יהודה לייב פישמן מימון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הרב יהודה לייב מימון | |
|---|---|
| תאריך לידה | 1875 |
| תאריך פטירה | 10 ביולי 1962 |
| ממשלות | 1, 2 |
| כנסות | 1 |
| סיעות | חזית דתית מאוחדת |
| תפקידים בולטים | |
הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (1875 - 1962) -(רי"ל מימון כונה גם "המזרחי הנודד") רב, ממקימי תנועת המזרחי, מחותמי מגילת העצמאות ושר הדתות הראשון של ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
הרב מימון נולד ב-1875 במארקולשטי בסרביה (חבל ארץ במולדובה), מ1900 שימש כ"מגיד" בעיר-מולדתו, ובשנים 1905 - 1913 רב באונגני, בסארביה.
אביו היה הרב אברהם אלימלך מימון - תלמיד של המלבי"ם ממשפחה של מתנגדים. אחותו הצעירה היא עדה מימון שכיהנה בכנסת הראשונה והשנייה מטעם מפא"י. אף שיהודה מימון גדל בתחילתו בסביבה של חסידים, דבר שהשפיע לאחר מכן על כתיבתו הספרותית ועל סקירת התקופה בספריו "שרי המאה" משתי הבחינות הן מצד החסידים (עליהם כתב בהרחבה בחלק ג' משרי המאה) והן מצד המתנגדים.
הרב יהודה לייב למד בתחילה בישיבות ליטא ותקופה מסוימת הגיע לוילנה, עקב הערצתו הגדולה לגר"א עליה כותב בתחלית ספרו "תולדות הגר"א". שמו הקודם היה "פישמן" אך הוסיף לשמו את השם "מימון" על פי המסורת המקובלת בידם שמיוחסים לרמב"ם הידוע בכינויו "מימוני".
עוד בצעירותו התקרב לתנועת חובבי ציון, וניהל תעמולה ציונית בערי דרום רוסיה, ואף נעצר על כך. עלה לארץ ב-1913 וישב בתל אביב. במלחמת העולם הראשונה גורש בידי התורכים מהארץ, כדין כל הנתינים הרוסיים, עבר לארצות הברית. עם שובו ב-1919 עמד בראש תנועת המזרחי בא"י וערך את עיתון "התור". משנת 1935 היה חבר בהנהלת הסוכנות היהודית. התנגד לשלטון הבריטי, ולדיכוי האצ"ל על ידי ההגנה ב-1936 ייסד את "מוסד הרב קוק".
[עריכה] עמדתו הציונית
הרב מימון היה ממייסדי המזרחי ועמדתו הציונית הייתה נחושה. הוא מספר בכתביו שהדמות המוערצת עליו היא הרצל, חלק מהחרדים התנגדו לו, אולם רבים מגדולי הדור היו איתו בקשרים הדוקים. הוא היה מקורב מאוד לרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין שאף העניק לו סמיכה לרבנות. וכמו כן עם הרב חיים חזקיהו מדיני בעל ה"שדי חמד", הרב שלמה כהן רבה של וילנא, ועוד רבים אחרים. בארץ ישראל היה מקורב לרב אברהם יצחק הכהן קוק, למרות שהרב קוק לא תמך במוצהר בתנועת המזרחי מעולם.
את משנתו הציונית כתב הרב מימון ביחוד בספרו "למען ציון לא אחשה" ומרחיב על כך גם ב-'שרי המאה' חלק ו' בספרו על פועלו הציוני ושיחותיו עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
[עריכה] פועלו הפוליטי
היה ממייסדי המזרחי ומקורב לרב יצחק יעקב ריינס ולרב קוק. היה מחותמי מגילת העצמאות ושר הדתות הראשון של ישראל. הרב מיימון ניסה לשכנע את בן גוריון להכניס את הפסקה "מתוך אמונה בצור ישראל וגואלו", אולם בן גוריון השמיט את המילה "וגואלו". הסתובב במקומות שונים באירופה על מנת לחזק את השפעת הציונות הדתית ולמצוא תומכים למשנתו ועל כן כונה "המזרחי הנודד".
[עריכה] משנתו החינוכית
בדרכו בלימוד - אליה שאף ואף עודד בספריו הרבים - תפסה במיוחד חשיבות הבקיאות וההתרחקות מפלפול. דוגמה לבקיאותו הרבה מהווים 40 אלף הספרים שלו, אשר היוו את אחת הספריות הגדולות בעולם היהודי, ואשר שימשה אחר כך ליסוד ספריית "מוסד הרב קוק". ביתו (גאולה בת יהודה) סיפרה עליו (בהרב מימון בדורותיו) שהיה גורס מהר דפי גמרא יחד עם רש"י ותוספות. בסוף חלק ב' מספרו "שרי המאה" כתב הרב מימון בשבח הבקיאות והביא כמה דוגמאות לחשיבותה.
[עריכה] ספריו
- סיני - הרב מימון ייסד וערך את קובצי סיני (נוסד ב-1937) עד מותו, בטאון של הציונות הדתית שימש במה לחדשות וחידושים בתחום הציונות, ההגות, גמרא והלכה.
- שרי המאה - (ששה כרכים, תש"ב-תש"ז) סדרת ספרים המפורסמת בציבור הדתי לאומי כסיפורי צדיקים על התקופה שכ-100 שנה לפני כתיבת הספר.
- מידי חודש בחודשו - (שבעה כרכים) נכתב בתחילה כסיפורים על כל חודש בקובץ "סיני" ולוקט לספר (הרבה מהחומר בספר זה מובא גם בשרי המאה).
- תולדות הגר"א - על חייו של הגר"א וגדולי הדור האחרים בזמנו.
- מאורות הגר"א - ליקוטים מחידושי תורתו של הגר"א עם הערות של הרב מימון (במהדורות הראשונות צורף מאורות הגר"א כנספח לתולדות הגר"א).
- ספרים על תנאים שונים המפרט תולדות חייהם (לדוגמה ספר בשם רבי עקיבא המלקט בתוכו את כל החומר המובא בתלמוד על רבי עקיבא).
- רבי משה בן מימון - על חייו ומשנתו ההלכתית והרעיונית של הרמב"ם.
- למען ציון לא אחשה (שני כרכים, תשי"ד-תשט"ו) - משנתו הציונית של הרב מימון.
- הנותן ביום דרך (ברדיטשב, תרס"ג). - חיבר זה חיבר בצעירותו (גיל 19) על חשיבות הבקיאות, ספר זהו ערוך כויכוח בין בקי לחריף - ספר זה לא זכה לתפוצה כספריו האחרים אף שהיה ספרו היחידי של הרב מימון שקיבל הסכמה (מהרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין מחבר "ערוך השלחן").
- דיוקנאות של מעלה, תש"ו.
- אנשים של צורה, תש"ז.
- ציונות הדתית והתפתחותה, תרצ"ז - תולדות המזרחי.
- חידוש הסנהדרין, תשי"א - על חזונו של מימון לחדש את הסנהדרין בימינו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- הרב מימון בדורותיו - גאולה בת יהודה (בתו של הרב מימון).
- והאמת עד לעצמו - על הפולמוס שהיה נגד הרב מימון.
- קול חוצב - הרחבה על הפולמוס שהיה נגד הרב מימון.
- בטאון סיני לזכר הרב מימון - אחר פטירתו של הרב מימון (עורך הבטאון) נכתב קובץ מיוחד לזכרו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יהודה לייב פישמן מימון באתר הכנסת
| יהודה לייב מימון | משה חיים שפירא | יעקב משה טולדאנו | זרח ורהפטיג | יצחק רפאל | חיים צדוק | יצחק רפאל | חיים צדוק | אהרון אבוחצירא | יוסף בורג | שמעון פרס | יוסף בורג | זבולון המר | אבנר שאקי | יצחק רבין | שמעון שטרית | אלי סויסה | זבולון המר | יצחק לוי | אלי סויסה | יצחק כהן | יוסי ביילין | אשר אוחנה | אריאל שרון |

