ליאופולד פון זאכר מאזוך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאופולד פון זאכר מאזוך (27 בינואר 1836 - 9 במרץ 1895). סופר ועיתונאי אוסטרי. מאזווך נולד בלמברג, אוסטרו-הונגריה, (כיום לבוב, אוקראינה). הוא היה בן של מנהל תחנת משטרה בלמברג ושל שארלוט וון מאזוך, אצילה אוקראינית.
הוא תיכנן לכתוב סידרה של 6 נובלות תחת הכותרת "מורשת קין". רק שתי הנובלות הראשונות הושלמו, כאשר "ונוס בפרווה" הוא המפורסם ביניהם. הנובלה מספרת על אדם בשם סוורין, שהיה כה שיכור מאהבה לאישה בשם וונדה עד שביקש להיות לה לעבד ועודד אותה להתייחס אליו בקשיחות, להשפילו ולהכותו. סוורין מתאר את תחושותיו כיותר מסנסציוניות.
בסוף הספר סוורין מפסיק לגרום לתשוקותיו להתממש בהצהרה שגברים צריכים לשלוט על נשים עד שהן ישתוו להם בחינוך ובזכויות, סוף שיכול להתפרש כפמיניסטי ושוביניסטי כאחד.
הספר התבסס על התנסויות של מאזוך עם אשתו, ואנדה ופאני פון פיסטור, אשר איתן היה לו חוזה, שבו אכזריות, כאב והשפלות שיחקו תפקיד מכריע, אשר נתן להן שליטה אבסלוטית בו.
מאזוך ראה את הנשיות כהתגלמות הטבע- פראי, אכזרי וחסר מעצורים.
הפסיכולוג הגרמני קרפט אבינג היה הראשון להגדיר, בשנת 1869, את הפנטזיות וההתנסויות של זאכר-מאזוך כסטיה מינית, למרות שבני תקופתו של הסופר לא ראו בארוטיקה שלו דבר חריג. אבינג היה גם זה שהעניק למאזוך את הכבוד המפוקפק שבשימוש בשמו להגדרת הסינדרום: מזוכיזם.
הנובלה כמעט מקבילה לחייו של מאזוך.
[עריכה] מאזוך בעברית
בשנת 1998 הוציאה הוצאת גוונים, את ספרו החשוב ביותר של זאכר מאזוך "ונוס בפרווה", בתירגומו של שלמה טנאי. לספר נוספה הקדמה המאירה את רוח התקופה בה ניכתבה היצירה, מאת לאה ששקו.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

