משתמש:אופק/ארגז חול/היוריסטיקת העיגון והתיקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היורסיטיקה זו משמשת לפתרון שאלות אומדן והערכה. הכלל אומר:" קבע נקודת התחלה לפי מידע קודם, נתון בשאלה או אפילו הערכה מקרית ותקן אותה לפי הצורך". בחיפוש התשובה פותחים עם אומדן מספרי מסוים, הוא העוגן, ומייד מתקנים אותו לפי מה שנראה מסתבר. כלל זה מביא לטעות כאשר התיקון אינו מספיק "רחוק" מהעוגן הראשוני.

במחקר מפורסם ביקשו טברסקי וכהנמן מהנשאלים לסובב רולטה עם מספרים בין 0 ל-100, ולאחר קבלת התוצאות להעריך, האם מספר המדינות האפריקאיות באו"ם גדול או קטן יותר מהמספר שקיבלו. לאחר מכן היה עליהם להעריך כמה מדינות אפריקאיות יש באו"ם. בין תשובות הנשאלים ומספרי ההגרלה היתה התאמה ברורה, למרות שאיש מן הנשאלים לא יכול היה להסביר את הקשר בין תשובתו לבין המספר האקראי שעלה בהגרלה. הניסוי הזה הציג את ההטיה בצורתה הקיצונית ביותר מכיון שהמספרים לא היו קשורים לשאלה בשום דרך, כך שהטיה זו גרמה לאנשים להחליט באופן לא רציונלי.

בניסוי אחר ביקשו מכלכלנים להעריך שיעורי ריבית לששת החודשים הבאים. קבוצת כלכלנים אחת נשאלה מה יהיה שיעור הריבית במשק. לקבוצה השניה ניתן עוגן באמצעות השאלה:"האם לדעתך שיעור הריבית יפחת מ-8%" ומייד אחר כך נתבקשו להעריך את שיעור הריבית הצפוי לדעתם. לקבוצה השלישית הוצגה השאלה האחרונה, אחרי שנשאלו האם לדעתם ייפחת שיעור הריבית מ-14%. הכלכלנים שניתן להם עוגן גבוה יותר, 14%, חזו בממוצע שיעור ריבית צפוי גבוה יותר. ממצא זה מעיד על השפעתה החזקה של ההיוריסטיקה, אפילו כאשר המדובר בבעלי מקצוע.

במחקר נוסף של כהנמן וטברסקי, ניתן לשתי קבוצות של תלמידי תיכון תרגיל מתמטי הדורש חישוב שמונה עצרת. לקבוצה הראשונה הוצג התרגיל כך: =1*2*3*4*5*6*7*8, ולקבוצה השניה הוצג התרגיל כך: =8*7*6*5*4*3*2*1. התלמידים בשתי הקבוצות התבקשו להעריך את התוצאה של התרגיל תוך 5 שניות. חציון האומדנים של הקבוצה הראשונה היה 2250, וחציון האומדנים של הקבוצה השניה היה 512. האומדנים הם תוצאה ברורה של הטית העיגון והתיקון - הקבוצות התחילו לחשב את החלק הראשון של התרגיל ואחר כך אמדו את התוצאה על פיו(מחוסר זמן)- החלק הראשון של התרגיל שימש כ"עוגן".

אפשר לראות את פעולת ההיוריסטיקה הזו בשלל תחומים בחיינו: בסקרים, בפרסומות, במשא ומתן ובכל תחום המערב שכנוע בין אישי.