יוון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הרפובליקה ההלנית | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: חופש או מוות | |||||
| המנון לאומי: המנון לחירות | |||||
| יבשת | אירופה | ||||
| שפה רשמית | יוונית | ||||
| עיר בירה | אתונה 37°47'52" צפון 23°37'4" מזרח |
||||
| העיר הגדולה ביותר | אתונה | ||||
| משטר | רפובליקה | ||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא קוסטיס סטפנופולוס קוסטס קרמנליס |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
מלחמת העצמאות היוונית מהאימפריה העותומנית 25 במרץ 1821 |
||||
| שטח - סה"כ - % מים |
95 בעולם 131,940 קמ"ר 0.86% |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
75 בעולם 10,668,354 80.8 אנשים לקמ"ר |
||||
| תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
37 בעולם 236,311 מיליון $ 22,151 $ |
||||
| מטבע | אירו (€) (1) | ||||
| אזור זמן | UTC + 2 | ||||
| סיומת אינטרנט | gr | ||||
| קידומת בינלאומית | 30+ | ||||
| (1) לפני 2002 - דרכמה | |||||
- ערך זה עוסק במדינה מודרנית באירופה; לערך העוסק בתרבות המתקדמת בעת העתיקה, ראו יוון העתיקה.
יוון או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של הבלקן לחוף הים התיכון. המדינה בעלת כ-3,000 איים והיא גובלת בצפון עם בולגריה, אלבניה ומקדוניה, במזרח עם תורכיה והים האיגאי, במערב עם הים היוני ובדרום עם הים התיכון. רבים רואים בה את ערש התרבות המערבית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של יוון
ההיסטוריה של יוון נמשכת אלפי שנים, ומתועדת מראשית האלף השני לפנה"ס. זו ההיסטוריה של התרבויות שצמחו וקמלו לחופי הים האגאי. ראשיתה בתרבות המינואית הכרתית; אחריה קמה התרבות המיקנית שצמחה בפילופנסוס - היא שאחראית להשמדת טרויה. לאחר קמילת התרבות המיקנית ירדה על יוון 'תקופת חושך' תרבותית שנמשכה עד המאה ה-8 לפנה"ס, אז החלה התרבות היוונית להשתקם. התקופה הארכאית, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס, הביאה עמה את ראשית צמיחת ערי מדינה היווניות - הפוליס, שהמפורסמות בהן היו אתונה, ספרטה, קורינתוס ותבאי. בתקופה הקלאסית, החל מהמאה ה-5 לפנה"ס, הגיעו רובן לשיא מבחינה תרבותית ומדינית, אך מלחמות בלתי פוסקות הביאו לירידתן. את התרבות הקלאסית ירשה התרבות ההלניסיטית, שהתפשטה ברחבי המזרח העתיק, החל מהמאה ה- 3 לפנה"ס, עם מסע כיבושיו של אלכסנדר מוקדון, ממקדוניה.
יורשיו, הדיאדוכים חילקו ביניהם את שטחי כיבושיו העצומים לכמה ממלכות, שהתקיימו זו לצד זו, נלחמו זו בזו, עד שנכבשו על-ידי רומא, וחדלו להתקיים סופית בשנת 168 לפנה"ס. יוון הפכה לפרובינקיה רומית, אך התרבות היוונית נותרה דומיננטית באגן המזרחי של הים התיכון. כאשר האימפריה הרומית חולקה לשניים, במאה ה- 4 לספירה, נותר החלק המזרחי שלה, המוכר כהאימפריה הביזנטית טבוע באופי התרבות היוונית. האימפריה הביזנטית ששרדה עד המאה ה-15) נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית.
העות'מאנים שלטו ביוון עד תחילת המאה ה-19. בשנת 1821 מרדו היוונים, ובשנת 1822 הכריזו על עצמאות. מלחמת העצמאות נמשכה עד שנת 1832 והסתיימה בנצחון היוונים. במהלךהמאה ה-19 והמאה ה-20 התקיימה סדרת מלחמות בין היוונים לעות'מאנים. היוונים שאפו להגדיל את שטח מדינתם, על מנת לכלול את כל דוברי היוונית בתחומה. יוון הגיעה לגבולותיה הנוכחיים בשנת 1947, בתום מלחמת העולם השניה. אחרי מלחמת העולם השניה פרצה ביוון מלחמת אזרחים, אשר נמשכה עד 1949.
בשנת 1967 תפס הצבא את השלטון בהפיכה צבאית, וייסד את מה שמכונה 'משטר הקולונלים'. בשנת 1973 המשטר ביטל את המלוכה ביוון. ב-1974 החונטה הצבאית מימנה הפיכה כושלת בקפריסין, דבר שגרם להפלתה. ב-1975 הוקמה רפובליקה דמוקרטית. יוון הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 1981 ושינתה את המטבע שלה לאירו בשנת 2001.
[עריכה] פוליטיקה
- ערך מורחב – פוליטיקה של יוון
חוקת 1975 מגדירה את יוון כ"רפובליקה נשיאותית פרלמנטרית" ומבטיחה לאזרחיה חירויות וזכויות אזרח שונות. החוקה קובעת כי ראש המדינה הוא נשיא, שנבחר על-ידי הפרלמנט לקדנציה של 5 שנים ויכול להיבחר שוב ל-5 שנים נוספות. מועצת הרפובליקה (Council of the Republic) עוזרת לו בניהול המדינה.
ראש הממשלה והקבינט הם בעלי הכוח הפוליטי העיקרי ביוון, בעוד לנשיא יש סמכות מוגבלת ברשות המבצעת ותפקידים סמליים.
הפרלמנט היווני (ביוונית: Vouli ton Ellinon) מורכב מבית אחד בעל 300 חברים אשר נבחרים אחת ל-4 שנים בבחירות כלליות. שיטת הבחירות היא יחסית, המעודדת יצירת מפלגות גדולות. אחוז החסימה עומד על 3% מהקולות הכשרים.
[עריכה] שלטון מקומי
- ערך מורחב – מחוזות יוון
יוון מורכבת מ-13 אזורים מינהלתים, הנקראים מחוזות, או פריפריות, שמחולקים חלוקה משנית ל-51 מחוזות משנה ("נומוס" ביחיד, "נומוי" ברבים):
|
|
|
|
בנוסף קיים מחוז אוטונומי, הר אתוס, שמהוה מדינת נזירים תחת ריבונות יוונית.
מחוזות המשנה מחולקים ל-147 נפות ("אפרכיות"), שמחולקות ל-1,033 רשויות מוניציפליות, 900 מתוכם רשויות עירוניות, ו-133 רשויות כפריות.
[עריכה] כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת יוון
כלכלת יוון היא קפיטליסטית, עם סקטור ציבורי חזק, התורם כ-50% מהתל"ג. תיירות היא ענף חשוב מאוד בכלכלת המדינה, עם נתח גדול בתל"ג והכנסת מטבע חוץ. יוון היא בין הנהנות העיקריות מהכניסה לאיחוד האירופי והעזרה שהיא מקבלת ממנו מגיעה לכדי 2.6% מהתוצר הלאומי הגולמי. התל"ג גדל באופן רציף בשנים האחרונות והם שינו את המטבע המקומי (דרכמה) לאירו ב2001.
האתגרים העיקריים הם הורדת רמת האבטלה והפרטת הסקטור הציבורי.
[עריכה] גאוגרפיה
- ערך מורחב – גאוגרפיה של יוון
המדינה מורכבת מאיים רבים, חלק יבשתי גדול בדרום חצי האי בלקן וחצי האי הפלפונזי אשר מופרד על ידי תעלת האיסתמוס הקורינתית מהיבשת. אורך החופים ביוון הוא 14,880 ק"מ ואורך הגבול היבשתי כ-1160 ק"מ.
כ-80% משטח המדינה הררי ויבש. רק 26% מהקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. ביוון המערבית יש הרבה ימות ואזורים לחים. פינדוס, רכס ההרים במרכז יוון מתנשא לגובה ממוצע של כ-2650 מטר והנקודה הגבוהה ביותר בו, היא הר אולימפוס האגדי: 2917 מטר מעל פני הים.
האקלים ביוון הוא ים תיכוני טיפוסי. בחורף יורד שלג בהרים גבוהים ולעתים אפילו באתונה.
[עריכה] צומח
הצמחייה ביוון הדרומית והמרכזית היא מן הטיפוס הים-תיכוני המזרחי, הדומה לזו של ארץ ישראל (מיהודה צפונה). ביוון הצפונית ועל המורדות הגבוהים של ההרים היא מתקרבת לטיפוס המרכז-אירופי. כיום עוסקים הרבה בייעור ההרים החשופים.
[עריכה] דמוגרפיה
- ערך מורחב – דמוגרפיה של יוון
רוב היוונים (98%) הם נוצרים אורתודוקסים עם מיעוט מוסלמי קטן של 1.7%, אשר מתגורר בתראקיה. המוסלמים הם המיעוט היחיד שמוכר באופן רשמי.
[עריכה] תרבות
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] השפה
- ערך מורחב – יוונית
יוונית היא לשון הודו אירפית המדברת בחלק הדרומי של חצי האי הבלקאני ובאיים סביבו השפה מדוברת בפי 10,000,000 איש. שפה זאת מבוססת על היוונית העתיקה שהייתה נפוצה במדינות הים התיכון הכתב היווני הוא פתוח של הכתב הכנעני הקדום.
[עריכה] אדריכלות
האדריכלות של יוון העתיקה היא הבסיס לרוב ההתפתחות האדריכלית באירופה מאז. היוונים המציאו את הגג הדו שיפועי, ושכללו את שיטת הבנייה על עמודים בדלים (בודדים). שלושת סגנונות העמודים הנפוצים ביותר הם: הסיגנון הדורי (ללא בסיס), הסגנון היוני עם כותרת מסולסלת, והסגנון הקורינתי עם כותרת בצורת עלים. דוגמאות לאדריכלות ביוון העתיקה יש רבות אך המבנה הבולט ביותר הוא האקרופוליס האתונאי העובר כעת תהליכים נרחבים של שחזור ושיפוץ.
[עריכה] ספורט
בעיר אולימפיה שביוון נערכו המשחקים האולימפיים העתיקים. כמו כן, ביוון התקיימו המשחקים האולימפיים המודרנים הראשונים בשנת 1896 ופעם נוספת בשנת 2004. מועדוני הספורט המובילים במדינה הם פנאתינייקוס ואולימפיאקוס.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- פוליס
- פילוסופיה יוונית (סוקרטס, אפלטון, אריסטו, אפיקורס, דיוגנס)
- ספרות יוונית (הומרוס, הסיודוס, אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופאנס, סאפפו)
- מיתולוגיה יוונית
| אטיקה · אפירוס · דרום הים האגאי · האיים היוניים · כרתים · מזרח מקדוניה ותרקיה · מערב יוון · מערב מקדוניה · מרכז יוון · מרכז מקדוניה · פלופונסוס · צפון הים האגאי · תסליה | |
| אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן[1] · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה[2] · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · בריטניה · גאורגיה[1] · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קזחסטן[1] · קפריסין[2] · קרואטיה · רומניה · רוסיה[1] · שבדיה · שווייץ · תורכיה[1]
שטחים תלויים: אקרוטירי ודקליה [2] · איי פארו · גיברלטר · גרנסי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד הערות: 1. ^ חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. ^ מבחינה גיאוגרפית נמצאת באסיה ,אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות. |
|
| אוסטריה · איטליה · אירלנד · אסטוניה · בלגיה · בריטניה · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · יוון · לוקסמבורג לטביה · ליטא · מלטה · סלובניה · סלובקיה · ספרד · פולין · פורטוגל · פינלנד · צ'כיה · צרפת · קפריסין · שבדיה מצטרפות צפויות: בולגריה ורומניה (1 בינואר 2007) מועמדות להצטרפות: מקדוניה · קרואטיה · תורכיה |
|
| איטליה · אלבניה · אלג'יריה · בוסניה והרצגובינה · יוון · ישראל · לבנון · לוב · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מצרים · מרוקו · סוריה · סלובניה · ספרד · צרפת · קפריסין · קרואטיה · תוניסיה · תורכיה
טריטוריות חסות: אקרוטירי ודקליה (הממלכה המאוחדת) · גיברלטר (הממלכה המאוחדת) טריטוריות לא עצמאיות: הרשות הפלסטינית · הרפובליקה התורכית של צפון קפריסין |
|



