הסגנון האקלקטי בארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסגנון האקלקטי (לקטני) הינו סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 ועיקרו הוא שילוב ומיזוג בין מאפיינים מן המזרח ומאפיינים מן המערב. הסגנון הושפע בעיקר מהבנייה הערבית שהייתה קיימת בארץ ישראל, סגנון האר-דקו והשפעה רבה של בנייה טמפלרית שהגיעה מגרמניה.

כיום את עיקר סגנון הבנייה האקלקטי ניתן לראות באזור לב תל אביב. רבים מבלבלים בין הסגנון האקלקטי לבנייה בסגנון הבאוהאוס. שני הסגנונות מצויים במה שנחשב היום ל"עיר הלבנה" באזור מרכז תל אביב ורוב הבניינים משני הסוגים מוגדרים כמבנים לשימור.

דוגמה מובהקת לסגנון האקלקטי המשלב בין מזרח ומערב הינה בית הפגודה בתל אביב שמאופיינת בקשתות גדולות, עמודים דורים, קשתות מוסלמיות וגג בצורה פגודה אסייתית.

עוד מבנים מפורסמים בסגנון האקלקטי:


אדריכלות ישראלית
מבנים בישראל: מבנים בירושלים | מבנים בתל אביב | מבנים בחיפה | מבנים ברמת גן | אתרי מורשת עולמית בישראל
סגנונות בנייה בישראל: אדריכלות טמפלרית | סגנון אקלקטי | הסגנון הבינלאומי | ברוטליזם | אדריכלות ישראלית עכשיווית
ערכים בנושא תכנון ובנייה בישראל: חוק התכנון והבנייה | תכנון ובנייה בישראל | תוכנית גדס | תכנית שרון
נושאים נוספים: אדריכלים ישראלים | גורדי שחקים בישראל | אדריכלות בירושלים | העיר הלבנה
ראו גם: פורטל אדריכלות