ראש ממשלת ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הממשל בישראל |
| נשיא המדינה |
| ממשלת ישראל |
| הכנסת - משכן הכנסת |
| בתי המשפט בישראל |
| הבחירות בישראל |
| פורטל - הממשל בישראל |
ראש הממשלה, במדינת ישראל, הוא בעל הסמכות הגבוה ביותר במערכת השלטון הישראלית, והוא עומד בראש ממשלת ישראל. אמנם החוק מגדיר את הנשיא כעומד בראש המדינה, אולם הוא מקנה לראש הממשלה את מרב סמכויות השלטון. הליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.
תוכן עניינים |
[עריכה] בחירתו של ראש הממשלה
ראש ממשלת ישראל נבחר בבחירות דמוקרטיות, אבל באופן עקיף - ציבור הבוחרים בוחר חברי הכנסת שהם נציגיו בכנסת, ואלה בוחרים את ראש-הממשלה ומאשרים את הממשלה שהקים. שיטה זו נוהגת בישראל מאז היווסדה, למעט תקופה קצרה בין השנים 1996-2003. במהלך תקופה זו היה בתוקף חוק הבחירה הישירה שהנהיג שיטה שבה הצביעו הבוחרים בנפרד לכנסת ולראש הממשלה. השיטה הונהגה בתקווה להביא ליתר יציבות בשלטון, אולם היא בוטלה כשהתברר שאין היא משיגה את מטרתה.
על-פי השיטה הנוהגת היום, עם בחירתה של כנסת חדשה מזמין נשיא המדינה נציגים מן המפלגות החברות בכנסת החדשה (הסיעות) לשם התייעצויות. בסופן, ולא יאוחר משבוע ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, הוא מזמין את חבר הכנסת שנראה בעיניו כבעל הסיכויים הטובים ביותר ומטיל עליו להרכיב ממשלה חדשה. לחבר הכנסת שנשיא המדינה הטיל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה נתונה למילוי תפקידו תקופה של 28 ימים, אך הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. במהלך הזמן הזה הוא מקיים משא ומתן עם סיעות התומכות בו שבו מגובשים עיקרי המדיניות של הממשלה ("קווי יסוד") וחלוקת הסמכויות בתוכה ("התיקים" או השרים העומדים בראש משרדי הממשלה). בתום המשא ומתן, מציג ראש הממשלה המיועד את ממשלתו בפני הכנסת. הוא מציג את ההסכמים שהושגו עם הסיעות החברות בממשלה החדשה (סיעות הקואליציה), את קווי היסוד של הממשלה, את השרים החדשים ואת תפקידיהם. לאחר שמיעת טיעונים בעד ונגד התמיכה בממשלה החדשה מתקיימת הצבעה. אם תוצאות ההצבעה מורים על תמיכה בממשלה החדשה, נשבע ראש הממשלה החדש אמונים, ולאחריו נשבעים כל השרים החדשים. כל זמן שראש הממשלה החדש לא נשבע אמונים ממשיך בתפקידו ראש הממשלה היוצא, אפילו אם הוא כבר אינו חבר כנסת.
אם לאחר 42 הימים (28 הימים + 14 ימי ההארכה) המועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון (כמו שקרה לשמעון פרס בתרגיל המסריח בשנת 1990), הנשיא יכול להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד אחר, וגם לו יש 28 ימים להרכבת ממשלה, ללא הארכות. אם עברה תקופה זו והמועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון, אזי יכולים להתאגד 61 חברי כנסת ולהציע בפני הנשיא מועמד להרכבת ממשלה. לנשיא אין אפשרות להתנגד, והוא נותן לו 14 ימים להרכיב ממשלה.
אם לאחר כל התהליכים הללו לא הורכבה ממשלה - תתקיימנה בחירות חדשות לכנסת בתוך 90 ימים מיום הודעת הנשיא כי מיצה את כל ההליכים להרכבת ממשלה, אך ללא הצלחה.
ראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת (למעט בתקופה שבה הוא ממתין להחלפתו בידי ראש ממשלה חדש), אם כי השרים אינם חייבים להיות חברי כנסת. מינוי של שר או שינוי בחלוקת הסמכויות בממשלה מחייבים הודעה לכנסת, אבל ראש הממשלה רשאי לפטר שר בלי אישור הכנסת.
הכנסת רשאית להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון. על-פי חוק יסוד הממשלה הנוכחי, שנחקק ב-2001 (ונכנס לתוקפו בכנסת ה-16), הצעה להצבעת אי-אמון חייבת לכלול גם הצעה למועמד חלופי להרכבת הממשלה החדשה, מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המכהן). ההצעה חייבת לזכות ברוב מוחלט של 61 חברי-כנסת, ובמקרה כזה חייב נשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על המועמד שהוצע.
על-פי החוק מ-2001 יכול ראש-הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת. החלטה כזו מביאה בהכרח להתפטרות ראש-הממשלה (והממשלה כולה) ולעריכת בחירות חדשות. הכנסת רשאית במקרה כזה להציע לנשיא המדינה, בתוך 21 יום, מועמד חלופי לראשות הממשלה מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המתפטר), ובכך לבטל את פיזור הכנסת ולהתחיל בהרכבת ממשלה חדשה.
ראש הממשלה יכול להתפטר גם מבלי לפזר את הכנסת. במקרה כזה יחזור הנשיא ויקיים התייעצויות לבחירת ראש ממשלה חדש מבין חברי הכנסת.
אם ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידיו במשך יותר מ-100 ימים, מופעל ההליך להרכבת ממשלה חדשה כאילו התפטר ראש הממשלה ביום ה-101. אם נפטר ראש הממשלה בטרם נקבע כי הוא בלתי-כשיר, מפעילים את ההליך, כאילו התפטר ביום מותו. במקרה וראש הממשלה מורשע, בפסק דין סופי, בעבירה שיש עמה קלון רואים אותו כאילו הוא התפטר.
[עריכה] ראש הממשלה בפועל
על-פי חוק יסוד הממשלה הנוכחי, "נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הופסקה כהונתו מחמת עבירה, תקבע הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה" (עד שנת 1996, הניסוח של חוק יסוד הממשלה בנושא ראש הממשלה בפועל היה מעט שונה, ועסק רק בפטירה של ראש הממשלה). החוק משנת 1996 מבחין בין "ממלא מקום ראש הממשלה" לבין "ראש ממשלה בפועל". "ממלא מקום" מתמנה כשראש הממשלה מכהן, ומקבל את מלוא סמכויות ראש הממשלה כשנבצר מראש הממשלה לכהן באופן זמני. "ראש ממשלה בפועל" מתמנה על-ידי הממשלה רק לאחר שנבצר מראש הממשלה לכהן באופן קבוע. סמכויותיו של ראש הממשלה בפועל, (או של ממלא מקום ראש הממשלה בתקופה שראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו) זהות לאלו של ראש הממשלה, פרט לכך שאינו יכול לפזר את הכנסת.
מאז קום המדינה היו שלושה מקרים בהם נדרש למנות ראש ממשלה בפועל:
- יגאל אלון כיהן כראש ממשלה בפועל לאחר מותו של ראש הממשלה לוי אשכול, עד להקמתה של ממשלה בראשות גולדה מאיר.
- שמעון פרס היה ראש הממשלה בפועל לאחר רצח רבין, עד להקמת הממשלה בראשותו.
- לאחר השבץ המוחי שבו לקה אריאל שרון התמנה אהוד אולמרט לממלא מקום ראש הממשלה, ואחר חלוף מאה ימים, בהתאם לחוק, מינתה אותו הממשלה לראש ממשלה בפועל (אף שנערכו כבר הבחירות לכנסת השבע עשרה ועמדה לכון ממשלה חדשה).
[עריכה] ממלא מקום ראש הממשלה
- ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה
על פי חוק יסוד: הממשלה (גם המקורי שחל עד 1996, וגם הנוכחי שהתקבל בשנת 2001), אפשר שאחד מחברי הממשלה שהוא גם חבר כנסת, יכהן כממלא מקום ראש הממשלה. ממלא מקום ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה כאשר זה נעדר מגבולות המדינה. במקרה שנבצר זמנית מראש הממשלה למלא את תפקידו, ממלא מקום ראש הממשלה מחליף אותו לתקופה של עד 100 ימים. לאחר תקופה זו שנבצר מראש הממשלה דרך קבע למלא את תפקידו, ורואים את הממשלה כאילו התפטרה.
אם לא מכהן ממלא מקום קבוע, רשאית הממשלה למנות את אחד מחבריה שחבר בכנסת למלא את מקומו של ראש הממשלה במקרים אלה.
ב-4 בינואר 2006 הופעלו סמכויות החוק, ועקב מחלתו של ראש הממשלה אריאל שרון, מונה אהוד אולמרט לממלא מקום ראש הממשלה, והועברו לו סמכויות ניהול המדינה. אולמרט נחשב ממלא מקום, ולא ראש ממשלה בפועל, וזאת על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה שנבצרותו של ראש הממשלה שרון הינה זמנית ולא קבועה. ב-14 באפריל 2006, היום ה-101 לאישפוזו של אריאל שרון, הפך מינויו של אהוד אולמרט למינוי כראש ממשלה בפועל, עד להקמת הממשלה החדשה.
[עריכה] סמכויותיו ותפקידיו של ראש הממשלה
ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל. הוא ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם, הוא הקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה, והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.
עם זאת, החוק קובע כי הממשלה כולה (שלא כבמשטר נשיאותי) היא הגוף השולט במדינה, ולפיכך החלטות הממשלה לגבי פעולות שונות מתקבלות בהצבעה אם רוב השרים תומכים בהן. ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול לשנות את הרכב הממשלה (בכפוף לפיקוח וביקורת של הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. בפסיקת בג"ץ נקבע כי אין מניעה מראש ממשלה לפטר שרים המתנגדים לו לפני הצבעה בממשלה, כדי ליצור רוב בעד ההחלטה. השרים המפוטרים וסיעותיהם יכולים, כמובן, להצטרף לאופוזיציה בכנסת, ולתמוך בהצעות אי-אמון בממשלה. [1]
כמו כן רשאי ראש הממשלה לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות, ובלבד שקיבל את אישורו של נשיא המדינה לכך.
[עריכה] ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם
מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל וכינון מועצת המדינה הזמנית כיהנו בישראל 12 ראשי ממשלה. ברשימה צבועים ראשי הממשלה ממפלגת העבודה הישראלית בגלגוליה השונים (מפא"י, המערך הראשון והשני, ישראל אחת) באדום, ראשי הממשלה ממפלגת הליכוד בכחול וראשי הממשלה ממפלגת קדימה בסגול.
[עריכה] זמני כהונה בשנים
- דוד בן גוריון: 13 שנים ו-112 ימים (כהונה ראשונה: 5 שנים ו-258 ימים, כהונה שניה: 7 שנים ו-229 ימים)
- יצחק שמיר: 6 שנים ו-242 ימים (כהונה ראשונה: 339 ימים; כהונה שניה: 5 שנים ו-268 ימים)
- יצחק רבין: 6 שנים ו-132 ימים (כהונה ראשונה: 3 שנים ו-18 ימים; כהונה שניה: 3 שנים ו-114 ימים)
- מנחם בגין: 6 שנים ו-113 ימים
- לוי אשכול: 5 שנים ו-247 ימים
- אריאל שרון: 5 שנים ו-39 ימים
- גולדה מאיר: 5 שנים ו-19 ימים
- בנימין נתניהו: 3 שנים ו-18 ימים
- שמעון פרס: שנתיים ו-264 ימים (כהונה ראשונה: שנתיים ו-37 ימים; כהונה שניה: 227 ימים)
- משה שרת: שנה ו-281 ימים
- אהוד ברק: שנה ו-245 ימים
- יגאל אלון: 19 ימים
- אהוד אולמרט: מכהן
[עריכה] גלריה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ממשלות ישראל באתר הכנסת
- משרד ראש הממשלה
| דוד בן גוריון | משה שרת | דוד בן גוריון | לוי אשכול | גולדה מאיר | יצחק רבין | מנחם בגין | יצחק שמיר | שמעון פרס | יצחק שמיר | יצחק רבין | שמעון פרס | בנימין נתניהו | אהוד ברק | אריאל שרון | אהוד אולמרט | |


