קורילטאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורילטאי הוא מונח מונגולי קדום המתאר את אספת ראשי השבטים באימפריה, שנועדה לקבוע את מדיניות הקרבות ולפתור בעיות שלטוניות.
הקורילטאי המפורסם ביותר נערך ב-1206, ובו הפך טמוג'ין לג'ינגיס חאן, והוכרז כחאן הגדול של האימפריה. מרבית הקרבות והכיבושים המונגוליים תוכננו בקורילטאי, והוא המודל על פיו מבוסס הפרלמנט המונגולי הנוכחי, החוראל הגדול.
הבעיתיות בקורילטאי נבעה מכך שכינוסו דרש את נוכחותם של כל ראשי השבטים, שהיו גם מפקדי הכוחות הצבאיים. מותם של אוגדי חאן ב-1241 ומונגקה חאן ב-1259 כפה על ראשי השבטים והכוחות הכפופים עליהם לסגת מוינה ומצרים (בהתאמה), והכשיל את המערכה המונגולית כנגד הוינאים והממלוכים, שבה ידם של המונגולים הייתה על העליונה.

