ליטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Lietuvos Respublika
רפובליקת ליטא
ליטא סמל ליטא
דגל סמל
מוטו לאומי: תנו לאחדות לפרוח
המנון לאומי: השיר הלאומי
מיקום ליטא
יבשת אירופה
שפה רשמית ליטאית
עיר בירה וילנה
54°41' צפון, 25°17' מזרח
העיר הגדולה ביותר וילנה
משטר דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
ולדאס אדמקוס
גדימינאס קירקילאס
הקמה
- הכרזה
- הכרה
- איבוד
הקמה
- הכרזה
- הכרה
עצמאות מהאימפריה הרוסית
16 בפברואר 1918
12 ביולי 1920
1940
עצמאות מברית המועצות
11 במרץ 1990
6 בספטמבר 1991
שטח
- סה"כ
- % מים
121 בעולם
65,200 קמ"ר
זניח
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
125 בעולם
3,596,617
55 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
75 בעולם
49,106 מיליון $
13,653 $
מטבע ליטאס
אזור זמן UTC + 1
סיומת אינטרנט lt
קידומת בינלאומית 370+

ליטא היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה. ליטא גובלת בלטביה, בלארוס, פולין ורוסיה. היא ידועה כאחת המדינות הבלטיות, יחד עם אסטוניה ולטביה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ליטא

ליטא נזכרת לראשונה בכתובים ב־14 בפברואר 1009, וגדלה להיות אומה חשובה בימי הביניים. היסטורית, ליטא נחשבת רשמית כמדינה החל מהכתרתו של מינדאוגאס כמלך ליטא ב־6 ביולי 1253 בבירה, וורוטה. מינדאוגאס הצליח לאחד דוכסים שלחמו זה בזה לאומה ולמדינה אחת. מאוחר יותר, במהלך כיבושיו של גדימינאס, ליטא הפכה להיות חלק מהדוכסות הגדולה של ליטא העצמאית והרב-לאומית, שכללה גם אדמות ממה שכיום הן בלארוס ואוקראינה. הדוכסות הגדולה שלטה על חלק נרחב ממזרח אירופה מהים הבלטי ועד הים השחור במאה ה-15.


החל ב־2 בפברואר 1386, כשהרוזן הגדול יוגאילה הוכתר כמלך פולין, הדוכסות הגדולה התאחדה עם פולין באיחוד תחת שליט יחיד. ב־1569 פולין והדוכסות הגדולה התמזגו רשמית למדינה חדשה בשם חבר העמים הפולני-ליטאי. האיחוד נשאר בתוקף עד חוקת מאי הפולנית ב־1791, שביטלה את כל החלוקות המחוזיות ומיזגה את חבר העמים לממלכת פולין. הממלכה החדשה סופחה כעבור זמן קצר לאימפריה הרוסית, פרוסיה ואוסטריה כחלק מחלוקת פולין של שנת 1795.


ליטא חידשה את עצמאותה בשטח מוגבל ב־16 בפברואר 1918. היא איבדה רוב שטחיה משכבר הימים לטובת ברית המועצות והוטרדה על-ידי סכסוכי-שטחים עם פולין (בנוגע למרכז ליטא וסובלקיה/סובלקי) וגרמניה (בנוגע לקליפדה) ה1918 -1939 בירת ליטא וילנה(וילניוס) הייתה תחת שלטון פולני וקובנו(קאונאס) שימשה בתור בירה. ב1939 לאחר חלוקת פולין בין גרמניה הנאצית וברית המועצות העבירה ברית המועצות את וילנה לליטא. ליטא סופחה לברית המועצות ב־1940 במהלך מלחמת העולם השניה בהתאם לסעיפים הסודיים של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.


ב1941 לאחר פרוץ מלחמה בין גרמניה הנאצית וברית המועצות נכבשה ליטא תוך כמה ימי לחימה בידי הגרמנים. רבים מבני העם הליטאי קיבלו אותם בשמחה. באותה עת שהו בליטא יהודים רבים. יותר מ־90 אחוז מאוכלוסייה היהודית בליטא הושמדה על ידי הנאצים בזמן הכיבוש. שוטרים ליטאים לקחו חלק פעיל בהשמדת יהודים. ב־1945 עם ניצחון ברית המועצות במלחמת העולם השניה חזרה ליטא לשלטון סובייטי וצורפו לברית המועצות כרפובליקה סובייטית סוציאליסטית עד 1990.


עם התקדמות הגלאסנוסט, ובהנהגתה של תנועת "סאז'ודיס" האנטי־קומוניסטית והאנטי־סובייטית הכריזה על עצמאותה המחודשת ב־11 במרץ 1990. ליטא הייתה הרפובליקה הסובייטית הראשונה שעשתה כך, אף-על-פי שכוחות סובייטים ניסו לדכא זאת עד לאוגוסט 1991, מה שהוביל, בסופו של דבר, להיסדקותה של ברית המועצות עצמה. הכוחות הרוסיים האחרונים עזבו את המדינה ב־31 באוגוסט 1993. עם זאת, אזרחים רוסיים רבים - רובם מהגרים וצאצאי מהגרים מרוסיה - עודם מתגוררים בליטא. חלקם נטולי מעמד אזרחי, כיוון שאינם דוברים ליטאית.

ב־4 בפברואר 1991 איסלנד הייתה למדינה הראשונה שהכירה בעצמאותה של ליטא ושבדיה הייתה הראשונה שפתחה שגרירות במדינה. ארצות הברית מעולם לא הכירה בתביעה הסובייטית לבעלות על ליטא.

ליטא התקבלה כחברה מן המניין באו"ם ב־17 בספטמבר 1991. ב־31 במאי 2001 ליטא נהייתה החברה ה־141 במספר בארגון הסחר העולמי. מאז 1988 חיפשה ליטא לחזק את קשריה עם המערב וכך ב־4 בינואר 1993 הייתה למדינה הבלטית הראשונה שהגישה מועמדות לנאט"ו. ב־21 בנובמבר 2002 הוזמנה ליטא לפתוח במו"מ לחברות בנאט"ו וב־29 במרץ 2004 הייתה לחברה שווה מן המניין בנאט"ו. ב־1 בפברואר 1998 נהייתה ליטא חברה-משקיפה (בעלת זכויות מוגבלות) באיחוד האירופאי; ב־16 באפריל 2003 חתמה על חוזה הצטרפות לאיחוד. 91% מאזרחי המדינה תמכו בצירוף ליטא לאיחוד במשאל עם שנערך ב־11 במאי 2003, ובאחד במאי 2004 התקבלה ליטא כחברה באיחוד האירופאי.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של ליטא

צורת השלטון בליטא היא דמוקרטית. ראש המדינה הוא הנשיא, שנבחר ישירות לכהונה בת חמש שנים ובידיו כל סמכויות הביצוע בתחומי פנים וחוץ. כמו כן, באישורו של הפרלמנט, הנשיא בוחר ראש ממשלה, וכך גם את שאר חברי הקבינט (ממשלה), בנוסף לעוד מספר משרתי ציבור רמי-דרג ואת כל השופטים, בכלל זה אלו של בית המשפט החוקתי (Konstitucinis Teismas).

בפרלמנט הליטאי (Seimas) החד-בתי (בדומה לכנסת), המשמש כרשות המחוקקת במדינה, 141 צירים הנבחרים לכהונה בת ארבע שנים, בשיטה משולבת - שבעים-ואחד צירים נבחרים בבחירות ישירות אזוריות, ושבעים צירים בבחירות ארציות על פי יצוג יחסי. אחוז החסימה הוא 5%.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת ליטא

כלכלת ליטא מבוססת על יצור דגנים, תפוחי אדמה, סלק, סוכר, ירקות ופישטה. בחקלאות ובתעשייה הם חוצבים וכורים: כבול, אבן, ענבר (אשר אף מיוצג בדגל הלאומי בצבע הצהוב) וחול. וביצור הם מיצרים: מכונות/כלים לחיתוך מתכת, מנועי חשמל, זיקוק נפט, מספנות, רהיטים, טקסטיל, מזון, דשנים, מכונת חקלאיות, ציוד אפטי, מחשבים ורכיבים אלקטורניים.

ליטא מיבאת בעיקר מרוסיה, פולין, גרמניה, ואוקראינה. בשוי של 5,793 מיליון דולר. לעומת זאת היא מיצאת בשווי של 3,710 מיליון דולר מוצרים מינרלים טקסטיל וביגוד, ציוד חשמלי, מקלטי טלוויזיה, כימיקלים, ומוצרי מזון לרוסיה גרמניה, לטביה, דנמרק ובילורוס.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת ליטא
ערך מורחב – גאוגרפיה של ליטא

ליטא ממוקמת לחופי הים הבלטי בצפון מזרח אירופה והיא גובלת בלטביה בצפון, בלארוס במזרח, פולין בדרום וקלינינגרד השיכת לרוסיה בדרום.

טבע הארץ הוא בעל עמקים נמוכים ושטוחים וטורי גבעות מתרוממים ביניהם בשני גושים החוף חולי דרומו ביצת. לליטא יש את הר קלנס ומקווי המים שלה הם שפע אגמים וביצות ונהר נימן.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של ליטא

במדינה חיים כ-3.59 מליון איש בצפיפות של 55 נפש לקמ"ר כאשר ההתפלגות האתנית היא כדלקמן: 81% ליטאים, 9% רוסים, 7% פולנים, 2% בלארוסים ואחוז אחד אחרים.

מבחינת דתית 90% מהאוכלוסייה של ליטא הם קתולים. ושאר 10% מתחלקים בין מספר מיעוטים כמו יהודים, פרוטסטנטים, רוסים אורתודוקסים ומוסלמים.

[עריכה] יהדות ליטא

ערך מורחב – יהדות ליטא

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות ליטא

[עריכה] שפה

השפה הרשמית והמדוברת בליטא היא ליטאית, שהיא לשון השייכת לחלק המזרחי של השפות הבלטיות. שפה זו היא שפה מן הקדומות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

[עריכה] ספרות

ראשית הספרות הליטאית היא בשירי עם מימי הביניים וביצירות דתיות שנכתבו בתקופת הרפורמציה. עד המאה ה-19 נשלטה על ידי השפעות זרות (כמו הספרות האסטונית והלטבית) אם כי המשורר קריסטיונאס דונלאיטיס לא הושפע. עם התגברות התנועה הלאומית והרומנטיקה בלט אנטנאס ברנאוסקאס שהיה גם תאולוג.

בין השנים 1904-1864 הממשל הרוסי הוציא איסור על הדפסת ספרים באותיות לטיניות אך דבר זה לא הפריע לספרות הליטאית והיוצרים מיירוניס, זמאיטה, והמחזאי וידונאס היצטינו. בימי הרפובליקה העצמאית התבלטו הסופרים קרווה-מיצ' קוויצ'יוס, וינואוליס,פוטינאס, והמשוררת שאטריוס.

עם סיפוח ליטא לברית המועצות ברחו כ-100 סופרים לארצות המערב ובהן פרחה תרבות חופשית שבגולה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ליטא