חרגוליים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חרגול | |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | חגבאים |
| משפחה: | חרגוליים |
| שם מדעי | |
חרגוליים (Caelifera), היא משפחה השייכת לסדרה החגבאים. במשפחת החרגוליים יש נמנים כיום כ-2,400 סוגים ו-11,000 מינים. מעריכים כי קיימים מינים רבים של חרגוליים שלא תוארו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מראה
כשאר החרקים, גופו של החרגול נחלק לשלושה: ראש, חזה ובטן. בראשו יש לו זוג מחושים ארוכים, זוג עיניים מורכבות ושלושה זוגות של גפיים נושכות. לחזהו מחוברים שלושה זוגות רגליים ושני זוגות כנפיים. החרגולים הם חרקים מנתרים וכדי להקל עליהם את הניתור והקפיצה יש להם גוף גבוה ודק, פחוס מצדדיו המפלח את האוויר בקלות. בנוסף רגלייהם האחוריות, שבהן הם מנתרים, הן ארוכות וחזקות מהרגליים האמצעיות והקדמיות.
[עריכה] תעופה
שתי כנפיהם העליונות הנוקשות של החרגולים נקראות כנפי חפיה משום שהן חופות על שתי הכנפיים התחתונות הגמישות שהן כנפי תעופה. יש מינים שבהם כנפי התעופה הן צבעוניות ואילו כנפי החפיה הן בצבע הגוף כולו שהוא צבע הסוואה הדומה לצבע הסביבה. לכן הם בולטים לעין כאשר הם מעופפים אך כאשר הם יורדים אל פני הקרקע הם מתמזגים עמה וקשה להבחין בהם.
[עריכה] השמעת קולות
זכרי החרגולים משמיעים קולות אך של כמו אצל הצרצר אלה הם קולות רפים וחלשים הנוצרים על־ידי חיכוך של מעין ווים שבכנף החפיה הימנית. הנקבות וגם זכרים אחרים שומעות את הקולות באיברי שמיעה מיוחדים שנמצאים ברגליהם הקדמיות. כשאר החרקים אין החרגולים יכולים לשמור על גוף קבוע ולפיכך הם מכונים בעלי חום גוף משתנה. כאשר זורחת השמש חום גופם עולה, הם מנתרים בתורם אחרי מזונם ביום קר או מעונן הם קופאים על מקומם.
[עריכה] תזונה
כמו בני משפחות הנמנים כמוהם בסידרת החגבאים, ניזונים החרגוליים מצמחים ויש בהם מינים שהם מזיקים קשים לחקלאות. הם נפוצים בכל רחבי העולם בעיקר בארצות החמות ואחד הידועים בהם הוא הארבה. החרגולים ניזונים מרמות של חרקים אחרים.
[עריכה] רבייה
החרגוליים, כשאר החגבאים, מתפתחים בדרך של גלגול חסר - שלבי הזחל והגולם אינם קיימים אצלם ומן הביצים שמטילה הנקבה בקרקע בוקעים חרקים הדומים בצורתם לבוגרים פרט להיותם חסרי כנפיים.
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

