יוון הארכאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוון העתיקה
אקרופוליס

Ελλάς

היסטוריה
היסטוריה: · יוון המיקנית · תקופת המעבר · יוון הארכאית · יוון הקלאסית · יוון ההלניסטית
מלחמות: המלחמה הפלופונסית · מלחמת יוון-פרס · כיבוש פרס · מלחמות הדיאדוכים
תחומי תרבות וחברה
תרבות ודת ביוון הקלאסית · התרבות ההלניסטית
צבא
היסטוריה צבאית · בתקופה הקלאסית · הצבא הספרטני · בתקופה ההלניסטית · צבא אלכסנדר · טקטיקה ואסטרטגיה
אישים
משוררים · מחזאים · פילוסופים · יוונים לפני אלכסנדר · יוונים אחרי אלכסנדר · אלכסנדר הגדול · בית סלאוקוס · בית תלמי
ערים ומקומות
מיקנה · טרויה · חבל אטיקה · אתונה העתיקה · אולימפיה · ספרטה · מילטוס · דלפי · פרגמון · קורינתוס · תבאי · מוקדון · ארץ ישראל ההלניסטית

ערי מדינה נוספות

דת ביוון העתיקה
אלי יוון העתיקה · מושגים ושמות במיתולוגיה · הפוליס · אקרופוליס · מקדש יווני

קטגוריה ראשית - פורטל יוון העתיקה

יוון
מאמר זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של יוון
היסטוריה של יוון העתיקה
יוון המינואית
יוון המיקנית
יוון הארכאית
יוון הקלאסית
יוון ההלניסטית
יוון תחת שלטון רומא

יוון תחת שלטון ביזנטיון

יוון העות'מאנית

מלחמת העצמאות היוונית

יוון העצמאית מהמאה ה-19

יוון

יוון האראכית היא תקופה בתולדות יוון העתיקה שנהוג למנותה מבערך 800 לפנה"ס עד מלחמת פרס-יוון (480 לפנה"ס). בין תקופה זו לבין תקופת יוון המינואית הייתה תקופת מעבר בת 300 - 400 שנה. בתקופה הארכאית התעצב העולם היווני כפי שאנו מכירים אותו כיום. התהוו הפולייס (רבים של פוליס), העמים המוכרים לנו בשם "יוונים עתיקים" התנחלו ביוון ואף יישבו את חופיו של הים התיכון. תקופה זו הייתה הקרקע הפוריה שעליה צמחה תרבות יוון הקלאסית ובתקופה זו נעוצים שורשי הפילוסופיה, האמנות והמדע היווניים.

תוכן עניינים

[עריכה] יוון המיקנית ותקופת המעבר

ערך מורחב – יוון המיקנית
ערך מורחב – תקופת המעבר ביוון

מקובל למנות את התקופת יוון המיקנית מ-1600 לפנה"ס ולסיימה ב-1,200 לפנה"ס. תקופה זו נקראת על שם העיר מיקנה בחצי האי פלופונס. הייתה זו תקופת פריחה עם תרבות מפותחת של ארמונות. רב העדויות לתקופה זו באות ממצאים ארכאולוגיים ותעודות מעטות הכתובות בכתב קוי א וכתב קוי ב.

עם פלישת הדורים בסמוך ל-1,200 לפנה"ס חרבה תרבות זו. השבטים הדורים פלשו מהצפון ועברו דרום מערבה לחצי האי פלופונס. תוצאת הפלישה הייתה חורבן רבתי של התרבות העתיקה ושקיעה של התרבות החומרית. ההמצאים הארכאולוגיים חושפים שהתרבות החומרית התדרדרה למצב שהיה 1,000 שנה לפני הפלישה. הפלישה לא השפיעה כל כך על דלת העם הנפגעת העיקרית הייתה האריסטוקרטיה.

[עריכה] הפוליס

ערך מורחב – פוליס

הפוליס הייתה קהילה פוליטית עצמאית שהייתה מקובלת ברוב חלקיה של יוון בתקופה הארכאית ובתקופה הקלאסית. הפוליס הייתה מעיין מדינה בזעיר אנפין (ומכאן כינוייה הרווח "עיר-מדינה") אשר סיפקה את הצרכים הקהילתיים של תושביה - הגנה, שיפוט, חקיקה, תרבות ופולחן דתי, ובמקרים מסויימים גם שירותי רווחה וחינוך (למרות ששירותים אלה היו נדירים בעולם העתיק כשירות הניתן על ידי הקהילה/השלטון).

הפוליס סיפקה לעצמה את צרכיה התרבותיים, הצבאיים, המדיניים ואחרים. כל פוליס ראתה את עצמה כעצמאית, אך בדרך כלל הפולייס כונסו לבריתות גדולות על מנת לעזור בהגנה. ברית כזאת שהתפתחה בתקופה הארכאית ושמרה על מעמדה גם בתקופה הקלאסית היא הליגה הפלופונסית.

תושבי הפוליס התחלקו לכמה קבוצות עיקריות: אזרחים שווי זכויות, גרים ותושבים בעלי זכויות חלקיות ועבדים. רק הגברים מעל גיל מסוים היו יכולים להיות אזרחים. אחת הזכויות העיקריות של האזרחים הייתה היכולת שלהם להשפיע על תהליכים מדיניים ופוליטיים והם אלו שהרכיבו בדרך כלל את הצבא של הפוליס.

למוסדות השלטון לא הייתה תבנית קבועה - המוסדות השתנו מפוליס לפוליס, ולא פעם אף עברו שינויים במהלך ההיסטוריה של הפוליס. יחד עם זאת, ניתן לזהות שלושה סוגי מוסדות שלטון בסיסיים אשר משותפים לרוב הפולייס:

  1. אסיפת העם - שקיבלה את ההחלטות המדיניות - בין אם יזמו אותן (כבמשטר דמוקרטי) ובין אם תומרנו לקבלתן (כבמשטר טיראני). אסיפת העם הורכבה מכלל האזרחים של הפוליס
  2. מועצה - למועצה היו בדרך כלל סמכויות של ייעוץ ו/או ביקורת של המשרות הממלכתיות ו/או הנחיה של אסיפת העם.
  3. משרות ממלכתיות - נושאי המשרות היוו מעיין "רשות מבצעת" - סמכויותיהם כללו טיפול בהיבטים שונים של חיי היומיום בפוליס. בחלק מהמקרים נושאי המשרות היו נבחרים לתפקידם, לתקופות כהונה משתנות.

[עריכה] הקולוניזציה

ערך מורחב – הקולוניזציה היוונית

בראשית התקופה הארכאית החלו תושבי יוון לעזוב את מולדתם ולחפש להם מקום מגורים חדש מעבר לים. תנועה גדולה זו נקראת בדרך כלל "קולוניזציה".

אפשר למנות סיבות רבות לתופעה זו. בין אם כלכליות, פוליטיות או טכנולוגיות. מבחינה כלכלית, הקרקע החקלאית המצוצמת ביוון לא אפשרה את הקיום הנאות של האוכלוסיה ההולכת וגדלה. ההתפתחות הטכנולוגית בספנות אפשרה את תנועת ההגירה ואילו הפוליטיקה דחפה את הלא רצויים החוצה מתוך הפוליס לחפש להם מולדת חדשה.

המושבות החדשות שמרו בדרך כלל על קשר לפוליס האם, אך עם הזמן, נותק בדרך כלל הקשר ונשארה רק זיקה רופפת בין פוליס האם למושבה החדשה. חלק מהמושבות הפכו לגדולות ומפורסמות דוגמת מילטוס במזרח וסירקוסאי במערב.

הקולוניזציה היוונית אכלסה את כל אגן הים התיכון, אך הנוכחות העיקרית הייתה בחופה המערבי של אסיה הקטנה באזור שנקרא איוניה ובדרום איטליה וסיציליה במה שמכונה "יוון הגדולה. מושבות אחרות היו לא משמעותיות בדרך כלל.

[עריכה] חברה ומשטר בתקופה הארכאית

[עריכה] מחוקקים

ערך מורחב – מחוקקים ביוון העתיקה

אחד ממוקדי הכח של האריסטוקרטיה הייתה המשפט. בתקופה זו החוקים לא היו כתובים, אלא הועברו בצורה מסורתית בתוך שושלות האצילים. כתוצאה מכך, שימש המשפט כאמצעי לחץ וסחיטה על דלת העם. לחץ זה הביא ללחץ נגדי מצד דלת העם ועם הופעת הכתב מחדש החלה דלת העם לדרוש את כתיבת החוקים. המחוקק הראשון אשר נזכר במקורות הוא זלווקוס מלוקרוי במערב. המחוקקים הופיעו קודם במערב כי שם האצולה לא יכולה לטעון לזכות אבות. המחוקקים המוכרים הם ליקורגוס מספרטה, דרקון מאתונה ואחרים.

אף שהמשפט נותר בידי האצולה פחת הלחץ שהם הפעילו על דלת העם. רוב המחוקקים באו מקרב האריסטוקרטיה ומיעוטם היו אנשים מבחוץ שנתפסו כחסרי פניות. הסיבות לכתיבת החוקים מגוונות וכנראה שהמחוקקים פעלו כך על מנת להפיג את המתח בין המעמדות ולהסדיר את תקינות השלטון.

[עריכה] טירניה

ערך מורחב – טירניה ביוון העתיקה

טירניה היא צורה של שלטון יחיד החל מאמצע המאה ה-7 ביוון העתיקה. שליטים אלו, שבאו בדרך כלל מקרב האריסטוקרטיה החליפו את שלטון המלכים בדיקטטורה אישית. בדרך כלל ההחלפה באה כתוצאה מהפיכה אלימה. אף שהטיראנים באו בדרך כלל מקרב האצולה, הם התבססו בדרך כלל על השכבות העממיות. בדרך כלל הטיראנים ניסו לכונן שושולות בדומה למלכים, אך בדרך כלל הדבר לא צלח בידם.

