ועדת אונסקופ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת אונסקופ - הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל (UNSCOP - United Nations Special Committee of Palestine) - היא ועדה שמונתה על ידי האו"ם במאי 1947, בדומה לוועדות הממשלה הבריטית, לדיון בשאלת ארץ ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
הוועדה הוקמה בעקבות החזרת כתב המנדט שניתן לבריטניה מחבר הלאומים אל האו"ם. האו"ם ראה עצמו כיורשו של חבר הלאומים שהתפרק לפני מלחמת העולם השנייה, ולפיכך דרש לבחון מחדש את כתבי המנדט. בארץ ישראל שררה אווירה קשה של מתח ואלימות בין היישוב העברי לממשלת המנדט הבריטי (כך למשל בפרשת הסרג'נטים) ובין היישוב העברי לבין הקהילה הערבית. באירופה החלו להתברר ממדי השואה, וכמיליון פליטים יהודים המתינו במחנות לפתרון, כיוון שלא יכלו לחזור לבתיהם הישנים. התנועה הציונית עשתה מאמצים רבים להעלות פליטים לארץ ישראל באמצעות מבצעי העפלה, ובזמן דיוני הוועדה התרחשה בארץ דרמת האונייה "יציאת אירופה תש"ז (אקסודוס)", דבר שהגביר מאוד את המתח בין היישוב העברי לבין ממשלת המנדט.
בזירה הבינלאומית נפגעה מאוד יוקרתה של בריטניה בעקבות הפרשות השונות בהן הסתבכו השלטונות בארץ, שגרמו לסערה בעולם כולו והשפיעו על עבודת הוועדה. בנוסף נחלשה בריטניה מאוד בעקבות המלחמה והחלה לאבד בהדרגה את מושבותיה ברחבי העולם. המעצמות החדשות ארצות הברית וברית המועצות גילו עניין בהקמת מדינה יהודית בארץ, מתוך רצון לפתור את בעיית הפליטים היהודים, בעיה שאיימה על היציבות באירופה במידה מסוימת, ומתוך תקווה לזכות בהשפעה במזרח התיכון באמצעות המדינה היהודית.
[עריכה] הוועדה
כדי להקנות להחלטות אופי ניטרלי, אף אחת מהמעצמות הגדולות לא הייתה מיוצגת בוועדה. 11 המדינות שיוצגו בוועדה הן: אוסטרליה, אורוגוואי, גואטמלה, הודו, הולנד, יוגוסלביה, פרו, איראן, צ'כוסלובקיה, קנדה ושבדיה. הוועדה שמעה עדויות בא"י, במדינות האזור הערביות, בניו יורק וגם במחנות העקורים באירופה.
הוועדה, שהחלה את עבודתה בארץ ב-16 ביוני, בחנה שתי הצעות מרכזיות. לפי האחת, תחולק הארץ בין שתי מדינות עצמאיות, ערבית ויהודית, כשהבירה ירושלים והעיר בית לחם הקדושה לנצרות, יהיו שטח ניטרלי בחסות האו"ם (corpus separandum). שתי המדינות היו אמורות לקיים מערכת כלכלית משותפת, על אף ההפרדה הפוליטית ביניהן. ההצעה השנייה הייתה הקמת מדינה דו-לאומית פדרלית. שלושה נציגים (של הודו, איראן ויוגוסלביה) תמכו בהצעה השנייה, ורוב הנציגים בוועדה תמכו בהצעה הראשונה.
היישוב היהודי רשם לעצמו הישג בהכללת הנגב בשטח המדינה היהודית, וזאת לאחר התרשמות הוועדה מן ההתיישבות בנגב ובכלל זה קו המים (שהוקם בעקבות עלייתן לקרקע של 11 הנקודות במוצאי יום הכיפורים תש"ז), אשר שימש הן את היהודים והן את הבדואים.
הוועדה הסכימה פה אחד כי יש לסיים את המנדט בארץ ישראל.
הוועדה פרסמה ב-31 באוגוסט 1947 שני דוחות: דוח הרוב ודוח המיעוט.
הצעת הרוב של הוועדה הייתה בסיס לתוכנית החלוקה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תגובת בריטניה למסקנות הועדה, מתוך עמלנט.
- מפת חלוקת ארץ ישראל, לפי המלצת הועדה, מתוך עמלנט.
- תגובת האצ"ל למסקנות הועדה, מתוך שידור רדיו של מנחם בגין.

