משתמש:בן הטבע/כתבי יד אבודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בצאתי לחו"ל בשנת 1995 לתקופה ממושכת, השארתי ארגז קרטון אצל מכרה קרובה, ובו כתבי יד רבים שחיברתי בגיל 14-24, אך לא היו בו כולם. במהלך שהותי בחו"ל, עזבה המכרה את הארץ והשאירה אחריה את הארגז בדירה. הדיירים החדשים החליטו להשליך את הארגז משסברו שמדובר בכל מיני מחברות נשכחות מתקופת הלימודים של אלמוני. לטענתם, הניחו את הארגז ליד הפחים שנמצאים מתחת למבנה. כל שנותר לי הוא לחפש בדירה לפי רשותם, לאמת את גרסתם ולהשאיר הודעות בלוחות המודעות ובתיבות הדואר של השכנים. ככל הנראה הועבר הארגז על תכולתו למזבלה.

בעקבות חיבור הערך כתבי יד אבודים בתולדות ישראל על ידי, כתבתי בדף השיחה של הערך שברצוני לתת רשימה של כתבי היד שהיוו את תכולת הארגז. במידה שמישהו מצא או ימצא אותם וינסה לאתר פרטים אודותיהם במנוע החיפוש ברשת, הרי יזכה להגיע לרשימה שהכנתי. בעבר העליתי את הרשימה לרשת עם הבטחה למתן פרס וכך הנני עושה עתה.

בעלי המיתר – סיכום עיוני בן כמה דפים וחסר חשיבות.
פרוקי רגליים – שלושה חלקים: חלק אחד. סיכום עיוני בן כמה דפים של פרוקי הרגליים וחסר חשיבות. חלק שני. פרוקי רגליים לגידול בבית – תצפיות שערכתי בכל אלה שגידלתי. חסר חשיבות. חלק שלישי. חרקים בסביבתו של האדם – תיאור המינים. חסר חשיבות.
מפלסי ההרים - סיכום עיוני בן כמה דפים ותצפיות שערכתי בחרמון. חסר חשיבות.
מינים באקווריום טורפים – תיאור המינים ותצפיות שערכתי בכל אלה שגידלתי. חסר חשיבות.
משבי לחיי בר, השתלבות מחדש של קופי אדם בטבע – סיכום עיוני בן כמה דפים וחסר חשיבות.
השבת בעלי חיים טורפים לטבע (תנין היאור, ברדלס, דוב חום סורי) - טיוטה מודפסת לעבודה סמינריונית ובת עשרות עמודים. חסר חשיבות.
מאה מראות אביב – עבודה שהכנתי בבית הספר איך תראה תל אביב בשנת המאה לייסודה. סיפרתי על בעלי חיים שגרים בתל אביב כמו בני האדם. פרוזה. אני זוכר את הסיפור במעומעם כי הוא נכתב לפני שנים רבות. מבחינה נוסטלגית חבל שאבד.
התיאוריה – שש מחברות. אחת שכתוב רק בחלקה. מדובר בחלקים מהתיאוריה ולא בכללותה. שחזרתי אותה ממוחי. בעלת חשיבות עצומה.
כנות הזמן – פרוזה. חסר חשיבות. היתה קיימת גרסה א'. גרסה א' אבדה ונמצאה אחר שנים. בעקבות המציאה נכתבה גרסה ב' ובה שלושה חלקים, שני האחרונים והארוכים לא היו בגרסה א'. גרסה א' אבדה שוב. חלק שני מתוך גרסה ב' אבד עם הארגז למעט עותק של דף ובו כמה שורות. חלק שלישי מתוך גרסה ב' אבד עם הארגז למעט עותק של דף ובו שורה אחת. אין כל אפשרות לשחזר. נכתב הישר מן התודעה. קיים רק חלק ראשון מתוך גרסה ב'. גם הוא חסר חשיבות.
המכתב על השורש הריבועי שרציתי לשלוח – המכתב אבד לזמן מה ובסופו של דבר לא נשלח. הושם בארגז. נשמר בזיכרוני. מחשש שיאבד בדואר רשמתי בו שמונה פעמים הידד במיקומים שונים.
קפיטן קוק - העבודה הגדולה שהכנתי עליו אבדה. כמה נורא ומתסכל. בחלקה פרוזה ובחלקה ביאורים לגבי כל מיני פרטים. ספק אם יהיה לי רצון לשחזר זאת, אם כי אני מסוגל, אך אין לזאת חשיבות רבה.
מדריך למטייל באמריקה הדרומית - לגבי אותם מקומות שביקרתי בהם. נגנב בחלקו על ידי מטייל ישראלי שהשאלתי לו את הדפים. בעל חשיבות רבה. בכל אופן, נשמר בזיכרוני.
דגים לשחרור במקווי מים בישראל – תיאור מעשיי המוזרים בעת שחרור מיני דגים זרים במעיינות ים המלח, מערכת הירדן ונחלי החוף. חסר חשיבות ואפילו מפליל.
דג הדיסקוס – תצפית שערכתי. חסר חשיבות.
העורבני – סיכום עיוני רב דפים ותצפיות שערכתי. חסר חשיבות.
עטלף פירות – שיטות לגידול בבית. חסר חשיבות.
כחלאים - סיכום עיוני רב דפים ותצפיות שערכתי. חסר חשיבות.
החולות הנודדים – סיכום עיוני ותיאור מינים של זוחלים שאפשר להביא הביתה. חסר חשיבות.
שפכי הנהרות - סיכום עיוני רב דפים, תיאור המינים ותצפיות שערכתי בכמה מקומות בארץ. חסר חשיבות.
נווה המדבר - סיכום עיוני ותיאור המינים. חסר חשיבות.
המדריך השלם לחובב הציפורים - ספר עב כרס וחסר חשיבות. אך השקעתי בו המון עבודה. התחלתי בגיל צעיר והפסקתי את הכתיבה כמה פעמים כי כבר הבנתי שאינני מחדש דבר לעולם. בגלל כמות התוכן הרבה שצברתי החלטתי להשלים את המשימה בקושי רב. זהו ביש מזל אמיתי ורק כאב אני חש כשאני נזכר בזאת. הפרקים היו: מבוא לעופות, גידול עופות, תצפית בעופות, איסוף עופות, שימור עופות, צילום עופות, העופות והאדם, סיפורי מסגרת מעולם העופות, צפרות, בזיארות.
סיפורים - כמה מחברות ובהם קשקושים, תקצירי סיפורים וסיפורים קצרים, רובם לנוער שכתבתי בגיל הנעורים. לחלקם יש עותקים שמצויים ברשותי. כולם חסרי חשיבות. את חלקם אני זוכר כי היו אלה סיפורים שסיפרתי לאחרים תחילה ואחר העליתי על הכתב. אין להם כל חשיבות והם חסרי ערך, כך שאינני יודע אם יש טעם לשחזרם.
המחברת שהיתה שייכת לדיאנה אלרון - שישבה לידי בבית הספר ובו כתבתי לה מאות חידות מקוריות בזמן השיעורים. אין שום אפשרות לשחזור. גם לא ברורה חשיבותן.
מכתב אהבה ארוך - לדגנית עזר מכיתה יב' 6. פרק בתולדות חיי.
העתק של חיבור - שכתבתי בשנת 1988 עבור תלמידת כיתה י' 3. אם הייתי זוכר את שמה, הייתי ניגש לבדוק אם יש לה עדיין את המקור. היא תמכה בליכוד ואני שכנעתי אותה לשנות את דעתה. היא היתה גבוהה והיה לה שיער שחור ארוך.
מחברת האמזונאס - מה יש בדעתנו לחקור שם, בשיתוף בן הטבע וירון צור ודודו סינוואני. לא נתתי לה חשיבות ולכן איני זוכר כמעט דבר.
מחברת מכיתה ב' אודות "האווזון" - כלי טיס שאפשר לנוע בו בנוגה. בשיתוף בן הטבע ודודו סינוואני. יש תרשימים מדויקים של בנייתו. עד כמה היינו ילדים. חשיבות: קוריוז, אולי תבונה גבוהה של ילדים קטנים.
ארבעה גרסאות שונות לסיפור קצר, בעקבות מגילת רות ומאחורי הגדר של ביאליק. שתי גרסאות נכתבו באותו פרק זמן, גרסה שלישית נכתבה כמה ימים לאחר מכן. גרסה רביעית כעבור שנתיים. חסרי חשיבות.
שלושה דברים אין בארגז: שירים, יומנים ומחברות מבית הספר. אלה הם לרוב סוג הכתיבה הנפוצה על צעירים ועל כן דרוש הסבר:
לא היתה מחברת שירים בארגז. חיברתי שירים בעיקר בשתי תקופות בחיי – בילדותי, ובזמן החברות עם דבי. פעם בכמה שבועות אולי הוספתי שיר פה, שיר שם. כולם ברשותי מלבד אלה שחילקתי ואין להם העתק. אין להם שום ערך ספרותי. בשל אהבתי לדבי חיברתי שירי אהבה רבים, וחדלתי זמן מה אחר הפרידה כשאמרה שקולי גורם לה למועקה. כדי לשעשע את עצמי חיברתי סיפור מצחיק. הוא לא אבד, תודה לאל. זוהי מן גרסה שלי לחוטם מאת גוגול שגם יצירתו אבדה - בעקבות כך כתבתי המשך. ולא יאמן אך לבסוף זרקתי אותו. אחרי כן, ערכתי שכתוב של החלק הראשון וחיברתי חלק שני. דומני שעשיתי זאת בשל ההמשך המוצלח ל"המשפט". משום מה לא אהבתי את הפרקים הבלתי גמורים.
אין יומן בארגז, כי לא כתבתי כזה מעולם, ואף פעם לא נתתי חשיבות לתאריך שבו כתבתי דבר מה. זרקתי המון מכתבים שקיבלתי במהלך השנים. אפשר לומר שאני שלם עם כך. כמה מכתבים שקיבלתי ולא הספקתי לזרוק היו בארגז.
אין בארגז מחברות מתקופת הלימודים כי כמעט שלא היו לי כאלה. לא אהבתי לכתוב את אשר אומרים המורים ולא את ביטול הזמן בהכנת שיעורי בית.
במחברת של הכיתה החמישית יש הערה שכתבה המורה ג'ינה שלימדה אותי: להורים הנכבדים. בשיעור היסטוריה התבקש יהודה להשיב על שאלה משיעורי הבית. התלמיד השיב תשובה מלאה ויפה, אלא שהיא לא היתה כתובה כלל במחברת. כשביקשתי שיציג את מחברת היסטוריה, טען שאין לו. כשביקשתי שיוציא מחברות אחרות, אמר שלא הביא. מלבד ספרים וחוברות היו לתלמיד בילקוט רק מחברת ריקה ואף לא קלמר. את העיפרון הוא שאל מתלמידה אחרת.
כשלמדתי הנדסה סביבתית, ביקש ממני חבר שישב לצידי, אם אוכל לכתוב את דברי המרצה בעת שהוא יוצא לרגע לשירותים וכך עשיתי. ליד כתב ידי הוסיף הסטודנט: אלה המשפטים היחידים שיהודה כתב אי פעם במהלך הסמסטר שאני לומד איתו.
פעם הגיעה בוחנת חדשה שראתה אותי עומד ומתבונן בנוף הנשקף מן החלון. היא קרבה אליי וביקשה אותי לשבת. אז הבוחנת הוותיקה שהכירה אותי אמרה לה: זה בסדר, יש לו אישור. הוא לא מתחיל לכתוב את המבחן אם אינו מסתכל רבע שעה על הנוף.