CP/M

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

CP/M (ראשי תיבות באנגלית: Control Program/Monitor) הינה מערכת הפעלה בסיסית אשר שימשה כתשתית התוכנה במחשבים האישיים הראשונים עד להופעתו של המחשב האישי של IBM אשר התבסס על מערכת הפעלה אחרת, MS-DOS.

מערכת CP/M פותחה ב-1973 על-ידי גארי קילדל ושווקה על ידי חברת דיגיטל ריסרצ' (Digital Research) שהייתה בבעלותו.

מערכת ההפעלה CP/M הייתה מערכת קלה וקומפקטית שיועדה לעבודה על פלטפורמות שונות ובדרך כלל מבוססות מיקרו מעבדים של 8 סיביות. המערכת הייתה מבוססת על BIOS באופן שאיפשר לה לספק שירותי API לצרכני תוכנה במחשבים שונים ללא תלות בחומרה ספציפית; ארכיטקטורה זו תרמה לתפוצתה הרחבה של CP/M במגוון רחב של מחשבים קטנים ואישיים במרוצת שנות השבעים.

מערכת ההפעלה CP/M הייתה בעלת ארכיטקטורה בסיסית למדי אשר איפשרה פעולה בו זמנית של משימה אחת בלבד. CP/M חסרה את המערכות התומכות לריבוי משימות ושיתוף זמנים (Time Sharing). בבסיסה של המערכת הייתה סדרה של פונקציות שירות אשר הפניה אליהן נעשתה דרך כתובת יחודית בזיכרון והפרמטרים הנחוצים הועברו ברגיסטרים. חלק מפונקציות השירות שימשו לניהול קבצים על גבי תקליטונים, חלקן לניהול התקנים בסיסיים במחשב (כמו מדפסת) וחלקן היו פונקציות תיווך ישירות ל-BIOS של המחשב.

עם הופעתו של המחשב האישי של IBM, המבוסס על מערכת ההפעלה DOS של מיקרוסופט, גוועה לאיטה מערכת CP/M.