ריתוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רתך בעבודתו
הגדל
רתך בעבודתו

ריתוך היא פעולה פיזיקלית של חיבור מתכות על ידי יצירת קשרים בין-אטומיים בין פניהן, באמצעות חימום מקומי, או כללי, שינוי צורה פלסטית, או שתי הפעולות כאחת. צורות הריתוך הנפוצות הן: ריתוך בזרם חשמלי גבוה המועבר בין קתודה ואנודה, ריתוך בגז, בלייזר, על ידי חימום בתנור לטמפרטורה של שינוי מצב הצבירה, כוח, משיכה וחיכוך, או אפשרויות אחרות. הלחמה גם היא שיטה לחיבור חלקי מתכת, אך העקרון בהלחמה הוא התכת חומר נוסף המצמיד את המתכות זו לזו.

[עריכה] שיטות ריתוך

קיימות שלוש קבוצות בריתוך: הקבוצה התרמית, הקבוצה תרמו-מכנית והקבוצה המכנית. הריתוך בהן מתבצע לפי צורת החימום, ושינוי פני החומר המתאימים.

  • SMAW - Shielded Metal Arc Welding - ריתוך באמצעות קשת חשמלית.
    • TIG - Tungsten Inert Gas - ריתוך באמצעות אלקטרודת טונגסטן וקשת חשמלית הנגרמת על ידי גז ארגון מיונן, כאשר חומר המילוי מוגש מהצד.
    • MIG - Metal Inert Gas - ריתוך באמצעות אלקטרודת מתכת וקשת חשמלית הנגרמת על ידי גז ארגון מיונן.
  • EBW - Electron Beam Welding - ריתוך באמצעות קרן אלקטרונים. בשיטה זו תא הריתוך נמצא בוואקום ואין צורך בחומר מילוי עקב התכת המתכת.
  • LBW - Laser Beam Welding - ריתוך באמצעות קרן לייזר המובלת על ידי סיב אופטי.
  • FW - Friction Stir Welding - ריתוך באמצעות חיכוך. פטנט שבדי. זהו מוט גלילי אשר מסתובב במהירות רבה סביב צירו וגורם להתכת המתכת עקב חום החיכוך.
  • Spot Welding - ריתוך נקודתי המבוצע על ידי שתי אלקטרודות לריתוך פחים. נפוץ בתעשיית הרכב.

הריתוך משמש בשימושים שונים בתעשיה. החל בחיבור מתכות ליצירת גדרות ועד ייצור סכיני גילוח איכותיים.

הריתוך מושפע מפרמטרים רבים כגון:מתח חשמלי, זרם חשמלי, קיבול חום, מהירות, נקיון ועוד. על מנת למנוע את חמצון המתכת בלהט הרתכת (המעודד יצירת חלודה), יש ברתכות מקצועיות הזרמה קבועה של גז (בדרך כלל פחמן דו חמצני) לאזור הריתוך על מנת למנוע התרכבות של חומרי הריתוך עם גזים שונים באויר דבר אשר מחליש את הריתוך ומשנה את אחידותו. כמו כן הזרמת הגז על אזור הריתוך מקרר אותו עוזר במניעת המסה.