הלל נשיאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנשיאים מזרע הלל הזקן

הלל הזקן
שמעון בן הלל
רבן גמליאל הזקן
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
(רבן יוחנן בן זכאי)
רבן גמליאל דיבנה
(רבי אלעזר בן עזריה)
רבן שמעון בן גמליאל
רבי יהודה הנשיא
רבן גמליאל ברבי
רבי יהודה נשיאה
רבן גמליאל הרביעי
רבי יהודה נשיאה השני
הלל נשיאה
רבן גמליאל החמישי
רבי יהודה נשיאה השלישי
רבן גמליאל השישי

הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), שמפורסם גם כהלל השני, היה נשיא הסנהדרין בדור הרביעי-חמישי לאמוראי ארץ ישראל. מפורסם בעיקר כמי שתיקן את הלוח העברי כלוח שמבוסס על חשבונות, במקום על מופעי הירח.

תוכן עניינים

[עריכה] תקופתו

הלל חי בארץ ישראל, בערך בזמן בו חיו ופעלו אביי ורבא בבבל, ומעט אחריהם.

בתקופתו של הלל אירעו צרות רבות ליהודים בארץ ישראל, בעיקר בגלל הנצרות, שבתקופה זו המשיכה להתפשט בעולם באופן משמעותי, ואף קיבלה את הכרתו של הקיסר קונסטנטינוס, מה שהביא לרדיפות רבות כנגד יהודים.
רבות מישיבות ארץ ישראל נחרבו, ויהודים המשיכו לעזוב את הארץ.

על הגזירות הקשות של אותה תקופה כתב גם רב שרירא גאון באיגרתו, בציינו את גזירות השמד ואת התמעטות התורה בארץ ישראל.

[עריכה] תיקון הלוח העברי

ערך מורחב – הלוח העברי#גיבוש הלוח העברי הנוכחי

[עריכה] המסורת על תיקון הלוח

הלל נשיאה מפורסם בעיקר כמי שהוביל את מעבר הלוח העברי לקביעוּת על פי חשבון, במקום על פי ראיית הלבנה, כפי שהיה מקובל עד אז.

לפי המסורת, שאחד המקורות הקדומים שלה הוא באיגרת רב האי גאון, תקנה זו תיקן הלל בשנת ד'קי"ט (359). תאריך זה מקובל גם לפי ראיות היסטוריות עקיפות.

הרמב"ן, בחיבורו "ספר הזכות", מציין זאת גם כן: "מימי הלל בנו של רבי יהודה נשיאה, שנת תר"ע לשטרות, בטלה (סמכות) הסנהדרין בארץ ישראל, ובטלו ממנה מומחים, והוא שתיקן סדר העיבור ומנה שנים וקידש חדשים לדורות".

[עריכה] צורך השעה

דף מתוך לוח שנה משנת ה'תשכ"ז. מה בדיוק תיקן הלל?
הגדל
דף מתוך לוח שנה משנת ה'תשכ"ז. מה בדיוק תיקן הלל?

תקנתו זו של הלל הייתה צורך השעה. הצרות התגברו, וגזירות שמד רבות נגזרו על היהודים. בנוסף לכך, היו נסיונות שונים של הנוצרים לשבש את קידוש החודש ואת קביעתם של התאריכים והמועדים היהודיים. גם סמכויותיה של הסנהדרין קוצצו ונשללו ממנה בזו אחר זו.

לנוכח כל הצרות הללו, שתכפו ובאו, ריחפה סכנה ממשית מעל האפשרות שהעם המתפזר בגלות יוכל להמשיך ולשמור על המועדים, בהיעדר סמכות תורנית עליונה שתמשיך את קביעת ראשי החודשים והשנים, וכתוצאה מכך עלול להתבלנל התאריך האחיד שלפיו נקבעים המועדים, ולא יהיה אפשרי לחגוג אותם בזמנם.

[עריכה] מה בדיוק תיקן הלל?

בראות הלל את כל זאת, עמד הוא ובית דינו ותיקנו, שמעתה לא ייקבע ראש החודש על פי מופעי הירח, אלא לפי חשבונות מסודרים וקבועים, שיסודם הוא המולד ומהלך הירח. גם קביעת השנה המעוברת נתונה לחשבון קבוע, במקום בית דין שישב ודן בכל פעם האם לעבר את השנה.

ראשונים רבים דנו בתקנת הלל, ויש מחלוקות מה בדיוק היה כלול בה, ומנין הייתה להלל הסמכות לכך. יש שטוענים, שהסמכות לכך היא מתוקף הלכה למשה מסיני, שקובעת שהלוח ייקבע לפי חשבון במקרים מסוימים או בכלל. ואולם יש שטוענים שלהלל הייתה סמכות לכך מכח היותו נשיא הסנהדרין, בית דין של סמוכים, והלל קידש את החודשים והשנים מראש ("למפרע").

[עריכה] האם הלל סיכם את כל פרטי חשבון הלוח?

גם בנושא זה היו מחלוקות במשך הדורות.
ואולם, מניתוח של מסמכים שנתגלו בגניזה הקהירית ומראָיות אחרות עולה, שכללי הלוח נתגבשו במשך השנים מאז תקנתו של הלל ובמשך הדורות, והגיעו לחתימה סופית רק כחמש מאות שנה אחריו. בתוך תקופה זו, ומעט אחריה, היו הכללים שמורים בסוד, ולכן קשה לעקוב אחרי התפתחות הפרטים, וחוקרים שונים העלו כמה השערות בנושא זה.

[עריכה] משפחת הנשיאים והערפל ההיסטורי

הלל היה צאצא למשפחת הנשיאים של רבן גמליאל ורבי יהודה הנשיא - השושלת של הלל הזקן. בכתבי הגאונים והראשונים הוא נזכר כ"הלל בנו של רבי יהודה נשיאה".

לגבי הייחוס המדוייק, אין זה ברור אם הלל נשיאה היה בנו של רבי יהודה נשיאה הראשון (נכדו של רבי יהודה הנשיא מחבר המשנה), או בנו של רבי יהודה נשיאה השני (נכד של הנ"ל), או אולי של רבי יהודה נשיאה השלישי.

הכינוי "הלל השני" בא להבדילו מראש המשפחה, הלל הזקן. יש שמכנים אותו "הלל השלישי", כיון שלרבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה, היה נכד בשם הלל, שקדם להלל נשיאה.

[עריכה] היש להלל אזכור בתלמוד?

הלל אינו מוזכר במפורש באף אחד מן התלמודים. כל "הלל" שנאמר בתלמוד כוונתו להלל הזקן, או להלל נכדו של רבי יהודה הנשיא (שחי בדור הראשון לאמוראים), ויש אף אמורא בבלי שנקרא רב הלל, וחי בדור השישי.

בתלמוד הבבלי, במסכת פסחים (דף קטו ע"א), נאמר: "הכי אמר הלל משמיה דגמרא", ואחת ההשערות היא שזהו הלל נשיאה. את ההשערה הזאת מעלה היעב"ץ בהגהותיו על התלמוד שם. ואולם, רבים גורסים שם בגמרא "רב הלל".

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות