זקסנהאוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אסירים בזקסנהאוזן, 1938
הגדל
אסירים בזקסנהאוזן, 1938

זקסנהאוזן (KZ Sachsenhausen) היה מחנה הריכוז הראשי לאזור ברלין בתקופת המשטר הנאצי. הוא הוקם ברובע זקסנהאוזן של העיר אורניינבורג, פרבר צפוני של ברלין, כאחד משלושה מחנות ריכוז שהוקמו באותה עת בגרמניה למתנגדי המשטר הנאצי (לצד דכאו ובוכנוואלד). המחנה פעל כמחנה ריכוז נאצי בין 1936 ל-1945, ועל פי הערכות מצאו קרוב למאה אלף איש את מותם במחנה במהלך שנות פעולתו, מתוך כמאתיים אלף אסירים שנשלחו אליו. לאחר המלחמה שימש זקסנהאוזן במשך שנים אחדות כמחנה מעצר סובייטי.

תוכן עניינים

[עריכה] רקע

ערך מורחב – מחנה ריכוז אורניינבורג

כבר במרץ 1933, שבועות אחדים לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, הוקם מחנה ריכוז מאולתר בעיר אורניינבורג, לאחר שכוחות אס אה השתלטו על מפעל נטוש בעיר והשתמשו בו לכליאת מתנגדים פוליטיים. מחנה זה מילא תפקיד חשוב בתקופה הראשונה של התבססות המשטר הנאצי בברלין באמצעים של טרור, רדיפת האופוזיציה והעלמתה. מתנגדים פוליטיים שהצליחו להימלט מגרמניה לגלות הפיצו ידיעות על הזוועות המתחוללות במחנה אורניינבורג, ומכונת התעמולה הנאצית גויסה להזמתם.

לאחר חיסולו המעשי של האס אה בליל הסכינים הארוכות עבר מחנה אורניינבורג לידי האס אס, שהחליט על סגירתו ב-13 ביולי 1934. כעבור שנתיים, ב-1936, הקים האס אס תחתיו מחנה חדש, מודרני, מתוכנן בקפידה, שמוקם ברובע זקסנהאוזן שבפאתי העיר ולא במרכזה, ונודע בשם "מחנה ריכוז זקסנהאוזן" (KZ Sachsenhausen). העיר אורניינבורג עצמה נודעה כ"עיר האס אס", בה התגוררו רבים מבכירי הארגון עם משפחותיהם, ובה מוקמו חלק ממתקניהם ומטותיהם, בצד מחנה זקסנהאוזן.

[עריכה] הקמת המחנה ושנים ראשונות

זקסנהאוזן היה המחנה הראשון להיבנות לאחר הכפפת כוחות המשטרה של הרייך לפיקודו של היינריך הימלר. המחנה תוכנן בידי אדריכלי האס אס כ"מחנה ריכוז אידאלי", כך שמבנהו יבטא את השקפת העולם האידיאולוגית של האס אס, ובמקביל יכפיף את אסיריו אל עוצמתו הבלתי ניתנת לערעור של האס אס. הימלר הגדיר את המחנה "אבטיפוס של מחנה ריכוז מודרני, עדכני, אידאלי וניתן להרחבה". לזקסנהאוזן היה מעמד מיוחד ומוביל בין מחנות הריכוז הנאציים, שנבע מבכורתו ומקרבתו לבירת הרייך, עובדה שהועצמה כאשר הוחלט ב-1938 למקם בצידו את מנהלת הפיקוח של כלל מחנות הריכוז ברחבי הרייך.

מחנה זקסנהאוזן נפתח רשמית ב-12 ביולי 1936, עם העברתה של קבוצה בת 50 אסירים ממחנה אסטרווגן לבניית המחנה. המחנה נבנה בצורת משולש שווה שוקיים, כאשר מבניו מקובצים באופן סימטרי סביב ציר התיכון של המשולש. מבנה מנהלת המחנה ממוקם בבסיס המשולש, כאשר בחזיתו מגרש מסדרים בצורת חצי-עיגול. סביב מגרש המסדרים נבנו בחצי גורן ביתני האסירים, ובהמשך ציר התיכון לקראת קודקוד המשולש מוקמו מגורי האס אס. שער המחנה, בבסיס המשולש וכחלק ממתחם ההנהלה, נשא את הכיתוב המפורסם "העבודה משחררת" (Arbeit Macht Frei).

בתקופת פעילותו הראשונה של מחנה זקסנהאוזן נכלאו בו בעיקר אסירים פוליטיים. לאחר פוגרום ליל הבדולח בליל ה-9 בנובמבר 1938, נכלאו בזקסנהאוזן כ-6,000 יהודים מתוך 30,000 יהודי גרמניה שנעצרו על פי הוראתו של ראש האס אס, היינריך הימלר. גם מחנות דכאו ווכנוואלד אוכלסו באסירי מבצע זה. מרביתם של אסירים אלה שוחררו מקץ שבועות אחדים, לאחר שחוייבו לשלם קנס כספי גבוה לשלטונות הרייך ולחתום על התחייבות לעזוב את אדמת גרמניה.

[עריכה] מלחמת העולם השנייה

מיד לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 עצרה המשטרה הגרמנית 900 מיהודי ברלין, שנכלאו בזקסנהאוזן. עם כיבוש פולין הגיעו כעצירים לזקסנהאוזן חלק מאלפי פולנים מבין האליטות – אישי ממשל, אינטלקטואלים, כמרים, מורים וכדומה – שנעצרו בידי הגרמנים כדי לנטרל כל מנהיגות פולנית. התנאים במחנה הורעו עם התגברות הצפיפות, ובהעדר תנאים סניטריים ראויים ומנות מזון מספיקות נפטרו רבים מהאסירים מרעב, מחלות ותשישות.

מאפריל עד יוני 1941 ערך רופא האס אס ד"ר פרידריך מנקה סלקציה בין אסירי המחנה, כשהוא ממיין למוות אסירים תשושים וחולים במסגרת מבצע להרחבת תוכנית T4 - אותנסיה והחלתה על אסירי מחנות שהינם חלשים מכדי לעבוד. האסירים הממויינים למוות הועברו לזוננשטיין, מרכז שבו נכים פיזית ונפשית הומתו באופן שיטתי בגז בידי רופאי אס אס.

במהלך המחצית השנייה של 1941 נכלאו בזקסנהאוזן כ-18,000 שבויי מלחמה סובייטים. כ-13,000 מהם הוצאו להורג במחנה. במרץ 1943 הוקם במחנה תא גזים מוסווה כחדר מקלחת, אשר שימש בעיקר להמתת שבויי מלחמה סובייטים. בזקסנהאוזן לא התבצעה המתה שיטתית של יהודים בתא הגזים – מרבית העצירים היהודים הועברו באוקטובר 1942, עוד לפני הקמת תא הגזים, למחנות השמדה בפולין במסגרת הפתרון הסופי.

לאורך כל התקופה המשיכו להישלח למחנה יהודים, קומוניסטים, הומוסקסואלים, צוענים ומתנגדי משטר מכל רחבי הרייך. כן נכלאו במקום, בתקופות מסוימות, כמה ממהמנהיגים הפוליטיים של מדינות אירופה הכבושות. באוגוסט 1944 נשלחו למחנה 3,500 פולנים ממגורשי ורשה, במהלך הניסיונות לדיכוי מרד ורשה. בתחילת 1945 מנתה אוכלוסיית המחנה כ-65,000 אסירים, מתוכם כ-13,000 נשים. המחנה גדל והתרחב לכלול למעלה מ-60 מחנות משנה, שסיפקו כוח עבודה למפעלי תעשיית החימוש הגרמנית בסביבות ברלין – תעשייה שנשענה על עבודת כפייה. מגפת טיפוס שהשתוללה במחנה, כבמחנות ריכוז אחרים, הפילה חללים רבים.

עם התקדמות בעלות הברית לכיוון ברלין החלו שומרי האס אס בפינוי כפוי של אסירי המחנה. 30,000 אסירים הוצעדו במצעד מוות לכיוון צפון-מזרח, כשרבים מהם מתים בדרך מתשישות ורעב או נורים בידי אנשי האס אס. ב-2 במאי 1945 שיחרר הצבא האדום את שארית הפליטה של צועדי מצעד המוות, ליד העיר שוורין בגרמניה. מחנה זקסנהאוזן עצמו שוחרר בידי הכוחות הסובייטים ב-22 באפריל 1945. במקום נמצאו בזמן השחרור רק כ-3,000 אסירים תשושים, חולים ומזי רעב.

על פי רישומי הגרמנים היו בזקסנהאוזן בסך הכול 140,000 אסירים רשומים, מהם 30,000 נפטרו במהלך שהותם במחנה. נתונים אלה אינם כוללים עוד עשרות אלפי עצירים שלא נרשמו, ובכלל זה למעלה מ-18,000 שבויי מלחמה סובייטים שמרביתם הומתו במחנה זמן קצר לאחר הגעתם. מקורות אחדים אומדים את מספר הנספים במחנה בכ-100,000.

[עריכה] לאחר המלחמה

ועדת חקירה סובייטית ביקרה במחנה לאחר המלחמה, במטרה לאסוף ראיות לפשעי הנאצים שבוצעו במקום. בעקבות עבודת הוועדה הועמדו לדין 16 אנשי אס אס מבין שומרי המחנה בפני בית דין צבאי סובייטי בברלין בסוף 1947. 14 מתוכם נידונו למאסר עולם עם עבודת פרך, ושניים נוספים ל-15 שנות מאסר. הם נשלחו לרצות את עונשם בעבודה במכרות הפחם של הים הצפוני. שישה מתוכם מתו בתוך חמשת החודשים הראשונים לריצוי עונשם. הנותרים שוחררו ב-1956 ונשלחו לגרמניה, שם הועמדו למשפט מחדש וחלקם נידונו לתקופות מאסר נוספות.

הכניסה למחנה כיום
הגדל
הכניסה למחנה כיום

לאחר המלחמה שימש המקום כמחנה מעצר סובייטי לאזרחים גרמנים. ב-1950 פינו הסובייטים את המחנה ופירקו את מרבית מתקניו. מאז 1961 משמש המקום אתר הנצחה, ומספר מוזיאונים פועלים במקום. במחנה זקסנהאוזן שרת רודולף פרנץ הס, קודם למינויו כמפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, וזכרונותיו של הס מוסרים מידע רב על שיטות פעולתו של המחנה. מקור מידע חשוב נוסף הוא עדויותיהם של העדים והנאשמים במשפט ברלין.

[עריכה] אסירים מפורסמים בזקסנהאוזן

[עריכה] קישורים חיצוניים