משתמש:דניאל צבי/ארגז חול - דבר שאינו מתכון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דבר שאינו מתכוון הוא מינוח הלכתי המתייחס לעבירה הנעשית שלא במכוון, אלא כתוצר לוואי של פעולה מותרת.
[עריכה] דבר שאינו מתכוון בשבת
במסכת ביצה ישנה מחלוקת בין שני התנאים, רבי יהודה, ורבי מאיר, האם דבר שאינו מתכוון מותר או אסור: במשנה נאמר:
| רבי יהודה אומר, כל הכלים אינן נגררין, חוץ מן העגלה, מפני שהיא כובשת | ||
| -- משנה ביצה ב, י | ||
ואילו התוספתא מביאה את דעת רבי שמעון:
| רבי שמעון אומר גורר אדם מטה כסא וספסל אצלו בשבת ואין צריך לומר ביום טוב | ||
| -- תוספתא ביצה ב, יב | ||
כלומר, רבי יהודה אוסר לגרור כלים על גבי קרקע, מפני שהכלי עלול לחְרוץ בקרקע, מה שאסור משום מלאכת חורש (בשדה הפתוח) או בונה (בבית עם רצפת עפר). רבי שמעון, לעומת זאת, סובר שאין לחשוש לתוצאות לוואי, ומתיר את המעשה, כל עוד אין כוונה לעשות את המלאכה האסורה, וזאת מפני הכלל "מלאכת מחשבת אסרה תורה" - רק מלאכה המתקיימת לפי מחשבתו של אדם אסורה בשבת. ההלכה נפסקה כרבי שמעון, ודוגמא לביטוי לדבר זה הוא השולחן ערוך:
| מתר לילך על-גבי עשבים, בין לחים בין יבשים, כיון שאינו מתכון לתלוש.
אבל האוכלים בגִנות אסורים לטל ידיהם על העשבים, שמשקים אותם, אף-על-פי שאינם מכונים פסיק רישיה הוא. |
||
| -- שולחן ערוך, אורח חיים שלו, ג | ||
(לגבי פסיק רישיה, ראה בהמשך)
[עריכה] פסיק רישיה
הטענה של "אינו מתכוון" אינה עומדת במבחן המציאות כאשר מדובר בתוצאה בלתי נמנעת. מקרה הבוחן נקרא פסיק רישיה, וכפי שמנסח זאת הרמב"ם:
| הרי שצריך לראש עוף לשחק בו לקטן וחתך ראשו בשבת, אף על פי שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד, חייב, שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתןך ראש החי ויחיה, אלא המוֵת בא בשבילו | ||
| -- משנה תורה, ספר זמנים, הלכות שבת א, ו | ||
לגבי מקרים מסוג זה נאמר בגמרא מספר פעמים שאף רבי שמעון, שמתיר ברך כלל "דבר שאינו מתכוון", אוסר במקרה זה:
| אביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישא ולא ימות | ||
| -- תלמוד בבלי שבת קלג, א | ||
דעה זו נתקבלה ללא עוררין ונפסקה אף להלכה, כמו שניתן לראות בדוגמא המובאת למעלה, ובדוגמאות נוספות, החל מפתיחת דלת ליד נר דולק, וכלה בשימוש במדביר חרקים.
[עריכה] פסיק רישיה דלא ניחא ליה
נחלקו ראשונים לגבי השימוש במינוח פסיק רישיה כאשר התוצאה איננה רק בלתי מכוונת, אלא אף בלתי רצויה (בין אם מדובר ברצון שהפעולה לא תתבצע, או אף, לפי התוספות, פשוט בחוסר אכפתיות). על פי
הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.

