אחרונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השתלשלות ההלכה
יהדות
מגן דוד
פורטל יהדות
מושגים ביהדות
עיקרי האמונה
אלוהים
יציאת מצרים · עשרת הדיברות · שלושה עשר עיקרי האמונה
קיום מצוות · תורה · ביאת המשיח
אישים מרכזיים
אבות ואמהות האומה · שופטי ישראל · דוד · שלמה
נביאי ישראל · חז"ל · ראשונים · אחרונים · משיח בן דוד
ארון הספרים היהודי
תורה · תנ"ך · משנה · תלמוד
מדרשי הלכה · מדרשי אגדה · סידור · מחזור · משנה תורה · שולחן ערוך · שו"ת · ספר הזוהר · פרשנות למקרא
מצוות ומנהגים יהודיים
הלכה · תרי"ג מצוות · משפט עברי · תפילה · לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים · שמע ישראל
משפחה: ברית מילה · פדיון הבן · זבד הבת · בר מצווה · נישואין · טהרת המשפחה · מעמד האישה ביהדות · צניעות
מוות: הלוויה · קבורה · אבלות · קדיש · חברה קדישא
חיי הקהילה היהודית
תפקידים: רב · דיין · חזן · גבאי · מוהל · שוחט · קברן
מוסדות: בית כנסת · בית מדרש · מקווה · חדר · ישיבה · כולל
תפילה בציבור: מניין · היכל/ארון קודש · חזנות · תפילת עמידה · שחרית · מנחה · ערבית · מוסף · קריאת התורה · שמע ישראל · ברכה · קידוש · רשימת תפילות וברכות
היסטוריה של עם ישראל
תקופת האבות · יציאת מצרים · תקופת המקרא · תקופת בית ראשון · תקופת בית שני · תקופת הגלות · אנטישמיות · ציונות · השואה · היסטוריה של מדינת ישראל
אתרים ומבנים ביהדות
אתרים: הכותל המערבי · הר הבית · קברי צדיקים · מערת המכפלה · קבר רחל · ירושלים
מבנים: המשכן · משכן שילה · משכן נוב · משכן גבעון · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · מקדש הורדוס · בית המקדש השלישי
יהודים
מיהו יהודי · גיור · העם היהודי


בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, מכנים בשם אחרונים את הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך.

מבחינה היסטורית חופפת תקופת האחרונים במידה רבה את התקופה ההיסטורית המכונה העת החדשה. המעבר מתקופת הראשונים לתקופת האחרונים הוא תוצאה של צירוף כמה אירועים רבי משמעות שהתרחשו בסוף המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16:

הרבנים נאלצו להתמודד לאורך כל התקופה עם התמורות ההיסטוריות שהתחוללו סביבם, בפרט עם עלייתם של הנאורות, המודרנה, החילוניות, הלאומיות והאמנציפציה, וכן עם השינויים והתהליכים שחלו בתוך היהדות, כגון עליית קבלת האר"י, השבתאות, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה, היהדות הרפורמית והציונות.

תוכן עניינים

[עריכה] ההלכה

ביחס לעולם פסיקת ההלכה מתאפיינת תקופה זו בדברים הבאים:

לאורך התקופה נכתבו מספר רב של פירושים על השולחן ערוך, כגון מגן אברהם, טורי זהב, שפתי כהן, ביאור הגר"א, משנה ברורה ועוד. לצדם נכתבו גם ספרי הלכה עצמאיים, כדוגמת חיי אדם או ערוך השולחן. לצד אלה המשיכה להיכתב ספרות השו"ת הענפה. פוסקי ההלכה התמודדו בין השאר עם החידושים המודרניים והמדעיים, וקיימו מגוון רחב של גישות, משמרנות בנוסח "חדש אסור מן התורה" של החת"ם סופר ועד גישות רפורמיות שביקשו לבטל חלקים מההלכה ומסידור התפילה.

[עריכה] פרשנות התלמוד

פרשנות התלמוד התמקדה בתחילת תקופת האחרונים בפלפול בסוגיות התלמוד. פלפול זה הגיע לעתים לקיצוניות, שהתבטאה בעיסוק בפרטי פרטים וערימת תלי תלים של השערות והנחות שלא הייתה להן משמעות מלבד האתגר האינטלקטואלי. שיטת לימוד זו עוררה עליה ביקורת, גם מצד רבנים, והיא הוחלפה בלימוד בעל אופי חקרני יותר, שהתמקד בהבנה קונספטואלית של הרעיונות ההלכתיים ובפענוח הגורמים העקרוניים המשפיעים על מהלכי הסוגיה. דרך לימוד זו, שמופיעה כבר בפירוש קצות החושן של רבי אריה לייב הלר, הגיעה למיצוי בשיטת בריסק שפותחה בידי רבי חיים מבריסק.

[עריכה] המקרא וההגות

תקופת האחרונים התאפיינה בעושר גדול של תורות הגותיות, בחלקן מיסטיות. למן הקבלה של האר"י ותורת המהר"ל, דרך תנועת החסידות ותנועת המוסר ועד ההגות המודרנית של הרב קוק והרב יוסף דב סולובייצ'יק. נכתבו גם פירושים חדשים למקרא, כגון פירושי "אור החיים" לרבי חיים בן עטר, "משך חכמה" לרבי מאיר שמחה מדווינסק ו"העמק דבר" לנצי"ב.

[עריכה] ראו גם

שפות אחרות