כוכב נייטרונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כוכב נייטרונים הינו שריד של כוכב שקרס כסופרנובה מטיפוס II בסיום תהליכי ההיתוך הגרעיני שלו. כוכב נייטרונים ייוצר רק מכוכב שמסתו בין 1.43 מסות שמש (גבול צ'נדרסקהר) ל-3 מסות שמש (גבול אופנהיימר-וולקוף).

כוכב הנייטרונים אינו ממשיך בקריסתו, מכיוון שכנגד כוח הכבידה פועל כוח אחר והוא הדחייה הנובעת מעקרון האיסור של פאולי בין הנייטרונים שמרכיבים אותו (בכוכב נייטרונים, כנובע משמו, יש רק נייטרונים, כי הפרוטונים והאלקטרונים שבו "נמעכים" האחד לתוך השני בהשפעת כוח הכובד), בדומה לננס לבן, שם הדחייה נובעת מאותו העקרון בין האלקטרונים.

נפחם של כוכבי הנייטרונים קטן וצפיפותם עצומה, והיא מסדר-גודל של עשרות מיליוני טון לסמ"ק, בגלל שאין שם כלל ואקום, מה שמצוי מאוד בחומרים אחרים, לדוגמה, האטומים במולקולות רחוקות אחת מהשנייה מאוד, ובאטום עצמו הגרעין לוקח 1 חלקי מאה מנפח האטום. כל מה שיש ביניהם הוא ואקום, מה שלא מצוי בכוכב נויטרונים

בגלל חוק שימור התנע הזוויתי, כוכבי הנייטרונים, שמומנט ההתמד שלהם קטן כתוצאה מהקריסה, מסתובבים במהירויות זוויתיות עצומות, עד כדי 30 סיבובים בשנייה. בשל שימור המומנט המגנטי שלהם, הם הופכים לרוב להיות פולסרים (מלשון pulse - "פעימה" באנגלית).

הפולסרים נתגלו לראשונה בשנות ה-60, וכוכבי הנייטרונים היו עד אז רק רעיון תיאורטי, שנבע מעבודותיו של הפיזיקאי ההודי סוברהמניאן צ'נדרסקהר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.