פ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פ היא האות ה-17 באלפבית העברי. האות קרויה פ"א משום שהתפתחה מצורת הפה (איבר הדיבור).

פ' היא אחת משש האותיות בג"ד כפ"ת, המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח. כשהיא דגושה הגייתה כמו האות P באנגלית, וכשהיא רפויה הגייתה דומה לזו של האות F באנגלית.

בהתאם לחלוקתן של אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, פ' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות: בומ"פ. מבחינה פונולוגית פּ דגושה מצייגת עיצור סותם דו-שפתי בלתי-קולי, ופ' רפה מייצגת חוכך שפתי-שיני בלתי-קולי.

פ' הינה אחת מחמש אותיות מנצפך שצורתן משתנה בסוף מילה. כאשר היא בסוף המילה צורתה כזו "ף".

בגימטריה ערכה 80. ערכה של ף הוא 800, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 800 מיוצג על-ידי הצירוף ת"ת.

פא הפעל הוא כינויה של האות הראשונה בשורש בן שלוש אותיות, על שם האות פ' שהיא האות הראשונה במילה "פעל". מכאן גם סיווגם של פעלים מיוחדים:

  • חסרי פ"י (חסרי פא-יוד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל ישב - אשב.
  • חסרי פ"נ (חסרי פא-נון): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא נ', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל נפל - אפול.
  • נחי פ"א (נחי פא-אלף): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא א', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל אכל - יאכל.
  • נחי פ"י (נחי פא-יוד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל ישן - אישן.

[עריכה] יצוג האות פ

כיתוב תמונה
כיתוב תמונה

האות פ בשתי צורותיה (הרגילה והסופית) מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, רש"י, סת"ם, כתב יד, חיים.

בקוד ASCII מיוצגת האות פ בערך F4, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E4.
בקוד ASCII מיוצגת האות ף בערך F3, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E3.

בקוד מורס מיוצגת האות פ באמצעות הרצף (משמאל לימין): .--. (נקודה קו קו נקודה).

כיתוב תמונה

הוא ייצוגה של פ' דגושה בכתב ברייל.

כיתוב תמונה

הוא ייצוגה של פ' רפה בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות פ באמצעות המילה "פסל".

[עריכה] התפתחות האות פ

פרוטו שמי פיניקי
פא פרוטו שמי פא פיניקי
אותיות האלפבית העברי לפי סדרן
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת