רבקה מיכאלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבקה מיכאלי (נולדה ב14 באפריל 1938 בירושלים), שחקנית, בדרנית, שדרנית רדיו ומנחת טלוויזיה ישראלית.
רבקה מיכאלי היא בת להורים ילדי ירושלים. משפחתו של אביה, אברהם מיכאלי, הגיעה לארץ ישראל בסוף המאה ה-19 מגאורגיה. אמה, בלהה קוסובסקי, היא דור שמיני בארץ.
מיכאלי החלה לשדר ברדיו בשנת 1952, כשהייתה בת 14 בלבד, במסגרת תוכניות הילדים של קול ישראל. היא שרתה בגלי צה"ל, ולאחר מכן שידרה במשך שנים רבות תוכניות שונות ב"קול ישראל", ביניהן תוכניות הייעוץ והפנאי "ביקור בית", "מה היה לנו שם" ו"תפוח ועץ". בשנות השישים הופיעה מיכאלי בתוכניות הבידור של "בנות מועדון התיאטרון" בחיפה, אז גילה אותה יוסי בנאי והעלה איתה ב-1964 את תוכנית הבידור "ילדות קשה". בשנת 1970 השתתפה בסרט הקולנוע המצליח של אפרים קישון שהיה מועמד לפרס גלובוס הזהב האמריקאי "תעלת בלאומילך" לצד שייקה אופיר. ב-1972 השתתפה בסרט נוסף בשם "סלומוניקו" לצד טוביה צפיר.
בשנת 1975 החלה להופיע בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש" לצד דובי גל, ספי ריבלין ובדרנים אחרים. ב"ניקוי ראש" בלטה מיכאלי בכישרון המשחק הקומי שלה, אף בקטגוריית החיקויים, כאשר חיקויה של גולדה מאיר בלט מבין הדמויות הרבות בתוכנית. "ניקוי ראש", שזכתה לפופולריות רבה, ביססה את מעמדה כקומיקאית וכבדרנית, והיא המשיכה להופיע במופעי בידור, לבד ועם אחרים (ראו להלן). באותה שנה השתתפה בסרטו של אסי דיין "יופי של צרות" לצד זאב רווח. בשנים 1971-1975 הנחתה את פסטיבל הזמר המזרחי ובשנים 1972-1980 הנחתה את פסטיבל הזמר העברי המפורסם, בזכותם נצרבה בתודעה של רבים כמנחה הקבועה של תחרויות הזמר. ב-1982 שיחקה בסרט נוסף של דיין, "מלך ליום אחד", והתארחה פעמיים בסדרה הקומית "קרובים קרובים". ב-1984 שיחקה לצד יובל בנאי בסרט "מכת שמש".
במהלך שנות ה-80 ותחילת ה-90 ביססה מיכאלי את מעמדה כמנחת טלוויזיה, כשהנחתה את התוכניות "סיבה למסיבה" ו"סופשבוע" של הערוץ הראשון. אלו היו תוכניות הבידור המרכזיות של הטלוויזיה הישראלית בימי הערוץ היחיד ומיכאלי נחשבה אז למלכת הטוק-שואו הטלוויזיוני. במיוחד היא זכורה בחיקויים שביצעה עם טוביה צפיר ובהצגת הפינה הקומית של שלמה ניצן. כמו כן הגישה פינה היתולית בתוכנית ההומור "זהו זה", הצטרפה לירון לונדון בהנחיית תוכנית הילדים "מסיבת גן" והנחתה פעמיים (ב-1986 ו-1988) את תחרות הקדם-אירוויזיון. ב-1986 השתתפה בסרטו של דובי גל "מלך הסלים" וב-1992 זכתה לביקורות משבחות כששיחקה תפקיד דרמטי של אם לבן חולה איידס בסרטו של עמוס גוטמן, "חסד מופלא", שהשתתף בפסטיבלים שונים בעולם. ב-1995 סיימה 39 שנות עבודה ברדיו, לאחר שפוטרה מ"קול ישראל" עם מגישים ותיקים אחרים. היא החלה להנחות את תוכנית הבידור של ערוץ 2 "בליינד-דייט" ולאחר מכן החלה להנחות את תוכנית הבוקר של שידורי קשת. ב-1998 שיחקה לצד אלון אבוטבול בסרטו הקצר של דובר קוסאשווילי "עם חוקים" שהשתתף בפסטיבל ירושלים ופסטיבל קאן.
בשנות האלפיים ביססה מיכאלי את מעמדה כשחקנית דרמטית, כששיחקה בסרטים "קדוש" של עמוס גיתאי (1999), "זמזום" לצד אסי דיין (2001), בסרט הדרמה "חיים זה חיים" לצד משה איבגי (2003) ובסרט "מוכרחים להיות שמח" (2005), עליו זכתה בפרס אופיר על שחקנית משנה. כמו כן שיחקה תפקידי אורח בסדרות הדרמה "בנות בראון", "שבתות וחגים" וב"החיים זה לא הכל". בשנת 2005 שיחקה בטלנובלה "פיק אפ". ב-2006 החלה להנחות, יחד עם גלי עטרי ומנחות נוספות את תוכנית הפאנל "בנות" בערוץ 3 בכבלים.
מיכאלי ידועה בזכות תוכניות הבידור והמופעים שהשתתפה בהם, ביניהם שני מופעים עם יוסי בנאי, "ילדות קשה" (1964) ו"נישואין נוסח גירושין" (1973), מופע עם טוביה צפיר בשם "יורדים על השבוע" ובזכות מופעי היחיד המפורסמים שלה, בהם "מחברות החשק", "שעות נוספות" "בת 26" ו-"בת 26 פעם שנייה". במופעים אלו ביצעה מיכאלי מספר שירים הומוריסטיים שמפורסמים עד היום ("יוסף ג'ון רבקה ג'ון", "בת 26", "בנימין זאב" ועוד). כמו כן הקליטה מספר תקליטי ילדים מצליחים ואת הלהיט "אין לי רגע דל" שחיברה חברתה הטובה נעמי שמר. היא השתתפה בהצגות "אדם הוא אדם", "לבלוב האהבה", "זוג משמיים", "הדוד מקייפטאון", "אולפן למתחילים", "מכתבי אהבה", "המקרה המוזר", "נתניה" ו"אישה בעל בית" בתיאטרוני הקאמרי והבימה.
ב-1995 הוקדשה למיכאלי התוכנית "חיים שכאלה" וב-2006 הוקדשה לה התוכנית "גריל" בהשתתפות קומיקאים שונים.
מיכאלי היא אחות של דן מיכאלי ונפתלי מיכאלי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רבקה מיכאלי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- רבקה מיכאלי, באתר MOOMA
- רבקה מיכאלי, באתר E! Online, ערוץ הבידור (ישראל)
| הקודם: 2004 - חני פירסטנברג |
זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 2005 ("מוכרחים להיות שמח") |
הבא: 2006 - רותם אבוהב |

