רייקיאוויק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| רייקיאוויק | |
|---|---|
| מדינה | איסלנד |
| שטח | 274.5 ק"מ² |
| אוכלוסייה - עירונית - צפיפות |
113,387 413/ק"מ² |
| קו רוחב קו אורך |
021°56' W 64°08' N |
| אתר אינטרנט רשמי | http://www.rvk.is/ |
מיקום רייקיאוויק באיסלנד |
|
רייקיאוויק (איסלנדית: Reykjavík, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה)) היא בירת איסלנד, העיר הגדולה ביותר בה, והבירה הצפונית ביותר בעולם. רייקיאוויק נמצאת בקו רוחב 64°08' צפון, לא הרחק מחוג הקוטב הצפוני (ב66°33' צפון), יש בה רק 4 שעות אור שמש מידי יום בחורף, ובקיץ הלילה בהיר כמעט כמו היום. הטמפרטורה השנתית הממוצעת בה היא 5 °C, הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא -0.4 °C וביולי 11.2 °C.
אוכלוסיית רייקיאוויק ב-2003 מנתה 113,387 תושבים (55,650 גברים ו-57,737 נשים) שהם כ-40% מאוכלוסיית איסלנד. אוכלוסיית מטרופולין רייקיאוויק ב-2003 מנתה 181,746 תושבים.
[עריכה] היסטוריה
מאמינים שההתיישבות הקבועה הראשונה באיסלנד על ידי נורדים הוקמה ברייקיאוויק על ידי אינגולפור ארנרסון בסביבות 870 לספירה; הדבר מתואר בלנדנאמבוק, ספר ההתיישבות.
רייקיאוויק לא מוזכרת במקורות מימי הביניים אלא כחווה רגילה אך במאה ה-18 החלה התרכזות עירונית במקום. ב-1752 מלך דנמרק תרם את האחוזה של רייקיאוויק לחברת אינרטינגר. בשנים אלו הוקמו מספר בתים על מנת לשכן את תעשיית הצמר שהייתה למעסיקה העיקרית ברייקיאוויק למספר עשורים והסיבה המקורית לקיומה של העיר. מלאכות נוספות נעשו על ידי אינרטינגר כמו דיג, כריית גפרית, חקלאות ובניית ספינות.
הכתר הדני ביטל את שליטתו הבלעדית במסחר וב-18 באוגוסט 1786 והעניק לרייקיאוויק צ'רטר כעיר שוק. שנת 1786 מיוחסת כתאריך היסוד של העיר; ב-1986 היא חגגה 200 שנה להיווסדה. זכויות הסחר עדיין היו מוגבלות לאזרחי הכתר הדני, והסוחרים הדנים המשיכו לשלוט מסחרית באיסלנד. במהלך העשורים הבאים התרחבו העסקים שלהם. אחרי 1880 התרחב הסחר החופשי לכל האזרחויות והחלה לגדול השפעת הסוחרים האיסלנדים.
תנועה לאומנית השיגה הרבה השפעה במאה ה-19 והרעיונות לעצמאות איסלנדית נפוצו. רייקיאוויק כעיר היחידה של איסלנד הייתה כור ההיתוך לרעיונות אלו במדינה. תומכי עצמאות איסלנד הבינו שרייקיאוויק חזקה היא יסוד חשוב להשגת מטרה זו. כל השנים הגדולות בהיסטוריה של מאבק העצמאות ניכרים ברייקיאוויק גם כן. בשנת 1845 האלתינג, האספה הכללית שהאיסלנדים הקימו ב-930, הוקם מחדש ברייקיאוויק לאחר שלא היה פעיל מספר עשורים קודם לכן כאשר היה ממוקם בתינגווליר. בתקופה זו פעל האלתינג רק כאספה מייעצת שמטרתה לייעץ למלך על ענייני איסלנד. מיקום האלתינג ברייקיאוויק הקים ביעילות את העיר כבירת איסלנד. ב-1874 קיבלה איסלנד חוקה ויחד איתה האלתינג קיבל סמכויות חקיקה מוגבלות והפך למוסד שבמהותו קיים עד היום. הצעד הבא היה להעביר את רוב הסמכות הביצועית לאיסלנד והדבר נעשה על ידי אוטונומיה ב-1904 כאשר משרד השר לאיסלנד הוקם ברייקיאוויק. הצעד הגדול ביותר לקראת איסלנד עצמאית נעשה ב-1 בדצמבר 1918 כאשר איסלנד הפכה למדינה ריבונית תחת הכתר הדני, ממלכת איסלנד.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 עיקר הצי האיסלנדי הגדל של מכמורות דיג הפליג מרייקיאוויק וייצור דגי קוד מלוחים היה המפעל הראשי אך השפל הגדול פגע ברייקיאוויק קשה וגרם לאבטלה ומאבק איגודי פועלים, שלעתים היה אלים.
בבוקר 10 במאי 1940 התקרבו ארבע ספינות מלחמה לרייקיאוויק ועגנו בנמל, האזרחים נרגעו כשגילו שמדובר בבריטים ולא בגרמנים. תוך כמה שעות הושלמה ההשתלטות של בעלות הברית על רייקיאוויק ללא אלימות. הממשלה האיסלנדית קיבלה בקשות רבות מהממשלה הבריטית בנוגע להרשאת ההשתלטות אך היא תמיד דחתה אותן על בסיס מדיניות ניטראליות. בשנים שנשארו עד לסוף מלחמת העולם השנייה, חיילים בריטיים ולאחר מכן אמריקניים בנו בסיסים ברייקיאוויק, מספר החיילים הזרים בעיר הפך לכמעט זהה לאוכלוסייה המקומית של העיר.
מבחינה כלכלית הכיבוש השפיע בצורה די חיובית על רייקיאוויק, שנות האבטלה והשפל הסתיימו ונעשתה עבודת בנייה רבה. הבריטים בנו את נמל התעופה רייקיאוויק, שמתפקד עד היום, ומשרת בעיקר טיסות פנים-ארציות; האמריקאים בנו את נמל התעופה קפלביק 50 ק"מ מרייקיאוויק והוא הפך מאוחר יותר לנמל התעופה הבינלאומי העיקרי של איסלנד. ב-1944 רפובליקת איסלנד הוקמה ונשיא נבחר בבחירות עממיות והחליף את המלך, משרד הנשיא מוקם ברייקיאוויק.
הצמיחה ברייקיאוויק החלה באמת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. מעבר המוני מאזורי הכפר החל בעיקר בגלל טכנולוגיה טובה יותר בחקלאות שהורידה את הצורך בכוח עבודה במגזר ובגלל פיצוץ האוכלוסין בעקבות שיפור בתנאי החיים באיסלנד. צעירים בשחר חייהם עברו לבירה כדי לחיות ב"חלום הרייקיאוויקי". הכפר הפרימיטיבי הקודם הפך במהירות לעיר מודרנית. מכוניות פרטיות הפכו לנפוצות וקמו קומפלקסי דירות מודרניים בפרברים המתפשטים וחלק גדול מרייקיאוויק איבד את תחושת הכפר. ב-1972 רייקיאוויק אירחה את אליפות העולם בשחמט בין בובי פישר ובוריס ספסקי.
בשני העשורים האחרונים הפכה רייקיאוויק לשחקנית חשובה בקהילה הבינלאומית, ב-1986 פסגה בין רונלד רייגן ומיכאל גורבצ'וב ביססה קו חדש למעמד הבינלאומי של רייקיאוויק. הסרת פיקוח ממשלתי במגזר הפיננסי ומהפכת המחשוב בשנות התשעים שינו את רייקיאוויק שוב. המגזר הפיננסי וטכנולוגית המידע הן מעסיקות חשובות בעיר. העיר טיפחה כמה כישרונות שהתפרסמו בעולם בשנים האחרונות כמו: ביורק וסיגור רוס.
בשנת 2000 נבחרה העיר להיות בירת התרבות האירופית בצוותא עם מספר ערים אירופיות נוספות.
[עריכה] אוכלוסיית רייקיאוויק בשנים שונות
- 1801 - 600
- 1860 - 1,450
- 1901 - 6,321
- 1910 - 11,449
- 1920 - 17,450
- 1930 - 28,052
- 1940 - 38,308
- 1950 - 55,980
- 1960 - 72,407
- 1970 - 81,693
- 1980 - 83,766
- 1985 - 89,868
- 1990 - 97,569
- 1995 - 104,258
- 2003 - 113,387
| ערים באיסלנד | |
|---|---|
|
רייקיאוויק | קופווגור | הפנרפיירדור | אקוריירי | רייקינסבייר | מוספלסבייר | אאורבורג | אקרנס | סלטיירנס | ווסטמנאייר | סקאגפיירדור | איספיירדור | פיירדביגד | בורגביגד | הוסוויק | גרינדויק | הורנפיורדור | פליוטסדאלסהראד | דאלויקוביגד |

