מקס סטירנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיוקן של מקס סטירנר שצוייר על ידי פרידריך אנגלס
הגדל
דיוקן של מקס סטירנר שצוייר על ידי פרידריך אנגלס

ג'ואן קספר שמידט, הידוע יותר בשם העט שלו מקס סטירנר (25 באוקטובר 1806 - 26 ביוני 1856) היה הוגה דעות ופילוסוף גרמני.

[עריכה] חייו

סטירנר נולד בבוואריה ב-1806. מעט ידוע על חייו.

הוא למד פילוסופיה במספר אוניברסיטאות בגרמניה והיה קשור לחוגים של החשיבה ההגליאנית בברלין, בשנות ה-40 של המאה ה-19. הוא עצמו סירב להזדהות עם עמדה פילוסופית כלשהי וטען כי אם עליו לקבוע עמדה הרי כי הוא בעד אגואיזם (אגואיזם אתי).

בשנת 1845 פורסמה עבודתו החשובה ביותר, "האגו ועצמו" (The Ego and His Own).

מקס סטירנר מת חסר פרוטה בשנת 1856.

[עריכה] משנתו והשפעתו

בהשפעת אווירת הפילוסופיה הרומנטית הגרמנית שבסביבתה גדל, גרסת האנרכיזם של סטירנר, שהוצגה ב"האגו ועצמו", היא צורה קיצונית של אינדיבידואליזם, או אגואיזם, הממקם את הפרט הייחודי מעל הכל: מדינה, קניין, רכוש, חוק או חובה.

במקום הגישה הקפיטליסטית, מקס סטירנר מציע "איגוד של אגואיסטים", שמשמעותה שותפויות חופשיות של פרטים ייחודיים המשתפים פעולה כשווים על מנת להשיג את מירב החופש וסיפוק מאוויים (כולל המאווים הרגשיים למען סולידריות, או במונחיו של סטירנר - יחסים בין- אישיים intercourse).

בספרו טען כי כל הדתות והאידיאולוגיות מתבססות על מושגים ריקים מתוכן. טענה זו ישימה לדעתו גם לגבי מוסדות החברה, המבוססים על מושגים אלה, קרי מדינה, חוקים, כנסייה ומערכת החינוך או מערכות אחרות הטוענות לסמכות על פני הפרט. לפי דעתו, רק כאשר הטענה השקרית לסמכות, המבוססת על מושגי יסוד שיקרים, תתגלה אז תוכל הפעולה, השליטה והזהות האינדיבידואלית לבוא לידי ביטוי אמיתי.

מימוש עצמי פרטני מבוסס על שאיפתו האינדיבידואלית של הפרט לממש את האגואיזם שלו, בין אם הוא נובע מדחפים מודעים או לא מודעים. ההבדל היחידי, לפי סטירנר, בין אגואיסט שלא מרצון לבין אגואיסט מרצון הוא שהראשון "ישלט" על ידי רעיון ריק מתוכן מתוך תקווה שרעיון זה יביאו לאושר ואילו השני, יבחר באופן חופשי את הדרכים לממש את האגואיזם שלו ואף ייהנה מהתהליך עצמו.

לפי דעתו, רק כאשר האדם יתפוס את מושגי היסוד של חוק, זכות, מוסריות ודת כמושגים מלאכותיים ולא כסמכויות קדושות, אז יוכל לפעול בחופשיות.

מקס סטירנר מייצג את החשיבה האינדיבידואליסטית הקיצונית ביותר בהיסטוריה של האנרכיזם הפרטני. אולם רעיונותיו נותרו במידה זו או אחרת אבן פינה באנרכיזם. סטירנר תקף הן את הקפיטליזם והן את מה שהתיימר להיות "סוציאליזם בשלטון המדינה". בביקורתו על הקפיטליזם ועל המדינה התומכת בו מנקודת המבט האגואיסטית, הניח את היסודות לאנרכיזם האינדיבידואליסטי אך תרם גם לפיתוח האנרכיזם הקומוניסטי.

ידוע כי הן קארל מרקס והן בניטו מוסוליני קראו את כתביו וכתבו על כך בספריהם.

סטירנר חזר לתודעה החברתית, מחוץ לתנועה האנרכיסטית, לקראת סוף המאה ה-19 כאשר ספרי ניטשה התפרסמו.