ישיבה (תנוחה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישיבה, היא תנוחה של גוף האדם וכן גופם של כמה בעלי חיים. מצב זה מאופיין בכך שמשקל הגוף מוחזק בעיקר על ידי הישבן (ומכאן שמו), ומקצתו בתחילת הירכיים. במקרה שכפות הרגליים נוגעות ברצפה, משקלן של הרגליים נשען על כפות הרגליים. ישיבה כשהגב נתמך בקיר, משענת וכו' היא בריאה ונוחה יותר, שכן הגב לא צריך לשמור על צורתו הזקופה (כדי למנוע גיבנת), אלא להשען אחורה. ישיבה מהווה דרך להישאר הן זקופים ומוגבהים והן לא להתעייף בהחזקת משקל הגוף (וכן שמירה על שיווי משקל)

[עריכה] מקומות עליהם אדם יכול לשבת

רשימה זו אפשר לחלק לשני קריטריונים - האם הישבן מוגבה והאם הגב נתמך. יש לציין, שכשהגב נתמך והישבן מוגבה מהרגליים הישיבה נכונה יותר ונוחה יותר מאשר בלי תמיכה והגבהה (מודגש).

  • כורסא וספה - הישבן גבוה מהרגליים, יש משענת לגב ואף לידיים.
  • כיסא - הישבן גבוה מהרגליים, יש משענת לגב.
  • שרפרף וכיסא ללא משענת - הישבן גבוה מהרגליים, אין משענת לגב.
  • ישיבה עם הגב לקיר - הישבן והרגליים באותו גובה, יש משענת לגב.
  • ישיבה על הקרקע וישיבה מזרחית - הישבן והרגליים באותו גובה, אין משענת לגב.

[עריכה] ישיבה אצל חיות

גם חיות יושבות - חיות בעלות ארבע רגליים (להבדיל משתי רגליים ושתי ידיים) מסוגלות להניח את אחוריהן על הקרקע כאשר החלק העליון של גופן נשען על רגליהן הקדמיות. כמו אצל בני אדם, מצב זה מספק זקיפות יחד עם מנוחה.