יריחו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בעיר ליד ים המלח; לערך העוסק בשימושים אחרים במילה יריחו, ראו יריחו (פירושונים).
יריחו (בערבית: اريحا) היא עיר השוכנת כ-10 ק"מ מצפון לים המלח, גובהה 250 מטר מתחת לפני הים. מהערים הקדומות ביותר בעולם, והעיר הנמוכה ביותר בעולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
לפי אחת הסברות העיר קרויה יריחו על שום פולחן הירח שהיה נהוג בה, ולפי סברה אחרת - על שום הריח הטוב של צמחייתה.
[עריכה] יריחו העתיקה
יריחו היא נווה מדבר גדול באזור צחיח שכמעט ולא יורדים בו גשמים, בזכות המעיינות הסמוכים לה, היא שמשה מקום ישוב לאורך השנים. עיר זו שואבת את מימיה משני מקורות: ממעין אלישע (עין א-סולטאן) וממעין נערן, הנמצא במרחק של כ-3 ק"מ מצפון מערב למעין אלישע.
כבר בעידן הפרהיסטורי ישנן עדויות על התישבויות אנושיות באזור. מעדויות מהתקופה הניאוליתית עולה שבאזור התקיימו תרבויות חקלאיות לצד תרבויות של ציידים-לקטים. לפי הממצאים היה ביריחו ישוב מוקף חומה כבר לפני כ-8,000 שנה. היישוב התפרס ככל הנראה על שטח של 40 דונם שבו נבנו בתים מעוגלים בקוטר של עד 5 מטר. החומה הייתה בגובה של 4 מטר ולאורכה היה מבנה, ככל הנראה מגדל שמירה, בגובה של 8.5 מטרים. מסביב לחומה היה חפיר - תעלה גדולה שהייתה סביב החומה. כאשר הייתה סכנה היו מזרימים מים לתעלה שהקשתה על האויב להסתער על החומה ולכבוש את העיר.
היישוב הניאוליטי ביריחו התקיים מאות שנים במהלכן נבנו בניינים רבים וחומות נוספות. יש המייחסים ליריחו את התואר "העיר העתיקה ביותר בעולם".
בתקופה הכנענית הייתה ליריחו חשיבות כלכלית וצבאית. יתרונה הגדול היה בהיותה שוכנת על מעברות הירדן - סוחרים שעברו דרך מעברות הירדן נכנסו גם ליריחו. גם מבחינה צבאית היה בכך יתרון מפני שהאויב חייב היה לעבור דרך מעברות הירדן כדי להגיע ליריחו וגם כדי לעבור לערים אחרות.
[עריכה] יריחו במקרא
על פי המסופר בספר יהושע הייתה יריחו העיר הראשונה שכבשו ישראל בכניסתם לארץ. רחב הזונה תושבת יריחו, סייעה להם כאשר הסתירה את המרגלים ששלח יהושע בביתה.
על כיבוש העיר מסופר שהיה בדרך נס. בני ישראל סבבו את חומת העיר הבצורה שבע פעמים, פעם ביום במשך שבוע, כאשר בראשם הולכים שבעה כהנים ביחד עם ארון הברית, ולאחר שבוע תקעו בשופרות והריעו וכך הפילו את החומה ופרצו לתוך העיר.
יהושע בן נון השביע את העם לבל יבנו מחדש את העיר והטיל עונש שמימי על מי שיעשה כן. "אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ:" (שם ו' 26). על פי הרמב"ם חרם זה נעשה במטרה להשאיר את יריחו בחורבנה, שכל העובר שם יראה כי חומותיה שקעו באופן ניסי שלא כדרך הטבע. הרד"ק סובר שמכיוון שהיא העיר הראשונה שנכבשה יש להשאירה כתרומה, ואילו הרלב"ג משער שהסיבה הייתה בשל אמונתם ומעשיהם של אנשי יריחו שהיו מגונות משל תושבי כנען, או להטיל אימה ומורך על עמי כנען האחרים. כהשלמה לדעות אלו, ניתן לשער כי יריחו היוותה סמל של האורבניות הכנענית בשל עתיקותה וחומותיה הגדולות, ולכן היה הציווי שלא ליישב אותה מחדש, כסמל אמוני ומורלי לישראל שמצביע על היכולת הגדולה של אלוהיהם.
בספר מלכים (א' ט"ז 34) מסופר על חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי (מבית אל), שבתקופת אחאב מלך ישראל, בנה בהתרסה את יריחו מחדש ושילם על כך מחיר כבד. אפשר להסביר את ההקשר, כפי המלבי"ם, בכך שבתקופת אחאב התרופפה האמונה בה', ולכן חיאל החליט לבנות את יריחו, ואולי אף אפשר לומר שעשה זאת בקריצת עין של אחאב השליט, שביקש לקרוא תיגר על הסמכותנות של אלוהי ישראל. עוד מסופר שם (ב' ב' 5) שיריחו הייתה משכנם של בני הנביאים, ומכאן ניתן ללמוד שהאיסור הייתה לבנותה ומכיוון שנבנתה לא היה איסור להתיישב בה.
