רייכסטאג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרייכסטאג (גרמנית: Reichstag, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה)) כיום הוא שמו של המבנה בברלין שבו יושב הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג.
בעבר, שימשה המילה "רייכסטאג" לתיאור מקום הכינוס של המלכים והאצילים החשובים בממלכות הגרמאניות, עד שנת 1806, שבה פסקה באופן פורמלי להתקיים האימפריה הרומית הקדושה. עד שנת 1806 שכן הרייכסטאג בעיר רגנסבורג שבממלכת בוואריה.
עם הקמת הקונפדרציה הגרמנית הפכה העיר פרנקפורט למקום מושבה של האספה הפדרלית של המדינות. ב- 1781 הוקמה האימפריה הגרמנית על ידי ביסמארק, שחיבר את החוקה הגרמנית, וקבע את מקום מושב הפרלמנט בברלין.
השם "הרייכסטאג" ניתן לבניין שבו ישב הפרלמנט (שכונה אז הרייכסטאג) משנת 1894 עד לשנת 1933, ובו יושב הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני בן זמננו החל משנת 1999.
בניין הרייכסטאג שוכן במרכז העיר ברלין, בסמיכות לשער ברנדנבורג. נוסד במאה ה-19, לאחר איחוד גרמניה, כשנוצר צורך דחוף לבנות בניין שיאגד את כל נציגי הנסיכויות הגרמניות.
בניין הרייכסטאג הוצת ב- 27 בפברואר 1933, שבוע לפני הבחירות והנאצים האשימו את הקומוניסטים בהצתה. בעקבות זאת, הוציא היטלר, באישור הנשיא הידנבורג, צווים וחוקים אנטי דמוקרטיים, אשר פגעו בחירויות וזכויות הפרט שהובטחו בחוקת ויימאר ביניהן "צו חירום להגנת העם והמדינה" וצו "נגד מעשי אלימות קומוניסטים המסכנים את המדינה".
לאחר הבחירות נחקק "חוק ההסמכה"-"החוק לביטול מצוקת העם והמדינה", שהעניק לממשלה זכות לחוקק חוקים ללא אישור הרייכסטאג למשך 4 שנים אפילו אם הם סותרים את החוקה. החוק התקבל ברוב גדול מכיוון שנמנע מחברי רייסטאג אחדים מלהצביע, חברים אחרים שוחדו והוטלו עליהם איומים כדי להצביע בעד החוק. החוק הפקיע את סמכויות הפרלמנט והנשיא, והביא לריכוז סמכויות החקיקה בידי היטלר. חוק זה ביטל למעשה את חוקת ווימאר, תוך ביטול הפרדת הרשויות וביטול השיטה הפרלמנטרית.
הרייכסטאג המשיך להתקיים עד שנת 1939 אך ללא משמעות פוליטית והוא שימש כחותמת גומי להיטלר וכמכשיר להצדקת חוקיות שלטונו הדיקטטורי.
בסוף המלחמה היה לסמל הנצחון על גרמניה הנאצית (התמונה המפורסמת של החייל הסובייטי המניף את דגל ברית המועצות על גגו). הבניין נותר בחלק המערבי של העיר צמוד לחומת ברלין, ונותר בשממונו וחורבנו עד איחוד גרמניה. בשנות התשעים עבר שיפוץ נרחב בתיכנון הארכיטקט נורמן פוסטר, נוספה לו כיפת זכוכית מפוארת הבאה לייצג את שקיפותה של הדמוקרטיה הגרמנית והוא משמש היום כמושבו של הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני.

