נוגה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בכוכב הלכת נוגה; לערך העוסק במושב נוגה, ראו נוגה (ישוב).
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג עצם: | כוכב לכת |
| קטגוריה: | כוכבי לכת ארציים |
| מיקום: | מערכת השמש הפנימית |
| מאפיינים מסלוליים | |
| מרחק ממוצע מהשמש: | 108,208,926 ק"מ (0.723,331,99 AU) |
| אפהליון: | 108,941,849 ק"מ (0.728,231,28 AU) |
| פריהליון: | 107,476,002 ק"מ (0.718,432,70 AU) |
| אקסצנטריות: | 0.00677323 |
| משך זמן המסלול: | 224.70 ימים |
| משך זמן סינודי: | 583.92 ימים |
| מהירות מסלולית: - ממוצעת: - מקסימלית: - מינמלית: |
35.020 ק"מ/שנייה 35.259 ק"מ/שנייה 34.784 ק"מ/שנייה |
| נטייה: | 3.39471° |
| מספר ירחים: | 0 |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס של קו המשווה: | 6,052 ק"מ |
| שטח הפנים: | 4.60 × 108 קמ"ר |
| מסה: | 4.8685 × 1024 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת: | 5.204 גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה: | 8.87 מטר/שנייה2, 0.904 ג'י |
| משך זמן הסתובבות: | 243.0185 ימים |
| מהירות הסתובבות: | 6.52 ק"מ/שנייה (בקו המשווה) |
| שיפוע הציר: | 2.64° |
| אלבדו: | 0.65 |
| מהירות מילוט: | 10.36 ק"מ/שנייה |
| טמפרטורת פני השטח: - מינימום - ממוצע - מקסימום |
228 קלווין 737 קלווין 773 קלווין |
| מאפייני אטמוספירה | |
| לחץ אטמוספרי | 9.3 מגה-פסקל |
| פחמן דו חמצני | ~96.5% |
| חנקן | ~3.5% |
| גופרית דו חמצנית | .015% |
| ארגון | .007% |
| אדי מים | .002% |
| פחמן חד חמצני | .0017% |
| הליום | .0012% |
| נאון | .0007% |
נוגה (Venus) הינו כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו. נוגה הוא כוכב לכת ארצי (כלומר כוכב לכת העשוי בהרכב יחסית דומה לכדור הארץ ולא ענק גזי למשל). בעברית נודע נוגה גם בשמות איילת השחר (תהלים, כב, א) והילל בן שחר (ישעיהו, יד, יב).
תוכן עניינים |
[עריכה] מידע כללי
נוגה הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש, בין כוכב חמה לכדור הארץ. בשל היותו בעל מסלול "פנימי" סביב השמש (יחסית למסלולו של כדור הארץ) כוכב הלכת נוגה נמצא בשמיים בקרבת השמש, ויכול להראות בברור רק מוקדם בבוקר קצת לפני הזריחה, או בערב קצת אחרי השקיעה, בהתאם למיקומו יחסית לקו המחבר את כדור הארץ והשמש. נוגה הינו כוכב הלכת הבהיר ביותר הנצפה מכדור הארץ, ולעיתים ניתן לראותו ביום בעין בלתי מזויינת.
נוגה היה ידוע לבבלים בסביבות 1600 לפנה"ס וכנראה גם זמן רב לפני כן בתקופה הפרה־היסטורית כיוון שהוא העצם השלישי הכי בהיר בשמיים אחרי השמש והירח. סימולו מעוצב בסגנון מיוחד המייצג מראה ידה של האלה ונוס: עיגול עם צלב קטן מתחת (יוניקוד: ♀).
כוכב־לכת זה זכה לשמות שונים המדגישים את אורו וזוהרו. שמות נרדפים הם: נוגה, איילת השחר וכוכב־הבוקר. שמו בלועזית הינו: "ונוס" (אלת היופי והאהבה), שם המרמז על יופיו וזוהרו של כוכב־הלכת נוגה. חלק מהשמות (כמו איילת השחר) מעידים שבתקופות קדומות לא תמיד ידעו לזהות את הכוכב שנראה לעיתים אחרי השקיעה, עם הכוכב שנראה לעיתים לפני הזריחה.
זמן הסיבוב העצמי הוא 243 ימי ארץ בתנועה לאחור, כלומר מסתובב ממזרח למערב במקום ממערב למזרח (בדומה לפלוטו ולאורנוס, אף על פי שהציר של אורנוס מוטה ב־97.86 מעלות). לא ידוע בוודאות למה נוגה שונה במובן זה, על אף שיכול להיות שזאת תוצאה של התנגשות עם אסטרואידים מאוד גדולים בעבר הרחוק. זמן ההקפה (אורך השנה) הוא 225 ימי ארץ. לנוגה אין ירחים. מסלולו של נוגה סביב השמש הוא כמעט מעגל מושלם, להבדיל משאר כוכבי־הלכת שלהם מסלול אליפסי, עם אקצנטריות של פחות מ-1%. הרכב הכוכב: סלעי.
במשך שנים ראו בנוגה אחות תאומה לכדור הארץ, משום ששני כוכבי הלכת כה דומים בממדיהם, במסה שלהם ובצפיפותם. קוטרו של כוכב הלכת נוגה הוא 12,100 ק"מ, לעומת קוטרו של כדור־הארץ שהוא 12,800 ק"מ.
העננים הסמיכים המכסים את נגה אינם מאפשרים לראות את פניו. בגלל קרבתו לשמש, החום הרב גרם להתאיידות כל הגזים שעל פניו אל האטמוספירה ומנע בכך היווצרות אוקיינוסים וימים. החללית מגלן הראתה שמרבית פני השטח של נוגה הם מישורים גדולים שחלק מהם מתנשאים לגובה של מספר ק"מ.
פעם האמינו שנוגה היא "גן עדן", בעל מים לרוב וצמיחה עשירה ובאורח כמעט ודאי, תושבים. הסופר הצרפתי ברנרד דה פונטנל, כתב בשנת 1686: "אני יכול לראות מכאן כיצד נראים תושביו של נוגה: הם דומים למורים של גרנדה: אנשים נמוכים וכהי עור, שהשמש שזפתם, מלאי חוכמה ומזג לוהט, תמיד מאוהבים, כותבים חרוזים, אוהבי מוזיקה, עורכים פסטיבלים, נשפי מחולות ותחרויות בכל יום ויום."
עתה, לאחר שחמש חלליות רוסיות ושלוש חלליות אמריקניות צפו בנוגה, כששתי חלליות רוסיות נחתו בהצלחה על פניו ולאחר מחקרים באמצעות מכ"ם ורדיו טלסקופ, אנו יודעים שפני השטח של נוגה הם מקום שאינו בא בחשבון לקיום חיים שהמדע האנושי מכיר.
[עריכה] נתונים גאוגרפים
[עריכה] האטמוספירה
האטמוספירה של נוגה מתנשאת לגובה רב. אילו יכולנו ללכת על נוגה היינו בקושי מצליחים להתקדם דרך האטמוספירה הצפופה שהיא למעשה מסך כבד של עננים העוטף את פני השטח ויוצר אטמוספירה של כבשן לוהט. האטמוספירה של נוגה מורכבת בעיקר מפחמן דו־חמצני וכמויות קטנות של חנקן. הלחץ בפני השטח הוא פי 90 מבכדה"א. הכמות העצומה של CO2 באטמוספירה גורמת ללכידת חום השמש ואינה מאפשרת לו להתפזר וכך גורמת לאפקט חממה חזק. אפקט חממה זה מעלה את טמפרטורת פני השטח בלמעלה מ־400°C מעל מה שהייתה עשויה להיות ללא הכמות העצומה של הפחמן הדו חמצני באטמוספירה, וגורם לטמפרטורת פני השטח להגיע לטמפרטורת גבוהות של 500°C במקומות נמוכים סמוך לקו המשווה. כך פני השטח של נוגה לוהטים אף יותר משל כוכב חמה, אף שנוגה רחוק כמעט פי שניים מהשמש ומקבל רק 25% מהקרינה הסולרית (2613.9 W/m2 בחלקים העליונים של האטמוספירה ורק 1071.1 W/m2 בפני השטח). הטמפרטורה אינה משתנה באופן משמעותי בין הצד שבו יש יום לצד שבו יש לילה למרות סיבובו האיטי של נוגה (פחות מסיבוב אחד בשנה של נוגה; בקו המשווה פני השטח של נוגה מסתובבים 6.5 קמ"ש בלבד), זאת בשל האינרציה התרמית ומעבר החום באטמוספירה הצפופה של נוגה. רוחות באטמוספירה העליונה סובבות את כוכב הלכת ב־4 ימים בלבד ועוזרות להפיץ את החום.
הקרינה הסולרית כה נמוכה בפני השטח של נוגה בשל מעטה העננים העבה שמחזיר את רוב אור השמש חזרה לחלל. כתוצאה מכך נמנע מאור השמש לחמם את פני השטח. האלבדו הבולומטרי של נוגה הוא 60% בקירוב והאלבדו של האור הנראה הוא אף גדול יותר. לכן, על אף שהוא קרוב מכדה"א לשמש, פני השטח שלו אינם מחוממים היטב ואף פחות מוארים על ידי השמש. בהעדר אפקט החממה הטמפרטורה על פני נוגה הייתה עשוייה להיות דומה לזו שבכדה"א. אי הבנה תפיסתית נפוצה בנוגע לנוגה היא אמונה שגויה שמעטפת העננים העבה לוכדת חום ולמעשה ההפך הוא הנכון. מעטפת העננים שומרת על כוכב הלכת קר בהרבה ממה שהיה בלעדיה. הכמות העצומה של הפחמן הדו חמצני באטמוספירה היא מה שלוכד את החום על ידי אפקט חממה.
בחלקים העליונים של העננים נושבות רוחות חזקות של 350 קמ"ש אך הרוחות בפני השטח אטיות מאוד, לא יותר ממספר קילומטרים לשעה. בשל צפיפותה הגבוהה של האטמוספירה של נוגה בפני השטח, אף רוחות אטיות שכאלו מפעילות כמות משמעותית של כוח נגד מכשולים. העננים מורכבים בעיקר מגופרית דו חמצנית ומעט חומצה גופרתית, ומכסים את כוכב הלכת לגמרי ומערפלים לעין האנושית כל פרט בפני השטח. הטמפרטורה בחלקים הגבוהים של עננים אלו היא −45°C בקירוב. הטמפרטורה הממוצעת בפני השטח של נוגה היא 464 מעלות צלזיוס.
[עריכה] הרכב פנימי
הדמיון בין נוגה לארץ נוגע בעיקר להרכב הפנימי. בהרכבו הפנימי דומה כוכב־הלכת נוגה לכדור־הארץ. גם לו יש ליבה של מתכת המכילה ניקל וברזל. הרדיוס של ליבה זו הוא כ-3,000 ק"מ. ליבה זו מוקפת במעטפת סלעית ובקרום סלעי. תוצאות טריות מנתוני כוח המשיכה שאספה החללית מגלן מצביעות על כך שהקרום של נוגה חזק ועבה יותר ממה שהניחו בעבר.
נמצא כי השדה המגנטי הפנימי של נוגה חלש מאוד בהשוואה לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש. זאת כנראה בעקבות סיבובו האיטי שאינו מספיק להניע דינמו פנימי של ברזל נוזלי.
[עריכה] מראות הנוף
מפענוח תמונות שסיפקו חלליות מנוגה, הסתבר שהייתה בה ועוד תהייה במשך זמן רב, פעילות געשית רבה ונמרצת המשפיעה על השטח. קרוב ל-90% מפני השטח של נוגה נראים כמכילים לבה בזלתית ממוצקת חדשה יחסית ומעט מאוד מכתשים שנוצרו על ידי מטאורים. רוב מראות הנוף בנוגה הם תוצאה של התפרצויות של הרי געש וזרימה של לבה. פני השטח בנוגה מלאים במכתשים, בקעות, מישורים קטנים והרי געש נישאים. מראות הנוף העתיקים ביותר על פניו של נוגה נראים כבני 800 מיליון שנה בלבד ורוב השטח צעיר בהרבה (בכל זאת עדיין לא פחות ממספר מיליוני שנים עבור הרוב).
בנוגה שני מישורים גדולים. מישור גדול אחד הוא אישטר טרה (שגודלו הוא בערך כגודלה של אוסטרליה) המצוי בחציו הצפוני של נוגה ובו נמצאים ההרים הגבוהים ביותר על פני נוגה הקרויים הרי מקסוול (המתנשאים לרום של 11 ק"מ), על שמו של ג'יימס קלרק מקסוול. המישור הגדול האחר הוא אפרודיטה טרה המצוי בחציו הדרומי שגודלו הוא בערך גדולה של דרום אמריקה. למרות האטמוספרה הסמיכה שלו, הצליחו מטאוריטים לנחות על פני נוגה וליצור מכתשים שהגדול מביניהם מגיע לקוטר 280 ק"מ. מלבד זאת, נראים גם הרי געש על נוגה, שכפי הנראה אינם פעילים וכן צורות נוף משונות כגון, חריצים וכיפות גדולות. למעט הרי מקסוול, כל הפריטים על פני השטח של נוגה קרויים על שמן של נשים מיתולוגיות או אמיתיות.
[עריכה] המחקר אודות נוגה
כבר למעלה מ־30 שנה מדענים שולחים גלי מכ"ם לכוכב-הלכת נוגה מכדור הארץ, ובאמצעות הגלים החוזרים יוצרים תמונות של נוגה. בשנת 1978 החללית "פיוניר-ונוס" ערכה מיפוי של רוב כוכב-הלכת נוגה. ב-1983 הגיעו מיפויי מכ"ם שערכו החלליות הסובייטיות מסוג ונרה. כמה חלליות מסוג זה אף נחתו על פני נוגה ונשרפו.
רק ב־1989 הגיעה החללית "מגלן" לנוגה. מטרתה הייתה לספק נתונים על השאלה: "מה היה מנגנון שחרור החום בנוגה?" התשובה עדין לא ידועה בודאות מספקת. עם זאת, נתגלה שבנוגה הייתה וישנה פעילות געשית רבה, ולפעילות געשית זו השפעה נכבדת על עיצוב הנוף של נוגה, נוף הררי מאוד.
[עריכה] מארינר 1
שוגרה אל נוגה ב־22 ביולי 1962, אך הושמדה בזמן השיגור. נשאה מספר מכשירי מדידה, אך לא נשאה ציוד צילום.
[עריכה] מארינר 2
שוגרה ב־27 באוגוסט 1962, וחלפה על פני נוגה ב־14 בדצמבר אותה שנה. היא הייתה זהה בהרכבה למארינר 1, ולטענת נאס"א, הייתה חללית המחקר הבין-פלנטרית המוצלחת הראשונה. לאחר מכן המשיכה ונכנסה למסלול סביב השמש.
[עריכה] מארינר 5
שוגרה ב־14 ביוני 1967, וחלפה על פני נוגה ב־19 באוקטובר אותה שנה. במקור הייתה אמורה להיות חללית חלופית למארינר 4, אך בסופו של דבר לא היה בכך צורך, ולכן נשלחה אל נוגה.
[עריכה] מארינר 10
שוגרה ב־3 בנובמבר 1973, וחלפה על פני נוגה ב־5 בפברואר 1974. עם זאת, משימתה העיקרית הייתה לחקור את כוכב חמה, ולאחר שחלפה על פני נוגה נכנסה למסלול סביב השמש, במהלכו חלפה על פני כוכב חמה שלוש פעמים, וצילמה בערך חצי מפניו.
[עריכה] פיוניר ונוס
משימה זו הורכבה משתי חלליות נפרדות: חללית אחת, ששוגרה ב־20 במאי 1978, נכנסה למסלול ב־4 בדצמבר אותה שנה; וחללית שניה, ששוגרה ב־8 באוגוסט אותה שנה, הטילה לאטמוספירת נוגה ארבע גשושיות שמדדו את הרכבה, והגיעה אל הכוכב בעצמה ב־9 בדצמבר וביצעה מדידות של האטמוספירה העליונה. החללית הראשונה נשרפה באטמוספירת נוגה באוקטובר 1992.
[עריכה] ונוס אקספרס
משימה של סוכנות החלל האירופית ששוגרה בנובמבר 2005. משימתה היא לחקור את האטמוספירה ומאפייני הקרקע של נוגה ממסלול. החללית הגיעה אל נוגה ב־4 באפריל 2006, ונכנסה למסלול בהצלחה. משך הפרויקט המתוכנן הוא 500 יום.
טיסות מעבר מתוכננות בידי החללית האמריקנית מרקורי מסנג'ר הנמצאת בדרכה לכוכב חמה ומשימה שטרם שוגרה BepiColombo , אף היא לכוכב חמה.
[עריכה] הצעות שטרם החל ביישומן
כדי להתגבר על תנאי השטח הקשים, צוות של נאס"א הציע לבנות כלי רכב ייעודי לנוגה שיעמוד בלחות ובחום העצום. אפשרות אחרת היא לשגר לנוגה מטוס שישא מכשירים אלקטרוניים רגישים בתנאים הנוחים יותר של האטמוספירה העליונה. אפשרות נוספת היא לשגר לשם לווין שיהפוך לכדור פורח. בגובה 50 קילומטרים טווח הטמפרטורות נע בין אפס ל-50 מעלות, לחץ האוויר הוא אטמוספירה אחת, כוח המשיכה 0.9 מזה של כדור הארץ.
[עריכה] מעבר נוגה על פני השמש
מעבר נוגה על פני השמש קורה כאשר כוכב הלכת נוגה נמצא בדיוק בין כדור הארץ לשמש. מכדור הארץ, נוגה מופיע כדיסקה שחורה הנעה על פני השמש. תופעה דומה לתופעה זאת היא ליקוי חמה הנגרם על ידי הירח, אבל, על אף שקוטרו של נוגה גדול כמעט פי ארבעה מקוטרו של הירח, נוגה מופיע כקטן בהרבה כיוון שהוא רחוק מכדור הארץ. לפני האסטרונומיה המודרנית, אירוע זה עזר למדענים להעריך את המרחק בין השמש לכדור הארץ באמצעות שיטת היסט.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אשכול כתבות על נוגה, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
|
גופים: השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - (קרס) - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - (פלוטו) - (אריס) סוגי גופים: כוכב - כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים (מטאורואיד - אסטרואיד - ירח - קנטאור [1] - גוף טרנס-נפטוני - שביט) מבנה: כוכבי לכת פנימיים - חגורת האסטרואידים - כוכבי לכת חיצונים - חגורת קויפר - הדיסק המפוזר - עננת אורט |

