סוואנתי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוואנֶתי (בגאורגית: სვანეთი) הוא חבל היסטורי במערב גאורגיה, במורדות הדרומיים של הרי הקווקז הגדול. גבולותיו: הקווקז הגדול מצפון, רצ'ה ממזרח, לצ'חומי מדרום-מזרח, סאמגרלו מדרום ואבחזיה ממערב. בחבל ההררי עמקים רבים; החשובים ביותר הם העמקים העליונים של הנהרות אנגורי וצחניסצק'אלי. החבל מוקף בהרים, שגובה פסגותיהם נע בין 3,000 ל-5,000 מטרים. ההר הגבוה ביותר בגאורגיה - שחארה (5,201 מ'), מצוי בסוואנתי. אם נחשיב את גאורגיה לחלק מאירופה, הרי סוואנתי הוא האזור המאוכלס הגבוה ביותר ביבשת זו. האקלים בסוואנתי לח בגלל קרבתו לים השחור והחורפים בחבל מושלגים מאוד; בחלק מן האזורים השלג יכול להיערם עד לגובה של חמישה מטרים, מה שיכול לגרום למפולות שלגים, שבעשורים האחרונים נוטות להיות קטלניות יותר.
הסוואנים הם אחת מן הקבוצות האתניות שמרכיבות את העם הגאורגי ודוברים בשפה משלהם, בנוסף לגאורגית. הבתים באזור מצטיינים באדריכלות מיוחדת, שכן בזמנים עברו הם שימשו גם כמבצרים נגד פולשים זרים ושוחרי נקמת-דם (מכת החבל לפני התבססות השלטון הסובייטי). הבתים-המגדלים האלה מימי-הביניים, שמשתלבים בנופים הציוריים של החבל ההררי, זיכו את חלקו הצפוני - סוואנתי עילית - בכניסה לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו [1].
בחלוקה האדמיניסטרטיבית של גאורגיה אחרי עצמאותה ב-1991, סוואנתי חולק לשני אזורים, שצורפו למחוזות נפרדים; סוואנתי עליון אוחד עם חבל סמגרלו ליצירת המחוז סמגרלו וסוואנתי עילית, ואילו סוואנתי תחתון אוחד עם חבל רצ'ה שממזרחו ועם אזור לצ'חומי שבצפון סמגרלו ליצירת המחוז רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית.
[עריכה] היסטוריה
בעת העתיקה וראשית ימי-הביניים סוואנתי הייתה חלק מן הממלכה של אגריסי שבמערב גאורגיה. במאה ה-6 הייתה יריבות גדולה בין האימפריה הביזנטית לאימפריה הפרסית על השליטה בחבל, כי מעברי ההרים שבתחומו שימשו לפשיטות הדדיות; בעקבות מלחמות או בריתות עם אחד מן הצדדים, השליטים הזרים התחלפו של החבל התחלפו בתקופה זה מספר פעמים. בעקבות ההשתלטות הערבית על החבלים המישוריים של גאורגיה במאה ה-7, סוואנתי זכתה בעצמאות, אך המשיכה להתקיים כחברה שבטית. במאות הבאות באזורים הדרומיים של החבל החל להתפתח פיאודליזם, או לפחות ריכוז סמכויות בידי משפחות רמי-מעלה, שייסדו דוכסות. ב-786 סוואנתי, כמו כל מערב גאורגיה, נכבשה על ידי נסיכות אבחזיה, שבעקבות כך שינתה את שמה לממלכת האבחזים. ממלכה זו, ודוכסות סוואנתי בתוכה, הצטרפה ב-975 לממלכה הגאורגית המאוחדת. במסגרת הממלכה הזאת, הדוכסות של סוואנתי הצליחה להכפיף למרותה את לצ'חומי במשך תקופה מסוימת. במאה ה-13 החבל הבלתי-נגיש שימש כמקלט לגאורגים שנרדפו על ידי הכובשים המונגולים וכמקום מסתור של אוצרות האמנות מחבלים מישוריים של גאורגיה.
עם התמוטטותה הסופית של הממלכה הגאורגית במאה ה-15 סוואנתי התפצל לשלושה אזורי שליטה: חלקו הצפוני והמבודד יותר זכה בעצמאות גמורה והתנהל מאז כחברה שבטית ללא שיעבוד פיאודלי; חלקו המרכזי הפך לנחלתה הבלעדית של שושלת דאדשכליאני המקומית, שיסדה דוכסות עצמאית; חלקו הדרומי צורף לדוכסות סמגרלו, שפרשה גם היא מן הממלכה המאוחדת.דוכסות סוואנתי שתחת שלטונם של דאדשכליאנים חתמה ב-1833 על הסכם, שהפך אותה לבת-חסותה של האימפריה הרוסית. הדוכסות שמרה על עצמאותה עד 1857, שבה הרוסים ניצלו סכסוכים במשפחת האצולה כדי לנשלה מסמכויותיה.
בתקופת העצמאות הקצרה של גאורגיה בשנים 1921-1918, סוואנתי היה חלק מהרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, ולאחר מכן חלק מהרפובליקה הסוציאל פדרטיווית הסובייטית של עבר הקווקז והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה. אחרי התפרקות ברית-המועצות ב-1991, סוואנתי הוא חלק מן הרפובליקה של גאורגיה. השנים שאחרי העצמאות היו קשים במיוחד עבור סוואנתי: החבל סבל מקרבתו לאזורי הקרבות במלחמת האזרחים שהתנהלה באבחזיה והיה ליעד הראשון של הפליטים הגאורגים שנעקרו ממנה; ההינתקות מן הכלכלה הסובייטית הריכוזית שללה מן הסוואנים את ההכנסות הצנועות מביקושים מלאכותיים של חלק מתוצרתם; תקופת המעבר השלטונית התאפיינה בחולשה כללית של רשויות האכיפה, שהפכה את החבל המבודד למקלט עבור פושעים נמלטים; אסונות טבע, בדמותם של מפולות שלג ובוץ, שהחלו להתרגש על החבל בתכיפות הולכת וגוברת מסוף שנות ה-80, גרמו לקורבנות בנפש והותירו רבים חסרי-בית. כל הגורמים האלה יצרו גלי הגירה של סוואנים ממולדתם לחבלים המישוריים של גאורגיה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ספי בן יוסף, סוואנטי, הקווקאז הגבוה / קדרות ועצב בקולכיס האגדית, הארץ 1 בנובמבר, 2001
| נפות: נפת אבשה · נפת זוגדידי · נפת מרטווילי · נפת מסטיה · נפת סנסקי · נפת צ'חורוצחווי · נפת צלנג'יחי
עיר במעמד נפה: פותי |
|
| נפות: נפת אמברולאורי · נפת לנטחי · נפת אוני · נפת צאגרי | |


