עצם הזרוע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עצם הזרוע היא העצם הארוכה ביותר של הזרוע. היא נמצאת בין הכתף למרפק. בשלד, עצם הזרוע ממוקמת בין עצם השכם בצידה המקורב, לעצמות החישור (Radius) והגומד (Ulna) בצידה המרוחק. זוהי העצם הגדולה ביותר בגפה העליונה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה אנטומי
אפשר לחלק את עצם הזרוע לשלושה אזורים:
[עריכה] חלק עליון (מקורב)
החלק העליון כולל את ראש העצם המעוגל, המופרק עם עצם השכם. מרוחק מהראש, נמצא הצוואר האנטומי ובהמשך בולטות שתי גבשושיות (הגדולה והקטנה, בלועזית - Greater and lesser tubercles). לגבשושיות מחוברים השרירים מסובבי הכתף. בין שתי הגבשושיות, נמצא חריץ שדרכו עובר הראש הארוך של שריר הזרוע הדו ראשי. האזור שמתחת לגבשושיות, שם העצם צרה יחסית, נוטה להשבר יותר מאזורים אחרים בעצם. תכונה זאת העניקה לו את השם הצוואר הניתוחי.
[עריכה] גוף עצם הזרוע
לאורך גוף הזרוע מתחברים שרירים שונים. באמצע אורך הגוף, אפשר לזהות את גבששת הדלתא (Deltoid tuberosity), אליה מתחבר שריר הדלתא. בהכללה, אפשר לומר שכל השרירים הנאחזים בעצם מגבששת הדלתא ומעלה, מניעים את הזרוע וכל השרירים הנאחזים בעצם הזרוע, למטה מגבששת הדלתא, מניעים את המרפק. יוצא מהכלל הוא שריר הזרוע התלת ראשי, שנאחז לאורך מרבית חלקו האחורי של גוף עצם הזרוע.
עצב החישור, שנע בצורה סלילית מסביב לגוף העצם, בחלק הצידי, מותיר את חותמו בדמות חריץ רדוד מתאים (groove for radial nerve).
[עריכה] חלק תחתון (מרוחק)
החלק התחתון שטוח יותר מגוף העצם ומסתיים במשטח מפרקי רחב. משני צידיו בולטים עיליות העלים (Epicondyles) הצידית והתיכונה.
בחלק הצידי של קידמת המשטח המפרקי, נמצא רֹאשִׁישׁ הזרוע (Capitulum) שצורתו בליטה כדורית, אליו מופרקת עצם החישור. בצד התיכון של המשטח המפרקי, נמצא הסליל (Trochlea). לסליל, העוטף את הקצה התחתון של עצם הזרוע, צורה המזכירה גלגלת. דרכו, מופרקת עצם הזרוע עם עצם הגומד.
עִלִּית הָעֱלִי הצידית, קטנה יותר ופחות בולטת מעלית העלי התיכונה. שתיהן משמשות כנקודות חיבור מרכזיות לשרירי האמה. מחוברים אליהן, בין היתר, הגיד המשותף של פושטי כף היד והגיד המשותף של כופפי כף היד, בהתאמה.

