מיתולוגיה גאורגית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
המיתולוגיה הגאורגית נשתמרו בעיקר כאגדות עם פופולריות. רובם בסופו של דבר משתלבים עם האגדות הנוצריות. כמו כן ישנה השפעה רבה של המיתולוגיה היוונית. במיוחד הסיפורים של גיזת הזהב ומסע הארגונאוטים. המיתולוגיה הגאורגית מחולקת למיתולוגיות של העמים היושבים בתוכה באזורים השונים. ישנם מיתולוגיות מצפון גאורגיה (אזור חבסורתי ופשבי), ישנה מיתולוגיה מגרלית וקולכית ואיבריאנית (ממלכת איבריה), אבחזיות, אוסטיות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיתולוגיה יוונית
סיפור גיזת הזהב המסופר במיתולוגיה היוונית מתרחש בתקופה היו 2 ממלכות גאורגיות: קולכיס וממלכת איבריה כיום כרתלי. לשם הפליג יאסון על סיפונה של הספינה ארגו כדי להביא את גיזת הזהב, שהוצבה בחורשה תחת השגחתו של נחש ענק. מלך קולכיס לא שש להיפרד מהגיזה, והטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות בהן הם עמדו בהצלחה בזכות אהבתה של מדיאה, בת המלך, ליאסון. למרות שאהבתה של מדיאה ליאסון הביאה בעיקר אסונות, שכן היא בגדה באביה, רצחה את אחיה וכשיאסון עזבה היא הרגה את כלתו ואת בניה שלה, מדיאה היא דמות פופולרית מאוד בגאורגיה ובחורות רבות נושאות את שמה. מאוחר יותר הסביר סטרבו, שאכן יש באזור גיזת זהב שמקורה בשיטה עתיקה לסינון עפרות הזהב מן הנחלים, שנעשתה בעזרת צמר כבשים (גיזה) ושיצרה גיזות מוזהבות.
[עריכה] בריאת העולם
בקוסמולוגיה הגיאורגית היקום מתחלק ל-3:
- המרחב שמעל האדמה (העולם האלוהי). במרחב זה דרים האלים.
- מרחב האדמה (פני הארץ). במרחב זה נמצאים בני האנוש, החיות, הצמחים וכו'.
- העולם שמתחת לאדמה (השאול). במרחב זה חיים הדמונים (השדים) והדרקונים.
ישנם 2 גושי מים:
- המים האלוהיים שנמצאים במרחב שמעל האדמה.
- המים התת קרקעיים שנמצאים בשאול.
ישנם 2 סוגי אש:
- האש השמיימית שנמצאת במרחב שמעל האדמה.
- אש השאול במרחב שמתחת לאדמה.
הגברים הם יצורים נשגבים והרואים ואילו הנשים דמוניות (שטניות), בהרבה מיקרים מצוין במפורש שמדובר באלילה אישה. ועדיין הם חייבים להתאחד ולהתחתן.
[עריכה] אלי הצייד במיתולוגיה הגאורגית
במערב גאורגיה, סבנתיה, בדרום ההר אלברוס, ראש האלים הוא בר שישטניסקי ber shishtniski "השליט של ההרים השחורים" שחי בפסגות הגבוהות של הקווקז. הוא אחראי על כל היצורים הפיראיים שנוצרו. הוא נעזר ב-4 עוזרים:
- טע'יס אנגלוזי – "המלאך של היער" הוא אחראי על כל היצורים אוכלי הבשר של היער: שועלים, תנים, דובים והפנתר הקווקזי (לא כולל את הזאב).
- האלילה דאלי – "שליטת היצורים בעלי הקרניים": צביים, איילות, תיש, כבשים פראיות, יעלים. היא האלילה החשובה ביותר מבין האלים הקשורים בצייד.
- האל אפסט – (apsat) הוא צופה במיוחד על הטרוטות שבתוך הנהר והציפורים מגביהי העוף. את השילוב המוזר הזה אפשר להסביר בזה שאצל הגאורגים העתיקים העיט קרוב למים כמו שהוא קרוב לשמים.
- גיאורגי - אל הזאבים. הוא אל נעלה, על פי האמונה מקורם של הזאבים הוא מאותו מקור שהגיעו בני האנוש.
