BMI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

BMI (ראשי תיבות של Body Mass Index) הוא מדד המעריך האם אדם נמצא במשקל התקין, או שמא הינו בעודף או בתת משקל. המדד מחושב באמצעות נתוני הגובה (במטרים) והמשקל (בק"ג).

ה-BMI הומצא במאה ה-19 על ידי המתמטיקאי והסטטיסטיקאי הבלגי אדולף קוולטט, במהלך קורס על פיזיולוגיה שהעביר באוניברסיטה. בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת הוא אומץ כתקן רפואי למדידת השמנה.

בשנות ה-90 נקבע מדד מסת הגוף כתקן הבינלאומי בתחום, שגם ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) משתמש בו. כיום הוא המדד המרכזי והפופולרי ביותר לחישוב השמנה, שרופאים נעזרים בו כדי לזהות אנשים הסובלים מעודף משקל ומהשמנה.

הנוסחה לחישוב ה-BMI היא: \ BMI=\frac {weight} {height^2}, כלומר משקל חלקי ריבוע הגובה.

הנה חישוב מתמטי לדוגמה, עבור אדם שגובהו הוא 1.70 מטרים והוא שוקל 75 ק"ג: נשים 75 במונה, נחלק אותו ב-1.70 * 1.70 (או למעשה, 2.89) במכנה, ונקבל את התוצאה 25.95. הטווח הנורמלי של התוצאות הוא 22-25 לנשים, ו-23-26 לגברים.

BMI שבין 18.5 ל-25 נחשב בגדר המשקל התקין לאדם. BMI שמעל ל-25 נחשב לבעל משקל עודף, ו-BMI של מתחת ל-18.5, נחשב לבעל תת-תזונה.

לדוגמה: אם אדם שוקל 70 ק"ג, וגובהו 1.80 מטרים, חישוב ה-BMI שלו יהיה כלהלן:

\ BMI=\frac {70} {1.8^2} = 21.6

לכן, על פי מדד ה-BMI שלו, 21.6, המשקל של אדם זה תקין.

במדד זה נעשה שימוש על מנת להגדיר תקן רפואי למדידת השמנה במספר מדינות בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. המדד הפך לשכיח לציבור הרחב בסוף שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21 באמצעות תוכניות מגוונות למען בריאות הציבור אשר מומנו על ידי השלטונות השונות. גם ארגון הבריאות העולמי משתמש במדד זה בחישובים סטטיסטיים בתחום ההשמנה. כיום BMI הינו המדד המרכזי והפופולרי ביותר לחישוב המשקל ביחס לגובה.

[עריכה] דוגמאות לערכי BMI

גובה / משקל 35 40 45 50 55 60 65 70 75
1.50 15.5 17.7 20 22.2 24.4 26.6 28.8 31.1 33.3
1.60 13.6 15.6 17.5 19.5 21.4 23.4 25.3 27.3 29.2
1.70 12.1 13.8 15.5 17.3 19 20.7 22.4 24.2 25.9


[עריכה] פירוש ערכי BMI

BMI דירוג דרגת סיכון לחלות במחלות
עד 18.5 תת משקל סיכון לתת-תזונה
18.5-24.9 משקל תקין אין סיכון
25.0-29.9 משקל עודף מוגבר כאשר יש מחלות רקע נלוות
30.0-34.9 השמנה דרגה I בינוני
35.0-39.9 השמנה דרגה II חמור
40 ומעלה השמנה דרגה III חמור מאוד

תוצאה שקטנה מ-18.5 מעידה על תת משקל, ומחייבת בדרך כלל קבלת ייעוץ מרופא משפחה ודיאטנית.

BMI שבין 18.5 ל-25 מעיד על משקל תקין.

אינדקס מסת גוף של 25-30 מעיד על עודף משקל. במצב כזה מומלץ לעשות דיאטה ולהתחיל בפעילות גופנית.

מסת גוף של 30-35 כבר מוגדרת כהשמנה. במצב של השמנה מומלץ לקבל ייעוץ מדיאטנית ואף לשקול נטילת תרופות מרשם להרזייה.

כל תוצאה שגדולה מ-35 משמעותה השמנת יתר והיא ומחייבת טיפול, לרוב ניתוח כירורגי להרזייה. הסיבה היא שאנשים שמסת הגוף שלהם גדולה כל כך ניסו בדרך כלל שורה ארוכה של דיאטות - ונכשלו בהן. הספרות הרפואית הוכיחה כי רק ניתוח להצרת קיבה, מעקף קיבה או שרוול קיבה יוכלו לסייע להם לרדת במשקל ולשמור עליו גם בטווח הארוך.

BMI שהוא מעל 40 מוגדר כ"השמנת יתר חולנית"; מעל 50 כ"סופר השמנת יתר חולנית"; ומעל 60 כ"סופר סופר השמנת יתר חולנית". מחקרים רפואיים הוכיחו כי מי שסובל מהשמנה קשה ברמות כל כך חמורות מקצר למעשה את חייו, אלא אם הוא עובר ניתוח כירורגי לטיפול בהשמנה.



[עריכה] קישורים חיצוניים