דב פייגין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דב פייגין Dov Feigin‏ (1907 - 2000), פסל ישראלי, מחברי קבוצת אופקים חדשים.

תוכן עניינים

[עריכה] חייו

דב פייגין נולד בלוגנסק, אוקראינה בשנת 1907. אביו, שהיה חייט, שלח אותו ללימודים בבית ספר עממי רוסי ופעם בשבוע ללימודים בחדר. בבית הספר התגלה כישרונו האמנותי והוא קיבל שיעורי ציור. בשנת 1920 עברה המשפחה לעיר הומל בה התוודע פייגין לתנועת השומר הצעיר. בשנת 1924 נעצר פייגין באשמת השתייכות לתנועה בלתי לגאלית ונידון למאסר של שלוש שנים. עם שיחרורו בשנת 1927, עלה לארץ ישראל והצטרף ל"קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר" שהפך לקיבוץ אפיקים.

בשנות השלושים עבר לתל אביב ואף נסע ללמוד פיסול ב"אקול דס אר דקורטיף" בפאריס. עם שובו לארץ בשנת 1937, הצטרף פייגין לאגודת הציירים והפסלים בישראל והציג בתערוכות רבות בארץ. עם פרישתה של קבוצת אמנים מן האגודה והקמת קבוצת אופקים חדשים חתם פייגין על גילוי הדעת של הקבוצה והשתתף בכל התערוכות של הקבוצה עד לשנת 1963.

עבודתו המוקדמת של פייגין מושפעת מן האמנות הכנענית שהשפיע על אמנים נוספים כגון יצחק דנציגר. בעבודות כגון 'ראש' (1949), האנדרטה לזכר בני רחובות (1949) או 'הפורטת על הנבל' (1946) ניכרת הנטייה יצירה של דמות כבדה מסוגננת ומעוגלת ולפישוט צורת דמות האדם.

בשנת 1956 החל פייגין לפסל בברזל בהשפעת הפיסול המודרניסטי של אמנים כגון פאבלו פיקאסו, חוליו גונזלס ואחרים. בתחילה כרישום בחלל בעזרת חוטי ברזל מולחמים. עבודות כגון 'ציפור' , 'מעוף' או 'אלומות', כולן משנת 1956, מציגות התפתחות מהירה מיצירה קווית ליצירה הבנויה ממשטחים היוצרים קומפוזיציה דינאמית. מגמה זו תתחזק ביצירת עבודות כמעט חסרות נפח, עשויות מיריעות מתכת גזורות ומקופלות דוגמת 'חיה' (1958.

עם השתכללות סגנונו הפיסולי של פייגין הופכת ייצירתו למופשטת יותר. הוא הרבה ליצור עבודות למקומות ציבוריים כגון קירות פיסוליים לאונייה הנוסעים "שלום" (1963), קיר באנדרטת יד קנדי (1966), תבליט על בניין בית הספר אורט בכפר סבא (1967), פסל בגן העצמאות בתל אביב (1982).

[עריכה] תערוכות נבחרות שהציג בהן

[עריכה] פרסים

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אורגד, ל., דב פייגין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1988.
  • הדר, אירית, דב פייגין, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005