זריעת עננים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: 'הניסוח לא אנציקלופדי,שגיאות כתיב, מספר טעויות'. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
זריעת עננים היא שיטה מלאכותית להגברת ירידת הגשם על ידי יצירת נקודות עיבוי מלאכותיות בעננים.
מאחר שהגשם הינו מקור זול למים הראויים לשתייה,השקיה ושאר צורכי האוכלוסייה, נעשו נסיונות להגביר את ירידת הגשמים. זריעת עננים פועלת להגביר את ירידת הגשמים על ידי הגברת עיבוי אדי מים.
אדי המים הופכים לטיפות רק אם קיימים באויר חלקיקים מיקרוסקופים, הנקראים אירוסולים, סביבם נוצרת הטיפה. חלקיקים אלו הם אבקנים של צמחים, חלקיקי אבק, חרסית, מלח ולעיתים קרובות גם מזהמים הנפלטים על ידי האדם לאטמוספרה כמו פיח למשל. חלקיקים אלה משמשים כנבטי קיפאון וסביבם נצמדים חלקיקי האדים עד להפיכתם לטיפת מים כבדה דיה המסוגלת ליפול.
זריעת עננים מוסיפה אירוסולים לאויר ובכך מגבירה את יצירת הטיפות אשר יורדות כגשם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מחקר
על מנת להגביר את כמות הגשמים ניסו לפזר באופן מלאכותי חלקיקים בעננים. בפרויקט גדול בשם "ניסויי ישראל" גילו כי החומר הנקרא יודיד הכסף (תרכובת של כסף ויוד) הוא היעיל מכולם לצורך השגת מטרה זו. יודיד הכסף מסוגל למשוך אליו את אדי המים ולקשור ביניהם באופן יעיל ליצירת טיפות גשם. בשנות ה-50 ועד שנות ה-70 זרעו עננים על ידי הפצת יודיד הכסף באמצעות תנורים, רקטות ומטוסים. הפיזור על ידי מטוסים הוכח כיעיל. הממצאים שהתקבלו ב"ניסויי ישראל" ממחישים את מידת החשיבות והתועלת הפוטנציאלית שיש לזריעת עננים בזמן הנכון ובדרך הנכונה ואת העובדה שעדיין ארוכה הדרך להבנה מלאה של הנושא. בשלב זה מוסב הדגש המחקרי להבנת הדרך שהאבק המדברי ונבטי הקיפאון משפיעים על תהליכי יצירת הגשם בעננים.
כיום ישראל היא המובילה בעולם בהורדת גשם מלאכותי. כמות הגשם השנתית עלתה בישראל בממוצע ב - 13% בעקבות זריעת העננים. אף על פי כן, אם זורעים יותר מדי יודיד הכסף או שיש כמות גדולה של אירוסולים באויר, גודל הטיפות לא יעלה על 1 מילימטר ולא ירד גשם כלל. לשאלה האם החומר יודיד הכסף היורד עם הגשם מסוכן לבריאות יש שתי תשובות: האחת שלא מומלץ לשתות יודיד כסף בכל בוקר, החומר לא טוב לבריאות ועלול לגרום לסרטן והשנייה היא שהכמות בה משתמשים בזריעת עננים היא כמות מזערית והפיזור על ידי מטוסים הוא פיזור יעיל הגורם לכך שמשתמשים בכמות קטנה של יודיד הכסף. הגשם היורד על האדמה לרוב מסונן מיודיד הכסף וההשפעה של זריעת העננים זניחה. צריך להיזהר יותר מחמרים אחרים שיש במים.
בעולם, בנוסף לנסיונות להגביר את כמות המשקעים, השיטה של זריעת עננים משמשת גם לבקרה על גודל גושי הברד היורדים בסופות ברד ולהקטנה של הערפילים בסביבות שדות תעופה. השיטה של זריעת עננים משמשת לפעמים גם בידי מפעילים של אתרי סקי כדי להשפיע על כמות וזמן ירידת השלג באתר. בשנות השישים נערכו ב ארצות הברית מחקרים כדי לבדוק את ההשפעה של זריעת עננים על סופות הוריקן. לא ברורה הייתה הצלחת המחקר ונמצאה השפעה זמנית. הגורמים להפסקת הניסויים היו החשש שזריעת העננים עלולה להסיט את הכוון של ההוריקן וכן חשש להגברת העוצמה של הסופה. הסטה של הסופה או הגברתה עלולים להיות עילה לתביעת פיצויים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גשם מלאכותי מאת חגית מאור, הספרייה הוירטואלית של מט"ח.
- חקר תהליכי יצירת גשם בעננים מאת אורית אלטרץ וד"ר תמיר רייסין, הספרייה הוירטואלית של מט"ח.
- הזורעים בדמעה - ממטרים יקצורו מאת ד"ר דני רוזנפלד, הספרייה הוירטואלית של מט"ח.
- עננים ומשקעים מאת ד"ר יואב יקיר וד"ר רמי קליין, הספרייה הוירטואלית של מט"ח.
- מקור כל המקורות מאת בילי סביר, יאיר הראל, הספרייה הוירטואלית של מט"ח.
- ומענניה תמטיר גשם מאת צבי עצמון, מדע , באתר סנונית.
- גשם בוא מאת יבשם עזגד, מדע באתר סנונית.
- סיכום תוצאות ניסויי הגברת המטר בישראל מאת ד"ר דניאל רוזנפלז באתר מים וחיים.
- שאלת תם: איפה מפעילי התנורים?, מתוך וואלה
[עריכה] לקריאה נוספת
- Human Impacts on Weather and Climate by William R. Cotton and Roger A. Pielke, ISBN-10: 0521499291
- USAF paper on weather modification


