משתמש:אורי ר./ארגז חול/מדע, גזע וגזענות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
[עריכה] בורדייה על שיח מדעי וגזענות
בחיבורו גזענות האינטליגנציה מבקש פייר בורדייה להצביע על סוג של גזענות, המתקיימת בקרב האליטה, בדמות של קידוש האינטליגנטיה כאמצעי לשעתוק חברתי, קרי להצדקת מציאות חברתית מסויימת, על מנת להבטיח את המשך קיומה.
אחד השלבים בטיעונו של בורדייה הוא הסבר הדומיננטיות של השיח המדעי, והצבעה על הקשר בין דומיננטיות זו לבין גזענות (שתפקידה, כאמור, שימור הסדר הקיים). בורדייה טוען כי:
- "הגזענים החדשים ניצבים בפני בעיה של מיטוב (optimalisation): או להגדיל את תוכן השיח בגזענות מוצהרת (כשהם מכריזים למשל שהם תומכים בהשבחת הגזע), אך בכך לקומם ולאבד מן התקשורתיות ומיכולות ההעברה שלהם - או לומר מעט ובצורה מומעטת ביותר, בהתאם לנורמות הצנזורה התקפות (כשהם מדברים למשל על גנטיקה או על אקולוגיה), ובכך להגביר בכך את הסיכויים 'להעביר את המסר' בלי שירגישו בו."[1]
בורדייה ממשיך ומסביר את בחירת הגזענים החדשים, לדבריו, באופציה השנייה, ומבאר מכך משהו על היחסים שבין מדע, כוח, סדר חברתי וגזענות:
- "צורת ההמעטה הנפוצה ביותר היום היא כמובן הפיכת השיח למדעי לכאורה. אם מעלים את השיח המדעי כדי להצדיק את גזענות האינטליגנציה, אין זה רק מפני שהמדע מייצג את צורתו השלטת של השיח הלגיטימי; זה גם ובעיקר מפני ששלטון המאמין שהוא מושתת על מדע, שלטון מן הסוג הטכנוקרטי, מבקש באופן טבעי מהמדע שיבסס שלטון זה; זה מפני שהאינטליגנציה היא זו שנותנת לגיטימיות למושלים, כשהממשל מתיימר להיות מבוסס על המדע, ועל כשירותם ה'מדעית' של המושלים (אפשר לחשוב על תפקיד המדעים בתהליך הברירה הלימודית , שבו המתמטיקה הפכה למדידתה של כל אינטליגנציה). המדע שותף למה שמבקשים ממנו להצדיק."[2]

