חרדת בחינות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חרדת בחינות הינה תופעה המטרידה כ-15% מהתלמידים והסטודנטים. מדובר בתגובת לחץ המופיעה במצבים בהם ישנה הערכה של הביצועים. כתוצאה מכך התפקוד נפגע ועולה מצוקה ותגובות חרדה.

מצבי הערכה הינם שכיחים מאוד ולכן אנשים הסובלים מחרדת בחינות חווים מצוקה רבה ואף פגיעה תפקדותית.

התגובה של חרדת הבחינות מתבטאת בחמישה תחומים:

  • סימפטומים גופניים (הזעה, הגברת קצב הלב וכדומה)
  • תגובה רגשית (דאגה, לחץ, פחד)
  • תגובה מחשבתית (הקצנת מחשבות, שכחה, בלבול, ביקורתיות ועוד)
  • פגיעה בתפקוד היעיל וביכולת הרכוז (התכוננות לא יעילה לבחינה, התנהגות לא מסתגלת בזמן הבחינה)
  • נסיונות המנעות מהמצב מעורר החרדה ופגיעה בהתמודדות יעילה.

טיפול יעיל בחרדת בחינות יבקש לטפל בחמשת התחומים הללו. הטיפול מבוסס על הבנה תיאורטית ומחקרית לגבי האופן בו התפתחה הבעיה והאופן בו ניתן לעזור בכל אחד מהתחומים שהוזכרו. הגישה היעילה והמהירה לטיפול בחרדת בחינות הינה גישה הקוגניטיבית ההתנהגותית (CBT) הממוקדת בחמשת התחומים. עם זאת, לעיתים החרדה 'יושבת' על קשיים רגשיים עמוקים ואז ה-CBT יכול להקל רק במעט ויידרש טיפול ארוך טווח.

יש לשים לב לכך שהתגובה של ההימנעות עלולה לגרום להחמרת הבעיה. אנשים נוטים באופן השרדותי להמנע ממצבים מסוכנים וממצבים מעוררי חרדה. להמנעות יש ערך הישרדותי כאשר מדובר באוביקט מסוכן אוביקטיבית. אולם, כאשר מדובר בחרדת בחינות האוביקט רוכש את תכונת 'המסוכנות' באופן סוביטיבי ולכן ההמנעות איננה אדפטיבית. במצב זה, כאשר ההמנעות התבססה, קיים קושי לשבור את מעגל הקסמים של החרדה והממנעות המגבירים זה את זה. מסיבה זו העבודה הטיפולית צריכה לשלב היבטים קוגניטיבים 'ותוך נפשים' אך גם משימות התנהגותיות של שבירת מעגל ההמנעות.