חסרון לגודל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסרון לגודל הוא מונח במגוון תחומים כגון כלכלה, ניהול משאבי אנוש, סוציולוגיה ועוד, המשמש הן בהיבט המחקרי והן בהיבט של קבלת החלטות.
את המושג חסרון לגודל ניתן להגדיר כיכולת מופחתת של קבוצה להשיג מטרות שונות יחסית לגודל הקבוצה מאשר בקבוצות מקבילות קטנות יותר, כתוצאה מדינמיקה הקשורה בגודל הקבוצה. קבוצה לצורך מאמר זה היא כל ארגון, מוסד או צירוף כלשהו אחר של יותר מאדם אחד, בין אם המטרות הן רווח כלכלי (כמו בגופים עסקיים) או מטרות אחרות ובין אם השייכות אליה היא ביולוגיות (כגון משפחה) או "מלאכותית". המושג הנגדי הוא יתרון לגודל.

לגודלה של קבוצה ייתכנו מדדים אפשריים שונים בעלי רלוונטיות בהתאם לעניין הנדון:

  • מספר השייכים לקבוצה.
  • מדדי פעילות. למשל, היקפי מכירות בעסק כלכלי או למשל, בגופים לא עסקיים, מספר מאמרים בוויקיפדיה.
  • במקרים מסוימים מדד חשוב יכול להיות הון ראשוני המושקע בעסק או פעילות אחרת.

דוגמאות למטרות אפשריות בהן ייתכנו יתרונות או חסרונות לגודל:

  • צמצום אחוזי הוצאות
  • הגדלת אחוזי רווח (בגופים עסקיים)
  • הגדלת תפוקה ליחידת ייצור בפרק זמן מסוים, בין אם למטרות רווח ובין אם למטרות אחרות (למשל, הגדלת מספר הערכים בוויקיפדיה)
  • השגת יציבות בתוך הקבוצה, כגון יכולת להגיע לקונצנזוס רחב ככל האפשר בדבר ניסוח של ערך מעורר מחלוקות חריפות בוויקיפדיה
  • שביעות רצון של הפרט בקבוצה

כאשר מפעל א' מוכר כמות כפולה של מוצר מסוים לעומת מפעל ב', וגם ההוצאות על שכר לפועלי ייצור גבוהות פי 2 במפעל א' לעומת מפעל ב', הרי שמבחינת הוצאות שכר לפועלי ייצור אין יתרון או חסרון לגודל. הסיבה לכך ברורה: יחסית להיקף הפעילות, במקרה זה היקף המכירות, אחוז הוצאות שכר עבור פועלי הייצור הוא זהה.

תוכן עניינים

[עריכה] עלויות יחסיות הולכות וגדלות על ערוצי תקשורת

המצב האידאלי בכל סוג של גוף אנושי הוא שכל אחד ידע בדיוק מה השני עושה, ולשם כך דרושים ערוצי תקשורת.בעסק של אדם בודד אין צורך כלל בערוצי תקשורת ואילו בגוף הכולל 4 אנשים דרושים כבר 6 ערוצי תקשורת על מנת להשיג תקשורת של "אחד על אחד".
הטבלה הבאה תוכל להמחיש את הגידול ערוצי תקשורת הדרושים בקבוצה על מנת ליצור תקשורת של "אחד על אחד" באופן הולך וגדל יחסית לגודל הקבוצה:

מספר
אנשים
מספר ערוצי
תקשורת
מספר ערוצי
תקשורת לאדם
1 0 0
2 1 0.5
3 3 1
4 6 1.5
5 10 2
6 15 2.5

להלן פרמטרים הקשורים בטבלה הנ"ל:

  • n = מספר אנשים
  • cc = מספר ערוצי תקשורת
  • 2/((cc =(n×(n-1
  • 2/(n-1) = מספר ערוצי תקשורת לאדם

כפי שניתן לראות, עם הגידול במספר חברי הקבוצה גדל מספר ערוצי התקשורת הדרושים ליצירת קשר "אחד על אחד" בקצב מהיר יותר ההולך וגובר. לכן, גדלות במקביל הזמן והעלויות היחסיים המוצאים על יצירת תקשורת.
החל מנקודה מסוימת יהיה זה בלתי מעשי ליצור תקשורת "אחד על אחד" בין כל חברי הקבוצה ולכן, תקשורת ישירה בין אנשים יכולה להיווצר בעיקר בתוך תתי קבוצות כגון: אנשי שיווק מדברים בעיקר עם אנשי שיווק, עובדי ייצור בעיקר עם עובדי ייצור וכו'. אומנם, הגבלת מספר ערוצי התקשורת הבין אישיים מפחית, לכאורה, באופן יחסי את עלויות והזמן על יצירת ערוצים אלו החל מאותה נקודה,אך מנקודה זו יש להעסיק גורמים שיעסקו בתיווך בין היחידות השונות, והולכות וגדלות העלויות של מאמץ כפול, כפי שיוסבר להלן.
כן, עם גידול במספר הסניפים של ארגון כתוצאה מהתרחבותו גדל הצורך לתאם בין הסניפים השונים באופן הדומה לגידול בצורך בערוצי תקשורת בין יחידים.

[עריכה] כפילות מאמצים

קבוצה של איש אחד אינה יכולה להגיע למצב של מאמץ כפול בין הפרטים בקבוצה. בקבוצה של 2 פרטים יש סיכוי קטן שהם יעבדו על אותו הדבר אבל לא לאורך זמן, כי כל אחד יוכל לדעת מעשיו של השני בכל רגע נתון. אולם, כאשר פירמה מתרחבת לאלפי עובדים, יהיה זה בלתי נמנע שאדם או צוות יקחו על עצמם פרויקט המטופל כבר אדם או צוות אחרים, אולם לאחר כמה זמן הכפילות תתגלה. תופעות כאלו ייתכנו במגגון סוגים של קבוצות גדולות בעלות מטרות שונות .
לדוגמה, ג'נרל מוטורס פיתחה 2 מערכות עיצוב ממוחשב/ייצור ממוחשב. מערכת העיצוב הממוחשב פותחה על ידי צוות העיצוב בשעה שמערכת הייצור הממוחשב פותחה בידי מחלקה אחרת. מאוחר יותר, נאלצו 2 מערכות אלו להתאחד למערכת גרפית אחת בעלויות יקרות. פירמות קטנות יותר יהיו חסרות את הכסף הדרוש לעבודה על 2 פרויקטים יקרים מקבילים, או את מצב העדר התקשורת והתאום שיגרום לעבודה במקביל על 2 פרויקטים שניתן לאחד. בנוסף למערכת זו, השתמשה ג'נרל מוטורס בתוכנות מדף אחרות של עיצוב/ייצור ממוחשב, אשר הגדילו את עלויות התרגום ממערכת אחת לרעותה. בסופו של דבר, מאמץ זה הפך לבלתי אפשרי וחייב רכישת מערכות מידע אלקטרוניות לשליטה על מצב זה. פירמה קטנה יותר הייתה בוחרת רק תוכנת-מדף אחת של עיצוב/ייצור ממוחשב, ללא צורך לקשר או לתרגם בין תוכנה אחת לרעותה.

[עריכה] הוצאות ניהול

באופן כללי, ככל שגדל מספר המועסקים בגוף מסוים, כן יגדל אחוז המועסקים בהנהלה.חברה עם עובד יחיד אינה צריכה מנהלים (הכוונה למנהלים של אנשים, בניגוד למנהלי משאבים אחרים). פירמה בעלת 5 עובדים צריכה רק מנהל אחד והארבעה הנותרים יהיו עובדים, או פעילי שטח במקרים אחרים. במידה ומנהל אינו עושה דבר חוץ מניהול העובדים שמתחתיו, הרי שיצרניות הפירמה פחתה ב20% = (1/5). פירמה בעלת 21 מועסקים עשויה להכיל 16 עובדים, 4 אחראי משמרת ומנהל אחד, שמעל אחראי המשמרת. במידה ומנהל זה ואחראי המשמרת אינם עושים דבר חוץ מלנהל את הכפופים להם, הרי שכאן היצרניות פחתה ב23.8% = (5/21). יצרניות, כאמור, מתבטאת בייצור תפוקות רלוונטיות לאותה קבוצה.
לכן, ככל שארגון גדול יותר, פירוש הדבר צפוי להיות אחוז קטן יותר של "עובדים מן השורה". אם מניחים בפשטנות מספר כפופים קבוע לכל מנהל, הרי שאחוז המנהלים בארגון מסוים ילך וישאף לערך אסימפטוטי של (מספר הכפופים למנהל/1) ולכן, כאשר לכל מנהל יש 4 עובדים כפופים, לא יעלה על 25%. בדרך כלל יחס זה יהיה אף קטן יותר היות ועפ"ר מספר הכפופים לכל מנהל גבוה יותר. כמו כן, גופים בעלי יחס עובדים-למנהלים גבוה יותר ובעלי "מנהלים עובדים", בהם המנהלים מבצעים משימות חשובות אחרות בנוסף לניהול הכפופים להם, יצרניותם תושפע לרעה מגידול החברה במידה פחותה יותר, אך האפקט הנ"ל עדיין יהיה קיים.
מנהלים הינם חיוניים לניהול גופים החל מסדר גודל מסוים, אך יכולים להיחשב כ"רע הכרחי" באשר הם מפחיתים את היצרניות הכוללת. זאת ועוד, מנהלים בדרגים גבוהים יותר יקבלו שכר ותנאים ברמה גבוהה יותר, לעיתים קרובות למרות ביצועים ירודים ולכן, יעלו לחברה יותר ממה שניתן לחשוב לפי מספרם. סיבות אלו גם גורמות לכך שככל שמתרבות דרגות הניהול עם התרחבותו של גוף, יש אחוז הולך וגדל של הוצאות ניהול, גם כאשר מתקים "אחוז אסימפטוטי" של מנהלים.

