הגישה הביקורתית למשפט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגישה הביקורתית למשפט היא זרם המאפיין את הביקורת המשפטית החל משנות ה-70 של המאה ה-20. היא מכונה גם ביקורת רדיקלית. זרם זה רואה במשפט חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה, בחזקת חוק הוא פוליטיקה.
בבסיס הגישה הביקורתית למשפט עומדת ההנחה שהעולם המשפטי הוא מעשה ידי אדם ובבסיסו ערכים, אמונות ואינטרסים. התפיסה הביקורתית גורסת שיש לחשוף את ההנחות הללו ולבארן מתוך מגמה להביא לשינוי הסדר החברתי, הכלכלי והמשפטי. לדוגמה: שלטון החוק, מתאר כביכול מוסד אבסטרקטי ניטרלי. הגישה הביקורתית אומרת שזהו שלטון בני אדם שאינו נפרד מן הפוליטיקה, התרבות, הערכים וההעדפות הן של המחוקקים והן של השופטים. הגישה הביקורתית יצאת נגד הצגת המשפט כניטרלי, כאובייקטיבי או כפורמלי.
[עריכה] הנחות יסוד של הגישה הביקורתית למשפט
- המשפט אינו נייטרלי אלא משמש את מוקדי הכוח והממסד, ומטרתו לשמור על יציבות המשטר הקיים. זוהי תפיסה מרקסיסטית-מעמדית במידה מסוימת. מוקדי כוח נחשבים כל מי שיש לו כוח המשתקף ברבדים שונים מלבד כסף, כגון: לבנים מול שחורים, נשים מול גברים, עשירים בין עניים.
- המשפט מנציח את פערי הכוח ומשרת את אלה הנמצאים בעמדות הכוח. מטרת הביקורת היא לחשוף מה באמת עומד מאחורי המשפט המתיימר להיות נייטרלי.
- המשפט יוצר קיבעון מחשבתי ומשתק חשיבה ופעולה יצירתית. המשפט מונע למעשה שינויים שאינם משרתים את הממסד.
- המשפט כבעל תכונה מכוננת – כיוצר מציאות ותפיסת "עצמי" באמצעות השיח המשפטי. האם המשפט מתאר את המציאות ומסביר מה קורה בלבד, או שמא יוצר את המציאות ואת המחשבות אצל הציבור וכן יוצר את ההבנה לגבי מה שהם רשאים ולא רשאים לצפות לו.
[עריכה] מאמרים מרכזיים
- רוברט ו. גורדון, “Law and Ideology” בתוך Lloyd’s Introduction to Jurisprudence (6th ed. 1994) 950-959
- רוברט ו. גורדון, “New Developments in Legal Theory” בתוך Lloyd’s Introduction to Jurisprudence (6th ed. 1994) 959-966
- דאנקן קנדי, “The Structure of Blackstone’s Commentaries” בתוך Lloyd’s Introduction to Jurisprudence (6th ed. 1994) 967-972

