חנינא בן חכינאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי חנניא (חנינא) בן חכינאי היה תנא בדור השלישי והרביעי. הוא היה מתלמידי רבי עקיבא הראשונים, והיה חברם של אלעזר בן מתיא, שמעון בן זומא ושמעון התמני. לפי אחת הנוסחאות היה מעשרה הרוגי מלכות.
לפי האגדה, ישב שתים עשרה (או שלוש עשרה) שנה ולמד תורה בבית רבי עקיבא רבו. כשהגיעה זמן ביתו להינשא שלחה לו אישתו מכתב, והודיעה לו על כך. כשנשאר ללמוד ולא חזר לביתו ידע רבי עקיבא על כך, ודרש: כל מי שיש לו בת - ילך וישיאנה!
חזר רבי חנניא אל עירו, אך כיוון שהשתנו פני העיר לא מצא את בֵּיתו. מה עשה? הלך והתיישב ליד הבאר, עד שהגיעה קבוצת נשים ושמע אחת קוראת: בת חכינאי, מלאי את כדך! ידע שזאת בִּיתו, עקב אחריה ונכנס לבֵיתו. אשתו, שלא הייתה מוכנה לכך - ראתה אותו ונבהלה, עד שיצאה נשמתה. התפלל עליה רבי חנניא ואמר: ענייה זו שחיכתה לי כל ימיי, זה שכרה?! מיד שבה אליה רוחה.
הקב"ה אמר על האדם הראשון "אעשה לו עזר כנגדו". על זה דרש רבי יהושע בר נחמיה: אם זכה - עזר, כמו מי? כאשתו של חנניה בן חכינאי.
אמרו עליו על ר' חנינא בן חכינאי, שכל ימיו היה יושב בתענית מגיל שתים עשרה שנה עד תשעים וחמש.
אותו היום שהוציאוהו להריגה ערב שבת היה. אמרו לו תלמידיו: רבי, רצונך שתטעם משהו קדם שתיהרג? אמר להם: עד עתה התעניתי, ועתה איני יודע איזה דרך אלך, ואתם אומרים לי לאכול ולשתות? התחיל בקדוש היום "ויכולו" עד "ויקדש" - ולא הניחוהו לגמור עד שהרגוהו. יצאה בת-קול ואמרה: אשריך ר' חנינא בן חכינאי, שהיית קדוש ויצאה נשמתך בקדושה.
| עשרת הרוגי מלכות |
| רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול | רבן שמעון בן גמליאל הזקן | רבי חנינא בן תרדיון | רבי עקיבא | רבי יהודה בן בבא רבי חוצפית המתורגמן | רבי ישבב הסופר | רבי אלעזר בן שמוע | רבי חנינא בן חכינאי | רבי יהודה בן דמא |

