קדם אירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קדם אירוויזיון היא תחרות זמר שנועדה לבחור את הנציג הישראלי לתחרות האירוויזיון. התחרות מופקת על ידי רשות השידור ולאורך השנים הוציאה מתוכה להיטים רבים. בשנים האחרון דעך כוכבה של התחרות והיא אינה מושכת עניין או מבצעים מן השורה הראשונה.

בשנת 1973 החלה ישראל להשתתף בתחרות האירוויזיון. בשנים הראשונות בחרה ועדת מטעם רשות השידור את המבצעים שיישלחו לתחרות וכך ייצגו את ישראל: אילנית, להקת כוורת, שלמה ארצי, שלישיית שוקולד מנטה מסטיק ושוב אילנית. לאחר הפעם השנייה שבה ייצגה אילנית את ישראל באירוויזיון, הוחלט לשנות את שיטת הבחירה, ובשנתיים שלאחר מכן (1978, 1979) נשלחו לתחרות השירים הזוכים בפסטיבל הזמר והפזמון. בשני המקרים מדובר היה בשירים שזכו במקום הראשון גם באירוויזיון.

ביטולו של פסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1981 הביא למסקנה שיש צורך לקיים תחרות נפרדת לבחירת השיר הישראלי באירוויזיון וכך נוסדה בשנת 1981 תחרות הקדם אירוויזיון הראשונה שנערכה ב- 3.3.1981 באולפני רשות השידור, בהנחיית דניאל פאר. בין המבצעים שלקחו חלק באותה תחרות היו: להקת סקסטה ("סינדרלה" שאף הגיע למקום השני), יגאל בשן ("תן לי"), מירי אלוני, אבי טולדנו שניצח שנה מאוחר יותר, חלב ודבש עם לאה לופטין, מייק בורשטיין, איתן מסורי, עירית בולקא וחובבת התחרות המושבעת חדווה עמרני. בעקבות אותה תחרות יצא ח"כ עקיבא נוף בקריאה לאסור על ישראלים "יורדים" לקחת חלק בתחרות.

בשנות השמונים הפכה התחרות לקאלט, זכתה לחשיפה עצומה והוציאה מתוכה רגעי קסם צבעוניים. בין האמנים המזוהים עם התחרות במיוחד: ירדנה ארזי שזכתה פעמיים במקום השני ("מוזיקה נשארת", "שירו שיר אמן"), פעם אחת במקום השלישי ("עוד נגיע") ופעם אחת זכתה לתחרות פרטית משלה (1988). גם יזהר כהן שב לתחרות משנה לשנה ("אל האור", 1982; "מוזיקה היא נשיקה לנצח", 1987; "אלפיים", 1996). כהן ניצח בקדם 1985 וזכה במקום החמישי באירוויזיון. השיא הגדול מכולם שייך לצביקה פיק שהשתתף בתחרות 7 פעמים ולא זכה אפילו פעם אחת. השתתפותו האחרונה הייתה בשנת 2006. פיק נהג לעורר סקנדלים ושערוריות כמעט בכל תחרות, אך הגימיקים לא סייעו לו בזמן התוצאות. את רשימת המתמידים חותמת אילנה אביטל שהשתתפה בקדמי האירוויזיון בשנים 1983, 1987 ו- 1996. עוד שמות בולטים: יגאל בשן (1981, 1982, 1985), לאה לופטין (1981, 1985, 1989, 1992, 1995), שלווה ברטי ודורון מזר.

ישנם אמנים שחיו מתחרות לתחרות. דוגמה קלאסית היא פנינה בריק שמעולם לא שרה סולו אבל חזרה לתחרות משנה לשנה במסגרת "סקסטה", "ארבע לב אדום", "פלפל לבן" ועוד. גם היא מעולם לא ניצחה בה.

מצד שני, התחרות הייתה מקום טוב לפריצה (ריטה, 1986), לקאמבק (צביקה פיק, אירוויזיון 1998), לאיחוד משפחות (יזהר וורדינה כהן, 1987; האחיות יוספי, 1989; זהבה בן ואתי לוי, 1992) ולהרכבים מיוחדים (מוטי גלעדי ושרי צוריאל, נתן דטנר ואבי קושניר, יורם ארבל וירדנה ארזי)

גם אמני איכות מצאו את עצמם בתחרות: שלמה גרוניך (1981, 2006), אתי אנקרי (1987), ריקי גל (1983), קורין אלאל (1985), ריטה (1986), בועז שרעבי (1986), דויד ד'אור (1993) ודפנה ארמוני (1981, 2001)

ואי אפשר בלי המקומות האחרונים, כבוד מפוקפק בו זכו "הלוואי" של בועז שרעבי (1986), "דף חדש" של זהבה בן (1992), גרי אקשטיין, גבי שושן ופנינה רוזנבלום בהופעה בלתי נשכחת בקדם 1983.