מצרים התלמיית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
בית תלמי העמיד יותר מתריסר מלכים. תלמי היה אחד משרי צבאו של אלכסנדר מוקדון, שחלקו ביניהם את ירושתו. בשנת 320 לפנה"ס כבש תלמי את ירושלים , וסיפח את ארץ-ישראל לממלכתו, לקח יהודים רבים בשבי והגלה כ-100,000 מתושבי הארץ למצרים. תלמי ה-2 פילדלפוס, הרחיב את ממלכתו באמצעות כיבושיו עד שהקיפה את קירנה, קפריסין,כרתים, צור, מחוזות באסיה הקטנה ואיים שונים בים האגאי.בתולדות ישראל הוא זכור לטוב, משום ששיחרר רבים מהעבדים היהודים של אביו וציווה לתרגום שפת התנ"ך ליוונית. תרבותה של ממלכת התלמיים הייתה יוונית, ואילו הארגון והמנהל בה היו לפי המסורת המקומית, הפרעונית מזרחית. המממלכה הייתה ריכוזית ומחולקת לגלילות בראשות ניצבים ושרי כספים, ואלו נחלקו ליחידות- משנה מנהליות. רבות מהאדמות שהוחרמו מתושבי מתושבי הארץ בעת הכיבוש, עובדו על ידי אריסים. גביית המסים, המכסים ודמי האריסות נעשתה על ידי מנגנון פיקודי מסועף, ואוצר המדינה היה אוצר המלך. תעשיות ומלאכות רבות בממלכת התלמיים, כגון ייצור בשמים,שמן הזית, פפירוס ועוד. התלמיים נחשבו לאלים. פסליהם הוצבו בבתי המקדש, ופולחנם היה חובה על נתיניהם. ממלכת בית תלמי הייתה הגדולה, החזקה, העשירה, המבוססת ובעלת ההשפעה הרבה ביותר בממלכות העולם ההלניסטי. אלכסנדריה, עיר בירתה ונמלה, הייתה למרכז המסחר והכלכלה בעולם ההלניסטי. מלכי תלמי ייפו אותה בארמונות ובמקדשים והקימו בה מוסדות תרבות. לפי הנוהג בממלכת תלמי היו החיילים המשוחררים מקבלים נחלות אדמה מידי המלך להתיישב עליהן, ומושבותיהם היו כעין עתודה לצבא הקבע. התלמיים יסדו מושבות יווניות רבות כאלה במצרים, אך שלא כשאר המלכים ההלניסטיים נמנעו מלייסד ערים יווניות בעלות ממשל עצמי בארצם. הם יסדו ערים כאלה רק במחוזות שמחוץ למצרים, כגון ארץ ישראל. קצו של בית תלמי בא עם הכיבוש הרומי ומות המלכה קליאופטרה ב-30 לפנה"ס.

