בוב מארלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט נסטה מארלי (Robert Nesta Marley) (6 בפברואר 1945 - 11 במאי 1981), מוזיקאי.
בוב מארלי נולד בג'מייקה, לאם שחורה בת 18 שהרתה לרב חובל בריטי לבן בן 50 שעזב אותה והמשיך בתפקידיו לאחר שמשפחתו נישלה אותו מהירושה כיוון שנשא אשה שחורה. מארלי התחיל את דרכו המוזיקלית בגטו טרנצ'טאון, קינגסטון, במוזיקת הסקא (מוזיקת ריקודים קאריביים המושפעת מבלוז וממסורות אפריקאיות), אשר ממנה עבר בהדרגה אל הרגאיי. במהרה הפך לגדול שבזמרי וכותבי מוזיקת הרגאיי וגם הגדיל את הכרת התנועה הראסטפראינית בעולם.
על שיריו המוכרים ביותר נמנים: "No Woman No Cry", "I Shot the Sheriff", "Buffalo Soldier". עבודתו של מארלי תרמה תרומה גדולה להכרת הרגאי בעולם שמחוץ לקריביים והפיצה את תנועת ה ראסטאפרי.
מארלי היה ראסטפארי בתפיסותיו, והלך שבי אחר הקיסר האתיופי היילה סלאסי אותו ראה כמשיח בן דוד. באמצעות המוזיקה ניסה מארלי לפשר בין הפלגים השונים ברמה הפוליטית וברמה האישית. בשנת 1976 נקלעה ג'מייקה למערכת בחירות מכוערת ואלימה, קרבות רחוב בקינגסטון הבירה איימו להגרר למלחמת אזרחים כוללת. מארלי אירגן קונצרט חינם בעד האהבה והשלום ונגד האלימות הפוליטית, יומיים בלבד לפני הקונצרט שתי יריות מתנקשים פגעו בו בביתו, אך הוא עדיין התעקש להופיע פצוע וחבוש. בשנת 1978 מארלי אירגן קונצרט נוסף בשם "אהבה אחת" בו מאורע השיא הייתה לחיצת ידיים היסטורית בין רה"מ הסוציאליסטי ומועמד האופוזיציה הימני (ניתן לראות על פניהם בעת לחיצת היד עד כמה סלדו איש מרעהו).
בשנת 1980, בוב מארלי הוזמן על ידי הממשלה החדשה של זימבבואה (אשר הורכבה ממורדים שהכריזו על עצמאותה) לכתוב את המנון המדינה מכיוון ששיריו והמסר הפוליטי שלו העניקו להם השראה במאבקם, מארלי סירב אך בתמורה הסכים להופיע בהופעה היסטורית גדולה בזימבבואה , קונצרט אשר יזכר בקריאתו להפסקת המלחמה ביבשת אפריקה ואיחוד מדיני-פוליטי ברחבי היבשת השחורה בשם Africa Unite.
בעת משחק כדורגל בלונדון, בשנת 1977 נפצע מארלי ברגלו, כשהבחין כי מצב הפצע אינו משתפר, ומוגלה איננה מתפתחת פנה לעזרת רופאיו אשר גילו גידול סרטני בבוהן רגלו אך מארלי סירב לכרות אותה כחלק מאמונתו הדתית והסרטן המשיך להתפשט בגופו. כאשר נעתר לקבלת טיפוליים כימפותרפים בגרמניה בשנתיים הבאות, מצבו החמיר ונהיה חסר סיכוי, למרות חולשתו התעקש להופיע תקופה ארוכה ואף מייחסים את קפיצותיו המרובות במהלך הופעות 1979 עד 1980 כתגובה לכאביו הרבים. בוב מארלי נפטר במאי 1981 בבית החולים במיאמי, בדרכו למות במולדתו, ג'מייקה. מסע ההלוויה ההמוני בראשות רה"מ וראש האופוזיציה לעבר "ניין מיילז" , עיירת הולדתו, התקעקע כאירוע מכונן בהיסטוריה של האי. שמו והמיתוס התפרסמו רבות לאחר מותו בטרם עת, תור הזהב של מוזיקת הרגאיי התפרץ לחלל המוזיקה בשלל להקות וסגנונות בשנות ה80' המוקדמות. נדמה כי בוב מארלי ומסריו נשארו רלבנטים מתמיד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בוב מארלי, באתר MOOMA
- אתר הבית של בוב מארלי
- ביוגרפיה של מארלי (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
קטגוריות: זמרים | ג'מייקאים | ראסטפארי | קצרמר מוזיקה


