יצחק ויטנברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק ויטנברג (1907 - 1943), ראש המחתרת בגטו וילנה בתקופת השואה, שנאלץ להסגיר את עצמו לידי הנאצים ומת בגטו.
ויטנברג היה תפר במקצועו ופעיל המפלגה הקומוניסטית בליטא. לאחר הכיבוש הנאצי את וילנה, עמד בראש המחתרת הקומוניסטית ויזם את איחודה בינואר 1942 עם מחתרות נוספות, בעיקר ציוניות, למחתרת מאוחדת: "הארגון הפרטיזאני המאוחד", ה- פ.פ.או. ויטנברג נבחר לעמוד בראש המחתרת וכבש לו מעמד סמכותי בה, עקב נסיונו המחתרתי ואישיותו שידעה לגשר בין פערים.
ביולי 1943 נודע לנאצים על הקשרים שלו עם המחתרת הליטאית והם דרשו מהיודנראט של הגטו להסגירו. הוא נתפס על ידי המשטרה היהודית ושוחרר בפעולה צבאית של חבריו. בעקבות השחרור הודיעו הנאצים שאם הוא לא יוסגר הם ישמידו את הגטו. ראש היודנראט, יעקב גנס, דרש בפני ההמון להסגירו. הייתה הסתערות-זעם כלפי המחתרת על ידי ההמון היהודי, שחשש לחיסול הגטו. ב-16 ביולי 1943 נאלץ ויטנברג להסגיר עצמו לגסטפו, בהחלטת המחתרת ובלחץ ההמון. הוא עונה קשות וכנראה שהתאבד בכלא.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יצחק ויטנברג באתר יד ושם.

