אנטולי טימושיוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
אנטולי טימושיוק
מידע אישי
שם מלא אנטולי אלקסנדרוביץ' טימושיוק
תאריך לידה 30 במארץ 1979
מקום לידה לוצק, אוקראינה
גובה 1.81 מטרים
כינוי טימוחה
תפקיד קשר (כדורגל)
מידע על המועדון
מועדון נוכחי שחטיור דוניצק
מספר 4
מועדוני נוער
וולין לוצק
מועדונים מקצועיים
1995-1997
1997-
וולין לוצק
שחטיור דוניצק

נבחרת לאומית**

2000- אוקראינה 64 (1)

** המידע על מספר ההופעות (השערים) בנבחרת
נכון לתאריך 11 באוקטובר 2006


אנטולי אלכסנדרוביץ' טימושיוק (נולד ב-30 במרץ 1979 בלוצק , אוקראינה) הוא כדורגלן אוקראיני.

נכון לשנת 2006, טימושיוק משמש כקפטן קבוצת הכדורגל שחטיור דונצק ומשחק בנבחרת אוקראינה.

[עריכה] ביוגרפיה וקריירה ספורטיבית

אנטולי טימושיוק נולד בוולין עיר קטנה באזור העיר לוצק. אנטולי חי עם אביו אלכסנדר , אמו נדז'דה , ואחותו נינה המבוגרת ממנו ב 3 שנים. למד ביחד בבית ספר לספורט. נינה שיחקה בקבוצה בקייב והייתה שחקנית מצוינת ואף שימשה כקפטן נבחרת הנערות , אבל בגלל פציעה נאלצה לפרוש מהספורט. וזה לא כל הספורטאים במשפחה , גם בעלה של אחותו שחקן כדורסל ומשחק בליגה הבכירה.

בגיל 9 ראה טימושיוק ילדים משחקים משחק חדש שנקראה כדורגל , הוא מאוד יתלהב מהמשחק. את הנצחון הראשון וגם את ההפסד הראשון השיג אנטולי לא על המגרש אלא בבית כאשר נהג לשחק אם אביו (הם שיחקו עד אשר אמו הייתה זורקת לעברם מבט כועס על ששברו חלון או מראה). לנצח את אביו היה קשה כי הוא גם היה כדורגלן אומנם לא מקצועי אבל שיחק טוב. כנראה שהגנים עברו בתורשה וכדורגל הפך להיות מאוד חשוב בחייו של אנטולי. הוא אומר שהיותו שחקן כדורגל הוא חייב בגדול לאביו , מה שהוא לא הצליח לעשות הם עשו ביחד , כי הוא עזר לו בכל בדרך להיות כדורגלן מקצועי.

משפחת טימושיוק ניהלה משק קטן ובגלל זה לא היה זמן פנוי אבל אנטולי נהג לברוח לכמה זמן ולשחק כדורגל , הם שיחקו שכונה נגד שכונה, עיר נגד עיר, רחוב נגד רחוב.

אך הגיע הרגע שהמשפחה נאלצה לפנות את האדמה - בגלל שהמקום היה מאוד קרוב למפעל המיסב. הבית נהרס והמשפחה עברה לדירה של 3 חדרים באזור יוקרתי יותר ששם עד עכשיו גרים ההורים טימושיוק.

כדורגל רשמית התחיל בבית ספר הספורטיבי לילדים. בגיל 6 התחיל ללכת לאימונים למאמנו הראשון ולדימיר באיסרוביץ' ושיחק תחתיו 8 שנים. אם קבוצת הילדים הם התחילו לשחק בטורנירים של האזור , באחד הטורנירים לקחו אותו ל קייב לפניימית ספורט. שם קרו מקרים שהמאמן הרכיב את אנטולי בהרכב , כאשר שיחקו בו ילדים שהיו בכמה שנים מבוגרים ממנו. הוא שיחק 5-10 דקות בערך , בשביל שהילדים המבוגרים יותר לא "יהרגו אותו". (אצל ילדים פער של 5 שנים זה די הרבה).

אחרי זה עבר לבית ספר רגיל ושם למד עד סיום לימודיו. עד היום אומר טימושיוק : "אם החיים שלי יגבילו אותי לגודל הכדור , שום דבר טוב לא יצא מזה". בגלל מה שהוא חושב סיים אנטולי אוניברסיטה ויצא אם תואר ראשון ב "ספורט אולימפי ומקצועי" ,הוא מתכנן להמשיך ללמוד ואם הזמן להגיע ולייסם את מה שלמד.

אחרי הפנימייה בקייב המליצו לו לחזור ללוצק. בהתחלה הוא רצה כמובן לשחק ב דינמו קייב , וזה בגלל שהיה המועדון היחיד שידע או שמע עליו. מתי שהיה צריך להחליט איפה שלחק בחר אנטולי בקבוצת וולין לוצק , אל אף שרצו אותו מועדונים אחרים, הבחירה הייתה בגלל שרצה לשחק קרוב לבית. הוא לא יכל לחלום על הופעת בכורה יותר מוצלחת. במשחקו הראשון בהפסד 1-0 לקבוצתו נכנס כמחליף כבש את גול השיוויון ובישל את גול הנצחון במשחק.

אחרי זה קיבל הצעות מצ'רנומוריטס אודסה מטירול מאוסטריה. החליט על מועדון בחו"ל והגיע לטירול. אך שם הסוכנים שלו לא הגיעו להסכמה כספית והוא חזר לאוקראינה , באותו רגע צ'רנומוריטס הייתה אופציה טובה אך אנטולי שאף לרמה יותר גבוהה , למועדון אם אמביציה ואם הרבה תוכניות , למועדון שבו אפשר לעלות ולהגיע לרמות גבוהות בקריירה וכך הוא הגיע לשחטיור. בהתחלה שיחק כחלוץ ואז התייצב בעמדת הקשר.

טימושיוק תמיד חלם לשחק בעד הנבחרת , אבל זה תמיד נראה משהו חלומי , בגדר פנטזיה.

אבל כדורגל זה לא רק פנטזיה ושימחה, יש גם רגעים כאשר האי צדק מכה ישר לתוך הלב. היה מקרה אחד. נבחרת הנערים הגיע לטורניר ב איטליה ,סיציליה. במשחק אוקראינה - תורכיה , מתקרב עליו השחקן התורכי ובכוונה מכה בו, טמושיוק רק הזיז אותו אך השופט לא ראה מה קרה , רץ לעברו והוציא אותו בכרטיס אדום. המאמן של הנבחרת , לוצנקו , התחיל לצעוק עליו מול השחקנים (נערים). אנטולי הרגיש שהוא הפך לאויב המדינה. המאמן צעק עליו , לא נתן לו להכנס לכינוס הנבחרת , ולא לאימונים. גם בכי לא היה עוזר. "איך יכולתי להיות אויב , אם הייתי רק בן 15?" חשב טימושיוק. כאשר הגיע הביתה ראה ידיעה של עוזר מאמן הנבחרת : "היה לנו שחקן פסיכי , ולא שולט בעצמו , הנבחרת הפסידה". אך טימושיוק נעזר במה שאמרו לו הוריו : "אם אתה רוצה תודה מהספורט אתה צריך בעזרת נפש בריאה ולב שלם לתת את כולך לו , ובהמשך הזמן הוא יודה לך". על דברים נוראים כאלה אנטולי מנסה לא לחשוב, לשכוח כמה שיותר מהר. כאשר נזכר במשחק הנורא הזה היה טימושיוק (לא מזמן) בחדר הלבשה ב סן דני צרפת לפני משחק נגד צרפת כאשר לבש את סרט הקפטן. זה היה הנצחון הלא ספורטיבי הכי חשוב - ניצחון הצדק.

עכשיו חי טימושיוק אם אישתו נדיה. הם גרו בשני בתים סמוכים בלוצק ואף פעם לא נפגשו , כאשר נפגשו התחילו לדבר , מצאו חן בעיני השני והתחילו לצאת. התחתנו בזמנו הפנוי מכדורגל. בחתונה שושבינו היה אלכסיי בליק חברו הטוב מ שחטיור דוניצק וגם שותפו לחדר.

חולם לקחת את ליגת האלופות או את גביע אופ"א אם קבוצתו ולהצליח אם הנבחרת.

[עריכה] תארים

  • אלוף אוקראינה עם שחטיור דונצק בשנים : 2002 , 2005 , 2006
  • מחזיק הגביע האוקראיני עם שחטיור דוניצק בשנים :2001 , 2002 ,2004
  • שחקו המצטיין בליגה האוקראינית הבחירה : 2002

[עריכה] קישורים חיצוניים