חלזוניים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חלזוניים | |
|---|---|
![]() |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | רכיכות |
| מחלקה: | חלזוניים |
| שם מדעי | |
חילזון (gastropoda) הינו בעל חיים חד-מיני ממחלקת החלזוניים, הגדולה במחלקות מערכת הרכיכות. מכונה גם בשפת העם שבלול או בפי ילדים "ברל'ה".
קיימים כ- 45,000 מינים של חלזונות, ועוד ידוע על מינים רבים שנכחדו. אלו נחלקים לשלוש תת-מחלקות (המיון הוא על פי מערכת הנשימה):
- קדומני זימים (prosobranchia).
- אחורני זימים (opistobranchia).
- ריאתיים (plumonata).
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי חלזונות
המיון בפיסקה זו איננו חלוקה טקסונומית רשמית אלא סוגי השמות שמשתמשים בהם כיום בקרב הציבור הרחב לתיאור סוגי החלזונות.
- חילזון Snail: חילזון עם קונכיה.
- חשופית Slug: "חילזון ערום", כלומר: חילזון ללא קונכיה חיצונית.
- חילזון יבשה: חילזון החי ביבשה.
- חילזון גינה: חילזון בעל קונכיה חומה בגודל 1-4 ס"מ הנפוץ בגינות ושדות ארץ ישראל.
- חילזון ים: חילזון החי בים. ניתן למצוא קונכיות כאלה על החופים. ממין מסוים של חילזון ים הפיקו בימי המקרא ועד לאחר תקופת התלמוד את צבע התכלת ששימש לצרכי בגדי הכהונה בבית המקדש, ולצביעת פתיל הציצית. כיום לא ברור מה היה אותו זן. דעת הרבה חוקרים היא שהפיקו את הצבע מחלזון "ארגמון קהה קוצים" "MUREX TRUNCULUS".
- צדפה: רכיכה שקונכייתה מורכבת מ 2 קשוות נפרדות.
[עריכה] אנטומיה
החלזונות הם בעלי קונכיה ספירלית מחומר קרני (המורכבת מסידן), אשר בחלק מהזנים נתיישרה או נעלמה כליל. תפקיד הקונכיה להגן על החילזון מפני יובש ומפני טורפים קטנים.
הראש מצוייד בלסתות חזקות וחסרות שיניים, לשון מחוספסת מכוסה במאות שיני גריסה וטחינה הנקראת "מגרדת", זוג מחושים וזוג עיניים הנישאות גם הן על גבי מחושים. חלק מהחלזונות עיוורים.
הגוף-רגל הוא אבר שרירי שטוח מחומר רירי, בעל יכולת האחזות, הצמדות, זחילה או שחיה - תלוי בזן. חלקו הקדמי של הגוף מכיל את הקרביים ומפותל בתוך הקונכיה. בחלקו התחתון של הגוף יש בלוטה המפרישה חומר דביק המאפשר לחילזון לזחול ולטפס ומקטין את החיכוך עם הקרקע.
חלק מהחלזונות הם בעלי זימים, לצורך נשימה, ואילו חלקם מפותחים יותר ובעלי ריאות בצורת רשת נימים.
[עריכה] אורח חיים
חילזון היבשה ניזון מעלים, ומבעלי חיים מיקרוסקופיים. הוא פעיל בעיקר בלילה ובסביבות לחות.
בארצות הצפון הקרות שוקעים החלזונות לתרדמת חורף, אך בארצות החמות נכנס החילזון לתרדמת קיץ דווקא. הוא מפריש חומר רירי דביק המתקשה וסוגר את פתח הקונכיה ומדביק אותו למשטח, או לגזע עץ. עם רדת הגשם נמס הריר המוקשה והחלזון משתחרר מהאחיזה. וכל חילזון מפריש את החומר במקום אחר או שיש כאלה שעושים אחד ליד השני.
החילזון מטיל ביצים לתוך גומת קרקע קטנה ומהן בוקעים החלזונות הצעירים.
חלק ממיני החלזונות הם דו-מיניים וברביה זוויגית שני החלזונות מופרים ומטילים ביצים.
רוב חלזונות היבשה אוכלי צמחים, אך יש מינים של חלזונות ים שהינם טורפים (כגון החרוטון הארסי).
[עריכה] החילזון והאדם
בני אדם רבים מרותקים ממגוון הקונכיות הספירליות של החלזונות השונים (הנקראים גם "שבלולים"). יש הנוהגים לאסוף קונכיות וצדפות על שפת הים ובמקומות רבים המצויים לאורך החוף ואף צוללים אוספים קונכיות מרשימות מקרקעית הים ומציעים אותן למכירה.
בישראל, חילזון הגינה הוא אחת מהחיות החביבות בעיקר על ילדים, זאת הודות לקונכייתו. הפזמונאית נעמי שמר אף כתבה שיר ילדים נודע "ברל'ה צא החוצה": ("ברל'ה ברל'ה, צא החוצה! אמא ואבא יביאו לך עוגה!"). לקראת תחילת עונת הסתיו ניתן לראות עשרות קונכיות של חלזונות הדבוקות לגבעולי קוצים, ומחכים לגשם הראשון.
בתרבויות רבות, החילזון הוא שם דבר לאיטיות, ואדם איטי נמשל לעיתים לחילזון.
בארצות שונות, בעיקר במטבח הצרפתי, נחשב בשר חילזון מסוים ("אסקרגו") למעדן.
[עריכה] ראו עוד
- רכיכות
- קונכיה
- חלזונות ים
- צדפה
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
קטגוריות: בעלי חיים | חסרי חוליות | חלזוניים | רכיכות


