בוכנוואלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אסירים במחנה הריכוז בוכנוואלד. האסיר השביעי משמאל בשורה השנייה הוא אלי ויזל
הגדל
אסירים במחנה הריכוז בוכנוואלד. האסיר השביעי משמאל בשורה השנייה הוא אלי ויזל
בוכנוולד לאחר שחרורה, 16 באפריל 1945
הגדל
בוכנוולד לאחר שחרורה, 16 באפריל 1945

בוכנוואלד היה מחנה ריכוז, מהגדולים בגרמניה, ולו כ־130 מחנות משנה ויחידות חוץ. המחנה היה במורד הצפוני של הר אטרסברג, כשמונה ק"מ מצפון לויימר, שברפובליקה הגרמנית. הוא הוקם ב־16 ביולי 1937, כשהועברה אליו קבוצה בת 149 אסירים, רובם פליליים ומיעוטם מדיניים. המחנה היה מחולק ל־3 אגפים:

  • המחנה הגדול - היה מיועד לאסירים בעלי ותק כלשהו.
  • המחנה הקטן - היה מחנה הסגר.
  • מחנה האוהלים - הוקם בכדי לקלוט את האסירים הפולנים, שנשלחו לאחר פלישת הגרמנים לפולין.

בשנים 1937 עד 1941 היה מפקד המחנה קרל קוך, ובשנים 1942 עד 1945 הרמאן פיסטר. בשנת 1937 החלו להגיע לבוכנוואלד משלוחים גדולים של אסירים, רובם מדיניים. אחרי "ליל הבדולח" נשלחו לבוכנוואלד 10,000 יהודים. במחנה נכלאו כ 238,980 אסירים בני כ 30 ארצות, 43,045 מהם, ובכללם שבויים סובייטים, נרצחו או נספו בעת קיומו של המחנה.

בשנים הראשונות הועסקו האסירים בעיקר בעבודת פרך במחצבה, ביערות ובבנייה. עם פרוץ המלחמה התגבש ניצול אסירי המחנה לצורכי כלכלה, במיוחד מאז 1942, כשהוקמו סמוך למחנה מפעלי חימוש גדלים ובהם הועסקו רבבות אסירים.

ב־11 באפריל 1945 הגיעו חיילים אמריקאים מבעלות הברית אל המחנה שפונה בחלקו על ידי הנאצים, ושיחררו ממנו כ־21,000 אסירים, ביניהם היו כ־4,000 יהודים.

[עריכה] אסירים מפורסמים בבוכנוואלד

[עריכה] לקריאה נוספת

ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.