גילי זיוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספרה של זיוון
הגדל
ספרה של זיוון

גילי זיוון, ד"ר לפילוסופיה, אשת חינוך, הוגת דעות ופמיניסטית דתית. זיוון נכון ל2006, מנהלת את "מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות".

זיוון היא ילידת קיבוץ עין צורים (1958), וחברת קיבוץ סעד. היא לימדה תנ"ך בתיכון בקבוצת יבנה, ובהמשך גם היסטוריה, ספרות, תלמוד ואמנות בחטיבת ביניים בסעד. זיוון סיימה תואר ראשון במקרא ובפילוסופיה יהודית. לצד לימודי תואר שני בפילוסופיה, החלה לעבוד חלקית ב"מרכז יעקב הרצוג" בהוראת מקרא ובהנחיית קבוצות מורים דתיים וחילונים. כעבור עשר שנים הפכה למנהלת המרכז, אחרי ששימשה קודם לכן כאחראית על תכניות לימוד ופרויקטים וריכזה השתלמויות מורים והנחיית בתי מדרש בכל הארץ. את הדוקטורט קיבלה מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן. זכתה ב-"פרס ליבהבר, לעידוד סובלנות דתית ופתיחות תרבותית בישראל" מטעם מכון שכטר למדעי היהדות.

זיוון התפרסמה בציבור הרחב בעיקר בעקבות מאמר פרובוקטיבי שראה אור בכתב העת "עמודים" בשם "מאחורי הפרגוד", הקורא בין השאר לבחון מחדש את נוסח הברכות "שלא עשני אישה" ו"שעשני כרצונו". המאמר פרסם את שמה של ד"ר זיוון והפך אותה לאחד הקולות הבולטים של הפמיניזם האורתודוקסי בעשור האחרון.

[עריכה] "דת ללא אשליה"

ב-2005 יצא לאור ספרה הראשון של זיוון: "דת ללא אשליה - עיון בהגותם של סולובייצ'יק, ליבוביץ, גולדמן והרטמן". הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט של זיוון בהנחיתו של פרופסור אבי שגיא במחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת בר אילן. בחלקו הראשון של הספר, כהקדמה, נידונה צורת המחשבה המכונה "פוסט מודרניות" על מאפייניה השונים, לא בהכרח בהקשר הדתי. בחלקו השני בוחנת המחברת את ההגות הדתית מבית מדרשם של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, פרופ' ישעיהו ליבוביץ, פרופ' אליעזר גולדמן והרב פרופ' דוד הרטמן. בחלק זה, בו החידוש העיקרי בספר, טוענת זיוון, כי ניתן לייצר תפיסה דתית "בלתי אשלייתית" (ביטוי של גולדמן) הסולדת מכל ניסיון אנושי שמבקש לתפוס את המציאות מנקודת מבט אלוהית, שתהיה מבוססת על רעיונות מתוך מחשבתם של ההוגים שהוזכרו (למרות שהם לא היו רואים את עצמם כ"פוסט-מודרניים"). גישה כזו אמנם קיימת בציבור הציוני-דתי (ראה הרב שג"ר ואחרים) אבל זהו החיבור הראשון מסוגו המנסה להעמיד אותה על בסיס פילוסופי-תאולוגי מסודר. המחברת עושה אבחנה חשובה בין פלורליזם חזק, ופלורליזם חלש. על פי החזק, המציאות עצמה היא כזו של ריבוי, הן בתפיסת הממשות הפיזיקלית ובוודאי במציאות הערכית-חברתית. ממילא, אין עדיפות מוכחת לדת או תרבות כזו או אחרת. לעומתו, הפלורליזם החלש טוען שיתכן כי המציאות הממשית היא מוניסטית אך אין ביכולת התפיסה האנושית והכלים השכליים לתפוס אותה ככלל, אלא רק בריבוי תפיסות והסתכלויות. אבחנה דומה נעשית ביחס לפוסטמודרניזם הקיצוני לעומת המתון. הקיצוני מגיע לרלטיביזם מוחלט, לפיו הכול יחסי ואין לנו קריטריון מוסכם ומועדף איזו דת או תפיסת עולם עדיפה על השנייה. המתון טוען שאמנם יש לנו בעיית קריטריון חמורה, אך נכון לעשות השוואות בין גישות ולהכריע מה יותר ערכי בעיננו. בספר, ניכרת העדפה של המחברת לפלורליזם החלש, ולגישה פוסט-מודרנית מתונה, מה שמאפשר לדבריה, דיאלוג עם יהדות אורתודוקסית שומרת מצוות.

הספר כתוב ברובו בשפה פילוסופית-מקצועית, וניכרת בו השפעתו העמוקה של פרופ' אבי שגיא. בסופו ניתנת בתמצית הגישה האישית של המחברת לדת, המנוסחת בשפה אישית ורגשית בניגוד לשאר הספר.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים