רוברט פיצרוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סגן אדמירל רוברט פיצרוי (Robert FitzRoy) (5 ביולי 1805 - 30 באפריל 1865) רכש לעצמו תהילת עולם כקפטן של ספינת המחקר הביגל, כחלוץ בתחום חיזוי מזג האוויר, כממפה ימי וכמושל של ניו זילנד.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
רוברט פיצרוי נולד באמפטון הול, סאפוק שבאנגליה, במשפחה מהמעמד היותר גבוה של האריסטוקרטיה הבריטית ולמסורת של שירות ציבורי. רוברט היה צאצא של צ'ארלס השני מלך אנגליה, דרך אחד מבניו הלא חוקיים הרבים.
בגיל 12 (1818) החל ללמוד במכללה של הצי המלכותי. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות וקודם לדרגת סגן ב-7 בספטמבר 1824 כשהוא קובע תקדים בציונים שקיבל במבחני הסיום. לאחר ששירת מספר שנים על הThetis הוא מתמנה לתפקיד flag lieutenant תחת פיקודו של רוברט וולר אותוואי (Robert Waller Otway), מפקד התחנה הדרום אמריקאית.
באותו הזמן הביגל תחת פיקודו של קפטן פרינגל סטוקס (Pringle Stokes) ביצעה משימת מיפוי ימי של ארץ האש. באחד השלבים הקשים של המסע באזור נידח ושומם במצר מגלן בארץ האש הקפטן של הביגל נתקף דיכאון עמוק ונעל עצמו בחדרו במשך 14 יום. באוגוסט 1828 הוא התאבד בירייה . סגן המפקד, סגן וו.ג. סקיירינג, מונה לקפטן של הביגל. משם הם הפליגו לריו דה ז'נרו כאשר ב-15 בדצמבר 1828 מונה רוברט פיצרוי בן ה-23 למפקד הספינה הזמני. פיצרוי הוכיח את עצמו כמפקד ראוי וכבעל יכולות מיפוי מצוינות. בתקרית מסוימת התושבים המקומיים של ארץ האש גנבו סירה מאחת הספינות, פיצרוי העלה את בני משפחות הגנבים לאוניה והחזיק בהם כבני ערובה. בסופו של דבר הוא החזיק בארבעה: שני גברים, נערה וילד אותם הוא לקח עימו חזרה לאנגליה. ב-14 באוקטובר 1830 הסתיים המסע.
[עריכה] המסע השני של הביגל
- ערך מורחב – מסעה של הביגל
בתחילת מאי 1831 פיצרוי היה מועמד מטעם מפלגת הטרוי (Tory) בבחירות באזור אישסוויץ', אך הובס. פיצרוי התחבט בשאלה כיצד יוכל להחזיר את הילידים הדרום אמריקאים שלקח עימו במסעו הראשון (בזמן שהייתם באנגליה החטופים הפכו למיסיונרים). הוא שקל לשכור ספינה על חשבונו בכדי להחזירם אך "דוד נדיב" התערב וב-25 ביוני הוא מונה מחדש להיות הקפטן של הביגל.
הביגל עברה מספר שיפורים טכניים בהוראתו של פיצרוי שלא חסך בהוצאות כדי להתאימה בצורה טובה יותר למשימת המחקר. השיפור העיקרי היה הגבהת הסיפון העליון ב- 20 ס"מ והזזתו לכיוון החרטום ב- 30 ס"מ (דגם הספינה הזה נודע לשמצה בנטייתו לטבוע). המיקום החדש של הסיפון סייע לניקוז מהיר יותר של המים מחלקה העליון של הספינה.
פיצרוי היה מוטרד מבדידותו במסע הארוך, בעיקר עקב התאבדותו של הקפטן סטוקס, וגם בגלל התאבדותו של דודו. עקב כך ביקש מהממונה עליו שהיה גם חברו לצרף לו בן לוויה שיארח לו לחברה בזמן המסע הארוך. בקשה זו סללה את הדרך להצטרפותו של צ'ארלס דרווין למסע, כחוקר טבע. השניים הסתדרו נהדר במהלך המסע שהתארך ליותר מחמש שנים, חוץ הפעם אחת שנפלה מחלוקת ביניהם בנושא חוקיות העבדות.
דרווין תיאר את פיצרוי כאדם בעל קסם ודעות פתוחות וליברליות. עם חזרתה של הביגל ב-2 באוקטובר 1836 הוענקה לפיצרוי מדלית זהב על ידי החברה הגיאוגרפית המלכותית (1837). לאחר חזרתו החל פיצרוי לתעד את המסע, התיעוד כלל עריכת ההערות של הקפטן הקודם של הביגל, במאי 1839 פורסם סיפרו Narrative of the surveying voyages of H.M.S. Adventure and Beagle בארבעה כרכים שכללו את היומן וההערות של דרווין. פיצרוי נבחר כחבר פרלמנט עבור דורהאם (Durham) וכאַפּוֹטְרוֹפּוֹס עבור חבל Merseyside.
