גיס הפוטומק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גיס הפוטומק היה הכוח העיקרי של צבא האיחוד בזירה המזרחית של מלחמת האזרחים האמריקנית.

הגיס הוקם ב-1861, אך אז היה גודלו רק כשל קורפוס. הגרעין שסביבו הוקם נקרא גיס צפון-מזרח וירג'יניה ומפקדו היה תת אלוף אירווין מקדואל, וזה היה הכוח שלחם, והפסיד, בקרב הראשון של המלחמה - קרב בול ראן הראשון. הרכב הגיס השתנה משמעותית עם הגיעו לוושינגטון של אלוף משנה ג'ורג' מקללן. משימתו הראשונה היתה לפקד על מחלקת הפוטומק, שכללה את המחלקה של מקדואל, ואת מחלקת וושינגטון, בפיקודו של תת אלוף ג'וזף מנספילד. ב-26 ביולי 1861 התמזגה לגיס גם מחלקת השננדואה, שעליה פיקד אלוף משנה נת'ניאל בנקס, ובאותו יום הוכרז על הקמתו של גיס הפוטומק, שהורכב גם מכלל הכוחות הצבאיים של בולטימור. אנשיו של בנקס הפכו לחיל הרגלים של הגיס.

השם גיס הפוטומק ניתן גם לכוחות הדרום שעליהם פיקד הגנרל פ.ג.ט. בורגרד במהלך השלבים המוקדמים של המלחמה, אך שמו של גיס זה שונה לבסוף לגיס צפון וירג'יניה, שהתפרסם במיוחד תחת פיקודו של רוברט לי.

בניגוד למקובל, לא החליף אלוף משנה ג'ון פופ את מקללן בפיקוד על הגיס בקיץ 1862 לאחר מסע הקרב הכושל בדרום מזרח וירג'יניה. כוחותיו של פופ כונו גיס וירג'יניה, ועל אף ששלושה קורפוסים מאנשיו של מקללן הועברו לפיקודו של פופ בקרב השני על בול ראן, הרי שמדובר בשתי יחידות צבאיות נפרדות.

גיס הפוטומק עבר שינויים מבניים רבים במהלך קיומו. הוא השתתף במרבית הקרבות של הזירה המזרחית במלחמה, בעיקר בוירג'יניה, מרילנד ופנסילבניה. הוא פוזר ב-28 ביוני 1865, עם תום המלחמה.