הסובייט העליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסובייט העליון (רוסית: Верховный Совет) היה הרשות המחוקקת של ברית המועצות. הוא היה אחראי על אישור חוקים, אישור מינוי שופטי בית המשפט העליון ואישור התקציב. הסובייט העליון נוצר ב-1936, עם כינון "חוקת סטלין". לפניו הרשות המחוקקת נקראה הוועד הפועל המרכזי (רוסית: Центральный Исполнительный Комитет או בקיצור רוסי ВЦИК).

הסובייט העליון בחר נשיאות (פרזידיום). הפרזידיום היה מורכב מיו"ר, 15 סגנים (אחד מכל אחת מהרפובליקות של האיחוד), מזכיר ועשרים חברים. הפרזידיום היה אחראי על כל הפעילויות של הסובייט העליון. יו"ר הראש של הנשיאות (פרזידיום) היה נשיא בריה"מ/ראש המדינה. תפקידיו היו בעיקר טקסיים אך למרות זאת היה זה תפקיד מפתח. התפקיד החשוב ביותר היה מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית. כדי לבסס/לחזק את כוחו והשפעתו של המזכ"ל הוא היה נוהג לבחור לשמש בעוד תפקיד. או יו"ר נשיאות הסובייט העליון (נשיא המדינה) או יו"ר מועצת השרים (ראש הממשלה). לנין, סטלין וחרושצ'וב בחרו בנוסף לתפקיד המזכ"ל לשמש כראשי ממשלה בעוד שברז'נייב, אנדרופוב וצ'רניינקו שימשו כיו"ר נשיאות הסובייט העליון.

הסובייט העליון היה מורכב משני בתים: הבית העליון- סובייט האיחוד והבית התחתון- סובייט הלאומים. בחירות לסובייט העליון התבצעו אחת ל-4 שנים. בפועל, הסובייט העליון היה "בובה" של המפלגה הקומוניסטית ואישר כל חוק/תקנה.

רשמית פוזר הסובייט העליון ב-26 בדצמבר 1991.