SA-8
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
9K33 "אוֹסַה" היא סוללת טילי קרקע-אוויר ניידת לטווח קצר נגד מטוסים בגובה נמוך (ברוסית פירוש שמה הוא "צרעה", ובקוד דיווח נאט"ו היא מכונה SA-8 “Gecko”).
כל הגרסאות של מערכת זאת כוללות רכבי שיגור ניידים (Telars) שיכולים לאתר, לעקוב וליירט מטוס קרב באופן עצמאי או בעזרת גדוד של מכ"מים. רכבי השיגור בעלי ששת הגלגלים הם אמפיביים ויבילי-אוויר. טווח התקיפה של הגרסאות הראשונות הוא 2-9 ק"מ, וגובהי התקיפה הם בין 50-5,000 מטר. הטיל OSA-A מגדיל את הטווח עד למרחקים של 1.5-10 ק"מ, ואת גובהי התקיפה לטווח שבין 25-5,000 מטר. הטיל 9M33M3 מגדיל באופן ניכר את טווח הגובה שבו ניתן ליירט מטוסים ל-10-13,000 מטר, וככזה מסוגל גם להיות משוגר למרחק גדול יותר (כ-15 ק"מ). אבל המערכת אינה יכולה ליירט מטרות הנמצאות בטווח רחוק יותר, בשל גורמים שונים כגון יכולת המעקב של המכ"ם על הטילים. המערכת מיועדת לשימוש בעיקר כנגד מטוסי סילון ומסוקים בכל סוג של מזג אוויר.
טילי ה-9K33 הם באורך 3.14 מטר, שוקלים 126 ק"ג ופועלים בהנחיה מבוקרת. ישנה גם מערכת מעקב אופטית המשתמשת באור חלש כגיבוי לסביבה שבה ישנה משבשי מכ"ם רבי עוצמה. לטילים החדשים ביותר מסוג 9K33M3 יש משקל גדול יותר של 170 ק"ג, במטרה להגדיל את הטווח שלהם ולשאת ראש נפץ גדול יותר. הדחף של הטיל מסופק על ידי מנוע כפול שפועל על דלק מוצק. שתי הגרסאות של הטיל מסוגלות להגיע למהירות של 2.4 מאך (ושיא מהירות של 3 מאך) כדי שיוכלו ליירט מטרה במהירות מקסימלית של כ-1.4 מאך בגרסת הטיל הראשונה, ו-1.6 מאך בגרסת הטילים M2/M3. ראש הנפץ עבור שתי הגרסאות שוקל 19 ק"ג, והוגדל למשקל 40 ק"ג בגרסת הטיל M3 כדי לשפר את הביצועים כנגד מסוקים. בכל הגרסאות מתוקנים בטילים מרעומים.
כל רכב שיגור נייד מסוגל לשגר ולהנחות טילים כנגד שתי מטרות בו זמנית. סיכוי היירוט הוא 0.35-0.85 עבור דגם האוסה הבסיסי, 0.55-0.85 עבור הדגמים Osa-AK ו-Osa-AKM (כפי שאפשר להניח הסיכוי תלוי בייחוס המטוס ביחס למערכת, מהירותו, כושר התמרון וחתך הפעולה של המכ"ם). זמן התגובה (מאיתור המטרה ועד שיגור לעברה) הוא כ-26 שניות. הזמן שלוקח למערכת להתאפס ברגע שמעבירים אותה מיקום הוא 4 דקות, וזמן טעינת הטילים הוא 5 דקות. כל סוללה של 4 רכבי שיגור בדרך כלל מלווה על ידי שני רכבי הטענה הנוסעים 18 טילים ארוזים בשלשות, עליהם נמצאים עגורנים שעוזרים לטעון את הטילים.
לכל סוללה כזאת ישנו מכ"ם כיוונון על שלדת רכב השיגור הנייד (BAZ-5937). המכ"ם הזה עוזר לכוון את גדודי המכ"ם של רכבי השיגור, ומבטיח יירוט ומעקב מדויק על המטרה.
[עריכה] גרסאות שונות
- “אוסה” 9K33 (כינויו האמריקאי SA-8A "Gecko"). פיתוחו החל בשנת 1960 והוא הוצג בין השנים 1971-1972 כשעליו ארבעה טילים חשופים מסוג 9M33 על כל רכב שיגור, בעל טווח מקסימלי של 12 ק"מ.
- “Osa-M” 9K33M (מכונה בנאט"ו SA-N-4 "Gecko"). הוצג בשנת 1972, זהו דגם המיועד לצי בעל מערכת הנושאת שני טילי 9M33M על משגרים מסתובבים מסוג Zif-122 בעל ביצועים משופרים.
- “Osa-AK” 9K33M2 (הכינוי האמריקאי הוא SA-8B "Gecko mod-0"). הוצג בשנת 1975 עם תא חדש לשישה טילים, שבו כל טיל נמצא בתוך תושבת משלו.
- “Osa-AKM” 9K33M3 (הכינוי האמריקאי הוא SA-8B "Gecko mod-1"). הוצג בשנת 1980 עם הטילים שמגדילים את טווח היירוט ל-15 ק"מ וגובה היירוט ל12- ק"מ כפי שהוסבר לעיל. לרוב הדגמים האלה יש אנטנה לזיהוי עמית-טורף.
- Saman,Saman-M (ברוסית הם מכונים לבנה). הדגם הוא פיתוח של מערכת ה-Osa\Osa-M. משתמשים בו לבדיקות ולאימונים עם מערכות נ"מ, כולל טילי קרקע-אוויר.
הדגם 9K33M3 יכול לנצל גם את טילי ה-9A33BM3 שהם חוטיים, כנראה לשימוש באזור שבו ישנה פעילות רבה של משבשי מכ"ם, ובו הנחייה המבוססת על שדר רדיו לא תפעל כראוי.
[עריכה] מכ"מים
- מכ"ם “Land Roll", המשמש לגילוי מטרות, מעקב והנחיית טילים. (מגלה מטרות עד לטווח של 35 ק"מ, יכול לעקוב אחר המטרות עד לטווח של 30 ק"מ, וטווח הנחיית הטילים שלו היא 25 ק"מ).
- מכ"ם P-40 "Long Track" המשמש להתרעה מוקדמת. משתמשים בו גם סוללות הטילים SA-4 ו-SA-6, הטווח שלו הוא 175 ק"מ.
- מכ"ם P-15 "Flat Face", המכונה גם P-15M(2) “Squat Eye". מכ"ם לגילוי מטרות הפועל בעוצמה של 380 קילו-וואט (משתמשים בו גם בסוללות SA-6 ו-SA-3), הטווח שלו הוא 250 ק"מ.
- מכ"ם “Thin Skin-B”. המכ"ם סורק את גובה המטרה (משתמשים בו גם בסוללות SA-6 ו-(SA-4 והטווח שלו הוא 250 ק"מ.
את מכ"ם ה-"Land Roll" מציבים על רכב השיגור הנייד, את המכ"ם “Long Track" על רכב צמוד, את המכ"ם "Flat Face" על טנדר ואת המכ"ם "Thin Skin" מציבים על גבי משאית. מכ"ם ה-"Land Roll" מבצע סריקה ב-360 מעלות כדי לגלות מטרות, אבל יש לו חרוט צר שבו הוא עוקב אחר המטרות ומיירט אותם.
[עריכה] אזורי פעילות
רוסיה וברית המועצות בעיקר. המערכת נרכשה על ידי מדינות רבות, ביניהן פולין ועיראק, שהשתמשה במערכת במהלך מלחמת המפרץ.

