הנרייטה סולד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרייטה סולד, או הנרייטה סאָלד בכתיב שהיה מקובל בזמנה, (21 בדצמבר 1860 - 13 בפברואר 1945), מחנכת, עובדת סוציאלית, סופרת ופעילה ציונית.
חיה בארצות הברית. עמדה בראש ארגון "עליית הנוער" (אותו ייסדה רחה פראייר למען העלאת נוער יהודי לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה) והייתה ממקימות ארגון הנשים הציוניות "הדסה".
סולד הייתה עסקנית ציונית ילידת העיר בולטימור בארצות הברית. היא הייתה האישה הראשונה שלמדה בבית המדרש לרבנים קונסרבטיביים בניו יורק, אך לא הוסמכה לרבנות. לאחר פרעות תרמ"א ("סופות בנגב") נרתמה לפעולות סעד וסיוע למהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה לארצות הברית. לצד פעילותה הציבורית עסקה בכתיבת שירה ופרוזה, תרגום ועריכה והייתה לעורכת הראשית של ההוצאה לאור היהודית הראשונה. בשנת 1897 הצטרפה לתנועה הציונית.
ב־1909 הגיעה סולד לראשונה לארץ ישראל, לאחר שעזבה את ניו־יורק בניסיון להתגבר על עזיבתו של בן זוגה לטובת אשה אחרת. סולד הגיעה לביקור יחד עם אמה, והשתיים הזדעזעו מהתנאים הקשים במקום, ומהעוני והזוהמה. ביקור זה הביא את סולד להקים ב־1912 את הסתדרות הנשים הציונית בארצות הברית הדסה, ארגון שנועד לסייע ליישוב היהודי ולמפעל הציוני בא"י. סולד שימשה כנשיאת הארגון.
ב־1920 עלתה לא"י כדי לרכז את מחלקת החינוך והבריאות בהנהלה הציונית. היא הקימה את בית הספר הראשון לאחיות בארץ ומרפאות ציבוריות של "הדסה" הוקמו בכל רחבי הארץ ויצרו את התשתית למערכת הרפואית בישראל. היא הייתה יושבת הראש של הסתדרות הנשים העבריות.
ב־1931 הצטרפה להנהלת הוועד הלאומי והייתה לראש השירות לעבודה סוציאלית. לאחר שהסוכנות היהודית אישרה את רעיון "עליית הנוער" , שהגתה רחה פראייר כשעלו הנאצים לשלטון, התמנתה סולד לעמוד בראש מפעל זה ושימשה בתפקיד עד יום מותה. מתוקף תפקידה זה הייתה אחראית על קליטת ילדי טהרן בארץ והכוונתם למסגרות.
על שמה קרוי מכון סולד למחקר במדעי ההתנהגות וגם קיבוץ כפר סאלד.
בישראל מצוין "יום המשפחה" ביום ל' בשבט – תאריך מותה של הנרייטה סולד, כאות הוקרה על היותה "אם" לבני הנוער היהודיים בהם טיפלה.

