דוד אויסטרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דויד פיודורוביץ אויסטרך (30 בספטמבר 1908 - 24 באוקטובר 1974), כנר יהודי סובייטי, שהרבה בהקלטות ויצירות רבות הוקדשו לו.

אויסטרך נולד באודסה, אוקראינה, ולמד כינור כילד אצל סטוליארסקי באודסה. את הופעת הבכורה שלו נתן שם, בגיל 6. אחר המשיך בלימודיו אצל סטוליארסקי בקונסרבטוריון של אודסה (1923 - 1926)והופיע כסולן בקונצרט לכינור של גלזונוב בניצוח המלחין, בקייב, 1927.

הקלטותיו והופעותיו בקונצרטים של שוסטקוביץ' נודעות במיוחד, אבל הוא הרבה לנגן גם קונצרטים קלאסיים. הוא עבד עם תזמורות ברוסיה, וכן עם מוזיקאים באירופה ובארצות הברית. עוד הקלטה מפורסמת היא זו של הקונצרט המשולש של בטהובן, שניגן עם סביאטוסלב ריכטר ומסטיסלב רוסטרופוביץ'. הקונצרט לכינור של אראם חצ'טוריאן הוקדש לו, וכך גם שני הקונצרטים לכינור של דימיטרי שוסטקוביץ'.

אויסטרך קיבל את הכשרתו הראשונה והיחידה מן המורה לכינור פיוטר סטוליארסקי. בניגוד להשקפה המקובלת, אויסטרך לא היה וירטואוז מלידה. לאמיתו של דבר, החל בנגינת ויולה בתזמורת הקונסרבטוריון. רק כמה חודשים אחר כך עלה לדרגת סולן וניגן בהופעת הבכורה שלו את הקונצרט בלה מינור של באך עם התזמורת. כעבור שנה, הופיע לראשונה כסולן ברסיטל. הוא סייר ברוסיה במשך שנתיים, ולבסוף הופיע בפעם הראשונה בלנינגרד, בנגינת הקונצרט לכינור של צ'ייקובסקי.

בשנת 1936 זכה אויסטרך בפרס שני בתחרות ויניאבסקי. העובדה שלא זכה בפרס ראשון סותרת גם היא את האגדה, שהנו וירטואוז מלידה. לבסוף הטביע את חותמו בזירה הבינלאומית כשזכה בפרס ראשון בתחרות המלכה אליזבת (שהייתה ידועה אז בשם תחרות איזאיי) בבריסל. הקריירה של אויסטרך יצאה לדרך מנקודה זו, פרט למכשול אחד קטן - ברית המועצות הפריזה בהגנה על אזרחיה ולא הרשתה לו לעזוב. הוא המשיך ללמד בקונסרבטוריון מוסקבה, אבל כאשר גרמניה הנאצית פלשה אל ברית המועצות, יצא לחזית וניגן לפני החיילים כדי לעודד את רוחם.

במשך כעשר שנים, ניגן אויסטרך בסטרדיבריוס קונטה די פונטנה שלו משנת 1702 שאותו החליף בסטרדיבריוס אקס מרסיק משנת 1715 בשנת 1966. הוא זכה לכבוד והוקרה כמורה, שעשה את שנותיו החזקות בפקולטה של קונסרבטוריון מוסקבה בין ידועי שם כמו יורי ינקלביץ ובוריס גולדשטיין.

דוד אויסטרך היה אביו של הכנר איגור אויסטרך וסבו של הכנר ולרי אויסטרך. שניים אלה הרבו להקליט בצוותא.

אויסטרך נפטר באמסטרדם בשנת 1974. שרידיו הוחזרו למוסקבה, שם נקבר בבית העלמין נובודוויצ'י.