אלמנה שחורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במין של עכביש; לערך העוסק בלהקת הבי מטאל ישראלית, ראו אלמנה שחורה (להקה).
| אלמנה שחורה | |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | עכבישניים |
| סדרה: | עכבישאים |
| משפחה: | כדורניים |
| סוג: | אלמנה |
| מין: | אלמנה שחורה |
| שם מדעי | |
האלמנה השחורה הוא מין של עכביש, הידוע בשל הרעל העצבי המסוכן שלו.העכביש נפוץ ביחוד באקלימים ממוזגים וטרופיים, אבל ניתן למצוא אותו במקומות רבים ברחבי העולם, כולל ישראל.
מקור השם בנוהגה של נקבת האלמנה השחורה להרוג ולאכול את הזכר לאחר ההזדווגות.
צבעה של האלמנה השחורה הוא שחור בוהק עם כתם אדום דמוי שעון-חול בחלק התחתון של בטנה. גודלן של הנקבות מגיע עד ל-4 ס"מ כשהרגליים פרושות, או ל-1 ס"מ לא כולל הרגליים. גודלם של הזכרים כמחצית מגודל הנקבות, אך רגליהם ארוכות יותר.
האלמנה השחורה ניזונה בעיקר מחרקים, אבל לעיתים אוכלת גם כנימות, נדלים, מרבי רגליים ועכבישאים אחרים. היא טווה רשת דביקה של קורים, וברגע שטרף נלכד ברשת, האלמנה יוצאת ממחבואה ומשתקת אותו בארסה. עד לשיתוק הקורבן חולפות כ-10 דקות, ובמהלך זמן זה אוחזת האלמנה את הטרף בכוח. לאחר שהטרף שותק מפרישה האלמנה אנזימים מעכלים אל תוך טרפה ונסוגה אל תוך אוהל המחבוא שלה עד סיום האכילה.
למרות שהארס של האלמנה השחורה הוא רעיל ביותר, מקרי מוות בשל נשיכה של אלמנה שחורה הם נדירים למדי (לדוגמה: בין השנים 1950 ל-1959, נרשמו בארצות הברית 63 מקרי מוות בלבד כתוצאה מנשיכת אלמנה שחורה). הרעל של האלמנה השחורה גורם לשחרור אצטילכולין שיוצר התכווצות ממושכת של השריר באזור הנשיכה.

