רוברט מרטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוברט מרטון (5 ביולי 1910 - 23 בפברואר 2003) (Robert King Merton) הוא אחד מהחוקרים הנודעים בסוציולוגיה המוכר בין היתר עקב היותו זה שטבע את הביטוי נבואה המגשימה את עצמה, וגם את מודל לחיקוי (role model).

מרטון, יצא מהמסורת הפונקציונלית בסוציולוגיה שטענה כי לכל אירוע או תפקיד יש מטרה או תרומה לחברה. למרות שכיום קמו מתנגדים רבים לתאוריה זו, וביחוד הזרם הסוציולוגי הביקורתי, תרומתו של מרטון לחקר הסוציולוגיה אינה מוטלת בספק.

מרטון חקר, בין השאר, את התנהגותם של ארגונים ביורוקרטיים, וניתח את כשליהם.

מרטון כינה בשם דיספונקציות תופעות לא צפויות, לא מכוונות ולא רצויות של מערכות ביורוקרטיות. על-פי מרטון, קיימת דרישה של הנהלתו של כל ארגון להגדלת המהימנות של הארגון בייצור ובמגע עם הלקוחות. על כן מגבירה ההנהלה את הפיקוח על עובדי הארגון והתהליכים המתרחשים בו, פיקוח הנעשה באמצעות הדגשה ופיתוח של תהליכי פורמליזציה (תקנון, כללים, קביעת סטנדרטים וכו').
לתהליך זה שלוש תוצאות דיספונקציונליות:

  • מעבר מיחסים בינאישיים ישירים ליחסים בינאישיים פורמליים, כלומר- מבוססים על כללי העבודה הפורמליים ועל יחסי התפקידים אותם ממלאים האנשים.
  • הפיכת הכללים שנקבעו כדי לסייע לפיקוח למטרה בזכות עצמם, ולא כאמצעי (לדוגמה: היצמדות למכסת ייצור מסוימת שנקבעה על-ידי ההנהלה, למרות שיעיל יותר לשנותה).
  • סיווג (קטגוריזציה) - מיון המשימות השונות העומדות בפני הארגון והתגובות הניתנות להן למספר מצומצם של מודלים קבועים בלא התיחסות לייחודה של כל משימה (לדוגמה: נהלי פתיחה באש בצה"ל).

על-פי מרטון, דיספונקציות אלו מגבירות את עצמן, שכן הן מקבעות את הצורך לבצע פיקוח באמצעות פורמליזציה, ולא באמצעים אחרים.

מלבד זאת, שימוש בפורמליזציה מצמצם את התחרות בין העובדים, ומאפשר התפתחותה של 'רוח צוות'. רוח צוות זו מחדדת את הדיספונקציות שכן היא מתגבשת סביב הכללים הפורמליים, וכמו כן שואפת לספק הגנה לפרט כנגד גורמים חיצוניים. הגנה זו פוגעת ביעילות הארגון, שכן לרוב גורמים חיצוניים אלו הינם דרישות ההנהלה והלקוחות. הטייה זו להגנה על העובדים מפני דרישות המערכת יוצרת צורך של ההנהלה בהעמקת הפורמליזציה.

[עריכה] ראו גם

מונחים במבנה ארגוני