עוץ לי גוץ לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כריכת הספר "עוץ לי גוץ לי", איור מאת אריה נבון.
הגדל
כריכת הספר "עוץ לי גוץ לי", איור מאת אריה נבון.

רומפלשטילצכן או פליגמד היא אגדת עם גרמנית. האגדה התפרסמה בקובץ מעשיות ואגדות עם שנאספו על ידי האחים גרים בשנת 1812. בישראל היא נודעה בשם עוץ לי גוץ לי על פי מחזמר שיצר המשורר אברהם שלונסקי.

[עריכה] עלילת סיפור העם

פרטי עלילה פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

מעשה במלך המחפש אישה שתוכל לנהל את משק הבית ולהשיב את האיזון הכלכלי בממלכה, שאבד בעקבות התרוקנות אוצר ממלכתו. הטוחן המקומי קופץ על המציאה ומודיע למלך כי בתו מסוגלת להפוך קש לזהב. המלך כולא את בת הטוחן בחדר המכיל הררי קש ומכונת אריגה ומצווה עליה לטוות זהב עד הבוקר, ואם לא תצליח - תוצא להורג. העלמה נכנסה ללחץ אך מיד בא לעזרתה שדון קטן, הוא "רומפלשטילצכן". ביכולתו של השדון להפוך קש לזהב, אך הוא מתנה את עזרתו לבת הטוחן בכך, שתיתן לו את הילד הראשון שיוולד לה.

העלמה מסכימה, נישאת למלך ושוכחת מכל העסקה המחייבת. לאחר שנולד לה הילד הראשון, חוזר השדון כדי לקבל את חלקו בעסקה. בת הטוחן מתחננת שלא יקח את ילדה והוא מסכים לוותר, בתנאי שתצליח לגלות את שמו בתוך שלושה ימים. אחד משליחיה שומע את השדון שר לעצמו ובתוך כך חושף את שמו. בת הטוחן מגלה זאת לשדון והוא מתפוגג באוויר (או בגרסה אחרת רוקע ברגלו ברצפה הנפערת ובולעת אותו).

[עריכה] המחזמר "עוץ לי גוץ לי"

בשנת 1965 כתב המשורר והמחזאי אברהם שלונסקי מחזה לילדים בשם "עוץ לי גוץ לי" המבוסס על האגדה. בגרסתו של שלונסקי, הסיפור הפך להומוריסטי ולא אפל ומפחיד כמו באגדת האחים גרים. כל המונולוגים והדיאלוגים נאמרו בחרוזים וכללו משחקי לשון מתוחכמים ומשלב גבוה של עברית. דוגמה אופיינית לקטע מהמחזה:

"ידעו כל עיר, כל כפר ופלך: ראשית חוכמה - מסים למלך! מסים, מסים ועוד מסים - ואין חסים על הכיסים!"

ההצגה הועלתה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1965 בבימויו של יוסי יזרעאלי עם שירים וקטעי זמר שהלחין דובי זלצר. התפרסם במיוחד השיר "בוקר טוב", המציג בתחילת המחזה את משתתפי ההצגה (המלך, בת הטוחן וכו'). כיכבו בהפקה אריק לביא, שושיק שני, אברהם חלפי, זאב רווח, שמרית אור, נירה רבינוביץ', יוסי ידין ויוסי גרבר. תקציב גדול הושקע במחזה והעבודה עליו נעשתה בשיתוף פעולה עם השחקנים. בגלל העברית הגבוהה חששו תחילה הבמאי והשחקנים להעלות את ההצגה פן תתגלה ככישלון, אולם שלונסקי התעקש לא לשנות את הנוסח לעברית קלה יותר שתתאים לילדים. למרות החששות, המחזמר התגלה כהצלחת ענק שמאתיים אלף איש צפו בו במשך מספר שנים בכל רחבי הארץ, והוא זכה גם לפרסים ולביקורות משבחות.

המחזה הועלה במשך השנים מספר פעמים נוספות, כולן על פי אותה גרסת בימוי של יזרעאלי:

  • ההצגה חודשה בפעם הראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1979 בבימויו של יוסף כרמון עם כמעט אותו הרכב של שחקנים.
  • הגרסה הרביעית עד כה הוחזרה בשנת 2002 לתיאטרון הקאמרי, בבימויו של רוני פינקוביץ' ובכיכובם של יוסי טולדו בתפקיד עוץ לי, אלון אופיר (בהמשך- איתי טיראן) בתפקיד המלך אלינור אהרון בתפקיד בת הטוחן ורמי ברוך בתפקיד המשרת. למרות שהנהלת התיאטרון חששה שקהל הילדים של ימינו לא יזהה את העברית המשובחת של שלונסקי וביקשה לעדכנה, הבמאי בחר להשאיר את שפת המחזה המקורית. גם גרסה זו, כקודמותיה, זכתה להצלחה רבה.

למרות בקשות חוזרות ונשנות לחברת התקליטים, עדיין אי אפשר להשיג את הפסקול על גבי דיסק

[עריכה] קישורים חיצוניים