קטמנדו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קטמנדו (בנפאלית: काठमाडौं) היא עיר הבירה של נפאל, והעיר הגדולה ביותר במדינה. בעיר חיים כ-1.5 מיליון אנשים. קטמנדו ממקומת בגובה של 1,300 מ' מעל גובה פני הים, בעמק קטמנדו במרכז נפאל, על גדות נהר הבגמטי. קטמנדו מורכבת למעשה משלוש ערים - קטמנדו, פטן ובקטפור.
מקור השם קטמנדו לא ידוע. אחת התיאוריות היא, שהשם נובע מהמונח בסנסקריט "קסטה מנדפ" (Kastha-Mandap), "מקדש העץ"; על שם פגודה שגולפה מעץ אחד בפקות המלך לקשמי נאראסינגה מאלא ב-1596. על-פי אגדה נפאלית, אזור עמק קטמנדו היה אגם בעבר, אבל מנג'וסרי, אחד מתלמידיו של גאוטמה בודהה פתח תפח באחת הגבעות והמים התנקזו.
חוקרים משערים כי אזור עמק קטמנדו היה מיושב כבר בשנת 900 לפנה"ס, אם כי הממצאים העתיקים ביותר
מתוארכים למספר מאות לפני הספירה: הכתובת העתיקה ביותר היא משנת 185. הבניין העתיק ביותר בעמק, אשר נתון לרעידות אדמה הוא כבן אלף שנים. על-פי המסורת, בודהא ותלמידיו שהו זמן מה באזור פטן של ימינו בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס, אך אין עדויות לכך. בפטן קיימות ארבע סטופות מן המאה ה-3 לפנה"ס, לגביהן נטען כי הוקמו על ידי אשוקה, ממלכי המאוריאנים. כמו במקרה של בודהא, גם לגבי שהותו של אשוקה באזור אין שום עדויות, אם כי מקור הסטופות כנראה מתקופה זו. השליטים הראשונים המתועדים של העמק הם הקיראטים, וקיימים שרידים של הארמון שלהם בפטן. במאה החמישית, שליטי העמק היו שושלת ליכצ'בי, אשר קיימו קשרים הדוקים עם שושלת גופטא בהודו. מתקופה זו קיימות כתובות, אשר המוקדמות ביותר בינהן הן משנת 464. בין המאה ה-12 והמאה ה-17 שלטה באזור שושלת מאלא, ואז כבשה שושלת השאה הנאפלי את האזור ויצרה את נפאל של ימינו. מרבית הארכיטקטורה העתיקה של קטמנדו היא מתקופת שושלת מאלא.
[עריכה] ערים תאומות
- יוג'ין,אורגון,ארצות הברית
- רוצ'סטר,ניו יורק,ארצות הברית
- מאטסומוטו,נגנו,יפן
- קסיאן,סין
- יאנגון,מיאנמר
- מינסק,בלארוס
- פיונגיאנג,צפון קוריאה
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

