איציק ויינגרטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איציק ויינגרטן, שחקן, במאי ומחזאי תיאטרון ישראלי.
ויינגרטן נולד ברחובות, למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן השתתף בקבוצת התיאטרון של הבמאית נולה צ'לטון ותיאטרון חיפה בקרית שמונה. חברי הפרויקט, אתם נמנו גם עפרה ויינגרטן (אשתו לשעבר), דליק ווליניץ וארנון צדוק, יצרו והופיעו בקרית שמונה בשלהי מלחמת לבנון ונפילת הקטיושות עליה, ושיתפו פעולה ביצירתם עם תושבי העיר.
לאחר שהפרויקט הסתיים, הופיע ויינגרטן בהצגות רבות, כולל מספר הצגות יחיד, וביים מחזות בתיאטרון הבימה ותיאטרון חיפה (שם שימש מספר שנים כבמאי הבית). הוא היה המנהל האמנותי של פסטיבל עכו ופסטיבל התיאטרון הקצר "תיאטרונטו" ונמנה עם מייסדי תיאטרון נווה צדק. ביים בין היתר את ההצגות: "כולם היו בני", "בחורים טובים", "מראה מעל הגשר" ואת הצגת היחיד האוטוביוגרפית של גילה אלמגור, "הקיץ של אביה". הצגותיו זכו בפרסים רבים. בין ההצגות ששיחק בהם נמנים "ליל העשרים", "נעים", "קריזה" "ג'וני שב משדה הקרב" ועוד. בשנות השמונים שיחק גם בתוכנית הטלוויזיה "ארץ מולדת", בה הומחזו פרקים בתולדות ההיסטוריה הציונית.
וייינגרטן כתב למעלה מעשרים מחזות. הוא הרבה לעסוק ביחסי הורים וילדים, הן בביום והן בכתיבה, כמו במחזה היחיד "לרקוד עם אבא" שכתב וביצע, העוסק באבא לילד חריג והוצג במספר מדינות בעולם, וההצגה "הילד מאחורי העיניים" של אסי אשד, אותה ביים, על חייה של אמא לילד בעל תסמונת דאון. בין שאר מחזותיו המקוריים: "סורגים", "מוחמד מנדל", "ואז התחבקנו" ועוד.
בשנים האחרונות שימש ויינגרטן כמנהל בית הספר לאמנויות הבמה במכללת סמינר הקיבוצים.

