The Dark Side of the Moon

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

The Dark Side Of the Moon
אלבום מאת פינק פלויד
יצא לאור 24 במרץ 1973
הוקלט יוני 1972 - ינואר 1973
אולפני אבי רוד
ז'אנר(ים) רוק מתקדם
אורך 42:52
חברת תקליטים Harvest/EMI (בריטניה)
Harvest/Capitol (ארצות הברית)
מפיק(ים) פינק פלויד
כרונולוגיית פינק פלויד
Obscured by Clouds
‏(1972‏)
The Dark Side Of the Moon
‏(1973‏)
A Nice Pair
‏(1974‏)
האלבום ב-allmusic
[{{{amg2}}} האלבום ב-allmusic]
האלבום ב-Mooma

The Dark Side of the Moon - הצד האפל של הירח - הוא שמו של התקליט המצליח והמפורסם ביותר של להקת פינק פלויד, ואחד התקליטים הנמכרים אי-פעם בתחום הרוק מתקדם. התקליט הוקלט באולפני אבי רוד בלונדון, הופק על-ידי אלן פארסונס ויצא במרץ 1973.

האלבום נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק המתקדם, הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינה מסחרית, בהיותו לאורך שנים רבות בין האלבומים הנמכרים ביותר בעולם.

האלבום עוסק במכלול הנושאים הקשורים לאדם - הזמן שעובר, הלחץ, תאוות הבצע, דת ושיגעון. גם באלבום זה ניתן לראות קשר לסיד בארט (מקים הלהקה) שלקה בנפשו, בשירים כמו Brain Damage, (נזק מוחי) העוסק בשיגעון.

תוכן עניינים

[עריכה] רשימת רצועות

רצועה/קטע קרדיט שירה זמן
Speak To Me
  • מייסון
אינסטרומנטלי 1:00
Breathe
  • גילמור
  • ווטרס
  • רייט
  • גילמור
2:59
On the Run
  • גילמור
  • ווטרס
אינסטרומנטלי 3:35
Time
  • גילמור
  • מייסון
  • ווטרס
  • רייט
  • גילמור
  • רייט
7:04
The Great Gig in the Sky
  • רייט
  • קלייר טורי
4:48
Money
  • ווטרס
  • גילמור
6:24
Us and Them
  • ווטרס
  • רייט
  • גילמור
  • רייט
7:49
Any Colour You Like
  • גילמור
  • מייסון
  • רייט
אינסטרומנטלי 3:26
Brain Damage
  • ווטרס
  • ווטרס
  • גילמור (רקע)
3:50
Eclipse
  • ווטרס
  • ווטרס
  • גילמור (רקע)
2:04

הערה: הקטעים Speak to Me ו-Breathe מופיעים באלבום המקורי כרצועה אחת

[עריכה] ביצוע וכתיבת האלבום

[עריכה] קרדיטים נוספים

  • דיק פרי [1] - סקסופון
  • לסלי דאנקן - קולות רקע
  • דוריס טרוי - קולות רקע
  • בארי סנט ג'ון - קולות רקע
  • לייזה סטרייק - קולות רקע
  • קלייר טורי - קולות רקע

כל המילים בתקליט נכתבו על-ידי רוג'ר ווטרס, אך האלבום נחשב למגובש ביותר של פינק פלויד, ותרומתם של כל ארבעת חברי הלהקה מורגשת בו. באלבום ניתן לשמוע בעיקר את דייוויד גילמור ואת רוג'ר ווטרס, גם בשירה וגם בנגינה. אך בשונה מאלבומים מאוחרים יותר, כאן מורגשת גם תרומת הקלידים שעליהם מנגן ריצ'רד רייט, ואף השיר Us and Them רשום על שם ווטרס ורייט. עוד דבר שמייחד את האלבום הוא הקרדיט שניתן למתופף, ניק מייסון על הקטע הפותח את האלבום Speak to Me), דבר שגרר כמה שנים לאחר מכן ויכוח בין מייסון לבין ווטרס, אשר טען שהוא נתן את הקרדיט למייסון כמתנה.

