אדם גרינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדם גרינברג - צלם קולנוע ישראלי שזכה להצלחה עולמית, והיה מועמד לפרס האוסקר.

גרינברג נולד בפולין. הוא החל את עבודתו כטכנאי וצלם עבור יומני גבע בשנות השישים. בשנת 1963 צילם את סרטו הקצר של דוד פרלוב "בירושלים". בשנת 1966 צילם את הקומדיה העממית "שני קוני למל", והחל בקריירה של אחד הצלמים הבולטים בקולנוע הישראלי. גרינברג עמד מאחורי המצלמה ברבות מן הקלאסיקות של הקולנוע הישראלי בשנות השישים ובשנות השבעים. החל משיתוף פעולה עם הבמאי משה מזרחי בסדרת "אני אוהב אותך רוזה" (1972) ו"הבית ברחוב שלוש" (1973), ובמאים כדוד פרלוב ("הגלולה", 1972), וכלה בסרטים עממיים וקומדיות עממיות כ"אני ירושלמי" של יהורם גאון משנת 1971, או המשכי אסקימו לימון. גרינברג היה הצלם בסרטיו הגדולים של אורי זוהר "מציצים" (1972) וסידרת הטלוויזיה "לול".

בשנת 1980 הוזמן גרינברג לצלם את סירטו של הבמאי סמואל פולר "האדומה הגדולה". עבודתו של גרינברג בסרט זה, שהיה סרט מלחמה רב תקציב, פתחה בפניו את הדלת לאולפנים הגדולים בהוליווד. גרינברג עמד מאחורי כמה מהלהיטים הגדולים של הקולנוע המסחרי בהוליווד בשנים האחרונות, לרבות סידרת "שליחות קטלנית" של הבמאי ג'יימס קמרון בהשתתפות ארנולד שוורצנגר, ולהיטים כ"רוח רפאים" בהשתתפות פטריק סוויזי, "טרנר והוטש" בהשתתפות טום הנקס, או "הנזירות בלוז" בהשתתפות וופי גולדברג. רבים מסרטיו כסרטי "שליחות קטלנית" או "ספרה" הם סרטים עתירי פעלולים. עבור תפקידו כצלם ב"שליחות קטלנית 2: יום הדין" היה גרינברג מועמד לפרס האוסקר בשנת 1991. בשנת 1986 קיבל גרינברג אזרחות אמריקנית.

גרינברג נחשב למצליח שבין הישראלים שהגיעו לתעשיית הקולנוע באמריקה, בכל תפקיד שהוא, במאים, שחקנים או צלמים.

[עריכה] פילמוגרפיה חלקית