בריאנט סבארין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ז'אן אנטלם ברייאט-סבארין (צרפתית: Jean Anthelme Brillat-Savarin, ‏ 1755 - 1826), שף ופוליטיקאי צרפתי, שופט שלום במקצועו ובעל תואר דוקטור.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חייו

נולד ב-Belley ב-1755. היה בן הזקונים במשפחה המונה שמונה ילדים. ברייאט שהה כל ימי צעירותו ב-Bugey שם הוא החל להתעניין בבישול. אימו, ששמה הנוצרי היה Aurore, הייתה שפית מוסמכת מהמוסד הלימודים האקסלוסיבי בקורדון בלו וטבחית בעלת שם בפני עצמה. דודתו סבארין Savarin הותירה לו לאחר מותה את הונה, וכאות תודה הוא הוסיף את שמה לשמו.

לאחר שלמד משפטים בדיז'ון, כמו גם כימיה ורפואה, הצטרף לבר ב-Belley. ב-1789 הוא נבחר כנציג לאספה הלאומית והגיע לקידמת הבמה בעיקר בשל דיבורו כנגד ביטולו של עונש המוות.

בשובו לאזורו הוא נבחר כנשיאו של בית הדין האזורי ב-Ain. שהיה אז ראש עיר ומפקד המשמר הלאומי. נפילתם של הז'ירונדינים בשלטון הטרור, אילצה אותו לצאת לגלות היות ובית הדין המהפכני האשים אותו במתינות וזימנו אליו. ברייאט נזכר שיום לפני עזיבתו לשווייץ סעד ארוחה בלתי נשכחת ביורה ונהנה מפריקאסה של תרנגול, המעוטרת בפטריות כמהין. שהוגשה עם כמות נדיבה ומתוקה של יין מתוק.

הוא נדד גם לשווייץ, הולנד ואנגליה ודר שלוש שנים בארצות הברית. חי שלוש שנים בניו יורק והתפרנס שם מנגינה בכינור עבור תיאטרון John Street בניו יורק ומלימוד צרפתית. באמריקה הוא גילה את תרנגול ההודו הצלוי ואת הארנב הוולשי. הוא לימד שף בוסטוני את אומנות טריפת הביצים וזכה ממנו במתנת מאכל רגל צבי שהובא במיוחד בשבילו מקנדה. הוא נהנה מצלי קדירה של אווז ומקורנביף ופונץ'.

ב-1797 קיבל אישור לשוב לצרפת, אך כל רכושו נגזל ממנו, כולל היקב שבבעלותו. לאחר מספר עבודות זמניות התקבל למשרת יועץ לבית הדין העליון לערעורים, תפקיד בו כיהן עד ליום מותו.

ברייאנט ששרד את תהפוכות משטריה של צרפת, מת כתוצאה מהתקררות, אותה חטף לאחר שהשתתף במיסה לזיכרו של לואי ה-16. הוא מת ב-Saint-Denis ב-1826.

[עריכה] אישיותו

נותר רווק כל ימיו והיה בעל המנהג המוזר לאכול 24 אויסטרים בכל בוקר. את עיתותיו הפניויות נהג לבלות בטובות שבמסעדות צרפת כמו Very, Beauvilliers, Tortoni ו-Grand Vefour גראן ופור. פירסם ספרים רבים ומסות על פוליטיקה, משפט, כלכלה והיסטוריה, כמו גם מסה על הדו קרב, שכולם נשכחו בימינו. התעניין גם בכימיה, ארכיאולוגיה ואסטרונומיה.

נהג לארח לעיתים קרובות בביתו שברחוב רישילייה (Richelieu) שבפריז. ובישל במו ידיו, תבשילים כמו חביתת טונה, חוגלה ממולאת ומעוטרת עם תפוזים, ופילה בקר עם פטריות כמהין.

[עריכה] מפעלו הספרותי

ספרו החשוב הוא LA PHYSIOLOGIE DU GOUT (פיזיולוגיית הטעם) שיצא לאור ב-8 בדצמבר 1825, חודשים ספורים לפני מותו, הוא פירסם את הספר בפסבדונים, וזה נהפך בן לילה לקלאסיקה ועורר את התעניינותם של גדולים רבים ובהם הסופר באלזאק, השף המטאור קארם, והמרקיז de Cussy ותורגם לשפות רבות.

הספר הושפע מהתעניינותו במדע וברפואה והוא יצר גישה חדשה אל הקולינריה, כאל מדע, בכך הושפע סבארין מהתעניינותו בכימיה, פיזיקה, רפואה ואנטומיה.

הספר נזכר כיום בעיקר בשל מימרות חוכמה המופיעות בשני עמודיו הראשונים, כמו גם האנקדוטות הממלאות את דפיו, והיותו אחד מספרי היעץ החשובים ביותר בנושא הבישול נשכח היום כמעט לחלוטין.

סבארין הושפע בספרו מחברו הקרוב ביותר ובן עירו Anthelme Richerand שכתב ספר בשם New Elements of Physiology. הספר אף נכתב בבית הכפר של חברו רישראן.

[עריכה] תבשילים על שמו

שם משפחתו ברייאט סבארין ניתן למיגוון עיטורי מזון העשויים מפואה גרה ופטריות כמהין שחברו לתפוחי אדמה, ובשר ציד או טלה, או שיכלו לשמש כמילוי לחביתה. קישוט אחר הנושא שם זה מבוסס על חתיכות אספרגוס, המבושלות בעדינות עם ביצים.

בשנת 1930 פותחה בנורמנדי גבינה רכה העשויה מחלב פרה במרקם וטעם דומים לגבינת ברי הקרויה על שמו.

[עריכה] מקורות

  • Larousse Gastronomique, Clarkson Potter Publishers, New York, 2001
  • The Oxford Companion to Food, Oxford University Press, Oxford, November 2003.

[עריכה] קישורים חיצוניים