אפולו 14
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפולו 14 הייתה השיגור המאוייש השמיני מתוך 11 בתוכנית אפולו. משימה זו ביצעה את מה שתוכנן למשימת אפולו 13, שלא הצליחה לנחות על הירח. במשך שתי הליכות ירח שני האסטרונאוטים אספו דגימות קרקע, צילמו תמונות, וחקרו את מכתש הקונוס הסמוך. משימה זו מפורסמת בשתי חבטות הגולף של האסטרונאוט אלן שפרד, בסוף הליכת הירח השניה.
תוכן עניינים |
[עריכה] המשימה
המשימה שוגרה ב־31 בינואר 1971, בשעה 4:03:22 שעון החוף המזרחי של ארה״ב. היא נחתה בהצלחה באזור הנקרא "רמות פְרָא מַאוּרוׁ", 49.3 ק"מ מצפון למכתש פרא מאורו, ב־5 בפברואר בשעה 8:37:10 GMT, במרחק 50 מטרים מנקודת המטרה. רמות פרא מאורו הן תצורה גיאולוגית המכסה חלקים נרחבים מהשטח שסביב ים הגשמים, המכתש הגדול ביותר על הירח. משערים שנוצר כתוצאה מהתנגשות של מסה גדולה מאוד עם הירח, בתקופה בה נוצרה מערכת השמש. ככל הנראה רמות פרא מאורו מורכבות מחומר שנזרק מתוך ים הגשמים בזמן הפגיעה. מכתש פרא מאורו הוא מכתש צעיר יותר, שנוצר באזור מאוחר יותר. אזור זה עניין מדענים במיוחד לאחר שסיסמוגרף שהניחו האסטרונאוטים של אפולו 12 במרחק 177 ק"מ משם הראה רעידות באופן קבוע מדי חודש, כאשר הירח היה בפריגרי שלו. הם שיערו שמקור הרעידות במכתש פרא מאורו.
5 שעות ו־23 דקות לאחר הנחיתה, החלה הפעילות החוץ רכבית הראשונה. מצלמת טלוויזיה צבעונית שהייתה מותקנת על רכב הנחיתה צילמה את שני האסטרונאוטים יורדים אל פני השטח. הצוות הציב את דגל ארצות הברית, מתקן ניסוי לבדיקת הרכב רוח השמש, הקים אנטנת תקשורת, הציב מחזיר אור לייזר, וחבילת ניסויים. הצוות גם פרק מרכב הנחיתה מתקן שכונה "מעביר ציוד מודולרי" (modularized equipment transporter), שהיה בעיקרו עגלה דו־גלגלית שנמשכה עם ידית על ידי אחד האסטרונאוטים, ושימשה להעמסת ציוד ששימש למחקר המדעי.
הליכת הירח השנייה נוצלה לבדיקות גיאולוגיות במכתש הקונוס, הסמוך למקום הנחיתה. הציוד הדרוש כבר היה מועמס על עגלת הציוד. הטיפוס על שולי המכתש סיפק ניסיון בהליכה בשטח הררי, בתנאי כבידה של שישית מכוח הכבידה הרגיל. במהלך פעילות זו נאספו דגימות של קרקע הירח, שהושלכה מתחתית ים הסערות, בעומק 164 ק"מ מתחת לפני הירח. בנוסף, שפרד ומיטשל צילמו את מכתש פרא מאורו מהשוליים שלו. פעילות זו נמשכה 4 שעות ו־20 דקות, ובמהלכה עברו האסטרונאוטים מרחק של כ־3 ק"מ.
בזמן שמפקד המשימה וטייס מודול הירח היו על פני הירח, טייס מודול הפיקוד סטיוארט רוזה ביצע ניסויים במסלול. הוא צילם אתרי נחיתה אפשריים למשימות הבאות; צילם תופעות אסטרונומיות כגון אור הזודיאק; בדק את היכולת של פני הקרקע להחזיר שידורי רדיו בתדרי S ו-VHF; בדק שינויים בשדה הכבידה של הירח; וצילם את פני הירח ממרחק 60 מייל ימי.
הצוות עזב את פני הירח ב־6 בפברואר בשעה 18:48 GMT, לאחר 33 שעות על פני הירח. לאחר שהתחברו למודול הפיקוד שהמתין במסלול ועברו אליו, מודול הירח הושלך ופגע בין נקודות הנחיתה של אפולו 12 ואפולו 14. הפגיעה הורגשה על ידי סיסמוגרפים שהיו בשתי הנקודות עד שעה וחצי לאחר הפגיעה.
מודול הפיקוד נחת באוקיינוס השקט במרחק קילומטר מאזור הנחיתה המיועד, ב־9 בפברואר בשעה 20:24 GMT, וחולצה על ידי ה-USS New Orleans.
