לא תרצח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לא תרצח הוא הדיבר השישי בעשרת הדיברות.

הדיבר "לא תרצח" הוא גם אחת משבע מצוות בני נח, ולכן לפי התורה אסור לאף אדם לרצוח (למעט מקרים מיוחדים כגון מחיית זכר עמלקמיתת בי"ד וכן רודף מוסר מין אפיקורוס). אדם העובר על לאו "לא תרצח" חייב מיתה בבית דין במקרה של רצח בשוגג גולה לעיר מקלט. לאו זה מוזכר בפרשת יתרו שבספר שמות, ובפרשת ואתחנן שבספר דברים בעשרת הדברות (אמנם, על איסור הרצח כתוב במקומות רבים נוספים בתורה, אך הלאו הזה כתוב רק בעשרת הדברות).

ההורג אדם בכוונה ומדעת עצמו [במזיד] נקרא רוצח, [ואז] יצא שליח בית דין שהורג ברשות ובמצוות השופטים [בספק דינם] ולא מדעת עצמו.

הרמב"ן מביא מדרש, כנראה, לגבי הלאו של "לא תרצח": "הנה צויתיך להודות שאני בורא את הכול בלב ובמעשה, ולכבד האבות בעבור שהם משתתפים ביצירה, אם כן השמר פן תחבל מעשה ידי ותשפוך דם האדם אשר בראתי לכבודי ולהודות לי בכל אלה... כי תחבל ענין כבוד האבות לכפור באמת ולהודות בשקר, כי לא ידעו את אביהם ויתנו כבודם לאחר, כאשר יעשו עובדי ע"ז אומרים לעץ אבי אתה (ירמיה, ב, כז), ולא ידעו אביהם שבראם מאין. ואחר כן הזהיר לא תגנוב נפש, כי הוא כמו כן גורם כזאת. וכן סדר המצות בחומרן ועונשן כך הוא, אחר ע"ז שפיכות דמים..." וכו'. הרמב"ן מזהיר לגבי החומרה של לאו זה.

הרמב"ם כותב: "כל ההורג נפש אדם מישראל - עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תרצח" (שמות כ,יב; דברים ה,טז). ואם רצח בזדון בפני עדים - מיתתו בסיף, שנאמר "נקום, יינקם" (שמות כא,כ): מפי השמועה למדו שזו מיתת סיף; בין שהרג את חברו בברזל, בין ששרפו באש - מיתתו בסיף".

ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.