קלמנס קראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קלמנס היינריך קראוס Clemens Heinrich Krauss (נולד ב-31 במרץ 1893, נפטר ב-16 במאי 1954) היה מנצח אוסטרי מן השורה הראשונה, ששמו נקשר בעיקר עם המוזיקה של ריכרד שטראוס. את משרותיו הרמות קיבל הודות להתפטרותם של מנצחים, שהיו אהודים פחות על המשטר הנאצי בגרמניה.

קראוס נולד בוינה מחוץ לנישואים וקיבל את שם המשפחה של אמו, קלמנטינה קראוס, שחקנית וזמרת וינאית נודעת. הוא היה גם קרוב משפחה של גבריאלה קראוס (1842 - 1904), זמרת סופרן חשובה במאה ה-19. אביו מילא תפקיד בחצר הקיסר בווינה. כשבחר בקריירה מוזיקלית, השתמש קראוס בשם אמו הודות להיסטוריה של שם זה בתיאטרון.

בילדותו, שר קראוס במקהלת החצר הקיסרית. הוא למד בקונסרבטוריון של וינה וסיים את לימודיו שם בשנת 1912. קומפוזיציה למד אצל גריידנר ותאוריה שצל הויברגר. אחרי סיום לימודיו היה מנצח מקהלה בתיאטרון ברנו (1912 - 1913). הופעתו הראשונה כמנצח הייתה שם בשנת 1913.

קראוס היה נשוי לזמרת הסופרן ויקטוריה אורסוליאק, עמה הרבה להופיע.

הוא כיהן כמנצח בריגה (1913 - 1914), נירנברג (1915) ושצ'צ'ין (1916 - 1921). מינוי אחרון זה זימן לו אפשרויות רבות לנסוע לברלין ולשמוע שם את ארתור ניקיש מנצח על [[הפילהרמונית של ברלין] לקונצרטים אלה הייתה השפעה רבה על ניצוחו.

לצורך משרתו הבאה שב לאוסטריה, שם התמנה למנהל האופרה והקונצרטים הסימפוניים בגראץ. בשנת 1922 הצטר, לסגל המנצחים של האופרה של וינה ושימש כמורה לניצוח באקדמיה הממלכתית של גרמניה. בשנת 1923 התמנה למנצח קונצרטים של אמני הצליל (Vienna Tonkünstler Concerts) של וינה (עד 1927 ולמפקח על האופרה בפרנקפורט על המיין ומנהל קונצרטי המוזיאון בין השנים 1924 ל-1929.

קראוס ביקר בארצות הברית בשנת 1929, שם ניצח על תזמורת פילדלפיה ועל הפילהרמונית של ניו יורק. באותה שנה התמנה למנהל האופרה הממלכתית של וינה. התזמורת שלה, בצורתה הקונצרטנטית העצמאית בתור הפילהרמונית של וינה, מינתה אותו למנהל המוזיקלי שלה בשנת 1930. הוא ניצח דרך קבע בפסטיבל זלצבורג משנת 1926 עד 1934. בשנת 1930 ניצח על וויצק של אלבן ברג.

בעונת 1933-34 ויתר על משרותיו בווינה והיה למנהל האופרה של ברלין בשנת 1935, אחרי שאריך קלייבר התפטר במחאה נגד המשטר הנאצי. עזיבת אוסטריה לטובת גרמניה הנאצית לא העיקה על קראוס, שהיה ידידם של היטלר ושל גרינג גם יחד. בשנת 1933 לקח על עצמו את ההכנות לקראת ביצוע הבכורה של "אראבלה" של שטראוס, כשהמנצח הראשי פריץ בוש פרש מתפקידו. בשנת 1937 התמנה למפקי על התיאטרון הלאומי במינכן, לאחר התפטרותו של האנס קנאפרטסבוש. הוא קשר ידידות קרובה עם ריכרד שטראוס, כתב את הליברית לאופרה "קפריצ'יו" שעליה ניצח בביצוע בכורה במינכן, בשנת 1942 ול"אהבת הדנאים". הוא ניצח גם על ביצוע הבכורה של הקנטטה האנטי-מלחמתית של שטראוס, "יום השלום".

אחרי הפצצת בית האופרה במינכן, שהביאה לסגירתו, חזר לנצח על הפילהרמונית של וינה עד שזו נסגרה זמן קצר לפני תום מלחמת העולם השנייה (1944 - 1945). אחרי המלחמה חקרו רשויות בעלות הברית את פעילויותיו הפרו-נאציות ואסרו עליו להופיע לפני קהל עד 1947. חקירותיהם גילו גם פעולות שעשה לסייע ליהודים בודדים להימלט ממכונת ההשמדה של הרייך השלישי. כשהוסר מעליו האיסור, חזר לנצח לעתים קרובות על הפילהרמונית של וינה, בין השאר על קונצרט ראש השנה המפורסם שלה.

קראוס ניצח בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון (1951 - 1953) ובפסטיבל ביירוית בשנת 1953.

הוא מת בעת ביקור במקסיקו סיטי ונקבר שם.

הקודם:
וילהלם פורטוונגלר
מנצחים ראשיים, הפילהרמונית של וינה

1929 - 1933

הבא:
{{{הבא}}}


הקודם:
פרנץ שאלק
מנהלים, האופרה של וינה

1929 - 1934

הבא:
פליקס ויינגרטנר


הקודם:
האנס קאנפרטסבוש
מנהלים מוזיקליים כלליים, האופרה הממלכתית של בוואריה

1937 - 1944

הבא:
האנס קנאפרטסבוש