כנען

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בארץ כנען; לערך העוסק בדמות המקראית כנען, ראו כנען (דמות מקראית).

כנען הוא שמו של מחוז מצרי בתקופת הממלכה החדשה, חלקו בתחום ארץ ישראל (וחלקו מחוצה לה) עד לכיבוש הארץ על ידי בני ישראל ותחילת התיישבותם בה.

תוכן עניינים

[עריכה] מקור השם

אחד מן הפירושים למילה כנען הוא ארגמן. מקור פירוש זה הינו בעיסוק תושבי הארץ באיסוף חלזונות ימיים מהם הפיקו את צבע הארגמן. מאוחר יותר ניתן השם פניקיה לארץ כנען על ידי היוונים. פירוש המילה פניקוס ביוונית אף הוא ארגמן.

בתעודות מצריות עתיקות מופיעים שלושה שמות שונים לכנען:

  • ח'ארו - ארץ החורים. זהו הכינוי הנפוץ ביותר.
  • רת'נו - ארץ הרוזנים/המושלים. זהו כינוי שנשתמר מתקופת שלטון ההיקסוס, שמקורם כנראה היה בכנען.
  • כִּנַחֻ' או כִּנַחְ'נַ - כנען.

[עריכה] גבולות

ארץ כנען היא כל האזור שממערב לירדן בין בקעת הלבנון לבין חצי האי סיני, וכולל אזור דמשק והחורן. התורה מציגה את גבולות ארץ כנען בספר בראשית:

"יט וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידן בּאֲכָה גְרָרָה עַד-עַזָּה בּאֲכָה סְדמָה וַעֲמרָה וְאַדְמָה וּצְביִם עַד- לָשַׁע:" (בראשית, י', י"ט)

הגבולות הללו מהווים תמונת מצב של המחוז ערב ההתנחלות הישראלית, בסוף תקופת הברונזה המאוחרת. בתעודות מצריות שנמצאו מאותה התקופה (בעיקר מכתבי תל אל עמארנה) לא מצוינים גבולות המחוז, אולם רשימת הערים הנכללות בתחומו תואמת את הגבולות כפי שמופיעים במקרא.

[עריכה] עמי כנען

לעיתים נזכרים 10 עמים ולעיתים 7 עמים בתורה. בבראשית ט"ו נזכרים הקיני, הקניזי, הקדמוני, החיתי, הפריזי, הרפאים, האמורי, הכנעני, הגרגשי, היבוסי. כמו כן נזכרים לעיתים החיוי והחורים.

השפה הכנענית משתייכת למשפחת השפות השמיות.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • ד"ר יוחנן אהרוני, א"י בתקופה הכנענית המאוחרת ובתקופת ההתנחלות הישראלית, הוצאת מטכל/קצין חינוך ראשי, ענף השכלה, 1959.
  • Jonathan N. Tubb, Canaanites, Norman (Oklahoma), 1998.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים