חשבונאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חשבונאות היא תחום העוסק ברישום וניתוח האירועים הפיננסיים במערכת כלכלית. תכליתה היא השגת סיכומים ותוצאות, ודיווח המשמעות שלהן לבעלי עניין, כגון מנהלים, בעלי מניות, שלטונות המס והציבור הרחב. החשבונאות נלמדת כמקצוע אקדמי בתחום מדעי החברה וקשור לתחום הכלכלה ולמנהל עסקים.

תוכן עניינים

[עריכה] הפעילות החשבונאית

הפעילות החשבונאית מתקיימת בכל מערכת בה יש תנועה כספית – בעסק מסחרי, במוסד ללא כוונת רווח ובמוסד ציבורי או ממשלתי. היא משקפת את כל התנועות הכספיות שבוצעו בה על ידי פקידים, מנהלי חשבונות, מחסנאים, קופאים, וכיוצא בזה. רישום התנועות באופן מדוייק מאפשר לקבל בכל זמן נתון מידע מהימן לגבי האירועים שהתרחשו ותוצאתם. באופן זה מתקבלת תמונת מצב עדכנית של עסק או ארגון הכלכלי.

החשבונאות עוסקת במכלול נושאים. המבנה הבסיסי שלה עוסק בפעולות שוטפות: הכנסות והוצאות, קנייה ומכירה, תימחור ותיקצוב. מרבית הפעולות נמדדות בערכים כספיים, וכך הן באות לידי ביטוי בשני דו"חות כספיים הנערכים על פי כללים מקובלים מקומיים ובינלאומיים: דו"ח מאזן ודו"ח רווח והפסד.
החשבונאות עוסקת גם בתחזיות והערכות, המתבססות על נתונים קיימים, בתכנון פיננסי, בניתוח מידע כלכלי, ובמדידות כמותיות (מלאי).
מלבד היותה כלי העזר העיקרי לצורך ניהול עסקים, החשבונאות מוכרת באופן רשמי על ידי הממשלה ובורסות העולם כשיטה הקבילה לצורך חישוב והצגה של תוצאות עסקיות ומצב העסק, לצרכי מס ולצרכי מסחר בניירות ערך. ביקורת חשבונות היא בדיקה של מערכת הניהול החשבונאי אשר מטרתה לוודא כי הדו"חות הכספיים והתנהלות החברה הגונה ואמיתית.

[עריכה] היסטוריה של החשבונאות

עדויות לרישום מסודר של נתונים הקשורים לפעילות כלכלית מסוימת קיימות כבר בעולם העתיק ובמקרא. פפירוסים וכתובות חרס עתיקים ממצרים העתיקה כוללים תעוד רישומי מס וניהול מחסני מזון שנוהלו על ידי פקידי השלטון. בתקופת הרפובליקה הרומית (400 לפנה"ס ואילך) כבר הייתה מערכת בנקאית מפותחת והאזרחים נדרשו להציג דו"חות אישיים על נכסיהם והתחייבויותיהם לצורך חישוב המס.

ימיה של החשבונאות המודרנית התחילה בהמצאת החשבונאות הכפולה: רישום כפול של כל אירוע פיננסי בצד החובה והזכות, בתקופת הרנסנס באיטליה. המבשר הגדול הגדול של השיטה היה בארתולומי פאצ'יולי שחי ופעל במאה ה-15, ופרסם ספר שעסק בנושא החשבונאות הכפולה. מטרת השיטה היא "לתת לסוחר מידע מיידי על נכסיו והתחייבויותיו", כך לפי הגדרתו.
ראוי לציין כי בסביבות תקופה זו החלו לעבור מרישומים בספרות רומיות למספרים המוכרים לנו היום - ספרות הודיות-מערביות. המעבר הקל על הרישומים ותרם להתפתחות החשבונאות הכפולה.

השימוש בשיטה זו התרחב בבריטניה עם הקמת מיזמים שעסקו במסחר בינלאומי, דוגמת חברת הודו המערבית ההולנדית, שהיו צריכות לדווח באופן מעורר אמון על תוצאות הפלגות מסחריות למשקיעיהם.

[עריכה] מקורות החשבונאות

המקורות לשיטה החשבונאית הם כללי חשבונאות מקובלים מקומיים ובינלאומיים. תקינה חשבונאית נקבעת על ידי האיגודים המקצועיים של רואי חשבון בארצות השונות, על ידי איגודים בינלאומיים של רואי חשבון, ארגוני תקינה בינלאומיים, ומוסדות משותפים לאיגודי רואי חשבון ורשויות ניירות ערך בעולם.

בשנים האחרונות מתרחשת בישראל תופעה של "יישור קו" עם התקינה הבינלאומית שמקבלת גושפנקה חוקתית בכנסת.

[עריכה] קווי יסוד

החשבונאות מבוססת על עקרונות חשבונאות, מוסכמות והנחות בסיסיות.

הנחות היסוד:

  • הנחת הישות החשבונאית הנפרדת - החברה הנה גוף נפרד מבעליה.
  • הנחת העסק החי (הנחת ההמשכיות) - העסק ימשיך לפעול גם בתקופות החשבונאיות הבאות.
  • הנחת יחידת המדידה הכספית - כל הדו"חות יוצגו בערכי אותה יחידת מטבע.
  • הנחת התקופה החשבונאית - קובע כי ניתן לחלק את טווח חיי הישות לתקופות חשבונאיות, ולמדוד ולדווח על הפעילות העסקית בתקופות אלו.

עקרונות החשבונאות:

  • עקרון העלות ההיסטורית - יש לרשום כל נכס או התחייבות (למעט חריגים) בערכי העלות המקורית שלו.
  • עיקרון הגילוי הנאות - ישנה חשיבות רבה לפירוט ואופן הצגת הדברים בדו"חות הפירמה.
  • עקרון השמרנות בהצגת הנכסים והרווח - אין להכיר בהכנסה צפויה, בטרם העסק זכאי לה בפועל.
  • עקרון ההקבלה בין הכנסות להוצאות.

[עריכה] החשבונאות הכפולה

שיטת החשבונאות הכפולה הנה בפשטות רישום כל הוצאה (חובה) כנגד הנכס שמימן הוצאה זו (זכות), או רישום כל הכנסה (זכות) כנגד נכס שנוצר עקב הכנסה זו (חובה). בדיקת האיזון בעת רישום הפעולות בספרי העסק מבטיחה דיוק בדו"חות.

בסוף כל תקופה חשבונאית (לרוב שנה, חצי שנה או רבעון) מופקים ארבעה דו"חות כספיים בסיסיים:

  • דו"ח מאזן - דו"ח על מצב העסקים (מצב הנכסים וההתחייבויות של הפירמה לסוף התקופה).
  • דו"ח רווח והפסד - תוצאות הפעילות העסקית של הפירמה (הרווח או ההפסד הנקי עבור התקופה החולפת).
  • דו"ח תזרים מזומנים
  • דו"ח על השינויים בהון העצמי

יש לעמוד על ההבדל המהותי בין דו"ח מאזן לדו"ח רווח והפסד: המאזן הוא מעין "צילום" של מצב החברה ליום ספציפי, ואילו דו"ח רווח והפסד משקף את תוצאות פעילות החברה לכל אורך התקופה החולפת.

[עריכה] התפתחויות בחשבונאות

עם השתכללות עולם העסקים, ומהירות השינויים העסקיים, עוברת החשבונאות ממדידה בערכי עלות היסטורית, למדידה בערך נוכחי. מדידה זו פחות מדויקת ומאפשרת הטיה של הרישום החשבונאי. שערוריות בהן מעורבים תאגידי ענק ופירמות בינלאומיות של רואי חשבון, מציבות סימן שאלה לגבי המהימנות של שיטות הרישום והדיווח החשבונאי.

[עריכה] שיטות חשבונאיות אחרות

מלבד החשבונאות הפיננסית המיועדת לצרכי חוץ, קיימות גם שיטות חשבונאות אחרות המשמשות למטרות פנים ארגוניות כגון חשבונאות ניהולית לצרכי תמחיר. לצרכי מס מוכרת בישראל לעסקים מסוימים גם חשבונאות חד-צידית, שאיננה ערוכה לפי כללי חשבונאות מקובלים.

[עריכה] הגופים המיקצועיים בתחום החשבונאות בישראל

[עריכה] ראו גם

  • בנקאות
  • ממון
  • חשבונאות בתקופת אינפלציה
  • ביקורת חשבונות
  • יחסים פיננסיים
  • ניתוח דו"חות כספיים
  • חישוב כדאיות השקעות