ז'ואו גולרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ז'ואו גולרט
הגדל
ז'ואו גולרט

ז'ואו בלצ'יור מרקיס גולרט (1 במרץ 1918 - 6 בדצמבר 1976) נשיא ברזיל בין השנים 1961-1964.

גולרט הוא ממשפחת חוואים ברזילאית עמידה. לאחר לימודי משפטים בפורטו אלגרה, נבחר בשנת 1946 לפרלמנט של מדינת ריו גרנדז'ה דו סול במסגרת מפלגת העבודה הברזילאית. לאחר מכן היה שר המשפטים והפנים. למרות היותו מהמעמד העשיר, היה פופולרי בעיני ההמונים והתחבר עם האיגודים המקצועיים. ב-1953, בעת שהשמאל פרש מהממשלה, נתמנה על ידי הנשיא ז'טוליו ורגאס לתפקיד שר העבודה, התעשייה והמסחר, אשר חיפש מועמד מתאים למצוא חן בעיני המעמדות הנמוכים. גולרט ניצל את ההזדמנות והעלה את שכר המינימום במאה אחוזים.

ב-1956, נבחר גולרט לתפקיד סגן הנשיא כאשר ז'וסלינה אוליביירה נבחר לנשיא. הוא נבחר שוב לתפקיד סגן הנשיא בשנת 1960 כאשר חניו קוודרוס ממפלגה יריבה נבחר לנשיא. קוודרוס התפטר מתפקידו ב25 באוגוסט 1961 בהנחה שיתחננו בפניו לחזור לתפקיד וכך יוכל להשיג לעצמו יותר עוצמה. אולם הקונגרוס העדיף למנות את גולרט לנשיא במקום קוודרוס, לאחר עשרה ימי משבר.

לא היה פשוט להעניק לגולרט, איש השמאל, את הנשיאות, בגלל התנגדות הצבא. כפשרה, צומצמו סמכויות הנשיא, וחלק מסמכויותיו הועברו לידי פרלמנט. אולם לאחר שנתיים של חוסר יציבות, הוחזרו הסמכויות הרחבות לנשיא במשאל עם.

שנות שלטונו של גולרט נודעו ברפורמות לאומניות, של הלאמת בתי זיקוק ואדמות שהיו בידי חברות לא ברזילאיות, חיבור למפלגות שמאל ומתח עם הימין השמרני.

ב-31 במרץ 1964 הודח גולרט בהפיכה צבאית, בלתי אלימה, בטענה שהוא מנסה להשליט דיקטטורה קומוניסטית על ברזיל. נטען כנגדו שהוא משמש כבובה של גיסו אשר נמנה עם השמאל הרדיקלי, לאונל בריזולה (Leonel Brizola).

בנוסף, נטען כנגדו שהוא אחראי לאינפלציה הגבוהה ממנה סבלה ברזיל. להפיכה חברו אנשי צבא, בעלי ההון ואנשי קונגרס אשר גולרט קיצץ בסמכויותיהם. בתחילה, נמלט גולרט לריו גרנדז'ה דו סול וניסה משם לארגן התנגדות להפיכה. אולם לאחר שסנטור אאורו דה מורה אנדרדה הכריז על תום נשיאותו, ברח לאורוגוואי.

במונטבידאו, הוא עסק בניהול עסקים חקלאיים וייעץ בנושאי מדיניות חוץ לשליטי ארגנטינה. הוא נפטר בשנת 1976 במרסידס בארגנטינה.

דגל ברזיל
נשיאי ברזיל
הרפובליקה הישנה (1889 - 1930)

דאודורו דה פונסקה | פלוריאנו פישוטו | פרודנטה דה מוראיס בארוס | מנואל פראס דה קמפוס סאלס | פרנסיסקו דה פאולה רודריגס אלווס | אפונסו מוריירה פנה | נילו פסניה | הרמס דה פונסקה | ונססלאו בראז | רודריגס אלבס | דלפים מוריירה | אפיטסיו דה סילבה פסוא | ארתור ברנרדוס | וושינגטון לואיס | ז'וליו פרסטס

עידן ורגאס (1930 - 1945)

ז'טוליו ורגאס | ז'וסה ליניארס

הרפובליקה השנייה (1945 - 1964)

גאספר דוטרה | ז'טוליו ורגאס | ז'ואו קפה פיליוס | קרלוס קמברוס דה לוז | ניירו דה אוליברו | ז'וסלינו קוביצ'ק | ז'אניו קאדרוס | פסקואל רניירי מאזילי | ז'ואו גולרט

הדיקטטורה הצבאית (1964 - 1985)

פסקואל רניירי מאזילי | אומברטו קסטלו ברנקו | ארטורו דה קוסטה אה סילבה | גרסטרו מדיסי | ארנסטו גייזל | ז'ואו בטיסטה דה אוליביירה פיגיריידו

הרפובליקה החדשה (1985 - הווה)

טנקרדו נווס | ג'וס סרניי | פרננדו קולור | איתמר פרנקו | פרננדו הנריקו קרדוסו | לואיס אינסיו דה סילבה