שושנה אשמן-שגב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שושנה אַשְׁמַן-שֶׂגֶב (1923 - 1965), סופרת ילדים, עורכת ועיתונאית עברית. נולדה בתל אביב. שושנה אשמן-שגב הייתה בתו של המשורר והמחזאי אהרון אשמן, שגם עסק בחיבור ספרי לימוד. המחזה המפורסם שלו היה "האדמה הזאת", שהוצג בהצלחה בשנת 1943. סיימה את ביה"ס היסודי והתיכון בתל אביב עירה, והשלימה לימודיה בבית מדרש למורים. היא החלה לעסוק בהוראה, ובנוסף למורה כללית הייתה גם מורה לנגינה.
בשנת 1948 עשתה שושנה אשמן-שגב "הסבה" לעיתונאות, והחלה לפרסם סיפורים קצרים, רשימות וטורים בעיתוני הילדים בארץ. עברה לעיתון "לאשה", ובו הייתה כתבת בכירה עורכת מדורים ודמות מרכזית. בסתיו של שנת 1965 ירדה לאילת לשם הכנת כתבה, יחד עם צלם העיתונות גיורא רון (רוכמן). מכוניתם התהפכה לא הרחק מאילת ושניהם נספו. שושנה אשמן-שגב זכתה לפרסם ספר בטרם מותה, והשאירה אחריה רשימות עיתונאיות רבות שמיעוטן כונסו לאחר מותה. כתיבתה, בעיקר לבני הנעורים, הייתה בעלת לבוש של קלילות ורהיטות, אך הנושאים שבהם טיפלה היו רציניים.
[עריכה] ספריה של שושנה אשמן-שגב
- המלחין והשוטר: סיפורים מעולם המוסיקה, ציורים א. לואיזדה, תל אביב, יבנה, 1960.
- בנות-הנעורים, יבנה, תל אביב, 1968.

