חנוך לוין - מחזות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנוך לוין כתב 62 מחזות, קברטים ורביואים. 40 מהם הועלו (ובנוסף אסופה של כתביו שנערכה והועלתה לאחר מותו), ואילו 23 מכתביו הערוכים עוד לא הועלו.
[עריכה] רשימת המחזות שהועלו
(על פי סדר אלף-ביתי)
[עריכה] אורזי מזוודות
קומדיה עם שמונה לוויות. הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי במרץ 1983 בבימויו של מייקל אלפרדס
- תפאורה: רות דר
- מוזיקה: רפי קדישזון
- בהשתתפות: אברהם פלטה - שבתאי, ברונו; רות סגל - ביאנקה; חני נחמיאס - נינה; תיקי דיין - בלה; זהרירה חריפאי - הניה; שבתאי קונורטי - אלחנן; צבי פרל - צבי; אילן דר - מוניה; שפרה מילשטיין - לולה; דב רייזר - זיגי; שולמית אדר - בובה; רות גלר - צילה; יהודה מור - אמציה, אלפונס; יוסף כרמון - מוטקה; חנה רוט - ציפורה; אהרון אלמוג - אבנר; לשה רוזנברג - אנג'לה; אלברט כהן - אלברטו; דרור טפליצקי - אלישע; עליזה רוזן - זונה; פרי מרוז - חסיד, סניטר, קברן; שמואל אדלמן - חסיד, קברן; תמיר רוזניס - סניטר, חסיד
[עריכה] את ואני והמלחמה הבאה
הועלה לראשונה במועדון 'ברברים' בתל אביב באוגוסט 1968 בבימויה של עדנה שביט
- מוזיקה: אלכס כגן, בני נגרי
- בהשתתפות: שפרה מילשטיין, בת-שבע צייזלר, רמי פלג, יאיר רובין/גד קינר
- פסנתר: דורית גולדווסר
- ניהול ארגוני: דני טרץ'
- הועלתה מחדש בסוף 2004, בהשתתפות המבצעים המקוריים: שפרה מילשטיין, בת-שבע צייזלר, רמי פלג, גד קינר, כשליד הפסנתר ברט ברמן.
[עריכה] אשכבה
בעקבות שלושה מסיפורי צ'כוב. הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-19 במרץ 1999 בבימויו של חנוך לוין.
- תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
- מוזיקה: יוסי בן-נון
- תאורה: שי יהודאי
- בהשתתפות: יוסף כרמון - הזקן; זהרירה חריפאי - הזקנה; יצחק חזקיה - העגלון; פלונס בלוך - זונה עם שומה; סיגלית פוקס - זונה עם נקודת חן; שבתאי קונורטי - החובש; גבי עמרני - שיכור דלועי; שמעון מימרן - שיכור קישואי; דרור קרן - כרוב שמח; אלון נוימן - כרוב מבודח; דינה בליי - כרוב עצוב; סנדרה שונוולד - האם; סיימון קריכלי - ביקתת זקנים; יוסי רחמני - הסוס; רומן קריכלי - ביקתת החובש; שי פיינברג - עץ הערבה; טל בן-בינה, שני טרייסמן - אנשים שחורים; קרן הדר - זמרת
- נגנים: יוסי בן-נון - פסנתר וקלידים; שמעון אלבז - מנדולינה, גיטרה; שוקי וולפסון - חצוצרה; אבנר יפעת - קונטרבס
[עריכה] הבכיינים
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 2000 בבימויו של אילן רונן
- תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
- מוזיקה: יוסי בן-נון
- תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
- בהשתתפות: מירב גרובר; יותם זילברמן; מכרם חורי; יוסף כרמון; דב נבון; גבי עמרני; אשר צרפתי; שבתאי קונורטי; סנדרה שונוולד
[עריכה] האשה המופלאה שבתוכנו
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 7 בפברואר 1994 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה: אבי שכוי
- תלבושות: רקפת לוי
- מוזיקה: פולדי שצמן
- תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
- מוזיקה: עברי לידר
- הדרכה קולית: עדי עציון
- בהשתתפות: יצחק חזקיה - חוטנר; יהודה אלמגור - לקסנר; אורנה כץ - מאוריציה, מדגסקר; אלכסנדר כהן - חורחה, הרננדז; פלורס בלוך - פומפץ, הוצ'קס; יוסף שילוח - סן-לוקסוסי; יונתן צ'רצ'י - דה-בורבון; אבינעם מור-חיים, שמעון מימרן, אריה צ'רנן, ניר רון - מחזרים
[עריכה] הג'יגולו מקונגו - גלויות מהחיים
הועלה לראשונה במועדון "צוותא" בתל אביב ב- 7 ביולי 1989 בהפקה משותפת של "צוותא" והתיאטרון הקאמרי, בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה: משה שטרנפלד
- תלבושות: עפרה צדיק
- תאורה: חני ורדי
- בהשתתפות: גידי גוב, תיקי דיין, יוסי פולק
- נגנים: רון דרויאן - קלידים; אלכס פולק - גיטרה; מורן אפשטיין - סקסופון
[עריכה] ההולכים בחושך - חיזיון לילי
הועלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" בשיתוף עם תיאטרון חיפה ב- 9 במאי 1998 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
- מוזיקה: יוסי בן-נון
- תאורה: שי יהודאי
- הדרכה קולית: רחל הוכמן
- בהשתתפות: דב רייזר - המספר; אברהם מור - אלוהים; יהודה אלמגור - ההולך; מיכאל כורש - המחכה; דרור קרן - החומק; דוד קיגלר - הטפל; לואיס רוזנברג - הדוחק; אליעזר אפלבוים - הדחוק; רוברט הניג - הנדחק; אלכס כהן - השכן; רוזינה קמבוס - אם ההולך; אלכס מונטה - אב המחכה; תחיה דנון - אם הטפל; צבי כהר - אם החומק המתה; מרים נבו - אם אם ההולך; לופו ברקוביץ' - אב אם ההולך; יצחק לוי - מת עייף; דן הרדן - מת חרוץ; ליה דוליצקיה - מתה מרירה; נחום בוכמן - מת ביישן; מנורה זהב - מתה עדינה; גיורא שמאי - מת רתחן; שמואל שילה - מת גס; מרדכי בן-זאב - מת מיואש; יוסי סגל - מת זאטוט; רינה רוזנבאום - מתה חמוצה; אברהם פלטה - אם החומק הקנדית; אסי הנגבי - מחשבה מעורפלת; אורי אברהמי - מחשבה מטושטשת; עופר זוהר - מחשבת דג מלוח; אברהם סלקטר - מחשבת תחת; טרייסי אברמוביץ' - מחשבת לאז'אן; אברהם פלטה - מחשבת שוקולד; צבי כנר - מחשבת מכנסיים; אלכס כהן - מחשבת פירמידות; דניאל מגון/נוי ברק - מחשבת ילד
- נגנים: גורי אגמון - סקסופונים, קלרינטים, חליל; יוסי בן-נון - פסנתר; ורד יעקב - סינתסייזר, אקורדיון; אבנר יפעת - קונטרבס; רוני הולן - תופים וכלי הקשה
[עריכה] הופס והופלה
הועלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" ב- 23 בנובמבר 1991 בבימויו של אורי פסטר
- תפאורה ותלבושות: בוקי שיף
- מוזיקה: אורי ודלבסקי
- קרבות במה: אילן גזית
- תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
- בהשתתפות: ארז שפריר, ליאורה ריבלין, רמה מסינגר, רוזינה קמבוס, יגאל נאור, סנדרה שונוולד, שמואל אייזר, צפנת דגן, סמדר הרץ, איליה דובוסרסקי, איליה מגלניק, ויטלה פודולסקי, חיים גורביץ.
[עריכה] הוצאה להורג - אופרטה אכזרית
הועלה לראשונה בנובמבר 1979 בהפקת התיאטרון הקאמרי על בימת "צוותא" בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: פולדי שצמן
- בהשתתפות: יוסי פולק - כתמים צהובים; יצחק חזקיה - זיעה קרה; דב רייזר - צמרמורת פח; ששון גבאי - אלף עיניים; ישראל גוריון - מתוק מר המוות; ששי סעד - זוהי חזירות; דפנה ארמוני - חיוכי סתיו; טל אמיר - שלוות הטבע; אסתי קוסוביצקי - והשמיים צחקו; זהרירה חריפאי - האם; יוסף כרמון - האב; תיקי דיין - האשה; דן שמר - שמש
- מקהלה: דבורי בורשטיין/ננסי גלפנד, יעל ארז/ליאורה לוי, ורדה שילה/מריאן פרגר, אבי שילה/דרור גרין, רענן שפע/אריה בורשטיין
- נגנים: מישה בלכרוביץ' - ניצוח ופסנתר; עדנה בוכמן - נבל; מנשה רגיב - חצוצרה; מיקי דור - טרומבון; בני קדישזון/עופר שלחין - תופים; נפתלי גורביץ'/חיים קגן - צ'לו
[עריכה] הלוויה חורפית - בורלסקה בשמונה מערכות
הועלה לראשונה בספטמבר 1978 בתיאטרון "הבימה" בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: משה שטרנפלד
- מוזיקה: פולדי שצמן
- בהשתתפות: שמואל סגל - לצ'ק בובצ'יק; שושנה דואר - אלטה, שחמנדרינא; ליא קניג - שרציה; אברהם רונאי - רשס; סנדרה שדה - ולווציה; שלמה בר-שביט - ציצקיבא; מוסקו אלקלעי - ברגונצלא; דוד שטרן - פופוצ'נקו; ישראל בקר - קיפרנאי; פסח גוטמרק - רוזנצווייג; נתן וולפוביץ' - ליכטנשטיין; גדעון זינגר - סמואלוב; מירב גרי - פשושיציה
[עריכה] הזונה הגדולה מבבל
הועלה לראשונה באפריל 1982 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: פולדי שצמן
- בהשתתפות: יוסף כרמון - בראדך; חוה אורטמן - אשימא; רזיה ישראלי - בגווי; יהודית ינאי - איטיס; דב רייזר - ציחא ציחא; ששון גבאי - שוחט; נורית כהן - מיילדת; ששי סעד - איכר; רוז משיחי - מריק שפכים; ירמי עמיר - טבח; אלי גלזר - סריס דקדקן; ילון לוריא, יהודה דרי, תמיר רוזניס, דורון ברבי - עבדים
- נגנים: מישה בלכרוביץ' - פסנתר; בני קדישזון/עופר שלחין - כלי הקשה; מורטון קם - קלרנית, סקסופון, חליל; מנשה רגיב - חצוצרה; מיקי דור - טרומבון; תמי אשל - זימרה
[עריכה] הזונה מאוהיו
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1997 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: ערן דינור
- תאורה: אבי יונה בואנו
- בהשתתפות: ג'יטה מונטה; גבי עמרני; רמי ברוך
[עריכה] חפץ - מחזה בשתי מערכות
הועלה לראשונה בתיאטרון העירוני של חיפה במרץ 1972 בבימויו של עודד קוטלר
- בהשתתפות: נתן מייזלר - טיגלך; מרים גבריאלי - כלמנסע; ליאורה ריבלין - פוגרה; אילן תורן - ורשביאק; אמנון מסקין - חפץ; מרדכי בן-זאב - אדש ברדש; הלן קופילביץ' - חנה צ'רליץ'; גדליה בסר - שוקרא
[עריכה] יאקיש ופופצ'ה - קומדיה עגומה
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בפברואר 1986 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: פולדי שצמן
- בהשתתפות: אהרון אלמוג - יאקיש; מישה נתן - הוא-הושפיש; דבורה קידר - היא-הושפיש; ג'יטה מונטה - פופצ'ה; יוסף כרמון - הוא-חרופצ'ה; עליזה רוזן - היא-חרופצ'ה; יצחק חזקיה - חפטון; אלברט כהן - ליבך; זהרירה חריפאי - פורצדס; יוסי גרבר - טורקוולט, טרומפלאז; יוני פריור - שמפינייה; יעקב כהן - קברן, הוא-נושאגי, משרת; דייוויד ויליאמס - שיגאנו, משרת; דב נבון - היא-נוגאשי, משרת; אוליביה אפלבאום - משרת; פאבלו זלצמן - משרת
- נגנים: מישה בלכרוביץ' - פסנתר; איתמר ארגוב/שוקי וולפוס - סקסופון; יעקב פורמן - סקסופון, כינור; נאוה גפן - פגוט, מנדולינה, קלרנית
[עריכה] ייסורי איוב
הועלה לראשונה באפריל 1981 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: פולדי שצמן
- בהשתתפות: יוסף כרמון - איוב; אלברט כהן - אליפז; אילן דר - בלדד; יצחק חזקיה - צופר; ששי סעד - קצין, קבצן, מבשר עוני; דב רייזר - ראש המוציאים-לפועל, ליצן פתטי; מתי סרי - קבצן, מבשר עוני, מבשר מוות, ליצן ציני; ראובן שפר - קבצן, גמד; רוז משיחי - אורחת, חשפנית; יהודה פוקס - מנהל קרקס; עמי וינברג - קבצן קבצני, מבשר מוות; אלי גלזר - מבשר עוני, מבשר מוות, ישו; ירמי עמיר - קבצן, סמל; זמירה אדר, תמי אשל, סטיב הרמן, וז משיחי, אסתי קוסוביצקי, איתי קריספין, ליביה חכמון, תמיר רוזניס, דן שוורצמן, אבי שילה, עפרה יוגב, דורית מרקס, ג'ודי קפלן - אורחים, בעלי מום, אספסוף, מתים; פרי מרוז, ירמי עמיר, קובי פתר, אלון רזניק, יהודה דרי, בדרי מגל - קצבנים, סבלים, נושאי גופות, חיילים
- נגנים: מישה בלכרוביץ' - פסנתר; בני קדישזון - כלי הקשה; אבי שילה - קלרנית; דן שוורצמן - קרן יער; איתי קריספין - קונטרבס
[עריכה] הילד חולם - מחזה בארבעה חלקים
הועלה לראשונה בתיאטרון הבימה במאי 1993 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רוני תורן
- מוזיקה: פולדי שצמן
- תנועה: שחקני ההצגה
- בהשתתפות: האב - דודו בן-זאב; האם - ג'יטה מונטה; הילד - דינה בליי; אנשים נרדפים - אליעזר אפלבוים, פלורנס בלוך, דבי ג'ובאני, נועה גלודברג, יסמין גירא, תחיה דנון, אסי הנגבי, שמואל וולף, ליביה חכמון-איילי, אלכס כהן, מיכאל כורש, אורה מאירסון, יורם מגד, יונת מתן, ששי סעד, מיכל רובין; שותת דם - חליפה נאטור; צופה מבוהל במוות - אילן חזן; חיילים - יהונתן אנוש, מלניק דוברבוב, אביטל לבני, אשר רינסקי; מפקד - חיים חובה; אשה שנולדה לאהבה - טלי עצמון/כרמית בן-ישראל; אשה מייבבת - אמירה פולן; חייל שחוח-גב - עמנואל חנון; שכנה אופטימית - ליליאן ברטו; רב-חובל - יוסף שילוח; מלחים - מלניק דוברבוב, יורם מגד; מפליגים בספינה - אליעזר אפלבוים, דבי ג'ובאני, נועה גולדברג, יסמין גרא, תחיה דנון, שמואל וולף, שמעון מימרן, יונת מתן, אמונה צבי; נותרים על החוף - יעל אמיתי, פלונס בלוך, מיכאל כורש; מקנא בחיים - מיכאל כורש; בעלת הגיון - יעל אמיתי; נוסעת מנחמת - תחיה דנון; נוסע משולהב - שמעון מימרן; נוסע מאוכזב - אליעזר אפלבוים; מלח פיקח - יורם מגד; שומר נמל - אסי הנגבי; נער פיסח - אורה מאירסון; פקיד הגירה - אלכס כהן; מגחך חסר שיניים - פלורנס בלוך; נוסע מאמין - אליעזר אפלבוים; נוסעת פוחדת - תחיה דנון; מושל האי - ששי סעד; אשת המושל - ליביה חכמון- איילי; פמליית המושל - יהונתן אנוש, אשר רינסקי; בטלן - אסי הנגבי; ילדים מתים - יעל אמיתי, ליליאן ברטו, דבי ג'ובאני, נועה גולדברג, יסמין גרא, יונת מתן, אמירה פולן, אמונה צבי, מיכל רובין; "משיח" - שמואל וולף
- נגנים: אמה זסלבסקי, שימרית כרמי,שוש לגיל - זמרות סופרן; דפנה בן-דוד, חני שפירא - זמרות אלט; חיים גרינשפן/פולדי שצמן - פסנתר; מיקו נרונסקי - סינתסייזר
[עריכה] יעקובי ולידנטל - מחזה עם פזמונים
הועלה לראשונה בדצמבר 1972 בהפקת התיאטרון הקאמרי ו"צוותא" בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: אלכס כגן
- בהשתתפות: אלברט כהן - איתמר יעקובי; יוסף כרמון - דוד לידנטל; זהרירה חריפאי - רות שחש
הועלה מחדש בשנת 2005 בבימוי יוסף כרמון ובהשתתפות תיקי דיין, רמי ברוך ודרור קרן
[עריכה] כולם רוצים לחיות - קומדיה
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי במרץ 1985 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: יוני רכטר
- תנועה: אושרה אלקיים
- תאורה: בריאן האריס
- בהשתתפות: יוסף כרמון - פוזנא; ג'יטה מונטה - פוזנבוכא; ששון גבאי - במבה; רזיה ישראלי - ציצי; עדנה פלידל - האם; אבנר חזקיהו - האב; אילן דר - גולגלביץ'; יצחק חזקיה - מווצקי, מגיד-עתידות זקן; דרור טפליצקי - רחמנינוף, שחקן נודד, גיבן; יהודה מור - זקן גוסס, מגיד עתידות צעיר; יונתן צ'רצ'י - קיטע, קברן, אורח בנשף; נטע אורן - מצחצח נעליים, פוזנסמרק, אורחת בנשף; יהודית ינאי - גולגלה, אשה זאב, אורחת בנשף; רוני בליץ - מצורע, אורח בנשף, משרת; אסתי חיים - עיוורת, אורחת בנשף, פוזנסמרק; לשה רוזנברג - נערה בוכה, אורחת בנשף; יוני חן - בעל זפקת, אורח בנשף; אלינור מואב - זקנה גיבחת, אורחת בנשף, אלמנה, זמרת
[עריכה] כריתת ראש
מחזה-גרוטסקה בשתי מערכות, עם פרולוג, אפילוג ותמונת ביניים. הועלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" ב- 13 בינואר 1996 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
- מוזיקה: אורי וידיסלבסקי
- תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
- הדרכה קולית: רחל הוכמן
- בהשתתפות: ג'יטה מונטה - המלך; רוזינה קמבוס - המלכה; נאוה אורבך - הנסיכה; רבקה נוימן - שוליית גורף הביבים; עופר זוהר - המענה; דינה בליי - שוליית המענה; אייל נחמיאס - הסוהר; קטיה זימבריס - שוליית הסוהר; אמיתי יעיש - הגמד, המשורר; מיכאל כורש - הרופא; רבקה גור - הטבחית; סנדרה שונוולד - הגיבנת; ערן לביא, סם קליימן, שוקה ברגמן, אלי דיקר, רמברנדט, זיו בליסיאנו - אנשי שרת בארמון; גלית דדון, אתיק קארי - זימרה
- נגנים: רן בנגו - פסנתר; אורי וידילסלבסקי - תוף
[עריכה] המדמה
הועלה לראשונה ב-12 בפברואר 2005 בבתיאטרון האוניברסיטה של אוניברסיטת תל אביב, בבימויה של שיר גולדברג.
- תפאורה: סונה הארוטיוניאן-קורצר
- תאורה: תמר אור
- מוזיקה: שי אלון ודן שפירא
- ייעוץ ווקאלי: יונתן בן כנען
- בהשתתפות: אפרת קרמזין - המדמה; נילי סחר - הכוזבת/נסיכה/סריס אומנת; סימה נודלר - האמיתית/סריס שוט; אפרת בורוכובסקי - סריס המשכב/המפקד; ניר בלאסן - "הנסיכה"/יורש העצר; מיכל מוזר - סמל רפובליקה/סריס שער/סריס צעצוע; שירה קליין - כהן חצר/קצין רפובליקה; שירי אלרז - סריס נחרד/רופא/ילד/סריס צעצוע; יואב אמיר - סריס נבעת/נושא התלבושת; רועי שולברג - הכוזב/סריס האסלה; יוני גוטליב - האמיתי/"הקיסרית"; שירי גורפינקל - סריס השער; דן שפירא - זקן הסריסים; נתלי פיינשטיין - הקיסרית; ליאת קיסלוביץ' - סריס נרעש/חייל/סריס צעצוע/ילד קבר; קרן שכטר - סריס מתפלץ/ילד/סריס צעצוע; ליאת רוחם - סריס נבהל/נושא התלבושת.
[עריכה] מלאכת החיים
הועלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" ביוני 1989 בבימויו של מיכאל גורביץ'
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: יוני רכטר
- תאורה: מיכאל ליברמן
- בהשתתפות: נסים עזיקרי - יונה; ליא קניג - לביבה; שמעון לב-ארי - גונקל; הילדים - גיל נתנאל/ליאור רביד
- פסנתר: דני דונר
[עריכה] מוריס שימל - קומדיה
הועלה לראשונה בתיאטרון האוניברסיטה (אוניברסיטת תל אביב) בנובמבר 2003 בבימויה של עדנה שביט.
- תפאורה: פזית גת-סגל
- תלבושות: נטשה טוכמן
- תאורה: אורי אופיר
- בהשתתפות: דורי אנגל - מוריס שימל; דפנה הרכבי - ברבובה, שכנה, חייל תורכי; חלי זינדר - תולבריינה; עדי מאירוביץ - טלגרפציה, איכר רוסי, אם; גיא סלמן - חולה זקן, עמוס פופ; ריקי עופר דה-לריינה - חולודונקה; נתלי פיינשטיין - שיבולת, שכנה, תינוק ארמני, ילד; דביר שוורצברד - גומפרץ, אלכסנדר דוך, רופא; אייל שי - גורדון בלו, פומפה; רועי שולברג - ביטרפלד.
[עריכה] מלכת אמבטיה
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי באפריל 1970 בבימויו של דוד לוין
- תפאורה: בוקי שוורץ
- מוזיקה: זהר לוי
- בהשתתפות: ז'רמן אוניקובסקי, ישראל גוריון, יוסי גרבר, תיקי דיין, נחום שליט
- נגנים: רוברט צ'יק, יוסי מנחם, אברהם פנגס, זהר לוי
[עריכה] מסע הדוד מקס
הוצג לראשונה בפסטיבל להצגות ילדים בחיפה ב- 1987 בבימויו של צביקה קורמן
[עריכה] המתלבט - קומדיה
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בנובמבר 1990 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: בוקי שיף
- מוזיקה: דן הנדלסמן
- תנועה: הת'ר קארסון
- תאורה: דניאלה מיכאלי
- בהשתתפות: מוני מושונוב - קוקלוש; אורלי זילברשץ-בנאי - פיילה; ענבל אברהם - מונט-בלאן, הימאלייה; רות סגל - מרידנה; אלכס מונטה - ביינקס; נגה פז - משכנתה; יעקב כהן - ללקו; אליעזר אפלבוים - פוצ'ס; יוסף כרמון - שפאק; מירי פביאן - הויסה; יעל עמית - קישטא; צביקה שוורצברג - דובר נשיא ארצות הברית; עופר גולן - נשיא ארצות הברית; דוד קורן - קברן; דוד קורן, עדי כהן, שרון כהן, שרה גילאון, ליאור מסורי, ענת אפרתי, מיכל דדשוב, שרון שר - רופאים, סניטרים, אחיות, אנשי פמליית נשיא ארצות הברית
- נגנים: סמדר הנדלסמן - פסנתר וקלידים; מיקו נרונסקי - קלידים; אברהם פלדר/איתמר ארגוב - חצוצרה
[עריכה] נכנע ומנוצח - קומדיה
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בינואר 1988 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: דן הנדלסמן
- תאורה: בריאן האריס
- בהשתתפות: ג'יטה מונטה - בברה; תחיה דנון - חוטק; משה איבגי - ברוך; עברהם שושנר - בולא; שמוליק לוי - שפליצקה; יהויכין פרידלנדר - איצהו; יעקב כהן - משרת
- נגנים: יעקב פורמן - כינור; מורטון קם - קלרנית, קלרנית בס; סמדר הנדלסמן/דן הנדלסמן - קלידים
[עריכה] נעורי ורדה'לה - מחזה בשתי מערכות
הועלה לראשונה בפברואר 1974 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה: אודרי ברגנר
- מוזיקה: אלכס כגן
- בהשתתפות: רונית פורת - ורדה'לה; יהודה פוקס - האב; מרים גבריאלי - האם; יוסי גרבר - גנן; אלברט כהן - טבח; זהרירה חריפאי - מטפלת; שמעון בר - מורה לצרפתית; יוסף כרמון - נהג; הלן קופילביץ' - אשת הנהג; יצחק חזקיה - אהוב; אסתר גרינברג-שבק - אם האהוב
[עריכה] הנשים האבודות מטרויה - מחזה על-פי אוריפידס
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בפברואר 1984 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רוני תורן
- מוזיקה: פולדי שצמן
- תאורה: בריאן האריס
- בהשתתפות: יוסף כרמון - אגממנון; יונתן צ'רצ'י - אודיסאוס; יצחק חזקיה - מנלאוס; דב גליקמן - נאופטולמוס; אלברט כהן - טלתיביוס; זהרירה חריפאי - הקובה; רבקה נוימן - קסנדרה; ג'יטה מונטה - אנדרומכה; יהודית ינאי - אסטיאנקס; פביאנה מיוחס - הלנה; רונית אופיר - שבויה א'; חני נחמיאס - שבויה ב'; חנה פיק - שבויה ג'
[עריכה] סוחרי גומי - מחזה עם פזמונים
הועלה לראשונה ביוני 1978 בהפקת התיאטרון הקאמרי על בימת "צוותא" בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: יורם גל
- מוזיקה: שוש רייזמן
- בהשתתפות: אלברט כהן - שמואל ספרול; יוסף כרמון - יוחנן צינגרבאי; זהרירה חריפאי - בלה ברלו
- נגנים: מישה בלכרוביץ' - פסנתר; ישעיהו ברק - גיטרה; אורלי עידן - קלרנית; תובל פטר - אקורדיון
הועלה מחדש באותו הרכב בשנת 1983, הפקה שלישית בבימוי ג'ק מסנג'ר בהשתתפות חנה רוט, גבי עמרני ובסאם זועמוט, ובשנת 2005 בתיאטרון חיפה, בבימוי משה נאור ובהשתתפות ישראל פוליאקוב, משה איבגי ורבקה נוימן
[עריכה] סולומון גריפ - מחזה עם פזמונים
הועלה לראשונה בתיאטרון הפתוח במאי 1969 בבימויו של הלל נאמן
- תפאורה ותלבושות: מתי גרינברג
- מוזיקה: מישה סגל
- בהשתתפות: הלל נאמן - סולומון; רחל לוי - פרציפלוכא; נחום שליט - יהושע; ישראל גוריון - ברמלי; רמי קול - גלכטה
[עריכה] פופר - קומדיה עם פזמונים
הועלה לראשונה בבמה 2 של תיאטרון חיפה ב- 13 ביוני 1976 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוזיקה: אלכס כגן
- תאורה: יחיאל אורגל
- תנועה: טוביה טישלר
- בהשתתפות: ישראל גוריון - שורץ; רות סגל - שורציסקה; אלכס מונטה - פופר; אלברט כהן - כץ; רבקה גור - קולפה
- פסנתר: מישה בלכרוביץ'
- עוזרת במאי: נורית יערי
[עריכה] הפטריוט
הועלה לראשונה על ידי "קבוצת התיאטרון" בנווה צדק באוקטובר 1982 בבימויו של עודד קוטלר
- תפאורה: יעל פרדס
- מוזיקה: אלכס כגן, רפי קדישזון
- בהשתתפות: עזרא דגן, רמי ברוך, יעקב יעקבסון,פטר גדיש, סיני פתר
- פסנתר: דורלי חזון
[עריכה] פעורי פה - מחזה בשתי מערכות, פרולוג ואפילוג
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 28 באוקטובר 1995 בבימויו של רוברט סטורואה
- תפאורה ותלבושות: מירון שבלידזה
- מוזיקה: יוסף ברנדשווילי
- תאורה: רוברט סטרואה, מירון שבלידזה
- בהשתתפות: אירינה סלזניובה - האם, המלכה; תומי יואל-פינקוביץ' - הילד; יוסי ידין - האיש; שולי רנד - פעור-פה; יונתן צ'רצ'י - לוטש-עין; עפרון אטקין - סריס; ארז שפריר - מוודה; שמעון מימרן - מענה; יוסף כרמון - זעוף-גבות; אביתר לזר - שמוט-ראש; אלכסנדר כהן - קברן; שמואל אדלמן, ניר ארז, איתן נווה, רמי עמית - שליחים
[עריכה] קברט לוין
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 2001 בבימויו של ישראל גוריון
- תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
- מוסיקה: יוסי בן-נון
- תאורה: מישה צ'רניאבסקי
- בהשתתפות: נדב אסולין/אלון נוימן; מירב גרובר; לימור עובד; תמר קינן; דרור קרן
[עריכה] קטשופ
הועלה לראשונה במרתף "הקברט הסאטירי" בתל אביב במרץ 1969 בבימויו של דוד לוין
- מוסיקה: אלכס כגן, בני נגרי
- משתתפים: תיקי דיין, טוביה צפיר/שמעון לב-ארי, קובי רכט
- ניהול ארגוני: דני טרץ'
[עריכה] קרום - מחזה עם שתי לוויות ושתי חתונות
הועלה לראשונה בתיאטרון חיפה בדצמבר 1975 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- בהשתתפות: אילן תורן - קרום; פני ליוביץ - האם; שמואל וולף - שקיטא; אלכס מונטה - תוגתי; מרדכי בן-זאב - דולצ'ה; רות סגל - פליציה; אילן דר - תכטיך; חנה רוט - טרודה; רחל דובסון - דופה; מאיה רוטשילד - צוויצי; שמואל קלדרון - ברתולדו; גיורא שמאי - ד"ר שיבויגן; שלמה בר-אבא - ספר, צלם, קברן; מכראם כורי - סניטר, חתן; דליה כהן - כלה, אחות; יוסי קלמן - סניטר ב'
[עריכה] רווקים ורווקות - קומדיה
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 2002 בבימויו של אלדד זיו
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוסיקה: דני סנדרסון
- תאורה: פליס רוס
- בהשתתפות: נדב אסולין; רמי ברוך; אורנה בנאי; אלון דהן; עירית קפלן
[עריכה] רומנטיקאים
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 2002 בבימויו של מיכה לוינסון
- תפאורה ותלבושות: רוני תורן
- מוסיקה: אלון אולארצ'יק
- תאורה: מישה צ'רניאבסקי
- בהשתתפות: זהרירה חריפאי; יוסף כרמון; גבי עמרני; מישה בלכרוביץ - קלידים
[עריכה] רצח - מחזה בשלוש מערכות ואפילוג
הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 1 באוגוסט 1997 בבימויו של עמרי ניצן
- תפאורה: דרור הרנזון
- תלבושות: אורנה סמורגונסקי
- מוזיקה: ערן דינור
- תאורה: ניב שדה
- בהשתתפות: אביתר לזר - חייל חיוור, שכן; יורם חטב - חייל סמוק, שכן; ארז שפריר - חייל שזוף, שכן; נורמאן עיסא - הנער, שכן; מכרם חורי - האב, פועל תשוש; יוסי ידין - שליח; אבי טרמין - קצין, שכן; תכלת סמל - הילדה; אברי ארבל/תומר הלדשטיין/ארז לוי/ מיכאל רונן - הילד; מירב גרובר - אם הכלה, זונה כתומה; אלון אופיר/אלון נוימן - החתן, שכן; ליאת גליק - הכלה, שכנה; עזרא דגן - אבי החתן, עובר אורח, ישיש; אילן דר - אורח; סלים דאו - פועל חלוש; אמונה צבי - זונה ורודה; אירנה שולמן - זונה סגולה; תלמידי המגמה לתיאטרון בביה"ס התיכון ע"ש תלמה ילין - ילדים
- נגנים: רוני הולן/שמעון עשב - תופים; עמית פוזננסקי - קלידים
[עריכה] שיץ - מחזה מוזיקלי
הועלה לראשונה בבמה 2 של תיאטרון חיפה בינואר 1975 בבימויו של חנוך לוין
- תפאורה: ארתור גולדרייך
- מוזיקה: אלכס כגן
- בהשתתפות: ליה דוליצקי - צשה; אילן דר - צ'רכס; יוסי ידין - פפכץ; חנה רוט - שפרכצי
- נגינה בפסנתר: מישה בלכרוביץ'
[עריכה] השמשים
הועלה לראשונה בתיאטרון הסמטה ב-2005 בבימויו של יובל זמיר
- תפאורה ותלבושות: דלית ענבר
- מוזיקה: יוסי בן נון
- תאורה:אלון שטמפקה
- בהשתתפות: דורי אנגל - צ'ווצ'וואדזה/שוליקר; מאיר אשרף - נינו המצביא; אורן יאדגר - שמקדרולי/בוזס/חושט/חריאלתי; מיכל כהן - זאזא; אלחי לויט - כרתלינה/ארצ'יל/רוחו של שוליקר; שגית סול - פוטי; סאמי קורן - קשקה/ רוחו של פוטי.
[עריכה] מחזות שטרם הועלו
(על פי סדר אלף-ביתי)
- איחש פישר - קומדיה. טרם הועלה
- אלמו ורות - קומדיה. טרם הועלה
- גאולה - מחזה בארבעה חלקים. טרם הועלה
- האיש עם הסכין באמצע. טרם הועלה
- החייל הרזה. טרם הועלה
- הכובש. טרם הועלה
- המביט. טרם הועלה
- הנאחזים - מחזה בשתי מערכות. טרם הועלה
- הקיסר - על פי 'איון' לאווריפידוס. טרם הועלה
- הקיסר גוק - מחזה בחמש מערכות ואפילוג. טרם הועלה
- ונשיקה לדודה - קומדיה בארבע עונות. טרם הועלה
- חייב להיענש - קומדיה. טרם הועלה
- חרד ומבוהל - בורלסקה. טרם הועלה
- כל הנערים. טרם הועלה
- כלודו המלך האומלל - בעקבות 'אדוראד ה- 2' למרלו ועיבודו של ברכט. טרם הועלה
- מבויש עד תום - קומדיה. טרם הועלה
- משפט אונס - חזיון כלימה. טרם הועלה
- משרת מסור לגברת מחמירה - קומדיה. טרם הועלה
- מתאבל ללא קץ - קומדיה בכיינית. טרם הועלה
- עווית והתפתלות - מחזה בשתי מערכות. טרם הועלה
- שוזס ובז'ז'ינה - קומדיה. טרם הועלה
- תיאופנו היפה. טרם הועלה

