לכה דודי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפיוט לכה דודי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית. הפיוט חובר על ידי ר' שלמה אלקבץ ונהוג בכל קהילות ישראל בשינויים מזעריים. עד היום חוברו לפיוט לחנים רבים ומיוחדים.
[עריכה] מקור הפיוט
לפי כל הדעות, הפיוט מבוסס על מנהגים קדומים של קבלת שבת. המנהג העתיק ביותר מוזכר בגמרא (בבלי שבת קיט/א) לגבי רבי חנינא ורבי ינאי: "רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת, ואמר: בואי כלה בואי כלה." תרגום- ר' חנינא היה מתעטף ועומד בערב שבת והיה אומר: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה", ור' ינאי היה לובש את בגדי השבת ואומר "בואי כלה בואי כלה". מסתבר כי על בסיס גמרא זו חיבר ר' שלמה את הפיוט.
[עריכה] מבנה הפיוט
לפיוט "לכה דודי" עשרה בתים כאשר הראשון שבהם משמש גם כפזמון חוזר. שמו של המחבר (שלמה הלוי) רשום באקרוסטיכון בראשי הבתים, מהבית השני ואילך. שלושת הטורים הראשונים שבכל בית חורזים בחרוז אחד המתחלף בכל בית, ואילו הטור הרביעי מסתיים בחרוז אחיד לאורך הפיוט כולו. חרוז זה מתאים לפזמון החוזר לָה. בפיוט מופיעים צימודים רבים הלקוחים מפסוקים מהמקרא ומדברי חז"ל. יש וצימודים אלו לא מופיעים בצורתם המקורית, אלא שונו על מנת לשמור על האקרוסטיכון והחריזה. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בתחילת הבית השני: "שמור וזכור בדיבור אחד". הפייטן שינה את סדר המילים על מנת שהבית יתחיל באות ש' וישמור על ראשי התיבות של שמו. נהוג ברבות מקהילות ישראל לשנות המנגינה ב"לא תבושי ולא תיכלמי" בכדי להדגיש המעבר מהקושי והכאב של הבתים הקודמים לו לאלו שממנו והלאה, המבטאים שמחה יתירה על בואה של השבת.
| סדר השבת על פי הנהוג כיום |
|
ערב שבת - הדלקת נרות | מנחה של יום חול | קבלת שבת | תפילת ערבית של שבת | סעודת ערב שבת בוקר שבת - תפילת שחרית של שבת | תפילת מוסף של שבת | סעודת יום שבת אחר הצהריים יום השבת - תפילת מנחה של שבת | סעודה שלישית סדר מוצאי שבת - תפילת ערבית לחול | הבדלה | מלווה מלכה |

