מוראה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוראה(Μωρέας) הוא השם שחצי האי פלופונס נתכנה בתקופת ימי הביניים על ידי שליטיו הפרנקים.

הכינוי מוראה בהקשר לפלופונס הופיע לראשונה בהמאה ה-10 לספירה הנוצרית, במסמך ההיסטורי הכרוניקות של מוראה. הכרוניקות, יצירה בת 900 עמודים, למרות שנחשבות ללא אמינות מבחינה היסטורית, מכיליות מידע רב בקשר להיווצרות שלטון הפרנקים ביוון ותיאור החברה הפיאודלית החדשה.

לאחר כיבוש האימפריה הביזנטית במסע הצלב הרביעי על ידי הפרנקים (הכינוי לקתולים שיצאו למסעות הצלב מארצות מערב אירופה), הוקמו על חורבותיה מספר יחידות מדיניות חדשות.

שני קבוצות של פרנקים כבשו את אזור הפלופונס, והקימו בה מספר בריתות רופפות השולטות על אוכלוסייה יוונית תחת שלטון שליטים פרנקים. אזור הפלופונס כולו נקרא מוראה, והוא חולק בין היחידות המדינית של הפרנקים, שהחשובה בהם הייתה נסיכות אכיאיה, ובין הקיסרות היוונית של ניקיאה ואזורי שליטה של ונציה.

הנסיך הבולט ביותר במוראה היה הנסיך ויליאם ה-2 וילארדואן, שליטה של נסיכות אכיאיה, שביצר את העיר מיסטרה, לא רחוק מספרטה, הפך אותה לבירתו. לאחר הפסדו של ויליאם ב־1259 לקיסרות הביזנטית המחודשת (שליטי ניקאיה, ולאחר מכן ביזנטיון), עבר חלק גדול מארצו אליה.

לאחר מותו, ועם נישואי בתו וירושת העצר עם פיליפ בנו של שרל ה-1 מאנזו מלך סיציליה ונפולי, השתלטה מלכות נאפולי על נסיכות איכיאה. ההשלטות ההדרגתית של הביזנטיים על מוראה נמשכה עד להשתלטותם המוחלטת על כל הפלופונס ב־1430, השתלטות שהופרעה זמנית ב־1383 על ידי גדוד שכירים מנאוורה שכבש לעצמו חלק גדול ממוראה.

תחת ביזנטיון חולקה מוראה, לרודנויות שנשלטו על ידי בני משפחת המלוכה, ושמרכזם היה העיר מיסטרה, שהייתה גם מרכז הומניסטי חשוב.

התורכים כבשו את מוראה בין השנים 1458-1460, ב־1540 כבשו התורכים את ההיאחזויות האחרונות של נציה במוראה, ומאז הופסק להתייחס אל הפלופונס כמוראה.


[עריכה] מקור השם מוראה

מקור השם נטול בערפל, וישנו מחלוקות רצינית בנוגע לכך. תאוריה אחת מיחסת האת המילה לשורשים סלאבים ומייחסים את הכינוי למילה הסלאבית לים "Morea" ומכך מוראה היא "אדמה על הים".

חוקרים אחרים, בעיקר יוונים, מקשרים את המילה ליוונית תיכונה למילה "moreas " שפירושה הוא תות שדה. סברה אחרת אומרת שמקור השם נובע משיכול אותיות של המילה "Roma" קיצור של האימפריה הרומית.

המחלוקת על מקור השם היא רק חלק ממחלוקת גדולה יותר. הויכוח ההיסטורי נובע מהתאוריה שהקשר של היוונים של ימינו ליוון ההיסטורית הוא למעשה מישני, ושהיוונים של ימינו הם למעשה בעלי שורשים סלאבים, שנדדו והתישבו ביוון במהלך המאה ה-7 והמאה ה-8 לספירה.