העדות הפלוויאנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העדות הפלוויאנית כינוי שניתן בתקופת הרנסנס לטקסט המופיע בספרו של ההיסטוריון יוספוס פלביוס [1]; שם מתואר ישו, כאיש חכם, וכן ההתייחסות אליו כמשיח, אשר חולל ניסים, ולאחר הוצאתו להורג הופיע לאחר שלושה ימים.
תוכן עניינים |
[עריכה] החשיבות הנוצרית
עדות זו אשר נכתבה על ידי כותב שאינו נוצרי, וזמנה קרוב לזמן פעולתו של ישו (החיבור ראה אור בערך בשנת 94 לספירה); יש לה חשיבות רבה מנקודת מבט נוצרית; בכך שהעדות על חייו ופעולתו של ישו עצמו וכן תלמידיו בדור הראשון מופיע כמעט ורק בספרות הנוצרית (כתבי הבשורה), כשאלו נכתבו כדור או שניים לאחר מות ישו, כאשר תוכנם וסגנון כתיבתם הופך אותם לטקסטים שאינם היסטוריוגרפים לא-משוחדים; לעומת זאת יוספוס פלביוס עצמו (שאינו נוצרי), וכן ספרו קדמוניות היהודים (שמקובל כספר היסטורי), מהווים אימות לתפיסה הנוצרית ממקור חיצוני, שהוא חסר-פניות לכאורה.
[עריכה] מהימנות העדות
ביחס לעדות זו, קיימות שלוש דעות:
- יש הרואים בטקסט זיוף ותוספת נוצרית לכתביו של יוספוס פלביוס, גישה זו נעוצה בזיהוי נקודות מסוימות שהנם תוספות נוצריות ברורות (כגון עובדת היותו משיח, והשאלה התאולוגית האם ישו היה אל), ובכך שאי-אפשר להניח שיוספוס שהיה יהודי יכתוב טקסט מעין זה.
- לעומת גישה זו קיימת גישה הרואה בעדות קטע אמין, כאשר התפיסה נשענת על המקובל שהעדות מופיע בכמה נוסחאות, וכן שאין לפקפק באמינות הטקסט ללא הוכחה חיצונית ברורה.
- גישה שלישית, ואמצעית, רואה בטקסט כעיקרון וכבסיס דבר נכון, אך היא טוענת שקיימים בטקסט תוספות נוצריות שצריך להבדיל ולהוציא אותם.
[עריכה] הטקסט של אגפיוס
אגפיוס, מחבר ערבי-נוצרי, מהמאה העשירית לספה"נ, כלל בחיבורו את העדות המדוברת [2], כאשר קיימים בטקסט המדובר שינויים מסוימים ביחס לטקסט הקיים לפנינו, כשהעיקרי שבהם הנו חוסר בקיום אלמנטים נוצרים מובהקים (כגון היותו משיח), דבר הניתן להתפרש כעיבוד נוצרי קטן יותר. בעקבות טקסט זה נוטה הוויכוח במחקר, לדעה השלישית שהוצגה לעיל, הגישה המפשרת; זאת על בסיס העובדה שניתן לראות את בסיסו של הטקסט כעובדה קיימת, אך את אחידותו ניתן בברור לשלול, ולהצביע על עיבודים נוצרים ברורים; לכן נוטה המחקר לגישה שיוספוס אכן התייחס לכיתה הנוצרית, אולם התייחסותו הייתה פושרת ומתונה, כאשר לטקסט שכתביו נוצרו עיבודים נוצרים שונים.

