נבופלאסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נבופלאסראכדית - Nabû-apal-usur, לועזית - Nabopolassar), מלך בבל (605-626 לפנה"ס), מייסד מלכות בבל החדשה.

מרד באשור, (ששלטה בבבל במשך 200 שנים) בשנת 626 לפנה"ס, לאחר מותו של מלכה הגדול האחרון אשורבניפל (627 לפנה"ס).

כבש את העיר נינוה, בירת אשור (612 לפנה"ס), ובעזרתם של המדיים הנחית מכת מוות על האימפריה.

נלחם נגד המצרים בין השנים 610-605. קצת לפני מותו, בנו נבוכדנצר הביס את המצרים בקרב כרכמיש, ובכך הגיע שלטון בבל עד אזור צפון סוריה.


ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.