עברות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עִברוּת הוא מתן צורה עברית, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
תוכן עניינים |
[עריכה] עברות שמות בתקופת היישוב
עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעתים מטען סמלי רב. ביולי 1920, עמד אבא שנלר בראש קבוצה של 131 חברי השומר הצעיר שעלו ארצה מפולין. בליל עלייתם ארצה כינס אבא שנלר את הקבוצה ודרש מכולם לשרוף את דרכוניהם ולעברת את שמותיהם. שנלר עצמו עברת את שמו לחושי (הוא אבא חושי, לימים ראש עיריית חיפה).
רבים ממנהיגי היישוב עברתו את שמם, וכך דוד גרין עברת את שמו לדוד בן גוריון, שמעון פרסקי נודע בשם שמעון פרס ואוברי איבן הוא אבא אבן.
[עריכה] עברות שמות אצל אישי ציבור
בשנים הראשונות לעצמאות ישראל נהוג היה כי הנושאים בתפקידים בכירים ו/או ייצוגיים יעברתו את שמם.
כשנדרש ראש השב"כ השני, איזידור רוט, לשנות את שם משפחתו לשם עברי, בהתאם להנחיות שהיו נהוגות באותה עת בשירות המדינה, הפגין את שנינותו ושינה את שמו לאיזי דורות, וכך ציית להוראה מבלי ששמו יישמע אחרת. דרך אחרת, ששימשה את מי שרצה לשמור על שמו המקורי אך נאלץ לציית להוראה להחלפת השם, היא שימוש בשם כפול - השם המקורי והשם החדש. דוגמה לכך היא שמו של אמנון ליפקין-שחק.
בשלב מסוים חילחלה ההבנה שכפייה על אדם לשנות את שמו היא חדירה גסה מדי לפרטיות, ונפסקה הפניית דרישה זו לעובדי השירות הציבורי. בעוד שבקרב עולי שנות החמישים רווח המנהג לעברת את שמם, הרי מנהג זה נדיר למדי בקרב עולי שנות התשעים, ורבים מהם שומרים על שמם המקורי.
[עריכה] עברות שמות בספרות
בראשית ימי תחיית השפה העברית יצאו לאור תרגומים אחדים שבהם עוברת שם הגיבורים. זכורים במיוחד בהקשר זה תרגומיו של יצחק סלקינסון לכתבי שייקספיר, שבהם עוברתו רומאו ויוליה ל"רם ויעל", ואותלו קיבל את השם "איתיאל הכושי". בהוצאה חדשה יותר של תרגומים אלה ("מקורות", 1930) כתב בהקדמה לספר המו"ל אברהם כהנא: "ראינו להחזיר העטרה ליושנה ולהכניס השמות הפרטיים כמו שהם במקורם האנגלי".
ספרו של אריך קסטנר, "שלושים וחמישה במאי" שתורגם לעברית לפני שנים רבות, יצא לאור מחדש, בשנת 1999, בתרגומו של מיכאל דק. אחד ההבדלים הבולטים בין שני התרגומים: בעוד שבתרגום הראשון עוברתו שמות הגיבורים, הרי בתרגום השני הם נותרו במקורם הגרמני. גיבור הספר, הקרוי דני בתרגום הראשון, הוא קונרד בתרגום השני, ודודו, הדוד סבוני, הוא הדוד רינגלהוט. אין ספק שהתרגום השני נאמן יותר למקור, אך זאת במחיר רהיטות הקריאה של הקורא העברי הצעיר. עברות שם שנותר עד היום הוא הסיפור עמי ותמי שבמקור הוא הנזל וגרטל.
[עריכה] שיטות עברות
רבים מהמעברתים את שמם בוחרים לעשות זאת בשיטה המשמרת קשר בין השם העברי לשם הלועזי. לכך משמשות דרכים אחדות:
- תרגום מילולי של השם. דוגמה: המילונאי אברהם אבן-שושן בחר בשם זה על-פי שמו הלועזי, רוזנשטיין.
- בחירת שם עברי השומר על הצליל של השם הלועזי. דוגמה: אבא אבן, ששמו הלועזי היה אוברי איבן.
- שינוי קל בשם הלועזי, כך שיהפוך לעברי. דוגמה: יפתח רון-טל עבר לשם זה משמו הלועזי, רוזנטל.
דרכים נוספות:
- שם המנציח קרוב משפחה שנפטר, כגון בן חיים, אחי יצחק, אבי שמואל, אבנרי.
- שם עברי נאה שאינו קשור כלל לשם הלועזי.
בנוסף לדרכים המקובלות, יש דרכי עברות נוספות, כפי דמיונו של המעברת. דוגמה לכך היא מקור שמו העברי של הרופא, פרופ' שלמה שיבולת. שם משפחתו המקורי הוא השם ההולנדי סחיווסחורדר (Schijveschuurder), שם שבו השתמשו ההולנדים במלחמת העולם השנייה כדי לזהות אם האדם הולנדי או גרמני (רק הולנדי יכול לבטא את השם נכון). בספר שופטים (י"ב ו') מסופר שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שי"ן ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת", ולכן שימשה מילה זו לזיהוים. בעקבות הדמיון בין המבחנים בחר ד"ר סחיווסחורדר לשנות את שמו לשיבולת.
[עריכה] עברות של שמות יישובים
יישובים רבים בישראל קרויים על שמם של אישים. לא תמיד לאישים שם עברי, ולכן לעיתים ניתן ליישוב שם לועזי, למשל כפר טרומן, על-שמו של הארי טרומן. ועדת השמות הממשלתית מתנגדת בדרך-כלל למתן שם לועזי ליישוב, ופעמים אחרות תושבי המקום מתנגדים בחריפות לשם הלועזי. דוגמאות לכך הם היישוב נצר סרני, שקיבל את שמו חרף התנגדותה של ועדת השמות הממשלתית, והתנגדותם של תושבי זרעית לשנות את שם יישובם ל"כפר רוזנוולד".
פתרון לבעיות אלה הוא לעתים עברות של השם הלועזי. דוגמה בולטת לכך הוא המושב טל שחר, הקרוי על-שמו של הנרי מורגנטאו, ומהווה עברות של שמו. היישוב "פי נר", המוכר יותר בשם נופית, קרוי על שמו של לודוויג פינר. כמו כן, "כוכב יאיר" נקרא כך לזכרו של אברהם 'יאיר' שטרן, מפקד הלח"י.
עברות מתקיים גם בשמות יישובים הקרויים על-שם יישובים בחו"ל. קריית מלאכי קרויה כך על-שם לוס אנג'לס, מושב מי עמי קרוי כך כעברות של שם העיר מיאמי שבפלורידה.

