אולטראס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
אולטראס הוא כינוי לאירגון מסודר של קבוצת אוהדים (ללא הבדל של ענף ספורט) המחליטים לתמוך בקבוצתם לפי האמרה "באש ובמים".
תוכן עניינים |
[עריכה] ראשיתו של האולטראס
ראשיתו של האולטאס החל בסוף שנות השישים באיטליה, כאשר קבוצות אוהדים החליטו שכוח ההשפעה של הקהל הוא גדול משנדמה, והקהל יכול להוביל את הקבוצה להישגים. המטרה הראשית של האולטראס היא אהדת הקבוצה ללא תנאי, אקוסטיקה משופרת באיצטדיון והטלת פחד באוהדי ושחקני הקבוצה היריבה. ראשית, כדי לאפשר כוח עצום וגדול יותר של אוהדים, החליטו אירגוני האולטראס למקם את עצמם ביציעים בעלי המחירים הדלים ביותר באיצטדיון, לרוב מאחורי אחד השערים, כך שגם מיעוטי יכולת יוכלו לקחת חלק. שנית, אירגוני האולטראס החליטו להכניס צבע לאיצטדיון, דבר שתחילה כלל דגלים וכרזות, ואט אט התפתח לאמנות של ממש, שכללה פלקטים שמרכיבים כתובות (לפעמים סיסמאות אוהדים, בעיקר בכדי לדחוף את הקבוצה), וכן מופעי פירוטכניקה באמצעות אמל"ח.
[עריכה] האלימות
אחת הבעיות ויצירת המתנגדים הכל כך גדולה לאירגוני האולטראס, היא בעיית האלימות הרוויה בדם ופצועים, ואף למוות. אחת הסיבות הגדולות ליריבות היא הפוליטיקה- ברוב מדינות אירופה, כמעט וכל אירגון אולטראס גדול ומשמעותי מזוהה פוליטית. באיטליה למשל, מספר קטטות לא מבוטל נרשם בין אוהדי לאציו (המשתייכים לימין הקיצוני, ידועים כפאשיסטים לאומניים ואף כניאו נאצים, דבר שהביא לכך ששחקנים רבים ממוצא מוסלמי או שחומי עור לא שיחקו במועדון בשל עובדה זו) לאוהדי ליבורנו (המזוהים עם השמאל הקיצוני באיטליה, אשר תומכים בקומוניזם), שלמעשה על המגרש, לשתי הקבוצות אין יריבות כלשהי עם האחרת פרט לספורטיבית. כניסת חוליגנים ליציע הייתה דבר פשוט, שכן כפי שנאמר לנ"ל, אירגוני האולטראס מיקמו עצמם ביציעים הזולים ביותר באיצטדיון. בשל כך, אחד הדברים שעשתה ההתאחדות האנגלית למגר את תופעת האלימות, היא העלה דרסטית במחירי הכרטיסים, דבר אשר אמנם פוגע במועטי יכולת להגיע למשחקים, אך גורם לכך שרוב האוהדים הם אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, דבר שהפחית בלא מעט את אחוזי הגזענות והאלימות באנגליה.
[עריכה] התפתחות האולטראס והשפעתו
בשנות השמונים והתשעים, החלו לצוץ בכל העולם (בעיקר באירופה ודרום אמריקה) אירגוני אולטראס גדולים וקטנים. האירגונים הגדולים מונים אפילו כאלפי חברים (כמו ה-FDL של מילאן, למשל) ואין כמעט מועדונים בכירים ללא אירגון אולטראס אחד לפחות. החשש הגדול ביותר הוא ההשפעה של אירגוני האולטראס, שכן בתור אירגונים שנטלו על עצמם להשפיע על הקבוצה באהבתם, הם יכולים אף למחות אם דברים נעשים למורת רוחם, גם על המגרש וגם בניהול. במדינות כמו איטליה למשל, ההשפעה של אירגוני האולטראס היא כה רבה, עד שהחלטות שנלקחות אצל בעלי הקבוצות לעמים נעשות בהתאמה עם ראשי האירגונים, או שנשקלים מראש, שכן לא יווצר מצב שהאוהדים לא ייצאו שבעי רצון מההחלטה. בדכ, המחאות מסתכמות בשירי מחאה (או אי עידוד כאות מחאה) או סימן זיהוי להביע את חוסר הרצון, כגון שלטים וחולצות שחורות. אך לפעמים (בעיקר במדינות פרוצות חוק וסדר במגרש, כגון איטליה, מזרח אירופה וארגנטינה וברזיל) המחאות גולשות לפסים אלימים, השחטות רכוש של בעלי המועדון והתפרעות ברחובות. היום, עקב ריבוי האירגונים ומספרם הגדול של חברי אירגונים, כמעט כל הנהלה נמצאת בקשר ישיר עם האירגונים הגדולים אשר שולטים ביציעים.
[עריכה] אולטראס בישראל
האולטראס החל להתפתח באמצע שנות התשעים, כאשר קבוצת אוהדי מכבי תל אביב החליטה להקים את "אולטראס מכבי" בשנת 96. שלוש שנים לאחר מכן, גם אוהדי הפועל תל אביב, יריבתה השנואה של מכבי, הקימו אירגון משלהם. ההתפתחות האמיתי הגיעה בתחילת שנות האלפיים, כאשר עוד קבוצות עם קהל רב (כגון מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל באר שבע) הקימו אירגוני אולטראס. בשנים האחרונות התופעה התפתחה, ובמספר רב של משחקים האירגונים 'הרימו' תצוגות יפייפיות הכוללות דגלים, שלטים, אמלח וכן הרחבה משמעותית של רפרטואר השירים, הלקוחים בעיקר מאירופה ודרום אמריקה, עם החלפת המילים לשפה העברית.

