ETA
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Euskadi ta Askatasuna (בבסקית: "ארץ הבסקים והחופש"), הידוע יותר בראשי התיבות ETA או אט"א הוא ארגון טרור ששואף להשיג הקמת מדינה באסקית עצמאית וסוציאליסטית בשטחים מסוימים של ספרד וצרפת המאוכלסים על ידי העם הבאסקי.
ETA מוכר כארגון טרור על־ידי האיחוד האירופי וארצות הברית וזאת בגלל השימוש באמצעים אלימים כגון רצח, חטיפה וסחיטה באיומים שהיא אחד ממקורות המימון של הארגון. הפעילות שלו גרמה עד כה (פברואר 2006) ל-817 הרוגים, על פי נתוני משרד הפנים הספרדי (ראו קישור חיצוני).
המטרות של הארגון הולכות ומשתנות עם הזמן. כיום הוא מצהיר כי מטרתו לאחד את היחידות האוטונומיות של ארץ הבאסקים ושל נברה יחד עם הפרובינציות הבאסקיות של צרפת (Iparralde) ודורש הכרה מצד צרפת וספרד בזכות להגדרה עצמית של ארץ הבאסקים.
חברי הארגון נקראים etarras בשפה הספרדית או etakideak בשפה הבסקית. חברי הארגון ותומכיהם משתמשים במונח gudariak שמשמעותו "לוחמים" בבסקית.
ב-22 במרץ, 2006, הודיע הארגון על הפסקת אש קבועה ושימת קץ לאלימות ולטרור, בתקווה להגיע להסדר מדיני-דמוקרטי בקשר למטרותיו של הארגון ומצבו העתידי של חבל הבאסקים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת 1952 הוקמה קבוצת סטודנטים באסקים בשם "אקין" (EKIN) שהתמזגה ב-1956 עם Euzko Gaztedi, צעירי המפלגה הלאומנית הבאסקית. ב-31 ביולי 1959 ניתן לארגון השם ETA והתאריך נחשב ליום הולדתו של ארגון זה. ETA יצא מהמפלגה הלאומנית הבסקית בשל דעותיו המרקסיסטיות וכן כי דגל בפעילות לוחמנית נגד המשטר הפרנקיסטי, שהרי באותה תקופה מלחמות הגרילה בעולם השלישי היו דבר שבשגרה. הקונגרס הראשון של ETA התקיים במנזר בצרפת בשנת 1962 ובו הוצגו מספר עקרונות:
- מה שמגדיר את האומה הבאסקית היא אאוסקרה.
- ETA הוגדר כארגון לא דתי ומתכחש להיררכיה של הכנסייה הקתולית (בניגוד למפלגה הלאומנית הבאסקית).
- סוציאליזם.
- עצמאות מלאה של ארץ הבאסקים.
האלמנטים השמאלניים של ETA, שמרחיק אותו מהמסורת הקתולית השמרנית של ההמפלגה הלאומנית הבאסקית הודגשו במהלך הקונגרס השני שלהם שנערך בצרפת ב-1963 ושבו הצהירו חברי הארגון על נאמנותם לאידאל הקומוניסטי.
בקונגרס השלישי, שהתרחש ב-1964 הוחלט, כי המאבק המזויין הוא הדרך הראוייה ביותר להשגת המטרות של הארגון. כמו כן הוחלט על ניתוק סופי עם המפלגה הלאומנית הבאסקית שפעילותה הוגדרה כ"מנוגדת לאינטרסים של המאבק על החירות הלאומית".
קשה לקבוע מתי התרחש הפיגוע הראשון של הארגון, שכן לא ברור מי עמד מאחורי הפיגועים שנחשבים לפיגועים הראשונים של ETA. יש מקורות אשר טוענים שהיה זה הנסיון הכושל ב-27 ביוני 1960 לגרום, באמצעות פצצה, להתרסקות רכבת שבה נסעו ותיקי מלחמת האזרחים בספרד. כתוצאה מהפיצוץ נהרגה ילדה באסקית בת שנתיים. המתקפה הראשונה ש-ETA קיבל עליה אחריות היא הריגתו של איש המשמר האזרחי הספרדי, חוסה פרדינס ארקאי ב-7 ביוני 1968. באותה שנה ETA רצחו בסן-סבסטיאן את קצין המשטרה מליטון מנסנס, הידוע לשמצה בכך שביצע עינויים במתנגדי המשטר. בשנת 1970 אחדים מחברי ETA נשפטו ונידונו למוות, אך בעקבות הלחץ הבינלאומי בוטל העונש. הפעולה המפורסמת ביותר של ETA בתקופת הדיקטטורה התרחשה בדצמבר 1973 כשנרצח במדריד ראש ממשלת ספרד לואיס קאררו בלאנקו. המחבלים פוצצו כמות גדולה של חומר נפץ במנהרה שחפרו מתחת לכביש, ברגע שעברה מעליה מכוניתו של קררו בלנקו. המכונית הועפה לגובה של כ-20 מטר ונחתה בחצר הפנימית של בניין הקומות הסמוך למקום הפיצוץ. ETA הצדיק את הרצח בהוצאות להורג של כמה מחברי הארגון. רבים מהפוליטיקאים הספרדיים הגולים הביעו שביעות רצון מהפעולה.
הקונגרס הרביעי של ETA נערך ב-1965 ובו החלו להופיע חילוקי דעות בין חברי הארגון שנעשו חדים יותר בקונגרסים הבאים. נקבעו שלושה זרמים בארגון:
- הזרם הלאומני (ה"באסקיסטי"), שהיה מיוצג על ידי חוסה לואיס אלברס אמרנצה, דגל בהתמקדות במאבק הלאומי הבאסקי.
- זרם "הפועלים" היה מיוצג על ידי פאצ'י איטורוייז והתיימר לייצג את מאבק הפועלים בספרד כולה.
- זרם "העולם השלישי" היה מיוצג על ידי זלבידה שרצה לקשר בין המאבק הבאסקי למאבקים אחרים שהתרחשו בעולם השלישי נגד המעצמות הכובשות.
באותו קונגרס הודגש הצורך בשימוש באלימות לצורך השגת מטרות מדיניות וכן לצורך מימון הארגון (השוד המזויין הראשון התרחש ב-24 בספטמבר 1965).
בקונגרס החמישי התחדדה המחלוקת בין שלושת הזרמים וזרם הפועלים יצא מהארגון והקים את ETA Berri, כלומר ETA החדש. שני הזרמים הנותרים קיבלו את השם ETA Zaharra, כלומר ETA הישן או סתם ETA. לימים הפך ETA Berri למפלגה פוליטית לא לאומנית בשם "התנועה הקומוניסטית" (MC). גם זרם "העולם השלישי" התרחק מההנהגה הלאומנית של אלברס אמפרנצה והקים קבוצה פנימית בשם Branka. בקונגרס החמישי הוחלט גם על חלוקת הארגון לארבעת ה"חזיתות": הפוליטי, הצבאי, הכלכלי והתרבותי.
הקונגרס השישי התאפיין אף הוא בחילוקי דעות, הפעם בין המגזר הלוחמני שדגל במאבק המזויין כפעילות העיקרית של הארגון ומגזר שכונה אף הוא "הפועלים" שדגל במאבק פוליטי שכלל התמזגות עם אגרוני פועלים בספרד, לצד המאבק המזויין המתון יותר. המגזר הלוחמני קיבל את השם ETA V ואימץ את המוטו "חירות או מוות" (Askatasuna ala hil) ומגזר "הפועלים" קיבל את השם ETA-VI ואימץ את המוטו "מהפכה או מוות" (Iraultza ala hil). חלק מאנשי ETA-VI פרשו מהארגון והתמזגו עם תנועות שמאלניות ספרדיות והאחרים התמזגו שוב עם ETA V והארגון חזר לשמו המקורי ETA.
ב-13 בספטמבר 1974 ביצע ETA את הפיגוע ההמוני הראשון, כשמכונית תופת התפוצצה ליד בית קפה ברח' קוראו במדריד. 12 בני אדם נהרגו ו-80 נפצעו. טענת הארגון הייתה שלבית הקפה נהגו לבוא אנשי בטחון ספרדיים, אך אין זה מתיישב עם העובדה שכל ההרוגים והפצועים היו אזרחים. הדבר עורר מחלוקת קשה בין חברי הארגון שהביאה לפרישתו הסופית של "זרם הפועלים", אשר הקים את "המפלגה המהפכנית של הפועלים הבאסקים". בעקבות הפיגוע ירדה באופן משמעותי היוקרה הבינלאומית שרחש הארגון על חיסולו של לואיס קאררו בלאנקו. גם בקרב חברי הארגון הנותרים המשיכה המחלוקת והארגון התחלק ל"ETA צבאי" (ETAm) ו"ETA פוליטי-צבאי" (ETApm). ל-ETA הפוליטי-צבאי היה הרוב בארגון.
[עריכה] בתקופת המעבר לדמוקרטיה
בתקופת המעבר לדמוקרטיה, אחרי מותו של פרנקו, תמך ETApm בהקמת מפלגה פוליטית (Euskal Iraultzarako Alderdia - מפלגת המהפכה הבאסקית), אשר תתמודד בבחירות הכלליות ב-1977. כמו כן נענה ETApm להצעת הממשלה הספרדית של שחרור כל הפעילים של ETA (כולל מחבלים עם דם על הידיים) בתמורה להפסקה מוחלטת של כל פעילות אלימה. בקונגרס השביעי הולחט על הפסקת האלימות, אך ה-ETAm (שלימים חזר לשם ETA) התנגד להחלטה זו, בטענה שלא חל שינוי משמעותי במדיניות הספרדית ושלא הושגו המטרות של הארגון ועל כן יש להמשיך במאבק החמוש. בין המתנגדים היו מנהיגי ETA ידועים כגון אנצ'ון ופקיטו.
פעולות הטרור אכן המשיכו ואף החריפו. לשם השוואה: בין השנים 1968 ו1977 נרצחו על ידי אט"א 82 בני אדם ואילו בין השנים 1978 ו1980 הארגון רצח 134 אנשים, רובם אנשי המשטרה והצבא, אך גם אזרחים רבים.
[עריכה] בתקופת הדמוקרטיה
כאמור, סוף הדיקטטורה לא הפך את ETA לארגון מתון יותר, אלא להיפך. שנות ה-80 היו לעקובות מדם ובמהלכן נרצחו על ידי ETA כ-400 בני אדם. הארגון לא בחל בפיגועים המוניים כנגד אנשי בטחון ואזרחים חפים מפשע. ביוני 1986 התפוצץ אוטובוס שבו נסעו טירונים של המשמר האזרחי, 12 מהם נהרגו ו-50 נפצעו. ב19 ביוני 1987 אירע הפיגוע הרצחני ביותר בתולדות ETA. מכונית תופת התפוצצה בחניון של סופרמרקט בברסלונה, 21 בני אדם נהרגו ו-45 נפצעו, כמחצית מהם נשארו נכים. כל ההרוגים והפצועים בפיגוע היו אזרחים (כולל אישה בהריון). ETA טען, כי התריע על מכונית התופת, אך המשטרה לא התייחסה לאיום. בדצמבר של אותה השנה הארגון פוצץ באמצעות מכונית ממולכדת (בלי להרתיע) בניין מגורים בסרגוסה שבו התגוררו אנשי המשמר האזרחי עם משפחותיהם. הפיצוץ ארעה בלילה ונהרגו 11 בני אדם, רובם קטינים (5 ילדות בגיל הרך ונער בן 17, אחיו עומד כיום בראש עמותה שמסייעת לנפגעי טרור). בעקבות הטרור הרצחני פקעה סבלנותה של ממשלת צרפת שלא הסגירה את אנשי ETA בתקופת הדיקטטורה ותחילת תקופת הדמוקרטיה וכיום יש שיתוף פעולה שוטף בין משטרת ספרד למשטרת צרפת במלחמה נגד ETA.
בין השנים 1983 ו1987 פעל בספרד הארגון GAL שמטרתו הייתה להלחם ב-ETA. ה-GAL רצחו 23 בני אדם (חלקם נחטפו ועונו), רובם היו אנשי ETA, אך היו גם אזרחים תמימים שלא היו קשורים כלל לארגון. תקופת פעילותם נקראה "המלחמה המלוכלכת". לימים (1997) נעצרו חברי GAL, נשפטו ונשלחו למאסר, ביניהם פוליטיקאים בכירים, כולל שר הפנים.
בשנת 1986 נוסד ארגון אזרחי א-פוליטי בשם "המחווה לשלום" (Gesto por la paz). הארגון קיים הפגנות מחאה שקטות ברחבי ספרד בכל פעם שהיו הרוגים, בין אם היו קורבנות של ETA או של GAL. באותה שנה ETA רצח את מריה דולורס גונסלס קטרין (לעיני בנה בן השלוש), שהייתה אחת ממנהיגי ETA, אך פרשה מן הארגון בעקבות הפיגועים ההמוניים.
ב12 בינואר 1988 כל המפלגות הבאסקיות, למעט הרי בטסונה (הזרוע הפוליטית של ETA, הוצאה מחוץ לחוק ב-2002), חתמו על הסכם אחוריה-אנאה (Ajuria-Enea) שמטרתו הייתה לשתף פעולה על מנת לסיים את הפעילות האלימה של ETA.
ב-28 בינואר של אותה שנה ETA הכריז על "הפסקת אש" למשך 60 יום שהוארכה מספר פעמים. כמו כן היה ניסיון של משא ומתן באלג'יר בין ETA שהיה מיוצג על ידי אנצ'ון וממשלת ספרד (באותה תקופה המפלגה הסוציאליסטית הייתה בשלטון). המשא ומתן נכשל ובחודש מאי של 1988 הסתיימה הפסקת האש.
על מנת למנוע התארגנות של אסירי ETA בבתי הכלא בארץ הבאסקים החליטה הממשלה לפזר את האסירים בבתי הכלא ברחבי ספרד. הדבר עורר מחאה גדולה בעיקר בחוגים הלאומניים. החזרת האסירים לארץ הבאסקים היא אחת המטרות של ETA.
ב-1991 ETA שוב פוצץ מכונית תופת סמוך למגורי המשמר האזרחי בוויק (ברצלונה)וגרם למותם של 10 אנשים, כולל ילדים.
ב-1992 נעצרו בצרפת כל הבכירים של ETA, כולל פקיטו שהיה אז "מספר אחת" בארגון. באותה שנה התפרצה בארץ הבאסקים תופעה הידועה בשם kale borroka, כלומר "לוחמה ברחוב". היו אלה צעירים רדיקאלים, תומכי ETA שעיקר פעילותם הייתה הפגנות אלימות שכללו השלחת בקבוקי תבערה ופגיעה ברכוש (כגון שריפת אוטובוסים). ETA התנער באופן רשמי מפעולות אלה.
ב-1995 ETA הציב דרישות לממשלה הספרדית, שכללו את הזכות להגדרה עצמית של הבאסקים, תמורת הפסקה מוחלטת של כל פעילות חבלנית. הממשלה דחתה את הדרישות.
באותה שנה ETA ניסה להתנקש בחייו של מנהיג האופוזיציה הימנית חוסה מריה אסנאר שלימים הפך לראש ממשלת ספרד. אסנאר יצא ללא פגע בפיצוץ של מטען חבלה ליד מכוניתו, שכן המכונית הייתה משוריינת. כמו כן, לפי דברי כוחות הבטחון הספרדים, נמנע נסיון התנקשות, מצד ETA, נגד חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד.
ב-10 ביולי 1997אנשי ETA חטפו פוליטיקאי צעיר מהמפלגה השמרנית בשם מיגל אנחל בלנקו ואיימו לרצוח אותו, אם הממשלה הספרדית לא תענה לדרישותיהם. ששה מליון בני אדם יצאו להפגנות, הן בארץ הבאסקים והן בשאר חלקי ספרד בדרישה לשחרר את החטוף. כעבור יומיים המחבלים רצחו את הצעיר והדבר גרם לזעזוע עמוק בחברה הספרדית וברחבי המדינה התקיימו הפגנות המוניות נגד ETA.
ב-18 בספטמבר 1998 הארגון הכריז על הפסקת אש חד צדדית, אך הפוליטיקאים בספרד התייחסו לזה בסקפטיות וטענו שמטרת ההפוגה היא שיקום הארגון ETA. אף על פי כן היו מגעים בין נציגי הממשלה הספרדית של אסנאר לבין ETA. המגעים נכשלו וב-דצמבר 1999 הסתיימה הפסקת האש כאשר נעצרו שני טנדרים, עם כ-1000 ק"ג חומר נפץ בכל אחד מהם, בדרכם למדריד. ב21 בינואר 2000 הארגון חזר לרצוח, כשהתפוצצה מכונית תופת במדריד ונהרג קצין צבא ספרדי פדרו אנטוניו בלנקו גרסיה. במהלך אותה שנה הארגון רצח 23 אנשים.
ב-6 בנובמבר 2001 65 אנשים נפצעו בפיצוץ מכונית תופת במדריד. ב-4 באוגוסט 2002 הפוצץ מטען חבלה סמוך לבניין מגורי של אנשי המשמר האזרחי, כתוצאה מכך נהרגו שני אזרחים, אחד מהם ילדה בת 4. בסה"כ הפעילות של ETA גרמה למותם של כ-30 ילדים. באותה שנה הוצאה מחוץ לחוק מפגלת בטסונה שהוגדרה כזרוע הפוליטית של ETA.
ב-30 במאי 2003 נהרגו שני שוטרים בעיירה סנגווסה (נברה) בפיצוץ של מטען חבלה מתחת למכונית שבה ישבו. עד כה(27 בפברואר 2006) היה זה הרצח האחרון שביצע הארגון ETA, אף על פי שהיו עשרות פצועים בפיגועים שונים שהתרחשו אחר כך.
בינואר 2004 ETA הכריז על הפסקת אש במחוז קטלוניה וזאת בגלל העובדה שמפלגה בדלנית נטלה חלק בשלטון המקומי.
ב-3 במרץ 2004 נתפסו שני טנדרים נוספים שעשו את דרכם למדריד עם מאות קילוגרמים של חומר נפץ.
ב-11 במרץ 2004, 3 ימים לפני הבחירות הכלליות, מדריד הזדעזעה מסדרת פיגועים ברכבות נוסעים, 191 בני אדם נהרגו וכ-1400 נפצעו. בהתחלה חשבו ש-ETA עומד מאחורי הפיגועים והממשלת אסנאר אף ניסתה לגרום לאזרחי ספרד להאמין האכן המחבלים הבאסקים הם האחראים, וזאת בגלל שפיגועים של אל-קאעידה היו עלולים להוביל להפסד בבחירות של המפלגה השולטת וזאת בגלל מעורבותה במלחמה בעיראק. יומיים אחרי הפיגועים בוצעו מעצרים של מוסלמים קיצונים ולמחרת התקיימו הבחירות והמפלגה השמרנית אכן הפסידה.
ב4 באוקטובר 2004 משטרת צרפת עצרה את המנהיגים הבכירים של ETA. כמו כן נתגלה מחסן נשק של הארגון. מאז לא בוצעו פעולות טרור משמעותיות, בשל חולשתו של הארגון וחלק ממנהיגיו הכלואים אף קראו לחדול מכל פעילות אלימה.
בסוף 2005 הממשלה הסוציאליסטית של ספרד הציעה משא ומתן עם ETA על מנת להביא לסיום סופי של הסכסוך. האופוזיציה הימנית והארגון המייצג את קורבנות הטרור בספרד יצאו בהתנגדות חריפה נגד היוזמה.
[עריכה] ההכרזה על סוף הפעילות האלימה
לבסוף, לאחר 44 שנות אלימות וטרור, ב22 במרץ 2006 אט"א הודיע על הפסקת אש סופית לטובת תהליך מדיני, באומרה כי "בסוף התהליך, האזרחים הבאסקים יוכלו להישמע ויהיה להם הכוח להחליט על עתידם". בספרד עצמה, דעת הקהל הייתה חלוקה בדעתה על הצהרת הארגון ואופן ההתייחסות הראוי אליה. ממשלת ספרד נותרה זהירה, ולא ששה על אפשרות המשא ומתן. ראש ממשלת ספרד, חוסה לואיס רודריגס ספאטרו, אמר כי הוא מלא תקווה לגבי הפסקת אש תמידית, אולם הוא הדגיש ואמר כי לאחר שנים רבות כל כך של סכסוך וטרור תהליך השלום יהיה ארוך, מייגע וקשה. מנגד, מנהיג האופוזיציה בספרד, מריאנו ראחוי קרא לא לשאת ולתת עם הארגון ואמר כי זהו נסיון של ה-ETA להשגת מטרותיו הפוליטיות. קולות אחרים אמרו כי ההכרזה על הפסקת אש לבדה אינה מספיקה, ובכדי להוכיח את רצינות כוונותיו צריך הארגון להודיע על התפרקות מוחלטת מנשקו, דבר שלא נעשה. באיחוד האירופי ובמדינות אירופה בכלל נשמעו דעות חיוביות על ההחלטה ותקווה שזהו התחלת סופו של הסכסוך האלים. [1]
ב-22 במאי 2006 הכריז ספטרו בכנס של מפלגתו בארץ הבאסקים שיתחיל במשא ומתן עם אט"א "בחודש הקרוב" [2], אך נושא העצמאות לארץ הבאסקים לא יעלה לדיון ("לא נשלם מחיר פוליטי"). מפלגת האופוזיציה פארטידו פופולאר (המפלגה העממית) הכריזה בתגובה שלא תתמוך בממשלה.
לבסוף, ב-29 ביוני, הודיע ראש ממשלת ספרד חוסה לואיס רודריגס ספאטרו כי ממשלתו תפתח בשיחות שלום עם ה-ETA, אך הוסיף ואמר כי לא יסכים לשלם מחיר כבר תמורת השלום, וכן שקיום המגעים תלוי בהמנעות המחתרת ממעשי טרור נוספים. [3]
למרות הכרזה על הפסקת האש, הארגון לא הביע נכונות להתפרק מנשקו, ואף ביצע שוד של נשק בצרפת וניסויים עם חומרי נפץ. מצד שני, ממשלת ספרד לא הביעה נכונות להענות לדרישת הארגון בנוגע להעברת האסירים הבאסקיים לבתי כלא בארץ הבאסקים. אחד מהאסירים שאמור היה להשתחרר, אחרי שריצה את עונשו, הועמד לדין על איומים שפירסם בעיתון באסקי ונידון למאסר ממושך, ורבים ראו בזה התנכלות.
באוקטובר 2006 אט"א פירסם הודעה שבו הוא מאשים את ממשלות צרפת וספרד בכך ש"ההתקפות על ארץ הבאסקים נמשכות" ואיים לסיים את הפסקת האש.
[עריכה] מאפיינים
סמל אט"א הוא גרזן מלופף על ידי נחש והלוגו של האגרון הוא bietan jarrai שפירושו "להמשיך עם שניהם", כלומר עם המאבק המזויין והפוליטי.
