גבעה 24 אינה עונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבעה 24 אינה עונה הוא סרט ישראלי נודע משנת 1955, בבימויו של הבמאי הבריטי תורולד דיקנסון (Thorold Dickinson, 1903-1984]. בסרט שיחקו חיה הררית, מייקל וייג'ר, אדוארד מאלהייר, אריק לביא, שושנה דמארי, מיכאל שילה, מרגלית עובד, עזריה רפפורט, יוסי ידין, זלמן לביוש ועוד שחקנים. המוזיקה לסרט נכתבה על ידי המלחין הישראלי פאול בן חיים.
הסרט "גבעה 24 אינה עונה" היה הסרט הגדול ביותר שהופק בישראל באותה עת, מבחינת תקציבו (מאות אלפי דולרים דאז), אמצעיו הטכניים וכוכביו.
עלילת הסרט הינה ספור מסגרת לארבע עלילות נפרדות. המסגרת היא בואם של משקיפי האו"ם לגבעה 24, לאחר שהתחולל בה קרב, כדי לקבוע בידי מי תשאר הגבעה, האם בידי ישראל או בידי הערבים. בגבעה מצאו המשקיפים ארבעה לוחמים הרוגים, וכשהתגלה כי בידו הקפוצה של אחד ההרוגים נמצא דגל ישראל, מכריזים המשקיפים כי הגבעה שייכת לישראל.
במסגרת זו נכללו בסרט ארבעה סיפורים:
הראשון הוא סיפורו של צעיר אירי ששירת במשטרת המנדט בתפקידי מעקב אחר ארגוני המחתרת, המתאהב בנערה ישראלית חברת אחד הארגונים (חיה הררית שהחלה בסרט זה קריירה בינלאומית קצרת מועד, בה הופיעה בין היתר, באחד התפקידים הראשיים בסרט בן חור משנת 1958). בעקבות אהבתו מתנדב השוטר הבריטי להלחם לצד היהודים.
השני הוא סיפורו של תייר אמריקאי שנקלע לעיר העתיקה ומתגייס להגנתה. בסיפור זה מתוארים ימיו האחרונים של הרובע היהודי, לפני כניעתו, כשלוחמיו מתבצרים בבית החולים משגב לדך.
השלישי הוא סיפורו של צבר ישראלי, עוקצני ולא רגשני (אריק לביא), הנפגש בקרבות הנגב עם קצין גרמני נאצי פצוע ששירת בצבא המצרי (עזריה רפפורט, אביה של העיתונאית טלי ליפקין שחק), והדבר מעורר בו רגשות יהודיים רדומים. מעמד ידוע בסרט מתאר כיצד הנאצי, בדמדומי פציעתו, רואה לפתע את דמותו של הצבר כדמות יהודי גלותי לבוש שחורים ועונד טלאי צהוב.
הרביעי הוא סיפורה של של צעירה בת היישוב השכן לגבעה, שהגבעה היא נוף מולדתה.
הסרט זכה להצלחה קופתית אך נמתחה ביקורת על צדו האמנותי ועל כך שהסרט, שהיה כה ישראלי, דיבר בשפה האנגלית, כהכנה להפצתו בחו"ל.
שמו של הסרט נתן השראה לשמו של סרט הפולחן הישראלי גבעת חלפון אינה עונה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גבעה 24 אינה עונה, במסד־הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
- ניתוח של הסרט במסגרת שיעור על קולנוע ישראלי

