איריס-טי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איריס-טי (IRIS-T)
מידע בסיסי
יצרן Diehl BGT Defence (גרמניה)
עלות יחידה 500,000 דולר
כניסה לפעילות מבצעית דצמבר 2005
פלטפורמת שיגור מטוסי קרב אירופיים
מאפיינים כלליים
הנעה רקטת דלק מוצק
משקל שיגור 87.4 ק"ג
אורך 2.936 מטר
קוטר 12.7 ס"מ
מוטת כנפיים 44.7 ס"מ
מהירות מאך 2+
טווח 12 ק"מ
גובה טיסה עד 20 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרב חומר נפץ מרסק
מרעום מכ"ם קרבה והקשה משולב
הנחיה ביות חום תת אדום

איריס-טיאנגלית: IRIS-T, ראשי התיבות של: Infra Red Imaging System Tail/Thrust Vector-Controlled), הינו טיל אוויר-אוויר לטווח קצר, בעל ביות חום תת אדום מתקדם, וניהוג וקטורי.

[עריכה] היסטוריה

בשנות ה-80 של המאה ה-20, התפתחה הסכמה בתוך מדינות נאט"ו שעל פיה ארצות הברית תפתח טילי אוויר-אוויר לטווח בינוני (ה-AIM-120 אמראם), על מנת להחליף את ה-AIM-7 ספארו המתיישן, ואילו בריטניה וגרמניה המערבית יפתחו טילי אוויר-אוויר לטווח קצר (ה-AIM-132 אסראם), על מנת להחליף את ה-AIM-9 סיידווינדר הותיק.
גרמניה פרשה מפיתוח הטיל בתחילת שנות ה-90, עם איחוד גרמניה, לאחר שירשה כמויות גדולות של הטיל הסובייטי וימפל R-73 (קוד נאטו: AA-11 ארצ'ר), ביחד עם מטוסי המיג 29 של מזרח גרמניה. בזמן חקירת נתוני הארצ'ר, התברר שהוא בעל עדיפות ברורה על פני יריביו המערביים - בבחינת יכולות האיתור, זיהוי ומעקב אחר מטרות, ובעיקר ביכולת התמרון שלו. מסקנות אלו הובילו את גרמניה לדרוש שינויים נרחבים בתכנון טיל האסרם, תוך הדגשת הניהוג הוקטורי ויכולות התמרון על פני טווח הפעולה. אי היכולת להגיע להסכמה בעניינים אלו, הובילה לפרישתה של גרמניה מפרוייקט האסראם, ופתיחת פרוייקט פיתוח עצמאי.

בשנת 1995, הכריזה גרמניה על פרוייקט פיתוח טיל האיריס-טי, בשיתוף פעולה עם יוון, איטליה, נורבגיה, שוודיה וקנדה. לאחר זמן מה נטשה קנדה את הפרוייקט.
חלוקת הפיתוח הינה:

  • גרמניה 46%
  • איטליה 19%
  • שוודיה 18%
  • יוון 13%
  • השארית התחלקה בין קנדה לנורווגיה.

בשנת 2003 הודיעה ספרד על הצטרפותה לפרוייקט.
חיל האוויר הגרמני, הלוופטוואפה החל להצטייד בטיל ב-5 בדצמבר 2005.

כיום מפותחת גרסה ימית עתידית, הנקראת IDAS, ומיועדת לצוללות הצי הגרמני החדשות מדגם 212, לצרכי הגנה נגד מטוסים, לתקיפת כלי שיט קרובים (כטיל נגד ספינות) ואף נגד מטרות קרקעיות קרובות (כטיל ים-חוף).

[עריכה] מאפיינים

  • ניתן להתקנה ושיגור מכל כלי טיס המותאם לשיגור טילי AIM-9 סיידווינדר, ולפיכך בעל שוק רחב יותר מכל מתחריו.
  • עלות גבוהה ביותר. ככל הנראה הינו טיל האוויר-אוויר היקר ביותר, בכל הקטגוריות. נאמד ב-400,000 אירו ליחידה.
  • יכולת עמידה בלחצים קיצוניים (עד 60g בפניות), ופניות הדוקות במיוחד.
  • טווח ירי גדול ב-6 עד 8 מהסיידווינדר בשיגור ב-Head-On.
  • בדומה למתחרו, ה-AIM-132 אסראם, הינו בעל ניהוג וקטורי המשתמש, בנוסף לצינור פליטה מתכוונן, גם ארבעה כנפוני ניהוג הממוקמים בקצה האחורי של הטיל, ולהבדיל מהאסראם, ישנם עוד ארבעה כנפוני ייצוב ארוכים במרכזו. נראה שההאיריס-טי הוא בעל יכולות תמרון גבוהות בהרבה ממתחרהו.
  • חיישן הדמיית תמונה תת אדומה (בעל רזולוציה של 128X128) ייחודי מתוצרת ריית'און-יוז.

[עריכה] ראו גם