גדעון הנמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גדעון הנמן (23 בנובמבר 1926 - 1974), בלשן עברי, חוקר לשון חז"ל.

נחמיה גדעון הנמן נולד בעיר ממל שבליטא בשנת 1926 למשה הנמן שהיה רופא ומנהיג ציוני ולאמו רחל. למד בעיר הולדתו ולאחר מכן בגימנסיה העברית בקובנה. עם הכיבוש הנאצי של קובנה נאסר אביו, ואמו שלחה אותו לארץ ישראל. בארץ למד בבית הספר "מוריה" בתל אביב ואחר כך בישיבת בני עקיבא כפר הרואה.

בשנת 1946 הצטרף לקבוצת משואות יצחק שבגוש עציון, שם שהה עד לנפילתו של הגוש במלחמת העצמאות. נלקח בשבי הירדני וישב קרוב לשנה עם שאר מגיני הגוש במחנה השבויים הירדני אם אלג'מאל.

בשובו מן השבי למד באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים תואר ראשון בלשון עברית ובתולדות עם ישראל ותואר שני בהצטיינות בלשון עברית ובתלמוד. את עבודת הגמר על "התצורה שלפועל בלשון חכמים" כתב בהדרכת פרופ' יחזקאל קוטשר.

בשנת 1959 היה חבר המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית
ובשנת 1965 זיכתה האקדמיה ללשון העברית את גדעון הנמן בפרס זאלצמאן,
בשביל עידוד עבודתו המדעית הגדולה "תורת ההגה ותורת הצורות של לשון המשנה כפי שהיא מסורה במשניות כ"י פארמה".
במעמד הרצה גדעון על עבודתו ושיבח את הנוכחים, ואת מי שבחרו בו וכמובן את התורמים שבזכותם פרס זה ניתן לו.
באותה ישיבה שהרצה בה על מחקרו וקיבל את פרס זאלצמאן, נדונו גם מונחי המטאורולוגיה, ובאחד העניינים נתקבל אז ברוב גדול המונח, שהציע הנמן, כנגד שבע הצעות אחרות שנדחו.

בשנת 1970 נבחר לחבר יועץ באקדמיה. השתתף בוועדות מקצועיות ובחיבור מילונים של האקדמיה.
לימד בחוגים ללשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת תל אביב. ניהל את מחקר הגניזה של מילון חז"ל באוניברסיטת בר אילן.

בשנת 1972 הגיש דוקטורט בנושא "תורת הצורות של לשון המשנה על פי מסורת כתב יד פרמה, חלק א' - הפועל" בהדרכת יחזקאל קוטשר וקיבל תואר דוקטור. לאחר מכן המשיך במחקר בנושאי לשון חז"ל. בראשית 1974, בהיותו בשנת שבתון ברומא, מת בתאונה.

עבודת הדוקטור שלו יצאה לאור כספר ומשמשת עד היום כמקור חשוב להכרת הדקדוק של לשון חז"ל. אף על פי שהעבודה עוסקת בתחום תורת הצורות של הפועל בלבד, יש בה סיכום וסקירה מקיפה של התופעות הדקדוקיות המתגלות בכתב יד פרמה של המשנה.

[עריכה] קישורים חיצוניים