האיים הקוריליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדל

האיים הקוריליים (רוסית:Курильские острова, יפנית:千島列島-צ'ישימה רטו, בתרגום:ארכיפלג בן אלף האיים)-שרשרת איים באוקינוס השקט בין חלקו הצפוני של האוקינוס לים אוחוטסק. כיום משתייכת אדמיניסטרטיבית לרוסיה ומוכלת בתוך חבל סחלין. השרשרת כוללת 56 איים בגדלים שונים ומשתרעת ע"פ 1300 ק"מ מחצי-אי קמצ'טקה, השייך לרוסיה עד לאי הוקיידו, השייך ליפן. השרשרת מתחלקת בין החלק הצפוני לדרומי, עליו יפן טוענת בעלות.

תוכן עניינים

[עריכה] שמות האיים העיקריים

[עריכה] החלק הצפוני

  • פרמושיר(פרמושירו)-האי השני בגודלו, 2,053 קמ"ר, 2 הרי געש פעילים
  • אונקוטן
  • שומשו
  • סימושיר
  • אורופ

[עריכה] החלק הדרומי

  • איטורופ-האי הגדול ביותר-3,139 קמ"ר
  • קונשיר
  • שיקוטן
  • סלעי הבומאי

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] עד מלחמת העולם השניה

לפני הגעת הרוסים והיפנים על האיים התגוררו איינו. בשנת 1644 השלטון היפני של בית טוקוגווה הוציא מפה, עליה מופיעים ארבעת האיים. בתחילת המאה ה-19 לאיים מגיעים גם מתיישבים יפניים וגם מתיישבים רוסיים. בשנת 1855 יפן ורוסיה חותמים על חוזה שימודה, הנוגע למסחר, הפלגה וגבולות שמכיר את במיצר בין האיים אורופ ואטורופו כגבול בין המעצמות. ב-1875 יפן חותמת הסכם נוסף עם רוסיה, ולפיו מוותרת על זכויותיה באי סחלין תמורת שליטתה בכל האיים הקוריליים. בשנת 1905 רוסיה מפסידה במלחמה ליפן ולפי הסכם פורטסמות מוותרת לטובת האחרונה על סחלין הדרומית.

[עריכה] אחרי מלחמת העולם השניה

באוגוסט 1945 בסיום מלחמת העולם השניה בחזית המערבית רוסיה מכריזה מלחמה על יפן וכובשת את כל האי סחלין ואת כל האיים הקוריליים מ-28 באוגוסט עד 5 בספטמבר ומגרשת את 17,000 האזרחים היפניים מהאיים ליפן. ועידת פוטסדם מכירה בשליטה רוסית על האיים הקוריליים, אך לא נכנסת לגבולות המדוייקים. היפנים מקבלים את מסקנות הועידה. באוקטובר 1956 ראש ממשלת יפן מגיע למוסקבה לביקור וחותם ביחד עם ראש הממשלה הסוביטי ניקולאי בולגנין על הסכם עקרונות, המבטיח את מסירת האי שיקוטן והסלעים הסמוכים ליפן כמיקדמה לכל הסכם עתידי בין המדינות. באוקטובר 1973 ראש ממשלת יפן קקואי טנקה מגיע למוסקבה ונפגש עם יושר ראש ברית המועצות לאוניד ברז'נב, המאשר קיום סכסוך, שאמור לבוא לפתרונו. למרות זאת השלטון הסוביטי על לתקופתו של גורבצ'וב מתכחש לקיום הסכסוך. באפריל 1991 מיכאיל גורבצ'וב מגיע לטוקיו בביקור ראשון של ראש ברית המועצות ליפן וחותם על מסמך המאשר שוב, שבין המדינות קיים סכסוך שיש לפותרו. באוקטובר 1993 בוריס ילצין מגיע ליפן ומאשר שהסכסוך צריך להיפתר לפי הבסיס ההיסטורי, המסמכים הקיימים והצדק. הפגישות ביו ילצין לנציגים היפניים נמשכו גם בנובמבר 1997 בקרסנוירסק וגם באפריל 1998. ולדימיר פוטין דן עם היפנים בנושא במרץ 2001 וינואר 2003. בפגישה האחרונה פוטין הציע ליפנים לקבל את האי שיקוטן והסלעים הסמוכים ולוותר על השאר, אך היפנים סרבו. כתוצאה מהסיכות יפנים קיבלו אפשרות לבקר באיים ללא ויזה, ותושבי האיים לשעבר קיבלו היתר לבקר באיים רק על סמך מסמך הזהות שלהם. הסיכום הסופי על גורל האיים נשאר פתוח.