SSRI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התירכובת הכימית של פרוזאק
הגדל
התירכובת הכימית של פרוזאק

SSRI (ראשי תיבות של Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) הינו שם כולל למשפחת תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין. המדובר בדור חדש של תרופות נוגדות דיכאון, אשר מגוון רב של תרופות מתבססות עליו. הידועה והחלוצה מבין תרופות אלו היא פלואוקסטין, הידועה בעיקר בשמה המסחרי פרוזק. משפחת תרופות זו היא חלק מקבוצה גדולה יותר של חומרים המכונים SRI, הכוללת גם את הטריציקליים.

תוכן עניינים

[עריכה] דרך הפעולה של SSRIs

במוח קיימים תאי עצב הנקראים נוירונים (neurons). תאי עצב מעבירים ביניהם אינפורמציה על ידי שיחרור חומר כימי הנקרא מוליך עצבי (או: נוירוטרנסמיטר - neurotransmitter). לשם העברת האינפורמציה בין תאי העצב, מעביר התא השולח מוליך עצבי לתא המקבל דרך הסינפסה. הסינפסה היא מרווח זעיר בין תא עצב אחד למשנהו. רק חלק קטן מהמוליך העצבי ששלח תא העצב מנוצל ורובו חוזר לתא העצב השולח על ידי תהליך הניקרא ניצול מחדש (Reuptake). תרופות SSRIs גורמות להעלאת רמת המוליך עצבי סרוטונין במוח על ידי עיכוב תהליך הניצול מחדש של הסרוטונין.

הסרוטונין שייך לקבוצת מוליכים עצביים מונואמינים ואחראי על מגוון רחב של תיפקודים, בין השאר משפיע על תחושות הקשורות למצב הרוח, תיאבון, הנאה מינית, ויסות הטמפרטורה בגוף. הסרוטונין במוח מצליח לעבור את מחסום הדם-מוח באמצעות נשא ביולוגי ייחודי, וזו הסיבה לכך שלא ניתן להשתמש בסרוטונין עצמו כתרופה, משום שלא יוכל לעבור את מחסום הדם- מוח.

תחילת השפעת התרופות מסוג זה אורכת זמן. כאשר מדובר בתרופות המוקדמות יותר בקבוצה זו, כמו פרוזק, לוקח כשלושה שבועות עד להשפעה ניכרת, מאחר ונדרש זמן להצטברות הסרטונין, ובהשפעתו יצירה של קולטנים נוספים. עם זאת, קיימות תרופות חדשות, כמו ציפרלקס בהן השפעת התרופה ניכרת כבר לאחר שבוע טיפול. בנוסף לכך, כאשר מדובר בהקלה על תסמינים חרדתיים, ההשפעה לרוב מהירה יותר, וכבר לאחר ימים מספר ניתן לרוב לחוש בשיפור. ישנן מספר תאוריות מדוע העלת רמת הסרוטונין במוח גורמת להפחתת תחושות דיכאון אולם אין קונצנזוס או אימות מספיקות לאף אחת מהן.

[עריכה] מידע נוסף

משפחת SSRI נכנסה לשימוש ב-1987. פלואוקסטין (הידועה בעיקר בשם המסחרי "פרוזק") הייתה התרופה הראשונה שקיבלה את האישור של FDA (מינהל המזון והתרופות בארצות הברית). כיום נחשבת פלואוקסטין כתרופה ישנה יחסית, ואת מקומה תופסות תרופות אחרות בעלות פעולה דומה, אך פחות תופעות לוואי, כגון: כגון ציטאלופראם ("ציפראמיל", "רסיטל"), פארוקסטין ("סרוקסט" ושמות מסחריים אחרים), סרטראלין ("לוסטראל") ועוד.

SSRIs נחשבות ליעילות ביותר לטיפול בדיכאון, הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה), חרדה חברתית, הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD), טורדנות כפייתית (OCD - Obsessive Compulsive Disorder), הפרעות אכילה (כגון בולמיה), ושפיכה מוקדמת. התרופה מצליחה להביא לשיפור במצבם של 60-80% מהאנשים, אולם מומחים רבים מסכימים שהדרך הטובה ביותר לטיפול ברוב הפרעות אלו, היא טיפול תרופתי בשילוב טיפול פסיכולוגי.

מחקרים ראשוניים טוענים שטיפול בהפרעת BDD או Body dysmorphic disorder - תפיסת גוף שלילית, בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI השיגה תוצאות טובות, כאשר פלואוקסטין - Fluoxetine (ובשמה המסחרי פרוזק) נחשבת ליעילה יותר משאר SSRIs, אולם נושא זה טרם נחקר עד תומו.

