מקוק סרטנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקוק סרטנים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: קופים צרי אף
משפחה: קופים בעלי זנב
תת־משפחה: מקוקים
סוג: מקוק
מין: מקוק סרטנים
שם מדעי
ויקימינים Macaca fascicularis

מקוק סרטנים (Macaca fascicularis, ידוע גם כמקוק ארוך זנב) הוא הקוף הנפוץ ביותר בדרום מזרח אסיה. הוא נפוץ מבנגלדש דרומה עד לאיי אינדונזיה ומזרחה, עד לפיליפינים.

תוכן עניינים

[עריכה] אזור מחיה, תזונה ומראה

מקוק הסרטנים חי ביערות מכל הסוגים: ראשוני, משני, יערות חיזרן, דקלים, מנגרובים ועוד, אך הם נפוצים ביותר ביערות ביצה. בשנים האחרונות נצפו פלישות של מקוקי סרטנים למטעים. המין הוא שוכן העצים המובהק ביותר מבין כל מיני המקוק - מחקרים העלו שהוא אינו יורד מהעצים לתקופות העולות על 5 דקות, לצורך גישה למים.

מקוק סרטנים אוחז בפרי
הגדל
מקוק סרטנים אוחז בפרי















מקוק הסרטנים, כעולה משמו, ניזון מסרטנים, אותם הוא שולה ממימי נהרות ואגמים. עיקר מזונו הוא פירות, אך הוא ניזון גם מעלים, חרקים, עשב, גרעינים, פרחים ועוד.

לקופי מקוק סרטני פרוות גוף בצבע אפור-חום עד חום אדמדם. בטנם בהירה מגבם. פניהם בצבע אפור-חום, והם בעלי כיסי לחיים וזיפי לחיים. כשמם, הם מתאפיינים בזנב ארוך - אורכו של זנבם עשוי להגיע עד לאורך של 65 ס"מ, יותר מאורך גופם (40-47 ס"מ, ללא הזנב).

במין דו צורתיות זוויגית בולטת - הזכרים גדולים מהנקבות (5-8 ק"ג לעומת 3-4, בהתאמה), לזכרים שפמים ולנקבות זקנים.

[עריכה] חברה

קבוצת מקוקי סרטנים בתאילנד
הגדל
קבוצת מקוקי סרטנים בתאילנד

מקוק הסרטנים חי בקבוצות חברתיות מעורבות, המורכבות מזכרים רבים ומנקבות רבות. בקבוצה הממוצעת כשישה זכרים וכתשע נקבות, אך גודל הקבוצה נע משישה פריטים ועד חמישים ושמונה.

הזכרים עוזבים את הקבוצה עם הגיעם לבגרות מינית, בין גיל 4 ל-6 שנים, ומצטרפים לקבוצות של רווקים או לקבוצות דו-מיניות חדשות. המסע בבדידות מקבוצה לקבוצה מסוכן לזכרים, ובעקבותיו תוחלת חייהם נמוכה מזו של הנקבות. לאחר שהצטרף לקבוצה מעורבת, ישאר הזכר מחוץ להיררכיה עד גיל 7 לערך, שאז עליו הזכר למצוא את מקומו בהירארכיה הלינארית הברורה הקיימת בין הזכרים. ההיררכיה נקבעת על פי גודל, גיל ויכולות לחימה. הזכרים הבכירים נהנים מגישה רבה יותר לנקבות, ולכן רוב הצעירים בקבוצה הם צאצאיהם – בין חצי ל-80% מהצעירים הם צאצאיו של זכר האלפא, וכ-20% הם צאצאיו של זכר הביתא, סגנו. זכרים מנסים לתפוס את עמדת ההובלה באזור גיל 9. אם אחד הזכרים מצליח, אלו שהיו שווים לו בעבר נודדים לקבוצה אחרת וינסו לתפוס בה את הבכורה. זכר שוהה בקבוצה אחת כ-45 חודשים בממוצע. לאחר השתלטות כזו, קורים לעיתים רבות מקרים של רצח תינוקות – הזכר הורג את כל הצעירים שבוודאות אינם צאצאיו, כדי להחיש את הביוץ של הנקבות.

תקריב פנים של מקוק סרטנים
הגדל
תקריב פנים של מקוק סרטנים

הנקבות, שנשארות באותה הקבוצה במשך כל חייהן, מהוות את הליבה של הקבוצה. הן חיות בתת-קבוצות מטריליניאליות בתוך קבוצת האם, ומקיימות ביניהן הירארכיה נפרדת מזו של הזכרים, הנקבעת באופנים אחרים. ניתן לדעת את מיקומה של נקבה במדרג ההיררכי באמצעות מספר אינדיקטורים– סירוק (נמוכות דרגה נוהגות להשקיע זמן רב בסירוק גבוהות דרגה), חשיפת שיניים (נמוכות דרגה נוהגות לחשוף שיניים אל עבר גבוהות דרגה) ותפיסת מקום אכילה – גבוהות דרגה נוהגות להחליף את נמוכות הדרגה, אם אלו מצאו אתר אכילה מוצלח.

בעת פגישה בין שתי קבוצות של מקוקי סרטנים, אלימות היא נדירה. אם לא הצליחו להימנע זו מחברתה של זו, מתגרות הקבוצות זו בזו באמצעות צעקות וקפיצה על ענפים, כאשר זכר האלפא הוא זה שמוביל את ההתגרות בכל קבוצה.

מקוקי הסרטנים הם יחודיים בין הפרימאטים הלא-אנושיים בכך שנצפתה אצלהם התנהגות נלמדת שניתן לכנותה תרבות. במקרה מסוים, נקבת מקוק סרטנים נצפתה כאשר היא שוטפת חול מעל בטטה שאספה – התנהגות יחודית לזמנה. 4 וחצי שנים לאחר מכן, 18% מהקופים בקבוצה ו79% מהקופים הצעירים למדו לשטוף את החול מעל הבטטות שלהם. 8 שנים לאחר מכן, כל הקופים שנולדו לאחר האירוע ידעו לשטוף את החול מהבטטות שלהם. דפוס למידה דומה נצפה גם בקשר להפרדת גרעיני חיטה מחול באמצעות הטבלתם במים ואיסוף גרעיני החיטה, שצפו.

[עריכה] רבייה

אם וגורה
הגדל
אם וגורה

פוריות נקבות מקוק הסרטנים קשורה לדירוגה ההיררכי בקבוצתה – נקבות בכירות מתעברות יותר פעמים במהלך חייהן מנקבות זוטרות. ההתעברות עונתית, ומשתנה לפי האזור – בסומטרה עיקר ההמלטות התרחשו בקיץ ובסתיו (יולי-נובמבר), בעוד ביאווה המערבית עיקר ההמלטות התרחשו בינואר-פברואר.

הביוץ מתאפיין בנפיחות העור באברי המין, בסימנים פרומוניים וב'קריאות הזדווגות' אופייניות. הנקבות מזדווגות מספר פעמים ביום בתקופת הפוריות שלהן, רובן המכריע עם זכר האלפא, שמקפיד להישאר בטווח של עד חמישה מטרים מהנקבות הפוריות ולהרחיק מהן זכרים אחרים.

162 יום לאחר ההזדווגות תלד נקבת המקוק גור אחד. הנקבה היא המטפלת העיקרית בו, והיא מגוננת עליו ביותר ואינה מניחה לו לעזוב את אחיזתה בשבועות הראשונים לאחר ההמלטה. הנקבות האחרות מתעניינות ביותר בוולדות חדשים, ועלולות לחטוף אותם מאימותיהם. גור שנחטף ולא חזר לאימו במהרה, ימות. בגיל 4 חודשים לערך, הגור מתחיל לפתח עצמאות ולהתרחק מאימו, שמתחילה להראות את סימני המחזור החודשי שוב.

81% מגורי מקוק הסרטנים מגיעים לגיל שנה, ו-68% מגיעים לגיל ארבע שנים. כשהם מגיעים לגיל זה, בו הם כבר כמעט בוגרים, הזכרים מתחילים להראות עניין בהם ולשחק עימם.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקוק סרטנים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • Visalberghi, E. & Fragaszy, D. (1990). Food-washing behaviour in tufted capuchin monkeys, Cebus apella, and crab-eating macaques, Macaca fasicularis. Animal Behaviour, 40, 829-836.