יוסף קאפח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מארי הרב יוסף קאפח
הגדל
מארי הרב יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 1917 - 20 ביולי 2000), מפוסקיה החשובים של קהילות יהודי תימן בארץ ישראל ומגדולי מפרשי הרמב"ם. חיבר, ערך, תירגם וביאר מאות ספרים, בהם במיוחד רבים מכתבי הרמב"ם.

הרב יוסף קאפח נולד בשנת ה'תרע"ח (1917) בצנעא לאביו רבי דאוד. בילדותו נתייתם מאביו ומאימו ולמד תורה אצל סבו, הרב יחיא קאפח. כשהיה בן 14 נפטר סבו, והוא ירש את מקומו כפוסק ומחנך בקהילת צנעא. בגיל 16 השיאו לו אישה כדי להצילו מהתאסלמות כפויה שהייתה נהוגה אז בתימן. בצעירותו עסק בצורפות.

בשנת 1943 עלה לישראל, למד בישיבת מרכז הרב והוכשר לדיינות במכון הארי פישל. בשנת 1950 התמנה לדיין בבית הדין האזורי בירושלים, וכעבור עשרים שנה התמנה כדיין בבית הדין הרבני הגדול. היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל, ונשיא הקהילה התימנית בירושלים. בשנת ה'תשכ"ט (1969) זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. אשתו, הרבנית ברכה קאפח, זכתה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשנת ה'תשנ"ט (1999), כהוקרה על מפעלי החסד שניהלה (זהו המקרה היחיד עד כה שבו שני בני זוג קיבלו את פרס ישראל, כל אחד בנפרד בזכות פועלו הוא). כמו כן זכה גם בפרס ביאליק, פרס הרב קוק, וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר אילן. הלך לעולמו בליל י"ח בתמוז ה'תש"ס (20 ביולי 2000).

עיקר מפעלו התורני היה בתרגום וההדרה מכתבי יד של עשרות ספרים של ראשוני ספרד, ובהם אמונות ודעות לרס"ג, ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, חובות הלבבות לרבנו בחיי אבן פקודה וחיבורים רבים אחרים שנכתבו בערבית יהודית. מקום מיוחד בפעילותו תפסו כתבי הרמב"ם: הוא תירגם את מורה נבוכים, פירוש המשניות וספר המצוות וערך מהדורה מבוארת ב-24 כרכים של משנה תורה לרמב"ם. ספריו ותרגומיו היו מקובלים גם על הממסד האקדמי.

כתב ועסק רבות במורשת יהדות תימן. הוציא לאור ספר בשם "הליכות תימן" וערך את תכלאל "שיבת ציון", סידור תפילה תימני ע"פ שיטת הרמב"ם, במהדורה בת שלושה כרכים. בשנת תשנ"ג ערך סידור חדש בשם "שיח ירושלם" במהדורה בת ארבעה כרכים והמונה כיום שישה כרכים. הרב קאפח זוהה עם פלג הדרדעים. אף שבפומבי לא הצהיר על התנגדות לספר הזוהר, אמר שהוא מעדיף לינוק מתורתו של הרמב"ם. בהנהגתו את הקהילה התימנית בישראל השתדל לשמור על השלום בין הפלגים השונים בקהילה. הוא פעל רבות לשימור מנהגי העדה ולא היסס להביע ביקורת ציבורית נוקבת כשאלה לא נשמרו (למשל יצא נגד ההלוויה הממלכתית שנערכה ליו"ר הכנסת ישראל ישעיהו, בן העדה התימנית).

[עריכה] קישורים חיצוניים