חיים ישראל אייז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב חיים ישראל אייז (1876 - 1943) היה ממקימי אגודת ישראל ומעסקניה הבולטים. חי בשווייץ והיה פעיל מרכזי בהצלת יהודים בתקופת השואה.
נולד בשנת התרל"ו (1876) באיסטריק שבגליציה. אייז היה היחיד מעשרת ילדי משפחתו ששרד מגפה של מחלת הדיפטרייה - שבאותה עת לא היה לה מרפא.
ר' חיים ישראל הגיע לשווייץ הניטרלית בהיותו איש צעיר וקבע את מושבו בעיר ציריך בה הפך לאיש עסקים מצליח.
[עריכה] מפעל ההצלה של הרב חיים ישראל אייז
אייז היה בין הראשונים שקיבלו תיאור מפורט ומדויק על המתרחש בארצות הכיבוש הנאצי. הוא קיבל וארכב מאות מכתבים המתארים את הסבל בגטאות ובמחנות ההשמדה.
מתוך המכתבים עולה תמונה מפורטת של המערכת אותה הפעיל: שליחים בארצות הכבושות, רשת של "סייענים" בצלב האדום ואנשי קשר בשגרירויות הזרות בברן.
התרומה החשובה ביותר של ארכיון המכתבים היא בביסוס דעה של היסטוריונים, כי עסקנים חרדים היו המובילים בשבירת החשיבה ה"מקובלת", שטענה כי אסור לפעול בדרכים שאינן חוקיות ו"להרגיז את הגויים".
כשהחלו להגיע מאירופה תיאורי הרעב והמחסור, העביר חיים ישראל כספים לידיד בליסבון, וזה היה רוכש המוצרים האלה שהיו יקרי המציאות בזמן המלחמה (קקאו, קפה, סוכר, תה וסרדינים) ומעבירם לתעודתם. מוצרים אלה יכלו היהודים להחליף בכמויות גדולות של קמח ותפוחי אדמה.
את המזון שרכש היה חיים ישראל מעביר לז'נבה, שם היו לו קשרים טובים עם יו"ר הצלב האדום . אנשי הצלב האדום הבינלאומי היו מעבירים את חבילות המזון לסניפם בגרמניה, וזה היה מחלק את החבילות לנמענים. חיים ישראל היה עושה מאמץ מיוחד כדי לאפשר ליהודי הגטו לקיים מצוות כהלכתן. לשם כך היה שולח ארבע מינים, מצות ויין בעבור ארבע כוסות.
את משלוחי המזון מימן לעיתים קרובות מכיסו, וחלק גדול מהונו הוקדש למטרה זו.
המצאתו הגדולה של חיים ישראל הייתה כשיצר קשר עם הקונסול של פרגוואי ושל אל סלבדור על מנת שינפיק תעודות זהות ודרכונים דרום אמריקאיים ליהודי הגטו בפולין . כך הונפקו עשרות אלפי תעודות דרום אמריקאיות, ונשלחו בידי שליחים שונים או באמצעות הדואר ליעדם. בצורה זו זכו היהודים בעלי התעודות ליחס מועדף, ונעצרו במחנות מיוחדים לנתינים זרים, המפורסם שבהם הוא מחנה ויטל. אף על פי שרבים מבעלי התעודות לא זכו להינצל, בזכות תעודות אלה הציל אייז יהודים רבים ממוות.
[עריכה] הקמת אגודת ישראל
ר' חיים ישראל אייז היה בין מקימי תנועת אגודת ישראל העולמית, בשנת 1912, ומפעיליה המרכזיים. הוא לא הירבה להופיע בועדות או אסיפות, אלא פעל בעיקר מאחורי הקלעים וכל החלטה שהובאה לפני הנשיאות זכתה קודם לכן לאישורו. הוא ריכז תחת ידיו גם את ניהול קרנות הצדקה של אגו"י.
בימי מלחמת העולם הראשונה הקים מערכת להעברת מידע על מקומם וצרכיהם של הפליטים היהודים הרבים, ודאג למחסורם.
בציריך הוציא לאור את עיתון "הדרך", וכתב הוא עצמו את המאמרים ודאג להדפסתם ושליחתם. משווייץ הוא ניהל את מערכותיה של היהדות החרדית בא"י, שבאותה עת עמד בראשה הרב חיים זוננפלד. הוא הביע את דעתו בצורה נחרצת בכל הסוגיות שעמדו על סדר היום הציבורי. הוא כתב בקביעות בעיתון של אגודת ישראל בשם "קול ישראל" שיצא לאור בירושלים.
כמטרה עיקרית לחיציו שימשה תנועת המזרחי, אליה השתייך בעצמו בצעירותו. הוא לעג לאנשי המזרחי על כך שלא מלמדים לבניהם תורה, אלא יש להם "דת" אחת: "דת העבודה". הוא גם טען שהסתפחות המזרחי לציונות הינה בעבור בצע כסף. כמו כן ביקר את החינוך החילוני בארץ ישראל, ועל בוגרי חינוך זה כתב כי " בטוח הנני שלא יגדלו לאפיקורסים, אחרי כי אינם יודעים אף ידיעה כל שהיא מתורת הקודש בכדי לכפור בה, מגודלים המה ל'עמי הארץ'..."
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על חיים ישראל אייז באתר של האיגוד העולמי למדעי היהדות
- על חיים ישראל אייז באתר 'יד ושם'
- שושנה גולדפינגר, נינתו, כותבת על חיים ישראל אייז באתר שהקימה לזכרו.
- על חיים ישראל אייז באנציקלופדיה "דעת".


