נינו רוטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נינו רוטה (3 בדצמבר 1911 - 10 באפריל 1979), מוזיקאי איטלקי. נודע בעיקר במוזיקה שכתב לרבים מסרטיו של פליני, ונעימת הנושא לסרט הסנדק.
רוטה נולד למשפחה מוזיקלית במילנו ולמד שם בקונסרבטוריון אצל אילדבראנדו פיצטי. לאחר מכן, בעידודו של המנצח ארטורו טוסקניני, נסע לפילדלפיה, פנסילבניה והשתלם שם במוזיקה בהדרכתו של פריץ ריינר, בין השאר. אחר כך חזר למילנו וכתב תזה על מלחין הרנסנס ג'וזפו צרלינו.
תחילת הקריירה של רוטה בשנת 1944, בכתיבת המוזיקה לסרט "זאזא" בבימוי רמאטו קסטלאני. מאוחר יותר פגש את הבמאי פדריקו פליני, כשזה עבד על סרטו הראשון, Lo Sceicco Bianco. השניים עבדו יחד בהזדמנויות רבות, והמוזיקה של רוטה לסרט ½8 היא לדעת רבים אחד ממרכיביו החשובים והמלכדים בסרט.
במוזיקה שכתב רוטה לסרטו של פליני "ג'ולייטה של הרוחות" (1965), שיתף יוג'ין וולטר פעולה בשיר Go Milk the Moon (שקוצץ בגרסה הסופית של הסרט). השניים חברו שוב יחדיו לחיבור השיר What Is Youth - חלק מנעימתו של רוטה לסרטו של פרנקו זפירלי, רומאו ויוליה.
אף כי רוטה נודע בעיקר במוזיקה שכתב לסרטי קולנוע, הוא חיבר גם עשר אופרות, מוזיקה לחמישה באלטים ויצירות אינסטרומנטליות רבות. בשנת 2005 הועלתה האופרה שלו, "אלאדין ומנורת הקסמים", באופרה של וינה בתרגום לגרמנית. את התפקיד הראשי שר הזמר קוסמין איפרים והביצוע הוקלט על DVD.
[עריכה] מוזיקה לסרטים (רשימה חלקית)
- "האביב" (1948)
- "ללא רחמים" (1948)
- "הר הזכוכית" (1949)
- "אובססיה" (1949)
- "הפיראטים מקאפרי" (1949)
- "עמק הנשרים" (טרנס יאנג, 1951)
- "אנה" (1951)
- "התקווה הגדולה" (1954)
- "לה סטראדה" (פדריקו פליני, 1952)
- "גיבור בן זמננו" (1953)
- "מלחמה ושלום" (קינג וידור, 1956)
- "הלילות הלבנים" (לוקינו ויסקונטי, 1957)
- "לילות קאביריה" (פדריקו פליני, 1957)
- "פורטונלה" (1958)
- "המלחמה הגדולה" (מריו מוניצ'לי, 1959)
- "לה דולצ'ה ויטה" (פדריקו פליני, 1960)
- "רוקו ואחיו" (לוקינו ויסקונטי, 1960)
- "בוקצ'יו 70" (לפדריקו פליני ולוקינו ויסקונטי, 1962)
- "½8" (פדריקו פליני, 1963)
- "ג'ולייטה של הרוחות" (פדריקו פליני, 1965)
- "אילוף הסוררת" (פרנקו זפירלי, 1967)
- "רומאו ויוליה" (פרנקו זפירלי, 1968)
- "סטיריקון" (פדריקו פליני, 1969)
- "ליצנים" (פדריקו פליני, 1970)
- "ווטרלו" (סרגיי בונדרצ'וק, 1970)
- "רומא" (פדריקו פליני, 1972)
- "הסנדק" (פרנסיס פורד קופולה, 1972)
- "ארמאקורד" (פדריקו פליני, 1973)
- "סרט על אהבה ואנרכיה" (לינה ורטמולר, 1973)
- "הסנדק 2" (פרנסיס פורד קופולה, 1974)
- "ההסתלקות" (1974)
- "קאזאנובה" (פדריקו פליני, 1976)
- "מקורות המאפיה" (1976)
- "מוות על הנילוס" (1978)
- "הוריקאן" (1979)

