פוסט-פאנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

יש הרואים בפוסט-פאנק הגשמה אמנותית-אינטלקטואלית ומחושבת יותר של הפאנק הבורטלי והכסחיסטי.

רעשים, סימפולים וניסיונות שונים ומשונים אפיינו את הלהקות החדשניות, בניסיון לכפר ביצירתיות על היעדר יכולות טכניות וירטואוזיות בנגינה על גיטרות.

אלה החלו לשחק עם גדג'טים, צעצועים ומכשירים מאולתרים, הכול על מנת לייצר צלילים אחרים ולבנות אווירה מאתגרת. לכל אלה נוספו עלילות משונות/מאיימות/מפתיעות בדמות ליריקס סיפוריים/הזויים.


גל להקות הפוסט-פאנק הראשון (1977-1984, בקירוב):

The Cure

Wire

Bauhaus

The Birthday Party

Television

Suicide

The Pop-Group

The Fall

Gang of Four

(The) Raincoats

Siouxie and The Banshees

Echo and The Bunnymen

Magazine

Pere Ubu

Killing Joke

Cabaret Voltaire

Pablic Image Ltd.

The) Slits)

Talking Heads

New Order

Devo

Adam and the Ants

Minimal Compact


גל להקות תחיית הפוסט-פאנק של האואיז:

Futureheads

Franz Ferdinand

Bloc Party

Interpol

(The) Robocop Kraus

(The) Arcade Fire

Editors

(The) Walkmen

(The) Engineers

(The) Stills