פרווה (כשרות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרווה (ולפעמים גם: סתמי, או "כשר למאכלי בשר או חלב") הוא מונח בתחום הכשרות שמקורו ביידיש ומשמעו: לא חלבי ולא בשרי, כלומר - מאכל או משקה שמותר לצרוך בו זמנית עם בשר או עם חלב, וזאת לנוכח האיסור לאכול בשר בחלב - מאכלי בשר וחלב ביחד.

המילה התגלגלה להיות גם ביטוי בלשון העברית המדוברת, ומשמעה במקרה זה - לא לכאן ולא לכאן.

[עריכה] מאכלי פרווה

ככלל, כל מאכל כשר שאינו חלבי ואינו בשרי, הוא מבחינת הכשרות בגדר פרווה. בשר העוף נקבע בהלכה כ"בשרי", וזאת למרות שאינו נכלל באיסור המקורי מהתורה, "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כ"ג יט; שמות ל"ד כו; דברים י"ד כא). במסכת יבמות, פרק א, דף י"ד ע"א מוזכר כי "במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלים בשר עוף בחלב", מה שמראה כי לפי דעה מסוימת (שלא נתקבלה) נחשב העוף כפרווה. עם זאת, ביצי העוף הן פרווה לכל הדעות. בשר הדגים, שגם הוא לא נכלל באיסור של "גדי בחלב אמו", נחשב כפרווה.

[עריכה] מאכלי הפרווה העיקריים

[עריכה] ראו גם


הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.