פרס נובל לפיזיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן עניינים |
[עריכה] 1901 - 1910
| שנה | שם הזוכה/זוכים | מדינת הזוכה/זוכים | קביעת ועדת הפרס |
| 1901 | וילהלם קונרד רנטגן | הקיסרות הגרמנית | "בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא בגילוי הקרניים המיוחדות שנקראו אחר כך על שמו" |
| 1902 | הנדריק לורנץ פיטר זימאן |
הולנד | "בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו במחקרם על השפעת המגנטיות על תופעת הקרינה" |
| אנרי בקרל | צרפת | "בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא באמצעות גילוי הרדיואקטיביות הספונטנית" | |
| פייר קירי מארי קירי |
צרפת | "בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל" | |
| 1904 | לורד ריילי | בריטניה | " על מחקריו בנושא צפיפות הגזים החשובים ביותר ועל גילוי הארגון במחקרים אלה" |
| 1905 | פיליפ לנארד | הקיסרות הגרמנית | " על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות" |
| 1906 | ג' ג' תומסון | בריטניה | "בהוקרה לערכם הגדול של מחקריו התיאורטיים והניסיוניים בהולכת חשמל על-ידי גזים" |
| 1907 | אלברט אברהם מיכלסון | ארצות הברית | "על המכשור האופטי המדויק שלו, ועל המחקרים הספקטרוסקופיים והמטרולוגיים שערך בעזרת ציוד זה" |
| 1908 | גבריאל ליפמן | צרפת | "על השיטה ליצירת תצלומים צבעוניים המבוססים על תופעת ההתאבכות" |
| 1909 | גוליילמו מרקוני פרדיננד בראון |
איטליה הקיסרות הגרמנית |
"על תרומתם להתפתחות הטלגרפיה האלחוטית" |
| 1910 | יוהנס דידריק ואן דר ואלס | הולנד | "על עבודתו על משוואת המצב של גזים ונוזלים" |
[עריכה] 1911 - 1920
| 1911 | וילהלם וין | הקיסרות הגרמנית | "על גילוייו בנוגע לחוקים השולטים בקרינת חום" |
| 1912 | נילס דַלֵן | שוודיה | "על המצאת רגולטור אוטומטי לשימוש במצבורי גז להארת מיגדלורים ומצופים" |
| 1913 | האיקה האמרלינג אוֹנֵס | הולנד | "על מחקרו על תכונות החומר בטמפרטורות נמוכות, שהביא בין השאר לייצור הליום נוזלי" |
| 1914 | מקס פון לאווה | הקיסרות הגרמנית | "על גילוי דיפרקצית קרני X על ידי גבישים" |
| 1915 | ויליאם בראג לורנס בראג |
בריטניה | "על תרומתם באנליזה של גבישים באמצעות קרני X" |
| 1916 | לא חולק | ||
| 1917 | צ'ארלס גלובר בַרְקְלַה | בריטניה | "על גילוי קרינת הרנטגן האופיינית ליסודות" |
| 1918 | מקס פלאנק | גרמניה | "בהוקרה על תרומותיו לקידום הפיזיקה באמצעות גילוי קוונט האנרגיה" |
| 1919 | יוהנס שטארק | גרמניה | "על גילוי אפקט דופלר בקרני תעלה, ופיצול קווים ספקטרליים בשדה חשמלי" |
| 1920 | שארל אדוארד גיום | שוויץ | "בהוקרה על תרומתו למדידות מדויקות בפיזיקה על ידי גילוי אנומליות בנתכי פלדת ניקל" |
[עריכה] 1921 - 1930
| 1921 | אלברט איינשטיין | גרמניה ושוויץ | "על תרומתו לפיזיקה התיאורטית, ובפרט על גילוי החוק של האפקט הפוטואלקטרי" |
| 1922 | נילס בוהר | דנמרק | "על תרומתו לחקר מבנה האטומים והקרינה הנפלטת מהם" |
| 1923 | רוברט מיליקן | ארצות הברית | "על עבודתו אודות המטען החשמלי הבסיסי ואודות האפקט הפוטואלקטרי" |
| 1924 | מאנה סיגבאן | שוודיה | "על גילוייו ומחקריו בתחום של ספקטרוסקופיית קרני X" |
| 1925 | ג'יימס פרנק גוסטב לודוויג הרץ |
גרמניה | "על גילוי החוקים השולטים בפגיעה של אלקטרון באטום" |
| 1926 | ז'אן בפטיסט פרין | צרפת | "על עבודתו על המבנה הבלתי רציף של החומר, ובייחוד על גילוי שיווי המשקל המשקעי" |
| ארתור קומפטון | ארצות הברית | "על גילוי האפקט הקרוי על שמו" | |
| צ'ארלס וילסון | בריטניה | "על שיטתו לגרום למסלולי חלקיקים טעונים חשמלית להיות נראים באמצעות עיבוי אדים" (ראו: תא ערפל) | |
| 1928 | אוון וילאנס ריצ'רדסון | בריטניה | " על עבודתו על התופעה התרמיונית ובמיוחד על גילוי החוק הקרוי על שמו" |
| 1929 | לואי דה ברויי | צרפת | " על גילוי האופי הגלי של האלקטרונים" |
| 1930 | ונקאטה ראמאן | בריטניה והודו | " על עבודתו על פיזור אור ועל גילוי האפקט הקרוי על שמו" |
[עריכה] 1931 - 1940
| 1931 | לא חולק | ||
| 1932 | ורנר הייזנברג | גרמניה | "על יצירתה של מכניקת הקוונטים, שיישומה הוביל, בין היתר, לגילוי צורות אלוטרופיות של מימן" |
| 1933 | ארווין שרדינגר פול דיראק |
אוסטריה בריטניה |
"על גילוי צורות מועילות חדשות של התורה האטומית" |
| 1934 | לא חולק | ||
| 1935 | ג'יימס צ'דוויק | בריטניה | "על גילוי הנייטרון" |
| ויקטור הס | אוסטריה | "על גילוי הקרינה הקוסמית" | |
| קארל אנדרסון | ארצות הברית | "על גילוי הפוזיטרון" | |
| 1937 | קלינטון דייוויסון ג'ורג' פגט תומסון |
ארצות הברית בריטניה |
"על הגילוי הניסיוני של דיפרקצית אלקטרונים על ידי גבישים" |
| 1938 | אנריקו פרמי | איטליה | "על הוכחת קיומם של יסודות רדיואקטיביים שנוצרים באמצעות הקרנת נייטרונים ועל גילוי ריאקציות גרעיניות שנגרמות על ידי נייטרונים איטיים" |
| 1939 | ארנסט לורנס | ארצות הברית | "על המצאת הציקלוטרון ופיתוחו, ועל התוצאות שהושגו בו, בייחוד בנוגע ליסודות רדיואקטיביים מלאכותיים" |
| 1940 | לא חולק | ||
[עריכה] 1941 - 1950
| 1941 |
לא חולק | ||
| 1943 | אוטו שטרן | ארצות הברית | "על תרומתו לפיתוח שיטת הקרן המולקולרית, ועל גילוי המומנט המגנטי של הפרוטון" |
| 1944 | איזידור איזק רבי | ארצות הברית | "על שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים" |
| 1945 | וולפגאנג פאולי | אוסטריה | "על גילוי עקרון האיסור, הקרוי גם עקרון פאולי" |
| 1946 | פרסי ברידגמן | ארצות הברית | "על המצאת מכשיר ליצירת לחץ גבוה במיוחד, ועל התגליות שנעשו בעזרתו בתחום הפיזיקה של לחץ גבוה" |
| 1947 | אדוארד אַפֵלְטון | בריטניה | "על חקירת הפיזיקה של האטמוספירה העליונה, ובמיוחד על גילוי שכבת אפלטון" |
| 1948 | פטריק בלקט | בריטניה | "על קידום שיטת תא הערפל של וילסון, ועל התגליות שנעשו בעזרתה בתחום של פיזיקה גרעינית וקרינה קוסמית" |
| 1949 | הידקי יוקאווה | יפן | "על ניבוי קיום מזונים על בסיס עבודתו התיאורטית על כוחות גרעיניים" |
| 1950 | ססיל פאוול | בריטניה | "על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, ולתגליותיו הנוגעות למזונים שהתקבלו בשיטה זו" |
[עריכה] 1951 - 1960
| 1951 | ג'ון קוקרופט ארנסט וולטון |
בריטניה אירלנד |
"על עבודתם החלוצית על טרנסמוטציה של גרעיני אטום על ידי חלקיקים אטומיים מואצים מלאכותית" |
| 1952 | פליקס בלוך אדוארד מילס פרסל |
ארצות הברית | "על פיתוח שיטות חדשות למדידות מגנטיות גרעיניות מדויקות, ולתגליות הקשורות בהן" |
| 1953 | פריץ זרניקה | הולנד | "על הדגמת שיטת קונטרסט הפאזה, ובייחוד על המצאת מיקרוסקופ קונטרסט הפאזה" |
| מקס בורן | גרמניה | "על מחקרו הבסיסי במכניקת הקוונטים, ובמיוחד על הפרוש הסטטיסטי של פונקציית הגל" | |
| ואלתר בותה | מערב גרמניה | "על שיטת צירוף-המקרים והתגליות שנעשו בעזרתה" | |
| ויליס למב | ארצות הברית | "על גילוייו בנוגע למבנה העדין של ספקטרום המימן" | |
| פוליקרפ קוש | ארצות הברית | "על הקביעה המדויקת של המומנט המגנטי של האלקטרון" | |
| 1956 | וויליאם שוקלי ג'ון ברדין וולטר בראטיין |
ארצות הברית | "על מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור" |
| 1957 | צ'ן נינג יאנג צונג-דאו לי |
סין | "על מחקרם החודר של חוקי הזוגיות שהוביל לתגליות חשובות בתחום חלקיקים אלמנטריים" |
| 1958 | פאבל צ'רניקוב איליה פרנק איגור טאם |
ברית המועצות | "על גילוי אפקט צ'רניקוב ופירושו" |
| 1959 | אמיליו סגרה אוון צ'מברליין |
ארצות הברית | "על גילוי האנטיפרוטון" |
| 1960 | דונלד גלייזר | ארצות הברית | "על המצאת תא הבועות" |
[עריכה] 1961 - 1970
| רוברט הופשטטר | ארצות הברית | "על מחקריו החלוציים על פיזור אלקטרונים בגרעין האטום, והגילויים שנבעו מכך לגבי מבנה הנוקליאונים" | |
| רודולף מוסבאואר | מערב גרמניה | "על מחקריו בנוגע לבליעה רזוננטית של קרינת גמא וגילוי האפקט הקרוי על שמו" | |
| 1962 | לב לנדאו | ברית המועצות | "על התאוריות החלוציות שלו עבור חומר מעובה, ובייחוד הליום נוזלי" |
| יוג'ין ויגנר | ארצות הברית | "על תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים האלמנטריים, בפרט באמצעות גילוי ויישום של עקרונות סימטריה יסודיים" | |
| מריה גופרט־מאייר האנס ינסן |
ארצות הברית | "על תגליותיהם בנוגע למבנה הקליפה הגרעינית" | |
| צ'ארלס טאוונס | ארצות הברית | "על עבודה בסיסית בתחום של אלקטרוניקה קוונטית, שהובילה לבניית מתנדים ומגברים המבוססים על עקרון המייזר-לייזר" | |
| ניקולאי באזוב אלכסנדר פרוכרוב |
ברית המועצות | ||
| 1965 | סין-יטירו טומונאגה ג'וליאן שווינגר ריצ'רד פיינמן |
יפן ארצות הברית ארצות הברית |
"על עבודה בסיסית באלקטרודינמיקה קוונטית בעלת מסקנות פורצות דרך לפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים" |
| 1966 | אלפרד קסטלר | צרפת | "על גילוי ופיתוח שיטות אופטיות למחקר תהודה הרציאנית באטומים" |
| 1967 | האנס בתה | ארצות הברית | "על תרומתו לתאוריה של ריאקציות גרעיניות, ובפרט על תגליותיו הנוגעות ליצירת האנרגיה בכוכבים" |
| 1968 | לואיס אלווארז | ארצות הברית | "על תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, ובפרט על גילוי מספר גדול של מצבי תהודה, שנתאפשר בזכות פיתוח טכניקה של תא בועות מימני וניתוח הנתונים" |
| 1969 | מארי גל-מאן | ארצות הברית | "על תרומתיו ותגליותיו באשר לסיווג החלקיקים האלמנטריים והאינטראקציות ביניהם" |
| האנס אלפוון | שוודיה | "על עבודה יסודית וגילויים במגנטו-הידרודינמיקה, שנשאה פירות בתחומים שונים של פיזיקת הפלסמה" | |
| לואיס נל | צרפת | "על עבודה יסודית וגילויים הנוגעים לאנטיפרומגנטיות ופרומגנטיות שהובילו ליישומים חשובים בפיזיקת מצב מוצק" |
[עריכה] 1971 - 1980
| 1971 | דניס גאבור | בריטניה | "על המצאת השיטה ההולוגרפית ופיתוחה" |
| 1972 | ג'ון ברדין לאון קופר רוברט שריפר |
ארצות הברית | "על הפיתוח המשותף של התאוריה של מוליכות על הקרוייה תאוריית BSC" |
| לאון אסאקי איוואר גיאוור |
יפן ארצות הברית |
"על תגליותיהם הניסיוניות בתופעות מינהור במוליכים למחצה ומוליכי על, בהתאמה" | |
| בריאן ג'וזפסון | בריטניה | "על ניבוייו התיאורטיים על תכונות של זרם-על דרך מחסום מינהור, ובייחוד התופעות הידועות כאפקט ג'וזפסון" | |
| 1974 | מרטין רייל אנטוני יואיש |
בריטניה | "על מחקרם החלוצי באסטרופיזיקת רדיו: לרייל, על תצפיותיו והמצאותיו, ובייחוד על טכניקת סינטזת המיפתח, וליואיש על תפקידו המכריע בגילוי פולסרים" |
| 1975 | אגה בור בן מוטלסון ג'יימס ריינווטר |
דנמרק דנמרק ארצות הברית |
"על גילוי הקשר בין תנועה קולקטיבית ותנועת חלקיקים בגרעין האטום, ופיתוח התאוריה של גרעין האטום בהתבסס על קשר זה" |
| 1976 | ברטון ריכטר סמואל טינג |
ארצות הברית | "על עבודתם החלוצית בגילוי חלקיק יסודי כבד מסוג חדש" |
| 1977 | פיליפ אנדרסון נוויל מוט ג'ון ואן ולק |
ארצות הברית בריטניה ארצות הברית |
"על המחקר התיאורטי הבסיסי של המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות" |
| פיוטר קפיצה | ברית המועצות | "על המצאותיו וגילוייו הבסיסיים בתחום של פיזיקה בטמפרטורות נמוכות" | |
| ארנו פנזיאס רוברט וודרו וילסון |
ארצות הברית בריטניה |
"על גילוי קרינת הרקע הקוסמית" | |
| 1979 | שלדון גלשאו עבדו סלאם סטיבן ויינברג |
ארצות הברית פאקיסטן ארצות הברית |
"על תרומתם לתאוריה המאוחדת של האינטקרציה החלשה והאלקטרומגנטית בין חלקיקים יסודיים, כולל, בין השאר, ניבוי הזרם החלש הנייטרלי" |
| 1980 | ג'יימס קרונין ואל פיץ' |
ארצות הברית | "על גילוי ההפרה של עקרונות סימטריה בסיסיים בהתפרקות של מזוני K נייטרליים" |
[עריכה] 1981 - 1990
| ניקולס בלומברגן ארתור שולאו |
ארצות הברית ארצות הברית |
"על תרומתם לפיתוח ספקטרוסקופיית לייזר" | |
| קאי סיגבאן | שוודיה | "על תרומתו לפיתוח ספקטרוסקופית אלקטרונים ברזולוציה גבוהה" | |
| 1982 | קנת וילסון | ארצות הברית | "על התאוריה לתופעות קריטיות בהקשר למעברי פאזה" |
| סוברהמניאן צ'נדראסקאר | ארצות הברית | "על המחקר התיאורתי של התהליכים הפיזיקליים הנוגעים למבנה ולהתפתחות של הכוכבים" | |
| ויליאם אלפרד פוֹלֶר | ארצות הברית | "על מחקריו התיאורטיים והניסויים של התגובות הגרעיניות הנוגעות ליצירת היסודות הכימיים ביקום" | |
| 1984 | קרלו רוּביה סימון ואן דר מֵר |
איטליה הולנד |
"על תרומתם המכריעה לפרויקט הגדול שהביא לגילוי בוזוני W ו-Z, מתווכי האינטראקציה החלשה" |
| 1985 | קלאוס פון קילצינג | מערב גרמניה | "על גילוי אפקט הול הקוונטי" |
| ארנסט רוּסקַה | מערב גרמניה | "על עבודתו הבסיסית באופטיקת אלקטרונים, ועל תכנון מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון" | |
| גרד ביניג היינריך רוֹרֵר |
מערב גרמניה שוויץ |
"על תכנון מיקרוסקופ המינהור הסורק" | |
| 1987 | גאורג בדנורץ אלכסנדר מולר |
מערב גרמניה שוויץ |
"על פריצת הדרך החשובה בגילוי מוליכות על בחומרים קרמיים" |
| 1988 | לאון לדרמן מלווין שוורץ ג'ק שטיינברגר |
ארצות הברית | "על שיטת אלומת הנייטרינו ועל הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המואוני" |
| נורמן רמזי | ארצות הברית | "על המצאת שיטת השדה האוסצילטורי הנפרד והשימוש בה במייזר המימן ובשעונים אטומיים אחרים" | |
| הנס דֶמֶלט וולפגנג פאול |
מערב גרמניה מערב גרמניה |
"על פיתוח טכניקת מלכודת היונים" | |
| 1990 | ג'רום פרידמן הנרי קנדול ריצ'רד טיילור |
ארצות הברית ארצות הברית קנדה |
"על מחקר חלוצי בפיזור אינאלסטי עמוק של אלקטרונים על פרוטונים ונייטרונים קשורים, שהיה בעל חשיבות חיונית לפיתוח מודל הקווארקים בפיזיקת החלקיקים" |
[עריכה] 1991 - 2000
| 1991 | פייר ז'יל דה-זֶ'ן | צרפת | "על הגילוי שאפשר להכליל שיטות שפותחו למחקר תופעות סדר במערכות פשוטות עבור צורות מורכבות יותר של חומר, ובפרט עבור גבישים נוזליים ופולימרים" | |
| 1992 | ז'ורז' שרפק | צרפת | "על המצאה ופיתוח של גלאי חלקיקים, ובמיוחד התא הפרופורציונלי הרב חוטי" | |
| 1993 | ראסל הלס ג'וזף טיילור |
ארצות הברית | "על גילוי סוג חדש של פולסר, גילוי שפתח אפשרויות חדשות במחקר הכבידה" | |
| ברטרם ברוקהאוז | קנדה | "על תרומה חלוצית לפיתוח טכניקות של פיזור נייטרונים לחקירת מצב מעובה" | "על פיתוח ספקטרוסקופית נייטרונים" | |
| קליפורד שוּל | ארצות הברית | "על פיתוח טכניקת דיפרקציה של נייטרונים" | ||
| מרטין פרל | ארצות הברית | "על תרומה ניסויית חלוצית לפיזיקת הלפטונים" | "על זיהוי הטאו" | |
| פרדריק ריינס | ארצות הברית | "על הגילוי הניסויי של הנייטרינו" | ||
| 1996 | דייוויד לי דגלס אוֹשֵרוֹף רוברט ריצ'רדסון |
ארצות הברית | "על גילוי על נוזליות בהליום-3" | |
| 1997 | סטיוון צ'וּ קלוד כהן טנוג'י ויליאם פיליפס |
ארצות הברית צרפת ארצות הברית |
"על פיתוח שיטות לקירור ולכידת אטומים בעזרת קרני לייזר" | |
| 1998 | רוברט לַפְלין הורסט שטורמר דניאל צוּי |
ארצות הברית גרמניה ארצות הברית |
"על גילוי צורה חדשה של נוזל קוונטי עם אקסיטציות של מטען שבור" | |
| 1999 | חררדוס ט'הופט מרטינוס ולטמן |
הולנד | "על הבהרת המבנה הקוונטי של האינטראקציות האלקטרו-חלשות בפיזיקה" | |
| ז'ורס אלפרוב הרברט קרומר |
בלארוס גרמניה |
"על עבודה בסיסית בטכנולוגית מידע ותקשורת" |
"על פיתוח הטרו-מבנים מולכים למחצה המשמשים באלקטרוניקה מהירה ואופטית" | |
| ג'ק קילבי | ארצות הברית | "על חלקו בהמצאת המעגל המשולב" | ||
[עריכה] 2001 -
| 2001 | אריק קורנל וולפגנג קֵטֵרְלֵה קארל וימַן |
ארצות הברית גרמניה ארצות הברית |
"על השגת עיבוי בוזה איינשטיין בגז מדולל של אטומים אלקאליים, ועל מחקרים בסיסיים מוקדמים על תכונות העיבוי" |
| ריימונד דייויס מסטושי קושיבה |
ארצות הברית יפן |
"על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי נייטרינואים קוסמיים" | |
| ריקרדו ג'יקוני | ארצות הברית | "על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי מקורות לקרינת X קוסמית" | |
| 2003 | אלכסיי אבריקוסוב ויטאלי גינזבורג אנטוני לֵגֵט |
רוסיה רוסיה ארצות הברית |
"על תרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על" |
| דייוויד גרוס דייוויד פוליצר פרנק וילצ'ק |
ארצות הברית | "על גילוי חופש אסימפטוטי בתאוריה של האינטראקציה החזקה" | |
| רוי גלאובר | ארצות הברית | "על תרומתו לתאוריה הקוונטית של קוהרנטיות אופטית" | |
| ג'ון הול תאודור האנש |
ארצות הברית גרמניה |
"על תרומתם לפיתוח ספקטרוסקופיה מדוייקת מבוססת לייזר, כולל טכניקת מסרק התדירויות האופטי" | |
| 2006 | ג'ון מאת'ר ג'ורג' סמוט |
ארצות הברית | "על גילוי הצורה המתאימה לקרינת גוף שחור ואי האחידות של קרינת הרקע הקוסמית" |

