קסאם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קסאם היא רקטה פרימיטיבית עשויה מתכת ומלאה חומר נפץ. המנוע הרקטי שלה מורכב מתערובת פשוטה מאוד של סוכר לבן ואשלגן חנקתי המשמש כדשן לחקלאות. התערובת בוערת בקצב מהיר ויוצרת גזים בכמות גדולה, וכך משגרת את הרקטה. הרקטה פותחה על ידי ארגון חמאס ומיוצרת ברצועת עזה. הרקטה משמשת את ארגוני הטרור הפלסטינים הפועלים שם בעיקר לירי על יישובים ישראליים בנגב הסמוכים לגבול הרצועה.
אף שמדובר ברקטה פרימיטיבית, בעלת טווח קצר ודיוק נמוך ביותר, המספר הרב של הפעמים שבהם נורו רקטות קסאם לעבר ישראל הביא לקורבנות אחדים בנפש. כל ירי של רקטות קסאם הנופל בתוך אזור מאוכלס גורם לבהלה (ראו גם: הלם קרב) וכתוצאה מכך לקושי בתפקוד היום-יומי של התושבים. היישובים הסובלים ביותר מירי רקטות קסאם הם העיר שדרות והקיבוצים והמושבים סביב רצועת עזה. כמעט כל הקורבנות בנפש וכמעט כל הנזקים לרכוש הם בשדרות.
הרקטה קרויה על שמו של עז א-דין אל-קסאם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני הרקטה
לרקטת הקסאם המקורית היו שלושה דגמים. בנוסף אליהם ייצרו וייבאו ארגוני הטרור הפלסטינים השונים רקטות אחרות. להלן טבלה המרכזת את דגמי הרקטות העיקריים הנורים אל עבר ישראל.
| קסאם 1 | קסאם 2 | קסאם 3 | קודס 101 | |
|---|---|---|---|---|
| אורך (ס"מ) | 79 | 180 | 200+ | 230 |
| קוטר (מ"מ) | 60 | 150 | 170 | 126.5 |
| משקל (ק"ג) | 5.5 | 32 | 90 | ? |
| משקל חומר הנפץ (ק"ג) | 0.5 | 5-7 | 10-20 | ? |
| טווח מרבי (ק"מ) | 3 | 8 | 10 | 13-16 |
בנוסף ל"קסאם" המקורי, פיתחו ארגוני הטרור רקטות שונות:
- החמאס - קסאם 1,2,3
- הג'יהאד האיסלאמי - אל קודס, אל קודס 101
- ועדות ההתנגדות העממיות - אל נאסר 1,2,3,4
- פת"ח/תנזים - סרייה, אל כפאח, ג'נין-1
התקשורת לא מבחינה ביניהם וקוראת לכל רקטה פלסטינית תלולת-מסלול "טיל קסאם" כשם שהיא קוראת לכל רקטה בינונית שיורים גורמי טרור ערבים וצבאות ערב "קטיושה".
[עריכה] קורבנות בנפש ואירועים בולטים מירי קסאם
- ב-28 ביוני 2004 נחתה רקטת קסאם בסמוך לגן ילדים בשדרות, וגרמה לשני הרוגים ולתשעה פצועים.
- ב-29 בספטמבר 2004 נחתה רקטת קסאם, אחת מתוך מטח של שלוש רקטות, בסמוך לבית מגורים בשדרות, וגרמה לשני פעוטות הרוגים ול-27 פצועים. בעקבות הירי החל מבצע ימי תשובה.
- ב-21 בינואר 2005 נחתה רקטת קסאם בשדרות. אלה אבוקסיס, בת 17, שזינקה להגן על אחיה הקטן, נפצעה אנושות. כעבור מספר ימים היא מתה מפצעיה.
- ב-1 ביוני 2005 נחתו שלוש רקטות קאסם בישובי צפון השומרון. לראשונה נורתה הרקטה מיישובי הגדה.
- ב-7 ביוני 2005 רקטת קאסם פגעה בבית אריזה ביישוב גני טל והרגה שני פועלים פלסטינים ופועל סיני אחד.
- ב-17 ביוני 2005 נחתו 4 רקטות קסאם על יישוב נתיב העשרה שמצפון לרצועת עזה. מהירי נהרגה דנה גלקוביץ', בת 22.
- ב-23 ו-24 בספטמבר 2005 נורו עשרות רקטות קסאם לעבר שדרות. ירי זה לא גרם להרוגים, אך בעקבותיו החל מבצע גשם ראשון.
- ב־18 בדצמבר 2005 נחתה רקטת קסאם ראשונה באזור התעשייה באשקלון, כמה קילומטרים מדרום לעיר. [1]. היא נורתה מהריסות היישוב המפונה דוגית.
- ב-6 בנובמבר 2005 נחתה רקטת דמויית-קאסם בשם "ג'נין-1" שנורתה מג'נין שבשומרון סמוך לישוב רם-און.
- ב-3 בפברואר 2006 נחתה רקטת קסאם בקיבוץ כרמיה דרומית לאשקלון ופגעה ישירות בקרווילה. מהירי נפצעו 4 אנשים, בהם תינוק שנפצע בינוני-קשה בראשו.
- ב-28 במרץ 2006, יום הבחירות לכנסת השבע עשרה, נורו 2 רקטות קסאם ורקטת "קטיושה" גראד 122 מ"מ לעבר אשקלון. זהו הירי הראשון של קטיושה מרצועת עזה. [2], [3]
- ב-26 ביוני 2006 נורו 2 רקטות קסאם לעבר שדרות. אחת הרקטות פגעה בקו מתח גבוה וניתקה את זרם החשמל בעיר. מהירי נפצעו 15 אנשים: 4 - מרסיסים, 11 - מפגיעת הלם. [4]
- ב-4 ביולי 2006 רקטת קסאם בעלת טווח משופר פגעה בבית ספר במרכז העיר אשקלון. זו הייתה הפעם הראשונה שקסאמים נחתו באשקלון גופא. [5]
- ב-15 בנובמבר 2006 נהרגה אשה בת 57 מרקטת קסאם שפגעה בשדרות ומאבטח של שר הבטחון עמיר פרץ נפצע קשה. [6]
- ב-21 בנובמבר 2006 נהרג אזרח שדרות, שעבד כמלגזן, מפגיעת קסאם במפעל בו עבד. [7]
[עריכה] פעילות צה"ל למניעת ירי רקטות קסאם
[עריכה] לפני ההתנתקות
עד לביצוע תוכנית ההתנתקות, פעל צה"ל כנגד ירי רקטות קסאם במספר דרכים:
- איתור וחיסול המעורבים בתכנון, יצור ושיגור הרקטות.
- הריסת בתי המלאכה המשמשים או שהם בעלי פוטנציאל ליצור הרקטות.
- חיסול והריסת בתיהם של האנשים המבריחים את הרקטות וחומרי הנפץ.
- ביתור הרצועה למספר אזורים, במטרה להקשות על שינוע הרקטות מאזורי היצור לעמדות הירי.
- סיכול ממוקד של ראשי תעשיית הקאסם. במבצע ימי תשובה חוסלו מספר מהנדסים בכירים של החמאס. מאוחר יותר חוסל עדנאן אל-רול "אבי הקסאם", מירי טילים של מסוק קרב.
- אמצעי הגנתי הוא מערכת ההתרעה "שחר אדום", המעניקה התרעה בת 20 שניות, לכל היותר, על נפילה צפויה של רקטת קסאם.
נעשו גם מספר נסיונות לייצר קסאמים ביהודה ושומרון. לפני מבצע חומת מגן תפסו כוחות צה"ל משאית ובה מספר רקטות. בעקבות המבצע, נפגעה קשות תשתית הטרור ונהרסו עשרות מעבדות נפץ החיונית להרכבת הרקטה. ב 2004 נתפסה רקטה בשלבי בנייה בג'נין. חבלני צה"ל פוצצו אותה ואת מעבדת הנפץ שבה הורכבה. [8]
[עריכה] אחרי ההתנתקות
אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות ירי הקסאם לא הופסק. במבצע גשם ראשון פרש צה"ל לראשונה סוללת תותחים M-109 באזור קיבוץ נחל עוז, המכסה את צפון הרצועה. התותחים נועדו באופן רשמי "להשיב אש אל אזורי השיגור" אך בפועל ביצעו בתחילה רק ירי הרתעתי. למרות ההבטחה שכל ירי קסאם אחרי ההתנתקות יגרור תגובה חסרת תקדים בחריפותה, למעט מבצע גשם ראשון, התגובה של צה"ל לקסאמים הסתכמה בתחילה בירי פגזים לשטחים ריקים ומדי פעם הפצצת מחסני תחמושת בעזה או רפיח. ואולם, עם התמשכות הירי החל צה"ל להגיב בהפגזת אזורי השיגור עצמם. הירי מתבצע תוך ניסיון לשמור על טווח ביטחון מבתי התושבים המקומיים, אם כי טווח זה הולך ומצטמצם בהדרגה [9]. עוד שיטה שמופעלת היא סיכול ממוקד של בכירי טרור, אך אלה מתרחשים רק בתגובה לפיגועים קשים בעורף ישראל (פיגועים אלה בדרך כלל יוצאים מיהודה ושומרון).
אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות, פועל צה"ל כנגד ירי רקטות קסאם במספר דרכים:
- הפגזת שטחים ריקים בצפון הרצועה באמצעות סוללות תותחים על מנת להרתיע חוליות יורים ולמנוע מהם להתקרב לטווח ירי על אשקלון.
- הפצצת דרכי גישה - בעיקר כבישים וגשרים - בידי חיל האוויר, על מנת למנוע העברת רקטות רבות לאזורי השיגור באמצעות כלי רכב.
- הפצצת משרדים ומחנות אימונים של ארגוני הטרור.
- השבת אש אל עבר מקורות הירי.
- סיכול ממוקד של ראשי תעשיית הקאסם וחוליות קסאם הנמצאות בדרכן לירי.
חלק מהציבור בישראל - ובפרט תושבי הדרום - סבורים שפעילות צה"ל הנוכחית איננה מספקת. אנשי ציבור, ובראשם ח"כים מהימין (הבולט שבהם הוא יובל שטייניץ) קראו לביצוע פעולה קרקעית נרחבת ברצועת עזה, בנוסח מבצע חומת מגן. אחרים קראו לביצוע תקיפות נגד שיגבו מחיר כבד מאוד מהצד הפלסטיני, כגון תקיפת תשתיות ציבוריות או ירי ארטילרי גם כנגד מטרות טרור הנמצאות בתוך שטח מיושב.
ב-28 ביוני 2006 יצא צה"ל למבצע גשמי קיץ, שמטרותיו היו שחרור החייל החטוף גלעד שליט ומיגור איום הקסאמים על שדרות. המבצע כלל תקיפות רבות מהאוויר, הפגזות של סוללות תותחים וכניסה קרקעית של כוחות חטיבת גולני, חטיבת גבעתי שריון והנדסה.
[עריכה] ראו גם
- גראד 122 מ"מ
- קטיושה
- חמאס
- ועדות ההתנגדות העממיות
- הג'יהאד האיסלאמי
- רצועת עזה
- שדרות, נתיב העשרה ואשקלון
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ארכיון בנושא פיתוח יצור ושיגור רקטות קסאם, באתר דובר צה"ל
- שיגור רקטת קסאם מתוך אתר החזית העממית לשחרור פלסטין.

