יהדות רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות רוסיה היא קהילה יהודית גדולה ומגוונת מאוד שהתקיימה באזורי הקווקז, רוסיה האירופית ורוסיה האסייתית, כולל סיביר והאזורים האחרים. האזור הנרחב של האימפריה הרוסית וברית המועצות לאחריה היה ביתה של הקהילה היהודית הגדולה בעולם במשך שנים ארוכות, עד שהליברליזיציה בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים הביאה להגירה נרחבת של היהודים, בחלקה לישראל. גם כיום, הקהילה היהודית בשטחי ברית המועצות לשעבר היא מן הגדולות באירופה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה מוקדמת

היהודים הראשונים שישבו באזורי רוסיה של היום הם יהודי ההרים, שישבו באזור הקווקז - צ'צ'ניה ודאגסטן. הם ישבו באזורים אלו עוד מימי חורבן בית ראשון, אך ייתכן שכבר מימי גלות בבל. היהודים ישבו בעיקר לחופי הים השחור, חצי האי קרים וגאורגיה לאחר שנרדפו בתקופה ההלניסטית ובזמן מלחמות המוסלמים באימפריה הפרסית.

בערך בתקופת ימי הביניים, החלה הגעת סוחרים יהודים לשטחים הפנימיים של רוסיה ואל שטחיה של ממלכת הכוזרים. תחת השפעת היהודים התגייר בולאן, מלך הכוזרים, ובעקבותיו על המעמד השליט של הכוזרים החל מאמצע המאה השמינית ועד תחילת התשיעית לספירה. לאחר תבוסת הכוזרים מידי סביטוסלאב הראשון מקייב, ברחו יהודים רבים מקרים והתיישבו צפונה יותר. פליטים יהודים מממלכת הכוזרים הם כנראה אלו שייסדו את הקהילות היהודית ברוסיה. עדויות להתיישבות יהודית בקייב, כיום בירת אוקראינה, קיימות בערך מאותה התקופה וידוע על פגיעות ביהודים המקומיים בקייב בשנת 1117, עם המרידות בנסיך, שהיהודים היו בני חסותו. עם השתלטות ליטא על מערב רוסיה ניתנו ליהודים זכויות שונות.

גירוש היהודים ממדינות מערב אירופה ורדיפתם בגרמניה במאה ה-14, הביאה רבים מהם להתיישב בפולין ומזרחה לה בעקבות הזמנתו של קזימיר הגדול (1330-1370)

במאה ה-16 הונח הבסיס להתיישבות היהודית באוקראינה, פודוליה ובלארוס, שנגרם כתוצאה מעידוד ההגירה היהודית על ידי השלטון הפולני. פרעות ת"ח ות"ט פגעו קשות בקהילות היהודיות באוקראינה וסביבותיה ורובן הושמדו. מספר שנים מאוחר יותר הרגו צבאות נסיכות מוסקבה מספר רב של יהודים שנתפסו בשטחי בלארוס וכן נאסרה על היהודים הישיבה בנסיכות.

[עריכה] רוסיה הצארית (סוף המאה ה-15 - 1917)

במאה ה-15 הגיעו לנסיכות מוסקבה סוחרים יהודים, אך אלו סבלו מרדיפות ופגיעות, בעיקר אחרי שהתגלתה בשנות ה-70 של המאה ה-15 "כת המתייהדים" במוסקבה ובנובגורוד. היהודים סבלו מגירושים רבים וצווים קשים הוטלו עליהם. אלו אשר ישבו בשטחי חצי האי קרים וחופי הים השחור, אשר נכבשו מידי תורכיה, לא נפגעו מצווים או גירושים אלו.

הקנאות הדתית ששלטה בנסיכות מוסקבה, שראתה עצמה כמעוז האמונה האורתודוקסית המוקף בכופרים מוסלמים וקתולים, הביאה ליחס קשה ליהודים. למשל, איוואן האיום (1533-1584) כבש את פולוצק ב-1563 והטביע 300 יהודים מקומיים שסירבו להיטבל לנצרות בנהר הדווינה. נסיכות מוסקבה הייתה אנטישמית במוצהר והייתה אזור עויין ביותר ליהודים.

החל משנת 1773 וכלה בשנים 1793 ו1795, סיפחה לידיה רוסיה שטחים נרחבים מפולין ותוך כך סיפחה אליה כמיליון יהודים. בכך היא הפכה למדינה עם ריכוז היהודים הגדול בעולם באותה התקופה. הרוסים, שרצו בהתנצרותם של היהודים, הגבלתם והגירתם מרוסיה, הטילו עליהם צווים קשים ומגבלות.

בימי מלוכתה של קתרינה הגדולה נקבע ליהודים "תחום המושב" שבו הם הורשו לשבת, וכן נאסר עליהם להתגורר בכפרים אלא אם כן עסקו בחקלאות. בו בזמן צומצמה האוטונומיה הפנימית של הקהילה. מגמה זו המשיכה גם בגיוס יהודים לצבא הרוסי, אשר נגזר על ידי ניקולאי הראשון בשנת 1827. המגייסים הורשו גם לחטוף ילדים יהודיים ולהעבירם לתוכניות חינוכיות מיוחדות, שנועדו להרחיקם מהדת היהודים ולקרבם לנצרות.

היו גם שליטים אשר ניסו דווקא להתקרב אל לב היהודים: הצאר אלכסנדר השני התיר ליהודים שנחשבו לדעתו ל"מועילים" להתגורר מחוץ לתחום המושב שנקבע וכן הורד מהם חלק מעול המיסים.

החל משנת 1881 החלו הפרעות ביהודים. בעידודם של הצארים אלכסנדר השלישי וניקולאי השני, החלו פרעות קישינב בשנת 1903 ומשפט בייליס בשנת 1911 ולכן בין שנת 1881 ועד למלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 נמלטו יהודים רבים מרוסיה, רובם לארצות הברית ומערב אירופה, אך אחוז קטן בחר דווקא להגר לארץ ישראל.

ברוסיה, שלא כמו במדינות אחרות באירופה, שגשגה התנועה הציונית והוקמו בה תנועות חיבת ציון ועוד תנועות אחרות.

[עריכה] לאחר המהפכה

במהלך המהפכה הרוסית נהרגו ככל הנראה בין 70,000 ל-250,000 יהודים בפוגרומים שנלוו להמהפכה. היהודים נחשדו בקרבתם לשלטון הבולשביזם ולכן נהרגו רבים מהם על ידי הצבא הלבן.

היהודים בעלי ההשכלה במערב רוסיה ובסיביר, קיבלו תחילה יחס הוגן וחיובי. ליהודים חסרי ההשכלה שמצבם הכלכלי רע הוצע על ידי השלטון בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה לעבור למקומות אחרים ברחבי רוסיה ולהקים שם אזורים יהודים-חקלאים, דוגמת האזור היהודי האוטונומי בבירוביג'ן.

במהלך פלישת גרמניה הנאצית לרוסיה במהלך מבצע ברברוסה, לקחו הנאצים ומשתפי פעולתיהם בשבי מיליוני יהודים משטחי ברית המועצות ורבים מהם נהרגו בשואה על ידי האיינזצגרופן. לאחר סוף מלחמת העולם השנייה היגרו יהודים רבים משטחי ברית המועצות, חלקם לארץ ישראל, רובם לארצות-הברית. ועם התפשטות הגוש הקומוניסטי "נכלאו" היהודים בשטחי הגוש ולא הורשו לצאת ממנו.

כיום יש בבריה"מ לשעבר כ-700,000 יהודים.

[עריכה] ראו גם


[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות