סנוזלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סְנוּזֶלֶן זוהי שיטת טיפול שמקורה בהולנד, לאנשים עם קשיים כגון שיתוק מוחין, היפר-אקטיביות, היפר-פאסיביות, ועוד.

הסנוזלן או הסביבה הרב חושית הינו שילוב של שתי מילים בהולנדית:
סנופלן (snuffelen) או באנגלית to sniff- לרחרח
דוזלן (doezelen) או באנגלית to doze - לנמנם
(Long & Haig, 1992,Hulsegge & Verheul, 1987). Verheul, מממציאי הסנוזלן, ציין שהשם התקבל מפני שהוא קליט ויש לו צליל נעים.

הרעיון המרכזי זהו חדר עם מזרונים לבנים על הרצפה ועל הקירות, ונורות בכל מיני צבעים ומשחקים אשר מגרים את החושים.

הסביבה הרב חושית פותחה בראשית שנות השבעים בהולנד במרכז לליקויים קוגניטיביים דה – הרטנברג על ידי Ad Verheual ו- Jan Huslegge כאמצעי להרגעה ולשעות הפנאי. המוסד, הנמצא בצפון הולנד שימש בעיקר בתחילתו כמקור הנאה ורגיעה, עד שהופץ הידע על הסנוזלן והוקמו בו מתקנים נוספים.

Verheual, מטפל באומנות, חש תסכול כאשר לא הצליח ללמד דבר את מטופליו, בעלי פיגור עמוק, בשיטות המקובלות. חלקם אף הסתגרו עוד יותר בתוך עצמם. הוא החל להתבונן במטופליו במצבים אחרים וגילה שבסביבות מסוימות ועם מטפלים מסוימים הם רגועים יותר ואף פיתחו תקשורת. הוא כינה זאת "לשבת במושב האחורי"- לקחת מרחק מהמטופלים ולא לשדל אותם בסופו של דבר יגרום להם בעצמם לשחרר אנרגיות ולחקור את סביבתם באופן פעיל. במסגרת עבודתם במרכז לאנשים עם מוגבלויות הם החלו ללמוד כיצד אנשים מגיבים לסביבתם. הם הציגו ריחות, מוזיקה, מגע וטעם לאנשים שאיתם עבדו במרכז. בנוסף הם ערכו ניסוי ביצירת סביבות פעילות ומרגיעות. דרך המחקר הזה התפתח הסנוזלן.

לאחר תצפיות רבות הסיק Verheul שתי מסקנות:

  • הסביבה הפיזית משפיעה על התחושות והמעשים של האדם.
  • התנהגותו של המטפל מהווה משתנה חשוב, המשפיע על יוזמותיו ופעילותיו של המטופל.

ממחקרים שנעשו, גילו כי ילדים בעלי היפראקטיביות החדר מרגיע אותם, ואילו ילדים שיש להם היפרפאסיביות החדר מעורר אותם, והמשחקים מגרים להם את החושים.

שפות אחרות