סיירה לאונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הרפובליקה של סיירה לאונה | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: אחדות - חירות - צדק | |||||
| המנון לאומי: מלמעלה אנו משבחים את ממלכת החופש | |||||
| יבשת | אפריקה | ||||
| שפה רשמית | אנגלית | ||||
| עיר בירה | פריטאון 8°31' צפון 13°15' מערב |
||||
| העיר הגדולה ביותר | פריטאון | ||||
| משטר | רפובליקה | ||||
| ראש המדינה - נשיא |
נשיא אחמד טג'אן קבח |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
מבריטניה 27 באפריל, 1961 |
||||
| שטח - סה"כ - % מים |
117 בעולם 71,740 קמ"ר 0.2% |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
102 בעולם 6,017,643 84 אנשים לקמ"ר |
||||
| תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
153 בעולם 4,910 מיליון $ 816 $ |
||||
| מטבע | ליאון | ||||
| אזור זמן | UTC | ||||
| סיומת אינטרנט | sl | ||||
| קידומת בינלאומית | 232+ | ||||
הרפובליקה של סיירה לאונה היא מדינה במערב אפריקה, השוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי. המדינה גובלת בגינאה בצפון ובליבריה בדרום מזרח. על פי מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, סיירה לאונה הנה מהמדינות הנחשלות ביותר בעולם (הנחשלת ביותר ב2004).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של סיירה לאונה
ההיסטוריה הכתובה של סיירה לאונה נפתחת בשנת 1462, עם הגעתם של סוחרים וסיירים פורטוגליים למערב אפריקה. הללו כינוה בשם "הרי האריה". האירופים השתמשו בארץ כמקור לעבדים, אך בשנת 1787 הוקמה בה העיר פריטאון כמשכנם של עבדים לשעבר ששהו בלונדון.
בשנת 1808, סיירה לאונה נעשתה מושבת כתר בריטית וכך נותרה עד אמצע המאה ה-20, אז התחיל תהליך הדקולוניזציה. התהליך הגיע לשיאו עם מתן העצמאות לסיירה לאונה ב-27 באפריל, 1961. סר מילטון מרגאי (1895-1964) היה ראש ממשלתה הראשון.
המדינה, שהייתה נתונה לשלטון מפלגה בודדת בראשית שנות השמונים, סבלה ממלחמת אזרחים בשנת 1991, עת מרדו כוחות החזית המהפכנית המאוחדת (RUF) בהנהגתו של פודאי סנקו (Foday Sankoh) בממשלה. עשרות אלפי בני אדם נהרגו במהלך מלחמה זו, ומשני מיליון בני אדם (יותר משליש האוכלוסייה) נעקרו מבתיהם. רבים מהם נעשו פליטים במדינות שכנות. הפיכה צבאית ב-25 במאי, 1997, החליפה את הנשיא המכהן אחמד טג'אן קבאח ברב-סרן ג'וני פול קורומה. קבאח שב לנשיאות במרץ 1998, לאחר שכוחות ה-ECOMOG, בהנהגת ניגריה, הדיחו את החונטה מהשלטון.
הסדר שלום, שנחתם ב-7 ביולי, 1999 בלומה (Lomé), טוגו, העלה תקוות שמא תצליח סיירה לאונה לסיים את הסכסוך הפנימי (שהונע, בעיקר, על ידי הדחף לשלוט במאגרי היהלומים הרבים במדינה) ולשקם את תשתיתה וכלכלתה ההרוסות. נכון לסוף 1999 הוצבו כ-6,000 כוחות שמירת שלום של האו"ם במדינה על מנת שהסדר השלום יכובד.
במאי 2000 המצב במדינה הדרדר עד כדי כך, שכוחות בריטים נאלצו לפעול במתכונת מבצע פליסר ולפנות אזרחים זרים מתחומיה. המצב התייצב, בסופו של דבר, כשהכוחות הבריטים מהווים זרז להפסקת אש ולסיום מלחמת האזרחים.
הגם שהעימות בסיירה לאונה זכה לכיסוי תקשורתי נרחב, ניתן לעיין בסקירה מקיפה אודותיו, המתבססת על שיטה הידועה כמיפוי סכסוכים.
[עריכה] פוליטיקה
- ערך מורחב – פוליטיקה של סיירה לאונה
נשיא סיירה לאונה עומד בראש המדינה והוא גם משמש כראש ממשלתה. הנשיא נבחר כל חמש שנים (הבחירות האחרונות נערכו במאי 2002). הוא ממנה ועומד בראש קבינט של שרים. המשטר הפרלמנטרי בסיירה לאונה כולל בית נבחרים יחיד, ובו 124 מושבים. 112 נציגים נבחרים במקביל לבחירות לנשיאות; 12 המושבים האחרים שמורים לתריסר מנהיגי השבטים הבולטים מכל אחד ממחוזותיה האדמיניסטריביים של סיירה לאונה.
[עריכה] כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת סיירה לאונה
סיירה לאון היא מהעניות והנחשלות שבמדינות העולם, והיא מאופיינת בפערי הכנסה אדירים בין שכבות האוכלוסייה. היא אמנם מחזיקה במשאבים רבים, לרבות מינרלים, דגה ומשאבים חקלאיים; אולם התשתית החברתית והכלכלית איננה מפותחת כראוי, ואי-סדר חברתי, שמקורו בעשר שנות מלחמת האזרחים, פוגע בעקביות בפיתוח הכלכלי של המדינה. כשני שלישים מכוח העבודה במשק עוסקים בחקלאות לצורכי קיום. הייצור מורכב בעיקר מעיבוד חומרי גלם, וכן ייצור קל עבור השוק המקומי. ישנן תכניות לפתוח מחדש את מכרות האלומיניום והטיטניום שנסגרו במהלך שנות הסכסוך. מקור ההכנסה העיקרי של המדינה הוא יהלומים. גורל הכלכלה תלוי בשימור הסדר והשלום הפנימיים, כמו גם בקבלת סיוע חוץ ניכר.
[עריכה] גאוגרפיה
- ערך מורחב – גאוגרפיה של סיירה לאונה
רוב מישור החוף של סיירה לאונה רצוף ביצות מנגרובה, מלבד חצי האי שבו שוכנת עיר הבירה פריטאון. יתר שטחה של המדינה הוא מישורי ברובו (בגובה 300 מ' מעל פני הים) ומכוסה יערות, כשבמזרח המדינה ישנם הרים (הגבוה שבהם - הר לומה מנסה, 1,948 מ'). האקלים טרופי, ועונת הגשמים היא בין מאי לדצמבר.
הערים החשובות הנן הבירה פריטאון (1,300,000 תושבים), קוינדו (80,000 תושבים), בו (60,000 תושבים), קנמה ומקני.
[עריכה] דמוגרפיה
- ערך מורחב – דמוגרפיה של סיירה לאונה
ישנם קרוב לעשרים שבטים שונים החיים בתחומי סיירה לאונה, ויחד הם מהווים קרוב ל-90 אחוזים מהאוכלוסייה. השבטים החשובים ביותר הם הטמנה (Temne) בצפון והמנדה (Mende) במרכז ובדרום, אשר יחד מהווים כשליש מהאוכלוסייה. ישנו מספר ניכר של קראולים, צאצאיהם של עבדים אפריקנים שעזבו את לונדון, כמו גם של תושבי העיר שהקימו מושבה בסיירה לאונה בשנות השמונים של המאה ה-18.
אף על פי שהשפה הרשמית בסיירה לאון הנה אנגלית, רק מעטים דוברים אותה, שכן רוב האוכלוסייה דוברת את לשונות השבטים השונים. יחד עם זאת, השפה הקראולית, "קריו", המושתתת על השפה האנגלית, שגורה בפי רוב האוכלוסייה. הדת הרווחת הנה איסלם (כ-60 אחוזים), ואילו יתר האוכלוסייה מקיימת פולחנים מקומיים או משתייכת לנצרות.
הילודה בסיירה לאונה היא הגרועה בעולם, שכן המדינה סובלת מיחס תמותת אמהות בשעת לידה (Maternal Mortality Ratio - MMR) גבוה יותר מכל מדינה אחרת. לפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי משנת 2000, על כל 100,000 לידות בסיירה לאונה נרשמים 2,000 מקרי מוות של היולדות. שיעור גבוה זה נובע מסיבוכי הריון חמורים כגון הפלות, צירים חסומים, הריון חוץ רחמי, שטפי דם פנימיים וזיהום רחמי. הסכסוך האלים ופגיעתו האנושה בשירותי הבריאות, שהתבטאה בעקירת בני אדם ממגוריהם, בהשמדת מתקנים רפואיים וציוד רפואי ובחסימת הגישה לאזורים כפריים, גרם לעלייה חמורה בשיעור זה.
חלוקה דתית: 60% מוסלמים, 30% דתות עממיות, 10% נוצרים. חלוקה אתנית: 38% שחורים, 30% מנדה, 30% טמנה, 2% קראולים ואחרים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- סיירה לאונה ברשת
- כוח שמירת השלום בסיירה לאונה, אונמסי"ל
- תמונות: עמי סיירה לאונה
- מידע למטייל בסיירה לאונה
- מידע על המדינה באתר freedomehouse.org
- Cry Freetown
- משפטי פושעי המלחמה בסיירה לאונה
- No Peace Without Justice in Sierra Leone
- אנציקלופדיה של סיירה לאונה 2004
| אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה | |
| אנטיגואה וברבודה · אוגנדה · אוסטרליה · איי שלמה · בהאמה · בוטסואנה · בליז · בנגלדש · ברבדוס · ברוניי · גאנה · גמביה · גיאנה · ג'מייקה · גרנדה · דומיניקה · דרום אפריקה · הודו · המלדיביים · הממלכה המאוחדת · ונואטו · זמביה · טובלו · טונגה · טנזניה · טרינידד וטובגו · לסוטו · מאוריציוס · מוזמביק · מלאווי · מלזיה · מלטה · נאורו · ניגריה · ניו זילנד · נמיביה · סווזילנד · סיירה לאונה · סיישל · סינגפור · סמואה · סנט וינסנט והגרנדינים · סנט לוסיה · סנט קיטס ונוויס · סרי לנקה · פיג'י · פפואה גינאה החדשה · פקיסטן · קיריבטי · קמרון · קנדה · קניה · קפריסין
חברות לשעבר: אייר · ניופאונדלנד · זימבבואה |
|
| מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין | סודאן | סומליה | תוניסיה | תורכיה | בחריין | עומאן | קטאר | סוריה | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה |קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה |
|


