גרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גרמנית (Deutsch)
מדינות שבהן השפה מדוברת: גרמניה, אוסטריה ועוד כ-38 מדינות
אזורים שבהם השפה מדוברת: אירופה
סך כל הדוברים: 128,000,000
מספר הדוברים שזו שפת אמם: 100,000,000
דירוג: העשירית המדוברת ביותר
סיווג משפחתי: הודו אירופאית

 גרמאנית
  גרמאנית מערבית
   גרמאנית עילית
    גרמנית

חומר נוסף: ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות: גרמניה, אוסטריה, שווייץ, ליכטנשטיין, בלגיה, דנמרק, איטליה, האיחוד האירופי
גוף מפקח: אינה מפוקחת על ידי אף גוף
ראו גם: שפה - רשימת שפות

גרמנית (Deutsch - דוֹיְטשׁ, ), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. גרמנית היא אחת השפות הנפוצות בעולם ועם מעל 100 מיליון איש שבפיהם היא שפת אם שהם כרבע מכל האירופאים, גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי. גרמנית היא השפה השלישית בפופולריות שלה כשפה זרה שנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה, ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן). גרמנית היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית. ויקיפדיה הגרמנית היא השנייה בגודלה.

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג אזור דרום טירול (Südtirol) באיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה, חבל אלזס וחלק מחבל לוריין בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה כמו למשל נמיביה ישנם חלקים באוכלוסייה שדוברים גרמנית ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח-אירופה ברוסיה, הונגריה וסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כמו ארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב של גרמנית.

תוכן עניינים

[עריכה] שמות השפה

מפת דוברי הגרמנית בעולם. מקרא: *כתום כהה - שפת אם *כתום בהיר - שפה שנייה או שפה לא רשמית *ריבוע כתום - מיעוט גרמני
הגדל
מפת דוברי הגרמנית בעולם. מקרא:
*כתום כהה - שפת אם
*כתום בהיר - שפה שנייה או שפה לא רשמית
*ריבוע כתום - מיעוט גרמני

לגרמנית שמות רבים בשפות שונות, אשר כולם נובעים מחמישה שורשים:

  • טוטוני, אשר משמעותו בגרמנית עתיקה הוא פשוט עם, העניק לגרמנית את שמה בשפה הגרמנית עצמה (Deutsch, מבוטא "דוֹיְטשׁ"), באיטלקית (Tedesco), בכל השפות הסקנדינביות (Tysk) וכן ביפנית, בסינית ובקוריאנית. ביידיש (ניב גרמני בינוני) קיימת המילה טייטש, שפירושה גרמנית, ולעיתים גם יידיש. פאַרטייטשן פירושו 'לתרגם'.
  • שבט הסקסוני, אשר שמו נובע מכלי נשקם saks, ואשר שפתם, גרמנית השפלה (Plattdüütsch), השפיעה על כל אזור הים הבלטי העניק לגרמנית את שמה בפינית ובאסטונית: Saksa.
  • שבט האלמאני העניק לגרמנית את שמה בצרפתית, בספרדית, וגם בערבית ובטורקית (בכל השפות: "אלֵמָן" או "אלמאניה").
  • השבטים הגרמאנים העניקו לגרמנית את שמה בעברית, באנגלית וביוונית.
  • השורש נמץ, שפירושו בסלאבית עתיקה הוא אילם, העניק לגרמנית את שמה בכל השפות הסלאביות: בולגרית ("נֵמסקי"), צ'כית ("נמצ'ינה"), רוסית ("נמצקי") וכולי. שתי שפות שאינן סלאביות קלטו אף הן שם זה: רומנית (בה ניתן לומר Nemţeşte אך גם Germană) והונגרית (Német). בנוסף, שמה הערבי של אוסטריה הוא "א-נמסא" (النمسا), שם שגם הוא נובע מהשורש הסלאבי.

[עריכה] ההגייה והכתיבה בשפה הגרמנית

הגרמנית, כמו רוב השפות הגרמאניות, נכתבת באמצעות האלפבית הלטיני, ולצורך כתיבת השפה הגרמנית נעשה שימוש ב-30 אותיות.


ההגייה והכתיבה בשפה הגרמנית
העיצורים
הסימון הגראפי תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb p נהגה כהגיית פ"א דגושה בסוף הברה או בסוף מילה
b בשאר המקרים נהגה כהגיית בי"ת דגושה
CH/ch X נהגה כהגיית כ"ף רפה נקייה לאחר התנועות האחוריות:a, o, u והדיפתונג au
k נהגה כהגיית כ"ף דגושה לפני התנועות האחוריות: a, o, u והדיפטונג au ולפני s
ç נהגה בכל שאר המקומות כעיצור גרוני הייחודי לשפה הגרמנית שהוא משהו בין ש' ימנית לכ' רפה בעל צליל הדומה ללחישת החתול. זהה כמעט להגיית האות h במלה האנגלית huge.
CK/ck k נהגה כהגיית כ"ף דגושה
Dd t נהגה כהגיית ת"ו דגושה בסוף הברה או בסוף מילה
d נהגה כהגיית דל"ת דגושה בכל מקום אחר
DSCH/dsch ʤ נהגה כ-ג', מופיע במלים שאולות
DT/dt t נהגה כהגיית ת"ו דגושה
Ff f נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg k נהגה כהגיית כ"ף דגושה בסוף הברה
g נהגה כגימ"ל בתחילת הברה
ç לפעמים נהגה כהגיית ch הגרמנית בסוף מילה לאחר תנועת i
Hh : אינו נהגה לאחר התנועות, אך מאריך את התנועות לאחריהן מופיע
h נהגה כהגיית ה"א
Jj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kk k נהגה כהגיית כ"ף דגושה
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n נהגה כהגיית נו"ן
NG/ng ŋ נהגה כהגיית נו"ן מרוככת, כמו הצירוף ng במילה האנגלית Sing למשל
Pp p נהגה כהגיית פ"א דגושה
PF/pf pf נהגה כ-פּף
QU/qu נהגה כהגיית kv.
Rr ɐ כאשר מופיע בין תנועה לעיצור או לאחר תנועה בסוף מילה נהגה מאוד רפה או כמעט שלא נשמע
ʁ נהגה כהגיית רי"ש גרונית בכל מקום אחר
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך בסוף הברה או בסוף מילה, וכן לפני עיצורים.
z נהגה כהגיית זי"ן לפני תנועות.
ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית לפני האותיות t ו-p בתחילת הברה, למעט כמה מילים ממוצא לא-גרמני.
ß s נהגה כהגיית סמ"ך
לא קיימת גרסה מוגדלת לאות זאת, נוצרה כשילוב גראפי ss
SCH/sch ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt t נהגה כהגיית ת"ו
TSCH/tsch ʧ נהגה כ-צ'
Vv f נהגה כהגיית פ"א רפה במילים ממוצא גרמני; כהגיית ו"ו עברית במילים ממוצא לטיני.
Ww v נהגה כהגיית בי"ת רפה
Xx ks נהגה כ-קס, מופיע במלים שאולות
Yy j נהגה כיו"ד עיצורית, מופיע במלים שאולות(יכול להיות גם תנועה)
Zz ʦ נהגה כהגיית צד"י
התנועות
הסימון הגראפי תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa ɑ נהגית כהגיית פתח
Ää ɛ נהגית כצירה פתוח
Ee e בהברה מוטעמת נהגית כהגיית צירה (כמו במלּה schenken) או כהגיית תנועת E סגורה (בין E ל-I, תנועה ארוכה), כמו במּלּה dem.
ə בהברה בלתי מוטעמת נהגית כשווא נע
Ii i נהגית כהגיית חיריק. במקרים מסוימים (כמו במּלּים ich, bin, sind, wild) התנועה קצרה ומעט פתוחה. כמו באנגלית במלים this, bit וכולי.
IE/ie :i נהגה כהגיית חיריק מוארך
Oo o נהגית כהגיית חולם. לעתים הגייה פתוחה כמו במּלּה

"hold" וּלעתים הגייה סגורה (בין O ל - U) כמו בַּמִּלּה Vogel.

Öö ø נהגית כתנועת ביניים בין צרה לחולם. כמו הצירוף EU בצרפתית. לעתים ארוכה וסגורה כמו במלּה hören וּלעתים קצרה וּפתוחה כמו במּלּה Förster.
Uu u נהגית כקובוץ. במקרים מסוימים תנועה ארוכה וּסגורה (כמו במלּים du, ruhen), וּבמקרים אחרים תנועה קצרה ומעט פתוחה (dunkel, Lust) כמו במלים האנגלית book, took.
Üü y נהגית כתנועת ביניים בין חיריק לקובוץ, דומה לצליל האות U הצרפתית. לעתים סגורה יותר וארוכה (über) וּלעתים קצרה וּמעט פתוחה יותר (hübsch).
Yy i נהגית כ-Ü, מופיעה במלים שאולות.
הדיפתונגים
הסימון הגראפי תעתיק IPA הערך הפונטי
AA/aa ɑɒ נהגה תוך הגיית פתח ואז הרחבת פתיחת הפה
AU/au ɑʊ נהגה כ-אַוּו
ÄU/äu ɔi נהגה כ-אוֹי
EE/ee ei נהגה כ-אֵ סגורה. (בין תנועת E ל-I). תנועה ארוכה.
EI/ei ɑi נהגה כ-אַיְי
EU/eu ɔi נהגה כ-אוֹי
OO/oo נהגה כתנועת אוֹ סגורה (בין אוֹ ל-אוּ). תנועה ארוכה.

[עריכה] אוצר מילים

בגרמנית קיימות במקרים רבים, לצד מילים "בינלאומיות" (אשר רובן הגיעו מאנגלית), מילים גרמניות מקוריות המשמשות לציון אותו המושג. דוגמאות:

  • טלוויזיה. לצד הקיצור TV נפוצה בגרמנית המילה Fernseher, שפירושה המילולי: "צופה מרחוק".
  • סובלנות. לצד המילה Toleranz, הנפוצה בשפות אירופאיות, קיימת המילה Entgegenkommen, שפירושה המילולי: "לבוא לקראת". מקורו של הביטוי העברי במילה גרמנית זו.
  • ספריה. לצד המילה Bibliothek, שמקורה בצרפתית (Bibliothèque - ומכאן המילה ביבליוגרפיה), קיימת המילה הגרמנית Bücherei, שמקורה במילה Buch, "ספר".

אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא מילותיה הארוכות, המורכבות ממספר מילים קטנות. מילים בנות למעלה מ-15 אותיות, המורכבות מ-3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט בגרמנית של צורת הסמיכות, אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:

  • Bahnliniennetzplan ("מפת קווי רשת הרכבות"). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
  • Studentenkrankenversicherung ("ביטוח רפואי לסטודנטים").
  • Überschallgeschwindigkeit ("מהירות על-קולית").
  • Donaudampfschiffahrtselektrizitätenhauptbetriebswerkbauunterbeamtengesellschaft ("המועדון למנהלים במשרד הראשי של שירותי הסירות החשמליות בדנובה"). מילה זו הוצאה לא מכבר משימוש בשל אורכה. עד אז, היא הייתה המילה הארוכה ביותר בשפה הגרמנית. עם ביטולה עבר התואר למילה:
  • Rechtsschutzversicherungsgesellschaften ("חברת ביטוח שנותנת הגנה משפטית").

מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין ספור מילים מורכבות משורש בסיסי ומשורה של תחיליות, המשנות לעתים לחלוטין את משמעות השורש. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי האחת מהשנייה (בדומה לאנגלית ובניגוד גמור לעברית). לדוגמה:

  • Satz: "משפט", "מערך", "סעיף". השורש הבסיסי.
  • Einsatz: "תפקיד", "משימה", "התחייבות".
  • Absatz: "שבירה", "סדק", "עקב של נעל", "מרפסת", "פיסקה".
  • Aussatz: "מחלת הצרעת".
  • Aufsatz: "מאמר", "מכסה (של קופסה)".
  • Versatz: "סטייה" או "אי-התאמה" (בהנדסה).
  • Vorsatz: "כוונה", "מטרה", "החלטה".
  • Ersatz: "תחלופה", "ממלא-מקום", "תירוץ".
  • Ansatz: "נקודת-יציאה", "כתף", "תוספת" (מונחים הנדסיים).

[עריכה] גרמנית ועברית

מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הינו Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה.

המילה הגרמנית לפשיטת רגל הינה Pleite. מקור המילה בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט.

ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא Hals und Beinbruch, שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". זהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי הצלחה וברכה. מגרמנית התגלגל הביטוי אל האנגלית: Break a leg.

vermasselt היא מילה גרמנית ל"חוסר מזל", שמקורה מן המילה העברית "מזל".

בכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות גדולה הרבה יותר של מילים וביטויים; רבים מהם הגיעו עם העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה (ה'ייקים') בשנות ה-30.

  • רבות מהמילים הינן בתחומי הרכב, המכונאות והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), וישר (Wischer), טרמפ (Trampen), מסילת ברזל (תרגום מילולי של Eisenbahn).
  • שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli).
  • ביטויי סלנג. מילים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי: ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "לכלוך"), ראשי התיבות של תנועת השומר הצעיר, שמו"ץ, אשר היוו במקור מילת גנאי לתנועה (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"), שוונג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מילת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול", כנראה בשל מנהגו לילל), קוּנץ (טריק; Kunst, "אומנות"), שטינקר (מלשן; Stinker, "מסריח" (גם באנגלית)).
  • ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (Wenn schon, denn schon), בסדר (In Ordnung).
  • מילים אחרות: מוציא לאור (תרגום מילולי של Herausgeber), תפוח אדמה (תרגום מילולי של Erdapfel), שפגאט (Spagat), שמאלץ (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), קיטש (Kitsch), פלאטפוס (Plattfuss, "כף רגל שטוחה"), גימנסיה (Gymnasium), מדעי הרוח (תרגום מילולי של Geisteswissenschaften), בית חולים וקופת חולים (תרגום מילולי של Krankenhaus ו-Krankenkasse), עיתון (תרגום מילולי של Zeitung - בהמרת המילה הגרמנית לזמן - Zeit - לעת).

[עריכה] כללי הכתיב החדש

בשנת 1996 הסכימו גרמניה, שווייץ ואוסטריה לעשות רפורמה באופן כתיבת הגרמנית. רפורמה זו מכונה Neue Rechtschreibung או Rechtschreibreform - "האיות החדש" או "רפורמת האיות". במסגרת תוכנית זו שונו התוים בשפה ודרך האיות של כ-12 אלף מילים.

עיקרי הרפורמה הם:

  1. האות ß ושימושה:
    1. הפסקת השימוש באות ß לטובת ss לאחר תנועות קצרות
    2. השימוש באות ß בכתיב החדש הוא אך ורק לאחר תנועות ארוכות ודיפתונגים.
  2. הפסקת השמטת אותיות בחיבור בין מלים, יוצאי הדופן רק dennoch, Drittel, Hoheit, Mittag.
  3. סטנדרטיזציה של מילים המושאלות משפות זרות.
    לדוגמה:Mikrofon, Geografie Panter Tunfisch, Differenzial, Jogurt, Spagetti, Schikoree, Portmonee.
  4. פירוק חלק מהמלים הארוכות למרכיביהן:
    1. מלים מחוברות מפורקות למרכיביהן אם אלו הם פועל-פועל, שם-פועל, תואר-פועל, תואר הפועל-פועל, תואר הפועל-תואר/תואר הפועל.
    2. מלים שייכתבו במחובר אף על פי כן: rgendetwas, irgendjemand, umso (desto), zurzeit (derzeit).
  5. צירוף מלים וספרות:
    1. ספרה והשם אותו היא מתארת יופרדו במקף: 8-mal, 20-jährig,
    2. ספרה וסופית יכתבו ביחד 30er Jahre, 100%ig, 12tel.
  6. שינוי חוקי הגדלת/הקטנת אות:
    1. אין הגדלה של כינויי גוף שני. לדוגמה: du, ihr, dein, euer
    2. אין הגדלה של שם התואר בצירופים שגורים של תואר+שם עצם. לדוגמה: der goldene Schnitt, das schwarze Brett
    3. שמות תואר המסתיימים ב-isch(שמות עצם שהופכים לתואר) לא יוגדלו.
    4. יש הגדלת תיאורי זמן לאחר המלים "gestern", "heute", "morgen" יוגדלו.
    5. שמות עצם שהיו חלק ממלים מורכבות שלא שימשו כשמות עצם יוגדלו לאחר ההפרדה. לדוגמה: Recht behalten, Schuld haben
    6. מלים שמקורן לא שם עצם, יוגדלו כאשר הן משמשות כשם עצם בעיקר לאחר מילות יחס. לדוגמה: der Einzelne, als Erster, das Gleiche, des Weiteren, im Allgemeinen, auf Deutsch, in Schwarz
    7. זוגות יוגדלו. לדוגמה: Jung und Alt, Groß und Klein
  7. חוקי פיסוק:
    1. ניתן לוותר על הפסיק לפני מילות היחס und', 'oder וכדומה.
    2. ניתן לוותר על הפסיק לאחר שמות פועל ולפני תכלית, אך לא לפני כינויי יחס.
    3. סימן פסיק חדש לאחר הסגר.


הרפורמה עוררה התנגדות רבה בקרב אנשי רוח וסופרים. בשנת 2004 הודיעו אף העיתונים הגדולים בגרמניה על זניחת האיות החדש. למרות זאת דבקים בו חוגים בממשל הפדרלי הגרמני כמו גם באוסטריה ובשווייץ.


[עריכה] הדקדוק הגרמני

[עריכה] מערכת הפועל הגרמני

בגרמנית ישנם 12 זמנים: חמישה זמנים פשוטים, וחמישה זמני פרפקט, ציווי ומקור. בגרמנית ישנם שלושה סוגי פעלים:

  1. פעלים חלשים הנוטים באמצעות מוספיות בלבד כאשר אין שינוי בבסיס הפועל (הפועל בצורת המקור ללא הסיומת en).
  2. פעלים חזקים הנוטים באמצעות דפוס שינוי תנועה קבוע בבסיס.
  3. יוצאי דופן המשלבים בין מוספיות ושינוי תנועה, או שינוי תנועה שאינו נכלל בשום דפוס קבוע(הפועל להיות - Sein למשל).


[עריכה] הזמנים הפשוטים

הזמנים הפשוטים(Sagen - פועל חלש)
הווה עבר דיבור עקיף תנאי עתיד
גוף ראשון יחיד sage sagte sage sagte werde sagen
גוף שני יחיד sagst sagtest sagest sagtest wirst sagen
גוף שלישי יחיד sagt sagte sage sagte wird sagen
גוף ראשון רבים sagen sagten sagen sagten werden sagen
גוף שני רבים sagt sagtet saget sagtet werdet sagen
גוף שלישי רבים sagen sagten sagen sagten werden sagen
  • אצל הפעלים החלשים אין הבדל בין צורת העבר לבין צורת התנאי והעבר נוצר באמצעות תוספת TE לבסיס.
הזמנים הפשוטים(Kommen - פועל חזק)
הווה עבר דיבור עקיף תנאי עתיד
גוף ראשון יחיד komme kam komme käme werde kommen
גוף שני יחיד kommst kamst kommest kämest wirst kommen
גוף שלישי יחיד kommt kam komme käme wird kommen
גוף ראשון רבים kommen kamen kommen kämen werden kommen
גוף שני רבים kommt kamt kommet kämet werdet kommen
גוף שלישי רבים kommen kamen kommen kämen werden kommen
  • בפעלים החזקים יש הבחנה דקדוקית שמסומנת בהבדל בתנועת־הגזע, אבלאוט.
  • צורת התנאי היא תנאי ההווה המביע תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העתיד בו התנאי ממשי או תנאי העבר בו התנאי לא התממש והוא בטל.
  • צורת העבר הפשוט שכיחה יותר בספרות מאשר בשפה המדוברת בה יש נטייה להשתמש בפרפקט ההווה לציון זמן העבר.

[עריכה] זמני הפרפקט

  • הפרפקט של ההווה מורכב באמצעות הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן הווה, זמן זה מציין עבר והוא נפוץ יותר בשפה המדוברת לביטוי עבר.
  • הפרפקט של העבר מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עבר, זמן זה מציין מאורע שקרה לפני מאורע אחר בעבר.
  • הפרפקט של העתיד נדיר יחסית בדיבור, הוא מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עתיד ומציין מאורע שיתרחש לפני מאורע אחר בעתיד.
  • הפרפקט של התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש והוא בטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי.

פעלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם Haben(שייכות) ו-Sein(להיות). הפעלים הדורשים פועל עזר Sein הם פעלי תנועה ושינוי מצב שאינם מסוגלים לקבל מושא ישיר, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר Haben.


פועל העזר Sein - להיות
הווה עבר דיבור עקיף תנאי עתיד
גוף ראשון יחיד bin war sei wäre werde sein
גוף שני יחיד bist warst seiest wärest wirst sein
גוף שלישי יחיד ist war sei wäre wird sein
גוף ראשון רבים sind waren seien wären werden sein
גוף שני רבים seid wart seiet wäret werdet sein
גוף שלישי רבים sind waren seien wären werden sein
פועל העזר Haben - שייכות
הווה עבר דיבור עקיף תנאי עתיד
גוף ראשון יחיד habe hatte habe hätte werde haben
גוף שני יחיד hast hattest habest hättest wirst haben
גוף שלישי יחיד hat hatte habe hätte wird haben
גוף ראשון רבים haben hatten haben hätten werden haben
גוף שני רבים habt hattet habet hättet werdet haben
גוף שלישי רבים haben hatten haben hätten werden haben

[עריכה] צורות הבינוני

שתי צורות פועל, הבינוני של ההווה והבינוני של העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים Sein ו-Haben ניתן להשתמש בבינוני של העבר ליצירת זמני הפרפקט.


[עריכה] הבינוני של ההווה

הבינוני של ההווה נוצר באמצעות הוספת ~end לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.


[עריכה] הבינוני של העבר

הבינוני של העבר נוצר בשתי דרכים:

  1. אצל הפעלים החלשים מקובלת הנוסחה ge+בסיס+t. לדוגמה: gesagt בינוני העבר של sagen - לדבר
  2. אצל הפעלים החזקים מקובל שינוי תנועה בבסיס(מתחיל ב-ge ומסתיים ב-~en כאשר באמצע יש שינוי תנועה). לדוגמה: getrunken בינוני העבר של trinken.


[עריכה] הקול הסביל

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת הבינוני של העבר ושימוש בנטיות פועל העזר Werden.


פועל העזר Werden - להיהפך
הווה עבר דיבור עקיף תנאי עתיד
גוף ראשון יחיד werde wurde werde würde werde werden
גוף שני יחיד wirst wurdest werdest würdest wirst werden
גוף שלישי יחיד wird wurde werde würde wird werden
גוף ראשון רבים werden wurden werden würden werden werden
גוף שני רבים werdet wurdet werdet würdet werdet werden
גוף שלישי רבים werden wurden werden würden werden werden

[עריכה] נטיית שמות עצם

בגרמנית לרוב שמות העצם עצמם אינם מוטים אלא רק מילות היידוע כאשר ישנן.


מילות היידוע הבלתי מסוים
זכר נקבה נייטרלי
יחסת הנושא ein eine ein
יחסת המושא הישיר einen eine ein
יחסת המושא העקיף einem einer einem
יחסת השייכות eines einer eines
מילות היידוע המסוים
זכר נקבה נייטרלי רבים
יחסת הנושא der die das die
יחסת המושא הישיר den die das die
יחסת המושא העקיף dem der dem den
יחסת השייכות des der des der
מילות ההצגה(זה, זו, אלו)
זכר נקבה נייטרלי רבים
יחסת הנושא dieser diese dieses diese
יחסת המושא הישיר diesen diese dieses diese
יחסת המושא העקיף diesem dieser diesem diesen
יחסת השייכות dieses dieser dieses dieser
  • עוד מלים הנוטות כמו מילות היידוע המסוים ומילות ההצגה: jeder, welcher ועוד ליחיד. Mancher, solcher ועוד לרבים.
  • ביחסת השייכות מוסיפים ~S לשם עצם זכר ונייטרלי בעל מעל הברה אחת, ו~ES לשם עצם זכר ונייטרלי בעל הברה אחת בלבד.
  • בשמות עצם מסוימים ממין זכר מקבל שם העצם תוספת ~EN ביחסות המושא הישיר, המושא העקיף והשייכות( ~S לא נוסף ביחסת השייכות על תוספת ה-~EN). במקרים חריגים כן מתווסף ~S ביחסת השייכות, מלים כמו NAME, HERZ או Friede.

[עריכה] נטיית שמות התואר

בגרמנית קיימות שתי דרכים להטות שם תואר: הטיה לא מיודעת המכונה חזקה, הטיה מיודעת המכונה חלשה. חוץ מזה שמות התואר מוטים בהתאם למגדר, לכמות וליחסה.

נטיית תארים בלתי מיודעים (סיומות חזקות)
זכר נקבה נייטרלי רבים
יחסת הנושא guter gute gutes gute
יחסת המושא הישיר guten gute gutes gute
יחסת המושא העקיף gutem guter gutem guten
יחסת השייכות guten guter guten guter


  • מלים כמו Viele, wenige, andere, einige, mehrere הן כולן מלים לרבים שאינן מיודעות, שמות התואר שיבואו אחריהן יופיעו בצורה חזקה.


נטיית תארים מיודעים יידוע בלתי מסוים (סיומות חלשות)
זכר נקבה נייטרלי רבים
יחסת הנושא kein guter keine gute kein gutes keine guten
יחסת המושא הישיר keinen guten keine gute kein gutes keine guten
יחסת המושא העקיף keinem guten keiner guten keinem guten keinen guten
יחסת השייכות keines guten keiner guten keines guten keiner guten
נטיית תארים מיודעים יידוע מסוים (סיומות חלשות)
זכר נקבה נייטרלי רבים
יחסת הנושא der gute die gute das gute die guten
יחסת המושא הישיר den guten die gute das gute die guten
יחסת המושא העקיף dem guten der guten dem guten den guten
יחסת השייכות des guten der guten des guten der guten

[עריכה] התחביר הגרמני

1. נושא+פועל+זמן+אופן+מקום. לדוגמה: Ich gehe morgen mit dem Bus in die Schule.

2. כאשר אחד החלקים מקדים את הנושא הפועל הוא עדיין במקום השני. כך לדוגמה: זמן+פועל+נושא+אופן+מקום Morgen gehe ich mit dem Bus in die Schule.

3. במשפטים עם יותר מפועל אחד הפועל המוטה נשאר במקומו ושם הפועל או צורת הפרטיסילפאסט נמצאים בסוף. Ich will nach Hause gehen. Ich habe dir geglaubt.

4. בשאלות כן/לא הנושא והפועל מתחלפים במקומם, בשאלה עם מילת שאלה כמו הכלל השני. לדוגמה: Kann ich jetzt gehen?

5. במשפט עם פסוקית תלויה (חלק במשפט עם נושא ונשוא שאיננו יכול להחשב משפט עצמאי), הפועל בפסוקית התלויה הוא בסופה, יש גם לרשום פסיק לפני פסוקית תלויה. המלים הבאות ואחרות דומות להן פותחות פסוקיות תלויות: als, bevor, bis, damit, dass, wenn, ob, obwohl, nachdem, da, während, weil, wie.

  • המילים הבאות פותחות פסוקיות שאינן תלויות כך שסדר המלים הוא כרגיל: und, oder, aber, denn.

לדוגמה: Ich bleibe im Bett, wenn ich krank bin.

6. בפסוקית תלויה תחיליות הניתנות לניתוק נותרות צמודות לפועל וכל הפועל הולך לסוף הפסוקית. לדוגמה: Er ist immer müde, wenn er früh aufsteht.

7. כאשר ישנם שני פעלים בפסוקית תלויה הפועל המוטה מופיע אחרון ואילו שם הפועל או צורת הפארטסיפלפאסט לפניו. לדוגמה: Er ist müde, wenn er früh aufstehen muss.

8. כשהמשפט מתחיל בפסוקית תלויה, הפסוקית מתנהגת כאלמנט במשפט העיקרי כך שהולכים לפי כלל 2. לדוגמה: Wenn ich krank bin, bleibe ich im Bett.

9. כשיש במשפט אחד גם מושא ישיר וגם מושא עקיף, המושא העקיף מקדים תמיד את הישיר, פרט למקרה בו הישיר הוא כינוי. Ich schenke meinem Bruder eine Krawatte. Ich schenke sie meinem Bruder.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ויקיפדיה בשפה זו: גרמנית
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: גרמנית
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: גרמנית
ערך מומלץ