צבאו של חניבעל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבאו של חניבעל הורכב בעיקר משכירי חרב, יחידות של בעלות הברית ויחידות מבני קרתגו. שכירי החרב סיפקו לו בעיקר חיל פרשים כבד וקל וכן שכירי חרב גאלים שלנחמו במערך רגלי והיו בעלי חימוש בינוני. בני ארצו סיפקו לו את החי"ר הכבד וקצונה לצבאו.
בתקופת המלחמה הפונית השנייה חניבעל הצליח לנצח אין ספור קרבות והתעלה על כל מצביא רומאי שנשלח כנגדו, מה גם שצבאו לרוב היה נחות מספרית ומורכב מחיילות ללא שום רקע משותף, שיטות לוחמה שונות, ציוד שונה ושפה שונה. למרות כל הקשיים הללו הצליח המצביא לזכות למקומו הבלתי-מעורער בהיסטוריה האנושית.
להלן רשימה (חלקית) של העמים והשבטים השונים שהתמזגו כדי ליצור את מכונת הלחימה החניבעליסטית: קרתגיים, נומידיים, לוביים, בלאריים (תושבי האיים הבלאריים), קלטיבריים (יושבי איברה הקלטים), ליגואריאנים (עם קלטי שישב את רצועת החוף הליגוארית), אינסוברים, בני שבט הבויי האיטלקים ועוד.
תוכן עניינים |
[עריכה] הכוחות הקרתגיים
[עריכה] רגלים
הכוחות הרגלים הקרתגיים הקדומים היו פרוסים במערך הפלנקס, אך לקראת המלחמה הפונית השנייה הפריסה דמתה לזאת של הצבא הרומי, הציוד של הרגלים הקרתגיים דמה לזה של היוונים המאוחרים. הכוחות הללו זכו מאוחר יותר לתואר 'ותיקי המערכה האיטלקית' והיו ליחידת האליטה הקרתגית.
ציוד – חנית, חרב קצרה, קסדת ברונזה, מגני רגליים (מברך עד לנעל), שריון חזה מקשקשים או פשתן ומגן מעגלי.
[עריכה] פרשים
אומנם ידוע על קיומו של כוח פרשים קרתגי, אך החשובים שבפרשים היו דווקא הנומידיים ואין מידע על הכוח הקרתגי.
[עריכה] פילים
קרתגו החלה להשתמש פילי מלחמה רק במאה ה-3 לפנה"ס וזאת תוך כדי חיקוי של כוחות אחרים במזרח התיכון, פיל המלחמה הקרתגי היה פיל אפריקאי (אלפאס סאפנסיס) הפיל היה קטן מקרובו האסיאתי (אלפאס אינדיקוס) אך אוזניו היו גדולות יותר. זכר מבוגר גדול בהרבה מהנקבה, אורכו (כולל החדק) 6-7 מטר, גובהו 3-4 מטר והוא שוקל 5.5 -6 טון. המטרה העיקרית של הפילים הייתה יצירת מהומה ופאניקה בקרב אויביהם, כמובן שאין להפחית בכוחו של הפיל, הוא יכול היה בקלות לרמוס חיילים. הבעיה עם החיה היא ההססנות שלה וקשיי האילוף שלה, פיל מבוהל לא משנה כמה מאולף יכול להפנות את עורפו ולדרוס את מפקדו. אסטרטגיה שבה נקט סקיפיו אפריקאנוס בקרב זאמה ניצלה את ההססנות והביישנות של החיה כדי להבריחה משדה הקרב בלי שתגרום נזק.
[עריכה] שאר תוספות לצבא
| הכוחות שהתווספו לאורך המערכה | ||
| רגלים | ציוד | תיאור |
| סקוטאריי איברי | חנית השלכה, חרב הפלקטה* ומגן אלפטי | כוח רגלים איברי שנודע בזכות אומץ לבו הרב, החיילים בו נפרסו בקרבה אחד לשני. |
| רגלים גאלים | חרב ארוכה ומגן גדול | בעיקר פראים גאלים שהצטרפו לחניבעל במסעו, הם לא התפרסו באופן טקטי ולא היו ממושמעים יתר על המידה |
| קאטראטיי איברי | חניתות השלכה, חרבות קצרות ומגנים קלים | רגלים קלים אשר מקבילים ,במובן מסוים, לוליטים הרומאים |
| קלעים בלאריים | קלע וחרבות קלות | תושבי האיים הבלאריים שהיוו חלק מהרגלים הקלים של חניבעל, יתרונם היה ניידותם. ידועים בזכותם קליעתם המעולה |
| משליכי חניתות אפריקאים | חניתות השלכה, חרבות קצרות ומגנים קלים | מקבילים לקאטראטיי האיברי ולרוב שולבו ליחידות אתם |
| פרשים | ציוד | תיאור |
| פרשים איבריים וגאליים | חנית השלכה, רומח קצר, חרב הפלקטה, קסדה, שריון חזה מקשקשים, קאטרה* ושריון סוסים חלקי | לרוב שכירי חרב שציודם ופריסתם הושפעה מזאת היוונית |
| פרשים נומידיים | חנית השלכה, חרב קצרה ומגן קל | פרשים מהמעולים בעולם העתיק פעמים רבות הכריעו את הקרב לטובת חניבעל, וכאשר עברו לצד הרומאי לקחו חלק חשוב בניצחון זאמה |
- חרב אשר מזכירה את חרב הקופיס, החרב עצמה קצרה יחסית, דקה בבסיס ומתעגלת לקראת הסוף, שימושה העיקרי היה דקירות (הגדולה מבין השתיים בתמונה) :
מגן עגול:

