הד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באקוסטיקה ובעיבוד קול, הד הוא רפלקציה (החזרה, השתקפות) של צליל, המגיעה אל המאזין זמן מה לאחר שמיעת הצליל הישיר.
דוגמאות נפוצות להד הן החזרת הקול מתחתית הבאר, על-ידי קירות החדר או האולם, על-ידי בניין וכו'. הפרש הזמן בין הצליל הישיר ובין ההד שלו שווה למרחק הנוסף שעל הקול לעבור חלקי מהירות הקול (כ-300 מטרים לשניה).
הד אמיתי הוא החזרה אחת בלבד של הצליל; כאשר הצליל חוזר מספר פעמים ממספר מקורות, זהו אינו הד אלא רברברציה, ובעברית - "הדהוד".
הד יכול להיות מוסבר כגל אשר הוחזר לצופה\מאזין בגלל אי-רציפות של מדיום ההעברה (פרופגציה), כאשר הגל חוזר במגניטודה גבוהה מספיק ובהפרש זמן גדול מספיק על-מנת שיוכל להיות מופרד מהגל הישיר.
באנגלית ובשפות רבות אחרות נקרא ההד "אֵקוֹ", Echo. מקור המילה במיתולוגיה היוונית: אקו היה שמה של נימפה שהייתה פילגשו של זאוס, מלך האלים. אשתו של זאוס, הרה, הענישה את אקו כשגילתה את בגידתו של בעלה: על הנימפה נגזר שלא לבטא לעולם את דבריה שלה, אלא רק לחזור על דבריהם של אחרים.

