הלל הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנשיאים מזרע הלל הזקן

הלל הזקן
שמעון בן הלל
רבן גמליאל הזקן
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
(רבן יוחנן בן זכאי)
רבן גמליאל דיבנה
(רבי אלעזר בן עזריה)
רבן שמעון בן גמליאל
רבי יהודה הנשיא
רבן גמליאל ברבי
רבי יהודה נשיאה
רבן גמליאל הרביעי
רבי יהודה נשיאה השני
הלל נשיאה
רבן גמליאל החמישי
רבי יהודה נשיאה השלישי
רבן גמליאל השישי

הלל הזקן (המאה ה-1) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות. בן זוגו העיקרי היה שמאי הזקן, שהיה אב בית הדין באותה התקופה, והוא היה בר-הפלוגתא הקבוע שלו.

תוכן עניינים

[עריכה] מוצאו ותפקידיו

הלל הזקן נחשב במסורת לצאצא של בית דוד, וכן הוא נחשב לדור עשירי לעזרא הסופר. הלל היה מייסדה של שושלת נשיאי הסנהדרין, אשר התקיימה עד לביטול מוסד הנשיאות במאה ה-6, גם לאחר חורבן ירושלים.

כנשיא הסנהדרין היה הלל מנהיג תקנות בעם. הידועה שבהן היא תקנת הפרוזבול שנועדה לעקוף את שמיטת הכספים הנהוגה בשנת השמיטה. במשנה מסופר שהלל תקן תקנה זו כיוון ששמיטת החובות הביאה את בעלי ההון להפסיק להלוות כספים, מחשש שכספם לא יוחזר כלל (מסכת שביעית פרק י, משנה ג).

הלל הזקן
דור: דור חמישי ואחרון של הזוגות
רבותיו: שמעיה, אבטליון
חבריו: שמאי הזקן
תלמידיו: יונתן בן עוזיאל, רבן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי
בית מדרש: בית הלל



כיום אין בידינו מהלכותיו של הלל אלא כמה פסיקות קצרות, בכמה עניינים שונים בהלכה. עם זאת, חותמו של הדור שלאחריו נטבע בהלכות רבות במשנה. תלמידיו כונו בית הלל, והם מצוטטים פעמים רבות כמי שחלקו בהלכה על בית שמאי. לאורך הדורות, מרבית חכמי ההלכה הלכו בשיטת בית הלל, והתקבלה הקביעה הגורפת ש"הלכה כבית הלל".

מקובל לייחס לבית הלל את הגוון המקל והרך של ההלכה, ולבית שמאי את הפן הקפדני והמחמיר, וכך עולה גם מעיון בהלכות שבהם חלקו הבתים. גם המסורות על דמויותיהם של הלל ושמאי מתאימות לאבחנה זו, והסיפורים האישיים עליהם ממחישים את אופיים. עם זאת, מסכת עדויות מונה כ-30 הלכות, שבהן בית הלל החמיר ובית שמאי הקל.

[עריכה] מידותיו והנהגותיו

בתלמוד ובמדרשים מצויים סיפורים רבים לגבי אישיותו ואופיו של הלל, ורובם, מובאים בהשוואה לבן זוגו שמאי. כאמור, הלל נודע באופיו כענוותן, וכסבלן בהלכותיו ובהנהגותיו, ואילו שמאי היה קפדן יותר, וחמור סבר.

באחד המקומות, מורה התלמוד באופן מפורש ללכת בדרכו של הלל ולא בדרכו של שמאי: "תנו רבנן, לעולם יהא אדם ענוותן כהלל, ואל יהא קפדן כשמאי." (תלמוד בבלי שבת, ל/ב)

דוגמה מובהקת נוספת היא מסורת הסיפורים על הגויים שבאו לפני הלל ושמאי להתגייר, כל אחד מסיבותיו. כל אחד מהם קיבל משמאי תשובות זועפות ומרחיקות, ואילו הלל היה זה שקירב אותם אל היהדות, ולימד אותם לפי דרכם. לאחר זמן מה, נפגשו שלושת הגרים הללו ואמרו זה לזה: "קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם. ענוותנותו של הלל קירבנו תחת כנפי השכינה". (תלמוד בבלי שבת לא/א)

בתלמוד בבלי עוד מסופר על כך שאדם חצוף התערב עם חברו על ארבע מאות זוז (הרבה כסף) שיוכל להרגיז את הלל, ובערב שבת כאשר הלל התרחץ, הטריד אותו בשאלות שוא, כאשר בכל פעם הלל מפסיק את הרחצה, מתעטף במגבת, ויוצא לענות על שאלותיו, כאשר ראה הלה שהלל איננו מתעצבן למרות שעלול הוא להפסיד את המקלחת הקבועה שלו של לפני שבת, התעצבן בעצמו ואמר לו, כיוון שראה כי הוא מפסיד בהתערבות: "אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל... שלא ירבו כמותך בישראל", שאל אותו הלל מדוע? וענה לו האיש "שבעבורך הפסדתי ארבע מאות זוז", אמר לו הלל: "מוטב שתאבד ארבע מאות ועוד ארבע מאות זוז, והלל לא יקפיד [יכעס]" - משמע שלאיש ציבור אסור להתרגז. (מסכת שבת דף לא/א).

[עריכה] הדרכותיו

במסכת אבות מובאות הדרכותיו ואימרותיו, שבהם הוא מדריך בין היתר

  • לא לפרוש מהציבור,
  • לא להיות זחוח דעת,
  • לא לדון את החבר עד שתהיה במקומו,
  • לא לומר דבר שלא נשמע,
  • לא להיות ביישן בלימוד ולא להיות קפדן בהוראה.
  • לדעת שהצדק נעשה בסופו של דבר.
  • להרבות בתורה, חכמה ורוח ולא בדברים חומריים. (משנה מסכת אבות פרק ב' ד'-ז')

בנוסף מצוטט בידי רבי ישמעאל כמי שנהג לומר, כי אדם המשתמש בכתר תורה לעניניו האישיים יחלוף מהעולם. (מסכת אבות פרק ד' משנה ה')

[עריכה] שושלת הלל

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: הלל הזקן


תקופת הזוגות

בפתח התקופה: שמעון הצדיק | אנטיגנוס איש סוכו

הזוגות: יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן | יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי | שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי | שמעיה ואבטליון | הלל הזקן ושמאי הזקן (מנחם)