פידליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פידליו (או "האהבה בחיק הנישואין")
מלחין לודוויג ואן בטהובן
ליברטיסט יוזף זונלייטנר
סוגה
מספר מערכות 2
שפה גרמנית
שנה 1805
מקום התרחשות העלילה סביבת העיר סוויליה, ספרד
זמן התרחשות העלילה סוף המאה ה-18
תפקידים

דון פרננדו: Don Fernando, באס-בריטון; שר המדינה.
דון פיצארו: Don Pizarro, בריטון; מושל הכלא הממלכתי.
פלורסטן: Florestan, טנור; אסיר.
לאונורה: Leonore, סופרן; אשתו, מתחזה לעלם בשם פידליו: Fidelio.
רוקו: Rocco, באס; סוהר ראשי.
מרצלינה: Marzelline, סופרן; בתו.
יאקינו: Jacquino, טנור; נושא מפתחות הכלא.

האופרה פידליו היא האופרה היחידה שנכתבה על ידי בטהובן, ובתחילה כללה 3 מערכות. היא עלתה בראשונה ב-28 בנובמבר, 1805, וירדה כעבור 3 הצגות בלבד עקב כניסתו של הצבא הצרפתי לוינה. כעבור שנה האופרה נערכה מחדש בידי בטהובן וצומצמה ל-2 מערכות, אך הורדה מן הבמה שוב כעבור 2 הצגות. ב-1814 הועלתה שוב, אך גם הפעם לא כבשה את לב הקהל וירדה לאחר 22 הצגות.

הצגת הבכורה של האופרה התרחשה בתיאטרון הקיסרי המלכותי אן דר ויין בוינה בהשתתפות: אנה מילדר בתפקיד לאונורה, לואיזה מילר בתפקיד מרצלינה, פרידריך דמר בתפקיד פלורסטן, סבסטיאן מאייר בתפקיד פיצארו, ויינקוף בתפקיד דון פרננדו ורותה בתפקיד רוקו.

תוכן עניינים

[עריכה] עלילת האופרה

האופרה מספרת את על לאונורה, אשת פלורסטן, אשר מנסה לעזור לו להימלט מן הכלא בו נכלא על ידי אויבו, פיצארו. לשם כך היא מתחזה לעלם בשם פידליו במטרה להתקבל לעבודה בכלא.

[עריכה] מערכה ראשונה

[עריכה] תמונה ראשונה:חדר בביתו של רוקו

האופרה נפתחת בביתו של רוקו, הסוהר הראשי. יאניקו, נושא מפתחות הכלא, מציע למרצלינה, בת הסוהר, נישואין, אך היא מסרבת. רוקו ופידליו, הלא הוא לאונורה בתחפושת, נכנסים לחדר ויאניקו נאלץ להפסיק בחיזוריו העקשניים אחר מרצלינה. פידליו מבקש מרוקו רשות לטפל באסירים כולם, ורוקו, שמחבב אותו, מסכים, אך מידע אותו כי יש אסיר בכלא שבו הוא אינו יכול לטפל, ששוכן במגדל בתא מבודד. לדברי של רוקו, מאחר שעל פי הוראת המושל כמעט ואין מאכילים את אותו אסיר, אין צורך לדאוג כי הוא לא יאריך ימים. לאונורה מבינה שמדובר בבעלה, פלורסטן.

[עריכה] תמונה שניה: בחצר בית הסוהר

שר המדינה, דון פרננדו, עומד לבקר בכלא, ופיצארו, מנהל הכלא, מחליט להוציא להורג את פלורסטן, כדי שלא יתגלה על ידי השר. הוא דורש מרוקו לחפור קבר. לאונורה חשה בסכנה ומשכנעת את רוקו, בתחפושתה כפידליו, להוציא את האסירים לחצר כדי שיוכלו להנות מאור השמש, אך פלורסטן אינו נמנה עמם. רוקו מבטיח לה שיקח אותה לראות את האסיר.

[עריכה] מערכה שניה

[עריכה] תמונה ראשונה: במגדל השמירה

רוקו ולאונורה נכנסים לתאו של פלורסטן כדי לחפור את הקבר ופלורסטן מתחנן למעט מים ואוקו מרשה ללאונורה להשקותו. לאונורה נבהלת ממראהו של בעלה אך שומרת על קור רוחה, מאחר והשעה מוקדמת מכדי לגלות את זהותה.

פיצארו נכנס לתאו של פלורסטן כדי להרוג אותו מיד בפגיונו, משום שרוקו אינו מסכים להרוג אותו בעצמו. לאונורה מנסה למנוע את הרצח ובאותו רגע נשמע קול החצוצרה המקבל את פניו של שר המדינה. פיצארו עולה כדי לקבל את פניו.

[עריכה] תמונה שניה: ברחבת בית הכלא

פלורסטן מתברר כידידו של דון פרננדו, שחשב אותו למת, והוא משחרר את פלורסטן מן הכלא. פיצארו מובל למעצר במקומו. כשמרצלינה מגלה כי פידליו הוא בעצם אישה, היא מסכימה להנשא ליאקינו.