בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עד כה נמצאו כ־90 בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, שמשתרעים מסביבות תחילת הספירה ועד המאה העשירית, ובהם למעלה מ-150 כתובות.
נהוג לחלק את בתי הכנסת העתיקים לשלשה טיפוסים:
- הסוג הקדום (תחילת המאה הראשונה עד אמצע המאה השלישית), ובהם בתי הכנסת בהרודיון ובמצדה.
- סוג המעבר (אמצע המאה השלישית עד סוף החמישית),
- והסוג המאוחר (מסוף המאה החמישית לספירה ואילך).
לכל טיפוס יש את האיפיונים המיוחדים לו, כך למשל בטיפוס הקדום היו עיטורים ארכיטקטונים, בעוד שבסוג המעבר והמאוחר היו בעיקר רצפות פסיפס. גם באותה תקופה עצמה, היו הבדלי גישות ואסכולות בין מקילים למחמירים. כך למשל בחלק מבתי הכנסת נמצאו רצפות פסיפס מצוירות, ואף כאלו שבמרכזם הליוס אל השמש ואף ציורי נשים ונערים ערומים למחצה, ותבליטים של האלה ויקטוריה, דבר שמעיד על פתיחות וליברליות, ובחלקן רצפות פסיפס ובהם צורות גאומטריות ומילים אך ללא כל תמונות, בשל האיסור לעשות פסל ותמונה.
חלק מבתי הכנסת כמו בבית אלפא, וברחוב, נמצאו באופן אקראי, בשל עבודות הכשרה של הקרקע, ולא מן הנמנע שהרבה בתי כנסת טמונים בחול ועדיין לא התגלו.
תוכן עניינים |
[עריכה] אשתמוע
זוהה בכפר א־סמוע בדרום הר חברון בשנת 1934. מבנה בית הכנסת הינו מלבני, כאשר קירותיו הארוכים הם בצפון ובדרום, והכניסות ממזרח. בקיר הצפוני יש במה, גומחה גדולה ששימשה כהיכל וגומחות קטנות משני צידיה. לאורך הקיר הדרומי נשתמרו ספסלים בנויים. ממצאים נוספים: רצפת פסיפס, מסוגים שונים. וכתובת ארמית בפסיפס שבתרגום לעברית היא זכור לטוב לעזר הכהן ובניו שנתן טרימיסין אחד מפעלו. כמו כן, נמצאו אבנים עם תבליטי מנורה. ומטמון כסף שכולל פיסות כסף שונות במשקל של כ-26 ק"ג, בחמישה פכים מהתקופה הישראלית, הוי אומר בסביבות המאה העשירית לפני הספירה.
[עריכה] חפציבה
בית הכנסת השוכן בגן הלאומי בית אלפא נמצא על אדמות קיבוץ חפציבה שבעמק יזרעאל. המקום נקרא בערבית חירבת בית אילפא, כנראה על שם בית אילפא הקדומה. בית הכנסת שהתגלה בשנת 1928 הוא אחד מבתי הכנסת היחידים בו מצוין תאריך הנחת הרצפה, (המאה השישית לספירה). לבית הכנסת רצפת פסיפס צבעונית, אחת היפות והשלמות שנתגלו בארץ ישראל, ולה שלשה חלקים:
- ארון קודש שמשני צדדיו מנורות שבעת הקנים ומתחתיהן, שני בעלי חיים הנראים כחתולים מגודלים ואמורים להיות אריות. לתמונה
- גלגל המזלות ובו שמות המזלות בעברית, כאשר בארבע פינות הגלגל חלוקה לתקופות (תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן, תקופת תמוז) במרכז המעגל ישנה דמות אדם המזוהה עם הליוס אל השמש, במרכבה הרתומה לארבעה סוסים על רקע שמים זרועי כוכבים.[1]
- עקדת יצחק עם מילות הסבר לגבי הדמויות שבו. שני אנשים ההולכים עם חמור, מזבח ועליו אש בוערת, אברהם שבידו האחת מחזיק סכין ארוכה ובידו השנייה מרים את יצחק לעבר המזבח, וכף יד המגיחה מהשמים ומתחתיה הכיתוב "אל תשלח". כאשר מתחתה שיח עם שני ענפים ולצידו אייל. מעל כל הפסיפס הזה ישנה שורה של דקלים קטנים.
[עריכה] ברעם
המיקום של הכפר ברעם הינו בגליל העליון. נמצאו בו חורבות של שני בתי כנסת עתיקים. בין הממצאים הבולטים חזית שלמה של בית הכנסת. ראש אריה ותבליט, וכן כתובות בעברית: בנהו אלעזר בן יודן והכתובת יהי שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל יוסה הלוי עשה השקוף הזה תבא ברכה במע(ש)יו של(ום). חלק מכתובת זו מצוי במוזיאון הלובר. לתמונה במט"ח
[עריכה] אום אל קנטיר
בדרום הגולן. משערים שבית הכנסת התמוטט ברעידת אדמה. ממצאים עיקריים: כותרת מעוטרת בנשר. אתר החפרות באום אל קנטיר
[עריכה] גוש חלב
בית כנסת בארבע שכבות היסטוריות שונות. שמשתרעות מ250 לספירה ועד 550 לספירה. בבית הכנסת נמצאו בימת אבן מוגבהת. ואבן משקוף מעוטרת בתבליט נשר וורד.
