קלאודיוס גלנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קלאודיוס גלנוס
הגדל
קלאודיוס גלנוס

קלאודיוס גָלֶנוֹס, הידוע יותר בשם גלנוסיוונית: Γαληνός) ‏(129 - 199), היה רופא יווני קדום. גלנוס, יליד פרגאמון שביוון, היה רופא החצר של מרקוס אורליוס והיה בקי במדעים אחרים. הוא הביא לשיאה את תורתו של היפוקרטס, אבי השיטה המדעית לרפואה. פרוטוקול ההכנה של תרופות על פי מרשם בקנה מידה קטן נקרא עד היום על שמו - הכנות גלניות.

הביטוי העברי "מזג" כתיאור אופיו של האדם (אדם בעל מזג חם, אדם בעל מזג נוח) נלקח מתורתו של גלנוס, הואיל וגלנוס מדבר על מזיגת מרכיבים בצורה שונה עבור כל אדם. גלנוס היה הראשון שתיאר שורת מחלות, בהן כרסת.

גלנוס תיאר את אופיו של האדם כתמהיל של תכונות ביולוגיות מולדות שנמצאות אצל כל אדם במינונים משתנים: מרה שחורה (מלנכוליה), מרה לבנה, מרה אדומה ומרה צהובה.

תפיסתו של גלנוס את הרפואה שלטה בתרבות המערבית יותר מאלף שנה לאחר מותו, עד תום תקופת הרנסנס, ועד היום ניתן למצוא שרידים לתאוריה זו בשפת הדיבור - למשל הביטוי "מרה שחורה" לביטוי מצב דיכאון. הרפואה המודרנית אמנם אינה מקבלת את תורתו של גלנוס ואת תאוריית ארבע המרות אבל גם כיום מקובלת התפישה שאופי אינו רק תוצר חינוך או סביבה אלא הוא מולד (ואף עובר בתורשה).

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.