גוסטב קירכהוף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוסטב קירכהוף Gustav Kirchhoff (12 במרץ 1824 - 17 באוקטובר 1887), פיזיקאי גרמני שתרם רבות להבנת המוליכות החשמלית, המעגל החשמלי והאנליזה הספקטרוגרפית.
קירכהוף נולד בקניגסברג פרוסיה בשנת 1824, לאביו פרידריך קירכהוף שהיה עורך דין, ולאמו יוהנה הנרייטה ויטקה. בגיל 18 התחיל את לימודיו באוניברסיטת קניגסברג. הושפע מאוד על ידי הפיזיקאי פרנץ ניומן ולמד אצל המתמטיקאי קרל פרידריך גאוס. סיים את לימודיו בשנת 1847 ועבר לכהן כמרצה באוניברסיטת ברלין. לאחר שלוש שנים, בשנת 1850 קיבל משרת פרופסור בברסלאו. בהיותו בברסלאו פגש את רוברט בונזן שהיה פרופסור לכימיה ויחדיו הם עסקו בספקטרוסקופיה. בשנת 1852 עבר בונזן לאוניברסיטת היידלברג והוא דאג לארגן גם לקירכהוף משרה בהיידלברג, כדי שיוכלו להמשיך את עבודתם המשותפת.
קירכהוף ובונזן עסקו בתצפיות ספקטרוסקופיות של גופים חמים, ושל השמש ויחדיו הם גילו את הצסיום במים מינרליים ואת הרובידיום במינרל לפידוליט.
בשנת 1856 נשא לאשה את קלרה ריכלוט, בתו של מורהו למתמטיקה, פרופסור פרידריך ריכלוט.
בשנת 1862 קיבל קירכהוף את אות רמפורד על עבודתו הספקטרוסקופית. ב-1875, קיבל משרה בפיזיקה תאורטית באוניברסיטת ברלין.
[עריכה] עבודתו המדעית
עוד בהיותו תלמיד בשנת 1845 ניסח את עקרונותיו בדבר התנהגות הזרמים החשמליים במעגל, הידועים כחוקי קירכהוף. בשנת 1857 גילה שמהירות השידור על קוי הטלגרף שוו למהירות האור. בשנת 1859 הציע את החוק שלו על קרינה תרמו-דינמית הקובעת שוויון בין נצילות הקליטה ונצילות הפליטה של קרינה מגוף חם. בשנת 1861 הוכיח את החוק על סמך שיקולי שיווי משקל תרמודינמי.
[עריכה] חוקי קירכהוף בספקטרוסקופיה
- גוף מוצק חם מייצר קרינה בספקטרום רציף.
- גז חם מייצר אור עם באורכי גל בדידים, בהתאם לרמות האנרגיה של האטומים בגז.
- גוף מוצק חם המוקף בגז בטמפרטורה נמוכה מהמוצק, מייצרת אור בספקטרום כמעט רציף עם פסים שחורים באורכי גל בהתאם לרמות האנרגיה של האטומים של הגז.
על שמו נקרא גם משפט קירכהוף בתורת הגרפים.

