כלי נגינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלי נגינה הם חפצים אשר עוצבו במטרה שיוכלו להפיק מוזיקה. בעיקרון, כל דבר שבצורה כלשהי מפיק צליל יכול להחשב כלי נגינה, אבל המונח מתייחס רק לחפצים אשר זוהי מטרתם העיקרית.
המקצוע האקדמי אשר עוסק בכלי נגינה נקרא אורגנולוגיה.
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: פיקולו, חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית |
[עריכה] רשימת כלי נגינה (חלקית)
- הקול האנושי - המופק במיתרי הקול משמש ביצירת מוזיקה.
- כלי הקשה - כלי נגינה אלה יוצרים קול כאשר מקישים/מכים/מנערים בהם/אותם.
אלה נחלקים לשתי קבוצות:
- כלי מיתר (כורדיופונים) - כלי נגינה אלה יוצרים קול כאשר פורטים/מקשתים על מיתריהם.
- כלי נשיפה(אירופונים) - אלה יוצרים קול כאשר נושפים בהם. האוויר העובר דרכם יוצר בהם וויברציה המתבטאת כצליל.
- כלי מפוח - כלים בהם מפוח דוחף אוויר למערכת צינורות היוצרת צליל
- כלי נגינה אלקטרוניים - כלים אשר משתמשים באיזשהו מנגנון אלקטרוני (ולא מכני) על מנת להפיק צליל. המחשב עשוי להיות כלי נגינה אלקטרוני.
- אורגן חשמלי
- פסנתר אלקטרוני
- מלוטרון
- סינתיסייזר

