מנהיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנהיר
הגדל
מנהיר

מנהיר הוא מגלית (אבן גדולה) גדול וניצב ממקור אירופאי פרהיסטורי. צורתו של המנהיר היא לרוב מלבנית כשקצהו העליון מחודד בצורה גסה. למנהיר צורה פאלית, ולכן חוקרים רבים מתייחסים אליו כמייצג את דמות הזכר.

המילה "מנהיר" שימשה לראשונה בידי ארכיאולוגים מן המאה ה-19 על בסיס המילה הברטונית העתיקה שפירושה "אבן ארוכה". בברטונית המודרנית (המדוברת במערב צרפת) הביטוי המקובל הוא "פאולבן" (Peulvan).

המנהיר הגדול ביותר כיום נמצא בלוקמריקה (Locmariaquer) בברטוניה, והוא נקרא "המנהיר השבור הגדול" (בצרפתית: "Grand Menhir Brisé"). גובהו היה בעבר 20 מטרים והוא כיום מפורק לארבעה שברים. משקלם הכולל של השברים הוא 330 טון, והמנהיר - כשהיה שלם - נחשב לעצם הכבד ביותר שהועבר על ידי אדם ללא מכונות. באזורים אחרים, הושחתו המנהירים בשיטתיות על ידי הנוצרים - בגרמניה, שהייתה בעבר שופעת מנהירים, קיים כיום אחד בלבד. ב-Carnac בברטוניה קיים מערך מנהירים של למעלה מ-3000 פרטים, המסודרים בשורות ב-3 קבוצות.

כיום, אין בידינו ידע אודות ההקשר התרבותי בו נוצרו המנהירים. עד לתקופה האחרונה, הם נחשבו שייכים לתרבות אנשי ביקר, שאיכלסו את אירופה באלף השלישי לפני הספירה בשלהי התקופה הנאוליתית ובתחילת תקופת הברונזה. אך מחקרים עדכניים בנוגע לגילם של המנהירים בברטוניה מצביעים על מקור קדום יותר, מלפני כ-6000 או אף 7000 שנים.

בקומיקס הצרפתי "אסטריקס", עוסקת אחת הדמויות בנשיאת מנהירים.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנהיר