STS-121

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משימת מעבורת חלל
טלאי משימה
סמל המשימה
נתוני משימה
משימה STS-121
מעבורת דיסקברי
כן שיגור ‎39-B
שיגור 4 ביולי 2006 14:37:55
נחיתה 17 ביולי 2006 9:14:43
משך מסע 12 ימים, 18 שעות 36 דקות ו-48 שניות
גובה מסלול 225 ק"מ
נטיית מסלול 51.6 מעלות
מספר הקפות 202
אורך מסע 8,500,000 ק"מ
תמונת צוות המעבורת
משמאל לימין: וילסון, פוסום, לינדסי, סלרס, קלי, רייטר, נווק
משמאל לימין: וילסון, פוסום, לינדסי, סלרס, קלי, רייטר, נווק
המשימה הקודמת המשימה הבאה
STS-114 STS-115

STS-121, היא טיסה של מעבורת החלל דיסקברי לתחנת החלל הבינלאומית. מטרותיה העיקריות של המשימה הן לבחון את בטיחות הטיסה ולשפר טכניקות שהוצגו לראשונה במשימת STS-107 (אסון הקולומביה), בנוסף לחדש אספקה, ציוד, ולהביא את האסטרונאוט תומס רייטר מטעם סוכנות החלל האירופאית לתחנת החלל הבינלאומית. המעבורת הייתה אמורה לצאת ב-1 ביולי 2006 אך השיגור נדחה פעמיים בגלל תנאי מזג האוויר באזור השיגור, פלורידה. ניסיון השיגור השלישי התבצע בהצלחה ב-4 ביולי 2006 בשעה 14:37:55, לפי שעון מזרח ארצות הברית. משימה זו הייתה הראשונה בתוכנית מעבורות החלל שהמריאה ביום העצמאות של ארצות הברית.

תוכן עניינים

[עריכה] צוות

  • מפקד המשימה: סטיבן לינדסי (Steven W. Lindsey)
  • טייס: מארק קלי (Mark E. Kelly)
  • מומחה למשימה: מייקל פוסום (Michael E. Fossum)
  • מומחה למשימה: פירס סלרס (Piers Sellers)
  • מומחה למשימה: ליסה נווק (Lisa Nowak)
  • מומחה מטען: סטפני וילסון (Stephanie Wilson)

[עריכה] ממריא לתחנת החלל (הצוות ה-13)

  • מהנדס טיסה: תומס רייטר (Thomas Reiter)

תומס רייטר הגרמני, מסוכנות החלל האירופאית, תוכנן להצטרף לצוות ה-11 בתחנת החלל, ובגלל שהשיגור של משימה זו נדחה (בגלל אסון הקולומביה נדחה השיגור ב-3 וחצי שנים) הוא יצטרף לצוות ה-13 בתחנה. לאחר הצטרפותו של רייטר יהיו שלושה חברי צוות בתחנה, זאת שלאחר איבוד הקולומביה הוחלט להסתפק בשני אנשי צוות בלבד, כדי לחסוך באספקה ומשאבים בשל העובדה שלא היו טיסות סדירות לתחנה אחרי האסון.

האסטרונאוט הבריטי, פירס סלרס, מחליף את קרלוס נורייגה שבמקור שובץ לטיסת STS-121 ב-15 ביולי 2004.

[עריכה] המשימה

דיסקברי מגיעה אל כן השיגור
הגדל
דיסקברי מגיעה אל כן השיגור

בזמן משימת STS-121 לתחנת החלל הבינלאומית, הצוות ימשיך בניסויים של ציוד חדש ונוהלים שיתנו בעתיד בטיחות טיסה יותר גבוהה, דבר שיגרום להעלאת מטען רב יותר על המעבורת.

לאחר אסון הקולומביה חשבו בנאס"א כי נדרשות שתי טיסות ניסוי. STS-114 הייתה הראשונה שבהן ובוצעה ב-26 ביולי 2005. לפני האסון שובצה הקולומביה למשימות STS-121 ו-STS-118. משימת STS-118 גם היא הייתה מתוכננת לטוס לתחנת החלל הבינלאומית, המשימה הועברה לדיסקברי אך הוחלט לשנות למעבורת החלל אנדוור.

משימת STS-121 במקור תוכננה לקולומביה לשם תיקון ותחזוק טלסקופ החלל האבל. לפני האסון בוטלה משימת STS-121 ותוכננה מחדש.

הדיסקברי שובצה למשימת STS-121, לאחר ששובצה האטלנטיס למשימת STS-114. תקלה בהילוכים לשם נחיתה באטלנטיס הביא לשיבוצה של הדיסקברי למשימה, לאחר נחיתת הדיסקברי הוחלט להשאירה גם במשימת STS-121 ואילו האטלנטיס שובצה ל-STS-115 (תאריך השיגור המתוכנן של המשימה באוגוסט 2006).

ב-19 במאי 2006 עשתה הדיסקברי את דרכה מהאנגר לבניית ושיפוץ המעבורות לכן השיגור 39-B. חלון השיגור נפתח מ-1 ביולי עד ה-19 ביולי למשך 10 דקות בכל יום.

[עריכה] הציוד לתחנת החלל

  • מקפיא (80- מעלות צלזיוס)
  • "מערכת עיבוד מודולרית" לניסויים ביולוגיים
  • מערכת חמצן גדולה יותר שתוכל בעתיד לתמוך בצוות של שישה אסטרונאוטים
  • מערכת אופניים חדשות לצוות בתחנה

[עריכה] סדר האירועים במשימה

כל השעות הן לפי שעון מזרח ארצות הברית.

[עריכה] 1 ביולי (ניסיון שיגור ראשון)

ביום זה עמדו כולם בלוח הזמנים הצפוי, וחלון השיגור נפתח מ-15:48:41 עד 15:53:02. ב-15:42 עצר השעון על 9 דקות מפני שהוחלט בחדר הבקרה של המשימה לא לשגר את המעבורת בגלל מזג האוויר (סופת ברקים התרחשה כ-20 ק"מ מכן השיגור). הוחלט שנסיון השיגור הבא יהיה ב-2 ביולי בשעה 15:26.

[עריכה] 2 ביולי (ניסיון שיגור שני)

גם הפעם כולם עמדו בלוח הזמנים. בשעה 9:30 בבוקר מסרה נאס"א שעל-פי חזאי המשימה, סופת הברקים תמשיך ויש 70 אחוזים שהמשימה לא תשוגר גם הפעם, 60 אחוזים שהמשימה לא תשוגר למחרת ו-40 אחוזים שהמשימה לא תשוגר ב-4 ביולי. וכך הוחלט לשגר את המשימה ב-4 ביולי 2006.

[עריכה] 4 ביולי (שיגור)

טרם השיגור צפה מנהל השיגור כי הסיכוי לכך שמזג האוויר ימנע את השיגור עמד על 20 אחוזים בלבד. בשעה 14:37:55 בצהריים, לפי השעון המזרחי של ארצות הברית, דיסקברי המריאה בהצלחה מקייפ קנוורל, פלורידה. שיגור זה הוא הראשון שהתבצע ביום העצמאות של ארצות הברית.

[עריכה] היום הראשון למשימה

המראת המשימה STS-121
הגדל
המראת המשימה STS-121

בזמן השיגור ואחריו יהיו המוניטורים מופנים לעבר קצף הבידוד של מיכל הדלק החיצוני. המעבורת מצויידת במספר מצלמות חדשות שיעבירו תמונות במשך כל השיגור מכל זוית אפשרית. שני הטילים משני צדי מיכל הדלק יהיו מצויידים ב-3 מצלמות כל אחד. מצלמה אחת תיתן צילומים בזמן השיגור עד ההפרדה ממיכל הדלק ושתי המצלמות האחרות יהיו בראש הטיל. הצילומים מהטילים לא יהיו משודרים, אך יוקלטו ויוחזרו למרכז החלל קנדי. מצלמה נוספת תהיה על קצה מיכל הדלק החיצוני, בדיוק כמו במשימת STS-114, זאת תשדר תמונות בזמן אמת לאורך כל השיגור. לאחר היפרדות הטילים המניעים יעזבו שני האסטרונאוטים את כיסאותיהם בסיפון האמצעי כדי לצלם תמונות וקטעי וידאו של מיכל הדלק החיצוני. לאחר מכן תטוס הדיסקברי לתחנת החלל הבינלאומית.

[עריכה] היום השני למשימה

בדרכה לתחנת החלל הבינלאומית, מערכת Orbital Boom Sensor System שאורכה 15 מטרים כשבקצה שלה שני סוגי ליזר ומצלמת רזולוציה גבוהה בחנה את המעבורת במטרה למצוא נזקים כלשהם שעלולים היו להתרחש בזמן ההמראה. כנפי המעבורת זכו לתשומת לב גבוהה יותר בצילומים אלה.

[עריכה] היום השלישי למשימה

ביום השלישי למשימה המשיכה המעבורת לטוס לקראת המפגש עם תחנת החלל הבינלאומית. לפני העגינה ביצעה הדיסקברי היפוך כדי שמצלמות תחנת החלל יוכלו לצלם את גחונה ביחד עם כל שאר חלקי המעבורת. היפוך זה בוצע גם במשימת STS-114 מתוך תקן חדש לאחר אסון הקולומביה. מטרת הצילומים היא לראות עם המעבורת ניזוקה בזמן ההמראה ולתקנה בעודה בחלל. בזמן ההמראה איבדה המעבורת שישה לוחות קצף בידוד, אך אף אחד מהם לא פגע במעבורת או גרם לנזק. שבעת אנשי הצוות במעבורת עגנו בהצלחה וכבר נמצאים בתחנת החלל יחד עם שני אנשי הצוות ששהו שם.

[עריכה] היום הרביעי למשימה

ביום הרביעי למשימה (7 ביולי 2006) חובר המודול הלוגיסטי - גרסה חללית של מחסן נייד ששהה עד כה בתא המטען של המעבורת - למינעל אוויר בתחנת החלל, כדי שניתן יהיה להוציא את תכולתו ולהעבירה לתחנה. כמו כן ביצעו שלושה אסטרונאוטים במעבורת סדרת צילומים של צידה החיצוני של המעבורת תוך שימוש במצלמות המותקנות על הזרוע הרובוטית.

[עריכה] היום החמישי למשימה

בוצעה הליכת חלל שנמשכה יותר משבע שעות. במהלך הליכת החלל נבדקה היכולת לבצע תיקונים קטנים במגן החום של המעבורת, במידה ויתגלה כי הוא ניזוק בעת ההמראה; אחד האסטרונאוטים התחבר ברגליו לקצה מוט הארכה באורך 15 מטר, שחובר בקצה הזרוע הרובוטית של המעבורת, כדי לבדוק את יציבות הזרוע במצב זה. במקרה שיהיה צורך לבצע תיקונים בגחון המעבורת, יעשה שימוש בהתקן זה כדי להגיע לשם. תוצאות הבדיקה הראו שלמרות שהזרוע מתנודדת קלות, והבלמים העוצרים את תנועתה מחליקים מעט, ניתן לעבוד בצורה זו. בנוסף, נעשו הכנות לקראת תיקון קרונית משא המותקנת על מסילה מחוץ לתחנת החלל, ואשר התקלקלה מספר חודשים קודם לכן. הקרונית תתוקן בהמשך משימה זו.

[עריכה] היום השביעי למשימה

במשך 6 שעות ו־40 דקות, מייקל פוסום ופירס סלרס התקינו משאבת אמוניה על הצד החיצוני של תחנת החלל, שתשמש כחלק חילוף במקרה הצורך, והשלימו את תיקון הקרונית, שתאפשר להניע את הזרוע הרובוטית של תחנת החלל לאורך התחנה.

במקביל, אנשי צוות אחרים המשיכו את פריקת האספקה ממודול המטען ליאונרדו, והטענתו בציוד המיועד להחזרה לכדור הארץ.

[עריכה] היום התשיעי למשימה

הליכת חלל שלישית, עליה הוחלט ביום החמישי לטיסה. במהלך מעט יותר משבע שעות, ניסו שני האסטרונאוטים חומר חדש לאיטום פגיעות בשפת הכנף של המעבורת, על דוגמאות שהותקנו בתא המטען של המעבורת. האסטרונאוטים מרחו את החומר בעזרת מרית על פיסות פחמן מחוזק, מהסוג המשמש למיגון החום של שפת הכנף של המעבורת, ובדקו את תגובת החומר לטמפרטורות הקיצוניות בחלל. בעיה נוספת עמה התמודדו היא בועות גז הנוצרות בחומר, ואשר בהיעדר כוח משיכה, אינן מפעפעות למעלה, ויש צורך להוציא אותן בצורה יזומה.

הליכת החלל נוצלה גם לשתי משימות נוספות: בעזרת מצלמת תת אדום, צולמו מקרני החום של המעבורת ושל תחנת החלל, לצרכים הנדסיים, והותקן מתקן אחיזה על מיכלי אמוניה המותקנים על התחנה, שיאפשר לזרוע הרובוטית של התחנה לאחוז אותם במקרה הצורך.

[עריכה] היום האחד-עשר למשימה

פעולות לסיום העבודה בתחנת החלל, לרבות השבת הרכיב הלוגיסטי לאונרדו לסיפון המטען של המעבורת, כשבתוכו כ-2 טונות של תוצאות ניסויים, פריטים לא נחוצים ואשפה מתחנת החלל.

[עריכה] היום השניים-עשר למשימה

הנתקות מתחנת החלל הבינלאומית. לאחר ההנתקות, נשארה המעבורת במרחק כמה מאות מטרים מתחנת החלל בעוד הצוות בודק את צד שמאל של המעבורת בעזרת הזרוע הרובוטית, משום שלא ניתן היה לבצע זאת כאשר המעבורת עגנה בתחנה.

[עריכה] היום השלושה-עשר למשימה

כניסה מחדש לאטמוספירה ונחיתה במרכז החלל קנדי, למרות דליפה קלה במערכת ההידראולית שהתגלתה יומיים לפני הנחיתה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: STS-121