יהודה אבן תיבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהודה אבן תיבון (1120-1190) היה מתרגם ורופא בממלכת ספרד בימי הביניים בתור הזהב של יהדות ספרד. כונה "אבי המעתיקים". היה אביו של שמואל אבן תיבון ובן למשפחת אבן תיבון.

יהודה נולד בשנת 1120 בגרנדה. בשנת 1190 הוא נאלץ לעזוב את ספרד כתוצאה מרדיפות המוסלמים הקיצונים.

מספרד עבר לצרפת וישב בפרובנס, שם עסק ברפואה בעיר לונל ושירת בין השאר גם אבירים, נסיכים והגמונים.

חשיבותו הרבה של יהודה אבן תיבון לספרות העברית היא בכך שתרגם כתבים של סופרים ומשוררים מספרד אשר כתבו בערבית. את כתביהם תרגם לעברית למען היהודים בארצות אירופה, שם לא דיברו ערבית.

מחברים וכתבים שתרגם:

בנוסף לכך גם כתב, בערך בשנת 1190, ספר ושמו "תוכחת אב", על חייהם ואופיים שלו ושל בנו, שמואל אבן תיבון.