פרדוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרדוקס (Paradox) הוא מצב שבו דבר מה הנראה נכון (אולי אף כזה שקיימת לו הוכחה) סותר ידע אחר או את האינטואיציה. לרוב הבעיה היא רק לכאורה, ולא קיימת סתירה של ממש, או שהסתירה נובעת מהנחות שאינן יכולות להיות כולן נכונות.

ציורו הפרדוקסלי לכאורה של רנה מגריט. בציור מצוירת מקטרת שמתחתיה רשום "זו איננה מקטרת". פרדוקס זה נפתר במהרה, זו אכן איננה מקטרת, אלא ציור של מקטרת, ויש הבדל ברור בין השניים.
הגדל
ציורו הפרדוקסלי לכאורה של רנה מגריט. בציור מצוירת מקטרת שמתחתיה רשום "זו איננה מקטרת". פרדוקס זה נפתר במהרה, זו אכן איננה מקטרת, אלא ציור של מקטרת, ויש הבדל ברור בין השניים.

הפרדוקס יכול לבטא סתירה חיצונית כאשר הוא סותר ידע או הנחה קודמים, או סתירה פנימית כאשר ממנו עצמו נובעים דבר והיפוכו.

מקור המילה פרדוקס הוא מיוונית: para = ליד, מעבר; doxa = אמונה, דעה. המשמעות המקורית היא דבר שבמחשבה ראשונה נראה חסר מובן או בלתי אפשרי, אך לאחר עיון מעמיק מתברר שהוא נכון.

תוכן עניינים

[עריכה] הפרדוקס ככלי מדעי

פרדוקס יכול להתגלות בחיי היומיום, בסתירה לאמיתות הרווחות בציבור, או במסגרתן של תאוריות מדעיות, בסתירה למכלול הידע הקיים בהן.

בהשקפה נראה הפרדוקס כמטעה או מבלבל, אך לאמיתו של דבר נוטלים הפרדוקסים חלק חשוב במדע בפרט ובידע האנושי בכלל. נביעתו של פרדוקס מהנחה היא מן הדרכים הנפוצות להפרכתה של הנחה שגויה.

הפרדוקס מכריח אותנו לבחון מחדש את הידע שלנו, כדי לברר האם הסתירה נובעת מכשל סמוי בפרדוקס, כלומר הפרדוקס אינו נכון ואין כל סתירה, או שהפרדוקס מצביע על טעות בהנחות היסוד שלנו, ולכן עלינו לשנותן. הבהיר זאת היטב פרופ' אסא כשר, בפתח מאמרו "פאראדוכס, סימן שאלה":

"הפאראדוכסים הם מן הסימנים המובהקים של הקשיים המושגיים ושל המבוכות הלוגיות. אפשר להיפטר מהם על-ידי סילוק הקשיים או הפגת המבוכות, באחת משתי דרכים. ההולך בדרך האחת מודה ועוזב - הוא מקבל את הפאראדוכס כעדות גמורה לכך שהמערכת המושגית שלו לקויה והוא משנה אותה במידה הדרושה כדי להסיר את הליקוי. ההולך בדרך האחרת כופר בעובדות ובאשמה - הוא אינו מקבל את הפאראדוכס, אלא מראה שהלה פורח על מגדל שהוא עצמו לקוי בשל סטיות סמויות מן המערכת המושגית הנתונה. בין אם כך ובין אם כך, הפאראדוכסים ילכו ויפוגו, אך לאורם יתבהרו לנו המושגים של עצמנו."

[עריכה] סוגים שונים של פרדוקסים

ניתן לסווג פרדוקסים לקטגוריות העיקריות הבאות:

  • פרדוקסים מתמטיים - מתעוררים ממושגי היסוד של המתמטיקה.
  • פרדוקסים לוגיים - מתעוררים ממושגי היסוד של הלוגיקה והפילוסופיה.
  • פרדוקסים פיזיקליים - עוסקים במושגים של זמן, חלל ותנועה, מהעולם העתיק ועד לפיזיקה מודרנית.
  • פרדוקסים של עמימות או פרדוקסים הגדרתיים - נובעים ממגבלותיה של השפה הטבעית, ומן היכולת לטעון טענות שיש בהן סתירה פנימית.

[עריכה] פרדוקסים מפורסמים

להלן כמה פרדוקסים מפורסמים, שחלקם היו בעלי השפעה רבה על החשיבה המדעית במהלך ההיסטוריה.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • פרופ' אסא כשר, פאראדוכס, סימן שאלה, עיון, 1975, עמ' 236 - 241.
  • ענת בילצקי, פרדוקסים, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון, 1996.
  • יהושע בר-הלל, הגיון, לשון ושיטה, הוצ' ספרית פועלים, 1970.
  • רות מנור, "מה פרדוקסלי בפרדוקסים?", פילוסופיה ישראלית, הוצ' פפירוס, 1982.
  • "שיחה בשניים עם פרופסור חיים גייפמן על פרדוקסים ומשמעותם", מחשבות, נובמבר 1983.
  • ארנון אברון, משפטי גדל ובעית היסודות של המתמטיקה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון, 1998.

[עריכה] קישורים חיצוניים