חציצה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חציצה היא הפסק בין שני דברים, במקום בו הצריכה התורה שלא יהיה הפסק ביניהם.
מושג החציצה תקף לגבי מספר עניינים הלכתיים ביהדות: טבילה במקווה, נטילת ידיים, טבילת כלים וקידוש ידיים ורגליים בבית המקדש.
[עריכה] דיני חציצה בטבילה במקווה
אדם הטובל במקווה כדי להיטהר צריך לטבול את כל גופו בפעם אחת, מבלי שתהיה חציצה - ולו הקטנה ביותר - בין מי המקווה לבין גופו. כל דבר שהדוק לגוף ואינו מאפשר למים להכנס תחתיו ולשטוף את הגוף - נחשב לחציצה.
דברים הנחשבים לחציצה: לכלוך הנמצא בשיער, הפרשות מהעיניים, האף והאוזניים, עדשות מגע, סתימות בשיניים שאינן קבועות, אוכל שנכנס בין השיניים, שערה הנמצאת בפה או דבוקה לגוף, גלד או מוגלה של פצע, פלסטר, תחבושת או משחה, חץ או קוץ שניתן לראותם, טיט, בצק או שעווה שנדבקו לידיים, לכלוך בין הציפורניים לבשר, דם קרוש, לכלוך הנדבק לכפות הרגליים.
כד להמנע מחציצה בשעת הטבילה, מקפידים הטובלים להתכונן לטבילה ולנקות את גופם היטב. הם נוהגים לחפוף את שערם היטב, לצחצח שיניים, לגזור ציפורנים, ולרחוץ ולנקות את הפצעים שעל גופם (אם יש) ולרככם.
[עריכה] דיני חציצה בנטילת ידיים
כשנוטלים ידיים, אסור שתהיה הפרדה בין כפות הידיים לבין המים. לכלוך הנמצא בין הציפורניים לבין הבשר נחשב לחציצה. צבע, סיד או טיט הדבוק ליד נחשב לחציצה, אלא אם כן מדובר באדם שעובד כצבע ורגיל בצבע הדבוק לידו. מי שעונד טבעת לאצבעו צריך להסירה בזמן הנטילה אפילו אם היא רפויה, ואם היא רפויה והוא נטל את ידיו מבלי להסיר אותה - יצא ידי חובה בדיעבד.
[עריכה] קישורים נוספים
- רבנים שונים, שאלות בנוגע לחציצה, אתר "כיפה".

