ועדת הייקראפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועדת הייקראפט הייתה ועדת חקירה בראשותו של מי שעמד בראש בית המשפט העליון של ארץ ישראל השופט סיר תומס הייקראפט, שהוקמה ב1921, בעקבות מאורעות תרפ"א, ביוזמת הבריטים. ומטרתה לחקור את הסיבות שהובילו למאורעות

בתום שמיעת העדויות של כל הצדדים פורסמו התוצאות:

לגבי הערבים טענה הועדה, כי אמנם הערבים פתחו במאורעות, אולם ההתפרצות נבעה כתוצאה מחשש אמיתי בקרב הערבים לפגיעה בפרנסתם. הועדה טענה כי הערבים חוששים משינוי האופי הערבי של א"י, הם חוששים מהשתלטות היהודים על האדמות והם חוששים מאותם צעירים בעלי תפיסה קומוניסטית. המסקנות היו כי כל עוד הבריטים ימשיכו לעודד עלייה יהודית באמצעות אישורי עלייה והתיישבות יהודית תימשך אלימות הערבים.

אין ספק כי המסקנות הללו חיזקו את הקיצונים הערבים. במקביל בעיתונות הערבית ובעיתונות האנגלית הופיעו מאמרים קיצוניים כנגד העולים הקומוניסטים המסכנים את האינטרסים הבריטים באזור. לגבי היהודים, הדו"ח מאשים את היהודים בכך שהם נתנו פרשנות קיצונית לכתב המנדט.

מסקנות הועדה הובילו לפרסום הספר הלבן הראשון בשמו של צ'רצ'יל. יש לציין, שבמקביל להוצאת הספר הציע הרברט סמואל לערבים להקים "מועצה מחוקקת". ב"מועצה המחוקקת" ישבו יהודים, ערבים ובריטים. היהודים קיבלו את הרעיון אולם הערבים סירבו לקבל קיום יהודי בא"י. לאחר דחיית רעיון ה"מועצה המחוקקת", פורסם הספר הלבן הראשון.