פייר קירי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פייר קירי (15 במאי 1859 - 19 באפריל 1906) (Pierre Curie) פיזיקאי צרפתי חלוץ במחקר קריסטלוגרפיה, מגנטיות ורדיואקטיביות, וחתן פרס נובל לפיזיקה.
פייר נולד בפריז והתחנך בביתו על ידי אביו. כבר בשנות העשרה לחייו הראה יכולת גדולה בתחומי המתמטיקה והגאומטריה. בגיל 18 הוא השלים לימודים המקבילים לתואר שני בימינו, אך לא המשיך לדוקטורט בשל מחסור בכסף, אלא עבד כמדריך במעבדה.
ב-1880 פייר ואחיו המבוגר ממנו ז'ק הוכיחו שמתח חשמלי נוצר כשמופעל לחץ על גבישים. אחר כך הם הוכיחו את המקרה ההפוך, שגבישים שמופעל עליהם שדה חשמלי מתעוותים. תגלית זו בשימוש עד היום.
קודם לדוקטורט הידוע של פייר קירי בתחום המגנטיות, הוא תכנן ושיפר מכשיר למדידת מקדם המגנטיות. פייר קירי גילה את השפעת הטמפרטורה על מגנטיות במה שידוע היום כ"חוק קירי". קבוע החומר בחוק קירי ידוע כ"קבוע קירי". הוא גם גילה שחומרים מגנטיים טבעיים מאבדים את יכולת המגנוט שלהם מעל טמפרטורה מסוימת הידועה כיום כ"נקודת קירי".
פייר קירי עבד עם אשתו מארי קירי על זיקוק וזיהוי היסודות פולוניום ורדיום. הם היו הראשונים להשתמש במונח רדיואקטיביות והיו חלוצים במחקר בתחום זה. עבודתם, כולל עבודת הדוקטורט המהוללת של מארי קירי, עשתה שימוש במכשור מדוייק שתוכנן ונבנה על ידי פייר קירי ואחיו ז'ק.
פייר ואחד מתלמידיו אחראים לתגלית הראשונה של אנרגיה אטומית, בעזרת זיהוי פליטת החום המתמשכת מחלקיקי רדיום. הוא חקר את הקרינה הרדיואקטיבית ובעזרת שימוש בשדות מגנטיים, הראה שחלק מהקרינה טעונה מטען חיובי, חלק מטען שלילי וחלק היה נייטרלי (קרינת אלפא, בטא וגמה בהקבלה).
בשנת 1903 זכה בפרס נובל לפיזיקה יחד עם אשתו ואנרי בקרל בזכות תגליותיהם בתחום הרדיואקטיביות.
פייר קירי נדרס למוות על ידי כרכרה ב-19 באפריל 1906, כשחצה את רחוב דופן בזמן סופת גשם. בכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה כפי שארע לאשתו. פייר ומארי קירי קבורים יחדיו בקריפטה שבפנתאון בפריז.
על שמם היחידה הקודמת למדידת רדיואקטיביות הקירי, וכן קרוי על שמם היסוד קיריום (Curium).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|


