מרים הנביאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרים היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרון ומשה.

לפי המתואר בתנ"ך, מרים היא זו אשר צפתה על משה ביאור, והיא זאת שתופפה בתופים וחוללה במחול את שירת מרים לאחר קריעת ים סוף.

בספר במדבר מסופר שלקתה בצרעת עקב לשון הרע שדברה על אחיה משה, אבל משה מחל לה והתפלל עליה.

במסורת חז"ל הייתה מרים האחות הבכירה שבמשפחה. לפי אותה מסורת היא גם אשת איש ומיילדת (מסכת סוטה יא), לעיתים מתוארת כאשתו של חור, לעיתים כאשתו של כלב בן יפונה (סוטה יא) ולעיתים כאמו של בצלאל (שמות רבה, פרק מח) או כאמו של חור (רש"י שמות יז, י).

המסורת מספרת כי בעת גזרת פרעה "כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", הוציא עמרם פקודה לגרש את הנשים כדי למנוע את קיום הגזרה. מרים באה בטענה לפני אביה "גזרתך קשה מפרעה, פרעה גזר על הזכרים ואתה גזרת גם על הנקבות". עמרם קיבל את טענת בתו וציווה להחזיר את הנשים.

מרים נמנית בין שבע הנביאות שקמו לישראל.

[עריכה] בארה של מרים

ע"פ המסורת, בנדודי בני ישראל במדבר לוותה אותם באר שנעה בדרך נס, לבאר זו מיוחסות תכונות פלאיות רבות, והיא התקיימה בזכותה של מרים (על פי רש"י זוהי משמעותו של סיפור משה והסלע, כי לאחר מות מרים משה היה צריך להחזיר את הבאר). על פי המדרש הבאר נגנזה בתוך ים כנרת.

[עריכה] קבר מרים

לפי התנ"ך נקברה מרים בקדש. ההיסטוריון יוספוס פלביוס מוסיף שהיא נקברה בהר סין ליד פטרה. עד המאה הרביעית לספירה אכן יש לנו עדות כתובה למסורת של עליה לרגל לקברה של מרים באזור פטרה אולם מאז נשתכחה מסורת זו ומקום הקבר נשכח גם הוא. יש המזהים אותו במבנה המפואר של אל-דיר במערבה של פטרה.

[עריכה] קישורים חיצוניים