האנציקלופדיה היהודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האנציקלופדיה היהודיתאנגלית: Jewish Encyclopedia) אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901 - 1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק. באנציקלופדיה ישנם כ-15,000 ערכים ב-12 כרכים, ועד היום היא אחד המקורות המקיפים ביותר למידע בנושאי יהדות ותולדות עם ישראל.

תוכן עניינים

[עריכה] ניהול ועריכה

בראש המפעל עמד העיתונאי היהודי, יליד אוסטריה, איזידור זינגר. בתחילה ניסה זינגר להוציא לאור את האנציקלופדיה בפריס או בלונדון אך לא מצא מו"ל שיסכים לכך. דווקא בניו יורק נמצא המו"ל Funk and Wagnalls שהסכים לממן את המפעל האנציקלופדי. Funk and Wagnalls העמיד לרשותו של זינגר משאבים כספיים רבים. בזכות זאת ובזכות תרומה כספית ניכרת של הבנקאי היהודי יעקב שיף יצאה האנציקלופדיה בצורה משוכללת ומהודרת. הן מבחינה עיצובית והן מבחינה עיונית.

את עבודת עריכת האנציקלופדיה רכזו יצחק פאנק ופרנק ויזטלי. העבודה התחלקה בין עורכים אשר התמחו תחומים שונים, במקרא, תלמוד, הלכה, תיאולוגיה ופילוסופיה, תקופות היסטוריות שונות ועוד. בכתיבת הערכים עצמם השתתפו יותר ממאה כותבים ובהם מגדולי המלומדים בתחומי הידע של חכמת ישראל באותם שנים.

לפי שמעון דובנוב חלק ניכר מעבודת העריכה נעשתה בעזרתם של מומחים למדעי היהדות מאירופה ובמיוחד מגרמניה. בין העורכים האמריקאים של האנציקלופדיה הוא מציין במיוחד את כורש אדלר, ג. דייטש, מ. יאסטרוב, ש. שכטר, ר. גוטטייל, ק. קוהלר, ד. ג'ייקובס וה. רוזנטאל (שמעון דובנוב, 'דברי ימי עם עולם', כרך י', עמ' 257) .

במבוא לאנציקלופדיה מובא שמגמת האנציקלופדיה היתה הדגשת תרומתם של היהודים והיהדות לתרבות העולמית. דגש אשר לפי האמור במבוא לאנציקלופדיה, לא הודגש דיו בספרות ההיסטורית של זמנם (ראשית המאה ה-20). מטרתה של האנציקלופדיה היהודית היתה למלא חסר זה.

[עריכה] ביקורת לצד הערכה

לפי האמור במבוא לאנציקלפודיה העברית (כרך א, עמ' 31) מגמת האנציקלופדיה היהודית היתה כפולה: הדגשת תרומתם של היהודים באשר הם לעולם מחד והדגשת השניות שבחיים היהודיים, נאמנות למסורת לאומית לצד קוסמופוליטיות. לאור מגמה זאת נקל להבין מדוע קופח חלקן של הציונות ותחיית השפה הספרות העברית באנציקלופדיה היהודית.

תרעומת על האנציקלופדיה היהודית באה מכיוון חכמי ישראל ומלומדים יהודים במזרח אירופה. חכמי פולין, רוסיה וליטא לא שותפו בעבודת ההכנה של האנציקלופדיה. עקב כך קופח חלקן של קהילות אלו באנציקלופדיה. לתרעומת זאת יש לתת משקל מיוחד שכן באותה העת (ערב מלחמת העולם הראשונה) היוו קיבוצי היהדים בארצות אלו כמחצית מכלל העם היהודי.

לאור זאת החליטו שמעון דובנוב וד"ר י.ל.קצנלסון להוציא לאור את האנציקלופדיה היהודית הרוסית (Εврейская Энциклопедия). חיבור זה אמנם התבסס על האנציקלופדיה היהודית אך גם הדגיש את מרכזיותה של הקהילה היהודית הגדולה בעולם היהודי דאז, יהדות רוסיה.

יש לציין שדובנוב עצמו כינה את האנציקלופדיה היהודית 'מפעל עצום' וטען שהחסרונות שבה הם "חסרונות שאין להמלט מהם בניסיון ראשון ובפרט שהוא נעשה בריחוק מקום ממרכזי המדע". לסיכום קבע "יש לה לאנציקלופדיה הישראלית (כוונתו לאנציקלופדיה היהודית) בשפה האנגלית ערך לאומי רב" (שמעון דובנוב, דברי ימי עם עולם, כרך י', עמ' 257).

ביקורת אחרת על האנציקלופדיה היהודית מובאת על ידי הד"ר גדליהו אלקושי באנציקלופדיה העברית (כרך ד, עמ' 647, הערך 'אנציקלופדיה'). לדבריו האנציקלופדיה הושפעה יתר על המידה ממקום כתיבתה ונתנה משקל יתר לאישים מקרב יהדות ארה"ב שחשיבותם משנית. לצד ביקורת זאת, מציין אלקושי את האנציקלופדיה כ"אחד המפעלים הגדולים והחשובים בחכמת ישראל". כמו כן הוא מכנה אתה אנציקלופדיה 'מפעל אדירים'.

במבוא לאנציקלופדיה אוצר ישראל (כרך א) מודגש צד אחר של ביקורת כנגד האנציקלופדיה היהודית : התמקדות בפועלו ובקורות חייו של יהודי רק משום היותו יהודי. כך למשל ישנם באנציקלופדיה היהודית ערכים על יהודים מתבוללים שלא היה ולו שמץ של מוטיב יהודי בזהותם העצמית. מגמה זאת מובנת לאור מטרת האנציקלופדיה להדגיש את תרומתם של היהודים לתרבות העולמית. בנקודה זאת ראוי לציין שעורכה של האנציקלופדיה אוצר ישראל, יהודה דוד איזנשטיין עצמו כתב לא מעט ערכים לאנציקלופדיה היהודית.

[עריכה] סיכום והערכה

למרות הביקורות הללו, לא ניתן לבטל את חשיבותו הכבירה של המפעל האנציקלופדי של האנציקלופדיה היהודית. אנציקלופדיות יהודיות שבאו בעקבותיה כגון אנציקלופדיה אוצר ישראל והאנציקלופדיה היהודית הרוסית השתמשו בשמות הערכים ובמבנה האנציקלופדי שהאנציקלופדיה היהודית עיצבה לראשונה.

ערכים רבים, בייחוד בתחום תולדות חכמי ישראל, ראשונים ואחרונים, מהווים סיכום ממצה ומפורט של קורות חייהם ופועלם התורני והספרותי של חכמים אלו. לעיתים קרובות החומר המצוי באנציקלופדיה היהודית על אישים אלו אף עולה על הנמצא בחיבורים שבאו אחריה כמו אנציקלופדיה אוצר ישראל והאנציקלופדיה העברית.

האנציקלופדיה היהודית יצאה בשלוש מהדורות נוספות מלבד המהדורה בשנת 1906 (מהדורה ב' בשנת 1912, מהדורה ג' בשנת 1916, מהדורה ד' בשנת 1925). במהדורות אלו לא נעשו בה שינויים משמעותיים אלא תיקונים קלים בלבד.

[עריכה] האנציקלופדיה ברשת

היום אין על האנציקלופדיה זכויות יוצרים, והיא הועלתה במלואה לרשת האינטרנט לעיון חופשי ברשות הכלל (Public Domain).

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.