סן מרטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תצלום לווין של סן מרטן
הגדל
תצלום לווין של סן מרטן
דגל סנט מאארטן
הגדל
דגל סנט מאארטן

סן מרטןצרפתית: Saint-Martin) וסנט מאאטן או סנט מאארטןהולנדית: Sint Maarten) הינו אי טרופי בצפון מזרח הים הקריבי, כ- 240 ק"מ מזרחית לפורטו ריקו.

האי, ששטחו 98 קמ"ר, מחולק בין צרפת והולנד. חלקו הדרומי של האי הוא חלק מההאנטילים ההולנדים וחלקו הצפוני הוא חלק מאזור גוואדלופ של צרפת.

שתי הטריטוריות יחד נקראות סן מרטן/סנט מאארטן ("St.-Martin/St. Maarten") ה"סנט מרטינים" (St. Martins) או SXM - שם הקוד הבינלאומי של שדה התעופה שבאי.

תוכן עניינים

[עריכה] גאוגרפיה

הערים העיקריות באי הן מאריגו (Marigot) בצד הצרפתי, ופיליפסבורג (Philipsburg) בצד ההולנדי.

שטח צדו הצרפתי של האי 53.2 קמ"ר ובו מתגוררים 33,102 תושבים (על פי מפקד אוכלוסין שנערך ב-2004) גידול משמעותי מ- 8,072 התושבים שנספרו באי בשנת 1982 - 20 שנה קודם לכן. צפיפות האוכלוסין בצד הצרפתי 622 תושבים לקמ"ר.

שטח סנט מאארטן, צדו ההולנדי של האי, 34 קמ"ר ובו מתגוררים 30,594 תושבים (על פי מפקד שנערך ב-2001). צפיפות האוכלוסין בחלק זה של האי 900 נפשות לקמ"ר. נכון לשנת 2004 מעריכים שבאי מתגוררים כ-33,100 תושבים.

[עריכה] היסטוריה

כריסטופר קולומבוס גילה את האי ב-1 בנובמבר 1493, בעת מסעו השני לעולם החדש. 1 בנובמבר הינו יומו של הקדוש הנוצרי מרטן מטורס, וקולומבוס קרא לאי על שמו. בעת גילוי האי התגוררו באי אינדיאנים תושבי הקריביים.

דגלים בנמל מריגו
הגדל
דגלים בנמל מריגו

במאה ה-17 נאבקו המעצמות של אותה עת - צרפת, אנגליה, הולנד, דנמרק וספרד על השליטה באיים הקריביים. ההולנדים החלו לייבא מלח לאירופה מהאיים בשנות ה-20 של המאה ה-17, אולם על אף נוכחות ההולנדים באי, כבשו אותו הספרדים בשנת 1633 ושנה לאחר מכן בנו את מוצב פוינטה בלנשה. הספרדים החלו את העבדות באיים - עבדים רבים הובאו מאפריקה על מנת לעבוד במטעי הסוכר של הספרדים, ומאוחר יותר של הצרפתים. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 הופסק סחר העבדים, והבריטים, ששלטו באזור, הביאו סינים ותושבי האיים באוקיינוס השקט לעבוד במקום העבדים במטעים. יבוא אנשים זה הביא לרבגוניות האתנית הרבה של תושבי האיים הקריביים בכלל וסן מרטן בפרט.

[עריכה] מצב פוליטי

סן מרטן הצרפתית (בצפון) וסנט מאארטן ההולנדית (בדרום)
הגדל
סן מרטן הצרפתית (בצפון) וסנט מאארטן ההולנדית (בדרום)

ב-23 במרץ 1648 הסכימו צרפת והולנד לחלק ביניהן את האי.

סנט מאארטן הינה טריטוריית אי המהווה חלק מהאנטילים ההולנדיים המהווים חלק ממלכת הולנד, אף שאינם חלק מהאיחוד האירופי. המטבע שבו נעשה שימוש בסנט מאארטן הוא הגילדר אף שנעשה שימוש גם בדולר האמריקאי.

סן מרטן היא חלק מאזור גוואדלופ - אחד מאזורי צרפת, וחלק מהאיחוד האירופי. המטבע הרשמי הוא האירו אף שנעשה שימוש גם בדולר האמריקאי. ב-2003 הצביעו תושבי האי שהאי יהפוך לאזור עצמאי מאזורי צרפת (בנפרד מגוואדלופ). החלטה זו טרם יושמה.

האזור הצרפתי מנוהל על ידי ראש עיר ומועצה עירונית נבחרת על ידי תושבי האיחוד האירופי. תושבי האי שאינם תושבי האיחוד האירופי (רוב תושבי החלק הצרפתי של האי) אינם רשאים להצביע.

האזור ההולנדי מנוהל על ידי מועצת האי - מועצה מבצעת ומושל הממונים על ידי בית המלוכה ההולנדי (בהמלצת הממשלה ההולנדית).

[עריכה] תיירות

מפרץ סימפסון - סנט מאארטן
הגדל
מפרץ סימפסון - סנט מאארטן

סנט מאארטן, הצד ההולנדי, ידוע בחיי הלילה הסוערים בו, החופים הרבים ובתי הקזינו שבו, בעוד שהצד הצרפתי ידוע בחופי הנודיסטים שבו ובחנויות הרבות. התיירות מהווה מרכיב עיקרי בהכנסות האי.

[עריכה] תחבורה

שדה התעופה המרכזי של האי הוא שדה התעופה הבינלאומי הנסיכה יוליאנה הידוע במסלול הנחיתה הקצר שלו (2,130 מטרים בלבד), ומסיבה זו נאלצים מטוסים מסוג בואינג 747 המביאים את מרבית התיירים אל האי לטוס בגובה נמוך ביותר - כ-10 - 20 מטרים מעל גובה הים וחופי האי בטרם הנחיתה [1].

כמו כן, אונייות נוסעים רבות מביאות תיירים לאי. בשל מספר התיירים הרב, שמרביתם שוכרים מכוניות בעת שהותם באי, מרבית הזמן כבישי האי פקוקים.

אוניית נוסעים עוגנת בצד ההולנדי
הגדל
אוניית נוסעים עוגנת בצד ההולנדי

[עריכה] מכללות ואוניברסיטאות

האוניברסיטה האמריקאית של בית הספר לרפואה הקריבי (American University of the Caribbean School of Medicine - AUC) נוסדה בשנת 1978. בעבר הייתה האוניברסיטה ממוקמת במונטסרט אולם בשל התפרצות הר הגעש סופרייר הילס בשנת 1995 עברה האוניברסיטה לסן מאארטן, שם נפגעה מהוריקן באותה שנה. בשנת 1998 הוקמו בצד ההולנדי של האי, בקופקוי מבנים העמידים בפני סופות הוריקן.

אוניברסיטת סנט מאארטן (USM) ממוקמת בפיליפסבורג שבצד ההולנדי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] מכללות ואוניברסיטאות

[עריכה] מידע על האי

[עריכה] תיירות

[עריכה] מפות אינטרנט