משוואת נרנסט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באלקטרוכימיה, משוואת נרנסט נותנת את פוטנציאל האלקטרודה
ביחס לפוטנציאל האלקטרודה הסטנדרטי
של זוג האלקטרודות או של חצאי התא של סוללה חשמלית. בפיזיולוגיה משמשת משוואת נרנסט למציאת הפוטנציאל החשמלי של קרום התא ביחס ליון אחד. המשוואה קרויה על שם הכימאי הגרמני-פולני ולטר נרנסט אשר ניסח אותה לראשונה.
הוא קבוע הגזים וערכו 
היא הטמפרטורה, במעלות קלווין.
היא האקטיביות הכימית בצד המחוזר והמחומצן, בהתאמה.
הוא קבוע פאראדיי וערכו 
הוא מספר מולי האלקטרונים אשר עוברים בחצי התגובה.
מכיוון שבמקרים רבים התגובה מתרחשת בטמפרטורת החדר, ניתן לקצר ולהציב את הערכים של
ו-
בטמפרטורת החדר, ולקבל:
- [red] הוא ריכוז המחמצן.
- [ox] הוא ריכוז המחזר.
לפוטנציאל בקרום התא ביחס ליון חיובי אחד (עבור יון שלילי יש לשנות את הסימן לפני הלוגריתם ל(-) (שלילי)

![E = E^0 - \frac{0.0592}{n} \log\frac{[\mbox{red}]}{[\mbox{ox}]}](../../../math/f/a/b/faba12088cedde2a2a66444ede4be6eb.png)
![E = E^0 + \frac{0.0592}{n} \log\frac{[\mbox{ion out of cell}]}{[\mbox{ion inside cell}]}](../../../math/d/9/2/d92686889f31c03980ddd12c94af08de.png)

