ניקולאוס איש דמשק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניקולאוס איש דמשק (Nicolaus Damascenus) נולד בשנת 64 לפנה"ס בדמשק למשפחה מיוחסת. הוא היה סופר יווני והיסטוריון החצר של המלך החשמונאי הורדוס. בתחילה שימש כמחנך לילדי אנטוניוס וקליאופטרה ואח"כ הצטרף אל הורדוס ויצא להגנתו ברומא. בשנת 14 לפנה"ס הוא נסע אל הקיסר אגריפא להגן על היהודים תושבי יוניה. ניקולאוס היה אהוב על הקיסר אוגוסטוס וכאשר מת הורדוס, הוא השתדל למלא את צוואתו על ידי כך שפנה לאוגוסטוס.

ניקולאוס חיבר אוטוביוגרפיה, חיבור ביוגרפי על אוגוסטוס, חיבורים פילוסופיים וטראגדיות. יוסף בן מתתיהו שאב את מירב החומר ההיסטורי שכתב על הורדוס בספריו, מתוך כתבי ניקולאוס, לכן מובלט היחס האוהד בדיווחים שלו אודות מוצאו של הורדוס.

כתוצאה מהחיכוך התמידי של ניקולאוס עם היהודים הוא למד להכיר את כתביהם ואורח חייהם, ושלא כמו סופרים יווניים אחרים, הוא התייחס לכתבי היהודים ומנהגיהם בכבוד ובאהדה, הוא הזכיר בספריו את אברהם, משה ודוד המלך.

שפות אחרות