צי 600 הספינות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צי 600 הספינות הייתה תוכנית אסטרטגית של הצי האמריקאי במהלך שנות ה-80. מטרת התוכנית הייתה לבנות מחדש ולהגדיל את הצי האמריקאי לאחר צימצומו הדראסטי בסיום מלחמת ויטנאם. התוכנית, שנוצרה על ידי מנהיגים רפובליקאים, הייתה חלק מרכזי במצע הבחירות של רונלד רייגן במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית של 1980.

התוכנית כללה:

  • החזרה לשירות של ארבעת אוניות המערכה מסדרת איווה.
  • החזקה של ספינות ישנות בשירות לאורך זמן רב יותר.
  • תוכנית חדשה ונרחבת לבניית אוניות.

הרעיון נתמך על ידי ג'ון להמן (John Lehman) שהפך למזכיר הצי בממשל רייגן, וכן על ידי קספר ויינברגר, שר ההגנה בממשל.

תוכן עניינים

[עריכה] רקע

שורשיו של רעיון "צי 600 הספינות" נובעים ממלחמת ויטנאם. כמו במקרים רבים קודמים של מלחמות וסכסוכים גלובאליים, ארבעת הזרועות העיקריות של הכוחות המזוינים האמריקאים - צבא היבשה, חיל הים, חיל האוויר וחיל הנחתים - התרחבו במהירות כדי לעמוד במשימות הנדרשות מהם.

נפילת סייגון והנסיגה האמריקאית מויטנאם הובילו למוראל נמוך ולאיבוד יוקרה רבה של כוחות הביטחון האמריקאים. ברית המועצות, שתמכה בצפון ויטנאם, התחילה להשתמש בנמלים הישנים של ארצות הברית בדרום ויטנאם. בנוסף לכך, הצי הסובייטי התחיל להפליג במשנה מרץ בכל האוקיינוסים של העולם. הצבא האדום החל לפרוס כוחות גדולים יותר ויותר של חיל רגלים, שיריון ומטוסי קרב בכל רחבי מזרח אירופה. עד שנת 1978 נקבע על ידי אדמיראלים אמריקאים שהכוחות הימיים של ארצות הברית נמצאים במצב קשה ושהצי הסובייטי מתקרב אליהם בצעדי ענק.

לבסוף, ההשתלטות על שגרירות ארצות הברית בטהרן ב-1979 שהובילה למשבר בני הערובה באיראן, וכישלון ניסיון החילוץ שלהם במבצע טופר עיט, הגדילה את התחושה שהכוח הצבאי האמריקאי הופך עם הזמן למוגבל וקטן יותר ויותר.

[עריכה] תוכניתו של רייגן

כנגד הרקע הזה החלו הבחירות לנשיאות בשנת 1980. חלק ממצע הבחירות של רונלד רייגן היה שיפור הכוחות המזויינים של ארצות הברית, דבר שפנה באותה העת אל אמריקאים רבים שחששו מפני התחזקותה של ברית המועצות לאורך כל שנות ה-70. בין התוכניות שהוצעו על ידי רייגן, ניתן למנות את חיזוק הזרוע האסטרטגית של ארצות הברית, האצת פיתוח כלי נשק חדשים כדוגמת מפציץ ה-B-1B לנסר ונגמ"ש M2 בראדלי וסיום פיתוח ופריסה של טנקי המערכה ה-M1 אברהמס.

[עריכה] ביצוע התוכנית

למרות השיפורים הרבים בזרועות האחרות, הצי האמריקאי היה המרוויח העיקרי מתוכנית הבנייה מחדש. תחת ממשל רייגן, צוללות הטילים הבליסטיים הראשונות מסדרת אוהיו הושלמו. בנייתן של נושאות המטוסים ממסדרת נימיץ וכן צוללות התקיפה מסדרת לוס אנג'לס הואצה בצורה דרמטית. מערכת הלחימה "אייג'יס" (AEGIS) הותקנה על הסיירות החדישות מסדרת טיקונדרוגה שגם בנייתן הואצה. מספר נושאות מטוסים ותיקות שעמדו לצאת מהשירות נכנסו לתוכנית מיוחדת שנועדה להאריך את משך השירות היעיל שלהן. ולבסוף, אוניות המערכה הותיקות מסדרת איווה הוחזרו לשירות ועברו תהליך שידרוג מקיף שכלל בין היתר התקנה של מערכות נשק חדשות כדוגמת טילי AGM-84 הרפון, BGM-109 טומהוק וכן מערכות נ"מ מדגם "פלנקס". התעופה הימית שודרגה עם הכנסתם של מטוסי קרב חדשים מדגם F/A-18 הורנט וכן גרסאות משופרות של מטוסים ישנים יותר. כלי הנשק והמערכות החדשות עזרו לארצות הברית לחזור למקום הראשון בעוצמה הימית וכן עוררו שינויים אסטרטגיים. לפני התוכנית, המטרה העיקרית של צי ארצות הברית הייתה לשמור על חופי המדינה וכן להחזיק את נתיבי השייט העיקריים לאירופה נקיים מאיומים. לאחר ההתרחבות של הצי נטען על ידי אדמיראלים אמריקאיים שהצי צריך לקחת תפקיד פעיל סביב אירופה והמזרח הרחוק, וכך לאלץ את ברית המועצות לנהל כל מלחמה אפשרית כנגד ברית נאט"ו בשתי חזיתות שונות, מצב אסטרטגי בעייתי מאוד.

למרות שתוכנית "צי 600 הספינות" לא הושלמה עד סיום ממשל רייגן, בתחילת שנות ה-90 הצי האמריקאי היה הגדול ביותר בעולם (ובהפרש ניכר מהצי הסובייטי), עם יותר מ-100 צוללות פעילות ו-15 קבוצות קרב של נושאות מטוסים.

[עריכה] סוף התוכנית

עם קריסת ברית המועצות בתחילת שנות ה-90 וחוסר באיומים נראים לעין על ארצות הברית, חלק מהתוכניות לגידול הכוח הצבאי של ממשל רייגן בוטלו או הוקטנו במידה ניכרת. בסיסים רבים של צבא ארצות הברית ברחבי אירופה וארצות הברית גופא נסגרו או צומצמו. בצי האמריקאי, צימצום התוכנית הוביל להוצאה משירות של חלק מנושאות המטוסים הישנות יותר. כמו כן, הוצאו משירות כל ארבע אוניות המערכה מסדרת איווה ובוטלה או הואטה בנייתן של צוללות וספינות רבות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות