ג'אקומו קריסימי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'אקומו קריסימי (הוטבל ב-18 באפריל, 1605 - מת ב-12 בינואר, 1674, ברומא), היה מלחין איטלקי, אחד מרבי האמנים הנודעים ביותר בתקופת הבארוק המוקדם, או, ליתר דיוק, האסכולה הרומאית של המוזיקה.
[עריכה] ביוגרפיה
תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אבל קרוב לוודאי שהיה בשנת 1604 או 1605 במרינו, סמוך לרומא.
על ראשית חייו לא ידוע כמעט דבר. אביו היה חבתן, ובגיל עשרים היה ג'אקומו למנצח מקהלת קאפלה באסיזי. בשנת 1628 קיבל אותה משרה בכנסיית סאן אפולינריס, שהייתה שייכת לקולגיום ג'רמניקום ברומא. במשרה זו החזיק עד מותו, על אף הצעות אחדות שקיבל לעבוד במוסדות בעלי חשיבות רבה. בין היתר, הוצע לו להחליף את קלאודיו מונטוורדי בכנסיית סאן מארקו בוונציה. בשנת 1637 הוסמך לכמורה. נראה, שמעולם לא יצא את גבולות איטליה.
עם ההישגים הגדולים שמקובל לייחס לו נמנים הפיתוח הנוסף של הרצ'יטאטיב, שמונטוורדי הכניס לשימוש ואין ערוך לחשיבותו לתולדות המוזיקה הדרמטית; המשך פיתוחה של הקנטטה הקאמרית, שייתרה את המדריגלים הקונצרטנטיים, שמצדם החליפו את המדרגילים של הרנסנס המאוחר; ופיתוח האורטוריה, שהוא היה מלחינה הראשון המשמעותי.
מעמדו בתולדות המוזיקה הכנסייתית והמוזיקה הקאמרית הווקאלית דומה לזה של קאוואלי בתולדות האופרה. אף כי לואיג'י רוסי הקדים אותו בפיתוח הקנטטה הקאמרית, קריסימי הוא ששיווה לצורה זו את הסגנון האינטלקטואלי הייחודי לה במוזיקה הקאמרית, תפקיד שהתמידה בו עד למותם של אלסנדרו סקרלטי, אסטורגה ובנדטו מרצ'לו.
קריסימי, כאמור, נודע כאחד ממלחיני האורטוריות הראשונים, ו"יפתח" שלו היא מן הסתם הנודעת ביותר ביניהן; חשיבותן של יצירה זו ואחרות בכך, שהן ביססו ללא ערעור את צורת האורטוריה, שאינה מלווה בפעילות דרמטית, צורה ששמרה על מעמדה למשך מאתיים שנה. קריסימי יכול גם לרשום לזכותו הענקת יתר גיוון ועניין לליווי האינסטרומנטלי ליצירות ווקאליות. ד"ר ברניי וסר ג'ון הוקינס פרסמו דוגמאות ליצירותיו בחיבוריהם על תולדות המוזיקה; ד"ר אלדריץ' אצר אוסף שלם כמעט של יצירותיו, השמור כיום בספריית כריסט צ'רץ', אוקספורד. גם במוזיאון הבריטי נמצאות יצירות רבות משל קריסימי. רוב האורטוריות שלו נמצאות בבית הספרים הלאומי של פאריז.
בתקופת פעילותו של קריסימי עמדה המוזיקה החילונית להדיח מן השלטון את מוזיקת הקודש באיטליה; התמורה הייתה החלטית ולצמיתות. כשהחל להלחין, עוד הייתה השפעת הדורות הקודמים של מלחיני רומא בעיצומה (לדוגמה, סגנון פלסטרינה); וכאשר קרבה הקריירה שלו לסיומה, עלו הצורות האופראיות, בד בבד עם הצורות האינסטרומנטליות החילוניות, אל קדמת הבימה. נוסף לכך, קריסימי היה מורה חשוב, והשפעתו פשטה הרחק אל תוך גרמניה וצרפת: חלק גדול מן הסגנון המוזיקלי של שארפנטייה, למשל, נסמך על המלחין שקדם לו.

