אמנות יוון העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האקרופוליס
הגדל
האקרופוליס

אמנות יוון העתיקה היא הסגנון האמנותי שהתפתח ביוון וסביב הים האגאי באלף הראשון לפנה"ס. סגנון אמנותי זה השפיע רבות על האמנות בעולם המערבי עד המאה ה-20, בעיקר בתחום הפיסול והאדריכלות.

תוכן עניינים

[עריכה] רקע לתקופה

האמנות היוונית התקיימה במשך כ־1000 שנים באזור איי הים התיכון ומשני צדי הים האגאי. יוון קשורה לארצות שסביבה באמצעות הים, וכך נוצרו ההשפעות ההדדיות. היוונים היו יורדי ים, הם חיו באיים והקשר ביניהם נוצר באמצעות ספינות. מסיבה זו כל אי התפתח כמדינה עצמאית, ולעתים בתוך אותו אי התפתחו ערי מדינה קטנות יותר שהיו מופרדות בגאיות, בעמקים ובהרים. המתיישבים הראשונים באיי יוון הגיעו מהמזרח דרך היבשה מאזור אסיה הקטנה (תורכיה), כי במזרח היה "עודף" של אוכלוסייה. אזור הסהר הפורה היה עשיר מאוד באוכלוסייה שחיפשה מקום חדש להתיישב בו. התרבות היוונית החלה עם התיישבותם של שבטים נודדים יונים ודורים. השבטים היונים התיישבו בחופי תורכיה והשבטים הדורים התיישבו בפלוקונסוס.

[עריכה] תקופות עיקריות

נוהגים לחלק את תולדות האמנות היוונית לחמש תקופות:

[עריכה] אדריכלות יוונית

אקרופוליס.
הגדל
אקרופוליס.
ערך מורחב – אדריכלות יוון העתיקה
ערך מורחב – הסדרים הקלאסיים

האדריכלות היוונית מתרכזת בבניית מקדשי שיש בהם השקיעו את מיטב המחשבה. המקדשים הראשונים ששרדו ביוון הם מהמאה ה־7 לפנה"ס מהתקופה הארכאית, כי הם היו עשויים מאבן (לפני כן גם בנו מקדשים, אך הם נעשו מעץ ולכן לא נשתמרו).

[עריכה] צורת המקדש

המקדש היווני התקיים באותו האופן לאורך כל התרבות היוונית. צורתו מלבנית והוא מוקף עמודים מכל הכיוונים דרכם ניתן להיכנס למקדש. המקדש אמור להשתלב בטבע, ולכן הוא פתוח - דרך העמודים רואים את הנוף. בנוסף, המקדש לא גדול מדי כדי שלא יפריע לנוף. המקדש מוקף בעמודים נושאי כותרת, מעל הכותרת מונחות שתי קורות, הראשונה חלקה והשנייה (העליונה) מחולקת למטופות (=לוחות מרובעים עליהם יש תבליטים). מעל הכול נמצא הגמלון, צורתו משולש שנוצר כתוצאה מהחיבור של שני שיפועי הגג.

במרכז המקדש נמצא אולם פנימי שחולק לשלושה חלקים:

  • משכן האל (נאוס) - מקום שבו נמצא פסל האל.
  • חדר לאוצרות.
  • חדר לשימוש הכוהן.

סביב המאה ה־5 לפנה"ס הגיע סגנון הבנייה לשלמותו והוא התחלק לשניים:

סגנון דורי סגנון שהתפתח בתקופה הקלאסית. עמוד דורי הוא עמוד ללא בסיס, מונח ישירות על הרצפה. העמוד הולך ונעשה צר יותר כלפי הכותרת. הכותרת מורכבת משתי כריות: כרית עגולה וכרית מרובעת.

סגנון איוני סגנון נוסף שהתפתח במקביל. ההבדל הוא בכותרת של העמודים: במקום כותרת "פשוטה" יש כותרת מפוארת יותר, מעוטרת בצורות צמחים.

בתקופה ההלניסטית - המאה השלישית לפנה"ס - התפתח סגנון נוסף, קורינתי, שדומה מאוד לסגנון היוני, רק מפותח יותר ומפואר יותר.

כל שלושת סוגי העמודים היו באותו הגובה, אבל היחס בין העמוד לכותרת היה שונה. בעמוד הדורי הגובה היה פי 5 מהקוטר - אלו עמודים שמנים ורחבים שנראים יציבים מאוד. בעמודים היוני והקורינתי הגובה היה פי 8 מהקוטר, והם נראו דקים מאוד ועדינים מאוד. כל ארבעת הצדדים של העמודים היו שווים.

[עריכה] הפיסול היווני

.
ערך מורחב – פיסול יווני
ערך מורחב – קורוס
ערך מורחב – קורה (פיסול)

הפיסול היווני מתחלק לשלוש תקופות עיקריות שבאמצעותן ניתן לעקוב אחר השינויים וההתפתחויות של האמנות היוונית.

  • תקופה ארכאית – תקופה שמושפעת מהסגנון המצרי. הגוף מאוד גאומטרי, השרירים מסומנים על ידי חריצים. הסגנון מתחיל לקבל בהדרגה נופך מעודן יותר. הפסלים הראשונים מהתקופה הם סימטריים, קרובים יותר למציאות ומתארים אותה במדויק. יש ניסיון לתאר תנועה באמצעות הקפלים בבד. הפנים באתוס תמיד - חסרי הבעה. נושאי הפסלים הם אלים. הדמויות מופיעות לבושות.
  • תקופה קלאסית – בתקופה הקלאסית שיכללו את התנועה. ככל שהזמן עובר, השליטה של היוונים בפרופורציות וביכולת התיאור של הגוף משתפרות. הפסל כבר לא רק חזיתי אלא סיבובי, מתוארת בו תנועה ולכן צריך להקיף את כל הפסל כדי לקלוט אותו בשלמותו. הגוף נמצא בתנועה לעומת הפנים הקפואות. עם הזמן, החברה נעשית חופשית יותר ומתחילים לראות עירום.
  • תקופה הלניסטית – בתקופה זו עולה לשלטון אלכסנדר מוקדון. לא מאמינים עוד באלי יוון, כי אחרת "איך היא נכבשה על ידי אלכסנדר?". מעמד האלים יורד, ולכן נכנסים לפיסול נושאים מחיי היום-יום. השליטה בפיסול הופכת למלאה ומתחילים לראות פסלים ענקיים (לא חוששים משבירה של הפסל בזמן הכנתו), הפסלים רוצים לשקף את העוצמה של הממלכה ההלניסטית, דבר שמנוגד ביותר לתקופה הקלאסית, שקוראת לשילוב עם הטבע ולצניעות. הפסלים מתארים רגש ופאתוס, הם מתארים אנשים סובלים וכאב, ואז הפנים מתעוותות. זה מאוד אנטי קלאסי ולא מושלם, כי הפרצוף בפאתוס מתעקם.

ראו גם: רשימת פְּסָ‏לים יווניים

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • "אתונה בימי גדולתה" - מאת אלכסנדר פוקס ("תולדות הציור היווני" עמודים 215-210)
תרבות יוון העתיקה

תרבות יוון העתיקה: מיתולוגיה | אמנות | פיסול | קדרות | הומוסקסואליות | זנות | חקלאות | כלכלה | מטבח | משפט | עבדות | פדרסטיה | רפואה

פילוסופיה ביוון העתיקה: פיתגורס | הרקליטוס | פארמנידס | פרוטגורס | אמפדוקלס | דמוקריטוס | סוקרטס | אפלטון | אריסטו | זנון מקיטיון | אפיקורוס

מתמטיקה: ארכימדס | אוקלידס | תאלס | פיתגורס | דיופנטוס | ארתוסתנס | תלמי

ספרות: הומרוס | האיליאדה | האודיסאה | הסיודוס | פינדרוס | הרודוטוס | תוקידידס | קסנופון | פוליביוס

תיאטרון: אייסכילוס | סופוקלס | אוריפידס | אריסטופנס | מושגים

ספורט: המשחקים האולימפיים | תרבות הגוף | המשחקים הפיתיים | המישחקים האיסתמיים | המשחקים הנמאיים | המשחקים הפאן-אתנאיים | גימנסיון

אדריכלות: מקדש יווני | הסדרים הקלאסיים | הפרתנון | מקדש ארטמיס | אקרופוליס | האגורה | מקדש זאוס באולימפיה | מקדש הפייסטוס | מקדש ארטמיס