דניס רודמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דניס רודמן
הגדל
דניס רודמן

דניס קיט' רודמן (נולד ב-13 במאי 1961 בטרנטון, ניו ג'רזי) הוא שחקן כדורסל אמריקאי לשעבר.

רודמן המכונה "התולעת" לא שיחק כלל כדורסל בצעירותו, ואפילו לא היה בגובה מתאים בשביל לשחק בתיכון. הוא עבד בעבודות מזדמנות כאשר החליט, אחרי צמיחה פתאומית לגובה, לנסות את מזלו עם כדורסל.

תוכן עניינים

[עריכה] קריירת כדורסל

הוא למד באוניברסיטה של דרום אוקלהומה, ושיחק בליגת ה-NAIA שלוש עונות מוצלחות (25.7 נקודות, 15.7 ריבאונדים). עם זאת, הוא לא עשה רושם על אף אחד כאשר הגיע לדראפט ונבחר במקום ה-27, על ידי דטרויט פיסטונס.

כבר בעונתו השנייה החל להראות סימנים של דומיננטיות גדולה. 29 משחקים לפני סוף העונה תפס רודמן מקום בחמישייה של הפסיטונס, ואיתו הפיסטונס עלו עד לגמר ה-NBA, שם הפסידו בסדרה של שבעה משחקים צמודים ללוס אנג'לס לייקרס. העונה השנייה של רודמן הייתה הטובה ביותר בכל הקריירה שלו מבחינה התקפית, אך הוא עדיין לא הפך לשחקן הגנה מוצלח.

בעונה הבאה, 1988/89, רודמן הפך לכוח מוביל ומשמעותי בדטרויט, התקדם לממוצע של 9.4 ריבאונדים למשחק (היחיד מבין שחקני הליגה שלא פתחו בחמישייה באופן קבוע ועדיין לקח מעל 300 ריבאונדים בהתקפה). גם מבחינה התקפית רודמן עדיין היה משמעותי וקלע באחוז הגבוה ביותר בליגה, עם כמעט 60 אחוזים מהשדה. מכאן ואילך היכולות ההתקפיות של רודמן הלכו ודעכו כאשר היכולות ההגנתיות שלו מקבלות את מרכז הבמה.

בעונה הרביעית שלו הוא פתח ב-43 המשחקים האחרונים של העונה, וסייע לדטרויט לנצח 39 מתוכם. הוא נבחר לאולסטאר וקיבל את תואר שחקן ההגנה של העונה.

ב-1990/91 הוא זכה בפעם השנייה ברציפות בתואר שחקן ההגנה של השנה והמשיך להוכיח את כישורי הריבאונד המדהימים שלו, תוך שהוא רושם ממוצע של 12.5 ריבאונדים למשחק, וזאת מעמדת הסמול פורוורד.

החל מעונת 1991/92 ובמשך שבע עונות רצופות השלים רודמן את הפיכתו לריבאונדר הטוב בכל הזמנים. בעונה זו הוא רשם ממוצע של 18.7 ריבאונדים למשחק, הממוצע הגבוה בעשרים שנים בליגה (רק ווילט צ'מברליין רשם ממוצע גבוה מזה, 19.2 בעונת 1971/72). הוא שיחק 82 משחקים והוליך את רשימת הריבאונדרים של הפיסטונס 79 פעמים, היו לו 39 משחקים של 20 ריבאונדים או יותר והקריירה של לרודמן עלתה לגבהים.

אולם, לא הכול היה מושלם והקריירה של רודמן לא הייתה נקייה מבעיות משמעת ובעיות כלליות רבות אחרות, שהלכו והפכו לסמל המסחרי שלו ככל שעברו השנים. אחרי עזיבתו של צ'אק דיילי, רדומן החל להביע אי שביעות רצון, וכן החל לסבול לראשונה בקריירה מפציעות ומדכאון.

רודמן נשלח בטרייד, לסן אנטוניו ספרס בתמורה לשון אליוט ובעונת 1993/94 החל את השיגעון והיחצנות שלו כשכמה פעמים בעונה צבע השיער משתנה.

רודמן ודייוויד רובינסון השלימו זה את זה, אבל ההתקפה לא הייתה מספיק טובה, והספרס הודחו כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף. גם בעונה הבאה רודמן המשיך להיות חיית ריבאונד, אבל סבל יותר ויותר הרחקות, שערוריות מחוץ למגרש, ולא הצליח לסייע לרובינסון לעבור את יוסטון רוקטס בגמר המערב.

לסן אנטוניו זה הספיק והתולעת נשלחה בטרייד לשיקאגו בולס של מייקל ג'ורדן בתמורה לסנטר וויל פרדו. בשלוש העונות הבאות רודמן המשיך להוביל את הליגה בריבאונדים, והשלים עוד שלוש אליפויות עם הבולס, בדרך לחמש סך הכל. היכולת ההגנתית שלו והיכולת שלו להוריד כדורים מן הזכוכית סבלו ירידה, במקביל לעליה משמעותית נוספת בכמות הפציעות, הרחקות ושערוריות מהן סבל.

בסך הכול הוא השתלב היטב בתלכיד של הבולס, ותרם תרומה משמעותית. בגמר של 1996 נגד סיאטל סופרסוניקס מירר רודמן את חייהם של הסוניקס והוריד עוד ועוד כדורים חוזרים בהתקפה, עד שהמאמן ג'ורג' קארל הורה לשחקן שלו להישאר עליו ולא לעשות דאבל טים.

בגמרים של 1997 ו-1998 מול יוטה ג'אז, הרבה רודמן לעצבן את היריבים שלו ונכנס לכמה עימותים שהיו אמורים להוציא את יוטה משווי המשקל. לפעמים זה עבד בכיוון ההפוך, ובאליפות השלישית כבר היה לו תפקיד שולי בלבד, אחרי שהחמיץ משחקים רבים בגלל שבעט בצלם.

בשתי העונות שלאחר הפירוק של הבולס הגדולה רודמן שיחק פחות ופחות. הוא הגיע ללייקרס ב-1999 וששוחרר גם ממנה בדרך לדאלאס מאבריקס. אחרי דאלאס, עבר רודמן לשחק בטיג'ונה דרגונס מליגת ה-ABA ובברייטון בירס מליגת הכדורסל הבריטית.

[עריכה] עבודות אחרות

[עריכה] קריירה כמתאבק

הבהרה: היאבקות מקצועית איננה ספורט כי אם מופע בידור בעל תסריט ועלילה. המתאבקים הם פעלולנים מקצועיים.


רודמן נאבק מספר קרבות ב-WCW, והיה חבר ב-NWO עם האלק הוגאן. את הקרב הראשון שלו הוא ערך ב-13 ביולי 1997. הוא נלחם לצידו של הוגאן נגד לקס לוגר וביג שואו, והפסיד. שנה לאחר מכן ב-12 ביולי 1998, הוא שוב נלחם לצד הוגאן, הפעם מול קארל מלון ודאלאס פייג'. את הקרב השלישי והאחרון שלו, הוא ערך ב-14 באוגוסט 1999, בהפסד לרנדי סבאג'.

[עריכה] קריירה כשחקן קולנוע

הופעת הבכורה של רודמן בקולנוע הייתה ב-1997 בסרט "דאבל טים" לצד ז'אן קלוד ואן דאם. הסרט קיבל ביקורות גרועות וזיכה את רודמן ב-3 פרסי פטל הזהב: הכוכב החדש הגרוע ביותר, שחקן המשנה הגרוע ביותר והצמד הקולנועי הגרוע ביותר (שנחלק עם ואן דאם). ב-1999 שיחק בתפקיד הראשי בסרט הפעולה "סיימון" ומאז שיחק בסרטים ספורים וגילם בעיקר את עצמו.

[עריכה] טריוויה

  • רודמן ערך מערכות יחסים עם הזמרות מדונה ועם כרמן אלקטרה, עימה התחתן ולאחר מכן התגרש.
  • בקיץ 2005, רודמן החליט להשתתף בתחרות סחיבת נשים שנערכה בעיר סונקג'רבי, פינלנד, אבל פרש ממנה בגלל בעיות בריאותיות.
  • ב-26 בינואר 2006, קיבל רודמן הצעה כספית בשווי 20,000 פאונד, בשביל לשחק משחק אחד, בקבוצה הבריטית ברייטון בירס. רודמן הסכים וב-28 בינואר, שיחק עימה נגד גוילדפורד היט. רודמן וקבוצתו ניצחו והקבוצה החליטה להחתימו למספר משחקים נוספים [1].

[עריכה] קישורים חיצוניים