מקדונלד'ס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מקדונלד'ס | |
![]() |
|
| פרטי החברה | |
| סוג: | רשת מסעדות |
| שנת ההקמה: | 1940 |
| משרד ראשי: | אוק ברוק, אילינוי, ארצות הברית |
| מייסדים: | רי'צרד ומוריס מקדונלד (מקימי המסעדה הראשונה), ריי קרוק (מייסד החברה) |
| אנשי מפתח: | ריי קרוק |
| מוצרים עיקריים: | מזון מהיר |
| שווי: | 43.7 מיליארד דולר (2006) |
| הכנסה: | 19.1 מיליארד דולר (2004) |
| עובדים: | 438,000 (דצמבר 2005) |
| דף הבית: | www.mcdonalds.com |
מקדונלד'ס היא רשת המזון המהיר הגדולה בעולם, המזוהה במיוחד עם המנה העיקרית אותה היא מגישה—כריך בשר בקר טחון (המבורגר).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה של החברה
מקדונלד'ס נוסדה בשנת 1940, כאשר האחים רי'צרד ("דיק") ומוריס ("מק") מקדונלד פתחו מסעדה ששמה כשם משפחתם. בשנת 1948 יצרו השניים "מערכת שירות מהיר", חדשנית, שכוננה את היסודות למסעדות מזון מהיר לעתיד לבוא. האחים מקדונלד הציגו חידוש משולש:
- האחים נפטרו מהמלצרים לטובת שירות עצמי בדלפק וזנחו את תפריט הברביקיו בן 25 הפריטים שלהם לטובת תפריט מוגבל שכלל רק תשעה פריטים: המבורגר, צ'יזבורגר, שלושה סוגים של משקאות קלים, חלב, קפה, חטיפי תפוח-אדמה ועוגה. טוגנים (צ'יפס) ומילקשייק נוספו זמן קצר לאחר מכן.
- המסעדה הותאמה לייצור המוני של פריטי מזון פשוטים ומצומצמים במספרם, עם תהליכי קו-ייצור בהכנת המזון.
- שני השינויים הללו, אפשרו שינוי שלישי: הורדה משמעותית של מחיר כריך הבשר ממחיר של 30 סנט למחיר של 15 סנט בלבד.
הצלחת השיטה החדשה הייתה כבירה, וכמעט הכפילה את הכנסות המסעדה של השניים ועוררה התעניינות בעולם המסעדנות בארצות הברית. הזכיין הראשון של השניים, ניל פוקס, היה לאחים מודל לכל המסעדות ברשת, ובעקבותיו עוצב גם הסמליל המוכר של החברה עם קשתות הזהב.
פריצת הדרך של החברה באה כאשר ריי קרוק, מוכר מכונות מילקשייק, ראה את המסעדה בפעולה והתפעל מן השיטה, כמוהו כג'יימס מקלמור מייסד ברגר קינג וגלן בל מייסד טאקו בל. קרוק היה אז כבר בן 52, איש מכירות שלא סיים את לימודי התיכון שלו. קרוק חשב בתחילה בעיקר על הפוטנציאל למכירת מכונות מילקשייק ברשת, אך במהרה התמקד עניינו דווקא בשיטת ניהול המסעדה. האחים מקדונלד הסבירו לקרוק כי אין להם עניין אישי לפקח על פיתוח הרעיון שלהם ברחבי המדינה, וקרוק הפך לזכיין הבלעדי שלהם ברחבי המדינה. קרוק הקים חברה חדשה ב-2 במרץ 1955 תחת השם "מערכת מקדונלד בע"מ" והחל פועל במרץ להרחבת הרשת.
ב-15 באפריל 1955 פתח קרוק את מסעדת האבטיפוס לרשת בדס-פליינס שבאילינוי. קרוק אימץ את שיטת ההגשה המהירה שפיתחו האחים מקדונלד כמות שהיא והוסיף לה את מוטו של "איכות, שירות, נקיון וערך" כדגם לערכים שעליה מבוססת החברה.
התוספת החשובה ביותר של קרוק לחברה, ואחת הסיבות החשובות להצלחתה, הייתה שיטת הזכיונות שלו. קרוק הסכים עם האחים מקדונלד על הגבלת תשלום הזכיון ל-950 דולר למסעדה, סכום פעוט יחסית, ולדרוש דמי שירות של 1.9 אחוז בלבד עבור מכירות המסעדה. נוסף על–כך, החליט קרוק בשלב מוקדם להמנע מנסיון למכור לבעלי הזיכיון ציוד, אספקה או מזון. מקדונלד'ס רק רכשה או חכרה את הקרקע שעליה שכנה המסעדה.
שיטה זו של זיכיון הבטיחה לזכיינים שלמקדונלד'ס יהיה עניין מהותי בהצלחתם, שכן הכנסותיה היו תלויות באופן כמעט בלעדי בהצלחתם, דבר שתרם במידה ניכרת להצלחה הראשונית של הרשת. עד סוף שנת 1956, שנה וחצי אחרי תחילת פעולת הרשת, היו 14 זכיינים לחברה, ובתוך ארבע שנים צמחו 228 מסעדות, שהכנסתן הכוללת הייתה 37.6 מליון דולר.
קרוק עצמו, עם זאת, לא נטל משכורת מן החברה עד שנת 1961 וחברתו נהנתה מהכנסות זעומות. בשנת 1960 הגיעו רווחי "מערכת מקדונלד בע"מ" ל-77 אלף דולר, כשעל קרוק מוטל עול של 5.7 מליון דולר של חוב. קרוק הבין כי כדי ליהנות מהכנסות של ממש עליו לרכוש את חלקם של האחים מקדונלד. הוא הציע לשניים לרכוש את זכויותיהם בקונספט ב-2.7 מליון דולר. האחים, שנהנו אותה שנה מרווח של פחות ממאתיים אלף דולר כתגמול על הזכיונות, נענו להצעה שנראתה להם הוגנת.
בשנים הבאות המשיכה מקדונלד להצליח, פתחה את "אוניברסיטת ההמבורגר" להכשרת זכיינים, ובשנת 1963 הגישה את ההמבורגר המיליארד של הרשת. מקדונלד הפכה לחברה בורסאית בשנת 1965 ועד שנת 1970 כבר הספיקה לפתוח למעלה מאלף סניפים בכל מדינה בארצות הברית וכן סניפים ראשונים בקנדה ובפורטו-ריקו. בשנת 1972 הגיעו מכירות החברה ליותר ממיליארד דולר. חמש שנים אחרי כן, בשנת 1977, פרש קרוק מניהול פעיל של החברה והפך ליו"ר בכיר של מועצת המנהלים. פרד טרנר, שהיה איש הגריל הראשון במסעדות של קרוק, הפך ליו"ר מועצת המנהלים. בשנים אלו החלה החברה להתרחב באופן משמעותי גם מחוץ לארצות הברית, ובשנת 1980 חגגה את פתיחת הסניף ה-6,000 שלה.
בשנת 1984 נפטר מייסד החברה, ריי קרוק, אך החברה המשיכה להתפתח ולהרחיב את תפריטה ומספר סניפיה, ובאותה שנה פרצה את מחסום 10 מיליארד דולר בהכנסות. בשנת 1994 נפתח הסניף ה-15,000 ובשנת 2004 היו לחברה כבר 31,560 סניפים ב-122 מדינות. החל בסוף שנות התשעים הסתמנה שקיעה בהכנסותיה של החברה בגלל התרחבות יתר וביקורת על איכות המזון הירודה בהשוואה למסעדות מזון מהיר אחרות. בשנת 2002 סבלה החברה בפעם הראשונה בתולדותיה מהפסד רבעוני, ובשנים 2001-2003 נפתחו רק 36 סניפים חדשים לרשת, כשבמקביל נסגרו 174 סניפים קיימים והחברה חדלה מלפעול בשלוש מדינות.
כלל הכנסותיה של החברה הגיע בשנת 2004 לכ-19 מיליארד דולר, עובדה המציבה אותה בין 500 החברות הגדולות בעולם. בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז שנת 2001, ישנה האטה משמעותית במספר הסניפים החדשים של החברה, כאשר בין השנים 2001-2003 נפתחו רק 36 סניפים חדשים לרשת. רוב מסעדות הרשת (כ-18 אלף) מופעלות באמצעות זכיינים ורק 8,000 סניפים נמצאים בבעלות ישירה של החברה.
[עריכה] הסיבות שמאחרי ההצלחה
הצלחתה של מקדונלד'ס נבעה מכמה סיבות עיקריות, שהראשונה שבהן היא מחיריו הנמוכים של המזון ברשת המסעדות. אלו חוללו בארצות הברית תחילה ואחר כך במדינות אחרות מהפכה זוטא בתמחור מזון, ואפשרו לרבים אכילת מזון שקודם לכן לא הייתה ידם משגת לקנותו. אחת הסיבות החשובות לדעיכת קצב גידולה של החברה בשנים האחרונות היא אימוץ שיטה זו על–ידי חברות ורשתות אחרות.
סיבה חשובה נוספת להצלחתה של החברה הייתה הפשטות והאחידות בהכנת המזון, בחירתו, הגשתו וטעמו. במקדונלד'ס יכלו קונים לבחור מתוך מגוון מצומצם, ברור וידוע מראש של פריטים, דבר שאפשר לקונים לבחור במהירות ובקלות את הפריטים הרצויים. האחידות סייעה גם בהורדת עלויות הכנת המזון במסעדה ובצמצום דרמטי של הצוות הנדרש לתחזוקתה. גם כאן, חיקוי השיטה על–ידי חברות ורשתות אחרות שחק במידה רבה את יתרונה של מקדונלד'ס.
סיבה חשובה שלישית להצלחת החברה הייתה שיטת הזיכיון שלה, שבה מקדונלד'ס נהנית מאחוז קטן יחסית מהכנסות המסעדה שבזיכיון. שיטה זו אפשרה לחברה להתרחב במהירות רבה מאוד, בסיכון קטן יחסית עבור החברה.
[עריכה] בעיות וביקורת
עם הפיכתה לרשת בינלאומית, ספגה מקדונלד'ס לעתים ביקורת על כך שאינה מתאימה את תפריטה לנהגים המקובלים במדינות שונות. הרשת פעלה להיענות לביקורת זו: במדינות מוסלמיות מסעדותיה של החברה אינן מגישות בשר חזיר, בהודו נעשה שימוש בבשר כבש במקום בבשר בקר, ובישראל חלק מהמסעדות הן כשרות ואינן מגישות מאכלי חלב או כריך גבינה ובשר (צ'יזבורגר), בנוסף הרשת הישראלית מנהיגה שיטת בישול "על גחלים" בניגוד לשאר המדינות בהן ההמבורגרים מטוגנים. התאמה נוספת שנעשתה עבור הקהל הישראלי היא הוספת מוצרים כגון מק-קבב ומק-יווני שהותאמו במיוחד עבור הלקוח הישראלי. בשנים האחרונות גם ריככה החברה במידה מסוימת את הכללים הנוגעים לאופן הכנת המזון (ראה לדוגמה מקדונלד'ס בישראל).
כחברה שסניפי הרשת שלה פעילים ברוב המדינות על–פני כדור הארץ, שימשה מקדונלד סמל ליתרונות הגלובליזציה. מאותן סיבות, הפכה מקדונלד גם לסמל עבור פעילי אנטי-גלובליזציה המתנגדים לחברה בגלל היותה סמל לגלובליזציה, וכן פעילים למען זכויות בעלי חיים, המתנגדים לאכילת בשר, ולמקדונלד'ס כסמל לכך.
כנגד מקדונלד הופנו טענות על ניצול עובדים בשכר נמוך, סגירת חניות שבהן התארגנו העובדים, שימוש בסנדאות יזע כדי לייצר את צעצועי "ארוחות הכיף", נזקים אקולוגיים שנגרמו עקב הגידולים החקלאיים והייצור התעשייתי של המוצרים שלה, מכירה של אוכל בלתי בריא, ייצור של אריזות מזהמות, פרסומות נצלניות (במיוחד כאלו המופנות לילדים), ותרומה לסבל ולניצול של בעלי חיים.
משפט מקליבל היה משפט דיבה שבו תבעה מקדונלד'ס את הלן סטיל ודייב מוריס, שנהגו לחלק עלונים כחלק מפעילותם בקבוצה קטנה בשם "גרינפיס לונדון" ובהם האשמות נגד החברה. העלונים, בשם "מה רע במקדונלד'ס" טענו כי מקדונלד'ס תורמת לרעב של אנשים בעולם השלישי, תורמת לכריתת יערות הגשם, משקרת כשהיא טוענת שהיא משתמשת בנייר ממוחזר, מזונה המוצג כבריאותי תורם למעשה לעלייה בהתקפי לב, סרטן ומחלות אחרות, גורמת להרעלות מזון, מעסיקה עובדים בשכר נמוך במכוון ומפטרת עובדים השואפים להתאגד, מפרסמת באופן הדוחף ילדים להציק להוריהם לקנות במסעדות הרשת, ואחראית לגידול בתנאים קשים של חיות למאכל.
בית המשפט דחה את רוב ההאשמות בעלון, וקיבל את הטענות בדבר פרסום הדוחף ילדים לבקש מהוריהם לקנות במסעדות הרשת, ואחריות לגידול חיות למאכל בתנאים קשים. סטיל ומוריס נדרשו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס, אך סרבו. למרות שרוב טענותיה של החברה התקבלו, הוביל המשפט לתוצאות שליליות מבחינת יחסי הציבור של החברה, המשפט קיבל תהודה תקשורתית וציבורית נרחבת מאוד, וכתוצאה ממנו, טענות רבות שהיו בעבר נחלתו של מיעוט שולי, הפכו למקובלות הרבה יותר. ערעור שהוגש על ידי סטיל ומוריס שינה את הפסיקה הראשונית לרעת מקדונלדס.
בשנת 2004 יצר מורגן ספרלוק סרט דוקומנטרי בשם לאכול בגדול, הטוען כי אכילה רציפה של מזון במקדונלד'ס במשך חודש שלם פגמה בבריאותו באופן קשה, וכי אכילה של מזון זה באופן תדיר על פני שנים (כפי שנהוג בקרב חלק מהאוכלוסייה המערבית) עלולה לתרום למחלות גופניות ונפשיות ולמוות. בעקבות הסרט וביקורות דומות, החלה מקדונלד'ס להדגיש בשנים שלאחר מכן יותר את הערכים התזונתיים של המזון ברשת, שימוש בשמן הנחשב בריא יותר, וכדומה.
[עריכה] מקדונלד'ס בישראל
לאחר שנים של כניעה לחרם הערבי על מדינת ישראל, פתחה מקדונלד'ס את הסניף הישראלי הראשון ברמת גן באוקטובר 1993. הרשת הפכה כעבור מספר שנים לאחת מרשתות המסעדות הגדולות והמצליחות בישראל. לרשת יש כיום (נכון לאוקטובר 2005) 119 מסעדות, מתוכן 15 שומרות כשרות (ולכן סגורות בשבת וחג, נמנעות מהגשת צ'יזבורגר ועוד). הרשת בישראל מעסיקה כ- 3,000 עובדים, והיא בבעלות איש העסקים עומרי פדן.
כדי להגדיל את המכירות בישראל, החליטה החברה על הכנת ההמבורגר "על גחלים" במקום בשיטת ההכנה המקורית, שלא התחבבה על החיך הישראלי. החלטה זאת באה בעקבות תפנית במדיניות החברה, אשר דרשה בעבר אחידות בכל הסניפים בעולם.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר מקדונלד'ס העולמי
- אתר מקדונלד'ס ישראל
- אריאל צבל, מכת ההמבורגר - התפשטותה של רשת מקדונלד'ס ומחאה ציבורית בירושלים, באתר "אנונימוס"
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|


