הקנטונים של שווייץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עשרים ושישה הקנטונים של שווייץ הם המדינות להן מחולקת שווייץ (בדומה לארצות הברית). במשך ההיסטוריה ועד אמצע המאה ה-19 היה כל קנטון מדינה ריבונית עם גבולות, עם צבא ועם מטבע משלה. המבנה הנוכחי אומץ ב-1848.
במאה ה-16 הכיל האיחוד השווייצרי שלוש עשרה מדינות שונות. מדינות אלו נקראו קנטונים. הם התחלקו לשני סוגים: שישה קנטונים יעריים ושבעה עירוניים. אמנם רשמית היו הקנטונים חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, אולם הם הפכו לכמעט עצמאיים כשהשווייצרים הביסו את הקיסר מקסימיליאן ב-1499.
ששת קנטוני היער היו רפובליקות דמוקרטיות, ואילו שבעת הקנטונים העירוניים הונהגו בידי מועצות עירוניות. מועצות אלו נשלטו על ידי אוליגרכים. בין הקנטונים העירוניים ניתן למנות את ציריך, ברן ובאזל.
לכל קנטון חוקה, פרלמנט, ממשלה ובתי משפט. גודלם של הפרלמנטים נע בין חמישים ושמונה למאתיים מושבים. ממשלות הקנטונים כוללות חמישה או שבעה חברים, מספר שמשתנה מקנטון לקנטון.
כל הנושאים שאינם בסמכותה הבלעדית של הממשלה הפדרלית של האיחוד השווייצרי לפי החוקה תלויים בהחלטת הקנטון. גדלי הקנטונים שונים זה מזה בצורה קיצונית, בין 37 ל-7,105 קמ"ר, ובין 14,900 ל-1,244,400 נפש.
דמוקרטיה ישירה מונהגת כיום בשני קנטונים, אפנצל אינר-רודן וגלרוס. בקנטונים אלה מתקבלות ההחלטות באספה כללית של התושבים, אשר נערכת פעם בשנה בכיכר המרכזית של עיר הבירה. אירוע זה נקרא בגרמנית "לנדסגמיינדה".
בכל שאר הקנטונים מונהגת דמוקרטיה פרלמנטרית. מאז יצירת הקנטון ז'ורה ב-1978 לא הוגדרו קנטונים חדשים. לפי חוקת 1999, מספרם הרשמי של הקנטונים הוא עשרים וששה, אך מספר המדינות הרלוונטי לבחירות לפרלמנט הוא עשרים ושלושה. הקנטונים אונטרוולדן, אפנצל ובאזל מחולקים לשני חצאי קנטונים. אונטרוולדן מחולק לאובוולדן ונידוולדן, אפנצל מחולק לאפנצל אינר-רודן ואוסר-רודן ובאזל מחולק לבאזל-שטאדט ובאזל-לנדשאפט.
[עריכה] רשימת הקנטונים
בטבלה נמנים כל הקנטונים לפי שנת יצירתם בסדר יורד.
| דגל | ר"ת | קנטון | נוצר | עיר בירה | אוכלוסייה | שטח (ק"מ) | צפיפות (לק"מ) | מס' רשויות | שפה רשמית |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| UR | אורי | 1291 | אלטדורף | 35,000 | 1,077 | 33 | 20 | גרמנית | |
| SZ | שוויץ | 1291 | שוויץ | 131,400 | 908 | 143 | 30 | גרמנית | |
| OW | אובוולדן | 1291 | סרנן | 32,700 | 491 | 66 | 7 | גרמנית | |
| NW | נידוולדן | 1291 | סטאנס | 38,600 | 276 | 138 | 11 | גרמנית | |
| LU | לוצרן | 1332 | לוצרן | 350,600 | 1,493 | 233 | 107 | גרמנית | |
| ZH | ציריך | 1351 | ציריך | 1,228,600 | 1,729 | 701 | 171 | גרמנית | |
| GL | גלרוס | 1352 | גלרוס | 38,300 | 685 | 51 | 28 | גרמנית | |
| ZG | צוג | 1352 | צוג | 100,900 | 239 | 416 | 11 | גרמנית | |
| BE | ברן | 1353 | ברן | 947,100 | 5,959 | 158 | 399 | גרמנית, צרפתית | |
| FR | פריבור (פרייבורג) | 1481 | פריבור | 239,100 | 1,671 | 141 | 242 | צרפתית, גרמנית | |
| SO | זולותורן | 1481 | זולותורן | 245,500 | 791 | 308 | 126 | גרמנית | |
| BS | באזל-שטאדט | 1501 | באזל | 186,700 | 37 | 5,072 | 3 | גרמנית | |
| BL | באזל-לנדשאפט | 1501 | ליזטל | 261,400 | 518 | 502 | 86 | גרמנית | |
| SH | שפהאוזן | 1501 | שפהאוזן | 73,400 | 298 | 246 | 34 | גרמנית | |
| AR | אפנצל אוסר-רודן | 1513 | הריזאו | 53,200 | 243 | 220 | 20 | גרמנית | |
| AI | אפנצל אינר-רודן | 1513 | אפנצל | 15,000 | 173 | 87 | 6 | גרמנית | |
| SG | סנט גלן | 1803 | סנט גלן | 452,600 | 2,026 | 222 | 90 | גרמנית | |
| GR | גראובינדן (גרישון, גריג'וני) | 1803 | חור | 185,700 | 7,105 | 26 | 211 | גרמנית, רומאנש, איטלקית | |
| AG | ארגאו | 1803 | אראו | 550,900 | 1,404 | 388 | 232 | גרמנית | |
| TG | תורגאו | 1803 | פראונפלד | 228,200 | 991 | 229 | 80 | גרמנית | |
| TI | טיצ'ינו | 1803 | בלינצונה | 311,900 | 2,812 | 110 | 244 | איטלקית | |
| VD | וו | 1803 | לוזאן | 626,200 | 3,212 | 188 | 382 | צרפתית | |
| VS | ואלה (ואליס) | 1815 | סיו | 278,200 | 5,224 | 53 | 160 | צרפתית, גרמנית | |
| NE | נשאטל | 1815 | נשאטל | 166,500 | 803 | 206 | 62 | צרפתית | |
| GE | ז'נב | 1815 | ז'נבה | 414,300 | 282 | 1,442 | 45 | צרפתית | |
| JU | ז'ורה | 1979 | דלמון | 69,100 | 838 | 82 | 83 | צרפתית | |
| CH | שווייץ | ברן | 7,261,200 | 41,285 | 174 | 2,890 | גרמנית, צרפתית, איטלקית, רומאנש |

