סרבו-קרואטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סרבו-קרואטית (српскохрватски srpskohrvatski) |
|
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | סרביה, מונטנגרו, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה, מקדוניה, סלובניה |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | הבלקן |
| סך כל הדוברים: | 21,000,000 |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | 18,500,00 |
| דירוג: | הארבעים וארבע המדוברת ביותר |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית בלטו-סלאבית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | סרביה, מקדוניה, בוסניה והרצגובינה,קרואטיה, בורגנלנד (מדינה באוסטריה) |
| גוף מפקח: | |
| ראו גם: שפה - רשימת שפות | |
סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו אירופאית. הלשון הסרבו-קרואטית שימשה כשפתה הרשמית של יוגוסלביה; לאחר שזו התפרקה, נותרה הסרבו-קרואטית כשפה הרשמית בסרביה ומונטנגרו, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. רוב תושבי מקדוניה וסלובניה דוברים אף הם סרבו-קרואטית כשפה שניה.
הלשון הסרבו-קרואטית הינה בעלת שלושה דיאלקטים, אשר ההבדלים ביניהם זניחים: סרבית, קרואטית ובוסנית. השם "סרבית" מתייחס בעיקר לשפה הסרבו-קרואטית הכתובה באלפבית הקרילי בעוד ש"קרואטית" מתייחס בעיקר לשפה הסרבו-קרואטית הכתובה באלפבית הלטיני.
זוהי אחת השפות היחידות בעולם אשר נכתבות בשתי מערכות אלפבית שונות. האלפבית הלטיני נמצא בשימוש בקרואטיה ובסלובניה ואילו האלפבית הקירילי נמצא בשימוש בסרביה, מונטנגרו ובוסניה. האלפבית הערבי שימש לעיתים את הבוסנית, אך זה לא השתרש.
המצב הפוליטי הסבוך ביוגוסלביה השפיע רבות על השפה. לאחר פרישתה של קרואטיה מיוגוסלביה היא הכניסה לשימוש מלים חדשות בקרואטית, להבדילה מהסרבית. עקב האיבה בין המדינות השונות, נקראת השפה סרבית בסרביה ובבוסניה וקרואטית בקרואטיה; כמה קבוצות במונטנגרו תומכות בשינוי שם השפה למונטנגרית, אך נראה כי שמה במדינה זו ישאר סרבית בעתיד הקרוב.
[עריכה] כתיבת והגיית השפה הסרבו-קרואטית
| הגיית וכתיבת השפה הסרבוקרואטית | |||
| העיצורים | |||
| באלפבית הלטיני | באלפבית הקירילי | ייצוג באמצעות IPA | הערך הפונטי |
|---|---|---|---|
| Bb | Бб | b | נהגה כהגיית בי"ת דגושה |
| Cc | Цц | ʦ | נהגה כהגיית צד"י |
| Čč | Чч | ʧ | נהגה כ-צ' |
| Ćć | Ћћ | ʨ | נהגה כת"ו מרוככת |
| Dd | Дд | d | נהגה כהגיית דל"ת |
| DŽ/dž | Џџ | ʤ | נהגה כ-ג' |
| Đđ | Ђђ | ʥ | נהגה כדל"ת מרוככת |
| Ff | Фф | f | נהגה כהגיית פ"ה רפה |
| Gg | Гг | g | נהגה כהגיית גימ"ל דגושה |
| Hh | Хх | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
| Jj | Јј | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Kk | Кк | k | נהגה כהגיית כ"ף דגושה |
| Ll | Лл | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| LJ/lj | Љљ | ʎ | נהגה כלמ"ד מרוככת |
| Mm | Мм | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | Нн | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| NJ/nj | Њњ | ɲ | נהגה כנו"ן מרוככת |
| Pp | Пп | p | נהגה כהגיית פ"ה דגושה |
| Rr | Рр | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Ss | Сс | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Šš | Шш | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| Tt | Тт | t | נהגה כהגיית ת"ו |
| Vv | Вв | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Zz | Зз | z | נהגה כהגיית זי"ן |
| Žž | Жж | ʒ | נהגה כ-ז' |
| התנועות | |||
| באלפבית הלטיני | באלפבית הקירילי | ייצוג באמצעות IPA | הערך הפונטי |
| Aa | Aa | a | נהגית כהגיית פתח |
| Ee | Ее | ε | נהגית כצרה פתוח יותר |
| Ii | Іі | i | נהגית כהגיית חיריק |
| Oo | Oo | ɔ | נהגית כחולם פתוח יותר |
| Uu | Уу | u | נהגית כהגיית קובוץ |
ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

