קרב דיין ביין פו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קרב דיין ביין פו | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||
| הצדדים הלוחמים | |||||||||||
| צרפת | וייטנאם | ||||||||||
| מפקדים | |||||||||||
| הקולונל כריסטיאן דה קאסטרי | הגנרל וו-נגוין גיאפ | ||||||||||
| כוחות | |||||||||||
| 13,000 | 49,000 לוחמים, 15,000 תומכי לחימה | ||||||||||
| אבדות | |||||||||||
| 2,293 הרוגים 5,193 פצועים 11,800 שבויים |
7,900 הרוגים 15,000 פצועים |
||||||||||
קרב דיין ביין פו הוא קרב שנערך במהלך שנת 1953, בין צבאות צרפת שהיו בוייטנאם לבין צבאות הקומוניסטים. המלחמה הייתה בצלה הממשמש ובא של ועידת ז'נבה ב-1954, ולצרפתים היא נראתה אבודה מראש. מאידך, החליט מפקד הכוחות הצרפתיים בוייטנאם, גנרל נוואר, על הוצאת הכוחות הצרפתיים אל השטח הפתוח, והכל על מנת לאלץ את הכוחות הקומוניסטיים לצאת נגדו למלחמה גלויה.
האזור אשר נבחר היה מקום שכוח אל בשם דיין ביין פו, אשר נמצא כ-300 קילומטרים מערבית להאנוי. המקום עצמו, אשר נמצא קרוב ביותר לגבול לאוס, הינו מתחם המצוי בתוך עמק כאשר הרים נישאים מסביבו.
במהלך חודש נובמבר 1953, הוצנחו במתחם אשר אורכו כ-11 קילומטרים קרוב ל-10,000 חיילים צרפתים אשר חלקם השתייכו ללגיון הזרים, בעוד שבהאנוי נשארו עוד כ-5,000 חיילים בתור עתודה לשיגור מיידי אשר לאחר מכן חלקם הוצנחו בזמן הקרבות.
בתחילה, כאשר עדיין לא החלו הקרבות, הכשירו הצרפתים שדות תעופה (שכן כל הבאת ההספקה הייתה תלויה בהיטס מהאויר) וכן הכשירו טבעות מוצבים אשר היו אמורים להגן זה על זה הן על ידי סיוע של חיל רגלים והן על ידי טיווח באמצעות אחד מ-24 התותחים האמריקאיים בני 105 המילימטרים אשר היו מצויים במקום.
לדאבונו הרב של גנרל נוואר, הרי שמודיעין לקוי מצד הצרפתים הצביע על כך כי אלו התותחים הגדולים ביותר באזור. הצרפתים אף לא העלו בדעתם כי ניתן להציב ארטילריה כלשהיא על ההרים הסובבים את דיין ביין פו, שהיו מכוסים צמחיית ג'ונגל עבותה ובלתי חדירה.
אף על פי כן, ובמאמץ על-אנושי מצד הוייטנאמים בפיקודו של גנרל גיאפ, הובאו 48 תותחים סיניים בני 105 מילימטרים וכן לפחות עוד כ-150 כלי ארטילריה קטנים יותר והוצבו בהרים כאשר הם מטווחים בכינון ישיר ישירות על המוצבים, עמדת הפיקוד וכן שדות התעופה.
במהלך חודש מרץ שנת 1954, כאשר הוייטנאמים סיימו את הכנותיהם לקראת הקרב הממשמש לבוא, וכאשר אף הם היו לחוצים בזמן עקב ועידת ז'נבה, אשר כל אחד מהצדדים רצה להגיע אליה מתוך עמדת עליונות, החלו הם בהפגזה כבדה. הפגזה זו הוציאה כבר בתחילתה את שדות התעופה מכלל שימוש והפכה את החיילים בדיין ביין פו למנותקים מהעולם החיצון ותלויים באספקה מוצנחת בלבד.
בהמשך ועל אף לחימה נואשת מצד הצרפתים, נכבשו כל המוצבים עד האחרון ובתאריך 8 במאי 1954, נכנע המתחם לאחר שנהרגו לפחות כ-4,000 חיילים צרפתיים. כ-8,000 החיילים הנותרים הוצאו מהמקום לצורך שבייתם, שם שהו למעלה משלושה חודשים כאשר מחציתם מצאו שם את מותם נוכח התנאים הגרועים ומצבם האיום בלאו הכי. דיין ביין פו היוותה את נקודת הסיום במלחמת צרפת בוייטנאם וסיימה שלטון זה אשר נמשך מאז שנת 1858. בועידת ז'נבה הוסכם על ידי הצדדים, כי הצרפתים יצאו מוייטנאם עד לשנת 1956 ואכן, כפי שהבטיח ראש ממשלת צרפת פייר מנדס פרנס, כך קרה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בוקר טוב, וייטנאם - מאמר של אורי דרומי באתר הארץ במלאת 50 שנה לקרב

