אנדד אלדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אֲנָדָד אֶלדָן, משורר עברי, נולד בשנת 1924.

למד וגדל בקיבוץ חפציבה , ולאחר שירותו הצבאי אף חזר לחפציבה. בשנת 1960, לאחר נישואיו עבר לקיבוץ בארי שבנגב הצפוני. בקיבוץ עבד שנים רבות בפרדס, תרם רבות לעיצוב דמות החגים בבארי, והיה המשורר הטוב שבין הפרדסנים, והפרדסן הטוב שבין המשוררים - כדבריו על עצמו.

אנדד אלדן פרסם כחמישה עשר ספרי שירה. ספר שיריו הראשון, "חושך זורם ופרי", שבו כינס משיריו שנדפסו בעיתונים מראשית שנות החמישים, יצא לאור בשנת 1960. שירתו הלכה והתבססה יותר ויותר על המצלול הלשוני העשיר, על האסוציאציה והאליטרציה הפרטיות ועל עולמו הארצישראלי המובהק. בשל הקושי הלשוני רק מעט משיריו תורגמו ללשונות זרות.

[עריכה] ספרי אנדד אלדן:

  • אור הפנים, שירים, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1974.
  • דממה דקה ודוקרת, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1991.
  • הבהב ובא אביו, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • זורם זהיר כזר, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1987.
  • חושך זורם ופרי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1960.
  • כצלול קולות חלוקים, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1978.
  • לא בשמחות קלות, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1964.
  • לא על האבן לבדה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1967.
  • לבו בזרם הכבד, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1971.
  • לוחשת חולשתה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1994.
  • סתו מהסס סודי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1998.
  • עתה איתו, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1983.
  • קולה מלא הסתכלות, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1981.

וכן פרסם אנדד אלדן ספר חגים בשם טקס חג האסיף, מאת אנדד אלדן, מכלול המוסיקה הלחין דוד זהבי, המוסיקה לשירים: "אישי", "אשר נטע אילן", "עתיק מאיתנו העץ", הלחין אברהם דאוס, ערך, עימד והביא לדפוס דב מיזל, תל אביב, הוועדה הבינקיבוצית לחג הווי ומועד, 1964.

[עריכה] קישורים חיצוניים