אום חאלד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אם חאלד הוא אתר קדום בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" במרכז העיר. באתר נערכו חפירות בשנות החמישים ושנות השבעים ונחשפו שרידים מתקופות פרהיסטוריות כמו הניאוליתית והאפי-פלאוליתית ומתקופות מאוחרות יותר: ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעותומנית.
[עריכה] תולדות ההתיישבות באתר
היישוב באם חאלד הוקם לראשונה בתקופה ההלניסטית וגדל בתקופה הרומית. בחפירות שנערכו במקום נחשפו מתקופות אלה גתות, פסיפסים, קירות ומתקנים אחרים הרומזים על ישוב בעל אופי חקלאי שהיה במקום.
בתקופה הביזנטית (המאות הרביעית והחמישית לספירה) התקיים במקום ישוב שומרוני קטן, ממנו נמצאו שרידים מעטים. בתקופה הצלבנית הוקמה במקום מצודה קטנה של רוג'ר הלומברדי. בתקופה הממלוכית שימשו שרידי המצודה כחאן על דרך הים העתיקה.
בתקופה העותמאנית (המאה השמונה עשרה) הוקם במקום יישוב ערבי קטן בין חורבות המצודה הצלבנית בשם אם חאלד. היישוב נקרא על שם אמו של חאלד, מפקד בצבא המוסלמי בעת כיבוש הארץ במאה ה-7, שהאגדה קבעה את מקום קבורתה של אימו בקרבת מקום (סבחת אם חאלד). בעת מסע נפוליון לארץ ישראל בשנת 1799 עבר הצבא הצרפתי בישוב בדרכו לעכו. בשנת 1839 עברה במקום יהודית מונטיפיורי, אשתו של הנדבן המפורסם. בשנת 1874 זכה המקום לביקור סוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל ואלה תיעדו את שרידי המצודה ואת השקמה המפורסמת של הכפר, שאותה ניתן לראות עד היום בסמוך לסניף הדואר המרכזי בנתניה. לפי הסקר הבריטי, שמו הקדום של האתר היה "מדינת אבו עב" (עיירת אבו עב).
בשנות העשרים נקנו אדמות הכפר על ידי אגודת בני בנימין ועליה הוקמה המושבה נתניה. בשנות הארבעים ניטש הכפר ולאחר מלחמת העצמאות שוכנו בין הריסותיו עולים ממדינות ערב.
המקום בו היה הכפר אום חאלד הפך לשכונה בנתניה הנושאת את השם הזה. שכונה זו, ביחד עם עוד ארבע שכונות סמוכות אוחדו לשם הכולל "נאות הרצל".

