חרדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חרדון | |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | לטאות |
| משפחה: | חרדוניים |
| סוג: | חרדון |
| מינים | |
| למעלה מ-30 | |
| שם מדעי | |
חרדון הוא סוג של לטאה במשפחת החרדוניים.
גוף החרדון מכוסה קשקשים, ובאצבעות רגליהם יש טפרים חזקים. ראשו גדול יחסית לגופו. לחרדון שיניים שונות: חותכות, חדות וגם רחבות. תזונת רוב החרדונים מורכבת מחרקים, אך יש מינים הטורפים נחשים ולטאות, כמו גם פירות. החרדונים נפוצים באזורי מדבר, מינים אחרים באזורים הרריים; בדרום מזרח אסיה קיימים חרדונים השוכנים על עצים.
בארץ ישראל נפוצים המינים:
- חרדון מצוי ( Agama stellio)
- חרדון החולות ( Agama savignii)
- חרדון המדבר (Agama pallida)
- חרדון סיני (Agama sinaita)
נוסף לאלו מצויים בישראל גם חרדונים מהסוג חרדון צב (Uromastix).
ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

