סמגרלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דגל מגרליה על פי וקושטי בגרטיוני
הגדל
דגל מגרליה על פי וקושטי בגרטיוני

סאמגרלוגאורגית: სამეგრელო) - פרובינציה היסטורית במערב גאורגיה, שרובו משתרע על חלקו המערבי של מישור קולחתי. גבולותיו: החבל הבדלני של אבחזיה מצפון-מערב, חבל סוואנתי מצפון, לצ'חומי מצפון-מזרח, אימרתי ממזרח, גוריה מדרום והים השחור ממערב. החבל הוא המישורי ביותר בגאורגיה, מה שבצירוף עם הסמיכות לים וריבוי המשקעים גרם בעבר להיווצרותן של ביצות. הלחות כה השפיעה על איכות האוויר בחבל, שעל-פי עדויות הנוסעים במאה ה-19 ביערותיו העבותים היה נדיר לשמוע ציוץ ציפורים - הם מיעטו לקנן במקום. הביצות יובשו בשנות ה-30 של המאה ה-20.

סמגרלו הוא חבל חקלאי ברובו, שמרובים בו כרמים, אך בגלל הלחות יינותיו נופלים בהרבה מבחינת האיכות מאלה של חבל קאחתי ולא יכולים להתחרות אף ביינות מאימרתי.

המגרלים (תושבי החבל) הם אחת מן הקבוצות האתניות המרכיבות את העם הגאורגי. הם דוברים בשפה משלהם, בנוסף לגאורגית, אך מעולם לא היה להם כתב זולת הכתב הגאורגי.

בחלוקה האדמיניסטרטיבית של גאורגיה עם עצמאותה ב-1991 סמגרלו "שודך" עם חלקו העליון של חבל סוואנתי שמצפונו ליצירת הרגיוני (המחוז) של סמגרלו וסוואנתי עילית. בירת הרגיוני היא זוגדידי, המרכז ההיסטורי של סמגרלו.


[עריכה] היסטוריה

נסיך מגרלי, על ידי ג.גאגארין מ-1840
הגדל
נסיך מגרלי, על ידי ג.גאגארין מ-1840

למרות הבידול האתני המסוים של סמגרלו, לחבל מעולם לא היה מסגרת מדינית עצמאית עד המאה ה-15. אחרי שהיה חלק מהממלכה הגאורגית המאוחדת במאות ה-11-ה-15, האצולה המקומית, שהונהגה על ידי שושלת דאדיאני, תרמה את חלקה להתפרקות הממלכה על ידי ייסוד דוכסות ריבונית, שנקראה דוכסות סמגרלו. מן המאה ה-16 הדוכסות נכללה בתחום ההשפעה של האימפריה העות'מנית, שהייתה פטרונה. מלך ממלכת אימרתי סולומון השני (1810-1792), במסגרת מאמציו להביא לאיחוד מדיני של מערב גאורגיה, ניסה כמה פעמים לספח את סמגרלו. הדוכס המגרלי גריגול דאדיאני הגיב על ניסיונות אלה ב-1803 בחתימת הסכם עם הרוסים, שהפכו הדוכסות לבת-חסותה של האימפריה הרוסית. כאשר סולומון השני בכל זאת לא נואש מחלומו, הרוסים, שכבר שלטו במזרח גאורגיה, ניצלו את המאבק הזה במערב גאורגיה כדי לתקוף את ממלכת אימרתי; הם העניקו סיוע צבאי לסמגרלו וב-1810 אף כבשו את אימרתי. גם לאחר מכן הדאדיאנים קידמו את מאמצי ההתפשטות הרוסית במערב גאורגיה ואף סייעו להם בדיכוי מרידות איכרים בחבלים שכבר סופחו לאימפריה הרוסית. בזכות נאמנותה של שושלת דאדיאני הדוכסות שמרה על עצמאותה עד שסופחה גם היא ב-1857.

שנה אחרי השתחררותה של גאורגיה מברית המועצות ב-1991, סמגרלו הפך למוקד מלחמת אזרחים. הסיבה לכך הייתה תמיכתם הגורפת של תושבי החבל בנשיא זוויאד גאמסחורדיה, מגרלי במוצאו, שהודח על ידי אופוזיציה חמושה בגלל מאמציו לריכוז בלתי-חוקתי של סמכויות. גם אחרי שתומכיו המגרלים והלאומנים הובסו בסיוע הצבא הרוסי, סמגרלו היה אזור פורע-חוק במהלך כל תקופת נשיאותו של אדוארד שוורנאדזה (1992 - 2003). מה שהוסיף למתח הפוליטי הייתה העובדה, שמלחמת אזרחים נוספת שהתנהלה באבחזיה מיד עם העצמאות הגאורגית גרמה לעקירתם של כ-200,000 גאורגים מן החבל הבדלני, מרביתם מגרלים. הזעם על מה שנתפש כטיהור אתני של אחיהם הצטרף לאידאולוגיה הגאורגית-הלאומנית של הנשיא המודח בן-החבל והקשה על השלטת סדר בסמגרלו. נשיאה השלישי של גאורגיה, מיכאיל סאקשווילי, שהבטיח לפתור את הסכסוך עם האבחזים בדרכי שלום, אף נאלץ ב-2004 לפרוק מנשקן קבוצות מיליטנטיות של מגרלים, שניסו לנהל מלחמת גרילה נגד הבדלנים מן החבל השכן על ידי חדירות מסמגרלו.