ניקיטה חרושצ'וב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שליט ברית המועצות
|
|||||||||||||||||||||
ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב (רוסית: Ники́та Серге́евич Хрущёв, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה), 17 באפריל 1894 - 11 בספטמבר 1971), מדינאי סובייטי, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית מ-1953 ועד 1964 ויו"ר מועצת השרים (ראש הממשלה) של ברית המועצות מ-1958 ועד 1964.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
[עריכה] ראשית דרכו
חרושצ'וב נולד בקלינובקה, מחוז קורסק ברוסיה דאז. הוא עבד כמתקין צינורות במכרות. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא החל במעורבות בארגוני עובדים, נלחם בשורות הצבא האדום במהפכה של 1917, והתקדם במנגנון המפלגתי עד הפוליטבירו.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת חרושצ'וב כקצין פוליטי ("פוליטרוק"), בדרגה המקבילה לסגן אלוף.
לאחר פלישת הנאצים במבצע ברברוסה ב-1941, הסתכסך חרושצ'וב עם סטלין על אופן ניהול המערכה באוקראינה, שם היה חרושצ'וב מנהיג המפלגה. הוא החשיב את אי נסיגתו של סטלין אל מול יחסי הכוחות הרעים לבזבוז משווע של חיי אדם.
לאחר מכן הוא היה הקומיסר הפוליטי בקרב על סטלינגרד, ושימש כקצין הפוליטי הבכיר בדרום ברית המועצות במהלך המלחמה: בקורסק, בקרב על שחרור קייב ובדיכוי הלאומנים של בנדרה במערב אוקראינה.
[עריכה] עלייתו
לאחר מותו של סטלין במרץ 1953, ניצח חרושצ'וב ב"קרבות הירושה" שצצו בין בכירי המפלגה. ב7 בספטמבר 1953 הפך למנהיג המפלגה, ויריבו העיקרי, לברנטי בריה (מפקד המשטרה החשאית אן קה וה דה), הוצא להורג בדצמבר.
עלייתו להנהגה של חרושצ'וב סימנה שינוי קריטי בברית המועצות. הוא פנה לכיוון של רפורמות והמם את משתתפי הקונגרס העשרים של המפלגה הקומוניסטית, ב-24 בפברואר 1956, כשנשא את "הנאום הסודי" המפורסם שלו. בנאום זה תקף וגינה את פולחן האישיות שאפף את סטלין, והאשים את סטלין בעריצות בפשעים וברצח המונים שבוצעו במשך כל תקופת שלטונו ובמיוחד בתקופת "הטיהורים הגדולים".
מהלך זה בודד אותו מהגורמים השמרניים במפלגה, ששאפו להדיחו, אך הוא הצליח לגבור על מי שקרא להם "הקבוצה האנטי-מפלגתית" ב-1957.
עם ביקורו של ריצ'רד ניקסון בברית המועצות ב-1959, הורגשה ביתר שאת עמדתו של חרושצ'וב כלפי המערב, עמדה הרואה בו יריב ראוי ולא יישות מרושעת. תפיסה חדשה זו בודדה את סין של מאו, ויש הרואים בה גורם לפילוג הסיני-סובייטי של 1960.
[עריכה] מזגו של חרושצ'וב
יריביו הפוליטיים של חרושצ'וב בברית המועצות נטו לראות בו איכר גס ובור, בעל מוניטין של התפרצות לדברי אחרים והטחת עלבונות.
חרושצ'וב הפריע פעמים רבות לדיוני עצרת האומות המאוחדות בספטמבר-אוקטובר 1960 בהטחת אגרופו בשולחן וצעקות ברוסית בזמן נאומי צירים שונים.
תקרית מפורסמת אחת אירעה בעת שהציר הפיליפיני שאל אותו כיצד הוא יכול למחות כנגד האימפריאליזם המערבי בעודו מספח את מדינות מזרח אירופה. חרושצ'וב נזעם עד מאד, הטיח בציר קללה ברוסית שתורגמה כ"ריקא וליצן של האימפריאליזם" והסיר אחת מנעליו על מנת לדפוק בה בשולחן.
בפסגת ארבע המעצמות בפאריס, ב16 במאי 1960, פוצץ חרושצ'וב את הוועידה בדורשו התנצלות פומבית מנשיא ארצות הברית, אייזנהאואר, על משבר מטוס הריגול U-2.
חרושצ'וב גם התבטא בביטוי השנוי במחלוקת ועמום המשמעות "אנחנו נקבור אתכם" בהתייחס לקפיטליזם. הוא אמר לנשיא ארצות הברית "אנחנו נקבור אתכם. הטילים שלנו יכולים לפגוע בזבוב בארצות הברית".
[עריכה] פרישה כפויה
חרושצ'וב הודח בוועידה המרכזית של המפלגה ב-14 באוקטובר 1964. הדחה זו באה בעיקר בשל גינוניו האישיים, שנחשבו במפלגה למביכים בזירה הבינלאומית. גם אופן טיפולו של חרושצ'וב במשבר הטילים בקובה לא הוסיף לו אוהדים.
לפי זכרונותיו של חרושצ'וב, הוא הורה במאי 1962 על הצבת טילים גרעיניים לטווח בינוני בקובה במטרה לנטרל את יתרונה המתפתח של ארצות הברית בפיתוח ובפריסה של טילים אסטרטגיים. הוא גם ראה בכך הגנה לקובה מפני פלישה אמריקאית נוספת נוסח הפלישה למפרץ החזירים ב-1961.
לאחר הדחתו שהה חרושצ'וב במשך שבע שנים במעצר בית. הוא מת במוסקבה ב-11 בספטמבר 1971 ונקבר בבית הקברות נובודביצ'י במוסקבה.
בנו הבכור של חרושצ'וב, לאוניד, מת ב-1943 במלחמת העולם השנייה. בנו הצעיר, סרגיי, היגר לארצות הברית והוא כיום אזרח אמריקאי. הוא מופיע לעיתים בהרצאות ומספר על החיים "בצד האחר" של מסך הברזל.
[עריכה] פעולות פוליטיות חשובות
- ב"נאום הסודי", גינה את סטלין, פשעיו ופולחן האישיות שלו באשמת "הפרת נורמות החוק של הלניניזם", סימן את תחילתה של "הפשרת חרושצ'וב".
- פירק את הקומינפורם והתפייס עם יוסיפ ברוז טיטו.
- ייסד את ברית ורשה.
- מחץ בכוח צבאי את ההתקוממות ההונגרית של 1956.
- העביר את קרים מרוסיה לאוקראינה.
- הגה את דוקטרינת "דו קיום בשלום" במדיניות החוץ, עם הסיסמה "להשתוות ולהשיג את המערב" במדיניות הפנים.
- יצר את התנאים לפילוג עם סין בעקבות השיחות עם ארצות הברית והסירוב לתמוך בתוכנית הגרעין של סין.
- חנך את תוכנית החלל הסובייטית עם שיגורו של הלווין הראשון "ספוטניק 1" והאדם הראשון בחלל, יורי גגארין, תוך השגת יתרון על המערב. השתתף בשיחות עם הנשיא ג'ון פ. קנדי בדבר תוכנית משותפת להגעה לירח, שלא יצאה אל הפועל עקב רצח קנדי ב-1963.
- פוצץ ועידת מעצמות בשל משבר מטוס הריגול U-2 של הטייס גארי פאוארס.
- נפגש עם הנשיא ריצ'רד ניקסון באייווה, ארצות הברית.
- יזם הצבה של טילים גרעיניים בקובה, מה שהביא למשבר הטילים עם ארצות הברית.
- חיזק את מסך הברזל תוך בניית חומת ברלין ב-1961.
- תמך במצרים במבצע קדש, 1956.
[עריכה] פעולות כלכליות חשובות
- ישם את הגל השני של תוכנית הקרקעות הבתולות.
- הגה ויישם את רעיון הסובנארחוז, ארגון מקומי שנועד לבזר את ניהול הייצור.
- רה-ארגון של החקלאות ומתן עדיפות לסובחוז (חווה ממשלתית) תוך עידוד הפיכת קולחוזים לסובחוזים, עידוד גידול התירס.
- התמודדות עם משבר הדיור באמצעות בניית מיליוני יחידות דיור מתועשות ופשוטות (שכונו "חרושצ'ובקה").
- פיחות הרובל ביחס של 1 ל-10, 1961.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מדיניות החוץ של חרושצ'וב מול גורבצ'וב מאמר מאת תומר ריבל באתר e-Mago.
| הקודם: גאורגי מלנקוב |
שליטי ברית המועצות | הבא: לאוניד ברז'נייב |
|
נסיכי קייב | נסיכי ולדימיר | נסיכי מוסקווה | צארים של רוסיה | קיסרי רוסיה | שליטי ברית המועצות | נשיאי הפדרציה הרוסית |
|
ולדימיר לנין | יוסיף סטלין | גאורגי מלנקוב | ניקיטה חרושצ'וב | ליאוניד ברז'נייב | יורי אנדרופוב | קונסטנטין צ'רניינקו | מיכאיל גורבצ'וב |

