ראן לולה ראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ראן לולה ראן
שם הסרט במקור: Run Lola Run
בימוי: טום טייקוור
הפקה: סטפן ארנדט
תסריט: טום טייקוור
שחקנים ראשיים: פרנקה פוטנטה
מוריץ בלייבטראו
חברת הפצה: פרוקינו פילמורליי
יצא לאקרנים בתאריך: 1998
משך הקרנה: 81 דקות
שפת הסרט: גרמנית
תקציב: $1,750,000 (משוער)
מוזיקה: ריינהולד היל
ג'וני קלימק
פרנק פוטנטה
טום טיקוור
פרסים: מועמד לפרס באפטא
דף הסרט ב-IMDb

ראן לולה ראןגרמנית: Lola rennt - "לולה רצה", אולם הופץ בכל העולם בשם האנגלי: Run Lola Run) הוא סרט גרמני בבימויו של הבמאי הגרמני טום טייקוור, בכיכובה של פרנקה פוטנטה.

הסרט יוצא דופן מבחינת תיאור העלילה שבו. הסרט מתאר את אותו סיפור שאורכו 20 דקות בשלוש דרכים שונות. בכל פעם משתנה פרט אחד ועל כן התוצאה של הסיפור שונה לחלוטין. העלילה של הסרט "ספירלית" במהותה במובן שכל אירוע משפיע במעגלים הולכים וגדלים על אירועים אחרים בסרט, החל מאירוע יחיד בתחילתו של כל סיפור. חדר המדרגות בסרט כמו גם מאפיינים אחרים בו מהווים מחווה לבמאי אלפרד היצ'קוק ולסרטו "ורטיגו" שטייקוור העריץ.

הסרט הושפע מסגנונו של הבמאי הפולני קז'ישטוף קישלובסקי בקווי הזמן המקבילים שלו (ובייחוד מ"חייה הכפולים של ורוניק" ו"שלושת הצבעים: אדום").

אף שהסרט דובב לאנגלית הגירסה המדובבת לא זכתה להצלחה, והצופים מעדיפים בדרך כלל לראות את הגירסה המקורית בגרמנית מאחר והדיבוב אינו מתאים לקצב הסרט.

תוכן עניינים

[עריכה] תקציר עלילה

החבר של לולה, מני, מעורב במבצע הברחה. עליו להביא סכום של 100,000 מארקים לבוס שלו - רוני. לולה אמורה להסיע את מאני אולם הקטנוע שלה נגנב, ומאני נאלץ לנסוע בתחבורה הציבורית ומשאיר בטעות את התיק עם הכסף ברכבת - שם מוצא אותו קבצן. מאני מתקשר ללולה ומסביר לה שהוא חייב להשיג את הכסף עד השעה 12:00 בצהריים לפגישתו עם רוני, שאם לא כן, רוני יהרוג אותו. לולה מתחייבת להשיג את הכסף עד השעה הייעודה - ויש לה 20 דקות לעשות זאת שכן השעה 11:40.

מרגע זה מוצג הסרט בשלושה קווי עלילה מקבילים המתרחשים אחד אחרי השני ונמשכים 20 דקות כל אחד:

  • המציאות הראשונה - לולה רצה דרך רחובות ברלין במטרה להגיע אל סניף הבנק אותו מנהל אביה, ולהשיג ממנו את הכסף. הוא מסרב ואומר לה שהוא לא אביה האמיתי. היא ומני שודדים חנות מכולת על מנת להשיג את הכסף ולולה נהרגת מירי של שוטר.

לאחר מותה של לולה הסרט מתחיל בשנית:

  • המציאות השנייה - לולה רצה ברחובות ברלין במטרה להגיע אל סניף הבנק אותו מנהל אביה, ולהשיג ממנו את הכסף, אולם בשל פרט קטן שמשתנה בדרכה אל הבנק, היא מוצאת עצמה שודדת את אביה ומביאה את הכסף מסניף הבנק למני - אך הוא נדרס על ידי אמבולנס.

לאחר מותו של מני הסרט מתחיל בשלישית:

  • המציאות השלישית - לולה רצה ברחובות ברלין במטרה להגיע אל סניף הבנק אותו מנהל אביה, ולהשיג ממנו את הכסף, אולם בשל פרט קטן שמשתנה בדרכה אל הבנק היא רואה את אביה מתרחק מהבנק במכוניתו. היא רצה ברחובות העיר ומבקשת עזרה משמים - היא נכנסת לקזינו ובעזרת 100 מארקים שהיו בכיסה מנצחת מספר פעמים עד שיש לה את הכסף. היא מגיעה למני באמצעות האמבולנס (שנושא את השומר מהבנק של אביה לאחר שזה סבל מהתקף לב - אותו אמבולנס שדרס את מני בסיפור השני). לולה מחליטה להשאיר עם השומר - ומתברר שהשומר הוא אביה האמיתי. בינתיים מני שהלווה בשני קווי העלילה הקודמים כרטיס טלפון ציבורי מאישה עיוורת על מנת להתקשר ללולה, ובשני קווי העלילה הקודמים לא הודה לה על כך - מודה בקו עלילה זה לעיוורת. היא מצביעה בידה קדימה ומני רואה שהיא מצביעה על הקבצן שלקח לו את הכסף. מני תופס את הקבצן ומביא את הכסף בזמן לרוני, ואז נפגשים מאני ולולה כשבידיה של לולה תיק עם 100,000 מארקים.

במהלך כל הסרט רצה לולה בין אנשים, מתנגשת בהם, או חולפת על פניהם. תמונות המראות את עתידו של כל אחד ואחד מהם מוצגות לצופים באמצעות תצלומי סטילס. התוצאות משתנות בשל המפגשים - בתרחיש אחד אישה שלולה מתנגשת בה זוכה בלוטו ונעשית עשירה. באחר - לולה לא מתנגשת בה והיא לא זוכה, נשארת ענייה וילדיה נלקחים ממנה על ידי עובדים סוציאליים. הסרט מדגים את אפקט הפרפר - שינוי קטן גורר השפעות הרות גורל.

[עריכה] איזכורים קולנועיים

הסרט מאזכר את הסרט ורטיגו של אלפרד היצ'קוק במספר אופנים - הבולט בהם - ציור בקזינו של קים נובאק כפי שנראתה בעת ששיחקה בסרט ורטיגו.


[עריכה] השפעות הסרט

הסרט הפך לפרודיה בפרק מהסידרה הסימפסונים שנקרא "טרילוגיה של טרור" שגם בו משתמשים באותו סיפור עלילה שלוש פעמים ושינוי קטן משפיע על התוצאה.

[עריכה] ליהוק

  • פרנקה פוטנטה: לולה
  • מוריץ בליבטראו: מני
  • הרברט קנאופ: אבא
  • נינה פטרי: הגב' האנסן
  • ארמין רוהד: מר שוסטר
  • יואכים קרול: נורברט פון או
  • לודגר פיסטור: מר מאייר
  • סוזאן פון בורסודי: הגב' יאגר
  • סבסטיאן שיפר: מייק
  • יוליה לינדיג: דוריס
  • לארס רודולף: מר קראוס
  • אוטה לובוש: אמא
  • האנס פאטץ': מספר

[עריכה] קישורים חיצוניים