דינמיט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דינמיט הוא חומר נפץ רב עוצמה שהומצא ב-1867 על ידי אלפרד נובל. נובל המציא את הדינמיט על מנת לעזור לאנושות לכבוש את הטבע - לסכור נהרות, להסיר מכשולים, לקצץ הרים - אבל עד מהרה נוכח לדעת שהשימוש העיקרי להמצאתו יהיה דווקא ההרס, שכן הדינמיט נכנס לשימוש צבאי נרחב, ולכן ייסד את קרן פרס נובל בתור "תיקון" למה שגרם. הדינמיט הוא בעצם ניטרוגליצרין שהוספג בחומר אשר יפחית את רגישותו כמו אמוניום ניטרט או אפילו נסורת. כאשר הגיע נובל לפריס, הוא עבד במעבדתו של כימאי מפורסם, ממציא הניטרוגליצרין. הוא התעניין בחומר, אך הוא היה מסוכן לשימוש. נובל החל לחקור את הניטרוגליצרין ולמצוא לו שימושים בתחם הבנייה. הוא ואביו עבדו יחדיו על חומר שיהיה דומה בתכונותיו לניטרוגליצרין, אך בטוח (יחסית) לשימוש. לרוע מזלו, מספר ניסויים שערך נובל בחומר גרמו להרס ולמספר הרוגים, וכך נהרג אחיו הצעיר - אמיל. בשנת 1964 החל נובל בייצור המוני של הניטרוגליצרין, תוך כדי נסיונות להוסיף לו חומרים אחדים, כך שיהיה בטוח יותר לשימוש. הוא גילה, שכאשר מערבבים חול דק עם הניטרוגליצרין, הנוזל הופך למוצק. מהמוצק הזה הוא יצר מקלות, שהן בעצם "מקלות דינמיט", מארז גלילי בו אצור חומר הנפץ שמוצת על ידי פתיל. תיאור פצצות וחומרי נפץ כמקלות דינמיט אדומים בעלי פתיל הוא פופולרי במיוחד בקרב סרטים הוליוודים וסרטים מצוירים.
[עריכה] ראו גם
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

