המונולית מכורח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המונולית מכורח הוא מונולית המתאר את קרב קרקר.

בשנת 853 לפנה"ס יצא שלמנאסר השלישי, מלך אשור למסע כיבושים באיזור צפון סוריה. מטרת מסע המלחמה היה להרחיב את שטחי השליטה של אשור. הקרב נערך בשנתו השישית של מלוכת שלמנאסר השלישי אחרי שהשלים את השתלטות על דרכי המסחר המרכזיות.

מלכי האיזור קלטו את כוונות שלמנאסר ולכן הקימו קואליציה כנגדו של 12 מלכים מהאיזור. שלושה מלכים הנהיגו את הקואליציה ואחד מהם היה מלך ישראל, אחאב.

בהקשרו המקראי של המונולית ניתן להבין שלאחאב היתה עוצמה צבאית גדולה המונה את כמות המרכבות הגדולה ביותר בין הארצות השכנות של ממלכת ישראל. מעמדו היה גבוה ביותר, הן מבחינה מדינית והן מבחינה בין לאומית. אולם, עקב חטאיו הסופר המקראי נמנע מציון מידע זה בתנ"ך.