יהודה פליקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' יהודה פליקס (1922- 2005, תרפ"ב- תשס"ו), גדול חוקרי הריאליה המקראית והתלמודית.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חיים
נולד ב-1922 (ט"ז ניסן תרפ"ב) בפולין ועלה לארץ בגיל 17. היה חבר בקבוצת שדה אליהו במשך ארבע שנים. כחבר קיבוץ למד להכיר את עבודת האדמה מקרוב ושם פגש את שמואל ספראי. לימים הפכו שניהם לחוקרים בולטים, כל אחד בתחומו, בתולדות החברה היהודית של ארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. למד באוניברסיטה העברית והושפע רבות מהזואולוג ישראל אהרוני בכל הקשור לזיהוי בעלי החיים שבמקורות ישראל.
בשנת 1960, לאחר שקיבל את התואר דוקטור, התמנה כמרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן, שם לימד תלמוד ובוטניקה. ב-1980 התמנה כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל ועמד בראשה שנים רבות. בסיוע חברי מחלקתו תרם רבות לביסוס ופיתוח המחלקה שהייתה אז בחיתוליה. כיום המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מונה מאות תלמידים בהם עשרות דוקטורנטים, הנחשבים למובילים בתחומם בעולם האקדמיה בארץ ובעולם.
היה חבר האקדמיה ללשון העברית. ערכים רבים העוסקים בסוגי צמחים ובעלי חיים שונים באנציקלופדיה תלמודית ובאנציקלופדיה יודאיקה נכתבו על ידו. בנוסף פירסם מאמרים רבים ו-18 ספרים, שהאחרון שבהם יצא לאור לאחר מותו.
נפטר בראש חודש כסלו תשס"ו, 2 בדצמבר 2005.
[עריכה] חקלאות עברית קדומה
את עבודת הדוקטורט שלו כתב פליקס על ה'חקלאות בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד'. שיטתו המחקרית מכנסת בתוכה דיספילנות שונות ומגוונות מתחומי מדעי היהדות, בלשנות, היסטוריה, ארכיאולוגיה, בוטניקה, פולקלור ועוד. פליקס בצע מחקר מעמיק על חלקים מסדר זרעים משישה סדרי משנה (כלאים, שביעית) שתוצואתיו היו מהדורות מדעיות מדוקדקות המושתתות על זיקוק נוסחים שונים והשוואה לספרות החקלאות של העולם ההלניסטי רומי העתיק.
במחקריו אהב פליקס להדגיש את עליונותה וייחודה של החקלאות העברית הקדומה, הנובעת מרמתו התרבותית-הרוחנית הגבוהה של החקלאי העברי, זיקתו האמיצה לנחלת אבותיו, ויוזמתו ופתיחותו לקבלת חידושים אגרונומיים. פליקס הראה כיצד החקלאי התמודד עם המצוות התלויות בארץ ומצליח לקיים את עבודת אדמה לאור ההלכה. כך למשל, על פי חישוביו המחקריים, הוא הגיע למסקנה שהחקלאי בתקופת המשנה והתלמוד זכה לקבל שיעורי יבול גבוהים ביותר, שלא נמצאו כמותם אצל חקלאיים אחרים באותה תקופה. הוא גם דחה בתוקף את הטענה של חוקרים אחדים שהחקלאות הערבית המסורתית כפי שהיא מוכרת בעת החדשה, היא בבואה של החקלאות העברית הקדומה.
[עריכה] זיהוי צמחים ובעלי חיים
פרופ' פליקס עסק רבות בזיהוי בעלי החיים והצמחים שבמקרא ובספרות חז"ל ונראה כי תרומתו הגדולה בתחום זה היא בגיבושה של מתודה מדעית סדורה. הוא הוקיר את מפעלו של עמנואל לעף בחיבורו המונומנטאלי על 'צמחיית היהודים', אך לא היסס לחלוק עליו באותם פעמים שחשב כי טעה. עסק רבות בפרשנות הטבע בתנ"ך וידע להחיות באופן ציורי את התיאורים ועולם המשלים והסמלים המקראי. אחד משיאי עבודתו בתחום היא חיבורו: 'שיר השירים – טבע, עלילה ואליגוריה'. שם הוא מבאר את הספר כעלילה אחת מתמשכת לאור המציאות הריאלית של אותה התקופה.
[עריכה] פרסומים
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.


