מדעי החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדעי החיים הם ענף במדעי הטבע העוסק בחומר החי על פני כדור הארץ, התפתחותו, השלכותיו על סביבתו ויחסי הגומלין שבו.

תוכן עניינים

[עריכה] מאפייני החיים

שנים רבות ניסו מדענים להגדיר את החיים, ולהבדיל אותם מהדוממים, אך לשווא.
כיום ניתן להגדיר את החיים על פי מספר מאפיינים הקיימים רק ב אורגניזם שהם יצורים חיים:

  • כל היצורים החיים בנויים מתא אחד או יותר. התא הוא היחידה הקטנה והבסיסית ביותר של החיים.
  • כל היצורים החיים בתנאים הקיימים כיום בכדור הארץ נוצרים רק מתאים חיים שקדמו להם.

תהליך זה נקרא רבייה.

  • כל היצורים החיים מקיימים תהליכי חילוף חומרים הכוללים צריכת אנרגיה מהסביבה, קליטתה ושימוש בה.
  • כל היצורים החיים עוברים תהליכי גדילה והתפתחות.
  • לכל היצורים החיים יש מנגנוני תגובה פעילים ומבוקרים לסביבתם.

הנגיף שנקרא גם וירוס עונה על כל מאפייני החיים רק מרגע כניסתו לתא חי ולכן ישנה מחלוקת בקהילת המדע בנוגע להגדרת הנגיפים כיצורים
חיים שיש להם מאפייני חיים משלהם בשל פעולותיהם בתוך התא או כחומר דומם חסר מאפייני חיים שמקבל אותם מהתא שהוא נמצא בתוכו
ומשתמש בהם. רוב המדענים אינם מקטלגים את הנגיף כיצור חי מכיוון שהוא אינו תא והוא לא יכול להתרבות אלא אם כן הוא נמצא בתוך תא מארח.

[עריכה] תולדות מדעי החיים

[עריכה] יוון העתיקה

חקר החי החל בצורה ממשית ביוון העתיקה, כשפילוסופים כמו היפוקרטס, אריסטו, וגלנוס, ניסחו את חוקי הביולוגיה הראשונים. רובם של חוקים אלה התגלו במהלך ההיסטוריה כשגויים, אך הם עדיין מהווים את הסימן הראשון למחקר עולם החי.

[עריכה] ימי הביניים

בימי הביניים מדעי החיים נחשבו לכישוף, ונרדפו באמונות תפלות רבות אשר הקשו על מחקר מעמיק בנושא. הכנסייה אסרה נתיחה שלאחר המוות, מה שגרם לתאוריות לצוץ ללא כל ביסוס מדעי.

[עריכה] הרנסנס

בתקופת הרנסנס החיו ההומאניסטים את תרבות יוון ולא פסחו על הביולוגיה. לאונרדו דה וינצ'י חידש את המחקר המעמיק באנטומיית האדם (בעיקר לשם האומנות). בשנים אלה הומצא המיקרוסקופ על ידי רוברט הוק והוגדר התא כיחידה הבסיסית של החיים. באותם שנים החלו תאוריות יוון לדעוך לאחר שתאוריות אחרות בוססו מדעית וסתרו אותן.

[עריכה] המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה

במאה ה18 ובתחילת המאה ה19 בוסס מדע הטקסונומיה למיון בעלי חיים והועלתה תאורית האבולוציה לראשונה מאז יוון העתיקה, על ידי ז'ן בטיסט. בסוף המאה ה19 חלו שתי תמורות חשובות ביותר במדעי החיים:

שיטות אלה נהוגות אף כיום, אם כי בשינויים קלים, ומוסכמות על רוב הקהיליה המדעית.

[עריכה] מדע החיים במאה העשרים

במאה ה20 יצאה לאור התאוריה הסופית של האבולוציה, המשלבת בין האבולוציה לבין חוקי התורשה בתוספת המוטציות כגורם מכריע באבולוציה. התגלה מבנה החומר התורשתי - הDNA על ידי ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק. התפתחויות אלה הביאו ליצירת השיבוט הראשון וכן להופעת מדע יישומי חדש - ביוטכנולוגיה. כמו כן מדע הביוכימיה התפתח מאוד בשנים אלה.

[עריכה] יישומיהם של מדעי החיים

מדע החי יושם, כנראה, בראש ובראשונה ברפואה, אשר מצילה חיי אדם בכל יום ויום, על סמך המחקר הביולוגי. הרפואה נתמכת על ידי מדע החי בתרופות ונוגדנים, באנטומיה ופיזיולוגיה, וכן בניסויים בבעלי חיים.

יישום נוסף הוא היישום האקולוגי. זיהום הסביבה משפיע במישרין ובעקיפין עלינו ועל אורח חיינו, מדע החיים מלמד אותנו איך להתמודד ולמנוע בעיות כאלו.

מדעי החיים מסייעים גם כלכלית, בהשבחת המזון אשר אנו אוכלים, וכן בהשבחת חומרי גלם לתעשיה.

[עריכה] התחומים הכלולים במדעי החיים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מדעי החיים

מדעי החיים מסועפים במיוחד וכוללים מגוון רחב של תחומים. רוב רובם של מדעי החיים נמצא בביולוגיה (ע"ע ביולוגיה לרשימת הנושאים הכלולים בביולוגיה). הרפואה והנושאים הכלולים בה אף הם חלק ממדעי החיים (ואינם כלולים בביולוגיה). יש הטוענים שגם הביוכימיה והאקולוגיה, הנכללים במדעי החיים, אינם כלולים בביולוגיה, אך לא כולם מסכימים לכך.

שפות אחרות