גיבוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

גיבוי (Backup) הנו שם כללי המציין את מכלול התהליכים אותם יש לבצע בכדי ליצור העתק של מידע השמור מפני שינויים. הגיבוי הנו חלק מתהליך אבטחת המידע, בו נשמר העתק של המידע לפני השינויים ואחריהם על מנת לאפשר שחזור של המידע במקרה של כשל. כמו כן נשמרות גרסאות השינויים שנעשו במידע בכדי לאפשר חזרה לגרסה תקינה במקרה של שיבוש.

תוכן עניינים

[עריכה] תכנון הגיבוי

תוכנית גיבוי יעילה מתייחסת לאופי השימוש במידע במערכת אותה מגבים, לדוגמה במחשב ביתי המשמש ליצירת מעט מסמכים במשך תקופות זמן ארוכות, יספיק גיבוי תקופתי - לדוגמה שבועי או חודשי. לעומת זאת אם באותה מערכת מיוצר מסמך הדורש עבודה אינטנסיבית כדוגמת עבודת גמר, אובדן העבודה וחזרה לגיבוי שנוצר לפני שבוע יגרום לעיקוב מסירת העבודה, במערכת זו יש לגבות לעתים תכופות ביותר ולעתים אף כל שעה או מספר פעמים בשעה.

גם במחשוב הארגוני צריכה תוכנית הגיבוי להתייחס לסיכונים השונים העומדים בפני יצרני מידע שונים ומוצרי מידע שונים. לסיכונים אלו יש להוסיף גם את חישובי שכר העבודה או עלות היצירה מחדש של מסמכים שונים בהתאם לאפיונם. לדוגמה, מסמך המיוצר בתצורה קבועה (Template) על ידי עובד בעל שכר ממוצע ומשך יצירתו הנו דקות ספורות יגובה באופן שונה (תזמון גיבויים, מספר גרסאות, מיקום אחסון) ממסמך המיוצר על ידי עובד בעל שכר עבודה גבוה שמשך יצירתו ידרוש שעות עבודה רבות.

תוכנית גיבוי צריכה להתחשב בזמן ההתאוששות הדרוש לארגון או ליחיד ויש לתזמן את הגיבויים בפרקי זמן קטנים מפרק הזמן המרבי המותר. לדוגמה, אם הוגדר שמשך הזמן המרבי לחזרה לפעילות מנזק למסמכים הנו שעתיים, ואם אנו מעריכים כי משך הזמן הדרוש להשבת המידע מהגיבויים הנו חצי שעה, אנו יכולים להגדיר ביצוע גיבוי אחת לשעה. לאחר השעה הראשונה נקבל מסמכים שגובו בשעה האחרונה לפני הנזק למסמכים (בממוצע חצי שעה) ויהיה עלינו ליצור מחדש את השינויים שנעשו במסמכים אלו במהלך אותה חצי שעה, וכן את אותם המסמכים בהם היינו אמורים לטפל במהלך ההתאוששות עצמה. התוצאה הסופית היא שנחזור לפעילות שוטפת אחרי שעתיים לערך.


[עריכה] יצירת העתקים/גרסאות

העתקי המידע הנמצאים בנפרד מהמידע עצמו מאפשרים לחזור לגרסאות קודמות של מסמכים. לכאורה, ככל שיהיו יותר גרסאות בתזמונים יותר קצרים נוכל להשיב גרסה מדויקת יותר של המסמך הדרוש, אך למעשה ניהול ואיתור המידע ובחירת הגרסה המתאימה יכול להתבצע אך ורק באמצעות יוצר המסמך על ידי עיון במסמכים השונים ואיתור הגרסה המתאימה ביותר. תהליך זה יכול לגזול זמן רב יותר ולכן יקר יותר מיצירת המסך מחדש. היקף הגרסאות הדרוש משתנה בהתאם לאופי יוצרי המסמך וצרכי הארגון, אך בהתאם למקובל בארגונים רבים החלוקה היא כדלהלן:

  • מסמכים מורכבים המתפתחים כל העת המיוצרים על ידי מתכנתים ועורכי דין, זקוקים לשמירת גרסה אחת לעשרים דקות.
  • הצעות מחיר, מכתבים ומצגות זקוקים לשמירת גרסה אחת לשעה.
  • מסמכי הנהלת חשבונות יכולים להסתפק בשמירת גרסה אחת לשעתיים.


[עריכה] תזמון הגיבוי

תזמון הגיבוי נגזר מתוך תוכנית הגיבוי, התזמונים צריכים לתת פתרון לסיכונים ולצרכי הארגון ולאפשר חזרה לפעילות מלאה בהתאם לתוכנית הגיבוי. כמו כן על תזמון הגיבוי להתחשב בצרכים המיוחדים המוגדרים בהיקף יצירת הגרסאות של המשתמשים השונים.


[עריכה] שמירת ההעתקים

העתקי הגיבוי צריכים להישמר רחוק ככל האפשר ממקור המידע עצמו. שמירה של הגיבוי בצמוד למקור המידע ובאותו אזור סיכונים מעמידות בספק את סיכויי ההתאוששות מנזקים כללים כדוגמת שריפה או גניבה. לעומת זאת יש להתחשב בצורך הקבוע של השבת מידע מגיבויים הדורש זמן תגובה קצר ככל האפשר באיתור והבאת הגיבויים והשבת המידע מהם. הרחקת הגיבויים ממקור המידע יגרום להגדלת משך הזמן הכללי הדרוש להשבת המידע. הפתרון לקונפליקט זה נמצא בהפעלת שכל ישר, ואיזון הצרכים הנוגדים באמצעות פשרה בין השיטות השונות. לדוגמה: החזקת שני גיבויים, אחד תמיד מרוחק ואחד תמיד מקומי תוך כדי החלפה יום יומית ביניהם.