Accelerated Graphics Port

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Accelerated Graphics Portראשי תיבות: AGP; בתרגום חופשי: יציאת גרפיקה מואצת) הוא ערוץ נקודה-לנקודה (ישיר) לחיבור התקן בודד (לרוב כרטיס גרפי ללוח אם של מחשב במטרה להאיץ גרפיקה תלת ממדית). רבים מחשיבים את AGP כאפיק מידע באופן מוטעה, כיוון שאפיקים מאפשרים לחבר מספר התקנים, ואילו הAGP לא. אולם, ישנם מחשבים אשר נבנים עם מספר חריצי AGP נפרדים.

תוכן עניינים

[עריכה] פיתוח ראשוני

AGP מקצה דינמית חלק מזכרון הRAM הרגיל של ההמחשב האישי בכדי לאחסן את תמונת המסך ולתמוך במיפוי טקסטורות, חציצת Z (z-buffering) וערבול אלפא. RAM כזה מיוחס כפתח הAGP.

AGP נוצר באינטל, והיה חלק מקבוצת השבבים (chipset) למעבד פנטיום 2 ב1997. בדרך כלל כרטיסי AGP ארוכים מעט מכרטיסי PCI. AGP הפך לנפוץ במערכות פופולריות ב1998, אולם כרטיסי וידאו לPCI עדיין מיוצרים כיום.

הגירסה הראשונה של הAGP, אשר כיום נקראת AGP 1.0 או AGP 1x, משתמשת בערוץ 32-ביט אשר פועל במהירות שעון של 66 מגה-הרץ, אשר מביא לקצב העברת מידע מקסימלי של 266 מגה-בית לשנייה של חריץ AGP 1.0 בודד. למען ההשוואה, אפיק PCI סטנדרטי של 32-ביט בתדירות שעון 33 מגה-הרץ (אשר יכול להיות מורכב מאחד או יותר חריצים) מגיע לקצב תעבורה מקסימלי של 133 מגה-בית לשניה.

[עריכה] גרסאות חדשות של AGP

נכון ל2003, גרסאות חדשות של AGP מגדילות את קצב התעבורה מפי 2 עד פי 8. גרסאות חדשות אשר קיימות בשוק כיום כוללות את:

  • AGP 2x אשר משתמש בערוץ 32-ביט הפועל בתדירות שעון של 66 מגה-הרץ כפול נפח, המכפיל את התדירות האפקטיבית ל133 מגה-הרץ, אשר מאפשר קצב תעבורה מקסימלי של 533 מגה-בית לשניה.
  • AGP 4x אשר משתמש בערוץ 32-ביט הפועל בתדירות שעון של 133 מגה-הרץ כפול נפח, המכפיל את התדירות האפקטיבית ל266 מגה-הרץ, אשר מאפשר קצב תעבורה מקסימלי של 1066 מגה-בית לשניה.
  • AGP 8x , עם קצב תעבורה מקסימלי של 2133 מגה-בית לשניה.

בנוסף, קיימים כרטיסי AGP Pro מסוגים שונים. הם צורכים יותר חשמל ולרוב הם ארוכים יותר מכרטיסי AGP תקניים (על אף שהם מתחברים לחריץ AGP בודד). לרוב משתמשים בכרטיסים אלה כדי להאיץ יישומי תכנון ועיצוב ממוחשבים מקצועיים אשר משתמשים בהם בתחומי הארכיטקטורה, מכונות, הנדסה וכדומה.

[עריכה] פרטי המימוש

AGP מאפשרת שימוש יעיל יותר בזכרון אוגר מסגרות (frame buffer), בזאת משפרת גם את ביצועי הגרפיקה הדו-ממדית. למעשה, מערכות RAID לשרתים "חסרי ראש" (כלומר, שרתים חסרי מסך) מתחברות לחריץ AGP הריק בכדי לנצל את התפוקה המוגברת של הAGP לעומת הPCI.

AGP מספקת תכנון של ניהול זכרון קוהרנטי אשר מאפשר קריאה של מידע מפוזר מזכרון המערכת בצרורות מהירים. AGP תוכננה כדי להוריד את העלות הכוללת של יצירת תת-מערכות גרפיות עם יכולות גבוהות על ידי שימוש בזכרון המערכת הקיים. אולם זכרון המערכת, אף על פי שהוא זול, מתפקד הרבה יותר לאט מאשר זכרון RAM ייעודי אשר נמצא על הכרטיס, ולכן גם הכרטיסים בעלי יכולות בינוניות וגם אלה הגבוהות מסתמכים על זכרון RAM מובנה לביצועים. כרטיסים זולים בעלי ביצועים נמוכים עם מעט זכרון RAM מובנה הרוויחו בתחילת חייה של טכנולוגית הAGP, אולם ירידת המחירים של הזכרון מאז שנת 2000 הובילו אף כרטיסים אלה להטבעת זכרון מובנה של 64 או 128 מגה-בית, לכן כיום כרטיסים גרפיים אשר מנצלים את זכרון המערכת הם נדירים.

[עריכה] סוף החיים

השימוש בAGP אמור להסתיים בסביבות 2005, בעקבות החלטתה של אינטל בנוגע לקבוצות-השבבים העתידיות שלהם (אשר תאריך יציאתן המשוער הוא אמצע 2004), אשר בהם תוחלף התמיכה בAGP עם PCI-Express. היע"ג (יחידת עיבוד גרפית) NV40 של חברת נבידיה יהיה הכרטיס האחרון שיתמוך בAGP, ובדומה היע"מ R420 של חברת ATI יהיה מערכת השבבים האחרונה שתתמוך בAGP. שתי החברות הצהירו שלא ייצרו עוד קבוצות-שבבים לAGP, אף על פי שיתכן שהן יממשו הסבות מPCI-Express לAGP, אם השוק ידרוש זאת.

[עריכה] קישורים חיצונים

מאמר זה מבוסס על חומר מFOLDOC (המילון המקוון החופשי של מחשבים) באישור תחת רשיון ה־GFDL.