רשף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשף הוא אל כנעני הנזכר בכתובות פיניקיות, ארמיות ובכתבי אוגרית.
רשף נחשב בקרב הכנענים כאלוהי הדבר, ובכתובות פיניקיות מאידליון הוא מזוהה עם אפולון היווני. במקומות אחרים הוא מזוהה עם נרגל הבבלי, ואפולון ונרגל ידועים כמביאי מגפת הדבר.
הצמד דבר/רשף מופיע מספר פעמים במקרא ונראה ששני השמות זהים. וכדברי רד"ק: "רשף כמו דבר, והעניין כפול במילים שונות".
חוץ מבחבקוק ג' מופיע הצמד פעם נוספת במקרא, בתיקון קל של שיכול אותיות: ויסגר לדבר (לברד) בעירם, ומיקניהם לרשפים. דבר ורשף שבחבקוק ג מופיעים, על פי אחד הפירושים, כישויות חיות המשרתות את ה' בלכתן לפניו בעת הופעתו כאל לוחם.
הופעת שני אלים ההולכים לצידו של אל ראשי, לפניו או אחריו, ידועה מהמיתולוגיה של עמים רבים, כמו בדוגמאות מבבל וכנען. בתיאור הופעתו של אדד, אלוהי הסערה הבבלי, בעלילות גילגמש נאמר עליו, ששני אלים הולכים לפניו, בדומה לתמונה המתוארת בחבקוק. בטקסט אכדי אחר נאמר על מורדוך, בדומה לנאמר על ה' בחבקוק: "(מורדוך) לפניו אנליל, אחריו נרגל". מן הספרות האוגריתית ידוע שלבעל יש שני אלים משרתים והם שליחיו. בכתובת פיניקית מארסלאן-טאש נאמר שבעל יצא, וגלען ורבען יצאו כמשרתים לפניו.
בחבקוק ג' רשף אינו מופיע כאל גדול, אלא רק כישות תלויה באל, נלווית אליו וסרה למשמעתו. הוא ירד איפוא ממעלתו והפך למלאך התיאופניה. דבר ורשף שייכים להופעתו של האל כמו סוסיו ומרכבותיו, חניתו ומיטיו, קשתו וחציו. הם בני פמליתו ומשרתיו התלויים בו.