[עריכה] דבורה
האתר שסמוך לנחל ג'ילבון שבגולן, נסקר לראשונה על ידי שומכר, את בית הכנסת גילה מעוז בשנת 1982. בין הממצאים היה משקוף בעברית שבו שני חיוואים אוחזים בנחשים וכתובת בעברית: זה בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר - כנראה התנא שמופיע במסכת אבות.
[עריכה] יהודיה
בשנת 1979 התגלה בית הכנסת על ידי בן עמי. בקצה הכפר מעל מצוק מעל נחל יהודיה שבגולן. בין הממצאים אבן קשת שעליה תבליט מנורה, שופר ומחתה, מוטיב שחוזר על עצמו בכמה בתי כנסת.
[עריכה] יריחו
ב"כ עתיק מתקופת המוסלמים, ממוקם ליד תל ידיחו הניסי ומעיין אלישע. נחפר על ידי ברמכי בשנת 1936. בית הכנסת הוקם במאה השביעית או השמינית לספירה. ממצא עיקרי רצפת פסיפס עם צורות גאומטריות בצורה של לבבות הפוכים ושל תשליב של מרובעים ועיגולים בתחתיה. במרכז הפסיפס עיגול ובו מנורת שבעת קנים. כשמתחתיה הכתובת בעברית שלום על ישראל. ליד הכניסה נמצאה כתובת הודיה בארמית לבני הקהילה שעזרו ומימנו את הפסיפס.
[עריכה] כורזים
עיר יהודית בגליל שנזכרת בברית החדשה. בית הכנסת הוקם כנראה בתחילת הספירה ועמד על תילו עד המאה השביעית לספירה. בית הכנסת היה במרכזה של העיר יהיה בנוי בזלת. ובו היה אולם תפילה מרכזי שניצב על 12 עמודים. אחד הפריטים המעניינים הינו הקתדרא דמשה ועליו חקוקה הכתובת בארמית שתרגומה הוא על הכיסא נחקקה כתובת ארמית שתרגומה: זכור לטוב יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות מכספו, יהיה חלקו עם צדיקים. עמוד אבן שמזכיר עמוד שליח ציבור של ימינו, ששימש את החזן או את הרב בדרשותיו. ובו מקום להניח ספר כאשר משני צדיו טבעות מסותתות, כנראה להניח בהם את הידיים של החזן או הדורש. הארכיאולוג מרדכי אביעם סובר שהוא שימש כמקום ישיבה לנכבד הקהילה.
[עריכה] כפר נחום
כפר נחום לחופה המערבי של הכנרת. בית הכנסת עשוי מאולם תפילה, חזית ורחבה. בבית הכנסת נמצאו כתובת היוונית ובארמית לכבודם של מקימי עמודי בית הכנסת. בית הכנסת נבנה במאה הרביעית לספירה. ממצאים נוספים: כרכובים שבהם חרוטים סוס ים ונשרים וכן מדליונים מעוטרים. וכותרת עמוד שמעוטר בתבליט מנורה שופר ומחתה. מוטיב שכבר נמצא בבתי כנסת נוספים.
[עריכה] נבוריה
הכפר הקדום נבוריה התקיים בתקופת התלמוד והמשנה בהרים שמצפון לעיר צפת. במקום נמצא בית כנסת אשר מיוחס לתקופת המאה ה-3. המבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת 564 לספירה, תקופה מאוחרת מהתקופה בה נבנה המבנה המקורי.
[עריכה] ציפורי
העיר ציפורי שבגליל התחתון היה מקום משכנו של הסנהדרין באחד מגלגוליו. העיר לא נהרסה מכיוון שלא מרדה ברומאים, שקראו לה לאות הוקרה "עיר השלום", ועל כן השתמרו בה עתיקות רבים ופסיפסים חשובים. בבית הכנסת בציפורי רצפת פסיפס ובה גלגל המזלות ועקדת יצחק. מוטיבים ידועים מהתקופה הרומאית.
[עריכה] קיסריה
בבית הכנסת נמצאו כמה רצפות פסיפס מתקופות שונות. כנראה היה פעיל בין תקופת המרד ועד המאה השמינית, כאשר הוא נהרס מספר פעמים. במרכזה של רצפת הפסיפס שמכילה צורות גאומטריות, כתובת ביוונית והצעת השיחזור שלה מדובר ב24 משמרות הכהונה. בין הממצאים כותרות שבהם תבליט מנורת שבעת הקנים, כתובת שבה כתוב ברילוס ראש בית הכנסת ואפוטרופוס בן יוסטוס עשה רצפת פספס של הטרקלין מכספו שלו. וכתובת ביוונית ה' עזור, מנחת העם בזמנה של מרתה.
[עריכה] רחוב
בתל רחוב דרומית לבית שאן נמצא בית כנסת תוך עבודה אקראית של אנשי קיבוץ עין הנציב. בבית הכנסת שלשה שלבים מתקופות שונות. הקדום ביותר הינו מהתקופה הרומאית המאוחרת. והמאוחר במאה השביעית לספירה. בין הממצאים העיקריים, משקוף מעוטר במדליון וראש אריה (מהתקופה הרומאית המאוחרת). לוח מעוטר במנורת שבעת הקנים בתוך זר (מהתקופה הביזנטית). כתובת הקדשה על טיח. פסיפס גאומטרי. וכתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, שבה שמונה סעיפים שערוכים ב29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים למצוות התלויות בארץ. זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה.
[עריכה] רשימת בתי הכנסת העתיקים מצפון לדרום
|
|
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בתי כנסת עתיקים באתר של מט"ח
- כתבה על שלשה בתי כנסת עתיקים YNET


