היסטוריה של תוניסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תושביה המקוריים של תוניסיה היו הברברים, שבטים צפון-אפריקאים.

תוכן עניינים

[עריכה] התקופה הקלאסית

בימי עברו תוניסיה הייתה מקום מושבה של העיר קרתגו (עיר עתיקה בחופה הצפוני של אפריקה). קרתגו נהפכה ליריבה עיקרית של הרפובליקה הרומית לשליטה על השטחים המערביים של הים התיכון במאה ה-4 לפנה"ס. לבסוף קרתגו נחרבה ותוניסיה נהפכה לחלק מהאימפריה הרומית.

במאה ה-5 נכבשה על ידי הונדאלים (שבט גרמאני-מזרחי שפלש לאימפריה הרומית המאוחרת והקים מדינה בצפון אפריקה).

[עריכה] ימי הביניים

במאה ה-7 נכבשה תוניסיה על ידי ערבים מוסלמים ונהייתה לחלק מח'ליפות בית אומיה. בימי הביניים, תוניסיה נהייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית.

[עריכה] היסטוריה מודרנית

במאה ה-19, תוניסיה כמעט נהייתה בעלת אוטונומיה, אף אל פי שהיא הייתה עדיין פרובינציה עות'מאנית. בשנת 1861, תוניסיה חוקקה את החוקה הראשונה שלה בעולם הערבי, אבל תנועה כלפי רפובליקה הייתה מחמירה ומכבידה את אי השקט ששרר בפוליטיקה ובכלכלה שלה. בשנת 1869, תוניסיה הכריזה על עצמה כפושטת רגל, ולאחר מכן, משלחת מאיטליה, הממלכה המאוחדת וצרפת, יצאה לתוניסיה בכדי לעזור לכלכלתה ולשקמה.

באביב שנת 1881, צרפת פלשה לתחום תוניסיה, בטענה שחיילים תוניסאים עברו מתוניסיה לתחום אלג'יריה (המושבה העיקרית של צרפת באפריקה). גם איטליה רצתה חלק מתוניסיה, אך היא לא מימשה את רצונותיה, וזאת משום שהיא לא רצתה להיכנס למלחמה נגד צרפת. ב12 במאי של אותה השנה, תוניסיה נהייתה באופן רשמי לארץ חסות של הצרפתים.

במשך מלחמת העולם השנייה, הייתה וישי (עיר במרכז צרפת) נתונה לקרבות עם הגרמנים, עד שנכבשה על ידם, ולאחר מכן היא שחררה את תוניסיה מעולה. מנובמבר 1942 הייתה תוניסיה בידי האיטלקים והגרמנים (היא הייתה בידיהם עד למאי של שנת 1943, ובמשך שהייתם בתוניסיה, הם ניהלו קרבות עם צבאות בריטניה וארצות הברית. בסופו של דבר, על ידי פעולות רבות וחשובות של כוחות הצבא הבריטים (למרות שהיו פעולות בודדות של הכוחות האמריקניים), נכבשה תוניסה על ידם. הלחימה נפסקה בשנת 1943, ותוניסה נהייתה לבסיס צבאי חשוב ששימש לפלישה לונציה במלחמת העולם השנייה.

[עריכה] תוניסיה לאחר עצמאותה

עצמאות מצרפת הושגה ב20 במרץ בשנת 1956, כמונרכיה קונסטיטוציונית (שלטון מלך שאינו אבסולוטי, אלא מתקיים בצד החוקה) על ידי המושל ההטורקי (הביי) ששהה בתוניס - מוחמד אל אמין.

ראש הממשלה חביב בורגיבה, ביטל את המונרכיה בשנת 1957, וייסד מדינה חד-מפלגתית בתוניסיה. הוא שלט במדינה כ-31 שנים (כל חייו), ודיכא במרץ ובעוז את הפונדמנטליזם האיסלאמי (האיסלאם הקיצוני שמקורו באירן, המאמין באמונה אדוקה בעקרונות האיסלאם), והקים לנשים זכויות, דבר ראשון מסוגו במדינות הערביות האחרות. הוא גם רצה לעשות שלום עם ישראל, למרות שכל המדינות הערביות האחרות כעסו עליו בשל כך. בעקבות מלחמת ששת הימים, השתנה יחסו לישראל מטובה לרעה, והצטרף יחד עם מדינתו למחנה המתנגדים לישראל.

את בורגיבה החליף הנשיא זיין אל עבידין בן עלי ב7 בנובמבר בשנת 1987. ובשנים האחרונות תוניסיה נקטה קו מודרני בכל הנוגע ליחסי החוץ שלה.