בית היתומים דיסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך בבדיקה
פרט או פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים בבדיקה כרגע. הבדיקה תארך עד שבעה ימים. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה.

בית היתומים דיסקין הוקם בירושלים בשכונת קריית משה בשנת 1881 בידי הרב יהושע לייב דיסקין, דמות מרכזית ביישוב הישן. מטרתו של בית היתומים הייתה לטפל בילדים יתומים או כאלו שהוריהם לא היו מעוניינים להמשיך לגדלם, ולמנוע את העברתם לחוגי המסיון. במוסד התגוררו בנים בלבד וניתן להם חינוך תורני, אף שלא כל המגיעים למקום במרוצת השנים היו מרקע דתי.

ב-1949 פרסם כתב העיתון "יום יום" זאב תדמור, סקירה מביקורו במקום. על פי תיאורו, הילדים חיו בהזנחה מוחלטת, ללא צעצועים וספרים וסבלו מעונשים שכללו אלימות פיזית קשה.

כתוצאה מהכתבה התעוררה סערה והוטחו האשמות קשות במפקח על הבית, מוטל רלב"ג. מנגד הגנה עליו העיתונות החרדית. ועדת חקירה בראשות השופט יהושע אייזנברג, שלצידו מנכ"ל משרד החינוך, ברוך בן יהודה ואישים נוספים הוקמה ב-28 במרץ 1949.

הוועדה קיבלה דיווחים על תת-תזונה ועל ענישה פיזית קשה ביותר. אחד התלמידים העיד אף על יחסי מין בין הילדים ועל קיומם של "מאהבים" שלקחו שומרי הלילה במוסד והילדים הגדולים מבין הילדים הקטנים. מסקנות הוועדה אישרו את הטענות על הזנחה, היעדר צעצועים, משחקים וטיולים וענישה קשה: השלכה לצינוק והלקאה ברצועות.

המוסד היה בעל זיקה לעדה החרדית והוחדרו בו מסרים אנטי-ציוניים. הלימודים התקיימו גם ביידיש. בוגריו סיפרו שנטשו את אורח החיים הדתי אחר היציאה מהמוסד, בין השאר בשל זכרונותיהם ממנו.

בכתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" (מוסף "שבעה ימים", 27.5.2005) תיאר אחד התלמידים שלמד בשנות החמישים, אהרון ציון, במבט לאחור:

"החזיקו שם ילדים כדי שמבוגרים בעלי יצר סדיסטי יוכלו, פשוטו כמשמעו, להתעלל בהם. היינו ילדים עזובים שלא זכו מעולם לחיבוק, לליטוף מיד מרגיעה, אכלנו, למדנו תורה וחטפנו מכות...
הרבה פעמים חשבתי לעצמי:'למה לא ברחת. למה נשארת במקום הנורא הזה. התשובה היא אחת: משטר טרור הפחד. פחדנו פחד מוות מהמלמדים, מהמשגיחים, עשינו כל מה שאמרו לנו ומעולם לא התמרדנו.
...למעלה מעשרים שנה אחרי שעזבתי הגעתי לירושלים ונסעתי לדיסקין... עמדתי מול השער ולא הצלחתי להיכנס. הפחד מהמקום הנורא הזה... לא איפשר לי לעשות את הצעד".

לפי טענות שעלו בכתבה בידיעות אחרונות, נגרמו במוסד גם מקרי מוות כתוצאה מההתעללות.

באמצע שנות החמישים חל שינוי בבית היתומים בעקבות פעולת ועדת החקירה ומאז אין עדויות על יחס גרוע שניתן לתלמידיו. כיום המוסד משמש כפנימיה חרדית לנערים ונמצא תחת פיקוח משרדי הממשלה.