קידוש לבנה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קידוש לבנה - תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, עד למילויה של הלבנה. התפילה כוללת ברכה שסיומה הוא "ברוך אתה ה' מחדש חודשים" וכן פרקי תהלים, וטקסטים אחרים.
בנוסח הספרדים מכונה הטקס בשם "ברכת הלבנה".
את קידוש הלבנה יש לומר בעמידה.
תוכן עניינים |
[עריכה] משמעות הברכה
לפי נוסח הברכה בתלמוד ובמיוחד לאור מיקומה במסכת ברכות בתלמוד הירושלמי בין ברכות על תופעות טבע שונות (רעם, ברק וכו'), ברכת הלבנה היא ברכת הראיה. ברכת הראיה היא ברכה שצריך לברך על תופעות טבע. לברכות אלו יש תפקיד חינוכי ראשון במעלה - ציון האל כמקור כל הכוחות בעולם ושלילת ייחוס של כח עצמאי לתופעות טבע. מגמה שרווחה בעולם האלילי.
עם השנים קבלה ברכת הלבנה, משמעות נוספת ואף שונה. הלבנה והתחדשותה מסמלים את העם היהודי. כמו שהלבנה עוברת מסלולים של התחדשות ודעיכה, כך גם עובר העם היהודי במהלך ההיסטוריה תקופות שפל וגאות. מחזוריות זאת עתידה להמשך עד לגאולה העתידה שבה יזכה עם ישראל למעמדו הראוי, בדומה ללבנה שאף היא (על פי המדרש) בתחילת בריאת העולם, הייתה שווה בכוח האור לשמש והדרדרה מרום מעמדה והפכה למשנית בחשיבותה לשמש ועתידה לחזור למעמדה הראשון בעתיד.
[עריכה] נוסח קידוש לבנה
בתלמוד (הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי), מופיעה ברכת קידוש לבנה לבדה ללא תוספות כלשהן - כברכה על הראיה, כמו ברכה על הרעם או על הברק, אך כבר מזמן מוקדם מאוד נוספו תוספות שונות לברכה עצמה.
כך למשל, במסכת סופרים, פרק כ, הלכות א' וב' נכתב:
- "ואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים ותולה עיונו כנגדה את ומישר רגליו ומברך אשר במאמרו ברא שחקים ... ברוך אתה ה' מקדש ראשי חדשים (הלכה ב) ואומר ג"פ סימן טוב, סימן טוב תהיה לכל ישראל. ברוך יוצרך, ברוך עושך, ברוך קונך, ברוך בוראך ורוקד ג' רקידות כנגדה ואומר ג"פ כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, כך אם ירקדו אחרים כנגדי להזיקני לא יגעו בי. תפול עליהם אימתה ופחד ולמפרע אמן אמן סלה הללויה ואומר לחברו ג"פ, שלום וילך לביתו בלב טוב".
לפי הכתוב במסכת סופרים אין מדובר עוד בברכה העומדת לבדה אלא בטקס שהברכה עומדת במרכזו. כך עם השנים גם נוספו לנוסח ברכת הלבנה אמירת מזמורי תהילים ותפילת עלינו לשבח.
הפניות אל הלבנה (ברוך יוצרך..., כשם שאני רוקד כנגדך...) שבנוסח קידוש לבנה כמו שהוא מופיע במסכת סופרים, אינם מופיעות כלל בסידור של רס"ג, לא אצל הרמב"ם בספר משנה תורה (הלכות ברכות פרק י, הלכה יט) ואף לא בסידורי יהדות תימן העתיקים.
הרב יוסף קאפח, בפירושו למשנה תורה, מסביר זאת בכך שרס"ג והרמב"ם הסתייגו מהפנייה הישירה אל הלבנה, משום שיש בה שמץ של אלילות.
[עריכה] זמן אמירת קידוש לבנה
בימינו נוהגים לאמר את קידוש הלבנה בחצי הראשון של החודש העברי בזמן שמראה הלבנה גדלה. אולם אין אומרים את קידוש הלבנה בתחילת החודש כאשר מראה הירח עדיין קטן מאוד. מעיקר הדין אפשר לאמר את סדר קידוש הלבנה החל משלושה ימים מהמולד של החודש (כפי החשבון הממוצע ולא המולד האסטרונומי) וכן נוהגים האשכנזים הליטאים. אך על פי הקבלה ראוי לאמר אותו רק לאחר שעברו שבעה ימים שלמים מהמולד, וכן נוהגים על פי רוב החסידים והספרדים.
את קידוש הלבנה צריך לומר בעמידה ונהוג לאמרה דווקא בקהל גדול ולא ביחידות, ומעדיפים לאומרו במנין, ולאחריה אומרים האשכנזים את תפילת עלינו לשבח, וקדיש (הנאמר רק במניין). בשאר העדות אומרים רק קדיש, ללא עלינו לשבח. יש הנוהגים לנער את שולי הציצית בתום הברכה.
לרוב נוהגים לאמר קידוש לבנה במוצאי שבת כשלבושים בבגדי שבת חגיגיים, כפי הכתוב במסכת סופרים (כ, א). אולם לפי שיטת הגר"א אומרים את קידוש הלבנה בהזדמנות הראשונה האפשרית בגלל חיבוב המצווה. בחודש תשרי נהוג לאמר את קידוש לבנה במוצאי יום כיפור ולנצל את השמחה של מוצאי הצום. אולם יש הנוהגים לאומרו לפני יום כיפור כדי לצבור עוד מצווה לקראת יום הדין (יום כיפור). בחודש אב נוהגים לאמר את קידוש לבנה אחרי הצום, בגלל שהאבלות לפני הצום אינה מתאימה לאמירת קידוש לבנה.
לפי הרמב"ם (הלכות ברכות י' כ), מצווה מן המובחר לאמר את הברכה דווקא בתחילת החודש כשרואים את הירח בפעם הראשונה.
[עריכה] שונות
- כאשר האסטרונאוט הראשון עלה אל הירח, התעורר פולמוס הלכתי בקשר לטקסט הנאמר במהלך ברכת הלבנה: "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך". עליית האדם לירח, הוכיחה, לכאורה כי ניתן לגעת לירח והברכה איננה מובנת. רבנים אחרים (בכללם הרבי מלובביץ') הגנו על נוסח הברכה, בטענה כי הברכה לא מתיימרת לקבוע שלא ניתן לגעת בירח בכלל, אלא בזמן הברכה בלבד.
- בהרבה בתי כנסת נהוג לרשום את סדר "קידוש לבנה" על שלט התלוי מחוץ לבית הכנסת באותיות גדולות. על כן, הביטוי אותיות קידוש לבנה מציין אותיות גדולות במיוחד. אותיות אלה ניתן לקרוא בקלות גם בחוץ כאשר התאורה מועטה. זאת בניגוד לאותיות טל ומטר, שהן אותיות קטנות במיוחד. (ראו עוד בערך גופן).

