הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא הסכסוך המתקיים בין תושביה היהודים לתושביה הערבים של ארץ ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] תקופות בסכסוך
הסכסוך הישראלי-פלסטיני נחלק לארבע תקופות, שונות מהותית זו מזו:
- תקופת המנדט הבריטי, שבה היו שני הצדדים לסכסוך נתונים לשלטונה של בריטניה, תחת יישות מדינית אחת, "פלשתינה (א"י)".
- התקופה שבין הכרזת מדינת ישראל לבין מלחמת ששת הימים, שבה היו הצדדים לסכסוך בשלוש יישויות מדיניות נפרדות: מדינת ישראל, רצועת עזה בשליטתה של מצרים והגדה המערבית שסופחה לירדן.
- התקופה שממלחמת ששת הימים ועד הסכמי אוסלו, שבה נמצאים הצדדים לסכסוך, בכל שטחה של ארץ ישראל המערבית, בשליטתה של מדינת ישראל.
- התקופה מהסכמי אוסלו ועד היום, שבה קיימת מדינת ישראל ולצידה גוף ריבוני למחצה, הרשות הפלסטינית.
[עריכה] אירועים בולטים במהלך הסכסוך
- מאורעות תרפ"ט (1929)
- מאורעות תרצ"ו והמרד הערבי הגדול (1936-1939)
- אישור תוכנית החלוקה, לחלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית (1947)
- מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל (1948)
- היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים (1948-1950)
- המסתננים והפדאיון (1950-1955)
- מלחמת ששת הימים מעבירה מאות אלפי פלסטינים לשלטון ישראל (1967)
- ספטמבר השחור - גירוש אש"ף מירדן ללבנון (1970)
- טרור בינלאומי והתקפות מלבנון (1972-1982)
- הסכם קמפ דייוויד (1979)
- מבצע שלום הגליל - גירוש אש"ף מלבנון לתוניס (1982)
- האינתיפאדה (1987-1990)
- הסכמי אוסלו (1993, 1995)
- הסכם השלום עם ירדן (1994)
- אינתיפאדת אל אקצה (2000-2005)
- ההתנתקות (2005)
[עריכה] נושאים שנויים במחלוקת בשלב הנוכחי של הסכסוך
- חלוקת השטח בין המדינות. הפלסטינים מעוניינים בנסיגה ישראלית מכל השטחים שנכבשו ב-1967 וממשלות ישראל האחרונות מוכנות לוויתור רק על חלק מהשטחים, ללא גושי ההתנחלויות ובקעת הירדן.
- ירושלים - סוגיית שייכותה של העיר ירושלים והאתרים הקדושים לדתות השונות. חלק מרכזי הוא השליטה בהר הבית, ששני הצדדים טוענים לריבונות בו. נושא זה רגיש מאוד לשני הצדדים. כמו כן, ישראל לא רואה בשכונות הישראליות במזרח ירושלים התנחלויות אלא שכונות ישראליות.
- בעיית הפליטים וזכות השיבה - הפלסטינים דורשים פתרון של בעיית הפליטים של 1948 ו-1967, פיצויים על ידי ממשלת ישראל, ואת "זכות השיבה". ישראל אינה מוכנה ליישוב פליטים בשטחה אלא רק ברשות הפלסטינית, ומסרבת לטענות הפלסטינים שעליה לקחת אחריות על נושא הפליטים.
- התנחלויות ביהודה ושומרון - הפלסטינים מבקשים את הפסקת הבנייה בהתנחלויות ופינוין. ישראל מוכנה לפנות חלק מההתנחלויות ולשמור על ההתנחלויות בגושי ההתנחלויות ובבקעת הירדן. בפועל, מאז הסכמי אוסלו כמות המתנחלים הוכפלה ונבנו מאחזים שונים, שעליהם מתרעמים הפלסטינים.
- הכרה במדינה פלסטינית - הפלסטינים מעוניינים בהקמת מדינה לכל דבר, עצמאית לגמרי, עם כל סממני מדינה, בישראל מעדיפים גוף ריבוני מפורז עם פחות סמכויות מלמדינה רגילה.
- הכרה במדינת ישראל וזכותה להתקיים - פלסטינים רבים אינם מוכנים להשלים עם קיומה של מדינת ישראל, וגם בכירים ברשות הפלסטינית ואש"ף דרשו את השמדת ישראל. במסגרת הסכמי אוסלו עם אש"ף, התחייבה הרשות הפלסטינית לבטל את האמנה הפלסטינית, אך לטענת הימין הישראלי לא עשתה זאת. כמו כן דורשת ישראל הכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. הפלסטינים מסרבים להכרה כזו.
- גדר ההפרדה - הפלסטינים דורשים שגדר ההפרדה תוקם על הקו הירוק ולא בשטח שנכבש במהלך מלחמת ששת הימים, אותו הם רואים כשלהם. לטענת ישראל, הפלסטינים מתנגדים לכל בנייה של גדר בינם לבין ישראל, וטענתם זו היא לצורכי תעמולה. בפורומים משפטיים, ישראל מציגה את הגדר כ"מכשול בטחוני זמני".
- ההסתה - הפסקת ההסתה ברשות הפלסטינית ושינוי ספרי הלימוד.
- שאלת הרצף הטריטוריאלי של יהודה ושומרון.
- בקעת הירדן - ישראל דורשת את הריבונות על בקעת הירדן בין השאר מסיבות בטחוניות, כדי להגן על גבולה המזרחי.
- המעבר הבטוח - מעבר יבשתי מיהודה ושומרון לעזה. ישראל והפלסטינים מסכימים עקרונית למעבר יבשתי, אך חלוקים על הדרך ועל סוג הנוכחות הישראלית במעבר.
- ארגוני הטרור - ישראל דורשת את הפסקת האלימות נגדה ואת פירוק ארגוני הטרור כתנאי להסדר הקבע, הפלסטינים מסרבים לפרקם עד שישראל תקיים את הצד שלה בהסכם, לטענתם.
- בעיית האסירים - ישראל מחזיקה אסירים רבים, חלקם מהתקופה שלפני חתימת הסכם אוסלו, שהשתתפו בפיגועים נגד ישראלים ונמצאים בכלא זמן רב. הפלסטינים ובני משפחות האסירים דורשים לשחררם. בממשלה הפלסטינית קיים שר מיוחד לנושא האסירים. אחד האסירים הוא חבר הפרלמנט הפלסטיני מרואן ברגותי, ממנהיגי הפתח.
- הפסקת פעילות צה"ל בשטחים - הפלסטינים דורשים יציאה מוחלטת של צה"ל מהשטחים והפסקת הסיכולים הממוקדים. ישראל רואה בסיכולים מהלך הגנתי ומוכנה לצאת רק ממרכזי הערים.
- בעיית המים - אילו מקורות מים יעברו לרשות הפלסטינית ואיך יתנהל משק המים של המדינות.
- הצבא הפלסטיני - אם יוקם, מה תהיה מתכונתו ואילו כלי נשק יותר לו להחזיק. ישראל דורשת שהפלסטינים יחזיקו רק גוף צבאי אחד עם נשק קל מאוד בכמויות קטנות ככל האפשר.
- כלכלה ומכס - הכלכלה הישראלית והכלכלה הפלסטינית משולבות זו בזו. כל הסחורות הפלסטיניות מגיעות דרך ישראל. הסכם פריז קובע כי ישראל תגבה מכס על סחורה פלסטינית ותעביר אותו לרשות הפלסטינית. במקרים שונים, ישראל החזיקה בידה את המסים הללו ולא העבירה אותם לרשות הפלסטינית.
- נמל ונמל תעופה - הפלסטינים דורשים נמל ימי בעזה ונמל תעופה ללא פיקוח ישראלי. ישראל מסרבת, כדי למנוע מעבר נשק ומחבלים.
- מעברי גבול - הפלסטינים דורשים מעברים בפיקוחם, בגבולות עם ירדן ומצרים. ישראל מסרבת, כדי למנוע מעבר נשק ומחבלים.
חשוב לציין כי מתוארות כאן רק העמדות הרשמיות של הצדדים. שני הצדדים אינם עשויים כמקשה אחת. גם אצל הישראלים וגם אצל הפלסטינים קיימים גופים פשרניים וקיצוניים, יוניים ונציים. בישראל יש הרואים את הפלסטינים כמי שמתכננים את כיבושה המלא של ארץ ישראל ואת טענותיהם הרשמיות כאסטרטגיה זמנית. הם מביאים כהוכחה לכך את עליית החמאס, שקרא לשליטה בכל חלקי ישראל, את ספרי הלימוד הפלסטיניים ואת הפיגועים בתוך הקו הירוק. מאידך, יש פלסטינים הסבורים שישראל אינה מעוניינת באמת בהסדר, אלא בכל השטח מן הים התיכון ועד הירדן ואף למעלה מכך, עד גבולות ההבטחה. הם מביאים להוכחה את הרחבת ההתנחלויות בימי שלטון השמאל, את הטענה שתמיד הייתה זאת ישראל שכבשה שטחים במדינות ערב, את כניסת צה"ל לערים הפלסטיניות בזמן האינתיפאדה, וכן ציטוטים של אנשי ימין ודת ישראלים בזכות ארץ ישראל השלמה וטרנספר. בשל ריבוי הקולות והפרשנויות, עצם השאלה לגבי הדרישות האמיתיות של הצד השני היא עמדה פוליטית שעליה חלוקים רבים בישראל, אך גם ברשות הפלסטינית.
[עריכה] הצעות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני
- תוכנית אלון
- תוכנית האוטונומיה במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים
- הסכמי אוסלו
- הסכם לונדון
- מתווה קלינטון (קמפ דייוויד, 2002)
- תוכנית הקנטונים
- מפת הדרכים
- יוזמת ז'נבה
- היוזמה הסעודית
- המפקד הלאומי (הצהרת עקרונות להסכם הקבע)
- מדינה דו-לאומית ומתן אזרחות מלאה לתושבי השטחים המוחזקים
- ערי מדינה בקונפדרציה עם ירדן
- הסכמות טאבה
- היפרדות חד-צדדית
- מסמך קהיר
- תוכנית ההתנתקות
- המתווה האזורי לשלום של ח"כ בני אלון
- ההודנה שהוצעה לנשיא המדינה משה קצב על ידי איש העסקים אייל ארליך
[עריכה] ראו גם
- טרור פלסטיני
- הרשות הפלסטינית
- הארגון לשחרור פלסטין
- הסכסוך הציוני-ערבי
- הסכסוך היהודי-ערבי
- שימוש צבאי בילדים ובנערים
- הסכסוך הישראלי-ערבי
[עריכה] לקריאה נוספת
- בני מוריס, קורבנות - תולדות הסכסוך הציוני-ערבי 2001-1881, הוצאת עם עובד, 2003.
- ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי ערבי על א"י, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
- אמנון לין, בטרם סערה - יהודים וערבים בישראל בין תקוות לאכזבות, הוצאת קרני, 1999.
- אמנון לין, אגרת בכחול לבן מס' 2- האמת על מהות האיבה הערבית הבלתי מתפשרת עם זכות הקיום של מדינת ישראל יהודית דמוקרטית, הפורום לחשיבה מדינית על שם ד"ר ראובן הכט, חיפה.
- יחזקאל רחמים ודניאל בר-טל (עורכים), רק על הסכסוך לדבר ידעתי - סוציאליזציה לסכסוך בחברה הישראלית-יהודית. מכון וולטר ליבך לחינוך לדו-קיום, אוניברסיטת תל אביב, 2006.
- שאול אריאלי, תפסת מרובה לא תפסת - גישות במאבק על גבולותיה של מדינת ישראל, הוצאת כרמל, ירושלים, 2006
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מסמכים הקשורים לתהליך השלום, באתר משרד החוץ

