אמירי ברקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

אימאמו אמירי ברקה (Amiri Baraka), משורר אמריקאי, מחזאי, סופר ומנהיג תרבותי של האפרו-אמריקאים. שמו האמיתי הוא לירוי ג'ונס (LeRoi Johnes). נולד בניוארק, ניו ג'רסי, בשנת 1934.

לירוי ג'ונס החל את לימודיו באוניברסיטת רטגרס, שבפנסילבניה. הוא סיים את לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת הווארד, שבעיר וושינגטון, והשלים את תאריו באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. הוא שירת בחיל האוויר בשנים 1954-1957, והתיישב ברובע האמנים המפורסם גריניץ' וילג'.

בתום לימודיו ולאחר פרסום ספר שיריו הראשון, "מבוא לפתק התאבדות בן עשרים כרכים", שהוציא לאור בשנת 1961, הוא עשה מהפך קיצוני בחייו, והצטרף אל האפרו-אמריקאים הקיצוניים. הוא נתפש לדעות מרקסיסטיות, והושפע מאד מחייו ומותו של מלקולם איקס.

הוא שינה את שמו ל"אימאמו אמירי ברקה", התגרש מאשתו הלבנה, ובשנת 1965 ייסד קהילה של אפרו-אמריקאים בעיר ניוארק. הוא הקים במסגרת הקהילה הזו תיאטרון קהילתי של שחורים, ואף ניהל את התיאטרון האמנותי של "הרלם" בעיר ניו יורק. מחזותיו ושיריו הם בעלי אופי תוקפני שחור, מכוונים נגד הלבנים באמריקה, ומלאים ברגשות של תסכול ללא מוצא, מרירות רבה והבטחות לנקמה בעתיד.

הוא פרסם ספרים רבים, ביניהם כשבעה רומנים, כעשרה ספרי שירה, למעלה מחמישה עשר מחזות, ואוטוביוגרפיה שזכתה לפרסום גדול. על עבודתו הספרותית והקהילתית זכה במספר פרסים, בעיקר ממוסדות אקדמאיים. אף אחד מספריו לא תורגם עד עתה לשפה העברית, אבל אחדים משיריו תורגמו ונדפסו בכתבי עת ספרותיים. בישראל יש לו אוהדים רבים בין יוצאי ארצות המזרח, שאימצו את דמותו ומשלבים את יצירותיו במאבקם להכרה ציבורית.

אמירי ברקה התייצב בראש מבקרי מדינת ישראל, והוא הואשם בניהול תעמולה אנטי ישראלית ואנטישמית חריפה, הן ביצירתו השירית והן בדבריו הפובליציסטיים. האימוץ של יצירתו ודמותו על ידי יוצרים מזרחיים קיצוניים בארץ בהחלט מעורר תמיהה ושאלות.

[עריכה] קישורים חיצוניים