דוד תדהר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד תדהר (7 ביוני 1897 - 15 בדצמבר 1970), קצין משטרה, בלש פרטי, חוקר חלוצי היישוב.
דוד תדהר נולד בשכונת נוה שלום שביפו בשנת 1897 (ז' סיון תרנ"ז), למשה-בצלאל טודרוסוביץ ואשתו אסתר-רחל. היה בן יחיד להוריו, לאחר ששישה ילדים קודמים שלהם מתו בעודם קטנים.
היה ספורטאי מצטיין ואף עסקן ספורט. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה שירת בגדודים העבריים. וכן עמד, עם אחרים, בראש ועד הסיוע לפליטי יפו, שגורשו בידי התורכים. השתתף בהגנת יפו בימי מאורעות תרפ"א (1921). הצטרף לארגון "ההגנה". בשנת 1921 הצטרף למשטרת המנדט. שירת כקצין משטרה בירושלים והיה למפקד המשטרה בעיר המערבית. בשנת 1926 פרש מן המשטרה ויסד משרד חקירות פרטי, אותו ניהל במשך עשרות שנים.
כתב ספרים אחדים על רקע קורות חייו וניסיונו המשטרתי, ביניהם "חוטאים וחטאים בארץ ישראל" (1924), "בין הפטיש והסדן" 1931, "במדים ובלא מדים" (1938), "בשירות המולדת" (1960), וכתב וערך בעצמו את האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (19 כרכים, 6000 ערכים). האנציקלופדיה הזו היא מפעל ענק, בעל חשיבות היסטורית, ספרותית, ביוגרפית ממדרגה ראשונה. והיא משמשת את המחקר הארצישראלי בתחומים אלה עד היום.
זכה לפרסום רב ב"ספרית הבלש", 28 חוברות ובהן סיפורים בלשיים דימיוניים שהופיעה ב־1932, להן השאיל את שמו ותמונתו, כגיבור עלילותיהן. "ספריית הבלש" ,בעריכת שלמה בן-ישראל, נחשבת כחלוצת הספרות הבלשית העברית.

