דוידקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בדגם של מרגמה; לערך העוסק בכיכר בירושלים, ראו כיכר הדוידקה.
דוידקה היא מרגמה בקוטר 3 אינטש מתוצרת תע"ש, ששימשה את ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות. הדוידקה פותחה על-ידי דוד ליבוביץ, נשק של "ההגנה" בחזית הדרום, וקרויה על שמו.
הפגז של הדוידקה, ששקל 40 ק"ג, היה בקוטר גדול מזה של הקנה, והוא "הולבש" עליו. טווח הדוידקה היה 300 מטרים במקרה הטוב.
שימוש הבכורה נעשתה על ידי ההגנה ב-13 במרץ 1948, בהתקפה על שכונת אבו כביר ביפו. שתי מרגמות נמסרו לכל אחת משלושת חטיבות הפלמ"ח. המפורסמות מביניהן היא מרגמה של חטיבה 10 (יפת"ח-פלמ"ח) שמוצבת היום בכיכר על שמה בעיר צפת, ומרגמה עם פגז בקנה שהוצבה בעבר בכיכר הדוידקה בירושלים במפגש הרחובות יפו והנביאים.
הדוידקה זכתה ללעג רב בקרב מפעיליה וחיילי החטיבות שזכו להסתייע בה. היא נחשבה לנשק לא אמין, לא מדויק, גוזל משאבים ולא יעיל. למרות זאת, הדוידקה עשתה רעשים חזקים בעת הפעלתה והטילה מורא רב על הערבים ובכך גרמה להם לברוח מעמדותיהם.

