יונה אליאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונה אליאן (נולדה ב-25 באוקטובר 1950) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלויזיה ישראלית.
אליאן נולדה ביפו, אביה ניצול שואה והיא העידה על עצמה שהייתה שייכת לדור שניסה בתחילה להתנער מהמורשת ה"גלותית". למדה תיאטרון ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. שנה לאחר סיום לימודיה, שיחקה בהצגה "ביוגרפיה" שהועלתה ב1971 בתיאטרון הקאמרי.
הפריצה הגדולה שלה לקהל הרחב הייתה ב1972 בסרט "נורית" של הבמאי ג'ורג' עובדיה שם גם פגשה את ששי קשת, בעלה לעתיד.
אליאן שיחקה בהצגות רבות בתיאטרון הקאמרי, הבימה, תיאטרון חיפה, תיאטרון באר שבע ובשנים האחרונות היא נמנית עם סגל שחקני תיאטרון בית ליסין. בין ההצגות בהשתתפותה: "הן לא תקחהו עמך", "אם הבית", "יתוש בראש", "חלום ליל קיץ", "הלילה ה-12", "חתונת הדמים", "פירוד זמני", "מעגל הגיר הקווקזי", "טרטיף", "פילומנה", "ביאנקה", "זוג פתוח", "הזוג המוזר", "מי מפחד מוירג'יניה וולף", "קול קטן" ועוד. הרבתה לשתף פעולה על הבמה עם השחקן ששון גבאי. כמו כן העלתה עם ששי קשת את תוכנית הבידור "נוסטלגיה זה לא מה שהיה".
אליאן נחשבה בשנות השבעים והשמונים גם לכוכבת הקולנוע הישראלי. היא שיחקה בסרטים: "הצד השני" ,"נורית" , "The Jerusalem File", "קוראים לי שמיל", "שלושה ואחת", "יהיה טוב סלמוניקו", "יהלומים", "רחוב 60", "יופי של צרות", "בוא נפוצץ מיליון", "החורף האחרון", "כסאח", "בובה", "תלווה לי את אשתך", "האיטלקים באים" ו"כיכר החלומות".
בטלוויזיה השתתפה אליאן בתוכנית הילדים "שלוש ארבע חמש וחצי" (שם שיחקה לצד בעלה ששי קשת), והנחתה את המגזינים "משהו מהסרטים", "סטייל" ותוכנית הבוקר של טלעד. כמו כן שיחקה בסדרות הטלויזיה "קסטנר", "האישה האחרת", "מרחב ירקון", "זינזאנה" ו"ילדות רעות".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יונה אליאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

