לוי בן גרשום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) (1288 - 1344). איש מדע, פרשן המקרא, רופא, מתמטיקאי, ומחשובי הפילוסופים היהודיים, פעל בפרובנס, חבל ארץ בדרום צרפת.
נולד בעיר בניולס (Bagnols) שבצרפת. יש הטוענים כי היה מיוחס לרמב"ן, אך ככל הנראה אין זה נכון.
רלב"ג היה בקי במתמטיקה ובאסטרונומיה; פיתח שני מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים, ובשל כך זכה לשם בין מלומדי דורו.עדות להשגיו בתחום היא ששמו של אחד ממכתשי הירח קרוי על שמו. עניינו באסטרונומיה השפיע רבות על הפילוסופיה שלו. היו לו תרומות גם בתחומי המתמטיקה. מחקריו באסטרונומיה זכו להערכה רבה ותורגמו ללטינית בפקודת האפיפיור קלמנס השישי. בספרו "מעשה חושב" (1321) הוכיח משפטים שונים בקומבינטוריקה, בהם חישוב מספר הצירופים והתמורות, ואף כתב הוכחות באינדוקציה.
הרלב"ג הולך אחרי הרמב"ם ואריסטו, אך גם חולק עליהם בחריפות (למשל, הוא מבטל מכל וכל את תורת התארים השליליים המיימונית) ומעלה שורה של רעיונות מקוריים, חלקם יוצאי דופן במחשבה היהודית.
תוכן עניינים |
[עריכה] הפילוסופיה של הרלב"ג
בשאלת קדמות העולם נוקט הרלב"ג עמדה חד משמעית לטובת התפיסה שהעולם נברא, בניגוד לעמדתו המעורפלת מעט של הרמב"ם. הוא סבור שזמן עבר לעולם אינו יכול להיות אינסופי בגודלו, ועל כן חייבת להיות לו נקודת התחלה. עם זאת, הוא סבר שחומר גולמי (היולי) היה קיים תמיד והוא מה שקרוי "תוהו ובוהו". אפשר לראות בדעתו של הרלב"ג כי החומר ההיולי היה קיים תמיד, דעה חדשה ביהדות בדבר קדמות ללא הגבלת זמן לכיוון העבר, בין היתר בשל דעה זו הרלב"ג הקים עליו מתנגדים. בנוסף, הרלב"ג טוען בספרו "מלחמות השם" כי העולם נוצר יש מיש ולא יש מאין, ובהקדמתו לספר זה הוא מתנגד לדעת הרמב"ם לפיה אין מקום לחקירה בנושא קדמות העולם.
הוא היה מאמין נלהב באסטרולוגיה. הוא סבר שהעולם מתנהל על פי דטרמיניזם אסטרולוגי, ואילו הנביא הוא זה המסוגל להשיג את הידע האסטרולוגי, ולהסיק ממנו. מצד שני, הרלב"ג סבר שחופש הבחירה של האדם אינו כפוף לדטרמיניזם אסטרולוגי. לא רק זאת, אלא שאפילו אלוהים אינו יכול לדעת מה צפוי האדם לעשות, שהרי ידיעה כזו תפגום ביכולת הבחירה החופשית של הפרט. דעה זו של הרלב"ג היא חריגה ביהדות, אף שהיו הוגים נוספים, כרבי רפאל בירדוגו, שסברו כך ואף מצאו לדעה זו סימוכין בדברי חז"ל ובפירוש רש"י לתלמוד.
ההשגחה בעיני הרלב"ג היא שינוי ההתנהגות לכזו שהכוכבים מנבאים לה תוצאה טובה. התוצאה הסופית היא שאדם המיטיב את דרכיו, יוטב לו. גם הנס פירושו יכולתם של אדם או קיבוץ אנשים להתאים את התנהגותם לכזו, שעל פי מנהג הכוכבים, צפויה להיות מתוגמלת בנס. עם זאת, צימצם הרלב"ג בפרשנותו את מושג הנס המקראי (אירוע "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" של ספר יהושע, לא כלל לדעתו כל שינוי במהלך השמש. הנס היה שבני ישראל הספיקו בזמן קצר מלאכה שבדרך כלל נדרש לה זמן מרובה).
בשאלת הישארות הנפש הוא נוקט עמדה אריסטוטלית שכלתנית אופיינית. רק המרכיב השכלי שבנפש האדם נותר, ואילו מרכיביו האחרים נעלמים. עם זאת, הוא טוען שמכיוון שהתפיסה השכלית היא אינדיוודואלית, הישארות כזו של הנפש היא הישארות פרטית.
הרציונליזם שלו הביא אותו דווקא להביע דעות מזלזלות לגבי מעמד האישה, שאותה, בהשפעת השקפות אריסטוטליות, הוא תיאר כמי שנמצאת בדרגת ביניים בין האדם לבין החיות.
[עריכה] היחס לרלב"ג
שלא כהוגים נועזים אחרים, כמו רבי יוסף אבן כספי ורבי יצחק אלבלג, לא הוצא רלב"ג מחוץ לתחומה של היהדות המסורתית. אומנם ספרו "מלחמות ה'" זכה לכינוי "מלחמות על ה'", בידי מתנגדיו, אבל בסופו של דבר הוא זכה להערכה רבה. פרשנותו על התנ"ך מצוטטת עד עצם היום הזה בספרות הלכה ומחשבה (במיוחד אהוד פירושו למשלי כ"ט י"ח, המתפרש כהתקפה על אפשרות קיומו של מוסר טבעי שאינו מוסר התורה). האגדה מספרת כי הגאון מוילנה ששמע דברים בגנותו, הגיב באומרו: "הלוואי ואשב לצידו בגן עדן".
[עריכה] פירושו למקרא
בפירושו למקרא משלב רלב"ג את הידע שלו בפילוסופיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה, אולי בשל כך פירושו היה פופולרי סמוך לתקופת חיבורו, עד כדי כך שהוא נדפס כספר נפרד ב-1476 ולא בצירוף פירושי 'מקראות גדולות'.
רלב"ג מחלק את פירושו לשלושה חלקים: ביאור המילות, ביאור דברי הפרשה והתועלות, שהן סיכום והפקת לקחים בעיקר בדעות, במידות ובמצוות. בפירושו למקרא מפנה רלב"ג פעמים רבות לספרו הפילוסופי "מלחמות ה'".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לוי בן גרשון באנציקלופדיה יהודית "דעת"
- אלי פריימן וברוך ברנר, פירוש רלב"ג לתורה, מחניים, גיליון 4
- הרב ברוך ברנר, יחסו של הרלב"ג לדרכו של הרמב"ם במניין המצוות, מעליות כ'
| פרשני המזרח - רס"ג | ר' אברהם בן הרמב"ם
פרשנים פילולוגיים ספרדים - מנחם | דונש | חיוג' | אבן ג'נאח | ר' משה אבן ג'יקטילה | ר' יהודה אבן בלעם פרשני ספרד - ראב"ע | רמב"ן | רבנו בחיי | בעל הטורים | בעל העקידה | אברבנאל פרשני צרפת - רש"י | ר' יוסף קרא | רשב"ם | בכור שור | ר' אליעזר מבלגנצי | חזקוני פרשני פרובנס - ר' יוסף קמחי | ר' משה קמחי | רד"ק | ר' מנחם בן שמעון | אבן כספי | רלב"ג פרשני אשכנז - ר' יהודה החסיד | פרשני איטליה - רקנאטי | רי"ד | ספורנו |

