נחום סוקולוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחום סוקולוב (1859 - 1936), הנשיא הרביעי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר ומחלוצי העיתונות העברית.
סוקולוב נולד בווישוגרוד שבפולין (אז בתחום רוסיה) למשפחה רבנית. ספג תרבות יהודית מסורתית וכללית ושלט במספר רב של שפות. משנת 1884 היה כתב ובעל טור בעיתון העברי "הצפירה" בורשה ולאחר מכן שימש כעורך וכבעלים של העיתון, שבין קוראיו נמנו יהודים משכילים ודתיים כאחד.
בשנת 1902 טבע את השם "תל אביב", שמאוחר יותר נבחר לשמה של העיר העברית הראשונה, כשתרגם את ספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", לעברית.
לאחר מותו של הרצל הוזמן סוקולוב לקלן, גרמניה, שם היה קיים מרכז ההסתדרות הציונית העולמית. הוא התבקש לשמש המזכיר הכללי שלה וכיהן בתפקיד זה בין השנים 1905-1909. החל משנת 1906 ערך את בטאונה המרכזי של ההסתדרות הציונית בשפה הגרמנית, די ולט. בשנת 1908 ייסד את השבועון העברי "העולם". בשנת 1910, בעקבות הסכסוך בין הציונים המדיניים ובין הציונים המעשיים, התפטר מכל תפקידיו.
בשנת 1911 נבחר בקונגרס הציוני ה-10 להיות חבר הועד הפועל הציוני המצומצם (ההנהלה הציונית של התקופה) וניהל את ענייניה המדיניים של ההנהגה הציונית החדשה. סוקולוב וחיים ויצמן היו מהאישים הבולטים בפעילות המדינית מול בריטניה שהובילה להצהרת בלפור.
בקונגרס הציוני ה-12, בשנת 1921, נבחר סוקולוב ליושב ראש ההנהלה הציונית וכיהן בתפקיד זה עד הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931. בשנת 1932 התמנה לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בשנת 1935 פינה את מקומו לחיים ויצמן, והיה לנשיא כבוד של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית ולנשיא קרן היסוד.
הוא מת מיתה חטופה בלונדון בשנת 1936. בשנת 1956 הועלה ארונו ארצה ונקבר בהר הרצל.
על שמו נקראים קיבוץ שדה נחום, "בית סוקולוב"- בית העיתונאים בתל אביב המעניק על שמו את פרס סוקולוב לעתונות, ורחובות בכל הארץ.
[עריכה] מכתביו
- החשבון האחרון , מחזה, הוצג בתיאטרון הבימה, בשנת 1936.
- שנאת עולם לעם עולם (1882).
- ארץ חמדה (1885).
- תולדות הציונות
- אישים
- האני הקיבוצי
[עריכה] קישורים חיצוניים
- נחום סוקולוב באתר הסוכנות היהודית.

