דרך סנטיאגו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרך סנטיאגו (דרך השליח יעקב, בספרדית Camino de Santiago) היא שם קיבוצי לדרכי העליה לרגל הרבות אשר מובילות לקבר השליח יעקב בן זַבדַי אשר נמצא, לפי המסורת הקתולית, בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה.
עליה לרגל לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה החלה כבר במאה ה-10 בתוך ספרד עצמה, ובמאה שלאחר מכן גם מחוץ לספרד. בהמאה ה-11, עם התקדמות הרקונקיסטה, כבש ברמודו השלישי מלאון את העיר סנטיאגו דה קומפוסטלה מידי המוסלמים ובנה את העיר מחדש. באותה העת שופרו הדרכים המובילות אליה בצפון ספרד, וכתוצאה, המוניטין של המזבח התפשט והעלייה לרגל התרחבה. בראשית המאה ה-12 העלייה לרגל כבר הייתה מאורגנת למדי.
ארבע דרכים ממוסדות מתחילות בצרפת ונפגשות בארץ הבסקים שבמערב הפירינאים. משם, דרך יחידה חוצה את צפון ספרד, ועוברת בבורגוס, קריון, סהגון, לאון, אסטורגה ולוגו. הדרך נמשכת מספר חודשים. לאורכה של חלקה הצרפתי של דרך זו בנו נזירים בנדיקטינים מספר מנזרים.
בספרד עוברת הדרך הראשית מהרי הפירינאים ועד לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה, אשר נמצאת בצפון מערב ספרד. בנתיב ממשיך עד לכף פיניסטרה השוכן על חוף ההאוקיינוס האטלנטי. דרך נוספת מגיעה לסנטיאגו דה קומוסטלה מפורטוגל שמדרום.
כ-75.000 עולי רגל צועדים או רוכבים בדרך מדי שנה. חלק ניכר מעולי רגל אלו אינם מייחסים חשיבות רבה להבט הדתי של המסלול.
הספר "יומנו של מכשף" של פאולו קאולו (האלכימאי) מתאר את מסעו בדרך סנטיאגו סמלם של ההולכים בדרך הוא הצדפה

