הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק הוקמה על ידי יושב־ראש ועדת החוץ והביטחון וועדת המשנה למודיעין ושרותים חשאיים, ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, לשם הפקת לקחים והמלצות כלל מערכתיים בעקבות כשלון קהילת המודיעין להעריך נכונה את הימצאותן של "יכולות אסורות" (טילי קרקע-קרקע ונשק בלתי קונבנציונאלי) בידי עיראק בחודשים שקדמו למלחמת עיראק.

עוד בטרם סיימה הוועדה את מלאכתה, נתגלה כשלון חמור נוסף של קהילת המודיעין, כאשר נאלצו בוקר בהיר אחד להתעורר וללמוד על דהירתה של לוב, עם מנהיגה הבלתי צפוי מועמר קדאפי, להשגת נשק גרעיני, העשוי לאיים על עצם קיומה של ישראל, מפיהם של שירותי מודיעין זרים.

הוועדה ערכה את הבדיקה היסודית ביותר של מערך המודיעין מאז ועדת אגרנט, שהוקמה על ידי הממשלה לחקירת נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים.

הוועדה מתחה ביקורת חריפה על תפקודי קהילת המודיעין אל מול עיראק ולוב, בדו"ח שפירסמה לציבור בחודש מרץ 2004, בו מופיעים עיקרי הממצאים, המסקנות והחלטות ועדת החקירה. הדין וחשבון המלא של הוועדה, הכולל גם מגוון של נתונים מסווגים וחומר סודי, וכן מסקנות והמלצות שיש בהם נגיעה רלוונטית למקורות מודיעיניים ספציפיים, למערכות רגישות, ולשיתוף-פעולה רגיש עם שירותי מודיעין זרים, נמסר לראש הממשלה, לשר הביטחון, לראש המועצה לביטחון לאומי, לרמטכ"ל ולראשי קהיליית המודיעין בלבד.

תוכן עניינים

[עריכה] הערכת המודיעין

בחודשים שקדמו למלחמת עיראק נערכו במערכת הביטחון בישראל התייעצויות והערכות מצב באשר למידת האיום הנשקף למדינת ישראל מצידה של עיראק נוכח המלחמה הממשמשת ובאה, ובדבר מידת הצורך בהיערכות ביטחונית על-מנת לקדם את פני הסכנה.

בתחום היכולות - העריכו אגף המודיעין (אמ"ן) של צה"ל והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ערב המלחמה, בסבירות גבוהה שהתקרבה לוודאות, כי בידי עיראק נמצאת "יכולת שיורית" בתחום הנשק הכימי (חל"כ) והנשק הביולוגי (חלב"ג), כמו גם עשרות טילי קרקע-קרקע המסוגלים להגיע לישראל ושניתן לזוודם בחימוש כימי וביולוגי.

בתחום הכוונות - העריך המודיעין הישראלי ערב המלחמה, בסבירות נמוכה בדרך-כלל, כי סדאם חוסיין עלול לתקוף את מדינת ישראל באמצעות הנשק הבלתי קונבנציונלי שברשותו; אם באמצעות טילי קרקע-קרקע, ואם באמצעות מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאויישים שהוכשרו לצורך כך.

[עריכה] החלטות הממשלה

נוכח הערכות המודיעין בתחומי היכולות והכוונות, ובהתאם להערכות המצב, החליטה ממשלת ישראל לנקוט שורת צעדי התגוננות פסיבית ואקטיבית, בעלות של מאות מליוני שקלים, שכללו:

