רעיה הרניק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רעיה הרניק (נולדה ב-1933) סופרת, משוררת ופעילת חברה ישראלית. מתגוררת בירושלים.
הרניק נולדה בברלין שבגרמניה ועלתה ארצה בילדותה. למדה סוציולוגיה באוניברסיטה העברית. עבדה כעורכת תוכניות רדיו ב"קול ישראל". נישאה למוזיקאי ועורך הרדיו מאיר הרניק, אותו שכלה בשנת 1972.
הרניק נחשפה לתודעת הציבור לאחר נפילתו של בנה, רס"ן גוני הרניק, במוצב הבופור בתחילתו של מבצע שלום הגליל. היא הייתה מהבולטות שבמבקרי המלחמה, של מדיניות ישראל בלבנון ושל אבותיה, מנחם בגין ואריאל שרון. מחאתה עוררה הדים רבים, בייחוד משום שעד אותה תקופה לא היה מקובל שהורים שכולים יביעו מחאה על המדיניות הצבאית והביטחונית של הממשלה. לאחר סיום המלחמה החלה ליזום מפגשי דיאלוג עם אנשי ימין והציבור הדתי הרחוקים מהשקפתה הפוליטית.
היא הוציאה ספרי שירים וספרי ילדים. במיוחד התפרסמו השירים שכתבה לזכר בנה, "שירים לגוני" (1983). ספרה לילדים "אחי אחי", העוסק בהתמודדותו של ילד השוכל את אחיו, זכה ב-1994 בפרס זאב לספרות ילדים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רעיה הרניק בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- רעיה הרניק, באתר המכון לתרגום ספרות עברית

