גלדריאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלדריאל (Galadriel) היא דמות מעולמו של ג'ון רונלד רעואל טולקין. פשר שמה הוא עלמת הזוהר (Galad-זוהר קורן, Riel-עלמה), והוא מתייחס כמובן לשיערה הזהוב, שנוגה אף את עורה הצחור. השם גלדריאל הוא בסינדרין, לשון האלפים של הארץ התיכונה. שמה בשפת אמה, הקווניה הנולדורית, הוא אלטריאל (Altariel).
תוכן עניינים |
[עריכה] גלדריאל בשנות "שני עצי האור הקדושים"
גלדריאל היא הצעירה מבין חמשת ילדיו של פינרפין (Finarfin), בנו השלישי של פינוה (Finwe), המלך הראשון של הנולדור; ומבין אותם חמישה ילדים, היא בת יחידה. היא נולדה בשנות האושר, כאשר העולם היה עוד צעיר, בארץ ולינור (Valinor), ארץ הולאר והמיאר (הם האלים בלשון האדם), וזכתה לראות את המאור השני, הכביר מכול, בטרם שמש וירח. על כן, שלוש עדות עיקריות לעלפים: וניר, נולדור וטלרי; גלדריאל השתייכה לנודלור, שחורי השיער. אולם אימו של אבי גלדריאל, ינדיס (Indis), הייתה מן הוניר, זהובי השיער. כך זכתה גלדריאל בגוון הזהוב. כנסיכת הנולדור, בשומעה על אודות הארץ התיכונה אשר נמצאת במזרח, חפצה למשול גם היא בממלכה משלה כאוות נפשה. היא הייתה אחת מבין הנולדור הרבים אשר מאסו בולאר ויצאו את המערב אל הארץ התיכונה. אבל בשונה מן השאר, היא לא נשבעה בשום שבועת שווא נגד הולאר, אלא חפצה לצאת מתוך סקרנות רבה אודות השמועה על ארץ רחבה ורחוקה. כך, אחרי מסע מייגע מאוד למזרח, שבו נוצרו סיכסוכים גדולים בין ראשי הנולדור, הגיעה עדת הנולדור לארץ התיכונה; וכך גם החל העידן הראשון.
[עריכה] גלדריאל בעידן הראשון
בעידן הראשון גלדריאל הייתה מאוד משנית, אך בולטת יותר מאשר בשנות העצים. בעוד שהעלילה עוסקת לרוב בראשי הנולדור, ביניהם אחיה של גלדריאל, היא יצאה לבקר בממלכת דוריאת (Doriat) הנמצאת ביער קסום ומוגן היטב על ידי כוחות מן המערב. כי בדוריאת מלך תינגול (Tingol), ולמרות שהוא היה המלך הראשון של הטלרי, כסופי השיער (אבל עזב אותם כאשר הם עקרו לולינור), הוא היה קרוב משפחה של גלדריאל, ונתן לה ולאחיה את הרשות להיכנס לדוריאת. וכך, כאשר ביקרה לראשונה בממלכת דוריאת, של הטלרי המעטים אשר נותרו בארץ התיכונה והם מכונים סינדר, פגשה גלדריאל בקלבורן (Celeborn), קרוב משפחה של המלך תינגול. השניים התאהבו, ולאחר זמן-מה נישאו. אבל החשיבות של גלדריאל הייתה רבה יותר. חוכמתה עד לעת ההיא הייתה כשל עלף רגיל. אולם בדוריאת שכנה מלכתו של תינגול, מלין (Melian), והיא מיא (יחיד ממיאר) שבאה מן המערב. גלדריאל נעשתה ידידה שלה ותלמידתה, וממנה למדה רבות על כל הארץ עד כי נעשתה אדירה בחוכמתה לימים. לאחר שנים רבות, כאשר חרבה דוריאת, כמו רוב ממלכות העלפים בעידן הראשון, וכמעט כל ראשי הנולדור נהרגו במלחמות (ביניהם ארבעת אחיה של גלדריאל) הגיע העידן ההוא לסיומו, והעידן השני החל.
[עריכה] גלדריאל בעידן השני
גלדריאל הייתה היחידה מבני מעמדה הנעלה (דור שלישי של עלפים, הזוכרים את ימי-קדם), אשר שרדה את קללת הולאר שהוטלה על הנודלור בעידן הראשון; והיא הצליחה להישמר כל עוד חיה בדוריאת המוגנת - ועל כך זכתה לכינוי: הגבירה אשר אינה מתה. ועתה, בעידן השני, לא סופר עליה הרבה; אבל נודע כי כל עלפי בלריאנד (Beleriand) - אותו מחוז שנחרב בארץ התיכונה - עקרו למחוז חדש, ארידור (Eriador). שם חיו בשלווה עד בואו של סאורון (Sauron), מיא שהיה תלמידו של אל הרוע אשר הובס בסוף העידן הראשון. בזמן ההוא חושלו 19 טבעות הכוח, ועוד הטבעת האחת שאותה ענד סאורון בעצמו, והיא העצימה את כוחו. אבל כשגילו העלפים את מזימותיו של סאורון, הצליחו לשמר רק שלוש טבעות בקרבם, והחליטו להסתירן אצל החכמים. ביניהם הייתה גלדריאל, שהחזיקה בטבעת המים בעלת אבן האחלמה - נניה (Nenya). הטבעת העצימה את כוחה של גלדריאל, וזיכתה אותה ביכולות כגון תיקשורת מחשבתית בין כל עונדי טבעות הכוח. מלבד זאת, לשלושת טבעות העלפים הייתה סגולת הריפוי, ולכן רבים באו לבקש את עזרתה של הגבירה.
גם באותם שנים גלדריאל נהפכת לאם, כאשר היא יולדת בת לקלבורן; קלבריאן (Celebrian), אשר פשר שמה הוא "כסף המערב", ואכן, הוא מתייחס לשיערה הקורן מכסף. סוף העידן השני נגמר במיגורו של סאורון (אך הוא לא מת); במות גיל-גאלאד (Gil-Galad), המלך העליון והאחרון על הנולדור; ומסירת טבעת האוויר בעלת אבן הספיר - ויליה (Vilya), אשר ענד גיל-גלד, לאדון אלרונד חצי-עלף.
[עריכה] גלדריאל בעידן השלישי
בעידן ההוא, שבתחילתו נישאו קלבריאן והאדון אלרונד זה לזו (מה שהופך את ארוון, אלדן ואלרוהיר, לנכדי גלדריאל וקלבורן), עלה מעמדה של גלדריאל אף יותר ממה שהיה. כי בימים ההם, היא ואלופה קלבורן נהפכו למלך ומלכת עלפי היערות. ועוד בדבר ההוא היו מנוסים, שכן את כל העידן הראשון העבירו בממלכת דוריאת. הם היו מעין יורשים למלך תינגול ולמלכה מלין. הם שכנו בארץ לורין (Lorien), הקרויה כך על שם הנאה שבמקומות העולם, אשר במערב הנשכח. אך למען ההבדלה, ניתן גם השם לותלורין (Lothlorien), שפשרו לורין הפורחת. קלבורן וגלדריאל נעשו לאדון וגבירת לורין רשמית אך לאחר מותם הטראגי של אמרות (Amroth) ונימרודל (Nimrodel), שסיפור אהבתם נעשה לשיר עממי אצל העלפים; כי הם משלו בלורין בטרם עשו זאת קלבורן וגלדריאל. היכלם היה בקרס גלד'ון, העיר הראשית של ארץ לורין. ועוד בתקופה ההיא, כאשר דברים מוזרים החלו להתרחש, וכל עונדי טבעות העלפים חשו בזאת, קראה גלדריאל לקיים מועצה - היא המועצה הלבנה (או מועצת החכמים), ובראשה עמדו רק שניים מן האיסטרי(Istari): סרומן וגנדאלף, שהיו מיאר מן המערב; וגם גלדריאל, אלרונד והשר קירדן חרש-הספינות.
[עריכה] גלדריאל במלחמת הטבעת (סוף העידן השלישי)
בעת ההיא, כאשר נמסרה הטבעת האחת מידו של בילבו ההוביט לאחיינו, פרודו, שכנה גלדריאל בלורין, והייתה מלכתם של עלפי היערות. אבל למעשה, בין השורות נרמז כי כל העלפים של הארץ התיכונה רואים בה כמלכתם. רבים מהם מהללים אותה ומוצאים בה ובממלכתה מקום לתקווה. נאמר בעת ההיא כי גלדריאל הייתה האדירה והנאווה מכל העלפים אשר נותרו בארץ התיכונה; ואף העלפים בעצמם אומרים כי מילותיה של הגבירה סתומות (לא מובנות), מרוב חוכמתה העליונה. מלבד זאת, באותם שנים, כשהעלפים כמעט נשכחו, וחצו את הים מערבה, ויער לורין נהפך למקום מעבר לתחום בני תמותה, היו שסיפרו על גלדריאל אגדות, כי היא עלמה נוראה המכשפת ומפתה בעזרת יופייה וקולה, וכי מילותיה מסוכנות. כך למשל היו שפשוט הכירו אותה בשם: המכשפה מן היער הזהוב, או אדונית הכשפים. בסופו של דבר, כפי שאמרו לגולס וארגורן, חברי אחוות הטבעת, כי אין דבר טהור מהגבירה גלדריאל. בשר הטבעות אפשר לראות עד כמה אדירה היא, וכמובן טהורה, בכך שהיא מצליחה לשלוט בעצמה מלקבל לידיה את הטבעת האחת, כאשר הציע לה פרודו, נושא הטבעת; הרי שהדבר מסוכן.
גלדריאל איננה נותנת מעצותיה, ודברים רבים שומרת לעצמה. אף כי דברים רבים היא יודעת וחוזה, מן העבר, מן ההווה ומן העתיד, ועוד דברים של "מה אם...?" אשר עלולים לקרות לפי קונפליקטים - לפי בחירות גורליות של אנשים שונים. היא יכולה לשתף גם אחרים בכך, בעזרת מה שנקרא: מראת גלדריאל - אגן מים בעלי כשף משל גלדריאל. המראה נמצאת באזור קצת מסתורי בקרס גלד'ון, וכל המביט לתוכה רואה דברים שייתכן כי היו, ייתכן כי הווים, וייתכן כי עוד יהיו (ולכן היא בעצמה טוענת כי אסור לפעול על פי המראה, כי אין לדעת מה פשר הנראה).
בייאושו, גלדריאל מצליחה לגרום לפרודו להבין יותר את משמעות נטל הטבעת שהוא לקח על עצמו, ולבסוף גם אפשר כי בקסמה האישי היא מצליחה לעודד אותו להגיע לסוף מסעו, להשמדת הטבעת השליטה. כך נבנת דמות, שרבים בספרי מדע-בדיוני ופנטסיה אימצו. דמות מסתורית של אישה טהורה ומבהיקה, קדומה מאוד, רבת זיכרונות מימים שנשכחו (אף כי זאת ניתן לראות רק בעומק עיניה, כפי שהן מתוארות), ובעלת קסמים, כושר ניבוי וחוכמה כמעט אלוהית (שכן, היא הייתה תלמידתה של מלין המיא).
לבסוף, כמו רוב העלפים, היא לא מצאה עוד סיבה להישאר בארץ, ואף ידעה כי עתה יחל העידן הרביעי - עידן בני-האדם. ובכלל, היא הייתה העלפית היחידה בארץ התיכונה שזכרה את ימי ולינור בטרם מניין העידנים (וגילה בעת ההיא היה לפחות 8,000 שנים, אם לא יותר). לאחר פרידה מבעלה קלבורן, שיעקור גם-כן לולינור בעוד מספר שנים, היא, יחד עם האדון אלרונד, השר קירדן וגנדאלף המיא (וקצת מוזר, גם עם בילבו ופרודו בגינס, ההוביטים), חצתה את הים ושבה לביתה אשר במערב הקדוש והנשכח.

