הבשורה על-פי מתי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נצרות | |
| פורטל נצרות | |
| מושגים בנצרות | |
| התאולוגיה הנוצרית | כתבי הקודש הנוצריים |
| הקרדו השילוש הקדוש החטא הקדמון צליבת, תחיית ועליית ישו הביאה השנייה שבעת החטאים |
הברית הישנה הברית החדשה הבשורות חזון יוחנן |
| הפולחן הנוצרי | אישים מרכזיים |
| הסקרמנטים טבילה · וידוי סעודת האדון צלב · איקונין |
ישו · יוחנן המטביל השליחים · פאולוס אבות הנצרות · האפיפיור הקדושים הנוצריים |
| הזרמים בנצרות | ההיסטוריה של הנצרות |
| נצרות קתולית נצרות אורתודוכסית נצרות פרוטסטנטית המינים בנצרות |
ועידת ניקיאה פילוג הכנסייה הנוצרית מסעי הצלב הפילוג המערבי הרפורמציה |
| ראו גם | |
| מונותאיזם | נצרות ואנטישמיות | אדריכלות כנסיות | |
הבשורה על-פי מתי (יוונית: Κατά Μαθθαίον) היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה, המיוחסת למתי השליח. בשורה זו מופיעה ראשונה בכתבי הקודש הנוצריים, לפני הבשורות על-פי מרקוס, לוקס, ויוחנן.
[עריכה] תוכנה של הבשורה
יש המחלקים את הבשורה על-פי מתי לארבעה קטעים השונים זה מזה במבנה ובתוכן: שני קטעים מקדימים; הקטע המרכזי, אותו אפשר לחלק לחמישה תתי-קטעים; ולבסוף הפסיון של ישו ותחייתו. כך נראית חלוקה זו:
- "ספר היוחסין" (א:1) של ישו, הולדתו, וינקותו (פרקים א, ב)
- שיחיו ופעילויותיו של יוחנן המטביל לקראת כמורתו של ישו (ג, ד:11)
- שיחיו ופעילויותיו של ישו בגליל (ד:12 עד כ"ו:1):
- הדרשה על ההר, עיקר המוסר הנוצרית (פרקים ה עד ז)
- שיח השליחות, על השליחות שישו נתן לשליחיו (י עד י"א:1)
- שיח המשלים, סיפורים שמלמדים על מלוכת השמים (י"ג)
- שיח הסדר הכנסייתי, על היחסים בין הנוצרים (י"ח עד י"ט:1)
- השיח על אחרית הימים, על הביאה השנייה של ישו ואחרית הימים (כ"ד עד כ"ו:1)
- הפסיון של ישו והעמלה הגדולה (קריאתו של ישו לאוונגליזם)
הנושא המרכזי בבשורה על-פי מתי הוא שישו הנוצרי נועד להיות המשיח ושדרכו התגשמו הנבואות העתיקות מן הברית הישנה--ובקיצור:
| "אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם...." | ||
| -- מתי ה:17 | ||
על מנת לחזק טענה זו הטקסט מזכיר לא פחות משישים ושש פעמים נבואות מהתנ"ך, מספר הגדול בהרבה מהבשורות האחרות.
[עריכה] כותב הבשורה
על פי המסורת הנוצרית כתב מתי, אחד משנים עשר שליחי ישו, את הבשורה על-פיו. על פי אותה המסורת הייתה זו הבשורה הראשונה שנכתבה, והיא מתוארכת לזמן קצר לפני חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.
בניגוד למסורת זו מסכימים כיום רוב המומחים כי הבשורה על-פי מרקוס היא הבשורה שנכתבה ראשונה. מכיוון שהנוסח בבשורה על-פי מתי דומה ביותר לעתים קרובות לזה שבבשורה על-פי מרקוס, סבורים כי מחברה של הבשורה על-פי מתי שאל פסוקים רבים הן מהבשורה על-פי מרקוס והן ממסמך היפותתי המכיל ציטוטים מפיו של ישו, הידוע כ"מסמך ה-Q".
מומחים רבים גם מטילים ספק בכך שמתי עצמו הוא זה שכתב את הבשורה על-פיו. הודות להופעות הרבות של התנ"ך ושל אורח החיים היהודי בטקסט, נראה כי מחברה של הבשורה היה יהודי. כמו כן, לא ידוע בדיוק היכן נכתבה הבשורה: בארץ ישראל או בעיר נוצרית מרכזית מחוצה לה, כגון אנטיוך. יחד עם זאת יש הסכמה כי הבשורה נכתבה בסביבות השנים 70 - 80 לספירה.

