רב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בסמכות תורנית ביהדות; לערך העוסק באמורא, ראו רב (אמורא).
יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
יהדות
מגן דוד
פורטל יהדות
מושגים ביהדות
עיקרי האמונה
אלוהים
יציאת מצרים · עשרת הדיברות · שלושה עשר עיקרי האמונה
קיום מצוות · תורה · ביאת המשיח
אישים מרכזיים
אבות ואמהות האומה · שופטי ישראל · דוד · שלמה
נביאי ישראל · חז"ל · ראשונים · אחרונים · משיח בן דוד
ארון הספרים היהודי
תורה · תנ"ך · משנה · תלמוד
מדרשי הלכה · מדרשי אגדה · סידור · מחזור · משנה תורה · שולחן ערוך · שו"ת · ספר הזוהר · פרשנות למקרא
מצוות ומנהגים יהודיים
הלכה · תרי"ג מצוות · משפט עברי · תפילה · לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים · שמע ישראל
משפחה: ברית מילה · פדיון הבן · זבד הבת · בר מצווה · נישואין · טהרת המשפחה · מעמד האישה ביהדות · צניעות
מוות: הלוויה · קבורה · אבלות · קדיש · חברה קדישא
חיי הקהילה היהודית
תפקידים: רב · דיין · חזן · גבאי · מוהל · שוחט · קברן
מוסדות: בית כנסת · בית מדרש · מקווה · חדר · ישיבה · כולל
תפילה בציבור: מניין · היכל/ארון קודש · חזנות · תפילת עמידה · שחרית · מנחה · ערבית · מוסף · קריאת התורה · שמע ישראל · ברכה · קידוש · רשימת תפילות וברכות
היסטוריה של עם ישראל
תקופת האבות · יציאת מצרים · תקופת המקרא · תקופת בית ראשון · תקופת בית שני · תקופת הגלות · אנטישמיות · ציונות · השואה · היסטוריה של מדינת ישראל
אתרים ומבנים ביהדות
אתרים: הכותל המערבי · הר הבית · קברי צדיקים · מערת המכפלה · קבר רחל · ירושלים
מבנים: המשכן · משכן שילה · משכן נוב · משכן גבעון · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · מקדש הורדוס · בית המקדש השלישי
יהודים
מיהו יהודי · גיור · העם היהודי

רב (או רבי, וביידיש רעבע) הוא סמכות דתית גבוהה ביהדות. משמעותה הפשוטה של המילה הינה מורה. הפירוש המקורי של השם "רב" הוא מנהיג או אדון (למשל: "מה שקנה עבד קנה רבו" והאידאל להתרחק מלהיות בעל שררה "שנא את הרבנות").

המונח רב, כיום, מתייחס לאחד משני התפקידים הבאים:

  • מומחה בהלכה, ומורשה לפסוק לפיה.
  • מנהיג רוחני של קהילה יהודית. בתפקידו זה משמש הרב כיועץ רוחני וכמורה.

נהוג להוסיף את התחילית "רב" (ובכתב בקצרה ר' - קיצור זה נהגה ביידיש המדוברת: רֶבּ) כדרך לכבד אדם דתי, גם כאשר אינו מוסמך כרב במקומות מסוימים. בבתי כנסת בהם עדיין שומרים על מנהגי אירופה, נהוג להעלות כל אדם לתורה עם כינוי זה, ובבתי הכנסת הספרדיים בעיקר מצפון אפריקה נהוג להעלות כל אדם לתורה עם הכינוי רִיבִּי. במגזר החרדי מקובל לכנות בתואר "הרב" כל אדם שעוסק בענייני הציבור, לדוגמה: חבר כנסת חרדי.

המונח רבי או 'רבי חסידי' משמש כיום לזיהוי אדמור או ראש חצר חסידית שאינו בהכרח רב פוסק הלכה. ביידיש השם נכתב רעבע ונהגה רֶבֶּה. כדי לפסוק הלכה יש בחסידויות שונות אב"ד כלומר אב בית דין העוסק בתפקיד זה. כך היה במזרח אירופה ובמיוחד בבוקבינה וגליציה לקהילות החסידיות אב"ד של העיר - שנחשב הפוסק ההלכתי (וגם שימש כשופט).

בארצות הברית קוראים לרב ראביי והוחל לקרוא כך לכל הרבנים (והרבות או הרבניות) הרפורמים והקונסרבטיביים. בארץ הרבנים והרבניות מקבוצות אלו חותמים את תוארם ומוכרים כ'רב'. בקהילה הדתית-הלאומית החלו לקרוא כך בשנים האחרונות גם ל'תלמידות חכמות' כלומר לנשים מלומדות המפרשות את התורה ועוסקות בכך.

בקהילות החסידיות לאשת הרב, הרבנית (ה-רבעצען) יש תפקיד חשוב בקהילה, וביחוד בחצרות הגדולים, כמנהיגת הנשים, ולעתים כשרת החוץ של הקהילה לעולם העסקים או העיתונות.

תוכן עניינים

[עריכה] פוסק הלכה

רב המשמש כפוסק הלכה, עליו לעבור מסלול של לימוד ומבחנים בכדי להיסמך לתפקיד זה. יהודים רבים שהוסמכו כרבנים אינם עוסקים ברבנות בפועל. במוסד הרבנות הראשית לישראל, התואר רב הראשון שניתן מעיד על לימוד וכבוד, ומעיד טכנית רק על הגעה לרמת לימוד גבוהה, ולא בהכרח על עבודה או התפקיד שאותו מבצע האדם. התואר מתייחס לרמת הידע, ואין אדם יכול לכהן בתפקיד אלא אם כן נבחן ונמצא מתאים לכך ("נסמך לרבנות").

בהסמכה לרבנות קיימים שתי דרגות: "יורה יורה" (מו"ץ - מורה צדק) - תעודה אותה מקבל מי שנבחן על הלכות שבת, נידה, אבלות ואיסור והיתר. ו"ידין ידין" (דיין) - תעודה אותה מקבל מי שהשלים את הלימודים בהלכות הנוגעות לדיני ממונות (בעיקר חלק חושן משפט - חו"מ). קיימים הבדלים בין המוסדות המסמיכים לרבנות באשר לקביעת החומר המדויק הנדרש לשם ההסמכה לרבנות. בנוסף לשתי דרגות אלו קיימת דרגת הסמכה נוספת של "רב עיר" - תעודה אותה מקבל מי שהשלים את הלימודים בהלכות הנוגעות ל"אורח חיים" ו"יורה דעה" ומעט הלכות נישואין.

באופן רשמי סמיכה ברבנות הראשית לישראל תלויה בשש שנות לימוד בישיבה אחרי גיל שמונה עשרה, אם כי יתכנו יוצאים מהכלל, המלצת רב מוכר (לרוב הרב המכין את התלמיד למבחני ההסמכה) ובחינות הסמכה.

[עריכה] סמכויות רב פוסק הלכה

[עריכה] פסיקת הלכה

רב שהוסמך קיבל את הסמכתו על ידי לימוד חומר תאורטי רב בנושאים הלכתיים שונים. בהתאם לרמת הלימוד (בנושאי הלכה שונים דרוש גם ניסיון מעשי בהוראת הלכה ולא רק לימוד תיאורטי) יכול הרב להודיע לשואלים אותו מה ההלכה במקרה מסוים. עם זאת רק רב פוסק מוסמך להכריע בהלכה שאינה כתובה כהלכה פסוקה אלא כהכרעה על פי כללי ההלכה.

[עריכה] עריכת חופה, קידושין וגירושין

על מנת למנוע בעיות הלכתיות (נישואין שאין להם תוקף או אסורים על פי ההלכה) נדרשת נוכחות של רב מסדר קידושין. לפי החוק במדינת ישראל הרב צריך להיות מוכר ברבנות הראשית כרב שהוסמך. כמו-כן, הליך גירושין (על-ידי גט) מבוצע על ידי רב.

[עריכה] נתינת הסכמה לספר

ערך מורחב – הסכמה

על מנת שספר יוכל להכלל בארון הספרים היהודי מקובל לעטרו בהסכמה. את ההסכמה יכול לתת (אם כי אינו מחוייב) רב שהוסמך. לפי החתם סופר דרושה הסכמה משלשה רבנים ולפי הרב יוסף חיים זוננפלד מספיקה הסכמה של רב אחד. כיום, אין אוכפים את הדרישה לקבלת הסכמה לספר, אלא בעיקר מתייחסים לתוכן הספר. משמעות ההסכמה היא מעין חותמת זכויות יוצרים, ובשאלות ותשובות רבים ממאות השנים שעברו דנו במקוריות החומר, בשאלת הקניין ובפיצויים במקרה של הפרת זכויות יוצרים אלו, לפי ההסכמות שבספרים.

[עריכה] ראו גם