אוטו לימן פון סנדרס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטו לימן פון סנדרס (17 בפברואר 1855 - 22 באוגוסט 1929) היה גנרל ומצביא גרמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שבין היתר היה היועץ הגרמני לאימפריה העותמנית.
[עריכה] חיים וקריירה מוקדמת
אוטו לימן פון סנדרס נולד בפומרניה. הוא היה בנו של בעל אדמות בשנת 1874 הוא הצטרף לצבא כצוער, הוא התקדם בדרגות עד שבשנת 1908 הוא קיבל דרגה של גנרל-מאיור ובשנת 1911 הוא הועלה לדרגה של גנרל-לויטנט ומונה לתפקיד מפקד הדיביזה ה-22 שהייתה מוצבת בקאסל.
בשנת 1913 הוענק לפון סנדרס תואר אצולה לרגל חגיגות 25 שנה לעליית הקייזר וילהלם השני לשלטון, באותה שנה הוא מונה לראש המשלחת של הצבא הגרמני בהאימפריה העות'מאנית.
בתפקידו כראש המשלחת הצבאית הוא ניסה לבצע רפורמות בצבא העות'מני במטרה לעביר אותו תהליך של מודרניזציה.
[עריכה] מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ואחרי כמה מן המפלות המוקדמות בשדה הקרב העות'מאנים איפשרו לקצינים הגרמנים לקחת חלק יותר משמעותי ומרכזי בפיקוד הצבא.
פון סנדרס מונה למפקד הארמיה החמישית בשנת 1915 ופיקד עליה בזמן קרב גליפולי שבו הצליחו הכוחות התורכים להדוף את הפלישה הצרפתית-בריטית, קרב זה נחשב להצלחה הגדולה ביותר של הצבא העות'מני במלחמת העולם הראשונה.
על חלקו בניצחון פון סנדרס עוטר בפור לה מריט עם עלי האלון אחד מהעיטורים הגבוהים ביותר של האימפריה הגרמנית.
לפון סנדרס מונה למפקד הכוחות העות'מנים בארץ ישראל בשנת 1918, בזמן זה הם כבר ספגו תבוסות מידיו של הצבא הבריטי בראשות גנרל אדמונד אלנבי ולכן פון סנדרס נקט מדיניות הגנתית של התבצרות והחזקה בשטח הנוכחי שבידי הכוחות העות'מנים.
למרות מאמציו של פון סנדרס הכוחות העות'מנים הובסו על ידי הצבא הבריטי בקרב מגידו ונסוגו בסופו של דבר מארץ ישראל.
[עריכה] אחרי המלחמה
עם תום המלחמה פון סנדרס נעצר במלטה ובילה שישה חודשים בכלא כחשוד בביצוע פשעי מלחמה אולם בסופו של דבר הוא שוחרר בשנת 1919.
פון סנדרס פרש מן הצבא עם חזרתו לגרמניה והתרכז בכתיבת זיכרונותיו שהתפרסמו בשנת 1927.
אוטו לימן פון סנדרס נפטר בשנת 1929 בביתו שבמינכן.

