ישיבת בני עקיבא כפר הרואה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת בני עקיבא כפר הרואה נוסדה בשנת ה'ת"ש (1940) על-ידי הרב משה צבי נריה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה והיא הראשונה בישיבות בני עקיבא ששילבה לימודי ישיבה ולימודים לבחינות הבגרות.
בעקבות ישיבה זו נוסדו ישיבות תיכוניות רבות בכל רחבי הארץ, ובעקבותיהן אף אולפנות לבנות. בכך הפכה הישיבה ל"אם הישיבות התיכוניות".
רבים מבוגרי הישיבה השתלבו בעשייה הציונית, והפכו להיות בעצמם אישי ציבור ורבנים ידועים, ביניהם אפשר למנות את השופט צבי טל, הרב בנימין הרלינג, הרב זלמן מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב חנן פורת ומוטי יוגב.
תוכן עניינים |
[עריכה] אג'נדה חינוכית
הישיבה הוקמה חרף התנגדויות בתוך תנועת בני עקיבא ולראשונה שולבו בה עבודת אדמה ולימודי קודש. לימים, עקב דרישת ההורים, הוכנסו לישיבה לימודי בית ספר תיכון (על חשבון עבודת הכפיים), וזאת חרף התנגדותו של הרב נריה (שהתבטא: "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה") ובעידודו של שותפו לראשות הישיבה, הרב אברהם צוקרמן.
הרצון של מייסדיה היה ליצור מוסד חינוכי שישלב בין הלימוד הליטאי, הרצינות של ישיבות המוסר, החמימות של תנועת החסידות והערנות החלוצית. בלשונו של הרב נריה, ליצור "צבר ללא קוצים". הישיבה התאפיינה בליברליות רבה ובנתינת אמון בתלמידיה, וכיוונה אותם להגשמה ציונית, המשך לימודים בישיבות גבוהות ושירות ביחידות קרביות בצה"ל. מייסדי הישיבה כיוונו להגשמת חזונו של הרב קוק כפי שהתבטא בתנועתו שלא צלחה "דגל ירושלים".
בישיבה הושם דגש רב על אינטגרציה בחינוך, והתקבלו מלכתחילה תלמידים רבים בכל מחזור מעיירות פיתוח ושכונות מצוקה לצד ילדי שמנת מאזורים מבוססים. כיום ניתן למצוא בישיבה לצד מגמות קלאסיות כפיזיקה, מתמטיקה, מחשבים וביולוגיה, גם מגמות כמו תקשורת, מדעי החיים ומגמה ירוקה ללימוד חקלאות אורגנית.
[עריכה] מבנה ארגוני
בתחילה הישיבה התנהלה כמו קיבוץ. לוועד התלמידים שמנה חמישה חברים היו סמכויות רבות כמו קביעת נוהלי הישיבה, קבלת תלמידים חדשים, מניעת סילוק קיימים וכדומה. כל תלמיד הגיע לתקופת ניסיון, ורק לאחר שהוועד אישר את קבלתו הוא היה הופך לתלמיד ולאחר מכן גם לחבר ולבעל זכות בחירה לוועד. ראשי הישיבה שיתפו את חברי הוועד בהכרעותיהם ולבטיהם.
לישיבה חטיבת ביניים בגוש דן בשם "המכינה המרכזית לישיבות בני עקיבא, גבעת שמואל" ליד אוניברסיטת בר אילן, שבה מתקיימים לימודים עד כיתה ט'. לאחר מכן חלק ניכר מבוגרי החטיבה ממשיך ללמוד בתנאי פנימיה בכפר הרא"ה, וחלק אחר ממשיך בישיבות תיכוניות אחרות או בבתי ספר תיכוניים.
בשנים האחרונות, בעקבות מגמה גוברת אצל הורים בציבור הדתי-לאומי לא לשלוח את ילדיהם לפנימיות, הפכה "המכינה" בגבעת שמואל לישיבה תיכונית, ומתקיימים בה עתה גם לימודים תיכוניים, במקביל לישיבה בכפר הרא"ה.
דגם של הישיבה הוקם בפארק מיני ישראל בסוף שנת 2005.

