קולנוע עדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בראינוע הראשון בתל אביב; לערך העוסק בקולנוע עדן הירושלמי, ראו קולנוע עדן (ירושלים).
קולנוע עדן, ינואר 2006
הגדל
קולנוע עדן, ינואר 2006

קולנוע עדן (בעבר ראינוע עדן) הוא הראינוע הראשון של תל אביב, שבסוף שנות העשרים, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפך לקולנוע. זהו אחד ממוסדות התרבות החשובים של תל אביב הקטנה. בניין הקולנוע מצוי בתחילת רחוב לילינבלום בנווה צדק, ועיצובו הייחודי אופייני לשכונה זו. האולם כלל אלף ומאה מקומות ישיבה, בקיץ היה נהוג להקרין את הסרטים תחת כיפת השמים. בהיותו של בית הקולנוע אחד מהאולמות היחידים בתל אביב של ראשית המאה, הוא שימש לא פעם גם למטרות נוספות: מופעי אופרה ומופעי תיאטרון. מול הקולנוע (רח' פינס 30 ו-32) מצויים הבתים התאומים שני בתים זהים בעלי אדריכלות ייחודית שנבנו על ידי אהרון שלוש.

[עריכה] היסטוריה

תחילתו של קולנוע עדן ב-1912 עת הציע משה אברבנאל להקים בתל אביב הקטנה של אותם הימים בית ראינוע. הרעיון לא התקבל בתחילה - ועד תל אביב, שניהל את העיר התנגד לרעיון באופן גורף. עם המעטים שתמכו ברעיון נמנה מרדכי וייסר. הוא נכנס לשותפות עם אברבנאל, ויחד בנו את ראינוע 'עדן', בפינת הרחובות לילינבלום ופינס שבשכונת נווה צדק. את השם "עדן" נתן הסופר ש. בן-ציון (אביו של נחום גוטמן), שהיה חברו הטוב של וייסר. ב-1913 קיבלו אברבנאל ווייסר מוועד תל אביב זיכיון בלעדי להפעילו למשך שלוש עשרה שנים. הראינוע נחנך בסרט 'ימי פומפיאה האחרונים' והוקרנו בו בתחילת דרכו בעיקר סרטים רוסיים.

ב-1923 נערכה בבית הקולנוע הופעת האופרה הראשונה.

הקולנוע היה פעיל עד שנת 1975. לאחר מכן, נקנה המבנה על ידי בנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי אך זה שנים רבות הוא עומד אטום ומוזנח. השלט של הקולנוע עדיין עומד על מקומו וגם מקום הקופות ניתן לזיהוי.