עמוס לוינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עמוס לוינברג, המכונה גם "הקב"ר המזמר", היה קצין מודיעין מיחידה 848 שהתריע על פריצתה של מלחמת יום הכיפורים ונשבה במוצב החרמון בראשית מלחמת יום הכיפורים, בעת שכוחות קומנדו סוריים כבשו את המוצב.

לוינברג היה בעל זיכרון ייחודי, ובנוסף לכל המידע לו נחשף במסגרת תפקידו, נזדמן לו, עקב רשלנות של מפקדיו ועמיתיו, לעיין גם במסמכים שאמורים היו להיוותר חסויים מפניו. שוביו הצליחו לגרום לו להאמין כי מדינת ישראל חרבה, והם יוזמים הקמת "מוזיאון הנצחה" למודיעין שלה. בעקבות עינויים פיזיים ופסיכולוגיים קשים של הסורים, לוינברג דיבר ומילא מחברות שלמות עמוסות פרטי מידע.

משהתברר היקף המידע שמסר לוינברג לסורים, לא היה מנוס משידוד מערכות מוחלט באגף המודיעין, אם כי יש האומרים שבסופו של דבר ההתארגנות המחודשת של המודיעין הייתה לטובה.

לאחר שמונה חודשים בשבי הסורי, שארבעה מהם עבר בצינוק, חזר לוינברג לארץ והוכר כנכה צה"ל, לאחר חקירה יסודית שנערכה לו במשך זמן רב. היו שתבעו להעמידו לדין, אך הוחלט שלא לעשות זאת, בהתחשב בכך שלא ניתנה הכשרה של ממש לאנשי מודיעין שתאפשר להם לעמוד בתנאי שבי, ובהתחשב בלחץ הפסיכולוגי והפיזי העצום בו נתון שבוי בסוריה. היו מבין מפקדיו של לוינברג שאמרו שציפו ממנו לשים נפשו בכפו, ולא לאפשר לידע שרכש ליפול בידי הסורים. האשימו אותו גם ב"התנהגות של קאפו" מאחר שמסר לסורים פרטים על תפקידיהם של חבריו לשבי. מאז חזר מהשבי דחה לוינברג בעקשנות כל פנייה לראיון, אך למרות זאת ידוע לפחות על ראיון אחד שקיים.