ליל ההלקאות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליל ההלקאות הוא שמה של פעולת תגמול של האצ"ל בה הולקו קצינים בריטיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע
ב-13 בדצמבר 1946 ביצע האצ"ל התקפה על בנק עות'מן ביפו בה נתפסו שלושה מלוחמיו: בנימין נס, אליעזר סודיט ובנימין קמחי (יוסף מונצ'ס). מספר ימים אחר כך נערך משפטם של השלושה. נס וסודיט נאשמו באחזקת נשק ותחמושת ונידונו למאסר ממושך. קימחי הואשם בנשיאת נשק, פצצה וירי. הוא סירב להודות באשמה וכפר בזכות בית המשפט הבריטי לשפוט אותו. קימחי הצעיר נידון ל-18 שנות מאסר ו-18 מלקות. עונש של 12 מלקות הוטל באותה עת גם על פעיל האצ"ל אהרון כ"ץ על החזקת חומרי תעמולה מחתרתיים.
עונש המלקות היה נפוץ אותו זמן ברחבי האימפריה הבריטית; הן בארצם והן במושבותיהם. גם בארץ הופעל החוק המתיר להלקות עבריינים קטינים. עם קבלת הידיעה על העונש, התכנסה מפקדת האצ"ל בעניין. הוחלט בה מיד כי מדובר בעונש המשפיל את לוחמי המחתרת וכי האצ"ל יפרסם אזהרה:
- חייל עברי שנפל בשבי האויב, "נידון" על ידי "בית דין" של בא הכיבוש הבריטי למלקות.
- אנו מזהירים את ממשלת הדיכוי מפני הוצאה לפועל של עונש משפיל זה.
- אם הוא יוצא אל הפועל, יוטל אותו עונש על קציני הצבא הבריטי. כל אחד מהם יהיה עלול ללקות 18 מלקות.
- הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל.
תוכן ההודעה גם תורגם לאנגלית.
ביום שבת, 28 בדצמבר 1946, ללא התחשב באזהרה, הולקה בנימין קמחי 18 פעמים בשוט. אותה שעה, לפני שהגיעה אל האצ"ל הידיעה על כך, כבר יצאו אנשי החת"ם (חיל התעמולה) של הארגון לתלות אזהרות נוספות ברחובות.
למחרת בבוקר נתקלו הכול בשתי ידיעות: האחת על הלקאתו של קמחי, והשנייה על אזהרת האצ"ל. כעת ציפו לראות אם יקיים הארגון את איומו.
[עריכה] הפעולה
ביום ראשון בערב יצאו לפעולה חוליות האצ"ל כדי "לתפוס בעלי דרגה בריטיים ולהוכיח להם כי גם לשוט שני קצוות". בנתניה, נכנסה חוליית אצ"ל חמושה למלון "מטרופול", ופקדה על קצין בריטי בדרגת רב-סרן שיגיע עמה. הקצין הובל לחורשת אקליפטוסים, שם הוסבר לו עונשו ובה הולקה 18 מלקות. לאחר שעה חזר הקצין בתחתוניו למלון. בראשון לציון נתפס סרג'נט מהדיוויזיה המוטסת והולקה ברחוב.
בתל אביב נחטפו שני סמלים (סרג'נטים) בריטיים ברחוב הירקון, והובלו לגן הדסה. שם הולקה כל אחד 18 מלקות. באותו זמן נתפסו גם שני סמלים ליד מלון "ארמון" ובצפון העיר הולקו גם הם כל אחד 18 מלקות.
משעה 22:00 עד 01:00 עברו ברחובות תל אביב מכוניות צבאיות ופקדו על כל החיילים המסתובבים ברחובות לחזור אל בתיהם. באזורים מלוד ועד נתניה הודיעו ברמקולים כי על כל אנשי הדיוויזיה המוטסת לעזוב את ישוביהם ולחזור למחנותיהם.
באזור כפר סבא, היכן שהוטלו כבר מחסומים, נתפסה מכונית ובה חמישה לוחמי אצ"ל חמושים אשר היו בדרך לביצוע עונש המלקות. ביניהם, אברהם מזרחי שמת מן האש שנפתחה על המכונית, ושלושה אחרים - אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי ויחיאל דרזנר - עתידים היו להשפט ולעלות לגרדום.
[עריכה] תוצאת ההלקאות
פעולת ההלקאות יצרה זעזוע בבריטניה. היה מדובר בהשפלה ראשונה מסוגה לצבא ולקצונה הבריטית בתולדות האימפריה. העולם לעג לבריטים. בפריז פורסמה באחד העיתונים קריקטורה שבה נראה חייל בריטי המגן בכובע הפלדה שלו על עכוזו. לאחר ההלקאות פרסם האצ"ל אזהרה נוספת שנועדה למנוע את הלקאתו של כ"ץ (ראו איור). אל כ"ץ העצור הגיע רופא בריטי שהיה מוכן לתת לו פטור רפואי מן המלקות. כ"ץ סירב לקבלו והצהיר כי הוא כשיר לקבל את מלקות השוט.
עם זאת כ"ץ לא קיבל את המלקות, משום שמיד אחרי ארועי התגמול שונה החוק הבריטי ועונש המלקות הוגבל לצעירים שטרם מלאו להם 16 שנים. מאוחר יותר, הורה מפקד הצבא הבריטי בארץ לא להטיל עוד את עונש ההלקאה. מסופר כי צ'רצ'יל שחרד לכבוד הבריטי כעס על עניין ה"התקפלות" ואמר כי מדובר בדרך "למפלה מחפירה". עונש המלקות אכן לא הוטל עוד בימי המנדט הבריטי אחרי כן.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מנחם בגין, המרד, הוצ' אחיאסף (הפרק: מלקות)
- גלילה רון פדר, ליל ההלקאות - מנהרת הזמן 23, הוצ' מודן (ספר לבני נוער).
- אריה אשל, שבירת הגרדומים, הוצ' זמורה-ביתן, עמ' 39.

