חיים הזז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים הזז (1898 - 1973) סופר ומחזאי עברי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] עד עלייתו לארץ
חיים הזז נולד בכפר קטן באוקראינה בשם סידורוביטשי, שם עברה עליו ילדותו, בקרב אוכלוסייה מעורבת של יהודים ומקומיים. קיבל חינוך דתי בבית הוריו, כמו גם מפי מלמדים ומפי מורים.
בהיותו בן 16, עת פרצה מלחמת העולם הראשונה, עבר ללמוד לימודי חול בקייב, חרקוב ומוסקבה. בגיל 23 (1921) שהה כשנה וחצי בקרב חלוצים ציונים שעברו הכשרה לקראת עלייה לארץ בקונסטנטינופול, ולימד אותם עברית. משם עבר לפריס, שם עשה את תשע השנים הבאות. בפריס חיבר הזז את יצירותיו הראשונות: שלושה סיפורים אודות המהפכה הרוסית, שהתפרסמו בביטאון התקופה, וכן את הפואמה: 'חתן דמים', שתורגמה לאנגלית בידי א.מ לאסק וזכתה לתשבחות מפי ט.ס. אליוט.
בקיץ 1928 ביקר בברלין, שם היה עד לצמיחת התנועה הנאצית וחש באסון הממשמש ובא, ושם הגה את הרעיון לכתיבת מחזהו 'בקץ הימים'. מחזה זה נכתב רק אחר כך, בהיותו בארץ ישראל, וראה אור ב-1933.
[עריכה] לאחר עלייתו לארץ ישראל
באביב 1931 עלה הזז לישראל, וקבע את דירתו בירושלים. הוא חי חיי דלות בחדרים דלים, ונאלץ לעבור דירה לעיתים תכופות משכונה לשכונה. תקופה מסוימת חי בשכנות לעולים מתימן, והזדהותו עמם השפיעה על יצירותיו ('היושבת בגנים' ו'יעיש'). בנו נפל בקרבות לשחרור ירושלים בשנת תש"ח. [1]
משנת 1961 ועד למותו בשנת 1973 התגורר בבית מספר 18 ברחוב חובבי ציון, בשכונת קוממיות (טלביה) בירושלים (במקום זה ממוקמת היום יד למורשת חיים הזז)[2]. הזז הותיר אחריו עזבון שכלל גם כתבי יד שטרם ראו אור בדפוס. חלק מיצירותיו תורגמו לשפות שונות. הזז קבור בהר הזיתים.
הזז היה ממיסדי האקדמיה ללשון עברית, וחבר כבוד בה משנת 1961. הוא כיהן גם כנשיא אגודת הסופרים העברים.
הוא קיבל תארי דוקטור לשם כבוד מן הסמינר התאולוגי בניו יורק, מדרופסי קולג' בפילדלפיה ומהאוניברסיטה העברית. בשנת 1942 הוא זכה בפרס ביאליק, ובשנת 1953 זכה בפרס ישראל לספרות עברית.
[עריכה] יצירתו
מוטיבים חוזרים ונשנים ביצירותיו הם מהפכות התרבות שעברו יהודים במקומותיהם השונים, פער הדורות, הכיסופים לגאולה ומשבר האכזבה מהם.
בין ספריו: "אבנים רותחות" (שם מופיע הסיפור הידוע "הדרשה"), "רחיים שבורים", "יעיש" (על חיי יהודי תימן בצנעא), "היושבת בגנים"(על חיי עולי תימן בירושלים), "בישוב של יער", "דלתות נחושת", "חגורת מזלות", "צל הפוך", "בקולר אחד" (ספר על מאיר פיינשטיין ומשה ברזני) , "פעמון ורימון", "חתן דמים" (רומן מקראי על ציפורה, אשת משה, המנסה להקריב את בנה לאלוהיו), והמחזה "בקץ הימים", שמתרחש בתקופת שבתי צבי.
[עריכה] סימוכין והערות
- ^
- סיפור חייו של חיים הזז, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון
- ^ בבית זה התגורר אורד צ'ארלס וינגייט בין השנים 1936-1939.

