משפט הרופאים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בעלילת הדם כנגד הרופאים היהודים בבריה"מ; לערך העוסק במשפטם של רופאים נאצים, ראו משפט הרופאים בגרמניה.
משפט הרופאים היה עלילת דם כנגד רופאים יהודים בברית המועצות בסוף ימיו של סטלין.
יוסף סטלין נפטר ב-5 במרץ 1953. לפני מותו אמור היה להגיע אל המנוחה והנחלה. לאחר הנצחון על הנאצים, התרחבות האימפריה הסובייטית על פני מזרח ומרכז אירופה והתבססות שלטונו האבסולוטי ללא עוררין ומתנגדים יכול היה סטלין לנוח על זרי הדפנה, אך דווקא בתקופה זאת חידש השליט העריץ מסעות של טיהורים ומשפטי ראווה נגד אויבים מדומים, כדוגמת משפטי מוסקבה בשנות ה-30. הפעם נפל הפור על העם היהודי, התנועה הציונית ומדינת ישראל.
בסוף שנת 1952 נערכו בפראג בירת צ'כוסלובקיה, שהייתה גרורה ועושת רצונה של ברית המועצות, משפטי ראווה של קבוצה מאנשי השלטון ובראשם היהודי רודולף סלאנסקי באשמת היותם "סוכני האימפריאליזם האמריקאי". במשפטים, שכונו משפטי פראג, הודגשה יהדותו של סלאנסקי ורוב יתר הנאשמים. המשפטים נסתיימו בהרשעה וסלאנסקי נדון למוות.
עוד לא גוועו הדי משפטי פראג וב-13 בינואר 1953 הודיעה ברית המועצות על העמדתם לדין של תשעה רופאים יהודים, בראשם פרופסור וופסי וביניהם ד"ר פלדמן, ד"ר אטינגר, ד"ר מאירוב, ד"ר גרינשטיין ושני רופאים בשם כהן. הרופאים הואשמו בחברות בארגון יהודי הקשור עם הג'וינט, שקשר קשר להמתת מנהיגי ברית המועצות באמצעים רפואיים ועל ידי הרעלה.
נטען כי רופאה רוסיה בשם ד"ר לידיה טימשוק חשפה את הקשר וכי נתברר שבעבר גרמו הרופאים למותם של שני מנהיגים סוביטיים שאחד מהם היה אנדריי ז'דאנוב ועתה התכוונו לגרום למותם של 5 מפקדי צבא בכירים ועטורי תהילה וביניהם המרשלים קונייב וואסיליבסקי והגנרל טימושנקו.
כן הוכפש בהודעה הסוביטית זכרו של שלמה מיכאלס, שהיה מנהל התאטרון היהודי ונרצח בפקודת סטלין, כמי שיצר את הקשר בין ארגון הג'וינט לנאשמים. בה בעת הגיעו שמועות על גירוש המוני הצפוי ליהודי ברית המועצות.
דבר המשפט גרם לזעזוע בישראל וגרם להתפלגותה ממפ"ם של סיעת שמאל בראשות משה סנה, שהצהירה על אמונתה באשמתם של נאשמי פראג ושל הרופאים.
פחות מחודש ימים מיום מותו של סטלין ב-4 באפריל 1953 פורסמה הודעה רשמית במוסקבה כי הרופאים שוחררו מאחר ונמצא כי הם חפים מפשע והודאותיהם נתקבלו באמצעי לחץ. בהמשך נאמר כי האחראים לעלילה נאסרו ונענשו.
שחרור הרופאים היה הסנונית הראשונה של תקופת "ההפשרה" שלאחר מות סטלין וזמן לא רב לאחר מכן, ב-20 ביולי 1953, נמסרה הודעה על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות למדינת ישראל, שנותקו על ידי הסובייטים ב-11 בפברואר 1953, לאחר שאנשי מחתרת צריפין הטמינו פצצה בצירות הסובייטית ברמת גן.

