בנקאות איסלאמית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנקאות איסלאמית היא בנקאות המבוססת על עקרונות השריעה (ההלכה האיסלאמית). השריעה, בדומה להלכה היהודית, מצביעה על ההתנהגות הרצויה לאדם בכל תחומי חייו: כלכלה, אישות, פוליטיקה וכו'.
[עריכה] העקרונות העיקריים של הבנקאות האיסלאמית:
- יש איסור על גביית ריבית. פתרון מעשי הוא שהלווה והמלווה הם שותפים ומתחלקים בסיכון בכל השקעה, בדומה להיתר עסקה הנהוג ביהדות).
- תורים נפרדים לנשים ולגברים בסניפי הבנקים או בנקים נפרדים לשני המינים
- איסור השקעה בנכסים שמטרתם אלכוהול או הימורים
- תרומה לעניים ("אלזכאה") בגובה 2.5% מההכנסה הפרטית.
הערכות שונות גורסות כי הבנקאות האיסלאמית מגלגלת מדי שנה כ- 300 מיליארד דולר ברחבי העולם. הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הגלום בה מושך גם את הבנקאות המערבית להתאים את עצמה לבנקאות האיסלאמית תוך התאמה למאפייניה הייחודיים. כך לדוגמה, הקים דויטשה בנק, הבנק הגרמני הגדול ביותר, קרן השקעות בסך 2 מיליארד דולר המבוססת על עקרונות הבנקאות האיסלאמית. גם בנקים בינלאומיים גדולים אחרים עשו זאת: סיטיבנק, HSBC ו- UBS. בשווייץ נפתח בנק איסלאמי בשם "פייסל פייננס" המאפשר גם ללא מוסלמים להשתמש בשירותיו.
לבנקאות האיסלאמית השפעה רבה גם על הפוליטיקה. במצרים, לדוגמה, ניסה הנשיא חוסני מובארק לקדם הצעת חוק אשר תסייע לזוגות צעירים בקבלת משכנתאות נוחות. ואולם בהצעת החוק היה גם סעיף שממנו השתמע כי במידה ולא יעמדו הלווים בהחזר התשלמים ניתן יהיה לסלקם מהדירה. השייח' מחמד סיד טנטאווי, העומד בראש "אל אזהר", ממוסדות הדת החשובים במצרים, פסק כי החוק נוגד את האיסלאם הואיל והוא מאפשר סילוק אנשים מדירתם וכן משתמע מהחוק שמהלווה תיגבה ריבית. הצעת החוק שונתה מספר פעמים ולבסוף הוגשה כשהיא שונה לחלוטין מזו המקורית ולא ממש מסייעת לזוגות הצעירים במדינה.

