קטיושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משגר קטיושות BM-13
הגדל
משגר קטיושות BM-13

קטיושה (Катюша) הוא כינוי למשגר רקטות מתנייע מדגמים שונים. הדגמים היותר נפוצים הם BM-8 בקוטר 82 מ"מ ו-BM-13 בקוטר 132 מ"מ מתוצרת ברית המועצות. השם הרשמי הוא "רכב קרב של ארטילריה סילונית" (סילונית הכוונה למנוע הרקטה). במלחמת העולם השנייה יחידות החמושות בכלי נשק זה זכו באופן אוטומטי לסיווג היוקרתי "עוצבת משמר" ("גווארדיה").

הקטיושה פותחה בברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה, וכינויה מקורו ככל הנראה בשיר הנפוץ באותה תקופה, "קטיושה" (תורגם לעברית כ"קטיושקה"), על נערה המתגעגעת לאהובה החייל. המילה קטיושה הינה צורת חיבה ברוסית לשם הנשי "יקטרינה", המתגלגל לצורה "קטיה" וממנה ל"קטיושה".

הגרמנים כינו את הנשק הזה בשם "עוגבו של סטלין", על שום דמיון צינורות המשגר המקבילים לצינורות עוגב והקול שמשמיעה הרקטה. המשגר הותקן על כלי רכב שונים ומשונים, ביניהם משאיות אמריקאיות מדגמי סטודיבייקר US6, ואינטרנשיונל, שנשלחו לרוסיה במסגרת הסיוע האמריקני, טנקים, טרקטורים שונים ואף כלי טיס.

הקטיושה עצמה הינה נשק פשוט למדי, הכולל מנשא של פסים מקבילים הנושאים את הרקטות על מסגרת זחיחה. על כל משאית הותקנו 48 מסילות לרקטות. כל רקטה היא באורך 1.8 מטר ונושאת ראש נפץ במשקל 22 ק"ג שמסוגל להגיע למרחק של מעל 20 קילומטרים. לרוב נורו קטיושות במספר רב מאוד בבת אחת, על מנת ליצור אפקט של הלם בכוחות האויב, וגם כדי לחפות על חוסר הדיוק של הקטיושה.

על מנת להאריך את טווח פעולת הקטיושה, נוספו לה מספר מנועי רקטה נוספים. שיטת הפעולה: תחילה מוצתת הרקטה הראשונה אשר מעיפה את הטיל. בהמשך, ניצתת הרקטה השנייה וכך הלאה עד לגמר כל רקטות הדחף של הטיל. עם תום פעולתן של כל רקטות הדחף, הקטיושה נופלה נפילה חופשית.

מרעום הקטיושה מפוצץ את חומר הנפץ האגור בתוכה רק עם נגיעה פיזית בגוף קשה, זאת בניגוד למרעומים חכמים יותר אשר נדרכים באויר ומתפוצצים במרחק מה מהפגיעה, דבר היוצר אפקט פיזור ניכר הגורם להרס רב יותר.

[עריכה] ירי "קטיושות" על ישראל

השיגור הראשון של קטיושות לעבר ישראל בוצע על ידי ארגון פת"ח בסוף 1968. הקטיושות נורו משטח ירדן לעבר בית שאן. ב-1 בינואר 1969 נורה לראשונה מטח קטיושות אל עבר קרית שמונה. כתוצאה מהירי נהרגו שני אזרחים ועשרות נפצעו. ב-1970 ספגה גם ירושלים שתי קטיושות שנורו מן הכפר בתיר. ב-1971 נורו קטיושות על פתח תקוה וגרמו להרג חמישה אזרחים.

כיום משמש המונח "קטיושה" בעיקר לתיאור כללי של רקטות ארטילריות קטנות המשמשות ארגוני טרור, כגון חיזבאללה, לאיום על גבולה הצפוני של ישראל, אם כי במקרים רבים מדובר בדגמי רקטות שונים לחלוטין: בדרך כלל רקטות 107 מ"מ מתקדמות יותר, ולעתים גם רקטות "גראד" 122 מ"מ. ב-28 במרץ 2006, יום הבחירות לכנסת השבע עשרה, נורו 2 רקטות קסאם ורקטת גראד 122 מ"מ לעבר אשקלון. זהו הירי הראשון של "קטיושה" מרצועת עזה [1].

ביולי 2006, בעת משבר ישראל-לבנון 2006, אשר במהלכו הופצצה לבנון על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי, שיגר החיזבאללה יותר משלושת אלפים רקטות אל יישובי צפון ישראל, ובהם קרית שמונה, חיפה, צפת, נהריה, טבריה, הקריות, כרמיאל, חדרה ועוד.

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] קטיושות בצה"ל

במלחמת ששת הימים נלקחו קטיושות כשלל, עקב זאת בשנת 1971 נוסדה בצה"ל יחידת קטיושות. היחידה פעלה עד תחילת מלחמת יום הכיפורים מכשאזל מלאי הקטיושות פורקה היחידה.

גם במלחמת לבנון נלקחו קטיושות כשלל וגם אז הוקמה יחידת קטיושות שהשתתפה בלחימה בלבנון ושוב כשמלאי הקטיושות אזל פורקה היחידה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: קטיושה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטיושה