עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עסקת הנשק הצ'כית-מצרית או עסקת הנשק הצ'כוסלובקית היא עסקת נשק גדולה שנערכה ב-1955 בין מצרים בראשות נאצר לבין צ'כוסלובקיה שהייתה אז חלק מהגוש המזרחי. עסקה זו נערכה עם צ'כוסלובקיה ולא עם ברית המועצות, שלמעשה סיפקה את הנשק לעסקה, על מנת למנוע האשמת ברית המועצות בערעור היציבות במזרח התיכון. עיקר העסקה כלל כ-40 מפציצים ארוכי טווח איליושין-28 וכ-150 מטוסי קרב סילוניים מיג-15, שהיו עדיפים על כל מטוסי חיל האוויר הישראלי באותה תקופה. רק ב-1956, לפני מבצע קדש, קיבלה ישראל 22 מטוסי מיסטר צרפתיים, שהיו שקולים יותר למיג-15.
יש המייחסים את המניע להחלטתו של נאצר לחתום על עסקה זו לפעולת התגמול "חץ שחור" שנערכה ב-28 בפברואר 1955 נגד בסיסי הצבא המצרי, על-ידי צנחנים בפיקודו של אריאל שרון. בפעולה נגרמו למצרים 42 הרוגים ולצה"ל 8 הרוגים.
עסקה זו נחשבת לאחד מניצני ההתקרבות של מצרים לגוש המזרחי, והיא החלה את מירוץ החימוש בין מצרים לישראל, בהיותה הראשונה מבין עסקות נשק רבות שנעשו בין מצרים לברית המועצות עד להתמוטטות ברית המועצות ב-1992.
ישראל ראתה בעסקת הנשק הצ'כית-מצרית איום קיומי ונקטה בצעדים שונים על מנת לנסות ולסכלה. העסקה נחשבת לאחת מהסיבות לפרוץ מבצע קדש.
ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

