יחידות מובחרות בצה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סיכת לוחם בסיירת מטכ"ל.
הגדל
סיכת לוחם בסיירת מטכ"ל.
לוחמי יחידת שלדג משתלשלים ממסוק UH-60 בלק הוק ("ינשוף") במהלך תרגיל.
הגדל
לוחמי יחידת שלדג משתלשלים ממסוק UH-60 בלק הוק ("ינשוף") במהלך תרגיל.
שייטת 13 פועלת בעיר צור, בלבנון, במהלך מבצע "שינוי כיוון".
הגדל
שייטת 13 פועלת בעיר צור, בלבנון, במהלך מבצע "שינוי כיוון".
אימון של סיירת יעל (אשר ביהל"ם) המערב צליחת מכשול מים.
הגדל
אימון של סיירת יעל (אשר ביהל"ם) המערב צליחת מכשול מים.
לוחמים מיחידת אגוז באימון לחימת סלעים.
הגדל
לוחמים מיחידת אגוז באימון לחימת סלעים.
לוחמים מיחידת האלפיניסטים במהלך תרגיל חילוץ בהר החרמון.
הגדל
לוחמים מיחידת האלפיניסטים במהלך תרגיל חילוץ בהר החרמון.
רוס"ר תבור מקוצר, תוצרת תע"ש, המשמש כמה מהיחידות המובחרות.
הגדל
רוס"ר תבור מקוצר, תוצרת תע"ש, המשמש כמה מהיחידות המובחרות.

יחידות מובחרות, ובהן יחידות עילית, זהו כינוי לכוחות מיוחדים של צבא ההגנה לישראל, המאומנים במיוחד לביצוע תפקידים מיוחדים. הערך מתייחס ליחידות קרביות בלבד, שמאופיינות בכלליות בפעילות קומנדו.

תוכן עניינים

[עריכה] הבחנה

הסלנג הישראלי מבחין בין יחידות מיוחדות לבין יחידות שאינן נתפסות כיחידות מיוחדות, והבחנה כזאת מוכרת וקיימת במידה מסוימת גם בצה"ל, אם כי לא במסמך רשמי, ככל הנראה.

ההבחנה בין היחידות השונות מבוססת בראש ובראשונה על ייעוד היחידה ומורכבות מבצעיה (בשגרה ובחירום), מבחינת מתאר העבודה, הסיכון (ברמה אישית, יחידתית ולאומית) ואחריות הלוחם הבודד.

כנגזרת של אלו בנויים מסלולי הגיוס, מסלולי ההכשרה ומסלולי השירות של היחידות המיוחדות, וביניהם יש דמיון מסוים:

  • היחידות המיוחדות הינן התנדבותיות. המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) המעוניינים לשרת ביחידות מובחרות לרוב מאותרים על-ידי צה"ל במהלך הליכי הגיוס על-פי רצונם והתאמתם. במהלך "יום סיירות" והגיבושים ליחידות השונות, צה"ל מסנן את המועמדים כדי לברור את אלה מהם שיגשו למסלול ההכשרה.
  • חיילי היחידות המיוחדות מחויבים בדרך כלל בשליטה מעמיקה יותר בכל הנדבכים הבסיסיים של הלחימה (כגון: ניווט, תנועת לוחם ותנועת צוות, צליפה, שימוש באמצעי לחימה שונים וגם באמצעים אחרים, שדאות, שליטה בכל תחומי ומתארי החי"ר וכו'), ואף בחוסן נפשי יוצא מן הכלל.
  • מורכבות גדולה דורשת מסלולי הכשרה ארוכים במיוחד, המחייבים חתימת לשירות קבע (לדוגמא, חיילי כל חמשת יחידות העילית מחויבים בשירות קבע). גם שגרת שירות המילואים של חיילי וקציני היחידות המובחרות עשויה להיות עמוסה יותר מאשר בכלל צה"ל.

מן הראוי להוסיף, כי כללי ביטחון המידע מגבילים את החשיפה של היחידות המיוחדות לקהל הרחב. פרקים שלמים אודות הכשרתן ופעילותן של היחידות המובחרות בשגרה ובחירום עשויים להיות מסווגים.

[עריכה] היסטוריה

עוד בתקופה שקדמה לקום המדינה, לוחמי הפלמ"ח של ההגנה היוו את הבסיס לכוחות המיוחדים של צה"ל. הפלמ"ח הצמיח דור של מפקדים ותרם ליחידות המובחרות השפעה רבה, יחסית לגודלן, על כלל הכוחות המזויינים. פלוגת הים של הפלמ"ח (פלי"ם) שימשה בסיס להקמת שייטת 13.

הסיירות החטיבתיות הסדירות הראשונות בצה"ל (סיירת גולני, סיירת שריון) לא הוקמו כיחידות מובחרות, ובמשך תקופה ארוכה לא זכו ליוקרה מבצעית. לעומתן, יחידה 101, שקמה ב-1953 לצורך ביצוע פעולות תגמול במדינות ערב שכנות אחרי מספר פעולות כושלות של יחידות חי"ר סדירות, זכתה להוקרה רבה ואף הכתיבה את אמות המידה לצה"ל כולו. ב-1955, בעקבות המיזוג של יחידה 101 לחטיבת הצנחנים, הוקמה סיירת צנחנים.

הסיירות הפיקודיות (סיירת אגוז, סיירת שקד, סיירת חרוב) הוקמו באצמע שנות ה-50 בעקבות הניסיון של יחידה 101 וקיבלו על עצמן משימות ביטחון שוטף ופעולות מעבר לגבול בגזרותיהן. אף הן לא נהנו תחילה מעדיפות בגיוס כוח אדם או יוקרה מבצעית. במרוצת שנות ה-60 הסיירות הפיקודיות פעלו בגזרות השונות, אך לאחר מלחמת יום הכיפורים הן פורקו לטובת תחזוקת יחידות חי"ר רגילות. כלקח מהמלחמה הוקמו יחידת שלדג, יחידה 669, יחידת עוקץ, ומאוחר יותר גם יחידת מגלן. בשנות ה-70 פעלה גם יחידת רימון, שתפקידה היה להלחם בטרור פלסטיני בעזה.

השינוי שהפך את הסיירות ליחידות מובחרות ולתופעה ייחודית לצה"ל נוצר ממספר גורמים במקביל. ראשית, פרסום יוקרתי (לא רשמי) של סיירת מטכ"ל בתחילת שנות ה-70 (שאף היא הוקמה לצד הסיירות הפיקודיות) יצר הילה ויוקרה חברתית להשתייכות ליחידה מובחרת. שנית, חטיבת גולני טיפחה את סיירת גולני כיחידת עילית חטיבתית, והיוזמה המקומית הפכה למודל לחיקוי. שלישית, חקירת קרב תל-פאחר ב-1973 העלתה כי סיירת גולני תיפקדה בצורה יוצאת דופן בהשוואה לשאר הגדודים.

בתחילת שנות ה-80, במהלך מלחמת לבנון הוקמו חטיבת גבעתי וחטיבת הנח"ל, ובהן סיירת גבעתי וסיירת נח"ל. ובכל זאת בסוף שנות ה-80 החל צה"ל לצמצם את השימוש בכוחות המיוחדים בלבנון, אם אפשר היה לבצע את המשימה על-ידי מסוקי קרב או מטוסי קרב של חיל האוויר. בשנת 1981 היחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם) הוכרזה כיחידה עצמאית, אחרי שקמה בשנות ה-60 ואוחדה עם שייטת 13 בשנות ה-70. בשנת 1987 (טרם פרוץ האינתיפאדה הראשונה) הוקמה יחידת דובדבן אשר הוטל עליה למנוע פעולות טרור.

בשנת 1993 יחידת מורן הוכפפה לחיל התותחנים, אחרי שהוקמה בשנת 1984 בחטיבת הצנחנים. בשנת 1994 הוקמה יחידת מיתר. בשנת 1995 הוקמה מחדש יחידת אגוז כחלק מחטיבת גולני, לצורך לחימת גרילה נגד ארגון החיזבאללה ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. באותה שנה אוחדו סיירת יעל והיחידה לסילוק פצצות (יחס"פ) של חיל ההנדסה הקרבית ליחידת הנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם). ב-2001 אוחדו היחידות החטיבתיות (היח"טיות), ובהן הסיירות של חטיבות חי"ר לגדודי סיור (גדס"רים) חטיבתיים. הסיירות הפכו לפלוגות סיור (פלס"רים). בשנת 2002 יחידת מורן הפכה ליחידת מילואים.

[עריכה] טבלה

במסגרת מגבלות ביטחון המידע, ניתן להציג את היחידות המיוחדות בטבלה כדלקמן:
(הערה: טבלה זו עוסקת ביחידות הנכנסות תחת הגדרת הערך בלבד, ולא כוללות יחידות שאין בפעילותן מאפיין של פעילות קומנדו)

יחידות עילית
שם היחידה אופי ותפקיד היחידה
סיירת מטכ"ל (יח' 269) יחידת עילית המסונפת לאגף המודיעין ופועלת תחת פיקוד המטכ"ל. ייעודה הוא
איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב, והיא מאומנת במיוחד בפעילות קומנדו ובלוט"ר.
הקומנדו הימי (שייטת 13) יחידת עילית של חיל הים הנמצאת תחת פיקוד המטכ"ל. היחידה מבצעת מבצעים
סודיים, עוסקת בפעילות קומנדו ימי ובלוט"ר, וכן שומרת על הגבולות הימיים.
יחידת שלדג (יח' 5101) יחידת עילית הכפופה למפקדת כוחות אוויר מיוחדים (מכא"ם) של חיל האוויר.
ייעודה הוא ביצוע פעולות קומנדו תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
יחידות עילית נוספות
שם היחידה אופי ותפקיד היחידה
יחידת הנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם) יחידת עילית של חיל ההנדסה הקרבית הנמצאת תחת פיקוד המטכ"ל. היחידה, ובה
סיירת יעל, מבצעת משימות הנדסה מיוחדות ומפתחת אמצעים ושיטות בתחום זה.
יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (יח' 669) יחידת עילית של חיל האוויר שיעודה הוא איתור וחילוץ טייסים שנטשו בשטח אויב.
היחידה מתפקדת כיחידת חילוץ על מסוקים ועוסקת בחילוץ תוך מתן טיפול רפואי.
יחידות מיוחדות
שם היחידה אופי ותפקיד היחידה
יחידת אגוז יחידה מובחרת בחטיבת גולני הנמצאת תחת פיקוד הצפון. ייעודה הוא לוחמת
גרילה, והיא מתמחה בלחימה מוסווית בשטח הררי וסבוך, בגזרת לבנון ובאיו"ש.
יחידת מגלן יחידה מובחרת תחת פיקוד אוגדת מילואים שלוחמיה עוברים הכשרה מסווגת.
ייעודה הוא הפעלת אמצעים מיוחדים, לרבות אמצעי חבלה, מעבר לקווי האויב.
יחידת דובדבן יחידה מובחרת הפועלת תחת פיקוד המרכז. ייעודה הוא מעצר מבוקשים או
סיכול ממוקד של פעילי טרור בשטחים עוינים באיו"ש, תוך כדי פעילות מסוערבת.
יחידת עוקץ יחידה מובחרת הפועלת תחת פיקוד המטה הכללי, שמפעילה כלבים למשימות
ייעודיות כגון: תקיפה, מרדף, זיהוי אמצעי לחימה וחומרי נפץ, חיפוש והצלה, ועוד.
יחידת האלפיניסטים יחידת מילואים מובחרת של מקחצ"ר תחת פיקוד הצפון. ייעודה הוא לחימה בגזרת
הר חרמון ובגזרת לבנון, בתנאי מזג אוויר קיצוניים ושלג, תוך כדי עבירות גבוהה.
יחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם) יחידה מובחרת של חיל הים הפועלת למניעת חבלה תת-מימית בתחום המים
הטריטוריאליים
. עוסקת באיתור, שלייה והנחת מוקשים מתחת לפני הים בצלילה.
יחידות מובחרות
שם היחידה אופי ותפקיד היחידה
סיירת צנחנים כל אחת מהסיירות היא פלוגת סיור (פלס"ר) המתמחה בסיור, ניתוב והכוונה
במסגרת גדוד הסיור (גדס"ר) החטיבתי של אותה חטיבת חיל רגלים סדירה.
לרוב הסיירות מהוות את הכוח הלוחם האיכותי ביותר של החטיבות ועוסקות
בפעילות ממוקדת בשטח האויב, במשימות ממוקדות בהן קיים סיכוי גבוה
למפגש עם האויב, ובמשימות התקפיות מורכבות. ראו גם פלנ"ט ופלחה"ן.
סיירת גולני
סיירת גבעתי
סיירת נח"ל
פלס"ר שריון שם כולל לפלוגות סיור של חטיבות חיל שריון סדירות. ייעודן הוא איסוף מודיעין
קרבי
. הלוחמים מבצעים גם משימות חי"ר, סיור (רגלי ורכוב), קישור ותצפית.
יחידות מיוחדות שפורקו
שם היחידה אופי ותפקיד היחידה
יחידה 101 יחידת קומנדו לביצוע פעולות תגמול. מוזגה לתוך גדוד אפעה של חטיבת הצנחנים.
סיירת אגוז סיירת פיקודית של פיקוד הצפון. על שמה הוקמה יחידת אגוז של חטיבת גולני.
סיירת חרוב סיירת פיקודית של פיקוד המרכז. על שמה הוקם גדוד חרוב של חטיבת כפיר.
סיירת שקד סיירת פיקודית של פיקוד הדרום. על שמה הוקם גדוד שקד של חטיבת גבעתי.
יחידת רימון בצה"ל יחידת לוט"ר מסוערבת ששימשה מודל לימ"ס, ועל שמה הוקמה יחידת רימון במג"ב.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אורי מילשטיין, "ההיסטוריה של הצנחנים - כרך ד', אביבי נעורים", הוצאת שלגי 1987

צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
זרועות: זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים
פיקודים: פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף
אגפים: המטה הכללי (מטכ"ל) | אגף המבצעים (אמ"ץ) | אגף התכנון (אג"ת) | אגף המודיעין (אמ"ן) | אגף משאבי אנוש (אמ"ש) | אגף התקשוב (את"ק) | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם)
יועצים ונספחים למטכ"ל: היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים
חילות צה"ל
חילות השדה: חיל הרגלים (חי"ר) | חיל השריון (חש"ן) | חיל התותחנים (חת"מ) | חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) | חיל מודיעין השדה (מוד"ש)
חילות תומכי לחימה: חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב
חילות עורפיים: חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי
ראו גם
מידע נוסף: פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים