ישיבת הסדר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות צבאי מקוצר במסגרת דתית. ישיבות ההסדר משתייכות לזרם הדתי לאומי, ומהוות בחברה זו שילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחוייבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית.
תוכן עניינים |
[עריכה] הבסיס החוקי להסדר
מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר נקבע במשך שנים בתקנות שהוציא שר הביטחון. בסיסו של ההסדר ברעיון הקמת נח"ל תורני, אולם בעקבות החלטת בג"ץ ב-1999 כי יש לקבוע את הסדר דחיית השירות לחרדים בחוק, עוגן בחוק גם הסדר השירות הצבאי המקוצר.
בשנת סיום הלימודים בתיכון נדרשים המיועדים למסלול ההסדר בצה"ל להציג אישור ממוסד הלימודים בו למדו בתיכון על כך שעברו בחינת בגרות מורחבת בגמרא. בכמה תיכונים דתיים ובכל הישיבות התיכוניות ניתנים לתלמידים ימי חופשה, לאחר קבלת האישור לשירות בהסדר מצה"ל, על מנת שיוכלו ללמוד כמה ימים בישיבות הסדר שונות ולבחור ביניהן. חופשה זו נקראת "שבוע ישיבה" (שבו"ש).
הגדרתה של ישיבה כישיבת הסדר נעשה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר [1]. ארגון זה גם מייצג את ראשי ישיבות ההסדר במגעים, דיונים, ובקשות מול צה"ל בנושא שירות וזכויות חיילי הסדר.
במהלך השהות בישיבה, אחראי מדור בני"ש אשר בענף תיגבורת מילואים בבקו"ם על הקשר בין החיילים במסלול לצבא, תוך שיתוף עם האיגוד.
[עריכה] ישיבות ההסדר
הישיבה בה הוקם לראשונה מסלול "הסדר" הייתה הישיבה הגבוהה "כרם ביבנה", שהוקמה בתחילת שנות החמישים, ועל כן ייצג מייסדה, הרב חיים גולדוויכט, את ישיבות ההסדר בטקס הענקת פרס ישראל בשנת תשנ"א, שבו הוענק הפרס למפעל ישיבות ההסדר.
מספר המשרתים בהסדר עומד כיום על כ-1,300 בשנה, שהם יותר מחמישית מבוגרי החינוך הציוני דתי. שאר בוגרי החינוך הציוני דתי הולכים לישיבות גבוהות, מכינות או שרות צבאי רגיל. יש לציין שישנם גם תלמידי ישיבות הסדר שמחליטים בסופו של דבר לשרת שירות צבאי מלא, כתוספת למסלול או על ידי נטישת מסלול ההסדר באמצעו.
בעת הקמת המכינות הקדם צבאיות הראשונות אשר תלמידיהן לומדים לימודים תורניים שנה או שנתיים לאחר התיכון ואחר כך פונים לשירות צבאי מלא, עלתה טענה שהדבר יגרום לתלמידים שלא ללכת לישיבות הסדר, ואף נעשו מאמצים להצר את צעדי המכינות כדי למנוע פגיעה בישיבות ההסדר. בתחילה הייתה אכן ירידה משמעותיות במספר תלמידי ישיבות ההסדר, והמספר ירד ממעל 1,200 תלמידים בשנתון לכ-800, הירידה נראתה אף גדולה משהייתה בגלל גידול במספר הישיבות שהתרחש במקביל, אך לאחר מספר שנים אחוז הפונים לישיבות הסדר חזר לרמתו הקודמת.
[עריכה] סדר היום בישיבה ואופי הלימוד
סדר היום בישיבות ההסדר דומה לישיבות רבות אחרות, ההולכות בעקבות המודל הליטאי של ישיבת וולוז'ין: הקדשת רובו של היום ללימוד מעמיק של תלמוד, המכונה "לימוד בעיון". אולם בחלקן ניתן מקום מכובד גם ללימוד תנ"ך ומחשבת ישראל. בישיבות הסדר מקובל לחלק את היום לשלושה חלקים, הנקראים 'סדרים': סדר בוקר, סדר צהריים וסדר ערב, כאשר הלימוד מחוץ לסדרים אלו, משעות הערב ואל תוך הלילה מתקיים בדרך כלל במסגרת של לימוד עצמי, חברותות או חבורות.
מסלול הלימוד בישיבות ההסדר מדגיש את התרומה לחברה הישראלית. תלמידים רבים מתנדבים במסגרות כגון משמר אזרחי, מד"א, אגף הרווחה העירוני ועוד. לא במקרה רבות מישיבות ההסדר ממוקמות בעיירות פיתוח או באזורי ספר - מיקומן של ישיבות ההסדר משמעותי מבחינה אידיאולוגית. ישיבות רבות ממקומות גם בערים מבוססות יותר, במטרה לחזק את הצד הרוחני במקום. כמו כן ישיבות רבות נמצאות בתחומי יהודה ושומרון, כחלק מחיזוק ההתיישבות היהודית במקום.
[עריכה] ישיבת הסדר קהילתית
במהלך השנים האחרונות ניתן לסמן מגמה של העברת מרכזי כובד תורניים לערים הגדולות. מעבר זה נבע מהתובנה שיש לחזק את מרכזי התורה בערים הגדולות ובכך להגביר את ההשפעה התורנית והשיח בין הציבור הכללי לציבור הדתי בערים. בין ישיבות אלה ניתן לציין את ישיבת פתח תקווה, ישיבת רמת גן, ישיבת ראשון לציון, ישיבת חולון וישיבת רעננה, וכן את ישיבת ההסדר במודיעין. בישיבת ההסדר במודיעין התגבשה גם מתכונת חדשנית הקרויה "ישיבת הסדר קהילתית", שיש לה מגמות חדשניות בתחום ההשפעה התורנית בקהילה.
[עריכה] מיפוי הישיבות
בתחילת 2006 ישנן כארבעים ישיבות הסדר, ומספרן עולה בהתמדה. קשה לאפיין אפיון מלא של הגותה של כל ישיבה, או לפרט את כל הישיבות הקיימות, אך ניתן לתאר מיון של קווי המתאר הכלליים בשדה הישיבות. עם זאת, השדה הוא דינמי, והמצב הנוכחי מושפע גם מן ההיסטוריה הארוכה של ישיבות ההסדר. ישנו גם מספר לא מבוטל של מכינות קדם צבאיות המקורבות לישיבות או פועלות בחסותן, ואילו אינן מפורטות כאן.
ככלל, ניתן לחלק את ישיבות ההסדר לארבע קבוצות עיקריות:
- מרכז הרב, הר המור ובנותיהן.
- ישיבת הר עציון ובנותיה.
- ישיבות "חסידות חדשה".
- בלתי מזדהות ואחרות.
הקבוצות מנהלות בתוכן ובינן לבין עצמן מערכת מורכבת של קשרים. היום, כשישיבות ההסדר הן ותיקות, בראש רבות מהן עומד ראש ישיבה שהתחנך בישיבת הסדר. לא תמיד הקשר הזה מבטיח שייכות רעיונית מלאה. כך למשל, ישיבת הר עציון הוציאה מתוכה את הרב אליהו בלומנצוייג, ראש ישיבת ירוחם, שהתקרב לדרכם של ישיבות הקו אך גם את הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל שגישתו חסידית.
[עריכה] מרכז הרב, הר המור ובנותיהן
מתוך ישיבתו של הרב קוק יצאו שתי קבוצות ישיבות הדומות זו לזו מבחינות רבות, אך שרויות במחלוקת עזה ביחס לכמה נושאים. שתי הקבוצות שייכות לזרם הדתי המכונה "חרד"לי" או תורני-אמוני.
[עריכה] 'מרכז הרב' ובנותיה
ישיבת מרכז הרב, שאיננה ישיבת הסדר, נוסדה על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשנת 1924. הישיבה זכתה לתנופה של ממש בימיו של הרב קוק הבן והיא הישיבה הראשונה שניתן לשייך אותה לזרם הציוני דתי. בקיץ 1997 התפלגה ממנה ישיבת "הר המור" בראשות הרב צבי טאו, בעקבות הקמת מכון להכשרת מורים בתוך ישיבת "מרכז הרב" ועל רקע של מחלוקת השקפתית ארוכת שנים. בעקבות פרישה זו נוצרו "ישיבות הקו".
ישיבות הקרובות לרוחה של "מרכז הרב" הן ישיבת בית אל, ישיבת אלון מורה. ישיבות אלה פתוחות לתרבות הכללית יותר מאשר ישיבות הקו, אך נכונות יותר לשימוש בפעולות קיצוניות במסגרת המאבק על "ארץ ישראל השלמה" .
[עריכה] ישיבות הקו
- ערך מורחב – ישיבות הקו
אם כי יש הכוללים במונח זה גם את "מרכז הרב" ובנותיה, המונח "ישיבות הקו" מתייחס בדרך כלל לישיבות הטוענות לקו ספציפי ומוגדר מאוד הקיים בתורת הרב קוק, אשר כולל בתוכו את כל הכיוונים האחרים. לפיכך, חומר הלימוד שם ודרך החשיבה והחינוך מתרכזים בתורתו של הרב קוק וממשיכי דרכו, ואילו מקומם של כיווני מחשבה שונים נפקד. ישיבות אלה מתרכזות סביב מנהיגותו של הרב צבי ישראל טאו, והר המור ישיבתו. מתוך אמונה זו בתוקף המוחלט של הבנתם את דברי הרב קוק, רבני "הקו" מתנגדים בנחרצות לעמדות הנוגדות את שלהם ובמקרים מסוימים אף השתמשו בביטויים חריפים כמו "צלם בהיכל".
בין הישיבות הקרובות לרוחה של "הר המור" יש למנות את ישיבת עטרת כהנים, ישיבת שבי חברון וישיבת מצפה רמון. ישיבות אלו מתאפיינות בעיקר בשני דברים - א. סגירות קיצונית בפני השפעות החברה החילונית (בניגוד לפילוסופיה ולספרות המערבית הקלאסית). ב. דבקות בעקרון הציונות, המקדש את מדינת ישראל כמסד היחיד להגשמת הדת היהודית.
[עריכה] ישיבת הר עציון ובנותיה
ישיבת הר עציון, המכונה "הגוש" (בגלל מיקומה באלון שבות שבגוש עציון, ללא כל קשר ל"גוש אמונים" או גוש קטיף) הוקמה על ידי הרב יהודה עמיטל, מתלמידי הרב יעקב משה חרל"פ, ולימים הצטרף אליה הרב אהרן ליכטנשטיין, מתלמידי הגרי"ד סולובייצ'יק. בשל כך, יש בה פתיחות ללימוד תורתו של הרב קוק ותורות חסידיות אחרות, אך השפעתו של הרב סולובייצ'יק מורגשת ביותר, בין השאר בסגנון הלימוד הליטאי בשיטת בריסק.
בשל המתינות הפוליטית והגישה המורכבת לסוגיית המודרנה נתפסת ישיבת הר עציון כקוטב נגדי מול ישיבות "הקו" וכסמן שמאלי בציונות הדתית בכלל. שלא כמו בישיבות "הקו" - ישיבת הר עציון אינה מחייבת הזדהות מלאה עם דרכה, ולפיכך בנותיה מנהלות איתה שיג ושיח של כבוד, אך אינן שכפול רעיוני מלא שלה. כך למשל רבים חלקו על עמדתו של הרב ליכטנשטיין בסוגית ההינתקות.
הישיבה הקרובה אליה ברוחה ביותר היא ישיבת ההסדר פ"ת בראשות הרבנים יובל שרלו ודוד סתיו. כמו כן קרובות אליה למדי ישיבת עתניאל בראשות הרבנים רא"ם הכהן ובנימין קלמנזון וישיבת ירוחם בראשות הרב אליהו בלומנצוייג, אף שאלה שילבו גם כיוונים אחרים. ישיבת ירוחם למשל, קרובה רעיונית, למרות מקורה, לכמה אלמנטים של "ישיבות הקו" ובמיוחד בנושא הממלכתיות (ציונות דתית).
[עריכה] ישיבות "החסידות החדשה"
בעקבות התפתחות "החסידות החדשה" בציבור הציוני דתי, קמו ישיבות רבות המשלבות אוירה ותכנים חסידיים בלימודן. ישיבות אלה אינן נפרדות לגמרי מהקבוצות האחרות שנמנו, אך יש להפריד אותן מן האחרות, הואיל והן מציגות דרך אחרת בעבודת ה', והדגשים אחרים בתכני הלימוד הנוטים יותר למשנת החסידות. תלמידיהם גם מתאפיינים בהופעה חיצונית שונה מאלו של ישיבות אחרות.
יש בתוכן הקרובות ברוחן ל"הר עציון" כמו עתניאל בראשות הרב רא"ם הכהן והרב בנימין קלמנזון, ישיבת שבות ישראל הוותיקה יותר, בראשות הרב שבתי רפפורט והרב יהושע בן מאיר, ישיבת תקוע בראשות הרב עדין שטיינזלץ וישיבת שיח בראשות הרב שג"ר (שמעון גרשון רוזנברג) והרב יאיר דרייפוס. ויש הקרובות יותר לישיבות הקו כמו ישיבת רמת גן.
הדרך הרעיונית שלהם אינה זהה או דומה לישיבות חסידיות חרדיות. דוגמת ישיבות תומכי תמימים, אלא שילוב של חסידות בדרך הציונית לאומית.
[עריכה] בלתי מזדהות ואחרות
בנוסף לקבוצות אלו, ישנן ישיבות רבות שקשה לשייך אותן לאחת מן הקבוצות. וישנן גם תת קבוצות, שאינן גדולות עדיין מבחינה חברתית ורעיונית.
בתוך ה"בלתי מזדהות" יש קבוצת ישיבות ותיקות בעלות אוריינטציה נוטה לחרדיות. הבולטות מתוכן היא ישיבת כרם ביבנה, הנחשבת לישיבת ההסדר הראשונה וכן ישיבת הכותל, לפחות עד למינויו של הרב מרדכי אלון לראשות הישיבה, ששינה את דרכה של הישיבה אך כיוונה עדיין לא ברור לגמרי. כמו כן הישיבה הגבוהה "שיח ידידיה" המיועדת לבני הציונות הדתית יחד עם חרדים, ישיבה זו מזכירה באופיה את תנועת פא"י.
בנוסף לישיבות אלו ראוי לציין את הישיבה במעלה אדומים שאינה ניתנת למיקום נוח בתיאור שלעיל וכן את ישיבת קריית שמונה בראשות הרב צפניה דרורי, רב העיר קרית שמונה וישיבת אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן. למרות ששתי ישיבות אלו אינן מזוהות עם זרם מסוים, הן קרובות יותר לישיבות הקו ול'מרכז'.
[עריכה] ישיבות 'תורת ארץ ישראל'
זו קבוצת ישיבות המאופיינות בלימוד ע"פ דרכה של תורת ארץ ישראל, כפי שמוזכרת בכתבי הרב קוק, ע"פ פירושו של הרב יהושע ויצמן למונח זה(פירושים אחרים למונח נתנו הרב הנזיר, ולאחרונה גם הרב יובל שרלו, והרב צבי טאו), ובהעמקה כללית בכתביו של הרב קוק. ישיבות אלו מתאפיינות בפתיחות יחסית, אך הדגש המרכזי נמצא על כתביו ודרכו של הרב קוק.
קבוצת הישיבות כוללת את: ישיבת מעלות, מישיבות ההסדר הוותיקות בארץ, בראשות הרב יהושע ויצמן, ישיבת הסדר נווה דקלים בראשות הרב דוד גבריאלי (לשעבר "ישיבת ימית"), שעברה לאחר יישום תוכנית ההתנתקות לכפר מימון. ישיבת עכו בראשות הרב יוסף שטרן, וישיבת חולון בראשות הרב אלעזר אהרנסון.
[עריכה] מסלול ההסדר
מסלול ההסדר הצבאי נמשך כחמש שנים. כל שנה נקראת בפי בני הישיבות 'שיעור', בדומה לשמותיהן של הכיתות בבית ספר.
- שיעור א' - בשנה שלאחר התיכון דוחים בני הישיבות את הגיוס לצבא בשנה (דחיית שירות, דח"ש) ומקדישים ימיהם ללימוד.
- שיעור ב' - לרוב, בתחילת השנה (או בסוף השנה שלפניה) עוברים התלמידים חיול חלקי, אך ממשיכים ללמוד בישיבה עד מרץ או אוגוסט (לפי החלטת הישיבה). במקרה כזה, נחשבת לתלמידים התקופה כשירות צבאי ללא תשלום (של"ת). לאחר מכן, מצטרפים התלמידים למסגרת הצבאית הרגילה.
- שיעור ג' - בשנה זו נמשך השירות הצבאי הרגיל.
- שיעור ד' - בשנה הראשונה לאחר השירות הרגיל מחוייבים השייכים למסלול ההסדר ללמוד בישיבה. שנה זו נחשבת להם כשנת שירות ללא תשלום.
- שיעור ה' - הלימוד בישיבות נמשך במהלך שיעור ה', והשיחרור מהשירות ללא תשלום נעשה החל מאמצע השנה.
החיילים הנשואים רשאים, בדרך כלל, לקצר את מסלול ההסדר ולהישאר שנה אחת פחות בישיבה. תלמידים רבים נשארים בישיבה שנים רבות מעבר להתחייבותם במסגרת ההסדר, ללימודי רבנות ודיינות.
[עריכה] מסלול הפיקוד בישיבות ההסדר
במקביל לתרומת תלמידי ישיבות ההסדר לשורות הלוחמים ישנה תרומה משמעותית בתחום הפיקוד. תלמידים רבים מישיבות ההסדר יצאו לפיקוד וקצונה במהלך שירותם הצבאי. במהלך שנות המילואים אף מילאו תפקידי פיקוד ברמות שונות ואף תפקידי קצונה בכירה. ישיבות ההסדר יצרו תופעה חדשה של רבנים תלמיד חכמים וראשי ישיבות שמשרתים בצבא בתפקידי פיקוד וקצונה. כיום בקרב ישיבות ההסדר ישנם רמי"ם וראשי ישיבות בעלי דרגות קצונה. ביניהם ניתן לציין את הרב אליעזר שנוולד (אל"מ במיל'), הרב יובל שרלו (רס"ן במיל'), הרב רא"ם הכהן (רס"ן במיל'), הרב יהושע בן מאיר (סא"ל במיל') ואחרים.
[עריכה] אופיו של השירות הצבאי בפועל בהסדר
חייל המתגייס לישיבת הסדר מחוייב בשירות חובה מקוצר במיוחד בן כשנה וארבעה חודשים, ולעיתים יותר (למשתתפים בקורסים כגון: חובשים, מ"כים, קצינים וכו'). אורך השירות אינו קבוע, ותלוי בצרכי הצבא המשתנים, וכן בתפקידו של החייל. חיילים בתפקידי עורף משרתים פחות זמן, ואילו חיילים בתפקידי פיקוד משרתים יותר.
במהלך שירותם הצבאי משרתים תלמידי ההסדר בצוותא במחלקות מיוחדות להם, אשר מפוזרות בסוף מסלול ההכשרה הקרבי. חיילים לא קרביים, אשר מהווים מיעוט בהסדר, עוברים רק את הטירונות יחדיו.
[עריכה] קיצור השירות בפועל
ישנו מסלול הסדר נוסף לבני הישיבות הגבוהות: 'הסדר מרכז'. אורך השירות הצבאי בפועל במסלול זה נע בין חצי שנה לשנה וחצי בהתאם ליחידה. תלמיד הישיבה במסלול מתחייב ללמוד בישיבה עד גיל 26-28. מסלול זה מותאם לתלמידים המעוניינים בעתיד תורני ובלימודים ארוכי טווח. הישיבה שפיתחה אותו היא ישיבת מרכז הרב והמסלול קרוי על שמה. מאפיין נוסף במסלול זה הוא שהפונים אליו אינם מתגייסים ליחידות המיוחדות לבני הישיבות אלא משתלבים ביחידות רגילות. בתקופת הלימוד מעמדם של אנשי מסלול זה מוגדר כדחיית שירות ולא כשירות ללא תשלום, כמעמדם של בני ישיבות ההסדר.
[עריכה] הארכת השרות בפועל
מסלול נוסף המשלב צבא ולימודים ישיבתיים, קרוי 'שילוב' וממומש בישיבות הקיבוץ הדתי ישיבת עין צורים וישיבת מעלה גלבוע. במסגרת מסלול זה מחויבים התלמידים בשירות בן 60 חודשים (5 שנים) - שלוש שנים שירות צבאי מלא (בפיזור ביחידות הצבא, לא במחלקות נפרדות כמו ב'הסדר'), שנת לימוד בישיבה לפני השירות, ושנת לימוד בפסק זמן שבאמצעו.
