פירסינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פירסים בשפה, באף ובתנוך האוזן.
הגדל
פירסים בשפה, באף ובתנוך האוזן.

פירסינג הוא הליך רפואי-קוסמטי בו מנוקב הגוף על מנת לענוד תכשיט. ניתן לעשות פירסינג במקומות רבים בגוף, כאשר הנפוץ ביותר הוא ניקוב תנוך האוזן. מקומות אחרים נפוצים לפירסינג הם אפרכסת האוזן, חלק הסחוס הקטן ליד פתח תעלת השמע ("טראגוס"), האף (נזם), הטבור, הגבה, הלשון, השפה ואף איברי המין.


תוכן עניינים

[עריכה] עשיית פירסינג

הדרך הנכונה לניקוב הגוף היא באמצעות מחט סטרילית וחלולה, בדומה למחט המזרק. בקצה המחט, ניתן להכניס או להניח עגיל מתאים, וכך חירור הגוף והכנסת העגיל יכולים להעשות באופן חלק. לעשיית פירסינג בתנוך האוזן נהוג לרוב להשתמש באקדח עגילים, העושה שימוש בעגילים בעלי קצה חד על מנת להכניס את העגיל בכוח לגוף. שיטה זו יוצרת פעמים רבות טראומה בלתי הכרחית, כיוון שקצה העגיל אינו חד דיו. התנוך בדרך כלל אינו ניזוק על ידי התהליך, אולם הדבר גורם תהליך ריפוי איטי יותר. אפרכסת האוזן, הטראגוס והנחיריים רגישים לסוג זה של ניקוב, וניקוב מסוג זה עלול לתרום להתפתחות זיהום ולצלקות.


[עריכה] תכשיטים מתאימים

שני סוגי התכשיטים הנפוצים בשימוש בפירסינג הינם חישוק הלחץ (BCR-Ball Closure Ring) והמוט (Barbell). חישוק הלחץ הינו טבעת בעובי אחיד, הלוחצת על גולה המשמשת כסוגר. הטבעת מעוצבת כך שקשה לפתוח ולסגור אותה, על מנת להקל על ההחלמה ולמנוע סיבוכים מיותרים. לאחר החלמת הפירסינג, מומלץ לפנות לפירסר כדי להוריד את החישוק. במוט ישנן גולות בשני הקצוות, כשבדרך כלל אחת מהן קבועה והשנייה מתברגת למוט. (ההברגה יכולה להיות פנימית או חיצונית).

המתכות מהן עשויים התכשיטים חייבות להיות כאלה שאינן יוצרות תגובה אלרגית או גירוי. על כן, אין להשתמש במתכת המכילה ניקל העלול להשתחרר לגוף (מאחר וניקל ידוע כאלרגן). כך גם אסור להשתמש בכסף, העלול ליצור סימן אפור בלתי ניתן להסרה. המתכות בשימוש הן "פלדת אל חלד" - סגסוגת ברזל המכילה ניקל (קשור) בכמות מעטה שאינה משתחררת לגוף; טיטניום, זהב (14 קרט ומעלה), וכן פלטינה. קוטר (עובי) התכשיטים משתנה בין 0.8 מ"מ (קוטר מספר 20ga), המשמש בעיקר לניקוב התנוך, ועד מספר מילימטרים. נהוג להשתמש במידות אמריקאיות למדידת עובי התכשיט, כאשר מספר גדול משמעותו קוטר קטן. לניקוב הטבור בדרך כלל משתמשים במחט ותכשיט בעובי 14ga, ולניקוב האף - בעובי 20ga.

[עריכה] תהליך ההחלמה והטיפול בפירסינג

בתהליך ההחלמה לאחר הניקוב נוצרת רקמת עור לאורך הנקב. אורך תהליך ההחלמה משתנה בהתאם למקום הניקוב, והוא אורך בין כ-6' שבועות (בתנוך) ועד כ-9 חודשים (טבור, אפרכסת האוזן). ניקוב הסחוס הינו בעייתי יותר מבחינת ההחלמה, כיוון שאספקת הדם הינה חלשה יותר באזור.

במשך תהליך ההחלמה, חשוב לשמור על נקיון המקום ולטפל בו. מומלץ למרוח מעט משחה אנטיפסטית (מחטאת) כמה פעמים ביום, ולשטוף פעם ביום בתמיסת מי מלח (ככפית מלח ים בכוס מים רתוחים שקוררו לטמפרטורת החדר.) כמו כן, מומלץ לשמור על היגיינה גבוהה, בייחוד באזור הידיים.

[עריכה] זמני החלמה

להלן זמני החלמה לפירסים נפוצים:

תנוך, אף, גבה, שפה - חודש וחצי-שלושה חודשים.

סחוס האוזן - 3-9 חודשים.

טבור - 6-9 חודשים.

לשון - חודש-חודש וחצי.

פטמה - 3-9 חודשים.


[עריכה] הפירסינג בתורה

הפירסינג הראשון הידוע בתורה היה אצל רבקה. כאשר אליעזר עבד אברהם הלך להביא כלה ליצחק, כאשר ראה את רבקה, שם נזם על אפה: "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" (בראשית, כ"ד, כ"ב) ולאחר מכן מבהיר העבד שמדובר בתכשיט לאף: "וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל-אַפָּהּ, וְהַצְּמִידִים עַל-יָדֶיהָ" (שם, פסוק מ"ז).

איזכור נוסף מופיע באירוע חטא העגל: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי" (שמות ל"ב, ב'). מפסוק זה ניתן ללמוד כי הן גברים והם נשים ענדו עגילים (אף שמדובר ב"נזם" מהתיאור עולה שמדובר בעגיל שבאוזן).

כאשר בונה משה את אוהל מועד, הוא פונה אל העם ומבקש מהם להרים תרומה: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים, עַל-הַנָּשִׁים; כֹּל נְדִיב לֵב, הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל-כְּלִי זָהָב, וְכָל-אִישׁ, אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוָה." (שמות ל"ה, כ"ב). רש"י מפרש פסוק זה ואומר כי מדובר בתכשיט אותו עונדות הנשים במקום מוצנע: "וכומז - כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום לאשה. ורבותינו פירשו שם כומז כאן מקום זמה". ככל הנראה הכוונה לתכשיט המכונה כיום VCH.

איזכור נוסף של פירסינג מופיע בפרשת עבד עברי. עבד המעוניין להשאר עבד גם לאחר שנת שמיטה, נלקח אל המזוזה ושם נרצעת אוזנו. בגמרא מוסבר שהמדובר באפרכסת האוזן, במקום הסחוס, ולא בתנוך. כהן אינו נרצע, כיוון שרציעת האוזן במקום זה יש בה משום הטלת מום והיא פוסלת מכהונה.

[עריכה] הפירסינג בהלכה היהודית

בניגוד לקעקוע, האסור במפורש בהלכה, אין איסור על עשיית פירסינג. ישנו איסור "לא תחבול", האוסר פציעת הגוף, אך פציעה קלה לשם נוי מותרת. לכן פירסינג באוזניים רווח מאוד בחברה הדתית, ולאחרונה ישנן נשים שאף החלו לענוד נזם. בעבר, ביהדות, עבד היה עונד עגיל. פעמים רבות סיבה זו מונעת מדתיים לענות עגיל.

[עריכה] הפירסינג בחברה הישראלית

ניקוב האוזן הוא הפירסינג הנפוץ ביותר בחברה הישראלית. מעל 90% מהנשים עוברות את תהליך ניקוב התנוך, בדרך כלל בתחילת שנות העשרה לחייהן. ניקוב התנוך נפוץ בכל סוגי החברות: החברה החילונית, הדתית, החרדית, והערבית. ישנן עדות בהן תנוך הבנות מנוקב בהיותן תינוקות, אך הדבר שנוי במחלוקת כיוון שבכך ניטלת מהן זכות הבחירה ומטרת הניקוב הינו נוי בלבד. גם גברים רבים נוהגים לנקב את אחת מאוזניהם ולענוד בה עגיל. ענידת עגילים רבים בכל תנוך אף היא נוהג נפוץ מאד. צעירים וצעירות רבים נוהגים ונקב את גופם ולענוד עגילים במקומות נוספים. המקום הפופולרי ביותר, לאחר תנוך האוזן, הוא האפרכסת, ולאחריה הנחיר (ענידת נזם), וכן הטבור, הגבה, והלשון. כיוון שענידת עגילים לבנים ויותר מעגיל אחד בכל אוזן לבנות אסורה בצה"ל, והחור נסתם זמן מה לאחר הוצאת התכשיט, מספר האנשים בעלי פירסינג לאחר השירות הצבאי קטן באופן משמעותי. חיילים וחיילות רבים נוהגים לשמור על העגילים למרות השירות הצבאי, על ידי ענידת עגילים שקופים או קטנים, או העלמת עין של מפקדיהם. לכן לא נדיר לראות חיילות עם עגיל באפרכסת, בטראגוס, ולעיתים אפילו נזם. עגילים בלשון ובטבור קל להסתיר הרבה יותר. החברה הישראלית נוטה לקבל ניקובים מסוימים, כגון רוב סוגי העגילים באוזניים וכן נזם, אך סוגים אחרים של פירסינג אינם נראים בחיוב בכל סוגי החברה בארץ. כגון: ספטום (עגיל במחיצה של האף), באיברי המין, או סורפסים (עגילים על שטח הגוף).

[עריכה] איסור פירסינג בצעירים

בעקבות נזקים רפואיים שאירעו לבני נוער שעשו פירסינג, ובעקבות לחץ של הורים וחברי כנסת, אושר בכנסת באוגוסט 2004 תיקון לחוק רישוי עסקים שבו נאמר "בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים, לא ינקב אדם חור כאמור בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, שלא בתנוכי האוזניים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסוס". בדברי ההסבר להצעת החוק [1] נאמר: "מטרתה של ההצעה להגן על קטינים בגיל צעיר יחסית מפני החלטות שקטין עלול לקבל בעקבות לחץ חברתי, וללא שקילה ראויה של ההשלכות הבריאותיות שהפעולה עלולה לגרום".

[עריכה] טריוויה

  • האשה בעלת כמות הפירסינג הגדולה ביותר בעולם היא איליין דייוידסון מבריטניה. בגופה 702 נקבים.

[עריכה] קישורים חיצוניים