אל-סלאם בוקאצ'ו 98

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המעבורת לפני הטביעה
הגדל
המעבורת לפני הטביעה

אל סלאם בוקאצ'ו 98ערבית عبارة السلام 98 - 'סלאם', פירושו שלום, ו'בוקאצ'ו' משום שהספינה נבנתה באיטליה ונקראה על שם ג'ובאני בוקאצ'ו) הייתה מעבורת וספינה מצרית שטבעה ב-3 בפברואר, 2006 בים האדום בזמן הפלגה מנמל דובא שבערב הסעודית אל נמל ספאג'ה שבדרום מזרח מצרים.

בזמן הטביעה היו על המעבורת כ-1,312 נוסעים, אנשי צוות ותיירים. ככל הנראה, בין 800 ל-900 אנשים מתו בטביעה, ועוד מאות נעדרים.

בשל תנאי מזג האוויר הקשים באזור ים סוף בזמן הטביעה ולאחריה, מלאכת החילוץ וההצלה הייתה קשה הרבה יותר, בין השאר בגלל קושי בטיסות של מסוקים ומטוסים שהשתתפו באיתור הניצולים. משום כך, רבים שניצלו את הטביעה עצמה נשארו שעות במים ורבים מתו למרות שניתן היה להצילם.

תוכן עניינים

[עריכה] הטביעה

על פי עדותיהם של מספר ניצולים, לאחר זמן מה של הפלגה רגילה, עשן החל לעלות מחדר המנועים של המעבורת, ולאחר מכן החלה לבעור אש. מאוחר יותר, על פי עדותיהם, האש התפשטה גם אל הסיפון שבו היו מאוכסנים כלי הרכב. דיווחים אחרים אמרו, שבעיות בספינה החלו להתעורר מיד לאחר היציאה מהנמל, אך הצוות לא עשה מאומה, ולאחר שהאש התפשטה והצוות נלחם בה במשך כעשר דקות ללא כל הצלחה, החלה הספינה להתהפך.

מאוחר יותר, דווח ב-BBC שאחד הקצינים הבכירים באוניה ששרד את הטביעה, אמר כי האש עצמה לא גרמה לטביעת הספינה, אלא פעולות כיבוי האש המסיביות והמים שנשפכו באוניה.

קשר רדיו רציף ורגיל פעל בין הנמל לספינה במאה הקילומטרים (62 מיילים) הראשונים מתחילת ההפלגה - מהנמל בערב הסעודית, אך לאחר מכן אבד הקשר איתה, בשעה עשר בערב בזמן המקומי (20:00 בשעון גריניץ').

ישנן מספר גרסאות באשר למספר האנשים שהיו במעבורת בעת הטביעה. לפי גירסת מנהל החברה שהפעילה את הספינה - בזמן הטביעה, שהו במעבורת 1,312 נוסעים ו-96 אנשי צוות. לעומת זאת, קודם לכן אמר דבר שגרירות מצרים בלונדון שבמעבורת שהו 1,310 נוסעים ו-105 אנשי צוות[1]. רוב העובדים במעבורת היו מצרים שעבדו בחברה בערב הסעודית, והנוסעים כללו תיירים וכן עולי רגל שחזרו מהחג', העלייה לרגל למכה. על המעבורת היו גם 220 כלי רכב.

האזור שבו טבעה הספינה
הגדל
האזור שבו טבעה הספינה

אות בקשת עזרה, SOS, לא שודר מהספינה, ומזג האוויר הפריע לנסיונות החיפוש וההצלה. ככל הנראה, בסביבות 390 אנשים שרדו את הטביעה, חולצו וניצלו [2], מעל ל-700אחרים נעדרים וכלל הנראה רובם מתים, וכ-250 אנשים מתו בוודאות.

[עריכה] הגורמים

לפי רוב הממצאים, הסיבה הבסיסית לטביעה הייתה שריפה. למרות זאת, אולם, לא השריפה עצמה ורק היא גרמה לטביעה, אלא גם התנאים במקום ואופי הספינה. ישנן מספר דעות באשר לסיבות הטביעה, המבוססים על מזג האוויר בעת הטביעה, הזמן שבו נגמרו השידורים מהספינה, וכן השערות שונות:

  • תכנון לקוי: המעבורת היא ספינה יחסית הנבנה בטכניקה פרימיטיבית, ולכן ולו דליפת מים קטנה יכולה לגרום להתהפכות הספינה מבלי אפשרות להחזירה למצבה הרגיל.
  • אש: שריפה כתוצאה מדלק או חומרים בעירים אחרים שהיו על גבי הספינה יכלו לגרום לטביעתה.
  • מזג האוויר ים סוף ידוע ברוחות החזקות השוררות בו וכן בתנאי השיט שלא תמיד נוחים. יכול להיות, שהרוחות ומזג האוויר הסוער תרמו לטביעה. בכל מקרה, מזג האוויר הקשה הקשה מאוד על חילוץ ניצולי המעבורת.
  • שינויים ב-1980: בשנת 1980 בוצעו באונייה מספר שינויים דראסטיים, בין השאר הרחבת סיפון הנוסעים והמקום שבו היו מאכוסים כלי רכב, דבר שיכל להקטין את יציבות האוניה.

[עריכה] הצלה, חיפוש וחילוץ

צילום לווין שבו נראה אתר הטביעה
הגדל
צילום לווין שבו נראה אתר הטביעה

ב-3 בפברואר , 2006, ב-23:58 שעון גריניץ', התקבל במרכז הצלה בסקוטלנד אות מצוקה אוטומטי מהספינה (ככל הנראה, הותקנה במעבורת מערכת השולחת אות אוטומטי במצב של טביעה. סקוטלנד עדכנה את הרשויות במצרים על האות.

בחיפוש הניצולים השתתפו סירות, מטוסים ומסוקים רבים, וכן ארבע פרגיטות המשרתות בחיל הים המצרי. בריטניה שלחה אונית מלחמה לעזרה בחיפוש.

מדינת ישראל הציעה למצרים הצעות עזרה בחילוץ ונסיונות למציאת הניצולים על ידי חיל הים הישראלי, אך מצרים סירבה להצעה. בשל כך, נמתחה על מצרים ביקורת רבה, כמו כן מצרים רבים טענו על אדישות וחוסר אכפתיות מצד כוחות החילוץ המצרים, שלא עשו מספיק בנסיונות העזרה לאנשים.

רבים גם דיווחו שראו את אנשי הצוות והקפיטן בורחים מהספינה בעזרת סירות הצלה. נטען שהם ידעו על תקלה בספינה מראשית ההפלגה, אך החליטו לא לחזור אל הנמל.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים