חברה אזרחית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: שהערך רחוק מלהיות אובייקטיבי, כתוב בסגנון גרוע ודורש הגהה וויקיזציה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ארגון פעילים למען חברה אזרחית בישראל (חא"י) הוקם בשנת 2000 על ידי ד"ר ישעיהו בן-אהרן, מייסד קיבוץ הרדוף, פעיל חברתי בישראל ובעולם.

התפתחות התנועה האזרחית בארץ

במקביל ליסוד והקמת הרדוף ד"ר בן-אהרן נוטל חלק פעיל בתהליך יצירת זהות חדשה, גיבוש, וארגון, של החברה הישראלית כחברה אזרחית מודרנית.

חברה אזרחית היא חברה שבמרכזה מוצב "האדם השלם", ושלושת המגזרים החברתיים פועלים למענו, במטרה לממש ולקדם את אנושיותו וערכיו המהותיים ביותר.

פעילותו החלה עם ההכרה כי מאז התמוטטות תנועת העבודה אחרי 1973, מפלגותיה, מוסדותיה ומנהיגיה מתמסרים במרץ רב לקידום תהליך המקדונליזציה של החברה הישראלית. התברר לו כי הנהגת תנועת העבודה, על פלגיה השונים, מקדמת משנות ה-80' במרץ רב, עם קהילת העסקים וההון הישראליים, את המדיניות הנאו-ליברלית, הגלובליסטית של מה שכונה "הקפיטליזם החזירי".

בנוסף, התברר לו כבר בשלב מוקדם שבתנועת העבודה לא מתנהל שום מהלך רציני של חידוש ועדכון המחשבה והמעשה הסוציאליסטיים, ולא נוצרת שו תחלופה רצינית להתפתחות המהירה של הגלוגבליזציה והמקדונליזציה של ישראל. (לשיח הנמשך בנושאים אלו עם אביו, יצחק בן-אהרן, הוא חייב תובנות רבות בנוגע לתהליך זה. עיקריו של שיח זה תועדו במפגש השישי והאחרון במסגרת השיחות "מהפכן בן 98" שהופק ושודר בטלוויזיה החינוכית.)

הישגי החברה האזרחית

בתהליך יצירת הזהות הערכית-רעיונית, הגיבוש והמימוש של החברה הישראלית כחברה אזרחית משתתפים באופן פעיל, יומיומי, אחראי ומחוייב, מאות ארגונים ואלפי אזרחים בכל תחומי החיים. פעילות מבורכת זו, המוסתרת רובה ככולה מהציבור הרחב על ידי סדרי העדיפויות של התקשורת, השיגה הישגים חברתיים משמעותיים משנות ה-90' (במקביל לתהליכים דומים בארצות אחרות וברמות הגלובליות, אותם ניתח בספרו America's Global Responsibility).

השלב הראשון באסטרטגיה האזרחית החדשה התממש ביצירת זהות והגדרה עצמית של "מגזר שלישי" כמגזר חברתי בעל תפקידים ברורים. שלב זה התבצע בשנות ה-90' של המאה הקודמת והוביל באופן טבעי לשלב השני שבו אנחנו נמצאים החל מתחילת המאה ה-21.

בשלב השני, הנוכחי, המגזר השלישי מתחיל להפוך לכוח חברתי יוזם בקשר לשני המגזרים האחרים. מטרת חא"י נכון לעכשיו היא ליצור מערכי שיתוף פעולה בין שלושת המגזרים. רק מערכים כאלו יכולים ליצור כלים שיאפשרו את מימוש הערכים החברתיים הישנים והטובים בצורות חדשות, המתאימות להווה ולעתיד, בשלושת המגזרים.

בשלב הנוכחי חא"י מגדירה את מטרת התנועה החברתית החדשה באופן הבא. החברה הישראלית הגיעה לגיל בו האזרחים חייבים להיות מעורבים באופן מעשי הן בתכנון והן בניהול ובביצוע של חיי הקהילה בשלושת המגזרים. דבר זה מתרחש כאשר מקימים שותפויות תלת-מגזריות לניהול עצמי בקהילה. ניהול עצמי מתבסס על ביזור מלא של סמכויות שלטוניות, ומאפשר בניית קהילות קטנות כגדולות "מלמטה למעלה", ולבצע זאת מרמת היישוב הבודד, המועצה האזורית, העיר, המדינה, וביחסים בינלאומיים וגלובליים. מטרתה הנוכחית של החברה האזרחית בישראל היא, איפה, ליצור מערכי שותפוית תלת-מגזריות, בכל הרמות החברתיות, ולממש אותם בעשייה החברתית עצמה.

בשלב הזה ארגונים אזרחיים שונים מקימים מרכזי הכשרות וסמינרים ללימוד הנושא התלת-מגזרי בתנאי שטח מעשיים. מטרתם היא להכשיר מנהיגויות חברתיות בשלושת המגזרים בקהילה, לחשיבה ועשייה תלת-מגזריים. בהכשרות כאלו הם לומדים לזהות ולהבין את האינטרסים של כל מגזר, ולפתח דרכי גישור, תיווך, תכנון ומימוש חברתיים "שלמותיים".

מטרת האסטרטגיה החברתית החדשה היא, במשפט אחד, לעצב חברה שבמרכזה "האדם השלם", אשר ערכי החינוך, הניהול המוניציפלי, והכלכלה הקהילתיים נועדים ליצור את התנאים האופטימליים להתממשותו והתפתחותו. החברה האזרחית נמצאת, איפה, בדרך למימוש ערכים רוחניים-חינוכיים, מדיניים-שלטוניים, וכלכליים-עסקיים, כתחלופה מעשית להמשך ריסוק החברה הישראלית בידי כוחות המקדונליזציה והג'יהאד.

[עריכה] קישורים חיצוניים