סוכנות החלל הישראלית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל) היא גוף ממשלתי שפועל בתור אגף בכיר לענייני חלל במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרתה להתוות תכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל, ולבצען במסגרת התקציבית המיועדת לכך, ותיאום בין הגופים השונים העוסקים בחקר החלל בישראל, לצרכים מדעיים ומסחריים.
תוכן עניינים |
[עריכה] התפתחות הסוכנות
לקראת שנות ה-80 החלה להתפתח בישראל תשתית מחקר ופיתוח בתחום החלל, בעיקר סביב תעשיות הביטחון ומכוני המחקר. בפעילות זו הסתמנה מגמה ברורה של פיתוח יכולת בניית לוויינים ואמצעים לשיגורם, לצד שאיפה מוצהרת להיכנס למועדון המדינות בעלות יכולת כזאת. באפריל 1983 הקימה הממשלה, ביזמת שר המדע, פרופ' יובל נאמן, את הסוכנות לניצול החלל (סל"ה) כגוף תיאום ופיקוח על תוכנית חלל לאומית.
בשנת 1984 הוחלט על הקמת מוקד הידע הלאומי בנושא חלל בתע"א, ונחתם חוזה בין ההתעשייה האווירית ומשרד הביטחון לפיתוח תשתיות ופרויקט לוויין תצפית ראשון. הוקמה מינהלת פרויקט בתע"א שבראשה עמד במשך שנים רבות ד"ר משה בר-לב.
ב-27 ביולי 2005 התכנסה הועדה המנחה של סל"ה ואישרה את חזון הסוכנות:
- "חקר החלל וניצולו הוא מכשיר חיוני להגנת החיים על כדור הארץ; מפתח להכרת היקום, כדור הארץ וסביבתו; מנוף לקידום טכנולוגי; מפתח לקיומה של חברה מודרנית וכלכלה מפותחת המבוססת על ידע; מוקד משיכה לכוח אדם מדעי וטכנולוגי איכותי". חזון סל"ה הוא: "לשמר ולהרחיב את היתרון היחסי של ישראל ולהציב אותה בקבוצת חמשת המדינות המובילות בעולם בחקר החלל וניצולו".
מטרות-העל במימוש החזון הן:
- לבנות ולקיים בחלל מערכות לוויינים לחקר החלל ולמחקר כדור הארץ מהחלל;
- לפתח את הטכנולוגיות, הידע והתשתית המדעית (כולל מעבדות וכ"א מתאים) הנחוצים לחקר החלל;
- לקדם שיתופי פעולה בינלאומי בחקר החלל וניצולו על מנת לחזק את האינטרסים הכוללים של מדינת ישראל;
- לפעול לחיזוק הקשר בין המחקר והשימוש בחלל ובין החברה בישראל.
מנהל הסוכנות החל מחודש ינואר 1995 היה אל"מ (מיל.) אבי (אבא) הר-אבן אשר פרש מהסוכנות כאשר מלאו לו 70 שנה, והוחלף באוקטובר 2004 בידי ד"ר צבי קפלן, לשעבר ראש המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. יו"ר הסוכנות הוא אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל.
לסוכנות החלל הישראלית הסכמי שיתוף פעולה חתומים עם סוכנויות החלל של: צרפת (CNES), ארצות-הברית (NASA), קנדה (CSA), הודו (ISRO), גרמניה (DLR), אוקראינה (NSAU), רוסיה (Roscosmos), הולנד (NLR) וברזיל (AEB).
[עריכה] פרויקטים
[עריכה] לווינים ישראליים
- אופק, סדרת לוויני צילום.
- עמוס, סדרת לוויני תקשורת המכילה את הלוויינים עמוס 1,עמוס 2 ועמוס 3.
- ארוס סדרת לוויני צילום מסחרים.
- טכסאט לוויין מחקר ששוגר על ידי הטכניון
[עריכה] לוויינים הנמצאים בשלבי פיתוח
- ונוס (Venus): פיתוח בנייה ושיגור לחלל של מיקרו-לוויין מדעי לחקר כדור הארץ. שותפים: ממשלה, תע"א, אלביט (אלאופ), רפאל, סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית (CNES).
- טאווקס (TAUVEX): ייצור ושיגור טלסקופ חללי בתחום האולטרא-סגול למטרות תצפית אסטרונומית מהחלל. שותפים: ממשלה, אלביט (אלאופ), סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל ההודית (ISRO).
- סלושסאט (SLOSHSAT): מיקרו-לוויין לחקר תופעת השכשוך של נוזלים בחלל. שותפים: רפאל, מעבדות NLR, FOKKER-SPACE, סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האירופית (ESA).
[עריכה] משגרים ישראליים
- שביט סדרת משגרי לווינים. שימשה לשיגור לוויני אופק.
[עריכה] אסטרונאוט ישראלי
ב-16 בינואר 2003, כתוצאה של תאום בין סל"ה ונאס"א, יצא לפועל פרויקט האסטרונאוט הישראלי. האסטרונאוט הנבחר היה אל"מ אילן רמון. משימתה של מעבורת החלל קולומביה ארכה 16 יום, בהם היה רמון אחראי על תפעול ניסויים ישראלים נבחרים אשר נשלחו על המעבורת. בין הניסויים היה ניסוי מיידקס. כ-16 דקות לפני הנחיתה התפרקה המעבורת באטמוספירה, וכל צוות המעבורת נספה.

