מאיר ברד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר ברד הוא כדורגלן עבר ישראלי, את החלק החשוב בקריירה שלו עשה בתפקיד קשר התקפי בהפועל באר שבע איתה זכה בשתי אליפויות. להוציא עונה אחת, בה שיחק בהפועל חיפה, שיחק בכל 21 שנות הקריירה שלו, בהפועל באר שבע. בהיותו, בכל אותן שנים, אחד השחקנים המרכזיים והבולטים בקבוצה וכתוצאה מכך שהיה השחקן הבאר שבעי הראשון ששיחק באופן קבוע במדי נבחרת ישראל בכדורגל, הפך ברד לשחקן המזוהה ביותר עם הפועל באר שבע בהיסטוריה של המועדון. שיחק 385 משחקים בליגה העליונה בהם כבש 70 שערים.
החל את הקריירה כבר בגיל צעיר בקבוצת הנוער של הפועל "השלושה" באר שבע וזכה איתה באליפות ליגת הנוער. בשנת 1965, בעת היותו בן 15 וחצי בלבד, צורף לקבוצה הבוגרת על ידי המאמן יחיאל מור והפך במהירות לאחד מהשחקנים המרכזיים בקבוצה. באותה עת הוא הופיע עדיין בשם משפחתו המקורי, ברדה, אותו עיברת בהמשך ל-ברד.
ברד הצטיין בראיית משחק, במסירות מדויקות ובבעיטות חזקות מכל הטווחים. נחשב כמנהיג הקבוצה במרכז השדה, יחד עם רפי אליהו שאייש את האגף השמאלי ועם אליהו עופר ששיחק בקישור האחורי.
בעונה שנסתיימה ב-1969 נקבע, עוד לפני המחזור האחרון, כי הפועל באר שבע תנשור לליגה השנייה. במחזור הליגה האחרון שיחקה הפועל באר שבע מול מכבי יפו שהייתה זקוקה לנצחון במשחק על מנת להשאר בליגה העליונה. ברד טען בשנים מאוחרות יותר, כי הוצעו לו סכומי כסף על ידי אנשים מיפו כדי שלא יתאמץ ולא יבקיע שערים במשחק. הפועל באר שבע ניצחה במשחק משני שערים של ברד ושתי הקבוצות ירדו בצוותא לליגה השנייה.
בעונת 1971/1972 הבקיע ברד שער שנחרת בזיכרון אוהדי הכדורגל של אותן שנים. במשחק של הפועל באר שבע מול הפועל תל אביב, שנערך באצטדיון בלומפילד לעיני 22,000 צופים ואשר התעלה לרמה גבוהה, הוא כבש שער בדקה ה-90 בבעיטה עזה מ-25 מטר, אל בין חיבורי הקורות של שוער הפועל תל אביב, אריה בז'רנו והשווה את התוצאה ל-2:2.
שנות השיא היו בעונות 1974/1975 ו-1975/1976 כאשר זכה עם הפועל באר שבע באליפות המדינה. נחשב כאחד מהגורמים הישירים לזכייה באליפות ואף זכה בתואר שחקן העונה בשנת האליפות הראשונה.
ב-1979 עבר לשחק שנה אחת בהפועל חיפה ולאחריה חזר להפועל באר שבע, שם סיים את הקריירה שלו בתום עונת 1985.
הוא הוזמן לסגל נבחרת ישראל על ידי עמנואל שפר ושיחק את משחקו הראשון במדי הנבחרת ב-25 באוגוסט 1969 מול נבחרת שבדיה (3:1 לשבדיה). השתתף במשחקי הנבחרת במוקדמות הגביע העולמי 1970 ואף היה בהרכב הפותח במשחק המכריע על כרטיס העלייה לטורניר הגמר שנערך בסידני ובו סיימה ישראל בתיקו 1:1 מול נבחרת אוסטרליה. נופה מהסגל לפני טורניר הגמר במקסיקו. בסך הכול השתתף ב-13 משחקים בין ארציים, כולל במוקדמות הגביע העולמי 1974 ובמוקדמות האולימפיאדה 1976. במסגרת זו שיחק גם את משחקו האחרון במדי הנבחרת במשחק התיקו 0:0 מול נבחרת דרום קוריאה ב-28 באפריל 1976. הוא נופה מסגל הנבחרת על ידי המאמן דוד שווייצר לאחר שהתברר שבילה, בניגוד להוראות, יחד עם חברו לקבוצה ולנבחרת, רפי אליהו, בפאב במסע הכנה של הנבחרת באירופה. לאחר פרישתו ממשחק עסק תקופה מסוימת באימון קבוצת הנערים של הפועל באר שבע.

