MRP

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Manufacturing Resource Planning) MRP‎) – מערכת לניהול פקודות עבודה ורכש.

בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים החלו להתפתח מערכות לתמיכה בקבלת החלטות בתחום האספקה (Material Requirements Planning). המערכות המקוריות שכונו MRP עסקו בתרגום הדרישה למוצרים סופיים לביקוש פריטים ופקודות עבודה עפ"י מידע על רמות המלאי הנוכחיות, מידע טכנולוגי על מבנה כל מוצר ועל תהליכי ייצורו וכו'. המערכת היוותה ממשק בין גורמי השיווק, הייצור והרכש, קיבלה מידע מכל הגורמים המעורבים בתהליך וייצרה פקודות עבודה והזמנות רכש, עפ"י עקרון הדחיפה (Push).

מערכות ה-MRP הראשונות אמנם קבעו את הדרישות לחומרים על סמך תזמון האב לייצור אך לא בדקו האם הקיבולת הדרושה לשימוש במשאבים, כגון פעולות ייצור, הרכבה ושינוע, תהיה זמינה בעת הצורך. יישומים מוקדמים אלו של ה-MRP התמקדו בדרישות לחומרים והניחו שהקיבולת במערכת תמיד תהיה גבוהה מספיק לביצוע כל פקודות העבודה שנוצרו.

[עריכה] MRPII – הוספת שיקולי קיבולת

הבעיה שנוצרה עקב הנחה זו הייתה שבמערכת הכוללת שימוש בסוגים שונים של משאבים (מכונות שונות, ציוד שינוע חומרים, שטח אחסון ועובדים המתמחים בפעילויות שונות) הסבירות שכל המשאבים השונים הדרושים לייצור יהיו תמיד זמינים ובקיבולת מספיקה היא בדרך כלל קטנה וכתוצאה מכך נוצרו לעתים רבות על ידי מערכות ה-MRP פתרונות שאינם ניתנים ליישום. תיאום בין זמינות המשאבים ודרישות הקיבולת חייב הוספת שיקולי קיבולת למערכות ה-MRP הבסיסיות והביא ליצירת מערכת ה-MRPII. בעוד שבמערכת MRPI הופקו תוכניות עבודה שבהן העומסים על המערכת היו לעתים גדולים מקיבולת הייצור, מערכות ה-MRPII היו יכולות להתריע על מצבים אלו ולתכנן את פקודות העבודה בהתאם לקיבולת המערכת.

לסיכום, מערכת ה-MRPII אפשרה שליטה ברמה גבוהה בכל הנוגע לייצור, רכש, שיווק וכן שליטה במלאי ויצירת פקודות עבודה בזכות היותה מערכת אחידה לכל התחומים השונים בארגון. תכנון ייצור ורכש במצבים משתנים, ובהם אי ודאות גבוהה איפשר הקטנה של מלאים וניצול אופטימלי של משאבי הייצור והמשאבים האנושיים.

[עריכה] ERP – מערכת כוללת לניהול משאבים

עם התקדמות התעשייה והטכנולוגיה נוצר צורך לקשר בין התחומים התפעוליים בארגון לבין מערכת הכספים לצורך בקרה ותכנון לטווח ארוך. מערכות ה-MRP תמכו בפונקציה ארגונית מסוימת, בעיקר ניהול הייצור והמלאי, ולא סיפקו מידע על כלל תפקודיו של הארגון. מערכות אלו היו מנותקות מהתהליכים המבוצעים בארגון ולא טיפלו בנושאים ארגוניים כגון משאבי אנוש, שיווק ופיתוח. כדי למלא צורך זה פותחו בשנות התשעים מערכות ERP – מערכות ארגוניות לתכנון משאבים אשר בנויות בדרך כלל על טכנולוגיית שרתים מרכזיים ורשת של מחשבים אישיים ומיועדות להעביר מידע בין החלקים השונים של הארגון ולאפשר אינטגרציה ביניהם. מטרתה של מערכת ERP הוא ארגון ותפעול כל המשאבים בארגון, ולא רק פונקציה מסוימת. מערכת זו חולשת על התהליכים העסקיים והתפעוליים כאחד. ניתן לתאר מערכות ERP כשכבה נוספת הבנויה על מערכות ה-MRPII.