עוצמה פוליטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מושג העוצמה תופש מקום מרכזי בחשיבותו בדיון ביחסים בינלאומיים. זיהוי מרכיבי העוצמה והערכתה מהווים תנאי ראשון בבואנו לנתח יחסים בין אומות. הנס מורגנטאו בספרו "פוליטיקה בין האומות" מונה שורה של קריטריונים להערכת העוצמה.
"המדע המדיני מתרכז במושג האינטרס המוגדר ככוח, צבירתו, חלוקתו והפיקוח עליו, מושג מרכזי כגון כח נותן איפה בידינו מן תרשים רציונאלי של הפוליטיקה, מפה של הנוף המדיני . . . . שומר על תורת הפוליטיקה לבקש לצייר את התמצית של נושאה"
"האמת בדבר מדע המדינה הינה האמת בדבר כח, גילויו, מערכיו, מגבלותיו, משמעותיו וחוקיו" (הנס מורגנטאו, פוליטיקה בין האומות, עמ' 39-40.)
עוצמה משקפת את יכולתה של מדינה לעומת יכולתן של מדינות אחרות, ולכן היא תכונה יחסית. בסיס העוצמה כולל מרכיבים יציבים, כלומר מרכיבים קבועים (כמו מיקום גאוגרפי) מול מרכיבים בלתי יציבים, מרכיבים בלתי תלויים (כמו כמות משאבים) ומרכיבים תלויים (כמו מורל לאומי), מרכיבים חומריים (כמו רמת תיעוש) מול מרכיבים אנושיים (כמו אוכלוסייה), מרכיבים מדידים (כמו כח צבאי) ואיכותיים (כמו דיפלומטיה). גורמים אלה אינם בעלי חשיבות זהה במסגרת בסיס העוצמה וחשיבותם משתנה בהתאם למאפייניה של הזירה הבינלאומית ולפי המצבים שבהם נתונה מדינה מסוימת.
לא ניתן לראות בעוצמה פועל יוצא של גורם מרכזי אחד בלבד, כמו כוחה הצבאי של מדינה, מיקומה הגאוגרפי או תכונותיהם היחודיות של תושביה כלאום או כגזע. ראיית העוצמה מחייבת אותנו לבחון מערכת מורכבת של גורמים שונים, ולמצוא דרך לשקלל אותם באופן שיבטא את משקלם היחסי במסגרת בסיס העוצמה.
התפלגות העוצמה למרכיביה השונים שונה ממדינה למדינה: מדינה יכולה להיות חזקה מבחינה צבאית, אך חלשה מבחינה כלכלית. כמו כן, מרכיבי העוצמה יכולים להשתנות מתקופה לתקופה, להיות דומיננטיים בתקופה מסוימת, אך חסרי חשיבות בתקופות אחרות. יש מדינות אשר עוצמתן מרוכזת במרכיב ספציפי אחד, לעומת מדינות שבסיס עוצמתן רחב ומגוון. ככל שבסיס העוצמה רחב ומגוון יותר, כך רבה יותר עוצמת המדינה.
[עריכה] מרכיבי העוצמה
ככל שיש על שטח גדול הרבה אוכלוסייה העוצמה גדלה, אך מצד שני אוכלוסייה רבה מדי, יכולה להיות מקור חולשה של המדינה. חוסר יחס סביר בין השניים, יכול להביא להקטנת העוצמה הלאומית, גם אם אחד משני הגורמים (שטח או אוכלוסייה), הוא בעל גודל אבסולוטי רב.
איכות גאוגרפית:
1. מיקום גאוגרפי משפיע על מצב פוליטי.
2. אקלים ומזג אוויר: קור או חום יכולים להקטין את העוצמה, קירבה לים ואקלים נוח מאפשרים פיתוח תרבות אנושית המתבססת על קידמה, טכנולוגיה ויכולת צבאית. יובש רב, משקעים מרובים, חורף או קיץ קשים יכולים להשפיע לרעה על עוצמת המדינה.
3. גבולות = צורת המדינה, גבולות שהם מכשולים טבעיים (מעבר מים עמוקים, ים, מדבריות, קרחונים, הרים גבוהים וכו'), משמשים כגורם מסייע למדינה להתגונן. גבולות ארוכים וטריטוריה צרה הם בלתי נוחים להגנה, ומהווים מקור חולשה של מדינה.
משאבים אסטרטגיים: משאבים שעוזרים לעוצמתה של מדינה כגון נפט, פחם, ברזל וכו'. המדינות השולטות במשאבים אלו יוצרות תלות של מדינות אחרות בהן, ובעקבות כך עוצמתן עולה.
היכולת הכלכלית מבטאת את :
- מידת ניצולם של נתוני השטח והאוכלוסייה.
- מדד לכושר עמידותה של מדינה.
- תנאי חשוב להקמת צבא מודרני.
- מדד למידת יכולתה של מדינה לניצול האמצעים הכלכליים.
צבא:
יכולתה הצבאית של מדינה מתבטאת בכושרה להפעיל או לאיים להפעיל את צבאה כלפי מדינה שנייה, כדי לכפות על השנייה התנהגות מסוימת הרצויה למדינה הכופה. העוצמה צבאית מורכבת מרכיבים מדידים, כמו מספר הטנקים, גודל כוח האדם; מבחינה ארגונית-כמותית כמה דיווזיות יש, כמה חטיבות שריון/ חי"ר/ שלישות וכו'; מבחינת התקציב - מה גודל התקציב במושגים אבסולוטים, ומה יחס התקציב ביחס לתקציב הכולל; וממרכיבים איכותיים, רמת האימון של החייל, רמת האוכלוסייה, מוראל הגייסות. המרכיב המשפיע בגורם זה הוא האדם. רק שיקלול של מרכיבים כמותיים + איכותיים, ייתן את היכולת הצבאית האמיתית. חיבור זה לא יכול להיעשות בצורה אובייקטיבית, וניתן לעשות רק הערכה.
מוראל לאומי:
הגדרת המוראל הלאומי מורכבת מחיבור של מרכיבים: דימוי עצמי של הציבור, הדימוי של היריב ונסיון היסטורי. מרכיב המוראל הלאומי משתנה בקצב מהיר, והוא סובייקטיבי. ישנם ארבעה גורמים המשפיעים על המוראל:
- סוג המשטר.
- רמת התפתחות פוליטית/ כלכלית/ צבאית - ככל שמדינה מפותחת יותר, הציבור יותר חשוף למידע, והוא יודע יותר את המציאות - המוראל נובע מהבנת המצב.
- האתגר הניצב בפני המדינה.
- מידת הקונצנזוס בשאלת היסוד. אם במדינה יש הסכמה לגבי הבעייה איתה מתמודדת מדינה, יש סיכוי גדול שהמוראל הלאומי יהיה גבוה.
המוראל הלאומי הוא מרכיב בלתי מוחשי, בלתי ניתן למדידה מדוייקת ובלתי ניתן לחיזוי.

