לחימה בעצימות נמוכה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עימות בעצימות נמוכה או עימות מוגבל הינה אסטרטגיה צבאית למלחמה במלחמת גרילה ובטרור בשטח אזרחי.
בתפיסה זו המטרה הינה להגביל את מספר הנפגעים האזרחיים ולאפשר שגרה אזרחית כמידת האפשר ועם זאת לנסות ולמגר את הטרוריסטים שנטמעים בלב האוכלוסייה האזרחית בפעילות נקודתית ובטקטיקות של לוחמה זעירה. אחת מהתפיסות של האסטרטגיה הזו הייתה להגיב באופן מידתי ומדורג לפעילות הצד השני, בכדי לשמר את עקרון ההרתעה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מרכיבים
- מלחמת גרילה: סיכול פשיטות, מארבים, מטעני חבלה ופעולות "פגע וברח" מצד האויב. התקפות אלה מבוצעות בדרך כלל בחוליות קטנות המוסוואות היטב.
- לוחמה בשטח בנוי: פעילות בתוך ריכוזי אוכלוסייה ומקומות יישוב (ערים, כפרים ומחנות פליטים) בהם ממקם האויב את בסיסיו והתשתית הלוגיסטית שלו.
- מודיעין צבאי: מודיעין לומד - השגת מידע על מבנה האויב, היכן נמצאים מפקדותיו. מודיעין מסכל - השגת מודיעין על פעולות עתידיות ותוכניות פעולה של האויב, על מנת לסכלן או להתכונן להן מבעוד מועד.
- מלחמה בטרור: סיכול פעולות טרור שמתכנן האויב כנגד מטרות אזרחיות.
[עריכה] עימות בעצימות נמוכה בישראל
[עריכה] רצועת הבטחון בדרום לבנון
בשנים 1985-2000 החזיק צה"ל ברצועה של מוצבים בדרום לבנון, בסיוע צבא דרום לבנון שהורכב מתומכי ישראל וצוייד על ידה. מטרת הרצועה הייתה ליצור חוצץ בין בסיסי ארגוני הטרור לבין יישובי הצפון (מטולה, קריית שמונה וכדומה).
החיילים שהחזיקו בקו היוו מטרות לארגוני הטרור, בראשות אמל וחיזבאללה. בתקופה זו נאלץ צה"ל להתמודד עם מארבים, מטעני חבלה בצירים, התקפות צלפים, התקפות מאזורים עם צמחיה עבותה, פשיטות על מוצבים והפגזות ברקטות, טילי נ"ט או פצצות מרגמה.
כדי להתמודד עם איומים אלה הקימו בצה"ל מספר יחידות עילית, שהתמחו בתוואי הלבנוני, ביניהן:
- סיירת יעל - יחידת הנדסה עילית שעסקה בפעולות חבלה חשאיות ומיקוש-נגדי כנגד המחבלים.
- סיירת אגוז - יחידה שמתמחה בלחימת גרילה בתוואי קרקע סלעי ובצמחיה עבותה, האופייני לדרום לבנון.
כמו כן, ניצל צה"ל את העליונות האווירית שלו כדי להשמיד מטרות טרור באמצעות מסוקי קרב.
מישור התמודדות נוסף היה מיגון:
- המוצבים מוגנו בכבדות וכללו שכבות פיצוץ, חומות בטון ורשתות לספיגת טילי נ"ט.
- הרק"מ והצמ"ה דוגמו במיגון כבד.
- פיתוח נגמ"שים הממוגנים בכבדות, דוגמת האכזרית, הנגמשו"ט ששודרג לנגמחון ומאמצע שנות ה-90 גם הנקפדון.
- שימוש בשיירות מוסלקות, שהוסוואו כדי שלא להוות מטרה למחבלים.
- תובלה באמצעות מסוקים. השימוש באמצעי זה קטן בעקבות אסון המסוקים.
בסופו של דבר, צה"ל הצליח להקטין בהדרגה את האבדות לכוחותיו ולפגוע במאות מחבלים. למרות זאת, הלחץ הציבורי לצאת מלבנון גדל ובשנת 2000, בעקבות הוראתו של ראש הממשלה דאז אהוד ברק יצא צה"ל מלבנון.
[עריכה] אינתיפאדת אל אקצה
צה"ל עשה שימוש נרחב באסטרטגיה זו באינתיפאדת אל אקצה, תוך פיתוח תורת לחימה מתאימה בעקבות הפקת לקחים מעימותו הקשה עם החיזבאללה בלבנון. בכדי לבצע את התפיסה הזו השתמשו ב:
- מודיעין צבאי.
- אבטחה פאסיבית ומיגון. מתקני אבטחה ומערכות הגנה היקפיות ואמצעי מיגון אישיים.
- שימוש באפוד מגן קרמי, שהוכיח את יעילותו בעצירת כדורים.
- מיגון מוצבים ושיריון כלי רכב קלים כמו ג'יפים ואוטובוסים כנגד ירי.
- כלי נשק ואמצעים יחודיים.
- הכנסת ציוד צליפה והכשרת צלפים ברמת המחלקות
- שימוש בתומ"ת M-109 וב"מחבט" M-163 (תותח נ"מ מתנייע) על מנת לפגוע בצלפים על הגגות.
- שימוש בדחפורי D-9 משוריינים על מנת לפתוח צירים לרכבים משוריינים ולחיילים, ניקוי זירות מטענים ונטרול מלכודות פתאים, פריצת מכשולים והרס בתים שמשמשים לירי על כוחות צה"ל.
- שימוש באמצעים מיוחדים כמו מילכוד רכבים ומילכוד טלפון סולולרי שיועדו לאנשים מסוימים.
- ניצול יתרונות טכנולוגיים כגון אמצעים אופטיים ואמצעי שליטה ובקרה מתקדמים.
- סיוע מתואם של כוחות האויר למודיעין ותקיפות נקודתיות באמצעות מסוקים ומטוסים. סיוע אווירי של מסוקי חיל האוויר הן לתצפיות, הן לחילוץ, הן לחיפוי אווירי והן לירי טילים מדויק אל עבר חוליות טרור במה שקרוי סיכול ממוקד.
- ביתור שטח באמצעות מכשולים ומחסומים קבועים וניידים בכדי למנוע זליגת מבוקשים ואמצעי לחימה מתא שטח אחד למשנהו.
[עריכה] ביקורת
בגורמי הימין בישראל הייתה ביקורת על כך שצה"ל נמנע מלהגדיר את אינתיפאדת אל אקצה כמלחמה ופועל כנגדה בעצימות נמוכה, דבר שגורם לה להתמשך ללא מצב של הכרעה. בתחילה היה נראה שאסטרטגיה זו הצליחה, בשל המספר הנמוך של נפגעים ישראליים לעומת המספר הרב של נפגעים בצד השני, אבל במרץ 2002, כשנה וחצי מתחילת פרוץ העימות לאחר שחלה הסלמה רבה מצד הפלסטינים, והיו 450 הרוגים ישראליים, צה"ל שינה את שיטת הפעולה שלו ויצא למבצע צבאי נרחב בשטחי יהודה ושומרון בשם חומת מגן. עם זאת גם בזמן המבצע הצבאי ולאחריו צה"ל עשה שימוש רב בטכניקות שפיתח והביא למזעור בפגיעות בחיילים ובאזרחי האויב. ברצועת עזה לעומת זאת נמשכה פעילות של עצימות נמוכה עד שנת 2005, למעט מספר פשיטות ומבצעים גדולים יחסית. ב-2006 בתגובה לחטיפת גלעד שליט והתקפת חיזבאללה בצפון, הסלים צה"ל את פעולותיו בדרום, ויצא למבצע גשמי קיץ שבמהלכו נהרגו למעלה ממאתיים פלסטינים, בעוד שביהודה ושומרון המשיכה המדיניות של לחימה בעצימות נמוכה. עם זאת ברור כי הטקטיקה הזו שאומצה בשדה המערכה במלחמת לבנון השניה כנגד החיזבאללה בדרום לבנון, לא הייתה יעילה וגרמה לאבדות רבות בצד הישראלי.

