RAID

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

שיטה שבה מאחדים מספר דיסקים קשיחים ליחידה לוגית אחת לצורך שרידות או ביצועים (תלוי בסוג הרייד). קיימות מספר רמות של רייד, שהנפוצות שבהן הן: 0,1 ו- 5.

[עריכה] היסטוריה


נורמן קן אוצ'י מ-IBM, רשם בשנת 1978 פטנט על מערכת שבה ניתן לשחזר מידע לאחר נפילת יחידת אחסון אחת מתוך מערך מסוים (מה שבעתיד יהפוך ל-RAID 5). בשנת 1988 הוגדרו רמות ה-RAID על ידי דוד פטרסון, ג'ארת גיבסון ורנדי כץ.

[עריכה] יישום מערך RAID


ניתן ליישם מערך RAID ברמת החומרה וברמת התוכנה. ברמת התוכנה, המערך מיושם על ידי מערכת ההפעלה - מערכת הקבצים היא האחראית הבלעדית של מערך ה-RAID והכל יתבצע דרכה. מערך מסוג זה גוזל משאביי מעבד הנדרשים לצורכי הקלט\פלט, ואין המעבד זמין ליישומים אחרים. ברמת החומרה, המערך מיושם על ידי בקר (לרוב מגיע ככרטיס הרחבה מסוג PCI) והכל מתבצע דרכו.

[עריכה] סוגי RAID


RAID 0: מערך של שני דיסקים קשיחים לפחות, שבהם כל המידע נכתב שווה בשווה בין שני הדיסקים. כלומר, הדיסקים עובדים בו זמנית על פעולת הכתיבה וכל דיסק כותב חלק מידע אחר מתוך כל המידע שצריך להיכתב. מערך מסוג זה מגביר את ביצועי המערכת, משום שנדרש הרבה פחות זמן על מנת לקרוא/לכתוב מתוך 2 דיסקים בו זמנית מאשר מדיסק אחד. חשוב לציין שרייד 0 לא היה חלק מרמות הרייד בתחילה, משום שהוא לא יוצר שרידות, אלא רק שיפור ביצועים. ניתן ליצור מערך מסוג זה על שני דיסקים בעלי נפח שונה, אבל הרייד ייושם רק עד הנפח של הדיסק הקטן מביניהם.


RAID 1: מערך של שני דיסקים לפחות שבהם כל חלק מהמידע נכתב לשני הדיסקים בו זמנית; כלומר, נוצר גיבוי על דיסק נוסף. מערך מסוג זה מגביר את שרידות המידע משום שכל פיסת מידע כתובה פעמיים - המערך מיושם בעיקר כאשר שרידות המידע חשובה יותר מנפח האחסון הכולל.


RAID 3: מערך של שלושה דיסקים לפחות שבו ישנם שני דיסקים של מידע ודיסק של בדיקה (parity). הבדיקה נכתבת ברמת הבייט; כלומר, המידע ייכתב לדיסק הראשון ולדיסק השני והדיסק השלישי יכיל בייט בדיקה. כמעט ולא נעשה שימוש במערך, מכיוון שעל כל שינוי ברמת הבייט נצרכת כתיבה ושינוי של מידע בדיסק הבדיקה, ולכן זמן רב מבוזבז על קלט\פלט.


RAID 4: מערך של שלושה דיסקים לפחות, שבו קיימים שני דיסקים של מידע ודיסק בדיקה; אך בניגוד לרייד 3, הבדיקה נכתבת ברמת הבלוק.


RAID 5: מערך של שלושה דיסקים לפחות, שבהם המידע וה-Parity מחולקים בין שלושת הדיסקים, וה-Parity נכתב ברמת הבלוק. מכיוון שגם ברייד 3 וגם ברייד 4 כל שינוי של המידע מצריך שינוי מידע על דיסק הבדיקה, נוצר מצב שדיסק הבדיקה מהווה צוואר בקבוק (מעכב את המערכת), לכן ברייד 5 בלוק הבדיקה נכתב בין שלושת הדיסקים - כל פעם בדיסק אחר.