פנסיה תקציבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנסיה תקציבית היא שיטת פנסיה שהייתה נהוגה בישראל מימי הקמת המוסדות הציונים והמדינה. היא עודנה נהוגה היום בחלק מהמעסיקים במדינת ישראל.
תכלית השיטה היא שתשלומי הפנסיה משולמים מהתקציב השוטף של הגוף שבו עבד הגמלאי הזכאי לה. כמו כן, להבדיל מפנסיה צוברת, פנסיה תקציבית היא שיטת גמל לגיל פרישה בה ההפרשות לקרן נעשות רק בידי המעביד (ולא בידי העובד). בפועל, יכול המעביד שלא להפריש לקרן, אלא להתחייב כי ישלם את הפנסיה על חשבונו, ובכך להפוך בעצם לגורם המבטח.
מנגנון פנסיוני זה היה נתון לבחירת חלק מעובדי המדינה. בשנת 2001 נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בכל שרות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים. אך יחד עם זאת, גופים כמו משרד הבטחון וצה"ל, חברת החשמל ומקורות ממשיכים להנות מהטבות פנסיוניות מרחיקות לכת הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי.
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

