אד מטום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אד מטום (לטינית, argumentum ad metum, או argumentum in terrorem, כדי להפחיד) הוא כשל לוגי של אי-רלוונטיות מקבוצת כשלי פנייה אל הרגש, שבו מישהו מנסה לגרוף אהדה לטיעונו באמצעות משחק בפחדים ובדיעות קדומות אצל הצד שכנגד.

[עריכה] דוגמאות

  • "אם נפסיק לשלם דמי אבטלה והשלמת הכנסה, אנשים יתגלגלו ברחובות וירעבו ללחם".
  • "אם לא תפסיק לעשן חשיש תהפוך לנרקומן בתחנה המרכזית כמו אלו שראינו בטלויזיה".
  • "ביטוח ישיר: כי החיים לא תמיד הוגנים".
  • "אם לא תשלים את התואר באוניברסיטה, אף אחד לא ירצה להעסיק אותך".
  • "שמפו קרמה: מגן על שורשי השיער מפני פגעי האקלים".


השימוש בטיעוני אד מטום נפוץ במיוחד אצל פוליטיקאים כתכסיס רטורי. הפחד או הפנייה לדיעות הקדומות אינם רלוונטיים להחלטה. טיעוני אד מטום קשורים הדוקות לכשלי דילמה כוזבת, שבהם מצב מעורר חששות או פחד מוצב כחלופה היחידה האפשרית להצעתו של הטוען.

יש המבלבלים לעתים בין טיעוני אד מטום וטיעוני אד בקולום (בשם הכוח). האבחנה בין השניים טמונה בכך שטיעוני אד מטום הם רק אזהרה: משהו רע עתיד לקרות לשומע, אך אין בטיעון איום לגרום לשומע רע. טיעוני אד בקולום הם איום להעניש את השומע.