פצצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פצצה אמריקאית Mk84 במשקל טונה
הגדל
פצצה אמריקאית Mk84 במשקל טונה

פצצה היא כלי נשק בדמות מתקן נפץ, העשוי לרוב ממיכל מתכתי הממולא בחומר נפץ. חומר נפץ זה מתפוצץ ויוצר הרס רב כתוצאה מהדף ורסיסים.

פיצוץ הפצצה נעשה על ידי מנגנון המכונה מרעום. מרעום זה יכול להיות מופעל על ידי שעון-עצר, שלט רחוק או חיישן מסוג כלשהו: חיישן לחץ אטמוספרי (לפיצוץ בגובה מסוים), מכ"ם, חיישן מגע או קרבה (חש את המרחק מהמטרה).

המונח "פצצה" משמש כיום בעיקר לתיאור מתקני נפץ בלתי ממונעים המוטלים ממטוסים כנגד מטרות על פני הקרקע או הים. מתקני נפץ אחרים בשימוש צבאי הם רימונים, פגזים, מטעני עומק, טילים ומוקשים.

[עריכה] סוגי פצצות

פצצת ה-MOAB
הגדל
פצצת ה-MOAB

הפצצות מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים: קונבנציונליות (ממולאות בחומר נפץ), פצצות מצרר ופיזור (ממולאות בתחמישים, כימיקלים או חומרים אחרים המפוזרים טרם הפגיעה) ופצצות גרעין (המסתמכות על ביקוע גרעיני או היתוך גרעיני ליצירת הנזק).

הפצצות הפשוטות, שאינן בעלות הנחייה או יכולת תמרון כלשהי, מכונות פצצת שימוש כללי (ש"כ) או "פצצות ברזל". טרם המצאת מחשבי ההפצצה, היה זה תפקידו של המטילן או הטייס לשחרר את הפצצות ברגע הנכון על מנת לפגוע במטרה. עם התקדמות המחשבים (בשנות השישים) ההטלה מתבצעת אוטומטית על ידי מחשב ההפצצה ברגע הנכון תוך חישוב של מהירות המטוס, זווית צלילתו, משקל הפצצות וגורמים נוספים רבים.

כיום ישנן גם "פצצות חכמות", אשר יוצרו מלכתחילה עם חיישני הנחייה (לייזר, אינפרא אדום, טלוויזיה ואחרים), או שהורכבו חיישנים אלו על פצצות ברזל "טיפשות" להשגת יכולת הנחייה ותמרון כלשהי של הפצצה למטרתה. יכולת זו מקרבת את הפצצות החכמות אל הטילים, אלא שהפצצות אינן בעלות הנעה עצמית - הן יכולות לתמרן אך מעט בהשוואה לטילים בזמן גלישתן אל המטרה.

הפצצה רבת העוצמה ביותר (שאינה גרעינית) היא הפצצה האמריקאית MOAB שפירושה: Massive Ordnance Air Blast ("חימוש נפיץ אווירי מסיבי"), שידועה גם בשם: "mother of all bombs" בפי החיילים האמריקנים. הפצצה נישאת על ידי מטוס התובלה C-130 הרקולס, משקלה כ-9.5 טונות.

[עריכה] ראו גם