נתניאל הות'ורן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נתניאל הות'ורן (4 ביולי 1804 - 19 במאי 1864), סופר אמריקאי.
נתניאל הות'ורן נולד בסאלם מסצ'וסטס למשפחה פוריטנית ותיקה בניו אינגלנד. הוא מצאצאיו של ויליאם הות'ורן שהיה ידוע ברדיפתו את הקווייקרים, ובנו ג'ון הות'ורן שהיה אחד השופטים במשפטי ציד המכשפות בסיילם בשנת 1692. מעשיהם של אבות-אבותיו העיקו על מצפונו של הות'ורן. תחושות האשם שחש באו לידי ביטוי בהתקפותיו על הפוריטניות ובנושאים בהם עסק בסיפוריו כגון מוסר, חטא, עונש וכפרה.
אביו של הות'ורן היה קברניט באונייה והוא מת בים בשנת 1808 מקדחת צהובה. אימו גידלה אותו בבדידות יחסית. בין השנים 1821 - 1824 למד בקולג' בודואין שבמיין, שם התיידד עם הנרי וודסוורת' לונגפלו ועם פרנקלין פירס שהיה לימים הנשיא ה-14 של ארצות הברית. בקולג' החל הות'ורן לכתוב את הרומן הראשון שלו Fanshawe, רומן בוסר אשר הגיבור בו דומה מבחינות רבות לסופר עצמו.
כשסיים את לימודיו ב-1825 חזר הות'ורן לחיות עם משפחתו בסאלם. הוא התחיל לכתוב רשימות היסטוריות וסיפורים אלגוריים. ב-1828 פרסם בעילום שם ועל חשבונו את הרומן Fanshawe, אבל מאוחר יותר התחרט על כך וניסה להשמיד את העותקים שלא נמכרו. הרומן לא זכה להתייחסות כלל, והות'ורן לא הצליח למצוא מוציא לאור לאוסף הסיפורים שכתב Seven tales of my native land.
ב-1836 עבר הות'ורן לבוסטון, במשך תקופה קצרה היה עורך של כתב-עת שלרוע מזלו הגיע באותה שנה לכדי פשיטת רגל. שנה אחר כך השתפר מצבו הכלכלי כשפרסם את קובץ הסיפורים Twice-Told Tales, נמכרו ממנו יותר מאלף עותקים תוך שנה. הוא התחיל לרכוש לו מוניטין כסופר, אך למרות זאת התחיל לעבוד בבית המכס תחילה בבוסטון ואחר כך בסאלם, משרה שפוטר ממנה בשנת 1849. הרומנים שכתב ובמיוחד "אות השני" ביססו את הות'ורן כסופר חשוב בתקופתו.
ב-1842 נשא לאישה את סופיה פיבודי, מאיירת במקצועה ובעלת השקפה טרנסצנדטליסטית. הם חיו במשך שלוש שנים בקונקורד שבמסצ'וסטס. בין שכניהם בקונקורד היו ראלף ואלדו אמרסון והנרי דייוויד תורו.
במרץ 1853 נסע לאנגליה עם משפחתו כשקיבל את משרת הקונסול בליוורפול ובמנצ'סטר. בזמן שהותו באנגליה לא כתב רומנים נוספים, אך ניהל רשימות מפורטות על חייו באנגליה ומסעותיו בצרפת ובאיטליה. למסצ'וסטס חזר בשנת 1860, והמשיך לכתוב עד מותו. הות'ורן מת ב-19 במאי 1864 בפלימות' ניו המפשייר כשהיה במסע בהרים עם ידידו פרנקלין פירס. כמה מספריו הלא גמורים פורסמו לאחר מותו.
[עריכה] יצירתו
הות'ורן ידוע כיום בעיקר בזכות הסיפורים הקצרים הרבים וארבעה רומנים עיקריים שכתב בשנות החמישים והשישים של המאה ה-19. הרומנים : "אות השני" (1850), "הבית בעל שבעת הגמלונים" (1851), The Blithedale Romance משנת 1852 ואת The Marble Faun שפורסם ב-1860.
הוא קרא לסיפורים הקצרים שלו "מעשיות" (Tales). הות'ורן פרסם מספר רב של סיפורים בעילום שם ובשמות עט בכתבי-עת כמו The New-England Magazine ו- The United States Democratic Review. בשמו חתם על יצירתו רק ב-1837 כשיצא לאור קובץ הסיפורים Twice-Told Tales.
עיקר יצירתו של הות'ורן ממוקמת בניו אינגלנד, ניתן לקרוא רבים מסיפוריו הקצרים כאלגוריות מוסריות המושפעת מהרקע הפוריטני שלו. הסיפור Ethan Brand מספר על אדם היוצא לחפש את החטא שאין עליו מחילה, ותוך כדי חיפוש מבצע אותו. אחד הסיפורים היותר מפורסמים שלו "סימן לידה" The Birth-Mark הוא על רופא אשר מסיר סימן-לידה מפניה של אישתו, ניתוח שמביא למותה. הסיפור The Maypole of Merrymount מתאר מפגש בין פוריטנים לכוחות אנרכיה והדוניזם.
הות'ורן היה מיודד תקופה קצרה עם הסופר הרמן מלוויל, הם נפגשו בפיקניק שערך ידיד משותף ב-5 באוגוסט 1850. מלוויל קרא זמן קצר לפני כן קובץ סיפורים של הות'ורן Mosses from an Old Manse, ושיבח אותו במאמר שכתב "הות'ורן ומשה שלו". מלוויל העריץ את הות'ורן והקדיש לו את הרומן מובי דיק. המכתבים של מלוויל להות'ורן מספקים הבנה לגבי חיבור "מובי דיק", המכתבים של הות'ורן למלוויל לא שרדו.
אדגר אלן פו כתב ביקורת חשובה אך לא מחמיאה על קובצי הסיפורים של הות'ורן. הסופר הנרי ג'יימס כתב ביוגרפיה וביקורת ספרותית על יצירתו של הות'ורן.
[עריכה] מספריו שתורגמו לעברית
- "אות השני" The Scarlet Letter
-
- תרגם מאנגלית דב יחיאלי, התקין אברהם רגלסון (תל אביב : עם עובד, תש"י)
- עברית - אביבה גורן (תל אביב : בר, 1984)
- תרגמה מאנגלית : סיגל אדלר (ירושלים : כרמל, תשס"ג 2003)
- "ראש נוצה" - סיפור קצר Feathertop
-
- עיבדה טלי רוזין (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ח 1998)
- "גן העדן של הילדים" The Paradise for Children
-
- תרגם מאנגלית מ' בן-אליעזר (תל אביב : אגדת הסופרים על ידי מסדה, 1945)
- "סיפורים מופלאים מסיפורי טנגלווד" The Tanglewood Tales
-
- מאנגלית ג' אריוך (ירושלים ; תל אביב : מ’ ניומן, תשכ"ט (1968)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מיצירותיו של נתניאל הות'ורן בפרויקט גוטנברג
- על נתניאל הותורן חייו ויצירתו
- "עיר החטאים" מאמר על "אות השני" מאת אריאנה מלמד באתר Ynet.
- "אבל העבר לא מת" על "אות השני" מאת גליה בנזימן בעיתון הארץ

