אהוד מנור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אהוד מנור | |
|---|---|
| מקור | בנימינה, ישראל |
| שנות פעילות | 1969—2005 |
| ז'אנר | רוק פופ זמר עברי |
| חברת תקליטים | אן אם סי הד ארצי מדיה דיירקט |
| חברי ההרכב | {{{חברי ההרכב}}} |
| חברים לשעבר | {{{חברים לשעבר}}} |
| {{{אתר}}} | |
אהוד מנור (13 ביולי 1941 - 12 באפריל 2005), פזמונאי ומתרגם ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
אהוד מנור נולד במושבה בנימינה בשנת 1941. כשהיה בן 15, בעת שלמד בבית הספר הריאלי בחיפה, נפטר אביו, ישראל וינר. את שירותו הצבאי בצה"ל עשה כקצין חבלה בהנדסה קרבית. לאחר השירות הצבאי למד פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1981 השלים תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1962 התקבל לעבודה בקול ישראל כעורך מוזיקלי. שנה לאחר מכן נסע ללמוד תקשורת המונים בניו יורק, שם פגש את הזמרת עפרה פוקס. לאחר זמן מה התחתנו השניים וחזרו לארץ. לזוג נולדו שלושה ילדים: גלי (1965), ליבי (1967) ויהודה (1970) על שמו של אחיו.
בקיץ 1968, במלחמת ההתשה, נפל אחיו הצעיר יהודה וינר. אהוד, שהיה קשור עד מאוד לאחיו הצעיר, כתב עליו את השיר "אחי הצעיר יהודה" אשר הוקלט בחורף 1969 על ידי להקת גייסות השריון וכן את השיר "בן יפה נולד".
בשנת 1971, תירגם מנור את המחזמר המפורסם "שיער". מחזמר זה זכה לביקורות טובות ופתח בפני מנור את הדלת לתרגום מחזות זמר נוספים.
אהוד מנור תרגם וכתב מאות שירים ויצירות. הוא חתום על למעלה מאלף שירים. הוא עבד עם זמרים רבים ומפורסמים כגון: בועז שרעבי, אילנית, אריאל זילבר, צביקה פיק, מתי כספי (שתיאר את עבודתם המשותפת כ"השלמה הדדית שלנו זה את זה"), חנן יובל ועוד רבים וטובים. הוא כתב שירי פופ קלילים כמו "לעולם בעקבות השמש" ו"בני ילד רע", שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ, גם אם הדבר כרוך בכאב כמו "ללכת שבי אחרייך" ו"אין לי ארץ אחרת", בלדות אישיות מורכבות כמו "ברית עולם" ו"ילדותי השנייה", פסקולים לסרטים ולהצגות כמו "בלדה לשוטר" (לסרט "השוטר אזולאי") ועוד. חלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה בנימינה, בהם: "ימי בנימינה", "בשנה הבאה" שהפך ללהיט גדול, "הבית ליד המסילה", "ברוש" ו"נחל התנינים".
מנור חיבר אינספור שירים לתחרויות זמר רבות. לאירוויזיון הראשון שישראל השתתפה בו ב-1973, כתב לאילנית את השיר "אי שם". בשנת 1978 חיבר עם נורית הירש את השיר "אבניבי" שזיכה את יזהר כהן כנציג ישראל במקום הראשון בתחרות האירוויזיון שנערכה בפריז. עפרה חזה זכתה במקום השני באירוויזיון ב-1983 עם שירו "חי". בשיר זה כתב על "עם ישראל חי", עקב היות התחרות אותה שנה בגרמניה.
מנור כתב שירי ילדים רבים לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיגלים. במיוחד מוכרים השירים שכתב בשנות השבעים על ילדיו שלו, בהיותם בגיל הילדות: "גלי" בביצוע נועם קניאל, "אחותי הקטנה" ("ליבי") בביצוע יפה ירקוני ו"בן" (על בנו יהודה) בביצוע נתנאלה. עוד משירי הילדים שלו: "מי אוהב את השבת?", "ילדים טובים, ילדים רעים", "שלום היא מילה שימושית" ועוד.
על רון ארד כתב את השירים "כשתבוא" ו"לא מפקירים חבר".
בין הפרויקטים המוזיקליים שמנור תרגם היו: שירים מברזיל לאלבום "ארץ טרופית יפה", שירים דרום אמריקאיים ללהקת הפרברים, שירים מסרטים אמריקאיים ישנים להרכב הטוב הרע והנערה, שירים צועניים ושירים ערביים לאלבומיה של ירדנה ארזי, שירים צרפתיים לאלבומה של קורין אלאל "שפת אמי".
מנור תרגם מחזות רבים בהם "אילוף הסוררת", "הלילה השנים-עשר" ו"רומיאו ויוליה" של שייקספיר, "מנהל הבית" של הרולד פינטר, "הקמצן", "טרטיף" ו"בית ספר לנשים" של מולייר, "חתולה על גג פח לוהט" של טנסי ויליאמס ועוד. הייתה לו גם חיבה למחזות זמר, והוא תרגם את "שיער", "שיקאגו", "קברט", "סוויני טוד", "אחים בדם", "סיפור הפרברים", "עלובי החיים" ואופרה בגרוש.
מנור, כאמור, היה גם שדרן והגיש תוכניות רדיו בקול ישראל וברשת 88FM, כמו גם תוכניות בטלוויזיה בנושאי קולנוע ומוזיקה, ביניהן התוכנית השבועית "עד פופ". הוא היה גם מנחה מבוקש למופעים שעסקו במוזיקה.
בשנת 1995 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חייו בפזמונאות, ובשנת היובל לישראל, 1998, זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. בחודש מרץ 2005 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן. תואר זה הוענק לו על תרומתו הגדולה לתרבות העברית.
טרגדיות רבות פקדו את בית משפחתו של מנור: הכאב על נפילתו של אחיו הצעיר ליווה אותו במשך השנים. בתחילת שנות האלפיים התאבד אחיו השני, זאב ניר, בגיל 67. כמו כן, הוא חלה בסרטן הריאות, ממנו החלים זמן קצר לפני מותו.
אהוד מנור נפטר מדום לב ב-12 באפריל 2005. בהלוויתו השתתפו אישי ציבור, יוצרים ומבצעים רבים, והושרו בה שיריו "אין לי ארץ אחרת" (גלי עטרי), "מישהו" (מתי כספי) ו"ימי בנימינה" (חנן יובל). לאחר מותו החליט משרד החינוך להכניס את שיריו לתוכנית הלימודים של בתי הספר.
ב־13 ביולי 2005, יום הולדתו השישים וארבעה, הוסב שמו של אולפן רשת ג' בתל אביב, ל"אולפן אהוד מנור".
[עריכה] מספריו
- "מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר" הופיע בהוצאת מסדה.
- "לא דיברנו עוד על אהבה" הופיע בהוצאת שרברק.
- "יליד הארץ" נופיע בהוצאת שרברק.
[עריכה] דיסקוגרפיה
[עריכה] אלבומים
- השירים הגדולים (במשותף עם מתי כספי) (1994)
- לא דיברנו עוד על אהבה (במשותף עם נתנאלה) (1995)
- שפה משותפת (במשותף עם עפרה פוקס) (1997)
- מזרב (במשותף עם יהודה מסס) (2006)
[עריכה] אוספים
- ברית עולם - אוסף משירי אהוד מנור (1990)
- כלים שלובים - אוסף שני משירי אהוד מנור (1991)
- אין לי ארץ אחרת - משירי המולדת של אהוד מנור (1998)
- האוסף (מארז תקליטורים) (1999)
- עוד תראה, עוד תראה... (1999)
- אוסף משיריו המוקדמים (שני תקליטורים) (2005)
- ילדים טובים - ממיטב שירי הילדים של אהוד מנור (2005)
- ימי בנימינה (שלושה תקליטורים) (2005)
- פעם לאהוב (2005)
- יליד הארץ (שלושה תקליטורים) (2006)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- אהוד מנור, באתר MOOMA
- מילים לשירים של אהוד מנור באתר שירונט
- עמוד מיוחד עם מאמרים על אהוד מנור ב- YNET
- חייו ומותו של אהוד מנור במגזין במה
- ניתוח ספרותי של "אין לי ארץ אחרת" במגזין במה
- אלבומים של אהוד מנור
- אתר הנצחה לאהוד מנור
- קהילת "שרים אהוד מנור" ב-msn
- אהוד מנור - האתר הרשמי
- אהוד מנור, באתר E! Online, ערוץ הבידור (ישראל)

