ארנבון מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארנבון מצוי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: ארנבאים
משפחה: ארנביים
סוג: ארנבון
מין: ארנבון מצוי
שם מדעי
ויקימינים Oryctolagus cuniculus
תחום תפוצה

ארנבון מצוי (Oryctolagus cuniculus) הינו מין יחיד בסוג ארנבון, במשפחת הארנביים, נקרא גם "ארנב אירופאי" או "ארנב העולם הישן". מין נוסף באותה משפחה הוא ארנבת מצויה הנפוצה בישראל.

בעבר שוייך הארנבון לסדרת המכרסמים, אולם משנת 1912 הוא חלק מסדרת הארנבאים.

תוכן עניינים

[עריכה] תיאור המין

משקל הארנבון בבר הוא 2.5-1.5 ק"ג, אורכו 50-38 ס"מ, כאשר אורך הזנב 10-5 ס"מ. פריטים מבוייתים עשויים להיות גדולים יותר. הארנבון הוא המקור ל-80 הזנים של ארנבון הבית, ששונים בגודלם צבע פרוותם וצורתם הכללית.

במין הבר הפרווה אפרורית, בעלת כתמים חומים שחורים או אדומים. החתן התחתון של הגוף בהיר יותר, החלק התחתון של הזנב לבן. פריטים לבקנים אינם נדירים. האוזניים והרגליים קצרות בהשוואה לארנבת המצויה

לארנבון ארבע שיניים חותכות וחדות (שתיים למעלה ושתיים למטה), ושתי שיניים נוספות למעלה, מאחורי השניים החותכות. לארנבים אזניים ארוכות, רגליים אחוריות גדולות, וזנב קצר ופלומתי. הארנבונים מתקדמים על ידי קפיצות, בעזרת רגליהם האחוריות החזקות. רגליים אלה מרופדות בתחתית בשכבת-פרווה עבה המשמשת כבולם זעזועים. בהונותיהם ארוכות ומחוברות בקרומים, כדי שלא יתפרשו בשעת הקפיצה.

[עריכה] תזונה

הארנבון ניזון ממגוון של חומר צמחי: עשבים, זרעים, פירות, נצרים, עלים, שורשים, קליפות עצים ושתילים רכים. בשטחי חקלאות הם ניזונים מזני חסה, כרוב, ירקות שורש ודגנים שונים.
עיקר מזונו של הארנבון עני בערכו התזונתי ומכיל חומר רב שאינו מתעכל כהלכה. הוא נבדל ממרבית הארנביים בכך שניזון מצואתו (שלו ושל חבריו לקבוצה), בכדי לקלוט חומר מזין נוסף (שהוא תוצר של עיכול שניוני). המין בעל מעי אטום גדול ביותר, בו מתרחשת תסיסה בקטריאלית של חומר לא מאוכל, ותכולתו מתרוקנת ומתעכלת שוב על ידי הארנבון מדי פעם ופעם.

ארנבון מצוי מתרומם על רגליו האחרויות כדי להגיע לעלים
הגדל
ארנבון מצוי מתרומם על רגליו האחרויות כדי להגיע לעלים

[עריכה] התנהגות

הארנבונים הינם יצורים חברותיים וטריטוריאליים. הם בוחרים לחיות בקבוצות גדולות, ברשת-מחילות הנקראת "ארנבייה", אותה הם חופרים באדמה. גודל השטח וכמות המזון בו קובעים את גודל הקבוצה.
קבוצה טיפוסית (קולוניה) מורכבת מ10-6 בוגרים משני המינים. הקבוצה נשלטת באמצעות היררכיה, החשובה ביותר לזכרים, מאחר והיא קובעת את מידת נגישותם אל הנקבות בעונת הייחום.

הטריטוריה עבור כל פרט, תלויה בכמות האוכולוסיה ובכמות המזון ואיכותו, גודלה משתנה בטווח בין 8 ל-200 דונמים.
הטריטוריה של הזכרים, היא פי 2 בגודלה מטריטורית הנקבות, היא חופפת מספר נחלות של נקבות.

הארנבון פעיל בעיקר בשעות הלילה. הוא מוצא את מזונו מרדת החושך את אור הבוקר, ביום נמצא במאורתו תחת האדמה. על אף תדמיתו השקטה, הוא מסוגל להשמיע קולות צריחה רמים בשעה שמותקף או כאשר נפצע. הפריטים מתקשרים באמצעות עקבות ריח ובאמצעות מגע. בשעת סכנה הם מקישים פעמים רבות על האדמה ברגליהם האחוריות.

[עריכה] רביה ומחזור החיים

אם וגוריה
הגדל
אם וגוריה

הארנבון ידוע בהרגליי הרביה המרובים והתדירים שלו: הוא מסוגל להתרבות במשך כל השנה, אולם עיקר הרבייה היא על פי רוב במחצית הראשונה של השנה. המין מסוגל להתרבות חודש בחודשו (אך הדבר נדיר ביותר), כאשר התעברות מתאפשרת בטרם תתבצע ההמלטה הנוכחית. משך ההיריון ממוצע הוא כחודש ימים. מספר הוולדות בבר 6-5, ואצל הזנים המבויתים 12-4 בהמלטה יחידה.
הפלות הם דבר שגרתי, והוא תוצאה של לחץ סביבתי או חברתי הפוקד את ההנקבה ההרה.

סיבה נוספת להצלחתו הרבייתית של המין, קשורה לביוץ המתרחש רק כתגובה להזדווגות. בשלייה נראים קשרים רבים מהרגיל (בדומה לאדם) בין מחזור דמו של העובר למחזור הדם של האם, על כן משמשת שיליית הארנבון כמודל רפואי השוואתי לשיליית האדם.

שלא כמו אצל ארנבת מצויה, גורי הארנבונים נולדים בתוך מחילה, בקן מרופד בפרווה, כשהם עיוורים, עירומים מפרווה, וחסרי ישע. אמם מבקרת אותם רק לדקות ספורות בכל יום כדי להניקם, אך חלבה עשיר ביותר ותורם להתפתחותם המהירה.הזכר לא משתתף כלל בגידול הצאצאים.
הולד נגמל מינקות ונהיה עצמאי לחלוטין בגיל 4 שבועות. בגרות מינית של הזכר והנקבה, בגיל 8 חודשים.
תוחלת החיים של הארנבון המבויית היא עד 9 שנים. באוכלוסיית הבר, לעומת זאת, התמותה בשנה הראשונה היא כ-90% מכלל הפרטים הנולדים.

המין ניצוד על ידי טורפים רבים, ביניהם כלביים שונים, חתוליים, סמוריים ועופות דורסים.

ארנבון מצוי צעיר
הגדל
ארנבון מצוי צעיר

[עריכה] תפוצה ומקום חיות

ממצאים מעידן הקרח האחרון מראים כי מקורו בחצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל), בחלקים קטנים מצרפת ובצפון מערב אפריקה (מרוקו בעיקר). אך אודות להתערבות האדם וליכולות ההסתגלות הרבות של מין זה, הוא נפוץ בבר בכל היבשות למעט אסיה ואנטארקטיקה.
באוסטרליה הוא נחשב למין פולש מסוכן ביותר, המהווה איום ממשי על החקלאות המקומית. 24 ארנבים הובאו לשם ב-1859 ותוך 6 שנים גדל מספרם ליותר מ-2 מיליון פריטים.
ארנבונים מבוייתים נמצאים בכל רחבי העולם. הוא נחשב כאחת מחיות המחמד האהובות ביותר על ילדים בעולם כולו. מגדלים אותו אף בחוות רבות בשל בשרו הטעים.

מקומות החיות המועדפים על מין זה, הם אזורים יבשים בקרבת גובה פני הים, בעלי קרקע חולית רכה הטובה למאורותיהם. שדות מרעה גם הם חביבים על הארנבון, בגלל ההגנה והכיסוי שהם מספקים.
בימים בהם שלטה החקלאות המסורתית באירופה, היו נפוצים הארנבונים בשדות האדם, וכך נוצר המפגש בין המינים שהוביל לביות הארנבון. אולם שיטות החריש המודרניות פוגעות במאורות, והוא מדיר את רגליו משטחים חקלאיים.
הארנבון חי אף בקרבת מגורי האדם, בעיקר במרכז אירופה, הוא נוכח בגנים ציבוריים, בבתי קברות ובעזובות. בצורה זו סייע האדם להרחבת תפוצתו של הארנבון.

[עריכה] הארנבון והאדם

בשל אורח חייו ורביתו, מוגדרת אוכלוסיית הבר של המין כמזיק באזורים חקלאיים רבים. במיוחד במקומות בהם חסרים אויביו הטבעיים (בעיקר בשל הכחדתם).
הארנבון מתחרה בחיות המשק של האדם באיסופו של חומר צמחי מזין. מיליוני דולרים מושקעים באוסטרליה, ניו זילנד, בבריטניה ובארצות הברית כדי לדלל את אוכלסיותו המתרבה של מין זה.

לעומת זאת, הפריטים המבויתים הם בעלי ערך כלכלי רב לאדם. הם מגודלים למטרות רבות, לציד, לתעשיית העורות, הבשר והטוויה. וכן כחיות מחמד.
הארנבון הוא אף חיית מעבדה פופולרית ביותר, בגלל הנוחיות שבגידולו. בשנה אחת נערכים ניסויים בכ-5 מיליון פריטים, בתעשיית התרופות ובמוצרי קוסמטיקה שונים.

ארנבון מצוי המשמש כחיית מחמד בידי האדם
הגדל
ארנבון מצוי המשמש כחיית מחמד בידי האדם

תחילת ביות המין באזור הים התיכון בתקופת רומא העתיקה, בימי הביניים היה נפוץ כבר במרבית ארצות אירופה. השבחת גזעים החלה ב-1000 השנה האחרונות.
בעידן הקולוניאליזם, היו משאירים ארנבונים באיים שהתגלו, כדי שישמשו מזון למבקרים עתידיים. תופעה זו גרמה כמובן לחיסול מהיר של משאבי האי, וגרמה לאובדן של מינים אקזוטיים רבים.

הבאת המין ליבשת אוסטראליה היא בבחינת "מקרה מבחן" אקולוגי. יבוא פריטים ליבשת החדשה החל עוד במאה ה-18, אולם "הפלישה הגדולה" הייתה בסביבות 1850. מספר הפריטים בשנת 1900 עמד על 20 מיליון, ותפוצתם (שצומצמה רק בגלל היעדר מים באזורים המדבריים) הייתה 1600 ק"מ מהחווה בה גודלו לראשונה.
בשלב זה החלו במלחמה לדלדול המין שכללה הרעלות ופתיונות, כן הובאו מספר אויבים טבעיים מאירופה (השועל האדום למשל). הפעולות הללו, שנעשו ללא מחשבה מעמיקה, גרמו לפגיעה הרסנית בפלורה ובפאונה הייחודית של אוסטרליה. מינים רבים של חיות כיס הגיעו עד סף הכחדה. צריכת היתר של חומר צמחי, גרמה לאיבוד שטחי מרעה רבים והביאה להאצת תהליך המידבור.

שלב נוסף במלחמה כנגד הארנבונים נפתח בשנת 1950, עת ייבאו את מחלת המיקסומטוזיס שהינה קטלנית עבור הארנבון וגורמת לעיוורון, לעיוות הפנים ולהפרשות מוגלתיות מהעיניים ומהאוזניים. באזורים בהם הוצגה הצליחה להקטין את האוכלוסייה בכ-90%, והפסיקה את התפשטות הארנבונים. בשנות ה-60 נראה כי פריטים רבים הראו עמידות זמנית בפני המחלה, בשנת 1968 אותרו זנים שונים של הוירוס שעבר מוטציות ברחבי אוסטרליה, אלו הוסיפו לקטול אוכלוסיות העמידות לזן הראשון.
ארגון אוסטרלי להגנה על ארנבונים טוען, שהממשלה מפיצה זנים חדשים של מיקסומטוזיס.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארנבון מצוי