יוסף גלזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסף גלזמן (נולד ב-1923), מנהיג פרטיזנים ואיש בית"ר. נולד באליוס, עיירה בדרום ליטא. בביתו קיבל חינוך דתי לאומי. בילדותו הצטרף לתנועת בית"ר, ובשנת 1938, התמנה בכינוס העולמי של בית"ר לנציב בית"ר (קצין שלטון) בליטא. תחת שלטון הסובייטים, נאסרה פעילות ציונית, וגלזמן ירד למחתרת, נע תמידית בין וילנה לקובנה. באותה התקופה עסק בניסיונות להקים תאי אצ"ל ובהעלאת חניכיו ארצה במסגרת ההעפלה.

[עריכה] בתקופת הכיבוש הגרמני

כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, פעל גלזמן מחוצה לה. הוא עמד בקשר הדוק עם בית"ר באמצעות חברתו, פולה דייכס, עד שפולניות הלשינו עליה, והיא הוצאה להורג לאחר זמן קצר.

בסתיו 1941 חזר גלזמן לגטו, ולפעילות בית"רית בגיטו. בינואר 1942 התכנסו בחדרו נציגי התנועות הפוליטיות (ביניהם אבא קובנר מהשומר הצעיר וניסן רזניק מ"הנוער הציוני"). הם החליטו על הקמת ארגון מחתרת : "פ.פ.או" ("ארגון פרטיזנים מאוחד").

יו"ר היודנראט, גנס, הציע לו את משרת ראש משטרת הגיטו. הוא קיבל אותה, וניצל את המעמד החגיגי לנאום, בפני שוטרי הגיטו, נגד הגרמנים ונגד רדיפת הכבוד של שומרי הסדר בגיטו.

הוא ארגן קורס למדריכים צבאיים, הקים מחלקת מודיעין, ורכש נשק, שאיתו הכשיר את חברי הארגון.