מחשב אישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחשב אישי מדגם "אמיגה" משנת 1987
הגדל
מחשב אישי מדגם "אמיגה" משנת 1987

מחשב אישי הוא מחשב קטן בממדיו, כזה שניתן להניחו על שולחן העבודה, ונועד לשימושו האישי של משתמש יחיד (או משתמשים אחדים, כשכל אחד משתמש במחשב האישי בתורו).

לרבים ממשתמשי המחשב בימינו, המחשב האישי הוא צורת המחשב היחידה המוכרת, אך למעשה הצטרף המחשב האישי לעולם המחשוב רק בשנות ה-70, וגם כיום קיימים מחשבים מסוגים רבים שאינם מחשבים אישיים.

ראשי התיבות באנגלית למחשב אישי, PC (ראשי תיבות של Personal Computer), שימשו לציון קו מוצרים ספציפי של חברת IBM, קו הקרוי IBM PC, שנחנך לראשונה ב-12 באוגוסט 1981, ואשר תרם רבות לתפוצתו הרחבה של המחשב האישי. כיום משמש המושג PC לציון כל מחשב אישי המבוסס על המחשבים האישיים המקוריים של IBM; במיוחד נהוג להשתמש במונח PC להבדלה ממחשבים אישיים מתוצרת חברת אפל.

המונח מחשב אישי הופיע לראשונה בשנת 1964, שנים אחדות קודם למימושו של חזון זה, במאמר שפורסם בכתב העת New Scientist. מחשבים אישיים ראשונים יצאו לשוק בשנות ה-70, והם נועדו בעיקר למומחי מחשבים ולחובבי מחשבים נלהבים. לתפוצה רחבה יותר זכה המחשב האישי עם שיווקו של המחשב האישי Apple II, ופריצת הדרך הבולטת בתחום זה נעשתה עם עם שיווקו של המחשב האישי IBM PC, שזכה עד מהרה למספר רב של תואמים. היישום שהפך שני דגמים אלה למחשבים עסקיים נפוצים הוא תוכנת הגיליון האלקטרוני VisiCalc.

בשנת 1982 נבחר המחשב האישי ל"איש השנה" של השבועון Time.

תוכן עניינים

[עריכה] רכיבי המחשב האישי

מבט על מחשב אישי מודרני על חלקיו בשונים
1) צג
2) לוח אם
3) מעבד
4) RAM (זיכרון גישה אקראית)
5) כרטיסי הרחבה
6) ספק כוח
7) כונן אופטי
8) דיסק קשיח
9) מקלדת
10) עכבר
מחשב אישי במארז מיני-טאור
הגדל
מחשב אישי במארז מיני-טאור

לרשימה מקיפה של רכיבי מחשב ראו: קטגוריה:חומרה.

