היסטוריה של ליגת האלופות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההיסטוריה של הגביע האירופי וליגת האלופות היא ארוכה, עם 50 שנה של תחרות והרבה מנצחים ומפסידים מכל רחבי היבשת.
ההיסטוריה של ליגת האלופות מתחלקת לחלקי זמן שבם קבוצות או מדינות מסוימות שלטו בתתחרות, רק כדי למצוא את עצמן מנושלות מהכתר על ידי קבוצה או קבוצות שולטות אחרות. במחשבה הזו, קל לחלק את ההיסטוריה לכמה חלקים:
[עריכה] 1955 עד 1960 - תקופת ריאל מדריד
ריאל מדריד שלטה בחמשת השנים הראשונות במפעל, עם הקבוצה שהונהגה על ידי די סטפאנו, פושקש, חנטו, דל סול וסנטה-מריה, כשזכו בכל אחד מחמשת הגמרים הראשונים בקלות. כשהשליטה של ריאל המשיכה, מנצ'סטר יונייטד ומספר מועדונים איטלקים ניסו להוות יריב ראוי לריאל בשנות ה-50 המאוחרות, אבל עם התרסקות המטוס של מנצ'סטר ב1958, וצורת המשחק הלא מסורתית של ריאל לא היה שום סיכוי לתחרות ממשית.
השיא של התקופה הגיע בגמר 1960, בהאמפדן פארק, גלזגו, סקוטלנד, כשריאל מדריד הביסה את איינטרכט פרנקפורט ממערב גרמניה 3-7 בפני הBBC ותחנות טלוויזיה אחרות מאירופה ובפני קהל של יותר מ-135,000 צופים - שיא שלא נשבר עד היום במשחק גמר בליגת האלופות.
[עריכה] 1961 עד 1966 - בנפיקה ומילאנו שולטות, מדריד בגמר שישי
השליטה של ריאל מדריד הגיעה לקיצה מרגלי היריבה הגדולה ביותר שלה, ברצלונה. שהדיחה אותה לראשונה בסיבוב השני של הגביע ב1961 עם נצחון 1-2 בבית אחרי תיקו 2-2 במדריד. ברסה עשתה את כל הדרך לגמר בברן, שווייץ, שבו הפסידה במשחק צמוד לבנפיקה ליסבון. לקבוצה זו הצטרף השחקן האגדי אוסביו בסוף אותה עונה, שבה זכו שוב בתואר לאחר שניצחו את ריאל מדריד 3-5 בגמר באמסטרדם, הולנד.
בנפיקה יכלה לזכות בגביע בפעם השלישית ברציפות ב1963, אבל הפסידה בגמר למילאן 2-1, למרות שער מוקדם של אוסביו. בעונה שלאחר מכן הודחה מילאן על ידי ריאל מדריד ברבע הגמר, אבל יריבתה העירונית אינטר העפילה לגמר וניצחה שם את ריאל 1-3 הצלחתה של אינטר שנשענה על סגנון הקטנאצ'יו{המנעול} הידוע של המאמן הלניו הררה הביא אותה שוב לגמר ב1965 שם היא ניצחה את בנפיקה ליסבון 0-1.
הנסיון של אינטר לזכות בגביע שלישי ברציפות נכשל בגלל ריאל מדריד, שהדיחה את הקבוצה האיטלקית בחצי הגמר של עונת 1965/66. בגמר שיחקו הספרדים מול פרטיזן בלגרד בבריסל וניצחו 1-2. במשחק השתתף פקו גנטו, השחקן היחידי שזכה עם ריאל בכל ששת התארים.
[עריכה] 1967 ו-1968 - שני נצחונות בריטיים
ב-1967, מועדון כדורגל סלטיק הפך למועדון הכדורגל הבריטי הראשון שזכה בטוריניר, לאחר ניצחון על אינטר מילאנו באסטדיו נאציונל בליסבון, פורטוגל. הקבוצה, שהפכה להיות ידועה בתור אריות ליסבון, הודרכה על ידי ג'וק סטיין. כל שחקני הקבוצה נולדו במרחק עד 25 מייל (40 ק"מ) מסלטיק פארק בגלאזגו, עובדה זו הייתה מדהימה ויוצאת דופן בטוריניר שמושך את הכדורגלנים הטובים מכל רחבי העולם. בדומה לריאל מדריד, ששלטה בשנות ה-50 כשרוב שחקניה היו ספרדים, וכוכביה אז היגרו לספרד, אלפרדו די סטפנו היגר מארגנטינה ופרנץ פושקש מהונגריה.
