קוראסאו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באי בשם זה; לערך העוסק בליקר, ראו קוראסאו.
|
|||
| המנון: הימנו די קוראסאו | |||
![]() |
|||
| עיר בירה | וילמסטאד | ||
| שטח - כולל - % מים |
450 קמ"ר זניח |
||
| אוכלוסייה
- סה"כ |
|
||
קוראסאו הינה אי בדרום הים הקריבי לחופי ונצואלה. האי הינו הרחב ובעל מספר התושבים הגדול ביותר משלושת "איי ABC" (ארובה, בונייר וקוראסאו) ומהווה חלק מהאנטילים ההולנדיים - טריטוריה בעלת ממשל עצמי המהווה חלק מממלכת הולנד.
בירת האי היא וילמסטאד על שמו של וילם מאורנג' (Willem Van Oranje) מייסד בית המלוכה ההולנדי.
תוכן עניינים |
[עריכה] גאוגרפיה
אקלימה של קוראסאו יבש למחצה, מהיותה מחוץ לחגורת ההוריקנים של הים הקריבי. לפיכך, הצמחייה באי אינה טרופית אלא דומה יותר לסוואנה. באי צומחים קקטוסים, וכן שרכים רבים.
הנקודה הגבוהה באי היא כריסטופלברג, שגובהה 375 מטרים, והיא נמצאת בצפון מערב האי, באזור המהווה שמורת טבע. באי מצויים מספר אגמי מלח ("סליניאס" - Saliñas), המהווים אתר קינון לציפורי פלמינגו.
כ-24 ק"מ דרומית מזרחית לאי מצוי האי הבלתי מיושב קליין קוראסאו (Klein Curaçao - קוראסאו הקטן).
קוראסאו ידועה בשוניות האלמוגים הרבות סביב האי, המהוות אתרי צלילה פופולריים.
[עריכה] היסטוריה
התושבים המקוריים של קוראסאו הם האינדיאנים משבט אראוואק. האירופאים הראשונים שגילו את האי הייתה משלחתו של אלונסו דה אוחדה הספרדי בשנת 1499. דה אוחדה הכריז על האי כשטח ספרדי, והרגו את מרבית תושבי האי המקוריים. האי נכבש על ידי הולנד בשנת 1634 וחברת הודו המערבית ההולנדית הקימה את העיר וילמסטאד על חוף חצי אי שנקרא "סְכוֹטֶחָאט".
קוראסאו לא היוותה אתר התיישבות פופולרי בהעדר מחצבים באי (בעיקר זהב) אולם הנמל הטבעי באזור וילמסטאד הפך את האי לבעל עניין לחברות הסחר ההולנדיות, והמסחר - ובעיקר סחר העבדים הפך לבסיס כלכלת המתיישבים באי, והעיר אף הפכה למרכז סחר העבדים בים הקריבי.
הסחר בעבדים הביא לעושר רב לתושבי האי, אשר בנו בניינים רבים באי בסגנון ההולנדי המקובל בתקופה זו. אזור זה של העיר, שנשתמר עד ימינו, הפך לאתר מורשת עולמית בהתאם להכרזת ארגון אונסקו.
במאות ה-18 וה-19 כבשו האנגלים והצרפתים את האי לתקופות קצרות. הולנד ביטלה את הסחר בעבדים בשנת 1863 - אירוע שהביא לשפל כלכלי בשומטו את הבסיס לכלכלת האי, ולהגירה רבה של תושבי האי לאיים אחרים, ובעיקר לקובה.
בשנת 1914 התגלה נפט בקירבת העיר מנה גרנדה בונצואלה, ובאי הוקמו בתי זיקוק על ידי חברת של המלכותית ההולנדית - בתי זיקוק שהיוו מוקד חדש לכלכלת האי.
בשנות ה-60 החלו חיכוכים בין הקבוצות האתניות השונות באי, חיכוכים שהגיעו לשיאם ב-30 במאי 1969.
בשנות ה-70 וה-80 הפכה התיירות למרכיב מרכזי בכלכלת האי.
[עריכה] פוליטיקה
ב-1 בינואר 1954 הוענקה לאי אוטונומיה כטריטוריה של האנטילים ההולנדיים. במשאל עם שנערך ב-8 באפריל 2005 באי קוראסאו ובאי סן מרטן הצביעו התושבים בעד היפרדות מהאנטילים ההולנדיים והפיכה ליחידה עצמאית כחלק מממלכת הולנד, בדומה לאי ארובה, אולם במשאל עם זה הצביעו נגד עצמאות מלאה או הפיכה לחלק מהולנד.
[עריכה] כלכלה
עיקר כלכלת האי מתבססת על זיקוק נפט, תיירות ובנקאות. הנמל העיקרי באי מצוי בעיר וילמסטאד.
[עריכה] אוכלוסין
בשל ההיסטוריה של האי, באי מתגוררות אוכלוסייה רבגונית מבחינה אתנית. מרבית תושבי האי הם ממוצא אפריקני - קריבי (בני תערובת של אינדיאנים מקומיים ועבדים שהובאו מאפריקה). באי מיעוטים הולנדיים, מזרח אסיתיים, פורטוגזים, ולבנטינים (תושבי הים התיכון). באי התיישבו במאה ה-17 יהודים ספרדים רבים שהגיעו מהולנד. כמו כן, במהלך המאה ה-20 היגרו לאי מהרפובליקה הדומיניקנית, האיטי ואיים נוספים בקריביים.
[עריכה] שפה
השפות העיקריות המדוברות באי הן פאפיאמנטו, הולנדית, ספרדית ואנגלית. דוברי פאפיאמנטו מהווים רוב באוכלוסייה, אולם תושבים רבים באי מדברים בשפות האחרות ברמת שפת אם. לשפה הספרדית, שהייתה שפה רשמית במהלך השלטון הספרדי באי, יותר דוברים מאשר לשפה ההולנדית - שפה שהפכה רשמית בשנות ה-20 של המאה ה-20. החל משנות ה-20 התקיימו הלימודים בבתי הספר בשפה ההולנדית (במקום בספרדית ופאפיאמנטו). בשנות ה-80 שבו ללמד בבתי הספר בפאפיאמנטו, אולם יש מחלוקת בקרב תושבי האי האם שפה זו תהיה שפת הלימוד היחידה באי.
[עריכה] דת
על פי סקר שנערך באי בשנת 2001, 85% מתושבי האי הינם נוצרים קתוליים. היתרה פרוטסטנטים, מקדמי היום השביעי ומתודיסטים. כמו כן, לצד הדת הנוצרית, חלק מתושבי האי מאמינים בוודו וסנטריאה. באי קהילות מוסלמיות, הינדיות קטנות, וכן קהילה יהודית קטנה שהשפיעה רבות על פיתוח האי. באי בית הכנסת והקהילה הותיקים ביותר ביבשת אמריקה - הקהילה נוסדה בשנת 1651 ובית הכנסת בשנת 1730.
[עריכה] מקור שם האי
מקור שם האי שנוי במחלוקת. לפי אחת הסברות מקור שם האי במילה הפורטוגזית "לב". לפי סברה אחרת (מחקרים של ג'ובארט ובארט משנת 1994) זהו שמם המקורי של תושבי האי. בעקבות שם האי הפכה המילה קוראסאו למילה המתארת צבע כחול כהה בפורטוגזית, ובהמשך הפכה לשמו של ליקר בעל צבע זה.
[עריכה] תרבות
בשל הרבגוניות התרבותית ומספר השפות הרב שבאי נוצרה בעיר תרבות ספרותית ייחודית ברבגוניותה. ייחודה של הספרות באי היא בשימוש בנרטיב של ריאליזם על-טבעי. בין הסופרים העיקריים של האי נמנים קולה דברוט, פרנק מארטינוס אריון, פייר לאופר, אליס ג'וליאנה, באולי ואן ליוון וטיפ מארוג.
[עריכה] השכלה
באי קוראסאו ארבע אוניברסיטאות:
- אוניברסיטת האנטילים ההולנדיים - (UNA - The University of the Netherlands Antilles)
- אוניברסיטת סנט מרטינוס (St. Martinus University)
- אוניברסיטת הקריביים ההולנדיים (UDC - The University of the Dutch Caribbean)
- האוניברסיטה הבינלאומית הקריבית (CIU - Caribbean International University)
[עריכה] אישים מפורסמים
אישים מפורסמים שמוצאם מקוראסאו:
- אנדרו ג'ונס, שחקן כדור בסיס
- דניאל דה ליאון, סוציאליסט
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר רשמי
- אתר רשמי של ממשלת האנטילים ההולנדיים
- אתר רשמי של ממשלת קוראסאו
- אתר רשמי - משרד התיירות של קוראסאו
- איגוד התיירנים של קוראסאו - מידע על תיירות באי
- אוניברסיטת האנטילים ההולנדיים שבקוראסאו
- אוניברסיטת הקריביים ההולנדיים (landhuis Groot Davelaar)
- אתר בית הכנסת מקוה ישראל - עמנואל - בית הכנסת הותיק ביותר ביבשת אמריקה.
- ארכיטקטרוה בקוראסאו
- תמונות של קוראסאו


