צבא גאורגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| צבא גאורגיה | |
|---|---|
דגל צבא גאורגיה |
|
| מספר החיילים | |
| גיל הגיוס | עבור גיוס החובה וההתנדבות: גיל 18 תקופה השירות: 18 חודשים (2004) |
| כח אדם זמין | גברים בגיל 15–49: 1,038,736 (2005 אומדן) |
| כשירים לשירות צבאי | גברים בגיל 15–49: 827,281 (2005 אומדן) |
| מספר מגוייסים שנתי | גברים: 38,857 (2005 אומדן) |
| חיילים ביחידות פעילות | 40,000 (2005 אומדן) |
| מספר חיילי המילואים | 250,000 (2002 אומדן) |
| תקציב הצבא | |
| סכום | 341 מיליון דולר ($) (2000) |
| אחוז מהתמ"ג | 4.7% (2000) |
הכוחות המזויינים של גאורגיה (בגאורגית: საქართველოს შეიარაღებული ძალები) כוללות 17,500 יחידות, מתוכם 10,400 מגוייסים. החילות הצבאיים כוללים את כוחות היבשה (כולל המשמר הלאומי), כוחות חיל האוויר וכוחות הגנה מפני חיל האוויר, כחות חיל הים, וכוחות פנימיים.
ב-23 במרץ, 1994, הייתה גאורגיה אחת מהמדינות הראשונות מבין המדינות שהיו חברות בברית המועצות, שהצטרפה לפרוייקט של נאטו שנקרא שותפות לשלום (PfP). מבין החברות גאורגיה הייתה המדינה הראשונה שיכלה לקחת על עצמה ולחתום על המסמך המיוחד (מאי 2004) וב-29 באוקטובר 2004 המועצה הצפון אטלנטית (הגוף הפוליטית הבכירה ביותר של נאטו) אישרה תוכנית פעולה אינדיווידואלית של השותפות (IPAP) עבור גאורגיה. על פי תוכנית הפעולה.
ארצות הברית תמכה ברכבת הגאורגית ותוכנית ההצטיידות (GTEP) של גאורגיה, ושוגרה באפריל 2002. למרות שהתוכנית הסתיימה באופן רישמי ב-2004, גאורגיה המשיכה להנות מהעזרה הצבאית הקריטית מנאטו, במיוחד מארצות הברית ותורכיה. הממשלה הגאורגית הצהירה על רפורמה של הכוחות המזויינים של גאורגיה במטרה להתאים לסטנדרטים של נאטו. הממשלה תכננה להקטין את גודל הכחות המזויינים אבל בפועל הגדילה אותם, בהגדילה את כמות החיילים המקצועיים, לכדי שני שליש מכלל כוח האדם. לגאורגיה יש כוחות שמירה על השקט משלה בקוסובו, ומשתתפת במלחמה כנגד הטרור בעירק ובאפגניסטן.
תוכן עניינים |
[עריכה] הצבא הרוסי בגאורגיה
נוכחות הצבא הרוסי מהווה אתגר מרכזי להנהגה הגאורגית. תוך כדי הפרה של הבטחה שניתנה בשנת 1999 באיסטנבול בועידת האירגון לאבטחת שיתוף פעולה באירופה (OSCE), רוסיה ממשיכה לשמר את הבסיסים הסובייטים מהעידן הסובייטי, הבסיס בבתומי, ובאחלציחה. זה מהווה וממשיך להוות מקור למתיחות גדולה עם גאורגיה, שמאיימת לחסום את הגישה לבסיסים. השיחות לגבי הנסיגה הרוסית עדיין נמשכות. אף על פי כן, מסוף שנת 2005, בפרק זמן העולה על 18 חודשים, חלק גדול מהכלי הנשק הכבדים, הועברו מהבסיסים הגאורגים לבסיס 102 הרוסי בגויומרי, ארמניה.
כוחות שמירה על השקט של מדינות חבר העמים - יחידות רוסיות, התפרסו במחוז אבחזיה של גאורגיה, יחד עם קבוצת משקיפים צבאיים של האו"ם, כמו כן גדודים של כוחות שמירה על השקט רוסיות התפרסו גם בדרום אוסטיה.
לרפובליקות המנותקות של אבחזיה ודרום אוסטיה, יש כוחות מזויינים משל עצמן. מספרם המדויק של כוחות אלה אינו ידוע.
[עריכה] חילות הצבא הגאורגי
[עריכה] חיל היבשה
חיל היבשה הגאורגי (על פי הערכת ה-CIA), מנה בשנת 2002 8,620 יחידות המפעילות בין היתר 90 טנקים. בכלל זה נכללים גם חיילי המשמר הלאומי שמונים 1,578 יחידות.
[עריכה] חיל הים הגאורגי
חיל הים הגאורגי (על פי הערכת ה-CIA), מנה בשנת 2002 1,830 יחידות המפעילות 11 כלי שיט.
[עריכה] חיל האוויר הגאורגי
חיל האוויר הגאורגי (על פי הערכת ה-CIA), מנה בשנת 2002 1,250 יחידות המפעילות שבעה מטוסי קרב ושלושה מסוקי קרב.
[עריכה] יחידות נוספות
המשמר הלאומי ששיך לחיל היבשה, משמר הגבול הגאורגי ויחידות חוץ-צבאיות המונות 11,700 יחידות.

