לי-לה-לו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לי-לה-לו. תיאטרון מוסיקלי בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.
התיאטרון לי-לה-לו נוסד על ידי האמרגן משה ואלין בשנת 1943. התיאטרון העלה הצגות רוויו - שורת שירים ופזמונים וביניהם קטעי קישור קלים.
כוכבת התיאטרון והתגלית שלו הייתה הזמרת שושנה דמארי בת העשרים, ששרה בו מיומו הראשון וזכתה בו לפירסום ולתהילה. בין כוכבי התיאטרון נכלל גם הבדרן אלכסנדר יהלומי. בין שחקניו הופיע גם זמן קצר מישה אשרוב, לימים שחקן תיאטרון הבימה. הזמרת חנה אהרוני הופיעה בו כילדת פלא בהיותה בת 15.
בין כותבי הפזמונים לתיאטרון היה נתן אלתרמן ובין מחברי המנגינות היה משה וילנסקי.
בשנת 1946, בתקופת המאבק נגד הבריטים, ימי השבת השחורה והעוצר על תל אביב, הופיעה שושנה דמארי על במת התיאטרון בשירו של נתן אלתרמן "כלניות", שיר שהפך ללהיט ביישוב. באותה התקופה כינו אנשי היישוב את חיילי דיביזיית הצנחנים הבריטית בשם "כלניות", בשל הצבע האדום של כומתותיהם. הבריטים חשדו כי שירו של אלתרמן מכוון נגדם, ובאחד הערבים אף סגרו את התיאטרון.
לאחר הקמת המדינה קלט התיאטרון את הזמרת והשחקנית העולה ג'יטה לוקה שביטאה את רוח תקופת העלייה ההמונית בשירה "אני חדש בארץ".
תיאטרון לי-לה-לו נסגר בשנות החמישים.

