יעקב פייטלוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דר' יעקב פייטלוביץ' (נולד בשנת 1881 בלודז' שבפולין, נפטר בשנת 1955 בתל אביב), מזרחן, חוקר של יהדות אתיופיה ותרבותה שתרם לבניית הזהות העצמית החדשה של "ביתא ישראל".

משך חייו לא ישב במקום אחד וחייו היו סבב של נדודים באירופה, בארץ ישראל בארצות הברית ובאתיופיה.

נושא מיתוס השבטים האבודים באתיופיה משך את פייטלוביץ והוא הפך את גאולת הקהילה למפעל חייו. הוא ערך מספר ביקורים באתיופיה החל משנת 1904. בין שאר פעולותיו אף הקים בית ספר לבני "ביתא ישראל" באדיס אבבה. בשובו לאירופה הביא עימו שני נערים מיהודי אתיופיה, גאטיה ירמיה ותאמרת עמנואל, על מנת לחנכם על פי המסורת היהודית המקובלת, כדי שיוכלו להדריך בשובם את יהודי אתיופיה. אחד הנערים, תאמרת עמנואל, חזר בשנת 1923 לאתיופיה, ניהל שם בית ספר להכשרת מורים לילדים היהודיים, היה פעיל בחיי הקהילה, וכמקורב לקיסר היילה סלאסי התערב לטובת היהודים.

במסגרת מסע נדודיו נפגש פייטלוביץ' עם חשובי המנהיגים היהודים ועם כל מי שהיה לו נגיעה בנושא של יהודי אתיופיה כגון הדיפלומטים באתיופיה, במצרים ובאירופה. הוא אף קיבל תמיכה למסעותיו מהברון רוטשילד וארגון כל ישראל חברים והמלצות לתמיכה במחקריו מרבני ארץ ישראל.

הוא חקר את מנהגיהם הדתיים של היהודים האתיופיים והצליח להשפיע עליהם להתקרב ליהדות הרבנית-התלמודית שכן קודם לכן לא הכירו את התלמוד. בהשפעתו שינו "ביתא ישראל" את מנהגיהם הדתיים.

פעילותו בקרב יהודי אתיופיה תרמה את הבסיס ההיסטורי למיזם העתידי של העלאת "ביתא ישראל" לישראל במסגרת המבצעים הדרמטיים "מבצע משה" ו"מבצע שלמה".

למרות ששמו של יעקב פייטלוביץ' קשור קשר אמיץ ליהודי אתיופיה הוא היה גם פעיל בקרב יהודים שחורים בהארלם, ופעל בנושא גיור בני אסיה ואפריקה.

פייטלוביץ' תרם את ביתו לעירית תל אביב.

[עריכה] קישורים חיצוניים