מרדכי נרקיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרדכי נרקיס, (1898, פולין - 1957, ישראל), חוקר אמנות ישראלי, האוצר העברי הראשון, ומנהל מוזיאונים. אביו של הפרופסור בצלאל נרקיס, חוקר האמנות היהודית, מורה ומרצה.

מרדכי נרקיס עלה לארץ ישראל בשנת 1920, והשתקע בירושלים. משנת 1932 החל לנהל את מוזיאון בצלאל, וכן קרא לבנו, על שמו של האמן העברי שעיטר ועיצב את בית המקדש, הנזכר בתנ"ך. אחותו - ריקודה הכחולה - הייתה משוררת שכתבה באידיש בשנות ה-20 וה-30, והייתה קשורה לצייר מרדכי ארדון.

[עריכה] ספריו של מרדכי נרקיס

  • מנורת החנוכה, ירושלים, 1939.
  • מילון למונחי הגרפיקה, ירושלים, 1937.
  • מלאכת האמנות של יהודי תימן, ירושלים, 1941.
  • מטבעות ארץ ישראל, ירושלים, 1939.
  • מארק שאגאל , יצירתו 1908-1951, ירושלים, 1951.
  • אדומיות, ירושלים, 1935.

וכן כתב ערך ותירגם ספרי אמנות על מאוריצי גוטליב, ברוך בוריס שץ, יעקב אפשטיין, יוסף ישראלס, מקס ליברמן ואחרים.

[עריכה] קישורים חיצוניים