אנוכיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנוכיות היא מושג המדבר על אדם שהוא עצמו נמצא בראש מעייניו, והוא הראשון לסדר העדיפויות שלו. ניתן להתבלבל בין אנוכיות לבין הפרעת אישיות נרקיסיסטית ("נרקיסיזם").

[עריכה] אנוכיות כתכונה טובה

ישנם פילוסופים אתאיסטים המגדירים את האנוכיות כדבר טוב ואף בריא. ראשית כל, הם חולקים על הדעה הרווחת כי מי שדואג לטובת הכלל הוא טוב ומי שלא הוא רע. שנית, הם טוענים כי על האדם לעשות מה שטוב בשבילו כדי לקדם את עצמו, והוא אינו מחוייב, אף לא ברמה המוסרית, לחשוב על טובת הכלל לפני טובתו.

כמו כן, אדם יכול לנהוג באנוכיות כיוון שאינו יכול להבטיח כי כל שאר האנשים בעולם לא יתנהגו באנוכיות. דוגמה טובה לכך הוא האובייקטיביזם של איין ראנד שלמעשה מתמקדת ב"אנוכיות רציונאלית" (שהיא מכורח המציאות בחברה), בכך שהאדם לא ינהג בצורה שתפעל לפי האינטרס המיידי שלו, אלא לפי מה שיועיל לו בטווח הארוך.

[עריכה] אנוכיות קבוצתית

למרות שבאופן טבעי, האנוכיות מדברת על תכונה שיש לאדם אחד (אנוכי), בחברה המודרנית, גם קבוצה של אנשים עשויה להיות מואשמת באנוכיות, וזאת בכך שהקבוצה דואגת לצרכיה בלבד וכמעט ואינה מתקשרת עם קבוצות אחרות, או שחבריה אינם מתקשרים תכופות עם בני אדם הנמצאים מחוץ לקבוצה.

[עריכה] ראו גם

שפות אחרות