גישור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גישור הוא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, שבה גורם נייטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם, בעניין שבו לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני הגישור
הגישור ניתן ליישום בכל סוג של סכסוך, החל מסכסוך שכנים פעוט ועד לשיחות שלום בין מדינות. מאפייני הליך הגישור הם:
- קיומה של מחלוקת, הנובעת מעמדות מנוגדות בין צדדים שונים.
- רצונם החופשי של הצדדים למצוא פתרון חיובי לבעיותיהם ולהסכים לשוחח עליהן, לאור האינטרסים והמטרות של שני הצדדים.
- כוונת הצדדים להגיע לפתרון זה בעזרתו של גורם עצמאי ונייטרלי, שאין לו קשר קודם עם אחד הצדדים, תוך שמירה על עצמאות הצדדים לסכסוך בקבלת ההחלטה.
- כוונת הצדדים להגיע להסכם יציב, שלו תוצאות ארוכות טווח.
בהתקיים תנאים אלו ניתן להתחיל בהליך הגישור.
הגישור מתאפיין בפשטות ההליך, ובראייה הרחבה של האינטרסים של הצדדים, במקום ראייה צרה של סכסוך המובא להכרעה בלבד. המגשר מנסה להביא להסדר בצורה פעילה, בהסכמת הצדדים, ואין לו סמכות לכפות פתרון. בכך שונה הגישור ממרבית השיטות (האלטרנטיביות והאחרות) לפתרון סכסוכים. הליך הגישור, כהליך, מתאפיין במאפיינים אלו:
- נייטרליות של המגשר. נייטרליות, להבדיל מאובייקטיביות, הינה העדר מוחלט של עמדה בקשר לנושא מסוים, כאשר אובייקטיביות היא קבלת עמדה שאינה מושפעת מאחת מעמדות הצדדים.
- סודיות המידע המתגלה במהלך הגישור.
- הצדדים משתתפים בהליך מרצונם.
- הצדדים מגיעים בעצמם אל הפתרון, וזה אינו נכפה עליהם על ידי המגשר.
במהלך הגישור ינסה המגשר להביא ל:
- הבהרת האינטרסים של הצדדים.
- המרת נקודת הראייה הסובייקטיבית של כל צד בערכים אובייקטיביים.
- הצגה בפני הצדדים של מגוון פתרונות אפשריים.
- הבהרה של התוצאות האפשריות של כל פתרון מוצע.
- עידון והתאמה של כל נושאי המשנה העולים במהלך הגישור.
- תרגום הפתרון לכלל טיוטת הסכם.
- מתן צורה רשמית להסכם.
הליך הגישור הוא הליך של דיון פתוח, חופשי וברוח טובה, היכול להימשך אף מספר ישיבות. בניגוד להליכים כגון בוררות, או הליכים משפטיים, יכול המגשר להיפגש עם צד בנפרד ולשמוע את דעתו. ישיבה זו נקראת "Caucus", ואף כי אינה מחויבת בכל מקרה, מרבית המגשרים משתמשים בה. דברים הנאמרים למגשר נשמרים בחיסיון מוחלט, וישיבה במעמד אחד הצדדים היא דרך טובה לרדת לעומקם של הדברים, לחשוף מידע חסוי ועמדות שהיו מוסתרות, מבלי שיהיה חשש כי אלו ישמשו את הצד השני, אלא ישמשו רק את המגשר ככלי לקידום הסכסוך לקראת פתרונו.
[עריכה] כישורי המגשר
ברוב הארצות המגשר נחשב לאחראי להעברת מידע נכון לצדדים על התוצאות השונות של הפתרונות המוצעים במהלך הגישור, על מנת לאפשר לצדדים בחינה יעילה של הסיכויים והסיכונים בפתרון המוצע. עובדה זו דורשת מן המגשר יכולת ניכרת בתחום לגביו מתנהל הגישור, יהא זה סכסוך עסקי, פוליטי או משפחתי. כמו כן על המגשר לנסח את ההסכם הסופי בצורה שתביא לכלל יישוב הסכסוך על פי הפתרון שאליו הגיעו הצדדים.
באופן בסיסי על המגשר להיות בקיא במושגים הכלליים של המערכת המשפטית והעסקית שבה הוא פועל. אין כל דרישה כי המגשר יהיה משפטן בהשכלתו, ואכן, מגשרים רבים אינם משפטנים. המגשר מביא לגישור את ניסיון חייו, ואת ניסיונו בתחום המקצועי ממנו הוא בא, אם זהו התחום המשפטי, תחום הכלכלה, או אחד מהתחומים הטיפוליים. עורכי דין ותיקים, אשר בילו את חייהם המקצועיים בשטיחת טענות שולחיהם בבית המשפט, על מנת שאלו יגברו על טענות הצד השני, יתקשו לעיתים להסתגל לנייטרליות המוחלטת שמחייב הליך הגישור.
במדינת ישראל תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשנ"ו-1996 מגדירות את הכשירות הנדרשת ממגשר, על מנת להיכלל ברשימה המופצת בבתי המשפט. עיקרי הדברים הם כי על המגשר להיות בוגר של קורס הכנה עיוני ומעשי בגישור, בעל תואר בוגר ממוסד אקדמי מוכר, וותק של חמש שנים לפחות בתחום עיסוקו המקצועי.
עם זאת, אין כל מניעה ממי שאינו עומד בקריטריונים אלו לעסוק בגישור, ואין כל הגבלה חוקית על העיסוק בגישור.
[עריכה] אתיקה מקצועית של המגשר
על פי תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, על המגשר במדינת ישראל חלות החובות הבאות:
- לנהוג בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.
- לסרב לקבל מינוי לגישור אם יש בינו ובין אחד הצדדים קשר, או חשד לניגוד עניינים.
- להעמיד את הצדדים על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור בסכסוך.
- לא להשתמש בכל מידע המגיע אליו במהלך הגישור לכל צורך שאינו קשור בגישור.
- לא לגלות כל מידע שהגיע אליו במהלך הגישור לכל צד שאינו קשור לגישור (וזאת לרבות בית משפט. רבים הם המפרשים סעיף זה כיוצר חיסיון למגשר, אם זה יוזמן לבית המשפט להעיד על שנתגלה לו במהלך הגישור. לזאת יש להוסיף כי לפי חוק בתי המשפט דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי).
- לא להעביר מצד אחד לשני מידע שנתגלה לו על ידי אותו צד, אם נדרש לשמור מידע זה בסוד.
- לא לייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא לתת חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות אף אם היא בתחום מומחיותו.
- לא להיות צד להסכם אליו יגיעו הצדדים ולא לקבל כל זכויות או חובות על פיו.
כללים אלו מחייבים כל מגשר באשר הוא. ישנן עמותות גישור אשר ניסחו לעצמן כללי אתיקה מפורטים יותר, המתייחסים לאספקטים נוספים של פעולת המגשר.
[עריכה] מקומו של הגישור במערכת המשפטית
סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור. הסעיף מגדיר אף מה רשאי המגשר לעשות במסגרת הליך הגישור, ומה סמכויותיו כלפי בית המשפט. על פי סעיף זה נחקקו תקנות מפורטות המפרטות מיהם המגשרים אליהם יפנה בית המשפט סכסוך, ומהן סמכויותיהם.
עקב העומס המוטל על מערכת בתי המשפט, רבים הם הסכסוכים המופנים על ידי בית המשפט לגישור. בבתי משפט רבים פועלת מערכת ניתוב תיקים, המפנה לגישור תיקים הנראים ראויים לכך, עוד בטרם נקבע להם תור לדיון בפני שופט.
כיום (2005) קיימות עמותות רבות העוסקות בגישור. הגישור צבר תאוצה במיוחד בתחום דיני האישות, וזוגות רבים נעזרים בשירותי מגשרים בעת סכסוך ביניהם. כיום מתפתח אף תחום של גישור בתחום הדין הפלילי המכונה "צדק מאחה", אם כי הליך זה הינו עדיין בשלבים מוקדמים של התפתחותו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- סוזן זיידל, להתגרש ולהישאר חברים. המדריך המורחב לגישור ולהסדרי גירושין, הוצאת הסכמות, חיפה, 2004.
- רונן סטי, דרך גישור להסכם הוצאת דרכים, תל אביב, 2001.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ערך מומלץ |

