פארק איילון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פארק איילון הינו שטח פתוח לאורך נחל איילון בקטע שבין נמל תעופה בן גוריון לנתיבי איילון. השטח תחום מצפון על ידי אור יהודה, רמת גן ותל אביב ומדרום על ידי כביש מספר 1, אזור ומקוה ישראל. לפי תוכניות הממשלה אמור שטח זה להפוך לפארק ובצידו אזור שיוקדש למיחזור. האתר הבולט ביותר בשטח הפארק העתידי הוא הר הזבל, וכן נכללת בו חוות שלם. כיום יש בשטח שבילים המאפשרים טיולים רגליים ובאמצעות אופניים.
האזור קרוי גם חיריה על שם הכפר הערבי אל חיריה ששכן על תל בני ברק הקדומה ליד מחלף מסובים עד מלחמת השחרור. פירוש השם חיריה בערבית הוא "טוב" על שום האדמה הטובה באזור. לכפר קראו אבנה אברק ואח"כ שינה את שמו כדי להבדיל עצמו מהיישוב היהודי בני ברק שהוקם על אדמתו. כוחות חטיבת אלכסנדרוני כבשו את הכפר במבצע חמץ, בסוף אפריל 1948. הם אסרו את תושביו הנותרים ואחר כך נאסרה שיבתם. שני תושבים הוצאו להורג מיד לאחר הכיבוש. בתי הכפר שימשו כמעברה זמנית עבור עולים חדשים עד סוף שנות החמישים. משפחה יחידה, נוצרית-ארמנית, נותרה להתגורר בביתה בכפר חיריה, עד היום. ביתם נמצא בפינה הצפון מזרחית של מחלף מסובים.
תוכן עניינים |
[עריכה] אתרים בפארק
[עריכה] הר הזבל חיריה
בין השנים 1952 ל 1998 רשויות מקומיות בגוש דן פינו את הזבל שלהם לשטח שנמצא בין נחל איילון לנחל שפירים סמוך לכביש 4 (גהה). המקום שימש כאס"פ: אתר סילוק פסולת מוצקה. וכיום הוא משתרע על שטח של 450,000 מטר רבוע. האתר שירת שלוש עשרה ערים ורשויות מקומיות וכן בתי חולים ומחנות צבא סמוכים.
עם השנים גבהה ערמת האשפה לגובה עשרות מטרים. ההר יצר מפגעים סביבתיים חמורים. במהלך שנות ה-60 התפשטו שריפות רבות בהר כתוצאה מתסיסת הזבל ופליטת גז מתאן. בעייה זו נפתרה על ידי כיסוי האשפה בכמויות גדולות של אדמה. אולם, גם אדמה זו לא מנעה את פליטת הריחות הרעים שהיו מפגע משמעותי, במיוחד בישוב אזור.
אולם, המפגעים שקידמו יותר מכל את סגירת האתר היו דווקא גובהו והציפורים שנמשכו לפסולת האורגנית. הציפורים שסבבו בגובה כה רב הפריעו לנתיב הנחיתה של המטוסים בנמל תעופה בן-גוריון. הסכנה שציפור תחדור למנוע של מטוס נוחת הייתה סכנה ממשית ואף קרו מספר אירועים כאלו שהסתיימו ללא נפגעים.
למרות שהוחלט על סגירת המטמנה כבר בשנת 1993 רק באוגוסט 1998 הופסקה קבורת הפסולת במקום. ביום הסגירה היה גובהו של ההר 60 מטרים מקרקעיתו ו-80 מטרים מעל פני הים. מערכים כי לאורך השנים נקברו בו 20 מיליון מטרים מעוקבים של פסולת.
מאז הסגירה משמש האתר חיריה כתחנת מעבר לפסולת בלבד. בתחנה זו, הממוקמת בצמוד למדרון המזרחי של האתר, נקלטת מדי יום אשפת אזור גוש דן (כ-2,700 טון) מהמשאיות העירוניות הקטנות של הרשויות המקומיות בבור המיועד לכך. נדחסת על ידי טרקטורים, ומועמסת על משאיות ענק. משאיות אלו משנעות את הפסולת לאתר ההטמנה "גני הדס" הנמצא מדרום לבאר שבע, כ-100 ק"מ דרומית לחיריה, ולאתר דודאים הנמצא מצפון מערב לבאר שבע.
בנוסף לנזקים הנראים ממשיך ההר גם כיום להזיק לסביבה. הנוזלים שנוצרו מהזבל ממשיכים לחלחל לנחל האיילון הסמוך. למרות שלא תוכנן מראש הסתבר כי האתר נבנה על קרקע המכילה חרסיות רבות ואטומה למים. מסיבה זו משערים כי הוא אינו אחראי לזיהום מי תהום מתחתיו, מאידך, ערימות פסולת גדולות, שגלשו מההר אל הנחלים סביבו גרמו לזיהום תוואי האיילון. כמו כן, ממשיך ההר לפלוט גז מתאן וצופים שהוא ימשיך בכך ב-15 השנים הבאות.
[עריכה] פארק המיחזור
מאז הפסקת פעילות אתר חיריה כמזבלה הוחלט להפוך את האתר למרגלות ההר למרכז שינוע ומחזור אשפה.
בשנת 2000 התחילה בחיריה פעילות של מיחזור גזם, שמטרתה לצמצם כמויות פסולת המועברות להטמנה ולעמוד בתקנות המיחזור. פסולת הגזם עוברת קיצוץ במכונת גריסה ומועברת לאחר מכן למתקני קומפוסט ולחיפוי קרקע בפארקים ובחקלאות.
בשנת 2001 פרסם איגוד ערים דן לתברואה בקשה לקבלת מידע לטכנולוגיות חלופיות לטיפול בפסולת גוש דן. בסוף שנת 2001, נחתם הסכם עם חברת "חץ אקולוגיה" להקמת מתקן ניסיוני לטיפול ביולוגי בפסולת. המתקן הוקם והחל לעבוד בסוף שנת 2002. המתקן קולט פסולת בלתי ממויינת במקור, וממיין אותה באופן מכני להוצאת חומרים בלתי פריקים אורגנית. החומר האורגני עובר גריסה, ופרוק בריאקטורים לביוגז ולמים. הביוגז ישמש להפקת אנרגיה ירוקה (גנרטורים להפקת חשמל).
במקביל לכך מתוכננים מספר מפעלי מיחזור נוספים בשטח האתר כדי להפכו לפארק תעשיות מיחזור.
בשנת 2002 החלה הפרדה של פסולת שווקים בתל אביב, והפנייתה למתקן קומפוסט. במקביל, נבחן פיילוט של הפרדת פסולת במקור לזרם יבש ורטוב בשתי שכונות בתל אביב. פסולת זו, בנוסף לפסולת אורגנית נקייה שמקורה בשווקים, במטבחי צה"ל ובמלונות, תטופל במתקן קומפוסט.
איגוד ערים דן לתברואה החל בהכנת תכנון פארק המיחזור, ובתכנון שיקום ההר, לבחירת חלופה מאושרת שתהפוך את הר הפסולת לפארק כחלק מפארק איילון. במהלך השנים האחרונות מגיעות לחיריה קבוצות מבקרים, תלמידי בתי ספר, סטודנטים, חיילים, מורים ואנשי מקצוע לסיורים מודרכים. בעתיד מתוכנן לקום באתר מרכז מבקרים.
בנוסף נפרשה על ההר מערכת לאיסוף גז מתאן, שנפלט כתוצאה מהתפרקות הזבל. הר הזבל יוסיף לפלוט מתאן ב-15 השנים הקרובות והגז ינוצל להפקת חשמל לשימוש פנימי.
[עריכה] בני ברק הקדומה
בני ברק הייתה ישוב יהודי עתיק. שהתקיים משך מאות שנים. יש המזהים את מיקומו בתל שנמצא בפינה הדרום מזרחית של מחלף מסובים, דרומית לרמת גן בשטחו של פארק איילון. שמו של המחלף אף בא מן הקטע הבא בהגדה של פסח: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק"
[עריכה] נחל איילון
נחל איילון מתחיל את זרימתו ליד רמאללה וזורם לאורך 50 קילומטר עד שהוא פוגש בנחל הירקון ליד פארק הירקון (בין מחלף ההלכה למחלף רוקח בנתיבי איילון). נקודת המפגש יוצרת חצי אי - לשון יבשה המפרידה בין הנחלים ונקראת פארק ראש הציפור. ב דצמבר 2006 נחנך גשר להולכי רגל ורוכבי אופניים, 'ראש הציפור', שמו, המקשר את פארק ראש הציפור, לפארק הגובל בשיכון בבלי בת"א ולפארק הירקון. לנחל אגן ניקוז של 815 קילומטרים רבועים. אל הנחל מתנקזים נחלים גדולים אחרים כמו נחל גזר, בית עריף, נחל נטוף ונחל שפירים (שמתמזג לתוך נחל איילון בשטח הפארק, אחרי הר הזבל). הנחל הוא בעיקרו נחל אכזב ורוב הזרימה בו היא ניקוז של מי שטפונות.
הנחל נכנס לפארק בקצהו המזרחי, מתחת לכביש 412 וחוצה אותו לכל אורכו עד שהוא נהפך לנתיבי איילון בכניסה לתל אביב. בין כבישים 412 ל-1 עובר הנחל באפיק שקט פסטורלי ונקי יחסית.
[עריכה] אגם ההצפה של נחל איילון
מכיוון שנחל איילון מנקז מי שטפונות הוא מתמודד עם אירועים שבהם זורמת כמות מאוד גדולה של מים במורד הנחל. כאשר הנחל לא מצליח לנקז את כל המים, עקב עבודות פיתוח או בגלל שטפון גדול במיוחד, קורות הצפות ששוטפות את נתיבי איילון ומסכנות אף את נמל התעופה בן גוריון.
כדי לפתור בעיה זו מוצע להקים בקצה המערבי של הפארק אזור הצפה שיקלוט את מי השטפונות העודפים באירוע חריג. משרדי הממשלה מנסים להיערך לאירוע הצפה חמור שאמור לקרות כל 50 עד 100 שנה ואמור להזרים 550 מטר-קוב לשניה. לשם השוואה, באירועים חריגים הקורים בממוצע אחת ל-10 שנים זורמים בנחל כ-250 מטר-קוב לשניה. אירועים כאלו התרחשו בחורף 1991/2 ובחורף 2000/1 וגרמו להצפת נתיבי איילון והשכונות הדרומיות של תל אביב.
הקמת אגם הניקוז תאפשר אף להקטין את תעלת האיילון ולאפשר הוספת מסילת רכבת רביעית בנתיבי איילון.
[עריכה] חוות שלם
חוות שלם (הנקראת לפעמים חוות הזרע) היא חווה חקלאית בדרום תל אביב בקרבת שכונת כפר שלם. החווה הוחכרה על-ידי מנהל מקרקעי ישראל לחברת "הזרע". שטח החווה אמור לעבור בשנת 2006 לשטח פארק איילון, אך חברת "הזרע" מתנגדת לכך, ודורשת לבנות 10,000 דירות בשטח החווה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מפת השבילים הקיימים בפארק איילון - מתוך המשרד לאיכות הסביבה.
- אתר איגוד ערים דן, תברואה וסילוק אשפה - הגוף האחראי כיום על שטח הפארק. האתר מכיל מפות שבילים של פארק איילון.
- "ניחוח של הצלחה" - כתבה מתוך YNet על שיקומו של הר הזבל.
- דו"ח מנהל התכנון במשרד הפנים על אזור נחל האיילון - כולל סקר נרחב ומפורט על אגן הנחל.
- "מזבלת חיריה - האיום האמיתי" - מאמר משנת 1998 על נזקי הר הזבל.

