חיה (יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיה - בתורה ובהלכה מכוונת לקבוצה של בעלי חיים בלתי מבוייתים. חלקם כשרים לאכילה, אך כולם אינם ראויים לקרבנות. חלות עליהם מספר מצוות משותפות.

בתורה בדברים פרק י"ד מנויות שבע חיות כשרות: איל, צבי, יחמור, אקו, דישון, תאו וזמר.

דם החיה חייב בכיסוי הדם, החֵלֶ‏ב שלה מותר באכילה והיא איננה חייבת במתנות כהונה.

החֵלֶב של נבלת חיה, טמא ככל שאר בשר הנבלה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.