העולם השלישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדינות העולם השלישי או המדינות המתפתחות הוא כינוי למדינות לא מפותחות כלכלית בעולם; המרוכזות בעיקר באפריקה, אך גם באסיה ובדרום אמריקה. הכינוי "העולם השלישי" ניתן למדינות שבימי המלחמה הקרה לא היו מזוהות עם הגוש הקומוניסטי (העולם השני) ולא עם הקפיטליסטים, המתנגדים לקומוניזם (העולם הראשון).
העולם השלישי הוגדר לפי חלוקת הגושים הסובייטי והאמריקאי ואופיין על ידי מדינות שאינן מזוהות למי ממדינות אלו. חוסר השיוך הוא שאפשר למדינות אלו להשתלב בשוק העולמי, מחד, ולהיות מנוצלות כלכלית על ידי מדינות המערב, מאידך. תושבי מדינות העולם השלישי חיים בדרך כלל בתנאי רעב, ורובם משתכרים פחות מ1$ ליום עבודה.
כיום, רוב מדינות העולם השלישי מרוכזות באפריקה, המזרח התיכון (ארצות ערב) ואסיה. בנוסף לשלטון מושחת או עריצות, מדינות אלה סובלות גם מפגעי מזג האוויר ואסונות טבע (שטפונות, רעידות אדמה, בצורת ועוד), שאיתם הן לא מתמודדות כראוי.
[עריכה] מאפיינים
למדינות העולם השלישי מספר מאפיינים דומים :
- צורת שלטון אוטוריטרי, דיקטטורי או מלוכני, אם כי קיימות גם מדינות דמוקרטיות בעולם השלישי.
- שחיתות שלטונית ברמות גבוהות.
- תוחלת החיים בהן נמוכה.
- ההכנסה לנפש נמוכה.
- אחוזי האבטלה גבוהים מאוד; לחלופין שיעור עובדים במשכורות רעב גבוה מהרגיל.
- אחוזי אלימות גבוהים.
- אחוז גבוה של נשאי איידס (לא בקרב הערבים)
- תושבים החיים בצורה מסורתית, עם אורחות חיים שנשתמרו מאות שנים (האינדיאנים בדרום אמריקה או השבטים האפריקאים באפריקה).
[עריכה] הגורמים
בערות של תושבים החיים הרבה פעמים בצורת חיים עתיקה, ללא בית בנוי, חשמל או מים זורמים מאפיינת כמעט את כל מדינות העולם השלישי. רבות ממדינות העולם השלישי, אם כי לא כולן, היו נתונות לשלטון מעצמה זרה בתקופת הקולוניאליזם.
כיום גדלה אוכלוסיית כדור הארץ בקצב של כ־160 איש לדקה (כמליארד איש כל 12 שנה), כל התוספת הזו "שייכת" לעניי העולם, המצויים בעיקר (אך לא רק) במדינות העולם השלישי.
החוקר עמנואל ולרשטיין מתנגד לניתוח הפוליטי של עולם ראשון מול עולם שלישי, שכן לטענתו המדינות, אותן מזהים בדרך כלל כ"חברות", אינן אלא יחידות משנה בתוך מערכת עולמית בלתי שוויונית. במערכת זו ההתפתחות הכלכלית, המבנה החברתי ודפוס המשטר נובעים דווקא ממערכת היחסים הכוללת ומן המיקום היחסי בתוכה, ולא מתוך התפתחויות "אימננטיות" לכל אחת מיחידות המשנה; על כן ולרשטיין הציע ניתוח פוליטי של מסגרת מאוחדת של ליבה מול פריפריה.

