וילהלם השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדל

פרידריך וילהלם ויקטור אלברט פון הוהנצולרן (27 בינואר 1859 - 4 ביוני 1941) הידוע בכינויו וילהלם השני היה קיסר גרמניה ומלך פרוסיה האחרון בין השנים 1888 ל-1918. במהלך מלחמת העולם הראשונה כונה בפי האנגלים "Kaiser Bill".

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

וילהלם נולד בברלין לקיסר הגרמני פרידריך השלישי ולאשתו, ויקטוריה הנסיכה המלכותית. אמו הייתה הדודה של הצארינה (קיסרית) אלכסנדרה (אשתו של הצאר ניקולאי השני), ואחותו של הנסיך אדוארד מבריטניה, לימים המלך אדוארד ה-7. המלכה ויקטוריה הייתה סבתו.

וילהלם סבל מלידתו ממקלעת הזרוע. מצב שהוא ניסה להסתיר עם הצלחה מסויימת.

וילהלם חונך בעיר קאסל בגימנסיית "פרידריך", ובאוניברסיטת בון. לאחר מות הקיסר וילהלם הראשון ב-9 במרץ, 1888, ירש אביו של וילהלם את הכתר בשם פרידריך השלישי, אך כעבור זמן קצר נפטר מסרטן ובנו וילהלם עלה לכס הקיסרות.

[עריכה] כקיסר גרמניה

עם עלייתו לשלטון בשנת 1888 הגביר את חימושה של גרמניה, צעד שזכה גם לביקורת על היותו פזיז יתר על המידה. בימיו הרחיבה גרמניה את מושבותיה באפריקה ושלטה, בין השאר, גם על נמיביה של ימינו.

בבנובמבר 1898 הגיע עם רעיתו והפמליה שכללה מעל 200 לביקור בארץ ישראל, גולת הכותרת של הביקור הייתה חנוכת "כנסיית הגואל" בירושלים העתיקה. בביקור זה נפגש עם הרצל שהגיע לארץ מיוחד לפגישה זו אך התאכזב מכשלונה. לביקור קדמו הכנות רבות כגון שיפורים בתשתיות העירוניות וסלילת כבישים. מלונות רבים ביצעו שיפוצים במבניהם ונוצרה תחרות עזה ביניהם על אירוח הקיסר. למשל כשהגיע לתל אביב החליט להתגורר במלון דו-פארק, כיום אכסניית "בית עמנואל" וכתוצאה מכך מלון "ירושלים" שגם הוא התכונן למאורע פוצה כספית.

מגדל הפעמונים של כנסיית דורמיציון (השוו לדמות הקיסר)
הגדל
מגדל הפעמונים של כנסיית דורמיציון (השוו לדמות הקיסר)

בירושלים קיבל וילהלם חלקת אדמה גדולה בפסגת הר ציון במתנה מהסולטן הטורקי, אותה העניק כמחווה של רצון טוב לקהילה הגרמנית-קתולית בירושלים (הגרמנים בעיקרם פרוטסטנטים-לותרנים). אלה הקימו במקום את כנסיית דורמיציון, והאגדה הירושלמית מספרת כי הגרמנים-הקתולים הגיבו במחווה משלהם ועיצבו את מגדל הפעמונים של הכנסייה בדמותו של וילהלם (ר' תמונות).

[עריכה] במלחמת העולם הראשונה

וילהלם לא היסס להכריז מלחמה על האימפריה הרוסית בתחילת מלחמת העולם הראשונה. הוא ביצע מהלך זה כיוון שרוסיה הכריזה מלחמה על בעלת בריתה: האימפריה האוסטרו הונגרית.

ככל שהמלחמה הייתה יותר קשה ורצינית, גרמניה נשלטה פחות על ידי הקיסר ובעיקר על ידי המפקדים העליונים של הצבא הגרמני: אריך לודנדורף ופאול פון הינדנבורג.

כתוצאה מהכישלון במלחמה, וילהלם התפטר והקיסרות הגרמנית בוטלה והוחלפה ברפבולקיה.

[עריכה] אחרי המלחמה

לאחר מלחמת העולם הראשונה עזב את גרמניה. בשל קרבתו למשפחת המלוכה של הולנד, הוא קיבל מקלט שם, והתגורר באחזותו שבדורן. למרות הדרישה להעמיד אותו לדין באשמת פשעי מלחמה, ממשלת הולנד סירבה להסגירו.

בשנות השלושים המוקדמות קיווה וילהלם שהנאצים יחזירו אותו לכיסאו כקייזר של גרמניה, ושהוא ימלא בגרמניה הנאצית תפקיד דומה לזה שמילא המלך ויטוריו עמנואל השלישי באיטליה הפשיסטית. כאשר תקוות אלה התבדו, הוא הפך למבקר ומתנגד של הנאצים, למרות שהעריץ את ההצלחה הצבאית של הורמאכט, והוא אפילו שלח מברק ברכה להיטלר עם כיבושה של פריז.

לאחר כיבוש הולנד על ידי גרמניה, סירב וילהלם להצעה לקבל מקלט מדיני בבריטניה ופרש לחלוטין מחיי ציבור. משמר כבוד גרמני הוצב בשערי אחוזתו (בלי ידיעתו של היטלר, שכעס על הכבוד שניתן לקייזר לשעבר).

וילהלם נפטר באחזותו ב-5 ביוני 1941. היטלר תכנן בתחילה לערוך לו לוויה מפוארת בברלין, אך לפי צוואתו של וילהלם, גופתו תחזור לגרמניה רק כאשר המונרכיה תקום שוב. הוא נקבר באחוזתו בלוויה צנועה שכללה כמה מהגנרלים ששירתו תחתיו במלחמת העולם הראשונה. בקשתו שדגלי צלב הקרס לא יוצגו בלווייתו לא כובדה.

הקודם:
פרידריך השלישי
קיסרי האימפריה הגרמנית הבא:
אין, הקיסרות בוטלה