החדר הסיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"החדר הסיני" הוא ניסוי מחשבתי שהציע הפילוסוף ג'ון סרל בשנת 1980, כדרך למתוח ביקורת על "מבחן טיורינג" וגישות הבינה המלאכותית ה"קשה" והפונקציונליזם, בטענה שמבחן זה אינו מלמד דבר על יכולתה של המכונה להבין.

האמונה העומדת בבסיס הבינה המלאכותית ה"קשה" היא שמכונה שעוברת את מבחן טיורינג יכולה להחשב כ"חושבת" באותו מובן כמו אדם, או לחילופין ניתן להציג זאת כאילו מוחם של בני אדם הוא מחשב (מסוג כלשהו) שמריץ תוכנית. תומכי גישה זו מאמינים גם שמערכות שידגימו יכולת כזו עוזרות לנו להסביר את אופן המחשבה של בני אדם. אמונה שלישית, חיונית לשתיים הקודמות, היא שהמצע הביולוגי במוח אינו חיוני למחשבה. סרל מסכם את נקודת ההשקפה הזו, לה הוא מתנגד, באופן הבא:

המחשב אינו רק כלי לחקר המוח; יתרה מזאת; מחשב שתוכנת כראוי הוא למעשה מוח, במובן שניתן לומר על מחשבים שניתנה להם התוכנה המתאימה שהם מבינים ויש להם מצבים קוגניטיביים נוספים (הופשטטר ודנט, 353)

תוכן עניינים

[עריכה] הניסוי

בניסוי המחשבתי של החדר הסיני, אדם שאינו מבין סינית יושב בחדר שאליו מוכנסות אותיות בשפה הסינית. בחדר ישנו גם ספר שמכיל אוסף מורכב של כללים (שנקבעו מראש) כדי לטפל באותיות הללו, ולהעביר אותיות אחרות אל מחוץ לחדר. הפעולה תתבצע על בסיס שגרות, לדוגמה: "כשאתה מקבל את האות X כתוב את האות Y". הרעיון הוא שמראיין דובר סינית יעביר שאלות שנכתבו בסינית לתוך החדר, והתשובות המתאימות יוצאו מהחדר כך שלמתבונן מבחוץ יראה כאילו יש בחדר אדם דובר סינית.

[עריכה] ניתוח

סרל מאמין שמערכת שכזו אכן תעבור סוג מסוים של מבחן טיורינג, אולם האדם שטיפל בסימנים אינו מבין סינית יותר מאשר הבין לפני שנכנס לחדר. סרל ממשיל במאמרו ומנסה להפריך את הטענות של בינה מלאכותית "חזקה", על ידי כך שהוא מציב את עצמו בתפקיד האדם שמטפל בסימנים בסינית.

הטענה הראשונה היא שמערכת שעוברת בהצלחה את מבחן טיורינג מבינה את הקלט והפלט. סרל טוען שכ"מחשב" בחדר הסיני, הוא אינו רוכש שום הבנה של השפה הסינית על ידי הטיפול בסמלים על פי הוראות התוכנית הפורמלית שקיבל, שבמקרה זה מיוצגת על ידי החוקים המורכבים שעומדים לרשותו. מפעיל החדר לא צריך להבין מה שהמראיין שואל, או את התשובות שהוא מייצר. הוא אף יכול שלא לדעת בכלל שמחוץ לחדר מתקיים ראיון של שאלות ותשובות.

הטענה השנייה שסרל מתנגד לה היא הטענה שהמערכת מסבירה את ההבנה האנושית. סרל טוען שכיוון שהמערכת פועלת, במקרה זה - עוברת את מבחן טיורינג - אך למרות זאת אינה משקפת הבנה מצד המפעיל, אז המערכת אינה מבינה ולכן אינה יכולה להסביר את ההבנה האנושית.

הטיעון העיקרי של סרל עוסק בקשר שבין סימולציה של אינטליגנציה ובין אינטליגנציה "אמיתית". בדימוי החדר הסיני הוא מנסה להניח את הבסיס, ובדיון הוא מבהיר את טענתו כשהוא כותב "אף אחד לא מצפה להרטב מקפיצה לבריכה מלאה בכדורי פינג-פונג שמשמשים לסימולציה של מים".

כשהטיעון עלה לראשונה הוא עורר ויכוח ער וטענות-נגד ומאמרים. היום רוב עולם הבינה המלאכותית מתייחס לטיעון כטיעון חסר חשיבות.

[עריכה] ביקורת

[עריכה] תשובת המערכת

המונח "מבין" נותר ללא הגדרה ופה נעוצה הבעיה. אמנם האדם שבחדר אינו יודע סינית, אך אולי האדם והחדר ביחד נחשבים כמערכת כוללת היודעת סינית. סרל ענה לטענה שבאופן עקרוני אדם יכול ללמוד בעל פה את כללי הספר ואז הוא יוכל להתנהג כאילו הוא יודע סינית אבל הוא רק ימלא אחר ההוראות בלי להבין אותן. דבר זה מעלה את הקושי שאדם מתקשר בסינית באופן שוטף בלי "לדעת" סינית. הטענה שכנגד פשוט אומרת שהאדם כן מבין סינית או שפשוט האדם וספר החוקים שלמד ביחד מהווים מערכת שיודעת סינית.

[עריכה] תשובת הרובוט

נניח שבמקום חדר ואדם, התוכנית תנתן לרובוט שיכול להסתובב ולתקשר עם סביבתו, אז בוודאי הרובוט יודע סינית. התשובה של סרל היא שאפשר להמיר את המצב בכך שחלק מהקלט שמגיע לחדר מגיע מהמצלמה שעל הרובוט, וחלק מהפלט שיוצא מהחדר מתורגם לפעולות של הגפיים של הרובוט, אך עדיין האדם בחדר רק מפעיל חוקים על סימנים ואינו יודע סינית.

[עריכה] תשובות אחרות

שפה טבעית היא לא רק פעולות על סימנים ידועות מראש, אלא פעולת גומלין. האדם בחדר הסיני חייב לדעת סינית אם השאלה המופנת לחדר מתיחסת אל האדם עצמו. כאשר השאלה "מהו הצבע האהוב עליך?" ניתנת בסינית לחדר, אם ניתן לענות עליה אז האדם שבחדר מבין סינית ואם לא אז הוא לא מבין סינית.

[עריכה] קישורים חיצוניים