מלפפון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קישוא הגינה | |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים |
| סדרה: | דלועאים |
| משפחה: | דלועיים |
| סוג: | קישוא |
| מין: | קישוא הגינה |
| שם מדעי | |
מלפפון (קישוא הגינה, Cucumis sativus), מטפס ממשפחת הדלועיים. רב עונתי-קייצי. אינו דורש השקיה מרובה. פריו המוארך העסיסי והעשיר מאוד במים צבעו ירוק (למעט מלפפון לימוני האוסטרלי), נאכל חי, מלוח או כבוש. הצמח שמוצאו בהודו מגודל מזה 3000 שנה וכיום הנו נפוץ ביותר וגדל בחממות או בשדות פתוחים. המלפפון עשיר מאוד במים, בויטמינים: A ו-C ובמינרלים: סידן, ברזל ואשלגן.
תוכן עניינים |
[עריכה] אודות הצמח
המלפפון למרות הגדרתו המקובלת כירק הרי מבחינה בוטנית הנו פרי – בית קיבול לזרעים המוקפים ציפה בשרנית הנוצר משחלה יחידה. המלפפון הוא בדרך כלל גלילי מוארך חלק או בעל בליטות אך ישנם זני מלפפונים קטנים המיועדים להחמצה, צבעו בדרך כלל ירוק אך המלפפון הארמני צבעו ירקרק והמלפפון הלימוני כדורי וצבעו צהוב.
הזנים המסורתיים של מלפפונים יוצרים שני סוגי פרחים המכונים זכרי ונקבי. בזנים אלו אין צורך בהאבקת הפרח ובעת הגידול אף מונעים האבקה כזאת המורידה את איכות התוצרת. לעומתם בזני כלאיים יש רק פרחים נקביים והם זקוקים להאבקה.
[עריכה] ערכים תזונתיים
מלפפון טרי הוא מקור טוב לויטמיניי A , K, C ,B6 , תיאמין, חומצה פולית, חומצה פנטותונית, מגנזיום, זרחן, אשלגן ונחושת. תהליך הכבישה מפחית את הערך התזונתי של המלפפון בעיקר של ויטמין C.
| הערך התזונתי של המלפפון (ל-100 גרם) | ||||
|---|---|---|---|---|
| אנרגיה בקילוקלוריות |
חלבונים בגרמים |
פחמימות בגרמים |
שומנים בגרמים |
כולסטרול במיליגרמים |
| 12 קק"ל | 0.7 גר' | 2.5 גר' | 0.1 גר' | 0 מ"ג |
| הרכב הפחמימות | הרכב השומנים | |||
| פחמימות זמינות בגרמים |
סיבים תזונתיים בגרמים |
חומצות שומן רוויות באחוזים |
חומצות שומן חד בלתי רוויות באחוזים |
חומצות שומן רב בלתי רוויות באחוזים |
| 2.0 גר' | 0.5 גר' | - | - | - |
| מינרלים | ||||
| מים בגרמים |
סידן במיליגרמים |
ברזל במיליגרמים |
נתרן במיליגרמים |
אשלגן במיליגרמים |
| 97 גר' | 15 מ"ג | 0.3 מ"ג | 2 מ"ג | 144 מ"ג |
| ויטמינים | ||||
| רטינול (ויטמין A) במיקרוגרמים |
תיאמין (ויטמין B1) במיליגרמים |
ריבופלאבין (ויטמין B2) במיליגרמים |
ניאצין (ויטמין B3) במיליגרמים |
חומצה אסקורבית (ויטמין C) במיליגרמים |
| 4 מק"ג | 0.04 מ"ג | 0.03 מ"ג | 0.3 מ"ג | 5 מ"ג |
[עריכה] שימושים שאינם למאכל
השימוש הנפוץ למלפפונים בקוסמטיקה הוא הנחת פרוסות מלפפונים על העיניים להורדת נפיחות סביב העיניים (שקיות). המלפפון המכיל 96% מים עשיר בלחות וזו יחד עם אפקט הקירור מורידים את הנפיחות. תכונות אלו מנוצלות כיום במספר מוצרים קוסמטיים המכילים תמציות של מלפפון לשמירת לחות העור.
ברפואה הסינית חשיבותו של המלפפון כירק מקרר ולכן משתן, מרווה ועוזר לנקות רעלים מהגוף וכירק מתוק מסייע לאברים האחראים על עיכול והטמעת מזון ונוזלים בגוף.
הנתורופתיה מייחסת לזרעי מלפפון תכונות קוטלות תולעים והם משמשים כתרופה ביתית כנגד תולעי מעיים.
[עריכה] מקור השם
מלפפונים נזכרים כבר בתנ"ך בשם קישוא, המקובל בימינו לצמח אחר ממשפחה זו: "זכרנו... את הקישואים ואת האבטיחים" (במדבר יא ה) השם מלפפון עצמו מקורו יווני ופירושו מלון תפוח. הוא נזכר במשנה, שם צורת הריבוי היא "מלפפונות". מפירושו של רבי עובדיה מברטנורה לכלאיים א ב ב "הקישות - קשואין שקורין בערבי פאקו"ס ובלע"ז קוקומברו"ש. והמלפפונות - נקראים בערבי כייא"ר ובלע"ז ציטרול"י" מתברר שהקישוא הוא מה שאנו מכנים היום המלפפון והמלפפון היה למעשה דלעת. השם קישוא המשיך לשמש תקופה ארוכה לזיהוי המלפפון של ימינו, ואף י"ד ברקוביץ באחד מתרגומיו לשלום עליכם מתאר מלפפונים חמוצים כ"קישואים כבושים". השם המדעי של המלפפון הוא "קישוא הגינה".
על פי מדרש שם של רבי ישמעאל, הם נקראים בשם קישואים "מפני שקשין לגופו של אדם כחרבות" (מסכת עבודה זרה דף יא, עמוד ב)
בתלמוד נפסק כי פיצוי על אובדן עבודה לאדם שניזק הם כשכר של "שומר קישואים", עבודה שנחשבת ראויה לכל אדם, ושכרה הוא מינימלי.
[עריכה] מלפפון בביטויים שגורים
עונת המלפפונים (באנגלית cucumber time) עונה מתה כיום בשימוש בעיקר בתקשורת ובספורט. המקור הוא גרמני Die Saure Gürken Zeit (עונת המלפפונים החמוצים) ומגיע מתחום החייטות כאשר היה שפל בהזמנות נאלצו החייטים להסתפק בירקות בלבד ביניהם מלפפון.
מלפפון זה ביטחון אמירה של הגשש החיוור באחד ממערכוני טבריה "עובדה דיין היה קודם שר המלפפון עכשיו הוא שר הביטחון" דיין כיהן בעבר כשר החקלאות מטעם מפא"י לפני שהפך לשר הביטחון מטעם רפ"י והמערך.

