פרידריך לובה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך לובה (1889 - 1958), במאי תיאטרון יהודי. ביים בתיאטרון האהל.
פרידריך לובה נולד בשנת 1889 בגרמניה בעיר פרנקפורט בה למד באקדמיה לתיאטרון. היה לשחקן תיאטרון ושיחק בתיאטראות ברלין ופרנקפורט. בשנת 1927 היה לסגן מנהל ולבמאי בתיאטרון בדיסלדורף ומשנת 1930 היה לבמאי ומנהל תיאטרון בהמבורג.
פרידריך לובה עלה לארץ ישראל בשנת 1933 ונתקבל לתיאטרון האהל ושימש בו כבמאי הבית לצדו של משה הלוי. ביים בהאהל 21 מחזות ובהם "ליליום", "הקמצן", "רופא על פרשת דרכים". כן ביים בהאהל שני מחזות מפרי עטו, שכתב בשם בדוי "דה פריס": "מעשה בחייט" בשנת 1947 ו"משי ולחם" בשנת 1949. כן כתב פזמונים לתיאטרון הסאטירי המטאטא ואף מחזה אחד "עגל הזהב" שהמטאטא העלה בשנת 1950.
פרידריך לובה ביים בהאהל בשנת 1935 את המחזה החייל האמיץ שוויק לפי ספרו של ירוסלב האשק, שעובד לתיאטרון על ידי מקס ברוד, שהיה ההצלחה הגדולה ביותר של האהל במשך כל שנות קיומו והוצג כאלף חמש מאות פעמים במשך עשרות שנים.
בשנת 1940 נשא לובה לאשה את מירה לובה, שעלתה לארץ בשנת 1936. לאחר נשואיהם החלה מירה לובה בכתיבת ספרי ילדים שזכו להצלחה מיידית.
בשנת 1951 היגרו לובה, אשתו ושני ילדיהם לאוסטריה. לובה עבד באחד מתיאטראות וינה. כאשר התאטרון נסגר בשנת 1957 עברו לובה ובני משפחתו למזרח ברלין, בה קיבל לובה משרה באחד מתיאטראות גרמניה המזרחית. כעבור שנה חזרו לוינה, בה השיג לובה משרה באחד התיאטראות ולאחר זמן קצר נפטר בוינה בשנת 1958.

