קסאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רקטת קסאם על כן שיגור (נתפסו על ידי כוחות צה"ל)
הגדל
רקטת קסאם על כן שיגור (נתפסו על ידי כוחות צה"ל)

קסאם היא רקטה פרימיטיבית עשויה מתכת ומלאה חומר נפץ. המנוע הרקטי שלה מורכב מתערובת פשוטה מאוד של סוכר לבן ואשלגן חנקתי המשמש כדשן לחקלאות. התערובת בוערת בקצב מהיר ויוצרת גזים בכמות גדולה, וכך משגרת את הרקטה. הרקטה פותחה על ידי ארגון חמאס ומיוצרת ברצועת עזה. הרקטה משמשת את ארגוני הטרור הפלסטינים הפועלים שם בעיקר לירי על יישובים ישראליים בנגב הסמוכים לגבול הרצועה.

אף שמדובר ברקטה פרימיטיבית, בעלת טווח קצר ודיוק נמוך ביותר, המספר הרב של הפעמים שבהם נורו רקטות קסאם לעבר ישראל הביא לקורבנות אחדים בנפש. כל ירי של רקטות קסאם הנופל בתוך אזור מאוכלס גורם לבהלה (ראו גם: הלם קרב) וכתוצאה מכך לקושי בתפקוד היום-יומי של התושבים. היישובים הסובלים ביותר מירי רקטות קסאם הם העיר שדרות והקיבוצים והמושבים סביב רצועת עזה. כמעט כל הקורבנות בנפש וכמעט כל הנזקים לרכוש הם בשדרות.

הרקטה קרויה על שמו של עז א-דין אל-קסאם.

תוכן עניינים

[עריכה] מאפייני הרקטה

לרקטת הקסאם המקורית היו שלושה דגמים. בנוסף אליהם ייצרו וייבאו ארגוני הטרור הפלסטינים השונים רקטות אחרות. להלן טבלה המרכזת את דגמי הרקטות העיקריים הנורים אל עבר ישראל.

דגמים של רקטות קסאם
קסאם 1 קסאם 2 קסאם 3 קודס 101
אורך (ס"מ) 79 180 200+ 230
קוטר (מ"מ) 60 150 170 126.5
משקל (ק"ג) 5.5 32 90  ?
משקל חומר הנפץ (ק"ג) 0.5 5-7 10-20  ?
טווח מרבי (ק"מ) 3 8 10 13-16

בנוסף ל"קסאם" המקורי, פיתחו ארגוני הטרור רקטות שונות:

התקשורת לא מבחינה ביניהם וקוראת לכל רקטה פלסטינית תלולת-מסלול "טיל קסאם" כשם שהיא קוראת לכל רקטה בינונית שיורים גורמי טרור ערבים וצבאות ערב "קטיושה".

[עריכה] קורבנות בנפש ואירועים בולטים מירי קסאם

רקטת קסאם שנורתה מרצועת עזה ונחתה באזור אשקלון.
הגדל
רקטת קסאם שנורתה מרצועת עזה ונחתה באזור אשקלון.

[עריכה] פעילות צה"ל למניעת ירי רקטות קסאם

[עריכה] לפני ההתנתקות

עד לביצוע תוכנית ההתנתקות, פעל צה"ל כנגד ירי רקטות קסאם במספר דרכים:

  • איתור וחיסול המעורבים בתכנון, יצור ושיגור הרקטות.
  • הריסת בתי המלאכה המשמשים או שהם בעלי פוטנציאל ליצור הרקטות.
  • חיסול והריסת בתיהם של האנשים המבריחים את הרקטות וחומרי הנפץ.
  • ביתור הרצועה למספר אזורים, במטרה להקשות על שינוע הרקטות מאזורי היצור לעמדות הירי.
  • סיכול ממוקד של ראשי תעשיית הקאסם. במבצע ימי תשובה חוסלו מספר מהנדסים בכירים של החמאס. מאוחר יותר חוסל עדנאן אל-רול "אבי הקסאם", מירי טילים של מסוק קרב.
  • אמצעי הגנתי הוא מערכת ההתרעה "שחר אדום", המעניקה התרעה בת 20 שניות, לכל היותר, על נפילה צפויה של רקטת קסאם.


נעשו גם מספר נסיונות לייצר קסאמים ביהודה ושומרון. לפני מבצע חומת מגן תפסו כוחות צה"ל משאית ובה מספר רקטות. בעקבות המבצע, נפגעה קשות תשתית הטרור ונהרסו עשרות מעבדות נפץ החיונית להרכבת הרקטה. ב 2004 נתפסה רקטה בשלבי בנייה בג'נין. חבלני צה"ל פוצצו אותה ואת מעבדת הנפץ שבה הורכבה. [8]

[עריכה] אחרי ההתנתקות

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות ירי הקסאם לא הופסק. במבצע גשם ראשון פרש צה"ל לראשונה סוללת תותחים M-109 באזור קיבוץ נחל עוז, המכסה את צפון הרצועה. התותחים נועדו באופן רשמי "להשיב אש אל אזורי השיגור" אך בפועל ביצעו בתחילה רק ירי הרתעתי. למרות ההבטחה שכל ירי קסאם אחרי ההתנתקות יגרור תגובה חסרת תקדים בחריפותה, למעט מבצע גשם ראשון, התגובה של צה"ל לקסאמים הסתכמה בתחילה בירי פגזים לשטחים ריקים ומדי פעם הפצצת מחסני תחמושת בעזה או רפיח. ואולם, עם התמשכות הירי החל צה"ל להגיב בהפגזת אזורי השיגור עצמם. הירי מתבצע תוך ניסיון לשמור על טווח ביטחון מבתי התושבים המקומיים, אם כי טווח זה הולך ומצטמצם בהדרגה [9]. עוד שיטה שמופעלת היא סיכול ממוקד של בכירי טרור, אך אלה מתרחשים רק בתגובה לפיגועים קשים בעורף ישראל (פיגועים אלה בדרך כלל יוצאים מיהודה ושומרון).

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות, פועל צה"ל כנגד ירי רקטות קסאם במספר דרכים:

  • הפגזת שטחים ריקים בצפון הרצועה באמצעות סוללות תותחים על מנת להרתיע חוליות יורים ולמנוע מהם להתקרב לטווח ירי על אשקלון.
  • הפצצת דרכי גישה - בעיקר כבישים וגשרים - בידי חיל האוויר, על מנת למנוע העברת רקטות רבות לאזורי השיגור באמצעות כלי רכב.
  • הפצצת משרדים ומחנות אימונים של ארגוני הטרור.
  • השבת אש אל עבר מקורות הירי.
  • סיכול ממוקד של ראשי תעשיית הקאסם וחוליות קסאם הנמצאות בדרכן לירי.

חלק מהציבור בישראל - ובפרט תושבי הדרום - סבורים שפעילות צה"ל הנוכחית איננה מספקת. אנשי ציבור, ובראשם ח"כים מהימין (הבולט שבהם הוא יובל שטייניץ) קראו לביצוע פעולה קרקעית נרחבת ברצועת עזה, בנוסח מבצע חומת מגן. אחרים קראו לביצוע תקיפות נגד שיגבו מחיר כבד מאוד מהצד הפלסטיני, כגון תקיפת תשתיות ציבוריות או ירי ארטילרי גם כנגד מטרות טרור הנמצאות בתוך שטח מיושב.

ב-28 ביוני 2006 יצא צה"ל למבצע גשמי קיץ, שמטרותיו היו שחרור החייל החטוף גלעד שליט ומיגור איום הקסאמים על שדרות. המבצע כלל תקיפות רבות מהאוויר, הפגזות של סוללות תותחים וכניסה קרקעית של כוחות חטיבת גולני, חטיבת גבעתי שריון והנדסה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים