חלל (יהדות)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלל - ביהדות, הוא צאצא לכהנים שנתחלל ממעמדו ואינו נחשב לכהן.
החלל (צורת נקבה: חללה) הוא אדם שנולד לכהן מאשה האסורה עליו בגלל היותו כהן, למשל: אלמנה לכהן גדול, גרושה, חלוצה וחללה לכהן רגיל.
כמו כן, בניו ובנותיו של חלל זכר גם הם חללים, אלא אם כן נולדו מאשה בייחוס יותר נמוך מהחלל, כגון צאצא של חלל וממזרת או צאצא לחלל ושפחה, שכן אז הצאצא הוא בייחוס של האם (שהיא בעלת היוחס ה"נחות" יותר). מכיון שהחללות עוברת בירושה מאב לבן, היא נחשבת בין עשרת היוחסין שבעם ישראל. הבנים והבנות של חללה וישראל כשר הם ישראלים כשרים, שכן חללות אינה עוברת מהאם לצאצאיה.
מבחינת ההלכה, החלל הוא ישראל לכל דבר ועניין, ואינו כהן; כלומר, אין הוא רשאי לעבוד בבית המקדש, הוא אינו עולה לברך את העם בברכת כהנים, אין הוא רשאי ליהנות ממתנות הכהונה ואין לכבדו כשם שמכבדים כהנים. כמו כן, איסורי הכהן אינם חלים עליו: הוא רשאי לשאת נשים האסורות לכהן ומותר לו להטמא למת. לחלל מותר להתחתן עם לוי, ישראל, חלל וגר, אך לא עם כהן.
כהן שעבר על האיסורים שחלים עליו אינו נהפך לחלל. גם כהן בעל מום איננו חלל ובניו הם כהנים כשרים. עם זאת, כהן שנשוי לאשה האסורה עליו בגלל היותו כהן, נחשב באופן חלקי לחלל כל עוד הוא נשוי לה והוא אינו יכול לעבוד במקדש עד שיגרש אותה.
ישנם בישראל שמות משפחה החשודים בהיותם שמות של חללים, כמו שיש, להבדיל, שמות משפחה מובהקים לכהנים ולויים.

