לילית מצויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לילית מצויה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי לילה
משפחה: ינשופיים
סוג: לילית
מין: לילית מצויה
שם מדעי
ויקימינים Strix aluco

לילית מצויה, מין בסוג לילית. הלילית המצויה היא הינשוף השכיח ביותר במרכז אירופה.

הגדל

היא נפוצה ברוב ארצות אירופה, צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) ודרום רוסיה. תפוצתה האסיתית כוללת את צפון מערב הודו, הרי ההימלאיה, דרום סין, קוריאה וטיוואן. בישראל הלילית המצויה הייתה נפוצה עד שנות החמישים בכל החבל הים תיכוני. במהלך השנים הצטמצמה תפוצתה בארץ בשל הרעלות וכיום היא נפוצה בחורשי הגליל העליון ונדירה יותר בכרמל.

הלילית המצויה חיה בזוגות קבועים ולכל זוג נחלה משלו. היא מקננת בנקרות עצים, בנקיקי סלע, במאורות שונות, בעליות גג ובמחסנים.

הלילית המצויה היא עוף דורס בגודל בינוני והיא גדולה וכהה יותר מלילית מדבר (Strix butleri). אורך גופה 37-43 ס"מ ומוטת כנפייה 81-96 ס"מ. היא שוקלת בסביבות 500 גרם. ללילית המצויה ראש גדול ומעוגל וכנפיים מעוגלות. לה טופרים חדים המשמשים אותה לתקוף את המאיימים על הקן שלה או על גוזליה. היא מופיעה בשתי פזות צבע, חום אדמדם וחום אפרפר, עם כל צורות הביניים. עיניה של הלילית שחורות וביכולתה לסובב את ראשה עד 180 מעלות.

הגדל

עיניה של הלילית המצויה נחשבות למפותחות ביותר מבין עיני הינשופים. בכל מילימטר מרובע ברשתית שלה יש כ-56 אלף קנים שרגישים לאור, דבר המאפשר לה לזהות טרף המצוי במרחק כמה מטרים ממנה בעזרת אור של נר המצוי במרחק של מעל ל-500 מטר משם. בתנאים בהם רמת האור נמוכה, יכולת הראייה שלה היא בסביבות פי מאה טובה יותר מיכולתו של האדם.

בעבר זוהתה הלילית כשדת הלילה, כנראה בשל קולה אשר דומה ליללה. לעומת זאת בימי הביניים נחשבה הלילית המצויה כסמל החוכמה. קולה של הלילית הונצח על ידי ויליאם שייקספיר כtu-whit tu-whoo. כיום ידוע שלמעשה הקול מורכב משני קולות: הtu-whoo של הזכר ותגובתה של הנקבה tu-whit. הלילית נזכרת גם במקרא: "...שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ:" (ספר ישעיה פרק ל"ד י"ד).

לילית המדבר, Strix butleri, נחשבה בעבר לתת מין של הלילית המצויה, אך כיום היא מסווגת כמין נפרד.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לילית מצויה