יהושע מאיר גרינץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופסור יהושע מאיר גרינץ (ראדום, פולין, 1911 - תל אביב, 1976), חוקר מקרא ותקופת בית שני. מראשוני המרצים באוניברסיטת תל אביב. השתתף בכתיבת ערכים שונים באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה מקראית.
תוכן עניינים |
[עריכה] גרינץ כחוקר מקרא
במחקריו על תקופת המקרא יצא גרינץ נגד דעות מקובלות במחקר המקרא (בפרט מבית מדרשו של ולהאוזן) באשר לקדמותו ומהימנותו ההיסטורית, ואת טענותיו תמך בראיות לשוניות וארכיאולוגיות רבות. כך, בספרו ייחודו וקדמותו של ספר בראשית הראה גרינץ על קשרים רבים בין עולם המנהגים והריאליה המתואר בספר בראשית, לבין התקופה שאליו הוא מיוחס במקרא, כפי שעולה מהשוואות למסמכים ותעודות בנות התקופה.
גרינץ תקף את תורת התעודות וטען שאין לה כל בסיס, וכי טיעוניה הופרכו לאחר התגליות הארכיאולוגיות של המאה ה-20. אחת מן הדוגמאות הבולטות בדבריו היא סיפור המבול. תורת התעודות חילקה את הסיפור לשני חלקים עיקריים המשולבים זה בזה, אך גרינץ הראה כי בסיפור הבבלי המקביל שני החלקים נמצאים יחד. על הטענה כי הסיפור הבבלי השתנה בכנען השיב גרינץ בפשטות: בכנען לא היה סיפור על מבול כלל (מה שהפריך גם, לדבריו, את התאוריה כי עם ישראל התפתח מתוך תושבים מקומיים בכנען או כעם נוודים שהתיישב בארץ וקיבל את התרבות הכנענית). כנגד הטיעון של מצדדיה של תורת התעודות בכך שישנם מילים שונות במקרא לאותו מושג, שמלמד לדעתם על מקורות שונים, טען גרינץ שאין אלו אלא מילים נרדפות וגיוון ספרותי רגיל.
על טענות כי בספרי המקרא ישנם אנאכרוניזמים שונים, השיב עניינית על כל טענה, והראה כי אין היא נכונה. כך, נטען כי ביות הגמל התרחש לאחר התקופה המיוחסת לספר בראשית, ואם כן הופעתם של גמלים בספר היא השלכה מתקופה מאוחרת - אך גרינץ הראה כי ביות ספורדי [=אקראי] של גמלים היה גם לפני כן, וכי התמונה המשתקפת בספר, של גמלים מעטים, מדויקת. טענה ידועה נוספת, כי קיומם של הפלשתים בספר אינו מתאים לתקופתו, שכן פלישתו של עם זה הייתה מאוחרת יותר, נענתה על ידו בראיות שאין כל דמיון בין הפלשתים של בראשית לאלו של ספר שופטים (לראשונים יש מלך, לאחרונים יש סרנים; הראשונים הם עם שמי, האחרונים עם יווני; גם מיקומם הגיאוגרפי בארץ שונה), וכי על כן מדובר בעם אחר, וודאי שאין כאן אנאכרוניזם.
במחקר מיוחד שערך, הראה גרינץ כי בספר ויקרא ישנם מונחים רבים אשר מקורם במצרית עתיקה, מה שמעיד לדבריו על שהותם של בני ישראל במצרים, כמתואר במקרא.
גרינץ יצא גם נגד התאוריה של מ"ד קאסוטו על כך שבישראל היו רווחים שירי עלילה קדומים, שאליהם מרמזת התורה ואשר חלק מהם הופיעו מאוחר יותר, אצל הנביאים. טענתו הייתה כי תאוריה זו, הגם שאין לשלול אותה לכתחילה, אין לה כל ביסוס בכתובים מלבד קישורים מאולצים בין פרשיות שונות.
[עריכה] גרינץ כחוקר תקופת בית שני
גרינץ נודע לתהילה במהדורתו של ספר יהודית ("ספר יהודית: תחזורת הנוסח המקורי, בליווי מבוא ופירושים", 1957), שבו תרגם מחדש את הספר בשאיפה להגיע לנוסח הקרוב ככל האפשר לזה המקורי, ולמעשה היווה מחקר מקיף בנושא. רבים מדבריו שם, שיצאו כנגד המקובל עד אז בתחום חקר תקופת הבית השני, התקבלו במחקר כיום. טיעונו המרכזי היה שבניגוד למקובל עד אז, ספר יהודית נתחבר בתקופה הפרסית, וכי הוא מבוסס על מאורעות היסטוריים.
[עריכה] מחיבוריו
- ספר יהודית
- פרקים בתולדות בית שני, ירושלים, תשכ"ט
- מבחר הספרות המצרית, תל אביב, 1958
- מוצאי דורות - מחקרים בקדמוניות המקרא, ירושלים תשכ"ט
- מבוא לספר משלי
- מבואי מקרא - שיעורים בהתהוות ספרי המקרא, תל אביב תשל"ב
- סיפורים, מזמורים ומשלים מספרות מצרים העתיקה, ירושלים תשל"ה
- ייחודו וקדמותו של ספר בראשית, ירושלים תשמ"ג
[עריכה] קישורים חיצוניים
- י"מ גרינץ, על ספר משלי, באתר "דעת"

