טיל בליסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיל בליסטי מסוג שיהאב 3 במהלך השיגור
הגדל
טיל בליסטי מסוג שיהאב 3 במהלך השיגור

טיל בליסטי הוא טיל כבד שמסלולו הוא בליסטי (כלומר: דמוי פרבולה, ולא קשת כפי שמרבים לחשוב). טילים בליסטים כבדים ביותר המתכוננים לטוס מרחק רב ידועים גם כטילים ביניבשתיים.

חלק ממסלול מעופו של הטיל הבליסטי מתנהל מחוץ לאטמוספירה. הטיל נורה בזוית שתלוייה ביעדו, כאשר בחלקו הראשון של המסלול הוא נע בכוח מנועו (דלק מוצק או נוזלי). בשלב מסוים המנוע מסיים את פעילותו וראש הטיל ממשיך לנוע בכח האינרציה עד לשיא המסלול, משם הוא נופל בכוח הכבידה עד לפגיעה.

רוב הטילים בנויים משלב אחד או שניים ממונעים והשלב הקדמי שכולל את הראש הקרבי. הנחיית הטיל הבליסטי היא בדרך כלל הנחייה אינרציאלית. מדי תאוצה מודדים את תאוצות הטילים בשלושה צירים, מחשב מחשב את הדרך שעשה הטיל ומיקומו על בסיס התאוצות, משווה לנתוני הירי שהוזנו מראש ומוציא פקודות תיקון להגאים.

טיל בליסטי הודי מסוג אגני II
הגדל
טיל בליסטי הודי מסוג אגני II

ראשון הטילים הבליסטיים היה V2 הגרמני שגרם להרס רב בבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה. כיום יש בעולם דגמים רבים של טילים בליסטיים, רובם פותחו על־ידי רוסיה וארצות הברית במהלך המלחמה הקרה במטרה לשאת כמויות גדולות של חומר נפץ או ראשי נפץ לא קונבנציונליים.

[עריכה] ראו גם