גיחזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גיחזי - דמות תנ"כית, נערו של אלישע הנביא. גיחזי מופיע בכמה מסיפורי אלישע בספר מלכים-ב'.

[עריכה] גיחזי והשונמית (מלכים ב' פרק ד')

כאשר אלישע מחפש דרכים לגמול טובה לאישה הגדולה משונם שהטיבה עימו, גיחזי מייעץ לו שיברך אותה בבן. אלישע אכן מברך אותה בבן וכעבור שנה הבן נולד, אך נפטר לאחר מספר שנים. כאשר השונמית באה אל אלישע ונופלת לרגליו להתחנן על בנה, גיחזי ניגש להדפה (על פי המדרש - להדפה = אחז בהוד יפיה כלומר בשדיה). אלישע שולח את גיחזי עם משענתו כדי להחיות את הילד. גיחזי שם את המשענת על הילד אך הלה איננו מקיץ (ע"פ המדרש, בדרכו אל הנער גיחזי מנסה את המשענת על חיה מתה שמצא בדרך וזו קמה לתחייה. במעשה זה עבר גיחזי על דברי אלישע שהורה לו לא לעצור בדרכו אל הילד, ולכן לא הצליח גיחזי להקים את הילד.). בסיום הסיפור אלישע מגיע אל הילד ומקים אותו לתחייה.

[עריכה] גיחזי, נעמן והצרעת (מלכים ב' פרק ה')

לאחר שריפא אלישע את נעמן שר צבא ארם מן הצרעת, מציע נעמן לאלישע מתנות בתמורה. אלישע מסרב לקבל מתנות מידי נעמן ונעמן הולך לדרכו. לאחר שנעמן עוזב רץ גיחזי אחרי נעמן ומבקש ממנו בשם אלישע ככר כסף ושתי חליפות בגדים (כמובן ללא ידיעת אלישע). נעמן נותן לגיחזי כסף ובגדים וכשאלישע מגלה זאת, הוא מקלל את גיחזי וזרעו בצרעת.

[עריכה] סיפורים ומדרשים נוספים על גיחזי

בתקופה בה היה גיחזי נערו של אלישע, הוא היה דוחה את התלמידים הפוטנציאלים של אלישע ורבים היו יראים להגיע אל אלישע מפני רעת גיחזי. לאחר שילוחו של גיחזי רבו תלמידי אלישע (מלכים ב' פרק ו').

על פי מדרש חז"ל גיחזי ובניו הם ארבעת המצורעים היושבים בשער שומרון (מלכים ב' פרק ז'). חז"ל אף לומדים הלכה ממעשי ארבעת המצורעים בהסתמך על כך שגיחזי (למרות שסרח) היה תלמיד חכם.

בגמרא (סוטה מ"ז וסנהדרין ק"ז) מסופר כי אלישע הלך לדמשק להחזיר את גיחזי בתשובה ללא הצלחה.

במלכים ב' פרק ח' גיחזי מספר למלך ישראל ממעשי אלישע. כאן הוא קורה לאלישע בשמו וחז"ל רואים זאת בעין רעה (סנהדרין ק').

גיחזי הוא בין האנשים המועטים שאין להם חלק בעולם הבא. זאת כיוון שחטא והחטיא את הרבים (סנהדרין פרק חלק).