כפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כפר הינו דפוס התיישבות אנושי המאופיין בהיותו באזור חקלאי או באזור ספר. בדרך כלל יישוב זה קטן מעיירה או עיר. עד המהפכה התעשייתית ועידן העיור שהיה בעקבותיה היה הכפר צורת ההתישבות של מרבית האוכלוסייה האנושית במהלך ההיסטוריה.

תוכן עניינים

[עריכה] הכפר בישראל

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושאר רשויות המנהל הישראליים, כפר מוגדר כיישוב שיש בו בין 60 ל- 2000 תושבים קבועים. יישוב גדול יותר נקרא עיירה, ויישוב קטן יותר נחשב מקום.

[עריכה] כפר מסורתי

הכפר המסורתי היה יישוב קטן בו בדרך כלל בין 5 ל- 30 משפחות, כאשר סביב בתי הכפר היו האדמות החקלאיות שלו.

[עריכה] אנגליה

באנגליה, ההבדל המסורתי בין כפר ליישוב הקטן ממנו (hamlet) היה קיומה של כנסייה בכפר. ההבדל בין כפר לעיירה או עיר היא היעדרו של שוק בכפר וקיומו של שוק (בדרך כלל יום אחד בשבוע) בעיירה או בעיר.

[עריכה] ארצות הברית

בחלק ממדינות ארצות הברית המונח "כפר" (village) מהווה צורת התאגדות מוניציפלית בה ניתנת סמכויות פחותות ליישוב על ידי השלטון המקומי האזורי, מאשר הסמכויות הניתנות לעיר. אין משמעות למספר התושבים באבחנה בין עיר לכפר.