אלכסנדר השישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלכסנדר השישי
אלכסנדר השישי. פרט מתוך "תחיית המתים" (1495-1492), פרסקו מאת פינטוריקיו
הגדל
אלכסנדר השישי. פרט מתוך "תחיית המתים" (1495-1492), פרסקו מאת פינטוריקיו
שם מקורי רודריגו לנסול בורג'ה
תחילת כהונה 26 באוגוסט 1492
סיום כהונה 18 באוגוסט 1503
הקודם אינוקנטיוס השני
הבא פיוס השלישי
נולד 1 בינואר 1431
מקום לידה שטיבה, ולנסיה בספרד
תאריך פטירה 18 באוגוסט 1503
מקום פטירה רומא, איטליה

אלכסנדר השישי (שמו המקורי בספרדית: Rodrigo Borja - רודריגו בורחה, באיטלקית: Rodrigo Borgia - רודריגו בורג'ה) (1 בינואר 1431 - 18 באוגוסט 1503) היה האפיפיור בין השנים 1492 ל-1503. הוא ידוע כאחד האפיפיורים המושחתים ביותר מבחינה מוסרית, אם לא המושחת שבהם. סמלו היה פר אדום על רקע זהב.

הוא נולד בעיר שטיבה (Xàtiva) שבאזור ולנסיה בספרד, בשם רודריגו לנסול (Lanzol או Llançol). הוא נסע לבולוניה ללמוד משפטים. כשדודו קליקסטוס השלישי התמנה לאפיפיור שינה את שמו לבורחה (Borja), או בהגייה האיטלקית בורג'ה, כשם משפחתם של אמו ושל דודו. דודו, לפי הגישה הנפוטיסטית הרווחת אז, מינה אותו לבישוף, לקרדינל ולבסוף למנהל החצר של האפיפיור.

כחבר במשפחת בורג'ה רבת העוצמה צבר עושר רב, וניצל אותו להתענג על מנעמי החיים. דוגמה ידועה לשחיתותו המינית היא האורגיה ההמונית שזכתה לכינוי משתה הערמונים. את מערכת היחסים הארוכה ביותר ניהל עם פילגשו ונוצה דיי קטני (Vanozza dei Cattani), שילדה לו ארבעה צאצאים, ביניהם לוקרציה וצ'זרה (זאת על אף שכאיש כנסייה קתולי אסור היה לו להוליד ילדים).

בשנת 1492, אחרי מותו של אינוקנטיוס השמיני, התכנסה קונקלווה ובחרה ברודריגו לאפיפיור, ככל הנראה תמורת שוחד. מיד עם בחירתו ניגש לערוך רפורמות בקוריה ולחוקק חוק שאסר על מתן שוחד. אחר כך התפנה לנושאים שעמדו בראש מעייניו, דהיינו צבירת עושר, רדיפת שמלות ודאגה לאינטרסים של משפחתו. קודמו בתפקיד לא היה אמנם התגלמות המוסר הנוצרי, אך אלכסנדר הביא את השחיתות לשיאים חדשים. הוא מינה לקרדינלים את בנו צ'זרה בן ה-18 ואת אלסנדרו פַרְנֶזֶה, אחיה של אחת מפילגשיו, הצעיר עוד יותר. לבנו צ'זרה הוא נתן מדינה קטנה בצפון איטליה. לבתו לוקרציה סידר שלושה בעלים בזה אחר זה, כאשר את נישואיה לראשון ביטל בתוקף סמכותו כאפיפיור, ומהשני דאג להיפטר בדרכים אחרות, בעזרת בנו צ'זרה. לוקרציה עצמה נשאה בתפקיד ממלאת מקומו של אביה כאשר זה היה עסוק בנסיעות.

אלכסנדר כרת ברית עם משפחת ספורצה כשהשיא את לוקרציה ברוב הדר לג'ובאני ספורצה, בנו הממזר של בן דודו של הקרדינל אסקניו ספורצה. בברית נישואין דומה חיזק את קשריו עם ממלכת אראגון ונפולי.

אלכסנדר נודע בדרכו להיפטר מיריביו על ידי הזמנתם לסעודה מפוארת, שכללה מנות מורעלות. בסיום הארוחה הוא היה מודיע להם שהם הולכים למות, ומשנה את צוואתם כך שהוא יהיה יורשם היחיד. בדרך זו הוא התעשר.

ב-1493 פרסם סדרה של בולות שקבעו את הגבול בין הנחלות הספרדיות לפורטוגליות בעולם החדש. ב-1498 הורה על הוצאתו להורג של ג'ירולמו סבונרולה, הרפורמטור הדתי מפירנצה.

ב-1503 הוזמן עם בנו צ'זרה לארוחה אצל הקרדינל קורנטו. לאחר הארוחה חלו השניים (יש אומרים שלא במקרה). צ'זרה החלים כעבור כמה ימים, אבל אלכסנדר בן ה-77 לא התגבר על מחלתו ומת ב-18 באוגוסט.

מחקרים היסטוריים מהעת האחרונה בוחנים מחדש חלק מהעובדות השערורייתיות על חייו של אלכסנדר. לפי חלק מהטענות, רבים מהמקורות על חייו הם זכרונותיהם של אויביו, ולכן אין להסתמך עליהם כלשונם.

אלכסנדר השישי נתן לרבים מיהודי ספרד מקלט ברומא אחרי גירושם ב-1492. בתגובה לזעמם של מלכי ספרד, איזבלה הראשונה ופרדיננד השני, ענה האפיפיור שהוא רק ממלא את הבטחתו ארוכת השנים ליהודים.

[עריכה] קישורים חיצוניים


הקודם:
אינוקנטיוס השני
אפיפיורים הבא:
פיוס השלישי