סוסיתא (אתר ארכיאולוגי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בעיר יוונית-רומית קדומה; לערך העוסק במכונית ישראלית, ראו סוסיתא (מכונית).
סוסיתא הייתה עיר יוונית-רומית בפרובינקית פלשתינה, שהייתה ממוקמת בראש המצוק של רמת הגולן 350 מ' מעל ו- 2 ק"מ מזרחית לכנרת. לעיר היה גם נמל קטן בכנרת. העיר הייתה חלק מהדקפוליס (עשר הערים) שהיו קשורות יותר ליוון ורומי מאשר לאוכלוסייה באזור שהייתה ברובה יהודית.
מקור השם סוסיתא הוא בארמית ומקורו בצורה של העיר במבט מהאויר שדומה באופן חלקי לצוואר וראש של סוס, השם היווני (היפוס) והערבי (קלעת אל-הוס) משמעותם דומה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] התקופה ההלניסטית
סביר להניח כי היה ישוב קדום במקום עוד טרם התקופה ההלניסטית בארץ ישראל אבל העיר עצמה הוקמה על ידי מתיישבים יוונים הלניסטים בערך בשנת 200 לפני הספירה. אזור זה של דרום רמת הגולן היה אזור מחלוקת בין שני שושלות יווניות שמוצאם מאלכסנדר מוקדון - בית סלאוקוס ששלט מאזור סוריה של ימינו ובית תלמי ששלט מאזור מצרים של ימינו. סביר להניח כי לאור מיקומה של העיר היא הוקמה במקור כמבצר קדמי של בית סלאוקוס, גם השם היווני אנטיוכיה היפוס (ביוונית: Αντιόχεια του Ίππου) מעיד על כך.
עם התחזקות בית סלאוקוס באזור גדלה העיר והפכה להיות עיר מדינה (פוליס) ששלטה לא רק על העיר אלא גם על סביבותיה. לעיר נוספו מקדש, שוק, ומבנים מרכזיים נוספים. גודלה של העיר היה מוגבל באספקת המים אליה שהתבסס על איסוף מי גשמים בבורות מים במהלך החורף, דבר זה מנע גידול משמעותי באוכלוסיית העיר.
בשנת 80-83 לפני הספירה, בתקופת החשמונאים נכבשה העיר בתקופתו של אלכסנדר ינאי ועל פי ההיסטוריון יוספוס פלביוס אנשי העיר אולצו להתגייר ועברו ברית מילה.
[עריכה] התקופה הרומית
בשנת 63 לפני הספירה כבש פומפיוס את אזור סוריה ויהודה ובכך סיים את השלטון בית חשמונאי. סוסיתא הפכה אחת מקבוצה של ערים יווניות באזור שקיבלו אוטונומיה, הקבוצה נקראה דקפוליס (עשרת הערים). בתקופה זו נהנתה סוסיתא מאוטונומיה יחסית והיא הטביעה מטבעות מקומיות עם הטבעה של סוס לכבוד שם העיר.
סוסיתא הועברה על ידי הרומאים להורדוס בשנת 37 לפני הספירה ולפרובינקיה של סוריה בשנת 4 לפני הספירה. על פי יוספוס פלביוס סוסיתא הייתה עיר פאגנית ונחשבה ליריבתה המושבעת של העיר היהודית טבריה שהוקמה בערך באותה תקופה. אם כי כנראה שהתגוררו בעיר יהודים שכן יוספוס פלביוס מדווח שבתקופת המרד הגדול, רצחו תושבי העיר את תושביה היהודים וכן ידוע שיהודים מהעיר השתתפו בתקיפת העיר מגדל.
לאחר הכנעת היהודים בשנת 135 לספירה במרד בר כוכבא והפיכת יהודה לפלשתינה זכתה העיר לפריחה. העיר הוקמה מחדש במבנה הרומי עם רחובות מקבילים כאשר הרחוב המרכזי הוא הדקומנוס שחצה את העיר ממזרח למערב. הרחוב עוטר במאות עמודי גרניט אדומים שיובאו ממצרים והדבר מעיד על עושרה של העיר. העיר הוקפה בחומות חדשות ובעיר הוקם מקדש לקיסר וכן תיאטרון, אך הדבר המשמעותי ביותר היה בניית אקוודוקט שהוביל מים לעיר מנחל אל על ברמת הגולן המרוחקים 50 ק"מ מהעיר.
[עריכה] התקופה הביזנטית
עם החלוקה מחדש של הקיסר דיוקלטיאנוס בתקופה הביזנטית הפכה העיר חלק מהפרובינציה פלשתינה סקונדה שכללה את הגליל ורמת הגולן. עם הפיכת הנצרות לדת הרשמית של הקיסרות הפכה הפרובינציה למוקד בניית כנסיות ומנזרים והחלו עולי רגל להגיע לאזור דבר שהוביל לפריחה מחודשת של העיר.
אין עדויות על נוצרים בעיר לפני שנת 300 לספירה וקבר פגאני שנחפר ליד חומות העיר (אדם בשם הרמס) מעיד על הופעה מאוחרת של הנצרות בעיר, אם כי בשנת 359 לספירה העיר הופכת מקום מושבו של הבישוף (יש עדות על בישוף בשם 'שמעון מסוסיתא' בכתבים הנוצריים) ויש עדות ל- 4 בתי כנסיות מאותה תקופה.
העיר מוזכרת בתלמוד הירושלמי בשביעית כעיר הפטורה מתרומות ומעשרות.
עם שקיעתה הכללית של האימפריה הביזנטית במאה ה-6 לספירה, שוקעת גם העיר.
[עריכה] התקופה הערבית הקדומה
בית אומיה פלשו לפלשתינה במאה ה-7 לספירה, משלימים את הכיבוש בשנת 641. השליטים הערביים התירו לתושבי סוסיתא הנוצריים להמשיך ולדבוק בנצרות, אך העיר המשיכה להדרדר. בשנת 748 בעקבות רעידת אדמה שהרסה את העיר, העיר נעזבה ולא יושבה מחדש.
[עריכה] התקופה הישראלית
במלחמת העצמאות נכבש מוצב סורי שהיה במקום על ידי חברי קיבוץ עין גב והוקמה במקום עמדה קדמית של ישראל לאור המבנה הטופוגרפי, שהיה בשימוש עד למלחמת ששת הימים. עד היום עדיין ניתן לראות בחלקה הצפוני מערבי של העיר רכבל שנבנה בשנת 1948 לצורך אספקת ציוד מקיבוץ עין גב לחיילים שישבו על ההר.
[עריכה] חפירות ארכיאולוגיות
החפירות הראשונות בעתיקות העיר נעשו בשנת 1885 על ידי הארכיאולוג הגרמני גוטליב שומכר, שחפר באזור רמת הגולן הוא זיהה את המקום בטעות כגמלא. החפירות הומשכו בשנים 1951-1955 על ידי הארכיאולוגית הישראלית קלר אפשטיין אשר חשפה את הכנסייה הביזנטית שכנראה גם הייתה מקום מושבו של הבישוף.
החפירות חודשו בשנת 2000 על ידי הארכיאולוג ארתור סגל מאוניברסיטת חיפה והן אמורות להימשך עד שנת 2009. החפירות מתמקדות בשישה אתרים בעיר: הפורום של העיר, המקדש לקיסר, מקדש הלניסטי גדול, שערי העיר הרומית ושני כנסיות ביזנטיות.
[עריכה] איזכורים בברית החדשה
העיר אינה מוזכרת במפורש בברית החדשה אך יש המפרשים מספר אירועים בברית החדשה כאילו התרחשו בה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שומכר, גוטליב / הגולן: סקר, תיאור ומיפוי, אריאל 1998, ע' 135.
- מדריך ישראל החדש כרך 2: החרמון והגולן / מנחם מרקוס, כתר, ע' 183.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ממצאי החפירות - מסמך המתאר את עונת החפירות הראשונה בסוסיתא משנת 2001.
- תיאור הגתות שנמצאו בחפירות
- קישור לטיול בסוסיתא
- תיאור נוסף של טיול
- קישור לגן הלאומי - סוסיתא
![]() |
גנים לאומיים בישראל |
| אכזיב • אפולוניה • אקוה בלה • ארבל • ארמונות החשמונאים • אשכול • אשקלון • בית גוברין • בית עיטאב • בית שאן • בית שערים • ברעם • גן השלושה • הבשור • הקסטל • הר הכרמל • הר תבור • הרי יהודה • חוף פלמחים • חורבת מיניה • חורשת טל • חמת טבריה • חצור • הירקון • מקורות הירקון ותל אפק • כוכב הירדן • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מגדל אפק • מונפור • מזולאום מזור • ממשית • מעין חרוד • מערות סמך • מצדה • נבי סמואל • נחל אלכסנדר • נחל צלמון • נחל רובין • ניצנה • סובב חומות ירושלים • סוסיתא • סידנא עלי • עבדת • עין עבדת • עמק צורים • עתיקות בית אלפא • עתיקות עין גדי • פארק השרון • עתיקות קיסריה • ציפורי • קומראן • ראש הנקרה • שבטה • שדה עמודים • תל באר שבע • תל גזר • תל יריחו • תל לכיש • תל מגידו • תל ערד • תל קדש |


