איגלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איגלו
הגדל
איגלו
תרשים צד של איגלו. אזור המגורים נמצא מתחת לכיפה.
תרשים צד של איגלו. אזור המגורים נמצא מתחת לכיפה.

איגלו (באינוקטיטוטית: "בית" או "בית שלג") הינו מחסה הבנוי בדרך כלל בצורת כיפה, העשוי מלבני שלג ומטרתו לתת מחסה זמני לציידים האיניואיטים מפני החורף.

האיגלו שימש בעיקר בשטחי קנדה וגרינלנד. אסקמואים אחרים השתמשו בשלג לבידוד בבתים שנבנו מחומרים אחרים.

[עריכה] בניית איגלו

השלג המשמש לבניית האיגלו צריך להיות חזק מספיק להיחתך בצורה של לבנים. שלג מתאים למטרה זו הוא שלג שנערם על ידי הרוח, ונדחס. האיגלו נבנה על ידי חפירת בור בשלג ובניית הלבנים שמוצאים מן הבור סביבו. לעיתים נבנית מנהרת כניסה אל האיגלו במטרה למנוע אובדן חום וכניסת רוח כאשר דלת האיגלו פתוחה. בשל היות השלג חומר מבודד, הטמפרטורות בתוך האיגלו גבוהות במידה ניכרת מהסביבה החיצונית.

במידה וקירותיו הפנימיים של האיגלו מכוסים בעורות של בעלי חיים, הטמפרטורה בתוך האיגלו יכולה לעלות מ- 2°C ל- 10-20°C.

מבחינה ארכיטקטונית האיגלו הוא יחודי בכך שניתן לבנות את כיפתו מלבנים נפרדות מבלי לבנות פיגומים או מבנה תומך.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איגלו