ריבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי הלווה למלווה תמורת מתן זכות השימוש בסכום ההלוואה למשך תקופה מסוימת, הקרויה "תקופת ההלוואה". סכום ההלוואה עצמו נקרא בשם קרן ההלוואה, או הקרן, והלווה משלם למלווה את הריבית, בנוסף להחזר הקרן.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיבות לתשלום ריבית
סיבות לתשלום ריבית הן:
- ערך הזמן בו שהה הכסף אצל הלווה ואשר בו יכול היה לעשות שימוש בכסף (דבר שנמנע מן המלווה בשל וויתורו על זכות השימוש בכסף לתקופת ההלוואה).
- הרווח שהלווה יכול היה לעשות מאפשרות השימוש בכסף (והרווח שנמנע מן המלווה ואשר היה יכול להפיק אילו היה הכסף נשאר אצלו ומושקע באפיק אחר או מאפשר ניצול הזדמנויות עסקיות במשך תקופת ההלוואה).
- שינויים בערך הכסף בתקופת ההלוואה (אינפלציה).
- האפשרות שההלוואה לא תוחזר או שהחזרתה תידחה (סיכון).
ניתן לסכם את הסיבות המניעות את הצדדים (הלווה והמלווה) להסכים לשלם, או לדרוש, ריבית, כלהלן:
- מצד הלווה - הרווח או טובת ההנאה שיכול היה להפיק מכך שהכסף נמצא ברשותו לפרק זמן ידוע, לרבות האפשרות שבידיו להשתמש בכסף לא לו ולסכנו, כאשר במקרה רווח - הוא משלם סכום קצוב (ריבית) ובמקרה הפסד - הוא עשוי שלא לשלם את הריבית או חלקה ואף לא להחזיר את סכום ההלוואה, אם לא יהיו בידו האמצעים לכך.
- מצד המלווה - הרווח וטובת ההנאה שנגרעו ממנו (כולל הפסד שנגרם, אם נגרם) בשל הוויתור על זכות השימוש בכסף לתקופת ההלוואה וכן - הסיכון שהוא נושא בו (אפשרות אי החזרת ההלוואה או דחיית פרעונה).
[עריכה] הלוואה בריבית
אדם העוסק בהלוואה תמורת ריבית נקרא מלווה בריבית. בעבר יהודים רבים באירופה נהגו לעסוק במקצוע זה, דבר שגרם להתמרמרות ושנאה בקרב האירופאים, שניצלו את העיסוק והציגו אותו כסמך לטענה על שחיתותם וערמומיותים של היהודים.
לפי חוקי התורה וההלכה היהודית אסור להלוות בריבית בין יהודים ליהודים, ורק בימי התנאים, בעקבות הימנעות אנשים מהלוואות, פורסם היתר הלכתי באמצעות הסכם "היתר עסקה", שאיפשר למעשה הלוואה בריבית (שהוגדרה כתשלום במסגרת השתתפות בעיסקה מסחרית).
נכונות לשלם ריבית בתמורה להלוואה אינה תנאי מספיק, מבחינתו של המלווה, להסכמתו לתת את ההלוואה. בדרך כלל נדרש הלווה לספק בטחונות שאותם יוכל המלווה לממש במקרה של חוסר יכולת הלווה לפרוע את ההלוואה. לווה שבקשתו לקבל הלוואה נדחתה פונה לעתים לשוק האפור, כלומר למלווים שאינם מוסדיים, שם הוא נדרש לשלם ריבית קצוצה, כלומר ריבית ששיעוריה גבוהים מאוד יחסית לשיעורי הריבית המקובלים.
[עריכה] סוגי ריביות
[עריכה] ריבית פשוטה
ריבית פשוטה: קבלת ריבית בשיעור אחוז מסוים מהקרן, כאשר גם כשתתקבל ריבית נוספת היא תבוסס תמיד על אחוז מהקרן ולא מהסכום המצטבר.
- At = הסכום המצטבר לאחר t שנים
- A0 = הקרן (הסכום ההתחלתי)
- r = שיעור הריבית (הריבית נקובה בערכים עשרוניים. לדוגמה: 0.07 מייצג 7%)
- t = זמן הצטברות הריבית (בדרך כלל נמדד בשנים)
לפיכך, אם לווה נטל הלוואה בסך של 1,000 ש"ח (הקרן) למשך 3 שנים, בריבית שנתית של 6%, אזי יהיה עליו להחזיר למלווה:
ש"ח.
[עריכה] ריבית דריבית
ריבית דריבית (ריבית מצטברת): ריבית המחושבת לא רק על הקרן אלא גם על הריבית שהצטברה בתקופה הקודמת.
- At = הסכום המצטבר לאחר t שנים
- A0 = הקרן (הסכום ההתחלתי)
- r = שיעור הריבית
- t = זמן (בדרך כלל נמדד בשנים)
לפיכך, אם לווה נטל הלוואה בסך של 1,000 ש"ח למשך 3 שנים, בריבית שנתית של 6%, אזי יהיה עליו להחזיר למלווה:
ש"ח.
כאשר הריבית מצטברת כמה פעמים במשך שנה אחת, נשתמש בנוסחה:
- At = הסכום המצטבר לאחר t שנים
- A0 = הקרן (הסכום ההתחלתי)
- r = שיעור הריבית
- t = זמן (בדרך כלל נמדד בשנים)
- n = מספר תקופות הצטברות הריבית בשנה אחת.
לפיכך, אם לווה נטל הלוואה בסך של 1,000 ש"ח למשך 3 שנים, בריבית נומינלית שנתית של 6%, כאשר הריבית מצטברת אחת לחודש [דהיינו: 12 תקופות הצטברות ריבית בשנה אחת], אזי יהיה עליו להחזיר למלווה:
ש"ח.
הערה: הנוסחה האחרונה לעיל שימושית למקרים בהם נלקחת הלוואה המוחזרת בתשלומים חודשיים.
[עריכה] סיווג ריבית
מבחינים בין ריבית קבועה וריבית משתנה.
ריבית קבועה: שיעור הריבית נקבע בעת לקיחת ההלוואה ונשאר קבוע כל העת עד סיום החזרתה.
ריבית משתנה: שיעור הריבית משתנה מעת לעת ממועד לקיחת ההלוואה ועד סיום החזרתה. בדרך כלל יתבצע השינוי בדרך של הצמדת הריבית למדד חיצוני כלשהו כמו מדד המחירים לצרכן, מדד תשומות הבניה, מטבע זר וכדומה.
[עריכה] ריבית נומינלית
ריבית נומינלית (או ריבית חוזית, או ריבית קונטוקורנטית, או ריבית נקובה) היא הריבית הנקובה במסמכי מתן ההלוואה ללא התחשבות במועדי חיוב הריבית ובהיטלים הנלווים (עמלות). בדרך כלל תצויין הריבית לתקופה של שנה אחת.
[עריכה] ריבית אפקטיבית
ריבית אפקטיבית (או ריבית מתואמת) היא הריבית המשולמת בפועל על ההלוואה תוך שקלול מועדי חיוב הריבית וההיטלים הנלווים (עמלות ותשלומים אחרים).
אם קרן ההלוואה היא A וסך כל ההחזר בתום תקופת ההלוואה הוא A+K, אזי שיעור הריבית האפקטיבית (לתקופת ההלוואה, באחוזים) הוא:
לפיכך:
- לווה שנטל הלוואה של 10,000 ש"ח בתחילת שנה והחזיר 12,000 ש"ח בסופה, נשא בריבית אפקטיבית של:
לשנה.
- אם הלווה נטל הלוואה של 10,000 ש"ח והחזיר 12,000 ש"ח לאחר שנתיים ימים, הוא נשא בריבית אפקטיבית של:
לשנתיים.
בחיובי ריבית תקופתיים - תחושב הריבית האפקטיבית לתקופה כוללת של n תקופות ריבית על ידי הנוסחה: 
R - הריבית האפקטיבית לתקופת ריבית אחת (שנה, חודש וכו').
n - מספר תקופות חיובי הריבית (התשלומים).
ריבית זו היא למעשה ריבית דריבית, כך ששיעור הריבית הנגבית בפועל גבוה משיעור הריבית הנומינלי (דהיינו משיעור הריבית לתקופה אחת המוכפל במספר התקופות).
לפיכך, אם נלקחה הלוואה בריבית הנומינלית היא של 6 אחוז לשנה, וחיוב הרבית נעשה מדי חודש, אזי לאחר חלוקה ב-12 נקבל ריבית אפקטיבית חודשית של חצי אחוז (6%/12). לאחר חישוב ריבית דריבית מדי חודש, נקבל שהריבית השנתית הכוללת (הריבית האפקטיבית השנתית) היא כ-6.17% מקרן ההלוואה:
[1 - 12(0.005 + 1)] ≈ 0.0617 = 6.17%.
[עריכה] ריבית ריאלית
הריבית הריאלית היא הריבית הנומינלית המותאמת לשינוי האינפלציה (או מדד אחר מוסכם), דהיינו היא הפער (ראו הערה בהמשך) בין שער הריבית הנומינלית לבין שיעור האינפלציה. ההבדל המרכזי בינה לבין הריבית האפקטיבית הוא שריבית זו משתנה בהתאם לגורם חיצוני (כגון האינפלציה) שאיננו בשליטת הצדדים להלוואה, בניגוד לריבית האפקטיבית שיש לצדדים שליטה עליה.
מכיוון שריבית זו תלויה בגורם חיצוני שאיננו ידוע במועד מתן ההלוואה, נהוג להשתמש באמד למדד זה (שיעור האינפלציה הצפויה) ולבצע התאמות בתשלומי ההחזרים מעת לעת. הגורם החיצוני הוא בדרך כלל שיעור האינפלציה במשק, אך יכול להיות גם מדד אחר, כגון: מדד תשומות הבנייה או שער מטבע חוץ מסוים.
הנוסחה לחישוב הריבית הריאלית היא: 
R - שיעור הריבית הנומינלית.
M - שיעור האינפלציה (או שיעור עליית המדד).
הערה: בניגוד לטעות רווחת, ריבית זו איננה ההפרש החשבוני כי אם היחס בין הריבית הנומינלית לבין שיעור האינפלציה. יחד עם זאת, כקירוב בלבד, אפשר להשתמש בהפרש החשבוני (R-M) לחישובה.
[עריכה] הצמדה
כאשר מתבצעת הצמדה של הריבית הנומינלית למדד כלשהו, ההצמדה היא על הקרן והריבית יחדיו, לכן יש להכפילן בשיעור ההצמדה בכדי למצוא את שיעור הריבית הריאלית: 
R - שיעור הריבית הנומינלית.
M - שיעור ההצמדה (שיעור עליית המדד).
הערה: גם במקרה זה, כקירוב בלבד, אפשר להשתמש בסכום החשבוני (R+M) לחישוב.
לפיכך, לווה שנטל הלוואה בריבית נומינלית של 15% "צמודה למדד" (לשיעור האינפלציה במשק). אם המדד עלה ב-10% אחוזים באותה תקופה, ישלם ריבית ריאלית של
על סכום ההלוואה.
אם נשתמש בחישוב המקורב נקבל: 0.15 + 0.10 = 0.25 = 25% שמהווה קירוב לא רע לערך האמיתי.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אשף ההלוואות - מחשבון לחישובי ריבית.




