ההסתדרות הציונית הדסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בהסתדרות הנשים הציוניות באמריקה; לערך העוסק בבית החולים הדסה, ראו מרכז רפואי הדסה.
סמל הדסה
הגדל
סמל הדסה

הדסה, Hadassah, הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה (The Women's Zionist Organiznation of America) הוא ארגון הפועל בישראל וארצות הברית בתחומי הבריאות והחינוך.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

הדסה נוסדה ב-1912 בניו יורק על ידי קבוצת נשים שבראשן הועמדה הנרייטה סאלד, אשר העלתה רעיון להפנות מאמצי נשים לטובת ציונות מעשית בתחום הבריאות בארץ ישראל. פגישת היסוד קוימה בתקופת פורים, ועל שמה של אסתר (או בשמה היהודי: הדסה) נקרא הארגון. מטרת הארגון המוצהרת נקבעה כ:"עידוד מוסדות ומפעלים יהודיים בא"י וחיזוק האידאלים היהודיים".

ב-1913 נבחרה סיסמת הארגון "ארוכת בת-עמי" (The Healing of the Daughter of My People) (ארוכה במשמעות מרפא, מתוך ירמיהו, ח', 19-23). כמו כן אותה שנה נפתחו סניפים נוספים של הארגון בארצות הברית. הוא העמיד בפניו שני יעדים: פעילות בתחומי הבריאות והכשרת אחיות בארץ ישראל, והטמעת ערכי ציונות באמריקה. ואכן בסיועו הכלכלי של הנדבן נתן שטראוס שתי אחיות נשלחו לארץ ישראל והקימו תחנת בריאות ציבורית בירושלים.

בשנים שלאחר מכן גדלו שורות הארגון. הוא שלח מתנדבות נוספות לארץ ישראל ואספקת מוצרים. ב-1918 מגיעה משלחת של 45 רופאים, אחיות, ואנשי תחזוקה אשר הקימו בתי חולים בצפת, יפו וטבריה. כמו כן חודש בי"ח רוטשילד הישן בירושלים. ב-1920 הגיעה הנרייטה סאלד לארץ לסייע לקבוצה ונשארה בה עד סוף חייה. ב-1921 הקימה ברטה לנדסמן, אחות בהדסה, את תחנת הבריאות הראשונה לפעוטות, טיפת חלב. היוזמה זכתה לביקוש רב, ובייחוד פעילות שליחת החלב על גבי חמורים למשפחות נזקקות. באותה שנה גם נפתח בי"ח של הדסה בתל אביב ולאחר מכן בחיפה, ו-22 נשים צעירות מסיימות הכשרת אחיות בבי"ס לאחיות של הדסה.

בעקבות החלשותה של התנועה הציונית בארצות הברית זכתה הדסה לעצמאות ארגונית כמעט מוחלטת החל מתחילת שנות העשרים ועד למלחמת העולם. במהלך שנים אלו תמכה חלק הנהגת הדסה בדעותיה של ברית שלום, דבר שלא הוסיף ליחסיה עם הגופים האחרים בהנהגה הציונית בארצות הברית. עם זאת, הדסה לא קיבלה החלטה רשמית לגבי מטרות התנועה הציונית אלא רק כאשר קיבלה (לאחר מאבקים פנימיים קשים) את תוכנית בילטמור ב־1942.

ב-1934 הונחה בהר הצופים אבן הפינה לביה"ח האוניברסיטאי הדסה-רוטשילד, שנפתח בחודש מאי חמש שנים אחר כך. באותה תקופה גם אימצה הדסה באופן רישמי את עליית הנוער כאחת ממטרותיה והשתתפה ברוב מימונה. ב-1942 נפתח בי"ס מקצועי לבנות. ב-1943 מנה הארגון 100,000 חברים. ב-1945 נפתח ביה"ס לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית.

ב13 באפריל 1948 עלתה שיירה ממוגנת ובה רופאים, אחיות ואנשי סגל אל עבר הר הצופים. בדרך היא הותקפה על ידי מארב של מחבלים ערבים ובתום כמה שעות נרצחו כל 77 אנשי השיירה, בהם מנכ"ל שירותי בריאות בארצות הברית (HMO) חיים יסקי (האירוע זכור כטבח שיירת הדסה). הדסה פינתה את מתקניה הרפואיים בהר הצופים בשל קשיי המצור הערבי. במלחמת העצמאות השתתפה הדסה בסיוע רפואי לנפגעי הקרבות. ב-1949 נפתח כפר הנוער רמת הדסה סאלד ליד קריית טבעון לקליטת ילדים ניצולי השואה וילדי משפחות עולי תימן. ב-1951 העבירה הדסה את רשת תחנות הבריאות שלה (134 במספרן) לידי המדינה. ב-1960 נפתח המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם. ב-1963 הועברו 32 תחנות נוספות בירושלים וסביבתה. ב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, נפתח מחדש המרכז הרפואי בהר הצופים. בין מטופליו גם תושבים ערבים רבים ממזרח ירושלים. בשנות ה-80 המרכז בעין כרם הוא אחד היחידים בעולם אשר ביצע בהצלחה הריונות מבחנה.

[עריכה] הדסה כיום

גם כיום ממשיכה הדסה במימוש מטרותיה, בישראל מקיימת מרכזים רפואיים, כפר הנוער הדסה נעורים סמוך לבית ינאי וכפר נוער בקריית טבעון, פרויקטים לקידום עלייה וסיוע לנוער בסיכון. הדסה מיוצגת בישראל על ידי "מועצת הדסה בישראל", ועובדת בשיתוף פעולה עם ויצ"ו.

בארצות הברית בקרב הנשים, הנוער ושאר החברים בה מפעילה הדסה פעילות תרבותית וחברתית ענפה בכ-1,200 סניפים ובתנועות יהודה הצעיר והמגשימים.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות