מאיר וייס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' מאיר וייס (1908 - 7 במאי 1998), חוקר מקרא ישראלי, חתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תש"ן (1990). שימש כפרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ונודע בעיקר בזכות מחקריו הספרותיים במקרא ובמיוחד בספר תהלים.
[עריכה] תולדות חיים
קיבל תואר שלישי מאוניברסיטת בודפשט בשנת 1932. בשנת 1962 נמנה לראשונה כמרצה בכיר באוניברסיטה העברית. הוא קודם לדרגת פרופסור זוטר בשנת 1967 ושנית לדרגת פרופסור בשנת 1972.
[עריכה] ספרים
- המקרא כדמותו: שיטת מחקר והסתכלות במקרא על-פי עיקרי מדע-הספרות החדש, מוסד ביאליק תשכ"ב
- הסיפור על ראשיתו של איוב, הסוכנות היהודית לא"י תשכ"ט
- מקראות ככוונתם: לקט מאמרים, מוסד ביאליק תשמ"ח
- ספר עמוס, הוצאת מאגנס תשנ"ב
- אמונות ודעות במזמורי תהילים, מוסד ביאליק תשס"א 2001
[עריכה] מקורות וקישורים חיצוניים
- מאיר וייס, אתר מכון מנדל למדעי היהדות באוניברסיטה העברית (אנגלית)
- מאיר וייס, אתר הרשות למחקר ולפיתוח באוניברסיטה העברית (אנגלית)
- מאמרים לקריאה מאת מאיר וייס, אתר מקראנט
- מאיר וייס, אמונה ומדע בפרשנות המקרא - תגובה, אתר דעת
- מאיר וייס, הסיפור על ראשיתו של איוב: ניתוח ספרותי, אתר דעת

