נוירולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנוירולוגיה הינה ענף ברפואה העוסק בהפרעות ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית. רופאים המתמחים בענף הנוירולוגיה נקראים נוירולוגים. ניתוחים במערכת העצבים נערכים על ידי נוירולוגים אשר עברו הכשרה מיוחדת לכך - נוירוכירורגים.
[עריכה] תחומי העיסוק
הפרעות נוירולוגיות הן הפרעות המשפיעות על מערכת העצבים הראשית (המורכבת מהמוח, גזע המוח והסרובלום), מערכת העצבים ההיקפית, או מערכת העצבים האוטונומית של הגוף.
הפרעות נוירולוגיות עיקריות:
- כאבי ראש כגון מיגרנות, וכאבים הנובעים הממתח ולחץ.
- התקפים של אפילפסיה ופרכוסים.
- מחלות הקשורות בהתנוונות נוירונים, כאשר השכיחות ביותר הם אלה המסווגות תחת שטיון, כגון מחלת אלצהיימר.
- מחלות והפרעות הקשורות בכלי הדם המוחיים, כגון שבץ מוחי.
- הפרעות שינה.
- שיתוק מוחין.
- גידולים במוח, בעמוד השדרה ובמערכת העצבים ההיקפית.
- הפרעות מוטוריות, כגון מחלת פרקינסון והתכווצויות שרירים בלתי רצוניות (טיק).
- מחלות הפוגעות בנרתיקי המיאלין של הנוירונים, כגון טרשת נפוצה.
- ליקויים בעמוד השדרה - גידולים, דלקות, טראומה, מומים.
- פגיעות טראומטיות למוח, לעמוד השדרה ולמערכת העצבים ההיקפית.
- שינויים בהכרה, כגון תרדמת.
הנוירולוגים אחראים לאבחנה, טיפול ומעקב של כל התופעות לעיל. כאשר יש צורך בהתערבות כירורגית, הנוירולוג עשוי להפנות לנוירוכירורג או לנוירורדיולוג פולשני. במדינות מסוימות, אחריות חוקית נוספת לנוירוכירורגים לקבוע מוות מוחי כאשר נחשד שהמטופל נפטר.

