רב אשי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רב אשי (352-427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.
רב אשי, שהיה ראש ישיבת סורא, החל בעריכת התלמוד בבלי יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. רב אשי שימש אף כרב העיר מתא מחסיא. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.
לפני מותו נגלה אליו מלאך המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך מלאך המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום). ביום מותו הספידו הספדן המפורסם באותה תקופה, בר קיפוק: "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו אזובי קיר? לוויתן בחכה הועלה - מה יעשו דגי הרקק?".
ידוע שהיה עשיר ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "תורה וגדולה במקום אחד" (גיטין נט ע"א). מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.
בנו וממשיך דרכו היה מר בר רב אשי, שנהג לחתום בכינוי טביומי.
[עריכה] הגיית שמו של רב אשי
קיימות שתי שיטות בהגיית שמו של רב אשי (האות שי"ן בשם). יש שקוראים בחיריק (שִ), ויש הקוראים בצירי (שֵ). בפירוש הרב יוסף קאפח לאיגרת תימן העיר על פי דברי הרמב"ם שכתב את אגרתו בחרוזים, ובאחד החרוזים סיים ב"משה" ובחרוז שלאחריו ב"רב אשי", ומכאן ראיה לשיטה התימנית הסוברת שיש לומר בצירי (שמתחרז עם משה) ולא בחיריק.
| אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד שנת 250): רבן גמליאל ברבי , רבי חייא , רבי ינאי בעכברא, רבי אושעיא בקיסריה , רבי אפס בציפורי , רבי יהושע בן לוי בלוד , רבי חנינא בר חמא , לוי, בר קפרא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רבי יהודה נשיאה , רבי יוחנן - ראש ישיבת טבריה , ריש לקיש , רבי יוסי ברבי חנינא הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רבן גמליאל הרביעי , רבי אמי - ראש ישיבת טבריה, רבי אסי , רבי אלעזר , רבי אבהו , רבי חייא בר אבא , עולא , רבי זירא , רבה בר בר חנא , רבי אלעאי הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): רבי יהודה נשיאה השני , רבי ירמיה , רבי אחא , רבי ברכיה הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): הלל נשיאה , רבן גמליאל החמישי , רבי יונה , רבי יוסי ברבי בון , רבי מנא הדור השישי (עד שנת 410 לערך): רבי יהודה נשיאה השלישי , רבי תנחומא , רבי חנניה דציפורין , רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון אמוראי בבל הדור הראשון (עד שנת 250): רב - ראש ישיבת סורא , שמואל - ראש ישיבת נהרדעא , רב אסי , רב שילא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רב הונא - ראש ישיבת סורא , רב יהודה בר יחזקאל - ראש ישיבת פומבדיתא, רבה בר אבוה הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רב חסדא - ראש ישיבת סורא , רבה בר נחמני ואחריו רב יוסף בר חייא - ראשי ישיבת פומבדיתא , רב ששת , רב יוסף בר חמא , רבה בר רב הונא , רב זביד הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): אביי - ראש ישיבת פומבדיתא , רבא - ראש ישיבת מחוזא , רמי בר חמא הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): רב נחמן בר יצחק - ראש ישיבת פומבדיתא , רב פפא , רב הונא בריה דרב יהושע , רב זביד הדור השישי (עד שנת 430 לערך): רבינא הראשון ואחריו רב אשי - ראשי ישיבת סורא, אמימר - ראש ישיבת נהרדעא. הדור השביעי (עד שנת 465 לערך): מר בר רב אשי הדור השמיני (עד שנת 500 לערך): רבינא השני - ראש ישיבת סורא וחותם התלמוד הבבלי |