[עריכה] מושל ניו זילנד
המושל של ניו זילנד , וויליהם הובסון (William Hobson), נפטר בסוף 1842 וחברה לכנסייה מיסיונרית (Church Missionary Society), שהייתה בעלת נוכחות חזקה בניו זילנד הציעה את פיצרוי כמחליף. פיצרוי קיבל על עצמו את התפקיד באפריל 1843. זו הייתה משימה בלתי אפשרית ההוראות שקיבל היו לשמור על הסדר, להגן על המאורים ולספק את "הרעב לכיבוש" של מסות המתיישבים החדשים שהגיעו. המשאבים הצבאיים שעמדו ברשותו היו מועטים וגם מקורות ההכנסה, בעיקר ממכסים.
דרכו של פיצרוי לא צלחה. המשאבים שהיו ברשותו לא אפשרו לו לשלוט ולהשליט סדר. מלחמת ניו זילנד ראשונה פרצה ופיצרוי לא הצליח להביא לסיומה המהיר. פיצרוי הודח מתפקידו ב-1848.
[עריכה] חיזוי מזג אוויר
למרות ההדחה פיצרוי לא נכלם. הוא חזר לאנגליה ובספטמבר 1848 מונה לתפקיד מפקח של מפנות הצי בוולוויץ' (Woolwich) ובמרץ 1849 קיפל את תפקיד הפיקוד האחרון בחייו, פיקוד על הפריגאטה ארוגנט (Arrogant). ב-1851 הוא פרש עקב בריאותו ובחירתו לחברה המלכותית בתמיכתם של 13 חברים שביניהם דרווין.
ב-1854 הוא מונה כאחראי על מחלקה חדשה שתטפל המידע הרב שנאסף על מזג האוויר בים.הוא הורה לקפטנים לספק מידע שייאסף בעזרת ציוד שהושאל לספינות במיוחד למטרה זו.בתקופת שהותו על הביגל הוא פיתח עזרים לחיזוי וכעת הוא נידרש לפתח ולהפיץ ברומטר מיוחד שיותקן בכל נמל כדי שהספנים יוכלו להיעזר בו כדי להחליט האם לצאת לים או לא.
הסערה האיומה ב-1859 שגרמה לטביעתה של הרויאל צ'ארטר נתנה לפיצרוי את ההשראה לסרטט מפות שיאפשרו לחזות את מזג האוויר. 15 תחנות הוקמו, הם צוידו בטלגרף שהעביר דיווחי מזג אוויר שוטפים. התחזית החלה להתפרסם בעיתון The Times.בשנה שלאחר מכן (1860) הוקמו מערכות התראה נגד סערות הנמלים החשובים. ב-1863 הוא פרסם את "ספר מזג האוויר" ("Weather Book") שהקדים את הדעות המדעיות של אותה התקופה.
[עריכה] מוצא המינים
כאשר פורסם מוצא המינים, פיצרוי חש נבגד ואשם על חלקו בהתפתחות התאוריה ה"כופרת". הוא התעמת מול דרווין בעניין זה.
[עריכה] ההתאבדות
פיצרוי פרש ב-1863 בדרגת סגן אדמירל. הוא סבל מדיכאון כרוני והתאבד ב-1865 בעזרת תער, כמו דודו.
[עריכה] מורשת
הר פיצרוי - נמצא בדרום יבשת דרום אמריקה בארגנטינה קרוב לגבול עם צ'ילהליד כפר בשם אל צ'אלטן נקרא על שמו בידי המדען והחוקר פרנצ'סקו מורנו.גובהו 3440מ והא מהווה אטרקציה תיירותית.
נהר פיצרוי - נמצא בצפון מערב אוסטרליה נקרא על שמו על ידי לואיט .ג'ון לורט שהיה מפקדה של הביגל לאחר פיצרוי והיה תחת פיקודו של פיצרוי. Fitzroy River, in northern Western Australia, was named after him by Lieut. John Lort Stokes who, at the time, commanded HMS "Beagle" (previously commanded by FitzRoy).
כמו כן קיים עץ מחט דרום אמריקאי שקרוי על שמו.
ב-4 בפברואר 2002 שונה שמה של ספינה לחקר מזג האוויר ה-"Finisterre" לפיצרוי.


