400 המלקות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| 400 המלקות | |
| שם הסרט במקור: | Les Quatre Cents Coups |
| בימוי: | פרנסואה טריפו |
| הפקה: | פרנסואה טריפו |
| תסריט: | פרנסואה טריפו ומרסל מאוזי |
| שחקנים ראשיים: | ז'אן פייר לויד |
| חברת הפצה: | Cocinor |
| יצא לאקרנים בתאריך: | 4 במאי 1959, צרפת |
| משך הקרנה: | 99 דקות |
| שפת הסרט: | צרפתית |
| מוזיקה: | ז'אן קונסטנטין |
| פרסים: | פרס הבימוי הטוב ביותר בפסטיבל קאן |
| דף הסרט ב-IMDb | |
"400 המלקות" (Les Quatre Cents Coups) הוא סרטו הראשון של הבמאי הצרפתי פרנסואה טריפו. הסרט נחשב לראשון מבין סרטי הגל הצרפתי החדש ולחשוב שבהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילת הסרט
| פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
400 המלקות הוא סרט אוטוביוגרפי המנסה לתאר את חוויות ילדותו של הבמאי טריפו, לאו דוקא מהפן העובדתי אלא מהפן הרגשי - כיצד הרגיש טריפו כנער. זהו הסרט הראשון מבין 5, המתאר את קורות חייו של גיבור הסרט, אנוטאן. בסרט זה אנוטאן הוא מתבגר פריזאי. הוא נולד לאימו לפני שנישאה ולאחר לידתו היא נישאה לגבר מבוגר ממנה, כדי לתת לו תחושת שייכות לתא משפחתי. נישואין אלו אינם מאושרים ואימו של אנוטאן מאשימה אותו במצבה. בעוד המשפחה נאלצת להתמודד עם קשיים כלכליים אנטואן נאלץ להסתפק באמצעי מחיה זולים ומועטים.
אנטואן נסחף לתעלולים ילדותיים בעידוד חבריו ללימודים. הוא משתכנע לגנוב את מכונת הכתיבה של אביו החורג של חברו במטרה למוכרה תמורת כסף. לאחר שאיננו מצליח למכור את המכונה, אנטואן מנסה להחזירה לחדר העבודה של האב, אך מתגלה על ידי שומר, שמזעיק את אביו החורג של החבר. הוריו מנצלים את ההזדמנות כדי להפטר מאנטואן, שהפך עבורם לנטל מיותר על חייהם, ומוסרים אותו למשטרה. אימו של אנוטאן מעבירה בהדרגה את אחריותה על בנה לידי מערכת המשפט והרווחה עד אשר לבסוף היא זונחת אותו לחלוטין. אנטואן מובא למעצר ומשם מובל למוסד לעבריינים צערים.
אנוטאן מצליח לבסוף לברוח מהמוסד לעבריינים צעירים והסרט מסתיים בתמונה בה הוא עומד על שפת הים, וגורלו אינו ידוע.
[עריכה] פרסים
הסרט זכה לפרסים רבים, לרבות הפרס לבימוי הטוב ביותר בפסטיבל קאן. התסריט היה מועמד לאוסקר, אך לא זכה.
[עריכה] חשיבות הסרט
הסרט היווה את נקודת הפתיחה של הגל הצרפתי החדש - סגנון קולנוע אשר שם את היחיד במרכז ומשלב טכניקות חדשניות, כגון שימוש בשוט צילום ארוך ומורכב במקום במספר שוטים. הגל הצרפתי החדש עוסק בנושאים אקזיסטנציאליסטים ואלו מובעים היטב בסרט זה, בו הגיבור נאלץ להתמודד עם ניכור החברה ממנו אט-אט, עד אשר הוא מאבד כל שייכות לעולם.
סצינת הסיום מציבה את הגיבור על שפת הים לאחר שברח ממחנה העבודה בו הושם. בסצינה זו מבקש הבמאי להדגיש כיצד הגיבור נותר ללא כל נקודת התייחסות בעולם, ללא תחושת שייכות לדבר. במהלך הסרט הוא איבד את התא המשפחתי שלו, הופרד מחבריו, הושם בידי מערכת המשפט והענישה ולבסוף ברח אף ממנה. כעת איננו שייך עוד לשום דבר והוא נאלץ להכיר באבסורדיות של עצם קיומו.
כאשר הסרט הוצג בפסטיבל קאן הוא נחשב לחדשני ומיוחד. הסרט החל תנועה חדשה של במאים צרפתיים (אשר לאחר מכן השפיעו על יוצרי סרטים ברחבי העולם) אשר השתמשו בטכניקות בהן השתמש טריפו ובטכניקות דומות כדי לממש את חזונם האקזיסטנציאליסטי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- 400 המלקות, במסד־הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)

