מוניו גיתאי-ויינראוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

[עריכה] תולדות חיים

האדריכל מוניו גיתאי-ויינראוב הנו בוגר הבאוהאוס שבעיר דסאו (1930 - 1933). במהלך לימודיו עבד במשרדו של האדריכל מיס ואן דר רוהה, ששימש באותה התקופה כמנהל המוסד. עם שובו ארצה בשנת 1934 בחר גיתאי-ויינראוב לקבוע את מקומו בעיר חיפה.

בין השנים 1937 - 1959, עבד בשותפות עם האדריכל אל מנספלד, והחל משנת 1959 פעל כעצמאי.

בשנת 1948 מונה גיתאי-ויינראוב לתפקיד ראש המחלקה לאדריכלות באגף התכנון במשרד העבודה, אותו ניהל האדריכל אריה שרון, שם עמלו באותה העת על הכנת תוכנית האב הארצית.

גיתאי-ויינראוב עסק במרבית חייו בהנחלת מורשת הבאוהאוס וזאת עשה על ידי הוראת האדריכלות בפקולטה לאדריכלות בטכניון. במאי הקולנוע הישראלי המצליח עמוס גיתאי הנו בנו, ואף למד אדריכלות בטכניון.

[עריכה] פרויקטים בולטים

אנדרטה לנופלים, קריית חיים, 9/06
הגדל
אנדרטה לנופלים, קריית חיים, 9/06
  • מועדון פועלים בקריית חיים, 1943.
  • אנדרטה לנופלים במלחמת העצמאות בקריית חיים, (בשיתוף אל מנספלד) 1948 - 1953.
  • הצעה זוכה לתכנון קריית הממשלה (לא בוצע), 1950.
  • שיכוני מגורים מ"טיפוס M" בקריית ים 1952 - 1955, בקריית אליהו 1954 ובקריית שפרינצק 1956.
  • המכון האידראולי בטכניון, 1953 - 1956.
  • שיכוני מגורים מ"טיפוס T" ברמת הדר, 1959 - 1963.
  • מוסד שיקומי לעיוורים בקריית חיים, 1956 - 1958.
  • ספינות צים: ישראל (1954), שלום (1964), הרצל (1958).

[עריכה] לקריאה נוספת