מדרון חלקלק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדרון חלקלק הוא הנסיון לטעון שצעד מסוים יביא באופן בלתי נמנע לשורה של צעדים נוספים ותוצאה סופית שלילית. רעיון המדרון החלקלק דומה לרעיון תאוריית הדומינו (או "הקש ששבר את גב הגמל"), אך משמש לעתים קרובות דווקא בדיון בדילמות בנושאים הקשורים לאתיקה וזכויות. בתחום הלוגיקה, "מדרון חלקלק" הוא סוג של כשל לוגי שבו מוצגת תחזית לא מוצדקת שצעד אחד בתהליך יוביל לצעד שני בלתי רצוי.[1]
תוכן עניינים |
[עריכה] מדרון חלקלק כטיעון
מבנה טיעון "מדרון חלקלק" מגדיר את א' ו-ב' כאירועים, מצבים, מדיניות, פעולה וכדומה, וטוען למבנה הבא:
- אם א' יתרחש
- גדלים הסיכויים ש-ב' יתרחש
בדרך כלל, הטיעון מתבסס על אחד משני המבנים הבאים:
- אם א' יתרחש, כי אז נעלה על מסלול שסביר שיביא להתרחשות ב' ואחריו גם תוצאות נוספות, כמו בהתדרדרות במדרון חלקלק.
- אם א' נכון, כי אז <שרשרת טענות לוגיות> ב' נכון.
[עריכה] המדרון החלקלק באתיקה
בטיעון "המדרון החלקלק" נעשה שימוש רב באתיקה הרפואית. טיעון המדרון החלקלק שגור, בין השאר, בפי המזהירים מפני המתות חסד באומרם שהכשרתן, אף במקרים חריגים, עלולה להוביל להמתה שיטתית של זקנים וחולים ולזילות מוחלט של ערך החיים.
פרופ' אברהם שטיינברג, הציג עמדה בזכות השימוש בשיקול "המדרון החלקלק":
- "יש המתנגדים להפעלת שיקול זה בהתייחסות לחולה נוטה למות, מתוך חשש ששימוש מופרז בטיעון המדרון החלקלק עלול להביא לנזק יותר גדול מאשר לתועלת.
- כמו כן טוענים המתנגדים, שהחברה המערבית המודרנית הינה אחראית ושקולה, ואין לחשוש מפני הידרדרות למעשים בלתי מבוקרים ובלתי מוסריים. אולם, טיעוניהם אינם עומדים בפני ביקורת ההיסטוריה ובפני העובדות הנוכחיות הקיימות"
דברים דומים כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מנחם אלון:
- "משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש"הערכה" ו"שקילה" אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן - גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק, ה-slippery slope ... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב"נאורותה" והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ- 275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים.
- ...תיאורית המדרון החלקלק, שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה".
פרופ' א' דווידסון תיאר במהלך דיון בוועדת הכנסת:
- "אני רוצה להביא סיפור, אף על פי שאני מבקש את סליחתכם על ההשוואה: בתחילת שנות השלושים הייתה מצוקה קשה בגרמניה, שהשפיעה גם על התחום הרפואי. אי אפשר היה להגיש טיפול רפואי לכל החולים. איגוד הרופאים הגרמני נתן אז עצה לרופאים: אל תטפלו בכל חולה, אלא באלה שאפשר לרפאם תוך זמן קצר. כעבור שנה-שנתיים התקבלה החלטה נוספת על ידי איגוד הרופאים הגרמני: לא לטפל בחולים שדעותיהם עומדות בניגוד חריף לדעת הממשלה. זמן מה לאחר מכן התקבלה החלטה נוספת: לא רק שלא נגיש טיפול, אלא נעזור לממשלה לחסל את האנשים שדעותיהם אינן תואמות את דעת הממשלה. במשפטי נירנברג השתתף רופא משקיף בשם לאו אלכסנדר. והוא כתב על המדרון התלול שאתה מידרדר בו מרגע שאתה מתחיל לקבל החלטות ההופכות את חייו של האחד לשווים פחות מחייו זולתו".
[עריכה] מדרון חלקלק ככשל לוגי
טיעון המדרון החלקלק יכול להיות גם כשל לוגי של כשלי אי-רלוונטיות השייך למשפחת הכשלים טווח ביניים. הטענה כאן היא סופיסטית: אם א' יתרחש, באופן בלתי נמנע יתרחש ב'. לעתים קרובות, לובש הטיעון דמות "חדק הפיל": אם החדק נראה, סימן שהפיל כולו ניצב מאחוריו. במובן זה, דומה כשל המדרון החלקלק לכשל גנטי, רק במהופך. אם הקשר הסיבתי בין הדבר העומד לקרות לבין הדבר שעל פי הטיעון יבוא בהכרח אחריו אינו חזק דיו- מדובר בכשל לוגי.
טיעוני מדרון חלקלק לובשים לעתים קרובות בדיון דמות של כשל דחליל (איש הקש), פעמים רבות באמצעות שימוש ברדוקטיו אד אבסורדום, במבנה הבא:
- א' התרחש (או עשוי להתרחש); לכן
- ב' עתיד להתרחש באופן בלתי נמנע (מדרון חלקלק)
- ב' אינו רצוי; לכן
- א' אינו רצוי (הדחליל).
הטיעון עשוי כמובן להיות תקף (אם אכן קיים מדרון חלקלק בנקודה זו) ואז הדחליל אינו באמת דחליל כי אם דבר שרצוי להמנע ממנו. דוגמה לטיעון תקף:
- אתה מטפח חוות אריות בחצר האחורית שלך; לכן
- יש סיכוי טוב שהאריות ישתחררו מן החווה ויטרפו את העוברים והשבים (מדרון חלקלק אמיתי),
- טריפה כזו אינה רצויה מנימוקים חברתיים; ולכן,
- לא רצוי שתטפח חוות אריות בחצר האחורית שלך.
דוגמה לטיעון לא תקף
- אתה משקה את העציץ שלך מדי שלושה ימים; לכן
- יש סיכוי טוב שהצמח בעציץ יגרום להתפשטות צמחים טורפי אדם ברחבי העיר (מדרון חלקלק שגוי),
- טריפה כזו אינה רצויה מנימוקים חברתיים; ולכן,
- לא רצוי שתשקה את העציץ שלך.
דוגמאות:
-
- "אם נרשה לנשים להפיל עוברים, בקרוב חיי כולנו יהיו הפקר".
- "אם נהפוך את החשיש לחוקי, בתוך זמן קצר מעשני החשיש יתמכרו להרואין".
- "אם נאפשר הפקרות כמו נישואים שלא על פי הדת היהודית, בתוך זמן קצר אנשים ידרדרו למעשי גילוי עריות והפקרות מינית"
[עריכה] טיעונים מקבילים למדרון חלקלק
ישנן כמה וכמה טיעונים מקבילים למדרון חלקלק: מומנטום, חיכוך סטטי ואינדוקציה.
[עריכה] מקבילת המומנטום
לפי מקבילה זו, התרחשות א' תניע תהליך שיוביל באופן בלתי נמנע לאירוע ב'. התהליך עשוי להיות קשור בקשרים סיבתיים בין האירועים, אך הדגם תלוי במידת האיתנות של ההקבלה לעקרון הפיסי של המומנטום. מקבילה זו לובשת לעתים קרובות דמות "תאוריית דומינו" או "הדבקה".
[עריכה] מקבילת החיכוך הסטטי
בפיזיקה, יש בדרך כלל חיכוך רב יותר כנגד עצמים לא נעים (חיכוך סטטי) מאשר כנגד עצמים נעים (חיכוך קינטי). טיעונים המשתמשים במקבילה זו מניחים כי הרגלים או עכבות של אנשים פועלים באופן דומה: כאשר ישנם שינויים רחבי היקף, קל יותר לשנות התנהגות באופן בלתי רצוי (וזה טיעון שדורש הוכחה נפרדת, כמובן).
[עריכה] מקבילת האינדוקציה
המקבילה כאן דומה לאינדוקציה מתמטית, וממחישה את פרדוקס הערימה. מעריכים את ההקשר (נזק או היעדרו) של כיתת אירועים א1, א2, א3,..., אn. מניחים כי בכל "ח'" האירוע א'ח אינו שונה בהרבה מ-א'ח+1, כך ש-א'ח מוערך בדומה ל-א'ח+1.
אנחנו מסיקים שעבור "ח'" עד איבר "n" האירוע א'ח יוערך בדומה ל-א'1.
על כן, א'1 צריך להחשב מזיק אם א'n נחשב מזיק. לדוגמה:
-
- "אם ניתן רשיון בנייה למסגד בעירנו, כי אז לא יהיה גבול למספר הרשיונות שנצטרך לתת למסגדים והעיר תשתנה לחלוטין". מובן כאן כי "רשיון"בניית מסגד אינו שונה בהרבה מ"רשיון"בניית מסגד+1 ומובן מאליו כי בניית אלף מסגדים תשנה את אופיה של העיר.
[עריכה] מקורות
- רפאל כהן אלמגור (עורך), דילמות באתיקה רפואית, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ון ליר, תשס"ב
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אליקים רובינשטיין, על סכנת המדרון החלקלק
[עריכה] הערות שוליים
1. ^ בהלכה, ישנם איסורים מדרבנן שאין להם מקור באיסורי התורה, ונאסרו "כדי להרחיק את האדם מן העבירה". דוגמה לכך בתחילת המשנה, מסכת ברכות פרק א', בענין זמן קריאת שמע של ערבית. חכמים אמרו "עד חצות הלילה" בעוד שמהתורה הזמן הוא עד עלות השחר.

