פיגועי 11 בספטמבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פיגועי 11 בספטמבר |
| ההכנות לפיגועים |
| חטיפות המטוסים |
| פעולות החילוץ בתאומים |
| השפעות |
בבוקר 11 בספטמבר 2001 התבצעה מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, המכונה פיגועי 11 בספטמבר: תשעה עשר טרוריסטים, אנשי ארגון אל קעידה, חטפו ארבעה מטוסי נוסעים (של יונייטד ואמריקן איירליינס). שניים מהם רוסקו אל תוך מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו יורק ומוטטו אותם. מטוס נוסף רוסק לתוך הפנטגון, מרכז משרד ההגנה האמריקני, בסמוך לוושינגטון, והחריב אחד מאגפיו. מטוס רביעי התרסק באזור חקלאי בפנסילבניה, אחר שנוסעיו ניסו להיאבק בחוטפיהם. בהתקפות הטרור נספו כ-3000 בני אדם. הפיגועים הכו בהלם את העולם המערבי, שעמד מול מה שנראה כסרט קולנוע אפוקליפטי שקרם עור וגידים. השלכותיהם המדיניות, החברתיות והתרבותיות היו מרחיקות לכת. הם הביאו למפנה במדיניות ארצות הברית במזרח התיכון, למלחמת אפגניסטן ולמלחמת עיראק.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההכנות לפיגועים
- ערך מורחב – ההכנות לפיגועי ה-11 בספטמבר
מוסלמים קנאים ברחבי העולם, התנגדו למעורבות ארצות הברית בערב הסעודית ובמדינות ערביות נוספות, לתמיכתה בישראל, כמו גם לפלישת התרבות המערבית לעולם המוסלמי. כתוצאה מכך הופנה זעם רב כנגד ארצות הברית והמערב במשך כמה עשורים בקרב קהילות מוסלמיות, דבר שהיה כר פורה לגיוס תומכים במעשי טרור ואלימות נגד מטרות מערביות ויהודיות. אחד מאותם קנאים הוא אוסאמה בן לאדן (שנעזר בעבר בכספי הCIA במלחמת אפגניסטן). דבר זה הוביל אותו לבסס בשנות התשעים את ארגון אל קעידה, שהכשיר מחבלים לפעולות טרור באזורי המאבק האיסלמי ברחבי העולם.
ב־1999 אל קעדה הייתה מעורבת בפיגועים גדולים בשגרירויות ארצות הברית באפריקה ולפיגוע נגד המשחתת האמריקנית USS Cole בתימן בשנת 2000. פיגועים גדולים שתוכננו לפתיחת המילניום סוכלו. ח'אלד שיח' מוחמד , טרוריסט עצמאי שהגה את רעיון מתקפת המטוסים המתאבדים, חבר אל בן לאדן. צעדיהם לקראת מימוש הרעיון החלו כבר ב־1998.
השניים שלחו חבורת צעירים ערבים שרכשו השכלה בגרמניה להתאמן בטיס בארצות הברית. גרעין זה, שאליו הצטרפו מחבלים נוספים, רובם ממוצא סעודי, היה אחראי למימוש התוכנית.
המודיעין האמריקני, אף שידע שאל קעידה מתכננת פעולה גדולה אי שם בעולם, לא ידע עליה דבר.
שנאתם העזה של מבצעי הפיגועים לישראל וליהודים, אף שהייתה מקור המוטיבציה הראשי שלהם, גם איימה על הצלחת מבצעם. בן לאדן כמעט שהתפתה להקדים את המבצע עוד בטרם הושלמו ההכנות לו, כדי שיהווה תגובה על ביקור אריאל שרון בהר הבית, ומנהיג הטאליבן, מארחו של בן לאדן, דרש שהפיגוע יהיה כנגד היהודים ולא כנגד האמריקנים.
[עריכה] חטיפת המטוסים
- ערך מורחב – חטיפות המטוסים בפיגועי ה-11 בספטמבר
בבוקר ה־11 בספטמבר 2001 נחטפו ארבעה מטוסי נוסעים שהמריאו מנמלי תעופה בארצות הברית. החוטפים המתאבדים, כולם ערבים, השתלטו על תאי הטייס (באמצעות סכינים יפניים פשוטים), וכשהגאי המטוס בידי אחד החוטפים שעבר הכשרה, הוא הפנה אותם אל עבר יעדים הידועים כסמליה של אמריקה: מגדלי התאומים בעיר ניו-יורק, מבנה הפנטגון (משרד ההגנה) וגבעת הקפיטול בבירה ושינגטון. שלושה מטוסים התרסקו ביעדים שנקבעו להם, ומטוס רביעי (טיסה 93 של חברת יונייטד) שהיה אמור להתרסק על הבית הלבן או על בניין הקונגרס, התרסק בשדה נטוש ליד העיר פיטסבורג. נוסעיו התקוממו לאחר שנודע להם על סדרת הפיגועים במגדלי התאומים מקרוביהם בשיחות שנערכו בטלפון סלולרי. הנוסעים ניסו לפתוח בכוח את דלת הקוקפיט הנעולה, והמחבלים שבתא הטייס החליטו לרסק את המטוס מוקדם מהמתוכנן.
שני מגדלי התאומים, שאלפי טונות של דלק בוער התיכו את יסודות המתכת שלהם, קרסו בזה אחר זה בהותירם הרס רב באזור נרחב למדי. מבנה הפנטגון נפגע בחלקו.
[עריכה] קורבנות
בפעולת הטרור, המוגדרת כגדולה בהיסטוריה, נהרגו 2,995 בני אדם, אזרחים של עשרות אומות.
- בקריסת מגדלי התאומים נהרגו 2,605 איש.
- נוספו עליהם 127 נוסעים, 20 אנשי צוות ו־10 חוטפים שהיו על שני המטוסים.
- בפנטגון נהרגו 125 בני אדם.
- נוספו עליהם 64 נוסעי המטוס שהתרסק בפנטגון.
- ו־44 איש נהרגו בהתרסקות המטוס הרביעי בפנסילבניה.
ב-23 בפברואר 2005, כשלוש שנים וחצי אחרי הפיגוע, הסתיים זיהוים של 1,161 קורבנות מהפיגוע שהתרחש במגדלי התאומים. יתר חלקי הגופות של הקורבנות אשר לא זוהו, ייקברו במתחם הנצחה לרגלי המגדלים החדשים העתידים להיבנות במקום.[1]
[עריכה] תוצאות
בעקבות פיגועים אלה יצא ממשלו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש למלחמת חורמה בטרור העולמי ובעיקר בטרור האיסלמי. במהלך מלחמה זו כבשו בנות הברית בהנהגת ארצות הברית את אפגניסטן וגירשו משם את שלטון הטאליבאן שנתן חסות לארגון אל קעידה, וכן כבשו את עיראק והפילו את שלטונו של סדאם חוסיין. מנהיג ארגון אל קעידה, אוסמה בן-לאדן, טרם נתפס.
[עריכה] תאוריית קונספירציה
- ערך מורחב – תאוריית הקשר על פיגועי ה־11 בספטמבר
כמעט כל ארוע מסדר גודל דומה מייצר תאוריות דמיוניות שונות של קונספירציה ולכאורה הסתרת האמת בידי השלטון. אירועי ה-11 בספטמבר לא היו יוצאי דופן. האירועים נחקרו היטב על ידי רשויות השלטון האמריקני והוכח מעבר לכל ספק שאנשי אל-קעידה עמדו מאחורי תכנון הפיגועים וביצועם, אך עובדה זו לא מנעה מחובבי תאוריות הקשר להפיץ את רעיונותיהם העצמאיים בנוגע לאחראים כביכול לפיגועים.
כיום, 51% מתושבי ניו יורק מאמינים שהתרחיש שציירה ממשלת ארצות הברית בנושא הוא שגוי או מפוברק במידה מסוימת. לפי סקרי ערוץ החדשות CNN, למעלה מ 90% מהצופים מאמינים שקיים סוג מסוים של טיוח ממשלתי בנושא.
קונספירציה לגבי אירועי ה-11 בספטמבר מוצגת בסרט הדוקומנטרי Loose Change, המעלה שאלות נוקבות לגבי ההסברים המקובלים לאירועי ה־11 בספטמבר ומעלה אפשרות שהממשל האמריקאי הוא האחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר. הסרט מציג אין ספור ראיות לכאורה לכך ששום מטוס מסוג בואינג לא התנגש בבניין הפנטגון, ושלא יתכן שהתנגשות המטוסים בלבד היא שריסקה את מגדלי התאומים. תאוריות אלו גרמו לכך שב-16 במאי 2006 שחררה ארצות הברית לתקשורת את קלטת הוידאו של מצלמת אבטחה (של תחנת דלק סמוכה), ע"פ צו בית משפט. בקלטת ניתן לראות הבזק לבן האמור ליצג את המטוס מעט לפני הפיצוץ, אך יש הטוענים שהוא יותר נראה כמו טיל שיוט. תמונות ממצלמות אבטחה נוספות (ממלון סמוך ושל הפנטגון עצמו) עדיין שמורות בידי ה-CIA. ניתן לעיין בסרט ובטוקבקים באתר Ynet.
[עריכה] מדיה
| לעזרה בהפעלת הקובץ |
[עריכה] ראו גם
- מלחמת אפגניסטן Operation Enduring Freedom 2001
- מלחמת עיראק Operation Iraqi Freedom 2003
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- אתר ויקיפדיה מיוחד באנגלית, המוקדש לפיגועי 11 בספטמבר - באתר מובאות עדויות אישיות, ואתרי זיכרון לכל הנספים
- דו"ח ועדת החקירה לארועי 11 בספטמבר, באנגלית
- רדיו NPR, דיווח חי בבוקר ה-11 בספטמבר
- מה פגע בפנטגון - מטוס או טיל? - כתבה ב-YNet
- ז'אן בודריאר 2004, רוח הטרור (תקציר)
- האתר של ג'ימי וולטר, מיליונר שהשקיע כספים רבים בפרסום תאוריות הקונספירציה. באתר ניתן להוריד בחינם את הסרט שהכין
- סרטון שהכין תושב קונטיקט ליום השנה החמישי לפיגוע במגדלי התאומים, באתר "אומדיה"
- השלכות הכשל המודיעיני ב-11 בספטמבר על השנים שבאו בעקבותיו, רפי בוכניק, באתר "אומדיה"

