פתיחת הפרלמנט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טקס פתיחת הפרלמנט הממלכתי (באנגלית: State Opening of Parliament) הינו טקס הנערך מידי שנה בבריטניה ובמדינות חבר העמים הבריטי בחודש אוקטובר או נובמבר, המסמל את תחילת מושב הפרלמנט הבריטי. הטקס נערך בבית הלורדים.
[עריכה] מהלך הטקס
לפני תחילת הטקס נערך חיפוש במרתפי ארמון וסטמינסטר - המדובר בחיפוש טקסי ולא בחיפוש בטחוני אמיתי במטרה למנוע ניסיון קשר נוסף כדוגמת הניסיון הכושל של 1605 הידוע כמזימת אבק השריפה.
הטקס מתחיל בבוא הריבון הבריטי - המלך או המלכה (כיום אליזבת השנייה) לארמון וסטמינסטר במרכבה רתומה לסוסים. המלכה נכנסת לארמון דרך כניסת המלכה במגדל ויקטוריה, שם היא לובשת את כתר האימפריה הממלכתי בחדר הגלימות, ומשם נכנסת המלכה לאולם בית הלורדים ויושבת על כס המלוכה. הטקס נערך באולם בית הלורדים מאז המאה ה-17 לאחר שבשנת 1642 ניסה המלך צ'ארלס הראשון להיכנס לאולם בית הנבחרים (פשוטי העם) במטרה לאסור חמישה מהנבחרים. דובר בית הנבחרים מנע ממנו כניסה ואסר עליו לאסור את הנבחרים, ומאז אותו אירוע אף מלך או מלכה בריטית לא נכנסו לאולם בית הנבחרים.
לאחר שהמלכה מתיישבת על כס המלכות היא מורה להאדון נושא המוט השחור לזמן אליה את פשוטי העם. "המוט השחור" מגיע לאולם בית הנבחרים אולם בבואו טורקים לו את דלתות בית הנבחרים בפניו על מנת לסמל את עצמאות הבית התחתון. "המוט השחור" דופק שלוש פעמים על הדלת במטהו השחור, וכאשר נשאל "מי שם?" עונה "מוט שחור". לאחר שענה מותר לו להיכנס אל אולם בית הנבחרים והוא מודיע לדובר בית הנבחרים: "דובר/דוברת בית הנבחרים, המלכה מצווה על בית נכבד זה לבוא לנוכחותה של הוד מלכותה, מיד, בבית אצילי הממלכה". בעוד שדובר בית הנבחרים מתחיל ללכת לכיוון בית הלורדים, ייתר חברי בית הנבחרים נשארים במקומם ואף צועקים עלבונות על "המוט השחור" וזאת על מנת לסמל את זכותם של פשוטי העם לדון בזכויותיהם אל מול המלכה. בהמשך מתחילים לצאת חברי בית הנבחרים לעבר בית הלורדים, כשהם הולכים בשני טורים, בראש טור אחד ראש הממשלה ואחריו השרים, ובראש טור שני ראש האופוזיציה ולאחריו חברי האופוזיציה, אולם על פי הנוהג אם אין מדובר בצעדה חגיגית שכן חברי בית הנבחרים נוהגים ללכת לאט, להתבדח לעצמם ואף לעצור בדרך ולדבר עם הצופים בטקס משני צדדיו - כסמל לעצמאות בית הנבחרים.
כאשר פשוטי העם מגיעים לבית הלורדים הם עומדים מאחורי המעקה בכניסה לבית הלורדים (כאשר כל אחד מבתי הנבחרים מתדיין אדם שאינו חבר אותו בית לא יכול לעבור את המעקה - הדבר נכון הן לבית הלורדים והן לבית הנבחרים), קדים לפני המלכה, ושומעים את הנאום של המלכה המכונה "הנאום מן הכס".
[עריכה] הנאום מן הכס
המלכה קוראת את נאום המלכה שהוכן עבורה על ידי הממשלה הנבחרת. הנאום מתאר את תוכנית העבודה של הממשלה לשנה הקרובה. המלכה נוהגת לקרוא את כל הנאום באותה אינטנציה ובלי התלהבות על מנת לסמל את ניטרליותה, וכי אינה מאשרת את המדיניות שהיא מקריאה או מתנגדת לה. מאחר שבאופן רשמי המלכה היא שבוחרת את ראש הממשלה וחברי הממשלה, היא מתייחסת לממשלה בנאום כ"ממשלתי". כמו כן בסוף הנאום מציינת המלכה "וכן עוד אמצעים אשר יונחו בפניכם בהמשך" - ובכך מאפשרת לממשלה להציג חוקים נוספים בפני בית הנבחרים שאינם מוזכרים בנאום.
בסיום הנאום פשוטי העם קדים בפני המלכה וחוזרים לאולם בית הנבחרים. לאחר שהמלכה עוזבת שני בתי הנבחרים מנהלים דיון "בתשובה לנאומה הנדיב של המלכה", אולם קודם לכן כל בית נבחרים דן בחקיקה של חוק חדש - על מנת לסמל את עצמאותם של בית הנבחרים. הליכי החקיקה אינם מתקדמים ומדובר בהליך טקסי בלבד. החוק בבית הלורדים נקרא: "חוק המלתחות הנבחרות", ובבית הנבחרים נקרא: "חוק הפעולות הבלתי חוקיות", לאחר מכן נהוג לנצל הזדמנות זו כדי לדון במדיניות הממשלה המוצעת.
על פי הנוהג, מקשיבים חברי שני בתי הנבחרים למלכה בשתיקה ומתוך כבוד למלכה אינם מריעים או צועקים קריאות ביניים. נוהג זה הופר רק פעם אחת, בשנת 1998, כאשר המלכה הודיע על מדיניות הממשלה לבטל את זכותם של האצילים שקיבל תואר זה בירושה מלשבת בבית הלורדים (ויותר רק לאצילים שקיבלו את התואר בעצמם מהמלכה לשבת בבית הלורדים). חלק מחברי בית הנבחרים קראו "בוז" ואחרים בתגובה קראו "הידד" - קריאות ביניים אלה זכו לביקורת רבה לאחר הטקס.
[עריכה] במדינות חבר העמים
טקסים דומים נערכים במדינות חבר העמים הבריטי כגון קנדה ואוסטרליה, כאשר המושל הכללי קורא את הנאום מהכס במקום המלכה.
טקס דומה נערך גם בארצות הברית ושם הוא נקרא "מצב האומה".

