אלפרד דרייפוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפטן אלפרד דרייפוס (9 באוקטובר 1859 - 12 ביולי 1935) היה קצין יהודי בצבא הצרפתי שהואשם בבגידה על לא עוול בכפו, מושאה של "פרשת דרייפוס".
[עריכה] קורות חייו
אלפרד דרייפוס נולד ב-9 באוקטובר 1859, הצעיר בשבעה ילדים, למשפחה יהודית אמידה ומיוחסת מאלזס שעסקה בייצור טקסטיל.
בשנת 1877 התקבל להכשרה צבאית באקול פוליטכניק, וסיים את לימודיו ב-1880. התגייס לצבא הצרפתי, והמשיך במשך שנתיים בפונטנבלו, בהכשרה לתפקיד קצין ארטילריה. בשנת 1885 עלה לדרגת לויטננט, וב-1889 עלה לדרגת קפטן.
הגנרל מיריבל אשר העריך את כישוריו הכניס אותו למשרה במטה הכללי, שם הוא היה היהודי היחיד. בשנת 1894 גילה השירות החשאי הצרפתי, שמסמך צבאי סודי נשלח בידי קצין צרפתי לשגרירות גרמניה בצרפת. העדויות נגד דרייפוס היו מפוקפקות במקרה הטוב (נראה שפרדיננד אסתרהאזי היה המדליף), אך לממסד הצרפתי היה נוח להטיל את האשמה על דרייפוס היהודי. לאחר משפט צבאי, בו לא קבלו דרייפוס ועורך דינו את כל חומר הראיות, הורשע דרייפוס בעוון בגידה ונידון למאסר עולם ולגירוש לאי השדים; גם דרגותיו נשללו ממנו בטקס פומבי ב-5 בינואר 1895.
משפחתו של דרייפוס, בעיקר אחיו מתייה, נאבקה בכל כוחה לביטול פסק הדין. נקודת המפנה הייתה ב-13 בינואר 1898, כאשר פרסם הסופר אמיל זלא את מכתבו המפורסם "אני מאשים". זולא האשים את שופטיו של דרייפוס בהוצאת דיבה בזדון. בפברואר נמצא זולא עצמו אשם בהוצאת דיבה.
לדרייפוס נערך משפט נוסף ב-1899. שוב הוא נמצא אשם בבגידה, אך עונשו הוקל לעשר שנות מאסר באי השדים בגלל "סיבות מקלות" ולאחר שדרייפוס הסכים לא לערער על פסק הדין הוא קיבל חנינה. (דרייפוס במכתב מאי השדים לאישתו לוסי - "כבודי שייך לי; זה הנכס שאני מוריש לילדי. את הכבוד הזה תבעתי מארצי") ב-1904 תבע דרייפוס חקירה חדשה, וב-12 ביולי 1906 הכריז בית המשפט לערעורים כי דרייפוס חף מכל פשע והוחזרה לו דרגתו.
בטקס העברת אפרו של אמיל זולא לפנתיאון ב-1908 הוא נורה על ידי עיתונאי ונפצע קל בידו.
בשלב מאוחר יותר הועלה לדרגת מאיור ונלחם במלחמת העולם הראשונה.
אלפרד דרייפוס נפטר ב-12 ביולי 1935, באורח סמלי באותו תאריך בו זוכה סופית.


