גאוגרפיה של מקאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפת מקאו
הגדל
מפת מקאו

מקאו הוא חצי אי הממוקם במזרח אסיה אשר גובל עם ים סין הדרומי ממזרח, מערב ודרום (קו חוף באורך של 40 ק"מ) ועם הרפובליקה העממית של סין (גבול יבשתי באורך של 0.34 ק"מ).

מקאו ממוקמת בחלק הדרומי של מחוז גונגדונג בסין, בקצה חצי אי הנוצר בחיבור של שתי נהרות בשפכם אל הים, נהר הפנינה והנהר המערבי. מקאו מרוחקת 60 ק"מ מהונג קונג ו- 150 ק"מ מגונזאו בירת המחוז.

מקאו מורכבת מחצי האי מקאו ומהאיים טייפה וקולון. בעבר גם מקאו הייתה אי אך בהדרגה חוברה ליבשת בגשר חול שרוחבו כיום 340 מטר והיום יש לה גבול יבשתי עם סין. גודלה של מקאו גדל כל הזמן עקב בנייה ועקב ייבוש חלקי ים נוספים והיא גדלה בשנים האחרונות מ- 15 קמ"ר בשנת 1972 ל-21.3 קמ"ר בשנת 1994. רוב הגידול מתרחש באיים טייפה וקולון.

תוכן עניינים

[עריכה] טופוגרפיה

אזור:

  • כללי: 21 ק"מ²
  • שטח האדמה: 21 ק"מ²
  • שטח המים: 0 ק"מ²

פני הקרקע: בדרך כלל שטוח

קיצוניות גובה:

  • הנקודה הנמוכה ביותר: ים סין הדרומי - 0 מטרים
  • הנקודה הגבוהה ביותר: קולואנו אלטו, 174 מטרים

למקאו יש בדרך כלל פני קרקע שטוחים, וזה נגרם כתוצאה מאדמה משובחת בשטח נרחב ביותר, וחוץ מזה יש במקאו חלק שבו יש הרבה תלוליות ושיפועים.

[עריכה] אקלים

אקלים הוא סובטרופי חם ולח עם ממוצע שנתי של 25°C. כאשר הטמפרטורה מגיעה ל- 30°C מיוני עד ספטמבר. כמות המשקעים הממוצעת היא 2,030 מ"מ בשנה, כאשר מקאו חשופה לסופות טרופיות שמקורם באוקיינוס השקט במהלך הקיץ.

[עריכה] אוצרות טבע

במקאו אין אוצרות טבע משמעותיים. בעבר הייתה בה תעשיית גרניט ניכרת מההרים של מקאו, איתה נבנו בניינים ושאר הדברים.

[עריכה] שימוש ביבשה

  • שטח אדמה הנתון לחרישה: 0%
  • שטח בו מגדלים באופן קבוע יבולים: 2%
  • שדה מרעה קבוע: 0%
  • שטחים מיוערים: 0%
  • אחר: 98%

[עריכה] גורמים סביבתיים

סביבה עירונית צפופה בדרך כלל; יש במקאו שביל מורם בשטח בוצי אחד, ועוד שני גשרים המחברים בין טייפה וקולואנו ליבשת.

[עריכה] ראו גם

  • גאוגרפיה של סין
שפות אחרות