פנצ'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פנצ'ו- הייתה ספינת מעפילים שיצאה ב־18 במאי 1940 מנמל ברטיסלבה, באזור סלובקיה לעבר ארץ ישראל, הספינה נשאה כ- 500 אנשים. מהם 300 אנשי בית"ר, 100 פליטים ועוד 100 אנשים שנאספו בדרך. ספינת פנצ'ו הייתה ספינת גרר ששקלה 279 טון, בת למעלה מ־50 שנה שיצאה משימוש.

בארבעת החודשים הראשונים שטה הספינה על הדנובה, כאשר היא מטלטלת מחוף אל חוף כאשר כל מדינה מרחיקה אותה מתחומה. לאחר זמן מה האוניה נתקעה ללא מזון ודלק, שלבסוף סופק על ידי קהילות יהודיות מבולגריה ויגוסלביה.

ב־21 בספטמבר יצאה האוניה לים השחור במטרה להגיע לארץ ישראל דרך הים התיכון.

ב־9 באוקטובר טבעה האונייה בסמוך לאי בודד בקרבת האי קאמילה ניסי שבים התיכון. נוסעי האוניה ניצלו והתקיימו במשך עשרה ימים על האי הבודד, בו מצאו נקיק מי גשם. הנוסעים הדליקו מדורות וכתבו על סדינים את הסימון SOS במטרה לאותת על מצוקתם. ביום השלישי לשהותם באי הם שלחו בסירת הצלה חמישה נערים על מנת להזעיק עזרה. הנערים לא הצליחו במשימתם אך בכל זאת ניצלו.

לאחר כמה ימים טס מעל שמי האי מטוס איטלקי שגילה את הספינה. לאחר מכן נשלחה אוניה איטלקית מהאי רודוס כדי לחלצם. בתחילה הועברו למחנה אוהלים ברודוס, ורק לאחר שלוש שנים כאשר גברו בנות הברית על איטליה, הם קיבלו אישורים ועלו ארצה.