יוון המיקנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוון העתיקה
אקרופוליס

Ελλάς

היסטוריה
היסטוריה: · יוון המיקנית · תקופת המעבר · יוון הארכאית · יוון הקלאסית · יוון ההלניסטית
מלחמות: המלחמה הפלופונסית · מלחמת יוון-פרס · כיבוש פרס · מלחמות הדיאדוכים
תחומי תרבות וחברה
תרבות ודת ביוון הקלאסית · התרבות ההלניסטית
צבא
היסטוריה צבאית · בתקופה הקלאסית · הצבא הספרטני · בתקופה ההלניסטית · צבא אלכסנדר · טקטיקה ואסטרטגיה
אישים
משוררים · מחזאים · פילוסופים · יוונים לפני אלכסנדר · יוונים אחרי אלכסנדר · אלכסנדר הגדול · בית סלאוקוס · בית תלמי
ערים ומקומות
מיקנה · טרויה · חבל אטיקה · אתונה העתיקה · אולימפיה · ספרטה · מילטוס · דלפי · פרגמון · קורינתוס · תבאי · מוקדון · ארץ ישראל ההלניסטית

ערי מדינה נוספות

דת ביוון העתיקה
אלי יוון העתיקה · מושגים ושמות במיתולוגיה · הפוליס · אקרופוליס · מקדש יווני

קטגוריה ראשית - פורטל יוון העתיקה

יוון המיקנית היא השלב האחרון בתקופת הברונזה ביוון העתיקה, כמו כן היא שימשה כתפאורה לשירה אפית והומרוס וסיפורים אחרים מהמיתולוגיה היוונית. התקופה המיקנית שואלת את שמה מהאתר הארכאולוגי מיקנה הממוקם בצפון-מזרח מחוז ארגוס אשר בחצי האי פלופונסוס בדרום יוון. אתונה ותבאי הן גם ערים מיקניות מרכזיות.

[עריכה] התרבות המיקנית

התרבות המיקנית פרחה בין המאה 17 לפנה"ס לבין סיום תקופת הברונזה סביב המאה ה-12 לפנה"ס. נפילתה של התרבות המיקנית מיוחסת בעיקר לפלישות של השבטים הדורים, למרות שכיום היסטוריונים מטילים ספק בקיומן של פלישות אלה. היו מספר ערים מרכיות בתרבות המיקנית ביניהן אתונה, תבאי, לולקוס ואף אתרים על איים מרוחקים כגון כרתים. בנוסף לערים הגדולות, היו ביוון מספר מוקדי פולחן, כגון לארנה, מסורתי בצורת מקדשים ביתיים. מושבות מיקניות הופיעו גם על איים בים האגאי, על חופי אסיה הקטנה וכן בקפריסין.

התרבות המיקנית נשלטה ברובה ע"י אריסטוקרטיה של לוחמים. סביב המאה ה-15 לפנה"ס המיקנים הרחיבו את שליטתם עד כרתים, מרכז התרבות המינואית, ועם כך אימצו את הכתב לינארי א' בכדי לכתוב את גרסתם המוקדמת של יוונית.

לא רק שהמיקנים ניצחו את המינואים, אלא שניצחונם כלל גם התגברות מיקנית על הענקית טרויה, עיר מינואית עוצמתית במיוחד שהיוותה יריב לכוח המיקני. מכיוון שהטקסטים היחידים שמתעתדים את האירועים הללו הם האיליאדה של הומרוס וטקסטים יוונים אחרים המהולים בכבדות במיתולוגיה ישנם ספקות רבים בקיומה של מלחמת טרויה. ב-1987 הארכיאולוג הגרמני היינריך שלימן חשף עתיקות באסיה הקטנה (בימינו על אדמת טורקיה) שלטענתו הן השרידים של טרויה, אך ישנן סתירות רבות בין הריסות אלה לתיעוד של טרויה באיליאדה של הומרוס.

המיקנים קברו את האצולה שלהם בקברים דמויי כוורת (Tholoi). אחוזות קבר אלה היו חדרי ענק עגלגלים עם תקרות גבוהות וכניסות ישרות מרוצפות באבן. בתדירות גבוהה אנשים נקברו עם פגיונות, או ציוד צבאי מסוג כזה או אחר. האצולה הגבוהה נקברה לעיתים קרובות מעוטרים בכתרים, מסכות זהב, שריון מתכתי ואף נשקים עם אבני חן כמו כן הם נקברו בצורת ישיבה ואף חלק מהם עברו תהליך של חניטה. כקונטראסט אכילס ופאטרוקוליס שנמצאו בהריסות של שלימן לא עברו תהליך של חניטה אלא תהליך של שריפת הגופה ובמקום מסכת זהב זכו לכבוד של כד מוזהב שבתוכו נח אפר המת.

נכון להיום לא זוהתה אוכלוסיית כמורה בתרבות המיקנית. נמצאו עדויות על חותמים, טבעות ואף אמצעי פולחן לריטואלים של תפילה. מתפללים בד"כ מצוינים ע"י ידיים שלובות או ע"י יד ימין מורמת כאות שלום או ע"י השמת יד אחת על המצח. האלים ניתנים לאבחנה ע"י הרמת שתי הידיים באוויר או בתנועה קדימה של נתינה וקבלה.

סוף המאה ה-12 לפנה"ס ותחילת המאה ה-11 לפנה"ס החלה הדעיכה של יוון המיקנית. האוכלוסייה התמעטה בצורה ניכרת וחלק גדול מהאוכלוסיה נהיה בור. בצורה מסורתית דעיכה זאת מיוחסת לפלשות של השבטים הדורים, אך כיום ישנם ספקות בנוגע לטענה זאת.