ממזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בממזר ביהדות; לערך העוסק בממזר בדתות אחרות, ראו ילד בלתי חוקי. לציון טיפוס אישיותי ראו בהמשך.

בהלכה, ממזר הוא אדם שנולד כתוצאה ממעבר על איסור עריות בין גבר ואישה יהודים. דהיינו מי שנולד לאשת איש (ולא לאישה רווקה) כתוצאה מניאוף (קיום יחסי מין עם מי שאינו בעלה), מי שנולד מיחסי מין בין אח לאחותו וכדומה. יוצא דופן הוא ילד שנולד מנידה שאינו ממזר, אף שמיוחסות לו תכונות שליליות כמו עזות פנים.

הממזרות עוברת בירושה: ילד יהודי שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, נחשב גם הוא לממזר. בשל כך משתדלים כיום המוסדות הרבניים להמנע ככל האפשר מהכרזה על ילד כ"ממזר".

תוכן עניינים

[עריכה] מקור המילה

מקור המילה לא ברור. יש המפרשים שמקור השם "ממזר" הוא הרכב של המילים מום וזר או לשון "מוזר מאחיו". הבחירה במושג זה באה לבטא את "טבעו" של הממזר- עצם הולדתו היא מום והוא זר לכל עם ישראל (שכן הוא מצווה להיות נפרד). כמו כן לא ידוע מאין בא, כיון שאביו התבייש מלהיוודע אליו. ויש המפרשים שהמקור הוא ממעי וזר. כלומר מהמעיים של איש זר.

[עריכה] דיני הממזר

האיסור על נישואין עם ממזר מופיע בתורה בספר דברים פרק כ"ג, פסוק ג':

"לא יבוא ממזר בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'"

הלכות הממזר מסוכמות במשנה תורה לרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק ט"ו ובשולחן ערוך, אבן העזר, סימן ד'.

הממזר (וצאצאיו) אינו יכול לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרה, לשפחה או לגיורת. אין הבדל בין זכר לנקבה לענין ממזרות.

כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו יכול להינשא בישראל אלא לממזרה או גיורת (כמקובל במצבים כאלה, הוא יכול להינשא בחו"ל ונישואיו יהיו תקפים בישראל). למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים.

על פי ההלכה בשולחן ערוך אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה, אין חוששים לבניה שמא הם ממזרים, כי רוב הבעילות תולים בבעל, אלא אם היא פרוצה ביותר. האישה עצמה אינה נאמנה להפוך את בנה לממזר.

דעתו של הרב משה פיינשטיין היא שילד שנולד לממזר מהפריה מלאכותית אינו נחשב לממזר[1], אם כי היו שחלקו עליו.
בהקשר זה, החמיר מאוד הרבי מסאטמר שקבע כי בן שנולד בהפריה מלאכותית לאשת איש מתורם יהודי שאינו בעלה הוא ממזר, אך רוב הפוסקים חלקו עליו.

[עריכה] נישואי ממזר

ילדיהם של ממזר ובן או בת זוג רגיל הם ממזרים וילדיהם אחריהם הינם ממזרים עד סוף כל הדורות. הילדים של ממזר ובת זוג שפחה כנענית הינם עבדים מכיון שהשפחה איננה יהודיה. למעשה הדרך היחידה להוציא את הדור הבא מתחת לתואר "ממזר" במסגרת ההלכה היא על ידי נישואין בין ממזר לשפחה. גויה המתחתנת עם ממזר לא צריכה להתגייר גיור מלא, אלא מתגיירת לשם עבדות (גיור קל יותר) והופכת להיות שפחה. ילדיהם של הממזר והשפחה הם עבדים ובהינתן להם גט שחרור הם הופכים להיות יהודים כשרים. דין זה אינו אינו רלוונטי לתקופתנו, אף שהועלו רעיונות להפעילו מחדש.

בן של ממזר ולא יהודיה נחשב כגוי ולפיכך יכול להתגייר ולהפוך ליהודי שאין בו פסול ממזרות, אלא שהזיווג בין ממזר ולא יהודיה עצמו נאסר בידי ההלכה. ממזרת שהתעברה מגוי בנה נחשב ליהודי ולכן הוא ממזר. ילד שנולד מגילוי עריות בקרב בני משפחה לא יהודים או מניאוף של אשת איש יכול להתגייר ואינו נחשב ממזר.

[עריכה] נישואים עם קראים

היו פוסקים שהכריזו על הקראים כספק ממזרים משום שלדעתם קידושיהם כשרים מבחינת ההלכה, אך לא כך גירושיהם. כיום, בעקבות קו שהוביל הרב עובדיה יוסף[2] (שהסתמך גם הוא על פוסק קודם לו, הרדב"ז), הרבנות הראשית לישראל לא רואה בקראים ספק ממזרים ומתירה להם לבוא בקהל, אם יקבלו על עצמם את ההלכה. יש פוסקים חרדים המחמירים יותר בהתאם להוראת הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך.

גם הקראים החשיבו את היהודיים הרבניים כספק ממזרים מאחר שמותרים אצלם נישואי אישה עם אחי אביה שמקובלים ביהדות הקראית כעריות אסורים.

[עריכה] משמעויות נוספות למילה "ממזר"

המילה "ממזר" משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם חריף וממולח. לעתים משמשת המילה בהקשר זה בקונוטציה שלילית, לתיאור מי שחריפותו מעוררת תיעוב, ולעתים משמשת המילה בקונוטציה חיובית, לתיאור מי שחריפותו מעוררת התפעלות. "המילון החדש" מייחס את מקורה של משמעות זו לתלמוד הירושלמי (מסכת קידושין), שבו נאמר "רוב ממזרין פיקחין".

במשמעות אחרת משמשת המילה לתיאור מה שנוצר מחוץ למסגרת המקובלת, למשל "ממזר לשוני" - מילה שאינה תואמת את כללי הלשון.

"ממזר" היא התרגום המקובל למילה האנגלית bastard (ומקבילותיה בשפות אירופיות אחרות) אף שיש הבדל מהותי בין המשמעות ההלכתית ובין משמעות זו. בתרבויות נוצריות "ממזר" (כלומר bastard) הוא כל ילד שנולד מחוץ למסגרת נישואים. ילד כזה מכונה גם illegitimate child, מונח שמתורגם בדרך-כלל כ"ילד לא-חוקי", אם כי האקדמיה ללשון העברית ממליצה על התרגום "ילד שלא מנישואים".

המונח "ממזר" מופיע בנבואת זכריה בפרק ט': "וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים". בין הפרשנים חלוקות הדעות האם הכוונה היא למושג ההלכתי של ממזר או שמדובר על מונח בעל משמעות אחרת, דוגמת חיל מצב, נוכרי, תערובת או חסר מורשת תרבותית.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

הלכות ממזר ברמב"ם באתר מכון ממרא

[עריכה] הערות שוליים

  • 1. ^ אגרות משה, אבן העזר ג', י"א
  • 2. ^ יביע אומר ח', אבן העזר י"ב

הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.