נתנאל בן ישעיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי נתנאל בן ישעיה היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים, חי במחצית הראשונה של המאה ה14. רבי נתנאל היה פרשן מקרא והלכה. הוא חיבר את הפירוש "מאור האפלה" על התורה. ספר זה נכתב בשנת ה'פ"ט 1329. רובו ככולו של החיבור נתון להלך הרוח והמחשבה הפילוסופית הרציונלית הרמבמי"ת, אם כי לא נמנע רבי נתנאל לשלב בחיבורו רעיונות מחשבתיים שלא מבית מדרשו של הרמב"ם אלא מתורתם של רבי יהודה הלוי והרמב"ן. גם רעיונות קבליים רבים הובאו בחיבורו אף כי בזמנו טרם נתפשטו בתימן ספרי חכמי הקבלה. בהקדמה לפירושו מודיע רבי נתנאל כי בחיבורו יש דברים המתאימים להמוני העם ודברים המתאימים לבעלי החכמה "ודברים שלא יתאימו למקצת בני אדם אז יחשבוהו כאילו לא נכתב והוא מה שהביאו בעלי הדרשות מדברים הנמנעים".
מתוך חיבורו מאור האפלה ניכר שהיה רבי נתנאל מגדולי הדרשנים בתימן, בקיאותו בכל חדרי הספרות המדרשית העתיקה היא למופת. במקרים רבים הוא מאיר עיניים בפרשנותו הבהירה ובגישתו הישרה לכל עניין.
מלבד פירושו על התורה, הוא חיבר עוד פירוש על "משנה תורה" לרמב"ם. הרב יחיא קאפח מעיד כי ספר זה היה נלמד כמעט עד הדור האחרון לגלות תימן בבית מדרשו של רבו הרב חיים קורח. על פי עדותו, היה רבי נתנאל מציין את מקורות דברי הרמב"ם בשני התלמודים וזולתם ומפרש דברים שלכאורה סתומים בדברי הרמב"ם. כמו כן כתב פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם, יתכן שחיבור זה כלול בחיבורו הגדול על הרמב"ם. לעת עתה נמצאו רק שרידים מעטים מחיבור זה.
התייר ר' יעקב ספיר שביקר באמצע המאה ה19 בתימן כותב בספרו אבן ספיר כי ראה את חיבורו מאור האפלה בבית אחד הרבנים והוסיף "והספר הזה נחשב אצלם טהור וקדוש אשר לא יכולתי להשיגו".
הספר יצא לראשונה ע"י הרב יוסף קאפח בשנת התשי"ז 1957.

