פרשני המקרא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשנות המקרא שלאחר חז"ל מתחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לסה"נ וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.
יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".
- ערך מורחב – פרשנות הפשט המקראית
תוכן עניינים |
[עריכה] פרשנות קדומה
- פילון האלכסנדרוני, מצרים, (המאה ה-1)
- התרגומים - אונקלוס, ירושלמי, ויונתן בן עוזיאל.
- רבי סעדיה גאון (רס"ג), מצרים-בבל, 882 - 942
[עריכה] פרשנות פילולוגית
- מנחם בן סרוק 920 - 970 בערך
- דונש בן לברט
- יהודה חיוג'
- רבי משה אבן ג'יקטילה, (אמצע המאה ה-11)
- רבי יהודה אבן בלעם, (אמצע המאה ה-11)
- רבי תנחום הירושלמי (אמצע המאה ה-13)
[עריכה] פרשנות ימי הביניים
פרשני ספרד
- רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), 1089 - 1164
- רבי משה בן נחמן (רמב"ן), 1194 - 1270
- רבי בחיי בן אשר אבן חלוה ("רבינו בחיי"), 1255 - 1340
- רבי יעקב בן אשר ("בעל הטורים"), 1269 - 1343?
- רבי יצחק עראמה, תחילת המאה ה-15 - 1494
- דון יצחק אברבנאל, 1437 - 1508
פרשני צרפת
- רבי שלמה יצחקי (רש"י), 1040 - 1105
- רבי יוסף קרא
- רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם), 1080? - 1158?
- רבי יוסף בכור שור
- רבי אליעזר מבלגנצי
- רבי חזקיה בן מנוח ("חזקוני")
פרשני פרובנס
- רבי יוסף קמחי 1105 - 1170 בערך
- רבי משה קמחי, מת ב-1190 בערך
- רבי דוד קמחי (רד"ק) 1160 - 1235
- רבי מנחם בן שמעון
- רבי יוסף אבן כספי, 1279 - 1340
- רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) 1288 - 1344
פרשני איטליה
- רבי ישעיה מטראני (רי"ד - חיבורו: "נימוקי החומש"), 1190? - 1255?
- רבי עובדיה המון (חיבורו: "עמר נקא")
- רבי עובדיה ספורנו, 1470? - 1550?
פרשני תימן
- רבי נתנאל בן ישעיה (חיבורו:"מאור האפלה"), 1329
- רבי אברהם בן שלמה (חיבר פירוש מקיף ויסודי על כל הנביאים והכתובים), 1422
- רבי זכריה הרופא (חיבורו:"מדרש החפץ"),סביבות שנת 1430.
- רבי סעדיה עדני (חיבורו:"חמדת ישראל" על כל התנ"ך נחשב לעת עתה כאבוד עם עוד למעלה מ25 חיבורים בתורה מדע ורפואה שמיעוטם נמצא,כמו פירושו על הרמב"ם),בחיבוריו מוזכרות השנים 1446-1485.
| פרשני המזרח - רס"ג | ר' אברהם בן הרמב"ם
פרשנים פילולוגיים ספרדים - מנחם | דונש | חיוג' | אבן ג'נאח | ר' משה אבן ג'יקטילה | ר' יהודה אבן בלעם פרשני ספרד - ראב"ע | רמב"ן | רבנו בחיי | בעל הטורים | בעל העקידה | אברבנאל פרשני צרפת - רש"י | ר' יוסף קרא | רשב"ם | בכור שור | ר' אליעזר מבלגנצי | חזקוני פרשני פרובנס - ר' יוסף קמחי | ר' משה קמחי | רד"ק | ר' מנחם בן שמעון | אבן כספי | רלב"ג פרשני אשכנז - ר' יהודה החסיד | פרשני איטליה - רקנאטי | רי"ד | ספורנו |
[עריכה] הפרשנות החדשה
- רבי אליהו מזרחי (רא"ם), תורכיה, 1455? - 1526
- רבי יהודא ליווא מפראג (מהר"ל מפראג) (חיבורו: "גור אריה"), 1512 - 1609
- רבי מרדכי יפה (חיבורו: "לבוש האורה"), פולין, 1530 - 1612
- רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (חיבורו: "כלי יקר"), פולין, 1550? - 1619
- רבי ידידיה שלמה רפאל מנורצי (חיבורו: "מנחת שי"), (תחילת המאה ה-17)
- רבי שבתי בס (חיבורו: "שפתי חכמים"), 1641 - 1718
- רבי דוד אלטשולר ובנו רבי הלל אלטשולר (חיבוריהם: "מצודת דוד", "מצודת ציון"), (המאה ה-17 - ה-18)
- רבי חיים בן עטר (חיבורו: "אור החיים"), מרוקו, 1703? - 1750?
- רבי דוד פארדו (חיבורו: "משכיל לדוד"), איטליה, 1718 - 1792
- ר' משה מנדלסון, גרמניה, (1729 - 1786)
- רבי משה סופר ("חת"ם סופר"), סלובקיה, 1762 - 1839
- שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), 1800 - 1865
- רבי שמשון רפאל הירש (רש"ר הירש), גרמניה, 1808-1888
- רבי מאיר ליבוש (מלבי"ם), 1809 - 1879
- רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (נצי"ב) (חיבוריו: "העמק דבר", "הרחב דבר"), 1817 - 1893
- רבי אליהו בן-אמוזג (חיבורו: "אם למקרא"), איטליה, 1823 - 1900
- רבי דוד צבי הופמן (רד"צ הופמן) 1843 - 1921
- רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (חיבורו: "משך חכמה"), 1843 - 1926
- בנו יעקב, גרמניה, 1862 - 1945
[עריכה] הפרשנות בארץ ישראל
- שמואל לייב גורדון, 1867 - 1933
- משה צבי סגל, 1876 - 1968
- משה דוד קאסוטו, 1883 - 1951
- יחזקאל קויפמן, 1889 - 1963
- נחמה ליבוביץ (ה"מורה"), 1905 - 1997
- סדרת דעת מקרא, עם פירושיהם של עמוס חכם, יהודה קיל ועוד, בהוצאת מוסד הרב קוק.

