יעקב נאמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יעקב נאמן | |
|---|---|
| תאריך לידה | 16 בספטמבר 1939 |
| ממשלות | 27 |
| תפקידים בולטים | |
עו"ד פרופ' יעקב נאמן, (נולד 16 בספטמבר 1939), מבכירי עורכי הדין בישראל, לשעבר שר המשפטים ושר האוצר.
תוכן עניינים |
[עריכה] לימודים
נאמן הינו בוגר מדרשית נעם, פרדס חנה (1958). לאחר סיום התיכון למד שנה אחת בישיבת כרם ביבנה, והתגייס לצה"ל. את שירותו הסדיר סיים בדרגת סגן, ובמילואים הינו קצין בדרגת סרן.
לאחר שירותו הצבאי פנה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים את התואר הראשון בהצטיינות (1964). לקראת התואר השני פנה נאמן ללימודים באוניברסיטת ניו יורק, שם סיים תואר שני בשנת 1965, ובשנת 1968 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת ניו יורק
[עריכה] הוראה אקדמית
יעקב נאמן שימש במשך שנים רבות בתפקידי הוראה שונים:
- עוזר הוראה בקורס לדיני חוזים, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, שלוחת תל אביב (1965-1967).
- מרצה לדיני מיסים, אוניברסיטת תל אביב (1968-1970).
- מרצה לדיני מיסים, האוניברסיטה העברית (1970-1971).
- פרופסור חבר ומרצה בכיר, אוניברסיטת בר אילן (1971-1976).
- פרופסור אורח, אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס (1976).
- פרופסור חבר אורח, אוניברסיטת תל אביב (1977-1979).
- פרופסור חבר אורח, האוניברסיטה העברית (1991).
[עריכה] עיסוק בעריכת דין
נאמן התמחה בשנת 1964 התמחה אצל השופטת מרים בן פורת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובין השנים 1965-1968 התמחה ועסק בעריכת דין במשרד עו"ד י. גורניצקי ושות'.
בשנת 1972 היה ממקימי משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות' (בשיתוף עם עו"ד, ולימים נשיא המדינה, חיים הרצוג, ועם עו"ד מיכאל פוקס). נאמן שימש כשותף בכיר במשרד בין השנים 1972-1979, 1981-1996, 1996-1997.
בשנת 1997, כאשר מונה לתפקיד שר האוצר, מכר נאמן את חלקו במשרד לידי שותפיו, ושמר לעצמו את האופציה לשוב למשרד כשותף בכיר. עם התפטרותו מתפקיד שר האוצר, בדצמבר 1998 שב לשותפות במשרד, והינו שותף בכיר עד היום.
[עריכה] שר בממשלת נתניהו
ב-18 ביוני 1996 מונה נאמן לכהונת שר המשפטים בממשלת נתניהו. שעות ספורות קודם לכן הגיש העיתונאי יואב יצחק עתירה לבית המשפט העליון, ובה טען כי נאמן אינו כשיר לכהונת שר בכלל ושר משפטים בפרט - בשל הודעות כוזבות שמסר ומעשים פליליים לכאורה שביצע. למחרת היום הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, על פתיחת בדיקה משטרתית, בפרשה אחת (בלבד) מתוך שמונה שהועלו בעתירה.
ב-8 באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון, כי החליט לפתוח בחקירת משטרה נגד השר נאמן. באותו היום הגיש נאמן את התפטרותו מתפקיד שר המשפטים.
כתב האישום נגד יעקב נאמן כלל שני עניינים: הגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון (כתשובה לעתירה) ומסירת עדות שקר בחקירתו במשטרה. נאמן זוכה לחלוטין ב-15 במאי 1997, בשל העדר כוונה פלילית הנדרשת. יחד עם זאת, פסק בית המשפט כי נאמן מסר בתצהירו פרטים בלתי נכונים ומטעים בשלבי חקירתו הפלילית, אך ציין כי התיקונים שביצע מאוחר יותר מעידים על תום לבו של נאמן ושהדבר נעשה ללא כוונה פלילית.
ב-9 ביולי 1997 מונה נאמן לכהונת שר האוצר, משרד אותו הכיר מכהונתו בת השנתיים כמנכ"ל המשרד [בין השנים 1979-1981].
עם מינויו לשר הפך נאמן ליד ימינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאחד השרים הדומיננטיים בממשלה. בין היתר ניהל בשם הממשלה את המו"מ עם הרפורמים והקונסרבטיביים בשאלת הגיור. לחובתו של נאמן נרשם הכישלון במו"מ עם ההסתדרות החדשה, ותקציב המדינה הבעייתי שהוכן לשנת 1998. נאמן הואשם על-ידי עמיתיו השרים באי-אמינות, ובחוסר רגישות לצרכי השכבות החלשות. ב-18 בדצמבר 1998 התפטר נאמן, עקב חוסר גיבוי מצד ראש הממשלה נתניהו, ושב למשרד עורכי הדין.
[עריכה] פעילות ציבורית
יעקב נאמן כיהן ומכהן משך עשרות שנים במגוון תפקידים ציבוריים:
- מזכיר הועדה לבדיקת שיטת המיסים ברשויות המקומיות, בראשות שופט בית המשפט העליון ד"ר אלפרד ויתקון (1963-1964). כמו כן כיהן נאמן כחבר בועדה בין השנים 1972-1974.
- חבר מועצת לשכת עורכי הדין ויו"ר ועדת החקיקה של הלשכה (1972-1975).
- חבר הוועדה המדעית הקבועה של האיגוד הפיסקלי הבינלאומי (1973-1978).
- דירקטור בבנק טפחות למשכנתאות בע"מ (1974-1977).
- חבר הוועדה לבדיקת ענייני השכר בשירות הציבורי (1976).
- חבר הוועדה הציבורית בנושא ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (1977).
- חבר המוסד לבוררות מוסכמת (1977-1979).
- יושב ראש הוועדה לבדיקת התאמת חוקי המיסים לחוקי הפיקוח על המטבע (1977-1978).
- חבר הוועדה הממלכתית לבדיקת מבנה השלטון המקומי בישראל (1977-1979).
- חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל (1977-1978, 1991-1996).
- חבר הוועדה הציבורית לבחינת מערכת הדלק בישראל (1978-1979).
- חבר הוועדה הציבורית לחברות ממשלתיות (1978-1981).
- מנכ"ל משרד האוצר (1979-1981).
- חבר מועצת המנהלים של הבנק העולמי (1979-1981).
- יושב ראש ועדת המנכ"לים לענייני אזור יהודה, שומרון וחבל עזה (1979-1981).
- יושב ראש ועדת המנכ"לים לעניינים כלכליים בינלאומיים (1979-1981).
- חבר הועדה לאנרגיה אטומית (1979-1981).
- חבר הוועדה הציבורית לבדיקת מעמד המורה (1979).
- דירקטור בחברת אל-על בע"מ (1979-1981).
- דירקטור בתעשיה האוירית בע"מ (1979-1981).
- חבר הוועדה לבדיקת ארועי הר הבית (1991).
- יושב ראש הוועדה הציבורית ליישום דו"ח מבקר המדינה על מתן תמיכות למוסדות על-ידי רשויות מקומיות (1991-1992).
- חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים (1992).
- יושב ראש הוועדה לעידוד תעשיית הקולנוע בישראל (1994).
- יושב ראש ועדת החקירה לעניין עיריית בני ברק (1995).
- יושב ראש הועד המנהל של אוניברסיטת בר אילן (כיום)
[עריכה] מספריו
- דיני מיסים, מהדורה רביעית, הוצאת שוקן, תשכ"ט (כמסייע לכותב העיקרי, השופט ד"ר אלפרד ויתקון).
- סדרי שלטון ומשפט בישראל, מהדורה שלישית, הוצאת נציבות שירות המדינה, תש"ל (הפרק דיני מיסים).
כתב בנוסף למעלה מ-30 מאמרים בתחום המיסים, תאגידים וניירות ערך, שפורסמו בביטאונים מקצועיים בארץ ובחו"ל.
תושב ירושלים, נשוי ואב לשישה.
| אליעזר קפלן | לוי אשכול | פנחס ספיר | זאב שרף | פנחס ספיר | יהושע רבינוביץ' | שמחה ארליך | יגאל הורביץ | יורם ארידור | יגאל כהן-אורגד | יצחק מודעי | משה נסים | שמעון פרס | יצחק שמיר | יצחק מודעי | אברהם בייגה שוחט | דן מרידור | בנימין נתניהו | יעקב נאמן | בנימין נתניהו | מאיר שטרית | אברהם בייגה שוחט | סילבן שלום | בנימין נתניהו | אהוד אולמרט | אברהם הירשזון |
| פנחס רוזן | דב יוסף | חיים כהן | פנחס רוזן | דוד בן גוריון | פנחס רוזן | דב יוסף | יעקב שמשון שפירא | גולדה מאיר | יעקב שמשון שפירא | גולדה מאיר | חיים יוסף צדוק | מנחם בגין | שמואל תמיר | משה נסים | יצחק מודעי | אברהם שריר | דן מרידור | דוד ליבאי | יעקב נאמן | בנימין נתניהו | צחי הנגבי | יוסי ביילין | מאיר שטרית | יוסף לפיד | ציפי לבני | חיים רמון | מאיר שטרית |

