סכר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סכר הוא מחסום הנמתח לאורך מים זורמים שמטרתו הכוונה מחדש של הזרם, חסימתו או האטתו. הצבת סכר לאורך זרם מים גורם במצבים רבים לכדי יצירת מאגר מים לפניו. רוב הסכרים בעלי אפשרות לכוון את זרם המים העובר דרכם או מעליהם.
[עריכה] מטרות הסכרים
סכרים נבנים על נהרות גם כדי לשלוט בכמות מימיהם ולאגור אותם לשם השקיה באזורים שחונים ובעתות מחסור בגשמים, או כדי למנוע הצפות. כמו כן למד האדם לנצל את המים הנופלים לצורך הפקת חשמל באמצעות תחנת כוח הידרואלקטרית. מפתחו של סכר כזה נופלים המים, צוברים תאוצה ובעוצמה רבה מסובבים טורבינות המפיקות אנרגיה חשמלית מן האנרגיה המכנית של זרימת המים.
סכרים אחדים, כגון סכר הובר בארצות הברית או סכר אסואן במצרים הם מפעלי יוצאי דופן בהקפם של הנדסה אזרחית.
בהולנד נעשה בסכרים שימוש מיוחד. הולנד היא ארץ שטוחה למדי, וכמחצית מפני השטח נמצאים פחות ממטר מעל פני הים, מתוך זה הרוב נמצא למעשה מתחת לפני הים. מרבית האזורים הנמוכים מוגנים על ידי מערכת של סכרים המונעים ממי הים להציף אותם, ורבים מן האזורים האלו הם למעשה אזורים שההולנדים "כבשו" והיו בעבר מכוסים בים ויובשו על מנת לאפשר התיישבות.
[עריכה] השפעות שליליות
הקמת סכר כרוכה גם בתופעות שליליות:
- יישובים ובתי גידול שנמצאו במעלה הנהר מוצפים.
- נוצרים מחסומי רביה על ידי סכרים.
- סחף שמקורו בהרים אינו מגיע עוד לדלתת הנהר, והדלתה נאכלת.
- סחף אינו מדשן את אדמות החקלאים לאורך הנהר, והנהר אינו מציפן, כפי שהיה קורה פעם לאורך הנילוס למשל.
- המדף יבשתי של חופים סמוכים נשחק עקב אי הגעת סחף (תהליך שמשפיע בצורה חזקה על מישור החוף של ארץ ישראל)

