מגוון ביולוגי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגוון ביולוגי (Biodiversity) הוא המדד לשונות בעולם הטבע ומתאר את הגיוון של היצורים מכל מארגי המזון והמערכות האקולוגיות שהם משתייכים אליהם ואת התהליכים האקולוגיים שתומכים בהם. המגוון הביולוגי העוסק במינים, במטענם הגנטי ובמקומות חיותם והמודד שונות גנטית, הבדלים בין יחידות נוף ועושר בתי הגידול כולל:
- מגוון גנטי בין פרטים מאותו המין.
- מגוון מינים בין טקסות שונות.
- מגוון מערכות אקולוגיות.
- מגוון תהליכים אקולוגיים טבעיים.
המשמעות המבנית של מגוון ביולוגי מתבססת על המספר והשפע היחסי של הטיפוסים הגנטיים בתוך המינים, של המינים בתוך המערכות ושל טיפוסי המערכות האקולוגיות אשר ביחידות הנוף. המשמעות התפקודית של מגוון ביולוגי מתבססת על ההבדלים בין הגנוטיפים, המינים, והמערכות האקולוגיות השונות שביחידות הנוף, בהתייחס לתהליכים האקולוגיים והתפקודים שהגנוטיפים והמינים אשר במערכות אלה מעורבים בהם.
לאדם תלות רבה ביותר במגוון הביולוגי לשם קיומו ומאחר שהמגוון הביולוגי מידרדר בהתמדה, נתון האדם בסכנה קיומית, כתוצאה ממעשיו ובייחוד בשל הפיתוח המואץ הפוגע בתקינותן של מערכות אקולוגיות שהוא נהנה מהן, בעיקר כמקור למזון ולתרופות.
כמעט מחצית מכלל התרופות ששימשו את האדם בעולם המערבי באו, עד לא מכבר, ממקורות טבעיים. כמעט כל מזונותיו של האדם, שמקורם בעולם הצומח והחי, מבוססים על מיני בר שהתקיימו בטבע. עם העלייה החדה באוכלוסיית העולם בעשורים האחרונים, עולה הדרישה למזון. ככל שהמגוון הביולוגי גדול יותר, גדל הפוטנציאל לפיתוח זני מזון חדשים ולהסתייעות בזני הבר כדי להתגבר על מחלות הפוקדות את יבולי החקלאות.
כיום מוגדרים בעולם כ-1.7 מיליון מינים, אך מספרם של כלל המינים המצויים בעולם עדיין לא ידוע, וההערכות נעות בין 3 ל-10 מיליון. עד כה אין מידע כמותי על מורכבות בתי הגידול, המערכות האקולוגיות ויחידות הנוף.
כיום, עם העלייה ברמת החיים, מאוימים מינים ומערכות אקולוגיות יותר מאי פעם בהיסטוריה המתועדת.
בישראל שרויים כיום בסכנת הכחדה 60 מיני בעלי חיים: דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות ויונקים. כ-70 ממיני הצמחים, המהווים כ-3% מכלל הצמחיה של ארץ ישראל, לא נמצאו מאז שנות החמישים.
אובדן המגוון הביולוגי מתרחש בכל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ, ביערות הטרופיים - שבהם חיים 50% - 90% ממיני היצורים החיים המוגדרים - בנהרות, באגמים, במדבריות, ביערות ממוזגים, בהרים ובאיים. הכחדת מינים כתוצאה ישירה מפעולות האדם נמשכת בממדים גדולים. ההערכה המעודכנת חוזה, בקצב הנוכחי של חיסול היערות, היעלמות של 8%-2% מכלל מיני העולם במרוצת 25 השנים הקרובות. למעלה ממחצית שוניות האלמוגים בעולם מצויות כיום בסכנת הכחדה.
מדינות רבות ובתוכן ישראל חתמו על "האמנה לשמירה על המגוון הביולוגי". יום המגוון הביולוגי מתקיים בתאריך 22 במאי ובו מתקיימים אירועים שונים ברחבי העולם.
[עריכה] המגוון הביולוגי בישראל
אף על פי שטחה המצומצם של ישראל (כ-22,000 קמ"ר) תרומתה למגוון הביולוגי העולמי גדולה: חיים ומתרבים בה כ-2,388 מיני צמחים שונים, כ-100 מיני יונקים וכ-450 מיני ציפורים (בקליפורניה, הנמצאת באותו קו רוחב גאוגרפי, יש מספר דומה של מיני ציפורים, על אף ששטחה גדול פי 18 משטח ישראל).
עושר זה מקורו במספר גורמים:
- מיקום גאוגרפי - ישראל משמשת גשר יבשתי המחבר את חבלי העולם הממוזג שבצפון עם אזורי המדבריות, ומעבר להם, עם רצועת יערות העד הגשומים והחמים של אפריקה ואסיה. גשר זה מאפשר מעבר של בעלי חיים (לדוגמה, ציר נדידה חשוב לעופות) וצמחים מבית גידול אחד למשנהו.
- אקלים מגוון - האקלים בארץ אינו חד גוני ותלוי בטופוגרפיה, בהשפעה הממתנת של הים לעומת היבשה וכדומה. הבדלים אלו יוצרים מספר רב של בתי גידול.
- נוף מגוון - בישראל יש מגוון נופים הכוללים אזורים הרריים ומבותרים, אזורים מישוריים ושטוחים ונופים רבים אחרים. אלה יוצרים מגוון רחב של מערכות אקולוגיות.
- היסטוריה אקלימית - האקלים בארץ לא היה תמיד כפי שהוא היום. השינויים האקלימיים שעברה הארץ הביאו בעקבותיהם חדירות של מינים מאזורים משווניים ומאזורים ממוזגים בצפון. מינים אלו התאימו עצמם לסביבה וכיום הם מינים ותת מינים ייחודיים (אנדמים), הקיימים רק באזורנו. לדוגמה, צומח החרמון, שיטה מלבינה, צומח סודני ועוד.
כ- 20% משטחה של ישראל מוקצים לשימור המגוון הביולוגי, אך בשמורות הקטנות שבמישור החוף ובעמקי הצפון קשה לשמור על מערכת אקולוגית מתפקדת, ובשמורות הגדולות בנגב קיימים שטחי אש פעילים (מצב ייחודי בעולם).

