פוליטיקה במטאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הבי מטאל | |
| זרמים במטאל: | |
|
אינדסטריאל מטאל |
|
| סצנות אזוריות: | |
| אמנים בולטים: | |
|
אוזי אוסבורן |
|
| תרבות המטאל: | |
|
מטאליסט |
|
| ראו גם: | |
זרם ההבי מטאל במוזיקה ידוע בכך, שרבים מיוצריו נושאים מסרים ביצירותיהם, חלקם הגדול מסרים אידיאולוגיים ופוליטיים.
הרוק בשנות השישים היה כולו פוליטי, וכל יוצריו השתייכו לצד השמאלי של המפה הפוליטית ושרו שירים על שלום, אחווה בין בני אדם וכיו"ב. לעומת זאת, המטאל, אשר יצא מחלציו של הרוק, הרבה פחות אחיד מבחינת מסריו. בניגוד להרבה סגנונות מוזיקליים אחרים (כמו הפאנק (Punk), למשל), המטאל בהגדרתו לא בא לייצג אידיאולוגיה מסוימת; אך במהלך השנים קמו להקות רבות שהיה להן הרבה מה להגיד בכל מה שקשור למלחמה ושלום בין בני האדם. להלן סקירה של להקות מטאל ושירי מטאל הבולטים בליריקה ספוגת אידיאולוגיה של מיליטריזם וההתנגדות אליו, אנטישמיות, טרור כיום והסכסוך הישראלי-ערבי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מילטריזם ואנטי-מיליטריזם
[עריכה] שירי הקרב של מנוור
להקת המטאל הפוליטית הבולטת ביותר היא להקת ההבי מטאל האמריקאית מנוור (ManOWar) משנות השמונים, אשר נחשבת לאחת מלהקות האם המייסדות של ההבי מטאל הקלאסי. מנוור ידועה בליריקה המיליטנטית שלה על אחוות לוחמים ותהילת קרב.
כמעט כל השירים של מנוור מתארים קרבות, וצובעים אותם בצבעים זוהרים של ניצחון, תהילה וגאווה. הדובר בשירים הוא תמיד לוחם פטריוט ואמיץ, היוצא בשמחה לקרב, במטרה לשפוך את דם האויב השנוא. בשירים אין רמז וחצי רמז מיהו אותו אויב מדובר, וסביר להניח שהכוונה היא לאויב כללי, והשירים מציגים תפיסת עולם כללית. השירים ספוגים בערכי מלחמה, ערכים ימניים, כגון הגנה על המולדת, לאום, אחוות לוחמים, נקמה, גאולת דם, ומלחמה למען כבוד ותהילה. אפילו את שמה של הלהקה, המלה Manowar, ניתן לפרש כצירוף של המלים Man of War- "איש מלחמה". כמו כן, על גבי כל אחת ואחת מעטיפות האלבומים של הלהקה מצויר לוחם שרירי עם חרב בידו.
עיון קצר בשמות השירים בלבד, מספיק כדי להבין במה מדובר. להלן שמות של כמה משירי הלהקה: Battle Hymns ("המנוני קרב"), Blood of My Enemies ("דם אויביי"), Fight Until We Die ("נילחם עד שנמות") ועוד רבים. שיריה של מנוור אשר לא מתארים קרבות, בדרך כלל מתארים את אחוות המטאליסטים ואת גאוותם של חברי הלהקה על כך שהם יוצרים מטאל. אך אפילו שירים "תמימים" אלה כתובים בנימה מאוד מיליטנטית וכוללים משפטים כמו "להילחם למען המטאל" ואף "למות למען המטאל".
בעוד שיש הסכמה רחבה בנוגע לתרומתה האומנותית של מנוור למטאל (באופן אירוני ביותר, המוזיקה של מנוור היא מלודית ועדינה יחסית), חובבי מטאל רבים מתקשים לקבל את הליריקה. יש רבים הטוענים כי מנוור היא להקה פשיסטית וכי יש להוקיע את הליריקה שלה. אחרים טוענים כי המלים של השירים יותר מדי טפשיות וילדותיות מכדי שיהיו ראויות ליחס רציני. מכל מקום, מנוור תיחרת בזיכרון הקולקטיבי של חובבי המטאל כלהקת המטאל הכי ימנית. להלן תרגום של הפזמון של השיר Hand of Doom ("יד האבדון"), לשם המחשה[1]:
| Tonight we strike, there is thunder in the sky | הלילה נתקוף, יש רעם בשמים |
| Together we'll fight, and some of us will die | ביחד נילחם, וחלק מאיתנו ייהרג |
| But always remmember that we made a stand | אבל תמיד זכרו שעמדנו על שלנו |
| That many will die by my hand | שרבים ימותו על ידי |
המחשה נוספת אפשר לראות בתמונת הכניסה לאתר הרשמי של הלהקה: [2]. אף כי רבים לא מתייחסים ברצינות למלים של מנוור, אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר וההתקפות האמריקאיות על אפגניסטן ועיראק, הליריקה של מנוור הפכה לרלוונטית מתמיד; ואפשר לפרש את האלבום שהוציאה הלהקה בשנת 2002, Warriors of the World ("לוחמי העולם") כאלבום פוליטי לכל דבר: על גבי עטיפת האלבום מצויר הלוחם הקבוע של מנוור, מניף את הדגל האמריקאי, ואחריו מונפים כל דגלי המדינות הדמוקרטיות. כמו כן, האלבום כולל את השיר The Fight for Freedom ("המאבק לחירות"), המוקדש לזכרם של הרוגי פיגועי ה-11 בספטמבר[3].
[עריכה] קרבות האבירים של רפסודי
גם לענקית הפאוור מטאל האיטלקית רפסודי (Rhapsody) יש ליריקה דומה, המתארת קרבות בצבעים מאוד שמחים של תהילה, ניצחון, גאוות לוחמים וכיו"ב. אך ככל הנראה, חברי הלהקה עצמם לא מתייחסים ברצינות למלים אלה, שכן כל שירי רפסודי מבוססים על אגדות אבירים מימי הביניים ולא מתייחסים לעולם האמיתי.
להלן קישור למלות השירים של רפסודי: [4].
[עריכה] החייל המנוצל של מטאליקה
להקת מטאל נוספת אשר בולטת מאוד באידיאולוגיה הברורה הנוטפת משיריה היא אגדת המטאל האמריקאית מטאליקה (Metallica). מטאליקה היא אמנם להקה לא פוליטית, לשיריה אין אופי "ימני" או "שמאלני", אך הם רוויים במסרים חברתיים, אשר חוזרים על עצמם בהרבה שירים. שלושה מסרים חוזרים על עצמם בשירי מטאליקה: אנטי-מלחמה, אנטי-דת ואנטי-סמים.
בשנת 1986 הוציאה מטאליקה את אחד מאלבומי המופת שלה, Master of Puppets ("אדון הבובות"), אשר כולל את היצירה Disposable Heroes ("גיבורים חד-פעמיים"). בדומה לרבים משירי מנוור, גם בשיר זה הדובר הוא לוחם היוצא לקרב. אך כאן מציאות זו מתוארת באופן אחר לגמרי: השיר מתאר את הניצול של החיילים הצעירים על ידי השלטונות, את הזלזול בחיי אדם ואת שליחת החיילים למוות לשם מטרות פוליטיות. בעוד שהלוחם בשירי מנוור הוא גיבור ששמח לצאת לקרב, הלוחם בשיר של מטאליקה הוא קטן, חלש, חסר אונים, חסר ערך ומבין שהוא לא יותר מאשר בובה במשחק של השלטון. עם זאת, יש לציין, כי זהו אינו שיר "שמאלני", כדוגמת שירי ההיפים משנות השישים. הדובר בשיר של מטאליקה לא חולם על אחווה ואהבה, ואפילו לא על שלום. הוא רק מוחה על הניצול של החיילים בידי השלטון. להלן קטע מתוך היצירה [5]:
| soldier boy, made of clay | ילד חייל, עשוי חימר |
| now an empty shell | כעת קליפה ריקה |
| twenty one, only son | עשרים ואחת, רק ילד |
| but he served us well | אבל שירת אותנו טוב |
| bred to kill, not to care | גודל כדי להרוג, לא להתחשב |
| do just as we say | לעשות בדיוק מה שאנו אומרים לו |
| finished here, greetings death | נגמר כאן, שלומות מוות |
| he's yours to take away | הוא שלך לקחתו |
אחת מהפרשנויות לציור אשר על עטיפת האלבום טוענת שהוא מציג את המסר של השיר: בית קברות צבאי, ולמעלה ידיים המחזיקות במצבות בעזרת חוטים כבמריונטות. ה"אדון" מהשם של האלבום, אפוא, הוא השלטון, וה"בובות" הן החיילים.
באותו אלבום ישנו שיר אידיאולוגי-פוליטי נוסף: Leper Messiah ("משיח מצורע"). בשיר זה מוחה הדובר, בצורה הכי בוטה שאפשר, על שחיתות הכנסייה והממסד הדתי, ועל טפשותם של המאמינים באלוהים, אשר מאמינים לדברי הכמרים ונותנים לכנסייה לנצל אותם.[6]
בשנת 1988 הוציאה מטאליקה אלבום נוסף רווי במסרים חברתיים: ...And Justice for All ("...וצדק לכל"), אשר מביע מחאה על חוסר הצדק בעולם. השיר המפורסם ביותר מהאלבום הוא היצירה המרגשת One, אשר הפכה לאחת מקלאסיקות הרוק והמטאל האהובות ביותר. יצירה זו מתארת את ייסורי הגיהינום של נכה מלחמה, המרותק למיטה בבית החולים, ואפילו לא מסוגל להתאבד. [7]היצירה מבוססת על עלילתו של הספר "ג'וני שב משדה הקרב" (במקור האנגלי : Johny Got His Gun) מאת דלטון טרמבו.
[עריכה] המלחמות הקדושות של מגהדת'
להקת הת'רש מטאל האמריקאית מגהדת' (Megadeath) ידועה בהתמקדותה בתחומים פוליטים רבים. עצם שמה- פירושו "מוות המוני". סמל הלהקה, Vic Rattlehead, הוא אזרח שפיו תפור, עיניו מכוסות ואוזניו אטומות- ביקורת על חוסר האונים והעיוורון של האזרחים אל מול העוולות שנגרמים להם על ידי השלטונות.
אחד השירים הפוליטיים המפורסמים של מגהדת' הוא "Youthanasia", המדבר על הילדים ה"נתלים לייבוש" בשולי החברה. שיר פוליטי נוסף של מגהדת' הוא "Holy Wars" ("מלחמות קדושות"). בקליפ המצורף לשיר נראות הסרטות קשות בלתי מצונזרות מפיגועים שונים, בעיקר במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט.
[עריכה] המלחמה האזרחית של גנס נ' רוזס
ענקית ההארד רוק האמריקאית גנס נ' רוזס (Guns N' Roses) בהחלט אינה להקה פוליטית; אף-על-פי-כן, בשנת 1991 הוציאה הלהקה את האלבום Use Your Illusions II, אשר כולל את השיר האנטי-מיליטנטי Civil War ("מלחמה אזרחית"). בשיר זה מוחה הדובר על שליחת חיילים למלחמה, ומאשים בכך את השלטון, ששולח את החיילים למוות ואת החברה, שלדבריו, משתפת פעולה עם השלטון, מחנכת לשנאה ושולחת את אנשיה שלה למות. הדובר בשיר הוא מעין "נביא תוכחה" המוכיח את השלטון על הזלזול בחיי אדם ואת החברה על שלדבריו, קונה את שקרי השלטונות. להלן הפזמון של השיר [8]:
| And I don't need your civil war | ואני לא צריך את המלחמה האזרחית שלכם |
| It feeds the rich while it buries the poor | היא מאכילה את העשירים בזמן שהיא קוברת את העניים |
| The power hungry selling soldiers | תאבי הכוח מוכרים חיילים |
| In a human grocery store | בחנות מכולת לבני אדם |
| Ain't that fresh? | האין זה טרי? |
| I don't need your civil war | אני לא צריך את המלחמה האזרחית שלכם |
בשל העיתוי בו יצא האלבום, ובעיקר בשל השורה האחרונה בשיר, I don't need one more war ("אני לא צריך עוד מלחמה"), סביר להניח כי השיר נכתב כמחאה על מלחמת המפרץ הראשונה.
