אוגר זהוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוגר זהוב
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
משפחה: אוגריים
סוג: אוגר
מין: אוגר זהוב
שם מדעי
ויקימינים Mesocricetus auratus

אוגר זהוב

אורך הגוף: כ-18 ס"מ. הזכר קטן מעט מן הנקבה.
אורך הזנב: 1.2-2 ס"מ
משקל: 130-180 גרם
משך ההריון: 16 יום
מספר הוולדות: 4-12
מזון: צמחים ובעיקר זרעים
תפוצה בטבע: סוריה
אורך חיים: כ-8 שנים
מספר כרומוזומים: 44
משקל בלידה: כ-2 גרם

אוגר זהוב הוא חיית המחמד הידועה והנפוצה ביותר מכל המכרסמים, משמש גם כחיית מעבדה.

מוצאו של האוגר הזהוב בסוריה שם נתגלה לראשונה בשנת 1839 ומאז נלכד במדבר הסורי על ידי החוקר ישראל אהרוני בשנות ה-30 של המאה ה-20, לא נצפה עוד בטבע. מקור כל האוגרים הזהובים הם מאותם אם ותריסר גוריה שלכד. ככל הנראה, שכנו בעבר גם בארץ ישראל.

שמו של האוגר בא לו משום אגירת המזון בכיסי הלחיים הגדולים, המאפשרת העברת מזון בכמות גדולה למחילתו ובכך גם חסכון באנרגיה. את מנות המזון מוציא הוא מפיו בכך שלוחץ הוא בכפות רגליו הקדמיות על הלחיים. גופו הגלילי מכוסה פרווה סמיכה ורכה בצבע זהוב עם כתמים בגווני החום, צהוב ולבן. צידו התחתון של הגוף לרוב בהיר. חרטומו מאורך ומחודד, ובקצהו זיפי שיער, המשמשים כאברי חישה. בפיו זוג שיניים חותכות גדולות בכל לסת אשר צומחות ללא הפסקה ומשמשות לחיתוך המזון אשר השיניים הטוחנות כותשות. שיני הלסת העליונה מושחזות בשיניים המקבילות בלסת התחתונה ואם נפגעת שן, צומחת השן המקבילה לה צמיחת יתר. הרגליים קצרות ובקצותיהן ציפורניים חזקות קהות. הרגליים הקדמיות משמשות לאחיזה המזון והגשתו לפה, וכן לנבירה באדמה בכדי לחפש זרעים. בגחון הנקבה ישנם 4 זוגות של פטמות.

מזונו בטבע הם לרוב זרעים שאותם אוסף לתוך כיסי הלחיים גדולים ואלה עשויים להכיל חופן זרעים ואחר כך מעביר אותם האוגר אל מחסניו התת קרקעיים. בהיות האוגרים שוכנים בשדות פתוחים וגם באדמות חקלאיות, הם גורמים נזקים לדגן שמזרעיהם הם ניזונים.

בכלוב יכול להימצא יחד עם אוגרים נוספים וניזון מפירות וירקות אולם בטבע אורח חייו יחידאי. האוגר פעיל לילה וביום שוהה הוא במחילתו. לכל פרט מחילה משלו, המסתעפת לחדרים, המשמשים למטרות מוגדרות כמו אגירת מזון לחורף, מגורים, חדר לגורים וקן המלטה.

הזכר והנקבה נפגשים רק למטרת הזדווגות, שבטרם התרחשותה ישנו טכס חיזור קצר, ובסופה הזכר עוזב את מחילת הנקבה. ההזדווגות מתרחשת לרוב כשעה לאחר רדת החשיכה. לקראת ההמלטה, הנקבה חופרת תא המלטה בעומק רב, המרופד בעשבים. משך הריונה של נקבת האוגר הזהוב הוא 16 יום, הקצר ביותר בין היונקים בעלי שליה. הנקבה ממליטה פעמים אחדות בשנה ובכל שגר 4-7 ואפילו 12 ולדות. הגורים נולדים חסרי ישע, עיוורים ועירומים וגופם ורוד. הם יונקים כ-3 שבועות. עיניהם נפתחות בגיל שבועיים וכן גופם מתכסה בפרווה חומה. בגיל חודשיים בקירוב מגיעים הם לבגרות מינית, עוזבים את הקן, חופרים לעצמם מחילות משלהם ומתחילים להתרבות. יכולת ההתרבות של הנקבה עצומה, בשל העובדה שהביוץ אצלה קשור בהזדווגות ולא מחזורי, בדרך כלל בתחילת הייחום, ומשום כך יכולה היא להיכנס להריון נוסף בעת שהיא עדיין הרה ואז תמליט שתי המלטות רצופות. מחזור ייחום הוא כל ארבעה ימים ומשכו 4-23 שעות.

האוגרים מסוגלים לנשוך בחוזקה ובתנאים של מרחב מחיה מצומצם מתפתחים ביניהם קרבות אכזריים. לעיתים טורפים הבוגרים את גוריהם. בעומדם מול אויב מתגוננים האוגרים בעוז. הצעירים משמיעים קולות צרודים צורמים ובהיתפסם הם נושכים, על כן יש לטפל בהם בזהירות ולהרגילם בהדרגה למגע יד אדם. אפשר להרימם בעור הרפוי שבעורפם.

ברחבי רוסיה נערך מדי שנה מרוץ הכרכרות של האוגרים. לגלגל הריצה המוכר מכל כלוב של מכרסמים מחובר בסיס בעל גלגלים, וכאשר מושם האוגר בתוך גלגל ריצה שכזה, הסגור משני עבריו, הוא מתחיל לרוץ והכרכרה דוהרת קדימה. התחרויות נערכות בתוך מסלולים שנוצקו במיוחד לשם כך.

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוגר זהוב

[עריכה] Weblinks

  • Xander.it - אוסף סרטוני אוגרים