חוק השמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בחוק השמות בישראל; לערך העוסק בחוק השמות במדינות אחרות, ראו חוק השמות (פירושונים).

חוק השמות התשט"ז-1956 הינו חוק ישראלי הקובע את אופן מתן השמות הפרטיים ושמות המשפחה במדינת ישראל.

במדינות רבות בעולם ישנם חוקים דומים (ראו חוקי שמות).

תוכן עניינים

[עריכה] חיוב בקיום שם פרטי ושם משפחה

סעיף 2 לחוק קובע כי לכל אדם הרשום במרשם התושבים במדינת ישראל חייב להיות שם משפחה ושם פרטי. החוק מתיר ששם המשפחה יהיה כפול, וכן מתיר לאדם לשאת יותר משם פרטי אחד. החוק אינו עוסק בשם משפחה משולש, אך יש הנושאים שם כזה, למשל ג'ודי שלום ניר מוזס).

[עריכה] מתן שמות משפחה

סעיף 3 לחוק קובע ברירת מחדל לפיה ילד מקבל עם לידתו את שם משפחת הוריו. אם יש להורים שמות משפחה שונים, קובע הסעיף שהילד יקבל את שם משפחת אביו, אלא אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים. במצב שבו הילד נולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל הילד את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך. במצב בו האם הייתה ידועה בצבור ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם.

[עריכה] מתן שמות פרטיים

שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי, והילד ישא את שני השמות (סעיף 4 לחוק). ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו ואף אינה ידועה בציבור כאשתו, יקבל שם פרטי על ידי אמו בלבד.

[עריכה] מצבים המשנים שם משפחה

[עריכה] אימוץ

בעת אימוץ של ילד, הוא מקבל שם משפחת מאמציו אך אינו מקבל שם פרטי חדש, אלא אם קבע בית המשפט בצו האימוץ קביעה אחרת.

[עריכה] נישואין

סעיף 6 לחוק קובע כי מי שנישא רשאי בכל עת להמשיך לשאת או לשוב לשאת שם משפחה קודם, לבחור בשם המשפחה של בן זוגו, לצרף לשם משפחתו את שם המשפחה של בן זוגו, לבחור שם משפחה זהה לשם המשפחה שבחר בן זוגו גם אם שם זה שונה משמות המשפחה הקודמים של בני הזוג, ולצרף לשם משפחתו שם משפחה שבן זוגו בחר לצרף לשם משפחתו. שינוי השם מתבצע על ידי רשם הנישואין, והוא נכנס לתוקף מייד עם הנישואין.

[עריכה] שינוי מרצון

כל בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי (סעיף 10 לחוק). קטין שהוריו שינו שם משפחתם, מקבל על ידי כך את שם משפחתם החדש; וקטין שאחד מהוריו שינה את שם משפחתו לשם משפחתו של ההורה האחר יקבל על ידי כך את שם המשפחה המשותף.

במצב של שינוי שם יש להודיע על כך לשר הפנים, ולפי סעיף 16 לחוק השר רשאי לפסול את בחירת השם אם סבור השר שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. השר אינו רשאי לפסול שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.

[עריכה] אדם ללא שם

מי שאין לו שם, ולא בוחר לעצמו שם, רשאי שר הפנים, בהתאם לסעיף 9 בחוק, לקבוע לו שם; בקביעת השם יתחשב השר בשמות הוריו והורי הוריו של אותו אדם, ואם הוא נשוי — גם בשם בן-זוגו. השר יודיע לאותו אדם את השם שקבע, וזה יהיה שמו של אותו אדם, זולת אם בחר לו שם אחר תוך חודשיים לאחר קבלת הודעת השר.

[עריכה] פסיקה

מיכל אפרת ועוזי אורנן חיו כידועים בציבור, ונולד להם בן, שניתן לו שם המשפחה "אורנן-אפרת". מיכל אפרת פנתה למשרד הפנים בבקשה לשנות את שם משפחתה לאורנן-אפרת, אך בקשתה נדחתה בנימוק שהשם המבוקש עלול להטעות ולפגוע בתקנת הציבור. מיכל אפרת עתרה לבג"ץ ונפסק (בג"צ 693/91 מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, ניתן ב-29.3.93) שעל משרד הפנים להיענות לבקשתה. בעקבות פסק דין זה תוקן חוק השמות, ונקבע בו במפורש כי השר אינו רשאי לפסול שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.