קוקו שאנל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוקו שאנל

קוקו שאנל (19 באוגוסט 1883 - 10 בינואר 1971), מעצבת אופנה.

קוקו שאנל הייתה מעצבת אופנה צרפתייה שהחלה את פעילותה בשנות ה־30 של המאה ה-20. בתקופה זו פריז הפכה להיות מרכז האופנה של העולם. קוקו שאנל הוותה למעשה בשורה לפמיניזם ולמעמד האישה - היא נוהגת במכונית ועובדת ולכן היא צריכה בגדים שיהיו לה נוחים. עיצוביה היוו מהפכה בדפוס הלבוש הנשי, כיוון שהיא יישמה בבגדיה את הויתור על השימוש במחוכים, שעד אז נחשבו לאביזר לבוש נשי הכרחי. המחוך הרים את החזה מעלה כדי שיראה שופע יותר, ובו בעת נועד לתת לגוף מראה דקיק, אך הוא הפריע לתנועה ולזרימת דם חופשית, וגרם להתעלפויות ולבעיות אורתופדיות.

במקום חצאיות מלאות בד, כבדות ומסורבלות - שאנל קיצרה את הבגד, חשפה את השוקיים; היא הפכה את הבגד לפריט לבוש נוח ולא למעמסה כפי שהיה המחוך, שעל מנת ללבוש אותו היה צורך בעזרה של אדם אחר. עיצוביה התאפיינו בפשטות ובאלגנטיות, בקווים גאומטריים וצורות פשוטות, פונקציונליים מאוד ונוחים לעבודה. לדוגמה, החליפה בשלושה חלקים - זוהי חליפה ולא שמלה, זה פריט לבוש מודולרי - ניתן לשלב ולהחליף בין החלקים, ובנוסף, הבגד נוח - החולצה רחבה ולא חונקת; בחצאית יש כפלים כדי לאפשר תנועה רחבה ולא מוגבלת. הבדים הם בצבעים חלקים ללא פרחים או תחרות.

קוקו שאנל נודעת גם בזכות הבושם שפיתחה בשם "שאנל 5". הבושם נוצר ב־1922 ויצר מהפכה בענף הבשמים. "שאנל 5" היה הבושם הראשון שלא היה מזוהה עם פרח מסוים. הוא נוצר על ידי ערבוב של כ־50 ריחות טבעיים ומלאכותיים. הבושם הפך לפופולרי ביותר כשמרלין מונרו נהגה לומר כי כשהיא הולכת לישון היא לובשת רק שאנל 5 - "I wear Chanel number 5".

[עריכה] קורות חייה

קוק שאנל נולדה בשם גבריאל שאנל לאם חד-הורית בסומור, הנמצאת מדרום לעמק הלואר בצרפת. את ילדותה העבירה בבית יתומים ומנזר והתפרנסה מתפירת בגדי כלות וכובעים. כשהייתה בת עשרים החלה לעבוד בחנות כלות בעיירה ליד וישי ונהגה להופיע בבתי קפה בעיר עם כלבלב קטנטן, שם קיבלה את הכינוי "קוקו". באחת מהופעותיה הכירה את אטיין בלסן, מגדל סוסים עשיר ששילב אותה בחיי החברה הגבוהה, שם הפכה לכוכבת נוצצת בזכות הבגדים והכובעים שתפרה לעצמה והסגנון האישי ששפע ממנה לכל עבר. באחת המסיבות הכירה את בוי שאפל, בריטי עשיר שכבש את ליבה. שאפל פתח עבורה בוטיק בעיר הקיט דוביל ובוטיק נוסף בביאריץ (שמונה שנים לאחר מכן הוא נהרג בתאונת דרכים).

בשנת 1920 פגשה את הדוכס דימיטרי פבלוביץ, אחיינו של הצאר הרוסי, שהפך למאהבה. פבלוביץ הציג בפניה את תכשיטי הצאר, שהיוו השראה לקו התכשיטים הראשון שלה. בקיץ של שנת 1921 נסעה שאנל עם הדוכס הרוסי למונטה קרלו כדי לפגוש את הצייר Jose Maria Sert ואת אשתו. במפגש זה עלה הרעיון ליצור את הבושם שהפך לחותם האישי של שאנל - ה"שאנל 5". רעיון זה קרם עור וגידים בפגישה עם ארנס בו, מעצב הבשמים וה"אף" של הצאר. בשנת 1921 פתחה שאנל את בית האופנה שלה בפריז והחלה למכור את שאנל 5. הסיפרה 5 נבחרה כי היא מסמלת את מזל האריה, החמישי בגלגל המזלות שהוא סימן המזל שלה. בושם זה היה שונה משאר הבשמים שקדמו לו בכך שהוא היה הבושם הראשון שהכיל 50 ריחות מ-50 פרחים שונים, בניגוד לשאר הבשמים בתקופה שהופקו מפרח אחד בלבד. הבושם היה הצלחה כבירה. בשנת 1935 התחברה עם סר יו ריצרד ארתור גרוסוונר, בריטי עשיר אחר.

בעת מלחמת העולם השנייה, עם פלישת גרמניה הנאצית לצרפת, סגרה שאנל את המפעלים שלה ועברה לגור במלון ריץ בפריז, שהפך למפקדת הגסטאפו. שאנל אף התיידדה עם מפקד הגסטאפו בצרפת - ידידות שהצילה את חייהם של רבים מקרוביה. עם תום המלחמה הרחיבה שאנל את עסקיה והחלה לשווק את מוצריה בארצות הברית. היא הפכה לאייקון תרבותי והשחקנית קתרין הפבורן גילמה את דמותה במחזמר מצליח בשם "שאנל" בברודווי.

שאנל נפטרה בגיל 88, ובית האופנה, קו מוצרי הקוסמטיקה והבשמים עברו לרשות שותפיה מאז שנת 1924 - משפחת ורטהיימר. מוצרי הקוסמטיקה של שאנל, משווקים על ידי חברת אלפא קוסמטיקה, שנוסדה ב-1933.

[עריכה] קישורים חיצוניים