ממשלת ישראל העשרים ושלוש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כנסות וממשלות ישראל |
מועצת המדינה הזמנית
|
| פורטל - הממשל בישראל |
הממשלה העשרים ושלוש הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 ואושרה בכנסת בי"ד טבת תשמ"ט 22 בדצמבר 1988. היא הופלה בכנסת בהצבעת אי אמון ב-ו' סיוון תש"ן 15 במרץ 1990, בעקבות "התרגיל המסריח", והמשיכה לכהן עד לכינון ממשלה חדשה ב-11 ביוני 1990.
תוכן עניינים |
[עריכה] הממשלה ה-23 והכנסת ה-12
[עריכה] תוצאות הבחירות לכנסת השתים עשרה
- הליכוד- 40 מנדטים
- המערך- 39 מנדטים
- ש"ס- 6 מנדטים
- אגו"י- 5 מנדטים
- ר"צ- 5 מנדטים
- המפד"ל- 5 מנדטים
- חד"ש- 4 מנדטים
- התחיה- 3 מנדטים
- מפ"ם- 3 מנדטים
- צומת- 2 מנדטים
- מולדת- 2 מנדטים
- שינוי- 2 מנדטים
- דגל התורה- 2 מנדטים
- הרשימה המתקדמת לשלום- 1 מנדטים
- מד"ע- 1 מנדטים
[עריכה] גושים פוליטיים בכנסת
בתום הבחירות לכנסת השתים עשרה הסתמנו בכנסת הגושים פוליטיים הבאים:
- גוש השמאל: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע. סה"כ: 53 מנדטים.
- גוש הימין: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת. סה"כ: 47 מנדטים.
- גוש החרדים: ש"ס, אגו"י, דגל התורה. סה"כ: 13 מנדטים.
- גוש המרכז: שינוי, המפד"ל. סה"כ: 7 מנדטים.
- גוש ימין-חרדים: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת, ש"ס, אגו"י, דגל התורה, המפד"ל (סה"כ: 65 מנדטים).
- גוש שמאל-מרכז: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע, שינוי (סה"כ: 55 מנדטים).
[עריכה] הרכבת הממשלה
הנשיא חיים הרצוג הטיל על יצחק שמיר את הרכבת הממשלה. שמיר היה יכול להרכיב ממשלה ברוב של 65 ח"כים, בעזרת החרדים והימין, אך לא חש בנוח בממשלה זו והעדיף להרכיב ממשלה בעזרת המערך. אחרי משא ומתן ארוך הוסכם כי תוקם ממשלת אחדות לאומית ללא רוטציה.
חברות הקואליציה היו הליכוד, המערך, ש"ס, אגו"י והמפד"ל. בקואליציה תמכו כ-95 חברי כנסת. יצחק נבון, שמונה לשר החינוך והתרבות מטעם המערך, קיבל גם סגנות לרה"מ ושמעון פרס מונה למ"מ רה"מ.
[עריכה] דרך התנהלות הממשלה
על אף שלא הוכנו מערכות בלימה ואיזון לכוחן של שתי המפלגות, נמצא כי הייתה מערכת כזו. תיקי האוצר והחקלאות, התיקים הכלכליים, היו בידי המערך, אך שאר התיקים הכלכליים היו בידי הליכוד. תיקי החינוך והבריאות, התיקים החברתיים, היו בידי המערך, אך תיק העבודה והרווחה- התיק החברתי החשוב ביותר- היה בידי הליכוד. תיקי הפנים והדתות לא היו לא בידי המערך ולא בידי הליכוד.
[עריכה] מחלוקות ודיונים בממשלה
בממשלה היו מחלוקות רבות, בנושאי דת ומדינה, בטחון, כלכלה, רווחה, ועוד. מצד שהמערך תמך ביוזמות הידברות, כלכלה סוציאליסטית, פירוק ההתנחלויות ונחשב חילוני יותר- הליכוד סירב להידברות, תמך בכלכלה קפיטלסיטית-ליברלית, יישוב יש"ע ונחשב מסורתי יותר. ש"ס והמפד"ל תמכו כל אחת במדיניות כלכלית ומדינית שונה, אך היו נחושות בטיפוח הישיבות והתרבות התורנית.
ממשלת ישראל העשרים ושלוש יצאה לדרך ביום י"ד בטבת תשמ"ט ה-22 בדצמבר 1988.
