משנה תורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: תוכן פגום ולוקה בחסר, כתיבה לא אינציקלופדית. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
משנה תורה הוא קודקס הלכתי של הרמב"ם. החיבור ההלכתי המסכם והמקיף ביותר של התורה שבעל פה.
תוכן עניינים |
[עריכה] שם הספר
הרמב"ם קרא לספרו משנה תורה "לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". הרתיעה משמו הנועז של הספר כשני לתורה, הוליד את כינויו הנפוץ 'היד החזקה' בגלל ארבעה עשר (י"ד) הספרים שמרכיבים אותו, וכשמו של הפסוק האחרון בתורה "ולכל היד החזקה, ולכל המורא הגדול, אשר עשה משה לעיני כל ישראל".
משמעות השם 'משנה תורה' יכולה להתפרש גם על פי הפסוקים העוסקים בחובתו של המלך: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר, מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם. לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים יז, יח-כ); כלומר זהו ספר המלכות.
[עריכה] ייחודו של הספר
בחיבור מונומנטלי זה אסף הרמב"ם את כל ההלכות של התורה שבעל פה מכל המקורות השונים: תלמודים ומדרשי הלכה, וקיבץ אותן באופן שיטתי ותמציתי לפי נושאים בלשון ברורה ובהירה ובארכיטקטורה מרהיבת עין. בחיבור זה הוא נוגע בכל התחומים האפשריים, כולל הלכות שלא רלבנטיות לתקופתו, כמו מצוות הקשורות בארץ ועד הלכות המקדש ומלכים. הידענות הנדרשת לשם מפעל כזה ראויה להתפעלות.
למרות שהרמב"ם כיוון לפסוק הלכה לדורות בחיבורו, ולמטרה זו כינס בעצם את כלל ההלכות בחיבור זה, החיבור לא התקבל על כלל עם ישראל שומרי המצוות, אך הוא היה אחד ממקורות הפסיקה (ה"רגלים") המרכזיים של השולחן ערוך של רבי יוסף קארו. יהודי תימן קיבלו אותו ככתבו וכלשונו, ומבחינתם הוא נחשב לפוסק האחרון. על הספר נכתבו פירושים והשגות שונות, כגון השגות הראב"ד שנכנסו לגוף הספר עצמו.
[עריכה] מטרת הספר ע"פ הרמב"ם
בהקדמה לספר כותב הרמב"ם:
- ובזמן הזה תכפו צרות יתרות, ודחקה שעה את הכול, ואבדה חכמת חכמינו, ובינת נבונינו נסתתרה; לפיכך אותן הפירושין והתשובות וההלכות שחיברו הגאונים, וראו שהם דברים מבוארים, נתקשו בימינו, ואין מבין ענייניהם כראוי אלא מעט במספר... ומפני זה נערתי חוצני, אני משה בירב מיימון הספרדי...וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורין, בעניין האסור והמותר והטמא והטהור עם שאר דיני תורה: כולן בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכול, בלא קושיה ולא פירוק, ולא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים נכונים, על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורין והפירושין הנמצאים מימות רבנו הקדוש ועד עכשיו...עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה, ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים: כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל; אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור התלמוד... לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם.
[עריכה] ההתנגדות לספר
הסיבות להתנגדות לספר היו:
- הרמב"ם ניתק, באופן חדשני ויוצא דופן, מן התלמוד, וכתב ספר הלכות המסודר לפי סדר הגיוני. סטייה זו מן התלמוד עוררה כעס רב.
- סטייה נוספת מן התלמוד הייתה הבחירה בשפה העברית לכתיבת ספר ההלכה, ולא בשפה הארמית-רבנית המקובלת בתלמוד, או בשפה הערבית הנפוצה (שבה כתב את רוב ספריו). עם זאת, בחירה זו היא שעמדה לחיבורו זה להתפשט בכל תפוצות ישראל.
- הרמב"ם לא ציין את המקור לכל הלכה שכתב. זאת הייתה שיטתו בחיבוריו, גם הפילוסופיים. עם זאת, הרמב"ם הביע בסוף ימיו חרטה על כך שלא עשה זאת. במהלך השנים נוצרו פירושים, המראים את מקורותיו של הרמב"ם.
- הרמב"ם מציג את ספרו כספר פסיקה המקיף את כל התורה שבעל פה, דבר שעלול היה, לדעת מתנגדיו (ובראשם הראב"ד) להטעות את הציבור כאילו דעתו היא הדעה היחידה ביהדות. לשם כך כתב הראב"ד ספר השגות על משנה תורה (אשר נדפסו לאחר מכן יחד עם משנה תורה), על מנת להראות שדעתו אינה הדעה היחידה.
