צ'סטר ארתור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צ'סטר אלן ארתור
למניין: הנשיא ה־21
תחילת כהונה: 20 בספטמבר 1881
סוף כהונה: 4 במרץ 1885
תאריך לידה: 5 באוקטובר 1829
תאריך פטירה: 18 בנובמבר 1886
מקום לידה: פיירפילד, ורמונט
הגברת הראשונה: מרי מקאלרוי, אחות הנשיא מאחר ואשתו, אלן לואיס הרנדון ארתור נפטרה
מפלגה: המפלגה הרפובליקנית
סגן נשיא: אין
חתימה:

צ'סטר אלן ארתור (5 באוקטובר 1829 - 18 בנובמבר 1886), סגן הנשיא ה-20 של ארצות הברית (1881) ונשיאה ה-21 (בשנים 1881 - 1885).

[עריכה] שנותיו הראשונות

ארתור נולד ב-1830 בוורמונט. הוריו היו ויליאם ארתור ומלוינה סטון. בילדותו למד בבתי ספר ציבוריים, וסיים את לימודיו ביוניון קולג' בניו יורק. ב-1851 התמנה למנהל אקדמיה בוורמונט. הוא למד משפטים, וב-1854 התקבל ללשכת עורכי הדין, והחל לעסוק במקצוע זה בניו יורק. במסגרת עבודתו לקח חלק בארגון מחדש של הכוח הצבאי של המדינה.

במהלך מלחמת האזרחים, היה ראש אגף האפסנאות בצבא המדינה ב-1861. מאוחר יותר ניתנה לו דרגת בריגדיר ג'נרל. ב-1862 חזר לעבודתו כעורך דין, וב-1871 מינה אותו הנשיא יוליסס סימפסון גרנט לגובה מכס בנמל ניו יורק, תפקיד שמילא עד 1878, כשהנשיא ראת'רפורד בירצ'רד הייס, בניסיון לערוך רפורמה בשירותי המכס, העביר אותו מתפקידו. בעקבות כך חזר ארתור לעסוק בעבודתו כעורך דין בניו יורק.

[עריכה] סגנות הנשיא ונשיאות

ב-1880 נבחר לסגן הנשיא מטעם המפלגה הרפובליקנית, תחת הנשיא ג'יימס גרפילד. תקופת כהונתו התחילה ב-4 במרץ 1881, ולאחר הירצחו של גרפילד מונה ב-20 בספטמבר באותה השנה לנשיא.

לזעמם הרב של מנהיגים רפובליקנים הפך ארתור, מי שהיה בעברו גובה מכס, לתומך נלהב ברפורמה בשירות הציבורי. לחץ מצד דעת הקהל, שהיה מוגבר בשל ההתנקשות בגרפילד, הכריח את הקונגרס להישמע לנשיא.

ב-1833 העביר הקונגרס חוק שיצר ועדה דו מפלגתית לטיפול בשירות הציבורי, אסר על גיוס הערכות פוליטיות כנגד מחזיקים במשרה ציבורית, ויצר "מערכת מסווגת", שנועדה להבטיח שמשרות פוליטיות מסוימות ינתנו רק על סמך מבחנים כתובים ותחרותיים.

בנוסף פעל ארתור באופן עצמאי ממערכת העקרונות של מפלגתו, וניסה להוריד את תעריפי מכסי המגן, שגרמו לעודף שנתי בהכנסות הממשלה. מערביים ודרומיים רבים, שנפגעו מהורדת התעריפים, פנו למפלגה הדמוקרטית בדרשם תיקון למה שראו כעוולה, והנושא הפך למוקד מחלוקת פוליטית עזה בין המפלגות.

ממשלו של ארתור העביר ב-1882 את חוק ההגירה הפדרלי הכללי הראשון, שנועד למנוע הגירתם של עניים, פושעים, וחולי נפש. בנוסף השעה הקונגרס את ההגירה הסינית לעשר שנים (הגבלה שנעשתה לקבועה לאחר מכן).

בכהונתו התאפיין ארתור בהתעלות מעל המחלוקות הקטנות במפלגה הרפובליקנית, אם לא מעל המפלגה עצמה. יתכן שהסיבה לכך הייתה מחלת הכליות הסופנית שממנה סבל, עליה גילה שנה לאחר שירש את הנשיאות, והקפיד לשמור בחשאי. כדי לא להיראות כמי שחושש מתבוסה, הוא התמודד מחדש על המועמדות לנשיאות מטעם המפלגה, אך לא זכה במינוי.

ארתור שירת בתפקידו עד 3 במרץ 1885, ולאחר מכן חזר לניו יורק, שם נפטר ב-18 בנובמבר 1886.