פלסמה (מצב צבירה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בפיזיקה, פלסמה היא מצב צבירה, הקרוי גם גז מיונן, שבו אחדים מהאלקטרונים שבקליפה החיצונית (או כל האלקטרונים הללו) הופרדו מהאטום, והחומר הוא אוסף של יונים ואלקטרונים שאינם מחוברים זה לזה. מצב צבירה זה, שבו לחומר אנרגיה קינטית גבוהה, אופיין לראשונה על-ידי ויליאם קרוקס בשנת 1879, והשם "פלסמה" ניתן לו על־ידי אירווינג לאנגמויר.
אף שמצב זה אינו נפוץ בכדור הארץ, הוא מצב הצבירה של כ־99% מהחומר הנודע ביקום, ולכן לחקירתו תפקיד חשוב באסטרופיזיקה. צורות נפוצות של פלסמה כוללות את השמש וכוכבים נוספים, ברק, רוח השמש ועוד. כשפלסמה באה במגע עם מוליך, אותו מוליך נטען בחשמל סטטי. פלסמה הינה מקור לחשמל סטטי אותו אנו חשים.
מצב צבירה זה נוצר באופן מלאכותי במעבדות על־ידי חימום של גז עד לטמפרטורות מאוד גבוהות או על־ידי העברת זרם חשמלי דרך הגז, בתלות בסוג הגז.
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

