גורל הגר"א
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביהדות, גורל הגר"א הוא טקס מיסטי שמטרתו לקבל תשובה לשאלות בעלות חשיבות רבה. הגורל נערך באמצעות פתיחת ספר תנ"ך באקראי וקישור הפסוקים המופיעים בעמוד שנפתח לשאלה העומדת על הפרק. בשל זרותו של הטקס לעולם היהדות וביקורת שנמתחה על עריכתו הוא נערך לעיתים נדירות, אולם ידועים שני מקרים במאה העשרים שנעשה בהם שימוש בגורל.
מקורו של הגורל אינו ברור לחלוטין כמו גם ייחוסו לגר"א. כבר בשו"ת של הרמב"ם מופיעה שאלה על עריכת טקס דומה. בכתביו של הגר"א או של תלמידיו אין כל אזכור לגורל, אולם קיימת מסורת העוברת מפה לאוזן על הדרך לביצועו. לפי המסורת, את הגורל מבצעים תלמידי חכמים גדולים, המתכנסים לצורך כך. הגורל נערך על ידי פתיחת ספר תנ"ך באופן אקראי על פי כללים מסוימים. תשובה לשאלה אשר לה מחפשים מענה אמורה להופיע בפסוק שעולה בגורל. אם אין רמז בפסוק מדלגים לפסוק הבא המתחיל באות בה מסתיים הפסוק. בספר התנ"ך בו משתמשים כל דף מחולק לשתי עמודות, שלא כבספרי התנ"ך הנפוצים.
לאורך הדורות נשמעו הסתייגויות רבות ממנהג זה, משום שהוא עומד לכאורה בניגוד לציווי "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" האוסר על היעזרות במקורות מאגיים. הרמב"ם נשאל האם הדבר מותר: "ויורנו בדבר מי שפותח בחומשים על דרך הגורל, האם זה מותר אם לאו... תשובה: מונעים אותו מלעשות כך לגוים, לפי שבזה חילול, אבל לא יוסר (ממינויו) ולא ייענש, וכתב משה"[1]. המהרש"ק קובע שאין להשתמש בגורל בכדי לקבוע עתידות אך מתיר אותו על מנת לברר מה שייך למה. הוא מביא ראיה לדבריו שחלוקת הארץ לעולים ממצרים[2]וחלוקת התפקידים בבית המקדש[3] נעשו בהגרלה[4].
המקרה הידוע ביותר שבו נעשה שימוש בגורל הגר"א הוא הגורל שערך הרב אריה לוין בשנת 1950 לשם זיהוי גופותיהם של 12 מחללי שיירת הל"ה שלא זוהו לפי סימנים אחרים. על פי המסופר בספרו של שמחה רז "איש צדיק היה" הגורל נערך על פי קביעתו של רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, שסבר כי יש הצדקה לכך. לפי תיאורו, בעת עריכת הגורל, לאחר שהופיעו מספר פסוקים כלליים כמו "בקרובי אקדש", ו"לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה" שרומז על הל"ה, החלו להופיע אחד עשר פסוקים הרומזים לסדר הקבורים, כמו "וממטה בנימין בגורל" (יהושע כ"א ד) כרומז לחלל בנימין בוגלבסקי, "הלוא בן ימיני" (שמואל א כ"א) כרומז לחלל עודד בן ימיני, וכיוצא בזה.
שימוש נוסף בגורל עשה ב-1933 רבה של מוסקבה, הרב יעקב קלעמעס, כאשר נשאל על ידי הרב שאול ישראלי האם עליו לנסות לברוח מרוסיה למרות סכנת המוות שבדבר. הפסוק שעלה בגורל היה "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי... עד הנהר הגדול נהר פרת".
טקס דומה הינו "פתיחה" באגרות הקודש המבוצע בחסידות חב"ד. יש רבנים רבים המותחים ביקורת קשה על מנהג זה בטענה שיש בכך הסרת אחריות מן המבקש שאינו נדרש לתקן מעשיו אלא סומך על הוראות שמימיות.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תשובות הרמב"ם, מהדורת י' בלאו, סימן קעב
- ^ במדבר פרק כו,פסוק נג
- ^ משנה תמיד פרק ג, משנה א
- ^ שו"ת האלף לך שלמה חלק או"ח סימן סב
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
שמחה רז, איש צדיק היה - מסכת חייו של רבי אריה לוין, הוצאת ש. זק ושות', עמ' 111-117

