נוירון מראה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נוירון מראה (mirror neuron, נ"מ) הוא נוירון שיורה גם כאשר האדם או החיה שבמוחה הוא נמצא מבצעת פעולה כלשהי, וגם כאשר החיה צופה בחיה אחרת, בדרך כלל מאותו המין, מבצעת פעולה כזאת. במילים אחרות, נוירון כזה משקף התנהגות של חיה זרה, כאילו הייתה התנהגותה של החיה הצופה עצמה. נוירוני מראה נצפו בפרימטים, בני אדם וציפורים מסוימות, באזורים Broca ו- inferior parietral cortex במוח.

למרות שתפקידם המובהק עוד לא התברר, חלק מהחוקרים במדעי המוח מחשיבים את גילוי הנ"מ כאחד הגילויים החשובים בתחום בעשור האחרון. ספקולציות שונות טוענות שנ"מ חשובים למשל להבנה מדעית של תופעות כגון למידה על-ידי חיקוי, הבנת מעשיהם של אחרים, שימוש בשפה, רכישת תאוריה של נפשות (ההבנה, אצל אדם מסוים, שקיימות נפשות מלבד זו שלו) ובעיות קוגניטיביות כמו אוטיזם. מחקרים שנים ממשיכים לנסות לברר את הסוגיות הללו.

[עריכה] גילוי נוירוני המראה

בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20, באוניברסיטת פארמה באיטליה, עסקו החוקרים ריזולאטי (Rizzolatti), פוגאסי (Fogassi) וגאלסה (Gallese) במחקר על תגובותיו של נוירונים מסוימים לתנועה של הגוף. הם חיברו אלקטרודות למוחותיהם של קופי מקוק, גרמו לקופים לבצע תנועות שונות ועקבו אחר הפעילות בנוירון בזמן התנועה.

התגלית התרחשה עקב מקרה שקרה בשגרת הניסויים. ריזולאטי מספר כי פוגאסי הושיט את ידו לקחת בננה, ובאותו הזמן נמדדה בנוירונים של הקופים פעילות, למרות שהאחרונים לא ביצעו שום תנועות. החוקרים בדקו את ציוד המדידה , לא מצאו תקלות ולעומת זאת הפעילות בנוירונים המשיכה בכל פעם שהחוקרים עשו תנועה כלשהי.

בשנים הבאות נערכו ופורסמו ניסויים נוספים, שגילו נוירונים המגיבים הן לפפעולה והן להתבוננות בפעולה, באזורים שונים במוח, ובאזורים דומים במוח האדם, תוך שימוש בטכניקות fMRI, TMS ו-EEG.

שפות אחרות