מירה קדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מירה קדר היא סופרת ומשוררת דתית.

תוכן עניינים

[עריכה] כתיבתה

בכתיבתה ניכרת השפעת המחשבה הציונית דתית של חוגי מרכז הרב וספריו של הרב קוק, כמו אורות, אף מצוטטים בספרים.

בספרה שותפי סוד, שאמור להיות הראשון בטרילוגיה, היא מספרת על אהבה בין צעיר לצעירה שנמצאת מתחת לפני השטח, עד שנכנס אדם נוסף לתמונה ואהבתה עוברת אליו. למרות שהסיפור ריאליסטי, ברור לקורא שישנה כאן גם אלגוריה למשהו אחר.

למעשה, קדר מציעה בספר זה פרשנות לדברים ומאמרים של הרב קוק, והעיקרי שבהם - דבריו ששלשה כחות קיימם בעם ישראל, הדתי, הלאומי והאוניברסלי. קדר מציגה את שלושת הכוחות הללו כמקומות נפשיים וחוקרת את היחסים ביניהם.

הנפש היא תמונה (דימוי שהיא משתמשת בו) שצריכה להיות משולבת משלושת הגורמים הללו, שאצלה יש להם מקור יסודי יותר. השאיפה לגבהים קשורה לרגש הדתי. המרחבים להומניזם ואנושיות והעומק, פנימיות הנפש, עם עם ישראל. בהמשך לתפיסת הרב קוק, עם ישראל מכונה אצלה "נקודת ציון הפנימית" שהיא גם הנקודה הפנימית שבנפשה.

[עריכה] ספריה

[עריכה] שירה

  • מֻרביות של תאנה - ספריית פועלים, ה'תש"ן
  • קרבת מקום - הקיבוץ המאוחד, ה'תשנ"ה

[עריכה] פרוזה

  • רצוא ושוב - קובץ סיפורים. כתר, ה'תש"ס
  • שותפי סוד - כתר, ה'תשס"ב