מרדכי ברויאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ברב מרדכי ברויאר, חוקר נוסח המקרא ואבי "שיטת הבחינות"; לערך העוסק בפרופסור מרדכי ברויאר, היסטוריון, חוקר יהדות אירופה בעת החדשה, ראו מרדכי ברויאר (היסטוריון).
הרב ברויאר
הגדל
הרב ברויאר

הרב מרדכי ברויאר (נולד 14 במאי 1921), חתן פרס ישראל, ההדיר את נוסח המקרא ופיתח את "שיטת הבחינות" להתמודדות דתית עם ביקורת המקרא.

תוכן עניינים

[עריכה] קורות חייו

נולד ב-14 במאי 1921 בעיר קרלסרוהה בגרמניה. אביו, שמשון ברויאר היה מתמטיקאי, ודודו, יצחק ברויאר, הוגה דעות חשוב של היהדות האורתודוקסית בגרמניה. הוא נינו של הרב שמשון רפאל הירש, מייסד שיטת "תורה עם דרך ארץ". בגיל 13 עלה עם משפחתו לישראל. למד בתיכון חורב בירושלים, ואחר כך בישיבת קול תורה ובישיבת חברון.

ב-1947 היה ר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, ונשלח מטעם בני עקיבא למחנות המעצר בקפריסין. בזמן מלחמת העצמאות היה המדריך של גרעין בני עקיבא שהגן על בירייה.

מ-1949 עד 1965 לימד בישיבת הדרום ברחובות, ושם היה בקשרי ידידות עם הרב יהודה עמיטל, לימים ראש ישיבת הר עציון. בשנים 1966 - 1967 שימש מפקח ארצי להוראת תושבע"פ במשרד החינוך. מ-1967 עד 1982 לימד תנ"ך במכללת ירושלים לבנות, והחל מ1969 לימד שיעורי תנ"ך בישיבת הר עציון. ב-1999 זכה בפרס ישראל בספרות תורנית. האוניברסיטה העברית העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד.

התגורר בשכונת בית וגן בירושלים, והעביר בה שיעורי תורה וגמרא. אב לשני ילדים. בנו, יוחנן ברויאר, הוא ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית. בתו, אלישבע, נשואה לרב אביה הכהן.

[עריכה] נוסח המקרא

בשנות השבעים והשמונים הוציא הרב ברויאר בהוצאת מוסד הרב קוק מהדורה חדשה של התנ"ך. בתחילת העבודה פיתח שיטה מיוחדת להכרעה בין נוסחים מתחלפים בכתבי היד שמסרו את נוסח המקרא. בשלב מסוים הגיע לארץ כתר ארם צובא, כתב היד מן המאה העשירית הנחשב למדויק ביותר הקיים היום, ואז התברר שהנוסח שההדיר הרב ברויאר תואם כמעט לחלוטין את הנוסח שבכתר. לפיכך מתברר שמהדורת התנ"ך הזו היא גם מהדורה דיפלומטית, כלומר מהדורה המבוססת על כתב יד מסוים, ובו זמנית גם מהדורה אקלקטית, כלומר מהדורה שהנוסח שלה ערוך לפי שיטה מכל כתבי היד לפי חשיבותם היחסית.

מהדורת התנ"ך של הרב ברויאר יצאה שוב בהוצאת חורב ב-1998. ב-2001 יצאה מהדורה נוספת בהוצאת נ' בן צבי. מהדורה זו מבוססת על הנוסח של מהדורת חורב (בתיקונים קלים), וערוכה מבחינת גרפית באופן דומה לכתר ארם צובא. האוניברסיטה העברית סמכה את ידיה על מהדורה זו, והיא נקראת "כתר ירושלים - תנ"ך האוניברסיטה העברית בירושלים".

הרב ברויאר גם פרסם כמה ספרים משלימים העוסקים בנוסח המקרא של הכתר ושל כתבי יד נוספים.

[עריכה] שיטת הבחינות

מכיוון שחונך לפי השקפתה של יהדות גרמניה, שמאמינה באפשרות ליישב את המחקרים המדעיים עם האמונה היהודית, לא יכול היה הרב ברויאר להתעלם מגילוייה של ביקורת המקרא, שהציגה ניתוח ספרותי של המקרא שלפיו נשמעים בתורה קולות של מספרים שונים. כדי ליישב את הניתוח הזה עם התפיסה שהתורה ניתנה למשה בסיני, פיתח הרב ברויאר את "שיטת הבחינות". לפי הבנתו, בכוונה תחילה נכתבה התורה על ידי הקב"ה בכמה קולות שונים, שאמורים לבטא "בחינות" שונות בהנהגתו של הקב"ה את העולם. הניתוח הספרותי שהציגו מבקרי המקרא משקף, לפי שיטת הבחינות, את השילוב של אופני הפעולה השונים של האל בעולמו. לאחר פיצול הפסוקים לפי הבחינות השונות, יש צורך לבאר גם את "צירוף הבחינות" - כלומר את הסיבה שהפסוקים חזרו והשתלבו לתיאור אחיד, מה שמבקרי המקרא מייחסים לעורך. בעניין זה כתב במבוא לספרו "פרקי מועדות":

"התורה מדברת בלשונות בני אדם שונים, השונים זה מזה במחשבתם ובסיגנונם, אך היא מדברת גם בסיגנונו של 'עורך', המיישב את כל הסתירות. ולמדנו מכאן עיקר גדול: האמונות המובעות בתורה הן סותרות זו לזו... ורק אחרי שנאמרו הדברים בסתירתם, יכלו לחזור ולהיאמר ביישובם".

במקום אחר כתב:

"כל בחינה מבטאת את האמת שלה, התאימה לאחת ממידותיו של ה'. אולם אין זו אלא אמת חלקית. ורק צירוף של כל הבחינות האלה מבטא את האמת השלמה הכוללת את כל מידותיו של ה', ורק היא אמיתה של תורה. משום כך כינס הקב"ה את הבחינות האלה למסגרת אחת, נתן להן ביטוי ספרותי הולם וכך יצר את ספר תורת ה'; הוא הספר שמשה קיבל מיד ה' בהר סיני ומסר אותו לבני ישראל".

השיטה הוצגה לראשונה במאמר בשם "אמונה ומדע בביקורת המקרא" שפורסם כבר ב-1960 בכתב העת "דעות" [1]. היא הורחבה ושוכללה עם השנים ותוארה במפורט בספרים "פרקי מועדות" ו"פרקי בראשית", שבכל אחד מהם שני כרכים. השיטה לא התקבלה אצל המחנכים ומורי המקרא הדתיים, ולמעשה רוב הציבור הדתי התעלם ממנה. בעניין זה כתב:

"אשר לחומר הנפץ [שיש בשיטה] - הלוואי והיה זה אמת, ויהודים דתיים היו מתעוררים לקול הפיצוץ. אך זו תפילת שווא. על יהודים דתיים נאמר 'וישנו שנת עולם ולא יקיצו' (ירמיהו נ"א, לט)".

לעומת רוב הציבור שנשאר אדיש לשיטתו, חלק מתלמידיו אימצו אותה והפליגו ממנה לעמדות ליברליות יותר, למשל שהתורה נכתבה במשך כמה דורות על ידי כמה נביאים שונים. במאמר שכתב ב"מגדים" ל' [2], תקף הרב ברויאר את עמדתם, וקבע שהיא "איננה אמונת ישראל, כפי שהוא מקובלת בידינו מידי חכמים, אלא אמונה חדשה שאנשים אלו בדו אותה מלבם".

[עריכה] מפעלים נוספים

הרב ברויאר תרגם מגרמנית לעברית את פירושו של אבי-סבו, הרב שמשון רפאל הירש, לחמישה חומשי תורה. את הפירוש תרגם ביחד עם בן דודו, הפרופסור מרדכי ברויאר (שניהם נקראו על-שם המחותן של רש"ר הירש שהיה סבא-רבא שלהם). בנוסף הוא היה אחד מחברי המערכת של פירוש דעת מקרא. מלבד זאת פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת רבים.

בזכות שיטת עבודתו הקפדנית והמדויקת התקבלו חידושיו ומחקריו גם על דעת חוקרי חכמת ישראל ומדעי היהדות באוניברסיטאות, וזאת אף על פי שאין לו כל השכלה אקדמית מסודרת. בתכונה חריגה זו משותף לו הרב יוסף קאפח.

[עריכה] השקפת עולמו הפוליטית

לרב ברויאר תפיסת עולם ציונית חזקה, אף על פי שבא מעולמם של חוגי אגודת ישראל. בשעתו קיים ויכוח נוקב עם אביו ועם דודו, יצחק ברויאר, על עבודתו בישיבת בני עקיבא. בספריו ובמאמריו בא לידי ביטוי הרגש העז שהוא חש כלפי ארץ ישראל.

עם תחילת ההתיישבות ביהודה ושומרון תמך במפעל ההתנחלויות אולם בשלב מסוים שינה את דעתו ועבר לחוגי השמאל הדתי. הוא היה בין מייסדי מפלגת מימד ואף הופיע ברשימתה לכנסת לקראת בחירות 1988. את דעתו הפוליטית הוא מביע מפעם לפעם במאמרים בעיתונות, בעיקר בעיתון "נקודה".

[עריכה] מספריו

  • כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא, ירושלים תשל"ז
  • טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת, ירושלים תשמ"ב
  • פרקי מועדות, ירושלים תשמ"ו, שני כרכים
  • פרקי בראשית, אלון שבות תשנ"ט, שני כרכים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • משה בר-אשר, "הרב ברויאר ומפעלו המדעי", בתוך: ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב
  • יוסף עופר (עורך), 'שיטת הבחינות' של הרב מרדכי ברויאר - קובץ מאמרים ותגובות, הוצאת תבונות, אלון שבות תשס"ה

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות