לאלו שיפרין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאלו שיפרין (נולד ב-21 ביוני, 1932) הוא פסנתרן ומלחין ארגנטינאי יהודי, שהתפרסם בעיקר הודות לנעימת הנושא "פתיל בוער" מתוך סדרת הטלוויזיה "משימה בלתי אפשרית".
לאלו שיפרין נולד בשם בוריס קלודיו שיפרין בבואנוס איירס. אביו, לואיס שיפרין, היה כנר ראשון בקבוצת הכינור השני בתזמורת תיאטרון קולון במשך שלושים שנה.
בגיל שש החל שיפרין תקופת לימודי פסנתר בת שש שנים אצל אנריקה ברנבוים, אביו של הפסנתרן והמנצח דניאל ברנבוים. בגיל 16 החל שיפרין ללמוד פסנתר אצל הגולה הרוסי אנדריאס קאראליס, לשעבר ראש הקונסרבטוריון של קייב, והרמוניה אצל המלחין הארגנטינאי חואן-קרלוס פאז. בתקופה זו גם החל שיפרין להתעניין בג'אז.
אף כי שיפרין למד סוציולוגיה ומשפטים באוניברסיטה של בואנוס איירס, הייתה זו המוזיקה שמילאה את חייו. בגיל 20, הגיש בקשה למלגת לימודים בקונסרבטואר של פאריז ונענה בחיוב. בהיותו בפאריז, ישב בשיעוריו של אוליביה מסייאן ובאופן רשמי למד אצל שרל קכלין, תלמיד של מוריס ראוול. בלילות ניגן ג'אז במועדוני פאריז. בשנת 1955 ייצג שיפרין את ארצו בפסטיבל הג'אז הבינלאומי בפאריז.
אחרי שובו לארגנטינה, הקים שיפרין תזמורת ג'אז, להקה בת 16 כלים, שהשתתפה דרך קבע בתוכנית בידור שבועית בטלוויזיה של בואנוס איירס. שיפרין הוזמן להופיע גם בסרטי קולנוע, טלוויזיה ורדיו. בשנת 1956 פגש שיפרין את דיזי גילספי והציע לכתוב יצירה ארוכה לתזמורת הג'אז של גילספי. שיפרין השלים את היצירה, "גילספיאנה", בשנת 1958. בהמשך אותה שנה החל שיפרין לעבוד כמעבד לתזמורת הריקודים הפופולרית של חוויאר קוגאט.
בהיותו ב[[ניו יורק] בשנת 1960 פגש שיפרין את גילספי, שפירק בינתיים את תזמורתו בגלל בעיות מימון. גילספי הזמין את שיפרין לקבל עליו את תפקיד הפסנתרן הפנוי בחמישיה שלו. שיפרין נענה מיד ועקר לניו יורק. בשנת 1963 עבר להוליווד לכתוב מוזיקה לסרט הרפתקאות בהזמנת חברת מ.ג.מ.
עד כה, כתב שיפרין יותר מ-100 פרטיטורות לסרטי קולנוע, לטלוויזיה ולמשחקי וידאו. בין הידועים שבהם "משימה בלתי אפשרית", "מאניקס", "השועל", "בוליט", "הארי המזוהם" ועוד.

