וידאודיסק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וידאודיסק הוא תקליט שדומה במבנה שלו לאריך-נגן, אך במקום אותות אודיו (מוזיקה), מוקלטים על התקליט אותות וידאו.
חברת האלקטרוניקה האמריקנית RCA, עשתה ניסויים ראשוניים להקליט אותות וידאו על תקליט במקום אותות אודיו כבר בשנות ה-50, אולם התוצאות לא היו טובות, והתמונה לא הייתה ברורה. רק כעבור קצת יותר מ־20 שנה של פיתוח, הגיעה חברת RCA בסוף שנות ה-70 לתוצאות הרצויות. בשנת 1981, הציגה חברת RCA לשוק האמריקאי את מערכת ה־SelectaVision שהייתה מכשיר שהקרין את התקליטים בטלוויזיה. התקליטים כללו בעיקר סרטים. המכירות של המערכת היו טובות בהתחלה, אבל ב־1983 חברת RCA נתקלה בקשיים מצד שוק האלקטרוניקה היפני, שהציג את ה־VHS, או קלטות הוידאו המוכרות לכולנו. איכות התמונה של ה־VHS הייתה דומה בדיוק לאיכות התמונה של הוידאודיסק, אבל מכשיר ה־VHS יכל גם להקליט תוכניות מהטלוויזיה, דבר שגרם לחיסרון אדיר למערכת ה־SelectaVision של RCA. בנוסף נכנסה לשוק האמריקאי מערכת הלייזרדיסק (שפותחה על ידי חברת פיליפס), שעיקרון הפעולה שלה היה דומה לוידאודיסק, רק שבמקום מחט, התקליט נקרא באמצעות קרן לייזר ולכן היה יותר עמיד, ואיכות התמונה הייתה יותר טובה מהוידאודיסק. הדבר גרם ל־RCA להכנס לקשיים כלכליים, ולא הייתה להם ברירה אלא לבטל את פרויקט הוידאודיסק ב־1984.
ה־DVD של היום הוא סוג מסוים של הוידאודיסק.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מידע והיסטוריה על מערכת הוידאודיסק של חברת RCA
- Videodiscs in Education
- Interactive Videodisc: An Emerging Technology for Educators
- Delivery of Career Counseling Services: Videodisc & Multimedia Career Interventions
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
forward to:

