וולפגנג שיסל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
וולפגנג שיסל הוא פוליטיקאי אוסטרי, מטעם מפלגת העם האוסטרית. מכהן כקאנצלר אוסטריה מאז שנת 2000. לאחר הבחירות באוסטריה של 2006, שבהם מפלגתו השמרנית-ימנית של שיסל איבדה את רוב מושביה בפרלמנט האוסטרי, המפלגה דעכה והוחלפה למעשה בידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית ומנהיגה אלפרד גוזנבאואר. שיסל ישאר במשרת הקנצלר עד שהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית תיצור קואליציה חדשה. במשך המחצית הראשונה של 2006 שיסל כיהן אף כנשיא מועצת אירופה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעורים
שיסל למד בגימנסיית "שוטנגימנסיום" הקתולית הנודעת לבנים בוינה, ובה הוא סיים את חוק לימודיו ב 1963. לאחר מכן למד ב אוניברסיטת וינה וקיבל דוקטורט למשפטים.
שיסל היה מזכיר של קבוצת חברי הפרלמנט של מפלגת העם האוסטרית מאז 1975. מ 1975 עד 1991 הוא היה מזכיר ראשי של הפדרציה האוסטרית לעסקים, ארגון משני של מפלגת העם.
[עריכה] שר בממשלת האחדות וסגן הקנצלר
שיסל מונה לשר הכלכלה ב24 באפריל 1989, בממשלת האחדות בראשותו של הקנצלר פרנץ ורניצקי מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית שהורכבה בידי המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת העם. ב 22 באפריל 1995 בקונגרס השלושים של מפלגת העם הוא נבחר למנהיג של מפלגת העם. ב 4 במאי 1995 שיסל הושבע למשרת סגן הקנצלר וכמוכן מונה לשר החוץ. בממשלתו של ויקטור קלימה מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית בשנים 1997-2000 מונה שוב למשרת שר החוץ.
[עריכה] קנצלר אוסטריה
[עריכה] הממשלה הראשונה
ב 4 בפברואר 2000 שיסל הושבע למשרת הקנצלר, לאחר תבוסה בבחירות, שבה מפלגתו זכתה במספר הקולות השלישי בגודלו בלבד. עד אז, מפלגתו הייתה החברה הצעירה בקואליציה עם מפלגת הסוציאל-דמוקרטים. על מנת שלא יחודש הכשלון של הקואליציה הקודמת, שיסל שוכנע להרכיב קואליציה יחד עם מפלגת החופש(FPÖ) הימנית-קיצונית. שיסל מונה לקנצלר למרות שמפלגתו פיגרה אחרי מפלגת החופש ב 415 קולות.
הממשלה שהובלה בידי שיסל - בתחילתה - נחשבת לממשלה השנויה במחלוקת ביותר מאז זו ב 1945, בעיקר בגלל שהייתה מורכבת גם ממפלגת החופש, שהובלה באותו זמן בידי ירג היידר, דמות שנויה במחלוקת גם-כן. למרות שהיידר עצמו מעולם לא היה חבר בממשלתו של שיסל, ההשתתפות שלו בממשלה גרמה לבקורות שכיחות באוסטריה ומחוץ לה.
בין 2000 ו 2002 התקיימו הפגנות שבועיות כל יום שלישי ("דונרסטאגסדמונשטרציונן" - הפגנת יום שלישי) ברחבי וינה נגד הממשלה. הסיבות העיקריות למחאות היו הקואליציה עם מפלגת החופש ומדינויות מושמצות שונות של הממשלה.
ראשי הממשלות של 14 המדינות האחרות באיחוד האירופי החליטו להפסיק את שיתוף הפעולה עם ממשלת אוסטריה, כפי שהוחלט בהרבה מדינות אחרות ששיתפו בממשלתן מפלגות ימניות. לאחר כמה חודשים, גם שליטי מדינות מחוץ לאירופה אחרות סירבו ללחוץ יד עם אחד מחברי ממשלת שיסל והטילו עליה סנקציות. ממשלתו של שיסל הייתה הממשלה הראשונה מזה 30 שנה שהקנצלר שלה לא היה מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
| הרפובליקה האוסטרית הראשונה: קרל רנר | מיכאל מאייר | יוהן שובר | ואלטר ברייסקי | יוהן שובר | איגנץ זייפל | רודולף רמק | איגנץ זייפל | ארנסט שטררוביץ' | יוהן שובר | קרל ואוגוין | אוטו אנדר | קרל בורש | אנגלברט דולפוס | קורט שושניג | ארתור זייס-אינקווארט הרפובליקה האוסטרית השנייה: קרל רנר | לאופולד פיגל | יוליוס ראאב | אלפונס גורבך | יוזף קלאוס | ברונו קרייסקי | פרד זינובאץ | פרנץ ורניצקי | ויקטור קלימה | וולפגנג שיסל |
|

