שאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שאה (פרסית: شاه) הוא תוארם של מלכי פרס (כיום איראן) והאימפריה הפרסית הקדומה. מקור התואר הוא במילה הפרסית הקדומה "חשטרה" שמשמעה "מלך",

השאה האחרון, מוחמד רזה פהלווי, קרא לעצמו "שאהנשאה" (פרסית: شاهنشاه), שפירושו "מלך המלכים" בעת הכתרתו. שושלת המלוכה שאליה השתייך, שושלת פהלווי, הייתה האחרונה באיראן.

בנוסף, כינו עצמם בתואר זה שליטים מוסלמיים בהודו.

המונח השחמטאי "שח" ושם המשחק עצמו ("שח" + "מט" משמעו "מלך מת") נגזרים מהמילה שאה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.