ממלכת ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בממלכה הצפונית בארץ ישראל בזמן הבית הראשון; לערך העוסק במחתרת של יוצאי הלח"י, ראו מלכות ישראל.
ממלכת ישראל המכונה גם ממלכת שומרון (על-שם בירתה) או אפרים (על-שם השבט הגדול שבה) הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות בימי בית ראשון. על פי התנ"ך נוסדה הממלכה בעקבות פילוגה של ממלכת ישראל המאוחדת, עם מותו של שלמה המלך (מלכים א', פרק י"ב; דברי הימים ב' פרק י').
תוכן עניינים |
[עריכה] מבוא
ממלכת ישראל עמדה לצדה של ממלכת יהודה, קיימה איתה תחרות ולעיתים שיתפה עימה פעולה. ממלכת ישראל הייתה בדרך כלל עשירה יותר ובעלת חשיבות כלכלית ומדינית גדולה מזו של ממלכת יהודה.
הממלכה הוקמה על ידי ירבעם בן נבט, משבט אפרים, בשנת 928 לפנה"ס. בירתה הראשונה הייתה שכם, אך כבר ירבעם העביר את בירתו לתרצה. המלך עמרי בנה את שומרון כבירה 6 שנים לאחר שעלה לשלטון ושומרון נשארה בירת ממלכת ישראל עד חורבנה.
ממלכה זו סבלה מחוסר יציבות שלטוני כאשר בתי מלוכה החליפו אלו את אלו במהפכות עקובות מדם, ובמשך 200 שנות קיום הממלכה שלטו לא פחות מתשעה בתי מלוכה.
שתי השושלות שתקופת שלטונם החזיקה מעמד לאורך הזמן הרב ביותר הם שושלת בית עמרי (882 - 842 לפנה"ס) ושושלת בית יהוא (842 - 747 לפנה"ס) (אשר מייסדה חיסל את כל בית עמרי).
[עריכה] פילוג ממלכת ישראל המאוחדת והקמת ממלכת ישראל
| סדרת ערכים העוסקים בהיסטוריה של ארץ ישראל |
|
|
|
|
| לוח התקופות בארץ ישראל |
לפי המסופר במקרא, פילוג ממלכת ישראל המאוחדת התרחש לאחר מות שלמה המלך כאשר עלה בנו רחבעם לכיסא המלוכה ובני ישראל ביקשו הקלה מעול המסים הכבד ששרר בתקופת אביו, שלמה המלך, כתמורה להכרתם במלכותו של רחבעם, אך רחבעם בניגוד לעצת יועציו הזקנים שדגלו לעת עתה בהפחתת המסים כרצון העם דחה את בקשת בני ישראל.
הדבר נתן את האות למתנגדי בית דוד ובראשם, ירבעם בן נבט, למרוד במלכות רחבעם ובסופו של דבר התפלגה הממלכה לשתיים - ממלכת ישראל עם 10 שבטים תחת שלטון ירבעם המלך ובירתה שכם וממלכת יהודה הכוללת את שבטי יהודה ובנימין תחת שלטון רחבעם המלך ובירתה ירושלים.
למען שמירת עצמאות הממלכה מבחינה דתית ותרבותית, אסר ירבעם על בני ממלכתו לעלות לבית המקדש בירושלים והקים שני מרכזי פולחן חדשים, בדן ובבית אל, במרכזים אלה הציב ירבעם עגלי זהב; כך גם דאג ירבעם ששבטי ישראל הסרים למרותו לא ישובו ליהודה.
ב-50 השנים הראשונות לקיומה נלחמה ממלכת ישראל בממלכת יהודה, המצב נרגע עם עליית בית עמרי לשלטון, שלטון בית עמרי הביא לקץ המלחמה בן שתי הממלכות ולשגשוגן, ממלכת ישראל ויהודה חיזקו את מעמדן מבחינה מדינית וכלכלית, ותחומי ממלכת ישראל התרחבו עד עבר הירדן.
[עריכה] בית עמרי
תקופת בית עמרי מהווה פרק חדש בתולדות ממלכת ישראל. תקופה זו עומדת בסימן של יחסי שלום עם ממלכת יהודה ואף שיתוף פעולה בין השתיים. ממלכת ישראל אף נכנסה לברית שלום עם ממלכת הצידונים, ברית שחוזקה על ידי קשרי נישואין בין חצרות המלוכה. יחסי שלום אלו עם יהודה וממלכת צידון איפשרו לממלכת ישראל להרחיב את אחיזתה בעבר הירדן המזרחי, וכל אלו יחד הביאו לידי שגשוג כלכלי בממלכה, אך יחד עמה נכנסה לישראל השפעה דתית זרה מפיניקיה. באותה תקופה התעצמה גם ממלכת ארם דמשק, ועד מהרה התחדשו הקרבות בין ארם לישראל. בנוסף על כך, גם אשור החלה להתפשט מערבה, ובימי אחאב, בנו של עמרי, התרחשה ההתנגשות הראשונה בין צבא אשור לבין צבא ישראל (קרב קרקר ב-853 לפנה"ס), וזו ראשיתו של תהליך שהביא בסופו של דבר לכיבושה של ממלכת ישראל ולהפיכתה של ממלכת יהודה לממלכה הכפופה לאשור.
[עריכה] חורבן ממלכת ישראל
תיגלת פילאסר ה-3, מלך אשור, עלה על ארץ ישראל עם צבאו. תחילה החריב את הערים הגדולות - חצור ומגידו לאחר מכן כבש את הגליל, מישור החוף ועבר הירדן וקרע אותם משלטון ישראל, שלטונה של ישראל צומצם לאזור הר אפרים. הושע בן אלה, מלך ישראל האחרון, מונה כשליט מטעם האשורים.
המלך הושע לא השלים עם שלטון האשורים, ובשעה של חלופי מלכים באשור והסתמכות על הבטחת מצרים לבוא לעזרתו, ניצל את ההזדמנות והפסיק את תשלום המסים לאשורים, צעד המהווה מרד למעשה.
תגובה לכך כבש הצבא האשורי את שארית שטחי הממלכה; שלמנאסר ה-5, יורשו של תיגלת פילאסר ה-3, ציווה לכלוא את הושע בבית הכלא ולאחר מכן החל המצור על שומרון, בירת ישראל. המצור נמשך כשלוש שנים, בינתיים תפס סרגון את השלטון ובשנת 722 לפנה"ס הצליח לכבוש את שומרון; רוב תושבי הממלכה הוגלו למחזות רחוקים באימפריה האשורית, בכך בא קץ ממלכת ישראל ותחתה הוקמה פחוה אשורית.
לאחר החורבן הוגלו מרבית תושבי ממלכת ישראל לאזורים אחרים בממלכה האשורית (ככל הנראה מאזור בבל וצפון הממלכה האשורית) ובמקומם הובאו תושבים מבבל, כות, חמת, ספרוים ועווה כדי שיעבדו את הארץ. חילופי אוכלוסיות היו חלק ממדיניות ענישה של האימפריה האשורית.
על-פי המסורת היהודית, תושבים אלה קיבלו עליהם את דת ישראל באופן חלקי, ונקראו בשלב מאוחר יותר שומרונים (על שם המקום אליו גלו). לשומרונים עצמם יש מסורת שונה בדבר מוצאם, והם מייחסית את עצמם לשבטים המקוריים של ממלכת ישראל. לאחר שיבת ציון מגלות בבל התגלעו בעיות רבות בין השומרונים לבין שבי ציון.
[עריכה] רשימת מלכי ישראל
לפני פילוג הממלכה המאוחדת מלכו על ישראל: שאול (1025 - 1004 לפנה"ס), דוד (1004 - 965 לפנה"ס) ושלמה (965 - 928 לפנה"ס).
כל התאריכים לפני הספירה
| ירבעם בן נבט | 928-907 |
| נדב בן ירבעם | 907-906 |
| בעשא בן אחיה | 906-883 |
| אלה בן בעשא | 883-882 |
| זמרי | 882 |
| עמרי | 882-871 |
| אחאב בן עמרי | 871-851 |
| אחזיהו בן אחאב | 851-850 |
| יהורם בן אחאב | 850-842 |
| יהוא בן נמשי | 842-814 |
| יהואחז בן יהוא | 814-800 |
| יואש בן יהואחז | 800-785 |
| ירבעם בן יואש | 785-749 |
| זכריהו בן ירבעם | 749 |
| שלום בן יבש | 748 |
| מנחם בן גדי | 748-737 |
| פקחיה בן מנחם | 737-735 |
| פקח בן רמליה | 735-731 |
| הושע בן אלה | 731-722 |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- החפירות בתל בית שמש וממצאים הקשורים לתקופת הממלכה המאוחדת - המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב (באנגלית)

