סל המטבעות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סל המטבעות הוא ערכם המשולב של כמה מטבעות המשמש כבסיס על פיו הבנק המרכזי קובע את המדיניות המוניטרית במדינה, כבסיס להצמדות ולחישובים דומים נוספים.
[עריכה] הרכב הסל
סל המטבעות בישראל מורכב מערכם המשוקלל של ארבעה מטבעות אל מול השקל: דולר אמריקני, לירה שטרלינג, ין יפני ואירו. ארבעת המטבעות הללו נבחרו בגלל הדומיננטיות שלהם בסחר החוץ של ישראל. מדי שנה בסוף אפריל נקבע מחדש חלקו היחסי של כל מטבע בסל המטבעות על פי חלקו בסחר החוץ של ישראל בשנה שלפני כן ועל פי שערי החליפין אל מול השקל.
בשנת 2006 הרכב סל המטבעות הוא: 65.65 אחוזים דולר אמריקני, 22.94 אחוזים אירו, 5.73 אחוזים ין ו- 5.68 אחוזים לירה שטרלינג.
[עריכה] מדיניות מוניטרית על פי סל המטבעות
מדיניות שער החליפין בישראל נקראת "ניוד מנוהל". בנק ישראל מתיר לערכו של השקל להשתנות בהתאם לכוחות השוק, אך רק בתחומה של רצועת האלכסון- רצועה אלכסונית על פני גרף של ערך השקל במונחי סל המטבעות לאורך זמן. ברגע שערך השקל מגיע אל גבול הרצועה בנק ישראל מתערב בביקוש או בהיצע המטבע הזר או השקל ומחזיר את השקל לגבול הרצוי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרכב סל המטבעות והשינויים בו מאז 1976, באתר בנק ישראל.
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

