ריינהרד היידריך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדל

ריינהרד טריסטן אויגן היידריך (7 במרץ 1904 - 4 ביוני 1942). פושע מלחמה נאצי. בין האחראים העיקריים לשואה. כונה "הקצב מפראג", "המפלצת הבלונדינית" ו"התליין".

תוכן עניינים

[עריכה] חייו המוקדמים

היידריך נולד בהאלה בחבל סקסוניה למשפחה מוזיקלית. אביו היה זמר אופרה. בילדותו הצטיין היידריך בנגינה בכינור, והיה עתיד להמשיך ולנגן בכינור כל חייו. משפחתו הייתה ממעריצי ריכרד וגנר, וכך ספג היידריך את האנטישמיות עוד בילדותו. היידריך היה ילד חלש, וסבל מהיותו קתולי בסביבה פרוטסטנטית. ישנה טענה, שנויה במחלוקת, כי במהלך כל חייו חשב היידריך כי מוצאו יהודי.

בצעירותו השתתף היידריך בפעילות הפרייקורפס, המיליציות הימניות הקיצוניות אשר השתתפו בקרבות בין הימין והשמאל בימיה הראשונים של רפובליקת ויימאר, וביצעו מעשי זוועה מרובים. לאחר מכן, בשנת 1922 הצטרף לצי. היידריך ניהל רומן קצר עם בתו של מנהל מספנה, ולאחר מכן התארס לאישה אחרת, לינה ואן אוסטן. משחשפה האישה הנבגדת את העניין בפני אביה, הודח היידריך מן הצי בשל "התנהגות בלתי הולמת" באפריל 1931. לאחר המשפט, אותו ניהל כפי הנראה בצורה שהעלתה את חמת השופטים, אשר הרשיעו אותו אף בשל בזיון בית המשפט, נישא היידריך לואן אוסטן.

[עריכה] מפקד ה-SD וה-RSHA

לאחר פיטוריו מהצי ב-1931 נודע להיידריך כי היינריך הימלר מעוניין להקים זרוע ביון לאס אס. הימלר ערך לו ראיון קבלה קצר, שבמהלכו נשאל היידריך על תכניותיו להקמת היחידה החדשה. לאחר כעשרים דקות התקבל לתפקיד, וצורף למפלגה הנאצית.

משימתו של היידריך הייתה להקים יחידה לריגול נגדי, וביולי 1932 קיבלה היחידה את השם SD.

בשנים הראשונות לשלטון המפלגה הנאצית בגרמניה, הייתה עבודתו של היידריך במיוחד בהטלת מורא על יריבים ומתנגדים לאס אס בתוך המפלגה ומחוצה לה, על מנת לבסס את שלטונו של היטלר כשליט על כל תחומי החיים ברייך השלישי.

בשנת 1937 היה להיידריך חלק במזימות שהביאו להפלתם של ורנר פון בלומברג וורנר פון פריטש, ראשי הצבא הגרמני. כנגד השניים הוכנו אישומים בשערוריות מין, שהביאו להתפטרותם. בלומברג נשא אישה, אשר על פי תיקיו של הימלר עסקה בעבר בזנות. כנגד פריטש הובא אדם שעיסוקו בזנות הומוסקסואלית, שהעיד כי במשך שנים סחט את הגנרל. ידו של היידריך ניכרה היטב במהלך האירוע.

הישג נוסף ומשמעותי להיידריך בתקופה זו היה העברת מידע כוזב לסטלין אשר היה בין הגורמים לטיהורים הגדולים בשורות הצבא הרוסי עד שנת 1938, טיהורים שהביאו להחלשתו של צבא זה, ובדיעבד תרמו מאוד להישגי הוורמאכט בימים הראשונים של מבצע ברברוסה - הפלישה הנאצית לברית המועצות. המדובר בטיהור שבו הוגלו, הוצאו להורג ונרצחו רבים מבין הקצונה הרוסית הגבוהה, לרבות מפקד הצבא, מיכאיל טוכאצ'בסקי.

בשנת 1936 מונה לראש הגסטאפו והמשטרה הפלילית, ולאחר מכן מונה לראש ההמשרד הראשי לביטחון הרייך (ה-RSHA), ארגון שכלל את הגסטאפו, ה-SD וכן את האיינזצגרופן משאלו הוקמו.

ב-1938 אירגן את פוגרום "ליל הבדולח", שבו נהרסו בתי עסק יהודים, בתי כנסת נשרפו, ויהודים רבים נרצחו, נפצעו ונעצרו.

היידריך היה בין הוגיה ומתכנניה של ההתקפה על תחנת הרדיו בגלייביץ במסגרתה "כבשו" אנשי SS, לבושים בבגדים אזרחיים, תחנת רדיו על הגבול הגרמני - פולני, ושידרו הודעה בפולנית כאילו הם פורעי חוק פולנים שהשתלטו על התחנה. לאחר מכן הושארה במקום גווית אסיר פולני שנרצח, וזאת כדי להגדיל את האמינות למעשה הפרובוקציה המבויים. התקפה זו הייתה אחת מתקריות גבול שיזם ה-SS תחת השם "מבצע הימלר" על מנת לספק את העילה התעמולתית הדרושה לפלישה לפולין.

[עריכה] פעולותיו בשואה

עם כיבוש פולין על-ידי גרמניה בסתיו 1939, תיכנן היידריך את ריכוזם של יהודי פולין בגטאות גדולים. ההוראות בדבר ריכוז זה נמסרו בפקודה המכונה איגרת הבזק של היידריך, והועברה למפקדי האיינזצגרופן כבר בסוף חודש ספטמבר, מיד עם כיבוש פולין. לאחר כיבוש צרפת באביב 1940 הקים בה מחנות ריכוז ליהודים. פיקד על רציחתם של המוני יהודים ברוסיה בשנת 1941, במסגרת האיינזצגרופן שהוא היה מפקדן.

היידריך ישב בראש "ועידת ואנזה" שהתקיימה ב-20 בינואר 1942 ובה עוצב "הפתרון הסופי", והיה אחד ממתכנניה של השואה. הוועידה התקיימה לאחר שב-31 ביולי 1941 הפקיד הרמן גרינג בידיו של היידריך את מימוש הפתרון הסופי, דבר שדרש, במבנה הביורוקרטי הגרמני המסובך ובעל הסמכויות הכפולות בכל עניין, את התיאום בין גורמים כגון עובדי משרד ה"אוסטמיניסטריום" שנועד לנצל את השטחים הכבושים במזרח, משרד "תוכנית ארבע השנים" של גרינג, ולשכת קנצלר הרייך, שהייתה מנוהלת על ידי מרטין בורמן. היידריך היה יושב ראש הוועידה, וחילק את סמכויות ההשמדה בין הגורמים השונים, תוך שהוא מתכנן כיצד להשמיד אחד עשר מליון יהודים באירופה כולה. חלק ניכר מהדיון בוועידה נגע בנושא ה"יהודים החלקיים" או "רבע יהודים", והאם יש להשמידם, דבר שכפי הנראה ניזון מחששו של היידריך שדם יהודי זורם בעורקיו-שלו.

[עריכה] ההתנקשות בחייו

בספטמבר 1941 מונה, בנוסף למשרותיו האחרות, למושל בוהמיה ומוראביה, והחליף בתפקיד זה את קונסטנטין פון נויראט שר החוץ לשעבר. ב-27 במאי 1942 התנקשה בחייו חוליה בת ארבעה חברים של המחתרת הצ'כית, אשר אומנו על ידי הבריטים בלונדון. החוליה הורכבה מאדולף אופלקה (מנהיג החוליה), יוזף ולצ'יק, יאן קוביס ויוזף גבצ'יק.

מכוניתו של היידריך נאלצה להאט על מנת לבצע סיבוב חד, ובסיבוב המתינה חוליית המתנקשים. גבצ'יק ירה במכונית במקלע סטן, אך המקלע סבל ממעצור. נהגו של היידריך, שסבר שגבצ'יק פועל לבדו, עצר את הרכב על מנת לירות בו, ואז השליך קוביס רימון אנטי טנקי אל תוך הרכב. הרימון פצע את היידריך אנושות.

למרות שהימלר שלח את מיטב הרופאים, מת היידריך בייסורים בבית החולים בפראג ב4 ביוני 1942. נערכה לו הלוויה מפוארת בברלין בנוכחות אדולף היטלר.

[עריכה] הנקמה על מותו

הנקמה של הנאצים על חיסולו של היידריך הייתה אכזרית ביותר. כיעד הנקמה נבחר הכפר לידיצה, ששכן 22 ק"מ מצפון-מערב לפראג, ובסמוך לו אירעה ההתנקשות בחייו של היידריך. ב-10 ביוני נרצחו כל הגברים מגיל 16 ומעלה שהיו בכפר, כמה מאות יהודים נשלחו למחנות השמדה, ובתי הכפר נחרבו עד היסוד.

הסופר והדיפלומט הישראלי ממוצא צ'כי, אביגדור דגן, כתב על חורבן לידיצה פואמה בשם "הכפר המת".

לאחר מותו של היידריך החל "מבצע ריינהרד" שנקרא על שמו. במבצע זה הוקמו והופעלו מחנות ההשמדה הראשונים - טרבלינקה, מיידנק, סוביבור ובלז'ץ, במסגרת ה"מבצע" נרצחו כשני מליון יהודים.