אמנות מודרנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנות מודרנית או מודרניזם, הוא כינוי לאמנות שנוצרה משלהי המאה ה-19 ועד לשנות השבעים של המאה ה-20. אמנות מודרנית מתאפיינת בגישה חדשנית לציור ולפיסול, לפיה יצירות אמנות בתחומים אלה אינן חייבות לייצג בצורה פשטנית את האובייקט המופיע בהן, משום שהמצאת הצילום הפכה יעד זה למיושן. במקום זאת החלו אמנים לעסוק בניסיונות חדשניים להצגת העולם, וברעיונות חדשניים על הטבע, החומרים ומטרות האמנות, מתוך גישות אסטטיות שונות.
לא הכול התרגלו למהפכה זו בדרכה של האמנות, שמצריכה הסתגלות של הצופה. יצירה קוביסטית, לדוגמה, עלולה להיות בלתי מובנת לצופה בה, אם הוא לא מכיר את הז'אנר של היצירה, ואת הסיבות להיווצרותו. כך הדבר גם ביצירה דאדאיסטית או סוריאליסטית. הכרת הז'אנר של היצירה, והבנת הסיבות לקונוונציות שלו, יכולים לשמש כעוגן פרשני.
אחד התאורטיקנים המרכזיים של האמנות המודרניסטית היה האמריקאי קלמנט גרינברג שראה את באמנות המופשטת כדרך לחדד את הנושא העיקרי של האמנות - תהליך יצירתה כדיאלוג בין האמן-היצירה-והצופה.
[עריכה] זרמים וגישות באמנות המודרנית
- אימפרסיוניזם
- פוסט אימפרסיוניזם
- פוינטיליזם
- תנועת הנאביס
- סימבוליזם
- אר נובו
- נאו אימפרסיוניזם
- אר דקו
- אקספרסיוניזם
- פוביזם
- קוביזם
- פוטוריזם
- אמנות מופשטת
- מופשט לירי
- מופשט גאומטרי
- סופרמטיזם
- אקספרסיוניזם מופשט
- דאדא
- סוריאליזם
- אוונגרד רוסי
- באוהאוס
- דה-סטיל
[עריכה] שלילת האמנות המודרנית
יצירות של אמנות מודרנית מהוות לעתים נושא ללעג, ואפילו לשנאה, מכיוונם של אנשים הממשיכים לראות באמנות הקלאסית את הדרך האחת והיחידה ליצירה אמנותית.
בשנת 1937 הציגו הנאצים במינכן (ולאחר מכן בערים נוספות בגרמניה ובאוסטריה) תערוכה בשם "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst). התערוכה נועדה להציג את כל מה שמושחת, מנוון וסוטה באמנות המודרנית, והוצגו בה יצירות של טובי האמנים המודרניים של המחצית הראשונה של המאה ה-20, ובהם אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פייט מונדריאן, אדוארד מונק, מארק שאגאל, ואסילי קנדינסקי ועוד. התצוגה נחשבה לבלתי מוסרית, ולכן נאסר על ילדים לצפות בה. מבחינה מסוימת דמתה תערוכה זו לקללת בלעם, משום שזכתה לקהל מבקרים עצום שנחשף לאמנות המודרנית.
בתחילת 2004 יצא לאור בעברית ספרו של הסטיריקן אפרים קישון, "נקמתו המתוקה של פיקאסו", המהווה ביקורת שלוחת רסן על האמנות המודרנית. את ביקורתו מחזק קישון במכתבי קוראים ממעוזי השמרנות, כגון "גברת משכילה מציריך" ו"האדון האקדמאי מדיסלדורף". "אני לא סתם חושב שהאומנות המודרנית היא רמאות, אני פשוט יודע זאת", אמר קישון בראיון למולי שפירא (גלי צה"ל), שעסק בספרו. תגובתו של הצייר יאיר גרבוז, בהמשך לאותו ראיון: "אני מאוד ממליץ קודם כל לקנות את הספר, אבל הייתי ממליץ לקנות יחד אתו כמה בקבוקונים של טיפקס ואז להתיישב בנוחיות ולמחוק קודם כל את שם ההוצאה שאחראית לחרפה הזו ואח"כ את הטקסט הילדותי והאלים, ואז תקבלו אלבום נורא יפה של מיטב האמנות המודרנית של המאה העשרים".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אפרים קישון: האמנים המודרנים חולי רוח, ראיון של מולי שפירא עם אפרים קישון ועם יאיר גרבוז, על ספרו של קישון "נקמתו המתוקה של פיקאסו".

