יצחק אריה זליגמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' יצחק אריה זליגמן (10 בינואר 1907 - 13 במאי 1982), חוקר מקרא ישראלי-הולנדי. זליגמן, שהיה יהודי דתי, עמד בראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית ונחשב כמי שנטל חלק מרכזי בעיצוב חוג זה, שבאמצעותו השפיע רבות על חקר המקרא בישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חיים
נולד באמסטרדם, הולנד, ובשנים שלפני מלחמת העולם השנייה (1939-1936) שימש כמרצה לתולדות עם ישראל ולמקרא בבית המדרש לרבנים באמסטרדם. בתקופת המלחמה נכלא על ידי המשטר הנאצי במחנה המעבר וסטרבורק שבהולנד, וב-4 בספטמבר 1944 הועבר משם למחנה הריכוז טרזין, יחד עם יהודים משכילים רבים.[1] הוא שרד בתנאים הקשים שם, ולאחר המלחמה חזר להולנד ועבד כספרן במחלקת מדעי היהדות בספריית אוניברסיטת אמסטרדם בשנים 1949-1946. בתוך תקופה זו קיבל דוקטורט בליידן (1948) והיה חבר באקדמיה המלכותית של ארצות השפלה לאמנויות ולמדעים.
בשנת 1950 עלה ארצה ומיד מונה להיות מרצה בכיר בחוג למקרא באוניברסיטה העברית. בשנת 1956 קודם לתפקיד פרופסור זוטר, ובשנת 1966 קודם שוב לתפקיד פרופסור. במשך שנותיו באוניברסיטה העמיד תלמידים הרבה, שלימים הלכו והרכיבו חלק נכבד מחוג זה, ביניהם זוכי פרס ישראל פרופ' שמריהו טלמון ופרופ' שרה יפת.
[עריכה] ספרים
- הנבואה בישראל, אקדמון תשכ"ח
- מחקרים בספרות המקרא (קובץ מאמריו בעריכת אבי הורביץ, עמנואל טוב ושרה יפת), הוצאת מאגנס 1992
[עריכה] ספרים לכבודו
- יאיר זקוביץ ואלכסנדר רופא (עורכים), ספר יצחק אריה זליגמן : מאמרים במקרא ובעולם העתיק, א. רובינשטין תשמ"ג
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אלנה מקרובה, סרגיי מקרוב וויקטור קופרמן, אוניברסיטה מעל התהום, ירושלים 2000
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאמרים לקריאה מאת י"א זליגמן, באתר מקראנט

