ג'ון אוסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ון לנגשו אוסטין (28 במרץ 19118 בפברואר 1960) היה פילוסוף של השפה, שפיתח חלק גדול מהתאוריה העכשווית של "פעולות דיבור". הוא נולד בלנקסטר, אנגליה ולמד בבליול קולג', אוקספורד. לאחר ששירת ב-MI6 בזמן מלחמת העולם השניה, אוסטין נעשה לפרופסור לפילוסופיה של המוסר באוניברסיטת אוקספורד. יש לו מקום חשוב בפילוסופיה הבריטית של השפה לצד ויטגנשטיין, בכך שתמך בבחינה של אופן השימוש במלים על מנת להפיק מהן משמעות.

[עריכה] "משמעותה של מילה"

מאמרו "משמעותה של מילה" הוא ויכוח נגד פילוסופיה שנקודת מוצאה היא נסיון להבין מהי המשמעות של מילה; זאת מכיוון שאין דבר פשוט שהוא "המשמעות של מילה x". אוסטין מזהיר אותנו שעלינו להזהר כשאנו משתמשים במלים במנותק מהשימוש הרגיל שלהם, והוא נותן דוגמאות רבות כיצד שימוש כזה יכול לגרום לבעיות פילוסופיות.

[עריכה] "בקשה לתירוצים"

ב"בקשה לתירוצים" (A plea for excuses), אוסטין מדגים את שיטתו הפילוסופית בעזרת דוגמה. הוא מציע כמה כלים פילוסופיים מעניינים. לדוגמה, הוא משתמש בסוג של משחק מלים על מנת לפתח את המשמעות של מושג מפתח. הוא השתמש במילון על מנת למצוא רשימה של מלים שקשורים למושג, ואח"כ חיפש במילון את כל המלים האלה והסבריהן. הוא המשיך בתהליך זה עד שהמלים החלו לחזור על עצמן, וכך הצליח למצוא "משפחת מלים" שקשורה למושג המפתח.

[עריכה] "איך לעשות דברים עם מלים"

"איך לעשות דברים עם מלים" הוא כנראה החיבור המשפיע ביותר שלו. אוסטין מראה כי הפילוסופים של השפה מתמקדים בעיקר במשפטים שמציגים עובדה מסוימת, אך הוא מראה כי אלה הם רק חלק קטן מהדברים שאפשר לעשות בעזרת הדיבור. ישנה קבוצה חשובה של אמירות – אוסטין קורא להם "אמירות ביצועיות" – שאינם מדווחים על עובדה, אלא הם עצמם ביצוע של פעולה כלשהי (פעולת דיבור). לדוגמה, ישנו מצב מסוים שבו לומר "אני קורא לספינה זו "המלכה אליזבת'" פירושו לקרוא לספינה בשם, וזוהי פעולה של ממש. דוגמאות נוספות הן "אני לוקח את האשה הזו לאשתי החוקית", או "אני מעניק את השעון הזה לאחי". כל שלושת הדוגמאות מראות כי משפט אינו רק מתאר מצב או פעולה, אלא הוא יכול גם להיות העשייה עצמה.

במחצית השנייה של הספר אוסטין מציע שיטה יעילה לניתוח אמירות.