המרד על הקיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרד על הקיין - ספרו של הסופר היהודי הרמן ווק, אשר יצא לאור בשנת 1951. הספר הוסרט פעמיים, והומחז. כן זכה הספר בפרס פוליצר בשנת 1952.
תוכן עניינים |
[עריכה] הספר
| פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
זהו סיפורו של צעיר בן טובים, המשרת כקצין על שולת מוקשים באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, תחת פיקודו של מפקד קשוח ומעורער בנפשו. המדובר ביצירתו הטובה ביותר של ווק, ובתיאור אותנטי ומהימן של החיים על סיפונה של ספינה בעת מלחמה, של היחסים האנושיים הנוצרים בין אנשי הצוות, והרגשות שחשים האנשים המנותקים מביתם וממשפחתם, ונמצאים בשוליו של העימות האנושי הגדול בהיסטוריה - מלחמת העולם השניה. הספר הוא למעשה שיר הלל לצי האמריקני ולמשרתים בו, כאשר המסר העולה מדפי הספר הוא כי כאשר בימי השלום האזרחים עושים למחייתם וחיים את חייהם, אנשי הקבע של הצי שומרים על המולדת, ועושים את העבודה הקשה והבלתי זוהרת, אך ההכרחית. מסר זה, והפטריוטיזם העולה מן הספר (כמרבים מספריו של ווק), כמו גם סיפור האהבה השגרתי למדי המשמש לספר כמסגרת, אינו מצליח לטשטש את ההישג הספרותי שביצירת הדמויות הבלתי נשכחות המאכלסות את הספר, ובראשן דמותו של הקפטן פיליפ פרנסיס קוויג, אשר טירופו, פחדנותו, והתעמרותו בכפופים לו, דוחפים את אנשי הצוות של הספינה למרד כנגדו. המצבים המתוארים בספר מוכרים היטב לכל מי ששירת אי פעם בצבא, בים, ביבשה או באוויר.
[עריכה] הנקודה היהודית
כברבים מספריו של ווק, הספר הינו בעל "נקודה יהודית". עורך הדין שממונה לגיבור הספר, הינו היהודי בארני גרינוולד. הוא מצליח לזכות את הגיבור מאשמת המרד, במשפט הצבאי שנערך לו, תוך שהוא משחיר את דמותו של המפקד קוויג, וגורם לו להראות על דוכן העדים כאדם בלתי שפוי, אשר אינו ראוי לפיקוד. לאחר מכן במסיבה שעורכים הקצינים המורדים לרגל זיכוים מאשמת המרד מסרב גרינוולד להשתתף בשמחה, ומסביר לגיבור הספר כי אמנם על מנת להציל את הקצינים המורדים היה עליו להשחיר את דמותו של המפקד קוויג, איש צבא הקבע (רובם של הקצינים הם אנשי מילואים בעלי קריירות אזרחיות), אך קוויג הוא הגיבור האמיתי, שכן בזמן שקדם למלחמה, בעת שכל הקצינים היו שקועים בחייהם האזרחיים ובקריירות שלהם, שירת קוויג על סיפונן של ספינות קרב כאיש צבא הקבע, והיה בין הגורמים היחידים שמנעו, כדברי גרינוולד, מהרמן גרינג, להפוך את אמו של גרינוואלד "לסבון בו ינקה את עכוזו השמן". הצגת דמותו של ברני גרינוולד כפרקליט יהודי ממולח באופן סטיריאוטיפי מחד, ומצד שני כאדם בעל ראיה חודרת, ואזכורה של השואה, והמלחמה באדולף היטלר באנטישמיות ובגזענות כמטרה האנושית האמיתית במלחמה, הופכים את הספר ליצירה בעלת משמעות יהודית מיוחדת.
נקודה זו בולטת עוד יותר במחזה, "המרד על הקיין - המשפט הצבאי" בו הופך גרינוואלד לדמות הראשית, בעוד שבספר הוא מופיע רק לקראת סיומו.
הספר תורגם לעברית מספר פעמים, בפעם האחרונה בהוצאת משרד הביטחון בסדרת "אדם בקו האש".
[עריכה] הסרטים והמחזה
הספר הומחז והפך למחזה להיט בברודווי בכיכובו של הנרי פונדה, ואף עלה מספר פעמים על הבמות בארץ, בפעם הראשונה בשנת 1954, בתיאטרון הבימה בבימויו של פיטר פריי ובהשתתפות אהרון מסקין ומישה אשרוב.
גירסתו המומחזת של הספר (השונה מאוד מן הספר עצמו) הוסרטה בשנת 1988 בכיכובו של אריק בוגוסיאן בתפקיד הראשי של עורך הדין ברני גרינוולד.
כן הפך הספר לסרט רב מכר בשנת 1954 בכיכובם של המפרי בוגרט כקפטן קוויג ושל חוזה פרר כבארני גרינוולד ובבימויו של אדוארד דמיטריק. הסרט היה בין הסרטים הקופתיים ביותר באותה השנה, והיה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, לסרט הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר, הליווי המוזיקלי הטוב ביותר (מקס שטיינר), השחקן הטוב ביותר (המפרי בוגרט) שחקן המשנה הטוב ביותר (טום טולי), העריכה הטובה ביותר והקלטת הקול הטובה ביותר. אך הסרט לא זכה באף אחד מהפרסים להם היה מועמד.
[עריכה] טריוויה
כשהשחקן האנגלי מוריס מיקלוויט החליט לשנות את שמו לשם הבמה "מייקל סקוט", הודיע לו הסוכן שלו בזמן ששוחח עמו מתוך תא טלפון בכיכר לסטר בלונדון ששחקן אחר כבר משתמש בשם מייקל סקוט והוא חייב להחליף את שמו מייד. כשהביט מיקלוויט סביב להשראה ראה כי בקולנוע "אודיאון" מוסרט הסרט "המרד על הקיין" והחליט אז על השם בו הוא ידוע כיום: מייקל קיין.

