משחק סכום אפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתורת המשחקים, משחק סכום אפס הוא משחק מטריצה שבו הרווח של כל משתתף מאוזן במדויק על–ידי ההפסד של המשתתפים האחרים. המונח נקרא כך משום שאם מצרפים את כלל הרווחים של המשתתפים ומפחיתים ממנו את כלל ההפסדים, התוצאה היא אפס. במשחקים כאלה נדיר למצוא שיתוף פעולה, משום שהתועלת של כל שחקן באה על חשבון השחקנים האחרים.

דוגמה למשחק סכום אפס הוא מצב של חיתוך עוגה לפרוסות, בו גודל הפרוסה שייטול כל אחד מן המשתתפים יקטין את גודל הפרוסות שיעמוד לרשות המשתתפים האחרים.

בשפת יום-יום משמש המושג "משחק סכום אפס" לתאר מצב עימותי בו לא ניתן להגיע להסכמה עם הצד שכנגד, משום שלתפישת צד אחד או שני הצדדים רווחי הצד האחד יבואו על חשבון הצד השני. ישנם כאלו המתייחסים, לדוגמה, לסכסוך הישראלי-פלסטיני כמשחק סכום אפס.

[עריכה] משחק סכום אפס בכלכלה

תפישה רווחת גורסת כי פעילות כלכלית או לפחות סוגים מסוימים של פעילות כלכלית מתנהלים משחק סכום אפס. בפועל, רוב העסקאות הכלכליות מתבצעות על–פי הערכה סובייקטיבית של השחקנים, ללא עוגן של ערך קבוע, כך שהסכום הכולל של הרווח או ההפסד הוא תמיד משתנה. ביצוע עסקה בתחום הייצור, הסחר או הצריכה מותנה בדרך כלל בכך ששני השחקנים יתפשו את העסקה כלא סכום אפס. מאחר וערך כלכלי נקבע על–פי תפישת הערך הסובייקטיבית של המעורבים בעסקה, היא אינה יכולה להיות משחק סכום אפס. תפישת סיטואציות כלכליות כמשחק סכום אפס כרוכה לרוב בכשל הלוגי כשל סכום אפס.

לרוב נובעת התפישה השגויה של סיטואציות כלכליות כסכום אפס מהשתנות הערכת כדאיות של עסקה לפני ואחרי ביצועה, או משונות בהערכת כישורי המשתתפים במשחק.

במקרה הראשון, אדם המבצע עסקה כלכלית כלשהי, לרוב כקונה, מעריך את התועלת הנשקפת מהמוצר הנקנה באופן שונה לפני ואחרי ביצוע העסקה. לדוגמה, אדם הרוכש חפיסת שוקולד סבור לפני ביצוע העסקה כי העסקה כדאית לו. כלומר, הוא מעריך כי התועלת שיפיק מאכילת חפיסת השוקולד תעלה על התועלת שיוכל להפיק מסכום הכסף המושקע ברכישתה באופן אחר. אחרי ביצוע העסקה ואכילת השוקולד (כלומר, צריכת התועלת) תפישתו עשויה להשתנות במידה משמעותית. השוקולד נאכל ועל כן אינו מצוי בעין. לעומת זאת, הערך שהוא מייחס לרכישת חפיסת שוקולד נוספת פחת במידה משמעותית. מנקודת מבטו כעת, לאחר העסקה, הוא השקיע סכום כסף בדבר שהוא בעל ערך פחות ומכאן, נובעת המסקנה כי הוא "הפסיד" ואילו המוכר "הרוויח".

מצב נפוץ אחר הוא כזה שבו מבצע עסקה מעריך את כישוריו בביצוע עסקאות כנמוך או פחות מזה של השחקנים האחרים. הנחת המוצא של מבצע העסקה היא כי הסכמת השחקן בעל היכולת הטובה יותר בעיניו לבצע את העסקה מעידה על–כך שהאחרון עתיד להרוויח יותר ממנו מביצוע העסקה (כלומר, הוא "יפסיד"). כדי להסביר מדוע בוצעה העסקה נוטים שחקנים המעריכים את כישוריהם כפחותים לטעון כי העסקה בוצעה באמצעי רמייה או הסתרה כלשהם של הצד השני בעסקה.

[עריכה] דוגמאות למשחקי סכום אפס

  • פוקר הינו משחקי סכום אפס, משום שרווח של שחקן אחד בא בהכרח על חשבון רווחיהם של השחקנים האחרים.
  • שחמט, שש-בש, ברידג', ואף עץ או פלי הינם גם משחקי סכום אפס, משום שניצחון של שחקן אחד גורר הפסד של השני, ולהיפך.

[עריכה] ראו גם