רלטיביזם מוסרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרלטיביזם המוסרי מהווה גישה פילוסופית הטוענת כי ערכים מוסריים אינם משקפים אמת מוחלטת או אוניברסלית.


תוכן עניינים

[עריכה] רלטיביזם חברתי-תרבותי

רלטיביזם חברתי-תרבותי הוא מושג אנתרופולוגי, אשר מתבסס על נתון עובדתי, המציין כי בעולם קיימות תרבויות שונות, חברות שונות, קהילות שונות, כולן בעלות אופי התנהגותי שונה וערכים שלא תואמים בהכרח, את הערכים של החברות האחרות. הגישה הרלטיבית-חברתית דוגלת בסובלנות, שכן, היא מושתת על מחשבה שאין דרך אחת טובה לחיות את החיים בחברה. בעוד בחברה שלנו אנו מעדיפים לעשות דברים כך וכך, אין זה אומר שזו הדרך הטובה ביותר לעשות דברים אלו, אלא לכל היותר, זו הדרך הטובה ביותר בשביל בני החברה הזו, לעשות את אותם הדברים.


[עריכה] סובלנות וסובייקטיביות ברלטיביזם מוסרי

הרלטיביזם המוסרי למעשה מונע על ידי הרלטיביזם החברתי-תרבותי, ועל כן, גם הוא דוגל בסובלנות. הגישה הרלטיבית-מוסרית מנחה את תורות המוסר בצורה סובייקטיביסטית והיא בעלת מחשבה יותר אמפירית מאשר רציונליסטית. היינו, הערכים המוסריים אינם ערכים אבסולוטיים, מוחלטים. אין "צדק" גלובלי, או "טוב" גלובלי שנאה לכולם. כל חברה, כל תרבות, כל מדינה והטוב שלה. כל מדינה, והערכים המוסריים שלה, אשר נכונים לה.

למעשה, גישה זו מתנגדת לכל תורות המוסר האובייקטיביות, מאפלטון ואילך. ברלטיביזם המוסרי, אין אידאה אחת של "טוב" ולמעשה הריבוי בתשובות נכונות לשאלות מוסריות, הוא לגיטימי לחלוטין. הרלטיביזם המוסרי המוקצן, יכול להפוך לסובייקטיביזם מוחלט, היינו לתורות מוסר אינדיווידואליסטיות אשר מותאמות אישית לכל אדם באופן פרטי, על פי המצפון שלו, הרגשות שלו, המחשבות שלו והתרבות שלו. אינדיבידואליזם שכזה מוכר לנו היטב דרך דייוויד יום.


[עריכה] בעיות ברלטיביזם מוסרי

בעיה אחת עקרונית ברלטיביזם המוסרי היא זו: כאשר גישה מוסרית דוגלת בסובלנות מוחלטת וטוענת שאין שום ערך אשר צריך להתקיים בהכרח בכל תורות המוסר באשר הן, היא בכל זאת מציבה ערך מוסרי גלובלי כלשהו. ערך זה הוא הסובלנות עצמה למעשה, שחייבת להתקיים בתורת המוסר בכדי שתורת המוסר הזו תהיה חלק מהגישה הרליטיבית המוסרית ואף מעבר לזה, בכדי שתורות המוסר הזו תהיה תורת מוסר "נכונה". סתירה זו, בעיני פילוסופים אחדים, מהווה חוסר עקביות לוגית בגישה הזו, ועל כן, מבטלת אותה כליל.

בעיה נוספת ברלטיביזם המוסרי, היא למעשה מה שאנחנו מכנים "חוסר מוסר". באופן עקרוני, אם כל תורת מוסר יכולה להיות "תקינה" כל עוד היא מתאימה לבני אותה החברה המשמשת את התורה הזו, יכולות להיווצר חברות פאשיסטיות, נאציות וכן הלאה. מה קורה ברגע שהדבר הטוב והנכון לחברה מסוימת הוא לכבוש חברה אחרת, או לרצוח את כל השחורים או היהודים או האתאיסטים באותה החברה? במובן כלשהו, שוויון זכויות הוא ערך שיכול להתערער בקלות רבה מאוד, בגישה הרלטיבית המוסרית.

בנוסף לכך, ההתקרבות בין האומות השונות בעולם וריבוי התרבויות, גורמים לכך שמוסר מדיני כזה או אחר, ישפיע גם על מדינות אחרות, אפילו מבלי כוונה. וכאן טמונה הבעייתיות: באם תורת מוסר רליטיבית משפיעה רק על בני אותה חברה הדוגלת באותה תורת מוסר, דיינו. אך ברגע שהיא משפיעה על חברות אחרות, בעלות תורות מוסר שונות משלה, זה יכול להצטייר כחוסר סובלנות, המרכיב העקרוני במהות הרלטיבית-מוסרית.

[עריכה] לסיכום

אם כן, ישנן מספר בעיות אשר טמונות בגישה הרלטיבית-מוסרית. למרות זאת, כיום, הגישה הרלטיבית-מוסרית נתמכת על ידי מספר רב של הוגי דעות ואף אצל רבים מבני האדם הפשוטים במה שמכונה "העולם המערבי". אחת מהסיבות העיקריות לכך, היא ההתאמה בין הרלטיביזם המוסרי לבין המחשבה הפוסט-מודרנית, כמו כן גם ההתאמה לשיטת הקפיטליזם והירקמות הגלובליזציה הכלל-עולמית.

שפות אחרות