אפגניסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרפובליקה האיסלאמית של אפגניסטן
אפגניסטן סמל אפגניסטן
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: Sououd-e-Melli
מיקום אפגניסטן
יבשת אסיה
שפה רשמית פאשטו, דארי (פרסית)
עיר בירה קאבול
34°30′ צפון 69°10′ מזרח
העיר הגדולה ביותר קאבול
משטר רפובליקה איסלאמית
ראש המדינה
- נשיא
נשיא
חמיד קרזאי
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מהממלכה המאוחדת
19 באוגוסט, 1919
שטח
- סה"כ
- % מים
40 בעולם
647,500 קמ"ר
זניח
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
38 בעולם
29,928,987
46 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
68 בעולם
63,857 מיליון $
2,134 $
מטבע אפגני (AFN)
אזור זמן UTC + 4:30
סיומת אינטרנט af
קידומת בינלאומית 93+

הרפובליקת האיסלאמית של אפגניסטן (בפאשטו: د افغانستان اسلامي دولت ) היא מדינה הממוקמת בחלק הדרום מערבי של מרכז אסיה. היא גובלת עם איראן במערב, פקיסטן בדרום ובמזרח, טורקמניסטן בצפון, אוזבקיסטן בצפון, טג'יקיסטן בצפון מזרח וסין בחלק המזרחי ביותר של המדינה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אפגניסטן

במהלך ההיסטוריה אפגניסטן ידעה הרבה מלחמות עקב היותה ארץ מעבר בין אירופה והמזרח התיכון לבין המזרח הרחוק. "דרך המשי" המפורסמת עברה דרכה, כך שהמסחר באזור פרח אך היווה סיבה נוספת למלחמות השליטה עליה. אמפריות רבות כמו האימפריה הבריטית שלטו בה, ועיצבו את גבולותיה. במהלך ההיסטוריה גם האימפריה הרוסית ניסתה לפלוש לאפגניסטן.

אפגניסטן המודרנית קיבלה עצמאות מהבריטים בשנת 1919 ובמשך כ-30 שנה הייתה זו מלוכה, לאחריה אפגניסטן הייתה תקופה מסוימת דמוקרטיה פרלמנטרית ובשנת 1973 הוכרז על הקמת רפובליקה.

כוחות סובייטיים עוזבים את אפגניסטן, 1988.
הגדל
כוחות סובייטיים עוזבים את אפגניסטן, 1988.

בשנת 1979 פלשה אליה ברית המועצות כדי להקים משטר פרו-קומוניסטי ולחזקו. פלישה זו גררה מעורבות של ארצות הברית במלחמת האזרחים וכן מעורבות של שכנותיה האחרות של אפגניסטן. ובמשך יותר מעשור היא שימשה כלי משחק ב"מלחמה הקרה".

עם נסיגת הסובייטים בשנת 1989, החזיק המשטר הקומוניסטי שכונן רק עד שנת 1992 - השנה בה פרצה מלחמת האזרחים. המלחמה הייתה קשה ועקובה מדם והיא הסתיימה רק בשנת 1995 כאשר הטליבאן השתלטו על יותר מ - 80% מהמדינה (הקומוניסטים המשיכו להחזיק בחלק הצפוני של המדינה).

השלטון החדש התאפיין בקיצוניות איסלאמית, לימודי קוראן במערכת החינוך הממלכתית ומתן חסות וסיוע לארגוני טרור אסלאמיים בינלאומיים. הדבר גרם להפסקת התמיכה הבינלאומית במדינה וניתוקה הכמעט מוחלט מהעולם.

כוחות הקואליצה במהלך מלחמת אפגניסטן-ארצות הברית מול הטליבאן.
הגדל
כוחות הקואליצה במהלך מלחמת אפגניסטן-ארצות הברית מול הטליבאן.

לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר בשנת 2001 האשימה ארצות הברית את אפגניסטן במתן סיוע לאוסאמה בן לאדן וארגונו אל קעידה. האמריקאים פלשו למדינה במהלך מלחמת אפגניסטן בראשות קואליציה של מדינות והביאה לקץ שלטון הטליבאן.

ב 9 באוקטובר 2004 התקיימו הבחירות הדמוקרטיות במדינה אליהם נרשמו יותר מ 10 מיליון מצביעים (40% מהם נשים). בחירות נוהלו בשורה של כשלים במהלכם החלק מהמפלגות החרימו אותם, אולם לבסוף חמיד קרזאי ניצח ברוב של 55.4% מהקולות והמפלגות המפסידות נאלצו לקבל את התוצאות כדי למנוע התקוממויות במדינה.

[עריכה] פוליטיקה

הנשיא קרזאי מברך את הצבא החדש.
הגדל
הנשיא קרזאי מברך את הצבא החדש.
ערך מורחב – פוליטיקה של אפגניסטן

אפגניסטן היא רפובליקה איסלאמית. בראש הרפובליקה עומד הנשיא שנבחר בבחירות ישירות על ידי העם בשיטה דמוקרטית. הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בהיסטוריה של אפגניסטן נערכו ב-9 באוקטובר 2004, הן היו מאורע די גדול ו-18 מועמדים הציעו עצמם למשרת הנשיא למרות שהקרב העיקרי נערך בין חמיד קרזאי לבין יריבו המר יונוס קנוני. למרות האיומים של הטאליבן, המשטר הקודם, מיליוני אנשים מהאומה האיסלאמית נהרו לקלפיות כדי לבחור את הנשיא הנבחר הראשון שלהם. ההרשמה של האזרחים בקלפיות החלה מספר שבועות לפני ומיליונים נרשמו לארוע ביניהם נשים - מה שלא התקבל בעין יפה בהרבה מקומות במדינה האיסלמית הזו.

כדי למנוע הצבעות כפולות החליטו השלטונות לצבוע בדיו בלתי מחיק אצבע של הבוחר ככה שלא יוכל ללכת למחוז הקרוב ולהצביע בשנית. למרות אמצעי המניעה בספירת הקולות, רבים מהמתמודדים טענו שהיו זיופים והחרימו אותם בשל הצבעה כפולה ובלתי חוקית. האשמות היו כל כך קשות עד שרבים האמינו שהדבר יוביל לכאוס במדינה.

המחלוקות הסתיימו כאשר יונוס קנוני ומתמודדים אחרים שהחרימו את הבחירות קיבלו את התוצאות כדי שהמדינה לא תלך לקראת משבר, ושלושה שבועות לאחר הבחירות הוכרז חמיד קרזאי כנשיא הרשמי של המדינה לאחר שקיבל 55.4% מהקולות.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלה של אפגניסטן

אפגניסטן היא מדינה מאוד ענייה כאשר שני שליש מהמדינה חיים בפחות מ-2 דולר ליום, ורוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות ובגידול בקר, אולם מרבית החקלאים בקושי מצליחים לגדל מספיק אוכל כדי להאכיל את משפחותיהם.

הכלכלה נפגעה קשה ממספר סיבות, כאשר העיקרית שהיא המצב הפוליטי והצבאי שהיה במדינה, והסיבה השנייה היא הבצורות שהיו באזור והקשו עוד יותר על המצב.

מרבית האוכלוסייה ממשיכה לסבול ממחסור באוכל, בגדים, דיור, בעיות רפואיות וכן מבעיות נוספות שנבעו מהפעולות הצבאיות וחוסר השקט הפוליטי במדינה. אינפלציה ממשיכה להוות בעיה רצינית.

לאחר תבוסת הטאליבן בנובמבר 2001 בידי הקואליציה בראשות ארצות הברית במהלך מלחמת אפגניסטן (ארצות הברית) חקלאים רבים שבו לגדל מוצרים ליצוא במקום לגדל אוכל לאוכלוסייה המקומית. אחד הגידולים שראוי לציין את האופיום (שנאסר לגידול בתקופת הטאליבן בגלל החוקים האסלאמיים שהונהגו במדינה), ובתום המלחמה אפגניסטן שוב הפכה ליצרנית האופניום הגדולה בעולם.

מאמצי השיקום של המדינה הביאו ליוזמות שונות מצד מדינות העולם, ובשנת 2002 תרמו מדינות העולם כ-4.5 מיליארד דולר שהופקדו בבנק העולמי למטרות השקעה ופיתוח של המדינה בתחומי החינוך והבריאות, בניית מתקנים סניטריים, פיתוח הענף החקלאי, בניית תשתיות בתחומי התחבורה האנרגיה והתקשורת.

[עריכה] תקשורת

בעיר הבירה של אפגניסטן, קאבול, אשר אוכלוסייתה מונה כ-2 מיליון איש, ישנם רק 12,000 מכשירי טלפון תקינים. מחוץ לבירה המצב גרוע יותר - אין תשתית טלפון ארצית ותושבים אפגנים רבים לא ניהלו מעולם שיחת טלפון ולא שמעו על רשת האינטרנט.

הנחת תשתית טלפון ארצית הינה פעולה מסובכת, במיוחד מכיוון שחלקים מהמדינה נשלטים עדיין על ידי מיליציות חמושות. נכון להיום ישנן שתי רשתות תקשורת פעילות באפגניסטן, האחת הוקמה ב-1979 על ידי הסובייטים, והשנייה הוקמה על ידי הסינים. רשתות התקשורת הללו אינן מקושרות אל מחוץ לאפגניסטן, ולא מקושרות האחת לשנייה באופן אמין. תקשורת לווינית היא כיום האמצעי היחיד המקיים את הקשר בין אפגניסטן לשאר העולם, ובין רוב הערים בתוך אפגניסטן עצמה.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת אפגניסטן.
הגדל
מפת אפגניסטן.
ערך מורחב – גאוגרפיה של אפגניסטן

אפגניסטן היא מדינה הררית השוכנת במרכז אסיה ואין לה מוצא לים. המדינה גובלת עם פקיסטן במזרח ובדרום, עם איראן מערב, ובצפון עם טורקמניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. כמו כן יש למדינה גבול קטן עם הרפובליקה העממית של סין באזור המזרחי. יש לציין שהגבול הצפונים עם טג'יקיסטן ועם אוזבקיסטן עובר לאורך נהר האמו דריה.

פני השטח במדינה הם הררים, כאשר רכס ההרים הגדול ביותר במדינה הוא ההינדו-כוש הממוקמים באזור הצפון מזרחי של המדינה ואילו באזורים הדרום מערביים פני השטח מישוריים.

האקלים במדינה הגדולה הזו מגוון ביותר ולא ניתן להגדירו במספר מילים. כל אזור מתאפיין באקלים המיוחד לו בין עם זה באזורים ההרריים, בין עם זה למרגלות ההרים ובין עם זה במישורים ובמדברים הגדולים במדינה. הקרבה לחצי האי ההודי עושה את שלה והקיץ באזורים הדרום מזרחיים מתאפיין בגשמי מונסון. האקלים במדינה יבש וקשה, מתרחשת בה בצורת בתדירות גבוהה והיא סובלת מרעידות אדמה. האוֹכלוּסיה בּ‏שׁנת 2005 הייתה 29,928,987

[עריכה] דמוגרפיה

אמצעי תחבורה אפגני מסורתי.
הגדל
אמצעי תחבורה אפגני מסורתי.
ערך מורחב – דמוגרפיה של אפגניסטן

באפגניסטן, כמו בחלק ממדינות האזור, ישנם מיעוטים רבים. בגלל שלא נשמר מפקד אוכלוסין בשנים האחרונות, אין הערכה מדוייקת לגבי גודל האוכלוסייה והקבוצות האתניות במדינה. מכאן שכל המספרים נובעים מהערכות בלבד.

ההתפלגות האתנית במדינה (לפי הערכות אמריקאיות, נכון למאי 2005) היא כדלקמן: 42% מהאוכלוסייה מורכבים מהפשטונים (האליטה של המדינה), 27% הם הטג'יקי, 9% הם האזרים (המיעוט הנרצע), 9% אוזבקים, 4% אמקים, 3% טורקמנים, 2% בלוצ'ים ו-4% מורכבים ממיעוטים אחרים.

מבחינה דתית, מרבית האוכלוסייה היא אוכלוסייה מוסלמית, כאשר 80% מהאוכלוסייה הם מוסלמים סונים ו-19% מוסלמים שיעים), 1% נוסף מורכב ממיעוטים שונים כמו ההינדים והסיקים.

[עריכה] יהדות אפגניסטן

באפגניסטן חי כיום יהודי אחד, קשיש בשם זבולון סימן-טוב שמתגורר בבית כנסת בקאבול כשאשתו וצאצאיו מתגוררים בישראל. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 חיו באפגניסטן כ-8000 יהודים. קהילה זו הייתה קיימת כ-200 שנים לפני העלייה הגדולה לארץ ישראל בשנות ה-50. ישנם מספר סברות להגעתם של יהודים אלו למדינה זו, הראשונה היא שחלק נכבד מהם היגרו מהעיר האיראנית השיעית משהד לאחר שנאנסו שם להתאסלם, הסברה השנייה שיהודים אלו הגיעו מצפון בעיקר מאזור בוכרה שבאוזבקיסטן. עיקר הקהילה היהודית היה בעיר הארט שבצפון המדינה ובעיר באלכ. היו מעט מאוד יהודים בעיר הבירה קאבול, ומעט יהודים כפריים. עיקר פרנסתם של היהודים הייתה מסחר, הברחת גבול וחלפנות כספים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפגניסטן