ריאליזם (מדע המדינה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריאליזם הינה תאוריה ביחסים בינלאומיים המציגה מבט על העולם "כמו שהוא", ללא ניסיון לתקן או לייפות. אבי הריאליזם הוא האנס מורגנטאו, שהניח את היסודות לתפישה הריאליסטית בטביעת ההנחה שטבען של מדינות הוא אנוכי ואינטרסנטי, ושכל מדינה פועלת למיקסום רווחיה ושמה דגש על פיתוח של עוצמה צבאית.
כיום תפיסה זו כבר אינה מקובלת בניתוח המודרני של היחסים הבינלאומיים וגם הזרמים שנגזרו ממנה (כגון נאו ריאליזם) זוכים לביקורות נוקבות.
[עריכה] הניתוח הריאליסטי
הריאליסטים רואים בטבע האנושי את הבסיס לכל ניתוח ביחסים בינלאומיים, ומכיוון שלפי הריאליסטים הטבע האנושי הוא אנוכי ודואג לקיום עצמי ולסיפוק אינטרסים קודם כל אז ההתנהגות של מדינות היא בהתאם אינטרסנטית ודואגת לקיום והתעצמות. בהמשך לכך הריאליסטים רואים את עולם היחסים הבינלאומיים כמערכת אנרכית בה אין אפשרות לשיתוף פעולה כלל בגלל הרצון של כל מדינה להרוויח על חשבון המדינות האחרות ואי היכולת להשגיח על קיומם של הסכמים בתוך המערכת האנרכית.
[עריכה] הנחות ועקרונות הריאליזם
- בני האדם מרוכזים בעצמם ודואגים לעצמם, אנשים הם אגואיסטים.
- לבני האדם יש תאווה לכוח ושאיפה לשליטה.
- הטבע האנושי לא ניתן לשינוי, הפוליטיקה הבינלאומית היא מלחמת כל וכל. טבע אנושי מצד אחד – ואנרכיה מצד שני.
- חובת המדינה לקדם את האינטרס שלה.
- כל מדינה שואפת לרכוש יכולות צבאיות לשם הרתעה.
- עוצמה צבאית חשובה יותר מאשר כלכלה.
- בריתות יכולות להגביר את כוחה של המדינה, אבל הן תמיד בערבון מוגבל.
- אם כולם יתנהגו על פי הכללים האלה – התוצאה תהיה דווקא יציבות (עוצמה מול עוצמה יוצרת יציבות).
[עריכה] לקריאה נוספת
- לויתן (חלקים א'-ב') מאת תומאס הובס. תורגם על ידי יוסף אור, הוצאת מאגנס.
- הנסיך מאת ניקולו מאקיאוולי. הוצאת זמורה ביתן, 1988.

