נירוואנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בהארה, מצב תודעתי; לערך העוסק בלהקה אמריקאית, ראו נירוונה (להקה).

נירוואנה, או נִיבַּאנָה, בפילוסופיה הבודהיסטית, מוקשה בפילוסופיה ההינדית והג'יינית. פירוש מילולי חידלון או הפסקה.

משמעות הביטוי - הבאת הנפש למצב של הארה, מצב תודעתי של מודעות מלאה, ומכאן לגאולה.

על פי ההתפיסה הבודהיסטית, כפי שנמסרה על ידי גאוטמה בודהה עצמו, (בדרשתו המפורסמת בפארק הצבאים, כאשר לימד את תפיסת העולם הבודהיסטי – הדהרמה) האדם שרוי כל הזמן במצב של השתוקקות (טנהא) הגורם לסבל.

על פי תבנית ארבע האמיתות האצילות, על מנת להפסיק את הסבל, יש לצאת מתוך האגו, מתוך כבלי הגשמיות, ולהגיע לאושר.

מי שעוקב אחרי הנחיות שבהדרך המתומנת האצילה מצליח לצאת רוחנית ממצב התשוקה לחפצים גשמים, נפטר מהשנאה והבורות, ויגיע לנירוואנה שהיא התחנה בגילגולי הנפש בה האדם חונה לאחר שהוא חווה הכל, ושם הוא נח ממעגל הגלגולים.

הדרך המומלצת להגיע לנירוואנה היא מדיטציה, מי שישקע במדיטציה עשוי להגיע לנירוואנה שהיא מצב השחרור המוחלט, ההפסקה המוחלטת של כל צורות הסבל, תחושת שלווה וביטחון, ומכאן הגעה לתחושת אושר,

[עריכה] ההבדל בין נירוואנה למוקשה

הנירוואנה על פי הבודהיזם הוא משאת נפש, זוהי מטרת החיים הבודהיסטייןם. מי שמגיע למצב נירוואנה אינו צריך לעשות יותר דבר. ואילו המוקשה היא אמנם מצב סופי בחייו של האדם, אולם אחרי מותו, בחלוף עידן, יחול גלגל חיים חדש והנשמה תחזור להיות נשמה אוניברסלית.