מסיבת התה של בוסטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסיבת התה של בוסטון היא מעשה מחאה שנערך בנמל בוסטון בשנת 1773 והיה אחד המאורעות שהובילו לעצמאות הקולוניות הבריטיות בצפון אמריקה מהבריטים.
בשנת 1765 הטיל הפרלמנט הבריטי מס על שלוש עשרה הקולניות הבריטיות בצפון אמריקה. מיסוי זה עורר תרעומת רבה, משום שלתושבי הקולוניות לא היה ייצוג בפרלמנט, כך שלא הייתה להם השפעה על השימוש שנעשה במס. סיסמתם של המתנגדים הייתה "אין מיסוי ללא ייצוג" (no taxation without representation). אחד המוחים היה ג'ון הנקוק, ובעקבות זאת הוחרמה ספינתו בידי המכס, בטענה שהוא עוסק בהברחה.
במחאה ארגן הנקוק חרם על תה שיובא מסין בידי חברת מזרח הודו הבריטית, וחרם זה חיסל את מכירותיה של החברה בקולוניות. בשנת 1773 מצאה החברה את עצמה עם מלאי עצום של תה שאין תקווה למוכרו, משום שמבריחים כהנקוק ייבאו תה מבלי לשלם מכס. לפתרון הבעיה חוקק הפרלמנט הבריטי חוק לפיו חברת מזרח הודו הבריטית פטורה מהמכס על התה, כך שתוכל להתחרות במבריחים. רוב הנמלים בקולוניות סירבו לאפשר עגינה לאוניות שהובילו תה של החברה, ולבסוף התאפשרה עגינתן בנמל בוסטון, כשהן זוכות להגנתן של ספינות מלחמה בריטיות.
ב-16 בדצמבר 1773, יום לפני המועד המתוכנן לפריקתו של מטען התה, 60 מתושבי בוסטון מארגון בני החירות, בהנהגתו של סמואל אדמס, התחפשו לאינדיאנים, עלו על שלוש אוניות שהובילו תה והשליכו את כל תכולתן (342 תיבות) אל מי הנמל. כל האירוע, שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון", עבר בשקט יחסי וללא אלימות.
בתגובה סגרו האנגלים את הנמל לאלתר עד שישולמו הכספים עבור תיבות התה שנשאה הספינה. בין האמריקאים היו שמתחו ביקורת על המעשה. הבולט שבהם היה בנג'מין פרנקלין, שטען שיש לשלם תמורת התה שהושמד, והיה נכון אף לשלם זאת מכיסו. חברת התה הבריטית דורשת את תשלום החוב עד עצם היום הזה.
מסיבת התה של בוסטון הייתה אחד מהאירועים שהובילו למלחמת העצמאות של ארצות הברית.

