חוק דתיים שלובים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק דתיים שלובים הוא ביטוי המשמש לתאור הקשרים החברתיים בקרב חלק קטן מהמגזר הדתי-לאומי בישראל. הביטוי מתיחס להנחה לפיה לכל שני אנשים דתיים זרים, קיים מכר אחד משותף לפחות. להנחה זו אין ביסוס מחקרי כלשהו, והיא מייצגת תחושה קהילתית, בקרב חלק מסוים מציבור זה, יותר מאשר מציאות מדויקת.
חוק דתיים שלובים הוא גירסה מקומית של רעיון "שש דרגות ההפרדה", לפיו כל שני אנשים בעולם מקושרים על ידי חמישה אנשים לכל היותר. במקרה של המגזר הדתי-לאומי בישראל, מדובר באוכלוסייה קטנה מאוד יחסית לאוכלוסיית העולם, וכזו המרוכזת בשטח מצומצם למדי, ולכן אולי די בשני אנשים למציאת הקשר.
באנגלית יש ביטוי דומה לקשר בין יהודים - Jewish Geography
הרצון למצוא מכרים משותפים מופיע במפגש בין זרים בתרבויות רבות, והוא מתבטא בשאלות שבאות למצוא מכרים משותפים. בקרב המגזר הדתי-לאומי בישראל מקובלות שאלות אחדות המאפיינות פעילות זו במגזר זה:
- "מאיזה שבט אתה?"
- מטרת שאלה זו לקבוע את שכבת גילו של הזר. השאלה מבוססת על מדיניות "השבט החדש" בתנועות נוער דתיים-לאומיים, הנפוץ שבהם בני עקיבא. על פי מדיניות זו נוהגות תנועות רבות להעניק שם חדש לכל שכבת גיל חדשה של כיתה ט'.
- "באיזה סניף היית?"
- מטרתה של שאלה זו לחשוף את אזור מגוריו של הזר ואת קבוצת החברים איתם נהג לבלות. שאלה זו מתקשרת לרוב לסניפי בני עקיבא.
- "היכן למדת?"
- מטרת השאלה לברר את קבוצת האנשים איתם למד הזר.
- "איפה שירתת בצה"ל/בהסדר/בשירות לאומי?"
- מטרת השאלה לחשוף את המסגרת שבו תרם הזר וכך לקבוע קבוצת מכרים זו.
[עריכה] טריוויה
- הסרט הקצר "חוק הדתיים השלובים" בבימוי אילן אשכולי (מעלה) זכה בפרס ראשון לסרט הקצר בפסטיבל חיפה, 2003.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- טור של בן כספית ב-NRG על פינוי גוש קטיף בו מזכירים הרבנים יובל שרלו ודוד סתיו את המושג והתופעה בהקשר הפינוי.
קטגוריות: ציונות דתית | ביטויים | סלנג

