מגנה כרטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגנה כרטה היא כתב הזכויות שהעניק בעל כורחו ג'ון מלך אנגליה, לברוניו ב-15 ביוני 1215, בעקבות איומם לצאת במרד גלוי נגדו אם לא ימלא את דרישתם. מסמך זה הגביל את סמכויות הכתר ונחשב לראשית המשפט הקונסטיטוציוני האנגלי. מרגע שמלך חותם על חוזה מול נתיניו הם הופכים מנתינים לאזרחים. אי מימוש תנאי החוזה יגרום לאבדן זכויות המלך, כפי שהדבר נכון לגבי זכויות הברון. כלומר – מלך על-תנאי: אם לא ימלא את חובותיו, יאבד את מלוכתו.
בשנים 1216-1422 חזרו נושאי הכתר או מיופי כוחם ואישררו את המגנה כרטה כשישים פעם, דבר המעיד על חשיבותה במערכת הפוליטית דאז. חשיבותה הרבה של המגנה כרטה בהתפתחות הקונסטיטוציונית של אנגליה טמונה בעיקר בסעיפים העוסקים בהגבלת סמכויותיו של המלך. סעיף מסוג זה חייב, למשל את קבלת הסכמתה של "מועצת ברונים כללית" לכל דרישה של הכתר לתשלום "דמי סיוע" החורגים מן הנוהל הפיאודלי המקובל והוא מהווה את הבסיס לצורך בהסכמת הפרלמנט להטלת מסים חדשים. תפקיד דומה בהגבלת עוצמתו של נושא הכתר מילא גם הסעיף שקבע את כינונו של גוף, שחבריו היו ברונים ואשר תפקידו היה לפקח על שמירת הזכויות שנקבעו במסמך. הסעיף העניק לגוף זה סמכות לאלץ את המלך "בכל דרך אפשרית" לפעול בהתאם למוסכם.
[עריכה] סעיפים חשובים
- הסעיף הראשון עוסק בחופש הכנסיה, ובקיומו של הסכם זה לדורות.
- סעיף 13 מבטיח שהערים על כל סוגיהם יחזיקו בכל חירותם.
- סעיפים 17,18 עוסקים בהפרדת המלוכה מהמשפט.
- סעיף 20 עוסק בהגינות העונש על הנאשם, דבר שמנע עונשים מוגזמים וחייב להרשיע אדם על סמך עדויות.
- סעיף 39 מחזק את סעיף 20 ומוסיף שאסור להעניש אף אדם שלא אחרי משפט צדק.
- סעיף 41 עוסק בחופש הכלכלי של סוחרים באנגליה ( בריטניה ) ומחוצה לה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הטקסט המלא של המגנה כרטה, באנגלית

