רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לוגו החברה.

רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ היא חברה ישראלית שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים. החברה הוקמה בשנת 1958, כיחידת סמך (יחידה עצמאית) של משרד הביטחון. בסוף שנות השמונים נקלעה למשבר כלכלי, ובעקבותיו הפכה לחברה ממשלתית. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור, עבור השוק הישראלי והשוק הבינלאומי. מפעלי החברה נבנו באזור הגליל, במטרה לתרום לפיתוחו.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] חיל המדע

עוד לפני קום המדינה הציב דוד בן־גוריון את המחקר המדעי הביטחוני בראש מעייניו. באמצע 1947, כיושב ראש הסוכנות היהודית, הקים את המחלקה למדע במפקדת ההגנה והקציב לה תקציב שנתי רב משיכלו אנשיה להוציא. במרץ 1948 הכיר מטכ"ל ההגנה (שיהפוך בתוך כחודשיים למטכ"ל צה"ל) במחלקת המדע כיחידה באגף המבצעים המתאמת את פעילות חיל המדע (חמ"ד), שהוקם זה עתה כמעבדת המחקר והפיתוח הבטחונית הלאומית של ישראל. על פי פרסומים שונים, בשנים 1949-1951 עסקה יחידה מיוחדת של חמ"ד - חמ"ד ג', בפיקודו של רס"ן ד"ר ישראל דוסטרובסקי (לימים פרופ' ויו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית) - בחיפוש אחר שדות נפט ומרבצי עפרות אורניום בנגב, זמן קצר לאחר שצה"ל השתלט על הנגב במלחמת העצמאות. למרות שלא נמצאו כמויות אורניום משמעותיות, פעילות זאת היא תחילתו של מיזם הגרעין הישראלי.

[עריכה] האגף למחקר ותיכוּן

ב־1951 החלה תקופה של שידוד מערכות נרחב בצה"ל ובמשרד הביטחון, ועם קיצוץ תקציבו הוחלט להיפטר מנטל מימונו של חמ"ד - שתרומתו הצבאית לא הייתה מובנת מאליה לאנשי המטכ"ל, וממילא רוב אנשיו היו אזרחים. הצבא היה מעוניין ברכישת אמצעי לחימה מוגמרים מן המוכן, ולא להשקיע את כספיו המוקצבים במחקר לטווח ארוך שתוצאותיו אינן ודאיות. על רקע זאת החליט בן-גוריון על הרחבת המחלקה המדעית הקטנה לאגף אזרחי במשרד הביטחון, וקבע את שמו - האגף למחקר ותיכוּן (אמ"ת). בראש האגף החדש הוצב מאיר (מוניה) מרדור, איש הרכש הוותיק של ההגנה, ולאגף הוכפפו כל יחידות חמ"ד (כולל היחידות שעסקו, לפי פרסומים שונים, במיזם הגרעין).

[עריכה] הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)

ב־1958 הוטל על מרדור להכשיר את אמ"ת לקראת "עידן הפרויקטים החדשים" (ע"פ הגדרתם של בן־גוריון ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס), ואמ"ת עבר התרחבות וארגון מחדש תחת השם "הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)", כשמרדור בראשה.

אינני מכיר אף אומה אחת בעולם, ששכניה מכריזים שהם רוצים להכחיד אותה, ולא רק מכריזים - אלא מתכוננים לזאת בכל האמצעים שבידיהם[...] אין ספק שאסור שתהיה לנו אשליה שמה שמכריזים יום-יום בקהיר, בדמשק, בעיראק, שהדברים האלה הם רק דברים בעלמא. זאת היא המחשבה המנחה את המנהיגים של ארצות־ערב. [...]

מספרנו הוא קטן, אין שום תקווה שאנו נשתווה עם אמריקה שיש לה 180 מיליון, וגם עם איזו מדינה ערבית שכנה. [...] יש דבר אחד שבו אנו לא נופלים משום עם בעולם - זה המוח היהודי. ומדע - אם מותר להדיוט כמוני להגיד - מקורו במוח. ובזה אנו לא נופלים מאחרים. והמוח היהודי לא אכזב. [...] אני בטוח, לא רק על יסוד מה ששמעתי היום, שהמדע שלנו יכול לתת לנו הנשק הדרוש לנו, והוא דרוש לנו כדי להרתיע את אויבינו ממלחמה. לשם כך נחוץ הנשק. [...] אני בטוח שיש באפשרות המדע [...] לתת בידינו הנשק שיבטיח את השלום וירתיע את אויבינו.

-- קטע ממכתב פרידה ששלח בן-גוריון לעובדי רפא"ל ב־27 ביוני 1963, כשבועיים לפני התפטרותו האחרונה מתפקידו כראש ממשלה


החל משנות ה־60 נראה כאילו התמקדה רפא"ל בטכנולוגיית טילים, ועובדיה שקדו בין היתר על פיתוח טילי השפריר (הדורות המאוחרים של טיל השפריר, שפותחו החל משנות ה־80, הם טילי הפיתון). במשך השנים, פיתחה רפא"ל מערכות לכל זרועות צה”ל.

[עריכה] רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ

ב־2002 הפכה רפא"ל לחברה ממשלתית בשם רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ.

[עריכה] מידע עסקי

נשיא החברה (2005) הוא האלוף במילואים ידידיה יערי, מפקד חיל הים לשעבר. החברה מעסיקה כ־5,000 עובדים, רובם מהנדסים וטכנאים. בשנת 2005 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־4 מיליארד שקל (כ־800 מיליון דולר), ורווחיה באותה השנה - כ־94 מיליון שקל. מעל ל־50% מההכנסות וההזמנות של החברה מגיעות מחו"ל, ולפי דיווחי החברה - כ־9% מההכנסות מושקעות במחקר ופיתוח (מו"פ).

רפאל מאורגנת בארבע חטיבות שאחראיות, ביחד או לחוד, על פיתוח כל אחד ממוצריה:

  • חטיבת הטילים מתכננת, מפתחת ומייצרת מגוון של טילים מונחים לרבות טילי א"א (אוויר-אוויר), אוויר-קרקע וטילי נ"ט (נגד-טנקים), וכן מערכות אלקטרואופטיות שונות.
  • חטיבת מערכות ותקשו”ב מתכננת, מפתחת, מייצרת ומשלבת מערכות אוויר, ים, ויבשה מקיפות, הכוללות תקשורת, לוחמה אלקטרונית (ל"א), אמצעי נגד אלקטרו־אופטיים, פיקוד ושליטה (פו"ש), בקרה וניהול שדה קרב, קישורי נתונים, מערכות הגנה על גבולות וחופים, פתרונות להגנת העורף, מערכות לפריצת שדות מוקשים, מערכות מעקב, מערכות הדרכה והדמיה.
  • חטיבת מערכות חימוש מתכננת, מפתחת ומייצרת מערכות מיגון ושריון פאסיבי והיקפי, מערכות (ל"א) אקוסטיות, מערכות אקוסטיות של גילוי ואיתור ממוקד ומערכות הגנה נגד טורפדו.
  • חטיבת מנו”ר (מנועים וראשי קרב) מפתחת מנועי טילים, מערכות הנעה בחלל, ראשי נפץ ופירוטכניקה, התקני פריצה בשלט רחוק ואמצעי הטעייה ימיים חד-פעמיים. מוצרי המפתח של חטיבה זו כוללים מערכות הנעה שנעשה בהן שימוש בלווייני אופק וארוס ובטיל האנטי־בליסטי חץ, ומגוון של פריטי ציוד לפריצת דלתות וקירות.

משרדי החברה פרוסים במקומות שונים ברחבי-הארץ, ובעיקר בגליל:

[עריכה] מוצרים בולטים

  • מערכות לכוחות היבשה
    • "עמדת רפאל" (OWS עבור Overhead Weapon Station) - עמדה המותקנת על רכב קרבי משוריין ומאפשרת לחייל לבצע ירי כאשר הוא נמצא בתוך הרכב, במרחב מוגן. העמדה כוללת חצובה עליו יושב הנשק, פריסקופ, מערכות אופטיות ומתקן הזנה לתחמושת. הנשק שבדרך כלל מותקן על העמדה הוא מקלע מאג 7.62 מ"מ, והעמדה נקראת בעגה הצבאית "מאג רפאל".
    • קטלנית (RCWS) - עמדת נשק כבדה הנשלטת בשלט רחוק, בדרך כלל חמושה בתותח אוטומטי בקליבר של 20 מ"מ עד 40 מ"מ.
    • מערכת CARPET לפריצת שדות מוקשים המותקנת על גבי רק"מ הנדסי.
    • חבילות מיגון ושריון: פאסיבי וכן מיגון ריאקטיבי.
    • "מעיל רוח" (Trophy) - מערכת הגנה אקטיבית לרק"מ.
    • סיימון - רומה רימונים לפריצת דלתות.
    • מטדור (Matador) - משפחת משגרי כתף המיועדת לפריצת קירות, השמדת מבנים או שימוש רב-תכליתי.
  • שונות

[עריכה] לקריאה נוספת

  • מוניה מרדור, רפא"ל - ‫ בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1981.
  • ד"ר זאב בונן, דן ארקין, רפא"ל - ממעבדה למערכה, נ.ד.ד. מדיה, 2003.
  • יוסף עברון, התעשייה הביטחונית בישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
  • אבנר כהן, ישראל והפצצה, הוצאת שוקן, 2000.
  • משה וינברג, שפריר 2 - פיתוחו והפעלתו של טיל אוויר-אוויר, ענף היסטוריה במטה חיל-האוויר, 1999.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות