חוק הזהות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק הזהות, הוא חוק בסיסי בלוגיקה ובמטפיזיקה הקובע כי א' היא א'. החוק מיוחס לעתים קרובות לאריסטו, ואף שימש אצל איין ראנד כשם החלק הראשון בספר "מרד הנפילים" כמחווה לאריסטו, אך למעשה אין זכר לקביעה זו בכתבי אריסטו.
אין אזכורים לחוק הזהות, לפני תקופתו של תומס אקווינס במאה השלוש עשרה. אך במאה השבע עשרה כבר היה השימוש בחוק הזהות נפוץ, מה שמוביל למסקנה כי החוק הוקש מתורתו של אריסטו בזמן שחלף בין המאה השלוש עשרה והמאה השבע עשרה, והתקבע כלקוח מתוכה.
החוק למעשה אומר שכדי להגדיר ולדעת בצורה נכונה את זהותו של עצם או יישות כזו או אחרת, יש לענות על שתי שאלות לגביו:
-
- מהן התכונות הבסיסיות וההכרחיות ביותר, אשר הופכות את אותו העצם למה שהוא?
- מהן התכונות אשר נשמרות בצילו של השינוי שעובר העצם?
[עריכה] ראו גם
- חוק אי הסתירה
- תורת הצורות של אפלטון
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

