קומורו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קומורו המאוחדת | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: אחדות, צדק, קידמה | |||||
| המנון לאומי: איחוד האיים הגדולים | |||||
| יבשת | אפריקה | ||||
| שפה רשמית | שיקומור, ערבית, צרפתית | ||||
| עיר בירה | מורוני 11°41′ דרום 43°16′ מזרח |
||||
| העיר הגדולה ביותר | מורוני | ||||
| משטר | רפובליקה פדרלית | ||||
| ראש המדינה - נשיא |
נשיא אחמד עבדאללה מוחמד סמבי |
||||
| הקמה - עצמאות - הוכרזה 6 ביולי - הוכרה |
מצרפת 1975 1975 |
||||
| שטח - סה"כ - % מים |
169 בעולם 2,170 קמ"ר זניח |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
158 בעולם 671,247 309 אנשים לקמ"ר |
||||
| תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
171 בעולם 1,114 מיליון $ 1,660 $ |
||||
| מטבע | פרנק קומורואי | ||||
| אזור זמן | UTC + 3 | ||||
| סיומת אינטרנט | km | ||||
| קידומת בינלאומית | 269+ | ||||
קומורו המאוחדת (בערבית: اتحاد القمر, בשיקומורית: Udzima wa Komori, בצרפתית: Union des Comores) היא מדינה עצמאית בצפון סופו של ערוץ מוזמביק באוקיינוס ההודי, בין צפון מדגסקר לצפון מוזמביק. המדינה מורכבת מ-3 איים געשיים.
בתום הבחירות של שנת 2002 שונה שמה של המדינה ל"קומורו המאוחדת", לפני זה שמה היה הרפובליקה הפדרלית איסלמית של קומורו.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של קומורו
האיים של מדינת קומורו יושבו רק במאה השישית לספירה, כאשר הגיעו אליהם מהגרים מלאים ופולינזים. במשך הדורות הגיעו מהגרים נוספים מאפריקה, מפרס ומארצות ערב. בין המאה העשירית להמאה ה-15 שלטו בקומורו כמה סולטאנים ממוצא פרסי, כאשר כל אחד מהם שלט באי אחר. האירופאי הראשון שביקר באיים היה האנגלי ג'יימס לנקסטר, שהגיע ב-1591. ב-1843 השתלטה צרפת על האיים, ב-1914 הם הוכפפו תחת המושל הצרפתי של מדגסקר וב-1947 הם הפכו לשטח חסות צרפתי מעבר לים. ב-1961, שנה לאחר שמדגסקר זכתה בעצמאות, קיבלה קומורו אוטונומיה.
ב-1974 נערך בקומורו משאל עם, שבו הצביע הרוב בעד עצמאות מצרפת. רק תושבי האי מאיוט, שרובם נוצרים, העדיפו להישאר תחת שלטון צרפת. ב6 ביולי 1975 הכריזה קומורו על עצמאותה, ובראש המדינה החדשה עמד הנשיא אחמד עבדאללה. צרפת הכירה בעצמאותה, אך שבה ודרשה כי מאיוט תוגדר כשטח חסות צרפתי, והדבר אכן נעשה. גם היום שייך האי מאיוט לצרפת, ואזרחיה נחשבים לצרפתים.
באוגוסט 1975 בוצעה בקומורו הפיכה, ועבדאללה הודח מתפקידו. ב-1978 שב עבדאללה ותפס את השלטון בעזרת שכירי חרב. ב-1989 הוא נרצח. כנשיא מונה מוחמד ג'והאר. ב-1992 שוב אירע נסיון הפיכה. ג'והאר נשאר בתפקידו עד לבחירות שנערכו בספטמבר 1995, שבהן נבחר מוחמד טאקי.
באוגוסט 1997 הכריזו שניים משלושת האיים הגדולים, מוהלי ואנג'ואן, על פרישתם מקומורו. הרקע לכך היה רצון התושבים באיים אלה לחדש את הקשרים עם צרפת. בספטמבר באותה שנה ניסה צבא המדינה להחזיר את שני האיים לשליטתה - אך נכשל. בניסיון לפתור את המשבר מינה הנשיא, מוחמד טאקי, את נורדין בורחן, יליד אנג'ואן, לראשות הממשלה.
בשנת 1998 נפטר טאקי, ואזאלי אסומאני תפס את מקומו בהפיכה צבאית שקטה. בבחירות בשנת 2006 הפסיד אוסמאני, ובפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה איפשר חילופי שלטון דמוקרטיים, בכך שפינה את מקומו לנשיא הנוכחי אחמד עבדאללה מוחמד סמבי.
[עריכה] פוליטיקה
- ערך מורחב – פוליטיקה של קומורו
[עריכה] כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת קומורו
כלכלת קומורו מתבססת בעיקר על החקלאות, התורמת כ-39 אחוזים מהתוצר לאומי גולמי ומעסיקה כ-80 אחוזים מכוח העבודה במשק. הגידולים העיקריים הם תירס, קוקוס, קסווה, תפוחי אדמה מתוקים, בננות ואורז. משק החי כולל בעיקר עזים, בקר וכבשים. הגידולים העיקריים ליצוא הם תבלינים כמו וניל וציפורן וכן קפה וקקאו. החקלאות אינה מספקת את תצרוכת המזון במדינה, הנאלצת לייבא מוצרי מזון בסיסיים. התעשייה תורמת כ-13 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית. המוצרים העיקריים הם וניל מעובד, שמנים אתריים, קופרה, סבון ומוצרי עץ. קומורו אינה עשירה במשאבי טבע, אך יש בה כוח הידרואלקטרי של הנהרות, המספק חלק ניכר מתצרוכת החשמל של המדינה.
מטבע: פרנק קומורי (מתחלק ל-100 סנטים).
[עריכה] גאוגרפיה
- ערך מורחב – גאוגרפיה של קומורו
איי קומורו נמצאים בתעלת מוזמביק שבאוקיינוס ההודי, בין חופי מוזמביק לחוף הצפוני של מדגסקר.
כ-20 אחוזים משטח האיים מכוסים עצים. ברצועת החוף גדלים עצי בננה, מנגו ודקלים. בהרים צומחים שיחי קיטיסוס ואברש וחזזיות. עם בעלי החיים הנמצאים בקומורו נמנים צבים, הנפוצים לאורך החוף, ולמורים. במימי האיים חיים דגים שונים, ובהם הלטימריה. זהו מין נדיר, שחוקרים גילו מאובנים שלו מלפני 400 מיליון שנה.
קומורו משתרעת על פני שלושה איים גדולים – גראן קומור (שבו שוכנת הבירה מורוני), מוהֶלי ואנג'ואן. האי הרביעי בארכיפלג של קומורו, מאיוט, נמצא בשליטת צרפת. האיים של קומורו הם וולקניים, ובהם הרי געש שחלקם עדיין פעילים. הפסגה הגבוהה ביותר במדינה היא הר הגעש הפעיל קרטלה (2,361 מטרים מעל פני הים), הנמצא באי גראן קומור, מדרום-מזרח לבירה מורוני. לאיים רצועות חוף צרות, הנתחמות בגבעות. בפנים הארץ יש הרים תלולים, ובהם עוברים נהרות הזורמים אל הים במפלים תלולים.
בקומורו שורר אקלים טרופי חם, המאופיין בהבדלי טמפרטורות קטנים בין עונות השנה ובכמות משקעים גדולה. רוב המשקעים יורדים בין נובמבר לאפריל.
כמות משקעים חודשית ממוצעת בעיר הבירה מורוני:
- ינואר: 350
- פברואר: 300
- מרץ: 290
- אפריל: 290
- מאי: 230
- יוני: 210
- יולי: 200
- אוגוסט: 130
- ספטמבר: 130
- אוקטובר: 90
- נובמבר: 100
- דצמבר: 220
[עריכה] דמוגרפיה
- ערך מורחב – דמוגרפיה של קומורו
תושבי קומורו הם צאצאי מהגרים, ובהם מלגשים, מלאים, ערבים, אפריקאים ואירופאים. למרות מוצאם השונה, כמעט כל תושבי האיים הם מוסלמים סונים, מלבד מיעוט קטן של נוצרים קתולים. רק 30 אחוזים מהתושבים מתגוררים בערים. צאצאי המתיישבים הצרפתים שולטים בחיי הפוליטיקה והכלכלה במדינה, ואילו העובדים בחקלאות הם ברובם ממוצא אפריקאי. אי-השוויון בחלוקת המשאבים והמתיחות האתנית גורמים לאי-יציבות פוליטית במדינה. התרבות של קומורו משלבת יסודות אפריקאיים עם השפעות איסלאמיות. ריקודים עממיים מקובלים מאוד במדינה.
שפות: קומורית, צרפתית, ערבית, מקוא.
קבוצות אתניות: מלגשים, מלאים, ערבים, אפריקאים.
הלימודים חינם וחובה בין הגילאים שבע ו-15. בקומורו פועלים בתי ספר איסלאמיים בצד מוסדות ממלכתיים. אף ששיעור הילדים הלומדים בבתי הספר עולה בהתמדה, יותר מ-40 אחוזים מילדי האיים אינם מבקרים בהם. בקומורו אין אוניברסיטאות, אבל פועל בה מוסד להכשרת מורים.
[עריכה] תיירות
מורוני בירת קומורו נמצאת במערב האי הצפוני גראן קומור, לחוף האוקיינוס ההודי. מומלץ לבקר בה ברובע הערבי, שבו פועלים כמה שווקים, ובמרכז הלאומי לתיעוד ולמחקר מדעי (Centre Nationale de Documentation et de Recherche Scientifique). במקום פועל מוזיאון, ובו מוצגים שונים של ההיסטוריה והתרבות של המדינה.
מדרום-מזרח למורוני נמצא הר הגעש קרטלה, שהתפרץ בפעם האחרונה ב-1977.
באי אנג'ואן, הנמצא מדרום-מזרח לגראן קומור, מומלץ לבקר בעיר מוטסאמודו. האתרים המעניינים העיקריים הנמצאים בה הם ארמון הסולטן והמצודה. בסמוך לעיר נמצאים מפלי המים ז'יינקונדרה (Dziancoundr'e). באי מוהלי, הנמצא ממערב לאנג'ואן, מומלץ לבקר בשמורה הימית שבחוף הדרומי, שם מטילים צבי הים את ביציהם.
נמל התעופה הבינלאומי של קומורו נמצא במרחק 25 קילומטרים מהבירה מורוני. טיסות סדירות מגיעות מפריז.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
| אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה | |
| מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין | סודאן | סומליה | תוניסיה | תורכיה | בחריין | עומאן | קטאר | סוריה | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה |קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה |
|


