טייסת 144

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל טייסת 144
הגדל
סמל טייסת 144

טייסת 144 המכונה גם "טייסת עוף החול" (בעבר נקראה "טייסת שומרי הערבה") היא טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. כיום מפעילה הטייסת מטוסי F-16A/B ("נץ") מבסיס חצור.

[עריכה] היסטוריה

הטייסת הוקמה ב-1972 בכנף 10 של חיל האוויר ששכנה אז בבסיס עציון שבצפון מזרח סיני, לא רחוק ממפרץ אילת. המטוסים הראשונים שנקלטו בטייסת "שומרי הערבה" היו מטוסי נשר שהיה מטוס הקרב הראשון שייצרה התעשייה האווירית לפי תוכניות של המטוס הצרפתי מיראז' 5.

הגעתם של 50 מטוסי מיראז' 5 נבלמה עקב האמברגו שהטילה ממשלת צרפת על סחר בנשק עם ישראל ב-1968. הדבר האיץ מהלך פיתוח תוכנית מטוס הנשר בתעשיה האווירית כדי למלא את הצורך המבצעי של חיל האוויר.

בתחילת 1982 הולשמה בנייתו של בסיס עובדה החדש, מרחק של מספר קילומטרים מעציון, מעבר לגבול בשטח ישראל בתוך בקעת עובדה. בסיס זה וכן בסיס רמון ונבטים נבנו על-ידי ארצות-הברית כפיצוי לפינוי סיני על שטחי האימון העצומים שלה ועזיבת 4 שדות תעופה: איתם, רפידים, אופיר ועציון.

טייסת 144 עברה למשכנה החדש שבערבה כשהיא מצויידת במטוסי הכפיר C-2 שהם פיתוח המשך למטוס הנשר. באמצע שנות השמונים הגיע הכפיר המשופר C-7 לטייסת "שומרי הערבה". ב-1988, לאחר הקיצוצים הגדולים בכוח הצבאי החליטו לסגור את בסיס עובדה ככנף מבצעית ובית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת) הועבר לבח"א 10 החדש.

טייסת 144 יחד עם אחותה, טייסת 149 הצפינו למשכנן החדש בבסיס חצור. שם תפשו את מקומן של שתי טייסות כפיר שנסגרו זה עתה, טייסת 113 וטייסת 254.

טייסת 144, שהייתה האחרונה להפעיל את הכפיר נבחרה להיות טייסת ה-F-16A/B ("נץ") האחרונה של החיל, כאשר ב-1994 החלו להגיע אליה המטוסים, מתנת ארצות-הברית עבור המאמץ הישראלי לשלום ולביצור ביטחון המדינה שהסכימה לוותר על שטחים תרומת שלום. אז תמו 18 שנות כפיר בחיל האוויר ונפתח עידן ה"נץ" של הטייסת שנמשך קצת יותר מעשור נוסף.