משתמש:האזרח דרור/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים

[עריכה] ציונות וגזענות

[עריכה] מבוא (ישאר רק בארגז החול כמובן)

הסבר - ערך זה (בשם האשמת הציונות כגזענות, שם שאינו נייטרלי) עורר מחלוקת רבה ואנשים רבים בויקפידה טענו (בצדק) שאינו נייטרלי. הסיבה שאינו נייטרלי הוא שהוא בבניה. עוד דבר מעניין הוא שאנשים הצליחו לקרוא בו ובדיון שהיה בו את הדברים שהם רצו למצוא בטקטס ולא את מה שנכתב בו. בעקרון הערך הגמור אמור להראות טיעונים שונים של צדדים שונים בסוגיה זו, ולא תהיה בו תמיכה מראש' בעמדת מי מהצדדים, אלא בהתאם לעובודות ולהגיון בלבד בהתאם למדיניות הנייטרליות.

הבהרה. קיומו של ערך לא אומרת שיש עמדה מסויימת לגבי הערך. הערך עלילת דם לדוגמה עוסק בתופעה שהיא שקרית, וקיומו של ערך על פאשיזם לא אומר שמי שכותב ערך על זה הוא פאשיסט. ספציפית התחלתי לכתוב כי היו לי חסרים טיעונים כנגד ערבי מאיחוד האמירויות שטען שהציונות היא גזענות, ואני ניסיתי לסתור אותו. (אגב, הוא גם כתב שבגלל זה צריך להשמיד פיסית את ישראל, עמדה שאני כמובן לא מקבל, ורק שתבינו שחלק מאלו המשווים את הציונות לגזענות הם לא נחמדים בכלל). כללית סברתי שערך שסותר את הטענות אחת לאחת באופן מסודר הוא אינטרס של הציונים. כנראה שנתבדתי, היות ורוב אלו שהעידו על עצמם שהם ציונים חשבו אחרת.

אגב, עמדתי האישית והרשמית בנושא, היא כרגע שאין לי עמדה. (ככה שנאצות ומחאות לא ממש יעזרו למישהו, מלבד להראות שהמנאצים לא יודעים לקרוא). אני לא יודע מספיק כדי להחליט מי מהצדדים הוא שקרן או נבל. נכון שמבחינה אישית יהיה לי נעים יותר אם יוכח שהעמדה לפיה הציונות היא גזענות הינה מוטעית, אבל לתחושה נעימה אין בהכרח קשר לאמת, וזאת תתברר ככל הנראה בסוף, ולא בהתחלה.

היו הרבה אנשים שהעידו על עצמם שהם מומחים גדולים לנושא, אבל היות ואני כותב שטויות, או מסיבות שאין להם זמן, הם לא יכולים\ לא רוצים לתרום לערך. בעתיד (הלא ידוע) הם יתרמו. מה שרק חיזק אצלי את התחושה (לא משהו שאני יכול להוכיח, כך שההמשך הוא השמצה פרועה), שנושא הזה הוא טאבו. ושאין להם באמת תשובות טובות. מי שיודע איך להוכיח משהו לא כותב עליו שהוא מובן מאליו ומקלל אותך שאינך מבין את זה, אלא פשוט יושב ומסביר. באופן כללי (ממה שראיתי) יש גישה ציונית רווחת של התעלמות מתוכן הטענה. (היינו התגובה היא קללות, קריאת מסמכים, הצהרות לגבי השואה, או הזמנת מטוס שיקח אותי לאיראן, אבל לא הסבר פשוט וקצר מדוע הטענות הקושרות את הציונות לגזענות הן שקר וכזב). מובן שהסברים עניינים פרו ציונים ישולבו בערך בשמחה.

[עריכה] הערך

הציונות היא תנועת לאומית מודרנית שקראה להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. גורמים מסוימים מאשימים את הציונות שהיא אידאולוגיה גזענית, ויש המסתפקים בקביעה שהתנהלותה של מדינת ישראל, המדינה שהציונות הביאה להקמתה, היא גזענית.

[עריכה] האשמת הציונות בגזענות בפוליטיקה הבינלאומית

בפוליטיקה הבינלאומית הגיעה האשמת הציונות בגזענות לשיאה בהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, שהשוותה את הציונות לגזענות. החלטה זו התקבלה בנובמבר 1975, ורבים רואים בה כתם על מוסד האו"ם יותר מאשר כתם על הציונות. ב-1991 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 4686, השוללת את הקביעה הכלולה בהחלטה 3379 (למעשה, מדובר בביטול ההחלטה הקודמת).

ועידת האו"ם נגד הגזענות שנערכה בדרבן שבדרום אפריקה בשנת 2001, התאפיינה באווירה אנטי-ישראלית ואנטי-אמריקנית, ונערכו בה הפגנות רבות נגד ישראל ובעד הרשות הפלסטינית. הסיסמה המרכזית של המפגינים הייתה "ציונות = גזענות".

בפוליטיקה הבינלאומית, עמדת המדינות מושפעת מגורמים נוספים ולא מהשאלה העקרונית (האם ועד כמה הציונות היא סוג של גזענות): העמדה הפוליטית של המדינה בסכסוך היהודי-ערבי, המעמד הבינלאומי של ישראל ושל ארה"ב, דעת הקהל במדינה ועד כמה המדינה דמוקרטית, מארג היחסים בין המדינות, וקיום של מיעוטים מוסלמים באותה מדינה. לדוגמה, רוב המדינות שהתנגדו להחלטה 3379 היו מזוהות עם ברית נאט"ו ויש להן זהות דמוקרטית ומערבית. כמו כן, ניתן להבחין כי העיתוי של החלטה 4686 ב-1991 היה על רקע תקוות לשלום במזרח התיכון וחיזוק מעמדה הבינאלומי של ארה"ב לאחר קריסת ברית המועצות ומלחמת המפרץ.

כאשר מכלול הגורמים האלה נוטה לטובת ישראל ההשוואה בין ציונות לגזענות היא נחלתו של מיעוט זניח, אולם כאשר התנאים הפוליטיים משתנים, דעה זו הופכת לפופולרית יותר. האשמת הציונות בגזענות מעורבת פעמים רבות בגזענות או אפליה כנגד ישראל או היהודים, או במניעים פוליטיים, ולאו דווקא ברצון אמיתי למגר את הגזענות מהעולם.

[עריכה] האשמת הציונות בגזענות בקרב תנועות רעיוניות

גורמים נוספים המשווים את הציונות לגזענות הם תנועות שמאל בעולם, תנועות לאומיות ערביות המתנגדות לציונות על רקע פוליטי, ותנועות דתיות, פשיסטיות או גזעניות בעלות רקע אנטישמי.

הציונות צמחה באירופה הקולוניאליסטית. הלך הרוח האירופי של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נטה להתעלם מהילידים במדינות הקולוניאליסטיות, או ראה בהם "ילידים", או נתן הצדקות על רקע עליונות תרבותית, מוסרית או גזעית להתעלמות מהאוכלוסיה הלא אירופאית. הסופר ישראל זנגוויל טבע את הסיסמה "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ". [1]

הציונות, בניגוד לתנועות לאומיות אחרות, שאפה להקים מדינה שתקבץ לתוכה אזרחים החיים במקומות אחרים בעולם. רוב התנועות הלאומיות שאפו להגדרה עצמית של לאומים שכבר חיו על אדמתם. הקולוניאליזם האירופי אינו קשור באופן ישיר. השיטה הקולוניאלית הייתה להקים מושבות שישמרו קשר עם ארץ-האם, שיטה הזאת נכשלה כשהמתיישבים פיתחו זהות לאומית עצמאית ודרשו עצמאות מארצות-האם. במקרה של הציונות אין ארץ-אם, ויותר מזה, הציונים דרשו מהיהודים המהגרים לנתק את קשריהם עם ארצות המוצא שלהם. ההבדל בין הציונות לקולוניאליזם רחוק מלהיות מקרי: בעוד שהקולוניאליזם עסק בכיבוש ארצות מידי תושביהן, הציונות שאפה להחזיר את העם היהודי למולדתו.

חלק מאנשי שמאל טוענים לדוגמה, שכדי לקיים מדינה שבה היהודים הם תמיד הרוב, היה זה הכרחי עבור הציונות, שהפלסטינים, כלא יהודים, יעזבו בשנת 1948 ולא יורשו לחזור לעולם.[2] לפי טענה זו קיימת סתירה בין 2 טענות שאנטי ציונים מייחסים לציונות:

  • הטענה האחת היא שהפלסטינים היו יכולים לשבת בשלווה באדמותיהם, חלק בתוך מדינת ישראל וחלק לידה, לולא עזבו אדמות אלו ב1948.
  • הטענה השניה היא שאם יחזרו כעת הפליטים הפלשתינים לתוך שטח מדינת ישראל, יאבד הרוב היהודי.

[עריכה] גזענות בעולם הערבי

[עריכה] מדינת כל אזרחיה

[עריכה] האשמת מדינת ישראל בגזענות

חוקי מדינת ישראל מעניקים זכויות אזרח לערבים, ומבססים את מדינת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית". אל מול חקיקה זו, הבאה לידי ביטוי גם בפסיקתם של בתי המשפט, צצים לעתים גורמים ורעיונות גזעניים (כמו קריאות לשלול את אזרחות של הערבים). הסכסוך הישראלי-ערבי והסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמו גם האיומים של גורמים ערבים ומוסלמים להשמדה של מדינת ישראל תורמים באופן ניכר להגבלת החופש של הערבים בישראל ואף לנטיות גזעניות של תושביה, נטיות שאין להן ולא כלום עם הציונות עצמה. הביטוי המודרני הקיצוני לתופעה זו הינו פעולתו של הרב מאיר כהנא שקרא לגירוש ערביי ישראל אל מחוץ למדינה ("טרנספר בכפייה"). תנועתו של כהנא, "כך", ונגזרותיה, הוצאו אל מחוץ לחוק בשל עמדתן הגזענית. תנועות ואישים התומכים במתן תמריצים לערבים שיעזבו את הארץ ("טרנספר מרצון") לא נפסלו על ידי ועדת הבחירות ומערכת המשפט מהתמודדות בבחירות לכנסת.

כנגד חוק השבות, שהוא הביטוי המובהק ביותר של הציונות בחוקי מדינת ישראל, בהעניקו לכל יהודי את הזכות לעלות ארצה, נטען שהוא מפלה בין יהודים לשאינם יהודים. תשובה על כך נתן נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק:

מדינת ישראל היא מדינה יהודית אשר בתוכה חיים מיעוטים, ובהם המיעוט הערבי. כל אחד מבני המיעוטים החיים בישראל נהנה משוויון זכויות גמור. אמת, מפתח מיוחד לכניסה לבית ניתן לבני העם היהודי (ראו חוק השבות, התש"י-1950). אך משמצוי אדם בבית כאזרח כדין, הוא נהנה מזכויות שוות כמו כל בני הבית האחרים. ביטוי לכך ניתן בהכרזת העצמאות, אשר קראה "לבני העם הערבי, תושבי מדינת ישראל, לשמור על השלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה". אין, איפוא, כל סתירה בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לבין שוויון גמור בין כל אזרחיה. נהפוך הוא: שוויון הזכויות בין כל בני האדם בישראל, תהא דתם אשר תהא ותהא לאומיותם אשר תהא - נגזר מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
-- בג"ץ 6698/95 עאדל קעדאן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1), 258 ,עמ' 280-281)


[עריכה] ראו גם

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=72 יתרונות התמימות הקדושה, אניטה שפירא
  2. ^ http://www.counterpunch.org/christison11082003.html הציונות כאידאולוגיה גזענית

[עריכה] קישורים חיצוניים