משה נדיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יצחק רייז ידוע גם בשם העט "משה נדיר (נאדיר)". סופר יידיש, הומוריסטן חריף ומתרגם. נולד בגראייב שבגליציה, פולין, בשנת 1885. נפטר בניו יורק בשנת 1943.

מוישה נדיר
הגדל
מוישה נדיר

היגר לאמריקה בשנת 1898 והשתקע בניו יורק. בשנת 1902 החל לפרסם את שיריו הראשונים ביידיש. עם הזמן הפך לאחד ההומוריסטנים הגדולים של תרבות היידיש באמריקה. הוא כתב פיליטונים מבריקים, בעיתונות הקומוניסטית היהודית בניו יורק. משה נדיר היה בעל עמדות אנטי ציוניות חריפות, ואף הלעיג וגיחך את הציונות, וביזה בכתיבתו את המפעל הציוני ואת ההתיישבות בארץ.

בכתיבתו ההומוריסטית השתמש משה נאדיר בכמה שמות עט, ובהם: יצחק בן מאיר, רינאלדו, משה רייז, יצחק נדיר ואחרים.

משה נדיר עזב את המפלגה הקומוניסטית לאחר הסכם ריבנטרופ מולוטוב. בסוף ימיו מיתן את עמדותיו והתקרב לזרם המרכזי של ציבור קוראי היידיש באמריקה. הוא היה מתרגם מעולה, ותרגם ליידיש מהספרות האירופית והאמריקאית. פרסם למעלה משלושים כרכים ביידיש, הומורסקות, פיליטונים, שירים סיפורים ודברי פולמוס. לעברית תורגמו רק שני ספרונים קטנים מיצירתו.

[עריכה] ספריו של משה נאדיר בעברית

  • פרנסות יהודיות, ספרון, תל אביב, ידיעות, 1948.
  • עין אחת צוחקת, ששה עשר ציורים קטנים, ספרון, תירגם אברהם לוינסון, תל אביב, ידיעות, 1946.