דרד סקוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דרד סקוט
הגדל
דרד סקוט

דרד סקוטאנגלית: Dred Scott‏) (1799 - 17 בספטמבר, 1858) היה עבד שחור אשר תבע את מעבידו ודרש את שיחרורו בפסק הדין הידוע דרד סקוט נגד סנדפורד בו הכריע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי שחורים הינם גזע נחות יותר מזה של האדם הלבן וכי הם רכוש של אדוניהם. החלטה זו הייתה אחד הגורמים העיקריים שהובילו למלחמת האזרחים של ארצות הברית.

[עריכה] קורות חיים

דרד סקוט נולד בוירג'יניה בשנת 1799 כרכוש של משפחת פטר בלאו. משפחת בלאו עברה עם עבדיה בשנת 1830 לסנט לואיס, שם, בשל קשיים כלכליים, מכרה את סקוט לד"ר ג'ון אמרסון, אשר שירת כרופא צבאי בצבא ארצות הברית.

אמרסון, במסגרת תפקידו, נסע לאילינוי ולוויסקונסין - שתי טריטוריות בהם, בהתאם לפשרת מיזורי נאסרה העבדות. במהלך נסיעות אלה פגש סקוט את הרייט רובינסון ונשא אותה לאישה. סקוט, אשתו ומשפחת אמרסון חזרו למיזורי בשנת 1842.

אמרסון נפטר בשנת 1843, וג'ון פ. א. סנפורד, אחיה של אירין אמרסון (אלמנתו של אמרסון), מונה למנהל העיזבון.

סקוט פנה לבית המשפט בשנת 1846 בתביעה לשחררו. התביעה מומנה על ידי משפחת בלאו - בעליו הראשונים. סקוט הפסיד את המשפט הראשון, אולם לאחר ערעור בשל עדות שמועה בלתי קבילה, הותר לו לפנות בשנית לבית המשפט, ובשנת 1850 החליט חבר המושבעים כי סקוט הינו חופשי על פי הכלל של "פעם חופשי תמיד חופשי" (מאחר והיה בטריטוריות בהן העבדות אסורה). אמרסון ערערה לבית המשפט העליון של מיזורי אשר הפך את קביעת המושבעים, וסקוט חזר לעבדות.

סקוט הגיש תביעה נוספת - הפעם לבית המשפט הפדרלי, ולאחר שהפסיד ערער לבית המשפט העליון של ארצות הברית. ב־1857 הכריע בתיק נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית - רוג'ר ב. טייני בו קבע כי עבדים הינם רכוש ולא אזרחים ולכן אין להם זכות עמידה בפני בית המשפט. יתרה מכן, קבע כי פשרת מיזורי הינה בלתי חוקית בהיותה פוגעת בתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית המגן על זכות הקיניין.

לאחר המשפט הושב סקוט לבעליו המקוריים - משפחת בלאו, אשר העניקו לו את חירותו.

הוא נפטר משחפת בשנת 1858, שנה לאחר מכן.

סקוט קבור בבית הקברות קלברי (גולגותא) בסנט לואיס, מיזורי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות