צים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צים היא חברת ספנות ישראלית, ונמנית על עשרים החברות הגדולות בעולם בתחום ההובלה במכולות.
צים חברת השיט הארץ-ישראלית בע"מ הוקמה ב-1945 על ידי הסוכנות היהודית, שהחזיקה ב-44% מהון המניות, ההסתדרות - 45%, והחבל הימי לישראל - 11%. בין הדוחפים להקמתה של חברת ספנות לאומית במדינה שבדרך ניתן למנות את דוד בן-גוריון ואת דוד רמז, לימים שר התחבורה הראשון של מדינת ישראל. ראשי היישוב חתומים על מסמך הבקשה לרישום החברה במרשם החברות המנדטורי.
מכיוון שבמהלך מלחמת העולם השנייה ירדו למצולות כשני-שליש מאוניות הסוחר בעולם, החיפוש אחר אונייה ארך זמן; רק ב-1947 נרכשה האונייה הראשונה של צים, בשותפות עם חברת "האריס אנד דיקסון" שמושבה בלונדון. ה"קדה", אונייה בעלת היסטוריה ארוכה, שופצה ושמה שונה ל "קֶדְמַהּ". קדמה הגיעה ארצה לראשונה בקיץ 1947.
עם קום המדינה שונה שם החברה ל"צים חברת השיט הישראלית בע"מ". המשימה המרכזית של החברה בשנים הראשונות הייתה הבאת מאות אלפי עולים ופליטים לארץ. כמה מאוניות "צי הצללים" - אוניות המעפילים שנעצרו על ידי המנדט הבריטי - צורפו לצים לאחר קום המדינה (לאחר שלב ביניים בו טיפלה באוניות חברה בשם "אוניות וספינות", שהתמזגה עם "צים") ביניהן היו אוניות המעפילים הגדולות ביותר, פאן יורק ופאן קרסצנט, שעגנו בקפריסין לשם הובלו על ידי הבריטים. צוותי האוניות שמרו על כושר השייט שלהן ומיד עם הכרזת העצמאות הצטרפו גם הן לצים, בשמות חדשים - קוממיות ועצמאות.
במקביל רכשה החברה אניות נוסעים נוספות, לרוב מיושנות, בהן "נגבה", "ארצה" ו"גלילה".
בעת מלחמת העצמאות סיפקה החברה קשר ימי והובילה מזון, ציוד צבאי וסחורות בתקופה בה אניות זרות לא פקדו את נמלי הארץ.
ב-1953 החלה צים בתהליך בנייה והתרחבות במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה. צים בנתה 36 אניות חדשות, דבר שאיפשר הרחבה דרמטית של הצי והיקפי הפעילות.
בשנות החמישים והשישים היו אניות הנוסעים תחום הפעילות הבולט של צים, לצד התרחבות מתמדת של קווי המטענים. אניות הנוסעים היו אמצעי תחבורה נפוץ לפני הופעתה של תחבורה אווירית זולה, והיו פופולריות גם לצרכי תיירות ונופש. לצים היו קווים קבועים בים התיכון ומאוחר יותר לארצות הברית וממנה. חלק מאוניותיה הפליגו ל'קרוזים' לאיים הקריביים בעונת החורף. ב-1964 הסתיימה בנייתה של אוניית הפאר "שלום", שהפכה תוך זמן קצר לכשלון כלכלי שסימן את סופו של עידן אוניות הנוסעים בצים.
בשנות ה-60 החלה צים להפעיל אניות מתמחות כמו אניות צובר, אניות קרור ומכליות דלק. תחום פעילות חשוב של החברה היה הובלת נפט איראני לישראל ומוצרי נפט מעובדים מישראל לאירופה.
בשנות השבעים הוקם שרות המכולות של "צים", והחברה הזמינה שש אניות - דור ראשון של אניות מכולה מתמחות. "צים" הייתה מחלוצות ההובלה במכולות, ובהדרגה הפך ענף ההובלה במכולות לתחום הפעילות המרכזי של צים. בתחום זה נמנית צים, מאז שנות השמונים של המאה העשרים, על עשרים החברות הגדולות בעולם.
בשנת 1981 פקד אסון ימי את החברה כאשר האנייה "מצדה" אבדה בסערה.
בראשית שנות השמונים, תקופת שפל בספנות העולמית, עמדה "צים" בפני משבר ועל סף התמוטטות, אך הצליחה להתאושש לאחר צעדי הבראה. בשנות התשעים בנתה החברה 15 אניות מכולה בגרמניה.
מבנה הבעלות של צים השתנה במהלך השנים, בעיקר עם כניסתה של החברה לישראל לחברה. עד שנת 2003 התחלקה הבעלות על צים כמעט שווה בשווה בין החברה לישראל לממשלה. לאחר רכישת החברה לישראל על ידי קבוצת האחים עופר, הואצו הצעדים לקראת הפרטת החברה, והיא בוצעה בסופו של בינואר 2004. לאחר ההפרטה שונה שם החברה ל"צים שרותי ספנות משולבים בע"מ"
בשנים האחרונות, עם הגידול העולמי לדרישה לתעבורה ימית, התרחבה צים ולאחרונה חתמה חוזה לקניית 8 אוניות חדשות מיונדאי הקוריאנית בעלות של כמיליארד דולרים. האוניות אמורות להמסר בשנים הקרובות.


