מטרונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מטרונה הוא שמה של אישה רומית שחיה במאה השנייה לספירה בארץ ישראל, בציפורי, בגליל. עיר זו הייתה אהובה על הרומאים; היא לא השתתפה במרד נגדם. הייתה זו עיר מעורבת, תושביה רומים ויהודים. עד היום ניכרים בעיר שרידי תרבותם. מטרונה התגוררה בעיר כנראה בשנים 125-132/3 לספירה. את עתותיה הקדישה ללימוד הלכי המחשבה הדתית שפרחו באותה בתקופה בא"י - היהדות, הנצרות, הפגניות, דהיינו המחשבה הרומית-הלנית. היא האמינה באל הרפואה אסקולפיוס, שלחה ידה ברפואה, ואף הגישה עזרה רפואית לחז"ל, בקרבתם היא חיה ואף למדה מפיהם.

מטרונה מופיעה במדרשים, עד למאוחרים בהם (כגון הפירוש של ר' נסים מגירונדי למס' נדרים מהמאה ה-14) אין ספור פעמים. נראה כי חז"ל התרשמו מדמותה, אף שזרו אותה באגדות שסיפרו עליה. אלה הן משני מינים; אגדות היסטוריות, בהן מתטרונה חיה בגפהף ואגדות שן משל, בהן מטרונה הינה אשת איש. היא נשואה למלך, לידו היא ממלאה תפקידים שונים. המלך במשלים אלה הוא כמובן הקב"ה, ומטרונה - התורה, או כנסת ישראל: אך יש הואו ממלאה תפקיד מרים הנביאה מול משה. המשלים דנים במידת הנאמנות של המלך למטרונה, בכתובה, המסמלת בסיפור את ספר התורה שהקב"ה נתן לעמו ישראל. גם אם המלך מתרחק ונוסע לארצות רחוקות ואיננו נראה, האישה בוטחת בכתובתה.

באגדות ההיסטוריות היא מופיעה כמי ששבה לרומי ושם ממשיכה את קשריה עם רבנים שהגיעו לרומי לרגל שליחויות מדיניות-פוליטיות מטעם היישוב. מטרונה מופיעה כיועצת מדינית למשלחות אלה. שליחויות אלה מן הסתם נגעו בבקשות שהוגשו לפני הדריאנוס להרפות מהיהודים ולא להטיל עליהם גזירות איסור מילה. תעיד על כך ההגדה הידועה בדבר שלום בר קטיעה, בה למטרונה חלק: מטרונה נוכחת בשיחות גורליות בין הקיסר לבין נכרים יראי ה' – כמוה Qeti'a Bar Shalom (קטיעה בר שלום) ‘קיסר אחד שונאם של היהודים היה... אמר לו קטיעה בר שלום: ... אי אתה נוצח את כולם, שנאמר: ‘כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם’ (זכריה ב, י); ... אמר לו: יפה אמרת, אלא כל-מי שנוצח למלך מטילין אותו לכבשן האש. כשתפסוהו אמרה לו מטרונה אחת: וי לה לספינה שהולכת בלא מכס! [ביאליק-רבניצקי: ‘רמזה שמת קודם שנימול’]. נטל סכין לקטוע את ערלתו; ... ואמר: נתתי מכס ואעבור. וכשהטילוהו [לכבשן] אמר: כל נכסי לר"ע' (ספר האגדה, רעו.)

מטרונה יעצה אם כן כאן לאחד מיראי ה' (כת נכרית אוהדת-יהדות שקמה באותם ימים שלא נימולה). בעיני הדריאנוס הם נחשבו ליהודים. מטרונה העירה לו כי משנידון למות על ידי קיסר כיהודי, לפחות שיימול וימות כיהודי שלם.

ביבליוגרפיה: מדרש תנחומא שלח פרק יג; פסיקתא דרב כהנא - נספחים אות ג; ר' נסים בן ראובן גרונדי, פרושו לבבלי, נדרים דף נ ע”א; תוספות סוטה דף כא ע”ב; תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פד ע”א; "שנה בשנה", היכל שלמה, תשס"ג