נלסון גליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נלסון גליק (190012 בפברואר 1971). ארכיאולוג אמריקני, רב רפורמי ומחנך. תלמידו של הארכיאולוג ויליאם אולברייט. מראשוני הארכיאולוגים של ארץ ישראל.

נולד בסינסינטי. בוגר האוניברסיטה בסינסינטי ב-1920. קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת יינה, גרמניה ב-1926. בין 1,000 האתרים שחפר במזרח התיכון ניתן למנות את מכרות הנחושת של בקעת תמנע, אותן ייחס למלך שלמה (כיום סוברים רוב המומחים כי אין לטענה זו תוקף) ואת עבר הירדן המזרחי. בין ידידיו: דוד בן-גוריון, אבא אבן, גולדה מאיר והנרייטה סולד.

ב-1947 נתמנה לנשיא ההיברו יוניון קולג' בסינסינטי. מ-1950 שימש כנשיא האיחוד של ההיברו יוניון קולג' והמכון היהודי לדתות. כתב מספר ספרים על ארכיאולוגיה, וכן ספר חשוב על המושג "חסד" במקרא.

חלק מספריו שתורגמו לעברית:

  • "אפיקים בנגב", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ך
  • "הירדן", מוסד ביאליק, תש"ו
  • "מעבר לירדן: סקר ארכיאולוגי בגלעד ובעמק הירדן", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ך
  • "עבר הירדן המזרחי", מוסד ביאליק, תש"ו‬.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כתבה עתונאית אודותיו (אנגלית)