חוק יסוד: הצבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוק יסוד: הצבא הוא חוק יסוד הקובע את כפיפותו של צה"ל והרמטכ"ל לממשלה. החוק התקבל על-ידי הכנסת השמינית ב-31 במרץ 1976, כ"ט באדר ב' ה'תשל"ו, בעקבות מסקנות ועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים.

[עריכה] החוק

  • צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה.
  • הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
    • ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הבטחון.
    • ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הבטחון.
  • החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק או מכוחו.
  • הסמכות להוציא הוראות ופקודות המחייבות בצבא תיקבע בחוק או מכוחו.
  • אין להקים או לקיים כוח מזוין מחוץ לצבא-הגנה לישראל אלא על פי חוק.



[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: חוק יסוד: הצבא