[עריכה] כלבים
מספר ישויות אלוהיות גאורגיות, במיוחד הלוחם האטי (h'ati) בצפון הקווקז, היו לו את "כלב צייד" - "מצבר" (mts'ever), שהתלווה אליו במסעותיו. לתיאור הכלבים נלווה תיאור של טפרים מדממים ושרשרת זהב בו הם קשורים. הכלבים נזכרו גם ברשומותיו של סטרבו. הם נזכרו גם בשיר של המשורר ולריוס פלאקוס (Valerius Flaccus), בו הוא מתאר קבוצות של כלבים קווקזיים שחורים נלחמים לצד הלוחמים מהים הכספי ומקבלים את חלקם בכבוד של המנצחים.
[עריכה] עופות דורסים
במיתולוגיה הגיאורגית נזכרים 3 ציפורי טרף. 1 פנטסטי ו-2 אמיתיים, והם קשורים בהתייחס לאש ומים, גיהנום וארץ.
- פיניסקי (piniski) - עוף החול, הוא עוף שכשהוא מזדקן אוסף עץ, יושב עליו, ומקיא עליו עד שהוא מצית אותו ושורף אותו. מהאפר, יחד עם השפעת חום השמש, הופך לזחל, שגדל בסופו של דבר לאותו סוג ציפור. (קיים דמיון גם למיתולוגיה היוונית).
- וולטור (vultures) - עוף דורס, ההיפך מעוף החול.
- נשר. עומד במצב של שני הציפורים האחרים. על פי תאורו של סבא אורבליאני, הנשר נוחת מרום השמים לתחתית הנהר.
[עריכה] מיתולוגיה אוסטית
חוצאו (khutsanty khutsau) - "אל האלים", כמו אנכה (anc'a) במיתולוגיה האבחזית, וכמו מוריג (morige) במיתולוגיה הגיאורגית. הוא אינו מתערב ישירות בין בני האנוש אלה מנווט על ידי האלים האחרים. לסיפורים עליו השפעת המיתולוגיות האינדו-אירניות.
אלים:
- וואטסילה (watsilla) הוא הטרנפוזיציה האוסטית לסט, אליאס - אל ההרוחות והרעמים של הגאורגים (בהרים הפונקציה מולאה על ידי קופלה). וואטסילה כולל את הסיומת הנוצרית (-ילה). הוא כמובן משחק תפקיד בהצלחת התוצרת החקלאית. אפסקטים של סיפורי הסערות האוסטיות נשתמרו גם בסיפור האגדה הנארטית על בטרז.
- בטרז (batraz) - חצי אל (הרעם). לידתו לא הייתה רגילה. אביו היה המטיס (hamyts), אחד מגדולי הנארטים, אישתו, אימו של בטרז, הייתה אישה-צפרדע, שאותה נשא בכיסו. היא הייתה צאצא אלוהי.
- וואסטירדזי (wastyrdzhi) הינו המקבילה האוסטית לסט.גיורגי. הוא הפטרון של האנשים והנוסעים בדרכים. הוא גם דואג לסייחים ופרי ההרבעה. כל התכונות האלה מתאימות לתיאור של סט. גיורגי, במיוחד של אנשי ההרים.
- קורדלגון (kurdagon) רוח של נפח. מופיע בעיקר באגדות, שאפשר לזהות אותן, באפוס הנארטי. כמו האל הקווקזי טלפסצ' (tlepsch), הוא מכין נשקים נהדרים לגיבורים. מקביל גם לפירע'ושה במיתולוגיה הגאורגית.
- 'דונביטר (donbyttyr) אל המים
- ספה (safa) הוא בורא הארץ.
[עריכה] סיפור המיתולוגיה בחבסורתי
האלים הגיעו לאדמתם של החבסורים, שהייתה מנוהלת על ידי דויס, יצור מרושע שהשתמש בהם כבעבדים. יום אחד שהתלוננו לאל הבכיר מוריג. האחרון שולח לארץ את בניו, האלים הלוחמים, קופלה וקביריה. קביריה בגאורגית יום ראשון קשור לשמש (sunday) יום השמש באנגלית. יש כאן דוגמה לדימיון עם הנצרות, למרות שזה קרה הרבה לפני כן. נערך קרב גדול בו הדוויס הובסו, והאדמה הפכה לקדושה. לחבסורים היו כמה אלים שלעיתים הופיעו על פני האדמה. אלים אלה יכולים לעבור בחופשיות בין הגיהנום הארץ והעולם שמתחת לארץ . גודאני (gudani) הוא אחר. וכשהנוצרים באים הוא הופך להיות קשור לסט. ג'ורג'. הכנסייה של החבסורים הינה המקום בו בני האל מופיעים על פני הארץ. הם בונים 'חטיס' - אזור קטן מכוסה בו הם מניחים חפצים כמו פעמון, כפית, וכו'. כך למשל כשהאל מגיע הוא יכול לצלצל בפעמון. החבסורים האמינו כי לחפצים אלה יש השפעה כלשהי, הם למשל יכלו להפוך אותם לדווים וכו'.
