מלחמת רוסיה-תורכיה, 1792-1787

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלחמת רוסיה-תורכיה של השנים 1787-1792 היא המשך ישיר למלחמה הקודמת בין הצדדים, שנסתיימה ב-1774. עיקר המלחמה המאוחרת היה ניסיונה הכושל של האימפריה העות'מאנית להחזרת שטחים שנתפסו על ידי רוסיה בעבר.

בשנת 1787 יקטרינה הגדולה, צארינת רוסיה, התקדמה בהצלחה באזור חצי האי קרים ביחד עם בעל בריתה, יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. אירועים אלה, בנוסף לתלונות הדדיות מצד שני הצדדים בנוגע להפרה של הסכם בקוצ'וק קאינרי (שסיים את המלחמה הקודמת), עוררו את דעת הקהל באיסטנבול וגרמו לשגריר בריטניה לתמוך במהלך המלחמתי.

ב1788 המלחמה הוכרזה, אך הכנותיה של תורכיה למלחמה היו בלתי-הולמות והעיתוי היה גרוע, שכן באותו הזמן כוננה ברית בין אוסטריה לרוסיה, עובדה שבאה לידיעת התורכים רק בערב הקרב. התורכים אמנם דחקו את האוסטריה ממחאזיה וכבשו את הבאנאט ב1789, אך במולדביה הגנרל-פילדמרשל הרוסי רומיאנצב כבש בהצלחה את הערים יאסי וחוטין. לאחר מצור ממושך נפלה העיר אוצ'אקוב לידי הנסיך פוטיומקין וכל יושביה נטבחו. הידיעה על מות התושבים זעזעה קשות את הסולטן התורכי ויש הטוענים שאף החישה את מותו.

המפלה נמשכה, אך המשלחות שנועדו להקלת מצבן של העיירות בנדר ואקרמן כשלו, בלגרד נכבשה על ידי האוסטרים, המבצר האימתני איזמאיל נתפס על ידי המפקד המוכשר סובורוב ועיר הנמל החשובה אנאפה נכבשה אף היא, במהלך שהשלים את האסון התורכי. הסולטן התורכי סאלים השלישי היה להוט להחזיר לארצו את יוקרתה על ידי ניצחון בטרם החתימה על הסכם שלום, אך מצבם של חייליו הפך את חלומו לחסר תועלת ולא מציאותי. בכל הזמן הזה פרוסיה, שכרתה ברית עם האימפריה העות'מאנית ב31 בינואר 1790, לא הושיטה לה יד כאשר הייתה זקוקה לעזרה במהלך המלחמה. בהתאם לכך, הסכם השלום עם רוסיה שנחתם בעיר יאסי ב9 בינואר 1792 קבע כי התורכים יסיגו את כוחותיהם מחצי האי קרים ומאוצ'אקוב, נהר הדניסטר יהפוך לגבול עם אירופה והגבולות האסיאתים יוותרו כשהיו.

שפות אחרות