ישעיה ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישעיה ברלין
תאריך לידה 6 ביוני 1909
תאריך פטירה 5 בנובמבר 1997
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין מרכזיים היסטוריה של הרעיונות, מדע המדינה, אתיקה
הושפע על-ידי ג'רמי בנתהם, ג'ון סטיוארט מיל, קארל מרקס


סר ישעיה ברלין (6 ביוני 19095 בנובמבר 1997) – פילוסוף פוליטי והיסטוריון של הרעיונות, נחשב כאחד מהוגים הליברלים המובילים של המאה ה-20. הוא נולד בריגה, היום בלטביה, ואז חלק מהאימפריה הרוסית. הוא היה ליהודי הראשון שקיבל מלגת הצטיינות מ"אול סולס קולג'", אוקספורד. הוא היה לנשיא המייסד של קולג' וולפסון באוקספורד, ומ-1957 ל-1967, היה פרופסור לתאוריה חברתית ופוליטית באוניברסיטת אוקספורד. הוא נעשה לאביר ב-1957, קיבל את ה-Order of Merit ב-1971, והיה הנשיא של האקדמיה הבריטית מ-1974 ועד 1978.

לכתיבתו של ברלין על התאוריה הליברלית הייתה השפעה מרחיקת לכת. מאמרו מ-1958, "שני מושגים של חירות", שבו הוא הבדיל בין חירות חיובית לחירות שלילית, מהווה חלק חשוב בדיון מאז על היחס בין חירות ושוויון.

תוכן עניינים

[עריכה] חיים

ברלין נולד למשפחה יהודית, בנו של מנדל ברלין, סוחר עצים, ואשתו מרי (לשעבר וולשונוק). בילדותו חי בריגה ובסנקט פטרבורג (אז פטרוגראד), כשהוא עד למהפכה הרוסית ב-1917, והגיע עם משפחתו לבריטניה ב-1921. בבריטניה, הוא למד בבית ספר פרטי – סיינט פולס סקול, ואז בקורפוס קריסטי קולג' באוקספורד, שם הוא למד לימודים קלאסיים, פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה. הוא עתיד היה להשאר באוקספורד לשאר חייו, חוץ מתקופה שבה עבד בשביל שירותי המודיעין הבריטי בניו יורק (1940 - 1942), בשגרירות הבריטית בוושינגטון די. סי. (1942 - 1945) ובמוסקווה (1945 - 1946). ב-1956 הוא נשא את אלין האלבאן.

[עריכה] חיבוריו

ברלין ידוע ביותר על מאמרו "שני מושגים של חירות", אותו הוא הרצה כשקיבל את משרת הפרופסור באוקספורד. הוא הגדיר את החירות השלילית כחסרונה של מניעה, או "חירות מ"; ואילו את החירות החיובית הוא הסמיך לרעיון של הגדרה ומיצוי עצמי, או היכולת לעשות בחירות משמעותיות – "החירות ל". חירות חיובית מתמקדת ברצונות ההיפוטתיים של היחיד, רצונות שיכולים להווצר כתוצאה מחינוך, לדוגמה. רעיון זה היווה כלי כנגד הגבלות שהושמו על אנשים בחברות מובנות, הגבלות שכנגדם ברלין טען בחריפות.

המאמר שלו "הכרח היסטורי" (1953) התמקד בויכוח בפילוסופיה של ההיסטוריה. במילותיו של ברלין, השאלה היא האם אדם מאמין כי "החיים של עמים שלמים וחברות הושפעו באופן משמעותי על ידי יחידים יוצאי דופן", או שהארועים שמתרחשים הם בגלל כוחות על-אנושיים, שאינם מתייחסים לרצון האדם. ברלין ידוע גם על חיבוריו על היסטוריה אינטלקטואלית רוסית.

כתיבתו של ברלין על תקופת ההשכלה ומבקריה – שלהם ברלין קרא ה"השכלה שכנגד" – וביחוד על הרומנטציזם, תרם לתאוריה האתית שלה הוא קרא פלורליזם ערכי.

עבור ברלין, ערכים הם יצירי האדם, ולא יציריו של הטבע שצריך לגלותם, אם כי הוא גם טען כי טבעו של האדם הוא כזה שערכים מסוימים – כמו, לדוגמה, החשיבות של חירות אישית – יהיו נכונים בכל התרבויות, ולזה הוא קרא "פלורליזם אובייקטיבי". הוא הציע את הרעיון שערכים מוסריים עשויים להיות נכונים אך לא מתאימים זה לזה, ולפיכך יתכן כי הם יתנגשו בצורה בלתי ניתנת לפתרון. כאשר ערכים מתנגשים, אין הכוונה שאחד חשוב מהשני. שמירת הבטחה יכולה להתנגש בחיפוש אחר האמת; חירות יכולה להתנגש בצדק חברתי. "מאבקים מוסריים הם חלק אינטרנזי וקבוע של החיים האנושיים... ההתנגשויות של הערכים הם המהות של מה שהם ומה שאנחנו" (ברלין, 2002).

רוב כתביו תורגמו לעברית.

[עריכה] ציטוטים

"חירות עבור הזאבים היא מוות לכבשים"

"פילוסופים הם מבוגרים, שממשיכים לשאול שאלות ילדותיות"

[עריכה] קישורים חיצוניים