חוחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוחית
תמונה:Stieglitz.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: פרושיים
סוג: Carduelis (פרוש זהוב)
מין: חוחית
שם מדעי
ויקימינים Carduelis Carduelis

חוחית, Carduelis carduelis ציפור שיר קטנה ממשפחת הפרושיים. מין זה שייך לסוג Carduelis (פרוש זהוב) בו המינים: ירקון, חורפי ותפוחית.

חוחית ניתנת לזיהוי בקלות על ידי צבעיה הבולטים: אדום, שחור ולבן על הראש, שחור וזהב על כנפיה. לצעירים ראש חום מפוספס, אולם בכנפיהם השחורות נראה כבר פס זהוב רחב. השת בצבע לבן והזנב שחור. גודל הציפור 14-12 ס"מ, מוטת כנף 25-21 ס"מ, משקלה 19-14 גרם.

המקור ארוך ומחודד, מסייע לציפור לשלוף זרעים מתוך החוחים והדרדרים, שהם עיקר מזונה ומקור שמה. החוחית חולקת מזון זה עם עופות מעטים בלבד, מה שמונע תחרות ומוביל לשגשוג המין. הזכר והנקבה דומים במראם למעט 3 מאפיינים: לנקבה מקור קטן יותר, על כן היא משיגה זרעים ממקורות אחרים. הניצוי האדום בפנים עובר ומקיף את העין רק אצל הזכרים. חיבור הכנף עם הגוף שחור אצל הזכר וחום אצל הנקבה.

המין נפוץ בכל אירופה (10 תתי מין), ובאסיה (4 תתי מין) באיראן, אוזבקיסטן, קזחסטן, מונגוליה, פקיסטן ונפאל. הם מתרבים ביערות, פרדסים, גנים ובכל מקום בו הצמחייה בעלת זרעים, לעתים קרובות יראו בסביבת האדם. החיזור נעשה תוך כדי ישיבה על חוחים וענפים, שירה ערבה, פרישת והשמטת הכנפיים ונדנוד הגוף מצד לצד. תעופה קצרה מעורבת בחיזור, ורק במטרה להרחיק מתחרים.

הקן שנבנה בעונת הרבייה, קעור, נקי ומסודר. מורכב מתערובת טחב, עשבם, דשא, קורי עכביש, צמר, שיער ונוצות. הנקבה מטילה 6-4 ביצים אליפטיות בגוון תכול חיוור עם כתמים סגולים-חומים, שלעתים יוצרים מעין טבעת בצד הרחב. הנקבה דוגרת על הביצים לבדה במשך 14-11 ימים. הגוזלים ילמדו לעוף אחרי 18-13 ימים מבקיעתם ויפרחו מהקן. תוחלת החיים המכסימלית היא 8 שנים.

מחוץ לעונת הרביה חיות החוחיות בלהקות של עשרות פריטים בקירוב, בהתאם לזמינות המזון. להקה של 100 פריטים אינה מחזה נדיר. לעתים קרובות יחברו החוחיות עם מיני פרושיים אחרים. המין בוחר לו אזור חריפה, המזכיר במראהו את אתר הרבייה והקינון.

כיום מין זה אינו בסכנה באף מדינה בה שוכן. אולם קיימת ירידה כתפוצתו, בשל ניצול הסביבה הקוצית בה חי למטרות חקלאות. בעבר המין היה נלכד ומוצג בכלובים כחלק מאופנת החצר האירופאית, בשל היותו ציפור שיר יפה ונעימת זמר. בתחילת המאה ה-20, החלו לאכוף את הציד והמסחר במין, וכיום נחשב לציפור מוגנת בכל אירופה. במדינות מערב אסיה עדיין ניצוד למטרות תצוגה. גודלו הקטן הוא בעוכריו, ולעתים קרובות נהרג תוך כדי לכידה. המסחר במין הביא אותו לאזורים אחרים בהם תפוצתו מעטה ביותר, כמו ניו-זילנד, אוסטרליה, ברמודה ואמריקה הדרומית.

בישראל שני תתי-מין:

  • Carduelis carduelis niediecki - אוכלוסייה יציבה במרכז ובצפון הארץ.
  • Carduelis carduelis carduelis - חורף נדיר.