פלוגלהורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פלוגלהורן בסי במול (Bb) עם שלושה שסתומים
הגדל
פלוגלהורן בסי במול (Bb) עם שלושה שסתומים

פלוגלהורן (Flugelhorn; בעברית: קַרְנוֹן) הוא כלי נשיפה ממתכת. יש שטוענים שהוא חבר במשפחת הסקסהורן שפותחה על-ידי אדולף סקס, ממציא הסקסופון. לעומת זאת, היסטוריונים אחרים טוענים שהוא חבר במשפחת הביוגלים עם שסתומים, בה נמצאת גם החצוצרה.

הפלוגלהורן נבנה באותו גובה צליל בסי במול (Bb) כמו החצוצרה והקורנית. בדרך כלל יש לו שלושה שסתומים ישרים ואותו אצבוע כמו בשאר כלי המתכת. פלוגלהורן עם ארבעה שסתומים ופלוגלהורן עם שסתומים מעוגלים קיימים גם כן, אך הם פחות נפוצים. נגני חצוצרה ונגני קורנית יכולים לנגן על הפלוגלהורן ללא קושי מיוחד, הודות לדמיון ביניהם. הפלוגלהורן מנוגן בדרך כלל בעזרת פיה עמוקה ומשולשת יותר מהפיה של החצוצרה והקורנית, אך לא עמוקה ומשולשת יותר מהפיה של קרן היער.

הטון של הפלוגלהורן רחב ולעתים נחשב למסתורי וחשוך. יש לו את אותו טווח צלילים כמו לקורנית, אך יותר קשה לשלוט בצלילים הגבוהים בו. בפולגלהורן משתמשים בדרך-כלל כדי להוסיף רכוּת ושקיפוּת ליצירה, ולעיתים רחוקות בכדי להוסיף אגרסיביות ובהירות. משתמשים בפלוגלהורן בעיקר בג'אז ובתזמורת כלי מתכת, ולעתים אף בתזמורת סימפונית.