אליטרציה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליטרציה היא אמצעי ספרותי לשוני אמנותי קדום, המאופיין בחזרה על צליל, או על צירוף של צלילים, במספר מלים קרובות. הצליל החוזר הוא בדרך-כלל עיצור או מספר עיצורים.
האליטרציה שמשה בשירה הקדומה עוד מלפני היות החריזה והמשקל, ולאותן מטרות: להקל על המאזינים לזכור את הנאמר מצד אחד, ולגרום להם הנאה אמנותית לשונית מצד שני. בשירה האנגלו-סקסית הקדומה, אליטרציה הייתה תחבולה קבועה, ששימשה כיסוד מבני המארגן את השורה. אליטרציה נפוצה מאוד גם בשירת המקרא
הצורה הנפוצה ביותר של אליטרציה היא חזרה על הצליל הראשון במלים סמוכות, בדרך כלל על מנת ליצור הדגשה או לחזק את הקשר בתוך סדרת המלים. הצהרתו הידועה של יוליוס קיסר, "וני, וידי, ויקי" (באתי, ראיתי, ניצחתי) היא דוגמה קלאסית לאליטרציה מסוג זה. בעברית מופיעים צירופים רבים מסוג זה בתנ"כ, ביניהם "צוד צדוני כציפור" ממגילת איכה ו"פחד ופחת ופח" מישעיהו. ישנן גם דוגמאות המשתמשות בשתי מלים בלבד: "חן וחסד", "דת ודין", "שוד ושבר" ועוד.
אליטרציה יכולה להיות גם חזרה על צלילים שאינם מופיעים דווקא בתחילת המילה. לדוגמה, הפסוק "אמת מארץ תצמח וצדק משמים ישקף" (תהילים, פ"ה; האותיות המודגשות הם העיצורים החוזרים), או הצירופים "נשימת שמייך" ו"עוד אבוא אל ספך בשפתיים כבויות" המופיעים בשירי נתן אלתרמן. גם חזרה על צלילים בתחילת הברות קרובות ("קניתי קורקבן") נחשבת אליטרציה.
[עריכה] אליטרציה בקומיקס ובקולנוע
בסדרות קומיקס ובסרטי אנימציה אמריקאים מופיעות לעתים קרובות דמויות ששמן הפרטי ושם המשפחה שלהן מתחילים באותה אות, כגון מיקי מאוס או דונלד דאק. במקרים רבים משתמשים באליטרציה כאשר השם הוא זהותו הסודית של גיבור על - כך, למשל, קלארק קנט הוא סופרמן (ואויבו הוא לקס לות'ר), פיטר פארקר הוא ספיידרמן וברוס באנר הוא הענק הירוק. עם זאת, גם דמויות אחרות בקומיקס (כגון לואיס ליין בסופרמן מקבלות לעתים שמות שהן אליטרציה.

