חומוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במאכל חומוס, העשוי מקטניה בת שם זהה, הנקראת גם חימצה; לערך העוסק בקטניה עצמה, ראו חימצה.
סלט חומוס
הגדל
סלט חומוס

חומוס (ערבית: حُمُّص, ) הינו מאכל העשוי מגרגרי חימצה טחונים עם תוספות מגוונות כגון שמן זית, שום טרי, מיץ לימון וטחינה. נפוץ בכל רחבי המזרח התיכון, תורכיה, יוון, קפריסין, ארמניה ובמידה פחותה במדינות מערביות כגון אנגליה וארצות הברית. לרוב "מנוגב" עם חתיכות לחם, בדרך כלל פיתה.

ממרח חומוס מוכן נמכר בחנויות וניתן גם להכנה ביתית. הרבה ממתכוני החומוס הביתיים משתמשים בגרגרי חומוס מיובשים מכיוון שהגרגרים היבשים זולים יותר. הגרגרים היבשים מושרים במים, כאשר זמן ההשריה משתנה בהתאם למתכון ממספר שעות עד יממה ואף יותר. לאחר מכן הגרגרים מורתחים בסיר למשך שעה או יותר, לעתים בתוספת סודה לשתיה. הגרגרים המבושלים נטחנים עם מטחנה ידנית (מכתש ועלי) או מעבד מזון עם טחינה, שום, מלח, מיץ לימון, שמן זית, כמון ופלפל ולעתים גם תבלינים נוספים. לרוב נהוג להגיש את החומוס שכהוא מעוטר מלמעלה בגרגירי חומוס מבושלים שלמים, פפריקה, פטרוזיליה קצוצה, וליצוק עליו שמן זית.

בישראל יש הרבה מסעדות שבהן החומוס הוא המנה העיקרית, המכונות חומוסיות. מקומות הנחשבים לריכוזים של חומוסיות איכותיות הן ירושלים ויפו וכן מספר כפרים ערביים ודרוזיים, בהם אבו גוש ועספיא. משנות ה-90 העלייה המתמדת בפופולריות בקרב כל הציבור בישראל הובילו את היצרנים התעשייתיים של החומוס בישראל לשפר את האיכות והמגוון על-ידי הפחתה בכמות החומרים המשמרים, פיתוח מגוון חדש של צורות הגשה ותיבול בהשראת החומוסיות; בנוסף מבוצע גם שיווק בעזרת מיתוג זר.

בחומוסיות הגדולות ישנן צורות הגשה שונות לחומוס:

  • חומוס מסבחה (נפוץ גם בשם חומוס גרגרים) - לרוב מוגש חם, מוגש עם גרגרי חומוס שלמים.
  • חומוס בטחינה - מוגש עם מנת טחינה מעל החומוס.
  • חומוס פול - מוגש עם פול, לרב מוגש חם (נקרא גם חצי-חצי).
  • משוואשה - מעורבב עם גרגרי חומוס הטחונים באופן גס.

תוספות מקובלות נוספות לחומוס הן ביצה קשה, צנוברים, פטריות, בשר טחון, ורצועות בצל מטוגנות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חומוס
  • חומוס להמונים, מתכונים, טיפים, ערכים תזונתיים, המלצות על חומוסיות ועוד.