איזבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הריגת איזבל לפי הצייר גוסטב דורה
הגדל
הריגת איזבל לפי הצייר גוסטב דורה

אִיזֶבֶל היא מלכה מקראית בת אתבעל מלך צידון מתוקף נשואיה למלך אחאב כחלק מברית הידידות שנכרתה בין מלכות צור וישראל, כפי שמסופר בספר מלכים א'.

איזבל דאגה להנהיג את פולחן הבעל בישראל, אותו יבאה מארץ מוצאה. היא הפכה להיות מלכה דומיננטית שהאפילה על בעלה אחאב שהושפע ממנה (לפי המדרש, עוד ביום הראשון שבאה לאחאב, הסיתה אותו איזבל לעבודה זרה),למרות שנטה לחוקים והמנהגים שהיו מקובלים בישראל.
לעומת זאת קם לה מתנגד אמיץ ותקיף בדמות אליהו הנביא אשר מנע ממנה לבצע את תוכניותיה והיא ניסתה לרדוף אותו עד חורמה, דבר שאילץ אותו להמלט לארצות סמוכות. איזבל רדפה את נביאי ה' והרגה אותם, פעולה זאת הותירה את אליהו נביא ל-ה' לבדו.

בפרט רצתה איזבל להפרע מאליהו אחרי ששחט את נביאי הבעל, ובזה עבר את "הקו האדום" מבחינת איזבל. וכך מספר הכתוב:

וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב; וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל־אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר: "כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן – כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם".


עניין אחר שגרם לעימות קשה נוסף בין אליהו לאיזבל היה בעניין כרם נבות היזרעלי. אחאב חמד את כרם נבות שהיה סמוך לארמונו והוא פונה אליו בהצעה בנוסח הבא: "תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק, כי הוא קרוב אצל ביתי, ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו. אם טוב בעיניך - אתנה לך כסף מחיר זה". נבות מסרב להצעה המפתה ומשיב לאחאב בנוסח הבא: "חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבותי לך". אחאב חוזר לביתו, עצוב ומדוכא ושוכב על מיטתו באפס מעשה.
איזבל אינה מבינה מדוע אחאב מתעצב כל כך וצריך להשפיל את עצמו בפני נתין מעמו בעוד הוא המלך: "אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל, קום, אכול לחם, ויטב לבך, אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי". היא מציעה לאחאב לפתור את העניין בעצמה בדרכה שלה. היא שוכרת שני עדי שקר שיעידו כי "ברך (=קילל) נבות אלהים ומלך". היא זקוקה לעלילה הזו כי היה מקובל בישראל שאדם המוצא להורג במורדו במלך, המלך יורש את רכושו. נבות אכן מוצא להורג ואחאב יורש את כרמו.

אליהו הנביא נזעם על מעשה הנבלה פונה אל אחאב במלים קשות:

הרצחת וגם ירשת?!

ומוסיף:

כה אמר ה', במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות, ילוקו הכלבים את דמך גם אתה.

וגם מנבא הוא סוף זהה לאיזבל, בעוד שבגלל חרטת אחאב מכריז אליהו בשם ה' כי לא בימיו יביא את הפורענות שהוא מנבא עליה.

ואכן סופו של אחאב שנהרג במלחמה נגד בן הדד ובנופלו ממרכבתו התיאור של אליהו התגשם.

וְאִישׁ, מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וַיַּכֶּה אֶת־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן; וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ, הֲפֹךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵנִי מִן־הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי׃ וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ, הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם; וַיָּמָת בָּעֶרֶב, וַיִּצֶק דַּם־הַמַּכָּה אֶל־חֵיק הָרָכֶב׃ וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה, כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר; אִישׁ אֶל־עִירוֹ וְאִישׁ אֶל־אַרְצוֹ׃ וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ, וַיָּבוֹא שֹׁמְרוֹן; וַיִּקְבְּרוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן׃ וַיִּשְׁטֹף אֶת־הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן, וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת־דָּמוֹ, וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ; כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֵּר׃ וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה, וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה, וְכָל־הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה; הֲלוֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיִּשְׁכַּב אַחְאָב עִם־אֲבֹתָיו; וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו׃


ביצוע עונשה של איזבל נעשה על-ידי המלך יהוא, אותו משח אלישע למלך תחת אחאב לפי הוראתו של אלוהים. במרד של יהוא בו הוא משמיד את כל בית עמרי הוא הורג את איזבל על-ידי השלכתה מהחלון, ואחרי כן אכן הכלבים עטו בשרה ולקקו את דמה כפי שניבא אליהו.

יהוא כמחווה אחרונה מצווה לקבור את איזבל בלשון: "קברוה כי בת מלך היא!" (מלכים ב' ט'). כאשר באו לקברה מצאו רק את גולגלתה, את כפות ידיה וכפות רגליה, והמדרש מספר שאלה נותרו משום שעל אף כל מעשיה הרעים היא קיימה מצווה אחת - בעת שתהלוכתה עברה בעיר, אם ראתה חתונה נהגה לעצור את מרכבתה ולרקוד ולשיר בחתונה וכך קיימה מצוות "לשמח חתן וכלה", ובשל כך הכלבים לא אכלו את ראשה, ידיה ורגליה.

[עריכה] איזבל בספרות ובאמנות

המחזאי מתתיהו שוהם כתב פרשנות לסיפור איזבל ואליהו הנביא, שהינם גיבוריו במחזהו "צור וירושלים".

הם מייצגים במחזה שני אנטיפודים בצורת הגשמיות המלווה ארוטיות מצד איזבל, כנגד הרוחניות והמוסריות שמייצג אליהו הנביא. איזבל מלכה יפה, שחושניות וסדיזם חברו בה, ורוצה לנקום באליהו בגלל שפגע בגאוותה ולא נאות להיכבש בקיסמה הנשי. כתחליף מנסה איזבל ללכוד ברשתה את תלמידיו הנביאים של אליהו. כך במחזה שוהם מפליג הרבה מעבר לכתוב במקורות והכל בהשראת דמותה הססגונית של איזבל.

דמות איזבל גם כבשה את הפזמונאי וחבר הכנסת עקיבא נוף. והוא תיאר בפזמון שכתב והלחין את רגעיה האחרונים, כשהיא מתיפיפת, ממתינה בחלון ארמונה למורדים הבאים להורגה. השיר, בביצועו של עקיבא נוף עצמו, הגיע לראש מצעד הפזמונים, ובעקבות כך צולם כ-קליפ לטלוויזיה הישראלית, כשבדמות איזבל מופיעה פנינה רוזנבלום, הצועדת ברחובות העיר העתיקה של ירושלים.

[עריכה] קישורים חיצוניים