ג'ין הקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ין הקמן (Gene Hackman) , (נולד ב- 30 בינואר 1930) שחקן קולנוע אמריקני, זוכה שני פרסי אוסקר.

תוכן עניינים

[עריכה] תחילת דרכו

נולד בסן ברנרדינו, קליפורניה. הוריו התגרשו כשהיה ילד וגר במספר מקומות עד שעבר לגור עם סבתו בדנוול, אילינוי. בגיל 16 התגייס לצבא ארצות הברית, שם שירת בהצי האמריקני במשך שלוש שנים. בסיום שירותו החל לעבוד בעבודות מזדמנות עד אשר החל ללמוד תקשורת ועיתונות באוניברסיטת אלינוי.

בגיל 30 החליט הקמן להתמסר לעבודה כשחקן, ולהצטרף לבית הספר למשחק, שם גם למד עוד שחקן העתיד להיות כוכב גדול - דסטין הופמן, ומשם החלה הידידות רבת השנים בניהם. הקמן עבר להתגורר עם אשתו בניו יורק סיטי. אז החל הקמן להופיע בכמה הצגות "אוף-ברודווי", עד שב- 1964 קיבל הצעה לשחק בברודווי, דבר שבעקבותיו החל להופיע בקולנוע.

[עריכה] שנות השישים

תפקידו הראשון בקולנוע היה בדרמה "Lilith" משנת 1964, כשבתפקיד הראשי מופיע וורן בייטי. תפקיד זה הגיע אחרי שורה של תפקידים בסדרות טלוויזיה (ובניהם "אני מרגל"). סרטו הבא, "הוואי" (1966), על פי הרומן של ג'יימס מיצ'נר, בו שיחק לצד ג'ולי אנדרוס. סרט זה הביא הכרה ראשונה להקמן כשחקן. סרטו המשמעותי הראשון היה בסרט הפשע "בוני וקלייד" (1967), שביים ארתור פן עמו ישוב הקמן לשתף פעולה עוד מספר פעמים, סרט שהביא לו מועמדות ראשונה לפרס האוסקר, בקטגורית שחקן משנה. עד לסוף עשור זה הופיע הקמן בסרטים כמו דרמת המדע בדיוני "צל על הארץ" וב"גלישה מסחררת", לצד רוברט רדפורד, וגם בסרט "צנחנים בשחקים" (1969) בו אף הופיע, לראשונה, בפוסטר הסרט, לצד שני כוכביו הגדולים ברט לנקסטר ודבורה קר.

[עריכה] שנות השבעים

סרטו הראשון בשנות השבעים, הדרמה "I Never Sang for My Father" זיכתה אותו במועמדות שנייה לאוסקר, כשחקן משנה. שנה אחר כך עשה את תפקיד חייו במותחן הפשע זוכה האוסקר "הקשר הצרפתי", עליו זכה בפרס האוסקר כשחקן ראשי. בסרט גילם הקמן את דמותו של פופאי דויל, שוטר נחוש ואלים, המנסה לעצור משלוח הרואין לצרפת. שנה אחר כך כיכב בדרמת האסונות הידועה "הרפתקה בפוסידון" שהביאה לו מועמדות לפרס ה"באפטה". ב- 1973 כיכב בדרמה "הדחליל" לצד אל פאצ'ינו, שזכתה בפרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן. בסרט גילמו הקמן ופאצ'ינו צמד נוודים המנסים לשרוד את החיים. כעבור שנה, עוד סרט בכיכובו של הקמן זכה בפרס "דקל הזהב", היה זה מותחן הפשע של פרנסיס פורד קופולה "השיחה", תפקיד זה זיכה אותו במועמדות לפרס ה"באפטה" פעם נוספת, כמו גם בסרטים "הקשר הצרפתי 2" ו"חקירה באפילה", שניהם באותה קטגוריה ובאותה שנה (1976) ועל תפקיד המשנה כלקס לות'ור בשובר הקופות הנודע "סופרמן" (1978). בתפקיד זה הפגין הקמן יכולות קומיות בלתי מבוטלות, כמו גם בדרמה הקומית "לאקי ליידי" של במאי המיוזיקלס סטנלי דונן.

[עריכה] שנות השמונים

הקמן כבר הוכר במהלך שנות השמונים כשחקן מוערך, אך גם השתתף בתפקידי משנה. כך היה ב"אדומים", אפוס רחב היריעה של וורן בייטי שגרף 12 מועמדויות לאוסקר, בסרט ההמשך ל"סופרמן" (בתפקיד לקס לותר), ב"עוצמה" של סידני לומט וב"שכר האמת". כמו כן, הופיע בסרטו של וודי אלן "אישה אחרת", ובדרמות "ימים של תהילה" ו"מיסיסיפי בוערת" (1988), עליו קיבל מועמדות לאוסקר, לראשונה מזה 17 שנים.

[עריכה] שנות התשעים

במהלך שנות התשעים הירבה לככב בסרטי פעולה ומתח, כגון: "מעברים צרים", "עסקי ריגול", "אחד מבריק השני מדליק", "הפירמה", "תפוס את שורטי", "כוננות מיידית", "התא", "כוח להשחית" ו"אויב המדינה". כמו כן כיכב במספר קומדיות, כגון: "גלויות מהחיים", "כלוב הציפורים", שניהם של מייק ניקולס ו"עבודת נמלים", סרט אנימציה מאת אולפני דרימוורקס, בו תרם את קולו.
ב- 1992 כיכב בסרטו זוכה האוסקר של קלינט איסטווד "בלתי נסלח", שם גילם שריף סאדיסטי, ועל תפקיד זה זכה בפרס האוסקר השני שלו, לשחקן המשנה.

[עריכה] שנות האלפיים

במהלך שנות האלפיים מיעט לככב בסרטים. הופיע בקומדיות "משפחת טננבאום", עליו קיבל את פרס "גלובוס הזהב", וב"שוברי הלבבות", לצד סיגורני וויבר. כיכב גם בשני סרטי פשע: "השוד" , של דייוויד מאמט ובדרמה על פי ספרו של ג'ון גרישם "משחק המושבעים", בה כיכב לראשונה לצד חברו הטוב, דסטין הופמן. ב- 2004 הופיע בקומדיה זניחה בשם "המרוץ לראשות העיר", בו גילם את נשיא ארצות הברית, לצד ריי רומאנו. באותה שנה קיים ראיון נדיר אצל לארי קינג ב- CNN, בו אמר כי אין לא פרויקטים קולנויים עתידיים ושהוא מאמין שקריירת המשחק שלו הסתיימה.

ג'ין הקמן נודע כשחקן ההוליוודי ששיחק לצד הכי הרבה כוכבים הוליוודים. בין השאר שיחק לצד : הריסון פורד, טום קרוז, מריל סטריפ, דסטין הופמן, טומי לי ג'ונס, קווין קוסטנר, אנטוני הופקינס, אל פאצ'ינו, אד האריס, פול ניומן, ריצ'רד גיר, רובין וויליאמס, רוברט רדפורד ודניס הופר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

הקודם:
1971 - ג'ורג' סי. סקוט ("פאטון (סרט)")
זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
לשנת 1972 - ג'ין הקמן ("הקשר הצרפתי")
הבא:
1973 - מרלון ברנדו ("הסנדק")
הקודם:
1992 - ג'ק פלנס (""City Slickers"")
זוכה פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר
לשנת 1993 - ג'ין הקמן ("בלתי נסלח")
הבא:
1994 - טומי לי ג'ונס ("הנמלט")