פונמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשפה מדוברת, פונמה היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה. פונמות בדרך כלל מייצגות אוסף של הגאים הדומים זה לזה במאפיינים פונטיים או פונולוגיים, כלומר אוסף של אלופונים.
שתי מילים השונות זו מזו במשמעותן ויש ביניהן הבדל בפונמה אחת בלבד (למשל "קַו" ו"קַר") נקראות "זוג מינימלי" (או "זוג מזערי"). הבלשנים מסמנים את הפונמות בין שני לוכסנים, למשל /k/, /e/ ואילו את הביצועים הממשיים של ההגאים מסמנים בסוגריים מרובעים, למשל [k]. האלפבית הפונטי הבינלאומי הוא שיטה לתיאור כל הפונמות האפשריות בדיבור.
יש להבחין בין פונמה, שהיא יחידה לשונית תאורטית; אלופון, שהוא ביצוע ממשי של פונמה; וגרפמה, שהיא סימן יסודי בכתב. משערים שכל אלפבית שנוצר הוא פונמאטי, כלומר כל גרפמה באלפבית מייצגת פונמה בשפה, אולם ברור שלאורך הזמן מתערער הקשר בין הכתב, שהוא שמרני יותר, והמערכת הפונמאטית, שנוטה לשינויים. לפעמים מספר פונמות מיוצגות של ידי גרפמה אחת (כמו th באנגלית או בכ"פ בעברית) ולפעמים פונמה אחת מיוצגת בכמה גרפמות (כמו הפונמה /e/ שמיוצגת בעברית בצירה, סגול ושווא נע).
לכל שפה יש אוסף פונמות משלה. למשל בעברית אין הבדל בין ר' המבוצעת בקדמת הפה לבין ר' אחורית ושתיהן מסמלות את אותה הפונמה, אולם בערבית אלה שתי פונמות שונות (ر, غ), וניתן למצוא זוגות מינימליים המבחינים ביניהן. לפעמים מצאי הפונמות בשפה משתנה לאורך הזמן; בלשון המקרא שׂ' ו-ס' הן פונמות שונות (למשל, הזוג המינימלי שָׂר - סָר מבחין ביניהן) אולם בלשון חז"ל הפונמות התמזגו לפונמה אחת.
מספר הפונמות בכל שפה משתנה; יש שפות בנות 140 פונמות ויש שפות עם 10 פונמות. ברוב השפות יש 30-50 פונמות. בעברית המודרנית יש כ-30 פונמות. בדרך כלל פונמות הן עיצורים או תנועות, אך יש שפות רבות שבהם גם למשך ההברה או להנגנה יש ערך פונמאטי. שפות שבהן להנגנה יש ערך פונמאטי נקראות שפות טונאליות.
האקדמיה ללשון העברית הציעה כתחליף למילה פונמה את המילה העברית הֶגְיָן.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
[עריכה] לקריאה נוספת
- האוניברסיטה הפתוחה, מבוא לבלשנות, יחידות 4-5.

