הפרעת אישיות נרקיסיסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נרקיסוס מאת קאראווג'ו
הגדל
נרקיסוס מאת קאראווג'ו

הפרעת אישיות נרקיסיסטית הינה הפרעת אישיות שמאפייניה העיקריים הן עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו, והעדר יכולת לאמפתיה.

[עריכה] מאפיינים

אנשים הסובלים מהפרעה זו הינם בעלי חשיבות עצמית גבוהה ושאפתנות ללא גבולות, הם מרגישים עצמם כאישיות חשובה וראויה להערצה, ובדרך כלל מפריזים בתיאור ההישגיים שלהם ומאמינים שהם מיוחדים במינם.

מאפיינים נוספים לאנשים הסובלים מהפרעה זו הם זלזול באחרים ובהישגים שלהם, אנוכיות וחוסר אמפתיה לזולת, יהירות ושתלטנות, ניצול הזולת לצורך קידום שאיפות אישיות.

כמו בהפרעות אישיות רבות, רמה מסוימת של נרקיסיזם עשויה להימצא אצל כל אדם. התופעה מסווגת כהפרעת אישיות רק במקרים קיצוניים.

תופעה זו היא הפרעה אישיותית חשוכת מרפא, שהלוקים בה אינם מסוגלים לחוש אהבה, ויצר ההישגיות שלהם מפותח במדה כזו, שהם לא מהססים לפגוע בסובבים אותם על מנת להאדיר את שמם או להדגיש את ערכם בעיני עצמם ובעיני אחרים . הפסיכיאטריה נוטה להחיל הגדרה זו גם על "מקרים" פשוטים הרבה יותר, כך שלמעשה אחוז המאובחנים כלוקים בהפרעה זו הינו גבוה למדי וכולל גם רבים המפגינים תפקוד תקין לחלוטין.

דמותו של נרקיסוס, שעל שמו נקרא הנרקיסיזם, בציור "אכו ונרקיסוס", מאת ג'ון ויליאם ווטרהאוס, 1903.
הגדל
דמותו של נרקיסוס, שעל שמו נקרא הנרקיסיזם, בציור "אכו ונרקיסוס", מאת ג'ון ויליאם ווטרהאוס, 1903.

נרקיסיזם הוא כינוי להתנהגות אגוצנטרית המתבטאת בהשקעה רבה בעצמי, כגון השקעה מוגזמת בטיפולי יופי, פיתוח הגוף, ואהבה עצמית. התנהגות מעין זו מעידה על חוסר נכונות לתרום לאחר או להיות קשוב לסביבה.

מעריכים כי הנרקיסיזם הוא מנגנון הגנה פסיכולוגי שבא להגן על ערכו ושלמותו של האגו מפני איומים מבחוץ. ההתנהגות הנרקיסיסטית מפצה על חסכים שונים ורגשי נחיתות ויכולה לפצות על רגשי כשלון והערכה עצמית שלילית. הנרקיסיסט מחליף את הרגשת הדכדוך במצב רוח מרומם והרגשת גאווה.

במישור היחסים בין בני זוג יכולה התנהגות נרקיסיסטית להוות מכשול שכן הנרקיסיסט מתקשה להעניק מעצמו לאחר ועם זאת דורש תשומת לב מרובה.

וריאציה לתופעת הנרקיסיזם היא "נרקיסיזם שניוני" (secondary narcissism). ההערצה לדמות ה"אני" מתנפצת מול "אני" מרוקן, חסר הערכה עצמית. כתחליף תאומץ דמות נערצת, בעלת תכונות בולטות של יופי, כח, כשרון והצלחה, אשר תספק "אני משני" שיהיה מושא לסגידה והערצה עד כדי אימוץ כתחליף ל"אני" המקורי, או התבטלות ה"אני" המקורי בפני דמות זו. לעיתים חווים זמרים, שחקנים וספורטאים תופעות של סגידה קיצונית, עד כדי סיכון חייהם על ידי מעריצים, שלפעמים מסרבים להאמין שאליליהם הם אכן אנשים בשר ודם.

[עריכה] היסטוריה

מקור המונח הוא באגדה המספרת על נסיך יווני בשם נרקיסוס שהיה יפה תואר והתאהב במראה בבואתו הנשקפת ממי הביצה ולא יכול היה להינתק ממנה עד שגווע ומת ובמקומו צמח פרח הנרקיס.