משה בר אילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משה (ארנסט) בר אילן (1999-1907), מבכירי ארגון ההגנה, מפקדו הראשון של חיל ציוד והספקה (לימים חיל התחזוקה) של צה"ל בקום המדינה.

משה בר אילן נולד כארנסט בירנבאום ב-1907 בעיירה פירט (Fürth) שבגרמניה. עלה לארץ בשנת 1933, חודשים אחדים לאחר עלייתו של היטלר לשלטון. בשנת 1939 הצטרף לשורות ההגנה, שם מילא שורה של תפקידים: בשנים 1941-1940 כיהן כראש המחלקה הכללית בש"י (שירות הידיעות), מנגנון המודיעין של ההגנה. לאחר מכן, בשנים 1946-1941 היה המזכיר של מטכ"ל ההגנה. בשנת 1946 מונה על ידי דוד בן-גוריון לראש שירות ציוד והספקה של ההגנה, והוטלה עליו האחריות לצרכים הלוגיסטיים של הכוחות היהודיים הלוחמים בא"י. הוא המשיך לכהן בתפקיד זה בפרוץ מלחמת השחרור ב-1947, ועם הקמת מדינת ישראל ב-1948 מונה למפקד חיל ציוד והספקה של צה"ל.

כמקים חיל זה, הוא אחראי לאלמנטים רבים בו הידועים עד היום: השם "שק"ם" ("שירות קנטינות ומזנונים") הוא פרי המצאתו - זהו כמובן השירות המספק אוכל וסדקית לחיילים בבסיסי צה"ל, וכן טופס 1004 - טופס הציוד עליו חותם כל חייל בעת גיוסו.

משה בר אילן היה הראשון בעל שם המשפחה "בר אילן": לאחר עלייתו לארץ, רצה לעברת את שם משפחתו המקורי, בירנבאום (בגרמנית "עץ אגסים"). הוא פנה לידידו, המשורר ש. שלום, בבקשה שיציע לו שמות אפשריים. האחרון ענה לו במכתב ובו הצעות אחדות, רובן המצאות מקוריות שלו, ואחת מהן הייתה "בר אילן". שם זה נבחר הן בשל הדמיון לצליל השם המקורי, והן בשל הדמיון במשמעות.

הרב מאיר ברלין, לימים הרב מאיר בר אילן, מהמנהיגים הדתיים הבולטים באותה תקופה, הכיר אותו ועיברת את שמו בעקבותיו (ועל-שמו נקראה אוניברסיטת בר אילן).

משה בר אילן נפטר בתל אביב בשנת 1999.