יהדות צ'כיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות צ'כיה היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות במרכז אירופה ומיקומה הוא באזור צ'כיה של היום (בעבר צ'כוסלובקיה).

היהודים הראשונים ישבו באזורי בוהמיה ומורביה כבר במהלך המאה ה-2. לאזור פנים הארץ הגיעו היהודים רק במהלך המאה ה-10 ומאז אותה התקופה בערך ישנן עדויות ברורות לישיבת סוחרים יהודים באזורים אלו.

במאה ה-13 נתן המלך רשות ליהודים להתיישב בארצו, בעיקר כי רצה לנצל את קשריהם המסחריים לפיתוח כלכלת ארצו, ולכן היגרו יהודים רבים, בעיקר מאזור גרמניה לשטחי צ'כיה. בעת המהומות הדתיות שאירעו במדינה במאה ה-15 פגעו גם ביהודים ובמאה ה-16 אירעו מספר גירושים ליהודי צ'כיה וחלקם היגרו למדינות השכנות או לאזורי הכפר שהיו בשליטת האצולה הצ'כית וקהילות יהודיות נותרו רק בערים פראג וקולין.

במאה ה-17 קיבלו עליהם היהודים איסורים רבים וצווים מטעם השלטון וכן הוטלו עליהם מיסים שונים, פגיעה זאת נחלשה עם הזמן עד לשנת 1867 בה קיבלו יהודי צ'כיה שיוויון זכויות מלא והפסיקו ההשפלות והחוקים המפלים שמהם סבלו היהודים. בסוף המאה ה-19 היו יהודים רבים מבין שורות הלוחמים על עצמאות צ'כיה ועם קבלת האוטונומיה בשנת 1918 ואוחדו כל ארגוני היהודים במדינה תחת "המועצה היהודית במדינה הצ'כית" ובשנת 1920 אף זכו להכרה כמיעוט לאומי אך יהודי צ'כיה לא זכו לאוטונומיה.

במאה ה-20 זכו היהודים לזכויות שונות. בשנות ה-30, עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה, אז גברה האנטישמיות גם בצ'כיה, בעיקר על ידי המיעוטים במדינה אך בעשור זה גם גדלה בתחילתו אוכלוסיית יהודי המדינה כתוצאה מהגירת יהודים מגרמניה אל צ'כיה. עם סיפוחה של צ'כיה לשטחי גרמניה הנאצית יהודים רבים נמלטו מהמדינה ואלו שנשארו חלו עליהם חוקי נירנברג, כמו על יהודי גרמניה ומתוך קהילה של כ-395,000 יהודים בשנת 1939 נספו במהלך השואה כ-250,000 היהודים ובמהלך המלחמה רבים מהידוי צ'כיה נשלחו למחנה טרזינשטט.

בשנת 1947 חיו בצ'כוסלובקיה כ-44,000 יהודים, מעל מחציתם בצ'כיה. עם עליית השלטון הקומוניסטי במדינה נותקו קשרי הקהילה עם שאר קהילות היהודים בעולם. בין השנים 1948-1950 היגרו מצ'כוסלובקיה כ-26,000 יהודים, מתוכם כ-19,000 למדינת ישראל.

עם השנים יצאו יהודים רבים מהמדינה ועם נפילת המשטר הקומוניסטי בה עזבו רבים אותה.

כיום יש בצ'כיה כ-3,000 יהודים, רובם בפראג.

שפות אחרות