שולמית כהן-קישיק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שולמית (שולה) כהן-קישיק הייתה מרגלת של ישראל בלבנון.
נולדה בארגנטינה, עלתה בילדותה לארץ ישראל וגדלה בשכונת "מקור ברוך" בירושלים. למדה בבית הספר לבנות "אוולינה דה-רוטשילד". בגיל 16 השיאו אותה הוריה לסוחר יהודי-לבנוני ומאז גרה בואדי "אבו ג'מיל" שברובע היהודי בביירות.
בביירות החלה בפעילות בקהילה היהודית המקומית ואף יצרה קשרים עם השלטונות. בראשית מלחמת העצמאות העבירה למפקדת ההגנה במטולה מידע על הפעילות הצבאית של הלבנונים שהגיע לידיה. לאחר מכן המשיכה בפעולות הריגול, ללא ידיעת בני משפחתה, וכן סייעה בפעילות של העלאת יהודי לבנון וארצות ערב לארץ. במשך השנים 1947 - 1961 העבירה מידע מודיעיני מסוריה ומלבנון לישראל. ב-1961 נעצרה, עונתה ונשפטה למוות, אך בערעור הומתק עונשה לשבע שנות מאסר. כשנאסרה שלחה את שבעת ילדיה להוריה. לאחר מלחמת ששת הימים שוחררה במסגרת עסקת חילופי שבויים וחזרה לישראל. היום היא מתגוררת בירושלים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- עזרא יכין (אלנקם), שירת השולמית - סיפורה של מרגלת ציונית, ירושלים תש"ס

