ילד שמנת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ילד שמנת (או ילדי תנובה) הוא ביטוי ישראלי המתייחס לילד או בן נוער ממשפחה מבוססת.

מקור הביטוי בתקופת הצנע של שנות ה-50, והוא התייחס לילדי ההתיישבות העובדת (קיבוצים ומושבי עובדים) אשר נחשבו לילדים בריאים המשופעים בכל טוב יחסית לשאר האוכלוסייה, ילדים הנהנים ממזון טוב, טבעי וטעים. על שולחנם היו מוצרי חלב טרי כמו שמנת, חמאה, ולעיתים, בחלק מהקיבוצים והמושבים המבוססים יותר - אף לחמניות טריות ובשר עוף. לעומתם, שאר ילדי הארץ חיו בצמצום יחסי ונאלצו לאכול (כמו כל בני משפחתם) תחליפי מזון טבעי מתלושים שחולקו בהקצבה. במקום שמנת אכלו לבניה, במקום בשר עוף - דג בקלה ובמקום חמאה מחלב נאלצו להסתפק בחמאת קוקוזין.

במשך השנים השתרש הביטוי ושינה כיוון. ילדי השמנת של שנות 2000 הם "צפוניים" מפונקים, המכונים גם "צפונבונים" אשר גדלים בבתים מרווחים בשכונות יוקרה, הוריהם מבוססים, והם אינם יודעים מהו מחסור.