M48 פטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| M48A5 פטון | |
| מידע כללי | |
| מדינה מייצרת | ארצות הברית |
| שנת ייצור | 1952 |
| דגם קודם | M47 פטון |
| דגם עוקב | M60 פטון |
| מערכה מרכזית | מלחמת יום כיפור (כמג"ח) |
| מידע טכני | |
| אורך: | 9.306 מטרים (תותח קדימה) |
| רוחב: | 3.62 מטרים |
| גובה: | 3.12 מטרים |
| משקל: | 48.98 טון(מוכן לקרב) |
| מהירות: | 48.2 קמ"ש על כביש |
| טווח פעולה: | 500 ק"מ |
| חימוש עיקרי: | תותח 105 מ"מ |
| חימוש משני: | שלושה מקלעים 7.62 מ"מ |
| מנוע: | דיזל, 750 כוח סוס |
| עובי השריון: | בעובי 25-120 מילימטר |
| צוות: | 4 |
M48 פטון הוא הטנק האמריקאי הראשון שנחשב לטנק מערכה עיקרי. הטנק שירת בצבאות רבים בעולם, כולל צה"ל, שבו הוא נקרא מג"ח.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
מכוון שעוד לפני כניסתו לשרות היה ברור שה-M47 פטון הוא רק מגשר פער נוסף, ומתוך רצון לפתח טנק חדש שאינו מבוסס על ה-M26 פרשינג באופן כל כך נרחב, המשיכו האמריקאים בתוכנית פיתוח נוספת, שפעלה במקביל לזו של ה-M47. תוכנית זו נועדה להפיק טנק משוריין יותר מקודמו, חמוש בתותח דומה, אך בעל משקל קטן יותר. ה-M48 היה שונה מאוד מקודמו, אך למרות זאת הוא קיבל את השם פטון. ב-1953, רק שנתיים אחרי תחילת הפיתוח, נכנס הטנק לשירות הצבא האמריקאי.
[עריכה] M48
ההבדלים הבולטים לעין בין ה-M48 ל-M47 הם בצריח ובתובה. הצריח היה מעגלי יותר וגדול יותר, ועיצובו היה בעל תכונות מיגון טובות משל קודמו. בשל ההגדלה נסגרו הפערים המסוכנים בין התובה לצריח, שהיוו "מלכודות" לפגזי ח"ש. גם מיקום הצריח השתנה והוזז מעט לקדמת הטנק. החלק האחורי של הצריח הכיל ציוד קשר ומערכות אחרות, ושימש כמשקל נגד לקנה התותח. בכל אלה ניכרת השפעה של טנקים סובייטיים על העיצוב. השינוי העיקרי בתובה היה ביטול מקלע החזית. הדבר ביטל את הצורך במקלען והקטין את הצוות לארבעה. הצוות היה ממוגן על ידי שריון בעובי של בין 25-120 מילימטר. המשקל עלה מעל לצפוי והגיע לכ-45 טון. המנוע היה מנוע בנזין זהה לזה של ה-M47, מה שהיווה בעיה חמורה. המהירות הייתה נמוכה מידי וטווח הפעולה היה 115 ק"מ. ה-M48 הראשונים היו לא אמינים ומיד החל ייצור גרסאות משופרות.
[עריכה] M48A1
הטנקים מגרסה זו עברו שינויים קלים שנועדו להגביר את האמינות, אבל הם גם עברו שינוי אחד נראה לעין: על הצריח נוסף צריחון מפקד, שבו הוצב מקלע 12.7 מילימטר. הצריחון סיפק הגנה למפקד ואיפשר ירי מדוייק במקלע, אך המקלע עצמו לא היה אמין כמו מקלעי ה-7.62, מה גם שהצריחון לא איפשר שדה ראיה טוב.
[עריכה] M48A2
השינויים שעברה גרסה זו נרחבים למדי:
- שינוי מספר גלגלי התמך מחמישה לשלושה.
- המנוע הוחלף למנוע בנזין משופר, עם מערכת הזרקת דלק. המנוע שיפר את המהירות המירבית והטווח.
- כתוצאה מהחלפת המנוע, היה צורך לשנות את מיקום ה"גרילר" שכיסה על המנוע (ושימש לעשן הפליטה של המנוע). מכוון שממילא היה צורך לעשות שינוי הוחלט להעביר את ה"גרילר" לאחורי הטנק, מסיבות של חתימת חום.
- מערכת ההילוכים שופרה.
- שינוי תצורת האורות הקדמיים.
- בתת-גרסה שנקראה M48A2C בוטל גלגל קטן שנועד לשמור על מתח השרשרת.
ה-M48A2C, הייתה הגרסה האחרונה של ה-M48 שיוצרה לפני סגירת קו הייצור. אבל היא לא הייתה הגרסה האחרונה של הטנק. גרסאות רבות באו אחריה, כולן היו תוצאה של חבילות שיפורים ושדרוג, הן על ידי האמריקאים עצמם, והן על ידי מדינות לקוח שקנו את הטנק.
[עריכה] M48A3
מנועו של ה-M48 נותר בעייתו הגדולה ביותר גם בגרסאת ה-A2. המנוע אומנם שיפר את הביצועים, אך עדיין היה בעייתי, במיוחד מבחינת הטווח (260 קילומטר). בעיה זו תוקנה ב-M48A3, על ידי החלפת המנוע במנוע דיזל בן 750 כ"ס, שסיפק טווח פעולה של 465 קילומטר, ללא ירידה בביצועים. צריחון המפקד שונה והוכנסו בו חרכי תצפית של זכוכית חסינת כדורים, בנוסף לכמה שיפורים אחרים. כל השיפורים נעשו בטנקים קיימים, ולא יוצרו חדשים.
[עריכה] M48A5
ה-M48A5 היה השדרוג האחרון של ה-M48 שנעשה על ידי האמריקאים. השדרוג בוצע בשנות ה-70 ונועד למעשה להביא את ה-M48 לרמתו של ה-M60 פטון השיפורים העיקריים שנערכו:
- תותח ה-90 מילימטר הוחלף בתותח 105 מילימטר, כמענה לטנקים הרוסיים שחומשו בתותחי 100 מילימטר.
- בקרת האש שופרה.
- שולבו מערכות אינפרה אדום.
[עריכה] M67
ה-M67 היה טנק להביור, ששימש את האמריקאים במלחמת וייטנאם. התותח הוחלף בלהביור שירה נאפלם בוער למרחק של כמה מאות מטרים.
טנקי M48 שירתו לא רק בצבא האמריקאי אלא גם בצבאות אחרים בכל העולם. גרמניה, יוון, תורכיה, איראן, ירדן, לבנון, תאילנד ומדינות נוספות אימצו את ה-M48 והמשיכו בשיפור הטנק באמצעים שונים, כגון מערכות בקרת אש ממוחשבות, מיגון ריאקטיבי, מערכות מיסוך, מערכות פינוי מוקשים ועוד.
[עריכה] מג"ח
בישראל שירת הטנק מסוף שנות השישים תחת השם מג"ח, עבר שיפורים רבים, ורק בשנות ה-90 יצא משרות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
תמונות הטנק:

