מעוז צור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תווי המזמור מעוז צור כפי שהושר בבית הכנסת האשכנזי בונציה. מופיע בתוך אחת ה-Parafrasi Poetici, קנטטות איטלקיות מתחילת המאה ה-18 על טקסטים מתהלים מאת בנדטו מרצ'לו. התווים, שלא כנהוג, מימין לשמאל.
הגדל
תווי המזמור מעוז צור כפי שהושר בבית הכנסת האשכנזי בונציה. מופיע בתוך אחת ה-Parafrasi Poetici, קנטטות איטלקיות מתחילת המאה ה-18 על טקסטים מתהלים מאת בנדטו מרצ'לו. התווים, שלא כנהוג, מימין לשמאל.

מעוז צור הינו פיוט שנהוג לזמר בחג החנוכה, לאחר הדלקת נרות החג. לרוב שרים רק את הבית הראשון, בישיבות נהוג לשיר את כל הפיוט. בהשראת הפיוט חיברה והלחינה נעמי שמר את השיר "שבחי מעוז", שביצעה להקת פיקוד דרום ב-1969. בשיר זה יצרה שמר הקבלה בין הפיוט היהודי לבין המעוזים (המוצבים) שהותקפו במלחמת ההתשה שהייתה באותה עת.

[עריכה] היסטוריה

ככל הנראה נכתב הפיוט במאה ה-13 בגרמניה, בתקופת מסעות הצלב. האות הראשונה בחמשת הבתים הראשונים מהווה אקרוסטיכון של שם המחבר - מרדכי. הפיוט משחזר את הפעמים הרבות שבהן נגאל עם ישראל מעם גולה: הבית השני מספר על יציאת מצרים, הבית השלישי מספר על סוף גלות בבל, הבית הרביעי מספר על נס פורים, והבית החמישי מספר על נצחון החשמונאים. הבית הראשון והבית האחרון כתובים בלשון הווה, כלומר בעת שנכתב הפיוט. הבית הראשון מביע תקווה לבניית בית המקדש (תיכון בית תפילתי) ומייחל טבח לאויבי ישראל, המכונים בזלזול כלבים (מנבח, כלומר נובח ככלב). הבית האחרון חוזר ומבקש נקמה כנגד אויבי ישראל. יש הסוברים ש"אדמון" שמוזכר בבית זה רומז על מנהיג צלבני בשם פרידריך ברברוסה (שפרושו "אדום הזקן" בלטינית). בשל חשש מתגובת הנוצרים הושמט בית זה בהוצאות רבות של הפיוט.

בספרה "והגדת לבנך" מסבירה מיכל גור-אריה מדוע שרים את הפיוט דווקא בחנוכה ולא בפורים או בפסח שמוזכרים אף הם בפיוט:

"בפסח אנו קוראים בהגדה: 'בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.' ובפורים, לאחר מקרא מגילה בבית-הכנסת מברכים 'ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה' הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם. האל המושיע.' לא נותר לשיר 'מעוז צור' אלא בחנוכה."

כמקובל בפיוטים אחרים, גם בפיוט זה ראשי התיבות של השורה הראשונה בבית האחרון הן "חזק" כברכה למחבר.

הלחן הידוע ביותר כיום הוא כפי הנראה לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה - לא זו בלבד, אלא שכל אחד מממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. לחן שני מופיע אצל בנדטו מרצ'לו (ראו תמונה), ויש ויכוח בקרב מוזיקולוגים אם הוא לחן עצמאי או גלגול מרוחק של הלחן הגרמני המוכר. גרסה שלישית, במפעם מהיר ואופי נמרץ יותר, ידועה בקהילת גוריציה, על הגבול בין איטליה ואוסטרו-הונגריה.

[עריכה] מילות הפיוט

השיר מכיל שני אקרוסטיכונים:

  • צירוף האות הראשונה מכל בית יוצר את המילה "מרדכי", שזהו ככל הנראה שם המחבר.
  • הבית האחרון נוסף מאוחר יותר וצירוף האותיות הראשונות של שלושת המילים הראשונות בבית יוצר את המילה "חזק", כנראה כברכה למשורר.

מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח,
תיכון בית תפילתי, ושם תודה נזבח,
לעת תכין מטבח מצר המנבח,
אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח.

רעות שבעה נפשי, ביגון כוחי כילה,
חיי מררו בקשי, בשעבוד מלכות עגלה,
ובידו הגדולה, הוציא את הסגולה,
חיל פרעה וכל זרעו ירדו כאבן מצולה,

דביר קדשו הביאני וגם שם לא שקטתי,
ובא נוגש והגלני, כי זרים עבדתי,
ויין רעל מסכתי, כמעט שעברתי,
קץ בבל זרבבל, לקץ שבעים נושעתי.

כרות קומה ברוש בקש, אגגי בן המדתא,
ונהייתה לו למוקש, וגאוותו נשבתה,
ראש ימיני נשאת, ואויב שמו מחית
רוב בניו וקנייניו על העץ תלית.

יוונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים,
ופרצו חומות מגדלי, וטמאו כל השמנים,
ומנותר קנקנים, נעשה נס לשושנים,
בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים.

חשוף זרוע קדשך, וקרב קץ הישועה,
נקום נקמת עבדיך, מאומה הרשעה,
כי ארכה השעה, ואין קץ לימי הרעה,
דחה אדמון בצל צלמון הקם רועים שבעה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: מעוז צור
שפות אחרות