סגן נשיא ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל סגן נשיא ארצות הברית

סגן הנשיא הוא השני במעלתו בממשל האמריקני, והוא יורשו המיידי של הנשיא הנבחר באם כהונתו פגה טרם זמנה מסיבה זו או אחרת. כדבריו הציוריים של אדליי סטיבנסון השני, סגן הנשיא נמצא "מרחק של פעימת-לב מהנשיאות". במהלך השנים שמונה סגני נשיאים החליפו את הנשיא הנבחר כתוצאה ממוות, ואחד - כתוצאה מפרישה. סגן הנשיא הנוכחי (נכון לשנת 2006) של ארצות הברית הוא דיק צ'ייני.

תוכן עניינים

[עריכה] סגן הנשיא בחוקה האמריקאית

[עריכה] בחירתו

החוקה מציבה בפני מי שרוצה להיות סגן הנשיא של ארצות הברית את אותן הדרישות שהיא מציבה בפני המועמד לנשיאות: על המועמד להיות בן יותר מ-35 שנים, להיות אזרח ארצות הברית מלידה, ולשבת בה ישיבת קבע במשך 14 שנים לפחות.

עד שחוקק התיקון ה-12 לחוקת ארצות הברית, מועצת האלקטורים הצביעה רק על מי יהיה הנשיא, ולתפקיד סגן הנשיא נבחר מי שזכה במספר הקולות השני בהצבעה; ואם היה תיקו בין שני אנשים או יותר, הכריע בין המועמדים הסנאט. אולם, לאחר הבחירות של שנת 1800 והפיאסקו החוקתי שאירע בהן, תוקנה החוקה בתיקון המוזכר לעיל, בשנת 1804. כיום סגן הנשיא נבחר על ידי אותה מועצת אלקטורים שבוחרת את הנשיא בבחירות נפרדות מהנשיא. כל אלקטור רושם בנפרד את מי שהוא בוחר לנשיא ואת מי שהוא בוחר להיות סגן הנשיא.

סגן הנשיא נכנס לתפקידו מייד לפני הנשיא הנבחר, ובטקס ההשבעה הוא נושא את השבועה שנשבעים חברי הסנאט ובית הנבחרים (בחוקה לא פורטה שבועה מיוחדת לסגן הנשיא).

[עריכה] תפקידיו

מעבר לתפקידו הייצוגי, החובה היחידה שנדרשת מסגן הנשיא על-פי חוקת ארצות הברית הוא תפקיד נשיא הסנאט להלכה - למעשה בראש הסנאט יושב "הנשיא הזמני" (president pro tempore), הנבחר על ידי הסנאט עצמו. כמו כן סגן-הנשיא רשאי, על-תקן היותו יו"ר הסנאט הרשמי, להשתתף בהצבעה בסנאט, אך רק לצורך "שבירת-שוויון". כמו כן, בתור יו"ר הסנאט, סגן הנשיא יושב בראשו בעת ספירת הקולות של האלקטורים בבחירת הנשיא וסגן הנשיא הבאים. ארבעה סגני נשיאים במהלך ההיסטוריה האמריקאית זכו להכריז על עצמם כעל נשיאיה הבאים של ארצות הברית - ג'ון אדאמס, תומס ג'פרסון, מרטין ון-ביורן וג'ורג' בוש האב.

[עריכה] ירושת התפקיד

שאלה שנותרה סתומה במשך זמן רב היא מה יש לעשות במקרה שכהונתו של סגן הנשיא פגה מסיבה זו או אחרת לפני זמנה. לצורך ביאור הסוגיה נחקק בשנת 1967 התיקון ה-25 לחוקת ארצות הברית, אשר קבע, כי באם פגה כהונתו של סגן הנשיא לפני זמנה, הנשיא ימנה, באישור ברוב הנציגים בשני בתי הקונגרס, סגן נשיא חדש. סגן הנשיא הראשון אשר מונה לתפקיד תחת הוראות אלה היה ג'רלד פורד, אשר מונה על ידי ריצ'רד ניקסון בשנת 1974 לאחר התפטרותו של סגן הנשיא הקודם ספירו אגניו.

