ספרות עבריות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שיטות ספירה |
|---|
אטרוסקיות | עבריות | חמר | יווניות | יווניות אטיקות | יפניות | מאיה | מצריות | סיניות | קוראניות | קיריליות | רומיות |
| בסיס |
|
בסיס 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, |
| ערכי האותיות | |
| אות | ערך |
| א | 1 |
| ב | 2 |
| ג | 3 |
| ד | 4 |
| ה | 5 |
| ו | 6 |
| ז | 7 |
| ח | 8 |
| ט | 9 |
| י | 10 |
| כ | 20 |
| ל | 30 |
| מ | 40 |
| נ | 50 |
| ס | 60 |
| ע | 70 |
| פ | 80 |
| צ | 90 |
| ק | 100 |
| ר | 200 |
| ש | 300 |
| ת | 400 |
| ך או ת"ק | 500 |
| ם או ת"ר | 600 |
| ן או ת"ש | 700 |
| ף או ת"ת | 800 |
| ץ או תת"ק | 900 |
מערכת הספרות העבריות עומדת בבסיס שיטת ספירה המבוססת על בסיס 10, ומשתמשת בתור סימנים באותיות האלף בית העברי. בשיטה זו ניתנות אותיות, על פי סדר האלף בית, לכל המספרים מאחד עד עשר, לאחר מכן לכל הכפולות של עשר, ולאחר מכן לכל הכפולות של מאה עד ארבע מאות.
השיטה הייתה נפוצה מאוד בעבר, בטרם הוכנסו לשימוש הספרות ההודיות-ערביות לשיטה שימושים גם בימינו, כשהשימושים העיקריים הם בציון תאריכים ובגימטריה.
ערכו המספרי של צירוף אותיות נקבע על ידי סיכום ערכיהן של כל האותיות בצירוף. למשל, הצירוף רמ"ח שווה ל-200+40+8=248. עבור מספרים הקטנים מחמש מאות, די בשלוש אותיות לכל היותר - אחת למאות, אחת לעשרות ואחת לאחדות. על מנת להשיג מספרים הגדולים מחמש מאות מוסיפים ספרת מאות נוספת. למשל, תשס"ו=400+300+60+6=766. לעתים רחוקות יותר משתמשים גם בחמש האותיות הסופיות, על פי סדר הופעתן באלף בית.
יוצאים מן הכלל המספרים 15 ו-16, המיוצגים על ידי האותיות ט"ו ו-ט"ז, מכיוון שצירוף האותיות י' ו-ה' או ו' הוא אזכור לשם המפורש.
כדי להבדיל בין מילים ואותיות לבין מספרים נהוג להשתמש בגרשיים עבור צירוף של אותיות ובגרש עבור אות אחת כדי לציין מספר. כך למשל המספר 766 נכתב בתור תשס"ו ולא תשסו, והמספר 7 נכתב בתור ז' ולא בתור ז.
על מנת לספור אלפים, נהוג לכתוב את מספר האלפים מימין לשאר המספר. כך למשל ה' תשס"ו מייצג את 5,766 (ה' פעמים אלף, כלומר 5,000, ואחר כך תשס"ו, המייצג את 766). הדבר עלול לגרום לדו משמעות, אך לרוב הכוונה ברורה מההקשר. כאשר כותבים את השנה הנוכחית נהוג לרוב להשמיט את מספר האלפים.
כדי לכתוב את המספר 5,000 לדוגמא, נהוג לכתוב דתת"ר. קיימות מספר שיטות הדומות למערכת הספרות העבריות. למשל, הספרות היווניות.
[עריכה] ספרות עבריות במסחר
המטבעות הקדומים ביותר שנתגלו עד כה, שבהם השתמשו בספרות עבריות לסימול ערכם, תוארכו לסביבות השנה 100 לפנה"ס. עד אותה תקופה השתמשו שוכני הארץ דוברי העברית במטבעות מצריים, אשורים ובבליים. שימוש זה היה נפוץ עד סביבות שנת 600 לספירה, ולאחריה אין זכר לשימוש זה.

