PCI-Express
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
PCI-Express (היה ידוע כ3GIO, ראשי תבות באנגלית של "הדור השלישי של קלט/פלט") הוא מימוש חדש של אפיק (bus) הPCI, אשר משתמש באותם עקרונות תכנות ותקני תקשורת, אך מתבסס על מערכת תקשורת טורית מהירה הרבה יותר. הוא נתמך בעיקר על ידי אינטל, אשר החלו לעבוד על התקן כפרויקט Arapahoe, לאחר נטישת מערכת הInfiniBand.
PCI-Express מיועד לשימוש כאפיק מקומי בלבד. כיוון שהוא מתבסס על מערכת PCI הקיימת, כרטיסים ומערכות יכולות להיות מוסבות לPCI-Express על ידי שינוי ברובד הפיזי בלבד – מערכות קיימות יכולות להיות מורצות על PCI-Express ולעולם לא לדעת את זה. המהירויות הגבוהות יותר על הPCI-Express מאפשרות להחליף כמעט את כל האפיקים הפנימיים, כולל AGP ו-PCI, כמו כן קיים בקר PCI-Express יחיד אשר מדבר עם כל ההתקנים החיצוניים, בניגוד לפתרון הנוכחי במכונות הקיימות (פתרון ה Northbridge/Southbridge).
אולם, PCI-Express אינו מהיר מספיק בכדי לשמש כאפיק זכרון. זהו חסרון בולט לעומת אפיק דומה בשם HyperTransport, אשר יכול לשמש בתפקיד אפיק זכרון גם כן. בנוסף, PCI-Express אינו מציע את הגמישות שמספקת מערכת ה-InfiniBand, אשר לה ביצועים דומים אך היא גם יכולה לשמש כאפיק פנימי וחיצוני.

