בובי רובסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| {{{תמונה}}} | ||
| מידע אישי | ||
|---|---|---|
| שם מלא | {{{שם מלא}}} | |
| תאריך לידה | 18 בפברואר 1933 | |
| מקום לידה | סקריסטון, דורהאם, אנגליה | |
| גובה | {{{גובה}}} | |
| כינוי | {{{כינוי}}} | |
| תפקיד | {{{תפקיד}}} | |
| נבחרת לאומית כשחקן | ||
| {{{שנים בנבחרת}}} | {{{נבחרת}}} | {{{הופעות בנבחרת}}} |
| מועדונים כמאמן | ||
| 1968 1969-1982 1982-1990 1998-1999 ,1990-1993 1993-1994 1995-1996 1996-1997 1999-2004 |
פולהאם איפסוויץ' טאון נבחרת אנגליה פ.ס.וו. איינדהובן ספורטינג ליסבון פורטו ברצלונה ניוקאסל יונייטד |
|
סר רוברט ויליאם "בובי" רובסון, (נולד ב-18 בפברואר 1933), מאמן כדורגל אנגלי.
רובסון אימן בקריירה הארוכה שלו את נבחרת אנגליה בכדורגל, כמו גם מועדונים רבים בפרמייר ליג ובאירופה. כיום הוא משמש יועץ לנבחרת אירלנד.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] ילדות
רובסון נולד בכפר סקריסטון שבמחוז דורהאם בצפון אנגליה. הוא היה הצעיר בבניהם של פיליפ וליליאן רובסון. כשהיה בן מספר חודשים עברה המשפחה לכפר לאנגלי פארק הסמוך. אביו היה כורה פחם והוא נהג ללכת ברגל קילומטרים אחדים יחד עם בנו הצעיר, לראות את משחקיה של ניוקאסל יונייטד. ביציעי ניוקאסל התפתחה אהבתו של רובסון למשחק.
[עריכה] שחקן
רובסון החל את הקריירה שלו כשחקן כנף, במדי פולהאם במאי 1950. במרץ 1956 עבר לוסט ברומיץ' אלביון. במדי W.B.A הוא שיחק בקישור ורשם 61 שערים ב-257 הופעות. כמו כן הופיע 20 פעמים כשחקן הנבחרת.
ב-1962 שב לפולהאם וב-1967 עזב לקנדה, כדי לשמש לזמן קצר מאמן-שחקן של הונקובר רויאלס, בעונת הפתיחה של ליגת הכדורגל הצפון אמריקאית (NASL).
[עריכה] מאמן
[עריכה] פולהאם
עם שובו לאנגליה מונה רובסון, בינואר 1968, למאמנה של פולהאם הלונדונית, אך למרות נקודת הפתיחה הטובה כשחקן עבר אהוד, לא החזיק מעמד זמן רב. בנובמבר 1968 עזב את המועדון. באותה עת קשה היה לראות בו את המאמן רב התהילה שעתיד היה להיות.
[עריכה] איפסוויץ'
ב-1969 מונה רובסון למאמנה של איפסוויץ' טאון, המועדון שבו עשה לעצמו שם כמאמן מצליח לראשונה. הוא הפך את איפסוויץ' מקבוצת תחתית בליגה הראשונה, לקבוצה שמתחרה על כל התארים: ב-13 השנים בהן עמד בראשותה, הצעיד את הקבוצה פעמיים לסגנות האליפות, זכה איתה בגביע ה-FA ובגביע אופ"א והופיע איתה במסגרות האירופיות כעניין של שגרה. יתרה מזאת, להישגים אלה הגיע לא על ידי הבאת שחקנים מבחוץ (רק 14 שחקנים גויסו בדרך זו בכל שנותיו), אלא על ידי טיפוח שחקני הנוער של המועדון ושילובם בקבוצה הבוגרת.
[עריכה] נבחרת אנגליה
הישגים אלה של איפסוויץ', שלא הייתה קבוצה ידועה בהצלחה יתרה לפניו, לא נעלמו מעיני התאחדות הכדורגל האנגלית. לאחר מונדיאל 1982 הוא מונה למאמן הנבחרת, במקום רון גרינווד.
רובסון הוביל את נבחרת אנגליה לשני טורנירי גמר גביע העולם, מונדיאל 1986 ומונדיאל 1990. אנגליה תחת רובסון הגיע להישגים הטובים ביותר בתולדותיה, פרט לזכייה הביתית החד פעמית של 1966. פעמיים הודחה על ידי הקבוצה שבסופו של דבר זכתה בגביע הנכסף: ב-1986 היה זה שער יד האלוהים של מרדונה במעמד רבע הגמר ששם קץ לתקוות האנגליות. ב-1990 הפסידו בבעיטות הכרעה מן הנקודה הלבנה לגרמניה המערבית בחצי הגמר. רובסון אמר לאחר מכן שהוא חושב על חצי הגמר ההוא בכל יום - מה יכול היה לעשות אחרת כדי לשנות את התוצאה המאכזבת.
[עריכה] אירופה
לאחר אותו קיץ מאכזב של 1990 לא חודש חוזהו של רובסון בהתאחדות האנגלית. כעת החל הפרק האירופי בקריירת האימון שלו, כשחתם בפ.ס.וו. איינדהובן ההולנדית. הוא הצליח להוביל את הקבוצה לשתי אליפויות ליגה רצופות, אך כשל במסגרות האירופיות ואף הסתכסך עם שחקנים.
ב-1993 עבר לאמן את ספורטינג ליסבון. בעונתו השנייה, בעוד הקבוצה מובילה את הליגה, פוטר רובסון במפתיע מתפקידו (דצמבר 1994). פורטו מיהרה למנות אותו למאמנה ויחד עימה ניצח את ספורטינג בגמר הגביע של 1995. בשנתיים הבאות, 1995-1996 הוא זכה עם פורטו בשתי אליפויות רצופות.
בעונת 1996-1997 אימן את מועדון העל ברצלונה, למשך עונה אחת בלבד. הוא הביא למועדון את רונאלדו מאיינדהובן והצליח לזכות בטרבל גביעים: גביע המלך, גביע אירופה למחזיקות גביע והסופרקאפ הספרדי. בליגה סיימה ברסה במקום השני אך למרות ההצלחה הוחלף רובסון, שמראש נתפש כפתרון זמני, בלואי ואן חאל. אחד מעוזריו של רובסון בתקופה זו היה ז'וזה מוריניו, לימים מנג'ר על בזכות עצמו.
רובסון נותר בברסה לעונה נוספת, כמנכ"ל הקבוצה. לאחר מכן, ב-1998-1999 אימן שוב את איינדהובן. התקופה שהעביר ביבשת הביאה את רובסון לתובנה שסגנון הניהול באירופה שונה מזה שבאיים הבריטיים, בכך שהציפיות ממאמן חדש הן גבוהות וניתנת לו תקופת חסד קצרה כדי להשיגן.
[עריכה] ניוקאסל
בספטמבר 1999 שב רובסון לבריטניה, כדי לקבל עליו את אימון ניוקאסל יונייטד, הקבוצה הצפונית שהעריץ כילד. למרות תקציב מוגבל לרכישת שחקנים הצליח רובסון להוביל את ניוקאסל למקום הרביעי בפרמייר ליג בעונת 2002-2003 ולמקום השלישי בעונה העוקבת. בשתי המקרים הספיקה התצוגה להבטיח לקבוצה הופעה בליגת האלופות, אך היא לא השכילה להתקדם לשלבים המאוחרים של תחרות יוקרתית זו.
הקדנציה בת חמש השנים של רובסון בניוקאסל הייתה רצופה תקריות והתנגשויות. הוא לא ראה בעין יפה את אורח החיים הראוותני של שחקנים מובילים בקבוצה. הוא הסתכסך עם היושב ראש פרדי שפרד ובעלי הקבוצה שלא טרחו לערב אותו - לפעמים אפילו לא לידע אותו - בהחלטות לגבי העברות או משכורות של שחקנים. בסופו של דבר פוטר ב-30 באוגוסט 2004, לאחר פתיחה צולעת של עונת המשחקים בפרמייר ליג עבור הקבוצה.
באוטוביוגרפיה שפרסם ב-2005 (Bobby Robson: Farewell But Not Goodbye) תקף רובסון את הנהלתו של שפרד, לא רק על כך שמידרו אותו בענייני כספים, אלא אף על שהזניחו היבטים פחות זוהרים של ניהול המועדון, כגון מגרש האימונים, ציידי כשרונות וקבוצת הנוער.
[עריכה] נבחרת אירלנד
ב-7 ביוני 2005 דחה רובסון את ההצעה לשמש מאמנה של הארטס מהליגה הבכירה בסקוטלנד, משום שרצה להשאר בניוקאסל. ב-13 בינואר 2006 מונה ל"יועץ לכדורגל בינלאומי" של ההתאחדות האירית, לצד מאמן הנבחרת החדש סטיב סטונטון.
ב-7 ביולי 2006 מינתה אותו איפסוויץ' טאון לנשיא של כבוד של הקבוצה, במקביל לתפקידו כיועצו של סטונטון. יושב ראש איפסוויץ', דייוויד שיפשנקס, נימק את ההחלטה: "ביטויים שכאלה זוכים לשימוש רב מדי בימינו, אבל סר בובי רובסון הוא אגדת כדורגל אמיתית, עוד בחייו"[1].
[עריכה] סרטן
ב-6 במאי 2006 חשף עיתון הדיילי מירור כי רובסון סבל זו הפעם השלישית ממחלת הסרטן וכי גידול הוסר מריאותיו זה לא מכבר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הקריירה של בובי רובסון בתמונות, BBC
- תפקיד נשיא של כבוד של איפסוויץ' טאון לרובסון, BBC
- זקן החכמים, sportenter.co.il

