פרוטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרוטון (מיוונית ראשון) הוא נוקליאון בעל מטען חשמלי חיובי של 1.6 × 10-19 קולון, מסה של 938 MeV (בערך פי 1800 מזה של אלקטרון) ומחצית חיים של 1033 שנים.
גרעין האטום של האיזוטופ הנפוץ ביותר של מימן מורכב מפרוטון בודד. גרעינים של אטומים אחרים מורכבים מנייטרונים ופרוטונים המוחזקים יחד על ידי הכוח הגרעיני החזק. מספר הפרוטונים בגרעין קובע את תכונותיו הכימיות של האטום ואיזה יסוד כימי הוא מייצג.
פרוטונים מסווגים כבאריונים ומורכבים משני קווארקים מסוג UP וקווארק אחד מסוג DOWN והמוחזקים ביחד על ידי הכוח הגרעיני החזק בתווך גלואונים.
המטען החשמלי החיובי של הפרוטון שווה ערך למטען השלילי של האלקטרון, ולכן האטום הוא נייטרלי מבחינת מטען חשמלי.
את הפרוטון גילה ארנסט רתרפורד בשנת 1918 כתוצאה מניסויים שבהם הופצצו אטומי חנקן בקרינת אלפא והפכו לאטומי חמצן. רתרפורד הוא גם שטבע את המונח פרוטון.

