כווית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מדינת כווית | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: למען כווית | |||||
| המנון לאומי: המנון כווית | |||||
| יבשת | אסיה, המזרח התיכון | ||||
| שפה רשמית | ערבית | ||||
| עיר בירה | כווית סיטי 29°22'11" צפון, 47°58'42" מזרח |
||||
| העיר הגדולה ביותר | כווית סיטי | ||||
| משטר | מונרכיה | ||||
| ראש המדינה - אמיר - ראש ממשלה |
אמיר סבאח אל-אחמד סבאח אל-אחמד |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
הממלכה המאוחדת 17 ביוני, 1961 |
||||
| שטח - סה"כ - % מים |
153 בעולם 17,820 קמ"ר זניח |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
137 בעולם 2,335,648 131 אנשים לקמ"ר |
||||
| תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
78 בעולם 44,675 מיליון $ 19,127 $ |
||||
| מטבע | דינר כוויתי | ||||
| אזור זמן | UTC + 3 | ||||
| סיומת אינטרנט | kw | ||||
| קידומת בינלאומית | 965+ | ||||
מדינת כווית (בערבית: دولة الكويت) היא מדינה ערבית קטנה השוכנת לחוף המפרץ הפרסי, גובלת עם עיראק מצפון וערב הסעודית מדרום. המשטר במדינה הוא משטר מלכותי בראשותו של אמיר כווית.
בשנת 1991 כבש סדאם חוסיין, שליטה לשעבר של עיראק, את כווית מה שהיווה למעשה עילה לפתיחתה של מלחמת המפרץ.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של כווית
בשנת 1899 חתם השייח' הראשי של כווית, מובארכ א-סבאח על חוזה חסות עם בריטניה, מה שלמעשה הביא לשלטון בריטי לא-רשמי בכווית.
[עריכה] פוליטיקה
- ערך מורחב – פוליטיקה של כווית
כווית הינה מונרכיה חוקתית בראשה עומד האמיר, הפרלמנט הכוויתי הינו הפרלמנט העתיק ביותר שנבחר בבחירות ישירות בין כל מדינות ערב באזור המפרץ הפרסי ועל כן הוא גם הפרלמנט החזק ביותר באזור בעל הסמכויות הרבות ביותר. אזרחי המדינה גם נהנים מחופש אזרחי ופוליטי רב.
החוקה הכוויתית שהתקבלה ואושרה ב-11 בנובמבר 1962 מגדירה את צורת השלטון כדמוקרטיה אולם שלטון זה הינו דמוקרטי במובן המקובל היות וראש הממשלה אינו נבחר אלא ממונה על ידי האמיר. על פי החוקה ראש המדינה הוא האמיר והוא זה אשר ממנה את ראש הממשלה ובסמכותו בין השאר לפזר את הפרלמנט ולמנות בכירים בצבא.
הפרלמנט (המועצה הלאומית) מורכב מ-65 חברים, מתוכם 50 נבחרים על ידי העם לתקופת כהונה של 4 שנים. יתר 15 המושבים ניתנים לחברי הקבינט (שאינם נבחרים על ידי הציבור). החוקה מגבילה את חברי הקבינט ל-16 חברים כך שלפחות חבר קבינט אחד חייב להיות נבחר ציבור. כאמור הפרלמנט הוא בעל סמכויות נרחבות ולמרות שהממשלה לא כפופה לו יש בכוחות להשפיע ואף לבטל חוקים, כך למשל במאי 1999 הפרלמנט ביטל מספר צווים של האמיר הנוגעים לשחרור האישה, לאומנות וליברליזציה כלכלית.
הממשלה הכוויתית מורכבת על ידי ראש הממשלה אשר מונה על ידי האמיר. ראש הממשלה קובע הרכב שריו בכפוף לאישור האמיר. הממשלה ושריה אינם כפופים לפרלמנט למרות שכחברי קבינט הם מקבלים כיסא בפרלמנט. כמנהג, ראש הממשלה נבחר מקרב בני המשפחה המלכותית ומכל תיקי הממשלה מספר תיקים כמו תיק החוץ, תיק הפנים, ותיק הביטחון מוחזקים בידי בני המשפחה המלכותית למרות שהחוקה אינה דורשת זאת.
[עריכה] כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת כווית
כווית היא מדינה קטנה אך עשירה - המדינה המוסלמית העשירה ביותר בעולם. כווית מבוססת על כלכלת שוק חופשי ובעלת עתודות נפט עצומות של 96 מיליארד חביות נפט - 10% מעתודת הנפט העולמי. אין ספק כי המדינה מבוססת על כלכלת נפט, חצי מהתוצר המקומי הגולמי מקורו בענף הנפט וכ-80% מהכנסות המדינה מקורן בנפט. המדינה ממשיכה לדון עם חברות זרות על השקעה בפיתוח בארות נפט בצפון המדינה, החל משנות ה-90 המדינה הרוויחה יותר מהשקעות זרות מאשר מיצוא נפט. השגשוג של כלכלתה תלוי ביבוא פועלים וכוח עבודה משכיל.
הנפט נתגלה בכווית בקידוח שנעשה ב-1938 באזור בורגאן, אולם רק אחרי מלחמת העולם השנייה הוחל בהפקתו, וכווית הייתה ליצואנית נפט גדולה ולאחת המדינות העשירות בעולם. כיוון שתעשיית הנפט נמצאת בידי הממשלה, המדינה שולטת בצורה הדוקה בכלכלתה (כ-75% מהתמ"ג בשליטה ממשלתית). ואולם מחירי הנפט כפופים להחלטות אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) בו חברה גם כווית. ככל שמחירי הנפט עולים - המדינה מרוויחה יותר, אולם ארגון אופ"ק מקבל החלטות לא על פי אינטרסים של היצרנים שמעדיפים להעלות מחירים, ולא תמיד ניתן לאכוף את כל החלטותיו - במספר מקרים כווית יחד עם מדינות נוספות הואשמו בהפרה של החלטות אופ"ק.
כווית ניסתה להתכונן ליום שבו יאזל הנפט בבארות הנפט שלה, בכך שהקימה קרן השקעות לגיוון ענפי הכלכלה (ב- 1961). בתחילת שנות ה- 90 הצטברו בקרן כ- 50 מיליארד דולר, אך ניהול כושל ושימוש בכסף לשיקום המדינה לאחר מלחמת המפרץ הכשילו את מילוי תפקידה המוצהר של הקרן.
האקלים במדינה מגביל את פיתוח ענף החקלאות בשל היותה מדינת מדבר, ולכן, מלבד דגים, היא תלויה לחלוטין ביבוא מוצרי צריכה. יתרה מזאת, כ-75% מהמים שראויים לשתייה חייבים לעבור זיקוק או להיות מיובאים מחו"ל.
התעשייה הכוויתית מורכבת ממספר תאגידי ענק המייצאים את תוצרתם לחו"ל בעיקר בענף הנפט, ויש גם מספר יצרנים קטנים מענפים שונים. היא כוללת גם מפעלי התפלת מים, אמוניה, פלסטיק, טקסטיל, דשנים, לבנים ומפעלי מלט. במהלך הפלישה העיראקית, העיראקים בזזו כמעט את כל מה שניתן היה לקחת, בעיקר כל מה שקשור לאלקטרוניקה ולתעשייה הקלה. עד מהרה הוחלפו מרבית המכונות בציוד חדיש ומתקדם יותר.
[עריכה] גאוגרפיה
- ערך מורחב – גאוגרפיה של כווית
כווית נמצאת במזרח התיכון. היא גובלת בצפון ובמערב בעיראק, בדרום ובדרום-מערב בערב הסעודית ובמזרח המפרץ הפרסי. בתחומי כווית נכללים כמה איים, ובהם האי החולי הגדול בוביאן.
ליבה של המדינה הוא מפרץ כווית, שהוא חלק מן המפרץ הפרסי. המפרץ חודר כ- 30 ק"מ לפנים הארץ, רוחב פתחו כ- 20 ק"מ, והוא מוגן על ידי איים קטנים.
רובה הגדול של כווית - רמה מדברית נמוכה, שמצפון למפרץ היא מישור מכוסה חצץ, שמדרום לו היא מכוסה בגבעות-חול. בדרום-מערב - רמה שטוחה מכוסה חצץ, היורדת בתלילות אל ואדי-באטין.
האקלים מדברי, חם מאוד ברוב חודשי השנה. הטמפרטורה הממוצעת החודש החם ביותר (יולי) - 35 מעלות ושל החודש הקר ביותר (ינואר) - 14 מעלות. סמוך לחוף הלחות גבוהה ומעיקה, אך המשקעים בכל הארץ, מועטים: 80-125 מ"מ, היורדים בחורף ובאביב. בשל כך כווית סובלת ממחסור חמור במים, ומקור המים היחיד הן בארות, ולכן החלו בכווית בהתפלת מים.
[עריכה] דמוגרפיה
- ערך מורחב – דמוגרפיה של כווית
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
| איחוד האמירויות הערביות · איראן · בחריין · הרשות הפלסטינית · ישראל · ירדן · כווית · לבנון · מצרים · סוריה · עומן · עיראק · ערב הסעודית · קטאר · תורכיה · תימן | |
| איראן · איחוד האמירויות הערביות · בחריין · כווית · עומן · עיראק · ערב הסעודית · קטאר | |
| מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין | סודאן | סומליה | תוניסיה | תורכיה | בחריין | עומאן | קטאר | סוריה | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה |קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה |
|
| אלג'יריה · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה · איראן · ונצואלה · כווית · לוב · ניגריה · עיראק · ערב הסעודית · קטאר |
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדינות העולם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


