קצה לקצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רשתות קצה לקצה (באנגלית: peer to peer או בקיצור P2P), בניגוד לרשתות שרת לקוח, הן רשתות מחשבים בהן כל קצה (בדרך כלל מחשב) מסוגל ליזום או לסיים התקשרות ולספק או לדרוש שירותים. בהשוואה לרשתות שרת לקוח ברשתות קצה לקצה כל קצה מתפקד הן כשרת והן כלקוח, מבנה זה יוצר רשת מבוזרת, שאינה תלויה בגורם יחיד, ושני קצוות בה יכולים לתקשר ללא צורך במתווך ביניהם. רשתות קצה לקצה מיושמות לרוב ברמה הלוגית, ליישום של שירות ספציפי (למשל - שיתוף קבצים) על גבי חיבור ברשת שרת לקוח (למשל רשת האינטרנט).

רשתות קצה לקצה משמשות בעיקר ברשתות שיתוף קבצים, בהן כל משתמש מאפשר לשאר המשתמשים להוריד קבצים מהמחשב שלו, ומקבל בתמורה גישה לקבצים ממחשבי המשתמשים האחרים. השימוש בהתקשרות זו להחלפת קבצים המוגנים בזכויות יוצרים (בעיקר קובצי מוזיקה בפורמט MP3 וסרטים) מקשר את הטכנולוגיה פעמים רבות לפיראטיות ולחוקיות המוטלת בספק. עם זאת הטכנולוגיה כשלעצמה היא חוקית לחלוטין, ורק השימוש בה למטרות פיראטיות אינו חוקי (בדומה לצורבי תקליטורים ולמכוניות המשמשת לדבר עבירה).

[עריכה] ראו גם