חשיארש הראשון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חְשְׁיָרְשָׁ הראשון, מוכר גם בצורה היוונית של שמו, כסרכסס, ומזוהה לרוב עם אחשוורוש שבמגילת אסתר, היה מלך פרס בשנים 485-465 לפנה"ס.
בנם של דריווש הראשון ושל אטוסה, בתו של כורש הגדול. למרות שלא היה הבכור בין בני דריווש, התמנה ליורש העצר, כנראה משום שהיה הראשון שנולד לאחר עלייתו לשלטון של דריווש, או הראשון שנולד מאשתו אטוסה.
פועלו הראשון כמלך היה דיכוי מרד שפרץ במצרים, ולהכפיף אותה לשלטון נוקשה ומחמיר יותר, בניגוד למדיניות הסובלנית יחסית שהנהיגו קודמיו. מדיניותו הנוקשה יותר התבטאה גם ביחסו לבבל, שפגע במידת העצמאות שלה וניתץ את פסל מרדוך, האל־הפטרון של העיר, דרך שהוביל למספר התמרדויות שגם הן דוכאו ביד קשה.
האירוע המרכזי בחייו היה היציאה למלחמה כנגד יוון, שבאה כתגובה למרד האיוני ולהפסד בקרב מרתון, שהתרחשו בימיו של אביו.
ההערכות למסע המלחמה החלה בשנת 483 לפנה"ס. לצורך העניין, גויס אחד הצבאות הגדולים ביותר שידע העולם עד כה- לפי דיווחים מסוימים, הגיע גודלו עד לשני מיליון חיילים, אם כי על-פי הערכות סבירות יותר, מספרם נע בין 200 ל-400 אלף. גודל הצי היה בין 400 ל-600 אוניות.
למרות ההכנות הקפדניות, המלחמה הייתה מפלה קשה לפרסים: הם אמנם ניצחו תחילה בקרב תרמופילאי, שנערך ב-11 באוגוסט 480 לפנה"ס, אבל ספגו בו אבידות קשות ביותר, הרבה מעבר למצופה. לאחר מכן נוצחו על-ידי האתונאים בקרב סלאמיס, ונוגפו סופית לאחר תבוסתם בקרב פלאטיאה ובקרב מיקלי (479 לפנה"ס).
לאחר תבוסתו שב חשיארש לפרס. המקורות היוונים מתארים אותו כמתמסר לאחר-מכן לחיי הוללות ותאוות (בדומה לאופן שבו מתואר אחשוורוש במגילת אסתר). עם זאת, מדובר במקורות שנכתבו מנקודת מבט עוינת שביקשה להמעיט מערכו, ועל-כן כנראה מגזימים בתאוריהם.
חשיארש מצא את מותו כשאחד מווזיריו, ארטבון התנקש בו במיטתו. לאחר מותו, עלה לשלטון ארתחשסתא הראשון.
[עריכה] חשיארש באומנות
המחזאי היווני אייסכילוס מציג את חשיארש כדמות הראשית במחזה "הפרסים", המתאר את שיבתו לפרס כמנוצח לאחר המלחמה ביוון (שאייסכילוס עצמו לקח בה חלק פעיל).
חשיארש מופיע גם כדמות הראשית באופרה "סרסה" של המלחין גאורג פרידריך הנדל, אם כי הקשר בן דמותו כפי שהיא מוצגת באופרה לבין דמותו ההיסטורית קלוש ביותר.

