Dulce Et Decorum Est
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Dulce Et Decorum Est הוא שיר שנכתב על ידי המשורר והחייל האנגלי ווילפרד אוון. השיר נכתב ב־1917 אך פורסם לאחר מות המחבר ב־1921. הציוריות המחרידה של יצירה זו הפכה אותה לאחת מיצירות המלחמה הפופולריות ביותר.
השיר בן 27 שורות ונכתב בפנטמטר יאמבי. בתחילה הוא מתאר חיילים צועדים דרך זוהמה, ו"שיכורים מתשישות" ("drunk with fatigue"). אז נוחתים עליהם פגזי גז חרדל, והחיילים נאבקים לשים עליהם את מסכות הגז. אדם אחד איטי מדי, והמספר רואה אותו "guttering, choking, drowning".
בבית האחרון כותב אוון כי אם קוראים יכולים היו לראות את גופת האיש, אז אנשים יפסיקו לשלוח צעירים, שראשם שיכור מחזיונות תהילה, לקרב. אוון מצטט את המשורר הרומי הוראציוס - "Dulce et decorum est Pro patria mori" (מתוק וראוי הוא למות למען מדינתך) - ומכנה מלים אלו "שקר ישן". הציטוט של המשורר הוראציוס, הוא שנישא בפיהם של הגלדיאטורים שהלכו אל מותם וכיבדו בכך את הקיסר הרומי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הטקסט המלא של השיר

