מתילציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בכימיה אורגנית, מתילציה (או מיתוּל) היא הוספת קבוצת מתיל (CH3, אטום פחמן הקשור לשלושה אטומי מימן) לתרכובת כלשהיא.

מתילציה מוזכרת לעתים קרובות בהקשרים ביולוגיים; מתילציה בתאיהם של יצורים חיים משמשת רבות לסימון מולקולה, כדי שתזוהה לאחר מכן על-ידי אנזים מסוים. לעתים משמשת המתילציה למניעת תהליך מסוים, כגון שעתוק: מתילציה של הנוקלאוטיד ציטוזין, למשל, מתפקדת כמעין "גבנון" על ה-DNA ומונעת את ביטויו.

המתילציה עצמה מבוצעת גם היא על-ידי אנזימים; הללו קרויים מתילאזות. אחד המתילאזות החשובים ביותר הוא האנזים מתיל טראנספראז (DNA Methyltransferase, בקיצור: DNMT).

מתילציה בחיידקים משמשת כחלק ממערך ההגנה שלהם נגד נגיפים העלולים לתקפם (בקטריופאג'ים). החיידק מסוגל במקרים רבים לגרום להרס הנגיף, זאת באמצעות חיתוך חומצת הגרעין של הנגיף על-ידי אנזימי הגבלה; לפני כן, מבצעים אנזימים אחרים מתילציה על חומצת הגרעין של החיידק עצמו, בכדי להבדילה מזו של הנגיף ובכך למנוע הרס עצמי של החיידק.

שפות אחרות