סטטוס חברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סטטוס חברתי הינו מיקומו של האדם במבנה החברתי. לכל סטטוס מערך של חובות וזכויות הנקבעות על-ידי הנורמות ומחייבות את בעל הסטטוס ביחסיו כלפי אחרים. הסטטוס של הפרט מדריך את התנהגותו במערכת החברתית המסוימת. הסטטוס מגדיר מי אנחנו וכיצד עלינו להתייחס לאחרים במסגרות שונות. הסטטוס קשור ל- תפקיד ואי-אפשר להפריד ביניהם: הסטטוס מצביע על מיקום ואילו התפקיד מציין את החלק הדינאמי - האופן שבו האדם מתנהל במסגרת הסטטוס הזה. כל סטטוס יוצר מערכות יחסים עם בעלי סטטוסים אחרים דומים ושונים. מערכות יחסים אלה נקראות "מערך תפקיד". למשל, סטטוס "רופא" יוצר "מערך תפקיד" עם חולים, אחים ואחיות, קולגות (רופאים ורופאות), מזכירות וכיוב. לאותו רופא, במידה והוא איש משפחה, יש מערך תפקיד לסטטוס "איש משפחה" - עם אשתו, ילדיו, הוריו, אחיו ואחיותיו וכיוב'. ה- סטטוס וה- תפקיד הם שני הצדדים של אותו מטבע: הסטטוס קובע איפה האדם ממוקם מבלי להבין למה החברה מצפה מאותו אדם, ואילו ה- תפקיד, הוא ההתנהגות שהחברה מצפה לה.

אחד האמצעים בעזרתם מבהירים בני האדם אחד לשני מהם הסטטוסים שלהם הוא שימוש בסמלי סטטוס. למשל, סגנון לבוש, סגנון דיבור, אביזרים וכיוב'.

ישנם סוגים שונים של סטטוסים. יש כמה זרכים בהן סוציולוגים ממיינים את הסטטוסים השונים.

אפשרות ראשונה, מיון הסטטוסים על פי הדרך בה היחיד מקבל אותם.

  • סטטוס שיוכי - סטטוס שהפרט משתייך אליו מלידה במשך כל שנות חייו. סטטוס שיוכי ניתן לאדם ללא כל מאמץ מצידו, ללא התחשבות ברצונו האישי ואין לו שליטה על כך. דוגמאות: גיל, מוצא, צבע עור, מין.
  • סטטוס הישגי - סטטוסים המוקנים לאדם בהתאם להישגיו. הסטטוס ההישגי ניתן לאדם בהתאם למאמצו האינדיבידואלי, לעיתים גם בהתאם לרצונו האישי והוא תלוי במידה מסוימת בתחומים שלאדם יש שליטה בהם. דוגמאות: עיסוק, רמת השכלה.


אפשרות שנייה, מיון הסטטוסים על פי מידת מרכזיותם במבנה חברתי כלשהו. ניתן להציב את הסטטוסים השונים על פני ציר, כאשר בקצה אחד נמצא "סטטוס בסיסי" ובקצה השני "סטטוס עצמאי".

  • סטטוס בסיסי - סטטוס שמשפיע על התייחסות החברה אל אותו אדם במרבית תחומי החיים, גם בתחומים שבהם כביכול הסטטוס הזה לא רלוונטי. לסטטוס הבסיסי של אדם מסוים יש השפעה על הסטטוסים האחרים שלו. למשל, בחברה משוסעת מבחינה אתנית, הסטטוס האתני הוא סטטוס בסיסי שמשפיע על מרבית תחומי החיים של היחיד באותה חברה.
  • סטטוס עצמאי - סטטוס שיש לו השפעה רק באותה סיטואציה מסוימת. למשל, כאשר אדם מסוים קונה במכולת, יש לו סטטוס של "לקוח". הסטטוס הזה יחלוף ברגע שיצא מהמכולת.

אפשרות שלישית, מיון סטטוסים על פי מידת היקף הנורמות סביבם.

  • סטטוס מקיף - סטטוס אשר מספר הנורמות הנלוות לסטטוס גבוה. למשל, סטטוס של "אבא".
  • סטטוס מוגבל - סטטוס אשר מספר הנורמות הנלוות לסטטוס נמוך. למשל, סטטוס של "נוסע באוטובוס".