המנון לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במדינות העולם נהוג להכתיר שיר מסוים, בדרך כלל בעל מלל ובעל לחן, כהמנון הלאומי. מקור המילה המנון ביוונית Hymnos, ופירושה שיר שבח. בהמנון הלאומי נהוג לפתוח או לחתום אירועים רשמיים, אירועים בחסות השלטון או בהשתתפות אנשי שלטון, אירועים צבאיים וכן אירועי ספורט.

בדרך כלל מבטא ההמנון את את שאיפותיו הלאומיות של העם, ולרוב קשורים ההמנונים הלאומיים במאורע חשוב בתולדותיה של מדינה, למשל ניצחון בקרב, או מהפכה נגד ממשלה (למשל ה"מארסיז"). לא כל המנון יסודו במאורע היסטורי. יש המנונים שנושאם אהבת העם, אהבת השליט, יופיה של הארץ, והמנונים המדגישים את פטריוטיותו של העם.

מספר מדינות משתמשות במנגינה אחת להמנונים שלהן, למשל: בריטניה, שווייץ וליכטנשטיין.

לעתים מחליפה המדינה את ההמנון. "אל נצור הצאר" עד מהפכת אוקטובר ב-1917 היה ההמנון הלאומי של האימפריה הרוסית. הקומוניסטים הרוסים בחרו בהמנון תנועת הפועלים, "האינטרנציונל" (שנכתב במקור על ידי אז'ן פוטיה הצרפתי), אולם אח"כ הוחלף גם המנון זה.

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: המנונים