פוליטיקה של שווייץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שווייץ היא רפובליקה קונפדרטיבית ובה 26 קנטונים בעלי אוטונומיה נרחבת.
שווייץ היא איחוד (קונפדרציה) של 23 קנטונים, ולמעשה 26 קנטונים - 20 קנטונים שלמים ו-6 חצאי קנטונים, שכן הקנטונים אפנצל, באזל ואונטרוולדן חלוקים כל אחד לשני גופים מדיניים עצמאיים.
הרשות המחוקקת העליונה היא "אספת הברית" (פרלמנט) המורכבת משני גופים -
- מועצת המדינות הקנטונים,ובה 46 חברים, 2 חברים לכל קנטון, ואחד לכל חצי קנטון, הנבחרים לארבע שנים.
- "מועצה לאומית", ובה 200 צירים נבחרים מהקטנים במספר יחסי לגודל האוכלוסייה בכל אחד מהקנטונים. לכל קנטון וחצי קנטון ציר אחד לפחות.
הרשות המבצעת, הממשלה, נקראת "מועצת הברית" והיא מונה 7 חברים. בראש הממשלה עומד נשיא הברית הנבחר אחת לשנה, לתקופת כהונה אחת ב"אספת הברית" (2 בתי הפרלמנט), והוא למעשה ראש המדינה.
סמכויותיו של השילטון מחולקות בקפידה בין הממשלה המרכזית היושבת בעיר ברן - ברית הקונפדרציה, לבין הקנטונים השונים:
- באחריות הממשלה הפדראלית:
- בקנטונים:
במקרה של חילוקי דעות בין הממשל הפדראלי לקנטונים ביחס לסמכויות, או לשינויים, נתונה ההכרעה בידי בית המשפט הפדראלי בעיר לוזאן.
בקנטונים נתונה זכות החקיקה בידי "המועצה הגדולה" ("מועצת קנטון"). ומשנת 1971 יש לנשים זכות בחירה בעיניינים מקומים, בקנטונים הקטנים מתנהלת לעיתים ההצבעה באשר לאישור חוקים או דחייתם, תחת כיפת השמים ובהשתתפות אישית של בעלי זכות בחירה. בקנטונים הגדולים, שבהם רבים המצביעים, מתנהלת ההצבעה בצורה המקובלת בארצות האחרות.
ל"משאל העם" נודע מקום חשוב בחוקת שווייץ, ונערכים בה יותר משאלי עם מבכל מדינה אחרת. משאלי עם נערכים הן ברמה פדראלית והן ברמת הקנטון הבודד.

