מרקומנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המרקומנים (Marcomanni) היו שבט גרמאני, קרוב לוודאי מקבוצת השבטים הסואווית. שמם ככל הנראה מקורו בביטוי גרמני עתיק הנובע מהמילים - March + Men, שמשמעותם היא אנשי ספר. המרקומנים התיישבו באזור המאין, זמן קצר לאחר 100 לפנה"ס. לאחר נצחונו של דרוסוס עליהם ב-9 לפנה"ס הם עברו, בראשות מנהיגם מארובוס, לבוהמיה. בבוהמיה ייסד מארובוס ברית שבטים גדולה, שהפכה לממלכה רבת עוצמה, עד שאפילו אוגוסטוס, הקיסר הרומאי, ראה אותה כאיום לרומא. למרות חוזקה של ממלכה זו, היא התפוררה כמעט לגמרי לאחר המלחמה עם החרוסקים בראשותו של ארמיניוס ב-17 לסה"נ בה נחל צבאו של מארבודוס תבוסה מרה, והוא עצמו נאלץ להימלט לאיטליה.

במאה ה-2 לסה"נ, השתתפו המרקומנים בברית עם כמה שבטים נוספים נגד רומא. הם נלחמו בזמנם של הקיסרים הרומיים דומיטיאנוס, טריאנוס ואדריאנוס. מאבק זה הגיע לשיאו בשנת 168 לסה"נ בערך, כאשר המרקומנים פלשו לפאנוניה (כיום הונגריה), כבשו אותה ולאחר מכן פלשו לאיטליה. למרות ניצחונותיהם הראשונים הצליח מרקוס אורליוס, הקיסר הרומאי, להדוף אותם ונלחם בהם עד יום מותו. המלחמות תמו עם מותו ומות שני מפקדי משמר הפראטורים.

המרקומנים כרתו ברית שלום עם בנו של הקיסר קומודוס בשנת 180 לסה"נ, אך המשיכו להתגרות מדי פעם ברומאים על ידי חציית נהר הדנובה.

לאחר שנת 500 לסה"נ עזבו המרקומנים את בוהמיה והשתלטו על בוואריה. לבסוף, לאחר קרב הבאווארים נגדם, התבוללו המרקומנים בתוכם.