היסטוריה של טורקמניסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


היסטוריה של טורקמניסטן עוד בתקופה הקדומה כאשר הטריטוריה של טורקמניסטן הייתה מאוכלסת וצבאות של האימפריות השונות חנו בשטחה בדרכם לאזורים משגשגים יותר. שבטים של מגדלי סוסים טורקמנים, כנראה מהרי אלטאי (באזור מונגוליה), נדדו לשטחים של טורקמניסטן בתקופות קדומות בעקבות עדרי הסוסים שרעו בשולי מדבר קרקרום, לתוך פרס, סוריה ואנטליה. מאוח יותר נוודים אלה פיתחו את גזע הסוסים הטורקמניסטני "אקחל-טייק" (Akhal-Teke).

תוכן עניינים

[עריכה] תקופת אלכסנדר הגדול

במאה ה-4 לפנה"ס האימפריה הפרסית הובסה על ידי צבאו של אלכסנדר הגדול. ב-330 לפנה"ס צעד צבאו של אלכסנדר צפונה לכיוון מרכז אסיה, בדרך הוא כבש את שטחי טורקמניסטן והקים על דרך מסחר עיקרית את העיר אלכסנדריה ליד נהר מורגב, מאוחר יותר הוסב שמה של העיר למורב, והריסות העיר נראות עדיין לצד הנהר.

[עריכה] שלטון מלכות פרתיה

לאחר מותו של אלכסנדר הגדול ב 323 לפנה"ס הגנרלים שלו לחמו על השליטה באימפריה שהקים ועד מהרה היא התפוררה. הסייטיאנים - הלוחמים האכזריים מהצפון הקימו את ממלכת פרתיה אשר כללה את טורקמניסטן ואיראן של ימינו.

מלך פרתיה שלט על הממלכה מבירתו החדשה ניסה בטורקמניסטן, שרידי העיר מצויים היום בפרבר של הבירה אשגבאט. בשיא כוחה הממלכה התרחבה עד נהר אינדוס שבהודו.

פרתיה נפלה בשנת 224 לספירה, כאשר הפרסים הלמו בהם. באותו הזמן, כמה קבוצות שכללו את האלנים וההונסים נעו לטורקמניסטן מהצפון ומהמזרח. קבוצה של הונסים השתלטו על החלק הדרומי של טורקמניסטן במאה ה-5.

למרות שתושבי טורקמניסטן היו נוודים בלבד, הוקמו יישובים קבועים בשטחים הפוריים וליד נהרות. חוואים גידלו חיטה, ירקות ופירות לצד נהר האמו דריה והערים מורב וניסה הפכו למרכזים חשובים של תעשיית המשי. המסחר פרח והדרך בין סין לבגדד של ימינו עברה דרך מורב. בנוסף הסוחרים הביאו עימם גם מיסיונרים שהביאו את דת הבודהיזם לאזור.

[עריכה] המאה ה-7 עד המאה ה-11 (שלטון ערבי)

הערבים כבשו את האזור לאחר מספר פשיטות על מרכז אסיה בסוף המאה ה-7 ותחילת המאה ה-8. הכובשים הערבים הביאו עימם את הדת המוסלמית לאזור ושילבו את עמי האזור בתרבות המזרח התיכונית, והטורקמנים החלו להגר ממזרח אסיה למרכז אסיה, למזרח התיכון ולאסיה הקטנה (ב תורכיה של היום).

בערך בתקופה זו, התהוותה סופית דרך המסחר המפורסמת שחיברה את אסיה עם אירופה שנקראה דרך המשי, והמסחר בה שגשג.

[עריכה] המאה ה-11 עד המאה ה-12 (שלטון טורקמני)

ערך מורחב – אימפריית סלג'וק

בשנת 1040 שבט הסלג'וק הקים את אימפריית סלג'וק שבירתה הייתה מרב. שבט הסלג'וק היה אחד משבטי הטורקמנים החזקים ביותר באותם זמנים והיו זמנים בהם האימפריה התרחבה עד בגדד. קבוצות טורקמנים אחרות נעו מערבה לכיוון הים הכספי ויישבו את אזרבייג'ן ואזורים נוספים באסיה הקטנה, (בתקופה מאוחרת יותר, האיחוד עם הטורקמנים הסלג'וקים הביא ליצירת האימפריה העותומנית). הטורקמנים שגרים היום בטורקמניסטן הם צאצאים של מיזוג שבט זה עם האוכלוסייה המקומית בטורקמניסטן.

[עריכה] המאה ה-12 עד המאה ה-18 (הפלישה המונגולית)

האימפריה הסלג'וקית התמוטטה בשנת 1157 בשל מרידה של בעלי אחוזות חזקים. בשנת 1221 סבלה אסיה המרכזית, מפלישת המונגולים שהגיעו ממזרח אסיה בפיקודו של ג'ינג'יס חאן.

ג'ינג'יס חאן השתלט על האזור המזרחי של הים הכספי בדרכו למערב. בטורקמניסטן הוא ביצע טבח המוני בתושבי העיר מרבובנוסף הרס חוות ומערכת ההשקיה שהייתה חיונית לחקלאים באזור. הטורקמנים ששרדו את הפלישה נסוגו לכיוון צפון, למישורים של קזחסטן או לכיוון מזרח לחופי הים הכספי.

