חריטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חריטון, נזיר מתבודד, מקים שלוש הלאורות הראשונות במדבר יהודה ונחשב למייסד תנועת הנזירות בתקופה הביזאנטית. חריטון נולד באקוניום שבתורכיה, עלה לארץ והצטרף למנזר. חריטון הרבה לצאת למסעות התבודדות וסיגוף כאשר היעד העיקרי למסעות אלו היה מדבר יהודה -חבל ארץ בו פעלו אליהו הנביא, יוחנן המטביל ואפילו ישו עצמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מנזר פרן
בשנת 330 הקים חריטון את הלאורה הראשונה, היא מנזר פרן המצוי ליד עין פרת שבואדי קלט.
על פי המסורת, באחד משיטוטיו התנפלו על חריטון שודדים,שבו אותו ועזבו אותו קשור במערת המסתור שלהם, אחר כך הזדחל נחש ארסי לתוך המערה אך כשזיהה את קדושתו של חריטון לא הכיש אותו אלא שפך את הארס שלו לתוך כד יין של השודדים.
מאוחר יותר חזרו השודדים למערה, שתו מן היין ומתו. חריטון ראה בנס זה אות, ובשלל שהשאירו השודדים השתמש כדי להקים מנזר באותו מקום. תהילתו יצאה למרחקים ומשכה מלווים נזירים ועוברי אורח.
אורח החיים במנזר כלל ארוחה אחת שכללה מים, לחם ומלח בלבד. שבע תפילות ביום, ביניהן עסקו הנזירים בשינון פסוקים, ומלאכות שונות כמו שזירת חבלים או מחצלות שהיו נמכרים לתושבי האזור. הכנסת נשים ואף קבירתן בשטח המנזר הייתה אסורה.
עם הזמן הפך המנזר שדגל בהכנסת אורחים לגדול והמוני וחריטון עזב אותו והקים עוד שתי לאורות נוספות. למנזר פרן חזר חריטון כשהיה זקן ושם נפטר.
המנזר נפגע קשות בשנת 614 עם פלישת הפרסים לאזור. בסוף המאה ה-19 נעשה נסיון ליישב את המנזר אך הוא לא צלח.
בסוף המאה ה-20 המנזר שופץ על ידי הכנסייה הרוסית ואוכלס מחדש. כיום גר במנזר באופן קבוע נזיר אחד ונזירים בודדים פוקדים את המקום לתקופות קצרות. אורח החיים במנזר בימים אלו שונה מאוד מאז ימי חריטון וכיום המנזר פתוח לגברים ונשים, מחזיק בחנות מזכרות, בגינתו עובדים פועלים מן האזור והנזיר האחראי על המנזר הוא בעליו של רכב ופלאפון.
[עריכה] לאורות נוספות
לאחר עזיבתו את מנזר פרן הקים לאורה נוספת ליד יריחו היא דוקה המזוהה כדוק, תוך זמן מה גם זו הפכה גדולה וחריטון נדד דרומה והקים את הלאורה סוקה בנחל תקוע המוכרת כחרבת חריטון. במקום כיום ניתן למצוא שרידי מבנים, ובורות מים. בלאורה סוקה התפרנסו הנזירים מגידול ורעיית צאן.
[עריכה] מערת חריטון
צמוד לישוב תקוע, בסמוך לחרבת חריטון מצויה מערת חריטון. מערה מרשימה זו, היא מערת הקארסט הגדולה ביותר בישראל.
היא משתרעת על 3,450 מ', מספר מפלסים וכוללת עשרות חדרים. המערה מופתה על ידי המרכז לחקר מערות של החברה להגנת הטבע. בראש הצוות הממפה עמד גדעון מן [1].
[עריכה] טריויה
חריטון הוא שמו של נמר המדבר בשמורת עין גדי נקרא כך בגלל התבודדותו (כתוצאה מהכחדת כל שאר בני מינו)

