אנציקלופדיה לבית ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האנציקלופדיה לבית ישראל
הגדל
האנציקלופדיה לבית ישראל

האנציקלופדיה לבית ישראל היא יוזמה של הרב רפאל הלפרין, מחבר האנציקלופדיה ועורכה, ליצירת אנציקלופדיה מהימנה המתאימה במיוחד לציבור החרדי, לצרכיו ולהשקפת עולמו.

בשל ייחודה כאנציקלופדיה המתיימרת לשלב בין ערכים תורניים רבים לערכים מדעיים וכלליים, יש הטוענים שהפן הלא-תורני של האנציקלופדיה הוזנח, ושהערכים הכלליים קצרים מאוד וסובלים מאי דיוק. מאידך, אנשים רבים בציבור החרדי רכשו את האנציקלופדיה, ואין לה אלטרנטיבה ראויה בציבור החרדי.

[עריכה] תהליך הפקת האנציקלופדיה ומאפייניה

רעיון הפקת אנציקלופדיה שכזו, המותאמת במיוחד לציבור החרדי, עלה בראשו של רפאל הלפרין, והכרך הראשון במהדורה הראשונה של האנציקלופדיה יצא בשנת 1993. האנציקלופדיה בנויה מעשרים כרכים, ובסך הכול כעשרים אלף ערכים, וכחצי עד שני שליש מכלל הערכים הם בנושאי יהדות, רבנים, תורה וגמרא. באנציקלופדיה ניתן דגש במיוחד לסגנון ולניסוח הערכים כך שיתאימו גם לצעירים ולאנשים חסרי ידע מוקדם בנושא הערך.

דוגמה לערך באנציקלופדיה
הגדל
דוגמה לערך באנציקלופדיה

אופי האנציקלופדיה התורני משתקף בשמה של האנציקלופדיה, 'האנציקלופדיה לבית ישראל', והן בהקדמה של העורך לכרך הראשון:

"באנציקלופדיה לבית ישראל ימצא הקורא ריכוז תמציתי של כל המידע האנושי בעולם הרוח והחומר...ובכלל זה כל גילויי המדע מבריאת העולם ועד ימינו, מתוך נאמנות לדיוק מדעי ולמסורת היהדות".

באנציקלופדיה הוקדש מקום רב לתולדות עם ישראל, לאישים מן התנ"ך, לחכמי התלמוד והמדרש וליצירות תורניות רבות. כמו כן, באנציקלופדיה פורט בעיקר על שליטים, מלכים ולוחמים שהשפיעו על תולדות עם ישראל.

בהיותה אנציקלופדיה המתיימרת להביא אל הקורא גם ערכים כלליים וגם ערכים תורניים, תוך כדי הקפדה לשמור על השקפת היהדות וכן השקפת העולם השמרנית החרדית, נתקלה האנציקלופדיה במספר בעיות ו'התנגשויות' בין דעת התורה המקובלת לבין ההשקפה המדעית המודרנית, וניסתה למצוא להם פתרון בדמות 'הדחקת' ערכים על דברים הנוגדים את התורה; או לא להביאם כלל, או להביאם בקיצור ולהבהיר לקורא שהדבר נוגד את דעת התורה, כפי שכתוב בהקדמה לאנציקלופדיה, "ערכים בעלי דעות הכופרות ביהדות והתורה לא הובאו, או שהובאו בקצרה כדי להבהיר לקורא שמדובר בכפירה". כך, למשל, הערך אבולוציה כולל את המידע:

"אבולוציה-התפתחות הדרגתית. תאוריה שהגו חוקרים ובראשותם צ'ארלס דרווין, בעקבות פילוסופי הטבע היוונים, שביקשו למצוא הסבר להתהוות החיים על כדור הארץ, תוך כדי כפירה בקיומו של הקדוש ברוך הוא.."
ואילו בערכים על אישים תורניים כגון רבנים מוכרים יש פירוט רב והם ארוכים מאשר ערכים אחרים. ככלל, ערכים על נושאים כלליים מפורטים כמעט תמיד פחות מאשר ערכים תורניים-יהודיים. השפעתה של תפיסת העולם החרדית ניכרת גם בערכים נוספים. בערך לוי אשכול, למשל, נאמר "בהיותו ראש ממשלה נלחמה ישראל נגד מדינות ערב במלחמת "ששת הימים" (ה'תשכ"ז / 1967) ותוך נסים גלויים נחלה נצחון מהיר ומוחץ". 
הערכים באנציקלופדיה מלווים בתמונות רבות
הגדל
הערכים באנציקלופדיה מלווים בתמונות רבות

קהל היעד של האנציקלופדיה ואופי המידע הנגיש לכל שהיא מנסה להציג מתבטא בעיקר בכתיבה 'פשוטה' של הערכים (בעיקר הערכים הכלליים) בשפה לא מדעית, ובתמונות רבות המלוות את הערכים - כמחצית שטחה של האנציקלופדיה מוקדש לתמונות ולתרשימים, אך אין בהן תמונת אישה. עובדות אלה מקנות לאנציקלופדיה הן יתרון והן חסרון; יתרון, כמקור מידע המתאים לטווח גילאים גדול, אך גם חסרון, עם ערכים לא ברורים מבחינה מדעית הכתובים בשפה 'פשוטה', וכן בדרך כלל קצרים ולא ממצים. ואכן, האנציקלופדיה מצויה בבתים רבים בציבור החרדי ונפוצה בו מאוד, למרות חוסר הפתיחות בדרך כלל לחיבורים לא תורניים הכוללים נושאים כלליים.

באנציקלופדיה אין ערך על מדינת ישראל, בניגוד לערכים שכן קיימים על מדינות אחרות, בשל מעמדה הטעון של מדינת ישראל בחוגים החרדיים השונים. למרות זאת, באנציקלופדיה קיים ערך על ארץ ישראל, והוא אחד מהערכים הארוכים והמפורטים בה, וכולל שמונה עשר עמודים (ראוי לציין כי בתת הערך "היסטוריה של ארץ ישראל", בד בבד עם שלטון הרומא והמנדט, מובאת גם ההיסטוריה של מדינת ישראל). וכן בבחירת ערכי חי, צומח ומקומות גיאוגרפיים הודגש במיוחד הקשר לארץ ישראל וליהדות, ובכלל, ברבים מערכי האנציקלופדיה הכלליים מודגש בעיקר הפן היהודי של העניין, הן ממידע ממקורות יהודיים כגון מדרשים או סוגיות בתלמוד והן מעמדותיה של היהדות ביחס לרעיונות מדעיים והשקפות עולם שונות.

באנציקלופדיה כתובים תאריכים בתאריך העברי בעיקר, ולידם בסוגריים מובא התאריך הלועזי, כך למשל שנת 1991 כתובה כ"התשנ"א (1991)".

עמוד ההמלצות של רבנים שונים על האנציקלופדיה
הגדל
עמוד ההמלצות של רבנים שונים על האנציקלופדיה

בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו מדענים רבים, בין השאר פרופסור נתן אביעזר מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן וד"ר משה קוטשילד, וכן רבנים ואנשי דת. לאנציקלופדיה יש 'ועדת ביקורת', בראשות הרב עובדיה יוסף, מעין צנזורה, שקבעה אילו ערכים יוכלו להכנס לאנציקלופדיה ואילו לא, וכן השתתפה בניסוח הערכים כך שיתאימו לרוח היהדות החרדית והתורה. בעת כתיבת האנציקלופדיה קובצו כ-150,000 ערכים שונים, ומהם בחרו העורכים את 20,000 הערכים החשובים ביותר לדעתם, ופרסמו אותם באנציקלופדיה. כמו כן, האנציקלופדיה זכתה להמלצות ושבחים רבים מאישים תורניים, בין השאר הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב הראשי לשעבר, ורבי נסים קרליץ, ראש כולל "חזון איש" בבני ברק.

בשל העובדה שקהל היעד של האנציקלופדיה הוא קהל עני יחסית ומחוסר אמצעים, החליט הרב הלפרין על מכירת האנציקלופדיה בהנחות גדולות או כמעט בחינם למחוסרי יכולת, כגון אברכים מבלי עבודה ומשפחות נצרכות, ומדי פעם מתפרסמים בתקשורת החרדית מודעות על מבצעים למכירת האנציקלופדיה במחיר מופחת.