פעילות מודיעינית במלחמת העולם השנייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
במהלך מלחמת העולם השנייה רחשה תחת פני השטח פעילות חשאית לא מלחמתית רבה בידי זרועות המודיעין של המדינות המעורבות: ריגול, פיצוח צפנים, האזנה ועוד.
המדינות הניטראליות דוגמת שווייץ, ספרד ובמיוחד פורטוגל הפכו למרכזים לפעילות חשאית.
אירועים בולטים:
- פיצוח צופן אניגמה.
[[
הריגול הבריטי במלחמת העולם השניה
מערך הריגול הבריטי היה בתחילת המלחמה קטן ביחס למקבילו הגרמני וסבל מחוסר ארגון ומחוסר במימון. עד סוף המלחמה הגיע המודיען הבריטי, ומודיעין בעלות הברית בכלל, לעליונות כמעט מוחלטת על פני מקבילו במעצמות הציר ובגרמניה בפרט.
תהליך זה נבע מכמה גורמים עיקרים:
- למודיעין הייתה גישה למספר רב של פליטים מרחבי אירופה הכבושה, אותם היה ניתן לגיס בקלות יחסית למאמץ המלחמה הבריטי. לעומתו המודיעין הגרמני התקשה ביותר לגייס סוכנים שיכולו לפעול באופן יעיל בבריטניה. דבר זה נבע מכך שאזרחי בריטניה, וקהילת הפליטים שגרה בה, רחשה שנאה עזה לנאציזים.
-הריגול הנגדי הבריטי הצליח לאתר את מרבית הסוכנים שהפעילו הגרמנים בבריטניה גופא. למרות מספר כשלנות הצליח ה MI5 ( הכינוי לאגף האחראי על הריגול הנגדי) לגייס חלק ניכר מסוכנים אלו כסוכנים כפולים. דבר זה נתן להם יתרון של ממש על המודיעין הגרמני - היה בידהם למנוע ממידע להגיע לידי הגרמנים, לשלוט על המידע המעובר לגרמניה ולדעת מהם הנושאים בהם מתענינם הגרמנים.
- הMI6 - (שירות המודיעין החשאי) ו ה-S.O.E ( "מנהל מבצעים מיוחדים)- פעלו במדינות שהיו נתונות תחת כיבוש. עובדה זו הקלה את מלאכת איסוף המודיעין, גיוס הסוכנים והוצאה לפעול של משימות שנועדו לחבל באופן אקטיבי במאמץ המלחמה של האויב.
- בשנת 1941 הצליחו הבריטים לפצח את האנגימה, מכונת הצפנה עליה סמכו הגרמנים באופן מוחלט להעברת תשדורת צבאית. בעזרת מידע זה יכלו הבריטים להשיג מידע רב ערך על המאמץ הגרמני, בלי שלגרמנים הייתה גישה למידע מקביל.
בנוסף לסיבות שפורטו להלן קהילת המודיעין קיבלה תמיכה אישית מוויסנטון צ'רצ'יל - דבר שעזר לה לגייס כוח אדם ולקבל מימון לפעילותיה. בנוסף גובשו נהלי וחלוקת עבודה מסודרים, הוקמו מחלקות ואגפים למען צרכי מלחמה ספציפים והוקמה וועדה שריכזה וכיוונה את המהמאץ המודיעני בין האגפים השונים ובין גורמי חוץ.
עדות למידת ההצלחה של מערכת המודיעין הבריטת היא הצלחת מבצע הפלישה לנורמנדי. הנחת העבודה של בעלות הברית הייתה שהיכולת להפתיע את הגרמנים בנוגע למודע ומיקום הפלישה היא תנאי בל יעבור. מערך ההטעיה שהפעילו הבריטים, ובעלות הברית בכלל, היה כו מוצלח שלא רק שהגרמנים היו בטוחים שהפלישה תתבצע במועד ובמקום אחר, אלא שגם בזמן הפלישה עצמה הם סברו בתחילה שהפלישה היא בעצם תרגיל הטעיה.
ראש ממשלת בריטניה, ווינסטון צ'רצ'יל עמד בראש מערך המודיעין הבריטי.
מתחתיו כיהנה "וועדת המודיעין המשותפת" - ועידה שהייתה מורכבת מראשי אגפי המודיעין. מטרתה הייתה לתאם את המאץ המודיעני בין הגורמים השונים, הן בתוך הקהילה הבריטת עצמה והין במישור הבינלאומי. הקהילה עצמה הייתה מורכבת משלושה גופים מרכזיים:
S.O.E- "מנהל המבצעים המיוחדים".
היה אחראי על פעילויות שלא לאיסוף מודיעין בשטחי מעצמות הציר.
הוא עסק בחבלה, ארגון ופיקוד על תאי וארגוני מחתרת אנטי-נאציים ותעמולה אנטי נאצית. הוקם ב 1940 על פי הוראתו של וינסטון צ'רצ'יל תחת פיקודו של ד"ר היו דלטון.
MI6- שירות המודיעין החשאי. היה אחראי על איסוף מודיעין מחוץ לשטחים שבשליטת בריטניה. בזמן המלחמה פעל תחת פיקודו של לוטינט-קולנל סטיאורט מאנזיס.
MI5 - הגוף האחראי על הריגול הנגדי. גוף זה היה אחראי על סיכול המאמץ המודיעני של מעצמות הציר בשטחים שבשליטת בריטניה. מאמץ זה התבטא בנסיון למנוע ממעצמות הציר להשיג מידע או לחילופין להעברת מידע כוזב.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

