לוגנסק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לוגנסק | |||
|---|---|---|---|
|
|||
| מדינה | אוקראינה | ||
| ראש העירייה | יבגבי בורלצ'נקו | ||
| שטח | מעל 257 קמ"ר | ||
| תאריך ייסוד | 1795 | ||
| אוכלוסייה - עירונית |
445,900 (2004) |
||
עיר במזרח אוקראינה, מרכז חבל לוגנסק. אוכלוסיית העיר מונה 445,900 איש לשנת 2004. העיר נחשבת כעיר תעשייה חשובה במדינה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
האזור שבו שוכנת העיר היה חלק מרוס של קייב החל מהמאה ה-9. במאה ה-11 לאחר חלוקתה של מדינה זו היה חלק מאחת הנסיכויות, שנכבשו על ידי המונגולים ב-1249. במאה ה-14 האזור נכבש על ידי הליטאים, ולאחר הסכם איחוד לובלין נהפך לחלק מפולין. לאחר המרד הקוזקי ב-1648 האזור עבר לחסות רוסית ב-1654 לפי הסכם פריאסלבל.
ב-1702 באזור התחוללו קרבות בין הרוסים של פטר הגדול לבין השבדים של קרל ה-12, שאליו התחבר איוון מזפה, מנהיג הקוזקים. לאחר הניצחון הרוסי האזור צורף סופית לרוסיה. בתקופת פטר ואחריו באזור התגלה פחם רב. במסגרת מדיניות פיתוח השטחים הקוזקים, שסופחו במהלך המאה ה-18 על ידי המלכה יקתרינה הגדולה ב1795 הוקם באזור העיר בית חרושת של לוגנסק (לוגנסקי זבוד), שנקרא על שם הנהר לוגן. הקמת העיר לוותה בהקמת בית חרושת לעיבוד עפרות ברזל, לייצור יצקת, שעליו הופקד המהנדס הסקוטי קרל גסקויין. הקמת בית החרושת משכה מהגרים פועלים מכל רוסיה, בעיקר מאזורי תעשיה אחרים, כמו חבל ירוסלבל. ב1800 לראשונה הופקה יצקת בתנור רם. ב-1812 במלחמת נפוליון בית החרושת סיפק את רוב התותחים לצבא הרוסי. במקביל לפיתוח תעשייתי התרחש בעיר גם פיתוח מסחרי, ומספר העסקים ואוכלוסייה גדלו משמעותית בתקופה זאת.
ב-1882 שם העיר שונה ללוגנסק על ידי צו קיסרי. בזמן מלחמת האזרחים בין 1918-1920 העיר עברה מספר ידיים, עד שב-1920 הצבא האדום השתלט עליה סופית. ב-1935 שם העיר שונה לוורושילובגרד על שם קלימנט וורושילוב, מראשי המנהיגים של המפלגה הקומוניסטית. ב-1938 העיר הוכרזה כבירת המחוז. בין יולי 1942 לפברואר 1943 בכיבוש גרמני. ב1958 לעיר הוחזר השם הישן, שכן מדיניות המפלגה באותו זמן היתה:" לא לקרוא לערים על שמות אנשים חיים", אך ב-1970 שם העיר שוב שונה לוורושילובגרד לאחר מותו של וורושילוב. ב-1990 לאחר קבלת עצמאות של אוקראינה השם שונה ללוגנסק שוב.
[עריכה] יהודים
בית הכנסת האחרון בעיר נסגר ב1935. החיים היהודיים התחדשו מייד אחרי התפרקטות ברית המועצות.ב1992 לקהילה הוחזרו ספרי התורה, שנלקחו בשנות ה-30 על ידי הממשלל. בשנת 1998 רב שלום גופין הגיע לעיר ומונה לרב ראשי. הוא הפריח את הקהילה לממדים חדשים. ב2004 נחנך בית הכנסת החדש "בית מנחם" על ידי הרב וכל נכבדי העיר. אשתו של הרב חנה פתחה מועדון לנשים חיה מושקא ומוציאה לאור של עיתון לנשים באוקראינה. העיר משמשת כמרכז המחוז, שבו קיימים כ10 קהילות יהודיות. הקהילה נתמכת על ידי קרן רוהר ואור אבנר.
[עריכה] ילידי ופעילי העיר המפורסמים
- ולדימיר דאהל-בלשן וחוקר, מחברם של מילוני השפה הרוסית הראשונים
- קלימנט וורושילוב-מראשי הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית בתקופת סטלין
[עריכה] מקורות
- איחוד הקהילות היהודיות בחבר העמים
- אתר ארגון חסד


