חשיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חשיבה הינה פעילות העוסקת במידע, הן הנקלט מבחוץ, על ידי החושים והן הנשלף מבפנים, מהזיכרון וארגונו מחדש וכן בעזרת תהליכים שונים ליצירת מידע חדש.

החשיבה נעשית באמצעות רעיונות, סמלים וייצוגים מנטליים, ותוצריה הם עמדות, רגשות, דעות ואמונות.

כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בתוצרים אלו בצורה זו או אחרת. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מתמקדת בחקר האופן בו מתבצעת החשיבה, מה הן יחידות החשיבה הבסיסיות ביותר.

כיום נחקרת החשיבה גם באמצעות מחקר נוירופסיכולוגי, שבו נבחנת הפעילות החשמלית של המוח וזרימת הדם במוח.

[עריכה] חשיבה ויזואלית מול חשיבה ורבלית

מחקרים העוסקים בקשר שבין תבניות חשיבה לפעילות המוח ומבנהו, מזהים שתי קבוצות אוכלוסייה המובחנות זו מזו על-פי נטייתן להפעיל את אחד משני חלקי המוח. האוכלוסייה הנוטה להפעלת הצד השמאלי של המוח מאופיינת בחשיבה ורבלית, הנוקטת בגישה סדרתית של צעד-אחר-צעד לפתרון בעיות. האוכלוסייה הנוטה להפעלת הצד הימני של המוח מאופיינת בגישה ויזואלית המאפשרת הגדרת בעיות ופתרונן ללא כל שלבי-ביניים בין ההגדרה לפתרון.

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.