מקס נורדאו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס נורדאו (בשמו המקורי שמעון (שמחה) מקסימיליאן (מאיר) זידפלד, 29 ביולי 1849 - 23 בינואר 1923), מראשי ההתנועה הציונית, שעסק גם ברפואה, פילוסופיה, וספרות.
נורדאו נולד בהונגריה, למד שם רפואה ובשנת 1880 היגר לצרפת והחל לעסוק בעיתונות.
בהמשך חייו התבסס בחברה כהוגה דעות גדול בעיקר בתחומי החברה, דת, ואומנות, ומאמריו עוררו לא פעם מחלוקות וסערות רבות. הוא היה אחד ממייצגיה הגדולים של הזרם הפוזיטיויסטי השמרני של המאה ה-19 וככזה הוא כתב ב 1895 את ספרו "התנוונות" (Entratung בגרמנית) בו הוא תקף בחריפות מאפיינים רבים של התרבות המודרנית בתקופתו כ"אמנות מנוונת", המביעה סממנים של מחלת נפש. נורדאו התוודע לבנימין זאב הרצל, ובעידודו לקח חלק נרחב בפעילות בקונגרסים הציוניים (בחלק מהקונגרסים אף שימש כנשיא), והיה מראשי זרם הציונות המדינית.
נורדאו הביע את דעתו, כי תהליך האמנציפציה במערב אירופה הביא להתבוללות ולוויתור על סימני הייחוד של היהודים, אך למרות זאת, רובם לא הצליחו להתקבל ונדחו על ידי החברה הסובבת. הוא טען כי בהשפעת האנטישמיות נחלש הדמוי הקבוצתי של היהודים כיהודים, הם מתביישים במוצאם ומתרחקים זה מזה. מכיוון שאין סיכוי להמשך קיומו של העם היהודי בגולה, יש להבטיח את קיומו במדינה משלו. תנאי חשוב לכך הוא פעילות חינוכית ציונית.
אחד הביטויים המרכזיים של פעילותיו הציוניות התבטא בשנת 1920, כאשר נשא נאום למען הגירתם של כ-600,000 יהודים ממזרח אירופה לארץ ישראל במטרה לבסס בה רוב יהודי, אשר בסופו של דבר יהפוך למדינה ריבונית.
מקס נורדאו נפטר בשנת 1923 בפריז וב-1926 עצמותיו הובאו לקבורה בארץ ישראל בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
קטגוריות: קצרמר אישים | יהודים | ציונים

