ספקטרוסקופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
עקרון פעולה של ספקטרוסקופ
הגדל
עקרון פעולה של ספקטרוסקופ

ספקטרוסקופ (בעברית - מד-תחֲזית) הוא מכשיר אופטי לצפיה בספקטרום קרינה של גופים. בהתאם לספקטרום הקרינה ניתן לזהות את היסודות הכלולים בגופים הנצפים.

תוכן עניינים

[עריכה] דרך פעולת הספקטרוסקופ

חלקיו העיקריים של הספקטרוסקופ הם מנסרה ומסך. קרני אור הנכנסים לספקטרוסקופ נשברים במנסרה והשבירה מוצגת על המסך, כספקטרום רציף של צבעים, בדומה לזה הנראה בקשת בענן. בניסויים עם ספקטרוסקופ אנו מחפשים את הקוים השחורים שעל המסך לצורך אנליזה ספקטרוגרפית.

[עריכה] היסטוריה

בתקופתו של ניוטון היה נהוג להניח שספקטרום הקרינה של השמש רציף לחלוטין (כלומר האור שפולטת השמש מכיל בתוכו את כל מגוון האור הנראה האפשרי. מאוחר יותר גילה המדען הגרמני יוזף פראונהופר כי יש "פסים שחורים" בספקטרום הפליטה של השמש. את התופעה הסביר המדען הגרמני גוסטב קירכהוף. תגליתו הייתה כי כל יסוד במצב צבירה גזי בולע גלי אור באורך זהה לאלה שהוא פולט.

על פי תורת הגלים, כל צבע הוא אור באורך גל מסוים בטווח האורכים של האור הנראה. כאשר גילו את העקרון המוזכר לעיל, בדקו לגבי כל יסוד את ספקטרום הפליטה שלו. מדידות אלה מאפשרות לנו עד היום זיהוי הרכב כימי של גופים שונים. הגוף הראשון עליו הפעילו את הספקטרוסקופ היה השמש. בניסויים התגלה בשמש חומר בעל ספקטרום פליטה שלא היה מוכר בכדור הארץ. כך גילו יסוד חדש בלי לראות אותו, וקראו לו הליום על שם אל השמש היווני הליוס.

[עריכה] מושגים בקצרה

  • ספקטרום - מגוון אורכי גל. שמש פולטת גלי אור בכל טווח האור הנראה ועוד טווחים נוספים
  • שבירת אור - כאשר קרני אור מגיעים לחומר אחר, הם משנים את כיוונם בהתאם לתדירות הגל. לכן כל המרכיבים של אור השמש מתפצלים לכיוונים שונים כאשר עובקים דרך טיפות מים שבעננים(קשת) או מנסרה(ספקטרומטר)

[עריכה] ראו גם