יפת בן עלי הלוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החכם יפת בן עלי הלוי - חכם, פייטן, מדקדק, ופרשן מקרא קראי בן המאה ה-10. הוא ידוע גם בשם הערבי "אבו עלי חסן בן עלי אלבצרי". הוא מפורסם בעיקר בפרשנותו לכל התנ"ך, ביאור הדקדוק העברי ופולמוסו עם היהדות הרבנית, הנצרות והאסלאם.
החכם יפת בן עלי נולד בבצרה שבעיראק של ימינו. בצעירותו הוא עלה לירושלים והצטרף לאבלי ציון בעיר. כתביו השפיעו גם על יהודים רבניים כמו אבן עזרא, שציטט את יפת ארבעים ושתיים פעמים בפירושו לתרי עשר. ישנה טענה שנפוצה בקרב כמה חוגים קראיים לפיה אבן עזרא, הידוע בעוינותו לקראי בן זוטא, היה תלמידו של יפת בן עלי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אליעזר שלוסברג, "פירוש יפת בן עלי הקראי לספר יונה בתרגום עברי מימי הביניים", קבץ על יד, יח (סדרה חדשה), תשס"ה, 81-121

