זיגפריד לנץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיגפריד לנץ Siegfried Lenz (נולד ב-17 במרץ 1926), סופר גרמני.
לנץ נולד בליק (Lyck ), פרוסיה המזרחית. כתב שנים-עשר רומנים והוציא כמה קבצים של סיפורים קצרים, מסות ומחזות לרדיו ולתיאטרון.
זיגפריד לנץ קיבל את פרס גתה בפרנקפורט ביום השנה ה-250 להולדת יוהן וולפגנג פון גתה. לנץ ואשתו, האנה, התכתבו עם המשורר פאול צלאן ואשתו, גיזלה לסטרנג' והחליפו ביניהם למעלה מ-100 מכתבים בין 1952 ל-1961.
[עריכה] ספריו שתורגמו לעברית
- שיחת העיר Stadtgespräch 1963, הוצאת עם עובד, 1975, תרגום צבי ארד
- המופת 1973 Das Vorbild, הוצאת זב"מ, 1977, תרגום אברהם קדימה
- השיעור בגרמנית 1968 Deutschstunde, זב"מ, 1978, תרגום חיים איזק
- אלם, זב"מ, 1980, תרגום צבי ארד
- מוזיאון המולדת 1978 Heimatmuseum, זב"מ, 1982, תרגום חיים איזק
- איינשטיין חוצה את האלבה ליד המבורג 1975 Einstein überquert die Elbe bei Hamburg, הוצאת זמורה ביתן, 1984, תרגום מרים די-נור
- מגרש האימונים Exerzierplatz 1985, הוצאת זמורה ביתן, 1990, תרגום צבי ארד
- מבחן הצליל 1990 Die Klangprobe, זמורה ביתן, 1993, צבי ארד
- הפלגה אחרונה, עם עובד, 1999, תרגום יונתן ניראד

