טבואאראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוף הלאגונה

טאבואאראן (בגילברטית: Tabuaeran) המכונה גם האי פנינג או אטול פנינגאנגלית: Fanning Island או Fanning Atoll) הינו אטול המהווה חלק מאיי ליין במרכז האוקיינוס השקט. האי, המהווה חלק מקיריבטי, מצוי ב- . גובהו המרבי של האי 3 מטרים מעל פני הים.

תוכן עניינים

[עריכה] גאוגרפיה

באטול טבואאראן מתגוררים כ- 1,900 תושבים. מרביתם מתיישבים שהגיעו לאי מקיריבטי על ידי תאגיד מטעי האי פנינג (Fanning Island Plantations, Ltd) על מנת לעבוד בגידול הקופרה. היישוב העיקרי באי הוא נאפיה (Napia) ובו הנמל העיקרי באי. יישוב זה מצוי במערב האי, דרומית לתעלת הכניסה ללגונה. הכפרים הנוספים שבאי הם נאפארי (Napari) וטרייטאקי (Tereitaki) בצפון מערב האי, אאונטנה (Aontena) דרומית לנאפיה, ומאנוקו (Manuku) בדרום האי.

[עריכה] כלכלה

מרבית מוצרי המזון של תושבי האי מיובאים אל האי. באי מגדלים קוקוס, חזירים, תרנגולות, אצות ים, וכן דגי ים ורכיכות.

הייצוא העיקרי של האי הוא הקופרה ומלאכת יד (בולים, וסכיני שיני כרישים).

האי משמש אתר תיירות וקו הספנות הנורבגי - Norwegian Wind עוצר באי מידי שבוע.

[עריכה] היסטוריה

מפה מאתר ה-CIA

בשל קירבתו היחסית לאיי הוואי, שימש האי ככל הנראה נקודת עצירה לסירות הפולינזים שהפליגו להוואי. באי התגלו ממצאים המעידים על יישובים פולינזים שהגיעו ככל הנראה מאיי קוק או טונגה.

האי מופה לראשונה על ידי רב החובל האמריקאי אדמונד פנינג ב-6 בנובמבר 1798 אשר הפליג על אוניית צי ארצות הברית "בטסי", והאי נקרא על שמו. באותה עת היה האטול - כמו גם יתר איי ליין בלתי מיושבם.

בשנת 1889 הכריזה הממלכה המאוחדת על שליטתה באי, הרחיבה באמצעות פיצוצים את התעלה אל הלגונה (וקראה לה "התעלה האנגלית"), ובאי הוקמה תחנת ממסר של הכבל הטרנס פסיפי שקישר בין קנדה ואוסטרליה. תחנת הממסר הופצצה על ידי ספינה גרמנית בשנת 1914 במסגרת מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1939 הפך האי לחלק מהמושבה הבריטית איי גילברט ואליס. בשנת 1979 הפך האי לחלק מהמדינה העצמאית קיריבטי.

[עריכה] קישורים חיצונים

שפות אחרות