מבחן שילינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבחן שילינג Schilling test הינו בדיקה רפואית ללוקים בחוסר של ויטמין B12, שמטרתה לבדוק האם החוסר נגרם עקב בעיות בספיגה במערכת העיכול, ואם כן - האם הסיבה היא חוסר של פקטור פנימי (כפי שקורה באנמיה ממארת[1]), או לא.

קיימות מספר גירסאות לבדיקה זו.

[עריכה] השלב הראשון של הבדיקה

בשלב הראשון של הבדיקה, מקבל הנבדק לשתות ויטמין B12 מסומן באמצעות איזוטופ רדיואקטיבי של קובלט (בדרך כלל משתמשים באיזוטופ 57Co או 58Co).

במקביל מקבל הנבדק זריקה של ויטמין B12 רגיל לא רדיואקטיבי.

הנבדק אוסף שתן של 24 שעות.

[עריכה] השלב השני של הבדיקה

חוזרים על הבדיקה כמו בשלב הראשון, אך הפעם הנבדק שותה גם פקטור פנימי - בנוסף לויטמין B12 רדיואקטיבי.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ למרות השם - אנמיה ממארת איננה מחלה ממארת.
  2. ^ או סיבות אחרות לחוסר של פקטור פנימי: לאחר כריתת קיבה, עקב דלקת קיבה ניוונית Atrophic Gastritis, או עקב חוסר מולד של פקטור פנימי (נדיר).
שפות אחרות