עליית אעלה בתמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עליית אעלה בתמר הוא שמה של עלייה המונית שנעשתה על ידי יהודים מתימן אשר עלו ארצה בשנת 1882-1881 או תרמ"ב בלוח היהודי.

תוכן עניינים

[עריכה] גורמי ההגירה

  1. תימן נשלטה באותה תקופה על-ידי האימפריה העותמאנית, אימפריה זו כפתה על היהודים בתימן לנקות ביובים ולטחון קמח עבור הממשל ללא כל תמורה; שלטון זה איסלם יהודים יתומים בכוח; כמו כן בוטלה הסמכות של בתי הדין היהודים בנושאי ירושות וממון; באותה תקופה פגעה בצורת קשה בעיר צנעא.
  2. יהודי תימן האדוקים ראו בשנת תרמ"ב (1881) את שנת הגאולה, הם הושפעו מהפסוק בשיר השירים ז,ט: "אמרתי אעלה בתמר אׁחזה בסנסניו" ("בתמר" זו תרמ"ב בשיכול אותיות).
  3. מפעלו של הברון רוטשילד והצלחתו בקרב מושבות העלייה הראשונה משך את יהודי תימן להגיע לארץ.

[עריכה] מאפייני המהגרים

עולי תימן היו אדוקים מאוד בדתם. הם היו רגילים לעבודה פיזית ולא הסתמכו על תרומות השד"רים מחו"ל. מספרם היה מועט יחסית, רק 2500 איש, אך בסופו של דבר היוו מחצית מהעולים בעליה זו כיוון שכל העלייה מתימן נשארה בארץ בעוד שמרבית העולים ממזרח אירופה עזבו את הארץ.

[עריכה] קשיי העולים

קשיי העולים החלו כבר בדרכם לארץ. במסעם הם הגיעו עד לבומביי שבהודו ולבצרה שבעירק, ומשם לאלכסנדריה שבמצרים בדרך ליפו.

לאחר עלייתם לארץ, סבלו עולי תימן במשך השנים משני קשיים עיקריים - דיור ופרנסה:
חלק מעולי תימן הגיעו לירושלים אבל העדה הספרדית שם לא סייעה להם כנדרש מפני שגם לעדה הספרדית היה קשה מבחינה כלכלית. היו גם כאלה מתושבי ירושלים שפקפקו ביהדותם של עולים אלו. יהודי תימן נתקלו שם גם בבעיית דיור (בעיה שהייתה קיימת בירושלים לגבי רוב היהודים שם). הם נאצלו לגור במערות סביב ירושלים ובפחונים, בסביבות כפר השילוח. מי שסייע להם במיוחד היה איש היישוב הישן החסידי, ר' ישראל דב פרומקין, עורך העיתון 'החבצלת' שארגן קרן 'להצלת נדחי ישראל' על מנת לסייע להם להקים משכני קבע.

חלק אחר מיהודי תימן השתקע ביפו; אמנם גם חלק זה סבל מבעיית דיור וממחסור בפרנסה, אבל הם הצליחו לעתים למצוא פרנסה בחקלאות במושבות יהודה והשרון. העולים מתימן לא בחלו באף עבודה פיזית: הם עסקו בענף הבניין, בחקלאות, בצורפות ועוד.

הקשיים שהיו לעולי תימן יחד עם ניכור מצד האשכנזים גרמו ליהודי תימן להסתגר בתוך עצמם ולעשות למען קהילתם בלבד. דבר זה בא לידי ביטוי בשכונות שהתבססו על טהרת יהודי תימן, יישובים שהוקמו ליהודים תימנים בלבד כגון כפר מרמורק, מוסדות חינוך לעולי תימן בלבד, קופות צדקה של יהודי תימן ועוד.

[עריכה] ראו גם