Firth of Fifth

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Firth of Fifth הוא שמה של יצירת רוק מתקדם של להקת ג'נסיס, שהתפרסמה באלבום Selling England by the Pound ב-1973. אורך היצירה כ-10 דקות והיא מכילה את מאפיניו המובהקים של זרם הרוק המתקדם שאליו השתייכה להקת ג'נסיס באותה התקופה.

[עריכה] מבנה וניתוח מוזיקלי

היצירה נפתחת בקטע סולו פסנתר בעל אופי רפסודי. פתיחה זו יכולה לעמוד בפני עצמה כמוזיקה קלאסית לפסנתר לכל דבר. הפתיחה מתאפיינת באקורדים מפורקים המנוגנים במשקלים א-סימטריים כמו: 13\16 ו15\16. לאחר פתיחת הפסנתר מגיעים מספר בתים המנוגנים על ידי ההרכב כולו. הבתים מאפינים במרקם רוק הכולל גיטרות חשמליות, קלידים ותופים. הטונאליות בבתים היא של סי מז'ור (B) ובסופם הופכת הטוניקה שלהם לדומיננטה של קטע מעבר בטונאליות של מי מינור (Em). לאחר קטע המעבר הקצר המנוגן על ידי באס, פסנתר ותופים- מגיע נושא קצר המושפע מאוד ממוזיקה קלאסית. הנושא המנוגן על ידי חליל ובליווי פסנתר מסתיים ומגיע לקטע מעבר נוסף בטונאליות של דו מינור (Cm). קטע מעבר זה (המנוגן על ידי פסנתר, באס ותופים) מציג מסגרת הרמונית מודאלית- דרגה ראשונה מינורית ודרגה רביעית מאז'ורית, דבר המאפיין מודוס דורי (אם כי המלודיה בקטע זה אינה מודאלית בהכרח). בקטע זה מואץ הטמפו והוא מוביל להתגברות המתח. קטע המעבר מסתיים בדרגה הרביעית- פה מז'ור (F). דרגה זו מתפקדת כדומיננטה שניונית לקטע הבא (בטונאליות של סי במול -Bb). קטע זה הוא בעצם מנגינת הפתיחה המנוגנת בהרכב מלא במקום בפסנתר בלבד. התופים מדגישים את המשקלים השבורים, הבס מדגיש את התפקיד שאותו ביצעה יד שמאל בפסנתר בפתיחה, והמנגינה עצמה מנוגנת על ידי סינטיסייזר. רפריזה זו מסתיימת בפתיחתו של סולו גיטרה בטמפו איטי יותר ובמשקל קבוע של 4\4. סולו גיטרה זה משתמש, מפתח ומרחיב את הנושא שנוגן על ידי חליל בשלב מוקדם יותר. קטע זה מסתיים ומוביל לבית אחד נוסף שבסיומו מופיע מוטיב קצר מפתיחת הפסנתר הפותח את הקטע. אם כן, ניתן לראות ביצירה זו השפעה עמוקה של מוזיקה קלאסית: מבחינת ארגון וצורת היצירה, מבחינת תיזמור חלקיה ומבחינת המאפיינים הקומפוזיטוריים הבולטים בה. ניתן לשמוע ביצירה את המתח הנוצר בין המרכיבים הרוקיים והמרכיבים הקלאסיים. מתח זה הוא הדבר המאפין את סגנון היצירה ואת סגנונה של להקת ג'נסיס באותה תקופה כרוק מתקדם.

[עריכה] ליריקה

מילות הבתים נכתבו ככל הנראה על ידי קלידן הלהקה טוני באנקס. במספר מקרים ניתן לראות התיחסות של חברי הלהקה למילים- התיחסות זו היא תמיד שלילית ומבטלת. רבים ניסו לנתח את הטקסט הביזארי אך מעולם לא ניתן לו הסבר על ידי יוצרו, מלבד הטענה שהעלה ש"הטקסט גרוע ולא מבוסס על כלום".