רכפתן מדברי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| רכפתן מדברי | |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו פסיגיים |
| סדרה: | צלפאים |
| משפחה: | רכפתיים |
| סוג: | רכפתן |
| מין: | רכפתן מדברי |
| שם מדעי | |
רכפתן מדברי הוא שיח רב שנתי ממשפחת הרכפתיים. גובהו 50-150 ס"מ, גבעוליו ישרים וזקופים. העלים איזמלניים, וצמחים עם לבלוב השיח באביב, ונושרים בקיץ עם התעצות הענפים. הפריחה בחורף, עד תחילת הקיץ. התפרחת ארוכה, צומחת בראשי הענפים. הפרחים חד מיניים, קטנים, צבעם ירוק-צהוב. בדרך כלל הרכפתן דו ביתי, אך יש גם פרטים חד ביתיים. הפרחים צופניים; הצוף הולך ומתרכז לאורך היום, עם התאדות המים שבו, ובהתאם מושך מאביקים שונים אל הפרחים, כפי שגילה חוקר ההאבקה דן אייזיקוביץ. בבוקר, כשהצוף נוזלי, באות אל הפרח דבורים; לפני הצהריים, כשהצוף משחתי, באים זבובים; אחר-הצהריים, כשהצוף משחתי, באות צרעות. הפרי הוא ענבה לבנה, קוטרה כ-6 מ"מ, טעמה מתוק. הזרעים מופצים על ידי ציפורים האוכלות את הפרות. הפרות ראויים למאכל אדם.
משרעת התפוצה סודנית. בארץ נפוץ בנחלי מדבר יהודה, בבקעת ים המלח, בערבה ובנגב הדרומי. צומח בעיקר בקניונים מצוקיים, בעיקר במפנים דרומיים העשירים יותר באור שמש.

