בית דין של מעלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית דין של מעלה - תאור דתי של מעין גוף שמיימי המנהל את העולם הגשמי. על פי המסורת היהודית, עניני העולם מתנהלים "למעלה" היינו: בשמים, על ידי ריבונו של העולם, המשמש אב בית דין הגוזר ומחליט בכל ענין וענין המתרחש בעולם המוכר לנו – זה ש"למטה". מדובר בדימוי למושגים המובנים לבני אדם ולא בתיאור ממשי של מציאות קיימת. הגדרה מילולית זו מאפשרת לאנשים להבין את התהליכים המתרחשים ובדרך בה משתקפים כל מעשיהם לטוב ולרע.
בית דין של מעלה הוא גם ההרכב המכריע את גורל נשמתו של האדם לאחר מותו, והמקום בו תשכון – בגן עדן או בגיהנום, או בכל גזירה אחרת שייגזר עליה. ידיעה זו מנחה את דרך פעולתו של האדם, אם יזכור כל חייו כי לאחר מותו הוא עתיד לתת דין וחשבון לפני בית דין של מעלה.
[עריכה] אופן פעולתו של בית דין של מעלה
על פי הרמח"ל, לבית הדין של מעלה "הרכבים" שונים של מלאכים המופקדים על כל ענין וענין, ובראשם מלאך ממונה על כל תחום. למרות שהכל צפוי וידוע לריבונו של עולם, הוא מניח לאותם הרכבים של בתי דין לשקול כל ענין לגופו ולהגיע למסקנות שיובאו לפניו והוא יחליט את ההחלטה הסופית. חז"ל מציינים גם את סדר הישיבה של המלאכים – מימין לריבונו של עולם יושבים המלאכים המסנגרים על הנדונים, ומשמאל יושבים המקטרגים. במרבית התיאורים מופיע השטן כמקטרג ותובע ראשי.
[עריכה] הקשר בין בתי הדין של מעלה ושל מטה
בדרך כלל, פעולת בית הדין של מעלה היא שמיימית, אך לעיתים קרובות מובאות התייחסויות שונות לגורמים אנושיים היוצרים קשר עימו, בדרך של נסיון להשפיע על החלטות בית הדין. כך ישנן אגדות וסיפורים על צדיקים המבקשים לפעול למען הכלל או למען יחידים. הם מתייצבים לפני בית הדין ושוטחים טענותיהם. במקרים אחדים יכול גוף הלכתי בבית דין של מטה, היינו: חכמי ישראל, לקבל החלטות אשר לדעתם קיבלו או עתידים לקבל הכשר מבית דין של מעלה. כך למשל "התרת נדרים", שנועדה לבטל נדר מסוים של אדם, נעשית בדרך של בקשת התרה מאת בית דין של מטה כלפי מעלה.

