הוריה סימה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
הוריה סימה (Horia Sima) (3 ביולי 1907 - 25 במאי 1993), המנהיג השני והאחרון של תנועת הלגיונרים הרומנית (משמר הברזל).
סימה נולד בכפר מנדרה Mândra, בנפת פגרש Făgăraş, ברומניה. בין השנים 1926 ל-1936 היה סטודנט לפילוסופיה באוניברסיטת בוקרשט, ולאחר מכן עבד כמורה לפילוסופיה בבית ספר תיכון. כבר בשנת 1927 היה חבר בארגון משמר הברזל ובשנת 1935, כשמנהיג הארגון יצר את המחוזות, מונה להיות אחראי על אזור באנאט.
בשנת 1938, בבית הכלא ברומניה, נרצחו בפקודת המלך מנהיג התנועה הלגיונרית, קורנליו זלאה קודראנו ועוד קבוצה ממנהיגי התנועה. יתר מנהיגי התנועה, כולל הוריה סימה, בורחים לגרמניה, שם מתארגנת הנהגה החדשה והוריה סימה מקבל לתחום אחריותו את הקשר עם רומניה.
ביום 21 בספטמבר 1939, קבוצת לגיונרים רומנים, בהנהגת הוריה סימה שחזר לשם כך לרומניה, רוצחת את ראש ממשלת רומניה באותו זמן, ארמנד קלינסקו. בינואר 1940, הוריה סימה ששב לגרמניה, מקבל את הנהגת התנועה הלגיונרית, יחד עם "קונסטנטין פפנצ'ה". במאי אותה שנה הוריה סימה יחד עם קבוצת לגיונרים, גונב את הגבול בין יוגוסלביה ובין רומניה, אך נעצר בכפר קרוב לגבול ומועבר תחת משמר כבד לבוקרשט. לאחר חקירות ממושכות הוא משוחרר.
יון אנטונסקו, שתפס את השלטון ברומניה, קורא לתנועה הלגיונרית לשתף פעולה בהנהגת המדינה והוריה סימה, שמונה להיות המנהיג שלה, מתמנה לסגן נשיא מועצת השרים, שני בבכירותו רק לאנטונסקו עצמו. התנועה הלגיונרית פותחת במסע של טרור כנגד מתנגדיה ורודפיה בעבר וכנגד יהודי רומניה. המסע מגיע לשיאו במרד גלוי כנגד הוראותיו של אנטונסקו.
בזמן מרד הלגיונרים בינואר 1941, אנטונסקו העמיד בררה להיטלר לבחור בינו לבין תנועת הלגיונרים (משמר הברזל), וכאשר היטלר העדיף את אנטונסקו, החליט זה להפריד בין משמר הברזל ובין הממשל. בהשפעת היטלר הותר לסימה לעזוב את רומניה לגרמניה שם נעצר, אך בזמן ששהה בגרמניה נשפט בהעדר ברומניה ונידון למוות, זאת על מנת להבטיח את אי חזרתו.
ב-1942 ברח לאיטליה אך שם נתפס והוחזר לגרמניה.
באוגוסט 1944 החליפה רומניה צד במלחמת העולם השנייה וחברה אל בעלות הברית. סימה שוחרר ממעצרו, ובוינה עסק בבניית ממשלת בובות רומנית וצבא מתנדבים רומנים, פרו נאצים.
בשנת 1946, ברומניה, שוב נשפט סימה בהעדרו ונידון למוות בשנית.
לאחר המלחמה הוריה סימה חי בפריז, באיטליה ולבסוף בספרד של פרנקו, שם לימד באוניברסיטת ברצלונה. הוא נפטר במדריד.