[עריכה] יריחו בימינו
עם העליות לארץ ניסו יהודים להתיישב בעיר, אך נאלצו לעזוב בפרוץ מאורעות 1936. לאחר מלחמת העצמאות עברה יריחו לשליטת ירדן ונכבשה בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.
יריחו הייתה היישוב הראשון ביהודה ושומרון שהועבר לשליטת הרשות הפלסטינית בשנת 1994 במסגרת הסכם "עזה ויריחו תחילה". הסכמים אלו היו השלב הראשון של יישום הסכמי אוסלו. מאז ועד תחילת אינתיפאדת אל אקצה בשנת 2000 הייתה יריחו שקטה כמעט ללא אירועים אלימים, בעיקר הודות לקזינו רב הקומות שהוקם בסמוך לעיר. גם במהלך אינתיפאדת אל אקצה מיעט צה"ל לפעול ביריחו, משום שהעיר כמעט שלא היוותה מוקד לטרור, והתייחדה בשליטה מלאה של שוטרי הרשות, בניגוד לשאר ערי הגדה. אומנם עם תחילת האינתיפאדה, נשרף שם בית הכנסת העתיק והישיבה במקום, ומבנה הקזינו הפך לזירת ירי, מה שהשבית את פעילותו.
לפי נתוני הרשות הפלסטינית לאמצע 2003 מתגוררים בעיר 19,400 תושבים ובסביבותיה עוד כ-20,000 תושבים. בעיר קיים מיעוט של נוצרים. אזור יריחו הוא האזור הכי פחות מאוכלס ברשות הפלסטינית, ובניגוד חריף למחנה הפליטים הסמוך, יש בה גם שכונת פאר יוקרתית הכוללת בתים עם בריכות צמודות ואף את מתחם המגורים של יאסר ערפאת, ראש הרשות הפלסטינית לשעבר.
[עריכה] ארכאולוגיה
התל המרכזי ביריחו, נקרא תל א-סולטן שגובהו 21 מטר ושטחו 40 דונם. החופרים המרכזיים בתל היו צ'ארלס וורן, זלין וורטצינגר (1907-1909), גרסטנג (1930-1936) וקתלין קניון (1952-1958) שהייתה היסודית והמקצועית שבחופרים.
בחפירות אלו נמצאו שרידים מתקופות קדומות, שנבנו אחת על גבי רעותה. התקופה הקדומה ביותר מתוארכת ל-9687 לפני הספירה לתרבות הנאטופית, במה שנראה כמקדש של ציידים. שכבה מעליה שמתוארכת ל-8340 לפני הספירה, הן שכבות מהתקופה הנאוליתית ולהן ממצאים רבים כמו המגדל העגול, גולגלות אדם מכוירות בטין לצורך פולחן אבות כנראה וכלים שונים.
שכבה נוספת בולטת היא מהתקופה הכנענית הקדומה (האלף ה-4 לפנה"ס) שבה נדדו מבחוץ תושבים חדשים לארץ, שלהם היו מנהגים אחרים מהמקובל שם. תקופה זו נחשבת לראשית התקופה העירונית. בתקופה זו הפסיקו לקבור את המתים מתחת לבתים ועברו לקוברם במערות קבורה. מהתקופה הכנענית התיכונה, שבה לראשונה מוצאים שם קברים נפרדים.
בתקופה הביזנטית נבנה שם בית כנסת שבו רצפת פסיפס עם צורות גאומטריות וכתובת "שלום על ישראל".
- ערך מורחב – בית הכנסת שלום על ישראל
תילים נוספים באזור הם:
- תלול אבו אל עליק - יריחו הרומאית - שבה ארמונות החשמונאים מתקופת בית שני, ובהם ארמונו של אלכסנדר ינאי וארמונו של הורדוס, ובהם מבנים רבים כמו אמת מים, ברכות שחיה, בתי מרחץ, מקוואות, אמבטיות, גנים, רצפות פסיפס, קולומבריום לגידול יונים וגיתות ליין.
- תל אל סמרת - 600 מטר מדרום לתל א-סולטן, תל מלאכותי שהיה בסיסו של תיאטרון בתקופה הרומית.
- תל חאסן, שבו נמצאו שורה של כנסיות מתקופות שונות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יריחו, באנציקלופדיה של מקראגשר
[עריכה] לקריאה נוספת
- האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות, ערך יריחו, הוצאת כרטא

