הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| מוטו לאומי: In tutela nostra Limuria - "לימוריה בחזקתנו". | |||||
![]() |
|||||
| שפה רשמית | אנגלית | ||||
| מצב מדיני | ללא שלטון עצמי, טריטוריה של בריטניה | ||||
| האי המרכזי | דייגו גרסיה | ||||
| בירה | אין | ||||
| ראש המדינה | המלכה אליזבת השניה | ||||
| מושל | הנציב טוני קומברה (מתגורר בבריטניה) | ||||
| יסוד המדינה | 8 בנובמבר 1965 | ||||
| שטח - סה"כ - % מים |
65 קמ"ר זניח |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2002) - צפיפות |
3,500 (כולל חיילים בבסיסים צבאיים) 58.3 נפשות לקמ"ר; |
||||
| מטבע | לירה שטרלינג ודולר אמריקאי | ||||
| אזור זמן | UTC +6 | ||||
| המנון לאומי | האל נצור המלכה | ||||
| סיומת אינטרנט | io. | ||||
| קידומת טלפון | 246 | ||||
הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי מכילה 2,300 איים שמשתייכים לארכיפלג צ'גוס (Chagos). הן ממוקמות במרכז האוקיינוס ההודי, בערך במחצית הדרך בין אפריקה לאינדונזיה, 6 מעלות דרומית לקו המשווה, כ-1,770 ק"מ מסיישל, 2,000 ק"מ ממאוריציוס וכ-2,500 ק"מ דרומית להודו.
הטריטוריה שייכת לממלכה המאוחדת (בריטניה), אם כי יש לה מעמד עצמאי. האי הגדול ביותר והיחיד שמיושב הוא דייגו גרסיה, והוא הדרומי ביותר. היישוב היחיד על האי הוא בסיס צבאי אמריקאי-בריטי. הארכיפלג משתרע על שטח של 54,400 קמ"ר, שממנו כלל השטח היבשתי של האיים הוא רק 60 קמ"ר, רובו (44 קמ"ר) בדייגו גרסיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
האיים התגלו בשנים הראשונות של המאה ה-16, על ידי שייטים פורטוגזים שנתנו לאי דייגו גרסיה את שמו. במשך שלוש מאות שנה נשכחו האיים עד אשר בסוף המאה ה-18 (1763 ואילך) הגיעו מספר משלחות בריטיות וצרפתיות לאיים, וסקרו ומיפו אותם. בעקבות המשלחות הללו ניסו הצרפתים והבריטים לישב את האיים, אך ללא הצלחה. שני הצדדים ניסו להקים במקום נמל שישמש כנקודת עצירה בשיט באוקיינוס ההודי. במהלך התקופה שהו באי מספר חיילים שננטשו או ששרדו מאוניות שטבעו. הם חיו ברעב ומחלות.
לבסוף ב-1793 הצליחו הצרפתים ששלטו במאוריציוס ליישב את האי, והקימו בו מפעל לעיבוד תוצרי הקוקוס. הם הביאו עימם לאיים עבדים שחורים מאפריקה. לאחר נפילת נפוליון, בשנת 1814, השתלטו הבריטים על כל הטריטוריות הצרפתיות באוקיינוס ההודי ובכללן ארכיפלג כגוס, סיישל ומאוריציוס.
תחת השלטון הבריטי התבססו המטעים בדייגו גרסיה והוקמה שם אף מושבת מצורעים. המקום שימש גם כתחנת הצטיידות בפחם לאוניות בדרכן לאוסטרליה. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1859 נספרו שם 267 גברים, 45 נשים ו-46 ילדים. מתוך האוכלוסייה רק 20 היו ממוצא אירופי.
הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי (BIOT) נוסדה ב8 בנובמבר 1965 ואיגדה בתוכה את הארכיפלגים כגוס, אלדברה, פרקוור ואיי דה-רוש. הן הופרדו מהקולוניה הבריטית במאוריציוס, כדי למנוע את איבוד השליטה הבריטית בהן עם יציאתה של מאוריציוס לעצמאות. לטענת הבריטים הם שילמו מענק של 3 מיליארד לירות סטרלינג כפיצוי למאוריציוס על ההפרדה. כאשר הוקמה סיישל, ב1976, הועברו לשליטתה הארכיפלגים אלדברה, פרקוור ואיי דה-רוש. כתוצאה מכך נשארה BIOT עם ארכיפלג בודד.
בשנת 1966, בשיאה של המלחמה הקרה, החלה ארצות הברית בשיתוף בריטניה לבנות בסיס אווירי בדייגו גרסיה. לצורך בניית הבסיס הוגלו 2,000 תושבי האי למאוריציוס ולסיישל. בשנת 2000 הכיר בית משפט בריטי בזכויות של התושבים הללו, העניק להם אזרחות בריטית והורה למצוא פתרון לבעיה. עד היום לא נמצא פתרון כזה.
בשנת 2016 יפוג חוזה החכירה של הבסיס הצבאי. סיישל ומאוריציוס תובעות בעלות על האיים.
[עריכה] שלטון
הטריטוריה שייכת לכתר הבריטי ולכן הריבון שלה הוא המלכה אליזבת השנייה. היא אחראית למנות את הנציב ששולט באיים ואת עוזרו המנהלי. שניהם יושבים דרך קבע במשרד החוץ והמושבות הבריטי בלונדון.
[עריכה] מפה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- היסטוריה מפורטת (מאוד) של האיים (באנגלית)
- האתר הרשמי של הטריטוריות בממשל הבריטי
- כתבה של ה-BBC על תושבי הטריטוריות שהוגלו
- כתבה של הלוס אנג'לס טיימס על פסיקת בית הדין הבריטי בנוגע לתושבים
| הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד | |||||||||||||
|
|||||||||||||
|
|||||||||||||



