חואן מירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חואן מירו
חואן מירו
אישה וציפור (ברצלונה)
הגדל
אישה וציפור (ברצלונה)

חואן מירו (Joan Miró - בקטלנית: ז'וֹאן מירוֹ בספרדית: חואן מירוֹ) (20 באפריל 1893 - 25 בדצמבר 1983), צייר, פסל וקדר שנולד בברצלונה, קטלוניה, ספרד אשר היה אחד מהאמנים הגדולים של זרם הסוריאליזם המופשט.

הוא נמשך לקהילת האמנים שהתקבצה במונפרנס ועבר לפריז ב-1920, שם פיתח את סגנונו הייחודי בהשפעת משוררים וסופרים סוריאליסטים. עבודותיו הסוריאליסטיות נחשבות מהמקוריות ביותר במאה ה-20.

ב-1926 שיתף פעולה עם מקס ארנסט. בעזרתו של מירו, יצר ארנסט את טכניקת הגרטאז' - גירוד צבע יבש מהבד.

מירו נישא לפילר חונקוסה בפלמה דה מיורקה ב-12 באוקטובר 1929, ולזוג נולדה בת, דולורס, ב-17 ביולי 1931.

מירו היה מהרדיקליים ביותר מבין התיאורטיקנים הסוריאליסטים (מייסד הסוריאליזם אנדרה ברטון תיאר את מירו כ"הסוריאליסט ביותר מכולנו"), ובכמה מאמרים וראיונות החל משנות ה-30 הביע בוז לציור קונבנציונלי ואת רצונו "לרצוח" אותו לטובת אמצעי חדש להבעה.

בעשורים האחרונים לחייו האיץ מירו את עבודתו באמצעים שונים ויצר מאות יצירות קרמיקה, כולל 'חומת השמש' ו'חומת הירח' בבניין אונסק"ו בפריז. בין השאר הוא הכין גם ציורי חלון זמניים על זכוכית.

ב-1954 זכה בפרס ההדפס של תערוכת הביינאלה של ונציה, וב-1980 קיבל את מדליית הזהב לאמנויות יפות ממלך ספרד, חואן קרלוס הראשון.

בשנות חייו האחרונות העלה מירו על הכתב את רעיונותיו הפחות ידועים והרדיקליים ביותר, וחקר אפשרויות של פיסול בגז וציור בארבעה ממדים. מירו נפטר במיורקה, ונקבר בבית העלמין מונטז'ואיק בברצלונה.

היום, ציוריו נמכרים בסכומים של עד 8 מיליון דולר. רבות מעבודותיו מוצגות במוזיאון מירו בברצלונה.

בין יצירותיו הבולטות:

[עריכה] קישורים חיצוניים