היוריסטיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היוריסטיקה - Heuristic היא כלל חשיבה פשוט, מעין כלל אצבע, המציע דרך קלה ומהירה להגיע לתשובה, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך.
תוכן עניינים |
[עריכה] היוריסטיקת הזמינות
היוריסטיקת הזמינות מאפשרת לענות על שאלות באמצעות בחינת זמינות בזיכרון. למשל, האם יש בארץ יותר רופאי שיניים או יותר חקלאים? הנשאל ינסה להיזכר ברופאי שיניים ובחקלאים ששמע עליהם ויבדוק אילו בעלי מקצוע זמינים יותר בזיכרון.
פרופ' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי ערכו ניסוי שבו נתבקשו נבדקים להעריך מה יש יותר - מילים שמתחילות ב-K, או שהאות השלישית שלהן היא K. מאחר שקל בהרבה למצוא מילים שמתחילות ב-K, זמינותן בזיכרון גבוהה יותר, ועל כן הנבדקים העריכו שהן שכיחות יותר.
בהתחשב בהיוריסטיקה זו ניתן לשער שמסעות פרסום יכולים להשפיע על ידי הפיכת אירוע או אובייקט מסוים לזמינים יותר בזיכרון ובכך לחולל שינויים באומדנות שעורכים אנשים. למשל, אם מפעל הפיס יציג בפרסומות משפחות רבות שזכו בפרס הראשון, הסיכוי לזכות ייראה בעיני הצופה גבוה יותר.
[עריכה] היורסטיקת ההדמיה
לפי היורסטיקת ההדמיה, ככל שקל יותר לדמיין אירוע, כך הוא נחזה כסביר ורלוונטי יותר. יש בה כדי להסביר מדוע אדם מתרגש אם "כמעט" נכח במקום פיגוע. קל לו לדמיין מצב שבו לא היה מתרחש צירוף המקרים שמנע ממנו להיות נוכח באסון.
בייחוס סיבתיות נוטים להשליך את האחריות הסיבתית לגורם שקל לדמיין את המצב בלעדיו. במידה והתרסק מטוס, וידוע שעלו עליו נוסעים בעלי מראה חשוד, טבעי יותר להצביע עליהם כגורם האחראי, גם אם בנוסף מציינים שמצב התחזוקה של המטוס היה גרוע ביותר.
[עריכה] היוריסטיקת ייצוגיות
היוריסטיקת הייצוגיות בשימוש כאשר מנסים לשייך אובייקט לקטגוריה. השיוך נעשה על פי מידת ההתאמה בין הסטריאוטיפ לבין האובייקט. למשל, הסטריאוטיפ של בן העדה התימנית יכול להיות "שחום, צנום וקטן". אלא שהיוריסטיקה שתסתמך על כך יכולה להטעות בנקל כאשר מספר האנשים השחומים, הצנומים והקטנים הוא גדול ואילו התימנים מהווים מיעוט מבוטל באוכלוסייה. בכל אופן משייכת ההיורסטיקה את השחום, הצנום והקטן לעדה התימנית.
[עריכה] היורסטיקת העיגון והתיקון
היורסיטיקה זו משמשת לפתרון שאלות אומדן. בחיפוש התשובה פותחים עם אומדן מספרי מסוים, שנקרא עוגן, ומיד מתקנים אותו לפי מה שנראה מסתבר.
בניסוי מפורסם ביקשו מכלכלנים להעריך שיעורי ריבית. לקבוצת כלכלנים אחת נתנו עוגן באמצעות השאלה:"האם לדעתך שיעור הריבית יפחת מ-8%" ומייד אחר כך שאלו אותם לשיעור הריבית הצפוי לדעתם. לקבוצה שנייה הוצגה השאלה האחרונה, אחרי שנשאלו האם לדעתם ייפחת שיעור הריבית מ-14%.
הכלכלנים שניתן להם עוגן גבוה יותר, ארבעה עשר אחוז, חזו בממוצע שיעור ריבית צפוי גבוה יותר. ממצא זה מעיד על חשיבותה של ההיוריסטיקה, אפילו כאשר המדובר בבעלי מקצוע.
[עריכה] מחקר בישראל
חוקריהן החשובים של ההיורסטיקות היו הפסיכולוגים הישראלים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי.

