מלחמה ושלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלחמה ושלום
עטיפת התרגום העברי של "מלחמה ושלום"
שם מלחמה ושלום
שם מקורי Война и мир
מחבר לב טולסטוי
מאייר {{{מאייר}}}
כותר {{{כותר}}}
הוצאה ספרית פועלים
שנת יציאה {{{שנת יציאה}}}
תורגם לעברית {{{תורגם לעברית}}}
תורגם לשפות {{{תורגם לשפות}}}
מספר עמודים {{{מספר עמודים}}}


מלחמה ושלום (רוסית: Война и мир, במקור Война и миръ) הוא ספר רחב היריעה של הסופר הרוסי לב טולסטוי, אשר נחשב בעיני רבים לאחד מן הרומנים החשובים ביותר בספרות העולמית.

עלילת הסיפור מתחילה ביולי 1805, עת ניצב נפוליאון בשיא זוהרו, ומסתיימת באפילוג בשנת 1819, אחרי מלחמת 1812, נפילתו וגלותו של נפוליאון. בין לבין פורש טולסטוי עלילה רחבה ובה עשרות דמויות ראשיות ומשניות, חלקן היסטוריות ואחרות בדיוניות, שחייהם נשזרים זה בזה. חלק ה"שלום" של הסיפור נוגע בעיקר בסיפורם של פייר בזוחוב ומשפחות רוסטוב ובולקונסקי, שלשתיהן נציגים מרצון ומאונס גם בחלק ה"מלחמה" של הסיפור, המתמקד במיוחד בתקופת פלישת נפוליאון לרוסיה.

"מלחמה ושלום" נחשב לרומן האפי החשוב ביותר שנוצר אי-פעם, אך טולסטוי עצמו לא ראה בו כלל רומן. לגישתו, היה הסיפור אפוס היסטורי שמטרתו לאייר את חזון ההתפתחות ההיסטורית הנובעת מרוחם של עמים. סיפור המעשה, היה מבחינתו רק דרך לאייר את תפישותיו. למרות זאת, דווקא הדמויות ההיסטוריות שמשלב טולסטוי בסיפור העלילה כאיור העיקרי לרעיונותיו אינן נחקקות בזכרון. דמותו של נפוליאון, במיוחד, יוצאת נפסדת מהעוינות הגלויה של טולסטוי כלפי המצביא הצרפתי. הדמות ההיסטורית היחידה המשכנעת במידה ממשית היא זו של הגנרל קוטוזוב, שתום העין והפטליסטי, המייצג את דמות הגנרל והרוסי המושלם בעיניו של טולסטוי.

פרטי עלילה פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

עיקר כוחו של הרומן טמון בדמויות הבדיוניות שברא טולסטוי. נטשה רוסטובה, פייר בזוחוב והנסיך אנדריי הן הדמויות העיקריות בסיפור. שני האחרונים משקפים במידה כזו או אחרת פנים שונות באישיותו של טולסטוי עצמו. נטשה מייצגת את הילדה, הנערה ואחר כך האישה האידאלית, העוברת מאהבת נעורים לאנדריי, לאהבת אישה לפייר.

סביב הדמויות העיקריות, פורש טולסטוי מסכת רחבה של דמויות שונות, המתערבות, משפיעות ומושפעות מן הגיבורים הראשיים. הרוזן והרוזנת רוסטוב, בניהם פיוטר וניקולאי ולצידם בוריס וסוניה מרכיבים את המעגל בו סובבת נטשה בילדותה ובנעוריה. לעומתם, בבית בולקונסקי סובבים את אנדריי הנסיכה הקטנה, אשתו הראשונה, אחותו מריה, והנסיך הזקן, אביו הנוקשה והרודני. פייר, נע בין הקטבים, משיק לזה ולאחר, מעורב ומושפע מכולם. אחרי כן, משיקים המעגלים: נטשה ואנדריי מתאהבים זה בזה ולבסוף ניקולאי ומריה נישאים זה לזה.

בין לבין, מתאר טולסטוי עוד עשרות דמויות (בספר למעלה משישים דמויות הנחשבות ראשיות במידה כזו או אחרת): דולוחוב, דניסוב, הנסיך וסילי, הלן, ז'ולי, אנה שרר, הנסיך וסילי, אנאטול, היפוליט, דאנילו, ועשרות אחרים. כל אחד מהם מיוחד בשפתו, באופן התנהגותו ובאופן בו הוא מתייחס לחיים, אף שטולסטוי נוקט חסכוניות קיצונית בתיאור מראן של הדמויות. רובן מתוארות באפיון אחד או שניים: שפתה העליונה ושיניה הנוצצות של הנסיכה הקטנה, ארשת הפנים הלאה של אנדריי, דוביותו של פייר, עיניה היפות ופניה הכעורות של מריה, דיבורו האיטי וקרחתו הבשומה של הנסיך וסילי, קפלי מצחו של ביליבין, רגלו הנהנתנית של אנאטול, וכן הלאה. עומקן ומורכבותן של הדמויות נחשפים לא מכוח תיאור מפורט של חפצים, פנים ולבוש אלא באמצעות פעולה ודיבור.

העלילה, כתפישתו של טולסטוי, נרקמת כרקמת מציאות חיה הנבנית מתוך הפעולה והתגובה של כל הגיבורים הפועלים. ממש כמו שנפוליאון אינו המחולל האמיתי של השינויים המיוחסים לו, כך במציאות של "מלחמה ושלום" אין העלילה מונעת מכוח פעולתו של גיבור בודד, או מעימות בין גיבור למתנגדו. דמויות משנה כמו אנה מיכאילובנה, הנסיך וסילי או דולוחוב מניעות את סיפור העלילה לא פחות ולעתים אף יותר מנטשה, פייר או אנדריי.

גם ההנעה של הדמויות אינה חד-ממדית. לטולסטוי יכולת מופלאה לחדור גם אל מתחת לעורן של הדמויות המפוקפקות או השליליות, כביכול, ולהעניק לקורא את נקודת המבט שלהם על העולם ולהביט מתוך עיניהם. הנסיך וסילי, בעיניו הוא, אינו עושה דבר רע מתוך כוונה להרע: הוא פועל בהתאם לחינוכו, גידולו, השקפתו על העולם, אורח חייו ותפישתו את מצבו ומצבם של אחרים. מאופיים של בניו, אנאטול, הלנה והיפוליט אנו יכולים להתרמז כי תוצאת הדברים אינה חיובית בדרך כלל, אך זו אינה נקודת מבטו של הנסיך וסילי וטולסטוי אינו שוכח לעולם לצפות בדמויות גם מבפנים ולא רק מבחוץ.

טולסטוי מגיע לשיאו, בחיים שהוא נופח בדמויות הרחוקות ממנו ביותר, כביכול. ניקולאי רוסטוב, אדם שגרתי ובינוני לפי כל קנה מידה, אינו הופך לעולם לקלישאת ה"צעיר" או ה"הוסאר". התלבטויותיו מתוארות מנקודת מבטו, מעיניו, ובאמצעות כלי הביטוי שלו. אפילו דמויות שאינן אהובות ביותר על טולסטוי, כמו הנסיכה הקטנה, שהחיים פשוט קרו והסתיימו לה בלי שתשלוט בהם באמת אפילו לשנייה, או הנסיך הזקן בולקונסקי שאינו מסוגל לחרוג מהלכות זקנתו, אינם מתוארים מבחוץ בלבד. עולמם, נימוקיהם והתייחסותם לדברים באים מפיהם ומעיניהם ממש.

[עריכה] מלחמה ושלום בעברית

מלחמה ושלום תורגם כבר בשנות העשרים על ידי י. א. טריווש. גרסה חדשה של התרגום נעשתה בידי לאה גולדברג בשנת 1952 ומהדורה חדשה ומתוקנת של תרגום זה, מעשה ידיו של חיים פלג, יצאה בהוצאת ספריית הפועלים בשנת 1976.