ג'ק פאלאנס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וולטר ג'ק פאלאנס (18 בפברואר 1919 - 10 בנובמבר 2006) שחקן קולנוע אמריקני. פאלאנס היה ידוע בגילום תפקידי נבלים במערבונים בשנות ה-50, להם לוהק בשל מראהו המחוספס ונעימת קולו המאיימת. בגיל 73 שב לתודעת צופי הקולנוע בשל תפקידיו בסדרת סרטי "תעצור את העיר" לצד הכוכב בילי קריסטל, תפקיד שזיכה אותו בפרס האוסקר.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] קריירה מוקדמת
פאלאנס נולד כ"וולדמיר פלניוק" למשפחת כורים ממוצא אוקראינה באזור מכרות פנסילבניה. פאלאנס עבד ככורה בנערותו, ולאחר מכן התפרנס מאגרוף.
בסוף שנות ה-30 ניסה את כוחו בקריירת אגרוף מקצוענית, והיה ידוע בשם "ג'ק בראצו". נמסר כי השיג רצף של 15 נצחונות מהם 12 בנוק-אאוט, בטרם הפסיד בקרב לאלוף העולם העתידי ג'ו באסקי. קריירה זו כמתאגרף הביאה לתחילת עיצובם של תווי פניו הגסים, שנראים כתוצאה של ספיגת חבטות רבות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הסתיימה קריירת האיגרוף של פאלאנס. פאלאנס הצטרף לחיל האוויר האמריקני. תאונת טיס במפציץ B-24, בטיסת אימונים מעל אריזונה הביאה להשחתה נוספת של פניו. ניתוחים פלסטיים הביאו לתוצאה סבירה, אם כי הוא נותר בעל מראה ייחודי. לאחר ששהה זמן רב בבית החולים, לשם שיקום פניו המושחתים, השתחרר בשנת 1944.
פאלאנס למד דרמה באוניברסיטת סטנפורד וסיים את התואר הראשון בשנת 1947. במהלך לימודיו התפרנס כמציל, מלצר, טבח, ואף דוגמן לציירים.
[עריכה] קריירה קולנועית
הוא החל את קריירת המשחק כמחליפו של מרלון ברנדו בגירסת הבמה למחזה "חשמלית ושמה תשוקה". מספר פעמים הצליח לעלות על הבמה ולשחק את התפקיד התובעני של סטנלי קובלסקי.
במשך 3 שנים משנת 1947 התפרנס כשחקן בברודווי, ובשנת 1950 שיחק את תפקידו הקולנועי הראשון בסרטו של אליה קאזאן "בהלה ברחובות", סרט מעין דוקומנטרי על מגפת דבר הפורצת בניו אורלינס. תפקיד זה והתפקידים שבאו אחריו משכו תשומת לב ציבורית, וכבר על סרטו השלישי "Sudden Fear" (1952), מותחן בו שיחק לצידה של ג'ואן קראופורד, ששיחקה יורשת החושדת בבעלה הטרי, פאלאנס, כי הוא מנסה לרצוח אותה, קיבל פאלאנס מועמדות לפרס האוסקר.
מועמדות נוספת לאוסקר קיבל פאלאנס בשנת 1953 עת שיחק אקדוחן קר רוח במערבון הקלאסי "שיין", הנחשב לאחד המערבונים הטובים ביותר שנוצרו אי פעם. פאלאנס גילם את דמות האקדוחן המרושע ג'ק וילסון, אשר עיצבה את דמותו כנבל בתודעת צופי הקולנוע. מעתה ואילך ישחק בעיקר תפקידי נבלים במערבונים, לצד דמויות כד"ר ג'קיל ומר הייד, דרקולה ואטילה ההוני.
בשנת 1957 היה פאלאנס מועמד לפרס האמי על תפקידו כמתאגרף בסרט הטלוויזיה "רקוויאם למתאגרף במשקל כבד".
מסוף שנות ה-50 החל פאלאנס להופיע בסרטים שצולמו מחוץ לארצות הברית, במיוחד בצרפת ובאיטליה לאחר שהבמאי ז'אן לוק גודאר שכנע אותו לשחק מפיק הוליוודי בסרט הגל החדש "Le Mépris" (הבוז), בשנת 1963, לצד בריז'יט בארדו ומישל פיקולי, וזאת על אף שהסרט היה דובר צרפתית ופאלאנס דיבר רק אנגלית.
בשנות ה-80 הנחה לצד ביתו מולי פאלאנס את תכנית הטלוויזיה "לא יאומן כי יסופר" (Ripley's Believe It or Not).
קריירת המשחק של פאלאנס קיבלה תנופה מפתיעה בסוף שנות ה-80. תחילה ב-1987, כאשר שיחק בקפה בגדד - קומדיה סוראליסטית בבימויו של פרסי אדלון בה שיחק צייר חובב בעל עבר רחוק של שחקן הוליוודי (בדיוק כמו פאלאנס עצמו באותה עת) ולאחר מכן, כאשר שיחק בסרט "אקדוחנים צעירים" (1989 ובסרט "באטמן" בבמויו של טים ברטון. החלה דרישה לשירותיו כשחקן, והוא עסק בקידום פרוייקטים חדשים.
[עריכה] פרס האוסקר
בגיל 73 זכה פאלאנס בפרס האוסקר לשנת 1992 כשחקן המשנה הטוב ביותר בסרט "תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת!" (1991) בו שיחק קאובוי קשיש היוצא למסע לצידם של יאפים עירוניים בראשותו של בילי קריסטל.
עם קבלת הפרס הביט מגבוה על קריסטל, מנחה הערב, הנמוך ממנו בהרבה, ונהם - "בילי קריסטל, אני מחרבן חרא גדול ממנו..." ("Billy Crystal... I crap bigger than him."). לאחר מכן השתטח על הרצפה והחל בסדרת כפיפות שמיכה על יד אחת. בהמשך הערב שימש מטרה לעקיצותיו של קריסטל שהודיע מעת לעת כי פאלאנס קופץ באנג'י מהשלט "הוליווד", טס במעבורת החלל, נבחר ל"גבר הסקסי ביותר" על ידי המגזין "פיפל", וזכה בבחירות המקדימות לראשות עיריית ניו יורק, וסיים את הערב באמירה כי "הודיעו לי כי בשנה הבאה ינחה את הטקס ג'ק פאלאנס". בשנה שלאחר מכן נכנס קריסטל אל הטקס כשהוא על עגלה שעליה צללית ענק של פסל האוסקר, אותה גורר פאלאנס.
על אף שדמותו של פאלאנס מתה בסרט "תעצרו את העיר", נמצא הפתרון התסריטאי לשילובו ב"תעצרו את העיר 2". פאלאנס המשיך לשחק בקולנוע ובטלוויזיה עד לשנת 2004.
[עריכה] חייו הפרטיים
אשתו הראשונה של פאלאנס הייתה וירג'יניה בייקר, לה היה נשוי בין 1949 ל-1966. לזוג נולדו 3 ילדים. שניים מהם, מולי וקודי, פיתחו קריירת משחק משגשגת משל עצמם. קודי שיחק לצד אביו ב"אקדוחנים צעירים" אך מת בגיל צעיר, בשנת 1998 מסרטן העור. לאחר מותו החל פאלאנס במפעלי צדקה שנועדו להעלות את המודעות למחלה.
במאי 1987 נישא פאלאנס בשנית לאיליין רוג'רס.
פאלאנס היה צייר מחונן, ואהב לצייר נופים. הוא מכר את ציוריו והציג אותם בגלריות, כאשר מאחורי כל ציור כתב שיר מפרי עטו. את שיריו קיבץ לקובץ בשם "יער האהבה" שפורסם בשנת 1996.
ב-10 בנובמבר 2006 מת פאלאנס בשיבה טובה בביתו בסנטה ברברה בקליפורניה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ג'ק פאלאנס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

