סאפפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פסל ועליו הכתובת סאפפו אֶרֵסְיה (ילידת אֶרֵסוׁס)
הגדל
פסל ועליו הכתובת סאפפו אֶרֵסְיה (ילידת אֶרֵסוׁס)
סאפפו, בציור של גוסטב קלימט מ-1888-1890
הגדל
סאפפו, בציור של גוסטב קלימט מ-1888-1890
אגרטל מהמאה ה-5 לפנה"ס ועליו ציור של סאפפו הישובה ומקריאה משירתה לשלוש תלמידות. (מהמוזיאון הארכיאולוגי הלאומי באתונה)
הגדל
אגרטל מהמאה ה-5 לפנה"ס ועליו ציור של סאפפו הישובה ומקריאה משירתה לשלוש תלמידות. (מהמוזיאון הארכיאולוגי הלאומי באתונה)

סַאפְּפוׁ(ביוונית :Σαπφω, או Ψαπφα), ‏ (נולדה בסביבות 630 לפנה"ס- 612 לפנה"ס, מתה בסביבות 570 לפנה"ס) הייתה משוררת לירית מהתקופה הארכאית, שחייתה בעיר מיטיליני באי לסבוס, שהיווה את המרכז התרבותי של המאה השביעית לפנה"ס. רוב שירתה של סאפפו לא שרדה, אך השפעתה הייתה רבה. סאפפו נודעה בכל רחבי העולם היווני תודות לשירתה והייתה כה מפורסמת שבסירקוסאי הוקם פסל בדמותה כדי לכבדה בהגיעה לעיר.

אין בנמצא מקורות היסטוריים אמינים על חייה של סאפפו, למעט שירתה. ייתכן שבשירתה יש קווי דמיון בין קורותיה של המשוררת לבין דמותה בשיר, אך חוקרים דחו פרשנות כאילו יש בהם אלמנטים ביוגרפיים. אמיתות הפרטים הביוגרפיים המקובלים על אודותיה, המובאים בהמשך, מוטלת בספק.

תוכן עניינים

[עריכה] חייה

מאמינים כי הוריה של סאפפו היו סְקַמָנְדֶר וקְלֵאיס. היא נולדה באֶרֵסוׁס, באי לסבוס. על פי קומדיה יוונית ידועה, היא נישאה לסוחר עשיר מהאי אנדרוס, ולפי פירושים מסוימים של אחד משיריה, ילדה בת שנקראה אף היא קלאיס, על שם סבתה. משפחתה של סאפפו הייתה חלק מהאריסטוקרטיה על האי, ועל כך מעיד התחכום הלשוני בשיריה. בסברה כי סאפפו גורשה עם מספר אריסטוקרטים אחרים לסיציליה יש כנראה אמת, אך היא בילתה את מרבית חייה במיטיליני.

באותה תקופה נהגו נשים ממעמד גבוה להתאסף ולבלות את הימים בכתיבת שירה. סאפפו שהייתה המובילה בחברתה קיבצה סביבה חבורת מעריצים ופתחה לימים אסכולה יוונית לנשים. נושאי מרבית השירים היו תלמידותיה של סאפפו. המפורסמות בהן היו דמויות כמו ארינה מטלוס ודמופילה מפמפיליה. סאפפו פיתחה צורת שירה המיוחדת לה, שיטה שנודעה לימים כמטר הסאפפי או הדגם המיקסו-לידי.

בעבר זקפו מבקרי ספרות לזכות סאפפו גם הובלת תנועה אסתטית שהתמקדה יותר ביחידים האנושיים ופחות באלים, מושא האמנות הקלאסי. עם זאת, כיום הסברה השולטת היא כי שירתה היוותה המשך לדרך שהתוו אחרים לפניה, אך שירתה היא מן הראשונות אשר נשמרו בכתב.

[עריכה] שירתה

נאמר על סאפפו כי התעלתה על כל המשוררים היוונים מלבד לארכילוכוס ואלכאויס. אוצר המילים הרחב שלה, משפטיה הקצרים, הישרים והפסטורליים, יחד עם שיפוטה האובייקטיבי את רגשותיה ורצונותיה, זיכו אותה במקום נכבד בשירה היוונית והאוניברסלית כאחד.

אפלטון כינה את סאפפו "המוזה העשירית" וכתיבתה אתגרה אפילו את זו של הומרוס, היא נודעה כ"המשוררת" והוא כ"המשורר", אחרים קראו לה "הפרח", "היפה" או "הנס". ברם, תיאורים אלו אינם תואמים את אישיותה האפלה והמסוגרת.

חלק נכבד משירי האהבה שכתבה פנו לנשים, ולכן נחשבה ללסבית. חלק אחר של שיריה גם פנה לאחיה כארקסוס. המילה לסבית עצמה נגזרת מהקשרה של סאפפו, היות שזאת גרה באי לסבוס. מילה נרדפת למושג היא סאפפית, על שמה.

הכנסייה הקתולית דחתה את עבודותיה של סאפפו בגלל התוכן ההומוסקסואלי של שיריה והארוטיקה שבהם. כתוצאה מכך הוזנחו כתביה ולא הועתקו. מתוך שיריה הרבים שרד במלואו רק שיר אחד שלם בן 28 שורות, הקטע השני באורכו ששרד הוא בן 16 שורות, ומכל שאר עבודותיה נותרו חלקים, רובם באים מציטוטים של שיריה או פיסות פפירוס, אובדן זה נחשב כיום לבכייה פואטית לדורות. שיריה חולקו לתשעה ספרים, אך לא ידוע היום לפי איזה סדר או שיטה.

למרות שכיום מזוהה סאפפו עם שיריה הרבים, בימי הביניים היא נודעה בכך שזרקה עצמה מצוק בגלל אהבה נכזבת לספן בשם פאון. שורשי האגדה הם עוד בימי רומא העתיקים ולכן אין לראות את האגדה כמזימה של הכנסייה להטעיית הקוראים.

הצגת דמויות היסטוריות מפורסמות פעם כהטרוסקסואליות ופעם אחרת כהומוסקסואליות היא תופעה שכיחה ויש הטוענים כי מקורה בתרבות היוונית שלא ייחסה קיטוב מיני כלשהו לבני האדם, וראתה את הפדרסטיה כחלק בלתי נפרד מהתרבות.

"חזרי-נא אלי, גונגילה, כאן הלילה,
את, ורדי, עם נבלך מלידיה.
שם מרחף לעד סביבך מקור ההנאה:
יופי התשוקה.

אפילו בגדך בוזז את עיני שלי.
אני מוקסמת, אני שפעם
התלוננתי לאלה ילידת-קפריסין,
שכיום אני לה אתחנן."

- סאפפו, "בבקשה" (לאנגלית - פול רושה)

[עריכה] השפעות

  • לורד ביירון מזכיר את סאפפו באחד משיריו.
  • בודלר כתב על סאפפו בפרחי הרוע.
  • לורנס דארל כתב מחזה בחרוזים ושמו סאפפו, המתרחש בלסבוס במאה ה-7 לפנה"ס

[עריכה] קישורים חיצוניים