צבי זמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צבי זמיר (נולד ב-1925), אלוף פיקוד הדרום בשנים 1962-1965, ראש "המוסד" בשנים 1974-1968.

משפחתו של זמיר עלתה לארץ מפולין בשנת 1925, וזמיר התחנך למעשה כיליד הארץ.

תוכן עניינים

[עריכה] פעילות ביטחונית

[עריכה] הפלמ"ח

בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח, ובשלוש השנים הבאות התקדם בשורותיו עד למינויו למפקד מחלקה בשנת 1944. ב-1946 נאסר על יד המשטרה הבריטית במהלך פעילות של הפלמ"ח בהעפלה, והוחזק במחנה המעצר שבלטרון במשך שנה.

לאחר שחרורו חזר לשורות הפלמ"ח וקיבל את הפיקוד על הגדוד השישי של הפלמ"ח, שהיה אחראי על אבטחת השיירות לירושלים.

[עריכה] צה"ל

בשנת 1949 מונה לאחד מהמדריכים הראשונים בקורס מפקדי גדודים, שנה לאחר מכן קודם לתפקיד מדריך בקורס מתקדם לקצינים בכירים.

בשנים 1950- 1953 פיקד על חטיבת גבעתי. בשנת 1953 יצא לאנגליה לקורס של הצבא הבריטי לפיקוד גבוה, ועם חזרתו שנה לאחר מכן התמנה למפקד בית הספר של חיל הרגלים.

ב-1956 נכנס למטכ"ל בתור מפקד בכיר בענף ההדרכה, ובמהלך מבצע קדש פיקד על חטיבה.

בשנת 1957 יצא לחופשה למטרת לימודים, ורכש תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

בשנת 1960 מונה לראש מחלקת ההדרכה במטה הכללי. בשנים 1962-1965 שימש כאלוף פיקוד הדרום. לאחר סיום תפקידו נשלח לאנגליה וסקנדינביה בתור נספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון.

[עריכה] "המוסד"

ב1968 הוצנח אל ראשות "המוסד", ושימש בתפקיד זה עד לשנת 1974. אירועים עיקריים שהמוסד היה מעורב בהם והתרחשו במהלך שירותו של זמיר הם:

[עריכה] זמיר ומלחמת יום הכיפורים

כ-40 שעות לפני פריצתה של מלחמת יום הכיפורים מסר מקור מודיעיני בכיר של "המוסד" (לפי מידע שלא מאושר על ידי גורמים רשמיים המקור הוא אשרף מרואן) למפעילו מידע מפורש על כוונת מצרים לצאת למלחמה. בלילה שבין 4 ל-5 באוקטובר, הגיעה למטה "המוסד" בקשתו של המקור להיפגש עם ראש המוסד, לשם שיחה על מלחמה.

במצב חוסר הוודאות בסוגיה זו שבו היה נתון צה"ל, היה זה מידע יקר מפז. צבי זמיר, בתוקף תפקידו כראש ה"מוסד", מסר מידע על פגישתו הצפויה ומטרתה לראש אמ"ן, אלי זעירא, ויצא ללונדון בבוקר יום שישי, 5 באוקטובר, שלוש שעות לאחר קבלת ההודעה, ושם נפגש עם המקור. המפגש נקבע לשעה עשר בלילה (זמן לונדון), והשתתפו בו זמיר, המקור המודיעיני, ומפעילו של המקור. הפעם ציין המקור במפורש את מועד פרוץ המלחמה - יום שבת (הוא יום הכיפורים), בשעת ערב (בפועל פרצה המלחמה בשעה 2 בצהריים), כלומר- פחות מיממה ממועד הפגישה.

מפגש זה שכנע את זמיר באופן חד-משמעי כי פני מצרים וסוריה למלחמה. בשעה 4 לפנות בוקר, ביום הכיפורים, נמסרה התרעה חד-משמעית של זמיר - "היום תפרוץ מלחמה" לראש הממשלה, לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולגורמים נוספים.

במהלך המלחמה היה זמיר חבר בדרג הצבאי של קבינט המלחמה שבנתה גולדה מאיר עם פרוץ הקרבות, והשתתף באופן פעיל בישיבותיו היומיומיות, עד לסיום המלחמה.

בעקבות הפרסומים בשנים האחרונות על היות המקור המודיעיני הבכיר של המוסד, אשרף מרואן, "סוכן כפול", הגיב זמיר בהודעה הבאה: "פורסמו הרבה סיפורים, ואין לי שום כוונה להתייחס אליהם".

זמיר האשים את אלי זעירא בכשל המודיעיני לפני המלחמה, ובכנס של ראשי המודיעין אף טען כי "הפיקוד הבכיר ביותר של החיל (מודיעין) סגר עיניים והתעלם".

[עריכה] פעילות אזרחית וציבורית

בשנים 1976-1990 שימש זמיר כמנכ"ל וכיו"ר של חברות ציבוריות ופרטיות רבות ובהן סולל בונה, בתי הזיקוק הממשלתיים, מכון הנפט, והחברה לישראל.

ב1987 היה חבר בוועדה לברור שיטת העבודה של השב"כ.

בעקבות אירועי אוקטובר 1990 בהר הבית, מונה זמיר על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר לראשות "ועדת זמיר". תפקיד הוועדה היה לבדוק את השתלשלות האירועים בהר הבית, את הגורמים להם ואת פעילות כוחות הביטחון. מסקנותיה העיקריות של הוועדה מתחו ביקורת חריפה על הפיקוד הבכיר של המשטרה, והטילו את האחריות לאירועים על הצד הערבי ומנהיגיו.

בראשית שנות התשעים היה ממקימי תנועת הדרך השלישית.

ב-1995 מונה זמיר כחבר בוועדת שמגר, ועדת החקירה הממלכתית לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.

בתוקף היותו חבר בוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית, השתתף צבי זמיר בעתירה של הוועד לבג"ץ, להפסיק מייד את עבודות הוואקף המוסלמי במקום.

זמיר היה בין החותמים על מכתב האלופים בעד תוכנית ההתנתקות ב-2004.

כיום (2005) חי זמיר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה, משמש כדירקטור במספר חברות פרטיות וציבוריות. מכהן בתפקיד יו"ר המועצה הציבורית של תיאטרון גשר וחבר הנהלתה. בתו של זמיר היא הסופרת מיכל זמיר הידועה ביצירותיה העוסקות באירוטיקה ונשיות.

[עריכה] קישורים חיצוניים