דוקטור פאוסטוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוקטור פאוסטוס - רומאן מאת הסופר הגרמני חתן פרס נובל לספרות לשנת 1929 תומאס מאן. הספר ראה אור לראשונה בשנת 1947.
| פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
[עריכה] סיפור העלילה
אדריאן לוורקין, גלגול מודרני של פאוסט, מוזיקאי ותאולוג, אשר מאחד בתוכו את מעלותיהם וכשרונותיהם של שלושה אמנים - ברליוז, ניטשה ושנברג, כרת ברית עם השטן על מנת לחדד באופן בלתי רגיל את רגישותו, חושיו וכשרונו המוזיקליים. אולם לאחר שחיבר קטע מוזיקלי דודקפוני, אשר שבר את כל חוקי הכתיבה המסורתית והקדים את זמנו, מאבד הוא את שפיותו בהציגו את הקטע בפני חבריו (הקטע עצמו נקרא "Lamentatio doctoris Fausti". יצירת מופת שטנית המהווה מעין תשליל של הסימפוניה התשיעית לבטהובן). דרך כל עלילותיו והאירועים הנקרים בדרכו מסופרת האודיסאה של העם הגרמני אשר נפל אל תהומות הרשע מתוך יצר בלתי נשלט להשגת עוצמה ושליטה ובכך המיט על עצמו אסון.

