בלגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלגרדסרבית: Београд, ) היא עיר הבירה של סרביה, ושל יוגוסלביה וסרביה-מונטנגרו בעת קיומן.

סמל העיר בלגרד
הגדל
סמל העיר בלגרד
דגלה של בלגרד
הגדל
דגלה של בלגרד

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

בשל מצבה הגאוגרפי, שהקנה לבלגרד חשיבות אסטרטגית גדולה, הייתה לה היסטוריה ארוכה של כיבושים.

במקום בו משתרעת בלגרד כבר היה ישוב בתקופה הפרהיסטורית. בשנת 29 כשהרומאים כבשוהו הוא היה ידוע בשם סינגידונום. השם מוצאו קלטי, אבל בימי הביניים ישבו בבלגרד אילירים.

בתקופת השלטון הרומי שימשה סיגידונום מחנה צבאי, תחנה לצי המלחמה הרומי וגם מרכז מסחרי חשוב. בבלגרד נולד דקיוס ובה הוכרז למלך רומי. במאה ה-4 נעשתה למושבו של הבישוף ובאותה תקופה (336) נתקיימה בה סינוד אריאני.

מן המאה ה-4 עד המאה ה-6 עברה בזה אחר זה לידי ההונים, הסרמטים ,הגותים, והגפידים עד שלבסוף נכבשה בימי הקיסר יוסטיניינוס על ידי הביזנטים, שלפי עדותו של פרוקופיוס, ביצרו את בלגרד כעמדה קדמית נגד הברברים. בימי הביזנטים, בלגרד נקראה אלבה גרקה (יוון הגדולה).

מן המאה ה-7 עד המאה ה-9 נמצאה בידי האוורים. במאה ה-9 נכבשה על ידי הבולגרים, ומאז נעשתה עיר סלווית לפי אוכלוסייתה ואף ניתן לה השם הסלווי באוגרד, שפירושו העיר הלבנה או המצודה הלבנה. הקיסר הביזנטי בסיליוס ה-2 שהחריב את מלכות הבולגרים, השתלט גם על בלגרד.

ב-1124 נכבשה ונחרבה בלגרד על ידי אישטאוון ה-2, שהיה מלך ההונגרים אבל ב-1154 חזרו ביזנטים וכבשו את העיר ואח"כ הקימו אותנ מחורבנה. בימיו של הקיסר אנדרוניקוס נכבשה שוב על ידי ההונגרים, אך לאחר שנים מעטות נפלה שנית על ידי הבולגרים. במאה ה-14 הייתה בידי מלכי סרביה וב-1403 הוכרזה בלגרד על ידי סטאפן, מלך סרביה כעיר הבירה של הממלכה. יורשו, גאורג ברנקוביץ ויתר ב-1427 (או ב-1433) על העיר להונגרים.

ב-1456 ניצח יאנוש הוניאדי את התורכים בקרב על בלגרד, אבל ב-1521 נפלה העיר בידיו של הסולטן סולימאן הראשון. התורכים נהגו לקרוא את בלגרד בשם דאראל-אי-גיהאד שפירושו עיר מלחמות הדת. ב-1688 נכבשה על ידי האוסטרים, אבל הוחזרה לתורכים ב-1699 בהתאם לשלום קרלובץ. בשנת 1717 חזרו האוסטרים בפיקודו של הנסיך איגן וכבשו את העיר, אבל ב-1739 הוחזרה שוב לתורכיה בהתאם לחוזה בלגרד.

ב-1789 נכבשה בלגרד על ידי המצביא האוסטרי לאודון, אך ב-1792 הוחזרה שוב לתורכים. ב-1806 נכנע חיל הצבא התורכי שבבלגרד בפני הסרבים המורדים, אבל התורכים חזרו והשתלטו על העיר ב-1813. עד 1862 הייתה המצודה של בלגרד ומורד הדנובה שהיה מאוכלס על ידי תורכים, תחת הנהלה תורכית, בעוד שהעיר העליונה, עם האוכלוסייה הסרבית שלה, הייתה תחת הנהלה סרבית. ב-1842 נעשתה לעיר הבירה של סרביה.

ביוני 1862 הרעיש המושל התורכי את האזור הסרבי של העיר. דבר זה גרם להתערבותן של המעצמות, והתורכים פינו את העיר, פרט למצודה שבה, שפונתה ב-1867. בלגרד, כבירת סרביה, התפתחה לעיר גדולה בעלת סגנון אירופאי. מלחמת העולם הראשונה נפתחה עם הרעשתה של בלגרד על ידי האוסטרים, שכבשו את העיר בנובמבר 1914, אבל אחר הנצחון המזהיר, שנחלו הסרבים מיד לאחר מכן, חזרו האחרונים לעיר בדצמבר של אותה שנה. באוקטובר 1915 נכבשה על ידי צבאות גרמניה ואוסטריה, שמאז החזיקו בה עד סוף המלחמה.

בנובמבר 1918 נחתם חוזה שביתת הנשק עםהונגריה. בדצמבר 1918 הוכרזה בלגרד לבירתה של יוגוסלביה. בימי מלחמת העולם השניה הורעשה קשות על ידי חיל האוויר הגרמני, ונכבשה על ידי הגרמנים. באוקטובר 1944 גורש הצבא הגרמני על ידי הפרטיזנים היוגוסלבים, בעלי בריתו של הצבא הסובייטי שהתקדם בכיוון העיר.

[עריכה] גאוגרפיה

מיקומה של של בלגרד
הגדל
מיקומה של של בלגרד

בלגרד שוכנת בחלק הצפוני של סרביה, בגובה של 122 מטר מעל פני המים משני עבריו של נהר הסווה, במקום שהוא נופל אל הדנובה.

[עריכה] תעשייה

בלגרד היא צומת של כבישים שמקשרים את אירופה התיכונה אל חצי אי בלקן. בלגרד היא מרכז תעשייני חשוב, שבין שאר מייצרים בה מכונות, מכשירי עבודה לחקלאות ולתחבורה. מקורות כלכליים חשובים הם: הנמל, שדה התעופה,מוסדות הממשלה + המפלגה השולטת, וגם מבני ציבור כגון אוניברסיטה וספריה לאומית. כמו כן,בלגרד משמשת מרכז לייצוא תוצרת חקלאית, ליבוא של מוצרי תעשייה, ומשמשת גם מרכז לגידול המקנה של ארצה.

[עריכה] אתרים בבלגרד

בלגרד הרצופת היסטוריה, קיבלה בחייה הארוכים הרבה פריטים היסטוריים, ומהם יש גם שנשתמרו עד ימינו.

[עריכה] מוזיאונים

להלן כמה מהמוזיאונים היותר חשובים בבלגרד:

  • המוזיאון הלאומי - מוזיאון אומנות בו יש יותר מ-300,000 יצירות. המוזיאון נבנה בשנת 1844.
  • המוזיאון לאומנות מודרנית - מוזיאון המכיל בערך 8540 יצירות.
  • מוזיאון ניקולה טסלה - מוזיאון המכיל בערך 160,000 מסמכים של ניקולה טסלה, ועוד 5,700 פריטים נוספים.

נבנה בשנת 1952.

[עריכה] בניינים חשובים

  • Avala TV Tower - סיום בנייתו היה ב1965. גובהו 202.87 מטרים.
  • Bajrakli mosque -
  • Beli Dvor - נבנה בשנת 1925
  • Beogradjanka - נבנה בשנת 1974 על ידי פסיק ברנקו. גובהו 101 מטרים.
  • Parliament of Serbia and Montenegro - בית המחוקקים של בלגרד
  • Temple of Saint Sava - נבנה בשנת 1959 על ידי סינן פאשה
  • Genex Tower
  • Palace Albania
  • Princess Ljubica's Residence
  • Prince Milos's Residence
  • Usce Tower

[עריכה] רחובות חשובים

רחוב Knez Mihailova
הגדל
רחוב Knez Mihailova
  • Boulevard of King Alexander - הרחוב הארוך ביותר בבלגרד
  • Knez Mihajlova
  • Skadarlija
  • Slavija
  • Terazije
  • Republic Square - הרחוב הקצר ביותר בבלגרד

[עריכה] יהודים

במאות ה-13 וה-14 באו יהודים לעיר מרגוזה (דוברובניק), איטליה והונגריה. לאחר שנכבשה על ידי התורכים ב-1521 נוספו על האשכנזים גם הספרדים.

היהודים מילאו תפקיד במסחר בין צפון ודרום תורכיה שעבר דרך בלגרד. הם עמדו בקשרי מסחר עם סלוניקי,קושטא, רגוזה ואנקונה, והתחרו בסוחרי רגוזה שמצודתם הייתה פרושה על פני הבלקנים.

באותה תקופה נעשתה בלגרד למרכז תורני חשוב. מרבני בלגרד במאות ה-16 וה-17 בלטו רבי מאיר אנזיל, בעל "קשת נחושה" והרב יהודה לירמא, בעל "פליטת בית יהודה" שלישיבתו יצא שם למרחוק, ורבי שמחה כהן, בעל "ספר השמות ".

בשעת מצור ששמו האוסטרים ב-1688 ברחו רוב היהודים ביום השבת לניקופול, ואילו מיעוטם שלא הסכים לחלל את השבת, ובהם הרב יוסף אלמושנינו, נלקחו בשבי והובלו לניקולסבורג, שבה נפדו רוב בני העדה. אך חיי הקהילה נתחדשו שוב.בתקופת שלטונה של אוסטריה בבלגרד בשנים 1717-1739 היו קיימות כמה הפליות בין יהודים שונים מתושבי העיר. היחס אל היהודים מצד השלטונות היה בכללו טוב, במידה מרובה הודות להשפעתו של יוסף זיס אופנהיימר על אלכסנדר מוויטנברג, מושל סרביה.

תנועת השחרור של סרביה הביאה לא פעם לפגיעה ביהודים. בשעת כיבושה של בלגרד על ידי הסרבים המורדים ב-1806, התנפלו חילות הכובשים על בתי הכנסת ובתי היהודים בעיר. בימיו של מילוש אוברנוביץ, נסיך סרביה , בא לשינוי מצבם של היהודים.

חיים בכר דויד (דויצו) היה ספקו ויועצו של הנסיך. גם יהודים אחרים מילאו תפקידים של ספקי-נשק למילוש. היהודים הספרדיים חידשו את קשרי המסחר עם סלוניקי,סופיה, ווינה. האשכנזיים עסקו רובם במלאכה. בחיי התרבות של בלגרד ניכרת הייתה במידת-מה השפעתו של יוסף שלזינגר , שמילוש מינה אותו על מנצח על תזמורתו.

ב-1837 עם הקמת בית הדפוס המלכותי, הוזמנו גם אותיות עבריות. בבית דפוס זה נדפסו בין השאר אותיות בעברית ובלאדינו. עם עליית שושלת קרגורגי ב-1842, הורע מצבם של היהודים, וקמה תנועה אנטישמית. לפי פקודה נאסרה הישיבה בערי-השדה, והתחילה הגירה לבודפשט, וינה, פריס,לונדון וארץ ישראל.

כשחזר הנסיך מילוש לשלטון ב-1852 שופר מצבם של היהודים למשך זמן קצר. אך בימי בנו,הנסיך מיכיילו (1860-1868) נתחדשו הרדיפות אחריהם.

ביחוד סבלו היהודים הספרדיים, שהיו קודם לכם נתינים תורכים, בעוד שהקהילה האשכנזית יכולה הייתה להינות מחסותה של אוסטרו-הונגריה. אחר קונגרס ברלין (1878) ויתרה על חסות זו וקיבלה אוטונומיה דתית מיוחדת (1892), אך באותו זמן הכירה ממשלת-סרביה בשיווי זכויותיהם של היהודים ןלסקופשצינה (בית נבחרים) נבחר גם ציר יהודי (1877), בסוף המאה ה-19 כיהן ד"רשמעון ברנפלד כרבה הראשי של בלגרד. התקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה תקופה של רווחה ליהודי בלגרד. במועצת העיר בלגרד, השתתפויהודים וכמה מהיהודים אף הועסקו בשירותי הממשלה.

ב-1927 נבחר שמעיה די מאיו (עורך דין), לבית הנבחרים. הרוב של יהודי בלגרד עסק ביבוא, יצוא, בנקאות, ייצור בגדים ובורסקאות.

בהפגזה הראשונה של העיר על ידי הגרמנים בימי מלח"ע ה-2 נחרבה שכונת היהודים "דורצל". בתקופת השלטון הגרמני ביוגוסלביה התחיל ה"טיהור" של היהודים בבלגרד. הגברים נחטפו ונכלאו במחנות שהוקמו בעיר, והנשים והילדים נכלאו כולם כאחד בסוף 1941.

ב-29 ביולי 1941, הוצאו 122 מן הצעירים היהודים בבלגרד להורג. יהודי בלגרד הועסקו בעבודות כפייה משעת הפלישה הנאצית עד גירושם לפולין. בלגרד וסרביה כולה טוהרו מיהודים בשנת 1942. בעיר עצמה, במחנה קאנארישצי ובמחנות אחרים הוצאו להורג 15,000 יהודים.

קודם שנסוגו הגרמנים,פוצצו את בית הכנסת המרכזי.בית הכנסת האשכנזי שימש בית בושת בזמן הכיבוש,וחולל גם בית הקברות בבלגרד. לאחר מלח"ע ה-2 חודשה קהילת היהודים. אחד היהודים הבולטים שהגיע למשרה גבוהה היה משה פיאדה, אשר נבחר לסגן נשיא ראשון של בית הנבחרים ונשיא הרפובליקה הסרבית. עוד יהודי מפורסם הוא אוסקר דנון, אשר שימש כנשיא האופרה בבלגרד.

מאז סיום המלחמה ועד היום, נשארו קומץ יהודים אשר רובו בבלגרד, ולהם רבנות ובתי כנסת.

[עריכה] אתרים