מכרם חורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
הסיבה שניתנה לכך היא הפסקה האחרונה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מכרם חורי (נולד בשנת 1945 בירושלים), שחקן ישראלי-ערבי. בשנת 1984 זכה בפרס עיריית תל אביב ובפרס "כינור דוד". בשנת 1987 זכה בפרס ישראל על השגיו בתיאטרון הישראלי.

חורי נולד למשפחה ערבית-נוצרית בירושלים, וגדל בעיר עכו. בבגרותו החל ללמוד באוניברסיטה העברית אך פרש למטרות לימודי משחק. בתחילה למד אצל מספר מורים בצורה פרטית, ולאחר מכן נסע להתגורר בלונדון, אנגליה, והחל ללמוד בבית הספר מונטיביו למשחק. כשחזר לארץ פיתח את הקריירה התיאטרונית שלו והצטרף ללהקת השחקנים של תיאטרון חיפה והשתתף בהצגות "מחכים לגודו", "פלסטינית", "האי", "החלם קרב", "שדים במרתף", "עקומים", "המלחמת טרויה לא תהייה", "סינדרום", "ירושלים", "אדי קינג", "וינה על הים", "שבת ראשון", "אשתו ובתו", "מעגל הגיר הקווקזי", "כובע הקש האיטלקי", "פלטונוב", "הדה גבלר" ו"המיליונרית מנאפולי". לאחר מכן השתתף בהצגות תיאטרון הקאמרי "החקירה" ו"הבכיינים" וכן ב"יתומים" בתיאטרון בית ליסין, ב"גן הדובדבנים" בתיאטרון הבימה, ב"סטריפטיז אחרון 89" בתיאטרון צוותא וב"לחנך את ריטה" בתיאטרון באר שבע.

כמו כן השתתף חורי במספר מכובד של סרטי קולנוע ודרמות טלוויזיוניות. בשנת 1979 השתתף בסרט "אמי הגנרלית" לצד גילה אלמגור ובסדרת הטלוויזיה של נסים דיין "מישל עזרא ספרא ובניו" לצד עמוס לביא. הסדרה שנעשתה לפי ספרו של אמנון שמוש שודרה בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית שגם הפיקה אותה.

ב-1981 השתתף בתפקיד מפקח משטרה בסרטו של ינקול גולדווסר "מתחת לאף" לצד משה איבגי ואורי גבריאל ולאחר מכן השתתף ב"כסח" (1984) לצד אריה אליאס, ב"גשר צר מאוד" (1985) לצד אורי גבריאל וב"חיוך הגדי" (1986). ב-1987 השתתף בסרט הערבי "ארס אל-ג'ליל" , ב-1989 ב"אש צולבת" וב-1992 ב"להב חצוי" עם ענת עצמון. ב-1994 שחק ב"הפטריוטים" לצד יוסי בנאי, וב-1997 ב"שביל החלב". ב-2001 שחק ב"הגופה" עם לימור גולדשטיין וב-2004 ב"הכלה הסורית" לצד בתו, קלרה חורי. באותה שנה שחק תפקיד אורח נכבד בסדרה"הבית הלבן" בתפקיד יושב ראש הרשות הפלסטינית. בשנת 2005 שחק בסרטו של עמוס גיתאי "אזור חופשי" לצד חנה לסלאו, בסרטו של סטיבן שפילברג "מינכן" ובסרט "סליחה" לצד מוני מושונוב.

[עריכה] קישורים חיצוניים