מלחמת מצווה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת מצווה היא מלחמה שעל פי ההלכה חייבים לצאת אליה, ולא חלה החובה לשאול מאת הסנהדרין רשות לכך, אלא יוצאים למלחמה מיידית. בתלמוד מובאות מלחמותיו של יהושע כדוגמה למלחמת מצווה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרת מלחמת מצווה
קיימות כמה שיטות להגדרת מלחמת מצוה:
- שיטת רש"י:
- רק מלחמה שנועדה לכיבוש הארץ היא מלחמת מצווה.
- שיטת רמב"ם ובעקבותיו ספר החינוך:
- מלחמה שנועדה לכיבוש הארץ ובלשונו "מלחמת שבעת עממים".
- מלחמה נגד עמלק - מלחמה דתית כנגד האוייב הרוחני של עם ישראל.
- מלחמת "עזרת ישראל מיד צר" - כלומר הצלה מפני אוייב שקם על עם ישראל. (מקור הדין הוא בתלמוד הירושלמי)
- שיטת הרע"ב:
- מלחמת ארץ ישראל
- מלחמת עמלק
[עריכה] גדרים של מלחמת מצווה
[עריכה] קבלת החלטה
על פי דעת הרמב"ם מלך בתחילה נלחם מלחמת מצווה (הלכות מלכים ה' א') ואינו צריך לבקש אישור מבית הדין הגדול בניגוד למלחמת רשות. (שם ה' ב') על פיו לכתחילה צריך למנות מלך על פי בית דין של 70 ונביא (שם א' ג'). לפי דרשות הר"ן (דרוש יא) יש תוקף של מלכות למינוי מנהיג על פי החלטת העם וכן סובר הרב קוק שיש תוקף של "משפטי מלוכה" וכותב ש"בזמן שאין מלך... חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה". (שו"ת משפט כהן סימן קמד).
[עריכה] מי חייב במלחמה
אף שבמלחמת הרשות מתירים למי שבנה בית ולא חנכו, נטע כרם ולא חיללו, אירש אישה ולא נשאה ולירא ורך הלבב לשוב מהמלחמה ולא להלחם, במלחמת מצווה אין פטור לאף אחד אלא כולם מחוייבים.
הדבר נלמד מהמשנה והתוספתא: "הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" [1] (סוטה פ"ח מ"ז). בתלמוד הדבר נלמד ממלחמתו של אסא מלך יהודה. "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ (=הכריז על גיוס) אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי" (= אין פטור). (ספר מלכים א' פרק ט"ו כ"ב)
מכיוון שכולם חייבים במלחמת מצווה גם נשים מחוייבות ואפילו כלה מחופתה (ספר החינוך), יש המפרשים את דברי הרמב"ם (הלכות מלכים ז' ד') שהנשים משתתפות בעניניים לוגיסטים כמו אספקת מזון, יש המפרשים כי נשים משתתפות בפועל בקרבות אם יש ביכולתן. ויש המפרשים כי אינן משתתפות כלל, ומה שכתוב כלה מחופתה, אין לו משמעות לעניני המלחמה.
[עריכה] תחילת מצור
לפני כל מצור ותחילת מלחמה בין במלחמת רשות ובין במלחמת מצווה, יש חובה לקרוא לשלום לאוייב, ורק במקרה שהוא מסרב להשלים יוצאים למלחמה. במלחמת רשות צריך להתחיל את המצור לפחות שלשה ימים לפני שבת בעוד שבמלחמת מצווה מותר להתחיל מצור אפילו בשבת. (טור אורח חיים סימן רמ"ט)
[עריכה] בעקבות המושג
לעיתים היו רבנים ודרשנים כרבי יהונתן מאייבשיץ והרב חיים מוולוז'ין שהשתמשו במושג זה במובן סימבולי, בעקבות עולם הקבלה, כמלחמה רוחנית שיש לאדם כנגד יצר הרע על מנת לקיים מצוות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- משנה - סוטה ח' ז',
- תוספתא - סוטה ז' ט'-ט"ו
- תלמוד: בבלי סוטה עמ' י/ב ועמ' מד/ב , ירושלמי סוטה לט/ב
- רמב"ם יד החזקה - הלכות מלכים פרק ה' א'-ב', פרק ז' ד'
- יואל טייטלבוים, על הגאולה ועל התמורה
[עריכה] הערות שוליים
1. ^ מקור הביטוי "חתן מחדרו וכלה מחופתה" הוא בספר יואל "אִסְפוּ עָם, קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיוֹנְקֵי שָׁדָיִם, יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ." (ב' ט"ז) בהקשר של חורבן. מכאן אפשר ללמוד מדוע הירושלמי והרמב"ם הבינו שכאשר יש סכנת חורבן כמו במקרה של אויב הקם על ישראל מדובר במלחמת מצווה.

