חומצת גרעין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט אך העבודה עליו הופסקה לפני שהושלמה, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
חומצות גרעין או נוקלאוטידים הן חומצות המרכיבות את החומר התורשתי של כל יצור חי בטבע - מן הקטן ביותר ועד לגדול ביותר. חומצות אלה מתחלקות לשני סוגים עיקריים: RNA ו- DNA. שתי חומצות אלה הן מרכז המידע והבקרה על כל המתרחש בתוך התא. המבנה הבסיסי של חומצת הגרעין בנוי משלוש יחידות:
1. סוכר בעל חמישה פחמנים (פנטוז), שמהווה חלק משלד המקרו-מולקולה, ויכול להיות מסוג ריבוז (רנ"א) או מסוג דיאוקסיריבוז (דנ"א). 2. קבוצת פוספט המורכבת מאטום פוספט ו-4 אטומי חמצן, המחוברת לפחמן החמישי של הטבעת הסוכרית.
2. בסיס חנקני, המחובר לפחמן הראשון של הטבעת הסוכרית. ישנם 5 סוגים עיקריים של בסיסים המחולקים לשתי קבוצות: פורינים ופירמידינים (לפי סוג הטבעת שממנה הם בנויים). הפורינים הם: אדנין (A) וגואנין (G) והפרימידינים הם: תימין (T), ציטוזין (C) ויורציל (U). בסיסים אלו מההווים את החלק השונה בין נוקלאוטיד אחד למישנהו. נוקלאוטיד של דנ"א יכול להיות עם הבסיסים: אדנין (A), גואנין(G), תימין (T) וציטוזין (C) ואילו ברנ"א קיימים אותם בסיסים רק שבמקום הבסיס תימין (T) ישנו הבסיס יורציל (U).
חומצת גרעין (נוקלאוטיד) המרכיבה דנ"א נקראת חומצה דאוקסיריבונוקלאית. וחומצת גרעין (נוקלאוטיד) המרכיבה רנ"א נקראת חומצה ריבונוקלאית.
[עריכה] חיבור הנוקלאוטידים לגדיל דנ"א\רנ"א
הנוקלאוטידים מתחברים זה לזה ליצירת גדיל ארוך (שרשרת נוקלאוטידים). החיבור יהיה בקשר בין קבוצת הפוספט שעל הפחמן החמישי של השלד הסוכרי לבין הפחמן השלישי של השלד הסוכרי בנוקלאוטיד הבא. הקשר בין הנוקלאוטידים נקרא קשר פוספודיאסטרי, יצירתו דורשת אנריגיה (צריכה של ATP) ובמהלכה נפלטת מולקות מים (דהידרטציה) ושתי מולקולות פוספאט שהיו מחוברות קודם לכן לפוספאט של הנוקלאוטיד החופשי.
סדר החיבור בין חומצות הגרעין השונות היוצרות את גדיל הדנ"א, הוא בעצם הקוד הגנטי. קבוצות נוקלאוטידים בסידורים שונים, יוצרות את הגנים האחראיים על כל תפקודי התא. הגנים באים לידי ביטוי ע"י העתקתם לרנ"א (ע"י אנזימים), שממנו מסונטז חלבון.
[עריכה] החיבור בין שני גדילי הדנ"א ליצירת הסליל הכפול
החיבור בין גדילי הדנ"א מתאפשר בעזרת קשרי מימן הנוצרים בין הבסיסים החנקניים הקשורים לשלד הסוכרי. החיבור בין הבסיסים בדנ"א יהיה תמיד בצורה הבאה:
אדנין (A) ---- תימין (T), גואנין (G) ---- ציטוזין (C)

