מנחם פליקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מנחם פליקס (נולד כ"ז באלול ה'תש"ו, 23 בספטמבר 1946) הוא מתלמידי הרב צבי יהודה קוק ומראשי גוש אמונים.
[עריכה] הקמת קריית ארבע
החל את דרכו הציבורית בהיותו שותף להתנחלות הראשונה במלון פארק בחברון, שם שהה יחד עם קבוצה של משפחות ורווקים במשך תקופה, עד שהועברו לבניין הממשל הצבאי שבלב העיר חברון. מאמצי ההתישבות האזרחית של הקבוצה נשאו לבסוף פרי, כאשר התקבלה החלטת ממשלה לבנות ישוב עירוני בקרבת מקום, וכך הוקמה קרית ארבע.
[עריכה] יישוב השומרון
זמן קצר לאחר הקמת קריית ארבע, החליט הרב מנחם פליקס יחד עם חברו בני קצובר, לפתוח במאמץ ליישב את אזור השומרון שהיה ריק מיהודים עד לאותו זמן. בשנת תשל"ג (1973) הם גיבשו גרעין של משפחות להתיישבות בשומרון. מלחמת יום הכיפורים גרמה לעיכוב בתכניות, אך מיד לאחר שהשתחררו מן השירות הצבאי הממושך, חזרו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחבריהם לנסות להתישב בשומרון.
לאחר שהתייאשו מקבלת אישור ממשלתי להקמת ישוב, ניסו חברי הקבוצה להקים ישוב ללא אישור ליד הכפר רוג'יב באזור שכם. משפונו משם על ידי חיילי צה"ל, המשיכו בנסיונות התישבות בתחנת הרכבת בסבסטיה. באחד הראיונות שהעניק הרב מנחם פליקס באותה תקופה, אמר כי "אנו יודעים שאנו מטיחים את ראשנו בקיר, אך ראשנו חזק ובסופו של דבר הקיר ישבר". ואכן לאחר הנסיון השמיני, בו השתתפו אלפי תומכים מכל רחבי הארץ, אישרה ממשלת ישראל הקמת יישוב יהודי בשם "אלון מורה" בתוך המחנה הצבאי "קדום".
[עריכה] אלון מורה - שכם
מאוחר יותר, לאחר שבקדום החל להתפתח היישוב קדומים, המשיכו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחלק מחברי הגרעין וניסו להתישב במקום סמוך יותר לעיר שכם. בתיאום עם גורמי הצבא וממשלת ישראל, הופקעה אדמה ליד הכפר רוג'יב ובו התישבה הקבוצה. אולם תושבי הכפר הסמוך יחד עם חברי תנועות שמאל ישראליות פנו לבג"ץ בתביעה לפנות את ההתנחלות החדשה, ובג"ץ פסק בהחלטה תקדימית על פי המשפט הבינלאומי הפומבי, להורות לממשלה לפנות את אלון מורה מאדמות רוג'יב.
בשבט תש"ם (1980) עברו הרב מנחם פליקס ומשפחתו יחד עם חבריהם אל הר כביר שם הוקם מחדש היישוב אלון מורה על ידי משרד השיכון יחד עם ההסתדרות הציונית.
בה' בשבט ה'תשנ"ה (6 בינואר 1995) שכל הרב מנחם פליקס את בתו, עפרה הי"ד, בפיגוע טרור בעת שחזרה מבית אחותה בבית אל לביתה באלון מורה.

