אילזה קוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אליזה קוך

אילזה קוך (22 בספטמבר 1906 - 1 בספטמבר 1967), אשתו של קארל קוך, מפקד מחנה הריכוז בוכנוואלד. היא ידועה לשמצה בכך ששמרה כמזכרות קעקועים העשויים עורות של אסירים שנרצחו. בנוסף, ידוע כי שולחן האוכל של משפחתה היה מעוטר בראשי אנוש מכווצים. היא נודעה בכינויים "המכשפה מבוכנוואלד" ו"הכלבה מבוכנוואלד" בשל אכזריותה הסדיסטית כלפי אסירים.

בשנת 1936 החלה את עבודתה בתור שומרת במחנה זקסנהאוזן שליד ברלין. במחנה זה הכירה את מפקד המחנה, קארל קוך, וזמן קצר לאחר מכן נישאה לו. בשנת 1941 מונתה קוך כ"אוֹבֶּראַוּפזֵהֵרִין" (מפקחת ראשית) על מספר שומרות ששירתו במחנה. בשנת 1943 בעלה של קוך נעצר בעוון איום על פקידי ציבור, מעילה ועבירות אחרות ונותק מהמחנה, כשקוך נשארה מאחור. קוך נקשרה רומנטית לרופא המחנה, וולדמאר הופן ולאחר שזוכתה מאשמת מעילה בסוף משפט ארוך חזרה לבוכנוואלד.

בשנת 1944, עם מספר גדול של אסירות שהגיעו למחנה, שלטון האימים של קוך נמשך והיא מינתה עשרים שומרות בבוכנוואלד. כוחה על האנשים הכפופים לה היה מוחלט. קוך השליטה שלטון של טרור ואלימות על האסירים בבוכנוואלד. היה לה אף שוט שבקצהו תער, ששימשה אותה להצלפת נשים הרות. באפריל 1945 עזבה קוך את המחנה והמשיכה לחיות מחוץ לו בבית מרוהט בצורה מופתית. כאשר הגיעו חיילים אמריקאים לבוכנוואלד, הם שמעו רבות אודות "אשתו לשעבר של המפקד". החיילים שעצרו את קוך הופתעו מכך שהיא נראתה כאישה רגילה ולא כמפלצת.

לאחר מלחמת העולם השנייה נשפטה קוך בבית דין בעוון פשעי מלחמה ונידונה למאסר עולם בשנת 1947. מאוחר יותר הומר העונש לארבע שנות מאסר עקב ספקות בקשר למספר עדויות שנאספו לגביה. קונראד מורגן העיד במשפטה כי לא נמצאו עדויות התומכות בכך שברשותה היו אהילים עשויים עור אדם לאחר חיפוש בביתה. עם זאת, שאר העדויות של מורגן הרשיעו אותה. לאחר שריצתה שנתיים מתוך הארבע, היא נעצרה בשנית ונשפטה בבית דין גרמני על הרג אזרחים גרמניים, ונידונה למאסר עולם. היא התאבדה בבית הכלא לנשים "אייכאך" בשנת 1967 בהיותה בת 60.

שפות אחרות