מלך ערב הסעודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל ערב הסעודית

מלך ערב הסעודית הנו שליט אבסולוטי במובן זה שאין מנגנונים רשמיים וממוסדים המאזנים, מרסנים ו\או מבקרים את סמכותו. בהיותו אחד המונרכים האבסולוטיים האחרונים בתבל, המלך הסעודי נהנה מסמכויות נרחבות ביותר. החל מ־1964 הוא משמש הן כראש המדינה והן כראש הממשלה. כל החלטה ביצועית או חקיקתית זקוקה לאישורו או לאישורם של באי כוחו. בכובעו כראש הממשלה, המלך ממנה את חברי הקבניט, הפקידים הבכירים, הדיפלומטים ומושלי המחוזות. הוא שקובע את זהות נסיך הכתר. בכובעו כראש המטה הכללי, המלך אחראי למינוי כל קציני הצבא מעל דרגת "מוקדם" (=סגן-אלוף). נוסף על כך, המלך מכהן כערכאת הערעורים העליונה ומחזיק בסמכות החנינה.

למרות כל אלה, יכולתו של המלך הסעודי לשלוט בפועל תלויה במידה רבה ביכולתו להגיע לאיזון ולקונצנזוס בין יסודות רבים בממלכתו, ובראש ובראשונה בני משפחת המלוכה, בית סעוד. המלך משמש מעצם תפקידו אב בית סעוד, אשר, בסיכום כללי, מונה יותר מ־20,000 בני אדם, צאצאיו של סעוד אבן מוחמד אבן מוקרין. הלגיטימיות השלטונית של המלך נשענת על היבט דתי - והאבי (מתוקף היותו "שומר שני המקומות הקדושים", היינו מכה ומדינה) והן על השתייכותו לשושלת הסעודית המפוארת. עם זאת, כי מוסלמים רבים תופסים את המונרכיה כרעיון אנטי-אסלאמי, בהתבססם על סלידתו של הנביא מוחמד משלטון העובר בירושה.

[עריכה] מלכי ערב הסעודית

להלן רשימת מלכי ערב הסעודית מאז כינון הממלכה ועד ימינו:

מלכי ערב הסעודית
שם קרבה משפחתית תקופת שלטון הפסקת השלטון
המלך עבד-אל-עזיז (אבן סעוד) 1902 / 18 בספטמבר 1932 עד 9 בנובמבר 1953 מוות טבעי
המלך סעוד בנו של עבד-אל-עזיז 9 בנובמבר 1953 עד 2 בנובמבר 1964 הדחה
המלך פייצל בנו של עבד-אל-עזיז 2 בנובמבר 1964 עד 25 במרץ 1975 נרצח
המלך ח'אלד בנו של עבד-אל-עזיז 25 במרץ 1975 עד 13 ביוני 1982 מוות ממחלת לב
המלך פהד בנו של עבד-אל-עזיז 13 ביוני 1982 עד 1 באוגוסט 2005 מוות
המלך עבדאללה בנו של עבד אל-עזיז 1 באוגוסט 2005 עד היום מלך נוכחי


בשנת 1902 יצא המלך עבד-אל-עזיז מכווית במסע כיבושים בחצי-האי ערב בן שלושים שנה. ראשית כבש את עיר הולדת המשפחה, ריאד (ריאצ') מידי הראשידים, המשכו בכיבושם המלא של הנג'ד (1922) והחיג'אז (1925) וסופו בכינון ממלכת ערב הסעודית בשנת 1932. אבן סעוד שימש כמלך הראשון, וחמישה מילדיו מלכו אחריו.

[עריכה] ירושה

לפי התיקון החוקתי שהציג המלך המלך פהד בשנת 1992, המלוכה נמצאת בידי בניו ונכדיו של מייסד הממלכה, עבד-אל-עזיז (אבן סעוד). עד 1992 נהוג היה כי בנו המבוגר ביותר של אבן סעוד עולה לכתר, שעה שהאחים הצעירים מתקדמים שלב נוסף בקו הירושה. ואולם פהד קבע לא רק שבסמכותו של המלך לבחור (או להדיח) לבדו את נסיך הכתר; מפסיקתו השתמע כי גם שישים נכדיו של עבד-אל-עזיז, "בני הדור השלישי", הם מועמדים לגיטימיים למלוכה.

לאחר מות המלך פהד מונה עבדאללה כמלך. יורש העצר שלו הוא הנסיך ואחיו למחצה של עבדאללה הנסיך סולטן, המשמש כשר ההגנה הסעודי. מבין "הדור השלישי", מועמדים אפשריים למלוכה הם הנסיכים בנדר אבן סולטן (שגריר סעודיה לארצות הברית), ח'אלד אבן פייצל (מושל חבל עסיר), אחיו טורקי אבן פייצל (ראש המודיעין הסעודי), ומוחמד אבן פהד, בנו האהוב ביותר של המלך הקודם ומושל הפרובינציה המזרחית

שיטת ההורשה הסעודית נקבעה מאז מותו של אבן-סעוד כעוברת בין בניו, על פי גיל. היות צעיר בניו של אבן סעוד בשנות ה־50 המאוחרות לחייו מחדדת שאלה שעמדה בלב המאבק בין המלך סעוד לפיצל. סעוד שאף להמליך תחתיו את בניו ואילו פיצל שאף לרשת את תפקיד המלך מאביו. תפישת פיצל את השלטון קיבעה את סדר הירושה לכזה העובר בין האחים ולא ממשיך במעלה הדורות, עם העלמותם עקב חלוף השנים, של בני הדור השני לאבן סעוד, תתחדד ותעלה שאלת בני הדור השלישי וירושת השלטון. במקרה שכזה, צפוי מאבק קשה בין האחים הסודיירים לבין שאר האחים מאב.