אפקט הרשת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפקט הרשת גורם לסחורה או שירות להיות בעלי ערך ללקוח פוטנציאלי, באופן התלוי במספר הלקוחות אשר כבר משתמשים בסחורה או השירות הנדונים. חוק מטקלף קובע, כי הערך הכולל של סחורה או שירות בעלי אפקט רשת הינו, באופן גס, פרופורציונלי לריבוע מספר האנשים, אשר כבר מחזיקים את הסחורה או השירות.
חשיבות אחת של אפקט הרשת היא בכך שרכישה של סחורה על ידי אדם יחיד מועילה באופן עקיף לאחרים המחזיקים גם כן בסחורה - לדוגמה, על ידי רכישת טלפון אדם יחיד הופך את הטלפונים של אחרים ליותר מועילים. סוג זה של השפעה נילווית בעיסקה ידוע כהשפעות חיצוניות בכלכלה, והשפעות חיצוניות הנובעות מהשפעות רשת ידועות כהשפעות חיצוניות רשתיות. זוהי גם דוגמה ללולאת משוב חיובי.
תוכן עניינים |
[עריכה] אפקט הרשת במודלים עסקיים
אפקטים של רשת שימשו כהצדקה עבור חלק מהמודלים העסקיים לחברות דוט קום בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-20. פירמות אלו פעלו תחת האמונה שכאשר שוק חדש מקבל אופי המכיל השפעות רשת חזקות, רצוי לפירמות להתרכז יותר בגידול נתח השוק שלהם מאשר בלהיות רווחיות. האמינו בכך בגלל שנתח שוק יקבע איזו פירמה תוכל לקבוע סטנדרטים טכניים וסטנדרטים שיווקיים ולכן, תוכל לקבוע את בסיס התחרות בעתיד.
דוגמה טובה לאסטרטגיה זו הייתה בהתפרסות על ידי חברת מירבילס, חברת סטרט-אפ ישראלית שסללה דרך בתחום המסרים המהירים ונקנתה על ידי אמריקה און-ליין. באמצעות מסירת מוצר הICQ בחינם ומניעת יכולת פעולה הדדית בין התוכנה של הלקוח ומוצרים אחרים, הם יכלו לפנות לטובתם את השוק למסרים מהירים. בגלל אפקט הרשת , משתמשים חדשים של מסרים מהירים צברו ערך הרבה יותר גדול עקב שימוש במערכת של מירביליס (והצטרפו לרשת רחבה של משתמשים), מאשר היו עושים לו בחרו במערכת מתחרה. כפי שהיה אופייני לאותה תקופה, החברה מעולם לא עשתה מאמצים כלשהם ליצירת רווחים מעמדתם הדומיננטית לפני שמכרו את עצמם.
השפעות רשת נעשות משמעותיות לאחר שמושג אחוז מנויים מסוים, הקרוי מסה קריטית. בנקודת המסה הקריטית, הערך המושג מהסחורה או השירות לכל הפחות שווה למחיר המשולם עבור הסחורה או השירות. כתוצאה מכך שערך הסחורה נקבע על ידי בסיס המשתמש, דבר זה מרמז על כך שלאחר שמספר אנשים מסוים חתמו על התחיבות לשירות או רכשו את הסחורה, אנשים נוספים יתחיבו לשירות או רכישת הסחורה, הודות ליחס החיובי של תועלת:מחיר. עד להשגת נקודה זו, אם כן, רק מאמצים מוקדמים יתחיבו.
הגידול במספר המנויים אינו יכול להימשך ללא סוף. אחרי נקודה מסוימת, רב הרשתות נעשות או צפופות, או רוויות, מה שעוצר את כמות הצריכה העתידית. צפיפות מתרחשת הודות לשימוש יתר. האנלוגיה המתאימה היא זו של רשת טלפונים. כל עוד מספר המשתמשים הוא מתחת לנקודת הגודש, כל משתמש נוסף יוסיף ערך לכל משתמש לקוח אחר. אולם, בנקודה מסוימת משתמש נוסף יגרום לחריגה מגבולות היכולת של המערכת הקיימת. לאחר נקודה זו, כל משתמש נוסף יגרום להפחתת הערך המושג על ידי כל משתמש אחר. במונחים מעשיים, כל משתמש נוסף מגדיל את העומס הכולל במערכת, מה שמוביל לאיתותי עומס, חוסר יכולת לקבל צליל חיוג, ותמיכת לקוחות דלה. הנקודה הקריטית הבאה היא כאשר הערך המושג משתווה למחיר המשולם שוב. הרשת תפסיק לגדול בנקודה זו, ועל המערכת יהיה להתרחב. נקודת הגודש יכולה להיות רחבה יותר מגודל השוק. מודלים חדשים של טכנולוגיית חבר אל חבר עשויות תמיד להתריס כנגד הגודש. מערכות חבר אל חבר (P2P) הינם רשתות המשמשות לפיזור העומס בין מאגר המשתמשים. טכנולוגיה זו מאפשרת למערכות חבר אל חבר אמיתיות להתרחב ללא גבול. אולם, רווית שוק עדיין תתרחש.
שכיח הוא הזיהוי המוטעה של מושג אפקט הרשת עם המושג יתרון לגודל, הנובע מצד העסק יותר מאשר מיכולת פעולה הדדית (ראו גם מונופול טבעי). לשם הבהרת ההבחנה, אנשים מדברים על צד הביקוש דרך צד ההיצע של יתרונות לגודל. יתרונות קלאסיים לגודל הינם בצד הייצור, בעוד שאפקט הרשת נובע מצד הביקוש. המושג אפקט הרשת מזוהה בטעות גם עם יתרונות להיקף.
[עריכה] דוגמאות
[עריכה] תוכנות
ישנן השפעות רשת מאוד חזקות הפועלות בשוק עבור תוכנות מחשב לשימוש נרחב.
ניקח לדוגמה את מיקרוסופט אופיס. עבור הרבה אנשים, בבחירת חבילת יישומים משרדיים אחד השיקולים העיקריים כולל כמה ערך הוכח שיש לחבילה עבור מעסיקים פוטנציאליים ועד כמה התוכנה יכולה לפעול בתיאום עם משתמשים אחרים. לכן, בגלל שלימוד חבילת יישומים משרדית לוקחת הרבה שעות, הם ירצו להשקיע זמן זה בלימוד חבילת היישומים, אשר תהפוך אותם לאטרקטיביים ביותר שאפשר בעיני מעסיקים (או לשירות לקוחות וכיו"ב) והם גם ירצו להתחלק במסמכים.
באופן דומה, מציאת עובד מיומן זה מכבר הינה עניין חשוב למעסיקים בהחלטתם איזו מערכת משרדית לרכוש או לתקנן. המחסור בתקנים חוצי סביבות עבודה (Cross-platform) גורם למצב בו פירמה אחת שולטת כמעט על 100% מהשוק.
מערכת חלונות של אופיס היא עוד דוגמה לאפקט הרשת. היתרון הגדול ביותר של מערכת חלונות, יתרון המודגש יותר מכל על ידי מיקרוסופט, הוא בכך שמערכת זו היא ברת-התאמה לטווח הרחב ביותר של חומרות ותוכנות. על אף נכונות הטענה, זוהי באמת תוצאה של אפקט הרשת: יצרני תוכנות וחומרות מוודאים, כי מוצריהם יהיו תואמי סביבת חלונות, במטרה ליצור גישה לשוק הרחב של משתמשי חלונות. לכן, מערכת חלונות הינה פופולרית בגלל שהיא נתמכת היטב, אך היא גם נתמכת היטב בגלל שהיא פופולרית.
עם זאת, אפקט הרשת אינו חייב להוביל לדומיננטיות בשוק של פירמה אחת בלבד. זאת, כאשר יש תקנים המאפשרים לפירמות רבות לפעול ביניהן תוך תיאום הדדי ולכן, מאפשרים להשפעות חיצוניות של רשת להועיל לשוק כולו. דבר זה נכון לגבי חומרת מחשב אישי מבוססת X86, באשר יש לחצי שוק חזקים במידה קיצונית לפעולה תוך תיאום הדדי בעזרת תקנים טרום-קיומיים ובאשר אין פירמה בודדת השולטת על השוק. אותם השפעות נכונות גם לשוק השירותים טלפוניים לטווח ארוך בארצות הברית. למעשה, קיומן של סוגי רשתות כאלו יוצר הרתעה מפני שליטה של חברה אחת בשוק, כיוון שנוצרים לחצים כנגד נסיונות של בעלות על תקני העברת נתונים, או נסיון לבידול עצמי על ידי שוני באמצעי הייצור.
במקרים בהם תקנים להעברת נתונים תקשורתיים הינם תחת שליטה של חברה בודדת, הרי שבכל זאת אפקט הרשת מאפשר לחברה בודדת כח מונופוליסטי. חברת מיקרוסופט נראית לאנשי מחשבים רבים כמחזיקה את כוחה המונופולי דרך האמצעים. שיטה אחת בה נוהגת מיקרוסופט לנצל לטובתה את אפקט הרשת הינה חבק והתרחב הנקראת בלגלוג על ידי מבקרי מיקרוסופט חבק, התרחב וחסל.
[עריכה] אתרי אינטרנט
מספר מועט של אתרי אינטרנט מאופיין גם כן באפקט הרשת.
כללית, שווקים ועסקות חליפין באינטרנט מאופיינים באפקט הרשת, בכך שערך "כיכר השוק" עבור משתמש חדש פרופורציונלי למספר המשתמשים האחרים בשוק. לדוגמה אתר מכירה פומבית מקוון (eBay) לא יהיה שימושי במיוחד אילו מכירות פומביות לא היו תחרותיות. בכל זאת, כאשר גדל מספר המשתמשים באתרי מכירות פומביות, הפכו המכירות הפומביות ליותר תחרותיות, תוך דחיפת המחירים על הצעות מכירה. דבר זה הפך את המכירה באתרים אלו ליותר כדאית והביא לאתרים אלו יותר מוכרים, אשר דחפו את המחירים כלפי מטה כנגד הגידול בהיצע והביאו יותר אנשים לאתרים אלו, בגלל הימצאות פריטים למכירה שאנשים רצו לקנות. בעקרון, כאשר מספר המשתמשים של אתרים אלו גדל, המחירים שיקפו יותר טוב את ההיצע וביקוש, ויותר ויותר אנשים מצאו את האתר שימושי.
לאנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה ישנם גם כן יתרונות הנובעים מאפקט הרשת. תיאורטית לפחות, כאשר מספר העורכים גדל, איכות המידע באתר משתפרת, מה שמעודד משתמשים נוספים לפנות אל הוויקיפדיה כמקור מידע: חלק מהמשתמשים החדשים יהפכו לעורכים, וחוזר חלילה.
אתרי רשת חברתית מהווים גם כן דוגמה טובה. ככל שיותר אנשים נרשמים לאתרים אלו, הופכים אתרים אלו ליותר שימושיים עבור הנרשמים אליהם. מנגד, הערך של אתרי חדשות הוא בעיקרו פרופורציונלי לאיכות המאמרים ולא למספר האנשים האחרים המשתמשים באתר. באופן דומה, הדור הראשון של אתרי חיפוש התנסה רק במעט באפקט הרשת, היות והערך של האתר היה מבוסס על הערך של תוצאות החיפוש. מצב זה איפשר לגוגל לזכות במשתמשים הרבה יותר מאשר היו ליאהו!, ללא בעיות רבות, כתוצאה מכך שמשתמשים האמינו שתוצאות החיפוש של גוגל היו משופרות יותר. פרשנים אחדים טעו בהערכת שוויו של המותג יאהו (הגדל ככל שיותר אנשים מודעים אליו), בהניחם כי אפקט הרשת יחפה על עסקי הפרסום שלו.
באופן מעניין, אלקסה אינטרנט משתמשת בטכנולוגיה העוקבת אחר תבניות גלישה באינטרנט של המשתמשים: לכן, תוצאות האתרים הקשורים באלקסה משתפרות ככל שיותר משתמשים משתמשים בטכנולוגיה זו. כפי שמנבאת התאוריה, שום טכנולוגיה מתחרה לא התפתחה בהצלחה לדרגת מתחרה לטכנולוגיה של אלקסה, אך ייתכנו לכך גורמים אחרים. הרשת של אלקסה מאמינה באופן חזק במספר קטן של מערכות יחסים בין תוכנות דפדפן, ההופך את הרשת פגיעה יותר לתחרות.
גוגל ניסתה גם כן ליצור אפקט רשת בעסקי הפרסום שלה בעזרת שירותי Adsense שלה. שירותי Adsense של גוגל ממקמים מודעות בהרבה אתרים קטנים, כגון בלוגים, תוך שימוש בטכנולוגית גוגל לקביעת הרלוונטיות של מודעות מסוימות לבלוגים מסוימים. לכן, נראה כי השירות שואף לשמש כשירות חליפין או רשת מודעות לשידוך מפרסמים רבים עם הרבה אתרים קטנים, כגון בלוגים. באופן כללי, ככל ששירותי Adsense של גוגל יכולים להגיע ליותר בלוגים, הדבר ימשוך יותר מפרסמים ויהפוך את השירותים הללו לאופציה האטרקטיבית ביותר עבור יותר בלוגים, וחוזר חלילה. על ידי כך תהפוך הרשת לבעלת ערך רב יותר עבור כל המשתתפים.
[עריכה] השפעות רשת ומחזור חיים טכנולוגי
אם חברה מסוימת או טכנולוגיה כלשהי, שיתרונותיהן מבוססים במידה רבה על אפקט השוק, מתחילות לאבד נתח שוק לטובת "טוענות לכתר" כגון טכנולוגיה פורעת סדר או תקנים פתוחים המבוססים על תחרות, הרי שיתרונות אפקט הרשת יפחתו עבור נושאות הכתר לטובת הטוענות לכתר.
על פי מודל זה, נקודת הכרעה (כנראה, הפירוש העברי הממצה ביותר למושג Tipping point) תושג בסופו של דבר כאשר השפעות הרשת של הטוענות לכתר ישררו במקום אלו של נושאות הכתר מקודם לכן, ונושאת הכתר תיכנס למדרון חלקלק, בשעה שהטוענת לכתר תתפוס את תפקיד נושאת הכתר הקודמת.
[עריכה] ראו גם
- חוק מטקלף
- חוק ריד
- תלות בנתיב
- בטאמקס
- הינעלות על ספק
- מחזור חיים טכנולוגי
- מודלים עסקיים
- ניהול
- אפקט הקלסטר
- הזנב הארוך
- השפעות חיצוניות
- חקר רשתות חברתיות
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלברט-לסלו ברבאשי, קישורים - המדע החדש של רשתות, בתרגום דרורה בלישה, הוצאת פרוזה, ידיעות אחרונות ספרי חמד 2004.


