בז אדום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| בז אדום | ||
|---|---|---|
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| מחלקה: | עופות | |
| סדרה: | דורסי יום | |
| משפחה: | בזיים | |
| סוג: | בז | |
| מין: | בז אדום | |
| שם מדעי | ||
|
||
| תחום תפוצה | ||
צהוב: אזורי קינון כחול: אזורי החורף ירוק כהה: נוכח בכל השנה |
||
בז אדום (שם מדעי: Falco naumanni) הוא עוף דורס יום ממשפחת הבזיים והוא הקטן בעופות הדורסים בישראל - משקלו 160 גרם בלבד. הוא דומה מאוד לבז המצוי אך קטן ממנו. מצטיין בצבעיו היפים: ראש ועורף אפורים-כחלחלים, צבע חום-ערמוני בשאר חלקי הגוף העליונים ובבסיס המקור, רגליים ועפעפיים צהובים. צבעי נוצותיו בהירים ורכים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפוצה ובית גידול
הבז האדום הוא דורס נודד. ניתן למצאו בחורף באפריקה, ובקיץ יתרבה צפונית יותר. תפוצתו רחבה: במערב – עד ספרד ומרוקו, ובמזרח – צפון-מזרח סין.
בארץ ישראל ניתן לצפות בו בחודשים פברואר ומרץ, עם תחילת עונת הרביה. בארץ הוא נפוץ בגליל, בכרמל, בהרי יהודה ובשומרון. בית גידול: חורש, חורשה נטועה, סלעים ומצוקים.
[עריכה] סכנת ההכחדה
בישראל ירד מספרם של הבזים האדומים מכ-3,000 זוגות מקננים בתחילת המאה ה-20 לכ-400 בלבד כיום. הסיבה העיקרית לסכנת ההכחדה שבה הוא נמצא היא העובדה שהוא נוהג לקנן באזורים עירוניים. הדלדלות הבז האדום תלויה בצמצום השטחים הפתוחים הנחשבים בעיניהם כאזורי ציד. ככל ששטחי המרעה הפתוחים והנרחבים מדלדלים כך גם הבזים. גן החיות התנ"כי בירושלים משתתף בתוכנית רבייה והשבה לטבע של הבז האדום. על מנת להגביר את הרבייה, הם לוקחים מספר ביצים מן הקינים ומגדלים אותן באופן מלאכותי. לאחר בגרותם, הם משחררים את הבוגרים בחזרה לטבע.
[עריכה] מחזור חיים
תחילה מגיעים הזכרים המאתרים מקום קינון מתאים, ואחר כך מצטרפות הנקבות. החודשים מרץ-אפריל מוקדשים לחיזור ולהזדווגות, ובסופם מטילות הנקבות 3-5 ביצים באתר הקינון, ודוגרות עליהן במשך 28 יום.
הגוזלים בוקעים בסוף חודש מאי, שוהים בקן כחודש, עד שהם מתחזקים דיים לקראת המסע הארוך חזרה לאפריקה.
[עריכה] התנהגות
[עריכה] אזורי קינון
ייחודו של הבז האדום בכך, שהוא נוטה לקנן במושבות באזורים הנמצאים בקירבת ובתוך מקומות יישוב. הוא מעדיף לקנן בגגות רעפים ובסדקים במבנים. בישראל, כ-60% מהבזים האדומים מקננים בשני ריכוזים עיקריים: ביישובי מועצת אלונה (אזור רמת הנדיב) ובירושלים.
הבז האדום שומר אמונים לאתרי הקינון שלו, וחוזר אליהם בכל שנה ובאותו זמן.
[עריכה] חיים חברתיים
הבז האדום הוא החברתי מבני משפחתו. הוא מתרבה, צד ודוגר בלהקתו. לפעמים אף אפשר לראות מאות בזים אדומים על עץ אחד. באפריל מוטלות הביצים. תקופת הדגירה נמשכת כחודש ימים ומתחלקת בין הזכר והנקבה. הגוזלים בוקעים בסביבות חודש מאי ונשארים בקן כחודש נוסף. בזמן זה מביאים הזכר והנקבה מזון המורכב בעיקר מחרקים.
[עריכה] מזון
הבז האדום ניזון מחרקים שהוא צד בשטחים פתוחים (שדות, גנים ציבוריים) ומעדיף בעיקר צרצרים, חרגולים חיפושיות ולפעמים גם מכרסמים קטנים.
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

