זקן ממרא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זקן ממרא הוא רב או דיין ומורה הוראה שלאחר מחלוקת לעם הסנהדרין הגדולה של 71 זקנים לא חזר בו והמשיך להורות בניגוד להוראתם. הזקן חייב מיתה, ומיתתו היא בחנק. ראשונים כתבו שסיבת עונשו החמור היא ביזוי בית הדין.
דיניו מפורטים בתורה בספר דברים, (י"ז, 12-13), במסכת סנהדרין (פרק י"א משניות ב', ד'), ובמשנה תורה לרמב"ם, (הלכות ממרים פרקים א-ד).
וכך כתוב בספר דברים: "וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל: וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד".
הזקן עובר על מצוות לא תעשה אחת : "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל", ועל מצוות עשה אחת: "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה".
על פי המשנה, היה צריך הזקן הממרא לעבור דרך שני בתי המשפט בירושלים, זה שהיה יושב על פתח הר הבית וזה שהיה בפתח עזרת ישראל, שבשניהם ישבו 23 דיינים. רק לאחר שלא קיבל את דעתם, היה מגיע הזקן לסנהדרין הגדולה שישבה בלשכת הגזית שבעזרת הכהנים, ומברר את ההלכה למולם. אם התברר שדעתו שונה מדעתם והוא החזיק בדעתו ולימד אותה לאחרים רק באופן תיאורטי, איננו נקרא זקן ממרא. הוא נעשה כזה רק כאשר הוא מורה לאחרים לעשות בפועל כנגד הוראת הסנהדרין הגדולה, ובעצם קורא תיגר על סמכותה.
ישנם מספר תנאים שדרושים כדי שהחולק על בית הדין יהיה מוגדר כזקן ממרא:
- הוא צריך להיות חכם סמוך שראוי להורות.
- עליו לחלוק במצווה שהעונש עליה כאשר היא נעשית במזיד הוא כרת, וכאשר היא נעשית בשוגג הוא קרבן חטאת, או בתפילין.
- עליו להורות לאנשים לעשות כן בפועל ולא בלימוד תיאורטי, או שהוא עצמו יעשה כהוראתו.
- עליו לחלוק על בית דין כאשר הם נמצאים במקומם.
עונשו של זקן ממרא היה הוצאה להורג בחנק. העונש היה מבוצע בירושלים, ברגל הסמוך לגזר דינו, כדי לפרסם את העניין.
להלכה נפסק שבית הדין לא יכול למחול לזקן, כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- זקן ממרא אתר דעת

