בעלות הברית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעלות הברית הוא כינוי לקבוצת המדינות שלחמו במדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה.
תוכן עניינים |
[עריכה] בעלות הברית לפי הצטרפותן
[עריכה] לאחר המערכה בפולין של ספטמבר 1939
| דגל | מדינה | תאריך |
| פולין | 1 בספטמבר, 1939 | |
| אוסטרליה | 3 בספטמבר, 1939 | |
| הממלכה המאוחדת | 3 בספטמבר, 1939 | |
| ניו זילנד | 3 בספטמבר, 1939 | |
| צרפת | 3 בספטמבר, 1939 | |
| טונגה | 4 בספטמבר, 1939 | |
| ניופונדלנד | 4 בספטמבר, 1939 | |
| נפאל | 4 בספטמבר, 1939 | |
| דרום אפריקה | 6 בספטמבר, 1939 | |
| קנדה | 10 בספטמבר, 1939 |
[עריכה] לאחר המלחמה המדומה
| דגל | מדינה | תאריך |
| דנמרק | 9 באפריל, 1940 | |
| נורבגיה | 9 באפריל, 1940 | |
| בלגיה | 10 במאי, 1940 | |
| הולנד | 10 במאי, 1940 | |
| לוקסמבורג | 10 במאי, 1940 | |
| צרפת החופשית | 18 ביוני, 1940 | |
| יוון | 28 באוקטובר, 1940 | |
| ממלכת יוגוסליה | 6 באפריל, 1941 | |
| ברית המועצות | 22 ביוני, 1941 | |
| טנו טובה | 25 ביוני, 1941 |
[עריכה] לאחר המתקפה על פרל הארבור
| דגל | מדינה | תאריך |
| הפיליפינים | 7 בדצמבר, 1941 | |
| פנמה | 7 בדצמבר, 1941 | |
| אל סלוודור | 8 בדצמבר, 1941 | |
| ארצות הברית | 8 בדצמבר, 1941 | |
| הונדורס | 8 בדצמבר, 1941 | |
| האיטי | 8 בדצמבר, 1941 | |
| ניקרגואה | 8 בדצמבר, 1941 | |
| קוסטה ריקה | 8 בדצמבר, 1941 | |
| הרפובליקה הדומיניקנית | 8 בדצמבר, 1941 | |
| גואטמלה | 9 בדצמבר, 1941 | |
| קוריאה (ממלשה גולה) | 9 בדצמבר, 1941 | |
| קובה | 9 בדצמבר, 1941 | |
| הרפובליקה הסינית | 9 בדצמבר, 1941 | |
| צ'כוסלובקיה (ממשלה גולה) | 22 בדצמבר, 1941 | |
| מקסיקו | 22 במאי, 1942 | |
| ברזיל | 22 באוגוסט, 1942 | |
| אתיופיה | 14 בדצמבר, 1942 | |
| עיראק | 17 בינואר, 1943 | |
| בוליביה | 7 באפריל, 1943 | |
| איראן | 9 בספטמבר, 1943 | |
| איטליה [1] | 13 באוקטובר, 1943 | |
| קולומביה | 26 בנובמבר, 1943 | |
| ליבריה | 27 בינואר, 1944 |
[עריכה] לאחר הפלישה לנורמנדי
| דגל | מדינה | תאריך |
| רומניה [2] | 25 באוגוסט, 1944 | |
| בולגריה [3] | 8 בספטמבר, 1944 | |
| סן מרינו | 21 בספטמבר, 1944 | |
| הונגריה [4] | 20 בינואר, 1945 | |
| אקוודור | 2 בפברואר, 1945 | |
| בהאולאפור | 2 בפברואר, 1945 | |
| פרגוואי | 7 בפברואר, 1945 | |
| פרו | 12 בפברואר, 1945 | |
| אורוגוואי | 15 בפברואר, 1945 | |
| ונצואלה | 15 בפברואר, 1945 | |
| תורכיה | 23 בפברואר, 1945 | |
| לבנון | 27 בפברואר, 1945 | |
| ערב הסעודית | מרץ 1945 | |
| ארגנטינה | 27 במרץ, 1945 | |
| צ'ילה | 11 באפריל, 1945 | |
| מונגוליה | 9 באוגוסט, 1945 |
[עריכה] הרכב בעלות הברית
[עריכה] בריתות רשמיות בזמן המלחמה
[עריכה] בעלות הברית המקוריות
מדינות אלו נקשרו זו לזו דרך רשת בריתות הגנה משותפת ובריתות מיליטריות לפני מלחמת העולם השנייה. ברית בריטניה-צרפת הוקמה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) דרך ההסכמה הלבבית (Entente Cordiale) של 1904 וההבנה המשולשת (Triple Entente) של 1907. ברית צפרת-פולין נחתמה ב-1921 ובהמשך תוקנה ב-1927 ו-1939. בעלות הברית הראשונות היו אלו שהכריזו על מלחמה נגד גרמניה הנאצית לאחר פלישתה לפולין בספטמבר 1939.
אחרי 1939, הממשלה הפולנית הגולה פרסה מאות אלפי כוחות של צבא פולין בבריטניה ובצרפת לפעול נגד מדינות הציר, וכן נלחם הארמיה קריובה (צבא המולדת) בפולין הכבושה. אולם ברית המועצות סירבה להכיר בממשלה הגולה והקימה ב-1943 את צבא העם הפולני שנהפך לאחר המלחמה לצבא פולין הקומוניסטית.
[עריכה] האמנה האטלנטית
האמנה האטלנטית, שעליה חתמו ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט באוגוסט 1941, תיארה חזון לעולם אחרי המלחמה. בין היתר, נקודות האמנה היו ששינויי טריטוריה ייעשו בהתאם לרצון הציבור, אישור זכות העמים להגדרה עצמית, ופירוק נשקם של המדינות התוקפות לאחר המלחמה.
[עריכה] הצהרת האומות המאוחדות
בינואר 1942 26 מדינות, כמה מהן ממשלות גולות, חתמו על הצהרת האומות המאוחדות. לפיה, כל החותמות הסכימו לתמוך באמנה האטלנטית, להעסיק את כל משאביהן במלחמה נגד מדינות הציר, ולא לערוך הסכמי שלום נפרדים עם גרמניה, איטליה, או יפן. להלן המדינות החותמות הראשונות והמדינות שחתמו על ההצהרה מאוחר יותר על יד תאריך חתימתן:
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
ברית המועצות
אוסטרליה
אל סלבדור
בלגיה (ממשלה גולה)
גווטמלה
דרום אפריקה
האיטי
הודו
הולנד (ממשלה גולה)
הונדורס
יוגוסלביה
יוון (ממשלה גולה)
לוקסמבורג (ממשלה גולה)
נורבגיה
ניו זילנד
ניקרגואה
פנמה
פולין (ממשלה גולה)
קובה
אנשי פריז גלים לאורך השאנז אליזה בעוד כלי רכב של בעלות הברית עוברים תחת שער הניצחון בפריז יום אחרי שחרור פריז ב-25 באוגוסט, 1944 שהביא קץ לארבע שנות כיבוש.
קוסטה ריקה
קנדה- מדינות שחתמו ב-1942:
- מדינות שחתמו ב-1943:
- מדינות שחתמו ב-1944:
- מדינות שחתמו ב-1945:
[עריכה] השתתפות מדינות העולם בארגון בעלות הברית
[עריכה] חבר העמים הבריטי
בנוסף לממלכה המאוחדת, מספר חברות עצמאיות בחבר העמים הבריטי, שהיו ידועות כדומיניונים, הכריזו על מלחמה נגד גרמניה בתחילת ספטמבר 1939. מדינות אלו היו:
אוסטרליה,
דרום אפריקה,
ניופונדלנד (ניופאונדלנד לא הייתה חלק מקנדה עד 1949),
ניו זילנד,
וקנדה.
