ישראל יפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי ישראל יפה (1749 התק"ט? - 1829 ה'תקפ"ט) בעל בית דפוס שבו הודפסו ספרי תנועת החסידות, עלה מהעיירה קאפוסט לחברון.

נולד ברוסיה לאביו רבי יצחק יפה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, ומקורבו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד.

רבי ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות כ"מדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר והיה בעל בית דפוס עברי בעיר קאפוסט הסמוכה לשקלאו, אשר בפלך מוהליב בבלארוס. רבי ישראל יפה הדפיס בין היתר את הספר שבחי הבעל שם טוב, וסידור של בעל התניא. ספריו ידועים בהקפדה על פרטים, הגהות מתוקנות ועיצוב נאה.

רבי ישראל יפה נזכר בתולדות החסידות אף כאיש אשר נשא את האדמו"ר בעל התניא על כתפיו לאחר שהאדמו"ר שוחרר מבית הכלא בשנת 1799. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה"אדמור האמצעי" רבי דוב בר שניאורסון לעלות לארץ ישראל. רבי ישראל יפה נמנה על חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוס ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".

לרבי ישראל יפה ולאישתו שפרינצה היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ בשנת 1777-התקל"ז יחד עם רבם רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שבחי הבעש"ט, דפוס ישראל יפה, קאפוסט תקע"ה במאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי