נבחרת ישראל בכדורגל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כינוי | אין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| התאחדות | ההתאחדות לכדורגל בישראל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאמן | דרור קשטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיאן ההופעות בנבחרת | אלון חרזי (89) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מלך השערים | מוטל'ה שפיגלר (32) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| משחק בינלאומי ראשון (קהיר, מצרים; 16 במרץ 1934) (ניו יורק, ארצות הברית; 26 בספטמבר 1948) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| הניצחון בהפרש הגבוה ביותר (ולינגטון, ניו זילנד; 23 במרץ 1988) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| ההפסד בהפרש הגבוה ביותר (קהיר, מצרים; 16 במרץ 1934) (בלגראד, יוגוסלביה, 21 באוגוסט 1949) (טורינו, איטליה, 4 בנובמבר 1961) (לידס, אנגליה, 9 בנובמבר 1961) (קייזרסלאוטרן, גרמניה; 13 בפברואר 2002) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| גביע העולם בכדורגל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| הופעות | 1 (הראשונה ב-1970) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| המקום הגבוה ביותר | סיבוב 1 (1970) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| אליפות אירופה בכדורגל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| הופעות | 0 (הראשונה ב--) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| המקום הגבוה ביותר | - | ||||||||||||||||||||||||||||||||
נבחרת ישראל בכדורגל היא קבוצת הכדורגל הלאומית של ישראל. סגל הנבחרת מורכב ממיטב שחקני הכדורגל המחזיקים באזרחות ישראלית . מאמן הנבחרת, הוא המאמן הלאומי, ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, הגוף האדמיניסטיבי החולש על הנבחרת הלאומית ועל הכדורגל הישראלי כולו. המאמן הוא שבוחר את סגל השחקנים והוא שמדריך אותה במשחקיה הרשמיים. הנבחרת מתמודדת אחת לארבע שנים במוקדמות הגביע העולמי (מונדיאל) וכן במוקדמות אליפות אירופה.
הנבחרת מרכזת עניין ציבורי רב נוכח ה"כבוד הלאומי" המונח על הכף במשחקים בינלאומיים, וככלל רוב אוהדי הכדורגל בישראל אוהד גם את הנבחרת הלאומית. עשרות אלפי צופים נוהגים לפקוד את משחקי הנבחרת הביתיים המתקיימים באצטדיון הלאומי, אצטדיון רמת גן. למעט השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, נבחרת ישראל מעולם לא העפילה לשלבי הגמר של טורניר גביע העולם בכדורגל או אליפות אירופה לאומות. הישגה הבינלאומי המשמעותי ביותר עד כה היה הזכייה בגביע אסיה, בשנת 1964. ישראל אירחה את הטורניר באותה שנה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
נבחרת ישראל היא היחידה בעולם ששיחקה ביותר משתי מסגרות אזוריות בתחרויות בינלאומיות רשמיות - אוקיאניה, אסיה ואירופה. אף שישראל שוכנת באסיה, מתיחות פוליטית הקשורה לסכסוך הישראלי ערבי מנעה מנבחרות מוסלמיות וערביות לשחק נגדה, ובשנות ה-70 היא הוצאה מהקונפדרציה של אסיה בלחץ המדינות הערביות. במשך קרוב ל-20 שנה לא השתייכה ישראל לאף קונפדרציה אזורית, עד שהתקבלה לאופ"א, פדרציית הכדורגל האירופית, ב-1991. כך, קבוצות ישראליות משחקות במפעליה של אופ"א כגביע אופ"א וליגת האלופות, וכן בטורניר היוקרתי ביותר, אליפות אירופה לאומות.
המשחק הרשמי הטוב ביותר, לדעת רבים, בתולדות הנבחרת הישראלית והכדורגל הישראלי היה באוקטובר 1993, כאשר נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת צרפת באיצטדיון הפארק דה פראנס בצרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994 שהתקיים בארצות הברית. במשחק ניצחה ישראל את צרפת 3-2. אף אחד לא האמין שישראל תנצח את צרפת, בייחוד שבמשחק הקודם נגד הצרפתים שהתקיים בארץ הפסידה נבחרת ישראל 4-0 לנבחרת צרפת, והצרפתים כבר תיכננו מראש את המסיבה לעלייה למונדיאל. בעקבות ההפסד לישראל, צרפת הפסידה את העלייה למונדיאל לטובת בולגריה שעלתה במקומה, ואף סיימה אותו במקום הרביעי. משחקים גדולים נוספים הם הנצחון על יוגוסלביה 2-1 בבלגרד במוקדמות של אולימפיאדת רומא (1960) (יוגוסלביה הקדימה אז את ישראל רק בהפרש שערים, וזכתה במדליית הכסף האולימפית), הניצחון באוקטובר 1981 על פורטוגל 4-1 במוקדמות הגביע העולמי, עם שלושער של החלוץ בני טבק. המשחק הגדול ביותר של ישראל בשנים האחרונות היה הניצחון 5-0 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן ב-1999. באותו טורניר העפילה נבחרת ישראל למשחקי ההצלבה, אך הודחה על ידי דנמרק.
בצד הנצחונות הגדולים, היו לנבחרת גם מספר רב של כשלונות.
לקראת מונדיאל 1958, הייתה הנבחרת קרובה להעפלה לגביע העולמי לאחר שבמוקדמות המונדיאל סירבו נבחרת תורכיה ונבחרת אינדונזיה לשחק נגד נבחרת ישראל. פיפ"א החליטה שישראל תצטרך להתמודד במשחקי הכרעה נגד ויילס, בהם הפסידה פעמיים 0:2.
לאחר ההעפלה למונדיאל ב-1970 היא נכשלה פעמיים בניסיון להעפיל מהבית האסיאני. במוקדמות של מונדיאל 1986 היא נכשלה בניסיון להעפיל למונדיאל מהבית האוקיאני. ב-1990 ישראל הצליחה לעבור את הבית האוקיאני והגיעה למשחקי הפליי-אוף נגד קולומביה, בהם הפסידה 0:1 בחוץ וסיימה בתיקו אפס באצטדיון רמת גן.
כאשר הצטרפה ישראל לאזור האירופי בשנות ה-90, היא ספגה הפסדים רבים - אפילו לנבחרות בינוניות - בעיקר במשחקי חוץ. העשור האחרון ידע הרבה מפחי נפש בעקבות כשלונותיה להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה בכדורגל. בתקופת שלמה שרף ספגה הנבחרת שני הפסדי חוץ מכריעים (בשני טורנירים) לנבחרת קפריסין הקטנה. שיא הביזיון היו התבוסות במשחקי ההצלבה 5-0 ו 3-0 מול נבחרת דנמרק, בצל פרשיית נערות הליווי שחשף עיתון "מעריב". אירוע זה גרר משבר אמון חריף בין הקהל לנבחרת וגם מינויו של ריצ'רד מולר נילסן, מאמן עטור שבחים מדנמרק, לא סייע לשיקום הנבחרת. הנבחרת של נילסן הציגה כדורגל הגנתי ופושר, אך הייתה קרובה למקום השני, בטרם הודחה בעקבות שער בדקה ה-94 באצטדיון רמת גן מול נבחרת אוסטריה.
לאחר נילסן בא אברהם גרנט, שנכשל בטורניר הראשון אך בהמשך הצליח לשפר את התדמית של הנבחרת ולהחזיר את הקהל למשחקי הנבחרת. במוקדמות של מונדיאל 2006 סיימה ישראל את משחקיה ללא הפסד, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הפליי-אוף רק בגלל נחיתות בהפרש שערים. בעקבות הקמפיין הזה התעורר ויכוח ציבורי בשאלה אם גרנט צריך להמשיך לאמן את הנבחרת, והוא הודיע על סיום עבודתו. במקומו מונה דרור קשטן, שידריך את הנבחרת במוקדמות יורו 2008.
השתתפות בסגל הנבחרת הינה משאת נפשו של כל שחקן, ואף עשויה לשמש מקפצה לקריירה מקצוענית בליגה אירופאית יוקרתית יותר מהליגה הישראלית לכדורגל.
[עריכה] השתתפות ישראל בטורנירי עבר
הרחבה מפורטת על דרכה של נבחרת ישראל בכל טורניר, בערך משנה של כל טורניר - קישור דרך הטבלה
| טורניר | מיקום | מאמן | נצ | תיקו | הפ | מלך השערים | הערות | פירוט נוסף |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מוקדמות הגביע העולמי 2006 | 3 | אברהם גרנט | 4 | 6 | 0 | יוסי בניון (4) | - | הרחבה |
| מוקדמות יורו 2004 | 3 | אברהם גרנט | 2 | 3 | 3 | חיים רביבו (3) | - | הרחבה |
| מוקדמות הגביע העולמי 2002 | 3 | ריצ'רד נילסן | 3 | 3 | 2 | חיים רביבו (2) | - | הרחבה |
| מוקדמות יורו 2000 | 2 | שלמה שרף | 4 | 1 | 5 | אלון מזרחי (5) | הפסידו במשחקי הפלייאוף לדנמרק | הרחבה |
| מוקדמות הגביע העולמי 1998 | 3 | שלמה שרף | 4 | 1 | 3 | אלי אוחנה (3) | - | הרחבה |
| מוקדמות יורו 1996 | 5 | שלמה שרף | 3 | 3 | 4 | רונן חרזי (6) | - | הרחבה |
| מוקדמות הגביע העולמי 1994 | 6 | שלמה שרף | 1 | 3 | 6 | רונן חרזי (3) | טורניר ראשון במסגרת משחקי אופ"א | הרחבה |
| מוקדמות הגביע העולמי 1990 | 1 | יצחק שניאור ויעקב גרונדמן |
1 | 4 | 1 | רוני רוזנטל ואלי אוחנה (2) |
בית אוקיאני הפסידו במשחקי הפלייאוף לקולומביה |
הרחבה |
| מוקדמות אולימפיאדת 1988 | 2 | מיליינקו מיחיץ' | 4 | 1 | 1 | ניר לוין (5) | בית אוקיאני נצחון-שיא ישראלי 0-9 על נבחרת טיוואן |
הרחבה |
| מוקדמות הגביע העולמי 1986 | 2 | יוסף מירמוביץ' | 3 | 1 | 2 | זאהי ארמלי (5) | בית אוקיאני | הרחבה |
[עריכה] מוקדמות יורו 2008
- ערך מורחב – מוקדמות יורו 2008 - ישראל
נבחרת ישראל תשחק במוקדמות יורו 2008 שיתקיים בשווייץ ובאוסטריה, בבית 5, מול נבחרות אנגליה, קרואטיה, רוסיה, אסטוניה, מקדוניה ואנדורה. המשחקים יתקיימו בין ספטמבר 2006 ונובמבר 2007, כאשר המשחק הראשון התקיים מול נבחרת אסטוניה בחוץ. בהגרלת הבתים ישראל דורגה בקבוצת האיכות הרביעית.
שתי הנבחרות שתסיימנה במקומות הראשון והשני תעלנה אוטומטית ליורו 2008, ללא משחקי הצלבה נוספים בניגוד לטורנירים בעבר.
את הטורניר פתחה ישראל בשני משחקים קלים, הראשון בחוץ נגד נבחרת אסטוניה, והשני במשחק בית שהועבר לניימיכן (בעקבות מלחמת לבנון השנייה) נגד נבחרת אנדורה. המשחק הראשון גרר הרבה ביקורת בתקשורת הישראלים לאחר נצחון 1-0, שלא סיפק אף אחד, באותו משחק רוברטו קולאוטי ביצע את הופעת הבכורה שלו בנבחרת, וגם כבש את שערו הראשון. ארבעה ימים מאוחר יותר נסעה נבחרת ישראל להולנד לקראת משחק הבית מול אנדורה, המשחק הסתיים בתוצאה 4-1, כשעמית בן שושן וטוטו תמוז כבשו את שערי הבכורה שלהם בנבחרת, שמעון גרשון (פנדל) ויוסי בניון כבשו גם הם. ב7 באוקטובר שיחקה נבחרת ישראל מול נבחרת רוסיה וסיימה בתוצאה 1-1 לאחר שרוסיה הובילה את המשחק כבר מהדקות הראשונות ואילו הנבחרת השוותה רק כ-7 דקות לסיום המשחק.
[עריכה] הדירוג העולמי של פיפ"א
דירוג השיא של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של ארגון FIFA המתפרסם מדי חודש מאז שנת 1993 הוא מקום 22 אשר נרשם ביוני 1999 מייד לאחר מה שנחשב לאחד מחמשת המשחקים הטובים ביותר של נבחרת ישראל מאז ומעולם, בו ניצחה 5-0 את נבחרת אוסטריה בבית.
דירוג השפל של נבחרת ישראל, להוציא את החודשיים הראשונים של הדירוג בשנת 1993 היה בספטמבר 2004, אז נרשם דירוג שפל של מקום 69.
מאותו דירוג שפל באמצע 2004, ישראל נמצאת במגמת עלייה בדירוג, כאשר בממוצע לאורך השנים, עמדה בין המקומות 40 ל-50. בספטמבר 2006 הגיעה ישראל לדירוג השיא שלה מאז שנת 2000 כאשר קפצה הישר אל המקום ה-36.
נבחרת ישראל מדורגת כיום (אוקטובר 2006) במקום ה-36.
[עריכה] תחרויות
[עריכה] כל גביעי העולם
[עריכה] אליפות אירופה בכדורגל |
[עריכה] כל גביעי אסיה
|
[עריכה] סטטיסטיקות ונתונים
[עריכה] מלך השערים בכל הזמנים:
|
[עריכה] שיאני ההופעות:
|
[עריכה] מלכי השערים בטורנירים:
|
|
|
[עריכה] מאמני הנבחרת
|
|
|
| אגון פולק | לאיוש הס | ולדיסלב סקאלי | ג'רי בית הלוי | אלברט גיבונס | משה ורון | גיולה מאנדי | ג'ורג' איינסלי | יוסף מרימוביץ' | מילובן צ'יריץ' | עמנואל שפר | אדמונד שמילוביץ' | דוד שווייצר | עמנואל שפר | ג'ק מנסל | יוסף מרימוביץ' | מיליינקו מיחיץ' | יצחק שניאור | יעקב גרונדמן | שלמה שרף | ריצ'רד מולר נילסן | אברהם גרנט | דרור קשטן | |
[עריכה] שחקני הנבחרת כיום
[עריכה] שוערים[עריכה] הגנהבלמים מגינים
|
[עריכה] קישור |
[עריכה] התקפה |
[עריכה] חלוקת שחקני הנבחרת לפי קבוצות
- בית"ר ירושלים 10 (גרשון, בן יוסף, אפק, זיו, גפני, ברוכיאן, אלברמן, זנדברג, תמוז, בן שושן)
- מכבי חיפה 7 (דוידוביץ', אלמדון, קינן, קייסי, קולאוטי, ארבייטמן, קטן)
- בולטון וונדררס 2 (בן חיים, טל)
- הפועל ת"א 2 (באדיר, טועמה)
- דפורטיבו לה קורוניה 1 (אוואט)
- סטיאווה בוקרשט 1 (סבן)
- ווסטהאם יונייטד 1 (בניון)
- מכבי ת"א 1 (שפונגין)
[עריכה] ראו גם
- הנבחרת האולימפית של ישראל בכדורגל (הנבחרת הצעירה)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- נבחרת ישראל בכדורגל, באתר One
- אלבום תמונות ממוקדמות גביע העולם 2006, באתר NRG מעריב
- אתר אוהדים לנבחרת ישראל, אל אל ישראל
| אוסטריה | אוקראינה | אזרבייג'ן | איטליה | איי פארו | איסלנד | אירלנד | אלבניה | אנגליה | אנדורה | אסטוניה | ארמניה | בולגריה | בוסניה והרצגובינה | בלארוס | בלגיה | גאורגיה | גרמניה | דנמרק | הולנד | הונגריה | ויילס | יוון | ישראל | לוקסמבורג | לטביה | ליטא | ליכטנשטיין | מולדובה | מלטה | מקדוניה | נורבגיה | סן מרינו | סלובניה | סלובקיה | ספרד | סקוטלנד | סרביה | פולין | פורטוגל | פינלנד | צ'כיה | צפון אירלנד | צרפת | קזחסטן | קפריסין | קרואטיה | רומניה | רוסיה | שבדיה | שווייץ | תורכיה
נבחרות שאינן קיימות עוד
ברית המועצות | יוגוסלביה | מזרח גרמניה | סארלנד | סרביה ומונטנגרו | צ'כוסלובקיה |