[עריכה] הצוות
[עריכה] אלן שפרד
מפקד המשימה. האמריקני הראשון בחלל, במשימת מרקורי 3 (בחללית פרידום 7). שירת בנאס"א בשנים 1959 - 1974. לפני קבלתו לנאס"א, היה טייס קרב וטייס ניסוי בחיל הים האמריקני. שפרד נבחר לשמש כטייס חלל באפריל 1959, במסגרת תוכנית מרקורי, תוכנית החלל הראשונה של ארצות הברית. ב־5 במאי 1961 הוא הפך לאמריקני הראשון בחלל, בחללית פרידום 7. ב־1963 נבחר לשמש כמפקד המשימה הראשונה של תוכנית ג'מיני, אך בשנת 1964 התגלתה אצלו בעיה רפואית באוזן הפנימית, שפגעה בתיפקודו ומנעה ממנו לטוס במהלך שנות השישים. משנת 1963 שימש כחבר בכיר בצוות המעקב והפיתוח של תוכניות החלל המאויישות וראש משרד האסטרונאוטים.
במאי 1969 עבר ניתוח לתיקון הפגם באוזנו, וחזר לטוס. הוא מונה למפקד משימת אפולו 13 - אך עקב צורך באימונים נוספים, הוא וצוותו התחלפו עם אנשי הצוות של משימת אפולו 14. שפרד טס לחלל כמפקד משימת אפולו 14, שהמריאה ב־31 בינואר 1971 ונחתה בכדור הארץ ב-9 בפברואר.
בתום אפולו 14 חזר לתפקידו כראש משרד האסטרונאוטים, והחזיק בתפקיד זה עד שפרש מנאס"א ומהצי ב־1 באוגוסט 1974.
[עריכה] סטיוארט רוזה
(16 באוגוסט 1933 - 12 בדצמבר 1994) טייס מודול הפיקוד. בוגר במדעים בהצטיינות בהנדסת תעופה מאוניברסיטת קולורדו. התגייס לחיל האויר ב־1953. בין 1962 ל־1964 היה טייס ניסוי בבסיס חיל האויר אולמסטד בפנסילבניה. בין 1965 ל־1966 היה טייס ניסוי בבסיס חיל האויר אדוארדס. היה גם טייס קרב על מטוסי F-84 ו־F-100 בבסיס לאנגלי בוירג'יניה. נבחר בין 19 האסטרונאוטים שנבחרו באפריל 1966. ב-31 בינואר 1971 נחת על הירח עם אלן שפרד ואדגר מיטשל במשימת אפולו 14. באפולו 16 ואפולו 17 היה טייס גיבוי של מודול הפיקוד, וצורף לתוכנית מעבורת החלל עד פרישתו מנאס"א ב־1976. לאחר מכן התמנה לסגן נשיא לפעולות בינלאומיות של חברת יו. אס. אינדסטריז ונשיא חברת הפיתוח במזרח התיכון של יו. אס. אינדסטריז, ביוון. בתפקיד זה היה אחראי על ניהול פעולות החברה במזרח התיכון והתאמת המוצרים לאזור. בין 1977 ל־1981 היה סגן נשיא של חברה לפיתוח נדל"ן, ומאז ועד מותו היה נשיא ובעלים של חברה פרטית.
[עריכה] אדגר מיטשל
ד"ר אדגר דין "אד" מיטשל (נולד 17 בספטמבר 1930) טייס מודול הירח. בוגר במדעים בניהול תעשייתי מהמכון הטכנולוגי של קרנגי, 1952. בוגר במדעים בהנדסת אווירונאוטיקה מבית הספר לבוגרים של הצי, 1961. דוקטור במדעים באוירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, 1964. התגייס לצי האמריקאי ב־1952. שנה מאוחר יותר, סיים קורס קצינים. ב־1954 סיים את בית הספר לטיסה והוצב בטייסת הסיור ה־29 באוקינאווה. בין 1957 ל־1958 הטיס מטוסי A3 בטייסת התקיפה הכבדה 2 שהוצבה על נושאות המטוסים USS BON HOMME RICHARD ו־USS TICONGEROGA. עד 1959 היה טייס בפרויקט מחקר בטייסת הפיתוח האוירי 5. בין 1964 ל־1965 היה ראש מחלקת ניהול הפרויקט של משרד השדה של הצי של המעבדה המאויישת הלווינית. ב־1966 נבחר לאסטרונאוט. היה טייס גיבוי של מודול הירח של אפולו 10. ב־31 בינואר 1971 שוגר למשימת אפולו 14. לאחר מכן, הוצב כטייס גיבוי של מודול הירח של אפולו 16.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
| הקודם: אפולו 13 |
תוכנית אפולו | הבא: אפולו 15 |

