סרן קירקגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סרן קירקגור
תאריך לידה 5 במאי 1813
תאריך פטירה 11 בנובמבר 1855
זרם אקזיסטנציאליזם
תחומי עניין מרכזיים תאולוגיה,מטאפיזיקה, אתיקה
הושפע על-ידי עמנואל קאנט, גיאורג וילהלם פרידריך הגל, סוקרטס
השפיע על ז'אן-פול סארטר, סימון דה-בובואר, אלבר קאמי, מרטין היידגר, לודוויג ויטגנשטיין

סֶרְן קִירְקֶגוֹר (דנית: Søren Aabye Kierkegaard) ‏ (5 במאי 1813 - 11 בנובמבר 1855), פילוסוף יליד קופנהגן, בירת דנמרק. קירקגור נחשב ל"אבי האקזיסטנציאליזם".

קירקגור נחשב כפילוסוף אקזיסטנציאליסט דתי. במסגרת הגותו עומדת הנחה בסיסית בנוגע למצב האנושי, שלאדם יכולת לבחור את דרך חייו. קירקגור מחלק את הדרכים השונות לחיות לשלוש, הקרויות בלשונו שלושת "מעגלי הקיום".

תוכן עניינים

[עריכה] המעגל האסתטי

מעגל הקיום האסתטי מתאפיין בדרך חיים שהדגש בה הוא על פורקן מיידי של הצרכים האנושיים, בכל תנאי ובכל מחיר. בחירותינו בחיים, בדרך זו, צריכות להיקבע על פי שיקולים של הנאה, סיפוק, עניין ואושר, ולא לפי מושגים מוסריים, כגון נאמנות, אחריות, חובה או מוסר. בספר "או - או", קירקגור מציג חלק מהיתרונות שבחיים מסוג זה וגם את הבעייתיות שבהם. מצד אחד, מסביר קירקגור, חיים אלה רוויים בהתרגשות ובאנרגטיות רבה. מצד שני, ההנאה שבכל חוויה פיזית היא זמנית ולאחריה ישנה תחושה של שובע ואי-סיפוק. לשם השגה מחדש של אותה הנאה, יש צורך ב"העלאת הרף" בכל פעם, ובהגדלת מינון החוויות הפיזיות. קירקגור מציין כי בחיים אלה ישנו יסוד בולט של תסכול, כתוצאה מהעובדה שכל ההנאות הפיזיות הן בנות-חלוף. הצורך בפורקן מיידי ותמידי מוביל לשעמום, הנובע מחזרה על גירויים וניסיונות להשיג פורקן נוסף. "האדם האסתטי" נתון גם בסכנה מתמדת של ניסיונות למודעות עצמית אשר יובילו אותו לתחושה של חוסר-תכלית וחוסר טעם בחייו ועליו למצוא את הדרך לטעון במשמעות את הנאותיו, כדי להגיע לסיפוק - ולא רק לפורקן. בתיאורו את דון חואן, המייצג את "האדם האסתטי", קירקגור מציג את התוצאה הישירה של דרך חיים זאת - דיכאון, ייאוש ומרה שחורה.

תחת זאת, מציג קירקגור את המונח "קפיצת אמונה", המתאר את ניסיונו של "האדם האסתטי" להעניק מחדש משמעות לחייו. בשל התסכול והייאוש הנובעים ממעגל החיים האסתטי, פונה האדם לדרך חיים שונה.

[עריכה] המעגל האתי

מעגל הקיום האתי מתאפיין בבחינת ההתנהגות האישית על פי עקרונות תבוניים וכלליים. בדרך חיים זו הקו המנחה אינו ההנאה האישית אלא החובה המוסרית. מושג זה, שקירקגור מאפיין את האדם האתי בו, לקוח ישירות מהאתיקה הקאנטיאנית, והשיפוט של מושג החובה הוא פועל יוצא של תורת קאנט. האדם האתי צריך לממש את חובתו על פי הצו הקטגורי - עליו לפעול כאילו הכלל המעשי של פעולותיו יהיה לחוק טבע. קירקגור, בניגוד לקאנט, אינו מתעניין בשאלה מדוע צו זה תקף, אלא עסוק בתיאורו בלבד.

על אף תחושת המשמעות הגלומה בדרך חיים זו, קירקגור מציג את הצל של תחושת האשמה, העולה מאי היכולת לחיות חיים מוסריים מלאים. ניתן אולי להתגבר על תחושת האשמה שעולה מהכישלון לעמוד בצווי המוסר באמצעות עשיית מעשים טובים. אך עצם הצורך להזדקק להקלה של תחושת האשמה שלא בראי תבוני וכללי, הצורך להתמודד עם מושג החטא - מוביל את האדם לחרוג ממעגל החיים האתי אל עבר דרך חיים שלישית.

[עריכה] המעגל הדתי

בספר "חיל ורעדה", קירקגור מתאר את מעגל הקיום הדתי, ומוצא בו יתרונות וחסרונות. במעגל החיים הדתי מושג החובה נשמר, אך מופנה לכיוון אחר. במקום לפעול על פי קריטריונים של מוסר תבוני אוניברסלי, נדרשת חובה אחת - קיום מצוותיו של האל. דרך זו מאפשרת לאדם האתי להתמודד עם הקושי שבתחושת האשמה, שכן הצורך למלא את מצוות האל מאפשר גם חזרה בתשובה ויכולת לכפר על החטאים באמצעות מעשי צדקה. מול היכולת לכפר ולמצוא משמעות לחיים, עומדת בפני האדם הדתי בעיה האחרת, אשר מוכרת כפרדוקס האמונה. קירקגור ממחיש את מצב זה באמצעות הדוגמה של אברהם בעת הצו של עקדת יצחק. מצד אחד, אברהם נדרש להקריב את בנו, וכ"אביר האמונה" (כפי שקירקגור מכנה אותו) הוא מחויב לבצע את מצוות האל. מצד שני, אברהם נתון באי יכולת להסביר את הצו הדתי שקיבל, והוא אינו יכול לבדוק האם המעשה שהוא עומד לבצע הוא מוסרי או לא. הצידוק של צווי אלוהים נובע מתוך מקורות אשר לאדם אין גישה אליהם, והוא יימצא בסתירה בין הפעולה שנראית בכלים האתיים כמוסרית לבין הפעולה שתיראה מוסרית בכלים הדתיים.

[עריכה] משנת קירקגור ודרך כתיבתו

בספריו נוקט קירקגור גישה שונה מאוד לשיטת הכתיבה מרוב הפילוסופים לפניו. קירקגור מעדיף לרוב להציג עמדה האפשרית ואת ההשלכות שלה ולא להצדיקה על ביסוס טיעונים לוגיים. שיטת הכתיבה שלו קוראת תיגר על עמדתו של הגל, לפיה כל קונפליקט בין מושגים שונים ניתן למיצוע דיאלקטי ולסינתזה גבוהה יותר. קירקגור טוען כי הגל מבלבל בין עולם המושגים, שהוא ניתן לבחינה אוניברסלית, לבין המצב האנושי, שהוא ייחודי לכל אדם ופתוח בפני החלטותיו. תפקיד הפילוסוף, לפי קירקגור, אינו להורות כיצד יש לפעול, אלא להבהיר מהי הבחירה המצויה בידינו ומהן המשמעויות השונות של כל אפשרות. אחד הדברים המאפיינים את קירקגור בשל עמדה זו הוא הכתיבה בלשון דמויות שונות ותחת שמות עט, כאשר כל דמות מייצגת עמדה שונה.

[עריכה] ספריו שתורגמו לעברית

  • חיל ורעדה: ליריקה דיאלקטית, תירגם מדנית: איל לוין, הקדים וערך: יעקב גולומב (מאגנס)
  • או-או, תרגמה מדנית: מרים איתן, הקדים וערך: יעקב גולומב (מאגנס)
  • האסתטי, האתי והדתי: מבחר כתבים, בעריכת יוסף שכטר ואילן כרוך (דביר)
  • מכתבים לקורדליה - מיומנו של מפתה (עקד)