קליאופטרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במלכה המצרית; לערך העוסק באחותו של אלכסנדר הגדול, ראו קליאופטרה מלכת מוקדון.
קליאופטרה השביעית (תיאה פילופטור) (69 או 70 לפנה"ס - 12 באוגוסט 30 לפנה"ס).
הייתה האחרונה בשושלת תלמי המקדונית ששלטה במצרים העתיקה. אביה היה תלמי השנים עשר אאוטלס, ואמה קרוב לוודאי הייתה אחותו של אאוטלס, קלאופטרה החמישית טריפאנה. השם קלאופטרה פירושו ביוונית "תהילת האב".
תוכן עניינים |
[עריכה] תקופת כהונתה של קליאופטרה
קלאופטרה קיבלה את כס המלוכה עם מות אביה בשנת 51 לפנה"ס. היא הייתה בתו הבוגרת ביותר של אאוטלס, מכיוון ששתי אחיותיה הבכורות נפטרו. בתחילה הייתה שליטה בצוותא עם שני אחיה: תלמי השלושה-עשר שהתנגד לרומאים ותלמי הארבעה-עשר. מאחר ומלכות בית תלמי עברה בקו מטרילינארי (דרך יורשות ממין נקבה), המלכים היו צריכים להתחתן עם אחיותיהם כדי לשלוט (לאחר מות אחיה היא שלטה בצוותא עם בנה הבכור תלמי החמישה-עשר קיסריון (44- 30 לפנה"ס). בשנת 48 לפנה"ס, יועציו של תלמי השלושה עשר, המונהגים על ידי הסריס פותינוס, הדיחו את קלאופטרה מכיסאה והכריחו אותה להמלט ממצרים.
[עריכה] יוליוס קיסר כובש את אלכסנדריה
כאשר גניאוס פומפיוס שנמלט מיוליוס קיסר המנצח במלחמת האזרחים, הגיע לאלכסנדריה לחפש מקלט, תלמי הורה על רציחתו, על מנת למצוא חן בעיני קיסר. אך קיסר (שפומפיוס היה חתנו), כה נגעל ממעשה הבגידה, שכבש את הבירה המצרית, וכפה את עצמו כבורר במחלוקת שבין קלאופטרה ותלמי. לאחר זמן קצר נרצח תלמי השלושה עשר, וקלאופטרה הוחזרה על ידי קיסר לכס המלכות כשתלמי הארבעה עשר מושל לצידה. קיסר שהה בחורף במצרים בשנים 48 ו־47 לפנה"ס וקליאופטרה ניצלה את היתרון הפוליטי אשר בהפיכתה למאהבת של קיסר. מצרים נותרה עצמאית, אך שלושה לגיונות נותרו להגן עליה. מהסדר זה נולד בן שניקרא תלמי קיסר (וכונה קיסריון). קיסר סירב לנקוב בשמו של קיסריון כיורשו, בהעדיפו על פניו את קרובו אוקטביאנוס, שיכונה לאחר מכן אוגוסטוס.
[עריכה] מותם של יוליוס קיסר ותלמי
קליאופטרה וקיסריון ביקרו ברומי בין 46 לפנה"ס ל־44 לפנה"ס ונוכחו בעיר כשנרצח קיסר. בדיוק אחרי שובה של קליאופטרה למצרים נרצח תלמי הארבעה עשר באופן מסתורי. אז הכריזה קליאופטרה על קיסריון כמושל לצידה. יש האומרים שהיא זו אשר הרעילה את תלמי.
[עריכה] ביקורו הראשון של אנטוניוס באלכסנדריה
בשנת 42 לפנה"ס מרקוס אנטוניוס אשר שלט באימפריה הרומית במסגרת הטריאומוירט השני, ביחד עם מרקוס לפידוס ועם אוגוסטוס, זימן את קליאופטרה לפגוש אותו בעיר טארסוס, על מנת לבדוק את נאמנותה. קלאופטרה הגיעה בשיא יופיה, ואנטוניוס כה הוקסם ממנה שבחר לבלות את החורף של שנת 42 לפנה"ס עם קליאופטרה באלכסנדריה. תוצאת מחנה חורף זה הייתה תאומים שנקראו קליאופטרה סלין ואלכסנדר הליוס.
[עריכה] ביקורו השני של אנטוניוס באלכסנדריה
ארבע שנים לאחר מכן בשנת 37 לפנה"ס אנטוניוס ביקר שוב באלכסנדריה בדרכו למלחמה עם הפרתים. הוא חידש את יחסיו עם קלאופטרה, והפך את אלכסנדריה לביתו, למרות שהיה נשוי לאוקטביה, אחותו של אוגוסטוס. לזוג אנטוניוס וקלאופטרה נולד אז ילד נוסף תלמי פילדלפוס. בחגיגת ניצחון באלכסנדריה בשנת 34 לפנה"ס, בעקבות נצחונותיו של אנטוניוס בארמניה, קליאופטרה וקיסריון הוכתרו כשליטי מצרים וקפריסין, אלכסנדר הליוס הוכתר לשליט ארמניה, פרס ומדי, קלאופטרה סלין הוכתרה לשליטת לוב וקירנאיקה, ותלמי פילדלפוס הוכתר לשליט פניקיה, סוריה וקיליקיה. קליאופטרה לקחה את התואר מלכת המלכים.
[עריכה] קרב אקטיום
הרומאים ראו בהתנהגותו של אנטוניוס התנהגות שערוריתית, ואוגוסטוס שיכנע את הסנאט להכריז מלחמה על מצרים. בשנת 31 לפנה"ס נפגשו כוחותיהם של אוגוסטוס ואנטוניוס בקרב אקטיום. קליאופטרה נוכחה עם צי משלה, אך לאחר שראתה כי הצי של אנטוניוס מתחיל להפסיד לצי הרומי, נמלטה. ברגע בריחתה ציו של אנטוניוס עדיין היה בעמדה טובה. נטישת 60 ספינות מלחמה של קליאופטרה, יחד עם הכסף שהיה אמור לשמש לתשלום המלחים, הוא שגרם לתובסת הצי של אנטוניוס. אנטוניוס נטש את שדה הקרב כדי ללכת בעקבותיה.
[עריכה] התאבדותה של קליאופטרה
בעקבות קרב אקטיום, אוגוסטוס פלש למצרים. כשהתקרב לאלכסנדריה, ערקו צבאות אנטוניוס לצדו של אוגוסטוס. אנטוניוס התאבד וקלאופטרה נתפסה בידי אוגוסטוס. אז התאבדה קלאופטרה בנשיכת נחש, קרוב לוודאי קוברה, שיטה בה השתמשו במצרים העתיקה להוצאה להורג של פושעים. יש האומרים כי ביקשה מכמה משפחותיה לנסות שיטות התאבדות שונות בטרם התאבדה בעצמה. קלאופטרה ואנטוניוס נקברו בקבר משותף, שבבניתו החלו בעודם בחיים. את קיסריון הורה אוגוסטוס להוציא להורג (כפי הנראה כדי שלא יהיה טוען נוסף לירושת יוליוס קיסר), אך את שאר ילדי אנטוניוס וקליאופטרה הותיר בחיים, ואף דאג לפרנסתם.
[עריכה] קליאופטרה במחזות ובסרטים
לדמותה של קליאופטרה מוקדשים סרטים ומחזות רבים, לרבות המחזה של ויליאם שייקספיר "אנטוניוס וקליאופטרה", מחזהו של ג'ורג' ברנרד שו "קיסר וקליאופטרה", והסרט "קליאופטרה" בכיכובם של אליזבת טיילור ו ריצ'רד ברטון, אשר זכה בפרס האוסקר בשנת 1963.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|


