פרפראנס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
פרפראנס (преферанс) - משחק קלפים מבוסס-ויסט. נפוץ במיוחד בברית המועצות וברפובליקות הפוסט-סובייטיות. המשחק משוחק לרוב עם שלושה שחקנים; ישנה אפשרות להרחיבו לארבעה (בכל משחקון משתתפים כל השחקנים למעט המחלק, המתחלף בכל משחקון עם כיוון השעון), או להיפך, לצמצמו לשניים (שיטת "ההוסאר הקטן" הנדירה למדי). פרפראנס משוחק עם חפיסה של 32 קלפים: ארבע הצורות עם הדרגות מ-7 ועד אס.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות
ככל הנראה, הפרפראנס הומצא באמצע המאה ה-19 בקרב האצולה הרוסית על בסיס הוויסט שהיה אז מאוד פופולרי. החידוש הגדול בפרפראנס היה המיקוח על החוזה שיש לבצע (וריאציה אחרת של הוויסט עם שינוי זה היא הברידג'). המשחק זכה לפופולריות רבה, ועם הזמן התפשט בכל רחבי רוסיה, תוך שהוא מקבל צורות שונות מאזור לאזור. עד היום למשחק אפשרויות רבות, במיוחד בתחום הניקוד.
[עריכה] מהלך של משחקון
[עריכה] חלוקת הקלפים
בראשית כל משחקון, המחלק התורן (התפקיד עובר משחקן לשחקן עם כיוון השעון) מערבב את החפיסה, והשחקן שמימינו חוצה אותה. לאחר מכן מחולקים 10 קלפים לכל שחקן (כאשר משחקים ארבעה, אלה כולם למעט המחלק), ועוד שניים נשארים בצד ונקראים מלקח (прикуп).
[עריכה] המיקוח
את המיקוח על החוזה מתחיל השחקן שיושב משמאל למחלק ("היד הראשונה"). בפניו עומדות שלוש אפשרויות. האפשרות הראשונה היא הכרזת חוזה, המורכבת מהכרזה על צורה שליטה ועל מספר הלקיחות שהוא מתחייב לקחת בהינתן צורה שליטה זו. חוזה אינו יכול להיות קטן יותר מהתחייבות ל-6 לקיחות, והצורות מדורגות כך: עלה-תלתן-יהלום-לב-ללא שליט. בדרך כלל נהוג שהיד הראשונה תכריז על חוזה של שש בעלה (תמיד אפשר להעלות את ההתחייבות מאוחר יותר), בשביל הסדר, אך אין זו חובה וניתן להתחיל בכל התחייבות שהיא. האפשרות השנייה היא הכרזת מיזער, שפירושה התחייבות שלא לקחת אף לקיחה בהיעדר שליטים. האפשרות השלישית היא אמירת פאס, שפירושה חוסר התחייבות לאף אחד מהנ"ל. מי שמכריז "פאס" מוציא את עצמו מהמשך תהליך המיקוח.
לאחר שהיד הראשונה הכריזה את ההכרזה שלה, מגיע תורה של היד השנייה (השחקן שיושב משמאל ליד הראשונה), שעומדות בפניה אותן האפשרויות, בשינויים הבאים: אם ברצונה של היד השנייה להכריז על חוזה, עליה להכריז הכרזה גבוהה יותר מההכרזה של היד הראשונה (למשל, אם היד הראשונה הכריזה על "שש עלה", על היד השנייה, אם היא רוצה לזכות במיקוח, להכריז "שש תלתן" או למעלה מזה); אם היד הראשונה הכריזה מיזער, היד השנייה יכולה להעלות הכרזה זו רק עם הכרזת "תשע עלה" או למעלה מזה.
באופן זה המיקוח ממשיך ליד השלישית (מי שיושב משמאל ליד השנייה), שגם בפניה עומדות אותן האפשרויות, וחוזר חלילה, עד אשר כל השחקנים הכריזו על הכרזתם (הם יכולים להכריז יותר מפעם אחת, ומסיבוב לסיבוב להעלות את הצעתם לחוזה או לומר "פאס"; היוצא מן הכלל היחיד כאן הוא, שאם שחקן רוצה לשחק "מיזער", חובה עליו לומר זאת בהכרזתו הראשונה) ולפחות שניים מהם הכריזו "פאס".
[עריכה] חוזה רגיל
מצב זה מתרחש אם אחד השחקנים הכריז על חוזה, והשניים האחרים אמרו - בשלב מסוים במהלך המיקוח - "פאס". השחקן שהכריז על החוזה הגבוה ביותר וניצח במיקוח (עתה הוא נקרא "המבצע") לוקח את קלפי המלקח ומגלה אותם, ומוריד מהיד שלו שני קלפים בהסתר. אחרי כן הוא מכריז על החוזה הסופי, אשר יכול להיות גבוה או שווה להצעה שעמה הוא ניצח במיקוח. על המבצע לקחת את מספר הלקיחות שהוא פירט - או למעלה מזה - בהינתן הצורה השליטה שהוא קבע בהכרזת החוזה הסופי.
עתה בפני שני השחקנים הנותרים עומדת הברירה אם להכריז "ויסט" - התחייבות לקחת חצי מהלקיחות הנותרות שהמבצע לא התחייב לקחתן - או "פאס", שפירושו הימנעות מהתחייבות כזו. אם שני השחקנים הכריזו "ויסט", הרי שכל אחד מהם חייב לקחת לפחות חצי מהלקיחות הנותרות. אם אחד אמר "ויסט" והשני "פאס", מי שהכריז "ויסט" (נקרא ה"וויסטר") מתחייב בזאת לקחת את כל הלקיחות הנותרות, בין אם היד שלו ובין עם היד של ה"פאסר".
[עריכה] כלל סטלינגרד
כלל ישן הוא, שעל חוזה סופי של "שש עלה" חובה על שני השחקנים להגיב ב"ויסט".
[עריכה] עשירייה נבדקת
מחלוקת היא אם על חוזה של 10 ניתן להגיב בהכרזת "ויסט" רגילה (שפירושה במקרה זה התחייבות לקחת לפחות לקיחה אחת), או שמא יש לנקוט בכלל של "עשירייה נבדקת", שפירושו שהידיים של שלושת השחקנים נפרשות על השולחן, ושני השחקנים המשחקים נגד המבצע בודקים אם יש אפשרות - במשחק הגיוני מצדו - לגרום לו שלא לעמוד בחוזה. הסיבה לכלל זה היא שבמקרה של התחייבות ל-10, מספר הלקיחות הנותרות הוא 0, ולוויסט אין משמעות; ברם, ארגודת שחקני הפרפראנס הרוסית מתנגד לכלל "עשירייה נבדקת", אך מציינת, שיש להסכים על שימוש/אי-שימוש בכלל זה לפני המשחק.

