פוליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הערך נמצא בשלבי עריכה
הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה.
שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו.
ערך זה עוסק בערים ביוון העתיקה; לערך העוסק בלהקת רוק, ראו הפוליס (להקה).

פוליסיוונית πολις, פולייס ברבים) היא קהילה פוליטית אוטונומית כפי שהתקיימה ביוון העתיקה. לרוב הייתה הפוליס גם קשורה למיקום גיאוגרפי. הפוליס הייתה מעיין מדינה בזעיר אנפין (ומכאן כינוייה הרווח "עיר-מדינה") אשר סיפקה את הצרכים הקהילתיים של תושביה - הגנה, שיפוט, חקיקה, תרבות ופולחן דתי, ובמקרים מסויימים גם שירותי רווחה וחינוך (למרות ששירותים אלה היו נדירים בעולם העתיק כשירות הניתן על ידי הקהילה/השלטון).

תוכן עניינים

[עריכה] מאפייני הפוליס

[עריכה] גאוגרפיה

ברוב המקרים היתה הפוליס קשורה לאיזור גאוגרפי מסויים. הדגם הרווח היה של עיר מוקפת חומה, במרכזה מצוי האקרופוליס ובו מצויים המקדשים ומוסדות השלטון העיקריים, וסביבה ישובים חקלאיים שתושביהם נמנים גם הם על תושבי הפוליס. שטח הפוליס הגדולה ביותר (אתונה) לא עלה על 2,500 קמ"ר והקטנה ביותר (כפי הנראה דלוס) על שטח של 5 קמ"ר [1]. יחד עם זאת, הקשר הגיאוגרפי לא היה הכרחי, כפי שאנו למדים מפרשת מסע הרבבה של כסנופון ומנטישת אתונה בעת הכיבוש הפרסי. גם לספרטה למשל היה מבנה יוצא דופן: היא ישבה על 5 כפרים. האומדנים המקובלים לאוכלוסיית הפוליס הם בין 20,000 תושבים (פוקאיה, פריאנה) ל-250,000 תושבים (אתונה, סירקוסאי) [2]. רוב הפולייס נבנו בסמוך לחוף הים באיזור שאיפשר קיום נמל.

[עריכה] מוסדות השלטון

גם למוסדות השלטון לא הייתה תבנית קבועה - המוסדות השתנו מפוליס לפוליס, ולא פעם אף עברו שינויים במהלך ההיסטוריה של הפוליס. יחד עם זאת, ניתן לזהות שלושה סוגי מוסדות שלטון בסיסיים אשר משותפים לרוב הפולייס:

  1. אסיפת העם
  2. מועצה
  3. משרות ממלכתיות

הסמכויות של כל אחד מהנ"ל השתנו, כאמור, מפוליס לפוליס. באופן כללי ניתן לומר כי אסיפת העם הייתה הריבון האמיתי של הפוליס לפחות מבחינה רשמית, גם אם לא מעשית. אסיפות העם הן אלה שקיבלו את ההחלטות המדיניות - בין אם יזמו אותן (כבמשטר דמוקרטי) ובין אם תומרנו לקבלתן (כבמשטר טיראני). אסיפת העם הורכבה מכלל האזרחים של הפוליס.
למועצה היו בדרך כלל סמכויות של ייעוץ ו/או ביקורת של המשרות הממלכתיות ו/או הנחיה של אסיפת העם. המועצה כללה בדרך כלל אזרחים "מכובדים" - ממוצא אצילי, זקנים, ראשים של בתי אב וכדומה.
נושאי המשרות היוו מעיין "רשות מבצעת" - סמכויותיהם כללו טיפול בהיבטים שונים של חיי היומיום בפוליס. בחלק מהמקרים נושאי המשרות היו נבחרים לתפקידם, לתקופות כהונה משתנות.

[עריכה] דת ותרבות

לתושבי הפוליס בכלל ולאזרחיה בפרט היתה זהות תרבותית ודתית יחודית. מעל הכל, התגבשה הפוליס תחת פולחן עם סממנים משותפים, לעיתים של אל משותף אשר נחשב כאל "של" הפוליס, אולם לרוב היה זה פולחן של הרוס (גיבור) מקומי, בעוד שפולחן האלים כללי יותר ומתייחס לאלים המשותפים ליוונים ואף לעמים הסובבים אותם.

סממנים נוספים של התרבות היחודית היו לוח שנה על מועדי החגים והאירועים הדתיים שבו [3], סגנון ספרותי ייחודי, אדריכלות, קרמיקה ועוד.

[עריכה] אזרחים ותושבים

אוכלוסיית הפוליס נחלקה למספר קבוצות שנבדלו בניהן בטיב הזכויות אותן העניקה להן הפוליס. שלוש הקבוצות העיקריות הן האזרחים, המטויקים והעבדים. בתוך קבוצות אלו ניתן לזהות קבוצות משנה.

[עריכה] אזרחים

הקבוצה העיקרית, אם כי הקטנה ביותר, היו האזרחים. הזכות העיקרית ממנה נהנו האזרחים הייתה ההשתתפות בפולחן הציבורי של הפוליס - זכות זו הגדירה את היותו של אדם כאזרח הפוליס. מעבר לזכות זו, ובהבדלים רבים בין פולייס שונות, היו לאזרחי הפוליס זכויות וחובות נוספות: בתחום השירות הצבאי (מחובת הגיוס ועד לזכות הפיקוד), בתחום השלטון (מזכות ההצבעה באסיפת העם ועד הזכות לכהן בתפקידים), בתחום מערכת המשפט (מהזכות להיות מוגן על ידי המערכת ועד הזכות לכהן כשופט), בתחום הדתי (הזכות לשמש ככהן) ועוד. באתונה שלאחר הרפורמה של סולון, למשל, היו זכויות אזרחיות שהיו תלויות בשומת הרכוש של האזרח, ואילו לאחר פריקלס נהנה כל אזרח מכל הזכויות האפשריות ללא תלות במעמדו הכלכלי או מוצאו.
אזרח בפוליס היה גבר בלבד (גיל המינימום השתנה מפוליס לפוליס), אשר נולד לאזרח ו"אזרחית" (ראו להלן). יחד עם זאת, היו לפעמים דרכים שאיפשרו צירוף של אדם זר לגוף האזרחים, דרכים אלו השתנו מפוליס לפוליס. הידועה שבהן היא אימוץ על ידי אזרח, בית אב או שבט של הפוליס. היו מקרים מסויימים של מתן אזרחות על ידי חקיקה גורפת, כפרס על השתתפות בקרב או התנהגות רצויה כזו או אחרת.

[עריכה] נשים וילדים

ערך מורחב – נשים ביוון העתיקה

למעט יוצאי דופן, לנשים וילדים לא היו זכויות פוליטיות. הנשים והילדים נחשבו לחלק מרכושו של הגבר, אך אשתו של אזרח נחשבה כשותפה לו בניהול הבית - במובהק, שותפה זוטרה. תפקידי האישה היו ללדת ילדים, לגדלם ולחנכם, וניהול משק הבית. "אזרחיות", קרי מי שהיו בנות לאזרח ואזרחית, היו שייכות בהגדרתן לרובד החברתי העליון ועליהן חלו כללי התנהגות נוקשים, בינהם אף איסור כמעט מוחלט על היציאה מהבית [4].

[עריכה] בני תערובת

כבני תערובת נחשבו מי שאביהם היה אזרח אך אמם לא. מעמדם של אלה היה בעייתי והיחס אליהם לא היה קבוע. דוגמא מפורסמת לשינוי במעמד של בני תערובת עקב חקיקה ניתן לראות באתונה שם שללה חקיקה שניזומה על ידי פריקלס את זכויות האזרח של בנו, שכן זוגתו אספסיה לא היתה אזרחית העיר.

[עריכה] פריויקים ומטויקים

בשטח הפוליס ומסביב לה התגוררו תושבים שלא נהנו מזכויות אזרח, אך יחד עם זאת נחשבו לאנשים חופשיים. הפריויקים ישבו בשטח הפוליס שמחוץ לעיר, לרוב עסקו בחקלאות. במקורם היו לא פעם שרידים לתושבים המקוריים של הארץ אשר קדמו להקמת הפוליס או אף לפלישות ההלניות. עם התפתחות הפוליס איבדו "אדוני הארץ" המקוריים את מעמדם אולם הורשו להישאר בישוביהם ולעבד את אדמתם כאנשים חפשיים.
המטויקים היו זרים אשר ישבו בתוך תחומי העיר: מהגרים, נציגי סוחרים, פליטים פוליטיים וכדומה. תמורת הזכות להתגורר בעיר שילמו הללו מיסים, אך זכויות פוליטיות היו מהם והלאה. גם בכל האמור בזכויות משפטיות היה מעמדם נחות מזה של האזרחים. לרוב, בשל איסור הבעלות על קרקע, עסקו במקצועות כמסחר ואמנות. מטויקים עשויים היו להגיע למעמד כלכלי גבוה ביותר וחלקם, על אף היעדר הזכויות הפוליטיות, השפיעו לא מעט על מדיניות הפוליס.

[עריכה] עבדים

ערך מורחב – עבדות ביוון העתיקה

[עריכה] צבא

[עריכה] התפתחות הפוליס

[עריכה] הקולוניזציה

ערך מורחב – הקולוניזציה היוונית

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ אפרת פרדקין, יוון הקלאסית - יחידה 1, האוניברסיטה הפתוחה
  2. ^ עירד מלכין, מיהו יווני? - אתניות וזהות ביוון העתיקה, הוצאת משרד הביטחון
  3. ^ דוגמא ללוח שנה יחודי ראו לוח השנה האטי
  4. ^ ציונה גרוסמק, "בדמות עכביש היא טווה את חוטיה" - דימוי האישה ביוון הקדומה, הוצאת משרד הבטחון