רשימת השפות הלאומיות של הודו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בהודו קיים מגוון נרחב של שפות המדוברות בינלאומים שונים. ברשימת השפות 24 שפות שכל אחת מהן מדוברת על ידי מיליון איש לפחות, כמה מאות שפות שונות (שלכל אחת לפחות עשרת אלפים דוברים) וכ-2000 ניבים ידועים. חוקת הודו קבעה את השימוש בהינדית ובאנגלית כשתי השפות שאיתן אפשר לתקשר בין גופי הממשלה. בנוסף, היא סיווגה קבוצה של 22 "שפות מתוכננות" שהן השפות שהמדינות השונות המרכיבות את הודו יכולות לאמץ באופן רשמי למטרות מנהל, וכן כאמצעי תקשורת בין הממשל המקומי לממשל הלאומי, וכן עבור בחינות שנערכות עבור כניסה לשרות הממשלתי.
על פי נוסח החוקה חדלה האנגלית לשמש כ"שפה רשמית" (במקביל להינדית) ב-1965. על פי התכנון הייתה האנגלית אמורה אחר־כך לשמש כ"שפה שותפה רשמית נוספת", עד המועד בו ועדה שנבחרה כחוק תחליט על מעבר מלא להינדית, על פי בחינה תקופתית. מחאות של כמה מדינות בהודו, בהן באופן היסטורי מעולם לא דיברו הינדית, הבולטת בהן היא טמיל נאדו, הובילו לכך ששיטת "שתי השפות" עדיין קיימת. בשל התיעוש מהיר וההשפעה הרבה של החברות הרב־לאומיות על הכלכלה, ממשיכה האנגלית להיות פופולרית ומשמשת כאמצעי תקשורת רב־השפעה בממשל ובעסקים, והצעדים שנעשו להחליף אותה הופסקו למעשה.
תוכן עניינים |
[עריכה] שפות רשמיות (ממשל מרכזי)
[עריכה] שפות לאומיות מוכרות (רשימה מתוכננת לשימוש רשמי)
- אורדו (שפה רשמית של ג'אמו וקשמיר).
- אורייה (שפה רשמית של אוריסה).
- אסאמית (שפה רשמית של אסאם).
- בנגלית (השפה הרשמית של טריפורה ומערב בנגל).
- בודו (שפה) (שפה רשמית של אסאם).
- גוג'ראטית (שפה רשמית של דאדרה ונאגאר האבלי, דאמן ודיו, וגוג'אראט).
- דוגרי (שפה רשמית של ג'אמו וקשמיר).
- הינדית (שפה רשמית של איי אנדמן וניקובר, ביהאר, צ'אנדיגר, צ'טיסגרה, דלהי, האריאנה, הימאצ'אל פראדש, ג'הרקאנד, מאדהיה פראדש, ראג'סטאן, אוטר פראדש ואוטראנצ'ל).
- טלוגו (שפה רשמית של אנדרה פראדש).
- טמילית (שפה רשמית של טמיל נאדו ופונדיצ'רי).
- מאיתילי (שפה רשמית של ביהאר).
- מארתית (שפה רשמית של מהרשטרה).
- מלאיאלאם (שפה רשמית של קראלה ולקשאדוויפ)
- מניפורית (שפה רשמית של מניפור).
- נפלית (שפה רשמית של סיקים).
- סאנטלי.
- סינדהית
- סנסקריט.
- פאנג'בית (שפה רשמית של פנג'ב).
- קאננדה (שפה רשמית של קארנאטקה).
- קונקאני (שפה רשמית של גואה).
- קשמירית
[עריכה] שפות נפוצות אחרות בהודו (מעל 5 מיליון דוברים אך ללא מעמד רשמי)
- אוואדית (נחשבת לרוב כניב של הינדית).
- בוג'פורית (שפה בביהאר נחשבת לרוב כניב של הינדית)
- בונדלית (נחשבת לרוב כניב של הינדית).
- ביהלית (שבטי הביהילי).
- גונדית (שבטי הגונדי).
- האריאנבית (שפה בהאריאנה, נחשבת לרוב כניב של הינדית).
- הינדוסטנית (תערובת של הינדית ואורדו. שפה זו בשימוש בצפון הודו).
- טולואית (שפתם של בני הטולו בקארנאטקה וקארלה).
- מאגאהית (שפה בדרום ביהאר נחשבת לרוב כניב של הינדית).
- צ'טיסגרית (שפה בצ'טיסגרה, נחשבת לרוב כניב של הינדית)
- קודאבה (מדוברת במחוז קודאגו שבקארנאטקה).
- קוטצ'ית (שפה של מחוז קוטץ בגוג'ראט).
- קנוג'ית (שפה באוטר פראדש, נחשבת לרוב כניב של הינדית).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מחלקת השפה הרשמית (DOL) - האתר הרשמי המתאר את התהליכים הקשורים ל"חוק השפות הרשמיות" והתיקונים שחלו בו.
- המכון המרכזי לשפות הודיות – אתר ממשלתי מקיף המציע מידע מפורט על השפות בהודו.
- אתנולוג דו"ח אתנולוגי על השפות בהודו.
| שפות מדוברות בהודו |
|---|
| סנסקריט | הינדי | אורדו | אורייה | אסאמית |ביהארית | בנגלית | גוג'ראטית | טאמילית | טלוגו | מאלאיאלאם | מראתי | נפאלית | פונג'אבית | קונקאני | קנאדה | קשמירית | רג'סטנית |

