כרטיס אשראי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום פיזי המאפשר ללקוח לממש הסכם אשראי שחתם עם חברת אשראי. האמצעי הוא ברוב הפעמים כרטיס פלסטיק המכיל פס מגנטי של נתוני זיהוי. כל הכרטיסים הם בעלי אותה צורה מלבנית.
השימוש בכרטיסי אשראי בישראל מוסדר באמצעות חוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו–1986.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות כרטיס האשראי
כרטיס האשראי הראשון "דיינרס קלאב" הונפק בשנת 1950 בארצות-הברית ביוזמתו של איש העסקים האמריקני פרנק מקנמרה (Mcnamra). מקנמרה העיד כי הרעיון עלה לראשונה במוחו לאחר שביקר במסעדה בניו-יורק, התכוון לשלם תמורת ארוחתו וגילה למבוכתו כי אין ברשותו את המזומנים הדרושים.
חברת האשראי "דיינרס קלאב" התפתחה בהדרגה והתרחבה לאלפי לקוחות. ההצלחה הביאה בשנת 1958 שני מתחרים חדשים לשוק: אמריקן אקספרס ובנק אמריכרד (לימים ויזה). בעקבותיהם התרחב השימוש בכרטיסי אשראי בצפון-אמריקה ומאוחר יותר בעולם כולו.
[עריכה] שימוש בכרטיס אשראי
בשעה שהלקוח משלם על קנייה באמצעות כרטיס האשראי, חברת האשראי מעבירה את הכסף לספק הסחורה באופן מיידי, ואילו הלקוח משלם לחברת האשראי במרוכז מדי חודש את סך החיובים שנעשו באותו חודש. יום התשלום בדרך כלל נקבע מראש (לרוב לאחר יום קבלת המשכורת), אך כרטיסי אשראי מסוימים מאפשרים ללקוח לשנות את יום התשלום החודשי בהתאם לצרכיו.
הלקוח נהנה מהאפשרות לדחות את מועד התשלום על המוצרים שרכש, ואילו בעל העסק נהנה מכך שאינו נדרש לעסוק בגביית המחאות, שכן את כספו הוא מקבל ישירות מחברת האשראי. בנוסף פטור בעל החנות מהסיכון של חוסר כיסוי הכרוך בהמחאות של אדם פרטי, ומהסיכון של שוד הכרוך בתשלום במזומן. חברת אשראי היא בדרך כלל חברה גדולה ואמינה יותר מלקוח פרטי, כך שמבחינת העסק מספק הסחורה עדיף לעשות עסקים בתיווכה.
כרטיסי אשראי מאפשרים גם רכישה באמצעות הטלפון והאינטרנט, תוך מתן פרטי כרטיס האשראי כאמצעי תשלום. צורות רכישה אלה אינן מתאפשרות ברכישה במזומן או בהמחאה.
חברת האשראי מרוויחה בעיקר מעמלות שאותן היא גובה מבעלי העסקים, וכן מדמי ניהול הנגבים ממחזיקי הכרטיסים.
אחד מחסרונותיו הבולטים של כרטיס האשראי הוא הניתוק הפסיכולוגי שחווה הקונה בין הקנייה והוצאת הכסף בפועל. זאת בניגוד לשימוש בכסף מזומן שנתפס באופן מוחשי יותר כ"הוצאת כסף". כתוצאה מכך, רבים האנשים אשר מוצאים עצמם מופתעים בסוף החודש לנוכח החיוב הגדול בכרטיס האשראי שלהם.
[עריכה] רישום פרטי העסקה
בעת עריכת עסקה באמצעות כרטיס אשראי, יש לרשום את הפרטים הבאים:
- זיהוי המוכר, שאותו יש לזכות
- זיהוי הקונה, שאותו יש לחייב
- פרטי העסקה: סכום ותאריך.
לרישום פרטים אלה בעסקה המתקיימת פנים אל פנים (להבדיל מעסקה טלפונית), משמשות שתי שיטות:
- "גיהוץ": הנחת כרטיס האשראי וטופס רישום העסקה במכשיר מיוחד, שמאפשר באמצעות לחיצה ("גיהוץ") העתקה של זיהוי המוכר (הכתוב באותיות בולטות במכשיר) וזיהוי הקונה (הכתוב באותיות בולטות בכרטיס האשראי) אל טופס העסקה. את פרטי העסקה יש להשלים בטופס בכתב יד. לטופס רישום העסקה שלושה עותקים: למוכר, לקונה, ולהעברה לחברת הסליקה לשם הקלדת פרטי העסקה.
- קריאה מגנטית: בגבו של כרטיס האשראי נמצא פס מגנטי, המאפשר קריאה של פרטי הכרטיס (מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס וכו') באמצעות קורא מתאים ("שפתיים"), תוך הבטחת הזנה מהירה ואמינה יותר של פרטים אלה. זיהוי המוכר ותאריך ביצוע העסקה רשומים באופן אלקטרוני במכשיר עצמו, וכל שנותר להשלמת הרישום הוא הקלדת סכום העסקה (המגיע לעתים ישירות מקופה רושמת). כל הפרטים משודרים לחברת הסליקה בקו תקשורת, ומעובדים שם ללא צורך בהקלדה.
שיטת הקריאה המגנטית יעילה במידה ניכרת משיטת הגיהוץ, ולכן היא מקובלת במרבית העסקאות. שיטת הגיהוץ משמשת עסקים קטנים, החוסכים בדרך זו את השקעה ברכישת הציוד הדרוש לקריאה מגנטית, וכן כגיבוי בעסקים המשתמשים בקריאה מגנטית, למקרה שבו הפס המגנטי מתגלה כבלתי קריא.
לפי נהלי חברת האשראי, במקרה של רכישה בסכום גבוה, נדרש אישור של חברת האשראי לעסקה, כדי לוודא שגובה האשראי של הלקוח מאפשר עסקה כזו. עסק המשתמש בשיטת הגיהוץ מבצע אישור זה באמצעות שיחה טלפונית למוקד של חברת האשראי. בעת קריאה מגנטית נעשה האישור באופן אוטומטי, באמצעות דיאלוג ממוחשב של המכשיר שבבית העסק ומחשב חברת האשראי.
[עריכה] סוגים של כרטיסי אשראי
ההבחנה המהותית ביותר בין כרטיסי אשראי היא מבחינת תחולתו הגאוגרפית של הכרטיס. מבחינה זו נחלקים הכרטיסים לשני סוגים:
- כרטיס אשראי מקומי, שתחולתו רק במדינה שבה הונפק.
- כרטיס אשראי בינלאומי, המאפשר רכישה בכל העולם.
כרטיסי אשראי מסוימים מעניקים ללקוחותיהם הטבות פיננסיות שונות, הכוללות מסגרת אשראי נוספת (מחוץ לזו הבנקאית), לקיחת הלוואות, דחיית תשלומים, וקביעת יום החיוב.
[עריכה] מרמה בכרטיסי אשראי
ככל אמצעי תשלום, גם כרטיסי אשראי חשופים למעשי מרמה. במקרה של מרמה בכרטיס אשראי, עיקר הנזק נופל על חברת האשראי, ובעל הכרטיס נושא בנזק קטן יחסית (אם בכלל). במקרה של גניבת כרטיס אשראי, למשל, קובע חוק כרטיסי חיוב "הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה אחרי שנמסרה הודעה על גניבה".
חברות האשראי מקדישות מאמצים מרובים לאיתור מהיר של מעשי מרמה, אך הן אינן מפרסמות נתונים על היקף הנזק הנגרם להן. חלק מאמצעי איתור הגמניבה המוקדמים של חברות האראי הוא בחינת קנייה מוחחית מול צפי קנייה של אותו לקוח, לפי פרופיל התנהגות צרכנית שנבנה לו. (Data mining) אם הלקוח רוכש כביכול מוצרי אלקטרוניקה בשווי עשרות אלפי שקלים במהלך כמה ימים, הוא יכול לקבל שיחה טלפונית ממוקד האבטחה של חברת האשראי, לברור האם הוא עושה שימוש מודע הכרטיסו, או שכרטיסו נגנב מאחזקתו.
בעבר, בתחילת האינטרנט קישורם הלא מאובטח לאינטרנט של מאגרי נתונים המכילים פרטים של כרטיסי אשראי היווה גורם סיכון ניכר לגניבה רחבת היקף של פרטי הכרטיסים, ושימוש בפרטי הכרטיס בלבד לקניות מקוונות.
[עריכה] חברות אשראי
[עריכה] בעולם
- MasterCard
- VISA
- American Express
- Diners Club
- Discover
[עריכה] בארץ
כרטיסי אשראי מוצעים לתושבי ישראל מתחילת שנות השבעים, עם הקמתה של חברת ישראכרט, כנציגתו של ארגון ללא מטרת רווח הרב-לאומי - MasterCard.
כעת (2006) פועלות בישראל שלוש חברות לכרטיסי אשראי:
- ישראכרט: חברה בת של בנק הפועלים, נציגת MasterCard, AMERICAN EXPRESS ו-VISA.
- ויזה כ.א.ל: חברה בת של בנק דיסקונט ובנק הבינלאומי, נציגת VISA, MasterCard ו-Diners Club.
- לאומי קארד: חברה בת של בנק לאומי, נציגת VISA ו-MasterCard.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חוק כרטיסי חיוב, באתר של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
- פריצת מחשבים חשפה להונאה 40 מיליון כרטיס אשראי בארצות הברית, אתר ynet, פורסם ב-18.6.05.
- תמר ברזילי, עסקאות בכרטיסי אשראי - איך ומתי אפשר לבטל?, אתר ynet
- בלדד השוחי, איך פועל פס מגנטי בכרטיס אשראי?, באתר נענע

