מירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מירות (כפר מארוס: ערבית) יישוב ערבי שהוקם על גבי יישוב עברי קדום באזור צפת. ב-1945 מנתה אוכלוסיית היישוב 90 נפש. היישוב הנמצא כ-4 קילומטר ממערב לאילת השחר ולקח חלק פעיל בלחימה נגד ישראל במלחמת העצמאות. תושביו האלג'יראים עזבו את המקום לאחר כיבושו על ידי חטיבת כרמלי.

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום נמצאו שרידי עיר מבוצרת היטב מלפני תקופת המרד נגד הרומאים, נמצא מערות קבורה רבים וכן שרידי בית כנסת מפואר.

במירות נתגלה אוצר גדול של מטבעות זהב וברונזה (485 מטבעות מתוכם 245 מטבעות זהב), אוצר זה נמצא בקופת בית הכנסת אשר הייתה מוסתרת מתחת לריצפת המחסן.

מירות היה יישוב עברי במשך כ-1300 שנה ומציאת האוצר בשלמותו מלמדת שחורבן פקד את היישוב באופן פתאומי כך שהאנשים אשר ידעו את מיקום הקופה לקחו את סודם איתם ולא חזרו יותר למקום. יתכן שהמקום הושמד ברעש אדמה שפקד את האזור ב-1202 או נערכו במקום ביזות ופשיטות שבהם מתו גזברי הקופה.

משנת 1211 המקום אינו מוזכר יותר.

[עריכה] מקורות

  • דרך ארץ - חרס ואדם מאת עירית זהרוני - הוצאה לאור משרד הביטחון - ISBN 965-05-0826-0
  • רשימת הכפרים והעיירות שנהרסו ב- 1948 (משרד הפנים)