שנה מאוחר יותר, מנצ'סטר יונייטד הפכה לקבוצה האנגלית הראשונה שזוכה בתואר, לאחר שהביסה את בנפיקה ליסבון 4-1 לאחר הארכה באצטדיון וומבלי, לונדון. המשחק היה צמוד במיוחד ולמרות זאת יונייטד כבשה שלושה שערים בהארכה, בנפיקה הייתה צריכה לנצח את המשחק בזמן 90 הדקות אבל כוכבה, אוסביו, החמיץ הזדמנות קלה בשניות האחרונות.
10 שנים לאחר אסון ההתרסקות של מטוס היונייטד, אוהדים רבים מכל רחבי היבשת היו שמחים בשביל מאט בזבי (מנג'ר היונייטד), שמאוחר יותר אף קיבל תואר אבירות מאליזבת השנייה.
[עריכה] 1969 עד 1973 - שליטה הולנדית
בתקופה זו, גביע אירופה חולק במשך עשור וחצי בין שלושה מועדונים - כל אחד מהם זכה לפחות בשלושה גביעים, ומגיע בכל שנה לשלבים האחרונים של הטוריניר.
המועדון הראשון ששלט בליגת האלופות היה אייאקס אמסטרדם, שהפסידה את הגמר ב-1969 לאיי סי מילאן ואז ראתה את היריבים משכבר הימים, פיינורד, לוקחים את התואר ב-1970. לאחר זאת, שיטת הכדורגל טוטאלי של יוהן קרויף, רוד קרול, יוהן ניסקנס ואחרים הובילה לשלוש זכיות רצופות בתואר, לאחר נצחנות על פנאתינייקוס מיוון, אינטר מילאנו ויובנטוס מאיטליה.
כל שחקן שיחק בכמה עמדות, כמה שרצה, חלוצים מתחלפים על מגנים. השיטה נוצרה על ידי ריינוס מיכלס, אייאקס נראתה בלתי מנוצחת עד שקרויף עבר לברצלונה מאוחר יותר ב-1973. עם עזיבתם של מספר שחקני מפתח, אייאקס לא כיכבה יותר בליגת האלופות מעל ל-20 שנה.
[עריכה] 1974 עד 1976 - זריחתה של באיירן
באיירן מינכן הפכה לקבוצה השלישית ששלטה בתחרות, כשזכתה בטוריניר 3 פעמים רצוף בשנות ה-70.
היא הונהגה על ידי פרנץ בקנבאואר ויחד איתו כיכבו בה ספ מאייר, גרד מילר ופול ברייטנר, באיירן המשיכה את שיטת הכדורגל הטוטאלי והוסיפה את גרסתה המיוחדת של ארגון כדי ליצור שיטת כדורגל חדשה ומנצחת.
בגמר 1974, לאחר משחק חוזר, ניצחה באיירן את אתלטיקו מדריד, שנה מאוחר יותר ביצחה את לידס יונייטד 2:0 בגמר עם קהל עוין בפארק דה פרינס, פריז, צרפת ב-1975. ולבסוף ניצחה את איי אס סיינט אטיין בהאמפדן פארק, גלאזגו ב-1976. התקופה נגמרה ושנים רבות עברו עד שבאיירן זכתה שוב בגביע, ב-2001.
[עריכה] 1977 עד 1984 - האנגלים כובשים
ב-1977, ליברפול התחילה את השליטה של המועדונים האנגליה בתחרות, שזכו בגביע שש זכיות רצופות, וסך הכול שבע זכיות בשמונה שנים. ליברפול ניצחה את בורוסיה מנשנגלבאך 3-1 ברומא. שנה מאוחר יותר, ב-1978, שמרה ליברפול על הגביע עם ניצחון על קלאב ברוז' באצטדיון וומבלי.
ליברפול הפסידה בסיבוב הראשון של הטוריניר ב-1979 לנוטינגהאם פורסט שלבסוף זכתה בגביע. פורסט ניצחה את הקבוצה השבדית מאלמו אף אף 1-0 במינכן. באותה תוצאה ניצחה גם בגמר 1980 את המבורג שנערך במדריד והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה בגביע האלופות יותר פעמים מאשר שזכתה בליגה המקומית בה היא משחקת. ליברפול חזרה להיות האלופה ב-1981 לאחר ניצחון 1-0 על ריאל מדריד בפריז.
השליטה האנגלית המשיכה כשאסטון וילה זכתה בגביע ב-1982 לאחר ניצחון 1-0 על באיירן מינכן ברוטרדם. המבורג זכתה ב-1983 והייתה לקבוצה הלא אנגלית הראשונה שזכתה בגביע מזה שבע שנים, אבל ליברפול חזרה ב-1984 כשניצחה את איי אס רומא באצטדיון הבית שלה בבעיטות הכרעה. ליברפול חזרה להגן על התואר ב-1985 בבריסל, אבל ההפסד 1-0 ליובנטוס היה חסר משמעות לעומת המוות של 39 אוהדי יובנטוס באצטדיון הייזל. בעקבות כך הורחקו כל המועדונים האנגלים מתחרויות באירופה ל-5 שנים, כשליברפול מורחקת ל-6.
[עריכה] 1986 עד 1988 - בוקרשט, פורטו ואיינדהובן
עם הרחקת הקבוצות האנגליות מהשתתפות בכדורגל האירופי, התקופה בה שלטה קבוצה או מדינה בטורניר הסתיימה. בשנים שעקבו את אסון הייזל, מועדונים אירופאים אחרים התחרו על גביע אירופה. ב-1986, 1987 ו-1988 זכו בגביע סטוואה בוקרשט מרומניה, פורטו מפורטוגל ופ.ס.וו. איינדהובן מהולנד בהתאמה. רק הגמר בו הפסידה באיירן מינכן לפורטו נחשב מרגש, ונחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של הטוריניר.
[עריכה] 1989 עד 1991 - מילאן והכוכב האדום
מילאן, אחת מקבוצות הכדורגל המפורסמות בעולם, זכתה בגביע אירופה ב-1989 ושמרה על התואר שנה אחר כך. הם החמיצו זכייה שלישית ברציפות ב-1991 כשהתואר הלך לאלופת הליגה היוגוסלבית הכוכב האדום בלגרד שניצחה בגמר את אולימפיק מרסיי בפנדלים לאחר תיקו חסר שערים. גמר 91' היה גם הגמר היחיד בין 1989 ל-1998 שבו לא הייתה קבוצה איטלקית. הרחקת הקבוצות האנגליות מאירופה נגמרה בעונת 1990-91 אבל האלופה האנגלית ליברפול לא נכנסה לתחרות מכיוון שלהם הייתה שנה נוספת.
[עריכה] 1992 עד 1996 - שליטה ספרדית, צרפתית, איטלקית והולנדית
מועדונים אנגלים חזרו לגביע אירופה בשנות ה-90 המוקדמות, אבל לא הגיעו אפילו לרבע הגמר ובוודאי שלא לגמר. ארסנל (1991-92), לידס יונייטד (1992-93), מנצ'סטר יונייטד (1993-94 ו-1994-95) ובלקבורן (1995-96) התקשו להיות גורם מכריע באירופה והודחו מהתחרות על ידי קבוצות נחותות בהרבה. זה בעיקר בגלל חוק "שלושת הזרים" הקשוח שמנע מקבוצות מלהרכיב את שחקניהן הטובים ביותר.
במקום זאת, הכתר האירופי נשאר בידי מועדונים אחרים מרחבי היבשת. בגמר 1992, ששוחק באצטדיון וומבלי, זכתה ברצלונה. אולימפיק מרסיי זכתה בגמר 1993, אבל שנה לאחר מכן התקשתה להגן על התואר מה שהוביל לבסוף לירידה לליגה השנייה בצרפת. בינתיים, גמר 1994 ראה את ברצלונה מובסת 4-0 על ידי מילאן, שהגיעה לגמר בשנה לאחר מכן אך הפסידה 1-0 לאייאקס אמסטרדם שבה כיכב בזמנו השחקן המבריק בן ה-19 פטריק קלייברט. אייאקס הגיעה לגמר 1996 אבל הפסידה בפנדלים ליובנטוס.
בינתיים הוכנס "חוק בוסמן", מה שגרם לכך ששחקני אירופאים יכולים לעבור לכל קבוצה ביבשת מבלי להחשב כזר כך שחוק "שלושת הזרים" לא חל עליהם.
[עריכה] 1997 ו-1998 - הצלחה גרמנית וספרדית
בורוסיה דורטמונד הצטרפה לרשימת זוכות גביע אירופה ב-1997 כשניצחו את מחזיקי הגביע יובנטוס בגמר. הם כמעט הודחו על ידי מנצ'סטר יונייטד בחצי הגמר. אבל 1996-97 הייתה שנה של בנייה מחדש למועדונים האנגליה, יונייטד הייתה הקבוצה הראשונה שהגיע לרבע גמר גביע אירופה בעידן שלאחר הייזל.
ב-1997-98, המקום השני מכמה ליגות אירופאיות הורשה להשתתף בטורניר (שעכשיו בצורה רשמית נקרא ליגת האלופות) כשאופ"א החליטה שעדיף כמה שיותר מועדונים גדולים מאשר אלופות ממדינות כמו וולס, אלבניה או צפון אירלנד. התואר ב-1998 הלך לריאל מדריד, שזכתה בגביע בפעם השביעית בתולדותיה ובפעם הראשונה מאז 1966.
[עריכה] 1999 - מנצ'סטר יונייטד מביאה את הגביע הביתה
עונת 1998-99 תזכר תמיד בגלל הטרבל של מנצ'סטר יונייטד שהשולם עם ניצחון 2-1 על באיירן מינכן בתוספת הזמן. רבים יזכרו את הגמר בזכות שלושת הדקות האחרונות שלו. לאחר שער של מריו בסלר המשחק היה בידיים של הגרמנים, השופט הורה על שלוש דקות תוספת זמן. מנצ'סטר יונייטד שלחה את כל שחקניה קדימה, כולל השוער פיטר שמייכל. שמייכל שיחק את משחקו האחרון במדי מנצ'סטר בתור קפטן מאחר שרוי קין לא שיחק בגלל הרחקה. דייוויד בקהאם הרים קרן שהגיעה לריאן גיגס שבעט לשער, הכדור חזר לטדי שרינגהאם שהשווה. היה נראה כי תהיה הארכה ואז, כשהכל היו מוכנים להארכה, יונייטד יצאה להתקפה בדקה ה-93 וזכתה בקרן. בקהאם הרים אותה לשרינגהאם שנגח לכייון אולה גונר סולשאר שרק היה צריך לשלוח את רגלו, הוא כבש את שער הניצחון ועשתה היסטוריה. מנצ'סטר יונייטד הפכה לקבוצה הראשונה שזכתה באליפות אנגליה, בגביע אנגליה ובליגת האלופות באותה עונה וזכו בגביע האלופות בפעם הראשונה מאז 1968. זו הייתה הפעם הראשונה שמועדון אנגלי זוכה בגביע מאז סיום תקופת ליברפול בשנת 1984.
[עריכה] 2000 עד 2003 - הצלחה מגוונת
גביע אירופה הראשונה של המאה ה-21 נלקח על ידי ריאל מדריד, אלופת ספרד שניצחה בגמר את זוכת המקום השני בספרד, ולנסיה, 3-0. עונת 1999-2000 הייתה גם הראשונה בה כמה ליגות שלחו יותר משתי נציגות לתחרות. שלושת הליגות העליונות דירוג אופ"א, שולחות ארבע קבוצות, שלושת הבאות שולחות שלוש קבוצות.
באיירן מינכן זכתה בתואר לשנת 2001, כשריאל מדריד זוכים בשנת 2002 (בפעם התשיעית). המפסידה של גמר 2002, באייר לברקוזן היא הקבוצה היחידה שהגיעה לגמר ליגת האלופות אך מעולם לא זכתה באליפות. גמר 2003 נערך באולד טראפורד, מנצ'סטר, אנגליה והזוכים בו היו מילאן מאיטליה לאחר ניצחון על הקבוצה האיטלקית גם כן, יובנטוס.
[עריכה] 2004 - הצלחה פורטוגזית
בגמר 2004, פורטו שהונהגה על ידי מאמנה ז'וזה מוריניו ניצחה את מונאקו. למונאקו, היה זה גמר ליגת האלופות הראשון מאז היווסדה. אף אחת מהקבוצות לא הייתה פייבוריטית להגיע אפילו קרוב לשלב הגמר בתחרות, אבל הן ניצחו ענקיות כדורגל כגון צ'לסי ודפורטיבו לה קורוניה עם שמות גדולים בכדורגל האירופי.
[עריכה] 2005 - בחזרה מהעבר
שנת 2005 ראתה את ליברפול, בהדרכתו של רפא בניטז, מגיעה לגמר לראשונה מאז שנת 1985 (אסון הייזל) ואת מילאן בפעם השנייה בשלוש שנים. ליברפול ניצחה את מילאן באחד הקאמבקים הגדולים בהיסטוריה של ליגת האלופות. ליברפול פיגרה 3-0 במחצית והייתה מחוץ למשחק, אבל במחצית השנייה כבשה שלושה שערים בשש דקות והכריחו את מילאן ללכת להארכה. לאחר הארכה בה השוער הפולני יז'י דודק הציל שני שערים בטוחים של אנדריי שבצ'נקו, ליברפול זכתה בפנדלים המותחים 3-2 כשדודק מציל שני כדורים והופך לגיבור לרגע באנגליה. למרות שליברפול ניצחה את צ'לסי ויובנטוס בדרך לגמר, מילאן עדיין היו הפייבוריטים כי ליברפול סיימה רק במקום החמישי בליגה האנגלית (מיקום שמנע מהם לחזור לליגת האלופות לעונת 2005/2006, לולא פסיקה מיוחדת של אופ"א לפני תחילת העונה שאפשרה להם להצטרף למפעל באופן מיוחד), אבל ליברפול הצליחה במה שהרבה נכשלו באחד הגמרים המרגשים בכל הזמנים והייתה לקבוצה שזוכה בתואר לאחר שהייתה בפיגור שלושה שערים.
[עריכה] 2006 - ספרד חוזרת לתמונה
בגמר 05/06 ניצחה ברצלונה את ארסנל בתוצאה 2-1.

