זכויות אדם בסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מצב זכויות האדם ברפובליקה העממית של סין, נחקרה בידי מספר מקורות, כולל אומות דמוקרטיות מערביות וארגונים בינלאומיים ונמצאה כענייה בכיבוד זכויות אלו. מצב זכויות האדם בסין בעבר כוללת את מדיניות הקפיצה הגדולה קדימה, מדיניות שהואשמה באחריות למותם של 20-30 מיליון סינים ברעב, ואת ארועי המחאות בכיכר טיאנאנמן, בה נהרגו בין 400 ל-2,000 מפגינים, וכ-7,000 עד 10,000 מפגינים נפגעו ברמות שונות. בזמן שחוקרים מגדירים את מדיניות זכויות האדם בסין ככישלון, מתעקשת ממשלת סין העממית כי מצב זכויות האדם בסין השתפר והינו טוב מתמיד. בנוסף, טוענת סין כי זכויות האדם צריכות גם לכלול סטנדרטים אקונומיים למחיה ולבריאות ובהן היא נחלה הצלחה מרובה. הרבה מצעדיה של סין בתחום זכויות האדם נראו כשגויות ואף חולות, בזמן שסין ראתה בהם פעולות ההכרחיות לשמירת ביטחון האוכלוסייה ובטחונה השלטוני.

[עריכה] דעת העולם

מספר מקורות, כולל סקירת מצב זכויות האדם בסין בידי משרד החוץ האמריקני, דוחות אמנסטי אינטרנשיונל ודוחות ארגון זכויות האדם ווטש, ציינו כי סין מתעלמת באופן מופגן מכללי החוק הבינלאומי בנוגע לזכויות האדם בשטחה. במרס 2004, הוספה לחוקת סין העממית פסקה אשר מחייבת את המדינה "לכבד ולשמור את זכויות האדם" בשטחה, על אף שדעת השלטון הרשמית בסין הייתה כי זכויות אלו כבר ממומשות כהלכה במדינה. הייתה זו תקווה גדולה למערב שבשינוי החוקה יורגש גם שינוי ביחס המפלגה הקומנסטית השולטת בסין כלפי זכויות האדם. אך תקוות אלו התבדו, שכן מדיניות השלטון בסין המשיכה להתעלם באופן מופגן מזכויות אדם בסיסיות כגון חופש הביטוי וחופש האמונה ולאסור אנשים שהפרו לדעתה את ביטחונה הלאומי.

[עריכה] נקודת המבט של השלטון בסין

הפוליטיקה הסינית מאז המאה ה-19 שאפה לבנות מדינה חזקה בעלת חברה החיה בהרמוניה סוציאלית וללא פערים אקונומיים. ההוגה ליינק קויצ'הו הסביר את חובתם של האזרחים לבנות מדינה חזקה על חשבון גחמותיהם האישיים ולא להתלונן בפני הממשל על ערכי חופש ירודים כפי שטענו פילוסופים באירופה באותה עת. בהתייחס למסורת הסינית, השלטונות דאגו ועודדו את ה"זכויות הטובות" (הכוונה לאוכל ובגדים) ולא עודדו "זכויות שליליות" (כגון חופש הביטוי והמחאה), אלו היו הזכויות הבסיסיות שסיפקו השלטונות בסין. כשהוקמה הרפובליקה העממית של סין היא דאגה לשמר את אחריות המדינה למצבם האקונומי של אזרחיה ולבריאותם. הממשלה הסינית אומנם מסכימה בדבר הפרות זכויות אדם, בחוסר חופשיות השיפוט של בתי המשפט בסין ובכלי עינויים להוצאת הודאות מנאשמים, אך טוענת כי על השינוי לבוא מתוככי המפלגה החוקית היחידה בסין וזאת המפלגה הקומניסטית.

שפות אחרות