קונקורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמונה של הקונקורד מטיסתו האחרונה
הגדל
תמונה של הקונקורד מטיסתו האחרונה

האירוספסיאל-בי.איי.סי קונקורד (Aérospatiale-BAC Concorde) היה אחד משני מטוסי הנוסעים העל קוליים היחידים בעולם מאז שפותח בסוף שנות ה-60 ועד היום. הוא טס במהירות כפולה ממהירות הקול ובגובה 60,000 רגל תוך שהוא מקצר בכמעט בחצי את זמן הטיסה. למרות הצלחתו הטכנית והפיכתו לסמל הקידמה, הקונקורד היה כשלון מסחרי והפסיק לטוס בשנת 2003.

ממשלות בריטניה וצרפת הסכימו לפתחו כבר ב-1962. טיסת המבחן הראשונה של הקונקורד נערכה בטולוז (צרפת), ב-2 במרץ 1969. טיסות מסחריות שלו הופעלו על ידי בריטיש איירוויז ואייר פראנס מ-21 בינואר, 1976 ויצא משרות ב-24 באוקטובר, 2003, עם טיסת "פרישה" אחרונה ב-26 בנובמבר.

הוא מטוס הנוסעים העל קולי השני בעולם, לאחר הטופולב Tu-144 הרוסי, שהמריא לראשונה חודשיים לפניו. עם זאת, למרות שהטופולוב הטיס מטען לפני שמטוס הקונקורד נכנס לשירות, הוא החל להטיס נוסעים רק כשנה אחריו.

הקונקורד הצטיין בכנף דלתא ענקית, 4 מנועי סילון בעלי מבער אחורי (במקורם של המפציץ אברו וולקן), חרטום בזווית משתנה ומערכת טוס-על-חוט (Fly-by-wire) אנלוגית, הראשונה שהותקנה במטוס נוסעים.

ב-16 באוגוסט 1995 קבע מטוס הקונקורד F-BTSD את שיא המהירות העולמי בהקפת העולם מזרחה, ללא תדלוק באוויר: מהירותו הממוצעת הייתה 1,305.93 קמ"ש. הקונקורד הגיע לגובה של 60,000 רגל (כ-18 קילומטר), ויכול היה לשאת עד 110 נוסעים לטווח של 6,200 ק"מ במהירות מירבית של 2.04 מאך. לשם השוואה, מטוס סילון נוסעים רגיל טס בגובה 35,000 עד 40,000 אלף רגל ובמהירות של כ-800 קמ"ש (0.67 מאך).

טיסות הקונקורד החלו ב 1976 בקווים לונדון-בחריין ופריז-ריו דה ז'נירו. מגבלות אמריקאיות על טיסות על-קוליות מנעו פתיחת קווים לארצות הברית, אך ב-1977 הוכרעו ההתנגדויות ונפתחו קוי טיסות מפריס ולונדון לשדה התעופה JFK בניו יורק ולוושינגטון הבירה.

תמונה של מטוס קונקורד של בריטיש איירוויס בעת נחיתתו
הגדל
תמונה של מטוס קונקורד של בריטיש איירוויס בעת נחיתתו

במטוס הקונקורד הותקנו בדרך כלל כ 100 מושבים בלבד, 4 בשורה עם מעבר באמצע. למרות שהיה מטוס פאר, הופתעו מרבית הנוסעים לגלות עד כמה צפוף המטוס היה. גובה התקרה במעבר המרכזי היה בקושי 1.8 מטר ולא היה מקום למטען יד או אמצעי בידור כלשהם. חסרונות אלו לעתים סתרו את היתרון העיקרי - זמן הטיסה הקצר שעמד על כשלוש וחצי שעות מניו יורק ללונדון.

עלות הקונקורד הגבוהה במיוחד וגם הרעש הרב שיצרו מנועיו הרתיעו את חברות התעופה מלרכוש את הקונקורד. הטיסות לא היו מעולם רווחיות, ונחשבו לסמל סטטוס יוקרתי. במטוס זה טסו בעיקר אנשי עסקים, מאחר ומהירותו קיצרה את זמן הטיסה בצורה ניכרת. מחירו של כרטיס הטיסה בקונקורד היה כ-10,000 דולר.

ב 25 ביולי 2000 התרסקה טיסת אייר פראנס 4590 בגונס, צרפת, מעט לאחר המראתה. כל נוסעי המטוס וארבעה אנשים על הקרקע נהרגו עקב תקר שנגרם בצמיג המטוס מפיסת מתכת שנפלה ממטוס אחר על המסלול וניקבה את צמיג הקונקורד ומיכלי הדלק שלו. התאונה הזו הובילה לקרקוע המטוסים למשך זמן רב, ובישרה למעשה על סופו המתקרב של המטוס החריג.

בסך הכול יוצרו רק 20 מטוסי קונקורד.

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קונקורד