כרטיס רשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כרטיס רשת
הגדל
כרטיס רשת
רכיבי תקשורת במודל ה־OSI
מחשב (לקוח) Application
Presentation
Session
Transport
נתב, מודם BRouter Network
מתג, כרטיס רשת, גשר Data Link
רכזת (hub), repeater Physical

כרטיס רשת (NIC - Network Interface Card) הוא חומרת מחשב המאפשרת למחשב להתחבר לרשת מחשבים. מכיוון שכרטיס הרשת מהווה את שער הגישה של המחשב אל הרשת מועברת בו כתובת MAC המשמשת המחשב בכל התקשורת שעוברת דרך אותו כרטיס הרשת.

כרטיס הרשת הוא חלק משכבת ה-Data Link במודל ה־OSI.

כרטיס הרשת צריך להיות מותאם לפרוטוקול המשמש ברשת בה הוא פועל - Ethernet,‏ Token Ring, או אחרת.

לכרטיסי רשת כיום יש בדרך כלל חיבור RJ-45 ו־BNC, וכן מספר נוריות המורות למשתמש האם קיים חיבור והאם מתקיימת תקשורת, ברוב המקרים הם מתחברים ללוח האם דרך חריץ PCI או משולבים בלוח האם עצמו.

כיום כרטיסי הרשת מאפשרים תקשורת באחת מן המהיריות הבאות בהתאם לתשתית אליו מחובר הכרטיס, המהירויות הזמינות הן 10Mbps,100Mbps,1000Mbps.

[עריכה] ראו גם