קרב ירמוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרב ירמוך נערך בין המוסלמים לבין הצבא הביזנטי בשנת 636. היסטוריונים רבים רואים בו את אחד הקרבות המשמעותיים ביותר בהיסטוריה האנושית, מכיון שהוא מסמל את תחילתו של גל הכיבושים המוסלמי מחוץ לחצי האי ערב, ואת תחילת התקדמות האיסלאם לתוך ארץ ישראל, סוריה וארם נהריים.

[עריכה] הקרב

הקרב נערך ארבע שנים בלבד לאחר מותו של הנביא מוחמד בשנת 632. יורשו, הח'ליף אבו בכר שאף להכניס את כל העמים דוברי הערבית תחת כנפי האיסלאם, ובשנת 633 פלשו צבאותיו לסוריה וכבשו את דמשק בשנת 635. עם היוודע דבר נפילתן של דמשק וחומס לקיסר הביזנטי הרקליוס הוא שלח כוח שמנה למעלה ממאה אלף חיילים לאזור, דבר שגרם לנסיגת הצבא המוסלמי לכיוון נהר הירמוך, אחד מיובליו של נהר הירדן.

חלק מהכוח הביזנטי, בפיקודו של תיאודור הובס בפאתי חומס. המוסלמים, בפיקודו של ח'אלד אבן וליד נתקלו בצבאו של המפקד הביזנטי הנוסף, באאנס, בעמק הירמוך בסוף חודש יולי. לבאאנס היו רק כוחות רגלים כדי ללחום בפרשים הערבים, היות שתיאודור לקח עימו את מרבית הפרשים הביזנטים. לאחר חודש של התכתשויות ללא הכרעה התעמתו שני הצבאות ב-20 באוגוסט.

על פי הגירסה המוסלמית, רוח דרומית חזקה פיזרה ענני אבק לתוך עיניהם של הנוצרים, והחיילים התייבשו בשמש אוגוסט הקופחת. למרות כל זאת, מתקפתו של ח'אלד נהדפה בתחילה, אך למרות שצבאו היה קטן מהצבא הביזנטי, הוא היה מלוכד יותר מהצבא הרב-לאומי שניצב מולו, וכלל ארמנים, סלאבים, וע'סאנים לצד חיילים ביזנטים רגילים.

על פי הגירסה הביזנטית, המוסלמים שיחדו 12 אלף חיילים ע'סאנים - נוצרים ערבים, שלא קיבלו משכורת מזה חודשים רבים, ואת הנוצרים המונופיסיטים, שנרדפו באימפריה הביזנטית האורתודקסית, כדי שיערקו לצידם. העריקים העלו את מספרם של הלוחמים הערבים ל-32 אלף, וצמצמו את היתרון המספרי של הצבא הביזנטי, שנותר עם 28 אלף לוחמים בלבד. התקפות הנגד של המוסלמים הצליחו לבסוף לחדור את קוי ההגנה הביזנטיים, והתבוסה הייתה בלתי נמנעת. מרבית כוחותיו של באאנס כותרו ונטבחו, וסוריה נותרה פתוחה בפני המוסלמים. דמשק נכבשה בתוך חודש, וירושלים נפלה זמן קצר לאחר מכן.

[עריכה] תוצאות

מסופר כי כשהגיעו החדשות על האסון לאוזניו של הרקליוס באנטיוכיה הוא נפרד מסוריה לשלום במילים: "היי שלום סוריה, מושבתי הנאווה. הינך אוייבת עכשיו", ויצא לכיוון קונסטנטינופול, כדי לארגן את כוחותיו להגנה על מצרים.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • Yarmuk 636 A.D., The Muslim Conquest of Syria, David* Nicolle; Osprey Campaign Series #31, Osprey Publishing, 1994.
  • Kaegi, Walter E. Byzantium and the Early Islamic Conquests, Cambridge, 1992.
  • Edward Gibbon. The decline and fall of the Roman Empire Vols. 4, 5, 6. Alfred a Knopf Inc. ISBN 067943593X.