דינוזאורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| דינוזאוריה | |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | ארכוזאוריה |
| קבוצה: | דינוזאוריה |
| שם מדעי | |
הדינוזאורים היו זוחלים שנכחדו לפני כ-65 מיליון שנים. הם היצורים הנכחדים הידועים ביותר ולבטח מציתי הדמיון ורבי המעללים מכל היצורים שהתקיימו אי פעם על כדור הארץ. על אף שחיו שנים רבות מאוד לפני האדם ומעולם לא נראו בעיניים אנושיות ולמרות שעד כה לא נמצא אפילו מאובן אחד שלם של דינוזאור, הרי נדמה כי אף פעם לא נכחדו הדינוזאורים, ולכשחדרה ההדמיה הממוחשבת אל אומנות הקולנוע, כך החלו לעלות ולצוץ חדשות לבקרים אגדות נוספות אודותיהם. נראה שגודלם הכביר של הדינוזאורים והמסתורין שאפף את דבר היעלמותם מן העולם כובשים את דמיונם של בני כל התרבויות בכל הגילאים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהם דינוזאורים?
הדינוזאורים היו זוחלים יבשתיים וכולם היו, ככל הנראה, מטילי ביצים. נראה כי היו בעלי דם קר, אך הימצאות של קינים מאובנים ובהם ביצי דינוזאורים עלולה שלא לתמוך בהשערה מרחיקת לכת זו ואשר לה השפעה מהותית על הנסיבות להכחדתם (ההשערה בדבר מטאוריט אשר פגע בכדור הארץ וגרם להתרוממות ויצירת שכבת אבק שכיסתה את כוכב הלכת שלנו מפני קרני השמש עד כי בעלי דם קר רבים נכחדו בשל כך). זאת משום העובדה שדגירה על ביצים מתבצעת כדי לחממן יותר מן הטמפרטורה בסביבה ונעשית על ידי גופם של יצורים בעלי דם חם.
מבחינה טקסונומית שייכים הדינוזאורים לשתי סדרות נפרדות:
- בעלי אגן דמוי לטאה - אגן ירכיים תלת קרני כשל הלטאיים.
- בעלי אגן דמוי עוף - אגן ירכיים ארבע קרני כשל הציפורים.
אין לבלבל את הדינוזאורים עם קבוצות אחרות של זוחלים קדומים אשר התקיימו באותה תקופה בה חיו אלה עם אלה. מבחינה אבולוציונית, מרבית מיני הדינוזאורים נכחדו בלא שיתמיינו מהם מינים אחרים בשלשלת האבולוציונית אולם הרעיון כי העופות הם הצאצאים של סוג אחד או יותר של דינוזאורים קונה לו אחיזה במחשבתם של לא מעט חוקרים.
ראשוני המאובנים של הדינוזאורים נתגלו בשנות העשרים של המאה ה-19. ריצ'רד אואן הוא אשר טבע את שמם בשנת 1842 והפירוש ביוונית עתיקה הוא לטאות-אימים. מאז נמצאו מאובנים של מינים רבים מאורך של 91 ס"מ עד 39 מטר וההערכה היא כי מדובר בכמה מאות סוגים שונים של דינוזאורים שהתקיימו בעבר. חקר הדינוזאורים הוא רב תחומי ומשתתפים בו מדענים מקטגוריות שונות. מאובנים של דינוזאורים או דגמים משוערים שלהם מוצגים לקהל הרחב במוזיאונים רבים ובשנים האחרונות חוברו ספרים ותסריטים רבים אודותיהם ולכן, למרות שזה רק מכבר נחשפו מאובניהם הראשונים והנה נדמה כי קמו לתחייה של ממש בימינו אנו ואפילו אנשי דת מציעים הסברים לעובדה שאינם מוזכרים בתנ"ך.
הדינוזאורים שלטו בעולם הטבע של כדור הארץ במשך כ-150 מיליוני שנים. הדינוזאורים הראשונים התקיימו כבר לפני כ-210 מיליוני שנים. הם היו יצורי יבשה מובהקים הנעים על שתי רגליהם. רק כעבור מיליוני שנים הופיעו גם דינוזאורים ההולכים על ארבע גפיים. אלה בחלקם היו שוכני גדות של נחלים והיו שחיו לאורך חופי האגמים. היו כאלה שהיו טובלי ביצות אך לא אחד מהם היה שוכן מים של ממש. הדינוזאורים היו מגוונים לא רק באורח חייהם אלא גם במראה: היו מהם בעלי שריון ואחרים חשופים ללא מגן. היו מהם קלי תנועה ואחרים היו מסורבלים והתקשו לנוע. היו מהם בעלי קרניים, ציפורניים חזקות או שיניים אימתניות ואחרים היו טרף לאוכלי בשר מביניהם. נראה שעצמותיהם היו חלולות וברגליהם היו שלוש אצבעות קדמיות ואצבע אחת אחורית. זנבם בדרך כלל היה חזק וכבד וסייע להולכים על שתיים בהשגת שיווי משקל בעת תנועה. לאלה היו גפיים אחוריות הגדולות בהרבה מאשר גפיהם הקדמיות ובידיהם נעזרו הם לאחוז בטרף או לעקור צמחים ממקומם.
[עריכה] כיצד מחפשים שרידים?
מציאת המאובנים זו עבודה לא פשוטה והיא דורשת מיומנות רבה. תחילה, במקום שבו יש חשד כי קיימים מאובנים, מסלקים אדמה וסלעים - לרוב עבודה זו נעשית בידי מחפרים ודחפורים, אך כאשר מתחילים להתגלות המאובנים, עוברים לעבוד עם כלים עדינים יותר כגון אתים ומקדחים. לאחר שמוציאים את העצמות, לעיתים מתגלה כי חלקן רכות ועשויות להישבר מאוד בקלות. לכן, עוטפים אותן בגבס. לאחר שהגבס מתקשה, מכניסים את העצם לתוך תיבה מרופדת והיא נשלחת היישר למעבדה.
[עריכה] היכחדות הדינוזאורים
השערות שונות הוצעו לגבי נסיבות הכחדתם של הדינוזאורים. הרווחת שבהן, אשר הועלתה בשנת 1980 על ידי הפיזיקאי לואיס אלוורז ובנו הגאולוג וולטר אלוורז, היא:
פגיעת מטאוריט ענק, ככל הנראה שבר של כוכב שביט, בחצי האי יוקטן שבמקסיקו לפני כ-65 מיליון שנה, בסוף תקופת הקרטיקון ותחילת השלישון. הפגיעה גרמה להעלאת ענן אבק עצום לאוויר, ענן שכיסה את כדור הארץ למשך עשרות שנים מפני קרני השמש. בהיות הדינוזאורים בעלי דם קר לא יכלו לחמם את גופם ולכן נכחדו, יחד עם יותר מ-80% מהמינים האחרים באותה תקופה. להשערה זו תימוכין בגילוי המכתש בקרבת חצי האי יוקטן בשנת 1991 ובמציאת מתכות נדירות הנפוצות באסטרואידים, כגון אירידיום, בשכבות גאולוגיות המתוארכות כסמוך למועד היעלמותם של הדינוזאורים.
השערה זו אינה מבוססת ב-100% משום שיש הסבורים שהיו גם בעלי דם חם בקרב זוחלים ענקיים אלה, היצורים הגדולים ביותר שהילכו אי פעם על פני היבשה.
השערות נוספות הן:
- טענה רווחת אחרת אומרת כי בתקופת הדינוזאורים לא היה חורף, כל השנה שרר אקלים טרופי חם. באיזשהו שלב, האקלים הזה התחלף בעונות השנה שאנו מכירים היום. הדינוזאורים לא עמדו בקור וקפאו למוות. הטיעון כנגד טענה זו הוא שבמקרה כזה לא היו נכחדים הדינוזאורים החיים באזורים חמים.
- חלק מהמדעניים טוענים כי הדינוזאורים מתו מהרעלה. דינוזאורים רבים היו אוכלי-צמחים(לא בהכרח צמחוניים), ייתכן כי סוג חדש של צמח היה רעיל וכך כל דינוזאור שאכל ממנו הורעל. מובן כי הדינוזאורים אוכלי-הבשר הורעלו גם הם לאחר שאכלו את הדינוזאורים המורעלים. אולם סטיבן ג'יי גולד דוחה תאוריה זו בספרו חיוך הפלמינגו, וכותב כי הצמחים מכוסי הזרע התפתחו כעשרה מיליון שנים לפני הכחדת הדינוזאורים ולפיכך לא מדובר באירועים חופפים.
- בתקופה הקצרה שלפני הכחדת הדינוזאורים, גובה פני הים ירד בצורה משמעותית. הימים הרדודים שכיסו חלק נרחב באותה תקופה, נעלמו.
אי אפשר להתייחס להכחדת הדינוזאורים כאל אירוע מבודד, משום שבו זמנית הוכחדו בעלי חיים רבים ובהם סוגים רבים החיים בים, וכל מי שמבקש לטעון טענה הקשורה להכחדת הדינוזאורים חייב שהיא גם תסביר מדוע נכחדו משפחות שלמות של מיני בעלי חיים ולא רק הדינוזאורים. אנו זקוקים להסבר מתואם של מערכת מאורעות הכוללת את הכחדת הדינוזאורים כאחד מרכיביה. ההסבר המספק היחיד הוא הסבר המטאוריט. כן התגלה כי בתולדות כדור הארץ היו לפחות חמש הכחדות גדולות ועד כמה שהטכנולוגיה מאפשרת, גם באתרים הקשורים אליהם התגלו שרידי אירידיום, המעידים על נפילת גוף גדול מהחלל.
[עריכה] ראו גם
- קטגוריות המכילות רשימות של מיני דינוזאורים
- רשימה מקוצרת של מספר מינים ידועים:
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יהודה בלו, הכחדת הדינוזאורים - מט"ר צעיר
- אשכול כתבות על הדינוזאורים, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
- מדריך הדינוזאורים - באתר ה-Natural History Museum (באנגלית)
- חיים הנדוורקר, ציידי הדינוזאורים, הארץ, 17.6.05.

