הצדעה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הצדעה - סימן הנעשה על ידי תנועה בגוף, בדרך כלל ביד על מנת להביע כבוד וכסימן ברכה. ההצדעה מקובלת בדרך כלל בצבא ובארגונים נוספים אך היא גם בשימוש אזרחי.
בעברית "הצדעה" נגזרת מהמילה "צדע", אזור הרקה אליו מונפת היד בהצדעה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של ההצדעה
מקורה של ההצדעה אינו ברור, ולכן ישנן סברות שונות בנוגע למקור ההצדעה. יתכן שצורת ההצדעה התפתחה ממקורות שונים.
יתכן שההצדעה התפתחה מברכת שלום מרחוק, על ידי נפנוף היד או הרמתה, זאת במטרה להתבלט מרחוק.
ההצדעה לאות "שלום" התפתחה כנראה מהנוהג בימי קדם, במפגש בין גברים להניף יד על מנת להראות שמניף היד אינו חמוש. יותר מאוחר התפתחה צורה זאת של סימון לאות כניעה על ידי הרמת שתי הידים.
מאוחר יותר בתקופת האבירים, היה מנהג במפגש בין שני אבירים להרים את מגן הפנים בקסדה על מנת שיזהו זה את זה. הרמת מגן הפנים התבצעה ביד ימין על ידי משיכת המגן כלפי מעלה והבאת היד לעבר אזור הרקה. ברבות הימים לאחר שנעלמו האבירים נשאר מנהג זה של הצדעה, הנהוג על ידי רוב צבאות העולם.
[עריכה] סוגי הצדעות
במסורת הצבאית בזמנים ובמקומות שונים ישנן שיטות רבות להצדעה - בתנועת יד, מטח כבוד בעזרת תותחים או רובים, הנפת דגל וכדומה.
[עריכה] הצדעת יד
זהו סוג ההצדעה הנפוץ והבסיסי ביותר. הצדעת היד הנפוצה בצבא נעשית, על ידי הרמת יד ימין בצורה ישרה לעבר הצדע (ליד הרקה והגבה הימנית).
בארצות הברית היד במצב מאוזן מעל העין כאילו מצלה עליה. הצדעה זאת מבוססת על ההצדעה הבריטית של חיל הים המלכותי. צורת הצדעה זאת נפוצה בהרבה מהמדינות החברות בחבר העמים הבריטי. ההצדעה הצרפתית כמעט זהה להצדעה הבריטית.
בפולין ההצדעה אף היא דומה להצדעה הבריטית אך נעשת עם שתי אצבעות ואילו ברוסיה כל היד מופנית מטה.
הצדעת היד מופנית לבכיר בדרגה, בדרך כלל קצין, שגם הוא מחזיר הצדעה. הצדעה ניתנת גם כאות תודה, לאחר זיכוי במשפט צבאי. בזמן מלחמה בדרך כלל הצדעה אסורה, זאת בכדי להקשות על צלפים בזיהוי קצינים כמטרות בעלות ערך.
בצה"ל פקודות המטכ"ל קובעות כי:
| ההצדעה הינה ברכת שלום צבאית. היא הדרך בה חולק חייל כבוד לחייל אחר. ההצדעה במהותה היא גם הביטוי הצבאי למתן כבוד למדינה (כולל מדינות זרות), לראשיה, לסמליה, לדגלה ולהמנונה |
||
| -- פקודות מטכ"ל בנושא משמעת הצדעה | ||
לכן, חובת ההצדעה חלה לא רק בפני מפקדים בכירים וקצינים, אלא גם בפני ראשי מדינה ואישיויות ממלכתיות וכן באירועים בפני סמלי צה"ל, המנון ודגל ישראל ומדינות זרות.
[עריכה] הצדעה רומית
יתכן כי ההצדעה הייתה בשימוש באימפריה הרומית אך אין הוכחות לכך. קיימים מספר ציורים מתקופת האימפריה המציגים סצינות דומות להצדעה. במספר מקרים נראה המנהיג מרים את ידו, כמו כן נראות יחידות צבא המרימות את ידיהן לעבר המנהיג או המפקד. חלק מתמונות אלה אפשר לראות על עמוד טריאנוס.
נראה שהחיבור בין הצדעה זאת לתרבות האימפריה הרומית, גדל במאה ה־18, בצרפת המהפכנית בתנועות האנטי־מלוכניות. מספר רב של ציורים אודות הרומים משלבים את סימן ההצדעה, כדוגמת הציור משמאל, שצויר על ידי ז'אק לואי דויד ב־1784. מאוחר יותר צייר ציורים נוספים עם מוטיב ההצדעה, כדוגמת ציורו של נפוליאון וציור האספה הלאומית.
כמייסד של האקדמיה הצרפתית לאומניות, ג'אקו-לואיס דויד היה מורם של רבים מאומני צרפת, שהמשיכו לתאר בציוריהם את ההצדעה הרומית.
[עריכה] הצדעה במועל יד
בהצדעה זו האדם מחזיק את כף יד ימינו כאשר פניה מוכוונים מטה ואצבעותיה הדוקות ולא מכופפות, ומרים את יד ימינו לזווית 45 מעלות לגוף כך שתצביע מעלה.
הצדעה זו, אשר מקורה בהצדעה הרומית, אומצה על-ידי איטליה בתקופת המשטר הפשיסטי ולאחר מכן על-ידי גרמניה הנאצית (תוך שמתלווה לה הקריאה "הייל היטלר"). עקב שימושה בגרמניה הנאצית, הצדעה זו מזוהה כיום עם המשטר הנאצי ומשטרים פשיסטיים נוספים. צורת הצדעה זו מקובלת גם אצל ארגוני טרור ערביים בעלי מיליציות צבאיות גדולות, כדוגמת חיזבאללה וחמאס.
[עריכה] הצדעה עם נשק קל
נושא חרב (עד היום בטקסים צבאיים) בצבאות האירופאיים ובממשיכי דרכם התרבותית, משתמשים במחווה של "שני צעדים". החרב מונפת ביד ימין לעבר אזור הצוואר ואז הלהב מונף, קדימה ולמעלה, בזוית של 30 מעלות. הצעד השני בהצדעה מתבצע כאשר הלהב מופנה כלפי האדמה בקרבת רגל ימין. הצדעה זאת מקורה בצלבנים, בין החרב לצלב יש דמיון במראה, והצלבנים בהעדר צלב יכלו לנשק את מרכז החרב בזמן התפילה לפני הקרב כאילו ומדובר בצלב.
נושא רובה מצדיע בדרך כלל על ידי הצגת הנשק (פקודת: "דגל'שק", בישראל): הרובה מוחזק במצב מאונך עם שתי הידיים, רחוק מהגוף. קיימים סוגים נוספים של הצדעות, בדרך כלל במקרים פחות חשובים, כהצדעה בפני מפקד בדרגה נמוכה. הצדעה זאת מתבצעת על ידי השענת בסיס קת הרובה על פני הקרקע והרחקת הקנה מהגוף ("מצב הצג") - בנשקים קצרים (כגון תת מקלע עוזי) מצב הצג מבוצע כאשר הנשק תלוי על הכתף ומכוון ב-45° כלפי מטה, ויד שמאל מונחת על גבי הנשק.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ברכתו של מפיסטו, אלכסנדר מאן (על ההצדעה הנאצית במועל יד)

