IPv6
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| HTTP, SMTP, FTP, IRC, SNMP, SSH ... | Application |
| SSH ... | Presentation |
| Session | |
| TCP, UDP, SCTP, RTP, DCCP ... | Transport |
| IPv4, IPv6, ICMP, RIP, IPX ... | Network |
| Ethernet, Token ring, FDDI, ARP ... | Data Link |
| 802.11 WiFi ... | Physical |
| Application | HTTP, SMTP, FTP, SSH, IRC, SNMP, SIP ... |
| Transport | TCP, UDP, SCTP, RTP, DCCP, ICMP ... |
| Network | IPv4, IPv6, ICMP, ARP, IPX ... |
| Physical | Ethernet, 802.11 WiFi, Token ring, FDDI, ARP ... |
Internet Protocol version 6, או IPv6, הוא פרוטוקול המשמש להעברת נתונים ברשתות מבוססות מיתוג מנות. גרסה 6 של פרוטוקול ה-IP היא הגרסה השנייה שנכנסה לשימוש נרחב לאחר גרסה 4 (IPv4).
החידוש העיקרי בגרסה 6 הוא הגדלה משמעותית בכמות כתובות הIP האפשריות. כתובת IP ב-IPv4 בנויה מ-32 סיביות, המאפשרות באופן תאורטי 109×4.3 כתובות שונות, באופן מעשי המספר קטן יותר, עקב השימוש במחלקות (Classes). מצב זה אינו מאפשר, למשל, מתן כתובת ייחודית לכל אחד מ-7 מיליארד האנשים החיים כיום על כדור הארץ, ובוודאי שלא מתן כתובת שונה לטלפון הסלולרי, למחשב בבית, למחשב הנייד ולמכשירים נוספים. כיום כבר מורגשת מצוקה במתן כתובת IP ייחודית לכל מחשב ברשת האינטרנט, ועל מנת להמנע מכך נעשה שימוש בטכנולוגיות דוגמת NAT. ב-IPv6 נעשה שימוש ב-128 סיביות, המאפשרות עד 1038×3.4 כתובות שונות, כלומר - עבור כל אחד מ-7 מיליארד בני אדם החיים כיום ניתן לחלק 1028×5 כתובות ייחודיות.
IPv6 הומצאה על ידי סטיב דירינג וקרייג מאדג' במרכז המחקר זירוקס פארק, ואומצה כתקן על ידי ה-IETF ב-1994. נכון לדצמבר 2005 השימוש העיקרי ב-IPv6 הוא ברשתות פנימיות שאינן חשופות לאינטרנט, רק חלקים זעירים ברשת האינטרנט משתמשים בגרסה החדשה ולרוב עדיין נעשה שימוש ב-IPv4.

