בואינג 377 סטרטוקרוזר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בואינג 377 סטרטוקרוזר, מטוס נוסעים דו-קומתי גדול ארבע- מנועי, מתוצרת חברת בואינג; נקרא בחיל האוויר הישראלי בשם "ענק" או בקיצור "סטרטו". במקור היה הסטרטוקרוזר גרסת נוסעים מסחרית למטוס תובלה צבאי, סי-97 סטרטופרייטר, שבעצמו היה גרסת תובלה של המפציץ בי-50. בחיל האוויר היו למעשה בשימוש שלוש גרסאות של המטוס, הסטרטוקרוזר האזרחי, הסי-97 הצבאי(שנקרא גם בואינג 367), וגרסת כלאיים תוצרת תעשיה האוירית בה הותקנה והותאמה מערכת זנב ודלתות אחוריות של הסי-97 הצבאי במטוסי סטרטו נוסעים אזרחיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] בחיל האוויר הישראלי
מטוסי הסטרטוקרוזר נרכשו מחלפים ועודפי ציוד של חיל האוויר האמריקני. המיזם היה משותף לתעשיה האוירית ולחיל האוויר. ב-1964 הובאו לארץ בטיסה 5 מטוסי "סטרטו" הראשונים, אשר שמשו קודם לכן כמטוסי נוסעים בחברת פאן-אם. בתחילה שימשו המטוסים כגף ונתנו מענה לטיסות ארוכות טווח של חיל האויר, להטסת נוסעים וציוד מחו"ל. במהלך השנים הוקמה טייסת 120 שכללה מטוסי סטרטו ודקוטה.
באותה תקופה היה איסור של הקונגרס האמריקאי על מכירת מטוסים לחיל האוויר, ובין השאר נאסרה מכירת ההרקולסים למערך מטוסי התובלה של החיל. הסטרטוקרוזר מילא את הצורך של חיל האוויר במטוס תובלה גדול יותר מהנורד והדקוטה. הוא נרכש בלית ברירה, לאחר שכשל הנסיון לקנות מטוסי הרקולס. בחלק מהמטוסים בוצעו שינויים, על מנת לאפשר הצנחת אפסניה, נגמ"שים קלים ועוד.
ב-1966 ביצע מטוס הסטרטו, בשם "מצדה", טיסה ארוכה בין מדינות אפריקה, והוביל את פמליית ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, בסיור של מספר שבועות במרחבי היבשת.המטוס הזה מוצג כיום במוזיאון חיל האוויר. המטוסים ביקרו ביבשת השחורה לא אחת, וחזרו ממנה עם חיילים אתיופים שהגיעו לישראל להשתתף בקורס צניחה.
הטייסת נטלה חלק במלחמת ששת הימים, בהצנחת אספקה בחצי האי סיני, ובמלחמת יום הכיפורים. ב-17 בספטמבר 1971 הופל מטוס סטרטוקרוזר באמצעות טיל קרקע-אוויר מצרי, בעת שהיה בגיחת איסוף מודיעין במרחק של כ-22 ק"מ מתעלת סואץ. רק אחד משמונת אנשי צוות המטוס ניצל. זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים, קלטה הטייסת מספר מטוסים משופרים מדגם סי-97, אשר שירתו בין השאר כמטוסי תדלוק בחיל האוויר האמריקאי.
צוות אוויר של המטוס באותה תקופה כלל: קברניט, טייס, נווט, מכונן אויר, אלחוטאי אויר, ופקח העמסה.
[עריכה] אנקדוטות
- טייס התובלה סגן אלוף שולי נאור כינה את הסטרטוקרוזר: "מיושן וקשה להטסה". עוד אמר כי: "בכל טיסה שלו נתגלו תקלות במנועים". הנטייה של מנוע אחד להתקלקל עמדה מאחורי תאורו הרווח כ"מטוס התלת-מנועי הגדול בעולם".
- מטוסי סטרטו אחדים ששימשו להחלפת כוחות בסיני נקראו על שמם של יישובים קדומים כמו "מצדה" "ציפורי" ו"ביתר", כשהמטוס "ביתר" היה רץ על המסלול בשיא המהירות לקראת ההמראה החיילים הנוסעים היו מעודדים אותו בקריאות: "יאלה ביתר יאלה, יאלה ביתר יאלה" ולעיתים קרובות הסטרטו היה באמת זקוק לעידוד.
ב-1978 סיים המטוס את דרכו בחיל האוויר ויצא רשמית משירות.
[עריכה] מקורות
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בואינג 377 סטרטוקרוזר "ענק" באתר חיל האוויר

