ליאו מוצקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ליאו-לייב מוצקין (1867-1933), מאבות הציונות, מיוזמי הקונגרס הציוני.

מוצקין נולד באזור קייב, רוסיה. נשלח בנעוריו לבית ספר תיכון בברלין על מנת ללמוד מתמטיקה. המשיך ללימודים גבוהים במתמטיקה באוניברסיטת ברלין ואף התקבל ללימודי דוקטורט אצל לאופולד קרונקר, אולם לא סיים את לימודיו בשל התמסרותו לפעילות ציונית.

בהיותו סטודנט יסד (יחד עם שמריהו לוין ויוסף לוריא) את ארגון הסטודנטים הרוסים היהודים בברלין. היה מהוגי תוכנית באזל וממארגני הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897.

במלחמת העולם הראשונה עבר לקופנהגן והעביר לשם את משרדי התנועה הציונית על מנת לקיים את מדיניות הנייטרליות של התנועה. לאחר המלחמה התיישב בפריז. היה ממייסדי המשלחת היהודית לועידת השלום בפריז ב-1919, שהפכה בהמשך למשלחת קבועה לעניינים יהודים בחבר הלאומים.

האמין כי מרכז החיים היהודיים ישאר בגולה, והדגיש בעבודתו את הזכויות הלאומיות של היהודים כמיעוט.

היה פעיל בקונגרס הבינלאומי לזכויות מיעוטים שהוקם בעקבות מלחמת העולם הראשונה, אך פרש ממנו לאחר שהקונגרס נכנע ללחצים של גרמניה הנאצית ונמנע מלהתמודד עם בעיות היהודים בגרמניה. בין השנים 1925 - 1933 כיהן ליאו מוצקין כיושב ראש הוועד הפועל הציוני.

מוצקין נפטר ב-1933 ועצמותיו הועלו לקבורה ב-1934 להר הזיתים בירושלים. באותה שנה הוקמה ונקראה על שמו שכונת הפועלים (וכיום העיר) קרית מוצקין .

[עריכה] טריוויה

ההצטיינות האקדמית ניכרת גם בדורות הבאים במשפחת מוצקין: בנו היה המתמטיקאי פרופסור תיאודור מוצקין. נכדיו: לאו - פרופסור לערבית, אלחנן - פרופסור למתמטיקה, גבריאל - בוגר מדעי המדינה באוניברסיטת ייל.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות