פיטקרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האי פיטקרן
Pitcairn Island
דגל פיטקרן סמל פיטקרן
(דגל פיטקרן) (סמל פיטקרן)
מוטו לאומי: אין
שפה רשמית אנגלית ופיטקרנית (1)
עיר בירה אדמסטאון
מושל ג'ורג' פרגוסון (מתגורר בניו זילנד)
ראש העירייה ג'יי וורן
שטח
- סה"כ
- % מים
(חלק מהממלכה המאוחדת)
5 קמ"ר
זניח
אוכלוסייה
- סה"כ (2002)
- צפיפות

67
13/קמ"ר
מטבע דולר ניו זילנדי
אזור זמן UTC -8
המנון לאומי אל המלך נצור
סיומת אינטרנט pn.
1 פיטקרנית הוא ניב קריאולי מקומי.

האי פיטקרן (Pitcairn) הוא אי בדרום האוקיינוס השקט שנמצא בחסות בריטית. הוא מיושב בכ-50 מצאצאיהם של המורדים מהספינה הבאונטי. מסביב לאי יש עוד ארבעה איים לא מיושבים.

פיטקרן הוא מהאיים המיושבים המבודדים ביותר בעולם. האיים המיושבים הקרובים אליו ביותר הם אי הפסחא, מרחק של כ-2,100 ק"מ וטהיטי במרחק של כ-2,200 ק"מ. ניו זילנד מרוחקת כ-5,600 ק"מ וצ'ילה, מרחק של כ-5,000 ק"מ.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של פיטקרן

ארכיאולוגים מעריכים כי האי יושב לראשונה במשך תקופות מסוימות עד המאה ה-15 על ידי מתיישבים פולינזים. כאשר האי התגלה לראשונה למערב על ידי הפורטוגזי פדרו פרננדז דה קוירוס בחיפושיו אחרי "יבשת אוסטרליה האבודה" בשנים הראשונות של המאה ה-17 הוא היה לא מיושב. כ-150 שנה מאוחר יותר, גילו הבריטים מחדש את האי וקראו לו על שם הקצין שהבחין בו בראשונה.

בשנת 1790 הגיעו לאי המתישבים המערביים הראשונים שלו, המורדים מהאוניה "הבאונטי" והנשים שהכירו בטהיטי. הם בקושי מצאו את האי מכיוון שהוא היה משורטט במפות במיקום לא נכון, במרחק 320 ק"מ ממיקומו האמיתי. הטעות הזו העלתה את קרנו של האי על ידי המורדים כי כך פחתה הסכנה שספינות בריטיות יגלו אותם ויענישו אותם על המרד. לאחר שנחתו על האי ורוקנו את הספינה, הם שרפו אותה כדי שהיא לא תראה מרחוק.

האוכלוסייה כללה בתחילתה 9 מורדים, 6 גברים פולינזים, 12 נשים פולינזיות ותינוק אחד. במשך 18 שנה הם היו מבודדים לחלוטין על האי. במהלך השנים הללו נרצחו או התאבדו שמונה מתוך תשעת המורדים. המורד האחרון שנשאר, ג'ון אדמס, הנהיג את הקהילה ותחתיו היא פרחה. הוא דאג לחינוך הילדים ובניית כנסייה. עיר הבירה נקראת על שמו. ב-1825 הגיעה אוניה בריטית לאי והעניקה חנינה רשמית לתושבים. ב-30 בנובמבר 1838 צורף האי, והאיים מסביבו לאימפריה הבריטית.

בשנת 1855 אוכלוסית האי הגיעה ל-200 איש והיה קשה לכלכל אותם ולאכלסם באזור השטוח של האי שכולל רק 360 דונם. שנה מאוחר יותר העניקה המלכה ויקטוריה את האי נורפוק לתושבים. הם עברו לאי שמרוחק כ-6,500 ק"מ מערבה לפיטקרן. חלקם לא התאקלמו באי החדש וחזרו לפיטקרן לאחר עשר שנים. כיום מתגוררים בנורפוק, ששייך לאוסטרליה, 1,000 צאצאים של אלו שנשארו שם. מלבד תושבי פיטקרן, הם היחידים בעולם שדוברים את השפה המקומית, פיטקרנית.

ב-1887 חל שינוי דתי באי. התושבים עברו לכנסיית האדוונטיסטים של היום השביעי, נטשו את האלכוהול ואת החזיר ואת יום המנוחה ציינו בשבת. כנסייה זו גם מחייבת צניעות מינית יתרה, שהעתיד יעלה שאלות לגבי שכיחותה בקרב התושבים.

אדמסטאון, עיר הבירה של פיטקרן
הגדל
אדמסטאון, עיר הבירה של פיטקרן

בשנים שלאחר פתיחת תעלת פנמה, ב-1914 נהנה האי מקירבתו לנתיב האוניות שהיו חוצות את האוקיינוס השקט לאוסטרליה. בשנים שלאחר מכן שיגשגה האוכלוסייה והגיעה לשיא של 233 תושבים ב-1937. בשנים שלאחר מכן החלה הגירה לניו-זילנד וכך האי כולל כיום רק 48 תושבים. התינוקת האחרונה נולדה באי בספטמבר 2003 לאחר 17 שנה שלא נולדו ילדים לתושבי האי.

בשנים האחרונות מטולטלת אוכלוסית האי בפרשיה של ניצול מיני ואונס לאחר ש-13 מתושבי האי הועמדו למשפט בניו זילנד. התביעה החלה לאחר שתושב פיטקרן הואשם באונס ילדה בעת שביקר בניו זילנד בשנת 1999. בעקבות זאת החל בירור שהעלה טענות על מסורת של ניצול מיני של נערות באי. 47 התושבים שנשארו באי ניסו לבטל את המשפט וטענו שהרשעה תהיה מכת מוות לאוכלוסייה באי. לטענתם, מה שנראה מבחוץ כניצול מיני הוא חלק מתרבותם ונובע מהבידוד.

התושבים מחזיקים ברובים, שבאמצעותם הם מפילים פירות מהעצים, ונדרשו להביאם אל הרשויות מחשש להתלקחות בעקבות הדיון המשפטי. המשפט, שלפי דרישת התושבים התקיים באי ולא בניו זילנד, התנהל באוקטובר 2004. כדי לחמוק ממנו העלו פרקליטיהם של הנתבעים אפילו את הטענה שפיטקרן עצמאית ואינה כפופה למרות החוק הבריטי, אך זו נדחתה.

החיכוכים שהתגלו סביב החקירה המקדימה היו רבים ובפעם אחת אפילו סירבו אנשי פיטקרן לסייע למשפטנים ולשוטרים לרדת מספינתם, סנקציה קשה באי שהמבנה שלו אינו מאפשר לספינה לעגון אלא במרחק מה מהחוף.

בסופו של דבר נידונו ארבעה גברים לעונשי מאסר, ביניהם מנהיג התושבים. השופט ציין שהקל בעונשים כדי לאפשר את המשך התנהלות החיים באי.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של פיטקרן

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת פיטקרן

במשך שנים התקיימו תושבי פיטקרן רק תודות לקרקע העשירה ולדיג. הדגה העשירה שמסביבם והגידולים החקלאיים ספקו להם שפע יחסי של מזון.

מקור הכנסה נוסף של תושבי האי הוא התיירות. מכיוון שאין באי שדה תעופה או מנחת מגיעים המבקרים רק מספינות ששטות בין ניו זילנד לחוף המערבי של אמריקה. מכיוון שגם נמל אין באי, מגיעים אליו התיירים באמצעות סירות קטנות שמופעלות על ידי התושבים. באי מוזיאון, נקודות תצפית וחנות מזכרות.

תושבי האי גילו מקורות הכנסה נוספים מההתעניינות העולמית בהם. הם מוכרים לאספני בולים הוצאות מיוחדות של בולים שנושאים את שם האי ובשנים האחרונות אפילו כרטיסי חיוג של הטלפון הציבורי היחיד באי שמופעל על ידי לווין (מספרו: 872-762-337-766+). כמו כן הם מוכרים את הזכות להשתמש בסיומת האינטרנט שלהם (pn.) לאתרים.

באי קיימת גם תעשייה קטנה של דבש ובניית דגמי אוניות זעירים מעץ.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של פיטקרן

מלבד האי המרכזי המיושב יש בסביבות פיטקרן עוד ארבעה איים לא מיושבים: סנדי (Sandy), אונו (Oeno), הנדרסון ודוצ'י (Ducie). פיטקרן והנדרסון הם געשיים והאחרים הם איי אלמוגים.

שטחו של פיטקרן הוא 4,500 דונם, מהם רק 360 דונם של קרקע מישורית. הנקודה הגבוהה ביותר בפיטקרן היא 337 מטר. הטמפרטורה נעה בין 13 ל-33 מעלות צלזיוס. באי יורדים 2,000 מילמטר גשם בשנה, שרובם בשברי ענן בודדים.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של פיטקרן

[עריכה] קישורים חיצוניים

בעברית:

באנגלית:

דגל הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד
דגל אנגליה דגל סקוטלנד דגל ויילס דגל צפון אירלנד
אנגליה סקוטלנד ויילס צפון אירלנד
אירופה גיברלטר - האי מאן
האוקיינוס האטלנטי סנט הלנה - איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ' - איי פוקלנד
הקריביים ברמודה - איי הבתולה הבריטיים - איי טורקס וקאיקוס - מונטסראט - איי קיימן - אנגווילה
האוקיינוס השקט פיטקרן
האוקיינוס ההודי הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי
אנטרקטיקה הטריטוריה הבריטית באנטרקטיקה