קופוניוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
[עריכה] הנציבות הראשונה ביהודה
קופוניוס היה הנציב הראשון של השלטון הרומי ביהודה. מינויו בשנת 6 לספ' שם קץ לתקופת שלטונו של בית הורדוס ביהודה, כשאחרון שליטיו היה ארכילאיוס (בנו הבכור של הורדוס). בשנה זו הוגלה ארכילאיוס ללוגונדום (כיום העיר ליון) שבגליה (כיום צרפת) ונכסיו הרבים הוחרמו לטובת הרומאים, בשל חוסר יכולתו, לטענת הרומאים, לנהל כראוי את אזורי שלטונו. עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות, בגלל נסיבות היסטוריות וכמקובל בהיסטוריה הרומית, שרומא תכננה ממילא להפוך את יהודה לפרובינקיה, ותוך-כדי כך להשתלט על נכסיו האדירים של בית הורדוס. תקופת הנציבות הראשונה אמורה היתה לממש את התהליך הפרובינקיאלי הרומי ביהודה.
[עריכה] הנציב וסמכויותיו
קופוניוס התמנה בשנת 6 לספירה על ידי קויריניוס, נציבה של סוריה, אליה היתה כפופה יהודה, ושלט ביהודה עד לשנת 9 לספירה. קופוניוס, ראשון הנציבים ביהודה, היה בעל תואר procurator ("משגיח", אם כי מכנים אותו "נציב"), ממעמד הפרשים הרומי. הוא היה כפוף לנציב הרומי בסוריה, מי שהיה ממעמד הסנאט וקונסול לשעבר - "ליגאט" על-פי המינוח הרומי. סמכויות הפרוקוראטור היה נרחבות: צבאיות (פיקוד על חיל עזר רומי); שיפוטיות, ובכללן סמכות ה-ius gladius ("זכות החרב", המקנה את הזכות לפסוק בדיני נפשות); סמכויות אכיפה בתחום גזרי הדין וסמכויות כלכליות, כגון גביית כספי המסים והעברתם לאוצר הרומי; סמכויות מינהליות, שעניינן עמידה בראש מערכת הפקידות הרומית. מקום מושבו של הפרוקוראטור היה בקיסריה
[עריכה] המיפקד ותוצאותיו
קופוניוס, מונחה על ידי הנציב קויריוניוס שבסוריה, וזה על-ידי הקיסר הרומי אוגוסטוס, הורה לפקידיו ביהודה לערוך "קנסוס", שהוא מהלך בירוקראטי של שמאות הנכסים המקומיים, הנזילים והנדל"ניים ומיפקד אוכלוסין, כדי לארגן את מערכת גביית המסים. צעד זה, מעבר להיותו כלכלי ואדמיניסטרטיבי, סימל את ראשית שיעבודה של יהודה לרומא, לאחר תקופת שלטונו של בית הורדוס, ואולי אף דרך להכבדת עול המסים. פעולה זו עוררה, כצפוי, התנגדות עממית, שבראשה עמדו חוגים קנאים, קיצוניים, וביניהם צדוק הפרושי ויהודה איש הגולן מהעיר גמלא. בקושי רב עלה בידי הכוהן הגדול, יועזר מבית בייתוס, להשקיט את הרוחות ולהשפיע על העם לקבל עליהם את הדין ולהיפקד. פרשה זו שימשה אות וסימן להתארגנותה של קבוצה קנאית מהגליל, שכינוייה בפי יוסף בן מתתיהו היה "הפילוסופיה הרביעית".
| הנציבים הרומאים בארץ ישראל |
|
קוויריניוס | קופוניוס | אמביבולוס | רופוס | גראטוס | פונטיוס פילאטוס| מארקלוס | מארולוס | פאדוס | טיבריוס יוליוס אלכסנדר | קומאנוס | אנטוניוס פליקס | פסטוס | אלבינוס | גסיוס פלורוס |

