עמנואל דודאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמנואל דודאי (מאי 1939) הוא שדרן רדיו וטלוויזיה ישראלי.
דודאי נולד בתל אביב. את הקריירה הרדיופונית החל כמשתתף בתוכנית בשם "חץ וקשת" ששודרה בשנות החמישים בגלי צה"ל. מי שהיה מפקד גלי צה"ל, רב סרן בנו צור, גייסו ליחידה כחייל סדיר. תחנת גלי צה"ל שידרה בתקופה האמורה מבנין בית ספר ברמת גן. דודאי עבר עם תחנת השידור לבנינה ביפו ושם ביצע שירותו, במסגרתו ערך תוכניות ותסכיתים ואף השתתף ככתב צבאי בפעולות תגמול, עד לשחרורו.
לאחר שחרורו עבר דודאי למערכת הבטחון וחזר כאיש מילואים במלחמת ששת הימים.
בשנת 1970 הצטרף דודאי למחלקת החדשות של הטלויזיה הישראלית, שם היה פעיל עד לערב מלחמת יום הכיפורים, עת גויס למערך דובר צה"ל.
במלחמת יום הכיפורים גויס דודאי והיה אחראי על שידורי גלי צה"ל בגולן. לאחר מכן ערך תוכניות תעוד על המלחמה. מתוכניותיו שתיים, "גשר של אש" ו"רעות צרופה באש", זכו לפרסים ושודרו במשך שנים בשידורי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל של גלי צה"ל.
בין השנים 1997 -1999 הגיש עמנואל דודאי תוכנית בשם "המגירה של עמנואל" ששודרה ברשת ב'. התוכנית עסקה בסיפורים עלומים מתולדות ארץ ישראל. בספטמבר 1999 הורשע עימנואל דודאי בעבירות מירמה, ונידון לשלוש שנות מאסר. באותה עת הופיעה עליו כתבה גדולה במוסף "שיבעה ימים" של ידיעות אחרונות שכותרתה היתה: "עימנואל הרמאי". בכתבה זו צויין כי הוא מצא מפלט אצל "צדיקים ידועי שם" דני ברמן- נוכל ששיגע מדינה שלמה ועבד על יעקב מרידור בבחירות 81 על פטנט בו ניתן יהיה להאיר את רמת גן באמצעות "נורה מיוחדת" ולחסוך בהוצאות חשמל ואנרגיה... בזמנו, עימנואל דודאי כתב מכתבים לעיתונות מכלא איילון, שם ריצה את עונשו. אחיו- זלמן דודאי נפל במלחמת העצמאות, ואח אחר, הוא פרופסור בעל שם עולמי לחקר המוח: פרופסור ידין דודאי.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

