מטבע חוץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בכלכלה, מטבע חוץ (מט"ח) הוא מטבע של מדינה אחרת, בדרך כלל מטבע מקובל במסחר בינלאומי.
תוכן עניינים |
[עריכה] הצורך במט"ח
הסיבות העיקריות לצורך התמידי במט"ח ולנפח המסחר בו הן:
- הכלכלה הגלובלית של ימינו והיקפו הנרחב של המסחר הבינלאומי מכתיבים שימוש נרחב מאוד במטבע זר, כדי לשלם עבור הסחורות והשירותים המיובאים.
- תאגידים רב לאומיים צריכים לשלם משכורות בארצות רבות ובמטבעות רבים.
- תיירות בינלאומית, המחייבת את הנכנסים בשערי מדינה להצטייד במטבע המקומי.
- השקעות זרות ותנועות תכופות של הון מארץ לארץ, גם הן היבט של הגלובליזציה.
[עריכה] שוק המט"ח העולמי
שוק המט"ח הבינלאומי (Forex בשפת הסוחרים) הוא השוק הגדול ביותר בעולם. נפח המסחר היומי, נכון ל-2004 הוא 1.9 טריליון דולר[1]. מלבד עסקאות רגילות נסחרות גם אופציות במטבע חוץ, המשמשות להגנה מפני שינויים עתידיים בשערו של המטבע המבוקש.
המטבעות השונים נסחרים בזוגות, כלומר יש שוק נפרד לאירו מול דולר, שוק אחר לין מולר דולר ושוק שלישי לין מול אירו. שערי החליפין בשווקים השונים נקבעים באופן עצמאי אך כמובן מתאימים את עצמם אחד לשני בכוחות השוק.
הדולר האמריקאי הוא המטבע הדומיננטי בעולם: הוא נמצא בצד אחד של 89% מעסקאות המט"ח. אחריו משתרכים האירו עם 37% והין עם 20%[1].
המסחר במט"ח מתבצע מסביב לשעון בלונדון, טוקיו,ניו יורק,פרנקפורט וערים רבות נוספות. כאשר השוק באסיה סגור, השוק האירופאי ו\או האמריקאי פתוחים ולהפך.
[עריכה] שוק המט"ח בישראל
נפח המסחר היומי בשוק המט"ח השקלי נע בדרך כלל בין שניים לשלושה מיליארד דולר ביום[2]. השקל נסחר כנגד הדולר, אירו, לירה שטרלינג, ין ומספר מטבעות נוספים.
בנק ישראל עוקב אחר שערו המצרפי של סל המטבעות המשקלל את שערי המטבעות האלה לפי מידת הסחר הבינלאומי של ישראל עם המדינות השונות. סל המטבעות מייצג את המחיר המצרפי שמשלמת ישראל על היבוא ומקבלת על היצוא ויש לו חשיבות במקרו-כלכלה.
בעבר היה המסחר במט"ח בישראל מוגבל. שער החליפין היה בתחילה קבוע ולאחר מכן התנייד בין גבולות רצועת הניוד. על אזרחי ישראל נאסר בעבר להחזיק במטבע זר. כיום, לאחר מספר שלבים של ליברליזציה, המסחר במט"ח מתנהל באופן חופשי ללא כל התערבות מצד בנק ישראל.
[עריכה] מאזן התשלומים
- ערך מורחב – מאזן התשלומים
מאזן התשלומים של משק הוא סך כל המטבע הזר הזורם פנימה והחוצה ממנו. כאשר מופר האיזון לכאן או לכאן, משמעות הדבר כי המשק לוקח משאר כלכלות העולם יותר מאשר הוא מקבל או ההפך. גירעון במאזן התשלומים, כמו למשל זה של ארצות הברית מאז ראשית המאה ה-21, פירושו שהמשק חי על חשבון הלוואות או השקעות זרות, מה שעשוי להביא לאסון כלכלי בעתיד.
[עריכה] תנודות בשער החליפין
שער החליפין נקבע כאמור על ידי המוכרים והקונים בשוק. לדוגמה: בכמה שקלים נמכר כעת דולר אחד. שער זה משתנה לאורך זמן, לעתים באופן קיצוני בזמן קצר.
כאשר המטבע המקומי מתחזק, כלומר קונה יותר מטבע זר, אנו אומרים כי חל ייסוף במטבע. במצב ההפוך נאמר כי חל פיחות.
בין המשתנים שיכולים לגרום לפיחות או ייסוף נמנים:
- איתנותה של הכלכלה המקומית, הפרמטרים המקרוכלכליים המרכזים והדירוג שמעניקות חברות בינלאומיות למשק.
- מאזן התשלומים - במצב של גירעון יש לחץ של מוכרים בשוק המט"ח המקומי וכתוצאה ממנו פיחות.
- שער הריבית הנהוג במשק. ריבית גבוהה, כפי שהייתה נהוגה בישראל עד לא מזמן, מושכת קונים למטבע המקומי וגורמת לייסוף. כמובן שהקובע הוא לא ערכה המוחלט, אלא הפער בין הריבית המקומית לזו הנוהגת בחו"ל.
- המצב הפוליטי והבטחוני בשוק המקומי ובשוקי המטבעות הזרים.
[עריכה] הערות שוליים
- 1. ^ לפי הסקר התלת שנתי של שוק המט"ח העולמי מטעם הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) , נתוני 2004.
- 2. ^ נפח המסחר היומי שקל\דולר באתר בנק ישראל.

