דנדריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדנטריטים הינם העצים הבולטים מגוף התא
הגדל
הדנטריטים הינם העצים הבולטים מגוף התא

דנדריט הוא שלוחה קצרה ומסועפת שאורכה כמילימטר ואשר בולטת מנוירונים (תאי עצב), ומהווה את אמצעי הקלט שלהם.

מקור השם במילה היוונית Dendros, שפירושה "עץ", ואכן, השלוחות מתפצלות לסעיפים וסעיפי משנה רבים ונראות כעץ. לדנדריטים אין כל קשר לתאים דנדריטיים (תאים השייכים למערכת החיסון), ואין להתבלבל ביניהם.

הדנטריט מתקשר עם אקסונים של נוירונים אחרים בסינפסות באמצעים כימיים (מוליכים עצביים) שמשנים את הפוטנציאל החשמלי שלו, ומשדר לגוף התא אותות חשמליים למשך כמה מאיות השנייה. אותות חשמליים אלו מדורגים, כלומר בטווח שבין 50 ו-180 מיליוולט, ודועכים, כלומר נחלשים ככל שהם מתקרבים לגוף התא.

בכל תא עצב דנטריטים רבים ובהם עשרות אלפי סינפסות משני סוגים שונים (מעוררים ומעכבים), וסיכום מפל המתחים של כולם, השליליים עם החיוביים, יקבע האם המתח של גוף התא יועלה ממתח המנוחה שלו (70 מיליוולט) למתח של 100 מילוולט ויגרום לפרץ אות חשמלי אל האקסון שלו, ובכך ישלח אותות עצביים לנוירונים נוספים.

הדנטריטים, שלמעשה תופסים את רוב נפחו של המוח, הינם דינמיים ופלסטיים. כלומר, בעקבות חוסר פעילות, דנטריטים יכולים להתנוון ולאבד מקשריהם אל נוירונים אחרים ואף להיעלם, ואילו בעקבות פעילות מואצת או שימוש בתרופות מסוימות, דנטריטים חדשים יכולים לצמוח; כך למשל שימוש בתרופות נוגדות דיכאון לא רק גורם לנוכחות מוגברת של המוליך העצבי סרוטונין, אלא אף להצמחת דנטריטים חדשים.