סידור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בסידור התפילה; לערך העוסק בסידור לדפוס, ראו סידור (דפוס).
הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים. בסידורים רבים ניתן למצוא גם דינים וברכות שונות ואת קריאות התורה לימים שני וחמישי. הסידור מלווה את היהודי מלידתו (ברית מילה) ועד מותו (הלוויה) והוא "ספר החיים של היהדות".
הסידור הוא הספר הראשון שכל יהודי דתי לומד לקרוא בו.
[עריכה] היסטוריה
נוסח התפילה נקבע בעיקרו על ידי אנשי כנסת הגדולה שחיו בראשית ימי בית המקדש השני. סידורי תפילה החלו להופיע רק בתקופת הגאונים, במאה השישית או השביעית. הסידורים הראשונים היו בכתב יד והם נועדו לשימושם של החזנים בבתי הכנסת, בעיקר בחגים שנוסח התפילה בהם לא היה שגור. רק בהמשך החלו לכתוב גם את סדר התפילות של שבתות וימות החול.
הפיזור הגדול של קהילות ישראל וריבוי הפיוטים והתוספות שנהגו לומר במקומות שונים יצרו מספר רב של נוסחאות.
הסידור הראשון הידוע הוא של רב נטרונאי גאון, ששלח לקהילת אליסאנו שבספרד. אחריו בא סידורו של רב עמרם גאון סורא שנכתב עבור קהילת ברצלונה שבספרד. עותקים ממנו נשלחו לתפוצות ישראל והוא נעשה הבסיס ליצירתו של נוסח התפילה של קהילות ישראל.
כמו כן ידועים הסידורים של רב סעדיה גאון מהמאה ה-10, הסידור של הרמב"ם מהמאה ה-12 ומחזור ויטרי שנכתב על ידי תלמידו של רש"י מהמאה ה-11, שהיה הסידור הראשון בנוסח יהודי צרפת.
משרבו התפילות והמנהגים שהתקבלו לסדר התפילה, החלו להופיע סידורים ובהם תפילות לשבתות וימות החול, ואילו תפילות שלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) והימים הנוראים (ראש השנה ויום כיפור) הופיעו בנפרד ונקראים מחזור.
[עריכה] נוסחאות הסידור
נוסח הסידור אינו קבוע ומשתנה על פי הקהילות והמנהגים השונים. בקרב האשכנזים היה מקובל נוסח אשכנז שעודנו מקובל אצל חלק מהם, בעיקר אצל המתנגדים ההולכים בשיטת הגר"א ואצל האשכנזים במערב אירופה. בימי הביניים היה מנהג מיוחד ליהודי צרפת הקרוב לנוסח אשכנז, שלאחר גירוש יהודי צרפת בשנת 1394 כמעט חדל מלהתקיים.
הספרדים מתפללים בנוסח הספרדים, וכך גם רוב עדות המזרח. בעבר היו קיימות מסורות תפילה שונות כדוגמת נוסח פרס ונוסח הרומניוטים שנדחקו מפני המסורת הספרדית. לעומתם שמרו יהודי איטליה הוותיקים על נוסח תפילה משלהם למרות ההגירה הספרדית הגדולה לאיטליה לאחר גירוש ספרד.
כאשר קמה תנועת החסידות היא יסדה לעצמה נוסח תפילה משלה המכונה נוסח ספרד, שהפך עם מרוצת השנים להיות הנוסח המקובל על רוב האשכנזים. נוסח ספרד הינו שילוב של נוסח אשכנז ונוסח הספרדים.
הנוסח התימני מכונה תכלאל. יהודי תימן ההולכים אחר המסורת ה"שאמית" מתפללים בנוסח הקרוב לנוסח הספרדים, בעוד אלה ההולכים אחר המסורת ה"בלאדית" מתפללים על פי מסורת מקומית קדומה.
בצה"ל התעוררה בעיה, משום שחיילים בני כל העדות מתפללים יחדיו, אך לכל עדה נוסח שונה. לפתרון הבעיה, ערך הרב הצבאי הראשי, שלמה גורן, בשנת 1963 נוסח אחיד של הסידור לחיילי צה"ל. הרב עובדיה יוסף התנגד לנוסח האחיד, כיוון שהיה רובו ככולו כנוסח ספרד החסידי. בסופו של דבר, הנוסח האחיד לא השתרש בקרב חיילי צה"ל.
הזרמים הלא-אורתודוקסיים ביהדות מפרסמים סידורים משלהם. מטרתם של סידורים אלה הוא להתאים את נוסח התפילה למנהג ולצרכים של המקום והזמן, תוך זיקה למסורת התפילה. בתפוצות, מכילים סידורים אלה חלקים בשפת המדינה, שנועדו לאפשר לבנות ובני המקום שאינם דוברי עברית להשתתף באופן פעיל בתפילה. בישראל, הסידור המקובל בתנועה הקונסרבטיבית נקרא ואני תפילתי. בתנועה הרפורמית, מקובל הסידור העבודה שבלב. בין המאפיינים של סידורים אלה הוא גישה שיוויונית לחלקם של נשים וגברים בתפילה, וכן תפילות למעמדי יום העצמאות, יום הזכרון לחללי צה"ל ויום השואה. תפילות ליום העצמאות נמצאות גם בסידורים המשמשים את הציבור הציוני דתי כדוגמת סידור רינת ישראל כמו גם בסידור לחיילי צה"ל שערך הרב שלמה גורן.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
| נוסחי התפילה ביהדות |
|
נוסח הספרדים | נוסח אשכנז | נוסח ספרד | תכלאל - נוסח תימן | נוסח איטליה | נוסח הרומניוטים | נוסח צרפת | נוסח פרס | נוסח פרובנס | נוסח ארם-צובא | נוסח צה"ל האחיד |

