ג'ון לוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ון לוק
תאריך לידה 29 באוגוסט 1632
תאריך פטירה 28 באוקטובר 1704
זרם אמפריציזם
תחומי עניין מרכזיים מטאפיזיקה, תורת ההכרה, מדע המדינה, חינוך
הושפע על-ידי אפלטון, אריסטו, תומס אקווינס, רנה דקארט, תומס הובס
השפיע על דייוויד יום, ז'אן-ז'אק רוסו, עמנואל קאנט, תומס ג'פרסון, תומס פיין
ערך זה עוסק בפילוסוף האנגלי; לערך העוסק בדמות מהסדרה "אבודים", ראו ג'ון לוק (אבודים).

ג'ון לוק (29 באוגוסט 1632 - 28 באוקטובר 1704) פילוסוף אנגלי, עסק במטאפיזיקה ובאפיסטמולוגיה כמו-גם בפילוסופיה פוליטית; תרומתו בתחום האחרון היא המפורסמת ביותר כיום. ספרו הידוע בתחום- "על הממשל המדיני", שנכתב בשנות ה־80 של המאה ה־17, לפני המהפכה המהוללת, "מהפכת הקטיפה", של 1688, שהתפרסמה בכך שהתנהלה ללא שפיכות דמים. לוק נחשב לאבי הליברליזם, אבי המשטר הדמוקרטי בעת החדשה. הוא גם השפיע מאוד על התפיסה הליברלית-דמוקרטית האמריקנית וחוקתה.

תפיסתו של לוק בנוגע ל"מצב הטבעי של בני-האדם" (שמוצגת בפרק ב' של "על הממשל המדיני") מנוגדת לראייתו של בן-תקופתו תומס הובס. בניגוד לדברי הובס, לדבריו לאדם שנמצא במצב הטבע יש זכויות. כשאדם עובר ממצב הטבע למצב המדיני-חברתי הוא מוותר על חלק מזכויות אלו לטובת הריבון. כל תפקידה של המדינה הוא להגן על זכויות אלה. ברגע שנפגע עיקרון זה, נפגעת מהות קיום המדינה וזכות קיומה. לוק טוען שבמצב חברתי בני האדם יסייעו האחד לשני. לוק טוען (שוב, בניגוד להובס) שאדם מטבעו הוא טוב ולכן שואל: מדוע יש לקיים מדינה? תשובתו היא שתמיד יהיו יחידים בודדים שינסו לפגוע בזכויות, לא יכבדו את האחר ולכן יש צורך בשלטון מדיני.

לוק קורא לאמנה חברתית בין בני האדם. כל אדם מתחייב להישמע לשליט כל עוד זה שומר על זכויותיו הבסיסיות - הזכות לחיים, הזכות לחירות פיזית והזכות לקניין. תכלית השלטון - הגנה על זכויות האזרחים. הובס, מנגד, חשש להחליף את השלטון, כדי שלא תהיה מלחמת כל בכל. לוק שואף לפרק המדינה, להביא לסדר חברתי חדש, לא מושלם אבל שואף לטוב. מקור סמכות השלטון הוא הסכמת האזרחים. מה שהאדם מייצר, משקיע ומרוויח שייך לו, ללא התערבות בני-קהילה אחרים שלא ייצרו, לא השקיעו ולכן לא זכאים להרוויח. אדם החתום על אמנה כזו כפוף לרצון הרוב, כל זמן שזכויותיו הבסיסיות הנ"ל לא נפגעות. לוק מדבר על טובת הכלל אבל לא תומך בפגיעה בזכויות הפרט כדי להגיע לכך.

לוק תומך בהפרדת רשויות לשלוש, במידה רבה בדומה לדגם הפרדת הרשויות שהתפתח מאוחר יותר אצל מונטסקיה. הפרדה זו נועדה על מנת שלא לאפשר שלטון אבסולוטי. עקרון הפרדת הרשויות אצל לוק:

  • רשות מבצעת: רשות שהיא גם שופטת וגם מבצעת פנימה כלפי המדינה.
  • רשות מחוקקת: הסמכות ניתנת על ידי הציבור. נחקקים חוקים על מנת לקבוע את חיי הקהילה.
  • רשות פדרטיבית: עוסקת בעניינים שמחוץ למדינה.

לוק הבדיל בין "שייכות" (posession) ל"קניין" (property). קניין, אומר לוק, הוא רכוש שנקבע על פי חוק המדינה. האמנה בין המלך לבין האנשים צריכה להבטיח שלושה דברים:

  • זכות קניין
  • ביטחון
  • הזכות לצאת נגד דיכוי.

לפי לוק אם המלך איננו ממלא את ההסכם ומביא לדיכוי, יש זכות לצאת נגדו ולסלקו. לוק ייצג את הרעיון של המונרכיה הקונסטיטוציונית.

באשר ליחסים בין הדת לבין הרשות המדינית, לוק סבור שאין תכלית האדם לדאוג לתשואת הנפש של האדם. גם דת כפויה לא יכולה לתרום לתשואת הנפש של האדם. בטבע יש מצב של שלום, כיבוד הדדי וסיוע. האדם לא צריך כוח כפיה. לשם אמונה בדת, האדם אינו זקוק לא למדינה ולא לכנסייה כפויה- הוא מפרט דעות אלו בספרו "איגרות על הסובלנות"; לוק עצמו, לפי הספר, הוא אדם דתי, והוא מעגן את תמיכתו בסובלנות דתית בציטוטים רבים מהברית החדשה.

לבד מ"איגרות על הסובלנות" ו"על הממשל המדיני", לוק פירסם גם את הספר "מסה על שכל האדם", שעוסק בתפיסותיו המטאפיזיות-אפיסטמולוגיות- לוק היה אמפיריציסט, ויש המכנים אותו "אבי האמפיריציזם".

בראייה לטווח רחוק, עיקר חשיבותו של לוק- בהשפעתו על "האבות המייסדים" של ארצות-הברית; תומס ג'פרסון נקב בשמו כאחד משלושת האנשים הדגולים ביותר שידעה האנושות.

[עריכה] איזכורים לג'ון לוק בספרות

בסידרת הספרים המשחק של אנדר של אורסון סקוט קארד, אחיו של אנדר, פיטר, עומד מאחורי זהות וירטואלית בכינוי לוק, ומנהל ויכוחים פוליטיים שמשנים את העולם.