רוי ספייסר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוי גודפרי בולן ספייסר (Roy Godfrey Bullen Spicer) (1889 - 1946), מפקד משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל בראשית מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט.
רוי ספייסר נולד בשנת 1889. הוא שירת במשטרה הבריטית מאז שנת 1907. מאז שנת 1909 שירת ספייסר במשטרה הבריטית במושבה הבריטית ציילון (כיום סרילנקה) תחת פיקודו של הרברט דאוביגין ( מי שמאוחר יותר בשנת 1930 הגיע לארץ ישראל כדי לבצע ארגון מחדש של משטרת המנדט). בימי מלחמת העולם הראשונה שירת ספייסר בצבא הבריטי, נלחם, נפצע וקיבל עיטור. בתום המלחמה חזר למלא את תפקידו בציילון. משנת 1925 שירת ספייסר כמפקד המשטרה במושבה קניה. בשנת 1931 הועבר ספייסר לשירות בארץ ישראל והחל מ-16 ביולי 1931 שימש כמפקד משטרת המנדט בארץ ישראל.
ספייסר נתגלה כקצין מקצועי שבלט ביכולתו וביושרו האישי והיה מקובל הן על האנגלים והן על השוטרים המקומיים. תוך כמה שנים הצליח ספייסר להפוך את משטרת המנדט למשטרה מקצועית מודרנית.
זמן קצר לאחר מינויו נפגש ספייסר, באוגוסט 1931, עם חיים ארלוזורוב ממנהיגי היישוב[1]. ספייסר עשה על ארלוזורוב רושם מצוין כאדם בעל מרץ המסור למטרתו שהיא להקים משטרה טובה בארץ ישראל. ספייסר הביע באזני ארלוזורוב בגילוי לב כי עניני המשטרה בארץ ישראל עד אז "התנהלו בכל רע" והבטיח לתקן את המצב על ידי תוספת שוטרים אנגלים שיגוייסו בלונדון.
ספייסר נהג בפיקודיו ביד רמה ודרש מהם סטנדרטים גבוהים. הוא גילה קשיחות והתבטא בחריפות בכל הקשור להשנת מטרותיו. הוא דרש מאנשיו עבודה מסורה ומאומצת. קצינים שלא הסתגלו למשטר העבודה שהנהיג - סולקו מיד.
את הקצינים והסמלים הבריטיים שהיו מרוכזים קודם לכן ביחידות נפרדות, מובדלים מן השוטרים המקומיים, פיזר בין תחנות המשטרה. תחת תחושתם כי הם עליונים על השוטרים המקומיים, מצאו עצמם עובדים במחיצת סמלים יהודים וערבים, ולעתים אף תחת פקודתם.
עמדתו הלא - פוליטית של ספייסר נתקלה במחסום של הפקידות הבריטית, שגילתה עמדה עויינת ליישוב היהודי. אחרי הרצח בכפר חסידים ב-5 במרץ 1932, בו נורה למוות אחד מן המתיישבים, ניסה להקים יחידת משטרה חמושה מבין המתיישבים באזור חיפה, אך תוכניתו סוכלה על ידי הפקידות. גם תוכניתו להביא לארץ כלבי גישוש סוכלה על ידם.
אחת מפעולותיו החשובות של ספייסר הייתה לארגן מחדש את הבולשת -המחלקה לחקירת פשעים (C.I.D), שכשלה בתפקידה להלחם בטרור הערבי לאחר מאורעות תרפ"ט.
שינוי אחר של ספייסר שפגע ביישוב היהודי היה ביטול האוטונומיה של משטרת תל אביב שפעלה כגוף עצמאי, המורכב משוטרים יהודים בלבד, בכפיפות לעירית תל אביב, תוך שיתוף פעולה עם ארגון ההגנה. עם ביטול האוטונומיה היו כשליש מן השוטרים במשטרת תלאביב, בריטים.
