בגדי שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בגדי שבת הם בגדים מאיכות גבוהה יותר מבגדי החולין, שאותם לובשים שומרי מצוות בשבת ובחג לשם הגברת החגיגיות והייחודיות של ימים אלו. המקפידים על מנהג זה גם מחליפים נעליים, או לכל הפחות מצחצחים אותן.

בציבור הדתי מתבטאת ההקפדה על בגדי שבת מיוחדים לגברים בדרך כלל בהליכה עם חולצה לבנה ומכנסיים כהות. גם בציבור החרדי, שבו הגברים נוהגים ללכת במשך כל השבוע עם חולצה לבנה, מכנסיים שחורים, מגבעת וחליפה, מקפידים על בגדים מיוחדים לשבת.

הנוהג מהווה חיוב הלכתי על פי התלמוד (מסכת שבת, קי"ג):"'וכבדתו' - שלא יהיה מלבושך של שבת כמלבושך של חול. אמר רב הונא: אם יש לו להחליף יחליף, ואם אין לו להחליף - ישלשל בבגדיו" (לפי רש"י - מנהג של עשירים באותה תקופה, להאריך את הבגדים כלפי מטה).

האר"י הסביר את הרעיון מאחורי ההכנות לשבת בכלל ובגדי שבת בפרט: "כל מי שרוצה להיכנס לפני המלך, קודם שייכנס צריך להתקין עצמו להראות לפני המלך בלבוש נאה, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק". הרבי מאפטא הדגיש את גודל השכר אפילו על ניקוי הנעליים בערב שבת, כסמל למספר העצום של מצוות שהאדם יכול לצבור בעולם הזה. לפי ספר הזוהר, בשבת יש ללבוש לבן, ואכן היה זה המנהג בארץ ישראל. אולם משהגיעו החרדים מחו"ל הוא השתנה.

השטריימל, הכובע החסידי המיוחד, הוא בגד לשבת, וחסידים מן השורה אינם חובשים אותו בחול.

סיפור ילדים מפורסם שמוטיב בגדי השבת מרכזי בו הוא "חנה'לה ושמלת השבת". חנה'לה עוזרת לזקן לסחוב את שקו, ותוך כדי כך מלכלכת את שמלת השבת החדשה. כשהיא חוזרת הביתה הופכים הלכלוכים לכוכבים מבריקים.

[עריכה] קישורים חיצוניים