נאום הר הצופים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
את נאום הר הצופים נשא יצחק רבין, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, ב-15 ביוני 1967 (עם סיום המלחמה) בטקס קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד באוניברסיטה העברית בירושלים המאוחדת. את הנאום חיבר קצין חינוך ראשי דאז מרדכי בר-און, ולפי דבריו רבין כמעט ולא שינה את הנוסח.
בשבוע שלאחר סיום הקרבות העניקה האוניברסיטה תארי דוקטור לשם כבוד לנשיא המדינה זלמן שז"ר, לרמטכ"ל רבין ולמכובדים נוספים. הענקת התואר לרבין נחשבה לשיאו של ערב ההוקרה ונאומו, שביטא את רוח צה"ל, עורר הד נרחב בציבור.
תוכן עניינים |
[עריכה] מעמד הר הצופים
רבין כינה את הטקס "מעמד הר הצופים" בהקבלה ל"מעמד הר סיני" והיו לו מספר משמעויות:
- משמעות גאופוליטית: טקס חלוקת התארים נערך בקמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים. במלחמת העצמאות כותר הר הצופים על-ידי הלגיון הירדני והפך למובלעת ישראלית במזרח ירושלים אשר כניסת אזרחים אליה הוגבלה. במלחמת ששת הימים נכבש המתחם וחזר לריבונות ישראלית. עריכת הטקס בהר הצופים סימלה, על פי חלק מהפרשנים, את ריבונות מדינת ישראל על ירושלים המאוחדת כבירת המדינה וכבירתו הנצחית של עם ישראל. בנאומו אמר רבין כי הטקס נערך "במקום הקדום ומלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו."
- משמעות חברתית: עד מלחמת ששת הימים נערך עימות תרבותי חריף בין האקדמיה לבין צה"ל בנוגע לעיצוב ערכי הדור הצעיר. ביטוי לעימות זה נמצא במחאתו של רקטור האוניברסיטה העברית, נתן רוטשנטרייך, נגד הסיסמה הלוחמנית "הטובים לטיס" שהתפרסמה בשנות השישים. ההכרה ברמטכ"ל כדוקטור לשם כבוד הייתה, על פי פרשנות מסוימת, מעין הכרה בצה"ל כאחד ממעצבי הערכים והמוסר הראשיים של החברה הישראלית. בנאומו אמר רבין כי הוא רואה בהענקת התואר "הכרה עמוקה בייחודו של צה"ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו."
- רבין התייחס בנאומו לתפקיד צה"ל בעיצוב החינוך והתרבות של החברה הישראלית, בכך שהוא נוטל על עצמו משימות חינוך ייחודיות כמו משימתם של אנשי הנח"ל והמורות החיילות באזורי הפיתוח, אך עיקר נאומו הוא הקדיש להכרה במוסריותו של צה"ל בעת מלחמת ששת הימים, גילויים שלדבריו, "ראשיתם ברוח וסופם ברוח". הוא הביא דוגמאות של גילויי אחווה ורעות שהתגלו במלחמה, כמו "חבלנים שסיכנו את חייהם למלט את חברם הפצוע בשדה מוקשים". הסיבות לגילויים אלה בקרב חיילי צה"ל לא נבעו לדבריו מתוך רגשות מליטנטיים, אלא מתוך צדקת הדרך והכרת תפקידם "להבטיח קיום האומה במולדתה" וכי הצבא "מהעם בא ואל העם חוזר".
- משמעות פוליטית: המעמד היווה נקודת זינוק לפעילות הציבורית של רבין בשנים שלאחר פרישתו מצה"ל. על פי פרשנותו של תום שגב, העובדה שרבין זכה לקבל את התואר ולא שר הביטחון משה דיין שהיה ממפלגת האופוזיציה רפ"י מיסודו של דוד בן-גוריון, הייתה מעין קבלה של האוניברסיטה את שלטון המערך בראשותו של ראש הממשלה לוי אשכול.
[עריכה] לקריאה נוספת
- תמר ברוש, נאום לכל עת, האוניברסיטה הפתוחה, 1993, עמ' 60-65.
- תום שגב, 1967 - והארץ שינתה את פניה, כתר, 2005, עמ' 459-461 ועמ' 465.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חלקים מנאום הר הצופים באתר מרכז יצחק רבין - יש להיכנס לקישור "נאומים" מצד שמאל מתחת לתמונה.
- הערך "יום ירושלים" בספרייה הוירטואלית של מט"ח - יש לגלול לסעיף "ומשהו לסיום..." שם מתוארת השפעת הנאום על הציבור ומובא ציטוט של רבין בהרהוריו על מעמד הר הצופים.
- אזכור של נאום הר הצופים בנאומו של ראש הממשלה אריאל שרון במלאת שש שנים לרצח רבין.

