כלכלת שווייץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכיוון שאין לה מוצא לים, חייבת שווייץ לייבא את כל חומרי הגלם שלה ולפיכך תלותה במדיניות הכלכלית ובהגבלות הסחר של שותפות הסחר שלה מרובה. מסיבה זו הקימה שווייץ תעשיה מפותחת ביותר.
אילוצים אלו גרמו לשווייץ לנצל ביעילות מירבית את כלי המדיניות הכלכלית שעמדו לרשותה כדי לקיים את הייצוא ולמנוע אבטלה נוכח השינויים בתנאי הסחר בעולם ושיעורי האינפלציה הגואים במדינות המתועשות, וכן כדי למנוע פגיעה במעמדה כמרכז פיננסי בינלאומי ראשון במעלה, ביציבותה הכלכלית והמדינית ובניטראליותה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תעשייה
שווייץ, למרות היותה מדינה דלה באוצרות טבע, הצליחה להשתלב בצורה טובה מאוד בתחום התעשיה והכלכלה בזכות שלושה יתרונות. יתרונות אלה הקנו לשווייץ את מעמדה התעשייתי הנראה לעינינו כיום, ואלה הם :
- כוח מים ללא הגבלה.
- פועלים בעלי מקצוע.
- שליטה על מעברות ההרים - שהיו חשובים לחלק גדול מסחרה של אירופה.
חסרונה הגדול של שווייץ הוא היעדר דלק ופחם, אך חיסרון זה הפך לייתרון, שכן בלעדי דלק לתעשייה הכבדה נחסכו משווייץ כל "בתי החרושת השטניים" של גליל מידלנדס העשן של אנגליה או של פיטסבורג שבאמריקה, שהיו מקללותיה העיקריות של המהפכה התעשייתית.
תחת זאת התמחו השווייצים במוצרים של מותרות המצריכים מיזער של דלק או חומרים ומירב של כישורים, כגון שעונים ותכשיטים, מכונות מדויקות, משי ותחרה, תרופות ומזונות מעודנים. 95% מן העלות של השעון השווייצי המפורסם, לדוגמה, הם עבודה מקצועית, ורק 5% מספיקים לחומרים.
האתגר של שווייץ לענקי התעשייה כמו ארצות הברית, יפן וגרמניה, הוא גורם האיכות. שמות כמו רולקס, אומגה, וארליקון ידועים בעולם כולו.
יצירת המופת השוויצרית הגדולה ביותר היא המשק עצמו, הרגיש באיזונו והמדייק בתיפקודו כמו שעון שווייצי משובח. החקלאות נדחקת לקרן זוית, עד שכיום, כתוצאה מכרזות התיירות שעודן מבטיחות פרות יפות תואר וחולבות חינניות, פחות מ-12% מאוכלוסיית שווייץ יושבת על הקרקע, ובצד בלגיה ואנגליה, שווייץ היא אחת הארצות המתועשות ביותר באירופה.
שווייץ, הארץ הדלה באצרות טבע, הכפילה את אוכלוסייתה במאה השנים האחרונות מבלי להרחיב כלל את שטחה, וסיפקה לתושביה את אחת מרמות החיים הגבוהות ביותר ואת אחד המטבעות היציבים ביותר בעולם.
התעשייה הגדולה הראשונה של שווייץ, הייתה הטקסטיל. בימי הביניים הייתה ציריך מרכז של ייצור משי. סט. גלן נודעה בתחרה, ואפנצל במעשי ריקמה. בשנת 1895 היו כמעט 43% מכלל פועלי התעשייה של שווייץ מייצרים טקסטילים. במאה העשרים ירד הענף לשליש ממה שהיה במאות הקודמות. צרכיה של תעשיית הטקסטיל בעת ההסגר שהטיל נפוליאון על אנגליה, שהייתה היצרנית הראשית של מכונות טקסטיל, הם שדירבנו את התעשייה ההנדסית של שווייץ.
כיום, 35% מן הייצוא של שווייץ הם מכונות וציוד חשמלי. מנועי דיזל שווייציים מניעים אוניות החותרות באוקיינוסים ואת הקטרים במסילות הברזל באנגליה, צרפת, ספרד ויפן. משאיות שווייציות מעפילות בנתיבי האנדים התלולים, וגנרטורים שווייצים מייצרים כוח חשמלי בהודו וביוגוסלביה.
בתי החרושת השווייציים מייצרים גם כלי נשק. נוסף לכך שסיפקו נשק לצבא שלהם, ייצרו השווייצים תותחים, תחמושת וציוד לצוללות לכמה מהצדדים הלוחמים הראשיים במלחמת העולם השניה. כיום יצרנים שווייציים מוכרים מוקשים, טילים ושאר פריטי ציוד צבאי לארצות נאט"ו, בעיקר באמצעות חברות אחיות בהולנד ואנגליה.
ההנדסה שינתה את תעשיית השעונים, מתעשייה ביתית כפי שהייתה בעבר, לעסק גדול, מפותח ומתוחכם פי כמה. כיום תעשיית השעונים היא ענף הייצוא השלישי בגודלו, והמפורסם ביותר ביותר בשווייץ. 2700 בתי חרושת פזורים על פני הרי היורה מז'נבה ועד שאפהאוזן, ולמעלה מ-75% מהם עסוקים בייצור חלקים כמו מחוגים, קפיצים וקופסאות, ו-500 בייצור שעונים שלמים. הודות לתפוקה שנתית בת קרוב ל-45,000,000 שעונים, שווייץ היא יצרנית השעונים הגדולה שבעולם. %97 מן השעונים האלה מיוצאים, רובם לארצות הברית, גרמניה ולהונג קונג.
תעשיות המזון והשוקולד של שווייץ קשורות לכימיה. מפעל כימי שווייצי, ואנדר, מפיץ את האובאלטין שלו ברחבי העולם כולו. תעשיית השוקולד הותאמה על ידי השווייצים לייצור במכונה, וכיום יש בשווייץ 36 מפעלי שוקולד, והשוקולד השווייצי התפרסם בעולם כולו בזכות איכותו הגבוהה.
ממשלת שווייץ חולשת על קווי התחבורה של הארץ, מפעילה בנק לאומי ומסדירה את יצור הנשק, אבק השריפה והמשקאות החריפים. אולם פרט לכך, נמצא כמעט הכול בבעלות פרטית. שווייץ היא מדינה קפיטליסטית, כל אחת מ-30 הערים העיקריות היא תעשייתית. ישנם בסך הכול 55 מפעלים המעבידים למעלה מ-1,000 איש כל אחד, אך רוב בתי החרושת קטנים ומעסיקים פחות מ-50 פועלים.
בגלל שירותי הסעד המרובים שמספקת הממשלה לעם בשווייץ אין כמעט שביתות - בארץ בה כל פועל חש שהוא בעל מניות בתאגיד הכלכלי של ארצו, השביתות נחשבות לא רק עסק רע אלא גם מעשה לא פטריוטי.
למרות שהצצה בסיכומי היבוא-יצוא מעידה על כך שהמשק בשווייץ שרוי בצרה קשה (מאז 1953 המאזן המסחרי של שווייץ שלילי תמיד. בשנת ,1968 למשל, הסתכם היבוא של שווייץ ב-3,500 מיליון לי"ש והיצוא הגיע ל-3,125 מיליון ליש"ט בלבד) - מספרי היבוא והיצוא כשלעצמם לא ממצים את התמונה כולה. המשק השוויצרי מתאזן פחות או יותר על ידי "יצוא סתמי" - מקורות הכנסה שאי אפשר ליחסם לתנועת הסחורות, אלא באים, בדרך שוויצית אופיינית - משירותים. בראש ענפי היצוא הסמוי עומד ענף התיירות, המעסיק כמעט 4% מכלל האוכלוסייה הפעילה בארץ. מקורות הכנסה נוספים הם הבנקאות, הביטוח וההובלה.
[עריכה] בנקאות
עם גידול התעשייה והמסחר בשווייץ, בשלהי המאה ה-19 פרחה גם מערכת הבנקאות בארץ.
כיום, בשווייץ למעלה מ-500 בנקים ולהם בסל הכול כ-4,000 משרדים ופחות או יותר - סניף אחד לכל 1,400 נפש.
בנקים אלה כוללים את הבנק הלאומי השווייצי, חמישה בנקים מסחריים גדולים, 28 בנקים קאנטונאליים בבעלות ממלכתית, וכ-57 בנקים פרטיים בבעלות משפחתית. מספר חשבונות החיסכון לבדו עולה על מספר תושביה של שווייץ. העובדה שאלה הם הבנקים הבטוחים ביותר העולם הודגמה באורח דרמטי בשנת 1962 כאשר הסדירו הבנק הלאומי השווייצי והבנק לסילוקים בינלאומיים המרת פרנקים בסך 200 מיליון דולר עם הבנק הפדרלי של ניו יורק לחיזוק הדולר האמריקני. במשך אותה השנה ניתנו מיליוני פרנקים בהלוואה לממשלת דנמרק ולבנקים וחברות בארצות הברית, אנגליה וגרמניה.
קסמם וסוד הצלחתם של הבנקים בשווייץ היה בטחונו וסודיותו של המפקיד. אדם המפקיד בבנק שווייצי יכול להתנות תנאי שיהיה החשבון שלו לפי מספר ושהמספר יהיה ידוע רק לו ולקומץ פקידי בנק בכירים. בגלל סודיות הבנקים בשווייץ אין איש יודע בדיוק את שווים של הדיבידנדים והריבית שמכניסים הבנקים השוויצרים מחו"ל לשווייץ בכל שנה, אבל הסכום מגיע למיליוני ליש"ט. חשוב פחות מן הבנקאות בין סעיפי הייצוא הסמוי, ואף על פי כן מכניס רווחים ביותר, הוא התחום המקורב של הביטוח, המכניס מידי שנה למעלה מ-260,000,000 בפרמיות חוץ ומניב רווחים נטו, לאחר כיסויי ההפסדים, בסך קרוב ל-.9,000,000
הביטוח הוא מומחיות שווייצית גרמנית.על הביטוח השווייצי, המבוסס על חישוב פרגמטי של הסתברויות, אפשר לומר שנולד מן המתימטיקה השווייצית. הואיל והשוויצרים מרבים לחשוב על ביטוח, אין השווייצי מסתפק בפוליסה אחת של ביטוח חיים, והוא משלם בממוצע כחמישים פרמיות שנתיות של ביטוח חיים.
[עריכה] חקלאות
חלקן של החקלאות ושל היערנות בכלל ההכנסה הלאומית של שווייץ, הוא 6% בקירוב. 28% בלבד מכלל שטחה של שווייץ טובים לניצול חקלאי ויערני אינטנסיבי.
משק המרעה שבאלפים הולך ומתמחה בגידול מקנה צעיר. משזה גדל, מוכרים אותו אל הארץ התיכונה ואל מרחב הדום האלפים לצורך ייצור החלב. את השילוב של גידול מקנה עם הפלחה מוצאים בעיקר בארץ התיכונה. המיתון שחל בעיבוד הפלחה תוך העדפת משק העשבים הפשוט יותר, הואט למן שנות ה-60. ענבים ופירות מגדלים בעיקר בנופי העמקים הדרומיים, ואילו ירקות - באזורי מבואות הערים.
מ-4,500 הקמ"ר של שטח חקלאי מפיקים בשווייץ חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל ותפוחי אדמה, אולם היבול אינו מספיק לצרכי הארץ. חלק גדול של שטחי העיבוד הוקצה לגידול חציר ומספוא להזנת בהמות הבית. 1,650,000 ראשי בקר, מהם 900,000 פרות חולבות, מהווים אחת מאבני הפינה של כלכלת שווייץ. גידול הבקר נועד בארץ זו בעיקר לייצור חלב. את החלב מעבדים בתהליכי תעשיה שונים, ולמוצרי החלב של שווייץ יצאו מוניטין בכל העולם.
יערותיה של שווייץ מספקים רק במקצת את תצרוכתה בעצים. השלטונות מקפידים שלא יכרתו יותר עצים ממספר העצים השבים וצומחים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הבורסה השווייצית - האתר הרשמי

