אלפבית יווני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט אך העבודה עליו הופסקה לפני שהושלמה, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-9 לפנה"ס לערך. הוא נחשב לאלפבית הראשון במובן הצר של המלה, כלומר למערכת כתב בה לכל תנועה ולכל עיצור סימן נפרד. זהו הכתב האלפביתי הקדום ביותר שעדיין נוהג בימינו. האותיות משמשות גם לציון מספרים – ספרות יווניות – בדומה לספרות רומיות. מלבד השימוש בו לכתיבת יוונית מודרנית, אותיות האלפבית היווני משמשות כיום כסמלים במתימטיקה ובמדעים ובשמות חלקיקים, כוכבים, אחוות, סופות ציקלון טרופיות ועוד. האלפבית היווני נוצר מהאלפבית הפיניקי, וממנו עצמו התפתחו האלפבית הגותי, הגלגוליטי, הקירילי, הקופטי ואף הלטיני. יש הסבורים כי מן האלפבית היווני התפתח גם האלפבית הארמני, אך אין קשר בינו לבין הכתב הקווי B או הכתב ההברתי הקפריסאי, מערכות הכתב היווניות שקדמו לו.
תוכן עניינים |
[עריכה] טבלה ראשית
| אות | שם | הגייה | אות פיניקית מקבילה |
תעתיק מיוונית ללטינית1 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יוונית עתיקה |
יוונית ימי-ביניימית |
יוונית מודרנית |
עברית | יוונית קלאסית |
יוונית מודרנית |
יוונית עתיקה |
יוונית מודרנית |
||
| Α α | ἄλφα | άλφα | אַלְפָא | אָ, אַ | אַ | a | a | ||
| Β β | βῆτα | βήτα | בֵּתָא | בּ | ו | b | v | ||
| Γ γ | γάμμα | γάμμα γάμα |
גָּמָא | ג | ג | g | gh, g, y | ||
| Δ δ | δέλτα | δέλτα | דֶּלְתָא | ד | ד | d | d, dh | ||
| Ε ε | εἶ | ἒ ψιλόν | έψιλον | אֶפּסִילוֹן | אֶ | אֶ | e | e | |
| Ζ ζ | ζῆτα | ζήτα | זֵטָא | כנראה זד או דז, מאוחר יותר ז |
ז | z | z | ||
| Η η | ἦτα | ήτα | אֵטָא | אֵ | אִי, | e, ē | i | ||
| Θ θ | θῆτα | θήτα | תֵטָא | ת | ת | th | th | ||
| Ι ι | ἰῶτα | ιώτα γιώτα |
יוֹטָא | אִי, יִ | אִי, יִ | i | i | ||
| Κ κ | κάππα | κάππα κάπα |
קַפָּא | ק | ק | k | k | ||
| Λ λ | λάβδα | λάμβδα | λάμδα λάμβδα |
לַמְבְּדָא | ל | ל | l | l | |
| Μ μ | μῦ | μι μυ |
מוּ | מ | מ | m | m | ||
| Ν ν | νῦ | νι νυ |
נוּ | נ | נ | n | n | ||
| Ξ ξ | ξεῖ | ξῖ | ξι | קְסִי | קְס | קְס | x | x, ks | |
| Ο ο | οὖ | ὂ μικρόν | όμικρον | אוֹמִיקְרוֹן | אוֹ, וֹ | או, וֹ | o | o | |
| Π π | πεῖ | πῖ | πι | פִּי | פּ (דגושה) | פּ (דגושה) | p | p | |
| Ρ ρ | ῥῶ | ρω | רוֹ | ר, ר (מתגלגלת) | ר | r, rh | r | ||
| Σ σ ς (סופית) |
σῖγμα | σίγμα | סִיגְמָא | ס | ס | s | s | ||
| Τ τ | ταῦ | ταυ | טָאוּ | ט | ט | t | t | ||
| Υ υ | ὗ | ὓ ψιλόν | ύψιλον | אִיפְּסִילוֹן | אִי, יִ (קודם לכן אוּ, וּ) |
אִי | u, y | y, v, f | |
| Φ φ | φεῖ | φῖ | φι | פִי | פ (רפה) | פ (רפה) | המקור שנוי במחלוקת | ph | f |
| Χ χ | χεῖ | χῖ | χι | כִי | כ (רפה) | כ (רפה) | ch | ch, kh | |
| Ψ ψ | ψεῖ | ψῖ | ψι | פְּסִי | פּס | פּס | ps | ps | |
| Ω ω | ὦ | ὦ μέγα | ωμέγα | אוֹמֶגָה | אוֹ, וֹ (ארוכה) | אוֹ, וֹ (ארוכה) | o, ō | o | |
ההגייה הקלאסית המובאת בטבלה שלעיל היא שחזור ההגייה של הניב האָטִי במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס. כמה מהאותיות נהגו בצורה שונה בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים שאינם אטיים. לפרטים ראו תולדות האלפבית היווני ופונולוגיה של יוונית עתיקה. על ההגייה של היוונית העתיקה שלאחר התקופה הקלאסית, ראו יוונית של הברית החדשה.
[עריכה] אותיות שהשימוש בהן התבטל
האותיות הבאות אינן חלק מן האלפבית היווני הסטנדרטי, אך היו בשימוש בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים מסוימים. האותיות דִּיגָמָה, קוֹפָּה וסָמְפִּי שימשו גם כספרות יווניות.
| אות | שם | הגייה | אות פיניקית מקבילה | תעתיק מיוונית ללטינית | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| יוונית ארכאית | יוונית מאוחרת | עברית | ||||
| ϝαῦ? | δίγαμμα | דִּיגָמָה | כפי הנראה וו (w) | w | ||
| ϻάν? | σάν | סָן | ס | s | ||
| ϙόππα? | κόππα | קוֹפָּה | ק | q | ||
| לא ידוע | σαμπῖ | סָמְפִּי | ללא ספק עיצור חוכך, אולי ס, קס, טס |
המקור שנוי במחלוקת, אולי |
ss or – | |
| לא ידוע | שׁוֹ | שׁ שימש בשפה הבַּקְטְרִית לתעתיק הצליל שׁ, כמו ב"קוּשאן". |
sh | |||
ההגייה הקלאסית המובאת בטבלה שלעיל היא שחזור ההגייה של הניב האָטִי במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס. כמה מהאותיות נהגו בצורה שונה בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים שאינם אטיים. לפרטים ראו תולדות האלפבית היווני ופונולוגיה של יוונית עתיקה. על ההגייה של היוונית העתיקה שלאחר התקופה הקלאסית, ראו יוונית של הברית החדשה.
[עריכה] אותיות שהשימוש בהן התבטל
האותיות הבאות אינן חלק מן האלפבית היווני הסטנדרטי, אך היו בשימוש בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים מסוימים. האותיות דִּיגָמָה, קוֹפָּה וסָמְפִּי שימשו גם כספרות יווניות.
| אות | שם | הגייה | אות פיניקית מקבילה | תעתיק מיוונית ללטינית | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| יוונית ארכאית | יוונית מאוחרת | עברית | ||||
| ϝαῦ? | δίγαμμα | דִּיגָמָה | כפי הנראה וו (w) | w | ||
| ϻάν? | σάν | סָן | ס | s | ||
| ϙόππα? | κόππα | קוֹפָּה | ק | q | ||
| לא ידוע | σαμπῖ | סָמְפִּי | ללא ספק עיצור חוכך, אולי ס, קס, טס |
המקור שנוי במחלוקת, אולי |
ss or – | |
| לא ידוע | שׁוֹ | שׁ שימש בשפה הבַּקְטְרִית לתעתיק הצליל שׁ, כמו ב"קוּשאן". |
sh | |||
ההגייה הקלאסית המובאת למעלה היא הגייה משוחזרת של הניב האטי במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס. כמה מהאותיות נהגו בצורה שונה בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים שאינם אטיים. לפרטים ראו תולדות האלפבית היווני ופונולוגיה של יוונית עתיקה. על ההגייה של היוונית העתיקה שלאחר התקופה הקלאסית, ראו יוונית של הברית החדשה.
לסָן יש להתייחס כאל גרסה קודמת של סיגמה.
קוֹפָּה ציינה חילוף הגייה (allophone) של קַפָּה לפני תנועה אחורית (back vowel).
סָמְפִּי ציינה עיצור חוכך כפול שמאוחר יותר התפתח ל--σσ- (קרוב לוודאי [sː]) ברוב הניבים ול--ττ- בניב האטי.
דִּיגָמָה נעלמה מהאלפבית משום שהצליל שציינה נעלם מהניב האיוני ומרוב הניבים האחרים.
[עריכה] צירופי אותיות ודיפתונגים
| אותיות | הגייה | תעתיק מיוונית ללטינית | ||
|---|---|---|---|---|
| יוונית עתיקה קלאסית |
יוונית מודרנית |
יוונית עתיקה |
יוונית מודרנית |
|
| ᾱι, ᾳ | [aːi] | [a] | ā | a |
| ει | [eː] | [i] | ī | i |
| ηι, ῃ | [ɛːi] | [i] | ē | i |
| οι | [oi] | [i] | œ, ē | y |
| ῠι, υι | [yː]* | [i] | yi | y |
| ῡι, υι | [yː]* | [i] | ȳi | y |
| ωι, ῳ | [ɔːi] | [o̞] | ō | o |
| ᾰυ, αυ | [au] | [av] לפני תנועה או עיצור קולי; [af] לפני הגה לא קולי |
au, av | av, af |
| ᾱυ, αυ | [aːu] | [av] לפני תנועה או עיצור קולי; [af] לפני הגה לא קולי |
āu, āv | av, af |
| ευ | [eu] | [e̞v] לפני תנועה או עיצור קולי; [e̞f] לפני הגה לא קולי |
eu, ev | ev, ef |
| ηυ | [ɛːu] | [iv] לפני תנועה או עיצור קולי; [if] לפני הגה לא קולי |
ēu, ēv | iv, if |
| ου | [uː] לפנים [oː] |
[u] | ū | u |
| ωυ | [ɔː.u]** | [o.i] | ōy | oy |
| γγ | [ŋɡ] | [ŋɡ] בדיבור פורמלי (מבוטא כאות חיכית [ɲɟ] לפני [e̞] או [i]), אך לעתים קרובות נהגה [ɡ] (מבוטא כאות חיכית [ɟ] לפני [e̞] או [i]); כמו כן מבוטא [ŋɣ] בקונטקסטים מסוימים (מבוטא כאות חיכית [ɲʝ] לפני [e̞]) |
ng | ng, ny, g, y, ngh |
| γκ | [ŋk] | [ɡ] בתחילת מילה (הופך לאות חיכית [ɟ] לפני [e̞] או [i]); בשאר המקרים [ŋɡ] (הופך לאות חיכית [ɲɟ] לפני [e̞] או [i]), אך לעתים תכופות נהגה [g] (הופך לאות חיכית [ɟ] לפני [e̞] או [i]) |
nc | g, y, ng, ny |
| γξ | [ŋks] | [ŋɡz] | nx | nx |
| γχ | [ŋkʰ] | [ɲç] לפני [e̞] או [i]; בשאר המקרים [ŋx] |
nch | nch, nkh |
| γμ | discussed [gm] או [ŋm] |
[gm] | gm | gm |
| μπ | [mp] | [b] בתחילת מילה; בשאר המקרים [mb], אך לעתים תכופות יותר נהגה [b] |
mp | b, mb |
| ντ | [nt] | [d] בתחילת מילה; בשאר המקרים [nd] אך לעתים תכופות נהגה [d] |
nt | d, nd |
[עריכה] האלפבית היווני ביהדות
כתוב במסכת שקלים פרק ג' משנה ב':
- בשלוש קופות של שלוש שלוש סאין, תורמין את הלשכה. וכתוב עליהן אלף בית גימל; רבי ישמעאל אומר, יונית היה כתוב עליהן, אלפא ביטא גמא.
כלומר, לדברי רבי ישמעאל הקופות בבית המקדש השני שבהן היו אוספים את מחצית השקל היו ממוספרות באותיות יווניות. ומבארים הפרשנים שבתקופת בית שני עם ישראל היו רגילים להשתמש בכתב היווני.


