בנייה באדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חידוש טיח על גבי קיר הבנוי מלבני בוץ (אדובה) בצ'מיסל, ניו מקסיקו
הגדל
חידוש טיח על גבי קיר הבנוי מלבני בוץ (אדובה) בצ'מיסל, ניו מקסיקו

בנייה באדמה או בנייה בבוץ היא שיטת בנייה העושה שימוש באדמה כחומר גלם עיקרי.

קיימות מספר שיטות שונות לבנייה באדמה: בנייה בלבני אדמה, אדמה נגוחה, קוב, טיוח סבכה ועוד.

יתרונות השיטה בזמינות חומרי הגלם, באנרגיה המועטת המושקעת בתהליך הבנייה, במסה הטרמית הגבוהה המאפיינת את המבנים, בשימוש בחומר טבעי ומתמחזר ועוד. חסרונות השיטה ברגישות למים ובחוזק ועמידות נמוכים יחסית לבטון או לטכנולוגיות בנייה אחרות.

בנייה באדמה היא אחת משיטות הבנייה העתיקות ביותר שנפוצה בכל רחבי העולם. עדויות קדומות לשימוש בלבני אדמה נמצאו בעיר יריחו ונראה שהן בנות כעשרת אלפים שנים.

כיום, לאחר שנדחקה על ידי שיטות בנייה מודרניות בעיקר עקב השימוש במלט, חוזרת שיטת הבנייה באדמה לתודעה בעיקר עקב יתרונותיה האקולוגיים.

תוכן עניינים

[עריכה] אדמה – מבט מקרוב

האדמה היא כיסוי קרום כדור הארץ, שנוצר עקב בליית הסלע והתפתח בהשפעת האקלים והביוספירה. מקובל לחלק את סוגי הקרקע לשלושה סוגים עיקריים על פי גודל הגרגרים:

  • חול (Sand) : חלקיקים גדולים יחסית, שניתן להבחין בהם בעין, וגודלם 2 – 1/16 מ"מ. בין חלקיקי החול לא פועלים כוחות משמעותיים. מים מחלחלים בקלות דרך החול ואינם משפיעים עליו באופן ניכר.
  • טין (Silt): חלקיקים שגודלם 1/16 – 1/256 מ"מ. הטין נוצר כתוצאה משחיקה מכנית של סלע. כשהוא לח, הטין פלסטי למדי ומעט דביק. למעשה, ניתן ליחס לטין תכונות ביניים בין החול לחרסית.
  • חרסית (Clay): חלקיקים קטנים מאוד שלא ניתן להבחין בהם בעין. גודלם קטן מ-1/256 מ"מ וצורתם שטוחה. כאשר מרטיבים את החרסית היא הופכת לפלסטית ודביקה מאד, נפחה גדל והיא נעשית אטומה יחסית בפני מים (כלומר המים מחלחלים דרכה באיטיות רבה). תופעת השיטפונות האופיינית לנגב, בו הקרקעות עשירות בחרסית, קשורה במידה רבה לתופעה זו.

החומר המשמש לבנייה הוא תערובת של שלושת סוגי האדמה: החרסית משמשת כ"דבק" המחזיק את החלקיקים הגדולים יותר אולם חרסית רבה מדי תגרום להיסדקות החומר בזמן הייבוש.

החול מהווה את עיקר נפח התערובת, אבל כמות גדולה מדי שלו תתבטא בחומר חלש ומתפורר. יחס ממוצע בין כמות החרסית לכמות החול הוא: 30% חרסית – 70% חול. במידה ובתערובת יש סילט פוחתים גם אחוזי החרסית וגם אחוזי החול.

לעיתים מערבבים אדמות שונות כדי להגיע ליחסים המתאימים ולעיתים האדמה המקומית מתאימה לבנייה. כמו כן מוסיפים לאדמה פעמים רבות סיבים שונים (הנפוץ ביותר הוא קש) המגדילים את חוזק המתיחה ומפחיתים את הסדיקה, באופן דומה לשימוש בפלדה בתוך בטון מזוין. תוספים אפשריים אחרים מיועדים לשיפור תכונות שונות – חוזק, דביקות, עמידות למים ועוד - וכוללים שמנים, זבל, דבקים, סיד ועוד.

[עריכה] עקרונות ושיטות בבנייה באדמה

קיר אדמה נגוחה בקורנוול, אנגליה
הגדל
קיר אדמה נגוחה בקורנוול, אנגליה

קיימות שיטות רבות לבנייה באדמה. חלק מהן מצוינות כאן וממחישות את השימושים הרבים של האדמה לבנייה:

[עריכה] בנייה בלבנים (Adobe)

בשיטה זו יוצרים לבנים מאדמה רטובה – בוץ, לעיתים בתוספת קש, ומייבשים אותן בשמש. יצור הלבנים נעשה בכמה שיטות. הפשוטה ביותר היא בעזרת תבנית עץ מרובעת (פתוחה מלמעלה ומלמטה) אותה ממלאים בבוץ. מיד לאחר מכן מרימים את התבנית והלבנה, השומרת על צורתה בזכות הפלסטיות של הבוץ, מושארת להתייבש למשך מספר שבועות. לאחר הייבוש משמשות הלבנים לבנייה כשהן מחוברות זו לזו בבוץ, כמו זה שממנו הן יוצרו. קיימות גם מכונות לייצור לבנים, בדרך כלל בלחץ.

[עריכה] אדמה נגוחה (Rammed Earth)

בשיטה זו נדחסת תערובת אדמה לחה בתבנית אופקית. הכוח המופעל עליה גורם להתקשותה. לאחר בניית קטע קיר אופקי בשיטה זו מוגבהות התבניות כך שיתמכו על ידי הקיר שנבנה זה עתה וקטע אופקי נוסף נבנה מעל הקודם.

[עריכה] טיוח סבכה (Wattle and Daub)

בשיטה זו, בונים שלד (בדרך כלל מעץ) ומצפים אותו בבוץ.

[עריכה] התמודדות עם מים

הרגישות למים, המאפיינת את חומר הגלם ללא תלות בשיטת הבנייה, ניתנת לפתרון במספר דרכים שונות:

  • שימוש ב"כובע ומגפיים" – עיקרון זה קובע שיש להרחיק את המים מהקירות באמצעות יסודות מוגבהים מעל פני הקרקע – המגפיים, ולהגן על חלקם העליון באמצעות גג רחב – הכובע.
  • שימוש בטיח אדמה וחידושו לאחר שניזוק מגשם – באופן זה הקירות אינם נפגעים. בבנייה המסורתית תהליך הטיוח הינו בדרך כלל חלק מחג האביב הקהילתי.
  • שימוש במייצבים – שימוש במלט / סיד וחומרים אחרים המקנים לאדמה עמידות בפני מים. המייצבים משמשים הן בתערובת האדמה (לדוגמה הוספת מלט לתערובת הנדחסת בשיטת האדמה הנגוחה) והן כשכבה סופית (לדוגמה שכבת סיד הנצבעת על גבי סבכה מטויחת).
  • בנייה באזורים יבשים מאוד בהם הגשמים נדירים.

[עריכה] היסטוריה - העולם העתיק

בנייה באדמה נעשתה במקומות שונים בעולם ובתקופות שונות. להלן כמה דוגמאות:

  • אחת העדויות העתיקות ביותר התגלתה ביריחו: בתים הבנויים מלבני בוץ מעוגלות מתקופת Pre-Pottery Neolithic A (לפני כעשרת אלפים שנה).
  • במזרח הרחוק נעשה שימוש באדמה נגוחה כבר לפני אלפיים שנה. קטעים מהחומה הסינית נבנו כך וכן קיימות עדויות עתיקות אף יותר.
  • באיראן נבנתה העיר Bam מלבני אדמה סביב מצודה בת אלפיים שנה ששמרה על דרך המשי.
  • בפרו הסתיימה במאה החמישית בנייתו של מקדש אדיר בשם Huaca del Sol מ-100 מליון לבני אדמה. הכובשים הספרדים הטו את הנהר שזרם בקרבת המקום כך שיחשוף את האוצרות שקיוו למצוא במעמקי המקדש.

[עריכה] קישורים לוויקיפדיה באנגלית

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות