פונאר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פונאר (בליטאית: Paneriai) הוא אתר בו נרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה בין שבעים אלף איש למאה אלף איש, רובם המכריע יהודים. באתר זה הסמוך לעיר וילנה הכינו השלטונות הסובייטים בורות ענק למיכלי דלק, אשר לא הספיקו למלאם. בתקופת הכיבוש הנאצי, החל ביולי 1941, הובאו לבורות אלה יהודים, צוענים, שבויי מלחמה ומתנגדי הנאצים ונרצחו ביריות.
הרצח החל ביולי 1941, כאשר איינזצקומנדו 9 קיבצה 5,000 גברים יהודים מוילנה שנורו למוות בפונאר. במשך הקיץ והסתיו שלאחר מכן בוצעו עוד פעולות מסוג זה בסיוע המשטרה הליטאית ועד סוף 1941 נרצחו בפונאר למעלה מ 40,000 יהודים, חלקם הגדול מגטו וילנה. כ 7,500 שבויים פולנים נרצחו בשנה זו גם כן.
עם התקדמות הצבא האדום לעבר ליטא בספטמבר 1943, החלו הגרמנים לפתוח את הבורות ולשרוף את הגופות כדי למחוק את העקבות לפשע הנורא (מבצע 1005). קבוצה של 80 אסירים ממחנה הריכוז שטוטהוף הסמוך הובאו לפונאר לשם כך. האסירים הצליחו להימלט לאחר 6 חודשים, ב 19 באפריל, 1944. 11 מהם שרדו בכדי לספר את שהתרחש בפונאר.
על מעשי הרצח בפונאר כתב המשורר שמריהו קצ'רגינסקי את השיר "פונאר", שהותאם ללחן שכתב אלכסנדר תמיר בגטו וילנה. ברבות השנים ביצעה את השיר צילה דגן.
[עריכה] ראו גם:
[עריכה] קישורים חיצוניים
ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

