התניה אופרנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התניה אופרנטית היא שינוי בתדירות התגובות של אורגניזם כתוצאה מקבלת חיזוק לאחר ביצוע התגובה. בגישה זו אנו מניחים כהנחת יסוד שההתנהגות האנושית, כמו גם התנהגות בעלי חיים, מושפעת מ-

  1. אירועים שקודמים להתנהגות - גירויים שמביאים להתנהגות.
  2. אירועים הנמשכים מהתנהגות מסוימת - תוצאות שבאות עקב התגובה

פעולתה של התניה זו היא בעצם בכך שהיא מלמדת את בעל החיים לנקוט בפעולה או להימנע מפעולה כדי להשיג רווח או למנוע הפסד. חיזוק חיובי פירושו הצמדת מתן פרס לעשיית פעולה כלשהי בידי האורגניזם. חיזוק שלילי הוא הרחקת גירוי לא נעים המוצמדת לפעולה. ענישה היא הצמדת גירוי לא נעים לפעולה (כדוגמת מכה ביד), וענישה שלילית היא הרחקת פרס המתרחשת בצמידות לעשיית פעולה בידי בעל החיים. החיזוקים צפויים ללמד את בעל החיים לחזור ולשוב על הפעולה, ואילו הענישה - את ההיפך. התניה זו הומצאה במחצית הראשונה של המאה ה 20 על ידי החוקר פרדריק סקינר כפיתוח להתניה הקלאסית של פבלוב.

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

שפות אחרות