[עריכה] החייל המנוצל של רייג' אגיינסט דה מאשין
הטקסטים של להקת הנו-מטאל האמריקאית הפוליטית רייג' אגיינס ד'ה מאשין מדברים בעיקרם על גלובליזציה, נשק גרעיני, מלחמה ורצח. גם בקליפים שלהם הם מדברים על פוליטיקה ומתנגדים אליה כיוון שהיא מייצגת, בין היתר, את המלחמה והכיבוש. בדומה למטאליקה, גם רייג' אגיינסט דה מאשין מסתכלים על הצבא מהצד של החייל, ומדגישים את זה בשיר המפורסם שלהם "Killing in the name" ("הריגה בשם") כשחוזרים שוב ושוב על המשפטים "And now you do what they told you" ("ועכשיו אתה עושה מה שאומרים לך") ועל "Fuck you, I won't do what you tell me!" ("לכו תזדיינו, לא אעשה מה שאתם אומרים לי").[9]
[עריכה] סיסטם אוף אה דאון ושואת הארמנים
להקת הנו מטאל האמריקנית סיסטם אוף א דאון מדברת בשירים רבים על שואת הארמנים (כל חברי הלהקה הם ממוצא ארמני) ומדברת בציניות על מושג המלחמה. בחלק משיריה מטיפה לאנטי-מיליטריזם, "ואם כבר מלחמה" אז "למה הם תמיד שולחים את העניים?!" ("Why do they always send the poor?!").
[עריכה] איירון מיידן והסתערות הבריגדה הקלה
נושא המלחמה הינו נושא מרכזי ביצירותיה של אגדת ההבי מטאל האנגלית איירון מיידן. רבים משירי הלהקה מוקיעים את המלחמה, בעוד אחרים פשוט מתארים אותה ללא הבעת עמדה. לכאורה, אפשר לשייך את איירון לצד השמאלי של המפה הפוליטית, אך למעשה איירון אינה להקה פוליטית, כיוון שמסריה הם מאוד כלליים ולמעשה כמעט כל אחד יכול להזדהות איתם.
השיר האנטי-מלחמתי הכי מפורסם של איירון הוא The Trooper ("הטוראי"), העוסק בהסתערות הבריגדה הקלה. הדובר בשיר הוא לוחם שנפצע בקרב, ננטש על ידי חבריו ונשאר לגסוס לבד באמצע המדבר. לשיר יש אפילו סמל משלו, בו "אדי", השלד המצויר של איירון, לבוש כלוחם, מחזיק חרב מגואלת בדם ביד אחת, דגל קרוע של בריטניה ביד השנייה ולצדו מוטלת גופה. סביר להניח, כי זוהי מחאה על האימפריאליזם הבריטי. [10]
בקליפ של השיר Aces High של איירון, מוצגות תמונות ממלחמת העולם השנייה, כשברקע מושמע קטע מתוך נאומו המפורסם של וינסטון צ'רצ'יל, לאחר שניצח בבחירות בבריטניה והבטיח להילחם בכל הכוח נגד גרמניה הנאצית.
השיר הפוליטי ביותר של איירון הוא, כלל הנראה, Afraid to Shoot Strangers, אשר יצא בשנת 1992 במסגרת האלבום Fear of the Dark כמחאה על מלחמת המפרץ הראשונה. [11]
[עריכה] אנטישמיות במטאל
[עריכה] הלווין וחומות יריחו
בשנת 1985 הוציאה ענקית ההבי מטאל הגרמנית הלווין (Helloween) את אלבום הבכורה שלה, Walls of Jericho ("חומות יריחו"). על עטיפת האלבום נראית מפלצת אימתנית מחריבה את חומות יריחו. בהתחשב בסיפור המקראי, המתאר את בני ישראל כובשים את יריחו מידי תושביה המקומיים, פרשנות מתקבלת על הדעת היא, שהמפלצת שעל העטיפה מסמלת את מדינת ישראל.
נוסף על המסר בעטיפה, האלבום כולל גם שיר בשם Judas (יהודה איש קריות), אשר פרשנותו שנוייה במחלוקת: פרשנות אחת טוענת כי השיר המתאר את היהודים רודפי הבצע המשתלטים על הכלכלה העולמית, בהתאמה לאנלוגיה הנוצרית ליהודה איש קריות ולסטיגמה שדבקה ביהודי אירופה; לעומת זאת, מולה קיימת הפרשנות לשיר כעמדה סוציאליסטית-שמאלנית המביעה מחאה כנגד מדינות העולם הקפיטליסטיות, המנצלות את תושביהן ואת המדינות החלשות האחרות בעולם. להלן מלות הפזמון של השיר[12]:
| Fight for freedom, fight for rights | הילחמו למען חופש, הילחמו למען זכויות |
| I see treason in your eyes | אני רואה את הבגידה בעיניים שלכם |
| Judas - rulin' with an iron hand | יהודה - שולט ביד ברזל |
| Judas - sittin' in the government | יהודה - יושב בממשלה |
| Judas - I am not a Jesus Christ | יהודה - אני לא ישו הצלוב |
| Judas - you will be the one who's crucified | יהודה - אתה תהיה זה שייצלב |
[עריכה] ספולטורה והכיבוש הישראלי
להקת המטאל הברזילאית Sepultura הצטלמה והתראיינה בתחילת דרכה תוך הבעת דעות אנטישמיות. אחר כמה שנים, אמר מנהיג הלהקה מקס קאבלרה (שכבר לא עם הלהקה) באחד הראיונות: "היינו אז מאוד צעירים, ועשינו המון דברים בשביל למשוך תשומת לב. כמובן שאלו לא דיעותינו האמיתיות, אנחנו לא תומכים בשנאה ובגזענות כלפי אף אדם".
אף-על-פי-כן, בשנת 1993 הוציאה הלהקה וידיאו-קליפ בשם Territory ("שטח"), אשר צולם בישראל ומציג את הכיבוש הישראלי. כל הישראלים הנראים בקליפ הם או חיילים או חרדים. הערבים, לעומת זאת, מוצגים כאנשים נחמדים המארחים את חברי הלהקה באוהל ומגישים להם קפה. בקליפ נראים נופיהם של ירושלים ומדבר יהודה.
[עריכה] סלייר?
להקה נוספת אשר הואשמה באנטישמיות, ואף גרוע מכך, בנאציזם, הייתה להקת הת'רש/פאנק האמריקאית סלייר (Slayer). האשמה זו באה בעקבות מדבקת צלב הקרס המודבקת בין סמלים רבים אחרים על אחת מהגיטרות של גיטריסט הלהקה, ג'ף הנמן, וכן בעקבות לוגו הנשר המוזהב המסמל את הלהקה, אשר מזכיר את סמל הרייך השלישי. כמו כן, הלהקה פרסמה את השיר Angel of Death ("מלאך המוות") באלבומה "Reign In Blood" ("שלטון בדם") , המתאר את ניסויי הזוועה שערך הרופא הנאצי יוזף מנגלה באסירי מחנה ההשמדה אושוויץ; השיר "מלאך המוות" הואשם כפרו-נאצי על ידי אנשים רבים שהקשיבו למילים הפותחות את השיר: "Auschwitz, the meaning of pain, The way that I want you to die" ("אושוויץ, משמעות הכאב - הדרך בה אני רוצה שתמות"). למרות זאת, השיר אינו מכיל רמז ולו חצי רמז לתמיכה במעשיו של מנגלה, כי אם להפך - השיר מגנה אותם. [13]
ההאשמה כי סלייר תומכים בנאצים התערערה לאחר שחברי הלהקה תרמו 10,000 דולר למרכז לחקר השואה ע"ש צייד הנאצים שמעון ויזנטל; וסולן הלהקה, טום אראיה, אף נשוי ליהודיה.
[עריכה] הנצחת השואה
[עריכה] סיילם והעיירה הבוערת
בשנת 1994 הוציאה סיילם (Salem), חלוצת המטאל בישראל, את האלבום "קדיש", המוקדש כולו לנושא השואה. הדובר בכל שירי האלבום הוא אדם החווה את אירועי השואה בזמן אמת ומתאר את רגשות הפחד וחוסר האונים. בשיר הנושא, "קדיש", אשר נכתב כולו (בדומה לשאר שירי הלהקה) באנגלית, זועק הדובר משפט אחד בעברית: "אלוהים, איפה טעינו? מה חטאנו?". השיר הכי מפורסם מהאלבום הוא השיר היחיד שנכתב בעברית, העיירה בוערת. מלותיו של שיר זה נכתבו בשנת 1938 על ידי המשורר היהודי מרדכי גבירטיג בעקבות פוגרום פטישיק, ומדבר על שריפתה של עיירה יהודית [14]. התמונות בחוברת המלים המצורפת לאלבום הן תמונות אשר צולמו בגטאות ובמחנות ההשמדה, חלקן תמונות זוועה. התמונה המוצגת ברקע למלים של "העיירה בוערת" היא התמונה המפורסמת של הבתים הבוערים של גטו ורשה בעת חיסול הגטו בידי הנאצים. לשיר "העיירה בוערת" צורף וידיאו קליפ המורכב מסרטונים שצולמו במחנות השמדה. פרסום השיר והקליפ עוררו שערוריה בישראל על רקע הדרך הבלתי רגילה שבה בחרו חברי הלהקה להנציח את זכר השואה ואף נערך על כך דיון בכנסת.
[עריכה] מטאל, פיגועי התאומים והמלחמה בטרור
מספר להקות מטאל הגיבו ביצירתן לפיגועי 11 בספטמבר, לסכסוך הישראלי-פלסטיני (בייחוד אינתיפאדת אל אקצה) ולמלחמה בטרור שפרצו במילניום החדש.
[עריכה] הזעם של קריאייטור
ענקית הת'רש מטאל הגרמנית קריאייטור (Kreator) ידועה עוד מימיה הראשונים בשנות השמונים בליריקה הפסימית שלה, העוסקת תמיד במלחמות, בטרור, ברצח, במוות, בגזענות ובאלימות בין בני האדם. להלן אזכור של מספר שירים פוליטיים מובהקים של הלהקה:
בשנת 1990 הוציאה קריאייטור את האלבום Coma of Souls, אשר כולל את השיר האנטי-נאצי People of the Lie. השיר נכתב זמן קצר לאחר נפילת חומת ברלין כמחאה על התחושה ששטף של קיצוניות ימנית ונאציזם זרם ממזרח גרמניה. [15]
בשנת 2001 הוציאה קריאייטור את האלבום Violent Revolution. האלבום כולל את השיר המרגש Second Awakening ("התעוררות שנייה"), המתאר את סבלם של היהודים בגולה, את נאמנותם לדתם ולאלוהים ואת הגאולה בדמותה של ההתעוררות הלאומית המחודשת. השיר מדגיש את הפן הרוחני של הציונות, ומציג אותה כהתעוררות של הנשמה היהודית. להלן מלות הפזמון של השיר: [16].
| The Second awakening, finally reborn | ההתעוררות השנייה, סוף-סוף נולדים מחדש |
| Together we're standing, now the time has come | ביחד עומדים, כעת הזמן הגיע |
| The Second Aawakening, things won't be the same | ההתעוררות השנייה, דברים לא יהיו כשהיו |
| As the spirit awakes again | כאשר הנשמה מתעוררת שוב |
בשנת 2005 שחררה הלהקה את האלבום Enemy of God ("אויב האל"), המוקדש ברובו לנושא הטרור ולהוקעת הדת והאמונה באלוהים באשר הן. באחד הראיונות, הסביר סולן הלהקה, מילה פטרוזה (אשר כותב את מלות כל השירים), כי הטרוריסטים המוסלמים רואים ב"כופרים" שכמותו את אויבי האל; ואם האל שלהם מצווה עליהם לרצוח ולהתאבד, אז הרי שהוא גאה להיות אויבו.
גולת הכותרת של האלבום היא שיר הזעם Suicide Terrorist ("מחבל מתאבד"), המוקיע בחריפות את תופעת טרור ההתאבדות. להלן הקישור למילות השיר: [17].
עדות נוספת לעקרונותיה של קריאייטור אפשר לראות במקרה שהיה בהופעה משותפת של קריאייטור עם להקת הדת' מטאל מורביד אנג'ל. מילה זיהה כי אחד הצופים בקהל לובש חולצה עם הדפס של צלב קרס, וסרב להתחיל בהופעה עד שאותו צופה יורחק מהמקום.[18]
[עריכה] סיילם והטרור הפלסטיני
בשנת 2002 הוציאה סיילם אלבום בשם Collective Demise ("מוות קולקטיבי"), המוקדש כולו להבעת זעם על הטרור הפלסטיני נגד אזרחי ישראל ולנבואות זעם בדבר עונשם של הטרוריסטים בעולם הבא. מעניין לציין שבאלבומה החדש של הלהקה, Strings Attached, היא מחדשת חלק מהשירים באלבום מנקודת מבט שמאלנית יותר.
[עריכה] קריידל אוף פילת' ופיגועי ה-11 בספטמבר
בשנת 2003 הוציאה להקת הבלק מטאל הבריטית קריידל אוף פילת' (Cradle of Filth) את האלבום Nymphetamine. האלבום כולל את השיר Nemesis (נמסיס- אלת הנקמה במיתולוגיה היוונית), המתאר את זעמו של הדובר על פיגועי 11 בספטמבר, ואת שנאתו למבצעי הטבח. הדובר בשיר שכל את בתו בטבח, והוא קורא לנקמה באויבי התרבות המערבית. [19]
[עריכה] אפטר פוראבר ואינתיפאדת אל-אקצא
להקת המטאל הגותי ההולנדית אפטר פוראבר (After Forever) ממעטת לעסוק בפוליטיקה בשיריה. אך באלבום Decipher מופיע שיר בשם Forlorn Hope (בתרגום חופשי: "תקווה חסרת סיכוי") המתייחס להתפרצות גל הטרור של אינתיפאדת אל אקצה שהרס כל תקווה להסכם שלום ושבירת מעגל הדמים. השיר מתאר את יאסר ערפאת (מבלי לנקוב בשמו) ואת הפלסטינים כמי שאחראים לחידוש מעגל האלימות בשם הג'יהאד (מוזכר שהמחבלים מחפשים פרס מאללה בעולם הבא) ואילו ישראל מתוארת כמי שאיננה מוכנה להבליג על כך ("לא נהסס להתחיל בהתקפה, אם תחתרו תחת ההסכם"). [20]באמצע השיר מופיעה הקלטה של קטע מנאומו של יצחק רבין בטקס החתימה על הסכם העקרונות (שלפני אוסלו) בוושינגטון, בה הוא קורא לשלום ופיוס בין העמים ולהפסקת שפיכות הדמים.
[עריכה] אינקובוס וג'ורג' ווקר בוש
אחד משירי הרוק והמטאל המפורסמים ביותר בנושא המלחמה בטרור הוא השיר Megalomaniac ("בעל שיגעון גדלות") של להקת הניו מטאל/רוק אלטרנטיבי האמריקאית אינקובוס (Incubus), אשר יצא בשנת 2003. אלא שבעוד שמספר להקות מטאל בחרו לגנות בחריפות את הטרור האסלאמי, הרי שאינקובוס בחרו לגנות בשירם דווקא את נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש. בשיר עצמו, אשר כתוב בגוף שני, הדובר בשיר פונה אל בוש (מבלי לנקוב בשמו), מאשים אותו בשיגעון גדלות, לועג לו על כך ובפזמון הוא קורא Step down, step down! ("התפטר, התפטר!"). בתחילת השיר הדובר אומר לנמנע, כי לו היה פוגש בו, היה כורת לו את שתי הכנפיים. הכוונה היא כמובן, לכנפיים דמיוניות, אשר בעל שיגעון הגדלות הצמיח לעצמו. [21]
בקליפ המצורף לשיר נראה היטלר ממריא לשמים בעזרת שתי כנפיים אשר צמחו לו בגבו. לאחר מכן נראה שחקן המגלם את בוש, נואם בפני קהל מפגינים עוין ומנופף בתינוק (כמנהג הפוליטיקאים). "בוש" גובה לממדים עצומים, ממריא למעלה על גבי מיכל נפט שמתיז נפט לכל הכיוונים עד בשלב מסוים ראשו הופך לראש של נץ, אשר טורף אנשים. בסוף הקליפ "בוש" מורה באצבעו ואז מתרחש פיצוץ אטומי- קטע אשר מביע למעשה זעקה על העובדה כי מנהיגים יכולים בהינף אצבע לגרום למותם של מיליונים.
השיר "Megalomanic", ביחד עם הקליפ המצורף לו, הוא אחד השירים הבוטים ביותר שנכתבו כנגד ההתקפה האמריקאית על עיראק, שכן הוא תוקף ישירות ובאופן אישי את ג'ורג' בוש, מאשים אותו בשיגעון גדלות ובכך שהוא יצא למלחמה בשביל להשתלט על הנפט בעיראק, ומרחיק לכת בכך שהוא אף משווה אותו להיטלר. אף-על-פי-כן, הקליפ שודר במשך זמן רב ב-MTV וזכה לחשיפה נרחבת.
[עריכה] הג'יהאד עפ"י סלייר
בשנת 2006 הוציאה סלייר אלבום פוליטי במיוחד בשם Christ Illusion ("אשליית ישו"), אשר כמעט כל השירים בו הם שירים פוליטיים עם מסרים בוטים בנושאים שונים[22]: השיר Flesh Storm דן בבולמוס התקשורתי של זוועות מלחמה, ככל הנראה הכוונה היא למלחמות באפגניסטן ובעיראק. השיר Eyes Of The Insane ("עיני המטורף") עוסק בחייל אשר נרדף על ידי פניהם של האנשים שהרג. השיר Skeleton Christ מביע סלידה מהדת הנוצרית, הסולחת לרוצחים ואנסים כל עוד הם מוכנים לקבל על עצמם את דתו של ישו. השיר Conference הוא שיר שנאה נגד ממשלת ארצות הברית, ואילו השיר Cult ("פולחן") הוא שיר שנאה לכל הדתות באשר הן, ובראש ובראשונה לדת הנוצרית, אשר מוצגת כדת מחרחרת מלחמה.
אחד השירים הבולטים באלבום הוא השיר Jihad- "ג'יהאד"[23]. השיר כתוב בגוף ראשון, כאשר הדובר הוא "לוחם" ג'יהאד נלהב, הפונה אל קורבנו הגוסס ומתאר בגאווה כיצד הוא רוצח אותו בעינויים למען אלוהים. בשלב מסוים הוא פונה אל "המאמינים" וקורא להם להצטרף אל המלחמה הקדושה בכופרים. בסוף השיר הדובר אומר למאמינים כי האויב הוא "The Great Satan"- "השטן הגדול"- מטאפורה מוכרת לארצות הברית.


