דוד הורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוד הורן (1 במאי 1916 - 1977) – מייסד בית"ר ירושלים.

דוד הורן, בנם של למל הלוי ובלומה הורן, נולד בסיביר ב1 במאי 1916, לשם הוגלה אביו בשלהי מלחמת העולם הראשונה עקב פעילות ציונית ענפה בעירו. אימו הצטרפה אל בעלה עם בני המשפחה.

לארץ ישראל הגיעה המשפחה דרך פולין ב-1925 (העלייה הרביעית) והתיישבה בירושלים, העיר אליה ערג אבי המשפחה שנים רבות וזכה להגשים את חלומו.

משחר נעוריו ספג דוד בביתו את ההכרה הלאומית, את הגאווה היהודית והאמונה בתקומת ישראל ועצמאותה. דוד מצטרף לתנועת בית"ר ועד מהרה הופך להיות לרב השפעה בקרב הנוער בירושלים ובקרב חניכיו הרבים.

ב-1934, עם הורדת דגל צלב הקרס מעל הקונסוליה הגרמנית בירושלים, הפכו חייו לשרשרת מתמשכת של מאבקים ומלחמות נגד השלטון הזה. בימי המנדט היה אורח קבוע בבית הכלא בעכו, בבית הסוהר המרכזי בירושלים, בלטרון ובבתי כלא אחרים בארץ, אולם רוחו לא נשברה. ב-1936 היה בין מקימי קבוצת הכדורגל הראשונה בירושלים, בית"ר ירושלים.

ב-1937 הוא המרכז של מחנות עבודה לכיבוש העבודה העברית בזכרון יעקב, בפרדסי רחובות ובמטעי הטבק בראש פינה. עד היום זכורה לרבים מותיקי התנועה נגינת המפוחית שהפיחה רוח חיים ועליזות, קול החצוצרה שהצעידה אחריה רבים בכנסים במחנות, ובימי הספורט.

עם הגלייתם של לוחמי המחתרת לאפריקה לא נפקד מקומו של דוד. הוא היה בין 251 הראשונים וממרחקים צפה, האמין וזכה.

מלחמת הקוממיות נגמרה והמדינה העברית קמה. פעילותו של דוד לא פגה גם בסניף התנועה בירושלים, גם במסדר על שם זאב ז'בוטינסקי – "מצודת מוריה", ושוב התנדבות לשמירה במעלה אדומים.

עד רגעיו האחרונים האמין בצדקת דרכו ולמרות המשברים שפקדו את התנועה הלאומית נשאר בין הנאמנים והמאמינים.

במותו, והוא בן 61 השאיר אחריו את רעייתו אביבה שעמדה לצידו בדרך הקשה, את בנו ובנותיו שאותם השכיל לחנך בהתאם לרוחו.