עששת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שן טוחנת שנגועה בעששת
הגדל
שן טוחנת שנגועה בעששת

עששת היא מחלה בה נגרם רקבון והרס של השיניים כתוצאת פעולתם של חיידקים.

עששת היא המחלה הנפוצה ביותר בעולם אחרי הצטננות. היא נגרמת כשחיידקים אנארוביים, בעיקר ממין Streptococcus mutans, אשר נמצאים באופן קבוע על גבי השיניים, מתסיסים גלוקוז לחומצה לקטית; זו ממיסה לאיטה את אמייל השן וגורמת ל"חורים" בשיניים. כשהחור באמייל מגיע עד למוך השן, המכיל כלי דם ועצבים רבים, חש החולה בכאב.

עששת נוטה לפגוע בעיקר בילדים ובצעירים, אך כל אחד עלול ללקות בה. המחלה היא אחד הגורמים העיקריים לאובדן שיניים אצל צעירים.

אמייל שנהרס אינו ניתן לשחזור. בכדי למנוע זיהום של עצבי השן או חדירה של חיידקים אל מחזור הדם יש לסתום את החור שבשן. סתימה כזו מבוצעת על ידי רופא שיניים אשר משתמש בדרך כלל בסגסוגת של כספית או חרסינה. במידה ונוצר חור עמוק וחל זיהום של שורש השן, נדרש טיפול שורש, במהלכו מוּצאת הרקמה הרכה מתוך מוך העצם ותעלות השורשים והאזור מנוקה מחיידקים וממולא בחומר סתימה יעודי. לאחר טיפול שורש מבוצעת סתימה.


ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.