סייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סייד (ערבית: سَيِّد, תעתיק מדוייק סַיִּד) הינו תואר כבוד הניתן לזכרים שמקובל כי הם צאצאי הנביא המוסלמי מוחמד מנכדיו, חסן וחוסיין, בני ביתו פאטמה זהרה וחתנו עלי אבן אבו טאלב, שהיה גם בן-דודו. לצאצאיות נקבות יש כינויים אחרים (סיידה וכיו"ב). במידה ומוצאו של אדם ממוחמד מגיע דרך אימו אך לא אביו, אין הוא זכאי לתואר סייד, אם כי יש לו עדיין ייחוס.

מוסלמים מסוימים מעניקים כינוי זה גם לצאצאים של אבו טאלב, דודו של מוחמד, מבניו האחרים: ג'עפר, עקיל וטאלב.

אין לבלבל כינוי זה עם השם "סעיד", שהוא מילה ערבית ופרסית שמשמעותה "שמח". מילה אחרת שלפעמים מבלבלים בינה לבין תואר זה היא שהיד, המונח הערבי למי שמת מות קדושים.

המילה סייד משמעותה המילולית "אדון", בדומה לסר או לורד האנגלי. בעולם הערבי משמשת מילה זו עדיין לעיתים כתחליף ל"אדון", כמו "סייד ג'ון סמית'". הרעיון מובע גם באמצעות המילה "סידי" בניבים מערביים של השפה הערבית.

השיעים מבדילים בין סיידים לאלו שאינם על פי צבע מצנפתם, הסיידים עוטים מצנפות שחורות או ירוקות (צבע בית עלי), ואילו אלו שאינם סיידים לובשים מצנפות לבנות או בצבע בהיר אחר.

הנהגת השיעים לאורך הדורות, הורכבה במרביתה המכרעת מסיידים; מנהיגים שיעיים בני זמננו שהם סיידים כוללים את מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה (גם קודמו עבאס מוסאווי, היה סייד), הפוליטיקאי השיעי-עיראקי הקיצוני מקתדא צדר, אברהים אל-ג'עפרי ראש ממשלת עיראק, האייתוללה הבכיר בעיראק עלי סיסתאני, והמנהיג העליון האיראני עלי חמנאי (גם קודמו, רוחאללה ח'ומייני היה סייד).

[עריכה] כינויים אחרים

כינויי כבוד ערביים אחרים כוללים את התארים שייח' ו"שָריף". שושלת ה"סיידים" מבית חסן ששלטו במכה, אל-מדינה, עיראק וכעת שולטים בירדן, בית האשם, נשאו את התואר "שָריף". בעולם הערבי "שָריף" לרוב שמור עבור צאצאי חסן בעוד "סייד" מצוי בשימוש עבור צאצאי חוסיין.

כינוי נוסף, המצוי בשימוש בעיקר בדרום ובדרום מזרח אסיה, הוא "מיר" או מירזא.

[עריכה] ציון המוצא

סיידים לעיתים קרובות כוללים את התארים הבאים בשמותיהם בכדי לציין את הדמות דרכה הם מציינים את ייחוסם. אם מוצאם מיותר מאב ידוע אחד או אימאם שיעי, הם ישתמשו בתואר של האב דרכו הם משתלשלים בדרגה הישירה ביותר.

אב תואר ערבי שם משפחה ערבי תואר פרסי
עלי אבן אבו טאלב[1] עלאווי עלאווי עלאבי علوى
חסן אבן עלי אל-האשמי או אל-חסני אל-האשמי או אל-חסני האשמי, חסני, או טבאטבאי حسنى
חוסיין אבן עלי אל-חוסייני אל-חוסייני חוסייני حسينى
עלי אבן חוסיין זיין אל עאבדין אל-עאבידי אל-עאבידי עאבדי عابدى
זייד אבן עלי אש-שהיד אז-זיידי אל-זיידי זיידי زيدي
מוחמד אל-באקר אל-באקרי אל-באקרי באקרי باقرى
ג'עפר אצ-צאדק אל-ג'עפרי אל-ג'עפרי ג'אפארי جعفرى
מוסא אל-כאזם אל-מוסאווי אל-מוסאווי מוסאבי או קאזמי موسوى / كاظمى
עלי אר-רידא אר-רידאווי אל-רידאווי או אל-רדאווי רזאבי או ריזבי رضوى
מוחמד אט-תקי אט-תקאווי אל-תקאווי תקאווי تقوى
עלי אל-האדי אנ-נקאווי אל-נקאווי נקאבי نقوى

1. ^ הנוהגים לציין בכינוי "סייד" את כל צאצאי עלי אבן אבו טאלב, מחשיבים את העלאווים כ"סיידים". מכל מקום, העלאווים אינם צאצאי מוחמד, אלא הם משתלשלים מבני עלי מהנשים שנשא לאחר מות פטימה זהרה, כמו אום בנין. המצמצמים את השימוש במונח "סייד" לצאצאי מוחמד דרך פטימה זהרה, אינם מכירים בעלאווים כ"סיידים".

שפות אחרות