רקוויאם (מוצרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרקוויאם של וולפגאנג אמאדאוס מוצרט הוא יצירה שנכתבה על ידי המלחין ב-1791 בהיותו על ערש דווי, והיא היצירה האחרונה שכתב לפני מותו. על אף שלא הספיק להשלימה, נחשבת היצירה לאחת הטובות מבין יצירותיו. מילותיה של היצירה הן של הרקוויאם - מיסה קתולית המבוצעת לזכרו של אדם שמת.

תוכן עניינים

[עריכה] חיבור היצירה והשלמתה

היצירה כתובה לארבעה סולנים – סופרן, אלט, טנור ובסמקהלת ארבעה קולות, ולתזמורת מצומצמת המורכבת משתי קרנות בָּסֶט (סוג של קלרנית טנור), שני בסונים, שתי חצוצרות, שלושה טרומבונים, טימפני, כינור ראשון, כינור שני, ויולה וחטיבת בסו קונטינואו (צ'לו, קונטרה בס ועוגב).

[עריכה] היצירה נגמרה

ביום מותו של מוצרט, ב-5 בדצמבר 1791, השלים מוצרט רק את חלק הפתיחה של היצירה (Requiem aeternam), וכן חלקים מה-Kyrie. לקטעי היצירה שבין Dies Irae לבין ה- Confutatis כתב רק את תפקידי הזמרים, אולם הספיק לכתוב לכמה מהכלים את תפקידיהם (לכינורות ולקונטינואו). מה-Lacrymosa הספיק לכתוב רק שמונה תיבות. ה-Offertorium כלל חלקים מועטים וה-Hostias רק את חלקי השירה. בשנות ה-60 התגלתה פוגת ה-Amen, ויש מחלוקת האם הייתה צריכה להיות חלק מהרקוויאם (רוב המלומדים סבורים שכן, וממקמים אותה בסוף ה-Lacrymosa).

[עריכה] הזמנת העבודה

היצירה הוזמנה ממוצרט עבור הרוזן האקצנטרי פון ואלזג שטופאך. מוצרט קיבל מחצית מהתשלום מראש, ולכן לאחר מותו של מוצרט ביקשה אלמנתו, קונסטנצה, מתלמידיו להשלים את היצירה. הטוב שבתלמידיו של מוצרט, יוזף פון אייבלר, סירב להשלים את היצירה, אולם השלים חלק מה-Dies irae ועד ה-Lacrymosa. תלמיד אחר של מוצרט - פרנץ זיסמאייר - השלים את היצירה, אף שמלומדים משערים שזיסמאייר נעזר בסקיצות שמוצרט השאיר אחריו ובעזרתו של המוזיקאי מקסימיליאן שטאדלר.

אין מחלוקת בין המלומדים שאילו מוצרט היה משלים את היצירה בעצמו היא הייתה שונה לחלוטין - ובייחוד קטע ה-cum sanctis, בו חזר זיסמאייר על התבנית שמוצרט התווה בתחילת היצירה (ה-Kyrie), ומוצרט ודאי היה כותב משהו שונה לחלוטין.

עם סיום היצירה, היא נשלחה לרוזן בחתימתו המזויפת של מוצרט.

[עריכה] תוספות ושינויים מודרניים

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, ניסו מוזיקולוגים אחדים לכתוב השלמות נוספות ליצירה, בידיעה שזוסמייר שהשלים את היצירה לא היה תלמידו הטוב ביותר של מוצרט וככל הנראה מוצרט לא התכוון שזיסמייר ישלימה. בין הכותבים:

  • פרנץ בייר
  • דנקן ברוס
  • ריצ'רד פ. מאונדר
  • רובינס לנדון
  • רוברט לווין

[עריכה] אמונות ומיתוסים הקשורים לרקוויאם

על אף היות היצירה אחת הידועות ביצירותיו של מוצרט, נסיבות כתיבתה שרויות במיסתורין באופן יחסי, ועל כן מיתוסים רבים נוצרו סביב היצירה - מיתוסים שהובילו לכתיבת המחזה הידוע של פיטר שפר - "אמדאוס" אשר אף הוסרט.

בין המיתוסים:

  • בניגוד לאמונה לפיה היצירה הוזמנה על ידי אדם פלאי עבור הלווייתו של מוצרט עצמו, היצירה הוזמנה על ידי הרוזן פון ואלזג שטופאך, אשר השתמש בשליח. היצירה הוזמנה כדי שהרוזן יוכל לטעון שהוא כתבה, ועל כן שילם למוצרט סכום כסף נכבד כדי שיוותר על זכויות היוצרים ביצירה ויכחיש שכתב אותה.
  • בניגוד לאמונה לפיה אנטוניו סאליירי השלים את היצירה, היא הושלמה על ידי תלמידו של מוצרט – זיסמאייר, לבקשת אלמנתו של מוצרט, קונסטנצה.
  • בניגוד לאמונה לפיה היצירה נוגנה בהלווייתו, מוצרט נקבר בקבר לא-מסומן ב-6 בדצמבר 1791 בנוכחות מספר מועט של אנשים. ב-10 בדצמבר נערך טקס זיכרון לזכרו אולם לא נוגנה בו היצירה.
  • בניגוד למיתוס לפיו מרבית היצירה נכתבה על ידי זיסמאייר (ובעיקר - כל החלקים שאחרי הלקרימוזה), על פי מחקר שערך לווין, 65% מהיצירה נכתבו על ידי מוצרט, לרבות חלקים מסוף היצירה.

[עריכה] מילות המיסה

ראו בערך רקוויאם

[עריכה] קישורים חיצוניים