מולניה R-60

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


מולניה R-60

קוד נאט"ו: AA-8 אפיד

מידע בסיסי
יצרן וימפל NPO (ברית המועצות)
כניסה לפעילות מבצעית 1974
פלטפורמת שיגור מטוסי קרב ומסוקי קרב סובייטיים
מאפיינים כלליים
הנעה רקטת דלק מוצק
משקל שיגור 43.5 ק"ג
אורך 2.09 מטר
קוטר 12 ס"מ
מוטת כנפיים 39 ס"מ
מהירות מאך 2.7
טווח 8 ק"מ
גובה טיסה עד 20 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרב 3 ק"ג של חומר נפץ מרסק
מרעום קרבה
הנחיה ביות חום תת אדום

מולניה (כיום וימפל) R-60 (קוד נאט"ו: AA-8 אפיד), הינו טיל אוויר-אוויר מבויית חום תת אדום. זהו טיל קל משקל וקטן מידות (למעשה, הקטן ביותר מסוגו), שיוצר לשימוש במטוסי קרב סובייטיים. הטיל יוצא בצורה נרחבת, ועדיין בשירות בחלק ממדינות חבר העמים.

תוכן עניינים

[עריכה] פיתוח ודגמים

בסוף שנות ה-60, החל פיתוח של טיל האפיד למען מטוס המיג-23. העבודה התנהלה תחת השם K-60, ונכנסה לייצור תעשייתי בשנת 1973, תחת השם R-60 (קוד נאט"ו: Aphid-A).

[עריכה] מאפיינים

  • האפיד הינו אחד מטילי האוויר-אוויר הקטנים ביותר שפותחו אי פעם, עם משקל כולל של כ-44 ק"ג, וראש קרב קטן.
  • לטיל שני סוגי מרעומי קרבה - הסטנדרטי הינו חיישן קרבה אופטי, והשני הינו מבוסס מכ"ם אקטיבי. הטילים בעל המרעום השני נקראים R-60K.
  • ראש ביות מחפש חום תת אדום.
  • בסך הכל ישנם בטיל 12 כנפונים, כאשר ארבעת האחוריים הינם זנבוני ייצוב, ארבעת האמצעיים הינם לצרכי ניהוג רגיל, וארבעת כנפוני הקנרד על ראש הביות מיועדים לעזור בניהוג בזווית התקפה גבוהה (הקדמיים מכונים destabilizers, כלומר - "מונעי ייצוב"). תצורה זאת הינה חדשנית וראשונה מסוגה, ולאורה פותחו דורות מתקדמים של טילי אוויר-אוויר, כגון הוימפל R-73 והפיתון הישראלי.

בהתחשב בכך שהרוסים נהגו לפתח את מרבית טילי האוויר-אוויר שלהם עם אפשרות להחליף את ראש הביות (ממחפש חום למכ"ם חצי אקטיבי, ולהיפך), הוערך בקרב נאט"ו שתהיה לאפיד גרסת מכ"ם חצי אקטיבי, אך מעולם לא נחשף דגם כזה. על פניו, ניתן להעריך שהממדים הקטנים של הטיל מנעו אפשרות הרכבת אנטנת מכ"ם על ראש הביות (שגם כך ממדיו הוקטנו בעזרת רב"ת ללא צינון).

[עריכה] Aphid A

  • ראש ביות מחפש חום תת אדום ללא צינון, מסוג קומאר (ברוסית: יתוש).
  • ראש קרב של 3 ק"ג בלבד (רסס מוטות פלדה).

על פי מקורות רוסיים, טווח הפעולה היעיל של האפיד הינו כ-4 ק"מ, למרות שהטווח המוצהר הינו כפול (בגובה גבוה). הטיל הינו מהיר ובעל יכולת תמרון של 7g כנגד מטרות המתמרנות ב-8g. הטיל נדרך לאחר כ-300 מטר (שיפור לעומת טילים אחרים). המגבלה הגדולה של הטיל היא הרש"ק הצנוע שלו, שמחייב פגיעה ישירה על מנת להפיל כלי טיס, בעוד טילים בעלי רש"ק בגודל מקובל (מעל 10 ק"ג) יכולים להסתפק בפגיעה בסביבה הקרובה של כלי הטיס.

לאפיד-א' פותח דגם אימונים, המכונה UZ-62 ו-UZR-60.

[עריכה] Aphid B

גרסה משודרגת, הנקראת R-60M, שהוצגה בשנת 1982.

  • ראש ביות מצונן חנקן, עם זווית ראיה מוגדלת כ-±20% (חרף השיפור בראש הביות, עדיין היה לרב"ת טווח חיפוש מוגבל).
  • טווח הפעולה של הטיל הוגדל, וכעת יכל להתפוצץ גם לאחר כ-200 מטר.
  • מרעום קרבה חדש בעל הגנה מתקדמת נגד לוחמה אלקטרונית (למרות שעדיין ניתן היה להשתמש במרעום האופטי, ובמרעום המכ"ם, כאשר דגם כזה כונה R-60KM).
  • הטיל הוארך ב-42 מ"מ, ושקל כ-45 ק"ג, עקב הגדלת הרש"ק למשקל 3.5 ק"ג.
  • גרסאות מסויימות נשאו רש"ק מורחב, בעל 1.6 ק"ג נוספים של אורניום מדולל, על מנת לשפר את יכולת החדירה של הטיל.

דגם האימונים של האפיד-ב' מכונה R-60MU.

כיום משמש הטיל וימפל R73 כטיל אוויר-אוויר לטווח קצר בקרב המדינות המשתמשות בכלי טיס מתוצרת רוסיה, אך כמויות גדולות של טילי אפיד עדיין בשימוש מבצעי פעיל ברחבי העולם.

[עריכה] גרסת קרקע-אוויר

ב-1999 נכנסה לשירות ביוגוסלביה מערכת נגד מטוסים מדגם M55A3B1, שאליה צורפו טילי אפיד שעברו שינוי לצורך שימוש כטיל קרקע-אוויר.