גן החיות של תל אביב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גן החיות של תל אביב שכן עד 1980 בקצה המזרחי של שדרות קרן קיימת (כיום שדרות בן-גוריון), ליד הבריכה הלימודית של גן-הדסה. שטחו היה קטן יחסית לגני חיות אחרים בעולם ולסאפארי ברמת-גן, שתפס את מקומו, אבל בזמנו היה זה מקום קסום, בעיקר לילדים אוהבי חיות, שלא הבינו עדיין את האכזריות שבהחזקת חיות בר כלואות בכלובים צרים וצפופים.
[עריכה] היסטוריה
גן החיות התל אביבי נפתח ב-1938 הודות לעולה מדנמרק, הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין, שהיה רב העיר קופנהגן. ד"ר שורנשטיין אהב חיות וכשעלה ארצה, רכש מספר חיות באיטליה. בשנת 1935 פתח ברחוב שינקין 15 בתל אביב חנות בעלי חיים, שבה החזיק למכירה ציפורים ויונקים. נקודת המשיכה העיקרית בחנות הייתה קוף, מן הסתם הקוף הראשון שראו ילדי תל אביב ואולי אף רבים מן המבוגרים בעיר. ד"ר שורנשטיין נתן לחנות את השם "גן חיות". בשנת 1936 התקיים בתל אביב יריד המזרח ולד"ר שורנשטיין הוקצתה פינה מכובדת להציג בה את בעלי-החיים שלו.
אחרי שנסגר היריד, לאור ההתעניינות הרבה שגילה הציבור בחיות, העביר ד"ר שורנשטיין את גן החיות שלו אל בית ברחוב הירקון 65, אך דיירי הרחוב לא ששו לקבל את השכנים החדשים. היו פניות לסגור את גן החיות המאולתר, בעיקר לאחר שביוזמת ראש העיר ישראל רוקח נתרמו לו זוג אריות ובהמשך גם זוג נמרים. הציבור צבא על המקום לראות את החיות, אך הסכנה לתושבי המקום גדלה והלכה, ועמה הלחץ לסגירת גן החיות.
בד בבד עם הלחץ מצד התושבים, גבר הלחץ שהפעילו חובבי החיות בתל אביב ובארץ, ובסופו של דבר ניאותה העיריה להקצות שטח של עשרים וחמישה דונם במה שהיה אותן שנים צפון העיר, הלא-מיושב עדיין. חיות רבות נתרמו לגן החיות הצעיר, עוד ועוד כלובים ומכלאות נבנו ולבסוף, בנובמבר 1939, הושלמה בניית הגן והחיות הועברו אל משכנן החדש והמודרני, יחסית לאותם ימים.
[עריכה] זכרונות
בגן החיות היו מכלאות לצבאים ואיילים, זברות ואנטילופות. בריכה לעופות מים, כולל פלמינגו מרהיבים בגוני וורוד שונים, צבים ענקיים, אקווריום עגול, שאליו ירדו בשלוש מדרגות. באגף הציפורים השקיפו מגבוה עופות דורסים על העוברים והשבים, ובכלובים אחרים צייצו, קרקרו ופטפטו תוכונים בשלל צבעים, תוכי ז'אקו אפור וקקדו עטור כרבולת, טוקנים גדלי מקור ואחרים.
בכלובים חזקים, מעבר לגדרות שנועדו להרחיק את הקהל מן הסורגים, הוחזקו הנמרים, ביניהם נמר בנגלי שחור וטיגריס ענק, שהיה מקפיץ את קהל הצופים בשאגת חצוצרה מפילת אימה. בכלוב פינתי מעוגל נמנמו האריה והלביאה, שבילו את רוב ימיהם בשינה, האריה שרוע על פי רוב בשכיבת פרקדן. לא רחוק ממנו ישבו הדובים בכלובים סמוכים - דב סורי חום ודב שחור. הלאה משם התרוצצו בחוסר מנוחה זאבים קטנים.
בפינה אחרת, שהעידה על עצמה מרחוק ברעש שבקע ממנה, שכנו הקופים - בבונים ולנגורים, קופי סנאי קטנים ולמורים.
במכלאה פתוחה, גדולה ככל שהתאפשר בשטח המצומצם, נעו הפילים. כשנולד פילון לזוג המאושר, הייתה שמחה גדולה בגן, וילדים באו להאכיל אותו ולהצטלם אתו, ברשות המטפל ובהשגחתו. במכלאה גדולה אחרת עמד ביתן גבוה, שחלונו העגול נסתם - זכר לאסון שקרה, כשהג'ירפה הסקרנית הוציאה את ראשה מן החלון, נבהלה משאגת האריה וכשניסתה להשיב את ראשה בחיפזון אל תוך המבנה, נשברה מפרקתה.
מלבד החיות והעופות, היה בגן החיות גם לונה-פארק קטן לילדים ובו גלגל ענק קטן מאד, בריכה רדודה שסירות שטות בה במעגל, קרוסלה עם סוסי עץ (קבועים, לא עולים ויורדים כמו בלונה-פארק הגדול ביפו) ומכוניות קטנות, גם הן נוסעות במעגל קבוע. גם בית קפה קטן היה שם, עם כמה שולחנות ירוקים וכסאות מתקפלים ברחבה מקורה. אפשר היה לאכול בו גלידה בגביע מתכת ולשתות מיץ תפוזים.
הדמות המוכרת והאהובה ביותר בגן, מלבד החיות, הייתה של ג'וני המטפל. ג'וני אהב חיות, החיות אהבו את ג'וני והילדים שאהבו חיות, אהבו גם הם את ג'וני, שהונצח, עם כל גן החיות, בספר ג'ונגל בכרך של ברוך גופר, מנהל הגן.
[עריכה] סוף דבר
במשך השנים גדלה העיר והקיפה את גן החיות, שלא היה עוד בצפונה אלא ממש במרכזה, לרגלי בניין העיריה החדש. משא ומתן להעברת הגן הביא לבסוף למיזוגו עם הספארי בפארק הלאומי ברמת גן, ובראשית 1980 עברו החיות למשכנן החדש, אל כלובים מרווחים ושטחים פתוחים. על שטחו של גן החיות שהיה ואיננו הוקם פרויקט "גן העיר" - מרכז קניות ובילוי ומגדל מגורים יוקרתי.

