אלפבית גאורגי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האלפבית הגאורגי הוא הכתב שבו משתמשים בשפה הגאורגית. ושפות גאורגיות אחרות (כמו מגרלית), ולעיתים גם שפות אחרות של הקווקז (כמו האוסטים בשנות ה-40).
באלפבית הגאורגי המודרני ישנן 33 אותיות. במקור היו יותר אבל אותיות מסוימות (מודגשות בצבע בטבלה), הפכו להיות מיושנות.
| אותיות | |||||||||||||
| ა | ბ | გ | დ | ე | ვ | ზ | ჱ | თ | ი | კ | ლ | მ | ნ |
| ჲ | ო | პ | ჟ | რ | ს | ტ | ჳ | უ | ფ | ქ | ღ | ყ | შ |
| ჩ | ც | ძ | წ | ჭ | ხ | ჴ | ჯ | ჰ | ჵ | ჶ | ჷ | ჸ | |
כתב היד הגאורגי אינו מבחין בין אותיות גדולות לאותיות קטנות. מכל מקום, משוררים מודרניים מסוימים עשו שימוש כניסוי בכתיבה, כשהם משתמשים באותיות אסומטברולי כאותיות גדולות.
| אסומטברולי | |||||||||||||
| Ⴀ | Ⴁ | Ⴂ | Ⴃ | Ⴄ | Ⴅ | Ⴆ | Ⴡ | Ⴇ | Ⴈ | Ⴉ | Ⴊ | Ⴋ | Ⴌ |
| Ⴢ | Ⴍ | Ⴎ | Ⴏ | Ⴐ | Ⴑ | Ⴒ | Ⴣ | Ⴓ | Ⴔ | Ⴕ | Ⴖ | Ⴗ | Ⴘ |
| Ⴙ | Ⴚ | Ⴛ | Ⴜ | Ⴝ | Ⴞ | Ⴤ | Ⴟ | Ⴠ | Ⴥ | ||||
[עריכה] ההיסטוריה של האלפבית
הדוגמה הישנה ביותר של הכתב האסומטברולי שאינה שנויה במחלוקת, הינה הקדשה מכנסייה בבית לחם משנת 430. גמקרלידזה 1990, בסיפרו "כתיבת האלפבית והכתב הגאורגי העתיק" התווכח כי זה חייב להיות עיקבי להופעת הנצרות בגאורגיה (שנת 317). וכן, כי צורת האותיות הומצאה כחיקוי חופשי של המודל היווני. בכל אופן, רבים מצורות האותיות דומות לכתב הפהלוי המודרני (הכתב של הפרסים הססנידים). וכן גם לאלפבית הסוגדי, שפה המדוברת בצפון מזרח אירן, כשהכתיבה משמאל לימין וסדר האותיות היה של האלפבית היווני.
במסורת ההיסטורית הגאורגית, מיוחסת החדרת האלפבית הגאורגי לפרנאווז ה-I מאיבריה במאה השלישית לפני הספירה. על פי סברות אחרות, הוחדר האלפבית האסומטברולי בשנת 412 לפנה"ס על ידי כומר גאורגי מכת ה"מטרה" (מיטרה הפרסי), ועברה רפורמה בשנת 284 לפנה"ס על ידי פרנוואז ה-I מאיבריה.
האלפבית האסומטברולי ידוע גם בשם "מרגוולובני" (מעוגל). דוגמה לכך השתמרה בהקדשות המונומנטלית, כמו של: הכנסייה בבית לחם (משנת 430) וכנסיית בולניסיס סיוני אשר בבולניסי (מהמאות ה-4 וה-5). הקדשות אחרת שבאלפבית האסומטברולי, תוארכו לתקופה שלפני הופעת הנצרות, המאה השלישית לפני הספירה ועד המאה השלישית לספירה. אלה נמצאו בארמזציחה (ליד מצחטה) ונקרסי, שבקאחתי, בשנת 1940 ובשנים 1995-2003 במסעו המדעי של סימון ג'נשיה (1900-1947) ולבן צ'ילשווילי. ההקדשות מארמזציחה נחקרו על ידי פבלו אינגורועבה (התמחה בספרות ושירה גאורגית עתיקה אשר יצירתו הראשונה,"השירה הדתית של גאורגיה העתיקה בין המאות ה-8 ל-ה-10" מהווה את הבסיס לכל מחקר בתחום זה). הכתיב ה"נוסחורי" (אות קטנה) והכתיב ה"קוחוואני" (עגול), הופיעו לראשונה במאה ה-9. האסומטברולי והנוסחורי, יחד, ידועים בשם חוצורי (בגאורגית: ხუცური) או "הכתיב הכנסייתי", היו בשימוש יחד לכתיבת תרגומים לגאורגית של התנ"ך והברית החדשה, כאשר האסומטברולי משמש כאותיות הגדולות. בהקשר זה, הספרים הראשונים שנכתבו בגאורגית הם: "עיוניה של שושניק" מאת יעקוב חוצסי מהמאה ה-5, "עיוניו של אווסטתה ממצחטה" מהמאה ה-6, "עיוניו של אבו טביללי" מאת יואנה סבניסדזה מהמאה ה-8.
האלפבית המודרני נקרא מחדרולי (მხედრული), "הכתב החילוני" או "הכתב הצבאי". כתב זה הופיע לראשונה במאה ה-11, ושימש מטרות לא דתיות. כאשר הוא החליף לגמרי את החוצורי, טענו בלשנים גאורגים כי האורתוגרפיה פוֹנֶמִית.
לפי קורוין, היסטוריון ארמני מהמאה החמישית, האלפבית הגיאורגי, כמו גם, האלפבית האלבני, הומצאו על ידי מזרוב משטוטס הארמני. אבל מדענים גאורגים שוללים סברה זו, עקב ההבדל הגדול שבין האלפבית הארמני לגאורגי.
[עריכה] אותיות
| אות | יוניקוד | Nomo | אות | יוניקוד | Nomo | אות | Unik | Nomo | אות | Unik | Nomo | Kartv.L. | Unik | Nomo |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ა | 10D0 |
an | ბ | 10D1 |
ban | გ | 10D2 |
gan | დ | 10D3 |
don | ე | 10D4 |
èni |
| ვ | 10D5 |
vin | ზ | 10D6 |
zén | თ | 10D7 |
than | ი | 10D8 |
in | კ | 10D9 |
k'an |
| ლ | 10DA |
lass | მ | 10DB |
man | ნ | 10DC |
nar | ო | 10DD |
on | პ | 10DE |
par |
| ჟ | 10DF |
jan | რ | 10E0 |
rae | ს | 10E1 |
san | ტ | 10E2 |
t'ar | უ | 10E3 |
oun |
| ფ | 10E4 |
phar | ქ | 10E5 |
khar | ღ | 10E6 |
ghan | ყ | 10E7 |
q'ar | შ | 10E8 |
chin |
| ჩ | 10E9 |
tchin | ც | 10EA |
tsin | ძ | 10EB |
dzil | წ | 10EC |
ts'il | ჭ | 10ED |
tch'ar |
| ხ | 10EE |
khan | ჯ | 10EF |
djan | ჰ | 10F0 |
haë | ჱ | 10F1 |
ëe | ჲ | 10F2 |
iën |
| ჳ | 10F3 |
vië | ჴ | 10F4 |
h'ar | ჵ | 10F5 |
hoë | ჶ | 10F6 |
fi |
[עריכה] אופן הגיית האותיות
הבהרה: התעתיק לעברית בטבלה, הינו תעתיק בתרגום חופשי של דובר השפה. ואיננו תעתיק רישמי כלשהו.


