טיישון פרינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ציור של טיישון פרינס
ציור של טיישון פרינס

טיישון פרינס (נולד ב-28 בפברואר 1980 בקומפטון, קליפורניה) פורוורד של קבוצת דטרויט פיסטונס מליגת ה-NBA .

תוכן עניינים

[עריכה] רקע

גובהו של פרינס 2.06 מטרים ומשקלו 98 ק"ג, משחק בעמדת הסמול-פורוורד (3). לעומת רוב השחקנים, פרינס שמאלי ולו סגנון זריקה מיוחד מעל לכתף שמאל. לאחר שלמד בתיכון דומינגז ובאוניברסיטת קאנטקי, נבחר פרינס במקום ה-23 בסיבוב הראשון של דראפט 2002. פרינס משלב יכולות כדורסל מגוונות ונחשב לשחקן שקט ולא לסופרסטאר, אך כשרוני מאוד. פרינס משלב יכולת קליעה טובה מבחוץ ויכולת חדירה לסל, זו בעזרת זריזות הרגליים שלו ויכולת הניתור המצוינת שלו. גם בהגנה מצטיין פרינס, בזכות תכונות אלה ובזכות מוטת הידיים הענקית שלו,2.18 מטרים - מצליח פרינס לספק את אחת מההגנות הטובות בליגה.

[עריכה] מכללת קאנטקי

המשחק הבולט ביותר בקריירת המכללות של פרינס הינו המשחק אותו פתח פרינס עם 5 שלשות רצופות נגד אוניברסיטת צפון קרולינה. בשנת 2001 קיבל פרינס את פרס שחקן השנה ובשנת 2002 קלע נגד מכללת טולסה 41 נקודות.

[עריכה] דטרויט פיסטונס

בעונת הרוקי, תחת אימונו של ריק קרלייל, לא קיבל פרינס הרבה דקות משחק ועלה מהספסל רק ב-42 משחקים מתוך 82 משחקי העונה. בפלייאוף של עונת 2003 הובילו האורלנדו מג'יק על הפיסטונס 3:1 בסיבוב הראשון במזרח, מצב שהכריח את קרלייל לנסות רוטציה חדשה, וכך קיבל פרינס את ההזדמנות שלו. פרינס נדרש לשמור על הכוכב טרייסי מקגריידי, משימה שלא הצליחו לעשות קודמיו ברוטציה, אך פרינס הצליח לעשות אותה ובמשחק השביעי בסדרה הציג גם יכולת התקפית מצוינת עם 20 נקודות ב-24 דקות משחק. בסיבוב השני פגשו הפיסטונס את פילדלפיה 76, גם בסדרה זו קיבל פרינס דקות משחק נכבדות בעקבות הופעתו המצוינת ופרינס הוכיח את עצמו שוב כאשר קלע במשחק מספר 2 סל בסיבוב שהוביל להארכה, אותה ניצחו הפיסטונס. לאחר הדחה בסדרת גמר המזרח על ידי הניו ג'רזי נטס פוטר קרלייל מדטרויט ובמקומו הגיע לארי בראון. בראון הכניס את פרינס לחמישייה הפותחת של הפיסטונס באופן קבוע, דבר שהעלה בעונתו השנייה את ממוצע הנקודות שלו למשחק ל-10.3 לעומת 3.3 בעונת הרוקי שלו. באותה עונה קיבל פרינס את הכבוד להשתתף במשחק האולסטאר של נבחרת הרוקיז נגד נבחרת שחקני השנה השנייה (הסופמורס). במשחק זה קלע 18 נקודות ב-27 דקות (כולל סל מרשים בין הרגליים) ועזר לסופמורס לנצח את המשחק 142:118. במשחק מספר 2 של סדרת גמר המזרח בפלייאוף 2004, ביצע פרינס את אחד המהלכים ההגנתיים המשמעותיים בהיסטוריית ה-NBA. בשניות הסיום למשחק, חטפו האינדיאנה פייסרס את הכדור במצב של 69:67 לזכות דטרויט, אינדיאנה יצאו להתקפה מתפרצת בראשותו של רג'י מילר, פרינס חצה את כל המגרש במהירות והגיח מאחורי מילר בקפיצה אדירה, בעזרתה חסם את הליי-אפ של מילר ומנע ממנו להשוות את המשחק. בכך עזר לפיסטונס לנצח את המשחק, את הסדרה ובסופו של הפלייאוף גם לקחת את האליפות, כאשר גם בסדרת הגמר השאיר פרינס חותם בהגנה החזקה שלו על הכוכב קובי בראיינט.

בעונת 2004-05 המשיכו הממוצעים של פרינס לעלות עד 14.7 נקודות למשחק, 5.3 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-0.9 חסימות. באותה עונה היה בין המועמדים לתואר השחקן המשתפר של השנה אך בסוף נבחר למקום ה-3 בלבד. בעונות 2004-05 ו-2005-06 נבחר פרינס לנבחרת ההגנה השנייה של ה-NBA. בעונת 2004-05 הגיע עם דטרויט שוב לגמר אך הפעם הקבוצה הסתפקה בסגנות האליפות כאשר הפסידה בסדרת הטוב מ-7, 4-3 לסן אנטוניו ספרס. בקיץ שלאחר מכן חתם פרינס על חוזה של 5 שנים בדטרויט בתמורה לסכום של 49 מיליון דולר.

בעונת 2005-06 עזר לפיסטונס להשיג את המאזן הכי טוב בעונה הסדירה 64-18, מאזן שהבטיח לה את יתרון הביתיות לכל אורך הפלייאוף. באותה עונה, נבחרו 4 מחבריו בחמישייה הפותחת לשחק במשחק האולסטאר, כולם נבחרו על ידי המאמנים להיות מחליפים. מכיוון שהיה שחקן החמישייה היחיד של הפיסטונס שלא נבחר לשחק במשחק האולסטאר, כל ארבעת חבריו לקבוצה רשמו על נעליהם את מספר חולצתו של פרינס (22), כמחווה לשחקן ששהה בחופשה משפחתית באיי הבהאמה באותה העת. לאחר האולסטאר, הוכיח פרינס לכל המאמנים שהיה צריך להבחר גם הוא ולשחק באולסטאר, כשהעלה את ממוצעיו, לקח אחריות והוביל את דטרויט בפלייאוף כאשר שאר השחקנים הציגו יכולות נמוכות.

[עריכה] קישורים חיצוניים