בדיחה פנימית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בדיחה פנימית היא בדיחה שהבנת ההומור בה מותנית בידע מוקדם, צורת חשיבה או תפיסה שיש רק לאנשים השייכים לקבוצה מסוימת, שאינו רווח בכלל האוכלוסייה, ולכן עשוי להצחיק רק אותם.
קבוצות אלה יכולות להיות, לדוגמה:
- משפחה
- אנשים בעלי אותו מקצוע או בעלי תחביב משותף
- תושבי ישוב או אזור מסוים
- תלמידים ו/או סגל של בית ספר או אוניברסיטה
- צופים של סידרת טלויזיה מסוימת או סרט קאלט מסוים
- קוראים של ספר מסוים או סדרת ספרים מסוימת
- משתמשי מחשב מסוים או תוכנת מחשב מסוימת
- קבוצת חברים או עמיתים לעבודה
- חיילים המשרתים באותו מחנה צבאי
- חתך חברתי מסוים שחולק תפיסות תרבותיות דומות
לרוב, אין זה מין הנימוס לספר בדיחה פרטית בנוכחות אדם שאינו שייך לקבוצה אליה מיועדת הבדיחה. לרוב גם אין טעם לנסות לחלוק עמו את הידע הנדרש, שכן הסבר מפורט על נסיבות הבדיחה, בדרך כלל מסיר ממנה את העוקץ. בדרך כלל נעשה שימוש בבדיחה פנימית בכדי להגביר את הסולידריות הפנימית של קבוצת ההתייחסות. ניתן להשתמש בבדיחה פנימית בכדי לרמוז בדרך עדינה לאנשים מסוימים ש"נדבקו" לאירוע מסוים שהם לא שייכים לו.
דוגמה לבדיחה פנימית המובנת רק למתמטיקאים יהודים דוברי עברית: "מדוע עשרת בני המן אינם יכולים להיות בסיס למרחב וקטורי? מפני שהם אינם בלתי תלויים".
דוגמה של בדיחה המובנת למתכנתי מחשבים: "מדוע מתמטקאים לא מבינים תכנות? מפני שהם לא מבינים איך יתכן ש X = X + 1".

