משתמש:פסיכומלודי/ארגז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שָׂרָה, גִּבּוׁרַת "נִילִי" הוא ספר מ-1967 זוכה "פרס למדן" מאת הסופרת הישראלית דבורה עומר. הספר עוסק בהתהוות מחתרת הריגול ניל"י ובפעילותה בזמן מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל העות'מאנית מנקודת מבטה של שרה אהרונסון.
[עריכה] עלילת הספר
במבוא הספר, המספרת ו-2 ילדים עומדים במרפסת בית משפחת אהרנסון. הילדים מבקשים מהמספרת לשמוע את סיפורי הריגול של שרה אהרונסון.
| פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
הספר פותח בחזרתו של חוקר הצמחים אהרון אהרונסון אל בית משפחתו בזכרון יעקב. שרה אחותו יוצאת לרכב על סוסתו. במעלה הרכס היא מרגישה כי מישהו מתקדם לקראתה ומחליטה לרכב חזרה לביתה. כאשר היא מגיעה אל הרכב היא מבחינה פרש עוטה תלבושת ערבית וכאפייה הרכוב על סוסה לבנה שהחל להתקרב לכיוונה. כאשר הבחין בה עצר את סוסתו מול שרה המבוהלת, אשר פנתה אליו בערבית: "סלח לי, אני רוצה לעבור. אני ממהרת מאד. הנח לי לעבור". הפרש ענה לה בעברית נקייה: "ממהרת כל כך, שאין לך זמן להכרות?", שרה ענתה בחיוב והפרש שאל אותה בחיוך: "אולי תסכימי בכל זאת כי אציג את עצמי לפני לכתך, שמי אבשלום פיינברג, מחדרה. ומי את?" שרה ההמומה ואבשלום מתחילים בשיחת חולין ולאחר מכן שרה מציגה את עצמה ומודיעה שעליה ללכת לעזור בעבודת הבית. אבשלום מתעקש שהיא תישאר ושרה מתנצלת שאינה יכולה ומזמינה אותו לביתה מתי שירצה. בעת ששניהם מסתכלים על הים התיכון מתוודה אבשלום שהוא מחבר שירים. שרה צוחקת ואומרת כי חשבה שחיבור שירים הוא מעשה של נערות חולמניות. לאחר דממה מביכה שרה מודיעה שעליה לחזור ושהם יתראו מאוחר יותר. אבשלום עונה "איש אינו עוצר אותך, איני בטוח שעוד יש לי עניין בכך שנתראה". שרה מתחילה לרכב במורד השביל אל ביתה.

