סטרפטוקוקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סטרפטוקוקים
מיון מדעי
ממלכה: חיידקים אמיתיים
מערכה: Firmicutes
מחלקה: Bacilli
סדרה: Lactobacillales
משפחה: Streptococcaceae
סוג: Streptococcus
מינים
  • S. agalactiae
  • S. avium
  • S. bovis
  • S. cremoris
  • S. durans
  • S. faecalis
  • S. lactis
  • S. pneumoniae
  • S. pyogenes
  • S. thermophillus
  • S. viridans
שם מדעי
ויקימינים Streptococcus

סטרפטוקוקוס (Streptococcus; ברבים: Streptococci; ניתן לבטא סטרפטוקוקי או סטרופטוקוקסי; בעברית: סטרפטוקוקים) הוא סוג של חיידקים אמיתיים.

צורתם של חיידקי הסטרפטוקוקוס הינה מעוגלת (חיידקי נקד, קוֹקיים) או אליפטית במקצת, והם מופיעים לרוב בזוגות או בשרשראות קצרות ומעוקלות של כמה חיידקים בודדים. זהו מקור שמם: ביוונית קוקוס פירושו "גרגר" וסטרפטוס פירושו "מעוקל". לעתים נקראים הסטרפטוקוקים בעברית נקד משורשר. אף על פי שמדובר בקוקים, הרי שהסוג סטרפטוקוקוס משתייך באופן מבלבל למחלקת הבצילוס, חיידקי המתג. קוטרם של הסטרפטוקוקים נע בין חצי מיקרומטר ומיקרומטר אחד. הסיבה להופעתם בשרשראות היא שהם מבצעים מיטוזה (חלוקת התא) במישור אחד בלבד.

הסטרפטוקוקים הינם חיידקים גרם-חיוביים. רבים מהם חיים כטפילים טבעיים בגופם של בעלי חיים, ביניהם האדם. בשעה שחלקם חיים בהדדיות עם הייצור המארח, הרי שרבים מהם גורמים למחלות. כמה מהמחלות הידועות והשכיחות ביותר באדם נגרמות על-ידי חיידקי סטרפטוקוקוס.

נוח למיין את מיני הסטרפטוקוקוס הרבים לפי יכולתם לבצע המוליזה שפירושה הרס של תאי דם אדומים. חיידקים הגורמים להרס מוחלט של תאי דם אדומים מסומנים כבטא-המוליטיים; חיידקים הגורמים להרס חלקי - אלפא-המוליטיים; חיידקים שאינם מסוגלים להרוס תאי דם אדומים - גמא-המוליטיים.

שיטה נוספת למיון סטרפטוקוקים מבוססת על היצמדות ספציפית של נוגדנים אל ממברנת תאי החיידקים. מינים נפרדים של סטרפטוקוקוס מהווים אנטיגנים עצמאיים (כלומר, מציגים על-גבי הממברנה שלהם חומרים שונים, אותם מזהה מערכת החיסון. כמה מינים עשויים להציג את אותו האנטיגן). הגוף מייצר נוגדנים שונים עבור כל קבוצה של סטרפטוקוקים, נוגדנים אשר בודדו במעבדה ועתה מיוצרים באופן מלאכותי; את הנוגדנים השונים משלבים בערכות מיוחדות לזיהוי מהיר של סטרפטוקוקים. השיטה הידועה ביותר המבוססת על נוגדנים היא שיטת לנספילד (Lancefield), המחלקת את כל הסטרפטוקוקים ל-22 קבוצות המסומנות A עד V.

היותם של הסטרפטוקוקים חיידקים גרם-חיוביים גורם להם להיות רגישים לפניצילין ולתרופות דומות ממשפחת הבטא-לקטם.

[עריכה] סקירת המינים החשובים

חיידקי סטרפטוקוקוס. ניתן לראות את צורתם האופיינית, את הופעתם בשרשרת ואת קליטתם את הצבע הסגול בצביעת גרם
הגדל
חיידקי סטרפטוקוקוס. ניתן לראות את צורתם האופיינית, את הופעתם בשרשרת ואת קליטתם את הצבע הסגול בצביעת גרם


  • S. pyogenes מהווה את רוב קבוצת לנספילד A והינו בטא-המוליטי. מין זה גורם לשלל מחלות בעור ובדרכי הנשימה העליונות. חיידק זה גורם לכ-10% עד 20% מכלל מקרי דלקת הלוע (פרינגיטיס; רוב המקרים האחרים נגרמים על-ידי נגיפים).
  • S. agalactiae מהווה את רוב קבוצת לנספילד B והינו בטא-המוליטי. מין זה גורם לדלקת קרום המוח ולהרעלת דם בתינוקות שזה עתה נולדו ולעתים בקשישים.
  • S. pneumoniae הינו אלפא-המוליטי. מין זה הוא אחד מהחיידקים הרבים הגורמים לדלקת ריאות. בנוסף גורם הוא לדלקת קרום המוח ולהרעלת דם.
  • S. mutans הינו המין העיקרי הגורם לעששת השיניים. חיידק זה שוכן דרך קבע על-גבי השיניים.
  • S. viridans הינה למעשה קבוצה של כמה סטרפטוקוקים (אחד מהם הוא S. mutans שהוזכר לעיל). הללו שוכנים בדרך-כלל בחלל הפה ואינם פתוגניים. כשהם חודרים למחזור הדם הם עלולים לגרום לאנדוקרדיטיס, דלקת בשסתומי הלב.

סטרפטוקוקוס מקבוצת לנספילד A , עלול לגרום לקדחת שגרונית (RF) או קדחת שגרונית חריפה (ARF). מחלה זו הפוגעת בעיקר בילדים, נגרמת כתוצאה מיצור נוגדנים כנגד הסטרפטוקוק אשר פוגעים באתרי גוף שונים ועשויה לערב את מסתמי הלב, את הכליות, את המפרקים ואת מערכת העצבים במחלה המכונה כוריאה שבאה לידי ביטוי בעוויתות ותנועות בלתי רצוניות.

קדחת שגרונית שמהווה עד היום את אחת הסיבות העיקריות לתמותה בגיל צעיר בעולם השלישי, הלכה ונעלמה בעולם המערבי במהלך המאה ה20. הסיבה לכך הנה ככל הנראה ירידה בצפיפות הדיור. לקראת סוף המאה ה20 נצפתה עליה גוברת והולכת בכמות החולים בקדחת שגרונית, הסיבה לכך אינה ידועה אך לא נראה כי קשורה לשימוש מופרז באנטיביוטיקה מאחר וסטרפטוקוקוס מקבוצה A נשאר רגיש לפניצילין לאורך השנים.

כמו כן מהווה סטרפטוקוקוס את הסיבה להתפתחות מחלת השנית (סקרלטינה).

[עריכה] אנטרוקוקוס

Enterococcus הינו סוג נפרד של חיידקים אשר בעבר סווגו כסטרפטוקוקים. הם מעט יותר אליפטיים בצורתם מסטרפטוקוקים והם מראים את שלושת סוגי ההמוליזה. קיימים 16 מיני אנטרוקוקוס, כשהשכיחים ביותר הם E. faecalis ו-E. faecium. מינים אלו עלולים לגרום לדלקות בדרכי השתן, דלקת פנים הלב, הרעלת דם ובמקרים נדירים דלקת קרום המוח. זיהומים אנטרוקוקיים נפוצים בבתי חולים, במיוחד לאחר ניתוחים. לאחר שנים ארוכות של היחשפות לאנטיביוטיקה בבתי החולים, פיתחו חיידקים אלו עמידות בפניה.