נורת' אמריקן אוויאיישן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורת' אמריקן אוויאיישן (North American Aviation Inc) הייתה יצרנית כלי טיס שפעלה משנות השלושים עד 1967, אז התמזגה עם רוקוול-סטנדארד קורפוריישן ליצירת נורת' אמריקן רוקוול קורפוריישן. החברה הייתה אחראית למספר כלי טיס היסטוריים, לרבות מטוס האימון T-6 טקסן, מטוס הקרב P-51 מוסטנג, המפציץ B-25 מיטצ'ל, מטוס הקרב הסילוני F-86 סייבר, והמטוס הרקטי X-15, כמו גם למודול הפיקוד והשירות של החללית אפולו והשלב השני של רקטת סטורן 5. חטיבות הביטחון והחלל של רוקוול אינטרנשיונל (הכוללות את נורת' אמריקן אוויאיישן וחטיבות רוקטדיין) נמכרה לבואינג ב-1996.
[עריכה] היסטוריה
קלמנט קיז ייסד את נורת' אמריקן ב-6 בדצמבר 1928 כחברת אחזקות שקנתה ומכרה חלקים בחברות תעופה שונות וחברות הקשורות לתעופה. אולם, חוק הדואר האווירי של 1934 כפה את פירוקן של חברות אחזקה כאלו. כתוצאה מכך הפכה נורת' אמריקן לייצרנית ובראשה עמד ג'יימס קינדלברגר (שגוייס מדאגלס איירקראפט קומפני), למרות שאיסטרן אייר ליינס נותרה בשליטתה עד 1938.
קינדלברגר העתיק את פעולת החברה לדרום קליפורניה, מה שאפשר לטוס כל השנה, והחליט להתמקד במטוסי אימון, מתוך הנחה שיהיה זה קל יותר מלנסות להתחרות עם חברות מבוססות. המטוסים הראשונים של החברה היו מטוס התצפית GA-15 ומטוס האימון GA-16, ובעקבותם ה-O-47 וה-BT-9. ה-BC-1 מ-1937 היה מטוס הקרב הראשון של נורת' אמריקן.
כמו יצרניות אחרות, החלה נורת' אמריקן בהכנות למלחמה ב-1940. אלו כללו פתיחת מפעלים בקולומבוס, דאלאס וקנזס סיטי.
בעקבות ה-BT-9 ייצרה נורת' אמריקן את מטוס האימון T-6 טקסן, ש-17,000 מסוגו נבנו, מה שהפך אותו למטוס האימון שנעשה בו השימוש הנרחב ביותר מעולם. המפציץ הדו-מנועי B-25 מיטצ'ל זכה לתהילה בפשיטת דוליטל ושימש בכל הזירות. ה-A-36 אפאצ'י פותח כמטוס לתקיפת קרקע ומפציץ צולל, ובעקבות ההצעה של חיל האוויר המלכותי הבריטי לפיה תחליף נורת' אמריקן את מנוע ה"אליסון" שהניע אותו במקור במנוע רולס רויס מרליו יוצר ה-P-51 מוסטנג.
לאחר המלחמה, צנח מספר מועסקי נורת' אמריקן מ-91,000 ל-5,000 ב-1946. אף על פי כן, היא המשיכה לפתח מטוסים חדשים הכוללים את מטוס האימון והתקיפה T-28 טרוג'ן, ה-P-82 טווין מוסטנג היוצא דופן, המפציץ הסילוני B-45 טורנדו, מטוס הקרב FJ פיורי, ה-AJ סאבג', המפציץ האסטרטגי המהפכני XB-70 ולקירי בעל מהירות מירבית של מאך 3, השרייק קומנדר, ומטוס המנהלים הסילוני T-39 סברליינר.
חטיבת קולומבוס של נורת' אמריקן אוויאיישן הייתה אחראית לפיתוח ה-A-5 ויג'ילנט, מפציץ מהיר שנעשה בו שימוש רב במלחמת וייטנאם במשימות סיור ימי, ה-OV-10 ברונקו, המטוס הראשון שתוכנן במיוחד לפעילות כנגד התקוממות, ומטוס האימון הימי T-2 בוקאיי, ששירת משנות החמישים המאוחרות עד 2005 והוטס כמעט על-ידי כל טייסי הצי האמריקני במשך ארבעה עשורים.
ה-F-86 סייבר החל כתכנון מחדש של ה"פיורי" וזכה לתהילה כשהפיל מיגים במלחמת קוריאה. למעלה מ-9,000 מטוסי F-86 יוצרו. יורשו, ה-F-100 סופר סייבר, זכה אף הוא לפופולריות.
חטיבת המנועים הרקטיים התפצלה לחברה נפרדת, רוקטדיין, ב-1955, אולם את ה-X-15 תכננה ובנתה נורת' אמריקן.
ביטול התוכניות F-107 ו-F-108 בסוף שנות החמישים, כמו גם ביטול תוכנית הטיל הבליסטי SM-64 נואחו, היו מכות לנורת' אמריקן מהן היא לא התאוששה לגמרי מעולם. ב-1960, המנכ"ל החדש לי אטווד החליט להתמקד בתוכנית החלל, והחברה הייתה הקבלנית הראשית למודול הפיקוד והשירות של החללית אפולו והשלב השני של רקטת סטורן 5. אולם, החברה הואשמה באחריות חלקית לשריפת האפולו 1 בינואר 1967, ובמרץ היא התמזגה עם רוקוול.
בדצמבר 1996, חטיבות הביטחון והחלל של רוקוול אינטרנשיונל (הכוללת את נורת' אמריקן אוויאיישן וחטיבות רוקטדיין) נמכרו לבואינג, ששילבה את קווי המוצרים לחטיבת מערכות הביטחון המוכללות שלה. רוקטדיין נמכרה לבסוף לפראט אנד ויטני, ב-2005.
[עריכה] כלי טיס
- P-51 מוסטנג
- P-82 טווין מוסטנג
- B-25 מיטצ'ל
- F-86 סייבר
- F-100 סופר סייבר
- YF-107
- T-6 טקסן
- L-7 נביון
- T-28 טרוג'ן
- T-2 בוקאיי
- XB-21
- O-47
- BT-9
- A-36 אפאצ'י
- XB-28 דראגון
- AJ סאבג'
- P-64
- T-39 סייברליינר
- B-45 טורנדו
- FJ פיורי
- YF-93A
- X-10
- A-5 ויג'ילנט
- XF-108 רפיר
- OV-10 ברונקו
- X-15
- XB-70 ולקירי
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ההיסטוריה של נורת' אמריקן אוויאיישן, באתר בואינג
- נורת' אמריקן, באתר Centennial of Flight

