עצב (רגש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדל

עצב הוא רגש המבטא תחושת חיסרון או אובדן. השתקעות עזה ברגש הזה עלולה לגרום בסופו של דבר לדיכאון שהינו מצב רגשי פתלוגי, שמחייב לרוב התערבות של אנשי מקצוע.

במצב של עצב האדם נעשה שקט, האנרגתיות פוחתת, האדם מתכנס בעצמו, החשק לפעול ולצאת החוצה פוחת, כמו גם הרצון לקיים קשר עם הזולת. מבחינה פיסית סימני היכר של עצב הם: ראש ומבט מושפלים, גוף שמוט, שפתיים משורבבות כלפי מטה ופעילות גופנית חלשה ואיטית.

על פי ד"ר דניאל גולמן העצב שהינו נסיגה תגובתית מהחיים, מותיר אותנו במצב של השעיה מהחיים, שבו אנו מאבדים עניין בתענוגות וביוזמות, מתוך כוונה להגיע למיקוד במה שאבד, על מנת שנוכל לעבד את האבל, להרהר במשמעותו, ולבסוף לבצע הסתגלות נפשית שתכין אותנו להתמודדות טובה יותר עם החיים.

ביהדות האבלות על קרוב משפחה, נחשבת למצב העצב הקשה ביותר, שבו האבל צריך להפסיק את שגרת יומו, להסתגר בביתו ולקבל מנחמים במשך שבעה ימים, נועדה בדיוק למטרה הזו, של ביטוי והחצנת העצב ועיבודו, מתוך מטרה להתנקות ולהשתחרר ממנו, כדי שיהיה אפשר לחזור לתיפקוד שגרתי.

רגש העצב נחשב לרגש ההופכי לשמחה. שמות נרדפים נוספים בעברית לרגש זה הם יגון, תוגה, עגמה, דכדוך, נכאים, קדרות, אבלות.

על פי הפילוסוף ברוך שפינוזה יש שלושה רגשות בסיסיים: תשוקה, שמחה ועצב. העצב הוא רגש בסיסי המנוגד לשמחה. שפינוזה הגדיר את העצב כ"מעבר של אדם משלמות גדולה יותר לשלמות קטנה יותר".

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

רגשות
אדישות | אהבה | אומץ | אושר | אימה | אכזבה | אקסטזה | אשמה | בדידות | בוז | בושה | בלבול | גאווה | געגוע | דאגה | הודיה | הערצה | השפלה | התבטלות | חיבה | חמדה | חמלה | חרטה | ייאוש | כעס | מבוכה | מרירות | סבל | סלידה | עלבון | עצב | עצבנות | פחד | ציפייה | צער | קבלה | קנאה | רחמים | ריקנות | שמחה | שנאה | שעמום | תדהמה | תיעוב | תסכול | תקווה