פלנקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלנקס מערך טקטי אופייני לצבאות בעולם העתיק. המבנה היה בשימוש הלוחמים עד המאה ה-19 עם התאמות לאיומים החדשים של שדה הקרב. ריבוע החי"ר שנזנח במחצית השנייה של המאה ה-19 הוא הצורה הסופית של המערך הוותיק ששירת נאמנה את הלוחמים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הפלנקס הוא מבנה טקטי המתבסס על מסה גדולה של לוחמים רגליים כבדים שנוצרה במטרה להכריע את האויב בעזרת מספר החיילים הרב שיש בה, ולא בעזרת טקטיקה מתוחכמת. ברוב המקרים, החיילים בעלי השריון הכבד ביותר בצבא הרכיבו את הפלנקס. כלי הנשק המועדף על הפלנגיטים הייתה חנית ארוכה שהוחלפה באמצע העת החדשה לכידון המוצמד לרובה.
השימוש הראשון בפלנקס הידוע לנו היה אצל השומרים במסופוטמיה באלף הרביעי ובאלף ה-3 לפנה"ס. הפלנקס השומרי לא הצליח לעמוד נגד פלישת האכדים שמוטטו אותו בעזרת מספרם העדיף. במשך תקופה ארוכה הפלנקס לא היה בשימוש במזרח התיכון, למעט מצרים שבה הפלנקס המקומי המשיך לשגשג עד כיבושה של מצרים על ידי כנבוזי. הפלנגיטים המצריים היו ידועים באומץ ליבם ונחישותם בקרב.
פריחתה המחודשת של הפלנקס הייתה באירופה. היא החלה ביוון העתיקה והחליפה את חיל המרכבות בתור החיל הראשי. הפלנגיטים היוונים ידועים בשם הופליטים. הפלנקס היוונית הייתה גדולה למדי ופוליס גדולה הייתה יכולה להציב עד 10,000 הופליטים בקרב בודד. הפלנקס הייתה מקובלת בכול רחבי יוון, למעט תסליה שבה חיל הפרשים תפס את הבכורה.
פיליפוס השני שכבש את יוון בסוף המאה ה-4 לפנה"ס הכניס מספר שכלולים למערך היווני שהסתכמו בהארכת החנית שהגיעה לאורך מקסימלי של שישה מטרים ופיצול הפלנקס ליחידות משנה. הפיצול תרם לניידותה וגמישותה של הפלנקס.
לוחמי הפלנקס היו לבושים להגנתם בשריון חזה, קסדה ומגני שוקיים עשויים ברונזה. בנוסף מחזיק ההופליט בידו השמאלית מגן עגול. נשק ההתקפה העיקרי הנו חנית דקירה ובנוסף לה נשאו הלוחמים חרב.
אחרי קריסתה של האימפריה הרומית, נזנח מערך הפלנקס לטובת האבירים, אך גם הם גילו עד מהרה את יתרונות המערך ולא אחת ירדו מסוסיהם על מנת להילחם במערך זה. פלנקס הייתה מפלטת של העמים העניים שלא היו להם אבירים בכמות גדולה. דוגמה לאומה כזאת היא שווייץ שהפלנקס שלה, הידועה בשם "בטליה" הצליחה להביס את האבירים האוסטרים ולשחרר את שווייץ מעול הכיבוש. גם הסקוטים השתמשו בשיטה דומה, שנקרא "סקילטרון" על מנת להביס את האבירים האנגליים.
[עריכה] טקטיקה
בהתחלה השימוש של הפלנקס היה דואלי. הלוחמים התכנסו למבנה זה על מנת להילחם הן נגד חיילים רגלים אחרים ונגד הפרשים. המבנה היה יעיל במיוחד נגד פרשי האויב כי הסוסים פחדו מקיר החניתות שהזדקף לעומתם. היו מספר מקרים, שבהם הפרשים הצליחו להביס את הפלנקס, אך היו אלו מקרים בודדים וברובם, אם לא בכולם הפלנקס נתפסה בקרקע שלא התאימה לצורת לחימה זו. סיבה נוספת היא שיבוש השורות או איגוף.
היתרון הבולט של הפלנקס על פני מערכים אחרים טמון באימון המועט שזקוק לו החייל. המבנה הפשוט המבוסס על גוש מרובע גרם למוגי הלב להילחם כי הם לא היו יכולים לסגת מהמערך. בדרך כלל החיילים הוותיקים הרכיבו את שתי השורות הראשונות ואת השורה האחרונה על מנת לדחוף את הפלנקס קדימה.
בקרב הפלנקס נעה כגוש אחד לעבר האויב, כאשר התנועה הסופית לקראת ההתנגשות הייתה עשויה להתבצע בריצה (על מנת להגביר את עצמת הפגיעה באויב), השורות הקדמיות החזיקו את חניתותיהן בצורה אופקית והאחוריות אנכית. מיד עם תחילת המגע לחצו השורות האחוריות קדימה על מנת לסייע בהבקעת מערך האויב מחד, ולסתום פרצות ולמנוע חדירה של האויב מאידך. הקרב בין שני מערכי פלנקס כלל הרבה דחיפות, כאשר כל צד מנסה לדחוף את הצד השני. האבדות היו בדרך כלל קטנות בגלל השריון הכבד והעדר הרדיפה.
מערך זה היה המערך החזק ביותר של ימי הקדם ואפשר היה להכריעו רק אם הפלנקס הותקפה באגפיה או אם שורותיה השתבשו. לצד יתרון עצום זה, היו לפנקס מספר מגרעות שבגללן הרומאים זנחו את המערך לטובת הלגיון. הפלנקס מגושמת מאוד בקרב. על מנת לשמור על מבנה השורות, החיילים חייבים להיצמד אחד לשני והמבנה נטה להשתבש אם החיילים היו צריכים לנוע במהירות או אם הגיעו לקרקע טרשית. המערך השתבש לחלוטין אם הם היו צריכים לפעול ביערות או הרים. במקרים כאלה, ההופליטים היו מובסים בקלות על ידי החיילים הקלים.
מגרעת חמורה נוספת של הפלנקס, שנובעת מהמגרעת הראשונה היא חשיפת האגפים. בגלל הנוקשות של המערך, החיילים היו יכולים להילחם רק נגד אויב שנמצא לפניהם והתקשו מאוד לענות לאיומים שבאו מהאגפים. כתוצאה מכך, הפלנקס הייתה זקוקה להגנה תמידית מצידם של חיילים קלים או פרשים על אגפיה, פן תתמוטט וחייליה יטבחו. צרה נוספת, אם כי קטנה יותר הייתה במספר האנשים שהיה צריך לשלב במערך על מנת לפרוס אותו בחזית ארוכה. בגלל העומק הרב שעמד לפחות על שמונה ולעתים הגיע עד לשלושים ושניים לוחמים בטור עורפי, היה צורך באלפי ולעתים בעשרות אלפי לוחמים על מנת לייצב חזית בת קילומטר או שניים.
כניסתו של הנשק החם לזירות הלחימה חייבה שינוי בטקטיקה, והפלנגיטים זנחו את חניתותיהם לטובת כידונים המורכבים על רובים. בעת החדשה השתמשו במערך זה רק על מנת להדוף את פרשי האויב. עם כניסתם של פגזים נפיצים ומכונות ירייה לא היה צורך בקיר כידונים על מנת להדוף את פרשי האויב והאבדות שנגרמו לפלנקס כתוצאה מירי היו חמורות עד כדי כך שהשימוש במערך נזנח.
[עריכה] בהשאלה
- שמן של "הפלנגות הנוצריות" שקמו בלבנון (מפלגת הכתאיב) נגזר מהמונח היווני "פלנקס".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

