ישראל זנגוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישראל זנגוויל במגזין TIME, ה-17 בספטמבר 1923
הגדל
ישראל זנגוויל במגזין TIME, ה-17 בספטמבר 1923

ישראל זנגוויל (11 בפברואר 1864 - 1 באוגוסט 1926), סופר יהודי אנגלי ועסקן ציוני.

ישראל זנגוויל נולד בבריטניה למשפחה יהודית ענייה שהיגרה מרוסיה. התחנך בבית הספר היהודי ברובע המזרחי בלונדון, שם החינוך היה חינם ולאחר מכן אף שימש כמורה באותו מוסד. לאורך תקופה זו נהג לרשום את אירועי היהודים ברובע זה שישמש לו מאוחר יותר כחומר רקע ליצירותיו.

[עריכה] יצירות ספרותיות

יצירותיו התאפיינו לרוב בתיעוד חיי היהודים בגטו שבלונדון. ספרו "ילדי הגטו" (ראה אור ב-1892) מספר על יהודי הגר בגטו המטיל ספק בדתו אך למרות זאת ממשיך בערכי היהדות מתוך סיפוק רוחני. ספר זה זכה להצלחה בינלאומית. בספרו "חולמי הגטו" מתאר ישראל זנגוויל דמויות היסטוריות של יהודים מתבוללים. מבין מחזותיו, "כור ההיתוך" (הוצג ב-1909) דן בחיי היהודים המהגרים לאמריקה. מבין חבריו היו ג'רום ק. ג'רום וה.ג'. וולס.

[עריכה] פעילותו בתנועה הציונית

בשנת 1895 יצר איתו קשר בנימין זאב הרצל וביקש את עזרתו בהעלאת המודעות לבניין בית לאומי-יהודי בקרב הקהילה היהודית בבריטניה. לאחר דחיית הקונגרס הציוני השביעי את תוכנית אוגנדה, עזב ישראל זנגוויל את התנועה הציונית וייסד את הארגון הטריטוריאלי שחיפש בית לאומי לעם היהודי לא בהכרח בארץ ישראל. מבין האפשרויות שהציג וניסה ליישם היו קנדה ואוסטרליה.

בנוסף לפעילותיו בתנועה הציונית, ישראל זנגוויל פעל למען המאבק לשיחרור האישה ולמען השאיפה להנהגת שלום עולמי.

בנו הוא אוליבר זנגוויל, פסיכולוג בריטי ידוע.