וטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וטו (בלטינית: "אני אוסר") הוא השם לזכות שניתנה ליחיד או לקבוצה למנוע חקיקה מסוימת באופן חד צדדי. זכות הווטו מעניקה כוח בלתי-מוגבל לעצור שינוי, אך לא כדי לחייב שינוי.
מקורו של הווטו בקונסולים הרומאים להם היה הכוח לבטל חקיקה שהתקבלה על ידי הסנאט הרומאי, ולבטל פעולות אחד של רעו.
תוכן עניינים |
[עריכה] שיטת וסטמינסטר
בשיטת וסטמינסטר וברוב המלוכות החוקתיות, זכות הווטו של המונרך, שלוחו, או של נשיא דמוי מונרך היא זכות שבה כמעט לא משתמשים. באוסטרליה למשל, המלכה יכולה להטיל וטו, בעזרת המושל הכללי, על חקיקה תוך שנה מיום קבלתה. למלכה יש זכות דומה גם בקנדה.
בישראל קובע חוק יסוד: נשיא המדינה, סעיף 11.א.1 כי אחד מתפקידיו של הנשיא הוא לחתום על כל חוק שהתקבל על ידי הכנסת (חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו). על כל חוק חתומים נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת והשר שבענייני משרדו עוסק החוק. לא ברור האם הדרישה הזו מעניקה למעשה זכות וטו לכל אחד מהחותמים והאם העניין אי פעם הועמד למבחן.
[עריכה] ארצות הברית
המלה "וטו" לא מופיעה בחוקת ארצות הברית אך הסעיף הראשון של החוקה קובע שכל חקיקה שהתקבלה על ידי שני בתי הקונגרס תועבר לנשיא ארצות הברית לשם קבלת אישורו. אם הנשיא מחזיר את הצעת החוק לקונגרס בתוך עשרה ימים (לא כולל ימי ראשון) הצעת החוק לא הופכת לחוק. רוב של שני שלישים של שני בתי הקונגרס יכול לקבל חוק גם בלי אישורו של הנשיא. עם זאת, היה והקונגרס התפזר לפני תום עשרת הימים העומדים לרשות הנשיא, לא ניתן להצביע בשנית על החוק ולבטל את הווטו של הנשיא, והוא הופך למוחלט. מצב כזה מכונה pocket veto.
מושג הווטו בחוקת ארצות הברית נגזר מהמושג הבריטי של "הסכמה מלכותית" (Royal Assent). ב-5 באפריל 1792 הטיל הנשיא ג'ורג' ושינגטון וטו על הצעת חוק להקצאת נציגים במדינות ארצות הברית. זו הייתה הפעם הראשונה שנשיא אמריקאי השתמש בזכות הווטו. הפעם הראשונה שהקונגרס ביטל את הווטו של הנשיא הייתה ב-3 במרץ 1845.
[עריכה] וטו על סעיף
בדרך כלל וטו מוטל על מכלול שלם של חקיקה. בחלק ממדינות ארצות הברית למושלים יש את הכוח להטיל וטו רק על סעיפים ספציפיים מהצעות חוק, אך לאשר סעיפים אחרים. במקרה כזה החוק חוזר לבית המחוקקים של המדינה והוא יכול לבחור לקבל את הגרסה המתוקנת או לוותר על הצעת החוק לגמרי. כוח זה בידי המושלים שנוי במחלוקת, שהגיעה לשיאה כאשר מושל ויסקונסין טומי תומפסון מחק מילים מסוימות מהצעת חוק כך שהמילים שנותרו הרכיבו משפטים שונים לגמרי ששינו בתכלית את משמעות הצעת החוק. ישנן מדינות המתירות למושל וטו על סעיפים רק בהצעות חוק הנוגעות לתקציבים. הקונגרס האמריקאי העביר חוק המתיר לנשיא למחוק עד שלושה סעיפי הקצבה בהצעות חוק שכאלו, אך בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע שהצעת החוק אינה חוקתית.
[עריכה] האו"ם
במועצת הביטחון של האו"ם יש לחמש החברות הקבועות - ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה - זכות וטו. אם אחת המדינות מצביעה נגד הצעת החלטה לוועדה הרי שההצעה נדחית, גם אם כל שאר המדינות החברות מצביעות בעד.
[עריכה] פולין
בחוקת פולין במאה ה-17 וה-18 היה מושג שכונה "ליברום וטו". כל הצעות החוק היו צריכות להתקבל על ידי הסיים ללא מתנגדים, ואם חבר פרלמנט כלשהו הצביע נגד משהו, לא רק שהצעת החוק נדחתה, אלא גם הגוף המחוקק עצמו פוזר.

