הרמוניה טונאלית פונקציונאלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרמוניה טונאלית פונקציונאלית היא אוסף של חוקי ההרמוניה שהתיצבו בסביבות ראשית תקופת הבארוק ואותם כתב והנחיל לדורות המלחין והחוקר ז'ן פיליפ רמו. חוקים אלו התבהרו בתקופת הברוק ביחוד ביצירותיו הקוראליות של באך. כיום נלמדים החוקים בישראל תחת השם "הרמוניה מסורתית" במגמות המוזיקה התיכוניות ושליטה בנושא הינה חובה לבחינות הכניסה לבתי הספר למוזיקה באוניברסיטאות .

ההרמוניה הפונקציונאלית מתבססת על סולם מינורי או סולם מאז'ורי לסוגם. הפונקציונאליות בהרמוניה בבסיסה בנויה על-פי עקרון של היררכיה ברורה בין דרגות הסולם ה"יציבות" (דרגות 1,3,5) ל"לא יציבות" כאשר כל דרגה הינה בעלת "שאיפה" אחרת ליציבות.

לדוגמה: דרגה 7 (סי בסולם דו מאז'ור) נחשבת בעלת זיקה מאוד חזקה לדרגה 1 (דו) וברוב המקרים נדרשת לעשות תנועת חצי טון למעלה לפתרון.

מן החוקים האלה נגזרים חוקי ההרמוניה. חוקי ההרמוניה הפונקציונאלית הינם חוקים לאקורדים בעלי 2-3 מרווחי טרצות שונות או אחידות (אקורד מאז'ור, מינורי, מוגדל, מוקטן, ספטאקורד ואקורד חסר) הבנויים בדר"כ בכתיבה לארבעה קולות - סופרן, אלט, טנור, ובס.

[עריכה] חוקי ההרמוניה הבסיסיים

בהרמוניה הפונקציונאלית ישנה חלוקה ברורה של האקורדים הבנויים על כל דרגות הסולם בהיפוכם השורשי (ראו היפוכי אקורדים) ל-3 פונקציות היררכיות מרכזיות:

  1. טוניקה - יציבות.
  2. דומיננטה - חוסר יציבות (משיכה רק לטוניקה או לפונקציה יותר דומיננטית מזאת הנתונה).
  3. סובדומיננטה - מוביל לדומיננטה או טוניקה.

סדר האקורדים נקבע על ידי הפונקציונאליות שלהן בתהליך יצירת המתח וההרפיה.

חלוקת הפונקציונאליות האפשריות (כל פונקציה מרכזית ניתן להחליף בפונקציה אחרת חלשה יותר או חזקה יותר בהתאם לתרחיש):

דרגה 3 <- דרגה 1 (טוניקה מרכזית) -> דרגה 6

דרגה 3 <-דרגה 5 (דומיננטה מרכזית) -> דרגה 7

דרגה 2 <-דרגה 4 (סובדומיננטה מרכזית)-> דרגה 6

מהלכים הרמונים בסיסיים ינועו לרוב על ציר "יציבות -> (הכנה למתח ->) מתח -> יציבות. אם נסתכל על ציר זה בעזרת הדרגות, יראה מהלך זה כך: I − > IV − > V − > I מהלך נוסף הוא מהלך ה"שתיים-חמש-אחת" השכיח מאוד בג'אז. המהלך כשמו כן הוא: דרגה 2 -> דרגה 5 -> דרגה 1 (סובדומיננט -> דומיננט -> טוניקה): II − > V − > I

[עריכה] היפוכי אקורדים

לאקורד בעל 3 צלילים ישנם 3 היפוכים וכך הלאה. ההיפוכים הינם בעלי תפקיד חשוב בהרמוניה הפונקציונאלית מאחר והקול הכי נמוך שעליו נבנה האקורד או היפוכו (הבס) נחשב כמכתיב ההתקדמות ההרמונית.

 היפוך בנוי על העברת הצליל התחתון באקורד אוקטבה למעלה. משמאל לימין ההיפוכים הם: שורש (טרצקווינאקורד),סקסטאקורד וקוורטסקסטאקורד
הגדל
היפוך בנוי על העברת הצליל התחתון באקורד אוקטבה למעלה. משמאל לימין ההיפוכים הם: שורש (טרצקווינאקורד),סקסטאקורד וקוורטסקסטאקורד

[עריכה] הולכת קולות

ההרמוניה המסורתית הינה בעלת איסורים שמהם נבנים החוקים להולכת הקולות (בדרך כלל ארבעה קולות).

  • אסור לחבר בין דומיננטה לסובדומיננטה.
  • אסור שאותה פונקציה תופיע בסוף תיבה ובראשית התיבה הבאה.
  • אסורה תנועת בס של שתי (או יותר) קוורטות או קווינטות באותו כיוון.
  • אסור שקול יעלה מעל או ירד מתחת לקול הקרוב לו.
  • אוקטבות: אסור שיהיה מרווח של יותר מאוקטבה בין כל הקולות הקרובים למעט הבס והטנור (מותר עד 2 אוקטבות).
  • קולות מקבילים: תנועה מקבילה של קווינטות ואוקטבות בין כל שני צלילים אסורה.