עליות קדומות לארץ ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| עליות לארץ ישראל והתיישבות בה |
|
עליות קדומות לארץ ישראל:
|
מאז גלותם מארץ ישראל, במשך כל הדורות, שאפו יהודים לחזור ממקומות גלותם ולעלות לארץ האבות. הם עלו כיחידים ובקבוצות קטנות, ברשיון וללא רשיון, וביקשו לחיות ולהיקבר בה.
הראשונה בקטגוריה זו היא שיבת ציון, חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, בשנת 538 לפנה"ס.
המונח שיבת ציון הושאל מארוע זה, ואומץ כהגדרה לכלל עליות היהודים בתקופתנו לארץ ישראל ולמדינת ישראל למן עליית תלמידיהם של הרב ד"ר יהודה ביבאס ור' יהודה בן שלמה חי אלקלעי - ראשוני מבשריה של הציונות המדינית - ליפו סמוך למחציתה של המאה ה-19 ועד לעליות שלאחר הקמת המדינה.
התקופה שבין "שיבת ציון" המקראית, ל"שיבת ציון" המודרנית, היה כמובן, אף הוא רצוף ניסיונות של קבוצות קטנות לעלות לארץ.
ניתן לחלק את התקופה הזאת, באופן גס לשתים:
- העליות בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס - מספר גלי עליה הרחוקים זה מזה בזמן, כמו גם בגורם שעורר לעליה.
- העליות בעת החדשה (במאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19) - שלושה גלי עלייה ממניע דתי וציוני, שהתפרשו על פני כשלושים שנים. בעליות אלו עלו כ-750 עולים, שהיוו כ-10 אחוזים מכלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים, שמנה כ-6000 נפש, אך הן היו קטנות משמעותית ביחס לעליות הציוניות הראשונות שכללו עשרות אלפי עולים לישראל כל אחת.
הנרטיב הציוני הרווח מתעלם מעליות אלה, לא בשל אופיים הלא הציוני, או בשל גודלן (גודלה של עלייה מעולם לא היווה מכשול בפני מעצבי המיתוס הציוני ולראייה תנועת ביל"ו, שלא כללה יותר מכמה מאות של פעילים, שרק חלקם עלו לארץ ורק עשרות מהם נשארו בה, ובכל זאת הודגשה תרומתם ליישוב המתחדש לכדי ממדים של סיפור מכונן), אלא כיוון שזו דרכם של מתעדי נרטיב. במקרה הזה, המתעדים - יוצאי מזרח אירופה - בוחרים להתעלם מעליות מרחבי הפזורה של מגורשי ספרד, (צפון אפריקה, האימפריה העותומנית, ומרכז אירופה), שהורתן במחשבה ציונית מדינית של מבשרי הציונות, ושישומן, בעיקר בקהילת יפו, שהניחה את התשתית הרעיונית (ר' יהודה בן שלמה חי אלקלעי התווה בספרו "גורל לה'" תוכנית ציונית מעשית 50 שנה לפני "מדינת היהודים" של הרצל), החברתית, המוסדית (מקוה ישראל, לדוגמה, הוקמה על ידי קהילת יפו בשיתוף חברת כל ישראל חברים) והכלכלית לקליטת יהודי מזרח אירופה שהגיעו ארצה ברבע האחרון של המאה.
[עריכה] לעיון נוסף
- עולי ציון - לקורות העליות לארץ-ישראל, ש. א. הורודצקי, הוצאת ,גזית" תש"ז

