דאוגבפילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דאוגבפילס
סמל העיר דניפרופטרובסק
מדינה לטביה
מחוז {{{מחוז}}}
ראש העירייה ריטה סטרודה
שטח 72.48 קמ"ר
תאריך ייסוד 1275
אוכלוסייה
 - עירונית

115,265 (2005)


אתר אינטרנט רשמי http://www.daugavpils.lv

דַאוּגַּבְפִּילְס (לטבית: Daugavpils; ליטאית: Daugpilis; פולנית: Daugavpils; רוסית: Да́угавпилс) היא העיר השנייה בגודלה בלטביה, בירת חבל לטגלֶה. העיר נמצאת 230 ק"מ דרומית-מזרחית לריגה על גדות הנהר דבינה המערבית, או דאוגבה. אוכלוסית העיר מונה 115,265 נפשות. הרוסים מהווים כ-55% מאוכלוסיית העיר, הלטבים - 16%, והפולנים - 15%. בנוסף מתגוררים בעיר גם בלארוסים, אסטונים וקיימת בעיר קהילה יהודית קטנה.

[עריכה] היסטוריה

העיר מוזכרת לראשונה ב־1275 בשם דינבורג, והייתה שייכת למסדר הליבוני. היא הייתה בשלטון הדוכסות הפולנית-ליטאית בין 1561 ל־1772. בשנת 1582 קיבלה זכויות מעמד של עיר. בין השנים 1656 ו־1667 נשלטה העיר בידי רוסיה ונקראה בוריסוגלבסק (רוסית: Борисогле́бск).

בשנת 1893 שונה שם העיר לדבינסק (פולנית: Dźwińsk; רוסית: Двинcк; בלארוסית: Дзьвінск). לאחר המלחמה הפולנית סובייטית, ב־1921 הפכה לחלק מהרפובליקה הלטבית, ושמה שונה לדאוגבפילס.

ב־1940 צורפה לברית המועצות. ב־26 ביוני 1941 נכבשה על ידי הגרמנים, וביולי 1944 שוחררה. העיר חזרה לשלטון לטביה לאחר התפרקות ברית המועצות ב־1991, והפכה לעיר השנייה בגודלה בה, אך עם אוכלוסייה שהטלבים מהווים בה מיעוט.

שמה של העיר בגרמנית היה Dünaburg, ביידיש היא נקראה דענענבורג, והגרסה הפולנית של שם זה היא Dyneburg.

[עריכה] יהודים

הקהילה היהודית בעיר קיימת מאמצע המאה ה־18. עד שנת 1888 כיהן כרב העיר הרב ראובן הלוי לוין. רבי מאיר שמחה מדווינסק כיהן כרב העיר משנת 1888 כראש קהילת המתנגדים, ורבי יוסף רוזין (הרוגצ'ובר) כיהן משנת 1889 כראש קהילת החסידים. כמו כן, נולד בעיר בשנת 1890 השחקן שלמה מיכאלס.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הופצצה העיר בידי הגרמנים, ולכן רוב היהודים עזבוה למשך תקופה זו. הם חזרו מאוחר יותר, וערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר 13,000 יהודים. בשנת 1940, במהלך הכיבוש הסובייטי של לטביה, נשלחו רבים מחשובי יהודיה של העיר לסיביר כאוייבי המשטר.

ביולי 1941 הקימו הגרמנים גטו בעיר, ואספו לתוכו את יהודי דאוגבפילס והסביבה. באוגוסט 1941 החלו הגרמנים, יחד עם השוטרים הלטביים, לשלוח את יהודי הגטו להשמדה. באקציה האחרונה בנובמבר נרצחו 1134 יהודים. בחיים נותרו רק 950 יהודים, שהיו בעלי כושר עבודה. בינואר 1942 שלחו הגרמנים לברלין את חפצי הערך של היהודים, ביניהם 60 קילוגרם זהב, 155 קילוגרם של טבעות זהב, ו־65 קילוגרם עגילי זהב. במאי 1942, נרצחו כל תושבי הגטו.

בשנת 1970 היו בעיר כ־2,000 יהודים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דאוגבפילס