ידיד נפש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ידיד נפש הוא פיוט המושר בקהילות אשכנזיות וחסידיות רבות בתפילת ליל שבת לקראת קבלת שבת ובסעודה שלישית. בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות.
יש שייחסו בטעות את הפיוט לרבי יהודה הלוי או לרבי ישראל נג'ארה, אך למעשה נכתב על ידי יליד צפת, רבי אלעזר אזכרי (1533 - 1600), שהיה דרשן ומקובל ונמנה על ענקי הרוח שהסתופפו באותה תקופה בצפת, כדוגמת: הרדב"ז, שלמה אלקבץ, הרמ"ק, יוסף קארו, חיים ויטל, האר"י, ישראל נג'ארה, ועוד.
הפיוט נדפס לראשונה ב 1600 בספרו המפורסם של אזקרי, "ספר חרדים", שם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה". הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז, שהראשון שהביא אותו הוא היעב"ץ בסידורו "בית יעקב", ושם העיר על הפיוט כי הוא "זמר לעורר הנפש לאהבת השם יתברך".
הפיוט בנוי בארבעה בתים, בכל בית שלושה טורים וכל טור מתחלק לשתי צלעות. הטורים חרוזים במבנה א-א-ב א-א-ב, שני הטורים הראשונים בחרוז "ָךְ" והשלישי בחרוז "ָם". כל צלע שקולה לפי שמונה תנועות לרבות שוואים וחטפים. בראשי הבתים אקרוסטיכון של השם המפורש.
בשל תפוצתו הרבה של הפיוט נפלו בו שינויים ושיבושים רבים, שהבולט והמפורסם שבהם הוא החלפה של המשפט "והייתה לך שפחת עולם" ל"והייתה לה שמחת עולם". שיבושים נוספים היו במשפט "אנא אלי מחמד לבי", שבנוסח אשכנז שובש ל"אלה חמדה לבי" (שהפך לאחר מכן לשיר בתנועות הנוער), ובחלק מנוסחי עדות המזרח שונה ל"אנא אלי חמדת לבי", ככל הנראה מתוך רצון להתרחק משמו של מוחמד. לאחרונה הוציא מכון "יד בן צבי" בירושלים מהדורה מדעית של הפיוט מתוך כתב יד של המחבר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פרופ' אפרים חזן, ידיד נפש לר' אליעזר אזיכרי, באתר דעת
- ד"ר בני גזונטהייט, "ידיד נפש" - מחברו, מקורותיו ומשמעות הפיוט, באתר דעת
- לחנים שונים של הפיוט.
| סדר השבת על פי הנהוג כיום |
|
ערב שבת - הדלקת נרות | מנחה של יום חול | קבלת שבת | תפילת ערבית של שבת | סעודת ערב שבת בוקר שבת - תפילת שחרית של שבת | תפילת מוסף של שבת | סעודת יום שבת אחר הצהריים יום השבת - תפילת מנחה של שבת | סעודה שלישית סדר מוצאי שבת - תפילת ערבית לחול | הבדלה | מלווה מלכה |

