טנטלוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טנטלוס (Τάνταλος) – במיתולוגיה היוונית, בנו של זאוס ומלך העיר הראשונה של בני אדם על-יד הר סיפילוס, אשר נידון לעונש במעמקי השאול על פשעיו הנוראיים.
לפי האגדה, טנטלוס היה אהוב על זאוס והוזמן רבות למשתים באולימפוס ושם שתה אמברוזיה ונקטר ביחד עם האלים, והם שיתפו אותו בסודותיהם הכמוסים. בזמן המשתים הוא גנב אמברוזיה ונקטר משולחן האלים ומסר אותם לאנשיו, וכמו-כן גילה להם את סודות האלים.
יום אחד הזמין טנטלוס את האלים אליו לסעודה, ובתור מנחה הגיש להם את בנו פלופס, קטוע לחלקים ומבושל. אך האלים הוזהרו מראש על טבעה של המנחה ולא אכלו ממנה – מלבד דמטר, אשר התאבלה על אובדן בתה פרספונה, ואכלה את הכתף של פלופס. אך לפני שאלים אחרים הספיקו לאכול מגופו, זאוס עצר בעדם וציווה על הגורל להקים את פלופס לתחייה.
לאחר הגילוי של פשעיו המזוויעים של טנטלוס, קבעו האלים את עונשו – עליו היה לעמוד בבריכת מים מתחת לעץ פרי. כל פעם שניסה טנטלוס לנסות לקטוף פרי מהעץ או לשתות ממי הבריכה – עלו ענפי העץ מעבר להישג ידו והמים ירדו. כך נענש טנטלוס על מעשיו ברעב וצמא נצחיים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
אחת הגרסאות של הסיפור המלא של טנטלוס (באנגלית)

