פרנסואה ז'קוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרנסואה ז'קוב
הגדל
פרנסואה ז'קוב

פרנסואה ז'קוב (צרפתית: François Jacob; נולד ב-17 ביוני 1920) הוא ביולוג צרפתי, יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1965 על הרעיון שהגה והוכיח יחד עם ז'אק מונו ולפיו ויסות של רמות האנזימים בכל התאים מתרחש בדרך של משוב בשעתוק.

תוכן עניינים

[עריכה] מחקר

בשנת 1961 ז'קוב ומונו חקרו את הרעיון כי ויסות רמות הביטוי האנזימי בתאים הוא תוצאה של משוב בהליך השעתוק של קטע ה-DNA. ניסוייהם של הצמד הניבו רעיונות ותנופה לתחום הצעיר של ביולוגיה התפתחותית מולקולרית ובאופן מיוחד בתחום ויסות השעתוק.

במשך שנים ארוכות היה ידוע כי תאי חיידקים ותאים אחרים יכולים להגיב לתנאים חיצוניים משתנים על ידי ויסות רמות האנזימים המטבוליים העיקריים שלהם, וכן את רמת הפעילות של אותם אנזימים. לדוגמה, אם חיידק מוצא עצמו בתמיסה המכילה לקטוז (דו-סוכר) ולא גלוקוז (חד-סוכר), הוא חייב להסתגל לצורך לייבא לקטוז, לפרק את הלקטוז למרכיבי הגלוקוז והגלקטוז ולבסוף להמיר את הגלקטוז לגלוקוז. היה ידוע כי תאים מאיצים את ייצור האנזימים כאשר הם נחשפים ללקטוז ולא מייצרים אנזימים אלה בכמויות כל הזמן. מחקרים על ויסות פעילות אנזימית התקדמו על יסוד תאוריות על השפעת מולקולות זעירות על מולקולת האנזים (כך הן "מכבות" ו"מדליקות" אותה לפי הצורך), אבל השיטה שבה נעשה הויסות של ייצור האנזים לא הובנה היטב טרם מחקרם של ז'קוב ומונו.

על יסוד מחקרים קודמים אשר הדגימו את המבנה וחשיבותו המרכזית של ה-DNA, היה ברור כי כל החלבונים נוצרו בדרך כלשהי מן הקוד הגנטי וכי שלב זה עשוי להיות מכריע בשאלת הויסות. ז'קוב ומונו ביצעו מחקרים שהיוו אבן פינה בהוכחה כי במקרה של מערכת עיבוד הלקטוז בתא, כפי שהוסבר לעיל, (בחיידק Escherichia coli), ישנם חלבונים מסוימים שתפקידם לבלום את שעתוק ה-DNA לצורך עיבוד הלקטוז.

אותו בלם (lac repressor) מיוצר בכל התאים ומתקשר ישירות ל-DNA בגנים שעליהם הוא שולט, כך הוא מונע באופן פיזי מתהליך השעתוק לגשת ל-DNA. כאשר התא בא במגע עם לקטוז, אותו בלם מתקשר ללקטוז, כך אינו יכול עוד להתקשר לDNA ואין עוד בלימה לתהליך השיעתוק. בדרך זו, נוצרת לולאת משוב המאפשרת יצור סדרה של חלבונים המפרקים לקטוז בתא, אך ורק כאשר הם נדרשים. כאשר אין עוד לקטוז, עוצר התהליך.

בהתלהבותם הראשונית מתגליתם, ז'קוב ומונו באו וטענו כי הדגם התאורטי אותו הדגימו, של לולאת המשוב, קיים בכל הגנים ובכל האורגניזמים. מאז מחקרם, התפתח הויסות של פעילות גנטית לתחום מחקר גדול בביולוגיה מולקולרית ומאז תגליתם של ז'קוב ומונו הודגם כי קיימים מנגנונים רבים ושונים לויסות ייצור האנזימים בתא.

[עריכה] תארים ועיטורים

  • בשנת 1962, הוענק לפרנסואה ז'קוב הפרס על שם צ'ארלס לאופולד מאייר, על ידי האקדמיה הצרפתית למדעים.
  • בשנת 1965 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה יחד עם אנדרה לווף וז'אק מונו.
  • בשנת 1996 נבחר לחבר באקדמיה הצרפתית.

[עריכה] ספריו שתורגמו לעברית

[עריכה] קישורים חיצוניים