אפסיס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפסיס הוא גומחה, לרוב חצי מעגלית, המצוייה פעמים רבות במבני כנסייה בסיליקליים בקצה המרוחק מהכניסה לכנסייה. לעיתים קרובות באפסיס ממוקם המזבח המרכזי.
משמעות המילה אפסיס בלטינית היא קשת (apse). כנסיות נוצריות עתיקות נטלו את מודל האפסיס ממבני הבזיליקה הרומאים. ניתן למצוא כנסיות חד אפסידיאליות ותלת אפסידיאליות. במקרה של כנסייה תלת אפסידיאלית לרוב באפסיס המרכזי ימוקם המזבח המרכזי ובאפסידות הצדדיות מזבחות משניים. האפסיס ממוקם בקצה המרוחק מן הכניסה לכנסייה. בגלל חשיבותו וקדושתו ישנה הקפדה רבה בעניין קישוטו. האפסיס מקושט בטכניקות שונות ומגוונות: ויטראז', פסיפס, ציור, פיסול, תבליטים ועוד.
בקידמת גומחת האפסיס ניצב האלטר ("המזבח"), שעל גביו עורך הכומר את טקסי הדת, כגון המיסה.
על פי רוב מתחת לאפסיס יש מרתף או מערה, שם טמונים החפצים או השרידים הקדושים. לעיתים ימצא שם גם קבר של קדוש.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

