רנה מגריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רנה פרנסואה גיזלן מגריט, (21 בנובמבר, 1898 - 15 באוגוסט, 1967), צייר בלגי. מגדולי הציירים הוירטואוזיים והבולט שבציירי המגמה הפיגורטיבית בסוריאליזם.

תוכן עניינים

[עריכה] ילדותו של מגריט

מגריט נולד ב-21 בנובמבר 1898 ב(Lessines) במחוז Hainaut שבבלגיה לרג'ינה, כובענית עד נישואיה ולליאופולד, סוחר בדים.
במאי 1900 עברה משפחת מגריט לעיירה גילי (Gilly), שם נולדו שני אחיו, ריימונד ואחר פאול. כמה שנים אחרי כן, עברו לגור בשאטלה (Chatelet), שם החל מגריט ללמוד ציור בשיעור שבועי.

ב-24 בפברואר 1912 התאבדה אמו בהטביעה עצמה במי נהר הסאמבר. גופתה נמצאה כעבור כשבועיים, ב-12 במרץ כשכותנת הלילה מכסה את ראשה. בציוריו של מגריט מופיעות לעיתים נשים כשפניהן אינן גלויות, ונראה כי החוויה הקשה שעברה עליו כנער מצאה ביטוי ביצירתו.

בשנת 1913 החליט האב להעביר את משפחתו לעיר שרלרואה (Charleroi), שם החל מגריט ללמוד בבית הספר התיכון. הוא פגש את ז'ורז'ט ברז'ה, נערה שתהיה לרעייתו בעתיד.

ב-20 באוגוסט 1914, בעת מלחמת העולם הראשונה, פרצו הגרמנים לבלגיה והאב החזיר את משפחתו לשאטלה.

שלושה מזכרונות ילדותו יצוצו עוד פעמים מספר ביצירותיו:

  1. תיבת עץ שהייתה ליד עריסתו
  2. בלון שנקשר לגג בית הוריו
  3. מראה של אמן עסוק בציור בית העלמין בו רנה שיחק עם חברה קטנה.

כעלם צעיר היה חובב סרטים והתעניין מאוד ביצירותיהם של רוברט לואיס סטיבנסון ואדגאר אלן פו, גם אלה ישפיעו על עבודתו בעתיד.

[עריכה] תחילת דרכו כצייר

בנובמבר 1915 עבר מגריט לגור בבריסל. שנה אחרי כן, נרשם לאקדמיה לאמנויות בבריסל. משפחתו הגיעה לבקרו והצטרפה אליו לשם כעבור שנה. בשנת 1918 החל לצייר את תמונותיו הראשונות, תחילה בסגנון הקוביזם ואחר בסגנון הפוטוריזם. בשנת 1919 פגש את המשורר פייר בורז'ואה, שהתרשם מעבודותיו של מגריט והזמינו לאייר את שיריו. בשנת 1920 פגש בשנית בז'ורז'ט ברז'ה, שאותה הכיר כשהיה בן 15, וב-28 ביוני 1922 נישא לה. כעבור פרק זמן נחשף לעבודתו של ג'ורג'ו דה קיריקו, "שיר אהבה", שתביא לנקודת מפנה בחייו. בשנת 1926 צייר מגריט את יצירתו הסוריאליסטית הראשונה, "הרוכב האבוד", וריאציות שונות שלה יצייר בחלוף השנים.

[עריכה] ההצלחה

  • בשנת 1927 זכה מגריט לתערוכת יחיד בגלריית "לה סנטור" ואחריה עבר הזוג מגריט לגור בפאריס.
  • בשנת 1928 הציג את עבודותיו בתערוכה בבריסל והשתתף בתערוכה המשותפת הראשונה של הסוריאליסטים בגלריית "קמי גומנס" בפאריס.
  • בשנת 1930 הוא משתתף שוב בתערוכה בגלריית "קמי גומנס" ואחר שב לבריסל.
  • בשנת 1933 הוצגו 59 מיצירותיו ב"ארמון האמנויות" בבריסל וכן השתתף הוא בתערוכה בגלריה "פייר" בפאריס.
  • בשנת 1936 הציג את ציוריו בפעם הראשונה בניו יורק בגלריית "ז'וליין לוי". כמו כן, השתתף בתערוכה בינלאומית בלונדון. כעבור שנתיים שוב מוצגות תמונותיו בבירת אנגליה.
  • בשנת 1940, בעקבות הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השניה, עברו מגריט ואשתו ל- Carcassonne, אשר בצרפת.
  • בשנת 1941 השתתף בתערוכה בגלריית "דיטריש" בבריסל.
  • בשנת 1947 השתתף בתערוכה בגלריית "הוגו" בניו יורק ובגלריית "לו קוזין" בבריסל.
  • בשנת 1948 הציג מגריט את ציוריו בגלריית "פובור" שבפאריס.
  • בשנת 1953 השתתף בתערוכה בגלריית "אלכסנדר יולא" בניו יורק והציג תערוכה ראשונה ברומא.
  • בשנת 1954 זכה לרטרוספקטיבה ב"ארמון האמנויות" בבריסל.
  • בשנת 1956 זכה בפרס גוגנהיים בבלגיה.
  • בשנת 1965 זכה לרטרוספקטיבה נוספת, הפעם במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.
  • בשנת 1967 הציג את תמונותיו במוזיאון ברוטרדם ובתערוכה אחרת בסטוקהולם.

[עריכה] הסתלקותו של מגריט

רנה מגריט מת בבריסל ב-15 באוגוסט 1967 ממחלת הסרטן ונקבר בבית העלמין של Schaerbeek. הבית שבו התגורר בבריסל משמש כיום כמוזיאון, שבו מוצגות אחדות מיצירותיו וכן מוצגים חפצים אחדים המופיעים בציוריו.

[עריכה] יצירתו של מגריט

בן האדם, ציור מאת מגריט, 1964
הגדל
בן האדם, ציור מאת מגריט, 1964

מגריט, כעמיתו סלבדור דאלי, היה שייך לזרם הסוריאליסטי, אולם בעוד דאלי צייר תמונות חלום, הרי מגריט יצר אשליות. הוא יצר טכניקה אשלייתית טבעית של תיאור מדויק ויצירותיו צוירו באופן דקדקני וקפדני כפי שאמנים בסופר-ריאליזם היו מציירים, אלא שמגריט לא צייר את המציאות כי אם את הבלתי אפשרי. בציוריו היה סותר את כוח הכבידה של כדור הארץ, לשמיים שיווה איכות של חומר גשמי וממשי שאפילו ניתן לחיתוך ולהצבה על גבי כן הציור, והספינות שצייר עשויות היו מגלי הים ובכל זאת משייטות על פני המים.

הוא הפליא לסכל את ציפיותיו המוקדמות של הצופה, בעשותו שימוש יוצא דופן בגדלים הסותרים את ידיעותיו המקובלות של המתבונן בתמונה. ההיגיון המסוים, המונח ביסוד מערכת היחסים שבין עצמים חסרי כל קשר לכאורה, משווה ליצירותיו יכולת לערער את שלוות רוחו של הצופה בהן, ומעורר בו תחושה בלתי נוחה. ביצירותיו הוא מתמקד בעיקר בניתוח לשון הציור, בקשר הנוצר בין חפצים מעשה ידי אדם לעצמים טבעיים הנמצאים בסמיכות זה לזה, ויצר אפקטים המשתמעים לשתי פנים, המגבירים את תחושת המוזרות וטורדים את המחשבה. ביצירותיו, לא חדל מגריט לתהות על פשרם של פרדוקסים ועל טבעה של התפיסה האנושית.

עבודותיו של מגריט מוכרות בעולם כולו. עוד בחייו זכה מגריט להצלחה כלכלית וערכם הכספי של ציוריו מאמיר מעת לעת. ספרים המציגים את יצירותיו היו מאז ומתמיד רבי מכר.

[עריכה] קישורים חיצוניים