מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- אידיליה: סוגה ספרותית הבאה לתאר חיי כפר שלווים. חיים שאין בהם מפנים דראמטיים, חיים הצמודים אל ההווה, ואל מרכיביו המצומצמים. מקור המושג ביוונית עתיקה, אידיליון - ציור קטן. ציור של החיים הפשוטים, בדרך כלל של השכבות העממיות, הצמודים אל חליפות הטבע ועונותיו.
- אוקסימורון: מבע לשוני של זוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להגיון - פרדוקס - וזו על מנת להגביר את הרושם וההפתעה. המונח מקורו ביוונית עתיקה, ופירושו: "חד" (oxy) ו"קהה" (moros).
- אירוניה: צורת מבע שבה המשמעות האמיתית של הדברים מנוגדת למשמעות הישירה של המלים. אירוניה דרמאטית נעוצה בידיעה או הבנה מוקדמת של הקהל כי גורל מסוים הולך ומתקרב, דבר המתנגש בתפיסת הדמות את הדברים.
- אינטרטקסטואליות: כיום ישנן לפחות שתי משמעויות עיקריות למונח זה בתורת הספרות, שהמשותף להן היא הטענה כי אינטרטקסטאוליות פירושה רמיזה ממערכת סימנים אחת למערכת סימנים אחרת. השוני הוא בטיב מערכת הסימנים הנרמזת.