היאבקות (ספורט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היאבקות היא צורת לחימה, כמשחק או כספורט, בין שני יריבים לא חמושים התופסים את הביגוד או/ו הגוף אחד את השני (מתגוששים, בניגוד למתאגרפים או בועטים אחד בשני). הקרב נערך בין שני יריבים, בזירה עגולה (לא מגודרת), לעיני שופט. המנצח בקרב הוא זה שהצליח לרתק את היריב לרצפה משך מספר שניות מבלי שהלה יוכל לזוז, או זה שיריבו נאלץ לצאת מחוץ לזירה כתוצאה מהדיפתו החוצה.
ההיאבקות הינה ענף ספורט אולימפי. בגרסה האולימפית, הלפיתות המותרות הן רק בגוף היריב, ולא בלבוש (בניגוד לג'ודו).
קיימים שני סגנונות היאבקות עיקריים:
תוכן עניינים |
[עריכה] האבקות יוונית-רומית
[עריכה] היסטוריה
מקורו של הסגנון היווני-רומי בצרפת במאה ה-19,ואינו קשור להיאבקות ביוון ורומא בעת העתיקה.
[עריכה] כללים
בהיאבקות יוונית-רומית, האזורים המותרים ללפיתה בגוף היריב (הנקרא פרטנר) הם פלג הגוף העליון, למעט אצבעות הידיים, והעורף (אולם רק עם יד אחת, כדי למנוע חנק). אסור ללפות את רגלי היריב, אסור להשתמש ברגלים ישירות כדי להמעיד או לבעוט, אסור להכות, להפעיל מרפקים או לנגוח.
משך הקרב הוא שש דקות (שלוש דקות,הפסקה של חצי דקה, ועוד שלוש דקות). הקרב נערך על מזרון עגול בקוטר של כ- 7 מטר, כאשר המתמודד שנקרא ראשון למזרון לובש טייטס אדום וזה שנקרא שני לובש טייטס כחול (כדי להקל על חלוקת נקודות ולמנוע בלבול).
הנצחון בקרב מושג באחת משלוש דרכים:
- ריתוק היריב על גבו כך ששתי שכמותיו נוגעות במזרון בצורה מלאה, למשך לפחות שלוש שניות (לפי החלטת השופט).
- צבירה של עשר נקודות יותר מהיריב (לדוגמה, אם לי יש 12 ולו יש 1 ) גורמת לנצחון אוטומטי למוביל.
- הובלה בניקוד בסוף זמן הקרב מקנה נצחון למוביל (בתנאי שיש לו לפחות 3 נקודות).
במקרים בהם קיים תיקו, או אף צד לא צבר 3 נקודות לפחות, הקרב מוארך עד להכרעה.
נקודות בהאבקות יוונית-רומית נצברות על ביצוע הטלות (3 נקודות להטלה נקייה- כך שהמוטל פוגע עם הגב בריצפה, או נקודה אחת להטלות בהן היריב נופל על הבטן), הצלחה בהורדת היריב למצב כריעה ( המכונה 'פרטר') כאשר נמצאים מאחוריו (נקודה אחת) או גילגול היריב על פני גוף המתאבק (מבוצע ממצב פרטר ומקנה 2 נקודות). הטלות יפות ונקיות במיוחד (כמו הטלת גשר אחורה) מקנות 5 נקודות, לפי שיקול שופט.
מאחר ובהיאבקות יוונית רומית קיים קושי בסיסי ליוזם ההטלה לעומת המתגונן, ישנה נטייה ליריבים "להתבצר" ולהמנע מכניסה למגע ישיר ברגע שהצליחו לצבור נקודות. כדי למנוע תופעה זו, ישנם עונשים על פאסיביות , כפי שהתופעה מכונה. עונשים כאלו כוללים הענקת נקודות ליריב, הורדת האשם למצב פרטר כשהיריב מאחוריו (מצב המקל על הצד שאינו פסיבי לצבור ניקוד ) ואפילו נצחון טכני.
[עריכה] משטר אימונים
משטר האימונים בענף זה (בארץ ובעולם) הוא תובעני מאוד, אפילו בעיסוק חובבים. ההיאבקות דורשת שילוב של כוח פיזי רב, המפותח באימוני משקולות וקרבות, שליטה טכנית בהטלות ולפיתות, המפותחת באימוני טכניקה, ויכולות לב-ריאה טובות (הקרבות הם מאמץ קיצוני ומתיש), המפותחות באימוני ריצה וכושר כלליים.
בענף ההיאבקות בארץ ישנה נטייה לראות בקבוצת האימון "קומונה" שכל חבריה מחוייבים לתרום לתחזוקת אולם האימונים ולהרתם זה לעזרת זה.ישנה רוח תחרותית עזה ,דרישה לנאמנות למשטר האימונים ומחוייבות להגעה לכל אימון ותחרות (אפילו אם המתאבק הינו חובב). סיבה אפשרית לתופעה זו היא העובדה כי הרוב המוחלט מהעוסקים בהאיבקות יוונית רומית בארץ הם עולים מברית המועצות לשעבר, אשר עבורם הספורט מהווה קבוצת תמיכה תרבותית.
העלייה מברית המועצות לשעבר לישראל בשנים האחרונות הביאה לפריחת מה של הענף בארץ, המתאבק גוצ'ה ציציואשווילי הוא נציגו המצליח ביותר של הענף.
[עריכה] האבקות חופשית
סגנון היאבקות הדומה להאבקות יוונית-רומית, אולם הוא מודרני יותר והחוקים בו שונים במקצת. גם סגנון זה הוא ענף אולימפי.
[עריכה] כללים
כללי ההיאבקות החופשית דומים להיאבקות היוונית-רומית, למעט הבדל מהותי אחד: בהיאבקות חופשית, מותר ללפות רגליים, ולהשתמש ברגליים במהלך הקרב לצורך ריתוק. הבדל זה יוצר סגנון קרב שונה לחלוטין- בעוד בסגנון היווני רומי היריבים זקופים יחסית, עם נטייה קלה של החזה קדימה ומרפקם צמודים לגוף, הרי שבהאבקות חופשית היריבים נלחמים במצב כריעה שבו ידיהם כמעט נוגעות ברצפה וגבם בזווית ישרה לרגליהם.
הניקוד בהיאבקות חופשית ותנאי הנצחון זהים להיאבקות יוונית-רומית, אולם מגוון התרגילים וההטלות גדול יותר עקב מידת החופש הנובעת משימוש ברגליים.
[עריכה] משטר אימונים
דומה מאוד להיאבקות יוונית-רומית, וכולל תרגילי אקרובטיקה (לפיתוח גמישות וכוח), תרגילי כושר, אימוני טכניקה ואימוני קרבות.
מאחר וקרבות ההאבקות (בשני הסגנונות) הם לפי קטגוריות משקל צרות יחסית (ברוחב חמישה-עשרה ק"ג), ישנה נטייה של מתאבקים להכנס למשטר דיאטה מיוחדת לפני השקילה בתחרות. משטר זה כולל ריצות עם לבוש חם מאוד (כולל שקיות ניילון שמעליהן מעילים) ושהות בסאונה על מנת לעודד הזעה, והמנעות מצריכת פחמימות. התועלת בנוהג זה מפוקפקת, שכן לעיתים המתאבק מצליח להגיע לקטגורייה נמוכת משקל, אולם המאמץ לאבד משקל מתיש אותו כך שהוא מובס בקרב קלות.
בארץ קיים מספר גדול יחסית של ילידי הארץ העוסקים בהיאבקות חופשית, בניגוד להיאבקות יוונית רומית שהיא נחלתם הכמעט-בלעדית של יוצאי ברית המועצות לשעבר.
[עריכה] ראו גם
| אמנויות לחימה בספורט |
|
טאי צ'י | קונג פו | פא קואה | סינג איי | ג'יו ג'יטסו | אייקידו | ג'ודו | קראטה | נינג'יצו | מואי טאי | אגרוף תאילנדי | קפואירה | איגרוף | טאיקוונדו | היאבקות | קרב מגע | פאנקרטיון | וו שו |

