הליקון (הר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הליקון הוא שמו של הר במרכז יוון העתיקה, בין מפרץ קורינתוס ואגם קופאיס. על פי המיתולוגיה היוונית, בהר זה היו ממוקמים שני המעיינות אגניפה (Aganippe) והיפוקריני (Hippocrene), המקודשים למוזות. כתוצאה מכך, נודע הליקון כמקום משכנן של המוזות.
הנוסע הקדום פאוסאניאס תיאר את הליקון כהר הפורה ביותר, בו צומחים עשבים בעלי סגולות פלאיות, ואין בו עשבי רעל או נחשים.

