מוחמד החמישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוחמד החמישי, 1909 – 1961, סולטן מרוקו תחת כיבוש צרפתי בשנים 1927-1953, ומלך מרוקו העצמאית מ- 1955 עד 1961. כיום נחשב מוחמד החמישי במרוקו ל"אבי האומה".
מוחמד החמישי הוא בנו של יוסף סולטן מרוקו. הוא היה המלך העשרים בשושלת העלאווית [1] שמלכה במרוקו מאמצע המאה ה- 17.
מוחמד החמישי נחשב כמשחררה של מרוקו משלטון החסות הקולוניאליסטי הצרפתי. הוא נמנה עם תובעי העצמאות של מרוקו, והוגלה ממרוקו על ידי השלטון הצרפתי. הגלייתו של מוחמד הגבירה את שאיפות העצמאות העממיות, וכן את הביקורת מבית על מהלכי מממשלת צרפת. בשנת 1956, החליטה ממשלת צרפת לאפשר את חזרתו של מוחמד למרוקו ולבטל את משטר החסות הצרפתי. בעקבותיה ביטלה גם ספרד את משטר החסות שלה, על החלקים שבהם שלטה, והמדינה זכתה לעצמאות. מרוקו התקבלה לאו"ם, וב-1958 הצטרפה לליגה הערבית. לאחר קבלת העצמאות המדינית החזיר מוחמד החמישי את תוארו מ"סולטן" ל"מלך". למרות מאבקו לעצמאות, הצליח המלך מוחמד החמישי לשמור על יחסי קירבה ושיתוף עם צרפת, מעצמת החסות לשעבר.
[עריכה] קשריו עם היהודים
מוחמד החמישי נודע בקשריו הטובים עם יהודי מרוקו, קשרים שעמדו במבחן גם בימי האופל של משטר וישי הפרו-נאצי בצרפת. למרות שעמד בראש מדינת חסות שנשלטה על ידי הממשלה הצרפתית, הוא עמד בלחצים, שבמדינות אחרות לא עמדו בהן, והצליח לעכב את החלת חוקי הגזע וחוקים אנטי יהודיים לנישול ממעמד ורכוש ולריכוז בגטאות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אסרף ר., יהודי מרוקו - תקופת המלך מוחמד החמישי, הוצאת ספרי חמד - ידיעות אחרונות, 1997.

