עיצוב ספרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיצוב ספרים הוא פעילות עיצוב המתמקדת בספרים. עיצוב הספר מתייחס לצורה שבה יוצג הספר לציבור, והוא כולל רכיבים רבים, אשר לכל אחד מהם מגוון רחב של אפשרויות. המספר הגדול של ספרים היוצא לאור מדי שנה, וייחודו של כל ספר, הופכים פעילות זו לנרחבת למדי.

תוכן עניינים

[עריכה] עיצוב הספר - חשיבותו ומאפייניו

להגדה של פסח טקסט אחיד (פחות או יותר) שלו הוענקו מאות עיצובים שונים. זו דוגמה קיצונית לכך שאף כשהמרכיב העיקרי של הספר הוא הטקסט, יש חשיבות רבה גם לצורה שבה מוגש תוכן זה. דוגמה זו מבליטה את מרחב התמרון אליו ניתן להגיע. לעיצוב מוצלח של הספר השפעה רבה על יכולת הקורא לקרוא את הספר ולהבינו. עיצוב הספר הוא בעיקר באחריותו של המו"ל, אשר מנחה את הגורמים השונים העוסקים בעיצוב. היצירה השלמה המוגשת לקורא מורכבת מהטקסט ומעיצובו.

עיצוב הספר משפיע על עלות הפקתו, ולכן יושפע העיצוב מהתפוצה הצפויה לספר ומקהל היעד שלו. הפקת ספרי לימוד שנועדו לסטודנטים, פירושה, פעמים רבות, תקציב נמוך, ובמקרים רבים גם תפוצה נמוכה, ולכן ההשקעה בעיצוב ספרים אלה היא מינימלית. "ספרי מתנות", מאידך, מעוצבים ברמה גבוהה במיוחד. לספרות מקצועית, הנרכשת מתקציבו של הארגון, ניתן לקבוע מחיר גבוה מבלי שמחיר זה ירתיע את הקונה הפוטנציאלי, אך בתמורה חייב הספר להיות מעוצב באיכות גבוהה, שתפתה הן לקנות את הספר והן לקוראו.

הופעת ספר במסגרת של סדרה מותירה מעט מקום לעיצוב ייחודי. גם כאשר לא קיימת מסגרת זו עיצוב הספר מושפע מהאופנה הקיימת בתחום זה ומשתנה עם הזמן. עיצוב אופנתי תורם להצלחת שיווקו של הספר, ולכן חריגה מהאופנה נעשית רק כאשר יש סיבה טובה לכך. דוגמה מובהקת לנושא זה הוא הספר "מהמטבח באהבה" אשר יצר נורמה חדשה בעיצובם של ספרי בישול בישראל.

השפעה מרחיקת לכת הייתה לעיצוב העמוד במהדורת התלמוד הבבלי שהוציא לאור דניאל בומברג בשנים 1520 - 1523. עיצוב זה, שבו נוסח התלמוד במרכז העמוד, פירוש רש"י בצד הפנימי ופירוש התוספות בצד החיצוני, הוא המקובל עד היום בכל מהדורות התלמוד.

[עריכה] עיצוב הדף

פעולת הסידור מעבירה את המקור של הספר (החל בכתב יד וכלה בקובץ של מעבד תמלילים) לצורה הראויה לדפוס. קודם הסידור יש להחליט על עיצובו של דף בספר: סוגי האותיות (צורתן וגודלן), מבנה הפסקאות (רווח בין פסקה לפסקה, תחילת פסקה), רוחב שורה, ועוד. עיצוב הדפים מתבסס על עקרונות אחידים הנשמרים בעקביות לכל אורך הספר, כך שכבר מראה הדף ידבר אל הקורא ויסייע לו בהבנת הכתוב.

[עריכה] הגופן

ערך מורחב – גופן

תכונה בסיסית של גופן להדפסת ספר היא קריאות גבוהה ומראה נעים לעין, הן לאות הבודדת והן לדף השלם. הגופן הנפוץ ביותר בהדפסה עברית הוא "פרנק-ריהל" שעוצב בשנת 1910, ומקובלות גם אותיות "נרקיס", נרקיסים", "דוד" שעוצבו בחצי השני של המאה העשרים.

דוגמה בולטת לחשיבות הגופן בעיצובו של ספר ניתנת בתנ"ך קורן, אשר אות "קורן" שעוצבה במיוחד לשם הדפסתו הפכה לאות התקנית להדפסת פסוקים מן התנ"ך. מפורסם וותיק יותר הוא כתב רש"י המשמש באופן בלעדי כמעט להדפסת פירוש רש"י לתנ"ך ולתלמוד.

[עריכה] גודל האותיות

גובה האותיות נמדד ביחידת מידה הקרויה נקודה (point). נקודה היא 1/72 של האינץ'. 12 נקודות הן פיקה (pica), כלומר באינץ' שש פיקות. בצמוד להחלטה על גודל האות יש להחליט על המרחק בין שורה לשורה (leading). שני גדלים אלה נרשמים יחדיו בצורה 10/12 למשל, שפרושה אות בגודל 10 נקודות, ומרחק של 12 נקודות בין שורה לשורה. החלטה כפולה זו משפיעה במידה מכרעת על כמות הטקסט שתכנס בדף, אך כמות זו מושפעת גם מסוג האותיות. באותיות שעוצבו צרות יחסית, ניתן להכניס יותר טקסט בדף מאשר באותיות רחבות יחסית. גובה מקובל לאותיות רגילות, בהן מודפס עיקר הטקסט, הוא 8 עד 12 נקודות (זהו גובהה של אות רגילה, שאינה חורגת אל מעל לשורה או מתחתיה - x-height).

גודל אותיות חריג יושם בספר The Compact Edition of the Oxford English Dictionary. בגרסה קומפקטית זו צולם כל דף בהקטנה קווית של 50%, כך שנתאפשרה הדפסת ארבעה עמודים של המילון המקורי בעמוד אחד של הגרסה הקומפקטית. באמצעות טכניקה זו, ותוך שימוש בנייר דק, נדחסו 13 הכרכים של המילון המקורי לשני כרכים בלבד. עקב מידותיהן הזעירות של האותיות צורפה למילון גם זכוכית מגדלת.

[עריכה] עיצוב העטיפה

ערך מורחב – עטיפה (ספר)

עטיפה של ספר היא חלקו הגלוי לעין כאשר הוא סגור. בספר בכריכה קלה מתלכדת העטיפה עם הכריכה, וכך גם בכריכת עוקדן ובכריכה ספירלית. בספר בכריכה קשה קיימות שתי אפשרויות: עטיפת נייר נפרדת, או עטיפה המהווה חלק בלתי נפרד מהכריכה.

העטיפה יוצרת את הקשר הראשון בין הקורא הפוטנציאלי ובין הספר, והיא המפתה את הקורא המשוטט בחנות הספרים ליטול את הספר לידיו, ולכן לעיצובה חשיבות רבה מבחינה שיווקית. המעצב דן רייזינגר הגדיר את משמעות העטיפה: "עיצוב העטיפה - צופן ויזואלי של תוכן הספר". בעת הוצאה לאור של ספר שאזל מהשוק, פעמים רבות מודפס הספר ללא שינוי, ורק עטיפתו עוברת רענון, לשם התאמתה לרוח הזמן. גם ספרים היוצאים לאור ברציפות משך שנים רבות, משנים מפעם לפעם את עטיפתם.

שפות אחרות