קוסמולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוסמולוגיה ׁ(מיוונית :κοσμολογία "קוסמוס"=יקום, "לוגיה"= תורה) הוא המדע העוסק בחקר מבנה היקום, ההיסטוריה שלו ומקומה של האנושות בו.

הקוסמולוגיה התפתחה כמדע בעיקר לאחר הצגת תורת היחסות של אלברט איינשטיין, שהולידה מסקנות מרחיקות לכת לגבי מהות היקום. דחף נוסף קיבלה הקוסמולוגיה עם גילוי ההסטה לאדום על ידי אדווין האבל שמסקנתה הייתה התפשטות היקום וגילוי קרינת הרקע הקוסמית על ידי פנזיאס ו-ווילסון ב-1964 שחיזקה את תאורית המפץ הגדול.

האדם עסק בשאלות של מהות היקום ומקומו בו כבר משחר ההיסטוריה, אך התשובות אותן יכול היה לקבל היו מבוססות בימי קדם על מיתוסים ועל אלמנטים דתיים ומטאפיזיים. ניצנים של קוסמולוגיה מדעית נראו בפילוסופיה היוונית, אך לרשות היוונים לא עמד ציוד מתאים בכדי להוכיח את התאוריות שלהם. עם זאת, אריסטרכוס מסאמוס, אריסטו ותלמי הציגו תאוריות קוסמולוגית חשובות והתאוריה הגאוצנטרית של תלמי אומצה כהסבר המקובל לתנועת גרמי השמיים עד אשר ניקולאוס קופרניקוס, ברהה, קפלר וגליליי החליפוה במאה ה-16 בתאוריה ההליוצנטרית למרות התנכלות מצד הכנסייה הקתולית.

במאה העשרים התפתחה הקוסמולוגיה כמדע לגיטימי, אם כי לעתים קשה לערוך הבחנה ברורה בינה לבין האסטרונומיה ממנה היא למעשה התפתחה.

[עריכה] ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.