מבצע כנרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצע כנרת (שמו הרשמי: מבצע עלי זית) היא פעולת תגמול צבאית שנערכה ב-11 בדצמבר 1955 על ידי צה"ל כנגד מוצבי צבא סורים שישבו בפאתי רמת הגולן, על שפת הכנרת בסוריה.

תוכן עניינים

[עריכה] מניעים

המניע הרשמי לתקיפה היה ירי ממוצבים סורים אל סירות דייגי הכנרת וסירות משמר ישראליות שפטרלו באגם. בשל השקט היחסי ששר באזור לפני התקיפה ובשל ממדיה הרחבים של הפעולה הועלו השערות מספר שהירי על דייגי הכנרת הוא סיבה רשמית בלבד וכי מניעי הפעולה היו רחבים בהרבה. בקרב החוקרים יש טענה שהמניע האמיתי לפעולה היה הרצון להחליש את מעמדה של מצרים בעולם ואת עליונותה הצבאית, שהתחזקו בעקבות עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית. ב-17 באוקטובר חתמה מצרים ברית הגנה עם סוריה שכללה סעיף להגנה משותפת בעקבות תקיפה של כוח זר. במידה ומצרים לא תגיב יחלש מעמדה בעולם ובמידה ותחליט להגיב ישראל תפתח במלחמה בה תהיה לה עליונות ברורה שכן הנשק הצ'כי טרם הגיע לידי המצרים, כך תוכל ישראל לתפוס עמדות אסטרטגיות טובות יותר להגנה על גבולותיה ועליונותה תישמר גם לאחר קליטת הנשק הצ'כי.

[עריכה] מהלך המבצע

עיקר מטרת הפעולה הייתה להשתלט על המוצבים הסוריים היושבים לאורך החוף המזרחי של הכנרת, מעין גב ועד שפך הירדן ולפוצצם. מטרה משנית של הפעולה הייתה לקחת בשבי חיילים סורים שישמשו כקלף מיקוח בתמורה לשחרורם של סגן מאיר מוזס, סמל מאיר יעקבי, טוראי יעקב לינד וטוראי גד קסטלנץ, שנפלו בשבי הסורי כשנה קודם למבצע, ב-8 בדצמבר 1954, בעת פעולה של תחזוקת מתקן ציתות לקו טלפון בשטח סוריה, סמוך לתל פאחר, לא הרחק מקיבוץ דן. אולם נקבע כי אם יגלו הסורים התנגדות יש לפגוע בהם ולא לקחת אותם כשבויים. במציאות התרחבה הפעולה הרבה יותר, נפלו בה שישה חיילי צה"ל וארבע עשרה נפצעו. לצד הסורי היו אבידות קשות בהרבה - חמישים וארבע חיילים סוריים נהרגו ועוד כשלושים נלקחו בשבי.

[עריכה] התגובות לפעולה

[עריכה] בישראל

בישראל התנהל וויכוח שנסב בעיקר סביב עיתוי הפעולה. משה שרת, שר החוץ זעם על עיתוי הפעולה - בדיוק בעת שהוא שהה בארצות הברית וניסה לשכנע את השלטונות האמריקניים לספק לישראל נשק. הוא טען שפעולה כזאת שנעשתה ללא התגרות ערבית קודם לה מציגה את ישראל כמדינה מחרחרת מלחמה ומסכנת אותה באי-תמיכת המעצמות במקרה של מלחמה. דוד בן גוריון, ראש הממשלה, דחה את טענותיו של שרת ושל אחרים וטען שהם חסרי רגישות ואינם מבינים לנפשם של דייגי הכנרת הנאלצים להתמודד עם סכנת חיים של ממש לשם התפרנסות בכבוד. גם בן גוריון הודה לבסוף במכתב שכתב לאבא אבן שבחירת העיתוי רק על פי עונת הדייג הייתה שגיאה.

[עריכה] בעולם

בעולם היו התגובות כנגד מבצע כנרת קשות מאוד. העיתונות גינתה אותה בכל תוקף ומבחינות רבות היא ציירה את ישראל כמדינה שוחרת מלחמה ואלימות. בעולם לא נתפס ההקשר הישיר בין הירי על דייגי הכנרת לבין הפעולה. פעולותיה של המדינה גרמו לזעם רב גם בקרב הממשלות השונות שביקשו למחות על חימום הגבול הצפוני.

[עריכה] קישורים חיצוניים