אמאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמאוס (Emmaus) הוא יישוב קדום על הדרך בין ירושלים לשפלה שהתפרסם בעיקר הודות לאזכורו במסורת האוונגלית כמקום פגישתו של ישו, לאחר שקם לתחייה, עם שניים מתלמידיו.

תוכן עניינים

[עריכה] אמאוס במקורות הנוצריים

בבשורה על פי מרקוס, פרק 16 פסוקים 9-14, וביתר פירוט בבשורה על פי לוקס, פרק 24 פסוקים 1-33, בברית החדשה מסופר כי ביום תחייתו של ישו הלכו שני תלמידיו בדרך מירושלים לאמאוס כאשר ישו התגלה להם, אך הם לא הכירוהו. בין ישו לתלמידיו התפתחה שיחה וכאשר הם הגיעו לאמאוס הזמינו התלמידים את ישו להישאר איתם לארוחת ערב. לאחר שישו בצע את הלחם זיהו אותו התלמידים וישו נעלם מעיניהם. התלמידים מיהרו בדרכם חזרה לירושלים כדי להודיע על תחייתו.

"ארוחת הערב באמאוס" ציור של קאראווג'ו
הגדל
"ארוחת הערב באמאוס" ציור של קאראווג'ו
ובאחד בשבת טרם יבקע השחר באו אל הקבר והביאו את הבשמים אשר הכינו : והנה מצאו את האבן גלולה מן הקבר [...] ביום ההוא הלכו שנים מהם אל הכפר הנקרא עמאוס הרחק כשישים מענות צמד שדה מן ירושלים : והמה נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה : ויהי כאשר שאלו וחקרו בדבר ויגש גם ישוע וילך עמהם : והם לא הכירהו [...] : ויאמר אליהם מה הדברים האלה אשר אתם מדברים איש אל רעהו פה עלי ארח ויעמדו ופניהם זועפים : ואחד מהם ושמו קליופס ענה ואמר האתה הוא לבדך ארח בירושלים מבלי דעת את המעשים אשר נעשו בתוכה בימים האלה : [...] ויקרבו את הכפר אשר פניהם היו מעדות ללכת שמה והוא נטה פניו כהולך לו מזה והלאה: ויפצירו בו לאמר שב נא פה איתנו כי הערב הגיע [...] ויבא הביתה לשבת איתם: ויהי בישיבתו איתם אל השולחן ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם: אז נפקחו עיניהם ויכירו אותו והוא חמק ועבר מפניהם"
-- לוקס 24, 1-33, תרגום של החברה לכתבי הקודש בישראל


המסורת הנוצרית מזהה את אחד התלמידים כ"קליאופס", בעלה של מרים, אחת מאלו שנכחו בצליבה (הבשורה על פי יוחנן פרק 29 פסוק 25), ואת התלמיד השני כ"שמעון" בנו של קליאופס ואחד משבעים התלמידים של ישו.

[עריכה] אמאוס במקורות נוספים

אמאוס נזכרת לראשונה בתיאור קרבות המכבים, כמקום שבו חנו צבאות הממלכה הסלאוקית במסעם השלישי נגד יהודה המכבי. במקורות מתואר נצחונו של יהודה המכבי על גאורגיוס. כאשר גאורגיוס יצא בראש צבאו לחפש אחר יהודה המכבי בהרים, תקף יהודה את מחנהו של גאורגיוס באמאוס שרף אותו והניס את האויב (ראו: ספר חשמונאים א, ג', לח-ס; חשמונאים א', ד', א'-כה').

אמאוס נזכרת אצל יוספוס פלביוס כעיר קטנה, במאה הראשונה לפנה"ס, כאשר קסיוס מכר את תושביה לעבדים. באיזכור אחר היא מצוינת כעיר שהמצביא ורוס שרף משום שהייתה מרכז לפעילות המרד שפרץ בהנהגת הרועה אתרונגאיוס לאחר מותו של הורדוס. אמאוס מתוארת כראש פלך (טופרכיה) במאה הראשונה לספירה.

בימי המרד נגד רומי עלה אספסיאנוס על אמאוס, הציב במקום את מחנהו והשאיר שם את הלגיון החמישי. יוספוס פלביוס מזכיר את אמאוס כמקום שבו יישב אספסיאנוס שמונה מאות משוחררים "הנפטרים מעבודות הצבא" (יוספוס פלביוס, תולדות מלחמת היהודים ברומאים).

בימי מרד בר כוכבא חנה באמאוס גדוד מפטרה. בתחילת המאה השלישית חודשה אמאוס על ידי הקיסר אלאגבאלוס ושמה שונה לניקופוליס (עיר הניצחון). בתקופה הביזנטית פעל בה "השודד" קריאקוס בראש גדודי יהודים ושומרונים. לאחר הכיבוש המוסלמי ב-639 פרצה בה מגפת דבר ורבבות מתושביה מצאו את מותם. לאחר מכן ניטשה העיר לחלוטין.

המקומות העיקריים שזוהו כאמאוס האוונגלית לאורך ההיסטוריה
הגדל
המקומות העיקריים שזוהו כאמאוס האוונגלית לאורך ההיסטוריה

[עריכה] הבעייתיות בזיהוי האתר

[עריכה] זיהוי על פי כתבי יוספוס פלביוס

מהתבוננות בטקסטים המזכירים את אמאוס עולות מספר בעיות המקשות על הזיהוי הוודאי של המקום. בכתבי יד שונים של ספרו של יוספוס פלביוס מופיעים מספרים שונים המציינים את מרחק הקולוניה של אספסיאנוס מירושלים. לעיתים מופיע המספר 30 סטדיות ולעיתים 60. כלומר, אמאוס מוזכרת כמרוחקת 5.5 ק"מ או 11 ק"מ מירושלים (סטדיה=184 מטר). בנוסף לכך, נראה כי בפעמים האחרות שבהן יוספוס מזכיר את אמאוס (קסיוס, ורוס וכד') הוא אינו מדבר על אותו המקום שבו הקים אספסיאנוס קולוניה לחייליו. רוב החוקרים סבורים כי יוספוס מזכיר בכתביו שני מקומות שונים בעלי שם זהה.

המקום הראשון הוא אמאוס שהייתה עיירה ביהודה בגבול השפלה וההר, על צלעו המזרחי של עמק איילון. שמה נשתמר בשם הכפר עמואס שליד לטרון והמקום מזוהה עם אמאוס החשמונאית, המקום אותו שרף ורוס ולמרות זאת המשיך לתפקד כבירת הטופארכיה, עם המקום בו מיקם אספסיאנוס את הלגיון החמישי, עם העיר ניקופוליס והמקום שבו נספו רבבות במגפת הדבר בתחילת הכיבוש המוסלמי.

בתקופתו של יוספוס התקיים כנראה מקום נוסף ביהודה ושמו אמאוס: הכוונה לכפר המרוחק 30 סטדיות מירושלים. באמאוס זו הקים וספסיאנוס קולוניה לחייליו המשוחררים והנוכחות הרומית העניקה למקום את השם "קולוניה אמוסה". לפי הסברה הייתה הקולוניה בתחומה של מוצא הקדומה הנקראת במקרא המצה. יישוב החיילים היה במקום שבו התמקם מאוחר יותר הכפר הערבי קולוניה ששימר את השם הקדום.

[עריכה] זיהוי על פי הברית החדשה

בעיה נוספת מתעוררת בעת ניסיון לזהות את מיקומה של אמאוס האוונגליונית. גרסאות שונות של הברית החדשה מציינות מרחק שונה של אמאוס האוונגליונית מירושלים. בחלק מכתבי היד מוזכרת אמאוס במרחק 60 סטדיות מירושלים ובחלקם במרחק 160 סטדיות.

כתבי היד המזכירים את המספר 60 רבים בהרבה מאלו המזכירים את המספר 160 (מתוך כ-3,000 כתבי יד של הברית החדשה שנמצאו רק כעשרים המזכירים את המספר 160 סטדיות). יחד עם זאת, הקודקסים המועטים המזכירים את המספר 160 סטדיות, הינם בעלי מידת אמינות גבוהה ועתיקים יותר. לדוגמה, אחד מכתבי היד המגדילים את המרחק בין אמאוס לירושלים ל-160 סטדיות הוא סיניטיקוס (Sinaïticus) כתב יד מהמאה ה-4, שהוא אחד העותקים העתיקים והחשובים ביותר של הברית החדשה.

יתכן והטעות במספר נובעת מאוריגנס (185 - 254 לספירה) שהרשה לעצמו, על פי סברה של חוקרים מסוימים, לתקן את כתבי הקודש במקומות שלא נראו לו ברורים מספיק. אוריגנס, שהכיר את אמאוס ניקופוליס, רצה להתאים את המספר בבשורה למספר האמיתי שהכיר. האוטוריטה של אוריגנס השפיעה על אבות הכנסייה המאוחרים יותר כגון אוזביוס והירונימוס שנקבו אף הם במספר 160 סטדיות (למרות שהירונימוס נוקב במספר זה בתרגומו לאונומסטיקון של אוזביוס ולעומת זאת בוולגטה הוא משאיר את המספר המקורי 60). המספר הביקורתי המקובל כיום על החוקרים הוא המרחק 60 סטדיות.

על סמך אנלוגיה מעורפלת של שמות ומרחק (כאמור השם אמאוס מתקשר לשלושה מרחקים שונים מירושלים: 30, 60 ו-160 סטדיות) מקומות שונים בארץ ישראל בתקופות שונות זוהו כאמאוס האוונגליונית: קסטל, קולוניה, אבו גוש, עמואס, קוביבה, בית גוברין, חירבת חמסה דרומית מערבית לבתיר, ארטס (Ortas) דרומית לבית לחם ועוד.

הוויכוח על הזיהוי המדויק לא הגיע לסיומו ועד היום מנסים אנשי הכנסייה השונים להגן על הזיהוי המקובל עליהם. נראה כי חשיבות הזיהוי של האתר המקורי נובעת בין השאר מכך שלרבים מהצליינים המבקרים במקומות הקדושים חשיבות המקום הקדוש אינה טמונה רק בזיכרון המסורת ובתפילה, אלא בידיעה כי המקום הוא אותנטי. אם ידוע כי המקום הקדוש איננו האתר המקורי שבו אירע המאורע המקראי או האוונגליוני, בעיני רבים הוא מאבד את זכותו לקדושה. המקום עדיין יכול לשמש כמקום התייחדות ותפילה, אך הוא מאבד מנשגבותו.

[עריכה] זיהויים שונים של אמאוס

שלושת המקומות המוכרים והחשובים ביותר שזוהו כאמאוס לאורך ההיסטוריה הם:

[עריכה] אמאוס ניקופוליס (עמואס): התקופה הביזאנטית

שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס
הגדל
שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס

השם אמאוס הוא צורתו היוונית של השם העברי חמת או השם הארמי חמתא שמצביע על מרחצאות חמים שהיו במקום. הכפר הערבי עמואס, שהתקיים במקום עד 1967, שימר את השם הקדום "אמאוס". אין כיום ספק כי אמאוס שהתפרסמה בקרבות המכבים ושהייתה ידועה כניקופוליס בתקופה הרומית והביזאנטית היא אמאוס שבעמק איילון. השאלה שנותרה פתוחה האם מדובר גם במיקום של אמאוס האוונגלית. על יסוד מסורת מהמאה ה-3, הביזאנטיים זיהו את אמאוס של הברית החדשה עם זו המוזכרת בספר חשמונאים א' ובכתבי יוסף בן מתתיהו ופיליניוס. זיהויה של אמאוס במקום זה עמד לה עד לתקופת הצלבנים. המרחק בין אמאוס ניקופוליס לירושלים הוא המכשלה הגדולה ביותר בנוגע לזיהויה עם אמאוס האוונגלית. המרחק, 176 סטדיות מקורב ל-160, אך כאמור, המרחק המקובל היום על החוקרים הוא זה של 60 סטדיות מאמאוס האוונגלית לירושלים ועל כן נוצרת הבעייה בזיהוי עם אמאוס ניקופולויס.

בתקופה הביזאנטית, בעקבות הזיהוי עם אמאוס נבנתה במקום כנסייה. לאחר מכן נדדה המסורת לאבו גוש והכנסייה הצלבנית שנבנתה באמאוס ניקופוליס על חורבות הכנסייה הביזאנטית מתייחסת כנראה למסורת אחרת הקושרת את המקום לאחים המכבים בגלל קרבתו למודיעין. במאה ה-19 זוהה המקום מחדש כאמאוס האוונגלית על ידי מספר חוקרים. בעקבות זיהויים אלו ובעקבות חזון שהתגלה בשנת 1878 בפני מרים בווארדי, נזירה כרמליתית מבית לחם. בחזון הובהר לה כי האתר הסמוך ללטרון הוא אמאוס, שעליה סיפר לוקאס. הכרמליתיות קנו את השטח מהכפר הערבי עמואס, שבתחומו נמצאו שרידי הכנסייה, ובאתר החלו חפירות. בהמשך מסרו אותו לאבות הבית אראם שבנו במקום את "בית שלום" כסמנריון לכמרים. מאז 1993 מושכר "בית שלום" לקהילת בני האושר.

