ממלוכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك ברבים: مماليك פירוש המילה נרכש, נקנה) היו חיילים עבדים שעבדו בשירותים של הח'ליפים המוסלמים בתקופת האימפריה המוסלמית ובשירותה של האימפריה העותמנית, ואשר פעמים מספר אף תפסו את השלטון בעצמם.
הממלוכים הראשונים עבדו עבור ח'ליפי בית עבאס במאה התשיעית בבגדד. העבאסים קנו עבדים, לרוב ממוצא לא מוסלמי שנישבו באזור תורכיה, מזרח אירופה אתיופיה המגרב והקווקז. בתקופת בית עבאס ניקראו חיילים אלו ע'ולמן (נערים בערבית), המונח "ממלוכים" חדר לשיח הערבי רק עם נפילתו של בית עבאס ועליית הסלג'וקים.
השימוש בחיילים לא מוסלמים אפשר לח'ליפים להתגבר על האיסור ההלכתי המוסלמי להילחם כנגד מוסלמים אחרים. מאוחר יותר אוסלמו חלק מהחיילים ואומנו כפרשים. לאחר התאסלמותם הפסיקו החיילים להיות עבדים, אולם עדיין היו מחוייבים בנאמנות לסולטן. כוחות אלו היוו גייסות בפיקודו הישיר של הסולטן, הנאמנים רק לו.
תוכן עניינים |
[עריכה] ממלוכים במצרים
שתי שושלות ממלוכיות שלטו במצרים - השושלת הבחרית (משמעות שמם "מן הים" - بحري בשל היות מרכז שילטונם על האי אל מניאל במרכז הנילוס) והשושלת הבורג'ית (משמעות שמה: "מן המגדל" برجي, שכן מרכז שילטונם היה במצודת קהיר).
הממלוכים, בהנהגתו של הסולטן קוטוז הגנו על מצרים מפני הצבא המונגולי הפולש, וכן גירשו הממלוכים תחת הנהגתם של הסולטנים בייברס, קואלאוון וחליל את הצלבנים מארץ ישראל ומסוריה.
את השפעתם של הממלוכים על הארכיטקטורה של המסגדים, המדרסות, הגשרים, הסבילים - מזרקות השתייה והסיפריות במצרים, סוריה וארץ ישראל ניתן לראות עד ימינו.
שילטונם של הממלוכים במצרים הסתיים בשנת 1517 לאחר שזו נכבשה על ידי האימפריה העותמנית. הממלוכים המשיכו לשלוט במצרים שנותרה לה אוטונומיה בענייני פנים.
בשנת 1768 הסולטן עלי ביי אל כאביר הכריז עצמאות מהאימפריה העותומנית, אך חיילות המצב הממלוכים דיכאו את מרידתו.
נפוליאון הביס את הכוחות הממלוכים בשנת 1798 כאשר פלש למצרים, ולאחר שנפוליאון עזב את מצרים הכוחות הצבאיים שהשאיר לא הצליחו לדכא את המרד הממלוכי, ובעקבותיו, בשנת 1801 נאלצו הכוחות הצרפתיים שהשאיר לברוח ממצרים.
בשנת 1806 מונה מוחמד עלי פאשה למושל מצרים, ובשנת 1811 הזמין אליו את מנהיגי הממלוכים (בין 64 ל- 700 מנהיגים - ישנן מספר גירסאות) והרג את כולם למעט ניצול אחד. החיילים הממלוכים נמלטו לסודאן בעיקבות אירוע זה, ובכך הסתיימה שליטתם במצרים.
[עריכה] ממלוכים בצרפת
בתחילת המאה ה-19 גייס נפוליאון כוח ממלוכים לשירות צבאו. אפילו במשמר הקיסרי של נפוליאון היו חיילים ממלוכים. שומר הראש האישי של נפוליאון - רוסטאן היה ממלוכי מצרי.
[עריכה] ממלוכים בבגדד
במאה ה-18 הכריזו הממלוכים בבגדד על עצמאותם מהאימפריה העות'מנית, ושמרו על עצמאותם במשך מספר שנים עד שבגדד נכבשה בשנית על ידי העות'מנים בשנת 1832.
[עריכה] ממלוכים בהודו
בשנת 1211 המפקד הממלוכי של הכוחות המוסלמים בהודו, קווטבודין אייבק הכריז על עצמו כסולטן. שושלתו שלטה בהודו עד 1290.
[עריכה] ראו גם
מדינות מוסלמיות אחרות השתמשו גם הם בעבדים לוחמים:
- היאנסארים של האימפריה העות'מנית
- הסקוואליבים


