וומבטיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| וומבט | |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| תת־מחלקה: | חיות כיס |
| על־סדרה: | חיות כיס אוסטרליות |
| סדרה: | קנגוראים |
| משפחה: | וומבטיים |
| סוגים | |
| וומבט, Vombatus, ובו מין אחד וומבט שעיר אף, Lasiorhinus, ובו שני מינים |
|
| שם מדעי | |
וומבטיים או וומבאטיים (אנגלית: Wombat; שם מדעי:Vombatidae) הינם משפחה של יונקים אוסטרלים מקבוצת חיות הכיס, הנפוצים בטבע בערבות אוסטרליה ובטסמניה בלבד. לוומבטים רגליים קצרות ומבנה גוף שרירי ומוצק. אורך גופם הממוצע כחמישים עד שמונים סנטימטרים, גובהם הממוצע הוא כשלושים עד ארבעים סנטימטרים, משקלם בין עשרים לשלושים וחמישה קילוגרמים , צבע פרוותו חום עד אפור ואורך חייהם הממוצע הוא כ-20 שנה. במקור, השם וומבט ניתן לחיה על ידי בני שבט האורה, תושביה המקוריים של אזור העיר סידני שבאוסטרליה. במשפחת הוומבטיים שלושה סוגים המפורטים בהמשך, ובהם שישה מינים.
הוומבטים חופרים על ידי ציפורני טלפיהם ושיניהם מערכת מחילות מסועפות וחיים בהן חלק גדול מחייהם. למרות היותם בעלי חיים ליליים הפועלים בעיקר בזמן השקיעה או בשעות החשיכה, הוומבטים יוצאים לעיתים מהמחילה, בעיקר במזג אוויר קריר, כשהשמים מעוננים והטמפרטורות אינן גבוהות. הוומבט הוא חיית כיס, וככזה, הוולד מוחזק בכיס בבטנה של האם עד שיוכל לצאת לצאת לאויר העולם. בעבר, היה הוומבט נפוץ רק בדרום אוסטרליה, אך היום הוא נפוץ בכולה.
תוכן עניינים |
[עריכה] התנהגות ואורח חיים
הוומבטים הן חיות ביישניות שאינן נצפות בקלות בטבע, אך הם טריטוריאלים מאוד ומגנים בתוקפנות על שטחם. בעבר, חי הוומבט רק בדרום אוסטרליה, אך כיום הוא נפוץ בכולה. הוומבטים מסתגלים היטב לחיים בשבי, ופרטים רבים מוחזקים בגני חיות באוסטרליה וברחבי העולם. הוומבט הוא בעל חיים צמחוני, ותזונתו מורכבת בעיקר מדגנים, שורשים, עלים ועשבים. הוומבט הוא בעל חיים לילי, וככזה הוא פעיל כמעט רק בשעות החשיכה, אז הוא אוסף אוכל ויוצא אל מחוץ למאורתו - כשהחום בחוץ פוחת, ובשעות היום הוא אינו פעיל.
לוומבטים תהליך חילוף חומרים איטי במיוחד, בין האיטיים מבין כל היונקים, ועד להשלמתו של תהליך עיכול המזון עוברים עד ארבעה עשר ימים. תזונתו של הוומבט מורכבת משורשים, צמחים, פטריות ודגנים. בדרך כלל, משיג הוומבט את מזונו על ידי נבירה בקרקע ומציאת שורשים ופטריות, בעזרת חוש הריח החזק שלהם. אצל הוומבט, חוש הראייה וחוש השמיעה חלשים ביותר, והוא אינו יכול לראות למרחקים ארוכים, אך חוש הריח המחודד מפצה על חסרון זה.
לרוב, הוומבט נע באופן איטי ומגושם, אך כשהוא חפץ בכך; כדי להגן על נחלתו או להרחיק פולשים פוטנציאלים, הוא מסוגל לרוץ במהירות של אדם בוגר. למרות גודלו הקטן יחסית, הוומבט חזק מאוד ויש לו לסת ומערכת שיניים חזקה במיוחד היכולה לנשוך בכוח חזק. ולכן הוא אינו מפחד מבעלי חיים גדולים ממנו, ורורדף אחרי פולשים גם במקרים שבהם הפולשים גדולים ממנו פי כמה וכמה.
בדומה למכרסמים, שיניו של הוומבט אינן פוסקות מלגדול אלא ממשיכות לגדול כל הזמן, ונשחקות על ידי אכילה של שורשים. בדרך כלל, הוומבט הוא בעל חיים רגוע ושליו, אך אם גורמים לו אי נוחות הוא עשוי לכעוס ולנסות לנשוך. בטבע, אוייביו העיקריים של הוומבטים מלבד בני האדם הם כלבי הדינגו. ההגנה העיקרית של הוומבט כנגד טורפים כגון הדינגו כשהוא נמצא במאורתו היא מחיצת ראש הטורף אל קיר המאורה עד שיחנק, וזאת בשל חוסנו.
[עריכה] טקסונומיה
למשפחת הוומבטיים משתייכים שלושה מינים ששלושתם שוקלים כ-25-30 קילוגרם ואורכם עד כמטר:
- הסוג וומבט, ובו מין יחיד:
-
- הוומבט המצוי (Vombatus ursinus), הנפוץ בעיקר באזורים הקרירים והעשירים יותר במים של אוסטרליה, דרום אוסטרליה ומזרחה, ובאזורים הרריים כגון צפון ודרום קווינסלנד, אך הוא אינו נפוץ במערב ויקטוריה ובאוסטרליה הדרומית. הוומבט המצוי מסוגל להמליט אחת לשנתיים ולד אחד, שנשאר בכיס כשישה עד תשעה חודשים, ושוהה ליד האם ומואכל על ידה כשנה נוספת.
- הסוג וומבט שיער אף, ובו שני מינים:
-
- המין הוומבט שעיר האף הדרומי (Lasiorhinus latifrons) מצוי בעיקר במערב אוסטרליה ובסביבות ניו סאות' ויילס, צפונית לויקטוריה. זהו מין הוומבט הקטן ביותר, אורכו הממוצע הוא בין 70 ל-90 סטנטימטרים ומשקלו בין עשרים לשלושים ושתיים קילוגרמים. בדרך כלל, הוומבט הצעיר אינו שורד את שנתו הראשונה כתוצאה מטורפים או בצורת. וומבט זה הוא פגיע במיוחד, עדיין נותרה אוכלוסייה בריאה אך היא מזדקנת במהירות; כיום, בעקבות שלוש השנים השחונות האחרונות שעברו על אוסטרליה, חוששים מומחים להדללות משמעותית במספר הוומבטים ממין זה.
-
- המין הוומבט שעיר האף הצפוני (Lasiorhinus krefftii). בעבר, עד לפני כמאה שנים, הוומבט הצפוני היה נפוץ בניו סאות ווילס, ויקטוריה וקווינסלנד, אך כיום הוא נמצא בסכנת הכחדה חמורה ואוכלוסיתו מוגבלת לכדי שלושה קילומטרים מרובעים בשמורת הטבע בקווינסלנד (Epping Forest National Park). זהו כנראה היונק הגדול הנדיר ביותר בעולם והוא על סף כליה, עם בין 70 ל-120 פרטים שנותרו. וומבט זה גדול במקצת מהוומבט המצוי וקצב ילודתו מהר יותר (שני ולדות בשלוש שנים). כיום, מתקיימת תוכנית לשחרור גרעין ניסוי של הוומבט הצפוני חזרה אל הטבע בתקווה שישובו להתרבות.
[עריכה] רבייה
תקופת ההריון של האם קצרה יחסית; כשלושים - ארבעים ימים, והגורים נולדים חסרי שליה ולא מפותחים (אינם יכולים לראות או לשמוע,וזאת חוץ מציפורני ידיהם שבעזרתם הם מטפסים אל הכיס בבטן האם, אשר נמצא בבטנה התחתונה של הוומבטית.
למרות שבדרך כלל הוומבטים חיים בבדידות, הם לא מתרחקים מאוד מוומבטים אחרים. לרוב, הוומבטים מתרבים בתקופת החורף, ולאם נולד עובר אחד, לא מפותח, הממשיך למעשה את ההריון בכיס אימו. הוומבטית יכולה להכנס להריון בדרך כלל אחת לשנתיים. לאחר שלושים ימי ההריון הראשונים, הוומבט יוצא מבטן אימו ועובר אל הכיס, שם הוא שוהה כארבעה-חמישה חודשים בהם הוא יונק ומתפתח, ובסביבות גיל שישה חודשים הוא עוזב לגמרי את חיק אמו ויוצא לחיים לבדו. הוומבט מגיע לבגרות מינית בגיל שנתיים.
[עריכה] וומבטים ובני אדם
בניגוד לחיות בר רבות הנפוצות באוסטרליה המסוכנות לאנשים, הוומבטים דווקא ידידותיים לבני אדם כשהם חשים בנוח. הם מסתדרים בצורה טובה מאוד בשבי, ואפילו ניתנים לליטוף והחזקה על ידי בני אדם. גני חיות וחנויות חיות רבות באוסטרליה מציגות וומבטים לציבור, וכן קיימות פינות ליטוף מיוחדות לוומבטים.
למרות האמור לעיל, הוומבט הוא חיה המגנה בתוקפנות על שטח מחייתה ומתרגזת בקלות כשנגרמת לה אי-נוחות. הוומבטים מסוגלים להיות תוקפניים כשמתגרים בהם, או אם הם פשוט במצב רוח רע. משקלו הגדול יחסית וחוסנו הגופני של הוומבט יכולים לשבור עצמות לבני אדם אם הם נוגחים בהם, ושיניהם החדות והלסת האיתנה מסוגלת לגרום לנזק רב ולפצעים חמורים.
למרות העובדה שגורי וומבט ווומבטים קטנים נראים חמודים ובלתי מזיקים, אסור לגדל אותם בבית לטווח ארוך; הוומבטים הם בעלי חיים מתבודדים ומעדיפים לישון ולהשאר לבדם.
לרוע המזל, קשרם של רוב האנשים עם הוומבטים הוא בכבישים מהירים, וומהבטים רבים נהרגים כתוצאה מתאונות, ובדרך כלל גם נוצר נזק ניכר לכלי הרכב.
אויבם החדש של הוומבטים הם הכבישים הרבים החוצים כיום את מדבריות אוסטרליה. בכל שנה נהרגים מאות וומבטים לאחד שנדרסו על-ידי כלי רכב; הוומבטים נוטים ללכת על הכביש בחשכת הלילה, מפני שרעש המנוע ואורות הרכב מסקרנים אותם. כלי רכב החוצים כבישים אלו באופן תדיר מצוידים ברשתות הגנה מיוחדות. לעיתים, כשנפגעת אם שבבטנה ולד, ניתן להציל את הוומבט הקטן.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

