היהודים במאה ה-19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במאה ה-19 עברו על העם היהודי שני תהליכים מקבילים עיקריים: הגירה והשתלבות. יהודים, במיוחד ממזרח אירופה, החלו להגר למערב היבשת ולאמריקה. אחרים, בעיקר במערב אירופה קיבלו זכויות רשמיות מהמדינה והתחילו להשתלב בתעשייה, במסחר ומלאכה. חלקם אף ניתקו את הקשר עם היהדות - התבוללו. יציאת היהודים מההסתגרות שאפיינה אותם נתקלה בגל חדש של שנאת ישראל: אנטישמיות.

תוכן עניינים

[עריכה] השתלבות היהודים באירופה

יהודים רבים עברו לגור בעיר והתערבבו באוכלוסייה הנוצרית המקומית. הגורם לשינוי העיקרי בחיי היהודים היה האמנציפציה, שפירושה: הקניית זכויות מלאות, אזרחיות, חברתיות ומדיניות, לציבור שלא נהנה קודם לכן מיתרונות ומזכויות אלו.

דיון מפורט באמנציפציה של היהודים ראו בערך: אמנציפציה ליהודים.

[עריכה] התבוללות

במהלך השתלבות היהודים בסביבתם, נודעו תופעות של המרת דת מסיבות שונות. בין השאר הייתה ההתבוללות "כרטיס כניסה" לחברה האירופאית, וסייעה לזכות במשרה ממשלתית או אקדמית וליטול חלק פעיל בחיי הציבור והפוליטיקה הממלכתית.

בנימין ד'יזראלי (18811804), לדוגמה, שהיה ראש ממשלת בריטניה בשנים 1874-1868, נולד למשפחה יהודית אמידה ומשכילה, וכשמלאו לו 13 המיר אביו את דתו לנצרות. מאז קיבל הנער בנימין, לצד החינוך הרגיל, גם חינוך נוצרי אדוק. עם הזמן, הוא רכש את מניות חברת תעלת סואץ בעבור בריטניה, ועל כך זכה להוקרה רבה הארצו. למרות שהמיר את דתו, לא הפסיק ד'יזראלי להתגאות במוצאו היהודי ואף תמך מאוד בזכויות היהודים גם בבריטניה וגם בארצות אחרות.

[עריכה] ההגירה היהודית

ההגירה היהודית מארצות מזרח אירופה בעיקר השיגה שתי מטרות ראשיות - לברוח מהרדיפות האנטישמיות האלימות והפוליטיות (לגבי יהודי רוסיה במיוחד), ולשפר את המצב הכלכלי הקשה- מטרה זו הייתה משותפת לרוב המהגרים לארצות הברית, אך היה חמור יותר אצלם בגלל גידול האוכלוסייה היהודית המהיר.

ההגירה היהודית פנתה ל-3 כיוונים עיקריים: מערב אירופה, ארצות הברית ואמריקה (מלבד ארצות הברית- מדיונות כמו קנדה וארגנטינה). מלבד הכיוונים העיקריים הללו פנו היהודים לכל מקום בעולם, אולם 3 מדינות ראויות לציון מיוחד בשל היקף ההגירה הרחב -אוסטרליה, דרום אפריקה וישראל.

ההגירה היהודית הייתה חד-כיוונית. מכיוון שהיהודים לא מקושרים כלכלית או חברתית לארצות המוצא שלהם הם עזבו ללא כוונה או סיבה לחזור אלא במטרה להשתקע בארץ החדשה בתקווה להיקשר כלכלית וחברתית בארץ, זאת בניגוד לרוב המהגרים, שעזבו כדי להשיג כסף ואז לחזור אתו "הביתה" (מה שליהודים לא היה). היהודים היגרו כמשפחות (גם אם המפרנס הגיע מוקדם יותר כדי ליצור תשתית למשפחה) ואילו האחרים היגרו כיחידים ולפעמים הביאו את המשפחה לאחר זמן כלשהו. היקף ההגירה היהודית היה עצום מבחינה כמותית- 25% מהעם היגר בין 1881 ל-1914 אחוז שאין לו אח ורע בין עמי העולם מלבד האירים.

ההגירה הביאה לשינויים אצל היהודים ברמות שונות:
פרט- שיפור המצב הכלכלי הן אצל המהגרים (שמצאו עבודה) והן אצל הנשארים (פחות תחרות על תעסוקה ותמיכה כספית מהמהגרים שהתבססו).
לאומית- תהליך פרודוקטיביזציה אצל המהגרים.
משולב- חל תהליך הינתקות מהדת, המסורת והתרבות היהודיים כפי שהיו באירופה.

[עריכה] ההגירה לארצות הברית

יעד ההגירה המרכזי של יהודי אירופה היה ארצות הברית. מדינה זו הייתה מלכתחילה מדינת מהגרים הפתוחה לכל בני האדם כך שהיוותה יעד מועדף לקבוצות מיעוטים שונות במהלך העת החדשה.

יהודים החלו להגר לארצות הברית כבר במאה ה-16 עם התחלת ההתיישבות "הלבנה" באזור. במאה ה-17 והמאה ה-18 היגרו לארצות הברית צאצאי גולי ספרד ופורטוגל שבאו מברזיל, הולנד ואנגליה וכן מעט מיוצאי אשכנז (פולין בעיקר) שבאו ישירות מארצם או דרך אנגליה. היישוב מנה בערך 2000 איש ב-1776 כשהוקמה ארצות הברית, והם היו מרוכזים בעיקר בניו פורט, ניו יורק ופילדלפיה. מצבם הכלכלי היה טוב ואצל חלקם מצוין. הם עסקו במגוון תחומים- מסחר טבק ועד גידול קני סוכר.

בתחילת המאה ה-19 הגיע לארצות הברית גל הגירה חדש מפולין, גרמניה ומדינות מרכז-אירופה. הגל נמשך עד 1880 ובמהלך הזמן הגיעו לארצות הברית 300,000 יהודים שכבר באמצע המאה הפכו לרוב על-פני היהודים הוותיקים, יוצאי ספרד. המהגרים הגיעו מכיוון שהתייאשו מ"אביב העמים" שלא הצליח (מבחינת היהודים לפחות) ומהמגבלות החדשות בארצות מוצאם. מהגרים אילו עסקו בעיקר ברוכלות אך גם במלאכה בעיקר בענף ההלבשה. חלקם נדדו מערב לצד החקלאים האמריקאים, וכך היישוב היהודי התפשט עד לסן פרנסיסקו - הוקמו קהילות בערים הגדולות שבארצות הברית, ובעיירות רבות התיישבה משפחה יהודית. עד-מהרה הצטרפו למשפחה משפחות נוספות ונצרו קהילות בכל רחבי ארצות הברית.

הגל השלישי של ההגירה היה רחב-ההיקף ביותר מבין שלושת גלי-ההגירה. בין השנים 1881 ל-1914 היגרו לארצות הברית 2,000,000 יהודים (עשירית מכלל המהגרים לארצות הברית, שני שליש מהמהגרים היהודים בעולם) רובם ממז' אירופה (רוסיה, פולין, רומניה ועוד). המהגרים החדשים פנו לעבוד בחרושת ומלאכה וברוכלות ומסחר. רק מיעוט קטן פנה ל"מקצועות החופשיים" משום שדרישת השוק האמריקאי הייתה לעבודה פיסית בתעשייה. מעטים אף פנו לחקלאות ברוח הסוציאליסטית מרוסיה, אך רק חקלאות מעורבת במלאכה הצליחה לקיים מושבות.

[עריכה] האנטישמיות

ראו אנטישמיות מודרנית