יהדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

לערכים, אישים, מושגים והמלצות, ראו פורטל היהדות.

יהדות היא מונח המתייחס לדת, לתרבות, ללאום ולקבוצה אתנית. המשתייכים אליה נקראים בשם יהודים.

כדת היהדות היא העתיקה מבין שלוש הדתות המונותאיסטיות המערביות. זוהי הדת שממנה התפצלה הנצרות, והדת שהייתה המשפיעה ביותר על היווצרות דת האיסלאם. היהדות היא דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב (התנ"ך) והתורה שבעל פה (כדוגמת המשנה, התלמוד, ובשלב מאוחר יותר השולחן ערוך).

יהדות
מגן דוד
פורטל יהדות
מושגים ביהדות
עיקרי האמונה
אלוהים
יציאת מצרים · עשרת הדיברות · שלושה עשר עיקרי האמונה
קיום מצוות · תורה · ביאת המשיח
אישים מרכזיים
אבות ואמהות האומה · שופטי ישראל · דוד · שלמה
נביאי ישראל · חז"ל · ראשונים · אחרונים · משיח בן דוד
ארון הספרים היהודי
תורה · תנ"ך · משנה · תלמוד
מדרשי הלכה · מדרשי אגדה · סידור · מחזור · משנה תורה · שולחן ערוך · שו"ת · ספר הזוהר · פרשנות למקרא
מצוות ומנהגים יהודיים
הלכה · תרי"ג מצוות · משפט עברי · תפילה · לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים · שמע ישראל
משפחה: ברית מילה · פדיון הבן · זבד הבת · בר מצווה · נישואין · טהרת המשפחה · מעמד האישה ביהדות · צניעות
מוות: הלוויה · קבורה · אבלות · קדיש · חברה קדישא
חיי הקהילה היהודית
תפקידים: רב · דיין · חזן · גבאי · מוהל · שוחט · קברן
מוסדות: בית כנסת · בית מדרש · מקווה · חדר · ישיבה · כולל
תפילה בציבור: מניין · היכל/ארון קודש · חזנות · תפילת עמידה · שחרית · מנחה · ערבית · מוסף · קריאת התורה · שמע ישראל · ברכה · קידוש · רשימת תפילות וברכות
היסטוריה של עם ישראל
תקופת האבות · יציאת מצרים · תקופת המקרא · תקופת בית ראשון · תקופת בית שני · תקופת הגלות · אנטישמיות · ציונות · השואה · היסטוריה של מדינת ישראל
אתרים ומבנים ביהדות
אתרים: הכותל המערבי · הר הבית · קברי צדיקים · מערת המכפלה · קבר רחל · ירושלים
מבנים: המשכן · משכן שילה · משכן נוב · משכן גבעון · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · מקדש הורדוס · בית המקדש השלישי
יהודים
מיהו יהודי · גיור · העם היהודי

כתרבות, היהדות כוללת כמה שפות ייחודיות, שבכל אחת מהן נוצרה ספרות ענפה, וכן מערכת של מנהגים ומוסכמות חברתיות שלהם שותפים גם יהודים חילונים שאינם מקיימים את ההלכה היהודית.

כלאום, היהדות משמשת מוקד הזדהות לאומית לקבוצה של כמה מיליוני בני אדם ברחבי העולם. הזהות היהודית הלאומית, והזיקה רבת השנים לארץ ישראל עמדה במאה ה-20 כבסיס להקמת מדינת ישראל.

כקבוצה אתנית, אליה משתייכים הנקראים בשם יהודים, מונה היהדות כ-14 מיליון בני אדם, המפוזרים בארצות שונות בעולם, ובעיקר בישראל, בארצות הברית ובאירופה. בין החברים בקבוצה האתנית ניתן למצוא מאפיינים תרבותיים משותפים ותחושת סולידריות.

תוכן עניינים

[עריכה] מקור השם

מקור השם יהדות הוא בשבט יהודה, שאליו מיוחסים רוב היהודים כיום (בנוסף לשבט לוי, שבט שמעון ושבט בנימין). המסורת היהודית, המתבססת על המסופר בתנ"ך, מדברת על שבטים נוספים "עשרת השבטים") שגלו לאשור באמצע האלף הראשון לפני הספירה, ומאז לא נודעו עקבותיהם. מקובל לכנות את היהודים "עם ישראל", על-פי השם המופיע בתנ"ך לכלל שבטים. בתנ"ך מיוחס השם ישראל ליעקב, אביהם של כל השבטים, וכללם יהודה, אם כי מתעודות ארכאולוגיות (אסטלת ישראל) אפשר להסיק כי מדובר בשם קדום של עם שישב בארץ כנען (קשה לקבוע אם הכוונה שם לאותו עם המתואר בתנ"ך בשם זה).

רוב היהודים רואים ביהדות דת ולאום כאחד. אמנם, רוב היהודים כיום אינם מקיימים את כל מצוות הדת היהודית, אולם הדעה הרווחת היא שאדם אינו יכול להיות יהודי ובה בעת לקיים פולחן של דת אחרת. ההלכה היהודית רואה כל מי שנולד לאם יהודייה כיהודי, ואינה מכירה באפשרות של המרת דת. יהודי שמקיים פולחן של דת אחרת נחשב מומר אבל עדיין נחשב כיהודי. בציבור היהודי החילוני, יהודי שהמיר את דתו נחשב כמי שיצא לגמרי מתוך היהדות, והשקפה זו באה לידי ביטוי בחוק השבות של מדינת ישראל. ההלכה היהודית מאפשרת ללא-יהודים להפוך ליהודים, בהליך שמכונה גיור, אולם הליך זה מסובך יחסית.

[עריכה] מאפיינים עיקריים

  • ליהדות מספר ספרי קודש הנחשבים כבסיס לדת היהודית ולתרבותה:
  1. התנ"ך - קובץ הכולל 24 ספרים שונים ומייצג בראשי תיבות את שלושת חלקיו: תורה, נביאים וכתובים. הוא כולל טקסטים רבים ושונים, הכתובים ברובם בעברית ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר את תולדות העולם מבריאתו, ומתמקד בתולדות עם ישראל. כמו כן הוא כולל קובצי חוקים ומצוות, דברי מוסר, פתגמים ועוד. התורה נחשבת לחלק המקודש ביותר בתנ"ך. על פי המסורת היהודית היא הוכתבה מפי האלוהים למשה. רוב חוקרי התנ"ך סבורים כי ספרי התורה לא בהכרח נכתבו בזמן אחד, בניגוד לחכמי התורה שבכל הדורות.
  2. המשנה - קובץ של ההלכות, חוקים והמצוות המתבססות על פרשנות למקרא ועל המסורת היהודית של מהמאות ה-1 וה-2 לספירה ועד ימות יהושוע. היא נכתבה בארץ ישראל, בעברית בניב שונה במקצת מזה שמוכר מן התנ"ך.
  3. התלמוד כולל פרשנות למשנה ולתנ"ך. הוא נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שחובר בקהילה היהודית של בבל, והתלמוד הירושלמי שחובר בקהילה היהודית שחיה בגליל, בארץ ישראל. שני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל אחד מהקבצים בדיאלקט ארמי שונה. רוב הלימוד בישיבות נסוב סביב התלמוד והמשנה, שכוללים בתוכם את רוב העולם הרוחני של היהדות.
  • יהודים מזהים את עצמם באמצעות שני סמלים, שהם כיום גם סמליה של מדינת ישראל - מגן דוד ומנורת שבעת הקנים. המנורה מתוארת בתנ"ך כמנורה שעמדה תחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש. היא מופיעה כסמל יהודי כבר בתקופות קדומות. תבליט בדמות המנורה מופיע על שער טיטוס המתאר את החרמת כלי בית המקדש לאחר חורבנו והבאתם לרומא. "מגן דוד" הוא הקסגרמה - שרטוט של כוכב בעל שישה קודקודים, שנראה כשני משולשים שאחד מהם מונח במהופך על האחר. זהו סמל עתיק ששימש בעבר עמים שונים, אולם בעת החדשה הוא הפך לסמל המזוהה עם היהודים. על-פי המסורת היהודית המקובלת היום, זה היה סמלו של דוד המלך.
  • אחת התפילות המזוהות ביותר עם הדת היהודית היא "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד" - משפט שלפי המסורת אמרו בני יעקב לאביהם, אחר ששאל אותם שמא יש בהם שמץ עבודה זרה. יהודים השתמשו במשפט זה כאות זיהוי בפני יהודים אחרים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם ביהדות. אף על-פי-כן לא מקובל לראות במשפט הזה דוגמה כמו הקרדו בנצרות או השהאדה באיסלאם. למשל, אין די בהצהרת המשפט הזה כדי להתגייר (להפוך ליהודי).
  • הלוח העברי - לוח השנה המשמש את היהדות הוא לוח משולב ירח-שמש: חודשיו מבוססים על חודשי הירח, אך השנה היהודית תואמת לשנת השמש, כדי שהחגים יצאו תמיד באותה תקופה של השנה.
  • היום המקודש בשבוע הוא השבת שבה מצווים לשבות ולנוח מעבודה ואותה מציינים בטקסים שונים כמו קידוש, ארוחות חגיגיות, תפילות מיוחדות והבדלה בסיומה.
  • בהעדר מלך או נביא המנהיג הדתי הינו הרב והוא אחראי על ניהול הקהילה ועל הנהגתה הרוחנית. קיים גם משפט דתי, בנושאי אישות וממונות, ובעבר אף הייתה לו סמכות חוקית גם בנושאי פלילים.
  • בית התפילה היהודי נקרא בית כנסת ונהוג להתכנס בו בתפילות יומיומיות, ובפרט בשבתות ובחגים. הוא גם נקרא בית מקדש מעט על שם בית המקדש שהיווה בעבר מרכז רוחני לעם.
  • המקום המקודש ליהדות הוא ארץ ישראל, שנקראת במסורת היהודית ארץ הקודש וארץ החיים ותארים חיוביים נוספים. ישנה מצווה להתגורר בארץ ישראל ואף אסור לצאת ממנה לחו"ל (למעט מקרים מסוימים). לדעת חלק מהפוסקים מצווה אף להקים בה מדינה ולהחיל בה ריבונות יהודית, אם כי לדעת אחרים יש להימנע מכך בינתיים מטעמים של איסור של "קירוב הקץ" ו"שלוש השבועות". בארץ ישראל עצמה יש מדרגות בקדושה, כאשר העיר המקודשת ליהדות היא ירושלים, עיר שבה היה בית המקדש. הר הבית, שבו שכן המקדש, הוא האתר המקודש ביותר בארץ ובעולם כולו, ובשל קדושתו הוא אסור בגישה בימינו אלה. אף בתוך הר הבית יש דרגות בקדושה, הנקודה המקודשת ביותר היא קודש הקודשים. ערים נוספות הנחשבות למקודשות הן חברון - שבה לפי המסורת קבורים אבות האומה, טבריה וצפת, שבהן התרכז רוב היישוב היהודי בימי הגלות.

[עריכה] הלכה ואמונה יהודית

התורה שבכתב המורכבת מחמשת חומשי תורה, חמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, והתורה שבעל פה - המשנה והתלמוד, כוללות את ההוראות ההלכתיות של היהדות, המצוות. עיקר ספרות הקודש היהודית היא דיון ופירוש של המצוות. אחרי חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה הכוללים הלכות ומנהגים בלבד (שלא כמו התלמוד עצמו הכולל "אגדתות"-דהיינו סיפורים ועוד דברים שאינם נוגעים להלכה) כמו "ספר הלכות גדולות" שנכתב בתקופת הגאונים, הרי"ף שנחשב לראשון הראשונים ובעקבותיו הרמב"ם, הרא"ש ואחריו בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעותיהם כולם מסתמכות על דברי התלמוד ומחלוקותיהם נוצרו עקב פירושים שונים בו.
ביהדות יש תרי"ג (613) מצוות, המחולקות לרמ"ח (248) מצוות "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". בימי הביניים נעשו ניסיונות לחלוקה של המצוות. ישנה חלוקה רוחבית נוספת, בין מצוות ש"בין אדם לחברו" ומצוות ש"בין אדם למקום".

