קטאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדינת קטאר
קטאר סמל קטאר
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: א-סלאם אל-אמירי ("המנון האמירות")
מיקום קטאר
יבשת אסיה, המזרח התיכון, חצי האי ערב
שפה רשמית ערבית
עיר בירה דוחה
25°18' צפון 51°32' מזרח
העיר הגדולה ביותר דוחה
משטר מונרכיה
ראש המדינה
- אמיר
- ראש ממשלה
אמיר
שייח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני
שייח' עבדאללה בן ח'ליפה אאל ת'אני
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
3 בספטמבר 1971
שטח
- סה"כ
- % מים
159 בעולם
11,437 קמ"ר
זניח
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
154 בעולם
863,051
75 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
106 בעולם
23,584 מיליון $
27,326 $
מטבע ריאל קטארי (QR)
אזור זמן UTC + 3
סיומת אינטרנט qa
קידומת בינלאומית 974+

מדינת קטארערבית: دولة قطر[1] ) היא אמירות במזרח חצי האי ערב לחופי המפרץ הפרסי שמרבית תושביה ערבים ודתם איסלאם. המדינה היחידה איתה יש לה גבול יבשתי היא ערב הסעודית.

1. ^ למילה הערבית دولة ("דאוּלה") יש כמה משמעויות, ביניהן "מדינה" וגם: "בית מלוכה" או "שושלת ח'ליפים". אמירויות המפרץ נוהגות להוסיף את המילה دولة בשמן הרשמי, אולם גם המילה "מדינה" בשם "מדינת ישראל" מתורגם לערבית כ-دولة.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קטאר

קטאר הייתה מיושבת כבר כמה אלפי שנים לפני הספירה, ואת זאת יודעים הארכיאולוגים מממצאים ושרידים של מבנים. עם זאת, במקורות הערביים מוזכרת קטאר רק במאה התשיעית. בגלל הצחיחות, החום והיובש השוררים שם, לא היו בה גופים פוליטיים ומדיניים, ולכן גם לא התרחשו שם אירועים היסטוריים.

במאה ה-18 נתפסה קטאר על ידי משפחת אאל ת'אני, שבאה מתוך חצי האי ערב, כבשה את בחריין, והצליחה לתפוס את השלטון גם בקטאר.

האימפריה העות'מנית השתלטה על אזור זה ב-1872 ועזבה בתחילת מלחמת העולם הראשונה. בריטניה הפכה את הנסיכות לשטח חסות עד הכרזתה כמדינה עצמאית בשנת 1971.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של קטאר

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלה של קטאר

כלכלת קטאר מבוססת בעיקר על הנפט, שנתגלה בה בשנת 1939. כוח קניית התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הוא כ-17.54 מיליארד דולרים (כוח הקנייה לנפש הוא כ-21,500 דולרים), ויש צמיחה של 8.5% בשנה.

שיעור האינפלציה עומד על כ-2.3%, ושיעור האבטלה - כ-2.7%. חובה החיצוני של קטאר הוא 17.5 מיליארד דולרים.

כוח העבודה שלה עומד על כ-140,000 איש. התעשייה מתמקדת בעיקר בייצור נפט גולמי וזיקוקו, דשן, חומרים פטרוכימיים (הקשורים לנפט), פלדה ומלט. במדינה עוברים 400 קילומטרים של צינורות להובלת גז טבעי, ועוד 235 קילומטרים של צינורות להובלת נפט גולמי. שיעור הצמיחה בתעשייה של קטאר עומד על כ-10%.

במדינה כ-1230 ק"מ של כבישים, מהם 1107 ק"מ סלולים. הנמלים מצויים בערים דוחא ואום סעיד ובאי חלול. בקטאר יש ארבעה נמלי תעופה, לשניים מהם מסלולי המראה סלולים שאורכם מעל 3 ק"מ.

[עריכה] גאוגרפיה

מפה של קטאר
הגדל
מפה של קטאר
ערך מורחב – גאוגרפיה של קטאר

קטאר היא אמירות במזרח התיכון, הממוקמת ממזרח לערב הסעודית, וגובלת במפרץ הפרסי ובמפרץ בחריין.

שטחה של קטאר כ-11,437 קילומטרים רבועים, הכול אדמה, ללא מים בתוך המדינה. קו הגבול שלה עם ערב הסעודית (הגבול היבשתי היחיד של המדינה) הוא באורך 60 קילומטרים, ואורך קו החוף הוא כ-563 קילומטרים.

פני הקרקע הם בעיקר שטוחים ובלתי פורים, ומכוסים בחול וחצץ. האקלים בעיקר מדברי, חם ויבש, ולח ולוהט בקיץ. המשאבים הטבעיים של קטאר הם נפט, גז טבעי ודגים.

אין כמעט שימוש בעיבוד האדמה בקטאר, ואדמות השלחין שם משתרעות על פני כ-80 קילומטרים רבועים. שוררות בה תמיד סכנות עקב ערפל, סופות חול ואבק.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של קטאר

כמעט כל תושבי קטאר הם מוסלמים. כוח עבודה זול הם הערבים האתניים: הרבה מתושבי המדינות האחרות מהגרים לקטאר כדי לעבוד בתעשיית הנפט שלה.

האוכלוסייה כוללת 744,483 תושבים, רובם בגילאים 15-64 (זכרים: 378,741; נקבות: 152,978; הם מהווים כ-71% מהתושבים בקטאר). שיעור הצמיחה באוכלוסייה היא 3.35%. שיעור ההגירה לקטאר גבוה ביחס למדינות אחרות באזור. תוחלת החיים של תושבי קטאר הם בממוצע 72.37 שנים, אצל הנקבות היא גבוהה יותר (74.94 שנים).

הקבוצות האתניות בקטאר הם: ערבים (40%) פקיסטנים (18%), הודים (18%), איראנים (10%), אחרים (14%)

הדת הרשמית היא אסלאם, והשפה הרשמית היא ערבית, אם כי האנגלית משמשת בקטאר כשפה שנייה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטאר