נגמ"ש מרכבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נמ"ר טחל"ץ
הגדל
נמ"ר טחל"ץ

נגמ"ש מרכבה או בראשי תיבות נמ"ר, הוא נגמ"ש כבד הנמצא בתהליכי פיתוח ובדיקה בצבא ההגנה לישראל. השם "נמ"ר" הוא גם ראשי תיבות של נגמ"ש מרכבה וגם המשך הנוהג בצה"ל לקרוא לרק"ם שלו בשמות חתולים גדולים, דוגמת ברדלס, ופומה. הנגמ"ש בנוי מתובת טנק מרכבה (ללא הצריח), עליה מורכבים מערכות ייעודיות לפי הצורך.

היוזמה לתכנון נגמ"ש זה התעוררה לאחר הצלחת ייצור הנגמ"ש אכזרית. לאחר שלבי תכנון מתקדמים, עצר את הפרויקט אהוד ברק בתקופת היותו רמטכ"ל, וזאת מטעמים כלכליים. שנים רבות אחר כך קודם שוב הפרויקט.

כיום ישנם שני סוגי דגמים פעילים.

הראשון הוא טנק חילוץ ששימושיו הם חילוץ ואחזקה, ומיועד למערך החימוש ברמת הגדוד. הוא מורכב על תובת מרכבה 3, והמערכות הייעודיות העיקריות שמורכבות עליו הן מנוף 42 טון-מטר תוצרת מפעלי אייל בהרצליה, וכננת חילוץ 35 טון-מטר תוצרת רויטצלר הגרמנית. דגם זה נמצא בניסוי בחטיבת טנקים במרכז הארץ. דגם נוסף התחיל בתור נגמ"ש לתמיכת לחימה ברמת הפלוגה ועליו מנוף קטן יותר.

נמ"ר טחל"ץ
הגדל
נמ"ר טחל"ץ

בעקבות הקיצוצים במערכת הביטחון בשל המצב הכלכלי הקשה פיתוח וייצור נגמ"ש זה ופרויקט המרכבה כולו, נמצא בבדיקה. אולם לאחר אסון חודש מאי 2004, שבו נהרגו 11 חיילים בהתפוצצות שני נגמ"שים מדגם M-113, הוחלט בצה"ל שחייבים לשדרג את צי הנגמ"שים כדי לספק מיגון הולם לאיומים של לוחמה בשטח בנוי (ירי רקטות נ"ט ומטעני חבלה). תחילה הוחלט לנסות את נגמ"ש הסטרייקר, אך כשהתברר שהמיגון שלו לא עדיף בהרבה על זה של ה־M-113 הוחלט לוותר עליו ולפתח נגמ"ש כבד המבוסס על תובת מרכבה - הטנק הנחשב לאחד מהממוגנים ביותר בעולם. כפתרון זמני, הוזרמו נגמ"שי אכזרית ופומ"ה לרצועת עזה.

נגמ"ש מרכבה חי"ר
הגדל
נגמ"ש מרכבה חי"ר

הדגם השני הוסב לנגמ"ש לוחמת חי"ר על ידי הסרת המנוף וחימושו ב־2 עד 3 מקלעי מאג וכן במקלע כבד (M2 בראונינג) המתופעל מתוך בטן הכלי. הוא מבוסס על תובת מרכבה סימן 1 ומנצל את המיגון הכבד של הטנק ואת הדלת האחורית. בפברואר 2005 דיווח העיתון מעריב שאב־טיפוס של הנמ"ר הועבר לשירות ניסיון בחטיבת גבעתי. הנמ"ר נחשף באופן רשמי בתערוכת LIC 2005 ב־8 במרץ.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים