AH-64 אפאצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בואינג AH-64A אפאצ'י
מסוק קרב, 2 אנשי צוות
מנוע
שניים, "ג'נרל אלקטריק" T700-GE-701 בעלי הספק של 1,536 כ"ס כל-אחד
ממדים
אורך 17.7 מ'
רוחב מוטת כנפיים של 4.9 מ'
גובה 3.86 מ'
משקלים
ריק 5,165 ק"ג (11,387 ליברות)
טעון 8,006 ק"ג (17,640 ליברות)
מקסימום להמראה 9,525 ק"ג (21,000 ליברות)
ביצועים
מהירות מקסימלית 365 קמ"ש (197 קשר)
טווח פעולה 482 ק"מ (260 מייל ימי)
רום שיא 6,400 מ' (21,000 רגל)
קצב נסיקה 762 מ' לדקה (2,500 רגל לדקה)
חימוש
תותח תותח אוטומטי M-230 בקליבר 30 מ"מ, 1200 פגזים
רקטות הידרה 70, FARR , עד 4 כוורות
טילי נ"ט הלפייר I ו II , עד 16 טילים
טילי אוויר-אוויר סיידווינדר AIM-9 , סטינגר
שריון מיגון היקפי העמיד בפני קליעי 12.7 מ"מ, מיגון למנוע ומערכות רגישות העמיד בפני קליעי 23 מ"מ, חופה מזכוכית משוריינת, ציפוי קוולר להגנה נוספת

AH-64 אפאצ'י (Apache) - מסוק קרב מתוצרת חברת בואינג האמריקנית. המסוק תוכנן על ידי חברת מקדונל-דאגלס, שאוחדה לתוך חברת בואינג. האפאצ'י הוא מסוק הקרב (מסק"ר) המתקדם ביותר בעולם. כינוייו בחיל האוויר הישראלי הם "פתן" ו"שרף".

תוכן עניינים

[עריכה] תכנון ותכונות

המסוק תוכנן בעקבות לקחי מלחמת וייטנאם, במטרה לשמש כמחסל טנקים יעיל. אב הטיפוס טס לראשונה בשנת 1975 אך נכנס לשירות מבצעי רק ב-1984, המסוק חמוש בתותח קדמי בקוטר 30 מ"מ, וב-16 טילי הלפייר נגד טנקים. הטילים מונחי לייזר בדגם המקורי, ומונחי מכ"ם בדגם החדש. צבא ארצות הברית נוהג לחמש את המסוק בכוורות רקטות, ובתצורה זאת הוא נושא 8 טילי הלפייר בלבד.

המסוק מונע על ידי צמד מנועי "ג'נרל אלקטריק" T700-GE-701 בעלי הספק של 1,536 כ"ס כל-אחד, דבר המקנה למסוק מהירות מירבית של 365 קמ"ש (197 קשר), טווח פעולה של כ 482 ק"מ (260 מייל ימי) ורום סיג של 6.4 ק"מ (21,000 רגל).

המסוק נחשב לבעל שרידות גבוהה:

  • מיגון ושריון: האפאצ'י מצופה בלוחות שריון ובנוי מרכיבים חיצוניים העמידים בפני קליעי 12.7 מ"מ, בנוסף מערכות רגישות וחיוניות כדוגמת המנוע מצופות במיגון נוסף העמיד בפני קליעי 23 מ"מ הנמצאים בשימוש תותחי נ"מ מזרחיים.
  • מיגון הטייסים: החופה עשויה מזכוכית משוריינת ומתכוננת לעמוד בהתרסקות, כסאות הטייס מצופים בקבלר למתן הגנה נוספת.
  • שבשים ולוחמה אלקטרונית: האפאצ'י מצויד במערכות אלקטרוניות המסוגלות לשבש מכ"ם אויב ולבלבל טילים מונחי-חום.

יתרונותיו הגדולים של האפאצ'י הם מערכות האוויוניקה המתקדמות שלו, הכוללת מכ"ם ומערכת ראיית לילה המאפשרות לו לפעול בכל תנאי מזג האוויר. האפאצ'י מסוגל גם לירות ולהנחות טילי הלפייר בדייקנות אל המטרה, יכולת שהפכה אותו גם לפלטפורמה מצוינת לביצוע תקיפות מדויקות.

מסוק האפאצ'י הציג תכנון יוצא דופן שהתקבל מאז בשאר מסוקי הקרב: אופן הישיבה של הצוות. מתוך הבנה שמי שצריך את מירב טווח הראייה הוא הנווט/מפעיל הנשק ולא הטייס, תוכנן הקוקפיט כך שהנווט יושב בחרטום המסוק ואילו הטייס יושב "מעליו" באלכסון (בדומה למסוק הקוברה). כל תא בקוקפיט מצויד במערכות השליטה של שני התפקידים, כך שאם יש צורך, טייס אחד יכול למלא את שני התפקידים.

בגלל ממדיו הגדולים יחסית ומערכותיו המתקדמות, האפאצ'י הוא מסוק יקר: מחירו הבסיסי נע בין 15 ל-20 מיליון דולר.

[עריכה] פעילות מבצעית

אפאצ'י חמוש בכוורת רקטות.
הגדל
אפאצ'י חמוש בכוורת רקטות.

בכוחות המזוינים של ארצות הברית ונאט"ו האפאצ'י תוכנן להחליף את ה-AH-1 קוברה. האפאצ'י הרבה יותר גדול ומתקדם מהקוברה, אך הרבה יותר יקר ממנו. כתוצאה מכך, הקוברה לא הוצא משירות והאפאצ'י פעל לצדו ולא במקומו.

כיום, האפאצ'י הוא מסוק הקרב המוביל בצבאות ישראל, ארצות הברית, בריטניה וערב הסעודית. למרות זאת, הוא לא החליף את הקוברות אלא פועל יחד איתן. מסוקי אפאצ'י נטלו חלק הן במלחמת המפרץ 1991 והן במלחמת אפגינסטן ומלחמת עיראק 2003 והצליחו מאוד כציידי טנקים ומשמידי כוחות שריון. מאידך, מסוקים לא מעטים נפגעו מאש קרקע והמערכות המורכבות שלו נטו להתקלקל בתנאי המדבר הקשים. באפגניסטן, דו"ח של צבא ארצות הברית מציין ש-80% ממסוקי האפא'צי שפעלו ניזוקו קשות מאש קרקעית, לעומת זאת מעט מאוד הופלו.

[עריכה] האפאצ'י בחיל האוויר הישראלי

מסוק "שרף" אפאצ'י לונגבו של חיל האוויר הישראלי
הגדל
מסוק "שרף" אפאצ'י לונגבו של חיל האוויר הישראלי

האפאצ'י טס לראשונה בשמי ישראל עוד בשנת 1983, עוד לפני כניסתו לשירות סדיר בצבא ארצות הברית, בעקבות בקשתה של חברת יוז לבדוק את האפאצ'י בתנאי שטח. האפאצ'ים נכנסו לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1990 תחת השם "פתן". את העשור הראשון הם בילו בתקיפות קיני מחבלים של חיזבאללה ואמל בדרום לבנון והשיגו פגיעות מדויקות בהצלחה מרובה. אחת המשימות המוצלחות הייתה חיסולו של מנהיג החיזבאללה עבאס מוסאווי בשנת 1992.

בשנת 1993 הוענקו לישראל במתנה 24 מסוקי אפאצ'י AH-64A מטעם ארצות הברית. במהלך שירותם בחיל האוויר זכו מסוקי האפאצ'י לשדרוג מערכות האוויוניקה שלהם למערכות ישראליות מתקדמות תוצרת התעשייה האווירית ורפאל.

בשנת 2000 החליטה ישראל על רכישת מסוקי אפאצ'י לונגבו וחתמו על עיסקה עם בואינג ולוקהיד מרטין ששוויה 400 מיליון דולר. בנוסף, החליטו בחיל האוויר הישראלי לשדרג את המסוק במערכות ישראליות מתקדמות בתחום האוויוניקה והאלקטרואופטיקה. בשנת 2005 נכנס המסוק לשירות בחיל האוויר הישראלי תחת הכינוי "שרף".

בשנות ה-2000, בעקבות פריצתה של אינתיפאדת אל אקצה, הפך חיל האוויר את האפאצ'ים לפלטפורמה העיקרית שממנה שוגר חימוש מדויק כנגד מחבלים במסגרת מדיניות הסיכולים הממוקדים. מסוקי האפאצ'י חיסלו מאות מחבלים, כולל מנהיגי טרור בכירים כגון מחמוד אבו הנוד, אבו עלי מוסטפה, אחמד יאסין, מחמוד אבו חליפה ועדנאן אל רול. בעקבות פעולות אלה היו מסוקי האפאצ'י לאימתם של המחבלים ברצועת עזה והפכו שם נרדף לידה הארוכה של ישראל.

ב-20 ביולי 2006, במהלך מבצע שינוי כיוון, התנגשו שני מסוקי אפאצ'י של חיל האוויר באזור רמות נפתלי. אחד מהטייסים נהרג ושלושה נפצעו קשה [1]. ב-24 ביולי 2006 במהלך אותו מבצע, התרסק מסוק אפאצ'י מדגם "שרף" ליד כרם בן זמרה בגליל. שני טייסיו נהרגו. בשלושת המקרים, התאונות אירעו בשל כשל טכני בלהבי המסוק, וצוות מיוחד של חברת בואינג הגיע לארץ והחליף את החלקים הפגומים[2].

[עריכה] דגמים

[עריכה] אפאצ'י לונגבו

מסוק האפאצ'י מדגם לונגבו
הגדל
מסוק האפאצ'י מדגם לונגבו

ב-1992 נכנס לשירות בצבא ארצות הברית דגם חדש של המסוק, דגם D, המכונה "לונגבו". האפאצ'י לונגבו מצויד במערכות אלקטרוניות מתקדמות ביותר, המאפשרות פעולה בכל מזג אוויר, ובמנועים חדשים מדגם T700-GE-701C של "ג'נרל אלקטריק", בעלי הספק מרבי של 1,857 כ"ס כל אחד. השיפור העיקרי הינו הוספת מכ"ם גל-מילימטר מתקדם, המותקן מעל הרוטור של המסוק. המכ"ם מאפשר לאכן מטרות עבור המסוק עצמו וכן עבור מסוקי לונגבו אחרים באזור. בנוסף, המכ"ם יכול להנחות טילי הלפייר-II באופן מדויק ביותר אל עבר המטרה, ללא צורך בציין לייזר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: AH-64 A\D אפאצ'י