יש הרואים ביהדות דת הלכתית ומשפטית בלבד, ובעת החדשה קמו הוגים ששללו את קיומם של 'עיקרי אמונה' ביהדות. עם זאת, מקובל לייחס ליהדות כמה וכמה יסודות אמונה או דוֹגמות. מפורסמת ביותר היא רשימתו של הרמב"ם הכוללת שלושה עשר עיקרים, ובראשם האמונה באל אחד, האמונה בהיותו מופשט ולא גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית של תורת משה. בין העיקרים הנוספים נמצאות האמונות בתחיית המתים, בעולם הבא ובמשיח.

[עריכה] בריאת העולם על פי היהדות

על פי ספר בראשית נברא העולם בשישה ימים (אם כי המילה "יום" לא מתייחסת כאן בהכרח ליממה ראו עוד בערך תורה ומדע). בנוסף להם מתואר יום שביעי שבו שבת האל ממלאכתו. נהוג בלוח העברי למנות שנים לבריאת העולם, על-פי חשבון המופיע בספר סדר עולם (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). השנים נמנות בשיטת הגימטריה ולפיכך שנת התשס"ו היא השנה ה-5,766 לבריאת העולם, על-פי החשבון הנ"ל. ישנם פרשנים הסוברים שספירה זו מתחילה מסוף הבריאה, כלומר מיצירת אדם הראשון בשנת האפס.

לפי המתואר בספר בראשית, נברא האדם אחרון ביום השישי, ככתר הבריאה במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלהים) ולאחר בריאתו היה יום השביעי יום מנוחה (יום השבת). לגבי בריאת האישה מציג ספר בראשית שתי גרסאות: על פי האחת נבראו הגבר והאישה יחדיו, על פי האחרת, נברא הגבר קודם, והאשה נבראה מצלעו(גם כאן הדעות חלוקות: דעה אחת סוברת צלע מצלעות הריאה, והשניה סוברת כי הזכר והנקבה היו גוף אחד, שפוצל לשניים; במובן צלע=צד). לאחר חטא עץ הדעת הם גורשו מגן עדן, וכך התחילה שושלת האדם. על פי חלק מחכמי ופרשני היהדות, כגון הרמב"ם, סיפור הבריאה וגן העדן הינו משל אלגורי-סימבולי הנכלל בסוד "מעשה בראשית", ואין להבינו כפשוטו.

[עריכה] יסוד היהדות

על פי התנ"ך, יסוד היהדות טמון במהפכתו של אברהם, המונותאיסט הראשון שעלה לארץ ישראל מאור כשדים, ולו הובטחה הקמת עם סגולה מזרעו, אשר יירש את ארץ ישראל - "ואעשך לגוי גדול". אברהם גם ייסד את מנהג המילה, שהפך להלכה שנהוגה עד היום.

לאחר שצאצאיו ירדו למצרים והפכו להיות עבדים, הם יצאו בהנהגתו של משה רבנו באותות ובמופתים משם לארץ ישראל וכבשוה והתנחלו בה. מעניין שלפי המקרא - הראשון שהגדיר את ישראל כעם היה דוקא פרעה שאמר "הן עם בני ישראל".

