שבע האחיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במדינות צפון מזרח הודו; לערך העוסק בשבע נימפות בפמלייתה של ארטמיס, ראו פליאדות.
שבע המדינות האחיות
הגדל
שבע המדינות האחיות

שבע המדינות האחיות בהודו - אלו הן המדינות הנמצאות בצפון מזרח הודו, מופרדות מהודו על ידי בנגלדש ובהוטן, ומקושרות במעבר יבשתי צר.

המדינות הן: ארונצ'אל פראדש, אסאם, נאגאלנד, מאניפור, מגהלאיה, טריפורה ומיזוראם.

יש המצרפים גם את מדינת סיקים כמדינה שמינית היות ויש לה מאפיינים דומים לשבע האחיות.

[עריכה] גיאוגרפיה

חבל ארץ ששטחו כ-260,000 קמ"ר. נמצא בצפון מזרח הודו, גובל בצפון עם סין (כולל טיבט), בצפון ובמערב עם בהוטן, במערב ובדרום עם בנגלדש, במזרח ובדרום עם מיאנמר .

הקשר היחיד עם שאר הודו הוא דרך "צואר התרנגולת", גשר יבשתי צר שרוחבו עד 33 ק"מ המחבר את אסאם עם מערב בנגל ומושפע מפעולות טרור.

השטח הררי ברובו, זהו אחד האזורים הגשומים ביותר בעולם (בצ'רפונגי ובמוסינראם שבאסאם יורדים כ-11,000 מ"מ משקעים בשנה), זורמים בו הנהרות בראהמאפוטרה ובארק, בבראהמאפוטרה נמצא מאג'ולי שהוא האי הגדול בעולם השוכן בנהר, שטחו 886 קמ"ר. עקב הגשמים המרובים ניתן למצוא באיזור מפלים רבים הזורמים כל השנה.

חלק זה של הודו נחשב כנחשל כלכלית יחסית לשאר המדינות. רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות, בעיקר גידול תה ותה אסאם וכן עיבוד העץ מהיערות או עיבוד במבוק, יש מעט מחצבים, מעט נפט גולמי וגז טבעי, התעשייה אינה מפותחת, רובה עוסקת בעיבוד מחצבים, עץ, ועיבוד התה, בנוסף יש תעשיית משי ומלאכה זעירה.

שבע האחיות הן מהמקומות האחרונים בעולם בהם מנוצל הפיל לעבודה בכריתת וגרירת עצי יער.

[עריכה] דמוגרפיה

התושבים המקוריים של שבע האחיות הם ממוצא סיני, טיבטי או מונגולי ונבחנים מרוב תושבי הודו גם במראם החיצוני, בשט שבע האחיות מתגוררים רוב אוכלוסיית האדיוואסי של הודו, יש שבטים רבים ממוצא שונה, בעלי תרבות שונה ומנהגים שונים זה מזה ומהאוכלוסיה הכללית.

במהלך "נדידת העמים" שהתרחשה עם קבלת העצמאות והחלוקה להודו ופקיסטן, ניתבה ממשלת הודו פליטים מבנגל המזרחית (בנגלדש) אל שבע האחיות, ועודדה הגירת הינדים לאיזור.

בשנות ה-70, בתקופת מלחמת העצמאות של בנגלדש, הגיעו אלפי פליטים מוסלמים, ותרמו גם הם לשינוי הדמוגרפי.

שבע האחיות, וביחוד מדינת מיזוראם הם ביתם של בני מנשה, בני שבטים המזהים עצמם כצאצאי עשרת השבטים האבודים.

[עריכה] פוליטיקה

כאשר עזבו הבריטים את הודו, נקרעו שטחים מהודו לטובת מדינת פקיסטן, עובדה זו גרמה לכך שמנהיגי הודו העצמאית חשו צורך לספח למדינה כל חבל ארץ שהיה תחת שלטון או חסות בריטית.

שבע האחיות סופחו להודו ללא הסכמת התושבים, עובדה שיצרה רצון עז לעצמאות והצמיחה תנועות הפועלות למען היפרדות מהודו.

אסאם שכללה את מגהלאיה, מיזוראם ונאגאלנד היתה תחת השלטון הבריטי כמאה שנים, ולמרות שתושביה זכו לסממני שלטון עצמי נלחמו למען עצמאות, כאשר הבריטים עזבו את הודו הם שייכו את אסאם להודו כנגד רצון התושבים ומאז קיימות תנועות הקוראות לעצמאות החבל.

מאניפור וטריפורה היו שתיהן תחת שלטון בריטי כחמישים שנים, ועם עזיבתם הכריזו עליהן הבריטים כממלכות עצמאיות, ב-1949 השתלטה הודו על הממלכות ומאז מנסים תושביהן לזכות בעצמאות.

עקב פעילות תנועת ההתנגדות נדרשת אשרת כניסה מיוחדת (פרמיט) לכניסה לארבע מתוך שבע המדינות. (ארונצ'אל פראדש, נאגאלנד, מאניפור, מיזוראם).

למרות רצון התושבים לעצמאות, השלטון המרכזי ההודי לא מגלה נכונות למתן עצמאות זאת היות ולאזור זה יש חשיבות אסטרטגית גבוהה כנגד סין, בנגלדש ובורמה. ההענות החלקית היחידה היתה מתן ביטוי לשונות האתנית-תרבותית על ידי קריעת חלקים מאסאם ויצירת מדינות חדשות - מגהלאיה, מיזוראם ונאגאלנד.

שפות אחרות