פרנציסקוס מאסיזי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנציסקוס מאסיזי (באיטלקית: Francesco d'Assisi) (1182 - 3 באוקטובר 1226), איטלקי נוצרי, מייסד מסדר הפרנציסקנים.
פרנציסקוס החל את חייו כבן למשפחת סוחרים. אביו היה סוחר בדים אשר ייעד את בנו להמשך המסחר. כעלם צעיר חלם פרנציסקוס על עתיד כאביר. אולם מסע המלחמה היחיד שהשתתף בו - מלחמה נגד עיר שכנה, הותיר אותו כלוא למשך שנה. פרנציסקוס יצא מן הכלא חולה ושברירי ונותר כזה כל ימיו.
פרנציסקוס הרגיש קרבה גוברת והולכת בינו לבין אלוהים. באחד ממסעותיו הרגליים באזור אסיזי, הגיע אל כנסייה מתמוטטת. בהתלהבות רגעית מכר את כל הבדים אשר ביקש ממנו אביו למכור באחת הערים השכנות וביקש לתת את הרווח לנזיר אשר שיפץ את הכנסייה. הנזיר סירב לקבל את הכסף, אולם אביו של פרנציסקוס לא סלח לו ונידה אותו. פרנציסקוס ביקש את חסות הבישוף המקומי מפני אביו ומאז נפרשה עליו חסות הכנסייה.
פרנציסקוס אסף סביבו חסידיו רבים אשר קיבלו עליהם את הסיגוף שהטיל על עצמו. חסידיו חויבו ללכת יחפים, ונאסר עליהם להיות בעלי רכוש. כמו כן ידוע פרנציסקוס באהבתו לבעלי החיים ובצמחונותו. כיום הוא ידוע בתור הקדוש המגן על בעלי החיים ועל הסביבה.
הכנסייה הכירה במסדרו כמסדר עצמאי - מסדר "האחים הקטנים" אשר נודע לאחר מכן בשם מסדר הפרנציסקנים. שנתיים לפני מותו היה פרנציסקוס הקדוש, לטענת הפרנציסקנים, לאדם הראשון בהיסטוריה לחוות את פצעי הסטיגמטה. נטען כי בעת תענית ארוכה, חווה הנזיר התגלות שבעקבותיה התגלו בגופו פצעים שדמו לחלק מפצעיו של ישו הצלוב - פצעי המסמרים בכפות הידיים, ופצע מדמם בחזהו. פרנציסקוס הקדוש מת מות אביונים, בבקתה דולפת. עם מותו ביקש כי ישכיבוהו על הרצפה על מנת שימות בעליבות מוחלטת. לאחר מותו המשיך המסדר הפרנציסקני להתעצם, במיוחד עם גילוי העולם החדש.

