מליכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נצרות | |
| פורטל נצרות | |
| מושגים בנצרות | |
| התאולוגיה הנוצרית | כתבי הקודש הנוצריים |
| הקרדו השילוש הקדוש החטא הקדמון צליבת, תחיית ועליית ישו הביאה השנייה שבעת החטאים |
הברית הישנה הברית החדשה הבשורות חזון יוחנן |
| הפולחן הנוצרי | אישים מרכזיים |
| הסקרמנטים טבילה · וידוי סעודת האדון צלב · איקונין |
ישו · יוחנן המטביל השליחים · פאולוס אבות הנצרות · האפיפיור הקדושים הנוצריים |
| הזרמים בנצרות | ההיסטוריה של הנצרות |
| נצרות קתולית נצרות אורתודוכסית נצרות פרוטסטנטית המינים בנצרות |
ועידת ניקיאה פילוג הכנסייה הנוצרית מסעי הצלב הפילוג המערבי הרפורמציה |
| ראו גם | |
| מונותאיזם | נצרות ואנטישמיות | אדריכלות כנסיות | |
המונח מליכים משמש לציון מספר כתות נוצריות במזרח התיכון. מקור המילה במילה הסורית העתיקה מלכאיא שפירושה מלכותי. במקור שימש המונח כציון גנאי בעקבות הפיצול החריף שחל בנצרות המזרחית לאחר ועידת חלקדון בשנת 451. מתנגדי הועידה השתמשו בו כדי לציין את אלה שתמכו בהחלטות הועידה ובקיסרות הביזנטית, ולא ברור באיזו תקופה החלו המליכים לכנות את עצמם בשם זה.
המליכים היו ברובם עירוניים דוברי יוונית שחיו במערב הלבאנט ובמצרים, בניגוד למתנגדי ועידת חלקדון דוברי הסורית והקופטית, שהיו ברובם כפריים. הכנסייה המליכית חולקה לשלוש פטריארכיות היסטוריות - אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים, שהיו כפופות לפטריארך של קונסטנטינופול. מתנגדי ועידת חלקדון ייסדו פטריארכיות משלהם באלכסנדריה (הכנסייה הקופטית אורתודקסית), ובאנטיוכיה (הכנסייה הסורית אורתודקסית). הממלכה הנובית מוקורה, בסודאן של ימינו, השתייכה גם היא לכנסייה המליכית בשנים 575-1300 בקירוב.
החל משנת 1342 פעלו אנשי דת קתולים בדמשק ובאזורים אחרים, והחלו להמיר בחשאי את הכהונה האורתודקסית לקתוליות. בתקופה זו הפיצול בין הכנסייה המזרחית למערבית לא היה מוגדר, ומרבית המומרים המשיכו לפעול גם בתוך הכנסייה האורתודקסית. ב-1724 הבישוף קיריל השישי נבחר לכהן כפטריארך של אנטיוכיה, במהלך שנתפס כהשתלטות קתולית על הפטריארכיה. ירמיה השלישי מקונסטנטינופול מינה את הנזיר היווני סילבסטר במקומו של קיריל, אך משנבחר האפיפיור בנדיקטוס ה-13, הוא הכיר בסמכותו של קיריל וקידם בברכה את תומכיו. מנקודה זו והלאה הייתה הכנסייה המליכית מפוצלת בין האורתודקסים, שהמשיכו להכיר בסמכותו של הפטריארך של קונסטנטינופול, לבין הקתולים, שהכירו בסמכותו של האפיפיור ברומא. כיום רק הקבוצה הקתולית ממשיכה לכנות עצמה מליכית.

