אייזיק אסימוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אייזיק אסימוב (רוסית: Айзек Азимов; אנגלית: Isaac Asimov) (20 בינואר 1920 - 6 באפריל 1992). ביוכימאי, וסופר אמריקני ממוצא יהודי-רוסי. אסימוב כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אך נודע בעיקר בתחום המדע בדיוני.
אסימוב היה בהשכלתו ביוכימאי, אך הוא לא עסק בתחום, והתמקד אך ורק בכתיבה, כשהוא מודה שזה הדבר היחיד בו הוא מוצא "מימוש עצמי". כמחווה על פועלו זכה שאסטרואיד 5020 ייקרא על שמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
אסימוב נולד ב-2 בינואר 1920 בפטרוביצ'י, עיירה ליד סמולנסק, בגבול בין בלארוס ורוסיה, למשפחה יהודית שהגרה לארצות הברית כשהיה בן שלוש. הוא גדל בברוקלין, ניו יורק.
אסימוב ראה לראשונה חוברות מדע בדיוני בחנות הממתקים של הוריו, והחל לקרוא בהן. החל לכתוב סיפורים בעצמו בשנות העשרה המאוחרות לחייו, והחל למכור אותם לביטאונים של המדע הבדיוני. ג'והן ו. קמפבל, עורך הביטאון Astounding Stories, אימץ את אסימוב והיווה לו מורה רוחני.
בשנת 1939 השלים תואר ראשון באוניברסיטת קולומביה, ובשנת 1948 קיבל דוקטורט בה. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת בוסטון, אבל לא בסגל ההוראה. האוניברסיטה הפסיקה לשלם לו שכר ב־1958, שאז ההכנסה ממכירת ספריו עלתה על הכנסתו מהאוניברסיטה. אסימוב נשאר בסגל כעוזר לפרופסור וקודם ב־1979 למעמד פרופסור מלא. מסמכיו האישיים של אסימוב משנת 1965 והלאה מצויים בספריית אוניברסיטת בוסטון. היה חבר באיגוד "מנסה" שבו חברים בעלי מנת משכל של 140 ומעלה.
אסימוב נישא לגרטרוד בלוגרמן ב-26 ביולי 1942, ולזוג נולדו שני ילדים, דוד (1951) ורובין (1955). הם התגרשו בשנת 1973 ואסימוב התחתן שוב באותה שנה עם ג'נט ג'פסון.
במשך שנים רבות, אייזיק אסימוב החשיב את עצמו כאתאיסט, למרות שהסתייג מהביטוי מאחר והרגיש שהאתאיזם מתאר את מה שהוא לא מאמין בו, במקום את מה שכן. מאוחר יותר מצא את הביטוי הומניסט כתיאור מתאים יותר.
אסימוב מת ב-6 באפריל, 1992, כשהוא בן 72, ממחלת האיידס שבה נדבק עקב עירוי דם נגוע שקיבל בזמן ניתוח מעקפים בשנת 1983. עובדה זו נשמרה בסוד 10 שנים אחרי מותו והתפרסמה בביוגרפיה שפרסמה אלמנתו ג'נט אסימוב, "היו אלה חיים טובים".
[עריכה] יצירתו
ספר המדע הבדיוני הראשון שלו שפרסם היה "עד לכוכבים", ובו הוא ניבא כי התפתחות הטכנולוגיה עשויה להיעצר בגלל החשש ממלחמות. את ספריו הבאים כתב בקצב מסחרר, ולמעשה במשך כ-50 שנה, לא הפסיק לכתוב ועשה זאת גם בזמן חופשות ובעת נסיעות. בספריו היה גם מרכיב של עתידנות בניסיון לחזות את פני העולם העתיד לבוא. ספריו כוללים מסעות בין גלקסיות, ותיאור מציאות כפי שתיראה בעוד עשרות אלפי שנים.
בשנת 1941 חיבר אסימוב סיפור קצר בשם "שקיעה" (Nightfall), המבוסס על רעיון פשוט אך יוצא דופן. הוא מתאר עולם המקיף מערכת רב-שמשית ולכן לא מחשיך שם אלא בליקוי חמה נדיר. ליקוי זה גורם למהפכות חברתיות. הסיפור זכה להצלחה גדולה ונבחר בשנת 1968 על ידי איגוד סופרי המדע הבדיוני של אמריקה כ"סיפור המדע הבדיוני הקצר הטוב ביותר שנכתב אי פעם". הסיפור תורגם לעברית והופיע במגזין פנטסיה 2000.
באנתולוגיה הקצרה שלו "שקיעה וסיפורים אחרים" כתב אסימוב: "כתיבת "שקיעה" הייתה קו פרשת המים בקריירה המקצועית שלי. לפתע התייחסו אלי ברצינות, ועולם המדע הבדיוני נעשה מודע לקיומי. ברבות השנים, התברר כי כתבתי 'קלאסיקה'." הסיפור הורחב מאוחר יותר לכלל ספר באותו השם על ידי אסימוב עצמו ורוברט סילברברג, עוד סופר מד"ב חשוב מדורו.
הסיפור הקצר האהוב ביותר על אסימוב עצמו נכתב בשנת 1956 בתוך אחר צהרים אחד, ואסימוב מעיד שלא נאלץ לבצע כל עריכה בכתיבתו. מדובר בסיפור: "השאלה האחרונה" שהתפרסם אחר כך בקובץ הסיפורים "מחר כפול תשע". הסיפור דן ביכולתה של האנושות להתמודד עם תופעת האנטרופיה ולהתגבר עליה.
במיוחד התפרסם אסימוב בסדרת המוסד שלו, סדרת בת שבעה ספרים. הסדרה זכתה בשנת 1966 ב"פרס הוגו" בקטגוריה של הסדרה הטובה בתולדות המדע הבדיוני, הסדרה תורגמה לעברית (על-ידי עמנואל לוטם ועמוס גפן) בהצלחה וזכתה לכמה מהדורות. סדרת המוסד התחילה בעצם כסדרת סיפורים קצרים שאוגדו בסופו של דבר לשלושה חלקים. רק מאוחר יותר הוסיף אסימוב שני קדימונים ושני המשכים במגמה לאחד נתח ניכר מספריו ל"היסטוריה עתידית" אחת. כך לסדרת הרובוטים נוספו שני ספרים.
העתיד על-פי אסימוב כולל את סיפורי הרובוטים הקצרים המתארים את העתיד הקרוב על כדור הארץ. אחריהם באה סדרת הרובוטים המתארת עולמות התיישבות של בני כדור הארץ כעבור אלפי שנים. מאוחר יותר באה סדרת האימפריה המתארת את השלטון האנושי ברחבי הגלקסיה. לבסוף באה סדרת המוסד המתארת את קץ האימפריה והחלפתו במוסד. שתי המצאות גדולות מפותחות ביקום אותו ברא: הרובוטים והפסיכוהיסטוריה.
הוא ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בספרו "אנוכי הרובוט" (בשנת 2004 יצא לאקרנים הסרט "I, Robot" בכיכובו של וויל סמית' בהשראת הספר):
- לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
- רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
- רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.
לאחר מכן ניסח חוק נוסף (בספר, החוק מנוסח ע"י דמות רובוטית בשם דניאל אוליבאו") - חוק האפס:
- לא יפגע רובוט לרעה באנושות, ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע.
החוק הרביעי משנה את שאר החוקים בהתאם.
[עריכה] רשימת ספרים (חלקית)
[עריכה] קובצי סיפורים קצרים על רובוטים
- אנוכי רובוט
- בארץ הרובוטים
- ספר הרובוטים השלם
- אנוכי, הרובוט
[עריכה] סדרת הרובוטים (לפי סדר התרחשות)
- מערות הפלדה
- השמש הערומה
- רובוטים של שחר
- רובוטים ואימפריה
[עריכה] סדרת האימפריה
- זרמי חלל
- אבק כוכבים
- אבן בשחקים
[עריכה] סדרת המוסד (לפי סדר התרחשות)
- בטרם המוסד
- לקראת המוסד
- המוסד השמימי
- מוסד וקיסרות
- המוסד האחר
- פאתי המוסד
- המוסד והארץ
[עריכה] קובצי סיפורים קצרים
- שקיעה
- אין איש פה פרט...
- מחר כפול תשע
- גדול ורחב הוא העולם
- כדרך בני מאדים
[עריכה] סדרת לאקי סטאר
- לאקי סטאר וטבעות השבתאי
- לאקי סטאר והאוקיינוסים של הנוגה
- לאקי סטאר וכוכב החמה
- לאקי סטאר ושודדי הכוכביות
- לאקי סטאר וירחי הצדק
[עריכה] אחרים
- קץ כלזמן - מתאר התרחשות שקדמה לעידן המסעות בין הכוכבים.
- האדם הפוזיטרוני
- נמסיס - מתארת התרחשות מראשית עידן המסעות בין הכוכבים.
- המסע הפנטסטי (הספר מבוסס על סרט באותו שם שלא היה לאסימוב חלק ביצירתו)
- המסע הפנטסטי 2: היעד המוח
- ילד האתמול
- האלים עצמם
[עריכה] מדע פופולרי
- ספריית היקום - האסטרואידים, וכן ספרונים על כל כוכבי הלכת
- ספריית היקום - עב"מים: עצמים בלתי מזוהים
[עריכה] קישוריים חיצוניים
- ציטוטים מפורסמים של אייזיק אסימוב, באתר "בין המרכאות"
- המדריך לספרי אסימוב בעברית
- הרשימה השלמה והמלאה של כל ספריו (באנגלית)
- רשימה כרונולוגית של הסיפורים בסדרות הרובוטים, האימפריה והמוסד כולל בספרים שלא חוברו על ידי אסימוב (באנגלית)
- אשכול אסימוב, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
- אלי אשד, המוסד האחר: ספרנים כמשמרי העבר ויוצרי העתיד בסדרת "המוסד" של איזק אסימוב


