קרב כפר שלמא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בזמן בו בקחידס (אחד מידידיו של דמטריוס, שנשלח על ידו לעלות לארץ יהודה ולגרש את יהודה המכבי ותומכיו, ולהושיב את אלקימוס ככוהן גדול בירושלים) היה בארץ יהודה, אלקימוס היה יכול לשמור את מעמדו. אך כאשר בקחידס שר הצבא של הממלכה הסלאוקית הלך מארץ יהודה, ראה אלקימוס שהוא לא יוכל להמשיך לכהן ככוהן גדול למשך זמן רב בלי עזרת המלך וצבאו. לכן, בשנת 161 או 162, אלקימוס יצא לאנטיוכיה בכדי להתחנן לפני המלך, שהוא יבוא עם צבאו לארץ יהודה וידכא את המרד; מלבד זאת, הוא העליל שיהודה המכבי ותומכיו הם מחרחרי מלחמה וריב, הרוצים לגזול ממנו את כהונתו, ולעשות מהפכה שבסופה ארץ יהודה תשלוט יחידית, וגם שהם מסכנים את הארץ מבחינה כלכלית.

דמטריוס המלך אסף מועצה צבאית אשר החליטה לבסוף לעזור לאלקימוס ולדכא את המרד. צבא סלאוקי חזק נשלח לעזרת אלקימוס, ובו היה גם ניקנור, מפקד חיל הפילים, אשר בקרב זה היה המפקד הראשי.

ניקנור, המפקד הראשי, ניסה לדכא את המרד בלי להתגרות יותר מדי ביהודה המכבי, ובעזרת תחבולות למיניהם, אך כל אלו לא הצליחו, והתוכניות לא יצאו לפועל. ניקנור היה חייב לצאת למלחמה "גלויה" נגד יהודה המכבי.

הקרב הראשון התחולל בכפר שלם, כמה קילומטרים מצפון לירושלים. צבא ניקנור מובס קשות, וכך הוא חוזר למצודה שבירושלים. ניקנור כעס נורא, ודרש את הסגרתו של יהודה המכבי, חי או מת, ולא הוא איים להרוס את בית המקדש ולהחריב את ירושלים. מנהיגים יהודיים אשר נחשדו בפעילות יחד עם יהודה המכבי, נהרגו.

לאחר שנודע לניקנור שיהודה המכבי וסייעתו נמצאים בצפון יהודה, קרוב לשומרון, הוא וצבאו נסעו מכפר שלם לשם בכדי למצוא אותם. משום שבצבאו של ניקנור היו הרבה יהודים, הם לא הסכימו לחלל את השבת ולהמשיך במסע ביום שבת. אך ניקנור צחק עליהם והמשיך במסעו אף בשבת, וכתוצאה מכך היו עריקות רבות של יהודים מצבאו. לאחר שהגיעו ניקנור וצבאו (30,000 חיילים) לבית חורון (10 קילומטרים בערך מירושלים), וחנו בסמוך לו, הם התעכבו, מחכים לתגבורת מסוריה ולסידור צבאם למלחמה.

מחנה יהודה המכבי חנה בכפר ששמו דסאו, עם צבא כולל של 3,000 חיילים. מחנהו של יהודה המכבי תקף בהפתעה את מחנהו של ניקנור, וניצח אותם שם ניצחון מוחץ. בקרב זה, ניקנור מת בעצמו, וצבאו נס מארץ יהודה, כאשר הוא נרדף על ידי מחנהו של יהודה המכבי. צבא יהודה המכבי הביא לירושלים את ראשו ויד ימינו של ניקנור, לתצוגת ראווה.

דמטריוס מלך הסלאוקים לא השלים עם נצחון זה, ולכן, הוא שלח את בקחידס שר צבאו לארץ יהודה עם צבא של 20,000 חיילים ו-2,000 פרשים. בתחילת קרב זה, הייתה ידו של יהודה המכבי על העליונה, אך לאחר מכן נוצח צבאו של יהודה המכבי, ויהודה עצמו נפל חלל בקרב קשה זה.

בקרב ניקנור, ניקנור, המפקד הראשי, נוצח ומת. יום זה נקבע כחג הנקרא יום ניקנור ומתרחש בי"ג באדר, אך משום התבוללות מסוימת של חג זה עם חג הפורים, "יום ניקנור" נשכח לגמרי, וכיום הוא לא נחגג.

[עריכה] רשימת קרבות

קרבות מרד החשמונאים
1 2 3 4 * 5 6 7 8
אתר הקרב: מעלה לבונה בית חורון אמאוס בית צור שחרור ירושלים ובית המקדש בית זכריה כפר שלמא חדשה אלעשה
שנה לפה"ס: 167 167 165 164 164 162 162 161 161
המצביאים: אפולוניוס
מושל שומרון
שנפל בקרב
סירון
מושל קוילה שבסוריה
גורגיאס ואיתו ניקנור ותלמי
בכירי מצביאיו של ליסיאס
ליסיאס
שר הצבא
*  ? ניקנור
שר הצבא
ניקנור
שר הצבא שנפל בקרב
בכחידס
מטובי מצביאי דמיטריוס הראשון