ישיבת חברון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת חברון - כנסת ישראל היא מהישיבות הגדולות והמובילות בציבור החרדי-ליטאי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] סלובודקה
ישיבת "חברון - כנסת ישראל" נוסדה בשנת תרל"ז 1877 על ידי הרב נתן צבי פינקל, המכונה גם הסבא מסלובודקה בפרבר סלובודקה שבעיר קובנה, ליטא. הרב פינקל היה מגדולי תנועת המוסר ותלמידו של הרב שמחה זיסל זיו המכונה "הסבא מקלם", והוא הקים את הישיבה כדי להכניס את רוחה של תנועת המוסר בקרב הצעירים לומדי התורה.
הסבא מסלובודקה מינה את הרב משה מרדכי אפשטיין - מחותנו - ואת הרב איסר זלמן מלצר - גיסו של הרב אפשטיין - לראשי הישיבה. בעוד הרב מלצר נשלח אח"כ על ידי הסבא לפתוח את ישיבת סלוצק, הרב אפשטיין כיהן בראשות הישיבה עד למותו וצאצאיו הם אלה שמכהנים כיום בראשות הישיבה.
בשנת תרפ"ד הוצא צו על ידי הממשלה לחייב את הישיבה בגיוס לצבא, או לחילופין להנהיג לימודי חול בישיבה. הדבר סיכן את קיום הישיבה והוחלט על העלאת הישיבה לעיר חברון שבארץ ישראל, ואכן בחודש אלול כבר הגיעו עשרה מתלמידי הישיבה לחברון, ובעקבותיהם לאחר כשנה ראשי הישיבה. חברון נבחרה במקום ירושלים, משום שבירושלים גרו אנשי היישוב הישן שהיו שמרנים במיוחד.
[עריכה] חברון
הישיבה התאקלמה בחברון והלימוד התקיים בה בהתמדה. בשנת תרפ"ז נפטר הסבא מסלובודקה ובמקומו נתמנה למנהל הרוחני הרב לייב חסמן.
בחודש אב תרפ"ט 1929, כאשר מאורעות הדמים של שנה זו היכו בכל היישוב היהודי בחברון, נרצחו 24 מתלמידי הישיבה, אך רבים אחרים ניצלו. היה זה סופו של היישוב היהודי בחברון, שכל יושביו פונו מהעיר, ואף הישיבה לא ראתה יותר אפשרות קיום בחברון ועלתה לירושלים.
[עריכה] גאולה
עוד באותה שנה בחודש אלול השתכנה הישיבה בשכונת גאולה שבירושלים והלימודים חזרו לסדרם. בשנת תרצ"ד 1934 נפטר הרב אפשטיין ראש הישיבה ובמקומו נתמנו חתניו הרב יחזקאל סרנא, הרב אהרן כהן והרב משה חברוני. בשנת תרצ"ו נפטר גם הרב חסמן ובמקומו נתמנה הרב מאיר חדש למנהל הרוחני.
אחר שנים רבות בשכונת גאולה נוצר צורך במבנה חדש לישיבה, כתוצאה מהגידול במספר התלמידים. עקב זאת נקנה שטח בשכונת גבעת מרדכי והוחל בבניה.
[עריכה] גבעת מרדכי
בשנת תשל"ה כבר הושלמו ההכנות לכניסה למבנה החדש בגבעת מרדכי, אך עקב האבל על מותו של אחרון הדור הקודם של ראשי הישיבה הרב משה חברוני התעכבה ההשתכנות בגבעת מרדכי עד לשנת תשל"ו. המבנה בגבעת מרדכי הורחב משמעותית לעומת המבנה הישן. הוא נבנה ברוב פאר והדר ולאחר שנים של צפיפות הגיעו בני הישיבה אל המנוחה ואל הנחלה. לפני כ-10 שנים בגלל מספר התלמידים שעלה מידי שנה, שוב הורגש צורך בבית מדרש חדש. בית מדרש חדש נבנה בסמוך לבית המדרש הישן. בית המדרש החדש והמפואר (המשמש את בני הישיבה עד היום) יכול להכיל עד 1400 בחורים.
לאחר מותו של הרב חברוני ראשי הישיבה היו, הרב שמחה זיסל ברוידא חתנו של הרב דוד פנקל, (שהיה בנו של הסבא מסלובודקה וחתנו של הרב אפשטיין) , הרב אברהם פרבשטיין חתנו של הרב יחזקאל סרנא, הרב הלל זקס והרב אהרן יפהן חתניו של הרב חברוני והרב יעקב חיים סרנא בנו של הרב יחזקאל סרנא.
במהלך שנותיה של הישיבה בגבעת מרדכי ידעה הישיבה מספר זעזועים, אך שרדה את כולם:
- פרישתו של הרב ברוך מרדכי אזרחי כשיסד יחד עם חמיו המשגיח הרב מאיר חדש (שלא פרש מהישיבה) את ישיבת עטרת ישראל בשכונת "בית וגן" בירושלים.
- פרישתו של הרב יעקב חיים סרנא עקב סכסוך עם ראשי הישיבה והקמת ישיבת "חברון-גאולה".
- מחסור בסגל הוראה הביא בסופו של דבר להכנסת נהלים חדשים ומינוים של כוחות מבחוץ, הרב דוד כהן והרב שלמה כץ, בעצה אחת עם הרב שך.
- פרישת הרב הלל זקס עקב סכסוך עם מנהל הישיבה והקמת ישיבת "כנסת הגדולה" שבקרית ספר. למרות שאינו מכהן כראש ישיבה (הוא עומד בראשות הישיבה "כנסת הגדולה"), שמר הרב זקס על קשר עם התלמידים והוא אף ממשיך למסור שם שיעורים כללים שבועיים.
- בתחילת זמן אלול נהוג שראש הישיבה הזקן מוסר את שעור הפתיחה ,וזה שנים ששאר הצוות מחכה ולא מוסר שעור כללי עד שהרב זקס מוסר (לעיתים אף שבועיים אחרי תחילת הזמן).
הרב צבי פלאי שנתמנה למשגיח רוחני לאחר הרב חדש, סרב למסור שיחות בהיכל הישיבה, והיה מוסר רק שיחות פרטיות בחדרו. בשנותיו האחרונות עקב מחלתו היה הרב מרותק למיטתו, ונבצר ממנו להגיע לישיבה. הרב פלאי נפטר בחודש כסלו תשס"ו
[עריכה] מצב הישיבה היום
כיום (תשס"ז) ישיבת חברון נחשבת לאחת הישיבות הטובות ביותר. צעירים רבים מבקשים ללמוד בה ומתקבלים רק הטובים ביותר. הישיבה מונה כיום יותר מ-1000 תלמידים ומספרם מתרבה מידי שנה.
בצוות הישיבה מכהנים כיום בראשות הישיבה הרב משה מרדכי פרבשטיין (בנו של הרב אברהם פרבשטיין), הרב דוד כהן , הרב שלמה כץ. משגיחי הישיבה הרב אברהם סלומון, וכן הרב שלמה פאלי בנו של הרב צבי פאלי והרב רטמן. כמו כן לבני הועד הראשון (כל שנתון בישיבה מכונה ועד ) מוסרים שיעורים הרבנים יצחק לנדאו ויוסף חברוני
. לבני הועד השני מוסרים שיעורים הרב דוד כהן והרב שלמה כץ ראשי הישיבה. כ"כ הרב נחמן טוקר מוסר שיעורים לבני הועד השלישי מידי פעם וכן שיחות ושיעורים לכלל הישיבה. בנוסף לכך הרב הלל זאקס, מגיע לעיתים מישיבתו למסור שיעור כללי בהיכל הישיבה.
[עריכה] לדרכה של הישיבה
ישיבת חברון-כנסת ישראל היא ישיבה חרדית ליטאית מהסגנון המקובל. ישיבות אלו שמות את הדגש העיקרי שלהם בלימוד התורה בהתמדה תוך עיון והעמקה. אמנם יש לה כמה דגשים מיוחדים לה.
[עריכה] גדלות האדם
"גדלות האדם" שני מילים אלה מבטאות בתמצתיות את משנתו של הסבא מסלובודקה (ושלא כשיטת הרב יוסף יוז'ל הורביץ - הסבא מנובהרדוק, רבה של ישיבת נובהרדוק, שהיא היפוכה הגמור של שיטה זו). הסבא שם דגש עיקרי בעבודת על הסתכלות האדם בעצמו כצלם האלוקים וההנהגות המתחייבות מכך. במקום להתעסק ולהתחטט בחטאיו של האדם הוא העדיף לשים כנגד עיניו את רוממתו של האדם .
כתוצאה מכך נוצר בישיבה רפורמה מסוימת, בצורתם החיצונית של בני הישיבה. הדבר התבטא בעיקר בגילוח הזקן ובכלל תלבושתם המודרנית של הבחורים. צורה חיצונית זו נועדה להכניס לליבם של הבחורים את חשיבותם.
[עריכה] עצמאות
כשהגיע הסבא לארץ ישראל החליט לבטל את המשמעת הנהוגה בישיבה כתוצאה מכך וגם משיטתו בענין זה עוד קודם העלייה לארץ, נוצרה בישיבה תבנית מיוחדת המאפשרת את גדילתו של הבחור בצורה אנדיבידואלית ולא כחיקוי לראשי הישיבה
[עריכה] הבדלים בשיטת הלימוד
בישיבת חברון שיטת הלימוד היא שיטת הלימוד הליטאית הקלאסית מיסודו של הרב חיים סולובייצ'יק. עם זאת ישנם מספר מאפנים לישיבה.
- עצמאות- עיקר הלימוד בישיבה מתבסס על הלימוד האישי של הבחורים ושיעורי ראשי הישיבה משמשים רק לתוספת והרחבה. כתוצאה מכך בשנה השלישית כבר לא שומעים הבחורים שיעורים יומיים ומסתדרים בכוחות עצמם.
- לימוד הראשונים- בישיבה נהוג להתמקד בעיקר בלימוד המפרשים הראשונים ולא בלימוד האחרונים. חיזוק נוסף לכיוון זה נותן הרב דוד כהן ראש הישיבה הבולט כיום, שבשיעוריו הוא מתבסס בעיקר על דיוק בדברי הראשונים. כיוון זה זכה לביקורת מהרב שלמה כץ ראש הישיבה השני שטוען כי מדובר בדיוק-יתר בדבריהם.
[עריכה] בוגרי הישיבה
בוגרי הישיבה השתלבו בתחומי עשיה מגוונים. אחדים תפשו מקום מרכזי בעולם הישיבות, ויש שתפשו תפקיד מרכזי בתחומי עשיה אחרים במדינה: באקדמיה, בפוליטיקה ובמשפט.
בוגרי הישיבה הידועים:
- הרב שלמה גורן - מייסד הרבנות הצבאית והרב הראשי לישראל.
- הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - הרב הראשי לישראל לשעבר וראש ישיבת מרכז הרב.
- הרב מיכל יהודה ליפקוביץ ממנהיגי הציבור החרדי.
- הרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פונוביז.
- הרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל
- הרב אביעזר פילץ ראש ישיבת תפרח (תושיה).
- הרב מנחם בן מנחם ר"מ בישיבת תפרח.
- הרב שמואל יעקב בורנשטיין - ראש ישיבת חברון גאולה ('קרית מלך').
- הרב יצחק אזרחי - ראש ישיבת מיר ירושלים.
- הרב זלמן נחמיה גולדברג - חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
- הרב אליהו בקשי דורון - הראשון לציון, רבה הראשי של מדינת ישראל לשעבר .
- הרב דב כץ - מחבר סדרת הספרים על 'תנועת המוסר', 5 כרכים.
- הרב יצחק חיים פרץ - ח"כ ושר לשעבר, כיום רבה הראשי של רעננה.
- הרב פרופ' מרדכי ברויאר - חתן פרס ישראל ואבי "שיטת הבחינות".
- הרב אפרים זלמנוביץ' - רבה הראשי של מזכרת בתיה ונשיא מכון העם והמדינה.
- חיים הרצוג - נשיאה השישי של מדינת ישראל.
- הרב ישעיהו חיים הדרי - שעמד בראש ישיבת הכותל.
- הרב פרופ' דניאל שפרבר - מרצה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן, וחתן פרס ישראל.
- פרופ' ישראל מ' תא-שמע - מרצה לתלמוד באוניברסיטה העברית, וחתן פרס ישראל.
- פרופ' מנחם אלון - המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס), חוקר משפט עברי וחתן פרס ישראל.
- ד"ר משה מנדלבאום - נגיד בנק ישראל לשעבר.
- חה"כ אברהם רביץ - ממפלגת יהדות התורה.
- חה"כ ושר לשעבר אריה דרעי.
- הסופר והעיתונאי דב אלבוים.
- ד"ר אפרים שך - בנו של הרב אלעזר מנחם מן שך.
- קובי אריאלי - סאטיריקן ובדרן חרדי.
- הרב ישראל גליס - שדרן ברשת מורשת, ומשתתף קבוע בתוכנית מלווה מלכה של רשת ב'.
- העיתונאי אריה זיסמן - הכתב המדיני של היומון יתד נאמן.
- הרב מרדכי נויגרשל - יו"ר "יהדות מזווית שונה", ירושלים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- תנועת המוסר, כרך ג' - מאת הרב דב כץ
- נסיך ממלכת התורה - תולדות חייו של הרב שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון משולבים בקורות הישיבה, מאת הרב שמעון יוסף מלר.
- המשגיח ר' מאיר - תולדות חייו של הרב מאיר חדש, מאת שולמית אזרחי.

