יוסף דב סולובייצ'יק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד או הרי"ד, י"ב באדר תרס"ג, 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 9 באפריל 1993), רב, פילוסוף דתי, מראשי תנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ראשית חייו
נולד בפרוז'ני, חבל גרודנו, כיום בלארוס, בי"ב אדר תרס"ג (1903). מצד אביו היה נכדו של רבי חיים מבריסק, שלימד בישיבת וולוז'ין והמציא את שיטת בריסק בלימוד הגמרא, ובן-נינו של הנצי"ב. מצד אימו היה נכדו של ר' אליהו פיינשטין, הרב של פרוז'ן, ומחבר הספר "הליכות אליהו". בצעירותו גדל בעיירה חסלוביץ, שהייתה בה קהילת חסידי חב"ד גדולה. בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמדו, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו ספר התניא והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה, ר' חיים.
על החוויה של ילדות בצל לימוד התורה הוא סיפר בספרו "איש ההלכה - גלוי ונסתר":
- כד הווינא טליא (כשהייתי ילד), נער גלמוד ובודד הייתי. פחדתי את העולם. קר וזר היה לי העולם. נדמה היה לי כאילו הכול לועג לי. ברם, חבר אחד היה לי והוא, אל תצחקו לי, הרמב"ם. איך התיידדנו ? פשוט נפגשנו !
- שיעוריו של אבא היו ניתנים בטרקלין של בית סבא, שמה עמדה מיטתי. דרכי הייתה לשבת במיטתי ולהאזין לדברי אבא. אבא מרי דיבר תמיד על אודות הרמב"ם... אבא מרי היה אומר, כמעט בתלונה על הרמב"ם: "אין אנו מבינים לא את הסברה של רבינו ולא את אופן ביאורו את הסוגיה"... "הראב"ד בהשגותיו צודק"...
- אני עשיתי אוזני כאפרכסת והייתי מאזין אל דבריו. לא הבנתי אף מילה אחת בנוגע לעניין המדובר. ברם רושם כפול התרקם במוחי התמים והצעיר. א)הרמב"ם מוקף מתנגדים ו"אויבים" הרוצים לעשות לו רע. ב)המגן היחידי הוא אבא מרי, לולא אבא מי יודע מה היה קורה לרמב"ם...
- לאט לאט פגה המתיחות. אבא צעד בעוז ובגבורה. סברות חדשות בקעו ועלו, הלכות נוסחו והוגדרו בדייקנות נפלאה. אור חדש זרח. הקושיות נתיישבו, הסוגיה נתפרשה, הרמב"ם יצא כמנצח.... הייתי קופץ ממיטתי ורץ מהר לחדר אמי ובשורה מרנינת לב בפי:"אמא, אמא, רמב"ם צודק, הוא ניצח את ראב"ד, אבא עזר לו, כמה נפלא הוא אבא".
הגרי"ד לא למד בצעירותו לימודי חול פורמליים, אך קרא בעקבות אמו את ספריהם של אלכסנדר פושקין, חיים נחמן ביאליק, הנדריק איבסן ואחרים. בסוף שנות העשרה שלו רכש בצורה מרוכזת השכלה ברמת גימנסיה ובגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת ברלין. באוניברסיטה למד בעיקר פילוסופיה, תוך התמקדות בניאוקנטיאניזם, וב-1932 קיבל את הדוקטוראט, שאותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן. שנה אחת למד גם בסמינר לרבנים בברלין, בה התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של יהדות גרמניה. הוא פיתח יחס חם לראש הסמינר, הרביחיאל יעקב ויינברג, בעל שאלות ותשובות, שרידי אש. הגרי"ד גם התקרב לרב חיים הלר, בו ראה אחד מרבותיו המובהקים.
[עריכה] פועלו כרב ומנהיג
ב-1931 נשא לאשה את טוניה לוויט וב-1932 היגר לארצות הברית. בבוסטון, שם נתמנה לרב, נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון הכשרות, כמו גם בבורות הדתית של יהודי אמריקה. בניסיון לפתור בעיה זו הקים הרב בית ספר יהודי ראשון- "מימונידס". בשנת 1935 ביקר בארץ ישראל, נפגש עם הרב קוק, והעביר שיעור בישיבת מרכז הרב שאליו הגיעו ותיקי ישיבת וולאז'ין ואפילו תלמידים מישיבת חברון. הרב משה צבי נריה תיאר שיעור זה: "זכרה של וולאז'ין קם וניצב לנגד עינינו במלוא יפעתו והודו... ברחבות, בבטחון, התחיל את קושיותיו על הגמרא, על הרמב"ם... אכן 'בית הלוי' לא איכזב".
בעת מסע זה היה הרב מועמד להיות רבה הראשי של תל אביב, אך לבסוף נבחר הרב משה אביגדור עמיאל, שהיה אחד האידיאולוגים של הציונות הדתית. היה זה ביקורו היחיד של הגרי"ד בארץ, ובשנת 1959 סירב להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל, למרות שבחירתו הייתה מובטחת. לימים הסביר זאת כך: "אחת הסיבות... חששתי מפני היותי פקיד המדינה... אני מעריך את רבני ארץ ישראל על האומץ שהם מגלים ועל הגבורה הכמעט בלתי אנושית שהם מגלים. אולם, עצם העובדה שמפעם לפעם נדונות בעיות הלכתיות בנושאים פוליטיים בישיבות הממשלה - הסגה על ריבונותה של הרבנות".
לאחר פטירת אביו, הרב משה סולובייצ'יק, בג' שבט תש"א, ירש את מקומו בראש "ישיבת רבנו יצחק אלחנן" (ישיבה יוניברסיטי), למרות התנגדות כמה גורמים, אך בתמיכתו של הרב יוסף יצחק שניאורסון, הרבי מלובביץ (הקודם). ב'ישיבה יוניברסיטי', שבה העביר שיעורים במשך למעלה מארבעים שנה וכיהן גם כפרופסור להגות יהודית, הפך למנהיג הרוחני של יהדות ארצות הברית שרבים מרבניה היו תלמידיו. הרב היה ער לשינויים שחלו בחברה היהודית ובשנת 1960 שינה את שפת הרצאותיו ושיעוריו מיידיש לאנגלית. היה פעיל מאוד ב'הסתדרות הרבנים של אמריקה' (ה-RCA) וב-1953 נתמנה לוועדת ההלכה שלה. בתפקיד זה השפיע רבות לכיוונים שונים. למשל פסק באופן חד משמעי שעדיף לא לשמוע תקיעה בשופר בראש השנה מאשר לשמוע בבית כנסת שישיבתו מעורבת. לעומת זאת, בניגוד לרבנים אחרים הנחה את הארגון שלא לנתק את הקשרים עם הקבוצות הלא אורתודוקסיות במה שכינה "עניני חוץ", אלא רק במה שקשור להלכה. בשנת 1958 ייצג הרב סולובייצ'יק את הקהילה היהודית ב"ועדה המייעצת לשחיטה אנושית" ובעקבות אישור לשני מכשירים חדשניים צומצמה מאוד התנגדותם של ארגוני "צער בעלי חיים" לשחיטה היהודית.
בתחילה היה חבר ב"אגודת ישראל דאמריקה" ואף נתמנה ליו"ר הועד הפועל הארצי, ולחבר מועצת גדולי התורה של אמריקה. למרות שפרש אחר כך, עדיין שמר על קשרים טובים עם הארגון ותמך ברשת "החינוך העצמאי" בישראל. ב-1956 קיבל את הזמנתו של הרב אהרון קוטלר, ראש ישיבת לייקווד, והדמות המרכזית ביהדות החרדית בארצות הברית, לשאת את הדרשה המרכזית בסעודה החגיגית לכבוד "החינוך העצמאי".
לאחר השואה הצטרף לתנועת המזרחי והיה עד לפטירתו "נשיא לשם כבוד" בתנועה. ביום העצמאות תשט"ז נשא נאום שנקרא אח"כ קול דודי דופק והפך לאחד מניירות העמדה של הציונות הדתית שבו קרא להפנות תשומת לב לניסים שהתחוללו עם הקמת המדינה, שאותם כינה "דפיקותיו" של האל על הדלת, להודות לו על הטובה, ולא להחמיץ את השעה. את הצטרפותו לתנועה הסביר בכך שהשווה בין ה"מזרחי" ליוסף שסלל את הדרך לחיי ישראל במצב החדש שפגשו במצרים. הוא עודד את הציונות הדתית להדגיש את החינוך ולא חקיקה דתית. ביחס לשאלות המדיניות סבר הרב שצריך לפעול בהן ע"פ חוות הדעת של מומחים, ויש מקום לויתורים על שטחים במקום שהמומחים הצבאיים אומרים שיש פיקוח נפש.
בהדרגה הפך הרב למנהיגה הבלעדי של "האורתודוקסיה המודרנית" והמונים באו להרצאותיו והושפעו ממנו. אלפים היו באים לשיעורו השנתי ביום השנה למות אביו, שיעור שנמשך 4-5 שעות רצופות. למרות זאת, הוא לא הרגיש בנוח בתוך האורתודוקסיה המודרנית, ואמר שהיא "קצוצת כנפיים להגביה עוף ונטולת השורשים לחבור לעומק החויה הדתית".
כמסורת משפחתו, היה הגרי"ד פרפקציוניסט קיצוני ועד לשנותיו האחרונות פירסם רק 2 ספרים: "איש ההלכה- גלוי ונסתר" (1944) ו"איש האמונה הבודד" (1965). בשנותיו האחרונות יצאו מספר ספרים אך רוב כתביו פורסמו רק לאחר מותו. בכתביו יש איכות פיוטית והוא מרבה להשתמש בשלל מושגים פילוסופיים.
הרב סולובייצ'יק נפטר בערב שבת חול המועד פסח, י"ח בניסן ה'תשנ"ג (8 באפריל 1993).
לרב נולדו 3 ילדים. ד"ר עטרה טברסקי, שהיתה להרבה שנים יו"ר ועד בית הספר 'מימונידס', נישאה לרב ד"ר יצחק טברסקי. ד"ר טובה ליכטנשטיין, מרצה באוניברסיטת בר אילן, נישאה לראש ישיבת הר עציון, הרב אהרון ליכטנשטיין. ד"ר חיים סולובייצ'יק מכהן כפרופסור לתולדות עם ישראל בישיבה אוניברסיטה ובאוניברסיטה העברית. נכדתו של הרב, אסתי רוזנברג לבית ליכטנשטיין, יסדה את בית המדרש הגבוה לנשים בקיבוץ מגדל עוז, ועומדת בראשו.
[עריכה] מתלמידיו
- חתנו, הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון.
- הרב פרופ' פינחס פלאי, מייסד הקתדרה לערכי היהדות באוניברסיטת בן-גוריון, עורך הספר "על התשובה" וכתבים נוספים, ועורך השבועון פנים אל פנים.
- הרב ד"ר נחום לאם, נשיא לשעבר של ישיבה יוניברסיטי.
- הרב צבי שכטר, מראשי ישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי) וראש הכולל.
- הרב פרופ' דוד הרטמן, ראש מכון שלום הרטמן.
- הרב פרופ' יצחק טברסקי ז"ל, חוקר ומרצה באוניברסיטת הארווארד, האדמו"ר מטלנא.
- הרב ד"ר דניאל טרופר, מייסד תנועת גשר.
- הרב פרופסור יעקב בלידשטיין, חתן פרס ישראל למחשבת ישראל בשנת תשס"ו.
- פרופ' הלל פורסטנבורג, מרצה למתימטיקה באוניברסיטה העברית.
- הרב משה מייזלמן,ראש ישיבת תורת משה בירושלים.
- פרופ' אליעזר גולדמן, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן והוגה דעות.
- הרב שלמה ריסקין, רב הישוב אפרתה וראש מוסדות אור תורה סטון.
[עריכה] ספריו
- שיעורים לזכר אבא מרי - שיעורים שניתנו ביום השנה למות אביו
- קובץ חידושי תורה - מאמרים שפרסמו אביו הגר"מ זצ"ל והגרי"ד זצ"ל בחייהם
- סדר עבודת יום הכיפורים - שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא
- חידושי הגר"מ והגרי"ד - חידושים שנתלבנו ביחד על-ידם (טאג-בוך)
- איגרות הגרי"ד - חידושים ששלח לאביו בשנות ה-20 וה-30
- הלכות סת"ם - שיעורים שנערכו ע"פ רשימות התלמידים והקלטות
- שיעורי הגרי"ד על יו"ד - מפי השמועה
- שיעורי הגרי"ד על מצוות התלויות בארץ - מפי השמועה
- שיעורי הגרי"ד עך הלכות אבלות והלכות ט' באב - מפי השמועה
- רשימות שיעורים על בבא קמא, סוכה, שבועות ונדרים - מפי השמועה
- איש ההלכה - גלוי ונסתר
- איש האמונה הבודד - על מצוקת האדם (ובייחוד היהודי) המודרני ופתרונה. כולל את המאמר קול דודי דופק.
- על התשובה
- דברי הגות והערכה - קובץ מאמרים מחשבתיים
- חמש דרשות
- דברי השקפה
- בסוד היחיד והיחד
- אדם ועולמו
- ימי זיכרון
- מן הסערה
- אדם וביתו - מסות על חיי המשפחה
[עריכה] לקריאה נוספת
- אבי שגיא (עורך), אמונה בזמנים משתנים .
- דוד הרטמן, אהבה ואימה במפגש עם אלוהים, מורשתו התאולוגית של הרב סולובייציק, בהוצאת מכון שלום הרטמן, 2006.
- אבינועם רוזנק, מבריסק למארבוג ובחזרה: היצירה ההלכתית בשיעורי התלמוד של הרב י"ד סולובייצ'יק, אקדמות ט (תש"ס), עמ' 34-9
- חיים נבון, נאחז בסבך, מעלה אדומים: ברכת משה תשס"ו
- אליקים קרומבין, מר’ חיים מבריסק והגרי"ד סולוביצ’יק ועד "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין" : על גלגוליה של מסורת לימוד, נטועים ט (תשסב) 51-94
- אברהם ולפיש, השיטה הבריסקאית והקריאה הצמודה; תגובה למאמרו של הרב אליקים קרומביין. שם יא-יב (תשסד) 95-137.
- על גישתו ההלכתית של הרב

