ישיבת ההסדר ירוחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישיבת ההסדר ירוחם, הינה ישיבת הסדר שהוקמה בירוחם. הישיבה מאופיינת בגישה למדנית מובהקת, ובסדר יום חברתי אותו מנהיגים ראש הישיבה הרב אליהו בלומנצוייג ומנהלה שמואל בן שלום. בישיבה לומדים למעלה מ-200 תלמידים.

תוכן עניינים

[עריכה] הקמת הישיבה

בירוחם פעל החל משנות השבעים גרעין ציוני דתי, אשר השתקע בירוחם ופעל להתמודד עם בעיות של פערים, ניכור בין חלקי החברה ואיבוד ערכים. גרעין המשפחות התרחב על ידי גרעיני נח"ל משימתיים של בני עקיבא בריכוזו של שמואל בן שלום בשנות השמונים והחל בפעילות חינוכית. לאחר הקמת 'המדרשה ליהדות, חברה וחלוציות - "ביחד"' בירוחם, נראה היה לעומדים בראש הגרעין הצורך בכינון ישיבה בירוחם, כחלק מתנופת הפיתוח החברתי. בתחילה חשבו על הקמת ישיבה לבוגרי צבא, אך לבסוף סיכמו על ישיבת הסדר. הם הציעו לרב אליהו בלומנצוייג, באותו זמן ר"מ בישיבת הר עציון, לכהן כראש הישיבה החדשה שתפתח, והוא נתן את הסכמתו לכך. מחזור התלמידים הראשון החל ללמוד בישיבה בשנת תשנ"ד.

בשיחות עם מועמדים ללימודים בישיבה, שתהו האם הישיבה תהיה דומה במאפייניה למרכז הרב או לגוש, חלוקה שהינה מקובלת עקב כך שישיבות רבות הן "בנותיהן" של הישיבות הללו, ענו מייסדי הישיבה כי מדובר בסוג שונה וייחודי - ישיבה חברתית. כתוצאה מכך הגיעה לישיבה בשנה הראשונה קבוצה מגוונת של תלמידים, דבר שמאפיין את הישיבה מאז ועד היום.

[עריכה] דרכה של הישיבה

המגמה בישיבה היא לתת ביטוי לגישות והשקפות שונות. הישיבה ממשיכה את מסורת הלימוד מבית ישיבת הר עציון ממנה יצאה, דבר המתבטא בשני גורמים עיקריים: הלימוד העיוני והעיסוק החברתי. מצד שני, בתחום המחשבה הישיבה התקרבה מאוד לישיבות המזוהות עם הר המור, דבר המתבטא במרכזיות העיסוק בתורת הרב קוק בישיבה ואמירות רוחניות קרובות, זאת למרות מחלוקות מהותיות עמם, כמו בשאלת מכוני ההוראה או סוגיית "תנ"ך בגובה העיניים". עדות להתקרבות זו, היא הזיהוי המוחלט שנוצר בין הישיבה לגישת הממלכתיות ופעילותה הנרחבת במסגרת "פנים אל פנים".

[עריכה] למדנות

כמו בישיבת הר עציון, ישיבת ירוחם מדגישה את חשיבות לימוד הגמרא בעיון בכלל ועל פי שיטת בריסק בפרט, אך מעצימה זאת עוד יותר על ידי כך שמונהג בה סדר יום הכולל שני סדרי עיון וסדר בקיאות אחד, בניגוד לרוב ישיבות ההסדר בהן המינון הינו הפוך. בכך מושם דגש רב על הבנת הגמרא בעמקות, לעומת הספק הדפים אותו רוכשים בלימודי הבקיאות.

[עריכה] חברתיות

בהמשך לדרכה של ישיבת הר עציון, הישיבה מחנכת את תלמידיה לפתח אוזן קשבת לצורכי החברה ולעשייה חברתית, אך בניגוד להר עציון היא מנחה את תלמידיה להשתתף בפעילות חברתית כבר מראשית לימודיהם בישיבה. העיסוק החברתי בישיבה נובע מתוך גישה הדוגלת באינטגרציה ובפעילות חינוכית כמפתח לפתרון בעיות הפער החברתי. כל התלמידים בישיבה, החל משנה א', מתנדבים בעיירה בדרכים שונות, בעיקר בתחומי החינוך. כמו כן, קיימת בישיבה תוכנית מיוחדת בשם "יעדים" לתלמידים מקרב העדה האתיופית. רבים מבוגרי הישיבה נשארים לגור בירוחם גם לאחר תקופת לימודיהם בה.

[עריכה] מחשבה

הישיבה מכוונת את תלמידיה להשתית את עולמם הרוחני על שיטותיהם של ריה"ל והמהר"ל מפראג, ובהתאם להשקפתו של הראי"ה קוק. עם זאת, בישיבה קיים מגוון רחב של דעות, ונלמדים בה גם ספרי חסידות וגישות שכלתניות אחרות כדוגמת שיטות הרמב"ם והרב סולובייצ'יק.

הישיבה רואה חשיבות בלימודי התנ"ך כיסוד לבנין האמונה, והיא מקדישה לכך שעות שבועיות רבות. השיעורים מועברים על ידי רבנים מהישיבה עצמה וממכללת הרצוג שעל ידי ישיבת הר עציון, ביניהם הרב יוסי אליצור, ועד לשנת תשס"ו גם הרב יעקב מדן.

[עריכה] הצוות החינוכי

בישיבה מלמדים כיום, מלבד הרב בלומנצוייג, הרבנים אוריאל עיטם, חיים וולפסון, יאיר יעקובי, מאיר כהנא,יוסי אליצור, אהוד ברזילי, שי גניזי, ושמואל גלייזר. שני האחרונים הם בוגרי הישיבה.

בעבר לימדו בה הרב ד"ר מיכאל אברהם, שעבר ללמד במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן, הרב ניר וינברג שהקים ישיבה תיכונית סביבתית במושב "הזורעים" שבגליל, והרב אבי בלידשטיין שכיום משמש כר"מ בישיבת ארץ הצבי בירושלים.

[עריכה] הישיבה התיכונית

בשנת הלימודים ה'תשס"ז הוקמה לצד ישיבת ההסדר הישיבה התיכונית בלבב שלם, בראשותו של אחד מהרמי"ם הותיקים בישיבת ההסדר - הרב יאיר יעקובי. הקמת הישיבה התיכונית היא חלק מהמטרה הכוללת של ישיבת ההסדר - סיוע לעיירות הפיתוח כדוגמת ירוחם וקידומן, בראש ובראשונה בתחום החינוכי. מסיבה זו נעשה מאמץ שבישיבה ילמדו תלמידים רבים מהאזור לצד תלמידים הבאים מקהילות ציוניות דתיות מבוססות, כך שהישיבה תהיה מוסד לימודים איכותי שהורים ישלחו את בניהם אליו מבחירה ולא מחוסר ברירה. בישיבה ניתן דגש על התחום החברתי. הדבר בא לידי ביטוי בשמה של הישיבה, "בלבב שלם", המבוסס על פסקה של הראי"ה קוק אודות עבודת ה' שלמה מתוך חיבור לזולת, בפעילויות חסד שונות ובשיעורים בנושא.

בניגוד לראשיתם של מוסדות לימוד בדרך כלל, הצליחו מקימי הישיבה להביא אליה כבר בשנתה הראשונה תלמידים רבים, והכיתה הראשונה מונה כ-35 תלמידים.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • ממדבר מתנה - עלון תלת-שבועי לחיילי הישיבה (הנמצאים בפרק השירות הצבאי) תלמידיה ובוגריה.
  • מישרים - ביטאונה החד שנתי של ישיבת ההסדר ירוחם.
  • כתנות אור - בירור אמוני בסוגיית הצניעות, בעריכת תלמידי הישיבה.
  • עלי עשור - חוברת לציון עשר שנים להקמת הישיבה.