דה בירס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לוגו דה בירס
הגדל
לוגו דה בירס

דה בירס (De Beers) הוא שמו של תאגיד לכרייה וסחר ביהלומים שבסיסו ביוהנסבורג ובלונדון השולט על רוב שוק היהלומים בעולם. יתר השוק נשלט בידי חברות ואנשי עסקים שונים ובראשם לב לבייב הישראלי.

בשנת 1994 נתבע התאגיד על ידי מחלקת המשפט של ארצות הברית באשמת קיום הגבל עיסקי בקביעת מחירי היהלומים הגולמיים. ב-14 ביולי 2004 הודתה דה בירס באשמה ושילמה 10 מיליון דולר קנס, זאת בכדי לאפשר לה פעולה ישירה בארצות הברית, לאחר שנים של מכירות דרך מתווכים.

באמצעות המונופול של דה בירס בשוק, היא יצרה מחסור מלאכותי ביהלומים שהביא לשמירת מחירם הגבוה. המסורת של הענקת יהלום במתנה לאירוסין טופחה היטב במסע פרסום מוצלח שיזמה החברה החל ב-1938, מסע זה לווה בסיסמת הפרסום שהייתה למטבע לשון : "יהלומים הם לנצח".

דה בירס משווקת סדרות של יהלומים ממכרותיה, שרובם בדרום אפריקה ובבוטסואנה.

[עריכה] היסטוריה

דה בירס נוסדה ב-13 במרץ 1888 על ידי ססיל רודז וצ'ארלס רוד. במאה ה-20 הייתה משפחת אופנהיימר היהודית לבעלת השליטה העיקרית. ניקי אופנהיימר הוא יושב ראש דה בירס כיום.

מקור שם החברה הוא בשמם של יוהן ניקולס ודידריק ארנולדס דה-ביר, שני חוואים אפריקאנרים שבחוותם, הסמוכה למפגש הנהרות אורנג' ו-ואל, נתגלו יהלומים. האחים לא יכלו להתמודד עם מחפשי היהלומים הנלהבים, ומכרו את חוותם ב-6,300 לירה שטרלינג לרודס ורוד, שחפרו בה 2 מכרות יהלומים וקראו את חברתם על שמם, לאחר שקנו גם את מכרות קימברלי.

בשל דרישות כח האדם האדירות של הפקת היהלומים מאמצע המאה ה-19 ועד סופה, בנתה דה בירס את בתי הכלא הפרטיים הראשונים בדרום אפריקה. החברה בנתה את מבני בתי הכלא ושילמה על כלכלת האסירים תמורת הזכות להשתמש בהם כפועלי מכרות. בסוף המאה ה-19 מעריכים כי 10,000 אסירים עבדו מדי יום במכרות דה בירס.

[עריכה] קישורים חיצוניים