ריק סמיתס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ריק סמיתס (נולד ב-23 באוגוסט 1966 באיינדהובן, הולנד) הוא כדורסלן לשעבר.

סמיתס הגיע לארצות הברית רק בשנת 1984 על תקן של פוטנציאל כדורסל ושיחק קריירת קולג' במאריסט, ניו יורק. עונת הסניור שלו הייתה מוצלחת עם 24.7 נקודות לערב ו-8.7 ריבאונדים. המספרים האלו תפסו את תשומת הלב של הסקאוטים ב-NBA והפכו אותו לסחורה חמה בשוק הרוקיס של דראפט 1988. הלוס אנג'לס קליפרס הלכו על מאנינג בבחירה הראשונה, וסמיתס נלקח שני. הוא סיים את עונת הרוקי בחמישיית הרוקיס עם ממוצעים של 11.7 נקודות למשחק ו-6.1 ריבאונדים, ב-71 משחקים.

במהלך 4 השנים הבאות אינדיאנה פייסרס הפסידה כל פעם בסיבוב הראשון. סמיתס מצדו העלה את תפוקת ההתקפה שלו לכ-15 נקודות למשחק, וסיים תשיעי בליגה בחסימות (1989/90) עם מעל 2 למשחק. עם זאת, הוא גם חווה ירידות ביכולתו לאורך תקופות ולא הצליח להפוך לסנטר שבאינדיאנה קיוו שיהפוך.

ההופעה של סמיתס בפלייאוף 1993 הייתה הסימן המבשר לשינוי שיחול בשנים הבאות. למרות שהפייסרס שוב עפו בסיבוב הראשון מול ניו יורק ניקס, ההולנדי המעופף היה אדיר מול פטריק יואינג, וקלע 22.5 נקודות למשחק לאורך הסדרה. זו הייתה תחילתה של אחת היריבויות הגדולות של שנות התשעים.

גם העונה הבאה הייתה מוצלחת והביאה את הפייסרס עד לגמר המזרח, שם הם שוב הפסידו לניקס בשבעה משחקים. בעונת 1994/95 הפייסרס נהנו מעונה התקפית נהדרת של ההולנדי, ונעזרו ב-17.9 נקודות שלו, לצד שיא קריירה של 7.7 ריבאונדים למשחק, כדי להעמיד מאזן של 50 ניצחונות בעונה הרגילה וריצה עד לגמר המזרח, רק בשביל להפסיד שם שוב, הפעם לאורלנדו מג'יק. במשחק מספר 4, אחד הגדולים בפלייאוף בכל הזמנים, ההולנדי המעופף קלע סל ניצחון דרמטי עם הבאזר.

לאחר פציעת רגל של סמיתס בעונת 1996/97 הקבוצה לא הגיעה לפלייאוף לראשונה מזה 8 שנים, נתון שהוכיח את חשיבותו של ההולנדי לאינדיאנה. שנה מאוחר יותר הוא ביצע קאמבק מרשים והפייסרס רשמו 58 ניצחונות וחזרו לגמר המזרח. הוא גם קיבל את הזימון היחידי שלו לאולסטאר.

לכל אורך הקריירה שלו בפייסרס קלע סמיתס ממוצעים של ספרות כפולות, ונחשב לסנטר התקפי בעיקרו, ולמרות שאף פעם לא הגיע למעמד של כוכב על, ולא העמיד מספרים כמו הגדולים באמת, הוא נודע כלוחם גדול, שחקן קבוצתי חכם וכמספר שתיים לאורך שנים לצד רג'י מילר. כמו כן, הסנטרים הגדולים של דורו מעולם לא היו טובים ממנו בהרבה, והייתה לו נטייה להתעורר לקראת הפלייאוף. הקרבות שלו מול יואינג והניקס נכנסו לפנתאון של ה-NBA.

בתום עונת 1999/00 הוא פרש בגלל סדרת פציעות.

שפות אחרות