מייק בראנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מייק בראנט

מקור חיפה, ישראל (נולד בקפריסין)
שנות פעילות 19691975
ז'אנר פופ
חברת תקליטים EMI
אן אם סי
חברי ההרכב {{{חברי ההרכב}}}
חברים לשעבר {{{חברים לשעבר}}}
{{{אתר}}}

מייק בראנט (1 בפברואר 1947 - 25 באפריל 1975) או בשמו האמיתי משה מיכאל ברנד סלע היה זמר ישראלי שהתפרסם בצרפת. אחד מהזמרים הישראלים המצליחים ביותר מחוץ לגבולות המדינה. התפרסם בשירו "Laisse Moi T'aimer" (לֶס מוּאה טֶמֶה - הניחי לי לאהוב אותך). התאבד בשיא הצלחתו בקפיצה מדירתו בפאריס.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] תחילת הקריירה

משה ברנד נולד ב-1 בפברואר 1947 במחנה הפליטים היהודיים בקפריסין לאם ניצולת שואה. לאחר עליית המשפחה לארץ הם התישבו בחיפה וחיו חיי דחק. עד גיל חמש מייק לא הוציא מילה מפיו. בגיל הנעורים התגורר בקיבוץ גשר. הוא לא השתלב בבית ספר תיכון ועבד במגוון עבודות מזדמנות (שומר במוזיאון הימי, מוכר קרח, סבל ועוד). בעקבות ניתוח שעבר לא גוייס לשירות צבאי.

בגיל 17 הצטרף כזמר ללהקה שהקים אחיו ונקראה "שוקולד". הם נגנו במסיבות, ברחובות ובבתי קפה בחיפה ובתל אביב. בהמשך החל להופיע במועדוני הלילה של מלונות דן כרמל והילטון תל אביב. הוא ביצע שירים רבים באנגלית ובצרפתית, כל זאת כאשר ידע לדבר רק עברית. באותה תקופה שינה משה את שמו הבימתי לשם קליט ובינלאומי יותר, מייק.

בשנת 1968 הקים יונתן כרמון, מנהל היכל התרבות, להקה של זמרים ישראלים שיצאו להופעות ברחבי העולם. אלו היו ימי הזוהר שלאחר מלחמת ששת הימים. הלהקה אליה צורף מייק כזמר הופיעה בכל העולם. לאחר שנה עזב מייק את הלהקה והחל להופיע במועדון הלילה "באקארה" שבמלון הילטון טהרן. במהלך אחת מהופעותיו שם פגש את הזמרת הצרפתית סילבי וארטן שהתפעלה מכישרונו והבטיחה לו כי צפוי לו עתיד מזהיר בצרפת.

בעקבות הבטחותיה הגיע מייק ב-9 ביולי 1969 לפאריס כשבכיסו רק מאה דולר. במשך עשרה ימים ניסה למצוא את וארטן ללא הצלחה עד שלבסוף חזרה אליו וקישרה אותו למפיק ז'אן רנאר, שמספר שנים לפני כן היה אחראי לפרסומו של הזמר ג'וני הולידיי. לאחר ששינה את שם משפחתו של מייק מברנד לבראנט חיבר לו רנאר את להיטו הראשון והמפורסם ביותר Laisse Moi T'aimer. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל המוזיקה הבינלאומי "מידאם" בינואר 1970. הפסטיבל ששודר בכל רשתות הטלוויזיה הביא להצלחתו המסחררת של השיר. התקליטון, שיצא למחרת, נמכר בתוך שבועיים ב-50 אלף עותקים. הצעיר האלמוני שנחת בפאריס חסר כל חצי שנה לפני כן, הפך בן לילה לכוכב.

[עריכה] שיא הצלחתו

מייק בראנט על רקע דגל ישראל
הגדל
מייק בראנט על רקע דגל ישראל

תוך חודשים ספורים מכר תקליטון השיר Laisse Moi T'aimer (הניחי לי לאהוב אותך) מיליון וחצי עותקים. כעבור כמה חודשים זכה ללהיט נוסף לאחר שייצג את צרפת בתחרות "הפרס הגדול של רדיו לוקסמבורג" אשר שודרה בטלוויזיה ברחבי אירופה ואף בישראל. שירו "אבל בתוך האור" (Mais dans la lumiere) זכה במקום הראשון והגדיל את פרסומו. בהמשך, פרסם להיטים נוספים: "מי ידע" (Qui Saura), "באושר גדול" ("Un Grand Bonheur") ו"בגלל שאני אוהב אותך יותר ממה שאת אוהבת" ("Parce Que Je t'aime Plus Que Moi"). תקליטו הראשון שנקרא "תקליט הזהב" (Disque D’or) אכן היה כזה ומכר מיליוני עותקים.

הופעותיו הפכו להיות מחזות המוניים של הערצה כאשר אלפי נערות ונשים צועקות ומתעלפות. מייק בראנט הופיע רבות בכל רחבי אירופה. בפברואר 1971 נפצע קשה בתאונת דרכים.

בשנת 1971, בשיא הצלחתו הגיע לסיבוב הופעות בישראל, שהצליח גם הוא, ובמהלכו מולא היכל הספורט בתל אביב. בסיבוב הופעות זה ליוותה אותו הזמרת יפה ירקוני. לאחר מכן, לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים חזר להופיע בישראל לכוחות הלוחמים בחזית.

[עריכה] ההתאבדות

עם הצלחתו הגיעו גם הצדדים הפחות נעימים שלה. מייק החליף מספר מנהלים אישיים שהכניסו אותו למירוץ הופעות מטורף. בשנת 1973 הופיע מייק ב-250 הופעות, חלקן בפני קהל של 6,000 עד 10,000 איש. קצב ההופעות הזה נמשך שנתיים. בנוסף לזאת חייו של מייק אופיינו בבריחה מתמדת מהמעריצות שלא הפסיקו להטריד אותו.

הניגוד בין הבדידות שבה חי ובין ההצלחה האדירה שכה יחל לה נתן בו את אותותיו, וב-22 בנובמבר 1974 הוא ניסה להתאבד בקפיצה מחדר המלון של מנהלו בז'נבה. התאבדות זו לא הצליחה. בעקבותיה הואט קצב הופעותיו, והוא התמקד בהקלטת תקליטו "אמור לה" (Dis lui).

ב-25 באפריל 1975, ביום שבו היה מייק אמור להציג תקליט זה לראשונה בטלוויזיה הוא קפץ ממרפסת דירתו בפאריס ונהרג, כשהוא בן 28 במותו. מייק בראנט נטמן בבית העלמין בחיפה וקברו הפך לאתר עליה לרגל למעריציו.

[עריכה] הנצחת זיכרו

בראנט נחשב עד היום לאחד הזמרים הישראלים המצליחים בעולם. בשנת 2002 יצא סרטו התעודי של ארז לאופר על מייק בראנט, "לס מואה טמה". הסרט כלל ראיונות עם בני משפחה, מנהלים וחברים, והתמקד במעבר החד של בראנט מזמר מועדונים ישראלי לא מוכר, המעוניין לפתח את כישורי הכתיבה שלו; לזמר בעל פרסום עולמי, המוקף במעריצות ונרדף על ידי התקשורת. בסרט זה מתוארים חייו של בראנט, משבר הפרסום, הקונפליקטים והקשיים שבאו עמם, עד להתאבדות הטראגית. הסרט "לס מואה ט'מה" נבחר באותה שנה לסרט התעודה הטוב ביותר הן בפסטיבל הסרטים הישראלים בארצות הברית, והן בטקס פרסי האוסקר הישראלי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך מומלץ
שפות אחרות