הגליל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגליל הוא חבל ארץ הררי המשתרע בצפון מדינת ישראל ומקצתו בדרום לבנון. גבולותיו של הגליל הם עמק יזרעאל ועמק בית שאן בדרום, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה במזרח, נהר הליטני (בתחומי לבנון) בצפון וחוף הים התיכון ועמק זבולון במערב. בקעת בית הכרם, עמק צר הנמשך ממזרח למערב במרכז הגליל, מפרידה בין הגליל העליון והגליל התחתון. הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית, מופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. הגליל העליון מאופיין בהרים גבוהים, הגבוה ביניהם הוא הר מירון.
בגליל ישנם מאות קברי צדיקים עוד מתקופת התנאים, שמרכזם הוא קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר הקבורים במירון, ובבית הקברות העתיק בצפת קבורים האר"י וצדיקים נוספים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] ההתיישבות בגליל
בתקופת בית שני היה היישוב היהודי בגליל פורה מאוד. עם החרבת היישוב היהודי בשתי המרידות בשלטון הרומאים (המרד הגדול ומרד בר כוכבא) עבר מרכז הכובד של העם היהודי בארץ לגליל. עם תחילת הציונות החלו ערבים לפלוש לחורבות הכפרים היהודים העתיקים, תוך שהפעילות הכלכלית של הציונות נותנת להם אפשרויות תעסוקה. הגליל שוחרר במבצע חירם ב1948 ומאז נעשו מאמצים רבים לאכלסו שוב ביהודים ולנסות להשיג רוב יהודי בגליל.
הגליל התחתון לאורך כל ההיסטוריה היה יותר מיושב מאשר הגליל העליון. האוכלוסייה הערבית שחיה בארץ, התיישבה למרגלות הבקעות ועבדה אותן. בגליל העליון הייתה התיישבות חקלאית מועטה, והייתה אוכלוסייה מיעוטית נרדפת, הדרוזים. העיר צפת בגליל העליון נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש ולכן תמיד משכה אליה אוכלוסייה דתית, ומייחסים לצפת את מקור התפתחותה של התורת הקבלה. עם קום המדינה, החלה התיישבות בגליל, הוקמו עיירות לעולים חדשים, בהמשך שנות ה-70 הוקמו יישובים קהיליתיים רבים בגליל במטרה לנסות ולשנות את הדמוגרפיה של הגליל תוכנית זו אף כונתה "יהוד הגליל", היות ואחוז אוכלוסיית המיעוטים ובמיוחד בגליל התחתון גבוה, דבר העלול לערער את שליטת ישראל בו.
[עריכה] גאוגרפיה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] החי והצומח בגליל
[עריכה] אוכלוסייה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

