אליקים כרמולי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליקים כרמולי (תקס"ב, 5 באוגוסט, 1802 (זולץ , אלזס) - תרל"ה , 15 בפברואר, 1875) (פרנקפורט). רב , ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.
נראה שהשם "אליקים כרמולי" אינו שמו המקורי שכן הוא נקרא בילדותו "גשטל בן דוד בֶר". ייתכן שהשם "כרמולי" נבחר על ידו בגלל העיר קולמאר, בירתו של אחד מחבלי אלזס שבה למד כרמולי תורה. רבותיו היו הרב אהרן וורמס ממץ (תלמיד רבי אריה לייב גינצבורג, בעל ה"שאגת אריה") והרב שייער ממינץ. ילדותו ונעוריו בחבל אלזס בעל האוכלוסייה המעורבת גרמנית - צרפתית הקנו לו שליטה הן בגרמנית והן בצרפתית. יש בעובדה בכדי להסביר את התחנות הגיאוגרפיות השונות בחייו.
כרמולי התמחה במחקר ביבליוגרפי של כתבי יד עבריים. שנים אחדות עשה כרמולי כספרן בספרייה הלאומית בפריז. שם היה אחראי על מדור כתבי היד העבריים.
בשנת 1832 מונה כרמולי לרבה של הקהילה היהודית בבריסל. לצד עיסוקיו כרב קהילה וכאב"ד עסק גם בשיפור החינוך שניתן באותה העת לילדיהם של עניי הקהילה. בכהנו שם נחשב כרמולי לרב 'מתקדם' שכן נשא את דרשותיו בצרפתית ולא ביידיש. תדמית זאת עמדה לו לרועץ שכן ב1839 נאלץ כרמולי לפרוש משום שנחשד בנטייה ליהדות הרפורמית.
לאחר עזיבתו את בריסל ישב תחילה בפריז ולאחר מכן בפרנקפורט. בשנים אלה עסק במחקרים ענפים בתחום הביבליוגרפיה העברית.
כרמולי החזיק ברשותו אוסף ספרים גדול שהתפזר אחרי פטירתו. קטלוג של האוסף יצא לאור ב-1885.
[עריכה] מחקריו
את חיבורו הראשון 'תולדות גדולי ישראל' התחיל כרמולי לכתוב עוד שהיה תלמיד של הרב שייער במינץ. הכרך הראשון והיחידי יצא לאור בפריז בשנת 1828. בזמן עבודתו בספריה הלאומית בפריז פרסם כרמולי מספר מאמרים מדעיים בתחום ביביליוגרפיה העברית. מאמרים אלה הקנו לו את פרסומו, באותם ימים, כחוקר. הוא פרסם את מחקריו בצרפתית , גרמנית ועברית , דבר שהעצים את התהודה שעוררו מחקריו. לצד מחקריו בביליוגרפיה , כרמולי עסק גם בהיסטוריה של אישים , משפחות וקהילות.
- בשנת 1829 כתב מחקר בצרפתית בשם Wessely et ses e'crits (וייזל וכתביו).
- בשנת 1831 הוציא לאור את ספר המסע של רבי פתחיה מרנשבורג בתוספת תרגום לצרפתית .
- בשנת 1833 פרסם מחקר בצרפתית על תולדות הכוזרים במאה העשירית. *בשנת 1834 פרסם בבריסל את האגרות המיוחסות לאלדד הדני.
- בשנת 1840 פרסם מחקר על תורת הרפואה של הרמב"ם (רק חלק א התפרסם).
- בשנת 1841 פרסם קובץ אגרות בשם מבשרת ציון' שעניינן עשרת השבטים.
- ביו השנים 1841 ו1844 ערך כרמולי את כתב העת המחקרי Revue orientale שיצא בבריסל ובו פורסמו מרבית המאמרים שכתב. בקרב מאמרים אלו בולטים במיוחד מחקריו ההיסטוריים על תולדות הקהילות היהודיות במרוקו , אלג'יר ,תוניס , טריפולי (לוב), צרפת , איטליה ובלגיה.
- בשנת 1845 פרסם מעין מדרש על הכוזרים בשם 'עקטאן דמר יעקב'. נראה שמדרש זה היה מבוסס על כתבי יד מזויפים.
- בשנת 1850 פרסם מחקר על תולדות בני משפחת יחייא (משפחת רבנים ומשוררים שמוצאה מספרד ופורטוגל. לאחר גירוש ספרד בניה התפזרו ברחבי האימפריה העותמאנית ובאיטליה)
- בשנת 1861 פרסם מחקר על תולדות משפחת רפפורט בשם 'העורבים ובני יונה'.
- בשנת 1868 פרסם את ספר אמרי שפר לרבי אבשלום מזרחי. לספר מצורפים הקדמה ונספח שכתב כרמולי. בתוספות אלו מצורפים גם פיוטים פרי עטו של כרמולי.
[עריכה] הערכת עבודתו המחקרית
לפי האנציקלופדיה העברית חוקרים מסוימים מאסכולת חכמת ישראל כגון צונץ , שטינשנידר , שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) ושד"ל לא החשיבו את מחקריו של כרמולי. הם טענו שעבודתו כמהדיר וחוקר אינה דקדקנית די הצורך ועקב כך נופלות בה טעויות. לצד הטענה שלא תמיד ניתן להסמך על מחקריו , הרי שבאנציקלופדיה היהודית נטען שגם פסילה גורפת של עבודתו אינה ראויה. לדידה גם הביקורת הגורפת על עבודתו המחקרית של כרמולי אינה מבוססת דיה.
באופן מעט מפתיע, חלק ממחקריו של כרמולי זכו להערכה דווקא בציבור החרדי. כך למשל, בהדפסה מחודשת של הספר 'שם הגדולים' שכתב החיד"א מובאים דבריו של כרמולי. בספר הנ"ל מכונה כרמולי ר"א כרמולי. פירוש ראשי תיבות אלו הוא רבי אליקים כרמולי. כינוי זה מלמד על הערכה מסוימת לכרמולי גם כרב. דבר מפתיע במיוחד לאור הנסיבות שהביאו לסיום כהונתו כרב בקהילת בריסל (ראה/י לעיל).

