ננס לבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B, Siruis B הננס הלבן, נראה כנקודה חלשה מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר
הגדל
תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B
, Siruis B הננס הלבן, נראה כנקודה חלשה מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר

ננס לבן הוא אחת מאפשרויותיו של כוכב לסיים את "חייו".

לאחר שכוכב, שמסתו אינה עוברת את גבול צ'נדרסקהר (1.43 מסות שמש לערך) עובר את שלב הענק האדום ופולט את מעטפתו לערפילית פלנטרית, נשארת הליבה המכילה את שאריות הבעירה התרמוגרעינית, אשר מתחילה לקרוס לתוך עצמה בהשפעת כוח הכבידה, עד אשר הקריסה מתאזנת על ידי הדחייה בין האלקטרונים שלה, הנובעת מעקרון האיסור של פאולי - וכך נוצר ננס לבן.

גודלו של ננס לבן כגודלו של כדור הארץ ומסתו כשל השמש, כך שרדיוסו הוא כמה אלפי קילומטרים ואילו צפיפותו כמה עשרות טונות לסמ"ק. בשל קוטנו הכוכב מכונה 'ננס', ובשל הטמפרטורה הגבוהה של ליבת השאריות שבו הוא מכונה 'לבן'. הננס הלבן מקרין קרינה אלקטרומגנטית טיפין-טיפין, עפ"י חוק סטפן-בולצמן, עד שהוא מתקרר ודועך לננס שחור, אשר אינו פולט אנרגיה.

כוכב שמסתו גבוהה מגבול צ'נדראסקאר אינו קורס לננס לבן, אלא לכוכב נייטרונים (אם מסתו בין גבול זה לבין שלוש מסות שמש - גבול אופנהיימר-וולקוף), או לחור שחור (אם מסתו גבוהה משלוש מסות שמש).

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.