מעברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדל

מעברה היא סוג של יישוב זמני (מחנה מעבר) במדינת ישראל בשנות ה-50, מעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, זאת כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.

הבתים במעברות תוכננו להיות פתרון זמני, ולכן היו דלים ביותר. חלקם היו עשויים בד (ונקראו "בדונים") ואחרים היו עשויים פח (ונקראו "פחונים"). על אף שהעלייה ההמונית בקום המדינה (במיוחד בשלוש וחצי השנים הראשונות) הייתה מורכבת מיוצאי אסיה וצפון אפריקה ומיוצאי אירופה ואמריקה בצורה כמעט שווה, כבר בשנת 1952 מעל 80% מתושבי המעברות היו מיוצאי אסיה וצפון אפריקה (סבירסקי, 1981 : 21). יחס זה נשמר לאורך השנים. היו לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה, גופי המדינה המיישבים (בעיקר הסוכנות היהודית) ביצעו מדיניות מפלה, כאשר דאגו יותר ליוצאי אירופה ואמריקה לדיור קבע (בעיקר במרכז הארץ), לעיתים על חשבון יוצאי אסיה וצפון אפריקה. הסיבה השנייה נעוצה בטיב הקשרים בין ותיקי הארץ ובין יוצאי אירופה ואמריקה. אלה האחרונים נעזרו באוכלוסיית הותיקים (בעיקר קרובי משפחה) כדי לצאת מהמעברות.

כך או כך, בין תושבי המעברות היו שהתבססו מבחינה כלכלית ועברו למגורי קבע טובים יותר, והיו שהמשיכו להתגורר בהן במשך שנים רבות.

אחדות מהמעברות התפתחו ליישובי קבע עצמאיים (ראו, למשל, יקנעם עילית), ויש שכל יושביהן |פונו מהן והן נהרסו לשם בניית שכונה חדשה.

תוכן עניינים

[עריכה] רשימת המעברות לפי אזור גאוגרפי והיישוב אליו צורפה המעברה

[עריכה] אזור הגליל

[עריכה] אזור חיפה

[עריכה] אזור השרון

[עריכה] אזור גוש דן


[עריכה] אזור ירושלים

[עריכה] אזור השפלה

[עריכה] אזור הנגב

[עריכה] "מעברות" מודרניות

בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים הוקמו שכונות קרוונים אשר שימשו כמעברות, כדי לשמש שיכון זמני לעולים שהגיעו ממדינות ברית המועצות ומאתיופיה. לשכונות אלה היה גם תפקיד בפתרון מצוקת הדיור של תושבים מקומיים.

בשנת 2005 הוקמו שכונות קרווילות, סמוך ליישוב ניצן ליד אשקלון וסביב היישוב יד בנימין, כדי לשמש דיור זמני למפוני תוכנית ההתנתקות עד שייבנו בתי הקבע שלהם. רבים הגדירו שכונות אלו כ'מעברות', כהסתייגות מתנאי המחייה הירודים בהם.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • שלמה סבירסקי, לא נחשלים אלא מנוחשלים: מזרחים ואשכנזים בישראל, ניתוח סוציולוגי ושיחות עם פעילים ופעילות, מחברות למחקר ולבקורת, 1981.
  • יצחק נוי, גבעת האירוסים השחורים. ספר המתאר את היחסים שבין יישוב ותיק לבין תושבי המעברה שהוקמה בקרבת היישוב.
שפות אחרות