חצוצרה בוואדי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חצוצרה בואדי הוא רומן שנכתב על ידי סמי מיכאל. הספר יצא לאור בשנת 1987 בהוצאת עם עובד. הספר עוסק בחיי הערבים אזרחי מדינת ישראל, ויחסיהם עם היהודים, כשהוא מסופר מנקודת מבטה של צעירה ערבייה נוצרייה הגרה בואדי ניסנס שבחיפה.
עלילת הספר מתמקדת בסיפור אהבה בין גיבורת הספר לבין צעיר יהודי, עולה מברית המועצות, שגר בשכירות בחדר מעל דירת משפחתה. הצעיר נהג לנגן בחצוצרה ומכאן שם הספר.
הדמות הראשית היא הודא, צעירה ערבייה בת 30, בתולה, הסובלת מכאבים פסיכוסומטיים ועובדת לפרנסתה. אחות הגיבורה, מנהלת פרשת אהבים עם בנו של בעל הבית, אך בוחלת בו למען נישואים מוסדרים עם בן משפחה כפרי. הגיבורה והצעיר היהודי מתאהבים ומחליטים להתחתן, אך הצעיר יוצא למילואים ונהרג.
[עריכה] ==קישורים חיצוניים
- סיכום על חצוצרה בוואדי לבגרות, מתוך סיכומונה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
הספר חצוצרה בואדי נמנה עם 6 הנבחרים של הוצאת עם עובד, לרגל חגיגות 60 שנה להוצאה. 6 הנבחרים הם 6 הספרים האהובים ביותר על קוראי עם עובד. 6 הספרים הוצאו בעטיפה חגיגית ובפורמט חדש ונוח לקריאה.
הספר חצוצרה בואדי תורגם לשפות שונות, בהן: אנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, איטלקית ועוד.
הספר עובד לתיאטרון על-ידי שמואל הספרי בבית לסין ב- 1988 וזכה להצלחה רבה. עובד לתיאטרון הנוער הארצי על ידי רמי דנון ב- 1990. עלה שוב ב- 1998 בתיאטרון חיפה בעיבודו של שמואל הספרי וב- 2006 העלה אותו תיאטרון ארצי לנוער בעיבודו ובבימויו של רמי דנון. חצוצרה בואדי עובד לסרט בבימויים של לינה וסלבה צ'פלין והוצג ב- 2001 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, שם זכה בפרס הראשון ובפרסים רבים אחרים בהם: פרס האקדמיה הישראלית לדרמה הטובה ביותר. בפסטיבל הקולנוע הישראלי בניו-יורק זכה במקום הראשון. פרס ראשון בפסטיבל סרטי אהבה ברוסיה ופרס ראשון בז'נווה.
התייחסויות לספר "חצוצרה בואדי" מעיתונות:
חדשות: בעינו החדה ובכתיבתו החריפה משאיר רושם חזק מאוד על הקורא. מאיר באור נכון את הוויית אזרחי ישראל מבלי להתפתל דווקא בבעיית יהודיה. ספר חשוב ומרענן מאוד בספרות העברית של ימינו. 1987
דבר: סמי מיכאל מתעניין יותר בבני אדם, מוכן להיפתח למצוקתו של כל סובל. מיכאל מאזן את דמות הערבי שעד כה היתה קלושה למדי אצל הסופרים הישראלים. 1987
הארץ: סמי מיכאל הוא אחד הסופרים העבריים הבקיאים ביותר בימינו בחיי הערבים וגם ברקמת יחסיהם עמנו. מיכאל תרם לשינוי תדמיתו של הערבי בספרות העברית, בעיקר מאז ספר 'חסות' 1977. דמות הערבי, לא עוד רומנטית, פרימיטיבית, בעיה מוסרית, או סיוט אלא בשר ודם. הערבי הוא גיבור העומד במרכז העלילה של ספר עברי. הקורא מזדהה ורואה את המציאות מנקודת מבטו. סובלנות רבה מאפיינת את הרומנים של מיכאל, אף שהם מתרחשים על רקע תקופות סוערות, בהן הממד הפוליטי והאתני הוא גורם מכריע ומעצב. כוחו של הספר וחיוניותו הם בכך שהוא מתאר חברת מהגרים או זרים במולדתם. קיימת אווירה של חברת מהגרים או מיעוטים שמיכאל נותן בהם חיים ומבלי להיעצר מול חומות בלתי עבירות שקיימות במדינה הדו-לאומית שלנו.1987
ידיעות אחרונות: ספרו של סמי מיכאל הוא מסוג הספרים שמתקשרים אליהם ביחס אינטימי, כבן לוויה לעת לילה. חצוצרה בואדי הוא סיפור אהבה מעודן, מן הטובים בסיפורי האהבה שאני מכירה. המהות האנושית האוניברסאלית שלהם עומדת, למעשה, בסתירה גמורה למציאות חיינו הכלואה. זהו ספר נשמה, חוצה קווים בין עדות, דתות ועמים, מה שעלול להרגיז קנאים מכל הצדדים, וזאת מתוך נאמנות למשמעות החיים, מתוך תחושת קדושתם כחיים פרטיים וחד-פעמיים. זה סיפור אהבה עם עומק ורוחב, שאין בו טריקים זולים, זה סיפור עדין ורגשי, נכון מבחינה נשית, כאילו אישה סופרת כתבה אותו, ונכון גם מבחינת הגבר. הספר לא מתיר לנו להישאר מרוחקים, "חכמים", מפוכחים או אדישים לגורלנו, גורל המלחמות, הוא נוגע בעצבי החיים המרכזיים שלנו, כאן ועכשיו. בסיומו הטרגי של הסיפור חשתי כאילו תקע הסופר פגיון ביקר לו ביותר. כאילו לא היתה ברירה לסופר הריאליסטי בן-זמננו ובמקומנו אלא להרוג את הגבר במלחמה. הביטוי "קדושת החיים" בסוף הספר נעשה פשוט ומובן, עד אימה, כי הוא כה רחוק ממהלך חיינו הנורמלי." 1987
הארץ: סופר זה שהיגר מעיראק ועקר מהלשון הערבית לעברית הפך לווירטואוז ממש בשליטה בעברית המודרנית. דמויותיו אינן סטריאוטיפיות, הסיטואציה ריאליסטית. תיאור ביקור שני הזוגות באילת הוא מן התיאורים הארוטיים החזקים והנוקבים ביותר שקראתי בספר עברי וכל זאת בלשון רמזים נצורה, הרחוקה מגלישה לזולות ולגירוי יצירה. התרבות העברית הישראלית נוסקת אל-על. 1987

