הים התיכון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמונת לווין של אזור הים התיכון
הגדל
תמונת לווין של אזור הים התיכון

הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה ומכסה כ-2.5 מיליון קמ"ר.

הים מחובר לאוקיינוס האטלנטי במיצר גיברלטר במערב, ולים השחור במצרי הדרדנלים במזרח ולים סוף באמצעות תעלת סואץ בדרום מזרח.

הגלים בים התיכון אינם גבוהים במיוחד בדרך כלל, שכן החיבור לאוקיינוס צר מכדי לאפשר מעבר של גלים גדולים, והים קטן מכדי שמערכות מזג אוויר ייצרו בו גלים גדולים מאוד. הגאות והשפל יחסית לאוקיינוסים חלשים וכמעט שאינם מורגשים.


[עריכה] מיתולוגיה והיסטוריה

חופי הים התיכון בצרפת
הגדל
חופי הים התיכון בצרפת
הנמל הישן של מרסיי, צרפת
הגדל
הנמל הישן של מרסיי, צרפת
קו החוף של הים התיכון בתל אביב, ישראל.
הגדל
קו החוף של הים התיכון בתל אביב, ישראל.
מבט על הים התיכון בין גדות מצר גיברלטר אשר מחבר בין הים התיכון לבין האוקיינוס האטלנטי.
הגדל
מבט על הים התיכון בין גדות מצר גיברלטר אשר מחבר בין הים התיכון לבין האוקיינוס האטלנטי.

אגדות רבות קשורות בים התיכון, בארצות שלחופיו ובאיים שבו. הים האגאי, למשל, נקרא על שם המלך אגאוס, שהטיל עצמו אל מימיו בייאושו, כשראה את ספינת בנו תיזאוס חוזרת הביתה ומפרשיה שחורים, האות שקבע להודיעו אם ימות בנו במסעותיו. אלא שתיזאוס חזר חי ורק שכח את הבטחתו לאביו ולא החליף את מפרשי הספינה לפני הגיעו לקרבת יוון.

באי כרתים ידוע הסיפור על המינותאורוס, מפלצת בעלת גוף אדם וראש פר, ששכנה בלבירינת והמלך מינוס גבה מנתיניו מס שנתי של קורבנות אדם להאכילה. את המבוך לשיכון המפלצת בנה הבנאי האומן דדאלוס, וכאשר ציוה המלך מינוס להמיתו בשל גילוי סוד המבוך, עיצב כנפי שעווה לו ולבנו איקרוס כדי להימלט מכרתים. כידוע, איקרוס לא שמע בקול אביו, המריא גבוה מדי והשמש המסה את כנפיו. הוא צנח אל הים וטבע. דדאלוס הגיע בשלום למחוז חפצו.

אלת היופי אפרודיטה נולדה, על פי האגדה, מקצף גלים ורכבה על קונכיה אל האי קיתרה וממנו אל קפריסין.

בימי קדם נודע הים התיכון בשם הים הגדול, והוא נזכר בשם זה לא פעם במקרא, כציון לגבולה המערבי של ארץ כנען. עוד הוא נזכר בכתבי היתדות בשם הים העליון, לעומת הים התחתון, הוא המפרץ הפרסי, שאליו זרמו נהרות הפרת והחידקל. כינויים נוספים הם ים יפו וים פלשתים. התלמוד מכנה אותו ימא דקיסרין, ימה של חיפה וימה של עכו.

מחופי צור וצידון הפליגו הפיניקים בספינות מפרש לסחור בארצות הים התיכון והקימו תחנות מסחר, שהחשובה ביניהן היא קרתגו.

דור הייתה עיר נמל עתיקה, ועד היום מעלים ממצאים ארכיאולוגיים שונים סמוך לחופה. בקיבוץ נחשולים, הסמוך למושב דור, קיים מוזיאון המזגגה, ובו מוצגים ממצאים אלה.

אזור הים התיכון מועד לרעשי אדמה, מהם קלים ומהם קשים מאד. בהיסטוריה נודע ביותר שמו של האי סנטוריני או תרה, אי בים האגאי, הדרומי בקבוצת הקילקידים. סנטוריני היה מרכז לתרבות המינואית. בתקופה שבין 1450 ל-1500 לפני הספירה התפרץ הר הגעש שבאי והוא נחרב כליל. היו שייחסו לסנטוריני/תרה את אגדת אטלנטיס, הארץ השקועה במצולות ים.

בתקופת מסעי הצלב שימשה עכו עבור הצלבנים כנמל ראשי.

דרך הים התיכון הגיעו לארץ ישראל הן כובשים והן עולי רגל, הן מהגרים והן פליטי מלחמה. בסוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים שימש את הבאים נמל דייגים קטן ופרימיטיבי ביפו, וחלקם אף הגיעו לאלכסנדריה ומשם, ברכבת דרך מדבר סיני, לארץ ישראל. בשנות השלושים נבנה נמל בתל אביב. בחיפה היה נמל מאז המאה ה-14 לפנה"ס. הנמל החדש נפתח בחיפה בשנת 1934 ובמלחמת העולם השניה שימש בסיס צבאי חשוב לבריטים. נמל אשדוד נחנך בשנת 1966 ובשנות ה-2000 נפתח שם נמל היובל, החדיש והמשוכלל בנמלי ישראל.

בשנים שבין מלחמת העולם השנייה ליציאת הבריטים מישראל הגיעו מעפילים בעליה ב' (בלתי לגלית), בספינות רעועות, שנשכרו ונחכרו ממקורות שונים ומפוקפקים. המעפילים הובאו אל חופים שונים בארץ, בחשכת הלילה, נלקחו אל יישובים סמוכים לחוף והובלעו שם בין תושבי המקום. אלה שנפלו בידי הבריטים נלקחו למחנות מעצר בקפריסין ובעתלית ובמקרים קיצוניים אף הוחזרו לאירופה (האניה יציאת אירופה). ספינת מעפילים כזאת מוצגת במוזיאון הימי בחיפה, ולצד כביש החוף, בהרצליה, עומדת הספינה אף על פי כן, אף היא שריד לאותם ימים רחוקים.

הספינה אגוז, שהייתה אמורה להביא עולים ממרוקו, טבעה בים ורבים מן הנוסעים שעליה נספו.

הצוללת אח"י דקר וצוותה מצויים במעמקי הים התיכון.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קריאה נוספת

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הים התיכון
  • מרי רנו, מות יומת המלך
  • לובה אליאב הספינה אולואה
  • נ.ר. גנור, מי היו הפיניקים, הוצאת רשפים, 1974