אורי מילשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר אורי מילשטיין (נולד ב-1940), היסטוריון ופילוסוף צבאי ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] חייו המוקדמים
מילשטיין למד בבית ספר החי"ל בשכונת יד אליהו בתל-אביב, בבית הספר החקלאי הדסים וסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון עירוני ה' בתל אביב. על פי תיאורו בספרו האוטוביוגרפי "על מה חלמנו" (2006), החל מילשטיין לחקור את מלחמות ישראל באופן ביקורתי כבר בזמן לימודיו בהדסים.כבר אז הוא שבר מיתוסים והיה שנוי במחלוקת בקרב המורים והתלמידים. בהיותו כבן 13 לדוגמא הוא חשף את העובדה שהל"ה נשלחו מירושלים לגוש עציון בינואר 1948 להביא פלסמה לפצועים בקרב 14 בינואר, אך קודם לכן באותו יום החישו הבריטים את הפצועים לירושלים. מכאן שהל"ה הלכו ונהרגו לשווא. כך, בגיל צעיר מאוד שבר מילשטיין את מיתוס הגבורה המרכזי של מלחמת העצמאות.
[עריכה] שירותו הצבאי
בשנת 1958 התגייס לצה"ל ושירת בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים כלוחם, מפקד כיתה וחובש קרבי. לפני שהשתחרר משירות חובה מינה אותו סגן מפקד חטיבת הצנחנים, רפאל איתן (רפול), להיסטוריון של הצנחנים. כהיסטוריון וכחובש קרבי הוא לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. במלחמת יום הכיפורים הוא פיקד על כוח אשר חילץ נפגעים משדות הקרב. כהיסטוריון של הצנחנים נחשפו בפניו כל הארכיונים הסודיים וכל המסמכים הסודיים של צה"ל. בשנת 1974 הדיח אותו סגן מפקד החטיבה יצחק מרדכי מתפקידו כהיסטוריון בגלל כתיבה ביקורתית על קרב החווה הסינית. הוא סיים את שירות המילואים שלו כקצין מקצועי אקדמי במחלקת היסטוריה של חיל האוויר.
[עריכה] דרכו האקדמית
לאחר שחרורו משרות חובה בצה"ל בשנת 1960 למד באוניברסיטה העברית כלכלה, פילוסופיה ומדע המדינה.עבודת הדוקטורט שלו הייתה על הטיעון הדתי בתהליך התחיקה בישראל. בזמן הלימודים ולאחר סיומים הוא הקדיש את רוב זמנו לפיתוח פילוסופיה צבאית ולחקר מלחמות ישראל. תפקידיו בשירות החובה ובמילואים איפשרו לו לעיין, כאמור, במסכים סודיים ללא הגבלה ולראיין אנשי צבא רבים. עד כתיבת שורות אלה הוא ראיין כ-7,000 איש. אחרי מלחמת ששת הימים הוא פרסם את מחקרו הראשון, "מלחמות הצנחנים" ובתחילת 1973 פרסם היסטוריה צבאית של היישוב והמדינה "בדם ואש יהודה". עם התמשכות מחקריו, ובעיקר אחרי מלחמת יום הכיפורים, החל לחשוף ליקויים בסיסיים במבנה צה"ל ובתפקודו.
בשנות ה-80 הוא לימד היסטוריה צבאית בבית הספר לפיקוד ומטה (פו"מ). לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 החל לפרסם ספרים ביקורתיים ביותר על צה"ל ומפקדיו. בשנת 1989 הוא החל לפרסם סדרת ספרים על מלחמת העצמאות בה חשף את תפקודם הלקוי של מפקדים שנחשבו בישראל לגיבורים, שהקימו את צה"ל ופיקודו עליו עד מלחמת לבנון הראשונה ולאחר שהשתחררו עמדו בראש המערכת הפוליטית והכלכלית. בשנת 1993 פרסם את ספרו "קריסה ולקחה" ובו ביקורת חריפה על תפקוד צה"ל במלחמת יום הכיפורים. הדבר עורר ביקורת רבה אצל מפקדי צה"ל אשר ניסו להצר את צעדיו ולהביא להחרמתו. בשנת 1995 פרסם ספר ביקורת חריף (תיק רבין:איך תפח המיתוס) על יצחק רבין, שהיה מפקד בפלמ"ח, ועל הפלמ"ח בכלל. בייחוד עורר סערה ציבורית טיעונו שכאשר פיקד רבין על חטיבת הראל, הוא ברח משדה הקרב ב-20 באפריל 1948 ומאז הוא סבל מתסמונת פוסט טראומטית. לאחר רצח רבין פוטר מאוניברסיטת בר אילן עקב דבריו על רבין. תקופה מסוימת לימד מילשטיין בשלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל, וכיום מלמד במכללת צפת ובמכללת יהודה ושמרון באריאל במעמד של מרצה זוטר. הוא הקים את "מכון שרידות" ואת הוצאת הספרים "שרידות" הוא מרכז את הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים שחשף בין היתר את העובדה שעוררה סערה בשנת 2006 שעיטורי גבורה רבים ניתנו במערכת החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים על סמך מצגי שווא. בעקבות החלטת בג"ץ נפתחו בפני חברי הפורום תיקי העיטורים בארכיון צה"ל. המסמכים הסודיים בתיקים ביססו את הטיעון בדבר הענקת עיטורים על סמך מצגי שווא.
מילשטיין הוא בן האחיינית של רחל המשוררת הוציא לאור את שיריה ופרסם את הביוגרפיה שלה בספר "שירי רחל - סוד קסמם". ערך שלושה מופעים לזכרה עם חווה אלברשטיין, נעמי שמר, דודו טופז ואחרים. הוא אף נקרא בשם "אורי" בהשראת שירה של רחל עקרה ("בן לו היה לי!...אורי אקרא לו...") [1]. בביוגרפיה הוא תקף בחריפות את חברי קיבוץ דגניה א' שגרשו את רחל מקיבוצם לאחר שנודע להם דבר מחלתה.
[עריכה] השקפותיו
מילשטיין טוען כי צה"ל הינו צבא בעל תפיסת בטחון קלוקלת, אשר בעצם כלל איננו צבא אלא מיליציה חמושה. הוא מתנגד לקורס הקצינים של צה"ל, אשר לדעתו אינו מכין את הקצינים לתפקידי פיקוד אלא מבצע אינדוקטרינציה פוליטית. לטענתו, רוב ההיסטוריה הרשמית על מלחמות ישראל מורכב ממיתוסים יותר מאשר עובדות ונועדה בעיקר להאדיר את שמם של המפקדים.
מילשטיין מדגיש את החשיבות של הדיון האינטלקטואלי בענייני צבא וביטחון ומטיף ללימוד אינטנסיבי של הוויות הצבא. לטענתו, צה"ל הוא צבא אנטי-אינטלקטואלי אשר מונע חשיבה רציונלית בנושאי צבא וביטחון. לטענתו, מפקדי צה"ל נדרשים במקרים רבים לבחור בין האינטרס האישי שלהם לבין האינטרס של המדינה והם בוחרים לרוב באינטרס האישי שלהם.
מילשטיין טוען שהממסד הישראלי רודף אותו ומשמיץ אותו בגלל שהוא חושף את כשלונותיהם של אנשים מרכזיים בממסד הישראלי. לטענתו, זאת הסיבה שמתעלמים ממנו בתקשורת, באקדמיה ובמכינות הקדם צבאיות.
[עריכה] ספריו
- רזמח, מחברות לספרות 1970.
- "מלחמות הצנחנים" 1968 בהוצאת רמדור
- "דב הבלונדיני" 1970 בהוצאת רמדור
- "ההיסטוריה של מלחמת העצמאות כרכים א-ד" 1989-1991 בהוצאת זמורה ביתן
- "תיק רבין: איך תפח המיתוס" 1995 בהוצאת מכון שרידות
- "מלחמות הצנחנים כרכים א-ד" 1985-1987 הוצאת "שלגי"
- "הצליחה שלא הייתה" 1992 בהוצאת ירון גולן
- "קריסה ולקחה" 1993, בהוצאת מכון שרידות וידיעות אחרונות
- "סיירת שקד" 1994 בהוצאת ידיעות אחרונות (יחד עם דורון לב)
- "קריסה ולקחה - מהדורה מורחבת" בהוצאת מכון שרידות 1999
- "תורת הבטחון הכללית - עקרון השרידות" 1999 בהוצאת מכון שרידות
- "תיק רבין מיתוס ושברו" 2005 בהוצאת מכון שרידות
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר של ד"ר אורי מילשטיין
- מאמריו של אורי מילשטיין, באתר "חדשות מחלקה ראשונה"
- מאמריו של מילשטיין, באתר "ארץ הצבי"
- ד"ר אורי מילשטיין, מה קובע את תורת הביטחון של ישראל - באתר NFC.
- תרבות הביטחון של ישראל

