אלג'יריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: מהפכה על ידי העם, בשביל העם | |||||
| המנון לאומי: השבועה | |||||
| יבשת | אפריקה | ||||
| שפה רשמית | ערבית | ||||
| עיר בירה | אלג'יר 36°42′ צפון 3°13′ מזרח |
||||
| העיר הגדולה ביותר | אלג'יר | ||||
| משטר | |||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא עבדאלעזיז בוטפליקה אחמד קויאהיה |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
מצרפת 5 ביולי, 1962 |
||||
| שטח - סה"כ - % מים |
11 בעולם 2,381,740 קמ"ר זניח |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
37 בעולם 32,531,853 13 אנשים לקמ"ר |
||||
| תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
38 בעולם 232,692 מיליון $ 7,152 $ |
||||
| מטבע | דינר אלג'ירי (DZD) | ||||
| אזור זמן | UTC + 1 | ||||
| סיומת אינטרנט | dz | ||||
| קידומת בינלאומית | 213+ | ||||
הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית (בערבית: لجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, אָלְגָ'מְהוּרִיָּה (א)לְגָ'זַאִרִיָּה אָ(ל)דִּימֻקְרַאטִיָּה אָ(ל)שָּעְבִּיָּה) היא מדינה בצפון אפריקה אשר גובלת בצפון בים התיכון, בצפון-מזרח בתוניסיה, במזרח בלוב, בדרום-מזרח בניגר, בדרום-מערב במאלי ובמאוריטניה, ובמערב במרוקו. בירתה של אלג'יריה היא אלג'יר.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של אלג'יריה
האוכלוסייה הבֶרבֶרית המקורית הייתה תחת שלטון זר במשך 3000 השנים האחרונות. הפיניקים (סביב ה-1000 לפנה"ס) והרומאים (סביב 200 לפנה"ס) היו הכובשים העיקרים עד בוא הערבים במאה ה-8 לספירה. יחד עם זאת, כיוון הכיבוש לא היה חד צדדי. שושלת פאתימידים, שמקורה באלג'ירה השתלטה על מצרים בימי הביניים.
אלג'יריה שולבה באימפריה העותומנית על ידי חיר אד דין ואחיו ארוי, אשר הפך את החוף לבסיס של שודדי ים. פעילותם הגיעה לשיא בתחילת המאה ה-17 ועברה לאחר מכן לטריפולי בלוב. הצרפתים פלשו לאלג'יריה ב-5 ביולי 1830. ההתנגדות העיקשת של האוכלוסייה המקומית בראשותו של אמיר עבדלקאדר האיטה את הכיבוש, והמדינה נכבשה רק בתחילת המאה ה-20, כאשר המעוז הטוארגי האחרון נפל לידיהם.
בינתיים, הפולשים הצרפתים הפכו את אלג'יריה לחלק אינטגרלי מארץ האם הצרפתית, סטטוס שאבד לה רק בזמן הרפובליקה הרביעית. עשרות אלפי מתיישבים מצרפת, איטליה וספרד התנחלו באלג'יריה. מתיישבים ממוצא אירופאי קיבלו יחס של אזרחים עם יצוג בפרלמנט, לעומת זאת, היחס לערבים וברברים היה מפְלֶה והם היו נתונים למעשה למשטר דמוי אפרטהייד. בשנת 1954 חזית השיחרור הלאומית פתחה במלחמת גרילה כנגד הצרפתים. אחרי כמעט שמונה שנים של לוחמה בלתי פוסקת הם הצליחו לגרש את הצרפתים בשנת 1962. עם נסיגת הצבא, ברחו רוב המתנחלים חזרה לצרפת.
נשיאה הראשון של אלג'יריה אחמד בן-בלה הופל על ידי בן בריתו לשעבר שהיה בתפקיד שר ההגנה, חוארי בומדיאן בשנת 1965. המדינה נהנתה משלטון סוציאליסטי חד מפלגתי, יציב יחסית, במשך כ-25 שנים.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 התחוללה במדינה מלחמת האזרחים האלג'יראית, סכסוך עקוב מדם שהחל אחרי שהצבא מנע ממפלגה איסלמית לתפוס את השלטון אחרי שזכתה בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו במדינה. במהלך המלחמה נהרגו יותר מ-100,000 אנשים. רבים מהם במעשי טבח נוראים שביצעו הפונדמנטליסטים הפנאטים.
[עריכה] פוליטיקה
- ערך מורחב – פוליטיקה של אלג'יריה
[עריכה] כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת אלג'יריה
תעשית הפחממות היא הבסיס של כלכלת המדינה, עם 60% מהתקציב, 30% מהתל"ג ויותר מ-95% מהיצוא. באלג'יריה ישנן עתודות ענקיות של גז טבעי (חמישית בעולם) והיא השנייה בעולם ביצואו. היא נמצאת במקום ה-14 מבחינת עתודות נפט.
לאלג'יריה חוב חיצוני גדול. הכלכלה הצליחה לצמוח באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, חלקית בגלל הרפורמות, שנתמכו על ידי הבנק העולמי ומועדון פאריס, שסייע בפריסת החוב. אלג'יריה נהנתה מעליות במחירי הנפט ומדיניות פיסקלית נוקשה. התוצאה הייתה גידול ביצוא והורדת החוב החיצוני. הממשלה מנסה לפתח ענפים חדשים, על מנת לא להיות תלויה בענפי הנפט והגז.
[עריכה] פרובינציות
- ערך מורחב – פרובינציות של אלג'יריה
אלג'יריה מחולקת ל-48 "וויליעה" (פרובינציות)
|
|
|
[עריכה] גאוגרפיה
- ערך מורחב – גאוגרפיה של אלג'יריה
החופים הררים למדי ויש מעט נמלים טובים. האזור דרומית לחוף, הידוע כ"טל" יש קרקע פוריה. דרומית לטל נמצאים הרי האטלס ומדבר סהרה. אלג'יר, אורן וקונסטנטין הן הערים הראשיות.
האקלים צחיח וחם. האקלים לחופי הים הוא ים תיכוני אופייני. סופות חול נפוצות מאוד, בעיקר בקיץ.
[עריכה] דמוגרפיה
- ערך מורחב – דמוגרפיה של אלג'יריה
כ-90% מהאלג'יראים גרים בחלק הצפוני ליד חוף הים. בערך 1,500,000 בדואים גרים באזור המדברי. האוכלוסייה היא תערבות של ברברים וערבים. רוב האוכלסיה היא מוסלמית.
ההשפה הרשמית היא ערבית. הניב המקומי נקרא "דארג'ה" וכ-80% מהאוכלוסייה מגדירה אותו כשפת אם. 20% הנותרים מדברים שפות ברבריות.
[עריכה] תרבות
- ערך מורחב – תרבות אלג'יריה
ראי היא צורה מקומית של מוזיקת הפופ והיא נהנת מפופולריות רבה במדינה. היא זוכה להצלחה מסוימת גם מחוץ למדינה, בעיקר בצרפת, היכן שיש פזורה אלג'יראית גדולה. המוזיקה המסורתית יותר כוללת את צ'אבי ואנדולזית - המוזיקה ה"קלאסית" של אלג'יריה. מקורה ממסורות מוריות מספרד.
[עריכה] יהודי אלג'יריה
בעבר, חיו יהודים רבים, בעיקר במרכזי הערים הגדולות, באלג'יריה. בשנות ה-60, רובם ככולם עזבו את המדינה ועברו לישראל ולצרפת. כיום אין כלל יהודים באלג'יריה.
אלג'יריה איננה מקיימת יחסים דיפלומטים עם ישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- האתר הנשיאותי הרשמי (בצרפתית ובערבית)
- מיסט, אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב
| אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה | |
| איטליה · אלבניה · אלג'יריה · בוסניה והרצגובינה · יוון · ישראל · לבנון · לוב · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מצרים · מרוקו · סוריה · סלובניה · ספרד · צרפת · קפריסין · קרואטיה · תוניסיה · תורכיה
טריטוריות חסות: אקרוטירי ודקליה (הממלכה המאוחדת) · גיברלטר (הממלכה המאוחדת) טריטוריות לא עצמאיות: הרשות הפלסטינית · הרפובליקה התורכית של צפון קפריסין |
|
| מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין | סודאן | סומליה | תוניסיה | תורכיה | בחריין | עומאן | קטאר | סוריה | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה |קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה |
|
| אלג'יריה · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה · איראן · ונצואלה · כווית · לוב · ניגריה · עיראק · ערב הסעודית · קטאר |

