יהודה ליאון אשכנזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יהודה ליאון אשכנזי המכונה "מניטו" (19221996) רב, הוגה דעות וממורי הדרך המרכזיים שקמו ליהדות צרפת בדור שלאחר השואה.

נולד באלג'יר בשנת 1922 לאביו הרב הראשי של אלג'יר. גויס ב-1943 ללגיון הזרים של צרפת - כמו יתר היהודים אזרחי צרפת שגוייסו, אף שהיו בעלי אזרחות צרפתית וגרו בצרפת - והיה חייל בחיל הרגלים ואף נפצע במהלך שירותו. לאחר מלחמת העולם השניה, היגר לצרפת והקים את תנועת הצופים היהודיים בצרפת, ושם קיבל את הכינוי "מניטו" (Manitou = הרוח הגדולה).

בעקבות מלחמת ששת הימים עלה לארץ ישראל וגר בירושלים. הוא הפך למנהיגם הרוחני של דוברי הצרפתית בארץ, אם כי המשיך לצאת באופן קבוע גם לחוץ לארץ וללמד שם. כיוון שהתמקד ביהדות צרפת, הוא כמעט ולא היה מוכר בשאר העולם היהודי. רק לאחרונה, לאחר פטירתו, החלה התעניינות בכתביו, בעיקר בזכות תלמידיו הרבים, ביניהם הרב שלמה אבינר. בשנת 2005 החל חתנו, ישראל פיבקו, לערוך להוציא לאור ספרים על בסיס כתבים וקלטות שנותרו בעזבונו.

היה נצר למשפחת מקובלים ספרדית וצאצא לאחד מתלמידי האר"י, הרב חיים אבן טובול. בין מורי דרכו היו מר יעקב גורדין, הרב צבי יהודה קוק והרב שלמה בנימין אשלג. מלבד זאת למד אתנולוגיה אנתרופולוגיה ופילוסופיה כללית. בהמשך אף לימד פילוסופיה בעצמו, אך ראה בה אמצעי להכרת התורה ולא מטרה בפני עצמה.

הרב אשכנזי היה תלמיד חכם המושרש עמוק במקורות היהודיים ויחד עם זאת בעל ידע נרחב בעולם המחשבה הכללית והמערבית. בשיטתו המשיך את תורתם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יהודה אשלג. מתוך כך פיתח את תפיסתו התורנית העצמאית, בה ניסה להראות את חשיבותה של המסורת היהודית וממדיה, כפי שהיא משתלבת בתרבות העולמית. במשנתו שילב, כדרכו של הרב קוק, מקורות רבים, שונים ואף מנוגדים ומן הפסיפס שהתקבל יצר תורה, המסבירה את התופעות וזוויות הראיה השונות עליהן.

נפטר בירושלים בט' חשוון ה'תשנ"ז, 1996 והוא בן 72.

[עריכה] מתלמידיו

[עריכה] מספריו

  • סוד העברי,יסודות האמונה לאור פסוקי התורה, ספרית חוה-בית אל, 2005
  • מספד למשיח?, ספרית חוה-בית אל, 2006

[עריכה] קישורים

שפות אחרות