פיזור אחריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: סגנון כתיבה לא אנציקלופדי: "את עצמו הוא רואה מה שקרוי בסלנג "ראש קטן"", "נחדד עניין זה באמצעות המחשה ספרותית" ועוד. הבעיות לא חמורות, אך הערך זקוק לנגיעה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

פיזור אחריות הוא מושג בפסיכולוגיה חברתית, שמתייחס לתופעה שככל שקבוצת האנשים שבה נמצא יחיד גדולה יותר, נוטה הוא להסיר מעצמו את נטל האחריות. תופעה זו באה לביטוי בעיקר בעת הגשת עזרה לנזקק. כאשר בסביבתו של נתון במצוקה יש רק אדם אחד, ישנם סיכויים רבים יותר שיקבל סיוע מאותו פרט, בעוד שאם ימצא באותו מצב בתוך המון סיכוייו לקבל סיוע דווקא פוחתים. הפתרון למעין פרדוקס זה נעוצה בנטייה שכשאדם נמצא עם עוד אנשים, הוא נוטה לזרוק עליהם את האחריות, מה שקרוי בלשון המקצועית "פיזור אחריות".

לעתים נובעת התופעה לא רק מכך שהפרט שואל את עצמו, "מדוע דווקא אני?", אלא בגלל שלעתים הוא סבור שיש ראויים ממנו לבצע את הפעולה, ואת עצמו הוא רואה מה שקרוי בסלנג "ראש קטן".

ברור שכאשר יש לאותו פרט קשר עם הנתון בצרה, אפקט "פיזור האחריות" יצטמצם, או אם הוא נותן עזרה מקצועי כגון רופא או אחות.

וכך בצורה פרדוקסלית (לכאורה) יכול להיווצר מצב שבו אשה שעומדת להיאנס ברחוב ראשי (או כדוגמת הרצח בקישורים), בו מציצים מהחלונות מאות עיני דיירים, ומתברר שמוקד המשטרה לא קיבל דווח על העניין. לעומת זאת אילו זה היה מתרחש ברחוב צדדי לעיני עיניים בודדות, היה סיכוי גדול יותר שמישהו היה טורח להזעיק את המשטרה.

מחקרים הראו שתופעת פיזור האחריות אינה מתרחשת כאשר ברור לאדם שאיש אינו נוטל על עצמו את הטיפול במאורע שלפניו, וכן כאשר הצורך להתערב אינו משתמע לשני פנים. ואכן, כמצופה מכך, התעלפויות יזומות ברכבת התחתית או בקונצרט הביאו להושטת עזרה מיידית מצד הנוכחים.

נחדד עניין זה באמצעות המחשה ספרותית המובאת בסיפורו הקצרצר של גרשום שופמן (שנודע בספרות העברית כאמן הספור הקצרצר), "השניים": "בתוך קהל צפוף, בתיאטרון או באולם זמרה יש שלאיש (או לאשה) נעשה רע פתאום והוא נופל מתעלף. רוב האנשים מסביב סוטים מעליו מתרחקים, משתמטים ורק שניים נמצאים תמיד, שחשים לעזרתו". על פי המחקרים בפסיכולוגיה חברתית (כאמור לעיל) סיטואציה כזו, של התעלפות במקום ציבורי, מובאת דווקא כיוצא מהכלל, שבו הסיבות הרגילות ל"פיזור אחריות" אינן מצויות, ולפיכך לא צפוי שפיזור אחריות יקרה. ראשית, אי אפשר להתעלם ולומר "מישהו אחר יסייע", משום שהאדם רואה בעצמו שאיש אינו מסייע למתעלף לקום (שלא כמקרה המפורסם של האישה שנרצחה למרגלות בתי מגורים. שם אפשר היה להניח שמישהו כבר התקשר למשטרה) שנית, התעלפות היא בדרך כלל מאורע שקשה לפרשו בצורה המשתמעת לשני פנים, וברור שהמתעלף זקוק לעזרה, ולכן גם פרשנות כגון "זו מריבה רגילה בין אישה לבעלה" אינה רלוונטית כאן.

[עריכה] קישורים חיצוניים

  • הרצח של קיטי גנובס- מקרה אמיתי של בחורה שנרצחה ברחוב לעיני עדים, אבל אף אחד לא התקשר למשטרה. (באנגלית)

[עריכה] קישור למונחים

שפות אחרות