מיילס דייויס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיילס דייויס (25 במאי 1926 - 28 בספטמבר 1991) היה אחד מהחצוצרנים הגדולים וחשובים בתולדות הג'אז. פעל בשנים שבין שנות ה-40 ועד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. מיילס דייויס נולד ב-26 במאי, 1926 באלטון, אילינוי שבארצות הברית. אביו היה דוקטור ואילו אימו הייתה מורה למוזיקה, כך שאת האהבה לאומנות זו רכש כנראה כבר בגיל מוקדם מאוד. זמן קצר לאחר לידתו, עברה משפחתו לסנט לואיס ושם הוא בילה את ילדותו. בגיל 12 החל להתעניין במוזיקה בצורה מעמיקה והחל ללמוד לנגן על חצוצרה. בעודו תלמיד בבית ספר, הוא החל לעבוד בעבודות מזדמנות כנגן בברים ובבתי קפה. בגיל 17, הוא הצטרף ללהקתו של אדי רנדל, להקה מקומית שפעלה בסנט לואיס.
תוכן עניינים |
[עריכה] קול ג'אז
כאשר סיים ללמוד בבית הספר, הזדמן לו לנגן עם הביג בנד של בילי אקשטיין. בהרכב זה ניגן גם החצוצרן הגדול דיזי גילספי וסקסופוניסט גדול לא פחות, צ'ארלי פארקר. שני מוזיקאים שהיו אחראים לפיתוחו וגדולתו של סגנון הביבופ, שנפוץ מאוד בג'אז עד ימינו. בשנת 1944 עזב מיילס את אזור מולדתו ועבר לגור וללמוד בניו יורק, במוסד ללימודי המוזיקה, שנקרא היום ג'וליארד. זמן קצר לאחר שהגיע למנהטן, הוא ניגן עם פארקר במועדונים ובברים, וב-1945 זנח את לימודיו האקדמאיים והפך למוזיקאי ג'אז במשרה מלאה. הוא הצטרף להרכב בראשותו של בני קרטר והקליט את אלבומו הראשון בתור נגן מלווה. ב-1947 הוציא את אלבומו הראשון בתור לידר, באלבום השתתפו גם צ'ארלי פארקר, ג'ון לואיס (פסנתר), נלסון בויד (בס) ומקס רואץ' על התופים. בקיץ של שנת 1948, הקים מיילס הרכב שכלל 9 חברים. ההרכב ביצע עיבודים של גיל אוונס ואחרים, וניגן במועדון בניו יורק. בזכות זה הרוויח מיילס דייויס חוזה הקלטות בקפיטול, ונכנס לאולפן ל-3 סשנים של הקלטות. בסופו של דבר יצא אלבום עם סאונד רגוע ו"קול", שהשפיע רבות על התפתחות הקול ג'אז בחוף המערבי של ארצות הברית - האלבום נקרא "Birth of the cool".
בכל אופן, בתחילת שנות ה-50 הפריעה התמכרותו של מיילס להרואין להמשך עבודתו. ההקלטות וההופעות שביצע הפכו פחות מרשימות ויותר יומיומיות. בשנת 1955 הצליח מיילס להגמל מהרואין והחל להקליט בשביל פרסטיז'. החוזה שניתן לו אפשר לו להקים הרכב קבוע, ההרכב נקרא Miles Davis Quintet וכלל את החברים: ג'ון קולטריין (סקסופון), פול צ'יימברס (בס), רד גרלנד (פסנתר) ופילי ג'ו ג'ונס (תופים). במסגרת הרכב זה הוציא מיילס את האלבומים "The Miles Davis quintent", "Cookin'", "Relaxin'", "Steamin'" ו-"Workin'".
[עריכה] ג'אז מודאלי
לאחר יציאת אלבומים אלה, בסוף שנות ה-50 מיילס צירף להרכב את קנונבול אדרלי, ושינה את שם ההרכב ל-Miles Davis Sextet. בנוסף, הפסנתרן רד גרלנד הוחלף בביל אבנס, ואת מקומו של פילי ג'ו ג'ונס תפס ג'ימי קוב. באותה תקופה מיילס החל להתנסות במוזיקה מודאלית וביסס את הסולואים שלו על מודוסים יותר מאשר על שינויי אקורדים. כתוצאה מהתנסות זו יצא האלבום Kind of blue, שהפך במרוצת השנים לאלבום מופת בג'אז המודרני ולאלבום הפופולרי ביותר שמיילס הוציא אי פעם. כתוצאה מיציאת אלבום זה ומפעילויות אחרות שלו זכה מיילס בפרסי הגראמי מספר פעמים.
ב-1961 מיילס הקליט אלבום נוסף, אבל שוב עבר ההרכב שינויים. ביל אבנס הוחלף בוינטון קלי, קולטריין עזב את ההרכב על מנת להשקיע בקריירת סולו. הוא הוחלף על ידי הנק מובלי ולתקופה קצרה גם סוני סטיט. קנונבול אדרלי עזב את ההרכב גם הוא. בהרכב זה יצאו מספר אלבומים, בחלקם התארח גם קולטריין. ביניהם: Someday my prince will come ו-Miles Davis in person.
[עריכה] פוסט בופ וג'אז מודרני
ב-1963 הוציא דייויס אלבום נוסף, Seven steps to heaven, שאותו יצר הרכב שונה לחלוטין. ההרכב כלל את הסקסופוניסט ג'ורג' קולמן, הפסנתרן ויקטור פלדמן, הבסיסט רון קרטר והמתופף פרנק באטלר. במהלך ההקלטות הוחלף באטלר בטוני וויליאמס ופלדמן הוחלף בהרבי הנקוק. באלבום זה הציג מיילס את ההרכב החדש שלו, כמו גם סגנון נגינה מעט מודרני יותר, סאונד שישתלט על האלבומים הבאים. מיילס הקליט עם אותו ההרכב את האלבום My funny valentine שזכה להצלחה מסחרית גדולה.
בספטמבר 1964, החבר האחרון של החמישייה הקלאסית של מיילס של שנות ה-60, הסקסופוניסט וויין שורטר, הצטרף. החמישייה הוציאה מספר אלבומים שכללו בעיקר חומר מקורי שנכתב על ידי חברי ההרכב: E.S.P, Miles Smiles, Sorcerer, Nefertiti, Miles in the sky ו-Filles de kilimanjaro. בזמן שיצא האלבום Miles in the sky, החלה הקבוצה לפנות לכלי נגינה חשמליים ואלקטרוניים ולהתנסות בצלילים חדשים של ג'אז מודרני. מיילס הוציא אלבומים גם עם צ'יק קוריאה במקום הרבי, ודייב הולנד במקום קרטר.
[עריכה] פיוז'ן
באלבומו הבא, Bitches brew, מיילס היה חלוץ בסגנון חדש בג'אז שנקרא בהתחלה ג'אז רוק ומאוחר יותר פיוז'ן אשר היווה ג'אז עם מוטיבים של מוזיקת רוק ומוזיקת עולם. Bitches Brew פתח תקופה חדשה בג'אז, כאשר נעשה שימוש רב יותר בכלי נגינה חשמליים לצד אקוסטים כמקובל בג'אז ושיתוף פעולה רב יותר בין נגנים שחורים ולבנים. הסאונד החשמלי של מיילס (בעיקר אחר צאת האלבום On the Corner ששילב ג'אז עם מוזיקת Funk) משך קהל צעיר ונלהב, אולם איכזב מעט את אוהדיו הותיקים של מיילס שהעדיפו את הג'אז המסורתי. מסוף שנות ה-70 ובמהלך שנות ה-80 עבד מיילס עם אמנים רבים והוציא לא מעט דיסקים, אולם רבים מאוהדי הג'אז המסורתי חשו נבגדים ומאוכזבים. חברי ההרכב משנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 התפצלו והקימו את ההרכבים המובילים בתכום הפיוז'ן: הגיטריסט ג'ון מקלפלין הקים את Mahavishnu Orchestra, ווין שורטר והקלידן ג'וזף זאווינול הקימו את Weather Report ,שאליה הצטרף מאוחר יותר אחד מנגני הבס החשובים ביותר בתחום הפיוז'ן ז'קו פאסטוריוס, וצ'יק קוריאה הקים את להקת Return to Forever שאליה הצטרפו הגיטריסט אל דימיולה ונגן בס סטנלי קלארק. באותו הזמן, מיילס דייויס נחשב כבר לאגדה חיה יותר מאשר למוזיקאי פעיל.
[עריכה] הסוף
מיילס דייויס, לאורך כל הקריירה שלו, היה מעט שנוי במחלוקת, משום שלעולם לא דבק בסגנון אחד למשך זמן רב, לא ניגן ביבופ כמו צ'ארלי פארקר והנהיג מהפכות רבות בג'אז. למרות שבשנותיו האחרונות לפעילות נראה היה כי הוא עסוק יותר באפקטים וסינתיסייזרים, עולם הג'אז רוכש למיילס דייויס כבוד רב והערכה. מיילס, שלא נח מעולם והמשיך לחקור באופן מתמיד במשך שנות פעילותו, הביא לעולם מספר תת-זרמים בג'אז, גילה כשרונות רבים ואפשר לומר שהנהיג את הזרם במשך מספר עשורים.
מיילס דייויס נפטר ב-28 בספטמבר, 1991 בסנטה מוניקה שבקליפורניה, כאשר הוא בן 65.


