אריה לייב הלר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר, המכונה על שם ספרו הידוע קצות החושן (תק"ה (1745)- תקע"ג (1812)).
נולד בעיירה קאליש שבפולין בשנת תק"ה (1745). מונה לרבו של מחוז גליציה בשנת תקמ"ח (1788), והעמיד תלמידים הרבה. שם גם נפטר בשנת תקע"ג (1812).
היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "קצות החושן" - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למדר בשנת תקמ"ה (1785), ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו (1796). מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ונכתבו עליו פירושים רבים.
בנוסף לחיבורו הידוע, חיבר ר' אריה גם את הקונטרס משובב נתיבות, בו השיב על השגות רבי יעקב מליסא בספרו "נתיבות המשפט" על ספר קצוות החושן. כמו כן כתב את הספר שב שמעתתא (ארמית: שבע סוגיות) - חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש אבני מילואים על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.

