משתמש:Roniva
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
[עריכה] תולדות חיי ( האפשריים ) מחווה למשתמש:נמרוד קמר
נולדתי בקטמון הישנה בירושלים לאימי חיותה – המורה הראשונה של בית חינוך "עמיחי", ולאבי מנחם, מנהל סניף בנק הלוואה וחסכון ברחוב קינג ג'ורג'.
למדתי תיכון בגימנסיה רחביה ג' ( בהנהלתו של גדליה שכטר האגדי ) ולימודי פסנתר אחרי הצהריים בקונסרבטוריון רובין אצל רימונה פוקס, ( חוקרת מוזיקה, יקירת ירושלים, יו"ר אגודת מוזיקה ישראל-בריטניה ).
התגייסתי לחיל האוויר עם קריאתו של עזר וייצמן "הטובים לטיס", שירתתי בטייסת 961 תחת פיקודו של איציק שביט "צייד הפאנטומים" מתל נוף, קיבלתי צל"ש על הפלת 2 מיגים סוריים והתקדמתי במסלול החייל עד שקיבלתי פיקוד על טייסת "האנפה".
במהלך השירות הצבאי למדתי כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטה העברית ( אצל פרופסור אברהם גרונדמן המנוח ), נשלחתי לקורס פו"מ והשתחררתי מהצבא בדרגת אל"מ.
לאחר השחרור נסעתי ללמוד משפטים באוניברסיטת ייל בארצות הברית, סיימתי תואר שני ושלישי. עבודת הדוקטורט שלי על "זכויות הקנין הרוחני ביחידות דיסציפלינאריות של מודלים כלכליים" זכתה בפרס האקדמיה למדעים של ניו-יורק. במקביל קיבלתי הצעה לשמש כמרצה לכלכלה ומשפטים באוניברסיטת ברוקדייל.
התחתנתי עם הסטאז'רית שלי, גלוריה ברינסקי, ביתו של סנטור יהודי מאיידהו, והוא סידר לי ג'וב במשרד הפרקליטים הגדול בוושינגטון – "בראון, קול, מינסטר הרווי".
שימשתי ראש הדסק לענינים כלכליים במשרד ולאחר 5 שנים פרשתי.
נכנסתי לעסקי הייטק והקמתי את d.a.win שייצרה את הפורמטים הראשונים לדיסקים דו-צידיים לראשי לייזר, ופיתחה את האפליקאציות הקוונטיות הראשונות בשפת הג'אווה. הנפקתי את החברה בוול-סטריט, רכשתי בנק להשקעות והקמתי קרן-הון-סיכון אשר היוו כולם את הבסיס לקונצרן h.a.r.t.a international ltd. . הקונצרן גייס הון בבורסה של טוקיו ופתח 39 סניפים באסיה וברחבי אירופה.
לפני שנתיים עזבתי הכל ועשיתי עלייה.
מאז אני מוכר פיצוחים וממתקים בשוק מחנה-יהודה. הבאסטה המשולשת על יד החמוצים של מואיז בפינת רחוב אגריפס.
[עריכה] וזאת התרומה
אשר תרמתי בויקיפדיה העברית
בערכים מוחלטים
- איגוד האינטרנט הישראלי - כי הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון.
- איוו פוגורליץ' - כי מה שהוא עושה לרחמנינוב אף פסנתרן לא יכול.
- אלכס וייס – בגלל חוזה לך ברח.
- אלכסנדר תמיר - בגלל המרק המצויין שאכלתי אצלו.
- אני אוהב אותך - כי רק לאחרונה אמרתי זאת שוב.
- ארשת – לחיי החלוצים ופורצי הדרך.
- אשר ידלין - כי הוא חלק מהשקיעה.
- בוב ארויו – כי הוא חלק מהפריחה.
- בית דין של מעלה – כי הוא דן אותי לחיי העולם הזה.
- בית הלוחם – מתוך אחוות לוחמים.
- בית סוהר מעשיהו – כי חובה לבקר ולהפנים. ( "סנוב אחד...במעשיהו כבר היית ?" )
- בנק הדואר - בגלל החזון של המנכ"ל.
- בתי אונגרין – כי גם לנו מגיעה שמורת טבע.
- גבעת שאול – בגלל הריח של מאפיות ברמן ואנג'ל, הנישא באוויר עד גינות סחרוב.
- גיבוש – זה הסטייל החדש.
- גילוי נאות – כי הוא כבר דהה מרוב שימוש.
- דו"ח רווח והפסד – כי לא כולם משתמשים בו, וחבל.
- דירה – כי זה משהו שאני שוטף כל יום שישי.
- דמי מפתח – כי זו הוכחה שיש יצירתיות בסיבוך ענינים.
- העולם התחתון - כמה מידידי הטובים שם.
- העיניים של המדינה – מחווה לבני מסס.
- הצהרת הון – מחווה לאח הגדול.
- הרצל אביטן – אחרי מות קדושים תהיו.
- הרב שלמה קרליבך - כבש אותי.
- ולדימיר הורוביץ – בגלל טוסקניני.
- זואופיליה – כי אף אחד לא מוכן להתמודד עם זה.
- זמר של להיט אחד - כי יש כמה שמתמודדים עם זה.
- חוזה לך ברח – בגלל אלכס וייס.
- חזנות – ענין של נוסטלגיה ודמעות.
- חמדת ימים – כי יש גם אי בודד ביבשה לשם אפשר לברוח.
- חנות עודפים - הייתי גרופי שלה.
- חשבונאות – כי גם זו דרך להתמודד בחיים.
- טובת הילד – כי יותר מידי אנשים חושבים שהם יודעים על כך.
- ילד שמנת – כי לא הייתי כזה.
- כלבוטק – בגלל החומוס והקוליפורמים, ודניאל פאר.
- כרטיס ביקור – בגלל הסיפור על כ"ב.
- להיט - בראש
- להיטון – בגלל הביטלס ואריק אינשטיין והוודסטוק.
- מדחן – כי זוהי תרומתנו למשכורת של ראש העיר וסגניו.
- מוניטין - בגלל העיסוק האינטסיבי שלי בו.
- מוניטין (ירחון) - קינה למגזינים מנייר כרומו.
- מחברת - נוסטלגיה אמיתית.
- מי שברך – מי יודע, אולי זה יעזור.
- מים אחרונים – וגם זה לא יזיק.
- מכולת – לזכרה של גברת צוקרמן.
- מכונת כתיבה – לזכר התקתוק היצירתי.
- מלח הארץ – כי אני מביט לפעמים בראי.
- מנהל חשבונות – כי גם זו דרך חיים.
- מסורתיים - אולי פעם אהיה.
- מסע אלונקות – כי עוד נשתמש בו עוד הרבה שנים.
- מרגלית הר שפי – בגלל הקסם הקר ובגלל צמתה הנופלת על כתפה.
- מתיחה – כי זה הדבר הרציני הכי מצחיק.
- נוצרים התומכים בציונות – להוכיח שהעולם לא תמיד נגדנו.
- נחמן פרקש – בגלל סימפטיה לנרדפים.
- עיקול – כי הוא קשה לעיכול.
- עמוס אוריון - לכבוד הנאמר בפרקי אבות: "על דאטפת אטפוך, וכל מטיפייך יטופון".
- ערס – למה מה קרה ? אסור לכתוב עליו ? יאללה...יאללה...
- פופוליטיקה – כי אני לא הפרעתי להם והם הפריעו לי.
- פרשת ידלין – בגלל שקיעת האלים.
- פשטידה – מחווה לקוגעל.
- צ'אפחה - "כי סה משהו מאד אזיאתי" אמר לי חברי פרנץ הוכהוט.
- צד שלישי – כי תמיד חייב אחד כזה להידחף בין שני צדדים.
- צדקה – כי פסה החמלה מהארץ.
- קיוסק – מחווה לגולדברג מהגלידה.
- קונצרט מוסבר - חוויה לאניני טעם.
- קלרה שומן – מחווה לאשה האולטימטיבית שכבר לא מוצאים בימינו.
- קמצא ובר קמצא – בגלל המשל והנמשל.
- קרן התרבות אמריקה ישראל - מים שקטים שחודרים עמוק.
- רדיו רמאללה - בגלל סוהא או ליילה או איך שקראו לה.
- רוצח שכיר - התחלתי להיות אבל לא שילמו טוב אז עזבתי.
- רוצח שכיר - מדריך שימושי לקבלן עצמאי - מוכר כהוצאה למס הכנסה.
- רחוב בר אילן – בגלל הפער בין הרחוב לבין מי שהוא קרוי על שמו.
- שוּק – לחיי המשוררת נעמי שמר ו"רק היום בזול ומחרתיים על הסכין".
- שוק בצלאל – לזכר מכנסי הברמודה הראשונות שלי.
- שוק הפשפשים ביפו – לזכר הידית הראשונה לאמבטיה שלי.
- שירים ושערים – מחווה למהלך הספקטקולרי.
- שכונת בורוכוב - בגלל הפועל רמת גן ה-א-י-מ-פ-ר-י-ה.
- שכר – לקראת המיפגש הצפוי לי בבית הדין לעבודה.
- שלום זכר – זכרון אישי רחוק ועמום מיום הולדתי.
- תדמית – כי זה לא מה שאנחנו חושבים.
- תחקיר – כי החוקר של היום הוא הנחקר של מחר.
- תלוש משכורת – כי זה נייר מרתק וחומר קריאה מאלף.
- תסכית רדיו - סתם...נעים להיזכר.
- תרבות דיגיטלית – מי שהגיע לכאן, סימן שגם הוא חלק ממנו.
- תרגילי סדר – כי צריך לדבר על טראומות.
לא בדיוק אבל בערך
פה ושם הייתי מעורב עד צוואר בערכים הבאים
איחוד רשויות מקומיות – כי זה מעצבן שזה לא. אלנה בשקירובה – בגלל הטלנובלה המוזיקלית. גלן גולד – חיבה אישית למי שהוא גאון ושגעון. מוזיקה – כדי שסוף סוף גם לערך הזה תהיה אוברטורה ראויה. מלאי – בגלל התחזוקה השוטפת. מעילה - סתם לא יפה. מקטרת – כי אני לא יכול לכתוב ערכים בלעדיה. משכנתא – כי סוף סוף השתחררתי ממנה. פוליסה - הכי הרבה אותיות קטנות בחוברת אחת. פסנתר – מישהו שכתב את הערך, לא שם לב לדוושות. שלמה לוי – כי מי עוד מבקיע היום גולים במספרת ?
ערכים שרציתי לכתוב
- הבל הבלים הכל הבל
- אין חדש תחת השמש
- דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת
- כלב חי טוב מאריה מת
- מתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש
אין מצב שאכתוב אותם, וחבל. חבל שיש לשלמה המלך זכויות יוצרים עליהם.

