זאב מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זאב מצוי
זאב מצוי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: כלביים
סוג: כלב
מין: זאב מצוי
שם מדעי
ויקימינים Canis lupus

זאב מצוי (Canis lupus) או זאב אפור, מין בסוג כלב. הזאב הוא בעל חיים טורף שמראהו מזכיר מראה של כלב ובהרבה אופנים דומה לכלב שאינו מבויית. מקום החיוּת האופייני של הזאב הוא כל מקום שאינו מצוק או חולות נודדים.

תוכן עניינים

[עריכה] אנטומיה

זאב מצוי שוקל בין 23 ל-60 ק"ג, ואורכו הוא בסביבות 1 עד 1.5 מטר עם זנב באורך של כשליש מגופו. הזכרים גדולים מהנקבות. צבעם נע מאפור לאפור חום, אך יכול להשתנות ולהיות לבן, אדמדם, חום ושחור. במקומות בהם האדמה מכוסה שלג, זאבים שצבעם לבן נפוצים יותר. זאבים מצויים זקנים מקבלים גוון אפרפר בפרוותם. בחלקיו התחתונים של גופו צבע פרוותו בהיר.

הגדל

האנטומיה של הזאב המצוי שונה בכמה נקודות מהאנטומיה של הכלב. אחד ההבדלים הבולטים ביותר הוא בלוטה קדם זנבית, על צד זנבו סמוך לבסיס שאינה נראת אצל כלבים. לזאב יש בדרך כלל עיניים זהובות-צהובות, רגליים ארוכות יותר, כפות רגליים גדולות יותר, ולסתות בולטות יותר.

גופו של הזאב המצוי בנוי לריצה ארוכת טווח, עם בית חזה קטן למדי ועם שרירי גב ורגליים חזקים. זאבים יכולים לרוץ מרחקים גדולים וכפות הרגליים הרחבות שלהם מבטיחות שהשלג יעכב אותם פחות מאשר את טרפם.

זאבים נראים בדרך כלל מסיבים יותר מכלבים בעלי משקל זהה, זאת בגלל נפח פרווה נוסף. הפרווה עשוייה משתי שכבות, עם שערות קשות ששומרות ממים ולכלוך, ושכבה תחתונה עבה וצמרירית לשמירת חום. זאבים משנים את הפרווה שלהם פעמיים בשנה, במהלך האביב ובמהלך הסתיו. נקבות נוטות להיות בעלות פרוות חורף עבה יותר משל זכרים ופרוותם נשארת לזמן ממושך יותר לתוך האביב.

בלסתו העליונה של הזאב המצוי יש 6 שיניים חותכות, 2 ניבים, 8 שיניים טוחנות קדמיות ו-4 שיניים טוחנות. בלסתו התחתונה 6 שיניים חותכות, 2 ניבים, 8 שיניים טוחנות קדמיות ו-6 שיניים טוחנות. הניבים חשובים מאוד ומשמשים לתפיסה ולאחיזה בטרף. אחת הסיבות לרעב של זאבים היא פגיעה בשיניים לאחר שנבעטו על ידי טרף גדול יותר.

[עריכה] מבנה חברתי

להקת זאבים מכתרים ביזון
הגדל
להקת זאבים מכתרים ביזון

זאבים מתפקדים כטורפים חברתיים וצדים בלהקות שמאורגנות על פי היררכיה חברתית ברורה ושמונהגות על ידי זכר אלפא ונקבת אלפא (שהם הזוג השליט). מבנה חברתי זה נחשב במקור כמאפשר לזאב לתפוס טרף גדול פי כמה מגודלו; אולם תאוריות חדשות שמופיעות מסבירות שאסטרטגיית הלהקות מגבירה את הצלחת הרבייה ויש לה תרומה מעטה בצייד.

גודלה של הלהקה עשוי להשתנות במהלך הזמן והיא נשלטת על ידי פקטורים שונים כגון סוג מקום המחיה, האישיות של הפרטים והיצע המזון. בדרך כלל להקה כוללת בין שניים לשישה פרטים, אם כי נצפו גם להקות של למעלה מ-20 פרטים. סדר המעמדות או ההיררכיה הוא ברור באופן יחסי, כשזכר ונקבת אלפא בראש ההיררכיה ואומגה בתחתיתה. ההיררכיה משפיעה על כל פעילות בקבוצה, החל מאיזה זאב אוכל ראשון ועד למי מותר להתרבות (בדרך כלל רק לזוג השליט).

הזוג השליט נהנה מזכויות רבות יותר, אולם הם אינם "מנהיגים" ואינם נותנים הוראות לזאבים האחרים. הזוג השליט נהנה מחופש לבחור להיכן ללכת, מה ברצונם לעשות, ושאר הלהקה באה בעקבותיהם.

רוב הזוגות השליטים הם מונוגמיים אחד עם השני, אולם יש יוצאי דופן. חיית האלפא עשויה להעדיף להזדווג עם חייה בדירוג חברתי נמוך יותר במיוחד אם היא קרובת משפחה של חיית האלפא האחרת (לדוגמה אח או אחות). זאבים אינם "זוג לחיים" ומוות של חיית אלפא אחת אינו משפיע על מעמדה של השנייה שבדרך כלל תיקח בן זוג אחר.

[עריכה] רבייה

בדרך כלל רק הזוג השליט בלהקה מתרבה. צורה זו של ארגון מתרחשת גם בלהקות ציד כלביות אחרות כגון זאבי טלוא ודהול. הם מזדווגים בדרך כלל בין פברואר למאי. הזאבים, בניגוד לכלבים, מזדווגים רק אחת לשנה. משכו של ההיריון הוא בין 60 ל-63 יום, הגורים נולדים חירשים ועיוורים ותלויים לחלוטין באמם. בלידה יש בין 1 ל-14 ולדות כאשר מספר הולדות הממוצע הוא בין ארבעה לשישה. לאחר ההזדווגות חופרת האם מאורה בה תגדל את גוריה. הגורים נולדים עם עיניים סגורות ואוזניים אטומות כשמשקלם הוא כחצי ק"ג. לאחר מספר ימים הגורים מסוגלים לפקוח את עיניהם. רק מעטים מהם שורדים את החורף הראשון. הם מגיעים לבגרות מינית בגיל שנתיים.

זאב מצוי חי 6-9 שנים בטבע ובשבי הוא עשוי לחיות עד גיל 16 שנים.

[עריכה] הזאב והאדם

זאב הבר הוא אחת החיות המוכרות ביותר לאדם ומהווה נדבך חשוב בכל אחת מתרבויות העולם. הכלב, מלווהו הנאמן ביותר של האדם בעולם החי, הינו למעשה זאב בר מבויית. אגדות על זאבים מסופרות משחר האנושות ועם הימים נצטיירה להם דמות של טורפים עזים שאינם מהססים להרוג כל יצור הנקרה בדרכם, כולל האדם.

[עריכה] הזאבים בישראל

זאב בר מרמת הגולן
הגדל
זאב בר מרמת הגולן

גודל האוכלוסייה בישראל: כמה מאות פרטים, בעיקר בגולן, במדבר יהודה, בנגב ובערבה. אפשר למצאו בכל השטחים הטבעיים בישראל, שאוכלוסיית האדם בהם דלילה.

גורמי סיכון והפרעה:

  • הרעלות וירי כתוצאה מעמותים עם מגדלי בקר וצאן.
  • דריסה בכבישים.
  • התפרצויות מגפת כלבת.

הפעולות הנדרשות לשמירת המין:

  • מניעת הרעלות וירי בידי רועי צאן, על ידי פיצוי הולם ותמיכה בפיתוח אמצעי מיגון.
  • מניעת התפשטות כלבת באמצעות חיסון לכלביים.
  • סילוק פגרי בעלי חיים והטמנתם במזבלות, כיוון שהם מקור מזון המעודד אוכלוסיות טורפים, הנסמכות על האדם ולא על כושר הנשיאה של שטחים טבעיים.


[עריכה] מדיה

לעזרה בהפעלת הקובץ

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זאב מצוי