מבצר כפרלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצר כפרלט. צילום פנורמי של החזית הדרומית
הגדל
מבצר כפרלט. צילום פנורמי של החזית הדרומית

מבצר כפרלרט (ידוע גם כמבצר הבונים) הוא שמו של מבצר קדום מתקופת ימי הביניים הממוקם בתחומי מושב הבונים, שבמישור החוף. המבצר ממוקם על גבעת כורכר נישאה, שלושים מטרים גובהה, הנמצאת כ-800 מטרים ממזרח לקו החוף, כשמונה קילומטר מדרום לעתלית וכחמישה עשר קילומטרים מצפון לעיר קיסריה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמת המבצר

שער הכניסה
הגדל
שער הכניסה

כיום אין בידינו תעודות המעידות על מועד בנייתו של מבצר כפרלט, וקביעת התקופה בה הוקם המבנה נעשית בעיקר בהתבסס על סגנונו האדריכלי. זהו אחד המבצרים הבודדים לשרוד בארץ ישראל כולה אשר מגדליו עגולים ולא רבועים. המגדלים הרבועים, שאפיינו את מרבית המבצרים שנבנו בתקופת ממלכת ירושלים הצלבנית, יובאו על ידי הצלבנים האירופאים מארצות מוצאם, ואילו המגדלים העגולים הינם מהמאפיינים הבולטים של הבניה הערבית בתקופה שקדמה לכיבוש ארץ ישראל על ידי הצלבנים.

הממצאים הארכיאולוגים, כמו גם דמיונו של המבצר למצודות ערביות אחרות, הביאו את החוקרים לכדי הסכמה כי מדובר במצודה אשר נבנתה בתקופת השלטון הערבי בארץ ישראל, ככל הנראה במאה ה-8 או ה-9. כיום ידוע כי בתקופה זו נבנו מספר מצודות לאורך חופי הארץ, אשר נועדו למנוע את פלישתם של הביזנטים אשר ניסו להשיב לידיהם את נחלות אבותיהם שנלקחו בכח הזרוע על ידי הערבים.

לאחר כיבושה של ארץ ישראל בידי הערבים נהרסו מרבית היישובים לאורך מישור החוף, והאזור, שהפך לאזור ביצות נטוש מתושבים, התגלה ע מהרה על ידי הביזנטים כאזור שלול כל הגנה צבאית אשר ניתן לפלוש אליו בקלות יחסית. המבצרים המוסלמים היו המענה הטוב ביותר לו היו מסוגלים הערבים, אשר שליטתם בים הייתה דלה ביותר ואשר לא החזיקו כל צי שהוא, בכלל זה גם צי סוחר. מצודות אלו נבנו באזורים בהם הייתה הגישה אל החוף קלה ואשר היוו נקודות החפה אפשריות לצי הביזנטי המפותח.

היסטוריונים ערבים אשר פעלו בסוף האלף הראשון מציינים בכתבייהם כי הח'ליף עבד אלמלכ החל בבניית עיר בשם כפרלט בקרבת קיסריה. כיום מקובלת ההנחה כי הכוונה לאחוזה המבוצרת אשר בתחומיה נבנה המבצר הנושא את אותו השם גם כיום.

[עריכה] המבצר בתקופת הצלבנים

לאחר כיבוש מישור החוף על ידי הצלבנים בסוף המאה ה-11 נפלה גם כפרלט בידיהם. בתקופת שלטון הערבים היה מישור החוף אזור ספר בעל חשיבות צבאית ואזרחית מועטה בשל ריחוקו ממוקדי האוכלוסייה בערי ההר המרכזי. אולם, לממלכת הצלבנים, אשר קיומה היה תלוי בקשר הימי עם ארצות אירופה, היה האזור בעל חשיבות עליונה הן בשל היותו המוצא לנתיבי הסחר הימיים שקישרו בין המדינות הצלבניות המבודדות לאירופה, והן בשל היותו נתיב תנועה חשוב בין המדינות הצלבניות הצפוניות ובין הבירה ירושלים.

סיבות אלה הביאו את הצלבנים ךבצר את ערי מישור החוף עד למאוד, ומקומו של מבצר כפרלט לא נפקד מרשימת הערים אותן ביצרו הצלבנים. את המבצר כפי שאנו מכירים אותו כיום, אמנם לא בנו הצלבנים, אולם הם שיפצו וחיזקו את המבצר המוסלמי ללא הכר.

קמרון 1
הגדל
קמרון 1

תולדות מבצר כפרלט בתקופת הצלבנים שרויות תחת ערפל היסטורי כבד. ההיסטוריונים בני התקופה ממעטים להזכירו והמידע המצוי כיום אודות מבצר זה מועט ומקוטע, וזאת חרף היותו ממוקם על הדרך הראשית שחצתה את ממלכת ירושלים, ואשר מבצרים אחרים שנבנו לאורכה, דוגמת מבצר דור זכו לפירסום רב.

במעט המידע אשר מצוי בידינו כיום נזכר כפרלט לא כמקום מבוצר אלא דווקא ככפר אזרחי, אשר היה מצוי בנחלתם של נסיכי קיסריה הצלבניים. מחוזי בעלות שנשתמרו ידוע כי המקום נמסר באופן זמני לידי אבירי המסדר ההוספיטלרי בשנת 1213, בתמורה להלוואה אותה העניקו לשליטי קיסריה.

בשנת 1232 מכרו האבירים ההוספיטלרים את המקום לידי האבירים הטמפלרים תמורת 16,000 ביזנטים (סוג המטבע אשר היה נהוג בממלכת ירושלים). לאחר המכירה שוב לא מוזכר המבצר כלל, אולם ידוע כי בשנת 1256 הוא עדיין היה מצוי ברשותם של הטמפלרים.

בשנת 1265 נפל המקום בידי המצביא הממלוכי בייברס, אשר נלחם רבות למיגור הנוכחות הנוצרית בארץ ישראל. משברי מידע הידועים כיום ניתן להסיק כי המבצר ואדמותיו הושבו לתקופה מסוימת לידי הטמפלרים, ככל הנראה בשנת 1283 עת נחתם חוזה בין הצלבנים לממלוכים, חוזה אשר הבטיח בין היתר את שלומו של מבצר עתלית.

בשנת 1291, עם חידוש ההתקפות הממלוכיות על מעוזי הצלבנים נפל גם המבצר בידי המוסלמים ונחרב.

[עריכה] המבצר לאחר תקופת הצלבנים

לאחר הכיבוש הממלוכי השני של האזור נחרב המבצר והיישוב בקרבתו חדל מלהתקיים. במרוצת השנים הוקם במקום כפר ערבי אשר נשא את השם כפר לאם (בערבית: ﮐﻔﺭ ﻻﻢ). הכפר הקטן על שלוש מאות תושביו התקיים במקום עד לפרוץ מלחמת העצמאות. ב16 ביולי 1948, במסגת מבצע כיבוש הכפרים הערביים בחוף הכרמל, תקפו האוניות "חנה סנש" ו"התקווה" את הכפר, והוא נכבש כעבור זמן קצר לאחר שמרבית תושביו נטשו את המקום.

בשנת 1949 הוקם במקום מושב הבונים ובתחומו נמצא המבצר כיום. המבצר פתוח למבקרים ללא תשלום, אולם המקום אינו נמצא תחת תחזוקה שוטפת והגישה אליו אינה מוסדרת.

[עריכה] מבנה המבצר

תרשים סכמטי של המבצר כיום
הגדל
תרשים סכמטי של המבצר כיום

מבצר כפרלט הוא מבצר מסוג "קסטרום": מצודה מלבנית אשר בארבעת פינותיה נבנו מגדלי שמירה בולטים. ממדיו של המבצר 50X58 מטרים, והוא בנוי אבן כורכר מקומית. בתוך המבצר נבנו קמרונות מקושתים, רובם נבנו במפלס נמוך ממפלס הקרקע שמחוץ לחומת המבצר ועל כן נדמים כמרתפים. גובה חומות המבצר הוא כחמישה מטרים, ולאורכן נבנו תומכות חיצוניות.

המבצר היה בעל כניסה אחת, אשר נמצאה בחומה הדרומית. משני צידיו של שער הכניסה הוקמו מגדלים עגולים, דומים בממדיהם לאלו שבפינות המבצר. תוכנית הבנייה של המבצר מזכירה מאוד את תוכניתו של מבצר אשדוד ים, הן בממדים והן בסידור הפנימי ובסידור המגדלים בפינות החומות.

בתחומי המבצר נערכו חפירות ארכיאולוגיות מצומצמות ביותר, ועל כן המידע אודות פנים המבצר הינו מועט.

צילום פנורמי (110°~) של המבצר כפי שנראה ממרומי המגדל הדרום מזרחי
הגדל
צילום פנורמי (110°~) של המבצר כפי שנראה ממרומי המגדל הדרום מזרחי