חתושש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שער הכפירים בדרום מערב העיר
הגדל
שער הכפירים בדרום מערב העיר

חַתּוּשַש (גם חתושה וחתוש) הייתה בירת הממלכה והאימפריה החתית. הריסות חתושש שוכנות בצמוד לבּוּגָז-קוֹי, כפר בן ימינו. העיר מקומה בלולאת נהר הקיזיל אירמק אשר במרכז אנטוליה, כ־145 קילומטרים ממזרח לאנקרה. חתושש היא אחת מתשעת אתרי המורשת העולמית מטעם אונסקו בתורכיה.

בטרם המאה ה־20 לפנה"ס, ישוב בבעלות החַתים, ילידי הארץ, הוקם על גבי שכבות ישוב עתיקות אף יותר. במאות ה־19 וה־18 לפנה"ס, סוחרים מאשור הקימו תחנת סחר באזור נספח לעיר. מרכז רשת הסחר האשורית מוקם בקניש המזוהה עם האתר הארכיאולוגי הידוע בשם קולטפה. האשורים הציגו לעיר את הכתב אשר שימשם ברישום עסקאות.

תיארוך פחמן 14 של שכבת ישוב מתום המאה ה־18 לפנה"ס העלה כי העיר נשרפה בתקופה המדוברת. אחראי להחרבת העיר הוא, כפי הנראה, אניטש בן פיטכנש, מלך כושר. בסיס הסברה במצבה אשר הותיר אניטש בעיר, ואת האיום אשר חרט עליה:

בליל לקחתי את העיר בכוח; זרעתי זרעים היכן שהיא עמדה. אילו ינסה מלך כלשהו לישב את חתוש אחרי, מי יתן ואל מזג האוויר השמימי יכה בו
המקדש הגדול בעיר הפנימית
הגדל
המקדש הגדול בעיר הפנימית

כעבור דור אחד, מלך חִתי בחר באתר כמושבו ובירתו. החִתים, דוברי שפה הודו־אירופאית, עקרו לאזור ללא אלימות ניכרת או הגירות רחבות. חתוש החַתית הפכה לחתושה החִתית, והמלך לקח את השם חתושיליש, "האחד אשר הוא מחתושה". מלך זה סימן את תחילתה של שושלת המלכים החתיים, מהם ידועים לחוקרים בני זמננו 27 בשמם.

בשיאה העיר כיסתה 1.8 קילומטרים רבועים והורכבה מחלקים פנימיים וחיצוניים, שניהם מוקפים בחומות חזקות אשר הוקמו בימי שופילוליומש. העיר הפנימית כיסתה כ־0.8 קילומטרים רבועים, ובה שכן מרכז העיר על בניניו המנהליים והמקדשים.

לדרום האזור הפנימי שכנה העיר החיצונית אשר כיסתה כקילומטר רבוע. שעריה המשוכללים קושטו בתבליטי לוחמים, כפירים וספינקסים. ארבעה מקדשים מוקמו בעיר החיצונית סביב לאכסדרה, יחד עם בנינים בעלי אופי חילוני ובתי מגורים. מחוץ לחומות מוקמו בתי הקברות אשר, ברובם, הציגו סימני שריפת גוויות.

סוללת יֵרְקַפּי בדרום העיר
הגדל
סוללת יֵרְקַפּי בדרום העיר

הפירגים תקפו את העיר סביב ל־1200 לפנה"ס, והובילו להתמוטטות האימפריה החתית. חורבות העיר עמדו נטושות, טרם ביאת המשלחות הארכיאולוגיות. משנת 1906, עמלו חברי המוסד הגרמני לארכיאולוגיה (Deutsche Orientgesellschaft) על חקירת העיר. חפירותיהם נפסקו בשנות מלחמות העולם ושנות המשבר.

אחת התגליות החשובות ביותר הייתה הארכיון המלכותי אשר הכיל לוחות טיט רבים, ובהם התכתבויות רשמיות, חוזים, ספרי חוקים, נהלי פולחן דתי, נבואות וספרות המזרח הקרוב הקדום. אחד הלוחות החשובים ביותר היה חוזה שלום בין המצרים והחתים המתוארך לימי רעמסס השני. העתק של המסמך מוצג בבניין האו"ם בניו יורק כדוגמה לאחד מהסכמי השלום הקדומים ביותר. אף על פי שכ־30,000 לוחות שנתגלו בחתושש מהווים את קובץ הספרות החתית המרכזי, גנזכים אחרים נתגלו באנטוליה באתרים כטָבּיגַה ושָפּינֻוַה. הממצאים מאתרים אלו מוצגים במוזיאוני איסטנבול ואנקרה.

[עריכה] קישורים חיצוניים