מכרות נחושת תמנע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חברת מכרות נחושת תמנע בע"מ הוקמה בשנת 1954 כחברת בת של החברה הממשלתית מחצבי ישראל, לשם כריית נחושת בבקעת תמנע.

כריית נחושת התקיימה בבקעת תמנע כבר בעת העתיקה (ראו הרחבה בערך בקעת תמנע).

פעילות כריית הנחושת התחדשה לאחר קום המדינה, וב-1951 הוקמו מכרות חדשים על בסיס כלכלי. בשנת 1959 החלה כרייה מסחרית של הנחושת, בעשרה מכרות פתוחים ותת-קרקעיים, באמצעות ציוד מכני כבד.

בבסיס המכרות הפתוחים נחשפו סלעים של תצורת תמנע. במכרות נחפרו יותר מ-50 ק"מ של מנהרות תת-קרקעיות, במספר מפלסים המסתעפים מאחד המכרות הפתוחים. הקצה הדרומי של המכרה חובר לפיר שירות אנכי דרכו הועלתה העפרה ממעבה האדמה. המנהרות היו רחבות דיין לתנועת כלי רכב. כיום, בעקבות סגירת המפעל והפסקת שאיבת המים, מוצף המכרה התת-קרקעי ברובו במי תהום.

המכרות ספקו בזמן הפעלתם 1.1 מיליון טון עפרה לשנה. בשנות השישים והשבעים עבדו במכרות תמנע כ-1,000 איש. בתקופה זו שימש המפעל מקור פרנסה חשוב לתושבי אילת ומנוף לפיתוח העיר. ב-1976 נסגרו מכרות הנחושת לראשונה, עקב הפסדים תפעוליים שנבעו מירידת מחירי הנחושת בעולם. ב-1980 נעשה ניסיון לחדש את הפקת הנחושת, ולהוסיף לכך גם את הפקת המנגן. הניסיון לא עלה יפה ופעילות הכרייה נפסקה סופית ב-1984.

הפקת הנחושת נעשתה באמצעים כימיים וכללה כמה שלבים: כריית עפרת הנחושת והובלתה למתקני גריסה ותקינה, ערבוב העפרה והמסתה בחומצה גופרתית בתהליך זה נוצרה גופרת נחושת. השקעת יתרת שחק הסלע הסיליקטי בשבע בריכות שיקוע ולאחר מכן הובלתן כפסולת לערבה, העברת גופרת נחושת לשקתות שבהן שוקעו גרוטאות ברזל שקשרו אליהן את הגופרית. הנחושת שהופרדה שקעה והצטברה כצמנט, בריכוז של 77-83% לאחר ייבוש הבריכות בשמש נותרה בקרקעית הנחושת, שנאספה ונשלחה לחו"ל להפרדה באמצעות תהליך אלקטרוליטי. היקף היצוא הגיע ל-16,000 טון בשנה.

באמצע שנות השמונים ענף הנחושת היה מצוי בקשיים. וב-1983 נפסקה כריית הנחושת בתמנע. שאול אייזנברג רכש את המכרות באמצעות כור ומכר אותם לחברה לישראל שבבעלות האחים עופר. המכרות נוהלו על ידי כימיקלים לישראל שהיא חברת בת של החברה לישראל.

בשנת 1997 מכרה כימיקלים לישראל את המפעל לדי.או. אחזקות הישראלית שויצרית, שבבעלות משותפת של מרבית עובדי מכרות נחושת תמנע ושל שותף אסטרטגי חברת אולשק ושות' מיחזור בע"מ. החברה הקימה בשטח המכרות מפעל קטן שעוסק במיחזור נחושת לשם הפקה של מינרל גופרית הנחושת שמשמש לחיטוי בחקלאות ולהעשרת מזון לבקר ובמיחזור אלומיניום לאבקת אלומיניום.

מאז ינואר 2002 עלה מחיר הנחושת ביותר מפי 3. ובשנת 2004 שכרה חברת אהמסה פלדות ישראל, השייכת לחברת אהמסה המקסיקנית, חלק משטח המכרות ומבנים במקום, לשם חידוש כריית הנחושת במכרות סגורים, באמצעות חברת הבת ערבה מיינס. תוך כוונה לחכור בהמשך את השטח ממנהל מקרקעי ישראל. שלב אלף של המפעל אמור להיות מוקם עד אמצע 2009.

[עריכה] קישורים חיצוניים