בקרת איכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בקרת איכות - שיטה לבדיקת איכותו של מוצר הבאה לידי ביטוי במציאת מגרעות במוצר ו / או בתהליך היצור, איתורן והבטחת מוצרים מוגמרים בעלי איכות טובה.

במפעלים תעשיתיים, נוהגים לשלוף, בצורה אקראית, מוצרים מוגמרים, או בשלבי גימור אחרונים, ולבצע עליהם בדיקות אשר מאשרות את תקינותם, והיותם מתאימים לשיווק.

בתהליך פיתוח של מוצר תוכנה חדש נכלל גם שלב של בקרת איכות, שנועד להבטיח שהמוצר יגיע אל הלקוח כשהוא נקי מתקלות.


תוכן עניינים

[עריכה] יישום בקרת האיכות

בקרת איכות מיושמת תוך כדי תהליך הייצור, על-ידי שימוש במתודות החוסכות בעלויות זמן וכסף (כגון: הכרת תהליכי ייצור, שימוש במודלים סטטיסטיים והסתברותיים). זאת, בניגוד לבקרה ידנית על ידי עובד המתבצעת בסיום התהליך בדרך-כלל לאחר פרק זמן משמעותי. לפיכך, אם נעשה פגם במוצר או יוצר מוצר פגום, זהו מאוחר מידי לתקן את הבעיה. גישות חדשות לבקרת איכות מתייחסות לבעיות אלו ובאופן דרסטי משנות את הדרך בה מושגת הבקרה. הגישות החדשות כוללות:

  • 100% ביקורת איכות אוטומטית בתהליך היצור במקום דגימה ידנית.
  • חיישנים בזמן אמת להשגת בקרה תוך כדי או לאחר תהליך הייצור, במקום בקרה לאחר התהליך.
  • משוב מיידי על תהליך הייצור בה ניתן דגש על משתנים בתהליך הייצור אשר קובעים את איכות המוצר, במקום ראייה של התהליך במאקרו.
  • תוכנות המפקחות על הנתונים הקרדינאלים בתהליך הייצור.
  • טכנולוגיות בקרה וחיישניים מתקדמים המשולבים עם תוכנה להשגת אופטימיזציה מרבית של בקרה בתהליך.


[עריכה] סוגי בקרה

ישנם שני סוגי בקרה המתבססים על כמות המידה המופקת מתהליך היצור והתאמתו מהיסוד עד הטפחות:

  • בקרה עבור משתנים – בה אחד או יותר ממרכיבי הייצור נמדדים על-ידי שימוש בכלים וחיישנים (לדוגמה: מדידת קוטר של חלק עגול, מדידת טמפרטורה של תנור אפייה) ובדיקת מידת התאמתם למפרט.
  • בקרה על-פי תכונות – בה החלק מבוקר באם הוא מתאים לתקני האיכות, שנקבעו.

קביעות אלו נקבעות לעיתים על-פי שיקול דעתו של הבוחן ולעיתים באמצעות כלים אוטומטיים (לדוגמה: מדידת חוזק המוצר ועמידותו בפני שברים).

היתרונות של מדידות תכונות החלק על פני קביעת איכותו הינן, מכמות המידע הרב, שניתן להשיג, מתהליך הבקרה על הפריטים ומידת התאמתן למפרט הטכני. כמו-כן, ערכים כמותיים ניתנים להערכה ומידע זה יכול להיות מתועד ומבוקר לתצפיות על תהליך הייצור.


[עריכה] תהליך הבקרה

תהליך בקרה טיפוסי מבוצע על מרכיב יחיד כגון: רכיב, תת-מרכיב ומוצר מוגמר. זאת נעשה על ידי הצעדים הבאים:
א. הצגה – הפריט מוצג לבדיקה.
ב. בדיקה – הפריט נלקח לבדיקה.
ג. החלטה – בהתבסס על תוצאת הבדיקה, החלטה מבוצעת באם הפריט עומד בדרישות. המקרה הפשוט ביותר הינו תהליך בינארי כאשר תוצאותיו הם: מתקבל / לא מתקבל (במקרים מסובכים יותר, ההחלטות מערבות נתינת ציון לפריט בסרגל הכולל אחד או יותר קטגוריות).
ד. פעולה – ההחלטה צריכה להיות מגובית בפעולה כדוגמת: קבלה או אי-קבלת המוצר, מיון המוצר לדרגות התאמת האיכות או פעולה, שיכולה לגרום לשינוי בתהליך היצור כך שבעתיד יהיו פחות מוצרים פגומים.


תהליך הבקרה יכול להיות מיושם בשתי צורות:

  • תהליך בקרה ידני - מיושם על-ידי פועל.
  • תהליך בקרה אוטומטי - מתבצע באמצעות חיישנים [טכנולוגיה|וטכנולוגיות]] מחשוב אשר מתפתחות עבור התהליך.

תהליך הבקרה הידני מיושם בדרך-כלל רק כאשר בקו הייצור יש פריט יחיד או דגימה של פריטים, בניגוד למערכות אוטומטיות, שבהם נדרש 100% בדיקה בייצור המוני.

תהליך הבקרה האידאלי הינו כזה, שבו כל חלק מהמוצר ייבדק. אולם, בדיקה מדוקדקת של כל הפריטים הינה יקר במשאבים (זמן וכסף) ובאופן כללי היא אינה נחוצה. למעשה, בדיקה של פריטים מסוימים חשובה יותר מבדיקה של אחרים במונחים של תפקוד המוצר. הפריטים המסוימים הללו נקראים: מאפייני מפתח (KC's). פריטים אלה מזוהים כחשובים בשרטוט הטכני ובמפרט הטכני תוך השמת דגש על בקרת האיכות.


[עריכה] דיוק בבקרה

טעיות לעיתים קורות בתהליך הבקרה, במהלך הבדיקה ובקבלת ההחלטות. פריטים לעיתים אינם ממוינים כיאות. סוגים אילו של טעויות נקראות טעיות מסוג ראשון וטעויות מסוג שני.

  • טעויות מסוג ראשון, מופיעות כאשר פריט מאיכות טובה ממוין בטעות כלא מאושר.
  • טעויות מסוג שני, מופיעות כאשר פריט מאיכות ירודה ממוין בטעות כמאושר.

בבקרה ידנית, טעיות אלו נגרמות כתוצאה מהגורמים הבאים:

  • מורכבות וקושי במשימת הבקרה.
  • משתנים וגורמים פנימיים בתהליך הבקרה.
  • נדרש שיקול דעת על ידי המפקח.
  • עייפות של העובד.
  • אי דיוקים או בעיות במדידות המבוצעות באמצעות מכשור.


כאשר התהליך מבוצע באמצעות מכשור אוטומטי, הטעיות בבקרה קורות עקב הסיבות הבאות:

  • מורכבות וקושי במשימת הבקרה.
  • רזולוציות החיישן.
  • תקלות במכשור.
  • באגים בתוכנה המפקחת על התהליך.

המושג דיוק בבקרה מתייחס ליכולת של תהליך הפיקוח להימנע מטעיות מהסוגים שלעיל. כמו כן, בקרת פיקוח הינה גבוהה כל עוד מתגלים מקרים בודדים, אם בכלל, של טעיות.


[עריכה] בקרה כנגד בדיקה

תועלת בקרת האיכות הינה בו זמנית גם בדיקה וגם אבחון של תהליכים על מנת לאמוד האם פריט או מוצר נמצא עומד בדרישות האיכות. שתי הפעולות הללו חשובות בתוכנית בקרת האיכות של הפירמה. בעוד שהפיקוח משמש לאמוד את איכות המוצר, המותאם למפרט הטכני, בדיקה הינה מושג בבקרת איכות, שמתייחס לאבחון התפקודיים והביצועים של המוצר:

  • האם המוצר פועל באופן שבו הוא אמור לפעול?
  • האם ימשיך לפעול במשך זמן מסוים?
  • האם הוא יפעל במסגרת תנאים של טמפרטורות קיצוניות ולחות?


בדיקת בקרת האיכות הינו תהליך, שבה פריט נבחן ונצפה במהלך תפקוד אמיתי או תחת תנאים, שבהם הוא מוצג במהלך תפקודו. לדוגמה: ניתן לבדוק מוצר על-ידי הרצתו לאורך זמן מסוים על מנת לקבוע האם הוא מתפקד כראוי. אם המוצר עובר את הבחינה בהצלחה, הוא מאושר ללקוח. עוד דוגמה יכולה להיות ביצוע בדיקת מאמץ על פריט או חומר שממנו עשוי המוצר, על מנת לבחון באם הוא עומד בעומסים הנדרשים ומעבר לכך.

לעיתים תהליך הבקרה מזיק לפריט ואף הורס אותו לחלוטין, ולכן רק פריטים ספורים נבדקים. על מנת להבטיח, שרוב הפריטים עומדים במבחן האיכות, מספר מוגבל של פריטים "מוקרבים". אולם, מחיר בדיקות אילו הינן משמעותיות ועל כן יעשו מאמצים גדולים על מנת להמציא מתודות חדשות, שאינן נזקקות להרס הפריט. כגון: בדיקות בלתי מזיקות (NDT) והערכה בלתי מזיקה (NDE).

עוד סוג של תהליך בדיקה מערב לא רק את בדיקת המוצר לבחון האם פועל בצורה נאותה, אלא גם דורש את התאמתו או כיולו התלוי במוצר המותאם לו. במהלך בדיקת האיכות אחד או יותר משתנים של המוצר נמדדים ועל-סמך התוצאות נעשות התאמות בתשומות המשפיעות על ביצועי המשתנים.


[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

  • מחשבונים לתוכניות דגימה Statistical Quality Control Online
  • Groover, M.P., Automation, Production Systems and Computer-Integrated Manufacturing, 2nd Ed, Prentice-Hall, 2001