בסקית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| בסקית (Euskara) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | ספרד, צרפת |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | חבל הבסקים ונברה (בספרד) (כ-580 אלף)
חבל הבסקים הצרפתי (80 אלף) ארצות הברית, אוסטרליה |
| סך כל הדוברים: | כ-700 אלף |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | |
| דירוג: | לא בין המאה המדוברות ביותר |
| סיווג משפחתי: | שפה מבודדת |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | המחוז הבסקי בספרד |
| גוף מפקח: | אאוסקלטזיינדיה (בבסקית: Euskaltzaindia - שומרי השפה הבסקית) |
| ראו גם: שפה - רשימת שפות | |
השפה הבסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.
[עריכה] היסטוריה
הבסקית היא השפה היחידה במערב אירופה שאינה שייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות, ולמעשה אין היום תאוריה מוסכמת על מוצאה. בלשנים אחדים מצאו קווי דמיון דקדוקיים בין השפה הבסקית לגרוזינית או אף לשפות צפון-אפריקאיות. יש שמשערים שהיא הייתה חלק ממשפחה רחבה יותר של שפות שהתקיימו במערב אירופה ונכחדו בעקבות פלישת העמים ההודו-אירופיים - לפי תאוריה זו בסקית היא השפה האוטוכתונית היחידה באירופה, כלומר היחידה שמוצאה במקום בו מדברים בה. בכל אופן, היא מוגדרת היום רשמית כשפה מבודדת, כלומר שאינה חלק מאף משפחה.
בתקופה שלפני השלטון הרומאי, דוברי בסקית שכנו בכל האזור שבין אקוויטניה לנהר האברו.
הבסקית לא הועלתה על הכתב עד המאה ה-16, אם כי אנחנו מוצאים חלקי משפטים בסקיים בכתבים ספרדיים כבר במאה ה-10. הבסקית הייתה נתונה תחת לחץ כבד מהשפות החזקות יותר שמסביבה (צרפתית וספרדית), והשטח שבו היא מדוברת הצטמצם בהדרגה. בתקופת הדיקטטורה של פרנקו נאסר על הבסקים לדבר בשפתם בפומבי; ילדיהם נאלצו ללמוד בספרדית, שפה שלא הכירו, וקיבלו עונשים אם נתפסו מדברים בסקית. לאור הלחץ של המדינה התפתחו בתי-ספר מקבילים בסקיים (ikastolas).
הבסקית מחולקת לשבעה ניבים. בשנת 1968 קיבלה על עצמה האקדמיה ללשון בסקית (Euskaltzaindia) ליצור גרסה מאוחדת של השפה (Euskara Batua) ולהתאימה לשמש כשפה מודרנית, וזו הגרסה שמדוברת כיום. דוברי הבסקית מונים כ-700 אלף איש, רובם בספרד (בחבל הבסקים), וחלקם בצרפת. בחבל הבסקים הספרדי הבסקית משמשת לצד הספרדית. בחבל הבסקים הצרפתי, לעומת זאת, הבסקית עדיין אינה שפה רשמית.
[עריכה] מורפולוגיה
המורפולוגיה של השמות בשפה הבסקית מתבססת על סיומות. הסיומות קבועות לכל השמות, למעט שינויים פונטיים קלים. בבסקית אין מין דקדוקי.
הבסקית היא שפה ארגטיבית; משמעות הדבר היא שקיימת בה אבחנה בין נושא של פועל עומד, שמקבל את יחסת האבסולוטיבוס, לבין נושא של פועל יוצא, שמוטה (כמו המושא) ביחסת הארגטיבוס. בסך הכול יש בבסקית בין 13 ל-17 יחסות, תלוי בשיטת הספירה, שמצוינות כולן באמצעות סיומות. מעבר לשתיים שצוינו לעיל, יש יחסות שמתאימות למילות היחס של, לְ-, באמצעות, עם, בְ- (מקום), מן (מקום), אל, עד, בכיוון, בשביל (אדם), בשביל (מטרה), בתור. יחסה נוספת מציינת מושא ישיר של פועל בשלילה.
מאחר שהבסקית היא שפה ארגטיבית, הפועל מתאים במין ובמספר גם לנושא וגם למושאים. כך למשל:
- dut = I have it
- ditut = I have them
- dugu = We have it
- ditugu = We have them
המורפולוגיה של הפעלים מתבססת בעיקר על פעלי עזר, בדומה ל-Present Perfect האנגלי (I have done): פעלים עומדים מוטים בעזרת הפועל izan, שמקביל לפועל האנגלי to be, ואילו פעלים יוצאים מוטים בעזרת הפועל ukan (ששקול ל-to have) באזורים הצרפתיים ובעזרת izan ביתר האזורים. פועל העזר (I have בדוגמה) הוא זה שנוטה בהתאם לנושא ולמושא; חלק המשמעות (done בדוגמה) נשאר בצורת שם הפועל.
[עריכה] לקסיקון
אוצר המלים של הבסקית הוא ברובו שונה משל יתר השפות הידועות, אם כי יש טענות שבאזורים נידחים באירופה (למשל באזורים מרוחקים באלפים) השתמרו מלים שדומות למלים בסקיות.
| מיזמי קרן ויקימדיה | |
|---|---|

