יששכר דב רוקח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ברב יששכר דב רוקח השני; לערך העוסק ברב יששכר דב רוקח הראשון, ראו הרב יששכר דב רוקח (הזקן).
רבי יששכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח - 1948), האדמו"ר החמישי והנוכחי בשושלת בעלזא.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] ילדותו
הרב נולד בתל אביב בח' בשבט ה'תש"ח (1948) לאביו הרב מרדכי רוקח מבילגוריי, אחיו של רבי אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא הקודם ובנו של רבי יששכר דב רוקח (הזקן) האדמו"ר השלישי בשושלת בעלזא (ה'תרי"א 1851 - ה'תרפ"ז 1926), ולאמו הרבנית מרים רוקח בת רבי צבי גליק.
רבי ישכר דוב גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו שנפטר בגיל צעיר מאוד. רבי אהרן ראה בו את ממשיך דרכו בבא היום ושמר עליו מכל משמר וכפי שהתבטא באוזני משמשיו: "חלילה לכם להסיר עין ממנו ולו לרגע, הילד חשוב אצלי כבבת עיני".
עם פטירת דודו במוצאי שבת פרשת עקב כ"א באב ה'תשי"ז (1957) הוחלט על ידי רבני וזקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו רבי אהרן שנשאר ערירי כיוון שמשפחתו נספתה בשואה. מאז קיבל רבי ישכר דוב את הכינוי "הינוקא".
בבר מצוה שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא באותם ימים ברחוב אחד העם בתל אביב, השתתפו אלפים מבני היהדות החרדית, בראשות אדמו"רים ורבנים מפורסמים דוגמת רבי יקותיאל יהודה הלברשטם האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג ורבי דוב בעריש ווידנפלד הרב מצ'בין.
[עריכה] נישואיו
בהגיעו לפרקו בגיל 16 התארס עם הרבנית שרה רוקח בת רבי משה יהושע הגר האדמו"ר מויזניץ שכיהן אז כרב שיכון ויזניץ בבני ברק, בנו של רבי חיים מאיר הגר האדמו"ר הקודם מויזניץ.
הנישואים שלו נחשב בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בהיסטוריה החסידית של אחרי השואה ואולי אף הקודם לה וריתקה למעלה מרבבת חוגגים שהגיעו מכל ערי הארץ וממדינות רבות מחוץ לארץ ליטול חלק בשמחת הנישואים. בחופה נטלו חלק לפי הערכות המשטרה כשתי רבבות חוגגים. התקשורת בארץ, הכתובה וזו האלקטרונית, העניקו כיסוי נרחב לחתונה ולחגיגות שנלוו לה.
[עריכה] הכתרתו כאדמו"ר
בט"ו באב חג "חמשה עשר באב" ה'תשכ"ו (1966) נתמנה רשמית כאדמו"ר מבעלזא על ידי רבני וזקני החסידות ובעידוד אדמו"רים ורבני היהדות החרדית.
טרם המינוי עלו אל ביתו שבקרית ויזניץ בני ברק זקני החסידים להציע לפניו את המשרה. רבי ישכר דוב ענה להם: "לא לפני שתלכו לשאול את גדולי הדור", בהתאם לכך פקד עליהם לשאול את שלושת האדמו"רים הבכירים בארץ ישראל באותם ימים, 1. רבי ישראל אלתר האדמו"ר מגור, 2. רבי חיים מאיר הגר הסב האדמו"ר מויזניץ, 3. רבי יקותיאל יהודה הלברשטם האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג. שלושתם דירבנו את החסידים והביעו את ברכתם למינוי.
ביום חמישי ט"ו באב עלו המוני החסידים בראשות הרב ישכר דב בן ה-18, לקבר דודו רבי אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים וקראו פרקי תהלים. זקני החסידים, ביניהם האדמו"ר הישיש רבי אלימלך רובין מיאברוב נכדם של רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי יהושע רוקח האדמו"ר השני בשושלת בעלזא, הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר" לכהן כרבם ומנהיגם של רבבות חסידי בעלזא בארץ ובעולם.
למחרת, בליל שבת פרשת ואתחנן "שבת נחמו" ערך האדמו"ר הטרי את ה"טיש" הראשון במעמד אלפים מישראל שנהרו מכל קצוות ירושלים לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר ביותר בהיסטוריה החסידית בשבת הראשונה לכהונתו.
[עריכה] צאצאיו
למעלה מעשר שנים היו רבי ישכר דוב והרבנית חשוכי ילדים, עד לז' בחשוון ה'תשל"ו (1975) אז נולד להם בנם היחיד הרב אהרן מרדכי רוקח. אהרון מרדכי נשוי לשרה לאה בת הרב שמעון למברגר הרב ממאקאווא. החתונה נערכה בשנת 1993 באוהל ענק. עלות החתונה הייתה מיליון דולר.
[עריכה] אישיותו ומשנתו
בתקופה בה התחיל להתחבר לאגודת ישראל, תקף בדברים את רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מייסדן של הקבוצות הקיצוניות האנטי ציוניות, דבר שגרם למלחמת חורמה מצידה של העדה החרדית שאף השמיצו אותו באופן אישי.
הצטרף לתנועת דגל התורה, וכך גם למועצת גדולי התורה הליטאית, בניגוד לרוב האדמורי"ם.
בתקופתו הפכה החסידות לאחת מהקהילות החסידיות הפורחות ביותר בארץ ומחוצה לה.
[עריכה] ראו גם
- חסידות בעלז
- קהל מחזיקי הדת
- המחנה החרדי
- עלים לתרופה
- ישיבת תורה ואמונה
- צהר
| הקודם: הרב אהרן רוקח |
האדמו"ר מבעלז | הבא: - |


