סילבסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בחג הקרוי סילבסטר; לערך העוסק במשמעויות אחרות של המלה "סילבסטר", ראו סילבסטר (פירושונים).
חגיגת כניסתה של השנה החדשה בסידני
הגדל
חגיגת כניסתה של השנה החדשה בסידני

סילבסטר או ליל סילבסטר הוא השם המקובל בישראל, וכן בארצות נוצריות מסוימות כגון גרמניה ופולין, ללילה שבו מתחלפת השנה האזרחית, על פי הלוח הגרגוריאני הנהוג כיום, כלומר הלילה שתחילתו ב-31 בדצמבר והמשכו ב-1 בינואר. החג קרוי על-שמו של האפיפיור סילבסטר הראשון שכיהן בשנים 314 - 335. אפיפיור זה מת ב-31 בדצמבר, ומאז נקשר סיום השנה האזרחית בחגיגות הנושאות את שמו. ברוב הארצות קרוי חג זה בשם "ערב השנה החדשה" (אנגלית: New Year's Eve, צרפתית: Jour de l'An). בישראל נקלט השם "סילבסטר", הפחות מקובל, כנראה על-מנת להבדיל את החג מראש השנה העברי.

הסילבסטר נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות שדתן הרשמית איננה הנצרות, כמו יפן, הודו וגם בישראל. גם בברית המועצות היה זה החג הלא קומוניסטי היחיד. הסיבה נעוצה בכך שלוח השנה הגרגוריאני הוא הלוח שעל פיו מתנהלים החיים החילוניים ברוב המדינות, ובכלל זה חיי התרבות, הכלכלה והמסחר. ליל סילבסטר נחגג במסיבות ששיאן - בחצות הלילה, עם התחלפות השנה - נחתם בנשיקה.

כיכר טיימס בניו יורק קנתה לעצמה שם ברחבי העולם כאחת מזירות המסיבה הראשיות. בין הבניינים בכיכר נתלה כל שנה כדור ענק היורד אל החוגגים בחצות. מסיבות נוספות נערכות במקומות ציבוריים נוספים ברחבי העולם כמו גם במועדונים ובבתים פרטיים. מנהג נפוץ נוסף הוא יריית זיקוקי דינור במרכזי הערים הגדולות.

כניסתה של שנת 2000 לוותה בשידורי טלוויזיה מיוחדים ברחבי תבל, לא רק לכבוד כניסתו של מילניום חדש, אלא בעיקר עקב החשש מ"באג 2000". בישראל החלו השידורים כבר בצהרי 31 בדצמבר, שבהם נכנסה השנה החדשה במזרח הרחוק (ראו קו התאריך הבינלאומי).

[עריכה] הסילבסטר בישראל

בישראל נחגג הסילבסטר בקרב חלק מהציבור החילוני מאז קום המדינה, והפופולריות של חגיגות אלו בציבור הישראלי הולכת וגוברת עם השנים. כמו בכל העולם לא נושאות החגיגות אופי דתי אלא אופי של מסיבה.

בקרב העולים מברית המועצות החג אינו מכונה "סילבסטר", אלא "ליל השנה החדשה", בדומה לרוב מדינות העולם. חלקם נוהגים להציב עץ מקושט ולהעניק מתנות בלילה זה, ומלווים את מתן המתנות בסיפור על ישות מסורתית בשם סבא כפור המעניקה אותן.

בפקודת סדרי השלטון והמשפט נקבע לנוצרים תושבי ישראל "ראש השנה" (1 בינואר) כיום חג, אך הסילבסטר אינו מופיע בפקודה. הסילבסטר מצוין ונחגג במסיבות פרטיות, במועדוני לילה ובאולמות אירועים. בשונה מהנהוג במדינות אחרות, בישראל החג אינו מצוין במסיבות רחוב ציבוריות.

[עריכה] המחלוקת סביב מסיבות הסילבסטר

חוגים שונים רואים בחגיגת ליל השנה האזרחית החדשה סממן של התבוללות ועבודה זרה, בעיקר משום שהוא קרוי על-שם קדוש נוצרי, ומשום שמדובר בחג לא יהודי. ישנן גם טענות על כך שכאפיפיור, סילבסטר הראשון הביא לשנאת יהודים ולפעולות נגדם. סילבסטר, שפעל במאה הרביעית, עסק אמנם באיחוד הזרמים השונים של הנצרות דאז לכדי דת אחת ובדיכוי כופרים באחדותו של השילוש הקדוש, אולם אין ראיות לכך שפעל באופן מיוחד כנגד היהודים. מקור הטענות, ככל הנראה, באחריות הכוללת של הכנסייה הנוצרית לפרעות ממניעים דתיים ביהודי אירופה, בתקופות מאוחרות יותר.

בהלכה היהודית חל איסור לציין חגים של עובדי עבודה זרה, קטגוריה אליה נכנסת הנצרות על דעת רוב הפוסקים, במשנה תורה לרמב"ם (הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ז' הלכה ג'), מצוין "עבודה זרה עצמה ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה אסור בהנאה" והכסף משנה מפרש במקום כי מדובר גם בחגים של עובדי עבודה זרה האסורים בהנאה.

מסיבות דומות הודיעה מחלקת הכשרות של הרבנות בערים שונות כי תשלול את תעודת הכשרות מבתי מלון ומאולמות אירועים שבהם ייערכו חגיגות סילבסטר. הרבנות נסוגה מדרישתה לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ בעניין זה.

[עריכה] קישורים חיצוניים