אלישבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במשוררת אלישבע; לערך העוסק בנשים אחרות בשם זה, ראו אלישבע (פירושונים).

אלישבע הוא הכינוי שנטלה לעצמה המשוררת יליזבטה ז'ירקובה (1888 - 1949), שנולדה ברוסיה למשפחה נוצרית ועלתה לארץ ישראל ב-1925.

על מוצא משפחתה העידה:

"מובן שאינני מגזע היהודים, אך גם רוסיה גמורה אינני. אבי-אמי היה אנגלי (יותר נכון אירלנדי) וברח מביתו בימי נעורי, השתקע ברוסיה ונשא לו אישה שהייתה גרמניה בלידה, אבל גדלה וחונכה במשפחה אנגלית, ולכן הדור השני - אמי ואחיה ואחיותיה - חשבו את עצמם לאנגלים סתם. אני גדלתי עם דודתי אחת שהייתה לי במקום אם (כי אמי מתה בילדותי) וכולי שייכת למשפחה הזו, האנגלית, הרבה יותר מאשר למשפחת אבי".

בשנת 1908, בהיותה בת עשרים, היא החלה להתעניין בלשונות העברית והיידיש. בהשפעת ידידיה היהודים למדה עברית, תירגמה מעברית לרוסית, וכעבור זמן מה החלה לכתוב שירים עבריים מקוריים. עניינה ביהדות, הביא אותה במגע עם הסופר שמעון ביחובסקי, עמו התיידדה ואחר כך פיתחה קשר רומנטי, והם באו בברית הנישואים. היא לא התגיירה ונותרה נוצרייה בדתה (אף שכינוה "רות על גדות הוולגה")

בשנת 1925 עלה הזוג לארץ ישראל. אלישבע פרסמה שירה בעברית, חלקה מקורית וחלקה מתורגמת מרוסית. היא גם תרגמה לרוסית יצירות של סופרים עבריים כמו גרשון שופמן, יוסף חיים ברנר ואחרים.

על-פי האנציקלופדיה העברית: "בסיפוריה בולטת השאיפה לספר על היסוד הנאצל שבחיים ולתאר את הטוב והמעולה שבאדם".

פרסומה הביא לכך שאורגנו סביבה נשפים ספרותיים בארץ ובחו"ל, אך לדבריה, הם העיקו עליה ושעממו אותה.

טרגדיה הכתה בה בשנת 1932 כשמת בעלה בפתאומיות. היא נותרה עם ילדה קטנה, והתקשתה להתפרנס. אפילו לא הצליחה להתקבל לעבודה כספרנית ב"שער ציון" (לימים בית אריאלה).

היא שקעה בעוני והתגוררה בצריף הדולף בימי החורף, בשכונת מונטיפיורי בתל אביב.

בתה התגייסה עם פרוץ מלחמת העולם השניה, התחתנה עם חייל בריטי והתגוררה עימו באפריקה, וכך נותרה אלישבע בודדה לחלוטין.

היא מתה בטבריה, שאליה עברה כדי לרפא דלקת פרקים שלקתה בה. נקברה בקבוצת כנרת, לא לפני שחברה קדישא חוללה מהומות בשל היותה נוצריה. אברהם ברוידס, מזכיר אגודת הסופרים, תיאר כיצד נתקיימו בה מילות שירה שלה:

"כאן אשב בין ים
ובין רקיע ואדמה,
כי גם הקץ הגיע.
כי מצאה נפשי מולדתה

מקצת משיריה הולחנו בידי יוצרים כחוה אלברשטיין ושייקה פייקוב ובוצעו.

[עריכה] מספריה של אלישבע:

  • חומי וכרמלה, לילדים, צייר פיר פרובסט, תל אביב, שנות הששים.
  • חרוזים, שירים, תומר תרפ"ח 1928.
  • ילקוט שירים, ההדיר חיים תורן, יחדיו, 1970.
  • כוס קטנה, שירים, תומר, 1928.
  • מלכת העברים, סיפורים, בבל, תל אביב, 2002.
  • מקרה טפל, סיפורים, תרמיל, משרד הבטחון, 1976.
  • משורר ואדם, על שירתו של אלכסנדר בלוק, תומר, 1929.
  • סימטאות, רומן, תומר, 1929.
  • שירים, עדי, 1946.

[עריכה] קישורים חיצוניים