ארמון הבדולח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"ארמון הבדולח" (אנגלית: The Crystal Palace) הוא מבנה שהוקם ב־1851 לכבוד התערוכה הבינלאומית הראשונה לעיצוב שנערכה בלונדון.
( The Great Exhibition of the Works of Industry of All Nations )
מטרת התערוכה הייתה לשלב בין התעשייה והאמנות.
המבנה תוכנן תוך 8 ימים על ידי ג'וזף פקסטון, גנן ואדריכל, עובדה שהשפיעה מאוד על הסגנון העיצובי המזכיר חממה. המבנה עשוי היה ברזל יצוק וזכוכית – פאר הטכנולוגיה של אותה התקופה וסמל התעשייה והוקם בתוך 9 חודשים, זמן שיא לתקופתו.
לאחר תום התערוכה פורק המבנה והורכב מחדש בפרבר של לונדון, אשר נקרא בשמו עד עצם היום הזה - קריסטל פאלאס.
המבנה חרב בשריפה של 1936.
[עריכה] ארכיטקטורת הארמון
הארמון נבנה בצורת בזיליקה, אולם מרכזי אחד גבוה במרכז ולצידו שני אולמות משניים נמוכים יותר.
האולם המרכזי נחצה במרכזו במבנה מקומר גבוה יוצר שיצר חלל מרכזי פתוח (בדומה לקפלה).
הארמון הורכב מ־3000 עמודים שהיוו את השלד של הבנין. החלק העליון של הבנין והגג היו בנויים מלוחות זכוכית באורך 1.2 מטר ורוחב 25 ס"מ. בגלל החומר שממנו הארמון נבנה, הארמון נראה שקוף וקליל, ולכן השרה תחושה של חלל ענק שמתמזג במרחב. תחושה זו התחזקה מאוד בגלל העובדה שהיו עצים שהיו בתוך ומחוץ למבנה. בנין זה ערער את המסורת של בניה כבדה באבן, לא עוד קורות עץ תומכות בבנין אלא שלד ברזל מצופה זכוכית.
המבנה היה כל כך חדשני כך שבעיות רבות התגלו בו לאחר השלמתו, נושאים שלא נלקחו בחשבון בזמן הקצר שתוכנן. כמבנה הבנוי כמו חממה, הוא התחמם מאוד בשעות היום. בנוסף לא נלקח בחשבון נושא האיוורור הטבעי של המבנה - מה שיצר את השהות בו לכמעט בלתי נסבלת גם באקלים האנגלי.
[עריכה] סגנון עיצובי
ארמון הבדולח שילב בתוכו צורות מסורתיות כמו קשתות, מדליונים ואף חיקוי של אבני קשת בחזית הארמון. כפי שהיה מקובל בבניה המסורתית, לעמודי הבניין היו בסיס וכותרת. יחד עם זאת, הארמון שילב בתוכו אלנמטים חדשים מודרנים:
- החומר ממנו נבנה היה חומר חדש שעד אז לא נראה במבנים ציבוריים.
- הארמון הורכב מצורות גאומטריות פשוטות – אחד מסימני הזיהוי של העיצוב המודרני בהמשך.
- למעט הכותרות בעמודים הארמון היה נטול עומס קישוטי, קורות הברזל היו חשופות וראו את נקודות החיבור שלהן עם קורות אחרות במבנה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

