בית תפילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית תפילה הוא מבנה, המיועד לתפילות ולטקסים דתיים שונים. לכל דת ישנו בית תפילה מיוחד לה. היהודים שייכים ליהדות ונוהגים להתפלל בבתי כנסת (בעבר בבית המקדש), הנוצרים שייכים לנצרות ומתפללים בכנסייה, המוסלמים משתייכים לדת האיסלם ומתפללים במסגד וכו'. בעבר היה ליהודים בית מקדש ששימש להם מקום התכנסות ומקום לתפילותיהם. יתרה מזאת, בית המקדש היה מקור חייהם הרוחני של היהודים ומשם הם שאבו את יהדותם.

עובדי האלילים נוהגים לשים פסל של אלוהיהם בבית התפילה , כגון המקדשים ביוון העתיקה. בחפירות שנערכו התגלו פסלים ודמויות בבתי הכנסת השונים המעידים על עבודה זרה שנעשתה במקום. דוגמה לכך, היא הצבת הפסל במרכז הבמה בכיוון התפילה. בית התפילה הוא מקום שהשתנה בדורות השונים וכל דור הוסיף לו נופך אחר וחוקי דת חדשים. דוגמה להתפחות הינה כיוון התפילה בתחילה לא היה כלל והתחדש עם הדורות עד ימינו שהדבר מושרש וחלק בלתי נפרד מהתפילה היהודית.

ישנן הלכות שונות האוסרות על יהודי להכנס לבית התפילה של הנצרות- הכנסייה אך לעומת זאת מתירים להכנס לבית התפילה של המוסלמים- המסגד. וזאת כיוון שאלוהי המוסלמים חופפים לאלוהי היהודים ואלוהי הנצרות עבר שינוי והוא לא הקב"ה אלא ישו.