ישיבה תיכונית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודי מדעים לתעודת בגרות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת תש"ה (1945) יסדו הרב יהושע יגל וישראל סדן את מדרשיית נעם, הישיבה התיכונית הראשונה בארץ ששילבה לימודי קודש ברמה גבוהה עם לימודי חול.
עוד לפני כן, ב-י' במרחשוון ה'ת"ש (1939), ייסד הרב משה צבי נריה את ישיבת בני עקיבא הראשונה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה, היא ישיבת בני עקיבא כפר הרואה, שאימצה גם היא לאחר מספר שנים ובעקבות לחץ ההורים את דרך השילוב של לימודי הקודש עם החול. אמנם הישיבה עצמה הוקמה לפני ייסוד מדרשיית נעם, אך בשנותיה הראשונות לא לימדו בה לימודי חול ולא נקראה "ישיבה תיכונית".
הישיבות התיכוניות הוקמו מתוך אמונה בחשיבותם של מקצועות החול, ובחובה לשלבם יחד עם העיסוק בתורה. כמו כן, הישיבות ביקשו להתמודד ברוח הזמן עם תופעת החילון ההולכת וגוברת בציבור הדתי לאומי, במטרה לשמר את הזהות הדתית של המתבגרים ובו בזמן להקנות להם כלים שיאפשרו להם להשתלב בחברה הישראלית הכללית.
[עריכה] סדר ומבנה
סדר היום בישיבה התיכונית הוא די עמוס. מהבוקר ועד הצהריים לומדים לימודי קודש כמו תלמוד, תנ"ך והלכה, ובחלקו השני של היום מהצהריים ועד הערב לומדים לימודים כלליים. הלימודים הם נפרדים, ולומדים בהם רק בנים. המקבילה הנשית לישיבה תיכונית היא האולפנה.
בישראל של 2006 פזורות עשרות רבות של ישיבות תיכוניות ברחבי הארץ, חלקן משתייך למרכז ישיבות בני עקיבא. חלק ניכר מהישיבות התיכוניות מצוי הרחק ממרכזי הערים הסואנות בישובים קטנים. דבר זה נעשה בכוונה תחילה, על מנת להרחיק את התלמידים מהפיתויים שמצויים בערים הגדולות. בחלק מהישיבות התיכוניות מצויות פנימיות שבהן התלמידים לנים, והם חוזרים הביתה אחת לשבוע או לשבועיים. יש המבקרים את הנתק המשפחתי שצורת חינוך זו כופה על נערים מתבגרים, אך יש הטוענים ששיטת חינוך זו גורמת למצוינות ולמיצוי יכולותיהם של בני הנוער.
[עריכה] בתקשורת
הסדרה העלילתית-דוקומנטרית "הישיבה" שהוקרנה בערוץ 10 פותחת צוהר לעולם זה, ומספרת את סיפורם האישי והאמיתי של תלמידים ומורים, בישיבה התיכונית בכפר הרוא"ה.

