ז'אן-בטיסט סימאון שארדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ז'אן-בטיסט סימאון שארדן (2 בנובמבר 1699- 6 בדצמבר 1779) הוא אמן צרפתי הנחשב בעיני רבים לאמן הרוקוקו הגדול ביותר של המאה השמונה עשרה. שארדן ידוע ביכולתו לתפוס באופן יפיפה טבע דומם, ובסגנון הציור העדין שלו. שארדן נולד, חי ומת בפריז. ציוריו, העוסקים בדרך כלל בחפצי בית פשוטים או בתמימותם של ילדים, הופכים את הציורים שלו לחסינים בפני הזמן, והוא נערץ בעולם גם כיום.

אביו של שארדן היה נגר, ושארדן הבן נאלץ, ללא השכלה פורמאלית, לחנך עצמו. הוא הושפע רבות מהסגנון הריאליסטי של הציירים במאה השבעה עשרה. שארדן נתמך על ידי האריסטוקרטים שבצרפת, ובניהם לואי החמישה עשר למרות ציוריו הלא קונבנציונאליים (באותם ימים) של הבורגנות המתפתחת. ב-1728 התקבל שארדן אל האקדמיה המלכותית. כיום ציוריו מוצגים במוזיאון הלובר, ובמוזיאונים גדולים אחרים. עבודתו הפכה לפופולרית בקרב הציבור לאחר שתחריטים זולים של ציוריו החלו להימכר. לקראת סוף חייו החל שארדן לעבוד עם צבעי פסטל.

[עריכה] קישורים חיצונים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שארדן