[עריכה] השפעה על התנהגות הפרט

ניתן לחלק השפעה שלילית אפשרית של גודל הקבוצה על הפרט ל2 כיוונים מנוגדים:

  • פיזור אחריות. קבוצה גדולה מדי עלולה לגרום לפרטים מסוימים לנסות ולהתחמק מאחריות ולהטילה על אחרים, בהנחה כי הם ממילא רק "בורג במערכת" והקבוצה תסתדר גם אם הם עצמם לא ינהגו במלוא האחריות הנדרשת מתפקידם. כאשר התופעה מתרחבת אל מעבר לכמות מסוימת, מתחילים להיגרם נזקים לקבוצה.
  • צורך להיות מעורב בהכל. חלוקת משאבים יעילה בקבוצה מחייבת שעם התרחבות הקבוצה יגדל באופן פרופורציוני מספר האנשים הלוקחים אחריות על פעילות הקבוצה תוך חלוקת תחומי אחריות, מתוך הנחה כי פרט יחיד איננו יכול לקחת אחריות על הכול בלי סוף. ברם, ישנם אנשים אשר אינם מסוגלים לסמוך על זולתם ולכן מגדילים את תחומי אחריותם בקבוצה, גם כאשר ניתן לחלק אחריות. בכך מתבזבז זמן רב בקבוצה, ואף עלולים להיעשות מאמצים כפולים ומיותרים.

[עריכה] פוליטיקה פנים-קבוצתית

[עריכה] פוליטיקה משרדית

מונח זה יוגדר כהתנהגות של מנהל היודע, כי צעד מסוים מנוגד לטובת החברה כולה, אך יכול להיות הטוב ביותר עבורו. כדוגמה ניתן להביא מנהל המקדם בתפקיד באופן מכוון עובד בלתי מוכשר, בידיעה שבמצב אחר, אותו עובד לעולם יוכל להתחרות על המישרה אליה קודם. ההתרחשות של התנהגות כזו אינה בלתי בירה בארגון בעל שכבות ניהול רבות. ככל שגדל מספר שכבות הניהול, גדלות ההזדמנויות להתנהגויות כגון זו.
בחברה קטנה יותר, קרוב לודאי כי התנהגות כזו הייתה מביאה לפשיטת רגל ולאובדן תפקיד אצל אותו מנהל, ולכן סביר להניח כי לא היה מקבל החלטה כגון זו. מנגד, בחברה גדולה "מנהל רע" אחד יותר או פחות לא ישפיע באופן ממשי על החברה כולה ולכן, "פוליטיקה משרדית" שכזו לא תיחשב כבעיה של החברה כולה. אולם, באם נוהג זה נעשה רווח, הרי שצירופם יחד של מקרים כמתואר לעיל עלול להביא יחד לירידה ביעילות ורווחיות החברה.

[עריכה] קבוצות אינטרסים

ככל שקבוצה גדלה, קיימת סבירות הולכת וגדלה ליותר קבוצות אינטרסים בתוך הקבוצה הגדולה, כשכל קבוצת אינטרסים עלולה לחשוב רק או בעיקר על טובתה, מה שעלול לפגוע בטובת הקבוצה כולה.

