פרנסיס ויליאם אסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרנסיס ויליאם אסטון
הגדל
פרנסיס ויליאם אסטון

פרנסיס ויליאם אסטון (1 בספטמבר, 1877 - 20 בנובמבר, 1945), פיזיקאי בריטי יליד בירמינגהם, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1922, בו זכה בזכות גילוי איזוטופים רבים של יסודות לא-רדיואקטיביים, ועל ניסוח "כלל המספר השלם".

בשנת 1903 זכה במלגה לאוניברסיטת בירמינגהם, שם הובילו אותו מחקריו בשפופרות התפרקות חשמלית לגילוי התופעה הידועה כיום בשם "החלל השחור של אסטון". ב-1909 עבר למעבדת קוונדיש בקיימברידג', בעקבות הזמנתו של ג' ג' תומסון, ועסק בזיהוי האיזוטופים של היסוד ניאון. כשחזר למחקריו אלה לאחר מלחמת העולם הראשונה, השתמש בשיטה של מיקוד אלקטרומגנטי כדי להמציא את ספקטרומטר המסות. בעזרת המצאתו זו הצליח לזהות במהירות 212 מתוך 287 האיזוטופים הקיימים בטבע.

עבודתו בתחום האיזוטופים הובילה אותו לניסוח "כלל המספר השלם", לפיו - "כאשר מגדירים את מסת איזוטופ החמצן, המסות של כל שאר האיזוטופים יהיו מספרים שלמים". כלל זה סייע רבות לפיתוח תחום האנרגיה הגרעינית.

אסטון נפטר בשנת 1945, בהיותו בן 68, בקיימברידג', בריטניה.

הקודם:
פרדריק סודי
פרס נובל לכימיה
1922
הבא:
פריץ פרגל