חיים הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי חיים הלברשטאם
הגדל
רבי חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (תקנ"ז 1797 - תרל"ו 1876) בעל ה"דברי חיים" ומייסדה של חסידות צאנז.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חייו

רבי חיים נולד בשנת תקנ"ז בעיר טארניגרוד שבפולין לאביו רבי אריה לייבוש. נודע כעילוי, התחתן ארבע פעמים, פעמיים הראשונות עם בנותיו של בעל ה"ברוך טעם", ונולדו לו שבעה בנים ושבע בנות. רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ והרב צבי מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מבראדי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור כאשר ניתן ללמוד מההתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. עוד בזמנו כללה חסידות צאנז רבבות חסידים. נפטר ביום כ"ה ניסן תרל"ו.

[עריכה] שיטתו בלימוד והלכה

שיטתו של רבי חיים מצאנז הייתה מבוססת על חריפות לימודית המבוססת בעיקרה על בקיאות רבה. אמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא היה מהמעודדים פרסום קבלה ברבים כחסידיות אחרות (ראה חסידות). זו גם הייתה דרכו בשיחותיו שעיקרן כלל שיחות מוסר וביאורים בגמרא ולא כלל קבלה בדבריו. דוגמה לדבר מספרים ששני ילדים הגיעו אליו לקבל ממנו ברכה לקראת הבר מצווה שלהם. רבי חיים בירכם ואמר להם שיעסקו בגפ"ת ורק אחרי שיסימו את הש"ס יחזרו אליו. בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע להנחת תפילין שאין להקפיד על מקומם בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. בין ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתיית המובהקים היו נכדו האדמור מצאנז-קלויזנבורג הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם בספרו דברי יציב וגם הרב יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, בספרו שו"ת דברי יואל. בזמנו התפתחה מחלוקת בין שתי החצרות החסידיות זו של סדיגורה וזו של צאנז לגבי דרך התנהגותו של רבי דב בער מליאובה אחיו של הרבי מסדיגורה. רבי חיים פעל בוויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות (ויכוח שהביא להקמת זרמים שונים ביהדות הונגריה (סְפרד=ס שוואית, אשכנז).

[עריכה] מספריו

ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:

[עריכה] לקריאה נוספת

  • בטאוני צאנז המביאים מידי חודש סיפורים ועובדות מחייו.
שפות אחרות