ארטישוק ירושלמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארטישוק ירושלמי הוא צמח פורח מקומי לצפון אמריקה וקל לגידול. הוא משמש כירק שורש.
לארטישוק ירושלמי אין למעשה כל קשר עם ירושלים, או עם ארטישוק, ושמו העברי התקני הוא חמנית הפקעות. החלק הראשון של השם נגזר ממילה דומה: כאשר התגלה הצמח לראשונה , נקרא Girasole, מילה איטלקית עבור חמניה, ומכאן שובש השם ל-Jerusalem. ארטישוק ירושלמי הוא זן של חמניה, מהמין Helianthus annuus. החלק השני של השם מגיע מהטעם של הפקעת, אשר דומה לטעם הארטישוק.
בניגוד לרוב הפקעות, אבל בדומה לחברים אחרים ממשפחת ה-Asteraceae (הכוללת את הארטישוק), הפקעות מאחסנות את הפחמימה אינולין במקום עמילן. משום כך, הם מקור חשוב של פרוקטוז עבור התעשייה.
[עריכה] היסטוריה
ארטישוקים ירושלמיים עובדו על ידי האינדיאנים לפני הופעת האירופאים. הצרפתי Samuel de Champlain מצא גידולים של ירקות אלו באזור קייפ קוד בשנת 1605.
[עריכה] גידול
ארטישוק ירושלמי הוא צמח מהיר-גידול המגיע בקלות לגובה של כ-2 מטרים. לעיתים קרובות הבעיה היא לא איך לגדלו אלא איך לא לגדלו מרגע שהשתרש. הוא זקוק לשמש מלאה או לחצי יום שמש, כמו כן ניתן להשאיר את הצמח ולהוציא את הפקעות רק בשעת הצורך, אך בצורה זו יש ירידה באיכות הפקעות עם הזמן שכן יש לדשן את האדמה ולדלל את צפיפות הפקעות כדי להמשיך ולקבל איכות של פקעות.