[עריכה] גורמי מריבות

ככל שקבוצה נעשית גדולה יותר, גדלה ההסתברות להימצאותם של גורמים מחרחרי ריב העלולים לגרור למריבות וויכוחים את הקבוצה כולה.

[עריכה] בידוד מקבלי החלטות מתוצאות החלטותיהם

איש עסקים יחיד המקבל החלטה על עיצוב מסוים של מוצר יכול במהירות להסיק האם החלטתו הייתה נכונה בהתאם לתגובת הלקוחות. מנגד, מקבל החלטות בחברה גדולה עלול במשך חודשים שלא לדעת האם החלטתו מביאה לתוצאות מקוות או לא. בנוסף, מקבל החלטות יכול במשך פרק זמן זה לעבור למחלקה או חברה אחרת ולא לחשוב על תוצאות החלטתו הנ"ל. כל אלו עלולים בחברה גדולה לגרום להחלטות מועטות או לקויות. כמו כן, בדרך להעברת תוצאות "מהשטח" לדרגים קובעי ההחלטות ייתכנו שיבושים בשמירה על המידע המקורי.

[עריכה] איטיות בזמן התגובה

עובדים מעטים בחנות לחם יכולים, למשל, לדעת תוך זמן קצר האם אנשים שינו את טעמם מלחמים בהירים ללחמים שחורים, ובהתאם להגיב כבר למחרת היום. מנגד, חברה גדולה תצטרך לבצע מחקרים, להכשיר קו ייצור ולהחליט על מערך הפצה, לתכנן קמפיין פרסום וכו'. רק לאחר מכן ייתכן שינוי כלשהו בייצור.בפרק זמן זה יכולים מתחרים קטנים יותר לתפוס נתחי שוק באותו פלח שוק.

[עריכה] סירבול בקבלת החלטות

ככל שקבוצה גדלה, כן ייתכנו סירבולים בקבלת החלטות בשל מספר סיבות אפשריות:

  • בידוד מקבלי החלטות מתוצאות החלטותיהם כמוסבר לעיל
  • הסיבות שהובאו לגבי איטיות בזמן תגובה
  • סבירות לריבוי גדול יותר של דעות והשקפות המובאות סביב נושא ההחלטה
  • הצורך ההולך וגדל לפשר בין קבוצות אינטרסים
  • ההסתברות הגדולה יותר, כאמור, לקיומם של גורמי מריבות בקבוצה
  • הצורך להעביר מידע לגבי הליכי ההחלטה בין מספר הולך וגדל של גורמים
  • במקרים בהם נערך סקר בתוך הקבוצה, מספר אנשים גודל יותר יחייב זמן רב יותר לעיבוד תוצאותיו וקבלת החלטות כתוצאה מכך

[עריכה] תחרות עצמית

פירמה קטנה מתחרה רק עם פירמות אחרות. ברם, בפירמות גדולות יותר נמצא לעיתים קרובות בין מוצרים של אותה פירמה עצמה. דוגמה טובה לכך היא מכוניות מסוג Buick, אשר שיווקה דמה לנסיון "לגנוב" לקוחות ממוצרים אחרים של ג'נרל מוטורס, כגון מכוניות מסוג Oldsmobile, באופן המזכיר תחרות נגד מכוניות של פירמות אחרות. עובדה זו יכולה להסביר מדוע מכוניות מסוג Oldsmobile לא ייוצרו יותר. תחרות עצמית זו הייתה בזבוז משאבים שונים שיכלו להיות מופנים להתחרות נגד פירמות אחרות, או אף להמשך פיתוחה של הקבוצה (במקרה הנדון עסק כלכלי).
תופעות שונות של תחרות עצמית על ההשלכות שצוינו מצויות לא אחת גם בקבוצות פוליטיות ואחרות.

[עריכה] העדר רצון להשתנות

מושג זה יכול להיות מומחש על ידי הסיסמה "תמיד עשינו זאת כך, ולכן לעולם לא נצטרך להשתנות". חברה ותיקה ומוצלחת עלולה לאמץ סיסמה זו הרבה יותר מאשר חברה חדשה הנאבקת על מקומה בשוק. בעוד ש"שינוי לשם שינוי" מביא תוצאה הפוכה, הרי שסירוב לשינוי גם כאשר יש סימנים לחשיבותו עשוי לפגוע בכל חברה, באשר שינויים בתעשייה ותנאי השוק יחיבו שינויים בפירמה הרוצה להישאר מצליחה.
גם בגופים לא עסקיים ייתכנו מצבים בהם התרחבות ואף הגמוניה עלולים להביא להיעדר ביקורת עצמית ולכן, גם לנפילה או ירידת כח משמעותית. דוגמאות לכך הן מפא"י וההסתדרות הכללית ההיסטורית.

[עריכה] נתחי שוק גדולים

חברה בעלת נתח שוק של 1% יכולה בקלות תוך שנה להכפיל את מכירותיה. חברה בעלת נתח שוק של 90% אינה יכולה לקוות לכך. חברה זו תוכל, אומנם, להתפשט לשווקים אחרים, אך תוך איבוד יתרונות רבים לגודל שהיו קימים עבורה בשוק הישן.

[עריכה] התנגדות ציבורית וממשלתית

ככל שקבוצה מסוימת יותר, גובר הסיכון כי תהיה חשופה לביקורת ציבורית וחקיקה מגבילה בגין מעשים הנתפסים כבלתי הוגנים או לא חוקיים. דוגמה לכך מעולם העסקים היא חברת מיקרוסופט, אשר גודלה גרם לתפיסת מעשיה בעיני הציבור ובית הנבחרים האמריקני כאיום מונופוליסטי וכאנטי-תחרותית, מעשים שהתעלמו מהם לגבי פירמות אחרות קטנות יותר.

[עריכה] ועדי עובדים חזקים

בדרך כלל, ככל שגוף גדול יותר, יהיו בו ועדי עובדים גדולים וחזקים יותר, היכולים יותר ליצור חוסר גמישות בקביעת שכר ותנאי עבודה אחרים יחסית למקורות החברה, וללחוץ על העסקת או קידום עובדים בלתי מתאימים.

[עריכה] חסרונות לגוש

ראה יתרונות לגוש

[עריכה] גודל אידאלי משתנה

גודל אידאלי של קבוצה הוא הנקודה שממנה ואילך החסרונות לגודל עולים על היתרונות לגודל, ובמקרה של עסקים זוהי, למעשה, הנקודה בה התשואה השולית להון מגיעה למינימום הרצוי.
גודל אידאלי של קבוצה יכול להשתנות בהתאם לתנאי הסביבה הרלבנטית לפעילותה (הכלכלית, אנושית וכו') וסוג פעילותה.

[עריכה] גורמי גודל אידאלי של עסקים

  • סוג התעשיה. יצרן רכב יכול לקנות מיליוני טונות גלגלים, לאחסן אותם ולבסוף למכור אותם, במידה והכמות משתלמת לו, כחלק מרכב שלם. מוכר פרחים, לעומתו, הקונה מיליוני טונות פרחים בשלים, עשוי לראות את רובם נובלים לפני מכירתם. לכן, יצרני רכב נוטים להיות עסקים גדולים ממוכרי פרחים.
  • שינויים על פני זמן. אם, לדומא, ספק מוצא דרך ליצר באותו מחיר רכיבים קטנים של מוצר באותו מחיר של רכיבים גדוליםת דבר זה יעזור יותר לפירמות קטנות.
  • בסיס הכלכלה. בחברה חקלאית הגודל האידאלי של עסק יהיה קטן בשל היעדר אמצעי שימור התוצרת לטווח ארוך. בחברה תעשייתית, לעומת זאת, תהיה נטייה להעדיף חברות גדולות, ואילו בכלכלה המבוססת על מתן שירותים תהיה שוב נטייה להעדיף חברות קטנות יותר בשל יתרונות מועטים יותר לגודל.
ייתכנו לכך גם חריגים כגון מיקרוסופט, שהינה חברת שירותים ענקית. הצלחה זו יכולה להיות מיוחסת לנקודת הזינוק שלה בתחום מערכת ההפעלה "חלונות". עם זאת, יש הטוענים כי ברגע בו לינוקס ויצרניות אחרות של מערכות הפעלה יצברו נתחי שוק מספיקים, ייעלם יתרון התחלתי זה והגודל האידאלי של מיקרוסופט ישוב להיות קטן יותר, כפי שקרה בעבר לענק התעשייתי ג'נרל מוטורס. כן, יש הטוענים, למשל, כי עם התזוזה לכיוון כלכלה מבוססת שירותים יוכלו חברות קטנות כגון גוגל להצליח יותר מחברות ענק כמו מיקרוסופט.

[עריכה] ראו גם

שפות אחרות