סמיר נקאש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמיר נקאש (1938 - 2004). סופר יהודי שחי בעיראק והיגר לישראל.
נקאש נולד ברובע היהודי בבגדד, בן בכור לבעל עסק לחלקי חילוף ולאחות מיילדת. אחריו נולדו להוריו עוד חמישה ילדים, שהצעירה שבהם, רות ויגיסר (תרגמה כמה מכתביו), כבר נולדה בישראל. את רוב חייו בילה בשכונת עמישב בפתח תקווה, קרוב מאוד למקום שפעם עמד בו אוהל המעברה שאליה הובא כילד בן 13 עם משפחתו.
נקאש הוא הסופר הקאנוני המזרחי היחיד שלא עבר לשפה העברית, בשונה מהסופרים סמי מיכאל, אלי עמיר, שמעון בלאס ואחרים.
נגיב מחפוז אמר על ספרותו של נקאש כי היא ראויה לפרס נובל לספרות. ספרותו מוערכת בעולם הערבי והוא זוכה פרסי ראש הממשלה לספרות הערבית.
כתיבתו של נקאש היא בניב יהודי-ערבי בגדדי שנעלם בעקבות עליית יהודי עיראק לישראל. חמשת הספרים הראשונים שלו, שהתפרסמו עד לשנת 1980 - כולם בהוצאה פרטית ובמימונן של קרנות שפרופ' שלמה מורה טרח להשיג בשבילו, הופצו בריכוזיהם של גולים עיראקים, לאו דוקא יהודים, באירופה וברחבי ארצות הברית. לאחר הסכם השלום הגיעו גם למצרים. מאז פרסם ספרים נוספים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סמיר נקאש שני קטעים מתוך הרומאן "דיירי משנה וקורי עכביש", תרגמה מערבית: רות נקאש ויגיסר
- דברים לזכרו של אחי, סמירה (נקאש) יוסף, אתר קדמה
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

