משמר הירדן (מושבה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משמר הירדן הייתה מושבה שהוקמה בגליל העליון בזמן העלייה הראשונה. המושבה נחרבה במלחמת העצמאות.

המושבה שכנה על כביש צפת-דמשק (היום: כביש 91) ממערב לגשר בנות-יעקב. היא הוקמה לראשונה בשנת 1884 כחווה חקלאית פרטית בשם "שושנת הירדן". לאחר שנוכח בעליה כי לא יצלח לבדו לתחזק את החווה הנידחת מכרה מחולקת ליהודים שאחזו באדמה בעזרה כספית של "חובבי ציון". הם ייסדו את המושבה משמר הירדן, בחודש אלול שנת תר"ן (ספטמבר 1890). ב-1898 נטלה תחת חסותה את המושבה חברת פיק"א שרכשה עוד אדמות והוסיפה מתיישבים. רוב אנשי המושבה נטו להימנות על תומכי התורה הרוויזיוניסטית של זאב ז'בוטינסקי.

במלחמת העצמאות, ב-10 ביוני 1948 (ג' בסיוון תש"ח) הוחרבה המושבה על ידי הכוחות הסוריים הפולשים ומגיניה אשר נותרו בחיים לאחר הקרב הקשה, נפלו בשבי הסורי ושהו בו 13 חודשים. בתום המלחמה בכ"ב בתמוז תש"ט, 20 ביולי 1949 חזר השטח לשליטה ישראלית בהסכמי שביתת הנשק, אולם המושבה לא נבנתה מחדש. על אדמותיה הוקמו הקיבוץ גדות ומושב העובדים משמר הירדן.

מהמושבה המקורית נשתמרו כמה בתים הרוסים והם היום חלק מאתר הנצחה למושבה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.