ירמיהו הלפרן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירמיהו (ירמה) הלפרן[1] (1901 - 1964), איש בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית, ממייסדי הימאות העברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ראשית חייו
נולד ב-ה' בחשוון תרס"ב, 18 ביולי 1901 בסמולנסק ברוסיה, בן לשרה ומיכאל הלפרן. אביו היה ממארגני פועלי ציון, איש העלייה הראשונה ומאנשי השומר. עלה ארצה ב-1913. למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב, ובבית ספר ימי באיטליה, כמו כן הוכשר כרב-חובל בביה"ס הימי לרבי חובלים ומהנדסים בלונדון. ב-1919 עבד כמלח מדרגה שנייה באנייה היהודית "החלוץ". הלפרן היה מפעילי "ההגנה" ושלישו של ז'בוטינסקי בהגנת ירושלים בזמן פרעות 1920. הוא תיפקד כמפקד העיר העתיקה, ובמספר מקרים הרג פורעים ערבים בהשליכו פצצות עליהם. בימי המאורעות בשנות העשרים פגש בעיר העתיקה בירושלים עולה חדשה מקאווקאז, רחל ברקוביץ, ונישא לה. לאחר שנתיים נולדה בתם היחידה, גלי, שנפטרה בהיותה בת שלוש.[2] ב-1925 עבר מירושלים לתל אביב.
[עריכה] הקמת מוסדות ההכשרה
ב-1927 הוזמן על ידי ז'בוטינסקי לפריז ושם צורף לבית"ר. הוא התמנה כמפקד גדודי בית"ר בתל אביב. ב-1928 החלו בארץ רדיפות על בית"ר, והלפרן עזב עם חבריו את "ההגנה", והקים איתם את "ההגנה הלאומית" (שהייתה לימים בסיס להקמת האצ"ל). בפרעות 1929 השתתפה בהגנה על תל אביב קבוצת בית"רים תחת הנהגתו של הלפרן, ואף ביצעה פעולת תגמול בכפר סלמה הסמוך לעיר, ממנו יצאו הפורעים. באותה תקופה פגש את אב"א אחימאיר, שעתיד להיות חברו שנים רבות.
ב-1931 השתתף בכינוס העולמי הראשון של בית"ר בדנציג, שם מונה על ידי זאב ז'בוטינסקי לאחד מקציני שלטון בית"ר. על הלפרן הוטל להקים מחלקה קבועה להכשרה ההגנתית.
בין השנים 1933-1935 הספיק ללמוד באקדמיה הצבאית הרוסית שם התמחה בקרב-נע. כמו כן כתב עבודה מדעית על אסטרטגיה וארגון מלחמת גרילה. תוך שהוא מטלטל בין פריז, ורשה, ריגה וערי אירופה נוספות, ארגן בתי ספר ושיעורים למדריכים ולסמלים אשר עמדו בחלקם הגדול תחת הנהלתו האישית ואשר הקיפו את רוב סניפי בית"ר במזרח אירופה ובארץ ישראל. עד שלהי שנות השלושים היה הרוח החיה בבתי הספר למדריכים בנציבויות בית"ר בעולם. הלפרן עמד על הרוח הפומבית והטקסית של הצבא, שבעתיד יקים את המדינה העברית. לדעתו חובה היה על כל בית"רי להגשים בעצמו את רעיונות העלייה, הגיוס והשירות: "וצחוק התעורר בקירבי למראה הנערים הגלותיים המדברים על כיבוש עבר הירדן ובניין מדינה עברית והבורחים מכל דבר אשר קשור בקורבן אמיתי - בית"רי הנמלט מאחת השרויות, ותהי זו מפני הסיבה הצודקת ביותר, אינו בית"רי וכל שבועותיו אפס והן כל חלומותיו - חלומות שוא".
הלפרן הטיף לחינוך המאמין במטרה הסופית ללא גבולות ומעצורים. בכינוס העולמי השני של בית"ר (קרקוב 1935) תיאר איך ניסה את חניכיו בבית הספר למדריכים, אשר במשך חמש שעות רצופות חפרו תעלות הגנה, לאורך קילומטר, בתנאי שלג וקיפאון.
[עריכה] איש הימאות
ביוזמת הלפרן, שהיה איש ימאות, הוקמה באפריל 1931 המחלקה הימית בבית"ר. הלפרן היה אחראי על ההכשרה הימית במסגרתה הוקם בית הספר העברי הראשון לקציני ים בצ'יוויטווקיה באיטליה. הוא אירגן ליגות ימיות בצרפת, אנגליה ואמריקה. בביה"ס למדו שלושה מחזורים של קציני ים, דייגים, ושולי ספוגים ואלמוגים. כמו כן פתח הלפרן בית ספר ימי לאמודאות במרסיי בצרפת, ובי"ס בשיתוף "אורט" למלחים בלונדון. ב-1935 נרכשה עבור בית הספר ספינה מפרשית בשם "שרה א'" (נקראה על שם שרה קירשנר), והלפרן היה לרב החובל שלה. עם סיום לימודי המחזור השני בבית הספר הימי בקיץ 1937, הפליגה "שרה א'" לארץ ישראל. קבלות פנים נלהבות קיבלו את פני הספינה בארץ, ולקבלת הפנים בחיפה אף הגיעו קונסולים של איטליה. לאחר כחודש חזרה הספינה לאיטליה. ליד האי קורסיקה פקדה את הספינה סערה עזה, והיה צורך לפנותה. הלפרן שנותר לבדו על הסיפון היה האחרון לנטוש אותה כשאפסו הסיכויים להצילה.
[עריכה] פעילות פוליטית
בפרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח על ידי ז'בוטינסקי לנהל מו"מ עם ממשלת צרפת על הקמת לגיון עברי, ובנוסף פתח במו"מ עם האדמירלות בקנדה על יסוד בי"ס ימי עברי גדול כהמשך ללגיון העברי. באותם שנים נשא לאישה את רחל ברקוביץ. כאשר עבר מרכז הצ"ח (הסתדרות ציונית חדשה) ללונדון, עבר עימה גם הלפרן. בשנות הארבעים הרגיש כי מעמדה וכוחה של תנועת בית"ר הולכים ודועכים. הוא השלים עם העובדה כי התנועה עשוייה להיעלם ויחד עם ערי ז'בוטינסקי עבר לפעול במסגרת "הוועד העברי לשחרור לאומי", שנוסד בידי הלל קוק. אל הוועד הצטרפו כעבור ארבעה חודשים 65 חברי פרלמנט ובית הלורדים וכ-1,000 נוצרים ויהודים בעלי מעמד. באפריל 1944 החל להפעיל בלונדון את "הוועד למען דומיניון יהודי", שנועד להציג דרישה להקים בארץ ישראל מולדת עברית כריבונות בתוך הקיסרות הבריטית. פעולה זאת הייתה חלק ממדיניות הצ"ח, והייתה מנוגדת לתנועת המחתרת הרוויזיוניסטית, משום שבאותו החודש הכריז מנחם בגין על הצהרת המרד בממשלה הבריטית בארץ ישראל.
ב-1946 יצא הלפרן לצרפת ולאיטליה כדי לפעול לריכוז אנשי בית"ר שנותרו בשארית הפליטה שלאחר השואה, לקראת עלייה לארץ. לקראת סוף 1946 החלו לפעול מחדש מוסדות בית"ר באירופה. באותה תקופה יצא מלונדון לאירופה והחל להקים בתי ספר לחינוך ימי בדומה לפועלו בשנות השלושים.
[עריכה] פעילות באחרית ימיו
ב-1948 חזר לארץ ישראל ואמור היה להשתלב בכוחותיו הימיים של צה"ל. פרשת "אלטלנה" מסמסה את ההצעה אליו בתור היותו משוייך אל האצ"ל.
ב-1951 הגיש לבן גוריון הצעת תוכנית להקמת צי מסחרי וצבאי. כמו כן השתתף בחקר תת ימי בים האדום. באילת הקים את המוזיאון הימי.
ב-1954 נקרא על ידי הממשלה להיות להיות נספח למשלחת מחקר צרפתית בים האדום.
ב-1962 חלה ונפל למשכב. נפטר ביום כ"ח באב תשכ"ד (6 באוגוסט, 1964).
[עריכה] הערות
- ^ שם משפחתו בכתיב לועזי Helpern (לפי עמוד הכותר בספר "אבי מיכאל הלפרן").
- ^ "אבי מיכאל הלפרן", עמ' 386
[עריכה] לקריאה נוספת
- ירמיהו הלפרן, תחית הימאות העברית, הוצאת הדר, 1961.
- ירמיהו הלפרן, אבי, מיכאל הלפרין.
- ירמיהו הלפרן, נתיב הייסורים Via Dolorosa, הוצאת הדר, תל אביב, תש"ך.
- יעקב וינשל, ירמה, הוצאת אחיאסף 1968.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- העלייה הרביזיוניסטית, על הקמת ההכשרה הימית ובעקבותה העלייה הבלתי לגאלית.