[עריכה] אבו גוש: התקופה הצלבנית

הכנסייה הצלבנית באבו גוש
הגדל
הכנסייה הצלבנית באבו גוש

המסורת של זיהוי עמואס עם אמאוס האוונגלית נמשכה עד להגעת הצלבנים שחיפשו מקום במרחק 60 סטדיות מירושלים, על פי המסורת המקובלת באירופה. הצלבנים הגיעו במהלך החיפוש אחר אמאוס האוונגלית לקריית אל ענב (כיום אבו גוש), הנמצאת על הדרך הראשית מיפו לירושלים. קריית אל ענב הייתה אכן מרוחקת כ-60 סטדיות מירושלים ועל כן נמצאה מתאימה על ידי הצלבנים לזיהוי עם אמאוס האוונגלית. בעקבות הזיהוי נבנתה במקום כנסייה צלבנית ששוקמה בראשית המאה העשרים על ידי נזירים בנדיקטיניים צרפתים ממנזר Pierre qui vire.

[עריכה] אל קוביבה: ימי הביניים ועד היום

אל קוביבה, פירושה כיפה קטנה (אין קשר אטימולוגי בין השם קוביבה לאמאוס). מעיון קפדני במסלולי הצליינים הלטיניים נראה כי הזיהוי של אמאוס בקוביבה לא היה קיים במאה ה-12, אז רווחו שני הזיהויים של אמאוס בניקופוליס ובאבו גוש.

הכפר הפרנקי היה יישוב הקבע הראשון במקום והוא נבנה בשנות העשרים של המאה ה-12. בתקופה זו נבנתה במקום כנסייה שכנראה שימשה ככנסייה קהילתית (פרוכיאלית) ולא היה לה קשר למסורות אמאוס.

כאשר גורשו הצלבנים מירושלים ומהרי יהודה במחצית המאה ה-13 נאלצו עולי רגל נוצרים לעלות מיפו לירושלים דרך רמלה, בית נובה ונבי סמואל. האיסור לבקר במקומות הקדושים שמסביב לירושלים גרם ל"העברתן" של מסורות עתיקות לאתרים נגישים. הימצאותה של קוביבה על הדרך שבה הלכו, שרידי הכנסייה מימי הביניים שראו בדרך, ריחוקה של קוביבה שישים סטדיות בקירוב מירושלים ומורי הדרך הפרנציסקנים שליוו את הצליינים והחלו לגבש בתקופה זו את הזיהוי של אמאוס עם קוביבה, כל אלו גרמו לצליינים להאמין כי בקוביבה מצויה אמאוס האוונגלית. המתנגדים לזיהוי מציינים בין השאר כי קוביבה מצוייה במרחק 72 סטדיות מירושלים ולא 60.

בראשית המאה העשרים נבנתה במקום, בעקבות הזיהוי עם מסורת אמאוס, כנסייה פרנציסקנית שהוקדשה ב-1901.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • חיים גורן , "המוסדות הנוצרים באבו ע’וש בעת החדשה", קתדרה,62 (1991), עמודים 80- 106
  • יוחנן מנור, "המסורות השונות על מקומה של אמאוס", קרדום, 6,(1979), עמודים 26-21.
  • Bagatti Bellarmino, Emmaus-Qubeibeh, Franciscan printing press, Jerusalem 1993
  • Michel Vincent, Le Complexe Ecclésiatique d’Emmaüs-Nicopolis, Université de Paris Sorbonne, Paris IV, Paris , 1996-1997, Library of Beatitudes in Emmaus Nicopolis
  • Sabino de Sandoli, The sanctuary of Emmaus and Nearby Biblical Sites, Franciscan printing press, Jerusalem1966
  • Vincent L H et Abel F. M, Emmaus sa Basilique et son Histoire, Pairs 1932

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך מומלץ