הנכבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנכבה (בערבית النكبة - "האסון" או "המכה") הוא הכינוי שנתנו הפלסטינים לאסונם - עזיבתם או גירושם (במקומות שונים היו הנסיבות שונות, ולגבי חלק מהמקומות יש עדויות סותרות) של מאות אלפי פליטים פלסטינים עקב הקמת מדינת ישראל, ולמעברם לארצות ערב השונות או למקומות ישוב אחרים בישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה. פלסטינים רבים רואים את "האסון" בעצם הקמתה של המדינה היהודית בארץ ישראל.
עדויות שנאספו בשנים האחרונות אינן מציגות תמונה חד-משמעית של האירועים. יש עדויות כי בחלק מהמקומות גורשו תושבים ערביים מיישוביהם בכוח, ובחלק מהמקומות נמלטו התושבים מתוך חשש לחייהם או מתוך הנחה שמוטב להם להתפנות עד שצבאות מדינות ערב ישתלטו על האזורים שבהם ישבו. לעומת זאת, יש עדויות על תושבים יהודים שביקשו משכניהם הערבים שלא לעזוב ואף על ראשי יישובים שהפצירו בשכניהם להשאר בבתיהם ולא להיענות לקריאת מנהיגים ערבים מסוימים, שיפנו זמנית את בתיהם כדי שלא ייפגעו בעת שהכוחות הערבים ייכבשו את הארץ. מחקרים בנושא זה נמצאים בלבה של מחלוקת פוליטית ולכן אין עדיין תמונה מלאה ומוסכמת של האירועים והנסיבות.
המונח "נכבה" נקבע על ידי קונסטנטין זורייק, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה האמריקנית בביירות, בספרו, אשר יצא בשנת 1948 "מענא א(ל)-נּכבה" (معنى النكبة משמעות האסון).
בעקבות ההחלטה של העצרת הכללית של האומות המאוחדות בדבר חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, דחתה ההנהגה הערבית את התוכנית מכול וכול, ולמחרת ההצבעה באו"ם פתחו הערבים במעשי איבה נגד היהודים, והביאו לתחילתה של מלחמת העצמאות של ישראל. במהלך המלחמה עזבו או גורשו מאות אלפי פלסטינים ממקומות מגוריהם, בערים ובכפרים. חלקם חצו את הגבול למדינות ערב, וחלקם התיישבו בישובים ערביים אחרים בישראל.
כפרים פלסטינים רבים בשטח מדינת ישראל נעלמו כליל מעל פני האדמה. במקום חלקם הוקמו יישובים וערים ישראליות חדשות, על חלק אחר נטעה הקרן הקיימת לישראל יערות אורנים, וחלק אחר נשאר כחורבות או שלא נשאר לו זכר כלל. שכונות בערים מעורבות שאותן עזבו התושבים הפלסטינים וכפרים נטושים יושבו במקרים רבים מחדש על-ידי עולים חדשים בשנות החמישים.
רבים מהפלסטינים שהיו בישראל לפני הנכבה נשארו לחיות עד היום, הם וצאצאיהם, במחנות פליטים במדינות ערב (שלמעט ירדן לא מאפשרות להם להתיישב בשטחן), בגדה המערבית וברצועת עזה. רבים מהם מכריזים על רצונם לשוב לבתיהם בישראל, ואף שומרים את המפתחות הישנים של בתיהם - סמל לנכבה ולשיבה.
עצרת האומות המאוחדות קבעה בהחלטה 194 כי על ישראל לאפשר לפליטים הפלסטינים לבחור אם ברצונם לשוב לבתיהם או לקבל ממנה פיצוי כספי. כשאר החלטותיה של העצרת הכללית, אין היא החלטה מחייבת, אלא בגדר המלצה בלבד, ואכן הסעיף שדן בזכות השיבה לא בוצע.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "זוכרות" את הנכבה בעברית
- אתר הנכבה הפלסטינית, כולל מפות ורשימת יישובים
- אתר פלסטיני רחב יריעה באנגלית
- ארכיון מפות ואינדקס לכפרים שחרבו ב-1948
- שריאל בירנבוים, הפליטים הפלסטינים ממלחמת השחרור, באתר מרכז המידע של תנועת "מולדת"
- יום הנכבה - מאפיינים ותגובות בעולם הערבי מאת מל"מ, באתר "אומדיה"

