אברהם בן שלמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ר' אברהם בן שלמה (סביבות המאה ה-14 וה-15, תימן), פרשן מקרא. חיבר את אחד הפירושים הארוכים והמקיפים ביותר על הנביאים הראשונים והאחרונים ועל הכתובים.פירושו על הכתובים נמצא בידי יהודה לוי נחום מחולון.
[עריכה] ביוגרפיה
תקופת פעילותו של ראב"ש לא ידועה בודאות. יש חוקרים הסוברים כי הוא בן המאה ה-14, ויש כאלה המאחרים את תקופת חייו לתחילת המאה ה-15. רוב החוקרים וחכמי הדת סבורים כי מדובר בחכם יהודי-תימני. יוצאים דופן הם הרב יחיא קאפח שסבר כי הוא ממצרים דווקא (נכדו של הרב קאפח, הרב יוסף קאפח, סבר כי מוצאו מתימן, בהסתמך על המהרי"ץ, "חלק הדקדוק" לספר יחזקאל פרק מ"ו, שכתב שר' אברהם הוא קדמון מחכמי צנעא); וכן פרופ' יהודה רצאבי שסבר כי הוא מאנדלוסיה. ראיות למוצאו התימני של הראב"ש ניתן למצוא בעובדה שכל כתבי היד ששרדו מפירושיו מוצאם מתימן, בניתוח פילולוגי של הטקסטים המעיד כי ראב"ש היה ממוצא תימני, וכן משמו של הפירוש - "מדרש אלציאני". יתכן ואין בדעות המיעוט סתירה, וכי מדובר בחכם תימני אשר התגורר בתקופה מסויימת בספרד ובמצרים, שכן ידועים לנו מקרים נוספים של חכמי תימן, שנעו בין הארצות השונות.
[עריכה] יצירתו התורנית
הראב"ש היה בר אוריין ורחב אופקים. יצירתו מעידה על בקיאות רבה בספרות חז"ל, בספרות הגאונים, בחיבורי הרמב"ם, בפרשני המקרא האחרים ובספרות תקופתו. בפירושו הוא מלקט ביאורים ממקורות שונים, מעמת ביניהם, לעיתים מבקר אותם, ומכניס את פרשנותו המקורית. יצירתו כתובה ברובה בערבית, אך גם בעברית וארמית. פירושו מושפע רבות מדרכי חשיבתו של הרמב"ם.
חשיבות כתבי הראב"ש היא, בין היתר, בכך שהוא מצטט מקורות, כולל מדרשי חז"ל, שאינם ידועים לנו ממקור אחר. בנוסף, יצירתו תורמת לחקירת היווצרות הסוגה המדרשית בתימן. כמו כן, פירושו תורם לחקר התפתחות הקבלה בתימן, שכן הפירוש מכיל עדויות ראשונות למציאותו של ספר הזוהר בתימן.
פירושו הוא רחב ידים ויסודי, ורובו עדיין לא נדפס כרוב חיבורי חכמי תימן בני זמנו, שחיבוריהם מצפים לגואלם. הרב יוסף קאפח עמל על הוצאת כתב היד לדפוס, תוך שהוא מתרגם ומבאר מערבית לעברית.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם בן שלמה. 1999. פירוש נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה. (4 כרכים). העתיק, תרגם והעיר - הרב יוסף קאפח. (יוצא לאור בפעם הראשונה).
- אליעזר שלוסברג. תשנ"ט. 'מדרש אלציאני' לר' אברהם בן שלמה על תרי-עשר, דברי הקונגרס העולמי ה-12 למדעי היהדות, חטיבה א - המקרא ועולמו, ירושלים, עמ' 63-53

