מרה (אתר מקראי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרה - התחנה הרביעית של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.
בתורה מסופר שזו התחנה הראשונה שבה חנו בני ישראל לאחר קריעת ים סוף.
כפי שמצוין בספר שמות[1], מקור השם הוא על שבני ישראל מתלוננים שהמים מרים, עד שמשה המתיקם.
המקום מזוהה עם נווה עין חָוָּרָה, היושב ליד הדרך המקבילה לחוף המזרחי של מפרץ סויס; מי המעיין בנווה מלוחים מאוד, כמתאים לסיפור המקראי, וכמו-כן, למזרחו של הנווה מצוי רכס הרים הקרוי בפי תושבי האזור ג'בל מרר, המזכיר את השם מרה.
[עריכה] הערות שוליים
| תחנה קודמת: פי החירות |
מסעות בני ישראל | תחנה הבאה: אילים |

