יעקב פרנק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במנהיג התנועה המשיחית במאה ה-18; לערך העוסק בחבר כנסת מסיעת המערך, ראו יעקב פרנק (חבר כנסת).
יעקב פרנק, 1726 - 1791, יהודי מחסידי שבתאי צבי, שסחף אחריו כת מאמינים. ייסד את כת הפרנקים, ובסתיו 1759 התנצר עם קבוצה מתלמידיו. זמן קצר לאחר מכן סר חינו מעיני המלך והוא נכלא במנזר צ'נסטוחובה לשארית ימיו.
פרנק נולד בגליציה וחי בפולין, ובין השנים 1752 - 1755 חי באיזמיר ובסלוניקי, שם הושפע מכת השבתאים הנסתרים "דונמה". טען שהוא גילגולו של שבתאי צבי ושהוא המשיח.
בשנת 1757 הוחרמו הוא ואנשיו על ידי רבני מחוז הגליל בגליציה שהתכנסו בעיר ברודי שהייתה בירת המחוז,לאור זאת הוא נאלץ לברוח והגיע לקמיניץ-פודולסק שם קיבל את חסותו של הבישוף דמבובסקי שהיה ידוע כשונא יהודים מובהק. הבישוף הורה לקיים ויכוח בין הפרנקיסטים לרבני היהודים ובראשם הרב חיים הכהן רפפורט. הויכוח נמשך כשלוש חודשים ובסופו באוקטובר הורה הבישוף לשרוף את ספרי היהודים. במהלך שריפת הספרים אירע נס והבישוף חלה ומת כעבור שלושה ימים ושריפת הספרים הופסקה.
לפי כתבים שונים היה ידוע כמי שקיים בכת שלו אורגיות המוניות, וחילופי נשים. האמין שהוא נציגו של האל, שיביא לגאולה ולשם כך עליו לבטל את חוקי התורה הקיימים, בעיקר בתחום איסורי העריות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אורי יואלי, המאמר פרנקי הולך לגיהינום, מתוך המגזין "מארב".
- אורי יואלי, יעקב פרנק, אתר "קול הרעם".
- אברהם יערי, שריפת התלמוד בקאמניץ פודולסק, באתר דעת
- הערך משיחי שקר ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

