אנרי לה שטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

 אנרי לואיס לה שטליה
הגדל
אנרי לואיס לה שטליה

אנרי לואי לה שטליה (נולד בפריס ב-8 באוקטובר 1850 ומת ב-17 בספטמבר 1936) היה כימאי צרפתי רב השפעה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הוא נודע בעיקר בשל עיקרון לה שטליה שניסח, המשמש את הכימאים כדי לחזות את התוצאה שתחול בשיווי משקל כימי במקרה של שינוי בתנאים (ריכוז, טמפרטורה או לחץ).

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגפיה

[עריכה] בצעירותו

לה שטליה היה בנו של המהנדס לואי לה שטליה ואשתו לואיז דוראנד. חברו הטוב ביותר היה ג'וש פרז שעודד אותו להגשים את שאיפותיו. אביו היה דמות בעלת השפעה בתעשייה הצרפתית, שהיה לו חלק חשוב בלידת תעשיית האלומיניום הצרפתית, הצגת שיטת מרטין-סימנס לתעשיית הפלדה והברזל, והקמת רשת הרכבות. לאביו של לה שטליה הייתה השפעה גדולה על הקריירה של בנו.

הייתה לו אחות אחת (מארי) וארבעה אחים (לואי, אלפרד, ז'ורז' ואנדרה). אימו גידלה את הילדים לפי חוקים נוקשים וקפדניים שתוארו על ידי אנרי: "הורגלתי למשמעת קפדנית מאוד; היה זה הכרחי להתעורר בזמן, להתכונן לחובותיך ולשיעורים, לאכול את כל שהונח על צלחתך וכו'. כל חיי היה בי כבוד לחוק ולסדר. סדר הוא אחת מהצורות המושלמות של הציוויליזציה".

כאדם צעיר למד לה שטליה בקולז' רולן בפריס. בגיל 19, לאחר שנה אחת בלבד של לימודי מתמטיקה מוגברים, הוא הלך בעקבות אביו ונרשם ללימודים בפוליטכניון הצרפתי, ב-25 באוקטובר 1869. כמו כל הסטודנטים של הפוליטכניון, גוייס לה שטליה בספטמבר 1870 בדרגת סגן משנה ולקח חלק במצור על פריס. לאחר שהשיג תוצאות מעולות בלימודיו הטכניים הוא החל ללמוד הנדסה באקול דה מינה ב-1871.

הוא נשא לאישה את ז'ניבר ניקולה, חברת המשפחה ואחות של ארבעה חבריו ללימודים בפוליטכניון. לזוג נולדו שבעה ילדים, ארבע בנות ושלושה בנים.

[עריכה] קריירה

למרות הכשרתו כמהנדס, ולמרות שהתעניין בבעיות תעשייתיות, בחר לה שטליה ללמד כימיה במקום לעסוק בתעשייה. בשנת 1887, הוא מונה למרצה למרצה ראשי לכימיה במסלול המכינה באקול דה מינה. הוא ניסה בלא הצלחה להתקבל כמרצה לכימיה בפוליטכניון ב-1884 וב-1897.

בקולז' דה פראנס ירש לה שטליה את מקומו של שוצנברגר בראש המחלקה לכימיה אנאורגנית. לאחר מכן הוא לימד בסורבון, שם הוא ירש את אנרי מואסאן.

הנושאים שאותם לימד לה שטליה בקולז' דה פראנס היו:

  • תופעת הבעירה (1898)
  • מדידת טמפרטורות גבוהות, תופעת ניתוק קשרים, שיווי משקל כימי (1898-1899)
  • תכונות של סגסוגות מתכת (1899-1900)
  • סגסוגות ברזל (1900-1901)
  • שיטות כלליות של כימיה אנליטית (1901-1902)
  • חוקים כלליים של כימיה אנליטית (1901-1902)
  • חוקים כלליים של מכניקה כימית (1903)
  • דו תחמוצת הצורן ותרכובתיה (1905-1906)
  • יישומים מעשיים של עקרונות כימיה בסיסית (1906-1907)
  • תכונות של מתכות ומספר סגסוגות (1907)

לאחר ארבעה נסיונות כושלים (בשנים 1884, 1897, 1898 ו-1900), נבחר לה שטליה לאקדמיה למדעים ב-1907.

[עריכה] עבודתו המדעית

בכימיה ידוע אנרי לה שטליה בעבודתו על עקרון שיווי המשקל הכימי (עקרון לה שטליה) ועל ההשתנות של מסיסות מלחים בתמיסה אידאלית. לה שטליה פרסם כשלושים מאמרים בנושאים אלו בין השנים 1884 ו-1914. תוצאות מחקריו בתחום שיווי משקל כימי הוצגו בשנת 1885 באקדמיה למדעים בפריס.

לה שטליה גם ערך מחקר מקיף במטלורגיה והיה אחד ממייסדי כתב העת "La revue de métallurgie" (סקירת המטלורגיה).

חלק מעבודתו של שטליה הוקדש לתעשייה. לדוגמה, הוא היה מהנדס-יועץ עבור חברת מלט. תזת הדוקטורט שלו הוקדשה לטיח: "ניסויים בהרכב של טיח מימי".

לה שטליה ידוע בעיקר בחוק שיווי משקל כימי שנושא את שמו, עקרון לה שטליה שתמציתו: אם מערכת כימית בשיווי משקל חווה שינוי בריכוז, טמפרטורה או לחץ, שיווי המשקל יטה כדי למזער את השינוי שנוצר.

[עריכה] משנתו הפוליטית

חזון מדעי של התעשייה היה אופייני למדענים ולמהנדסים של אותה התקופה. בגיליון הראשון בעיתון של שטליה פורסם מאמר המתאר את דעותיו בנושא ("תפקיד המדע בתעשייה"), מאמר שדן בתאוריית הניהול המדעי של פ.וו טיילור. בשנת 1928 הוא פירסם את ספרו על טיילוריזם.

לה שטליה היה שמרן מבחינה פוליטית. בשנת 1934 הוא פירסם את דעתו על חוק שבוע העבודה הצרפתי בן 40 השעות. בכל זאת, למרות אמונותיו האנטי-פרלמנטריות, הוא התרחק המתנועות הפוליטיות של הימין הקיצוני.

[עריכה] פרסים

לה שטליה זכה לתואר אביר ליגיון הכבוד ב-1887, ב-1908 היה ל"קצין" במסדר,ב-1919 "אביר מפקד", ולבסוף הוענק לו התואר "קצין-אביר דגול" במאי 1927.