יחיא נחום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יחיא נחום נולד בעיירה שגאדרה שבתימן בסביבות שנת התרל"ה (1875), נפטר בתל אביב בשנת התשכ"ב (1962).
הרב נחום למד תורה והוסמך להוראה אצל הרב עואץ' מידעי. התפרנס כסוחר בדים ולשם כך הוא היה מגיע לישובים רבים. הרב נחום אהב בעיקר לסחור בצנעא שם היה לומד תורה עם חכמי העיר.הרב נחום היה מבאי בית מדרשו של הרב הראשי הרב יחיא יצחק הלוי וזה האחרון אחר שעמד על גדלותו בתורה מינהו להיות שליח בית הדין שתפקידו לבדוק ולבחון את כל רבני הקהילות בתימן בהלכות גיטין, קידושין, שחיטה, טריפות ועוד, תפקיד בו שימש במשך שנים רבות. ניחן בקול ערב ונחשב למומחה בשירה ובפיוט, עדות לכך היא כי בשהותו בעיר צנעא היו מתפללי בתי הכנסיות השונים רבים עליו מי יזכה לארח את הרב נחום כדי שיהיה חזן אצלם, בפרט בימים נוראים.
הרב נחום סייע בידי הרב הראשי להילחם במתנגדי ספר הזוהר והמקובלים, שהחלו להפיץ את דעותיהם בשנת 1914 בהדרכת מנהיגם הדיין הרב יחיא קאפח. הרב נחום פעל רבות להצלת יתומים יהודים מידי השלטונות שביקשו לאסלם אותם בכפייה, הוא אף הושלך לכלא מספר פעמים על פעילות זו ואף עונה קשות. בסביבות שנת 1935 הוא נאסר שוב על ידי מושל העיר כוחלאן ורק לאחר מאמצים מרובים שהופעלו על מלך תימן האימאם יחיא חמיד אדין הוא שוחרר. בעקבות כך, החליט לברוח מתימן ובדרך רגלית ארוכה ומסוכנת עלה לארץ ישראל, בזמן שמשפחתו עדיין בתימן. הרב נחום התיישב בתל אביב בשכונת כרם התימנים ברחוב פדויים 26, הוא הקדיש חלק מביתו למחוסרי בית ועסק רבות בגמילות חסדים. הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל מינה אותו לרב שכונת כרם התימנים ולמפקח על הכשרות בתל אביב. הרב נחום שימש כמגיד שיעור בישיבת אוהל תורה בתל אביב עד למותו.
נפטר בתל אביב בי"ג אדר א' התשכ"ב 1962.

