שבועות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חגי ישראל ומועדיו: שבועות | |
|---|---|
| חג: | שבועות |
| נחגג ב: | ו' בסיון |
| סיבה: | ציווי מקראי. "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה." |
| סמלים: | הבאת ביכורים, אכילת מאכלי חלב, שפיכת מים. |
| מתקשר ל: | ספירת העומר ומתן תורה. |
חג השבועות הוא החג השני מבין שלוש הרגלים שבתורה. הוא חל בסיום ספירת העומר בת שבעת השבועות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מועד החג
לפי ההלכה החג חל ביום ו' בסיון, שהוא היום החמישים ממחרת יום טוב ראשון של חג הפסח. לפי מסדרי הלוח העברי לעולם יחול חג השבועות בארץ ישראל באחד מהימים הללו: ראשון, שני, רביעי או שישי, ואילו בחוץ־לארץ, יום זה יהיה היום הראשון לחג, ולאחריו יחול יום טוב שני של גלויות.
על פי הקראים, מאחר שנכתב בפסוק "ממחרת השבת" הם מפרשים זאת כ"שבת בראשית" ולא "יום טוב" ולכן תמיד יחלו את הספירה ביום ראשון, ושבועות יחול גם כן ביום ראשון.
[עריכה] שמות החג
לחג שמות אחדים:
- שָבוּעוֹת על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים.
- חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה. שם זה מופיע בשמות כ"ג: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".
- חג הביכורים מפני שהיו מתחילים להעלות בטקס צבעוני ורב רושם את ביכורי האדמה לירושלים לבית המקדש. שם זה מוזכר בספר במדבר כ"ח, כ"ו: "וביום הבכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה'--בשבעתיכם". הבאת הביכורים מתוארת בספר דברים פרק כ"ו א' - ד' ובמסכת ביכורים.
- עצרת - בתלמוד, בלשון חז"ל (משנה ראש השנה א, ב).
- חג מתן תורה שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל ישראל סביב להר במעמד נבואי-היסטורי חד פעמי, והורה להם את עשרת הדברות שלאחר מכן נחקקו על לוחות הברית שהושמו במשכן.
[עריכה] ממנהגי החג
מנהג עתיק יומין הוא לקשט בירק את בתי הכנסת כסמל לביכורים ולחיטים ולהרמוניה עם הטבע, ובהקשר לאגדה המספרת שהר סיני ליבלב במהלך מתן תורה. הגר"א התנגד למנהג זה, משום שהוא דמה למנהג עץ חג המולד הנוצרי, אולם ברוב המקומות עדיין נוהגים בכך.
בליל החג נוהגים להשאר ערים וללמוד תורה במה שקרוי תיקון ליל שבועות. על פי המסורת, בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה, ומשה היה צריך לעבור ולעוררם, וכתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר ומוכנים ל"מתן התורה".
בתפילת שחרית נוהגים האשכנזים לומר את הפיוט אקדמות לפני קריאת התורה. חלק מהספרדים נוהגים לומר לפני קריאת התורה את הפיוט המכונה "הכתובה" (חובר על ידי רבי ישראל נג'ארה). פיוט זה מתאר את ה"כתובה" כביכול, בין הקב"ה (החתן) לבין עם ישראל (הכלה). קריאת התורה היא בפרשת יתרו, שבה מתואר מעמד הר סיני. המפטיר הוא בפרשת פנחס, והוא עוסק בחג הביכורים ובקורבנותיו. ההפטרה היא בתחילת ספר יחזקאל.
כמו כן נהוג לקרוא במגילת רות, העוסקת ברות, גיורת מואביה שהצטרפה לעם ישראל וממנה נולד דוד המלך. הסיבה הפשוטה היא שעיקר סיפור המגילה התרחש בתקופה זו של השנה, בימי קציר חיטים. כמו כן, יש הנוהגים לקשור את מלכות בית דוד שיצאה מרות אל מתן תורה, שבה הצטוו ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". כמו כן, קריאתה דוקא בחג זה של קבלת תורה מדגישה את האוניברסליות של התורה, שכל הרוצה לקבל את התורה יוכל לעשות כן, גם אם הוא ממואב, עם שהיה אויב מר וקשה לעם ישראל באותה תקופה. בחו"ל, שם חוגגים את חג השבועות במשך יומיים, נהוג בקהילות הספרדיות לקרוא את חצי המגילה ביום הראשון ואת היתר ביום השני, ויש שאף נוהגים לתרגם אותה ללאדינו. האשכנזים קוראים את המגילה כולה ביום הראשון, ללא תרגום.
לפני תפילת מנחה אומרים הספרדים והתימנים את הפיוט "אזהרות" (חובר על ידי רבי שלמה אבן גבירול) שתוכנו מניית כל תרי"ג מצוות התורה (ראו: ספר המצוות לרמב"ם). בקהילות יהודי גאורגיה נוהגים שאחרי קריאתן קוראים את "עשרת הדברות". בחו"ל קוראים ביום הראשון את מצוות עשה וביום השני את מצוות לא תעשה. בחלק מקהילות צפון אפריקה קוראים פיוט אזהרות דומה שחיבר רבי יצחק בן ראובן.
נוהגים לאכול בשבועות מאכלי חלב (בין השאר, עוגת גבינה) ויש כמה סיבות בעניין. אפשר גם לקשור את עניין הצמחונות לכאן. לפי המסורת אחרי שישראל מתעלים למדרגה רוחנית-מוסרית גבוהה, והסתלקה זוהמתם וחזרו לשעה קלה למדרגה של אדם הראשון ולהרמוניה עם הבריאה, חוזר איסור אכילת בשר שהיה תקף עד ימי נח, וגם קשה להם לפגוע בבעלי חיים, שהקשיבו קשב רב למתן תורה כפי המתואר באגדה. יש הטוענים כי כאשר קיבלו תורה וקיבלו את האיסור של עירוב בשר בחלב, הכלים כולם הוטרפו ולכן לא יכלו לבשל ולאכול בשר, כי היו צריכים להכשיר את הכלים, או כי לא היו בקיאים בהלכות שחיטה.
[עריכה] ביכורים
- ערך מורחב – ביכורים
החל מראשית ההתיישבות החדשה בארץ ישראל נוהגים לערוך, בעיקר ביישובים החקלאיים (מושבים, קיבוצים וכפרים), טקסי הבאת ביכורים, שבהם חוגגים גם את סוף הקציר. בטקסים אלו נוהגים להעלות מופע חגיגי עם שירים, ריקודים, תהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים ועוד.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יום-טוב לוינסקי, ספר המועדים, הוצאת דביר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- שבועות ומגילת רות במאגר המידע של אתר מקראנט
- מאמרים בנושא חג השבועות, באתר aish.co.il
- חג שבועות, באתר "חג שמח"
- חג שבועות, באתר אמי"ת
- חג השבועות, באתר אורט
- חג השבועות, באתר מכללת קיי
- שבועות, באתר שיטים
- קרבן הביכורים - ויקרא כג לעומת במדבר כט / כותבים שונים דרישת השם באמצעות התורה שבכתב
- בלדד השוחי, על המקור למנהג אכילת הגבינה בשבועות, באתר נענע
| חגי ישראל ומועדיו |
|---|
|
חגים ומועדים דתיים: שבת | ראש חודש | ראש השנה | צום גדליה | עשרת ימי תשובה | יום כיפור | סוכות | הושענא רבה | שמיני עצרת | חנוכה | עשרה בטבת | ט"ו בשבט | תענית אסתר | פורים | פסח | ספירת העומר | ל"ג בעומר | שבועות | י"ז בתמוז | ימי בין המצרים | תשעה באב | ט"ו באב חגים ומועדים לאומיים: יום הזיכרון ליצחק רבין | יום הזיכרון לשואה ולגבורה | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | יום העצמאות | יום הרצל | יום ירושלים |