לעתים תכופות מקשרים בין אט"א לבין מה שנקרא "תנועת השחרור הלאומי הבאסקי", שכולל ארגונים בדלניים שונים, כגון המפלגות הפוליטיות Batasuna, Herri Batasuna ו-Euskal Herritarrok (שלושתן הוצאו מחוץ לחוק בספרד), תנועת הנוער Segi, אגרון העובדים LAB ואחרים. לכל אלה ידועים תחת השם ezker abertzalea, כלום "השמאל הלאומני (הבאסקי)".
מקורו של מימון הארגון הוא בעיקר ב"מס המהפכה" (impuesto revolucionario בספרדית) שנאלצים לשלם אנשי עסקים בארץ הבאסקים תחת איומים ברצח או בפגיעה ברכוש (האיום הזה מתממש לעיתים תכופות על ידי הטמנת מטעני חבלה והצתות). כמו כן, אנשי אט"א נוהגים לשדוד מחסני חומר נפץ.
אט"א מתארגן בגדודים (comandos) שכל אחד מהם פועל באזור גיאוגרפי משלו (לדוגמה: Comando Madrid). יש להם רשת של מקומות מחבוא ("בתים בטוחים") ומקומות שבהם מוחבאים חומרי נפץ ונשק שנקראים "zulos"(חורים). חברי הארגון מתחלקים ל"חוקיים", שלא סומנו על ידי המשטרה כחברי אט"א; "משוחררים", שמתחבאים בצרפת ו"שרופים", כאלה ששוחררו אחרי שריצו את עונשם.
[עריכה] קורבנות
אט"א רצח יותר משמונה מאות בני אדם. ביניהם:
- ראש ממשלת ספרד בתקופת הדיקטטורה (1973)
- אנשי צבא וכוחות הבטחון (המשמר האזרחי, המשטרה).
- חברי פרלמנט, חברי מועצות עירוניות ותומכי שתי המפלגות הגדולות בספרד (המפלגה העממית והמפלגה הסוציאליסטית).
- שופטים ועורכי דין.
- אנשי עסקים. (חלקם נרצחו אחרי שנחטפו ולא שולם עבורם כופר.)
- אינטלקטואלים ופילוסופים.
- מרצים באוניברסיטה.
- עיתונאים.
- אנשי מקצוע שעבדו עבור המוסדות הממשלתיים.
- תיירים זרים בספרד.
- אזרחים ספרדיים שנהרגו בפיגועים.
בתקופת הדיקטטורה של פרנקו אט"א רצח 44 בני אדם.
בתקופת הדמוקרטיה אט"א רצח 773 בני אדם.
בויקיפדיה בספרדית ניתן לראות את רשימת ההרוגים בין 1968 ל-1975 (שנת מותו של פרנקו) ואת רשימת ההרוגים בין 1976 ל-2003
| אזרחים | 339 |
| אנשי בטחון | 478 |
| סה"כ | 817 |
הרוגי אט"א לפי מחוז:
| ארץ הבאסקים (País Vasco) | 547 |
| מדריד (Madrid) | 121 |
| קטלוניה (Cataluña) | 55 |
| נבארה (Navarra) | 40 |
| אחרים | 54 |
| סה"כ | 817 |
[עריכה] תמיכת הציבור
אט"א זכה לתמיכה רחבה בתקופת משטרו של פרנסיסקו פרנקו, תקופה שבה נרצח רה"מ לואיס קאררו בלאנקו. בתקופת הדמוקרטיה ירד מספר התומכים באופן ניכר (גם חלק גדול מחברי הארגון נטש אותו), במיוחד אחרי חטיפתו והרצחו של הפוליטיקאי הצעיר מיגל אנחל בלנקו שעוררו תגובה זועמת והפגנות ענק ברחבי ספרד.
לפי הסקרים שעורכת האוניברסיטה של ארץ הבאסקים, יותר מ-64% של הבאסקים מתנערים לגמרי מאט"א, 11% תומכים רק במטרותיו של הארגון ופחות מ-2% תומכים בשיטותיו האלימות.


