יודקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יודקה
מאת יהודה בייליס
עריכה דליה שחר
הוצאה לאור אחוה
עיצוב עטיפה מרדכי קרניאל
שפה עברית
שפת מקור עברית
שנת כתיבה 1999
שנת הוצאה 2003
עמודים 213
תורגם לשפות ליטאית, אנגלית, גרמנית
כריכת הספר "יודקה"

יודקה - ספרו האוטוביוגרפי של יהודה בייליס על קורותיו בשואה בקובנה לפני הכיבוש הנאצי ולאחריו, קורותיו בגטו קובנה, במסתור ובמחנה דכאו.

[עריכה] עלילת הספר - הביוגרפיה של יהודה בייליס

פרטי עלילה פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

בייליס נולד ב-19 בפברואר 1927 בעיר קובנה שבליטא. אמו חנה נולדה ב-1914 בורשה בירת פולין ולמדה רפואת שיניים ועם בואה לקובנה, פתחה בה מרפאת שיניים. אביו אליעזר למד רפואה, ובפרוץ מלחמת השחרור של ליטא (19181920) התנדב לצבא וזכה לעיטור גבורה בגלל שהגן בגופו על מפקד גדוד ליטאי.

כתוצאה מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב, עברה ליטא לידי הרוסים. יהודה בייליס היה בן 13 בזמן שנכנס הצבא האדום לליטא, והשליט בה את המשטר הסובייטי. כתוצאה מהמהפך השלטוני, משפחתו האמידה נאלצה לוותר על כל רכושה, והוריו הפכו להיות עובדי מדינה. בתקופה זו נתקל יהודה לראשונה בחייו בגילויי אנטישמיות בוטים מצד הליטאים ואף בסימני רצח, שתהפוך בשנים מאוחרות יותר כלי שרת של מדיניות "הפתרון הסופי" לבעיית היהודים באירופה. מצד שני, הוא מתאר בספרו כי ילדותו המשיכה להיות באותה עת ילדות רגילה ומאושרת.

ב-22 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את ליטא. הליטאים, כולל הפרטיזנים, שיתפו עמם פעולה בתהליך כליאת היהודים בגטאות, בפעולות השיטור וכן במעשי הרצח בפורט התשיעי, של עשרות אלפים מיהודי העיר וקבורתם בקברי אחים. בספר מתוארים צעדי ההשפלה, ההגבלות ופעולות הרג שעשו הן הגרמנים והן הליטאים בתקופת התחלת הכיבוש הגרמני. מתוארות הרציחות, בהתחלה של המשוגעים, החולים ואנשים משולי החברה, ולאחר מכן של קבוצות יהודים, הן בפורט השביעי והן בפורט התשיעי.

ב-11 ביולי 1941 התפרסם צו המורה לכל יהודי קובנה, כי עליהם לעבור לגטו שהוקם ברובע ויאמפולה (גטו קובנה שכונה "סלובודקה" ביידיש). בספר מתואר תהליך בחירתו של ד"ר אלחנן אלקס לתפקיד "ראש היהודים" ב"מועצת הזקנים" (אלטסטנרט), מתוארים חיי הנוער שהתרכזו סביב תנועות הנוער.

בספר מופיעה עדות ממקור ראשון על הסלקציה הגדולה ב-28 לאוקטובר 1941, שכללה גם את יהודה ומשפחתו שהובלו באותו יום לבורות הירי של הפורט התשיעי. יהודה איבד שם את הוריו האהובים ולמרות שנורה גם הוא, הצליח להחלץ פצוע מתוך הבור. מאחר והיה עדיין נער ולא ידע מה לעשות, התגנב חזרה לגטו ולמד לשרוד, אולם מאחר והיה לבדו וללא נותן חסות כלשהו נאלץ לברוח, ומצא מחסה בעזרתה של חסידת אומות העולם גניה פרמנסקאיטה (1927-1996).

במאי 1943 נאלץ לחזור לגטו, אולם הצליח לצאת ולהיכנס לצורך מסחר בשוק השחור. תכונה זו משכה את תשומת ליבם של אנשי המחתרת, והם השתמשו בו להצלת 22 תינוקות יהודים. בייליס מתאר בספרו כיצד, בסיועו של חסיד אומות העולם, הכומר יעקובאוסקאס סטניסלובס, הצליח להבריח 22 תינוקות יהודים מהגטו אל הצד החופשי.

ביוני 1944 נשלח בייליס למחנה דכאו בגרמניה. הוא מצליח לשרוד גם את מחנה העבודה לנדסברג 1 ומחנה המוות קאופרינג 4, המסונפים למחנה הריכוז דכאו.

בתום המלחמה נותר יהודה בייליס יחיד מכל משפחתו. הוא עלה ארצה באוניית המעפילים ודג'ווד, הצטרף לאצ"ל, השתתף בקרבות מלחמת העצמאות בגדוד 21 של חטיבת כרמלי ואף נפצע באחת הקרבות. הוא עבד בחברת סולל בונה והקים משפחה (כיום יש לו שלושה נכדים).

[עריכה] קישורים חיצוניים