STS-51-J
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| משימת מעבורת חלל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| טלאי משימה | |||||
| נתוני משימה | |||||
| משימה | STS-51-J | ||||
| מעבורת | אטלנטיס | ||||
| כן שיגור | 39-A | ||||
| שיגור | 3 באוקטובר 1985 | ||||
| נחיתה | 7 באוקטובר 1985 | ||||
| משך מסע | 4 ימים, שעה 44 דקות ו-38 שניות | ||||
| גובה מסלול | 591 ק"מ | ||||
| נטיית מסלול | 28.5 מעלות | ||||
| מספר הקפות | 64 | ||||
| אורך מסע | 2,776,000 ק"מ | ||||
| תמונת צוות המעבורת | |||||
משמאל לימין: סטיוארט, הילמרס, בובקו, פיילס וגרייב |
|||||
|
|||||
STS-51-J, היא המשימה ה-21 בתוכנית המעבורות של נאס"א, והראשונה של מעבורת החלל אטלנטיס.
תוכן עניינים |
[עריכה] צוות
- מפקד המשימה: קרול בובקו (Karol J. Bobko)
- טייס: רולנד גרייב (Ronald J. Grabe)
- מומחה למשימה: דוד הילמרס (David C. Hilmers)
- מומחה למשימה: רוברט סטיוארט (Robert L. Stewart)
- מומחה למשימה: ויליהם פיילס (William A. Pailes)
[עריכה] המשימה
STS-51-J, הייתה המשימה השנייה שהוקדשה כולה לטובת משרד ההגנה של ארצות הברית. המטען שהועלה למעבורת היה סודי, אך דווח על שני לוויני תקשורת של משרד ההגנה (DSCS-III). הלויינים הוצבו במסלול נייח והשתמשו בתדירויות X-band של 8 ג'יגה-הרץ. כל לווין תוכנן לאורך חיים של 10 שנים. המשימה הוגדרה כהצלחה וחזרה לאחר 4 ימים שעה 44 דקות ו-38 שניות. הנחיתה התקיימה במסלול המראה 23 בבסיס חיל האוויר אדוארדס, קליפורניה.

