כלל ברגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בזואולוגיה, כלל ברגמן קושר בין המשקל הכולל של בעלי חיים ממין או תת מין מסוים לבין חום הסביבה הממוצע: פרטים המצויים באזורי אקלים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מאשר פרטים אחרים המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של קארל ברגמן (Carl Bergmann).

ברגמן השתמש בחוק הקובע כי ככל שגוף גדול יותר, כך גדול היחס בין נפח הגוף לשטחו.

ידוע למשל שיונק המצוי במקום קר, מבזבז יותר אנרגיה על שמירת חום גופו הקבוע, מאשר אם היה נמצא באזור חמים יותר. הואיל והגירה של פרטים בשל תנאיי אקלים קשים כדי למצוא סביבה נוחה יותר להתקיים בה, לא תמיד מתבצעת, בשל סיבות אקולוגיות רבות כגון תחרות, מחסור במחסה ובמזון, הרי שלתהליך הברירה הטבעית יש עוצמה רבה בהשפעתו על שינוי תכונות הפרטים באוכלוסייה גם אם היא נותרת קבועה, למשל מפני שלא מתקיימת הגירה אליה וממנה ובפעולתו נבררים הפרטים הגדולים יותר של כל מין או תת מין וזאת משום התאמתם, כי הרי ככל שיהיו גדולים יותר כך ישקיעו פחות אנרגיה חיונית בשמירת חום גופם הקבוע.

אם כך, תהליך הברירה הטבעית מניע את היווצרותם של בעלי חיים גדולים יותר במקומות קרים. לדוגמה:

[עריכה] ראו גם:

כלל אלן - כלל הקושר בין גודל גפיים איברי גוף בולטים של בעלי חיים כלשהם לבין חום הסביבה המממוצע.

כלל ברגמן עוסק בגודל הגוף כולו בתוך מין או תת-מין מסוים.