פידליטס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פִידֶלִיטָס (מלטינית, fidelitas; אחר–כך צרפתית: fealte, שבועת אמונים) הייתה שבועת אמונים בין אדם לאדם. באירופה של ימי הביניים הייתה הפידליטס שבועה בין אדם מחוייב (וסאל) ואדם רם מעלה ממנו (אדון), והשבועה בוצעה כחלק מטקס שבועת אמונים שיצר מחוייבות בין שני הנשבעים.
במסגרת טקס זה, היה מניח הוסאל את ידיו על התנ"ך או על שרידי קדוש, ונשבע כי לעולם לא יפגע באדון בדרך כלשהי וישאר נאמן לו. נוסח טיפוסי של השבועה היה: "אני מבטיח באמונה כי אהיה בעתיד נאמן לאדון, ולעולם לא אגרום לו נזק וישמור על ההומגיום שלי לו כנגד כל אדם באמונה שלמה ובלא רמייה".
חלק הפידליטס של שבועת האמונים קויים גם בנפרד וללא חלק ההומגיום בין האדון הפיאודלי לצמיתיו. בלא החלק הראשון, התקיים כאן רק חלק שבועת האמונים והשבועה שלא לפגוע באדון, בלי שתוענק הכרה בחירותו של הצמית, ככלול בחלק ההומגיום של טקס שבועת האמונים.

