הצהרת ריו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתאריכים 3 ביוני - 14 ביוני 1992 התכנסה בריו דה ז'נירו, כהמשך להחלטה מ-1989, שבה נחתמה פרוטוקול קיוטו, ועידת פסגה עולמית של האו"ם לסביבה ולפיתוח (UNCED- United Nations Conference on Environment and Development). הוועידה ידועה גם כוועידת הפסגה בעניין כדור הארץ (Earth summit) או ועידת ריו.

בוועידה השתתפו יותר מ-170 מדינות, נציגי מוסדות או"ם עולמיים ואזוריים, נציגי ארגונים בינלאומיים ובין-ממשלתיים, נציגי חברות וגופים כלכליים שונים ונציגי ארגונים לא-ממשלתיים הפעילים בנושאים שונים של סביבה וחברה. ביומיים האחרונים נפגשו בוועידה יותר ממאה ראשי מדינות ומנהיגים רבים. בעיות דחופות של הגנה על הסביבה ופיתוח חברתי-כלכלי עמדו בראש מעייניה של ועידת ריו. נערכו בה דיונים סוערים מאוד, וקבוצות אינטרסים שונות הפעילו לחצים. בסופו של דבר אישרה הוועדה מסמכים אחדים, שהקהילה הבינלאומית נדרשת לבחון אותם במשותף, כחלק ממכלול של פעילות בינלאומית: הצהרת ריו מניחה את התשתית הרעיונית להחלטות הוועידה.

תוכן עניינים

[עריכה] הכרזת ריו

Rio Declaration - הכרזת ריו, מסמך המכיל 27 עקרונות של פיתוח בר קיימא ברמה המקומית, ארצית, אזורית וגלובלית, כגון: "בני אדם זכאים לחיים בריאים ופרודוקטיביים, בהרמוניה עם הטבע", "יש לתת קדימות לצורכי אוכלוסיות פגיעות".

[עריכה] אג'נדה 21

באג'נדה 21 הפכו העקרונות הללו לתוכנית פעולה מקיפה בת 300 עמודים להשגת פיתוח בר קיימא במאה ה-21. 40 הפרקים בו דנים באופן שבו יש לטפל בנושאי איכות סביבה ופיתוח כלכלי. לאור מסמך זה קובעים יעדים סביבתיים ומעצבים מדיניות סביבתית ומדיניות פיתוח של מדינות ברמה הלאומית והמקומית, כגון אמנת המידבור שיצאה מפרק 12 של המסמך.

[עריכה] אמנה לשמירה על המגוון הביולוגי

מתוך הכרה בחשיבותו של המגוון הביולוגי לקיומו של האדם על פני כדור הארץ הוגדרו באמנה על המגוון הביולוגי דרכים שבהן אפשר לקדם את השמירה על המרכיבים של עושר החיים על האדמה.

האמנה מכירה לראשונה בכך ששימור המגוון הביולוגי הוא עניין משותף לכלל האנושות. האמנה מכסה את כל המערכות האקולוגיות, הזנים והמקורות הגנטיים הקיימים ויש לה שלוש מטרות עיקריות:

  • שימור המגוון הביולוגי.
  • שימוש בר קיימא במרכיביו.
  • חלוקה הוגנת ושוויונית של התועלות הנובעות מניצול משאבים גנטיים.

על-פי סעיף 26 לאמנה מחויבת מדינה שהיא צד לאמנה להגיש דוח לאומי לפני מפגש הצדדים לאמנה (מדי 4 שנים). על-פי דוחות לאומיים אלה ניתן לבחון את הפעולות שנעשו במדינה לשם יישום האמנה בפועל.מדינת ישראל אישררה את האמנה ב-5 בנובמבר 1995, ומאז הגישה שתי דוחות כמתחייב.

[עריכה] פרוטוקול קרטחנה

ב-29 בינואר 2000, אמנת המגוון הביולוגי אימצה הסכם חדש, הידוע כפרוטוקול Biosafety, או פרוטוקול קרטחנה.

פרוטוקול קרטחנה מתייחס להעברה בטוחה, לטיפול ולשימוש בכל אורגניזמים מהונדסים חיים (LMOs Living Modified Organisms), שעלולים לפגוע בשימור ובשימוש בר-קיימא של המגוון הביולוגי, כשאר גם לוקחים בחשבון את הסיכון לבריאות האדם ושמים דגש על תנועות חוצות גבולות. הפרוטוקול הוא הכלי הבינלאומי היחיד שמתעסק באופן ייחודי עם אורגניזמים חיים מהונדסים.

במסגרת הפרוטוקול הוקם מנגנון העברת מידע מתקדם (Advanced Informed Agreement AIA), מנגנון זה יבטיח שלמדינות יהיה את המידע החיוני לפני קבלת החלטה לגבי ייבוא אורגניזמים מהונדסים חיים לטריטוריה שלהם.

הפרוטוקול הקים מנגנון נוסף - Biosafety Clearing House, כדי להקל על החלפת מידע וניסיון בין המדינות, בנושא אורגניזמים מהונדסים חיים וכדי לסייע למדינות ביישום הפרוטוקול.

נכון לחודש מרץ 2004, 103 מדינות חתמו על פרוטוקול קרטחנה ו-87 מדינות אישררו אותו. הפרוטוקול נכנס לתוקף ב-11 בספטמבר 2003.

[עריכה] אמנת המסגרת למעקב אחר שינויי אקלים

אמנת המסגרת על שינויי אקלים נועדה לטפל בעניין התחממות כדור הארץ כדי להגן באופן ספציפי על יערות הגשם ושאר יערות כדור הארץ, משאב בעל חשיבות עליונה לכדור-הארץ, נוסחו העקרונות לניהול נכון של היערות. הצהרת ריו על סביבה ופיתוח היא אמירה עקרונית על הראייה ההוליסטית של הוועידה.

הוועידה רואה בפיתוח, בחברה ובסביבה תחומים שאינם נפרדים, וקוראת לשיתוף פעולה בינלאומי לפיתוח בר-קיימא ולשמירה על המערכות האקולוגיות של כדור-הארץ. הועידה התכנסה ב-1997 לבחון את הצלחת האמנות, פגישה זו נקראה ועידת ריו=5.

[עריכה] ועידת יוהנסבורג 2002

באוגוסט-ספטמבר 2002 נערכה הפסגה העולמית בנושא פיתוח בר קיימא בעיר יוהנסבורג, דרום אפריקה. לקראת הפסגה נתבקשו מדינות העולם להכין דו"ח לאומי על יישום אג'נדה 21. פגישות ההכנה לפסגה יתנהלו ברמה המקומית, אזורית, ועולמית, ומהווים המשך ישיר לוועידת ריו.

שפות אחרות