אדריכלות נאו-קלאסיציסטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סגנונות בתולדות האדריכלות המערבית |
| אדריכלות ניאוליתית |
| אדריכלות מצרים העתיקה |
| אדריכלות שומרית |
| אדריכלות קלאסית |
| אדריכלות יוון העתיקה |
| אדריכלות רומית |
| אדריכלות ימי-הביניים |
| אדריכלות ביזנטית |
| אדריכלות רומנסקית |
| אדריכלות גותית |
| אדריכלות הרנסאנס |
| אדריכלות הבארוק |
| אדריכלות ניאו-קלאסיציסטית |
| התחייה הגותית |
| אדריכלות מודרנית |
| אדריכלות פוסט מודרניסטית |
| סגנונות נוספים |
| פורטל אדריכלות |
נאו-קלאציסיזם באדריכלות הינה שאיפה למסורת האדריכלית ההיסטורית או שאיפה לגישות אסתטיקה המבוססות על אמנות יוון ורומא בעת העתיקה. בהקשר המסורתי, המושג "קלאסיקה" מתייחס לכל אמנות מתקופת העת העתיקה או מתקופה עוקבת ומאוחרת ממנה, אשר הושפעה במישרין מאידאל התקופה הקלאסית.
חשוב להבין כי נאו-קלאסיקה מתייחסת תמיד לאמנות ולאדריכלות מתקופות מאוחרת מזו הקלאסית, בהן נכרת רק השפעה מעקרונות התקופה הקלאסית. בהתאם לכן ניתן לומר כי המונחים קלאסיקה ונאו-קלאסיציזם הינם משלימים ואף חופפים לעיתים. החזרה ל"קלאסיקה" אשר שגשגה באמנות ובאדריכלות בתקופה שבין 1750 ל-1830 זוכה לכינוי "נאו-קלאסיקה", וזאת בעיקר על מנת להבדיל אותה מן האדריכלות ה"קלאסית" של רומא העתיקה ושל תקופת הרנסנס המוקדם. (אותה אדריכלות אליה מנסים לחזור בתקופה הנאו-קלאסיציסטית).
בגרמנית ושפות אירופאיות רבות נוספות, מקובלת ההגדרה KLASSIZISMUS כמתארת התקופה בין 1750 ל-1830, באמנות ובאדריכלות.
כאמור, האדריכלות הנאו-קלאסיציסטית החלה דרכה באמצע המאה ה-18, וזאת כתנועת ריאקציה כנגד שרידי תקופת אדריכלות הבארוק והרוקוקו, וכשאיפה לחזור אל מה שנתפש כ"טוהר" של אמנות האימפריה הרומית, יוון העתיקה, וכן במידה אל "קלאסיקת" הרנסנס, אשר חרט על דגלו את החייאת תקופות אלה.
האדריכלות הנאו-קלאסיציסטית זכתה לדריסת רגלה הראשונה בלונדון, באמצעות דוגמאות אדריכליות של סר וויליאם צ'מברס (אשר רכש מיומנותיו האדריכליות בפריס), וג'יימס סטוארט, ובפריס, באמצעות דור אמנים צרפתים אשר חונכו באקדמיה הצרפתית ברומא, והושפעו עמוקות על ידי נוכחותו של שארל-לואי קלאריסו, וכתביו של יוהן יוהכים וינקלמאן.
הסגנון תפס עד מהרה ואומץ גם על ידי חוגים מתקדמים בשבדיה.
[עריכה] נאו-קלאסיציזים בישראל
בתקופה בה הגיעה האדריכלות הנאו-קלאסית לשיאה בעולם, בארץ ישראל שלטה אדריכלות מקומית שאפיינה את הבנייה הערבית במזרח התיכון. הבנייה האירופית באזור, הייתה אף היא בעלת אופי מקומי ולא התקרבה לסגנון הנאו-קלאסי.
ניתן למצוא במשכן הכנסת בתכנונו של האדריכל יוסף קלארווין את הבניין הנאו-קלאסי המובהק ביותר בישראל. על אף שמשכן הכנסת תוכנן ונבנה עשרות שנים לאחר שיאה של התקופה הנאו-קלאסית, ובעוד הסגנון הברוטליסטי היה השליט בארץ, הרי שבניין זה, שכבר מעצם כינויו "משכן" ועד לתוכנית הבניין המקורית ולחזיתות המבנה המוגמר, הרי שאלמנטים נאו-קלאסים שולטים בסגנון הבניין.
[עריכה] מבנים נאו-קלאסיציסטים מפורסמים
- הקפיטול, וושינגטון הבירה
- הבית הלבן, וושינגטון הבירה
- אנדרטת לינקולן, וושינגטון הבירה
- אנדרטת ג'פרסון, וושינגטון הבירה
- מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק
- "הפדרל הול" בוול סטריט, ניו יורק
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

