לילות בוגי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לילות בוגי | |
| שם הסרט במקור: | Boogie Nights |
| בימוי: | פול תומאס אנדרסון |
| הפקה: | פול תומאס אנדרסון |
| תסריט: | פול תומאס אנדרסון |
| שחקנים ראשיים: | מארק וולברג ברט ריינולנדס ג'וליאן מור דון צ'ידל ג'ון סי. ריילי ויליאם ה. מייסי פיליפ סימור הופמן הת'ר גראם |
| חברת הפצה: | ניו ליין סינמה |
| יצא לאקרנים בתאריך: | 10 באוקטובר 1997, ארצות הברית |
| משך הקרנה: | 156 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | 15,000,000$ (מוערך) |
| מוזיקה: | קלי קיגי מייקל פן |
| פרסים: | מועמד לשלושה פרסי אוסקר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
לילות בוגי הוא סרט שנכתב, הופק ובוים על ידי פול תומאס אנדרסון. הסרט מספר את סיפור עלייתו ונפילתו של כוכב פורנו צעיר בתעשיית הפורנו של סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. הסרט מבוסס בחופשיות על חייו של שחקן הפורנו ג'ון הולמס, אם כי הדמות הראשית שונה ממנו במספר מאפיינים.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילה
| פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
הסרט מציג את סיפורה של תעשיית סרטי הפורנוגרפיה בקליפורניה כפי שהיא נראית דרך הדמות הראשית בסרט - שחקן פורנו צעיר בשם דירק דיגלר (בגילומו של מארק וולברג) המתחיל את צעדיו הראשונים בתעשיה בשנות ה-70 המאוחרות.
הסרט מתחיל במפגש במועדון לילה בין בחור צעיר ונפל-תיכון בשם אדי אדאמס ובין במאי פורנו בשם ג'ק הורנר (בגילומו של ברט ריינולדס). הורנר מתפעל מגודל איברו של אדאמס ומגייס אתו לאימפריית הפורנו שלו. אדאמס משנה את שמו לשם הבמה דירק דיגלר ("הפגיון החודר").
דירק זוכה להצלחה מסחררת בתעשיה והופך לכוכב. יחד עם חברו למסך, ריד רות'-צ'יילד (בגילומו של ג'ון סי. ריילי) ושותפתו הקבועה לסרטים אמבר וייב (בגילומה של ג'וליאן מור), סרטיו זוכים בפרסים והוא עצמו הופך לאדם אמיד המבזבז את כספו על דירה מפוארת, בגדים ומכונית קורבט כתומה וראוותנית. רבים מבני החבורה מתמכרים לסם הקוקאין. נראה כי חייו, חיי פטרונו, הורנר, וחייהם של שאר חבריו השחקנים לא יכולים להיות טובים יותר. הם מרגישים שהם נמצאים על פסגת העולם ושום דבר אינו יכול לערער זאת.
אך כל זאת עתיד להשתנות עם בואם של שנות ה-80. אימפריית הפורנו של הורנר מתחילה לקרוס עקב כליאתו של המשקיע הראשי שלו, קולונל ג'יימס, באשמת פדופיליה. כוכביו עוזבים בזה אחר זה בחיפוש אחר קריירה אלטרנטיבית. כניסתם הנרחבת של מכשירי הוידאו לבתי-אב רבים פוגעת קשות בז'אנר הפורנו הקולנועי. סיבות אלו מכריחות את הורנר לצלם סרטים נמוכי-תקציב עם שחקנים חובבים בעלי דרישות שכר נמוכות כדוגמת רולרגירל ("נערת הגלגיליות" בגילומה של הת'ר גראם). גורלם של שאר הכוכבים לא שופר עליהם: אמבר מאבדת את ילדה במאבק משמורת עם בעלה לשעבר. דירק וריד, בהתקף אלימות מונע קוקאין, עוזבים את הורנר על מנת להקים להקת רוק, אך נכשלים ומסתבכים פיננסית. דירק מתדרדר לזנות אך מוצא את עצמו מותקף ברחוב על ידי חבורת הומופובים אלימים. הוא וריד מנסים להערים על מכר שלהם, סוחר סמים, ולמכור לו סודה לשתיה בתור הרואין. העסקה מסתבכת לקרב יריות והשניים יוצאים מכך בחיים בעור שיניהם. בסופו של הסרט דירק ושאר הדמויות חוזרות לביתו של ג'ק שם הן ממשיכות לחיות את חייהן בכעין גרסה מוזרה לתא משפחתי.
| פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך. |
[עריכה] השפעות על הסרט
כאמור, הסיפור מבוסס על סיפור חייו של ג'ון הולמס. דמויות נוספות מהסרט מבוססות על דמויות אמיתיות מחייו של הולמס. אנדרסון כתב את התסריט לסרט בהשפעת כתבה בעיתון הרולינג סטון בשם "השטן וג'ון הולמס" שפורסמה ב-1989.
[עריכה] פרסים
הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר. ברט ריינולדס היה מועמד לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר, ג'וליאן מור הייתה מועמדת לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר ופול תומאס אנדרסון היה מועמד לפרס התסריט הטוב ביותר.
[עריכה] פסקול
שני פסקולים יצאו לסרט. האחד ב-1997 והשני ב-1998.
[עריכה] הפסקול הראשון
- John C. Reilly & Mark Wahlberg - "Intro (Feel the Heat)"
- The Emotions - "Best of My Love"
- The Chakachas - "Jungle Fever"
- Melanie - "Brand New Key"
- War - "Spill the Wine"
- Marvin Gaye - "Got to Give It Up (Part 1)"
- The Commodores - "Machine Gun"
- Walter Egan - "Magnet and Steel"
- McFadden & Whitehead - "Ain't No Stoppin' Us Now"
- Night Ranger - "Sister Christian"
- Electric Light Orchestra - "Livin' Thing"
- The Beach Boys - "God Only Knows"
- Michael Penn & Patrick Warren - "The Big Top (Theme from Boogie Nights)"
[עריכה] הפסקול השני
- Three Dog Night - "Mama Told Me (Not to Come)"
- Elvin Bishop - "Fooled Around and Fell in Love"
- Hot Chocolate - "You Sexy Thing"
- K.C. & The Sunshine Band - "Boogie Shoes"
- Charles Wright & The Watts 103rd Street Rhythm Band - "Do Your Thing"
- Sniff 'n' the Tears - "Driver's Seat"
- The Move - "Feel Too Good"
- Rick Springfield - "Jessie's Girl"
- Sound Experience - "J.P. Walk"
- Ohio Players - "I Want to Be Free"
- Apollo 100 - "Joy"
[עריכה] טריוויה
- כאשר דירק פותח בקריירת שירה, השיר אותו הוא שר נקרא "The Touch". השיר נלקח מהרובוטריקים - הסרט.
- במשחק המחשב דיאבלו 2, פגיון מיוחד נקרא דירק דיגלר כקריצה לסרט.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לילות בוגי, במסד־הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
- תסריט הסרט (באנגלית)
- סטן בוש ~ "המגע" - קליפ מפסקול הסרט.

