אוריאל רייכמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אוריאל רייכמן | |
|---|---|
![]() |
|
| תאריך לידה | 4 ביולי 1942 |
| כנסות | 17 |
| סיעות | קדימה |
| תפקידים בולטים |
|
פרופ' אוריאל רייכמן (נולד ב-4 ביולי 1942), משפטן ישראלי, מייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, וחבר כנסת מטעם קדימה לתקופה קצרה.
אוריאל רייכמן נולד בתל אביב (1942), בן לגרדה ואלפרד רייכמן שהיגרו לארץ ישראל מגרמניה הנאצית. למד בבי"ס עממי ברמת-גן. בוגר "תיכון חדש" בתל אביב, היה חבר פעיל בצופי רמת-גן ומכבי רמת-גן בכדורגל.
את שרות החובה בצה"ל (1963-1960) עשה בצנחנים, והשתחרר בדרגת סגן. השתתף כקצין במילואים בקרבות מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. בעקבות נפילתו של אחיו, גד, במלחמת יום הכיפורים, הועבר לתפקידי מטה, ושימש כאב בית דין של ועדת ערר בענייני קרקעות ביהודה ושומרון, בדרגת רב-סרן.
בוגר בהצטיינות ומוסמך בהצטיינות (1967) של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר דוקטור J.S.D במשפטים (1975) של בית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו, ארצות הברית. שימש אסיסטנט, מרצה, מרצה בכיר ופרופסור חבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. היה פרופסור אורח וחוקר אורח באוניברסיטאות בארצות הברית ובגרמניה. פרסומיו המדעיים (בישראל ובארצות הברית) הם בתחום דיני הקניין.
בין השנים 1990-1985 שימש כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. ב-1990 ייסד את בית הספר למשפטים "רמות משפט", המכללה החוץ תקציבית הראשונה מסוגה בישראל, ועמד בראשה עד 1995. בשנת 1994 ייסד את המרכז הבינתחומי הרצליה, האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. חרף התנגדות הממסד, ומתוך מחנה צבאי נטוש, הקים מוסד אקדמי שתוך זמן קצר נמנה עם היוקרתיים ביותר בישראל. מכהן כנשיא המרכז הבינתחומי הרצליה מאז הקמתו (למעט תקופה קצרה שבה הצטרף למערכת הפוליטית).
באמצע שנות ה-80 יזם ועמד בראש צוות שניסח הצעת חוקה לישראל. בהצעה הוצגו, בין השאר, רעיון הבחירה הישירה לראשות הממשלה, שיטת בחירות אזורית-יחסית, מגילת זכויות אדם והסדר חדש של יחסי דת ומדינה (1987). לאחר מכן שימש כיו"ר תנועת "חוקה לישראל", והוביל את מאבקה למימוש הצעות החוקה. בעקבות פעילות זו חוקקה הכנסת בשנת 1992 חלק מהצעות "חוקה לישראל" במסגרת של חוקי יסוד.
כהמשך לפעילותו ומעורבותו למען שיפור שיטת הממשל והמאבק למען חוקה בישראל, הצטרף לאחרונה לוועדת נשיא המדינה העוסקת בנושא, ופרסם ספר "מדינת ישראל: מחשבות חדשות" (עורך, בשיתוף פרופ' דוד נחמיאס) המציעה שורה של רפורמות בתחומי ממשל ומנהל ציבורי בישראל לקראת העשור השביעי לקיומה.
לאחר מלחמת יום הכיפורים הצטרף לפרופ' אמנון רובינשטיין והיה בין מייסדי תנועת שינוי. שימש כיו"ר ועדת הביקורת בד"ש ועם הפילוג בתנועה זו כיהן כיו"ר המזכירות של תנועת שינוי (1979). בשנת 1999 היה גורם חשוב בהחייאתה של תנועת שינוי, שהתפלגה ממר"צ, ובשנת 2004 נבחר לתפקיד יו"ר הנשיאות של מועצת שינוי. בשנת 2005 נענה פרופ' רייכמן לפנייתו של ראש הממשלה אריאל שרון להיות מועמדה של מפלגתו החדשה "קדימה" לשר החינוך. פרופ' רייכמן הודיע מראש בציבור שהוא מוכן להתפטר מתפקידו כנשיא המרכז הבינתחומי לשם מילוי התפקיד של שר החינוך בלבד. לאחר הבחירות החליט אהוד אולמרט להעביר את תפקיד שר החינוך לשותפים קואליציוניים. פרופ' רייכמן קיים את הצהרתו, ויתר על תפקיד של שר והתפטר מכהונתו בכנסת השבע עשרה, שלושה ימים אחרי שהושבעה.
שימש כדירקטור בבנק הבינלאומי הראשון וכן כדירקטור בבנק הפועלים; שימש כיו"ר ועדת זכויות האדם בלשכת עורכי הדין; עמד בראשן של ועדות ציבוריות והיה חבר באחרות, ובין השאר, הציע רפורמות בתחום דיני המקרקעין והסדר מקצועות השמאות והתיווך במקרקעין.
מכהן בוועדה המייעצת של עמותת "קו הזינוק", עמותה לעידוד בני נוער בעלי פוטנציאל מנהיגותי גבוה המלווה אותם במהלך 10 שנים.
רייכמן נשוי לאשתו השנייה - האדריכלית נירה רייכמן, ואב לשתי בנות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אוריאל רייכמן באתר הכנסת


