אדר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בחודש אדר; לערך העוסק בעץ האדר, ראו אדר (עץ).
| שבט - אדר - ניסן | ||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
| א | ב | ג | ד | |||
| ה | ו | ז | ח | ט | י | יא |
| יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח |
| יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה |
| כו | כז | כח | כט | |||
| לוח לשנת תשס"ו - אירועים חג עיקרי: פורים |
||||||
חודש אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש אדר 29 ימים. בשנים מעוברות ישנם שני חודשי אדר - אדר א' (30 יום) ואדר ב', שנחשב לאדר ה"רגיל" ובו חלים כל ארועי החודש.
כמו שמות החודשים העבריים האחרים, מקור השם בבבל שבה 'אדר' הוא שם של אל. "המילון החדש" מציין את קרבת שם החודש אדר למלה האכדית adura והמלה האוגרית U'dar, שמשמעותה "גבורה". פירוש נוסף הוא גורן באשורית "אדרו". בתקופת התנ"ך שימש השם 'אדר' גם כשם לבני-אדם: "וַיִּהְיוּ בָנִים, לְבָלַע--אַדָּר וְגֵרָא, וַאֲבִיהוּד" (דברי הימים א ח', ג'), וכיום הוא משמש כשם ישראלי הן לבנים והן לבנות.
מזלו של חודש אדר הוא מזל דגים. כך, לדוגמה, כותב רש"י כי "באדר מזל דגים מתחיל לעלות" (בפירושו למסכת בבא מציעא, ק"ו:). קישורים אפוקריפיים בין המזל לחודש נפוצים אף הם. כך, למשל, נאמר בספר אסתר רבה:
- "בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות ושמח מיד ואמר אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן, והוא לא ידע שבאחד באדר מת משה ובאחד באדר נולד משה, ואמר כשם שהדגים בולעין כך אני בולע אותן, אמר לו הקב"ה רשע דגים פעמים נבלעין ופעמים בולעין ועכשיו אותו האיש נבלע מן הבולעין, א"ר חנן הדא הוא דכתיב ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
[עריכה] מנהגים
| "משנכנס אדר מרבין בשמחה" | ||
| -- תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כ"ט עמוד א' | ||
במוסדות החינוך הדתיים נהוג לציין את ראש חודש אדר בשירה וריקודים. כמו כן מראש חודש אדר מתחילים במנהגי השמחה ביניהם רב פורים ועוד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "משנכנס אדר מרבין בשמחה"- שיעור בנושא באתר ישיבת בית אל
- ש"ז כהנא, אדר

