וולטר סוואג' לנדור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
וולטר סוואג' לנדור (30 בינואר 1775 - 17 בספטמבר 1864), משורר וסופר אנגלי. וולטר סוואג' לנדור היה בעימות מתמיד עם העולם ועם עצמו. הוא הוציא תחת ידו כמה מהשירים הפשוטים והמאופקים ביותר של המאה ההיא; כאדם, הוא מילא כל ציפייה שעורר שמו האמצעי (סוואג'- פראי באנגלית). תשעים השנים בהן חי היו שורה כמעט רצופה של מריבות קטנוניות וויכוחים ציבוריים, השמצות ותביעות דיבה, השפלות קשות ונצחונות בלתי-מספקים. בהיותו בן 19, סטודנט בטרינטי קולג', אוקספורד, הסתכסך לנדור עם תלמיד אחר שלא חלק את דעותיו הרפובליקניות. לנדור ירה לחלונו של אותו תלמיד, סולק מקולג'- אך כשהוענקה לו חנינה, סרב לשוב. יחסיו עם אביו מעולם לא היו טובים, וכאשר זכה בירושה כבן הבכור, הוא מכר את אחוזת אבותיו וכך איבד את כל רכושו. בן 33, הוא התנדב לצבא הספרדי במטרה לבלום את פלישת נפוליאון לארץ זו, אך החוליה התפרקה לאחר קרבות קשים, והוא שב לאנגליה במהרה. בן 36 הוא השתתף בנשף בעיר באת', ונשבה בקסמיה של נערה הצעירה ממנו ב-16 שנה. אף כי הוא היה מעורב במספר פרשות אהבה, הוא התעקש לשאת לאישה את ג'וליה ת'וילייר הענייה; אך עוד בטרם הסתיים ירח הדבש, ברור היה ללנדור כי מדובר ברודנית קטנה שזדוניותה הייתה אחרונת מגרעותיה. כך הפך לנדור לתוקפני וגס מאי-פעם. הוא כתב מאמרי הסתה כנגד הממשלה, ונאלץ לעזוב את אנגליה. הוא הגיע לאיטליה, התעמת עם עובד ציבור, וגורש אף מקומו. חמום-מוח בנעוריו, רגזן בגיל העמידה, לנדור החריב את חייו עקב מזגו הרע. בן 60, אחרי 24 שנות נישואים אומללות, הוא נפרד מאשתו- שבעזות-מצח אירחה את מאהבה בביתם שבפיאסול. ידידותו עם בראוונינג והערצתם של זרים היו כל שהציל את לנדור מזקנה רוויות מרמור. הוא מת שלושה חודשים טרם יום-הולדתו התשעים, ב-17 בספטמבר, 1864.
יצירתו של לנדור מהווה הוכחה ניצחת, כי האמן שבו והאדם שהיה היו שתי יישויות נפרדות; שני דברים לעולם לא יוכלו להיות כה שונים מאשר קורות חייו של לנדור לעומת יופי שיריו. אין כל סימן לזרות או מדון במקצבי-שיריו המאוזנים או בפרוזה המלוטשת שלו, כפי שהופיעה ב"שיחות מן הדמיון" (Imaginary Conversations), מלאכת-מחשבת הבנויה בקפידה רבה. שיריו הקצרים הם מאוזנים וטהורים.

