136199 אריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

136199 אריס
אריס ודיסנומיה
מידע כללי
תאריך גילוי: 21 באוקטובר 2003
מגלה: מייקל בראון
צ'אד טרוג'ילו
דייוויד רבינוביץ'
סוג עצם: כוכב לכת ננסי
קטגוריה: גוף טרנס-נפטוני, גמדי קרח
מיקום: מערכת השמש החיצונית
חגורת קויפר
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש: ק"מ
(67.668 AU)
אפהליון: ק"מ
(97.56 AU)
פריהליון: ק"מ
(37.77 AU)
אקסצנטריות: 0.44177
משך זמן המסלול: 203,500 ימים (557 שנים יוליאניות)
משך זמן סינודי:
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:
- מקסימלית:
- מינמלית:

3.436 ק"מ/שנייה
? ק"מ/שנייה
? ק"מ/שנייה
נטייה: 44.187°
מספר ירחים: 1
מאפיינים פיזיים
רדיוס של קו המשווה: 1,200 (בקירוב) ק"מ
שטח הפנים:  ? קמ"ר
מסה:  ? ק"ג
צפיפות ממוצעת:  ? גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה:  ?
משך זמן הסתובבות: 8 שעות (בקירוב)
מהירות הסתובבות:  ? ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
שיפוע הציר:  ?°
אלבדו: 0.86 ± 0.07
מהירות מילוט:  ? ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח:
- מינימום
- ממוצע
- מקסימום

- קלווין
30 קלווין (בקירוב)
- קלווין
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספרי {{{לחץ אטמוספרי}}} מגה-פסקל
{{{חומר1}}} {{{כמות1}}}
{{{חומר2}}} {{{כמות2}}}
{{{חומר3}}} {{{כמות3}}}
{{{חומר4}}} {{{כמות4}}}
{{{חומר5}}} {{{כמות5}}}
{{{חומר6}}} {{{כמות6}}}
{{{חומר7}}} {{{כמות7}}}
{{{חומר8}}} {{{כמות8}}}
{{{חומר9}}} {{{כמות9}}}
{{{חומר10}}} {{{כמות10}}}


136199 אריסאנגלית: 136199 Eris) הוא גוף טרנס נפטוני באזור הדיסק המפוזר שנצפה על ידי אסטרונומים מקליפורניה במצפה הר פלומר ותואר על ידיהם כ"גדול בבירור" מכוכב הלכת הננסי פלוטו. גם הוא הוגדר לאחרונה בהחלטת איגוד האסטרונומיה הבינלאומי ככוכב לכת ננסי.

קוטרו של העצם הוערך באפריל 2006 בכ-2,400 ק"מ על סמך מידע מטלסקופ החלל האבל. כמות האור שעצם זה מחזיר (האלבדו שלו) היא גדולה למדי (כ-0.86), ותצפיות ראשוניות מראות שמתאן קפוא נמצא על פניו של העצם. תכונות אלו עושות אותו לדומה יותר לכוכב הלכת פלוטו מאשר כל עצם אחר שנתגלה לפניו במערכת השמש החיצונית. בשל כך כונה העצם "כוכב הלכת העשירי" על ידי מגליו, נאס"א וכלי תקשורת שונים. האיגוד האסטרונומי הבינלאומי אישר ב-24 באוגוסט 2006 ל-136199 אריס את ההגדרה "כוכב לכת ננסי".

כוכב הלכת הננסי קרוי על שמה של האלה אריס מהמיתולוגיה היוונית. העצם זכה לשם זה רק ב-13 בספטמבר 2006, לאחר זמן ממושך בו נודע בשמו הזמני 2003 UB313. הגוף זה לא זכה לשם קבוע במשך זמן רב מחמת אי הבהירות באשר לשאלה האם הוא יקרא על פי השמות המוסכמים לכוכבי לכת, או לפי השמות המוסכמים לאסטרואידים וגופים קטנים. הקבוצה שגילתה את העצם כינתה אותו בשם "זינה", על שם גיבורת תוכנית הטלוויזיה לצידו של הרקולס.

תוכן עניינים

[עריכה] גילוי

136199 אריס נתגלה על ידי הקבוצה של מייקל בראון, צ'אד טרוג'ילו ודייוויד רבינוביץ' ב-5 בינואר 2005 מתמונות שצולמו ב-21 באוקטובר 2003 והגילוי הוכרז ב-29 ביולי 2005, באותו היום כשני עצמים אחרים מחגורת קויפר: 2003 EL61 ו2005 FY9.

הדמיית תנועת הגוף על ידי השוואת צילומים שונים שצולמו בהפרש של מסםר ימים.
הגדל
הדמיית תנועת הגוף על ידי השוואת צילומים שונים שצולמו בהפרש של מסםר ימים.

צוות המחקר סרק באופן שיטתי אחר גופים גדולים מחוץ למערכת השמש במשך מספר שנים, ובעבר היה מעורב בגילויים של עצמים טרנס נפטונים גדולים אחרים כולל 50000 קווה-וואר ו90377 סדנה. תצפיות שגרתיות נעשו על ידי הקבוצה ב-31 באוקטובר 2003 בעזרת טלסקופ סמואל אוסשין במצפה הר פלומר שבקליפורניה, אך העצם שנתפס בתמונות לא נתגלה עד ינואר 2005, כאשר תמונות מאוחרות יותר של אותו תחום חשפו את תנועתו האטית כנגד כוכבי הרקע. תצפיות שבאו בעקבות כך איפשרו אז קביעה ראשונית של מסלולו, דבר שאיפשר להעריך את מרחקו וגודלו.

הקבוצה תכננה לחכות עם ההודעה על הגילוי עד שיעשו תצפיות נוספות אשר יאפשרו הגדרות מדויקות יותר של גודל ומסת הגוף, אך נאלצו לכאורה להקדים את ההודעה כאשר גילו שהידיעה על הגילוי דלפה והייתה עלולה להתפרסם על ידי מישהו אחר.

[עריכה] גודלו של אריס

בתחילת פברואר 2005 פרסמה קבוצת אסטרונאוטים מגרמניה שצפתה בעצם מאמר בכתב העת "נייצ'ר" ובה טענו כי 136199 אריס גדול מפלוטו. באמצעות מדידת פליטת החום שלו הצליחו המדענים לקבוע כי קוטרו הוא כ-3,000 ק"מ - כ-700 ק"מ גדול יותר מפלוטו. לפיכך זהו העצם הגדול ביותר מאז גילויו של נפטון ב-1846. כך פורסם בכתב העת נייצ'ר ב-2 בפברואר 2006.

[עריכה] מסלול

משך הזמן בו אריס משלים את מסלולו הוא כ-557 שנה והוא נמצא כעת כמעט במרחק האפשרי הגדול ביותר שלו מהשמש (אפהליון), מרחק כ-97 יחידות אסטרונומיות מכדה"א. בדומה לפלוטו מסלולו אקסצנטרי מאוד ומביא אותו לטווח של 35 יחידות אסטרונומיות מהשמש בפריהליון. בניגוד לכוכבי הלכת הארציים ולענקי הגז, שמסלולם נמצא בערך באותו המישור כשל כדור הארץ, מסלולו של אריס משופע בזווית של 44 מעלות ביחס למישור המילקה.

[עריכה] קישורים חיצוניים