קוומינטנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקְווׂמִינְטַנג (中國國民黨 Zhōngguó Guómíndăng המפלגה הלאומית הסינית) הינה מפלגה אשר פועלת ברפובליקה הסינית אשר נמצאת (נכון לשנת 2004) בטאיוואן ובמספר איים נוספים.

 דגלה של מפלגת הקוומינטנג אשר עוצב כבר ב1895. הכוכב בעל 12 הקרניים מסמל את 12 שעות היממה הסינית המסורתית שמייצגות את רוח הקדמה
הגדל
דגלה של מפלגת הקוומינטנג אשר עוצב כבר ב1895. הכוכב בעל 12 הקרניים מסמל את 12 שעות היממה הסינית המסורתית שמייצגות את רוח הקדמה

המפלגה הוקמה זמן קצר לאחר תחילתה של מהפכת שינהאי, מהפכה שהדיחה את שושלת צ'ינג הקיסרית מהשלטון בסין. לאחר נפילת השלטון הקיסרי לחמה המפלגה באצילים תומכי הקיסר ובאנשי המפלגה הקומוניסטית הסינית על השלטון במדינה ואופייה העתידי. המפלגה הפסידה במלחמתה כנגד הקומוניסטים וב1949 אולצה לסגת לאי טאיוואן שם הקימה את הרפובליקה הסינית. המפלגה הייתה מפלגת השלטון עד לבחירות לנשיאות שהתקיימו בשנת 2000, אז פינתה המפלגה את מקומה בשלטון למפלגה הדמוקרטית.

[עריכה] השנים המוקדמות

הקוומינטנג נוסדה ב25 באוגוסט 1912 במחוז גואנגדונג בסין, על ידי סונג צ'יאו ג'ן וסון יאט-סן אשר איגדו תחתיהם מספר קבוצות מהפכניות לכדי מפלגה דמוקרטית-סוציאליסטית.

עם ההכרזה על הקמת הרפובליקה הסינית ב-1912 זכתה המפלגה לרוב בקרב חברי הוועדה המכוננת של הרפובליקה, אולם ימי שלטונה לא האריכו ימים ועם עלייתו של יו'אן שה-קאי לשלטון הרפובליקה ב1913, הוא פיזר את המפלגה, הגלה את סון ליפן והורה על התנקשות בחייו של סונג.

סון הקים מחדש את הקוומינטנג תחת מעטה חשאיות בזמן גלותו ביפן וב-1918 חזר לסין כדי לייסד מחדש את משטר הרפובליקה. ב1923 הסכים הקוומינטנג לקבלת עזרה במלחמתו מצד ברית המועצות, לאחר שפניותיו לעזרה ממעצמות המערב הושבו בשלילה. נציגיה של ברית המועצות שנשלחו לסין על מנת לייעץ לקוומינטנג היו אלה שהביאו לבסוף לאיחודה של המפלגה עם המפלגה הקומוניסטית לטובת מלחמתן המשותפת בשאריות השלטון הקיסרי.

בקונגרס המפלגה הראשון, שנערך בשנת 1924 ואשר כלל גם נציגים של המפלגה הקומוניסטית, קיבלה על עצמה המפלגה את הפילוסופיה הפוליטית של סון שנקראה שלושת העקרונות של העם – לאומניות, דמוקרטיה ורווחת העם.

[עריכה] מלחמת העולם השנייה ומלחמת האזרחים

לאחר מותו של סון יאט-סן, ירש אותו סגנו צ'יאנג קאי שק, אשר כצעד ראשון שיגר מסע כיבוש אל עבר הבירה בייג'ינג ותומכי הקיסר שבסביבותיה. בדרכו לבירה עצר צ'יאנג בשנגחאי. עימותים בין כוחותיו של צ'יאנג לבין אנשי המפלגה הקומוניסטית בעיר החלו למעשה את מלחמת האזרחים הסינית. כוחות הקוומינטנג המשיכו בדרכם לבירה והשלימו את כיבושה בשנת 1928, שנה בה החלה המפלגה לראשונה בתולדותיה לקבל הכרה בינלאומית נרחבת. לאחר כיבוש בייג'ינג החלה במדינה תקופה של פטרונות פוליטית מצד הקוומינטנג אשר משלה בשלטון במדינה תוך הדרכת העם לגבי אופי ודרך החיים תחת משטר דמוקרטי.

כיבוש בייג'ינג לא סיים את מלחמת האזרחים וכוחות הקוומינטנג המשיכו להכות בכוחות הקומוניסטים ולהדוף אותם מבסיסיהם בדרום ומרכז המדינה. ההתקפות על אנשי המפלגה הקומוניסטית לא פסקו גם במהלכה של מלחמת סין-יפן השניה, מלחמה בה שיתפו הקומוניסטים והלאומנים פעולה כנגד פלישת היפנים למדינה.

לאחר תבוסתם של היפנים (לאור ההתקפה הגרעינית האמריקאית על יפן), נתחדשה מלחמת האזרחים בסין בצורה מלאה. בהוראת צ'יאנג קאי שק, נסוגו כוחות הקוומינטנג לערים הגדולות על מנת להגן על התעשייה והמערכת הפיננסית של המדינה, מפקירים בכך את אזורי הכפר והספר לשליטתם המלאה של הקומוניסטים. לקראת סופה של שנת 1949 שלטו הקומוניסטים ברוב שטחה של סין היבשתית והדפה את הקוומינטנג, יחד עם כ-2 מיליון פליטים, לבסיסם החדש בטאיוואן.

[עריכה] הקוומינטנג בטאיוואן

בשנת 1950 נקבעו במקום מושבה החדש של הרפובליקה בטאיוואן חוקי חירום אשר הקפיאו את הפיכתה של הרפובליקה לדמוקרטיה עד לכיבושה החוזר של סין היבשתית. במהלך אותה התקופה סבלו תושבי האי ממה שנקרא אז "הטרור הלבן" - דיכוי פוליטי חריף שהונהג על ידי ראשי המפלגה. מוסדות המפלגה הועתקו מהעיר נאנג'ינג שביבשת אל הבירה החדשה טאיפיי (באופן רשמי הם הועברו "זמנית", כיוון שטייפה הינה בירה זמנית עד לכיבושה מחדש של נאנג'ינג). הרפובליקה אף שימשה כחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם עד להחלפתה ברפובליקה העממית של סין (סין היבשתית) ב1971.

ב1970 התירה המפלגה לראשונה קיום בחירות "משלימות" לפרלמנט שנועדו לבחור נציגים חדשים שיחליפו את נציגי המפלגה המזדקנים. למרות האיסור לקיום פעילות פוליטית שמהווה אופוזיציה למפלגה, הותר לנציגי ה"טאנגוואי" (מילולית: "מחוץ למפלגה") לקיים פעילות פוליטית. בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה המפלגה להפוך את המפה הפוליטית ממפה חד מפלגתית למצב דמוקרטי רב מפלגתי. שינוי זה הביא את המפלגה לראשונה בתולדותיה להתמודדות מול מפלגה אחרת (המפלגה הדמוקרטית) בבחירות שנערכו בטאיוואן ב1986 בחירות שבהם ניצחה המפלגה. השלטון של קוומינטנג נמשך עד לבחירות לנשיאות שהתקיימו בשנת 2000, אז פינתה המפלגה את מקומה בשלטון למפלגה הדמוקרטית.