משה חיים לוצאטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המצבה על קברו של הרמח"ל בטבריה
הגדל
המצבה על קברו של הרמח"ל בטבריה

רבי משה חיים לוצאטו המכונה רמח"ל (1707,איטליה - 1744, עכו) רב, מקובל, סופר ומשורר במאה השמונה עשרה

נולד בפדובה שבאיטליה. אביו היה סוחר ותלמיד חכם. חינוכו כלל לימודי מדעים, לטינית, איטלקית, צרפתית ויוונית. מגיל צעיר היה רבו רבי ישעיהו באסאן, וזה חיבב אותו מאוד.

תוכן עניינים

[עריכה] חייו

[עריכה] צעירותו

כנער נמשך הרמח"ל לקבלה ואף חיבר בה חיבורים. במשך אותו זמן עסק גם בספרות כללית. בגיל שבע עשרה הוציא את "מעשה שמשון", מחזה שצורף לספר על שירה, "לשון למודים", ובגיל עשרים חיבר את "מגדל עוז" לכבוד חתונת בן רבו כן חיבר אז את תהילים חדשים.

באותה עת (תפ"ז) נגלה אליו "מגיד":

"נרדמתי ובהקיצי שמעתי קול אומר:לגלאה נחיתא רזין טמירין דמלכא קדישה (ירדתי לגלות רזים טמירים של המלך הקדוש)... ואני לא רואה אותו אלא שומע קולו מדבר מתוך פי"

את הגילוי הראשון רדפו גילויים נוספים, ובסופו של דבר הוא שיתף בסוד את חבריו והללו התקבצו סביבו. אחד מתלמידיו, אולי הבולט שבהם, יקותיאל גורדון, גילה ברבים את קיום המגיד, והדבר עורר התלהבות ועורר הערצה כבירה לרמח"ל.

מתאר זאת מאיר בניהו (עתמול, אוגוסט 90'):

רבים, ובכללם משכילים נודעים, צבאו על פתח בית מדרשו של רמח"ל כדי לשמוע תורה מפיו עד שלא היה מקום להכיל את כולם. רמח"ל הוצרך להפסיק את לימודיו עם בני חבורתו המצומצת ולקבוע שיעורים מיוחדים להמונים שצבאו על פתח בית המדרש

[עריכה] הפולמוס

הפרסום טמן בחובו גם את זרעי האסון. הוא הביא עליו את חמתו של רבי משה חגיז שראה את פעילותו כשבתאית ופנה לרבני ונציה. אלו פנו לרבו, רבי ישעיהו באסאן, והעמידוהו על החומרה שבה ראו את הדברים.

התחולל פולמוס גדול, שבמהלכו גם הרב באסאן לא תמך ברמח"ל לחלוטין. בשלב מסוים ביקשו להשמיד את כתביו, אך בסוף הסתפקו בכך שכל כתביו יופקדו בתיבה עם שני מנעולים, שרק מפתח לאחד מהם ניתן בידיו. כמו כן, הוא הוכרח להישבע לחדול לכתוב בשמם של מגידים ולהפסיק להעלות טענות להשראה שמימית. לאחר התגברות הפולמוס אולץ (בעקבות חשד שפתח את התבה והוציא חיבוריו לחוץ) להשבע שנית שלא לכתוב שום דבר בקבלה וספריו הושמדו מיעוטם בשרפה ורובם בקבורה. הרמח"ל ראה בכך את קיטרוג הס"א שמנסה שחיבוריו לא יוודעו ברבים.

באותו זמן, בגיל עשרים וארבע, התחתן עם בתו של רב עיר חשוב ועסק בליטוש יהלומים. הוא גם חיבר 150 מזמורי שיר במתכונת התהילים, אף הם עוררו זעם. שונאיו אמרו: "חיברם במקום התהילים לדוד, ואמר בליבו שהם בטלים לעתיד לבוא, ומזמוריו עתידים לרשת את מקומם"

זמן מה אחר שבועתו הקים רמח"ל שוב את חבורתו, ולבד מהקבלות שקיבלו על עצמם החברים בענייני לימוד תורה, מוסר ויראת שמים, היו אומרים תיקונים ותפילות שהגה ראש קבוצתם. הם שמרו על פעילותם בסוד, והרמח"ל כיבד את הבטחתו שלא להפיץ כתבים בשם המגיד. אין בכתבי הרמח"ל אמירה על היותו משיח , אך ניכר בכתביו להט משיחי וציפיה לגאולה, חלקם בעלי דמיון לשבתאות.

לאחר מותו גוועו ההאשמות נגדו לאיטן, ועם הזמן הוא הפך לנערץ על כל פלגי היהדות. מצד אחד הגר"א הושפע רבות משיטתו הקבלית והאגדות מספרות כי הגר"א לבש בגדי חג כאשר הגיע אליו ספרו של הרמח"ל "אדיר במרום". אך תנועת החסידות לא קבלה את רמח"ל באהדה ורעיונותיו לא הפכו לחלק יסודי מתפיסותיה.

[עריכה] תקופת חייו האחרונה

ב-1735, בעת ביקור הרמח"ל בונציה שוב התחוללה המהומה, ועלתה טענה כאילו הוא מתעתד להדפיס כתביו הגנוזים. בסופו של דבר, אולי כדי להשקיט המחלוקת, הוא התוודה על עוונות שעשה, אם כי לא לחלוטין הודה בהאשמות שכנגדו. הכתבים נשרפו או נגנזו, והרמח"ל עבר לאמסטרדם, גזר על עצמו שתיקה בוויכוח עם מאשימיו, שמר על דומיה פומבית בענייני הקבלה וזכה לשלווה.

באמסטרדם כתב את ספרו הנפוץ ביותר, מסילת ישרים.

במסילת ישרים אין העיקר המקוריות, שכן הוא רובו ככולו מתבסס על דברי קודמים לו, אלא הסידור והשיטתיות של הדברים.
בזכות הספר קיבל לגיטימציה היסטורית מהגאון מוילנה. מסופר שהגאון אמר שאילו היה בחיים, היה הולך ברגליו כדי ללמוד ממנו . מאוחר יותר הפך הספר לאבן יסוד של תנועת המוסר.

על "הטיהור" ההיסטורי שניתן לו ניתן ללמוד מהעובדה שבהקדמה להוצאה החדשה של ספרו, הפופולרית מאוד בישיבות החרדיות, מתוארים קורות חייו באריכות, אך אף מילה אינה מסגירה את המחלוקת הגדולה שסערה סביבו (גם מחזותיו אינם מוזכרים).

באמסטרדם כתב גם את "דרך ה'", גם ספר נפוץ למדי. אף שבו הוא עוסק בקבלה, אין "הגרעין הקשה" של תורתו המשיחית מצוי שם

ב-1743 גמר בליבו לעלות לארץ ישראל. הוא הגיע לעכו ושם תקפה אותו ואת משפחתו מגפה קשה וכולם מתו. הוא נקבר בטבריה או בכפר יסיף. בשלושים ושש שנות חייו הספיק לחדש ולכתוב בהספק אדיר. חלק מכתביו אבדו לעד עם שריפת ספריו.

[עריכה] מרעיונותיו בדרך ה'

דרך ה' הפך לספר לימוד ישיבתי בהיר לענייני קבלה ופילוסופיה ועל כן יש לו חשיבות כמתווה השקפת עולם אמונית עכשווית

גוף ונפש:"ואולם להיות הדבר הזה (הבחירה החופשית) נשלם כראוי, גזרה החכמה העליונה שיהיה האדם מורכב משני הפכים, דהיינו מנשמה השכלית וזכה, וגוף ארצי ועכור, שכל אחד מהם יטה בטבע לצדו. דהיינו:הגוף לחומריות והנשמה לשכליות, ותמצא ביניהם מלחמה, באופן שאם תגבר הנשמה, תתעלה היא ותעלה הגוף עימה..."

חטא אדם הראשון והשפעתו:"השתדלותו המצטרך עתה להגיע לשלמות, הנה הוא כפול, כי יצטרך תחלה שישובו האדם והעולם אל המצב שהיו בראשונה קודם החטא, ואחר כך שיתעלו מן המצב ההוא שישובו האדם והעולם אל מצב השלמות שהיה ראוי לאדם שיעלה...
מלבד כל זה גזרה מידת דינו יתברך שלא יוכלו, לא האדם ולא העולם מעתה, הגיע אל השלמות – עודם בצורה שנתקלקלה, דהיינו הצורה שיש להם עכשיו, שבה נתרבה הרע, אלא יצטרך להם בהכרח עבור מעבר ההפסד, דהיינו המיתה לאדם..."

שכר לגויים:"לעולם הבא לא תימצאן אומות זולת ישראל, ולנפש חסידי אומות העולם יינתן מציאות בבחינת נוספת ונספחת על ישראל עצמם ונטפלים להם כלבוש הנטפל לאדם, ובבחינה זו יגיע להם מה שיגיע מן הטוב, ואין בחוקם שישיגו יותר מזה כלל"

אסטרולוגיה:"משפטי ההשפעה הזאת של הכוכבים, גם הם מוגבלים כפי מה שגזרה החכמה העליונה היותו נאות. וקצת מדרכיהם נודעים לפי סדרי המבטים, והוא מה שמשיגים הוברי השמים. אכן לא כל אמיתת סדריה מתגלית בזה..."

[עריכה] יצירתו של הרמח"ל

למרות ההתנגדות הרבה שהייתה לו בימי חייו, השפעתו על התנועות היהודיות השונות מזמנו ועד היום רבה ביותר:

  • תנועת החסידות לא קיבלה רבות משיטתו.
  • ה"מתנגדים" הושפעו ממנו רבות, בעקבות ההערכה הרבה שזכה לה אצל הגר"א.
  • ספרו מסילת ישרים הפך ליסוד המרכזי והבסיסי ביותר בפעילות של תנועת המוסר שהתעוררה באמצע המאה ה-19, והשפיעה על עולם הישיבות כולו עד היום.
  • תנועת ההשכלה אהדה את מחזותיו, וראתה בהם את הפתיחה ליצירה ספרותית חילונית חדשה.
  • הרעיונות הציוניים של הרב קוק התבססו על הקבלה ובראש ובראשונה על תורת הרמח"ל. הקשר הדוק כל כך, עד שסיפרו שהרב קוק הוא גילגול נשמתו של הרמח"ל.

על השפעתו כתב חיים נחמן ביאליק:

"הוא אשר בנה אב לשלושת בתי המדרש הגדולים של הגר"א, של הבעל שם טוב ושל בן מנחם (משה מנדלסון) באדמת מטעו טמונים שורשי ההתפתחות של ספרותנו לכל ראשי נתיבותיה".

[עריכה] יצירתו הספרותית

יש הרואים את רמח"ל כראשון שבין סופרי התחייה. כותב אהרון בן אור:

"במאות ה-16 ו-17 הייתה ספרותנו כולה דתית-רבנית. ורמח"ל היה הסופר העברי הראשון שהכניס אל ספרותנו החדשה תוכן חילוני בכלל ונעימות אהבה וטבע בפרט. שאר הקווים הם:השיבה אל שפת התנ"ך ונושאיו, ההקפדה על חוקי הדקדוק... ההתרפקות על הטבע וההדגשה היתרה של הנעימות הפסטורליות – אלה ניתנו לנו לראשונה ביצירותיו של רמח"ל, ולפיכך יאה לקרוא לו לרמח"ל בשם מבשרה של ספרותנו החדשה"

"מעשה שמשון", יצירתו הראשונה של רמח"ל, עוקבת אחרי דמותו התנ"כית של שמשון ועל מאבקיו ביצרים ובתשוקה שמקרבים אותו אל דלילה.

יצירתו הספרותית החשובה ביותר היא "מגדל עוז" או "תומת ישרים". זו יצירה פסטורלית המתרפקת על הטבע. הרועה איש הטבע "דל הוא ואך שמח" אין הוא מעוניין בכספי העשירים, אשר "ברבות זהבם, ירב אויב בקרבם", ואין הוא משועבד לחוקי המעמדות החברתיים המפריעים למימושה של אהבה:"עלמה אשר תיטב בעיניו שמה, עלמה אשר תיתן לחלקו חשק, בה יעלוז ליבו, כי זה לעומת זה, ומפריד אין. יתעלסו יתענגו לבטח".

המחזה עוסק באהבתם של שלום ושלומית, בת המלך, אשר הוצפנה במגדל, ואל ראשו הגיע שלום. מול האהבה עומדים חורשי המזימות והמקנאים המנסים להתנכל לה. יש שמצאו במחזה נמשל, אף שחובר עוד לפני הפולמוס הגדול: בת המלך היא הקבלה, ושלום הוא אולי הרמח"ל עצמו. המחזה נגנז והוצא לאור רק מאה שנה אחר כך.

במחזה האחרון, "לישרים תהילה", יש דמיון רב ל"מגדל עוז", אך גם שינויים מהותיים. יצירה זו היא נמשל כמעט נטול משל, וחוט העלילה בו קיים במידה זעומה ביותר. זהו סיפור על המאבק בין טוב לרע, וכתיבה ביקורתית על הצלחתו של הרע בחיים החברתיים.

[עריכה] ספריו

הרמח"ל כתב כמאה עשרים ספרים ורוב ספריו עוסקים בקבלה בין ספריו המפורסמים יותר:

  • לשון לימודים- ספר הדן ביחס ללשון כולל בתוכו את ספר ההגיון.
  • ספר הדקדוק- ספר ביאורים והערות בדקדוק עברי נערך על ידי תלמידו, במהדורות החדשות מצורפת מהדורת צילום שלו בדרך תבונות.
  • מעשה שמשון- סיפורו של שמשון ערוך בצורת שיר.
  • מסילת ישרים- ספרו המפורסם ביותר של הרמח"ל. ספר מוסר המבוסס על מאמר במסכת עבודה זרה בדף כ.
  • דרך ה- ספר המדבר על השקפה ויחס האדם לעולם על ידי קיום מצוות.
  • דרך תבונות- ספר הדרכה מובנה בלימוד התלמוד.
  • דעת תבונות- ספר דיונים בקבלה ערוך כדו שיח בן נשמה לשכל ערוך בלשון שאינה קבלית.
  • ספר הכללים- ספר דעת תבונות ערוך כמהלך דברים (ולא כדו שיח) בלשון קבלית.
  • קל"ח פתחי חכמה- ספר יסודות בקבלה ערוך במאה שלושים ושמונה פרקים (בגימטריה קלח) ומכאן שמו. כל פרק פותח ב"התגלות" וממשיך בפירוש והסבר שלה.
  • קנאת ה' צבאות- ספר הסברים בקבלה המסביר את הטעיות בשיטתו של שבתאי צבי.
  • לישרים תהילה- מחזה על כוחות הנפש.
  • דרך חכמה - תכלית לימוד תורה
  • משכני עליון
  • מאמר הגאולה
  • ספר הכללים
  • זוהר תנינא
  • עשרה אורות
  • פנות המרכבה
  • האילן הקדוש
  • מאמר הויכוח
  • פתחי חכמה ודעת
  • בנין עולם
  • סוד ה' ליראיו
  • תקטו תפילות
  • תיקונים חדשים
  • קיצור כוונות

[עריכה] מחזות

  • מעשה שמשון
  • מגדל עוז או תומת ישרים
  • לישרים תהילה

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות