חומר נפץ פלסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חומר נפץ פלסטי הוא סוג של חומר נפץ שניתן לעצב את צורתו בקלות. מרקמו של חומר נפץ פלסטי בצקי ודומה מאוד למרקם של פלסטלינה, בעקבות כך ניתן לעבדו בקלות, להכניסו לתוך תאי קיבול, לחתוך אותו ולעצבו בצורה מתאימה כך שהאפקטיביות של חומר הנפץ תהיה מקסימלית.

אחד מן חומרי הנפץ הפלסטיים הראשונים היה נובל 808 אותו פיתחו הכוחות הבריטיים לפני מלחמת העולם השנייה והשתמשו בו בראשי נפץ של טילים נגד טנקים. לקראת סוף המלחמה ואחריה התפתחו חומרי נפץ פלסטיים חדשים המתבססים על חומר הנפץ RDX הראשון נקרא - C ולאחריו בא C2 ולאחריו C3 לאחר מכן התגלה כי הגירסה האחרונה של חומרי הנפץ, C3 נהפכת לקשה ושבירה בימים קרים מאוד, ולכן פיתחו את הגירסה האחרונה מסוג זה של חומרי נפץ פלסטיים הנקראת C4 שבה שינו את המאגדים הפלסטיים שיהיו עמידים לטמפרטורות נמוכות, בחומר נפץ זה משתמשים עד היום.

בשנות השישים הומצא על ידי סטניסלב ברברה הסמטקס (Smetex) תערובת של RDX שכבר הוזכר ושל PETN בתוספת מאגדים פלסטיים.

חומרי נפץ פלסטיים הם לרוב תחת שימוש צבאי אך משמשים בהם גם כן בהנדסה אזרחית ולעיתים טרוריסטים משתמשים בהם, בעיקר בחומר הנפץ הפלסטי סמטקס.

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.