דרים ת'יאטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דרים ת'יאטר

מימין לשמאל: ג'ון מיונג, ג'יימס לאברי, מייק פורטנוי,
ג'ורדן רודס וג'ון פטרוצ'י
מקור ארצות הברית
שנות פעילות 1985—היום
ז'אנר פרוגרסיב מטאל
רוק מתקדם
חברת תקליטים אטלנטיק רקורדס
חברי ההרכב ג'יימס לאברי
ג'ון פטרוצ'י
מייק פורטנוי
ג'ון מיונג
ג'ורדן רודס
חברים לשעבר {{{חברים לשעבר}}}
http://www.dreamtheater.net

דרים ת'יאטר (Dream Theater) היא להקת פרוגרסיב מטאל אמריקאית שנוסדה בלונג איילנד, ניו-יורק, בידי שלושה סטודנטים בקולג' ברקלי למוזיקה בשנת 1985 תחת השם Majesty. ב- 21 השנים מאז הקמתה, הלהקה הפכה ללהקת הפרוגרסיב המצליחה ביותר מבחינה מסחרית מאז תקופת השיא של הז'אנר בשנות ה- 70, על אף היותה יחסית עלומת שם בקרב שומעי הפופ והרוק הפופולרי.
אלבומם הנמכר ביותר, Images and Words, זכה בתעודת הוקרה של תקליט זהב ונחשב לאלבום הפרוגרסיב מוליד ההשראה הגדול ביותר, למרות שהגיע רק למקום 61 בטבלת הבילבורד 200.

חברי ההרכב ידועים מאוד במיומנותם הטכנית הגבוהה בכלי נגינתם, עליה זכו בתארים רבים ממגזיני מוזיקה שונים. חברי ההרכב מוערכים מאוד בעיני השמות הגדולים ביותר בתעשיית המטאל והרוק, והערכה זו גררה אחריה שיתוף פעולה נרחב בין חברי ההרכב לאותם שמות. ג'ון פטרוצ'י הינו מס' 3 בהרכב המוזיקלי G3, יחד עם סטיב ואי וג'ו סאטריאני והולך בעקבות נגנים מפורסמים כמו: אריק ג'ונסון, רוברט פריפ, אינגווי מלמסטין ונגנים נוספים.

הלהקה ידועה גם ברבגוניות המוזיקלית שלה וזרמי המוזיקה השונים אשר מוצאים מקום ביצירותיה, דבר אשר איפשר ללהקה להופיע יחד עם מגוון רחב במיוחד של להקות. חלק מלהקות אלו הן: דיפ פרפל, אמרסון לייק ופלמר, אין פליימס, איירון מיידן, סימפוני אקס, יס, מגהדת', פורקיופיין טרי, ג'ו סאטריאני,
Marillion ,Pain of Salvation ,Enchant ,Fear Factory ,King's X ,Galactic Cowboys ,Spock's Beard ו- Queensrÿche.

בשנת 2005 הלהקה הופיעה גם בסבב ההופעות הנחשב Gigantour יחד עם מגהדת'.

תוכן עניינים

[עריכה] חברי ההרכב

[עריכה] נוכחי

[עריכה] לשעבר

  • כריס קולינס - שירה (1985־1987)
  • צ'רלי דומיניצ'י - שירה (1987־1990)
  • קווין מור - קלידים (1985־1994)
  • דרק שריניאן - קלידים (1995־1999)

[עריכה] לוח זמנים עכשווי

[עריכה] האלבום הבא

הלהקה נמצאת כרגע בשלבי הקלטת אלבומם התשיעי. הלהקה נמצאת באולפן בניו-יורק עם טכנאי הסאונד Paul Northfield.
תאריך יציאה משוערך לאלבום כרגע הוא: אפריל/מאי 2007.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] שנות השמונים

בספטמבר 1985 הגיטריסט ג'ון פטרוצ'י וחברו הבסיסט ג'ון מיונג, שניהם סטודנטים בקולג' ברקלי למוזיקה בבוסטון, חיפשו שותפים בכדי להרכיב להקה ולנגן בזמנם הפנוי. באחד הימים נתקלו במתופף מייק פורטנוי באחד מחדרי החזרות של הקולג', ואחרי כמה ימים של שיחות הם החליטו לנסות ולהקים להקה יחדיו.

מייסדי הלהקה, מימין לשמאל: ג'ון פטרוצ'י, מייק פורטנוי וג'ון מיונג
הגדל
מייסדי הלהקה, מימין לשמאל: ג'ון פטרוצ'י, מייק פורטנוי וג'ון מיונג

הם יצרו קשר עם חברם לתיכון קווין מור בכדי למלא את תפקיד הקלידן, ויחד עם הסולן כריס קולינס הם השלימו את הלהקה המוכרת כ־ Majesty. הלהקה החלה להתאמן בזמנה הפנוי, והקליטה קלטת דמו קצרה שכוללת שמונה שירים שאותה הפיצו באזור. הקלטת נקראה Majesty Demos ומכרה כ־ 1,000 עותקים בששת החודשים הראשונים. קלטת זו נמכרת גם היום למרות שעותקיה כבר מוגבלים.

בנובמבר שלאחר מכן, החלה הלהקה במסכת השינויים הארוכה שתמשך שנים רבות. כריס קולינס החליט לעזוב, ובשנה שלאחר מכן המשיכה הלהקה להקליט שירים ללא זמר. באותו זמן החלו להיווצר לחנים לכמה שירים מתקופות יותר מאוחרות של הלהקה, אך ללא המילים. לבסוף, בנובמבר 1987, הלהקה גייסה את צ'רלי דומיניצ'י כסולן. להוטים לפרסם את החומר שלהם באופן מקצועי, חתמו חברי הלהקה על חוזה עם Mechanic Records והתחילו לעבוד על When Dream and Day Unite.

לצערם, עוד לפני שהספיקו להקליט משהו, התקבל מסר מלהקה שנוסדה בלאס וגאס, שגם היא נקראת Majesty, ולכן אולצו לשנות את שמם. שמות רבים עלו, עד שאביו של מייק פורטנוי, הווארד פורטנוי, הציע להם להשתמש בשם "Dream Theater", שם של קולנוע הרוס בקליפורניה.

When Dream and Day Unite הושלם ב- 1989 ויצא אל רחבי קהילת הפרוג, מקבל עידוד מחובבי פרוג שחיכו לעוד להקה בסגנון יס או Rush. כבר באלבומם הראשון ניתן לשמוע את היכולות הטכניות האדירות של כל אחד מחברי הלהקה ואת האווירה המוזיקלית השוררת באלבום, דבר שילך ויתפתח במשך השנים. Mechanic Records לא הצליחו לגייס מספיק כספים בשביל סיבוב הופעות גדול ולכן נאלצו דרים ת'יאטר להופיע רק במועדונים קטנים ובבארים.