[עריכה] מבנה הספר
- הקדמת הספר: הכוללת פתיחת המחבר על שלשלת המסורת והצורך בספר, מצוות עשה, מצוות לא תעשה, ומבנה הספר - פירוט מבנה ארבעה עשר חלקי משנה תורה.
- ספר המדע: הלכות יסודי התורה, הלכות דעות, הלכות תלמוד תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, הלכות תשובה.
- ספר אהבה: הלכות קריית שמע, הלכות תפילה וברכת כוהנים, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, הלכות ציצית, הלכות ברכות, הלכות מילה, סדר התפילה.
- ספר זמנים: הלכות שבת, הלכות עירובין, הלכות שביתת עשור, הלכות שביתת יום טוב, הלכות חמץ ומצה, הלכות שופר וסוכה ולולב, הלכות שקלים, הלכות קידוש החודש, הלכות תעניות, הלכות מגילה וחנוכה
- ספר נשים: הלכות אישות, הלכות גירושין, הלכות ייבום וחליצה, הלכות נערה בתולה, הלכות סוטה
- ספר קדושה: הלכות איסורי ביאה, הלכות מאכלות אסורות, הלכות שחיטה
- ספר הפלאה: הלכות שבועות, הלכות נדרים, הלכות נזירות, הלכות ערכים וחרמים
- ספר זרעים: הלכות כלאיים, הלכות מתנות עניים, הלכות תרומות, הלכות מעשרות, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, הלכות שמיטה ויובל
- ספר עבודה: הלכות בית הבחירה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, הלכות ביאת המקדש, הלכות איסורי מזבח, הלכות מעשה הקרבנות, הלכות תמידין ומוספין, הלכות פסולי המוקדשין, הלכות עבודת יום הכיפורים, הלכות מעילה
- ספר קרבנות: הלכות קרבן פסח, הלכות חגיגה, הלכות בכורות, הלכות שגגות, הלכות מחוסרי כפרה, הלכות תמורה
- ספר טהרה: הלכות טומאת מת, הלכות פרה אדומה, הלכות טומאת צרעת, הלכות מטמאי משכב ומושב, הלכות שאר אבות הטמאות, הלכות טומאת אוכלין, הלכות כלים, הלכות מקוואות
- ספר נזיקין: הלכות נזקי ממון, הלכות גניבה, הלכות גזילה ואבידה, הלכות חובל ומזיק, הלכות רוצח ושמירת נפש
- ספר קניין: הלכות מכירה, הלכות זכייה ומתנה, הלכות שכנים, הלכות שלוחין ושותפין, הלכות עבדים
- ספר משפטים: הלכות שכירות, הלכות שאלה ופיקדון, הלכות מלווה ולווה, הלכות טוען ונטען, הלכות נחלות
- ספר שופטים: הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, הלכות עדות, הלכות ממרים, הלכות אבל, הלכות מלכים ומלחמות.
[עריכה] נוסחאות משנה תורה
בנוסח משנה תורה נפלו במהלך השנים שיבושים רבים: הן בנוסח ההלכות, הן באיורים והן בחלוקת ההלכות. מקורות השינוי היו טעויות העתקה שנתקבעו בדפוס, עריכה מסוימת על ידי מעתיקים שונים ש"תיקנו" את הנוסח לזה הראוי לפי דעתם, והצנזורה הנוצרית במדינות אשכנז, שינתה כל היגד של יחס אליה או אל תפיסתה (למשל ביחסי אישות) מהנוסח המקורי במקומות רבים. אם נוסיף לכך את העובדה כי הרמב"ם תיקן מספר פעמים את הנוסח בעצמו, נמצא שבמקומות רבים, הנוסח הקיים בפנינו אינו משקף את הנוסח שיצא מתחת ידי הרמב"ם.
כדי לברר את הנוסח המדוייק, יש להיעזר בכתבי יד ובנוסחאות מדוייקות, שלא נגעה בהם העריכה של המעתיקים, ושלא הגיעה בהם יד הצנזורים. פעמים רבות דווקא הנוסחאות המשובשות הן שהביאו לקושיות על דברי הרמב"ם במשנה תורה, ולאחר בירור הנוסח המקורי מתבטלות הקושיות.
[עריכה] מהדורות מדויקות
מאז מחצית המאה-20 קיימות חמש מהדורות של החיבור כולו על פי כתבי יד ודפוסים ישנים, ועוד כמה של חלקים ממנו:
- מוסד הרב קוק הוציא מהדורה של ספר המדע על פי כתבי יד, עם שינויי נוסחאות.
- מהדורת אינטרנט של מכון ממרא על פי רוב כתבי יד תימן.
- מהדורתו של שבתי פרנקל - מהדורה בה נוסח הפנים הוא נוסח דפוסים ראשונים עם נספחים לנוסחאות כתבי יד, ובה פרשנים "קלאסיים" לצד אחרים, וכן מערכת משוכללת של מפתחות. עד כה נדפסו כל הכרכים למעט ספר אהבה.
- מהדורתו של הרב יוסף קאפח - מהדורה בה נוסח הפנים מתבסס בעיקר על כמה מכתבי היד התימניים וכן נוסף בה קיצור תמציתי של הסוגיות שנדונו על ידי מפרשי הרמב"ם במרוצת הדורות.
- מהדורת "יד פשוטה" של הרב נחום אליעזר רבינוביץ' - מהדורה המתבססת על מספר כתבי יד (המשתנים מכרך לכרך בהתאם להערכת דיוקם) בתוספת פירוש מקורי למשנה תורה. עד כה נדפס כמחצית מהחיבור.
- מהדורת "משנה תורה מדוייק" של הרב יצחק שילת - מהדורה ללא פירושים ובה נוסח הדפוסים הנפוצים מסודר כנגד הנוסח המוגה. עד כה נדפסו ארבעה כרכים כאשר הקצב שתיכנן המהדיר הוא של שני כרכים מדי שנה.
מהדורה המכילה בנוסח הפנים שלה את המהדורות המבוססות על כתבי היד המדוייקים בעיקר על פי מהדורת הרב קאפח ומהדורת מכון ממרא, ללא כל פרשנות נלוה ובכרך אחד (1000 עמודים), יצאה לאור על ידי מפעל 'משנה תורה' של ישיבת אור וישועה. המהדורה מכילה מכילה חילופי נוסח משמעותיים בלבד מהמהדורות המובילות, ומפתחות רבים.
[עריכה] פרשנים קלסיים
לספר משנה תורה ישנם פרשנים רבים, אולם ישנם כמה פרשנים הנחשבים כקלאסיים, שנדפסים עמו בדרך כלל ברוב המהדורות:
- מגדל עוז - ר' שם טוב ב"ר אברהם אבן גאון (נולד כנראה בשנת ה'מ"ז 1287).
- מגיד משנה - ר' וידל די טולושא (בערך ה'ס' 1300 - בערך ה'ק"י 1350).
- יקר תפארת (רדב"ז) - רבי דוד בן זמרא (ה'רל"ט 1479 - ה'של"ג 1573).
- כסף משנה - רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך (ה'רמ"ח 1488 - ה'של"ה 1575).
- לחם משנה - ר' אברהם ב"ר משה די בוטון (בערך ה'ש"ה 1545 - ה'שמ"ח - 1588).
- משנה למלך - ר' יהודה ב"ר שמואל רוזאניס (רוזנס) (ה'תי"ז - 1657 - ה'תפ"ז 1727).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- משנה תורה להרמב"ם - הטקסט המלא, באתר של מכון ממרא.
- משנה תורה להרמב"ם, רומא?, דפוס שלמה בן יהודה ועובדיה בן משה, לפני ר"ם (1480), במאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי
- אבישי יורב, "משנה תורה" כבסיס ללימודי תושב"ע בבתי-ספר תיכוניים, באתר "דעת"
- שיעור יומי במשנה תורה לרמב"ם, באתר "חב"ד"
- משנה תורה בכרך אחד, מתוך כתבי יד ועם 8 מפתחות, עם הקדמה על כל המהדורות הקיימות.
- אתר לתרגום משנה תורה לרמב"ם
| כתבים בענייני הלכה - פירוש המשנה | ספר המצוות | משנה תורה | תשובות הלכתיות
כתבים פילוסופיים - מילות ההיגיון | מורה הנבוכים | הקדמות לפירוש המשנה - הקדמה לפירוש המשנה | הקדמה לפרק חלק | הקדמה למסכת אבות - "שמונה פרקים" איגרות - איגרת השמד | איגרת תימן | איגרת תחיית המתים כתבים רפואיים - פרקי משה | קיצורי גלינוס | על שמות הרפואות | תשובות רפואיות |

