אינדיאנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינדיאנים בחוצות טרינידד
הגדל
אינדיאנים בחוצות טרינידד

הכינוי אינדיאנים מתייחס לילידי יבשת אמריקה, כלומר, האוכלוסייה ששכנה ביבשת לפני הגעת האדם הלבן.

[עריכה] מקור השם

מקור השם אינדיאנים בטעותו של מגלה הארצות כריסטופר קולומבוס, אשר בהגיעו לחופי אמריקה סבר בטעות שהגיע להודו (אינדיה - India), ועל כן כינה את המקומיים אינדיאנים, כלומר הודים. טעות זו לא תוקנה, והשתרשה לאורך דורות בשפות רבות. בשפות אחדות, ביניהן אנגלית, הפכה המילה דו-משמעית, כשהיא מציינת את תושבי הודו (כמשמעותה המקורית), וגם את ילידי יבשת אמריקה.

בארצות הברית נחשב היום השימוש במונח "אינדיאנים" לקבוצה אתנית זו כבלתי תקין פוליטית, והוחלף במונח "ילידים אמריקאים" (Native Americans). בקנדה מקובל המונח "עמים ראשונים" (First Nations). כינוי מקביל נוסף הוא Amerindians ("אמרינדיאנים") - הלחם של המילים American ו-Indian.

[עריכה] שבטי האינדיאנים

המונח אינדיאנים מתייחס למעשה לבני עמים ושבטים רבים, היושבים ברחבי צפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה והאיים הקריביים. עד הופעת המתיישבים הלבנים ביבשת במאה ה-16, קיימו שבטי ועמי האינדיאנים ביבשת תרבויות עשירות ומגוונות, המכונות היום "קדם-קולומביאניות" (Pre Columbian). תרבויות אלה נכחדו כמעט לחלוטין לאחר גילוי אמריקה, עקב מלחמות עקובות מדם עם המתיישבים החדשים, מחלות ומגיפות שהביאו איתם מאירופה, ופעילות מיסיונרית אינטנסיבית שנועדה להטמיע בהם את התרבות האירופית-נוצרית.

[עריכה] תהליך הכחדת האוכלוסייה האינדיאנית

עם תחילת ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה, החל תהליך הדרגתי של דחיקת רגלי שבטי האינדיאנים שישבו בשטחים הידועים כיום כחוף המזרחי של ארצות הברית, במטרה להשתלט על אדמותיהם. פעמים נעשה הדבר באמצעים אלימים וברוטאליים, ופעמים באמצעות רכש אדמותיהם "בנזיד עדשים" תוך העברתם לשמורות או הגלייתם מערבה. התהליך התעצם לאחר מלחמת העצמאות האמריקאית, עם התפשטות ההתיישבות הלבנה מערבה והצורך שהתעורר בכיבוש שטחים נוספים. בשנת 1830 העביר נשיא ארצות הברית אנדרו ג'קסון חוק בקונגרס המכשיר את ה"טרנספר" והתחיל תהליך נדידה כואב וטראגי של שבטי אינדיאנים, מלווה בהתקוממיות ועימותים עקובים מדם, במהלכו הוכחדה מרבית האוכלוסייה האינדיאנית. בשנת 1867 הורה הממשל האמריקאי ליישב את שארית הפליטה של בני האינדיאנים ב"שמורות", בהן ניסו לאורך השנים הבאות להטמיע בהם את הציוויליזציה האירופית-אמריקאית הלבנה. הוענק להם חינוך נוצרי, ונאסר עליהם לדבר בשפתם ולהנחיל לילדיהם את דתם ומורשתם. ניסיונות הטמעה אלה נמשכו עד שנות ה-60 של המאה ה-20, תוך שהם מותירים צלקות כואבות בזכרונותיהם של האינדיאנים, המלוות אותם עד היום.

בארצות הברית מונה היום האוכלוסייה האינדיאנית כ-2.8 מיליון נפש, שהם כ-1% מהאוכלוסייה. בקנדה מהווים האינדיאנים כ-3% מהאוכלוסייה.

באיים הקריביים, המקום הראשון שאליו הגיעו האירופים בסוף המאה ה-15, נספתה כל האוכלוסייה המקומית בתוך פחות ממאה שנה. כיום כל תושבי האיים הם צאצאים של אירופים או של אפריקנים שהובאו כעבדים. בדרום אמריקה ובמרכזה, בפרט באזורים שהיו בעבר חלק מהאימפריות של האינקה ואצטקים, שרדו רק כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה המקומית. לפי הערכות של היסטוריונים ואנתרופולוגים, רוב האוכלוסייה נספתה במגפות שמקורן באירופה. הילידים האמריקנים נחשפו למגפות האלה לראשונה, ועל כן השפעתן עליהם הייתה קטלנית במיוחד.

יחסית למצב בצפון אמריקה, במושבות הספרדיות של אמריקה הלטינית (למעט האיים הקריביים) לא התרחש תהליך הכחדה פיזית נרחב כבצפון אמריקה, ולעתים אף התקיימה אינטגרציה בין המתיישבים האירופיים לילידים המקומיים. במקסיקו, גואטמלה, בוליביה, בליז ופרו האינדיאנים עדיין מהווים כמחצית האוכלוסייה או למעלה מכך. אמנם, השפה הספרדית והדת הנוצרית-קתולית הן השולטות, אך מתקיימים בצידן שרידי תרבויות ילידים, במיוחד באזורים הכפריים וההרריים. הדבר ניכר במיוחד בהרי האנדים, שבהן הוסיפו להתקיים תרבויות ילידיות שנים רבות לאחר הכיבוש הספרדי. באזורים הגבוהים האוויר דל בחמצן, ונדרשת הסתגלות פיזית ממושכת לחיים שם. האירופים, לפיכך, הקימו את מרכזיהם באזור החוף, ושליטתם באזורי ההרים הייתה חלשה יחסית.