יחיאל קרל גוגנהיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחיאל קרל גוגנהיים (12 בינואר 1906, פרנקפורקט על המיין, גרמניה - 16 באוקטובר 2002, ירושלים) פרופסור לתזונה שעמד בראש המחלקה לתזונה של ביה"ס לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1949 עד 1974. פרופ' גוגנהיים, רופא בהשכלתו, עסק בחקר התזונה והיה יועץ לממשלת ישראל וגופים שונים בתחום זה. חיבר כמה ספרים בנושא התזונה ופרסם כ- 250 מאמרים בנושאי תזונה ובריאות.
מחקריו של פרופסור גוגנהיים ופרסומיו משמשים עד היום ציון דרך עבור דורות של תלמידים, מורים ואנשי מקצוע בנושאי המזון והתזונה.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
גוגנהיים למד רפואה בין השנים 1924 ל- 1929 בפרנקפורט, מינכן ולייפציג. עבודתו לתואר דוקטור הייתה בתחום הפרמקולוגיה. בתחילת שנת 1930 עמד בבחינות בהצטינות (Magna cum laude) וקיבל את התואר.
במהלך לימודיו באוניברסיטה, משנת 1928 ועד קבלת התואר, עבד במכון הפרמקולוגי של אוניברסיטת פרנקפורט, שימש כמתמחה במחלקה למחלות פנימיות בבית חולים בברלין ובמכון הכימי של אותו בית חולים. עד 1933 הועסק כעוזר מחקר במכון להגיינה של אוניברסיטת פרנקפורט ועסק בבדיקות מעבדה רפואיות ובמחקר מדעי בתחום המטבוליזם של חידקים. בהמשך עבד במרפאה למחלות פנימיות של האוניברסיטה.
ב1 במרץ 1933 הצטרף למכון לדיאגנוסטיקה בקטריולוגיות בברלין-שרלוטנבורג ועמד להתמנות לרופא ראשי של המכון בתוך חודש. עלית הנאצים לשלטון סיכלה תוכנית זו והוא פוטר ביום האחרון לחודש מרץ.
בנובמבר של אותה שנה עלה לארץ ישראל, ובמאי 1934 החל עבודתו באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה לכימיה ביולוגית ועסק בבדיקות כימיות של אדמת מדבר יהודה כחלק ממחקר על צמחי המדבר. ב1935 חזר לעסוק בתחום התמחותו עת הצטרף למחלקה להיגינה ובקטריולוגיה של האוניברסיטה, תחילה כמתנדב ואחר כך בעזרת מענקי מחקר.
בשנת 1941 הוקמה במכון מעבדה לתזונה וגוגנהיים התמנה לעוזר שלא מן המנין והתקדם בדרגות לעוזר מחלקה (1944) ולמדריך תזונה (1948).
בשנים 1951 - 1952 השתלם בתחום התזונה בבבית ספר לבריאות הציבור הרווארד (Harvard School of Public Health) בבוסטון, בארצות הברית. לאחר שובו התמנה מרצה בתזונה ובהמשך (1955) כפרופסור מן המנין.
גוגנהיים הקים וניהל את המחלקה לתזונה של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והיה בין מקימי בית הספר לתזונה בפקולטה לחקלאות ברחובות, על אף שבתחילה התנגד למיקומו בעיר זו. פועלו של פרופסור גוגנהיים הוכר בעולם. הוא היה עמית מחקר בהרווארד ופרופסור אורח בברקלי. ב 1968 הוענקה לו חברות כבוד של המכון האמריקאי לתזונה (American Institute of Nutrition). בשנת 1974 פרש מפעילות אקדמית סדירה (פרופסור אמריטוס).
נוסף לפעילותו האקדמית שימש גוגונהיים בתפקידי ייעוץ לגופים ציבוריים בתחומו.החל בשנת 1943 היה מזכיר ועדת התזונה של הסוכנות היהודית. עם קום המדינה הושאל לממשלת ישראל כיועץ תזונה למשרד הקיצוב והאספקה ומנהל מדור התזונה בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים. בשנים שלאחר מכן שימש יועץ תזונה למשרד הבריאות ויושב ראש ועדת התזונה של מועצת הבריאות. בשנים אלו, הידועות כשנות ה"צנע", היווה תפריט המזון הממולץ שבנה בסיס להרכב המזון של ילדי ישראל.
פרופסור גוגנהיים האריך ימים. כשנשאל פעם על הסיבה לכך לא ייחס זאת דווקא לתזונתו אך אמר: "זכיתי לאריכות ימים ולמזלי זכתה לכך גם אשתי. למה? אני לא יודע. אני יכול לאמר שכל חיינו אכלנו לשובע ולהנאתנו תפריט מגוון, והכל במידה. לא פחות מדי ולא יותר מדי. בעונג ובמידה"[1] הוא נפטר בירושלים בהיותו בן 96.
[עריכה] עבודתו המדעית ופרסומיו
עבודתו המדעית כולה הייתה בתחום התזונה עם דגש על התזונה ובריאות הציבור. נוסף לערכם העיוני-אקדמי היו לפרסומים רבים שלו השלכות מעשיות. כך לדוגמה פרסם בשנת 1950 עבודה על הבעיות בבקרה על גלידה. בשנת 1965 פיתח במימון מענק מחקר של משרד החקלאות האמריקאי, תערובת מזון עשירה בחלבונים ודלת שומן מצמחים. גוגנהיים מצא שבארצות המזרח התיכון חסר מקור חלבונים עשיר היכול לספק אנרגיה ואבני בניין לגוף האדם בכלל ולהתפתחות תנוקות וילדים בפרט.
[עריכה] מאמרים
בשנותיו הראשונות פרסם מאמרים בגרמנית ולאחר מכן באנגלית ובעברית (רובם הגדול). בשנות השלושים של המאה העשרים עסק במחקר בסיסי ועל כן מאמריו אף הם בתחומים אלה:
- תזונת חיידקים - השפעות חומרים שונים על המטבוליזם של חיידקים.
- ביוכימיה, פיזיולוגיה, פארמקולוגיה וסרולוגיה - מחקרים רבים על השפעות חומרים שונים (ויטמנים, הורמונים, חומצות אמיניות,חלבונים,אלקטרוליטים, יסודות קורט ואנטיביוטיקה) או מחסור בהם על גופם של ייצורים חיים.
בשנים שלאחר מכן עסק בהרכב המזון ובדיאטה (תפריט המזונות) של האדם וחלקם בבריאות הציבור.
- מחקרי מזון - מספר דוגמאות: תכולות ויטמינים במזונות כגון חלב, חמאה, פירות וירקות הגדלים בארץ ישראל ומחקר דומה על מינרלים; ערכים תזונתיים של חלבון בקמח מעושר בסויה.
- תזונה ובריאות הציבור - מאמרים כגון: מנהגי מזון וצריכתו בקרב יהודי קוצ'ין בישראל; מצב התזונה וצריכת מזון אצל נשים הרות באזורי פיתוח בישראל; דיאטה, מעמד סוציאלי ושכונות בירושלים.
מלבד בפרסומים אקדמיים פורסמו מאמרים רבים גם בכתבי עת הנקראים על ידי רופאים והעוסקים בבריאות הציבור. גוגנהיים גם ערך במשך כשלושים שנה את ירחון התזונה "דפים לתזונה".
[עריכה] ספריו
- תורת התזונה, ספרית הפועלים, 1954
- טבלאות הרכב המזונות, משרד החינוך והתרבות, 1955
- תזונת האדם :פיזיולוגיה, בריאות-ציבור, פאתולוגיה, הוצאת מאגנס, 1964
- התזונה מימי-קדם ועד ימינו :מדע-התזונה בהתפתחותו, הוצאת מאגנס 1985
- נושאים בסיסים בהיסטוריה של התזונה, 1995 (ספרו האחרון)
רוב ספריו ממשיכים לצאת לאור במהדורות נוספות.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "מה פסול בהמבורגר?", ראיון בעיתון מעריב, 14.1.97.

