טלי חטואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טלי חטואל (28 ביוני 1970 - 2 במאי 2004) היא ישראלית תושבת גוש קטיף, שנרצחה ביחד עם ארבע בנותיה - הילה (11), הדר (9), רוני (7) ומירב (2) - והעובר שברחמה על ידי מחבלים פלסטינים ב-2 במאי 2004, י"א באייר התשס"ד. טלי חטואל השאירה אחריה בעל, דוד חטואל.

[עריכה] הרצח

הרצח ארע ב-2 במאי 2004 כאשר טלי חטואל וארבע בנותיה נסעו לאשקלון, לבקר אצל הבעל והאב, דוד. בציר כיסופים שבו נסעה, תחת חסותם של בניינים סמוכים בחאן יוניס, פתחו שני מחבלים פלסטינים באש על מכוניתה ואילצו אותה לרדת לשולי הכביש. חטואל נפצעה קשה בהתקפה הראשונה. המחבלים, שהיו חמושים ברובי קלצ'ניקוב, התקרבו למכונית ומטווח אפס ירו צרורות בטלי חטואל ובנותיה עד שכולן נרצחו. כוחות צה"ל שהוזנקו לשטח הצליחו להרוג את צמד המחבלים. הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממיות נטלו אחריות על הרצח, שבוצע בהוראת מוחמד שייח' חליל מהג'יהאד האיסלאמי. [1]

שבוע אחרי הרצח, ב 9 במאי, ירו זוג מחבלים פלסטינים שהיו לבושים בבגדי נשים [2] אל עבר תהלוכת האזכרה לחטואל, שצעדה במקום הרצח. [3] הירי לא גרם לנפגעים. כוחות צה"ל שאיבטחו את ההלוויה השיבו אש והרגו את המחבלים.

הרצח בוצע בחסות בניינים בפאתי חאן יוניס, שבג"ץ סירב להתיר לצה"ל להרסם, למרות טענת הצבא שמדובר באיום בטחוני. [4] רק אחרי רצח חטואל והירי על האזכרה, הסיר בג"ץ את האיסור והתיר לצה"ל להרוס את המבנים. ב-10 במאי הרס צה"ל את הבתים באמצעות דחפורי די-9. [5]

ב-25 בספטמבר 2005, במסגרת מבצע גשם ראשון, ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד שייח' חליל, האיש שתכנן את הרצח. [6] אביה של טלי חטואל הודה לשר הבטחון שאול מופז על חיסול שייח' חליל. ב-9 ביוני 2006 חוסל גם ג'מאל אבו סמהדאנה, האחראי לרצח מטעם ועדות ההתנגדות העממית.

[עריכה] מחוות למשפחת חטואל

ב-16 ביוני 2004 העניקה אוניברסיטת בן גוריון לטלי חטואל תעודת מוסמך (תואר שני) באמנות ועבודה סוציאלית. בעלה, דוד חטואל, קיבל את התואר בשמה.

ב-25 ביולי 2004 קיבל דוד חטואל מקום בכורה ליד הכותל המערבי במפגן השרשרת האנושית (שכלל 130,000 משתתפים) כנגד תוכנית ההתנתקות.

בנר שני של חנוכה ה'תשס"ו, 26 בדצמבר 2005, אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות, נישא דוד חטואל מחדש לבחירת לבו, לימור שם-טוב. [7]

בשנת ה'תשס"ו-2006 נקבע יום הירצחן על ידי "ועד מתיישבי גוש קטיף" כיום של לימוד ובירור בעקבות אירועי גוש קטיף במערכות החינוך השנות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות