קינטיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קינטיקה היא תחום בפיזיקה - עם קשר הדוק לכימיה - העוסק במהירותן של תגובות כימיות.
הקינטיקה מנסה לחזות את הקשרים שבין תנאי התגובה (למשל: הטמפרטורה, ריכוז המגיבים, האנרגיה ההתחלתית שהושקעה) ובין הקצב בו היא תתרחש. בנוסף, עוסקת הקינטיקה, ביחד עם התרמודינמיקה, בחיזוי הסבירות שתגובה תתרחש בכלל.
הקינטיקה מתחקה אחרי הגורמים הבסיסיים ביותר המשפיעים על מהירות התגובה: האטומים המרכיבים את החומרים המשתתפים בתגובה, הקשרים ביניהם והסבירות לאינטראקציה ביניהם (למשל, במקרה של גז - כיצד צפיפות הגז (אשר משפיעה ישירות על תדירות ההתנגשויות בין החלקיקים) משפיעה על קצב התגובה).
בנוסף, מנסה הקינטיקה לפרק תגובות מורכבות לשלבי ביניים, ובאמצעות זאת להבין את מנגנון התגובה ואת הגורמים למהירותה, וכן לזהות את "השלב האיטי", הגורם לעיכוב המשמעותי ביותר במהירות התגובה.
מהירותה של תגובה כימית נמדדת באופן סטנדרטי באמצעות מדידת השינוי בריכוז התוצרים והמגיבים בפרק זמן מסוים. תגובה בה אחרי שעות רבות ריכוז המגיבים כמעט ולא פחת, וריכוז התוצרים כמעט ולא עלה, היא תגובה איטית, ולהיפך. את נתוני הריכוזים ניתן להציב בנוסחה; התוצאה המתקבלת היא "קצב התגובה", אשר מסומן באות k.
הקינטיקה חוקרת את השפעת של זרזים על מהירותן של תגובות; לפיכך יש לקינטיקה שימוש נרחב בביולוגיה, במיוחד בחקר האנזימים. היות והאנזימים מגבירים את מהירותן של תהליכים ביולוגיים, רבות מהנוסחאות והחוקים בהם משתמשים בקינטיקה כימית משמשים גם לחיזוי מהירותם של תהליכים בתא ולהבנת מנגנון הפעולה של האנזימים.

