Tommy
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באופרת הרוק Tommy; לערך העוסק בסרט משנת 1975, ראו טומי (סרט).
| Tommy | ||
|---|---|---|
| אלבום מאת המי | ||
| יצא לאור | 23 במאי, 1969 | |
| הוקלט | 19 בספטמבר, 1968 - 7 במרץ, 1969 באולפני IBC, לונדון | |
| ז'אנר(ים) | רוק | |
| אורך | 74:00 | |
| חברת תקליטים | דקא | |
| מפיק(ים) | קיט למברט | |
| כרונולוגיית המי | ||
| The Who Sell Out (1967) |
Tommy (1969) |
Live at Leeds (1970) |
| האלבום ב-allmusic | ||
| [{{{amg2}}} האלבום ב-allmusic] | ||
| האלבום ב-Mooma | ||
Tommy ("טומי") היא אחת משתי אופרות-הרוק המלאות של להקת המי (The Who), והיצירה הראשונה אשר מתוארת כ"אופרת רוק". בכמה תיעודים מוקדמים היא נקראת "טומי (1914 - 1984)". האופרה נכתבה על-ידי גיטריסט להקת "המי" פיט טאונסנד, ובנוסף ישנם שני קטעים שהוספו ליצירה אשר נכתבו על ידי בסיסט להקת "המי" ג'ון אנטווייסטל. קטע אחד מיוחס באופן בדיוני למתופף להקת "המי" קית' מון, למרות שלאמיתו של דבר נכתב על-ידי פיט טאונסנד. שיר מוקדם יותר של אמן הבלוז סוני בוי וויליאמס הוכנס אל תוך האופרה. היא יצאה לאור ב-1969 וזמן ההרצה שלה הוא 74 דקות.
בשנת 1975 יצא לאקרנים הסרט טומי, בבימויו של קן ראסל, אשר התבסס על האלבום. בסרט השתתפו חברי להקת המי ובנוסף הופיעו כוכבים כגון: אריק קלפטון, ג'ק ניקולסון, טינה טרנר ואלטון ג'ון.
בשנת 2003 ערוץ הטלוויזיה VH1 העניק לטומי את המקום ה-90 במצעד האלבומים הטובים ביותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] הסיפור
| פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
טומי היא הביוגרפיה הפיקטיבית של טומי ווקר. אביו של טומי נחשב לנעדר שדה קרב בזמן מלחמת העולם הראשונה, אך הוא חוזר בצורה בלתי-צפויה בשנת 1921 ורוצח את מאהבה של אשתו לעיני טומי, שבזמן הרצח היה בן שבע. הוריו של טומי כופים עליו להאמין שהוא לא ראה את שהתרחש, לא שמע את המתרחש ולא יאמר מילה לאדם על כך, ובעקבות כך נסוג טומי להיות חירש, אילם ועיוור. הוא מקבל חיזיון של זר גבוה לבוש בגלימה כסופה וזקן זהוב שמגיע עד לרצפה, אולי תחליף מלאכותי לאב, והחיזיון מוליך אותו לעולם למסע רוחני. בהמשך ילדותו הוא יסבול מהתעללויות שונות שתבוצענה על-ידי קרובי משפחה שונים, והוא יחווה את כל התחושות הפיזיות כמוזיקה. בחג מולד מסוים ניתן לו במתנה משחק פינבול, ובהקדם הוא נהיה אשף במשחק, והוא מתחיל לצבור עדת מעריצים פנאטיים, בדיוק כמו כוכב פופ (מה שמצביע שהסיפור הוא סאטירה על הקריירה של האמן עצמו). הוא נרפא בסופו של דבר על ידי כך שרופא ממקם אותו מול ראי, ואמו, אשר שמה לב כי הוא מסוגל לראות את בבועתו במראה, מנתצת אותה מתוך כעס ועלבון. לאחר שנרפא הוא מייחס לעצמו תכונות משיחיות, ומנסה להנהיג את מאמיניו להארה רוחנית כמו שהוא קיבל, אך חוסר שביעות הרצון של מעריציו והניצול של מעמד בני המשפחה גורם למאמיניו למרוד נגדו. הסיפור מסתיים עם השיר "מאזינים לך", הפזמון מהשיר "נתץ את המראה", מה שמצביע על כך שטומי אולי סגר את עולמו וחזר לחיות את הפנטזיות שלו לאחר המרד.
בגרסת האלבום המקורית האלבום הוא יותר ציורי ופרטים מוספים על ידי טאונסנד בריאיונות. כאשר עיבודים נוספים לאופרת הרוק הופיעו, כמה פרטים הוכנסו ושינויים אחרים (לדוגמה, מסגרת-הזמן שונתה למלחמת העולם השנייה ולשנת 1951 בכמה גרסות מאוחרות יותר ובגרסת הסרט, בו גם המאהב הוא זה שהורג את האב ולא ההפך).
[עריכה] ניתוח והיסטוריה
מבחינה מוזיקלית, האלבום המקורי הוא תשבץ של סגנונות פופ-רוק, אשר באופן כללי מבוססים על הגיטרה האקוסטית של פיטר טאונסנד ונבנים על עוד תוספות של שלושת חברי הלהקה האחרים של כלי נגינה שונים, כולל גיטרת באס, גיטרות אקוסטיות וחשמליות, פסנתר, אורגן, גונג, קרן-יער, קולות הרמוניים משולשים ומדי פעם כפילויות בשירה. למרות העושר בכלי הנגינה, הצליל נוטה להשמע "שומם", במיוחד בהשוואה לעבודות המאוחרות יותר של הלהקה. חלק מכלי הנגינה מופיעים לזמן קצר מאוד: ה"אנדרטורה" הארוכה (עשר דקות באורכה) כוללת תקיעה יחידה בקרן-היער, וכשהכל מעובד ביחד כלים רבים נשמעים בגבהים ועצמות שונות, ודורשים האזנה זהירה על מנת לזהותם. טאונסנד "משחק" עם הפריטה על הגיטרה עם "האקורדים החזקים" (Power Chords) שלו, עליהם יש לו זכויות יוצרים, וה"ריפים" (Riffs) הבוטים בגיטרה שלו גורמים לגיטרה להשמע כמעט כמו הארפסיקורד. התיפוף של מון נשלט עם כמה רגעים דרמתיים; גיטרת הבאס של אנת'ווייזל תומכת במנגינות, ומיד פעם גם מתפקדת ככלי ראשי. דאלטרי מתנודד ומתייהר עם התפקיד שלו כסולן ראשי, אבל חולק תפקיד זה עם חברי להקה אחרים במספר מפתיע של שירים. העניין של טאונסנד בסינתיסייזרים לאחר מכן מנובא בשימוש שלו בקולות מוקלטים אשר מורצים מהסוף להתחלה, דבר אשר נותן קולות שורקים ומצייצים בשיר "מסע מופלא"; באותה הרצועה זמרי הרקע מנסים לחקות קולות של שחפים.
"מסע מופלא" יכול להיחשב כנקודת המפתח של טומי, מכיוון שמילות השיר הכרחיות על-מנת להבין את עלילת אופרת-הרוק (מעבר לקו העלילה השטחי). הרצועה "לך למראה" היא נקודת השיא של אופרת-הרוק, מבחינה מוזיקלית ומבחינה דרמטית: המסורת טוענת כי בסיבוב ההופעות של המופע בזמן ביצוע השיר הקהל היה נעמד באופן ספונטני, ונשאר עומד עד לתום המופע, בעודם מקשיבים בדממה - בניגוד לטבע המעריצים המקובל בהופעות של להקת "המי". "אנו לא נקבל זאת / ראו אותי, חושו אותי / בהאזינינו לך" היא התרת הסבך של עלילת אופרת-הרוק, עם החזרה התמוהה למצב הקודם של הסיפור, אשר מתוחזק על ידי חזרה ל"ריף" מהאוברטורה ומ"לך למראה" בסופה, במקום לעמעם את השיר עד לשקט מוחלט וסיום המופע. חלקים מסוימים באופרת-הרוק חוזרים על עצמם, על מנת לשוות לאופרת-הרוק עקביות.
הרצועות "אוברטורה", "אשף הפינבול", "אני חופשי", ו"ראו אותי, חושו אותי" בחידושים הופצו כתקליטי שדרים וקיבלו כמות ראוייה לציון של זמן אוויר. "אשף הפינבול" הגיע להיות אחד מעשרים השירים המושמעים ביותר במצעד הפזמונים האמריקאים, ולאחד מחמשת השירים המושמעים ביותר במצעד הפזמונים הבריטי. "ראו אותי, חושו אותי / בהאזינינו לך" נחת גם הוא באחד מעשרים המקומות הראשונים במצעד הפזמונים האמריקאי, ו"אני חופשי" היה אחד מארבעים השירים המושמעים ביותר במצעד הפזמונים האמריקאי. האוברטורה כוסתה על ידי הרכב בשם "קיבוץ ההמונים" (The Assembled Multitude), וזכה לזמן אוויר רב. טומי הוכנס להיכל התהילה של הגראמי בשנת 1998.
ההתעללות בצעיר המתוארת בצורה כה קיצונית בסיפור גרמה לזעקה רבה כששוחרר לראשונה. למרות שהיו השערות על "השאלת" עלילת הסיפור מהסרט "הדברים היפים" (1968), ראאל (1967) ו"בזריזות כשהוא לא נמצא" (1966).
כמה שנים לפני שהאלבום יצא פיטר טאונסנד הסביר את רעיונותיו וכנראה שחשב על מבנה והרכב אופרת-הרוק בזמן ריאיון מפורסם בעיתון ה"רולינג סטונז". ג'ון אנת'ווייזל טען שנים לאחר ההוצאה לאור של אופרת-הרוק שהוא מעולם לא הקשיב ליצירה, מכיוון שמאס בה לאחר הקלטות חוזרות ונשנות.
[עריכה] ניתוח עלילת האופרה לפי הרצועות
1. Overture (אוברטורה): כמו בכל אופרה, האוברטורה היא הקטע האינסטרומנטלי שהוא המבוא ליצירה, במקרה הזה כולל קטעי לחנים מאורך כל האופרה שמתנים את המוזה. המלל מספר על קפטן ווקר שנעלם מעבר לקוי האויב במלחמת העולם הראשונה, בעוד בנו שטרם נולד לא יכיר אותו.
2. It's a Boy (זה בן): גולש מהאוברטורה אל קטע קצר המביא את הלידה של טומי.
3. 1921: הקטע שבהמשך יהיה ההסבר לכל העלילה. מספר שנים לאחר המלחמה חוזר קפטן ווקר במפתיע ומוצא כי אשתו חיה עם מאהב חדש. בין השניים מתפתח קרב, ובמהלכו האבא הורג את המאהב. טומי הוא העד היחיד לאירוע, והוריו מפצירים בו כי לא ראה כלום, לא שמע כלום, ושלא יאמר כלום לאף אחד כל עוד הוא חי. דבר זה גורם לטומי לסבול מטראומה הקשה שתוצאותיה יבואו בהמשך.
4. Amazing Journey (מסע מופלא): ברצועה הזו מסתבר כי בעקבות הפצרות הוריו, טומי הפך לילד חירש, אילם ועיוור. אפשר להבין כי יש כאן מסר על טראומת ילדות שילדים עוברים בגלל הוריהם או בכללי יחסם של בני אדם באופן בלתי זהיר כלפי ילדים (אולי בעקבות העבר המעורפל של פיט טאונסנד וההתעללות שעבר) אפשר להבין כי לא מדובר עוד בילד רגיל. התחושות שלו הן ייחודיות והוא חיי לו בעולם קוסמי שרק הוא מודע לו. הוא מתוודע בחזיון לאדם בעל זקן מוזהב הלבוש בגלימה כסופה ונוצצת, ככל הנראה תחזית לבאות. כשבסופו של השיר נאמר "הוא מנהיגכם, הוא המדריך שלכם, אל המסע המופלא נמריא יחדיו", אפשר להבין כי הילד הזה צפוי לגדולות.
5. Sparks (ניצוצות): רצועה אינסטרומנטלית שמטרתה לנסות להעביר את תחושותיו של מי שאינו שומע, או מדבר, או רואה, שכל מה שהוא חש או יכול להגיב אליו הוא הדמיון האישי שלו.
6. The Hawker (הרוכל): דמות אקראית בסיפור שמספרת על אישה אשר בעזרת כוחותיה יכולה בעזרת אהבתה להביא מואר עיניים לעיוור, כשהיא מתנערת, האילם מדבר, ובעזרת ליחשושיה החירש שומע. יכול להיות שזו תחזית להמשך לקראת "מלכת החומצה". את הקטע הזה באופרה כתב אמן הבלוז סוני בוי וויליאמסון.
7. Christmas (חג המולד): נקודה משמעותית בסיפור, לטומי ולקשורים לו. במהלך חג המולד הוריו המתוסכלים של טומי מתאוננים על נכותו של הילד, על כך שאינו יודע אפילו מיהו ישו או מה זו תפילה. יש כאן סוג של ביקורת על החברה אשר מתנכרת לאלו אשר אינם מייחסים עצמם לדת, ובמקרה של טומי, שאינו יכול לכך, ובגלל זה אי אפשר להציל את נשמתו מהקבר הנצחי. הדבר היחיד שהוא עושה זה לשחק במשחק הפינבול, מנותק מכל דבר סביבו, נקודת ציון חשובה לבאות. נקודת השיא בקטע זה היא כשהאב פונה אל טומי בזעקות יאוש "טומי, אתה שומע אותי?" פעם אחר פעם, והנה טומי עונה לו: "הבט בי, חוש בי, גע בי, רפא אותי", אך עדיין, האב ממשיך בתחינותיו, ולא שומע את טומי. ככל הנראה טומי נמצא מעבר למחסום שמונע מאנשים לקבל את תגובותיו, וזו ככל הנראה תוצאה של המצוקה אליה נכנס. שוב, ביקורת קשה כלפי החברה והתוצאות הקריטיות של היחס האנושי.
8. Causin Kevin (בן הדוד קווין): ואל העלילה מצטרפת דמות נוספת, בן דודו הבריון של טומי, קווין, שבהעדר יד מבוגרת מתעלל בטומי בכל צורה אפשרית, בעוד טומי אינו יכול לעשות דבר נגד כך. בצורה נוראית זו המאזין ממש יכול להזדהות עם הכאב של אחד שלא יכול לגונן על עצמו מדבר וגם לא יכול לזעוק לעזרה בשעת מצוקה. נכתב על ידי ג'ון אנטוויסטל.
9. The Acid Queen (מלכת הסמים): לאחר שהוריו של טומי מבינים כי לעולם לא יחווה אהבה, הם לוקחים אותו לזונה צעירה, צועניה, מלכת הסמים, אשר מבטיחה להפוך את הילד לגבר ולהוציא ממנו את המיטב. לאחר הטיפול טומי יוצא מלא חיים מאי פעם לאחר שחווה יחסים בפעם היחידה שאולי תתאפשר לו.
10. Underture (אנדרטורה): הקטע שחותם את מחצית האופרה בקטע אינסטרומנטלי מתמשך, שנשמע כמו קודמו, ניצוצות, אבל הרבה יותר ארוך. שוב, גם הוא בא להעביר את תחושותיו של טומי, במיוחד לאחר שחווה כל כך הרבה, ובמיוחד בנקודת השיא כשחווה התנסות מינית ראשונה, ובתוכו מתקיימת סערת רגשות חזקה מאי פעם.
11. Do You Think It's Alright (זה בסדר לדעתך?): ההורים משאירים את טומי לבד, בעוד הם מתלבטים אם להשאיר את הדוד ארני, שככל הנראה הוא אדם מפוקפק במקצת, לשמור עליו. לבסוף הם מחליטים שכן.
12. Fiddle About (הונאה): בקטע קצר זה טומי מתוודע אל דודו המרושע ארני שמנצל את הנער הכנוע לצרכיו האפלים ולהשתעשעות בבית בעוד הוא לא יכול לעשות דבר. השיר נכתב ל ידי ג'ון אנטוויסטל
13. Pinball Wizard (אשף הפינבול): בקטע זה מתגלה כי טומי ניחן בכשרון מיוחד במשחק הפינבול, כשהוא שובר שיאים אחד אחרי השני. מכיוון שהוא מנותק משאר החושים הבסיסיים, הוא פיתח לעצמו חוש מגע רגיש לתנועות הכדור המתכתי ובסבלנות מתמדת הוא משיג לעצמו שם בתחום.
14. There's a Doctor (ישנו רופא): אביו של טומי מגלה כי יש רופא בעיר שאולי יכול לרפא את טומי. ההורים מחליטים לקחת אותו אליו כבר מחר.
15. Go to the Mirror (גש אל המראה): קטע זה אולי מהווה את שיא הדרמה באופרה, כשהרופא מאבחן כי טומי כל הזמן הזה מודע למה שקורה סביבו ולנסיונות לדבר אליו, אומנם קיים מחסום שאינו מאפשר לו לענות, בעוד ברקע נשמעת המנטרה המתמשכת של טומי במצוקה מתמדת "הבט בי, חוש בי, גע בי, רפא אותי", שמראה כי כל הזמן הוא עוד מנסה לתקשר עם סובביו. בשלב מסוים שולח הרופא את טומי לעמוד מול המראה המהווה מטאפורה למחסום שלו. האב המתוסכל נרגש מהחדשות תוהה בתוכו מה חש טומי ברגע זה, וטומי עונה "מקשיב לך, מקבל את המוזיקה; בוהה בך, מקבל את החום; צועד אחריך, מטפס את ההר, מקבל מרגש למרגלותיך", אך תגובותיו אינן נשמעות.
16. Tommy Can You Hear Me (טומי, אתה שומע אותי?) רצועה קצרה בה ההורים ממשיכים לנסות במאמץ אחרון להוציא מבנם תגובה לאחר התגלית של הרופא, אך הוא אינו עונה להם.
17. Smash the Mirror (נפץ את המראה), לאחר הנסיון, אימו של טומי זועמת ומתוסכלת על כך שבנה אינו מגיב לה, צועקת בפניו את הדברים, בטענה שהוא לא מגיב אליה אך בוהה בהשתקפותו, ותוהה איך המראה משפיעה עליו. וברגע של זעם בלתי מרוסן היא מנפצת את המראה מול טומי.
18. Sansation (סנסציה): ברגע מדהים זה, המראה המהווה את המחסום של טומי, מתנפצת. טומי עובר את המחסום שלו וחוזר אל הכרה לאחר שנים ארוכות בהן היה מבודד בתוך עצמו. מרגע זה כשהוא מודע לעוצמת הנס, הוא מייחס לעצמו כוח של אל, בטענה שהוא סנסציה, ופונה אל כל האנשים בטענה זו.
19. Miracle Cure (תרופת פלא): רצועה קצרה בנוסח של מוכר עיתונים המדווח על מהדורה מיוחדת של העיתון לרגל הנס המופלא שקרה לאשף הפינבול. ככל הנראה, מרגע זה, טומי נהיה גיבור על, משאת נפשו של כל אדם ואדם.
20. Sally Simpson (סאלי סימפסון): רצועה זו היא סיפור שלם על נערה צעירה מבית עשיר, שלמרות איסור אביה היא בורחת אל אחת מהרצאותיו של טומי, בתקווה לנסות ולהשיג את ליבו. באותו ערב, כשטומי עולה לבמה להרצאה, והקהל נרגש מהמשיח שלהם, סאלי עולה על הבמה ורצה אל טומי. היא מספיקה לגעת בפניו עד שאחד השומרים משליך אותה בגסות מן הבמה. כמו כל משיח אחר, הוא מאס בחומריות של העולם, כולל תענוגות כמו נשים, והוא עכשיו נתון רק לאמונה הרוחנית שלו.
21. I'm Free (אני חופשי): מרגע זה, טומי הוא אדם חופשי ופועל לפי הרוח, ולאחר שראה את האור, בכוונתו להעביר את תורתו אל שאר האספסוף, על אף כי הדבר נשמע כבלתי אפשרי לרבים, הוא טוען כי פעמים רבות המשיח הפנה את אצבעו אל כיוון הדלת, ולאף אחד לא היה האומץ לעזוב את המגדל. וההמון שואל אותו מה צריך לעשות כדי לבוא אחריו.
22. Welcome (ברוכים הבאים): לאחר שהחליט על כך, טומי מתחיל ליישם את תוכניתו הרוחנית ולגאול את האספסוף. הוא מתחיל לגייס כל אחד ואחד לבוא אל ביתו, בפיתויים ששם יהנו ויהוללו יום וליל. הוא מצווה על כל אחד לגייס איתו עוד אנשים במטרה להביא בסוף כל אדם אפשרי אל ביתו, וכשהמקום כבר אינו מספיק להכיל את כולם, הוא מרחיב את ביתו לאחוזה מפוארת שם מאוכסנים כולם. לבסוף, התוכנית מוכנה לצאת לפועל...
23. Tommy's Holiday Camp (מחנה הנופש של טומי): הדוד ארני מברך את כל הנאספים אל המחנה של טומי, בכוונתו להפוך את תוכניתו הרוחנית של טומי לעסק ממוסחר, וככל הנראה, זה מה שהמחנאים מצפים מהמקום. למרות שיש החושבים כי קית' מון כתב את השיר הזה, מדובר בטעות: פיט טאונסנד כתב את השיר ואילו מון רק הגה את הרעיון לקטע זה בסיפור (מה שאכן ניכר בשיר עצמו).
24. We're Not Gonna Take It (לא נסבול זאת): הרצועה האחרונה של האופרה. טומי מתחיל בתוכניתו הרוחנית, מכיר את עצמו למחנאים, ומסביר להם כי אם ברצונם להגיע אל שיא הגאולה, עליהם לשחק פינבול, לאטום את אוזניהם, לכסות את עיניהם ולתחוב לפיהם פקק שימנע מהם מלדבר. במהלך ההכנות הוא מנפה את אלו שאינם נראים לו כמוכנים לפעול כמוהו או שאינם לפי רוחו. הדבר מעורר תגובות ומספר מחנאים מתחילים להתמרד נגדו, כי אינם מוכנים לשאת השפלות כאלו, ככל הנראה ציפו למשהו יותר חומרי מאשר טקסים כאלו. טומי אינו מגלה עניין רב בהם וממשיך בשלו, מדריך את האנשים המנוטרלים משמיעה, דיבור וראיה אל משחק הפינבול. בנקודה זו, כשהמחנאים מגלים אכזבה מתוכניתו של טומי, הם מתמרדים נגדו בטענה כי אין הם מעוניינים בשום דת. הם משחיתים את המחנה, פוגעים בטומי ומשאירים אותו לבדו, כמו שהיה בההתחלה. פה יש ביקורת קשה נגד החברה המודרנית, שמעוניינת רק בחומריות, ואינה מעוניינת בדברים המשמעותיים מעבר לפני השטח, וכן גם על תהילת רגע, כמו שעובר טומי, מרגע גילויו כנער פלא עד לרגע בו מעריציו מפנים לו גב ונוטשים אותו. לאחר הנטישה, טומי נותר שוב כמו קודם, קורא בתחינה כמו בתקופת נכותו למגע אדם שירפא אותו ממכאוביו, כשלבסוף הוא מבקש מאנשים לגאול אותו בעצמם. קטע זה חוזר רצועה הרביעית ביצירה, המדברת על מוגבלויותיו של טומי. ככל הנראה, העלילה העצובה מסתיימת בשתי צורות: האחת היא שטומי נכנע לחברה החומרנית וויתר על רוחניותו כדי לחבור אל שאר האדם, והשנייה היא שהוא הסתגר בחזרה לתוך עולמו, מנותק מסביבתו, בתקווה שמישהו יציל אותו שוב.
| פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך. |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מילות השירים באלבום מתוך אתר הלהקה.
קטגוריות: אלבומי 1969 | אופרות רוק | רוק | המי


