סיפור על אהבה וחושך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עטיפת המהדורה המיוחדת של הספר שיצאה לאחר זכייתו של עמוס עוז בפרס גתה
הגדל
עטיפת המהדורה המיוחדת של הספר שיצאה לאחר זכייתו של עמוס עוז בפרס גתה

סיפור על אהבה וחושך הוא ספר אוטוביוגרפי מאת עמוס עוז, שיצא לאור בשנת 2002. בספר, שעלילתו אינה לינארית, מתאר עוז בגוף ראשון ילדות בשכונת כרם אברהם בירושלים ונעורים בקיבוץ חולדה, על רקע תקופת המנדט והחיכוך עם ערביי הארץ, הקמת המדינה ושנותיה הראשונות. עוז גם משרטט קווים לדמות דורותיה הקודמים של משפחתו המזרח אירופאית. הספר רצוף בהרהורים פוליטיים וספרותיים ומצייר בעוקצנות, אך גם במידה של אמפתיה, אנשי רוח ופוליטיקאים שבהם נתקל, דוד אביו, המלומד הדגול חוקר תקופת בית שני, יוסף קלוזנר. ש"י עגנון שגר בסמוך לקלוזנר, דוד בן גוריון שהתכתב עם עוז מעל דפי דבר והזמינו לפגישה, ואחרים. אהבתו הראשונה של עוז, הייתה, כך הוא מספר, המשוררת זלדה שלימדה אותו בכיתה ב'. אחד הקטעים המרשימים בספר הוא זה שבו נזכר עוז בפרץ השמחה העצום עם אישור האו"ם את תוכנית החלוקה ב-כ"ט בנובמבר.

אולם יותר מאשר תיעוד תרבותי והבעת עמדת שמאל ציוני מוצקה, ספרו של עמוס עוז הוא תיאור אישי מאוד וכואב של ילדות בצל נישואיהם המיוסרים של הוריו: אמא דכאונית ואבא מלומד, קרוב אך גם מרוחק, שהקריירה שלו פוספסה בצלו של הדוד הגדול. הטרגדיה המשפחתית מגיעה לשיאה כאשר עמוס הילד בן שתים עשרה. אחרי תקופה ארוכה של ייסורי נפש, אמו מתאבדת.

"סיפור על אהבה וחושך", שעוז הודה שבכתיבתו נטל לעתים חופש יצירתי מהאמת העובדתית, היה לאחת מיצירות הספרות היפה העבריות הנמכרות ביותר אי פעם, תורגם לכמה שפות, ועל פי רוב זכה לשבחיה הנלהבים של הביקורת בארץ ובעולם. בעקבותיו הוענק לעמוס עוז הפרס התרבותי הגבוה של גרמניה, פרס גתה על מפעל חיים. הספר אף שימש השראה למדריכי טיולים שתכננו סיורים בעקבותיו [1].

על התקבלותה הרחבה של יצירתו אמר עוז: "ההרגשה היא כאילו עשיתי קידוח אצלי בחצר, וכנראה שמתחת לגינה עבר כבל חשמלי והקידוח פגע בכבל, ופתאום בכל השכונה האורות מהבהבים" [2]. בעתיד צפויה היצירה לשמש בסיס לסרט קולנוע [3].

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים