גרמניה אחרי האיחוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: שיש בערך טעויות ושהסגנון אינו אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מאמר זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של גרמניה |
| גרמאנים
גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה גרמניה אחרי האיחוד |
| גרמניה |
לאחר תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם השניה חולקה גרמניה לארבעה אזורי כיבוש (סובייטי, בריטי, צרפתי ואמריקני). בשנים 1945-1949 התנהלו מאבקים בין הגוש המערבי לבין הגוש המזרחי על השליטה במדינה. לבסוף הוקמה מזרח גרמניה על ידי ברית המועצות בשטח הכיבוש שלה בסוף 1949, דבר שהביא לפיצולה הסופי של המדינה (מערב גרמניה הוקמה רשמית רק ב־1955 על שטחי הכיבוש הנותרים). פיצול זה התקיים כל זמן המלחמה הקרה. עם סיום של המלחמה הקרה החל ב־1989 תהליך של איחוד שתי המדינות אשר הסתיים ב־3 באוקטובר 1990.
[עריכה] אחרי האיחוד
למרות כל השמחה והצהלה עם איחוד המדינה, המצב בגרמניה נראה מעט עגום, משתי סיבות עיקריות:
- גרמניה המערבית נאלצה "לבלוע" את המפעלים הפחות רווחיים בגרמניה המזרחית, וכך נוצרה האטה במשק הגרמני.
- גרמניה התמלאה ב"גרמנים אתניים", כלומר, מהגרים ממזרח אירופה שהגיעו לגרמניה, בעיקבות קריסת השלטון והכלכלה בארצותיהן, הם באו מפולין, מאלבניה, מרומניה, מהונגריה, מאוקראינה ועוד. מלבד זאת, במזרח גרמניה הייתה כמות לא מבוטלת של גרמנים אתניים, שבאו למזרח גרמניה עוד לפני האיחוד. המהגרים העיקו מעט על האחווה הגרמנית וגם גזלו עבודות רבות מקרב המקומיים, כיוון שהסתפקו בשכר מועט.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

