חיים פרחי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים פרחי (1760 - 21 באוגוסט 1819) - יועצם היהודי של שליטי הגליל בימי האימפריה העותומנית, ובמהלך מסע נפוליון בארץ ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע היסטורי
לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי האימפריה העותומנית בשנת 1516 הייתה ארץ ישראל לחלק מן האימפריה. עם זאת, היה השלטון התורכי המרכזי חלש. לאורכה ולרוחבה של האימפריה, שהשתרעה על פני שטחים נרחבים בתורכיה, אסיה, צפון אפריקה, הבלקן ואירופה, קמו שליטים מקומיים, אשר יצרו שלטון מקומי אוטונומי כמעט, שהקשר שלו אל השלטון באיסטנבול היה רופף.
השלטון המרכזי בצפון ארץ ישראל אמור היה להיות מדמשק, כאשר מושל דמשק הוא האחראי בפני כס המלכות בתורכיה. במהלך המאה ה-18 קם שליט מקומי חזק, בשם דאהר אל עומר וניתק את הקשר אל האימפריה. שליט זה הובס בשנת 1775 על ידי הקצין התורכי אחמד אל ג'זאר, והתורכים שבו וביססו את שליטתם בצפון הארץ.
בימי דאהר אל עומר ובימי אל ג'זאר, החל יישובו מחדש של הגליל ביהודים. דאהר הזמין את הרב אבולעפיה מאיזמיר כי ישוב ויישב את טבריה. קיומו של שלטון חזק, אשר אכף את החוק ומנע את שוד הדרכים, כפי שהיה בימי דאהר ובימי אל ג'זאר, הפך את הגליל לאבן שואבת לרבים - ערבים מסוריה ומלבנון, וכן יהודים מן המזרח ומן המערב.
[עריכה] יועצו של אל ג'זאר
חיים פרחי נולד למשפחה יהודית מכובדת בדמשק, ויש האומרים שהיה נצר לבית דוד. במשך שנים שימשו בני המשפחה, וביניהם אביו של חיים פרחי, שאול פרחי, כגיזברים של נפת דמשק, וייתכן כי שימשו כמתווכים בין אנשי הקהילה היהודית ובין השלטון, ידוע כי סייעו להקל את עול המיסים מיהודי צפת. חיים פרחי שימש בתחילת דרכו כבנקאי של מושל דמשק. הוא השיג השפעה על השלטון התורכי, והפך ליועצו של שליט עכו אחמד אל ג'זאר. אל ג'זאר הכיר בכשרונותיו של יועצו, ופעל על פי עצותיו, כמו גם נתן הנחה ליהודים במס הגולגולת, לבקשתו.
עם זאת, היה אל ג'זאר אדם אכזר ואלים. כינויו "אל ג'זאר" פירושו "הקצב". בהתקפי אלימות התאנה ליועצו היהודי, ניקר את עינו וכרת את קצה חוטמו. איור מפורסם מאותם הימים מראה את אל ג'זאר יושב בדין, כשלפני יועצו היהודי כשרטייה על עינו.
בימי אל ג'זאר, בשנת 1799, ניסה נפוליון לכבוש את ארץ ישראל. מסע נפוליון בארץ ישראל החל בחודש פברואר 1799 כאשר נפוליון וצבאו הגיעו מדרום, כבשו את יפו וטבחו בה אלפיים שבויים תורכיים, ולאחר מכן התקדמו צפונה, כבשו את חיפה ועמק יזרעאל, וצרו על עכו. חייליו של אל ג'זאר החזיקו מעמד במצור, במשך כחודש וחצי, וסירבו להכנע. חיילים אלו נעזרו במלחים אנגלים, בפיקודו של האדמירל סידני סמית. כן נעזרו במומחה תותחנות צרפתי בשם אנטואן דה פיליפו.
המוח שמאחורי ההגנה על עכו היה פרחי. כיועצו ואיש סודו של אל ג'זאר, הייתה לפרחי יד בניהול המלחמה. פרחי ודה פיליפו נלחמו כנגד נפוליון מלחמה אכזרית, אך רבת תחבולות. בשיאו של המצור אכן נפרצה החומה, ותוך אבדות קשות ניסו חיילי נפוליון להכנס אל העיר פנימה, אך גילו כי במהלך השבועות מאז החל המצור בנו פרחי ודה פיליפו חומה נוספת, מספר מטרים בעומק העיר, במקום בו היה גנו של אל ג'זאר. בניית החומה הנוספת גרמה לנפוליון ולאנשיו להבין כי כפי הנראה לא יהיה בכוחם לכבוש את העיר, המצור הוסר, ונפוליון נסוג בחזרה למצרים כלעומת שבא. יש האומרים כי הודעתו של נפוליון במהלך המלחמה, כי אם תצלח דרכו, והארץ תכבש על ידו, תוחזר הארץ לידי היהודים, נועדה לכבוש את לבו של פרחי ולהטותו לצדו.
[עריכה] ירידתו ומותו של פרחי
לאחר מות אל ג'זאר, בשנת 1804, קיבל את תפקיד מושל הגליל בנו סולימאן. סולימאן זה שלט באזור עד לשנת 1819. סולימאן הותיר את פרחי במשרותיו, ונעזר בעצותיו כשם שנעזר בהן אביו.
לאחר מות סולימאן עלה לשלטון בגליל בנו המאומץ עבדאללה. עבדאללה זה החליט להיפטר מחיים פרחי. הדבר נודע לפרחי, אך הוא לא נמלט, שכן חשש כי אם יימלט ישפוך עבדאללה את זעמו על היהודים שבממלכה. ב21 באוגוסט 1819 הגיעו לפתע חיילים לבית פרחי, הודיעו לו כי הוא בוגד במלכות והרגו אותו במקום בחניקה. את גופתו סירבו לקבור. ביתו נשדד על ידי החיילים. משפחתו נמלטה לדמשק, אך אשתו לא עמדה בתלאות הדרך ומתה בצפת.
[עריכה] נקמת דמו של חיים פרחי
כאשר הגיעה השמועה למשפחת פרחי בדמשק על שאירע לאחיהם, נשבעו אחיו, שלמה, רפאל ומשה פרחי, לנקום את דם אחיהם. הם שכרו קצינים תורכים בדמשק ובחאלב, והוציאו פסק הלכה מאת ה"שייך אל איסלאם" (הוא הסמכות הדתית העליונה באימפריה העותמאנית) כי עבדאללה הוא בן מוות.
באפריל 1821 הגיעו האחים פרחי ועמם צבא גדול אל ארץ ישראל. הם עברו דרך הגליל, כשהם מביסים את צבאות עבדאללה בדרכם, וממנים מושלים חדשים בכל מקום אליו הגיעו. לאחר מכן צרו על עכו במשך 14 חודשים. במהלך המצור הורעל האח הבכור שלמה על ידי שליחיו של עבדאללה, והאחים הנותרים התייאשו מן המצור, ושבו עם חייליהם לדמשק.
[עריכה] מורשתו של חיים פרחי
ביתו של חיים פרחי עומד עד היום בעכו, אך הוא אינו פתוח למבקרים. בעכו נקראת כיכר מרכזית בעיר העתיקה על שמו. פרחי ייזכר אף כמסייע לעלייתם של תלמידי הבעש"ט לארץ, בשנת 1777, ולקליטתם בגליל. עלייה זו הינה אבן דרך חשובה בהתיישבות היהודית בגליל.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, הוצאת המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, 1947.
[עריכה] קישורים נוספים
- אתר משפחת פרחי ובו אילן היוחסין שלה

