זלדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במשוררת עברית; לערך העוסק בסדרת משחקי הוידאו, ראו זלדה (משחק).

זלדה שניאורסון-מישקובסקי (1914 - 1 באפריל 1984, כ"ח בניסן תשמ"ד) משוררת ישראלית בעלת רקע דתי.

נולדה לשלום שלמה ורחל שניאורסון בכ"ו בסיוון תרע"ד (1914) בעיר יקטרינוסלב שברוסיה. דמות אביה - צאצא של האדמו"ר "הצמח צדק", האדמו"ר השלישי בשושלת האדמו"רים של חב"ד - וסבה (שהיה אחד מחשובי חסידי חב"ד) שמתו בעודה בגיל צעיר, השפיעו רבות על נפש הילדה, שכבת יחידה אמרה בשנת האבל קדיש בכל בוקר על אביה. זלדה היא בת דודתו של הרבי מלובביץ' האחרון והיא גדלה בחצר חב"דית.

בגיל 11 (1926) עלתה משפחתה לארץ ולירושלים שם למדה בביה"ס לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עצובות בשל המצב הכלכלי הקשה והאוירה המחמירה בבית הספר. המצב השתנה כשעברה ללמוד בסמינר למורות מזרחי, שם הושפעה רבות ממורים בעלי שם כעקיבא ארנסט סימון ופייבל מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. אח"כ התפרנסה מהוראה שם לימדה יחד עם נחמה ליבוביץ. בגיל 35 (1950) התחתנה עם חיים אריה מישקובסקי, בוגר ישיבת חברון שעבד כפקיד ורואה חשבון. לזוג לא נולדו ילדים, ומבחינה זו מזכיר גורלה את זה של המשוררת רחל, שאף לה לא היו ילדים.

שיריה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מתוך זכרונה. קובץ שיריה "פנאי" יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד כשהייתה בת 53. עד היום הוצאו כ-14 מהדורות ממנו באלפי עותקים. זכתה בפרסים ספרותיים חשובים.

השפעת תורת החסידות ניכרת בשיריה, אך עם היותה דתית, היא התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב והיו לה ידידים חילוניים רבים.
הסופר עמוס עוז בספרו האוטוביוגרפי, סיפור על אהבה וחושך, מתאר את יחסיו עם זלדה שהייתה מורתו. הזמרת חוה אלברשטיין שרה כמה משיריה בהלחנת שפי ישי.

זלדה שלחה ידה גם בציור והרבתה בציורי דיוקנאות.

[עריכה] ספרי השירים שלה

  • פנאי - 1967
  • הכרמל האי נראה - 1971
  • אל תרחק - 1974
  • הלא הר הלא אש - 1977
  • השוני המרהיב - 1981
  • שנבדלו מכל מרחק - 1984

כל ספריה של זלדה - שפירסמה בבמות רבות ולא כל שיריה פורסמו - יצאו בהוצאת הקיבוץ המאוחד. לאחר מותה קובצו כל הספרים לכרך אחד - שירי זלדה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות