התקף לב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התקף לב הנקרא גם אוטם שריר הלב הוא מצב שבו נוצרת חסימה באחד או ביותר מהעורקים הכלילים המובילים את הדם אל שריר הלב עצמו. ההיצרות נגרמת בתהליך הקרוי טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס). בדופן העורק מצטברים חומרים שומניים, הגורמים לבליטה של הציפוי הפנימי של העורק אל תוך החלל, ולכן להיצרות החלל. לפעמים נקרע הציפוי שמעל לבליטה השומנית, ובמקום הקרוע נוצר קריש דם שיכול לגרום לסתימה מלאה ופתאומית של העורק. במקרים רבים נפסקת כתוצאה מכך אספקת הדם לשריר הלב, דבר הגורם לנזק לשריר הלב, התקף לב. כתוצאה מחסימת העורק הכללי לא מגיע חמצן ומזון לשריר הלב וכתוצאה מכך חלק משריר הלב מת. לעתים מצב כזה עלול לגרום ללב להפסיק לפעום, עקב כך תיפסק אספקת הדם והחמצן לכל תאי הגוף ובכך נגרם מוות. סיבוכים אפשריים כוללים אי-ספיקת לב, הלם, הפרעות בקצב הלב, דלקת קרום הלב, ותסחיף ריאתי. תוצאות טובות בטיפול בהתקף מושגות היום ביחידות לטיפול נמרץ לב. אנשים המחלימים מהתקף לב יכולים לחזור לחיים מלאים ופעילים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תופעות מקדימות להתקף הלב
[עריכה] טרשת עורקים
טרשת העורקים הנה מחלה המהווה את אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם המערבי. התהליך הטרשתי הינו תהליך כרוני שאינו מראה סימנים ומתחיל כבר בגיל מוקדם ונמשך עד לשלבים מתקדמים של חסימת העורקים. הסימפטומים של המחלה עשויים להתבטא בגילאים מאוחרים יותר, כאשר שיעור החסימה מגיע לכ-90%.
[עריכה] התבטאות הכולסטרול בהתקף הלב
ישנם כמה גורמי סיכון מרכזיים המשפיעים על הסיכוי לפתח מחלות לב : כולסטרול גבוה, טריגליצרידים גבוהים, עישון, לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנה, גיל, חוסר פעילות גופנית, מחלת לב העוברת תורשתית. ככל שיש גורמי סיכון רבים יותר, גדלים הסיכויים למחלת לב.
[עריכה] גורמי התקף לב
- הסיבה היסודית של התקף הלב, היא בדרך כלל טרשת עורקים
- גם תרומבוזה (היווצרות קריש דם בעורקים הכליליים) היא גורם ראשי להתקף לב
- עלייה משמעותית בצריכת החמצן של שריר הלב
- דימום אל תוך הפקק הטרשתי הכללי
- עיוות אחד מהעורקים הכליליים
- מחלות בלתי טרשתיות, כגון עגבת
[עריכה] תסמיני התקף הלב
להתקף הלב ישנם תסמינים רבים. לא לכל אדם הלוקה בהתקף לב יש את כל התסמינים הקיימים, הוא עלול ללקות בכמה תסמינים בלבד. אחד הסימנים הבולטים ביותר הוא הכאב בחזה. הכאב בחזה דומה לכאב שבתעוקת חזה (כאב במרכז החזה, המופיע במאמץ ומוקל במנוחה. עשוי להתפשט לזרועות וללסתות) אבל הוא לא מוקל עם מנוחה. ההרגשה בכאב זה היא לחץ חזק מאוד במרכז החזה בדרך כלל אשר יכול להתפשט ליד שמאל, לגב, לצוואר, ללסת ואפילו לכיוון הבטן. סימפטום נוסף הוא ההזעה הקרה, במצב כזה האדם מזיע ועשוי להיות מפוחד.תסמינים נוספים שעשויים להיות הם: שיהוק, סחרחורת, עילפון,חוסר הכרה, עייפות, קוצר נשימה המחמיר בשכיבה ומוקל בישיבה או בעמידה. במקרה שאדם חש בחלק מסימנים אלו או ששם לב שאדם לוקה בתסמינים לעיל יש להזעיק מייד אמובולנס. רבע ממקרי התקפת הלב הם לא מלווים בשום סימפטומים דבר הקורה יותר באוכלוסייה מבוגרת.
[עריכה] מניעת התקף הלב
התקף לב עלול להיגרם על ידי השמנה ועישון, ועל כן, על מנת למנוע מצב של התקפת לב, יש להימנע מאכילת דברים שמנים, לבצע פעילות גופנית (באופן קבוע והדרגתי, לא פתאומי) ולהימנע מעישון. בנוסף, יש להימנע, במידת האפשר מלחץ נפשי כמו לחץ עבודה, לימודים, מבחנים וכו'. רקע תורשתי גם הוא עשוי להשפיע על התקף לב ולכן, מי שמודע למצבו התורשתי צריך לשמור על השמנה, עישון וכדומה יותר מאשר אחרים.
[עריכה] טיפול בהתקף הלב
אם אדם מקבל טיפול תוך שלוש עד ארבע שעות מהופעת ההתקף, סיכויו להשאר בחיים גבוהיים הרבה יותר מאשר אדם שלא קיבל טיפול או אחד שקיבל בשלב מאוחר יותר. שלושים וחמישה אחוזים עד ארבעים אחוזים מהלוקים בהתקף לב נמצאים בחיים אחרי כעשר שנים. בכל מקרה שבו אדם אינו חש בטוב ונחשד בהתקף לב יש להזעיק את מגן דוד אדום בדחיפות, וכן, יש להורות לחולה לשבת או לשכב בהתאם לנוחיותו מבלי להתאמץ ולחכות לצוות מגם דוד אדום. בנוסף ניתן לתת אספירין בלעיסה בכמות של 162-325 מ"ג כדי לדכא היווצרות של קרישי דם נוספים. כמו כן, קיימת האפשרות של נתינת נייטרוגליצרין מתחת ללשון. לאחר שהאדם הגיע לבית החולים, יש לבצע מהר ככל הניתן טיפול שנועד לפתוח את כלי הדם הכלילי החסום - זאת על ידי אחת משתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא צנתור (Primary percutaneus coronary intervention או PPCI) והאפשרות השנייה היא מתן טיפול פיברינוליטי (מתן תרופות שממסות את קריש הדם). הטיפול הצנתורי הוא הרצוי והיעיל יותר, בתנאי שניתן לבצעו תוך זמן קצר על ידי צוות מיומן. עם שחרור האדם מבית החולים לאחר התקף לב, עליו ליטול קבוצה של מספר תרופות באופן כרוני, וחלקן אף לכל החיים; קבוצה זו תכלול תרופות נגד טסיות (אספירין, פלביקס), חוסמי בטא, מעכבי האנזים ACE, וסטטינים (להורדת כולסטרול בדם). כמו כן יש לחנך את האדם לשיפור הרגלי החיים שלו (מניעת עישון, דיאטה הולמת, איזון רמת הסוכר בדם, איזון יתר לחץ דם, ביצוע פעילות גופנית) - כדי למנוע הישנות של אירועי לב בעתיד.
[עריכה] צנתור הלב
צנתור מהווה דרך מניעה בשלב מוקדם מאוד לפני התקף לב. צנתור הוא החדרת צינור לתוך איבר חלול כדי לנקז או להכניס נוזלים או כדי לבצע פעולה רפואית, כגון הרחבה של כלי דם מוצרים.במקרה זה תפקיד הצנתור הוא הטיפול בהיצרות, אשר יכול להיעשות באחת משלוש שיטות: הרחבה באמצעות בלון, הרחקת הסתימה מבפנים והרס הסתימה באמצעות גלי לייזר או על-קול. כך הסיכוי שיווצר ויתקע קריש דם הוא נמוך הרבה יותר. לאחרונה פותחו מעכבי גליקופרוטאינים הניתנים עם האנזימים, וסוגים שאפשר ליטול גם בזריקה וגם בבליעה.
[עריכה] אבחנה רפואית
האבחנה המקובלת היום לאמות התקפי לב היא בדיקת דם לאנזים ששמו טרופונין אשר נשפך לדם לאחר שתאי הלב נפגעים .האנזים הזה מאוד ספציפי לתאי הלב .
ישנם מצבים שחלק מהחולים שעושים התקפי לב לא מילווים בשינויים של אקג . באקג החלק המאוד ספציפי שחלים בו השינויים הוא מקטע ST . אשר אנו מצפים עליה של מקטע זה מהקוו האיזואלקטרי "התקין" .
את הלב מחלקים לקירות. בהתקפי לב ניתן למקם את ההתקף על פי החיבורים "השינויים" באקג . הלידים באקג הנם I II III AVR AVL AVF V1 V2 V3 V4 V5 V6 ובמצבים מסוימים משתמשים ב RV3 RV4 V7 V8 V9 . שליוב של שני לידם ומעלה מצביעים על מיקום בלב .
INFIRIOR WALL II III AVF
ANTERIO SEPTAL WALL V1 V2 V3 V4
ANTIRIOR WALL V3 V4
ANTIRIOR LATIRAL WALL V3 V4 V5 V6
HIGH LATERAL WALL V5 V6 I AVL
EXTINSIVE ANTIRIOR WALL V1 V2 V3 V4 V5 V6 I AVL
POSTIRIOR WALL V7 V8 V9
RIGHT VENT V1 AVR RV3 RV4
ואם יש קושי במיקום ההתקם ובהערכה של תיפקוד הלב אז נעזרים ב אקו לב.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.