בחלק מהמדינות המשטר הטירני היווה שלב מעבר בין שלטון האריסטוקרטיה והמלוכה לדמוקרטיה, אך זה לא תמיד היה כך ולעתים השלטון עבר מיד ליד בין הקבוצות השונות.

יש סיבות אחדות לעליית הטיראנים והחלפת המשטר המלוכני במשטר דיקטטוריה:

  1. קרע בתוך האריסטוקרטיה
  2. עליית מעמדות כלכליים חדשים
  3. ירידת משקלה הצבאי של האריסטוקריה ועליית משקלם של חוגים אחרים.

גם השליטים יחידים במזרח (באסיה הקטנה) כונו בדרך כלל טיראנים, אך היו אלה שליטים מטעם השלטון הזר. בדרך כלל מינו השליטים הזרים אציל מקומי שיעלה להם מס וישמור על קשר בין העיר לבין השלטון המרכזי ולא התערבו באוטונומיה הפנימית של הערים. אף שדיקטטורים אלה גם נקראים טירנים, סיבות לעלייתם שונות.

בהתחלה לא היה למושג זה גוון שלילי, אך כבר בעת העתיקה המקורות. יחד עם זאת יש לזכור שרוב המקורות הראשוניים נכתבו על ידי אריסטוקרטים שיחסם לטירנים היה שלילי.

[עריכה] שינויים כלכליים בתקופה הארכאית

ערך מורחב – כלכלת יוון העתיקה

הקולוניזציה הייתה המנוע העיקרי של השינויים הכלכליים ברוב חלקיה של יוון. המושבות היוונית היו לתחנות מסחר פורחות ושווקים חדשים נפתחו לסוחרים היוונים. לא עוד ייצור לשימוש פנימי בלבד, אלא בתי מלאכה שלמים שהתמחו ביצוא. התפתחות זו של השווקים גרמה לירידת קרנה של האצולה החדשה הופעת מוקדי כוח חדשים - בעיקר מקרב הסוחרים.

ההגירה מזרחה לאסיה הקטנה קירבה את התרבות היוונים עם לידיה שבה הופיעו המטבעות הראשנים. במהלך המאה ה-6 לפנה"ס חדרו המטבעות גם ביוון וחוללו שינוי גדול בכלכלה היוונית.

שינוי אחר הוא העיור המואץ. אף שהייתה הגירה גדולה מהמולדת היוונית לחו"ל, גידול בתעשיה גרם לדרישה לידיים עובדות. כתוצאה מכך, יוון הפכה לתלויה עוד יותר ביבוא מזון וחומרי גלם אחרים מבחוץ. העיור לא התרחש במחוזות שבהם הייתה עתודת קרקע חקלאית גדולה דוגמת ספרטה ותסליה. ארצות אלו לא השתתפו כמעט במפעל הקולוניזציה והשפעותיה הכלכליות ניכרו פחות בחבלי ארץ אלו מאשר במקומות אחרים שכן נטלו חלק פעיל ביישוב חופי הים התיכון.

[עריכה] השינויים הצבאים בתקופה הארכאית

ערך מורחב – צבא יווני בתקופת יוון הארכאית

[עריכה] חיל היבשה

ביבשה הדגש עבר מאצולה הרכובה על סוסים ומרכבות אל חיל הרגלים. הקולוניזציה הביאה לגידול ניכר במספר האנשים שמסוגלים לרכוש מערכת כלי נשק טובה. יחד עם תנאי הקרקע שלא מאפשרים גידול נאות של סוסים ברוב חלקיה של יוון גרמו לזניחת הזרוע הרכובה לטובת חיל הרגלים ביוון למעט תסליה. התפתח גם מערך הפלנקס המבוסס על הופליטים.

[עריכה] שינויים בצי

אוניות המלחמה עברו שינוי מהפכני. בתקופה שקדמה לתקופה הארכאית האונייה הייתה פלטפורמה שעל גביה נלחם חיל רגלים והאויות היו לא יותר מאשר במה שאפשרה להם את זה. בתקופה הארכאית הורכב איל הניגוח על חרטום האניה.[1]. בתקופה זו הופיעו גם דגמי אוניות שכל תכליתן הייתה מלחמה בים. בהתחלה הייתה זו ספינה המצוידת באיל ניגוח, אחר כך הופיעו האוניית חמישים ותלת חתרית.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, מגנס, 1998, ע"מ 59 - 142
  • ג'. ב. ברי, תולדות יוון, כרך ראשון

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ יש חוקרים שסבורים שאיל הניגוח היה ידוע כבר בתקופה המיקנית, להשוואה ראו מאיר שש, תולדות העוצמה הימית, משרד הבטחון, 1991, פרקים א וב.
שפות אחרות