טטררכיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקיסר דיוקלטינוס - ממציא שיטת הטטרכיה על גבי מטבע
הגדל
הקיסר דיוקלטינוס - ממציא שיטת הטטרכיה על גבי מטבע


ערך זה עוסק בצורת שלטון שהייתה נהוגה זמן-מה באימפריה הרומית; לערך העוסק בחלוקה מנהלית של ארץ ישראל בימי שלטון רומא, ראו טטררכיה (ארץ ישראל).

טטררכיה - מלשון טטרא (ארבע) + ארכיה (שלטון) - שלטון של ארבעה אנשים. בצורת שלטון זו בשלטון נמצאים שני אנשים, ומתחתם יש שני משנים, אשר עוזרים ומייעצים להם, ובבוא הזמן מחליפים אותם.

ממציא השיטה הוא הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, שמיסד חזרה את השילטון ברומי לאחר כ-50 שנות אי סדר ואנרכיה. הוא חילק את האימפריה הרומית ל-2 חלקים - מזרחי ומערבי, ובעוד הוא שולט על הצד המזרחי כשליט בכיר, מינה את חברו מקסימיאנוס הרקוליוס לשלוט על המערב. לכל אחד מהשליטים ניתן התואר "אוגוסטוס", ולכל אחד מהם מונה סגן שקיבל את התואר "קיסר". ה"קיסר" שהיה מתחת לדיאוקלטיאנוס היה גלריוס, והקיסר שמתחת למקסימיאנוס היה גיוס קונסטנטיוס כלורוס.

על פי תקנותיו של דיוקלטיאנוס, אמור היה כל אחד מה"אוגוסטים" לפרוש כעבור עשרים שנה ולפנות את כסאו ליורשו הקיסר שיהפוך, להיות האוגוסטוס. דיוקלטיאנוס ומקסימיאנוס עשו כן ופרשו שניהם ב-1 במאי בשנת 305 לסה"נ, ויורשיהם תפסו את מוקמותיהם. אלא שאז הטטררכיה החלה לאבד את יציבותה, משום שגלריוס מינה לקיסרים החדשים אנשים המקורבים לו, מבלי להתייחס לבניהם של מקסימיאנוס וקונסטנטיוס. לקיסר המערב מונה פלאוויוס ולריוס סוורוס, ולקיסר המזרח - אחיינו של גלריוס, מקסימינוס דאיה. התפתחות נוספת לרעת הטטררכיה באה בשנת 306, שבה קונסטנטיוס כלורוס מת, והלגיונות הבריטיים הכריזו על בנו קונסטנטינוס כעל אוגוסטוס המערב - הכרזה שזכתה להכרה מצד גלריוס, אשר לא רצה סכסוך עם צבא המערב החזק. במקביל, מקסימיאנוס, האוגוסטוס-לשעבר, הציע את בנו מקסנטיוס כקיסר המערב נוכח הפופולריות הנמוכה של סוורוס - הצעה אשר זכתה לתמיכה אל העם. כמו כן מקסימיאנוס החליט לחזור לשלטון והכריז על עצמו כעל אוגוסטוס. בשנת 307 קונסטנטינוס ומקסימיאנוס כרתו הסכם להכרה הדדית וחיזקו אותו בקשר נישואין - קונסטנטינוס נשא לאישה את בתו של מקסימיאנוס.

לאחר שרב על מקסנטיוס, מקסימיאנוס פרש שנית, ובינתיים גלריוס מינה לאוגוסטוס את סוורוס, אשר מת כעבור שנה בקרב. במקומו גלריוס מינה את ולריוס ליקיניוס. כל זה הביא לכך שבשנת 308 היו שלושה אוגוסטוסים חוקיים - גלריוס, ליקיניוס וקונסטנטינוס, קיסר חוקי אחד - מקסימינוס דאיה, ושניים לא-חוקיים - מקסנטיוס ברומא ולוציוס באפריקה. הקיסרות הייתה בעיצומה של מלחמת אחים מרובת-משתתפים.

הסיטואציה החלה להיפתר לאחר שנת 311, שבה גלריוס מת. יורשו ליקיניוס כרת ברית עם קונסטנטינוס. בשנת 312 מקסנטיוס הובס על ידי קונסטנטינוס בקרב גשר מולוויוס שעל הטיבר, וקונסטנטינוס נכנס כמנצח לרומא. הסנאט הרומי הכיר בו כשליט הראשי של הקיסרות - עתה היו תחת שליטתו איטליה, גאליה, בריטניה, איבריה ואפריקה. בשנת 313 קונסטנטינוס וליקיניוס אישררו את הברית ביניהם במילאנו על ידי חתונתו של ליקיניוס עם אחותו של קונסטנטינוס. באותה שנה דיוקלטיאנוס התאבד לאחר שהואשם בסיוע למקסנטיוס, וליקיניוס הביס את צבאותיו של מקסימינוס דאיה, שמת זמן קצר לאחר-מכן.

אם כך, בקיסרות נשארו שני אוגוסטוסים. בשנת 314 קונסטנטינוס תקף את ליקיניוס בשל סכסוך על השליטה בבלקנים, אשר עברו אליו בהסכם שלום שנחתם בשנת 316. שבע שנים מאוחר יותר, בשנת 323, כשהגותים נכנסו לתחומי החלק המזרחי של הקיסרות, קונסטנטינוס הכניס לשם את צבאותיו במסווה של עזרה לליקיניוס. הוא הביס הן את הגותים והן את ליקיניוס ונהיה לשליט היחיד של כל הקיסרות הרומית. הטטררכיה נגמרה.