פחמן דו-חמצני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כללי

שם פחמן דו־חמצני
נוסחה כימית CO2
מראה גז חסר צבע

פיזי

משקל אטומי 44.0099 amu
נקודת התכה הופך לנוזל תחת לחץ גבוה ב216 K ‏(−57 °C)
נקודת רתיחה ממריא ב195 K‏ (−78 °C)
צפיפות 1.6 Mg/m3 (מוצק)


1.98 kg/m3 (גז ב 298 K)

מסיסות 0.145 g ב 100 g מים

תרכמוכימיה

ΔfH0גז −393.52 kJ/mol
ΔfH0מוצק ? kJ/mol
S0גז, 100 kPa 213.79 J/(mol·K)
S0מוצק ? J/(mol·K)

פחמן דו־חמצני, CO2 בכתיב כימי, הוא גזטמפרטורת החדר) המהווה תרכובת של פחמן וחמצן. כל מולקולה של CO2 מורכבת מאטום פחמן (C) אחד ושני אטומי חמצן (O), הקשורים ביניהם בקשרים כימיים. זהו גז חסר צבע. מצב הצבירה המוצק של פחמן דו־חמצני קרוי קרח יבש, בזכות תכונת ההמראה המאפיינת אותו, כלומר מעבר ישיר ממצב מוצק למצב גז.

[עריכה] תכונות כימיות

מבנה המולקולה: O=C=O או (O::C::O). כל אחד מאטומי החמצן (שבמעטפתו החיצונית שישה אלקטרונים) קשור בקשר קוולנטי כפול לאטום הפחמן (שבמעטפתו החיצונית ארבעה אלקטרונים).

פחמן דו־חמצני נפוץ בטבע בשתי צורות:
א. כגז באטמוספירה;
ב. מומס במקווי מים.

[עריכה] ביולוגיה

הצמחייה - היבשתית והימית - מטמיעה את הפחמן בתהליך הפוטוסינתזה והופכת אותו לתרכובות אורגניות (פחמימות, חלבונים ושומנים). אלה מהוות מקור הפחמן העיקרי במזונם של בעלי החיים והוא מועבר הלאה באמצעות שרשרת המזון.

בתהליך הנשימה חוזר חלק מהפחמן הדו־חמצני לאטמוספירה, כמות נוספת משתחררת מריקבון וחלק קטן נצבר בצורה של חומר אורגני או כמחצבים של פחם, נפט וגז טבעי.

במאתיים השנים האחרונות הומצאו תהליכים תעשייתיים המשחררים כמויות גדולות של פחמן דו־חמצני לאטמוספירה (בעיקר שריפה של דלקים מאובנים (פוסיליים) – הופר המאזן הטבעי של הפחמן הדו־חמצני. תורמת לכך גם ההקטנה בכמות הצמחייה הקיימת על־פני כדור הארץ, המטמיעה פחות פחמן דו־חמצני. כתוצאה מכך, כמות הפחמן הדו־חמצני הקיימת כיום באטמוספירה גדולה ב-50 אחוזים מהכמות שהייתה בה לפני מאתיים שנה.

[עריכה] ראו גם