יהודה בן דמא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יהודה בן דמא - תנא שהוצא להורג, לפי נוסחאות מסוימות, ונכלל בין עשרה הרוגי מלכות.
מסופר, כשהוציאו רבי יהודה בן דמא להורג, אותו היום, ערב שבועות היה.
אמר לו ר' יהודה לקיסר: חייך, המתן לי מעט עד שאקיים מצוות עצרת ואקדש, כדי לשבח להקב"ה שנתן לנו את התורה.
אמר לו הקיסר: עדין אתה בוטח בתורה ובאלהים שנתנה?
אמר לו: הן.
אמר לו: מה שכרה של תורתך?
אמר לו: עליה אמר דוד עליו השלום: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".
אמר לו הקיסר: אין שוטים בעולם כמותכם, שסבורים שיש עולם אחר.
אמר לו: אין שוטים בעולם כמותכם, שכופרים באלהים חיים, ואוי לך ואוי לבושתך כשתראה אותנו באור החיים ואתה תרד בשאול תחתית.
מיד חרה אפו של הקיסר וצוה לקשרו בשערות ראשו בזנב סוס ולמשכו בכל רחוב של רומי, ואחר כך צוה וחתכוהו איברים איברים. ובא אליהו זכור לטוב, וליקט את האברים, וקברם במערה אחת סמוכה לנהר שיורד לפני רומי. שמעו הרומיים קול נהי ובכי כל שלושים יום בתוך אותה מערה. באו והודיעו לקיסר. אמר: אפילו העולם נהפך לתוהו ובוהו לא אשקוט עד שאמלא רצוני באותם זקנים.
| עשרת הרוגי מלכות |
| רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול | רבן שמעון בן גמליאל הזקן | רבי חנינא בן תרדיון | רבי עקיבא | רבי יהודה בן בבא רבי חוצפית המתורגמן | רבי ישבב הסופר | רבי אלעזר בן שמוע | רבי חנינא בן חכינאי | רבי יהודה בן דמא |

