יחידת ההסרטה של דובר צה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחידת ההסרטה של דובר צה"ל (הנקראת גם בשם "מכלול יצירה והפקה") היא מכלול מקצועי בחטיבת דובר צה"ל, המתמקצע בתחומי הצילום (וידאו וסטילס) וההפקות. היא ממוקמת בתל אביב ומפקדים עליה קצינים ואזרחים עובדי צה"ל.

היחידה אמונה על שני חלקים עיקריים שהם: הפקת סרטי תדמית לחילות השונים, סרטי הסברה בכל השפות, סרטי פרידה מאנשי צבא שונים וכן קליפים, ומספר קטן של סרטים עלילתיים, אחד באורך מלא. החלק השני הוא תיעוד שגרת החיים בצה"ל כגון צילום אימונים, טקסים וכמו כן גם צילום מבצעי. יחידת ההסרטה של דו"צ היא למעשה יחידת ההסרטה היחידה בצה"ל המפיצה חומרים לתקשורת הישראלית והעולמית. כמו כן היחידה אחראית לאחזקה השוטפת של אתר צה"ל באינטרנט. החיילים ביחידה אמונים על תפקידים של צלמי וידאו, צלמי סטילס, עורכים, מפיקים וגרפיקאים. בראשות היחידה עומד סא"ל דינור שביט. סגן מפקד היחידה הינו סרן נועם דאוד, וראש מדור הפקות הינו בח"ק גיורא רובין, אזרח עובד צה"ל.

היחידה הוקמה בשנות ה-50, ועוד בשנת 1954 הפיקה סרט עלילתי קצר בשם "חוד החנית", על פי תסריט מאת שבתי טבת. הסרט סקר את מסלולו של לוחם בחטיבת הצנחנים, וקיבל פרס מאת "ארגון עובדי ההסרטה" כמו גם שבחים מהביקורת בעיתונות דאז. סרט נוסף מאותה התקופה הוא "הרקע האדום". להפקת סרט זה הובא במאי זר בשם תורולד דיקנסון. הסרט הציג את חייו של חייל חיל הרגלים אך לא זכה להצלחה לה זכה "חוד החנית". דיקנסון ביים לאחר מכן את הסרט הישראלי החשוב "גבעה 24 אינה עונה" (1955) (אשר אין לו קשר ליחידה).

הסרט המפורסם ביותר של היחידה הוא הפיצ'ר שתי אצבעות מצידון מ-1985. זהו סרט עלילתי באורך מלא המתאר את הדילמות שבהן נתקלו חיילים במלחמת לבנון.

בשנים האחרונות פעולתיה של היחידה הפכו מבצעיות יותר ויותר, כאשר ב2003 נהרג צלם היחידה ליאור זיו מירי מחבלים בפעולה מבצעית של כוחות פלחה"ן גבעתי ברפיח. לאחר המקרה החליטו בצה"ל שחיילים מחטיבת דו"צ יעבירו קורס תיעוד מבצעי ללוחמים בחטיבות החי"ר השונות על מנת שיהיה את הידע הנדרש בצילום.

היחידה נחשבת יוקרתית מאוד ומגיעים אליה עתודאים ותלמידי תיכון בעלי השגים גבוהים במגמות הקולנוע והתקשורת השונות.