לידל הארט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בזיל הנרי לידל הארט (Sir Basil Henry Liddell Hart),ג31 באוקטובר 1895 - 29 בינואר 1970, היסטוריון צבאי ואסטרטג בריטי.
לידל הארט טבע את המושג "אסטרטגיה של גישה עקיפה". על גישתו כתב בספרו כי: "באסטרטגיה עשויה הדרך הארוכה ביותר, סחור סחור, להיות הקצרה ביותר למטרה".
לידל הארט שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה וזמן מה אחריה. כעד למלחמת החפירות ניסה להבין מדוע היא גבתה מחיר כה יקר בחיי אדם. הוא ניתח את מעשיהם של מצביאים כסקיפיו אפריקנוס, נפוליון, סון דזה ובאלריוס. כמו כן הושפע הארט מפולר.
את תורתו סיכם לשני עקרונות:
- התקפה ישירה מול יריב ערוך כמעט לעולם תיכשל ועדיף להימנע ממנה.
- כדי להביס יריב יש להוציאו משיווי משקל. יש לבצע זאת לפני ההתקפה העיקרית.
לפי לידל הארט, אף לא אחד מהמצביאים במלחמת העולם הראשונה פעל לפי עקרונות אלו. בשל כך לא הושגה הכרעה מהירה והאבדות היו כה גבוהות.
לידל הארט נפצע במלחמת העולם הראשונה מנשק כימי ופרש משירות צבאי בדרגת קפטן. הוא חקר ופרסם את רעיונותיו בספרים ובמאמרים מחוץ לצבא.
לידל הארט ושני הוגים צבאיים אחרים פיתחו את רעיון מלחמת הבזק, בשלוש ארצות שונות, בנפרד, בשנות השלושים של המאה העשרים.
מלחמת בזק היא אם תורת הלחימה (תו"ל) ההתקפית המודרנית. עקרונותיה מבוססים על תנועה והתקדמות מהירים. ניצול יתרונות הניידות וכוח האש הגדולים של כלי רכב ממונעים טנקים ומטוסים נועד לשבור את קווי ההגנה של היריב, להשתלט על נקודות מפתח ועל ידי כך להביא להכרעה מהירה של הקרב.
בצרפת, כתב הקולונל (כפי שהייתה אז דרגתו) שארל דה גול את ספרו "לקראת צבא מקצועי", בו הוא ממליץ על צבא המורכב מדיביזיות שריון ניידות, אשר בכח האש שלהן ובניידותן הן היכולות להכריע את המלחמה.
הן לידל הארט והן דה גול לא הצליחו להביא את רעיונותיהם למימוש במדינותיהם.
ההוגה השלישי היה הגנרל היינץ גודריאן בגרמניה הנאצית. גודריאן הביא את התורה לידי שלמות בספרו "הקשב שריון" שהתפרסם בשנת 1935.
הגרמנים, שכן השתמשו במלחמת בזק להוצאת היריב משיווי משקלו, זכו להישגים מרשימים במלחמת העולם השניה.
[עריכה] לקריאה נוספת
ב.ה. לידל הארט, אסטרטגיה של גישה עקיפה, הוצאת מערכות, 1980.
ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

