משמר העם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משמר העם, שם הכולל מספר גופים שפעלו בישראל לפני ובזמן הקמתה.

הידוע יותר הוא משמר העם בירושלים, אולם פעלו גופים בשם זה גם בחיפה (כנראה הקבוצה הראשונה שהוקמה תחת השם "משמר העם"), תל אביב, צפת וייתכן ואף ביישובים נוספים.

תוכן עניינים

[עריכה] בחיפה

השם "משמר העם" ניתן לקבוצה קטנה שהוקמה בחיפה ב-1942 כחלק מתוכנית מצדה על הכרמל על ידי אדמונד (אדק) קרוליק, לשעבר קצין פרשים בצבא הפולני, שהיה הוגה הרעיון ומייסד הקבוצה בחיפה, (השם נבחר כתרגום לעברית של המונח "גוורדיה לודובה").

מטרתו בהקמת הקבוצה הייתה גיבוש קבוצת אנשים, מבוגרים במונחי אותה תקופה, בעלי נסיון צבאי, לשם פעילות פרטיזנית במקרה של כיבוש הארץ על ידי הגרמנים.

לאחר שהוסר איום הכיבוש על ידי צבאות רומל, משמר העם החיפאי שינה את פניו והפך לחלק ממנגנון ההגנה, (יחידת הדרי) עירוב של חק"ש (חיל קשישים) שעיקר פעילותו הייתה אבטחת יישובים והג"א שעיקר פעילותו הייתה אחזקת עמדות ומקלטים, כאשר הועלה גיל הגיוס ל-35 הועברו מגוייסים צעירים וכשירים יותר לגדודים 23 ו-24 של חטיבת כרמלי, ברוח זו פעל משמר העם במהלך מלחמת השחרור בחיפה.

אזכור של "משמר העם" בחיפה ניתן למצוא באתר דעת בתגובות האצ"ל על הסזון. ממשמר העם החיפאי, כמו משאר יחידות צה"ל וההגנה, היו נופלים במלחמת השחרור [1] , [2]

[עריכה] בירושלים

בכ"ט בנובמבר, (29 בנובמבר 1947) החליטה העצרת הכללית של האו"ם על תוכנית החלוקה שקבעה את סיומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל ועל הקמת שתי מדינות, מדינה יהודית לצד מדינה ערבית בשטחי המנדט, תוך השארת ירושלים (יחד עם בית לחם) תחת שליטה בינלאומית.
שני הצדדים (היהודים והערבים) התעלמו מההחלטה הנוגעת לירושלים, וכל אחד מהכוחות ניסה לתפוש את השליטה בעיר ובדרכי התחבורה אליה. הכוחות הערביים הצליחו להשתלט על גבעות אסטרטגיות באזור לטרון ושער הגיא) שחלשו על הכביש הראשי וצלפו על רכבים ישראליים שניסו לעבור. רק שיירות של משוריינים הצליחו לעיתים לפרוץ לעיר ולהביא לה אספקה. בנוסף, הצליחו הכוחות הערביים לעצור את זרם המים לירושלים. תקופה זו קרויה המצור על ירושלים,

תוצאת המצור הייתה מחסור הן בתחמושת וציוד לחימה והן במצרכים חיוניים (מזון, מים, דלק לבישול). כתוצאה מהמחסור הוחלט על קיצוב וחולקו פנקסי תלושים, אולם תושבי העיר התקשו להתרגל להקצבה, ועוד פחות מזה לתורים הארוכים שהשתרכו לפני נקודות החלוקה, ולכן פרצו מהומות בזמן חלוקת מצרכים, והיה ריב על התור (בייחוד התור לחלוקת מים).

לשם התמודדות עם סיטואציה זו הוקמה בספטמבר 1947 יחידת מתנדבים לשם שמירת הסדר בעיר, ליחידה התקבלו אנשים מעל גיל גיוס וכאלו שלא התגייסו מסיבות בריאות. המפקדים היו בחלקם כאלו שהוגדרו כ"עובד חיוני" ולא גויסו.

מאוחר יותר הוטלו על משמר העם תפקידים נוספים כ:

  • עזרה בהתגוננות אזרחים, אחראיות על מקלטים, לפי הדוגמה של לונדון בבליץ.
  • פעלו למניעת גניבות וביזה של חנויות ודירות באזורי קרבות.
  • תפקיד פוליטי - מניעת בריחה של יהודים מירושלים הנצורה, אנשי היחידה הקימו מחסומים ומנעו יציאה.
  • משמר הר הצופים.

מאחר ואנשי משמר העם שהו בחוץ, בעיר מופגזת, נספו מקרב אנשי היחידה נופלים רבים, אתר "יזכור" מציג שמות רבים של חללים וביניהם [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17] [18] הר הצופים

[עריכה] בתל אביב

במהלך מלחמת העולם השניה הוקמו מסגרות שזכו לשמות דומים:

  • חיל העם הוקם ב-1939 על ידי ההגנה, במטרה להוות מסגרת צבאית למחצה עבור בני 35 ומעלה שלא שובצו במסגרות אחרות. חיל העם פורק כעבור פחות משנתיים בגלל ההתנגדות הבריטית לקיומו, אולם גם בגלל חוסר התכליתיות שבו, מצד אחד אי אפשר היה לקיים לאנשיו אימונים בנשק ומצד שני לא גובשה תכנית אימונים ותכנית פעולה מתאימה לאנשים מבוגרים.
  • משמר המולדת הוקם ב-1942 על הבסיס הארגוני והפיקודי של חיל העם, פעל באישור הבריטים במטרה לאמן מתנדבים מעל גיל 35 (או בעלי כושר לקוי) בלחימה זעירה ובעיקר בקפ"פ. משמר המולדת פורק כעבור מספר חדשים, אחרי חלוף הסכנה הודות לנצחון באל עלמיין.
  • המשמר האזרחי הוקם בשנת 1938 כגוף התנדבותי להתגוננות אזרחית, במלחמת השחרור הועברו חלק מאנשיו למשמר העם.

אנשי "משמר העם" בתל אביב שימשו בתקופת מלחמת השחרור בעיקר בתפקידי שמירה ושיטור בכפרים שנכבשו.

[עריכה] בצפת

גם בעיר צפת הוקמה עם הכרזת החלוקה יחידה בשם "משמר העם", יחידה זו הוטמעה מאוחר יותר בשלמותה בהג"א.

[עריכה] עיתון משמר העם

במהלך עבודתו העיתונאית של ז'בוטינסקי הוא ערך והוציא עיתון בשם "משמר העם" כחלק מסדרת עתונים שכללה גם את "העם" ו"חזית העם"

[עריכה] לקריאה נוספת

  • חוברת "קובץ חיל משמר העם בירושלים תש"ח תש"ט", בעריכת שמואל ארנן.