וילהלם שטייניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

וילהלם שטיניץ
הגדל
וילהלם שטיניץ

וילהלם שטיניץ (Wilhelm Steinitz בגרמנית) (17 במאי 1836 - 12 באוגוסט 1900), ראשון אלופי העולם בשחמט באופן רשמי.

וילהלם שטייניץ נולד בפראג, 1836 במשפחה יהודית. הוא היה אמור ללמוד בישיבה לרבנים, אולם כישורי המתמטיקה שלו הביאו את הוריו לרשמו בטכניון בוינה. בתקופת לימודיו החל לשחק שחמט בצורה אינטנסיבית, ובעקבות פרסומו בתחום זה, הוא זנח את לימודי המתמטיקה לטובת השחמט.

בתחילה השתתף בתחרויות מקומיות, ובשנת 1862 השתתף, לראשונה, בתחרות בינלאומית בלונדון. בתחרות זו הוא לא הגיע למקום מכובד, אך ההשתתפות בתחרות הניעה אותו להתייחס למשחק ברצינות יתירה. שטייניץ עבר ללונדון והחל להביס שחקנים מפורסמים, כמו בלאקברן.

בהתחלת הקריירה השחמטאית שלו משחקו היה מאוד התקפי, אולם אט-אט החל לאמץ סגנון עמדתי. הוא פיתח שיטה שלמה שהתבססה על השגת יתרון עמדתי שלדעתו, צריך להקנות לשחקן ניצחון בסופו של דבר. לשם השגת יתרון זה, הוא דרש דיוק מרבי ושיטתי ופחות תחבולות ותכסיסים. שטייניץ שם דגש על הערוגות המרכזיות בלוח ועל נקודות חלשות אצל היריב. ההגנה שלו הייתה קלאסית, ולמעשה הוא המבסס של האסטרטגיה והטקטיקה של השחמט. הוא קבע כי אפילו המלך הוא כלי חזק ואינו כלי פסיבי.

שטייניץ נחשב לאלוף העולם הרשמי הראשון לאחר שב-1866 גבר על השחקן הגרמני אדולף אנדרסן, שנחשב כשחקן החזק ביותר בעולם אחרי פול מורפי, גאון אמריקני שמת בגיל צעיר. הקרב התקיים בלונדון, ושטייניץ ניצח בהפרש 8-6. הוא שמר על התואר במשך 28 שנים.

שטייניץ התעקש כי שיטתו היא היחידה שיכולה לזכות שחמטאי בניצחון, ואם יקפיד על יציבות הכלים, בפרט שמירה על הרגלים המגנים על המלך, יוכל ודאי לנצח. הקפדנות הרבה במסעי רגלים מחושבים, לדידו, נובעת מהעובדה שאת הרגלים אי אפשר להחזיר אחורה.

ב-1886 שיחק שטייניץ מול צוקרטורט ובקרב השביעי הוא ניסה בפעם הראשונה את הוריאנט הקרוי כיום על שמו, בגמביט המלכה ובו הוא מבודד את הרגלי ד4 וחוסם אותו על ידי הצבת כלי על ערוגה ד5.

לאחר שהשיג את אליפות העולם, ניצח שטייניץ את גדולי השחמטאים בעולם, כולל את ציגורין (רוסיה) ואת גונסברג. אולם ב-1894 הפסיד שטייניץ, בן ה-58 את האליפות לד"ר עמנואל לאסקר בן ה-25. לאחר הקרב על האליפות הוא השתתף בתחרויות נוספות. ב-1895, באנגליה הגיע רק למקום חמישי בתחרות שבה השתתפו גדולי השחמטאים בעולם. אולם ב-1896 הגיע למקום השני בתחרות 'ארבעת הגדולים', בה זכה לסקר במקום הראשון.

ב-1896 נערך משחק גומלין בינו לבין עמנואל לסקר, בקרב הוא נחל כישלון חרוץ – 12.5-4.5 ללסקר – ובעקבות כך הוא נכנס לדיכאון ומת ב-1900 כשהוא סובל ממחלת רוח.

הקודם:
-
אלופי העולם בשחמט הבא:
עמנואל לאסקר