הפועל באר שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפועל באר שבע
תמונה:Hapoel-bs.gif
שם מלא הפועל קאיה באר שבע
כינוי
תאריך ייסוד 1949
אצטדיון וסרמיל
מספר מושבים 18,000
יו"ר אלי זינו
מאמן גילי לנדאו
ליגה הליגה הלאומית
מספר אליפויות 2
מספר גביעים 1
צבעי קבוצה צבעי קבוצה צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
 
תלבושת בית
צבעי קבוצה צבעי קבוצה צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
 
תלבושת חוץ


הפועל באר שבע היא קבוצת כדורגל מהעיר באר שבע, מהבולטות בכדורגל הישראלי למרות היותה קבוצת פריפריה. הפועל באר שבע נחשבת כמייצגת את אזור הדרום, שהוא דליל יחסית מבחינת האוכלוסייה. הקבוצה זכתה פעמיים, מאז הקמתה, באליפות ופעם אחת בגביע המדינה.


תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

הפועל באר שבע נוסדה בשנת 1949 אך הוצאה מהליגה בשנת 1952 אחרי שהתאחדות הכדורגל החליטה שהמקום מרוחק מדי. ב-1955 הוחלט לצרף שוב את הקבוצה לליגות הסדירות ואז הוקמה הקבוצה בפעם השנייה. ב-1965 עלתה לראשונה לליגה הלאומית (שבתקופה ההיא הייתה הליגה העליונה). ב-1970 ירדה הקבוצה לליגה א' (בתקופה ההיא - הליגה השנייה), אך חזרה לאחר שנה לליגה הלאומית כשהיא מפגינה כושר מצוין בליגה הנמוכה. בשנים הבאות התמקמה באר שבע במרכז הטבלה.

שנות השיא של הקבוצה היו בשנים 1975 ו-1976 בהן זכתה הקבוצה באליפות המדינה. לאחר האליפויות שופץ האיצטדיון העירוני, שעד אז חלקים גדולים מהיציעים שלו היו רק סוללות אדמה, לאיצטדיון המכיל 18,000 מקומות ישיבה ושמו הוסב לאיצטדיון על שם ארתור וסרמיל.

בשנים הבאות המשיכה להיות קבוצת מרכז טבלה כשבשנים הטובות היא מסיימת במקום השלישי, אך לא מתקרבת לאליפות ובשנים הגרועות היא נלחמת נגד הירידה וניצלת. האירועים שבלטו על רקע שיגרה זו היו כאשר בשנת 1984 הגיעה באר שבע לגמר גביע המדינה אך נוצחה על ידי הפועל לוד בבעיטות הכרעה מ-11 מטר. בשנת 1989 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו אחרי נצחון בגמר על מכבי נתניה. בשנת 1995 שמחה העיר שמחה גדולה כשהתברר שקבוצת הפאר מברצלונה תגיע לבאר שבע להתמודד מול הקבוצה המקומית במסגרת גביע אופ"א. לכבוד המשחק שופץ האיצטדיון ונוספו ליציעים גם מושבי פלסטיק במקום הבטון החשוף. כגודל הציפייה הייתה גם גודל האכזבה, כאשר ברצלונה הביסה את באר שבע 0:7. ב-1996 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו בפעם השנייה אחרי נצחון בגמר על הפועל כפר סבא. ב-1997 תחת הדרכתו של המאמן אלי גוטמן זכתה בפעם היחידה בתולדותיה בגביע המדינה שניצחה בגמר את מכבי ת"א 0:1 כאשר בקבוצה כיכב ג'ובאני רוסו בעונתו הראשונה בישראל כשלצידו ה"קוסם הסרבי", סיאד חלילוביץ . אך אחרי ההישג פיזר הבעלים דאז אלי להב את כוכבי הקבוצה אז גם הגיעה הנפילה ובשנה העוקבת ירדה הקבוצה לליגת המשנה. הקבוצה שבה לליגה הבכירה לאחר שלוש שנים בליגת המשנה תחת הדרכתו של לופא קדוש. בשנת 2003 הגיעה שוב באר שבע לגמר גביע המדינה אך נוצחה בבעיטות הכרעה מ-11 מטר על ידי הפועל רמת גן. בשנת 2005 נשרה הפועל באר שבע לליגת המשנה לאחר שסיימה את העונה במקום האחרון תחת שרביטו של לופא קדוש .בעונת 2005/06 חזר אליה ממועדון ספורט אשדוד השוער אסי רחמים,שבא לקדנציה נוספת בקבוצה. את הקבוצה עזב אחד מהשחקנים הבולטים אורן סגרון יחד עם תומר חליבה ויניב אלול. בעונת 2005/06 ניר לוין התפטר מאימון הקבוצה,ובמקומו בא המאמן הזמני חיים בן שאנן ששימש כמאמן עד להפסד לרעננה. במקומו מונה מרקו בלבול לשעבר מאמן מכבי הרצליה ועוזרו של רוני לוי במכבי חיפה שלא הצליח להעלות את הקבוצה לליגה הבכירה.

[עריכה] האליפות

כבר בשנתיים שקדמו לעונת האליפות הראשונה (1975) הפגינה באר שבע, בהדרכתו של המאמן אלי פוקס, כדורגל התקפי שזכה לאהדת הקהל, אך ההגנה הייתה חדירה ולכן הקבוצה לא הצליחה להתברג בצמרת. בעונה שהחלה ב-1974 החל לאמן את הקבוצה אמציה לבקוביץ' שהיה שחקן הגנתי בעברו. הוא חיזק את ההגנה ואת המשחק הטקטי של הקבוצה והצליח לשלב זאת עם המשחק ההתקפי שנשאר מתקופתו של פוקס. במיוחד בלטו בעונות האליפות שחקני ההגנה של באר שבע. שני המגינים התוקפים אורי בנימין ויעקב כהן והבלם אלון בן דור ששיחקו גם בנבחרת ישראל. ראוי לציין כי למעט השוער רוני מוסקוביץ שהיה שחקן רכש, כל שחקני הסגל שזכו באליפות היו שחקנים שגדלו במועדון. בעונת האליפות השנייה הצטרף לקבוצה גם החלוץ שלום אביטן. בשנה זו המאבק על האליפות היה קשה יותר והוכרע רק במחזור האחרון.

[עריכה] מאפייני הקבוצה

המאפיין הבולט ביותר של הפועל באר שבע הוא המרחק ממרכז המדינה. נקודה זו השפיעה גם לטובה וגם לרעה בהיסטוריה של הקבוצה. כמייצגת העיקרית של דרום הארץ בכדורגל, הגיעו לבאר שבע כל הכשרונות שצמחו בדרום. גם חוסר יכולת, או רצון של שחקנים מהמרכז לשחק בבאר שבע, הביא לפיתוח מחלקת הנוער בבאר שבע ולהתבססות על שחקנים מקומיים שצמחו במועדון וחשו איתו הזדהות גבוהה. מאידך, היה קשה לבאר שבע להביא שחקני רכש לקבוצה כשאלו נדרשו לשם העלאת הרמה.

כאמור, ברוב שנות המועדון, הוא נהנה ממחלקת נוער חזקה מאוד. עד סוף שנות השמונים, דורגה בקביעות קבוצת הנוער של המועדון בצמרת הליגה העילית לנוער וזכתה גם בלא מעט אליפויות. מצב זה היה בעיקרו תולדה של הליגות העירוניות לנוער שהוקמו ונוהלו על ידי חיים בן יעקב ויצרו פירמידה של אלפי ילדים ונערים ששיחקו במסגרת מאורגנת. בשנים האחרונות, לאחר שהמועדון עבר לידיים פרטיות ולאחר שנוצרו אפשרויות להביא שחקני רכש מחו"ל ומהמרכז, ירד הדגש שניתן במועדון למחלקת הנוער ולאחרונה אף ירדה קבוצת הנוער לליגת המשנה.

[עריכה] שחקנים בולטים

שלום אביטן, אליהו עופר, אורי בנימין, רפי אליהו, מאיר ברד, אלון בן דור, רוני מוסקוביץ, רפי בן חמו, מריו זוכוביצקי, סתיו אלימלך, אלעד בונפלד, אפריים דוידי, שלמה אילוז, מריאן ביקו, ג'ובאני רוסו, סיאד חלילוביץ, אליניב ברדה, שמעון ביטון, עובדיה צבי, אפרים צבי, אברהם נומה, חיים בן שאנן, אורן סגרון, מרדכי ביטון, אהרון קול-צבר, ג'קי דקל, חיים כהן, יעקב כהן, שלום בלחסן, יוסי בניון.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות