אטלס (מיתולוגיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במיתולוגיה היוונית, אטלס (ביוונית Άτλας) ("זה שהעז או סבל") הוא הבן של הטיטאן יאפטוס והנימפה קליימן, האח של פרומתאוס ואפימתאוס. בגלל שהוא לחם לצד הטיטאנים במלחמה עם האלים של הר האולימפוס, זאוס העניש אותו בנטל של כיפת השמים והארץ על כתפיו. אטלס נהפך לאבן על-ידי פרסאוס בעזרת הראש של מדוזה, במקום בו עכשיו עומדים הרי האטלס. הוא ידוע גם בתור המלך של אטלנטיס.
כחלק מ-12 המטלות שלו, הגיבור הרקולס רימה את אטלס כדי שישיג לו את התפוחים הזהובים של ההספרידות (בנותיו של אטלס, נימפות ששמרו על המטע של הרה. התפוחים מקנים חיי אלמוות לכל מי שאוכל אותם), בכך שהבטיח להחזיק את השמים לזמן קצר. כשחזר אטלס עם התפוחים, הוא החליט לא לקחת את השמים בחזרה מהרקולס. הרקולס רימה אותו בכך שהסכים לתפוס את מקומו, אם הוא רק יחזיק את השמים לרגע בזמן שהוא מסדר את הגלימה שלו כריפוד לכתפיים. אטלס הסכים והרקולס עזב.
אטלס הוא סמל שכיח בתרבות המערבית לסיבולת ואיפוק. בתיאורים מודרניים, הוא נראה לעיתים קרובות כורע על ברך אחת ותומך בגלובוס עגול ענקי על גבו וכתפיו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

