Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory | ||
|---|---|---|
| אלבום מאת דרים ת'יאטר | ||
| יצא לאור | 1999 | |
| הוקלט | פברואר-יוני 1999 | |
| ז'אנר(ים) | פרוג מטאל | |
| אורך | 77:01 | |
| חברת תקליטים | Elektra Records | |
| מפיק(ים) | מייק פורטנוי וג'ון פטרוצ'י | |
| כרונולוגיית דרים ת'יאטר | ||
| Once in a LIVEtime (1998) |
Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory (1999) |
Metropolis 2000: Scenes from New York (2001) |
| האלבום ב-allmusic | ||
| [{{{amg2}}} האלבום ב-allmusic] | ||
| האלבום ב-Mooma | ||
Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory, ששוחרר ב־1999, הוא הדיסק השמיני של להקת הפרוג מטאל דרים ת'יאטר.
"Scenes from a Memory" הוא אלבום מופת לכל חובבי המטאל.
היחיודיות באלבום, היא העובדה שכל השירים מחוברים אחד לשני בעלילה הדוקה, ובהקשרים מוזיקליים. בולט במיוחד השיר "המסע ל1928" שמאגד בתוכו וריאציות לקטעים מכל שיר באלבום.
| פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
עלילת הדיסק נפתחת בשיר "רגרסיה" ("Regression") (טיפול בבעיות נפשיות באמצעות הפנוט). נשמע תקתוק, ואז קולו של המהפנט, המרדים את ניקולס, וגורם לו לחזור אל העבר שלו.
השיר השני "המסע ל1928" ("Overture 1928") הוא קטע אינסטרומנטלי, שכולל בתוכו קטעים מכל שיר באלבום.
בשיר השלישי, העלילה נפתחת למעשה. השיר נקרא "דז'ה-וו מוזר" ("Strange Deja Vu"), והוא מספר על הבעייה של ניקולס, גיבור האלבום, שבכל לילה שהוא נרדם, פוקדים אותו חלומות מוזרים, על בית שהוא צולל לתוכו. בתוך הבית ישנו חדר, ומראה, והוא רואה במראה פנים של מישהי, לא מוכרת לו. (ראוי לציין את ההופעה החיה scenes from new york שבמהלך השיר מופיע מאחורי הלהקה הבית, והאישה במראה. מאוד יפה) השיר מחולק לשני בתים, אותם שר ניקולס, ולפזמון החוזר פעמיים, שאותו שרה ויקטוריה, האישה שבמראה. בשלב הזה, ניקולס רק מבולבל. הוא לא מבין מה קורה סביבו, מנסה להבין מה המשמעות של חלומותיו, ומנגד, ויקטוריה שרה, על החיפושים שלה. היא מנסה למצוא מישהו, אבל הוא לא מודע לזה, והיא לא מצליחה להגיע אליו.
השיר הרביעי נקרא "דרך המילים שלי" ("Through My Words"). השיר מאוד קצר, כדקה וחצי, ופשוט. רק נגינת פסנתר, וג'יימס לה-בריי השר על כך שכל מה שאת עזבת מאחור, הוא מה שנשאר בשבילי. רמז ראשון לקשר ביניהם. השיר מסתיים בקטע הפנוט, שבו המהפנט אומר "עכשיו זה הזמן לראות כיצד אתה מת. זכור שהמוות הוא לא הסוף, אלא רק מעבר".
השיר החמישי נקרא "טרגדיה גורלית" ("Fatal Tragedy") והוא המפותח ביותר מבחינה עלילתית ומוסיקלית כאחד. השיר מספר על ניקולס היוצא מביתו, ופוגש איש זקן, המספר לו על ויקטוריה שנרצחה בבית הזה. הרוח שלה נשארה עד היום, חסרת מנוחה. הפזמון מדבר על הסיבה להישארותה של הרוח. בולטים לטובה בשיר הסולואים של ג'ון פטרוצ'י, והשילובים בין פטרוצ'י לרודס, הקלידן.
מיד לאחריו מגיע השיר "מעבר לחיים האלה" ("Beyond This Life") ששופך אור על כל נסיבות הרצח. הוא מספר על עד שרץ אל הגבעה, ומצא גופה של אישה על הקרקע, כשלידה עומד גבר, רועד, עצבני, עם אקדח ביד. לאחר רגע, הגבר יורה בעצמו, ונופל על גופתה של ויקטוריה. השיר מספר על נפילתו של ג'וליאן לתהום מוסרית, אלכוהול, הימורים, ועל כך שויקטוריה לא יכלה להמשיך לאהוב אותו, מה שהוביל לרצח ולהתאבדות. השיר ארוך, עם סולואים וקטעים אינסטרומנטלים ארוכים. בולט הפזמון החוזר על המעשים שלנו שנודדים רחוק. "מה שהיינו, זה מה שאנחנו" שר הסולן, משפט המקבל משמעות חדשה בדיסק.
השיר השביעי "דרך עיניה" ("Through Her Eyes"), הוא בלדה איטית על ההבנה של ניקולס, על הקשר בינו לבין ויקטוריה, ועל עד כמה טרגי היה המוות של ויקטוריה.
השיר השמיני "Home" הוא השיר המרכזי בדיסק, בין הקטעים הארוכים בדיסק (מעל 13 דקות) . השיר מדבר על ההתאהבות של ויקטוריה בג'וליאן (ששמו נחשף רק בשיר האחרון).
השיר התשיעי הוא "ריקוד הנצח" ("The Dance of Eternity") קטע אינסטרומנטלי, המחבר את השיר המרכזי "Home" לסיום הדיסק.
סוף האלבום מורכב משלושה שירים, שמתחברים בהדרגתיות.
השיר העשירי הוא "פעם אחת אחרונה" ("One Last Time") שבו דברים מתחילים להסתבך, ניקולס מרגיש שמשהו לא בסדר בסיפור שהוגש לו, על הרצח וההתאבדות, ומתחיל לחקור את הזכרונות שלו היטב, כדי למצוא את האמת. הפזמון נשמע כך-פעם אחת אחרונה-אנחנו שכבנו למטה. פעם אחת אחרונה-עד שאנחנו ניעלם מפה. השיר עובר בצורה חלקה לשיר הבא בתור.
השיר האחד עשר הוא "הרוח ממשיכה הלאה" ("The Spirit Carries On"). השיר מדבר על כך שניקולס כבר לא פוחד מהמוות, כי הוא יודע שהרוח שלו תמשיך הלאה (גלגול נשמות). לאחר הפזמון השני יש קטע מצמרר של ויקטוריה השרה מעמקי הקבר "נוע הלאה, היה אמיץ, אל תבכה על הקבר שלי, כי אני לא נמצאת פה עוד. אבל בבקשה אל תתן, לזכרונות שלך ממני להיעלם!". ג'ון פטרוצ'י שוב מפגין את היכולת שלו בסולו ארוך ומושקע, ואז מגיעה חזרה על פתיחת השיר "רגרסיה". שוב נשמע המשפט "safe in the light that surrander me", הפעם במשמעות שונה, כשגם המוזיקה זהה כמעט לחלוטין, אך בכל זאת-שונה. בכלל, מוטיבים חוזרים מופיעים פעמים רבות בשירים האחרונים באלבום.
השיר השנים עשר ("Finally Free") והאחרון נפתח בהפנוט הגורם לניקולס לחזור מהעבר אל ההווה. ניקולס נכנס למכוניתו, ונוסע הבייתה. את הבית הראשון שר הרוצח, המספר על כך שיש עוד זמן לבצע את הפשע. הפזמון שאותו שר הרוצח מסתיים ב"אני אקח את חיי שלי לפני שאאבד אותך". מיד השיר עובר לויקטוריה, המשתמשת במילים דומות מאוד לאלה של הרוצח, אך בנימה עליזה, ולא חושדת בכלום. היא מספרת מאושרת על הפגישה הקרובה שלה עם ג'וליאן, ועל כך שהם יוכלו להיות ביחד סוף סוף. האי נוסעת אליו, ושניהם מסתלקים למקום שהם חושבים שהוא פרטי, אך שם אורב להם אדוארד, ויריה נשמעת מתוך הלילה. הקטע של הרצח הוא מצמרר, עם נגינה מבהילה, צעקות, יריות, ומשפט אחד של הרוצח "פקחי את עינייך ויקטוריה", ואז נשמעות עוד שתי ירות, והרוצח מסתלק. מוקד השיר עובר לניקולס, המספר על החיים שלו, שוב, משתמש במילים מאוד דומות. מוטיבים חוזרים נמצאים בשפע בשיר, כולל מ"דז'ה-וו מוזר". לאחר מכאן מגיע קטע מפורט שבו שומעים את הרוצח נכנס למכוניתו ונוסע אל ביתו של ניקולס, שם שומעים את הרדיו פועל, ואת פסיעותיו של ניקולס. הרוצח נכנס בשקט מאחור, אומר "פקח את עינייך ניקולס" נשמעת זעקה מפי ניקולס, ורעש סטטי, שנמשך חצי דקה עד לסיום הדיסק. רק אז מתגלה כי הרוצח הוא המהפנט שלו, והוא גם זה שבגלגול הקודם, רצח את ויקטוריה.
הדיסק Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory הוא המשך לשיר Metropolis Pt. 1: The Miracle and the Sleeper, שיר שנמצא באלבום השני של הלהקה - Images and Words.
כשהיו במסע הופעות, בעקבות שחרור הדיסק, ניגנו בהופעה האחרונה שלהם בניו יורק את כל האלבום. ההופעה הוקלטה ויצאה ב־DVD כ־Metropolis 2000: Scenes from New York.
[עריכה] השירים באלבום
- Regression - Scene One - זמן: 2:06
- Overture 1928 - Scene Two - זמן: 3:37
- Strange Deja Vu - זמן: 5:12
- Through My Words - Scene Three - זמן: 1:02
- Fatal Tragedy - זמן: 6:49
- Beyond This Life - Scene Four - זמן: 11:22
- Through Her Eyes - Scene Five - זמן: 5:29
- Home - Scene Six - זמן: 12:53
- The Dance of Eternity - Scene Seven - זמן: 6:13
- Once Last Time - זמן: 3:46
- The Spirit Carries On - Scene Eight - זמן: 6:38
- Finally Free - Scene Nine - זמן: 11:59
[עריכה] השתתפו באלבום
- ג'יימס להבריי - שירה
- ג'ון מיונג - באס
- ג'ון פטרוצ'י - גיטרה
- מייק פורטנוי - תופים
- ג'ורדן רודס - קלידן

