אנטון דניקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנטון דניקין
אנטון דניקין

אנטון איבנוביץ' דניקין (16 בדצמבר 1872 - 8 באוגוסט 1947) היה גנרל לוטננט בצבא האימפריה הרוסית ב-1916, והיה למנהיג הצבא הלבן האנטי-קומוניסטי במלחמת האזרחים ברוסיה.

תוכן עניינים

[עריכה] חייו לפני מלחמת האזרחים

אנטון נולד בכפר קטן ליד וורשה והיה בנו של קצין זוטר בצבא. הוא חונך בבית ספר צבאי בקייב. שרותו הפעיל הראשון היה במלחמת רוסיה-יפן.

באוגוסט 1914 דניקין היה לגנרל-מיור ולמפקד הצבאי של מחוז קייב. הוא הצטרך לארמיה השמינית של הצבא הרוסי ופיקד על הבריגה הרביעית בגליציה. ב-1916 הוא מונה למפקד הקורפוס השביעי ונלחם ברומניה. הוא נעצר אחרי מהפכת פברואר כיוון שהיה תומכו של הצאר. ובמהפכת אוקטובר נמלט לנובוצ'רקסאק (עיר כיום במחוז רוסטוב) בדרום רוסיה יחד עם עוד פקידים של הצאר.

[עריכה] פיקודו בצבא הלבן

הוא פיקד על קבוצה של חיילים אנטי-בולשביקים באזור הדון, וניהל את החזית באוקראינה כנגד הבולשביקים. כוחותיו התקדמו בקצב מאיים לכוון מוסקבה ובקיץ 1919 אף איים לכבוש אותה. אולם התקדמותו נעצרה לאחר שהובס באורל, 400 ק"מ מדרום למוסקבה. מאז הוא נהדף מהשטחים שכבש עד שהגיע לחצי האי קרים במרץ 1920.

[עריכה] משטרו

המשטר שהשליט דניקין באזורים שכבש היה דומה למשטר הצארי ברוסיה, אך הוא לא מספיק האריך ימים כדי לעשות רפורמות. תחת שלטונו גם היו פוגרומים ביהודים. במחקר שנערך ב-1951 נראה כי תחת שלטונו של דניקין היו 887 פוגרומים, 77% מהם בוצעו על ידי הצבא הלבן שעליו פיקד.

[עריכה] לאחר מלחמת האזרחים

באפריל 1920 פרש דניקין מתפקיד מפקד הצבא הלבן ובאמצעות ספינה שהפליגה בים השחור הגיע לאיסטנבול. הוא בילה מספר חודשים באנגליה, לאחר מכן נדד לבלגיה ואחר כך להונגריה. מ-1945 ועד מותו הוא חי בארצות הברית. הוא מת במישיגן.