בראשית ברא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כריכת הספר במהדורה העברית
הגדל
כריכת הספר במהדורה העברית

בראשית ברא הוא ספרו של נתן אביעזר, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן, המנסה ליישב את הסתירות הקיימות ממבט ראשון בין המדע ובין התורה לגבי בריאת העולם והתפתחות החיים התבוניים.

בספר, נוקט נתן אביעזר בגישה המפרשת כלפי התורה, כלומר, הוא יוצא מתוך נקודת הנחה שמונחי הזמן ותיאורי הבריאה המצוינים בסיפור הבריאה שבספר בראשית אינם כפשוטם, אלא מקבילים לתיאורית הווצרות היקום המדעית המקובלת, המפץ הגדול, כך שאין כל סתירה בין סיפור הבריאה כפי שמופיע בספר בראשית ובין התאוריות המדעיות המקובלות; המפץ הגדול ותורת האבולוציה ושוררת הרמוניה ביניהם.

תוכן עניינים

[עריכה] מבוא

כריכת הספר במהדורה האנגלית
הגדל
כריכת הספר במהדורה האנגלית

מאז שפותחה, "סתרה" הגישה המדעית המקובלת הטוענת שהיקום נוצר יש מאין במפץ הגדול את התיאור התורני של בריאת העולם בשישה ימים על ידי אלוהים. התחומים העיקריים שבהם יש סתירה בין פשט התורה לבין המדע המודרני הם: גיל העולם והווצרותו (המפץ הגדול יש מאין או בריאה אלוהית) , ויצירת החי והאדם (בריאה אלוהית מכוונת ומיידית או תהליך אבלוציוני אקראי האורך זמן רב). במשך הזמן, אישים מאמינים שונים הציעו תירוצים שונים לסתירות אלה, החל משלילה מוחלטת של המדע המודרני בטענה שהוא תיאורטי ובלתי ניתן להוכחה, ועד הטענה שהכתוב בתורה ותפיסת המדע חד הם- ואין ביניהם כל הבדל - תפיסתו של נתן אביעזר המיוצגת בספר 'בראשית ברא'.

בספר, מסביר נתן אביעזר את סיפור הבריאה בהתאם לגישה המפרשת, הטוענת שהסתירות נובעות מפירוש פשטני ומוטעה של ההגדים התורתיים המייצגים את החכמה העליונה ולכן הם עמוקים מכפי שנראה, ומצטט את דברי חז"ל הקובעים שכל אשר נאמר בפרשת הבריאה איננו כפשוטו, אלא "סתרי תורה" ויש להבינו באופן סימבולי ומטאפורי: ששת ימי הבריאה אינם ימים כמשמעותם כלפינו - בין היתר מפני שאז עדיין לא התקיים האדם ולכן לא היו מושגיו, כפי שאמר איינשטיין שהזמן הוא דבר יחסי אפילו לאדם אחד במצבים שונים, וכל שכן בין אדם למציאות שלא נכח בה - אלא זהו זמן אחר, בקנה מידה אחר, זמן אלהי.

[עריכה] תוכן ומבנה הספר

הקדמתו של נתן אביעזר לספרו
הגדל
הקדמתו של נתן אביעזר לספרו

הספר מחולק למספר פרקים, כשכל פרק מתחיל בציטוטים רלוונטים מסיפור הבריאה בספר בראשית, פרק לכל יום בסיפור הבריאה המוקדש לדברים שנוצרו ביום זה לפי התפיסה המקראית. לאחר מכן, מועלות קושיות על ציטוט הפשט המקראי; דברים ש'לא מסתדרים' במבט ראשון יחד עם השקפת העולם המדעית המקובלת על הווצרות היקום ותחילת החיים בכדור הארץ, ואז, מובאת השקפת העולם המדעית המקובלת לגבי העניין. לאחר מכן נעשה נסיון לפתרון הסתירות, בדרך כלל על ידי נסיון הוכחה שהכתוב בתורה פירושו בעצם אותו הפירוש של תיאורית המפץ הגדול, ופשוט צריך לדעת להבין נכונה את הטקסט המקראי של בריאת העולם, משום שברור לכל שפרשת הבריאה אינה כתובה כפשט, זאת כאמור לפי תפיסת הספר, ובסוף כל פרק מובאות הערות ומקורות באשר לדעות שאוזכרו בפרק.

בספר, מתבסס נתן אביעזר על מספר הנחות יסוד שעל פיהן הוא מפתח את כל התאוריה שלו בדבר בריאת העולם והסתירות בין התורה למדע:

  • פרשת הבריאה אינה פשט- פרשת הבריאה כפי שהיא מובאת בספר בראשית אינה פשט, ואין לפרש מידות בה כגון 'יום', או מונחים כגון "אור" כפשוטם, אלא כל מונח בה מרמז על פירוש אחר.
  • אין ולא יכולה להיות סתירה בין התורה שהיא האמת האבולוסטית לבין המדע- נקודת ההנחה החשובה ביותר בספר היא העובדה שלדעת נתן אביעזר התורה היא האמת האבולוסטית ולכן לא יכולה להיות אפשרות שבה יש סתירה אמיתית בינה לבין המדע. למותר לציין כי עבור אלו שאינם מאמינים באלוהיות התורה ורואים בה יצירה אנושית, יהיה לדיון בנושאים אלו, לכל היותר, ערך אנתרופולוגי בלבד, בעוד שעבור המאמינים ב"תורה מן השמים" ובאמיתות הכתוב בה מעוררות שאלות אלו ענין רב.

[עריכה] פרקים

  • היום הראשון: ראשיתו של היקום
  • היום השני: היווצרות מערכת השמש
  • היום השלישי: הופעת היבשה והצמחים
  • היום הרביעי: מועדים, ימים ושנים
  • היום החמישי: (חלק א'): אבולוציה
  • היום החמישי: (חלק ב'): מקור החיים
  • היום החמישי: (חלק ג'): עולם החי
  • היום השישי (חלק א'): ייחודו של האדם
  • היום השישי (חלק ב'): האדם - נזר הבריאה
  • אחר ששת ימי בראשית: ראשית תולדות האדם
  • השקפות ועקרונות
  • נספח
  • פרשני התורה והבריאה

[עריכה] ביקורת

על הספר בפרט ועל הדעה שיש 'לאחד' בין התפיסה המדעית והתורנית - תנכי"ת ולטעון שאין ביניהן סתירה כלל נמתחו ביקורות רבות, בין השאר:

  • ישנם התומכים בטענת הגישה המגבילה כלפי המדע, שטוענת שרובו של המדע שחולק על התורה הוא בתאוריות השערתיות, שטרם בוססו בניסוי שהוכח במעבדה. לכן, הם אומרים כנגד אביעזר שנסיונו לפרש את פרשת הבריאה כך שתתאים לראיית העולם של המדע המודרני היא שגויה מיסודה. לדעתם, התורה היא אמת אבולוסטית, לא משתנה, בלי קשר לתאוריה מדעית אחת או אחרת, ולכן אין כל טעם בלנסות 'להצטדק' ולהתאים את התורה למדע.
  • ישנם רבים, דתיים וחילונים כאחד, התומכים בטענות גישת הפרדת התחומים, כלומר, גישה שבה מראש תוחמים את התורה והמדע לתחומים שונים, כמו למשל מוסר למול ידע, ושוללים את הסמכות של אחד בתחומו של האחר, כך שבעצם הווצרות היקום על פי התיאור בתנ"ך או לפי המודל המדעי 'אינה חשובה', משום שהיא אינה נוגעת לתכלית הדת והיהדות, הדרכת האדם בחייו, כך שלא צריכה להיות לה השלכות אמוניות.
ישעיהו ליבוביץ נקט בגישה מיוחדת. הוא סבר שאין ולא צריכה להיות השפעה של תיאורים מדעיים שונים הסותרים כביכול את התורה על האדם. לדבריו, המדע עוסק בלדעת, בתיאור היש, ותפקידו מוגבל לתחומים מדעיים בלבד (בניגוד לגישת המדענות). ואילו התורה (בניגוד לעמדה הדתית המקובלת) עוסקת רק בהוראה ובציווי.התורה היא תורת מצוות, ספר משפטי אלהי שיש לקיימו בכל המצבים ויהי מה.
המחשה חד צדדית לגישה זו ניתנה על-ידי האסטרונום פייר סימון לפלס כאשר הסביר לנפוליאון את התאוריה שלו על היווצרות מערכת השמש: "אבל מר לפלס, מה בדבר אלוהים?", שאל נפוליאון. "אין לי צורך בהיפותזה הזו", ענה לפלס.
מן הצד השני, הוסיף ליבוביץ, אין לי צורך במיקרוסקופ כדי להאמין במציאות האלוהים, ואני לא רוצה להאמין באלוהים שאפשר לראותו במיקרוסקופ או טלסקופ.
  • בנוסף, יש הטוענים שפרשת הבריאה הכתובה בספר בראשית היא כפשוטה - וכשכתוב בה לדוגמה שהחיים בכדור הארץ נבראו בשישה ימים ושהיקום נוצר על ידי אלוהים, הכוונה היא כפשוטה, שאכן כדור הארץ, היקום כולו והחיים בו אכן נוצרו בששת ימי הבריאה, ולא שכל יום מצייג תקופה מסוימת ארוכה בהרבה, וכיוצא בזה. הרמב"ן על התורה אכן מפרש, שכל אחד מששת ימי הבריאה הוא לא תקופה אלא יום של 24 שעות. על הקושיא "והרי המאורות נבראו רק ביום הרביעי" עונה הרמב"ן, כי הבריאה בשלושת הימים הראשונים ארכה זמן המשתווה ליממה (כי הרי לא הייתה זריחה ושקיעה בשל חסרון המאורות).

למרות כל זאת, ספרו של נתן אביעזר מקובל מאוד בקרב חוגים דתיים שונים והרעיונות שבו מצוטטים רבות בידי בריאתנים ויהודים דתיים כתשובה נגד הטוענים שהתורה ותיאור הבריאה הכתוב בה בדויים ואינם עולים בקנה אחד עם תפיסת המדע את הווצרות העולם, בין השאר בשל הנסיון החדשני והנדיר יחסית בספרות העברית להתמודד עם תאוריות מדעיות כגון המפץ הגדול או האבולוציה הנראות במבט ראשון כסותרות את התורה בצורה עובדתית, להשוות בין 'תאוריות הבריאה' המדעיות לבין 'תאוריות הבריאה' התנכ"ית ולנסות ליישב את הסתירות ביניהן.

[עריכה] הערות

  • במקור, הספר נכתב על ידי נתן אביעזר באנגלית ונקרא'....IN THE BEGINNING' ('בהתחלה'). תורגם לעברית כ'בראשית ברא' על ידי קרובו של נתן אביעזר, דוד אביעזר, הוצאת "חדקל" (1993)

[עריכה] לקריאה נוספת

  • נתן אביעזר, בראשית ברא, "חדקל", 1993.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים