הנסיך היגשיקוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנסיך (נרוהיקו) היגשיקוני (東久邇 稔彦 וגם 東久邇宮 稔彦王 ביפנית) (3 בדצמבר 1887 - 26 בינואר 1990) היה ראש הממשלה ה-43 של יפן בין ה-17 באוגוסט, 1945 עד ה-9 באוקטובר, 1945, תקופה של 54 ימים. הוא היה דודו מדרגה שנייה של הירוהיטו והחבר היחיד במשפחת הקיסר היפני להוביל קבינט מדיני. היה לו גם את הקדנציה הקצרה ביותר מבין ראשי ממשלת יפן.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו
הנסיך נרוהיקו נולד בקיוטו, והיה הבן התשיעי של הנסיך קוני אסהיקו ושל טראו אוטקו. אביו, הנסיך אסהיקו, היה בנו של הנסיך פושימי קוניאי, ראש משפחת פושימי-נו-מיה ה-20. אביו היה גם המבוגר מבין ענף שיהוקה, אחד הענפים של השושלת הקיסרית בה קיסר יכול היה להבחר בברירת מחדל של יורש ישיר. הנסיך נרוהיקו היה אחיו החורג של הנסיך קוני קוניושי, אביו של הקיסרית קוז'ון העתידה לבוא, אשתו של הקיסר הירוהירו. אחיו החורגים האחרים, הנסיך אסאקה יסוהיקו, הנסיך נשימוטו מורימסה והנסיך קיה קונינורי, כולם יצרו ענפים חדשים במשפחה הקיסרית בזמן תקופת מהיג'י.
[עריכה] נישואים ומשפחה
הקיסר מהיג'י העניק לנסיך נרוהיקו את הכינוי "היגשיקוני נו מיה" (הנסיך היגשיקוני) ואת הרשות להתחיל ענף חדש במשפחה הקיסרית ב-3 בנובמבר 1906. הנסיך היגשיקוני נישא לביתו התשיעית של הקיסר מהיג'י, הנסיכה טושיקו (11 במאי 1896 - 5 במרץ 1978), ב-18 במאי 1915. לזוג היו ארבעה בנים:
- הנסיך מוריהירו מן היגשיקוני (מר היגשיקוני מוריהירו מאוקטובר 1947) (6 במאי, 1916 - 1 בפברואר, 1969), נישא לנסיכה שיגקו (9 בדצמבר, 1925 - 23 ביוני, 1961), בתו הבכורה של הקיסר הירוהיטו והקיסרית קוז'ון.
- הנסיך מורומסה (1917 - 1 בספטמבר, 1923), נהרג ברעידת האדמה הגדולה קנטו.
- הנסיך אקיצון (נולד 13 במאי, 1920), התנכר לתואר הקיסרי.
- הנסיך טושיהיקו (נולד 24 במרץ, 1929), התנכר לתואר הקיסרי, עבר להתגורר בברזיל ב-1950.
[עריכה] הקריירה הצבאית ותקופת הכהונה בתור ראש ממשלה
לפני הקדנציה הקצרה שלו, הנסיך היגשיקוני היה קצין בצבא הקבע. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה הקיסרית הצבאית (1908) ובמכלל הצבאית (1914), הוא עבר ללמוד במכללה הצבאית העליונה (Ecole Supérieure de Guerre) בפריס בין השנים 1920 ל-1922. בחזרתו ליפן, הוא הגיע בסופו של דבר לדרגת גנרל, לאחר ששירת בזה אחר זה כמפקד חטיבת חיל רגלים החמישית (1930 - 1934), המחלקה הצבאית הרביעית (1934 - 1937), אגף התעופה הצבאית (1937 - 1938) והצבא השני בסין (1938 - 1939). הנסיך היה לחבר במועצת המלחמה העליונה משנת 1939, ושירת כמפקד פיקוד הגנה לאומית בין השנים 1941 ל-1944. הוא שיתף פעולה עם מספר אצילים ואחרים מהמשפחה הקיסרית על מנת לסלק את טוג'ו הידקי מראשות הממשלה לאר נפילת סייפן ב-1944.
הקיסר הירוהיטו מינה את הנסיך היגשיקוני לראשות הממשלה ב-16 באוגוסט, 1945, במקומו של האדמירל סוזוקי קנטרו. למטרתה של ממשלת היגשיקוני היו שתי חלקים: האחד, להבטיח הפסקה של כל פעולות האיבה ושחרורים מהצבא של כוחות הצבא היפנים; והשני, להרגיע את העם היפני כי המוסד הקיסרי עודנו מוגן. היגשיקוני התפטר באוקטובר עקב חילוקי דעות עם כוחות הכיבוש האמריקאים בקשר לביטולו של חוק שימור השלום משנת 1925.
[עריכה] החיים כאזרח מן השורה
היגשיקוני איבד את תואר הנסיכות ואת החברות במשפחה הקיסרית כתוצאה מרפורמה של צבא הכיבוש האמריקאי על משק הבית הקיסרי. כאזרח מן השורה, הוא הפעיל מספר עסקים קמעוניים לא מוצלחים ושירת זמן קצר ככומר ראשי בסדר דתי חדש, היגשיקוני-קיו, אשר הוחרם לאחר מכן על ידי שלטונות הכיבוש האמריקאים. הנסיך לשעבר היה לראש-כבוד האיחוד הבינלאומי לאמנויות לחימה (IMAF) ב-1957, נשיא-כבוד התאחדות כלבי רועים יפניים וארגונים אחדים אחרים. ב-1958, היגשיקוני הוציא לאור יומני מלחמה משלו תחת השם "יומן המלחמה של חבר במשפחה הקיסרית".
הוא הוציא לאור אוטוביוגרפיה, "זיכרונותיו של היגשיקוני", ב-1968. הנסיך לשעבר היגשיקוני נרוהיקו נפטר בטוקיו ב-20 בינואר, 1990 בגיל 102. הוא האריך ימים מאשתו, שניים מבניו, כל אחיו ואחיותיו, ואחיינו, הירוהיטו. היגשיקוני זכור בעיקר כראש הממשלה הראשון שלאחר מלחמה.
| הקודם: קנטרו סוזוקי |
ראש ממשלת יפן 1945 |
הבא: קיג'ורו שידהרה |


