מחתרת בת עין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחתרת בת עין הוא כינוי שניתן לקבוצה של ארבעה מתנחלים, מהם שלושה מבת עין, שנעצרו בשנת 2002 על-ידי השב"כ והמשטרה, בחשד להשתתפותם במעשי טרור.

העצורים נחשדו בהנחת מטען חבלה ליד בית ספר לבנות בצור באהר, שבמזרח ירושלים באפריל אותה שנה. שניים מהם, שלמה דביר וירדן מורג, נתפסו במקום. כן נעצרו עופר גמליאל ויוסף בן ברוך. מאוחר יותר נעצר גם נועם פדרמן, איש כ"ך בכיר לשעבר, שנחשד ששיתף עימם פעולה.

השב"כ טען שהקבוצה קשורה לשורה של מעשי רצח של פלסטינאים בשטחים שארעו ב-2001 וב-2002, ובהם נהרגו שמונה פלסטינים ובהם תינוק, אולם רוב ההאשמות לא הוכחו במשפט והנאשמים אף חזרו בהם מהודאותיהם.

בסופו של דבר הורשעו בשנת 2003 דביר, מורג וגמליאל רק בהנחת המטען הנ"ל ונידונו ל-15 שנות מאסר (דביר וגמליאל) ו-12 שנה (מורג). יוסף בן ברוך זוכה.

אנשים נוספים נעצרו בהמשך השנה בחשד לתכנון וביצוע פיגועים, אולם עד מהרה שוחררו רובם או הואשמו בעבירות קלות יותר. יש הטוענים שהשב"כ לא התאמץ מספיק ללכוד את מבצעי הפיגועים בפלסטינים וגם שהחקירה לא נוהלה, למרות קשיחותה הרבה, בצורה שתאפשר להוכיח את אשמת העצורים בבית המשפט.

[עריכה] ראו גם