ויקיפדיה:הכה את המומחה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
דף הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן.
|
||
| לפני שאתם שואלים שאלה, נסו להשתמש בשורת החיפוש הנמצאת משמאל לטקסט זה. למשל, אם ברצונכם למצוא ערך בשם "דבש", כתבו "דבש" בשורת החיפוש והקישו על "לך". לעומת זאת, אם ברצונכם לחפש ערכים המכילים את המילה "דבש", לחצו על "חפש". |
|
|
אם זו הפעם הראשונה שלך בדף הכה את מומחה, יש לשים לב לקווים המנחים הבאים:
אם ידועה לך התשובה (או חלק מהתשובה) לשאלה מסוימת:
|
||
דפים שימושיים נוספים:
|
||
|
1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 לעריכת תבנית הארכיון יש ללחוץ כאן. |
||
|
לפתיחת דיון חדש בדף זה, יש ללחוץ כאן |
||
[עריכה] שאלה על תבנית
איך אני כותב בראש הערך 'אל תתבלבלו עם...', כמו כאן? תומפקינס 23:40, 13 בנובמבר 2006 (IST)
- תבנית:פירוש נוסף. דודס • שיחה 23:44, 13 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] סתירה כימית וסתירה לוגית
מומחים יקרים:
כתבתי ערך חביב העוסק בתגובת סתירה (תגובה בין בסיס לחומצה).
השם שנתתי לערך הוא סתירה (כימיה) תוך התחשבות במושג הסתירה בתורת ההגיון.
כיום אין ערך למושג סתירה (הגיון) הדן בסתירה לוגית.
עם זאת קיים כיום ערך בשם הפרכה.
הייתי מעוניין לדעת האם הפרכה בלוגיקה היא שוות ערך לסתירה. אם זה המצב, אני אמחק את דף הפירושונים שיצרתי סתירה ואעביר את הערך סתירה (כימיה) לערך סתירה.
בתודה מראש, דוד הירושלמי 23:48, 13 בנובמבר 2006 (IST)
- לדעתי סתירה אינה הפרכה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 23:51, 13 בנובמבר 2006 (IST)
- הפכתי את סתירה (לוגיקה) להפניה לדף טאוטולוגיה (לוגיקה). הפרכה זה משהו אחר. עוזי ו. 23:56, 13 בנובמבר 2006 (IST)
- הלל ועוזי, קודם כל תודה לשניכם. כעת, להמשך שאלתי. כפי הנראה, הערך סתירה (כימיה) ישאר במימדיו הנוכחיים פלוס-מינוס. לעומת זאת כיום, הערך סתירה (לוגיקה) הוא למעשה שורה בדיוק בערל טאוטולוגיה (הגיון. במידה וגם ערך זה לא צפוי לגדול בצורה חריגה אני חושב שעדיף להעביר את הערך סתירה (כימיה) :::לערך בעל השם סתירה וליצור פירוש נוסף (כמו שכבר קיים) בראש הערך הזה.
- לעומת זאת, אם מי מכם, שכנראה כבר שכח בלוגיקה דברים שאני לעולם לא אדע, חושב שלערך סתירה (לוגיקה) מגיע דף שלם (ולא איזה REDIRECT לשורה בערך אחר) אז אני אשאיר את המצב הנוכחי על כנו עד שיווצר המלא סתירה (לוגיקה). שוב בתודה מראש, דוד הירושלמי 11:12, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- נראה לי שלא הייתי ברור קודם: שאלתי היא כזו האם סתירה לוגית היא מונח ש"זכאי" לערך, או שמא השורה לה הוא זכה בטאוטולוגיה היא מספקה. וחוצמזה סתם לידע כללי אם מישהו מוכן להאיר את עיני לגבי ההבדל בין סתירה להפרכה. כמו תמיד, בתודה רבה מראש, דוד הירושלמי 13:25, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- דומני כי: בסתירה, שתי טענות או יותר לא יכולות להתקיים זו לצד זו ולפיכך אחת מהם (לא ידוע איזו) אינה נכונה. כמו למשל: טענה א' - אתמול בשש בערב יוסי היה בביתו. טענה ב' - אתמול בשש בערב יוסי היה בבית הקולנוע. לעומת זאת בהפרכה, טענה אחת (מסוימת) שוללת את נכונותה של טענה אחרת (מסויימת).
- טענה א': לא השתמשתי בסמים מעולם. טענה ב': בדיקת הדם שלך העלתה ממצאים של עקבות קוקאין בדמך. ב' הפריכה את א'. מקווה שאיני טועה בהגדרותַי. HansCastorp 13:36, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- הלל ועוזי, קודם כל תודה לשניכם. כעת, להמשך שאלתי. כפי הנראה, הערך סתירה (כימיה) ישאר במימדיו הנוכחיים פלוס-מינוס. לעומת זאת כיום, הערך סתירה (לוגיקה) הוא למעשה שורה בדיוק בערל טאוטולוגיה (הגיון. במידה וגם ערך זה לא צפוי לגדול בצורה חריגה אני חושב שעדיף להעביר את הערך סתירה (כימיה) :::לערך בעל השם סתירה וליצור פירוש נוסף (כמו שכבר קיים) בראש הערך הזה.
- הפכתי את סתירה (לוגיקה) להפניה לדף טאוטולוגיה (לוגיקה). הפרכה זה משהו אחר. עוזי ו. 23:56, 13 בנובמבר 2006 (IST)
-
-
-
- בלוגיקה, סתירה היא פשוט משפט ששלילתו טאוטולוגיה, ואין צורך בערך לעצמו עבור המושג הזה. בכל-זאת, עדיף שהערך על סתירה בכימיה יהיה "סתירה (כימיה)", כי למלה הזו יש עוד פירושים. באשר להבדל בין סתירה והפרכה - הפרכה היא סוג של טיעון, בעוד שסתירה היא סוג של פסוק לוגי. אם נמשיך את הדוגמא של האנס, טענה ב' הפריכה את טענה א' משום שההנחה כי שתיהן נכונות בו-זמנית היא סתירה (בלשון הדיבור מעדיפים "מביאה לסתירה", למרות שזה יוצר סדרה אינסופית שבו כל סתירה היא אך צעד המביא לסתירה, ולסתירה עצמה אין מגיעים). עוזי ו. 16:15, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- חברים, אני חייב לציין שלמיטב הבנתי ההבדל בין סתירה להפרכה הוא לעתים רבות דק. מאחר ובדרך כלל (לפי הבנתי) מתקיים דבר בסגנון - א: יוסי תמיד מנצח בתחרויות. ב: יוסי הפסיד אתמול בתחרות. ולכן מאחר וקיימת סתירה בין שתי הטענות אז ב' הפריכה את א'. בכל אופן, כרגע אני משאיר את העניינים על כנם, אולי בעוד זמן לאחר שיהיו יותר תגובות בנושא, נעביר את סתירה (כימיה) לסתירה.
- אני אהיה יותר פשטני: אם א' הוא סתירה לב' אזי א' מפריך את ב' (או להפך). עליתי על זה נכון!? דוד הירושלמי 00:20, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- חברים, אני חייב לציין שלמיטב הבנתי ההבדל בין סתירה להפרכה הוא לעתים רבות דק. מאחר ובדרך כלל (לפי הבנתי) מתקיים דבר בסגנון - א: יוסי תמיד מנצח בתחרויות. ב: יוסי הפסיד אתמול בתחרות. ולכן מאחר וקיימת סתירה בין שתי הטענות אז ב' הפריכה את א'. בכל אופן, כרגע אני משאיר את העניינים על כנם, אולי בעוד זמן לאחר שיהיו יותר תגובות בנושא, נעביר את סתירה (כימיה) לסתירה.
- בלוגיקה, סתירה היא פשוט משפט ששלילתו טאוטולוגיה, ואין צורך בערך לעצמו עבור המושג הזה. בכל-זאת, עדיף שהערך על סתירה בכימיה יהיה "סתירה (כימיה)", כי למלה הזו יש עוד פירושים. באשר להבדל בין סתירה והפרכה - הפרכה היא סוג של טיעון, בעוד שסתירה היא סוג של פסוק לוגי. אם נמשיך את הדוגמא של האנס, טענה ב' הפריכה את טענה א' משום שההנחה כי שתיהן נכונות בו-זמנית היא סתירה (בלשון הדיבור מעדיפים "מביאה לסתירה", למרות שזה יוצר סדרה אינסופית שבו כל סתירה היא אך צעד המביא לסתירה, ולסתירה עצמה אין מגיעים). עוזי ו. 16:15, 14 בנובמבר 2006 (IST)
-
-
[עריכה] מגן דוד
העברה מהמזנון:
- בערך מגן דוד, מצויין כי מגן דוד הופיע לראשונה במאה השביעית לפנה"ס. אך אנו יודעים כי מגן דוד הופיע על מגנו של דוד {מכאן השם} שחי בראשית האלף לפנה"ס, כך שאנו יודעים על הופעה עתיקה יותר.... כעת השאלה הנשאלת היא מי התחיל עם הסמל הנ"ל? היהודים או הבודהיסטים? שכן דוד המלך חי גם כן לפני אלפי שנים.. מה גם שלמגן דוד ישנה משמעות קבלית. האם ניתן להניח כי דוד המלך שהיה בקיא בתורת ישראל, הציב את הסמל הנ"ל על מגנו כסימן לשפע ועזרה המגיעים מן השמיים? שכן זהו חלק מפירוש הסמל... ואז סביר להניח כי הסמל הופיע זמן רב לפני כן במסתרי הקבלה, אשר היתה סודית בתקופה זו ואולי אף זו הסיבה לכך שעדויות עתיקות יותר- אין. מאחר והקבלה עברה מרב לתלמיד, ולא נפוצה לשאר?
- על פי הידוע מגן הדוד היה סמל ששימש החל מהמאה ה7 לפנה"ס בעמי המזרח הקדום ולא היה מיוחד לישראל אלא כנראה שאלו קלטו אותו מהם. למסורת כי סמל זה היה חקוק על מגנו של דוד שחי כמה אלפי שנים מאוחר יותר אין סימוכין אם כי יש שתלו את יחוסו של הסמל לדוד בברכתו של ישעיה לדוד שבו הוא מונה את מעלתיו של דוד המלך אם כי לטעמי קצת אונסים את הפסוק וקשה להגיע להכרעה האם נכון הדבר. לדעתי ויכול להיות שידיעותי במקרה דנן לוקות בחסר סמל זה לא מופיע בבודיהזם וגם אם כן אני לא ייפול מכסאי שכן אלו השפיעו זה על זה ולראייה אמונת הגלגול שחדרה ליהדות מתורות המזרח. לטענה כי יתכן והסמל הופיע ב"מסתרי הקבלה" ודוד שהיה בקי בתורה זו השתמש בסמל בשל המשמעויות שנלוות לו אין שחר שכן תורת הקבלה התפתחה רק במאה ה- 13 לספירה. בברכה, Shayakir • שיחה. 03:59, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- לפי ידיעותי, השימוש במגן דוד כסמל לאומי/דתי יהודי נעשה לראשונה על ידי הכוזרים. לפני כן זה היה רק קישוט מקובל, בדיוק כמו הכוכב המחומש. בברכה. ליש 05:34, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- ככל הנראה מגן שלמה הופיע אצל היהודים לפני מגן דוד.מלמד כץ 09:30, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- המגן דוד אינו סמל יהודי מובהק (כמו מנורה, שופר או לולב, אותם אפשר למצוא על קברים יהודיים עתיקים או ברצפות פסיפס בבתי כנסת קדומים). מדובר בסמל מצרי עתיק שהתגלגל להודו ומשם לכל העולם. מי שעסק רבות במגן דוד הוא גרשום שלום, שטען כי בקבלה נחשב ההֶקְסֶגְרָם (משולש בעל ששה קודקודים) לסמל המגן מפני רוחות ומזיקים, אבל כך גם הכוכב בעל חמשת הקדקודים - הפֶּנְטָגְרָם, ושניהם נקראים גם בשם "חותם שלמה" או "חותם דוד". על פי שלום, המושג "מגן דוד" נולד רק בימי הביניים, כשיהודים ייחסו לראשונה להֶקְסֶגְרָם את כוחו הסגולי של מגן דוד המלך, שבזכותו ניצלו לכאורה ישראל במלחמה. על פי אגדות אלה, עיצב דוד המלך את המגן שלו בצורת הֶקְסֶגְרָם, שכן שמו - דוד - הורכב משתי אותיות ד', שבכתב העברי הקדום דומה למשולש. לאגדה זו אין כל שחר, ונראה שהיא נולדה מתוך צורך של יהודים בימי הביניים למצוא לעצמם סמל "כתגובה" לצלב שהופיע על מגני האבירים. בכל מקרה, ההֶקְסֶגְרָם לא הפך גם אז לסמל יהודי מובהק,ורק לפני כ-250 שנה התחילו יהודי פראג להשתמש בו כסמל יהודי, שנקרא "מגן דוד". ורק תיקון טעות לשיקיר - הדעות מאד חלוקות בשאלה מתי "נולדה" הקבלה, וגם אם לא נרחיק נדוד עד ימי רשב"י, הרי שיסודות הפרד"ס היו בשימוש כבר במאות הראשונות לספירה. תמרה 23:44, 14 בנובמבר 2006 (IST)
-
- תמרה, ודאי התכוונת לומר פרדס. הלל • שיחה • תיבת נאצות 23:54, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- דווקא התכוונתי לפרד"ס (פשט רמז דרש סוד). גם בערך פרדס זה מופיע כך. תמרה 09:51, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- אז אם כך, הביטוי עצמו מיוחס בערך לאר"י (ולדעתי יש לבדוק זאת בצורה רצינית יותר), ויסודותיו מיוחסים בערך למאה ה-13, לרמב"ן (ויש מה לדון מהו ה"רמז" ואכמ"ל. זה בכל מקרה לא קשור ל"פרדס" המקורי, אלא כפרפראזה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 10:36, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- דווקא התכוונתי לפרד"ס (פשט רמז דרש סוד). גם בערך פרדס זה מופיע כך. תמרה 09:51, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- תמרה, ודאי התכוונת לומר פרדס. הלל • שיחה • תיבת נאצות 23:54, 14 בנובמבר 2006 (IST)
-
- המגן דוד אינו סמל יהודי מובהק (כמו מנורה, שופר או לולב, אותם אפשר למצוא על קברים יהודיים עתיקים או ברצפות פסיפס בבתי כנסת קדומים). מדובר בסמל מצרי עתיק שהתגלגל להודו ומשם לכל העולם. מי שעסק רבות במגן דוד הוא גרשום שלום, שטען כי בקבלה נחשב ההֶקְסֶגְרָם (משולש בעל ששה קודקודים) לסמל המגן מפני רוחות ומזיקים, אבל כך גם הכוכב בעל חמשת הקדקודים - הפֶּנְטָגְרָם, ושניהם נקראים גם בשם "חותם שלמה" או "חותם דוד". על פי שלום, המושג "מגן דוד" נולד רק בימי הביניים, כשיהודים ייחסו לראשונה להֶקְסֶגְרָם את כוחו הסגולי של מגן דוד המלך, שבזכותו ניצלו לכאורה ישראל במלחמה. על פי אגדות אלה, עיצב דוד המלך את המגן שלו בצורת הֶקְסֶגְרָם, שכן שמו - דוד - הורכב משתי אותיות ד', שבכתב העברי הקדום דומה למשולש. לאגדה זו אין כל שחר, ונראה שהיא נולדה מתוך צורך של יהודים בימי הביניים למצוא לעצמם סמל "כתגובה" לצלב שהופיע על מגני האבירים. בכל מקרה, ההֶקְסֶגְרָם לא הפך גם אז לסמל יהודי מובהק,ורק לפני כ-250 שנה התחילו יהודי פראג להשתמש בו כסמל יהודי, שנקרא "מגן דוד". ורק תיקון טעות לשיקיר - הדעות מאד חלוקות בשאלה מתי "נולדה" הקבלה, וגם אם לא נרחיק נדוד עד ימי רשב"י, הרי שיסודות הפרד"ס היו בשימוש כבר במאות הראשונות לספירה. תמרה 23:44, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- ככל הנראה מגן שלמה הופיע אצל היהודים לפני מגן דוד.מלמד כץ 09:30, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- לפי ידיעותי, השימוש במגן דוד כסמל לאומי/דתי יהודי נעשה לראשונה על ידי הכוזרים. לפני כן זה היה רק קישוט מקובל, בדיוק כמו הכוכב המחומש. בברכה. ליש 05:34, 14 בנובמבר 2006 (IST)
- על פי הידוע מגן הדוד היה סמל ששימש החל מהמאה ה7 לפנה"ס בעמי המזרח הקדום ולא היה מיוחד לישראל אלא כנראה שאלו קלטו אותו מהם. למסורת כי סמל זה היה חקוק על מגנו של דוד שחי כמה אלפי שנים מאוחר יותר אין סימוכין אם כי יש שתלו את יחוסו של הסמל לדוד בברכתו של ישעיה לדוד שבו הוא מונה את מעלתיו של דוד המלך אם כי לטעמי קצת אונסים את הפסוק וקשה להגיע להכרעה האם נכון הדבר. לדעתי ויכול להיות שידיעותי במקרה דנן לוקות בחסר סמל זה לא מופיע בבודיהזם וגם אם כן אני לא ייפול מכסאי שכן אלו השפיעו זה על זה ולראייה אמונת הגלגול שחדרה ליהדות מתורות המזרח. לטענה כי יתכן והסמל הופיע ב"מסתרי הקבלה" ודוד שהיה בקי בתורה זו השתמש בסמל בשל המשמעויות שנלוות לו אין שחר שכן תורת הקבלה התפתחה רק במאה ה- 13 לספירה. בברכה, Shayakir • שיחה. 03:59, 14 בנובמבר 2006 (IST)
לתמרה, במחקר הקבלה אין מחלוקת באשר לזמנה של זו ולכולי עלמא היא פרצה לראשונה בשלהי המאה ה12 עם הופעתו של ספר הבהיר בשנת 1180~ ופיתוחה של תורת הקבלה בחוג המשיב וחוגים נוספים. הטעות שלך ושל רבים אחרים נובע מקירבתה של זו לתורת הסוד היהודית הקדומה שהעדויות הראשונות שלה צצות החל מהמאה ה 2 לספירה בחוג יורדי המרכבה אשר קשורים לספרות ההיכלות. על אף הקירבה בין הקבלה לתורת הסוד הקדומה והישענותה של זו על זו הרי שהם שני דברים שונים בתכלית והם נבדלים זה מזה כמעט בכל המובנים החל מהתיאולוגיה וכלה בטרמינולוגיה. לגבי הפרד"ס כשיטה בפרשנות המקרא היהודית, לרוב מיוחס השימוש הראשוני לרמב"ן שהושפע מן הפרשנות הנוצרית. אגב בכל מקום שהרמב"ן מביא את פירושו "על דרך הסוד" אין הדברים מכוונים לתורת הקבלה שכן הלה התנגד להפצתה ברבים אלא כוונתו בפרשנות האזוטרית. בברכה, Shayakir • שיחה. 12:18, 15 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] חומרי נפץ
מישהו מסוגל להגיד לי האם זה נכון שאפשר לייצר ניטרוגליצרין באמצעות חומצה גופרתית וחומצה חנקתית?
[עריכה] עדות שקר
מישהו יודע מה עונשה של עדות שקר במשפט הישראלי?
האם מותר לעד שנתפס משקר להעיד מאוחר יותר במשפטים נוספים או שעדותו פסולה לעולם?
תודה, יאיר
מותר לו להעיד, אך המשקל הניתן לעדותו פחות בהרבה. בברכה. ליש 05:12, 16 בנובמבר 2006 (IST)
- לגבי העונש, ראה בחוק העונשין, סעיף 237 ובסביבה. 80.178.114.234 14:16, 19 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] תשובה זריזה
מהו התאריך העברי של יום השואה ב1998 ? דחוף!!!
- כ"ז ניסן תשנ"ח. כ"ח ניסן היה יום שישי. 23/4/98. זריז מספיק? חגי אדלר 21:38, 14 בנובמבר 2006 (IST)
תבורך! ראובן ריבלין 14:41, 15 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] שאלה עקרונית
שלום רב! מדוע להקשות את החיים לצורך תרומה??? האם אין לכם כתובת בישראל אליו ניתן לשלח שיק כתרומה? אודה לכם על תשובתכם. אריה
- לפעילי ויקיפדיה בעברית אין (בשלב זה?) עמותה רשומה, ולכן לא ניתן לאסוף בארץ תרומות בצורה מסודרת. אני בטוח שעוד רגע יתנדב כאן איזה חכמולוג לקבל תרומות באופן פרטי... עוזי ו. 23:34, 14 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] איך צריך לתעתק לעברית את שמו של מנהיג החזית הכורדית?
עבדאללה אוצ'לאן (?) בויקיאנגלית. תודה. בן ה. 19:29, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- אני הייתי הולך על עבדוללה אוג'לאן, או אפילו אֵג'לאן (לפי התעתיק הרגיל של Ö בגרמנית). אביעד המקורי 19:31, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- טוב. שיניתי את השם (הערך עדיין לא קיים בעברית), אם למישהו יש רעיונות אחרים או בטוח יותר (אחרי הכל, זו לא גרמנית אלא טורקית (אני חושב) אני אשמח לשמוע. בן ה. 19:34, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- אני מסכים עם גרסתו של אביעד: עבדוללה אג'לאן (לפי התעתיק הרגיל של Ö בגרמנית). C בתורכית היא אכן ג' ולא צ'. c cedille היא ה-צ' התורכית. בעצם, להערכתי, בתורכית יהיה שמו Abdallah, ולכן עדיף לתעתק "עבדאללה אג'לאן". ועוד הערה קטנטונת: בציבור הישראלי מקובל לקרוא לו אוג'לאן, ולא אג'לאן. נראה לי שבמקרה הזה אולי היה עדיף לשמר את הכתיב השגוי, כי סביר שאג'לאן לא יהיה מוכר לקוראי העברית באנציקלופדיה שלנו (משום מה נוהגים להתעלם מן ה-Ö בתורכית, ואולי אין מנוס משימור מגמה זו גם בתעתוק שמות מתורכית, לפחות אלה שהשתרשו ללא הצליל של Ö. אלדד • שיחה 20:57, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- אם בתורכית שמו "עבדאללה", מאין בא "עבדוללה"? ואגב, כך כותבים גם בויקי התורכית - tr:Abdullah Öcalan. אביעד המקורי 21:00, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- מעניין מאוד, תודה רבה על האינפורמציה! היות שהוא כורדי, אני מניח ששמו נגזר מכורדית, ובתורכית מתעתקים את צליל ה-U שנהגה באותיות הערביות שבהן נכתב שמו של אוג'לאן במקור. ועם זאת, בדקתי שוב בוויקיפדיה התורכית, ומסתבר שהשם הוא אכן Abdullah, ולא Abdallah, כפי שסברתי (כך מופיע השם עבדאללה בתורכית). אם כך, עבדוללה אוג'לאן (אבל בגיגול מצאתי שהשם עבדאללה אוג'לאן רווח הרבה יותר בעברית). אלדד • שיחה 21:14, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- אם בתורכית שמו "עבדאללה", מאין בא "עבדוללה"? ואגב, כך כותבים גם בויקי התורכית - tr:Abdullah Öcalan. אביעד המקורי 21:00, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- אני מסכים עם גרסתו של אביעד: עבדוללה אג'לאן (לפי התעתיק הרגיל של Ö בגרמנית). C בתורכית היא אכן ג' ולא צ'. c cedille היא ה-צ' התורכית. בעצם, להערכתי, בתורכית יהיה שמו Abdallah, ולכן עדיף לתעתק "עבדאללה אג'לאן". ועוד הערה קטנטונת: בציבור הישראלי מקובל לקרוא לו אוג'לאן, ולא אג'לאן. נראה לי שבמקרה הזה אולי היה עדיף לשמר את הכתיב השגוי, כי סביר שאג'לאן לא יהיה מוכר לקוראי העברית באנציקלופדיה שלנו (משום מה נוהגים להתעלם מן ה-Ö בתורכית, ואולי אין מנוס משימור מגמה זו גם בתעתוק שמות מתורכית, לפחות אלה שהשתרשו ללא הצליל של Ö. אלדד • שיחה 20:57, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- טוב. שיניתי את השם (הערך עדיין לא קיים בעברית), אם למישהו יש רעיונות אחרים או בטוח יותר (אחרי הכל, זו לא גרמנית אלא טורקית (אני חושב) אני אשמח לשמוע. בן ה. 19:34, 15 בנובמבר 2006 (IST)
- ומה עם עבדוללה גול, למשל? גם הוא צריך להיות עבדאללה? tr:Abdullah Gül. אביעד המקורי 11:53, 16 בנובמבר 2006 (IST)
- למיטב זכרוני משיעורי הערבית, במצבים מסויימים מוסיפים תנועה לעיצור האחרון של שם העצם על פי תפקידו במשפט. השם עבדאללה הוא צירוף של שתי מילים (עבד+אללה=עבד האלוהים) ועל האות האחרונה של המילה עבד מוסיפים ניקוד בהתאם למקומו במשפט. כיוון שמיקומו יכול להשתנות, אני חושב שלעיתים הוא יהגה כשורוק (עבדוּללה) ולעיתים כפתח(עבדַאללה). אבל מצד שני, עברו ימים רבים מאז שיעורי הערבית שלי. רוליג 08:38, 18 בנובמבר 2006 (IST)
- לאביעד, לא הייתי בטוח אם תשובתי הייתה ברורה - היא כנראה לא הייתה ברורה דיה: תיקנתי, וכתבתי שבתורכית הצורה הנכונה היא Abdullah, ולא Abdallah (לא רק לאוג'לאן, אלא בכלל). כך שעניתי גם על הכתיב של עבדוללה גול (בדקתי ומצאתי שבתורכית נהוג לתעתק את השם עבדאללה כ- Abdullah. אלדד • שיחה 23:59, 18 בנובמבר 2006 (IST)
- כתבתי לעיל: כך מופיע השם "עבדאללה" בתורכית (והתכוונתי, כך: Abdullah). אלדד • שיחה 00:00, 19 בנובמבר 2006 (IST)
- אוקיי, עכשיו הבנתי אותך. רוליג, אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי לתורכית מודרנית, שנכתבת באותיות לטיניות והיחסות הערביות בה אינן פעילות. אביעד המקורי 00:03, 19 בנובמבר 2006 (IST)
- לגבי עבדאללה/עבדוללה - אכן יש כאן עניין של יחסות, שקיימות בערבית ספרותית, אבל לא בערבית מדוברת, ומובן שלא בתורכית או בכורדית. באנגלית נוהגים לתעתק את השם לפי יחסת הנושא שלו Abdullah (צורת השם בערבית ספרותית כשהיא מופיע בעמדת נושא במשפט). בעברית מקובל לתעתק "עבדאללה" שהיא צורה שקרובה יותר להגייה בערבית מדוברת (את ה-ל', אגב, הוגים רק פעם אחת, אף שהיא כתובה פעמיים). לדעתי, כדאי לכתוב עבדאללה כמקובל בעברית, גם כשמדובר בשמות תורכיים, כורדיים ופרסיים. אחרת צריך בכלל לכתוב אבדולה או אבדאלה או משהו דומה לזה. נראה לי שנאבד את הקוראים שלנו אם ננקוט כתיבים כל כך פונטיים. לגבי אוג'לאן/אוצ'לאן - באנגלית מקובל להשמיט סימנים דיאקריטיים מאותיות לטיניות, ולכן מומלץ לוודא בוויקי התורכית אם אין שם "סדילה" שנשמטה בנוסח האנגלי. לגבי ה-ו אחרי ה-א, מדובר ממילא בתנועה שאינה קיימת בעברית ואפשר לתעתק אותה בשתי דרכים, אז עדיף ללכת על הדרך הנפוצה יותר. DrorK • שיחה 11:11, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- אכן, וידאתי, ולכן תעתקתי כ-אוג'לאן ולא כאוצ'לאן. באשר ל"עבדאללה" - אני מתלבט. נראה לי שכדאי בכל זאת לתעתק את השם כפי שהוא מופיע בתורכית, ב-u ולא בצליל a, כמו בשם עבדאללה הרגיל בעברית. זאת ועוד, יש בכל זאת שמות שיש להם כתיב מקובל אצלנו, ולא נתעתק מתורכית "אבדולה"; נישאר עם הכתיב הנפוץ שלנו, עבדאללה, אבל במקרה הנוכחי הוא צריך להשתנות ל"עבדוללה", כפי שאנחנו מאייתים אייתאללה => אייתוללה. אלדד • שיחה 11:21, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- לגבי עבדאללה/עבדוללה - אכן יש כאן עניין של יחסות, שקיימות בערבית ספרותית, אבל לא בערבית מדוברת, ומובן שלא בתורכית או בכורדית. באנגלית נוהגים לתעתק את השם לפי יחסת הנושא שלו Abdullah (צורת השם בערבית ספרותית כשהיא מופיע בעמדת נושא במשפט). בעברית מקובל לתעתק "עבדאללה" שהיא צורה שקרובה יותר להגייה בערבית מדוברת (את ה-ל', אגב, הוגים רק פעם אחת, אף שהיא כתובה פעמיים). לדעתי, כדאי לכתוב עבדאללה כמקובל בעברית, גם כשמדובר בשמות תורכיים, כורדיים ופרסיים. אחרת צריך בכלל לכתוב אבדולה או אבדאלה או משהו דומה לזה. נראה לי שנאבד את הקוראים שלנו אם ננקוט כתיבים כל כך פונטיים. לגבי אוג'לאן/אוצ'לאן - באנגלית מקובל להשמיט סימנים דיאקריטיים מאותיות לטיניות, ולכן מומלץ לוודא בוויקי התורכית אם אין שם "סדילה" שנשמטה בנוסח האנגלי. לגבי ה-ו אחרי ה-א, מדובר ממילא בתנועה שאינה קיימת בעברית ואפשר לתעתק אותה בשתי דרכים, אז עדיף ללכת על הדרך הנפוצה יותר. DrorK • שיחה 11:11, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- אוקיי, עכשיו הבנתי אותך. רוליג, אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי לתורכית מודרנית, שנכתבת באותיות לטיניות והיחסות הערביות בה אינן פעילות. אביעד המקורי 00:03, 19 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] מדובבים
ובכן, חיפשתי ולא הצלחתי למצוא את שמות המדובבים לגרסא העברית של 'אליס בארץ הפלאות' של דיסני. אגב, למה החליטו לתרגם גם את שמה ל'עליסה'?
- פעם היה נהוג "לעברת" את שמות גיבורי הספרים, אך לאחרונה נקבע כי יש להשאיר את השמות בצורה המקורית, אך יש כמה שתפסו, כמו "עמי ותמי" ו"עליזה בארץ הפלאות". יהונתן השילוני
שיחה 21:23, 16 בנובמבר 2006 (IST)
- בין אלה שלא תפסו יש גם את רמי ויעל. שבת שלום, אסף ד • שיחות נפש 03:09, 18 בנובמבר 2006 (IST)
- רם ויעל, למעשה. וגם איתיאל הכושי. ראה יצחק סלקינסון. 192.115.100.11 09:58, 19 בנובמבר 2006 (IST)
- בין אלה שלא תפסו יש גם את רמי ויעל. שבת שלום, אסף ד • שיחות נפש 03:09, 18 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] מה פירוש הביטוי "שליטה סטוכסטית"?
שלום לאחרונה נתקלתי מספר פעמים בביטוי "שליטה סטוכסטית", אך אני לא מבין את משמעותו. מה פירוש הביטוי סטוכסטי ובמה הוא שונה?
תודה
- משתנה סטוכסטי הוא כזה שיש בו מידה של אקראיות, כלומר לא ניתן לצפות את התפתחותו בזמן מרגע אחד לרגע הבא (או במרחב, מנקודה אחת לנקודה הבאה) בוודאות מלאה. למשל, שער של מניה בבורסה הוא משתנה סטוכסטי. שליטה סטוכסטית, stochastic control, היא מערכת בקרה, שהכניסה (משתנה) שלה היא משתנה סטוכסטי או כמה כאלה. אני לא מאוד מתמצא בתחום, אבל לדעתי הרבה (רוב?) ממערכות הבקרה הן סטוכסטיות, כלומר מתוכננות לקלט שהוא אקראי. למשל מערכת בקרת שיוט ברכב שומרת על מהירות קבועה, למרות שהמהירות (ללא בקרה) היא משתנה סטוכסטי - קשה לחזות מהמהירות ברגע נתון מה תהיה המהירות ברגע הבא, כי זה תלוי בתנאי השטח וכדומה. odedee • שיחה 03:54, 17 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] פירוש רש"י
מישהו יודע אם אפשר למצוא ברשת את פירוש רש"י למקרא? אביעד המקורי 13:23, 16 בנובמבר 2006 (IST)
- בבקשה: חומש בראשית
- זה על חומש בראשית, אבל אפשר לעבור לחומשים וספרים אחרים בתנ"ך - צריך להחליף את המספר 001 במספר הספר הרצוי:
- 001 - בראשית
- 002 - שמות
- 003 - ויקרא
- 004 - במדבר
- 005 - דברים
- 006 - יהושע
- 007 - שופטים
- 008 - שמואל א'
- 009 - שמואל ב'
- 010 - מלכים א'
- 011 - מלכים ב'
- 012 - ישעיה
- 013 - ירמיה
- 014 - יחזקאל
- 015 - הושע
- 016 - יואל
- 017 - עמוס
- 018 - עובדיה
- 019 - יונה
- 020 - מיכה
- 021 - נחום
- 022 - חבקוק
- 023 - צפניה
- 024 - חגי
- 025 - זכריה
- 026 - מלאכי
(לתהלים <עדיין> אין)
- 028 - משלי
- 029 - איוב
- 030 - שיר השירים
- 031 - רות
- 032 - איכה
- 033 - קהלת
- 034 - אסתר
- 035 - עזרא
- 036 - נחמיה
- 037 - דברי הימים א'
- 038 - דברי הימים ב'
- 039 - דניאל
בהצלחה! אלדד • שיחה 14:30, 16 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] פרח בנקבה?
האם אפשר לכתוב על פרח בצורת נקבה? לדוגמא:גביעונית הלבנון היא גיאופיט בעלת פרחים....או לכתוב הוא ...בעל...או לדוגמא:גביעונית הלבנון נפוצה בעיקר ב.... מה הצורה הנכונה? או שאולי זה מתייחס בכלל למילה גיאופיט? 84.228.126.29 13:47, 16 בנובמבר 2006 (IST) זה אני מדס 13:58, 16 בנובמבר 2006 (IST) בטעות יצאתי מהחשבון.
-
-
-
- זה תלוי בסוג הפרח כמובן ובמשקלו הלשוני. למשל, פרג הוא פרח אדום; לעומת; כלנית היא פרח אדום.
-
-
דרך אגב, במקרה של גבעונית, מדובר הנקבה עקב הסיום עם ה"ית".
H2O 14:02, 16 בנובמבר 2006 (IST)
הבנתי תודה רבה לשניכם(-:(-: מדס 14:32, 16 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] פנורמה
מישהו מתנדב שאשלח לו שתי תמונות והוא "יפנרם" לי אותן? H2O 14:44, 16 בנובמבר 2006 (IST)
- איך עושים את זה? יהונתן השילוני
שיחה 21:20, 16 בנובמבר 2006 (IST)
פוטושופ (?) אני מוכן לנסות. --החובץ בגבינה 21:50, 16 בנובמבר 2006 (IST)
-
- אני מתנדב בשמחה. אפשר גם יותר מפנורמה אחת אם אתה צריך. בן ה. 17:56, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- יש תכנות שאפשר למצוא בכל מיני דרכים כאלו ואחרות שיודעות לחבר צילומים שיש בהם מעט חפיפה ולחבר בינהם אוטומטית כולל לסובב, להגדיל/להקטין או לעוות קצת כדי שתהיה התאמה מושלמת - מצויין לפנורמות. יש אחת שאני מכיר בשם photo-stitch. השמח בחלקו (-: 18:30, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- אני מתנדב בשמחה. אפשר גם יותר מפנורמה אחת אם אתה צריך. בן ה. 17:56, 17 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] חלב ובשר
מהו מקור הצו התנכ"י האוסר אכילת בשר עם חלב? האם יש הוכחות בריאותיות התומכות בעניין? תומפקינס 03:17, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- עיין בערך בשר בחלב. בברכה, Shayakir • שיחה. 03:54, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- וגם בדף השיחה שלו. בברכה. ליש 16:10, 17 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] משטר בסוריה (2 שאלות עיקריות)
שלום, 1. האם יש אפשרות וטו לנשיא או למפלגת הבעת' בממשלה בסוריה? 2. האם יש הפרדת רשויות בסוריה?
תודה
12:06, 17 בנובמבר 2006 (IST)~~
- יש הבדל בסוריה בין המשטר להלכה לבין המשטר למעשה. יש חוקה בסוריה, שאני לא ממש מכיר את סעיפיה, אבל היא ניתנת לשינוי בהרף עין. בשאר אל-אסד, למשל, לא היה כשיר לנשיאות ביום מינוי על-פי החוקה הסורית הקודמת, אבל הפרלמנט הסורי שינה את הסעיף הרלוונטי בחוקה במהירות הבזק, וחוץ מציר אחד ששם את נפשו בכפו והעיר שאי אפשר לשנות חוקה בצורה כזאת, איש לא מחה. מיותר לציין שציר הפרלמנט שהעיר את הערתו הוסה בידי חבריו ואיש לא בדק את טענתו. לפיכך אפשר לומר שמכל בחינה מעשית אין הפרדת רשויות בסוריה. הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת ודאי שאין, ואני מניח שגם לרשות השופטת אין עצמאות מלאה. לגבי זכות וטו לנשיא - הוא לא זקוק לזכות כזאת. הפרלמנט ממילא מורכב רק מצירים שקיבלו את אישורו. DrorK • שיחה 22:53, 18 בנובמבר 2006 (IST)
- בישראל אף אחד לא מתרגש מהמשטר בסוריה, כמו לגבי מרבית המדינות הדיקטטוריות בעולם, אם אתה מחפש מידע נוסף בעברית, אני ממליץ לך לנסות את אפוק טיימס. טרול רפאים 23:57, 18 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] איך מחשבים אחוזים?
נאמר שישנם 1,488,000 ערכים בויקיפדיה האנגלית, לעומת 47,800 בויקיפדיה העברית. איך אני מחשב מהו האחוז של הויקיפדיה העברית מזאת האנגלית (ואני יודע שזה פחות מחמישה אחוזים). תומפקינס 12:57, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- ויקיפדיה העברית תופסת
מסך כל המאמרים בעברית ואנגלית גם יחד. הגודל של ויקיפדיה העברית הוא
מזה של האנגלית. עוזי ו. 13:02, 17 בנובמבר 2006 (IST)
וואלה, תודה. תומפקינס 15:22, 17 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] שאלה ליודעי דבר במתמטיקה
שאלה לי: מי הבחין לראשונה בקיומהּ של קבוצת המספרים האי רציונליים? האם היה זה אותו אדם אשר הוכיח את קיומם (ומי היה זה, אם מדובר בשני אנשים שונים)? תודה מראש, HansCastorp 22:31, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- היוונים הקדמונים הם אלה שהבחינו לראשונה בקיומם של מספרים אי רציונליים. ההוכחה ששורש 2 אינו רציונלי היא פשוטה וניתנת להסבר לכל בוגר תיכון בימינו. (ישנו גם הסיפור המפורסם על המתמטיקאי שהוטבע כאשר הבחין בעובדה זו, בניגוד לאסכולה הפיתגרואית- מה היה שמו?!?) כשאתה אומר "הוכיח את קיומם", למה הכוונה? אם הכוונה לכך שקיימים מספרים אי רציונליים, הרי שהתשובה היא כמקודם. אם הכוונה לבנייה סיסטמטית של מערכת של מספרים ממשיים - רציונליים ואי-רציונליים - אזי ההישג נזקף לדעתי לזכות דדקינד. Harel - שיחה 22:59, 17 בנובמבר 2006 (IST)
-
- גם משפט פיתאגורס הוא פשוט וניתן להסבר לכל בוגר תיכון בימינו. זה לא אומר שהגילוי אינו מרשים, במיוחד בהתייחס לתקופה. "הוכיח את קיומם"- הכוונה היא ליתר דיוק, סתירת הטענה כי "כל מספר ניתן להצגה כיחס בין שני מספרים שלמים". אני מכיר את ההוכחה שמראה מדוע "שורש 2" הוא מספר שקיים, ומדוע הוא אינו ניתן להצגה כיחס של שני מספרים שלמים. אני יודע שהוכחה זו נחשבת לאחת ההוכחות היותר "אלגנטיות" ו"מרשימות בפשטותן". לא זוכר היכן קראתי על כך. אני גם יודע שישנו בן אדם ספציפי שהגה את ההוכחה. שאלתי מתייחסת לאדם זה, ובנוסף, הייתי מעוניין לדעת אם היו אחרים לפניו ש"העלו את הרעיון" של מספרים אי-רציונליים, אך לא העזו\הצליחו להוכיח את קיומם. תודה שוב, HansCastorp 23:21, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- למיטב ידיעתי הוכחה זו מקורה אצל היוונים הקדמונים, כמו אחותה ההוכחה על קיום אינסוף ראשוניים, ולא ידוע לי על שיוכה למישהו ספציפי. במושגים מתמטיים זוהי הוכחת אלמנטרית והיא ידועה מאז העת העתיקה. Harel - שיחה 23:23, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- לאדם, שהוכיח את אי הרציונליות של שורש 2, קראו היפאסוס. מידע נוסף נמצא בויקי האנגלית: w:en:Square root of 2 וגם w:en:Irrational number.מלמד כץ 23:36, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- תודה מלמד וכץ, מזל שבא מומחה אמיתי וגאל אותי ממבוכתי :) Harel - שיחה 23:37, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- אולי כדאי להעיר שההוכחה שבדרך כלל מראים היום, שהיא אלגברית במהותה, היא לא ההוכחה שבה השתמש היפאסוס (בהנחה שהיה אדם כזה והוא אכן זה שהוכיח את העניין). אני אישית שמעתי סיפור אחר שמייחס את הגילוי הראשון של אי רציונליות דווקא לשורש של חמש, וההוכחה הגיאומטרית לכך מתבססת על פנטגרם והיא די אלגנטית (לא שאני זוכר אותה). גדי אלכסנדרוביץ' 00:36, 18 בנובמבר 2006 (IST)
- תודה מלמד וכץ, מזל שבא מומחה אמיתי וגאל אותי ממבוכתי :) Harel - שיחה 23:37, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- לאדם, שהוכיח את אי הרציונליות של שורש 2, קראו היפאסוס. מידע נוסף נמצא בויקי האנגלית: w:en:Square root of 2 וגם w:en:Irrational number.מלמד כץ 23:36, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- למיטב ידיעתי הוכחה זו מקורה אצל היוונים הקדמונים, כמו אחותה ההוכחה על קיום אינסוף ראשוניים, ולא ידוע לי על שיוכה למישהו ספציפי. במושגים מתמטיים זוהי הוכחת אלמנטרית והיא ידועה מאז העת העתיקה. Harel - שיחה 23:23, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- גם משפט פיתאגורס הוא פשוט וניתן להסבר לכל בוגר תיכון בימינו. זה לא אומר שהגילוי אינו מרשים, במיוחד בהתייחס לתקופה. "הוכיח את קיומם"- הכוונה היא ליתר דיוק, סתירת הטענה כי "כל מספר ניתן להצגה כיחס בין שני מספרים שלמים". אני מכיר את ההוכחה שמראה מדוע "שורש 2" הוא מספר שקיים, ומדוע הוא אינו ניתן להצגה כיחס של שני מספרים שלמים. אני יודע שהוכחה זו נחשבת לאחת ההוכחות היותר "אלגנטיות" ו"מרשימות בפשטותן". לא זוכר היכן קראתי על כך. אני גם יודע שישנו בן אדם ספציפי שהגה את ההוכחה. שאלתי מתייחסת לאדם זה, ובנוסף, הייתי מעוניין לדעת אם היו אחרים לפניו ש"העלו את הרעיון" של מספרים אי-רציונליים, אך לא העזו\הצליחו להוכיח את קיומם. תודה שוב, HansCastorp 23:21, 17 בנובמבר 2006 (IST)
- תודה לכל העונים. אגב, זה היה תומר חברי ששאל בשמי את השאלה. HansCastorp 16:02, 18 בנובמבר 2006 (IST)
-
סתם להעיר, למרות שמן הסתם זה ברור: ההוכחה המפורסמת על שורש 2, יפה לשורשו של כל מספר שלם שאיננו ריבועי. בסג תריג מכה שנית! 15:18, 19 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] נסיגה מקוניטרה
הועתק משיחה:מלחמת ששת הימים:
מצטער אם אני נשמע אידיוט, אבל בדיוק חזרתי מטיול שנתי מרתק ברמת הגולן ובאחת האנדרטאות המדיך הסביר שמערב רמת הגולן הייתה מבוצרת ביותר על ידי הסורים, והייתה אף הקו המבוצר ביותר בעולם באותו זמן. כמו כן הוא הסביר, שסוריה שידרה ברדיו דמשק הודעה כוזבת כי צה"ל כבש את קוניטרה, על מנת ללחוץ על בריה"מ וארה"ב להכריח את ישראל להפסקת אש, אך תוכניתה של סוריה עבדה לרעתה בסופו של דבר, שכן חיילים סורים רבים אשר שהו בביצורים במערב רמת הגולן שמעו את ההודעה וחששו כי צה"ל אכן נמצא מאחוריהם בקוניטרה ולכן ברחו וכך צה"ל כבש בקלות את רמת הגולן.
לא מצאתי שום איזכור לכך במאמר, האם מדובר בפרט(די חשוב האמת) שהושמט או בסיפור לא נכון בעליל שסופר על מנת לנסות להצית עניין בתלמידי תיכון עייפים?
89.1.234.143
- הסיפור לגמרי נכון, והסורים באמת יצאו מטומטמים. הם שידרו את הידיעה הכוזבת בשלוש תחנות רדיו: הרוסית, הצרפתית והסורית. ייתכן שאילו היו מסתפקים בשתי הראשונות הם היו משיגים את מטרתם ומצליחים להפעיל לחץ על ישראל, אבל השידור בערבית ברדיו דמשק היה בעוכריהם... תוכל לקרוא על זה עוד במאמרו המחכים של ד"ר יוחאי סלע: "הממשלה השמאלית של סוריה ותפקידה במלחמת ששת הימים" (שני חלקים); באטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל - עשור שני (עמ' 82) ובכתביו של ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי. שנדע רק שלום! תמרה 01:53, 19 בנובמבר 2006 (IST)
תודה על ההבהרה, אם כן - מדוע הדבר אינו מופיע במאמר על מלחמת ששת הימים? לפי מיטב הבנתי מדובר באירוע חשוב ביותר שסומן גם כטעות הגדולה ביותר של הסורים במלחמת ששת הימים, אך אין לכך שום איזכור במאמר זה ואני לא אוסיף את האיזכור בעצמי שכן אני חושש לעשות בלאגן ולא להיות מדוייק היסטורית(אני סה"כ נער סקרן מאוד, לא היסטוריון :) )89.0.161.33
- אתה צודק. מאחר שאין לי זמן לטפל בזה (וגם אני לא היסטוריונית דגולה, אלא רק מורת דרך...) אני מחזירה את הערתך החשובה לשיחה: "מלחמת ששת הימים". בכל אופן, שים לב שבראש הערך מופיעה המסגרת המצהירה בכנות שהערך לא שלם. חבריי אנשי מורשת הקרב (אדר?) אייכם? תמרה 09:50, 19 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] גירסה ישראלית לקטגוריית ויקיפדים לפי תחומי עניין + הפניות מתיבות המשתמש השונות
חסר לי מאוד שאין בויקי העברית אפשרות לעבור בין משתמשי הויקי השונים לפי תחומי העניין שלהם בדומה לויקי האנגלית.. לפי הבנתי מבחינה טכנית זה לא אמור להיות קשה מדי לבצע.. מה דעתכם? זה אפשרי? זה נחוץ? --Acidburn24m 07:31, 18 בנובמבר 2006 (IST)
- בתור התחלה, זה למזנון. ואני ממליץ בחום כרגע לא לגשת לנושא, שרק לאחרונה היה מוקד לויכוחים רבים. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 21:12, 18 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] איך מרכיבים עקומת תמורה?
יש לי שאלה שבה אני צריכה לבנות עקומת תמורה בין מוצרי תעשיה לשרותים כאשר במשק מייצרים תעשיה ושרותים באמצעות דלק ועובדים. לייצור יחידה 1 של שרותים דרושים 2 עובדים וחצי טון דלק ולייצור יחידה אחת של תעשיה דרוש עובד אחד וטון דלק 1. יש לי 1000 עובדים ו800 טון דלק. איך מתחילים בכלל לבנות את עקומת התמורה?
[עריכה] הרכב מינרלי בקרקע, חילחול מיים והתחדשות צמחייה לאחר כריתת יערות
שלום, יש לי שאלה בנושא יערות הגשם, ידוע כי כריתת יערות הגשם גורמת לנזקים אקולוגיים מבחינת שינויי מיני חיות , צמחים וכו'.. כמו כן הטמפרטורה במקום עולה ב2 מעלות בממוצע הנגרמת כתוצאה מהחוסר של תהליך הפוטוסינטזה של היער. השאלה שלי היא מה קורה בקרקע? מבחינת הרכב המינרלים, חילחול מיים אל תוך הקרקע והתחדשות הצמחייה? ואם אפשר להפנות אותי למקורות מידע בעיברית בנושא. תודה. "יערית"
- בדקת כבר את יער גשם טרופי ויער גשם ממוזג? גברת תרד • שיחה 23:50, 19 בנובמבר 2006 (IST)
תודה על ההכוונה למקורות בויקיפדיה.
[עריכה] עמוד השדרה - למבינים בגוף האדם
מהו (אם יש כזה דבר ולא בדיתי הכל מדמיוני הפורה) נוזל עמוד השדרה? בתודה מראש, HansCastorp 23:41, 19 בנובמבר 2006 (IST)
- יש דבר כזה, סביב מוח השדרה. מי זה, אסף או החבר/ה שלו? דודס • שיחה 23:46, 19 בנובמבר 2006 (IST)
- אולי הכוונה ל-en:Cerebrospinal fluid? אביעד המקורי 23:47, 19 בנובמבר 2006 (IST)
- הפעם זה אני. אשתי מתעניינת בעיקר במתמטיקה/פיזיקה/אסטרופיזיקה. כל השאר זה אני והגחמות שלי. תודה, אביעד:) HansCastorp 23:52, 19 בנובמבר 2006 (IST)
- אין צורך בסלאשים. מגדר זה דבר נזיל. איך אמרו חז"ל? "תזרמו":) הוא כתב פה תחת שם המשתמש שלי רק בשאלה ההיא על ההוכחות המתמטיות. HansCastorp 00:00, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- Le corde si son rotte HansCastorp 00:09, 20 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] שאלה
אם אני מעוניין להעתיק ממקור מסויים ציטוט אינפורמטיבי לערך, ואני רושם את המקור, האם זו עדיין הפרת זכויות יוצרים? תומפקינס 00:26, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- אם זה רק חלק קטן מהמקור, ואתה מביא את המקור, אז זה בהחלט נופל תחת "שימוש הוגן" eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 00:28, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- לא יותר מכמה שורות. תומפקינס 02:57, 20 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] קטע מהברית החדשה
יש קטע בברית החדשה שבו ישו מונע מההמון לסקול למוות אישה נואפת, בטענה שגם הם חטאו ולכן הם לא יכולים לשפוט אותה. מישהו יכול להביא ציטוט ומקור? 192.115.100.11 09:09, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- כאן תמצא את שניהם. גדי אלכסנדרוביץ' 09:17, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- אתה יכול להעתיק לכאן? אין לי גישה לאתר הזה. 192.115.100.11 09:32, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- יוחנן ח'. הנה קישור לויקיטקסט האנגלי. 14:11, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- אתה יכול להעתיק לכאן? אין לי גישה לאתר הזה. 192.115.100.11 09:32, 20 בנובמבר 2006 (IST)
- כמו כן אם זה מעניין אותך יש בישעיהו אמירה שלו שבדיקת אישה סוטה (נואפת) שנערכת במקדש לא באמת תבדוק את הנשים בדורו בגלל שהגברים בעצמם נואפים. כרגע אני לא זוכר איפה זה בדיוק אחפש בקרוב מתיישר 00:44, 21 בנובמבר 2006 (IST)
- לא מצאתי עדיין בישעיהו אבל בינתיים עוד נבואה עם אותו מסר בהושע (ד' 14) "לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה" מתיישר 01:04, 21 בנובמבר 2006 (IST)
- וכאן קישור לטקסט העברי, כולל אחד הציטוטים המפורסמים (והנוגעים ללב) ביותר מן הברית החדשה: "מִי בָכֶם חַף מִפֶּשַׁע הוּא יַדֶּה־בָּהּ אֶבֶן בָּרִאשׁוֹנָה". אביעד המקורי 01:15, 21 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] טלפון מירס וטלויזיה
יש לי 2 טלויזיות שמונחות באותו המקום ושניהן דולקות באותו הזמן, שניהן צבעוניות, אחת חדישה בת כ שנתיים שניה בת כ 15 שנה. בכול פעם שמישהו בא עם טלפון מירס ומדבר איתו ברדיוס של כ 5 מטרים מהטלויזיות הישנה מתחילה להשתגע ורק טלפון סלולרי מחברת מירס. יש מצב שהטלויזיה הישנה פועלת על אותו התדר של מירס? למישהו יש הסבר פשוט לתופעה?
- כנראה שהיא לא מוגנת טוב מהפרעות בתדרי ה-RF שמירס משתמשים בהן. odedee • שיחה 23:39, 20 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] מישהו מבין בגננות?
קיבלתי במתנה עציץ יפהפה מלא רקפות; הן דומות מאוד לרקפות בר, אם כי אני מניח שהן מתורבתות. יש למישהו מושג איך לטפל בהן, איפה לשים (מתחת לסלע?), כמה להשקות וכו'? תודה! אביעד המקורי 01:25, 21 בנובמבר 2006 (IST)
- לא מבינה בגננות אבל לא מזמן קניתי עציץ רקפות לחברה וקיבלתי הדרכה: חשוב שיהיה לרקפת קר! אם מחממים את הבית או סוגרים אותו - להוציא החוצה, למשל להניח על אדן החלון. אבל שלא תשתזף לה שם בשמש ישירה... להשקות לפי הצורך כשהאדמה שלה לא רטובה. ואם יהיה לה מספיק קר תשרוד עד האביב. בברכה, גברת תרד • שיחה 08:56, 21 בנובמבר 2006 (IST)
- חמותי שתחיה מניחה קוביות קרח (!) בעציץ, כדי שיימסו והמים הקרים יחלחלו לשורשים. חוץ מזה היא מציפה במים את הצלחת התחתית, כך שהשורשים יכולים לשאוב משם ואין מצב שהרקפות יתייבשו. דבר אחרון - אם עשית הכל - טיפחת, השקית, פינקת ואפילו שרת שירים ובכל זאת הרקפות לא החזיקו מעמד וכל העלים התעופפו, סימן שהעונה הסתיימה (-: תמרה 15:40, 22 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] למבינים דבר בהסתברות
ידוע שאם בוחרים באקראי 5 צופים במשחק כדורגל אז ההסתברות שכולם הם ילדים היא 0.01024
א. מה אחוז הילדים מבין הצופים הנ"ל?
ב. מה ההסתברות שמבין 5 הצופים שנבחרו רובם ילדים?
תודה
H2O 15:27, 21 בנובמבר 2006 (IST)
נניח שהחלק היחסי של הילדים מהקהל הוא X. הסיכוי לבחור חמישה ילדים הוא אם כך X*X*X*X*X = X^5, לפי זה החלק היחסי של הילדים בקהל הוא שורש חמישי של 0.01024 שהוא 0.4. המשמעות היא ש40 אחוזים מהקהל הם ילדים. בשביל הסיכוי לבחור חמישה שרובם ילדים צריך לעשות חישוב קצת יותר מסובך, שכולל את הסיכוי לבחור חמישה ילדים, ועוד הסיכוי לבחור ארבעה והסיכוי לבחור שלושה, עם סידור פנימי של בחירות... אני אשאיר את החישוב המדוייק הזה למישהו אחר אבל נראה לי שזה משהו כמו 0.4*0.4*0.4*0.6*0.6 ועוד 0.4*0.4*0.4*0.4*0.6 ועוד 0.01024. Hornk 15:37, 21 בנובמבר 2006 (IST)
תודה. H2O 16:40, 21 בנובמבר 2006 (IST)
-
- לא בדיוק: אם ההסתברות לבחור ילד היא
, הרי כשבוחרים 5 צופים ההסתברות לבחור שלושה ילדים היא
, ההסתברות לבחור 4 ילדים היא
וההסתברות לבחור 5 ילדים היא
והתוצאה הסופית היא
. אבינעם 00:54, 22 בנובמבר 2006 (IST)
- לא בדיוק: אם ההסתברות לבחור ילד היא
[עריכה] הסתברות
במפעל מסוים ל-80% מהגברים יש טלפון נייד. ל-70% מכלל העובדים במפעל יש טלפון נייד. במפעל יש פי 3 גברים עובדים מנשים עובדות. בוחרים באקראי עובד מהמפעל [גבר או אישה]. א. אם ידוע שלעובד הנבחר יש טלפון נייד. מה ההסתברות שהוא גבר? ב. אם ידוע שהעובד שנבחר הוא אישה, מה ההסתברות שיש לה טלפון נייד?
[עריכה] מה זה מור
יש לי עכשיו עבודת שורשים ואני רוצה לדעת את הערך של השם מור שהוא שמו של בן דודי הוא אמר לי שזה שם של פרח כלשהו אז אם מישהו יודע משהו בעניין...
בשביל זה יש מילון. אני חושב שזה משהו בבית המקדש. H2O 22:05, 21 בנובמבר 2006 (IST)
- כאן בסג תריג מכה שנית! 23:58, 21 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] ארמית
מרבית ספר דניאל כתוב בארמית, 1.האם יש סיבה מיוחדת לכך?או שזה נובע מהפופולריות הרבה של הארמית באותה תקופה שגרמה ליהודים רבים לשכוח את העברית כמעט לגמרי 2.האם קיים תרגום רשמי לעברית(כוונתי היא לתרגום עפ"י דעת חכמים ולא לפי מחקר) לספר דניאל כמו למשל תרגום השבעים ליוונית או שישנם תרגומים שונים,והאם ישנו תרגום שכזה ברשת? פלאח.
- הארמית הממלכתית היתה הLingua Franca, השפה הבינ"ל בכל התקופה סביב ימי שיבת ציון. הארמית הפכה לשפת הדיבור היומיומית בקרב היהודים בעקבות גלות בבל. ניתן להשוות שתי עדויות מקראיות המצביעות על המעבר החד: במלכים ב' י"ח אנו למדים כי המוני העם דיברו יהודית בלבד ורק השרים ידעו ארמית "דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החומה". פחות מ-200 שנה לאחר מכן אנו שומעים מנחמיה (פרק י"ג) המעיד על דורו ש"אינם מכירים לדבר יהודית". זה ההסבר לכך שחלקים נרחבים מספר עזרא ודניאל המאוחרים כתובים ארמית. כמו כן, זה גם ההסבר לארמיזמים שונים הנמצאים גם בספרים מאוחרים אחרים הכתובים עברית. תרגום רשמי - אין. עם זאת, נעשו כמה תרגומים. תרגום הנאמן עקרונית למסורת חז"ל אך מבקש לאחוז גם במחקר הוא התרגום שנעשה בדעת מקרא. נריה 00:32, 22 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] איך הדנים עושים את זה?
לאן שאני לא פונה בויקיפדיה אני רואה שהדנים כבר הגיעו לשם. איך יתכן שלמדינה בת 5.4 מיליון תושבים יש כל כך הרבה ערכים בויקיפדיה? ואגב, היכן אני מוצא רשימה של כמות הערכים בין הויקיפדיות השונות? תומפקינס 01:20, 23 בנובמבר 2006 (IST)
-
- הדנים מתחלקים לשתי קבוצות, על פי פעילות הפנאי החביבה עליהם לאחר שעות העבודה. כ-75% מהדנים שותים כמה ליטר בירה עד שהם משתכרים וצריך לגרור אותם הביתה, תוך שהם מקיאים בכל פינת רחוב. עוד כ-15% מצלמים סרטי פורנו ביתיים כתחביב. שאר ה-10% כותבים ערכים בוויקיפדיה. פשוט מאוד. אביעד המקורי 01:24, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- כמות הערכים בויקיפדיות השונות.מלמד כץ 01:46, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- יש לציין שאנחנו בכלל לא רחוקים מהם. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 02:05, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- אני מקווה תומפקינס שאין לך כל שאיפה או יומרה שנידמה לוויקיפדיה הדנית. זו ויקיפדיה נוראית, שכל כולה קצרמרים שאינם אוכלים ואינם שותים, והם אכן רזים ושדופים ונראים כסובלים מתת-תזונה חריפה. זה מקום מצוין לנסות בו את המשחק החביב של לחיצה על ערך אקראי (Tilfældig artikel בדנית), והתוצאות מעניינות. עוד ניסוי מעניין זה לראות שם את הערכים דנמרק, קופנהגן, הנס כריסטיאן אנדרסן (ממש דוגמאות אקראיות, הראשונות שעלו בדעתי בנושאים דניים. ניסויים אלה אינם מחייבים ידיעת השפה). עיון בוויקי שלהם ימלא לב כל ויקיפד עברי בגאווה רבה. מגיסטר 02:09, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- מה שבאמת מדהים זה איך הפולנים במקום רביעי עם 317,500 ערכים! אם לא הייתי יודע הייתי אומר 30,000 לכל היותר. חגי אדלר 02:41, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- לעניות דעתי אחד הקריטריונים החשובים לאיכות הויקפדיה שניתן להוציא מהטבלה הנ"ל הוא כמות התמונות יחסית לכמות הערכים. יחס גבוה מעיד בדרך-כלל על ערכים איכותיים יותר. מבחינת קריטריון זה, בין הגדולות, הויקי העברית עוברת אפילו את האנגלית. מבין הקטנות ללוקסמבורגית יש יחס גבוה יותר מכולן. מישהו יודע לוקסמבורגית?מלמד כץ 02:45, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- לא הייתי מתלהב מנתון המראה כמה תמונות בשימוש הוגן או מגביל כלשהו יש בויקיפדיות (והרי רוב האחרות מועלות לויקישיתוף). זה רק מצביע על כמות הערכים הזקוקים להם ולא אומר דבר על אושרם. לא מזמן היו לנו כמה עשרות תמונות עבור כל פרקי הסימפסונס - ועתה אלו נמחקו יחד עם הרשימות (וטוב שכך, כי שימוש הוגן זה לא היה) - האם זה אומר שאיכות הערכים שלנו ירדה פתאום? זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 02:51, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- אכן, המדד הזה חסר משמעות לחלוטין. ראשית המגמה היא להעביר תמונות לשיתוף ולהקטין ככל שניתן את ההעלאה לשרתים של שפות ספציפיות (ומתישהו האפשרות להעלות לשרת "מקומי" כנראה תבוטל לחלוטין). שנית, ערכי הפקאצות יתנו לך יחס מדהים של תמונות לטקסט, אבל הם רחוקים מלהיות מדד לאיכות. odedee • שיחה 05:01, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- לעניות דעתי אחד הקריטריונים החשובים לאיכות הויקפדיה שניתן להוציא מהטבלה הנ"ל הוא כמות התמונות יחסית לכמות הערכים. יחס גבוה מעיד בדרך-כלל על ערכים איכותיים יותר. מבחינת קריטריון זה, בין הגדולות, הויקי העברית עוברת אפילו את האנגלית. מבין הקטנות ללוקסמבורגית יש יחס גבוה יותר מכולן. מישהו יודע לוקסמבורגית?מלמד כץ 02:45, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- מה שבאמת מדהים זה איך הפולנים במקום רביעי עם 317,500 ערכים! אם לא הייתי יודע הייתי אומר 30,000 לכל היותר. חגי אדלר 02:41, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- אני מקווה תומפקינס שאין לך כל שאיפה או יומרה שנידמה לוויקיפדיה הדנית. זו ויקיפדיה נוראית, שכל כולה קצרמרים שאינם אוכלים ואינם שותים, והם אכן רזים ושדופים ונראים כסובלים מתת-תזונה חריפה. זה מקום מצוין לנסות בו את המשחק החביב של לחיצה על ערך אקראי (Tilfældig artikel בדנית), והתוצאות מעניינות. עוד ניסוי מעניין זה לראות שם את הערכים דנמרק, קופנהגן, הנס כריסטיאן אנדרסן (ממש דוגמאות אקראיות, הראשונות שעלו בדעתי בנושאים דניים. ניסויים אלה אינם מחייבים ידיעת השפה). עיון בוויקי שלהם ימלא לב כל ויקיפד עברי בגאווה רבה. מגיסטר 02:09, 23 בנובמבר 2006 (IST)
- יש לציין שאנחנו בכלל לא רחוקים מהם. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 02:05, 23 בנובמבר 2006 (IST)