  • הנחיה לציבור להכין חדרים אטומים לחדירת חל"כ וחלב"ג.
  • חלוקה מלאה של ערכות המגן האישיות והנחיה לציבור לפתוח אותן ולהחזיקן בהישג יד.
  • הכנת מנות חיסון כנגד נשק ביולוגי וחיסון קבוצה ראשונית של כ-17,000 אנשי ביטחון ורפואה (first responders) כנגד נגיף האבעבועות השחורות.
  • גיוס אלפי חיילי מילואים מפיקוד העורף והיערכות לטיפול בפגיעות נב"ק בישראל.
  • גיוס חיילי מילואים ממערך הנ"מ ופריסת סוללות טילי חץ וטילי פטריוט ברחבי הארץ בכוננות ליירט טילים ומטוסי אויב.
  • העמדת מטוסי חיל האוויר בכוננות גבוהה ופטרולים אוויריים, לשם הגנת שמי המדינה ומתן מענה התקפי על פי הצורך.

[עריכה] הקמת הוועדה

בעקבות סיום המלחמה ולאחר שהתברר כי הערכות המודיעין בתחום היכולות העיראקיות אינן עולות, ככל הנראה, בקנה אחד עם המציאות שהתגלתה בשטח, החליט יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יובל שטייניץ, לכונן ועדה שתחקור את תפקודי המודיעין הישראלי אל מול עיראק בתקופה שקדמה למלחמה ותבחן את תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני ומידת סבירותן. כן הוחלט להרחיב את היריעה ולכלול בעבודת הוועדה גם בחינת היבטים כלליים של תפקודי שירותי המודיעין של ישראל, ומצבם של שירותי המודיעין לאור האתגרים החדשים שהתהוו בעשורים האחרונים, בעיקר בכל הנוגע לנושאי נב"ק וטק"ק במדינות המעגל השני והשלישי ובכלל.

מגמת החקירה והסקת המסקנות הייתה מלכתחילה מכוונת נוכח פני העתיד, כלומר " לא לחפש אשמים אלא להפיק לקחים". הוועדה נמנעה, אפוא, מלהסיק מסקנות אישיות או להמליץ על שינויים פרסונליים.

חברי הוועדה היו: ח"כ ד"ר יובל שטייניץ (יו"ר), ח"כ דוד לוי, ח"כ אהוד יתום, ח"כ דני יתום, ח"כ חיים רמון, ח"כ אלי ישי, ח"כ אילן ליבוביץ. יועץ הועדה היה שבתי שביט (ראש המוסד לשעבר).

[עריכה] הסתייגויות צה"ל ואמ"ן

בתחילה, הביעו גורמים בצה"ל ובאמ"ן הסתייגויות מהקמת הוועדה ודרשו כי הוועדה תמתין עם חקירתה עד שיושלמו תחקירי מערכת הביטחון בנדון, אך אלו נדחו בתוקף על ידי הוועדה. לאחר שהוועדה העמידה את מערכת הביטחון על סמכותה של הוועדה לקיים את החקירה על פי מיטב השגתה בלא שצורת הבדיקה או המנדט יהיו נתונים לאיזה שהוא משא ומתן של תן וקח אל מול הדרגים המבוקרים, החלו בצה"ל בכלל ובאמ"ן בפרט, לשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה על פי הנחיות שר הביטחון והרמטכ"ל.

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים התייצב מלכתחילה לרשות ועדת החקירה ללא סייג והיסוס, תוך שיתוף פעולה מועיל.

[עריכה] עבודת הוועדה

הוועדה החלה את עבודתה בחודש יולי 2003 והיא סיימה אותה בחודש מרץ 2004. הוועדה קיימה כ-30 ישיבות בהרכב מלא ועוד עשרות מפגשי עבודה מצומצמים יותר במהלכן הופיעו בפניה ראש הממשלה, אריאל שרון, שר הביטחון, שאול מופז, בכירים בצה"ל, במוסד ובמערכת הביטחון, ראשי ובכירי אמ"ן ומוסד לשעבר, ואישים אחרים יוצאי קהיליית המודיעין. בנוסף, שמעה הוועדה שורה של מומחים ואנשי מקצוע בנושאים ביטחוניים, מדיניים, ומודיעיניים, מתחום האקדמיה ומתחום התקשורת.