[עריכה] קונספט

האלבום הינו אלבום קונספט, שמדבר על הפגמים האנושיים, וכיצד החיים המודרניים עלולים לדרדר אדם אל השיגעון. בין השאר עוסק האלבום בנושאים כמו דת, מוות, שיגעון, מלחמה ומוסר. הרצועה On the Run עוסקת בלחץ של מירוץ החיים המודרני. Time מדברת על המהירות שבה יכולים החיים לחלוף. הרצועה The Great Gig in the Sky עוסקת בדת, במוות ובפחד מפניו. Money מדבר על תאוות הבצע השוררת באדם, וכיצד כסף הוא "שורש כל רוע". Us And Them הוא שיר העוסק בנושא סכסוכים ומלחמה, ו - Brain Damage מדבר על השיגעון. האלבום מחולק ל - 9 או 10 רצועות אך למעשה נשמע כרצועה אחת מתמשכת. בחלק מהמקרים מאזין שלא מכיר היטב את האלבום יתקשה לזהות מתי נגמרת רצועה אחת ומתחילה רצועה אחרת.

[עריכה] ניתוח מוזיקלי

לרוב הדעות, הגורם המכריע בהצלחת The Dark Side of the Moon היה האיזון הטוב ביותר מכל תקליטי הלהקה ביחס שבין הקונספטואליות והנסיוניות הפסיכדלית לבין נגישות ופופולריות של תקליט רוק מהזרם המרכזי. התקליט כלל מילים פילוסופיות אך מנוסחות בשפה פשוטה ומובנת לכל ללא יומרה אמנותית מוגזמת, שאיפיינה לעיתים להקות רוק מתקדם. מרבית השירים היו שירי רוק קלאסי במבנה רגיל למדי של בית, פזמון וסולו גיטרה, אך היה גם מינון מדוד וזהיר של שירים נסיוניים, בפרט קטע הפתיחה Speak to Me וקטע אינסטרומנטלי אלקטרוני On the Run (במנוסה) שכיום נחשב ליצירה ש"ניבאה" את סגנון ההאוס, כעשרים שנה לפני שהפך לאחד הסגנונות הנפוצים ביותר במוזיקה פופולרית.

[עריכה] אלמנטים אופיינים בהקלטה

התקליט נודע גם כפורץ דרך מבחינת איכות הצליל וטכנולוגיית הקלטה. בנוסף לשימוש בכלים רגילים של רוק הוכנסו לשירים צלילים נוספים רבים שהקליטו חברי הלהקה בעצמם ושנועדו להעשיר את האווירה ולהוסיף קונטקסט לשירים, כגון קרקוש מטבעות, צלילי שעונים, פסיעות וכדומה. האלבום נפתח ונסגר בצליל פעימות לב, כדי להמחיש את מוטיב המשל על חיי-אדם שמצוי באלבום. ברוב השירים פוזרו הקלטות של פועלי הבמה של פינק פלויד אנשי אולפן אבי רואד, שעוסקות בנושאים כמו מוות, שגעון ופחד. השיר Time (זמן) נפתח בצלצולי שעונים מעוררים ושעוני-קיר. אך הדוגמה הבולטת והידועה ביותר לצלילי האווירה של התקליט כלולה בשיר Money (כסף): השיר נפתח בצלילים של צלצולי מטבעות וקופה רושמת שאחרי כמה שניות משתלבים בקצב השיר והופכים לחלק בלתי נפרד ממנו, לצד התופים הרגילים. גם כאן פינק פלויד היו חלוצים של טכנולוגיה שעם השנים נהייתה נפוצה מאוד במוזיקה וכונתה "דגימה" (sampling).

התקליט כלל גם אלמנטים מוזיקליים מסורתיים יותר, שפינק פלויד השתמשו בהם לראשונה בקריירה שלהם: סקסופון ג'אז, שנוגן על-ידי דיק פארי וכן שירת גוספל - של הזמרת קלייר טורי בשיר The Great Gig in the Sky, (ההופעה הגדולה בשמיים), ומקהלה שלמה בשירים אחרים. סקסופון ושירת גוספל הופיעו מאז בשירים רבים של פינק פלויד, הבולט ביניהם Shine On You Crazy Diamond (המשך לזרוח, יהלום משוגע) מתוך האלבום Wish You Were Here.

[עריכה] רצועות

[עריכה] הרצועה הראשונה - Speak to Me

את הקרדיט היחידי על השיר קיבל המתופף, ניק מייסון, דבר נדיר ביותר. עם השנים ולאחר עזיבתו של רוג'ר ווטרס את הלהקה, טען ווטרס שהקרדיט היה "מתנה" למייסון.

הלחנההשיר עצמו לא כולל מילים - הוא חסר ליריקה. אם כי ישנם חלקים בו שומעים דיבורים של אנשים - מוטיב שחוזר על עצמו בכל שירי האלבום. השיר הוא סדרה של אפקטים קוליים, מין סיכום של רוב האפקטים בשאר האלבום. אותם אפקטים מובילים בסופו של דבר לשיר Breathe, דבר שגורם הרבה פעמים לחיבור שתי הרצועות (Speak To Me ו-Breathe) לרצועה אחת.

אפקטים קוליים בין האפקטים הרבים שבאלבום, שמסתכמים כולם ברצועה זו ניתן למצוא:

  • פעימות לב - ניתן לשמוע את הצליל הזה גם בסוף השיר Eclipse.
  • תקתוקי שעון - מופיע גם בשיר Time.
  • רשרושי קופות ומטבעות - מופיע גם בשיר Money.
  • צחוק משוגע - מופיע גם בשיר Brain Damage.
  • צרחות ודיבורים - מופיעים גם בשירים The Great Gig in the Sky ו-[Us and Them.

הדיבורים בשיר

  • I've been mad for fucking years, absolutely years, been over the edge for yonks, been working me buns off... for Roger...
  • I've always been mad, I know I've been mad, like the most of us are... very hard to explain why you're mad, even if you're not mad...

[עריכה] הרצועה השנייה - Breathe

השיר עצמו די שקט בטונים ובדינמיקה, ואורכו כ-3 דקות. Breathe הוא השיר הראשון באלבום עם מילים, ומתחיל מיד אחרי צרחות בשיר הקודם - Speak to Me, מה שבדרך כלל גורם לחיבור בין שתי הרצועות לאחת, וברדיו מושמעים שני השירים ביחד. קצב השיר זהה לדקות האחרונות בשיר Time (רצועה 4). השיר כולל אדם מבוגר שמדבר אל ילד קטן שרק נולד, ואומר לו לנשום (Breathe), ואז ממשיך באומרו שיקדיש את חייו לעבודה. למרות זאת, השיר בפירוש לא תומך בחיים של מאמץ חסר-טעם, אלא מבקר אותם (Dig that Hole, Forget the Sun).

[עריכה] הרצועה השלישית - On The Run

קטע אינסטרומנטלי שעוסק בפחד טיסות, ואף בפחד מהמוות, ומנוגן על ידי סינתיסייזר. בהופעות של Pulse, בסוף קטע זה, מטוס קטן טס מקצה אחד של האולם לקצה השני, ומתפוצץ. השיר נוצר בסינתיסייזר מסוג VCS3, צלילים שמוגברים במהלך השיר.

בסוף השיר ניתן לשמוע קול פיצוץ, שנחלש לאחר שניות ספורות... דבר שמוביל לצליל השעון ולפתיחת השיר הבא באלבום, Time.

לפני יציאת האלבום, כאשר בהופעות נוגנה הגרסה הראשונה של האלבום The Dark Side of The Moon, השיר On the Run הופיע כ-"The Travel Sequence", והוא לא נוגן במוזיקה אלקטרונית, אלא על ידי תופים, גיטרה ובאס. דיבורים בשיר: בדומה למוטיב החוזר בכל שירי האלבום, גם בשיר זה ניתן לשמוע דיבורים.

  • לאחר 00:27 שניות, ניתן לשמוע קול של אישה שמדברת ברמקול. קול זה הוא דימוי לקול בשדה התעופה, הקורא לנוסעים לעלות למטוס.
  • ב-01:54 ניתן לשמוע את רוג'ר ווטרס אומר: "!Live for today, gone tomorrow. That's me. Ha ha ha" (בתרגום חופשי: לחיות את היום, להעלם מחר. זה אני. חה חה חה.)

קבוצת הכדורסל מה-NBA, השיקגו בולס, משתמשים בשיר On the Run בתחילת המשחק להצגת השחקנים.

[עריכה] הרצועה הרביעית - Time

השיר היחידי באלבום, שבו קיבלו כל חברי הלהקה קרדיט על השיר. Time מוכר בתחילתו הארוכה עם צלצולי ותקתוקי שעונים, שהוקלטו כניסיון באולפן על ידי אלן פרסונס, לאו דווקא בשביל האלבום הזה. השיר מדבר על הזמן, ועל התופעה שבה הזמן נראה שעובר מהר ככל שמישהו מזדקן, מה שבדרך כלל מוביל לייאוש ועצב על פספוסי הזדמנויות בעבר. ביצוע השיר - השיר מתחיל עם תקתוקי שעונים שונים, שכל אחד מהם הוקלט בנפרד בחנות עתיקות, שאחריהם מגיע מעבר בעל אופי מסתורי, שבו תופי הרוטוטום של ניק מייסון בולטים במיוחד. את השיר שרים ריצ'רד רייט ודייוויד גילמור, ומילותיו מדברות על תחושתו של רוג'ר ווטרס בנוגע למוטיב הזמן האבוד והמרוץ של החיים שבסופו זקנה. סולו גיטרה וחזרה על השיר Breathe מביאים לסוף השיר.

השיר הוא השני באורכו באלבום, אחרי Us and Them, ומפורסם בסולו הגיטרה של גילמור אחרי הפזמון הראשון, שנחשב כאחד מהסולואים המוצלחים שלו.

[עריכה] הרצועה החמישית - The Great Gig in the Sky

קטע העוסק בפחד מהמוות ובדת. את השיר מבצעת קלייר טורי. את השיר הזה הלחין ריצ'רד רייט, שלו גם ניתן הקרדיט היחידי על השיר, דבר שגרם לקלייר טורי לתבוע את פינק פלויד, 30 שנה לאחר ההקלטות.

  • מידע כללי: השיר נכתב בתחילה כקטע אינסטרומנטלי בלבד. הוחלט להוסיף אליו קולות. לשם כך נבחרה הזמרת קלייר טורי. הקטע אותו היא שרה לא נכתב מראש אלא אולתר על-ידה בזמן ההקלטה, כשההכוונה היחידה שקיבלה הייתה לחשוב על טרגדיות, אסונות ומוות. כשיצאה מההקלטה לאחר שאילתרה את כל הקטע, היא הרגישה נבוכה מאוד ואף התנצלה בפני היוצרים על ההקלטה.
  • הדיבורים בשיר: גם בשיר זה, בדומה לשירים אחרים באלבום, ניתן לשמוע דיבורים בשיר שהוקלטו על ידי רוג'ר ווטרס במהלך ההקלטות.
  • And I am not frightened of dying. Any time will do; I don't mind. Why should I be frightened of dying? There's no reason for it—you've gotta go sometime (0:38)
  • I never said I was frightened of dying (3:33)

[עריכה] הרצועה השישית - Money

נחשב לאחד מהשירים הבולטים באלבום, והבאס ליין שמנוגן בו על ידי רוג'ר ווטרס הפך למוכר על ידי בסיסטים רבים. מאפיין מפורסם נוסף של השיר הן דגימות קול של קופה רושמת וצלצול מטבעות שפותחות את הרצועה ובהמשך משתלבות בקצב השיר. שיר זה מתאר את חולשת האדם לכסף, את התאווה שלו לכך וכמה שגורם זה נהפך כבר לכמעט מחלה בקרב האנושות. שיר זה כולל בתוכו מאפיינים רבים של הפינק פלויד: אפקטיים קוליים מיוחדים, סולואים של כלים מגוונים כגון הגיטרה והסקסופון, שינוי קצב תכופים, קצב שבור ומאפיינים מוזיקלים רבים נוספים.

השיר Money הוקלט כולו מחדש בשנת 1981 לאלבום האוסף A Collection of Great Dance Songs, בגלל בעיות של זכויות יוצרים עם חברת התקליטים. גילמור הקליט מחדש את השיר וביצע לבד את כל התפקידים בשיר: באס, גיטרה, תופים, קלידים, אך את החלק של הסקסופון ביצע דיק פרי, כמו בגרסה המקורית.

בסרט The Wall, בזמן השיר "The Happiest Days Of Our Lives", ישנה הפסקה קצרה במוזיקה ומתחילה סצנה בבית ספר - המורה של פינק לוקח לו את ספר השירים שלו ומלגלג עליו. המורה קורא בקול את מילות השיר שכתובות על הדף, ואלה בדיוק מילותיו של Money.

[עריכה] הרצועה השביעית - Us And Them

השיר הוא כמעט 8 דקות (7:48), ומכיל בתוכו שני קטעי סקסופון. כמו כן, גם בשיר זה ניתן לשמוע את אלמנט "הדיבורים" בשיר, שרוג'ר ווטרס הקליט במהלך הקלטות האלבום. בדמו של האלבום, שהוקלט ב-1972 (לפני יציאתו), נקרא השיר בגרסתו הראשונה - "The Violence Sequence". השיר מדבר על החברה, ועל הנטייה של אנשים לא להיות קשורים לאלה ששונים מהם. בנוסף, השיר הוא גם "מלחמה" בין רצון האזרחים, לבין רצון הממשלה שלהם. עוד פרשנות שקיימת, היא שהשיר מתאר את השקפת העולם של רוג'ר ווטרס שהושפע מכך שאביו מת במלחמת העולם השנייה.

[עריכה] הרצועה השמינית - Any Colour you Like

רצועה זו היא אינסטרומנטלית והיא מהווה המשך ישיר לרצועה הקודמת.

היצירה עצמה חסרת מילים, וכוללת צליל מסונתז ושירת סקאט. אורך היצירה הוא 3 דקות ו-25 שניות. הלהקה השתמשה באפקטים מתקדמים ביותר לתקופה ההיא, לקלידים ולגיטרה. הסינתיסייזר של חברת EMS חובר לסרט טייפ ארוך שחזר על עצמו בלופים, ובכך יצר את סולו הקלידים העולה והיורד. בשאר השיר השתמש דייוויד גילמור בשתי גיטרות עם אפקט UniVibe כדי ליצור את סולו הגיטרה ההרמוני. השיר גם ידוע בשמו Breathe - Second Reprise, שכן שתי הרצועות בעלות קצב דומה, וכן סוף Any Colour You Like דומה במקצת לפזמון השיר Breathe. השיר נקרא "חזרה שנייה", שכן החזרה הראשונה, המובהקת והברורה נמצאת בשיר Time.

שם השיר מגיע מהתשובה שאחד טכנאי הקול חזר עליה בקביעות: You Can Have it Any Colour You Like (תוכל לקבל את זה באיזה צבע שתרצה), שמתכתבת עם אימרה הידועה של הנרי פורד שתיארה את המודל טי: "אתה יכול לקבל אותה באיזה צבע שתרצה, כל עוד היא שחורה" - ובכך מחזקת את האלמנט האפל שמצוי בשמו של האלבום ובתכנים המורבידיים שהוא עוסק בהם.

[עריכה] הרצועה התשיעית - Brain Damage

מילות השיר: רוג'ר ווטרס הצהיר שהמילים על "האיש המשוגע", נכתבו על חברו ומנהיג הלהקה לשעבר - סיד בארט. השורה "And if the band you're in starts playing different tunes", מתייחסת לתקופה האחרונה של סיד בלהקה, שבה נגינתו שיקפה את מצבו הנפשי. לדוגמה, הוא החל לנגן שיר מסוים כשהלהקה הייתה מנגנת שיר אחר, והכל בזמן הופעה חיה. תופעות אלו קרו כשהוא כבר היה על סף קריסה נפשית.

[עריכה] הרצועה העשירית - Eclipse

השיר מהווה המשך ישיר של Brain Damage, ובדרך כלל שתי הרצועות מנוגנות אחת אחרי השנייה בזמן השמעתן. ליקוי החמה הוא ככל הנראה התייחסות לשיגעון. האלבום נחתם באותו אופן בו הוא מתחיל - צלילי פעימות לב. גם בשיר הזה יש התייחסות ללהקה המכוונת מהשיר brain damage במשפט everything under the sun is in tune (מתייחס למשפט and if the band ypu in starts playing diffrernt tunes).

[עריכה] נתונים מסחריים

התקליט מחזיק בשיא של הישארות רציפה במצעד מכירות האלבומים של מגזין Billboard - הוא נשאר במצעד 741 שבועות רצופים. התקליט כל-כך חשוב ומשפיע על כל מוזיקת הרוק מאז שעד היום הוא חוזר מדי פעם למצעדי הלהיטים. גירסה מחודשת בפורמט SACD שיצאה בשנת 2003, לרגל שלושים שנה לצאת האלבום, נכנסה אף היא למקום הראשון של מצעד Billboard. נכון לשנת 2004 התקליט בגירסאותיו השונות נמכר ביותר מ-35 מיליון עותקים.

[עריכה] גרסת כיסוי

בשנת 2005 הוציאו חברי הרכב הרגאיי, Easy Star All-Stars אלבום כיסוי מלא ל-The Dark Side of The Moon בשם Dub Side of The Moon (דאב הוא תת-סגנון של הרגאיי).

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ פרי מנגן בשירים "Money", "Us and Them" וב- "Shine on You Crazy Diamond" מתוך Wish You Were Here. נשכר על ידי דייוויד גילמור, ששיתף איתו פעולה בכמה מאלבומי הסולו שלו.


  David Gilmour Roger Waters פינק פלויד Richard Wright Nick Mason  
  דייוויד
גילמור
רוג'ר
ווטרס
  ריצ'רד
רייט
ניק
מייסון
 

The Piper at the Gates of Dawn | A Saucerful of Secrets | More | Ummagumma | Atom Heart Mother | Meddle | Obscured by Clouds | The Dark Side of the Moon | Wish You Were Here | Animals | The Wall | A Collection of Great Dance Songs | The Final Cut | Works | A Momentary Lapse of Reason | Delicate Sound of Thunder | Shine On | The Division Bell | Pulse | Zabriskie Point | The Wall Live | Echoes


ראו גם:
סיד בארט | אלן פרסונס
רוק מתקדם | רוק פסיכדלי