[עריכה] דו"ח ועדת בן בסט
באמצע פברואר 2006 הגישה ועדה בראשות פרופ' אבי בן בסט דו"ח, הקובע כי יש לקצר את שירות החובה בצה"ל. אחד הסעיפים בדו"ח היה ביטול המסלולים הייחודיים, וביניהם מסלול ההסדר. הדבר טעון עדיין את אישור הממשלה, אך בפתח ישיבת הממשלה ב-26 בפברואר 2006, אשר עסקה בין השאר במסקנות דו"ח בן בסט, הודיע מ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט כי העניין ידון מתוך הערכה לתרומתם הרבה של חיילי ישיבות ההסדר, ועל כן אין לבטל את מסלול "ההסדר".
[עריכה] התוכנית לשילוב בני ישיבות במחלקות רגילות
בינואר 2005 הודיע ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, כי המחלקות המיוחדות לחיילי ההסדר הקרביים יבוטלו, ואלו ישולבו בין כלל חיילי הגדוד במהלך כל חודשי שירותם. ההחלטה התקבלה בכעס רב בידי רוב ראשי הישיבות, אם כי היה גם מיעוט שתמך בה. המניע העיקרי היה רצונו של שטרן לחזק את אופיו של צה"ל כ"צבא העם", המפגיש חיילים ממגזרים שונים. בעיתונות ציינו שלכידותם של חיילי ההסדר מחייבת את מפקדיהם לשאת ולתת על זכויותיהם, בפרט על זכויותיהם הדתיות, עם רבניהם, מצב שהוא למורת רוח המפקדים. היו אף שטענו כי תוכנית זו הועלתה כפתרון לחשש הגובר בצמרת צה"ל מסירוב פקודה המוני של מחלקות שלמות במיוחד לאחר תוכנית ההתנתקות. האלוף שטרן הכחיש טענות אלו מכל וכל.
לאחרונה ישיבות ההסדר הגיעו לפשרה בנושא כאשר אכ"א התחייב לפזר את תלמידי ההסדר לקבוצות שבהם יהיו לכל הפחות 10 בני ישיבות במחלקה, מה שיאפשר להם מניין קבוע לתפילה וימנע זלזול בזכויותיהם. בתחילה, הייתה ההשתתפות במסגרת זו על בסיס התנדבותי בלבד ורוב חיילי ההסדר גויסו למחלקות הרגילות של בני הישיבות, אך האלוף אלעזר שטרן, ראש אכ"א, התבטא בפני חיילי ישיבות ההסדר כי בכוונתו ובסמכותו לבצע את המהלך במלואו, על אף מורת רוחם והתנגדותם של ראשי הישיבות, ובאמת, לאחרונה גדל היקף פיזור החיילים ופוזרו גם חיילים שלא התנדבו לכך בעל כרחם.
[עריכה] של"ת
- ערך מורחב – של"ת
של"ת, ראשי תיבות של "שירות ללא תשלום"- שלב זה מהווה את החלק העיקרי של השרות של ההסדרניקים. ברוב הישיבות התלמידים דוחים את השירות הצבאי בשנה כך שהלימודים בשנה הראשונה הם בגדר התנדבות. רק בסוף שנה זו או במהלך השנה השנייה (תלוי בישיבה) הם מצטרפים למסגרת צבאית. ההצטרפות לצבא כרוכה בתהליך חיול. בשונה מהמסלול הרגיל לאחר החיול תלמידי ההסדר אינם עולים על מדים אלא נחשבים כמשרתים בשל"ת. סך משך השל"ת, לפני השירות בפועל ולאחריו, הוא כשנתיים וחצי. משך זמן השרות בפועל (שר"פ) הוא כשנה וחצי. במשך השירות בפועל, בניגוד לתקופת השל"ת, החיילים מחוייבים, ככל חייל אחר, בלבוש צבאי ובנשיאת חוגר.
[עריכה] תוכניות אחרות בעלות אופי דומה
ישנן גם ישיבות בעלות מתכונת דומה, המשלבות שירות צבאי עם לימוד תורה, אך במתכונת אחרת.
[עריכה] שילוב
- ערך מורחב – שילוב (מסלול צבאי)
שתי ישיבות משתתפות בתוכנית המכונה "שילוב", בה משרתים תלמידי הישיבה את תקופת השירות הצבאי ללא קיצור אורך השירות. השירות מפוצל לשתי תקופות כאשר באמצע השירות הם חוזרים לתקופה בישיבה.
שתי הישיבות הן ישיבת מעלה גלבוע וישיבת עין צורים, ומבחינת אופיין הן מתאימות לקו של הקיבוץ הדתי, ונחשבות לליברליות מאוד, אף ביחס לישיבת הר עציון.
[עריכה] שסדר
ישיבת מודיעין בראשות הרב שנוולד, השיכת לקבוצת הלא-מזדהות, פועלת במתכונת חדשה, בשם השֵסדֵר (הלחם של שש + הסדר), בה לומדים שנה נוספת בישיבה. והשרות הצבאי ארוך ובנוי בצורה מנוצלת יותר.
מסלול זה הוא שינוי של מסלול ההסדר הישן והוא התגבש כתוצאה משינוי הצרכים של השרות הצבאי והמחשבה שיש צורך בהארכה של תקופת הלימוד בישיבה לפני היציאה לחיים.
מסלול השסדר מורכב מחמש פרקי שרות: א. פרק לימוד של שנה וחצי.
ב. פרק שרות ראשון הכשרת הלוחם בפל' מסלול של עשרה חודשים.
ג. פרק לימוד אמצעי של עשרה חודשים.
ד. פרק שרות שני - בפלוגה מבצעית של שנה.
ה. פרק לימוד אחרון של שנתיים.
במסלול זה גם אחוזי פיקוד גבוהים יותר מאשר בהסדר הישן.
[עריכה] ההסדר בדעת הקהל
אף שמדי פעם עולים קולות של טרוניה בקרב חלק מהציבור על קיצור השירות הצבאי לחתך כה גדול של אוכלוסייה מצד אנשים שאינם מקבלים את הנימוק של חשיבות לימוד התורה, בדרך כלל זכו ישיבות ההסדר להערכה רבה בצה"ל ובציבור, במיוחד על רקע סירובם של החרדים לשלוח את בניהם לצה"ל, ועל רקע המוטיבציה הגבוהה של חיילי ההסדר ואיכותם האנושית. דבר זה השתנה במידה מסוימת אחרי הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר, בוגר ישיבת הסדר, ובשל הקרע בין ימין ושמאל באותה תקופה. נשמעו קולות שקראו לפירוקן של המסגרות הצבאיות הישיבתיות, ועלה החשש שהן יהוו מצע למרדנות ימנית קיצונית, אולם חששות אלו לא התממשו. בחשש זה עוסק גם הסרט הפופולרי "ההסדר" (ישראל, 2002), אשר מתאר קנאים תלמידי ישיבת הסדר המתכננים לפוצץ את מסגדי הר הבית.
מכיוון אחר התעוררה מחלוקת בשל התעקשותם של רבני הישיבות על כללי צניעות שיונהגו בבסיסים שבהם חייליהם משרתים. בסופו של דבר צה"ל התרצה לדרישותיהם בנושא זה והטיל הגבלות מסוימות על לבוש חיילות ועל שירות של מדריכות ספורט הנמצאות יחד עם בני הישיבות.
[עריכה] ההסדר וסוגיית הסרבנות
עם תחילת ההכנות ליישום תוכנית ההתנתקות, ביולי 2005, דווחו מקרים לא מעטים של הצהרות על סרבנות בקרב חיילי הסדר. הצבא הזהיר כי סרבנות של חייל הסדר עלולה להביא להוצאתו הן מיחידתו והן ממסלול ההסדר, מה שיאריך את שירותו הצבאי בשנה וחצי נוספות [2]. במקרה אחד פוזרה מחלקת בני ישיבות אחר שתשעה מחייליה סירבו פקודה. [3]
במהלך יישום התוכנית הצבא נשמר מהכנסת יחידות הסדר, כמו גם יחידות אחרות בהם משרתים דתיים רבים שירות סדיר, למעגלי הפינוי הפנימיים.
אחר ההתנתקות תבע האלוף אלעזר שטרן ראש אמ"ש את התפטרותם של שני ראשי ישיבות הסדר שהטיפו לסרבנות בפומבי ואיים בהוצאת ישיבותיהם מחוץ להסדר באם לא יתפטרו, מה שלא קרה בפועל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פורום הישיבות באתר ישיבת בית אל
- זאת תורת ההסדר הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין / מאמר הדן בעקרונות היסוד של תפיסת ההסדר- אתר "דעת"
- הסדרנט פורום ישיבות הסדר

