מוריץ שליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוריץ שליק
תאריך לידה 14 באפריל, 1882
תאריך פטירה 22 ביוני, 1936
זרם פוזיטיביזם לוגי
תחומי עניין מרכזיים לוגיקה, פילוסופיה, תורת ההכרה, אסתטיקה, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המדע, פיזיקה
הושפע על-ידי לודוויג ויטגנשטיין, אלברט איינשטיין, ארנסט מאך
השפיע על רודולף קרנפ, קורט גדל, גוטלוב פרגה

מוריץ שליק (גרמנית: Moritz Schlick) (14 באפריל 1882 - 22 ביוני 1936), פילוסוף גרמני והאב המייסד של הפוזיטיביזם הלוגי והחוג הווינאי.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

שליק נולד בברלין למשפחה אמידה. למד פיזיקה באוניברסיטת היידלברג ולאחר מכן באוניברסיטת ברלין בהדרכתו של מקס פלנק.

[עריכה] פרסומים ראשונים בפילוסופיה

ב-1904 השלים את מאמרו "על השתקפות האור במדיום לא-הומוגני" (Über die Reflexion des Lichts in einer inhomogenen Schicht). ב-1908 פירסם את "חכמת החיים" (Lebensweisheit), קונטרס הנוגע לאאודיימוניזם. זוהי תאוריה שעל פיה האושר הוא השאיפה הגבוהה ביותר מבחינה אתית.

מאמרו "טבע האמת על פי לוגיקה מודרנית" (Das Wesen der Wahrheit nach der modernen Logik) פורסם ב-1910. כתב מספר מאמרים בנוגע לאסתטיקה כאשר הפנה את תשומת ליבו אל בעיות בתורת ההכרה, הפילוסופיה של המדע ושאלות כלליות יותר בנוגע למדע. בנושא אחרון זה, שליק ייחד את עצמו על ידי פרסום מסמך ב-1915 על תורת היחסות הפרטית של איינשטיין, רק עשר שנים לאחר פרסומו. הוא גם פרסם את "חלל וזמן בפיזיקה המודרנית" (Raum und Zeit in der gegenwärtigen Physik), ייחוס שיטתי יותר לפיזיקה הפוסט-ניוטונית.

[עריכה] פועלו המרכזי

ב-1922 שליק התחיל לעבוד במשרת פרופסור לפילוסופיה לאינדוקציה מדעית באוניברסיטת וינה, לאחר שני מפגשים לא מספקים ברוסטוק וקיל. באותה שנה ארעו שני ארועים אשר שינו את שארית חייו: ראשונה, חבורה של פילוסופים ומדענים (כולל רודולף קרנפ, הרברט פייגל, קורט גדל, האנס האן, אוטו נוירת ופרידריך וייסמן) הציעו לשליק לערוך מפגשים קבועים כדי לדון בנושאי מדע ופילוסופיה. בתחילה הם קראו לעצמם אגודת ארנסט מאך, אבל לאחר מכן נודעו בשם החוג הווינאי. המאורע השני היה הוצאתו לאור של ה"טרקטטוס לוגיקו-פילוסופיקוס" של לודוויג ויטגנשטיין, עבודה הנחשבת גאונית ומתקדמת ובין השאר מציבה תאוריה לוגית וסימבולית של השפה. שליק וקבוצתו הוקסמו מהיצירה והפכוה נושא לשיחה כמעט בכל מפגש. שליק עצמו יצר קשר עם ויטגנשטיין ב-1924 ושיבח אותו על החיבור והשלכותיו מרחיקות הלכת על הקבוצה. לבסוף ויטגנשטיין הסכים להיפגש עם שליק ווייסמן כדי לדון ב"טרקטטוס" ורעיונות נוספים. בהשפעתו של שליק, חזר ויטגנשטיין אל הפילוסופיה לאחר כעשר שנים. תודות לשליק החל ויטגנשטיין לרשום את מחשבותיו שהובילו לכתיבת "חקירות פילוסופיות". דיוניהם של שליק ווויסמן עם ויטגנשטיין המשיכו עד שהאחרון הרגיש שמספר רעיונות שומשו במאמר של קרנפ ללא אישורו. ויטגנשטיין המשיך את הדיונים באמצעות תכתובות עם שליק אך קשריו הרשמיים עם החוג הווינאי תמו ב-1932.

שליק עבד על תאוריית הידע הכללית שלו (Allgemeine Erkenntnislehre) בין השנים 1918 ו-1925, על אף התפתחויות מאוחרות בפילוסופיה שלו אשר היו אמורות להתיר מספר בעיות בתורת ההכרה, ה"תאוריה הכללית" היא ככל הנראה עבודתו הגדולה ביותר בכך שהיא מציינת בהיגיון מדוייק את הפגמים בתאוריית הידע האפריורי הסינתטי. בין 1926 ו-1930 שליק עמל בכדי לסיים את "בעיות האתיקה" (Fragen der Ethik), אשר הפתיע את חבריו לחוג כאשר הכיל את האתיקה כענף תקין בפילוסופיה. באותו זמן פירסם החוג הווינאי את "תפיסת העולם המדעית העולמית: החוג הווינאי" (הידוע יותר כ-"מניפסט הווינאי") כהוקרה לשליק. המשמעות האנטי-מטאפיזית החזקה של המסמך חקקה את עמדתה של הקבוצה.

[עריכה] הרצח ומותו

עם עליית הנאציזם בגרמניה ואוסטריה, עזבו רבים מחברי החוג לאמריקה ובריטניה. שליק, למרות הכל, נשאר באוניברסיטת וינה. כאשר ביקר אותו פייגל ב-1935, הוא הביע מחאה מהמאורעות בגרמניה. ב-22 ביוני 1936, עלה שליק במדרגות האוניברסיטה כאשר הוא פגש בתלמידו לשעבר, יוהן נלבוק, אשר שלף אקדח וירה בחזהו. שליק מת לאחר זמן קצר. התלמיד נשפט אבל הפך ל"אהוד הקהל" משום האנטישמיות הגואה בעיר. (מהעובדה ששליק כלל לא היה יהודי נטו להתעלם) חנינתו של נולבק לא איחרה לבוא והוא הצטרף למפלגה הנאצית האוסטרית לאחר ה"אנשלוס". במקום בו נורה שליק למוות הוחלפה רצפת השיש בשלט לזיכרו.

[עריכה] לאחר מותו

תרומתו הגדולה ביותר של שליק לעולם הפילוסופיה הוא בדמות הפוזיטיביזם הלוגי. אנושיותו, רצונו הטוב, עדינותו ובמיוחד עידודו תועדו על ידי רבים מעמיתיו. הרברט פייגל ואלברט בלומברג, במבוא שלהם לתאוריית הידע הכללית, כתבו -

No other thinker was so well prepared to give new impetus to the philosophical questings of the younger generation. Though many of his students and successors have attained a higher degree of exactitude and adequacy in their logical analyses of problems in the theory of knowledge, Schlick had an unsurpassed sense for what is essential in philosophical issues.
-- "Introduction", General Theory of Knowledge, xxi
לא קם הוגה אחר אשר היה מוכן כל כך להתעמת עם שאלותיהן הפילוסופיות של הדור הצעיר. למרות שרבים מתלמידיו וממשיכי דרכו הגיעו לדרגות גבוהות יותר של בהירות ודייקנות בתיקול בעיות פילוסופיות בתורת הידע, שליק היה בעל חוש לא מבוטל לעיקר וטפל בנושאים פילוסופיים.

[עריכה] קישורים