לאליזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לאֶלִיזֶהגרמנית "Für Elise") הוא השם הנפוץ ל-"Bagatelle in A moll" (זוטה בלה מינור), WoO מספר 59, יצירה לפסנתר יחיד שהולחנה על ידי המלחין האגדי לודוויג ואן בטהובן (1770 - 1827). היא נכתבה בערך בשנת 1810.

מבקרי וחוקרי בטהובן אינם יודעים בוודאות מי הייתה "אליזה". התאוריה הסבירה ביותר היא שבטהובן קרא במקור ליצירה "לתרזה" ("Für Therese") - הכוונה היא לתרזה מלפאטי פון רוהרנבך צו דצה (1792- 1851), איתה התכוון בטהובן להתחתן בשנת 1810. היא הייתה בתו של סוחר וינאי בשם יעקב מלפאטי פון רוהרנבך (1769- 1829). כשהיצירה פורסמה בשנת 1865, מגלה היצירה, לודוויג נוהל, תעתק את השם בצורה שגויה ל"לאליזה", וכתב היד המקורי אבד.

ניתן לשער על מי התכוון בטהובן לכתוב את היצירה לפי אותיות שמה של אהובתו. המלודיה המפורסמת מתחילה בצלילים E – D# - E, או באותיות אחרות E – Eb - E שהם בגרמנית E - Es – E , אותיות אלו משתלבות הן ב"תרזה" (ThErESE) והן ב"אליזה" (EliSE).

הלחן מפורסם מאוד ומנוגן על ידי פסנתרנים רבים ברחבי העולם. ניתן לשמוע את יצירה זו מנוגנת באירועים רשמיים יותר ופחות.

בחלקים מסוימים של טייוואן, איראן וכנראה במדינות נוספות הלחן מנוגן במשאיות זבל. בברזיל ותורכיה הוא מנוגן במשאיות בלוני גז כדי לידע את האנשים שהמשאית בסביבה.

הלחן שימש השראה לשירים רבים ביניהם שירי ראפ, רוק ופופ. בתחילת עידן הטלפונים הסלולריים היה נפוץ מאוד רינגטון המבוסס על היצירה.

[עריכה] קישורים חיצוניים