השושנה הלבנה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השושנה הלבנה (גרמנית: die Weiße Rose) הייתה קבוצת סטודנטים שהתנגדה לשלטון המפלגה הנאצית בגרמניה, בין יוני 1942 ופברואר 1943. ממקום מושבה במינכן פירסמה הקבוצה שישה עלונים הקוראים לגרמנים להתנגד בצורה פאסיבית לשלטון אדולף היטלר. עלון שביעי שהוכן, כפי הנראה, לא פורסם מעולם עקב מעצרה של הקבוצה על ידי הגסטאפו.
הקבוצה כללה חמישה סטודנטים: הנס שול, אחותו סופי שול, כריסטוף פרובסט, אלכסנדר שמורל ווילי גראף, כולם בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. אליהם הצטרף פרופסור בשם קורט הובר, שניסח את שני העלונים האחרונים. אף על פי שכל חברי "השושנה הלבנה" היו סטודנטים באוניברסיטת מינכן, הגברים השתתפו במלחמה בחזית הצרפתית ובחזית הרוסית. הם היו עדים לפשעי המלחמה של הוורמאכט, ולפשעים שבוצעו כנגד העם היהודי. באותו הזמן ניתן היה גם לחוש, בעקבות תבוסת הגרמנים בקרב סטאלינגרד, כי גלגל המלחמה התהפך לרעתה של גרמניה, ותבוסתה היא עניין של זמן. הם דחו את המיליטריזם הפרוסי של גרמניה ההיטלראית, ותמכו באירופה פדרלית המכוננת על עקרונות נוצריים של סובלנות וצדק. עלוניהם ציטטו אנשי רוח גרמנים כגון גתה, שילר ו-נובאליס, וכן מלאו צה, אריסטו ומהתנ"ך. הם פנו אל מה שנראה להם כחוגי האינטליגנציה הגרמנים. בתחילה נשלחו העלונים בדואר בעילום שם מערים שונות בבוואריה ובאוסטריה, מכיוון שחברי "השושנה הלבנה" האמינו שדרום גרמניה תהיה נוחה יותר למסרים האנטי-מיליטריסטים שלהם, בגלל אופייה הקתולי.
בעקבות עליה בהיקף פעילותם מודש יולי 1942, נקטו אנשי "השושנה הלבנה" עמדה אמיצה יותר כנגד היטלר בחודש פברואר 1943, ובנוסף לעלונים גם ציירו סיסמאות אנטי נאציות במינכן, ובמיוחד על שערי האוניברסיטה. עתה הייתה כותרת העלונים "תנועת ההתנגדות הגרמנית". העלון השישי חולק באוניברסיטה ב18 בפברואר, 1943, בשעה בה יצאו הסטודנטים מכיתות הלימוד. סופי שול נקטה בצעד יוצא הדופן וזרקה מאות עלונים מגזוזטרה המשקיפה אל חצר האוניברסיטה, על מנת שיוכלו להלקח משם על ידי הסטודנטים בתום השיעור. בזאת חרצה את דינה. היא נראתה על ידי אחד המשגיחים, שהיה נאצי נלהב. היא ואחיה הנס נעצרו, ובמהרה נעצרו אף חברי "השושנה הלבנה" האחרים.
סופי שול, הנס שול ופרובסט היו הראשונים שנשפטו, ב-22 בפברואר 1943. הם נמצאו אשמים בבגידה ונדונו למוות, גזר דין שבוצע, באמצעות הגיליוטינה עוד באותו היום. ראשם של החברים האחרים נערף אף הוא במרוצת אותו הקיץ. ידידיהם, סטודנטים אחרים, ואנשים שניסו להשיג כסף עבור מחייתם של ילדי פרובסט ואלמנתו, נדונו אף הם לעונשי מאסר שבין חצי שנה ועשר שנים.
לאחר נפילת השלטון הנאצי נראה כי "השושנה הלבנה" מייצגת צורה טהורה של התנגדות לשלטון עריץ, ללא כל אינטרס אישי שהוא. סיפורם פורסם כאשר המוזיקאי קרל אורף נעצר על ידי בנות הברית, ובחקירתו טען כי היה חבר ב"שושנה הלבנה". הוא היה מיודד עם פרופ' הובר, אך אין כל עדויות כי היה קשור לפעילות הקבוצה, וכנראה טען כי היה חבר בקבוצה כדי לטהר עצמו מקשריו הטובים עם השלטון הנאצי.
כיום נקראות הכיכרות באוניברסיטת מינכן על שם הנס וסופי שול, ועל שם פרופסור הובר. רחובות וכיכרות רבים בגרמניה מנציחים את זכר חברי הקבוצה. פעילויות הקבוצה היו הנושא לסרט גרמני שבויים על ידי מיכאל ורהובן, בשם "השושנה הלבנה".

