פלדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלד פלדה
הגדל
שלד פלדה

פלדה היא סגסוגת של מתכות, שרובה מורכבת מברזל, ומעט פחמן (0.04%-2.25%), ולעתים מוסיפים לסגסוגת הפלדה יסודות אחרים, כמו צורן, מגנזיום, מנגן, כרום וניקל. בעזרת שינוי של שיעורי תוספות אלה, אפשר להפיק סוגים שונים של פלדות בעלות תכונות מיוחדות, כמו: קשיות, גמישות, עמידות בפני חום וכימיקלים ועוד.

הפלדה מצטיינת בחוזקה ובגמישותה, לעומת הברזל.

פלדה משמשת לייצור מוצרים רבים: מכוניות, גשרים, מסמרים, קפיצים, להבים של סכינים, כלי-עבודה, מחטים וכדומה.

אחד מסוגי הפלדה הנפוצים הוא פלדת אל-חלד, שבה יש כרום בשיעור של 10.5% לפחות, והיא עמידה בפני חלודה.

ברזל - חומר הגלם לפלדה
הגדל
ברזל - חומר הגלם לפלדה

[עריכה] הפקת הפלדה

הפלדה מופקת בתהליך טכנולוגי מסובך. קודם כל מוכנסים עופרת הברזל וצרף(קוקס) לתנור רם. התנור מתחמם עד 1200-1300 מעלות צלזיוס על ידי צרף ואויר שנשאב לתוך התנור. בסוף התהליך יוצאים יצקת ושלקות. בגלל שיצקת מורכבת מברזל ומעל 3% פחמן, והפלדה אמורה להכיל פחות מכך, יש להקטין את כמות הפחמן בתרכובת. למטרה זו משתמשים במהפך של בסמר, כבשן פתוח, או כבשן חשמלי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פלדה

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.