פונטנלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
פונטנלה הוא רומן מאת מאיר שלו ועוסק בקורות משפחת יופה, ממתיישבי העמק, בזמן המנדט הבריטי.
| פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
[עריכה] ניתוח ספרותי
[עריכה] תקציר הספר
הספר "פונטנלה" מתאר את קורות חייה של משפחת יופה לדורותיה – החל מדויד ומרים יופה שהתיישבו בעמק ועד לבנותיהם, נכדיהם וניניהם. הספר חסר עלילה באופן כללי והוא יותר אוסף של סיפורים משפחתיים. למרות שהדובר של סיפורים אלו הוא מיכאל יופה, חבר במשפחה, הוא אינו הדמות המרכזית והמשפחה כולה היא בעצם ה"גיבורה" בסיפור כאשר כמעט כל דמות זוכה לתיאור נרחב בספר. למרות זאת, אנחנו מקבלים מדי פעם את דעתו של מיכאל על הסיפורים השונים וכמו כן את סיפור אהבתו האישי אשר מוזכר לעיתים קרובות בספר. משפחת יופה היא משפחה מאוד ייחודית והדבר מתבטא לאורך כל הספר – הביטויים והמנהגים המיוחדים שלהם ("הלך הפירה אבל הצלנו את השמשה", למשל) וכן מאפיינים פיזיים (לדוגמה, חברי המשפחה מאבדים זמנית את זיכרונם כאשר מאבדים דם, פולטים זרע, או מניקים חלב אם). הסיפור אינו ריאליסטי בכלל, למרות שהוא משולב באירועים היסטוריים אמיתיים (כמו גירוש המושבות הגרמניות על ידי האנגלים) והוא כולל דמויות עם יכולות כמעט על-טבעיות. אין כמעט דמות נורמלית אחת בספר ולכל דמות, כמו למשפחה, יש את המאפיינים הייחודיים שלה.
[עריכה] מאפיין ההתבודדות
מאפיין ההתבודדות מופיע באופן עקבי לאורך כל הספר. הדבר מתחיל עם התיישבותם של דויד ומרים בעמק. כאשר היו בדרכם, הלכו אחריהם משפחות רבות שחיפשו רועה. אך דויד לא רצה להיות מוביל וגם לא רצה להיות מובל. הוא ניסה לגרש את המשפחות האלו מעל פניו, אל ללא הצלחה. כאשר התיישבו והקימו את ביתם, בודד את ביתו משאר המשפחות ובעוד אלו הקימו כפר והמציאו "חזון ותקנון ואת תולדות ההתיישבות", דויד הקים בית לו ולאישתו וגידר אותו ע"מ להפוך את ההפרדה בינם לבין הכפר לקבועה. עוד דוגמה להתבודדות היא התבודדותה של פנינה. פנינה אינה יוצאת מביתה בשעות היום למעט טיולים ליליים עם בעלה, אהרון. הסיבה להתבודדות שלה היא שונה מזה דויד והיא ע"מ לשמר את יופייה. לא ידוע האם ההתבודדות שלה נובעת מרצונה או כפייה של בעלה, אך הסיבה נשארת בעינה. לעומת זאת, יופייה של פנינה אמנם משתמר לאורך החיים, אך חייה אינם חיים – היא אינה יוצאת מביתה ומעבירה את זמנה בבטלה. דוגמה נוספת להתבודדות בסיפור היא התבודדותו של אורי, בנו של מיכאל. אורי, בדומה לפנינה, כמעט ואינו יוצא מחדרו. לעומת פנינה, אורי נפגש עם אנשים מבחוץ. אנשים שונים באים אליו ע"מ שיפתור להם בעיות מחשבים והוא מוכן לעזור, אך אינו מוכן לצאת אליהם, לצאת מביתו. הסיבה לכך, לטענתו, היא שהוא מחכה לאישה שתגיע. הוא מבודד את עצמו אך בעצם מחכה לגירוי מבחוץ. הוא מחכה שהאישה תבוא אליו ולא מנסה למצוא את האישה בעצמו. רוב משפחת יופה, כדרכו של דויד שבנה את ביתם, אינה יוצאת אל הכפר (שהפך אח"כ לעיר) שלידם לעיתים תכופות ולכן הם לא משפחה טיפוסית של אותה התקופה (או להיפך). הם מתרכזים בעצמם, מבודדים את עצמם מהשאר. אולי זה מסר שהספר מנסה להעביר, שהמשפחה צריכה להיות חשובה יותר מאשר "העיר", מאשר שאר החברה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

