משתמש:DMY/ארגז חול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
תסמונת אלפורט Alport syndrome הינה ביטוי קליני של מספר פגמים גנטיים הגורמים לדלקת כליות (נפריטיס) ולאובדן תפקודי הכליות באופן הולך ומתגבר - עד לאי ספיקת כליות סופית. הביטוי הראשוני הינו בדך כלל הימצאות של דם בשתן (המטוריה).
קיימות פגיעות גם בשמיעה ובראיה.
שכיחות באוכלוסיה: בין 1:5,000 לבין 1:10,000 באוכלוסיות שונות. תסמונת זו גורמת ל-0.3% - 0.6% מסך המקרים של אי ספיקת כליות סופית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
התסמונת זוהתה לראשונה על ידי רופא המשפחה הבריטי ד"ר ססיל א. אלפורט בשנת 1927, אשר תיאר משפחה ובה שלושה דורות שסבלו מדלקת כליות (נפריטיס) ומחירשות. אלפורט גילה שהסימן הראשון למחלה הינו דם בשתן (המטוריה), ולאחר מכן המחלה הולכת ומתגברת עם השנים.
מאז התגלו עוד משפחות רבות עם תסמונת דומה, ובשנת 1961 קראו לתסמונת זו על שם אלפורט.
לאחר שנים התגלה, שתסמונת זו נגרמת עקב פגמים גנטיים שונים הנגרמים ברכיבים של קולגן מסוג 4 - Type IV Collagen - שהינו מרכיב חשוב ברקמות שונות, כולל בכליות.
[עריכה] מנגנון הפגיעה וצורות התורשה
הפגיעה נגרמת עקב שרשראות-חלבון פגומות של קולגן מסוג 4. שרשראות אלה נמצאות באופן תקין ברקמות שונות: בכליה, בעין, בריאות וב"שבלול" - איבר השמע באוזן הפנימית.
פגמים גנטיים בכל אחת משלוש שרשראות הקולגן הבאות - גורמות לתסמונת זו:
| שרשרת הקולגן הפגומה | הגן הפגוע |
כרומוזום |
צורת הורשה |
שכיחות יחסית |
הערות |
| (IV) Alpha-3 | COL4A3 | 2 | ברוב המקרים: הורשה אוטוזומית רצסיבית במקרים נדירות: הורשה אוטוזומית דומיננטית |
כ-15% מהמקרים | ידועים 6 סוגי מוטציות |
| (IV) Alpha-4 | COL4A4 | 2 | ידועים 12 סוגי מוטציות | ||
| (IV) Alpha-5 | COL4A5 | X | הורשה בתאחיזה לכרומוזום X | כ-85% מהמקרים | ידועים כ-300 סוגי מוטציות. ביניהן מוטציה נדירה בכרומוזום X, אשר משלבת פגם בשרשרת נוספת (IV) Alpha-6. מוטציה זו גורמת - בנוסף לתסמונת אלפורט - גם למחלה נוספת: ליומיומטוזיס Leiomyomatosis מפושטת. |
הצורה ה"קלאסית" - כ-85% מהמקרים - מועברת בהורשה דומיננטית בתאחיזה לכרומוזום X: ההעברה נעשית על ידי נשים - שרובן בריאות - הנושאות את הגן הפגוע, הרוב המוחלט של הסובלים מהמחלה הינם גברים. גבר חולה יכול להעביר את הגן הפגוע בתורשה לבנותיו בלבד (כי גבר מוריש לבנותיו את כרומוזום X), ולא לבניו (כי גבר מוריש לבניו את כרומוזום Y ולא את כרומוזום X שעליו הגן הפגוע).
ביתר צורות ההורשה - גברים ונשים נפגעים באופן שווה.
