לסביות בגרמניה הנאצית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: נוסח לא ברור. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
למרות העובדה כי הומוסקסואליות נחשבה בתקופות השונות לפשע, הלסביות הייתה חפה מפשע. זה היה נכון במקומות רבים בגלל מעמד האישה בגרמניה ובחברה ככלל. שלא כמו הומוסקסואלים, לסביות לא נאסרו באופן דחוף כאיום חברתי או ממשלתי. אפילו אחרי עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, רוב הלסביות בגרמניה הנאצית יכלו להמשיך במסגרת חיים שלווה ובלי הטרדת המשטרה.
[עריכה] לפני עליית הנאצים
למרות העובדה כי הן נחשבו כנחותות ביחס לשאר נשות גרמניה, הלסביות לקחו חלק מאוד פעיל בתנועת ההומוסקסואלים מאז 1890 וזאת אף על שנשים נאסר לקחת חלק בארגון פוליטי מאז 1908. אפילו לאחר הרשות להשתתף בארגונים פוליטיים נשים התייאשו מלקחת חלק בפעילויות פוליטיות לכן לסביות נפנו לעסוק במפגשים במועדונים ובפאבים. דבר זה נחשב כמקובל בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. רפובליקת ווימאר נתנה חופש חדש לחברה ולפוליטיקה ועבור רוב ההומואים והלסביות בגרמניה הייתה הזדמנות להתפתח ולהשתנות.
ברלין ומספר ערים אחרות בגרמניה הפכו למרכז עלייה לרגל של חיים הומוסקסואלים בגרמניה. בברלין מועדונים כגון "Dorian Gray" או "The Magic Flute Dance Palace" עודדו יצירת חיי חברה של לסביות מאזורים עירוניים מאשר לסביות מאזורים כפריים. החופש עודד מגוון רחב של יצירות ספרות של לסביות כגון : Frauenliebe (אהבת נשים) ו-Die Freundin (חברה).
הפוליטיקה והחברה הגרמנית מתחה ביקורת קשה נגד הפתיחות של ההומוסקסואלים בגרמניה. השנאה הרבה שהייתה מופנית כלפי רפובליקת ויימאר הופנתה כעת כלפי ההומוסקסואלים ובשנת 1928, לדוגמה, ספרים כמו Die Freundin וספרות לסבית אחרת שהייתה מושתת על הגנה מפני השמצה בהוצאה לאור. הרבה קונסרבטיבים חוקקו חוק נגד מעשים של לסביות והומוסקסואלים. סופרים כמו ארהרט אברהד אשר כתבו ספרים נגד הומוסקסואלים, פמיניסטיות, רפובליקנים ויהודים- קבוצות אשר נחשדו לא פעם בניסיון למוטט את גרמניה. במיוחד טענו סופרים אלו נגד זכויות האישה בטענה שזהו ניסיון לשדל את נשות גרמניה ללסביות.
[עריכה] תחת השלטון הנאצי
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 הקונסרבטיביות שונתה למשטר חדש של דיכוי. הנאצים האמינו שהנשים לא היו מיועדות רק לגברים אלא גם לטבע שסומך עליהן לכן הם שיכנעו את הלסביות להיות פחות מאיימות מאשר ההומואים. הנאצים התייחסו לנשים במיוחד בנושא המיניות ובצורך של גבר להעשיר את חייהן במיוחד במין. הנאצים דאגו מההשפעה החברתית שתהייה לנשים אינדיבידואליות ולערבובן בין חברות ללסביות והקושי שבהפרדתן את הלסביות "האמיתיות". לבסוף הנאצים שיחררו את הלסביות כבעיה חברתית בגלל אמונתם שהלסביות עדיין יכולות למלא את תפקידה של האישה הגרמנית: להיות אמא לכמה שיותר תינוקות "ארים". כל אישה, העצורה בגלל מיניותה יכולה לשמש את המדינה הנאצית כאם וכרעיה.
הנאצים, למרות התנכלותם ללסביות גילו כלפיהם רחמנות יחסית להומואים. בהמשך, אחר מינויו של היטלר כקאנצלר, המשטרה מיהרה וסגרה את כל המועדונים והפאבים של ההומוסקסואלים, מאלצים את הלסביות להיפגש בסודיות. הנאצים יצרו אווירה של פחד בכך שהם עודדו כוחות משטרה לגנות את הלסביות. המון לסביות הפסיקו את הקשרים עם מעגל חברותיהן בכך שחלק עברו לערים חדשות שם הן היו זרות. אחרות אף ביצעו "נישואי הגנה" בכך שתחתנו עם זוג של הומואים.
בזמן שהמשטרה עצרה לסביות כ"לא חברותיות" - אנשים אשר לא התאימו לנורמות של הנאצים ולכן נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז - מעטות נעצרו אך ורק בגלל מיניותן. הנאצים לא סיווגו לסביות כמו עצורים הומוסקסואלים ורק הומואים נאלצו לענוד משולש ורוד. למרות העובדה כי כמות המעצרים של לסביות הייתה יחסית קטנה, האיומים על חייהן הפכו את חייהן לסכנה.
הלסביות סבלו בין השאר מהשפלה בגלל יחסם של הנאצים לנשים ככלל. מאחר והנאצים האמינו כי על הנשים לשרת כרעיות וכאמהות הם אילצו את הנשים לעזוב את הקריירות שלהן. באופן אירוני התקופה הייתה תקופת המלחמה והרייך היה זקוק לכמה שיותר נשים עובדות; אם כי עדיין הן הועסקו בשכר עבודה נמוך.
השכר הנמוך השפיע על כל הנשים, אך במיוחד על הלסביות. מכיוון שהלסביות לרוב היו לא נשואות הן לא יכלו להסתמך על משכורתו של הבעל. לכן הקושי הכספי בשילוב הלחץ החברתי והפחד מפני מעצר הפכו את חייהן של הלסביות לקשים גם כשקשרים בין נשים היו אסורים בגרמניה הנאצית.
למרות הניסיון בקושי שצברו הנשים ברייך השלישי הנאצים לא התנכלו לנשים באופן שיטתי. אלו שרצו לשמור על סודיות התחתנו עם חבר או שהתנהגו בהתאם לציפיות החברה ושרדו.

