אמון (מלך יהודה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמון בן מנשה מלך ביהודה שנתיים בלבד, לפי התנ"ך (640-642 לפנה"ס): "וַיִּקְשְׁרוּ עַבְדֵי-אָמוֹן, עָלָיו; וַיָּמִיתוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, בְּבֵיתוֹ." (מלכים ב כא 23). המקרא לא פירש מה היו המניעים לרצח והפרשנים חלוקים לגבי סיבותיו.
רצח אמון קשור ודאי למתח ששרר בין חוגים שונים ביהודה על רקע פוליטי ודתי גם יחד. אם כי קשר לדעת מה המדיניות שנקט בה אמון ביחס לאשור ומצרים. מכל מקום, הרצח לא הביא לסיום שושלת בית דוד: "וַיַּךְ, עַם-הָאָרֶץ, אֵת כָּל-הַקֹּשְׁרִים, עַל-הַמֶּלֶךְ אָמוֹן; וַיַּמְלִיכוּ עַם-הָאָרֶץ אֶת-יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו" (מלכים ב כא 24).
| מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה) | |||||||||
| רחבעם | אבים | אסא | יהושפט | יהורם | אחזיהו | עתליה | יהואש | אמציה | עוזיהו |
| 928 | 911 | 908 | 867 | 846 | 843 | 842 | 836 | 798 | 769 |
| יותם | אחז | חזקיהו | מנשה | אמון | יאשיהו | יהואחז | יהויקים | יהויכין | צדקיהו |
| 758 | 733 | 727 | 698 | 641 | 639 | 609 | 608 | 597 | 596-586 |

