מרים, אם ישו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיוקנה של מרים, אם ישו, כפי שצוייר במאה ה-16 במנזר סנטה קתרינה שבסיני.
הגדל
דיוקנה של מרים, אם ישו, כפי שצוייר במאה ה-16 במנזר סנטה קתרינה שבסיני.

מרים הבתולה, אמו של ישו. כינויה בכנסייה הקתולית הוא Santa Maria (מריה הקדושה).
לפי המסורת הנוצרית, התעברה מרים מרוח הקודש ולכן נותרה בבתוליה. בתום הריונה ילדה את ישו. בעת התעברותה, גם אלישבע קרובתה שהייתה עקרה זכתה להתערבותו של רוח הקודש והרתה. לימים תלד זו בן שיקרא יוחנן המטביל, והוא אשר יכריז כי ישו הוא המשיח.

לבתוליה של מרים שני פירושים דתיים בימינו:

  • הגישה הפשטנית טוענת שלפני הריונה הראשון, לא התקיימו יחסי מין בינה לבין בן אנוש, אולם, מבחינה פיזית בתוליה אבדו עם לידתו של ישו. כמו כן לישו היו אחים נוספים שבן אנוש היה אביהם ולכן נאלצה לבסוף גם מרים הבתולה לקיים מגע מיני כדרך כל אשה.
  • הגישה המחמירה טוענת שמרים נותרה בבתוליה כל ימיה וכמו שרוח הקודש התערב בהריונה כך התערב כדי לשמור את בתוליה, אף שנאלצה לקיים מגע מיני וללדת ילדים. קיצוניים אף טוענים שהתנזרה כל חייה, אך אינם מציגים הסבר להולדת אחיו של ישו.

המקורות לסיפור בתוליה של מרים הם: הבשורה על פי לוקאס והבשורה על פי מתי, המופיעות בברית החדשה. בבשורה לפי מרקוס, שהוא כתב היד המוקדם יותר, לא מופיע כלל תיאור זה, ולכן מתקיימת סתירה קשה בין שלושת הבשורות בנקודה זו, כי בלתי אפשרי שנס בתוליה של מרים יחמוק מסיפור חייו של ישו בבשורה על פי מרקוס.

הברית החדשה (בבשורה על פי מתי) מספרת כי מרים הייתה מאורסת ליוסף, אולם היא התעברה בטרם התייחדו. יוסף סבר שהיא התעברה מגבר זר, וביקש לגרשה, אולם התגלות שהייתה לו בחלומו הבהירה לו כי ארוסתו התעברה מרוח הקודש, ולכן אסור לו לגרשה. בתאולוגיה הנוצרית התפתח הסבר הטוען שקיום מגע מיני הוא ביטוי לחטא הקדמון שהביאה חוה על בני האדם ואילו מרים הביאה את גאולתם של בני האדם בכך שילדה את ישו ועשתה זאת בלא הזדקקות לחטא. למעשה, עד עצם ימינו אוסרת הכנסייה הקתולית על כמריה ונזיריה מגע מיני, והנזירות מצוות לשמור על בתוליהן ביתר קפידה ולא לאבדן אף בפעילות חוץ-מינית כמו אימון גופני.

אחת התמיהות שעולות מן הסיפור בברית החדשה, היא ייחוס ישו לשושלתו של יוסף, בעלה של מרים (שהיא לכאורה שושלתו של דוד המלך), כאילו היה יוסף אביו של ישו. האוונגליונים של מתי ושל לוקאס בברית החדשה אף מפרטים את הגנאולוגיה של ישו עד דוד המלך, ואף עד אדם הראשון. ההסבר התאולוגי לייחוס הזה, הוא שיוסף היה אביו המאמץ של ישו. על-פי החוק הרומי, אימוץ כלל צירוף של המאומץ לשושלת של המאמץ - כך למשל הקיסר אוגוסטוס נחשב בנו של יוליוס קיסר, גם אם מבחינה ביולוגית הוא לא היה בנו.

המסורת הקתולית טוענת כי מרים לא מתה, אלא נרדמה לשנת עולמים, ואז עלתה לשמים. במקום בו הלכה מרים לישון את שנתה האחרונה על הר ציון נבנתה כנסיית דורמיציון.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המדונה ובנה