ישיבת הר ברכה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת הר ברכה הוא שמה של ישיבת ההסדר הנמצאת ביישוב הר ברכה. הישיבה הוקמה בשנת ה'תשנ"א על ידי הרב אליעזר מלמד, המשמש כראש הישיבה. כיום לומדים בישיבה כ-150 תלמידים ואברכים.
תוכן עניינים |
[עריכה] דרך הלימוד
[עריכה] עיון
דרך לימוד העיון בישיבה היא בשיטת אליבא דהלכתא; כאשר הסוגיות נלמדות מן הגמרא והראשונים והעיקר הוא בפרטי קיום ההלכה ביום-יום. בלימוד מושם דגש על ההבנה של טעמי המצוות והמקור האמוני שלהן. רבני הישיבה משערים שלימוד זה יעניק היקף בלימוד תורה שבעל פה, וכן יאפשר לתלמיד להמשיך את חייו באורח חיים דתי, הכולל הזדהות עם קיום המצוות ועם זהותו הדתית.
[עריכה] אמונה
בשיטת לימוד האמונה, התוכנית של הישיבה שהתלמיד יעסוק במכלול ספרים תורניים, המוגדרים לשיטתם כיסודות האמונה. כך עוסקים בעיקר בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי, בחלק מכתבי המהר"ל מפראג והרמח"ל, וכן בלימוד של ספרות החסידות, ובעיקר כתבי רב צדוק, וכן בכתבי הרב קוק. לימוד ספרים אלו הוא אופייני לציבור הדתי לאומי ולישיבותיו; כשהלימוד בעיקרו מתבסס על הדרכת הרב צבי יהודה קוק, בצרוף כתבי הרב צדוק הכהן מלובלין שראש הישיבה (הרב מלמד) קשור לספרים אלו, ועסק בהוצאתם לאור.
[עריכה] שיעורים
לעומת חלק מהישיבות, כגון ישיבת מכון מאיר, אין בישיבה דגש על לימוד במסגרת שיעורים, והלימוד הוא יותר אישי. אולם במסגרת הלימוד מועברים שיעורים על-ידי צוות הר"מים וראש הישיבה, במגוון תחומים; כשהייחודיים בניהם אלו שיעורים בהיסטוריה של עם ישראל מתוך זווית יהודית, וכן שיעורים בזהות יהודית (אשר נפוצים בעיקר במכינות קדם צבאיות דתיות).
[עריכה] הצבא
חלק מתלמידי הישיבה רשומים במסגרת של ישיבה גבוהה וחלק משרתים בצה"ל במסלול ההסדר, ביחידות השונות בצה"ל. למרות ההתנגדות הברורה לתוכנית ההתנתקות, והתבטאויות שונות ביחס לסרוב פקודה מצד ראש הישיבה, הישיבה לא נוקטת בגישה "המחרימה" את צה"ל , ותהליך הגיוס נמשך.
[עריכה] מסלולי ההמשך
- כולל רבנות - הכולל מונה קבוצת אברכים, כשהוא מתמקד בלימודי ההלכה, לצורך קבלת סמיכה מהרבנות הראשית.
- מכון הוראה - המכון מקנה אפשרות לתעודת הוראה ואפשרות להרחבה לתואר ראשון בתחומי תנ"ך ותושב"ע.
- תוכנית שילובים - המאפשרת ללומדים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע אקדמי במכללת יהודה ושומרון, תוך כדי לימוד בישיבה.
[עריכה] הבוגרים
בוגרי הישיבה משתלבים בעשיה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבנין הארץ, בצבא ובתחומי התקשורת והמקצועות החופשיים. לישיבה בהר-ברכה חלק מרכזי בפיתוח היישוב, ורבים מבוגריה קובעים בו את בתיהם, ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור.

