חוק פארטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוק פארטו, הידוע גם בשם כלל 80-20, הוא כלל שנוסח על ידי הכלכלן האיטלקי וילפרדו פארטו, וגורס כי בתופעות רבות 80% מהפעילות מקורם ב-20% מהגורמים הפעילים. פארטו הגיע לכלל זה לאחר ששם לב שבגן הירק שלו, 80% מגרגרי האפונה שקטף מקורם ב-20% מהתרמילים. פארטו, שעסק בפערים כלכליים, שם לב שגם 80% מהקרקעות באיטליה נמצאים בבעלות 20% מהאוכלוסייה.

לכלל זה דוגמאות רבות נוספות:

  • בעסק ממוצע, כ-20% מהלקוחות, מייצרים כ-80% מההכנסות.
  • 80% מהבעיות נמצאות ב-20% מהגורמים.
  • 80% מהכנסות המדינה ממסים נובעות מ-20% מהאוכלוסייה.
  • 80% מזמן השירות ללקוחות נצרכים על-ידי 20% מהלקוחות.
  • 80% מההחלטות מתקבלות במשך 20% מישיבת ההנהלה (חוק פרקינסון מנסח זאת בצורה צינית יותר).
  • 80% מתנועת הנתונים באינטרנט נובעת מ-20% מהדפים.

מובן שכלל זה אינו מדויק לחלוטין, ולעתים הפרופורציה שונה מעט, אך העיקרון נשמר.

מסקנה אפשרית מכלל זה היא הבחנה בין עיקר לטפל, כלומר התמקדות באותם 20% שבהם עיקר הפעילות. כאשר אנו עוסקים בשימור לקוחות, למשל, נקדיש מאמץ גדול במיוחד לשימור הלקוחות שנמצאים בקבוצת 20% הלקוחות הגדולים, והצלחה במאמץ זה פירושה שימור של 80% מההכנסות.

חוק פארטו הוא מקרה פרטי של כלל רחב יותר הקרוי התפלגות פארטו.

שפות אחרות