לאון (אריה) סימון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סר אריה (לאון) סימון (1881-1965), סופר ומתרגם יהודי ציוני, איש השרות הציבורי וממנהיגי ציוני בריטניה. סייע בניסוח טיוטת "הצהרת בלפור" (הטיוטה, כתובה על גבי מפית מלון לונדוני, נמכרה ב-2005 במכירה פומבית על ידי סות'ביס עם יתרת עזבונו של סימון).
סימון נולד בסאות'המפטון ולמד במנצ'סטר, אנגליה, שם שימש אביו רב מקומי, ואחר כך באוקספורד. בראשית המאה העשרים היה חבר בולט בקבוצת משכילים יהודים בבריטניה ("קבוצת מנצ'סטר"), שנמנו על אוהדיו של חיים ויצמן והגדירו את יהדותם באמצעות המעשה הציוני, ולא כדת. היה חבר ב"ועד הצירים" - הוועדה הפוליטית הציונית המייעצת לויצמן, בראשות נחום סוקולוב, שערכה ביקור בארץ ישראל ב-1917. עם זאת, עיקר מרצו, במיוחד לאחר היכרותו הקרובה עם אחד העם ב-1908, הופנה לתחייה התרבותית של עם ישראל. היה ממייסדי העיתון "דגל ציון" (1910 The Zionist Banner), והירחון "פלסטין" (Palestine 1916), במימונו של ישראל זיו. כתב מחקר על הלאומיות היהודית (1920), פרסם ביוגרפיה על אחד העם ותרגם את כתביו לאנגלית (1956). תרגם גם את כתביהם של הפילוסופים אפלטון מיוונית ומיל מאנגלית לעברית ופרסם אסופת מאמרים בעברית על הספרות היוונית העתיקה (1951). זכה בפרס טשרניחובסקי.
התקדם במעלה השרות הציבורי הבריטי עד לדרגת מנהל משרד הדואר, ממנו פרש ב- 1944, וזכה בתואר אצולה. שימש יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית בירושלים.

