כביש 6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כביש 6 - מחלף קסם; באדיבות דובר כביש 6
הגדל
כביש 6 - מחלף קסם; באדיבות דובר כביש 6

כביש 6 המכונה גם כביש חוצה ישראל (או דרך יצחק רבין) הוא כביש אורך בישראל הממוקם ממזרח לכביש מספר 4. כיום סלול ופתוח הקטע המרכזי שלו בין מחלף שורק (ליד צומת ראם) בדרום לכביש ואדי ערה (כביש 65) בצפון, באורך של 86 קילומטרים.

תוכן עניינים

[עריכה] הכביש ובנייתו

רעיון הכביש נהגה כבר בסוף שנות ה-60 ובשנת 1976 הוא כבר הוכנס לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 3) אולם לא נעשה כמעט דבר עד שנות ה-90. בשנת 1992 החליטה הממשלה על הקמת הכביש. העבודות על הקטע המרכזי (שורק עד עירון) החלו על ידי הזכיין בנובמבר 1999. הקטע המרכזי נפתח בשלבים בין 2002 לינואר 2004.

הכביש הינו כביש מהיר המופעל ככביש אגרה שנסלל בשיטת BOT - Build, Operate, Transfer. לפי שיטה זו מקים זכיין שנבחר במכרז את הכביש, מתפעל אותו וגובה את האגרה ולאחר משך זמן ארוך (30 שנה) עובר הכביש לבעלות הממשלה. סלילת הכביש מנוהלת על ידי "חברת כביש חוצה ישראל" שהוקמה על ידי הממשלה לצורך זה והוא הוקם ומתופעל על ידי הזכיין שנבחר, חברת דרך ארץ. בתקופת הזכיון נקבע סכום מנימלי שאותו הזכיין אמור לקבל במסגרת תפעול הכביש מדמי מנוי. אם הוא לא מצליח לקבל את הסכום משלימה הממשלה את ההפרש.

מלבד ההשקעה הפרטית של כ-3 עד 4 מיליארד שקל, השקיעה מדינת ישראל באמצעות חברת כביש חוצה ישראל עבור תכנון, פינוי התוואי, רכישת שטחים ועוד. לפי תקציב המדינה בשנים 2000 עד 2003 הושקעו בכביש כחצי מיליארד שקל. חוץ מההשקעה הישירה, הממשלה ממנת את בניית כבישי הרוחב שמזינים את התנועה לכביש 6 ואת קטעי ההמשך.

מאחורי סלילת הכביש עמדו כמה מטרות:

  • חיבור צפון הארץ ודרומה למרכז כדי לעודד את התפרסות האוכלוסין.
  • בניית כביש עוקף לגוש דן כדי להפחית בו את עומסי התנועה על ידי הורדת העומס מכבישי האורך (כביש 2 וכביש 4).
  • עידוד הסטת האוכלוסייה באזור המרכז מזרחה על ידי חיבור הערים המזרחיות (לדוגמה: מודיעין) לשאר המדינה.

[עריכה] גביית האגרה

כביש 6 - מחלף נחשונים ומרכז הבקרה; באדיבות דובר כביש 6
הגדל
כביש 6 - מחלף נחשונים ומרכז הבקרה; באדיבות דובר כביש 6

להבדיל מכבישי אגרה שבהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו, בכביש 6 נעשית גביית האגרה באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה. מערכות אלקטרואופטיות קוראות את לוחית הרישוי של המכונית בכניסה לכביש וביציאה ממנו, ובהתאם למידע זה נשלח אחת לחודש חשבון אל בעל המכונית. זוהי שיטה חדשנית אשר נדירה בעולם ונכון למועד פתיחתו לתנועה של הכביש הייתה קיימת אך ורק בקנדה.

[עריכה] המשך פיתוח חוצה ישראל

קטעים נוספים בכביש כבר עברו אישור ובשלבי סלילה (פתיחה - 2007)

  • קטע 18 (צפון): מכביש ואדי ערה עד מחלף עין תות (צמוד למחלף אליקים) שבכביש ואדי מילק (כביש 70) - 17 ק"מ - לאחר ויכוחים, מחלוקות ופסיקת בג"ץ בעיקר עקב פגיעה בסביבה הוחל בסלילת קטע זה. נכון למרץ 2006 המשך העבודות על קטע כביש זה מְעֻכָּב בעקבות הימצאותם של קברים על תוואי הכביש (גבעת רגבים) והתנגדות חרדית להמשך עבודות על קטע זה.
  • קטעים 19-20 (דרום): ממחלף שורק (ליד צומת ראם) עד בית קמה (מחלף אחוזם) דרומית לקריית גת - 34 ק"מ - בסלילה.

עם סיום שלושת הקטעים החדשים, חוצה ישראל ישתרע על פני כ-140 ק"מ, ממחלף עין-תות, קרוב ליוקנעם ועד מחלף אחוזים, דרומית לקריית גת.

בשלב תכנון ראשוני נמצאים שאר הקטעים הכוללים המשך הסלילה מצומת אלייקים עד נהריה (50 ק"מ), ובדרום מצומת בית קמה עד צומת הנגב (60 ק"מ).

[עריכה] המחלוקת סביב הכביש

לכביש ישנם תומכים ומתנגדים רבים. ההתנגדויות להקמת הכביש הן מסיבות שונות: תחבורתיות, כלכליות, חברתיות וסביבתיות.

[עריכה] המצדדים בכביש

הסמל של כביש 6 בתמרורים בארץ
הגדל
הסמל של כביש 6 בתמרורים בארץ

המצדדים בבניית הכביש טוענים את הטענות הבאות:

  • קירוב הפריפריה: וחלקי הארץ. הכביש מקצר את זמן הנסיעה מהצפון והדרום למרכז הארץ, ומאפשר לאנשים לא להצטופף במרכז הארץ, שכבר ממילא צפוף מאוד.
  • תשתיות: כביש זה יאפשר לשנע אנשים וסחורות בזמן קצר יותר, ויוריד את מחירי ההובלה.
  • חסכון במשאבים: עקב קיצור זמן הנסיעה לאוכלוסייה רבה, נחסך למשק שימוש רב בדלקים מזהמים ויקרים.
  • תאונות דרכים: העברת חלק מהתחבורה הארצית אל כביש זה, תגרום להורדה במספר תאונות הדרכים, מכיוון שמדובר בכביש בטיחותי בסטנדרטים גבוהים משאר כבישי הארץ.
  • הכביש ישרת את כולם: בניגוד לטענת המתנגדים, הכביש אינו מיועד רק לעשירים ולבעלי רכב פרטי ולא יעודד תחבורה פרטית. ועובדה היא שחברת אגד מפעילה קוים רבים מצפון לדרום העוברים דרך הכביש, ואף מחברת נקודות שלפני הכביש היה קשה להגיע אליהן בתחבורה ציבורית.
  • שיפור מערכת התחבורה הציבורית: כפי שנאמר, קווי תחבורה ציבורית רבים אשר משתמשים בחוצה ישראל, מקצרים את זמן הנסיעה בהם ומיעלים את מערכת התחבורה הציבורית, כמו גם מגבירים את השימוש בה.
  • הפחתת עומסים מנתיבים קיימים: מכיוון שחלק מהתחבורה הארצית יעבור דרך כביש זה ולא דרך כבישים אחרים כמו הבקעה, כביש החוף והכביש הפנימי. הדבר יגרום לפתיחת הפקקים בנתיבים אלו.
  • הורדת זיהום אוויר בריכוזי אוכלוסייה: עקב מעבר של מכוניות רבות מנסיעה דרך גוש דן, מזרחה, דרך חוצה ישראל, זיהום האוויר באזור גוש דן, בו מצטופפים קרוב למיליון איש, יפחת וישפר הורדת זיהום האוויר באזור האורבני הצפוץ.

[עריכה] ההתנגדות לכביש

הסמל לכביש אגרה בשילוט דרכים בארץ
הגדל
הסמל לכביש אגרה בשילוט דרכים בארץ

טענות המתנגדים הן אלו:

  • לא פותר את הבעיה: הבעיה התחבורתית המרכזית של מדינת ישראל היא פקקי תנועה קשים בכניסות לערים המרכזיות בשעות הבוקר, וביציאות מהערים בשעות אחר הצהרים. לא סביר להשקיע משאבי ענק בפרויקט שלא מטפל בבעייה זו. הנכון היה להשקיע את אותם סכומים בתשתיות הסעה המונית: רכבת ואמצעים אחרים.
  • מעודד תחבורה פרטית: כביש חדש וגדול מעודד אנשים להסתמך יותר על רכב פרטי. באופן זה, הכביש מזרים עוד רכבים אל הכבישים הפקוקים ממילא, ומחריף את המצב הקיים. ריבוי השימוש ברכב פרטי והעמידה בפקקים יוצרים יותר זיהום סביבתי מאשר האפשרות החליפית של שימוש בתחבורה הציבורית.
  • יקר ומיותר: מדינת ישראל השקיעה יותר מדי בכביש ופתרונות אחרים כמו ניצול של תוואים קיימים (לדוגמה כביש 40 וכביש 444) היו עולים הרבה פחות ונותנים תוצאה דומה.
  • משאבי קרקע: מדינת ישראל שמצפון לבאר שבע צפופה מאוד, וענייה בשטחים פתוחים ובעתודות קרקעיות. הכביש משתמש בכמויות גדולות של קרקע שיחסרו בעתיד למטרות אחרות: בינוי, פנאי וכן הלאה.
  • כביש לעשירים: הכביש מחריף פערים חברתיים. הוא משרת בעיקר את האנשים שידם מספקת לשלם את האגרה. כמו כן, רבים מתושבי הפריפריה לא מחזיקים רכב פרטי, ולכן הם לא יזכו ליהנות מהכביש. הפניית אותם משאבים לרכבות ותחבורה ציבורית הייתה משרתת אותם באופן טוב יותר.
  • איכות סביבה: הכביש פוגע בנוף, עלול לגרום לזיהום המים באקויפר כתוצאה משמנים הנפלטים מהרכבים, עלול לפגוע בשטחי מחיה של חיות בר ומכאן במגוון המינים, פוגע באזורים רבים שעד היום נשארו בתוליים.
  • פירבור: הכביש מעודד שימוש בשטחים שהיו פתוחים עד היום, להקמת שכונות מגורים ואזורי מסחר. באופן זה הוא עלול להאיץ את תהליך התמעטות עתודות הקרקע של המדינה.
  • ריכוזיות: הכביש, שנבנה על ידי גוף פרטי, מאפשר ריכוז של עוצמה כלכלית עצומה בידיהם של מעטים, שהיא אינה רק תוצאה של הכביש כי אם שימוש בו כמנוף לניצול כלכלי של השטחים הסמוכים אליו.

[עריכה] רשימת צמתים ומחלפים לאורך התוואי

[עריכה] קטע א' - ממחלף עירון עד מחלף נחשונים

הגשר של כביש 6 מעל נחל נרבתה, כ-2 ק"מ מדרום למחלף עירון; ברקע – הכפר מייסר
הגדל
הגשר של כביש 6 מעל נחל נרבתה, כ-2 ק"מ מדרום למחלף עירון; ברקע – הכפר מייסר

[עריכה] קטע ב' - ממחלף נחשונים עד מחלף נחל שורק

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים


שפות אחרות