ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:הגניוס היהודי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
תאריך תחילת הדיון: גילגמש • שיחה 15:14, 24 מרץ 2006 (UTC)
[עריכה] הצבעה
רק משתמש רשום בעל 100 עריכות וחודש של פעילות הוא בעל זכות הצבעה בדיוני מחיקה.
[עריכה] למחוק
- גילגמש • שיחה;
- Mort 15:15, 24 מרץ 2006 (UTC)
- חי ◣ 24.03.2006 (שיחה)
- ליש 15:26, 24 מרץ 2006 (UTC)
- דורית 15:27, 24 מרץ 2006 (UTC)
- רלף פון שוונץ 17:05, 24 מרץ 2006 (UTC)
- רן כהן 12:01, 25 מרץ 2006 (UTC)
[עריכה] להשאיר
- אסף 15:16, 24 מרץ 2006 (UTC) - את הספקות לקיומו אפשר להשאיר לערך, אבל זה מונח ידוע שלא ייתכן שלא יהיה בויקיפדיה ערך.
- H2O 15:23, 24 מרץ 2006 (UTC)
- גם הארי פוטר לא קיים. קקון 15:54, 24 מרץ 2006 (UTC)
- דוד שי 16:08, 24 מרץ 2006 (UTC)
- Green Ape 16:40, 24 מרץ 2006 (UTC)
- Erwin138 16:46, 24 מרץ 2006 (UTC)
- טרול רפאים 17:19, 24 מרץ 2006 (UTC), צריך להדגיש את המופרכות של הטיעונים
- --איש המרק 19:38, 24 מרץ 2006 (UTC)
- **** צ'כלברה **** 08:11, 25 מרץ 2006 (UTC) להוסיף יותר טיעוני נגד בדבר מופרכותו ויהיה בסייידר קינדרלך....
- Harel - שיחה 08:23, 25 מרץ 2006 (UTC) הכללתה של תיאוריה אינה תמיכה בנכונותה. אפשר להציג את זה בצורה NPOV די בקלות.
- odedee • שיחה 09:04, 25 מרץ 2006 (UTC)
- Shayakir 12:04, 25 מרץ 2006 (UTC)
- גדי אלכסנדרוביץ' 12:21, 25 מרץ 2006 (UTC) קיום הויכוח הנרחב מראה שיש הצדקה לקיום הערך. הויכוח האמיתי צריך להיות לא על מחיקתו אלא על תוכנו.
- דונובן 16:21, 25 מרץ 2006 (UTC)
- Jobnikon 16:39, 25 מרץ 2006 (UTC)
- שש"ז 17:11, 25 מרץ 2006 (UTC)
- בברכה,
_MathKnight_
(שיחה) 17:50, 25 מרץ 2006 (UTC) , ערך לגיטימי על מושג שרווח בתרבות העברית. - --אורי 01:14, 26 מרץ 2006 (UTC) לא אוהב את המושג, אבל לא שולל אותו כערך
- צריך עוד עריכה מרובה, והטמעה של התוכן שבדף השיחה לתוך הערך. ---י.--- 01:42, 26 מרץ 2006 (UTC)
- זהר דרוקמן 17:54, 27 מרץ 2006 (UTC) אולי שינוי שם ל"שאלת הגניוס היהודי"?
- אפי ב. • שיחה • 10:54, 28 מרץ 2006 (UTC)
- Yonidebest Ω Talk 11:50, 28 מרץ 2006 (UTC)
- דלמוזיאן - שיחה 21:36, 28 מרץ 2006 (UTC)
[עריכה] דיון
את הסיבות אפשר למצוא בדף שיחת הערך. בנוסף לכך, לא השתכנעתי מהערך שהגניוס היהודי קיים הלכה למעשה. גילגמש • שיחה 15:14, 24 מרץ 2006 (UTC)
- טיעוניי נגד הערך כתובים בדף השיחה. Mort 15:16, 24 מרץ 2006 (UTC)
דווקא מה שנאמר מחזק את העובדה שצריך את הערך. המונח עצמו והשאלה לקיומו בוודאי שקיימים ועל זה אי אפשר להתווכח - את הדיון לגבי אמינותו או השאלות שיש כלפיו צריך להכניס לערך, אבל בטח לא למחוק מושג קיים. בברכה, אסף 15:19, 24 מרץ 2006 (UTC).
- לאסף, אם היה ניתן לשכתב את הערך באופן יסודי ולהביא את הסוגיות מנקודת מבט הרבה יותר ספקנית, בסדר, אבל אני לא חושב שזה אפשרי. לדעתי ניסיון שכתוב יגרור אחריו מלחמות אינסופיות על כל מילה ועל כל פסיק.ליש 15:29, 24 מרץ 2006 (UTC)
-
- אולי כדאי לשנות את שם הערך ל-הטענה לגניוס היהודי, ושם לשנות מעט את התוכן. H2O 15:57, 24 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
-
- זה בדיוק העניין. זה שאתה חושב שהוא לא קיים, לא אומר שהוא לא ראוי לערך. עובדה שיש עליו ויכוח, מחקרים ומאמרים רבים - זה בהחלט מוכיח את שאלת קיומו ולכן הוא ראוי לערך. גם על תורת האבולוציה רבים לא מסכימים - האם זה אומר שזה לא ראוי לערך? זה נראה כאילו יש נסיון להראות רק אמת אחת ולנסות להסתיר דעות שיש עליהן ויכוח. אסף 16:21, 24 מרץ 2006 (UTC).
-
-
-
-
-
-
-
- יש אנשים שטוענים שגם לא הייתה נחיתה על הירח, או להבדיל, שלא התקיימה השואה, ולמרות זאת הערך על השואה עדיין קיים, וההליכה על הירח מוזכרת בערך על ניל ארמסטרונג... conio.h • שיחה 14:06, 28 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
- מטבעות הלשון "רומני גנב", "מרוקאי סכין", "ערבי טוב הוא ערבי מת", "להרוג טורקי אחד ולנוח", כל אלה מושגים ידועים ומוכרים ובכל זאת אין להם מקום כ"ערכים" באנציקלופדיה.ליש 16:33, 24 מרץ 2006 (UTC)
-
- נו באמת. זה אפילו לא שווה את ההתייחסות שלי. אסף 16:37, 24 מרץ 2006 (UTC).
-
-
- לא מדובר במונח אנטישמי גרידא אלא במשהו דומה ל"מוח היהודי" שנפוץ מאוד בפי היהודים עצמם. לערכים כמו שציינת שעלולים לפגוע או לגרור ויכוחים אינסופיים (כמו ויאגרה פוליטית שהוחלט למחוק) באמת אין מקום, קקון 16:45, 24 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
- התכוונתי לזיגזג פוליטי :) קקון 16:55, 24 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
- השאלה האמיתית איננה האם יש טעם בערך כזה, אלא האם אנחנו מסוגלים לכתוב אחד כזה שיהיה נורמלי. ערכים בסגנון של "רומני גנב" הם ערכים ראויים (למרות שסביר להניח שיהיו בוויקימילון) אבל הסיכוי שייכתב ערך כזה שיהיה סביר קלוש.
- צריך להימנע ממסקנה כי משהו שאיננו קיים לא ראוי לערך, אינני רואה סיבה למה הערך הזה פחות ראוי מאשר הארי פוטר (דמות). טרול רפאים 16:48, 24 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
-
-
-
- מכיוון שהערך הגניוס היהודי לא מוצג כערך המבוסס על דמיון, אלא ערך בעל ממשות. לכן אין מקום להשוות בין שני הערכים. בעוד שהקורא המצוי יקרא את הארי פוטר וידע שמדובר בדמות בדיונית, הקורא המצוי עלול לחשוב שבאמת יש גניוס יהודי, ושהוא מבוסס על מאפיינים גנטיים. Mort 17:01, 24 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
-
-
-
-
-
- משתמשים גם עלולים לחשוב שתורת האבולוציה היא אמת חס וחלילה. בגלל זה כותבים בתחילת הערכים כי מדובר בתיאוריה, דעה או אוסף של מחקרים ומבדילים בין העובדות לטענות. זה שאתה לא מסכים לקיומו של גניוס יהודי, לא אומר שהוא לא ראוי לערך ואני חושב שאת שאלת האם לקבל או לא, צריך להשאיר לקורא. אסף 17:06, 24 מרץ 2006 (UTC).
-
-
-
-
בלינק הבא -http://www.jewishsf.com/content/2-0-/module/displaystory/story_id/10173/edition_id/194/format/html/displaystory.html - ניתן לקרוא את דבריו של פרופ' פולאק בנושא. מדובר בגנטיקאי יהודי. שם גם ניתן לראות את המשפט הבא, מפיו של הרב שטיינזלץ: These traits, he suggested, ranged from intelligence to pushiness. אם יוחלט להשאיר את הערך, אני אשמח להוסיף שאחת הסיבות להצלחת היהודים היא תוצר של דחפנות, שתלטנות. Mort 17:23, 24 מרץ 2006 (UTC)
- נקודה נוספת למחשבה, תוצר של הלינק הקודם. אם הערך היה נערך מתישהו בימי הביניים, היה צריך להיכתב ערך על הגניוס הערבי. ובמאה החמישית לפני הספירה על הגניוס היווני. וכו'. אחת הבעיות היא שאנחנו לא רואים מעבר לשנים בהם אנחנו חיים. עבור אלוהי האבולוציה, "אלף שנים בעיניך כיום אתמול". Mort 17:33, 24 מרץ 2006 (UTC)
-
- קשה לראות מקום לערך, כהוותו היום, המעלה טענה שאין לה ביסוס ממשי, ומצרף לכך קביעות בעייתיות ביותר (לדוגמה, "אשכנזיותו" של אותו גניוס). אילו היה הערך קרוי "מיתוס הגניוס היהודי" אני לא חושב שמישהו היה מתנגד לכך. קיום דעות לכאן ולכאן לא צריך לטשטש את העובדה שלטיעון אין רגליים. באותו אופן, לא היינו יוצרים כאן ערך "הרעלת הבארות היהודית," "הפצת הדבר השחור על ידי יהודים," "הממשלה היהודית העולמית" "מיתוס התורה האבולוציונית," ודומיהם. כאשר ישנה תפישה מסוימת, ואפילו רווחת, היא צריכה להיות מוצגת בהקשר סביר. כאן, מדובר במיתוס ברור, ואין שום סיבה להציגו כלא-מיתוס.
- בהקשר זה, הטיעון של דוד שי (ואחרים) כאילו ויכוח על תוכנו של ערך אינו סיבה למחיקתו אינו תופס כאן, לעניות דעתי. יש ויכוח בדבר מידת המשמעות של הגדרת מזרחים ואשכנזים, קווי התיחום, מידת הנכונות של קביעות כאלו ואחרות, וכיו"ב, אבל אין ויכוח ביחס לעובדה שמזרחים ואשכנזים מגדירים משהו קונקרטי. אילו היה מישהו כותב ערך על "הכוזרים" ובו טוען כי ישנם בארץ שני מליון כוזרים והם קבוצה מקופחת/שולטת/גולשת, הערך היה נמחק, כיוון שמדובר ביציר הדמיון.
- הבעיה העיקרית בערך אינה שיש ויכוח על הסיבות לגניוס היהודי, כפי שנטען בערך ("ההסברים השונים... עדיין לא קיבלו בסיס מוצק") אלא על עצם הקביעה הבסיסית שהוא "מתאר תופעה ייחודית בקרב בני בני העם היהודי". הקביעה הזו היא מיתוס, גם משום שהעדויות לה חלשות, וגם משום שהיא אופיינית לכל קהילה בנסיבות דומות.
- בשורה התחתונה, עם זאת, אפשר להסכים עם הצעתו של טרול רפאים לעיל, במתווה הבא: שינוי השם כך שיובן שמדובר במיתוס, הדגשת מופרכות הטיעונים, וסילוק ה"אשכנזיזמים" המופרכים עוד יותר. רלף פון שוונץ 17:28, 24 מרץ 2006 (UTC)
- אין לי אלא להסכים עם רוב דבריו של אורי. אולי לא לשנות למיתוס, אך לפחות לשים את הערך בקונטקסט אליו הוא שייך ולשכתב באופן שיהיה ברור כי אין זו עובדה מדעית מוצקה, וכי מדובר במונח שיש עליו ביקורת חריפה. דורית 17:36, 24 מרץ 2006 (UTC)
-
-
- אני תוהה האם גם הערך לאמארקיזם אמור להימחק אליבא דתומכי המחיקה? טרול רפאים 09:47, 25 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
-
- בערך שהבאת התיאוריה מוצגת כארכאית ולא נכונה. הקורא המצוי מבין זאת. הערך על אודות הגניוס היהודי נכתב מעמדה התומכת בהמצאותו של הגניוס היהודי. ההצבעה בנוגע למחיקה עלתה מאחר ולא נמצאה פשרה בין עורכי הערך. אם הערך בנוגע לגניוס היהודי ישונה כך שיציג את מופרכותו, ובמיוחד את האספקטים הגנטיים שבו, אין מניעה מבחינתי להשאירו. ממש כשם שאין לי בעיה (ולא צריכה להיות לי בעיה) עם הערכים הארי פוטר ולאמארקיזם. Mort 10:25, 25 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
-
-
-
- בפסקת הפתיחה של הערך הוסיף שש"ז, בעקבות דבריך, את המשפט "הסברה האחרונה שנויה במחלוקת חריפה עד כדי החשבתה, בפי חלק מהטוענים, לגזענית. ההסברים השונים להצטיינותם המיוחדת של היהודים עדיין לא קיבלו בסיס מוצק ונותרו לעת עתה בגדר ספקולציה". זו הסתייגות ברורה ביותר, וחבל שלא ראיתה אותה לפני כתיבת דבריך כאן. "ההצבעה בנוגע למחיקה עלתה מאחר ולא נמצאה פשרה בין עורכי הערך" - אני נדהם מהפתיל הקצר שמוצג כאן. לאחר ויכוח של שעות אחדות (בסיבוב זה) כבר התברר שלא הושגה פשרה? אי אפשר לקיים דיון בן שלושה ימים לפי שמתייאשים? לפי קריטריון זה, את הערך מזרחים יש למחוק מחיקה מהירה, כמו גם כמה ערכים על ערים ברומניה. דוד שי 11:24, 25 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
-
-
-
-
-
- הדברים שכתבתי לטרול רפאים - על אף שנכתבו לפני שעה - רלוונטים לזמן בו אני ושש"ז עסקנו בשחזורים. הסברתי לטרול רפאים מדוע הערך במתכונתו (לפני השינויים שעשית ושעוד יעשו) לא נכון היה שישאר, מכיוון שהוא נכתב מנקודת מבט שאני (ואחרים) לא מסכימים לה לחלוטין. הסברתי לו מדוע באופן שבו נכתבו הערכים, אין דימיון בין לאמארקיזם והארי פוטר ובין הגניוס היהודי. בוודאי שהדיון - כפי שהתפתח מאז כתב רדלר את התגובה שלו בדף השיחה ומאז הדיון כאן - מעלה אפשרות לפשרה. נראה שגם חלק מאלה שתומכים בהשארת הערך מעוניינים לשנותו, כך שגם אם לא יציג את מופרכותו, לפחות יעלה סימני שאלה גדולים לגביו. וזה בסדר גמור מבחינתי. Mort 11:51, 25 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
-
-
- דבר נוסף, לדעתי גם ההשוואה בין מזרחים ובין הגניוס היהודי היא לא מדוייקת. הערך מזרחים מגובה במחקרים. ולא רק כאלה שתמיד אפשר לבטל אותם (כמו למשל, מחקרים בנוגע לתחושות. התנשאות כדוגמא. תמיד אפשר לומר שזה בראש של אנשים עם רגשי נחיתות וזה לא באמת קיים.) אלא מחקרים שאי אפשר להתעלם מהם (מספרים, טקסטים שנכתבו, וכיוב, מעובדים על ידי תאוריות מקובלות במדעי החברה). זאת בניגוד לערך הגניוס היהודי, שם הדבר היחיד הממשי הוא אחוזי ההצלחה של היהודים. וכל השאר ספקולציות. Mort 11:59, 25 מרץ 2006 (UTC)
-
-
- ועוד אני חייב להבהיר, שאין לי בעיה שהערכים מזרחים ואשכנזים ימחקו. אבל אם הם נשארים, אז שלפחות יכתבו בצורה טובה (לטעמי, כמובן). Mort 12:10, 25 מרץ 2006 (UTC)
-
- אם עוצמים עיניים, אין הדבר מעלים את קיומה של תופעה. כל מה שכתבתי בערך מבוסס על דברים שנכתבו, לא אד הוק בדף השיחה של הערך על ידי ויקיפדים שזהו אפילו לא תחום התעניינות עבורם, אלא על מקורות רציניים, שאני יכול להפנות אליהם. בניגוד לאחרים פה, הערכים שלי לא מוכוונים לשום אג'נדה, לא סוציאליסטית, לא קפיטליסטית, לא ימנית ולא שמאלנית. צר לי לומר אך שני המבקרים העיקריים של הערך, עם כל הכבוד, ויש כבוד, צריכים לטול אלף קורות מבין עיניהם, לפני שהם מציגים ערך שלי כמוטה שש"ז 17:21, 25 מרץ 2006 (UTC)
-
- אם יש מקורות, יופיעו נא מיד, ואם אחר מחיקת הערך יופיעו, ימוגר זכרם לעד. דוד שי 17:25, 25 מרץ 2006 (UTC)
-
-
- התרבות המערבית הינה למעשה תרבות יוונית-יהודית. ותרומתם של אישים יהודיים כמו משה, דוד, ישעיהו, עקיבא, יוספוס, ואף ישו בולטות בה, כמו תרומתם של הומרוס, סוקרטס, אפלטון ואריסטו. ההבדל העיקרי בין שתי התרבויות, שאצל היוונים הייתה תקופה אחת בלבד של פריחה תרבותית, ואילו אצל היהודים היא התמידה והוציאה גדולי רוח גם בימי הביניים (כבר אמרתי שהרמב"ם היה ספרדי?) וגם בעת החדשה. וכך תרומתם של פרויד ותלמידיו (שבין כולם אולי רק יונג היה לא יהודי) לפסיכולוגיה ידועה, תרומתו של מרכס (והיהודים שעמדו בראש המהפכה הקומוניסטית) לשינוי הסדר החברתי ידועה, ותרומתו של איינשטיין וחבורתו לפיסיקה המודרנית ידועה. לעומת האחוז הקטן של יהודים באוכלוסיה הכללית (כשליש אחוז), מדובר בתופעה יוצאת דופן שיש לדון ולדוש בה. --אפי ב. • שיחה • 10:53, 28 מרץ 2006 (UTC)
-
אפי, לא כדאי להכנס לסוגיות של לוקל-פטריוטיות. זה אף פעם לא יוצא טוב, וזה גם לא מדויק. סתם לשם הזוטא, תרומתם של היוונים הייתה דומיננטית לפחות בין המאה החמישית לפני הספירה למאה השנייה אחריה ויש לתרבות היוונית תפקיד מרכזי באימפריה הביזנטית, שכידוע התקיימה עד המאה החמש עשרה; ותרומתם של הרומים ואחר כך האיטלקים הייתה גדולה בכמה סדרי גודל מזו של היהודים גם בתקופה הרומית (שנמשכת ישירות כשבע מאות שנים) וגם בתקופת הרנסאנס ואחריה (כארבע מאות שנים -- והנה לך שתי תקופות של פריחה ממושכות באיטליה); והסינים קיימו תרבות מפוארת במשך אלפי שנים; וההודים... ובקיצור, זה לא ארגומנט משכנע. רלף פון שוונץ 13:20, 28 מרץ 2006 (UTC)
- זהו ויכוח בעל זקן ארוך כאורך הגלות, שלא אני ולא אתה נכריע בו. יותר משמדובר בויכוח מדעי-רציונאלי מדובר בויכוח תפיסתי-אמונתי-אמוציונלי. היה רק חשוב לי להביא דעה אחרת שלא הובעה כאן לשם האיזון, על התרומה התרבותית של עם ישראל לאנושות, ולאו דוקא כיחידים בולטים אלא כתרבות מובילה, שהולידה את הנצרות והאיסלם בין היתר. --אפי ב. • שיחה • 14:00, 28 מרץ 2006 (UTC)
-
- הויכוח בעל זקן ארוך, אף כי אינני סבור כי הוא כה משמעותי כפי שאתה חושב. אין חילוקי דיעות בינינו (או עם אחרים כאן) כי תרומתם של היהודים, לבטח מאז האמנסיפציה, גדולה באופן דיספרופורציוני לאחוזם באוכלוסיה. לגבי כל התקופה שקדמה לאמנסיפציה, אפשר למצות את התרומה העיקרית של היהדות במילה אחת: התנ"ך. אין עוררין על חשיבותו, אך בוודאי שלא ניתן לראות ביצירתם של קומץ אנשים מחוננים אות לייחוד של עם. אם נקבל את דעת המסורה, לפיה החומש בא מפי הגבורה וכל השאר הרי הוא פרי עמלם של כעשרים אנשים לכל היותר, הרי שהעדות הזו תהיה רלוונטית עוד פחות.
- חילוקי הדיעות ביחס ליהדות בתקופה שלמן שלהי המאה השמונה עשרה ואילך, לערך, הם סביב כמה נקודות אחרות:
- האם התרומה היהודית נובעת משוני גנטי או משוני במצב החברתי-כלכלי. הערך כהוותו היום מציג את המצב כאילו יש טיעון חזק או לפחות שווה ערך לטיעון של שוני גנטי. לטיעון זה אין למעשה תימוכין מחקריים של ממש ואינו יכול להיות מוצג כך, לדעתי.
- האם יש שוני גנטי משמעותי בין היהודים שחיו כאהל אל דימא תחת שלטון האיסלם ואחיהם, שרובם גורשו מספרד בשנת 1492 והיגרו מזרחה בעיקר החל מסוף המאה השש-עשרה. הערך טוען שבאותן מאה וחמישים עד מאתיים שנה שבין תקופה זו לתחילת התקופה בה ניתן להבחין בתרומה תרבותית משמעותית של היהודים במערב חל שינוי גנטי מפליג בתחום הכישורים האינטלקטואליים, המצדיק קביעה כי הגניוס היהודי אופייני בעיקר ל"יהודי אשכנז." לקביעה זו אין שום תימוכין מחקריים, ואין שום הצדקה אפילו לכלול אותה. למעשה, משתמע מן הטיעון שמידת הבולטות הפרופורציונית למדי של יהודים בישראל והצטיינותם של יהודים מהגרים מארצות המגרב לצרפת נותנת מקום להשערה שאווירה דקודשא שינה את כישוריהם הגנטיים של היהודים או שאווירה דאירופא + ארצות הברית יפה יותר לחשיבה אינטלקטואלית -- והרי זה טיעון שאין אפילו צורך לומר שהוא מופרך.
- האם הנתונים שניתנו הם משמעותיים מבחינה סטטיסטית. לצורך זה, טוענים כאן רבים, יש לדחות ממצאים סטטיסטיים כמו מספר מקבלי פרס נובל או סופרים מפורסמים ולקבל רק נתונים שיש להם משמעות סטטיסטית, כמו נתוני רישום למוסדות להשכלה גבוהה או נתוני הכנסה ממוצעת למשפחה, ניתן לטעון באותה מידה של תוקף (או גדולה יותר) להצטיינות של מהגרים מהודו או סין לארצות הברית, למשל. רלף פון שוונץ 16:41, 28 מרץ 2006 (UTC)
-
- שלוש הערות, בלי להתייחס לשאלת קיומו של גניוס יהודי. ראשית, גם לפני האמנציפציה היתה פעילות אינטלקטואלית עניפה בעם היהודי, הגם שהיתה מכוונת כולה כלפי פנים: אין חולק על החריפות והבקיאות המשתקפים בספרות ההלכה. הפעילות הזו יכולה עקרונית להשתלב בתהליכים של לחץ גנטי בכיוונים מסויימים. שנית, באשר להיתכנות של תופעות אוולוציוניות: זו טעות להמעיט בהערכת היכולת של לחץ גנטי לשנות התפלגויות של אללים. שלישית, גם כאשר הנייר הסוציולוגי סובל כל השערה, בסטטיסטיקה יש כללים. כשדוגמים באקראי מאה כדורים מתוך מאתיים מליון, שמהם ארבעה מליון אדומים והשאר לבנים, הסיכוי לקבל שלושים כדורים אדומים ניתן לחישוב (והוא אפסי, כמובן). העובדה שמספר הכדורים האדומים הוא רק 2% "ולכן אינו מובהק" (כפי שנטען בדף השיחה) אינה רלוונטית. עוזי ו. 17:26, 28 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
- אתה פשוט מפריח טענות ומגדיר אותן כ"סבירות" וכ"לא סבירות" באופן שרירותי, בלי שום הבאת עובדות אמפיריות. מדוע חתני פרס נובל זה לא נתון סטטיסטי, ואם אתה מחפש נתוני הצטיינות בהשכלה הגבוהה - מדוע נתוני ה- SAT לא סטטיסטיים ? מדוע לא סטטיסטי אחוז הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות העילית ? מדוע לא ייתכן שיש הבדל גנטי בין יהודים אשכנזים לקבוצות אחרות, כאשר אנו יודעים מאינספור מחקרים שיש תחומים שבהם הם במובהק נבדלים גנטית, בין במחלות אשכנזיות מפורסמות בין בנושאים אחרים, למשל המחקר הזה.
- אתה טוען שאין כל בסיס לטענה הגנטית. אפשר, לא כתוב בערך אחרת. כתוב שיש כאלו שטוענים אותה. את העובדה הזו גם אתה לא תוכל לשנות. שש"ז 18:50, 28 מרץ 2006 (UTC)
-
-
-
-
- לאורי, אני דוקא הייתי מציין בנוסף לתנ"ך, את המשנה, התלמוד וספרות המדרשים הענפה, כתרומה לאנושות שהינה "מקצועית" מדי ולכן נסתרת מעיני רוב האנשים. דוגמא פשוטה משם היא מסכת אחת מהמשנה בשם מסכת אבות שכוללת כללים מוסריים, שאת רובם כל חברה מתוקנת הייתה שמחה לאמץ. לגבי כל הנקודות שהעלת, אני חושב שהן חשובות וצריכות להשתקף בערך, ועם חלקם אני מסכים בהחלט. לזעם, אי אפשר לזלזל בסביבה כמקור להעצמתו של היחיד, ודבר ברור הוא שאדם בעל שכל חריף וגאוני שחי בסביבה נחשלת או בסביבה שמאדירה כיוונים אחרים מהתפתחות אינטלקטואלית, אפשרויות ההתפתחות השכלית שלו מצטמצמות. דבר שקרה למשל לחלוצי הציונות והשומר הצעיר, שהיו אנשים איכותיים מאוד, שהפנו את כל הלהט שלהם לסלילת כבישים ועבודה איכרית. --אפי ב. • שיחה • 21:18, 28 מרץ 2006 (UTC)
-
משום מה אני לא מצליח - האם מישהו יכול לארכב את ההצבעה? עבר כבר שבוע. בברכה, אסף 15:09, 31 מרץ 2006 (UTC).
ההצבעה הסתיימה - הוחלט להשאיר

