המסגד הגדול ברמלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המסגד הגדול (אל-ג'אמע אל-כביר) הוא מסגד עתיק אשר עדיין פעיל כיום בעיר רמלה.
בשנת 1260 נכבשה העיר רמלה בידי כוחותיו של השליט הממלוכי בייברס, הממלוכים המוסלמים הסבו את הכנסייה העתיקה שהייתה באתר המסגד דהיום, כמו גם רבות אחרות, למסגד.
[עריכה] המבנה המקורי
המבנה בנוי בסגנון בנייה צלבני קתולי, אורכו כ- 60 מטר ורוחבו כ- 20 מטר. הוא נבנה באמצע המאה ה-12 כקתדרלת יוחנן הקדוש במבנה בזיליקאי של אולם תווך עם שתי סיטראות בשילוב סגנון גותי. מבנה הכנסייה היה מבנה אורך שכיוונו ממערב למזרח, דלת הכניסה הראשית הייתה ממערב ובצד המזרחי נבנה "אפסיס" שבו היה מזבח הכנסייה, בצדדים הדרומי והצפוני היו 2 שורות של 8 עמודים עליהם הוצבו כותרות צלבניות התומכות בגג קימרוני. במפלס העליון של האולם נבנו שני טורים של 14 חלונות, דרכם חדר האור לכנסייה, מעל לחלונות נבנו כרכובי אבן.
[עריכה] תוספות ממלוכיות
החצר הפתוחה, ה"מינרט" (צריח ממנו קורא המואזין), הפתח הצפוני, "מינבר" - דוכן תפילה שעליו עומד הדרשן בדרום האולם, "מחרב" - גומחת תפילה המצביעה על כיוון התפילה דרומה למכה, מעל המשקופים הצפוניים החדשים נקבעו 2 כתובות המפארות את הסולטן בייברס מהשנים 666 ו692 להיג'רה (1268 ו1298 לספירת הנוצרים).
בחצר המסגד ישנו מבנה עם כיפה אשר לפי האמונה המוסלמית העממית הוא קברו של שיהאב-א-דין, קצין בכיר בצבא צלאח א דין שנהרג בקרב קרני חיטין.
[עריכה] מחוץ למסגד
בפינה המערבית נראה שער הכניסה הצלבני עם 3 קשתות ו3 עמודים כסמל לשילוש הקדוש, מעל השער כתובת ממלוכית משנת 1314 המציינת את שיקום הצריח האדום של המבנה. ליד השער הצלבני ישנו שער ממלוכי.

