מקס ברוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס ברוד (27 במאי 1884 - 20 בדצמבר 1968). סופר, פובליציסט ומלחין יהודי שיצר בשפה הגרמנית. ידידו הקרוב של פרנץ קפקא שפירסם את כתביו של קפקא לאחר מותו.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
מקס ברוד נולד בפראג בשנת 1884. למד משפטים באוניברסיטת פראג. בשנת 1902 פגש את הסופר פרנץ קפקא וקשר עמו קשרי ידידות. ברוד עבד כפקיד ממשלתי זוטר והיה למבקר תיאטרון. היה פעיל בתנועה הציונית מאז שנת 1912. עלה לארץ ישראל בשנת 1939, בהמלטו מפני הנאצים שהשתלטו על צ'כוסלובקיה.
בארץ התגורר ברוד עד מותו בתל אביב והיה ליועץ דרמטי בתיאטרון הבימה. עיבודו למחזה של ספרו של ירוסלב האשק החייל האמיץ שווייק, בתרגומו של אביגדור המאירי, הועלה על ידי תיאטרון האהל בשנת 1936 והיה לאחת ההצלחות הגדולות של תיאטרון זה והוצג כאלף חמש מאות פעמים במשך עשרות שנים.
ספריו הנודעים של ברוד "דרכו של טיכו ברהי אל האלוהים", "גלילי הכבול" ו"ראובני שר היהודים" הופיעו בתרגום עברי.
מקס ברוד ופרנץ קפקא היו ידידים קרובים במשך 22 שנים, עד למותו של קפקא בשנת 1924. קפקא, שהיה חולה שחפת וצפה את מותו, הורה לברוד להשמיד לאחר שימות את כתבי היד של ספריו שטרם יצאו לאור. ברוד, שנתמנה למנהל עזבונו של קפקא, היה מודע לגדולתו של קפקא, נטל לעצמו את החירות והוציא לאור את כתבי קפקא לאחר מותו. ביניהם היו שלושת הרומאנים הגדולים "המשפט", "הטירה" ו"הנעדר" שזכו לתהילת עולם. כן פירסם ברוד את יומניו של קפקא וכתב ביוגרפיה אודותיו.
מקס ברוד נפטר בתל אביב בשנת 1968.
[עריכה] מספריו שהופיעו בעברית
- פרנץ קפקא - ביוגרפיה, הוצאת עם עובד, 1972.
- דרכו של טיכו ברהי אל האלוהים, הוצאת שטיבל, 1936.
- גליליו הכבול, הוצאת עם עובד, 1948.
- ראובני שר היהודים, הוצאת עם עובד, 1969. המחזה, בתרגומו של מנחם וולפובסקי, הוצג בהבימה, בשנת 1940.
- אחות קטנה, רומן, תירגם מכתב-יד מאיר גנים (גרטנר), דביר, 1955.
- בטרם מבול, רומן מימי הנעורים, מסה על המחבר פ’ ולטש, תירגם מכתבי-יד דב שטוק (סדן), העיטורים - ל’ שורין, עם עובד, 1947.
- הרפתקה ביפן , רומן, תירגם מגרמנית אביגדור המאירי, מוסד ביאליק, 1943.
[עריכה] ספרי קפקא שערך בעברית
- יומנים, מאת פרנץ קאפקא, בעריכת מאכס ברוד, שוקן, 1979.
- הטירה, פראנץ קאפקה, מומחז על ידי מאכס ברוד, תירגם א"ד שפיר, שוקן, 1955.
- פראנץ קאפקא, ביוגרפיה, תורגם מגרמנית בידי עדנה קורנפלד, עם עובד, 1972.

