טחורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טחורים
פרוקטולוגיה
ICD9 455
ICD10 I84

טחורים (Hemorrhoid) הינם צבירים גדולים או כואבים במיוחד של כלי דם הממוקמים באזור פי הטבעת. הם לרובם באים לידי ביטוי כדימום אדום מבריק על משטח צואה, על נייר טואלט ו\או באסלה.

מחלות טחורים נפוצות מאוד בארצות המתועשות, אצל רוב האנשים מתחילים הטחורים להתפתח בשנות העשרים לחייהם, אך הסימפטומים אינם מובהקים עד העשור הרביעי לחיים. על פי הערכות שונות, כמחצית מהאנשים מעל גיל 50 סובלים ממחלת טחורים סמפטומטית ועד שליש מכלל אוכלוסיית ארצות הברית, כשיקוף למצב במדינות העולם המודרני, סובלים במידה מסוימת מטחורים.

הטחורים נפוצים אצל נשים יותר מגברים. לפי אחת ההשערות אפיון זה נובע בשל ההריון והלידה היוצרים לחץ מוגבר על אזור החלחולת ופי הטבעת.

החלוקה העיקרית של הטחורים היא בין חיצוניים (בליטה בדופן פי הטבעת) לבין טחורים פנימיים, בחלק התחתון של החלחולת (רקטום). לרוב הכאב נגרם בשל סדק בפי הטבעת (פיסורה) הנגרם בשל הטחורים.

מקור השם הוא במחלה בשם "טחורים" המוזכרת בתנ"ך, לדוגמה "ויך אותם בטחורים" (שמואל א, פרק ה). לא ברור כיום מהם מאפייניה המדוייקים של מחלת הטחורים המקראיים.

תוכן עניינים

[עריכה] הגורמים לטחורים:

באזור החלחולת ופי הטבעת קיימת מערכת ורידים מסועפת האמורה לנקז את הדם מהאזור. גורמים המגבירים גודש ורידי, בדרך כלל לחץ מוגבר, עלולים להאיץ היווצרות טחורים. בין הגורמים הללו: הגברת הלחץ התוך בטני, מאמץ גדול בהטלת צואה או ישיבה במשך תקופות זמן ממושכות. הגברת הלחץ התוך בטני נובעת מ:

  1. מאמץ בזמן יציאה – עצירות
  2. הריון – נפח הדם עולה והפרוגסטרון מחליש את השרירים, הרחם כבד ויש לחץ על הוריד הנבוב התחתון בשכיבה על הגב.
  3. יתר לחץ דם פורטלי – מנקז את הטחורים, יכול להגרם מצירוזיס.
  4. שיעול, הקאה – מאמץ שמגדיל את הלחץ התוך בטני – כל לחץ תוך בטני יוצר לחץ על הורידים שבהם לחץ הדם מאוד נמוך וזה עוצר את הזרימה.
  5. פעילות גופנית מאומצת
  6. מצב של דחק נפשי עלול לגרום להתעוררות של טחורים.
  7. אי ספיקת לב משמעותית יכולה להגביר טחורים בגלל בעיה בכלי דם, בעיה בניקוז של הדם הורידי.

4 שלבים לטחורים:

  1. טחורים פנימיים לא מורגשים
  2. יוצאים בזמן היציאה ונכנסים לבד
  3. יוצאים ולא נכנסים לבד, דוחפים פנימה
  4. יוצאים ולא ניתן להכניס אותם
  • כל שלב יכול לדמם, הכאבים במיוחד בשלב האחרון.

טחורים פנימיים נוצרים מעל הקו האנו רקטאלי. לעתים טחור פנימי יגדל עד לדרגה בה יעבור תמת וירד מתחת לספינקסטר האנאלי.

[עריכה] טיפולים ומניעה

לטחורים קיימים טיפולים להקלה וטפולי מניעה מסוגים שונים.

[עריכה] הקלה זמנית

אצל רוב הסובלים מטחורים, המחלה אינה קריטית וניתנת להקלה באותם אמצעים המומלצים גם כגורמי מניעה:

  • אמבט ישיבה
  • שימוש בבידה
  • שימוש ידני באמצעות ראש מקלחת נמתח
  • תחבושת קרה
  • משככי כאבים מקומיים
  • מניעת תנוחות היוצרות לחץ מקומי, שיפור היציבה ומתח השרירים (טונוס) באזור האגן
  • שתיית נוזלים מרובה מקלה על פינוי הצואה ומפחיתה את הכאבים

[עריכה] טיפול רפואי

  • ריפוי בחשמל (Electrotherapy) - ספיגת כלי הדם הנפוחים באמצעות זרם חשמלי. טיפול זה נחשב ליעיל ואינו כואב.
  • הרחבת שריר פי הטבעת (Dilation) - טיפול הנחשב יעיל במקרים רבים אולם אינו פופולרי יותר עקב תופעות לוואי לא רצויות.
  • ניוון כלי הדם הטחוריים באמצעות קשירתם בגומיה. לאחר מספר שבועות כלי הדם המנוונים מופרשים עם הצואה באופן טבעי. טיפול זה אינו כרוך בניתוח והוא נפוץ יחסית.
  • ניוון כלי הדם הטחוריים באמצעות הטרשה (Sclerotherapy) - הזרקת חומר הגורם לניוון כלי הדם, בשימוש גם לטיפול בדליות.
  • צריבת כלי הדם הפגועים באמצעות לייזר או קרינה אינפרה אדומה.
  • ניתוח כירורגי להסרת הטחורים (Hemorrhoidectomy)


[עריכה] טיפולים טבעיים

בקרב המצדדים בטיפולים טבעיים נפוצים תכשירים טבעיים שונים המחזקים את כלי הדם (כגון Horse Chestnut ו- Butcher's Broom), תכשירים המונעים גירוי ונפיחות (כגון מיץ המופק מצמח האלוורה), ותכשירים המכווצים את כלי הדם. יש הממליצים על ישיבה שפופה בעת יציאת הצרכים.




הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.