יונת ואלכסנדר סנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יונת ואלכסנדר סנד
הגדל
יונת ואלכסנדר סנד

יונת ואלכסנדר סנד הם זוג סופרים ישראלים, שכתבו את כל עשרת ספריהם במשותף.

תוכן עניינים

[עריכה] אלכסנדר סנד

אלכסנדר סנד נולד ב-23 ביולי 1921 לחיים סנדרוביץ' וליפה לבית דרכמאן, בעיר ולוצלאבק שבפולין. בשנת 1935 הפסיק את לימודיו בגימנסיה העברית ועלה לארץ ישראל עם הוריו.

מאז עלייתו היה נער עובד ופעיל בהסתדרות הנוער העובד. בשנת 1938 יצא עם חבורת נערים לעזרת קבוצת גינוסר שעלתה על הקרקע על שפת הכנרת. בשנים 19391940 ריכז את סניף הנוער העובד בירושלים, וב-1942 את הסניף בתל אביב.

בשנת 1943 היה בין ראשוני המתיישבים, בניגוד לחוקי הספר הלבן של הממשל הבריטי, בנגב השומם, במסגרת שלושת המצפים, בדרומי שביניהם – רביבים, כ-40 ק"מ דרומה מבאר-שבע.

עם גמר מלחמת העולם השניה יצא באורח בלתי-לגאלי לאירופה כאחד השליחים שנקראו להוליך את פליטי השואה בדרכי הבריחה וההעפלה אל נמלי הים התיכון והים השחור – ושב ארצה, כשאיתו בת-זוגו יונת (ינקה) מניצולי גטו ורשה. עם בואם ארצה, בראשית הקיץ 1948, יצאו השניים ברגל, עם שיירות הלוחמים, לכיוון רביבים הנתונה במצור.

רביבים איבדה במלחמת העצמאות אחד-עשר מחבריה. על-פי בקשת הקבוצה ניגש אלכסנדר, בעזרת בת-זוגו, לכתוב חוברת זכרון לאחד עשר הנופלים, שנתגלגלה לספר עלילתי המספר את קורותיהם של הנאבקים על יישוב הנגב: 'אדמה ללא צל'.

מאז כותבים השניים את ספריהם ביחד.

אלכסנדר סנד נמנה במשך כל שנות חייו עם החברים המרכזיים של קיבוץ רביבים, כסופר, כעובד, כמשתתף פעיל בחייו הרבגוניים של קיבוצו (מזכיר, מנהל בית-ספר, מרכז ועדות שונות).

בתחילת שנות החמישים היה בין מובילי המאבק הנחוש על הבאת מים לרביבים, תחת הסיסמה: "לא הצינור יביא את האדם לנגב, האדם הוא שיביא את הצינור".

במשך כעשרים שנה עמד אלכסנדר סנד בראש הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד.

בנם בכורם, יואב סנד, מלוחמי סיירת צנחנים, ניספה בכנרת מיד לאחר מבצע אביב נעורים. בנם השני, איתי, הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטאות תל אביב וסנט לואיס, ובנם השלישי, דניאל, הוא חבר קיבוץ רביבים.

בנוסף על עשרת הרומנים שנכתבו בשניים ועל תרגומים משפות שונות, ערך אלכסנדר ספרים רבים בלא שייתן הסכמתו לפרסום שמו כעורך.

אלכסנדר סנד נפטר ב-8 בספטמבר 2004

[עריכה] יונת סנד

יונת סנד – ינינה זק – נולדה ב11 באוגוסט 1926 בעיר צ'נסטוחובה שבפולין, שם שימש אביה מורה ללשונות קלאסיות וספרות פולנית בבית ספר תיכון שנמנה עם רשת הגימנסיות היהודיות.

עם פרוץ המלחמה נמצא אביה בוורשה, והאם והבת הצטרפו אליו בנובמבר 1940, ערב סגירת הגטו.

יונת – אז ינקה – נמנתה עם התלמידים של גימנסיית המחתרת 'דרור', שאביה – מאוחר יותר חבר הוועד היהודי הלוחם – נמנה עם מייסדיה ומוריה. המורה לתנ"ך היה יצחק קצנלסון.

מפברואר 1943 – לאחר ההתקוממות הראשונה בגטו שבינואר אותה שנה – שלושת בני המשפחה שהו ב'צד הארי', במחבואים ובתפקידי מחתרת.

אחרי המלחמה שהתה יונת תקופת-מה בלודז', וערכה את בטאון התנועה החלוצית דרור. לאחר-מכן למדה ספרות צרפתית ופילוסופיה באוניברסיטת ז'נבה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הפסיקה את לימודיה כדי להצטרף אל אלכסנדר סנד – שהיה בשליחות באירופה כאחד ממארגני 'הבריחה' והעלייה הבלתי-לגאלית, והחליט לשוב מיד לארץ – ויחד איתו להגיע, בדרכים בלתי לגאליות, לארץ ולקיבוצו - רביבים.

זכתה פעמיים בפרס היצירה שנוסד על ידי ראש הממשלה לוי אשכול.

תרגמה מצרפתית את פייר שאדרלו דה לאקלו ('יחסים מסוכנים'), פייר קורניי, ז'אן פול סארטר, נטאלי סארוט ('עידן החשד' ו'פירות הזהב'), ואונורה דה באלזאק ('אבא גוריו'). פירסמה מספר מאמרים ורשימות על דמויות ונושאים בספרות.

בין לבין הייתה מורה בתיכון ומרצה בחוג לספרות של אוניברסיטת בן-גוריון.

[עריכה] כתיבה משותפת

השניים כתבו ביחד את כל ספריהם, עשרה במספר:

  • אדמה ללא צל, פורסם בשנת 1950 בהוצאת הקיבוץ המאוחד (זוכה פרס אוסישקין).
  • הכיתה החמישית וימיהם הפרוצים לרוח, שנכללו מאוחר יותר בקובץ בין המתים ובין החיים, 1964 (זוכה פרס ברנר)
  • הנסיון הנוסף, 1969
  • טנדו, 1974
  • כבר ארץ נושבת, פורסם בשנת 1982 בהוצאת הקיבוץ המאוחד (זוכה פרס ברנר)
  • נקרא לו ליאון, פורסם בשנת 1985 בהוצאת הקיבוץ המאוחד (זוכה פרס עגנון - ירושלים)
  • אואזיס, פורסם בשנת 1988 בהוצאת כתר.
  • יומן של זוג מאוהב, 1992
  • במדבר מלון אורחים 1998
  • על ערמונים, טווסים ופתקים משמיים, 2004
  • בין המתים והחיים פורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בחורף 1969 - 1970 ייצגו את ישראל ב- International Writing Program של אוניברסיטת איובה בארצות הברית. בשנים 19851992 שהו פעמים אחדות כסופרים-אורחים ב- Oxford Centre for Postgraduate Hebrew Studies.

הסנדים תירגמו בין היתר מפולנית, במשותף, את איך לאהוב ילד של יאנוש קורצ'אק וסחור סחור של אנקה גרופינ'סקה.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • הקלפים הכוזבים של הדור השלישי : השיח הקולקטיבי בשתי יצירות של ספרות הקיבוץ: הרומן "אדמה ללא צל" מאת יונת ואלכסנדר סנד, מאת שולה קשת, נדפס בשורשים, י', 1997.
  • "יומן של זוג מאוהב" ליונת ואלכסנדר סנד, מאת מלכה שקד, נדפס בעלי-שיח, 33, 1993.
  • בהגנה או בהתקפה, על "יומן של זוג מאוהב" ליונת ואלכסנדר סנד, מאת אורציון ברתנא, נדפס בשמונים, 1993.
  • צומת הצודק והיפה, על יונת ואלכסנדר סנד, כבר ארץ נושבת, מאת יורם קניוק, נדפס במעריב, מרס 1981.
  • אדם ומדבר, על כבר ארץ נושבת, מאת אברהם בלאט, נדפס במאזנים, נ'ג, 1, 1981.
  • בין מדבר לארץ נושבת, על יונת ואלכסנדר סנד, כבר ארץ נושבת, מאת איזה פרליס, נדפס בעל המשמר, מרס 1981.

[עריכה] קישורים חיצוניים