המארה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המָארֶה (Le Marais, משמעות השם בצרפתית - "הבִּצָּה") הנו אזור בפריז, צרפת, שהיה בעברו הרובע היהודי ומעוז הבורגנות, אך ידוע כיום בעיקר הודות לחיי הלילה הערים של הקהילה ההומוסקסואלית שמתנהלים בו. המארה שוכן על חלקים (arrondissement) מספר 3 ו-4 של הגדרה הימנית (Rive Droite) של העיר, כשהוא תחום ברחובות דה-טמפל (rue du Temple) במערב, בולבר בומרשה (boulevard Beaumarchais) במזרח וברטן (rue de Bretagne) בצפון.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
במאה ה-12 מסדר אבירי המקדש (Ordre du Temple) ניקה את אזור הביצות שמצפון לביצורים שבנה המלך פיליפ אוגוסט. מהמאה ה-16, ובמיוחד לאחר בניית הכיכר המלכותית (Place Royale) על-ידי המלך אנרי הרביעי בשנת 1605 (שמה שונה אחר-כך ל"פלאס דה-ווֹג'" Place de Vosges), החלה האריסטוקרטיה לבנות אחוזות מגורים מפוארות באזור.
לאחר עזיבת החצר המלכותית את פריז לטובת משכנה החדש שבורסאי, התדרדר האזור והוזנח. השיפוצים הגדולים של פריז, והשינויים האורבניים העמוקים בעקבותיהם, שהוביל במחצית המאה ה-19 הבארון אוסמן (Haussmann), השפיעו אך מעט על אזור המארה.
לקראת סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 האזור שסביב רחוב רוֹזְיֶיה (rue des Rosiers) הפך לביתם של יהודים רבים שהגיעו ממזרח אירופה, שפתחו שם תעשיית ביגוד מקומית. המארה הפך, לפיכך, ליעד מרכזי עבור הנאצים בעת ששלטו בעיר בעת כיבוש צרפת. כיום מספר לוחות זיכרון ממוקמים בכניסה לכמה מבני ציבור, בתים וכן בבתי-ספר, לציון זכרה של אותה תקופה ברבארית.
בשנת 1969 הפך שר התרבות של צרפת, הסופר אנדרה מאלרו (Malraux) את המארה לאזור השימור הראשון של פריז, ותרם להפיכת המתחם לבית עבור מוזיאונים רבים, גלריות חשובות ואתרים היסטוריים שמורים. צו השימור אינו מאפשר לחנויות ולבית העסקים המתחלפים באזור לשנות את חזית הרחוב, וכך נוצרים שילובים קומיים כגון חנות נעליים שבחזיתה מתנוסס שלט של מאפיה.
[עריכה] המארה כיום
רחוב רוזייה הנו עדיין מרכז חשוב של הקהילה היהודית בפריז, ועל קירותיו ניתן לראות מודעות הקשורות לאירועים ולחגים יהודיים; ישנן חנויות ספרים המתמחות בספרות יהודית; ישנן כמה מסעדות ודוכנים המוכרות אוכל כשר, פלאפל ומוצרים מיוחדים לארוחות החג השונות.
בצפון המארה שוכנת הקהילה הסינית הויתיקה והדיסקרטית ביותר בפריז. שם שוכנת הכנסייה הסינית של פריז.
מאז שנות ה-80 גדלה הקהילה ההומוסקסואלית ברובע, בעיקר סביב רחוב סן-קרואה-דה-לה-ברטונירי (Sainte-Croix de la Bretonnerie), שם ישנם כיום מועדונים, מסעדות, חנויות ספרים ובגדים, עבור חברי הקהילה.
אחד הרחובות המרכזיים, הארוכים ומעניינים ביותר במארה הוא רחוב דה-פרנק-בּוּרז'וּאָה (rue des Francs-Bourgeois), אשר יוצא ממרכז ז'ורז' פומפידו. לאורך מסלולו ממוקמים כמה מבתי המידות (Hôtel particuliers) היפים של האזור, כמו גם המוזיאון לתולדות פריז שב"אוטל קרנוולה" והכיכר המפורסמת "פלאס דה-ווג'".הרחוב גם ידוע במגוון חנויות האופנה שמאכלסות אותו.
[עריכה] אתרים מרכזיים
- פלאס דה ווֹז'
- בית הכנסת ברחוב פָּוֵוה (Pavée) מספר 10, שנבנה ב-1913 בסגנון אר-נובו על-ידי האדריכל הקטור גימאר
- אוֹטל דה סולי ומוזיאון האורנז'רי
- בית ויקטור הוגו
- מוזיאון קרנוולה (Carnavalet) לתולדות העיר פריז.
- המוזיאון לאמנות יהודית
- הספרייה ההיסטורית של העיר פריז
- מוזיאון פיקאסו
- אוטל דה סֵן וספריית פורני (bibliothèque Forney)
[עריכה] קישורים חיצוניים
http://www.parisbestlodge.com/ruedesrosiers.html

