חסידות גור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסידות גור היא החסידות הגדולה ביותר בישראל, לצד חסידות חב"ד. היא נקראת כך על שם העיר גורה קלוואריה (מפולין), שבה ישב ראשון אדמו"רי גור, הרב יצחק מאיר אלתר, תלמידם של הרבנים שמחה בונים מפשיסחה, ומנחם מנדל מקוצק. לחסידות מוסדות וישיבות ברחבי הארץ ובחו"ל. מנהיגה הוא האדמו"ר מגור, רבי יעקב אריה אלתר. מבחינה פוליטית חסידות גור היא חלק מאגודת ישראל. לחסידות נציגות בכנסת מטעם יהדות התורה - יעקב ליצמן ו יעקב כהן הם ח"כ מטעמה. לחסידות גור מוסדות רבים הכוללים ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. ישיבת שפת אמת השיכת לחסידות גור נחשבת לאם הישיבות החסידיות בארץ ישראל. מוסדות החינוך של חסידות גור ("איחוד מוסדות גור") תחת ניהולו של הרב נחמן וידיסלבסקי מונים כיום כ- מאה עשרים מוסדות, ומתחנכים בה מעל 23000 תלמידים.

לחסידות יש גם ארגון סיוע רפואי בשם 'רפואה וישועה' המנוהל על ידי הרב נתן קובצ'יק ועוד ארגונים קהילתיים.

חסידי גור ניכרים בכובע הגבוה שלהם - ספודיק - אשר נחבש בשבתות חגים ושמחות, בניגוד לרוב החסידים האחרים החובשים שטריימל - כובע פרווה נמוך ורחב. וכן במכנסי השלושתרבעי שמוכנסים לתוך הגרבים מעט אחרי הברך.

לימוד התורה בישיבות גור בעבר דמה יותר ללימוד התורה בישיבות הליטאיות ובאירופה המערבית, עם דגש על גמרא ופירושיה וכן לימוד הלכה, לעומת רוב הישיבות החסידיות במזרח אירופה, שהדגישו לימוד הגמרא בבקיאות וסיפורי חסידים.

מעט לפני מלחמת העולם השנייה קרא הרבי מגור לחסידיו לעלות לארץ ישראל, ועלה עם קבוצה גדולה מחסידיו, בניגוד לרוב האדמורים החסידיים באותה תקופה שעדיין התנגדו לעליה לישראל. מאלפי עדויות של ניצולי שואה עולה כי עם כניסת הנאצים לצ'כוסלובקיה כבר הפכו רוב האדמורים את דעתם, אך כבר היה מאוחר מדי.

ספריו של האדמו"ר מגור שפת אמת על התורה נלמדים כיום ברוב הישיבות הדתיות הלאומיות, ומצוטטים בעיתונות הדתית, כמקור המרכזי ללימוד חסידות.

[עריכה] חסידות גור כיום

חסידות גור עברה שינויים תחת הנהגתו של האדמו"ר מגור הנוכחי (הרב יעקב אריה אלתר) השינויים העיקריים הם:

  1. מעבר הישיבות של גור מלימוד בעיון (שהינו לימוד גמרא בקצב איטי המאופיין בשימת דגש והסתמכות רבה על אחרונים ) ללימוד הבקיאות ,(שהינו לימוד דינמי וקצבי של התלמוד השם דגש על הספק כמותי וידיעה במספר רב של דפים), כמו כן קיימת בגור כיום מערכת בחינות על החומר הנלמד. יתרונות השינוי מתבטאים באפשרות התקדמות בקצב אישי ובהפיכת לימוד הגמרא מקריאה באופן שטחי ללימוד עיוני בהבנה.
  2. קביעת שיעור הלכה יומי בן שעה בקרב התלמידים בישיבות.
  3. הכניס את לימוד האברכים בתוך הישיבות, ויצר כמין מורים פרטיים לכל בחור, דבר שהפך לנחלת רבים ומוסדות נוספים הצטרפו לשיטה זו של חסידות גור.
  4. חיזוק התקנות כלכליות מצומצמות בהוצאות חתונה, (תקנות אלו ותקנות נוספות הידועות בשם "תקנות גור", היו קיימות לפני כן באירופה וחוזקו בשנים האחרונות גם בחצרות חסידיות אחרות ובציבור הדתי לאומי)

[עריכה] אדמו"רי גור

שפות אחרות