אברהם אבלי הלוי גומבינר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אברהם אבֶלי הלוי גומבינר (1637 - 1683) מגדולי האחרונים, מחבר פירוש מגן אברהם (מג"א) על השולחן ערוך.
המג"א נולד בעיר גומבין בפולין (באוקראינה של היום), בשנת 1637 (שצ"ז). בנו של הדיין רבי חיים הלוי, שנהרג על ידי הקוזקים בשנת 1655. בצעירותו נודע כעילוי, ושימש כמלמד דרדקי. בשנת ת"כ בהגיעו לעיר קליש בפולין, מונה לשמש כרב ודיין, תפקיד שביצע רוב שנותיו עד מותו. המג"א נפטר בשנת 1683, בגיל 46.
תוכן עניינים |
[עריכה] יצירתו
המג"א החל לכתוב את ספרו בשנת תכ"ה, ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת תל"א סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, ר' יהודה, נסע בשנת תל"ג לאמסטרדם בכדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג"א. כמה שנים אח"כ בשנת תמ"א פרסם המג"א את ספריו עולת התמיד ועולת השב. כמו כן חיבר פירוש על תוספתא נזיקין וכן פירוש "זית רענן" על ילקוט שמעוני; פירוש משמעותי ביותר, כך שבצוואתו ביקש שעל מצבתו יכתב שהוא חיבר את הפירוש לשו"ע ואת פירוש זית רענן.
[עריכה] פירושו לשו"ע
פירושו "מגן אברהם" מתמקד בעיקר בשו"ע חלק "אורח חיים"; אך עוסק גם בחלק "אבן העזר". בחלק אבן העזר מרבה המג"א לעסוק בכללי כתיבת שמות יהודיים במסמכים רשמיים. פירושו "מגן אברהם" זכה לתפוצה ניכרת והודפס עם רוב המהדורות של השולחן ערוך מאז. כך גם התקבל הספר על ידי הפוסקים המאוחרים, אשר מסתמכים עליו. בנוסף, בגלל לשונו הקשה והקצרה, הופיעו על הספר פירושים שונים, כשהמפורסם שבהם הנו פירוש מחצית השקל מהרב שמואל הלוי קעלין.
[עריכה] שם הספר
עקב התנגדות בשנים הראשונות להדפסת ה"מגן אברהם" תחת השם "מגן אברהם", משום שהוא כינוי לקב"ה, שונה שם הספר על ידי בנו ל"נר ישראל"(ראשי תבות של נר יפה של רבי אברהם הלוי). אחרי דיון שהיה בין הפוסקים הוחלט לקבל את השם הראשון (מגן אברהם) אך עדיין הוזכר השם השני בראשי תבות ונקרא ברוב הדפוסים "מגן אברהם נ"י".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אברהם אבלה גומבינר במהדורת 1901 - 1906 של Jewish Encyclopedia (אנגלית)

