גיד הנשה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיד הַנָּשֶׁה הוא גיד על כף הירך האחורית של חיה או בהמה, שאותו אסור לאכול על פי ההלכה היהודית. האיסור נקשר בתורה עם סיפור מאבקו של יעקב במלאך, כאשר יעקב אמנם ניצח אך נותר צולע על ירכו עקב פגיעה בגיד הנשה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור המצוה
בספר בראשית מתואר סיפור מאבקו של יעקב אבינו עם איש מסתורי לפני פגישתו הממשמשת ובאה עם עשיו אחיו, שממנה חשש יעקב מאוד. כך נאמר (בראשית לב, כה-לג):
- ויִוָתר יעקב לבדו, ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא כי לא יכֹל לו, ויגע בכף ירכו, ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו... ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל... ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל, והוא צֹלע על ירכו. על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך, עד היום הזה - כי נגע בכף ירך יעקב, בגיד הנשה.
על פי פסוקים בהושע יב, ד-ה ניתן להבין שמדובר במלאך:
- ...ובאונו שרה את אלהים. וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו.
[עריכה] מדיני המצוה
האיסור נוהג בבהמה וחיה ולא בעוף. מן התורה אסור לאכול את הגיד הפנימי שעל כף הירך בלבד, הימנית והשמאלית, אך חז"ל הרחיבו את האיסור על כלל הגיד, ועל הגיד החיצון. על פי הרמב"ם על הגיד אין איסור הנאה, דהיינו מותר למכור אותו וליהנות ממנו ממונית.
האוכל שיעור כזית מגיד הנשה במקום האסור מן התורה, חייב על פי ההלכה מלקות.
[עריכה] מטעמי המצוה
על פי פשט הכתובים, המצוה נועדה לזיכרון לאותו מאבק בין אבי האומה לבין המלאך. הטעמים שניתנו במהלך הדורות לרוב נשארים בכיוון זה, אך מעמיקים אותו יותר, בהתבוננות בסיבה שיש לזכור את אותו מאבק. כך, למשל, כותב ספר החינוך (מצוה ג):
- משרשי מצוה זו כדי שתהיה רמז לישראל, שאף על פי שיסבלו צרות רבות בגלויות מיד העמים ומיד בני עשיו, שיהיו בטוחים שלא יאבדו, אלא לעולם יעמוד זרעם ושמם ויבוא להם גואל ויגאלם מיד צר. ובזכרם תמיד עניין זה על יד המצוה שתהיה לזיכרון יעמדו באמונתם ובצדקתם לעולם. ורמז זה הוא לפי שאותו מלאך שנלחם עם יעקב אבינו, שבא בקבלה שהיה שרו של עשיו, רצה לעקרו ליעקב מן העולם הוא וזרעו ולא יכול לו, וציערו בנגיעת הירך, וכן זרע עשיו מצער לזרע יעקב, ולבסוף תהיה להם ישועה מהם, כמו שמצינו באב (=יעקב) שזרחה לו השמש לרפאתו ונושע מן הצער, כן יזרח לנו השמש של משיח וירפאנו מצערינו ויגאלנו אמן במהרה בימינו.
[עריכה] לקריאה נוספת
מוני מצוות:
- רמב"ם ספר המצוות, לא תעשה קפג
- סמ"ג, לא תעשה קלט
- ספר החינוך, מצוה ג
- סמ"ק, לא תעשה קפג
פוסקים:
- רמב"ם, משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות פרק ח'
- טור ושולחן ערוך יורה דעה, סימן סה

