הוראה מתקנת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוראה מתקנת היא הוראה המכוונת ישירות לצורכי התלמיד אשר איננו מתפקד בהתאם למצופה ממנו על פי רמתו השכלית ו/או הישגיו הלימודיים בכיתתו. יש מהחוקרים המזהים סוג זה של הוראה עם הוראה רגילה.

ההוראה המתקנת נחשבת כסיוע לשיקומו של התלמיד לשם פיתוח יכולתו לנצל את כושרו ואת ידיעותיו, כך שיוכל לתפקד במיטב יכולתו בכיתתו ובחברת בני גילו וכדי שיוכל להתפתח לאישיות בעלת ערך עצמי וחברתי.
הוראה מתקנת טובה מחייבת טיפול בילד כולו ואינה רק מאמץ לסגירת הפערים בין הישגי הלומד לבין הישגי כיתתו.
מטרתה של הוראה זו להביא את התלמיד לידי שליטה טובה יותר במקצוע מסוים, שימוש פונקציונלי בחומר הנלמד והשתלבות נעדרת חרדה במערכת הפעילויות של בני כתתו.

בהוראה מתקנת משולבות שתי מערכות יסוד:

  • מערכת עקרונות טיפוליים:
  1. יצירת קשר בין המורה לבין התלמיד.
  2. הבניית המציאות.
  3. סיוע לתלמיד באמצעות הגדרת קשייו.
  • מערכת עקרונות דידקטיים:
  1. עריכת אבחון דידקטי.
  2. התאמה אינדיבידואלית של תוכנית הלימודים המתקנת.

[עריכה] תחומי ההוראה המתקנת

ההוראה המתקנת מסתעפת לתחומים שונים:

  • הוראה משקמת - לתלמידים טעוני טיפוח.
  • הוראה טיפולית - לתלמידים בעלי הפרעות נפשיות.
  • הוראה מקדמת - לתלמידים הסובלים מפיגור שכלי.
  • הוראה מסייעת - מכוונת לרוב לתלמידים הסובלים מקושי ספיציפי באחד ממקצועות היסוד קריאה וחשבון.

הצלחתה של ההוראה המתקנת תלויה במספר גורמי יסוד הקשורים בתלמיד, במורה ובשיטת ההוראה. לרצונו של התלמיד להתאמץ על מנת לצמוח ולהשיג את אשר ביכולתו להשיג יש תפקיד מכריע בהצלחת הטיפול. אולם לא פחות מכך תלויה ההצלחה באמון שנותנים המורה ויתר הגורמים המטפלים בילד, ביכולתו לצמוח ובחתירה עקבית וסבלנית לקידומו.