מעבר גבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מעבר גבול הוא תחנה המשמשת למעבר ממדינה למדינה הסמוכה לה. מעבר הגבול משמש לביקורת דרכונים ומכס, לעתים בקפדנות רבה ולעתים בצורה שטחית ביותר (עד כדי ויתור על ביקורת), בהתאם לטיב היחסים בין המדינות.

בנוסף למעברי הגבול היבשתיים, מתבצע מעבר ממדינה למדינה גם דרך נמלי הים והאוויר.

תוכן עניינים

[עריכה] מעברי הגבול של ישראל

מעברי הגבול בין ישראל לשכנותיה נמצאים באחריות רשות שדות התעופה. כמו כן, ניתן לחלק את מעברי הגבול של מדינת ישראל לשלושה: מעברי גבול יבשתיים, ימיים ואוויריים:

[עריכה] מעברי גבול יבשתיים

כיום פעילים 9 מעברי גבול יבשתיים בגבולות מדינת ישראל:

  • יצחק רבין - מעבר גבול בין ישראל לירדן, הנמצא סמוך לאילת.
  • גשר אלנבי - מעבר גבול בין ישראל לירדן. המעבר בו אסור לאזרחי ישראל, למעט בעלי אזרחות נוספת.
  • נהר הירדן - מעבר גבול בין ישראל לירדן. ממוקם סמוך לבית שאן.
  • טאבה - מעבר גבול בין ישראל למצרים. הסדר מיוחד מאפשר כניסת ישראלים, ללא ויזה, וברכבם הפרטי, לאזור טאבה.
  • רפיח - מעבר גבול בין ישראל למצרים.
  • קרני - מעבר גבול המפריד בין מדינת ישראל לרצועת עזה.
  • ניצנה - מעבר גבול (המשמש להעברת מטענים בלבד) המפריד בין מדינת ישראל לחצי האי סיני (שבמצרים). נמצא בקרבת היישוב ניצנה, כ-200 ק"מ צפונית-מערבית לאילת.
  • נטפים - מעבר גבול הסגור רוב הזמן, ולעיתים נדירות נפתח מסיבות מיוחדות.
  • קונייטרה- מעבר גבול בין ישראל לסוריה, מופעל בשיתוף עם האו"ם, משמש בעיקר לצרכי האו"ם ולצרכי האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן ובסוריה.

מעברים אלו משמשים לרוב כתחנה להעברת סחורות בין ישראל לשכנותיה, אך משמשים לעיתים גם למעבר אנשים ממדינה למדינה (בעיקר במסופי הגבול של נהר הירדן וטאבה).

[עריכה] מעברי גבול ימיים

למדינת ישראל שלושה נמלי ים עיקריים:

  • נמל חיפה - ממוקם בעיר חיפה, משמש להובלת מטענים ולתיירות (ספינות תענוגות למיניהן). נמל חיפה הוקם בשנת 1932.
  • נמל אשדוד - בנייתו הושלמה בשנת 1965. משמש היום כנמל הגדול ביותר להובלת מטענים בישראל.
  • נמל אילת - הוקם בשנת 1957. נמל קטן המשמש אחוז קטן מהתעבורה הימית הישראלית. משמש בעיקר להובלת סחורות למזרח הרחוק וממנו, ומעט לתיירות.


בישראל פועלים גם 2 נמלי נפט, אחד באילת ואחד באשקלון, המקושרים על ידי קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), קו שהיה בעבר בשימוש נרחב לצורך העברת נפט מאירן בימי השאה, ובימינו פעילותו מצומצמת מאוד.

כמו כן, יש לציין את נמל תל אביב יפו, שהוקם כבר בשנת 1936, אך משמש כיום בעיקר כמעגן לסירות דיג ויאכטות ואינו משמש כמעט לפריקה וטעינה של מטענים.

נוסף על כל אלה, פועלים ברחבי ישראל מספר מרינות ומסופים קטנים, המרכזים בתוכם סירות קטנות ויאכטות, אך אינן עוסקות בהובלת מטענים.

החשובות במרינות הן המרינה בהרצליה ובאשקלון.


[עריכה] מעברי גבול אוויריים

ישנם כיום כשבעה שדות תעופה בישראל. רוב פעילותם היא בקליטת תיירות, שינוע נוסעים ושינוע מטענים.

עם השנים, נתב"ג המשיך לקשר בצורה בלעדית כמעט בין ישראל לעולם, כאשר נמל התעופה משמש משכן למטוסי אל-על, ארקיע, ישראייר וסאן-דור. דרך נמל תעופה זה מתבצעות מדי יום עשרות טיסות בינלאומיות (הכוללות גם טיסות שכר) וטיסות פנים ארציות המתבצעות על ידי חברות ישראליות וזרות כאחת.
עד נובמבר 2004, פעלו בנתב"ג שני טרמינלים: טרמינל 1 המרכזי ששימש את רוב היוצאים לחו"ל וטרמינל 2 אשר שימש לטיסות פנים ארציות ולטיסות קצרות. בנובמבר 2004 נפתח טרמינל 3 (המוכר בשמו - נתב"ג 2000). טרמינל רחב יותר, אשר יכול להכיל מספר רב של נוסעים.
לצד הנמל אזרחי, קיים בנתב"ג אזור המיועד לחברות שילוח ובסיס של חיל האוויר.
  • נמל התעופה אילת - הוקם בשנת 1949. משמש ברובו לטיסות אזרחיות (הכוללות בעיקר טיסות סדירות) מהארץ (בעיקר מתל אביב, לוד וחיפה) וטיסות במטוסי סילון קטנים מחו"ל.
נמל התעופה באילת ידוע בחסרונותיו: ראשית, הוא ממוקם באמצע העיר, דבר המהווה סכנה בטיחותית. בנוסף, הקרקע שעליה שוכן נמל התעופה יקרה ונחשקת מאוד על ידי בעלי הון.
כמו כן, נמל התעופה מפצל למעשה את העיר לשתי ערים: עיר המלונות והתיירות ועירם של תושבי אילת, מצב המזיק מאוד לבעלי העסקים במרכז העיר שכמעט ואינם זוכים לשרת את אורחי המלונות.
בשנים האחרונות נשקלות שתי אפשרויות לגבי עתיד נמל התעופה: העברה של נמל התעופה לעובדה ואיחוד עם נמל התעופה שנמצא שם, והעברת של נמל התעופה לבאר-אורה, ישוב הנמצא 30 ק"מ צפונית לאילת. נכון לשנת 2005, עוד לא התקבלה החלטה בנושא.
נמל התעופה נמצא בעובדה, כ-60 ק"מ צפונית לאילת. בנוסף לחלקו האזרחי, המשמש לקבלת טיסות שכר בינ"ל במטוסים גדולים (ג'מבו לדוגמה), ישנו גם בסיס המשמש את חיל האוויר.
  • נמל תעופה חיפה - הוקם בשנת 1934 על ידי הבריטים, אשר החשיבו את חיפה כמרכז חשוב ביותר בא"י. אולם, לאחר הקמת המדינה קרנו של נמל התעופה ירדה לעומת נתב"ג.

כיום 2005 נמל התעופה סגור לרגל שיפוצים והוא ייפתח שוב רק בעוד מספר חודשים. נמל זה משמש בעיקר לטיסות פנים-ארציות ולטיסות קצרות.

  • נמל התעופה ראש פינה - נמל תעופה זה, הידוע גם בשם "מחניים", הוקם בשנת 1943 על ידי הבריטים ומשמש כיום בעיקר לטיסות פרטיות וטיסות פנים-ארציות. נמל תעופה זה ממוקם בקרבת ראש פינה.
  • נמל התעופה שדה דב (ע"ש דב הוז) - הוקם בשנת 1937 בפעולה משותפת של הבריטים ושל עיריית ת"א. משמש בעיקר לטיסות אזרחיות פנים-ארציות (בעיקר לאילת) וכן טיסות בינלאומיות קצרות.
מכיל 2 טרמינלים: טרמינל 1 לטיסות לאילת ולגליל, וטרמינל 2 לטיסות לספיר וטיסות אחרות בארץ ומחוצה לה.
  • נמל התעופה הרצליה - הוקם בשנת 1948, ושימש כשדה תעופה צבאי בתקופת מלחמת השחרור. שימש בעיקר לטיסות פרטיות. בשנת 1978 עבר לאחריות רשות שדות התעופה. כיום נמל תעופה זה משמש לטיסות פרטיות וללימודי טיסה.

בנוסף לנמלי התעופה המוזכרים לעיל, ישנם גם שדות תעופה קטנים, המשמשים מנחתים בעיקר לטיסות פרטיות וללימודי טיסה: מגידו (ליד עפולה), יטבתה, 2 מנחתים לחופו של ים המלח, ספיר (בערבה), מצפה רמון, ערד, שדה תימן (ליד ב"ש), שדה בוקר, קריית-שמונה ומנחת אריק (ברמת הגולן).

[עריכה] קישורים חיצוניים