מוות קליני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוות קליני הוא מצב זמני בו מפסיק הלב לפעום ולספק חמצן ודם למוח אך רקמת המוח עדיין חיה. מרגע שנפסקת זרימת הדם למוח מתחיל תהליך של הרס תאי המוח שעלול להביא למוות מוחי, בשל חוסר היכולת של תאי המוח להתחדש. לעיתים ניתן, באמצעות טיפול רפואי מהיר, לחדש את זרימת הדם למוח, ובכך למנוע מוות, אך ישנה סכנה של נזק מוחי.

כאשר נפסקת זרימת הדם למח מתחיל תהליך הרס של תאי המוח. תוך כשתי דקות נהרסים כ-30 אחוז מתאי המוח, מצב שמאפשר עדיין סיכויים סבירים לשימור תפקודי המוח. לעומת זאת, החייאה לאחר 4-6 דקות ללא זרימת דם היא קשה מאוד וסביר שהמטופל יחווה בעקבותיה נזק מוחי משמעותי וייתכן שאף מוות מוחי, וזאת אף אם ליבו וריאותיו יחזרו לתפקד. לאחר עשר דקות של חוסר חמצן לרקמות החיוניות (לב ומוח), סיכויי ההחייאה קלושים.

בתנאים של היפותרמיה החייאה אפשרית גם לאחר פרקי זמן ארוכים יותר. היפותרמיה משפרת את סיכויי ההחלמה גם אם בוצעה לאחר ההחייאה.

[עריכה] מוות קליני ורוחניות

מאחר שבעת המוות הקליני עדיין קיימים תפקודים של המוח, יכול האדם, לעתים, לחזור לתפקוד גופני וקוגניטיבי מלא, ולדווח את שחווה. קיימים דיווחים שונים, אצל אנשים שחוו מוות קליני וחזרו לחיים, על חוויה חוץ גופית, ראיית אור לבן, הימשכות למנהרה וראיית אנשים קרובים שנפטרו. ראו להלן חיים לאחר המוות.

המדע אינו סומך ידו, בדרך כלל, על דיווחים אלו. תאוריה מדעית אחת המנסה להסביר את תופעת המנהרה, גורסת כי המוח 'מציג' לגוף מראות ויזואלים שונים כדי להקל על העומס המנטלי, כך שהגוף יוכל להשקיע את מרב המאמצים בפתירת הבעיות שלהן הוא נקלע.

טענות אלה קונות להן ביסוס גם ביחסן של הדתות, מאחר שעם קבלתן מתקבלות הטענות בדבר קיומה של נשמה, הממשיכה להתקיים לאחר מותו של הגוף החומרי.

[עריכה] קישורים חיצוניים


הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.