בלצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלצירומנית:Bălţi) הינה עיר הנמצאת בצפון מולדובה. אוכלוסית העיר מונה 127,600 אנשים נכון ל-2005.

[עריכה] שם העיר

שמה בתרגום מרומנית:ביצה, וככל הנראה בא בגלל אזור הביצות בה היא נמצאת.

[עריכה] מיקום העיר

העיר נמצאת 120 ק"מ בצפון מזרח מקישינב במקום שפיכת הנהר ראוצל לראוט, שבסופו של דבר נשפך לדניסטר. בעיר עוברות עוד שני נהרות קטנים שנשפכים לראוט. העיריה בנתה בנוסף בעיר 2 אגמים מלאכותיים בתוך העיר.

[עריכה] היסטוריה

העיר מוזכרת לראשונה ב-1421. היא נוסדה כמקום יריד בנחלותיה של הנסיכה הפולניה רינגלה ממזוביה, אשת הנסיך המולדובי אלכסנדר הטוב. באותה תקופה בלצי הייתה שייכת לחבל דורוהוי, אך כעבור זמן קצר עברה לחבל יאס. כעיר על פרשת דרכים היא נהפכה למקום יריד סוסים. הנסיך מקרים מנגלי גירֶי הרס את העיר ב-1469, אך נוצח ליד הכפר ליפניץ, 100 ק"מ משם על ידי המולדבים.
ב-1711 הנסיך המולדבי דימיטרי קשימיר קרא לעזרתו את הצאר הרוסי פטר הגדול, שזה עתה ניצח את קרל ה-12, מלך שבדיה להלחם בטורקים. בין 1711 עד 1812 בלצי הייתה בזירת הקרבות על שליטה באזור בין הרוסים, הטורקים והאוסטרים. ב-1812 לפי הסכם בוקרסט האזור עבר לידי רוסיה. ב-1818 ביקר במקום הצאר רוסי, כשהודיעו לו שם שנולד לו בן, הפך את המקום לעיר לכבוד המאורע. הרוסים בהתחלה נתנו חופש מסוים לרומנים, אך כבר בתקופת ניקולאי הראשון הו דוכא, וכולם אולצן ללמוד בשפה הרוסית, ולהתבולל בתוך העם הרוסי.
ב-1918 עם התפרקות האימפריה הרוסית לפי החלטת בית הנבחרים האזור צורף לרומניה. לפי מפקד אוכלוסין משנת 1930 בעיר חיו 35,000 תושבים, ו-20,000 מתוכם היו יהודים. העיר שימשה למרכז תרבות אידיש.
ב-1940 לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ צורפה לברית המועצות, וביוני 1941 חזרה על ידי עזרת הגרמנים לרומניה. היהודים ברובם ברחו לסיביר וקזחסטן, ולכן ברובם נוצלו, אך אלו שנשארו, כ-3000 נשלחו למחנות מעצר בטרנסניסטריה.
ב-1944 העיר שוחררה על ידי הרוסים. מ-1991 במולדובה העצמאית. משנה זו רוב היהודים עלו לארץ, ו-20% מהתושבים נאלצים למצוא מקומות עבודה מחוץ למולדובה בגלל המצב הכלכלי הקשה.