דמשק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| דמשק دمشق | |
|---|---|
| מדינה | סוריה |
| תאריך ייסוד | 2500 לפני הספירה |
| אוכלוסייה - עירונית |
4.5 מיליון לערך |
| אזור זמן | UTC+2 |
| אתר אינטרנט רשמי | http://www.damascus-online.com/ |
דַּמֶּשֶׂק (בערבית دمشق) - בירתה של סוריה ואחת מערי הבירה העתיקות בעולם. אוכלוסיית העיר מוערכת בכ- 4.5 מיליון תושבים ומהווה העיר הגדולה במדינה. העיר ממוקמת בדרום מערב סוריה, מרחק לא רב מגבול ישראל, ירדן ולבנון. במדינות ערב ובסוריה עצמה קוראים לבירה הסורית גם בשם א-שאם (ערבית: الشام).
תוכן עניינים |
[עריכה] השם
השם דמשק מקורו בארמית ומשמעותו "מקום מושקה היטב" למרות שיש עדות בלוחות שנמצאו באבלה למקום דרום לאבלה הקרוי דמשקי, כך שיתכן שהשם הוא קדום יותר. השם התגלגל לאנגלית מהיוונית ומהלטינית. משמעות השם הערבי "א-שאם" הוא צפון והוא מהווה שם כללי גם לסוריה.
[עריכה] גאוגרפיה
דמשק נמצאת כ-80 ק"מ מהים התיכון מאחורי הרי מול הלבנון על רמה שגובהה כ- 680 מ' מעל פני הים. העיר העתיקה בנויה בגדה הדרומית של נהר ברדה או כפי שקונה בתנ"ך אבנה (אמנה) אך כיום העיר מתפרשת על שתי גדות הנהר. העיר ממוקמת בדרום סוריה לא רחוק מהגבול הלבנוני וגם מזה הישראלי. למיקום הגאוגרפי המצוין של דמשק היה תפקיד חשוב בהתפתחותה והפיכתה לעיר חשובה כפי שהיא מוכרת לנו היום.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] זמן עתיק
מחפירות בתל רמד בשולי העיר עולה כי העיר הייתה מיושבת כבר לפני 10,000 שנה והיא נחשבת לאחת הערים העתיקות בעולם. למרות זאת העיר לא נודעה בחשיבותה על להגעתם של האמורים, שבט נוודים מחצי האי ערב בתקופת המקרא. האמורים הקימו מערכת השקיה שכללה תעלות שהשקו את הסביבה מתוך נהר הברדה עד היום המערכת מהווה בסיס לאספקת המים לעיר העתיקה למרות ששופרה והורחבה בתקופה הרומית ובתקופה המוסלמית. מלכי האמורים נלחמו פעמים רבות נגד אשור (ר' קרב קרקר) ונגד ממלכת ישראל ומלכם בן הדד מוזכר מספר פעמים במקרא. בשנת 732 הרס מלך אשור, תגלת פלאסר השלישי את העיר והעיר איבדה את עצמאותה למאות שנים. לאחר הכיבוש האשורי נכבשה העיר על ידי הבבלים ולאחר מכן על ידי הפרסים.
[עריכה] תקופת יוון ורומי
אלכסנדר מוקדון כבש את העיר בשנת 332 לפני הספירה כחלק מכיבוש המזרח התיכון. לאחר מותו הפכה דמשק לאזור קרב בין יורשיו של אלכסנדר, בין בית סלאוקוס לבית תלמי עם קביעת בירת הסלאוקים באנטיוכיה ירדה העיר מגדולתה ואיבדה את הבכורה לערים כמו לטקיה בצפון.
בשנת 64 לפני הספירה כבש פומפיוס מצביא רומא את העיר והפך אותה לחלק מקבוצת הערים היווניות-רומאיות באזור שנקראה דקפוליס. בשנת 37 לספירה העביר הקיסר קליגולה את השליטה בעיר לנבטים והעיר הייתה כפופה לבירת הנבטים פטרה. העיר נכבשה חזרה על ידי הרומאים בשנת 106 לספירה. בשנת 222 העיר הוכרזה כקולוניה על ידי הקיסר ספטימיוס סוורוס וחשיבותה עלתה לאור מיקומה על דרכי מסחר מרכזיות ממערב למזרח.
לא נותר הרבה מהתקופה הרומאית למעט המבנה של העיר ומרבית השרידים קבורים כ- 5 מ' מתחת לעיר המודרנית.
[עריכה] התקופה המוסלמית
בשנת 636 נכבשה העיר על ידי הכליף עומר שהפך אותה לעיר בירתו ולבירה של בית אומיה אמפריה ששלטה בשטחים נרחבים מספרד ועד הודו. בתקופה זו הייתה דמשק בשיא תפארתה ועם העברת הבירה לאזור צפון סוריה של ימינו על ידי מרואן ה-2 בשנת 771 ירדה דמשק מתפארתה. בשנת 750 עברה העיר לשליטת העבאסים ששלטו מבגדאד ועם ירידת כוחם עברה העיר לשליטה של שושלות מקומיות.
סלאח א-דין קבע את דמשק כעיר בירתו, הוא בנה מחדש את המצודה של העיר ובתקופתו מתואר שהפרברים התפשטו והיו גדולים כמו העיר עצמה. הצלבנים שניסו לכבוש את העיר נכשלו ומעולם לא הצליחו ובתקופתם התפרסמה דמשק בפלדה שלה.
[עריכה] התקופה הממלוכית
השליטה האיובידית הסתיימה עם כיבוש סוריה על ידי הכיבוש המונגולי בשנת 1260. מיד לאחר נסיגתם השתלטו על האזור הממלוכים ודמשק הפכה לבירה האזורית של האמפריה שלהם ששלטה ממצרים. בשנת 1400 כבש המצביא המונגולי, טימור לנג את דמשק שוב, הרס אותה והגלה רבים מתושביה לבירתו סמרקנד. רבים מהתושבים שלא הוגלו נרצחו וראשיהם נערמו בערימה בצפון מזרח החומות. עד היום ישנה כיכר הקרויה בורז' אל-ראס שמשמעותה מגדל הראשים. לאחר הכיבוש המונגולי הקצר העיר נבנתה מחדש והמשיכה לשמש כעיר ממלוכית עד שנת 1516.
[עריכה] התקופה העותמנית
בשנת 1516 מחשש לברית בין הממלוכים לבין הפרסים החלו העותמנים במסע כיבוש בממלכה הממלוכית. ב 21 בספטמבר ברח המושל הממלוכי מהעיר וב 2 באוקטובר הוכרז שמו של הסולטן סאלים הראשון במהלך התפילה במסגד אומייה. יום לאחר מכן נכנס הסולטן לעיר ונותר בה למשך שלושה חודשים.
העותמנים המשיכו לשלוט בדמשק עוד 400 שנה למעט תקופה קצרה בין השנים 1832-1840 בה שלט בדמשק איברהים פאשה ממצרים. בגלל היותה של דמשק על אחת משתי הדרכים המרכזיות למכה שהיו חשובות לאור העלייה לרגל המוסלמית החג' העיר זכתה לתשומת לב יותר מגודלה האמיתי. במשך רוב התקופה חאלב הייתה העיר הגדולה ומרכז המסחר.
[עריכה] התקופה המודרנית
בתאריך 1 באוקטובר 1918 כוחות המרד הערבי בראשות נורי א-סעיד נכנסו לדמשק. באותו יום כוחות אוסטרליים מהגדוד הרביעי והעשירי נכנסו לעיר וקיבלו את כניעתו של המושל התורכי אמיר סעיד (שמונה כמושל יום קודם לאחר נסיגתו של מפקד הכוחות העותמניים). ממשל צבאי בראשות שוקרי פאשה הוכרז ופייצל הראשון מונה למלך סוריה. ב-8 במרץ 1920 הכריז הקונגרס הסורי על עצמאות ועל הקמתה של מונרכיה חוקתית בשטחה של סוריה תחת הנהגתו של פייצל הראשון. בתקופה קצרה זו שימש האשם אל אתאסי כראש ממשלה. אלא שימיה של מונרכיה זו היו ספורים; בהוציאם אל הפועל את הסכם סייקס פיקו ואת מנדט חבר הלאומים (ר' גם ועידת סן רמו), פלשו כוחות צרפתיים לסוריה. בשנת 1920 חצו כוחות צרפתים את הרי מול הלבנון ולאחר שניצחו את הכוחות הסוריים הקטנים בקרב מרג' עיון הפכו את דמשק למרכז השלטוני של שלטונם בסוריה.
בשנת 1925 כאשר המרד הדרוזי מחרן התפשט לדמשק, דיכאו אותו הצרפתים ביד קשה, תוך כדי שהם מפציצים את העיר. האזור של העיר העתיקה בין שוק חמדיה לבין שוק מדחת פאשה נשרף עד היסוד ועד היום ידוע בשם אל-חריכה (השריפה). העיר העתיקה הוקפה גדרות תיל וכבישים חדשים נבנו כדי להקל על התנועה הצבאית.
בשנת 1945 התקיפו הצרפתים את דמשק פעם נוספת אך בפעם זו התערבו האנגלים והצרפתים הסכימו לסגת דבר שהוביל בסופו של דבר לעצמאות סוריה בשנת 1946. דמשק נותרה בירת סוריה.
העיר העתיקה של דמשק הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו בשנת 1979. אף על פי כן, אין בדמשק מבנים היסטוריים רבים, האתרים ההיסטורים המרכזיים הם- המסגד הגדול (מסגד בני אומיה), והמצודה מהתקופה הצלבנית.
[עריכה] מסחר
בגלל המיקום המצוין של דמשק היא נחשבה ונחשבת עד היום לעיר מסחר מרכזית, דבר שתרם רבות להתפתחותה. בעת העתיקה היא נחשבה למקום מפגש בין המזרח למערב. אחת המלאכות הדמשקאיות הידועות ביותר היא האריגה, בה מתמחים הדמשקאים.
[עריכה] יהודים
אליעזר עבד אברהם המופיע בפרשת לך לך שהיה דמשקאי במקור. בתנ"ך מסופר שדוד המלך כבש את דמשק וסיפח אותה לממלכתו, לאחר מכן בזמן שדמשק הייתה בירת הממלכה הארמית התקיימו איתה קשרי אהבה, שינאה לחלופין. החל מתקופת בית המקדש השני התפתח ישוב יהודי בעיר שמגיע עד ימנו אנו. בעיר התפתח גם מרכז יהודי קראי חשוב שהתקיים עד המאה ה-19. באמצע המאה ה-19 הועללה עלילת דם (עלילת דמשק) על היהודים בעיר מה שגרם להתחלת ההגירה ממנה ומסוריה בכלל. מאז יורד בהתמדה מספר היהודים בדמשק, כמובן שהמגמה רק התחזקה עם פרעות תרפ"ט והקמת מדינת ישראל, כיום עדיין יש בדמשק מיעוט יהודי קטן שסובל מעול השלטון הסורי. בדמשק מספר בתי כנסת ובתי ספר יהודים (בעיקר מיסודה של אליאנס- כל ישראל חברים).
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

