מזרקה (דושאן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מזרקה מאת מרסל דושאן, צילום משנת 1917
הגדל
מזרקה מאת מרסל דושאן, צילום משנת 1917

ה"מזרקה" היא פסל של הפסל הצרפתי מרסל דושאן בגודל של 23.5 ס"מ על 18 ס"מ ובגובה של 60 ס"מ. הפסל נשלח לתערוכה בניו יורק בשנת 1917. הפסל הינו משתנת חרסינה לבנה, עליה חתם דושאן את שמו של יצרן המשתנה "R. Mutt, 1917".

את המשתנה רכש דושאן בחנות בשם "J.L. Mott Iron Works", אשר מוקמה בבית מס' 118, בשדרה החמישית, בניו יורק. העבודה הוצגה לראשונה ב'תערוכה העצמאית' (the Independents show) בשנת 1917, כשהיא מוצבת על כן. לאחר התערוכה, אבדה היצירה ולא הוצגה לאחר שנה זו. בשנת 1953 הציג דושאן העתק (רפליקה) של העבודה, בתערוכה קבוצתית של תנועת הדאדא, בגלרית סינדי ג'ניס (Sindey Janis Gallery) בניו יורק (15 באפריל - 9 במאי). דושאן, שארגן את התערוכה, הציג את העבודה כשהיא תלוייה מעל משקוף דלת. העתקים נוספים נוצרו בשנת 1964, על ידי ארטורו שוורץ, באישורו של דושאן.

עבודה זו נחשבת לאחת מן העבודות המורכבות ביותר באמנות המודרנית, כיוון שהיא ניראת כחסרת תוכן ממשי. העבודה מפנה את מבטו של הצופה לשאלה - "מה היא אמנות?" או "מה ראוי להיות אמנות?". הדרך בה דושאן בוחר לעושות זאת היא בעזרת מושג ה"רדי מייד" שמשמעותו היא לקיחת עצם מן המוכן והפיכתו ליצירת אמנות. בכך מבטל דושאן את ההנחה כי ערך השיפוט העיקרי של יצירת אמנות הוא בטיפול האמנותי בה, כלומר ב"מגע היד" של האמן. האסתטיקה של הרדי מייד מצביע על המחשבה האמנותית כאלמנט החשוב ביותר ביצירתה של אמנות. רעיון זה נתפש בעיני ציבורים שונים כנלעג, דבר המועצם על ידי השימוש המכוון של דושאן במשתנה ציבורית, מתוך ערעור של המושג המקובל של מה היא 'מזרקה'.

החלפת העבודה המקורית בהעתקים יוצרת מעין שיבוש של התפיסה האמנותית המקורית של העבודה כ-"רדי מייד". דושאן דאג לייצר את המשתנה בייצור מיוחד, שכן יצור דגם המשתנה במפעל המקורי הופסק. שיבוש זה גם חושף את האשליה המרקסיסטית של שיבוש הערך החליפין של העבודה המקורית. כעת היא נתפשת שוב כמוצר אומנותי גבוה בעל ערך חליפין.

העתקים של העבודה נמצאים במוזיאונים שונים בעולם, ביניהם גם מוזיאון ישראל, מוזיאון פילדלפיה לאמנות ועוד.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות