יהדות איראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות איראן היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה. בעבר נקראו יהודי איראן יהודי פרס שכן בעבר הייתה איראן לב האימפריה הפרסית.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] העת העתיקה

לפי המקרא, היהודים הראשונים שהגיעו לאזור פרס היו חלק מבני עשרת השבטים שהוגלו לשם על ידי האשורים, לאחר חורבן ממלכת ישראל בשנת 772 לפנה"ס. גורלם של יהודים אלה אינו ידוע עד ימינו.

בשנת 586 לפנה"ס, לאחר חורבן ממלכת יהודה, גל חדש של יהודים הוגלה לאזור פרס על ידי צבאות בבל. נראה, לפי המסורת היהודית, שהיהודים הקימו קהילות חזקות. דוגמה לכך ניתן למצוא במסורת שאיספהאן נקראה בעבר "יהודייה" ושהיא הוקמה על ידי גולי יהודה. אסמכתה נוספת לכך ניתן למצוא בתיאור של מגילת אסתר, שלפיו התקיימה בפרספוליס (שושן הבירה) קהילה יהודית שנהנתה משוויון זכויות. שינוי דרמטי במצבם של היהודים קרה בשנת 538 לפנה"ס כאשר התיר כורש מלך פרס ליהודים לחזור למולדתם. גם לאחר שיבת ציון נשארה קהילה יהודית בפרס.

בין השנים 459 ו-484 לספירה נערכו פרעות רבות ביהודי איראן בעת שלטונו של המלך פירוז.

[עריכה] תחת השלטון המוסלמי

לאחר הכיבוש המוסלמיערבי בשנת 636, חלה הרעה במצבה של הקהילה. בתקופה זו נודעה לקראים השפעה על הקהילה לאורך תקופה ארוכה. במאה השמינית הופיע בקרב יהודי פרס משיח שקר, החייט אבו עיסא מאספהאן, שניסה לדחוק ביהודים להצטייד בנשק ולמרוד בערבים המוסלמים. בסופו של דבר המרד יצא אל הפועל, אולם הוא נכשל כישלון חרוץ והיהודים סבלו רבות בעקבותיו.

החל משנת 1100 החלו יהודים מאיראן להקים קהילות יהודיות לאורך נתיבי הסחר לסין והמזרח הרחוק. בין השנים 1221 ו-1258 נכבש אזור איראן המודרנית על ידי האימפריה המונגולית. תחת שלטון המונגולים השתפר מצב היהודים, וחלקם הגיעו לעמדות בכירות בשלטון המקומי.

בין השנים 1501 ל-1736 הורע מצב היהודים באיראן לאחר שהשושלת הסאפאווית השתלטה על איראן, השליטה את הזרם השיעי כדת המדינה, ועודדה פרעות אלימות בקרב האוכלוסייה היהודית.

[עריכה] יהודי משהד

ערך מורחב – אנוסי משהד

בשנת 1747 התיישבו היהודים הראשונים בעיר הקדושה משהד. חמישים שנה לאחר מכן נחרבה קהילת תבריז. בשנת 1839 החל תהליך שבו מאסלמים בכוח את יהודי משהד - רבים נרצחו ונפצעו בפרעות שנלוו לכך. היהודים במשהד שמרו על יהדותם בסתר עד שנות ה-30 של המאה ה-20.

[עריכה] העת החדשה

בערך באמצע המאה ה-19 החלו יהודי אירופה להתעניין בגורל אחיהם באיראן, וביקשו מנאצר א-דין לשפר את מצב היהודים. בשנת 1884 התבצע טבח אכזרי ביהודי בארפורוש. בערך באותה התקופה החלה הגירה יהודית מאיראן לארץ ישראל, בערך בשנת 1884, במקביל לעלייה הראשונה מאירופה ולעליית אעלה בתמר מתימן. עם השנים, לקראת סוף המאה ה-19, השתפר מצב היהודים במדינה, והם החלו לקבל זכויות בדרכם לאמנציפציה. בשנת 1898 נפתח בטהראן בית הספר של "כל ישראל חברים".


[עריכה] במאה ה-20

לאחר עליית שושלת המלוכה האחרונה בפרס (ראו ערך שושלת פהלווי) זכו יהודי איראן לאמנציפציה מלאה. בתחילת המאה ה-20 החלו יהודי איראן להתעניין בציונות ואף פורסמו מספר ספרים ציוניים בפרסית. ערב הקמת המדינה היו בארץ ישראל כ-20,000 יהודים מאיראן וכ-100,000 יהודים באיראן. עד לשנת 1968 עלו ארצה כ-70,000 מיהודי איראן, מתוכם כ-10,000 יהודים חוזרים לאיראן. על קיום הקהילה היהודית באיראן מאז המהפכה האיסלמית ועלייתו לשלטון של חומייני. עד לשנת 1990 נמלטו משטחי איראן כ-55,000 יהודים, כ-30,000 יהודים לארצות הברית, כ-20,000 לארץ ישראל וכ-5,000 לאירופה. באיראן של שנת 1990 נותרו רק כ-25,000 יהודים.

כיום יש באיראן כ-20,400 יהודים.

[עריכה] יחסי ישראל-איראן והשפעתם על הקהילה היהודית

ערך מורחב – יחסי ישראל איראן

למרות שאיראן התנגדה להקמת מדינת ישראל, נרקמו בין שתי המדינות יחסים טובים לא-רשמיים. לאחר מלחמת ששת הימים ב1967 הוזרם בעזרת קצא"א (קו צינור הנפט אילת-אשקלון) נפט איראני רב לשוקי אירופה. באיראן גם פעלו חברות בנייה ישראליות. לאחר עליית חומייני לשלטון והצהרתו שהוא תומך בחיזבאללה ותומך בכיבוש ירושלים מידי הציונים, נותקו היחסים בין שתי המדינות וסכנה כיום מרחפת על היהודים שם.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • חיים סעדון (עורך), איראן, בסדרת "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים", הוצאת משרד החינוך ומכון בן צבי, 2006.
שפות אחרות