בחודש אוקטובר 1933, עם התגברות העלייה היהודית מגרמניה לאחר עליית היטלר לשלטון, נערכו הפגנות של ערבים בירושלים, ביפו, בחיפה ובשכם. ההפגנות, שהערבים הבטיחו כי תתנהלנה בדרכי שלום, הפכו למהומות וספייסר דיכא אותן בתקיפות בהפעילו כוחות של שוטרים רכובים על סוסים, בשימוש באלות ואפילו בירי, בו נהרגו 24 ערבים ונפצעו למעלה מ-20 ערבים, עד שהמהומות שכונו בפי אנשי היישוב "מאורעות אוקטובר 1933", שכחו לגמרי. במאורעות אלה לא היו היהודים מעורבים כלל.
בגלל מדיניותו האוהדת את היישוב של הנציב העליון ארתור ווקופ (שאף הוא כספייסר החל לכהן בארץ בשנת 1931) ופעולתו התקיפה של ספייסר בדיכוי המהומות ב-1932, לא פרצו בארץ ישראל מהומות דמים בשנים 1932 - 1935, אולם לא היה בכך די כדי למנוע את פרוץ מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט ב-19 באפריל 1936.
כשפרצו המאורעות טרם השלימה משטרת המנדט את ביצוע הרפורמות עליהן החליט דאוביגין וכמוכן גילו השוטרים הערביים כפל נאמנות ולא ביצעו את פקודות מפקדיהם הבריטים. למרות זאת השתדלו הקצינים הבריטים לעשות ככל שביכולתם לדיכוי המרד. ספייסר תבע, בפרוץ המאורעות, מן הנציב העליון ארתור ווקופ להשליט יד חזקה אך לא נענה, בגלל שיקוליו המדיניים של ווקופ. בכל זאת נשלחה לכל תחנות המשטרה הוראה לפתוח ב"אש מחושבת" לאחר מתן התראה. על יחסו של ספייסר ניתן ללמוד מהתנהגותו האישית. בנוסעו במכוניתו, בימי המאורעות, מחיפה מצא בדרך ליד הכפר עראבה בשומרון משאית יהודית שנתקלקלה. הוא עצר את מכוניתו ולא עזב עם מלוויו את המקום אלא כעבור שעתיים, לאחר שהנהג היהודי הצליח לתקן את הקילקול. הנציב העליון ווקופ, היה האוהד ביותר את היישוב היהודי מבין הנציבים העליונים, אולם כנציב עליון וכגנרל בריטי נמנע מלסכן את אנשיו למען היישוב היהודי. ספייסר שתבע יד חזקה נגד הפורעים, נאלץ שלא לחרוג מהוראות הנציב.
כמעט במלאות שנה למאורעות ב-13 ביוני 1937, ניסו טרוריסטים ערביים להתנקש בחייו של ספייסר. בנוסעו במכוניתו בירושלים, כשהוא בלתי חמוש, ביציאה ממגרש הרוסים, הוא הותקף באש אקדחים מטווח קצר. הכדורים החטיאו את ספייסר אך כדור אחד ניפץ את שמשת המכונית ונהגו, שוטר בריטי, נפצע באורח קשה בצווארו. הוא עצר את המכונית, שמט את אקדחו ואז נורה בשנית ואיבד את הכרתו. היורים נמלטו אל בין הסימטאות. לאחר ההתנקשות יצא ספייסר לחופשה באנגליה ולאחר מכן הודיע כי כי הוא מסרב לחזור לארץ ישראל, ככל הנראה משום שנמאס לו לחפות על הפקידות של ממשלת המנדט, שלא נתנה לו לפעול לפי הבנתו לדיכוי המאורעות, ובנובמבר 1937 סיים ספייסר את תפקידו כמפקד משטרת המנדט.
בשנת 1938 נתמנה ספייר כמפקד משטרת האי וייט השוכן מול החוף הדרומי של אנגליה מול העיר פורטסמות. בימי מלחמת העולם השניה, בספטמבר 1943, הוצב ספייסר כקצין בדרגת קולונל למטה הכוחות הבריטיים בזירת הים התיכון. בתום המלחמה חזר למלא את תפקידו כמפקד משטרת האי וייט. במלאו את התפקיד הוא נפטר באי ב-12 ביוני 1946.
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Gallery of Commandants of Police and Inspector Generals, גלריית תמונות של מפקדי משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל
| מפקדי משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל |
|
פרסי בראמלי | ארתור סטפן מאברוגורדאטו | רוי ספייסר | אלן סונדרס | ג'ון מורי ריימר-ג'ונס | ויליאם ניקול גריי |

