גרמא בנזיקין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המושג גרמא בנזיקין במשפט העברי פירושו היזק נעשה באופן עקיף ולא באופן ישיר, ואשר על כן אין על המזיק חיובי נזקין, והוא פטור מדיני אדם. עדיין, "גרמא בנזקין אסור" (ב"ב כב ע"ב), ועל כן חל עליו חיוב בדיני שמים, לשלם את הנזק, ועד שלא יעשה כן לא יימחל לו העוון.
מאידך, ישנם מקרים שבהם ההלכה מחייבת, אף־על־פי שהנזק נגרם בעקיפין. על מקרים אלו חל דינא דגרמי ודוגמאות להם יובאו להלן.
הרמב"ן טוען כי גרמי חייב מן התורה, כי הוא עשה מעשה בידיים, אף שהנזק נעשה בעקיפין אך רוב הראשונים טוענים כי גרמי חייב רק מדרבנן.
תוכן עניינים |
[עריכה] דוגמאות לגרמא בנזיקין ולדינא דגרמי
הגמרא (בבא קמא נה ע"ב) מביאה דוגמאות לגרמא:
"תניא, אמר רבי יהושע: ארבעה דברים, העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ואלו הן:
- הפורץ גדר בפני בהמת חבירו (אדם ששבר גדר, וכתוצאה מכך הבהמה שהייתה כלואה שם יצאה החוצה והזיקה. האדם הפורץ לא גרם באופן ישיר לנזק שגרמה הבהמה אלא רק פרץ את הגדר, והנזק שבהמה גרמה הוא תוצאה עקיפה של שבירת הגדר)
- והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה (אדם שהזיז שיבולים בשדה של חברו באופן כזה שאש שעברה ליד יכלה להדליק אותן)
- והשוכר עדי שקר להעיד (והעדים העידו עדות שקר שפגעה במישהו)
- והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו (הידוע עדות שיכולה לעזור לנאשם ונמנע נלהעיד אותה)"
- "הנותן סם מוות בפני בהמת חבירו".
- "אמר ר' יצחק: הדא אמר: המבטל כיס חבירו (המונע ממנו רווח עתידי) - אין לו עליו אלא תרעומת" (ירושלמי, בבא מציעא, פרק ה, הלכה ג ועיין רא"ש, בבא קמא, פרק שני, סימן ו).
מאידך, מצאנו מקרים שבהם למרות שהנזק נגרם בעקיפין, חל חיוב לשלם, לדוגמא:
- השורף שטרותיו של חבירו, ועל ידי כך מפסיד חבירו את האפשרות לגבות את חובו (בבא קמא צח ע"ב)
- מראה ממון חבירו לגוי והגוי גזלו (שם קטז ע"ב)
- דיין שטעה במצבים מסויימים (בכורות כח ע"ב)
המשותף למקרים אלו הוא שעל אף שלא נעשה נזק בידיים, חייב הגורם לשלם. דינים אלה מכונים בגמרא "גרמי".
[עריכה] ההבדל בין גרמא בנזיקין לדינא דגרמי
- הרא"ש והרמב"ן סוברים שהחילוק בין גרמא לגרמי הוא מיידיות הנזק בגרמי, או וודאותו, לעומת גרמא שבה אין וודאות או מיידיות.
- "והיכא דהוא בעצמו עושה ההיזק לממון חבירו וברי היזיקא הוא הנקרא גרמי... ועוד יש לחלק (ד)היכא דבשעת המעשה נעשה ההיזק נקרא דינא דגרמי" (רא"ש ב"ק, פרק תשיעי סימן יג').
- הריצב"א (מופיע בתוס' בבא בתרא כב ע"ב) מסיק, שאין כל הבדל, אלא שחכמים ראו לנכון לחייב במקרים מסויימים, על פי שכיחותם, או שיקולים אחרים.
- "דינא דגרמי הוי מטעם קנס... ולכן כל היזק המצוי ורגיל לבוא - קנסו חכמים. וטעם דקנסו, שלא יהא כל אחד הולך ומזיק לחבירו בעין".
- כך פסק גם הרמ"א (שו"ע חו"מ סי' שפו סע' ג, ועיין בביאור הגר"א שם).
[עריכה] משמעות גרמא להלכה בימינו
כיום, בשל העובדה שהרבה מהעסקים נעשים בצורה וירטואלית, רבים מהנזקים נעשים בגרמא. כדי לכסות את האפשרות שלא יהיה ניתן לדון בנזיקין במקרים אלו אנו דורשים שבשטר הבוררות תהיה הסכמה מפורשת שגם על גרמא, במצבים מסויימים, תהיה לבית הדין אפשרות לחייב. למשל לפי הנוסח הבא:
- "הצדדים מסכימים ומקבלים על עצמם שבית הדין רשאי לחייב בתשלומים גם בגין גרמא ומניעת רווח בהתאם לנסיבות".
כך כותב הרב ליכטנשטיין:
- "בדורותינו, יישום חיוב גרמי - או, יותר נכון, פטורי גרמא - על פי מתכונת הרמב"ן הצרופה, נתקל בקשיים מעשיים ההולכים ומחריפים. במציאות הטכנולוגית המתפתחת, גוברת בהתמדה היכולת להסב נזקים, פיסיים או אפילו וירטואליים, של ממש בלי להתחייב על פי הקריטריונים של הרמב"ן..."
[עריכה] לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה תלמודית, ערך "גרמא, גרמי", כרך ו עמ' תסא, בעמ' תפב-תפה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דיון ב"דינא דגרמי" באתר נקודת חיבור.
הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.