[עריכה] דמויות נוספות
- אלי - הייתה יפהפיה פתיינית, אלת הנהר והעצים.
- אפי - אל הגשם והסופות בפנתאון האבחזי, לאישה אסור לבטא את שמו, היא יכולה לקרוא לו 'האיש שלמעלה'.
- אמירני - גיבור מיתולוגי, בנם של דאלי והצייד דארג'לאני. בן דמותו של פרומתאוס מהמיתולוגיה היוונית.
- ארמזי - מלך האלים.
- באדורי - לוחם, בן האלים. אוייב של כל רוע.
- דבי - ענקים, בדרך כלל דמויות מרושעות.
- דיליס ווארסקלאבי (כוכב הבוקר) - אלת החורף, המשרתת של תמר.
- גאטס וגאאם - היו אלים רישמיים בפנתאון האיבריאני נוסד על ידי פרנאוואז ה-1.
- יע'סארי - גיבור מיתולוגי, הבן של מוריג, וחבר קרוב של באדורי.
- קופלה - גיבור מיתולוגי, לוחם רב עוצמה (קשת), ומשמיד שדים.
- למרה או למריה - בפנתאון הסוואני, אלילת הנשים והפרות, מכונה 'העין של הארץ (כדור הארץ). ההבדל בשמה מלמרה ללמריה נובע מהשפעת הנצרות (מריה).
- לאוכותניה (האלילה הלבנה) - השם היווני לאלילת הים הגאורגית (קולחתי).
- מוריג - בורא. אדון השמים, יושב בכס מלכות מזהב.
- חושה (Xoša, ɣērbet, xosha) - "האל הגדול", ראש הפנתאון הסוואני.
- כאג'י - הכאג'ים הינם שדים ממלכת הכאג'טי (הכאג'אווטי) - העולם התחתון שמתחת לאדמה.
- מזהע'אלה (אשת השמש) - אלילת השמש, משמשת כפטרון לגידול ענבים. מאוחר יותר מזוהה עם סט. ברברה (ברברה, ברבל, בגאורגיה).
- פירע'ושה - נפח, זה שמכין את החץ של קופלה.
- קורצ'ה (Q’ursha) בעברית: אוזן שחורה - כלבו הנאמן של אמירני.
- תמר - בן האלים, רוכב על נחש, מזוהה עם למרה.
- סאמדזימרי - (בתרגום: "עוטה המחרוזת") (Samdzimari), פתיינית, שיער זהוב, נסיכה מקושטת בתכשיטים, השולטת במרחב פראי. ידועה בכך שמפתה גברים בכך שמבטיחה להם תמורה. (רוב התכונות מזוהות גם עם דאלי. מולדתה של הסאמדזימרה היא ממלכת הכאג'טי של הכאג'ים.
- גיאורגי (או תתרי גיאורגי - גיאורגי הלבן) - דמות פופולרית במיתולוגיה הגאורגית. היה לוחם ואל הירח. מאוחר יותר הפך לאחד מהשמות של סט. גיורגי. (צמינדה גאורגי = גיורגי הנקי)בהרים המזרחיים של גאורגיה.(Georgian Giorgi/Givargi, Svan ǰgərǣg, Mingrelian ǰgege, Abxaz A-erg, Ossetic Was-tyrdji)
- זאדני - אליל הפוריות בפנתאון הרישמי של האיברים. נוסד על ידי פרנאוואז ה-1.
[עריכה] מקורות
- Georgia: In the Mountains of Poetry By Peter Nasmyth
- American, African, and Old European Mythologies By Yves Bonnefoy, עמודים 254- 265, באנגלית

