אפיק ים סוף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפיק ים סוף או האפיק הסודני (שם שניתן לו עקב מקום מוצאו), הוא מערכת של היווצרות לחץ אוויר נמוך בקרקע בעקבות התחממות כתוצאה מקרינה חזקה של השמש. הקרקע בקיץ, המרכז נמצא מעל סעודיה כך שנבלע בתוך האפיק הפרסי ובחורף מרכזו מעל סודאן.מתחממת באופן ניכר וגורמת להפחתה של הלחץ בקרקע. מרכז המערכת נמצא ביבשה ולא בים סוף. לחץ האוויר נמוך, מגיע בשלוחה שמשתרעת לכיוון צפון מהשקע התרמי בסודאן וסעודיה אל ארצות אזור ישראל, ירדן, סוריה ולבנון.
[עריכה] ייחודותיו של האפיק
כיוון ההתקדמות של אפיק ים הסוף אינו קבוע ואינו ברור. יכול להגיע כשלוחה לכיוון צפון ואז שוב דרומה. כמוו כן, הוא עשוי להגיע ממזרח למערב ולהיפך, ותוך כדי כך להשפיע באופן קריטי על התנאים של מזג האוויר. לשקעיים שרביים יש מסלול קבוע פחות או יותר, בניגוד לכך כיוונו של אפיק ים סוף אינו קבוע כלל וכלל. עקב תכונתו זו עם שילוב תכונתו הנוספת שבאזור הווצרות האפיק קיימים מעט מאוד נתונים מטאורולוגיים,קשה מאוד לחזות אפיק ים סוף וכך גם את שינויי מזג האוויר שהוא עשוי לגרום. בנוסף, המערכת הזאת עשויה לגרום לאקלים הדומה לאקלים הטרופי, כלומר, טמפרטורות גבוהות מעורבים בגשמים, סופות רעמים ולעיתים אף ברד. יתר על כן, לאפיק יש צורה רוחבית ואנכית שמשתנה במהירות, כלומר, הוא מסוגל להופיע בצורה רציסיבית המקבילה לקווי הרוחב כך שהשפעתו פחותה משמעותית.

