פער רלוונטיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
המושג פער רלוונטיות בא לתאר רמה חדשה של אתגר ניהולי, המתייחסת לצורך ליצור התאמה בין התפיסה והמודלים הארגוניים לבין הסביבה שבה פועל הארגון. בתחילת האלף השלישי אתגר הרלוונטיות הופך לאקוטי במיוחד מאחר שבסביבה מתרחשים שינויים בסיסיים מהירים הגורמים לכך שהמודלים העסקיים מאבדים במהירות את תקפותם. הצורך בהתמודדות עם פער רלוונטיות מייצג קומה נוספת של אתגר ניהולי הניצבת מעל האתגרים הניהוליים המסורתיים של סגירת פערי יעילות ופערי אופטימיזציה. ארגון עלול להיות יעיל ואף אפקטיבי ועם זאת לא רלוונטי.
מערכות המידע (Enterprise Software) מקדמות בצורה משמעותית את יכולתו של הארגון לזהות במהירות פערי יעילות ופערי אופטימיזציה. אולם מסתבר שכאשר מתרחש שינוי בסיסי, הן אינן מסוגלות להצביע על פערי רלוונטיות, מאחר שהללו ימשיכו להימצא באזור אי הניטור שלהם כל עוד לא יעוצב מודל חדש, התואם את השינוי שהתרחש. כתוצאה מכך, הן ממשיכות לדווח על פערי התפקוד כאילו היו פערי אופטימיזציה.
כאשר פער רלוונטיות מתקיים לאורך זמן מבלי שזוהה ככזה, הוא עלול להוליך להפתעה בסיסית ולתוצאות הרות אסון, לדוגמא: התקפת הפתע של היפנים בפרל הארבור, מלחמת יום הכיפורים, התקפת הטרור של ה-11 בספטמבר וכדומה..
היכולת להבחין בהיווצרותם של פערי רלוונטיות מבעוד מועד, ולסגור אותם לפני שתיווצר הפתעה בסיסית מחייבת התארגנות ייחודית המכונה שילוביות. כאשר מתקיימת שילוביות, גדלה בצורה משמעותית יכולתו של הארגון לפתח במהירות תפיסות וידע חדשים, דבר שהינו חיוני להחזרת הרלוונטיות הארגונית.

