ממשלת ישראל העשרים ואחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתיים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת
פורטל - הממשל בישראל

ממשלת ישראל ה-21 בראשות שמעון פרס הושבעה ב-ט"ז אלול תשמ"ד, ה-13 לספטמבר 1984 וסיימה כהונתה בי"ד תשרי תשמ"ז, ה-20 לאוקטובר 1986.

תוכן עניינים

[עריכה] הממשלה ה-21 והכנסת ה-11

[עריכה] תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה

[עריכה] הקואליציה

בתום מו"מ קואליציוני ארוך הורכבה ממשלת אחדות לאומית המורכבת מהמערך, הליכוד, המפד"ל, ש"ס, שינוי, יחד, אגו"י, מורשה-פא"י ואומץ. הממשלה ה-21 הייתה חלק ראשון במסגרת של ממשלת אחדות לאומית עם רוטציה. סה"כ תמכו בממשלה 97 ח"כים.

[עריכה] אירועים ומדיניות בכהונת הממשלה

[עריכה] אירועים מרכזיים

  • נסיגת צה"ל לרצועת הביטחון- בשנת 1985 החל צה"ל לסגת מלבנון לרצועת הביטחון שאליה היה אמור להיכנס במקור (במבצע שלום הגליל). כוחות צה"ל ישבו ברצועת הביטחון במשך 15 שנים, עד הפינוי מרצועת הביטחון (ראה הערכים: אהוד ברק, לבנון, מלחמת לבנון, ממשלת ישראל העשרים ושמונה, רצועת הביטחון).
  • פרשת קו 300- ב-12 לאפריל 1984 נחטף אוטובוס קו 300 שנסע מאשקלון לתל אביב. במהלך הנסיעה נחטף האוטובוס על ידי מחבלים פלסטיניים. למחרת, עם עלות השחר, שוחרר האוטובוס בידי כוחות צה"ל. ראש השב"כ אברהם שלום וראש אגף מבצעים של השב"כ, אהוד יתום, הגיעו למקום לראות המחבלים. בתום הפגישה, הורה שלום ליתום להרוג את החוטפים. בפני הציבור הובאה ידיעה שהחוטפים נהרגו במהלך שחרור האוטובוס, אך עיתון חדשות פרסם תמונה של אחד המחבלים חי ובהכרה מלאה אחרי הפעולה, וזאת בניגוד לכללי הצנזורה. שר הביטחון משה ארנס הקים ועדת חקירה, שגבתה עדות מראשי השב"כ, שתיאמו עמדות ונתנו עדות שקרית ואף האשימו את תא"ל יצחק מרדכי בהריגת המחבלים. בסופו של דבר, שלושה אנשי שב"כ, שדרשו מראש השב"כ שלום להתפטר (וזה סירב), התפטרו בעצמם, וניגשו ליועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר. הם נתנו לו את המידע האמיתי בקשר לפרשה. זמיר ביקש להגיש כתב אישום כנגד שלום. ראש הממשלה שמעון פרס ושר החוץ יצחק שמיר לא הסכימו ופיטרו את זמיר מתפקידו. בסוף הוכחה חפותו של תא"ל מרדכי אך הנשיא חנן את כל הנאשמים בפרשה בטרם הורשעו.
  • תפיסת המחתרת היהודית- המחתרת היהודית היה ארגון טרור יהודי ימיני- קיצוני, שפעל בתחילת שנות השמונים. הארגון ביצע פיגועים ופגיעות בציבור הפלסטיני בגדה וחבריו נתפסו בשנת 1984.

[עריכה] מדיניות כלכלית

על מנת לייצב את הכלכלה ולעצור את האינפלציה התלת ספרתית, ננקטו צעדים שגרמו לעלייה באבטלה ומשברים כלכליים בחברות פרטיות, בקיבוצים, במושבים ובמשקים פרטיים. ב-1985 התחיל ביצוע תוכנית הייצוב הכלכלית של ראש הממשלה פרס ושר האוצר מודעי (תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985).

[עריכה] סיום כהונת הממשלה

הממשלה סיימה כהונתה בהתפטרותו של שמעון פרס והרכבת ממשלה זהה לקודמתה כשפרס מכהן כשר החוץ ושמיר כראש הממשלה, כחלק מממשלת אחדות לאומית הכוללת רוטציה.

[עריכה] הרכב הממשלה

[עריכה] קישורים חיצוניים