אוריאל זוהר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופסור אוריאל זוהר הוא במאי ומחזאי ישראלי.
בגיל 12 התגלה על-ידי אליהו גולדנברג, והופיע כשחקן, ולאחר מכן המשיך לבימוי ולכתיבה. את עבודת הדוקטורט שלו, בנושא התיאטרון הקולקטיבי והאוניברסלי, עשה בפריז, שם שהה 8 שנים.
כיום מלמד משחק ובימוי בטכניון ועוסק בתיאטרון רפואי. רואה את העזרה לזולת ללא מטרת רווח כדרך חיים, וניכרת הערצתו לאישים פיטר ברוק וא. ד. גורדון, כבעלי השפעה עמוקה על התיאטרון.
תוכן עניינים |
[עריכה] ממחזותיו
- "ישמעם את הגר" (1973), דן בסיפור התנ"כי על הגר וישמעאל בצורת דיאלוגים בין שתי דמויות.
- "חגיגת תפוחים" - הצגה שבה חולקו תפוזים לקהל הצופים.
[עריכה] ספריו
- "הענקים וילדי השמש", הוצאת גוונים, תל אביב, 1998.
- "פגישות עם פיטר ברוק", הוצאת זוהר, תל אביב, 1990.
[עריכה] מחזותיו
- "ישמעם את הגר", 1974.
- "אהבה טהורה", 1978.
- "קיבוץ", 1979.
- "פגישה עימנו", 1980.
- "להתקרב דרך אגב", 1983.
- "הזרעון הקטנטן", 1985.
- "רואת בהיר", 1987.
- "נישואים מעורבים", 1987.
- "המזרון הרך", 1988.
- "יונק דבש הזהב", 1989.
- "אור", 1990.
- "סולם אל סאלאם", 1991.
- "סינדרלה ושלושת הגמדים", 1991.
- "הפרפר שרצה להיות יפה יותר מן הקשת בענן", 1992.
- "1=3=3/2", 1993.
- "יוניאל", 1994.
- "האשה בעלת יד הזהב", 1997.
- "סודות", 1998.
- "סוף-סוף", 2001.
- "PlayBack", 2001.
- "הבירוקרטיה של המוות", 2004.
- "פעימות", 2004.
- "שלשלאות שקופות", 2006.

