גבעת הרדאר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבעת הרדאר (בערבית: ג'בל בטן א-סידה), היא גבעה נישאה בהרי ירושלים, שעל מרגלותיה בנוי היישוב הר אדר שמשמר את שמה. גובהה של גבעת הרדאר הוא כ-880 מטרים מעל פני הים, והיא מצויה במיקום מרכזי שממנו ניתן לצפות על ירושלים, יהודה, השפלה וכביש ירושלים תל אביב. הגבעה נודעה בעיקר בשל הקרבות הקשים שהתנהלו בה במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים.
השימוש הצבאי בגבעת הרדאר החל במלחמת העולם השנייה, כאשר שלטונות המנדט הבריטי תפשו אותה והקימו עליה מכ"ם (רדאר) במטרה להגן על מוסדות השלטון ששוכנו בירושלים מפני פגיעה של מטוסים גרמנים או איטלקים. בסמוך למכ"ם הוקם בסיס שנועד לשמש פלוגת חיילים. עם הסרת האיום האווירי על ירושלים, בתום מלחמת העולם השנייה, ננטש המתחם.
המתחם חזר לשימוש בתחילת מלחמת העצמאות כאשר נתפס על ידי כוח של הלגיון הערבי (הירדני). השליטה במתחם אפשרה לכוחות הלגיון שליטה רחבה בכביש ירושלים תל אביב, עמדת הגנה קדמית על ירושלים ובהמשך גיבוי למובלעתם בלטרון. בשל חשיבותו של המקום הוחלט על ידי המוסדות היהודיים לכבוש אותו כחלק ממבצע יבוסי. המבצע פעל בחמש גזרות (שכונו "אצבעות"), כאשר אחת מהן ביקשה לכבוש את גבעת הרדאר ולהגיע עד לנבי סמואל. ב-24 באפריל 1948 (א' פסח) יצאה פלוגת פלמ"ח-הראל לשם ביצוע משימה זו. למרגלות הגבעה התפתח קרב קשה מאוד כאשר פלוגת סיוע שביקשה להגיע מכיוון מעלה החמישה נחסמה על ידי אש כבדה שהגיעה מהמוצב בראש הגבעה. בסופו של הקרב נמנו שבעה-עשר הרוגים לכוחות היהודיים.
ב-13 במאי 1948 (ד' אייר, יום לפני הקמת מדינת ישראל), נכבש המוצב על ידי הכוחות היהודיים מידי הלגיון הערבי על ידי כוחות פלמ"ח. לאחר מכן הוא נמסר לידי חטיבת עציוני של ההגנה. שלושה-עשר ימים לאחר מכן הירדנים תקפו את המוצב והצליחו לכבוש אותו מידי כוחות ההגנה. באותו הערב נעשה ניסיון לכבוש את הגבעה בחזרה מהכוחות הירדנים על ידי כוחות פלמ"ח-הראל אלא שניסיון זה לא צלח. ניסיון כיבוש נוסף ב-1 ביוני נכשל גם הוא. לירדנים היה אינטרס חשוב להחזיק בגבעה שכן היא שלטה על כביש ירושלים תל אביב, ויצרה שליטה ירדנית רציפה עד ללטרון. גבעת הרדאר אף שימשה כבסיס גיבוי למובלעת לטרון וסיפקה לה נשק ומזון שאפשרו את עמידותה בפני התקפות. עם סיום מלחמת העצמאות בהסכמי רודוס נותרה הגבעה בשליטת הירדנים עד למלחמת ששת הימים.
במלחמת ששת הימים, כחלק מהרצון למנוע הגעת תגבורת לירושלים, חטיבת הראל, בפיקודו של אורי בן ארי, החלה לנוע ב-5 ביוני 1967 לכיוון נבי סמואל, מתוך כוונה להגיע עד להר הזיתים. לשם ההגעה לנבי סמואל עלה חלק מהכוח אל גבעת הרדאר ובתום קרב בן כמה שעות כבש את המוצב.
כיום גבעת הרדאר מצויה במרכזו של היישוב הר אדר. המוצב עצמו נהרס ובמקומו הוקם אתר הנצחה מרשים לחטיבת הראל. האתר כולל אנדרטה לזכר הנופלים בקרבות שהתרחשו במקום ותצוגת טנקים ומשורינים. את האנדרטה, מגדל תצפית מבטון חשוף שגובהו כשש עשרה מטרים, תיכננו יחד האדריכלים אריה שרון ובנו אלדר שרון, והיא מעוצבת כשתי צלחות רדאר המונחות זו על גבי זו וניצבות על שתי רגלים הנראות כשער הפונה אל ירושלים. אל ראש האנדרטה עולים במדרגות לולייניות הבנויות בתוך רגלי הבטון וממנו ניתן לצפות בנוף פנורמי של הרי ירושלים במזרח ושפלת החוף במערב. באתר מצויים גם שרידים מן המוצב הירדני - חרכי הירי, קטעי חומה ותעלות קשר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קובי פינקלר, שקדיות ומורשת קרב, הצעה לטיול בגבעת הראדאר, באתר מקור ראשון
- דובי זכאי, גבעת הרדאר: נוף עם זיכרון הצעה לטיול באזור הר-אדר, באתר Ynet
- תיאור האנדרטה באתר עיריית ירושלים
- עצמות חללי גבעת הרדאר - למנוחות כתבה סרוקה מעיתון מעריב, באתר צה"ל