כמו כן, על-פי סעיף 3 של התיקון ה-25, סגן הנשיא משמש כנשיא בפועל (Acting President) באם הנשיא אינו יכול, דרך ארעי, למלא את תפקידו. מאז התקבל התיקון, ראו לנכון שני נשיאים להעביר את סמכויותיהם באופן זמני לסגן הנשיא: ב-13 ביולי 1985 היה ג'ורג' בוש האב לנשיא בפועל במקום רייגן וב-29 ביוני 2002 היה דיק צ'ייני לנשיא בפועל במקום ג'ורג' בוש הבן. בשני המקרים פעלו הנשיאים כפי שפעלו משום שעמדו לעבור ניתוחים תחת הרדמה.

[עריכה] סגן הנשיא למעשה

במשך זמן רב תפקיד סגן הנשיא היה תפקיד מינורי ולא חשוב, וליורשו של הנשיא המכהן במפלגה נחשב דווקא מזכיר המדינה. ג'ון אדאמס, סגן הנשיא הראשון של ארצות הברית בין השנים 1789 - 1797 אף הרחיק לכת ואמר בסרקזם: "ארצי תיכננה עבורי את התפקיד חסר החשיבות ביותר שהאדם אי פעם המציא או אף העלה בדעתו". תומס מרשל, סגנו של וודרו וילסון, אמר, ש"פעם היו שני אחים. אחד ירד בים והשני נבחר להיות סגן הנשיא, ואף אחד לא שמע על שניהם מאז".

תפקיד סגן הנשיא היה מינורי זמן רב לא רק בדעת הקהל, אלא גם למעשה. משנת 1791 ועד לשנת 1918 סגן הנשיא אף לא היה נוכח בישיבות הקבינט של הנשיא. וגם לאחר מכן, הנשיאים קולידג' והובר לא הזמינו את סגניהם לישיבות הקבינט שלהם.

העלייה במעמדו של סגן הנשיא באה רק בימיו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר החיה את המנהג של להזמין את סגן הנשיא לישיבות הקבינט, ומנהג זה נשמר מאז ועד היום. מאידך גיסא, רוזוולט לא סיפר לסגנו האחרון, טרומן, את הכל: כך, למשל, הוא לא סיפר לו על "פרויקט מנהטן". עם זאת, חשיבותו של סגן הנשיא בתודעת הציבור עלתה, ובשנת 1949 הקונגרס של ארצות הברית הפך בחוק את סגן הנשיא לאחד מארבעת החברים הקבועים במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית.

הנשיא אייזנהאואר הדגיש את היות סגן הנשיא האיש השני אחרי הנשיא לא רק בתואר אלא גם בפועל בכך, שהורה לסגנו, לימים נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון, להחלפיו בניהול ישיבות הקבינט בהיעדרו. עובדה נוספת אשר מדיגשה את חשיבותו של סגן הנשיא כיום היא, שכיום סגני נשיאים רבים מתמודדים על תפקיד הנשיאות לאחר פרישת מי שכיהן כנשיא מעליהם (אם כי הם לא תמיד מצליחים בכך); לפני כן, כאמור, ל"מקפצה" לנשיאות ארצות הברית נחשבה משרת מזכיר המדינה.

כיום תפקידיו של סגן הנשיא הם, בנוסף לכך, לשמש כדובר של הממשל, לייעץ לנשיא ולייצג את ארצות הברית. פעמים רבות מי שמייצג את ארצות הברית באירועים בינלאומיים הוא דווקא סגן הנשיא ולא הנשיא.

[עריכה] סגני הנשיאים של ארצות הברית לדורותיהם

מספר שם מדינה מפלגה תחילת הכהונה סיום הכהונה הנשיא
1 ג'ון אדאמס מסצ'וסטס פדרליסטית 4 במרץ 1789 4 במרץ 1797 ג'ורג' וושינגטון
2 תומס ג'פרסון וירג'יניה רפובליקנית-דמוקרטית 4 במרץ 1797 4 במרץ 1801 ג'ון אדאמס
3 אהרון בר ניו יורק רפובליקנית-דמוקרטית 4 במרץ 1801 4 במרץ 1805 תומס ג'פרסון
4 ג'ורג' קלינטון ניו יורק רפובליקנית-דמוקרטית 4 במרץ 1805 20 באפריל 1812 תומס ג'פרסון
ג'יימס מדיסון
- אינטררגנום 20 באפריל 1812 4 במרץ 1813 ג'יימס מדיסון
5 אלברידג' ג'רי מסצ'וסטס רפובליקנית-דמוקרטית 4 במרץ 1813 23 בנובמבר 1814 ג'יימס מדיסון
- אינטררגנום 23 בנובמבר 1814 4 במרץ 1817 ג'יימס מדיסון
6 דניאל תומפקינס ניו יורק רפובליקנית-דמוקרטית 4 במרץ 1817 4 במרץ 1825 ג'יימס מונרו
7 ג'ון קולדוול קלהון דרום קרוליינה רפובליקנית-דמוקרטית 4 במרץ 1825 28 בדצמבר 1832 ג'ון קווינסי אדאמס
אנדרו ג'קסון
- אינטררגנום 28 בדצמבר 1832 4 במרץ 1833 אנדרו ג'קסון
8 מרטין ון-ביורן ניו יורק דמוקרטית 4 במרץ 1833 4 במרץ 1837 אנדרו ג'קסון
9 ריצ'רד ג'ונסון קנטקי דמוקרטית 4 במרץ 1837 4 במרץ 1841 מרטין ון-ביורן
10 ג'ון טיילר וירג'יניה ויגית 4 במרץ 1841 4 באפריל 1841 ויליאם הנרי הריסון
- אינטררגנום 4 באפריל 1841 4 במרץ 1845 ג'ון טיילר
11 ג'ורג' דאלאס פנסילבניה דמוקרטית 4 במרץ 1845 4 במרץ 1849 ג'יימס נוקס פולק
12 מילרד פילמור ניו יורק ויגית 4 במרץ 1849 9 ביולי 1850 זכרי טיילור
- אינטררגנום 9 ביולי 1850 4 במרץ 1853 מילרד פילמור
13 ויליאם רופוס קינג אלבמה דמוקרטית 4 במרץ 1853 18 באפריל 1853 פרנקלין פירס
- אינטררגנום 18 באפריל 1853 4 במרץ 1857 פרנקלין פירס
14 ג'ון ברקינרידג' קנטקי דמוקרטית 4 במרץ 1857 4 במרץ 1861 ג'יימס ביוקנן
15 חניבעל המלין מיין רפובליקנית 4 במרץ 1861 4 במרץ 1865 אברהם לינקולן
16 אנדרו ג'ונסון טנסי דמוקרטית 4 במרץ 1865 15 באפריל 1865 אברהם לינקולן
- אינטררגנום 15 באפריל 1865 4 במרץ 1869 אנדרו ג'ונסון
17 שוילר קולפקס אינדיאנה רפובליקנית 4 במרץ 1869 4 במרץ 1873 יוליסס סימפסון גרנט
18 הנרי וילסון מסצ'וסטס רפובליקנית 4 במרץ 1873 22 בנובמבר 1875 יוליסס סימפסון גרנט
- אינטררגנום 22 בנובמבר 1875 4 במרץ 1877 יוליסס סימפסון גרנט
19 ויליאם א. וילר ניו יורק רפובליקנית 4 במרץ 1877 4 במרץ 1881 רד'רפורד הייז
20 צ'סטר אלן ארתור ניו יורק רפובליקנית 4 במרץ 1881 19 בספטמבר 1881 ג'יימס גרפילד
- אינטררגנום 19 בספטמבר 1881 4 במרץ 1885 צ'סטר אלן ארתור
21 תומס הנדריקס אינדיאנה דמוקרטית 4 במרץ 1885 25 בנובמבר 1885 גרובר קליבלנד
- אינטררגנום 25 בנובמבר 1885 4 במרץ 1889 גרובר קליבלנד
22 לוי פ. מורטון ניו יורק רפובליקנית 4 במרץ 1889 4 במרץ 1893 בנג'מין הריסון
23 אדליי סטיבנסון אילינוי דמוקרטית 4 במרץ 1893 4 במרץ 1897 גרובר קליבלנד
24 גארט הוברט ניו ג'רזי רפובליקנית 4 במרץ 1897 21 בנובמבר 1899 ויליאם מקינלי
- אינטררגנום 21 בנובמבר 1899 4 במרץ 1901 ויליאם מקינלי
25 תאודור רוזוולט ניו יורק רפובליקנית 4 במרץ 1901 19 בספטמבר 1901 ויליאם מקינלי
- אינטררגנום 19 בספטמבר 1901 4 במרץ 1905 תאודור רוזוולט
26 צ'ארלס וורן פיירבנקס אינדיאנה רפובליקנית 4 במרץ 1905 4 במרץ 1909 תאודור רוזוולט
27 ג'יימס שרמן ניו יורק רפובליקנית 4 במרץ 1909 30 באוקטובר 1912 ויליאם הווארד טאפט
- אינטררגנום 30 באוקטובר 1912 4 במרץ 1913 ויליאם הווארד טאפט
28 תומס מרשל אינדיאנה דמוקרטית 4 במרץ 1913 4 במרץ 1921 וודרו וילסון
29 ג'ון קלווין קולידג' מסצ'וסטס רפובליקנית 4 במרץ 1921 2 באוגוסט 1923 וורן גמליאל הרדינג
- אינטררגנום 2 באוגוסט 1923 4 במרץ 1925 ג'ון קלווין קולידג'
30 צ'ארלס דאווס אילינוי רפובליקנית 4 במרץ 1925 4 במרץ 1929 ג'ון קלווין קולידג'
31 צ'ארלס קרטיס קנזס רפובליקנית 4 במרץ 1929 4 במרץ 1933 הרברט הובר
32 ג'ון גארנר טקסס דמוקרטית 4 במרץ 1933 20 בינואר 1941 פרנקלין דלאנו רוזוולט
33 הנרי ואלאס איווה דמוקרטית 20 בינואר 1941 20 בינואר 1945 פרנקלין דלאנו רוזוולט
34 הארי טרומן מיזורי דמוקרטית 20 בינואר 1945 12 באפריל 1945 פרנקלין דלאנו רוזוולט
- אינטררגנום 12 באפריל 1945 20 בינואר 1949 הארי טרומן
35 אלבן ברקלי קנטקי דמוקרטית 20 בינואר 1949 20 בינואר 1953 הארי טרומן
36 ריצ'רד ניקסון קליפורניה רפובליקנית 20 בינואר 1953 20 בינואר 1961 דווייט דייוויד אייזנהאואר
37 לינדון ג'ונסון טקסס דמוקרטית 20 בינואר 1961 22 בנובמבר 1963 ג'ון פיצג'רלד קנדי
- אינטררגנום 22 בנובמבר 1963 20 בינואר 1965 לינדון ג'ונסון
38 יוברט האמפרי מינסוטה דמוקרטית 20 בינואר 1965 20 בינואר 1969 לינדון ג'ונסון
39 ספירו אגניו מרילנד רפובליקנית 20 בינואר 1969 10 באוקטובר 1973 ריצ'רד ניקסון
- אינטררגנום 10 באוקטובר 1973 6 בדצמבר 1973 ריצ'רד ניקסון
40 ג'רלד פורד מישיגן רפובליקנית 6 בדצמבר 1973 9 באוגוסט 1974 ריצ'רד ניקסון
- אינטררגנום 9 באוגוסט 1974 19 בדצמבר 1974 ג'רלד פורד
41 נלסון רוקפלר ניו יורק רפובליקנית 19 בדצמבר 1974 20 בינואר 1977 ג'רלד פורד
42 ולטר מונדייל מינסוטה דמוקרטית 20 בינואר 1977 20 בינואר 1981 ג'ימי קרטר
43 ג'ורג' הרברט ווקר בוש טקסס רפובליקנית 20 בינואר 1981 20 בינואר 1989 רונלד רייגן
44 דן קווייל אינדיאנה רפובליקנית 20 בינואר 1989 20 בינואר 1993 ג'ורג' הרברט ווקר בוש
45 אל גור טנסי דמוקרטית 20 בינואר 1993 20 בינואר 2001 ביל קלינטון
46 דיק צ'ייני ויאומינג רפובליקנית 20 בינואר 2001 היום ג'ורג' ווקר בוש