CD-RW

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במחשבים ואחסון מידע, תקליטור לכתיבה חוזרת, או CD-RW, הוא תקליטור מיוחד שניתן לכתוב ולמחוק ממנו מידע, לעומת תקליטור תקני שעליו אפשר לכתוב פעם אחת בלבד. בזמן שבתקליטור תקני המידע מוטבע באופן פיזי בשכבת אלומיניום ממורקת, תקליטורי CD-RW מכילים שכבת כתיבה משתנה כשמאחוריה שכבת אלומיניום ממורקת. קרן לייזר גורמת לשינוי כימי בשכבת הכתיבה בצורה של המסת גבישים לחומר בעל צורה בלתי מוגדרת (פעולת "כתיבה") או החזרת החומר לצורה גבישית על ידי קירורו בטמפרטורה נמוכה יותר (פעולת "מחיקה"). הצורה שבה החומר השונה מחזיר אור בנקודות שונות דומה לצורה שבו השקעים הפיזיים בתקליטור תקני מחזירים אור, ולכן מבחינת קרן הלייזר שניהם פועלים באותה דרך.

ניתן לכתוב בערך 700 מגה-בייט על תקליטור CD-RW (כלומר, כמו תקליטור רגיל), וניתן לשכתבו אינספור פעמים. מרבית כונני CD-RW מסוגלים גם לכתוב על מדיית CD-R. פרט לאפשרות למחיקת מידע מלא מהדיסק, CD-RW פועל בצורה דומה לCD-R, ופועל במסגרת אותן הגבלות, כלומר - ניתן להוסיף ולצרוב עליהם במידע ויש מקום פנוי, אך לא ניתן לשכתב מידע באופן פרטני (אלא רק באופן כולל בCD-RW), ויש לבצע "סגירה" של המדיה לפני שניתן יהיה לקרוא אותו בכונן תקליטורים תקני. קיימת וריאציה של פורמט UDF אשר מאפשר לכתוב ולמחוק מידע מCD-RW באופן חופשי, אך בהגבלה של גודלו ל500 מגה-בייט בלבד.

יש לציין שבניגוד למדיות CD-R, הCD-RW הם אינם תקניים, כיוון שהם אינם תואמים את התקנים של הספר הכתום לתקליטורים. לכן לא ניתן לקרוא תקליטורי CD-RW בכוננים אשר יוצרו לפני שנת 1997 בגלל שהשתקופתם נמוכה (15אחוז בלבד לעומת תקליטורים רגילים שלהם יש 70 אחוז). כמו כן, CD-RW יקרים יותר מCD-R, ולכן הCD-R נחשב רבות לטכנולוגיה טובה יותר למטרות אחסון וארכיון. כמו כן, כיוון שניתן לכתוב פעם אחת בלבד עליהם, הCD-R מבטיחים שהמידע שעליהם לא יימחק או ייפגע בשגגה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] הפניה

מאמר זה מבוסס על חומר מFOLDOC (המילון המקוון החופשי של מחשבים) באישור תחת רשיון ה־GFDL.

[עריכה] קישורים חיצוניים