יעקב אבן צור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


רבי יעקב ברבי ראובן אבן צור (יעב"ץ; 1673, כ"ז אייר ה'תל"ג - 1753, ב' בטבת ה'תקי"ג), רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מחכמי מרוקו במאה ה-18.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חייו

נולד במקנס. בילדותו למד תורה מאביו, רבי ראובן. התבלט בכשרונותיו כבר בגיל צעיר. בין יתר כשרונותיו התמחה בהעתקת כתבי יד נדירים. הפירוש "מנחת יהודה" לרבי יהודה בן עטר נדפס על פי עותק שהכין רבי יעקב בגיל חמש עשרה. נשא לאשה את בתו של רבי יהודה עוזיאל. חייו האישיים היו קשים ביותר. נולדו לו כשישה עשר ילדים אך רק אחד מהם שרד, בנו רפאל עובד.

בגיל עשרים מונה לסופר בית הדין של רבי יהודה בן עטר בפאס. לאור ניסיונו בתפקיד זה כתב את הספר עט סופר. בספר זה נוסחאות של שטרות שונים והדינים הקשורים אליהם. אחת עשרה שנה לאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין לצד רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי. באותם שנים למד רבי יעקב תורה מרבי יהודה בן עטר, רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סיררו.

לאחר מותו של רבי יהודה בן עטר ירש אותו רבי יעקב כאב בית הדין ורבה של העיר פאס. בתפקידו זה הוכר כגדול הפוסקים מקרב רבני מרוקו באותה העת. התשובות שהופנו אליו קובצו על ידיו בספר בשם משפט וצדקה ביעקב. כשהנהיג את קהילת פאס דאג שהמסים בקהילה ייגבו באופן פרוגרסיבי, קרי העשירים ישלמו יותר והעניים ישלמו פחות.

לאחר כשלושים ואחת שנים כרבה של קהילת פאס, עבר לשמש ברבנות בקהילת מקנס. ישנה מסורת שסיבת העזיבה הייתה סכסוך כספי עם פרנסי הקהילה. שהותו במקנס ארכה כאחת עשרה שנה. במקנס פעל לצד רבי משה בירדוגו ורבי משה אדהאן. לאחר שרעב פשה בעיר מקנס עזב לתיטואן. בתיטואן הקים בית כנסת ושהה בה שנים אחדות. בערוב ימיו חזר לעיר פאס ובה נקבר. קברו בבית הקברות היהודי בעיר פאס הוא אתר עלייה לרגל בקרב יהודים המבקרים במרוקו.

לפי דוד קורקוס אשר כתב את הערך על פאס באנציקלופדיה העברית , עם מותו של רבי יעקב אבן צור הגיע לקצו מעמד הבכורה לה זכתה קהילת יהודי פאס בקרב הקהילות היהודיות במרוקו.

[עריכה] תלמידיו

רבי יעקב סמך חמישה תלמידים: בנו רבי רפאל עובד אבן צור, רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, רבי משה אבן זמרא ורבי מתתיה סיררו. יש המונים את רבי אפריים מונסינייגו כתלמיד החמישי שנסמך.

[עריכה] חיבוריו

[עריכה] קישורים