אלברט יוחאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט יוחאי נולד באלכסנדריה מצרים. היה חבר בתנועת השומר הצעיר במצרים. בשנת 1950 עלה לישראל והתגורר בקיבוץ משמר העמק. בשנת 1958 למד במכון אבני, מבין מוריו הציירים, יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטימצקי, משה מוקדי וארגוב.
בשנת 1962 נסע להשתלמויות בפריז בציור ובחריטה באקדמיה "אקול דה בוזאר". מ-1963 ועד 1965 היה חבר אגודת הציירים והפסלים בתל אביב.
ציוריו הם ביטויים צבעוניים ואקספרסיביים של נושאים פיגורטיביים למחצה המשולבים במעברים מופשטים לגמרי. התמונות נבנות בתהליך גישוש של החומר, תגליות של צורות, השפעות של הלכי נפש וביקורת מחודשת על כל שלב בתהליך הכיסוי מחדש. יוחאי נוטה לסיים את היצירה במספר מצומצם של דמויות סמי אבסטרקטיות הצומחות מתוך החלל המופשט וכאילו עטופות בו. בדמויות הוא יוצר צירי התייחסות אנושיים לחלל וכאילו מחצין את התהליך שבינו לבין הנייר ומעביר אותו לדמויות המצוירות.
עבודותיו הוצגו ב-19 תערוכות יחיד בין השנים 2005-1975 וביניהן שתי תערוכות שהוצגו ב"סיטה" הבינלאומי לאמנות בפריס בין השנים 1999-1997 ובשנת 2000.
כמו כן הוצגו ב-19 תערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם, ביניהן: תערוכה בפרנקפורט בשנת 1981, תערוכה בזגרב בשנת 1993, תערוכה במקסיקו בשנת 1995, תערוכה במסגרת הפסטיבל הבינלאומי ה-28 במוזיאון קאן-סור-מר בצרפת בשנת 1995 ותערוכה בסלון הסתיו בפריז בשנת 2000.
בשנת 1963 זכה במדליית כסף ותעודת דיפלומה בתערוכה לאמנים צעירים ברומא.

