מתיחה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתיחה - היא סוג של תעלול המציג אנשים שהתפתו להאמין למציאות מפוברקת. בימינו המתיחה הפכה לז'אנר תעודי קומי ברדיו, בקולנוע ובטלויזיה, ונועדה בדרך כלל לשעשע את ההמונים. בשנות ה-40 ובשנות ה-50 השתמשו במתיחה לצרכי הווי חברתי, ואף בימינו ניתן למצוא אירועים חברתיים בהם מככבים מותחים ונמתחים. בדרך כלל מסתיימת המתיחה ברוח טובה אך לעיתים היא מעוררת כעס, ובמקרים נדירים עלולה לגרום לאסון.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני המתיחה
בדרך כלל מייצרים במתיחה מציאות אבסורדית כדי לבחון את תגובותיו של הנמתח עד לרגע בו מתוודע לאמת. המתיחה מתוכננת מראש, וקיומה מותנה במיומנויות משחק נכונות של המותח וביכולתו לייצר מציאות הנחזית להיות מציאות אמיתית. מכיוון שמטרת המתיחה היא בסופו של דבר שעשוע, נדרשת הסכמתו של הנמתח לאחר גילוי האמת, להיות מוצג כגיבור המתיחה. מתיחה מושלמת נעשית באופן שאינו מבזה את הנמתח.
דוגמה למתיחה משעשעת: שחקן מתחזה לאסיר נמלט ומבקש מנהג רכב להסיע אותו למקום מבטחים. תגובותיו המבוהלות של הנהג ימשכו דקות ספורות עד שיגלו לו את האמת.
דוגמה למתיחה שאינה משעשעת: להתחזות לנציג של מפעל הפיס, ולבשר לאדם על זכייתו בסכום כסף גבוה. מתיחה כזו עלולה להסתיים במפח נפש של הנמתח.
[עריכה] המתיחה בתרבות הישראלית
ראשיתה של המתיחה בתרבות הישראלית נמצאת בתקופת המחתרות והפלמ"ח, וברוח ההווי ששרר בימי קום המדינה. מסביב למדורה נהגו לספר סיפורי כזבים – צ'יזבטים – שהיו בנויים מעלילה מפוברקת המרתקת את השומעים, אך בסיומה הגיעה שורת הפתעה המפוגגת את המתח, או מציגה את הסיפור כולו באור קומי. חיים חפר ודן בן אמוץ קיבצו אסופה של צ'יזבטים כאלה בספר "ילקוט הכזבים".
בשנות ה-50 ובשנות ה-60, החל הרדיו לשדר מתיחות רדיופוניות שבהן כיכבו השדרן משה טימור והשחקן יהודה ברקן ומאוחר יותר גם חנה לסלאו. עם התפתחותה של הטלויזיה, החלו תכניות המתיחה בטלויזיה, כמו "מצלמה נסתרת" והתוכנית "פספוסים" שהופקו במקור, לצד תכניות כמו "בננה ספליט" שיובאה מהולנד. במקביל, התפתח ז'אנר המתיחות בסרטי קולנוע שמשכו קהל רב, כמו: "ישראלים מצחיקים" של בועז דוידזון וצבי שיסל, ו"חייך אכלת אותה" של יהודה ברקן.
הנמתחים יכולים להיות אנשים פשוטים, אך ככל שהנמתח מפורסם יותר כך הוא משעשע ומעניין יותר. כך למשל הצליח מתחן בשם מקס שרייבר לשכנע את דוד בן גוריון כי הוא נסיך אפריקני, והבטיח תרומה כספית נדיבה למדינה אם יסכים לבצע שחיית גב. בן גוריון התפתה והסכים לדרישה, עד שגילה כי נמתח והגיב ברוח טובה.
כיום, ערכה של המתיחה הולך ופוחת, ואנשים הניצבים מול מציאות שאינה הגיונית אינם ממהרים להתפתות ולעיתים קרובות מחפשים מצלמה נסתרת בסביבה. למרות זאת בטלויזיה עדיין משודרת באחוזי צפייה גבוהים תוכנית "פספוסים" של יגאל שילון, בה נמתחים בעיקר ידוענים.
המונח "פיספוסים" המתאר את הליך המתיחה, כמו המונחים "אכלת אותה" או "מצלמה נסתרת" הקשורים לה - מהווים חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית.
[עריכה] המתיחה בתחומים חברתיים
מנהגים ואירועים שונים בחברה כוללים קטע של מתיחה – כך למשל האירוע המכונה "חיים שכאלה" בו מפגישים אדם עם אנשים שונים מההיסטוריה שלו, מחייבת הליך של מתיחה – גיבור התוכנית מתפתה להאמין כי הוא מוזמן לאירוע אחר מאשר האירוע המתקיים בסופו של דבר. באירועים אחרים נוהגים להפתיע אנשים בתעלולי מתיחה, כמו במסיבות יום-הולדת, מסיבות מחזור, וחגיגות פורים.
יום 1 באפריל הוא יום של מתיחות בינלאומי, וגם בישראל מתרחבת הפעילות בין אנשים ליצירת תעלולים – כמו כותרות מפוברקות באמצעי תקשורת, הפצת שמועות בלתי הגיוניות, וכדומה.

