איבי-סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מלך שומרי בסוף האלף השלישי לפני הספירה, האחרון בשושלת השלישית של אור.

איבי-סין נולד בשנת 2028 לפני הספירה (על פי ה"כרונולוגיה הממוצעת") והיה דור חמישי לשושלת השלישית של אור, שושלת אשר הקימה אימפריה מפוארת בשומר של סוף האלף השלישי, ושבמסגרתה פרחה ושגשגה הספרות והתרבות השומרית.

בשתי שנות חייו הראשונות התנהלו העניינים על מי מנוחות, אולם החל משנתו השלישית החל כרסום חמור בשלטונו. האמורים, שבטי נוודים שהגיעו ממזרח, החלו ללפלוש אל תוך האימפריה. הם חדרו את החומה העצומה שהקים כחיץ בפניהם אביו של איבי-סין, שו-סין, והחלו במסעות רצח וביזה ברחבי האימפריה. התוצאות ההרסניות של פלישותיהם לא היו רק פוליטיות וצבאיות אלא גם כלכליות: החקלאות חדלה מלפעול כסדרה, ואף הדרכים נחסמו והפריעו לייבוא תבואה לאור. כך נוצר מצב של מחסור, שהגיע במהרה לאינפלציה קשה. מחירי התבואה נסקו פי שישים. בזו אחר זו חדלו הערים בפריפריה, אשר היו משועבדות לאור הבירה, להכיר בשלטונו של איביסין, ובכך פוררו את האימפריה עד שנשארה רק הבירה אור לבדה. עדות חשובה לכך היא המסמכים הכלכליים שנמצאו בערי שדה אלה, אשר מפסיקים יותר ויותר לציין את תאריך כתיבת המסמך על פי שמות השנים שקבע איבי-סין, וכן עדויות על הפסקת תשלומי מס הקרבן למקדש הראשי באור. בחולשתו, שלח איבי-סין את הפקיד הבכיר אישבי-ארה כדי לקנות תבואה בצפון, וזה השיב לו במכתב בו הוא מפרט את קשיי העברת התבואה לאור בגלל שליטתם של האמורים על המצודות והדרכים, ומציע בסוף המכתב למנותו לשליט שתי ערים חשובות: איסין וניפור. איבי-סין הסכים להצעה זו, שייתכן שנאמרה אף בנימה של איום, ובכך סלל את הדרך לאישבי-ארה להיות המלך החשוב הבא במסופוטומיה, שיבוא תחתיו; שכן לאחר זמן לא רב פלשו אף העילמים לאימפריה המפוררת, החריבו את הבירה אור ואת מקדשה, הרגו את תושביה והגלו את המלך איבי-סין לעילם, שם מצא את מותו. ארוע זה התרחש בשנת 2004 לפני הספירה, ועם נסיגת הפולשים מילא אישבי-ארה את הוקום השלטוני שנוצר והקים שושלת מלוכה חדשה וחזקה, שושלת איסין.

נפילתו של איבי-סין היא גם נפילתה של ממלכת אור III, אשר תחת שלטונה זכתה התרבות השומרית לפריחה חסרת תקדים שהניבה את רוב היצירות השומריות הקלסיות המוכרות לנו כיום. בתקופות שבאו אחר כך המשיכו לכתוב שומרית, אך השפה הלכה והתנוונה ואת מקומה דחקה השפה האכדית, שהפכה במהרה לשפה העיקרית של המסופוטמים. חורבנה של העיר אור ועימה הממלכה כולה מתועד בחמש קינות שומריות פיוטיות, שכל אחת מהן מוקדשת לחורבנה של עיר אחרת: הקינה על חורבן אור, הקינה על חורבן שומר ואור, הקינה על חורבן ניפור, הקינה על חורבן ארידו והקינה על חורבן ארך.


[עריכה] קישורים חיצוניים