כדורגל במשחקים האולימפיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא חלוקה לפסקאות. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
טורניר כדורגל הגברים במשחקים האולימפיים נערך בכל אחת מהאולימפיאדות מלבד אולימפיאדת אתונה (1896) ואולימפיאדת לוס אנג'לס (1932). טורניר כדורגל נשים הצטרף רק באולימפיאדת אטלנטה (1996).
טורניר הכדורגל האולימפי לגברים שונה משאר הענפים האולימפיים בכך שהוא מוגבל לשחקנים עד גיל 23, בתוספת 3 שחקנים מבוגרים יותר (רק בטורניר האולימפי עצמו ולא במוקדמות). משום כך הטורניר האולימפי אינו נחשב לאירוע השיא של הענף, שהוא כמובן המונדיאל. ההגבלה על גיל המשתתפים הונהגה באולימפיאדת ברצלונה (1992), כאשר הוסרו המגבלות על השתתפות שחקנים מקצועניים באולימפיאדה. זו הייתה דרישה של פיפ"א שלא תוכל להיווצר תחרות בין הטורניר האולימפי והמונדיאל. בטורניר לנשים אין מגבלה כזו, וחשיבותו לכן היא רבה ומקבילה לזו של גביע העולם בכדורגל נשים.
טורניר הכדורגל לגברים הוא היחיד מבין הענפים האולימפיים הקבוצתיים שבו משתתפות 16 נבחרות, אף שהדבר עומד בסתירה לסעיף 56 באמנה האולימפית המגביל את מספר הנבחרות ל-12, כפי שהדבר נעשה ברוב הענפים האחרים. בטורניר הנשים השתתפו בתחילה 8 נבחרות, ב-2004 הוגדל הטורניר ל-10 ולאחרונה הוחלט להגדילו שוב ל-12 נבחרות ב-2008.
דברים נוספים המייחדים את טורניר הכדורגל באולימפיאדה הם העובדה שהטורניר מתחיל יומיים לפני הפתיחה הרשמית של המשחקים, וזאת כדי לאפשר שני ימי מנוחה בין המשחקים, וכן שהמשחקים נערכים במספר ערים ברחבי המדינה המארחת ולא רק בעיר המארחת את האולימפיאדה.
בטורניר האולימפי יש ייצוג שיוויוני יותר של היבשות השונות. אירופה, שיש לה קרוב ל-50% מהנבחרות המשתתפות במונדיאל (כיום 14 מתוך 32) מקבלת רק 4 מקומות (25%) בטורניר האולימפי לגברים, לדרום אמריקה מוקצים רק 2 מקומות, ולעומת זאת אפריקה מקבלת 4 מקומות, אסיה 3 מקומות, CONCACAF (צפון ומרכז אמריקה) 2 מקומות, ואוקיאניה זוכה למקום אחד, אשר לא מובטח לה כלל במונדיאל. כך זה גם בטורניר לנשים, שבו רק 2 נבחרות מאירופה - אלופת העולם וסגניתה - השתתפו בטורניר האחרון באתונה בנוסף ליוון המארחת.
השלב הראשון בטורניר (אצל הגברים) נערך במתכונת של 4 בתים עם 4 נבחרות כל אחד, אשר משחקות 3 משחקים נגד יריבותיהן בבית. 2 הראשונות מכל בית ממשיכות לשלב רבע הגמר, ומכאן והלאה הטורניר מתנהל בשיטת נוק אאוט עד הגמר, אשר נערך בדרך כלל באיצטדיון האולימפי, ביום הלפני אחרון של המשחקים.
בטורניר הנשים גם כן השלב הראשון נערך במתכונת של בתים. באתונה 2004 היה בית אחד עם 4 נבחרות, ממנו עלו לרבע גמר 3 נבחרות, ושני בתים של 3 נבחרות מהם עלו 2 הראשונות ועוד הנבחרת בעלת המאזן הטוב מבין הנבחרות שסיימו במקום השלישי, כך שלמעשה רק 2 נבחרות נופו בשלב הראשון. באולימפיאדת בייג'ינג (2008) יהיו כאמור 12 נבחרות בטורניר הנשים וטרם נקבעה סופית שיטת המשחקים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] מדליסטים
[עריכה] גברים
(1) ב-1916, בלגיה ניצחה את צ'כוסלובקיה. כדי לקבוע את שאר המדליסטי היה מיני-טורניר שבו ניצחה ספרד 1-3 את הולנד וזכתה במדליית הכסף.
(2) ב-1972, ברית המועצות ומערב גרמניה סיימו בתיקו 2-2 במשחק על המקום השלישי, ולכן התחלקו במדליית הארד.
[עריכה] נשים
| שנה | מאחרת | גמר | מקומות 3-4 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדליית זהב | תוצאה | מדליית כסף | מדליית ארד | תוצאה | מקום רביעי | ||||
| 1996 פרטים |
אטלנטה | ארצות הברית |
2 - 1 | סין |
נורבגיה |
2 - 0 | ברזיל |
||
| 2000 פרטים |
סידני | נורבגיה |
3 - 2 | ארצות הברית |
גרמניה |
2 - 0 | ברזיל |
||
| 2004 פרטים |
אתונה | ארצות הברית |
2 - 1 | ברזיל |
גרמניה |
1 - 0 | שבדיה |
||

