עמוס חכם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס חכם הוא חתן התנ"ך הראשון שהפך לסמל של ידענות בישראל.
חידון התנ"ך הראשון, שנועד למבוגרים, נערך בשנת 1958, ועורר עניין רב בציבור הישראלי.
בחידון הארצי שנערך בבניני האומה בירושלים ב-4 באוגוסט, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב עמוס חכם, צעיר כבן 30, כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול את חליפתו מחבר. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש.
הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי" שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בירושלים, כשהמשתתפים מתקבלים בכבוד מלכים והופכים להיות גיבורים וכוכבים בינלאומיים, כשכל העולם מביט בהם. באותו חידון בלטה נציגת צרפת סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהם כמעט ללא קושי, והפך להיות "חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון". שמו, עמוס חכם, הפך לסמל של ידענות.
"בעיני הציבור כולו גילם חכם את החיבור התרבותי של מדינת ישראל לספר התנ"ך - חיבור תרבותי חיוני כל-כך למדינה המעצבת את זהותה בעשור הראשון לקיומה", כך כתב בשנת 1997 פרופ' שמעון שטרית (שהיה בצעירותו חתן התנ"ך לנוער).
חידון התנ"ך דחף את עמוס חכם ללמוד תנ"ך בצורה מסודרת ולרכוש תואר אקדמי, והוא הפך להיות בין חוקרי המקרא בישראל, פירש מספר ספרים בסדרת "דעת מקרא" וכתב ערכים בנושא לאנציקלופדיה העברית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מבחר מאמרים של עמוס חכם באתר מט"ח
- עמוס חכם, תפילת אליעזר על עין המים לפי תפיסת חז"ל, באתר אוניברסיטת בר אילן.
- עמוס חכם, משה ואליהו, באתר אוניברסיטת בר אילן.

