אסון המטוסים בטנריף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמונה שצולמה דקות מספר לאחר האסון
הגדל
תמונה שצולמה דקות מספר לאחר האסון

אסון המטוסים בטנריפה שהתרחש ב-27 במרץ, 1977 בנמל התעופה באי טנריפה, היה אסון התעופה האווירית הגדול במאה ה-20. נהרגו בו 583 בני אדם בהתנגשות בין שני מטוסי בואינג 747. האחד, שהאסון התרחש עם המראתו ושכל נוסעיו נהרגו היה של חברת KLM. השני, שהיה מוצב על הקרקע ומרבית נוסעיו נהרגו - של חברת פאן אמריקן.

סיבת האסון הייתה נעוצה בשרשרת ארוכה של צירופי מקרים ובעיקר טעויות חמורות של הטייסים. הופקו ממנו לקחים שהובילו לשינויים בסדרי התעופה.

[עריכה] נסיבות האסון

מטוס פאן אמריקן בטיסה 1736, אותו מטוס שהיה ה-747 הראשון להטיס נוסעים (ב-1970) יצא מנמל התעופה בלוס אנג'לס ללאס פאלמס שבאיים הקנאריים, יעד חופשה פופולרי. בשל פצצה שפוצצו בדלנים קנאריים בנמל התעופה של לאס פאלמס, נדרש המטוס לסטות ממסלולו ולנחות בנמל התעופה "לוס רודאוס" שבאי טנריפה השכן. המטוס, מדגם בואינג 747-121, נחת ביעד החילופי והמתין לפתיחת נמל התעופה בלאס פאלמס.

נמל התעופה הקטן למדי בטנריף נאלץ להכיל חמישה מטוסים גדולים שהוסטו ממסלולם. נותר מסלול המראה פנוי אחד. בנמל עמד להמריא מטוס KLM בטיסת צ'רטר 4805, מדגם בואינג 747-206B. המטוס נשא נופשים שהגיעו מאמסטרדם.

מטוס KLM ואחריו מטוס פאן אמריקן האיצו על המסלול לקראת המראה. הערפל הכבד ששרר במקום הקשה על הראות, וגרם לטייס פאן אמריקן להתמקם ביציאה לא נכונה, הודעות משני המטוסים התקבלו בו זמנית במגדל הפיקוח וכתוצאה מיסכו זו את זו. בשדה התעופה לא הותקן ראדאר לבחינת מסלולי ההמראות. כל אלו הובילו לכך שקברניט KLM, יעקב ולדהויזן ואן זנטן, טייס ותיק ומנוסה, חסר סבלנות אחר עיכובים ממושכים, החליט להמריא, על אף התנגדויות מצד מהנדס הטיסה. ברגע האחרון הבחין טייס פאן אם באורות מטוס KLM וניסה לפנות בחדות, אך היה זה כבר מאוחר מדי. כך גם לא הועיל נסיונו הנואש של הטייס ההולנדי להמריא מעל למטוס האמריקני. בהתנגשות נהרגו כל 234 נוסעי KLM ואיתם 14 אנשי הצוות. 335 מ-396 בני האדם שעל מטוס פאן אם נספו גם הם, בעקבות ההתנגשות, השריפה וההתפוצצויות. אלו מאנשי הצוות שהיו בתא הטייס ניצלו.

בחקירת התאונה התברר שטייס KLM לא הבין את הודעות מגדל הפיקוח וסבר שהוא רשאי להמריא, בעת שהרשאה כזו לא ניתנה. חליפת ההודעות הייתה בשפה חופשית ולא הוקפד על נהלי דיבור תקינים, שעליהם הושם דגש לאחר מכן. יצרני מטוסים החלו להקפיד על התקנת ציוד ראייה בערפל. בטנריף נבנה נמל תעופה חדש, באזור פגיע פחות לערפל. הועלתה הסברה שהקברניט ההולנדי היה להוט להמריא מחשש שאם ישתהה יפר את החוקים המגבילים את שעות העבודה הרצופות המותרות לאנשי הצוות, דבר שהייתה עליו הקפדה רבה ב-KLM.

בסופו של דבר נבעה התאונה מאוסף של צירופי מקרים. איום טלפוני חסר שחר על פצצה נוספת בקנאריים, איחור ביציאת מטוס פאן אם מלוס אנג'לס, זאת נוסף על תנאי הראות, ההפרעות בשידור למגדל הפיקוח וטעויות האנוש.

לא היה תקדים לממדים כאלו של אסון אווירי, ומספר הרוגים גבוה יותר כתוצאה מפגיעת מטוסים נרשם רק 24 שנים מאוחר יותר, בפיגועי ה-11 בספטמבר.

[עריכה] קישורים חיצוניים