אלקטרוקרדיוגרם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלקטרוקרדיוגרם (באנגלית: ECG או EKG (מהמילה הגרמנית Elektrokardiogramm)) הוא פלט המיוצר על ידי מכשיר הקרדיוגרף, הרושם את המתח החשמלי בלב על נייר ארוך. תוצאות ה־ECG מספקות את התוצאות הבאות:
- הן קובעות האם הלב פועל כיאות או שהוא סובל מפעילות לא תקינה (לדוגמה, פעימות לב מהירות או איטיות מדי).
- המכשיר יכול להראות על חסימות בעליות (במהלך או אחרי התקף לב).
- ניתן להשתמש בו בכדי לגלות המצאות סידן, מגנזיום ושאר הפרעות אלקטרוליטים.
- יכול לשמש לגילוי אי-סדירויות בזרימת הדם (חסימות).
- מראה על המצב הפיזיולוגי של החולה במהלך בדיקות מאמץ.
- מספק מידע על המצב הפיזיולוגי של הלב.
תוכן עניינים |
[עריכה] פירוט
רישום ECG טיפוסי של פעימות לב סדירות מורכב מגל P, מערכת QRS וגל T. גל P הוא חתימה אלקטרונית של התהליך שגורם להתכווצות העליות. הן העלייה הימנית והן השמאלית פועלות סימולטנית. מערכת ה־QRS מייצגת את התהליך שגורם להתכווצות החדרים הימני והשמאלי, והוא חזק הרבה יותר מזה שגורם להתכווצות העליות ומערב הרבה יותר שטח שריר, ובכך גורם לרישום ECG גבוה הרבה יותר. מערכת ה־QRS כוללת גם את שלב הרפיית העליות. גל ה־T מייצג את הרפיית החדרים.
[עריכה] מרווח QT
מרווח QT נמדד מתחילת מערכת ה־QRS עד לסוף גל ה־T. מרווח QT, כמו גם מרווח QT המתוקן, הם חשובים באבחון תסמונת QT ארוך ותסמונת QT קצר. מרווח QT משתנה בהתאם לקצב הלב, ומספר גורמים מתקנים פותחו כדי שיישקף את קצב הלב.
השיטה הנפוצה ביותר לתיקון מרווח QT היא זו שפותחה על ידי באזה. הנוסחה של באזה היא
, כש־QTc הוא מרווח QT מתוקן ו־RR הוא המרווח מתחילת מערכת QRS אחת למערכת QRS עוקבת, הנמדד בשניות. אך למרות זאת, נוסחה זאת לעיתים אינה מדוייקת, ומתקנת גבוה מדי בקצבי לב גבוהים ומתקנת נמוך מדי בקצבי לב נמוכים.
נוסחה מדויקת יותר כדי לתקן את מרווח QT לקצב פותחה היא
. שיטה זו אינה נפוצה במרפאות.
[עריכה] מיקום מוליכי ECG
רישום ECG טיפוסי מראה את מחזור הלב מ־12 נקודות שונות (I, II, III, aVR, aVL, aVF, V1-V6), כאילו שהוא צופה באירוע מ־12 מקומות שונים. להבנת הכיוונים, או הווקטורים, הרגילים או החריגים של תהליכי הכיווץ וההרפיה חשיבות רבה באבחון. הכיוונים, או הווקטורים, ידועים כ"מוליכים". את ה־aVR מתקינים בזרוע (או הכתף) הימנית, את ה־aVL מתקינים בזרוע (או הכתף) השמאלית ואת ה־aVF מתקינים על הרגל (או הירך) השמאלית. מוליך I מייצג את הפעילות המתרחשת מזרוע ימין לזרוע שמאל. מוליך II מייצג את הפעילות מהזרוע הימנית לרגל השמאלית. מוליך III מייצג את הפעילות מהזרוע השמאלית לרגל השמאלית.
[עריכה] וקטורים חשמליים וכיצד הם משפיעים על הלב
המוליכים המשניים (מוליכים II, III ו-aVF) צופים בפעילות החשמלית מנקודת היתרון של האזור המשני של הלב. המוליכים הצדדים (I, aVL, V5 ו-V6) צופים בפעילות החשמלית מנקודת היתרון של הלב. המוליכים המקדימים, V1 עד V6 מייצגים את הדופן של הלב. נדיר להשתמש ב aVR לצורך אבחון, אך הוא יכול להורות על הצבה לא נכונה של שאר המוליכים.
המוליכים המשניים רושמים אירועים מנקודת השיא של החדר השמאלי. המוליכים המשניים והחדריים רושמים אירועים מהדופן השמאלית והקדמית של החדר השמאלי, בהתאמה. לחדר הימני יש מסת שריר נמוכה מאוד, ולפיכך משאיר חותם חלש מאוד ב-ECG, והופך את האבחון של הבעיות בחדר הימני למסובך עוד יותר.
המוליכים מודדים את הפעילות החשמלית כתוצאה מחיבור של פוטנציאל הפעולה בלב ברגע מסוים. לדוגמה, במהלך התכווצות חדרית תקינה, סכום הפעילות החשמלית יוצר וקטור חשמלי שמכוון מקשרית ה־SA לקשרית ה־AV, ומתפשט מחדר הימני לחדר השמאלי (מכיוון שקשרית ה־SA נמצאת בחדר הימני). הדבר הופך לגל P ב־ECG, ונראה ישר מבחינה ויזואלית במוליכים II, II ו-aVF (כיוון שהפעילות החשמלית הכללית הולכת לכיוון מוליכים אלו), והופכת ל-aVR (כיוון שהיא מתרחקת ממוליך זה).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תוכנה לבדיקת א.ק.ג. למחשב אישי חברת נורב הישראלית


