זליק מאזור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זֶלִיק (זליג) מַאזוּר (מזור), סופר יידיש, עורך וסופר ילדים. נולד בשנת 1913, בקארטוז-ברזה שליד גרודנו, בלארוס.
זליק מאזור התייתם בגיל רך והובא לבית יתומים בעיר בריסק. שם התחנך ולמד בבית יתומים יהודי גדול. כבר בהיותו בר מצווה החל לכתוב לערוך ולהוציא לאור עיתוני ילדים ביידיש, מאויירים וכתובים בידיו. בגיל חמש עשרה כבר פרסם רשימות נוגעות ללב על החיים בבית היתומים, בעיתוני הילדים היידישאים הגדולים בורשה.
בשנת 1931 היגר זליק מאזור לארגנטינה, והשתקע בבואנוס איירס. בתחילה עבד בטחנות קמח ואצל סוחרי תבואות, אך עד מהרה פרץ לעולם העיתונות וספרות הילדים היהודית בארגנטינה. סיפור ילדים משלו זכה בפרס ראשון בתחרות של סיפורי יידיש בשנת 1935, והוא הפך לסופר ועיתונאי החי על כתיבתו. סיפורי הילדים שלו נדפסו, עד השמדת יהדות אירופה, בכל רחבי העולם היהודי. הוא פרסם את יצירותיו גם בשמות עט בדויים. בין השאר חתם בשם משה קוזה, ז. הירשלזון, זליקסון ועוד.
בשנת 1939 ייסד את מפעל חייו: עיתון הילדים היידישאי " ארגעניטנער ביימעלעך", אילנות קטנים של ארגנטינה. לעיתון זה הקדיש את רוב שנותיו, בעריכה באיסוף וליקוט, בכתיבה ובאיור. יותר משלושים שנה הופיע עיתון הילדים המשובח שלו. אבל קהל קוראי היידיש, בארגנטינה, ביבשת אמריקה ובאירופה הלך והתמעט, ובשנים האחרונות היה זה למעשה עיתון ללא קוראים.
זליק מאזור פרסם למעלה מעשרה כרכים של סיפורי ילדים, וכרכי העיתון שלו מגיעים לעשרות. לעברית לא תורגם שום ספר מספריו, אך בספרדית, בבואנוס איירס, נדפסו ספרים בודדים.

