הקהילה נאסרים בבית הכלא.

בשנת 1813 קיבלו היהודים בפרו את ביטול האינקוויזיציה אך זו חודשה כבר בשנת 1815, שנתיים לאחר ביטולה.

האינקוויזיציה בפרו בוטלה בשנת 1822 עם קבלת העצמאות שלה מספרד.

לפי ובזמן מלחמת העולם השנייה היו גלי הגירה גדולים ממזרח אירופה, האימפריה העות'מאנית וצפון אפריקה לדרום אמריקה. בין גלי ההגירה עברו חלק מהיהודים לפרו. בייחוד ידועה הקהילה הגדולה יחסית של יהודי מרוקו שהתיישבו בעיר איקיטוס והקימו בה הקהילה המונה כיום כ-200 איש.

בשנת 1917, עם סוף מלחמת העולם הראשונה, היו בפרו כ-300 יהודים, רובם בלימה ואיקיטוס.

בין השנים 1933 ל1947 התרחשו גלי הגירה מאירופה וגרמניה בעיקר של יהודים שנמלטו מפני אימת הנאצים.

בין השנים 1946 ל1964 היה בפרו משטר צבאי שלא הקלה עם התושבים היהודים.

בשנת 1988 מנתה הקהילה כ-3,500 יהודים כאשר לא הייתה כמעט הגירה לתוכה של פרו במשך שנים רבות ורק הגירה מחוצה לה.

הגירה מסיבית לישראל החלה לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967 כמו מכל שאר קהילות יהודי דרום אמריקה.

כים יש בפרו כ-2,800 יהודים, בעיקר בלימה ואיקיטוס.

הגירה מסיבית אמורה להתרחש בשנת 2006 כאשר יעלו ארצה רוב בני הקהילה היהודית המרוקאית באיקיטוס. בני הקהילה מיועדים לעבור להתגורר בעיר רמלה.