גיור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בהמרת דת ליהדות; לערך העוסק בהסבת תוכנה לעברית, ראו גיור תוכנה.
גיור הוא הליך של המרת דתו של אדם ליהדות. על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או גיורת או שהוא בעצמו התגייר.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגיור ביהדות
היהדות ביסוד השקפתה רואה את עצמה כחוד החנית של האנושות וכדת אליטיסטית, ואיננה דת מיסיונרית. בניגוד לנצרות ולאיסלאם, שברוב תקופותיהן העבירו לדתם בשכנוע ובכוח המוני אנשים, היהדות הערימה ברוב ההיסטוריה קשיים בפני המתדפקים על דלתותיה. למעט מספר תקופות:
- ביציאת מצרים עלו עם ישראל קבוצות מעורבבות שנקראו ערב רב
- בימי המלך אלכסנדר ינאי שגייר בכוח את האדומים.
- התגיירות המונית של רומאים לאחר חורבן בית שני בידי רומא.
- התגיירות של ממלכה שלמה, ממלכת הכוזרים.
כיום היהדות מאפשרת לכל מי שרוצה להיות יהודי את האפשרות בכך, ולכן על אף שרואה בעצמה עילית אנושית וסגולה תרבותית, איננה גזענית, מכיוון שכל אדם באשר הוא מכל מוצא שהוא, ללא אבחנה של דת, גזע ומין, יכול להתקבל לשורותיה, אם כי היו דעות בחז"ל ששללו קבלת גרים מעמלק. מאידך ישנה מימרא של חז"ל בתלמוד הבבלי מסכת גיטין, דף נ"ז עמוד ב', שממנה עולה שאפילו מהאויבים הקשים ביותר של העם היהודי יכולים לצאת גרים ואף להגיע לתפקידי מפתח בהנהגה הרוחנית של עם ישראל:
"מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים, מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים, ומאן נינהו - שמעיה ואבטליון. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק"
ביציאת מצרים מסופר בתנ"ך שהתקבלו לשורותיה הערב רב, אנשים בני לאומים שונים שדבקו ביהדות. ובנוסף לכך שושלת המלכות החשובה ביותר בישראל המכונה "מלכי בית דוד" שמהם יצאו בין היתר דוד, שלמה וחזקיהו, הם צאצאים של גיורת, הלא היא רות המואביה, כמסופר במגילת רות. בין תלמידי החכמים בתקופת המשנה והתלמוד היו גרים רבים. אחד מפרשני המקרא הראשיים אונקלוס הגר, שעל תרגומו מתבססים הפרשנים השונים היה גר רומאי, גם רבי עקיבא, שנחשב לאחד מעמודי התווך של התלמוד, הוא לפי המסורת מצאצאי גרים.
[עריכה] יחס חז"ל לגרים
בחז"ל ניתן למצוא שני קולות ביחס למעמדם של הגרים. מחד ישנם ביטוייים כמו "קשים גרים לישראל כספחת" (תלמוד בבלי יבמות דף מ"ז עמוד ב') ומאידך בתפילת שמונה עשרה מוזכרים גרי הצדק יחד עם צדיקים והחסידם והסופרים בעם ישראל שהמתפלל מבקש עליהם רחמים.
המשך לגישה זאת מצוי בשאלה האם הגר יכול לומר בפרשת מקרא ביכורים את הציטוט "אלוהינו ואלהי אבותינו" או שאין אבות האומה אברהם יצחק ויעקב נחשבים אבותיו (משנה, מסכת ביכורים, פרק א, משנה ד'). דעת המשנה היא שהגר מביא ביכורים אך אינו קורא אך בתלמוד הירושלמי על סוגיא זאת מובאת דעתו של ר' יהודה שגר מביא ביכורים וקורא ואבות האומה נחשבים אבותיו!
ביסוד המחלוקת עומדת השאלה האם העם היהודי הינו משפחה הנושאת מטען גנטי מדור לדור והגר איננו חלק מלא ממשפחה זאת או שה'משפחה' היהודית נוצרת כתוצאה משותפות של רעיונות וערכים משותפים ובעיקרם האמונה באל אחד אשר הנחיל לעם ישראל ולעולם כולו את התורה.
[עריכה] היחס לגרים בימי הביניים
ר' יהודה הלוי מציג ב ספר הכוזרי צורה ברורה את הגישה הרואה בחברות בעם היהודי עניין 'משפחתי' פנימי הקשור, לדבריו, לסגולה העוברת בעם ישראל מדור לדור מאז האדם הראשון דרך נח ושלושת האבות,אברהם, יצחק ויעקב וזאת לשונו:
"וכל הנלווה אלינו מן האמות בפרט יגיעהו מן הטובה אשר ייטיב הבורא אלינו, אך לא יהיה שווה עמנו"
לעומתו הרמב"ם, באגרתו לעובדיה גר צדק אומר :
"אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר... ואל יהא יחוסך קל בעיניך; אם אנו מתיחסים לאברהם, יצחק ויעקב, אתה מתיחס למי שאמר והיה העולם"
[עריכה] יחס הקבלה לגרים
עד להתפשטותה של קבלת האר"י רווחה בתורת הקבלה גישתו של ר' יהודה הלוי שהובאה לעיל. תורת האר"י, עם הדגש ששמה העלאת הניצוצות, ראתה בנשמות הגרים נשמות שביסודן הינן נשמות ישראל שהתגלגלו לבין האומות. לדידה, תהליך הגיור הינו דווקא שיבתם של נשמות הנושאות איתן את סגולת ישראל אל העם היהודי. באופן זה, של תהליך העלאת ניצוצות, הסביר ר' חיים בן עטר בפירושו אור החיים על התורה את מצות אשת יפת תואר.
[עריכה] הליכי הגיור בהלכה
הכניסה ליהדות מותנית במעבר של טקס גיור בפני בית דין. הצד הפורמלי של הגיור כולל קבלת האמונה באל אחד, טבילה במים (מקווה או מעיין) ובנוסף ברית מילה לגברים. בעבר היה על הגר להביא קורבן כאקט הסופי המהווה את הצטרפותו שלעם היהודי. בהבאת הקורבן הפך הגר להיות, על פי ניסוחו של הרמב"ם "להיות ככל כשרי ישראל" (משנה תורה, ספר קרבנות, הלכות מחוסרי כפרה, פרק א, הלכה ב).
מאז חורבן בית המקדש דרישה זאת אינה רלוונטית עוד והיא אינה משנה את היחס לגרים בימינו (ראו דברי הרמב"ם לעיל וכן ספר צפנת פענח על הרמב"ם).
בצד המהותי ישנו לימוד של עיקרי האמונה היהודית ומצוותיה, שיכול להמשך בין חצי שנה לשנה, והסכמה לקיימם הלכה למעשה לאחר מכן. מקובל לתת לגר שם עברי, שמסמל את קבלתו והטמעותו בעם ישראל. גרים רבים מקבלים כשם המשפחה את השם "בן אברהם", בשל התפיסה שאברהם היה הגר הראשון, וכל המתגיירים הם צאצאיו הרוחניים.
הרב שלמה גורן רצה לחדש תפיסה, שאפשר לקבל גר על רקע לאומי, ולא רק על רקע דתי, כנאמר במגילת רות "עמך עמי ואלוהיך אלהי". רוב פוסקי ההלכה התנגדו לתפיסה זו, ולמעשה לא התקבלה בהלכה, אף שגם כיום יש כאלו המצדדים בה.
כיום ישנם מכוני גיור רבים במקומות שונים בארץ.
גיור לחומרא הוא גיור שנעשה למישהו ממוצא יהודי, שיש ספקות בקשר ליהדותו, בדרך כלל נעשה במשפחות מתבוללות. בזמנו רצתה הרבנות לערוך גיור לחומרא לבני העדה האתיופית, שראו בכך עלבון גדול.
[עריכה] הגיור לפי חוקי מדינת ישראל
חוק השבות (תש"י - 1950, סעיף 1) קובע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". קביעה זו העלתה את השאלה מיהו יהודי. תשובה לכך ניתנה בתיקון משנת 1970 (סעיף 4ב): "לענין חוק זה, 'יהודי' - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". בחוק לא נקבע איזה גיור קביל כך שמדינת ישראל תכיר בו לצורכי עליה ונקבע רק ש "הרישום או התעודה האמורים לנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי או כל עוד לא נקבע אחרת בפסק-הדין הצהרתי של בית משפט או בית דין מוסמך." (סעיף 3א).
במהלך השנים פירשו פקידי המשרדים את ההוראה הזו כך שהיא הכירה בכל הגיור שבוצעו בישראל ובקהילות היהודיות בעולם, כולל על ידי רבנים רפורמים וקונסרבטיבים. בשנות ה-80, עם התחזקות כוחם של המפלגות החרדיות בכנסת הן דרשו שינוי החוק כך שיוכרו רק מי ש"גויר כהלכה". הקהילות היהודיות בעולם התנגדו לשינוי זה וטענו כי הוא יגרום לניתוק מדינת ישראל משאר העם היהודי. הפשרה שהתקבלה בסופו של דבר הייתה כי יוכר בכל גיור שיעשה בחוץ לארץ ואילו בישראל יוכר רק גיור אורתודוקסי.
ההסדר הזה התערער בשנות ה-90. ראשית, עלו לארץ קרובי משפחה רבים של יהודים שהיו זכאים לעלות לישראל אבל לא היו יהודים. חלקם, ראו את עצמם יהודים לפני עלייתם לישראל מכיוון שבמדינות מזרח אירופה הלאום נקבע לפי האב. שנית, הגיור האורתודוקסי הפך להיות מחמיר יותר ויותר. לדוגמה, במקרה שהורים מאמצים של ילד לא יהודי רצו לגיירו, דרשו דייני בית הדין הרבני שהוא יוצא ממוסדות חילוניים ויעבור ללמוד במוסדות לימוד דתיים.
בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ, הוא קבע, ב-20 בפברואר 2002, כי יוכרו גם גיורים רפורמים וקונסרבטיביים. מאז, מאשרים בתי דין בפסק דין הצהרתי כיהודי כל מי שגוייר שלא על ידי רבנים אורתודוקסים.
הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עתים: ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי - במדור "גיור" באתר זה יש מידע רב, מפורט ושימושי, על תהליך הגיור בארץ על ידי בתי הדין של הרבנות הראשית לישראל, וכן על גיור בתפוצות.
- יוסי ביילין, גיור חילוני
- ד"ר יהושע הורביץ, גיור וגרים בתקופת וספרות הגאונים (כולל סקירה היסטורית), באתר דעת

