קימריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

הקימריק הוא גזע של חתול הבית.

[עריכה] היסטוריה של הגזע

הקימריק הוא הגרסה ארוכת השיער של המנקס - גזע טבעי שהתפתח באי מאן . מוטציה גנטית טבעית גרמה לחתולים במאן לאבד את זנבם, ובגלל בידודו הגאוגרפי של האי, הונצח חוסר הזנב בדורות הבאים. יש המסבירים את הופעת החתולים ארוכי השיער בין חתולי המנקס קצרי השיער בזיווגים של חתולי המנקס עם חתול יערות נורבגי שהגיע לאי על ידי המלך הנורבגי מנגוס. למרות שחתולי מנקס ארוכי שיער הופיעו מאז ומעולם בשגרים של מנקס קצר שיער, רק בשנות השישים החליטו שהמנקס ארוך השיער הוא גזע נפרד. משמעות השם קימריק זה "וולשי", והוא ניתן לחתול בגלל הכמות הרבה של חתולי מנקס ארוכי שער שחיו בזמנו בווילס. בהתחלה כל האגודות השתמשו בשם הזה, אך כיום חלק פשוט מכנים אותו מנקס ארוך שיער.

[עריכה] מבנה כללי

משקלו נע בין 4-5.5 ק"ג.

הפרווה צפופה ועבה, מגיעה כמעט בכל הצבעים והתבניות אפשריות, מלבד שוקולד, לבנדר, וחודים כהים.

הגורים של הקימריק די דומים לאלו של המנקס, אך כעבור מספר שבועות ניתן להבחין בפרווה הצפופה והמפוארת שהם מפתחים.

[עריכה] אופי

שופע חיבה, אנרגטי, וחברותי. חתולים שחיים גם מחוץ לבית הם ציידים טובים. רבים מכנים את הקימריק כ"חתול כלב" בגלל תשוקתו העזה להיות עם בעליו, ולעקוב אחריו מחדר לחדר. קולו של הקימריק בדרך כלל שקט מאוד ביחס לממדי גופו (וזה כולל גם נקבות בתקופת הייחום). הקימריק משמיע סלסול קול ייחודי (בעיקר נקבות ה"מדברות" עם הגורים), אבל גם כתגובה לדיבור של בעליהם. חתולי קימריק רבים יגוננו על בתיהם במיוחד מפני כלבים זרים. מסתדרים טוב עם ילדים אם הם גדלו איתם ביחד. לקימריק בוגר יהיו קשיים להסתגל לבית רועש על ילדים, אם לא היה מורגל לכך, ויעדיף סביבה שקטה.

שפות אחרות