משרד האוצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת התקציב השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים.


[עריכה] שרי האוצר במדינת ישראל

שרי האוצר לדורותיהם:

       שם        תקופת כהונה כשר האוצר מפלגה צעדים עיקריים
אליעזר קפלן 14.5.1948-25.6.1952 מפא"י שר האוצר הראשון. בתקופת כהונתו השיג את ההלוואות הראשונות ממקורות בחו"ל, אשר הצילו את המשק הישראלי מהתמוטטות. בתחילת 1952 הגה והוביל את המדיניות הכלכלית החדשה.
לוי אשכול 25.6.1952-26.6.1963 מפא"י בתחילה המשיך ב"מדיניות הכלכלית החדשה", עליה הכריז קודמו בתפקיד אליעזר קפלן. בשנת 1954 ניתן היה לראות מפנה חיובי. סיוע רב שנתקבל מחוץ לארץ, וכן השילומים, היו בין הגורמים לכך שבשנים אלו (1954 - 1963) היה שיעור הגידול השנתי הממוצע בתוצר הלאומי הגולמי 10% לשנה, ואילו שיעור האבטלה ושיעור האינפלציה היו נמוכים מאוד. עם זאת, סממן כלכלי נוסף היה גידול בצריכה הפרטית, אשר השיג בהרבה את גידול התוצר לנפש, והביא אף לפער במאזן המסחרי בין היבוא ליצוא, וכן לתופעות של אי שוויוניות ופער בין העשירים לעניים.

ב-9 בפברואר 1962 הכריז אשכול בשידור רדיו מיוחד לאומה על פיחות הלירה הישראלית לעומת הדולר מ-1.8 לירות לדולר, ל-3 לירות לדולר. הפיחות הביא לסערה במשק, לשביתות ולהעלאת מחירים. מטרת הפיחות הייתה נסיון לצרף את ישראל אל השוק האירופי המשותף, ולהוכיח עמידה בסטנדרטים הכלכליים הנדרשים לקראת מהלך זה. מטרה זו נכשלה. אמנם הסחר עם מדינות אירופה השתפר מעט, אך ככל שהייתה מטרת המהלך הורדת הצריכה הפרטית, הרי שהעלייה ברמת המחירים שנגרמה עקב הפיחות, התאזנה עם מערכת הצמדת השכר. כיום נראה צעד דראסטי זה כהקדמה ל"מיתון" שעליו הכריז אשכול, כראש ממשלה, בשנת 1966, שהיה אף הוא על רקע עלייה בצריכה הפרטית, ללא עלייה מקבילה בתוצר.

פנחס ספיר 26.6.1963-5.8.1968 המערך  
זאב שרף 5.8.1968-15.12.1969 מפלגת העבודה  
פנחס ספיר 15.12.1969-3.6.1974 המערך  
יהושע רבינוביץ 3.6.1974-20.6.1977 לא היה ח"כ הוביל צעדים מרחיקי לכת בתחום המסים:

הנהיג מדיניות של "פיחות זוחל" – מנגנון אינפלציוני שהביא לירידה בערך הלירה אל מול הדולר בשיעור של 50 אחוז בתקופת כהונתו.

שמחה ארליך 20.6.1977-7.11.1979 הליכוד נתמנה לשר האוצר וסגן ראש הממשלה עם הקמת ממשלת בגין הראשונה אחרי "המהפך" של שנת 1977. בתפקידו זה חולל את "המהפך הכלכלי" - שורת רפורמות ברוח "השוק החופשי" שכללו את ביטול הפיקוח על מטבע חוץ, ביטול מסים (בעיקר מס נסיעות שהיה שנוא על ציבור הנוסעים לחו"ל) ועוד צעדים שהביאו להגדלת הצריכה ללא בסיס כלכלי איתן ולכן לא בלמו את האינפלציה הדוהרת, מורשת הממשלה הקודמת. ב-1979 נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות כשלון הרפורמות שלו באוצר.
יגאל הורביץ 7.11.1979-13.1.1981 הליכוד בניסיונותיו להילחם באינפלציה הדוהרת החליף את הלירה בשקל, וכן ניסה להמחיש את מצב המשק בהשיבו לפונים אליו בבקשה לתקציבים במלים: "אין לי". בזכות זה זכה לכינוי "יגאל אין לי". כן נכנסה ללקסיקון הפוליטי זעקתו "משוגעים רדו מן הגג!", לאלה שלדעתו לא הבינו את המצב הכלכלי לאשורו והמשיכו "לחגוג".

הוא פרש ב-1981, בשל חוסר גיבוי מצד הממשלה למאמציו לצמצם את הגרעון, דבר שביטויו האחרון לפני ההתפטרות היה קבלת דו"ח ועדת עציוני שהבטיח תוספת שכר למורים. הוא טען שכניעה לדרישות שכר והוצאות תקציביות אחרות יגררו תגובת שרשרת אינפלציונית במשק.

יורם ארידור 21.1.1981-15.10.1983 הליכוד  
יגאל כהן-אורגד 18.10.1983-13.9.1984 הליכוד  
יצחק מודעי 13.9.1984-16.4.1986 הליכוד עם הכנסו לתפקיד שר האוצר היה המשק הישראלי בתהליך אינפלציה של 400% לשנה. במשך שנתיים שבהן כיהן בתפקיד, מודעי ניווט תוכנית הבראה במסגרתה יזם הקפאת מחירים ושכר במשק, וכך הצליח לעצור את האינפלציה ולייצב את המשק. את חוויותיו מאותה תקופה שילב בספרו "מחיקת אפסים" (1988), הקרוי על שם המעבר משקל לשקל חדש שנערך בתקופתו, וכלל הורדת שלושה אפסים מהשקל.
משה נסים 16.4.1986-22.12.1988 הליכוד לזכותו נזקף חלק נכבד בהתאוששותה הכלכלית של ישראל בשנים אלו, שכן הצליח לבצע מהפכה זוטא, בהמירו חלק גדול מההלוואות של ממשלת ישראל בהלוואות בריבית נוחה יותר ובהקטנה (בפעם הראשונה מזה עשרות שנים) של מצבת חובות החוץ של ישראל.
שמעון פרס 22.12.1988-15.3.1990 המערך  
יצחק שמיר 15.3.1990-11.6.1990 הליכוד  
יצחק מודעי 11.6.1990-13.7.1992 הליכוד, המפלגה לקידום הרעיון הציוני  
אברהם שוחט 13.7.1992-18.6.1996 מפלגת העבודה  
דן מרידור 18.6.1996-20.6.1997 הליכוד  
בנימין נתניהו 20.6.1997-9.7.1997 הליכוד  
יעקב נאמן 9.7.1997-18.12.1998 לא היה ח"כ  
בנימין נתניהו 18.12.1998-23.2.1999 הליכוד  
מאיר שטרית 23.2.1999-6.7.1999 הליכוד  
אברהם שוחט 6.7.1999-7.3.2001 ישראל אחת הנהיג את המשק בחלק מתקופות הגאות והפריחה שלו (תחילת שנות ה-90 ושנת 2000). מתנגדיו האשימו אותו בתקופות המיתון שבאו לאחר פרקי הגאות ובכך שמיהר להיכנע לתביעות ועדי העובדים להעלאות שכר. בשל כך זכה לפופולריות רבה בקדנציה הראשונה שלו, אך בקדנציה השנייה כבר קיבל את הכינוי "בייגה אין לי". התאמץ להחיל את המיסוי בישראל לא רק על העבודה אלא גם על ההון. במיוחד זכורה הצעתו להטיל מס על הבורסה, הצעה שבוטלה מאוחר יותר על ידי רבין. כהונתו כשר אוצר התאפיינה ביחסים צוננים עם נגיד בנק ישראל, יעקב פרנקל על רקע נושא שיעור הריבית במשק. שוחט התנגד למדיניות השמרנית של פרנקל ולשימוש שעשה בהעלאות הריבית.
סילבן שלום 7.3.2001-28.2.2003 הליכוד  
בנימין נתניהו 28.2.2003-9.8.2005 הליכוד הוביל מדיניות קפיטליסטית שמרנית תקיפה, וניסה לקדם יוזמות ברוח משנתה של מרגרט תאצ'ר להפחתת הוצאות הממשלה, קיצוצים בתקציבי הרווחה והפרטת חברות ממשלתיות. צעדים בולטים של נתניהו:
  • בתחילת כהונתו האיץ רפורמה שבאה להקטין את המס על הכנסה מעבודה, ובמקביל ביטל פטורים והרחיב את בסיס המס. בין הפטורים שביטל בולט ביטול הקלות המס לתושבי יש"ע, צעד שבו העדיף גישה כלכלית על-פני גישה פוליטית. באמצע 2004 הוביל מהלך נוסף של הורדת נטל מס ההכנסה על יחידים ועל חברות. בסוף כהונתו יזם רפורמה נוספת, שהמשיכה את המגמה של קודמתה.
  • ערך רפורמה מרחיקת לכת בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שבמסגרתה הולאמו הקרנות הגרעוניות, שעליהן ריחפה סכנה של פשיטת רגל, ואילו הקרנות המאוזנות שבבעלותן נמכרו לחברות הביטוח. צעדים אלה נועדו לתת פתרון לטווח ארוך לבעיית הגרעון האקטוארי באחדות מקרנות הפנסיה.
  • הוביל את תאגוד הנמלים, לשם יצירת תחרות בין הנמלים.
  • במדיניותו התקיפה שינה נורמות של מדיניות הרווחה שהונהגו במדינה בהדרגה במשך שנים, והביא לקיצוץ בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. חריף במיוחד היה הקיצוץ בקצבאות הילדים, שהתאפשר בזכות הרכב הקואליציה, שבה לא נכללו מפלגות דתיות.
  • בתחילת 2004 הוביל קיצוץ מיסים על קשת רחבה של מוצרי צריכה, והקדים בחודשים אחדים את החזרת המע"מ לשיעור של 17%. בסוף 2004 התברר כי שיעור הצמיחה היה גבוה באופן משמעותי מאשר בשנים עברו, ונתניהו ייחס זאת למדיניותו.
  • בשנת 2005 קידם בנחישות את הרפורמה בשוק ההון, בהתאם להמלצותיה של "ועדת בכר".
אהוד אולמרט 7.11.2005-4.5.2006 הליכוד, קדימה  
אברהם הירשזון 4.5.2006- קדימה  

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

שפות אחרות