סחוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סחוס לועזית: cartilage, gristle רקמת חיבור סיבית וצפופה המהווה מרכיב מבני חשוב בחלקים רבים של מערכת השלד, כגון המפרקים. רקמת הסחוס מורכבת מתאי סחוס, מחומר יסוד ומסיבים. הסיבים מונחים בין תאי הסחוס, כשחומר היסוד השקוף ממלא את כל המרווחים שבין התאים לבין הסיבים. קיימים שלושה סוגים של סחוס: סחוס זגוגי או זכוכיתי- סיביו עדינים, שנמצא בגרון, בקנה הנשימה, בסימפונות, באף ובמפרקים של עצמות נעות; סחוס אלסטי- סיביו גמישים, שנמצא באוזן החיצונית, וסחוס סיבי- סיביו גסים, שנמצא בדיסקים הבין-חוליתיים ובגידים.


ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.