סחלביים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סחלביים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד־פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: סחלביים
שם מדעי
ויקימינים orchidaceae
פרח של סחלב Dendrobium crumenatum
הגדל
פרח של סחלב Dendrobium crumenatum
סוג פופולרי - הפלאנופסיס
הגדל
סוג פופולרי - הפלאנופסיס

הסחלביים היא משפחת צמחים בסדרת האספרגאים. משפחת הסחלביים היא הגדולה במשפחות הצמחים - היא מונה מעל ל-800 סוגים וכ-25,000 מינים לפחות. מספר המינים המדוייק אינו ידוע, עקב שיטות הסיווג השונות בעולם. כמו כן היא עשירה ומגוונת בפרחי הנוי שלה, הנחשבים כפרחים יקרים ומפוארים.

סחלבים נפוצים במיוחד באזורים טרופיים, אך ניתן למצא סחלבים בטבע ברוב העולם. הם נחשבים לצמחים המורכבים ביותר במשפחת הצמחים. צורתם הייחודית של הפרחים הגדולים, צבעוניותם ואפשרות ההכלאה בין הסוגים נותנים ערך מסחרי מיוחד לסחלביים כצמח נוי. קיימות מעל מאה אלף הכלאות.

תוכן עניינים

[עריכה] תכונות ייחודיות

לסחלב מנגנונים מתוחכמים לשיתוף פעולה עם סביבתו. רוב הסחלבים הם אפיפיטים ומטפסים על צמחים אחרים, אך הם אינם טפילים. על מערכת השורשים שלהם גדלה פטריית מיקוריזה המספקת חומרי מזון לסחלב המתפתח. דרכי משיכת חרקים להפרייה מגוונות ומתוחכמות. לגיוון זה היתרון של יכולת משיכת חרק ספציפי לפרח והאבקה בין אותם מינים. בהרבה מינים, עלה העטיף התחתון של הפרח, השפית, משמש "משטח נחיתה" לחרקים המאבקים את הפרח ובחלקם יש לה צורת חרק ניקבי. לחלק מהדבורניות יש לשפית צורת דבורה והפרח מדיף ריח של דבורה, דבר המושך דבורים זכרים אליו. לפרחי bulbophyllum יש ריח של פגר רקוב שמושך אליו זבובים. למינים רבים יש שקיק בבסיס הפרח והמכילה צוף. שקיק זאת נקראת דורבן והיא מושכת עשים המגיעים לצוף עם לשונם הארוך. אבקת הפרח שמורה בגושים הקרואים אבקיות והמחוברים לזנבון הדבוקה לבלוטה המפרישה חומר דביק. הזנבון עם האבקית מתנתקת מהפרח ונדבקת לחרקים המבקרים אותה. כשהחרק מבקר פרח אחר הוא מעביר את אבקת הפרח לשחלה שלו.

[עריכה] רביה

[עריכה] זרעים

רביית סחלביים נעשית בעיקר על ידי זרעים. זרעי הסחלביים הם על-פי רוב כמעט מיקרוסקופיים, "זרעי אבק". תכונה זו מקנה להם כושר הפצה למרחק רב, אך גם מגבילה מאוד את קצב התפתחות הנבט. מכיוון שהזרעים חסרי חומר מזין (אנדוספרם), צמיחתם איטית והזמן שבו הזרע מתפתח לצמח בוגר יכול להגיע עד עשר שנים. כדי שהזרעים ינבטו ויתפתחו בטבע יש צורך בנוכחות הפטרייה שאיתה גדל הסחלב בסימביוזה. ריבוי מסחרי של זרעי סחלבים נעשה במעבדות על גבי מצע מעוקר של ג'ל הכולל חומרי מזון או על מצע של הפטרייה. בתרבות, משך הזמן לפרחים הראשונים הוא עד חמש שנים.

[עריכה] ריבוי וגטטיבי

סחלבים ניתנים לרביה גם מחלקי צמח. סוגים מסוימים מצמיחים "קייקי", הניתן להפרדה מצמח האם אחרי שהוא מפתח שרשים ועלים. סוגים אחרים מצמיחים ייחורי אויר עם שורשים בחיקי העלים, ואלו ניתנים להפרדה מצמח האם. השיטה המודרנית משתמשת בתאים מריסטמטיים, תאי גזע של הצמח, הנמצאים בראשי פקעי העלים. רקמה עם תאים אלו מוכנסת לכלים עם תמיסה של חומרי מזון, וממנה מתפתח צמח המועבר למצע גידול.

[עריכה] שימור

כל סחלבי הבר מוגנים מסחר בינלאומי במסגרת Convention on the International Trade in Endangered Species of Wild Flora and Fauna (CITES). הם נחשבים כמינים בסכנה או באיום במקומות הגידול הטבעי שלהם.

[עריכה] שימושים

השימוש העיקרי של הסחלב הוא כפרח נוי, באדמה או בזר. מרכיבי סחלב משולבים בבשמים.

[עריכה] וניל

פולי סחלב הוניל (שנף בעברית) משמשים לתיבול, בעיקר לקינוחים. משתמשים בזרעים או במיצוי כהלי של הפול. במקור הוניל הוא ממקסיקו, אבל היום מגדלים אותו בעיקר במדגסקאר, הודו וסין. בגלל מחירו, בדרך כלל משתמשים בתמציות המכילות וונילין מלאכותי, המרכיב העיקרי של הוניל הטבעי, במקומו. הצרכן הגדול ביותר של הוניל הוא חברת קוקה קולה.

[עריכה] הסחלב

משקה הסחלֶב פופולרי במזרח התיכון. הוא עשוי מעמילן של פקעת הסחלב ובגלל מחירו הגבוה הוא מעורבב עם עמילן ממקורות אחרים ובמי ורדים.

[עריכה] סחלבי בר בארץ

למרות מספרם הרב של מיני הסחלביים ברחבי העולם, המשפחה מיוצגת בישראל על-ידי 31 מינים בלבד, כולם צמחים מוגנים. עם זאת, אפילו במספר כה קטן, מינים אלו מרתקים במורכבות המורפולוגית ובמנגנוני הרבייה המתוחכמים שלהם:

דבורנית הקטיפה
הגדל
דבורנית הקטיפה
שנק החורש
הגדל
שנק החורש

[עריכה] לקריאה נוספת

אמוץ דפני, הסחלבים בישראל, מסדה, 1981

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: סחלב
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סחלביים
  • סחלבי הבר של ישראל (באתר חסרים שני המינים שהתגלו בעשרות השנים האחרונות למרגלות החרמון - סחלב סורי ואצבענית רומאית)