חיים שכאלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיים שכאלה - תוכנית רדיו שהפכה לתוכנית טלוויזיה ארוכת שנים בטלוויזיה הישראלית, שעסקה בחייהם של אישים שונים בתולדות המדינה ובתרבותה.

התוכנית שודרה לראשונה בשנת 1966 כתוכנית רדיו ברשת ב' בשם "אלה הם חייך". מנחה התוכנית היה עמוס אטינגר, ששידר את התוכנית בממוצע מדי ארבעה חודשים, היה התחקירן הראשי שלה והעבירה לאחר מכן לטלוויזיה.

לאחר הקמת הערוץ הראשון, הפכה בראשית שנות השבעים תוכנית הרדיו לתוכנית טלויזיונית בשם "חיים שכאלה", שרצה במשך יותר מ-30 שנה וכללה קרוב למאה תוכניות. לתוכנית היו אחוזי צפייה גבוהים, בפרט כאשר הערוץ היה בלעדי על המסך.

ברוב התוכניות נהגו להפתיע את כוכב אותה תוכנית והכניסו אותו בחושך לאולפן הטלוויזיה, ואז היו נדלקים האורות ובמחיאות כפיים המנחה, עמוס אטינגר, היה מלווה את האישיות לאורך הקהל ומשם לבמה.

באולפן ישבו אורחים מתקופות שונות בחייו של האורח שסיפרו עליו דברים שונים, רציניים ופיקנטיים. לכל תוכנית הובא אורח שדאגו בדרך כלל להפתיע את כוכב התוכנית ולא לידע אותו מראש. המשפט בתוכנית שהפך למטבע לשון היה: "מה אומר לך הקול הבא?", שאלה שהיה נשאל והיה עליו לזהות לפי הקול את מי יזמין אטינגר לשולחן התוכנית.

אוסף התחקירים שנאסף, הוגש בסוף התוכנית לכוכב אותה תוכנית בצורת ספר-מתנה למזכרת. התוכנית נפתחה באות מוזיקלי שאותו הלחין רוני וייס. האות גם סיים את התוכנית, אז מכריו של האורח ניגשו אליו, נישקו אותו או הגישו לו פרחים, כחלק מריטואל קבוע בתוכנית.

הראשון שהתארח בתוכנית היה המשורר חיים גורי. בין האורחים בתוכניות במשך השנים היו גולדה מאיר, עזר ויצמן, שייקה בן פורת, יעקב מרידור, ישראל אלדד, יעקב חודורוב, יצחק בן אהרון, שושנה דמארי, יפה ירקוני, הדודאים, תזמורת צה"ל, שייקה דן, יצחק נבון, יעקב אורלנד, אברהם פשנל ועוד עשרות רבות של אורחים בתחומי העשייה הציונית, הפוליטיקה, הצבא והתרבות.