טלי פחימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טלי פחימה (נולדה ב-1976), פעילת שמאל רדיקלי בישראל, שנודעה בעקבות התקשרותה לגורמים פלסטינים חבלניים והעמדתה לדין עקב כך.

נולדה בקרית גת בשנת 1976. גדלה בעיר זו במשפחה חד-הורית. בוגרת מוסדות החינוך הדסים, רוגוזין ושלאון. שירתה בצה"ל כפקידת רס"ר בקסטינה. עבדה כמזכירה במשרד עורכי דין.

תוכן עניינים

[עריכה] פעילותה לצדו של זכריה זביידי בג'נין

במאי 2004, בהשפעת ראיון של כתב Ynet עלי ואקד, ומספר מאמרים של גדעון לוי [1] יצרה קשר עם זכריה זביידי ראש ארגון "גדודי חללי אל אקצה" בג'נין, הצהירה כי תשמש לו "מגן אנושי", וביקרה אצלו מספר פעמים בג'נין.

במהלך ביקוריה ירתה בנשקו של זביידי וסייעה לו בתרגום מסמכים צבאיים בעברית שנפלו לידיו, זאת לצד פעילות הומניטרית למען ילדי ג'נין וסיוע למיצוב דמותם התקשורתית של פעילי הפת"ח באזור. נזקו של מעשה התרגום מתואר בפסק הדין במשפטה:

"הנאשמת הודתה כי החומר הסודי הוצג בפניה על ידי הפעילים והיא תרגמה להם את תוכנו, תוך מתן הסברים על מטרות המבצע, צירי התנועה ושמות המבוקשים. בהמשך לכך, הורה זביידי לאנשיו להסתתר עד סיומו של המבצע. ואכן, אותם מבוקשים ששמותיהם הוזכרו במסמך, וביצעו את הנחייתו של זביידי – לא נעצרו".

[עריכה] מעצרה ומשפטה

ב-8 לאוגוסט 2004 נעצרה טלי פחימה בידי השב"כ והוחזקה במעצר מינהלי.

כנגד פחימה הוגש כתב אישום בעבירות של תמיכה בארגון טרור, אחזקת נשק ללא רשיון וסיוע לאויב בשעת מלחמה, אך בסופו של דבר במסגרת עסקת טיעון הורשעה על-פי הודאתה בעבירות של מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ והפרת הוראה חוקית. בית המשפט גזר עליה שלוש שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי.

במשפטה אמרה פחימה:

"אני חייבת להודות שהרגעים האלה הם לא פשוטים עבורי. אני כבר שבועיים מורשעת בעבירות מאוד חמורות על ביטחון המדינה. אני אזרחית נאמנה למדינה שלי, מדינה שגדלתי וחונכתי בה ואת הערכים שלי קיבלתי על ברכי היהדות. המודעות שלי לא עמדה מעולם במבחן או בספק. כבודכם, לא הייתה לי כוונה לפגוע בביטחון המדינה, לא הייתה לי שום כוונה כזאת ולא קרוב לזה. אני נקלעתי לסיטואציה של אותה פעולה ואני מבקשת להזכיר שהסגרתי את עצמי ברגע שגיליתי שמחפשים אותי. הפעילות הייתה גלויה, כולל הקשר עם זכריה זביידי, ולא הסתרתי. וגם במעצר הראשון הסברתי מה טיבו של הקשר ומה הפעילות שלי... לא הייתה לי שום כוונה לפגוע בביטחון המדינה ולא רק זה – בביטחון של כל אחד. זאת המחויבות שלי כאדם".

[עריכה] פעולות ההזדהות והתמיכה בטלי פחימה

הרשות הפלסטינית הפקידה לחשבון הבנק שלה קצבה חודשית כמקובל לגבי אסירים בטחוניים.

אנשי רוח ישראלים ובראשם המשורר סמי שלום שיטרית ופרופ' יעקב כתריאל צידדו בשחרורה. לשלטונות הישראלים הוגשה עצומה החתומה על ידי מאות פעילי שלום בעולם ובראשם כלת פרס נובל לשלום מייריאד קוריגן הקוראים לשיחרורה.

המשורר אהרון שבתאי כתב שני שירים [1] על טלי פחימה (בקובץ "שמש שמש", 2005).

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ההשפעה של המאוזכרים נתפרסמה בכתבתם של גידי וייץ ויובל קרני, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, 21 בינואר 2005.

[עריכה] קישורים חיצונים

שפות אחרות