קוריום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 96 | ||||
| סמל כימי | Cm | ||||
| סדרה כימית | אקטינידיים | ||||
| צפיפות | 13510 kg/m3 | ||||
| מראה | כסוף לבן וצהוב בתרכובות |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 247 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | ____ pm | ||||
| רמות אנרגיה | 2,8,18,32,25,9,2 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | 1613°K | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 3383°K | ||||
| לחץ אדים | ____ Pa ב ____°K | ||||
| מהירות הקול | ____ מטר לשנייה ב____°K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 1.3 | ||||
| קיבול חום סגולי | ____ J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | ____/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | ____ W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 581 kJ/mol | ||||
קוריום (או קיריום, Curium) הוא יסוד כימי שסימולו Cm ומספרו האטומי 96. הקוריום הוא היסוד הרביעי במשפחת היסודות הטרנס אוראניום ונמצא בסדרת האקטינידים.
הקוריום התגלה על ידי צוות המדענים גלן סיבורג, רלף ג'יימס, אלברט גיורסו בשנת 1944 ומקור שמו של היסוד הוא על שם מארי קירי ופייר קירי בעל ואישה מדענים שתרמו רבות למחקר תופעת הרדיואקטיביות ואף מארי הייתה האישה היחידה שזכתה בשני פרסי נובל. היסוד נתגלה על ידי הפצצת איזוטופ פלוטוניום 239 בקרינת אלפא (יוני הליום). את הקוריום אפשר למצוא במקרים נדירים מאוד בתוך גושים של אורניום.
[עריכה] שימושים
עדיין לא נמצאו שימושים ממשיים לקוריום אך משערים שהקוריום ישמש את החוקרים במחקר גרעיני בעתיד. איזוטופ קוריום יכול לשמש גם כרדיואיזוטופ המפיק אנרגיה שהאדם יכול להשתמש בה, קוריום 242 מפיק כ-120 ואט אנרגיית חום לגרם אך זמן מחצית החיים הקצר שלו לא הופך אותו למקור אנרגיה לטווח הארוך.
קוריום 243 בעל זמן מחצית חיים של שלושים שנה מפיק בערך 1.6 ואט לגרם אך בשל קרינת הגמא וקרינת הבתא שהוא מפיק הוא נהפך ממקור אנרגיה יעיל בפוטנציה לרעל מסוכן.
[עריכה] תרכובות
לקוריום מעט תרכובות.
בין התרכובות המעטות נמצאו קוריום חמצני (CmO2), קוריום שלוש חמצני (CmO3),
קוריום ברומי (CmBr3), קוריום כלורי (CmCl3), קוריום פלואורי (CmF4) וקוריום יודי (CmI4)
[עריכה] איזוטופים
איזוטופ קוריום 248 סונטז רק בכמות של מיליגרמים, אבל איזוטופים אחרים, 242 ו-244, סונטזו בכמויות של כמה עשרות גרמים שעזרו לקבוע את תכונות החומר על ידי ניסוים בחומר.

