מ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מ, האות השלוש-עשרה באלפבית העברי. שמה, מ"ם, נגזר משמה הקדום מים, והתפתחה מצורת גלים בגלל תנועת המים.
הגייתה של האות מם היא כשל האות M באנגלית.
בהתאם לחלוקתן של אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, מם נמנית עם ארבע האותיות השפתיות: ב ו מ פ. מבחינה פונולוגית היא מצייגת עיצור אפי שִׂפתי קולי.
מ' היא גם אחת מאותיות השימוש (בכל"ם).
מ' הינה אחת מחמש אותיות מנצפך שמשתנות בסוף מילה. כאשר היא בסוף המילה צורתה כזו "ם".
בגימטריה ערכה 40. ערכה של ם הוא 600, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 600 מיוצג על-ידי הצירוף ת"ר.
הקיצור מ' פירושו מטר, מספיק.
מ היא האות הראשונה של המילה מפקד, וכך היא מופיע בראשי תיבות שונים כגון מ"פ (מבוטא מם-פא), שהוא מפקד פלוגה.
[עריכה] יצוג האות מ
האות מ בשתי צורותיה (הרגילה והסופית) מוצגת כאן בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, רש"י, סת"ם, כתב יד, וחיים.
בקוד ASCII מיוצגת האות מ' בערך EE, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05DE.
בקוד ASCII מיוצגת האות ם' בערך ED, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05DD.
בקוד מורס מיוצגת האות מ' באמצעות הרצף (משמאל לימין): -- (קו קו).
הוא ייצוגה של האות מ' בכתב ברייל (אין בכתב ברייל יצוג נפרד לאות ם).
באלפבית צלילי מיוצגת האות מ' באמצעות המלה "משה".
[עריכה] התפתחות האות מ
![]() |
![]() |
| סימן למים פרוטו שמי | מם פיניקית |
| אותיות האלפבית העברי לפי סדרן |
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |



