משתמש:יהונתן השילוני/ארגז חול/אמיליה ארהארט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיליה ארהארט (1897 - 1937) היא טייסת אמריקאית הנחשבת לאחד מהטייסים הטובים בזמנה. בתם של אדווין ואמי ארהארט. ידועה במבצעי הטיסה הנועזים שעשתה, ביניהם חציית האוקיינוס האטלנטי פעמיים וחציית האוקיינוס והשקט. בטיסתה האחרונה החליטה להקיף את כדור הארץ, אך היא ונווטה התרסקו אל תוך הים במהלך הטיסה ועקבותיהם אבדו.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ארהארט נולדה בשנת 1897 בחווה החקלאית של הוריה באטכיסון שבקנזס. בגיל 21, כשעבדה כאחות בטורונטו וטיפלה בפצועי מלחמת העולם הראשונה, החליטה ללכת לצפות במטוסים בנמל התעופה על מנת להרגיע את עצמה, ומאז דבקה בה האהבה לטייס. את רשיון הטייס היא קיבלה ב- 1923 אך משום שהייתה אישה נאלצה לוותר זמנית על התחום.
[עריכה] המסע מעל האוקיינוס האטלנטי
ב- 1928, כשעבדה כמורה של ילדי מהגרים בבוסטון הציע לה הילטון ריילי (טייס לשעבר בחיל האוויר של ארצות הברית) לטוס מעל האוקיינוס האטלנטי. הילטון הציע את ההצעה הזו לארהארט בעקבות בקשה של חברו ג'ורג' פוטנאם (שלימים היה בעלה של ארהארט) למצוא אישה שתחצה את האוקיינוס האטלנטי, שחשב שדבר כזה ימשוך תשומת לב והוא יעשה מזה כסף. ארהארט השיבה בחיוב ללא שום היסוס.
את הטיסה החלה ארהארט ב 17 ביוני 1928 יחד עם הטייס ביל סטולץ וטייס המשנה לואיס גורדון במטוס פוקר VIIB-3M מארצות הברית לאירלנד. יש לציין כי הטייסים האחרים שטסו עם ארהארט קיבלו כסף רב על כך, ואילו ארהארט הסכימה לעשות זאת ללא שום תמורה כספית תוך סיכון לחייה, שהיה גדול, כיוון שהטיסה הייתה ארוכה מאוד, היו צריכים הרבה דלק, ותנאי מזג האוויר לא היו ידועים.
במשך הטיסה לא עשתה ארהארט שום תפקיד משמעותי, ובסוף הם נחתו בטעות בוויילס במקום באירלנד ולכן הרגישה תחושת אכזבה גדולה מהמסע. מכל מקום, העיתונות בכל זאת חגגה סביבה והיא זכתה לתהילה רבה, וחבריה שהטיסו את המטוס נדחקו הצידה. כפי שציפה, ג'ורג' פוטנאם בהחלט הרוויח יפה מיומן המסע של ארהארט, האישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס.
[עריכה] טיסת היחיד מעל האוקיינוס האטלנטי
לאחר ארבע השנים הבאות שלאחר הטיסה הנועזת, שבהן ארהארט הוסיפה ללמוד טייס, ניווט ימי וכו' ונהייתה והתמחתה בתחום, החליטה לצאת שוב למסע מעל האוקיינוס האטלנטי, אך הפעם בגפה. ב-20 במאי 1932 יצאה אמיליה ארהארט משדה התעופה בניו פאונדלנד, עם מטוס ה"לוקהיד ווגה" הפרטי שלה, ויצאה לטיסה.
החלק הראשון של הטיסה, כ-13 שעות עבר בהצלחה, אך לאחר מכן קרו תקלות שונות במטוס, ולאחר שאיתרה סירת דייג קטנה היא נחתה בלית ברירה, והפליגה לחוף, מבלי לדעת איפה היא. עם הסירה היא הגיעה לשדה גדול, ושם פגשה חוואי, שהיה המום לגמרי. היא סיפרה לו כיצד הגיעה לשם מאמריקה, ולאחר מכן שאלה אותו היכן היא, והוא ענה לה שהיא נמצאת בלונדונדרי שבאירלנד.
לאחר הטיסה זכתה ארהארט לתהילה גדולה אף יותר מהפעם הקודמת, כשעכשיו היא עשתה את כל העבודה, שלא כמו בטיסה הקודמת. החגיגות לכבודה כללו מצעד בלונדון, בוושינגטון היתה אורחת בבית הנבחרים וקיבלה מהם אות כבוד, ואפילו נפגשה עם המלך ג'ורג' החמישי.
[עריכה] הטיסה מעל האוקיינוס השקט
לאחר טיסת הסולו, היא היתה לאשה הראשונה שטסה לבד מעל ארצות הברית וכמוכן שברה את שיא המהירות בחציית ארצות הברית ללא הפסקה. אך ארהארט לא הסתפקה בכך. ב-12 לינואר 1935 החליטה לצאת למסע לחציית האוקיינוס השקט, יחד עם הנווט פרד נונאן. הצי האמריקאי ניסה להניא את ארהארט ממסעה, מכיוון שבאותו נתיב שבו תכננה לטוס נספו כבר עשרה אנשים. המסע נמשך מהונלולו שבהוואי עד אוקלנד שבקליפורניה, לאורך 2,400 מייל.
ב 12 בינואר 1935 יצאה ארהארט עם מטוסה הפרטי למסעה מהונלולו, בעוד שהיא משדרת לרדיו פרטים על התקדמותה, ולאחר זמן רב הגיעה לאוקלנד.
באוקלנד חיכו לה מעריצים רבים והיא התקבלה שם בכבוד רב, אך היא החליטה כי זה לא יהיה מסעה האחרון, ועליה רק לבצע את המבצע הנועז מכולם.
[עריכה] הטיסה ממנה לא שבה
לפי דבריה של ארהארט, הטיסה סביב כדור הארץ הייתה אמורה להיות טיסתה האחרונה, ואחריה היא תעבור לחיות חיים שקטים. כבר בתכנון הטיסה, היה ברור כי קטע הטיסה בין גיניאה החדשה לבין האי האולנד יהיה בעייתי ביותר, כיוון שהוא ארוך מאוד, ומכלי הדלק בקושי יספיקו, ובנוסף לכך, האי האולנד הוא נקודה מבודדת מאוד, ואם לא תצליח ארהארט לאתר אותו בזמן, יאזל לה הדלק. למרות זאת, יצאה ארהארט לטיסה.
באביב 1836 יצאו ארהארט ופרד נונאן מאוקלנד במטוסה הפרטי של ארהארט. החלק הראשון של הטיסה, מקליפורניה להוואי, עבר בקלות, אך כשהגיעו להוואי שמו לב לתקלה במטוס, והם נאלצו לחכות חודשיים עד לתיקון המטוס.
לאחר שהמטוס תוקן, יצאו שוב ארהארט ונונאן מאוקלנד אל הטיסה. הם טסו מאוקלנד למיאמי, ומשם לברזיל. הם עברו בשלום דרך הודו, תאילנד, מלזיה ואוסטרליה, ובסופו של דבר, ב 29 ביוני, הגיעו לגיניאה החדשה. החלק הבא של הטיסה שלהם היה לאי האולנד, החלק האחד לפני האחרון, אך אליו הם לא הגיעו. הקשר איתם נותק ב 2 ביולי, בשעה 8:44 בבוקר.
לאחר שנותק הקשר יצאו כוחות גדולים של אוניות ומטוסים לחיפושים בהנהגת ג'ורג פוטנאם, אך לא מצאו דבר, ורק שנה וחצי לאחר מכן הוכרז כי אורהארט נהרגה.

