ז'יטומיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ז'יטומיר | |||
|---|---|---|---|
|
|
|||
| מדינה | אוקראינה | ||
| ראש העירייה | וירה שלודצ'נקו | ||
| שטח | 61 קמ"ר | ||
| תאריך ייסוד | 884 | ||
| אוכלוסייה - עירונית |
310,000(2004) |
||
ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир) - עיר בצפון אוקראינה, מרכז חבל ז'יטומיר. אוכלוסיית העיר מונה כיום כ-310,000 איש. העיר נמצאת במרכזו של יער טבעי על 4 נהרות: טטרב, קמיינקה, ירושנקה ופוטינקה. את העיר חוצים שני כבישים מרכזיים באוקראינה: קייב-ורשה וקייב-ברסט. העיר נודעה כמרכז יהודי חשוב מן המאה ה-18.
[עריכה] היסטוריה
שנת 884 נחשבת כשנת יסוד העיר. לפי האגדה השם בא משותפם של אסקולד ודיר, מייסדי רוסיה העתיקה, ז'יטומיר. העיר הייתה מרכזם של שבט ז'יטצ'ים, אחד מהשבטים הסלאווים העתיקים. ב-945 בעיר התחיל מרד אנטי-פאודלי. ב-1240 נכבשה על ידי הטטרים. ב-1320 על ידי הליטאים. ב-1444 קיבלה זכויות מגדבורג. לאחר הסכם איחוד לובלין ב-1569 חלק מפולין. מאז ז'יטומיר נחשבת למרכז המחוז. ב1793 לאחר חלוקת פולין השלישית צורפה לרוסיה והוכרזה כבירת חבל ווהלין. ב1918 בזמן מלחמת האזרחים בעיר פעלה מספר שבועות ממשלת הרפובליקה האוקראינית העממית.
[עריכה] יהודים
היישוב היהודי התקיים מתחילת המאה ה-18, אם כי אישור רשמי לגור בעיר התקבל רק ב-1792. רוב היהודים התפרנסו ממסחר, מלאכות זעירות או היו בעלי אכסניות ובתי מרזח. ב-1753 הואשמו היהודים בעלילת דם. ב-1789 מספר היהודים הגיע ל-882 (כשליש מהתושבים), ב-1791 (לאחר קבלת האישור הרשמי להתיישב) - 1261 איש, וב1847 - 9500 איש. במאה ה-19 תנועת החסידות התפשטה מאוד בעיר. ב-1837 בית הדפוס של סלוויטא עבר לז'יטומיר. בעיר פעלו מוסדות חינוך רבים באותה תקופה, עשרות חדרים, 5 בתי-ספר לבנות ומכון למורים. בעיר התיישבו סופרי יידיש רבים, כמו מנדלי מוכר ספרים, גוטלובר ואחרים. בעיר בילה את ילדותו חיים נחמן ביאליק.
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

