ערב שירי לוחמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערב שירי לוחמים, הוא אירוע תרבות שהפך למסורת בישובים רבים בארץ במהלך עשרים השנים האחרונות. ערב שירי לוחמים מבוסס על שירה בציבור של שירי לוחמים וסיפורי לוחמים.
רפרטואר השירים בערב כולל שירי זיכרון ועצב (כמו "דודו", "הרעות", "באב אל וואד", "לו יהי" ו"אחי הצעיר יהודה") משולבים עם שירי נוסטלגיה כמו שירי הפלמ"ח, שירי הלהקות הצבאיות ושירי תקווה ושלום.
על פי דבריו של אליהו הכהן המומחה לזמר עברי, אין כמעט שירים על מלחמות בזמר העברי. שניים משירי המלחמה הבודדים הם "שועלי שמשון" (אבנרי / זעירא) ו"גבעת התחמושת" (טהרלב / רוזנבלום). יש הטוענים, כי עובדה זו מסמלת אולי יותר מכל, שעם ישראל אינו "שש אלי קרב" אלא שואף לשלום.
במהלך השנים התפתחו שתי אסכולות בארגון ערב שירי לוחמים: על פי אסכולה אחת, שהיא הנפוצה יותר, ערב שירי לוחמים מתקיים בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, לאחר סיום הטקסים הרשמיים ביישובים השונים. המוטו בערב כזה הוא לתת כבוד לנופלים בשיר, כשהוא כולל בעיקר שירי שכול וזכרון לנופלים. האסכולה השנייה גורסת, שאין לקיים את ערב שירי לוחמים בערב יום הזיכרון עצמו, אלא בסמוך לו. המוטו של אירוע כזה הוא ליצור "חוויה מרגשת" (נתן יונתן הגדיר זאת כ"התרוממות רוח") והאווירה בו מאוזנת ומגוונת יותר מבחינת השירים והסיפורים, בניגוד לאירוע שנערך בערב יום הזיכרון שמשרה על הערב אווירה עצובה וכואבת.
את ערב שירי לוחמים מלווים לעיתים תזמורת ואומנים וכן ציוד אורקולי ומולטימדיה כשקופיות, מצגת או שירונים (להקרנת מילות השירים ותמונות רקע).
ערב שירי לוחמים במתכונתו הנוכחית, התחיל בסוף שנות השבעים בטכניון בחיפה, בחסות ועד הסטודנטים (בראשותו של שלמה נחמה לימים יו"ר בנק הפועלים) וביוזמה וליווי של צמד הנוקדים. בתחילת שנות השמונים ערבי שירי לוחמים פרצו לתודעת הציבור, כשביישוב נוה מונוסון החלה מסורת רבת שנים של ערבים כאלה, שהלכו והתפשטו לישובים רבים בסביבה ולאחר מכן בכל הארץ.
כיום מתקיימים ערבי שירי לוחמים ביישובים רבים בארץ. בכיכר רבין בתל אביב נערך מדי שנה בערב יום הזיכרון ארוע גדול משתתפים לזכר הנופלים, שנקרא "שרים בכיכר". ערבי זמר נוספים נערכים במרבית הערים הגדולות, בכפר שמריהו וביישובים נוספים.

