חטיפות המטוסים בפיגועי 11 בספטמבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיגועי 11 בספטמבר
ההכנות לפיגועים
חטיפות המטוסים
פעולות החילוץ בתאומים
השפעות

חטיפות המטוסים בפיגועי 11 בספטמבר בוצעו בבוקר 11 בספטמבר 2001. בבוקר זה נחטפו ארבעה מטוסי נוסעים במהלך טיסות פנים בארצות הברית. אחר שהשתלטו החוטפים על המטוסים הם החליפו את טייסיהם בטייס מביניהם שמטרתו הייתה ניווט המטוס אל היעד שבו תוכנן לפגוע.

  • טיסה 11 של אמריקן אירליינס, מבוסטון ללוס אנג'לס, המריאה ב-7:59. המטוס, ועליו 92 בני אדם, התנגש במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי בשעה 8:46 בבוקר, שעון ניו יורק. היו עליו חמישה חוטפים בראשות הבכיר שביניהם, מוחמד עטא.
  • טיסה 175 של יונייטד אירליינס, מבוסטון ללוס אנג'לס, המריאה ב-8:14. המטוס, ועליו 65 בני אדם, התנגש במגדל הדרומי בשעה 9:03. בעקבות ההתרסקות הראשונה היו מצלמות רשתות הטלוויזיה מכוונות כבר אל המגדל, והתנגשות המטוס בו נחזתה בשידור חי על ידי מיליוני צופים. על המטוס היו חמישה חוטפים.
  • טיסה 77 של אמריקן אירליינס, מוושינגטון ללוס אנג'לס, המריאה ב-8:20. המטוס, ועליו 64 בני אדם, התנגש בפנטגון בשעה 9:37. על המטוס היו חמישה חוטפים.
  • טיסה 93 של יונייטד אירליינס, מניוארק לסן פרנסיסקו. המטוס, ועליו 45 בני אדם, ביניהם ארבעה חוטפים, התרסק בשדה פתוח בפנסילבניה בשעה 10:03.

[עריכה] החטיפות

כמה מהעולים למטוסים אובחנו בנמלי התעופה על ידי המחשב כ"בעייתיים", אך לכך הייתה משמעות מוגבלת. המטען שלהם נבדק ביתר קפידה ולא הועלה למטוס, אלא אחר שהם עלו עליו.

מתקפת הטרור התחילה למעשה ב-8:15, עם חטיפת טיסה 11 של אמריקן אירליינס. החוטפים, שהיו חמושים בסכינים, הצליחו להיכנס לתא הטייס, לא ידוע כיצד בדיוק, אולי באמצעות הוצאת המפתח בכוח מהדיילים. מוחמד עטא, בעל ידע בטיס, השתלט על ניווט המטוס. ב-8:25 הוא הכריז באוזני הנוסעים: "יש לנו כמה מטוסים".
דניאל לוין, איש עסקים ישראלי מצליח, קצין סיירת מטכ"ל בעברו, ניסה להסתער על החוטפים ונדקר בסכין על ידי החוטף שישב מאחוריו. שתי דיילות הצליחו ליצור קשר טלפוני עם משרדי אמריקן אירליינס ודיווחו שהחוטפים ריססו חומר המקשה על הנשימה ודחקו את הנוסעים לאחורי המטוס באומרם שיש בידם פצצה. הן אמרו ששתי דיילות ונוסע נדקרו, ושהם טסים בגובה נמוך מאוד. עטא ביקש מהנוסעים שלא לזוז ובכך לסכן את עצמם ואת המטוס והבטיחו שהם חוזרים לנמל התעופה ושהכול יהיה בסדר. הקשר עם הדיילות נמשך כמעט עד להתרסקות המטוס בשעה 8:46.

טיסה 175 של יונייטד אירליינס נחטפה ב-8:45 לערך. דווח שהחוטפים דקרו למוות את הטייסים בסכין. גם בטיסה זו השתמשו החוטפים באיומים על פצצה ובריסוס חומר. במטוס זה היו אלו נוסעים שיצרו את הקשר הטלפוני. אחד הנוסעים מסר דיווח לפיו הנוסעים שוקלים השתלטות על תא הטייס. מאוחר יותר התקשר בן לאמו ואמר לה שהמטוס עושה תנועות מוזרות ושלדעתו החוטפים מעוניינים בריסוק המטוס על בניין בשיקגו. שיחתם נקטעה בפתאומיות, וכשהדליקה את הטלוויזיה ראתה האם את המטוס הראשון מתנגש במגדלי התאומים.

גם בטיסה 77 של אמריקן אירליינס דווח על העברת הנוסעים לאחורי המטוס. במטוס הייתה ברברה אולסון, אשתו של הפרקליט הכללי הפדרלי, טד אולסון, והיא יצרה קשר טלפוני עם בעלה, שיידע אותה על החטיפות וההתרסקויות הקודמות. אולסון דיווחה לבעלה כי אחד הטייסים נמצא ביחד איתם באחורי המטוס, בניגוד לשאר הטיסות בהן דווח כי החוטפים רצחו את הטייסים. באותו זמן הוחלט, תחילה באמריקן אירליינס ואחר כך באופן גורף, על קרקוע כל הטיסות בארצות הברית. ב-9:37 התרסקה טיסה 77 על הפנטגון.

[עריכה] טיסה 93

גורלה של טיסה 93 של יונייטד אירליינס היה מעט שונה מגורל הטיסות האחרות – כמו בהן גם בה נהרגו כל הנוסעים, אך שלא כבאחרות לא הצליחו החוטפים להשתמש בה כדי לחולל הרג המוני על הקרקע.

ב-9:24 התקבל בתא הטייס של טיסה 93 דיווח ממרכז יונייטד אירליינס לפיו יש לנהוג בזהירות מוגברת, מאחר שמטוסים התנגשו במרכז הסחר העולמי. ב-9:28 החלה החטיפה. החוטפים דקרו נוסע, ובעת שפרצו לתא הטייס הקברניט נשמע צועק: "צאו מכאן", אך ללא הועיל. דווח גם על דיילת שנאבקה במחבלים בתא הטייס ונדקרה למוות. כעבור כמה דקות מההשתלטות אחד החוטפים ביקש מהנוסעים ברמקול שיישבו במקומותיהם והודיע כי יש פצצה על המטוס, שיש להם דרישות ושהם חוזרים לנמל התעופה. לפי ההקלטות מתא הטייס, החוטפים רצחו את שני הטייסים בסכין, בעוד שהטייסים מתחננים על חייהם. באמצעות הטלפונים הסלולריים קיבלו נוסעי הטיסה תמונה בהירה של מה שהתרחש באותו בוקר בניו יורק. באחורי המטוס הם קיימו הצבעה ובסופה החליטו להסתער על החוטפים, החלטה שיצאה לפועל ב-9:57. הטייס החוטף, זיאד ג'אראח, הגיב בטלטול המטוס, כדי לפגוע ביכולת הנוסעים לנוע. אחד החוטפים הורה לחסום את דלת תא הטייס, והם התלבטו האם כדאי להשתמש נגד הנוסעים בגרזן לכיבוי אש שנמצא בתא הטייס או לנתק את אספקת החמצן. ג'אראח נשמע שואל חוטף אחר: "זהו? שנגמור עם זה?" וזה ענה "לא עכשיו, כשכולם יגיעו, נגמור עם זה". לאחר מכן, ג'אראח שאל שוב "זהו זה, שנוריד אותו?" ואחד החוטפים ענה לו בחיוב. ב-10:02 שב וצעק אחד החוטפים: "תוריד את זה. תוריד את זה" ואחר כך נשמעה צעקת "אללה הוא אכבר" שנית. ב-10:03 המטוס התרסק בשדה פתוח סמוך לשאנקסוויל, פנסילבניה.

נראה שהנוסעים היו זקוקים לזמן קצר מאוד להשתלט על המטוס. הם לא הצליחו למנוע מהחוטפים להביא עליהם את מותם, אך מנעו את ריסוקו של המטוס על הבית הלבן או על בניין הקונגרס של ארצות הברית. רגעיהם האחרונים עוררו עניין ציבורי והפכו בתודעת הכלל לסיפור גבורה אמריקני. אחד הנוסעים, טוד בימר, קרא לגלגל עגלה במטוס ולהשתמש בה כאיל ניגוח כדי לפרוץ את תא הטייס. דבריו צוטטו שלא כהלכה כאילו אמר let's roll, נתחיל לפעול, ביטוי שהפך לסיסמה מפורסמת.

[עריכה] תגובת הרשויות האמריקניות לחטיפות

התנהגותו של ג'ורג' בוש בדקות שמייד לאחר ההתנגשות הייתה נושא למחלוקת. על פי המידע הראשוני שניתן לו, סבר בוש, אז שמונה חודשים בלבד בתפקיד, כי מטוס קטן פגע במגדל הצפוני כתוצאה מתאונה. בוש שהה בבית ספר בפלורידה באותם רגעים. הוא המשיך להקשיב לילדים קוראים מתוך ספר לפחות חמש דקות גם לאחר שנודע לו על פגיעת המטוס השני. מאוחר יותר סיפר בוש כי חשב באותו רגע שהדבר החשוב ביותר הוא לשמור על הבעה של קור רוח. הוחלט להעלות את הנשיא במהירות למטוס אייר פורס 1, ולהחליט מאוחר יותר על יעד, ולא להחזירו לוושינגטון. בשעה 9:40 התקבלה ידיעה לפיה מטוס חטוף פונה לעבר הבית הלבן, והוחלט להעביר את יושביו, ביניהם סגן הנשיא, ריצ'רד צ'ייני, למקלט תת קרקעי. דווח שהתקשורת בין בכירי הממשל הייתה בעייתית והקו שב ונותק.

בשעה 10:15 קיבל צ'ייני החלטה להפיל את המטוס החטוף המתקדם לעבר וושינגטון. בשעה 10:20 התקבל אישור הנשיא להחלטה. החלטות אלו, שהיו כבר לא רלוונטיות, התקבלו בעקבות טעות חמורה של רשות התעופה האמריקניות שכשלה במעקב אחרי המטוס ולא ידעה שהוא התרסק דקות ארוכות קודם לכן. בסופו של דבר התברר שההחלטות לא הועברו לכל זרועות האוויר האמריקניות, אם כי היו מטוסי קרב שהועלו לאוויר עם הוראה כזו. לאחר מכן היו דיווחים מוטעים על מטוסים חטופים נוספים שנמצאים באוויר. ועדת החקירה לאירועי ה-11 בספטמבר הסיקה שבשל הבלבול המוחלט ששרר במערך ההגנה האווירית בארצות הברית, קרוב לוודאי שטיסה 93 הייתה מתרסקת על מרכזי השלטון בגבעת הקפיטול אם לא היו מצליחים נוסעיה למנוע זאת. באופן אירוני, התנגדות נוסעים לחטיפתם הייתה מנוגדת להנחיות הרשמיות באותו זמן.