גואנין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גואנין (guanine) הוא בסיס חנקני, פורין, מרכיב מרכזי במולקולת ה-GTP. הגואנין הוא אחד מארבעת אבני הבניין מהן מורכבות מולקולות הדנ"א והרנ"א (וסימונו ברצף הוא G). הגואנין יוצר זיווג בסיסים עם הציטוזין (שסימונו C).
קשר N-גליקוזידי בין דיאוקסיריבוז וגואנין יוצר את הנוליאוזיד גואנוזין (guanosine), ובצירוף שלוש קבוצות זרחה מתקבלת מולקולת הGTP עתירת האנרגיה. ה-GTP, בדומה לATP משמש במספר תגובות חשובות בתא. GTP הוא קו-פקטור חשוב בעיקר בתהליך התרגום ובמטבוליזם של פחמימות.
[עריכה] רקע היסטורי
הגואנין התגלה לראשונה ב1846 בלשלשת של ציפורים (גואנו). רק בסביבות 1880 הוא קושר לחומצות הגרעין. המבנה המולקולרי תואר לראשונה ב-1875 והמולקולה סונתזה ב-1900.
[עריכה] קישורים חיצוניים
בנייה וירטואלית של נוקלאוטידים
| בסיסים חנקניים בדנ"א ורנ"א |
|
אדנין (A) | גואנין (G) | ציטוזין (C) | תימין (T) | אורציל (U) |
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

