קנטוס פירמוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנטוס פירמוס - "שיר קבוע" בלטינית (ברבים "קנטוס פירמי"). במוזיקה, קנטוס פירמוס הוא מלודיה קיימת, היוצרת את היסוד לחיבור פוליפוני ומובלטת, במקרים רבים, על ידי נגינתה בצלילים ממושכים.
הלחנה תוך שימוש בקנטוס פירמוס הייתה טכניקה מקובלת במוזיקה של ימי הביניים, שם היוותה בסיס לאורגנום כמו גם למוטטים של המאות ה-13 וה-14. ביצירות אלה הקנטוס פירמוס נלקח במקורו מן המזמור גרגוריאני וסיפק את החומר המלודי הקבוע, הנע בצלילים ארוכים, שסביבו הולחנו קווים מקושטים יותר, אינסטרומנטליים ו/או ווקליים. (קו זה הוקצה בדרך כלל לטנור, מן הפועל הלטיני tenere , להחזיק).
בראשית הרנסנס ערכו המלחינים ניסויים בדרכים אחרות להשתמש בקנטוס פירמוס, כגון הכנסתו לתוך כל אחד מן הקולות כנושא קונטרפונקטי (תימה), או שימוש בו במקצבים שונים, או שימוש בנעימות חילוניות בתור קנטוס פירמי, אפילו במוזיקת קודש.
קרוב לוודאי, שהנפוצה ביותר בשימוש מבין מלודיות הקנטוס פירמוס החילוניות הייתה L'homme armé. מוכרים מעל 30 עיבודים שלה. מבין רבי האמנים של הרנסנס, רובם חיברו לפחות מיסה אחת על המלודיה הזאת, ונוהג זה נמשך עד המאה השבע-עשרה, ביצירה מאוחרת של קריסימי. היו שגרסו, ש"האיש החמוש" מייצג את המלאך מיכאל, ואילו אחרים החזיקו בדעה, שזה בסך הכול שמו של בית מרזח פופולרי(Maison L'Homme Arme) סמוך למגורי דיפאי בקמבריי. עוד דוגמאות חילונית הן "Mille regretz" ,"The western wynde" ו "Fortuna Desperata".
חיבור מוזיקה לקנטוס פירמוס היה כלי פדגוגי חיוני ב"גראדוס אד פרנסוס" של יוהן יוזף פוקס ויצר את הבסיס להוראת סוג הקונטרפונקט שלו.
מלחינים גרמנים בתקופת הבארוק בגרמניה, בייחוד באך, השתמשו במלודיות כוראליות כקנטוס פירמי. בפרק הפותח של המתאוס פאסיון של באך, הכוראל Lamm Gottes, unschuldig מופיע בצלילים ארוכים, בשירת מקהלת נערים נפרדת "אין ריפיינו" (בהרכב מלא).

