אלחרם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלחרםערבית: الحرم) היה כפר ערבי על חוף הים התיכון, כ-10 ק"מ צפונית ליפו, שנבנה סביב מסגד סידנא עלי ולעתים אף מכונה על שמו. תושבי הכפר נמלטו ממנו כפליטים בעת מלחמת העצמאות. רוב אדמות הכפר צורפו לשטח העיר הרצליה והמועצה המקומית כפר שמריהו.

תושבי הכפר היו מוסלמים ברובם, וכלכלתם התבססה על חקלאות ודיג. המשפחות הגדולות בכפר היו משפחת אל-מסרי ומשפחת אל-כרים. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 נקנו מהאפנדי של אלחרם חלק ניכר מאדמות הכפר על-ידי קהילת ציון אמריקאית. על אדמות אלה (ועל אדמות כפרים שכנים, כמו אג'ליל) הוקמו היישובים הרצליה, רשפון וכפר שמריהו. לפי עדויות רבות היו הקשרים בין המתיישבים היהודים לתושבי אלחרם ידידותיים; חלק מתושבי הכפר אף הועסקו בבניית ההתיישבויות היהודיות.

בשנת 1944 מנה הכפר כ-520 נפש ושטחו כלל 3,320 דונם, מרבית שטחו בעבר 4,745 דונם נרכש על ידי גורמים יהודיים לשם הקמתם של היישובים לידו. ב-1948, בעת מלחמת העצמאות, חששו תושבי הכפר לחייהם למרות הקשרים הטובים עם שכניהם היהודים, ולאחר כיבוש יפו נמלטו התושבים מהאזור והתמקמו בעיקר בטייבה ובכפר מוקיבלה בכוונה לשוב לביתם עם תום המלחמה. חלקם הועברו למחנות פליטים מחוץ לקו הירוק.

חוק נכסי נפקדים מ-1950 החשיב את פליטי אלחרם כנפקדים ושלל מהם את זכות הקניין על קרקעותיהם. רוב צאצאיהם נותרו בטייבה ומוקיבלה. אדמות הכפר הועברו לשטח העיר הרצליה והמועצה המקומית כפר שמריהו. כיום רבים מבתי הכפר הרוסים, וחלקם משמשים כבסיס לבתי תושבים יהודיים שנבנו במקום. מסגד סידנא עלי, שהיה במרכז הכפר, נותר על תלו ולימים שוקם. בית הקברות של הכפר פרוץ ומוזנח.

[עריכה] קישורים חיצוניים