פונקציה פשוטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פונקציה פשוטה היא צירוף לינארי סופי של פונקציות מציינות. זוהי פונקציה המוגדרת על מרחב X, וצורתה
, כאשר
הן תת-קבוצות של X, והמקדמים
הם סקלרים, למשל מספרים מרוכבים.
בגלל המבנה הפשוט של פונקציות כאלה, קל להוכיח עליהן טענות שונות. תכונה זו מאפשרת להוכיח תכונות של פונקציות כלליות יותר, שאותן אפשר לעתים לקרב על-ידי פונקציות פשוטות. שימוש כזה שכיח בתורת המידה, שם מניחים דרך קבע שהקבוצות
בהגדרת הפונקציה הפשוטה הן קבוצות מדידות.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מתמטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

