ודם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ודם היה כתב עת ספרותי בשפה הצ'כית שיצא לאור בגטו טרזיינשטט בין השנים 1942 ו-1944. הוא נכתב בכתב ידם של קבוצת נערים, שהובלו על ידי עורך המגזין פטר גינז. בסך הכול, כ-800 דפים של ודם שרדו את מלחמת העולם השנייה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

כתב העת כולו נכתב, נערך ואויר על ידי נערים צעירים, שנעו בין הגילאים 12 ו-15. בסיכום השתתפו בכתיבת העיתון כ-100 נערים, רובם נרצחו מאוחר יותר באושוויץ, וכ-15 מהם שרדו את המלחמה.

בוודם התפרסמו שירים, חיבורים, בדיחות, דיאלוגים, סקירות ספרותיות, סיפורים וציורים. אחד עשר העמודים האחרונים הם מחזה, מחפשים אחר רוחות, שנכתב על ידי ילד ושמו האנוס הקנבורג, שאחר כך מת באושוויץ. העיתונים הועתקו ידנית ונקראו מסביב למגורי הילדים בליל יום שישי. למשך זמן מה, הם פורסמו גם על לוח המודעות, אך הוחלט להפסיק בכך בשל הביקורת התדירה של אנשי האס אס. האופי הסאטירי של רבים מהכתבות היווה סכנה לחלק מהילדים.

השראתם של יוצרי ודם נלקחה ממורם, מנהיג הנוער, "פרופסור" וולטר איזינגר, אשר מת ב-1945 בקרבת בוכנוואלד. איזינגר חי עם הנערים והשגיח עליהם. במקור, איזינגר היה מורה בבית הספר, אך הנאצים הדיחו אותו מתפקידו והיגלו אותו לגטו טרזין ב-1942. במערכת החינוך, איזינגר לימד את השפה הצ'כית וספרות. בטרזין, הוא השתמש בהכשרתו על מנת לעודד הערכה ספרותית בקרב הנוער. הוא עודד אותם להביע את עצמם ביצירתיות, ולתאר הן מה שהם עדים לו, והן את תקוותיהם לעתיד. תחת השפעתו, הילדים בחרו בחללית כסימן למקום מגוריהם ולעיתון.

כדור הארץ במבט מהירח, ציורו של פטר גינז
הגדל
כדור הארץ במבט מהירח, ציורו של פטר גינז

איזינגר מעולם לא תרם ישירות לוודם, אולם לעיתים כתב מאמר מערכת או תירגם מרוסית. הכתיבה נעשתה כולה על ידי הילדים, שרבים מהם הסתובבו ברחובות הגטו בחיפוש אחר נושאים לכתיבה. כל ילד בחר בשם - עט, כינוי שהם בחרו לעצמם על מנת לחתום בסוף דברים שכתבו. לעיתים היה זה ראשי תיבות, לעיתים שם בדוי, ולעיתים הרגל משונה וסתמי כמו 'בולשביקי'. כיום, מרבית הכותבים מזוהים על פי שם העט שלהם, ולא ניתן לדעת מי הם באמת היו ומה היה שמם האמיתי. בשנת 1943, עשרה מהכותבים הפורים ביותר החלו לכנות עצמם בתור ה'אקדמיה'.

אחד הכותבים הבולטים בוודם היה nz, או פטר גינז (1928 - 1944), שבגיל 14 הפך להיות העורך הראשון והיחיד של המגזין. בגיל 15, גינז נשלח לאושוויץ, שם הוא נפטר ממחלת טיפוס הבהרות. ציור ששירטט גנס שתיאר את כדור הארץ כפי שהוא נראה מהירח נלקח על ידי האסטרונאוט הישראלי אילן רמון למעבורת החלל קולומביה, שהתפוצצה בזמן כניסתה לאטמוספירה.

הילדים שכתבו את ודם ניסו כמיטב יכולתים ליצור כתב עת אמיתי, ואפילו רשמו בהומור מחיר על העטיפה. הוא כלל פינות רבות, ביניהן סיפורי הרפתקאות ו'הציטוט השבועי הנבחר', שנבחר מתוך דברי להג שאמרו.

[עריכה] שימור והוצאה לאור

עד 1944, מרבית הילדים שכתבו את ודם נשלחו לתאי הגזים באושוויץ, ולא נכתבו יותר מאמרים. מתוך מאת הנערים שהשתתפו במאמץ הכתיבה, רק כ-15 שרדו. רק אחד מהם, זדנק טאוזיג, נשאר בטרזין עד שחרורו במאי 1945. הוא החביא את כתב היד בסדנה של נפח בה עבד אביו, ולקח אותו איתו לפראג אחרי שחרור המחנה.

לאחר המלחמה, השורדים הבודדים חזרו לביתם בצ'כוסלובקיה, וחלקם היגר מאוחר יותר לארצות הברית, קנדה ומערב אירופה. כתב היד נותר בצ'כוסלובקיה. מאמצים לפרסם את ודם טורפדו על ידי המשטר הקומוניסטי במדינה, אולם ציטוטים מהספר הוברחו לפריז, שם הם הודפסו במגזין צ'כי. גירסה מודפסת בסאמיזדאט התפרסמה בצ'כוסלובקיה מאוחר יותר, ופורסמה מחדש בשנות ה-80. גירסה זו הוצגה ביריד הספרים של פרנקפורט ב-1990.

מבחרים מוודם, שאוירו על ידי ילדים מטרזין, פורסמו יחד עם הקדמה על ידי ואצלב האוול ב-1994. כיום, האוסף השלם של מסמכי ודם נשמר באתר ההנצחה בטרזין בצ'כיה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • Terezín. Council of Jewish Communities in the Czech Lands, 1965.
  • We Are Children Just the Same: Vedem, the Secret Magazine by the Boys of Terezin. Ed. Zdenek Ornest, Marie Rut Krizkova, et. al. Philadelphia: Jewish Publication Society of America, 1995. ISBN 082760534X.