[עריכה] אירועים ומדיניות בכהונת הממשלה
[עריכה] אירועים מרכזיים בכהונת הממשלה
- לאורך כל כהונת הממשלה נמשכה האינתיפאדה הראשונה, שהתחילה בשלהי שנת 1987. מקרים כמו דרדור אוטובוס קו 405 מתל אביב לירושלים והריגתם של 14 מנוסעי האוטובוס וכן פיגוע ירי בשומרון (שלמעשה אירע יום לפני הבחירות אך השפיע על תוצאותיהן ועל הציבור במידה ניכרת) ערערו את תחושת הביטחון העצמי. הממשלה ניסתה להתמודד עם המצב בכל דרך שנראתה אפשרית (ראה: ניהול העניינים המדיניים).
- בשנת 1988 ניתנו לראשונה הרשאות לחברות כבלים. החברות כולן היו אזוריות וקטנות, ולא יכלו להתאגד (עד שלב מסוים בסוף שנות התשעים). ערוץ שתיים החל בשידורים ניסיוניים בלבד.
[עריכה] אירועים שאירעו בסמוך לכהונת הממשלה
מספר אירועים אירעו בסמוך לכהונת הממשלה ולא בעת כהונתה, אך השפיעו עליה ועל עבודתה:
- 19 בספטמבר, 1988- שיגור הלוויין הטכנולוגי הישראלי הראשון, אופק 1, באמצעות טיל שביט. שיגור הטיל מעיד על כוח חדש שמחזיקה ישראל.
- 15 בנובמבר, 1988- המועצה הלאומית הפלסטינית מכריזה באלג'יר על מדינה פלסטינית עצמאית.
- 7 בדצמבר, 1988- יאסר ערפאת, מנהיג תנועת אש"ף, מכריז בפומבי על הכרה במדינת ישראל. בעקבות הודעה זו, ארה"ב מפשירה יחסים עם ארגון אש"ף ונפתח השלב האמריקני בסכסוך הישראלי- פלסטיני.
- 13 בדצמבר, 1988- עצרת מיוחדת של האומות המאוחדות מתכנסת בז'נבה, שווייץ, ונואם בה יאסר ערפאת. סימן נוסף של הכרה בינלאומית באש"ף. ישראל, בינתיים, לא מכירה באש"ף בכלל ולא רואה בו כנציג העם הפלסטיני.
[עריכה] ניהול העניינים המדיניים
על פי החוק אותם הימים נאסרה הידברות עם אש"ף או עם חבריו. ישראל סירבה להידברות או למו"מ עם אש"ף. ב-15 למאי 1989 הכריזה הממשלה על יוזמת שלום, שכוללת עריכת בחירות לפלסטינים ביש"ע ותחילת שיחות עם הפלסטינים מהשטחים (אותם הימים ישבה חלק מההנהגה הפלסטינית מחוץ לשטחים). האינתיפאדה ופעילויות הטרור נמשכו. מצדו השני של המתרס, הצד היהודי הקיצוני שגם החל בפעולות ובהפגנות. וכמו כן נמשכה המחלוקת על ההתנחלויות.
[עריכה] מדיניות כלכלית
נמשכה תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985.
[עריכה] הפלת הממשלה
במהלך שנת 1990, שנה וחצי אחרי הקמת הממשלה, שלח שר האוצר פרס את סגנו יוסף ביילין לשיחות חשאיות עם החרדים, במטרה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון והרכבת ממשלת שמאל- חרדים. כמו כן פרס דאג לניהול שיחות חשאיות עם הערבים ושאר סיעות השמאל שיתמכו בממשלתו. אחרי שהחרדים הסכימו סופית, הגישה סיעת המערך הצבעת אי אמון בממשלה וב-15.3.1990 נפלה הממשלה בהצבעת אי אמון.
