פיתוח בר קיימא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. פעולות שאנו מבצעים היום משפיעות גם על הדורות הבאים, לטוב ולרע. על מנת להבין כיצד אנו משפיעים על הדורות הבאים, יש לבדוק מה טווח הזמן של ההשפעות הסביבתיות של כל אחד מאתנו.

בפיתוח בר קיימא, ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. זהו פיתוח מתוכנן והוא אינו יוצר בסביבתו מפגעים לא-הפיכים. גם במקומות אחרים שמופיעה בהם המילה "בר-קיימא" (סביבה בת-קיימא, חקלאות בת-קיימא, תחבורה בת קיימא) הכוונה היא למהות, להתנהגות או לאורח-חיים שיכולים להתקיים כפי שהם לאורך זמן בלי לקרוס.

לעיתים ניתן למצוא בהקשר פיתוח בר קיימא את המילה "קיימות".

[עריכה] נקודות מרכזיות בפיתוח בר קיימא

  • חיסכון במשאבים: חיסכון מרבי בצריכת משאבים (קרקע, מים, אויר, מגוון ביולוגי) תוך שימת דגש על משאבים מתכלים ומשאבים במחסור.
  • צמצום במקור של מפגעים: את הפגיעות בסביבה יש לצמצם במקור, על ידי פנייה לתהליכי ייצור שאינם יוצרים את הפסולות, להבדיל מפתרונות של "קצה הצינור" (יצירת פסולת ואחר כך התמודדות עמה).
  • שאיפה לשוויוניות: בדיקת האוכלוסייה המושפעת - מי מרוויח ומי מפסיד מהפיתוח המתוכנן? מי מושפע מהפיתוח הכלכלי ומצריכת המשאבים?

[עריכה] פסגת כדור הארץ

בשנת 1992 התכנסה ועידת כדור הארץ לסביבה ולפיתוח בעיר ריו דה ז'נרו שבברזיל. ועידה זו הניחה על סדר היום הפוליטי העולמי את הנושא של פיתוח בר קיימא. בוועידה השתתפו יותר מ- 170 מדינות, נציגי מוסדות או"ם עולמיים ואזוריים, נציגי ארגונים בינלאומיים ובין-ממשלתיים, נציגי חברות וגופים כלכליים שונים ונציגי ארגונים לא-ממשלתיים הפעילים בנושאים שונים של סביבה וחברה. תוצרי הועידה - הצהרת ריו, אג'נדה 21, ואמנות בנושאים שונים, מהווים עד היום בסיס לשיח הסביבתי העולמי.

בדצמבר 2000 החליטה האספה הכללית של האומות המאוחדות לקרוא למנהיגי העולם לפסגה עולמית תחת הכותרת "הפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא".

באוגוסט-ספטמבר 2002 נערכה הפסגה העולמית בנושא פיתוח בר קיימא בעיר יוהנסבורג שבדרום אפריקה. לקראת הפסגה נתבקשו מדינות העולם להכין דו"ח לאומי על יישום אג'נדה 21. פגישות ההכנה לפסגה התנהלו ברמה המקומית, אזורית, ועולמית. הנושאים העיקריים שנדונו בפסגה הם: חיזוק המחויבות הגלובלית לפיתוח בר קיימא על-ידי אשרור אמנות ופרוטוקולים סביבתיים בנושאים כמו התחממות כדור-הארץ, הנדסה ביולוגית מבוקרת, מניעת שימוש במזהמים שאינם מתפרקים. שיפור דרכי המימון ליישום מדיניות של פיתוח בר קיימא על-ידי תוספת מקורות לסיוע, הקלות בחובות ועוד. השגי מדינות העולם מאז 1992 אימוץ אסטרטגיה לאומית לפיתוח בר קיימא. עמידה על העקרונות שהוצהרו ב -1992. זיהוי המכשולים אשר עומדים מול המדינות בפעולתן להשגת יעדים אלו. ריכוז המאמצים בעתיד.

הנציבות לפיתוח בר-קיימא - Commission on Sustainable Development - היא המרכזת מאז את הפעילויות, הדיווחים והמעקב אחר המשך היישום של אג'נדה 21. המעקב נעשה על פי תחומי פעילות, על פי אזורים ולפי מדינות. בארץ פועל בכנסת "נציב הדורות הבאים" אשר אמור לבחון כל תוכנית שמובאת לאישור הממשלה בעיניהם של הדורות הבאים, כיום מכהן בתפקיד זה שלמה שהם.