בנוסף לכך, בזכות היותן קולוניות בריטיות,
האימפריה ההודית (שכללה את הרפובליקה של הודו, פקיסטאן, ובנגלדש של ימינו) וקולוניות אחרות (כגון סיילון, פיג'י, וסינגפור) ברחבי העולם נכנסו למלחמה אוטומטית עם הכרזת המלחמה מלונדון. צמרת התנועה הלאומנית ההודית, בהנהגת מוהנדס גאנדי, תמכה בבעלות הברית הן בעקרון והן במעשה.
[עריכה] צרפת
לאחר כניעת
הרפובליקה השלישית החלשה לגרמניה הנאצית במאי 1940, צרפת חולקה לשלושה אזורים. גרמניה סיפחה את האזור עשיר המינרלים אלזס-לורן; בצפון ולאורך החוף המערבי, הגרמנים כבשו ואכפו משטר נאצי; ובדרום, הוקמה ממשלת בובות, שכונתה צרפת של וישי. למרות מעמדה הניטרלי, צרפת של וישי שיתפה פעולה לעתים קרובות עם הגרמנים, במיוחד בנושא גירוש היהודים. לעומת זאת, הבכירים המעטים שהמשיכו להתנגד לכניעה, בהנהגת שארל דה גול, הקימו את כוחות צרפת החופשית. ב-1941, דה גול הפך את הארגון לממשלת צרפת הגולה, שהכירו בה בריטניה וארצות הברית. רבות מהמושבות הצרפתיות צידדו עם צרפת החופשית ושימשו כמקור חיוני לחיילים. כוחותיו של דה גול נלחמו במערכות רבות לצד בעלות הברית האחרות, כולל המערכות בלוב, מצרים, ואתיופיה. 100,000 חיילים צרפתיים השתתפו בשחרור איטליה ב-1943. בזמן הפלישה לנורמנדי, כוחות צרפת החופשית כבר מנו 400,000. כוחות צרפתיים ניהלו את שחרור העיר פריס, ובמאי 1945 1,250,000 כוחות צרפת החופשית תרמו לתבוסת גרמניה.
[עריכה] המדינות הניטרליות
[עריכה] ארצות השפלה
ארצות השפלה -
בלגיה,
הולנד,
ולוקסמבורג - היו ניטרליות בתחילת המלחמה. באביב 1940 גרמניה הפרה על ניטרליותן של שלוש המדינות ופלשה לכולן. הולנד ובלגיה נלחמו נגד הכובשים בחריפות אך הובסו על ידי הכוחות הנאציים. עד שחרור המדינה, צבא הולנד נלחם יחד עם כוחות בעלות הברית בשתי החזיתות, ומושבות המדינה שימשו כמשאבים חשובים לבעלות הברית. גם בלגיה נאבקה לצד בעלות הברית ושמרה על הקולוניות שלה. למעשה, האורניום בו השתמשה ארצות הברית לבנות את פצצת האטום הובא מקונגו הבלגית וסופק על ידי חברה בלגית. לעומת זאת, לוקסמבורג חסרת-האונים כלל לא התנגדה לפלישה הגרמנית וסופחה על ידי שכנתה. שלוש המדינות הקימו ממשלות גולות בלונדון.
[עריכה] מדינות סקנדינביה
שלוש מארבע מדינות סקנדינביה -
דנמרק (כולל מושבותיה גרינלנד ואיסלנד שהיו מאוחדות עמה),
נורבגיה,
ושבדיה - היו נייטרליות בתחילת המלחמה. מתוכן, רק שבדיה הצליחה לשמור על מעמד הניטרליוּת עד סוף המלחמה ב-1945. גרמניה פלשה לשכנתה הצפונית דנמרק ב-1940 וניצחה את כוחותיה תוך שעתיים, אך הרשתה לממשלתה לפעול בעצמה עד 1943 למרות עמדתה הפרו-דמוקרטית ופרו-יהודית. כוחות בריטיים כבשו את איסלנד ב-1940 והשתמשו בה כדי להעביר כלי נשק מארצות הברית, בעוד ארצות הברית כבשה את גרינלנד עוד לפני כניסתה למלחמה ב-1941. סופית, נורבגיה, מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית גדולה מאד, נכבשה על ידי גרמניה לאחר חודשיים של לחימה קשה בשיתוף פעולה עם כוחות בריטיים, צרפתיים, ופולניים.
[עריכה] ארצות הברית
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם,
ארצות הברית אימצה מדיניות של בדלנות וניסתה לא להתערב בעניינים אירופיים. בשנתיים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, הציבור האמריקאי צפה בדאגה בתוקפנות הגרמנית אך עדיין היסס לתמוך בכניסת המעצמה למלחמה. אך במרץ 1941 נשיא המדינה פרנקלין דלאנו רוזוולט חתם על חוק השאל-החכר, שאפשר לארצות הברית לספק לבעלות הברית כלי נשק בלא להששתף בלחימה. בעקבות סנקציות ואמברגו על יפן, האימפריה החליטה שמלחמה הייתה בלתי נמנעת והתקיפה את צי ארצות הברית בפרל הארבור שבהוואי ב-7 בדצמבר, 1941. ארצות הברית הכריזה על מלחמה נגד יפן ובעלות בריתה גרמניה ואיטליה. בהמשך, לארצות הברית היה חלק בלתי מדיד בתבוסת מדינות הציר ומאוחר יותר בבניית אירופה ויפן מחדש. בסוף המלחמה, העורף באמריקה ספג מכות מעטות וקלושות לעומת אירופה ויפן ההרוסות.
[עריכה] סין
בעת פרוץ המלחמה,
הרפובליקה הסינית נלחמה נגד
האימפריה היפנית מאז 1937. בשנות ה-20 הממשלה קיבלה עזרה בעיקר מברית המועצות, אולם מאוחר יותר ראשי המדינה התחמקו מהקומוניזם והחליטו להיאבק נגד יפן בעצמם. בשנות ה-30, גרמניה הנאצית החליפה את יפן בתור בעלת ברית של סין ואף צידדה עם הסינים כשמלחמה התפרצה ביניהם לבין יפן ב-1937. עם זאת, גרמניה החלה להחשיב ביפן כבעלת ברית פונטנציאלית במלחמה אפשרית נגד ברית המועצות. ב-1938 ברלין ניתקה את יחסיה עם פקינג. הסובייטים הציעו לסין סיוע עד 1941, כשרוסיה השלימה עם יפן כדי להיערך למלחמה נגד גרמניה. רשמית, סין הצטרפה לבעלות הברית רק אחרי המתקפה על פרל הארבור, כשהממשלה הרגישה שכניסת ארצות הברית תבטיח ניצחון. למרות זאת, הסיוע מבעלות הברית האחרות נותר מצומצם עד תחילת 1945.
[עריכה] פינלנד
מעמדה של
פינלנד היה מיוחד ביותר בזמן מלחמת העולם השנייה. המלחמה הראשונה, "מלחמת החורף" (1939 - 1940) התרחשה בעקבות פלישת ברית המועצות למדינה והסתיימה בויתורים טריטוריאליים רבים מצד פינלנד. בגלל המצב הפוליטי המיוחד בשנים אלו, ניסיונות פינלנד לגייס סיוע מבריטניה ושבדיה הנייטרלית נכשלו, והמדינה נאלצה לפנות לגרמניה הנאצית, יריבת ברית המועצות. כשפינלד הרשתה לגרמניה להתפרס בשטחה, בריה"מ הכריזה על מלחמה נגד פינלנד ב-1941, וזו כונתה "מלחמת ההמשך". הפינים שיתפו פעולה עם הגרמנים ואפילו חתמו ברית עמם ב-1944. לאחר נסיגת הרוסים ב-1944, פינלנד נאלצה לגרש את הכוחות הגרמניים במסגרת מלחמת לפלנד כחלק מהסכם השלום עם מוסקבה.

