אספת המעמדות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אספת המעמדות בצרפת הייתה גוף מייעץ של "המשטר הישן" המלוכני, שנועד להביע בפני המלך את רחשי ליבו של העם. אספת המעמדות נוסדה בשנת 1302 ופוזרה בשנת 1789, עם פרוץ המהפכה הצרפתית. במהלך 487 שנות קיומה התכנסה האספה 22 פעם, עד לכינוסה האחרון בשנת 1789.
האספה כללה את נציגי שלושת המעמדות שהרכיבו את החברה הצרפתית:
- המעמד הראשון - אנשי הכמורה
- המעמד השני - אנשי האצולה
- המעמד השלישי - אלה שאינם אנשי כמורה ואינם אנשי אצולה, ובמילים אחרות: פשוטי העם. מעמד זה כלל 98% מאוכלוסי צרפת, וכלל בתכו, למעשה, שני תת-מעמדות: הבורגנים והאיכרים.
לכל אחד מהמעמדות היה קול אחד במועצה, עובדה שנתנה משקל יתר לנציגי המעמד הראשון והשני, שיחד ייצגו 2% מהחברה הצרפתית - עד כדי פי 30 משיעורם הריאלי. המעמד השלישי - פשוטי העם - קיבלו באספה ייצוג שהיה שווה ערך לכשליש משיעורם הריאלי באוכלוסייה.
[עריכה] ראו גם
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

