רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ברוסיה, מדינה באירואסיה; לערך העוסק במדינות נוספות שהיו קיימות בשטח זה, ראו רוסיה (פירושונים).
הפדרציה הרוסית
רוסיה סמל רוסיה
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: המנון הפדרציה הרוסית (1)
מיקום רוסיה
יבשת אירואסיה (אירופה ואסיה)
שפה רשמית רוסית
עיר בירה מוסקבה
55°45′ צפון 37°37′ מזרח
העיר הגדולה ביותר מוסקבה
משטר רפובליקה פדרלית
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
ולדימיר פוטין
מיכאיל פרדקוב
הקמה
- תאריך
פירוק ברית המועצות
24 באוגוסט 1991
שטח
- סה"כ
- % מים
1 בעולם
17,075,200 קמ"ר
0.5%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
8 בעולם
143,420,309
8.4 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2006)
- תמ"ג לנפש
9 בעולם
1,706,972 מיליון $
12,142 $
מטבע רובל רוסי
אזור זמן UTC +2 עד +12 (2)
סיומת אינטרנט ru
קידומת בינלאומית 7+
(1) לרשימת ההמנונים הקודמים ראו המנון רוסיה.
(2) ברוסיה יש 11 אזורי זמן שונים.

הפדרציה הרוסית (רוסית: Российская Федерация, ) היא המדינה הגדולה ביותר בעולם. שטחה עולה על 17 מיליון קילומטרים רבועים. היא מדינה טרנס-יבשתית המתחלקת בין אסיה לאירופה. רוסיה חולקת גבול משותף עם: נורבגיה, פינלנד, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, בלארוס, אוקראינה, גאורגיה, אזרבייג'ן, קזחסטן, סין, מונגוליה וקוריאה הצפונית.

רוסיה זכתה בעצמאות עם פירוק ברית המועצות בשנת 1991. תחת השלטון הסובייטי היא נקראה "הרפובליקה הסובייטית של הפדרציה הרוסית" (RSFSR). רוב שטחה, אוכלוסייתה ותעשייתה של ברית המועצות, אחת משתי מעצמות העל דאז, היו ברוסיה. כתוצאה מכך, לאחר פירוק ברית המועצות רוסיה ביקשה לקחת את תפקידה ההיסטורי של ברית המועצות כאחת מהמעצמות החשובות בתבל. למרות השאיפות, השפעתה נמוכה בהרבה מהשפעת קודמתה והיא איננה נחשבת עוד למעצמת על.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של רוסיה

ההפסדים החוזרים של הצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה גרמו למהומות קשות בכל הערים הגדולות של האימפריה הרוסית ולהפלת שושלת רומנוב, שמשלה ברוסיה יותר מ-300 שנה. הקומוניסטים תחת הנהגתו של לנין תפסו את השלטון במהפכת אוקטובר ותוך פרק זמן קצר לאחר מכן יסדו את ברית המועצות. שלטון הדמים של סטלין גרם לעליית כוחה של רוסיה במחיר מותם של מיליוני בני אדם. הכלכלה והחברה הסובייטים הגיעה למבוי סתום לאורך שנות ה-70 ומיכאיל גורבצ'וב, שעלה לשלטון באמצע שנות ה-80 הכריז על פרסטרויקה "בניה מחדש" וגלאסנוסט "שקיפות". נסיונו למודרניזציה כשל ונתן דרור לכוחות שהפילו את המשטר ב-1991 ופירקו את ברית המועצות. לאחר פירוק ברית המועצות, רוסיה הייתה נתונה במספר משברים כלכליים וחברתיים. היא שאפה להחליף את הכלכלה המרוכזת שאפיינה את המשטר הישן בכלכלת השוק החופשי.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של רוסיה

הפדרציה הרוסית היא רפובליקה פדרטיבית. בראש המדינה עומד נשיא בעל סמכויות נרחבות הנבחר בבחירות ישירות לכהונה בת 4 שנים. מקום משכנו של הנשיא הוא הקרמלין. הנשיא ממנה את הממשלה (ראש הממשלה, שחייב לזכות באישור הפרלמנט, את סגן ראש הממשלה, את השרים ומעורב במינוי הפקידות הבכירה. בנוסף, הוא מפקד הכוחות המזוינים והמועצה לביטחון לאומי. הנשיא רשאי להוציא צווים ללא אישור הפרלמנט.

