ברגן-בלזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המחנה כיום
הגדל
המחנה כיום
מראה המחנה בזמנו
הגדל
מראה המחנה בזמנו

ברגן-בלזן (Bergen Belsen), הנקרא לפעמים רק בלזן או בלזק (Belzec), היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. הוא נמצא בסכסוניה התחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן, ליד צלה.

המחנה החל ב-1940 כמחנה שבויים. לאחר 1941 כ-20,000 חיילים של ברית המועצות עונו ונהרגו במחנה. בהמשך (1942) ברגן-בלזן נעשה למחנה ריכוז; האס אס תפס את הפיקוד עליו באפריל 1943. במחנה לא היו תאי גזים, כיוון שמעשי הרצח ההמוני התבצעו במחנות במזרח; עם זאת, אלפי יהודים, הומוסקסואלים וצוענים עונו או הורעבו למוות. ב-1945 בתנאי הצפיפות ששררו במחנה, מחלות ותת-תזונה גרמו למקרי מוות רבים, ונכרו קברי אחים. כשהבריטים שחררו את המחנה ב-15 באפריל, 1945, הם גילו אלפי גופות שלא נקברו. ברגן-בלזן נהרס ופונה עד חשיפת האדמה לאחר השחרור בגלל התפשטות הטיפוס והכינים.

כ-50,000 איש מתו בברגן-בלזן. ביניהם היו אנה פרנק ואחותה מרגוט, שמתו שם במרץ 1945.

כיום המחנה פתוח לציבור ויש בו מרכז מבקרים ו"בית דממה" המיועד להרהור שקט. באתר נבנתה גם אנדרטה גדולה בדמות אובליסק.

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.