מינהלת העם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מינהלת העם. הקבינט של היישוב שהוקם לקראת הכרזת המדינה לנהל את עניני היישוב והמלחמה.

מינהלת העם הוקמה על ידי הנהלת הסוכנות היהודית ב־11 באפריל 1948 לקראת הכרזת המדינה לשם ניהול עניני היישוב וניהול המערכה הצבאית, בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות שהתחוללה באותה עת. במינהלת עם היו 13 חברים והם: דוד בן גוריון - יושב הראש, משה שרת (אז שרתוק),אליעזר קפלן, דוד רמז, פרץ ברנשטיין, יצחק גרינבוים, מרדכי בנטוב, אהרון ציזלינג, הרב יהודה לייב מימון (אז פישמן), פנחס רוזן (אז פליכס רוזנבליט), משה שפירא, בכור שלום שטרית, הרב יצחק מאיר לוין.

חברי מינהלת העם נבחרו מבין חברי מועצת העם בת 37 החברים שהוקמה באותו מועד לשמש כפרלמנט עד להקמת המדינה.

הישיבה הראשונה של מינהלת העם התקיימה ביום 18 באפריל 1948. בישיבה השנייה שהתקיימה ביום 26 באפריל 1948 הוחלט על חלוקת התיקים. תיקי המפתח היו: שר הבטחון - דוד בן גוריון (בנוסף לתפקידו כיושב ראש), שר החוץ - משה שרת, שר הכספים - אליעזר קפלן.

ביום 12 במאי 1948 התכנסה מינהלת העם לדון בהצעתו (שהוועד הערבי העליון דחה אותה כבר) של שר החוץ האמריקאי הגנרל ג'ורג' מרשל לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה ולהכריז על הפוגה של 3 חודשים במלחמה, לאור אזהרתו כי אם תוכרז המדינה יתקפו אותה צבאות ערב ויכריעו אותה. ההכרעה על הכרזת המדינה במועד שנקבע, עם תום המנדט הבריטי ב־15 במאי, נתקבלה בהצבעה ברוב של 6 נגד 4, מתוך עשרת החברים שנוכחו בישיבה (שאר החברים היו בירושלים הנצורה).

הוחלט אף לדחות את הצעת ההפוגה ולהמנע מלהכריז על גבולותיה של המדינה.

יום לפני הכרזת המדינה שלחה מינהלת העם הזמנות סודיות למוזמנים, בהן הם נתבקשו להגיע ביום ו' 14 במאי 1948 בשעה שלוש וחצי למוזיאון תל אביב לטקס הכרזת העצמאות.

במגילת העצמאות שקרא דוד בן גוריון בטקס, שהייתה מגילת היסוד של מדינת ישראל, הוכרז בין היתר כי מינהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה ומועצת העם הופכת להיות למועצת המדינה הזמנית, המוסד המחוקק של המדינה.

[עריכה] ראו גם