סקוטי פיפן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סקוטי מאוריס פיפן (נולד ב-25 בספטמבר 1965 בארקנסו) הוא כדורסלן אמריקאי.
קריירת הקולג' של פיפן הייתה סבירה ולא יותר, בהתחשב בכך ששיחק במכללה קטנה. פיפן הצעיר נחשב לאחד השחקנים החלשים ביותר בקולג' הקטנטן סנטרל ארקנסו, לא מעט בגלל קומתו הקצרה. אולם לאחר שבמהלך קיץ אחד גבה פיפן ב-15 סנטימטרים, החל למשוך תשומת לב ומגלי כשרונות פקדו את אולם הכדורסל של המכללה הקטנה. סיאטל סופרסוניקס הייתה זו שבחרה בו בבחירה החמישית בדראפט, אבל ג'רי קראוס, ה-GM של שיקאגו בולס, סידר לעצמו טרייד לא רע בכלל כאשר החליף את הבחירה השמינית שלו, אולדן פוליניס, פלוס בחירת דראפט עתידית בפיפן הצעיר והמוכשר.
בשלוש העונות הראשונות של פיפן הוא הלך והשתפר ותפס את מקומות בקבוצה, עד שנעשה לצלע השנייה בחשיבותה בקבוצה, אחרי מייקל ג'ורדן, אבל הוציא לעצמו שם של לוזר כאשר לא השתתף במשחק השביעי של גמר המזרח ב-1990 מול דטרויט פיסטונס, בגלל מיגרנה. הבולס הפסידו, ודטרויט צעדה לאליפות.
בעונת 1990/91 הוא המשיך לשפר את הממוצעים והעמיד אותם על 17.8 נקודות, 7.3 ריבאונדים, 6.2 אסיסטים ו-2.35 חטיפות, ולא בכדי זכה הסמול פורוורד הצעיר בזימון הראשון שלו לאולסטאר. לשיאו הגיע פיפן בדיוק בזמן הנכון, כאשר במשחק האחרון מול לוס אנג'לס לייקרס, בגמר הליגה, הוא קלע 32 נקודות והוסיף 13 ריבאונדים. וזה מבלי לדבר על ההגנה החונקת על מג'יק ג'ונסון, שמנעה ממנו להציג את היכולת הדומיננטית שכולם ציפו ממנו.
גם בשתי העונות הבאות הבולס זכו באליפות ופיפן זכה בהישגים אישיים רבים והעמיק עוד את תחושת הכוכבות שלו בזכות עצמו. במיוחד במשחקים הגדולים של סדרות הפלייאוף, הוא היה ענק, כמו במשחק השביעי מול ניו יורק ניקס בחצי גמר המזרח של עונת 1991/92, כאשר ניפק טריפל דאבל מרשים, עם 17, 11 ו-11, וכן לאורך סדרת גמר המזרח של העונה הבאה, שוב נגד הניקס, אז זרח עם 22.5 נקודות ו- 6.7 ריבאונדים, כולל סל מכריע בסיום משחק מספר שש, שניצח את הסדרה.
עונת 1993/94 הייתה מעניינת במיוחד עבור סקוטי, כיוון שזו הייתה ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו לאחר פרישתו הראשונה של ג'ורדן. פיפן שיחק את עונתו האישית הטובה ביותר בקריירה, הוביל את שיקגו כמעט בכל הקטגוריות הקיימות וכן הוביל אותה למאזן יפה של 27:55, רק שני ניצחונות פחות מהעונה הקודמת, אז שיחק לידו ג'ורדן. אבל רצף האליפויות של הבולס נקטע בהיעדרו של ג'ורדן, בחצי גמר קשה מול הניקס. הסדרה הזו גם סיפקה את הרגע המביך ביותר בקריירה של פיפן, במשחק מספר 3, בו בשניות הסיום פיל ג'קסון סידר תרגיל לטוני קוקוץ' ולא לפיפן, שבתגובה שבת על הספסל ולא עלה למהלך האחרון. קוקוץ', אגב, הגיב בסל ניצחון יפהפה, אך הכותרות בעיתונים ביום הבא התרכזו בפיפן הכועס ולא בקוקוץ' החוגג. הסיפור נגמר בשבעה משחקים קשים, והניקס הפסידו בגמר ליוסטון רוקטס. השילוב של המיגרנה והסירוב לעלות הכתימו את המורשת שלו לעד. בשנה שלאחר מכן זכה פיפן בתואר האינדבידואלי היחידי שלו כאשר זכה לתואר השחקן המצטיין של משחק האולסטאר.
בשלוש העונות שאחרי עונת 1994/95, אחרי הקאמבק של ג'ורדן, שוב היה פיפן שותף לרצף אליפויות של הבולס, הפעם בעזרתו האדיבה של דניס רודמן. פיפן הוכיח בכל אחת מן העונות הללו וורסטיליות ויציבות, כמו לכל אורך הקריירה.
בעונת 1999, ולאחר 11 עונות עם הבולס, בהן היחסים של פיפן וקראוס היו רעועים ביותר, עזב הפורוורד את הקבוצה. פיפן כעס כל אותן שנים בעיקר בגלל חוזהו הנמוך, שהג'נרל מנג'ר סירב לפתוח. בתקופות מסוימות היה הכוכב המשתכר החמישי בקבוצה, אחרי שחקנים כמו קוקוץ' וביל וונינגטון.
פיפן הועבר בטרייד ליוסטון וקיבל את חוזה חלומותיו. סקוטי בחר לעבור ליוסטון, שם שיחקו כבר האקים אלג'וואן וצ'ארלס בארקלי, אבל הגיל נתן את אותותיו בשלושת הענקים האלו, ופיפן עבר בעונה שלאחר מכן לפורטלנד טרייל בלייזרס, שם שיחק 4 עונות, כשבראשונה שבהן הוביל את הבלייזרס עד לגמר המערב, בו הפסידו לאלופה הבאה, הלייקרס, של פיל ג'קסון. פיפן החזיר את הבלייזרס מפיגור 3:1 וסחב את הקבוצה למשחק שביעי, אבל לא הצליח לעצור את ההתמוטטות ברבע הרביעי, בו איבדה הקבוצה יתרון 15 נקודות והתפוררה על הפרקט.
לקראת עונת 2003/04 כשחזר פיפן לשיקגו וחתם כשחקן חופשי בבולס, הוא החסיר את רוב העונה עקב בעיות ברכיים ולמעשה חדל מלהשפיע. פיפן פרש ממשחק ב-5 באוקטובר 2004 ועובד כיום כעוזר מאמן עבור ג'קסון בלוס אנג'לס.
ב-9 בדצמבר 2005, גופיית המשחק שלו, מספר 33, נתלתה על התקרה באולם של שיקגו בולס לאות כבוד והערכה. [1]
[עריכה] קישורים חיצוניים
|
||
|
ג'ון סטוקטון | דייוויד רובינסון | כריסטיאן לייטנר | כריס מאלין | לארי בירד | מג'יק ג'ונסון | מייקל ג'ורדן | סקוטי פיפן | פטריק יואינג | צ'ארלס בארקלי | קארל מלון | קלייד דרקסלר |


