יאנוש קאדאר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאנוש קאדאר (נולד כיאנוש צ'רמנק) (26 במאי 1912 - 6 ביולי 1989) מנהיג פוליטי הונגרי.
[עריכה] קריירה מוקדמת
קאדאר נולד בעיר פיומה (כיום בשטח קרואטיה), והצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית בשנת 1931. בזמן משטרו של מיקלוש הורטי שאסר על פעילות הקומוניסטים, נעצר מספר פעמים בשל נטייתו הפוליטית. בזמן מלחמת העולם השנייה לחם קאדאר לצידם של כוחות המחתרת בצ'כוסלובקיה.
בשנת 1946 נבחר קאדאר לסגן המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, ובשנת 1949 מונה לשר הפנים וראש המשטרה החשאית ההונגרית בבודפשט, בממשלתו של הרודן הקומוניסטי מתיאש ראקושי. במסגרת תפקידו זה שמר על קו סטליניסטי נוקשה. במסגרת תפקיד זה ומדיניות זו, הביא קאדאר למאסרו ולהוצאתו להורג של שר הפנים הקודם ומקים המשטרה החשאית לאסלו רייק, כתגובה לביקורת שזה הביע כשר החוץ של הונגריה על מאמצי ברית המועצות ליישר את הונגריה על פי הקו הסטליניסטי.
בשנת 1951 הגיעו הטיהורים אל קאדאר עצמו. הוא נעצר והואשם בהיותו בוגד וסוכן של טיטו. הוא שוחרר ממעצרו בשנת 1953. הוא מונה לראש סניף המפלגה בפרבר תעשייתי של בודפשט, ובתפקידו זה צבר פופולריות בקרב העובדים ושמו יצא כרפורמיסט. בשל כך, כאשר קמה ממשלתו של הרפורמיסט אימרה נוג', בימי המרד בהונגריה, 1956, מונה קאדאר לסגנו של נוג' ולשר החוץ.
[עריכה] תפקידו בימי המרד בשנת 1956
- ערך מורחב – המרד ההונגרי
ממשלתו של נוג' החלה בתהליך של ליברליזציה וחופש מדיני וכלכלי, שיחררה אסירים פוליטיים, והביעה רצון להוציא את הונגריה מברית ורשה ולהכריז על ניטרליות. קאדאר לא ראה עין בעין עם צעדים אלו. ב31 באוקטובר 1956, מספר ימים לאחר תחילת האירועים, נמלט למוסקבה. ב4 בנובמבר 1956, נשא נאום בו הוא מזמין את הכוחות הרוסיים לדכא את המרידה ההונגרית, כביכול בשם "מהפכת הפועלים והאיכרים ההונגרית". הוא הגיע לבודפשט עם הכוחות הרוסיים שנשלחו לדכא את המרד, ולקח לידיו את מוסרות השלטון. נוג' נמלט לשגרירות היוגוסלבית, אך יצא משם משהובטחה לו חסינות על ידי קאדאר. קאדאר לא עמד בהבטחתו. נוג' נעצר מיד לאחר שיצא מן השגרירות, גורש לרומניה על מנת להרחיקו ממוקדי המרד, ולאחר מכן הוחזר לבודפשט, נשפט והוצא להורג.
[עריכה] שליט הונגריה
לאחר דיכוי המרד הוביל קאדאר מסע נקם כנגד המורדים. עשרות אלפי דמוקרטים, ליברלים, וקומוניסטים רפורמיסטיים נעצרו, וכ-1,200 הוצאו להורג. אך קאדאר הפיק את לקחי קודמיו בתפקיד. הוא הבין כי יש לרצות את היסודות הרפורמיסטיים בהונגריה, וכי לא ניתן להמשיך במדיניות הסטליניסטית הקפואה אשר הביאה למשבר של 1956.
מבחינה מדינית הגיע קאדאר להבנה עם ממשלת ברית המועצות כי אם זו תימנע מלהתערב, ישמור קאדאר את הונגריה בתוך הגבולות הקבועים היטב של הגוש המזרחי, ויימנע מלסטות מן הכיוון המותווה ממוסקבה. בתחילת שנות השישים הכריז קאדאר כי "מי שאינו נגדנו הוא עמנו", והביא לחנינה כללית של מורדי 1956. הוא פירק את המשטרה החשאית השנואה, ה "AVH" ("הרשות לבטחון המדינה"), והביא למדיניות מעשית אשר ניסתה לרפא את פצעי המרידה. "מפלגת הפועלים ההונגרית" אשר הייתה לאחר המרידה מותג שנוא ומבוזה, הפכה ל"מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית". עובדה מעניינת היא כי כאשר דיכאו הרוסים את המרידה בפראג בשנת 1968 (אשר הזכירה בקוויה הכלליים את המרידה ההונגרית, אם כי רב השונה בין שתי המרידות) שלחה הונגריה חיילים לסייע לרוסים.
מן הבחינה הכלכלית היה קאדאר מוכן לנסות שינויים. בתחילת שלטונו פעל לביזור תהליך קבלת ההחלטות הכלכלי, בניגוד לנטייה הקומוניסטית הרווחת לצנטרליזם ביורוקראטי. במגזר החקלאי פעל לקולקטיביזציה באמצעות תמריצים ולא בכפייה. הקרקע החקלאית הייתה כולה בבעלות המדינה, אך הוחכרה למשקים פרטיים קטנים שפעלו כקואופרטיב. המגזר החקלאי היווה את הצלחתו הגדולה של קאדאר. הצלחה זו הביאה באמצע שנות השישים להכרזה על "מדיניות כלכלית חדשה", ובה ניסיונות לכלכלת שוק מוגבלת ודרגולציה של השוק במסגרת קבועה מראש. ניסיונות אלו הוכתרו בכותרת "קומוניזם של גולאש" על שם התבשיל ההונגרי הלאומי. בשנות השבעים החל קאדאר בפיזורם של המונופולים התעשייתיים הגדולים וניסה להביא את רמת המחירים לרמת מחירי שוק חופשי באמצעות ביטול סובסידיות. משבר הנפט שפרץ ב1973 בעקבות מלחמת יום הכיפורים היכה באופן קשה במשק ההונגרי, כאשר מוצרי הייצוא המצומצמים לא הספיקו כדי לשלם עבור צריכת הנפט. נוצר חוב חיצוני שהעיק מאוד על הכלכלה ההונגרית. ב-1982 ננקטו צעדים נוספים. על מנת לייצב את הכלכלה הצטרפה הונגריה לקרן המטבע הבינלאומית, צעד שהקנה לה ביטחון כלכלי מסוים, אך דרש את יישום מדיניות הקרן. הצעדים בהם נקטה הונגריה היו עידוד יזמות פרטית בקנה מידה קטן, בהחכרת רכוש המדינה לידיים פרטיות. בשלב זה טרם נשקלה באופן רציני העברת רכוש המדינה לידיים פרטיות.
בסוף שנות השמונים, לאחר שלושים שנות שלטונו של קאדאר, המשק ההונגרי היה נתון במיתון עמוק, ובירידה ממשית של רמת החיים. בשנת 1988 החל הקומוניזם העולמי להתמוטט, וכך גם הידרדרה בריאותו של קאדאר. הוא הודח מן הפוליטבורו ההונגרי ומתפקידו כראש ממשלה בידי קארוי גרוס במאי 1988, ומונה לתפקיד חסר המשמעות של "נשיא המפלגה". בשנת 1989 כאשר גרוס החל לאבד את כוחו לטובת אלמנטים מתקדמים יותר, קאדאר, שנראה זקן, חולה וסנילי, הודח מכל תפקידיו, ומת זמן קצר לאחר מכן.
קאדאר נודע כאחד המנהיגים המתונים יותר בגוש הקומוניסטי, על אף שהיה נאמן לברית המועצות ולברית ורשה. על אף שחיי ההונגרים תחת שלטונו היו במעט טובים יותר מחייהם של אזרחי מדינות קומוניסטיות אחרות עדיין שלט באופן דיקטטורי, וגדר תיל שהוקמה בשנת 1968 לאורך הגבול עם אוסטריה מנעה את הגירתם של ההונגרים למערב.

