חוני המעגל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוני המעגל, צדיק ואיש מופת, בן המאה הראשונה לפנה"ס. על פי המשנה (מסכת תענית פרק ג', משנה ח'), היה חוני בעל היכולת להביא לכך שתפילותיו יתגשמו. במקרה אחד לא נענתה תפילתו לגשמים בשנת בצורת, הקיף עצמו בעיגול, וסירב לצאת מתוכו עד שירד הגשם. לאחר מכן החל לרדת גשם שוטף, ופנו אליו על מנת שיתפלל להפסקת הגשמים. שמעון בן שטח אמר על חוני שהאל מתייחס אליו כאל בנו המפונק, המבקש אגוזים, שקדים, אפרסקים ורימונים, וכי עליו נאמר הפסוק "ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך" (משלי כג, כה).
[עריכה] הורדת הגשמים
גרסה מורחבת של הסיפור מופיעה בתלמוד הבבלי (מסכת תענית כג, א):
- פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים. שלחו לחוני המעגל: "התפלל וירדו גשמים". התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר (חבקוק ב) "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו'". אמר לפניו: "רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך". התחילו גשמים מנטפין. אמרו לו תלמידיו: "רבי, ראינוך ולא נמות; כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך" אמר: "לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות". ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג. אמרו לו תלמידיו: "רבי, ראינוך ולא נמות; כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם". אמר לפניו: "לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה". ירדו כתיקנן עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים. אמרו לו: "רבי, כשם שהתפללת שירדו כך התפלל וילכו להם". אמר להם: "כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה, אעפ"כ הביאו לי פר הודאה". הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו: "רבש"ע, עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות. כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד. יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם". מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.
סיפורו של חוני משמש מקור לאמונה בכוחו של הצדיק. על פי התלמוד הבבלי מסכת תענית כג, א, "תנו רבנן: מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל? 'ותגזר אומר ויקם לך, ועל דרכיך נגה אור' (איוב כב, כח). ותגזר אומר - אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה". מכאן למדו שצדיק גוזר והקב"ה מקיים.
[עריכה] מותו של חוני המעגל
באשר לסופו של חוני, קיימת גירסה המופיעה בתלמוד הבבלי, לפיה כאשר הלך בדרך ראה אדם נוטע חרוב, ושאל אותו מדוע הוא עושה כן, שכן החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה. האדם אמר שהוא נוטע את החרובים לדורות הבאים. כאן הזקן אמר את האמרה המפורסמת: "כשם שנטעו אבותי לי, אטע אני לבני". ישב חוני, התנמנם והתעורר כעבור שבעים שנה. כאשר קם משנתו איש לא האמין לו כי הוא חוני המעגל, ומשנכנס לבית המדרש שמע את החכמים מצטערים על כך שהוא איננו שכן היה מיישב כל קושיה שהייתה עולה. כאשר אמר להם כי הוא חוני, איש לא האמין לו, ומרוב צער, הוא מת. בעקבות כך, טבע רבא את האימרה "או חברותא או מיתותא".
גירסה אחרת לסופו של חוני עולה מן הספר "קדמוניות היהודים" שכתב יוסף בן מתתיהו. על פי גירסה זו, בעת הסכסוך בין המתמודדים על ירושת בית חשמונאי, אריסטובולוס השני והורקנוס השני, צר הורקנוס, ועמו יועצו אנטיפטרוס האדומי על ירושלים. הדבר היה בשנת 63 לפנה"ס. בעיר הנצורה שהו המלך אריסטובולוס ועמו הכוהנים והעם. הצרים התנהגו בצורה גרועה אל הנצורים, ומשאלו ביקשו כי יינתנו להם בהמות לשם עבודת בית המקדש והקרבת הקורבנות, העלו להם הצרים חזיר. במהלך המצור נתפס חוני על ידי הצרים, ומכיוון שהיה ידוע כי תפילתו נענית, נדרש להתפלל לאובדנם של הנצורים. משסירב, וביקש מהאל כי לא יגרום רעה לאף אחד מן הצדדים, העלה עליו את חמת הצרים, ואלו המיתוהו בסקילה.
על אף שמותו של חוני, על פי מקור זה, היה בסמוך לירושלים, הרי שהמסורת מראה את מקום קברו בגליל דווקא, בסמוך לחצור הגלילית, במקום שבו היה קיים כפר ערבי בשם פרעם. ליד הקבר נובע מעיין המכונה "עין חוני".
התלמוד מספר כי גם נכדיו של חוני, אבא חלקיה וחנן הנחבא, היו צדיקים בעלי יכולת להוריד בתפילתם גשמים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "זמנך חלף חוני המעגל", בבלוג של אלי אשד.

