בלונד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלונד הוא צבע שיער שנמצא ביונקים מסוימים, ומאופיין, כמו שיער אדמוני, ברמה נמוכה של הפיגמנט אומלנין ורמה גבוהה של הפיגמנט פאומלנין. מבלונד כהה עד בלונד חיוור, גווני הבלונד נמצאים באופן טבעי על ראשם של 2% מאוכלוסיית העולם. לבלונדיניים אמיתיים השיער הדק ביותר, בעוד לאדמונים השיער העבה ביותר. לבלונדיניים טבעיים יש לעתים קרובות גם צבע עיניים בהיר ועור חיוור, לעתים מנומש.
אצל חלק מהתינוקות שנולדים בלונדיניים, צבע השיער נעשה כהה בתקופת הילדות באופן טבעי. הכהיית השיער יכולה להתרחש גם בתקופה מאוחרת יותר בחיים.
המילה "בלונד" הגיעה לעברית מהאנגלית, ששאלה אותה מהצרפתית. המילה משמשת גם לכינוי דברים שצבעם מזכיר צבע שיער בלונדיני, כמו עץ ובירת לאגר.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקורות
תינוקות בלונדיניים יכולים להיוולד בכל אוכלוסייה, אך בשיעור נמוך עד כדי בלתי מורגש. באוכלוסיות אירופאיות הבלונד כל כך שכיח, שלעתים מתייחסים אליו כאל תכונה אירופאית ייחודית, אך הייחודיות היא רק בתפוצתו שם.
בהתבסס על מידע גנטי, ניתן לשער כי הבלונד התפשט באירופה לפני כ-10,000-11,000 שנים, בעידן הקרח האחרון. לפני כן, לאירופאים היו שיער ועיניים חומים כהים, כמו לשאר העולם.
אנשי המדע טרם מצאו תשובה לשאלה מדוע אנשי צפון אירופה התפתחו להיות בעלי שיער בלונדיני ועיניים בהירות כל כך מהר, יחסית לקצב התפתחות האבולוציה האנושית. אילו קרו השינויים בקצב ההתפתחות הרגיל של האבולוציה, היה לוקח להם כ-850,000 שנים להתרחש, אך האדם המודרני היגר לאירופה מאפריקה רק ב-35,000-40,000 שנים האחרונות.
[עריכה] תפוצה בקרב בני האדם
הבלונד נפוץ במיוחד בפינלנד ובסקנדינביה. בעקבות כך, שיער בלונדיני חיוור מכונה לעתים "שיער נורדי". הנתונים אודות שיעור הבלונדיניים באוכלוסייה זו עורפלו על ידי אחוז האנשים שהבהירו את שיערם. בשבדיה, שהיא הגדולה מבחינות גודל ואוכלוסייה, למשל, נמצא האחוז הגדול ביותר של אנשים שהשתמשו במימן על-חמצני (מי חמצן) ובחומרים דומים על מנת לצבוע את שיערם לצבע ה"בלונד נורדי".
[עריכה] בלונד בתרבות האנושית
משחר ההיסטוריה, אנשים כהי-שיער התרשמו משיער בלונדיני ושאפו לחקות אותו. נשים כהות-שיער ברומא העתיקה, לדוגמה, נהגו לקנות פאות נוכריות משיער בלונדיני ואדמוני מאנשי השבטים הגרמאנים. בחברה המערבית המודרנית, הבהרת שיער נפוצה במיוחד בקרב נשים. עם זאת, יש לציין שישנם אנשים בלונדיניים שבוחרים דווקא להכהות את שיערם.
לפי מספר מחקרים, שיער בלונדיני, שמהווה תכונה של ילדים קטנים, גורם לאנשים לתחושות הוריות של חיבה ורצון להגן. שיוך תכונה זו לילדים הוא אולי גם הגורם לסטריאוטיפ המערבי המייחס לנשים בלונדיניות טיפשות. שני סמלי סקס מהמאה העשרים שטיפחו דימוי זה היו מרילין מונרו וג'ין הארלו. שתיהן גילמו בסרטים בכיכובן בלונדיניות מטומטמות "קלאסיות", אך נודעו באופן אישי כנשים אינטֶליגנטיות. יש הטוענים כי ג'ין הארלו הפכה את הבהרת השיער למעשה מקובל, בלי שהנשים המבהירות את שיערן תיחשבנה לזונות.
בתחילת המאה העשרים, שיער בלונדיני שויך לעתים לגזע הארי. תפיסה זו קודמה על ידי תומכי תאוריית עליונות הגזע הנורדי כמו מדיסון גרנט ואלפרד רוזנברג, למרות ששיער כהה היה יותר נפוץ בקרב הארים.
[עריכה] מיתוס לגבי היעלמות הבלונד
בשנת 2002 דיווחו כלי תקשורת, ביניהם חדשות ה-BBC, שמדענים גרמנים אנונימיים הגיעו למסקנה שתוך 200 שנים ייעלם הבלונד הטבעי מן העולם, עקב מחסור בגנים נסגנים שגורמים לשיער בהיר; רק למספר מצומצם של אנשים מפינלנד יהיה שיער בלונדיני טבעי. במאמר היה כתוב שיש מספר נמוך של אנשים הנושאים את גן הבלונד הנסגני, במיוחד במדינות עם אנשים ממוצאים מגוונים (כגון ארצות הברית, קנדה, ניו זילנד ואוסטרליה). מאוחר יותר, יוחס המחקר לארגון הבריאות העולמי, שטען שאיננו יודע על מחקר זה ואינו מכיר בו. לאחר מכן אישר הארגון שהמחקר היה שקרי.
התרמית הופיעה שנית בתחילת 2006 בידיעות חדשותיות ונפוצה במהירות באינטרנט.
המיתוס מתבסס על תפיסה שגויה של מושג הגן הנסגני. הגן ימשיך לעבור לדורות הבאים, אלא אם יקושר לקושי בהשרדות או בפריון. למרות שערבוב הגזעים עשוי להוביל להפחתת המקרים בהם הגן בא לידי ביטוי (כלומר מקרים בהם הצאצא מקבל את הגן משני הוריו), הוא לא יפחית את שכיחות הגן עצמו.

