מאו (משחק קלפים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאו הוא משחק קלפים שחוקיו נבנים במהלך המשחק בו. למשחק אין מנצח. לשחקנים חדשים, שמעולם לא שיחקו במשחק, יוצגו חוקי הבסיס של המשחק בלבד. לחליפין, יוצג לשחקנים אלו חוק אחד בלבד: "זהו החוק היחיד של המשחק שיוצג לכם".

המשחק הפך פופולרי באוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד שבאנגליה בשנת 1975, אף כי סביר כי הוכר עוד לפני כן. המשחק רווח בתכניות לילדים מחוננים בארצות הברית, ומשוחק באולימפיאדה לפיזיקה, ממנה הגיע המשחק לישראל בראשית שנות התשעים של המאה העשרים.

הדרך היחידה לחוות את המשחק במלואו היא לשחק בו כשחקן חדש, ולא לקרוא את חוקי המשחק לפני כן. ניתן לחוות משהו מן החוויה באמצעות תיאור משחק מאו וירטואלי.

שחקן אשר ילמד את החוקים בהמשך יהרוס לעצמו את המשחק ובכלל לכל משתתפי המשחק. דיבור על החוקים של מאו אסור וכך גם כתיבתו. לרוב במידה שיגלו שקראת את החוקים תורחק מן המשחקים. ראה אוזהרת!

פרטי עלילה פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

תוכן עניינים

[עריכה] משמעות המשחק

יש הגורסים כי המשחק קרוי על שמו של מאו צה דונג. סברה זו מקבלת חיזוק מן השימוש בביטוי "שמו של המנהיג הסיני הדגול" במהלך המשחק. המשחק יוצר סביבה של חוסר וודאות בה החוקים שרירותיים והענישה נראית שרירותית אף יותר, אם לא מבינים את החוקים. החוקים אינם מוסברים, אלא רק העונשים על העבירה על החוקים. הדיבור אסור, אלא במסגרת מסודרת. החוקים עשויים להשתנות ללא הודעה. בכל אלה מהווה המשחק פרודיה על סין הקומוניסטית.

יש הגורסים כי המשחק מהווה התפתחות של משחק גרמני בשם "מאו מאו" (Mao-Mao), המזכיר בחוקיו את המשחק טאקי, אך משוחק באמצעות חבילת קלפים רגילה.

בשנת 1899 כתב ארתור מאצ'ן (Arthur Machen) סיפור קצר בשם האנשים הלבנים. בסיפור מתארת נערה צעירה את חוויותיה בנושא כישוף:

"אסור לי לכתוב את שמותיהם האמיתיים של הימים ושל החודשים שגיליתי לפני שנה, ולא את הדרך ליצור אותיות אקלו, או את שפת הצ'יאן, או את המעגלים היפים הגדולים, או את משחקי המאו, או את שירי הצ'יף."

הסיפור קודם למשחק בכמה עשורים, אך סביר שממציאי המשחק הכירו את הסיפור והושפעו ממנו.

הספר "The Mao Game" משנת 1997, מאת ג'ושוע מילר, והסרט משנת 1999 בבימויו רומזים למשחק זה.

[עריכה] חוקי בסיס

קיימות גרסאות רבות למשחק, בעיקר משום שחוקי המשחק אינם מוצגים במלואם לשחקנים חדשים. קריאת החוקים מומלצת בעיקר לשחקנים אשר רוצים להתחיל קבוצת משחק חדשה, בה אין אף שחקן מנוסה.

פרטי עלילה פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

המשחק משוחק בחפיסת קלפים רגילה. בתחילת המשחק מחולקים לכל אחד מן המשתתפים ארבעה או חמישה קלפים (בהתאם לכמות המשתתפים), ויתר הקלפים נשארים בקופה. קלף אחד מונח פתוח במרכז. המשתתפים צריכים להניח את הקלפים על הערימה הפתוחה שבמרכז לפי חוקי תאימות צבע ומספר בדומה לחוקים הבסיסיים של טאקי: ניתן להניח קלף על קלף בעל ערך שונה ב-1 ובעל סדרה זהה, או על קלף בעל סדרה שונה, באותו ערך. אם אין לשחקן קלף מתאים, עליו להענש. העונש הוא לקיחת קלף מן הקופה. בניגוד לטאקי, במאו ניתן להשתמש בקלף שנלקח מהקופה באותו התור בו נלקח, אם השחקן הבא עוד לא שיחק.

[עריכה] חוקי מאו

סביב חוקי הבסיס נטווים החוקים המיוחדים למשחק מאו:

  • הדיבור בעת המשחק אסור, אלא אם הכריז אחד השחקנים "נקודה לדיון". מותר לדבר בין הכרזה זו ועד להכרזתו של שחקן כלשהוא "סוף נ.ל".
  • אסור להסביר את החוקים, גם לא במסגרת "נקודה לדיון", פרט לחוקי הבסיס (או לחוק היחיד, למחמירים).
  • עבירה על חוק גוררת ענישה (אלא אם הוגדר אחרת, ענישה משמעה לקיחת קלף מן הקופה). מותר לכל אחד מן השחקנים המזהים עבירה להעניש את השחקן שעבר עבירה.
  • הענשה כפולה על עבירה אחת, הענשה על עבירה שלא בוצעה, או הענשה על עבירה אחרת מהעבירה שבוצעה, מהווה עבירה בפני עצמה.
  • בעת הענישה, ייתן העונש לנענש את קלף העונש מן הקופה, ויגדיר את העבירה שבוצעה. אין להסביר את החוקים, גם במעמד זה.
  • כאשר לשחקן נותר קלף אחד ביד, עליו לומר "קלף אחרון", בדומה לטאקי. כאשר מסיים שחקן להניח את כל קלפיו, עליו לומר "מאו".
  • פרט למקרה סיום הקלפים, אסור לומר את המילה מאו במהלך המשחק. במקום המילה מאו ניתן להשתמש במילים "שמו של המנהיג הסיני הדגול".
  • לאחר שסיים שחקן את קלפיו, יפרוש מן המשחק לפרק זמן כרצונו. במשך זמן זה יחשוב על חוק חדש, אשר משנה או מרחיב את חוקי הבסיס. לאחר שהחליט על החוק החדש (ושינן אותו לעצמו) ייקח 4/5 קלפים ויצטרף למשחק, בהכריזו "החוק שלי במשחק". באותו רגע נכנס לתוקף החוק החדש.

[עריכה] הגדרת עבירות

הגדרת עבירות היא משימה מורכבת. על הגדרת העבירה לספק מספיק מידע על העבירה, בלי לספק מידע על החוק. על השחקנים שאינם מודעים לחוק להסיק על החוק בדרך של ניסוי וטעייה, על ידי בדיקת הנסיבות בהן ניתן העונש.

הגדרת עבירות לדוגמה:

  • "אי משחק תוך זמן סביר" - הגדרת עבירה שימושית כדי להבהיר לשחקן שאינו מודע לתורו כי זהו זמנו לשחק, בייחוד אם השתנה סדר המשחק כתוצאה מחוק חדש.
  • "משחק שלא בתור"
  • "אי אמירת קוקוריקו" - הגדרת עבירה זו מבהירה לשחקן כי מצפים ממנו לומר קוקוריקו בנסיבות מסוימות, אך לא מסבירה את הנסיבות. לא בכל משחק מאו יש לומר קוקוריקו בנסיבות כלשהן - הגדרת עבירה זו מהווה דוגמה להגדרת עבירה הנוצרת כתוצאה מחוק חדש.
  • "ענישה בלתי חוקית" - עונש לשחקן שענש שחקן אחר לפי חוק שלא הובן כהלכה, או לפי חוק שעבר שינוי באמצעות חוק אחר, ואינו תקף יותר.
  • "נשיאת שמו של המנהיג הסיני הדגול לשווא" - ענישה על אמירת "מאו" שלא בעת סיום הקלפים.
  • "דיבור" - ענישה על אמירת כל דבר שאינו "נקודה לדיון", הגדרת עבירה, אמירת "קלף אחרון" או "מאו", במהלך המשחק.
  • "אין לך יום נחמד/נחמד מאוד/נחמד מאוד מאוד" וכן הלאה - מקביל ל-+2 בטאקי. כאשר שחקן שם קלף מסוים, הוא נדרש לומר "שיהיה לך יום נחמד". השחקן שאחריו נדרש לשים קלף עם אותו המספר, ולומר "שיהיה לך יום נחמד מאוד", וכן הלאה. החוק הנ"ל נוטה לבלבל ולהרגיז במיוחד שחקנים מתחילים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות