מקאם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקאם (בערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מערכת סולמות מוזיקליים המשמשת במוזיקה של רוב ארצות העולם המוסלמי.
המקאם הוא הבסיס למוזיקה הערבית ולמוזיקה התורכית. יש שימוש במקאם גם בארצות הבלקן, בארצות טורקמניות במרכז אסיה, ובקווקז.
בישראל ובעולם היהודי נעשה שימוש בשיטת המקאם במוזיקה המזרחית ובמסורות המוזיקליות של העדות השונות הכולל את הנוסח של בית הכנסת.
שימוש נרחב בשיטת המקאם קיים במוזיקה של שירת הבקשות, הפיוטים, והתפילה בנוסח ספרד-ירושלים.
אין לבלבל בין מקאם ובין מקאמה שהיא סיפור מחורז המלווה בשירה.
יש מספר רב של מקאמים, אשר נקראים לרוב על-פי האזור בו הם התפתחו.
לכל אחד מהמקאמים ישנה תבנית אופיינית, בעלת מבנה וכללים נוקשים. ישנם מקאמים אשר משרים אוירה עצובה ויגון, וישנם מקאמים המשרים אוירה עליזה, וכו'.
[עריכה] מקאמים נפוצים
| שם | תיאור מוזיקלי | מאפיינים | טון |
| צבא | על רה עם מי מונמך ברבע טון וסול וגם סי במולים | המקאם העצוב ביותר של המוסיקה הערבית. פירוש שמו הוא נעורים או תשחורת. היהודים מנגנים בו בברית מילה ובבר-מצוה, או בראש השנה בו מוזכרת עקדת יצחק. | ¾ ¾ ½ 1½ ½ 1 1 |
| עג'ם | סולם מז'ור על סי במול | משמעות המלה בערבית היא חו"ל ,על שם עיר בפרס. העג'ם נקרא גם "הסולם החזק" ואצל היהודים הוא משמש לשמחות, חתונות וחגים כגון: שמחת תורה, פסח ושבועות. | ½ 1 1 1 ½ 1 1 |
| כורד | מודוס פריגי על רה | שמו ניתן לו ע"פ אדם בשם זה | 1 1 ½ 1 1 1 ½ |
| ביאת | מינור על רה עם צליל שני מונמך ברבע טון | מהמקאמאת החשובים במוסיקה הערבית. לא ידוע מקור השם. מבוסס על הצליל רה עם הצליל השני מונמך ברבע טון | 1 1 ½ 1 1 ¾ ¾ |
| חיג'אז | רה מינור עם שנייה במולית ושלישית דיאזית | מקאם ללא רבעי טונים. על אף שמקורו אינו ערבי, הוא נקרא על שם מחוז "חיג'אז" שבערב הסעודית. גם במוסיקה הערבית וגם בפיוט היהודי, שימש החיג'אז לשירי אבל וקינה, שירי געגוע ורגש גדול. במקאם זה קורא המואזין מצריח המסגד: "אללה הוא אכבר". החיג'אז ידוע במסורת האשכנזית בתור מודוס "אהבה רבה" שהיה פופולרי במוסיקה היהודית של מזרח אירופה | 1 1 ½ 1 ½ ½1 ½ |
| לאמי | מודוס לוקרי על מי | מקאם הבנוי על שני טטרקורדים פריגיים על הצלילים לה ומי שמתחתיו. מכאן שמו "לה-מי" | 1 1 1 ½ 1 1 ½ |
| נהוונד | מינור על דו | נקרא על שם העיר הפרסית נהוונד (Nahawand) שבצפון פרס. לעיתים, גם הצליל השביעי הוא 3/4 במול (זה נקרא אֶוִיטְש -צורת נגינתו שונה בעליה ובירידה-אם התו סי הוא בקר הוא נקרא נהוואנד אלכביר, או נהוואנד חיג'אז. יש הטוענים כי זהו מקאם של געגוע. | ½ ½1 ½ 1 1 ½ 1 |
| שיגא (סיקא / סיגא / סיכא) | סולם המתחיל במי שמונמך ברבע טון וכולל סי מונמך ברבע טון | שמו על שם מקומו: סי-כא (מקום שלישי, בערבית), ממנו ויצא מקאם חוזאם (עם חיג'אז על הסול) בו משתמשים לקריאת התורה אצל הספרדים. נפוץ גם בקריאת כתבי הקודש המוסלמיים. | ¾ 1 ¾ ¾ 1 1 ¾ |
השימוש במקאמים בתפילות היה נהוג במדינות כמו: תורכיה, מצרים, סוריה, ישראל, עיראק ,אירן (פרס).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאמר: אסיקה מרקס, מבוא לתרבות המקאם
- מאמר: אמציה בר-יוסף, תולדות המקאם – רקע היסטורי ותרבותי
- אתר עם הדגמות של המקאמים השונים
- לימוד ושמיעת מקאמים ממסורת יהדות מרוקו ואלגי'ר באתר "תורת אמ"ת" של הרב זכריה זרמתי

