זלמן ריזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זלמן ריזין (ריזן), עורך ומתרגם ליידיש, מבקר סופר ועיתונאי. נולד בבלארוס בשנת 1887, הוצא להורג בידי הסובייטים, כנראה בשנת 1938.

זלמן ריזין היה אחיו הצעיר של אברהם ריזין. מפעלו החשוב ביותר הוא הלכסיקון המלא לסופרי היידיש. "הלכסיקון לספרות יידיש, עיתונתה ובלשנותה". הלכסיקון נדפס בארבעה כרכים, בשנים 1926 עד 1930. הוא משמש עד היום כמקור חשוב עשיר ואמין לתולדות ספרות היידיש שלפני השואה.

זלמן ריזין ישב רוב שנותיו בוילנה, והיה בין יוזמי ומייסדי הארכיון והמכון המדעי לתרבות יידיש. המכון, הנקרא "ייווא", (יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט), היה מפעל תרבותי ענק ויחיד בסוגו. בשנות הכיבוש הגרמני, והשמדת הגטו בוילנה הוא נפגע מאד. רבים ממסמכיו הועברו לניו יורק, שם הוקם מחדש. YIVO, Institute for Jewish Research, וכן ערך והוציא ספרי לימוד ביידיש, ספרי דקדוק, אנתולוגיות, ביקורות ועוד.

כמתרגם הרבה זלמן ריזין לתרגם ליידיש מלשונות אירופה. בין תרגומיו רובינזון קרוזו של דיפו, משיריו וסיפוריו של לרמונטוב, מארק טווין, דוסטוייבסקי, הנס כריסטיאן אנדרסן, גי דה מופסן, היינריך היינה, בן חור של לואיס וולס, ואחרים. הוא פרסם למעלה מ-50 כרכי ביקורת תרגומים ואנתולוגיות. אך לעברית לא תורגם עד היום שום ספר מספריו. על נסיבות הרצחו יש מחלוקת. יש המקדימים את הוצאתו להורג לשנת 1938. ויש המאחרים אותה לשנת 1941, לאחר כיבוש וילנה בידי הרוסים.

[עריכה] קישורים חיצוניים