בית המקדש השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איור של בית המקדש השני
הגדל
איור של בית המקדש השני
דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס). צולם במלון הולילנד שבירושלים. הדגם הועבר למוזיאון ישראל.
הגדל
דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס). צולם במלון הולילנד שבירושלים. הדגם הועבר למוזיאון ישראל.

בית המקדש השני נבנה על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני, בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון במאה הששית לפני הספירה, בתמיכת הפרסיים ועידודם בעקבות הצהרת כורש.

תוכן עניינים

[עריכה] בניית בית המקדש השני

כאשר עממי האזור ובראשם "סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי, וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי" (ספר נחמיה ב), ניסו להפריע לתהליך זה. כפי המתואר שם "הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל עֹמְשִׂים בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח. וְהַבּוֹנִים אִישׁ חַרְבּוֹ אֲסוּרִים עַל-מָתְנָיו וּבוֹנִים" (נחמ' ד,יא-יב).

[עריכה] מטרות בית המקדש השני

מטרתם של העולים הייתה שיקום בית האלוהים החרב, מאחר שכל ההתרחשויות הנכבדות בחיי האומה היו קשורות במקדש ובעבודת האלוהים שבו: בחצרות המקדש היו חכמים ומורים שהורו דברי תורה והגות. בלשכת הגזית שבעזרת המקדש ישב הסנהדרין. בבית המקדש רוכזה הספרות הלאומית, זו שנכללה בתנ"ך והספרים החיצוניים, וכותבי ספרים ומגיהים ריכזו את הספרות שיועדה ליהודי הארץ והתפוצות. בידי הלוויים טופחה שירת התהילים והימנוני דת שונים. הבאים לבית המקדש היו זובחים קורבנות, שומעים דברי תורה, או עולים אליו לדין או למשפט.

[עריכה] מבנה בית המקדש השני

שריד מבית המקדש - כתובת אבן המציינת את מיקום בית התקיעה
הגדל
שריד מבית המקדש - כתובת אבן המציינת את מיקום בית התקיעה
ערך מורחב – מבנה בית המקדש השני

המקדש היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות-עזרות שהקיפו אותו. ההיכל עמד בראש הר הבית ואילו העזרות היו נמוכות ומוקפות חומה, לצדיהן היו מוסדות המקדש ובתי מלאכה שעסקו בתחזוק המקדש. החצר החיצונית הייתה קרויה "עזרת נשים" ובה נערכו התאספויות לשם קריאת תורה. באירועים אלו היו נוכחות גם נשים - וזה אחד ההבדלים בין בית המקדש השני והראשון.

[עריכה] עבודת הקודש

יהדות
מגן דוד
פורטל יהדות
מושגים ביהדות
עיקרי האמונה
אלוהים
יציאת מצרים · עשרת הדיברות · שלושה עשר עיקרי האמונה
קיום מצוות · תורה · ביאת המשיח
אישים מרכזיים
אבות ואמהות האומה · שופטי ישראל · דוד · שלמה
נביאי ישראל · חז"ל · ראשונים · אחרונים · משיח בן דוד
ארון הספרים היהודי
תורה · תנ"ך · משנה · תלמוד
מדרשי הלכה · מדרשי אגדה · סידור · מחזור · משנה תורה · שולחן ערוך · שו"ת · ספר הזוהר · פרשנות למקרא
מצוות ומנהגים יהודיים
הלכה · תרי"ג מצוות · משפט עברי · תפילה · לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים · שמע ישראל
משפחה: ברית מילה · פדיון הבן · זבד הבת · בר מצווה · נישואין · טהרת המשפחה · מעמד האישה ביהדות · צניעות
מוות: הלוויה · קבורה · אבלות · קדיש · חברה קדישא
חיי הקהילה היהודית
תפקידים: רב · דיין · חזן · גבאי · מוהל · שוחט · קברן
מוסדות: בית כנסת · בית מדרש · מקווה · חדר · ישיבה · כולל
תפילה בציבור: מניין · היכל/ארון קודש · חזנות · תפילת עמידה · שחרית · מנחה · ערבית · מוסף · קריאת התורה · שמע ישראל · ברכה · קידוש · רשימת תפילות וברכות
היסטוריה של עם ישראל
תקופת האבות · יציאת מצרים · תקופת המקרא · תקופת בית ראשון · תקופת בית שני · תקופת הגלות · אנטישמיות · ציונות · השואה · היסטוריה של מדינת ישראל
אתרים ומבנים ביהדות
אתרים: הכותל המערבי · הר הבית · קברי צדיקים · מערת המכפלה · קבר רחל · ירושלים
מבנים: המשכן · משכן שילה · משכן נוב · משכן גבעון · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · מקדש הורדוס · בית המקדש השלישי
יהודים
מיהו יהודי · גיור · העם היהודי

את הקורבנות היו מקריבים בעזרה הפנימית שהקיפה את ההיכל, בהיכל הודלקו קטורות ודלק נר התמיד. בקודש הקודשים - הדביר, לא נמצא כל חפץ פרט לאבן השתייה, עליה הקטיר הכוהן הגדול קטורת פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים.

העם היה מביא למקדש קורבנות בוקר וערב, העבודה הייתה מלווה בשירת התהילים ובקריאה בתורה. את הקורבנות היו מקריבים הכהנים . אולם חובת עבודת המקדש הייתה בידי העם, ועל כן היה מחויב לכלכלו- תרומה שנתית בגובה "מחצית השקל". אחד הביטויים הנכבדים ביותר לזיקת העם למקדש הייתה העלייה לרגל בעיקר בפסח, בסוכות ובשבועות.

בבית המקדש השני היו חסרים ארון הברית, צנצנת המן (מזון שנתן ה' לבני ישראל בדרכם לכנען), האורים והתומים ומטה אהרון, אבל היו בו המנורה וכלי פולחן נוספים. תחת ארון הברית נותרה רק אבן השתייה שעליה קיימו את המצוות הקשורות בקודש הקודשים ביום כיפור.

[עריכה] מקדש הורדוס

ערך מורחב – מקדש הורדוס

המקדש שנבנה בידי עולי בבל היה פשוט וללא פאר. המלך הורדוס (19 לפנה"ס) שכלל את המקדש והפכו ליצירת פאר (כדי למצוא חן בעיני העם היהודי) כפי שכתוב בגמרא שאמרה: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו" (בבא בתרא ד' א') בהתיחס למקדש הורדוס. בית המקדש שבנה הורדוס היה בנוי מאבני שיש ירוק ולבן ויש שסוברים גם שיש כחול שהיה יוצר מראה של גלים (סוכה נא, ב). אף לאחר מותו המשיכו בשיפורי הבנייה ובהרחבת הבית כמעט עד לחורבנו.

[עריכה] חורבן בית המקדש

ערך מורחב – חורבן בית שני

בית המקדש השני עמד על תילו כ-585 שנים (לשיטת חז"ל - רק 420 שנה), ונחרב על ידי טיטוס, בנו של אספסיאנוס קיסר, בשנת 70 לספירה ולא הוקם בשלישית, אף שהיו רעיונות כאלו מטעם הרומאים, כמה מאות שנים לאחר חורבנו.

[עריכה] ראו גם


מקדשים בהיסטוריה היהודית

משכנים: משכן משה | משכן גלגל | משכן שילה | משכן נוב | משכן גבעון
בתי מקדש: בית המקדש הראשון | בית המקדש השני ומקדש הורדוס | המקדש העתידי: בית המקדש השלישי
מקדשים חיצוניים: הבמות | מקדשי ממלכת ישראל | מקדש חוניו

בית המקדש | מצוות בניין בית המקדש | מבנה בית המקדש