מייקל טיפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מייקל טיפט (2 בינואר 1905 - 8 בינואר 1998), מלחין בריטי.

טיפט נחשב נין המלחינים הבריטים הבולטים במחצית השניה של המאה ה-20. בהיותו נער שמע קונצרט תזמורתי בניצוחו של מלקולם סרג'נט, שהביא להחלטתו להיות מלחין. בשנת 1923 נרשם לקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון, שם למד קומפוזיציה מראלף ווהן-ויליאמס וניצוח מאדריאן בולט עד שנת 1928. באותה תקופה החל להלחין אבל גנז את יצירותיו. הוא התפרנס מהוראה וניצוח. ב-1930 שב לקולג' המלכותי לתקופת לימודים נוספת, והתרכז במוסיקה האנגלית של המאה ה-16, וביצירות באך ובטהובן. בתקופה זו התגבש סיגנונו הקונטרפונקטי האופייני, שבא לביטוי ביצירתו המוצלחת - קונצ'רטו לתזמורת מיתרים כפולה (1938).

טיפט היה פאציפיסט ללא פשרות. הוא התייחס למצב הפוליטי בעולם ביצירת המופת שלו - האורטוריה "בן זמננו" (1939 -1940). בשנת 1943 נידון לתקופת מאסר של שלושה חדשים בעקבות סירובו לשרת כחייל בלתי קרבי, כמו שנדרש בזמנו מסרבני גיוס מטעמי מצפון.

משנת 1940 עד 1951 שימש טיפס כמנהל מוזיקלי ב-Morley College. פרסומו של של טיפט החל בתקופה מאוחרת בחייו. ב1945 השלים את הסימפוניה הראשונה שלו וב-1952 השלים את האופרה הראשונה שלו - "נישואי אמצע הקיץ". מכאן ואילך החל להלחין באינטנסיביות אופרות, סמפוניות ועוד, וזכה בתהילה בארצו ובעולם. ב-1966 קיבל תואר סר וב-1983 התקבל כחבר ב"מסדר ההוקרה". ב-1991 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו-Those Twentieth Century Blues. בנובמבר 1997 נסע לשטוקהולם להשתתף בקונצרט חגיגי לסיכום כל יצירותיו לתזמורת, וחלה שם בדלקת ריאות. הוא הספיק להתאושש ולחזור לארצו שם נפטר בשלווה בגיל 93.

[עריכה] יצירותיו של טיפט

חתונת אמצע הקיץ (1952)
המלך פריאמוס (1961)
גן הקשרים (1970)
שבירת הקרח (1976)
שנה חדשה (1988)
  • 4 סימפוניות
  • 5 רביעיות לכלי קשת
  • 4 סונטות לפסנתר.
  • יצירות למקהלה ותזמורת, אורטוריות ויצירות תזמורתיות שונות.

[עריכה] האורטוריה "בן זמננו"

זו היצירה המפורסמת ביותר של טיפט. היא נכתבה בשנים 1939-1940 בעקבות מאורע שהסעיר אותו מאד.

טיפט היה כאמור פאציפיסט והתנגד לכל אלימות ועוולות. בשנת1938 רצח הנער היהודי הרשל גרינשפן דיפלומט נאצי בפריז, ועורר גל רדיפות אנטישמי נגד היהודים בגרמניה, שנודע כליל הבדולח.

טיפט חיבר גם את המילים. הטקסט משקף את אמונתו של טיפט בפאציפיזם וכי הטבע האנושי מכיל אורות וצללים. האורטוריה כתובה ל-4 סולנים, מקהלה ותזמורת. זו אורטוריה הומניטרית על דגם הפאסיונים של באך, עם שילוב ספיריצ'ואלים שחורים המחקים את הכוראלים של באך. האירוע האמיתי המחריד, שעורר את כתיבת יצירה זו ותגובתו של טיפט למצוא תקווה אפילו בייאוש הגדול, הפכו את היצירה למיוחדת במינה.