[עריכה] רכיבים חיוניים

  • מעבד: זהו הרכיב המרכזי במחשב, המבצע את רוב פעולות החישוב ועיבוד הנתונים, והוא קובע יותר מכל רכיב אחר את מהירות המחשב. המעבדים הנפוצים ביותר בשוק כיום הינם מתוצרת חברת אינטל; הרחק מאחוריה, אך עם שוק קונים רחב למדי, נמצאת חברת AMD. רובם המוחלט של המחשבים האישיים כוללים מעבד יחיד, אך קיימים מחשבים עם שני מעבדים או יותר. המעבד נוטה להתחמם במהירות ועל כן מותקן עליו בדרך כלל מאוורר או אמצעי קירור אחר.
  • לוח אם: כרטיס מרכזי שאליו מחוברים המעבד וכל הכוננים, הכרטיסים וההתקנים הפנימיים והחיצוניים. לוח האם משמש כמרכזייה - הוא חוסך חיבור ישיר בין כל רכיב ורכיב במחשב; במקום זאת מחוברים כל הרכיבים אל הלוח, והקישור ביניהם נעשה דרכו. ללוח האם השפעה גדולה על מהירות המחשב. לוח האם קובע את סוג וכמות ההתקנים שניתן להוסיף למחשב; לא ניתן להתקין התקן שאותו לא ניתן לחבר בצורה כלשהי ללוח האם.
  • זיכרון: ברכיב זה נשמרים נתונים לשליפה מהירה ביותר, נתונים להם נזקק המעבד באופן כמעט תמידי. זהו זיכרון "נדיף" - הוא מתרוקן מתוכנו עם כיבוי המחשב. למשתמש כמעט ואין שליטה על הנתונים הנשמרים בזיכרון המחשב - הדבר נעשה אוטומטית, באמצעות התוכנות המופעלות במחשב. לזיכרון השפעה מכרעת על מהירות המחשב; בהיעדר מספיק זיכרון נאלץ המעבד לשמור נתונים לשליפה מיידית על גבי הדיסק הקשיח (ראו להלן); הדיסק איטי בהרבה מהזיכרון, וכך מואטת מהירות המחשב כולו.
  • מארז: קופסה המאחסנת בתוכה את כל רכיבי המחשב אשר למשתמש אין צורך לראותם. המארז מותאם בגודלו ובצורתו להתקנים שהוזכרו לעיל ולהתקנים אחרים, דבר המאפשר חיבור מסודר ומוֹדוּלרי של ההתקנים בתוך המארז.
  • ספק כוח: התקן המקבל זרם חשמלי מרשת החשמל הביתית וממיר אותו למתח נמוך יותר. ספק הכוח מספק חשמל לכל התקני המחשב; לחלקם הוא מחובר באופן ישיר (אל הכוננים, בדרך כלל), וחלקם מקבלים חשמל דרך לוח האם, אשר מחובר ישירות אל ספק הכוח. ספק הכוח נרכש בדרך כלל ביחד עם המארז, אם כי ניתן לרכשו בנפרד.
  • דיסק קשיח: אף הדיסק מהווה רכיב זיכרון, אלא שבניגוד לזיכרון המחשב (המכונה "זיכרון פנימי") נשמרים הנתונים על גבי הדיסק גם לאחר כיבוי המחשב. שמירת תוכנה ונתונים לשימוש מיידי - מערכת ההפעלה, התוכנות וקובצי המידע - נעשית על גביו. לדיסק הקשיח השפעה ניכרת על מהירות המחשב, אך זו מועטה מהשפעתם של הרכיבים שלעיל, והיא מורגשת רק כשהמחשב קורא נתונים מהדיסק הקשיח.
  • צג (מסך): זהו אמצעי הפלט העיקרי בכל המחשבים האישיים, שבאמצעותו מוצג המידע למשתמש.
  • כרטיס גרפי (כרטיס מסך): זהו רכיב המקשר בין המחשב והצג, והממיר אותות דיגיטליים (שמקורם במחשב) לתמונה. לעתים מובנה הכרטיס הגרפי על גבי לוח האם ומגיע כחלק בלתי נפרד ממנו; לעתים נרכש הכרטיס הגרפי באופן נפרד ומורכב על גבי לוח האם כ"כרטיס הרחבה" (מספר 6 באיור).
  • מקלדת מחשב: זהו אמצעי הקלט העיקרי בכל המחשבים האישיים. המקלדת מאפשרת למשתמש להורות למחשב על ביצוע פעולות וכן להכניס נתוני טקסט.

[עריכה] רכיבים אופציונליים פנימיים

  • עכבר מחשב: למרות שאין חובה לחבר עכבר למחשב, הרי שכיום מהווה העכבר אמצעי קלט נפוץ לא פחות מהמקלדת, וקשה לתפעל את המחשב בלעדיו. העכבר מאפשר למשתמש להזיז באמצעות ידו סמן המופיע על גבי הצג, ובאופן זה ללחוץ על "כפתורים" גרפיים, לבחור עצמים גרפיים ולבצע בהם פעולות. במשך השנים מאז המצאת המחשב האישי ניתן משקל הולך וגובר לגרפיקה הממוחשבת; השימוש בגרפיקה אפשרי כמעט אך ורק באמצעות העכבר. העכבר אמנם אינו רכיב "פנימי", אך חשיבותו הרבה מונעת את הגדרתו כ"פריפריאלי" (ראו להלן).
  • כרטיס קול, רמקולים, אוזניות, מיקרופון: רכיבים המאפשרים קבלת משוב קולי מהמחשב, השמעת מוזיקה, הקלטה ושיחה. פעולתו של כרטיס הקול דומה לזו של הכרטיס הגרפי: קישור בין המחשב ובין אמצעי הקלט (רמקולים ואוזניות) והפלט (מיקרופון) הקוֹליים. בדומה לכרטיס הגרפי קיימים כרטיסי קול המובנים על גבי לוח האם ומהווים חלק ממנו, וקיימים כרטיסים אחרים המותקנים ככרטיסי הרחבה.
  • כוננים: אלו הם כל רכיבי הזיכרון במחשב אשר אינם הזיכרון הפנימי, אשר הוזכר לעיל. הדיסק הקשיח נחשב אף הוא לכונן, ואליו מצטרפים במחשבים אישיים רבים כוננים נוספים, הנבדלים מהדיסק הקשיח בכך שהנתונים נשמרים בהם על גבי מדיות חיצוניות, אותן ניתן להוציא מהכונן. רוב המחשבים האישיים מגיעים עם כוננים פנימיים, המותקנים במארז המחשב ומחוברים ישירות ללוח האם; בנוסף ניתן לרכוש כוננים חיצוניים, אותם מניחים בסמוך למחשב ואשר מתחברים אליו באמצעות כבל. הכוננים הנפוצים ביותר כיום הינם:
    • כונן תקליטונים: התקליטון הוא אמצעי אחסון ותיק וזול המאפשר העברה נוחה של קבצים קטנים ממחשב למחשב.
    • כונן תקליטורים או DVD: אמצעי אחסון אופטי (בו נקראים הנתונים באמצעות לייזר), המאשר העברה של כמויות גדולות של מידע ממחשב למחשב וכן אחסון נתונים לזמנים ארוכים. על גבי תקליטורים או DVD ניתן לשמור מידע אך ורק באמצעות צורב. נכון לשנת 2006 רוב הכוננים האופטיים הנמכרים עם המחשבים האישיים הינם צורבים.
  • התקני תקשורת: רכיבים המאפשרים למחשב לתקשר עם מחשבים אחרים באמצעות רשת או באמצעות האינטרנט. תקשורת פשוטה בין שני מחשבים יכולה להתבצע באמצעות חיבור כבל בין שני המחשבים. בכדי לאפשר למחשב לתקשר עם מחשבים רבים נדרש להתקין כרטיס רשת או מודם; האחרון משמש בדרך כלל בעת שהתקשורת מתבצעת על גבי קווי טלפוניה.

[עריכה] רכיבים אופציונליים פריפריאליים

בשם "רכיבים פריפריאליים" מכונים התקנים אשר אינם מותקנים בתוך המארז, אלא ממוקמים בסמוך למחשב ומחוברים אליו באמצעות כבל (כזה הוא גם העכבר, אך מפאת חיוניותו הרבה לא משתייך הוא לקטגוריה זו).

[עריכה] מגמות

מערכת ההפעלה הדומיננטית (נכון לשנת 2006) למחשבים אישיים היא Windows לגרסאותיה השונות, וקדמה לה מערכת ההפעלה MS-DOS. הרחק מאחור, מבחינת תפוצתה, משתרכת מערכות ההפעלה לינוקס. מחשבים אישיים מסוג מקינטוש משתמשים במערכת הפעלה ייעודית להם, Mac OS.

המחשבים האישיים הראשונים היו בעלי נפחי זכרון נמוכים, צגים מונוכרומטיים ירודים, וכמעט ללא התקנים חיצוניים, והם תומחרו במחירים מבהילים שנעו מ-2,000 דולר ומעלה. ככל שפיתוח המחשבים הואץ, כך ירד מחירם ותפוצתם גדלה. מספר המחשבים האישיים ברחבי העולם, נאמד בסוף 2004 בכ-575 מיליון. בעת זאת, גם ניתן לקנות מחשב אישי מצויד היטב בפחות מ-500 דולר. הפרש של 400 אחוז במשך שני עשורים בלבד. על פי נתוני חברת המחקר פורסט, עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21 יוכפל מספר המחשבים האישיים ברחבי העולם.

בשנותיהם הראשונות פעל כל מחשב אישי בנפרד, כשהעברת מידע בינו ובין מחשבים אחרים נעשתה באמצעות העברתו הפיזית על-גבי תקליטון או אמצעי אחסון אחר. במהלך השנים חוברו מחשבים אישיים ביניהם ברשתות תקשורת. תחילה ברשתות פרטיות, פנים ארגוניות, ולאחר מכן ברשתות ציבוריות, כגון BBS. התפשטות של רשת האינטרנט יוצרת קשר בין מחשבים אישיים רבים ברחבי תבל.

[עריכה] מחשב נייד

משפחה בתוך המחשב האישי הם המחשבים הניידים הקרויים גם "מחשב ירך" או "מחשב מחברת". במחשבים אלו מוזערו רכיבי המחשב ונדחסו למארז קטן וקל שנוספה לו סוללה חשמלית גדולה נטענת, כך שאפשר לטלטלו ולעבוד איתו כמעט בכל מקום.