שטיפת מוח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שטיפת מוח או "שינוי חשיבתי" הוא שינוי מהותי של מערכת אמונותיו או התנהגותו של אדם, באמצעות הטפות חוזרות ונשנות לדעה מסוימת, מניעת שינה, חסך חושי, לחץ חברתי, הגבלת גישה למידע ועינויים. מקור המונח הוא במושג הסיני צִ'י נָאוֹ (洗脑) שפירושו "לשטוף את המוח".
השימוש הראשון בשטיפת מוח בא כחלק משיטות השכנוע הכפוי שנקטו הקומוניסטים בסין במסגרת מה שכינו "בנייה מחדש" (改造) של צורות החשיבה הפיאודליות, כביכול, ששררו אצל סינים בתקופות שלפני המהפכה הקומוניסטית בסין. המונח זכה לתפוצה רחבה אחרי שבמהלך מלחמת קוריאה בשנות החמישים של המאה העשרים דווח על מספר רב של שבויים אמריקניים, שאימצו את הרעיון הקומוניסטי אחרי שעונו בעת שביים בשיטות כמו מניעת שינה. מטרתם העיקרית של הסינים הייתה להקטין את מספר השומרים הנדרש כדי להשגיח על השבויים. למרות הפרסום הרב שניתן לשטיפת המוח ככלי לשינוי תודעתי, ממחקרים שנעשו בשטופי המוח התברר כי השפעת השינוי האידאולוגי התפוגגה במהירות אחרי שחרורם מהשבי.
טענות לשימוש בטכניקות של שטיפת מוח או דומות להן הושמעו גם ביחס לכתות דתיות שונות, ובמיוחד בהתייחס לשימוש בחזרה אינסופית על עיקרים מסוימים לאורך שעות ארוכות, הגבלת נגישות למידע, מניעת שינה וכדומה. עם זאת, מחקרים שונים שבוצעו לא הצליחו לאשר את הטיעון שקיימת שיטה יעילה ואפקטיבית לשטיפת מוח או שינוי תודעתי מתמשך. למעשה, רוב הממצאים מורים על–כך שהשינוי הניתן להשגה באמצעות טכניקות אלו אינו יכול לעמוד בפני עצמו למשך פרק זמן ארוך ונדרשת "תמיכה" באמצעות אינדוקטרינציה מתמדת, שינוי הסביבה הפיזית של הקרבן באופן תמידי, שינוי פעיל באורחות החיים, מניעת חשיפה למידע או צורת חשיבה אחרת, וכן הלאה.

