דוד כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוד כהן
תאריך לידה אלול ה'תרמ"ז
תאריך פטירה כ"ח אב ה'תשל"ב
השתייכות ציונות דתית, מקובלים
נושאים בהם עסק אמונה, חסידות, גאולה, עם ישראל, אגדה, תשובה, תפילה, קבלה, מחקר היהדות, נבואה
רבותיו הברון דוד גינזבורג, הראי"ה קוק
תלמידיו בנו, הרב שאר ישוב כהן; חתנו, הרב שלמה גורן והרבנים חיים דרוקמן, יוסף טולידנו, נחום רקובר ויעקב אריאל

הרב דוד יהודה אריה לייב כהן (אלול תרמ"ז - כ"ח אב תשל"ב) (1887 - 1972) הינו חוקר התלמוד, הקבלה ופילוסופיה יהודית. מתלמידיו הבולטים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומהחשובים שבעורכי כתביו. כונה "הנזיר" בשל מנהגי נזירות שגזר על עצמו.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חייו ואישיותו

נולד בעיירה מאישיגולה שליד וילנה, לאביו הרב יוסף יוזפא הכהן, שהיה רב העיירה, בנו של הרב זכריה מנדל כ"ץ, רבה המפורסם של העיירה ראדין, מקום מושבו של החפץ חיים. בגיל שבע למד אצל בן-דוד אמו הרב שלמה מקלר גמרא בחדר. בן תשע הובא לראדין לבית סבו שם למד בשקידה בכיתה של תלמידים גדולים ממנו בכל יום עד תשע בערב. רבו היה הרב הדרשן משה בנימין שניידר. בהיותו בן עשר נפטר סבו והאירוע השפיע עליו מאד. באותה שנה נסע לבית אביו, שהיה כעת באוקרינא, בעיר קאנאטאפ, ללמוד בישיבה שם, שנפתחה על ידי בן-דוד אביו מליטא. הישיבה הייתה בחדרי בית הכנסת, שנקרא החומה, שם התפללו גם הליטאים, אם כי הנוסח היה חב"די לפי השתייכות רוב המתפללים שם. בן שתים עשרה, למד אצל דודו הרב ישעיה כ"ץ, שהיה רב בעירה בקשט והמושבה היהודית הסמוכה באריסאווקא, על יד וולוז'ין. שם הייתה חגיגה בר מצוה שלו, ומאותה עת למד ושקד יומם ולילה.

שנה לאחר מכן הובא ללמוד בישיבת וולוז'ין. לצד התגדלותו בתורה נחשף שם לכמה ספרים שנתחברו על-ידי סופרי תנועת ההשכלה. לאחר תקופה קצרה עבר עם דודו לעיר ריוול בירת אסטוניה שם נתקבל דודו לרב. שם למד כשנה. בשנת ה'תרס"ג 1903 ונוא בן שש עשרה שנים שב לראדין. שם המשיך להצגדל בתורה ולשמוע שיחות מוסריות מפי החפץ חיים. שם החל לחיות חיים ברוח תנועת המוסר כאשר ערך רשימות אישיות של מעשיו בכל יום לפי טיבם. אז גם החל כותב את רשימותיו הראשונות בסגנון ההשכלה אך בתוכן תורני במיוחד על השפת היהדות על האשה, חיי הנישואין וקדושת הבית היהודי. מאמרים אלו פורסמו לראשונה 103 שנים לאחר מכן בספר "זכו - שכינה ביניהם", ירושלים ה'תשס"ו.

בגיל שמונה עשרה החל ללמוד בישיבה בסלובדקה. בקיץ של אותה שנה, ה'תרס"ה 1905 עבר אל בית דודו בטולא. משלב זה החל מתעניין מאוד בליומדי אקדמיה בהם ביקש להשתלם לצד השכלתו התורנית שבעת הזו כבר הייתה רחבה מאד.

הרב הנזיר שהיה דוקטורנט לפילוסופיה בשווייץ, ובעל ידע כללי נרחב שכלל ידיעת שפות רבות, שינה את מסלול חייו כאשר פגש את הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשווייץ, בתקופת מלחמת העולם הראשונה. סיפור פגישתו עם הראי"ה מתואר בהקדמה לספר "אורות הקודש" (שיצא בעריכתו). לאחר שהרב אברהם יצחק הכהן קוק עלה ארצה, הוא עלה בעקבותיו, ויצק מים על ידיו, בישיבת מרכז הרב בירושלים, תוך שהוא מתמסר ליצירת שיטה ברורה בהגותו של רבו.

נפטר ביום כ"ח אב תשל"ב, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

הותיר אחריו אישה - הרבנית שרה כהן (שהייתה בת דודתו), בת - הרבנית צפיה גורן (אשת הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן), ובן - הרב שאר ישוב כהן (הרב הראשי לחיפה והמחוז)

מכון "נזר דוד" בבית אריאל בירושלים, הוקם להוצאת כתביו ולהנצחתו וכן בית הספר הממלכתי דתי "פסגת דוד" בפסגת זאב, ירושלים קרוי על שמו.

[עריכה] תפיסת עולמו

תפיסת עולמו הושפעה רבות מעולם הסוד והנסתר. הדבר אף מסביר את העובדה שרבו נתן לו לערוך את 'אורות הקודש' - ספר העוסק ברעיונות עמוקים. אמנם עם זאת היה חוקר, פילוסוף ודקדקן גדול. אף שנהג במנהגי נזירות רבים כמו צמחונות, אי שתיית יין, גידול שער, ושתיקה מרובה שגזר על עצמו בעיקר בשבתות, חינך את תלמידיו להיות מעורבים בחיי הכלל, ואכן תלמידיו כמו חתנו הרב הראשי שלמה גורן, ובנו הרב שאר ישוב הכהן, רבה של חיפה, לא רק שהתגייסו לצה"ל והתמסרו לענייני הכלל, אלא גם שלחו את בנותיהם להיות קצינות בצבא, בניגוד לתפיסה המקובלת של הציבור הדתי, שברובו שלח את בנותיו לשירות לאומי.

הנזיר האמין שהנבואה צריכה לחזור לעם ישראל בעת החדשה, ועסק בעניין זה רבות בספרו "קול הנבואה", שבו הדגיש את היתרון שיש לשמיעה על ה[[ראייה]כיסוד מרכזי בתפישת היהדות לאורך הדורות. במסגרת חיפוש הנבואה שוטט רבות במדבר יהודה שבו חיפש מקורות השראה לכיוון זה.

[עריכה] כתביו

  • קול הנבואה - ההיגיון העברי השמעי - ספרו ההגותי-פילוסופי
  • עריכת אורות הקודש של הראי"ה קוק (ארבעה כרכים)
  • עריכת חזון הצמחונות והשלום, פרקי צמחונות בהגותו של הרב קוק
  • הכוזרי המבואר - שיעוריו על ספר הכוזרי
  • דודי לצבי, אסופת אגרות בין הנזיר לרב צבי יהודה קוק
  • משנת הנזיר, קטעים מיומניו האישיים.
  • זכו - שכינה ביניהם, ה'תשס"ו, על קדושת הנישואין והבית היהודי.

[עריכה] מתלמידיו

[עריכה] לקריאה נוספת

  • נזיר אחיו - שלשה כרכים על חייו ומשנתו של הרב הנזיר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות