אמפטמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמפטמין (alpha-methyl-phenetylamine) הוא ממריץ סינתטי (מקבוצת הסמים המעוררים) המשמש כמדכא תיאבון בבקרת משקל גוף, ולטיפול בנרקולפסיה (נרדמות) ובהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). האמפטמין שכיח גם בתור סם רחוב, בייחוד בתערובות עם סמים אחרים. אמפטמין ניתן לשאוף (בצורתו האבקתית, "להסניף"), לבלוע כגלולה, לעשן או להזריק. כאשר האמפטמין נלקח כגלולה, האפקט של הסם הוא "חלק" יותר (מתון יותר) ונמשך לאורך יותר זמן. לעתים אמפטמין נלקח גם כדי להגביר את התופעות השונות של סמים אחרים. שימוש כרוני באמפטמין עלול לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה (ראו: התמכרות). שימוש לטווח ארוך עלול לגרום לתשישות ולתת-תזונה עד כדי הגעה לאפיסת כוחות ומוות.

תוכן עניינים

[עריכה] פעילותו הכימית של האמפטמין

האמפטמין שייך לקבוצת הסמים הממריצים, אשר מעוררים ומגבירים שחרור נוראדרנלין אל הסינפסות, נכנסים אל הבועיות וגורמים לשחרור נוראדרנלין בזרם חזק ועל ידי כך להביא ליצירת אות סימפטטי חזק (מחקים את הפעילות הסימפטטית). התופעות ההתנהגותיות של האמפטמין נובעות מפעילותו בטרנספורטר מונואמין (Monoamine Transporter DAT - טרנספורטר דופאמין) המוביל לעלייה בכמות הדופאמין במרווח הסינפטי.

הגדל

[עריכה] תופעות פיזיולוגיות

ירידה חדה בתיאבון ובעקבותיה ירידה במשקל, דפוסי שינה משתנים, תנועות גוף בלתי רצוניות (עוויתות או ספאזם), היפראקטיביות, בחילה, גרד, עור חיוור ושומני, ירידה בתפקוד וביעילות המערכת החיסונית, בעיות לב, שבץ ונזקים לכבד, כליות וריאות. כאשר האפטמין נשאף, הוא עלול לתקוף את ריריות האף העדינות.

[עריכה] תופעות פסיכולוגיות

ריכוז מוגבר, דיבור מהיר, הזיות, הפסקת תופעת חלימה (איבוד של שנת חלום - REM), אשלייה של כוח בלתי מוגבל, אגרסיביות, רגזנות והתמכרות.

האמפטמין אינו משמש אתלטים, שתחום ההתעמלות שלהם כולל מאמץ לב-ריאה מוגבר במיוחד, מכיוון שאמפטמינים ומתאמפטמינים מעמיסים מתח רב מאוד על הלב.

[עריכה] ראו גם

אזהרה: השימוש בסמים בישראל אסור על־פי פקודת הסמים המסוכנים, ועלול לגרור ענישה חמורה ונזק בריאותי בלתי הפיך.