בודהידהרמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בודהידהרמה (סנסקריט: बोधिधमृ, סינית: פוּטידאמוֹ 菩提達摩, יפנית: דארוּמַה ダルマ) הוא שמו של נזיר הודי אגדי אשר לפי מסורת השאולין יסד את הצ'אן (המוכר במערב וביפן כזן בודהיזם) כמו גם את אסכולת השאולין בתורת הלחימה קונג פו.
[עריכה] ביוגרפיה
האגדה מספרת כי בודהידהרמה נולד בדרום הודו, באזור מדינת טאמיל נאדו של ימינו. קיימות מספר השערות לגבי התקופה בה חי - לפי אחת מהן בין השנים 440-528 לספה"נ ולפי אחרת בין השנים 470-543 . הוא נולד למשפחה אצילה ואומן היטב באומנויות לחימה שונות. בשלב מסוים נסע בודהידהרמה ללמד בסין. הוא עבר בין מנזרים שונים בסין כאשר בכל אחד מהם דרש ולימד את תורתו.
האזכור ההיסטורי הראשון של בודהידהרמה הוא בכתביו של יאנג שוּאנז'י משנת 547 (אשר עסקו במנזרים בודהיסטים באזור לוּאוֹיאנג). שם הוא מתואר כפרסי ממרכז אסיה.
[עריכה] סיפורים ואגדות
בשנת 520 הגיע בודהידהרמה לראיון אצל קיסר סין וו די משושלת ליאנג הדרומית במטרה להמיר את דתו לבודהיזם, אך הקיסר כבר היה בודהיסט. במהלך הראיון שאל הקיסר את בודהידהרמה כמה עושר הוא צבר במהלך בניית המקדשים והמנזרים ברחבי הארץ. הנזיר השיב "לא הרווחתי כלל". "ובכן, מה הוא העקרון היסודי של הבודהיזם?" שאל הקיסר הנבוך. "ריקנות עצומה" אמר הנזיר. "הקשב" אמר הקיסר שהחל מאבד את עשתונותיו, "מי בכלל אתה חושב שהינך?". "אין לי מושג" השיב הנזיר. לאחר ראיון זה, בו ערער בודהידהרמה את שלוותו של הקיסר, הוא גורש מהחצר הקיסרית, ולפי האגדה ישב בתוך מערה וביצע מדיטציה במשך 9 תשע שנים רצופות.
אגדה נוספת, מספרת כי בודהידהרמה היה הראשון להביא את שיחי התה לסין. בעודו יושב ומבצע מדיטציה, מרט בודהידהרמה את ריסיו כדי שלא להרדם. בנקודה בה פגעו ריסיו התלושים בקרקע צמחו שיחי התה הראשונים.
במהלך מסעותיו הגיע בודהידהרמה למנזר בודהיסטי שאך הוקם, מנזר שאולין. הנזירים במקום סירבו לאפשר את כניסתו למנזר והוא בתגובה ישב ובהה בחומת המנזר תוך ביצוע מדיטציה במשך 9 שנים. מעוצמת הריכוז שבמבט, נפערו בקיר חורים. רק לאחר הוכחה זו לרצונו להצטרף למנזר הכניסוהו הנזירים פנימה. במנזר נתגלו לפניו נזירים עצלים ומנוונים משגרת חיים שכללה למידה והעתקת מגילות עתיקות. כדי לשפר את מצבם לימד בודהידהרמה את הנזירים את אומנויות הלחימה שהכיר. אלו שימשו כבסיס לאסכולת שאולין בקונג פו.