בהשאירם את Mechanic Records מאחוריהם וגם את צ'רלי דומיניצ'י, חיפשו חברי דרים ת'יאטר התחלה חדשה. במסעם אחר זמר מתאים, נאלצו בלהקה לחכות כמה שנים.

[עריכה] שנות התשעים

ג'ון ארץ', סטיב סטון וג'ון הנדריקס - כולם בילו זמן עם להקת דרים ת'יאטר. כריס קינטרון עמד לקבל בקשה להיות הסולן של דרים ת'יאטר, עד שלבסוף ב- 1991 קלטת הגיעה מקנדה. היה זה הסולן של להקת Winter Rose, קווין לאברי, והלהקה החליטה שהם מספיק מעוניינים בו בכדי להטיס אותו עד לניו יורק, לאודישן. יחד עם לאברי הם יצרו גירסות דמו של "To Live Forever", "Learning to Live" ו־ "Take the Time". הם החליטו לקחת אותו בתור סולן הלהקה, ובכך עבר לאברי 200 מועמדים פוטנציאליים אחרים. לאברי החליט לשנות את שמו הפרטי לשמו האמצעי, ג'יימס, בכדי למנוע בלבול בשמות האנשים בלהקה (שני קווין ושני ג'ון).

חברי הלהקה יחד עם קווין מור על עטיפת הסינגל "Another Day".
הגדל
חברי הלהקה יחד עם קווין מור על עטיפת הסינגל "Another Day".

ATCO Atlantic (כיום EastWest) חתמו על חוזה לשבעה אלבומים עם דרים ת'יאטר. חוזה שהתחיל באלבום Images and Words. שלושה קליפים הוקלטו מן האלבום: "Pull Me Under", "Take the Time" ו־ "Another Day". תקוות הלהקה הונחו על "Another Day" - השיר הכי 'קל' של הלהקה. אבל להפתעת כולם, "Pull Me Under" הפך ללהיט ב- MTV. למעשה, "Another Day" עדיין לא שודר פעם אחת בערוץ. כשהדיסק מכר כבר כ- 500,000 עותקים, והושמע ברדיו פעמים אינספור, החליטו ב- ATCO שהגיע הזמן לדיסק הופעה ולוידיאו של הלהקה.

Live at the Marquee הוקלט במועדון ה- Marquee בלונדון, ו- Live in Tokyo הוקלט במהלך מסע ההופעות Music in Progress ב- 1993. חוזרים מסיבוב ההופעות הגדול בקריירה שלהם, החלו דרים ת'יאטר לעבוד על אלבומם הרביעי במאי 1994. Awake הושלם ביולי אותה שנה, ועוד לפני שהמיקס הושלם, הודיע קווין מור שהוא עוזב את הלהקה ועובר לעבוד על חומר אישי. הדיסק זכה לאהדה רבה גם מחוץ לאמריקה ומכר למעלה מ- 100,000 עותקים ביפן (ובכך זכה בפרס דיסק פלטינה יפני).

כתחליף לקווין מור, רצו דרים ת'יאטר את ג'ורדן רודס, אך באותו הזמן רודס היה בדיוק בסיבוב הופעות עם ה- Dixie Dregs. לוח הזמנים של Dixie Dregs התאים לו ולמשפחתו יותר, כך שדחה את הצעתה של דרים ת'יאטר והשאיר אותם להמשיך לחפש מחליף לקווין. דרק שריניאן, ידוע כקלידן של אליס קופר ושל להקת קיס, נכנס לתפקיד הזמני של הקלידן במסע ההופעות Waking Up the World. לאחר שלא מצאו מישהו אחר לאיש את התפקיד, החליטו בלהקה להפוך אותו לקלידן הקבוע גם באלבום הבא של הלהקה.

אחרי לחץ מצד המעריצים, נכנסה הלהקה ל- BearTracks Studios באפריל 1995 פעם נוספת בכדי להקליט את "A Change of Seasons" שאורכו 23 דקות. השיר נכתב בפעם הראשונה ב- 1989, עבר כמה שינויים מבניים ולדרק שריניאן ניתנה אפשרות לתת ספין אישי משלו על קטעי הקלידים. בסופו של דבר, ב- 19 בספטמבר 1995, "A Change of Seasons" יצא כ- EP.

אחרי סיבוב הופעות קצר העונה לשם Fix For 96, לקחו דרים ת'יאטר כמה חודשי הפסקה, ולאחר מכן חזרו לאולפן ההקלטות בשביל לכתוב ולהקליט את Falling Into Infinity. חומר שמספיק לשני דיסקים הוקלט, כולל את ההמשך לשיר "Metropolis Pt. 1" שנמצא באלבום Images and Words. לצערם, ב- Elektra החליטו שהם לא רוצים אלבום כפול מהלהקה ולכן דרים ת'יאטר נאלצו לגנוז את רוב החומר.

אחרי הקלטת Falling Into Infinity, מצאו ג'ון פטרוצ'י ומייק פורטנוי דרך להופיע יחד עם ג'ורדן רודס, תחת ההרכב Liquid Tension Experiment אליו חבר אמן הבאס טוני לוין. תחת הנהגת מייק וארני, הבוס של Magna Carta, ובעזרתו של מייק פורטנוי, הפך האלבום הזה, שבבסיסו הוא בעיקר קטעי אילתור, לאחד האלבומים האהובים על חובבי הפרוג בעולם.

אחרי מסע ההופעות הגדול של Falling Into Infinity, לקחו דרים ת'יאטר הפסקה. אך כמו רוב האמנים חולי העבודה, מצאו החברים בלהקה פרויקטים אחרים שיעסיקו אותם במהלך השנה.

יחד עם כל פרויקטי הצד הללו, הוציאו דרים ת'יאטר את הדיסק Once in a LIVEtime, שהוקלט במשך שני לילות באירופה, ובו נמצאים שירים מאלבומים שונים. הוידאו שנכלל באלבום כלל הופעות חיות ופרשנות של מייק פורטנוי על הדיסקים מ- Images and Words ואת Once in a LIVEtime.

1999 התחילה עם חדשות מפתיעות לקהל הלהקה - דרים ת'יאטר הודיעה שהיא מפטרת את דרק שריניאן לטובת ג'ורדן רודס שלבסוף יכל להופיע עם הלהקה. דרק עבר להקליט אלבומי סולו, עבד בכמה קטעי אורח בכמה אלבומים ולבסוף הרכיב את ההרכב האינסטרומנטלי Planet X.

ג'יימס לאברי היה החבר האחרון בדרים ת'יאטר ללא פרויקט צדדי מסוג כלשהו עד לתחילת 1999, אז התחיל לעבוד על MullMuzzler עם מאט גוילורי ומייק מנג'יני. יחד הם הוציאו את האלבום Keep it to Yourself.

Elektra החליטו לבסוף להעניק לדרים ת'יאטר חופשיות רבה באלבומים שלה, והתוצאה הייתה Scenes from a Memory, אלבום פרוג מוערך שנחשב בידי מעריצי הלהקה לאחד מנקודות השיא שלה, שיצא לקראת סוף 1999. האלבום היה אלבום קונספט והיווה המשך ישיר לשיר "Metropolis Pt. 1" מהדיסק Images and Words. הסיפור המסופר בדיסק מספר אודות אדם שנרדף בידי זכרונות של אשה צעירה שנרצחה כמה עשורים לפני כן.

[עריכה] שנות האלפיים

עטיפת האלבום Live Scenes From New York שיצא ב־11 בספטמבר 2001 וחולל סערה בעקבות התמונה שעליו
הגדל
עטיפת האלבום Live Scenes From New York שיצא ב־11 בספטמבר 2001 וחולל סערה בעקבות התמונה שעליו

דרים ת'יאטר החליטו להוציא אלבום הופעה משולש שכלל את כל הקונצרט של Metropolis 2000. גם הפעם, יציאת האלבום לא הייתה חלקה. האלבום יצא ב־ 11 בספטמבר 2001, יום טרגי כשלעצמו. עטיפת האלבום הייתה סימן 'לב האש' המפורסם של דרים ת'יאטר עוד מימי Images and Words שהופך לתפוח בוער, יחד עם קו הרקיע של ניו יורק ליד הלהבות. האפקט היה תמונה של מגדלי התאומים עולים באש, תמונה שבהקשר האקטואלי שלה הצליחה לעורר רבים. לבסוף התמונה שונתה והאלבום יצא חודש מאוחר יותר.

האלבום הבא של הלהקה, Six Degrees of Inner Turbulence, היה אלבום כפול שחלקו בנוי על קונספט אחיד, האלבום שוחרר בסוף ינואר 2002 וקיבל את התגובות הטובות ביותר מכל המבקרים והמעריצים של דרים ת'יאטר עד אז.

במהלך סיבוב ההופעות Turbulence 2002, הלהקה הכירה לעולם חלק מאוד ייחודי מההופעות החיות שלה: גירסת כיסוי לאלבום מלא שהשפיע עליהם (ראו את החלק העוסק בגירסאות הכיסוי למידע נוסף). האלבום הראשון שנוגן היה Master of Puppets של מטאליקה ולאחריו The Number of the Beast של איירון מיידן.

האלבום הבא של להקת דרים ת'יאטר הוא Train of Thought. הדיסק יצא בנובמבר 2003. לכתיבת האלבום נדרשו 3 שבועות בלבד, לאחר מכן הם עברו לאולפן ההקלטות Cove City Studios והתוצאה הייתה דיסק הרבה יותר אפל וכבד שחזר לשורשים של דרים ת'יאטר. הלהקה הצהירה כי אלבום מסוג זה הוא חד פעמי. לדעת מייק לכל אלבום יש את הסגנון שלו, באלבום זה הם יותר כבדים מהרגיל (דבר שלא מצא חן בעיני כמה מן המעריצים הוותיקים) ומוציאים את האגרסיביות שלהם בשירים, האלבום Six Degrees נחשב לאקספרמנטלי והזה שלפניו היה קונספט. באלבום מ־ 2003 ניתן לשמוע את "This Dying Soul" המהווה המשך ישיר ל- "The Glass Prison" מהאלבום הקודם. בשניהם יש ריפים זהים ובשני השירים הנושא הוא משותף - התהליך והשלבים שאדם עובר בגמילה מאלכוהול (תהליך שהמתופף, מייק פורטנוי, עבר באופן אישי).

כחלק מסיבוב ההופעות ביפן הלהקה צילמה ל- DVD את הופעתה ההיסטורית באולם ה- Budokan אשר בו הופיעו בעבר להקות אחרות נחשבות. להוצאת ה- DVD קראו Live at Budokan. תערובת השירים הכוללת שירים מכל האלבומים, ביניהם שירים שכמעט ולא לא בוצעו בהופעות הלהקה, נותנת למאזין את המבט והתמונה המלאה על הלהקה, כאשר אפשר לשים לב להבדלי הסגנונות ולהתפתחות המוזיקלית של הלהקה לאורך השנים.

ב- 7 ביוני 2005, הוציאו דרים ת'יאטר את אלבומם השמיני במספר - Octavarium. האלבום הזה כולל מגוון רחב של סגנונות, ביניהם השפעות של הלהקות Muse, Yes ו-Camel, והינו האלבום היחיד של הלהקה שלא מתאפשר להגדירו תחת סגנון אחד עיקרי, אך יש לו נושא אחד עיקרי - הספרה 8. מתומנים, תמנונים, עכבישים ומבוכים בעלי 8 פתחים ו- 8 קירות הם רק חלק מהתמונות המופיעות בספרון של האלבום המדגישים את הנושא העיקרי. זה אינו צירוף מקרים שזהו האלבום השמיני של דרים ת'יאטר. את האלבום פותח השיר "The Root of All Evil", אשר ממשיך את סאגת השתייה של מתופף הלהקה, מייק פורטנוי, וכולל בתוכו תזכורות וריפים מ- "The Glass Prison" ו- "This Dying Soul", כאשר הפזמון זהה מלבד המילים ששונו בהתאם. המשך האלבום בשירים "The Answer Lies Within" ,"I Walk Beside You" ו- "Never Enough" ה"פופיים" יותר ופרובוקטיביים לקהל המעריצים אשר רעב לקטעים פרוגרסיביים כבדים. עוד באלבום: "Panic Attack" הפרוגרסיבי להפליא, "Sacrified Sons" אשר מוקדש לזכר הנפגעים במתקפת הטרור על מגדלי התאומים ב- 11 לספטמבר, שיר הנושא בן 24 הדקות, "Octavarium", אשר כולל השפעות נרחבות של כל הלהקות המוערצות על ידי חברי הלהקה ו- "These Walls". אלבום זה סיים את החוזה עם Elektra, חברת התקליטים אשר ליוותה את דרים ת'יאטר במשך שבעה אלבומים.

באחד לאפריל, 2006, הלהקה ביצעה ב- Radio City Music Hall בניו-יורק את הופעתה האחרונה בסבב ההופעות העולמי, Octavarium World Tour. הופעה זו הייתה הופעה מיוחדת אשר לא רק סגרה את סבב ההופעות, אלא גם חגגה רישמית את 20 שנות קיום הלהקה וכן גם הוקלטה להוצאת 2DVD/3CD.

[עריכה] ביקורת

מירב האנשים המבקרים את הלהקה, אומרים כי חבריה מתרכזים יותר על הצגת כישרון הנגינה הטכני שלהם בכלי הספציפי שלהם על חשבון כתיבת מוזיקה. אוהדי הלהקה אומרים כנגד זאת כי "ביקורת זו מגיעה ממוזיקאים אשר אינם מגיעים לרמתם של חברי הלהקה...". גם מתופף הלהקה, מייק פורטוני הודה כי לעיתים הלהקה "כותבת מוזיקה שהיא נורא טכנית, אשר מוכתבת מכישורינו הטכניים. אך מנגד, ישנם רגעים שאנחנו רוצים קצת להירגע ובאמת להתרכז על השיר וזה רגע בו אנו שמים בצד את יכולותינו הטכניות ומתרכזים על כתיבת המוזיקה."
ביקורת דומה נשמעה על הלהקה מאת מוזיקאים כגון: Geoff Tate ,Alexi Laiho ו- Kai Hansen.

ביקורת נוספת אשר נשמעת היא שהלהקה נכשלה בהשגת הצלחה מסחרית, למרות ניסיונות שבים וחוזרים שלה. לאלבום Train of Thought הייתה השפעה כבדה של Heavy Metal ו- Nu Metal ובאופן דומה, באלבום Octavarium ישנן השפעות פופ המחקות להקות מצליחות כגון Muse ו- U2.

[עריכה] מוניטין הופעות

במשך השנים, הופעות הלהקה נעשו גדולות יותר, ארוכות יותר, מגוונות יותר ופחות מוגבלות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך, הינה מדיניות הרוטציה המבוצעת ברשימת השירים של ההופעות. זאת אומרת, כל רשימת שירים, לכל הופעה של הלהקה נוצרת לאחר תהליך קפדני של מייק פורטנוי על-מנת לוודא כי רשימת השירים לאותה הופעה תהיה מגוונת ומקורית עד כמה שניתן. גורמים כגון רשימות שירים מהופעות קודמות של הלהקה בערים קודמות בהן היא הופיעה נלקחות בחשבון, על-מנת לוודא כי מעריצים אשר באים לצפות בלהקה מספר פעמים רצוף, לא יראו את אותם השירים מבוצעים בפעם השניה. רשימות שירים משנים קודמות גם נלקחות בחשבון לטובת אותם מעריצים אשר צפו בלהקה במשך מספר סיבובי הופעות באופן רצוף.

על-מנת לאפשר מצב זה, הלהקה מתאמנת על רוב קטלוג השירים שלה, כדי להיות מוכנים לכל רשימה אשר פורטנוי יעלה בראשו לבצע באותה הופעה לאחר התהליך המחושב. תהליך זה מצריך גם תכנות מראש של אפקטי התאורה השונים אשר מבוצעים וספציפיים לכל שיר ושיר אשר עלול להיכנס לרשימת השירים של אותה ההופעה.

אורך המופע הוא עוד אלמנט ייחודי בהופעות של הלהקה. החל מסבב ההופעות של Six Degrees of Inner Turbulence, כל מסעי ההופעות נקראו "An Evening With..." דבר הסימל כי הלהקה תבצע הופעה שתארך כשלוש שעות, ללא מופע מקדים של להקה פותחת. ההופעה אשר הוקלטה להוצאת ה- DVD בשם Live Scenes From New York ארכה כארבע שעות ובסופה לאברי התלוצץ והתנצל על ה"סט הקצר". פורטנוי גם קצת התאשפז בסיומה של אותה ההופעה.

בנוסף, ישנה גם כמות לא מבוטלת של הומור, קלילות ואילתור בהופעות הלהקה. למשל, באמצע השיר "A Change of Seasons", לא פעם מוכנסים קטעים משירי נושא מ- The Simpsons ומה- Major League Baseball האמריקאית. גם רודס משנה כמעט באופן שיגרתי את קטע הסולו שלו בשיר זה ובשירים אחרים עם קטעים מיצירות שונות, כגון When The Water Breaks של הפרויקט Liquid Tension Experiment2. שירים אחרים, לדוגמה, אשר בהם מוכנסים קטעים שונים הם: "Endless Sacrifice", בו הוכנס קטע מ- Mary Had a Little Lamb במהלך הופעת הלהקה ב- Gignatour וכן "Under a Glass Moon" אשר בו, במהלך הופעת הלהקה באיסטנבול, הוכנס קטע מהימנון המדינה. דוגמה עדכנית לקטע אשר הוכנס במהלך שיר, היא תוספת של רודס בהופעת ה- 20 שנה, אשר הכניס קטע משיר הנושא של Twinkle, Twinkle, Little Star באמצע השיר "Endless Sacrifice".

אנשים מהקהל מועלים לא פעם אל הבמה לתיפוף קצר עם פורטנוי או ניגון על כלי אחר. דוגמה לכך ניתן לראות ב- DVD אשר הוקלט בבודוקאן, Live at Budokan, בה הועלה מעריץ מהקהל לתיפוך משותף עם פורטנוי. היו גם מקרים ספונטנים בהם נוגנה מנגינת Happy birday כאשר חבר להקה או מצוות להקה חגג יום הולדת, אשר בנוסף כלל גם בדר"כ זריקת עוגה על אותו חוגג...

ייתכן וכי הדוגמה המובהקת ביותר למבנה ההופעות הבילתי-צפוי של הלהקה, היא מס' הופעות אשר בהן השתתף נגן הקלידים הקודם של להקה, Derek Sherinian, אשר בהן קרה במהלך ההדרן של ההופעות מה שנודע בשם Nighmare Cinema (שזה ההיפך מ- Dream Theater) -- מצב בו חברי הלהקה החליפו כלי נגינה ביניהם וביצעו את גירסת הכיסוי, המיוחדת, לשירים כגון "Perfect Strangers" של Deep Purple ו- "Suicide Solution" של Ozzy Osbourne.

באופן דומה, במהלך מספר הופעות עם Derek בשיתוף עם פורטנוי ופטרוצ'י, הם העלו הרכב אשר ענה לשם Nicky Lemons and the Migraine Brothers שביצע שיר בסגנון פאנק-פופ כאשר Derek שר את השיר "I Don't Like You" עם פורטנוי ופטרוצ'י כמלווים.

[עריכה] לוגו ודימוי

סמל הלהקה וגופנה הייחודי
הגדל
סמל הלהקה וגופנה הייחודי

בתחילת דרכה של הלהקה, אומץ לוגו הלהקה (הידוע בכינויו כ- סמל המג'סטי) וכמו כן גם גופן ייחודי לשם הלהקה. לוגו וגופן זה הופיעו על-גבי רוב עטיפות הוצאות הלהקה ובשאר המקרים לפחות אחד מהם היה על-גבי העטיפות. היוצא מהכלל היחיד הינו Once in a LIVETime. גם לאחר שהלהקה שינתה את שמה לנוכחי, סמלה דבק בה כסימלה הרישמי. בהופעות הלהקה נפוץ לראות אוהדים עם סמל הלהקה מקועקע על גופם.

מקורו של סמל המג'סטי הינו מחותמה של 'Mary Queen of Scots ועוצב מחדש על ידי צ'רלי דומיניצ'י בשביל עטיפת האלבום When Dream and Day Unite.

העובדה כי גם סמל הלהקה וגם גופנה הייחודיים לא הופיעו על עטיפת האלבום Once in a LIVETime פורשה על ידי אוהדי הלהקה כעדות לכך שהלהקה "מכרה את עצמה" וסטתה משורשיה. הסיבה האמיתית לכך הייתה האמן אשר יצר את עטיפת האלבום, Storm Thorgerson, אשר לא אוהב לעבוד עם גופנים מוכנים מראש... מאז אותו מקרה, הלהקה השתמשה בסמלה ובגופנה בכל ההוצאות לאחר מכן.

[עריכה] תרבות הבוטלגים

עטיפת אלבום הבוטלג הרישמי Tokyo, Japan 1995.
הגדל
עטיפת אלבום הבוטלג הרישמי Tokyo, Japan 1995.

להקת דרים ת'יאטר הינה אחת מהלהקות המבוטלגות ביותר בעולם הפרוגרסיב. מאז הופעתה הראשונה בניו-יורק כ- Majesty, אוהדיה הקליטו כמעט כל הופעה של הלהקה (לעיתים היו אפילו 3-4 הקלטות של אותה הופעה), ואף שיחררו הקלטות מקצועיות ומורכבות להפליא.

אך למרות זאת, לא כל חברי הלהקה רואים באותה העין את תרבות הבוטלגים הזו. פורטנוי הוא בהחלט המצודד העיקרי בעניין זה, משום שהוא בעצמו היה אספן מושבע של בוטלגים רבים בצעירותו, ואף יש לו ארכיון מקיף ביותר של היסטוריית הלהקה. לעומת זאת, פטרוצ'י ולאברי הביעו מורת רוח על כך שאנשים מקליטים את הופעות הלהקה. פטרוצ'י טוען כי הוא נגד הקלטת ההופעות מכיוון שהוא מעדיף שהאנשים אשר באים להופעות יתרכזו במוזיקה המתנגנת ולא במכשיר ההקלטה. לאברי, מצד שני, טוען כי הקלטת ההופעות הינה בגדר לקיחת השליטה והבעלות על המוזיקה מידי הלהקה. מיונג הביע התנגדות קלה בנושא זה, אך בראיונות מסוימים אמר גם כי נושא זה לא ממש מעניין אותו...

ללא קשר לדעתם האישית של חברי הלהקה בנושא, הם עדיין חותמים על עטיפות בוטלגים המושטות לעברם לחתימה. הלהקה אף השיקה סידרה של הוצאות בוטלג רישמיות דרך Ytsejam Records, כאשר בראשה עומד פורטנוי.

[עריכה] גירסאות כיסוי

אומנם הלהקה הייתה ידועה מאז ומעולם כלהקה אשר מבצעת לא פעם גירסאות כיסוי לשירים של להקות אחרות, הלהקה לקחה זאת גם לרמה גבוהה יותר בסבב ההופעות של האלבום Six Degrees of Inner Turbulence אשר בו, בשלוש הופעות מיוחדות (כל הופעה 2 לילות, 2 סטים) בברצלונה, שיקגו וניו-יורק, נוגן האלבום Master of Puppets (מאת להקת מטאליקה) במלואו לאחר הסט הראשון של הלילה השני, בו נוגנו שירים של הלהקה. ביצוע גירסאת הכיסוי בא כהפתעה גמורה למעריצי הלהקה אשר באו לצפות בה במקומות הנ"ל, שכן לא ניתנה כל הודעה מוקדמת לכך מלבד שהסט השני בהופעה השנייה יהיה "מיוחד מאוד". את מסורת ביצוע גירסאות הכיסוי ניתן לעקוב בחזרה אל אחת מלהקותיו האהובות של פורטנוי, Phish, אשר החל משנת 1994 ביצעה בכל חג ליל כל הקדושים, גירסת כיסוי לאלבום של להקה אחרת.

עטיפת אלבום הכיסוי ל- Dark Side of the Moon
הגדל
עטיפת אלבום הכיסוי ל- Dark Side of the Moon

פורטנוי יזם את רעיון ביצוע גירסאות כיסוי לאלבומים קלאסיים כך שהם ינוגנו בהופעות הלהקה כמעין תשבוחת ללהקות אשר השפיעו על התהוותה והתפתחותה. הופעות הכיסוי חילקו את מעריצי הלהקה לשתי קבוצות. האחת אמרה כי האוהדים באים להופעות הלהקה על-מנת לראות את הלהקה מבצעת חומר מקורי שלה ולא שירים של להקות אחרות. השנייה אמרה שהופעות כיסוי אלו הינן בונוס, שהרי הלהקה כבר ביצעה את הסט שלה בלילה הקודם. בפעם הבאה אשר הופעת כיסוי לקחה מקום, היו פחות מעריצים אשר הביעו דעה שלילית בנידון שכן זה כבר היה יודע שההופעה השנייה, ה"מיוחדת ביותר", תהיה ביצוע כיסוי.

בסבב ההופעות הבא של הלהקה, בוצעה גירסת כיסוי לאלבום The Number of the Beast של להקת Iron Maiden. התגובות לביצוע היו זהות לתגובות שהיו בסבב ההופעות הקודם, למרות שכבר היה ידוע שההופעה המיוחדת תהיה ביצוע כיסוי.

באוקטובר 11, 2005, הלהקה ביצעה גירסת כיסוי לאלבום Dark Side of the Moon של להקת Pink Floyd. זהו היה הכיסוי השלישי אשר ביצעה הלהקה לאלבום קלאסי. אתר הלהקה הצהיר כי הסטים השניים בלילה השני בהופעות הלהקה באמסטרדם, לונדון, בואנוס איירס, סאו פאלו וטוקיו (11 באוקטובר, 25 באוקטובר, ארבעה בדצמבר, 11 בדצמבר וה- 13 בינואר) וכמו כן הסט השני בלילה השני של ההופעה ב- 15 לינואר באוסקה יהיו ביצועי כיסוי לאלבומים קלאסיים. גירסת הכיסוי ל- Dark Side of the Moon בוצעה בשנית ב- 25 באוקטובר בלונדון, אך גירסת הכיסוי אשר בוצעה בבואנוס איירס (ארבעה בדצמבר) ובסאו פאלו (ה- 11 בדצמבר) היה אלבומה הקלאסי של הלהקה עצמה -- Scenes From a Memory, כמעין פיצוי על כך שהלהקה לא הופיעה בברזיל וארגנטינה בעת סבב ההופעות Metropolis 2000.

ב- 13 לינואר, 2006 (טוקיו) וב- 15 לינואר (אוסקה), הלהקה ביצעה גירסת כיסוי לאלבום החי Made in Japan של להקת Deep Purple. זהו היה האלבום הרביעי אשר הלהקה ביצעה לו גירסת כיסוי בהופעותיה. גירסת כיסוי זו תאמה להשערות מעריצי הלהקה אשר הניחו כי הלהקה תבצע לפחות כיסוי אחד לאלבום פרוגרסיבי משנות ה- 70, ייתכן אלבום של להקת Rush.

מייק פורטנוי אמר כי יש לו עוד אלבום קלאסי אחד לבצע לו גירסת כיסוי אך מסרב להגיד מתי יבוצע ומהו אותו אלבום. הדיונים על מה יהיה אותו אלבום לא מפסיקים בקהילות הלהקה השונות ברחבי העולם ואפילו על מה יהיה הז'אנר של אותו אלבום.

הלהקה ביצעה לאחרונה גם גירסת כיסוי לשיר "Cemetery Gates" של להקת פנטרה, לזכרו של Darrel Abott ז"ל, בטקסס בעת סיבוב הלהקות מבית יוצרו של דייב מסטיין, Gigantour.

[עריכה] מאפייני כתיבת שרים

ללהקה ישנם מספר מאפייני יצירת שירים יחודיים, שהתבטאו בעיקר בשלב המאוחר יותר בקריירה כאשר ניתנה לחברי הלהקה יד-חופשית ליצירת אלבומיהם העתידיים.

החל מהאלבום Train of Thought הלהקה הכניסה, במכוון, אלמנטים מוחבאים לשירים ולעטיפה לטובת המעריצים היותר מסורים. האלמנט המפורסם ביותר מבין אלו, הוא מה שנקרא ה- "nugget" שהוכנס אל תוך השיר "In the Name of God" והיה המשפט "Eat my ass and balls" (משפט שגור בפיו של מייק פורטנוי) מוחבא כקוד מורס עמוק בתוך המיקס של השיר. מאז החלו אותם מעריצים מסורים לחפש אחר nuggets נוספים.

אלמנטים שונים שהוכנסו לשירי הלהקה במהלך הקריירה:

  • רעש סטטי של פטיפון בסיום השיר הסוגר, "Finally Free", באלבום Scenes From a Memory הוא אותו רעש סטטי שנשמע בתחילת השיר הפותח, "The Glass Prison", באלבום Six Degrees of Inner Turbulence. האקורד הסוגר באלבום זה הוא אותו אקורד שפותח את האלבום הבא, Train of Thought וכן תו הקלידים הסוגר אלבום זה הוא תו הקלידים הפותח באלבום הבא, Octavarium, בשיר "The Root of All Evil".
  • שלושת החלקים בשיר "The Glass Prison" (באלבום Six Degrees of Inner Turbulence), שני החלקים בשיר "This Dying Soul" (באלבום Train of Thought) ושני החלקים בשיר "The Root of all Evil" (באלבום Octavarium) מהווים את שבעת החלקים הראשונים מתוך 12 חלקים שהם סאגה אשר נכתבה ע"י פורטוני ואשר מתעדת את חוויותיו כאלכוהוליסט דרך 12 השלבים ב- Alcoholics Anonymous (של Bill Wilson). שלושת השירים חולקים ריפים זהים, ליריקה ומוטיבים מוזיקליים. פורטנוי הביע בעבר את רצונו לנגן את כל 12 החלקים אחד אחרי השני, ברגע שכתיבתם תושלם. כמו כן, השירים קשורים גם לשירים "Lie" ו- "The Mirror", כאשר "The Mirror" גם כן עוסק בחוויתיו של פורטנוי כאלכוהוליסט.
  • הלהקה נוהגת גם בטכניקה נוספת אשר בה חלקים מסויימים בשיר נמתחים או משתנים. דוגמה לכך ניתן למצוא בשיר 6:00 באלבום Awake. לאחר פתיחת השיר, הפזמון כמעט ומתנגן במלואו אך לפתע הנגינה משתנה והשיר נכנס אל הבית השני (דקה 1:33). ועתה מתי שהפזמון אמור להגיע, הם מנגנים אותו אך רק חלק ממנו (דקה 2:11). השיר ממשיך ופתאום הפזמון חוזר ומנוגן כולו (דקה 4:41). טכניקה זו ניתן למצוא גם בשירים: "Peruvian Skies" ,"Blind Faith" ,"Endless Sacrifice" ושירים אחרים.
  • ציטוטים מוזיקליים (לקיחת נושא שיר והכנסתו אל תוך קונטקסט מוזיקלי אחר), טכניקה שנעשתה למפורסמת בידי Charles Ives, מופיעה גם בשירי הלהקה:
    • מוטיב השיר "Wait for Sleep" מופיע גם בשיר "Learning to Live" (דקה 8:11) וכמו כן פעמיים בשיר "Just Let Me Breathe" (דקה 3:39 ו- 5:21).
    • מוטיב השיר "Learning to Live" מופיע בשיר "Another Day" (דקה 2:53).
    • מוטיב השיר "Space Dye-vest" מופיע מספר פעמים באלבום Awake.
    • מוטיב הפתיחה בשיר "Erotomania" מופיע בשיר "Voices" (דקה 4:51).
    • אחת מהמלודיות הראשיות בשיר "The Mirror" מופיעה במוטיב הסיום בשיר "Lie".
    • אחת המלודיות בשיר "Metropolis Pt. 1", מופיע בפזמון השני בשיר "Home" (באלבום Scenes From a Memory), כאשר רק מילה אחת שונתה בה. בנוסף, חלק מהליריקה שמופיעה בשיר "Metropolis Pt.1", מופיע כטקסט מדובר ב- "Home". הלכה למעשה, אלבום הקונספט Scenes From a Memory מורכב מאלמנטים מוזיקליים וליריים אשר מופיעים בשיר "Metropolis Pt. 1". השיר "The Dance of Eternity" מאותו אלבום הוא למעשה חיבור של קטעים מוזיקליים ששונו במקצת מהשיר המקורי.
    • חלקי ליריקה מכל השירים שבאלבום Octavarium, מוזכרים בחלק IV בשיר הסוגר באלבום, העונה לאותו שם.
    • ציטוטים מוזיקליים בשירי דרים, הלקוחים משירים שלא-של הלהקה:
      • "Acid Rain" (מ- Liquid Tension Experiment), מופיע פעמיים בשיר "Fatal Tragedy" (דקה 4:21 ו- 6:33).
      • "Jingle Bells" מופיע בשיר "Octavarium" (דקה 17:47).
      • "Battle Hymn of the Republic" מופיע ברקע בשיר "In the Name of God" (דקה 12:56).
    • ציטוטים ליריים בשירי דרים, הלקוחים משירים שלא-של הלהקה:
      • החלק השלישי בשיר "Octavarium", הנקרא Full Circle, הוא הצדעתו של פורטנוי לז'אנר הפרוגרסיב רוק. הליריקה בנויה מאוסף של שמות שירים, להקות ועוד:
        "Day Tripper" ,"Lucy in the Sky With Diamonds" ו- "Get Back" של להקת ביטלס, "Cinema Show" ו- "Supper's Ready" של להקת ג'נסיס. "Careful With That Axe Eugene" של להקת פינק פלויד, "Machine Messiah" של להקת יס, "My Generation" של להקת The Who.
        שירים נוספים שמופיעים: "Hey Hey My My" של ניל יונג, "Light My Fire" של להקת הדלתות, "Show Me The Way" של פיטר פרמפטון, Gabba Gabba Hey (מהשיר "Pinhead") של להקת ראמונס ו- "Day for Night" של להקת Spock's Beard.
  • Six Degrees of Inner Turbulence, אלבום האולפן השישי של הלהקה, מכיל שישה שירים וכן את הסיפרה שש בשם האלבום. אלבום האולפן השביעי של הלהקה, Train of Thought, מכיל שיבעה שירים. אלבום האולפן השמיני של הלהקה, Octavarium, מכיל שמונה שירים ושמו לקוח מ- Octo שפירושו "8" בלטינית וגם "אוקטה" במשמעותו המוזיקלית. שיר הנושא העונה לשם האלבום הוא באורך של 24 דקות, כפולה של 8 וכן התנועה הרביעית בשיר (8/2) מורכבת מ- 8 חלקים. עטיפת האלבום גם כן קורצת למספרים 8 ו- 5, סט של מלבנים שחורים ולבנים היוצרים אוקטבה בפסנתר.[
  • השיר "Octavarium" תוכנן במקור להסתיים עם קטע חליל שמהדהד ברקע ונעלם אך בסופו של דבר השיר הסתיים באותו צליל אורגן אשר פתח את השיר. בשלב מסויים בין שלבי המיקס האחרונים והדפסת הדיסקים הוחלט לשנות את תו הסיום על-מנת להדגיש את מוטיף ה"סגירת מעגל" שהורגש לאורך כל השיר. פורטנוי הוסיף גם שסיום זה נוצר על-מנת לעצור גם את ה"מסורת" של פתיחת אלבום חדש באותו אופן שבו הסתיים האלבום הקודם. עקב כך, לאלבומם התשיעי של הלהקה תהיה התחלה נקיה וחדשה.

[עריכה] דיסקוגרפיה

[עריכה] אלבומי אולפן ו- EP

שנה שם הערות
1989 When Dream and Day Unite אלבום האולפן הראשון. צ'רלי דומיניצ'י כזמר.
1992 Images and Words האלבום ראשון עם גיי'מס לאברי. נחשב לאלבום פריצת הדרך של הלהקה (מקום 61 בטבלת הדירוגים). כמו כן קיבל הוקרת אלבום זהב.
1994 Awake האלבום האחרון של קווין מור עם הלהקה. אלבום בעל גוון ניכר וכבד יותר מהאלבומים הקודמים. מקום 31 בטבלת הדירוגים.
1995 A Change of Seasons אלבום EP. האלבום הראשון של דרק שריניאן כקלידן הלהקה. מקום 58 בטבלת הדירוגים.
1997 Falling Into Infinity אלבום האולפן באורך מלא היחיד של דרק שריניאן. מקום 52 בטבלת הדירוגים.
1999 Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory אלבום קונספט. אלבומו הראשון של גו'רדן רודס בלהקה. מקום 72 בטבלת הדירוגים.
2002 Six Degrees of Inner Turbulence אלבומה הראשון של הלהקה אשר הוא 2CD. מקום 46 בטבלת הדירוגים.
2003 Train of Thought מקום 53 בטבלת הדירוגים.
2005 Octavarium האלבום האחרון שהוקלט באולפני The Hit Factory אשר בניו-יורק. מקום 36 בטבלת הדירוגים.

[עריכה] אלבומי לייב

שנה שם הערות
1993 Live at the Marquee אלבום לייב ראשון. הוקלט בלונדון, אנגליה.
1998 Once in a LIVEtime 2CD. הוקלט בפריז, צרפת. מקום 157 בטבלת הדירוגים.
2001 Live Scenes From New York 3CD. הוקלט בניו-יורק, ארצות הברית. מקום 120 בטבלת הדירוגים.
2004 Live at Budokan 3CD/2DVD. הוקלט בטוקיו, יפן.
2006 Score הוצאת 3CD/2DVD. הוקלט ב- 1 לאפריל בניו יורק, באולם Radio City Music Hall.

[עריכה] סינגלים

שנה שם הערות
1992 Pull Me Under) Images and Words) CD סינגל, עיבוד לרדיו וקליפ טלוויזיוני. הגיע למקום העשירי בטבלת הדירוגים "מיינסטרים רוק" של Billboard. הדירוג הגבוה ביותר עד כה לשיר של הלהקה.
1992 Take the Time) Images and Words) CD סינגל, עיבוד לרדיו וקליפ טלוויזיוני. הגיע למקום ה- 22 בטבלת הדירוגים "מיינסטרים רוק" של Billboard
1992 Another Day) Images and Words) CD סינגל, עיבוד לרדיו וקליפ טלוויזיוני. הגיע למקום ה- 29 בטבלת הדירוגים.
1994 The Silent Man) Awake) CD סינגל, עיבוד לרדיו וקליפ טלוויזיוני.
1994 Lie) Awake) CD סינגל, עיבוד לרדיו וקליפ טלוויזיוני. הגיע למקום ה- 39 בטבלת הדירוגים.
1997 Burning My Soul) Falling Into Infinity) CD סינגל, עיבוד לרדיו. הגיע למקום ה- 33 בטבלת הדירוגים
1997 Hollow Years) Falling Into Infinity) CD סינגל, עיבוד לרדיו וקליפ טלוויזיוני.
1997 You Not Me) Falling Into Infinity) CD סינגל, עיבוד לרדיו. הגיע למקום ה- 40 בטבלת הדירוגים.
2000 Through Her Eyes) Scenes From a Memory) CD סינגל.
2003 As I Am) Train of Thought) עיבוד לרדיו.
2005 Panic Attack) Octavarium) עיבוד לרדיו.
2005 These Walls) Octavarium) עיבוד לרדיו.

[עריכה] בוטלגים רישמיים

שם הערות
The Majesty Demos 1985-1986 הוצאת Ytsejam001
Los Angeles, California 5/18/98 הוצאת Ytsejam002
The Making of Scenes From a Memory הוצאת Ytsejam003
When Dream and Day Unite Demos הוצאת Ytsejam004
Tokyo, Japan 10/28/95 הוצאת Ytsejam005
Master of Puppets הוצאת Ytsejam006. הופעת מחווה למטאליקה.
Images and Words Demos 1989 - 1991 הוצאת Ytsejam007
The Number of the Beast הוצאת Ytsejam008. הופעת מחווה ל- Iron Maiden.
When Dream and Day Reunite CD הוצאת Ytsejam009. הופעת ציון 15 שנה ליציאת האלבום הראשון של הלהקה.
Awake Demos הוצאת Ytsejam010
Old Bridge, New JERSEY - 12/14/1996 הוצאת Ytsejam011
Dark Side of the Moon CD הוצאת Ytsejam012. הופעת מחווה ל- Pink Floyd.
When Dream and Day Reunite DVD הוצאת YtsejamDVD001. הופעת ציון 15 שנה ליציאת האלבום הראשון של הלהקה.
Dark Side of the Moon DVD הוצאת YtsejamDVD002. הופעת מחווה ל- Pink Floyd.

[עריכה] וידיאוגרפיה

שנה שם הערות
1993 Images and Words: Live in Tokyo הוצאת VHS. הוקלט בטוקיו, יפן.
1998 5 Years in a LIVEtime
2001 Metropolis 2000: Scenes From New York
2004 Live in Tokyo / 5 Years in a LIVEtime הוצאת DVD משולב.
2004 Live at Budokan הוצאת 3CD/2DVD. הוקלט בטוקיו, יפן.
2006 Score הוצאת 3CD/2DVD. הוקלט ב- 1 לאפריל בניו-יורק, באולם Radio City Music Hall.

[עריכה] מועדוני מעריצים

ללהקה יש מספר מועדוני מעריצים רישמיים ברחבי העולם והם:

  • Voices UK - אנגליה
  • DTNorway - נורבגיה
  • The Mirror - גרמניה
  • Your Majesty - צרפת
  • Italian Dreamers - איטליה
  • Carpe Diem - יפן
  • YtseJammers Israel - ישראל
  • Infinite Dreams - יוון
  • YtseBR - ברזיל
  • Home - תורכיה
  • Theater of Dreams - מועדון המעריצים הבינלאומי הרישמי, ז"ל

במשך 21 שנות קיום הלהקה, מועדון המעריצים הבינלאומי הרישמי הוציא מספר אלבומים אקסקלוסיבים לאלו שנרשמו לו. לאחר סגירת המועדון הבינלאומי, החליטו מספר מועדונים אירופאים: DTNorway ,VoicesUK ,Your Majesty ,Italian Dreamers ,The Mirror ו- Carpe Diem להתאגד וליצור, ביחד עם הלהקה, את הוצאת ה- DVD הזו הכוללת ראיונות וצילום מאחורי הקלעים במהלך טור ה- 20 שנה של הלהקה. |

שנה שם הערות
2006 Unknown
2005 A Walk Beside the Band
2004 A Sort of Homecoming ההוצאה האחרונה של מועדון המעריצים הבינלאומי
2003 Graspop Festival 2002
2002 Taste The Memories
2001 Four Degrees Of Radio Edits
2000 Scenes From A World Tour
1999 Cleaning Out The Closet
1998 Once In A LIVEtime Outtakes
1997 The Making Of Falling Into Infinity
1996 International Fanclub Christmas CD
2002 The Atco Demos פרומו
2001 Transatlantic - Bridge Across Europe Tour פרומו

[עריכה] תארים ותעודות הוקרה

[עריכה] תעודות הוקרה (זהב ופלטינה) מה- RIAA

  • Images and Words - זהב. פברואר 2, 1995.
  • Metropolis 2000: Live Scenes From New York - זהב. נובמבר 8, 2002.
  • Live at Budokan - פלטינה. ינואר 26, 2005.
  • Live in Tokyo/5 Years in a Livetime - פלטינה. מרץ 22, 2006
  • Score - פלטינה. אוקטובר 12, 2006.

[עריכה] מגזין "Keyboard"

במשאל במגזין, ג'ורדן רודס קיבל את התארים הבאים:

  • הכשרון החדש הטוב ביותר - 1994

[עריכה] מגזין "Modern Drummer"

במשאלים במגזין, מייק פורטנוי קיבל את התארים הבאים:

  • הכשרון העולה הטוב ביותר - 1994
  • מתופף פרוגרסיב רוק הטוב ביותר - 1995, 1996, 1997, 1998, 2000, 2001, 2002, 2003, 2004, 2005, 2006
  • ההופעה המקולטת הטובה ביותר:
    • 1995 - עבור Awake
    • 1996 - עבור A Change of Seasons
    • 1997 - עבור Falling into Infinity
    • 2000 - עבור Metropolis, Pt. 2: Scenes From a Memory
    • 2002 - עבור Six Degrees of Inner Turbulence
  • קליניאי תופים הטוב ביותר - 2000, 2002.
  • וידיאו/דייווידי הדרכה הטוב ביותר - 2000, 2002.
  • היכל התהילה - 2004

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך מומלץ