פירומאניה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירומאניה (מיוונית פירו- "אש" ומאניה- "שיגעון") היא הפרעה נפשית שסממנה הוא דחף להצית אש ולחולל שריפות. הפירומאן אינו עושה זאת על מנת לגרום נזק או לשם רווח כלשהו אלא כדי להפיק הנאה מעצם מעשה ההצתה.
הפרעת הפירומאניה נפוצה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים ומופיעה בסביבות גיל 6+.
משערים כי הפירומאניה היא ביטוי ליצרים מיניים מודחקים הפורצים החוצה ומוצאים את ביטויים באש, המסמלת עבור המצית הנאה מינית, חום ותשוקה. ההצתה יכולה לסמל גם מרד נגד המוסכמות ורצון לביטוי עצמי או מחאה שאינם מוצאים דרך אחרת אל התודעה.
הדחף הפירומאני יכול להופיע כ"התנהגות אימפולסיבית", כזו הגורמת לפעולה מיידית בלתי מתוכננת מראש, או כ"התנהגות כפייתית", שהיא ביטוי לקונפליקט פנימי ממושך הגורם לחולה לבצע פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם המוסכמות, החוק והמוסר המקובלים, ואז יתכן מעשה הצתה שתוכנן בקפידה ובכובד ראש.
מובן שהלוקים בפירומאניה נמנים על חולי הרוח המהווים סכנה לציבור,ואף יכולים לגרום נזק עצום בנפש וברכוש, ועל כן מקומם לעיתים קרובות באישפוז כפוי.
הטיפול בפירומאניה מנסה להתחקות אחרי הרגשות המודחקים ולהבין את מקורם. ככל הנראה אין יסוד גנטי או תורשתי להפרעה נפשית זו.

