המשטר בצרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צרפת הינה מדינה מרכזית באירופה ובעלת השפעה מכרעת על תרבות העולם. בצרפת הגיעו לידי הבשלה תהליכים שלטוניים ותרבותיים, אשר השפיעו לאחר מכן על העולם כולו. שינויי המשטר בצרפת (ממלוכה אבסולוטית דרך רפובליקה לקיסרות וחוזר חלילה) השפיעו על צורת הממשל בארצות רבות, אשר נשאו את עיניהן לצרפת. רעיונות המהפכה הצרפתית פיעפעו אל העולם כולו, אם בכוחה של המילה המדוברת, או הכתובה עלי ספר, ואם בכוח חרבו של נפוליון.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה של המשטר בצרפת

[עריכה] תקופות שלטוניות

התקופות השלטוניות בצרפת הינן:

[עריכה] האבסולוטיזם

משטר אבסולוטי היה נפוץ בצרפת במאות ה-17 וה-18. אבסולוטיזם פוליטי היא צורת שלטון בה כל סמכויות המדינה נתונות תחת שילטון אדם אחד באופן מוחלט (אבסולוט בלועזית- מוחלט), והוא אינו חולק את השלטון עם אף גורם אחר (כמו אצולה או כנסייה).

השילטון האבסולוטי הונהג בצרפת למעשה עד למהפכה הצרפתית ב-1789. השלטון האבסולוטי הצרפתי נתפרסם בשל פער המעמדות החריף בין המעמד השלישי למעמד האצולה, האבסולוטיזם הצרפתי אומנם ביטל את סמכויותיהם השילטוניות של האצילים אך הותיר בידם פריווילגיות רבות (התחמקות מתשלום מיסים, תפקידים שילטוניים שהיו פתוחים רק בפניהם וכו') כך שמבחינות מסוימות הפיאודליזם היה עדיין קיים. השילטון האבסולוטי בצרפת הוא זה שהוביל למהפכה הצרפתית.

על אף התקווה שעם המהפכה הצרפתית בא הקץ על השילטון האבסולוטי בצרפת, בא וחידשה אחד מסימלי המהפכה - נפוליאון, שבכך שמינה עצמו לקיסר למעשה הפך עצמו לשליט אבסולוטי. לאחר הגליתו של נפוליאון בתקופת הראקציה סבלו שוב הצרפתים משלטון אבסולוטי שהפעם נכפה עליהם על ידי מדינות אירופה השכנות והיה שלא ברצונם. סוף עידן האבסולוטיזם הגיע עם מהפכת יולי מאז לא ידעו הצרפתים שלטון אבסולוטי מהו לתקופה ארוכה, עד למלחמת העולם השנייה ולשלטון צרפת של וישי.

[עריכה] צורת המשטר הנוכחית

מושב המועצה המחוקקת של צרפת. שוכן בארמון שהיה שייך בעבר לשושלת בית בורבון, על גדות נהר הסן בפריז.
הגדל
מושב המועצה המחוקקת של צרפת. שוכן בארמון שהיה שייך בעבר לשושלת בית בורבון, על גדות נהר הסן בפריז.

הממשלה הצרפתית מכהנת מתוקף החוקה הצרפתית החמישית של הרפובליקה הצרפתית, שנחקקה ב-28 בספטמבר 1958. אופן הממשל הוא ייחודי, וקרוב להגדרת משטר דמוקרטי נשיאותי.

החוקה מספקת הפרדת רשויות, ומצהירה על הקשר המיוחד של של צרפת לשמירה על זכויות האדם ועל העקרונות הלאומיים שהוכרזו בהמהפכה הצרפתית בשנת 1789.

הממשל בצרפת מחולק לשלוש רשויות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת.

נשיא המדינה נבחר ישירות על ידי העם, לתקופה של חמש שנים. הנשיא הוא ראש המדינה, בעל סמכויות ביצועיות, והוא הממנה את ראש הממשלה.

ראש הממשלה הצרפתי נבחר על ידי הנשיא, ולא על ידי העם או חברי מפלגתו. ראש הממשלה נחשב כשר הבכיר ביותר, וכממלא מקומו של הנשיא, אך סמכויותיו הן מנהליות בעיקרן.

הפרלמנט בצרפת מורכב משני בתים:

  • הבית התחתון - האספה הלאומית (Assemblée nationale). באספה הלאומית 577 נציגים, הנבחרים ישירות בבחירות אזוריות לתקופת כהונה של עד 5 שנים (הנשיא רשאי להחליט על פיזורה קודם לכן).
  • הבית העליון - הסנאט. בסנאט 321 סנאטורים הנבחרים לתקופה של 9 שנים. משנת 2004 צומצמה כהונת הסנטורים ל-6 שנים, ומספרם יועלה בהדרגה ל-346 עד שנת 2010, כדי לשקף את השינויים בדמוגרפיה הצרפתית. הסנטורים נבחרים על ידי המועצות המקומיות ועל ידי חברי האספה הלאומית.