חג הסמוך לשבת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חג הסמוך לשבת – אחדים מהחגים יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון. במקרה כזה תהיה התוצאה שני ימים רצופים שהם ימי שבתון לפי ההלכה היהודית. בעיה זו אינה קיימת ביום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה, לפי הכלל הידוע "לא אד"ו ראש".
בחגים שנמשכים יומיים, ייתכן מצב שבו החג יחול ביום חמישי או ביום ראשון, ואז יווצר רצף של שלושה ימי שבתון.
בארץ ישראל, שבה ראש השנה הוא החג היחיד שאותו מציינים יומיים, ואין שומרים יום טוב שני של גלויות, אירוע זה הוא נדיר למדי ומתרחש פעם אחת בכמה שנים. בחוץ לארץ הדבר קורה בתדירות גבוהה.
[עריכה] צמידות חג ושבת בהלכה
מחלוקת היא במשנה האם חג ושבת החלים יחד יוצרים קדושה אחת או שתי קדושות נפרדות. ההבדל הוא במידת היכולת להשתמש בעירוב תחומין שונה עבור כל אחד מהימים.
שלא כבשבת, בכל החגים פרט ליום הכיפורים מותר לאפות ולבשל אוכל לאותו היום, מה שמכונה "אוכל נפש". יום הכיפורים אינו חל בצמידות לשבת, כדי למנוע מצב שבו אסור להכין אוכל יומיים רצופות.
מדין תורה ניתן היה להכין מחג לשבת, אולם מחשש שמא יסיקו אנשים מכאן כי ניתן להכין מחג ליום חול גזרו חז"ל שהדבר אסור. פתרון המאפשר הכנה מחג לשבת בכל אופן הוא עירוב תבשילין.
אין עורכין הבדלה במוצאי יום טוב שבא אחריו שבת, שכן חומרת שבת גדולה מחומרת יום טוב, ולכן אין הקדושה פוחתת ואין סיבה להבדיל. עורכין הבדלה בחג שחל במוצאי שבת. ההבדלה משולבת בקידוש ומכונה 'יקנה"ז' (יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן – כלומר ברכת "שהחיינו").
[עריכה] שלושה ימי שבתון רצופים בחוק הישראלי
שלושה ימי שבתון רצופים יוצרים בעיה מסוימת למחוקק בישראל, שאינו חפץ ליצור חילול חג במקום שאין בו הכרח של פיקוח נפש, אך מתקשה להשלים במקרים מסוימים עם שלושה ימי שבתון רצופים.
עצור אמור לראות שופט בתוך 24 שעות ממעצרו. לפי תקנות סדר הדין הפלילי מ-1997, במקרה של מעצר בערב ראש השנה שחל ביום חמישי, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום 32 שעות מעת מעצרו, אף אם לשם כך ייאלץ השופט לקיים דיון בעיצומו של היום השני של ראש השנה. על השופט לנסות ולהמעיט בחילול החג ככל האפשר ומסתבר שאין צורך לרשום פרוטוקול. העצור החושש מחילול החג יכול לבקש שיובא לפני השופט במוצאי השבת, בהקדם האפשרי.
דיון ארוך ביחסה של ההלכה לתקנה זו ערך הרב בניהו ברונר, ובסופו הוא מסיק:
- "יש מקום להקל בדבר משום כבוד הבריות, שהרי מדובר ביום טוב שני שאיסור המלאכה בו הוא מדרבנן. אמנם עדיף להימנע מאיסורי דאורייתא, למשל: עדיף שהשופט יגיע ברגל לבית המעצר, ולא ירשום את החלטתו אלא במוצאי החג. אבל גם אם לצורך קיום ההליך, יצטרכו השוטרים להסיעו ברכב, יש מקום להיתר, כיון שאיסור הנסיעה ביום טוב הוא מדרבנן במקום שאין בעיה של תחומין".
בעיה מסוג אחר נוצרת כאשר יום העצמאות צמוד לשבת. צמידותו לשבת עלולה לגרום לחילול שבת בטקסים הממלכתיים. כדי למנוע זאת, קובע חוק יום העצמאות שבמקרה זה יוזז יום העצמאות ממועדו הרגיל, ה' באייר, ליום מוקדם יותר או מאוחר יותר.
[עריכה] מקורות
- הרב שלמה יוסף זווין, המועדים בהלכה, הוצאת ביתן הספר
- ששי גז, משה רונן, המשפט הפלילי, הוצאת ידיעות אחרונות

