השמש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג עצם: | כוכב |
| סיווג: | ננס צהוב |
| קבוצה: | G2V |
| על פי הרצשפרונג-ראסל: | כוכב מהסדרה הראשית |
| מאפיינים תצפיתיים | |
| מרחק ממוצע מכדור הארץ: | 149,597,887 ק"מ (8.31 דקות במהירות האור) |
| בהירות נראית (V): | 26.8m− |
| בהירות מוחלטת: | 4.8m |
| מאפיינים מסלוליים | |
| מרחק ממוצע מליבת שביל החלב: | ~2.5 × 1017 ק"מ (26,000-28,000 שנות אור) |
| תקופה גלקטית - מסלול סביב המרכז הגלקטי: (a) | 225,000,000 שנה עד 250,00,000 שנה |
| מהירות: - סביב מרכז הגלקסיה - ביחס לשאר הכוכבים בסביבה הגלקטית |
217 ק"מ/שנייה 20 ק"מ/שנייה |
| שיפוע ציר: - ביחס למישור המילקה - ביחס למישור הגלקטי |
7.25° 67.23° |
| משך זמן הסתובבות: (בקו המשווה) | 25 יום, 9 שעות, 7 דקות, 13 שניות |
| מהירות הסתובבות: (בקו המשווה) | 7,174 ק"מ/שעה |
| מאפיינים פיזיים | |
| קוטר ממוצע: | 1.392 × 106 ק"מ (פי 109 מקוטר כדור הארץ) |
| היקף: | 4.373 × 106 ק"מ (פי 342 מהיקף כדור הארץ) |
| שטח הפנים: | 6.09 × 1012 קמ"ר (פי 11,900 משטח פני כדור הארץ) |
| נפח: | 1.41 × 1018 קמ"ר (פי 1,300,000 מנפח כדור הארץ) |
| מסה: | 1.988 4,35 × 1030 ק"ג (פי 332,946 ממסת כדור הארץ) |
| צפיפות: | 1.408 גרם/סמ"ק (פי 0.26 הכדור הארץ, ו-1.409 ממים) |
| כבידה על פני השטח: | 273.95 m s-2 |
| כבידה יחסית על פני השטח: | 27.9 ג'י |
| מהירות מילוט: | 617.54 ק"מ/שנייה (פי 55 ממהירות המ. בכדור הארץ) |
| טמפרטורה: - פני השמש - הילת השמש - ליבת השמש |
5,785 קלווין 5 מגה קלווין ~13.6 מגה קלווין |
| נהירות: (LS) | 3.827 × 1026 J s-1 |
| הרכב הפוטוספירה | |
| מימן: | 73.46 % |
| הליום: | 24.85 % |
| חמצן: | 0.77 % |
| פחמן: | 0.29 % |
| ברזל: | 0.16 % |
| נאון: | 0.12 % |
| חנקן: | 0.09 % |
| צורן: | 0.07 % |
| מגנזיום: | 0.05 % |
| גופרית: | 0.04 % |
הַשֶׁמֶשׁ היא כוכב המהווה את הליבה של מערכת השמש שלנו. כדור הארץ שלנו יחד עם גופים נוספים (הכוללים כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסים, אסטרואידים, שביטים, ואבק כוכבי) חגים סביב השמש במסלול קבוע עקב כוח המשיכה החזק שלה.
השמש תופסת 99.86% מהמסה הידועה של כל מערכת השמש, והשפעתה על הגופים השונים בה רבה מאוד. כוח המשיכה הרב של השמש מושך חומר פנימה ואילו רוח השמש שנפלטת כתוצאה מהפעילות התרמו גרעינית דוחפת את אותם הגופים החוצה, איזון עדין זה בין שני כוחות מנוגדים יוצר מערכת מאוזנת אשר שומר על מסלולם הקבוע של הגופים הגדולים סביב השמש. יתרה מזאת, האנרגיה של קרינת השמש תומכת בכל החיים בכדור הארץ ומניעה את האקלים ומזג האוויר הגלובלי.
הַשֶׁמֶשׁ (באנגלית: Sun) ידועה גם בשם הלטיני סוֹל (באנגלית: Sol) ובשם היווני שלה הֶלְיוֹס (באנגלית: Helios).
הסמל האסטרולוגי והאסטרונומי שלה מורכב מעיגול עם נקודה באמצע -
- על מנת לסמל את מיקומה של השמש במרכז מערכת השמש על פי המודל ההליוצנטרי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מידע כללי
טמפרטורת פני השמש היא 6,000 מעלות קלווין ואילו במרכזה מגיעה הטמפרטורה לכ-14 מיליון מעלות. החום הרב השורר במרכזה מאפשר קיום תהליכים תרמו גרעיניים, ובפרט היתוך גרעיני, שהם מקור האנרגיה שלה. קוטרה של השמש הוא 1,392,000 קילומטר ונפחה גדול פי מיליון מנפח כדור הארץ. מסתה גדולה ממסת כדור הארץ פי 300,000 בקירוב והיא מהווה 99% מכלל המסה של מערכת השמש, והיא עשויה בעיקר מימן - 74%, והליום - 24%, היא מכילה גם חמצן, פחמן, חנקן, ניאון, ברזל, צורן, מגנזיום, גופרית ויסודות אחרים.
השמש סובבת סביב צירה אך היא אינה גוף קשיח, וזאת אנו למדים מכתמי השמש שהם תוצאה של פעילות מגנטית חזקה על פני השמש. צבעם כהה יותר מפני השמש בגלל הטמפרטורה הנמוכה שלהם יחסית לפני השמש. גילה המוערך של השמש הוא 4.5 מיליארד שנה.
השמש נעה סביב במסלול בגלקסיית שביל החלב במרחק של כ-25 אלף עד 28 אלף שנות אור ממרכז הגלקסייה ומשלימה סיבוב בכ-226 מיליון שנים.
כאשר אנו מסתכלים על השמש אנחנו רואים אותה במצבה כפי שהיה לפני כ-8 דקות לערך. הסיבה לכך היא המרחק הגדול שבין כדור הארץ לשמש (כ-150,000,000 ק"מ, או 1 יחידה אסטרונומית), והעובדה שהאור נע במהירות סופית.
לעתים מסתיר הירח את השמש מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ - תופעה זו קרויה ליקוי חמה, ובמשך דורות רבים הטילה אימה על האדם.
[עריכה] מחזור חיים
[עריכה] ההיסטוריה של השמש ועתידה
קיומם של יסודות כבדים במערכת השמש, כגון ברזל, זהב ואורניום, מצביע על כך שהשמש היא כוכב מן הדור השני, כלומר, היא נוצרה משרידיהם של כוכבים שנולדו מן המפץ הגדול. הדרך הסבירה ביותר להופעתם של יסודות כאלה היא התהליכים הגרעיניים המתרחשים בהתפרצות של סופר נובה או מהתמרת יסודות דרך ספיגת ניוטרונים בליבה של כוכב מסיבי מן הדור הראשון.
כדי להפוך לחור שחור, כוכב צריך לסיים את חייו עם קרוב לשלוש מסות שמש, ולכן גורל זה נחסך מן השמש שלנו. מצד שני, מסת השמש נמוכה מגבול צ'נדראסקאר, 1.44 מסות שמש, שהוא הגבול העליון לגודלו של ננס לבן. השמש שלנו תהפוך, בעוד כחמישה מליארדי שנים, לענק אדום, כאשר הדלק המימני בליבה ייגמר, ויתחיל היתוך נמרץ של גרעיני הליום. אז תעלה טמפרטורת הליבה לכ- 300 מליון מעלות, והשכבות החיצוניות של השמש יתפשטו עד מעבר למסלולו הנוכחי של כדור הארץ. בהמשך, תנודות בטמפרטורה יגרמו לשמש להשיל את השכבות החיצוניות, שיהפכו לערפילית פלנטרית. השמש תהפוך לננס לבן, המצטנן לאיטו בחלל.
[עריכה] מבנה
השמש מורכבת משני חלקים המחולקים למספר מקטעים, החלק הפנימי של השמש מורכב מליבת השמש, אחריה מגיעה החלק הקרינתי והחלק הזרימתי. החלק החיצוני של פני השמש הנראה לעינינו ושממנו נפלטת קרינת השמש לחלל הוא הפוטוספירה, שעוביה אינו עולה על כמה מאות קילומטרים. מעל הפוטוספירה מצויה האטמוספירה של השמש, צבעה כתום והיא מכונה כרומוספירה. מעבר לכרומוספירה מצויה שכבת מעבר שעובייה כ- 75,000 קילומטר ומעבר לה מצויה העטרה שאותה אנו רואים בשעת ליקוי חמה מלא.
[עריכה] ליבת השמש
- ערך מורחב – ליבת השמש
[עריכה] החלק הקרינתי
[עריכה] החלק הזרימתי
[עריכה] פוטוספירה
- ערך מורחב – פוטוספירה
הפוטוספירה היא שכבה המהווה את פני השמש הנראים, ובה מתרחשות כל התופעות הנראות על השמש.
הטמפרטורה השוררת בפוטוספירה היא 5,500 מעלות צלזיוס. פני השמש אינם חלקים אלא דמויי גרעיני חמנייה, הנוצרים מזרמי בועות הגז, העולים משכבת ההסעה ומעלות את הפוטונים אליה. הקצוות הכהים של הגרעינים הם גז שהצטנן, היורד חזרה לשכבת ההסעה. עובי הפוטוספירה הכולל הוא 550 ק"מ .
[עריכה] כרומוספירה
- ערך מורחב – כרומוספירה
הכרומוספירה היא שכבה המהווה את האטמוספירה התחתונה של השמש והיא בעלת צבע אדמדם. עובייה 3,000 ק"מ והיא לא נראית לעין הבלתי מזוינת, אלא רק בזמן ליקוי חמה. בשכבה זו מופיעות לשונות השמש.
[עריכה] עטרה
- ערך מורחב – עטרה (שמש)
העטרה, הנקראת גם הילת השמש, מהווה את האטמוספירה העליונה של השמש. היא נראית רק בזמן ליקוי חמה. עובי ההילה אינו מוגדר והוא מתמזג עם רוח השמש.
ההילה סימטרית כאשר פעילות השמש מינימלית, וגועשת כאשר פעילות השמש מקסימלית. טמפרטורת ההילה מגיעה לשני מיליון מעלות צלזיוס. בהילה ישנם אזורים שחורים (אזורי-X) הנקראים גם חורים בהילה. חורים אלה, גדולים בהרבה מכתם שמש ממוצע, ולכן משך חייהם ארוך יותר. החור "נסגר" תוך ארבעה חודשים והוא משלים סיבוב ב-27 ימי ארץ. מתוך החור זורם זרם חזק במיוחד של רוח שמש.
[עריכה] פעילות סולרית
[עריכה] כתמי שמש מחזור סולרי
[עריכה] השפעה על כדור הארץ
[עריכה] שדה מגנטי
[עריכה] חקר השמש
[עריכה] השמש בתרבות האנושית
- ערך מורחב – אל השמש
לאורך ההיסטוריה האנושית, ראו תרבויות שונות בשמש כגוף מקודש. היסטוריונים למדו מהספרות ומהמיתולוגיות השונות כי עמים סגדו לשמש והאנישו אותה בדמות אלי שמש שונים. פעמים רבות תרבויות שונות ייחסו לאלי השמש שלהם כוחות ויכולות גדולות יותר ביחס לשאר האלים.
כמעט בכל תרבות ניתן למצוא אל שמש, בהינדואיזם השמש מתוארת בצורה הנראית של אלוהים אותה יכולים לראות כולם מדי יום ביומו וסוריא הייתה אלת השמש הראשית, במיתולוגיה מצרית אל השמש היה רע וגם תרביות עתיקות באמריקה כדוגמת בתרבות האינקה ותרבות האצטקים סגדו לשמש ואלים שלה.
בתקופות מאוחרות גם היוונים, שנחשבו יותר מתורבתים, המשיכו בהאנשת השמש במיתולוגיה שלהם והטיטאן הליוס אשר רכב על כרכרת אש בשמים היה יוצר את היום, ואז הוא היה רוכב למחילה תת קרקעית ובכך יוצר את הלילה. בשלבים מאוחרים אל השמש הראשי של היוונים היה אפולו, אשר תפס יותר ויותר השפעה בקרב העמים היוונים.
בחמש מאות שנות שלטון של האימפריה הרומית, אומצו האלים השונים מהתרבות היוונית ואת הליוס החליף אל השמש סול. הכינוי "סול אינביקטוס" (Sol Invictus) שמשמעותו "השמש הבלתי מנוצחת" אומץ על ידי מספר אלי שמש נוספים והוא אף הוטבע על מטבעות רומיים שונים במהלך המאה ה-3 והמאה ה-4.
חוקרי האיקונוגרפיה הנוצרים מצאו הרבה דימויים המזהים את ישו עם השמש כמו הכתר הזוהר, הכרכרה הבהירה ויש המשערים כי המשיכה הנוצרית ל-25 בדצמבר מקורה בטקסים פגניים לציון אל השמש.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אשכול ידיעות על השמש, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד) (בעברית)
- עונות בשמש (על פעילות כתמי השמש), באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד) (בעברית)
- השמש - באתר "אסטרופדיה" (בעברית)
- הספר העולמי: השמש - באתר נאס"א (באנגלית)
|
גופים: השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - (קרס) - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - (פלוטו) - (אריס) סוגי גופים: כוכב - כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים (מטאורואיד - אסטרואיד - ירח - קנטאור [1] - גוף טרנס-נפטוני - שביט) מבנה: כוכבי לכת פנימיים - חגורת האסטרואידים - כוכבי לכת חיצונים - חגורת קויפר - הדיסק המפוזר - עננת אורט |

