יהדות סיביר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות סיביר היא קהילה יהודית גדולה במרכז אסיה הממוקמת באזור סיביר הנמצא כיום בשליטת הפדרציה הרוסית.
היהודים הראשונים שישבו בסיביר היו שבויי מלחמה ממלחמת רוסיה-פולין בשנים 1632-1634. כמו כן בסוף המאה ה-17 הוגלו יהודים רבים ממוסקבה לסיביר.
במאה ה-19 הוקמו קהילות יהודים שהוגלו לסיביר אך יהודים חופשיים לא הורשו לשבת בסיביר שכן היא הייתה מחוץ ל"תחום המושב".
משנת 1836 הוקצו אדמות מאדמת סיביר להתיישבות חקלאית של יהודים אך פעולה זו נפסקה כשנה מאוחר יותר לאחר צו של ניקולאי הראשון.
במהלך מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים היגרו מאירופה לסיביר ואף הוקמו מספר ארגונים ומפלגות וכן פעלה במקום התנועה הציונית אך פעולותיה נפסקו בשנות ה-20 לאחר איסורי השלטון הסובייטי.
בשנת 1900 חיו בסיביר כ-34,000 יהודים ובשנת 1926 חיו בסיביר כ-33,000 יהודים. הירידה במספר נובעת בעיקר מחזרת היהודים לארצות מוצאם, מעבר לרוסיה האירופית וכן הגירה לארצות הברית וארץ ישראל(רק מעטים), אך עדיין היו יהודים רבים בסיביר. בשנת 1934 הכריזו הרוסים על בירוביג'אן כחבל אוטונומי יהודי אך מושג זה נעלם עם הזמן.
במהלך מלחמת העולם השנייה גדלה הקהילה בהרבה בעיקר בגלל שליחת אסירים רבים משטחי ברית המועצות השונים לסיביר כאסירים וכן בריחת יהודים רבים מאירופה ומפני גרמניה הנאצית.
לאחר מלחמת העולם השנייה יהודים רבים עזבו את סיביר וחלק עלו למדינת ישראל. בשנות ה-70 ומאוחר יותר בשנות ה-90 היגרו יהודים רבים מסיביר למדינת ישראל וארצות הברית.
כיום ישנן הערכות כי בסיביר יש כמה עשרות אלפי יהודים אך המספרים משתנים כל העת וכן הגדרת היהודים באזור זה, כמו בכל שאר ברית המועצות היא בעייתית ביותר.

