בית הכנסת שלום על ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלום על ישראל הינו בית הכנסת העתיק של יריחו.

בית כנסת זה התגלה בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנת 1936 על ידי דוקטור ברמקי, מטעם רשות העתיקות של המנדט הבריטי. החוקרים זיהו את רצפת הפסיפס בגודל 10 על 13 מטר כבית כנסת עתיק, בזכות הציורים של ארון הקודש, מנורה, שופר, לולב, והכתובת "שלום על ישראל", שהיא המקור לשמו של בית הכנסת.

בית כנסת זה, שנוסד במאה השישית, הינו בית כנסת מיוחד, לאור העובדה שאין בו שום צורה של אדם או חיה. לעומת זאת, בית כנסת מאותה תקופה, הנמצא לא הרחק ממנו, בנערן, כולל צורות של חיות ותמונה של דניאל.

[עריכה] סיפורו של בית הכנסת בשנים האחרונות

לאחר הנצחון במלחמת ששת הימים, מספר ישראלים החלו לבקר ב"שלום על ישראל" ביריחו, ובמקומות קדושים אחרים ביהודה ושומרון. ערבי מקומי בנה בית על האתר ודרש דמי כניסה למבקרים. בשנת 1986 רשות הגנים הלאומיים רכשה את הבניין.

באותה שנה נוסד מנין קבוע במקום, ובשנות ה-90 המוקדמות, התחילו קבוצות לימוד ושיעורים. במהרה התפתחה ישיבה בבית הכנסת העתיק.

לאחר חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, שבמסגרתם נמסרה העיר יריחו לרשות הפלסטינית, תלמידי הישיבה חששו שיימנע מהם להגיע למקום. ראש הממשלה יצחק רבין חפץ בתחילה לסגור את הישיבה, אבל לחצים מחבר הכנסת חנן פורת, נחמיה תמרי, הרב הראשי לישראל ישראל מאיר לאו, ואחרים הצליחו לבטל את ההחלטה. רבין החליט לתת ל"שלום על ישראל" סטטוס מיוחד: האתר נשאר תחת שליטה ישראלית במסגרת הסכם קהיר שנחתם בפברואר 1994. הסדר זה היווה דוגמה לאחר מכן לישיבת קבר יוסף.

[עריכה] אינתיפאדת אל אקצה

גם לאחר הסכמי אוסלו, היחס של הערבים לבית הכנסת "שלום על ישראל" היה תקין, בניגוד לעוינות שהתנהלה סביב לקבר יוסף בשכם. אולם, מצב זה הסתיים בראש השנה תשס"א. בליל ה־12 באוקטובר 2000, פורעים ערבים נכנסו לבנין הישיבה והשחיתו סידורים, ריהוט, ושרפו את הקומה השנייה. הרשות הפלסטינית שיפצה חלק מהנזקים, אבל עדיין אף ישראלי לא ביקר במקום מאז המהומות.

ספר התורה של בית הכנסת ניצל בזכות שמירתו בתוך כספת במחסן הנמצא על ידי הפסיפס. אולם הצבא סירב להיכנס ליריחו בכדי להציל את הספר. בסוף אנשי הישיבה העבירו למפקד בקשר את הוראות פתיחת הכספת. הוראות אלו הועברו לפלסטינים, אשר פתחו את הכספת והחזירו את ספר התורה. כיום הספר נמצא במבואות יריחו.