יער לופוחובה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יער לופוחובה הוא יער בפולין שבמהלך השואה הובאו אליו יהודי העיירה טיקוצ'ין (טיקטין) שבפולין, נורו אל תוך בורות ירי ונקברו בהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיקום
יער לופוחובה ממוקם בצפון מזרח פולין ליד העיירות טיקוצ'ין, ביאליסטוק, טרבלינקה, לומז'ה, אוסטרולנקה ואסטרוב-מזוביצקה. לידו זורם נהר הנרב ולא רחוק גם נהר הבוג המערבי, הימות המזוריות נמצאות בקרבת מקום.
[עריכה] קהילת טיקוצ'ין
מאז ימי קדם חיו בטיקוצ'ין מספר מועט של יהודים, והיישוב היהודי שם נוסד ב-1552. הוא הלך והתחזק עם כניסת תחום המושב, וקהילת טיקוצ'ין הפכה להיות קהילה יהודית חזקה ומפורסמת בקרב היהודים עד כדי כך שהתכנס בה לא פעם "ועד ארבע הארצות".
המבנים היהודים המפורסמים ביותר בעיירה טיקוצ'ין הם בית הכנסת הגדול, שהיה מקום ההתכנסות של הקהילה. בית הכנסת היה מפואר במיוחד והיה מעוטר באיורים של חיות וכתובים מהתנ"ך, בית הכנסת הגדול שרד את השואה (ועומד עד היום), כי שימש כמחסן נשק לנאצים. בית הכנסת הקטן שימש בית המדרש, כבית הספר וכמקום התפילה של יהדות טיקוצ'ין.
בתקופה הקרובה לשואה היו בטיקוצ'ין כ-2,500 יהודים אשר היוו את הרוב בעיר.
בתחילת המלחמה לא היו פגיעות קשות ביישוב היהודי בעיר, אך כבר בחודש ספטמבר עברו יחידות צבא גרמניות בטיקוצ'ין וכלאו את כל תושבי היישוב בכנסייה ללא אוכל או מים ובתנאים קשים, ובזמן הכליאה בזזו הגרמנים את רכוש הקהילה (כולל רכושם של הפולנים).
[עריכה] ההשמדה ביער לופוחובה
ב-16 באוגוסט 1941 הופיעו בעיר חמישה ז'נדרמים גרמנים. בתחילה, כדי להוליך שולל את תושבי העיר, עברו מבית לבית, ביקשו סליחה על ההפרעה והוציאו צו להחזרת רכוש שנבזז. בנוסף לפקודה זאת הגיעה עוד פקודה, שאוסרת על יהודים לעזוב את העיר, ואף הופצה הידיעה שאחד מתושבי הקהילה היהודית, "דוד הירש סוראביץ", נורה בדרכו לכפר השכן בשביל מעט מזון.
התגלגלה שמועה כי חמשת הז'נדרמנים הגרמנים מפקחים על חפירת שלושה בורות ענק ביער הקרוב - "יער לופוחובה". תחילה חשבו היהודים והפולנים שהדבר נועד להסתרת דלק וטנקים, אך מהר מאוד התגלה אחרת. ביום ראשון, 24 באוגוסט 1941 בשעה שש בערב, נשמע קול התוף של הכרוז הטיקוצ'יני "יבלונסקי" הסובב בעיר: "כל יהודי טיקוצ'ין, אנשים, נשים וטף, פרט לחולים ובעלי מום, יתייצבו מחר, 25 באוגוסט, בשעה שש בבוקר בכיכר השוק". למחרת בבוקר נראו עשרות משפחות נוהרות אל כיכר השוק לבושים בבגדי החורף החמים וצרורות בידם כנכונים לדרך.
בשעה שבע בדיוק הפיעו אנשי הגסטאפו מצוידים במשאיות ענק. הם ביצעו סלקציה - כל הגברים לצד אחד וכל הנשים, הילדים והזקנים לצד שני, הגברים סודרו בסדר מהגבוה לנמוך והחלו לצעוד למוות. לפי פקודות אנשי הגסטאפו והשוטים המאיימים שלהם חויבו כל תושבי העיר לפצוח בשירה. המצעד ליער לופחובה התחיל, כל מי שפיגר הוכה באכזריות. לבסוף הגיעו המעונים לכפר זבד (שבפולין) ושם נכלאו בביה"ס מקומי, ליהודים נאמר שהם הולכים לגטו צ'רבוני-ברו. אף לז'נדרמים הפולנים שליוו אותם נאמר כך.
למרבה ההפתעה היהודים לא הובלו לגטו. מדי עשר דקות הגיעה למקום משאית והועלו עליה עשרות יהודים. המשאית נסעה ליער לופוחובה שם היו שלושה בורות, מהם שניים גדולים, שאורך כל אחד מהם 12 מטר, רוחבו 4 מטרים ועומקו 5 מטר והשלישי קטן יותר. לתוך הבור הושלכו האסירים ומכונת ירייה שעמדה מעל לבור טבחה בהם. וכך כל עשר דקות חזר הדבר על עצמו. עד שירד ערבו של אותו יום נטבחו בצורה זו למעלה מאלף וארבע מאות מיהודי טיקוצ'ין. בלילה כוסו הבורות על ידי הפולנים המקומיים בהשגחת הגרמנים. על מנת לטשטש את עקבות הרצח סיפרו להם הגרמנים ששם נמצאות הגופות של חללי מלחמה המובאות לקבורה, אך מפוקפק היה הדבר שהרי הגופות גססו וזזו. לאחר מכן סופר על ידי הפולנים שכיסו את הבורות, שהאדמה זזה מפירפורי המתים ושהיא קיבלה גוון אדמדם מהדם.
[עריכה] שאר יהודי טיקוצ'ין
למחרת, בלווית ז'נדרמים פולנים, עברו הגרמנים מבית לבית, הוציאו את כל הנשים, הזקנים והחולים שלא התייצבו ביום הראשון וריכזו אותם בכיכר השוק, למעלה משבע מאות נפש. הגרמנים העמיסו אותם על משאיות והובילו גם את אלו ליער לופחובה. שם הושלכו לתוך הבור השני ומכונות הירייה פתחו באש. לאחר מכן הפולנים כיסו את הבור השני. בשעה 2 של 26 באוגוסט סיימו הנאצים את מלאכתם וקהילת טיקוצ'ין עתיקת היומין הושמדה באכזריות.
אלה שצליחו להימלט לנפשם נתפסו לאחר מכן והובלו לבור השלישי. מעט מאוד יהודים שרדו מהקהילה הגדולה של יהודי טיקוצ'ין.

