דיני שומרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיני שומרים הנם קבוצה של דינים משפטיים במשפט העברי המתארים את חובותיהם וזכויותיהם של שומרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרת שומר
שומר הוא אדם המחזיק עבור חבירו ברכוש השייך לחבירו. חובתו של השומר לשמור על הרכוש מפני נזק או גניבה.
[עריכה] סוגי השומרים
בהלכה מבדילים בין ארבעה סוגי שומרים:
- שומר חינם - אדם שחברו הפקיד אצלו חפץ לשמור ללא תמורה לשומר.
- שומר שכר - אדם שחברו הפקיד אצלו חפץ לשמור בשכר. שומר שכר היה מקצוע בזמן העתיק, ובנוסף לאדם שזהו מקצועו נכנסים מקצועות שונים אחרים בקטגוריה זו, כגון האמן שסיים עבודתו על חפץ לפני שבעל הבית לוקח אותו.
- שוכר - אדם הלוקח חפץ מחברו בתשלום קבוע לצורך שימוש בחפץ, הלוקח נקרא שוכר.
- שואל - אדם הלוקח חפץ מחברו לצורך שימוש בחפץ ללא תשלום, הלוקח נקרא שואל.
[עריכה] דיני השומרים
דיני השומרים באים לידי ביטוי כאשר בעל הבית (שהוא בעל החפץ או הכסף) תובע את רכושו בחזרה, והשומר לא יכול להחזיר את החפץ. הדינים מבדילים בין המקרים הבאים:
- השומר שלח ידו בחפץ - השומר גנב את החפץ לעצמו ושיקר בבית הדין, במקרה זה השומר דינו כגנב שגנב את החפץ מבעל הבית.
- השומר פשע - התרשל, לא שמר טוב על בעלי חיים, שם מטלטלין במקום שיהרסו בו וכיוצא בזה - השומר חייב לשלם לבעל הבית.
- החפץ נגנב או אבד - שומר חינם נשבע שלא פשע, ולא משלם. שאר השומרים משלמים.
- החפץ "נאנס" - קרה מקרה שלא בשליטת השומר, כגון שבעל החיים שניתן לשמירה מת מיתה טבעית ("מתה כדרכה"), או שהחפץ שניתן לשמירה נשבר, ללא כל פשע מצד השומר (כגון שנפגעה הבהמה מברק):
- שומר חינם, שומר שכר ושוכר נשבעים שלא פשעו ולא משלמים.
- שואל משלם גם במקרה של אונס, אלא אם כן אם "מתה מחמת מלאכה", דהיינו הבהמה מתה כשהיא מבצעת את עבודתה הרגילה (שור בחרישה, חמור ברכיבה וכו'), או שהכלי נשבר בעת ביצוע עבודתו הרגילה (כגון כלי רכב שהתקלקל בעת נסיעה רגילה), השואל נשבע ופטור מלשלם.
- בעליו עימו - כל השומרים פטורים, וגם השואל במקרה בו הבעלים עבד עבור השואל בזמן ההשאלה (כגון אם בעל השור עבד עבור השואל בזמן שמסר לידיו את השור).
[עריכה] מקורות
כל דיני השומרים מובאים בספר שמות, פרק כב, פסוקים ט-יד.
[עריכה] חקיקה ישראלית
דיני השומרים במשפט העברי הועתקו לדיני השומרים במשפט הישראלי בחוק השומרים תשכ"ז-1967. הבדלי ניסוח וכללי פרשנות שונים, הביאו לתוצאות משפטיות שונות בין פסיקת בתי המשפט בישראל למשפט העברי.

