פקודת הנזיקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פקודת הנזיקין [נוסח חדש] היא פקודה (דהיינו חיקוק של המחוקק המנדטורי) המסדירה את יסודות דיני הנזיקין בישראל, וקובעת את עוולת הרשלנות, ואת עוולת הפרת חובה חקוקה כעוולות מסגרת. הפקודה אף קובעת מספר מסוים של עוולות פרטיקולאריות, אם כי עוולות נזיקיות נוספות מצויות בחוקים אחרים (כדוגמת חוק איסור לשון הרע).

[עריכה] היסטוריה חקיקתית

[עריכה] מבנה הפקודה

  1. הגדרות.
  2. זכויות וחבויות בנזיקין - הסדרת חבותם של תאגידים, אחריות המדינה וכדומה.
  3. קביעת העוולות:
    1. תקיפה
    2. כליאת שווא
    3. הסגת גבול
    4. רשלנות
    5. היזק על ידי כלב
    6. מיטרד
    7. שליחת יד (גזל)
    8. הטעיה, תרמית
    9. נגישה (המשכת הליך משפטי בזדון)
    10. גרם הפרת חוזה
    11. הפרת חובה חקוקה
  4. אשם - הסדרת נושא אשם תורם, מעוולים במשותף וכדומה.
  5. תרופות - הסדרת נושא הפיצויים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: פקודת הנזיקין


ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.