יצחק נסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי
הגדל
הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי

הרב יצחק נסים (1896 - 1981), הראשון לציון - הרב הראשי לישראל - בין השנים תשט"ו- תשל"ג 1955 - 1972.

הרב נסים נולד בבגדד, עיראק ביום הראשון של חג החנוכה ה'תרנ"ו (1896). כבר בצעירותו התגלה כבעל תפישה חדה ומהירה והצטיין בבקיאותו העצומה ובאהבתו לספר. למד תורה מפיהם של גדולי ישראל שבבבל באותה התקופה- ביניהם ר' עבדאללה סומך (מחבר "זבחי צדק") והרב צדקה חוצין. הרב היה גם בקשרים עם גדולי הדור שמחוץ לארצות המזרח. היה למדן ועסק בתורה אך לפרנסה התעסק בסחורה ובפרקמטיא.

הרב נסים עלה ארצה בשנת 1925 ובשנת 1955 התבקש על-ידי הרב עוזיאל, הרב הראשי הספרדי הראשון, להמשיך את דרכו ולכהן אחריו כראשון לציון.

בתקופת כהונתו היתה המדינה בראשית דרכה. מאבקי הרבנות בנושאים שונים אז היו משמעותיים לאותם זמנים ולעתיד לבוא. היו אלה ימים סוערים בתולדות המדינה ובתולדות הרבנות הראשית בפרט. הרב נסים לא חשש להשמיע את דעתו בכל עניין שנראה לו שעל הסמכות הרוחנית לומר את דברה, גם אם אלה לא היו לרוחו של השלטון אשר לא אחת תקף את צעדיו והחלטותיו. אופיו האמיץ וסלידתו מן החנופה סייעו לו להנהיג את הרבנות בתקופה של זעזועים קשים.

מאורע ידוע מתקופת כהונתו הוא ביקורו של האפיפיור פאולוס ה-6 בישראל. המדינה התכוננה לקבל פניו בטקס ממלכתי, אשר במסגרתו היה צריך הראשון לציון ליטול חלק בקבלת פניו של האפיפיור במגידו, אך הרב הראשי סירב. הוא סבר שאם הוא יוצא לקבל את פני האפיפיור, אזי על האפיפיור, כראש הדת הקתולית, להשיב ביקור לראש הדת היהודית ולפחות לעשות מחווה כלשהי של נימוס כלפי הדת היהודית. הרב חשש שאם לא יתקיים תנאי כזה, ייווצר הרושם, חלילה, שמעמד הדת היהודית וראשה נחותים ולא היה מוכן לתת לכך את הגושפנקא שלו. תוצאות הביקור - אשר השאיר זעם ומבוכה בישראל ובעולם היהודי - הצדיקו את עמדתו של הרב זצ"ל אף בקרב אלה שהתנגדו תחילה נמרצות לעמדתו. עיתון "הארץ", דרך משל, הודה בכך במאמר ראשי בקובעו שכשם שביקורו של האפיפיור בארץ היה מאורע היסטורי לנוצרים, כך עצם העובדה שהרב הראשי לא קיבל את פניו היה בו משום מעשה היסטורי ומתן תוקף לעצמאות ישראל. אלפי מכתבים ומברקים הגיעו ללשכתו של הרב הראשי מרחבי העולם היהודי שתמציתן: "זקפת את קומתנו!"


בז' במרחשוון ה'תשל"ג (1972) הוחלט במדינת ישראל שתפקיד הרב הראשי לא יהיה עד מות הרב הראשי כפי שהיה נהוג עד אז, אלא יימשך כ- 10 שנים לכן יצאו הרב יצחק ניסים והרב שאול ישראלי מתפקידם, אותם החליפו הרבנים עובדיה יוסף ושלמה גורן. כך היו הרב נסים, יחד עם עמיתו, הרב איסר יהודה אונטרמן, לרבנים הראשיים הראשונים שהוחלפו עוד בחייהם.

הרב יצחק נסים נואם בטקס הכתרתו לרב ראשי
הגדל
הרב יצחק נסים נואם בטקס הכתרתו לרב ראשי

בשנת 1960, ביוזמת הרב ניסים, הועלו עצמותיו של החיד"א לארץ ישראל והוא נקבר בהר המנוחות.


הרב נסים נפטר בתשעה באב ה'תשמ"א (1981). רעייתו ויקטוריה נפטרה בשנת ה'תשמ"ט (1988).

הרב נסים היה אחיו של הרב אברהם חיים בן רחמים, מקובל מגדולי חכמי בבל בדור הקודם וכן אחיו של יחזקאל עזרא בן רחמים (בעל הספר עצי היע"ר). הרב נסים הוא אביהם של חבר הכנסת והשר מטעם הליכוד, משה נסים, ושל פרופ' מאיר בניהו, חתן פרס אמ"ת בחקר המקרא ותולדות עם ישראל.

[עריכה] מספריו

[עריכה] קישורים חיצוניים

הקודם:
בן ציון מאיר חי עוזיאל
הראשון לציון הבא:
עובדיה יוסף
שפות אחרות