כרם אברהם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרם אברהם היא שכונה בירושלים. השכונה נמצאת בצפון-מרכז העיר, ליד שכונת גאולה, מחנה שנלר, שכונת הבוכרים ותל ארזה.
מקור השם בערבית. שמו הערבי של המקום הוא "כרם אלח'לילי", כלומר החברוני, על שם מוצאו של בעל המקום. "אל'חלילי" - הידיד - הוא כינויו של אברהם אבינו, ידיד האל, ומכאן "כרם אברהם".
בשטח כרם אברהם הייתה מחצבה. לפי עדות תיירת שסיירה בירושלים ב-1895 היו בשטח גם גת חצובה בסלע וקולומבריום.
את השטח קנתה אשתו של ג'יימס פין, הקונסול הבריטי בירושלים, לשם פעילות מיסיונרית בקרב יהודים. היא העסיקה יהודים בהכשרת הקרקע ובנטיעת עצים. שנים אחדות לאחר שקנתה את הקרקע בנתה גברת פין בית בכרם אברהםבית שהיה הראשון מחוץ לחומות.
מפעלה של הגברת פין עזר ליהודים, אך לא הצליח להשפיע עליהם להמיר את דתם. עם צאתה מן הארץ קנו יהודים את הקרקע והשם כרם אברהם ניתן לשכונה שהקימו עליה.
כל רחובות השכונה הם על-שם שנים-עשר הנביאים התנ"כים שנקראים "תרי עשר".
השכונה נידונה בהרחבה בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", שם מספר עוז על ילדותו בשכונה.

