דונש בן לברט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דונש בן לברט (דוֹנָש בֵּן לָבְרָט) (שמו העברי: אדונים הלוי) (990-920) פרשן, משורר ומדקדק בספרד בתקופת תור הזהב. נולד בפס שבמרוקו, והיה תלמידו של רבי סעדיה גאון.
תוכן עניינים |
[עריכה] חידושיו בשירה העברית
דונש היה הראשון שהכניס את משקל השירה הערבית לשירה העברית. בשירה הערבית מבחינים בין תנועות קצרות לארוכות. השירה הערבית בנויה על סירוג של תנועות קצרות, המסומנות בקערית, ותנועות ארוכות, המסומנות על ידי קו. בעברית אין הבדל אורך בין התנועות, רק באיכותן, לכן דונש קבע את השווא הנע והחטפים במקום התנועות הקצרות. הוא זכה לביקורת רבה על כך: נטען נגדו, בעיקר על ידי תלמידי מנחם בן סרוק, שהוא משחית את השפה העברית על ידי התערבות (ערביזציה של השפה) ומשנה צורות מקראיות כדי להתאימן למשקל הערבי ולחרוז.
למשל (שימו לב לקולופון):
דְרור יקרא לְבן עם בת\
וְינצרכם כְמו בבַת.\
נְעים שמכם וְלא יָשבַת\
שְבו נחו ביום שבת\
המילה "בבת" היא על פי רוב סמיכות (בצורה "בבת עין"), וכאן הייתה אמורה להיות בבה, אך דונש שינה אותה כדי שתתאים לחרוז. כמו-כן, כדי להתאים למשקל הערבי, דונש שינה את המילה נעים לצורת הנסמך (בשווא נע) ולא כפי שהייתה אמורה להיות, כשם תואר (בקמץ).
לדעת חוקרים מודרניים המשקל הערבי שהנהיג דונש אינו מתאים לשפה העברית ונאנס עליה. משוררים בני הדורות הבאים בספרד (ובראשם יהודה הלוי) היו גמישים יותר מדונש בשימוש במשקל, ואף המציאו משקלים חדשים וייחודיים - בעוד שדונש היה עקבי בשמירתו על חוקי המשקל הערבי, הכמותי.
[עריכה] חידושיו בתחום הדקדוק
בתחום הדקדוק כתב דונש ספר שיצא בתקיפות נגד "המחברת" של מנחם בן סרוק, הוא תקף אותו תחילה בענייני דת והוקיע אותו על כך שהתנגד לדברי חז"ל. את ספרו הקדיש לנשיא חסדאי אבן שפרוט.
דונש היה המדקדק הראשון שהבחין בין פועל עומד לפועל יוצא, וגם הראשון שמיין פעלים לבניינים כבדים וקלים באמצעות השורש פע"ל. הוא גינה את בן סרוק על כך שנמנע מהשוואה ללשון הערבית. ספרו נקרא "תשובות דונש בן לברט" (עם הכרעות רבנו תם), מהדורת לונדון היא המהדורה הישנה. המהדורה החדשה יותר היא של רובלס, גראנדה.
בנוסף על כך, כתב גם בערך 200 השגות על רס"ג. המהדורה של ספר זה נקראת "תשובת דונש בן לברט על רס"ג".
על השגות דונש השיבו תלמידי מנחם בן סרוק, הם תקפו אותו על שימושו בערבית במשקלים ובדקדוק. הם חלקו עליו בנושאים רבים באמונה ובדקדוק. גם אברהם אבן עזרא כתב ספר הגנה על רס"ג. יהודי בן ששת, תלמיד דונש יצא להגנתו ויצא בכעס רב נגד ההתקפות על דונש.
נכדו של רש"י, רבנו תם כתב הכרעות בין שתי האסכולות. רבי יוסף קמחי, אביו של רד"ק צידד בדונש.
עצם השגותיו של דונש והפולמוס עוררו את מודעותם של אנשים רבים לבעיות הלשון. חלקים רבים מהפולמוס לא הוכרעו גם בימינו.
[עריכה] ערכים קשורים
| מדקדקי העברית בימי הביניים |
|
רס"ג | מנחם | דונש | חיוג' | אבן ג'נאח | רבי נתן מרומי | אבן עזרא | יוסף קמחי | רד"ק | אליהו בחור |
| פרשני המזרח - רס"ג | ר' אברהם בן הרמב"ם
פרשנים פילולוגיים ספרדים - מנחם | דונש | חיוג' | אבן ג'נאח | ר' משה אבן ג'יקטילה | ר' יהודה אבן בלעם פרשני ספרד - ראב"ע | רמב"ן | רבנו בחיי | בעל הטורים | בעל העקידה | אברבנאל פרשני צרפת - רש"י | ר' יוסף קרא | רשב"ם | בכור שור | ר' אליעזר מבלגנצי | חזקוני פרשני פרובנס - ר' יוסף קמחי | ר' משה קמחי | רד"ק | ר' מנחם בן שמעון | אבן כספי | רלב"ג פרשני אשכנז - ר' יהודה החסיד | פרשני איטליה - רקנאטי | רי"ד | ספורנו |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
שפת יתר - תשובות אבן עזרא להשגות דונש על הרס"ג

