מנדלביום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 101 | ||||
| סמל כימי | Md | ||||
| סדרה כימית | אקטינידים | ||||
| צפיפות | kg/m3 | ||||
| מראה | לא ידוע, כנראה מתכת כסופה לבנה |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 258.0984 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | pm | ||||
| רמות אנרגיה | 2,8,18,32,31,8,2 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | 827°C | ||||
| טמפרטורת רתיחה | °C | ||||
| לחץ אדים | Pa ב °K | ||||
| מהירות הקול | מטר לשנייה ב°K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 1.3 | ||||
| קיבול חום סגולי | J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | /m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 635 kJ/mol | ||||
מנדלביום (Mendelevium) - יסוד כימי רדיואקטיבי, מתכתי, ה-13 מקבוצת האקטינידים, והתשיעי ביסודות הטרנס-אורניים. מספרו האטומי הוא 101 וסמלו Md.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מנדלביום נוצר לראשונה על ידי אלברט גיורסו, גלן סיבורג, ברנרד הארווי, גרגורי צ'ופין וסטנלי ג. תומפסון בשנת 1955 במעבדות ברקלי, בעזרת מאיץ חלקיקים על ידי הפצצת איינשטייניום-253 בחלקיקי אלפא. מההפצצה נוצר האיזוטופ מנדלביום-256 וניוטרון חופשי, זמן מחצית החיים שלו היה כשעה ורבע. מקור שם היסוד הוא על שם דמיטרי מנדלייב, אשר גילה את חוק המחזוריות בכימיה ובנה את הטבלה המחזורית.
[עריכה] מאפיינים
מעט מאוד ידוע על המנדלביום, שכן הוא נוצר בכמויות זעומות בניסויים. ידוע, שבנוסף לערכיות 3 הרגילה ליסודות מסדרת האקטינידים, המנדלביום יכול להימצא גם בצב של ערכיות 2.
[עריכה] איזוטופים
למנדלביום יש עד כה 15 איזוטופים רדיואקטביים ידועים ובניהם 3 ידועים:
- 257-בעל זמן מחצית חיים של 5.52 שעות.
- 258-בעל זמן מחצית חיים של 51.5 ימים (היציב ביותר).
- 260-בעל זמן מחצית חיים של 31.8 ימים.
לכל שאר האיזוטופים יש זמן מחצית חיים של מתחת לשעה וחצי (97 דקות ליציב שביניהם) ולרוב המוחלט זמן מחצית חיים של פחות מ-5 דקות.
האיזוטופים של מנדלביום משתרעים ממנדלביום 245 עם משקל אטומי של 245.091 amu עד למנדלביום 260 עם משקל של 206.104 amu.

