מורפולוגיה (בלשנות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מורפולוגיה, תורת צורות הלשון הינה ענף בבלשנות החוקר את המורפמות הקיימות בשפה מסוימת. מורפמות הם חלקי מילים שנקראים גם צורנים. הצורנים הם מעין מיליות שמתלכדות עם שמות עצם, פעלים או תארים, ויוצרות איתם מילים משותפות. המורפולוגיה חוקרת את דרכי הצטרפות הצורנים למילים, ואת חלוקת המילים למילים הראשוניות ולצורנים הנוספים אליהם. לפי הכללים ליצירת מילים ניתן לדעת איזה צורנים לבחור מהלקסיקון וכיצד לאחד אותם.

השפה העברית, למשל, כמו רוב השפות השמיות, היא שפה בעלת מורפולוגיה עשירה מפני שמועבר בה מידע רב באמצעות צורנים. דוגמאות לצורנים בעברית: כינויי יחס (בתוך/באמצעות=ב-, כמו=כ-, מן=מ-, אל/ל-), כינויי השיעבוד (כאשר=כש-, ש-), הטיות הפועל לציון גוף, מין, מספר, זמן ומושא (פגשתיו=פגשתי אותו), הטיות השם לציון מין, מספר ושייכות (מחברותינו=מחברות שלנו), ועוד. שורשים בניינים ומשקלים הם סוגים מיוחדים של מורפמות.


[עריכה] לקריאה נוספת

שורצולד, אורה, פרקים במורפולוגיה עברית (סדרה), האוניברסיטה הפתוחה