מצבת אלנבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מצבת אלנבי ניצבת בכיכר אלנבי - כיכר מרכזית ואי תנועה מטופח במרכז שכונת רוממה במערב ירושלים (במפגש הרחובות: רח' הצבי - רח' רוממה - רח' מוריה (חיבור במדרגות) - רח' האור), ונקראת על שם הגנרל אדמונד אלנבי - קצין צבא ומצביא בריטי, פילדמרשל וכובש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, איש מינהל האימפריה הבריטית, שנכנס לירושלים בחנוכה ב-9 בדצמבר 1917 בראשות הצבא הבריטי ושיחררה מעול הטורקים.

ב־1917 התמנה אלנבי למפקד 'חיל המשלוח הבריטי למצרים' שנשלח לפתוח חזית כנגד הטורקים ממזרח למצרים ולהרחיקם מתעלת סואץ ('עורק החיים של האימפריה'). חיל המשלוח חצה את חצי האי סיני ופתח בהתקפה על עזה שבלמה את המשך דרכו צפונה. אלנבי נשלח להחליף את מפקד חיל המשלוח שהותש בקרבות עזה. ביוני 1917 החליף את מפקד הכוח ובאוקטובר 1917 ערך מיתקפה בגזרת באר שבע נגד הצבא הטורקי, הביסו, והתקדם צפונה לתוככי ארץ ישראל ובחנוכה תרע"ח (9.12.1917) נכנס לירושלים (רשמית נכנס ב־11.12.1917), ובשערי העיר התקבל בלחם ומלח. הוא דיווח למולדת על כך כ"מתנת חג המולד לעם הבריטי".

[עריכה] כניעתה של ירושלים

כאשר הוברר לראש עיריית ירושלים חוּסֵיין סַאלִים אַל־חוּסֵיינִי אֶפֶנְדִי כי הטורקים נטשו את העיר, החליט בצוותא עם מפקד המשטרה חַאג' עַבְּד אַל־קַאדֶר אַל־עַלַאמִי להיכנע לאנגלים המתקרבים, ויצא בראש משלחת למסור את כתב הכניעה. למשלחת הצטרף הצלם הוֹל לַארְס לַארְסוֹן שגר במושבה האמריקאית. (לפי גירסה אחרת היה הצלם אריק ג' מתסון). באזור רוממה במקום בו קיימת עתה המצבה נפגשה משלחת הכניעה בשני טבחים אנגליים צֶ'רְץ' ואַנְדְרוּז שאיבדו את דרכם. אלו סרבו לקבל את הכניעה וחזרו לקווים הבריטיים הקרובים.

יותר מאוחר נתקלה המשלחת בסמלים בריטיים: גֵ'יימְס סֶגְ'ווִיק (J. Sedgewick) ופְרֶדְרִיק הוֹרְקוֹמְבּ Hurcomb) שני סיירים מהדיביזיה ה־60 של לונדון. הם סרבו לקבל את כתב הכניעה, צולמו על ידי צלם המשלחת, והציעו "לחכות לגנרל".

נסיון כניעה נוסף לקציני הארטילריה בק וברי לא הצליח, ולאחר צילום מסורתי חזרו השניים אל סוללת הארטילריה שלהם לאחר שהבטיחו שיעבירו טלפונית את בקשת הכניעה למפקדתם, שתדאג לגנרל מתאים. לוטננט־קולונל ה' ביילי, אף הוא קצין ארטילריה שהיה בסיור, הצטלם עם המשלחת והבטיח לשלוח לכאן את מפקד הדיביזיה הגנרל ג'וֹהְן שַי. בריגדיר־גנרל מ' פ' פ' ווטסון, מפקד החטיבה ה־180. שהופיע במקום ענה לדרישות: הוא היה גנרל, השעה כבר הייתה מאוחרת וחברי המשלחת היו מותשים. הם הצטלמו ביחד, הדגל נזנח והמשתתפים הלכו לשתות תה וביסקוויטים לחגוג את האירוע. מפקד הדיביזיה הגנרל שַי שהגיע לירושלים אותו יום אבל יותר מאוחר, אירגן לעצמו למחרת טקס כניעה הולם על רחבת מגדל השער של מצודת מגדל דוד. (לפי גירסה אחרת הגיע הגנראל שי לירושלים רק למחרת ב־10.12.1917, ואז קיבל לידיו את עותק כתב הכניעה מידי ראש העיר).

כניסת הגנרל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917
כניסת הגנרל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917

לאחר שנודע לגנרל אלנבי על טקסי כניעת העיר ביטל את כולם והחליט על טקס כניעה מרשים יותר, בפתח העיר עם מצעד וכניסת הצבא המנצח, וזה התקיים ב־11 בדצמבר סמוך לבית החולים 'שערי צדק' הישן. משם המשיך הגנרל המנצח לעבר העיר העתיקה ברוכבו בראש צבאו, לפני הכניסה לפרצה שבחומת העיר (שנעשתה לכבודו של הקיסר הגרמני) ירד אלנבי מסוסו ומתוך ענוותנות וכבוד לירושלים נכנס אליה רגלי.

ממשרד המלחמה הבריטי נשלח לאלנבי מבעוד זמן מברק ובו נאמר: "...בהחלט מומלץ לרדת מהסוס בשער. הקיסר הגרמני נכנס פנימה רכוב על סוסו ונאמר עליו 'איש חשוב ממנו הלך כאן ברגל'", ואלנבי שלא היה טיפש הבין את הרמז וביצע בענוותנות את שציפו ממנו. ראש העיר שהיה חולני וחלש לא עמד בכניעות התכופות שנערכו במזג האוויר החורפי של דצמבר, חלה בדלקת ריאות, ולא יכול היה להשתתף בכניעה האחרונה, ושלושה שבועות לאחר מכן מת.

[עריכה] כיכר אלנבי ומצבת אלנבי

כיכר אלנבי הינה אחת מהכיכרות המרכזיות והמוכרות במערב העיר. שמה של הכיכר שהיה בתקופת המנדט הבריטי "כיכר אלנבי" שונה ל"כיכר צה"ל" היום. כיכר אלנבי הינה רחבה מרוצפת שבמרכזה אבן זיכרון (היא האנדרטה), במקום שבו נפגשה משלחת הכניעה של נכבדי העיר ירושלים בחיילים הבריטים הראשונים והביאה בפניהם את בקשת הכניעה של העיר. על המצבה כתובת המנציחה את האירוע.

המצבה תוכננה בסגנון אופייני למצבות הנצחה בריטיות מתקופת מלחמת העולם הראשונה. המצבה נבנתה בשנת 1920 על ידי האדריכל א. וולקוזינס (Wallcousins).

על המצבה כתוב:

Near this spot the Holy City was surrendered to the 60th London Division, 9th December 1917. Erected by their comerades to those officers, NCOs and men who fell in fighting for Jerusalem.
"קרוב למקום זה נכנעה העיר הקדושה לדיביזיית לונדון, ה־60', ב־9 בדצמבר 1917. הוקמה בידי חבריהם לנשק לקצינים, לסמלים, ולטוראים שנפלו בקרב על ירושלים".

את החלק העליון של המצבה עוטרות צלליות של אבירים צלבניים, המלמדות כי בכיבוש ירושלים ראו הבריטים מסע צלב מודרני בן זמננו. בראש המצבה נועד לעמוד פסל ברונזה של אלנבי רוכב על סוסו, אך חלק זה של המצבה לא נשלם.

[עריכה] ראו גם

  • דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, מדריך טיולים בשכונות ובתים, כתר, 1996.