הגניוס היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלברט איינשטיין, התגלמותו של הגניוס היהודי...
הגדל
אלברט איינשטיין, התגלמותו של הגניוס היהודי...

הגניוס היהודי הוא מונח המתאר תופעה ייחודית בקרב בני העם היהודי בעת החדשה אחר תקופת ההשכלה, בעיקר יהודי אשכנז: יצא מקרבם מספר רב של מדענים, הוגי דעות, סופרים ושאר מעצבי התרבות האנושית. מספר זה גדול ללא כל פרופורציה לחלקם באוכלוסייה. בין המשתמשים במונח זה יש הרואים בתופעה שהוא מתאר תולדה של תרבות, מסורת ונסיבות היסטוריות ויש הסבורים שמאחוריה עומד רקע גנטי-ביולוגי. הסברה האחרונה שנויה במחלוקת חריפה עד כדי החשבתה, בפי חלק מהטוענים, לגזענית. ההסברים השונים להצטיינותם המיוחדת של היהודים עדיין לא קיבלו בסיס מוצק ונותרו לעת עתה בגדר ספקולציה.

תוכן עניינים

[עריכה] דוגמאות להצטיינות היהודים

יהודים מהווים רק כ-2% מאוכלוסיית ארצות הברית, אך הם מהווים כ-27% מזוכי פרס נובל האמריקניים. היהודים זכו ב-18% מכלל פרסי הנובל בעוד שמספרם באוכלוסיית העולם עומד על פחות מרבע אחוז, ובכך עולה מספרם בהרבה על מניין הזוכים הלא יהודים מארצות כמו צרפת או גרמניה. בין חברי האקדמיות למדעים בארצות הברית שיעור השתתפותם של יהודים גבוה מאוד. בין הסטודנטים באוניברסיטאות העילית הם מהווים רבע. למעלה ממחצית מאלופי העולם בשחמט היו ממוצא יהודי (ביניהם גארי קאספרוב שאביו יהודי, ובובי פישר גדול שחקני השחמט בארצות הברית).

במבחני IQ יהודים באמריקה מקבלים ציון ממוצע שבין 112 ל-115, גבוה כמעט בסטיית תקן אחת מעל לממוצע האירופאי. גם בפסיכומטרי האמריקני קבוצת הנבדקים היהודית היא קבוצה מצליחה ביותר. אחוז המאובחנים כגאונים במבחני משכל (140 IQ) הוא 2.3% בקרב יהודים, אך רק 0.4% באוכלוסייה הכללית ממוצא אירופאי. על תקפותם של מבחני משכל אלו יש עוררים, אך ממשיכים להשתמש בהם משום שקיימת התאמה בינונית עד גבוהה בין ההישגים בהם לבין הצלחה אקדמית. במבחני ה-IQ בולטים היהודים באינטליגנציה המילולית והמתמטית, אך לא באינטליגנציות החזותית והמעשית.

מול אומדני מנת המשכל הציג סטיבן ג'יי גולד (אין מידה לאדם), מבקר מובהק של טענות להבדלי האינטליגנציה, ראיות לפיהן מחקרי איי קיו מתחילת המאה הצביעו על יהודים ממזרח אירופה כנחותים אינטלקטואלית. גולד חפץ להראות בכך את השרירותיות של קביעת האיי קיו ואת תלותו בתרבות. עם זאת, על עבודתו בתחום נמתחה ביקורת חריפה והיא אף הוצגה כמסלפת [1].

היהודים האשכנזים מהווים את רוב רובם של היהודים בעולם (למעלה מ-80%), והנתונים שנאספו בידי הטוענים לקיומו של גניוס יהודי נאספו מקרבם (אם כי גם מקרבם של היהודים הלא אשכנזים יצאו דמויות בשיעור קומה אינטלקטואלי יוצא דופן).

[עריכה] הגניוס ומדינת ישראל

פסלו של הרמב"ם בקורדובה
הגדל
פסלו של הרמב"ם בקורדובה

במדינת ישראל לא התממש הגניוס היהודי. בארצות הברית חיו בדור האחרון פי שניים עד פי שלושה יהודים אשכנזים מבישראל, אך נראה שהפער בין הישגי היהודים האמריקניים במדע לבין הישגיהם של האשכנזים בישראל גדול מהמתאים ליחס זה. ניתן למצוא לכך נימוקים שונים:

  • הפניית מעט תשומת לב בינלאומית למחקר הישראלי, מסיבות של פוליטיקה, לפעמים בינלאומית ולפעמים אקדמית. הענקת פרס נובל לישראלים אחדים שומטת את הקרקע מתחת לטענה זו.
  • קשיים לבצע מחקר רציני בשל מחסור בתקציבים.
  • תיעול הכישרונות למטרות ביטחון (למשל, אין להתעלם מהישגיה יוצאי הדופן של ישראל במחקר האטומי כבר בשנות השישים).
  • כשל כולל במערכת החינוך, כפי שניסחה זאת זיוה שמיר [2]:
"יום אחד יצטרכו שרי החינוך של ישראל לדורותיהם להתמודד עם השאלה: מה קרה לגניוס היהודי הקולקטיבי בישראל. המערכת כולה מבוססת על שאיפה למכנה המשותף הנמוך ביותר. אין חתירה למצוינות".

[עריכה] הסברים לגניוס היהודי

הסברים נפוצים לקיום הגניוס היהודי:

  • היהודים נדחקו לשולי החברה על ידי קיפוח ואפליה, ועל כן נאלצו לעשות מאמץ רב יותר כדי להצטיין.
הסבר זה לוקה בכמה חולשות: מקובל להניח שקיפוח גורם לירידה בהישגי הקבוצה המקופחת, ואין הוא מסביר מדוע אצל היהודים היה המצב שונה. גם אין בו כדי לבאר מדוע ההצטיינות היהודית בארצות המערב נמשכת גם כאשר מעמדם בהן יציב למדי. מצד שני, דווקא באמצעותו ניתן להסביר את שקיעת "הגניוס היהודי" במדינת ישראל, שבה היהודי כבר אינו "האחר" הנאלץ להתאמץ במיוחד כדי לבלוט.
  • היהודים באו ממסורת ארוכת שנים של לימוד ושל שאיפה להישגיות אינטלקטואלית.
במשך דורות התרכזו היהודים סביב התלמוד. גם הדורות שנטשו את הדת שימרו בתוכם את המטען התרבותי הזה והנחילו אותו לצאצאיהם. "האמא היהודייה" משתוקקת שבנה יהיה "רופא או עורך דין". בחברה היהודית הדתית ה"עילוי", בעל יכולת הפלפול המופלגת בתלמוד, היה זוכה לכבוד רב ולהערצה. בנוסף על כך, בעוד שהחכמים שבתרבות הנוצרית לא העמידו צאצאים בשל האיסור הדתי, העילויים היהודיים נתמכו כספית וחותנו עם בנות עשירים, כך שקיומם הגנטי וטיפוחו היה מובטח.
  • היהודים חכמים יותר מסיבות של גנטיקה.
הסבר זה בעייתי מעצם טבעו, בהיותו "לא תקין פוליטית". השקפות על הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה היוו מקור לדיכוי, להשפלה ולרדיפה במשך דורות ולפיכך הסבר גנטי לאינטלקט היהודי נחשב למסוכן.
בנוסף, טענה המבקשת לקשר בין תכונות או יכולות לבין קבוצות אתניות היא בעייתית מכיוון שהיא מאפשרת מסגרת שיח לטענות אנטישמיות, כגון נכלוליותם של היהודים, חמדנותם, היותם בלתי אמינים, ועוד. זאת משום שאם אפשרי לדבר על אינטליגנציה של קבוצה אתנית, אזי ניתן לדבר על תכונות אופי של קבוצה אתנית.
כיום מוסכם שלמטען הגנטי השפעה על האינטליגנציה, אך השאלה האם ניתן להסביר באמצעותו הבדלי אינטליגנציה בין גזעים וקבוצות אתניות אינה פשוטה [3]. גילוי דעת שפרסמו פסיכולוגים בולטים ונועד להציג את העמדה הרווחת בתחום [4] קבע כי בהסבר הבדלי אינטליגנציה בין קבוצות אוכלוסייה "הסביבה היא חשובה, אך גם גנטיקה עשויה להיות מעורבת".

ב-2005 התעורר עניין מחודש בנושא עקב מחקר [5] שהעלה השערה בדבר קשר בין תהליכי ברירה טבעית בימי הביניים לבין הגניוס היהודי. ההשערה עוררה סערה וביקורת [6] [7].

[עריכה] לקריאה נוספת

  • עמוס אילון, רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933; הוצאת דביר, 2004
  • ערן כץ, סוד המח היהודי; הוצאת מודן.

[עריכה] קישורים חיצוניים