כלכלת אתיופיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתיופיה היא אחת המדינות העניות באפריקה. עיקר כלכלת אתיופיה מבוססת על חקלאות. היא נותרה עצמאית בזמן ההשתלטות הקולוניאלית על אפריקה, עד ל-1936, כאשר הצבא האיטלקי פלש למדינה. כוחות בריטיים ואתיופיים ניצחו את האיטלקים ב-1941, ואתיופיה קיבלה חזרה את ריבונותה, עם החתימה על ההסכם האנגלו-אתיופי בדצמבר 1944. אתיופיה נקראה בעבר אביסיניה בפי האירופאים. אתיופיה הייתה מדינה עצמאית.
ב-1930 מונה היילה סלאסי לקיסרות אתיופיה. לאחר הדחתו של היילה סלאסי בשנת 1974, כלכלתה של אתיופיה הפכה לסוציאליסטית. המדינה הפכה לגורם חזק ושולט במשק. חלק גדול מהכלכלה הועבר מבעלות פרטית למגזר הציבורי, כולל רוב התעשיה המודרנית ומשקים חקלאיים גדולים, כולל כל הקרקע החקלאית, הרכוש העירוני בשכירות, וכל המוסדות הפיננסיים. מאז 1991, הכלכלה נעשתה למבוזרת יותר, מוכוונת על ידי כוחות השוק ומדגישה את היוזמה האישית. על ידי שינוי מגמה זה קיווה השלטון להשיב עשור של הדרדרות כלכלית. ב-1993 החלה העברה של העסקים, התעשייה, הבנקאות, החקלאות והסחר למגזר הפרטי.
החקלאות מרכיבה כ-40 אחוז מהתל"ג, 80 אחוז מהיצוא ו-80 אחוז מכוח העבודה. חלק גדול מהפעילות כלכלית האחרת נסמכת גם היא על החקלאות, כולל שיווק, עיבוד ויצוא של מוצרים חקלאיים. הייצור הוא ברובו הגדול לקיום מיידי. גידולים עיקריים הם קפה, קטניות, זרעים לשמן, דגנים, תפוחי אדמה, קנה סוכר וירקות. היצוא הוא כמעט כולו של תוצרים חקלאיים, וקפה הוא המרכיב הגדול ביותר. משק החי של אתיופיה הוא כנראה הגדול ביותר באפריקה, וב-1987 היה אחראי ל-15 אחוז מהתל"ג.
אתיופיה היא מהמדינות העניות ביותר באפריקה. אתיופים רבים נסמכים על סיוע במזון מחוץ לארץ. מאז 1991, אתיופיה ייסדה קשרים חמים עם ארצות הברית ועם מערב אירופה, וקיבלה מהם ומהבנק העולמי סיוע רב. ב-2004, הממשלה החלה בהעברתם של יותר מ-2 מליון אנשים מהרמות היבשות במזרח, כשהיא טוענת כי העברה זו תביא לפחות מחסור במזון.
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

