חוקי הכפייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוקי הכפייה (באנגלית בניב בריטי Coercive Acts באנגלית בניב אמריקני Intolerable Acts) הם סידרה של חוקים שהטיל הפרלמנט הבריטי על שלוש עשרה המושבות באמריקה בשנת 1774.
[עריכה] הרקע לחקיקת החוקים
החוקים נחקקו כתגובת נגד מובהקת לאירועים שהתרחשו בבוסטון ונודעו בשם מסיבת התה של בוסטון. בעקבות אותה "מסיבה" במהלכה השליכו אמריקאים מחופשים לאינדיאנים את מטענה של ספינת תה של חברת הודו המזרחית למימי האוקיינוס, זעמה דעת הקהל הבריטית ודרשה מהפרלמנט לחוקק חוק שיכה ויעניש את התושבים הסוררים של מסצ'וסטס ובעיקר את תושבי בוסטון.
[עריכה] מבנה החוקים
חוקי הכפייה הם למעשה סידרה של מספר חוקים –
- החוק הראשון והמרכזי הוא חוק לגבי המנהל במושבה מסצ'וסטס. החוק ביטל את חוקת המושבה והפך את משרתי הציבור שלה (שופטים, שריפים וכד') לממונים ישירים של הכתר הבריטי ולא לממונים של מנהל המושבה. כמו כן החוק החליף את המושל האזרחי במושל צבאי והגביל את כינוס המועצות העירוניות.
- חוק נמל בוסטון הורה על סגירת הנמל לשיט עד החזרת תמורה שוות ערך לתה שהושמד.
- חוק השיפוט - קבע שמשרת ציבור שיואשם בעברה חמורה יועמד לדין מחוץ למסצ'וסטס. חוק זה בא להבטיח "משפט הוגן". עד אז תביעה של תושב המושבה כנגד כל משרת ציבור נידונה במושבתו של אותו תושב, פעמים רבות מי שישב בחבר המושבעים היה חבר או מכר של התושב שהיה בדרך כלל חדור שנאה לבריטים ועל כן התקשה לפסוק באופן אובייקטיבי, החוק בא למנוע מצב זה.
- חוק האכסון - חייב כל אזרח במסצ'וסטס לאכסן בביתו חיילים על פי דרישה של השלטונות. האכסון כלל הקצאת חדרים על פי דרישת הצבא וסיפוק מזון. למעשה היה מדובר בסוג של מס.
- חוק קוויבק שנספח לסדרת החוקים הרשה לצרפתים הקתוליים בקנדה להחזיק במנהגיהם ובמרבית המערכת המשפטית שלהם. כמו כן החוק העביר לפרובינציה של קוויבק שטח שבין נהר המיסיסיפי לנהר אוהיו. למעשה היה מדובר בהענקת מונופול כלכלי על סחר הפרוות הרווחי ורווח מאוד באזור זה.
[עריכה] הפגיעה באמריקאים ותגובתם
הפגיעה המרכזית של החוק הייתה כאמור בתושבי מסצ'וסטס בכלל, ובתושבי בוסטון – אשר כלכלתה הייתה מבוססת באותה תקופה על הנמל שנסגר – בפרט; פגיעה זו הייתה כלכלית ברובה. חוק קוויבק, שכאמור לא היווה ממש חלק מן החוקים אלא נלווה אליהם, עורר תגובה חריפה במיוחד שכן משמעותו הייתה הענקת חירויות למי שנחשבו בעבר לאויבי המושבות ואנגליה בו בזמן שהחירות נלקחה ממי שנחשבו עד לא מזמן כאזרחים בריטים; יתר על כן, החוק נתן לצרפתים מונופול על ענף הפרוות הרווחי כל כך. הממשלה הבריטית ציפתה שאת הספינות שלא יכלו להגיע לנמל בוסטון הסגור יקלטו המושבות האחרות, אך הן מצידן סירבו לעשות זאת מחמת סולידריות עם מצבה של מסצ'וסטס, בבחינת "היום מסצ'וסטס מחר אנחנו". האמריקאים תפסו את חוקי הכפייה כהכרזת מלחמה עליהם ולמעשה היוו את הגורם המרכזי לכינוס הקונגרס הקונטיננטלי הראשון ב-5 בספטמבר 1774 שלאחריו כבר הלך והתברר הרצון האמריקני בעצמאות.

