שטפי גראף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שטפי גראף | ||
|---|---|---|
|
|
||
| מין: | נקבה | |
| מדינה: | גרמניה | |
| מקום מגורים: | לאס וגאס, נבאדה (ארצות הברית) | |
| תאריך לידה: | 14 ביוני 1969 | |
| מקום לידה: | מנהיים, גרמניה | |
| גובה: | 1.75 מטר | |
| משקל: | 64 ק"ג | |
| יד חובטת: | ימין | |
| מקצוענית משנת: | 1982 | |
| סה"כ פרסים שצבר/ה: | 21,895,277 דולר | |
| יחידים | ||
| דירוג שיא: | 1 | |
| זכיות בטורנירים: | 107 | |
| זוגות | ||
| דירוג שיא: | 5 | |
| זכיות בטורנירים: | 11 | |
| שיאי גראנד סלאם זכיות: 22 |
||
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | 4 זכיות | |
| אליפות צרפת הפתוחה | 6 זכיות | |
| וימבלדון | 7 זכיות | |
| אליפות ארה"ב הפתוחה | 5 זכיות | |
סטפני מריה גראף (נולדה ב-14 ביוני 1969), טניסאית גרמניה הנחשבת לאחת מהטניסאיות הטובות ביותר בכל הזמנים. ב-1988 הגיעה להישג יחודי בתולדות הענף: "הסלאם המוזהב", כאשר זכתה בארבעת טורנירי הגראנד סלאם והוסיפה עליהם זכייה במדליית זהב אולימפית. בסך הכול זכתה בקריירה בלא פחות מ-22 תארי גראנד סלאם ודורגה מספר אחת בעולם במשך 377 שבועות, יותר מכל שחקן או שחקנית אחרת בתולדות הדירוג. שיא יחודי נוסף של גראף היא הזכייה בכל אחד מארבעת הטורנירים הגדולים ארבע פעמים או יותר. רק מרגרט סמית קורט זכתה ביותר טורנירי גרנד סלאם ליחידים מגראף (24).
משחקה של גראף היה מגוון ביותר והיא הרגישה בנוח על כל המשטחים השונים. די ב-6 זכיות באליפות צרפת הפתוחה הנערכת על מגרשי חימר ו-7 שבע זכיות באליפות וימבלדון על דשא, כדי להראות שגראף הצטיינה על כל מגרש טניס, מהחימר האיטי ועד לדשא המהיר ביותר.
גראף נשואה לטניסאי אנדרה אגאסי, שדורג במקום הראשון בעולם לגברים. לזוג נולדו שני ילדים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעורים
אביה, פטר גראף, לימד אותה לשחק טניס בגיל שלוש, בעזרת מחבט עץ בסלון ביתם. בגיל ארבע כבר התרוצצה על מגרש אמיתי ובגיל חמש השתתפה בתחרות הראשונה שלה. מהר מאוד החלה לזכות בתחרויות נוער וב-1982 הייתה אלופת אירופה לנערות עד גיל 12 ועד גיל 18. באותה שנה שיחקה לראשונה בטורניר מקצועני בפילדרשטאט, שם הפסידה בתוצאה 6-4 6-0 לשחקנית הצמרת טרייסי אוסטין. לאחר המשחק הביעה אוסטין זלזול ביכולתה של גראף הצעירה, באמרה כי יש מאות נערות כמוה בארצות הברית. השתיים נפגשו בשנית ב-1994. גראף הביסה אז את אוסטין 6-0 6-0.
בפתח העונה המקצוענית המלאה הראשונה שלה (1983) דורגה גראף במקום ה-124 בעולם. בשלוש השנים הבאות היא לא זכתה בטורנירים, אבל משחקה השתפר בעקביות וכך גם דירוגה. מיקומה בסוף השנים 1983, 1984 ו-1985 היה 98, 22 ו-6 בהתאמה. ב-1984 היא ניצחה בטורניר הטניס של אולימפיאדת לוס אנג'לס, אך לא זיכתה את גרמניה המערבית במדלית זהב, שכן טניס היה ספורט ראווה בלבד אז.
פטר גראף ויסת בקפידה את לוח הזמנים של בתו, על מנת למנוע עומס יתר ושחיקה, שהזיקו לכוכבים צעירים רבים בעולם הטניס. היא השתתפה במספר מצומצם יחסית של טורנירים. גם חייה האישיים היו תחת פיקוח הדוק של האב, שדחה בשמה הזמנות לארועים חברתיים של הסבב. גראף התרכזה במשחק והתאמנה ארבע שעות ביום, מה שגרם אולי למיעוט הקשרים החברתיים בינה לשחקניות האחרות בסבב, אבל תרם בודאי לשיפור המתמיד ביכולתה. מחיר הצלחתה של הילדה הביישנית מטבעה, היה אורח חיים נזירי בין נמלי תעופה ומגרשי טניס.
באפריל 1986 זכתה לראשונה בתואר מקצועני, בטורניר של הילטון הד, דרום קרוליינה, לאחר ניצחון בגמר על כריס אוורט. עד סוף אותה שנה זכתה בשבעה תארים נוספים והעפילה למקום ה-3 בעולם.
הנשק הכבד ביותר בארסנל של גראף היה חבטת כף היד אימתנית, שבזכותה דבק בה הכינוי "פראולין (גברת) פורהנד". היא פיתחה עם השנים גם את חבטות גב היד והיעף שלה. ההגשות שלה היו מהירות (105 מייל לשעה) ומדויקות. נוסף על כל אלה עמדה לרשותה מהירות מרשימה. בנעוריה הצטיינה בריצת 400 מטרים, ואילולא בחרה בקריירה מקצוענית בטניס, יכולה הייתה להתחרות ברמה העולמית באתלטיקה.
[עריכה] שנת הפריצה
גראף פתחה את שנת 1987 בסערה, כשזכתה בשישה טורנירים לפני אליפות צרפת הפתוחה. בגמר בפריס היא ניצחה את המדורגת מספר אחת בעולם, מרטינה נברטילובה, בתוצאה המרתונית 6-4 4-6 8-6, וזכתה בתואר גרנד סלאם ראשון. למרות שהפסידה לנברטילובה בגמרים של וימבלדון ואליפות ארצות הברית הפתוחה, הספיקו לה שלושה תארים נוספים לאחר צרפת כדי להעפיל לפסגת הדירוג העולמי לראשונה, באוגוסט 1987. את השנה סיימה עם רקורד של 75-2 וקינחה בזכייה בגביע הפדרציה עם נבחרת גרמניה המערבית.
[עריכה] הסלאם המוזהב
שנתה התשע עשרה של שטפי גראף (1988) הייתה פסגת הקריירה שלה, ובודאי אחת מהתצוגות המרשימות ביותר של עליונות ספורטיבית שראה עולם הטניס מעולם. היא פתחה את השנה בניצחון חלק על אוורט בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה. בצרפת היא הגנה על תוארה, עם ניצחון מוחץ על נטשה זברבה 6-0 6-0, במשחק שארך 32 דקות בלבד.
בוימבלדון חיכתה לה בגמר נברטילובה, שזכתה באליפות בשש השנים הקודמות ברציפות (וניצחה את גראף עצמה בגמר של 1987 כאמור). משחק הגמר היה צמוד ונברטילובה לקחה את המערכה הראשונה 7-5. אבל אז התעלתה גראף וניצחה את שתי המערכות הבאות 6-2 6-1, תוך כדי שהיא מנצחת 12 מ-13 המשחקונים האחרונים ושמה קץ לרצף הזכיות של נברטילובה על הדשא האנגלי.
באליפות ארצות הברית הפתוחה, הגרנד סלאם הרביעי והאחרון של השנה, היא ניצחה בגמר את גבריאלה סבטיני בשלוש מערכות. בכך הייתה לאישה השלישית (לאחר מורין קונלי ב-1953 ומרגרט סמית קורט ב-1970) שזוכה ב"גרנד סלאם", כלומר בכל ארבעת הטורנירים הגדולים בשנה אחת.
באולימפיאדת סיאול (1988) שוחק טניס לראשונה כספורט אולימפי. כך ניתנה לגראף ההזדמנות להוסיף עיטור נוסף להישגה הגדול. היא זכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון על סבטיני, 6-3 6-3 בגמר ובכך השלימה את מה שנודע בתקשורת כ"סלאם המוזהב" (Golden Slam).
כאילו לא די בכל אלה, זכתה גם בתואר גרנד סלאם לזוגות היחידי בקריירה שלה (בוימבלדון, יחד עם סבטיני) ובמדליית ארד אולימפית בטורניר הזוגות.
[עריכה] שנות השפל
גראף זכתה בגרנד סלאם חמישי ברציפות באוסטרליה ב-1989. בצרפת הפסידה לארנצ'ה סנשז ויקריו בת ה-17, האלופה הצעירה ביותר בתולדות אליפות צרפת הפתוחה. אך לאחר מכן חזרה לעצמה וניצחה את נברטילובה בשלוש מערכות בשני הגרנד סלאמים הנותרים: וימבלדון ואליפות ארצות הברית הפתוחה.
הסדקים הראשונים בשלטון היחיד שלה החלו להופיע ב-1990. היא אמנם פתחה את השנה היטב, עם נצחון נוסף באוסטרליה (על מרי ג'ו פרננדז), אך בצרפת נפגשה לראשונה בגמר גרנד סלאם עם יריבתה הגדולה מוניקה סלש. סלש בת ה-16 גברה עליה בשתי מערכות. לאחר מכן באו הפסד בלתי צפוי בחצי הגמר בוימבלדון לזינה גריסון והפסד בגמר ארצות הברית לסבטיני.
1990 הייתה שנה קשה מאוד ברמה האישית עבור גראף. דוגמנית לשעבר של פלייבוי הגישה תביעת אבהות נגד פטר גראף (שהתבררה לאחר מכן כשקרית), והבליץ התקשורתי השפיע עליה קשות, עד כדי שפרצה בבכי במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר אחד מהסיבובים המוקדמים בוימבלדון. אף שגראף הצליחה לשמור על המקום הראשון בעולם למרות הכל, היא כבר לא נראתה כה בלתי מנוצחת כפי שהייתה בשנתיים הקודמות.
מגמת הירידה בכושרה המשיכה ב-1991. פציעות ובעיות אישיות תרמו לירידה בכושרה והיא הסתפקה בגרנד סלאם אחד בלבד (וימבלדון). סלש, שלא השתתפה בוימבלדון באותה שנה, המשיכה להתקדם, זכתה בשלושת הגרנד סלאמים האחרים ובמרץ 1991 הדיחה את גראף מראשות הדירוג העולמי.
מאזן הכוחות ב-1992 היה דומה לקודמתה. הדומיננטיות של סלש נותרה בעינה והיא זכתה שוב בכל הגרנד סלאמים פרט לוימבלדון. בצרפת גברה סלש על גראף בגמר צמוד, 10-8 במערכה המכרעת. אולם בוימבלדון הוכיחה גראף שלפחות על משטחי דשא ידה עודנה על העליונה, כשגברה על סלש 6-2 6-1. באולימפיאדת ברצלונה מנעה ממנה ג'ניפר קפריאטי מדליית זהב שנייה בקריירה והותירה אותה עם מדליית הכסף. היא אף זכתה בשנית בגביע הפדרציה, הפעם במסגרת גרמניה (המאוחדת).
בפתח שנת 1993 נראה היה שמקומה הראשון של סלש מובטח. היא גברה על גראף בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה בשלוש מערכות (גם בעזרת החלטת שופט שנויה במחלוקת לרעת גראף ביתרון 1-0 לגרמניה). גראף, שבמשך שנתיים תמימות לא הצליחה לכבוש מחדש את המקום הראשון מידיה של סלש, עמדה לחזור לפסגה בנסיבות מזויעות, שאין להן דבר וחצי דבר עם רוח ספורטיבית.
ב-30 באפריל 1993 תקף מעריץ מעורער בנפשו של גראף בשם גינתר פרשה (Parche) את סלש, באמצע משחק רבע גמר נגד מגדלנה מליבה בהמבורג, ודקר אותה בשכמות. פרשה הסביר את מעשהו בכך שרצה לעזור לגראף לשוב למקום הראשון. למרות שלגראף כמובן לא היה כל חלק במעשה הנפשע, היא ספגה ביקורת תקשורתית מרובה, על כך שלא גינתה בפומבי את המעשה. היא ביקרה את סלש בבית החולים, אך מיעטה להזכיר את הפרשה לאחר מכן.
[עריכה] השיבה לצמרת
הטראומה שעברה סלש השאירה אותה מחוץ למגרשים במשך 28 חודשים. גראף זכתה בשלושת הגרנד סלאמים הנותרים ב-1993 ושבה לפסגת הדירוג העולמי. לאחר שניצחה את סנשז ויקריו באוסטרליה, 1994, השלימה "סלאם קטן", לאחר שזכתה בארבעת התחרויות הגדולות ברצף, אך לא באותה שנה. בצרפת הפסידה בחצי הגמר למרי פירס ובוימבלדון נוצחה במפתיע בסיבוב הראשון על ידי לורי מקניל. הפסד בשלוש מערכות לסנשז ויקריו בארצות הברית חתם שנה לא יוצאת דופן בסטנדרטים שלה, אבל המקום הראשון בעולם היה שלה. בגמר אליפות ארצות הברית חשה לראשונה בכאבי הגב שעתידים היו לרדוף אותה עד הפרישה.
גראף החמיצה את אליפות אוסטרליה ב-1995 בגלל פציעה, אך חזרה לזירה במהרה וזכתה בצרפת ובוימבלדון. בגמר האליפות האנגלית היוקרתית ניצחה את סנשז ויקריו במשחק שזכור כאחד הטובים בתולדותיה, שאף כלל משחקון אחד, הלפני אחרון, שארך 20 דקות. באליפות ארצות הברית פגשה בגמר את סלש שחזרה לפעילות בינתיים. גרף ניצחה את הגמר הדרמטי 6-3 0-6 7-6. ההצלחה על המגרש לוותה ב-1995 במשבר אישי מחוצה לו. שלטונות המס בגרמניה האשימו אותה בהתחמקות מתשלום עברו רווחיה בשנותיה הראשונות בסבב. להגנתה לא יכלה גרף לומר לדבר פרט לכך שענייניה הפיננסיים נוהלו כולם על ידי אביה בלא ידיעתה. פטר גראף הורשע בדין ונשפט ל-45 חודשי מאסר, מתוכם ריצה 25. הפרשה הסתיימה לבסוף ב-1997: גראף הסכימה לשלם כופר קנס של 1.3 מיליון מארק, וההליכים המשפטיים נגדה בוטלו.
בשנת 1996 חזרה גראף במדויק על הופעותיה בתחרויות גרנד סלאם של השנה הקודמת: העדרות מאוסטרליה וזכייה בשלושת האחרות. שוב היו אלה סנשז ויקריו (צרפץ ווימבלדון) וסלש (ארצות הברית) שהפסידו לה בגמרים. באמצע משחק חצי הגמר שלה בוימבלדון, נגד קימיקו דטה, זכה הקהל להבעה נדירה של חוש הומור מצד הגרמנייה השקולה בדרך כלל. כשקרא לעברה מן דהו מהקהל "שטפי, התינשאי לי?" בעודה עומדת להגיש, היא פנתה לעברו והשיבה "כמה כסף יש לך?" [1]
1996 הייתה השנה האחרונה אותה סיימה גראף כמדורגת במקום הראשון בעולם. עם זאת במהלך השנה הייתה זו סלש שעקפה אותה לפרקים.