לאחר מותו של ג'ינג'יס חאן בשנת 1227 המונגולים איבדו את שליטתם בטורקמניסטן. קמו המון מדינות קטנות חצי עצמאיות שנשלטו על יד מנהיגים מקומיים. בשנת 1370, השליט המונגולי טימור הידוע כטמרליין באירופה), צאצא של ג'ינג'יס חאן, השתלט על אותן מדינות פעם נוספת והקים את האימפריה הטימורית. אולם לאחר מותו בשנת 1405 האימפריה התפוררה.

הפלישה המונגולית פיצלה את הטורקמנים לשבטים קטנים ודחפה אותם לכיוון המדבר. ומאוחר יותר לאחר הנסיגה המונגולית מטורקמניסטן, הטורקמנים נפלו תחת שליטים מוסלמים שהקימו מרכזים בבוכרה (שנמצאת היום בשליטה של אוזבקיסטן) ובחיבה.

היריבויות בין השליטים הפרסים השונים, גרמו לעימותים שנמשכו מאות שנים והשבטים הטורקמנים השונים לחמו בעוז אחד בשני על מקורות המים המפוזרים בדרום, על שטחים ואזורי שליטה. מהמאה ה-14 ועד המאה ה-17, המלחמה בטורקמניסטן החלה להתפוגג, וכדי לברוח מהעימותים מרבית הטורקמנים נסו על נפשם ועברו למדבריות מרוחקים לאורך הגבול עם פרס ואפגניסטן.

[עריכה] המאה ה-18 עד המאה ה-20 (שלטון הצאר הרוסי)

במאה ה-18, הטורקמנים היו אורבים לשיירות עוברות, שודדים אותם ולוקחים את השבויים למכירה כעבדים. באותה תקופה הצאר הרוסי פיוטר הגדול שלח משלחת שתחפש דרך בה יוכלו לעבור סחורות רוסיות לדרום אסיה והמזרח התיכון. אולם בשנת 1716 אחד השבטים הטורקמנים שדדו ורצחו את המשלחת הרוסית מהאימפריה הצארית ליד חיבה. הרוסים חיכו יותר ממאה שנה כדי לשלוח עוד משלחת לאזור.

למרות זאת המסחר בין הסוחרים הטורקמנים והרוסים נמשך והביא לבניית עיר נמל חדשה בים הכספי בשם קרסנובודסק. בשנת 1802 מספר שבטים טורקמנים הפכו להיות באופן רשמי נתינים של רוסיה.

במהלך המאה ה-19 הטורקמנים ביקשו את עזרתה של רוסיה במלחמתם נגד השאח של פרס. הרוסים חיפשו שווקים חדשים לסחורות שלהם, שטח פורה לגידול כותנה וגישה למשאבים הטבעיים של טורקמניסטן. בשלב הראשון של התמיכה באזור הם הסכימו להציע לטורקמנים נשק ואוכל למורדים הטורקמנים.

רוסיה החלה לשלוח כוחות צבאיים לטורקמניסטן בחצי השני של המאה ה-19. משנת 1863 ועד 1868 הרוסים ניהלו מלחמה בה הביסו את האויב וסיפחו את בוכרה וחיבה. הטורקמנים במערב שחיפשו עצמאות תמכו ברוסים והצטרפו לאימפריה הרוסית במאבק שלה.

אולם הטורקמנים במזרח ובדרום טורקמניסטן חששו מהניצחונות של הרוסים וכוחות של שבטים לוחמים עצרו את התקדמות הצבא הרוסי בשנת 1879. שנתיים מאוחר יותר הרוסים כיתרו את הכוחות כשלבסוף הם תפסו אותם יחד עם אשגאבט.

עד שנת 1985 הרוסים הביסו את רוב השבטים הטורקמנים, והגיעו עד לגבולותיה של פרס ואפגניסטן. באותה תקופה הם סללו מסילת הברזל הטרנס כספית מה שהוביל לשגשוג כלכלי של האזור כולו.

משנת 1890 ועד 1917 טורקמניסטן הייתה חלק מרוסיה הצארית. פרובינציה טורקיסטן במרכז אסיה כללה אוכלוסיות מוסלמיות כמו אוזבקים, קזחים, קירגיזים, טז'יקים וטורקמנים. בתוך טורקיסטן לטורקמנים היה מעמד נחות ומרבים נלקחו אדמותיהם לצרכים צבאיים מאחר וזו הייתה מושבה צבאית. ההזנחה הרוסית איפשרה לטורקמנים לשמור על תרבותם, שפתם, ומנהגיהם בלי התערבות.

[עריכה] המאה ה-20 (שלטון סובייטי)

ערך מורחב – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של טורקמניסטן

בתחילת המאה ה-20 הצאר שלט ברוסיה אולם האימפריה שלו הייתה בשלב גסיסה עקב סכסוכים בינלאומיים שונים. במלחמת העולם הראשונה (בין השנים 1914 ל 1918), הטורקמנים ועמים אחרים במרכז אסיה התקדמו לכיוון קבלת עצמאות לאחר מהפכת אוקטובר של 1917 ברוסיה שהוביל לנין.

בשנת 1916, בזמן מלחמת העולם, פרצה התקוממות אלימה בטורקמניסטן בראשותו של דזונייט קהאן, והם את הרוסים בחיבה. הטורקמנים הקימו ממשלה לאומית שהחזיקה מעמד עד שנת 1918 - השנה בה חזרו הקומוניסטים הרוסים וכבשו בחזרה את אשגבאט. בתגובה קהאן ורוסים שהיו נאמנים לשלטון הקודם חברו יחד כדי לסלק את הקומוניסטים. ביולי 1919, בעלי הברית האנטי קומוניסטים הקימו את המדינה העצמאים טרנסקספיה.

אולם עד אביב 1920 הצבא האדום התקדם מכיוון טשקנט (אשר באוזבקיסטן המודרנית) ומבוכרה. הקומוניסטים הכניעו בהדרגה את הטורקמנים, כאשר קודם הם כבשו שטחים בכוח צבאי ובשלבים מאוחרים יותר הם מינו קומוניסטים להיות נציגי שלטון. בשנת 1922 הם הקימו את ברית המועצות ובשנת 1924 הטורקמנים הקומוניסטים הכריזו על הקמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של טורקמניסטן שהייתה אחת מ-15 הרפובליקות של ברית המועצות. בתקופה הזו נקבעו הגבולות המודרניים של טורקמניסטן.

בשנות ה-20 המאוחרות של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-30 הולאם כל הרכוש פרטי וסטלין ערך טיהורים מסיביים בכל ברית המועצות. הדבר עורר מרד בטורקמניסטן בשנת 1927 והסובייטים איבדו שליטה ברפובליקה לתנועת ההתנגדות הלאומית שקראו לעצמם "החופש הטורקי".

כאשר סטלין השיב את הרפובליקה הסובייטית של טורקמניסטן לידיו ב-1932 הוא הוציא להורג אלפי מנהיגים קומוניסטיים טורקמנים, כולל הנשיא וראש הממשלה - אותם הוא האשים במתן עזרה ללאומנים. לאחר הטרור של שנות ה-30, השלטון באשגבאט היה תחת שליטה מלאה של מוסקבה.

בינתיים, עימות בינלאומי נוסף התחולל באירופה. התשתית במערב ברית המועצות נהרסה במלחמת העולם השנייה (בשנים 1939-1945) כשגרמניה הנאצית פלשה לברית המועצות בכוחות צבאיים מסיביים. קרבות עזים הרסו חוות, מפעלים וערים בכל מערב רוסיה ואוקראינה. לאחר המלחמה השלטון הסובייטי הקים מפעלים חדשים בערי מרכז אסיה, ביניהם גם באשגבאט וצרדזואו (טורקמנבט המודרנית). נוצרו מקומות עבודה חדשים רבים, והחלה הגירה המונית מרוסיה ואוקראינה לטורקמניסטן הסובייטית.

למרות ההתקדמות והפיתוח, מרבית טורקמניסטן נשארה כפרית, וטורקמניסטן הסובייטית נשארה אחת הרפובליקות המבודדות. זרים ואפילו אזרחים סובייטים לא הורשו לבקר באזור ולטורקמנים לא הרשו לעזוב את גבולות הרפובליקה שלהם.

למרות הבידוד, האזור שגשג מבחינה כלכלית. שיטות השקיה חדשות הסיטו מים מנהרות ומקורות מים סמוכים לחוות חקלאיות ורבים החלו לגדל ירקות ופירות במקום כותנה. בשנות ה 1970, השלטון הסובייטי החל לפתח את המשאבים הטבעיים בתחום האנרגיה באזור, כולל נפט וגז טבעי.

לאחר שגורבצ'וב עלה לשלטון ב-1985 הוא החל במדיניות חדשה. גלאסנוסט שאיפשרה לבקר את המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והמערכת הכלכלית של המדינה. הפרסטרויקה נתנה אוויר לנשימה להרבה עסקים קטנים שיכלו לקבוע בעצמם כמויות ייצור, שכר ומחירים. אולם למנהיגים הטורקמנים הקומוניסטים לקח הרבה זמן כדי להסתגל לרפורמות ולמרות שרובם ככולם היו נאמנים למוסקבה, הם לא אימצו את הרפורמות הכלכליות החדשות.

[עריכה] המאה ה-20 והמאה ה-21 (שלטון עצמאי)

ערך מורחב – טורקמניסטן

במהלך שנות ה 1980 הרבה רפובליקות סובייטיות ניסו לזכות בעצמאות ממוסקבה. אולם רק בעקבות נפילת חומת ברלין והתמוטטות ברית המועצות, הרפובליקות שהרכיבו אותה החלו להכריז על עצמאות.

ב 27 באוקטובר 1991 טורקמניסטן הכריזה על עצמאותה מברית המועצות.

שפות אחרות