ז'אן דה לה פונטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן דה לה פונטיין (8 ביולי 1621 - 13 באפריל 1695), משורר צרפתי.
[עריכה] ביוגרפיה
ז'אן דה לה פונטיין נולד בשנת 1621 בעיר שאטו-תיירי (כיום בחבל פיקרדי שבצפון צרפת) לאב שהיה ממונה על המים והיערות מטעם מלך צרפת. הוריו רצו לתת לו חינוך דתי כדי שיהיה כומר, אך הוא לא היה מעוניין בזאת. הוא למד משפטים וניסה את כוחו כפרקליט, אך נתפס יותר לשירה. בשנת 1647 לה פונטיין נישא לאישה כפרית עשירה שאהבה לקרוא רומנים שבהם לא היה לו כל עניין. בשנת 1652 הוא ירש את משרתו של אביו ורכש לעצמו ידע ממקור ראשון על הטבע. הוא בילה את זמנו ביערות, דבר שצייד אותו ברגשות ציוריים שהזינו וריעננו את יצירתו במשך כל ימי חייו הנותרים.
בשנת 1658 עזב לה פונטיין את אשתו ואת בנו ונסע לפריז. מצויד בהמלצה של דודו הוא פגש את שר הכספים ניקולה פוקה והשביע את רצונו. פוקה נתן לו קצבה שנתית בתנאי שימשיך לכתוב שירים. בשנת 1661, כאשר פוקה נאסר בפקודת המלך לואי ה-14 והואשם במעילה בכספי הציבור, לה פונטיין נשאר נאמן לפוקה ושלח למלך עתירה שבה ביקש מן המלך לחון אותו. פוקה נידון למאסר עולם ולה פונטיין איבד את קצבתו ולא ניתנה לו גישה לחצר המלכות. הוא הפך לבן חסותה של הדוכסית מאורליאן, שהייתה בת דודו של המלך לואי ה-14 והתגוררה בארמון לוכסמבורג בפריז. לה פונטיין התגורר בבית העיריה של פריז ושם כתב את ספרו "מעשיות" (1664).
לה פונטיין היה חבר בקבוצת הארבעה שכללה גם את המחזאים מולייר ורסין, ואת המשורר והמבקר הספרותי ניקולה בואלו. עצותיו של בואלו תרמו להחלטתו של לה פונטיין לכתוב את משליו. הדוכסית מאורליאן הזמינה את לה פונטיין להתגורר אצלה בארמון לוכסמבורג בפריז, ושם כתב את ששת הכרכים הראשונים של "המשלים" (1668). שמעו הגיע לכל רחבי צרפת ורבים קראו את משליו.
עם מותה של הדוכסית מאורליאן בשנת 1673, לה פונטיין הפך לבן חסותה של מאדאם דה לה סבלייה, שניהלה חוג ספרותי בביתה בפריז. בחוג זה השתתפו, בין היתר, מאדאם דה לה פייט ומאדאם דה סבינייה. מאדאם דה לה סבלייה הזמינה את לפונטיין להתגורר בביתה. הוא נשאר שם עשרים שנה עד מותה בשנת 1693, ושם כתב את ששת הכרכים האחרונים של "המשלים". המלך לואי ה-14 התנגד למינויו של לה פונטיין לחבר האקדמיה הצרפתית בגלל ספרו "מעשיות" שהכיל סיפורים שנחשבו לא מוסריים לפי קנה המידה של האמונה הקתולית. לאחר שהמלך הסיר את התנגדותו, לה פונטיין נבחר לאקדמיה הצרפתית בשנת 1683. בשנת 1692 לה פונטיין חזר בתשובה וקיבל את מרותה של הכנסייה הקתולית. לה פונטיין נפטר בפריז בשנת 1695 ונקבר בבית העלמין פר לשז.
[עריכה] יצירות
בנוסף לספרו "מעשיות" לה פונטיין כתב סיפורים, שירים ומכתבים רבים. אך יצירתו הגדולה והעיקרית היא "המשלים" שבחלקם הלך בעקבותיו של איזופוס היווני. ברבים מן המשלים לה פונטיין שם את הדברים בפיהן של חיות המדברות ופועלות בסביבתן הטבעית. לה פונטיין אמר: "אני משתמש בחיות כדי ללמד בני אדם." בכל אחד ממשליו קיים מוסר השכל: "הצדק תמיד עם החזק יותר." (הזאב והטלה). "הגזע הגרוע ביותר הוא הסופר." (הקוף). לה פונטן יודע גם לתאר את הנוף באופן ציורי ומדוייק: "המים היו כה שקופים כמו בימים הכי יפים, ובמעלה ההר, בדרך חולית וקשה, שישה סוסים חזקים משכו מרכבה." משליו הינם מלאכת מחשבת של הספרות הצרפתית.
ממשליו הידועים
הצרצר והנמלה
השועל והעורב
השועל והענבים
[עריכה] ממשליו הידועים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- "הצרצר והנמלה"
- "השועל והעורב"
- "השועל והענבים"
- "הזאב והטלה"
- "השועל והחסידה"

