סירוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סירוס היא פעולה שבאמצעותה יורדת פוריות הזכר לנמוכה מאוד או לחילופין נשללת לחלוטין.
תוכן עניינים |
[עריכה] שיטות סירוס
[עריכה] כריתת אשכים
פעולה זו הינה עתיקת-יומין ויוחסו לה משמעויות ותפקידים רבים בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה. עדויות לסירוס נמצאו ביוון העתיקה בסיפורי המיתולוגיה היוונית, הידוע שבהם היה קרונוס אשר סירס את אביו אורנוס.
שומרי הרמון בארמונות מלכים סורסו כדי למנוע מהם לשכב עם נשות ההרמון, ועד לפני כמה מאות שנים ילדי מקהלה איטלקים סורסו כדי לשמור על קול הסופרן שלהם ("קסטרטי"). בעבר היה נהוג לבצע סירוס מסוג זה כעונש לפושעים ולמתנגדי המלך.
כריתת האשכים בימינו מתבצעת במקרים רפואיים קשים כגון סרטן האשכים, ובנוסף כאמצעי כירורגי בניתוחים לשינוי מין. כמו כן, כריתת אשכים היא השיטה הנפוצה כיום לעיקור בעלי חיים ממין זכר.
כריתת האשכים מסמלת את ביטול הפוריות והיצרים המיניים של הזכר. דבר זה היה לעניין מרכזי במודל הנפש הפרוידיאני, בתור הבסיס לתסביך אדיפוס ו'חרדת הסירוס' הגברית.
[עריכה] סירוס כימי
גם בימינו הועלתה מספר פעמים ההצעה לבצע סירוס כפוי באמצעות כריתת אשכים כענישה מונעת באנסים ובעברייני מין, אך השיטה הנפוצה כרגע בחוק, משום שהיא הפיכה ונחשבת להומנית יותר, הינה מתן תרופות לדיכוי היצר המיני אצל אנשים אלה, והיא מכונה "סירוס כימי".
[עריכה] כריתת עיבר המין
קיימים מקרים מתועדים בהיסטוריה האנושית המודרנית שבהם גברים סורסו על ידי כריתת איבר מינם. הנסיבות הנפוצות ביותר הן ענישה, בעיקר במדינות נחשלות כגון אינדונזיה, אך קיימים מקרים כאלה גם במערב. המפורסם ביותר הוא של לורנה בוביט, אשר כרתה את איבר מינו של בעלה, ג'ון ויין בוביט.

