מומחים לא מזוהים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מומחים לא מזוהים הוא כשל לוגי של אי-רלוונטיות מקבוצת כשלי פנייה אל הסמכות, שבו הטוען מנסה לחזק את טיעוניו באמצעות טענה שהם מקובלים על מוסדות, ארגונים או אנשים בעלי סמכות, אך בלי לנקוב בשמם ואין לטיעונים הללו מצד אותם מומחים גם חשיבות.

כשל "מומחים לא מזוהים" משמש לעתים קרובות באמצעות התייחסות גנרית לסוגים של מומחים כמו "רופאים", "מדענים", "מנהיגים", "האנשים למעלה", וכדומה, או אפילו באופן סתמי: "מישהו" או "הם".

דוגמאות:

  • "אפילו המדענים מסכימים היום שהתורה היא דבר מופלא שלא ייתכן שלא נכתב על ידי משהו אלוהי".
  • "כל חוקרי התנ"ך מסכימים שהתורה לא נכתבה על-ידי משה מפי אלוהים בהר סיני".


שני הטיעונים (ההפוכים) כוללים אותו כשל. ניתן היה לנסחם, עם זאת, באופן שיימנע מן הכשל, אם במקום לציין את הטענה באופן סתמי (נכתב/לא נכתב על ידי אלהים) היה הטוען נוקב גם בסיבה. לדוגמה:

  • "חוקרי תנ"ך רבים מסכימים היום עם ההנחה שהתורה לא נכתבה על ידי משה מפי אלוהים, משום שנתגלה בחומש מספר גדול של סתירות, חזרות על נוסחים, שגיאות כתיב רבות וניתן להבחין בו ברבדים שונים מבחינה לשונית וסגנונית, כולל מלים שחדרו לשפה העברית בשלב מאוחר בהרבה מהתאריך הנטען לכתיבת התורה".


כאן, חוזרים על הטענה, אך גם מבארים את סיבותיה, באופן ששומע הטיעון יכול להבין לא רק את הטענה, אלא גם את הבסיס לה.