באופן תקין, שרשראות הקולגן משלושת הסוגים שבטבלה הנ"ל - (IV) Alpha-3, (IV) Alpha-4, (IV) Alpha-5 - מתחברות ויוצרות רשת של קולגן Collagen Network בקרומים שונים בגוף. פגם באחת מהשרשראות האלה עלול לגרום לפגיעה ברשת הקולגן. מנגנון הפגיעה המולקולרי המדוייק איננו ברור, קיימת עדות שפגיעה בשרשראות אלה של קולגן מסוג 4 (IV), גורם לשקיעה של שרשראות קולגן מסוגים אחרים - מסוג 5 (V) ומסוג 6 (VI), מה שגורם לעיבוי של הקרום, ולשינויים ביציבותו ובתפקודו.
[עריכה] מחלת הכליות
בכליות קיים קרום המסנן את הדם, והוא קרוי קרום גלומרולרי בסיסי Glomerular Basement Membrane (GBM). פגיעה בקרום זה, הבנוי מרשת קולגן - גורם לאובדן של תאי דם ושל חלבון מהדם אל השתן.
הביטוי הראשוני של התסמונת הינה הימצאות של דם בשתן. לחלקם כמות קטנה שניתן להבחין בה רק במיקרוסקופ (המטוריה מיקרוסקופית), אך לרוב החולים כמות דם רבה שניתן להבחין בה בעין. בסוג השכיח ביותר של המחלה - הורשה בתאחיזה לכרומוזום X - ל-100% מהגברים דם בשתן, אבל גם ל-95% מהנשים הנושאות את הגן הפגוע באחד מכרומוזומי X.
ביטוי קליני ראשוני נוסף הינו הימצאות חלבון בשתן (פרוטאינוריה), שהולכת ומוחמרת עם השנים - עד לכמות גדולה מאד (תסמונת נפרוטית).
לאורך השנים נעשות הצטלקויות כל הכליה, ומתפתחת אי ספיקת כליות הדרגתית, שהופכת עם השנים לאי ספיקת כליות סופית - מה שמצריך טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.
כ-90% מפתחים אי ספיקת כליות סופית עד גיל 40, מתוכם כ-75% עד גיל 30.
בסוג השכיח ביותר של המחלה - הורשה בתאחיזה לכרומוזום X - רוב הנשים הנושאות את הגן הפגוע הינן בריאות, אולם לפי מחקרים אחרונים 12% מאותן נשים מפתחות אי ספיקת כליות סופית עד גיל 40, ו-30% עד גיל 60.
יתר לחץ דם מופיע גם כן אצל רוב החולים, והוא מתפתח בדרך כלל כבר בעשור השני של החיים.
אי ספיקת כליות גורמת לתופעות קליניות קשות ורבות - הפרעות בחומרים רבים בגוף, אנמיה עקב חוסר באריתרופויאטין, דלדול עצמות ועוד.
[עריכה] ליקויים בשמיעה
פגיעה בשמיעה בשתי האוזניים, מסוג חיישני-עיצבי בתדרי קול גבוהים - בין 2000 ל-8000 הרץ. אינה קיימת בגיל הינקות, ומתפתחת ברך כלל עד גיל 30. לאחר זמן עם התקדמות המחלה, נפגעת גם השמיעה של תדרים נמוכים, עד להפרעה בהבנת דיבור.
הפגיעה בשמיעה איננה מופיעה בינקות, אלא בדרך כלל בתקופת ההתבגרות. בדרך כלל הפגיעה בשמיעה מקדימה את מחלת הכליות.
בסוג השכיח ביותר של המחלה - הורשה בתאחיזה לכרומוזום X - כ-90% מהגברים מפתחים אובדן שמיעה עד גיל 40, אבל גם 10% מהנשים הנושאות את הגן הפגוע.
[עריכה] פגיעות בעיניים
- "לנטיקונוס קדמי" הינו עיוות עדשת העין לצורת חרוט הבולט קדימה 3-4 מ"מ בשתי העיניים. מופיע אצל 25% מהלוקים במחלה. איננו קיים בינקות, אלא הולך ומוחמר עם הגיל.
פגיעה זו גורמת לירידה הדרגתית בראיה - מה שמחייב החלפה תדירה של העדשות במשקפי הראיה. - תופעה ברשתית (רטינה) הקרויה "רטינופתיה של נקודות וכתמים". מופיעה אצל 85% מהלוקים במחלה. מתעוררת בד"כ ביחד עם אי ספיקת הכליות, ואיננה גורמת להפרעות בראיה.
- תופעה נדירה של דלדול בחלק האחורי של קרנית העין, מה שגורם לנזק לראיה.
[עריכה] מחלת ליומיומטוזיס
ליומיומטוזיס Leiomyomatosis הינה תופעה נדירה, העלולה להתרחש - בין היתר - במקרה של פגמים הן בשרשרת (IV) Alpha-5 והן בשרשרת (IV) Alpha-6 (מוטציה בשני הגנים COL4A5 ו-COL4A6 אשר נמצאים שניהם על כרומוזום X).
בנוסף לתסמונת אלפורט, סובלים החולים האלה מגידולים שפירים בושט, בקנה הנשימה ובסמפונות, ולנשים - בדגדגן, בשפתיים הגדולות וברחם.
[עריכה] איבחון
[עריכה] בדיקות שתן
- דם בשתן (המטוריה). תאי הדם האדומים בשתן מופיעים בצורות מעוותות, מה שמעיד על דמם ממקור כלייתי.
- חלבון בשתן (פרוטאינוריה). לא קיים בשנים הראשונות לחיים, אולם מתפתח לאחר מכן.
[עריכה] בדיקות דם
- עם התפתחות אי ספיקת כליות - מופיעות תוצאות אופייניות לאי ספיקת כליות: הפרעות בחומרים רבים, אנמיה.
- במקרים של איבוד רב של חלבון בשתן - ירידה ברמת אלבומין שבדם (היפואלבומינמיה).
- במקרים מסויימים הפרעות המטולוגיות נוספות: ירידה בכמות טסיות הדם (טרומבוציטופניה), טסיות דם גדולות מאד, הכלה גרנולוציטית.
[עריכה] בדיקות הדמיה
- בדיקת אולטרה סאונד של הכליות בשלבים מוקדמים של המחלה - הינה תקינה. כאשר המחלה מתקדמת - ניתן להבחין בהתכווצות הכליות.
[עריכה] ביופסיה של הכליה
ביופסית כליה הינה שלב חשוב מאד באבחנה. מבוצעת באמצעות ניקור של הכליה עם מחט מתאימה.
קיימים סיכונים בניקור כליה - במיוחד למי שחולה באי ספיקת כליות - ולכן נדרש שיקול דעת האם לבצע. ניתן להמנע מביופסיה של הכליה למי שכבר אובחנה במשפחתו בודאות תסמונת אלפורט, ומתגלים אצלו סימנים ראשוניים של המחלה, או למי שאובחנה אצלו תסמונת אלפורט על פי ביופסיה של העור, כמפורט בהמשך.
איבחון של תסמונת אלפורט על פי ביופסיה של הכליה נעשה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני:
- הממצא האופייני ביותר הינו עיבוי של הקרום הגלומרולרי הבסיסי (GBM). בשלבים ראשוניים של המחלה - העיבוי איננו בולט כל כך, ומופיע רק במקטעים, ובהמשך - ככל שהמחלה מתקדמת - הקרום נעשה עבה יותר ויותר.
- רשת הקולגן בקרום הגלומרולרי הבסיסי (בשכבה הקרויה Lamina Densa) איננה אחידה, ויש בה התפצלויות.
- אי סדירות באפיתל בנימי הדם.
- בדיקות אימונולוגיות מגלות חוסר של שרשראות Alpha-3, Alpha-4, Alpha-5 של קולגן מסוג 4 - בקרום הגלומרולרי הבסיסי (GBM). למרות שהפגם הגנטי הינו רק בשרשרת אחת - כל שלושת סוגי השרשאות האלה אינן באות לידי ביטוי בקרום.
[עריכה] ביופסיה של העור
באמצעות ביופסיה של העור ניתן לאבחן את תסמונת אלפורט, מה שיכול לחסוך את הסיכון הקיים בביצוע ביופסיה של הכליה.
בביופסיה של העור - בדומה לביופסית כליה - ניתן לגלות חוסר של שרשראות Alpha-3, Alpha-4, Alpha-5 של קולגן מסוג 4 - באפיתל העור.
[עריכה] בדיקות נוספות
- בדיקת שמיעה (אודיומטריה) לאיתור ירידה בשמיעה בתדרים גבוהים.
- בדיקות עיניים, לאיתור פגיעות בעיניים האופייניים לתסמונת אלפורט.
[עריכה] מניעה וטיפול
[עריכה] מניעת התפתחות אי ספיקת כליות
טרם נמצא טיפול המונע התפתחות של אי ספיקת כליות, למי שלוקה בתסמונת זו.
קיימות עדויות, שתרופות מסויימות עשויות להאיט את ההתפתות המחלה:
- ציקלוספורין Cyclosporine (תרופה נוגדת חיסון). לתרופה זו גם תופעות לא רצויות, ונדרש טיפול זהיר ומבוקר.
- תרופות חוסמות Angiotensin-Converting Enzyme (ACE), כגון קפטופריל Captopril, אלנפריל Enalapril (שם מסחרי: קונברטין).
- תרופות חוסמות אנגיוטנסין 2 (Angiotensin II receptor antagonist), כגון: לוסרטן Losartan (שם מסחרי: אוקסאר), קנדסרטן Candesartan (שם מסחרי: אטאקנד).
- שילוב של תרופה מקובצת הסטטינים Statins - כגון סימבסטטין Simvastatin (שם מסחרי: סימוביל) - יחד עם תרופות מהשייכות לשתי הקבוצות הקודמות - עשוי להפחית את כמות החלבון בשתן.
[עריכה] טיפול במצב של אי ספיקת כליות
נדרש טיפול תומך באי ספיקת כליות: מתן אריתרופויאטין במקרה של אנמיה, ויטמין D במקרה של דלדול עצם, תרופות נגד יתר לחץ דם ועוד.
במצב של אי ספיקת כליות סופית - נדרש טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.
3% - 4% ממושתלי הכליה מפתחים דלקת בכליה המושתלת עקב נוגדנים הפועלים נגד הקרום הבסיסי הגלומרולרי.
[עריכה] טיפול בליקויים בראיה או בשמיעה
במקרים של פגיעה בעדשות העין - ניתן לנתח את העיניים בניתוח הדומה לניתוח עקב קטרקט, או ניתוח לתיקון העיוות בעדשת העין.
במקרים של חרשות - שימוש במכשיר שמיעה יכול להועיל.
[עריכה] יעוץ גנטי
חולים בתסמונת זו, וכן נשאים חייבים לעבור ייעוץ גנטי כדי לאתר קרובי-דם נוספים הנושאים את הפגם הגנטי, וכדי למנוע העברת הפגם הגנטי לדורות הבאים.
במקרה של הפגם הגנטי הכי השכיח - תורשה בתאחיזה לכרומוזום X:
- גבר החולה בתסמונת זו איננו מעביר את הפגם הגנטי לבניו, אך כל בנותיו תהיינה נשאיות (כאמור, חלק מהנשים הנשאיות עלולות גם כן עם השנים ללקות באי ספיקת כליות).
- אישה נשאית - מחצית מבניה יחלו בתסמונת, ומחצית מבנותיה תהיינה נשאיות כמו אימן.
[עריכה] לקריאה נוספת
- Alport Syndrome - Ramesh Saxena.
- Alport Syndrome - Prasad Devarajan et al.
- Alport syndrome - Geneva Foundation for Medical Education and Research.
- Alport Syndrome and Thin Glomerular Basement Membrane Disease - Clifford E. Kashtan
- Effects of an Intensified Treatment With ACE-I,ATA II and Statins in Alport Syndrome - Mario Negri Institute for Pharmacological Research