על-פי האמונה היהודית, העם והדת הישראלית החלו להתקיים במתן התורה בהר סיני. על פי המקרא, התרבות היהודית לא התפתחה באופן רגיל והדרגתי, אלא ניתנה בפעם אחת בהבזק שמימי, לאנשים שהיו שקועים עד צוואר בתרבות האלילית של מצרים. לאחר מתן התורה בני ישראל הסתובבו ארבעים שנה במדבר, כעונש על רצונם לחזור למצרים מעט אחר יציאתם ממנה, ורק בתום אותה תקופה נכנסו צאצאיהם של יוצאי מצרים אל הארץ, שבאותה תקופה נקראה ארץ כנען. לפי המסורת, היהודים כבשו את כנען וחיו בה עד לשנת 586 לפנה"ס. באותה שנה יצאו היהודים לגלות בבל, גלות שנמשכה כ-50 שנה (לפי המסורת 70). אל ישראל הם שבו בעקבות הצהרת כורש מייסד האימפריה הפרסית: "מי בכם מכל עמו ה' אלוהיו עמו ויעל".

במסורת היהודית מתוארכת תחילת הגלות לזמן חורבן בית המקדש השני בשנת 70, אם כי כבר קודם לכן שועבדו היהודים לנציבי רומא, ואף שהאסון הגדול פקד את היישוב היהודי בארץ רק שישים שנה לאחר החורבן, בעקבות מרד בר כוכבא.

[עריכה] חגים ומועדים

ערך מורחב – חגי ישראל ומועדיו

היהדות מקדשת את היום השביעי בשבוע כיום אסור במלאכה ומיועד לתפילה, לסעודה, למנוחה וללימוד. כמו כן, ישנם מועדים נוספים במהלך השנה, שנחלקים למועדים מקראיים ומועדי חז"ל. מועדים מקראיים: ראש השנה (יומיים), יום הכיפורים, שלוש הרגלים: פסח (7 ימים), שבועות (יום),סוכות (7 ימים) ו שמיני עצרת (שמחת תורה) (יום אחד). מועדי חז"ל: פורים (יום אחד) וחנוכה (8 ימים), וכן חמשת הצומות, (תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, עשרה בטבת, תענית אסתר ו צום גדליה). ישנם ימים טובים נוספים: בכללם כל ראש חודש עברי, ט"ו בשבט וט"ו באב. בגלות נחגגים המועדים המקראיים יומיים כל אחד (וזאת על שום שכניסת החג נקבעת לפי לילו בארץ ישראל, ומכיוון שהלילה בארץ ישראל חל בזמנים שונים מאשר אלו בחו"ל יש לחוג את החג, כך שזה יכיל את החג שארץ ישראל).

בין היום הראשון לשביעי של פסח וסוכות, שנחשבים לחגים, שאר הימים הנם חול המועד, שזהו מעמד ביניים בין חג לסתם יום חול.

לאחר כינון המדינה נוספו לרשימת המועדים גם יום העצמאות, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, יום ירושלים ויום הזכרון לשואה ולגבורה.

[עריכה] גיור

ערך מורחב – גיור

למרות שהיהדות אינה דת מיסיונרית, כאמור, היא מעניקה לכל הרוצה בכך, ומוכן לקבל על עצמו עול מצוות את האפשרות להתגייר, אך איננה שואפת לגרום לשאינם יהודים להתגייר, ואף מנסה לעכב את המנסים להתגייר מלעשות זאת, עד שיוכחו כוונותיו האמיתיות.

היהדות רואה גם במי שאיננו יהודי בעל תפקיד רוחני בעולם, ובעקבות כך מוטלת על כל מי שאיננו יהודי החובה לקיים שבע מצוות המכונות "שבע מצוות בני נח" (ביניהן המצווה להאמין בהקב"ה בלבד, ולא באלהים אחרים, ולהמנע מעבודה זרה).

היהדות רואה במאמיניה לאום ולא רק דת, כפי שמדגישה התורה את המטרה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט ו), אך היא איננה גזענית, מכיוון שכל אדם מכל מוצא יכול להתקבל אליה. היסוד לדיני הגיור נמצא במגילת רות בו מתואר המעבר הכפול שעושה רות באומרה לנעמי: "עמך עמי ואלהיך אלהי".

אף ביציאת מצרים מסופר בתנ"ך שהתקבלו לשורותיה ערב רב של אנשים בני לאומים שונים, שדבקו ביהדות, וכן נעשה בתקופה שלאחר התבוסה שספגה ישראל בידי רומא.

[עריכה] ארון הספרים היהודי

ערך מורחב – ארון הספרים היהודי

היהדות פיתחה במהלך קיומה מספר רב של ספרים. מספר האנלפאבתים בעם היהודי היה קטן יותר מבקרב האומות האחרות, מכיוון שהושם דגש רב בחינוך על הקריאה והכתיבה. כתוצאה מכך נכתבו ספרים רבים.

ספרים בולטים: תנ"ך - ספרים חיצוניים - משנה - תוספתא - מסכתות קטנות - תלמוד בבלי - תלמוד ירושלמי - ספר הזוהר -משנה תורה - שולחן ערוך - מקראות גדולות.

[עריכה] היסטוריה של העם היהודי

ערך מורחב – תולדות עם ישראל

[עריכה] תקופות בתולדות היהדות

[עריכה] אירועים מרכזיים

יציאת מצרים - מעמד הר סיני - - חורבן בית ראשון - הצהרת כורש - עליית עזרא ונחמיה - חורבן בית שני - המרד הגדול - גירוש ספרד - - השואה - תקומת מדינת ישראל

[עריכה] זרמים ביהדות

במהלך השנים התפצלה היהדות למספר זרמים בעלי השקפת עולם ודרך חיים שונה. עם זאת, היהדות הרבנית היא הזרם העיקרי של היהדות בזמננו והיא כוללת כיום כמעט את כל בני העם היהודי.

היהדות הרבנית היא המשך של הפרושים של ימי בית שני. הפרושים האמינו כי בנוסף לתורה שבכתב נתן אלוהים למשה במעמד הר סיני גם את התורה שבעל פה. מול הפרושים עמדו בתקופת בית שני הצדוקים והאיסיים, ובתקופה מאוחרת יותר הקראים, הדבקים אך ורק בתורה שבכתב.

בעת החדשה התפצלה היהדות הרבנית למספר זרמים, העיקריים שביניהם הם:

  • חילוניים, הזרם הגדול ביותר בישראל, הכוונה ליהודים שאינם מקפידים על קיום מצוות הדת היהודית.
  • היהדות האורתודוקסית, הזרם הגדול ביותר בקרב היהודים הדתיים בישראל, אך לא ברחבי העולם. היהדות האורתודוקסית דוגלת בשמירה קפדנית על כללי ההלכה היהודית, כפי שהתפתחה עד לזמן המודרני.
האורתודוקסיה עצמה מחולקת לזרמים שונים שעל אף המשותף ביניהם בראייתם את ההלכה כמרכז אורח חיים היהודי, חלוקים ביניהם בהשקפת העולם, למשל כלפי היחס למודרנה ולמדינת ישראל. בין הזרמים הבולטים ניתן למנות את החרדים, שמחולקים לחסידים ולליטאים, והדתיים לאומיים, שגם ביניהם ניתן למנות פלגי משנה כגון החרדים לאומיים ובני האורתודוקסיה המודרנית.
  • היהדות הרפורמית, קמה בגרמניה בסוף המאה ה-18 בתגובה להשכלה ולאמנציפציה. השקפת העולם הרפורמית טוענת שעל היהדות להתאים עצמה להתפתחויות בזמן המודרני, על ערכיו האינטלקטואליים והאסתטיים. היהדות הרפורמית מאמינה שעצמאותו של הפרט חשובה יותר מהמסורת וההלכה היהודית ההיסטורית, ולכן הפרט זכאי לבחור איזה מצוות לקבל כמחייבות אותו, אם בכלל.
  • היהדות הקונסרבטיבית, קמה בגרמניה בראשית המאה ה-19. הקונסרבטיבים סברו כי על ההלכה להיות גמישה ומותאמת לדרישות הזמן, אך התנגדו לסטיות קיצוניות מעיקרי ההלכה ולהתרחקות מן המסורת, כפי שהם ראו בתנועה הרפורמית.

[עריכה] מדוע יש מעט יהודים?

חרף גילה המופלג היהדות היא בעלת מספר הנמנים עליה, היהודים, קטן במידה יוצאת דופן. דבר זה נובע מכמה סיבות:

  1. שתי מרידות כושלות באימפריה הרומית שאירעו ביהודה במאה ה-1 ובמאה ה-2 לספירה החלישו מאוד את החברה היהודית. אמנם אחרי המרד הראשון, המרד הגדול הייתה התאוששות, אולם כישלון המרד השני, מרד בר כוכבא גרם לנזקים בלתי הפיכים לחוסנה הארגוני והכלכלי של החברה היהודית בארץ ישראל.
  2. התחרות בין היהדות לבין הדת הנוצרית שהתפצלה ממנה, הפכה במשך הזמן לעוינות קשה. בראשית תולדות הנצרות נרדפו הנוצרים הן בידי יהודים והן בידי רומים. במאה ה-4 לספירה קיבלו קיסרי רומי את הדת הנוצרית, והגלגל התהפך לרעת היהודים.
  3. המרכז היהודי הגדול בבבל, שהיה מחוץ לשליטה רומית או נוצרית, נכבש במאה ה-8 בידי הערבים המוסלמים, יחד עם חלקים נרחבים אחרים במזרח התיכון ובצפון אפריקה. המוסלמים לא רדפו את היהודים בתקופה זו, אולם האיסלאם הפך בהדרגה לדת הדומיננטית של האזור, והיווה אלטרנטיבה ליהדות מבחינות רבות.
  4. מאז חורבן בית שני (המאה ה-1 לספירה), התפתחה ביהדות השקפה הרואה בחברה היהודית את "חוד החנית" של האנושות, כלומר התפתחה השקפה אליטיסטית ולא מיסיונרית. בניגוד לנצרות שרואה עצמה כדת אוניברסלית, ולפיכך השקיעה מאמצים בניצור אוכלוסיות גדולות (בין אם בשכנוע או בכוח), ובניגוד לאיסלם שיצר תנאים נוחים להתאסלמות, היהדות ערמה בדרך כלל קשיים בפני המתדפקים על דלתותיה (ראו את הפרק גיור לעיל). היהדות קובעת הליך מורכב יחסית של גיור ודורשת קיום מספר רב של מצוות מעשיות. הנצרות לעומתה היא דת דוגמטית שבה הדגש על אמונה וכוונה.
  5. מרכזים יהודיים שהתפתחו בעקבות גיורים המוניים בתימן ובאתיופיה במאות הראשונות לספירה, לא החזיקו מעמד, כיוון שהנצרות והאיסלאם היוו אלטרנטיבות טובות יותר לתושבים, מבחינה חברתית, פוליטית וכלכלית.
  6. במהלך ההיסטוריה סבלו היהודים מרדיפות ואף ממעשי טבח המוניים. האחרון והגדול שבהם הוא השואה במהלך מלחמת העולם השנייה שבה נספו כשליש מן היהודים בעולם. רדיפה ידועה אחרת היא גירוש ספרד (שכלל גם את המוסלמים בספרד), שקדמו לו מאמצים של השלטון הנוצרי הקתולי לנצר בכפייה יהודים רבים. (ראו גם: אנטישמיות, עלילות דם, פרעות).
  7. התבוללות של יהודים, כלומר עזיבתם בפועל את היהדות. לעזיבת היהדות היו טעמים שונים במהלך ההיסטוריה, בדרך-כלל היו אלה טעמים חברתיים וכלכליים. לפעמים נעשה הדבר כדי להימלט מרדיפות.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • ארתור א' כהן ופול מנדס-פלור (עורכים), לקסיקון התרבות היהודית בזמננו, הוצאת עם עובד, 1993.
  • הסברים מאמרים וסרטים על דת - אתר הידברות

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהדות