כלכלת ניגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניגריה היא מהמדינות העניות ביותר באפריקה. פחות משישים אחוזים בלבד מתושבי המדינה מחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה מינימליים. עוניה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט.

למרות העוני של האוכלוסייה, המדינה עשירה במשאבי טבע כמו נפט, פחם, זהב, כסף, עופרת, אבץ ועוד. המדינה גם מפיקה את מחצב הקולומביט, ממנו מפיקים את היסוד קולומביום המשמש לסגסוגות פלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמים של מחצב זה מקורה בניגריה). כמו כן לניגריה גם מכרות בדיל גדולים בדרום המדינה.

ובכל זאת, כ- 60% מתושבי ניגריה עוסקים בחקלאות ועיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן התפוקה נמוכה מאוד ומשמשת ברובה לפרנסת החקלאי עצמו ובני משפחתו. הקרקע עצמה מועטה וגם היא מתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל הריבוי הטבעי הגדול.

ענפי החקלאות הנפוצים הם: קני סוכר, דקל ומוצריו (שמן דקלים, תמרים), קפה, אגוזי אדמה, תירס, קוקוס, בננות, כותנה, אורז וקאוצ'וק ממנו מיוצר גומי.

יש לציין שבצפון המדינה יש גם משק חי, בקר וצאן.

המשק האוטארקי (שתפוקתו מיועדת לצריכה עצמית) מאלץ את ניגריה ליבא מזון מבחוץ. הקרקע המצטמצמת יוצרת תהליך של אורבאניזציה, והזדקנות של האוכלוסייה הכפרית.

בערים קמו שכונות עוני הבנויות פח, בדים או בוץ. תושבי שכונות אלו אינם זוכים לשירותי תברואה, חינוך וכדומה. רק מיעוט קטן מאוד חי בעושד, והפער הכלכלי והחברתי גדול וצורם.

ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. למרות הניהול הלקוי 95% מההכנסות במטבע חוץ נובעות מענף הנפט וכך גם 20% המתוצר הלאומי הגולמי.

ניגריה מפיקה ומייצאת פחם בכמויות מוגבלות.

המטבע הלאומי הוא נאירה (סימול בינלאומי ngn - nigerian naira ). שערו של המטבע ליום 1.1.2005 הוא 140 נאירה לדולר.

בעיר לגוס פועלת הבורסה הניגרית (סימון בינלאומי NSE) שהיא פעילה, מפותחת, ומודרנית למדי. המחזור היומי בבורסה נע בין 800 מליון למליארד וחצי נאירה ליום.

[עריכה] קישורים חיצוניים