חמת גדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בדרומה של רמת הגולן בעמק נהר הירמוך נמצאים המעיינות החמים ואתר הנופש חמת גדר, הידועה גם בשמה הערבי "אל חמה".

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

כבר בתקופה הרומית היה אתר חמת גדר לאתר נופש הידוע בכל העולם העתיק. המעיינות החמים היו הן לאתר נופש והן לאתר מרפא בשל האמונה בכוחם המרפא של המים.

האתר היה בשימוש החל מתקופה המשנה ועד לסופה של התקופה הערבית (והכיבוש הצלבני).
במקום נבנה אתר גדול הכולל מבני מרחצאות מפוארים המקושטים בפסלים, קירות שיש ומזרקות. מאחר והמבקרים במקום נשארו בו מספר ימים, נבנו בו מבני הארחה, מבני תרבות (תיאטרון) ואף מבני דת - מקדשים אליליים ובית כנסת.
התיאטרון הרומי נבנה במאה השלישית לספירה, ובו 2,000 מקומות ישיבה. בית הכנסת נבנה במאה הרביעית לספירה, דבר המעיד על קיומה של אוכלוסייה יהודית בעלת אמצעים באזור זה.

אזור חמת גדר נכלל בשטח המנדט הבריטי על ארץ ישראל, אולם במהלך מלחמת העצמאות עת התקדם הטור הסורי לכיוון דגניה, נכבש אף אזור זה. לאחר מלחמת העצמאות, וחתימת הסכמי רודוס בשנת 1949 בין ישראל וסוריה נכלל האזור בתוך גבולות מדינת ישראל והוכרז כשטח מפורז. המובלעת של חמת גדר הייתה מקור לחיכוכים בלתי פוסקים בין ישראל, סוריה וירדן. בתחילת שנות החמישים פלשו לאזור הסורים והחזיקו בו עד לכיבושו יחד עם רמת הגולן במלחמת ששת הימים. כיום מהווה אזור זה סלע מחלוקת במשא ומתן בין ישראל לסוריה. סוריה טוענת לזכותה ב"גבולות הרביעי ביוני" הכוללים את כל השטחים בהם החזיקה בפועל לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, ואילו ישראל טוענת כי על פי הסכמי רודוס שטח זה, ושטחים נוספים (במיוחד הגדה המזרחית של הכנרת) הינם שטח ישראלי שאליו פלשה סוריה.

[עריכה] האתר כיום

כיום חמת גדר מנוהלת על ידי חמישה מקיבוצי רמת הגולן. האתר משתרע על שטח של כ–150 דונם והוא כולל מתקני מים מרחצאות חמים, מכוני מסז`, חוות גידול תנינים, פינות חי וכן מספר מסעדות.

באתר מבקרים מוערך בלמעלה מ-60,000 נופשים מידי שנה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון הוצאה לאור, 1993.

שפות אחרות