בנימין מזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בנימין מזר (מֵיזלר) (28 ביוני 1906 - 9 בספטמבר 1995), ארכאולוג וחוקר יהדות ונחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

נולד בצ'ישנוביץ' שבפולין, למד באוניברסיטאות ברלין וגיסן שבגרמניה. בגיל 23 עלה לארץ ישראל.

מזר הוזמן על ידי אלכסנדר זייד לבחון קיר בנוי מאבני גזית שנחשף בעת שזייד בנה צריף למשפחתו בגבעות שייח' אברק, שקיבלו את השם גבעת בית שערים, על שם העיר הקדומה ששכנה שם מתקופת הברזל. מזר ניהל את עונות החפירות הארכיאולוגיות הראשונות על גבעת בית-שערים בימי המאורעות (1936 - 1940).

בשנת 1943 הצטרף לאוניברסיטה העברית, בה כיהן בין השנים 1951-1977 כפרופסור להיסטוריה של תקופת המקרא. ב-1952 מונה לרקטור האוניברסיטה, ובין השנים 1953-1961 כיהן כנשיאה.

בשנת 1968 הוענק למזר פרס ישראל במדעי היהדות.

בשנים 1968 - 1978 עמד בראש החפירות שהתבצעו בעופל שמדרום להר הבית.

מזר היה גם מזכיר החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.

[עריכה] מספריו

  • אטלס לתקופת התנ"ך, הוצאת גרפית, תל אביב, 1979.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לויקיפדיה ולהרחיב אותו.
שפות אחרות