חיה (יהדות)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיה - בתורה ובהלכה מכוונת לקבוצה של בעלי חיים בלתי מבוייתים. חלקם כשרים לאכילה, אך כולם אינם ראויים לקרבנות. חלות עליהם מספר מצוות משותפות.
בתורה בדברים פרק י"ד מנויות שבע חיות כשרות: איל, צבי, יחמור, אקו, דישון, תאו וזמר.
דם החיה חייב בכיסוי הדם, החֵלֶב שלה מותר באכילה והיא איננה חייבת במתנות כהונה.
החֵלֶב של נבלת חיה, טמא ככל שאר בשר הנבלה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

