המפלגה לקידום הרעיון הציוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| המפלגה לקידום הרעיון הציוני | |
|---|---|
| איפיון: | מפלגת ימין |
| כנסות: | הכנסת השתים עשרה |
| מנהיגים: | יצחק מודעי |
| שיא כוחה: | 5 מנדטים (כסיעת פורשים) |
| נוצרה מתוך: | הליכוד |
| התמזגה לתוך: | לא התמזגה |
המפלגה לקידום הרעיון הציוני הייתה קבוצה של חמישה חברי כנסת שבמהלך פברואר 1990 התפצלה מן הליכוד. חברי כנסת בקבוצה היו: יצחק מודעי, פסח גרופר, אברהם שריר, יוסף גולדברג ופנחס גולדשטיין. החמישה, בראשות יצחק מודעי, היו חברי המפלגה הליברלית ההיסטורית אשר התמזגה סופית בתוך הליכוד ב-1988. הפרישה הייתה על רקע מאבקי כוחות פנימיים בליכוד.
המפלגה סירבה, במהלך המו"מ הקואליציוני שהתקיים עימה, להצטרף לממשלה בראשותו של שמעון פרס, אך שריר הסכים לפרוש ממנה לבדו, ובכך להעניק לפרס את הרוב הדרוש (ראו: התרגיל המסריח).
לבסוף חברה הקבוצה לקואליציה בראשות יצחק שמיר, כאשר בזכות היותם לשון מאזניים, דרשו וקיבלו את תפקיד שר האוצר בעבור יצחק מודעי. במסגרת המשא ומתן דרש מודעי ערבות כספית להבטחת מימוש ההסכם הקואליציוני עמו.
יוסף גולדברג ואברהם שריר חזרו לסיעת הליכוד בשלהי הכנסת ה-12. האחרון לאחר קריאתו הבלתי נשכחת של יצחק שמיר: "אברשה, חזור הביתה", במהלך המאמצים להרכבת ממשלת ליכוד.
המפלגה התמודדה בבחירות לכנסת ה-13 ב-1992, אולם לא עברה את אחוז החסימה.
כל התנהלותה של המפלגה לקידום הרעיון הציוני וחבריה היו מן הסיבות למיאוס שחש הציבור הישראלי כלפי עסקאות המקח והממכר המפלגתיות, מה שהוביל לשינוי שיטת הבחירות לכנסת ב-1992.

