טווטונים (שבט עתיק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הטווטונים היו שבט צפון אירופי עתיק, כנראה ממוצא גרמאני שפלש לגאליה ולשטחי הרפובליקה הרומית בסוף המאה ה-2 לפנה"ס.

מוצאם של הטווטונים אינו ברור, אולם נראה שכמו הקימברים, הם נדדו מחצי האי יוטלנד שבצפון אירופה דרומה ומערבה. בשנת 103 לפנה"ס נפגשו הטווטונים עם הקימברים בגאליה, והחל לנדוד איתם מערבה ודרומה לעבר איטליה.

לפני שהגיעו לאיטליה התפלגו הטווטונים מהקימברים, על מנת לחדור לאיטליה דרך שני מעברים שונים של האלפים. בעוד הקימברים פנו צפונה, המשיכו הטווטונים מערבה ודרומה לעבר מעבר סן ברנאר הקטן.

בקיץ של שנת 102 לפנה"ס נפגש המחנה הטווטוני עם צבא רומא בהנהגתו של גאיוס מריוס על שפכו של נהר האיזר אל תוך נהר הרון. מריוס התמקם מראש בנקודה זו ובכך חסם מהטווטונים את הגישה לאיטליה דרך מעבר סן ברנאר הקטן ודרך החוף הליגורי. צבאו של מריוס היה מבוצר היטב, והטווטונים לא הצליח לשבור את הגנתו וביצוריו. לאחר אבדות כבדות החליטו הטווטונים לחצות את הנהר, לעקוף את המחנה הרומי ולצעוד לעבר איטליה. מריוס נתן להם לחצות את הנהר ללא הפרעה והחל לנוע בעקבותיהם עם צבאו.

בסביבת אקווה סקסטיה החלו החיילות הקלים של שני הצבאות להתנגש והחלה שורה של קרבות. לאחר שלושה ימים נחל מריוס ניצחון מוחץ, הצבא הטווטוני שהותש מהחום של דרום גאליה, הובס לחלוטין ומלכם טוטיבולד נשבה. מחנה העם הטווטוני שנסע אחרי הצבא, נטבח בהמוניו על ידי הרומים. ומספר ההרוגים של הטוטונים מוערך בכ-100,000 איש. המעטים ששרדו נלקחו בשבי והפכו לעבדים והעם הטווטוני חדל להתקיים.

שפות אחרות