בארי מרשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בארי מרשל
הגדל
בארי מרשל

בארי מרשל (נולד ב־30 בספטמבר 1951 בקלגורלי שבמערב אוסטרליה) הוא רופא ופרופסור למיקרוביולוגיה קלינית באוניברסיטת מערב אוסטרליה. הוא מוכר כמי שהוכיח כי החיידק Helicobacter pylori הוא הגורם למרבית מקרי כיב הקיבה (אולקוס), ובכך הפך את הדוקטרינה הרפואית שטענה כי אולקוס נגרם כתוצאה ממתח נפשי, אוכל חריף ועודף חומציות.

פרופ' מרשל (לרפואה ולפרמקולוגיה) השלים את התואר הראשון שלו באוניברסיטת מערב אוסטרליה ב־1974. הוא פגש את רובין ורן, פיזיולוג שהתעניין במחלת הגסטריטיס, במהלך הכשרה ברפואה פנימית בבית החולים המלוכתי בפרת' ב־1981. יחדיו, השניים חקרו את נוכחות חיידק סלילי אצל חולי גסטריטיס. בשנה שלאחר מכן (1982), הם הצליחו לגדל את התרבית הראשונית של ־H. pylori ופיתחו את ההשערה שלהם הקושרת בין החיידק לבין אולקוס וסרטן הקיבה.

תיאורית ה־H. pylori זכתה ללגלוג בידי המדענים והרופאים הממסדיים, שלא האמינו לכך שחיידק יכול לחיות בסביבה החומצית של הקיבה. כדי להכריח את בני האדם לשים לב לתאוריה, שתה מרשל מבחנה מלאה בחיידק ומיד החל לפתח תסמינים של המחלה, שרופאה באמצעות אנטיביוטיקה. ב־1984 הוא זכה למלגה לחקר על שמו של רוברט קוך והמשיך לחקור את ה־H. pylori והגסטריטיס והפך לחוקר באוניברסיטת וירג'יניה בארצות הברית. הוא שב לאוסטרליה ב־1997, ועמד בראש קתדרה על שם ברנט באוניברסיטת מערב אוסטרליה בין השנים 1998-2003.

ב־2005 העניקה האקדמיה השבדית למדעים לו ולעמיתו פרופ' ורן את פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על "התגלית שלהם של החיידק ה־H. pylori, ותפקידו במחלות כיב הקיבה ודלקת הקיבה". פרופ' מרשל ממשיך במחקר H. pylori ומנהל המעבדה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת מערב אוסטרליה.

[עריכה] קישורים חיצוניים