צדק מאחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צדק מאחה (Restorative Justice) היא גישה בתחום הדין הפלילי, שבה נעשה הליך של גישור בין מבצע העבירה לבין הקורבן.

גישת "הצדק המאחה" שונה מהתפיסות שהיו נהוגות עד לשנים האחרונות, שלפיהן מטרת ה"צדק" היתה הענשתו של מבצע העבירה על ידי החברה, ופגיעה בו. לפי אופן הראייה של הצדק המאחה, השואב את ערכיו מתחום הגישור, פגיעה במבצע העבירה אינה תמיד יעילה לחברה ולקרבן העבירה כאחד. לעומת זאת, התמודדות של העבריין עם מעשיו, קבלת אחריות מצידו, גינוי מצידו של העבירה שביצע ושל הפגיעה באדם אחר, בקשת סליחה ופיצוי הקורבן, כל אלה מאפשרים לתהליך הצדק לאחות ולחבק, במקום לפגוע ולהעניש.

הטענה היא כי גישה זו תהיה יעילה בסופו של דבר יותר מההענשה, הן לקורבן העבירה והן לחברה בכללותה. הטענה היא שעבריין שיעבור בכנות תהליך של צדק מאחה, שבו יביע חרטה, יבקש את סליחת הקורבן ויפצה אותו באופן משמעותי, אותו עבריין ייטה פחות לחזור לביצוע עבירות דומות בעתיד, תימנע כניסתו לעולם הפשע, ורבים הסיכויים לחזרתו לחברה כאזרח תורם.

בנוסף, הטענה היא כי גם קורבן העבירה, שהינו שותף מלא בתהליך הצדק המאחה, ושהתהליך כולו מתבצע בהסכמתו המלאה, יוצא נשכר מהתהליך וסיכוייו להשתקם לחזור לתיפקוד מלא גם הם גבוהים.

בגישה זו, העומדת בניגוד לתפיסה המשפטית הנהוגה בעולם המערבי, הנזק מוגדר לא במונחים של עבירה על חוק אלא במונחים של פגיעה באדם אחר ובחברה. במרכז התהליך עומד הנפגע עצמו, המגדיר את הפגיעה בו במונחיו שלו, והמשפיע ישירות על התגובה החברתית למעשה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • פרקש, ע. (2002) "צדק מאחה בתחום המשפט הפלילי". תל אביב, משרד המשפטים, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים.
  • שטיינברג, ב. (2001). "גישור בין קרבן לפוגע בעניינים פליליים". עבודת מ.א. אוניברסיטת תל אביב, פרק חמישי.
  • ינאי, א., שרביט, ר. וגרבלי, ש. (2001). "הועדה של עבריין וקורבן: דרך לגישור ולטיפול בפשיעה בקהילה". חברה ורווחה, כ"א (1), 27-50.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות