דוד חנין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד (סשה) חנין (18 באפריל 1923 - 9 במאי 2000) ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית הישראלית, רק"ח וחד"ש.
[עריכה] צעירותו בבלארוס
דוד חנין נולד בעיר גומל בבלארוס, שהייתה אז בשליטת ברית המועצות, למשפחה חרדית של חסידי חב"ד. כילד, חנין היה חלק מאחת מקבוצת החלוצים הקומוניסטים (הפיונירים). מלחמת האזרחים בספרד, השפיעה מאוד על קבוצת החלוצים, שמדריכה, יעקב, נסע להלחם לצד כוחות הרפובליקה.
[עריכה] נערותו במחתרת הקומוניסטית בישראל
בשנת 1936 קיבלה משפחת חנין מנשיא ברית המועצות דאז, מיכאיל קלינין, אישור להגר מברית המעצות. בסוף שנת 1936 משפחתו של חנין לארץ ישראל והתגוררה בתל אביב. אחרי עלייתו פגש נערים מהנוער הבורוכובי (ע"ש דב בורוכוב), והצטרף יחד עם אחיו לתנועה זו. בתנועה זו, פגש פעילי מחתרת מהנוער הקומוניסטי, המשמרת הצעירה של המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, והצטרף אליהם. כמספר חודשים אחרי הצטרפותו לתנועה, התמנה לראש קבוצה שעסקה בדברים טכניים: הדבקת כרוזים, חלוקת עיתונים, המצאת סיסמאות וכו'. בתקופה זו, קיבל את כינוי המחתרת שלו, סשה, שם שבו דבק עד מותו. כמו כן, "קישטו" בלילות את מועדוני תנועות הנוער לפני חגים מהפכניים: האחד במאי, יום המהפכה ברוסיה וכו'. בשנת 1939, באחת מפעולות ה"קישוט", יצא דוד חנין ביחד עם אחד מחברי הקבוצה, אותו חבר קבוצה נתפס על ידי סיור משטרה בטענה שהוא נוסע על אופניו ללא פנס. אחרי חיפוש שנעשה עליו, נמצא כרוז שאותו תלו באותו לילה. הנער נלקח לתחנת המשטרה והוכה עד שהחל למסור את שמות החברים בקבוצה. הנער לא ידע את שמו האמיתי של חנין, וידע רק שהוא מברית המועצות וחבר בנוער "פועלי" כל שהוא. הבולשת הבריטית החלה לחקור וגילתה שחבר מזכירות של הנוער הבורוכובי הוא יוצא ברית המועצות. חנין נעצר על ידי חוקרי הבולשת הבריטית והוכה קשות במשך זמן רב ובאופן מקצועי על מנת שלא יגלו סימני עינויים.
בבית הכלא ביפו, החל ללמוד אנגלית, בעקבות שקיבל ספר מקומוניסט כלוא אחר ומילון אנגלי שאביו נתן לו. חנין נשפט למספר חודשי מאסר בבית הסוהר וכשנה מאסר בית. כשפרצה מלחמת העולם השנייה הוגלה דוד חנין לבת-ים ולמרות ניסיונותיו לראות מה שלום משפחתו בתל אביב בזמן ההפצצות, הוא לא הצליח. בתחילת שנת 1942 שוחרר דוד חנין ואסירים קומוניסטים נוספים. כשיצאו, הפסיקו לפעול במחתרתיות (אף על פי שהיו תנועה אסורה) והפיצו כרוזים הקוראים להקמת חזית שנייה נגד הנאצים. חנין ניסה להתגייס לצבא הבריטית, אך לא הותר לו (על ידי מזכירות הנוער, שביססה את בניית הנוער הקומוניסטי עליו) , ובזמן זה גילה, שאחיו הבכור בוריס, נהרג במלחמה.
דוד חנין הצטרף למקהלת הפועלים-רון, שהייתה קשורה למפלגה הקומוניסטית, והיה מהזמרים הבולטים בלהקה. במקהלה, פגש את חברתו לחיים, שולה.
בשנת 1947 נבחר דוד חנין לתפקיד מזכ"ל ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י). בתקופת כהונתו כמזכ"ל מנה סניף בנק"י בתל אביב מאות חברים.
אחרי קבלת תוכנית החלוקה באו"ם התגייס חנין לארגון ההגנה, ובמרץ 1948 נפצע בקרב לפריצת המצור על קיבוץ ניצנים, אחרי שהביא פצועים תחת אש כבדה. כשהכניס את הפצוע האחרון, טיפס למשוריין ופגע בו צרור כדורים. חנין נותח בצ'כוסלובקיה ועבר שיקום.
[עריכה] תפקידו במפלגה הקומוניסטית הישראלית
בשנת 1950 נבחר דוד חנין לתפקיד מזכיר מחוז תל אביב של מק"י, באותה העת, המחוז הגדול ביותר של המפלגה, ופרש מתפקידו כמזכ"ל בנק"י.
בתחילת שנות ה-50, נבחר ללשכה הפוליטית של מק"י ובמסגרתה היה אחראי על הפעילות האיגוד מקצועית של המפלגה.
בפילוג שחל במק"י בשנת 1965 דוד חנין היה מראשי הצד ששמר על אחדות יהודית-ערבית (יחד עם מאיר וילנר, תופיק טובי ואמיל חביבי), צד שזכה אז לכינוי רק"ח.
אחרי הפילוג היה דוד חנין מרכז בפועל של מזכיורת המפלגה והיה אחראי על ארגון המפלגה, על קשרי החוץ של המפלגה ועל הפעילות האיגוד מקצועית שלה. הוא היה נציג המפלגה בפגישות הבינלאומיות של המפלגות הקומוניסטיות ובשם המפלגה נפגש, בין היתר עם ראש ממשלה סין, צ'ו אן לאי ומנהיג קובה, פידל קסטרו.
בוועידה ה-22 של המפגה הקומוניסטית הישראלית, הראשונה שאחרי נפילת ברית המועצות, השתתף דוד חנין בוויכוח בנושא מדוע נפלה ברית המועצות. חנין תאר את ההתמוטטות כנובעת מכשלים בסיסיים במבנה המשטר ובעיקר מהתפיסה שהפרידה בין סוציאליזם לבין דמוקרטיה פוליטית. עמדתו זו נותרה במיעוט באותה וועידה מול עמדתו של מאיר וילנר שגרסה שבברית המועצות אמנם היו שגיאות אבל לא כשלים מבניים. בסוף הוועידה, לראשונה מאז נבחר לוועד המרכזי של המפלגה, דוד חנין לא נבחר למוסד זה.
הוא נותר חבר פעיל במפלגה והמשיך להשתתף בוויכוחים שהובילו לשינוי בעמדת המפלגה בוועידה ה-23 וה-24 שלה, בכיוון של עמדותיו הבסיסיות.
רעייתו של חנין, שולה, הייתה לאורך כל השנים שותפה קרובה לדרכו. היא עבדה כגננת בשכונת התקווה בתל אביב. לזוג היו שני ילדים. אחד הילדים הוא דב חנין.
ב-9 במאי 2000 נפטר דוד חנין ממחלה, תאריך זה, באותה שנה היה גם ערב יום העצמאות, עצמאות שלה נלחם, וגם יום הניצחון על הנאצים וכוחות הפאשיזם.

