מלאני קליין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלאני קליין (30 במרץ 1882 - 22 בספטמבר 1960) פסיכותרפיסטית יהודיה ממוצא הונגרי ותלמידה של שנדור פרנצי וזיגמונד פרויד. עסקה בתחום הפסיכולוגיה של הילד, פיתחה את תאוריית יחסי אובייקט ואת הפסיכותרפיה במשחק ונודעה לה השפעה רבה על הפסיכואנליזה.
תוכן עניינים |
[עריכה] המודל של קליין
ראשיתה של גישת יחסי האובייקט קשורה בשמה של מלאני קליין, שבחרה להתמסר לטיפול בילדים.
הנחת היסוד הייתה כי בטיפול פסיכותרפי בילדים, לא ניתן להשתמש בשיטת האסוציאציות החופשיות על כן, כדי לאפשר לילדים לבטא את רגשותיהם, קליין סברה שיוכלו לעשות זאת במשחק, בו יוכל הילד לספר על חלומותיו, שאיפותיו, דמיונותיו ופחדיו.
קליין בחרה לפתח בהדרגה מודל חדש של הבנת האישיות, בדומה לאריקסון – אך בעוד שהוא בחר להרחיבו "קדימה", עד לזקנה בעוד היא החליטה להרחיבו "אחורה", לחוויות המוקדמות ביותר של החיים, תוך הדגשה של עולמו הפנימי של הפעוט בשנתו הראשונה.
קליין מחלקת את השנה הראשונה בחיי התינוק לשתי אופנויות פסיכולוגיות אותן כינתה "פוזיציות".
פוזיציה הינה דרך של ארגון פסיכולוגי, יש לה צורה אופיינית של חרדות, מנגנוני הגנה ויחסי אובייקט.
אומנם קליין מחלקת את השנה הראשונה לשתי פוזיציות, כאשר התינוק עובר מאחת לשנייה תוך התפתחות וצמיחה, אך לאורך כל חייו ישנו מעבר בין הפוזיציות אשר מאפיינות גם את חיי האדם הבוגר.
[עריכה] פוזיציות
[עריכה] הפוזיציה הסכיזו-פרנואידית
בראשית חייו, התינוק עדיין לא יכול לתפוס את האם (האובייקט) כדמות שלמה, והוא מתייחס רק לחלקים ממנה - השד: כל עוד האובייקט מספק לילד חלב והרגעה הוא נחשב ל"טוב", אך כשהשד מתרוקן הוא נחשב ל"רע", הוא מתסכל את הילד ונראה לו כמסוכן. התינוק לא תופס שזה אותו שד ברגעים שונים והוא מפצל בין שני צדדים של האם.
קליין קבלה את רעיונותיו של פרויד בדבר מאבקי הכוחות בין אינסטינקט החיים והמוות וסברה שהתינוק נתון במאבק זה עוד מימיו הראשונים ונאלץ להתמודד עם החרדה שהם יוצרים. לכן הוא מנסה להפטר מהם. הוא משליך את יצר המוות שלו כלפי חוץ במנגנון ההשלכה ומייחס לסביבתו, ולאמו ושדיה בפרט, כוונות הרסניות, וכך הם נחווים כמאיימים ורודפים.
אם הילד ייכשל בפתרון החרדות הבסיסיות הללו, הוא יחלה בפרנויה ובסכיזופרניה.
[עריכה] הפוזיציה הדפרסיבית
כשהתינוק עובר יותר חוויות טובות מאשר רעות, ותופס את אמו כשלמה, הוא תופס שגם החוויות הטובות וגם הרעות מקורן באותה אם. זהו הישג התפתחותי חשוב. אך עם זאת, הוא מבין שיש לו רגשות שנאה ואהבה כאחת כלפי האם - שעכשיו כבר נתפסת כאובייקט שלם ולא חלקי. אז חרד התינוק שמא הכוחות ההרסניים שלו יגרמו לו לפגוע באם, וכך יאבד את צדדיה הטובים, שכה נחוצים לו. זוהי חרדה דיכאונית האופיינית לעמדה הדכאונית.
האישיות הבריאה תתמודד עם חרדה זו על ידי "תיקון" שיש בו ממש – מה שאומר שהוא מסוגל לחיות בשלום עם הצדדים האוהבים והתקופניים של עצמו, דבר שיהווה בסיס מוצק ליחסים מוצלחים עם הזולת.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על מלאני קליין אתר פסיכולוגיה עברית
- על הזדהות השלכתית שטבעה מלאני קליין, ד"ר מרק רויטמן, אתר מכון השרון
- על ספרה כתבים נבחרים, אתר תולעת ספרים
- מאמרים קליניים על קליין וביון מאת אנדרסון, אתר פסיכולוגיה עברית
[עריכה] לקריאה נוספת
- מלאני קליין, כתבים נבחרים - גידול הילד פסיכולוגיה ופסכיאטריה, הוצאת ספרות עכשו, 2002, 336 עמ'.
- חנה סגל, מלאני קליין, עם עובד, 1998.

