זנון מאלאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זנון מאלאה (ביוונית Ζηνων, בערך 430-495 לפנה"ס), פילוסוף יווני שפעל בדרום איטליה באזור שנקרא יוון הגדולה. ידוע בעיקר בזכות הפרדוקסים שלו על תנועה וזמן, הקרויים הפרדוקסים של זנון, ונחשב על ידי אריסטו למייסד הדיאלקטיקה.
זנון נמנה על האסכולה האלאטית, שעליה נמנה גם מורו וידידו פרמנידס. בעזרת הפרדוקסים שלו הוא ניסה להוכיח את טענתו של פרמנידס בדבר אי-קיומה של התנועה, על דרך השלילה, ותוך שימוש בטיעוני אד אבסורדום. הפרדוקסים שלו נחשבים לדוגמאות העתיקות ביותר לשימוש בשיטות הוכחה אלה.
המעט הידוע לנו אודות זנון בא מהדיאלוג "פרמנידס", שנכתב על-ידי אפלטון.
[עריכה] הפרדוקסים של זנון
- ערך מורחב – הפרדוקסים של זנון
- אכילס והצב - פרדוקס הטוען שגוף אינו מסוגל לחלוף על פניו של גוף איטי יותר, כיוון שקודם לכן עליו להגיע למיקומו הקודם של הגוף שאותו הוא עוקף (שבינתיים הספיק להתקדם).
- פרדוקס הדיכוטומיה - טוען כי התנועה אינה יכולה להתחיל, כיוון שכדי לעבור דרך מסוימת, יש לעבור תחילה את חציה, ואת חציו של החצי, וכך עד אינסוף.
- החץ של זנון - טוען כי התנועה אינה יכולה להתקיים, משום שבכל רגע נפרד כל עצם נמצא במקום אחד מוגדר, ואינו בתנועה.
- הפרדוקס בדבר אי-קיומו של המרחב - טוען כי המרחב אינו קיים, משום שכשם שלכל עצם יש מקום, הרי שגם למקום זה יש מקום משלו, וכך עד אינסוף.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של זנון מאלאה באתר MacTutor
- Zeno of Elea באתר Internet Encyclopedia of Philosophy.
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

