ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים (ביוגרפיות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


תכליתו הפשוטה של מדריך לעיצוב דפים זה היא לשוות לדברים מראה דומה — זהו מדריך סגנון. הכללים הבאים אינם מתיימרים להיות המילה האחרונה. הרבה פעמים, יש כמה דרכים וכולן טובות באותה מידה, אבל אם הכל עושים זאת באותה דרך, ויקיפדיה תהייה קלה יותר לקריאה ולשימוש, שלא לדבר על קלה יותר לכתיבה ולעריכה.

לכותבים חדשים נזכיר שכתיבה בהירה, אינפורמטיבית ובלתי-מוטה חשובה יותר מהעיצוב. איננו מצפים או דורשים מכותבים למלא אף אחד מהכללים האלה. הכיף בעריכה בוויקי הוא שלא נדרשת שלמות. ויקיפדים משכתבים יסתמכו על כללים אלה כשינכשו את דפי הוויקיפדיה, ובהדרגה הדפים יותאמו למדריך זה.

תוכן עניינים

[עריכה] פסקת הפתיחה

מאמרים ביוגרפיים צריכים להתחיל בשם ותאריכים. תאריכים מלאים עדיפים על שנים בלבד, אך בכל מקרה הם תמיד צריכים להיות קישורים. לאנשים שאינם עוד בין החיים, השתמשו בסימן מינוס רגיל בין תאריך הלידה לתאריך הפטירה (כתבו קודם את תאריך הלידה, כך שיופיע בעברית מימין לתאריך הפטירה; ראו הנחיות לכתיבת מספרים בעברית):

  • לאה גולדברג (1911 - 1970)
    • '''לאה גולדברג''' ([[1911]] - [[1970]])
  • אגאתה כריסטי (15 בספטמבר 1890 - 12 בינואר 1976)
    • '''אגאתה כריסטי''' ([[15 בספטמבר]] [[1890]] - [[12 בינואר]] [[1976]])

למי שעודם בחיים, יותר ברור ופחות מקאברי להשתמש במילה "נולד" או "נולדה" מאשר להשאיר מקום פנוי שרק מחכה לתאריך פטירה:

  • יהודה אטלס (נולד ב-1937)
    • '''יהודה אטלס''' (נולד ב-[[1937]])
  • יהונתן גפן (נולד ב-22 בפברואר 1947)
    • '''יהונתן גפן''' (נולד ב-[[22 בפברואר]] [[1947]])

[עריכה] פסבדונימים

לאנשים שמוכרים יותר על פי הפסבדונים שלהם, השם האמיתי צריך בדרך כלל להופיע ראשון במאמר, כשהפסבדונים מופיע קרוב אחריו. נהגו כך אפילו אם כותרת המאמר עצמו היא הפסבדונים:

  • שלום רבינוביץ' (1859 - 1916), מוכר יותר בשם העט שלום עליכם
  • '''שלום רבינוביץ' ''' ([[1859]] - [[1916]]), מוכר יותר ב[[שם עט|שם העט]] '''שלום עליכם'''

לחילופין, השם האמיתי יכול להיות קרוב לפסבדונים:

  • ע. הלל, שנולד כהלל עומר (1926 - 1990), היה משורר וסופר ישראלי ידוע.
    • '''ע. הלל''', שנולד כ'''הלל עומר''' ([[1926]] - [[1990]]), היה [[משורר]] ו[[סופר]] [[ישראל|ישראלי]] ידוע.

[עריכה] שם הערך

ראו דיון נרחב בויקיפדיה:איך לתת שם למאמר

[עריכה] תארי כבוד

תארי כבוד צריכים להופיע בגוף המאמר היכן שצריך, אך לא להיכלל בכותרת הערך. לדוגמא:

סר משה מונטיפיורי
הרב בן ציון עוזיאל

יוצאים מכלל זה מקרים שבהם התארים או כינויי הכבוד הפכו לשמות ידועים, כגון ג'ינגיס חאן ורבי עקיבא.

[עריכה] שליטים היסטוריים

אנשים ששלטו (כדוגמת מלכים) יזכו לשתי מערכות תאריכים; כמו כן, שמותיהם האמיתיים שונים בדרך כלל משמותיהם כשליטים. ראו את הערך על האפיפיור פיוס השלישי (באנגלית) כהצעה ראשונית איך להציג את זה בצורה נקיה בפתיחת מאמר (היתרון הוא שהחלק הראשון זהה לחלק הראשון של לא-שליטים).

[עריכה] שמות מהמזרח הרחוק

אין כרגע תקן בנוגע לסדר בשמות יפניים או בשפות אחרות שבהן נהוג ששם המשפחה קודם לשם הפרטי. אפשר לדון בכך בדף השיחה.

[עריכה] איזכורים נוספים של שמות

לאחר האזכור הראשון של כל שם, מותר להתייחס לאדם באמצעות שם המשפחה בלבד. לדוגמא:

דבורה כהן הייתה סופרת במאה ה-15. היא עברה לאלכסנדריה, שם פגשה את בלה לוי. כהן סיפרה כי למדה הרבה מלוי.

[עריכה] סגנון

ניקח למשל את המשפט הבא, המופיע בתחילת הערך הדמיוני "לודביג התשיעי, מלך רוריטניה":

"לאחר כישלון הסרבים בקרב באריץ' בו נהרג ריכארד השמיני, הפך לודביג בן ה-15 לטוען העיקרי לכתר רוריטניה מטעם בית רופרכט". הערך ממשיך, ומפרט את דרכו של לודביג אל הכתר, אך אנו נותרים עם התהיות הבאות:

מה הקשר בין הסרבים לרוריטנים, שהרי רוריטניה מצויה מרחק ורסטאות רבות מסרביה? מדוע ריכארד השמיני נלחם לטובת הסרבים? מהו שמנע מלודביג את קבלת הכתר כבר בשלב זה? מדוע הוא "טוען לכתר"? מיהם, לעזאזל, בית רופרכט? מתי קרה כל האירוע הזה?

כמו שסיפר לנו ג'ימבו וילס בהרצאתו באונ' תל אביב, מי שכתב את הערך על לודביג התשיעי בוויקי האנגלית היה כמובן פרופסור למתימטיקה שהתחביב שלו הוא תולדות רוריטניה בימי הביניים, וסבור שכל העולם בקיא במזימות ובקשרים שבין בית רופרכט ובית גריפנצהולרן, ושקרב באריץ' הינו מושג כה נפוץ עד שהפופולריות שלו שניה רק לזו של בריטני ספירס, לכן הוא רואה פחיתות כבוד בהסבר מושגים כה בסיסיים, מה גם שמי שיקרא את הערך שכתב "בית רופרכט ובית גריפנצהולרן" מייד יוכל לעמוד על הדברים לאשורם. כבמקרים רבים בוויקיפדיות אחרות, (אצלנו, כמובן, זה לא יכול לקרות) הוא הצליח להטיל אימה על חברינו האנגלים כך שאיש אינו נוגע בערכים שלו, והם נותרים סתומים כשהיו.

כותב או מתרגם טוב של ערך זה יקרא את ערכי המלכים שקדמו ללודביג התשיעי וערכי המלכים שאחריו, יקרא קצת על ההיסטוריה של רוריטניה בתקופה, ורק אז ייגש לתרגום הערך, רצוי כשהוא מצוייד במקור נוסף, לשם אימות והבהרת העובדות. בכל פעם שהעורך נתקל במושג או בשם שאינו נהיר לו, יבהיר אותו קודם לעצמו, ואחר כך לקורא. ערך המכיל, לפני פירוט מעשיה הנשגבים של האישיות הרמה, פיסקה על "רקע היסטורי" שתבהיר את מושגי היסוד ותיתן רקע מסויים לקורא בדבר התקופה, הדמויות העיקריות שפעלו בה, והקונפליקטים שעמדו בפניהם, יהיה ערך טוב בהרבה מתרגום (ויהא זה המדוייק ביותר) מהוויקי האנגלית.

[עריכה] הנקודה היהודית

לאישים רבים "נקודה יהודית" אשר משום מה בוויקי האנגלית מתעלמים ממנה. נסו לגלות אותה ולהאיר את עינינו אנו, כך ראוי בוויקי העברית (שרוב קוראיה הינם יהודים).

[עריכה] מי ראוי לערך בוויקיפדיה

בספרו "האינטלקטואל, האמת והכוח", מספר שלמה זנד:

ב-1996 יצא לאור בצרפת המילון הראשון בעולם על אינטלקטואלים. היה זה ספר בן 1,262 עמודים שיוחד אך ורק לאינטלקטואלים שפעלו בזירה הצרפתית במאה העשרים. היות ורבים מהשמות המוזכרים בספר הם של אישים חיים, אלה שנשכחו ולא הוזכרו בפנתאון ה"ספרותי-מדעי" נעלבו קשות.

מצבם של אלה שהם או מעריציהם רוצים להנציחם בוויקיפדיה העברית נוח יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן ראויות להיכלל בוויקיפדיה נמחקות במהרה.

[עריכה] אוטוביוגרפיה

ערך מורחב – ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה

ככלל כתיבת אוטוביוגרפיה בוויקיפדיה היא מתכון לצרות. לרוב הערך עולה להצבעת מחיקה עקב הפרה בסבירות גבוהה מאוד של נקודת המבט הנייטרלית של ויקיפדיה. אם אתם חושבים שבכל זאת מגיע לכם ערך, כיתבו אותו ואחר כך הכניסו אותו לויקיפדיה: ביקורת עמיתים.

[עריכה] ראו גם

שפות אחרות