אחוז החסימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אחוז החסימה (באנגלית: election threshold) הוא שיעור הקולות המזערי הדרוש כדי לקבל ייצוג בפרלמנט או במוסד מייצג אחר, מעבר לשיעור הנדרש בחישוב אריתמטי פשוט. לדוגמה, בישראל יש באופן קבוע 120 חברים בכנסת, ולפיכך שיעור הקולות המזערי העולה מחישוב פשוט הוא כ-0.8 אחוז מהקולות. למרות זאת, נקבע בחוק, כי השיעור המזערי יעמוד על 2% - זהו אחוז החסימה בבחירות לכנסת בישראל.

המושג "אחוז החסימה" רלוונטי במיוחד בשיטת בחירות יחסית, כמו זו הקיימת בישראל, ובכמה דמוקרטיות פרלמנטריות אחרות.

תוכן עניינים

[עריכה] שיקולים לקביעת אחוז החסימה

[עריכה] שיקולים בעד אחוז חסימה נמוך

  • בשיטה היחסית אמור הפרלמנט לשקף בקרוב טוב את הרכב האוכלוסייה, ואת מגוון הדעות בעניינים פוליטיים. על כן רצוי שאחוז החסימה יהיה נמוך ככל האפשר. במקום להעלות את אחוז החסימה אפשר לקבוע מספר נמוך יותר של חברים בפרלמנט, אם כי מספר קטן של חברי פרלמנט עלול לפגוע בעבודת הפרלמנט.
  • ריבוי מפלגות יכול להביא למעורבות גדולה של הציבור בפוליטיקה. המעוניינים במעורבות פעילה של הציבור יתמכו באחוז חסימה נמוך.
  • במקרים קיצוניים, דוגמת המקרה של תורכיה להלן, אחוז החסימה עלול להביא למצב שבו רוב קולות המצביעים הולכים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, והרכב הפרלמנט כלל אינו מייצג את המצביעים.

[עריכה] שיקולים בעד אחוז חסימה גבוה

  • מספר מפלגות גדול מביא לקושי בהרכבת קואליציה ולחוסר יציבות של הקואליציה. בנוסף, האפשרות של חבר פרלמנט להקים מפלגה חדשה ולהיבחר באמצעותה, מעודדת התפצלות של מפלגות. אחוז חסימה גבוה נותן יתרון למפלגות הגדולות, ולפיכך מאפשר הקמת קואליציות יציבות יחסית.
  • מפלגות קיצוניות מתחילות לרוב כמפלגות קטנות. כאשר יש רצון למנוע התמודדות של מפלגות קיצוניות, למשל בגרמניה, נקבע אחוז חסימה גבוה.

[עריכה] אחוז החסימה במדינות שונות

השוואה של אחוז החסימה בין מדינות אינה פשוטה, מכיון שבמדינות שונות יש שיטות בחירה שונות. בחלק מהמדינות בהן אחוז החסימה גבוה, אפשר לקבל ייצוג בבחירות אזוריות בלי להיות כפוף לאחוז החסימה.

[עריכה] גרמניה

בגרמניה שיטת הבחירות לפרלמנט הפדרלי, הבונדסטאג, היא מעורבת. חלק מחברי הפרלמנט נבחרים בשיטה יחסית כלל ארצית וחלק בשיטה ישירה לפי אזורי בחירה. רשימות המועמדים שמוצגות לבחירה יחסית כפופות לאחוז חסימה גבוה יחסית של 5%, אולם מפלגה יכולה לזכות בייצוג גם בבחירה ישירה, בלי התחשבות באחוז החסימה. כמו כן, מפלגה שזכתה בשלושה נציגים לפחות באזורי בחירה, נחשבת כאילו עברה את אחוז החסימה ויכולה לזכות בנציגים נוספים בבחירות היחסיות. השיטה המורכבת הזו, נועדה להבטיח ייצוג לזרמים ותנועות מכל מדינות-המחוז השונות, אך להבטיח כי הפרלמנט הפדרלי לא יושפע יתר על המידה מן החלוקה הפדרלית. כמו כן נועדה השיטה למנוע מגורמים קיצוניים לקבל ייצוג בפרלמנט. בגרמניה, כמדינה פדרלית, פועלים גם פרלמנטים מקומיים במדינות-המחוז, כך שמפלגה יכולה להיות מיוצגת בפרלמנט המקומי, גם אם אין לה ייצוג בפרלמנט הפדרלי.

[עריכה] ניו זילנד

בניו זילנד שיטה דומה לשיטה הגרמנית עם אחוז חסימה של 5% שניתן לעוקפו אם מקבלים נציג בבחירות ישירות באחד המחוזות.

[עריכה] פולין

בפולין נהוג אחוז חסימה של 5%, אולם מיעוטים לאומיים, כגון המיעוט הגרמני, זכאים לשלוח נציגים לפרלמנט בלי התחשבות באחוז החסימה.

[עריכה] שבדיה

בשבדיה נהוג אחוז חסימה של 4% מקולות הבוחרים בכלל המדינה או 12% באחד מ-29 מחוזות הבחירה של המדינה.

[עריכה] תורכיה

בתורכיה נהוג אחוז חסימה של 10%. שיעור זה הביא לכך שרק 2 מפלגות זכו לשלוח נציגים לפרלמנט הטורקי בעקבות הבחירות האחרונות. מפלגת השלטון הטורקית ששיעור הקולות התומכים בה עמד על כ-40%, זכתה ב-75% מהמושבים בפרלמנט. כ-45% מהקולות לא נספרו, כיוון שניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. זהו מצב חריג בין הדמוקרטיות שנוהגות על-פי השיטה היחסית, והוא הונהג בתורכיה בשנים האחרונות בעיקר כדי למנוע הרכבת ממשלות קואליציוניות (ממשלות שמוקמות על-פי הסכם בין מפלגות שונות, כשלאף מפלגה אין רוב בפרלמנט). הממשלות הקואליציוניות האחרונות בתורכיה היו בלתי יציבות.

[עריכה] אנגליה, ארצות הברית

באנגליה ובארצות הברית נהוגה שיטת בחירות רוביות שבה אין משמעות לאחוז החסימה.

[עריכה] מדינות בלי אחוז חסימה

בהולנד ומקדוניה אין אחוז חסימה כלל, אף על-פי שנהוגות בהן בחירות יחסיות. בהולנד יש בכל זאת מגבלה: מפלגה שאין לה די קולות אפילו למנדט אחד, לא יכולה להשתתף בחלוקת עודפי הקולות, וכך לא תזכה לייצוג גם אם חסרים לה רק קולות מועטים. בפינלנד ובפורטוגל נהוגות בחירות יחסיות, אולם המדינות מחולקות לאזורי בחירה, שבכל אחד מהם מחושבות תוצאות הבחירות בנפרד. בפינלנד יש 16 אזורי בחירה, ובפורטוגל - 20. באזורי הבחירה אין אחוז חסימה.

[עריכה] אחוז החסימה בישראל

ערך מורחב – אחוז החסימה (ישראל)

בישראל נהוג אחוז חסימה העומד כיום על 2% מכלל הקולות הכשרים שנמנו בבחירות. לפני 1992 עמד אחוז החסימה על 1%, ובין 1992 ל-2003 על 1.5%. התיקון לחוק הבחירות המעלה את אחוז החסימה ל-2% התקבל ב-17 במאי 2004, והוא מיושם החל מהבחירות לכנסת השבע עשרה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים