רוברט פלקון סקוט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סר רוברט פלקון סקוט (6 ביוני 1868 - 29 במרץ 1912) היה קצין בצי המלכותי ומגלה ארצות אנגלי. רוברט סקוט מת בדרכו חזרה מהקוטב הדרומי לבסיס האם, לאחר שנכשל בניסיונו להיות האדם הראשון שהגיע לקוטב הדרומי.
[עריכה] המסע הראשון
סקוט יצא למסעו הראשון בשנת 1901. כשנה לפני כן פגש במקרה את נשיא החברה הגאוגרפית המלכותית בלונדון, ושמע שהחברה מתכננת לשלוח משלחת לחקור את הקוטב הדרומי. סקוט הגיש בקשה להתמנות לתפקיד מפקד המשלחת, ולאחר שנענה בחיוב, יצא למסעו באונייה "דיסקברי". לאחר הפלגה ממושכת, נתקל סקוט במכשולים אשר אילצו אותו להפסיק את מסעו באונייה, ולהשתמש בכדור פורח. לאחר שעלה ליבשה, הקים עליה מחנה, והמשיך במחקר תוך שהוא נאבק בסופות שלג קשות ביותר. סקוט ואנשיו נשארו באזור הקוטב למשך חורף שלם, וחזרו לאנגליה בספטמבר 1904. במסעו זה הגיע סקוט למרחק של 700 ק"מ מהקוטב הדרומי. היה זה הישג חשוב מאוד, אשר זיכה את סקוט באות הצטיינות שניתן לו על־ידי מלך אנגליה.
[עריכה] המסע השני
מספר שנים לאחר מסעו הראשון, שוב התעורר בו הרצון לכבוש את הקוטב. הוא ביקש להשתחרר מהצבא והחל לגייס כספים לצורך המסע. בשנת 1910, לאחר שגייס די כסף, הפליג מלונדון באונייתו "טרה-נובה". סקוט הקים את הבסיס במרחק של 300 ק"מ מהקוטב הדרומי ומשם יצא עם קומץ אנשיו לקוטב. לאור התנאים הקשים, לקח עמו סקוט רק את הטובים שבאנשיו. לאחר זמן ממושך הגיע סקוט לקוטב הדרומי, אך מצא שם דגל נורבגי מתנופף. באוהל סמוך מצא פתק, ממנו הבין שיריבו רואלד אמונדסן ואנשיו הגיעו למקום כבר בחודש דצמבר 1911.
בדרכם חזרה חל מפנה לרעה במזג האוויר. הטמפרטורה ירדה עד 79° מתחת לאפס, וסופות שלגים השתוללו. לבסוף, שבר אחד מאנשי המשלחת את רגלו ומת. לאחר שאבדו את דרכם, ולאחר שאזל מלאי המזון, מצאו סקוט ושני האנשים שאתו את מותם במדבר הקרח. שיירה שיצאה להצילם מצאה את גופותיהם. בבגדיו של סקוט נמצא פתק שנכתב ב־12 במרץ 1912 ובו הסביר את מצבם.
נהוג לייחס את כישלון המסע השני לעובדה שסקוט בחר להשתמש בסוסי פוני כבהמות משא, בעוד שאמונדסן בחר להשתמש בכלבים, שנתגלו כעמידים יותר לקור האנטארקטי.

