יוסף בס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסף בס (1908 - 1995). קריקטוריסט נודע בתקופת היישוב ובתקופת ראשית המדינה.

יוסף בס נולד בלבוב שבגליציה המזרחית (אז בתחום פולין כיום בתחום אוקראינה). עלה לארץ ישראל בשנת 1936. למד אדריכלות בטכניון בחיפה. לאחר סיום לימודיו בשנת 1940 עבד כאדריכל ויחד עם זאת החל לפרסם קריקטורות בעיתון הארץ והפך לקריקטוריסט הקבוע של העיתון במשך כ 30 שנה. הקריקטורות שלו שפורסמו תחת הכותרת "הימים הללו" כיסו את כל תקופת מלחמת העולם השניה והשואה, ובהמשך תקופת המאבק בבריטים ומלחמת העצמאות.

במלחמת העצמאות ולאחריה שירת יוסף בס כקצין ההסברה הראשון של משטרת ישראל ולאחר מכן שב למדורו ב"הארץ" והמשיך בו עד לסוף שנות השבעים. במקביל הקים משרד פרסום. זכה בפרסים עבור כרזות שצייר עבור מרכז ההסברה. כמו כן עיצב מדליות ממלכתיות וצייר תפאורות להצגות תיאטרון. ביקורות התיאטרון של ד"ר חיים גמזו לוו באיורי דיוקנאות השחקנים פרי מכחולו של יוסף בס. בס צייר איורים לספרים רבים, ביניהם ספרי ילדים. הקריקטורות שפרסם יוסף בס ב"הארץ" יצאו לאור במספר ספרים.

ליוסף בס היה קו דק ועדין והייטיב לצייר דיוקנאות. בעיקר אהב לצייר את דמותו של דוד בן גוריון, בעין ביקורתית אך אוהדת. הקריקטורות של בס על דוד בן גוריון לוקטו בספרו " הזקן והעם" שהופיע בשנת 1961.

[עריכה] מספריו

  • הימים הללו. הוצאת מצפה, 1941.
  • היו זמנים. הוצאת מצפן 1952.
  • השנים הללו 1947 - 1959. הוצאת מסדה, 1959.
  • הזקן והעם. הוצאת המדפיס האזרחי, 1961.