[עריכה] שנים אחרונות בסבב
גראף איבדה במרץ 1997 את המקום הראשון בעולם למרטינה הינגיס הצעירה. פציעות טורדניות בגב ובברכיים הרחיקו אותה מהמגרשים לשבועות וחודשים בשנים האחרונות של הקריירה שלה, אך לא מנעו ממנה מלשוב ולשחק היטב כאשר הייתה כשירה. 1997 הייתה השנה הראשונה מזה עשור שבה לא נפל אף אחד מארבעת התארים החשובים בידיה. במשך רוב השנה הייתה פצועה. גם 1998 הייתה שנה עתירת פציעות ומשוללת תארי גרנד סלאם. היא סיימה אותה במקום ה-9 בעולם, הדרוג הנמוך ביותר עבורה מאז 1984.
כשכבר נדמה היה שכוכבה דעך הצליחה גראף לחזור לעצמה ב-1999. בצרפת היא הגיעה לגמר הגרנד סלאם הראשון שלה מזה שלוש שנים, חזרה מפיגור של מערכה ושבירה כדי לנצח את המדורגת אחת בעולם, מרטינה הינגיס. קודם לכן היא גברה על לינדזי דבנפורט (3 בעולם) ברבע הגמר ועל סלש (2) בחצי הגמר. אף שחקן לפניה בעידן המודרני לא ניצח את שלושת המדורגים הראשונים בעולם בדרך לתואר גרנד סלאם. היא קראה לזכייה זו תואר הגרנד סלאם "המספק ביותר" שלה.
הטעם המתוק נותר עוד בפיה כשהגיעה לגמר וימבלדון התשיעי בקריירה שלה, אותו הפסידה לדבנפורט. הפציעות שבו להטריד אותה והיא החליטה לפרוש מהמשחק באוגוסט 1999. באותה עת הייתה מדורגת 3 בעולם.
[עריכה] סיכום הקריירה
גראף זכתה במהלך הקריירה ב-107 תארים ליחידות ו-11 תארים לזוגות. מניין הגרנד סלאמים ליחידות שלה, 22, שני רק לזה של מרגרט קורט (24). אף שחקן או שחקנית לא זכה כמוה בכל אחת מתחרויות הגרנד סלאם ארבע פעמים לפחות. המאזן הכולל שלה בתחרויות גרנד סלאם עומד על 282-34 (89%). הרקורד המקצועני הכולל שלה בסבב הוא 902-115 (89%). אף שחקן או שחקנית לא החזיק מעמד בפסגת הדרוג יותר ממנה בסך הכול (377 שבועות) או ברצף (186).
[עריכה] פרסים
גראף הייתה "השחקנית החדשה של השנה" בסבב ה-WTA לשנת 1986, "שחקנית השנה" בין 1987 ל-1990 ושוב בין 1993 ל-1996, ו"השחקנית המעניינת של השנה" ב-1998. ה-ITF מצידו הכתיר אותה כ"אלופת העולם" שלו בין 1987 ל-1990, ושוב ב-1993, 1995 ו-1996. נוסף על אלה זכתה בכיבודים ועיטורים רבים בגרמניה ומחוצה לה, כולל "מדליית החרות האולימפית" שהעניק לה נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי חואן אנטוניו סאמראנש ב-1999.
[עריכה] לאחר הפרישה
ב-22 באוקטובר 2001 נישאה גראף לאנדרה אגאסי בביתו בלאס וגאס. ארבע ימים לאחר מכן נולד בנם ג'אדן גיל. שנתיים אחר כך הצטרפה למשפחה בת בשם ג'אז אל.
גרף הקימה את ארגון "ילדים למען מחר" (Children For Tomorrow), מוסד שלא למטרות רווח שפועל למען ילדים מאזורי מלחמה ואסון. כמו כן היא שגרירה של הקרן העולמית לשימור חיות הבר.
[עריכה] הופעות במשחקי גמר של טורנירי גרנד סלאם
[עריכה] זכיות (22)
| שנה | גרנד סלאם | יריבה בגמר | תוצאת הגמר |
|---|---|---|---|
| 1987 | אליפות צרפת הפתוחה | מרטינה נברטילובה | 6-4, 4-6, 8-6 |
| 1988 | אליפות אוסטרליה הפתוחה | כריס אוורט | 6-1, 7-6 |
| אליפות צרפת הפתוחה | נטשה זברבה | 6-0, 6-0 | |
| וימבלדון | מרטינה נברטילובה | 5-7, 6-2, 6-1 | |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | גבריאלה סבטיני | 6-3, 3-6, 6-1 | |
| 1989 | אליפות אוסטרליה הפתוחה | הלנה סוקובה | 6-4, 6-4 |
| וימבלדון | מרטינה נברטילובה | 6-2, 6-7, 6-1 | |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | מרטינה נברטילובה | 3-6, 7-5, 6-1 | |
| 1990 | אליפות אוסטרליה הפתוחה | מרי ג'ו פרננדז | 6-3, 6-4 |
| 1991 | וימבלדון | גבריאלה סבטיני | 6-4, 3-6, 8-6 |
| 1992 | וימבלדון | מוניקה סלש | 6-2, 6-1 |
| 1993 | אליפות צרפת הפתוחה | מרי ג'ו פרננדז | 4-6, 6-2, 6-4 |
| וימבלדון | יאנה נובוטנה | 7-6, 1-6, 6-4 | |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | הלנה סוקובה | 6-3, 6-3 | |
| 1994 | אליפות אוסטרליה הפתוחה | ארנצ'ה סנשז ויקריו | 6-0, 6-2 |
| 1995 | אליפות צרפת הפתוחה | ארנצ'ה סנשז ויקריו | 7-5, 4-6, 6-0 |
| וימבלדון | ארנצ'ה סנשז ויקריו | 4-6, 6-1, 7-5 | |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | מוניקה סלש | 7-6, 0-6, 6-3 | |
| 1996 | אליפות צרפת הפתוחה | ארנצ'ה סנשז ויקריו | 6-3, 6-7, 10-8 |
| וימבלדון | ארנצ'ה סנשז ויקריו | 6-3, 7-5 | |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | מוניקה סלש | 7-5, 6-4 | |
| 1999 | אליפות צרפת הפתוחה | מרטינה הינגיס | 4-6, 7-5, 6-2 |
[עריכה] הפסדים (9)
שנה גרנד סלאם יריבה בגמר תוצאה בגמר 1987 וימבלדון מרטינה נברטילובה 7-5, 6-3 1987 אליפות ארצות הברית הפתוחה מרטינה נברטילובה 7-6, 6-1 1989 אליפות צרפת הפתוחה ארנצ'ה סנשז ויקריו 7-6, 3-6, 7-5 1990 אליפות צרפת הפתוחה מוניקה סלש 7-6, 6-4 1990 אליפות ארצות הברית הפתוחה גבריאלה סבטיני 6-2, 7-6 1992 אליפות צרפת הפתוחה מוניקה סלש 6-2, 3-6, 10-8 1993 אליפות אוסטרליה הפתוחה מוניקה סלש 4-6, 6-3, 6-2 1994 אליפות ארצות הברית הפתוחה ארנצ'ה סנשז ויקריו 1-6, 7-6, 6-4 1999 וימבלדון לינדזי דבנפורט 6-4, 7-5
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי
- מועדון המעריצים הבינלאומי
- שטפי גראף באתר ה-WTA
- פרופיל בהיכל התהילה הבנילאומי של הטניס
- פרופיל באתר הרשמי של וימבלדון
- פרופיל באתר ה-BBC
- ביוגרפיה באתר ESPN.
- הרקורד של שטפי גראף בגביע הפדרציה

