מטבח יהודי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בישול יהודי הינו בישול מלפחות 80 ארצות שבהם חיו יהודים. בהכללה, ניתן לחלק את הבישול לשני מקורות אב:
המטבח האשכנזי מתוק וכבד יותר מהמטבח המזרחי החריף. עם זאת, הבישול של יהדות כל ארץ וארץ הוא יחודי, ולעתים אפילו בישול של קהילות יהודיות שונות בתוך ארץ אחת יהיה שונה, לדוגמה: הבישול הקוצ'יני שונה בייחודו מהבישול ההודי. (קוצ'ין - מחוז בהודו).
למרות שהבישול היהודי תואם במרבית המקרים לבישול של אותם ארצות בהם חיו יהודים, הרי נוספים לו מרכיבים נוספים, ההופכים אותו לייחודי:
- הצורך בשמירת הכשרות,
- מאכלים בעלי משך בישול איטי שיאפשר אכילה בשבת,
- מאכלים האופיניים לחגים היהודים.
המטבח הישראלי, שיש החולקים על עצם קיומו כתחום נפרד, הינו ערבוב של סוגי הבישול היהודי, המזרחי והאשכנזי, עם המטבח הארץ-ישראלי/פלסטיני (לדוגמה: פלאפל, חומוס). זאת תוך שימוש במצרכים קיימים בארץ כדוגמת קטניות, עופות, תבלינים ייחודיים לאזור, ריבוי ירקות ופירות, ועוד.
המטבח הישראלי עבר ציוני דרך היסטוריים-ציוניים שונים, החל מקיומו בזמן היישוב היהודי, קיבוץ העלייה הגדולה בקום המדינה והמפגש הקולינרי המגוון, קיומה של תקופת הצנע שאילצה להסתפק בסוגי מזון ייחודיים, ועד למודרניזציה הקולינרית והתפתחותו של המזון המהיר, במקביל להתפתחות הקיימת כיום בעולם.

