אלוני סיריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלוני סיריס הינה שמורת טבע השוכנת על שלוחה צפון מזרחית, היורדת מגוש ההרים של קער שכם לעמק סנור, בין סיריס למוחאים פרעה (נ.צ. מרכזי 179/191). שטח השמורה כ - 1118 דונם.

עיקר השמורה היא גבעה שעליה גדל חורש אלונים טבעי. הגבעה מתנשאת לגובה 496 מטר, והיא צרה, ארוכה ומתמשכת מצפון- מערב לדרום-מזרח. אוכפים רחבים מקיפים אותה מכל הכיוונים וגורמים לה להראות מבודדת מהגוש ההררי אליו היא קשורה. במת הגבעה כמעט שטוחה ורוחבה - מאות מטרים בודדים. מדרונות הגבעה לעבר העמקים הקטנים יורדים בשיפוע מתון.

המסלע הנחשף הינו מתקופת האיאוקן, והרכבו גירי קשה שלעתים מתחלף באופקי קירטון וחואר מכוסים בקרומי נארי. בשטח החורש נמצאו שרידי יישוב בצורת בור וגדרות אבנים. גלי אבנים חוצים את השמורה ונערמים לגובה רב, בשל סיכול מסיבי שנעשה בעבר. במקומות אחרים הכיסוי הסלעי מועט יותר, והקרקע הנחשפת היא טרה רוסה בעלת צבע אדום/חום עז, חסרת גיר או דלה.

בסיריס נותר חורש ים תיכוני טבעי, עליו הופקדה שמירה רצופה מאז שלטון המנדט הבריטי. כריתת עצים בחורש אסורה, אך רעייה מותרת. צורת החורש היא כשל יער פארק, והוא נגזם בעבר (עד 1967) פעמים רבות. כתוצאה מטיפול זה עצים רבים, בעיקר עצי אלון מצוי, הם בעלי גזע ראשי. הצאן הרועה אוכל את ה"חזירים" הצעירים המתפתחים מבסיס הגזעים, כך שצורת העץ נשמרת.

המינים המרכיבים העיקריים של החורש הם אלון מצוי ואלון תולע, בליווי של אלה ארצישראלית, אלת המסטיק, קידה שעירה, לבנה רפואית, חרוב מצוי, עוזרר קוצני, בר זית בינוני ואשחר ארצישראלי.

בנוסף לעצי אלון תולע הרבים המפוזרים בשטח, ראוי לציין את מיעוט הכיסוי הצמחי של שיחים קטנים ובני שיח. בין אלה הגדלים כאן - סירה קוצנית, שלהבית דביקה, מרווה משולשת, לוטם שעיר, נפית כפופה, פיגם מצוי ואספרג החורש. הם צומחים בעיקר במקומות בהם נחשפות שכבות המכילות קירטון וחואר.

בחורף ובאביב מכסים צמחים עשבוניים את הרווחים הגדולים בין העצים בשלל גוונים וריחות. מגוון המינים רב, ואופייני לשטחי מרעה הרריים יותר מאשר לקרחות עשבוניות בתוך החורש. מינים עשבוניים נדירים וראויים לציון הם העטיה זעירה ובן חיטה ובן חטה דל שבולת.