רוברט ביטקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוברט ביטקר (1907-1977), נציב בתנועת בית"ר ומפקד האצ"ל בשנת 1937.

ביטקר נולד ברוסיה הקיסרית. בבגרותו שירת כקצין בצבא הלבן בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה שאחרי מהפכת אוקטובר. לאחר שנכנעו "הצבאות הלבנים" היגר אל שאנגחאי בסין. שם מילא תפקיד של מפקד גדוד בדרגת קולונל באזור השליטה הבריטי. כמו כן כיהן כנציב תנועת בית"ר בסין.

בשנת 1937 עלה אל ארץ ישראל. ביטקר לא ידע את השפה העברית, ובאותה מידה לא היה הכיר את המציאות ביישוב היהודי. עם זאת נסיונו הצבאי ודרגתו הגבוהה הביאו את זאב ז'בוטינסקי לאשר את בחירת מפקדת הארגון למנותו למפקד האצ"ל במפגש שנערך באלכסנדריה.

אולם כאשר נכנס לתפקידו "לא מצא מסילות אל לב פקודיו"[1]. במשך מספר חודשים פיקד על הארגון וארגן אותו מחדש לאחר "הפילוג הראשון". לאחר מכן הודח מתפקידו. הסיבה הישירה הייתה מעורבתו בגיוס כספים לארגון על ידי ניסיון כושל של שוד סניף בנק הפועלים בתל אביב ביום ה-12 בספטמבר 1937. המשתתפים בפעולה לא היו אנשי אצ"ל, וההסכם נעשה עימם ללא ידיעת מפקדת הארגון. כך לאחר השוד הכושל הועמד האצ"ל באור מביש. ביטקר נקרא לבירור בורשה ואולץ להתפטר מתפקידו. תחתיו התמנה למפקד הארגון משה רוזנברג אשר כיהן לפני כן כ"ראש המפקדה" ומפקד מחוז תל אביב.

ביטקר עבר להתגורר בארצות הברית ובה נפטר.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ יוסף קיסטר, האצ"ל, הוצאת משרד הביטחון, עמוד .42