במהלך עבודתה סקרה הוועדה, לרוב באמצעות המזכיר והצוות המקצועי, אלפי מסמכים שהומצאו לה על פי דרישתה, לרבות חומרי גלם מודיעיניים שנגעו למודיעין מול עיראק, וחומר ביטחוני רגיש אחר.

[עריכה] ממצאים

  • מקומה של עיראק בסדרי העדיפויות של הצי"ח המודיעיני מאז מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991 ועד מועד עזיבת צוות פקחי האו"ם (אונסקו"מ) את עיראק בשנת 1998 היה סביר.
  • מהירות התגובה של המודיעין הישראלי לנסיבות המשתנות בעקבות עזיבת פקחי האו"ם את עיראק בשנת 1998 לקתה בחסר, ולא הביאה להערכות ישראלית חדשה ואופרטיבית יותר שתאפשר כיסוי הולם של נושאי הנב"ק והטק"ק ברחבי עיראק.
  • החומר האיסופי לא הצליח לספק אינדיקציות חד משמעיות על קיומן של יכולות בלתי קונבנציונליות או קיומם של טילי קרקע-קרקע ומשגריהם בעיראק.
  • חרף המצע האיסופי הדליל בנושאי נב"ק וטק"ק הפגינו ראש אמ"ן ונציגיו ביטחון עצמי גבוהה ביחס למובהקות הערכותיהם המודיעיניות בתחום היכולות בחודשים שקדמו למלחמה. לעומת זאת הצטיינו ההערכות בעל-פה ובכתב שהועברו לוועדה מהמוסד ולהק מודיעין בחיל-האוויר, שהיו באורח כללי דומות להערכות אמ"ן, בצניעות יתרה.
  • בהינתן דלות החומר האיסופי בנושאי נב"ק וטק"ק, ההערכות השגויות שגובשו לבסוף נופלות, גם אם בדוחק, בגדר טעויות שאינן חורגות מגדר הסביר והמקצועי (ח"כ חיים רמון חלק על קביעה זו).
  • שיתוף הפעולה עם ארגוני ביון עמיתים גרם להיזון הדדי חוזר ולחיזוק ההערכות והקונספציות הרווחות, תוך התעלמות ודחיקה לקרן זווית של הספקנים וספקותיהם, וניזקו עלה לעיתים על תועלתו.
  • החשד כאילו הוחלט להחסיר או להוסיף מידע שלא בתום לב, ולעוות באפן מכוון את התמונה המודיעינית על-מנת לתמוך בחיוניות המלחמה נמצא כמשולל יסוד לפחות בכל האמור לזירה הישראלית.
  • הממשלה פעלה נכון, או למצער בתחום הסביר, כאשר קיבלה את החלטותיה יותר על בסיס הערכת המודיעין את היכולות של עיראק בתחום הנב"ק והטק"ק, שהיו כאמור ברמת סבירות גבוהה מאוד, ופחות על סמך הערכת הכוונות של סדאם חוסיין, שהיו כאמור בסבירות משתנה מגבוהה ועד נמוכה מאוד (ח"כ חיים רמון חלק על קביעה זו).
  • מינוי "מסביר לאומי" על ידי הממשלה, בר-סמכא ומוכשר ככל שיהיה, שהיה אמור לרכז ולתאם את מהלכי ההסברה, התברר כטעות. "המסביר הלאומי" הפך לגלגל חמישי ומיותר בעגלת ההסברה, שגרם חוסר בהירות ואף בלבול בקרב הציבור.

[עריכה] לקחים מסקנות

הוועדה קבעה כי לקחי המלחמה בעיראק מהווים תמרור אזהרה מפני הפיכתה של הערכת המודיעין מכלי עבודה לכלי ריק, ומפני הסכנה שהיא עלולה להתגלות שוב בעתיד, כמשענת קנה רצוץ.

מערך המודיעין הישראלי צריך להיות מותאם להתמודדות עם איומי הנשק הבלתי קונבנציונלי, מצד מדינות המעגל הראשון, השני, השלישי, ואף מעבר להם, אשר ימשיכו כפי הנראה לרחף בעתיד כחרב המתהפכת מעל ראשה של מדינת ישראל, לא רק מבחינת דרכי פעולתו אלא גם מבחינת מבנהו, סדר העדיפויות בבניין הכוח שלו, והממשק שלו עם הדרג המדיני המכוון אותו ומכוון על-ידו.

[עריכה] המלצות

בעקבות ממצאי הוועדה ובהתאם למסקנותיה, הן באשר ללקחי המלחמה בעיראק והן כפועל יוצא ממחקרה את תפקודי המודיעין, הניחה הוועדה שורה של המלצות מערכתיות לביצוע:

[עריכה] הרפורמה במבנה קהיליית המודיעין

הוועדה המליצה שבתום הרפורמה יכלול מערך המודיעין שלושה או ארבעה גופי מודיעין עצמאיים, וכן את המועצה לביטחון לאומי. ההבחנה ביניהם תהא מבוססת (להוציא רשות סיגנטית, במידה ותקום) על נושאי ותחומי האחריות של כל אחד מהגופים.

  • אמ"ן - שתחום אחריותו העיקרי הוא המודיעין הצבאי, התרעה למלחמה על-פי יכולות ופיתוח היכולות, ויצירת התרעות וייצור מטרות במהלך מלחמה או עימות מוגבל.
  • מוסד - שתחום אחריותו העיקרי, בנוסף לסיכול, הוא מודיעין מדיני-אסטרטגי, כולל יציבות משטרים, וכן מודיעין תעשייתי-מדעי-טכנולוגי וגרעיני, וכן טרור גלובאלי.
  • שב"כ - שתחום אחריותו העיקרי הוא ביטחון המדינה, מנגנוניה ואזרחיה, אל מול איומי טרור פלסטיני ואחר ואל מול איומים של חתרנות פנימית.
  • רשות סיגינטית - שתשרת את כלל השירותים שלעיל על-פי הצי"ח ובהתאם לעדיפויות שיקבעו על-ידי הדרג המדיני, במידה ותוקם.
  • מועצה לביטחון לאומי - שאמונה על גיבוש הערכת המצב הלאומית לאור תמונת המודיעין הכוללת, והכנת דפ"אות מדיניות וביטחוניות כמענה.

[עריכה] גיבוש הערכת המודיעין והערכת המצב הלאומית

הוועדה המליצה כי תהליך גיבושה של הערכת המודיעין יתבצע מכאן ואילך באמצעות ריכוזם של הערכות המודיעין של שירותי המודיעין כל אחד בתחומו; זאת אל מול מסגרת המטה למודיעין שיוקם על יד ראש הממשלה וועדת שרים למודיעין. המטה המודיעיני המצומצם שליד ראש הממשלה יבצע אינטגרציה שוטפת של הערכות המודיעין המתקבלות מגופי המודיעין. המועצה לביטחון לאומי תניח בפני ראש הממשלה וועדת השרים למודיעין הערכת מצב לאומית שנתית על בסיס הערכת המודיעין.

[עריכה] המרכז למחקר מדיני

העמדת המרכז למחקר מדיני במשרד החוץ על רגליו והקצאת האמצעים הנדרשים לצורך תפקודו האפקטיבי, או לחילופין, וויתור על המרכז כגורם התורם לגיבוש הערכת המודיעין הלאומית.

[עריכה] הצגת הערכות המודיעין

יש לעבור ממתכונת של סקירה כללית הפורשת בפני הממשלה וועדת המשנה למודיעין של ועדת החוץ והביטחון את מסקנות אגפי המחקר, בנושאים השונים, לדווח הכולל הצבעה על המידע הקונקרטי שממנו נגזרת ההערכה או למצער הצבעה על רמת הסמך של תובנות המחקר.

