מוליכות חום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוליכות תרמית היא תכונה של החומר המציינת את מידת העברת החום של החומר הספציפי. המוליכות התרמית נמדדת ככמות החום המועברת בחומר ביחידת זמן ובתנאים קבועים בניצב לפני השטח, בעקבות שיפוע טמפרטורות נתון, כאשר העברת החום תלויה רק בשיפוע הטמפרטורות.

הנוסחה לחישוב המוליכות התרמית היא:

מוליכות תרמית=קצב זרימת החום / (מרחק X שיפוע הטמפרטורה)

יחידת המידה התקנית של המוליכות התרמית היא ואט למטר קלווין \frac{W}{(m \cdot K )}

[עריכה] ערכי מוליכות תרמית טיפוסיים

חומר מוליכות תרמית טמפרטורה מוליכות חשמלית
יהלום (לא טהור) 1,000 273 10−16
כסף 406-429 300 63,000,000
נחושת 390 293 59,600,000
זהב 317 273-373 45,000,000
אלומיניום 220 293 37,500,000
פליז 151 296 1,000,000 * 12.1-21.7
ברזל 80 273-373 10,000,000
שיש 2.07-2.94

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.