אנאפורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנאפורה (מיוונית: ἀναφορά = לשאת אחור) היא אמצעי ספרותי, המאופיין בחזרה על מילה או כמה מילים בתחילת מספר שורות או בתים רצופים. מטרת השימוש באנאפורה היא הבלטה והדגשה של מסר כלשהו.
[עריכה] דוגמאות לאנאפורה
ניתן למצוא דוגמאות לאנאפורה במקרא:
- וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו:
- וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו: (ישעיהו ב, ז-ח)
הנביא מדגיש את מילוי הארץ בדברים שליליים על ידי אנאפורה של הביטוי "ותמלא ארצו"
- סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ:
- סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה (איכה ג, מג-מד)
המקונן מדגיש את המסך שה' שם בינו לבין עם ישראל, על ידי אנאפורה של המילה "סכותה".
גם בשירה יש שימוש תדיר באנאפורה:
- כאן לא אשמע את קול הקוקיה,
- כאן לא יחבוש העץ מצנפת שלג (אורן, לאה גולדברג)
הדוברת משתמשת באנאפורה על מנת להמחיש את הפער בין ארץ מולדתה לארץ ישראל.
בהמשך השיר ישנה אנאפורה נוספת שתפקידה להשלים ולתקן את האנאפורה הראשונה:
- אתכם אני נשתלתי פעמיים,
- אתכם אני צמחתי אורנים
אנאפורה זו מהווה מעין פיצוי והשלמה לאנאפורה הראשונה; הדוברת מתגברת על הפער בין שתי הארצות באמצעות הזדהותה ותחושת השותפות שלה עם האורנים.
- בלי שמץ של טירוף
- בלי שמץ של רוחניות
- בלי שמץ של של דמיון
- בלי שמץ של חרות (שני יסודות, זלדה)
האנאפורה נועדה לבטא את השממון והקבעון בהם לוקה הברוש בעיני הלהבה.
הקטעים שבהם מופיעה האנאפורה יכולים להיות גם קטעים גדולים. כך, למשל פותחים פרקים ב', ד', ה' וו' במסכת שבת במילה "במה": "במה מדליקין" (ב') "במה טומנין" (ד') "במה בהמה יוצאה" (ה') "במה אישה יוצאה" (ו')
[עריכה] ראו גם
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

