המפנה במלחמת העולם השנייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשנת 1942 חל מפנה בחזיתות השונות של מלחמת העולם השנייה. המתקפות הגרמניות נעצרו, הגרמנים נוצחו בכמה זירות עיקריות, בעלות הברית פתחו במתקפות יזומות והצליחו להסב נזק רב ואבדות כבדות למדינות הציר. התבוסה החלה בצפון-אפריקה (אל-עלמיין) וברוסיה (סטלינגרד). גם בחזית הפסיפית חל מפנה ב-1942, כשארצות הברית ניצחה בקרב מידוויי.
תוכן עניינים |
[עריכה] סקירת המהפך לפי חזיתות
[עריכה] כניסת ארצות הברית למלחמה
כבר עם תחילת המלחמה התחילה ארצות הברית לסייע לנלחמים בגרמניה הנאצית. נמכר נשק לבריטניה עפ"י שיטת "שלם וקח", ניתנו לבריטניה 50 משחתות ישנות. זו הייתה עזרה רבת חשיבות לבריטניה ברגעיה הקשים ביותר. לאחר-מכן נחקק חוק "החכר והשאל" שלמעשה מאפשר לארצות הברית לתת נשק לכל מדינה, שהגנתה תורמת לביטחון ארצות הברית. בשיטה זו הושאל ציוד צבאי רב לברית המועצות וכן לבריטניה ומדינות נוספות.
בדצמבר 1941, בעקבות הפצצת פרל הארבור, נכנסה ארצות הברית למלחמה לצד בעלות הברית ומאזן הכוחות הנלחמים שונה משמעותית לטובתן. מדינות נוספות באמריקה הצטרפו למאבק במדינות הציר והמלחמה הפכה לגלובלית.
המפנה בחזית האוקיינוס השקט בא עם הניצחון בקרב מידווי ביוני 42, כשמטוסים אמריקניים הסבו נזקים כבדים לצי היפני. האמריקנים נטלו את היוזמה והמשיכו לשגר אוניות מלחמה ומטוסי קרב לחזית זו, שסיום הלחימה בה הביא לסיומה המוחלט של המלחמה ב- 1945.
[עריכה] קרב אל-עלמיין
- ערך מורחב – הקרב באל-עלמיין
בקרב אל-עלמיין בנובמבר 42 נבלמה המתקפה הגרמנית לכיוון מצרים, והצבא הגרמני בפיקוד רומל נסוג. בעקבות הקרב הגרמנים גורשו מצפון-אפריקה תוך מס' חודשים, וחלפה הסכנה למזה"ת. הניצחון הבריטי הביא להגברת המורל והמוטיבציה בקרב חיילי בעלות הברית. היה זה הקרב הראשון בו נוצחו הגרמנים ובכך נק' מפנה ראשונה במלחמת העולם השנייה.
[עריכה] קרב סטאלינגרד
- ערך מורחב – הקרב על סטאלינגרד
זוהי נקודת המפנה החשובה ביותר במלחמה. גרמניה, שרצתה לכבוש את העיר סטאלינגרד ובעזרת כך לשלוט בצומת חשובה ביותר ולבתר את בריה"מ, הובסה קשות. הרוסים נאחזו בעיר בכל כוחם ובעזרת החורף הצליחו לכתר את הצבא הגרמני בפיקוד פאולוס ובפברואר 43 הוא נאלץ להיכנע. 500 אלף חיילים גרמנים נהרגו ועוד 100 אלף חיילים נכנעו בקרב שהפך לסמל לגבורה הרוסית. התבוסה עלתה לגרמניה ברבע מכל הכוחות שהיו לה בחזית המזרחית. הניצחון המרשים התווסף לניצחון באל-עלמיין והעלה רבות את המוראל בקרב בעלות הברית. מעמדו של היטלר התערער, העולם נכח בתבוסה נוספת של הצבא הגרמני ה"בלתי-מנוצח" ואף הגרמנים עצמם ראו את התמעטות הישגיהם הצבאיים.
[עריכה] הפלישה לסיציליה- מבצע הסקי (Operation Husky)
בפלישה ביולי 43 השתתפו כוחות אמריקניים בפיקוד פטון וכוחות בריטיים בפיקוד מונטגומרי.למבצע קדמו פעולות קומנדו של הSAS הבריטי, שריככו נקודות מסוימות והקלו על הפלישה. משם המשיכו הכוחות לאיטליה כשהם הודפים את האיטלקים והגרמנים שחשו לעזרתם. מעמדו של מוסליני התדרדר והמועצה הפשיסטית העליונה הדיחה אותו, ורה"מ החדש פירק את המפלגה הפשיסטית. חשיבות הפלישה בכך שנפתחה חזית של בעלות-הברית מול גרמניה באירופה, ממנה ימשיכו למרכז אירופה. הגרמנים סבלו ממפלה מכריעה ואיבדו בעלת-ברית צבאית (שלמען האמת לא ממש תרמה לגרמניה). לעומתם בעלות-הברית פעלו במשותף ובכל עוצמתן.
[עריכה] האוקיינוס האטלנטי
- ערך מורחב – הקרב על האטלנטי
גם בים ספגו הגרמנים תבוסות. מתקפת הצוללות הגרמנית נחלשה, כשבעלות הברית השיבו מלחמה. התבוסות העידו על שיתוף הפעולה הפורה בין בעלות-הברית, ועל פיתוח טכנולוגי ומודיעיני.
[עריכה] גורמי המפנה
- שיתוף-פעולה אסטרטגי יעיל בין מדינות בעלות הברית, בעיקר בין בריטניה לארצות הברית. ב- 41 חתמו שניהן על האמנה האטלנטית אשר הייתה ביטוי לקשר העמוק בין צ'רצ'יל לרוזוולט.
- מנהיגות לדוגמה שאפיינה את ווינסטון צ'רצ'יל, ר"מ בריטניה, ופרנקלין דלנו רוזוולט, נשיא ארצות הברית. שני המנהיגים ידעו להוביל לניצחון, לשתף פעולה ביניהם וכן לשתף את סטלין, שליט בריה"מ המעצמה הנוספת נגד היטלר. לעומתם היטלר המשיך להנהיג את גרמניה בעקשנות ותוך ביצוע טעויות אסטרטגיות חמורות.
- גרמניה ספגה עוד ועוד תבוסות, בחזיתות שונות. מלחמת-הבזק שאפיינה אותה בשנים 39-41 נפסקה והיוזמה עברה לידי בעלות הברית.
- כניסת ארצות הברית למלחמה הביאה לתוספת 7 מיליון חיילים, עשרות אלפי מטוסים, טנקים ותותחים וכן צי ימי משוכלל. ארצות הברית נתנה לבעלות-הברית בסיס כלכלי אדיר, משק עצום שהופנה לתעשייה צבאית, ומשאבים נחוצים.
- מפגשים דיפלומטיים של שלושת מנהיגיה העיקריים של בעלות-הברית. צ'רצ'יל, רוזוולט וסטלין הנהיגו 51 מדינות, שחברו יחד להלחם במדינות הציר (גרמניה בראש, איטליה ויפן לצדה ובנוסף רומניה, הונגריה, סלובקיה, בולגריה). המפורסמת שבפגישות היא ועידת טהרן בנובמבר 1943 בה הוחלט על פתיחת חזית שנייה באירופה.
[עריכה] ראו גם
| הקודם: המערכה בצפון אפריקה |
מהלך מלחמת העולם השנייה | הבא: הזירה האירופאית 1945-1942 |

