שוגר ריי רובינסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שוגר ריי רובינסון או בשמו המקורי ווקר סמית' ג'וניור (3 במאי 1921 - 12 באפריל 1989) הוא אחד המתאגרפים הגדולים בהיסטוריה.
שוגר ריי רובינסון נולד ב-3 במאי 1921 (למרות שישנן טענות שנולד קודם) בעיירה בשם אילי ג'ורג'יה. משפחתו נדדה לדטרויט ולבסוף השתכנה בהארלם, ניו יורק, שם החל סמית' לעסוק באיגרוף. בשל החשש הכבד של ווקר הצעיר שאמו תגלה את עיסוקו באגרוף, הוא השתמש בכרטיס חבר של מתאגרף שעזב את המועדון, אחד בשם ריי רובינסון, ותחת שם זה הוא בנה לעצמו מוניטין של 85 ניצחונות כחובבן, מתוכם 69 בנוקאוט, בהם 40 בסיבוב הראשון מול אפס עגול בטור הפסדים. ב-1939, החל סמית' להתאבק תחת השם שוגר ריי רובינסון.
[עריכה] הקדנציה הראשונה
ב-4 באוקטובר 1940, ג'ו אצ'בריה היה המתאגרף הראשון בעולם שספג את נחת זרועו של שוגר ריי רובינסון המקצוען, כשזה ניצח אותו בסיבוב השני של הקרב שנערך ביניהם בניו יורק. הייתה זה הפתיחה לאחת מקריירות האגרוף המופלאות ביותר, לרצף של 40 ניצחונות רצופים שנקטע רק על ידי אחד ג'ייק לה מוטה עד 1951. עד לפרישתו הראשונה ב-1952 שלט רובינסון בקטגוריות הקלות-בינוניות.
ב-20 בדצמבר 1946, אחרי שניצח את לה מוטה, ועוד מספר אלופי עולם לשעבר כמו סאמי אנגוט, פריצי סיביק ומרטי סרבו, התמודד שוגר ריי על תואר אלוף העולם הפנוי במשקל חצי בינוני נגד טומי בל. בקרב מייגע ומתיש בניו יורק ניצח שוגר ריי בהחלטה פה אחד וזוכה בפעם הראשונה, מתוך החמש שעוד יזכה בתואר אלוף העולם. ב-1947 נקרא שוגר ריי רובינסון להגן לראשונה על תוארו. היה זה קרב נגד ג'ימי דוייל. קצת לפני הקרב חלם שוגר ריי שהוא הורג את דוייל תוך כדי הקרב וכשהוא מתעורר הוא מחליט לבטל את הקרב. אחרי שכנועים רבים אשר כללו שיחות עם כומר, עורך שוגר ריי את הקרב ב-24 במאי 1947, הוא מביס את דוייל בנוקאוט בסיבוב השמיני, כמו שרובינסון חלם, דוייל לא מתאושש מהקרב ונפטר זמן מה אחר כך כתוצאה מהפציעות שספג בקרב.
ב-1950, ערך רובינסון 19 קרבות. הוא מגן בהצלחה על תוארו במשקל חצי בינוני, עורך מפגש חוזר נגד באסורה ב-25 באוגוסט, בקרב בו הוא קובע שיא עולמי לנוקאוט הכי מהיר בקרב על אליפות עולם, שיא שיחזיק 38 שנים. לפני זה, ב-5 ביוני, הוא זוכה בתואר האלוף העולם מטעם פנסילבניה כשהוא מנצח בהחלטה את רוברט וילמיין.
כל אלה מביאים את שוגר ריי רובינסון לקרב הכי מפורסם בחייו, ב-14 בפברואר 1951, הטבח של ולנטיין הקדוש, אולי קרב האגרוף הטוב בכל הזמנים, נגד ג'ייק "השור הזועם" לה מוטה.
במשך 6 סיבובים היה זה קרב שווה כוחות אך מהשביעי השתלט רובינסון על הזירה והטבח החל. בסיבוב ה-11 לה מוטה עוד יצא באגרופים מונפים, אבל הייתה זו שירת הברבור, הוא היה כל כך מותש שבסיבוב ב-12 הוא נאחז בחבלים במכנס ובשערות החזה של רובינסון כדי לא ליפול. לה מוטה עוד ענה באופן מפתיע לפעמון בסיבוב ה-13 אך המשך הקרב אילץ את השופט לסיים את הקרב. רובינסון ניצח טכני.
לאחר הקרב יצא שוגר ריי לטור באירופה, הוא נלחם שם כמעט מדי ערב, בפריז, ציריך, אנטוורפן, לונדון ועוד. הוא ניצח את רוב הקרבות הללו בברלין. ב-24 במאי הוא נלחם נגד גרארד הכט, בסיבוב השני, ספג הפסד טכני על מכה לא חוקית בכליותיו של הכט. רצף 88 הניצחונות ו-90 הקרבות ללא הפסד נעצר בלונדון ב-10 ביולי 1951, רובינסון הפסיד בהחלטת שופטים לאחר 10 סיבובים לרנדי טורפין. שוגר ריי חזר הביתה וחודשיים אח"כ בשטח הפולו בניו יורק לעיני 61,370 אוהדים ב-12 בספטמבר הוא מנצח את טורפין בנוקאוט טכני.
ב-1952, הוא מחליט לקרוא תיגר על התואר של אלוף העולם במשקל הקל כבד. באצטדיון יאנקי ב-25 ביוני נגד האלוף ג'ואי מקסים. במשך 13 סיבובים שוגר ריי שולט שליטה מוחלטת בקרב ומוביל בכרטיסיות הניקוד אצל כל השופטים, אך נשאר לשבת כשהפעמון קרא לעלות לסיבוב ה-14. החום והלחות האיומים של ניו יורק הכריעו אותו. כחצי שנה אח"כ, ב-18 בדצמבר 1952 עם רקורד של 131 ניצחונות 3 הפסדים ושתי תוצאות תיקו מכריז, שוגר ריי רובינסון הכריז על פרישתו.
[עריכה] הקדנציה השניה
הוא פצח בקריירה עסקית ובקריירה של רקדן סטפס, אך מכיוון שלא הרשים בשתי הקטגוריות והפסיד הרבה כסף חזר ב-1954 לזירה כשב-20 באוקטובר הכריז על קאמבק וב-29 בנובמבר ניצח בקרב ראווה את ג'יין בורטון בשישה סיבובים.
ב-1955, ערך שוגר ריי שישה קרבות, ניצח חמישה והפסיד אחד לראלף "הנמר" ג'ונס. ב-1956 הוא חזר לעניינים אחרי שקרא תיגר על אלוף העולם, יריבו משכבר הימים בובו אולסון, אלוף העולם במשקל בינוני. רובינסון ניצח בסיבוב ברביעי והפך שוב לאלוף עולם.
1957 ו-1958 היו שנות יויו בשביל רובינסון. את תחילת שנת 1957 הוא עשה בניו יורק בהפסד התואר העולמי לג'ין פולמר ב-2 בינואר. לכבוד יום הפועלים הוא נסע לשיקגו לחבוט את פולמר לקנבס ב-1 במאי בסיבוב החמישי. לקראת חג המולד חזר שוגר ריי לניו יורק כדי להפסיד את התואר לקרמן באסיליו בהחלטה. היה זה קרב עקוב מדם, רובינסון חתך את עינו ואפו של בסיליו בתחילת הקרב, אך זה לא ויתר וניצח בסוף. עם האביב חזר רובינסון לשיקגו כדי לנצח את קרמן כדי לזכות בתואר אלוף העולם במשקל בינוני בפעם החמישית. זה והניצחון על בוב יאנג ב-1959 היו שני הקרבות היחידים שיערוך שוגר ריי עד 1960. בתקופה הזו שוגר ריי יתפרסם יותר בהישגיו מחוץ לזירה מאשר בזירה, כאשר שלט ביד רמה בחיי הלילה של ניו יורק.
ב-22 בינואר 1960, בבוסטון, התייצב האלוף שוגר ריי רובינסון נגד פול פנדר. אחרי 15 סיבובים מייגעים, שוגר ריי רובינסון הפסיד את התואר. היה זה הקרב האחרון של שוגר ריי בתור אלוף עולם, הוא ניסה לזכות בתואר עוד 3 פעמים ונכשל.
[עריכה] הקדנציה השלישית
סגנון חייו הפזרני של רובינסון אילץ אותו להישאר בזירה כשב-1965 הוא מגיע לשפל כשהוא נלחם מרתון קרבות בשביל 1,100 דולר לקרב בלבד, כלום לעומת הסכומים שהכניס בעבר. ב-10 בדצמבר, חודש אחרי הקרב האחרון שלו, בו הפסיד לג'ואי ארצ'ר, הוא מודיע על פרישה סופית. כל האלופים אשר נגדם התמודד באים לחלוק לו כבוד בערב חגיגי אשר ערכו לכבודו. כולם מלבד אחד אשר לא הוזמן, ג'ייק לה מוטה, אשר באותו הזמן היה מוקצה עקב כך שהעיד בוועדה לחקר השחיתות באגרוף על כך שמכר קרב.
רובינסון חזר לשואו ביזנס, הוא ניהל מועדון ומסעדה. בתחילת שנות השישים, מתאגרף צעיר נכנס למועדון וביקש ממנו חתימה, רובינסון סירב ואותו צעיר נשבע שכאשר הוא יהיה האלוף הוא לעולם לא יסרב לחתום למעריץ. היה זה מוחמד עלי, שלמרות זאת ראה בשוגר ריי מקור השראה.
רובינסון היה למורשת בתחום האגרוף ויחסי הציבור בכלל. הוא היה הראשון להנהיג את דרך הגדול מהחיים בעולם האגרוף עם מנהל אישי, מזכירה וכמובן מכונית הקאדילאק הורודה הפתוחה שלו והפמליה. מוחמד עלי שנשאל עליו הודה, אני הגדול מכולם המשקל הכבד, אבל שוגר ריי הוא הגדול מכולם.
שוגר ריי עזב את ניו יורק ועבר לגור בדרום קליפורניה, אחת מהופעותיו האחרונות בציבור הייתה כשושבין בחתונתו של ג'ייק לה מוטה ב-1986. באחרית ימיו הוא סבל מסוכרת ומחלת אלצהיימר. הוא נפטר בגיל 67 ב-12 באפריל 1989.

