ע'ג'ר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ע'ג'ר غجر | |
|---|---|
| סמל היישוב | |
| שנת יסוד | |
| תעתיק לאנגלית | |
| סה"כ תושבים | 2,700 |
| אוכלוסייה | |
| גילאי 4-0 | 13.9% |
| גילאי 9-5 | 15.3% |
| גילאי 14-10 | 12% |
| גילאי 19-15 | 14.2% |
| גילאי 29-20 | 20.1% |
| גילאי 44-30 | 14.8% |
| גילאי 59-45 | 6.2% |
| גילאי 64-60 | 1% |
| 65 ומעלה | 2.6% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 3 |
| יסודיים | - |
| על-יסודיים | - |
| תלמידים | 546 |
| יסודיים | 273 |
| על-יסודיים | 172 |
| מספר כיתות | 20 |
| ממוצע תלמידים לכיתה |
22.0 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 |
|
ע'ג'ר (בערבית: غـَجر, הגייה קרובה בעברית: "רַגַ'ר", כתיב נפוץ בעיתונות "רג'ר") היא מועצה מקומית והיא היישוב היחיד בישראל שתושביו הם עלאווים. היישוב שוכן במחוז הצפון בין הגליל העליון לרמת הגולן, והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1982. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לאפריל 2005 יש בע'ג'ר 2,700 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.6 אחוז.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לדצמבר 2001, המועצה המקומית מדורגת בדירוג חברתי-כלכלי נמוך (2 מתוך 10).
לכפר ישנה חשיבות אסטרטגית מהותית מבחינת ישראל בשל המעיינות שנמצאים בו, מהם נובעים מרבית מי נהר החצבני.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] מהקמת המדינה ועד הנסיגה מלבנון
לפי הסכמי חלוקת הגבולות במזרח התיכון בעיקבות מלחמת העולם הראשונה עבר קו הגבול בין סוריה ללבנון מדרום לכפר, כך שהוא היה תחת ריבונות מדינת לבנון. מאחר ותושבי הכפר הם בני הדת העלווים, ובסביבה הקרובה בלבנון אין אוכלוסייה עלווית. הם הרגישו בודדים. לעומת זאת, מדרום לכפר ע'ג'ר, תחת ריבונות סוריה, היו שני כפרים עלווים נוספים: זעורה ועין פית. כדי להקל בני הכפר, הסכימו ממשלות סוריה ולבנון בניהן להעביר את הכפר מריבונות לבנונית - לריבונות סורית. כך יוכלו בני הכפר להמשיך ולשמור על קשרים חברתיים ודתיים עם בני עדתם - העלווים, מהכפרים זעורה ועין פית. קן הגבול בין לבנון וסוריה סומן מחדש כעת הוא כלל את שטח הכפר ע'ג'ר תחת ריבונות סורית. כל זה קרה בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים. במלחמת ששת הימים, כאשר חיילי צה"ל עולים לגולן, הם לא מודעים לכך שהכפר ע'ג'ר הוא חלק משטחה של סוריה ולכן "צריך" להשתלט גם עליו. תושבי הכפר נכנסו לדילמה לא פשוטה. מצד אחד הם כבר שנים רבות לא שייכים לריבונות לבנונית. אך ממשלת לבנון לא רצתה אותם (כנראה כי לא רצו להסתכסך עם סוריה). מצד שני הריבונות הסורים שהם היו שייכים לה - נעלמה ואיננה - צה"ל תפס את מקומה. אך חיילי צה"ל לא נכנסו לכפר להשלים את הכיבוש. מחצית מתושבי הכפר, כ-350 איש, עזבו לסוריה בעקבות המלחמה. תושבי הכפר נקלעו למצב שבו אינם מקבלים שירותים משום מדינה בשל כיבוש רמת הגולן (שניתק אותם מסוריה). למשך חודשיים וחצי הפך ע'ג'ר למדינה עצמאית של 36 משפחות בין לבנון לישראל. משנגמרה אספקת המזון בכפר הם פנו למושל הצבאי הישראלי וביקשו שיעלו את בעייתם בכנסת ישראל. אחרי שבועיים הונף דגל ישראל מעל הכפר והוחל ממשל צבאי. כך הפך הכפר רשמית לחלק מרמת הגולן וסופח רשמית לישראל במסגרת חוק הגולן שהתקבל בכנסת ב־1981. בניגוד לרוב הדרוזים תושבי רמת הגולן, תושבי ע'ג'ר הסכימו לקבל את האזרחות הישראלית.
