אכילה לאורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אכילה לאורו
הגדל
אכילה לאורו

אכילה לאורו הייתה ספינת נוסעים איטלקית, שנחטפה על־ידי ארבעה טרוריסטים פלסטינים מארגון חזית שחרור פלסטין באוקטובר 1985, בעת שהפליגה מאלכסנדריה לפורט סעיד שבמצרים. החוטפים רצחו נוסע אחד - יהודי־אמריקני נכה בשם ליאון קלינגהופר.

תוכן עניינים

[עריכה] הספינה

הספינה הוזמנה בשנת 1938 על־ידי חברת ספנות הולנדית, ובנייתה החלה בשנת 1939, במספנה בנמל פלאשינג שבהולנד. בנייתה התעכבה בגלל מלחמת העולם השנייה, והושלמה בשנת 1947. נתוניה המקוריים: אורך 192 מטר, רוחב 25 מטר, גובה 9 מטר ומשקל מירבי של 21 אלף טון, עם 900 נוסעים ואנשי צוות. שמה המקורי היה "וילם רייס".

בשנת 1964 הספינה נמכרה לחברת הספנות האיטלקית "לאורו ליין", ועברה שיפורים משמעותיים. היא נכנסה לשירות בשנת 1966, בשם החדש "אכילה לאורו" (Achille Lauro על שם ראש העיר בדימוס של נפולי).

[עריכה] החטיפה

ב־7 באוקטובר 1985, בעת שהספינה הפליגה מאלכסנדריה לפורט סעיד שבמצרים, ארבעה טרוריסטים חמושים מארגון "חזית שחרור פלסטין" של אחמד ג'יבריל השתלטו עליה. הם התגלו על־ידי אחד מאנשי הצוות, ולכן פעלו מוקדם מהמתוכנן. החוטפים איימו לפגוע בבני הערובה, אם לא ישוחררו חמישים אסירים פלסטינים שהיו כלואים בישראל. הם הפליגו לכיוון נמל טרטוס שבסוריה, אך סוריה סירבה לאשר את כניסתם. החוטפים ירו בנוסע יהודי־אמריקני, נכה בכסא גלגלים בשם ליאון קלינגהופר, והשליכו אותו לים בעודו חי. הספינה הפליגה בחזרה למצרים, ואחרי יומיים של משא ומתן החוטפים הסכימו לעזוב את הספינה, והוטסו לכיוון תוניסיה במטוס נוסעים מצרי.

ב־10 באוקטובר, המטוס יורט על־ידי מטוסי קרב של חיל הים האמריקני, ואולץ לנחות בבסיס של נאט"ו בסיציליה (איטליה). החוטפים נעצרו על־ידי המשטרה האיטלקית, והמטוס הורשה להמשיך בטיסתו לתוניסיה, למרות דרישתה של ארצות הברית לעכב אותו (בין הנוסעים החופשיים היה מנהיג החוטפים, אבו עבאס). ארבעת החוטפים נשפטו באיטליה והורשעו (אבו עבאס נמלט מאיטליה, ולכן נשפט והורשע בהיעדרו).

לאחר אירוע החטיפה, חזרה הספינה לשירות בשנת 1987, בחברת "סטאר לאורו" (שמה החדש של "לאורו ליין"). ב־30 בנובמבר 1994 היא נשרפה מול חופי סומליה, ננטשה וטבעה ב־2 בדצמבר.

[עריכה] החוטפים

  • אחמד מערוף אל אסאדי - שוחרר על תנאי בשנת 1991. עקבותיו נעלמו באותה שנה.
  • יוסף אל מולקי - נידון לשלושים שנות מאסר. ב־16 בפברואר 1996, במהלך חופשה מכלאו שברומא, נמלט לספרד. הוא נתפס והוסגר לאיטליה.
  • אבו עבאס - מנהיג החוטפים. הורשע באיטליה בהיעדרו, ונידון לחמישה מאסרי עולם. גורש מתוניסיה בעקבות לחץ פוליטי שהפעילו ארצות הברית ואיטליה, ונמלט לעיראק. פעל בחסותו של סדאם חוסיין, ונתפס על־ידי הצבא האמריקני כשניסה לברוח לסוריה ב־15 באפריל 2003. איטליה דרשה את הסגרתו, אך הוא מת ב־8 במרץ 2004 בכלא אמריקני בבגדד.

משפחתו של ליאון קלינגהופר תבעה את "הארגון לשחרור פלסטין" (אש"ף) על חלקו ברצח, אך התביעה בוטלה בעקבות תשלום פיצויים שהעביר הארגון למשפחה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אכילה לאורו