פראוקסיזום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפראוקסיזום (peroxisome) אברון אשר מצוי בכל תא איקריוטי, ומופרד בקרום אחד מהציטופלסמה (נוזל התא). הפראוקסיזום התגלה על ידי כריסטיאן דה דוב ב-1965.
[עריכה] תפקיד בתא
תפקידו העיקרי של הפראוקסיזום במערכת התאית הוא לעזור לתא לפרק חומרים רעילים, כגון מימן על-חמצני (פראוקסיד, מי חמצן). המימן העל-חמצני מפורק בפראוקסיזום למים וחמצן באמצעות התגובה:
4H2O2 ← 4H2O + 2O2.
התגובה מזורזת על ידי האנזים קטלאז.
בנוסף מכיל הפראוקסיזום אנזימים הקשורים לניצול חמצן, כגון D-amino acid oxidase וUrease oxidase. הפראוקסיזום מכיל גם מספר חלבונים ממברנליים שחיוניים לתפקידיו השונים. כל האנזימים הפעילים בפראוקסיזום מיובאים מהציטופלסמה. המעבר מתאפשר באמצעות רצף הPTS (peroxisome targeting sequence ) המצוי ברצף החלבונים המיועדים לפראוקסיזום.
הפראוקסיזום אחראי גם על חלק מתהליך פירוק חומצות השומן לקבוצות אציליות, וסינתזת הפוספוליפידים האתריים, המשמשים לבניית קרומים בתא.
[עריכה] היווצרות הפראוקסיזום
בניגוד לליזוזום אשר נוצר ממנגנון הגולג'י, כיום מאמינים שהפראוקסיזום הוא בעל יכולת שכפול עצמי, שמתבצע על-ידי חלוקה. באדם מצוי מספר רב של פראוקסיזומים בכבד, שם מצטברים החומרים הרעילים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| קרום התא · גרעין התא · רשתית תוך פלסמית · גולג'י · כלורופלסט · מיטוכונדריון · ליזוזום · חלולית · פראוקסיזום · שלחופית | |

