מתתיהו הכהן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתתיהו הכהן היה כהן ממשפחת חשמונאי ואבי שושלת החשמונאים.
מתתיהו היה בן יוחנן בן שמעון ממשמרת יהויריב, אחת מעשרים וארבע משמרות הכהונה. למתתיהו היו חמישה בנים: יהודה המכבי, שמעון התרסי, יונתן הוופסי, אלעזר החורני ויוחנן הגדי.
בזקנתו של מתתיהו, בשנת 167 לפני הספירה החלו היוונים במהלך העברת תושבי יהודה על דתם תוך חילול בית המקדש בירושלים. כאשר הגיעו היוונים למודיעין, בקשו היוונים ממתתיהו שיתן דוגמה לאחיו ויזבח ראשון לאליל. מתתיהו סירב לעשות זאת והצהיר אמונים לתורה ולמצוות. כאשר נגש אחד היהודים לזבוח על הבמה לאליל, קנא מתתיהו לה' והרג את אותו היהודי המתיוון. כמו כן הרג את שליח המלך היווני והרס את הבמה. לאחר מכן, ברחו מתתיהו ובניו להרים ורבים מבני יהודה התקבצו סביבם. מתתיהו ובניו החלו בפעולות גרילה נגד היוונים ובפעולות לחיזוק קיום המצוות כקיום ברית מילה. שנה לאחר מכן בשנת 166 לפני הספירה נפטר מתתיהו.
לפני מותו ציווה מתתיהו את בניו לשמור את מצוות התורה ולנקום באויבים. את שמעון בנו הוא מינה להיות איש עצה ואת יהודה המכבי להיות שר הצבא.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
[עריכה] לקריאה נוספת
אלף אישים, חלק א'

