ימים נוראים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המושג ימים נוראים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי:

תוכן עניינים

[עריכה] מקור הביטוי

המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לאל: "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ" (תהילים מ"ז), "ומראהו כמראה האלוהים נורא מאוד" (שופטים י"ג). אלה הם ימים של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.

[עריכה] עוד תכונות של הימים הנוראים

הימים הנוראים הם ימים בהם השתדלו כל היהודים להגיע לבית הכנסת להתפלל. בתשובות הצמח צדק (אבן העזר קיז) מופיע תאור של מקרה של ספק נישואין אשר התרחשו כאשר באו בני הכפרים העירה לכבוד הימים הנוראים כדי שיוכלו להתפלל במניין. בתשובה אחרת (צמח צדק, אורח חיים כ) מסופר על הדוחק בעזרת הנשים בימים הנוראים. בהלכה מצוין שכשיש מנין מצומצם אסור לאדם להעדר בימים נוראים או לחילופין עליו לשכור מישהו במקומו כדי שיהיה במקומו מניין. (שו"ע הרב או"ח נה)

יש המחלקים את המועדים המוזכרים בתורה לימים נוראים (ראש השנה ויום כיפור) בהם מעוררים את האמונה בבכיה ומרירות וימי שמחה (שלוש הרגלים) בהם מעוררים את האמונה בשמחה וריקודים.

לימים הנוראים יש מנגינות מיוחדות לתפילה ולקריאת התורה.

[עריכה] תחולת המושג ימים הנוראים

בחלק מהמקורות, המושג ימים נוראים כולל את ראש השנה ויום הכיפורים בלבד. כך למשל מתייחס לרוב המושג "תפילות הימים הנוראים" לתפילות ראש השנה ויום כיפור ולא לתוספות של עשרת ימי תשובה. בערוך השולחן, אורח חיים תקפ"א ד', כתוב שאין לאבל להתפלל בימים נוראים לפני העמוד ומהשוואה למשנה ברורה נראה שהכוונה אך ורק לימי ראש השנה ויום כיפור. "ספר המועדים" מצטט תרגום למאמר של הרמן כהן: "ראש השנה קשור ביום הכיפורים ... שני החגים הללו, הנקראים בשם "ימים נוראים" ... "

מקורות אחרים כללו בימים הנוראים גם את ימי אמירת הסליחות מחודש אלול. אצל המהרי"ל בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: "בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...". אצל המגן אברהם הדבר כתוב בצורה מפורשת עוד יותר: "נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל...".

נראים הדברים שלא דייקו המשתמשים במושג "ימים נוראים" לבחור משמעות אחת למושג. למשל, בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח, כותב האדמו"ר הזקן: "ובימים נוראים מיום אחד של סליחות ואילך ..." ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת, באורח חיים ו' כותב האדמו"ר הזקן: "לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים ..." ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה (ודווקא לא כולל את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות).

בעברית של ימינו, בציבורים רבים, נוצרה חפיפה בין המושג ימים נוראים למושג עשרת ימי תשובה. כך למשל, ב100 מושגי יסוד של משרד החינוך, מוגדר המושג "ימים נוראים" באתר הרשמי של משרד החינוך כך: "ימים נוראים - בשם זה מכונים הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים (מא' תשרי עד י' בתשרי)."

במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:

  • ימי הסליחות שלפני ראש השנה.
  • ראש השנה
  • עשרת ימי תשובה המכונים גם בין כסה לעשור בהתאם למקומם בלוח העברי.
  • השבת הנכללת בתקופה זו, ושמה "שבת שובה" (או "שבת תשובה"). ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע, פרק י"ד פסוקים ב-י, מתחילה בפסוק: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך". נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.
  • הושענא רבה - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה בתפילות.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • הרב רא"ם הכהן, לרחוק ולקרוב, בין כסה לעשור (שיחות לימים הנוראים)

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות