לייב אוליצקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לייב - אריה - אוֹליצקי, סופר יידיש, משורר, סופר ילדים ומתרגם. נולד בעיר טריסק, פולין, בשנת 1894. נפטר בגבעתיים בשנת 1975.
ליב אוליצקי זכה בילדותו לחינוך יהודי מסורתי, אך גם חינוך כללי. והפולנית הייתה לשון שגורה על פיו מילדות. עם סיום לימודיו התמסר להוראה במסגרות בתי הספר היהודיים ביידיש. הוא לימד וניהל מוסדות חינוך בעיירתו בפולין ובשנת 1938 עבר לוורשה ומשם לעיר קובל. סיפוריו הראשונים, סיפורים קצרים, נדפסו החל מראשית שנות העשרים, ובהם תיאר את גלגולי העיירה היהודית בעת מלחמת העולם הראשונה.
בשנות הוראתו הארוכות במוסדות החינוך היהודיים כתב אוליצקי והוציא לאור ספרי משלים, מקראות וסיפורים לילדים ביידיש. כמתרגם עשה רבות לתרגום הספרות הפולנית ליידיש. ובין היוצרים שתרגם נמנים יוליאן טובים, אדם מיצקביץ'. ומרוסית תרגם ליידיש מיצירות פושקין וקרילוב.
כשפרצה מלחמת העולם השניה הוגלה ליב אוליצקי על ידי הרוסים לבשקיריה ועבד שם בעבודות כפייה. בשנים 1942 עד 1945 עבד בבית חולים צבאי סובייטי ואיתו נדד עד נצחון ברית המועצות על גרמניה. בתום המלחמה שב לפולין, ובשנת 1959 עלה לישראל.
בארץ השתקע אוליצקי בעיר גבעתיים, והמשיך בפעילותו הספרותית העניפה. הוא פרסם למעלה מארבעים כרכים של סיפורת, תרגומים, משלים ושירי ילדים ביידיש. לעברית תורגמו רק שלושה מספריו. שני אחיו של אוליצקי, ברוך אוליצקי ומתתיהו אוליצקי היו אף הם משוררי יידיש. אחדים משיריו של ברוך אוליצקי, שנהרג בידי הנאצים, תורגמו לעברית בידי אברהם שלונסקי.
[עריכה] ספרי לייב אוליצקי בעברית:
- דודיה נפח, תרגמו מיידיש ד"ב מלכין וחיים פלג, עם עובד, תל אביב, 1968.
- לבן בצה"ל: שירים ופואמות, תל אביב, ספרית פועלים, 1971.
- בשולי התנ"ך, תל אביב, 1969.

