ממשלת ישראל העשרים ושבע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כנסות וממשלות ישראל |
מועצת המדינה הזמנית
|
| פורטל - הממשל בישראל |
ממשלת ישראל העשרים ושבע בראשות בנימין נתניהו הושבעה ב-18 ביוני 1996, וסיימה כהונתה ב-6 ביוני 1999.
תוכן עניינים |
[עריכה] הממשלה ה-27 והכנסת ה-14
[עריכה] תוצאות הבחירות לכנסת ה-14 ולראשות הממשלה
תוצאות הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה:
- מפלגת העבודה- 34 מנדטים
- הליכוד-גשר-צומת- 32 מנדטים
- ש"ס- 10 מנדטים
- המפד"ל- 9 מנדטים
- מרצ- 9 מנדטים
- ישראל בעלייה- 7 מנדטים
- חד"ש-בל"ד- 5 מנדטים
- יהדות התורה- 4 מנדטים
- הדרך השלישית- 4 מנדטים
- רע"מ- 4 מנדטים
- מולדת- 2 מנדטים
- בנימין נתניהו- 50.5%
- שמעון פרס- 49.50%
[עריכה] קואליציה
שותפות הקואליציה בממשלה ה-27 היו: הליכוד-גשר-צומת, ש"ס, המפד"ל, ישראל בעלייה, יהדות התורה והדרך השלישית. מולדת תמכה מן האופוזיציה.
[עריכה] אירועים ומדיניות בכהונת הממשלה
[עריכה] אירועים מרכזיים
- הסכם חברון- הסכם שחתמה ישראל עם הרשות הפלסטינית, בעניין העיר חברון. ההסכם אושר בכנסת ב-16 בינואר 1997, ח' שבט תשנ"ז, ברוב של 87 בעד, 17 נגד ונמנע אחד. ההסכם נחתם ב-15 בינואר.
- מזכר וואי- מעין הסכם שחתמה ישראל בנוגע להסכם חברון (בדומה להסכם קהיר והסכמי אוסלו). ההסכם אושר בכנסת ב-17 בנובמבר 1998, כ"ח בחשון תשנ"ט ברוב של 75 בעד, 19 נגד ותשעה נמנעים, ונחתם ב-23 באוקטובר 1998 בוושינגטון.
- פרשת בר-און חברון- פרשה שבה "נמכרה" למעשה משרת היועץ המשפטי לממשלה לעו"ד צעיר מירושלים בשם רוני בר-און (לימים חבר כנסת ושר הפנים של מדינת ישראל), בתמורה שש"ס תצביע בעד הסכם חברון בממשלה. הסיבה: היועץ בראון יסגור את הפרשות בהן מעורב ח"כ אריה דרעי, מנהיג ש"ס. התרמית נחשפה ובראון מונה ליועץ המשפטי והתפטר כעבור זמן קצר מאוד. בפרשה נחקרו רה"מ נתניהו, שר המשפטים צחי הנגבי, ח"כ דרעי, מנכ"ל משרד רה"מ אביגדור ליברמן ונוספים.
- בחירתם של הנשיא עזר ויצמן לכהונה שנייה ובחירת מבקר המדינה אליעזר גולדברג.
[עריכה] מדיניות כלכלית
אולי מפני שהחרדים ישבו בממשלה ואולי בגלל התחלפות שרי האוצר הרבים, לא הצליח רה"מ נתניהו להעביר את משנתו הכלכלית הקפיטליסטית היטב. לעומת קודמותיה, ממשלה זו השקיעה בהתנחלויות ובתקציבי הדתות. כן הושקעו כספים ברווחה (ובעיקר בקצבאות הילדים) והיו ניסיונות לעשות הפרטות בחברות הממשלתיות (כאשר לא כל הניסיונות הצליחו). משרד האוצר ניהל מדיניות של ריסון תקציבי ובנק ישראל ניהל מדיניות של ריבית גבוהה.
[עריכה] סיום כהונת הממשלה
[עריכה] התפוררות הקואליציה
כבר באביב 1998 הממשלה החלה להתפורר, כאשר היחסים בין דוד לוי מנהיג גשר ורה"מ נתניהו התערערו וגשר פרשה מהממשלה והסיעה המשותפת. אח"כ פרשה צומת בראשות רפאל איתן מהממשלה והסיעה. זאב בנימין בגין פרש יחד עם חברים נוספים מהליכוד להקמת חרות - התנועה הלאומית. אח"כ הכריז ראש עיריית תל אביב דאז, רוני מילוא, על הקמת מפלגה חדשה (שהוקפאה בפועל עד הבחירות).
[עריכה] תקציב המדינה והחוק לפיזור הכנסת
ניסיונותיו של רה"מ נתניהו לגייס רוב לתקציב המדינה 1999 כשלו, וזאת בגלל ש:
- ש"ס סירבה מטעמים חברתיים.
- מולדת הסכימה בתנאי שנתניהו יקרע את הסכם חברון מעל בימת הכנסת ויבטל את הסכמי אוסלו (מה שלא קרה, ולכן מולדת לא תמכה).
- הדרך השלישית הייתה בשלבי התפוררות.
- יהדות התורה סירבה מטעמים חברתיים.
- ישראל בעלייה סירבה בשל הפרת הבטחותיו של רה"מ נתניהו למנהיג המפלגה, נתן שרנסקי.
המפד"ל הייתה היחידה שהסכימה.
כאשר היה רוב של פחות מ-40 ח"כים לתקציב, נתניהו החליט כי אין כבר טעם ומשנכח כי מצב הקואליציה קשה, פוזרה הכנסת.
[עריכה] הרכב הממשלה
- ראש הממשלה: בנימין נתניהו (18.06.96-07.06.99)
- סגני ראש הממשלה: דוד לוי (18.06.96-06.01.98), זבולון המר (18.06.96-20.01.98), רפאל איתן (18.06.96-06.07.99), משה קצב (18.06.96-06.07.99)
- שר הביטחון: יצחק מרדכי (18.06.96-25.01.99), משה ארנס (27.01.99-06.07.99)
- שר האוצר: דן מרידור (18.06.96-20.06.97), בנימין נתניהו (20.06.97-09.07.97; 18.12.98-23.02.99), יעקב נאמן (09.07.97-18.12.98), מאיר שטרית (23.02.99-06.07.99)
- שר החוץ: דוד לוי (18.06.96-06.01.98), אריאל שרון (06.01.98-06.07.99)
- שר המשפטים: יעקב נאמן (18.06.96-10.08.96), בנימין נתניהו (10.08.96-04.09.96), צחי הנגבי (04.09.96-06.07.99)
- השר לביטחון פנים: אביגדור קהלני (18.06.96-06.07.99)
- שר החינוך התרבות והספורט: זבולון המר (18.06.96-20.01.98), יצחק לוי (25.02.98-06.07.99(
- שר הפנים: אליהו סוויסה (18.06.96-06.07.99)
- שר העבודה והרווחה: אליהו ישי (18.06.96-06.07.96)
- שר הבריאות: צחי הנגבי (18.06.96-12.11.96), יהושע מצא (12.11.96-06.07.99)
- שר האנרגיה והתשתיות: יצחק לוי (18.06.96-08.07.96)
- שר התשתיות הלאומיות: אריאל שרון (08.07.96-06.07.99)
- שרת התקשורת: לימור לבנת (18.06.96-06.07.99)
- שר התחבורה: יצחק לוי (18.06.96-25.02.98), שאול יהלום (25.02.98-06.07.99)
- שר התיירות: משה קצב (18.06.96-06.07.99)
- שר התעשייה והמסחר: נתן שרנסקי (18.06.96-06.07.99)
- שר החקלאות ופיתוח הכפר: רפאל איתן (18.06.96-06.07.99)
- שר לקליטת עלייה: יואל אדלשטיין (18.06.96-06.07.99)
- שר השיכון: בנימין נתניהו (18.06.96-06.07.99)
- שר המדע: זאב בנימין בגין (18.06.96-16.01.97), בנימין נתניהו (16.01.97-09.07.97)
- שר המדע והטכנולוגיה: מיכאל איתן (09.07.97-13.07.98), סילבן שלום (13.07.98-06.07.99)
- שר לענייני דתות: בנימין נתניהו (18.06.96-07.08.96; 12.08.97-22.08.97; 20.01.98-25.01.98), אליהו סוויסה (07.08.96-12.08.97; 13.09.98-06.07.99), זבולון המר (22.08.97-20.01.98), יצחק לוי (25.01.98-13.09.98)
- שר לאיכות הסביבה: רפאל איתן (18.06.96-06.07.99)
- שר הממונה על המגזר הערבי: משה קצב (18.06.96-06.07.99)
- שר בלי תיק: שאול עמור (20.01.99-18.06.96)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ממשלת ישראל העשרים ושבע - באתר של משרד ראש הממשלה
- ממשלת ישראל העשרים ושבע - באתר הכנסת
| הקודם: 1996-1995 ממשלת ישראל העשרים ושש |
ממשלת ישראל העשרים ושבע | הבא: 2001-1999 ממשלת ישראל העשרים ושמונה |

