גוש האירו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוש האירו (או מרחב האירו, Eurozone) הוא כינוי למדינות החברות באיחוד האירופי, בהן האירו מהווה את ההילך החוקי. הבנק המרכזי האירופי הוא הסמכות המוניטרית העליונה של גוש האירו, ובראשו עומד הבנקאי הצרפתי ז'אן-קלוד טרישה.
האירו נועד להיות המטבע הרשמי של כל האיחוד האירופי. למעשה, לא כל חברות האיחוד משתמשות באירו כמטבע הרשמי שלהן. רוב המדינות שטרם הצטרפו מחוייבות על פי אמנת מאסטריכט להצטרף לאירו, אלא שכלכלת מדינות אלו טרם עמדה בתנאים המופיעים באמנה להצטרפות לגוש האירו. בריטניה ודנמרק אינם מחוייבות להצטרף לגוש האירו בעקבות הסכם מיוחד.
כנספחים לגוש האירו הצטרפו מספר מדינות נוספות בהן האירו משמש דה פקטו כהילך החוקי ומספר מדינות בהן האירו משמש כהילך חוקי בהסכם רשמי.
[עריכה] החברות בגוש האירו
כיום חברות בגוש האירו 12 מדינות מהאיחוד האירופי:
ב-16 במאי 2006 אושרה סופית הצטרפותה של חברה נוספת לגוש האירו ב-1 בינואר 2007:
[עריכה] נספחים לגוש האירו
חלק מהטריטוריות הצרפתיות שמעבר לים אימצו את האירו כהילך החוקי:
- גיאנה הצרפתית, ראוניון, גוואדלופ, מרטיניק, סנט פייר ומיקלון ומיוט.
ל-3 מדינות הסכם רשמי עם האיחוד האירופי בהקשר לשימוש באירו:
מדינות ואזורים בהן מטבע משמש הילך חוקי דה פקטו:
אנדורה
מונטנגרו- חלק מקוסובו ומטוחיה
[עריכה] מדינות נוספות באיחוד האירופי הצפויות להצטרף לגוש
מידי שנה מפרסם האיחוד דו"ח ובו פירוט התקדמות המדינות השונות. תאריכי היעד להצטרפות אינם סופיים ותלויים בגורמים שונים ובאישור סופי. תאריכי היעד הם ([1]):
מדינות שטרם קבעו תאריך יעד סופי:
ליטא, לטביה, אסטוניה, סלובניה, סלובקיה ומלטה כבר אישרו את עיצוב מטבעות האירו שיונפקו על ידם.
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

