אחדות העבודה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סיעות פועלים בכנסת יוצאות אחדות העבודה ומפא"י |
|
אחדות העבודה (1919 - 1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית, שנוסדה על ידי איחוד מפלגת "פועלי ציון" בראשות דוד בן גוריון עם הפועלים "הבלתי מפלגתיים" בראשות ברל כצנלסון. פלג שמאלי קטן של פועלי ציון לא הצטרף לאיחוד והמשיך לקיים מפלגה עצמאית בשם "פועלי ציון שמאל".
עם מייסדי "אחדות העבודה" נמנו רבים ממנהיגי היישוב וביניהם יצחק בן צבי, חברו הקרוב של בן גוריון, יצחק טבנקין (ממקימי קיבוץ עין חרוד ומנהיג הקיבוץ המאוחד) ואברהם הרצפלד. המפלגה הובילה להיפרדות מן הסוציאליזם המרקסיסטי הדוקטרינרי (אם כי היו בתוכה קבוצות מרקסיסטיות). משנתו המפורשת של אחד מראשיה ומנהיגה הרוחני, ברל כצנלסון שיחד עם בן גוריון עמד בראשה, הייתה משנה סוציאליסטית אך בגוון שאינו מרקסיסטי. מפלגת "אחדות העבודה" תמכה בשיתוף פעולה עם התנועה הציונית כולה, לרבות זרמים לא-סוציאליסטיים, בניגוד לפלג שפרש מ"פועלי ציון", "פועלי ציון שמאל".
ב-1930 התאחדה "אחדות העבודה" עם מפלגת "הפועל הצעיר" בראשות יוסף אהרונוביץ והפכה להיות "מפא"י" - מפלגת פועלי ארץ ישראל.
יש להבחין בין "אחדות העבודה" ההיסטורית הראשונה ובין מפלגות שנוסדו על ידי מיעוט מיוצאי אותה מפלגה ואשר אימצו שמות דומים וכונו גם כן "אחדות העבודה":
- התנועה לאחדות העבודה (1944 - 1946) שהוקמה על ידי סיעה ב' (פלג של מפא"י).
- התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון (1946 - 1948) שהוקמה כאיחוד של התנועה לאחדות העבודה עם המפלגה הקטנה פועלי ציון שמאל, ואשר התאחדה ב-1948 עם השומר הצעיר אתה הקימה את מפ"ם.
- אחדות העבודה - פועלי ציון (1954 - 1968) שפרשה ממפ"ם ואשר התאחדה עם מפא"י ועם רפ"י, אתן הקימה את מפלגת העבודה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

