דידיוס יוליאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרקוס סוורוס דידיוס יוליאנוס (133- 193 לספירה). קיסר ושליט האימפריה הרומית למשך 66 יום, מה-28 במרץ עד ל-2 ביוני לשנת 193 לסה"נ. חשיבותו היחידה כקיסר היא בדרך עלייתו לשלטון: קנייתו מהמשמר הפריטוריאני לאחר רצח קודמו, פרטינקס. סופו למות תחת יורשו לכס הקיסרות, ספטימיוס סוורוס, במהלך מלחמת האזרחים של 193-197.

מטבע הנושא את פניו של יוליאנוס
הגדל
מטבע הנושא את פניו של יוליאנוס


תוכן עניינים

[עריכה] ילדות

יוליאנוס נולד לקוינטוס פטרוניוס דידיוס יוליאנוס ואמיליה קלרה בעיר מילן, תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע; דיו קסיוס מציין אותו ב-30 בינואר 133, ובהיסטוריה אוגסטה מצוין יום לידתו ב-27 בפברואר 137. סביר להניח, עקב האמינות הירודה של ההיסטוריה אוגסטה, כי התאריך הראשון הוא המדוייק מבין השניים.

[עריכה] קריירה מוקדמת

יוליאנוס חונך בידי דומיטיה לוקילה, עם מרקוס אורליוס. הוא שירת במספר תפקידים אופייניים לבני המעמד הגבוהה בדרכם לתואר הסנטורי. בגיל 20 היה לטריבון בליגיון הרומי, ואף זכה להיות קווסטור בשנת 157. בימי שלטון מרקוס אורליוס, זכה יוליאנוס לשרת כאחראי על המקדשים והמשחקים, היה לפרטור, וכמו כן שירת כמשנה למושל אסיה ואפריקה, ועמד בראש אחד הלגיונות שהגנו על נהר הריין.

כעבור זמן מה, מונה למושל גאליה בלגיקה והדף את פלישת שבטי הצ'אוצ'י, נצחון שזיכה אותו במשרת הקונסול בשנת 175 (בגיל 42), יחד עם הקיסר העתידי פרטינקס. בתום ימיו כקונסול מונה למושל דלמטיה, ומאוחר יותר למושל של אזור בגרמניה. עם מות מרקוס אורליוס, ועליית בנו, קומודוס, לשלטון הוכרח יוליאנוס לפרוש מתפקידו ומונה לפרפקט ומאוחר יותר למושל אפריקה.

[עריכה] יוליאנוס קיסר

הקיסר קומודוס נרצח בערך באותה התקופה, ואותו ירש פרטינקס. ברם, גם האחרון לא הצליח לשמור על משרתו לזמן ארוך לפני שנרצח אף הוא. יש הטוענים כי פרטינקס התבטא בעד ירשתו על ידי יוליאנוס, אך אין זו עובדה ברורה. מכל מקום, עם מות הקיסר פנה טיטוס פלאביוס סולפיקיאנוס, שתפקידו הפוליטי אפשר לו לדרוש את הכתר, למשמר הפריטוריאני עם הצעה של 20,000 מטבעות לכל חייל, אם יהפוך לקיסר.

יוליאנוס מצידו הציג בפני המשמר הצעה של 25,000 מטבעות, והוכרז בידי המשמר כקיסר. פסקניוס ניגר, מושל סוריה, קלודיוס אלבניוס, מושל בריטניה וספטמיוס סוורוס, מפקד הצבא בפאנוניה התמרדו כנגד יוליאנוס. סוורוס צעד לרומא עם צבאו, בעוד שיולאנוס ננטש על ידי חייליו. בראשון ליוני הסנאט הכריז על סוורוס כקיסר. כעבור יום נרצח יוליאנוס.

[עריכה] קישורים חיצוניים

קיסרי רומי

מלכי רומא | קיסרי רומא | בית קונסטנטינוס והתקופה הנוצרית | הקיסרות הרומית המערבית

אוגוסטוס קיסר טיבריוס קיסר "קליגולה" קלאודיוס קיסר נירון קיסר
גלבה אותו ויטליוס אספסיאנוס טיטוס
דומיטיאנוס נרווה טריאנוס אדריאנוס אנטונינוס פיוס
לוקיוס ורוס מרקוס אורליוס קומודוס פרטינקס דידיוס יוליאנוס
ספטימיוס סוורוס קרקלה מקרינוס אלאגבאלוס אלכסנדר סוורוס
מקסימינוס גורדיאנוס הראשון פופיאנוס ובלבינוס גורדיאנוס השלישי פיליפוס הערבי
דקיוס טרבוניאנוס גלוס איימליאנוס גליאנוס קלאודיוס השני גותיקוס
קווינטילוס אורליאנוס טקיטוס פלוריאנוס פרובוס
קארוס קארינוס דיוקלטיאנוס כלורוס גלריוס
מקסימינוס דאיה מקסנטיוס קונסטנטינוס
האימפריה הרומית