חיים מחוץ לכדור הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שאלת קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, ובפרט חיים תבוניים, מעסיקה את האדם שנים רבות. לנושא זה השלכות פילוסופיות ותאולוגיות מרחיקות לכת על שאלת מהותם של החיים (והחיים התבוניים) כתופעה חד-פעמית ויוצאת דופן, או כתופעה רגילה ושכיחה. אמונה בחיים מחוץ לכדור הארץ מבטאת לעתים אמונה בדבר התפתחות החיים כתופעה טבעית ושכיחה, או להיפך - כתופעה כל כך יוצאת דופן, עד שלא ייתכן שהחיים בכדור הארץ נוצרו מאליהם - ומכאן שהגיעו "מבחוץ".

בשאלה זו יש להבחין בין קיומם של חיים "רגילים", לעומת חיים תבוניים. שאלת ייחודו של האדם מושפעת מעיקר מזו האחרונה, שהרי יש מיליוני מינים על פני כדור הארץ, אך רק אחד מהם תבוני באמת. גם דרכי החיפוש אחר חיים משני הסוגים שונות: החיפוש אחר הסוג הראשון מתבטא בעיקר בנסיון איתור תנאים אשר מתאימים, לפי אמונת מדענים כיום, להתפתחותם של חיים באופן טבעי (דהיינו, מקומות הדומים לכדור הארץ). מדידות אמפיריות של חיים ממש כמעט אינן ישימות, והן מתבטאות בעיקר בבדיקתם של מטאוריטים שונים או כוכבי לכת קרובים, במטרה לחפש אם הם נושאים את אבני היסוד של החיים כפי שאנו מכירים - חומצות אמינו. החיפוש אחר הסוג השני מאפשר יתר מקוריות, ומבטא ניסיון "לאותת" לתרבויות אחרות על קיומנו, או למצוא איתותים כאלה (מודעים ושאינם כאלה), המעידים על תרבות תבונית.

תוכן עניינים

[עריכה] מחשבות על חיים מחוץ לכדור הארץ

הרהורים על עולמות אחרים ועל יצורים חיים בהם הועלו כפי שידוע על-ידי הפילוסופים ביוון העתיקה.

"גוף מרעהו יצמיח הטבע, דבר ממשנהו..." , כך כתב המשורר הרומאי לוקרטיוס ביצירתו הגדולה "על טבע היקום". מכאן אנו למדים שהתפיסה בדבר אוניברסליות החיים, וכי חיים התפתחו מחיים, ומחיים שלא בהכרח מוצאם מהאדמה, הייתה קיימת כבר אצל הוגי הדעות בעת העתיקה.

טיעונים חזקים בדבר קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ הושמעו מיד לאחר המהפכה הקופרניקאית, כשהבולט בין המעלים רעיון זה היה ג'ורדנו ברונו, שכפירתו במרכזיותו של כדור הארץ ביקום הביאה לכך ששילם בחייו כשהועלה על המוקד על-ידי הכנסייה הקתולית.

קרל פרידריך גאוס (1777-1855) שהיה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים, חשב על קיום ישויות נבונות מחוץ לכדור הארץ ועל האפשרות להעביר אליהן מסר. הוא היה הראשון שהעלה רעיון קונסטרוקטיבי להעביר מסר אופטי אליהם (על תקשורת רדיו לא דובר אז, שכן זה היה הרבה לפני גילוי גלי הרדיו). הרעיון שהציע היה לטעת במדבר סהרה שטח מוריק בן מאות קמ"ר בצורה של תרשים משפט פיתגורס, ואז אם יבחינו אותם יצורים נבונים בטלסקופים שלהם בצורה הזו, הם יבינו כי הסבירות שהיא מקרית שואפת לאפס, ויבינו שיצרו אותה יצורים נבונים.

[עריכה] חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ

משנוכח האדם מה גדול היקום, כשהתפיסה שמערכת השמש היא למעשה חלק של קבוצת שמשות עצומה, "שביל החלב", וששביל החלב הוא חלק ממערכת "שבילי חלב" רבים אחרים (גלקסיות), הוחל במאה העשרים לחשוב ברצינות על אפשרות של חיים מחוץ לכדור הארץ. גם ההתפתחות הטכנולוגית שבאה לידי ביטוי בשילוח גישושיות לכוכבי לכת במערכת השמש, גרמה להתפתחות הנושא. עיקר חיפוש חיים נעשה במאדים באמצעות החללית ויקינג, אשר ממצאיה שנשלחו לכדור הארץ לא פסלו את האפשרות שאי פעם היו חיים על המאדים, ברמה המיקרוביולוגית.

התפתחות הרדיו טלסקופ נתנה דחף לחיפוש חיים אי שם ביקום, ואפילו הביאה לפרויקט של חיפוש ציוויליזציות זרות "אוזמה".

חריטת הדיסקית שעל פיוניר 10
הגדל
חריטת הדיסקית שעל פיוניר 10

שילוח חללית פיוניר 10 היווה דוגמה בולטת לביטוי האמונה בדבר חיים אינטליגנטים ביקום. החללית שנשלחה במטרה לצאת ממערכת השמש נשאה עליה דיסקית (ראו תמונה משמאל) ובה מסר לחייזרים כתוב בשפת סימנים אוניברסלית. את הדיסקית תכננו המדענים קרל סייגן שאשתו ציירה את הדסקית ופרנק דרייק בעל הנוסחה המפורסמת. בין המדענים בישראל שהתענינו בנושא היה פרופ' דרור שדה.

חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ באמצעות חללית מאוישת הוא נושא מתחום המדע הבדיוני. גם שיגור חללית לא מאוישת למטרה זו, הוא מבצע יקר ומוגבל. שיטה לחיפוש ציוויליזציות זרות במרחבי החלל שמימושה ניתן לביצוע בתקציב סביר ובמסגרת הטכנולוגיה הקיימת היא האזנה לאותות רדיו המגיעים מהחלל, כדרך ליצירת קשר רדיו עם חיים מחוץ לכדור הארץ, ובכך עוסק פרויקט SETI.

[עריכה] מחשבות מודרניות על חיים מחוץ לכדור הארץ

הרעיון קרם עור וגידים בכינוסי מדענים, ובאחד מהם נוצרה הנוסחה שנקראת "נוסחת דרייק", אשר קבעה כי רק בגלקסית שביל החלב יש בין כמה עשרות לכדי אלפי ציוויליזציות, שהגיעו לרמה טכנולוגית כזו שהן יכולות ליצור עמנו תקשורת.

פרדוקס פרמי מבטא את גישת השוללים חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. משנשאל אנריקו פרמי מה דעתו בנוגע לאפשרות של חיים תבוניים אחרים ביקום ענה בשאלה "אם כן, היכן הם?". כלומר: אילו אכן היו מיליוני ציוויליזציות מעין אלו, רבות מהן קדומות לנו ועל כן מפותחות מאתנו, בלתי סביר שמי מהן לא ניסתה אי-פעם לנסות ליצור קשר עם תרבויות אחרות - ובתוכן גם כדור הארץ. ומכיון שלא ראינו אף אות חיים או תקשורת מהם, ועל אף שנים של חיפוש מצדנו (מבלי להתייחס כמובן לתופעת העב"מים), הרי שנוסחת דרייק שגויה ביסודה.

כמענה לשאלה זו של פרמי נוסחו כמה תשובות, כגון השערת גן החיות, המעלה את ההיפותזה שהוחלט על ידי אותן תרבויות לבודד אותנו במודע, במעין גן חיות או שמורת טבע, או השערה כי כל תרבות המגיעה לשלב מתקדם בהתפתחותה משמידה את עצמה, באמצעות פצצות אטום או בכלי נשק אחרים. על השערות אלו נמתחה ביקורת קשה, עקב היותן מניחות הנחות יסוד יוצאות דופן באי-סבירותן, רק כדי לשמר את האמונה בדבר נפוצותם של החיים ביקום.

חרף העובדה שטרם נמצאו סימני חיים כלשהם מחוץ לכדור הארץ, רעיון זה זכה לפריחה בספרות מדע בדיוני, בסרטי קולנוע וטלוויזיה, ואף באמונה עממית על יצורים מחוץ לכדור הארץ שבאו לביקור בכדור הארץ. ראו הרחבה בעניין זה בערך חוצנים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות