דמוקרטיה טוטליטרית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דמוקרטיה טוטליטרית מושג שטבע פרופסור יעקב טלמון בשנת 1952 עם צאתו לאור של ספרו "ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטאליטרית".
הדמוקרטיה הטוטליטרית ("דמוקטטורה") נוסדה כאסכולת מחשבה של תנועת הנאורות הצרפתית במאה ה- 18 וינקה מתורת "הרצון הכללי" של ז'אן-ז'אק רוסו , ומכאן המשיכה להתקיים בגלגוליה השונים במשך העידן המודרני. היא באה לידי ביטוי במשטרים רודניים, כמו הדיקטטורה היעקובינית והקומוניזם הסובייטי לשעבר. האמונה בחופש והשאיפה לממשו של אסכולות חברתיות מדיניות אוטופיסטיות כקומוניזם מתיישבות לכאורה עם שימוש באמצעי כפייה לצורך הגשמת הרעיון האוטופי.גישה זו מובילה ל"דמוקטטורה" והנה בלתי סובלנית בהשוואה לדמוקרטיה הליברלית המערבית.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מובאות מ:"The Origins of Totalitarian Democracy" (באנגלית)
- On The Origins of Totalitarian Democracy - http://users.cyberone.com.au/myers/correctness.html
- http://www.brainyencyclopedia.com/encyclopedia/t/to/totalitarian_democracy.html
- זאב שטרנהל , "החיבור שהוליד את האדם החופשי וגם את רוצחיו" , הארץ.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

