פייר פורנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פייר פורניה Pierre Fournier (נולד ב-24 ביוני 1906 - נפטר ב-8 בינואר 1986) היה צ'לן צרפתי, שכונה ב"אציל הצ'לנים" על שום גישתו האלגנטית למוזיקה ועל הצליל המלכותי שלו.

פורניה נולד בפאריז, בן לגנרל בצבא צרפת. אמו לימדה אותו לנגן בפסנתר, אבל מקרה קל של שיתוק ילדים שחלה בו בילדותו גרם לו לאבד את הזריזות וקלות התנועה ברגליו. מחמת הקושי להפעיל את דוושות הפסנתר, פנה לצ'לו.

הוא סיים את הקונסרבטואר של פאריז בגיל 17, בשנת 1923. הוא נקרא "צ'לן העתיד" וזכה בשבחים על הוירטואוזיות שלו ועל טכניקת הקשת שהפגין. פורניה התפרסם כשניגן עם תזמורת אדוארד קולון בשנת 1925 והחל במסעות קונצרטים ברחבי אירופה. הוא ניגן עם כל המוזיקאים הדגולים של זמנו והקליט את מכלול המוזיקה הקאמרית של ברהמס ושוברט בשביל ה-BBC על תקליטי אצטט, אך הם התבלו לפני שאפשר היה להעביר את ההקלטות לאמצעי עמיד יותר.

פורניה לימד בבית הספר הגבוה למוזיקה בפאריז ובקונסרבטואר של פאריז משנת 1937 עד 1949. למסע הקונצרטים הראשון שלו בארצות הברית יצא בשנת 1948 והופיע שם בניו יורק ובבוסטון בהצלחה רבה.

משנת 1956 ואילך, קבע את מושבו בשווייץ, אם כי מעולם לא ויתר על אזרחותו הצרפתית. בשנת 1963 קיבל אות לגיון הכבוד הצרפתי.

הוא המשיך להופיע עד שנתיים לפני מותו, בגיל 79. בנו, ז'אן-פייר, היה לפסנתרן קונצרטים תחת השם ז'אן פונדה.

[עריכה] פרסים ואותות הוקרה

פרס גראמי לביצוע מצטיין של מוזיקה קאמרית:

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: פייר פורנייה
שפות אחרות