אוסוניוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דצימוס מגנוס אוסוניוס (310 - 395), משורר רומי.
נולד בעיר בורדיגלה (כיום בורדו שבצרפת) לאב שהיה רופא. קיבל חינוך משובח בלטינית, פילוסופיה ותורת הנאום. אחרי שסיים את חוק לימודיו שימש כפרקליט, אך העדיף להיות מורה. ב- 334 הקים בית ספר לפילוסופיה בבורדו שבו שימש כפרופסור וזכה לפרסום רב. ב- 367 הוזמן על ידי הקיסר ולנטינייאנוס אל העיר טרייר (כיום בגרמניה) כדי לשמש מורה פרטי לבנו גרטייאנוס. ב- 368 וב- 369 לקח חלק לצדו של הקיסר במערכה נגד האלמנים (שבט שעל שמו נקראת גרמניה). ב- 375, אחרי מות הקיסר ולנטינייאנוס, ירש בנו גרטייאנוס את קיסרות רומי המערבית ומינה את אוסוניוס למושל איליריה, איטליה, אפריקה וגליה בזה אחר זה. ב- 379 מינה אותו לקונסול. ב- 383 נרצח קיסר גרטייאנוס, ואוסוניוס חזר לאחוזתו שליד העיר בורדו, ונשאר שם עד מותו ב- 395.
יצירתו המפורסמת של אוסוניוס היא הפואמה "מוזלה", שכתב ב- 371 בעת שהיה בדרכו מן העיר בינגן אל העיר טרייר. בפואמה זו הוא מתאר את הנוף הכפרי של אזור הנהר מוזל, את הגבעות המכוסות בגפנים, את קריאותיהם של הרועים ואת הדייג המשליך חכתו למימי הנהר. כשפרש לאחוזתו בימי זקנתו המשיך אוסוניוס לכתוב שירה, ובין היתר תיאר את עבודת האדמה באזור מולדתו שבסביבות העיר בורדו. שירתו של אוסוניוס כתובה בסגנון קל ושוטף, המזכיר את זה של ורגיליוס.

