היינריך טרייצ'קה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היינריך פון טרייצ'קה (1834 - 1896) היסטוריון ומדינאי גרמני, שערך מסע תעמולה אנטישמית נגד יהודי גרמניה החל משנות ה-70 של המאה ה-19.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
טרייצ'קה נולד בדרזדן בשנת 1834 למשפחת קצין סקסוני ממוצא צ'כי. הוא למד היסטוריה ומדע המדינה, בין השאר אצל פרידריך כריסטוף דלמן, שהיה היסטוריון לאומן גרמני בולט ואצל פרידריך יוליוס שטל, יהודי מושמד. לשני המורים היו השפעה רבה על טרייצ'קה ועל גיבוש תפיסת עולמו הלאומנית והאנטישמית.
טרייצ'קה ניסה לפנות לפוליטיקה, אולם פגמים בבריאותו גרמו לו לנטוש את יעוד זה ולפנות אל התחום ההיסטורי. הוא לימד היסטוריה ומדע המדינה במספר אוניברסיטות גרמניות. בשנת 1871 נבחר טרייצ'קה לרייכסטאג מטעם הליבראלים הלאומיים, אולם עם הזמן הפך לשמרן מתון בלתי תלוי. בשנת 1874 החל ללמד באוניברסיטת ברלין במקביל לעבודתו הפוליטית. בשנת 1884 תמה כהונתו של טרייצ'קה ברייכסטאג ובשנת 1886 נתמנה להיסטוריון הרשמי של פרוסיה.
כפולטיקאי, טרייצ'קה תמך תמיכה נלהבת בביסמרק, איחוד גרמניה ובלאומנות הגרמנית. הוא התנגד באופן עיקש לסוציאליזם, לנצרות הקתולית ורעיונות חופש הפרט המערב אירופיים. כתומך בקולוניאליזם הגרמני, טרייצ'קה היה בין הראשונים שראו באימפריה הבריטית מכשול לגדלותה של גרמניה ולא שלל עימות עתידי בין שתי המדינות.
טרייצ'קה מת בשנת 1896 בברלין.
[עריכה] משנתו האנטישמית
בשנות ה-70 של המאה ה-19 החל טרייצ'קה לפרסם שורה של מאמרים לשאת סדרות של הרצאות נגד יהודי גרמניה. הוא ראה ביהודים כמיצגים הבולטים של התפיסה הליברלית, שלפי משנתו הייתה נטע זר בגרמניה. הוא טען שנוכחותם של היהודים בגרמניה מהווה השפעה הרסנית על החברה והמדינה הגרמנית. הוא שלל את זכותם של יהודי גרמניה לקיים כל סוג של ייחוד לאומי וקבע שאם רצונם להשאר בגרמניה עליהם להיטמע לחלוטין בחברה הגרמנית והגדיר אותם - "היהודים הם אסוננו".
דוגמה לדעותיו ניתן לראות בציטוט הבא:
"היהודים נשארו יסוד נבדל בקרב העם הגרמני, מוסיפים לראות את עצמם כעם הנבחר ושואפים להפוך את הגרמנים ליהודים, במקום שהם יהפכו לגרמנים בעצמם. על היהודים להתמזג באופן מוחלט עם הציבור הגרמני או לעזוב את גרמניה. אין מקום על אדמת גרמניה ללאומיות כפולה, אכן היהודים הם אסונינו".
דעותיו של טרייצ'קה עוררו את התנגדותם העזה של מספר אנשי רוח גרמנים בולטים, יהודים ולא יהודים, ביניהם היו תאודור מומזן, הרמן כהן וצבי גרץ.
[עריכה] טרייצ'קה כהיסטוריון
משנתו של טרייצ'קה טענה שעל ההיסטוריון יש לנקוט עמדה ברורה בנוגע לדיווח היסטוריה ולכתוב אותה לפי עמדה זו. בעבודתו הוא ניסה להציג את חשיבות תפקידו של העם הגרמני בעולם, להבליט את הניגודים בינו לבין עמים אחרים ולהציג את המדינה הגרמנית כגורם החשוב ביותר בתרבות הגרמנית. חיבוריו של טרייצ'קה אופיינו ברוח לאומנית ושימוש מושכל באמצעים רטוריים וספרותיים רבים.
עבודתו כללו, בין השאר את:
- "מאמרים היסטוריים ומדיניים", 4 כרכים, 1886 - 1897.
- "הרצאות על מדיניות", 2 כרכים, 1897.
- "היסטוריה גרמנית במאה ה-19", חמישה כרכים, 1879 - 1894.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- האנציקלופדיה העברית, כרך יח', ראו ערך טריצ'קה, עמ 1010-1011, כרך יב', ראו ערך דלמן, עמ' 658- 659, כרך לא', ראו ערך שטל, עמ' 756-757, הוצאת ספריית הפועלים, 1988.

