ג'ים ת'ורפ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'קובוס פרנסיס ג'ים ת'ורפ (נולד ב-28 במאי 1887 ונפטר ב-28 במרץ 1953) הוא שחקן פוטבול ואתלט אמריקאי.
ת'ורפ היה במוצאו אירי וולשי, אינדיאני משבט סאק ואינדיאני משבט פוקס. הוא נולד ב-23 במאי 1887 בפראג, אוקלהומה, שם רכב על סוסים וצד ורדף אחרי כלבים. כשאחיו התאום, צ'ארלס, נפטר מדלקת ריאות, נרשם ת'ורפ לבית הספר האינדיאני קארלייל בפנסילבניה, שם התפרסם בפוטבול ובאתלטיקה.
אהבתו הגדולה של ת'ורפ הייתה הפוטבול. הוא הבקיע שערים ממרחק של עד 72 מטר. הוא היטיב לבעוט, לרוץ ולחסום. ת'ורפ היה הגורם העיקרי בהפיכת נבחרת בית הספר האינדיאני קארלייל למעולה בתקופתו. בעונת 1911 נבחר לרץ של נבחרת "כל אמריקה".
באולימפיאדת שטוקהולם (1912), זכה במדליית הזהב בקרב-10 כשצבר 8,412 נקודות. אך כשהתגלה ששיחק בייסבול בתמורה לכסף, בניגוד לתקנון החובבנות הנוקשה באותם ימים, הוא אולץ להחזיר את המדליות האולימפיות שלו. רק לאחר מותו ב-1983 חזר הוועד האולימפי הבינלאומי מהחלטתו והחזיר ליורשיו את המדליות שלו.
ת'ורפ הצטרף ל"ניו יורק ג'איינטס" ב-1913, אך הסתכסך עם המנהל ונשלח לקבוצה הצעירה, משם נקרא בחזרה לסדרת הגמר של אליפות העולם ב-1913. בהמשך שיחק עם ה"סינסינטי רדז" ועם ה"בוסטון ביז" אך עזב את הבייסבול ב-1915 כדי לשחק בנבחרת הפוטבול המקצוענית "קנטון בולדוגז" תמורת מחיר גבוה לאותם בימים של 500 דולר למשחק.
בשנת 1920 נוסד איגוד הפוטבול המקצועני האמריקאי ות'ורפ נבחר להיות נשיאו הראשון. הוא נשאר שחקן פעיל אך פרש ב-1930 כשנקלע לתקופה קשה. הוא התחיל לשתות אלכוהול ונשכח, על אף ניסיונות של אזרחים להחזיר לו את המדליות האולימפיות שלו. במלחמת העולם השניה שירת בצי הסוחר וב-1950 נבחר לספורטאי הגדול ביותר ולשחקן הפוטבול הגדול ביותר של המחצית הראשונה של המאה. ב-1953 נפטר ת'ורפ מהתקף לב בזמן שאכל ארוחת ערב עם אישתו השלישית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
|
||
|
בקרב-5: היילמר מלאנדר | ג'ים ת'ורפ | הארו לאטונן (פעמיים) |
||
| בקרב-10: ג'ים ת'ורפ | הלגה לובלנד | הארולד אוסבורן | פאבו יריאולה | ג'ים באוסץ' | גלן מוריס | בוב מתיאס (פעמיים) | מילט קמפבל | ראפר ג'ונסון | ווילי הולדורף | ביל טומיי | ניקולאי אבילוב | ברוס ג'אנר | דיילי תומפסון (פעמיים) | כריסטיאן שנק | רוברט זמליק | דן אובראיין | ארקי נול | רומן שברלה |