תרופות ממשפחת SSRIs נחשבות לתרופות בטוחות יחסית ואינן ממכרות. בניסויים שנעשו בעלי חיים שהורגלו לחומר וניתנה להם גישה חופשית אליו, לא נראתה הלהיטות להשגת החומר המאפיינת התמכרות. למרות זאת הפסקה פתאומית אינה מומלצה ומקובל להפסיק את השימוש בצורה הדרגתית. התרופה אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 12. חלק מהתרופות ממשפחה זו נחשבות בטוחות לשימוש במהלך ההיריון ותקופת ההנקה, אולם ככלל שימוש במהלך תקופת ההיריון אינו מומלץ, וזאת מאחר שהתרופה עוברת לעובר דרך מחזור הדם של האם. אחרי הלידה עלול התינוק לסבול מתופעות הלוואי של גמילה חדה מהתרופה. במקרה שבו אין אפשרות להפסיק את הטיפול במהלך ההיריון, יעביר הרופא את המטופלת באופן הדרגתי לאחת התרופות הבטוחות יותר, אם יש צורך בכך.

לאחרונה הופנתה ביקורת רבה כלפי SSRIs כאשר המבקרים טוענים שהתרופה נרשמת בקלות רבה על ידי רופאים גם שלא לצורך, ובנוסף טוענים ששימוש בSSRIs גורם למחשבות אובדניות, ואכן לאחרונה חוקרים בFDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) קשר בין צריכת תרופות SSRI לבין הוצאה לפועל מחשבות אובדניות, ושוקלים לחייב את יצרני התרופות לכתוב אזהרה על גבי התרופה.

[עריכה] תופעות לוואי

אחוזי ההצלחה ב-SSRIs אינם גבוהים מתרופות ממשפחת הטריציקליים שהיו התרופות המקובלות לטיפול בדיכאון לפני SSRIs, אולם תופעות הלוואי ב-SSRIs מתונות יחסית ועוברות בדרך כלל לאחר זמן מה כשהגוף מתרגל. בנוסף, הסיכון ממנת יתר בחלק מהתרופות הוא נמוך מאוד, בייחוד בתרופות החדשות יותר (דווקא פלואוקסטין נחשבת פחות בטוחה מההיבט הזה). לכל אחת מהתרופות השונות ממשפחת ה-SSRI יתכנו תופעות לוואי מעט שונות ויש לתת על כך את הדעת בבחירת התרופה המתאימה לחולה באופן אישי. תופעות הלוואי הנפוצות הן הפרעות בשינה (נדודי שינה, סיוטי לילה), הפרעות במערכת העיכול המתבטאות בדרך כלל בהרגשת בחילה, והפרעות בתיפקוד המיני - הפחתת החשק המיני וקושי להגיע לאורגזמה (יתרון אצל הסובלים משפיכה מוקדמת). שימוש ב-SSRI יחד עם אלכוהול עלול להעצים את תופעות הלוואי ועל כן יש להימנע משתיית אלכוהול בתקופת השימוש בתרופה.

[עריכה] תרופות ממשפחת SSRI

  • פלואוקסטין Fluoxetine - שמות מסחריים: פרוזאק, פריזמה, פלוטין, אפקטין.
  • סרטראלין Sertraline - שמות מסחריים: לוסטראל, סרטראלין, זולופט.
  • ציטאלופראם Citalopram - שמות מסחריים: ציפראמיל, רסיטל.
  • פלובוקסאמין Fluvoxamine - שם מסחרי: פבוקסיל.
  • אסציטאלופראם Escitalopram - שם מסחרי: ציפראלקס.
  • פארוקסטין Paroxetine - שמות מסחריים: סרוקסט, פקסיל, פאקסט.

[עריכה] משפחות נוגדות דיכאון נוספות

[עריכה] תופעות לוואי אפשריות

  • כאבי ראש
  • עצבנות
  • הפרעות שינה (נדודי שינה, ביעותי לילה)
  • הפרעות אכילה: דיכוי התיאבון או הגברתו.
  • הפרעות בתפקוד המיני (דיכוי הזקפה אצל גברים וקושי בהגעה לאורגזמה אצל גברים ונשים כאחד)
  • רעד
  • עייפות
  • הפרעות במערכת העיכול (בחילות)
  • יובש בפה
  • הזעת יתר

[עריכה] ראו גם

הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.