טנטורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפעל הזכוכית
הגדל
מפעל הזכוכית

טנטורה היה כפר ערבי לחוף הים התיכון, ששכן בחלק הדרומי של חוף הכרמל, וננטש על-ידי תושביו הערבים במהלך מלחמת העצמאות. במקומו הוקמו בשנת 1949 מושב דור וקיבוץ נחשולים.

בשנת 1892 ייסד מאיר דיזנגוף מפעל זכוכית בטנטורה, אך המפעל לא הצליח ודיזנגוף חזר לחו"ל. המבנה ההרוס של המפעל בולט במקום עד היום.

במהלך מלחמת העצמאות, ולאחר שחרור חיפה, שימשה טנטורה כבסיס הימי היחיד שדרכו זרמה אספקת נשק ותגבורות מלבנון לכפרי "המשולש הקטן" הערבים שבכרמל המערבי - עין רזאל, איג'זים וג'בע. מטנטורה יצאו גם התקפות קשות על התחבורה היהודית בציר שבין חיפה לתל אביב.

כתוצאה הוחלט על מבצע נמל שבו כבשה חטיבת אלכסנדרוני את טנטורה ב-23 במאי 1948.

[עריכה] הטענות על טבח

בשנות התשעים כתב תדי כ"ץ, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת חיפה, עבודת גמר תחת הכותרת "יציאת הערבים מכפרים למרגלות הכרמל הדרומי ב-1948". בעבודה זו טען כ"ץ שחיילי חטיבת אלכסנדרוני ערכו טבח בתושבי הכפר טנטורה, והרגו כמאתיים גברים בלתי חמושים. הוא נתבע לדין על ידי ותיקי החטיבה, על הוצאת לשון הרע. בהסכם פשרה נקבע שעל כ"ץ לחזור בו מההאשמה על טבח ולפרסם הודעת התנצלות. כ"ץ התחרט על הסכם הפשרה ועירער לבית המשפט העליון על אישורו, אך ערעורו נדחה. בעקבות זאת אוניברסיטת חיפה בדקה מחדש את העבודה והחליטה לפסול אותה.

להגנתו של כ"ץ נחלץ אילן פפה, מרצה באוניברסיטת חיפה, ומעורבתו בפרשה גדלה אחרי שאוניברסיטת חיפה פסלה את עבודתו של כ"ץ. פפה המשיך להתעקש שעבודתו של כ"ץ אמינה ומוכיחה שטבח אכן היה. כנגד פסילת העבודה על ידי אוניברסיטת חיפה טען פפה שכ"ץ ביצע מספר טעויות לא מהותיות שנבעו בתום לב ואינן מצדיקות פסילה, בניגוד לקביעת הוועדה שמדובר ב"פערים בדרגת חומרה גבוהה". כמו כן טען, שהפסילה נעשתה ממניעים פוליטיים והאשים את אוניברסיטת חיפה בהתנכלות לחופש האקדמי שלו ושל תלמידו.

ממסמכים שפרסם עו"ד גיורא ארדינסט (שייצג את חטיבת אלכסנדרוני במשפט) בעיתון מעריב (27.5.2005) עולה כי כ"ץ שינה עדויות לגמרי, למשל: עדותו של עלי עבד אל-רחמן אלערג'רא (אבו פהמי) שאמר "לא ראינו שהרגו אחרי שהרימו ידיים" ואילו בעבודתו של כ"ץ (ע"מ 119-120) מצוטט אבו פהמי כאומר ש"...הנחנו את כלי הנשק ואותתנו שאנחנו נכנעים. אז נכנסו החיילים היהודים לכפר וריכזו את כל הגברים... תוך כדי כך הלכו חיילים עם מקלע 'ברן' ... ומדי פעם ירו והרגו ופצעו אנשים."

בעקבות המשפט, מוסכם היום בישראל על ידי רובו של הציבור כי לא התרחש טבח בטנטורה. הפילוסוף פרופ' אסא כשר וההיסטוריון מאיר פעיל התנצלו בפני חטיבת אלכסנדרוני על שהאשימו אותם בפשע המלחמה וטענו שהוטעו על ידי העבודה של כ"ץ. ההיסטוריון מאיר פעיל כתב לחיילי החטיבה:

"כדי להסיר ספק בדבר דעתי המסכמת על מחקרו של תדי כץ בפרשת כיבוש טנטורה במלחמת העצמאות, אני רואה חובה מוסרית, מדעית וחברית להודיעכם כי, לאחר עיון נוסף ובחינה מחודשת […] ולאחר שקראתי בקפידה את החלטת המועצה ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת חיפה, הגעתי למסקנה, כי אין, ולא היה כל צידוק בהטלת שום דופי מוסרי על לוחמי גדוד 33 של חטיבת "אלכסנדרוני", אשר כבשו את טנטורה ב – 24 בחודש מאי 1948".
כבר הצהרתי בפומבי כי אין להסתמך על ממצאי עבודת המחקר הנ"ל של תדי כץ; ואני מקווה כי תדי כץ יישר את ההדורים במחקרו המחודש". [1]

[עריכה] קישורים חיצוניים

  • אתר של פרופ' דן צנזור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב המכיל גם מסמכים של עו"ד גיורא ארדינסט ומרכז את כל המסמכים הקשורים לפרשת טנטורה, כולל את העבודה של כ"ץ וכתבות שקשורות למקרה (רוב המסמכים באתר הם בפורמט PDF)