בחירות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בחירות הן מוסד חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית מסוימת בין מספר של מועמדים. מועמדים אלו יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות. תוצאת הבחירות היא חלוקה של תארים ותפקידים בין המועמדים על בסיס רצונות ציבור הבוחרים.
ישנן שיטות רבות לקיים בחירות. כל שיטה כוללת חישוב מתמטי זה או אחר של התוצאות, המבטא את רצונו המשוקלל של הציבור. יחידת החישוב עליה מתבססים היא לרוב הקול (הזכות של אדם יחיד להשתתף בבחירות). השיטה הפשוטה והידועה ביותר היא הבחירות הישירות, בהן מצביע כל בוחר עבור מועמד אחד מבין רשימה נתונה מראש, והמועמדים מדורגים ע"פ כמויות הקולות שקיבלו. שיטות נוספות הן דירוג המועמדים, בחירות בכמה שלבים (בכל שלב מנופים מועמדים) ואחרות. לכל שיטה עשויים להיות כלי בחירה רבים, הקובעים את מכלול הדקויות בתהליך.
בחירות הן לרוב סממן של דמוקרטיה, שכן קיים בהן ביזור של כוח בידי קבוצה גדולה יחסית, שהיא ציבור הבוחרים, דבר המתבטא בשני תהליכים:
- בחירות מטבען יוצרות מעורבות חלקית של בעל זכות הבחירה בנושאי הכוח בחברה, וממעוררות אותו לגבש עמדה לגבי עיצוב החברה. באופן פוטנציאלי, עשוי קיומן של בחירות לייצר תהליכי דמוקרטיזצה שונים, כגון: גיבוש תפיסת עולם של האדם לגבי החברה, פיתוח גישה אקטיבית וכדומה.
- מצד מוקדי הכוח בחברה, בחירות יוצרות צורך מסוים בהתייחסות לדעת קהל (מכלול המחשבות והתחושות בקרב הציבור), ומציירות תלות חלקית של הדמויות המרכזיות בחברה בציבור הרחב של בעלי זכות הבחירה. כך נוצר כוח אלקטוראלי - כוח המבטא יכולת השפעה של אזרחים בבחירות - כגורם משפיע בחברה.
[עריכה] בחירות במדינה מודרנית
הבחירות המפורסמות ביותר הינן הבחירות המודרניות למוסדות המרכזיים במדינה, שהם פרלמנט, נשיא, או ראשות ממשלה (לרוב בבחירות נקבעים רק אחד או שניים ממוסדות אלו). למעשה, הגדרת האזרחות בתקופה המודרנית נקבעת ע"פ זכות הבחירה. בחירות מודרניות נחשבות בתקופה המודרנית ליסוד חיוני של כל מדינה דמוקרטית, אף שהן ברוב מדינות העולם. מדינה בה מתקיימות בחירות אך אינה דמוקרטיה מערבית רגילה, נחשבת לדמוקרטיה עממית.
בחינה טכנית השיטה הנפוצה היא קיום יום בחירות במדינה, אחת למספר שנים (בדרך כלל 3-5) קבוע (מלבד מקרים מיוחדים). האזרחים מחולקים לקבוצות גאוגרפיות קטנות לצורך ההצבעה, כל קבוצה מצביעה בקלפי שבאזורה (לקלפי משמעות טכנית בלבד ולא משמעות אלקטוראלית).
לבחירות בדמוקרטיות המודרניות מספר מאפיינים:
- בחירות כלליות: לכלל האזרחים במדינה זכות הצבעה, וציבור זה הינו רוב מוחלט במדינה.
- בחירות חופשיות:
- כל אזרח רשאי להצביע על פי בחירתו מבין כל המועמדים. כחלק מרעיון זה הבחירות הינן חסויות
- כל אזרח רשאי, בהתאם למגבלות טכניות מסוימות, להיות מועמד לבחירות. מועמדות זו לעיתים מוגבלת עקרונית בהתאם על מנת להגן על ההסכם הדמוקרטי או על מנת לשמור על עקרונות מכוננים אחרים של המדינה (לדוגמה, בישראל ניתן לפסול מפלגה אם היא כופרת בישראל כמדינה ציונית)
- בחירות שוות: לכל אזרח קול אחד בלבד, השווה מתמטית לכל קול אחר.
החלוקה הבולטת ביותר בין בחירות מודרניות היא לפי המוסד הנבחר:
- בבחירות אישיות, בהן ישנם מספר דמויות פוליטיות המועמדות לבחירה, נבחרים לרוב ראש ממשלה או נשיא. מדינה בה בחירות אלו הן החשובות ביותר נקראת דמוקרטיה נשיאותית. מדינה כזו היא ארצות הברית
- בבחירות מפלגתיות, בהן מועמדות רשימות מאורגנות של דמויות פוליטיות הנקראות מפלגות, נקבע ההרכב של הפרלמנט. מדינה בה אלו הבחירות החשובות ביותר נקראת דמוקרטיה פרלמנטרית. מדינה כזו היא ישראל.
תקופת זמן מסוימת לפני יום הבחירות, מתקיימת מערכת בחירות (הנקראת גם 'מרוץ'). במערכת הבחירות מתקיימת פעילות פוליטית נמרצת שמטרתה (מבחינת כל מועמד) השגת יתרון יחסי בתוצאות הבחירות, ועיקרה מאבק פירסומי (תשדירי בחירות בטלוויזיה וברדיו, שלטי חוצות, חלוקת עלוני פרסום וכדומה) רחב ואינטנסיבי על עיצוב דעת הקהל.
המונח 'מרוץ' אינו סתמי, ולרוב מקבלת מערכת הבחירות מאפיינים של התמודדות מאסיבית קצרת-טווח, בה מנוצלים רוב משאבי המתמודדים (כלכליים ופוליטיים), מלווה בהתעוררות המודעות הציבורית למרחש בפוליטיקה של המדינה בתקופת הזמן הסמוכה לה. מקובל להאמין כי התנהגות מוסדות השלטון בתקופת בחירות מגויסת לטובת המערכה על ידי גורמים שונים. אמונה מקובלת אחרת היא שהמועמדים נוהגים לתאר את עצמן באופן שאינו תואם את התנהגותם לאחר הבחירות.
[עריכה] פנקס הבוחרים
פנקס הבוחרים הוא רשימה המכילה את שמות כל האנשים שהם בעלי זכות בחירה בגוף הנתון. בניגוד לדעה הרווחת לפיה בעל זכות בחירה הוא מי שעומד בקריטריון הקבוע בתקנון הגוף, או בחוק, כאשר המדובר בבחירות לרשויות מקומיות או לכנסת, בעל זכות בחירה הוא רק מי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים. מי שבעל זכות בחירה זכאי להיכלל בפנקס הבוחרים.

