עובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עובר אנושי
הגדל
עובר אנושי
ציורי עוברים מאת לאונרדו דה וינצ'י (סביבות 1510-1512)
הגדל
ציורי עוברים מאת לאונרדו דה וינצ'י (סביבות 1510-1512)

עובר הוא יצור חי חדש שנוצר כתוצאה מהפרייה ומתקיים ברחם האם או מחוץ לרחם (בתוך ביצה, למשל) בבעלי חיים רבים. העובר ביונקים מתפתח ברחם ונחשב לעובר עד לרגע היוולדו - אז הוא מוגדר כתינוק.

התפתחות העובר מורכבת מכמה שלבים:

לאחר ההפרייה נוצרת זיגוטה (Zygote); זהו תא הזרע של האב לאחר איחודו עם תא הביצית של האם. הזיגוטה נמצאת בדרכה אל הרחם, ואינה מוגדרת עוד כזיגוטה לאחר החלוקה הראשונה. הזיגוטה מתחלקת במהירות והופכת לגוש תאים, אשר מגיע לרחם ומנסה להקלט על דפנותיו. בשבוע זה של ההריון, השבוע החמישי, מתחיל תהליך התחלקות התאים ליצירת שיליית העובר, שק השפיר שבו יגדל העובר והתאים שמהם יורכב העובר ובסופו של השבוע החמישי העובר יקבל צורה של ראש וזנב.

בשבוע השישי להריון, לעובר כבר יש ראש וצוואר והכנה לאוזניים ואף לעיניים. מערכות הראייה והשמיעה נוצרות לאט. בגוף העובר התפתח כבר לב שיתחיל לפעום החל משבוע זה ולעיתים בשבוע מאוחר יותר. גפיים קטנות מתחילות לצוץ מגופו של העובר. גודלו של העובר בשלב זהה לגודלו של גרגר אורז.

בין השבוע ה-8 ל-11 פניו של העובר מקבלים צורה אנושית. המוח מתפתח והלב מזרים דם. האף, הנחיריים, הפה, הסנטר והאוזניים כבר התפתחו. איברי המין התפתחו. כפות הידיים והרגליים מתפתחים והן מכוסות בקרום של עור עדיין.

שבוע 12 - מערכת השרירים של התינוק מתחילה בפעולתה. העובר מסוגל להניע את ידיו ורגליו, לסגור ולפתוח את כפות ידיו. עמוד השדרה והצלעות מתקשחים ונוצרות הציפורניים.

בשבוע ה-16 כבר ניתן לדעת את מין התינוק על ידי בדיקת אולטרה סאונד. מערכת העצבים עדיין אינה מושלמת ועיניו עצומות. העובר פעיל - בועט ומתהפך ועד השבוע ה-20 מגיע למשקל ממוצע של 200-250 גרם.

החל מהשבוע ה-23 העובר יכול לשמוע את קולה של אמו ורעשים חיצוניים. הריאות מתפתחות אך לא בשלות לגמרי. משקלו מוכפל ולקראת השבוע ה-27 ישקול העובר כקילוגרם. בשבוע ה-28 תנועות העובר מורגשות היטב.

בשבוע ה-32 העובר כמעט מושלם, עיניו פקוחות. הוא ממלא את רוב חלל הרחם ותנועותיו מוגבלות. בסוף השבוע ה-35 משקלו בסביבות 2-2.5 קילוגרם.

החל מהחודש התשיעי - השבוע ה-36 להריון - העובר בשל ומתחיל בדרכו לביסוס הראש באגן. סיומו של התהליך מגיע עם רגע הלידה שבו העובר הופך להיות תינוק.

באנגלית קיימת הבחנה בין עובר בראשית חייו, הנקרא Embryo, ובין עובר מהחודש השלישי לחייו ועד ללידה, הנקרא Fetus או Foetus.

[עריכה] חשיבות מדעית

התחום בביולוגיה החוקר את ההתפתחות העוברית נקרא אמבריולוגיה או אונטוגניה. זהו ענף של הביולוגיה ההתפתחותית.

לחקר ההתפתחות העוברית חשיבות עליונה במחקר הביולוגי. בבעלי חיים איברים מסוימים קיימים בעוברים אך נעלמים במהלך ההריון; מתופעה זו ניתן ללמוד רבות על האבולוציה של בעלי החיים ועל הקשר והמרחק בין המינים השונים. החוק הביוגנטי הוא שמה של תאוריה מיושנת המקשרת בין ההתפתחות העוברית של כל פרט ובין ההתפתחות האבולוציונית של המין כולו; התאוריה טוענת כי המראה, המבנה והתכונות של העובר בשלבי ההריון השונים הינם למעשה השתקפות של ההתפתחות האבולוציונית של המין שאליו משתייך העובר. דוגמה לכך היא הופעתו של זנב בשלב מוקדם של התפתחות עוברי האדם. הזנב, אשר נעלם עוד לפני הלידה, מייצג לפי התאוריה בעלי חיים בעלי זנב אשר היוו אבות אבולוציוניים של האדם - הקוף למשל. כיום נחשבת התאוריה למופרכת.

האיברים ה"נעלמים" שהוזכרו לעיל מצליחים להיעלם באמצעות מוות מתוכנת מראש של תאים: אפופטוזה. באמצעות מחקר עוברי ניתן ללמוד עוד על תופעה זו, לה השלכות רבות בחקר ההזדקנות ומחלת הסרטן.

האיברים השונים בגוף מתפתחים בעובר משלוש שכבות נבט בסיסיות; מכל שכבת נבט מתפתחים איברים מסוימים, ורק הם. חקר הנושא מלמד אותנו על הקשר בין האיברים השונים ועל תפקודם, ויכול להביא להבנה טובה יותר של מחלות.

[עריכה] קישורים חיצוניים