פלאפל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלאפל (בערבית: فلافل), כדורים או קציצות מטוגנים העשויים מגרגרי חומוס מתובלים. שורשיו המדויקים של הפלאפל אינם ברורים, אך מקורו הוא במזרח התיכון בסביבות המחצית הראשונה של האלף הראשון לספירה. על-פי מסורת מקובלת אחת, הפלאפל הומצא במצרים על-ידי נוצרים קופטים, שהמציאו אותו כתחליף לבשר לאכילה בימי שישי, בהם היה נהוג להתנזר מאכילת בשר. מסורת אחרת מייחסת את מוצאו לתימן. כיום הפלאפל הוא מאכל נפוץ בכל רחבי המזרח התיכון ואף ביוון. בישראל הפלאפל הוא נפוץ מאוד.
באופן מסורתי המאכל מוגש יחד עם יוגורט (ציזיקי) או עם טחינה, בתור כריך בפיתה, או כמתאבן (נהוג במסעדות מזרחיות ברחבי ישראל). במצרים נהוג להשתמש בפול או בשעועית להכנת פלאפל.
תפוצתו הנרחבת של הפלאפל במהלך זמן כה רב, איפשרה לו להתפתח למגוון אפשרויות, אך שני סוגים עיקריים מוכרים כיום: כדורים קטנים של גרגרי חומוס גרוסים גס (פלאפל 'יהודי'), וקציצות בגודל בינוני מגרגרי חומוס גרוסים עדין (פלאפל 'ערבי') הידוע גם בשם טעמיה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יעל גרטי, הפלאפל הכי טוב - מצפון ועד דרום, ynet
- עשרה דברים שלא ידעתם על פלאפל, באתר חומוס להמונים
ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

