אללה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אסלאם
סהר האסלאם
פורטל אסלאם
מושגים באסלאם
אללה
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאהתפילה) · אלזכאהצדקה)
צום · אלחאג'עלייה לרגל)
אישים מרכזיים
מוחמד · ח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאם · האימאם השיעי
מהדי · בני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות חגים
מכה
אל-מדינה
ירושלים
נג'ף · כרבלא
כופה · כאט'מיה
משהד · סאמרא
הג'רה
לוח השנה המוסלמי
עיד אל-פיטר
עיד אל-אד'חא
עשוראא
ארבעין
מבנים תפקידים דתיים
מסגד · מינרט
מחראב · כעבה
אדריכלות איסלאמית
מואזין · מופתי
מולה · אימאם
אייתוללה · מרג'ע · קאדי
טקסטים וחוקים
קוראן · חדית' · סונה
פיקה · פתווה · שריעה
אסכולות השריעה אסכולות הכלאם
חניפית
חנבלית
ג'עפרית
מאליכית
שפעית
אשעריה
ג'בריה
מטורידי
מורג'יאה
מועתזילה
קאדריה
פלגים שיעים פלגי הח'וארג'
אתנ'א עשריה
איסמאעיליה
זיידים
צאפריים
אזארקה
אבאדיה
פלגים משיחיים תנועות
אחמדי
זקרי
סופיות
והאביה
סלפיה
אסלאמיזם
ליברליות
פלגים אחרים אמונות קשורות
אומת האסלאם
חמשת האחוזים
המסורים
דרוזים*
עלאווים (אלווים)*
באביזם
בהאאים
יזידים
סיקיות
* = השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אללהערבית: الله) הוא שמו של האל בדת האסלאם. בקוראן ובמסורת המוסלמית הוא מזוהה עם אלוהי ישראל ועם האל בנצרות (אם כי תפיסת השילוש הקדוש אינה מקובלת באסלאם).

[עריכה] מקור השם

השם נגזר כנראה מן המילה הערבית إله (אלאה) שפירושה אל. צירוף ה' היידוע, בערבית "אל-", יצר את הצורה الله. קיימת גם הצורה اللّهُمَ (אללַּהֻמַ), שמשמשת כפנייה אל האל (מקבילה לצירוף يا الله "יא אללה"), ומשערים כי היא נשאלה לערבית מעברית או מארמית. כינויים מקובלים לאל בערבית הם الربّ (א-רבּ - הריבון), ו-الرحمن ("א-רחמן") - הרחמן. המסורת המוסלמית קובעת 99 תארים לאללה (בפועל יש יותר, עקב הבדלים קלים בין מסורות), שנגזרו מתיאוריו בקוראן. שם מקובל למוסלמי הוא אחד מתאריו של אללה בצירוף המילה عبد - עבד. למשל عبد الله - עבד-אללה (עבדו של אללה), عبد الخالق - עבד אל-ח'אלק (עבדו של הבורא), عبد الجبّار - עבד אל-ג'באר (עבדו של בעל-הגבורה) וכיוצא באלה.

גם לפני קבלת האסלאם האמינו תושבי מכה באל ששמו "אללה", והוא נחשב לאל הראשי בפנתאון האלים של מכה. תיאורו של אללה בקוראן ובמסורת המוסלמית שונה לחלוטין מתיאורו של האל "אללה" במסורת הטרום-אסלאמית.

[עריכה] מאפייניו של אללה

לאללה בתפיסה המוסלמית יש מאפיינים מובהקים של אל מונתאיסטי:

  1. הוא קדמון ונצחי - אין לו ראשית ואין לו סוף.
  2. הוא ברא את העולם ומשגיח עליו.
  3. הוא נמצא מחוץ לעולם, כלומר, הוא עצמו אינו חלק מן העולם.
  4. הוא פרסונאלי - כלומר הוא מקיים קשר עם בני האדם ומשגיח על מעשיהם. בני אדם יכולים וצריכים להתפלל אליו ולקיים את מצוותיו.
  5. הוא יחיד במינו - אין עוד ישות דומה לו, ורק אליו ראוי להתפלל.

תפיסת האל באסלאם מופיעה בסורה בקוראן המכונה "סורת אלאח'לאס" (سورة الإخلاص - "הייחוד"):

"אמור: האל אחד, האל נצחי, לא ילד ולא נולד, ואין דומה לו אף אחד".

תפיסת הקשר בין האל לבני האדם, מופיעה ב"סורת אל-פאתחה" (سورة الفاتحة) שמשמשת גם כתפילה המרכזית:

"השבח לאל ריבון העולמים, הרחמן הרחום, מלך יום הדין, אותך נעבוד ובך ניעזר, הנחה אותנו בדרך הישר, הדרך של אלה שנטית להם חסד, אשר אין עליהם כעס, ואינם מן התועים".

בתפיסה המוסלמית ההדרכה וההוראות האחרונות והמהימנות ביותר ניתנו למוחמד בערבית באמצעות המלאך ג'יבריל (מזוהה עם המלאך גבריאל במסורת היהודית-נוצרית). הוראות אלה שקובצו בקוראן הן היחידות שיש לקבל כדבר האל. לדעת המוסלמים, אף כי אללה יצר קשר קודם לכן עם נביאי ישראל ועם ישו, היהודים והנוצרים עיוותו את הדברים. תפיסה זו באה לידי ביטוי בשהאדה: "אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליח אללה".

[עריכה] ראו גם