קרב קופנהגן (1807)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרב קופנהגן (1807)

עימות:

הקואליציה האנטי צרפתית הרביעית

תאריך:

16 באוגוסט - 5 ספטמבר, 1807

מקום:

קופנהגן, דנמרק

תוצאה:

ניצחון בריטי

הצדדים הלוחמים
בריטניה הגדולה דנמרק - נורבגיה
מפקדים
ג'יימס גמבייר ארנסט פיימן

הקרב השני של קופנהגן נמשך מ- 16 באוגוסט עד 5 בספטמבר 1807, והיה, כמו הקרב הראשון, התקפה בריטית על בירת דנמרק, קופנהגן.

הממשלה הבריטית החליטה לתפוס את הצי הדני, כדי למנוע את לכידתו על ידי נפוליאון, ולכן תקפה את דנמרק ללא הכרזת מלחמה. הצבא הדני היה ערוך בגבול דנמרק, בדרום, נגד התקפה אפשרית של הצבא הצרפתי, והכוח שנותר להגנתה של קופנהגן היה מוגבל מאד.

חיילים בריטיים בפיקוד הגנרל וולסלי הביסו כוח דני חלש מדרום לקופנהגן. תוך כמה ימים הייתה קופנהגן מוקפת לגמרי. הבריטים הציעו לדנים להיכנע, ומשהצעה זו נדחתה הפגיז צי בריטי בפיקוד האדמירל ג'יימס גמבייר את העיר. בלילה הראשון של ההפגזה נורו 5,000 פגזים אל קופנהגן. הבריטים, שראו את הנזק שגרמו, הורידו את עוצמת האש, כדי לאפשר למגינים מוצא של כבוד, וירו "רק" 2,000 פגזים אל העיר. ואולם, לנוכח סירובם של הדנים להיכנע, רגזו הבריטים והגבירו את קצב האש בלילה השלישי, ל - 7,000 פגזים בלילה. ההפגזה נמשכה מ2 בספטמבר עד 5 בספטמבר, 1807. ב7 בספטמבר נכנעו הן העיר קופנהגן והן הצי הדני (שמנה 18 ספינות מערכה, פריגטה אחת, 13 ספינות קטנות יותר ו - 25 ספינות תותחים) לכוח העדיף בהרבה של הכוחות הבריטיים. מפקד העיר, קופנהגן, קיבל הוראות מנסיך הכתר לשרוף את הצי הדני (מלך דנמרק לא היה שפוי, ונסיך הכתר היה המושל בפועל). לא ברור מדוע לא בוצעה הוראה זו.

יותר מ-2,000 אזרחים נהרגו, וכ - 30% מהבניינים בעיר נהרסו. בהפגזה שולבו גם רקטות, שגרמו לשריפות רבות בעיר. ב21 באוקטובר עזב הצי הבריטי את קופנהגן בדרכו חזרה לבריטניה. המלחמה נמשכה עד 1814.

אוניית מערכה דנית אחת שנלכדה עלתה על שרטון ונשרפה; סופה הטביעה 22 ספינות תותחים. רק 4 ספינות מערכה דניות שהגיעו לבריטניה הוכנסו לשירות בצי הבריטים.

פריגטה דנית אחת, שניתנה במתנה על ידי המלך ג'ורג' השלישי לדנים, הושארה בקופנהגן. כמה חודשים לאחר הקרב שלחו הדנים את הפריגטה חזרה לבריטניה, כשעליה שבויי מלחמה בריטיים, ופתק שאמר: "שכחתם משהו".

שפות אחרות