יהדות כורדיסטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות כורדיסטן הינה קהילה יהודית אשר חיה בעבר באזור כורדיסטן, בשטחי המדינות (כיום) עיראק, איראן ותורכיה.
הקהילה הוקמה ככל הנראה בימי גלות בבל ובימי עזרא. רוב הקהילה היהודית בכורדיסטן ישבה באזור עיראק ואיראן של היום ופחות באזור תורכיה וארמניה.
לפני הקמת המדינה עלו יהודים רבים מכורדיסטן למדינת ישראל. עם הקמת המדינה עלתה הקהילה היהודית של כורדיסטן לישראל כמעט כולה, למעט מספר מועט של יהודים שנשאר באזור.
בזמן מלחמת המפרץ השנייה עלו מספר מועט מבני הקהילה היהודית בכורדיסטן לישראל כתוצאה מהעברת השליטה בחלק העיראקי לידי צבאות בריטניה וארצות הברית.
יהודי כורדיסטאן מונים כיום כ-130 אלף נפש הפזורים בכל רחבי הארץ.
תוכן עניינים |
[עריכה] קהילות יהודיות בכורדיסטאן
- אורמיה-ריזאיה
- עיר באזרביג'אן האיראנית. במלחמת העולם הראשונה העיר נפלה לידי הרוסים ונערכו פרעות ביהודים ורבים נרצחו באכזריות. יהודים רבים נמלטו לבגדד. עפ"י הערכות ב-1948 חיו באורמיה-ריזאיה כ-2000 יהודים שרובם עלו לארץ ישראל ומעטים היגרו לאיראן.
- אורפה
- עיר בכורדיסטאן הטורקית. בזמן מלחמת העולם הראשונה נערך טבח ביהודים על ידי טורקים. שארית הפלטה נמלטה לסוריה, ללבנון ואחרים עלו לארץ ישראל.
- ארביל
- עיר בכורדיסטאן העיראקית. בשנת 1947 היו בארביל 5500 יהודים, שדברו בעיקר ערבית. כולם עלו לארץ ישראל בשנים 1950-1951.
- ביתנורי
- עיר בכורדיסטאן העיראקית. בשנת 1937 נמצאו בביתנורי 20 משפחות יהודיות שעברו לדוהוכ ובשנת 1951 עלו לארץ ישראל.
- בראשי
- כפר ליד דוהוכ. במהלך מלחמת העולם הראשונה הטורקים רוקנו את מחסני המזון של העיר לטובת הצבא התורקי וגרמו לרעב כבד, בעקבות כך רבים מצאו את מותם. בסיום המלחמה נמצאו בבראשי 50 משפחות ובשנת 1929 רוב יהודי בראשי עלו לארץ ישראל והשאר עברו לערים סמוכים.
- ברזאן
- עיר בכורדיסטאן העיראקית. עד סוף מלחמת העולם הראשונה חיו בברזאן כ-400 יהודים. בשנים 1919-1922 היו מרידות נגד הבריטים והיהודים ברחו לעקרא ולכפרים סמוכים. בשנת 1947 חיו בברזאן כ-20 יהודים שעלו לארץ ישראל בשנים 1950-1951.
- דוהוכ
- עיר בכורדיסטאן העיראקית. היחסים בין היהודים לבין התושבים המקומיים היה בדרך כלל טוב, אולם לאחר הקמת המדינה יחס הכורדים אל היהודים הורע, משום שנתפשו כציונים והיהודים החלו למכור את נכסיהם. בשנת 1947 חיו כ-170 משפחות יהודיות ועלו לארץ ישראל בין השנים 1950-1951.
- זאכו
- כרכוכ
- עיר בכורדיסטאן העיראקית. בשנת 1947 חיו בכרכוכ כ-300 משפחות יהודיות וכולם עלו לארץ ישראל בשנת 1951.
- נירווא
- עיר בכורדיסטאן העיראקית.
- סונדור
- כפר חקלאי. בשנת 1951 חיו בסונדור כ-100 משפחות וכולם עלו לארץ ישראל.
- סלימניה
- עיר בכורדיסטאן העיראקית. יהודי סלימניה מנו 300 משפחות, רוב רובם עלו לארץ ישראל בשנת 1951 למעט נשים בודדות שנישאו למשפחות מוסלמיות .
- עמדיה
- עיר בכורדיסטאן העיראקית. בעמדיה חיו כ-400 יהודים ובשנים 1950-1951 עלו לארץ ישראל.
- עקרא
- צ'לא
- עיר בכורדיסטאן הטורקית, על גבול איראן. בשנת 1933 ישבו בצ'לא כ-30 יהודים, שעסקו באריגה, במסחר ובחקלאות. בשנת 1951 עלו כולם לארץ ישראל.
- קמישלי
- עיר בכורדיסטאן הסורית. תושבי קמישלי התחלקו לשלוש דתות: מוסלמים, נוצרים ויהודים. היהודים ייצרו לעצמם דפוסי-חיים נבדלים משאר התושבים, שמרו על מסגרת חיים יהודיים מסורתיים ובנו לעצמם בתים שחוברו אחד אל השני.
- כך נוצר גטו יהודי מיוחד. אחרי שנות ה-30 הקהילה היהודית גדלה. העסקים שגשגו. היהודים זכו ליחס טוב ומספרם הגיע ל-3000 נפשות. במהלך מלחמת העולם השנייה נוצר קשר בין חיילי הבריגדות ובין יהודי קמישלי ובהשפעתם צעירים רבים עלו לארץ ישראל.
- מיום הכרזת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ב-29 בנובמבר, מצבה של הקהילה היהודית הורע.
- היהודים נרדפו ונשדדו בעידוד השלטונות, פוטרו מהמשרות הממשלתיות ונושלו ממקור פרנסתם.
- היהודים נתפשו בידי המקומיים כבוגדים. אסור היה להם לבקר בגנים ציבוריים ובבתי קולנוע, ברחוב היה אסור ליהודי לדבר עם יהודים.
- נשים יהודיות היו מושלכות לבתי כלא ואחרי כן היו מובאות לבתי כנסת, שם הכו בהן לעיני הקהל.
- בשנת 1963 מספר היהודים ירד עד ל-800 נפשות. בפרוץ מלחמת ששת הימים גברו הרדיפות ומספרם ירד ל-150 נפשות. על :היהודים הוטלו מגבלות ואיסורים והם סבלו מרעב וממחלות.
- אחרי פניות רבות הגיעה אליהם עזרה כספית מהנדבן יצחק שלום.
- רבים עזבו את קמישלי ועלו לארץ ישראל.
[עריכה] הארגון הארצי של יהודי כורדיסטאן
הארגון הוקדם בשנת 1971, בשנה זו התכנסו כ-350 נציגי העדה הכורדית מכל רחבי הארץ בכנס יסוד, במעוז ציון, בהשתתפות ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור. בכנס זה הוחלט על הקמתו של "הארגון הארצי של יהודי כורדיסטאן". מאז היווסדו עמד בראש הארגון חביב שמעוני ומאז פטירתו בשנת 1994, עומד בראש הארגון סימן-טוב אברהם שיבדל לחיים ארוכים. בכנס זה נקבעו גם מטרות הארגון:
- עידוד בני העדה ואחרים לחקר, לטיפוח ולשימור מנהגים, ערכים, מסורת ומורשת.
- הקמת בית-העדה, שיהיה מרכז לתרבות ואומנות מורשת בני העדה.
- הוצאת כתבי עת שיכלול מפרי עטם של בני העדה, סטודנטים וחוקרים.
- מתן שירותים קהילתיים לבני העדה ותמיכה חומרית וכספית לבני העדה הנזקקים.
- הקמת קרן מלגות לעזור לבני העדה בלימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה ולקדם את מחקריהם.
- חידוש חגיגות הסהרנה וקיומן מדי שנה, כפי שהיה נהוג בכורדיסטאן.
[עריכה] לקריאה נוספת
"אני כורדי!" - יהושע זמיר
The Jews of Kurdistan - Ora Shwartz-Be’eri
The Jews of Kurdistan - Erich Brauer
[עריכה] קישורים חיצוניים
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.




