שדרות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שדרות | |
|---|---|
| סמל היישוב | |
| שנת יסוד | |
| תעתיק לאנגלית | Sederot |
| סה"כ תושבים | 19,800 |
| שטח שיפוט | 5,000 ד' |
| אוכלוסייה | |
| גילאי 4-0 | 10.0% |
| גילאי 9-5 | 9.4% |
| גילאי 14-10 | 8.2% |
| גילאי 19-15 | 8.9% |
| גילאי 29-20 | 16.2% |
| גילאי 44-30 | 19.6% |
| גילאי 59-45 | 14.3% |
| גילאי 64-60 | 3.8% |
| 65 ומעלה | 9.5% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 14 |
| יסודיים | 11 |
| על-יסודיים | 6 |
| תלמידים | 4198 |
| יסודיים | 2099 |
| על-יסודיים | 1479 |
| מספר כיתות | 175 |
| ממוצע תלמידים לכיתה |
20.4 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 |
|
שׂדרות (להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה)) היא עיר במחוז הדרום בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 5,000 דונם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1996. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2003 יש בשדרות 19,800 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.5 אחוז. רוב תושבי שדרות הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,021 נשים לכל 1,000 גברים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
שדרות שוכנת על הריסות הכפר הפלסטיני נאג'ד. בשנת 1945 מנה הכפר 620 תושבים, שגורשו ע"י צה"ל יומיים לפני הקמת המדינה. פירוש השם נאג'ד הוא רמה. גם אור הנר יושבת על אדמת נאג'ד.
שדרות הוקמה בשנת 1953, תחילה כמעברה לעולים מכורדיסטאן ואירן, אך כבר בשנת 1954 הוקמו במקום הבתים הראשונים בהם שכנו חלק מבני המעברה.
בשנת 1958 הוכרה שדרות כמועצה מקומית. במשך שנות ה-50 קלט היישוב עולים ממרוקו ורומניה.
בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה וברית המועצות (מברית המועצות הגיעו לעיר מעל 10,000 עולים).
[עריכה] נתונים סטטיסטיים
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי נמוך (3 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 56.5 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 3,845 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).
[עריכה] תרבות
שדרות נודעת כמרכז תרבות. בשדרות קיימת מזה כ-10 שנים ישיבת הסדר בשם אפיקי דעת. מהעיר יצאו להקות רבות, וביניהן "טיפקס", "כנסיית השכל" ו"שפתיים", ואנשי ספרות דוגמת שמעון אדף. בעיר הוקם סינמטק, והחל משנת 2001 מתקיים בה "פסטיבל קולנוע דרום" בשיתוף עם מכללת ספיר הסמוכה לעיירה. בעיר פועל גרעין תורני "אפיקים בנגב" הגרעין עוסק בפעולות רווחה בעיר. מייסודו מרכז החסד המייצא מאות מנות אוכל ביום. בנוסף מזה 5 שנים פועל בהצלחה שבט הצופים "סיני" המנוהל על-ידי מתנדבי ש"ש. גרעין זה שלח בעבר קבוצות שונות למדינות בחו"ל, כיפן, ופועל למען דיאלוג בין נערים, תושבי שדרות, לערביי השטחים וערביי מדינת ישראל. כמו כן, תושב העיר, משה לביא נבחר, על ידי הוועדה הלאומית הישראלית של ארגון ה-UWC, אשר דוגל בקידום שלום עולמי ובטיפוח מנהיגי העתיד. הוא נשלח לקולג' הבינלאומי, הממוקם בנורבגיה, Red Cross Nordic UWC, והוא נציגה של מדינת ישראל באותו קולג', בין השנים 2005-2007. עם זאת, הוא לא למד את לימודי התיכון בעיר שדרות, אלא עשה זאת בביה"ס האזורי הממוקם בקרב מקום, "שער הנגב", ואך ורק חי בעיר.
[עריכה] פוליטיקה
העיר, המהווה לעיתים סמל לפריפריה הישראלית, הצמיחה מתוכה שני ראשי ערים שהתפרסמו גם בפוליטיקה הארצית: עמיר פרץ (מפלגת העבודה) ואלי מויאל (ליכוד).
[עריכה] העיר באינתיפאדת אל אקצה
העיר שדרות שוכנת במרחק כקילומטר מרצועת עזה. במהלך אינתיפאדת אל-אקצה נורו אל העיר מרצועת עזה רקטות "קסאם" רבות מספור. מרביתן לא גרמו נזק פיזי, אולם היו בהן גם כאלה שגרמו להרוגים ונזק לרכוש.
כיום קיימת מערכת "צבע אדום" (לשעבר "שחר אדום"; עקב תלונות של ילדים וילדות בשם "שחר" והשפלתם בגנים ובבתי הספר הוחלט לשנות את שמה ביולי 2006) המתריעה על ידי אזעקה על ירי רקטות קסאם בערך 20 שניות לפני נחיתת הרקטות. רק לעיתים רחוקות מונעת התרעה זו נזק, אולם יכולה היא להציל חיי אדם אם יספיקו למצוא מחסה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הבית של שדרות
- סינמטק שדרות
- פסטיבל קולנוע דרום
- תמונות מהפגנה בשדרות כנגד הקסאמים
- שרדות - כל מה שמעבר לקסאמים, רן פרחי, באתר "אומדיה"
| מחוז הדרום | ||
| ערים | אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · ירוחם · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה · ירוחם · כסיפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · שגב-שלום · תל שבע · רמת חובב | |
| מועצות אזוריות | אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · שדות נגב · רמת נגב · שער הנגב · שפיר · תמר | |

