ז'ק קרטייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ק קרטייה (Jacques Cartier, נולד בסנט-מלו, צרפת, ב-31 בדצמבר 1491, מת ב-1 בספטמבר 1557) היה מגלה ארצות צרפתי שסייר בקנדה.
מלך צרפת פרנסואה הראשון בחר בקרטייה כדי למצוא: certaines îles et pays où l'on dit qu'il se doit trouver grande quantité d'or et autres riches choses ("איים מסוימים ואדמות שבהן נאמר יש כמויות גדולות של זהב ודברי ערך אחרים"). בשנת 1534 הוא הפליג במסע למצוא מעבר מערבי לאסיה. הוא סייר באזורים הידועים היום בשם ניופאונדלנד (החל ב-10 במאי באותה שנה) ובימות הקנדיות, שם שמע על נהר שנמצא מערבית יותר (נהר סנט לורנס) שהוא האמין שזהו עשוי להיות המעבר הצפון מערבי הנחשק. במהלך המסע הוא חטף את שני בניו של הצי'ף דונקונה (Donnacona) - דומגיה (Domagaya) וטייגנואגני (Taignoagny) ולקח אותם בחזרה לאירופה.
קרטייה הפליג למסעו השני ב-19 במאי 1535 עם 3 ספינות, 110 אנשי צוות, ושני הבנים החטופים (שהוחזרו לאביהם). הוא שט במעלה הנהר לכפרים הורון (Huron) בסטדקונה (Stadacona היכן שהיום עומדת העיר קויבק) והוכלגה (Hochelaga, מונטריאול) והגיע ב-2 באוקטובר 1535. הוא שמע על מדינה צפונית יותר, שנקראת ממלכת סגוונאי (Saguenay), שאמרו עליה שהיא מלאה בזהב ואוצרות אחרים.
ב-23 במאי 1541 הוא עזב את סנט מלו למסעו השלישי. הפעם הוא חיפש את סגוונאי; אך גם הפעם לא עבר את הוכלגה. לאחר חורף עז שהעביר בקנדה, הוא חזר לצרפת בשנה הבאה. קרטייה העביר את שארית ימיו בסנט-מלו ובאחוזתו הסמוכה, ונפטר בשנת 1557.

