מסע אלונקות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסע אלונקות - מסע רגלי של יחידת חיילים בשיגרת האימונים הצבאית, שהפך לסמל החישול של הפרט והיחידה כולה. המסע נועד לתרגל נשיאת חייל פצוע תוך כדי פעילות צבאית, ומתנהל על פי פקודת המפקד בשטח המורה לאחד החיילים לשכב על אלונקה ולהיות ה"פצוע". לפעמים משמשים מספר שקי חול בתפקיד זה. על חיילי היחידה לשאת את האלונקה בסבב קבוע של ארבעה חיילים המתחלפים מעת לעת – כל אחד נושא מוט אחד מארבעת מוטות האלונקה על כתפו, וכל זאת תוך כדי מסע מפרך שעשוי להימשך קילומטרים רבים. לעיתים קרובות מתחיל מסע האלונקות לאחר מסע רגלי ממושך.
מספר האלונקות במסע תלוי בהחלטת המפקד, וככל שירצה לחשל את חייליו, כך יקבע את מספרן. ככל שיעלה המספר, יהיה על כל פרט ביחידה לשאת למשך זמן רב יותר את מוט האלונקה.
מסע אלונקות נפוץ במיוחד ביחידות חיל רגלים קרביות, בקורסים מתקדמים של שדאות ואימוני פרט, וכל מסע כומתה של יחידה נבחרת יכלול את הנשיאה הבלתי נמנעת בעול האלונקה. אחריה יחושו הנושאים את ה"עמק" בכתף הקעורה מכובד המוט.
המסע המיתולוגי זכה להנצחה בסרט הפולחן הישראלי "מסע אלונקות", ומהווה מרכיב בסיסי ברעות הנרקמת בין חיילי היחידה, כמאמר השיר של חיים גורי: "הרעות, נשאנוך בלי מילים, אפורה עקשנית ושותקת".

