יוסף משאש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יוסף משאש (תרנ"ב (1892)- ב שבט תשל"ד (1974), דיין פוסק ואיש ציבור. כיהן כרבה הראשי של חיפה. בן דודו של הרב שלום משאש. על שמו נקרא רחוב בעיר אשדוד.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדותיו
הרב יוסף משאש נולד בעיר מקנס שבמרוקו, בשנת 1892. מגיל צעיר שקד בעיקר על התורה וההלכה, כשמכתבים ששלח בגיל 16 (1907) התפרסמו בהמשך באוצר המכתבים (בחתימתו היו"ם, הצעיר יוסף משאש). בגיל 31 (1924) נבחר לכהן כרבה הראשי של העיר תלימסאן שבאלג'יר; תפקיד אותו ביצע במשך 17 שנה. בהמשך, לאחר פטירת הרב משה טולידאנו, חזר לעיר מקנס בכדי לשמש כדיין. הרב יוסף משאש היה בעל מהלכים במסדרונות השלטון, תוך שהוא זוכה לכבוד ממלך מרוקו; כשהוא זוכה לאות כבוד מהמלך ומשר החינוך. קשריו אלו הועילו לו לצורך פעילות לטובת היהודים.
בשנת תשכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר חיפה. בתחילה סירב לכהן כרב בחיפה, למרות מעמדו הרם במרוקו; אך לחץ של ראש העיר (אבא חושי) וההסכמה שהוא ייבחר ללא התנגדות, הובילו להסכמתו, והרב יוסף משאש החל לכהן כרבה הראשי הספרדי של העיר חיפה בשנת תשכ"ח. בתפקיד זה החזיק עד פטירתו.
לרב משאש היה חוש אמנותי רב, וביטוי לזה ניתן לראות בעיטורים הגראפיים שעל שערי ספריו, אותם צייר בעצמו.
[עריכה] גישתו ההלכתית
ייחודו של הרב יוסף משאש הנו בנטייתו הקיצונית למנהג הנוהג בימיו, כשעל פיו ניסח הלכות שונות, שבהם היה דעת יחיד. כך לעניין כיסוי ראש לנשים, פסק שכיום אין חובה הלכתית אף על אישה נשואה לכסות את ראשה [1]. כמו כן פסק שכיום מכיון שחילול שבת הפך להיות דבר רגיל (לעומת מכירת בשר טרף), הרי גם מחללי שבת באיסורי תורה ובציבור נאמנים על כשרות (שו"ת מים חיים, סימן קמג).
[עריכה] יצירתו התורנית
הרב יוסף משאש חיבר 48 ספרים, בניהם:
- שו"ת מים חיים (ירושלים תשכ"ד), שני חלקים.
- אוצר המכתבים (חיפה, תשכ"ח-תשל"ה), בשלושה חלקים.
- נר מצוה (פאס, תרצ"ט).
- זבח תודה (חיפה, תשל"ח).
- ויזכור יוסף (חיפה, תשל"ט)
- גרש ירחים (ירושלים, תשמ"ט)
- בגדי ישע (ירושלים, תש"ן)
- נחלת אבות, על פרקי אבות.
- הגדה של פסח, הכוללת ציורים של הרב יוסף משאש.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב יוסף משאש באתר קוסקוס.
- עוד על הרב יוסף משאש באתר של המרכז ליהדות חברתית ממזרח שמש.
- תשובה של הרב יוסף משאש בעניין כיסוי ראש לנשים
- תמונת הרב יוסף משאש באתר מכון תורת אמ"ת.

