סולם מינורי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסולם המינורי הוא אחד משני סוגי הסולמות העיקריים במוזיקה מערבית קלאסית. מקורו במודוס האאולי העתיק. גם הסולם המינורי, כמו הסולם המאז'ורי, מקבל את שמו לפי הטוניקה (התו הראשון). אם מסתכלים בפסנתר על הסולם הזה, ומתחילים מלה, אז צליליו של הסולם יהיו על הקלידים הלבנים: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה.
[עריכה] שימוש בסולמות מינוריים
ישנם שלושה אופני שימוש של סולמות מינוריים במוזיקה המסורתית קלאסית.
- הסולם המינורי הטבעי: הסולם המינורי הטבעי הוא המודוס האיאולי הנקי, ללא שינויים. הוא מורכב מהמרווחים הטונליים הבאים: פרימה זכה, סקונדה גדולה, טרצה קטנה, קוורטה זכה, קווינטה זכה, סקסטה קטנה, ספטימה קטנה (ובניסוח טכני טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון). למשל, הדרגות בלה מינור טבעי הן - לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה.
- הסולם המינורי ההרמוני: הסולם המינורי ההרמוני זהה לטבעי מלבד העובדה, שהדרגה השביעית שלו מוגבהת בחצי טון (כלומר הספטימה היא גדולה ולא קטנה). למשל, לה מינור הרמוני - לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול# (דיאז), לה. את ההגבהה של הדרגה השביעית אין נוהגים לסמן במפתח, אלא בגוף היצירה. שינוי זה נעשה בעיקר כדי להוסיף טון מוביל לסולם לצרכים מלודיים ומאוחר יותר הרמוניים.
- הסולם המינורי המלודי: הסולם המינורי המלודי זהה לסולם הטבעי, מלבד העובדה שבעליה (כלומר, כאשר אנו עולים עם צלילי הסולם כלפי מעלה) הדרגה השישית והשביעית הן גדולות ולא קטנות (זאת אומרת, הוגבהו בחצי טון). למשל, לה מינור מלודי - לה, סי, דו, רה, מי, פה#, סול#, לה. בירידה, צלילי הסולם המלודי זהים לצלילי הסולם הטבעי ובמקום הדיאזים (פה# ו- סול#) מופיעים סול בקר ו-פה בקר. את ההגבהות אין נוהגים לסמן במפתח, אלא בגוף היצירה. שינוי זה נעשה מאחר שבסולם המינור ההרמוני נוצר מרווח סקונדה מוגדלת בין הדרגה השישית לשביעית בסולם. מרווח זה אינו אופייני למוסיקה מערבית ולכן נוצרה האלטרנטיבה של הסולם המלודי. אם מסתכלים על המרווחים של הסולם, הסולם המינורי המלודי דומה למזו'רי, מלבד שהצליל השלישי.
- המינור המלודי בעלייה:
- המינור בירידה:

