המשחק (משחק)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשחק הוא תופעה חברתית, משחק אנטי-זיכרון, כאשר מטרת המשחק היא לשכוח את עצם קיום המשחק. המשחק מופץ ברוב המקרים מפה לאוזן, ולפיכך קיימות ווריאציות שונות, אך לכולן משותפים אותם חוקים בסיסיים:
- ידיעת קיומו של המשחק היא הדרישה היחידה על-מנת לשחק במשחק.
- הפסד במשחק נגרם על-ידי חשיבה על המשחק.
- שחקן שהפסיד מחוייב להודיע על כך.
תחת תנאים אלו למשחק אין סוף, ושחקנים יכולים להפסיד באופן חוזר ונשנה.
המשחק משוחק במדינות רבות מסביב לעולם, בעיקר בארצות הברית ואנגליה אבל גם באוסטרליה, ברזיל, קנדה, יפן ובלגיה, שם הוא היה נושא למאמר בעיתון היומי דה מורגן. מוצאו של המשחק אינו ידוע.
[עריכה] אסטרטגיה
למשחק אין חוק בסיסי המגדיר שחקן "מנצח", אבל משתתפים יכולים לבחון את ביצועיהם על ידי השוואה בין התדירות הממוצעת בה הם מפסידים במשחק לעומת שחקנים אחרים. לפיכך, אסטרטגיה במשחק מורכבת ממאמץ לגרום ליריבים של השחקן להפסיד כמה שיותר תוך כדי הקטנת הפסדיו של השחקן עצמו למינימום האפשרי. סטודנטים באנגליה המשחקים במשחק, כך דווח, משאירים מסרים על לוחות-כיתה ופיסות קטנות של נייר כדי שאנשים אחרים ייתקלו בהן אחר-כך, ייזכרו במשחק ויפסידו בו.
[עריכה] מוצאו של המשחק
מוצאו של המשחק איננו ברור. האזכור הראשון שלו באינטרנט מתוארך לאוגוסט 2002 [1], אם כי מספר שחקנים טוענים כי הם משחקים את המשחק כבר זמן ארוך בהרבה.

