פיטורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיטורים היא הפעולה שמבצע המעסיק כדי להפסיק את עבודתו של שכיר שעד כה עבד אצלו.

חוקי הפיטורים משתנים ממדינה למדינה: במדינות קפיטליסטיות כמו ארצות הברית חוקי הפיטורים מצדדים בעיקר בזכותו של המעסיק לנהל את עסקיו כראות עיניו ואילו במדינות סוציאליסטיות כמו מדינות סקנדינביה הליך הפיטורים מסובך בהרבה והחוק דורש הסברים וסיבה מוצדקת מהמעסיק לכך שפיטר עובד.

במדינת ישראל קיימת בדרך כלל נטייה לאפשר פיטורים בנוסח הקפיטליסטי, אך מעסיקים רבים נתקלים בקושי לפטר עובדים, בעיקר בארגונים גדולים בהם קיים ועד עובדים המגן על זכויות העובד ויכול למנוע באיומי השבתה את הפיטורים. לעיתים מתערב בית משפט ומונע פיטורים, בעיקר במגזר הציבורי ובתפקידים בכירים, בהם יכולים הפיטורים להחשב ככאלה שבאו ממניעים פוליטיים.

נוהל פיטורים מעוגן בחוק, הקובע בין הייתר כי זכותו של השכיר לקבל הודעה מראש ובכתב שבכוונת המעסיק לפטרו וזכותו לדעת את סיבת הפיטורים. כמו כן נהוג לשלם לשכיר פיצויי פיטורים שתלויים בוותק שלו במקום העבודה ובגובה שכרו.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.