אוברטורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוברטורה, מן המילה הצרפתית Ouverture, משמעה פתיחה. היא הקדמה אינסטרומנטלית ליצירה מוזיקלית, על פי רוב יצירה דרמטית (כגון מחזמר או אופרה), יצירה למקהלה, או במקרים נדירים אף ליצירה אינסטרומנטלית.
האוברטורה מהווה תקציר של הקטעים הקליטים אשר מכילה היצירה.
בעבר שימשה המילה לציין גם אוסף תנועות, הידועות גם כסוויטות. עבודות מאוחרות יותר, כגון האוברטורה של בטהובן "לאונורה מס' 3", מציינות מעבר בין התפיסה של האוברטורה כהקדמה לבידור דרמטי לבין צורות מוזיקליות כפואמה סימפונית, שהן עבודות העומדות בזכות עצמן.
האוברטורה הופיעה לראשונה במאה ה-17. הטוקטה בתחילת אורפאוס של מונטוורדי משלבת קטעים של שימוש בכל כלי אפשרי עם קטע מלודי הקרוי ריטורנלו. מכיוון שזו התנועה האינסטרומנטלית הראשונה הפותחת אופרה, ניתן לקרוא לה אוברטורה.
[עריכה] מקורות
- אנציקלופדיה בריטניקה 1911
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

