אופוס דאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אופוס דאי, (Opus Dei) (עבודת האל), הוא ארגון קתולי נאו-אורתודוקסי, שנוסד בשנת 1928 בידי חוזה מריה אסקריבה. משימתו העיקרית הייתה לסלול דרך חדשה של קדושה לכל האנשים, כל זאת מבלי לשנות את המצב שבו הם נתונים. הדגש היה ועודנו, על התקדשות דרך העבודה היומיומית, ועל שוויוניות בכל הנוגע למין, גזע ומוצא.
במשך שנים רבות מעמד הארגון היה כ"מוסד סקולרי". בשנת 1962 החל אסקריבה בצעדים ראשונים לשינוי מעמדו של הארגון, עד אשר ב-1982 קיבל הארגון מעמד פורמאלי של "Personal Prelature". מעמד זה אושר על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני. אהדתו של האפיפיור העלתה את הארגון על דרך המלך ותרמה לפופולריות שלו. במסגרת מעמד זה הארגון הינו חלק מההיררכיה המוסדית של הכנסייה תחת פיקוד "קונגרגצית הבישופים". המושג "פרלטורה אישית" מתייחס לקריטריון המגדיר את החברוּת לפרלטורה, דהיינו היא לא מוגדרת על פי קריטריון קשור לשטח מסוים כמו המחוזות הרגילים של הכנסייה אלא מדובר במוסד שתחום הגדרתו הינו אנשים.
פרלטורה אישית הינה סוג של ארגון חדש בכנסייה הקתולית, נוצר בשנות השישים על ידי מועצת הוותיקן השנייה. כחלק מן הכנסייה הקתולית, "אופוס דאי" אמור לעבוד באופן הדוק עם הבישוף הקתולי המקומי. כך למשל הסכמתו של הבישוף דרושה לפני שיוקם מרכז אופוס דאי במחוזו.
הארגון מונה כיום כ־85 אלף חברים בכ־90 ארצות. המרכז העולמי של הארגון ממוקם ב-Viale Bruno Buozzi 73, רומא.
כדי להרחיב את מעגל מאמיניו, עושה הארגון שימוש מושכל באמצעי התקשורת השונים, ואף מכשיר עיתונאים באוניברסיטה מיוחדת בספרד.
את עיקר פרסומו בשנים האחרונות חב הארגון לספר "צופן דה וינצ'י", שבו הוא מוצג בצורה לא אוהדת במיוחד, אם כי גם לא שלילית לחלוטין. במיוחד מותיר רושם שלילי תיאור "חגורת העינויים" הממוסמרת שחברי אופוס דאי אדוקים נעזרים בה כדי לענות את בשרם, על פי דוקטורינת "מהולל יהיה הכאב".

