יוסף אריכא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסף אריכא (1907 - 1972), סופר, מהבולטים במספרים הארצישראלים וממחדשי הספרות העברית המודרנית. נודע בזכות כתיבתו ההיסטורית.

[עריכה] חייו ותחילת דרכו הספרותית

נולד בשנת 1907 באולבסק, פלך ווהלין שבאוקראינה. בהיותו תלמיד הגימנסיה העברית בקובל פירסם בהיותו בן שש-עשרה את סיפוריו הקצרים הראשונים ב"הכוכב" בורשה. בתחילת העלייה הרביעית, בשנת 1925, עלה לארץ. כעבור שנים נסע להשלים את לימודיו הגבוהים בארצות הברית (1929־1932) ועם שובו פרסם את ספרו הראשון "לחם וחזון". במקביל פירסם את סיפוריו בכרכי "התקופה" האחרונים, ב"גליונות", "טורים", "מאזניים", "גזית", "כנסת" ובטאונים ספרותיים אחרים. כמו כן השתתף במוספים ספרותיים בעיתונים היומיים.

אביו של האמן עמוס אריכא. במקביל לכתיבה, גר בתל אביב ועבד בחקלאות ובשרות הוטרינרי.

[עריכה] ספריו ויצירתו

  • "לחם וחזון", רומן, 1933;
  • "כנפי כסף" (איורים: נחום גוטמן), אגדות, 1936;
  • "אוד מוצל", רומן, 1937;
  • "בסנוורים", סיפורים, 1939);
  • "מראות בכחול", סיפורים, 1941;
  • "בעלי יצרים", סיפורים, 1946;
  • "פסק-דין",סיפורים, 1949;
  • "יום ולילה", סיפורים, 1952;
  • "סיפורי יוסף אריכא", 1954;
  • "צעדים באש", קורות אשה אחת, 1956.

בנוסף כתב שני רומנים היסטוריים, "סנחריב ביהודה", 1958, "סופר המלך", 1961, ומחזה היסטורי "מול חרב", 1962, יצירות הנחשבות בין החשובות ביותר שנוצרו בשפה העברית בתחום הכתיבה ההיסטורית. הביקורת מצאה יצירות אלה שומרות על תוקפן גם בהשתנות רוח הזמנים. עיקרן הוא המאבק הנצחי שבין הרוח והאמונה לכוח הברוטאלי, תוך פרישת יריעות רחבות היורדות עד לפרטי התקופות המסוקרות והצגתן בחיוניות רבה.

אריכא זכה בשורה של פרסים ספרותיים וסיפורים רבים שלו תורגמו לשפות זרות, ביניהן אנגלית, ערבית, רוסית ועוד. הוא נחשב לאחד מאמני הסיפור הקצר החשובים ביותר בסיפורת העברית. כמו כן ערך אנתלוגיות ספרותיות-היסטוריות נחשבות.


[עריכה] קישורים חיצוניים