זריקת רעל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זריקת הרעל היא שיטה חדשה יחסית של הוצאה להורג הנחשבת לעונש מוות "הומניטרי", שאינו גורם סבל רב למוצא להורג. ההוצאה להורג נעשית באמצעות הזרקת כימיקלים וזרימתם בוורידיו ובגופו של מי שנגזר עליו מוות בצורה זו. שיטה זו משמשת בעיקר בארצות הברית, המוצא להורג הראשון בדרך זו היה ג'יימס אאוטרי שהומת בזריקה קטלנית ב-14 במרץ 1984.
[עריכה] תהליך ההוצאה להורג
ביממה האחרונה לחייו הנידון למוות מוחזק בבידוד במתקן כליאה מיוחד, הנקרא "תא היממה האחרונה", באגף הנידונים למוות, מוגשת לו ארוחה אחרונה, וניתנת לו האפשרות להביע בקשה סופית. ניתנת אפשרות להיפגש עם עורך דין או עם איש דת לפני ההמתה.
כשעה לערך לפני ביצוע גזר הדין מועבר הנידון למוות לחדר אטום בו יש חלונות מכוסים בפרגודים. בחדר ההוצאה להורג נמצאת מעין מיטה המזכירה בצורתה שולחן ניתוחים, עליה נשכב הנידון למוות ונקשר לאחר מכן באזיקים בידיו, ולאחר מכן בחגורות עור או בד חזקות נקשרים חזהו ורגליו. ראשו לא נקשר על מנת שיוכל להסתכל לצדדים ואף ליצור קשר עין עם הנוכחים באולם שמחוץ לתא השקוף.
לוורידיו, מוחדרת, בדרך כלל באמת היד, אך במקרים מסוימים אף לרגל או למקום אחר בו ישנם ורידים בולטים, מחט רפואית כמו זאת המשמשת למתן עירוי. דקות ספורות לפני ביצוע גזר הדין מוסטים הפרגודים מהחלונות כדי שניתן יהייה לצפות במוצא להורג מבחוץ. ממתינים עד לשעת ביצוע ההריגה ואז מתקבלת הודעה המאשרת להתחיל בביצוע העונש. לאחר הפקודה להתחיל בהזרקת הסם, לוחצים שני אנשי צוות בית הסוהר האחראים על ההוצאה להורג, על שני כפתורים, על מנת למנוע מידע ודאי על זה שלחץ על הכפתור שגרם לזריקה הקטלנית להתחיל לזרום לעורקיו של הנידון. בעקבות לחיצת הכפתור מתחילה מכונה הבנויה כמעין שלוש מבחנות לעבוד ובכל אחת מהן תמיסת רעל שונה:
- סודיום תיופנטול - הגורם להרדמות עד לאיבוד הכרה.
- פנקורוניום ברומידי - המשתק את השרירים והריאות.
- פוטסיום כלורידי - המפסיק את פעולת הלב.
ההוצאה להורג בזריקת רעל גורמת בדרך כלל לשינוי גוון העיניים והעור לצהוב, ולכן לפני ההוצאה להורג מכסים את פניו של המוצא להורג במעין ברדס או שק כדי לחסוך את המראה הישיר המבעית של פניו של נידון למוות בהרעלה. ההוצאה להורג יכולה לארוך בין כשלוש דקות לערך ועד לשבע דקות, שלאחריהן הנידון למוות כבר מוציא את נשמתו.

