גרייס קלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גרייס קלי בהופעה במסיבת עיתונאים במונטריאול בשנת 1967
הגדל
גרייס קלי בהופעה במסיבת עיתונאים במונטריאול בשנת 1967

הנסיכה גרייס ממונקו (נולדה כגרייס פטרישיה קלי) (12 בנובמבר 1929 - 14 בספטמבר 1982) הייתה שחקנית אמריקנית אשר נישאה לנסיך רנייה השלישי ממונקו. היא אמו של השליט הנוכחי של הממלכה, הנסיך אלברט השני ממונקו.

קלי נולדה בפילדלפיה למשפחה קתולית ממוצא אירי, בת לחברה הגבוהה. אביה היה מליונר, אשר עשה את הונו בעצמו, ואף זכה במדלית זהב בחתירה באולימפיאדה. משפחתה של האם הייתה ממוצא גרמני.

על אף שמשפחתה התנגדה לכך, הפכה קלי לדוגמנית ולאחר מכן לשחקנית קולנוע. בשנת 1951 הופיעה בתפקיד משני בסירטה הראשון "ארבע עשרה שעות", דרמה העוסקת באדם העומד על בניין גבוה ומבקש להתאבד. תפקיד זה הביא לתפקידה החשוב הראשון - אשתו הצעירה של השריף ויל קיין (גרי קופר) הנוטשת את עקרונותיה הפציפיסטים והקוויקרים ומסייעת לבעלה בקרב אקדחים כנגד פושעים היוצאים להרגו בסרט "בצהרי היום" (1952). הסרט נחשב לטוב בסוגו, ועל אף שתפקידה של קלי היה תפקיד משני, הופעתה המרשימה משכה תשומת לב רבה.

סרטה הבא "מוגמבו" (1953) היה דרמה על משולש אהבים שהתרחשה בקניה. קלי שיחקה לצד הכוכבים הגדולים קלארק גייבל ואווה גרדנר. בעת הסרטת הסרט ניהלה קלי רומן עם גייבל, ולאחר מכן התייחסה אליו במילים "מה עוד ניתן לעשות כאשר את לבד באוהל באפריקה עם קלרק גייבל?". על תפקידה בסרט הייתה קלי מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, אך לא זכתה בו.

קלי תפסה את עינו של הבמאי אלפרד היצ'קוק אשר אהב לשלב בסרטיו נשים מטיפוס "הבלונדינית הקרירה" אשר קלי נראתה כהתגשמותו המושלמת. בסרט "Dial M for Murder" (הוקרן בישראל כ"אליבי") (1954) שיחקה את רעייתו של ריי מילנד הזומם להרגה. לאחר מכן שיחקה בסרט "חלון אחורי" (1954) לצידו של ג'יימס סטיוארט. תפקיד זה נחשב לאחד מתפקידיה הטובים, בו היא משחקת את חברתו של סטיוארט הצלם, המרותק לכיסא גלגלים, וסבור כי הוא ראה מחלונו מעשה רצח אכזרי. הסרט נחשב לאחד מסרטיו החשובים של היצ'קוק. את סדרת הסרטים הללו סיימה בסרט "תפוס את הגנב" (1955), קומדיית מתח רומנטית לצידו של קרי גרנט, אשר צולמה בנסיכות מונקו.

בשנת 1955 זכתה בפרס האוסקר כשחקנית הטובה ביותר בסרט "נערת הכפר", בו שיחקה כאישתו של זמר אלכוהוליסט הדוחפת אותו לשוב לבמה. נטען כי בעת צילומי הסרט ניהלה קלי רומן עם בינג קרוסבי אשר שיחק לצידה, וזה מקרוב אבד את אשתו, אך קלי הכחישה תמיד את קיומו של הרומן.

הקומדיה המוסיקלית "החברה הגבוהה" (1956) היה סירטה האחרון, כאשר נישואיה לנסיך רנייה הביאו אותה לפרישה מקריירת המשחק. בטרם התארסה לרנייה ניהלה מערכות יחסים עם קלרק גייבל, בינג קרוסבי, ויליאם הולדן, ריי מילנד ואחרים. היא הופתעה לשמוע מרנייה כי הוא מצפה לפרישה מוחלטת מעולם הקולנוע, אך העדיפה את הנישואין הנוצצים על הקריירה המפוארת שעמדה אך בתחילתה.

היותה קתולית, ופריונה, היוו הגורמים שאיפשרו את נישואיה לרנייה. בית גרימלדי, אליו השתייך רנייה, נמצא במשבר, והיו שמועות כי מונקו תסופח לצרפת, בהעדרו של יורש ראוי לנסיך. על רנייה היה להינשא לאישה פוריה, שכן כקתולי, לא יכל להתגרש אם יסתבר כי רעייתו אינה מסוגלת להביא ילדים לעולם, אם כי בעבר נמצאו למשברים דומים פתרונות כאימוץ, או הכרה בילדים שמחוץ לנישואין.

רנייה אף הוא לא היה זר לעולם הקולנוע, ובמשך שש שנים קודם לנישואיו עם קלי קיים מערכת יחסים עם השחקנית הצרפתייה ג'יזל פסקל. נטען כי מערכת היחסים נפסקה כאשר בדיקה רפואית העלתה כי פסקל אינה מסוגלת להרות, אך לאחר מכן נישאה פסקל לאחר וילדה לו ילדים.

לזוג המלכותי נולדו שלושה ילדים: הנסיכה קרוליין, הנסיכה סטפני, והנסיך אלברט השני, כיום נסיך מונקו.

בשנת 1982 סבלה גרייס משבץ בעודה נוהגת במכונית. כתוצאה מכך התרסקה המכונית, וקלי נפצעה קשה ומתה למחרת היום. בתה סטפני, שישבה לצידה, סבלה אך מפגיעות קלות. קלי טמונה בקתדרלת סט. ניקולא במונטה קרלו, מונקו.

[עריכה] פילמוגרפיה

  • "ארבע עשרה שעות" (1951).
  • "בצהרי היום" (1952).
  • "מוגמבו" (1953).
  • "אליבי" (1954).
  • "אש ירוקה" (1954).
  • "חלון אחורי" (1954).
  • "נערת הכפר" (1954).
  • "הגשרים בטוקו רי" (1954).
  • "תפוס את הגנב" (1955).
  • "הברבור" (1956).
  • "החברה הגבוהה" (1956).

[עריכה] קישורים חיצוניים

הקודם:
1953 - אודרי הפבורן ("חופשה ברומא")
זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר
לשנת 1954 - גרייס קלי ("נערת הכפר")
הבא:
1955 - אנה מניאני ("The Rose Tattoo")