ג'ון אדגר הובר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון אדגר הובר (ידוע בעיקר בשם ג'יי אדגר הובר) (1 בינואר 1895 -2 במאי 1972). ראש הFBI משנת 1924 ועד מותו בשנת 1972. דמותו של הובר שנויה במחלוקת, ואף כי אין עוררין על כך שהפך את ה-FBI מסוכנות פדרלית אחת מרבות, לכלי מרכזי באכיפת החוק בארצות הברית, הרי שדרכי פעולתו ומטרותיו, אשר כללו התעמרות במתנגדים פוליטיים, צבירת מידע חשאי וסחיטה, מכתימות את שמו, וכיום הוא מוזכר כדמות ידועה לשימצה בחיים הפוליטיים בארצות הברית.
הובר הוא האדם שהחזיק במשרת ניהול של סוכנות פדרלית את הזמן הארוך ביותר. הוא שירת תחת שמונה נשיאים, מקלווין קולידג' ועד ריצ'רד ניקסון, ובמידה רבה בשל הקריירה יוצאת הדופן שלו, מוגבל כיום משך כהונת ראש ה-FBI לעשר שנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה מוקדמת
חייו המוקדמים של הובר לוטים בערפל. נראה כי אף תעודת הלידה שלו מולאה אך בשנת 1938. כל הידוע על תקופות מוקדמות בחייו בטרם החל בפעילות ציבורית, נלקח ממאמר בן כחמש מאות מילים, המבוסס כפי הנראה על ראיון שנתן למגזין "ניו יורקר" בשנת 1937.
הובר נולד בעיר ושינגטון בשנת 1895 לאב שהיה פועל דפוס. אביו לקה בנפשו ואושפז בהיותו של הובר נער, והמשפחה התמודדה עם חיי דלות כתוצאה מכך. הובר עצמו החל לעבוד כנער שליח בספריית הקונגרס, ובערב הכין עצמו ללימודי משפטים, באוניברסיטת ג'ורג' ושינגטון.
בשנת 1917 סיים הובר את לימודי המשפטים, והתקבל למחלקה במשרד המשפטים האמריקני שעסקה במעקב ובטיפול ב"זרים לא רצויים". שנה זו הייתה שנת המהפכה הרוסית, והובר ראה בקומוניסטים את עיקר מטרת עבודתו. הובר הכין כרטיסיה ובה עשרות אלפי שמות של חשודים בקומוניזם, וביום השנה השני למהפכה הרוסית עצר כעשרת אלפים מהם, וניסה לגרשם אל מחוץ לארצות הברית. נסיון זה נכשל, שכן רבים מהם רכשו בינתיים את האזרחות האמריקנית. הובר לא נרתע, ושם לו כמטרה את הפעילה האנרכיסטית האמריקנית ממוצא רוסי אמה גולדמן. גולדמן הואשמה שהייתה הכוח המניע, בנאומיה, לרצח הנשיא האמריקני ויליאם מקינלי. הובר הצליח להביא לגירושה ולגירוש משפחתה, כמו גם אנרכיסטים וקומוניסטים בולטים נוספים.
פעילות זו הביאה בשנת 1921 למינויו כסגן המנהל של "הלשכה לחקירות" Beaureu of Investigations, (המכונה בראשי תיבות BOI), גוף פדרלי שטיפל בנושאים שונים של אכיפת חוק. הלשכה לחקירות הייתה גוף חסר שיניים, וסמכויותיה היו מועטות. 650 אנשיה (מתוכם 441 סוכנים הפזורים ברחבי ארצות הברית) לא נשאו נשק ולא היו להם סמכויות מעצר. בשנת 1924 מונה הובר לעמוד בראש הלשכה.
[עריכה] מנהל ה-FBI
[עריכה] השנים המוקדמות
בשנים אלו היכה בארצות הברית השפל הגדול, משבר כלכלי עולמי, אשר הביא את רמת הפשיעה לגבהים שטרם נודעו. האיסור על מכירת משקאות חריפים (The prohibition) גרם אף הוא לאווירה כללית של פריעת החוק. היו אלו ימיהם של הגנגסטרים הגדולים מסוגו של אל קאפון, ואף של השודדים והרוצחים בדרכים מסוג ג'ון דילינג'ר, בוני טיילור וקלייד דארו.
כאשר נכנס הובר לעבודה הדגיש בתחילה את הרצון למקצוענות ולכשירות של עובדיו. הוא פיטר באופן מיידי עובדים שנראו כבלתי כשירים, ויצר סטנדרטים חדשים של קידום שלא לפי ותק אלא לפי כישורים. הובר ביקש לגייס סוכנים בעלי כישורים באכיפת החוק, ובמיוחד ביקש למצוא עורכי דין ורואי חשבון. בינואר 1928 יצר הובר תוכנית אימונים להכשרת סוכנים חדשים, וקבע מגבלת גיל לגיוס הסוכנים, בין גיל 25 לגיל 35. ה-BOI החל לפעול בשיטות מדעיות מודרניות, ונוצרה מערכת לזיהוי פושעים, ובמיוחד כרטסת ארצית של טביעות אצבעות.
הובר היה מומחה בתחום יחסי הציבור, וידע לתת באותן שנים נופך הירואי למאבקם של אנשי ה-BOI בפשיעה. למאבק בפושעים מסוימים ניתן כיסוי עיתונאי נרחב, ואדם כג'ון דילינג'ר, שנהג להתחמק ממעצר בעת שחצה את גבולות המדינות בארצות הברית, הוכרז כ"אוייב הציבור מס' 1" ולאחר מכן נרדף בכל רחבי ארצות הברית, על ידי הלשכה לחקירות, שלה סמכות בכל המדינות, עד שהומת ביריות בפתח קולנוע, לאחר שמקום הימצאו הוסגר על ידי מודיע. פעולות אלו הגבירו את המוניטין של הלשכה לחקירות, ותרמו לקידומו, כמו גם לקידומו האישי של הובר.
בשנת 1935 הכריז הקונגרס של ארצות הברית על "הלשכה לחקירות" כ"לשכה הפדרלית לחקירות". היה זה לאחר שבשנת 1932 הפכה "הלשכה לחקירות" ל"לשכה לחקירות של ארצות הברית", אך שם זה היה דומה לשמה של סוכנות שעסקה באכיפת חוקי המשקאות. השם החדש Federal Beaureu of Investigations הפך לשמה של הסוכנות, ונתן לה את ראשי התיבות שבהם היא ידועה - FBI.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
הצורך בחקירת ארגונים בעלי נטייה פוליטית קיצונית אך התחזק בשנות השלושים של המאה העשרים. עוד בשנת 1936 שיכנע הובר את הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט להעניק לו סמכויות לחקירת ארגונים מסוג זה, שכן מלחמת האזרחים בספרד הביאה לגל של תמיכה במטרות הרפובליקנים הספרדים, ולהקמת ארגונים כ"בריגדת אברהם לינקולן" אשר יצאו לסייע לרפובליקנים במלחמתם בפשיסטים. הובר ראה באנשים אלו שמאלנים מסוכנים וחתרנים, ורצה לחדור לארגונים אלו, כמו גם לארגונים פרו-פאשיסטיים ופרו-נאציים אשר החלו להתארגן בתקופה זו. צעדים חוקיים נוספים בכיוון זה ננקטו בשנית 1939 עם פרוץ המלחמה, ובשנת 1940.
עם פרוץ המלחמה עסק ה-FBI בחיפושם ובאיתורם של סוכנים נאצים, אשר חדרו לארצות הברית למטרות חבלה וריגול, אך לא זנח את המעקב אחרי אנשים בעלי נטייה שמאלית.
[עריכה] המלחמה הקרה
לאחר מלחמת העולם השנייה הפך המאבק הבין גושי את הקומוניסטים, אויביו של הובר מאז ומעולם, לאויביה של ארצות הברית. הובר המשיך במעקב אחר הקומוניסטים, ובהעמדתם לדין. ידועה פרשיית אלג'ר היס שבה חשף הובר כי עוזר לנשיא הארי טרומן, בכיר במחלקת המדינה, הינו מרגל רוסי. כן נחשפו פרשיות ריגול הקשורות לפצצת האטום, כגון חשיפת המרגלים יוליוס ואתל רוזנברג, ואחרים.
הובר תמך במאמצי אנשים כסנטור ג'וזף מקארתי לחשוף "קומוניסטים", ושיגשג באווירת "ציד המכשפות" ששררה באותם השנים, ואכן "הוועדה לחשיפת פעילויות אנטי אמריקניות" בראשה עמד מקארתי, ניזונה ממידע שהועבר אליה על ידי ה-FBI.
במהלך שנות השישים הפנה הובר את תשומת לבו אל מתנגדי מלחמת וייטנאם, ופעילי זכויות האזרח. ידוע כי משרדו קיים מעקב אחר מרטין לותר קינג ונערך נסיון להשתמש במידע אישי אודותיו על מנת להכפישו, ולהביא לכך שהציבור האפרו-אמריקני, הרואה בו מנהיג, ימאס בו.
[עריכה] חייו האישיים
הובר מעולם לא נישא. יחסיו האישיים הקרובים היו עם מזכירתו הנאמנה במשך עשרות שנים, הלן גאנדי, אך כפי הנראה לא היה מדובר ביחסים בעלי אופי מיני. הובר חלק את דירתו עם אמו עד מותה כאשר היה בן 43, ולאחר מכן חי בגפו. סגנו בראשות הסוכנות, קלייד טולסון, רווק מושבע אף הוא, שימש אותו בנאמנות במשך עשרות בשנים, והשניים אף נהגו לנפוש ביחד באתרי נופש בארצות הברית, וחלקו חיבה למירוצי סוסים. יחסים אלו הגיעו עד כדי כך שכיום ישנם רבים הסבורים כי היה מדובר ביחסים הומוסקסואליים. כן ישנן שמועות על חיבתו של הובר ללבוש בגדי נשים. הובר עצמו דחה שמועות אלו. הוא טען כי גודל כנוצרי אדוק, ואף שקל להצטרף לשורות הכמורה, ובכך די היה, לדעתו, על מנת להפוך את מנהגיו האישיים לנושא שאין לדון בו.
בניגוד למסך שהטיל על חייו האישיים, התעניין הובר מאוד בחייהם האישיים של אחרים. את כוחו הפוליטי שאב מכך שבמשך עשרות בשנים אסף מידע ותצלומים על חייהם האישיים של מנהיגים פוליטיים בארצות הברית, וכך הצליח לשרוד תחת כהונתם של שמונה נשיאים, שהכוח שצבר היה לצנינים בעיני רבים מהם. נראה כי עם עלותו של ג'ון פ. קנדי לשלטון, ומינויו של אחיו רוברט פ. קנדי לתובע הכללי, נעשה נסיון להוציא את הובר, שהיה קרוב לגיל 70, לפרישה מוקדמת. ייתכן שנעשה שימוש במידע על מנהגיו המיניים של הנשיא הצעיר, ושערוריות משפחתיות נוספות, אך מכל מקום הובר נותר בתפקידו. יורשו של קנדי, לינדון ג'ונסון מינה את הובר לראש ה-FBI לכל ימי חייו.
בשנת 1972 מת בשנתו, לאחר ששימש בתפקידו במשך 48 שנים. לאחר מותו, השמידה מזכירתו הנאמנה, הלן גאנדי, את ארכיבו האישי, ואת התיקים הסודיים שבהם שמר את המידע על מנהיגי ארצות הברית.

