משתמש:DanielSchwake/ארגז חול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא-מדויקים או לא-מעודכנים. |
תוכן עניינים |
[עריכה] משתמש:DanielSchwake/היסטוריית העיר
- גספאצ'ו
- [[קרב ההר הלבן (1620)
- בקרב יער טאוטבורג
ג'ורג' ארטור אקרלוף הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ברקלי קליפורניה. אקרלוף הוא חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 2001.
אקרלוף ידוע ככל הנראה לרוב בגלל עבודתו "שוק הלימונים: איכות ופעולת השוק" בא הוא הרחיב את תורת הבחירה השלילית (Adverse Selection) שנגרמת על ידי כשל שוק של חלוקה לא סימטרית של מידע.
ג'ורג' אקרלוף נולד ב 17 ליוני 1940 לאב שוודי ואם יהודיה אמריקאית. סבו ואבי סבו מצד האמא היו יוצאי אוניברסיטת ברקלי.
את התואר הראשון שלו קיבל אקרלוף מאוניברסיטת ייל ב 1962. תואר הדוקטור הוענק לו מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשנת 1966. לאחר מכן הוא הירצה באוניברסיטת לונדון לכלכלה. אשתו ג'נט ילן היא נשיאת הבנק המרכזי של סן פרנסיסקו ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת ברקלי וכיהנה בעבר בועד היועצים הכלכלי של הנשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון.
* ניסיכות הגמון
מחוזות דתיים שהונהגו על ידי הגמון (בישוף) או על ידי נסיך-הגמון. במקרה האחרון, נהנה השליט מעוצמה דתית ומדינית כאחת. נסיך-הגמון ראוי לציון באימפריה הרומית הוא בישוף מיינץ (Mainz).
* שוק הלימונים
"שוק הלימונים: שונות באיכות ומנגנון השוק": עבודה מדעית משנת 1970 של פרופסור ג'ורג' אקרלוף. אקרלוף ,מרצה באוניברסיטת ברקלי קליפורניה, זכה פרס נובל לכלכלה בשנת 2001 על עבודה זו.
העבודה של אקרלוף מראה איך שגיוון איכות המוצרים ואינפורמציה אסימטרית יכולים לביא להתמוטטות שווקים מסויימים.
כתותאה מהאינפורמציה אסימטרית אין ביכולתו של הקונה להבדיל בין האיכויות השונות של המוצרים. מכיוון שדבר זה ברור לקונה הוא יתחשב אך ורק באיכות הממוצעת של המוצרים. כתוצאה מכך המוצרים עם איכות מעל לממוצע יעלמו מהשוק. מנגנון זה יחזור על עצמו עד למציאת שיווי משקל.
כתוצאה של מנגנון זה יכולים שווקים מסויימים לא להתקיים. בעבודתו מביא אקרלוף את הדוגמאות הבאות: שוק המכוניות המשומשות, שוק ההלואות במדינות מתפתחות וביטוח בריאותי למבוגרים.
[עריכה] דוגמת "הלימונים" בשוק המכוניות המשומשות
החלק המדעי החשוב של העבודה של אקרלוף, הוא מודל "שוק הלימונים". כאן הוא מצליח לבנות מודל כלכלי שמראה איך אינפורמציה אסימטרית על איכות המוצרים (שקיימת רק אם יש שונות באיכות) יכולה להביא לבחירה שלילית (Adverse Selection) עד להתמוטטות השוק.
[עריכה] מודל
שוק המכוניות משמש כדוגמה לשוק עם שונות באיכות המוצר ואינפורמציה אסימטרית.
[עריכה] הנחות המודל
1. למוכרים יותר מידע על הרכב מאשר לקונים
2. ישנן רק שתי איכויות לרכבים משומשים, טובה ורעה (לימונים).
3. למוכרים לקונים יש פונקצית תועלת לניארית, דבר שמסמן על תועלת שולית קבועה (ושהצרכנים אדישים לסיכון)
4. מחירי המוצרים האחרים נתונים ותועלתן השולית קבועה וכפולת אחד.
[עריכה] דוגמה
ישנן שתי קבוצות בשוק א ו ב. קבוצה א בעלת N מכוניות ולקבוצה ב אין מכוניות.
xi - איכות המכונית i. לאיכות פיזור אחיד בין [0,2].
=> לכן האיכות הממוצעת היא עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאה לא ידועה): µ = p/2 . => פונקציית ההיצע של קבוצה א נתונה: S1 = p * N / 2
פונקציית התועלת של קבוצה א: U1 = M
יש מכוניות משומשות באיכות טובה ובאיכות גרועה ("לימונים"). הקונה לא מסוגל לדעת אם מדובר במכונית טובה או "בלימון". אז בניחושו הקונה יתחשב רק באיכות הממוצעת ויהיה מוכן לשלם המחיר לרכב עם איכות ממוצעת. דבר זה גורם לבעלי מכוניות משומשות לא לקבל את המחיר המתאים לאיכות רכבם והם יפרשו מן השוק.
- סנטה מריה מג'ורה-Santa Maria Maggiore-
[עריכה] פנתאון
[עריכה] המילה
המלה פנתאון מוצאה בשפה היוונית (παν, פנ-, "כל", ו- θεόs, תאוס, "אל") ומתארת מקדש לכל האללים.
המשמעות הזאת מוצאת את שורשיה במתולוגיה השומרית, היוונית והמניכאית. עם הזמן משמש מונח זה לציון מבנים ספציפיים.
שימוש זה של המונח בא מרומא העתיקה, הפנתאון ברומא כמבנה הרומאי היחידי שנשמר היטב היווה בסיס לשמותיהם של בניינים אחרים עם פונקציה דומה. כדוגמת הפנתאון בפריז שמשמש ככנסיית זכרון לכל האשים המשמעותיים של האומה הצרפתית.
[עריכה] תבנית
|
1969: פריש, טינברגן 70: סמואלסון 71: קוזנץ 72: היקס, ארו 73: לאונטיף 74: מירדל, האייק 75: קנטורוויץ' טג'אלינג ס. קומפאנס 76: פרידמן 77: אולין, מיד 78: סיימון 79: שולץ, לואיס 80: קליין 81: טובין 82: שטיגלר 83: דברה 84: סטון 85: מודליאני 86: ביוקנן 87: סולו 88: אלה 89: הבלמו 90: מרקוביץ', מילר, שארפ 91: קואז 92: בקר 93: פוגל, נורת' 94: הרסני, נאש, סלטן 95: לוקאס 96: מירליס, ויקרי 97: מרטון, שולס 98: סן 99: מנדל 2000: הקמן, מקפאדן 01: אקרלוף, ספנס, שטיגליץ 02: כהנמן, סמית 03: אנגל, גריינג'ר 04: קידלנד, פרסקוט 05: אומן, שלינג |
[עריכה] תורת תימחור נכסים
[עריכה] גוש חלב כחלק ממדינת ישראל
לא בוצעה עד היום עבודה לעומק של מאורעות הכפר במלחמת העצמאות ובשנים הראשונות של מדינת ישראל. למרות העובדה שבן-גוריון הורה להגנה "לנקות" את שטח הגבול עם לבנון מכל נוכחות ערבית, יכלו תושבי גוש חלב להשאר בכפרם. לפי סיפורי זקני הכפר, חלק נכבד מהתושבים ברחו לכפרים בלבנון עם הגעת השמועות שהכוחות היהודיים מתקרבים. עוד מסופר שעם כיבוש הכפר ירו כוחות ההגנה בשני אחים מהכפר. אך טבח גדול סוקל ע"י קצין בכיר שהגיע לכפר באיחור.
ידוע שהדיאקון המרוני של ג'יש, אטנאס עקל, הכיר את יצחק בן-צבי, דאז נשיא המדינה, בצורה אישית. יצחק בן-צבי ראה . יצחק בן-צבי התעניין למצוא קשר עם המיעוטים השונים של ארץ ישראל. קשריו של
[עריכה] כיבוש קונסטנטינופל (1453)
לקח לסולטאן העותמני מחמט השני ולמאה אלף חייליו חודש, שלושה שבועות ויומיים לכבוש את קונסטנטינופול ולהביס את 8000 החיילים המבוצרים של הקיסר קונסטנטין האחת-עשר. כניסת הפאתח (הכובש) מחמט לעיר ב-29 במרץ 1453 מציינת את קץ האמפריה הביזנטית ואת חוטם

