ז'אק הדמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ז'אק הדמר (Jacques Salomon Hadamard) ‏ (8 בדצמבר 1865 - 17 באוקטובר 1963), מתמטיקאי צרפתי יהודי, בין המתמטיקאים הבודדים במאה-20 שתחום עבודתם הקיף את מרבית ענפי המתמטיקה.

הדמר נולד בורסאי בשנת 1865. את השכלתו רכש בפאריז וכבר בשלב מוקדם של חינוכו הפגין מצוינות וכושר למידה. בשנת 1884 החל לפרסם מחקרים מדעיים. בשנת 1893 מונה למשרת פרופסור למתמטיקה בעיר בורדו, ובשנת 1896 עבר לאוניברסיטת סורבון בפריז. באותה שנה פרסם, במקביל לואלה פוסן, את ההוכחה הראשונה למשפט המספרים הראשוניים, ההישג המדעי החשוב ביותר שלו. בשנת 1909 החל ללמד באקול פוליטכניק בעיר, משרה שהחזיק עד שנת 1937. במהלך שנים אלה, בשנת 1912 התקבל כחבר באקדמיה למדעים הצרפתית.

פרשת דרייפוס הייתה בעלת השפעה רבה על הדמר, והוא היה אחד מהלוחמים העיקריים להוכחת חפותו של אלפרד דרייפוס (שהיה קרוב של אשתו של הדמר). הפרשה גיבשה את השקפותיו על העם היהודי ומקומו בין העמים.

הדמר היה פעיל בתנועת למען אחווה בין העמים, והיה חבר כבוד בהנהלת האוניברסיטה העברית, חברות שבתוקפה גם ביקר בארץ ישראל. בזמן עלייתו של הנאציזם בגרמניה הגיש הדמר עזרה וסיוע למדענים יהודים ולא יהודים רבים שנמלטו מגרמניה הנאצית

לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים, ברח הדמר יחד עם משפחתו לארצות הברית, שם שהה במהלך מלחמת העולם השנייה, עבר לבריטניה, למשך שנה, ומשם חזר לצרפת לאחר סיומה של המלחמה. הדמר מת בשנת 1963 בגיל 98 שנים. (פוסן, שותפו להוכחת משפט המספרים הראשוניים, מת בשנת 1962 בגיל 96).

מחקרו המדעי של הדמר היה רחב ורב היקף, וכלל בין את השאר את תחילתו של המחקר המודרני בטורי חזקות, הוכחת משפט המספרים הראשוניים, חקר הגאומטריה, ההידרודינמיקה, האנליזה המתמטית ועוד.

[עריכה] קישורים חיצוניים