יעקב שאול אלישר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה, כ"ג סיוון ה'תקע"ז 1817 - כ"ה תמוז ה'תרס"ו 1906) הראשון לציון מ-1893 עד מותו.
נולד בצפת לאביו הרב אליעזר ירוחם אלישר ביום כ"ג בסיוון התקע"ז (1817). התייתם מאביו בי"ט אדר ב' התקפ"ד (1824) כשהיה כמעט בן שבע. ב-1828 אומץ על ידי הרב המקובל בנימין מרדכי נבון (שלו נישאה אימו בשנית) והוא הפך למורו ורבו.
אביו החורג השיא לו ב-1832 נערה יתומה ופירנס אותם עשרים וארבע שנים. בבית הרב נבון נולדו להם בתו הבכורה ושני בניו (ומאוחר יותר בן נוסף). עסק בתורה יומם ולילה וסייע לאביו החורג במעשיו. התקדם ברבנות ובהנהגת הציבור ונשלח כשליח הקהילה הספרדית בירושלים לחו"ל למספר שליחויות לגיוס כספים לישיבות. ב-1853 הוסמך לדיין ומורה הוראה על ידי רבני ירושלים. עד למינויו לרבה הראשי של ארץ ישראל שימש כדיין ומ-1869 כאב בית הדין. היה אהוב ומקובל על בני כל העדות. קיבל ביחד עם הרב שמואל סלנט את פני הקיסר וילהלם השני בביקורו בירושלים ואף קיבל ממנו עיטור.
ב-1880 ויתר על כהונת הראשון לציון ו"חכם באשי" (פירוש הביטוי הוא ראש החכמים. תואר זה ניתן לרב הראשי של ישראל כהכרה של השלטונות שהוא הרב של כל הקהילות היהודיות ברחבי האימפריה ותפקידו של החכם באשי הוא ייצוג היהודים לפני השלטונות) לטובת חותנו הרב מאיר פניז'יל. כיהן כראשון לציון 13 שנה, משנת תרנ"ג (1893) ועד לפטירתו בכ"ה תמוז תרס"ו (1906). נקבר כאביו בהר הזיתים, בחלקת הרבנים, לצד אביו החורג ובסמוך להם חלקת משפחת אלישר.
שלט במספר שפות: לאדינו (ספרדית), עברית, ערבית, טורקית, איטלקית ויוונית. השפה המדוברת בתקופה זו בירושלים הייתה הלדינו.
הרב יעקב שאול אלישר נפטר בגיל 89 בכ"ה תמוז תרס"ו (1906). לאחר מותו פעל בנו, ניסים, להנצחת שמו וקרא על שמו את גבעת שאול. שכונה זו נמצאת במערב ירושלים שבה פעל רבות למען עם ישראל. בנוסף, הוא סבי-סבו של חבר הכנסת לשעבר דוד קורן.
ביולי 2006 הוציא השירות הבולאי בול לכבודו [1].
[עריכה] מספריו
- בני בנימין וקרב איש- ירושלים תרמ"א- השלמות וחידושים לחידושי אביו החורג רבי בנימין.
- שמחה לאי"ש- תרנ"ג- שו"ת- פיוטים ובקשות בתחילת הספר.
- אי"ש אמונים- תרמ"ח- עוסק בדרשות בנושא חגי ישראל ומועדיו. לדוגמה: דרשות לשבת הגדול, שבת כלה, שבת שובה, שבת זכור וכו'...
הספר מסתיים בדרשה שדרש הרב בחברת "אהל משה" לרגל סיום הבנייה.
- מעשה אי"ש- תרמ"ב- שו"ת
- דרך אי"ש- תרנ"ב- דרשות.
- ישא אי"ש- תרנ"ו.
- דברי אי"ש- תרנ"ו- דרושים, דברי אגדה. בספר זה כתובה דרשת הרב בעת הכתרתו ל"ראשל"צ" בט"ו בשבט התרנ"ג (1893) והדרשה שהעביר רבי יוסף ניסים בורלא לרגל המאורע.
- עולת איש"- תרנ"ט- דרושים.
- שאל האי"ש ופני חמ"א- תרס"ו- שו"ת. התשובות "פני חמא" הן תשובות וחידושים של הרב חיים משה אלישר.
- כבוד לאי"ש- תר"ע- דרושים.
- פני אי"ש- תרנ"ט
[עריכה] לעיון נוסף
- גיורא פוזיילוב, חכמיהן של ארבע ערי הקודש כרך ב - חכמי ירושלים, מינהל החינוך הדתי, 2001 (עמ' 559-592)

