השואה 1944 - 1945

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גם כאשר ברור היה יותר מכל לגרמנים שהם מפסידים את המלחמה, גם כאשר הם ראו שהצבא האדום מגיע לפאתי וינה, ורשה ואף ברלין - הם המשיכו והתעקשו לבצע את מדיניות הפתרון הסופי וניסו גם ברגעים האחרונים של המלחמה לרצוח כמה שיותר יהודים, באמצעות צעדות מוות שנועדו להתיש את היהודים שבועות ספורים, ואף ימים ספורים, טרם ישתחררו לחופשי מן המשטר הנאצי.

תוכן עניינים

[עריכה] לקראת הסוף (1944-5.1945)

[עריכה] 1944

  • 25 בינואר - נזק רב לתעשייה הצבאית הגרמנית בעקבות הפצצת המפעל למסבים שווינפורט.
  • 17 במרץ - בריחת אסירים ממחנה קולדיצ'בו. 75 מתוך 99 הבורחים הגיעו ליחידות פרטיזנים בייחוד ליחידת טוביה בילסקי. השאר נתפסו.
  • 19 במרץ - כיבוש הונגריה בידי הגרמנים בעקבות ניסיונם של ההונגרים לפרוש מן המלחמה.
  • 18 בספטמבר - רציחתם של 2,900 יהודים ו-100 שבויי מלחמה סובייטים שהיו כלואים במחנה קלוגה. הם נרצחו בלָגֶדי.
  • 2 באוקטובר - כניעת המורדים הפולנים בורשה. הגרמנים החלו בהריסת ורשה.
  • 16 בדצמבר - 'קרב הבליטה' בארדנים - מתקפתם הגדולה האחרונה של הגרמנים - תחילה זכו בהישגים גדולים, אך כעבור שבוע נבלמו ונותרו מדולדלים לחלוטין.

[עריכה] 1945

  • 16 בינואר
    • שחרור קילצה בידי הצבא האדום. רק 25 יהודים מסתתרים נותרו בעיר.
    • השלמת שחרור של כל בליטת הארדנים.
  • 1 באפריל – נחיתת האמריקאים באוקינווה.
  • 5 באפריל – הוצאה של יותר מ-28,250 אסירים מבוכנוואלד וממחנות המשנה שלו. 7000-8000 מהם נספו או נרצחו בפינוי.

[עריכה] לאחר המלחמה באירופה (5-8.1945)

[עריכה] מאי 1945

  • 14 במאי – כניעת הגרמנים לסובייטים.

[עריכה] אוגוסט-ספטמבר 1945

כרונולוגיה של השואה

התקופה שקדמה לשואה 1919 - 1939 | השואה 1939 - 1941 | השואה 1942 - 1943 | השואה 1944 - 1945