שבועה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבועה היא התחייבות של אדם, או אישור ואימות של דבר, בכל הקדוש והיקר לו. לעיתים תוך הזכרת שם ה', ולעיתים תוך הוספת קללה שתחול עליו או על הקרובים אליו אם לא יקיים את דבריו או אם אין אמת בדבריו. המילה "שבועה" נגזרת משבע, שכן השבועה הקלאסית הייתה תוך הזכרת שם אלוהים, והמספר 7 מייצג את קדושת האלוהים שקבע מימי בראשית את היום השביעי לאות על בריאת העולם.
בתורה מופיע האירוע בו נשבעו אברהם אבינו ואבימלך וכרתו ברית ביניהם, תוך מתן תוקף על ידי הצגת שבע כבשים. אירוע זה התקיים בבאר שבע, ועל שם מעמד שבועה זה נקבע שמו - "באר שבע".
מאז ומתמיד הייתה השבועה מתן תוקף מיוחד להתחייבות או לאמת דבר שבפי האדם.
[עריכה] השבועה ביהדות
השבועה נזכרת בתורה בספר במדבר (ל, ג): "איש כי ידור נדר לה', או הישבע שבועה, לאסור איסר על נפשו, לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה". התורה אומנם כרכה יחד את איסורי נדר ושבועה, אולם קיים הבדל מהותי ביניהם, כי בעוד שהנדר מוגדר בתלמוד כ"איסור חפצא", היינו שהחפץ הוא זה שאסור בשימוש, הרי שהשבועה נחשבת ל"איסור גברא", שאיסור השימוש בחפץ הוא על האדם (=גברא), בעוד שהחפץ הינו חפץ מותר.
הנשבע לשקר או שעבר על שבועתו מתחייב בעונש מלקות או בקורבן.
[עריכה] סוגי השבועות
- שבועת ביטוי - שבועה שלא נולדה כתוצאה מדין ודברים שיש לנשבע עם אחרים, אלא שהוא החליט מעצמו להישבע על התחייבות עתידית או על אימות פעולה שכבר נעשתה. השם "ביטוי" נגזר מהפסוק "או נפש כי תישבע לבטא בשפתיים להרע או להיטיב, לכל אשר יבטא האדם בשבועה" (ספר ויקרא (ה, ד). העובר על שבועת ביטוי או שנשבע לשקר חייב להביא לבית המקדש קורבן עולה ויורד.
- שבועת שוא - שבועה זו היא בעצם "שבועת ביטוי" אלא שבשבועה זו ברור מיד לכל בשעת השבועה שהדברים שאומר אינם אמת (=הנשבע על שיש שהוא זהב), או שברור שהם אמת ואין צורך להישבע עליהם (=הנשבע על אבן שהיא אבן), או הנשבע על דבר שמן הנמנע לעשותו (=הנשבע שלא יישן 3 ימים), או שנשבע לבטל מצווה (=שלא יניח תפילין). הנשבע "שבועת שוא" בזדון חייב בעונש מלקות.
- שבועת העדות - התובע בשני עדים שיעידו עבורו בבית דין, ונשבעו לשקר שלא ראו דבר. על שבועת העדות חייב קורבן עולה ויורד.
- שבועת הפיקדון - התובע מחברו תביעת ממון וחברו מכחיש ונשבע על כך. אם בדיעבד נודע שנשבע לשקר חייב הנתבע לשלם את הממון ולהוסיף על כך "חומש" (=חמישית), וכן עליו להביא קורבן אשם גזילות.
- שבועת הדיינים - שבועת הדיינים הוא שם כולל לכל סוגי השבועות שמשביעים הדיינים בבית דין בתביעות ממון שבין אדם לחברו. בית הדין משביעים את הנתבע להישבע ובכך הוא נפטר מתשלום. שבועה זו מתחייבת בשלושת המקרים הבאים:
- מודה במקצת - הנתבע מודה בחלק מהתביעה.
- עד אחד - שישנו עד אחד בלבד שדברי התובע אמת.
- שבועת השומרים - שבועת שומר שהופקד בידיו פיקדון ואבד או נגנב, במקרים מסוימים.
קיימים סוגי שבועות נוספות שתוקנו על ידי חז"ל ושאינם מופיעים בתורה, כגון: "שבועת הנוטלים" ו"שבועת היסת".

