נשיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"הנשיקה", ציור של פרנצ'סקו הייז, המאה ה-19
הגדל
"הנשיקה", ציור של פרנצ'סקו הייז, המאה ה-19

נשיקה היא מחווה של אהבה, אהדה, קרבה או הערצה, שביטויה הוא מגע של השפתיים, לעיתים תוך יניקה קלה.

החיבור המקיף ביותר על הנשיקה נקרא: "האופוס פוליהיסטוריקום דה אוסקוליס (opus polyhistoricum de osculis), בן 1,040 העמודים, שנכתב על ידי מרטין ואן קמפה (1642-1683), ובו הוא מונה 20 סוגי נשיקות. סוגים אלו כוללים נשיקות של מאמינים לצלמיות קודש נוצריות, נישוק כף רגלו של האפיפיור, נשיקות אוהבים, נשיקות הערצה, נשיקות ניאוף, נשיקות צביעות, התפייסות ועוד.

בפועל הסוגים רבים עוד יותר, מבטאים קשת רחבה של רגשות ומתייחסים לחלקים נוספים של הגוף.

הנשיקה אינה פעולה מולדת, באזורים שונים בעולם איננה בשימוש כלל או שאין לה משמעות ארוטית או טקסית חשובה. כך בחברות אסייתיות שונות, בפולינזיה ובדרום הסהרה. ב־800 השנים האחרונות פחתו משמעויותיה הטקסיות, וגברו אלו הארוטיות.

תוכן עניינים

[עריכה] ההיסטוריה של הנשיקה

[עריכה] בתנ"ך

מגילת שיר השירים מתחילה במילים: "שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין", ומפרש רש"י: "לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף, אך אני מתאוה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הראשון, כחתן אל כלה פה אל פה".

[עריכה] בימי הביניים

בכנסיות ימי הביניים נהוגות היו נשיקות בין המאמינים כדי לבטא קרבה תחת כנפי האל. מנהיגי הכנסייה לא ראו בעין יפה את הנשיקות בין גברים ונשים שהתפללו יחד, ופעלו גם להפריד את הגברים והנשים בתפילות. עם זאת עדיין היה נהוג לנשק צלמיות או להפריח נשיקות באויר. הפרוטסטנטים הוציאו במאה ה־16 את הנשיקה אל מחוץ לחוק בכנסייה, וגם בכנסייה הקתולית הלכה לחיצת היד והחליפה את הנשיקה כמחוות קרבה טקסית.

[עריכה] במאה ה־18

[עריכה] נשיקה צרפתית

במאה ה־18 החלה נשיקת הפה הארוטית להיות מוכרת כ"נשיקה צרפתית". נשיקה זו גם נקראת "נשיקת לשון" או "נשיקה עמוקה" מכיוון שהלשון נוגעת בה בלשון (או בשפתיים) של הצד השני ובדר"כ גם חודרת לפיו של הצד השני. הצדדים עשויים להחליף בה רוק, דבר שבדר"כ נחשב לגס בהקשרים אחרים, אבל עשוי להוסיף לרגש ולתשוקה בנשיקה ארוטית. אומנם רוב מחלות המין לא עוברות ע"י נשיקה, אך החלפת הרוק עלולה להגביר את הסיכויים להידבק במחלות העוברות דרך הפה. מחלה אחת כזו נקראת "מחלת הנשיקה". נשיקה זו בדר"כ מוצגת בסרטים כדי להצביע על מין מרצון בין זוגות. בדר"כ מאהבים משתמשים בה כדי להביע את הרגשות האינטימיים שלהם אחד לשני והיא בדר"כ מקדימה יחסי מין (והרבה פעמים ממשיכה בזמן קיום היחסים).

[עריכה] נשיקה אנגלית

במקביל חלפה מן העולם הנשיקה האנגלית, נשיקה קלה על השפתיים, גם בין גברים לנשים וגם בין בני אותו המין, ששימשה כברכת שלום. מתן משמעות ארוטית לנשיקת השפתיים העבירה את המנהג הזה מהעולם. בתקופה זו גם נחשבה ההומוסקסואליות לתכונה מגונה ופסולה במיוחד, ועל כן נשיקות בין גברים נעלמו כליל. עם זאת בין נשים היא המשיכה עוד זמן רב, ואף קיימת כיום. נשיקה בין גברים חזרה שוב להיות מקובלת בחצרות האצולה של אירופה במאה ה־19.

[עריכה] נשיקות מפגש ופרידה

בתרבויות רבות נשיקה בעת מפגש או בעת פרידה נפוצה מאוד, ומבוצעת לרוב על ידי מגע שפתיים בלחיי האחר. יש ומגע השפתיים בלחי הוחלף בקירוב השפתיים סמוך מאוד ללחי אך ללא מגע ("נשיקה באויר"). בחלק מהתרבויות מנושקות שתי הלחיים, כך למשל נוהגים בארצות ערב, צרפת, ברזיל, רומניה. בתרבויות אחרות נשיקה כזו מוצמדת ללחי אחת בלבד, כך למשל מקובל בארגנטינה.

בארצות ערב מקובלת גם נשיקת כף ידו של אדם נכבד, ואפילו לאב המשפחה. חלק מהיהודים הדתיים יוצאי ארצות האיסלאם, נוהגים לנשק את כף ידו של רב הקהילה או רב חשוב. אחרים, נוהגים לנשק את זקנו של הרב.

"הפרחת נשיקה" הינה מחווה של פרידה כלפי אדם אהוב, נפוצה כמשחק בין מבוגר לילד, אך נהוגה גם בין בוגרים. הנפרד מנשק את כף ידו שלו ו"מפריח" את הנשיקה לאוויר לכיוונו של השני. לעיתים המנושק מתחזה כתופס אותה.

[עריכה] הנשיקה והבריאות

העברת נוזלי גוף בין בני אדם היא בעלת פוטנציאל להעברת חיידקים ומחלות, וזה אולי כוחה להפגנת אמון מלא בבן הזוג, ולאי חשש או סלידה כלשהי ממנו.

הקיסר טיבריוס (14-37) אסר על נשיקות כליל, משום שחשב שהן הסיבה למגפת פטריית המטאגרה, שגרמה לפגיעות בעור הפנים.

מצביא רומאי בן המאה הראשונה, מוחה על "המנהג המחליא של נשיקת פנים מלוכלכות ומכוסות כיבים ופצעים, בין חיילים".

[עריכה] הנשיקה בקולנוע

הנשיקה כמחוה ארוטית קיבלה תנופה רבה עם הפופולריות של הקולנוע, בעיקר זה ההוליוודי. מפורסמות במיוחד סצנות הנשיקה בסרט "חלף עם הרוח" וב"קזבלנקה".

  • "נשיקות" הוא כינוי נפוץ לעוגיות מרנג מזולפות, שזכו לכינוי זה בגלל אווריריותן.
  • "הנשיקה של הלחם" היא פרוסת הלחם הראשונה או האחרונה, הנפרסת מקצהו.


[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשיקה