ארי אבן-זהב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
אֲרי אבן-זהב, מקודם: ליאו גולדשטיין, סופר עברי, סופר ילדים, מחזאי ועורך. נולד בעיר גראיבו שבפולין, בשנת 1899. נפטר בתל אביב, בשנת 1971.
ארי אבן-זהב נתפס לפעילות ויצירה בלשון העברית כבר מילדותו. כשהיה בגיל בר מצווה כבר כתב שירים בעברית, ייסד ופרסם כתב עת ספרותי שבו הדפיס את שיריו הראשונים. לאחר שהשלים את לימודי התיכון שלו בפולין, יצא לאוניברסיטה של לייפציג, גרמניה, למד שם מדעי הרוח, והשלים את תואר הדוקטור שלו, בקולג' העברי שבבלטימור.
בשנת 1922 עלה לארץ ישראל, והתקבל לעבודה באוניברסיטה העברית הצעירה בירושלים. במשך יותר מעשרים שנה היה ארי אבן-זהב המזכיר האקדמי של האוניברסיטה העברית. היה מקורב מאוד לראשיה, בייחוד ליהודה מגנס וליוסף קלוזנר, והיה דמות מאוד משפיעה ומרכזית. הוא היה מעורב לפני ולפנים בכל החיים האוניברסיטאיים, האקדמאיים והחברתיים. ידועה למשל, פעילותו ביחד עם הפרופ' קלוזנר, למנוע מש"י עגנון את קבלת פרס נובל בסוף שנות הארבעים. (ראה בספרו של הפרופ' דן לאור, חיי עגנון, ביוגרפיה, ירושלים, 1998.)
בספריו לנוער כתב בעיקר על ילדים ובני נוער יהודים, שנקלעו למצבי מלחמה סכנה ומצוקה. הוא כתב על חיי הנוער בערי פולין שהכיר, ועל מסעותיו לארץ ישראל. הוא הקדיש גם ספרים רבים ושנות כתיבה מרובות, לתיאורה של "ירושלים של מטה": חייהם של בעלי המלאכה הירושלמיים, הסוחרים הקטנים, ופשוטי העם. מהדורת כל כתביו יצאה לאור בהוצאת "יבנה", אך ספריו נשכחו היום מהקוראים, וכמעט שאין להם דורש.
[עריכה] מספריו של ארי אבן-זהב
- אגדת-החיים, מחזה, המוזיקה של מרדכי זנדברג, ירושלים, 1928.
- אדם וספינה, רומן, הוצאת יבנה, תל אביב, 1941.
- אלה מסעי דן, לנוער, הציורים מאת נחום גוטמן, תל אביב, 1957.
- אלה מסעי הזפתים, לנוער, הציורים מאת זאב תשבי, תל אביב, 1937.
- את ירושלים, הציורים של יעקב שטיינהרט, ירושלים, 1940.
- בתוככי ירושלים, ציורי ירושלים - יעקב שטיינהרט, תל אביב, 1969.
- ששים שנה ושנה, ציורי ירושלים, יעקב שטיינהרט, תל אביב, 1969.
- המלחמה על הגבול, לנוער, תל אביב, 1958.
- בונה מקדש מעט, סיפור חייו של הד"ר יהודה לייב מגנס, ניו יורק, 1966.
- נאומי הקנצלר של האוניברסיטה העברית, נאומיו של ד"ר מגנס, נערכו בידי ארי אבן-זהב, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1936.
- דמותו של שיילוק ב"הסוחר מויניציאה", מסה, ירושלים, 1944.
- דויד ובת-שבע, רומן, תל אביב, 1979.
- רפאל חמיצר, מונוגרפיה על הצייר רפאל חמיצר, ראובן מס, ירושלים, 1937.

