זאב רכטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב רכטר (2 באפריל 1899 - 18 בדצמבר 1960) אדריכל ישראלי.
[עריכה] תולדות חיים
זאב רכטר נולד באוקראינה, עלה בשנת 1919 לארץ ישראל באנייה רוסלאן ועבד במשרדו של המהנדס סשה חיסין. עבודתו הראשונה במשרד חיסין הייתה מלאכת מדידת רחוב אלנבי כהכנה לתכנונו ובנייתו. לאחר מכן עבר רכטר לירושלים שם עבד שנה כשרטט במשרדו של האדריכל בנימין חייקין. מאורעות תרפ"א השיבו את רכטר ומשפחתו להתגורר בתל אביב ושם זכה לראשונה לעבודת תכנון עצמאית: בניין מגורים בפינת הרחובות נחלת בנימין ורמב"ם. רכטר העניק למבנה זה, אשר כונה "בית הכדים", את הרוח האקלקטית אשר נשבה ברחובות העיר באותה העת (1924), לאחר מכן הוסיף לבנות בתל אביב הקטנה עד לסוף שנת 1926 עשרה מבנים נוספים.
בשנת 1927 החליט רכטר להשלים את לימודי האדריכלות, אותם החל בטכניון שבניקולייב, וללמוד בבבית הספר להנדסה ברומא. את לימודי ההמשך באדריכלות החל רכטר בבית הספר הממלכתי להנדסה בפריס (1929 - 1932).
עם שובו ארצה בשנת 1932, שב רכטר להתגורר בתל אביב.
יחד עם אדריכלים נוספים מייסד רכטר את חוג הארכיטקטים. בין האדריכלים הצעירים אליהם חבר רכטר ניתן למצוא את: יוסף נויפלד, אריה שרון, קרל רובין, דב כרמי, שמואל ברקאי, וכן את ישראל דיקר ויוליוס פוזנר שאף ערכו את עיתון הקבוצה.
רכטר הנו אחד מראשיה של התנועה המודרנית לאדריכלות בארץ, והראשון ש"הרים" את בנייניו על עמודים: בית אנגל הניצב בפינת הרחובות רוטשילד ומזא"ה (1933), הנו למעשה הבניין הראשון בתל אביב שנבנה על גבי עמודים. קומת העמודים המפולשת במפלס הקרקע יוצרת מקום פתוח ומגונן, מרחיבה את חלל הרחוב וחושפת אותו לתנועת הרוח. כיום קומת עמודים זו אטומה (האטימה בוצעה בידי חיילי המפקדה הבריטית ששכנה במקום בשנות הארבעים).
עיריית תל אביב קראה על שמו של רכטר רחוב בעיר, בשכונה הצפונית-מזרחית שיכון דן.
[עריכה] פרויקטים בולטים
- בית סוסקין, ברחוב יהודה הלוי (1933 - 1935);
- מעונות "הבימה", בקרן הרחובות הוז-גורדון-פרוג (1934 - 1936);
- בית דבוילייצקי, רחוב הירקון 70 (1934);
- בית פרידמן, רחוב זמנהוף 15 (1936);
- מלון קלי"ה, חוף ים המלח (1934);
- בית הבראה בקיבוץ מעלה החמישה (1947);
- בניה בקיבוצים (1940 - 1947);
- בית חולים מאיר בכפר סבא (1947 - 1953);
- בית חולים קפלן ברחובות (1947 - 1953);
- בנייני האומה בירושלים (1950 - 1960);
- היכל התרבות בתל אביב, בשיתוף האדריכל דב כרמי (1951 - 1957);
- ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו בתל אביב, בשיתוף האדריכל דב כרמי (1952-1959);
- שכונת מגורים מעוז אביב, תל אביב (1952);
- ביתן ישראל בוונציא (1952);
- בית הספר לארכיאולוגיה בגבעת רם, ירושלים (1956);
- בית הבראה ע"ש שפרינצק בנצרת (1958);
- בית המשפט בתל אביב, בצומת הרחובות שאול המלך וויצמן, בשיתוף בנו האדריכל יעקב רכטר (1959 - 1960);


