שושנה שבבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שושנה שבבו בצעירותה
הגדל
שושנה שבבו בצעירותה

שושנה שַׁבַּבַּוֹ (זכרון יעקב, 1910 - חיפה, 1992) - סופרת ארץ ישראלית, בת למשפחה ספרדית שמקורה בצפת. יצירתה של שבבו סובבת סביב תמורות במעמדה של האישה בת המזרח. שושנה שבבו פרסמה שני רומנים מריה ואהבה בצפת, וכן סיפורים קצרים ורשימות.

תוכן עניינים

[עריכה] קורות חייה

שבבו נולדה לשלמה וטובה ששורשי שניהם מיוחסים למגורשי ספרד שהגיעו לצפת. אחת מסבתות אמה הייתה "מוסקובית", כלומר ממוצא רוסי. לפני הולדתה התגוררה המשפחה בצפת. אביה היה מורה לערבית ולתנ"ך. לאחר תקופה עברו להתגורר בקהיר שם לימד האב ערבית באוניברסיטת אל אזהר. לאחר כשלוש שנים במצרים הוזמן ללמד בבית הספר שהוקם בזכרון יעקב בכספי הברון רוטשילד ומאוחר יותר גם ניהל סניף בנק במקום. שם נולדה שושנה שבבו.

ילדותה עברה במשפחה שמנתה חמש בנות ושני בנים שנהנתה ממצב כלכלי טוב. שבבו למדה בבית הספר המקומי שמנהלו היה הסופר יהודה בורלא. היא הייתה תלמידה מחוננת והרבתה בקריאת ספרות יפה עברית ומהעולם.

בגיל 13, בעזרת מכתב המלצה של בורלא, התקבלה ללימודי הוראה בסמינר לווינסקי בתל אביב. שם למדה ארבע שנים, אך לא השלימה את השנה החמישית, שנת ההתמחות, עקב מחלת פרקים שאילצה אותה לשוב לביתה. בהיותה בסמינר החלה בכתיבת מאמרים לעיתונים.

את ספרה הראשון "מריה", החלה לכתוב בגיל 16 והוא פורסם בהיותה בת 22.

את בחרותה בילתה בזיכרון יעקב והתידדה שם עם משפחת סמל משטרה בריטי. היא נסעה לביקור בפריז ושהתה זמן מה אצל אחיה בלונדון. לאחר שובה נישאה לבן משפחה רחוק דוד כרסנתי. הזוג עבר להתגורר בשכונת הדר בחיפה שם פתחו חנות לצמר. בשנת 1942 עברו לזיכרון יעקב שם נולדה להם בת. ב -1948 חזרו לחיפה.

ספרה השני והאחרון "אהבה בצפת", התפרסם בשנת 1942. שבבו לא המשיכה בכתיבה וסייעה לבעלה בחנותם.

שבבו עברה מספר אסונות בחייה. אחת מאחיותיה נפטרה בגיל 22. אחיינה נפל במלחמת העצמאות. היא חוותה שני הריונות כושלים, אמה נפטרה בגיל צעיר יחסית (58) והיא עצמה סבלה מסרטן ב–25 השנים האחרונות לחייה. שושנה שבבו נפטרה בחיפה והובאה למנוחות בזיכרון יעקב בסמוך לבני משפחתה.

ספרה השני בהוצאת "קדם"
הגדל
ספרה השני בהוצאת "קדם"

[עריכה] יצירתה

יצירתה הראשונה הייתה רשימת ביקורת על יצירה של מורה לציור שלה שהתפרסמה בעתון "הארץ". בהמשך פרסמה בעתונים נוספים: "בוסתנאי" שבעריכת הסופר משה סמילנסקי, "דואר היום" ו"דואר" (עתון יהודי אמריקאי). שבבו קיבלה שכר סופרים על כתיבתה זו.

ספרה הראשון "מריה", אותו החלה לכתוב כאמור בהיותה בת 16, הוא רומן מחיי הנזירות בארץ המספר על אהבה אסורה והריון מחוץ לנישואין. הרומן מבוסס על סיפורה האמיתי של נערה ערביה נוצרייה שהרתה מחוץ לנישואין.

גם ספרה "אהבה בצפת" עוסק באהבה הפורצת גדרות. הרומן מספר על בתו של רב הקהילה הספרדית בצפת היוצאת נגד המסורת ובוחרת באהוב לבה על פני החתן שיועד לה על ידי אביה.

לאחר פרסום הרומן "אהבה בצפת" ועד ליום מותה, כעבור חמישים שנה, לא כתבה עוד. הסיבות לכך אינן ברורות. בתה רומזת שיתכן והדבר קשור לדיכאון שתקף אותה לאחר מות תינוקה בלידתו, או עצם הכניסה לעול חיי הנישואין. היא עצמה רמזה כאילו קשיי היום-יום גרמו לכך וכתבה:

שושנה שבבו הסופרת מתה!
ישנה הגב' כרסנתי.
ומה עניין שמיטה אצל הר סיני?
-- שושנה שבבו, זיכרונות


יצירותיה של שבבו לא זכו להוקרה על ידי הממסד הספרותי של אותה תקופה וכנראה נידחו מסיבות חברתיות ופוליטיות שלא היו קשורים לערכם הספרותי (כך טוען ד"ר יוסף הלוי בספרו בת המזרח החדשה).

[עריכה] יצירותיה

  • מריה - רומן מחיי הנזירות בארץ, הוצאת בימת קדם לספרות.
  • אהבה בצפת, הוצאת בימת קדם לספרות, 2000. בספר נכללים גם דברי בתה אורנה לוין, על אמה, זכרונות שכתבה שבבו כשנה לפני מותה וראיון שנערך עמה בשנת 1979 במסגרת תוכנית הרדיו "בית אבא".

[עריכה] לקריאה נוספת

  • יוסף הלוי, בת המזרח החדשה - על יצירתה של שושנה שבבו, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 1996.
  • ברלוביץ יפה (עורכת), שאני אדמה ואדם - סיפורי נשים עד קום המדינה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002.

[עריכה] קישורים חיצונים