יצחק עראמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


רבי יצחק עראמה (ק"פ 1420 - רנ"ד 1494), "בעל העקידה", היה מחכמי ספרד בדור הגירוש. שימש רב וראש ישיבה בסמורה אשר בצפון ספרד ומשם הוזמן לרבנות בעיר טרגונה שבדרום קטלוניה. בעקבות מצבם הכלכלי הירוד וכובד המיסים לא יכלו בני הקהילה להחזיק לו בית מדרש, אך הם הפצירו בו שידרוש לפניהם בשבתות וחגים.

באותה תקופה הוכרחו יהודי ספרד לבקר בכנסיות ולהקשיב לדרשות הכמרים שהיו מדברים בסגנון פילוסופי מרשים. בעקבות זאת ראה רבי יצחק עראמה צורך לסדר ולהרצות את דרשותיו לפי הסגנון הפילוסופי. לאחר זמן קיבץ את הדרשות וערך את ספרו המפורסם עקידת יצחק, שיצא במהדורות רבות ושימש דוגמה להרבה דרשנים אחריו עד כדי שאמרו ש"כל ספרי הדרשנים בדורות שלפנינו שותים ממימיו".

מטרגונה עבר לשמש כרב בעיר פרגה שבאראגון. לאחר כך נקרא לכהן כרב וראש ישיבה בעיר קלטיוד' אשר כונתה בפי תושביה היהודים "קלעת איוב", בה ישב עד לגירוש ספרד. כשגורשו היהודים יצא עם בנו מאיר לפורטוגל, ממנה היגר לאיטליה ונפטר בנאפולי בשנת ה'רנ"ד. בנו מאיר עראמה היה רב ופרשן מקרא.

רבי יצחק עראמה העריץ את הרמב"ם, אך האשים את מפרשי מורה נבוכים, ה"נרבוני" ורלב"ג שהקצינו את דבריו לדעות לא נכונות שהרמב"ם לא התכוון אליהם.

הספר עקידת יצחק בנוי במאה וחמש דרשות על פרשות השבוע, כשכל דרשה מתחילה בפסוק מהפרשה, מצורף אליה מדרש או מאמר מספר הזוהר, שהוא מקשר ומפרש בצורה פילוסופית.

ר' יצחק אברבנאל מצטט בפירושו למקרא חלקים מסוימים מתוך ספר עקידת יצחק. בכל הפעמים (למעט פעם אחת) נעשה הציטוט בלא ציון שמו של רבי יצחק עראמה כמקור הדברים. עקב כך האשים בנו של רבי יצחק , רבי מאיר עראמה , את רבי יצחק אברבאנל בהעתקה ספרותית מספרו של אביו.

מלבד ספר זה כתב רבי יצחק גם פירוש על חמש המגילות (שנדפס עם ה"עקידה"), פירוש על משלי בשם יד אבשלום ואת הספר חזות קשה בו הוא דן בנושאי אמונה, תורה ופילוסופיה, ומבקר את עיקרי הנצרות.

[עריכה] קישורים