ננו שפופרת פחמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדל

ננו שפופרת פחמנית (carbon nanotube) הוא אלוטרופ של פחמן. המולקולות של הפחמן מתארגנות במבנה גלילי, דבר המעניק להן תכונות רבות שהופכות אותן לשימושיות מאוד ובעלות פוטנציאל רב בתחומים רבים כמו: ננוטכנולוגיה, אלקטרוניקה, אופטיקה ותחומים אחרים במדע החומרים. הן מפגינות חוזק יוצא דופן, תכונות חשמליות יחודיות והן מוליכות אפקטיביות של חום. ננו שפופרות אנאורגניות סונתזו אף הן.

ננוטיובים הם ממשפחת המבנה של פולרין, במשפחה זו נכללים גם כדורי הבאקי, כאשר כדור באקי הוא כדורי וננוטיוב הוא גלילי, כאשר לפחות בצד אחד יש פיקה בצורת חצי כדור. שמן של הננוטיובים נעוץ בגודלם, מכיוון שקוטר הננוטיובים הוא כמה ננומטרים (בערך 1 חלקי 50,000 מרוחב שערה אנושית) כאשר אורכם יכול להיות כמה מילימטרים. יש שני סוגים עיקריים של ננוטיובים: בעלי שכבה אחת, ובעלי שכבות רבות.

ייצורם של ננוטיובים תלוי בכימיה קוונטית יישומית, במיוחד הכלאת אורביטלים. ננוטיובים מורכבים לגמרי מקשרי sp², דומים לאלה שבגרפיט. מבנה זה, החזק יותר מקשרי Sp³ המאפיינים יהלומים, מספק למולקולות את חוזקן הרב. ננוטיובים מתיישרים בעצמם כדי ליצור "חבלים" המוחזקים בעזרת קשרי ואן דר ואלס תחת לחץ גבוה הננוטיובים יכולים להתמזג ביחד וליצור סיבים חזקים ובלתי מוגבלים באורכם בעזרת חיבור ננוטיובים בלחץ גבוה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ננו שפופרת פחמנית
שפות אחרות