ארנסט בווין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסט בווין (Ernest Bevin) (9 במרץ 1881 - 14 באפריל 1951), מראשי מפלגת העבודה הבריטית (מפלגת הלייבור) ושר מטעמה בתקופת מלחמת העולם השנייה ומספר שנים שלאחריה. מוכר בתולדות המאבק על הקמת מדינת ישראל כמי שהביא את שאלת המנדט הבריטי להחלטת עצרת האו"ם.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדות ונעורים, קריירה מוקדמת
בווין נולד לאב, פועל חקלאי, שלא הכירו ולאם, שעבדה כמשרתת ונפטרה בהיותו בן שמונה. הוא יצא לעבודה כפועל כבר בגיל 11, ולאחר מכן עבד כנהג אחר כך. את לימודיו הפסיק כבר בגיל תשע. בצעירותו בלט כמנהיג פועלים. בשנת 1910, בהיותו אך בן 19, הנהיג סניף של איגוד עובדים. בשנת 1922 היה בין מייסדי איגוד עובדי התחבורה והעובדים הכללים, איגוד מקצועי מהגדולים בבריטניה. בחירתו למזכ"ל האיגוד הציבה אותו כאחד ממנהיגי תנועת העבודה הבריטית. בתפקידו זה כיהן עד 1940. הוא היה סוציאליסט מתון ואנטי קומוניסט. בתחום מדיניות החוץ היה מתנגד חריף לפשיזם ולמדיניות הפייסנות שנקטה ממשלת בריטניה אל מול גרמניה של אדולף היטלר ואיטליה של בניטו מוסוליני בשנות השלושים של המאה העשרים. על אף היותו חבר בכיר במפלגת הלייבור תקף את הקו הפציפיסטי של מנהיג מפלגתו והביא להחלפתו.
[עריכה] כהונתו כשר בממשלה הבריטית
בשנת 1940 הקים צ'רצ'יל ממשלת אחדות לאומית. בווין מונה לשר העבודה והשירותים הלאומיים. בתוקף חוקי החירום של המלחמה, ריכז תחת משרדו את השליטה על כוח העבודה והקצאת משאבי אנוש במשק הבריטי. כך העביר 48,000 צעירים חייבי גיוס לעבודה במכרות הפחם. זמן קצר לאחר מינויו לשר נבחר גם לפרלמנט.
עם תום המלחמה התפרקה הקואליציה ובבחירות שהתקיימו ביולי 1945 זכתה מפלגת הלייבור. בווין מונה על ידי ראש הממשלה קלמנט אטלי לשר החוץ. תקופת שירותו כשר התאפיינה בהתפרקות האימפריה הבריטית מנכסיה. בעיקר "היהלום שבכתר": הודו. לבווין לא היו סנטימנטים לעבר האימפריאלי המפואר של בריטניה. ביודעו שבמצבה הכלכלי הירוד לאחר המלחמה, אין הממלכה יכולה לשאת בעומס הכלכלי הדרוש להחזקת אימפריה השולטת על פני ימים ואוקיינוסים. לטעמו, מעמד העובדים לא נהנה אף פעם מהאימפריה וגדולתה. מבחינה בינלאומית פעל להקמת האו"ם וליישום תוכנית מרשל לשיקום אירופה שלאחר המלחמה, והיה שותף לשיחות הראשונות לשיתוף הפעולה בין מדינות מערב אירופה שבסופו של דבר הובילו לאיחוד האירופי. בהיותו מתנגד לקומוניזם צידד במדיניות ארצות הברית במסגרת המלחמה הקרה ובהקמת הברית הצפון- אטלנטית (נאט"ו). ארנסט בווין יזם בשנת 1950 את תוכנית קולומבו לפיתוח כלכלי של דרום-מזרח אסיה. בריאותו הרופפת הביאה, בשנת 1951 לפרישתו ממשרתו כשר ומינויו לתפקיד ייצוגי נכבד אך חסר משמעות מעשית, מעין "שר בלי תיק" (Lord Privy Seal - "הלורד שומר החותם"). זמן קצר לאחר מכן נפטר.
[עריכה] בווין ופתרון בעית ארץ ישראל
כיתר חברי הליבור ביושבם באופוזיציה, היה בווין ממתנגדי הספר הלבן הן זה של 1931 והן של 1939. כאשר עלה הלייבור לשלטון בשנת 1945 חשבו ראשי המוסדות היהודיים שחוקי הספר הלבן יבוטלו. אך לא כך היה. תפיסתו את בעיית פליטי השואה הייתה, שעליהם להשתקם באירופה כחלק מהמאמץ השיקומי הכולל של יבשת זו. הוא טען שאם היהודים יתעקשו על עלייה לארץ ישראל זה יעורר תחושות אנטישמיות נגדם. הוא אף רמז שתמיכת ממשלת ארצות הברית בישוב היהודים בא"י היא כי "אינם רוצים אותם בניו יורק". בווין התכחש למחויבות הממשלה הבריטית להצהרת בלפור, סירב בעקשנות להתיר עלית יהודים לארץ ישראל ואף הכריז שלמדינות ערב יש חלק בהחלטות על גורל ארץ ישראל.
בווין הקים את הוועדה האנגלו-אמריקאנית בשלהי שנת 1945. וועדת החקירה מסרה את ממצאיה באפריל 1946 וביניהם המלצה להענקת 100,000 אשרות עליה ליהודים ("סרטיפיקטים"). בווין התנגד להמלצה זו. התוכניות ליישום המלצות הוועדה אשר כללו בין השאר, "קנטוניזציה" של ארץ ישראל ללא הקמת מדינות לשני העמים, נדחו על ידי שני הצדדים. ד"ר חיים ויצמן ודוד בן גוריון נכשלו במאמציהם לשכנע את בווין לבטל את מדיניות הספר הלבן ולאפשר כינון מדינה יהודית ולו רק על חלק מארץ ישראל. לאחר שגם הדיונים עם הצד הערבי העלו חרס, החליטה הממשלה הבריטית להעביר את שאלת המשך המנדט הבריטי להכרעת ארגון האומות המאוחדות.
בעיני היהודים נתפס כאנטישמי, או למצער כאנטי ציוני. בעיני היישוב בארץ ישראל, ומנהיגיו, ייצג את הביטוי החריף ביותר של המדיניות האנטי ציונית של ממשלת בריטניה. היו אף שמועות שהוכחשו שהאצ"ל או הלח"י תכננו להתנקש בחייו. אפילו העיתונות האמריקאית השוותה בינו לבין היטלר. יותר משהיה אנטשימי היה כנראה איש פשוט, בור ואטום לזוועות השואה אשר ניזון מחוות דעת של פקידי משרד החוץ הבריטי אשר צידדו בצד הערבי.
עם החרפת הפעולות נגד השלטון הבריטי גודר מתחם הממשל הבריטי בירושלים ששכן במגרש הרוסים. בפי העם נקרא אז מתחם זה "בווינגראד".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מתוך אתר דעת (נאומים של בגין) גילוי דעת האצ"ל על הקמת הוועדה האנגלו אמריקאית
- מתוך אתר עמלנט משה סנה על מדיניותו של בווין


