קורבן אשם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות בפולחן היהודי הבא ככפרה על חטאים שונים שנעשו במזיד. האשם הוא קורבן מסוג "קדשי קדשים" - כך שבשרו נאכל לכהנים בבבית המקדש ביום הקרבתו.

תוכן עניינים

[עריכה] סוגי האשם

[עריכה] אשם גזלות ואשם מעילות

אם מישהו מעל בה', או שמצא אבדה וכיחש בה ועוד, הוא צריך להביא את האשם שבאים כחלק מהכפרה על חטאים אלו כאשר החטא נעשה במזיד. המקור לכך מן התורה: "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'...והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העושק אשר עשק או את הפיקדון אשר הפקד איתו או את האבדה אשר מצא. או מכל אלה ישבע אליו לשקר ושילם אותו בראשו וחמישיתיו יוסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו. ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן... לאשם אל הכוהן. וכיפר עליו הכוהן לפני ה' ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה." (ויקרא ה', כ"א - כ"ו) לפי המקור, אנו רואים שלקורבן האשם היה צריך להביא אייל.

[עריכה] אשם נזיר

הובא בסוף ימי הנזירות וכן ככפרה על נזיר שנטמא בשוגג למת.

[עריכה] אשם נזיר כאשר הוא נטמא למת

אם ליד הנזיר מת מישהו, הוא נהיה טמא מת, וזה אחד מהדברים האסורים לנזיר. במקרה כזה, צריך האיש הטמא לחכות שבע ימים וביום השביעי לגלח את שערו. ביום השמיני, הנזיר צריך שני תורים או שני בני יונה אל הכוהן בפתח אוהל מועד. הכוהן לקח קורבן אחד לעולה ואחד לחטאת וכך הכוהן כיפה עליו. אחרי הטקס הנזיר צריך לחזור על ימי נזירותו מהתחלה.

[עריכה] אשם נזיר ביום מלאת ימי נזרו

ביום מלאת ימי נזר הנזיר, הוא הגיע למשכןבית המקדש ושם מביא כבש בן שנה לעולה וכבשה בת שנה לחטאת ואייל אחד לשלמים.

[עריכה] אשם מצורע

ביום השמיני לאחר שהכוהן ראה שהמצורע מצורע, המצורע היה צריך להביא קורבנות מתוכם לקח הכוהן כבש אחד לאשם וגם לוג אחד.

[עריכה] אשם תלוי

קורבן מיוחד הבא במקרים בהם האדם מסופק האם עליו להקריב קורבן חטאת. במידה והחשש התברר כאמיתי יש להביא בנוסף את החטאת - ומסתבר שקורבן זה רק מעכב את העונש על החטא ואינו מכפר עליו. המקור לכך מן התורה: "ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא בעוונו. והביא אייל תמים מן הצאן... לאשם אל הכוהן וכיפר עליו הכוהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו. אשם הוא אשם אשם לה'" (ויקרא ה', י"ז - כ') לפי המקור אנו מבינים שהביאו לקורבן האשם תלוי אייל.

[עריכה] אשם חסידים

הוא סוג מיוחד של אשם תלוי, המובא על ידי אדם אשר מביא כל יום קורבן אשם תלוי כי הוא מסופק בכל יום האם חטא חטא המצריך להביא קורבן חטאת.

מסופר במשנה על חכם בשם בבא בן בוטא שהיה מביא קורבן זה בכל יום חוץ ממוצאי יום הכיפורים, אז לא הרשו לו חכמים להקריב קורבן זה מכיוון שאמרו לו "המתן עד שתכנס לבית הספק".