פסוקי דזמרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

פסוקי דזמרה הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח". התפילה במתכונתה כיום (ראה ההתפתחות ההיסטורית) מורכבת מפסוקים הלקוחה מרחבי התנ"ך - מספר שמות, משלי, דברי הימים ותהילים.

תוכן עניינים

[עריכה] מקור השם

השם פסוקי דזמרא מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי:

אמר רבי יוסי: 'יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום' איני? (האמנם?) והאמר מר הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף! כי קאמרינן בפסוקי דזמרא.
-- שבת קיח, ב

מקור השם הוא כנראה בכך שעיקר גופם של פסוקי דזמרה הוא (בלשון רש"י) "מזמורי הלולים". על פי המקובלים, השם פסוקי דזמרה אינו נגזר מזִמְרָה (במובן של שיר), אלא מזְמִירָה (במובן של קיצוץ) משום שחלק זה של התפילה, הקודם לקריאת שמע ותפילת שמונה עשרה, תפקידו לסלק ו"לקצץ" את כל כוחות הסטרא אחרא הרוצים למנוע את קבלת התפילה.

[עריכה] מבנה "פסוקי דזמרה" בימי החול

הסדר המובא להלן הינו לפי נוסח אשכנז. לפי נוסח הספרדים (ובהשפעתו גם לפי נוסח ספרד) מקדימים את הודו לפני מזמור שיר חנוכת הבית ומוסיפים פסוקים מסוימים וכן את המזמור "למנצח בנגינות".

[עריכה] מזמור שיר חנוכת הבית לדוד

פרק ל' מספר תהילים - במקור נאמר רק אצל הספרדים, תוך השמטת הפסוק הראשון של המזמור ("מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" והתחלה מן הפסוק השני - "ארומימך ה' כי דיליתני"), ובשאר הנוסחים איננו מקובל. בהשפעת הנוסח הספרדי, חדרה אמירת המזמור גם לנוסח ספרד, אלא ששם נהוג לומר גם את הפסוק הראשון ("מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"). לא נמצא בסידורים האשכנזים לפני תקמ"א, ולא ברור לחלוטין מתי מנהג זה חדר לנוסח אשכנז. בנוסח איטליה ובתכלאל עד היום מזמור זה אינו נמצא.

יש מן הספרדים הנוהגים בחנוכה להוסיף את הפסוק הראשון, המושמט בשאר השנה, אך בקהילות אחרות לא נהוג כך.

[עריכה] ברוך שאמר

מקור אמירת הברכה "ברוך שאמר" לוט בערפל. על פי מקורות קבליים, תפילה זו נתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה, שהעתיקו אותה מפתק בין שמונים ושבע מילים שנפל מהשמים, מעבר לכך, כל שידוע הוא שהתפילה עתיקה במקורה, משום שהיא מופיעה כבר בתלמוד הירושלמי.

מקורות אשכנזיים קדומים גרסו כי התפילה אמורה להכיל שמונים ושבע מילים, בהתאם לדרשה הגימטראית על הפסוק: "ראשו (כלומר תחילת פסוקי דזמרא) כתם פז", ופוסקים שונים השתמשו בטענה זאת בכדי לדחות נוסחאות שונות של התפילה. דעה זו התקבלה בנוסח אשכנז ובנוסח איטליה. בנוסח הספרדים הקדום (וכך עד היום בקהילות הספרדיות של מערב אירופה), וכן בתכלאל, נוסח פרס, וחלק מהסידורים בנוסח הרומניוטים מובאים נוסחים ארוכים בהרבה, ואף שונים זה מזה. לפי נוסח פרס למשל נמצא נוסח ארוך במיוחד לפי סדר האלף-בית. בנוסח הספרדים הקדום גם נהוג להוסיף קטע בשבת ("ברוך המנחיל מנוחה לעמו ישראל ביום שבת קודש") ובחגים (למשל בפסח "ברוך שנתן לעמו ישראל את יום חג המצות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה"). בנוסח הספרדי חל שינוי רק לאחר התפשטות קבלת האר"י בקהילות הספרדיות. האר"י העדיף את הנוסח האשכנזי, הקצר, ובכך נדחק הנוסח הספרדי הקדום לטובת הנוסח האשכנזי כמעט בכל הקהילות הספרדיות.

לפני ברוך שאמר יש הנוהגים (בעיקר בנוסח ספרד, וקצת מנוסח אשכנז) לומר "הריני מזמן את פי להודות להלל ולשבח את בוראי. לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל".

בעת אמירת ברוך שאמר נהוג לעמוד וכן לאחוז בפתילות הציצית שלפניו בשעת אמירת ברוך שאמר (משנה ברורה סימן נ"א, א'), בתום הברכה נהוג לנשקן.

[עריכה] הודו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

על פי נוסח אשכנז, "הודו" נאמר לאחר ברוך שאמר, ואילו על פי נוסחי ספרד, האיטלקים והספרדים, הוא נאמר לפניו. תפילת "הודו" מורכבת משני חלקים, כאשר החלק הראשון לקוח מפרק טז של דברי הימים א' (פסוקים ח - לו), בתור תפילה שנאמרה על ידי דוד המלך בעת העלאת ארון הברית לירושלים והחלק השני מורכב מלקט פסוקים מתהילים. על פי סדר עולם רבה[1], תפילה זו המשיכה להאמר בכל יום, עד לבניית המקדש. על פי ספר המנהיג ומחזור ויטרי אמירה זו היית בעת הקרבת קורבן התמיד של שחר, ולכן אומרים אותה בכל יום לעומת זאת, בסדר עמרם גאון ובאבודרהם, "הודו" מופיע בתור תוספת לשבת, ובשבולי הלקט הוא אינו מוזכר כלל.

[עריכה] מזמור לתודה

בשיבולי הלקט מובאים שני מנהגים הפוכים לגבי אמירת מזמור לתודה - פרק ק' מתהילים. מנהג אחד, המבוסס על המסורת שמזמור זה הושר בעת הקרבת קורבן התודה, ולכן יש לאומרו בכל יום חול, אך לא בשבת, בה אין מקריבים קורבן זה (על סמך דעה זו כותב הלבוש כי יש לשיר מזמור זה).

הדעה השנייה גורסת כי יש לומר את המזמור דוקא בשבת ולא בחול, משום שהשבת היא "יום הודאה" (כדוגמת הפסוק "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות...").

דעה שלישית מובאת באבודרהם ולפיה אומרים מזמור לתודה בכל יום, בין בשבתות וחגים, ובין ביום חול, ומסתבר שכך נהגו בספרד בתקופתו.

למעשה נהוג ברוב הנוסחים (אשכנז, ספרד, ספרדים ותימן) לומר שיר זה ביום חול בלבד, ובשבת הוא מוחלף ב"מזמור שיר ליום השבת". לעומת זאת האיטלקים נוהגים לאומרו רק בשבתות ולא בימות החול.

יש שכתבו שאין לאומרו גם בערב פסח, משום שגם אז לא הוקרב קורבן תודה (משום שהוא מוקרב עם חמץ, ובאותו יום אסור להשהות חמץ מאמצע היום). וכן יש הסוברים שאין אומרים מזמור זה בערב יום כיפור, מחמת שזמן אכילת קרבן תודה הוא יום ולילה, ואסור להקריב קרבן תודה בערב יום כיפור משום שממעט בזמן אכילתו. כפי דעה זו נוהגים האשכנזים וחלק מן הספרדים, אם כי רוב הספרדים נוהגים לאומרו גם בימים אלו.

[עריכה] יהי כבוד

"יהי כבוד ה' לעולם" - לקט של 21 פסוקים המופיע כבר בסדר עמרם גאון. יש שכתבו שהוא הקדמה למזמור "תהילה לדוד" (ובעצם הוא מסתיים גם בפסוקים "אשרי יושבי ביתך" וכו'). לעומת זאת היו שסברו שזהו הגרעין המקורי של פסוקי דזמרה, כנרמז משמם - פסוקים, ולא מזמורים. בקבלה מובאת חשיבות עצומה למזמור זה כאשר כל פסוק מכוון לאחת מאותיות השם "ש-ד-י" (והשם מופיע בבסדרים שונים במשך שבע פעמים).

[עריכה] אשרי יושבי ביתך ומזמורי "הללויה"

החלק העיקרי של פסוקי דזמרה הם מזמורי התהילים, שהראשון הוא המזמור "תהילה לדוד" (הידוע יותר בשם "אשרי יושבי ביתך", על שם שני הפסוקים שמקדימים לו) ולאחריו מזמורים קמ"ו - ק"נ, הפותחים ומסיימים במילה "הללויה".

הסיבה לאמירת מזמורים אלו, היא משום שמזמורים אלו עוסקים בגדלות הבורא ועל־ידי הכרת גדלותו, מפנים המתפלל לפני מי הוא עומד בתפילתו, וזאת בכדי להדגיש שהמטרה העיקרית בתפילה איננה בקשת הצרכים האישיים, אלא ההתקרבות לקב"ה.

בנוסף לכך, חז"ל לומדים שהסדר הנכון של התפילה הוא להקדים דברי שבח לבקשה, ולפיכך בתקנם את הליטורגייה, הם מיסדו זאת.

דרש רבי שמלאי 'לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל'. מנלן? (מנין לנו) ממשה - דכתיב: (דברים ג, כג) "ואתחנן אל ה' בעת ההיא" וכתיב: "ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך" וכתיב בתריה: אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון"
-- תלמוד בבלי, ברכות לב, א


בתקופת התנאים אמירת פסוקי דזמרה נחשבה למנהג חסידות, כמאמרו של רבי יוסי (מצוטט לעיל) אולם במהלך השנים פשט המנהג לאמר פסוקים אלו בכל יום בתפילה וכיום הם נחשבים כמנהג המחייב את כל קהילות ישראל.

[עריכה] "ויברך דוד"

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

"...ויברך דוד את הקהל ויאמר דוד ברוך..."

[עריכה] שירת הים

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] ברכת ישתבח

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

פסוקי דזמרה חותמים בברכת ישתבח אשר עניינה הוא האמירה שכל השבחים שבעולם ראויים להיות מופנים כלפי הקב"ה.

[עריכה] פסוקי דזמרה בשבת וחג

[עריכה] נשמת כל חי

ערך מורחב – נשמת כל חי

נשמת כל חי הינו פיוט הכלול בתפילת שחרית בשבתות וחגים. תפילת "נשמת כל חי" נאמרת גם בליל הסדר וכלולה בהגדה. תפילת נשמת כל חי נאמרת גם על ידי יחידים אשר ניצלו מצרה. במקורות רבים נאמר שההתחייבות לאמר את נשמת כל חי בעת צרה היא סגולה להנצל מצרה.

ידועה גם בתור "ברכת השיר" (אם כי ישנן פרשנויות נוספות למונח זה, המופיע במסכת פסחים).

[עריכה] סדר החשיבות

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הפוסקים השונים תפסו חלקים שונים של פסוקי דזמרה כבעלי חשיבות שונה, כמו שנובע מהנחיותיהם למאחר לבית הכנסת, אשר צריך לדלג על חלקים מפסוקי דזמרה בכדי להספיק להתפלל בצבור:

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ מתוך סדר עולם רבה, פרק יד:
    בשחר היו אומרים: "הודו לה' קראו בשמו וגו'" עד: "אל תגעו במשיחי וגו'", ובין הערבים היו אומרים: "שירו לה' כל הארץ וגו'" עד: "ואמר כל העם אמן והלל לה'". וכך היו אומרים כל מ"ג שנה בציון לפני הארון, עד שהביאו שלמה לבית העולמים.
סדר התפילה ביהדות לימי חול

תפילת שחרית - ברכות השחר | פרשת הקורבנות | פסוקי דזמרה | קריאת שמע | תפילת שמונה עשרה | חזרת הש"ץ, קדושה וברכת כהנים | תחנון | קריאת התורה | אשרי יושבי ביתך | למנצח | קדושה דסידרא | שיר של יום | פיטום הקטורת | עלינו לשבח

תפילת מנחה - אשרי יושבי ביתך | תפילת שמונה עשרה | חזרת הש"ץ וקדושה | תחנון | עלינו לשבח

תפילת ערבית - קריאת שמע | תפילת שמונה עשרה | עלינו לשבח