הממלכה הסלאוקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הממלכה הסלאוקית בשיא כוחה.
הגדל
הממלכה הסלאוקית בשיא כוחה.

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 323 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה חלשה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד לנהר האינדוס.

הממלכה נוצרה במהלך מלחמות הדיאדוכים, שקרעו לגזרים את האימפריה של אלכסנדר מוקדון, ובמהלך המאות ה-3 וה-2 לפנה"ס ניהלה מלחמות רבות נגד הממלכות ההלניסטית האחרות וביחוד מצרים התלמיית. למרות שהמלכים האחרונים בית סלאוקוס, פיליפוס השני וסלאוקוס השביעי, שמרו על כיסאם עד לשנות ה-60 של המאה הראשונה לפנה"ס, הממלכה הסלאוקית איבדה את רוב כוחה ושטחה קודם לכן, זו בעקבות עלייתה של האימפריה הפרתית בצפון איראן, כיבושי בית תלמי בדרומה של הממלכה, מלחמות אזרחים וירושה רבות והתפשטותה של רומא מערבה החל מ-196 לפנה"ס.

במהלך שלטונה של הממלכה הסלאוקית על ארץ ישראל הצליחו תושביה היהודים להשיג עצמאות מדינית ראשונה מאז ימי בית ראשון.

שפות אחרות