חוות החיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כריכת המהדורה העברית של הספר
הגדל
כריכת המהדורה העברית של הספר

חוות החיות (אנגלית: Animal Farm) הוא ספר שנכתב על-ידי ג'ורג' אורוול בין השנים 1943-1944.

הספר הוא אלגוריה וסאטירה נוקבת על המשטרים הטוטליטריים - בעיקר על המשטר בברית המועצות - ומעמדו של היחיד, זכויותיו ויחסיו החברתיים בתוכם.

הספר "חוות החיות" שפורסם על ידי הסופר ג'ורג' אורוול בשנת 1945 מספר על קבוצת חיות בחווה באנגליה אשר לוקחת חזון - להפוך מ"עם משועבד" ל"עם חופשי" ומבצעת אותו. בדרכם עומדים מכשולים וקשיים רבים, אך לבסוף הם מתגברים על קשייהם. הבעיה היחידה היא שמנהיגי המרד מנצלים את חוסר הביטחון של החיות לטובתם, ובהדרגה הופכים את עצמם לעריצי השלטון החדש, בלי שהחיות יתנגדו לכך (בדומה לקומוניזם בברית המועצות לאחר מלחמת העולם הראשונה).

בגב הספר, תיאר אורוול את ספרו בציטוט זה: "זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית".

אורוול נתקל בקשיים מרובים כשניסה לפרסם את הספר בבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה, בזמן שבריטניה וברית המועצות היו בעלות ברית במלחמה נגד גרמניה הנאצית. מיניסטריון האינפורמציה הבריטי הזהיר את אחד מהמו"לים ששקל להוציא את הספר ש"הבחירה בחזירים ככת השלטת תפגע ללא ספק בהרבה אנשים, ובמיוחד בכל מי שהוא מעט רגיש, כפי שהרוסים הם ללא ספק". אורוול שקל להוציא את הספר בהוצאה עצמית עם הקדמה המתארת את מה שכינה "צנזורה וולונטרית" מטעם העיתונים והוצאות הספרים. הוא כתב: "אם מו"לים ועורכים מתאמצים כדי למנוע נושאים מסוימים מלהגיע לדפוס, זה לא מכיוון שהם מפחדים מהעמדה לדין אלא מכיוון שהם מפחדים מדעת הקהל." על קשיי ההוצאה לאור של חוות החיות כתב אלי שאלתיאל באחרית הדבר לגרסה העברית של הספר (עם עובד, 2001, תרגום: אברהם יבין), שבה מופיעה גם ההקדמה המקורית שכתב אורוול.

תוכן עניינים

[עריכה] עלילת הסיפור

פרטי עלילה פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

[עריכה] הדמויות

בתחילת הספר מוצגות הדמויות העיקריות בסיפור:

  • מר ג'ונס - בעל החווה. מבוסס על הצאר ניקולס השני, סמל לקפיטליזם הישן.
  • המיור (מייג'ור) הזקן – החזיר שמציג את רעיון המרד בבעל החווה ושלטון עצמי (הגדרה עצמית) של החיות על גורלם עצמם. המיור הזקן הוא משל לקרל מרקס ובמידת מה ללנין.
  • נפוליאון החזיר - אחד משני מנהיגי המרד במר ג'ונס בחווה שבעתיד יהפוך לעריץ של החווה. מסמל את

יוסף סטלין, אשר משתמש בכוח הזרוע (כלבי התקיפה בספר) בכדי לשלוט.

  • צווחן (סקווילר) החזיר - עוזרו הנאמן של נפוליאון. הוא משמש כדוברו של נפוליאון והנהגת החווה. בספר הוא משל לדמותו של ויאצ'סלב מולוטוב.
  • שלגון (סנובול) חזיר, יריבו של נפוליאון שרוצה לשלוט בחווה לאחר המרד. מסמל את לאון טרוצקי, ומאופיין באינטלקט רב יותר משל יריבו נפוליאון, מה גם שמניעיו טהורים וכנים יותר.
  • גברתן (בוקסר) הסוס - העובד במלוא המרץ עפ"י דרישות שלטונו של נפוליאון. גברתן הוא משל לדמויות כמו סטחנוב.
  • תשעת כלביו הנאמנים של נפוליאון שהוא עצמו גידל.
  • בנימין (בנג'מין) חמור שמתייחס בציניות לכל המרד בסרט. מסמל את האנשים הסקפטיים לגבי המהפכה, אלו שלא חשבו שהמהפכה הקומוניסטית תסייע לתושבי רוסיה.
  • תלתנית (קלוור) הסוסה.
  • משה העורב - אינו עובד ומדבר על "הר הממתקים" שיהיה בחלקם של בעלי החיים בעולם הבא. מסמל את הממסד הדתי.
  • מולי הסוסה - היא אוהבת ללבוש סרטים צבעוניים (דבר זה מייצג מותרות) ולהיות מפונקת על ידי בני אדם. הדמות שלה היא משל למעמד העליון והבורגנות בברית המועצות שנמלטו אחרי המהפכה הבולשביקית.
  • הכבשים-מסמלות את העם הפשוט ש"הלך אחרי העדר" והמשיך ללכת אחרי סטלין ולא נתן לדעות אחרות לדבר (כאשר שלגון מנסה לנאום הכבשים מפריעות לו והוא לא מצליח לנאום).

[עריכה] המהפכה

עוד לפני תחילת המרד מספר המיור הזקן לחיות את כל הדברים הטובים שיקרו להם אם המרד אכן יתממש, והוא גורם לכל החיות להסכים. המיור מרגש אותן כשהוא שר את מה שיהפוך בעתיד להמנון החיות, "בהמות אנגליה".

לאחר המרד שמתממש בהצלחה רבה, שלגון, נפוליאון ושאר החזירים לוקחים על עצמם את "עול השלטון" על שאר בעלי החיים, כי הם החיות המשכילות ביותר, ומציגים עבודה זו כעבודה מפרכת ולא מומלצת. החיות מסכימות. בשלב זה שורר מצב אוטופי - החיות, שעולו של מר ג'ונס ירד מעליהן, אינן סובלות עוד מהעבודה אלא עובדות במשנה מרץ ואף מפיקות מעבודתן הנאה. האוכל נמצא בשפע, והעתיד נראה וורוד.

השלטון החדש המכונה "בהמיזם", מנסח שבעה "דיברות" עיקריות שכל החיות חייבות לנהוג על פיהם.

אלו הן שבעת הדברות שהחיות שמים לעצמם:

  1. כל הולך על שתיים - צר ואויב.
  2. כל הולך על ארבע או בעל כנף - חבר ורע.
  3. לא ילבש בעל-חיים בגד.
  4. לא יישן בעל-חיים במיטה.
  5. לא ישתה בעל-חיים משקאות חריפים.
  6. לא יקום בעל-חיים על רעהו להורגו.
  7. כל בעלי החיים שווים.

[עריכה] תחילת שלטון העריצות

לאט לאט, שכבת החזירים השלטת גורפת לעצמה זכויות יתר מבלי ששאר החיות ישימו לב לכך. החזירים מציגים עצמם כחיות שאינן טועות, תמיד צודקות, ומה שהן עושות הוא הדבר הנכון אליו חייבים להסכים כל שאר בעלי-החיים. הם יוזמים בחווה חוקים שונים כדוגמת שעת השכמה, שעות עבודה ומה מותר ומה אסור לאכול ומתי. שאר החיות לא מתנגדות מפני שצווחן, חזיר שנחשב ל"מזכיר" של השלטון, מודיע בנאומים משכנעים ביותר שמה שהשלטון עושה הוא עבודה קשה למען האוכלוסייה, וחייבים לנהוג על פי מה שהוא מצווה כי הכול בסך הכול לטובת רווחת כלל החיות.

החיות מחליטות לנסות וללמוד קרוא וכתוב. הלימוד קשה מאד, ורוב החיות לא מצליחות ללמוד מעבר לאות א'. החזירים לעומת זאת, שידועים בבקיאותם ובחכמתם, ובנימין החמור, לומדים קרוא וכתוב די מהר, ודבר זה עוזר להם לסחור בהמשך עם בני-אדם.

[עריכה] המהפך בשלטון ותחילת הקשרים עם בני האדם

לאחר מספר חודשים, שלגון מודיע על תחילת תכנון בניית טחנת רוח שתוריד ממשקל העבודה של החיות, על בסיס ספרים שמצא בביתו של מר ג'ונס. נפוליאון מתנגד וטוען שבמקום להשקיע בבניית טחנת רוח עדיף פשוט להגדיל את מנות המזון. הוא רואה ששלגון זוכה לתמיכה של רוב חיות החווה, ומחליט לגרשו בעזרתם של תשעת כלביו הנאמנים. הוא מבריח את שלגון מהחווה, ומצווה על כלביו שאימץ עוד בצעירותם והפך אותם לצייתנים ותוקפניים לרצוח כל בוגד שינסה להתנגד לשלטון. לאחר גירושו של שלגון עורך נפוליאון מסע טיהורים במהלכו הוא מכריח מספר חיות להתוודות על "פשעיהן" בפומבי ואז מוציאן להורג.

לאחר הסבר של נפוליאון, טחנת הרוח נבנית בכל זאת, ובמהלך בנייתה המפרכת נפוליאון משתמש במתווך שיעזור לו ביחסיו עם בעלי האחוזות השכנות. הטחנה נהרסת פעמיים - פעם מסערה שנפוליאון מאשים בה את שלגון, ופעם שנייה אחד חוואי שכן מנסה לתקוף, נהדף ובכל זאת מצליח להרוס את הטחנה. צווחן נואם נאומים מרשימים בהם הוא מציע בנייה מחדש של הטחנה, והחיות מסכימות מפני שאינן מצליחות לגבש דעות משלהן.

חוות בעלי-החיים (או "אחוזת בעלי-חיים" כפי שנקראה לאחר המרד) מתחילה לסחור עם בני-אדם, שכניהם מהאחוזות שליד אחוזת בעלי-חיים ומוכרת ביצים ועצים לשכניהם תמורת מזון אחר בעזרתו של מר ווימפר המתווך, ובעלי-החיים בחווה שמחים לראות שיש שכר בעמלם, למרות שמנות המזון קוצצו במחטף ושסחר עם בני-אדם וקשרים אתם נחשבו לדבר אסור. הם מתגברים על בעיית המזון בכך שהם תמיד חושבים על כך שגם אם מצבם קשה, לפחות הם שולטים על עצמם ולא בני האדם, שנחשבו לאויב המסוכן ביותר לבעלי-החיים.

[עריכה] התגברות שלטון העריצות

בשלב זה נפוליאון מתחיל לתת לעצמו זכויות יתר שאין לבעלי-החיים האחרים, ומשנה את "שבע הדברות" כרצונו למה שיתאים לו (לדוגמה הדברה "בעל-חיים לא יישן במיטה" שונתה ל"בעל-חיים לא ישן במיטה עם סדינים", כדי שנפוליאון יוכל לישון במיטתו של מר ג'ונס).

יחסי נפוליאון עם בעלי האחוזות השונות אינן צולחות, ולילה אחד בעלי אחוזה שכנה הרסו את טחנת הרוח שעמלו עליה רבות. נפוליאון מנחם את בעלי-החיים ואומר שלמרות שהיא נהרסה, הם יבנו חדשה, חזקה יותר ויציבה יותר, כך שיידרש חומר נפץ רב עוצמה כדי להפילה. בעלי-החיים מסכימים ועובדים קשה מאד. לילה אחד, בעת שכולם ישנו, גברתן כהרגלו יצא לעבוד שעות נוספות בחווה, סחב ערמת אבנים גדולה מדי, נפל, ונשלח כביכול לבית-החולים הקרוב, בו הוא נפטר. בפועל, מוכר אותו נפוליאון לשחיטה. בשלב זה, בנימין החמור, שמבין מה קורה למעשה, יוצא מגדרו בפעם הראשונה והאחרונה, אך לא מצליח לחלץ את גברתן וממשיך להסתגר בשתיקתו.

[עריכה] שווים, שווים יותר

לאחר מספר שנים נוספות החזירים מאמצים לעצמם הרבה ממנהגי האדם, ובכלל זה הליכה על 2 רגליים ולבישת בגדים, מה שבעלי החיים החשיבו לעצמם לפני המרד כדבר שלא ייעשה. הדברה העיקרית, "כל בעלי-החיים שווים", הופכת ל-"כל בעלי-החיים שווים, אך יש בעלי-חיים שווים יותר".

החזירים הופכים עצמם לאדונים, ומזמינים אליהם את בעלי האחוזות השכנות לארוחת ערב. בשלב זה, תלתנית, הסוסה שעוד הייתה בחווה לפני המרד, וכבר זקנה מאד, שומעת את הרעשים הבוקעים מבית מר ג'ונס (שגם נפטר עם השנים) וקוראת לכולם לבוא ולראות את הנעשה. בעלי-החיים צופים מהחלון, ורואים את אדוניהם החזירים, הלבושים בחליפות, יושבים בצוותא עם בני האדם, וכבר אין להבדיל בין פני החזירים לפני בני האדם.

מסקנה - המאבק לשחרור בעלי-החיים לא הביא לשחרורם - המדכא אמנם הוחלף אך הדיכוי נשאר.

[עריכה] הסרט

על פי הספר נעשה בשנת 1954 סרט האנימציה הארוך הראשון שהוכן באנגליה. בשנת 1999 הוכן סרט נוסף על פי הספר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: חוות החיות