[עריכה] מודיעין אותות (סיגינט)

הוצאת יחידת 8200, יחידת הסיגינט המרכזית, ממסגרת אמ"ן והפיכתה לסוכנות מודיעין־אותות לאומית, בהובלה אזרחית, אשר תפעל כרשות מודיעין בפני עצמה ותרכז את מרבית פעילות מודיעין האותות של מדינת ישראל לא רק בתחום הצבאי גרידא, אלא גם בתחומי הטרור והנב"ק ובתחום המדיני-אסטרטגי, דוגמת המודל הקיים בתחום זה בארצות הברית (NSA) ובמדינות נוספות.

[עריכה] מודיעין חוזי (ויזינט)

  • האצת פיתוח מערך לוויני הריגול של ישראל כתשתית מודיעינית ויזינטית לטווחים ארוכים.
  • הקמת גוף משותף לצה"ל ולמוסד לצורך הכוונה והנחייה של מערך הלוויינים.

[עריכה] מודיעין אנושי (יומינט)

  • מינוי צוות בין-שרותי אשר יבחן ויעריך את מצב העיניינים בתחום המודיעין האנושי.
  • חיזוקו של המוסד כמפעיל היומינט העיקרי בטווחים ארוכים ואף ברחבי הגלובוס כולו.

[עריכה] הכשרת כוח אדם

[עריכה] תקציב

בניית מסגרת תקציבית אחידה לאמ"ן, המוסד, והשב"כ על בסיס ראייה כוללת.

[עריכה] מזכיר מודיעיני לראש הממשלה

מינוי "מזכיר מודיעין" לראש הממשלה שיהיה אזרח הזהה במעמדו למזכיר הצבאי. המזכיר המודיעיני יופקד על מטה מזכירות לענייני מודיעין שיהווה גורם מקצועי שתפקידו לתאם, לבחון, ולתכלל את עבודת שירותי המודיעין. המטה המודיעיני ישמש כחוליה המקשרת בין קהיליית המודיעין לבין ראש הממשלה ויסייע בידי ראש הממשלה לאכוון את עבודת השירותים ולפקח על פעילותם ועל בניין הכוח שלהם.

[עריכה] ועדת שרים למודיעין

כינונה של ועדת שרים לענייני מודיעין בהרכב זהה (או דומה) לוועדת השרים לענייני השב"כ. ועדה זו תשמש כמנחה של שירותי המודיעין ותקיים את השליטה והבקרה המדינית על פעילות מערכי המודיעין. ועדת שרים זו תקבע את בניין הכוח המודיעיני ואת הצי"ח המודיעיני לטווחים הבינוניים והארוכים ותאשר את הצי" ח לטווח הקצר. הוועדה תבחן דרך קבע את תפקוד שירותי המודיעין ואת מידת עמידתם ביעדי הצי"ח ותוכניות העבודה.

[עריכה] חוק המודיעין

ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים תיזום את חקיקת "חוק המודיעין" לצורך יישום מקצת מהמלצותיה. "חוק המודיעין" יקודם תוך מאמץ להגיע לתיאום מירבי עם הממשלה והעומד בראשה. החוק יטפל, בין השאר, בכינון פונקציות המזכיר המודיעיני במשרד ראש הממשלה, בכינונה על ועדת השרים הנזכרת, ויניח את התשתית החוקית והחוקתית לפעילותם של שירותי המודיעין. החוק יגדיר את מבנה קהיליית המודיעין, והכללים הנלווים ואת חלוקת התפקידים ותחומי האחריות בין שירותי המודיעין. כמו כן, יקבעו בחוק זה דרכי הפיקוח והבקרה הממשלתיים והפרלמנטריים על שירותי המודיעין ועל פעילותם.

[עריכה] קישורים חיצוניים