הרפורמות הבורבוניות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
הרפורמות הבורבוניות הוא הכינוי המקובל בהיסטוריוגרפיה לסדרת צעדים שנקט הכתר הספרדי במרוצת המאה ה-18, שנועדו להגביר את אחיזת הכתר באימפריה בכל תחומי החיים. ראשית יושמו הרפורמות בספרד עצמה, ומאוחר יותר ברחבי האימפריה.
עם תום מלחמת הירושה הספרדית ירשו המלכים מבית בורבון ממלכה נחשלת כלכלית. על אף העושר הרב שהגיע לספרד מנחלותיה שבאמריקות, ובעיקר ממכרות הכסף במקסיקו ושל פוטוסי, לא התקיימה בספרד תעשייה, המיסים לא נגבו ביעילות ורווחי הכתר נפגעו. מבחינה פוליטית נהנתה האליטה המקומית במושבות כח רב ובמובנים רבים שליטתה של ספרד באימפריה הייתה חלשה ביותר. קבוצות שונות, כגון הכנסייה, הצבא, גילדות הסוחרים והאצולה נהנו מזכויות מיוחדות ופתרו אותן מחובות מסויימים, מה שפגע ביכולת השליטה של הכתר. בנוסף, מלכי ספרד הושפעו מהנאורות שהפכה מרכזית באירופה, ובעיקר בצרפת באותה התקופה, ושאפו לעצב את האימפריה לפי עקרונותיה. לאור כל אלו השיקו המלכים הבורבונים סדרת רפורמות פוליטיות, כלכליות, חברתיות ודתיות, אשר כמובן היו קשורות הדוקות זו בזו.
תחילה מוקדו הרפורמות בספרד עצמה, אולם מלחמת שבע השנים (1756 - 1763) והתפשטותן של בריטניה ופורטוגל מערבה אל עבר טריטוריות ספרדיות, כמו גם קשיי מימון המלחמה הביאו להפניית תשומת הלב של הכתר לנחלותיו בעולם החדש. מרבית הרפורמות המשמעותיות התבצעו בזמן שלטונו של קרלוס השלישי, אשר מלך בספרד בין השנים 1759 ו- 1788. הרפורמות הבורבוניות היוו חלק משמעותי ממאמצי המודרניזציה שלו ברוח הנאורות ובכוח המונרכיה האבסולוטית, אשר הביאו לתיוג תקופת שלטונו כדספוטיזם נאור.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהות הרפורמות
[עריכה] רפורמות כלכליות
- מיסוי
- סבסוד תיעוש
- שיקום הצי וצי סוחר
- מכרות הכספית
- משטור סחר פנים
- חיסול מונופול סחר
- חברת סחר
- סחר חופשי
- אחת הדרכים להגדלת רווחי הכתר הייתה ייסוד הלוטו הלאומי (Lotería Nacional de billetes) בשנת 1773.
[עריכה] רפורמות פוליטיות ומנהלתיות
- ארגון הממשלה והקבינט
- החלשת מועצת האינדיות
- מלכויות משנה
- אינטנדנסיס
- מפקד אימפריאלי
- קפיטניות כלליות
- הפסקת קניית משרות
- הפרדת מנהל מאליטה מקומית
[עריכה] רפורמות צבאיות
- צבא סדיר
- ארגון מחדש של המיליציות
- קריאולים לבתי ספר לקצינים בספרד
[עריכה] רפורמות חברתיות
- היגיינה וחיים עירוניים
- סדר ציבורי
- שיטור
- שליטת הורים על נישואים
- שיטור גבולות חברתיים
- שינוי ב fueros וב mayorazgos
- בשנת 1783 נעשה ניסיון למסד את הצוענים ולהטמיעם באוכלוסייה הספרדית. בתמורה לזניחת סממניהם האתניים (לבושם, שפתם ומנהגיהם) נקבע כי מעמדם האזרחי שווה, כי אין לתייגם עוד כ"צוענים" על מנת להפלותם, כי ילדיהם יזכו לחינוך מגיל צעיר, כי הם יהנו מחופש העיסוק והתנועה וכי מי שינסו להגביל את התערותם בחברה יענשו.
[עריכה] רפורמות דתיות
- גירוש הישועים (1767 ואישור האפיפיור בשנת 1776) - הטיעון הרשמי לגירוש הישועים מרחבי האימפריה היה השתתפותם, לכאורה, בקשירת הקשר למרד אסקילצ'ה (Esquilache). במרד זה, אשר התחולל במרץ 1766, התחוללו מהומות רחבות היקף במדריד בגלל עליית מחירי הלחם ומוצאים אחרים והשתתפו בו כ- 40,000 איש. נוסף על כך הואשמו הישועים כי היו מעורבים במלחמת הגוארני (1754 - 1756), התנגדות בני הגוארני להעברת 7 מהמיסיונים הישועיים (רדוקסיונס) משליטת ספרד לשליטת פורטוגל, בהתאם לחוזה מדריד (1750). מכיוון שהישועים הפעילו מרכזי הוראה מרובים, ובהם התחנכו גם בני האצולה, הביא גירושם לרפורמה בחינוך ולהקמת מרכזים חדשים.
- סמכויות בעניני נישואים

