דגל יפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחס ממדים: 2:3
הגדל
יחס ממדים: 2:3

דגל יפן, הידוע בשם "ניסשוהקי" (日章旗) או "הינומארו" (日の丸 "דיסקת שמש") ביפנית, הוא דגל לבן שבמרכזו דיסקה אדומה (המסמלת את השמש). אגדה מספרת שמקורו בימי הפלישה המונגולית ליפן במהלך תקופת קאמאקורה (המאה ה-13), כשהכהן הבודהיסטי ניצ'ירן הגיש את דגל השמש לקיסר יפן, שנחשב לצאצא של אלת השמש אמטראסו. למעשה, סמל דיסקת השמש היה בשימוש כבר במניפות שנשאו סמוראים שהיו מעורבים בסכסוך בין השבטים טאירה ומינאמוטו במאה ה-12. הסמל היה בשימוש נרחב בנסים צבאיים בתקופת סנג'וקו במאה ה-15 ובמאה ה-16. שוגונים מאוחרים יותר קבעו שזה יהיה הדגל שיתנוסס על ספינות יפניות.

עד תקופת הרסטורציה של מייג'י בשנת 1868, הדגל כבר הפך לדגל הלאומי. למרות שעיצוב דיסקת השמש אומץ באופן רשמי לשימוש כדגל ימי בשנת 1870, הוא לא אומץ רשמית כדגל הלאומי עד 13 באוגוסט 1999 בצו רשמי, שגם הגדיר את ממדיו המדויקים: יחס הממדים הוא 2:3 כאשר הדיסקה היא בקוטר שלוש חמישיות מגובה הדגל, ומרכזה בדיוק במרכז הדגל. גרסה שונה מוכרת של הדגל היא זו שבה 16 קרניים אדומות היוצאות מהדיסקה. זה היה הדגל הצבאי, ששימש בעיקר את הצי, עד תום מלחמת העולם השנייה. כיום הוא משמש כדגל הימי של יפן.