נורבגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ממלכת נורבגיה
נורבגיה סמל נורבגיה
דגל סמל
מוטו לאומי: הכול בשביל נורבגיה
המנון לאומי: Ja vi elsker
מיקום נורבגיה
יבשת אירופה
שפה רשמית נורבגית (1)
עיר בירה אוסלו
59°56′ צפון 10°41′ מזרח
העיר הגדולה ביותר אוסלו
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלך
- ראש ממשלה
מלך
הארולד החמישי
יין סטולטנברג
הקמה
- הכרזה
- הכרה
היפרדות משבדיה
7 ביוני 1905
26 באוקטובר 1905
שטח
- סה"כ
- % מים
66 בעולם
324,220 קמ"ר
5%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
115 בעולם
4,593,041
14 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
42 בעולם
193,660 מיליון $
42,163 $
מטבע כתר נורבגי
אזור זמן UTC + 1
סיומת אינטרנט no
קידומת בינלאומית 47+
(1) וגם לאפית במספר רשויות מקומיות.

ממלכת נורבגיה היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון אירופה. יש לה צורה מאוד מאורכת וקו חוף נרחב לאורך האוקיינוס האטלנטי, היכן שהפיורדים המפורסמים שלה נמצאים. היא גובלת בשבדיה, רוסיה ופינלנד.

האיים הסמוכים, סבאלברד (Svalbard) ויאן מאיין (Jan Mayen) היינם תחת ריבונות נורבגית ונחשבים על ידי נורבגיה כחלק מהממלכה. לעומתם, האיים בובה (Bouvet) שבדרום האוקיינוס האטלנטי והאי פטר הראשון שבדרום האוקיינוס השקט היינם שטחי חסות נורבגים ולא נחשבים כחלק מהממלכה. בנוסף לנורבגיה תביעות על ארץ המלכה מוד (Dronning Maud Land) שבאנטארקטיקה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של נורבגיה

עדויות לנוכחות בני אדם בנורבגיה תוארכו לכ-8,000 לפני הספירה ומאותה תקופה התגלו עדויות של כלי אבן, כלי חרס ואף ציורי קיר המתארים את חברת הציידים של הנורבגים הקדמונים. בכ-3,000 החל המעבר לעיסוק בחקלאות בקרב הנורבגים העתיקים.

התקופה הויקינגית (המאה ה-9 עד למאה ה-11) הייתה תקופה חשובה של איחוד לאומי והתרחבות. הוויקינגים הנורבגים פשטו על שטחים נרחבים במערב אירופה, הקימו קשרי סחר נרחבים ואף התיישבו בחלק מן האזורים אליהם הם הגיעו. בתקופה זו הייתה מחולקת נורבגיה למספר רב של ממלכות קטנות. במשך למעלה מ-200 נמשך תהליך האיחוד של נורבגיה. מלכי ויקן (Viken), האזור הסובב את פיורד אוסלו, שיחקו תפקיד משמעותי בתהליך האיחוד ובמהלכו, באופן הדרגתי, הם החלו משתלטים על עוד ועוד שטחים, ממלכות, ערים וקהילות. עד 1060 נראה כי תהליך האיחוד הגיע לסיומו.

במהלך המאה ה-14 קטנה האוכלוסייה בנורבגיה בשל המגפה השחורה ובעיות אקלימיות מה שהוביל להדרדרות במצב הכלכלי במדינה. חולשה כלכלית זו נוצלה על ידי אצילים דנים וגרמנים שהחלו תופסים עמדות כוח בתוך היבשת הסקנדינבית. נישואים בין שושלות מלכים הובילו לאיחוד נוורגיה עם דנמרק ושבדיה הידוע כאיחוד קאלמאר, החל מ-1450 בצורה מעוגנת באמנה. תקופה זאת תוארה האופן לאומי-רומנטי כ"ליל 400 השנים". ב-1521 פרשה שבדיה מהאיחוד אולם נורבגיה נותרה מאוחדת עם דנמרק.

לאחר שתמכה דנמרק-נורבגיה בנפוליאון בתקופת המלחמות הנפוליוניות, נורבגיה נמסרה למלך שבדיה שניצל את שותפות דנמרק עם נפוליאון ואת חברותו בקואליציה כנגדו על מנת לתקוף את דנמרק ולהרוויח שלל נוסף בצורת נורבגיה. בינואר 1814 נכנעה דנמרק ללחצי השבדים ומסרה לידיהם את נורבגיה. נורבגיה אימצה לעצמה חוקה, הכריזה על עצמאות ובחרה לעצמה מלך ב-17 במאי 1814 כל זאת כאקט של התרסה כנגד האיחוד החדש שנכפה עליהם. שבדיה, בתמיכת בעלות בריתה מתקופת המלחמות הנפוליוניות, שיגרה כוח צבאי לנורבגיה על מנת לכפות את האיחוד. המהלך צלח ונורבגיה ושבדיה אוחדו באיחוד הקרוי לעיתים שבדיה-נורבגיה אולם נורבגיה זכתה למידה מה של עצמאות אוטונומית.

בשנת 1905 בוטל האיחוד בין הממלכות כששבדיה הכירה בעצמאות נורבגיה. ממשלת נוורגיה הציעה את כתר נורבגיה לנסיך הדני קרל. לאחר משאל עם שאישר את המונרכיה, בחר הפרלמנט בקרל למלך פה אחד. קרל שינה את שמו להוקון השביעי (Haakon VII) על שם מלכי נורבגיה העצמאית של ימי הביניים.

נורבגיה הייתה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה. במלחמת העולם השנייה פלשו לנורבגיה, ב 9 באפריל 1940, כוחות גרמניים (מבצע וסריבונג - Weserübung). ההתנגדות בנורבגיה נמשכה כחודשיים והכיבוש הנאצי הושלם ב-10 ביוני. המלך והממשלה המשיכו במאבק מהגלות בבריטניה. הגרמנים הקימו ממשלת בובות תחת הנהגתו של וידקון קוויזלינג.

הפרלמנט הנורבגי - הסטרוטינג, באוסלו
הגדל
הפרלמנט הנורבגי - הסטרוטינג, באוסלו
אגם קפוא בחורף
הגדל
אגם קפוא בחורף
נורבגיה מוכרת בפיורדים המרהיבים שלה. בתמונה פיורד ליספיורדן.
הגדל
נורבגיה מוכרת בפיורדים המרהיבים שלה. בתמונה פיורד ליספיורדן.
הפיורד "Sunnmøre"
הגדל
הפיורד "Sunnmøre"

חלקים מנורבגיה נכבשו על ידי הצבא האדום ב-1944 אולם הם נסוגו לאחר המלחמה. הגרמנים בנורבגיה נכנעו ב-8 במאי 1945. הכיבוש של נורבגיה במהלך מלחמת העולם השנייה הפך את הנורבגים לסקפטים לגבי מדיניות הנייטרליות. נורבגיה הייתה בין החותמים על אמנת נאט"ו ב-1949 ובין החברות המייסדות של ארגון האומות המאוחדות. נורבגיה הצביעה פעמיים כנגד הצטרפות לאיחוד האירופי (1972 ו-1994) אולם היא עדיין מקושרת אליו באמצעות השוק האירופי המשותף.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה בנורבגיה

נורבגיה היא מונרכיה חוקתית בעלת מערכת שלטון פרלמנטרית. תפקידי המלך הם טקסיים ברובם, אולם הוא עדיין בעל השפעה כסמל לאחדות לאומית. למרות זאת, החוקה של 1814 מעניקה למלך תפקידים ביצועיים בעלי חשיבות, אלה מופעלים על ידי מועצת המדינה (הממשלה) בשמו של המלך (מועצת המלך). מועצת המדינה (היא הממשלה) או קבינט מונה את ראש הממשלה וחברי המועצה, הממונים על ידי המלך. מאז 1884, השיטה הפרלמנטרית מבטיחה שלקבינט חייבת להיות תמיכת הפרלמנט, דבר שהופך את המינוי מהמלך להליך פורמלי בלבד.

השיטה הפרלמנטרית הנורבגית היא שיטה המונה בית מחוקקים בודד הוא הסטורטינג (Storting). בסטרוטינג יושבים 165 חברים, הנבחרים לכהונה של 4 שנים על ידי תושבי 19 המחוזות המוניציפליים המרכיבים את נורבגיה. חברי הסרוטינג נבחרים לפי שיטת הייצוג היחסי. לאחר הבחירות מחולק הסטרוטינג לשני בתים, האודלסטינג (Odelsting) והלגסטינג (Lagting) אשר מתכנסים בנפרד או יחדיו בהתאם לנושא החקיקתי הנדון. החוק הנורבגי אינו מאפשר פיזור של הפרלמנט לכן נדרשת תמיכת הפרלמנט במהלכי הממשלה.

מערכת המשפט הנורבגית כוללת את בית המשפט העליון, ההויסטרטט (Høyesterett) המונה 17 שופטים קבועים ונשיא, בית משפט לעירעורים, בתי משפט מחוזיים ועירוניים ובית משפט לעבודה. שופטים ממונים על ידי הממשלה לאחר ששר המשפטים מציע את מועמדותם.

[עריכה] יחסים עם ישראל

נורבגיה תמכה בישראל בעקביות למן הצבעת האו"ם ב-1947. ב-1961 הוקמה שגרירות נורבגית בישראל. עם השנים נוצרו גם קשרי מסחר, תיירות ותרבות בין ישראל לנורבגיה. בעקבות פרשת לילהאמר, בה התנקשו סוכנים ישראלים בחייו של מלצר מקומי שטעו בזיהויו, נפגעו יחסי המדינות. בסוף שנת 1993, שימשה העיר אוסלו הבירה כמקום המפגש והתיווך בין ישראל לנציגי אש"ף, לשם יצירת הסכם אוסלו, שנותר שנוי במחלוקת.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת נורבגיה

הכלכלה הנורבגית, כמו כלכלתן של שאר מדינות סקנדינביה, הינה כלכלה המבוססת על מודל מדינת הרווחה; כלומר על שילוב בין פעילות שוק חופשי קפיטליסטי והתערבות ממשלתית. הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כגון שוק הנפט והאנרגיה החיוני למדינה וזאת באמצעות 3 תאגידים ממשלתיים. נורבגיה עשירה במשאבים טבעיים כגון: נפט, כוח הידרואלקטרי, דגה, עץ ומינרלים.

כתר נורבגי
הגדל
כתר נורבגי

במהלך שנות ה-60 החלו מתגלים מאגרי נפט בים הצפוני בשטחים הנמצאים תחת ריבונות נורבגית. הכלכלה הנורבגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי (35% מכלל היצוא הכלכלי בשנת 1999 היו נפט וגז). משום כך תלוי המשק הנורבגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, בביקוש, בהיצע ובעיקר במחירו. רק רוסיה וערב הסעודית מייצאות יותר נפט מנורבגיה, אשר אינה חברה באופ"ק.

בשל הסתמכות זאת על ענף הנפט כמקור הכנסה לא התפתחה התעשייה הנורבגית והיא בעיקר מסתמכת על יבוא מוצרי תעשייה.

על אף רמת החיים הגבוהה בנורבגיה החלה הממשלה בנקיטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידלדל מלאי הנפט הנורבגי ועל כן שומרת הממשלה רזרבות נפט המוערכות ב-114 מיליארד דולר אמריקאי וכן הוקמה קרן לאומית אליה מופרשים חלקים מהכנסות המדינה מנפט.

נורבגיה בחרה להישאר מחוץ לאיחוד האירופי בשני משאלי עם שנערכו במדינה, ב-1972 וב-1994. אולם יחד עם ליכטנשטיין ואיסלנד חברה בשוק האירופי המשותף.

עיקר סחר החוץ של נורבגיה מתבע עם מדינות האיחוד האירופי.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של נורבגיה

שטחה של נורבגיה מונה 385 אלף קמ"ר כולל האיים המרוחקים מהיבשת (ששטחם הוא 60 אלף קמ"ר). פני השטח של נורבגיה הם הררים ברובם המכוסים בקרחונים. אורכו של קו החוף הנורבגי הוא למעלה מ-20,000 ק"מ (10% יותר גדול מקו החוף של ארצות הברית). קו החוף משופע בלשונות חוף רבים ועמוקים הידועים בשם פיורדים בנוסף לאיים ואיונים רבים. נורבגיה שוכנת לחופיו הצפוניים של האוקיינוס האטלנטי ומתוחמת על ידי שלושה ימים שונים: הים הצפוני מדרום מערב, הים הנורבגי ממערב וים ברנץ מצפון מזרח. ההר הגבוה בנורבגיה הוא גלדהופיגן (Galdhøpiggen) המתנשא לגובה של 2,469 מטר.

נורבגיה ידועה בכינוייה כארץ שמש החצות, זאת בשל מיקומה הצפוני מעל לחוג הקוטב הצפוני היכן שבקיץ השמש אינה שוקעת ובחורף רוב העמקים נותרים באפלה לתקופות ארוכות.

האקלים הנורבגי הוא אקלים ממוזג, במיוחד לאורך החופים וזאת תחת השפעת זרם הגולף. האקלים בתוך היבשה נוטה להיות קשה יותר ובאזורים צפוניים הוא אף הופך לאקלים ארקטי.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של נורבגיה
נורבגים ביום החוקה, 17 במאי 2005
הגדל
נורבגים ביום החוקה, 17 במאי 2005

אוכלוסיית נורבגיה מונה 4.57 מיליון איש וגידול האוכלוסייה עומד על 0.4% לשנה (נכון ליולי 2004. הרוב האתני בנורבגיה הם נורדים (צפון גרמאנים). המיעוטים בצפון הם הלאפים או הקוון (Quen). בשנים האחרונות ההגירה אחראית למחצית מגידול האוכלוסין כש-7.3% מהאוכלוסייה הם מהגרים (נכון לינואר 2003). קבוצות המהגרים הגדולות ביותר הם הדנים, השבדים והפקיסטאנים.

86% לערך מתושבי נורבגיה חברים בכנסייה האוונגליסטית לותרנית של נורבגיה (כנסיית המדינה). קהילות נוצריות אחרות מונות כ-4.6% מתושבי נורבגיה. בין הדתות הלא נוצריות האיסלאם היא הדת הגדולה ביותר (2%) ודתות אחרות מונות כ-1%. 5% מתושבי נורבגיה לא משוייכים דתית.

[עריכה] יהדות נורבגיה

ערך מורחב – יהדות נורבגיה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נורבגיה