קרמבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרמבו שלם
הגדל
קרמבו שלם

קרמבו הוא ממתק עממי, אשר הומצא בדנמרק לפני כ-200 שנים, והפך למאכל ישראלי מובהק.

הקרמבו שווק בישראל כתחליף לגלידה שאינו נמס בטמפרטורת החדר, ולכן קל לשווקו ונעים לאכול אותו גם בחודשי החורף, שבהם לטעמם של רבים הגלידה קרה מדי. שמו נוצר מהלחם בסיסים בין המילים "קרם" ו-"בו".

תוכן עניינים

[עריכה] מאפייני הקרמבו

קרמבו נגוס
הגדל
קרמבו נגוס

הקרמבו הוא בצורת גליל בעל כיפה בחלקו העליון, המצופה מבחוץ בעטיפת שוקולד דקה מאוד (כחמישית המילימטר), ובתוכו קצף ביצים ממותק. מבנה זה הופך את כיפת הקרמבו לרכה ושבירה מאוד. בבסיס הקרמבו נמצאת עוגיה. משקלו הכולל הוא כ-25 גרם, והוא מכיל כ-115 קלוריות ובממוצע 3.6%-2.5% שומן. הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל, אך ניתן למצוא אותו גם בטעמי מוקה, תות ובננה.

המרכיב העיקרי של הקרמבו הוא סוכר. לאחר מכן באים בסדר יורד גלוקוזה, מים ובחלק מהמקרים גם דקסטרוזה. רק לאחר מכן מופיעים מרכיבים כמו אלבומין או חלמון ביצים ושאר מייצבים וחומרי טעם וריח. לאלו מוסף לעיתים גם צבעי מאכל. הקרמבו הוא אם כך בעיקרו גוש מתוק של סוכר על בסיס מים ומעט חלמון.

הקרמבו נעטף בדרך כלל בנייר אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן. עד לשנות האלפיים נעטף הקרמבו באופן ידני בגלל רכותו ושבירותו הרבה. הקרמבו נמכר על פי רוב בחבילות קרטון או פלסטיק. בעבר הייתה נפוצה גם מכירתם של קרמבואים בודדים.

גרסה נוספת של הקרמבו ידועה כגלידה חמה. מדובר בגביע גלידה העשוי ופל, בתוכו הקצף הממותק, ועליו מעטה שוקולד.

[עריכה] אכילת הקרמבו

הקרמבו הוא מוצר פופולרי במסיבות של ילדים, ובמיוחד כפרסים או הפתעות בכיתות לימוד של ילדים, בזכות היותו ממתק חביב על רבים ובזכות מחירו הנוח.

קונפליקט ידוע ונושא לוויכוח רב הוא האופן הנכון לאכילת הקרמבו. השיטות העיקריות הן כלהלן:

  1. אחיזת הקרמבו בעוגייה, אכילת הקצפת והשוקולד ולבסוף אכילת העוגיה.
  2. הורדת העוגיה ואכילתה תחילה לפני אכילת הקצפת והשוקולד.
  3. אכילת העוגייה והשוקולד בו זמנית.

סקר שערכה חברת שטראוס גילה כי 69% מהאוכלוסייה מעדיף לאכול את הקרמבו בדרך הראשונה, 12% מעדיפים בדרך השנייה, 10% אוכלים את העוגייה ואת השוקולד ביחד ו-4% אוכלים בצורה שונה בכל פעם שהם אוכלים את הקרמבו.

בהלכה היהודית ישנה התייחסות מסוימת לעניין אופן אכילת הקרמבו. ברכתה של העוגייה היא בורא מיני מזונות, וברכתם של הקצפת והשוקולד היא שהכול נהיה בדברו. על פי ההלכה בעת אכילת מאכל בו מעורבות שתי ברכות, יש לברך על העיקר ואין צורך לברך על הטפל. כך לדוגמה בעת אכילת קרואסון יש לברך על הבצק, שהוא העיקר, ולא על השוקולד. בנוגע לקרמבו קיים ויכוח - האם העוגייה היא בגדר הטפל או שמא הקרם והשוקולד הם הטפלים. לכן יש שמפרידים את הקצפת והשוקולד מהעוגייה ומברכים על כל אחד בנפרד (ולפי הכללים המקובלים, אוכלים קודם מן העוגייה, שברכתה קודמת). דעות אחרות מסתפקות בברכה אחת - כל אחד לשיטתו בעניין העיקר והטפל.

[עריכה] הקרמבו בעולם

הקרמבו, הומצא לפני כמאתיים שנים בדנמרק. הוא יוצר במהרה בארצות רבות בדרום אירופה, תחת השם "Nigger" בבריטניה (נּיגֶר, במילעל - כושי בתרגום חופשי לעברית), ו"Negerkuss" (נֶּגֵרְקּוּס, ההטעמה על ה-ג' - נשיקת הכושי, בתרגום חופשי לעברית) בערבית מדוברת פלסטינאית מכונה הקרמבו "ראס אל- עבד (ראש של כושי). בגרמניה ובמדינות אחרות, אשר קראו לממתק לפי אותה המתכונת. באוסטריה הקרמבו נקרא Schwedenbomben (שְׁוִידֵּנבּוֹמְבֵּן, ההטעמה על ה-ו' הראשונה).

הקרמבו דומה לממתק הדרום-אמריקאי אלפחורה (בישראל השם ידוע יותר בצורה הרבים שלו, אלפחורס), אשר מורכב לרוב משתי עוגיות שביניהן ריבת חלב, או כל מילוי מתאים אחר, והממתק האמריקאי Mallomar, אשר מורכב משתי עוגיות ומרשמלו. בפינלנד מיוצר ממתק דומה, על ידי חברת Brunberg Oy. שמו של הממתק שונה בשנת 1998 מ-"Neekerinsuuko", "נשיקת הכושי", ל-"Brunbergin suukko", "נשיקת ברונברג".

[עריכה] קרמבו בישראל

כבר בשנות ה-40 נמכרו ברחבי הארץ ממתקי קרמבו תוצרת בית, תחת השם "כושי", שניתן להם בשל ציפוי השוקולד. בשנת 1966 החלה חברת ויטמן לשווק באופן מסחרי את הקרמבו בישראל, והיא זו שהעניקה לו את שמו החדש ודאגה לשיווקו. ב-1979 נקנתה חברת ויטמן על-ידי חברת שטראוס, שהצליחה לכבוש מאז 54% מנתח שוק הקרמבו בארץ.

מספר חברות מזון בארץ מייצרות קרמבו, או ליתר דיוק, את בני דודיו המתהדרים בשמות שונים אך דומים. בין החברות המייצרות את הממתק ניתן למצוא את שטראוס (קרמבו), ריאו (קרמבו), פלדמן (מנבו), ג'אנה י.ד. יבוא ושיווק בע"מ (דובונים).

הקרמבו נמכר במיוחד בחורף (בחודשים אוקטובר עד פברואר), מכיוון שבקיץ טמפרטורת החדר מייבשת את הקצף עד מהרה והופכת אותו לצמיג. כ-50 מיליון קרמבואים נאכלים בשנה בישראל (כתשעה קרמבואים לעונה לנפש).

[עריכה] הקרמבו בתרבות הפופולארית

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: קרמבו