חג'ר אל-חטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חג'ר אל-חטים (ערבית: الحجر الحطيم , שפירושו: "אבן שבורה והרוסה"), היא אבן שבורה, המהווה את היסוד של הכעבה, שהושמה במקום על ידי ישמעאל במהלך בנייתו את הכעבה עם אביו אברהם. בשלב מאוחר יותר נבנה סביב האבן מבנה דתי חצי מעוגל שגובהו נע בין 1.3 ל-2.3 מטר והקוטר המירבי בין צד לצד הוא שמונה מטרים.

למרות המסורת המוסלמית, מקום זה נחשב לשריד של מבנים דתיים ערבים פגאנים מתקופת קדם האסלאם, שנבנו סמוך לאתר העלייה לרגל המרכזי של השבטים הערבים - הכעבה. על כן, קיימות מסורות על פיהן אל-חטים הוא הבור המצוי ליד הכעבה, בו הונחו מתנות ומנחות לאל הקדום הבל. כמו כן, מסורות רבות מזכירות כי השבטים הערבים נהגו לקיים את שבועת האמונים באל-חטים בשל קדושתו אחרי עריכת הסכמים שבטיים.

חכמי הדת בימיו הראשונים של האסלאם ראו כי שמירת אל-חטים כמקום קדוש גם באסלאם תעודד שבטים ערבים פגאנים להצטרף לדת החדשה, ותצמצם את מידת התנגדותם לאסלאם. עם זאת, לאורך הדורות היה ניסיון מצד חכמי ההלכה לתת ייחוד איסלאמי למקום, ולאסור על עריכתם של מנהגים פגאנים שנראו כסותרים לחלוטין את האסלאם. אחת מסיבות הנסיון לאסור על הטקסים, הייתה כדי לעמוד בפולמוס הדתי והפילוסופי שנערך בין זרם המועתזילה הרציונאלי, ובין הזרמים השיעים והסונים האדוקים. המועתזילה, שנקבע כזרם העיקרי של האסלאם בתקופת הח'ליף העבאסי אל-מאמון, והיה זרם דומיננטי בתקופת התגבשות האסלאם, טען כי אין צורך בקידוש המקום בשל עברו הפגאני ובגלל אי אזכורו בקוראן. טענות אלה הובילו את הסונים והן את השיעים לפרש פסוקים מתוך הקוראן שנגעו לישמעאל בצורה שקשרה את הפסוקים האלה עם אל-חטים, ובכך לטעון כי המקום נזכר בקוראן.

כיום, התפילה ליד אל-חטים הינה אקט מרכזי בטקס העלייה לרגל לכעבה. מאמינים שמרנים מקפידים בעת התפילה במקום לצטט את הפסוקים הקושרים את בניית הכעבה עם ישמעאל ואברהם. כמו כן, מרבים מאמינים רבים לבקש בקשות אישיות שנוגעות לשיפור מצבם החומרי לצד בקשות מחילה והודאה.

[עריכה] קישורים