סטף ורטהיימר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סטף ורטהיימר | |
|---|---|
| תאריך לידה | 16 ביולי 1926 |
| כנסות | 9 |
| סיעות | התנועה הדמוקרטית לשינוי, שינוי |
| תפקידים בולטים |
|
זאב סטף ורטהיימר (נולד ב-16 ביולי 1926) תעשיין ישראלי וזוכה פרס ישראל, חבר הכנסת התשיעית מטעם התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש) ואחד מאנשי העסקים העשירים בישראל.
[עריכה] ביוגרפיה
ורטהיימר נולד בקיפנהיים שבגרמניה. בשנת 1937 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. אביו העביר את טחנת הקמח המשפחתית מגרמניה לנחלת יצחק שבתל אביב. ורטהיימר למד בבית-הספר היסודי תל-נורדאו בתל אביב. בגיל 16 נשר מהלימודים והחל לעבוד.
ב-1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הצטרף לחיל האוויר הבריטי. ורטהיימר שרת כמומחה לציוד אופטי. במסגרת שרותו הצבאי נשלח לבחריין שם עסק בתיקון ציוד אופטי במטוסי קרב בריטיים.
ב-1945 הצטרף למחלקה הגרמנית של הפלמ"ח. ורטהיימר עבר קורס טיס בקיבוץ נען ושרת במחלקה בתפקיד קצין טכני. ורטהיימר נעצר בשבת השחורה על ידי השלטונות הבריטיים והושם במחנה מעצר ברפיח למשך 4 חודשים. ב-1947 פעל במסגרת התעשייה הצבאית של ההגנה ועסק בפיתוח תותח ללא רתע. במסגרת תפקידו אף נשלח לצרפת ובלגיה ללמוד כיצד מייצרים קנים.
במהלך מלחמת השחרור היה לקצין הטכני בחטיבת יפתח. ורטהיימר המשיך לעסוק בפיתוח נשק ולקח חלק בפיתוח מרגמות ונשקים שונים.
ורטהיימר שוחרר משרותו משום שהייתה חסרה לו השכלה הנדסית פורמלית. לאחר שחרורו ב-1952 ייסד את מפעל "ישקר" בחצר ביתו בנהריה, מפעל העוסק בייצור כלי חיתוך למתכת המורכבים במכונות לעיבוד שבבי (כגון מחרטות). ישקר גדל לחברה משגשגת המייצאת תוצרתה למדינות זרות וב-1962 אף הוקם בהולנד מפעל "דוראקרב" בבעלות משותפת ישראלית-אמריקנית וחברת ישקר.
כמו כן ב-1964 היה שותף בהקמתו של בית הספר התעשייתי "צור" בנהריה. בית הספר סיפק הכשרה מקצועית לבני נוער שנפלטו ממערכת החינוך הציבורית.
ב- 1968 לאחר מלחמת ששת הימים ועקב האמברגו הצרפתי למכירת נשק למדינת ישראל, הקים את "להבי ישקר", מפעל לחישול להבים למנועי סילון, כדי לסייע למאמץ הביטחוני. ברבות הימים שינה המפעל שמו ל"טכנולוגיית להבים". עם לקוחות המפעל נמנים יצרני מנועי הסילון בעולם: "רולס רויס", "פראט אנד וויטני" ו"ג'נרל אלקטריק".
בין 1974 ל-1975 כיהן במועצת עיריית נהריה ושימש כראש מחלקת החינוך. כמו כן כיהן בין השנים 1976-1986 כחבר ויו"ר הועד המנהל של בית הספר "בסמת" שליד הטכניון.
בשנת 1976 נמנה עם מייסדי התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש), ונבחר מטעמה לכנסת התשיעית. ב-14 בספטמבר 1978 התפצלה ד"ש, ורטהיימר הצטרף, יחד עם אמנון רובינשטיין ואחרים, לחלק שנקרא התנועה לשינוי וליוזמה, שלאחר פיצול נוסף קיבל את השם "שינוי - מפלגת מרכז". ב-1981 התפטר מהכנסת וחזר לעסקיו ולפיתוח הגליל.
ב-1981 ורטהיימר היה שותף בהקמתו של כפר ורדים שעם השנים הפך ליישוב הקהילתי הגדול בצפון הארץ. באותה שנה, פתחה מרים ורטהיימר, אישתו הראשונה של סטף, את מאפיית לחמי בשותפות עם גבי זוהר, קבלן מנהריה. כיום מחזיק ורטהיימר ב-75% מהמאפייה (יתר החברה בבעלות משפחת זוהר). כמו כן באותה שנה הקים את מיקרו כלים, חברה שעסקה בפיתוח מוצרי דיוק זעירים לתעשיות טכנולוגיות.
ב-1982 יזם את הקמת גוש תפן ואזור התעשייה "תפן" בגליל המערבי, ובמרכזו כפר ורדים. אל אזור התעשייה עבר מפעל ישקר. אזור התעשייה גדל וכיום מכיל מפעלים רבים. על סמך מודל זה המשיך ורטהיימר בהקמת גני תעשייה בתל חי ב-1990 וכן בעומר ב-1995.
בשנת 1983, הצטרף בנו איתן ורטהיימר למפעל במטרה לחלץ אותו מקושי זמני. פעילותו של איתן בניהול החברה הביאה לגידול מואץ במכירות ורווחי המפעל.
בין השנים 1989-1993 כיהן בחבר המנהלים של הטכניון בחיפה.
בשנת תשנ"א (1991) זכה ורטהיימר בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
ביום העצמאות ה-58 של מדינת ישראל נבחר להדליק אחת משתים עשרה המשׂואות בהר הרצל.
ב-5 במאי 2006 נרכשו 80% מקבוצת ישקר שבבעלותו ובבעלות בנו על ידי וורן באפט בסכום של 4 מיליארדי דולרים. עסקה זו הפכה את משפחת ורטהיימר למשפחה העשירה בישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סטף ורטהיימר באתר הכנסת
- ראיון עם ורטהיימר - עיתון תל אביב, 2004.
- סטף ורטהיימר, ביוגרפיה, באתר Nfc

