ג'וטו די בונדונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"האבל על ישו", צויר ב-1305.
הגדל
"האבל על ישו", צויר ב-1305.

ג'וֹטוֹ דִי בּוֹנְדוֹנֶה (נודע בכינוי ג'וטו; 1267 - 8 בינואר 1337) היה צייר ואדריכל איטלקי. הוא נחשב לראשון בשורה של אמנים דגולים שהביאו לידי פריחת הרנסאנס האיטלקי.

ג'וטו נולד למשפחה עניה בכפר ליד פירנצה. אביו, בונדונה, היה חקלאי, והוא עצמו היה רועה צאן. מרבית החוקרים מאמינים כי ג'וטו היה שמו האמיתי, ולא מדובר בקיצור של השם "אמברוג'וטו" או "אנג'לוטו".

האגדה מספרת (כפי שמוסר ג'יאורגו וסארי בביוגרפיות שלו, מתוך "ההערות" ללורנצו ג'יברטי) כי בגיל 11, עת היה רועה את הצאן, נהג ג'וטו לצייר בגיר על הסלעים. הצייר צ'ימבואה ראהו מצייר כבשה, כה טבעית ומושלמת עד שמייד ביקש מאביו אם יוכל לקחת את ג'וטו עמו וללמדו אמנות; וכך החלה הקריירה של ג'וטו בבית-המלאכה של צ'ימבואה.

יצירתו של ג'וטו הייתה חדשנית מאוד, והוא נחשב בדרך-כלל למבשר ההתפתחויות שהובילו, זמן קצר לאחר מכן, להתפרצות הרנסאנס. לפני ג'וטו צוירו דמויות כסמלים שטוחים ודקורטיביים; אולם הוא הצליח לאמץ את שפתם הויזואלית של הפָּסלים, והעניק לדמויות משקל ונפח. מהשוואה בין המדונה, כפי שצוירה בידי מורו ורבו, לבין המדונה ביצירתו, ניתן להבין בקלות מדוע נחשבו ציוריו לנס של נטורליזם.

המדונה ביצירתו של צ'ימבואה, "המדונה בהדרה" (1285-1286)
הגדל
המדונה ביצירתו של צ'ימבואה, "המדונה בהדרה" (1285-1286)
המדונה ביצירתו של ג'וטו, "המדונה בהדרה" (1305-1310)
הגדל
המדונה ביצירתו של ג'וטו, "המדונה בהדרה" (1305-1310)

ג'וטו הפיח רוח חדשה בנושאים הדתיים (שהיו נושאי האמנות היחידים כמעט באותה התקופה), והביע אותם ברענות נקייה ובחיות בלתי-צפויה. מבקרים רבים מציינים את "הרגש האנושי" כמאפיין הבולט ביותר של יצירתו.

הוא קיבל הזמנות ליצירות רבות בכל רחבי איטליה, והפך לידיד קרוב של מלך נאפולי, כמו גם של דנטה אליגיירי. ג'ובאני בוקאצ'ו הזכירו ביצירתו דקאמרון.

כאדריכל, נוגע ג'וטו בעיקר בזכות בניית מגדל הפעמונים של קתדרלת סנטה מריה דל פיורה שבפירנצה.

לפי אחד הסיפורים, רצה האפיפיור בנדיקט התשיעי להעסיק את ג'וטו, ושלח שליח אל האמן. השליח ביקש מג'וטו ציור שיוכל להציג לאפיפיור, כדי להוכיח את כשרונו. ג'וטו חייך ולקח פיסת נייר, טבל את מברשתו בצבע אדום, הצמיד את זרועו לצידו ובתנועה אחת של פרק כף-ידו צייר עיגול מושלם. ג'וטו נתן ציור זה לשליח, שבהה בו כלא-מאמין. "האם זה הציור היחיד שאקבל?", שאל השליח. ג'וטו ענה, "זה די והותר. שלח ציור זה וראה אם יובן".