אצבע הגליל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אצבע הגליל הינו אזור גאוגרפי בצפונה של ארץ ישראל. אצבע הגליל גובלת במערב ובצפון בגבול ישראל-לבנון, במזרח ברמת הגולן ונהר הירדן ובדרום בקו הדימיוני שבין קיבוץ מלכיה במערב לעמק החולה במזרח. בשטחה של אצבע הגליל נמצאים עמק החולה ורכס הרי נפתלי.
אצבע הגליל הינו שלוחה של הגליל העליון הישראלי, והיא התווספה לשטחה של המדינה היהודית כבר בימי הבריטים, בתוכנית החלוקה, בעקבות ייסוד היישובים מטולה, תל חי וכפר גלעדי בצפון ה"אצבע".
[עריכה] היסטוריה
עוד מימי חלוקת הארץ לנחלות שבטיות היה השטח נחלתם של השבטים דן ונפתלי.
עם תחילתה של הפעילות הציונית החלה הקמת יישובים בגליל ובין השאר באצבע הגליל. במקום הוקמו מטולה, כפר גלעדי ותל חי שהיוו אחיזה יהודית במקום. מאורעות תל-חי סימלו יותר מכל את מאבקם של היהודים בערבים על ארץ ישראל במהלכם של מאורעות תר"פ.
כתוצאה מהמאורעות נכלל השטח במנדט הבריטי על ארץ ישראל כחלק מקביעתו הסופית של הגבול בשנת 1923 וזאת בניגוד לאמור בהסכם סייקס פיקו שלפיו היה השטח חלק מהמנדט הצרפתי על לבנון.
עם הקמתה של מדינת ישראל ולאחריה, הוקמו במקום קיבוצים ומושבים על מנת ליישב אזור ארץ זה אשר נחשב עד מלחמת ששת הימים לאזור ספר, וספג פגיעות קשות מצד הסורים. במקום אף הוקמה עיירת פיתוח אחת, קריית שמונה, שהפכה מאוחר יותר לעיר.