הפרלמנט הרוסי מורכב משני בתים. הבית העליון הוא המועצה הפדרטיבית המורכבת מ-178 צירים הממונים לתקופת כהונה בת 4 שנים (2 נציגים מכל אחד מ-89 המחוזות). הבית התחתון, הדומה, מורכב מ-450 צירים הנבחרים לתקופת כהונה של 4 שנים. מחציתם נבחרים בבחירות כלליות ומחציתם בבחירות יחסית.

בנוסף, יש בכל אחת מהרפוליקות המרכיבות את רוסיה שלטון עצמי, הכולל נשיא נבחר.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת רוסיה

בעשור שלאחר התמוטטות בריה"מ, רוסיה, שהייתה העשירה שברפובליקות בריה"מ, נאבקה על מנת לבסס כלכלת שוק חופשית ולהשיג צמיחה כלכלית. במהלך המעבר מכלכלה ריכוזית סובייטית לכלכלת שוק הצטמצמה כלכלתה של רוסיה. הירידה החריפה ביותר הייתה בענפי התעשיה השונים, בעיקר בתעשיה הכבדה. בתקופה שבין 1991 ל1998 רוסיה, (כמו גם רוב מדינות בריה"מ לשעבר), סבלה מירידה של 60% בתמ"ג לעומת 1990 וכן מירידה חדה ברזרבות מטבע החוץ, אבטלה גואה, וירידת כוח הקניה של המטבע. מ-1999 ועד תחילת 2006 למרות אחוזי הצמיחה הגבוהים היא עדיין לא חזרה לגדולתה לפני התפרקות ברית המועצות.

פרויקט מוסקבה סיטי העתידי
הגדל
פרויקט מוסקבה סיטי העתידי

בשנת 1997 עברה רוסיה תחייה כלכלית מסוימת, אך שנה לאחר מכן, עברה את משבר הרובל שגרם לרגרסיה כלכלית חמורה שבאה לידי ביטוי בין השאר בירידה חדה בשער הרובל ובתנאי החיים ובזינוק האבטלה והגרעון התקציבי. הכלכלה התאוששה ולאחר מכן גדלה בקצב בשנתי בממוצע של 6.73% בין 1999 ל-2005. בעיקר בזכות מחירי האנרגיה הגבוהים, העלייה בתפוקה התעשייתית (רוסיה היא יצרנית הנפט והגז הגדולה בעולם, עברה את ערב הסעודית בתחום הנפט באוגוסט 2006) והרפורמות בתחום התחבורה הבנייה המיסוי ומגזרים נוספים במשק.

ההתאוששות, בשהחלה בעיקר בשנת 2000 עם עלייתו של פוטין לשלטון, באה עם צמצום ההוצאות הממשלתיות והורדת החוב הציבורי, תהליך שמתמשך עדיין בשנת 2006. הורדת המיסוי להכנסה ליחידים ל-13% (לכל הכנסה) ולחברות ל-25% מהרווחים, הביאה לגידול ביוזמה עסקית והשקעות זרות ברוסיה. רוסיה עדיין תלויה מאוד ביצוא חומרי גלם כמו: נפט, גז טבעי, מתכות, ועץ. יצוא חומרי הגלם עדיין מרכיב חלק עיקרי מהתוצר הלאומי, אך חלקו יורד בתקופה האחרונה עם העלייה בצריכה הפרטית שעולה בקצב של 12% בשנה (שנת 2005). רוסיה צפויה להוריד את המע"מ מ-18% ב2005 ל-13% ב2009.

הצריכה הפרטית מונעת מעליית המשכורות מ- 62 דולר ב-1999 ל-408 דולר (מעודכן ליוני 2006), כמו גם מהגדלת קצב לקיחת ההלוואות ומשכנתאות מבנקים ממשלתיים כמו סברבנק וונשטורגבנק.

אחת מהחברות הגדולות בעולם בשם גזפרום, עם שווי כולל של כ-270 מיליארד $ (השלישית בגודלה בעולם) התבססו ברוסיה בזכות משאביה.

על פי התחזיות, בתנאי שמחירי הנפט לחבית ישארו סביב ה-60 דולר, הכלכלה הרוסית הראלית צפוייה להתייצב ב- 2011 על 2 טריליון דולר (14,300 דולר לנפש) (בשנת 2005 ערכה הנומינאלי היה 765 מיליארד דולר) ובכך בעצם להיות הכלכלה השנייה בגודלה באירופה (אחרי גרמניה) או הכלכלה השישית בגודלה בעולם. רזרבות הזהב והמטבע הזר, מט"ח, הגיע ב11 באוגוסט ל277 מיליארד דולר (השלישית בעולם בתחום זה).

אך עדיין למרות התחזית רוסיה לא צפוייה לעבור את מערב אירופה ביחס של תמ"ג לנפש בתקופה הקרובה או הבינונית.

הקושי העיקרי שמולו ניצבת הכלכלה הרוסית הוא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים (שמהווים היום פחות מ-20% מהתמ"ג), היות והכלכלה מנוהלת על ידי מונופוליים ענקים, הבנק האירופאי והבנק העולמי ניסו ליזום מערכת בנקאית מתוקנת, אך בהצלחה מועטה יחסית עד היום. כמו גם החלשת קצב האינפלציה השנתית שמשתוללת על מעל 10% בשנה.

רוסיה ידועה בין השאר כאחת המדינות המושחתות ביותר באירופה, דבר שמנע ממנה להגדיל את ההשקעות הזרות במדינה בתקופת המעבר.

כיום ברוסיה חיים כ-33 מיליארדרים (על פי פורבס) ועם שווי כולל של 172 מיליארד דולר, רק בארצות הברית וגרמניה חיים יותר מיליארדרים.

[עריכה] חלוקה אדמיניסטרטיבית

מחוזותיה של רוסיה
הגדל
מחוזותיה של רוסיה
ערך מורחב – מחוזות פדרליים של רוסיה
ערך מורחב – רפובליקות של רוסיה

הפדרציה הרוסית מורכבת ממספר רב של מחוזות, רפובליקות ואזורים אוטונומיים. סך הכול 89 מחוזות. ישנן 21 רפובליקות שנהנות מרמה גבוהה של אוטונומיה ברוב ענייני הפנים. לרוב הרפובליקות מורכבות מבני המיעוטים השונים.

שאר השטח מורכב מ-49 "אזורים" (oblast) ו-9 "טריטוריות" (krai) מתוכן 10 הן נפות אוטונומיות (autonomous okrug), ואזור אוטונומי אחד (autonomous oblast).

פרט לחלוקה הזאת ישנן ערים פדרליות - מוסקבה וסנקט פטרבורג. לאחרונה נוספו 7 מחוזות חדשים לחלוקה שצוינה לעיל. המחוזות האלו נקראים מחוזות פדרליים והם נוצרו לצורך ניהול של שלטון פדרלי.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת רוסיה
הגדל
מפת רוסיה
ערך מורחב – גאוגרפיה של רוסיה

הפדרציה הרוסית היא מדינה טרנס-יבשתית המכילה את רוב יבשת אירואסיה. למרות שחלק ניכר מהאזורים הארקטים והסוב-ארקטיים נמצאים בשטחה, השטח הנותר הוא עצום עד כדי כך, שרוב תנאי האקלים העולמיים חלים בו.

בחלק האירופאי וגם בחלק האסיתי רוב השטח מורכב ממישורים ענקיים. המישורים האלה הם בראש ובראשונה ערבה בדרום ומיוערים בכבדות בצפון עם גידולי טונדרה ליד החופים הצפוניים. רכסי הרים נמצאים ליד הגבול הדרומי, כמו למשל הרי קווקז, שבהם נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר ביבשת אירופה - הר אלברוס (5,663 מ'). בנוסף להרי קווקז יש ישנה שרשרת הרים נוספת - הרי אלטאי. בחלקים המזרחיים מתנשא רכס ורחויאנסק. במרכז יש את רכס הרי אורל המחלקים את אירואסיה לאסיה ואירופה.

אורך החופים הכולל של רוסיה הוא מעל 37,000 ק"מ הגובלים עם אוקיינוס הקרח הצפוני, האוקיינוס השקט וכמה ימים פנימיים כמו הים השחור, הים הבלטי והים הכספי. מספר ימים הם חלקים של אוקינוסים כמו ים בארנץ הים הלבן, ים קארה, ים לאפטייב והים הסיבירי הצפוני שהם חלק מהאוקינוס הצפוני. ים ברינג, ים אוחוצק והים היפני הם חלק מהאוקינוס השקט. האיים הגדולים הם: נוביה זמליה, אדמתו של פרנץ-יוזף, האיים הסיביריים החדשים, אי ורנגל, האיים הקוריליים והאי סחלין.

בנוסף לימים זורמים ברוסיה כמה עשרות נהרות גדולים. לרשימת הנהרות ראו נהרות רוסיה.

הימות הגדולות הן - ימת בייקל שהיא ימת המים המתוקים העמוקה בעולם, ימת לאדוגה וימת אונגה. ראו גם ימות רוסיה.

[עריכה] רצועות הזמן

ברוסיה יש 11 אזורי זמן שונים. המידע הזה מטעה במידת מה, כי זה לא מראה את הרוחב האמיתי של המדינה, אלא יותר את הרוחב היחסי של החלק הצפוני. הנקודה המזרחית ביותר של רוסיה היא אי הדיאומד הגדול (אוסטרובה ראטמאנובה). הנקודה המערבית ביותר היא מפרץ דנציג. המרחק בקו ישר ביניהם הוא כ6,600 ק"מ. בניגוד לזה, המרחק בין שתי הנקודות הכי רחוקות ברוסיה הוא כ-8,000 ק"מ (לשם השוואה - אורך קו המשווה הוא כ-40,000 ק"מ).

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של רוסיה

צפיפות האוכלוסין ברוסיה היא נמוכה מאוד (כ-9 אנשים לק"מ מרובע). כ-71% מהאוכלוסייה חיים בחלק האירופאי (80% אם מחשיבים גם את אזורי האורל). ברוסיה יש יותר מ-160 קבוצות אתניות שונות. בשנת הסקר 2002 חיו ברוסיה כ-145 מיליון בני-אדם.

פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי מגדולי המלחינים של רוסיה
הגדל
פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי מגדולי המלחינים של רוסיה

לפי מרשם האוכלוסין בשנת 2002 79.8% הם רוסים, 3.8% טטרים, 2% אוקראינים ואחרים. כ-84% שייכים למשפחת העמים ההינדו-אירופאים (מתוכם כ99% הם סלאבים), כ-8.5% מגיעים ממשפחת העמים הטורקים, 3.5% ממשפחת העמים הקווקזים, 2% הם פינו-אוגרים, 0.5% הם מונגולים. מספר היהודים על פי הערכות הוא בין 230 אלף למיליון, כאשר מחצית האוכלוסייה חיה במוסקבה וכחמישית בסנקט פטרבורג. בשנת 1970 מספר היהודים בבריה"מ נאמד ב־2.15 מיליון, שלישית בעולם אחרי ארצות הברית וישראל. בעקבות התפרקות בריה"מ עזבו את רוסיה מיליוני אירופאים (בעיקר גרמנים, מיעוטים קטנים של צ'כים, יוונים ופינים) ויהודים (בעיקר לארצות הברית, ישראל וגרמניה).

הרוסים, כמו גם קבוצות אתניות אחרות במזרח אירופה, שייכים למשפחת העמים הסלאבים שמהווה את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באירופה.

כ-200 אלף בני אדם מהגרים לרוסיה כל שנה מתוכם כמחציתם הם רוסים מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר, בנוסף יש כ1.5 מיליון מהגרים בלתי חוקיים (רובם ממרכז אסיה, קווקז, אוקראינה, מולדובה וסין).

למרות ההגירה רוסיה מאבדת כ-500 אלף עד 700 אלף בני אדם כל שנה (כ-0.5% בשנה) כתוצאה מאחוזי לידה נמוכים (כ-1.3 ילדים לאישה) ואחוזי תמותה גבוהים (בעיקר של גברים בגיל העבודה).

השפה הרוסית היא השפה הרשמית היחידה, אך רפובליקות אוטונומיות מכניסות לעתים קרובות את השפות האתניות כשפה רשמית שנייה ברפובליקה. האלפבית הקירילי הוא היחיד שמשמש את האוכלוסייה ברוסיה. רוב הרוסים הם נוצרים אורתודוקסים.

מספרם של המוסלמים נאמד ב-14 עד 20 מיליון (תלוי במקורות), המהווים כ-14%-10% מהאוכלוסייה. רובם מרוכזים באזור דרום הוולגה, צפון הקווקז ומערב סיביר, מיעוטים גדולים קיימים גם בערים הגדולות. כמעט כולם הם סונים ורובם מגיעים ממשפחת העמים הטורקים והקווקזים.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוסיה