מרה (אתר מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרה - התחנה הרביעית של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.

בתורה מסופר שזו התחנה הראשונה שבה חנו בני ישראל לאחר קריעת ים סוף.

כפי שמצוין בספר שמות[1], מקור השם הוא על שבני ישראל מתלוננים שהמים מרים, עד שמשה המתיקם.

המקום מזוהה עם נווה עין חָוָּרָה, היושב ליד הדרך המקבילה לחוף המזרחי של מפרץ סויס; מי המעיין בנווה מלוחים מאוד, כמתאים לסיפור המקראי, וכמו-כן, למזרחו של הנווה מצוי רכס הרים הקרוי בפי תושבי האזור ג'בל מרר, המזכיר את השם מרה.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ פרק ט"ו פס' כ"ג-כ"ו, ועיין באבן עזרא שם, שכותב שהקריאה למקום בשם 'מרה' נעשתה כבר בהגעה אליו.


תחנה קודמת:
פי החירות
מסעות בני ישראל תחנה הבאה:
אילים
שפות אחרות