חברה קדישא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות
מגן דוד
פורטל יהדות
מושגים ביהדות
עיקרי האמונה
אלוהים
יציאת מצרים · עשרת הדיברות · שלושה עשר עיקרי האמונה
קיום מצוות · תורה · ביאת המשיח
אישים מרכזיים
אבות ואמהות האומה · שופטי ישראל · דוד · שלמה
נביאי ישראל · חז"ל · ראשונים · אחרונים · משיח בן דוד
ארון הספרים היהודי
תורה · תנ"ך · משנה · תלמוד
מדרשי הלכה · מדרשי אגדה · סידור · מחזור · משנה תורה · שולחן ערוך · שו"ת · ספר הזוהר · פרשנות למקרא
מצוות ומנהגים יהודיים
הלכה · תרי"ג מצוות · משפט עברי · תפילה · לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים · שמע ישראל
משפחה: ברית מילה · פדיון הבן · זבד הבת · בר מצווה · נישואין · טהרת המשפחה · מעמד האישה ביהדות · צניעות
מוות: הלוויה · קבורה · אבלות · קדיש · חברה קדישא
חיי הקהילה היהודית
תפקידים: רב · דיין · חזן · גבאי · מוהל · שוחט · קברן
מוסדות: בית כנסת · בית מדרש · מקווה · חדר · ישיבה · כולל
תפילה בציבור: מניין · היכל/ארון קודש · חזנות · תפילת עמידה · שחרית · מנחה · ערבית · מוסף · קריאת התורה · שמע ישראל · ברכה · קידוש · רשימת תפילות וברכות
היסטוריה של עם ישראל
תקופת האבות · יציאת מצרים · תקופת המקרא · תקופת בית ראשון · תקופת בית שני · תקופת הגלות · אנטישמיות · ציונות · השואה · היסטוריה של מדינת ישראל
אתרים ומבנים ביהדות
אתרים: הכותל המערבי · הר הבית · קברי צדיקים · מערת המכפלה · קבר רחל · ירושלים
מבנים: המשכן · משכן שילה · משכן נוב · משכן גבעון · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · מקדש הורדוס · בית המקדש השלישי
יהודים
מיהו יהודי · גיור · העם היהודי

ביהדות, חברה קדישא הוא ארגון הדואג לצרכי המת. במסורת היהודית הדבר מכונה "חסד של אמת" (חסד אמיתי שכן המת לא יוכל לגמול לנו טובה תחתיו).

תוכן עניינים

[עריכה] תפקיד

החברה קדישא דואגים לכל צורכי המת והקבורה. הם מבצעים "טהרה" (רחיצת גוף הנפטר מכף רגל ועד ראש), עוטים את המת בתכריכים ועוד. לאחר מכן הם אחראים לסדר הלוויה, להכנת הבור לקבר ולקבורת המת בו. הם דואגים גם לצרכים שלעתים אינם אפשריים, לדוגמה: אמירת קדיש, דאגה ל"מת מצווה" (מת שאין לו קרובים שידאגו לו ואפילו כהן מחוייב להטמא לו - לעסוק בקבורתו).

[עריכה] בקהילות יהודיות בגולה

בקהילה היהודית בעבר, החברה קדישא דאגו לצורכי המת, קבורתו כאמור לעיל. הם היוו חלק ממנהיגי הקהילה היהודית והיו בקשר עם הפרנס, הגבאי ורב הקהילה.

למרות שתפקיד החברה הוא רק בסידורי הלוויה וקבורה היו נחשבים אנשי החברה קדישא גם כוועד הרוחני של העיר (אולי בגלל הסמכות שהייתה בידם לקבוע את גדלותו של כל אחד מהתושבים ועל פי זה היכן ייקבר), וכך מוצאים אנו "פנקסי חברא קדישא" (מפורסמים גם בשמן המודרני "פנקסי הקהילות") מערים ועיירות שונות באירופה שתיעדו בנוסף לתאריכי הפטירות ומקומות הקבורה, גם ציוני דרך נוספים בקהילה וכן את המנהגים המיוחדים לקהילה.

תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש נקראו בשם "חבריה קדישא" - יש האומרים שגם בגלל שכולם היו חברים (גם אם לא באופן פעיל) בחברה קדישא.

חברה קדישא בבלארוס היו נוהגים להתענות ביום ט"ו בכסלו - מכיוון שהוא קרוב ליום הקצר ביותר בשנה.

[עריכה] במדינת ישראל

כיום, בנוסף לתפקידיהם דלעיל, החברה קדישא דואגים לחללי מלחמה ועוד. אנשי החברה קדישא נוהגים לצום בז' באדר, יום לידת ופטירת משה, כסמל להתאבלות על כל אותם מתים שמקום קבורתם לא נודע וככפרה על פגיעה בכבוד הנפטרים שאולי לא נהגו בהם כשורה.


[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים