דוד ליבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוד ליבאי
דוד ליבאי
תאריך לידה 22 באוקטובר 1934
ממשלות 25, 26
כנסות 11-14
סיעות מפלגת העבודה
תפקידים בולטים

דוד ליבאי (נולד 22 באוקטובר 1934), שר המשפטים בממשלות ישראל, חבר כנסת, עורך דין בולט ופרופסור למשפטים.

[עריכה] חייו

ליבאי נולד בתל אביב בשנת 1934, והוא בוגר בית הספר התיכון עירוני א' בתל אביב. למד משפטים באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית. השלים תואר שני במשפט השוואתי, והוענק לו תואר דוקטור למשפטים על ידי אוניברסיטת שיקגו.

את שירותו הצבאי עשה כסניגור וכתובע בפרקליטות הצבאית, ושימש כממלא מקום התובע הצבאי הראשי.

את עבודתו המשפטית באזרחות החל אצל שר המשפטים פנחס רוזן, כאחראי על מחלקת החנינות ובתפקיד דובר משרד המשפטים. בשנת 1960 היה לעורך דין. מונה כעוזר ראשי לפרקליט המדינה קולין גילון, וכתובע ראשי של בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה.

ב-1964 פתח משרד פרטי לעריכת דין. היה חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ובשנים 1985-1983 כיהן כראש הלשכה.

בשנת 1984 נבחר לכנסת ה-11 מטעם מפלגת העבודה. בכנסת זו, ובזו שלאחריה, היה יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. והביא להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקירת פרשת מניות הבנקים.

לאחר שנבחר לכנסת ה-13, היה לשר המשפטים בממשלתו של יצחק רבין. כיהן בתפקיד זה גם בממשלה בראשותו של שמעון פרס לאחר רצח רבין. בקיץ 1995 שימש תקופה קצרה גם כשר הפנים. בבחירות לכנסת ה-14 נבחר ברשימת מפלגת העבודה, אך פרש כעבור זמן קצר מן הכנסת.

בתקופתו של ליבאי כשר משפטים גדל תקציב המשרד, נבנו בתי משפט חדשים, והונהגה משמרת שנייה בבתי משפט שונים.

כשר המשפטים יזם מינוי שלוש ועדות חקירה ממלכתיות - ועדת החקירה לחקירת טבח מערת המכפלה, ועדת החקירה לבדיקת היעלמותם של ילדי תימן, וועדת החקירה לחקירת רצח יצחק רבין.

בועדת השרים לחקיקה שבראשה עמד הכין לחקיקה שורה של חוקי-יסוד (זכויות במשפט, החקיקה, חופש הביטוי וההתאגדות וזכויות חברתיות) אשר לא זכו לאישור הכנסת.

ליבאי פרסם את הספר "דיני מעצר ושחרור", וכן כתב עשרות מאמרים בפרסומים מקצועיים, בגינם זכה בפרס על שם פנחס רוזן.

מכהן כפרופסור חבר למשפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

[עריכה] קישורים חיצוניים