יעקב כהן (משורר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעקב (כהאן) כהן (1881 - 1960), משורר, מחזאי, סופר ובלשן עברי.

יעקב כהן נולד בסלוזק שברוסיה. אל ארץ ישראל עלה בשנת 1934. בימי חייו כתב שירה, ספרות, מחזות, תרגומים ושירי ילדים.

שירו "שיר הבריונים" נכתב אחרי פרעות קישינב ב-1903 ופזמונו "בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום" היה לסיסמת "השומר", ולימים שיר רוויזיוניסטי מושר ומוכר. כהן היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית והיה מאישי הצה"ר. בשל המחלוקת על דרכה מול עמדת זאב ז'בוטינסקי, חבר אל מאיר גרוסמן בהקמת מפלגת המדינה ב-1933.

היה נשיא PEN, האיגוד הבינלאומי למשוררים, סופרים ומחזאים.

בשנת 1953 זכה בפרס ישראל לספרות. כהן נפטר בשנת 1960.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • כתבי יעקב כהן, הוצאת דביר, 1960
כרך א': שירים
כרך ב': כתבים דרמתיים

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.