מסיבה כלשהי, אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר צה"ל בנה את גדר הגבול עם לבנון הוא נמנע מלהעביר את הגדר מצפון לכפר, לפי קו הגבול הבינלאומי. גדר הגבול כללה בשטח ישראל את השטחים שמדרום לכפר והיו חלק מעיסקת סוריה - לבנון, אך בתי הכפר עצמו נשארו מחוץ לגדר. למעשה בין בתי הכפר ומדינת לבנון לא הייתה כל גדר. מצב פרוץ זה איפשר פירצה שקראה לגנבים. המקום הפך להיות נקודה נוחה להעברת סמים מלבנון לישראל. כמה מתושבי הכפר נתפסו מספר פעמים בהברחות סמים דרך הכפר. הדבר היקנה לתושבי הכפר שם רע של "סוחרי סמים". באותה תקופה הואץ פיתוח הכפר ובתים רבים נבנו בחלק הצפוני של הכפר - החלק שהיה למעשה טריטוריה לבנונית. תהליך דומה למה שקרה ברפיח שבגבול מצרים.
בראשית שנות ה- 90 ביקשו אנשי הכפר שהגדר תכלול את בתי הכפר בתוך שיטחה של מדינת ישראל. הם ציינו את העובדה שהם אזרחי מדינת ישראל - וכאזרחים שומרי חוק הם רוצים למנוע את הסחר בסמים שמתנהל דרך הכפר. עד אז היו כל אזרחי ישראל יכולים להגיע לכפר די בחופשיות. בשער הכפר, שהיה על גדר המערכת, שמר חייל. אצלו אפשר היה להפקיד את תעודת הזהות הישראלית ולהיכנס לכפר. אפילו התאפשר להגיע את מעיינות הוואזני שנובעים בערוץ נחל שניר למרגלות הכפר. אנשי הכפר היו יורדים למעיין כדי להתרחץ. ובעונת הקייץ היו גם משתמשים בזרם המים כדי להפריד את המוץ מגרגרי החיטה שקצרו בשדות. לאחר שביקשו את העברת הגדר, היה ברור להם שתימנע הגעתם אל המעיין, אך היו מוכנים לשלם את המחיר - ובלבד שגדר הגבול תכלול אותם בתוך שטחה של מדינת ישראל, כמו כל שאר אזרחי המדינה. הגדר הוזזה צפונה וכללה גם את השכונה הצפונית - זו שהייתה בתוך לבנון. הימים היו ימי הישיבה של צה"ל בדרום לבנון והגדר נבנתה בתוך השטח הלבנוני.
לקראת יציאת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 התעוררה מחדש הבעיה של ע'ג'ר. הכפר המונה קבוצה קטנה ומבודדת של בני הדת העלווית - שנמנע מהם כל קשר עם בני עדתם במרחב. היו לכאורה צריכים להתחלק בין שתי מדינות עויינות.
[עריכה] הכפר לאחר נסיגת צה"ל מלבנון
במאי 2000 החליטה ממשלת ישראל להסיג את כוחות צה"ל באופן חד-צדדי מרצועת הביטחון בדרום לבנון. ישראל הודיעה שבכך היא ממלאת את החלטה 425 של מועצת הביטחון, ולפיכך העבירה את קביעת הגבול לנציגי האו"ם. ממשלת לבנון סירבה לשתף פעולה בקביעת הגבול. נציגי האו"ם פסקו כי הגבול בין לבנון לסוריה עובר במרכז הכפר ע'ג'ר (האו"ם אינו מכיר בסיפוח רמת הגולן לישראל), ולפיכך כוחות צבא ומשטרה ישראליים רשאים להיכנס רק לחלקו הדרומי של הכפר. ממשלת לבנון לא פרסה את כוחותיה בדרום לבנון, כך שהאזור נשאר בשליטת חזבאללה. תושבי הכפר מחו על החלטת נציגי האו"ם, ואיימו למנוע בכוח כניסה שלהם לתחומי הכפר.
כיום הכפר נמצא בחלקו בשליטה של ישראל וחלקו הצפוני מעבר לגבול ישראל-לבנון ולכן בעצם המעבר מצפון הכפר לדרומו או להפך נדרשים תושבי הכפר לחצות את הגבול. מצב זה גורם אי נוחות רבה לתושבים. הם אמנם אזרחים ישראלים, אך חלק ניכר מבתיהם ואדמותיהם החקלאיות נמצאים בשטח לבנון ואינו יכול לקבל שירותים מהרשויות הישראליות. על פי החוק הישראלי מוגדרים התושבים בחלקו הצפוני של הכפר "אזרחים ישראלים על שטח עוין". המצב הזה יוצר בעיות קשות גם לצה"ל ולמשטרת ישראל. שוטרים וחיילים ישראלים אינם נכנסים בגלוי לצפונו של הכפר כדי שלא יואשמו בהפרת החוק הבינלאומי, אך כדי שלא לחצות את הכפר, לא הוקמו מכשולים על הגבול העובר בתוך הכפר. כיוון שממשלת לבנון אינה מממשת את ריבונותה בדרום לבנון, הפך הכפר למוקד של פעילות עבריינית ופעילות של חזבאללה. סוחרי סמים אסורים מנצלים את המצב להברחת סמים דרך שטח הכפר, וחזבאללה הקים עמדת תצפית בחלק הצפוני של הכפר. (ראו סקירה על המצב בע'ג'ר באתר דובר צה"ל)
[עריכה] נסיון החטיפה בכפר (2005)
- ערך מורחב – נסיון החטיפה בע'ג'ר (2005)
בחודש נובמבר 2005 התבצעה בע'ג'ר פעילות חבלנית רבת עוצמה של ארגון החיזבאללה. במהלך האירוע הופגזו מוצבי צה"ל השולטים על הכפר, והתבצע ניסיון חטיפה של חיילי חטיבת הצנחנים המוצבים בכפר. בשל עירנות של החיילים, סוכל ניסיון החטיפה וארבעה מהמחבלים נהרגו. כתוצאה מניסיון זה ומניסיונות נוספים נסגר היישוב לכניסת אזרחים ישראלים שאינם תושבי הכפר או תושבי הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן. [1]
בשל המצב בטחוני הייחודי בכפר, והיותו פרוץ להתקפות חבלניות, הועלו במערכת הבטחונית מספר הצעות לטיפול בבעיה, כגון בניית גדר במרכז הכפר בין השטח הישראלי ללבנוני, העברת הכפר לשליטה לבנונית, או לחלופין העברת כל תושבי הצד הלבנוני לשטח ישראל. תושבי הכפר נאבקים ברעיונות אלו, ומעדיפים, בלית בררה, לשמור על המצב הקיים.
ביולי 2006, כחלק ממבצע שינוי כיוון הרס צה"ל את עמדת החיזבאללה בצפונו של הכפר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מצבו של הכפר רג'ר לאחר מלחמת לבנון 2, רן פרחי, לאתר "אומדיה"
| מחוז הצפון | ||
| ערים | בית שאן · טבריה · טמרה · כרמיאל · מגדל העמק · מעלות-תרשיחא · נהריה · נצרת · נצרת עילית · סח'נין · עכו · עפולה · צפת · קריית שמונה · שגור · שפרעם | |
| מועצות מקומיות | אבו סנאן · אכסאל · אעבלין · בועיינה-נוג'ידאת · בוקעאתא · ביר אל-מכסור · בית ג'ן · בסמת טבעון · ג'דיידה-מכר · ג'ולס · ג'ש (גוש חלב) · דבורייה · דייר חנא · זרזיר · חורפיש · חצור הגלילית · טובא-זנגרייה · טורעאן · יאנוח ג'ת · יבנאל · יסוד המעלה · יפיע · יקנעם עילית · ירכא · כאבול · כאוכב אבו אל-היג'א · כסרא-סמיע · כעביה-טבאש-חג'אג'רה · כפר ורדים · כפר יאסיף · כפר כמא · כפר כנא · כפר מנדא · כפר תבור · מג'דל שמס · מגדל · מזרעה · מטולה · מסעדה · מע'אר · מעיליא · משהד · נחף · סאג'ור · ע'ג'ר · עיילבון · עילוט · עין מאהל · עין קנייא · עראבה · פסוטה · פקיעין · קצרין · ראמה · ראש פינה · ריינה · רמת ישי · שבלי - אום אל-גנם · שלומי · שעב | |
| מועצות אזוריות | אל-בטוף · בוסתן אל-מרג' · בקעת בית שאן · גולן · הגלבוע · הגליל העליון · הגליל התחתון · מבואות החרמון · מגידו · מטה אשר · מעלה יוסף · מרום הגליל · משגב · עמק הירדן · עמק יזרעאל | |

