יין-יאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יאנג - Yang יין - Yin
שמש ירח
יום לילה
מואר חשוך
חם קר
פעיל מנוח
זכרי נקבי
דרום צפון
קיץ חורף
שמאל ימין
התבוננות החוצה התבוננות פנימה
שמים ארץ
פרד זוג
9* 6*
7** 8**
*סמל מספרי ראשי*סמל מספרי משני
היין ויאנג
הגדל
היין ויאנג

המושג יין - ויאנג (בסינית קלאסית:陰陽; בסינית מופשטת:阴阳; בפִּנִיִיןpinyin: yīnyáng; קואיאנית פונטית-[הנגול hangul]: 음양; בוייטנאמית: Âm-Dương; ביפנית : 陰陽; בתילאדנית: หยิน หยาง ) מגיע במקורו בפילוסופיה הסינית העתיקה והמטפיזיקה, המתאר את שני הכוחות המנוגדים הקדמונים אך משלימים המצוייים בכל הדברים ביקום.
יין: החלק הקר, הנמוך, האיטי והחשוך של התהליך, חיפוש מטה, מקושר עם ירח אפל (החלק שנמצא רחוק מהשמש) ומסמל את אופי או הטבע הנשי מקושר ללילה.
יאנג: החלק החם, הגבוה, המהיר, הפעיל, חיפוש מעלה והמואר של התהליך ומקושר עם החלק הזוהר של שמש ומסמל את אופי או הטבע הגברי מקושר ליום.

זוג תהליכים זה, קרוב לודאי, מתקשר לדת החקלאית ולקונפיוצאיזם, הוא בעל חשיבות בפילוסופיה הסינית - טאואיזם. למרות שהמלים יין-יאנג מופיעים רק פעם אחת בטאו טה צ'ינג Tao Te Ching (בתרגום מילולי "הספר של הדרך והמוסר שלה") הספר מלא בדוגמאות והבהרות רבות של "ההדדיות המשותפת". היין והיאנג מהווים אחד מהעקרונות הבסיסים של הרפואה הסינית המסורתית.

יין ויאנג הם תיאור של ניגודים משלימים ולא דבר מוחלט/מושלם/טהור. כל הפרדה חותכת בין שני תיאורים נוגדים אלה של יין ויאנג יראה בהיפוך גמור מנקודת מבט אחרת. ההגדרת הניגודים נראית הגדרה של נוחיות. כוחות בטבע ברובם ניתנים לחלוקה של מרכיבים המציינים את מצב היין והיאנג שלהם, ובדרך כלל שני אלה נמצאים בתנועה ולא במצב מקובע ומוחלט.

תוכן עניינים

[עריכה] משמעות המונחים

ליין והיאנג משמעויות רבות ורחבות. במשמעותם הפשוטה יאנג פרושו "הצד המואר של ההר", וכך הוא מתקשר ליום ולפעילויות יותר אקטיביות, לעומתו היין פרושו "הצד המוצל של ההר" וכך הוא מתקשר ללילה קיפאון. ניתן להשוות את היין והיאנג לגרף על ישר.

משמעות נוספת היין והיאנג בהקשר של רצף הזמן. שקעית השמש היא יאנג ההופך ליין, ירח הוא יאנג מלא, אמצע הלילה הוא יין מלא וזריחה היא יין ההופך ליאנג שמש הצוהרים הוא יאנג מלא. רצף הזמן ניתן לבטא באמצעות השינויים העונתיים, רוחות השמיים. דרום וקייץ הם יאנג מלא; מערב וסתו הם יאנג ההופך ליין; צפון וחורף הם יין מלא, ומזרח ואביב הם יין ההופך ליאנג. המספרים העקריים והמשניים עבור היין והיאנג עם עד 15.

היין והיאנג משמשים לעיתים קרובות כדרך לביטוי או כסימוכין של מחלה, תרבויות אסייתיות רבות מטפלות מחלות חום/קור או יבש/רטוב בטיפול נגדי. לדוגמה תסמין יין כמו למשל התקררות יטופל באמצעות טיפולים יאנגיים, כמו למשל, אוכל חם. תסמין יאנג כמו למשל עצבנות יטופל באמצעות טיפולים ייניים למשל, אוכל קר כמו פירות.

היין והיאנג יכולים גם לשמש לתיאור בתהליך השינויים בין השלבים השונים של המחזור ההתמרה (טְרַנְסְפוֹרְמַצְיָה). לדוגמה, מים קרים (יין) ניתן להרתיח כך שבסופו של תהליך הם יהיו רתוחים ויהפכו לאדים (יאנג).

דרך אחת לרשום את הסמלים של יין ויאנג היא קו מלא (יאנג) וקו מרוסק (יין) אותו ניתן לחלק לארבע רמות של יין ויאנג חלוקה נוספת תיצור שמונה טרגרמים (trigrams) טרגרמים אלו מופיעים בדגל של דרום קוריאה. דרך נוספת להראות את היין ויאנג היא הסמל המופיע בדף זה נקרא טאיג'יטו (Taijitu; בסינית: 太極圖; המילה מורכבת משלוש מילים טאי ג'י טו בפירוש מילולי "תרשים של הבסיס העליון"). החלק שמרביתו לבן, הוא היאנג והחלק הכהה ברובו, הוא היין. אולם כל אחד מהם מכיל גרעין של השני. היין והיאנג חשובים במידה שווה, בשונה מהדואליזם האופייני של טוב ורע.

הגרעין השחור שבשטח יאנג מייצג את ה-"יו", כלומר מה שנראה לנו כקיים באופן גשמי. ה-"יו" מתקבל מבחירה בין יין ליאנג ("יין יאו יאנג"). הגרעין הלבן לעומת זאת מייצג את ה-"וו", כלומר את מה שנראה לנו כבלתי קיים באופן גשמי אבל הוא בעל משמעות בכל זאת. לדוגמה דברים בעלי קיום רוחני כמו "יופי" או "מוזיקה" הם "וו". ה-"הא" מתקבל מהרמוניה בין יין ליאנג ("יין הא יאנג"). המושג הסיני "הא" מייצג הרמוניה אבל גם "וגם" לוגי, והוא מקביל ל-"איי" היפני.

תפישה זו נקראת יין יאנג, לא יאנג יין, רק משום שלראשון היגוי מעודף בסינית (ראה ערך מנדרינית תקנית), לסדר המלים אין שום משמעות תרבותית או פילוסופית.

[עריכה] עקרונות

כל דבר ניתן לתיאור הן כיין והן כיאנג.

  1. יין ויאנג הם הפכים
    לכל דבר יש את ההופכי שלו באופן יחסי, שום דבר הוא לא מוחלט. אין דבר שהוא לחלוטין יין או לחלוטין יאנג. בכל נכלל גם גרעין של ההפוך ממנו. לדוגמה חורף יכול להפוך לקיץ; "מה שעולה חייב לרדת".
  2. יין ויאנג תלויים זה בזה
    האחד לא יכול להתקיים ללא האחר. לדוגמה: יום לא יכול להתקיים ללא לילה, אור לא יכול להתקיים ללא חשכה.
  3. יין ויאנג מתחלקים לחלוקות משנה של ליין ויאנג
    כל הבט של יין או יאנג ניתן לחלוקה נוספת של יין ויאנג. לדוגמה טמפרטורה יכולה להראות חמה או קרה. אולם, חם ניתן לחלוקת משנה חמים או רותח, וקר לקריר או צוֹנֵן. לכל ספקטרום ישנו ספקטרום צר יותר, לכל התחלה יש רגע בזמן, לכל רגע יש התחלה וסוף, בדיוק כמו שכל שעה מתחילה ומסתיימת.
  4. יין ויאנג מכלים ותומכים זה בזה
    בדרך כלל היין והיאנג שומרים על שיווי משקל כאשר אחד גדל השני קטן, אולם, יכול להתקיים חוסר איזון.
    יכולים להיות ארבע סוגים של חוסר איזון: עודף יין, עודף יאנג, חוסר יין, חוסר יאנג.
    כמו חסכון הזמן בשעון קיץ,יש בו פחות יין מיאנג. הם יכולים למרות חוסר האיזון להיות זוג: כי עודף יין, יווצר חוסר ביאנג ולהפך. חוסר האיזון יכול להיות עניין יחסי: עודף של יאנג "מכריח" את היין להיות "יותר מרוכז".
  5. יין ויאנג יכולים לשנות צורה מאחד לשני
    בשלב ספציפי, יין יכול להפוך ליאנג ולהפך. לדוגמה, לילה הופך ליום, חם מתקרר, חיים למות, צד ההר המוצל עכשיו, יהיה מואר אחר-כך, והצד המואר עכשיו, יוצל אחר-כך. אולם גם שינויים אל הם יחסים. יום ולילה מתקיימים יחד בכדור הארץ בזמן שמתבוננים מן החלל.
  6. חלק מהיין הוא יאנג וחלק מן היאנג הוא יין
    הנקודות בכל אחד מן המאפיינים משרתות:
    1. כתזכורת שיש עקבות של אחד בשני. לדוגמה תמיד יהיה אור בחשכה (כוכבים בלילה), מאפיינים אלה הם לעולם לא אחד או השני.
    2. כתזכורת לכך שצד קיצוני ביותר יכול להפוך מידית להיפך שלו, או במילים אחרות התוויות יין ויאנג מותנים בנקודת המבט של המתבונן. לדוגמה האבן הקשה ביותר היא הקלה ביותר לשבירה. דבר זה מראה כי קיצוניות של קיום כל מאפיין במצבו הטהור והבלעדי היא מלאכותית.

[עריכה] אתרים

[עריכה] ראו גם

[עריכה] מקורות חיצוניים