[עריכה] הרכב הממשלה
(הערה: הרשימה אינה כוללת סגני שרים)
- ראש הממשלה: יצחק שמיר (22.12.88-11.06.90)
- סגני ראש הממשלה: יצחק נבון (22.12.88-15.03.90), דוד לוי (22.12.88-11.06.90)
- מ"מ ראש הממשלה: שמעון פרס (22.12.88-15.03.90)
- שר הביטחון: יצחק רבין (22.12.88-15.03.90)
- שר האוצר: שמעון פרס (22.12.88-15.03.90)
- שר החוץ: משה ארנס (22.12.88-11.06.90)
- שר המשפטים: דן מרידור (22.12.88-11.06.90)
- שר המשטרה: חיים בר לב (22.12.88-15.03.90)
- שר החינוך והתרבות: יצחק נבון (22.12.88-15.03.90)
- שר הפנים: אריה דרעי (22.12.88-11.06.90)
- שר העבודה והרווחה: יצחק שמיר (22.12.88-07.03.90), רוני מילוא (07.03.90-11.06.90)
- שר הבריאות: יעקב צור (22.12.88-15.03.90)
- שר התקשורת: גד יעקבי (22.12.88-15.03.90)
- שר האנרגיה והתשתיות: משה שחל (22.12.88-15.03.90)
- שר התחבורה: משה קצב (22.12.88-11.06.90)
- שר התיירות: גדעון פת (22.12.88-11.06.90)
- שר התעשייה והמסחר: אריאל שרון (22.12.88-20.02.90), משה נסים (07.03.90-11.06.90)
- שר החקלאות: אברהם כ"ץ-עוז (22.12.88-15.03.90)
- שר הכלכלה והתכנון: יצחק מודעי (22.12.88-11.06.90)
- שר לקליטת העלייה: יצחק חיים פרץ (22.12.88-11.06.90)
- שר הבינוי והשיכון: דוד לוי (22.12.88-11.06.90)
- שר המדע והטכנולוגיה: עזר ויצמן (22.12.88-15.03.90)
- שר לענייני דתות: זבולון המר (22.12.88-15.03.90)
- שר לאיכות הסביבה: רוני מילוא (22.12.88-07.03.90), רפאל אדרי (07.03.90-15.03.90)
- שרים בלי תיק: רפאל אדרי (22.12.88-07.03.90), משה נסים (22.12.88-07.03.90), מרדכי גור (22.12.88-15.03.90), אהוד אולמרט (22.12.88-11.06.90), אבנר חי שאקי (22.12.88-11.06.90), דוד מגן (22.12.88-11.06.90)
[עריכה] רשימת חברי הממשלה על פי סיעותיהם
- יצחק שמיר- ראש הממשלה ושר העבודה והרווחה, הליכוד
- שמעון פרס- מ"מ ראש הממשלה ושר האוצר, המערך
- יצחק רבין- שר הביטחון, המערך
- משה ארנס- שר החוץ, הליכוד
- דן מרידור- שר המשפטים, הליכוד
- חיים בר לב- שר המשטרה, המערך
- יצחק נבון- שר החינוך והתרבות וסגן ראש הממשלה, המערך
- אריה דרעי- שר הפנים, לא היה ח"כ, אך היה פעיל בש"ס
- רוני מילוא- שר לאיכות הסביבה ואח"כ שר העבודה והרווחה, הליכוד
- יעקב צור- שר הבריאות, המערך
- גד יעקבי- שר התקשורת, המערך
- משה שחל- שר האנרגיה והתשתיות, המערך
- משה קצב- שר התחבורה, הליכוד
- גדעון פת- שר התיירות, הליכוד
- אריאל שרון- שר התעשייה והמסחר, הליכוד
- משה נסים- שר בלי תיק ואח"כ שר התעשייה והמסחר, הליכוד
- אברהם כ"ץ-עוז- שר החקלאות, המערך
- יצחק מודעי- שר הכלכלה והתכנון, הליכוד
- יצחק חיים פרץ- שר לקליטת העלייה, ש"ס
- דוד לוי- שר הבינוי והשיכון וסגן ראש הממשלה, הליכוד
- עזר ויצמן- שר המדע והטכנולוגיה, המערך
- זבולון המר- שר לענייני דתות, המפד"ל
- רפאל אדרי- שר בלי תיק ואח"כ שר לאיכות הסביבה, המערך
- מרדכי גור- שר בלי תיק, המערך
- אהוד אולמרט- שר בלי תיק, הליכוד
- אבנר חי שאקי- שר בלי תיק, המפד"ל
- דוד מגן- שר בלי תיק, הליכוד
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ממשלת ישראל העשרים ושלוש - באתר של משרד ראש הממשלה
- ממשלת ישראל העשרים ושלוש - באתר הכנסת
| הקודם: 1984-1988 ממשלת ישראל העשרים ושתיים |
ממשלת ישראל העשרים ושלוש | הבא: 1988-1990 ממשלת ישראל העשרים וארבע |

