פוזיטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פוזיטרון - חלקיק אלמנטרי, האנטי-חלקיק של האלקטרון. הפוזיטרון דומה בתכונותיו לאלקטרון - מסתו, גודל הספין שלו, גודל המטען החשמלי שלו - זהים לאלו של האלקטרון, אך סימניהם/כיווניהם הפוכים (למעט המסה, שהיא שווה בשניהם, שכן אין ביקום מסה שלילית).

בטבע, פוזיטרונים נוצרים בדעיכה רדיואקטיבית מסוג \ \beta ^{+}, שבה פרוטון מגרעינו של אטום הופך לנייטרון, פוזיטרון ונייטרינו אלקטרוני, או כתוצאה מתגובה של פוטון אנרגטי עם גרעין של אטום, שבמהלכה חלק מהאנרגיה של הפוטון הופך לאלקטרון ופוזיטרון, עפ"י הנוסחה E2=m2c4+m2p2. גם התהליך ההפוך אפשרי: כאשר אלקטרון ופוזיטרון נפגשים, מתרחשת ביניהם אניהילציה (איון), ומסתם הופכת כולה לאנרגיה (בצורה של פוטונים), בהתאם לתורת היחסות של איינשטיין ועל פי הנוסחה E2=m2c4+m2p2.

קיומו של הפוזיטרון נחזה בשנת 1928 על-ידי פול דיראק. ניבוי זה אומת בשנת 1932 על-ידי קארל דייוויד אנדרסון מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, אשר גילה את הפוזיטרון בקרינה קוסמית שהועברה דרך תא וילסון. שנתיים מאוחר יותר, הפוזיטרונים התגלו גם על כדור הארץ, בעקבות ניסויים ברדיואקטיביות של בני-הזוג אירן קירי ופרדריק ז'וליו-קירי.

ישנה השערה, המובאת כתוצא ישיר מתורת השדות הקוונטית, כי פוזיטרון אינו אלא אלקטרון הנע לאחור בזמן. [1]

[עריכה] ראו גם

חלקיקים בפיסיקה - חלקיקים אלמנטריים - לפטונים

חלקיקים: אלקטרון | מואון | טאו | נייטרינו אלקטרוני | נייטרינו מואוני | נייטרינו טאואוני

אנטי-חלקיקים: פוזיטרון | אנטי-מואון | אנטי-טאו | אנטי-נייטרינו אלקטרוני | אנטי-נייטרינו מואוני | אנטי-נייטרינו טאואוני