הגעלת כלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגעלת כלים במים במאה שערים
הגדל
הגעלת כלים במים במאה שערים

הגעלת כלים בהלכה היא תהליך שנועד להוציא מכלי את ה"טעם" של מה שהיה בו לפני ההגעלה. הגעלה מתבצעת כדי להכשיר כלי שבושל בו איסור, כדי להפוך כלי מ"בשרי" ל"חלבי" ולהיפך, וכן כדי להכשיר לפני חג הפסח את הכלים שרוצים להשתמש בהם במהלך החג, ושהשתמשו בהם קודם בחמץ.

הגעלה מתבצעת לרוב על ידי הטבלת הכלים במים רותחים, האמורים לנקות אותו מטעם המאכלים שבושלו בו. בנוסף קיימת גם הכשרת כלים בדרכים אחרות, כגון ליבון הכלי.

הגעלה מתבצעת לרוב לפני פסח, כאשר יש צורך להכשיר כלים רבים משימושם היום-יומי לשימוש בפסח. עם זאת, כיום נוהגים רבים לקנות מערכות כלים חדשות לצורך פסח, והצורך בהגעלה מתמעט.

[עריכה] משמעות השם

מקור המילה 'הגעלה' הוא, ככל הנראה, על פי הפסוק באיוב (כא, י): "שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל, תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל". המפרשים במקום מסבירים ש'יגעיל' פירושו 'יפליט'; זוהי גם המשמעות של הגעלת כלים (לפי דעת חלק מהפרשנים) - הפלטת טעם החמץ. אמנם, יש הסוברים שההגעלה אינה מפליטה את החמץ, אלא מכלה ושורפת אותו.

[עריכה] צורות הגעלת כלים והכשרתם

הכלל המרכזי שננקט בתלמוד לעניין זה, הוא "כבולעו כך פולטו". דהיינו, לפי אותה צורה שבא "בלע" הכלי את טעם המאכל, כך יש לנקוט בבואנו להוציא ולפלוט אותו.

השיטות להכשרת כלים מתחלקות לשלוש רמות:

  • הגעלת כלים במים. השיטה הרגילה והפשוטה היא הגעלה במים חמים. בשיטה זו מכינים כלי גדול (הרבנות הראשית לישראל נוהגת להציב לפני פסח חביות ענק במקומות שונים בארץ לרווחת הציבור), ממלאים אותו במים ומרתיחים אותם. נהוג להוסיף למים חומר ניקיון (כדי לפגום בטעם המאכל שאותו מפליטים). יש להכניס את הכלים הטעונים הכשרה לתוך החבית/הסיר הגדול הרותחים באופן שהמים יגעו בכל חלקי הכלי. ברגע שכל הכלי נגע במים הוא הוכשר והחמץ שבו נפלט למים (או נשרף, לדעות אחרות). על המים לרתוח בשעת הכנסת הכלי, שכן זוהי הטמפרטורה שבה בלעו את טעם המאכל הקודם.
  • ליבון קל - לכלים שמשתמשים בהם ללא מים, אלא ישירות על המתכת. בשיטה זו יש לחמם את הכלי על ידי מתכת לוהטת עד שאם ינח קש בצדהו השני של הכלי הוא ישרף.
  • ליבון חמור - לכלים שבלעו ישירות מהאש. מחממים את הכלי עד שיצאו ממנו ניצוצות - יש הטוענים שמדובר בכ-371° צלזיוס.
  • יש גם כלים שלא ניתנים להכשרה; בפרט כלי חרס ודומיהם, או כלים שלא ניתן טכנית להעבירם את התהליכים הללו בלא להורסם.

הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.

[עריכה] ראו גם