נווה צדק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר יפו. נחשבת כיום לאחת משכונותיה הראשונות של תל אביב, על אף שהוקמה קודם ליסוד העיר.
נוסדה בשנת 1887, 22 שנה לפני ייסוד תל אביב, על ידי משפחות יהודיות שרצו לצאת מיפו הצפופה. השכונה נוסדה על אדמות שנרכשו על ידי אהרון שלוש שכבר התגורר במקום עם משפחתו. את השכונה בנתה חברת "עזרת ישראל" (נוסדה על ידי האחים אלעזר ושמעון רוקח) שחילקה את השטח לארבעים חלקות. עם הזמן נבנו שכונות נוספות מסביב לשטח המקורי ביניהן "נוה שלום", "מחנה יהודה" ו"מחנה יוסף" שכונות אלו נבלעו בתוך נווה צדק של היום. גבולות השכונה המקובלים כיום: מגדל שלום בצפון, מסילת הרכבת (לא פעילה) במזרח ובדרום ורחוב המרד במערב.
בתחילת המאה ה-20 שיגשגה השכונה והתגוררו בה סופרים ואנשי רוח רבים ובהם: הרב אברהם יצחק הכהן קוק (רב העיר והמושבות בשנים 1904-1914), ש"י עגנון (התגורר בשכונה בשנים 1909-1912), ש. בן-ציון, נחום גוטמן (מהילדים הראשונים של השכונה, בנו של ש. בן-ציון), יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ודבורה בארון. בשכונה נבנה גם בית הראינוע הראשון בארץ ישראל, ראינוע עדן, שהחל לפעול בשנת 1914.
עם השנים, נזנחה השכונה והפכה לשכונת מצוקה. בשנות השישים, כשגובשה תוכנית המתאר לתל אביב הייתה אף כוונה להרוס את רובה כדי לבנות רבי קומות ברצועה שתתחיל בחוף הים תמשיך דרך השכונה ותתחבר למגדל שלום ורחוב רוטשילד. התוכנית סוכלה לבסוף בין השאר על ידי הכנסת בתים רבים בשכונה למעמד "מיועדים לשימור". כך נלכדה השכונה בין רבי הקומות שליד הים (בית הטכסטיל, מלונות דן פנורמה ודייוויד אינטרקונטיננטל) למגדלים של שדרות רוטשילד.
בסוף שנות ה-80, בעקבות העלאת המודעות לשימור, החלו לשפץ בתים ומתחמים בתוך השכונה. האתר הבולט ביותר הוא מרכז סוזן דלל שהיה בתי הספר לבנות ובנים והפך להיות מתחם שכולל את האולם של להקת מחול בת-שבע ומסעדות. אתר נוסף ששוקם הוא "בית הסופרים" שהפך להיות מוזיאון נחום גוטמן.
בעקבות השימור שינתה השכונה את פניה והפכה להיות אזור מגורים פופולרי. בתים רבים שופצו או נבנו מחדש. רחוב שבזי הפך להיות רחוב חנויות של מעצבים וברחבי השכונה נפתחו בתי קפה, מסעדות ופאבים. אפילו הרכבת, שעברה בגבול השכונה עד שנת 1949 צפויה לחזור לתוואי הישן כשתופעל הרכבת התחתית של תל אביב.
[עריכה] אתרים בשכונה
- בית הסופרים - מוזיאון נחום גוטמן רחוב נווה צדק 39: בבית זה התגוררו הסופרים יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ודבורה בארון. לאחר שהיה שנים רבות מט ליפול וכמעט נהרס שוקם הבניין. האגף הדרומי נבנה מחדש והצפוני שופץ. במקום שוכן כיום מוזיאון נחום גוטמן שמזכיר את הבית בסיפוריו.
- בית שלוש רחוב שלוש 30,32: הבית הראשון בשכונה שנבנה עוד לפני יסודה. אהרון שלוש שרכש את השטחים באזור התגורר מספר שנים לבד עם משפחתו בלב הפרדסים. מאוחר יותר נבנתה מסביבו השכונה. בחצרו הוא הקים בית כנסת כדי למשוך לשכונה את יהודי יפו. בית הכנסת פועל עד היום. הבניין שופץ והפך לגלריה אחרי שעמד ריק שנים רבות. [1] [2]
- בית שמעון רוקח רחוב רוקח 36: ביתו של ראש קהילת נווה צדק מהקמתה ועד 1922, שמעון רוקח. היה ממקימי חברת "עזרת ישראל" שהקימה את השכונה, יסד בה מוסדות ציבור ואף רכש את השטח עליו הוקם בית הקברות שהיה אז מחוץ לעיר ונמצא כיום ברחוב טרומפלדור. הבית הוקם בשנת 1887 ותוכנן על ידי אדריכל אוסטרי. הוא היה מהמפוארים בשכונה וכלל כיפת נחושת. בניו של רוקח ואחיו היו גם הם פעילי ציבור. בנו, ישראל, כיהן כראש עיריית תל אביב משנת 1936 ולאחר מכן כשר הפנים. הפסלת לאה מג'רו מינץ, נכדתו של שמעון רוקח, רכשה את הבית בשנת 1984 ושיפצה אותו באופן עצמאי. כיום מוצגות שם עבודותיה ומוצגים הקשורים בתולדות המשפחה והשכונה.
- קולנוע עדן רחוב פינס פינת לילינבלום: בית קולנוע שבנייתו החלה בשנת 1913 ביוזמת ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. זה היה הקולנוע (נקרא אז ראינוע) הראשון בארץ ישראל והוא הכיל 1,100 מקומות. הקולנוע הוקם על ידי מרדכי וייסר ומשה אברבנאל, ושמו הוצע על ידי הסופר ש. בן-ציון. הקולנוע היה פעיל עד שנת 1975. לאחר מכן, נקנה המבנה על ידי בנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי אך מזה שנים רבות הוא מוזנח.
- הבתים התאומים רחוב פינס 30, 32: שני בתים שהיו זהים לחלוטין בעת בנייתם. נבנו עבור נכדיו הבכורים של אהרון שלוש משני צידי הכניסה לשכונה מכיוון רחוב לילינבלום מול קולנוע עדן. בבית שלוש שברח' פינס 30 שכן במשך שבע שנים (1960-1967) בית הספר לאמנויות רננים.
- גשר שלוש קצה רחוב שלוש: גשר ברזל המחבר בין שכונת נווה צדק ליפו (רחוב אילת) מעל מסילת הברזל. הוא נבנה מחדש בשנת 1918, לאחר שהבריטים החלו להשתמש ברכבות גבוהות יותר. אהרון שלוש, בעל האדמות בשכונה היה גם אחד מסוכני החברה הצרפתית שבנתה והפעילה את קו הרכבות מיפו לירושלים.
- מרכז סוזן דלל
- בית אמזלג רחוב אמזלג 22: ביתה של משפחת אמזלג שהיו מאמידי היהודים בארץ. ביתם הוקם בקצה השכונה ובעקבות סלילת הרכבת, נחצה על ידי המסילה.
- שכונת נווה שלום (בתי זרח ברנט) רחוב זרח ברנט: בתי שכונת נווה שלום שכיום נמצאת בדרומה של נווה צדק, דרומית למרכז סוזן דלל. השכונה נוסדה בשנת 1890 על ידי זרח ברנט שהיה מעורב גם בהקמת פתח תקווה ושכונת מאה שערים בירושלים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רונית סבירסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3033124,00.html נווה צדק: קקה פקה
ִשל שימור] באתר Ynet.
- בתי קפה,מסעדות ועסקים בנווה צדק באתר telavivcity.com.

