כתר (רפואת שיניים)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתר הינו החלק בשן אשר אותו ניתן לראות; זהו החלק המכוסה אמייל והבולט מהחניכיים.
כתר הינו גם שמו של תחליף מלאכותי לכתר הטבעי, אותו יש להתקין במקרה של נזק חמור לשן. המושג כתר בשפת היום-יום מציין כמעט תמיד את הכתר המלאכותי.
כתרים מלאכותיים עשויים מסגסוגות של מתכות (הכוללות לעתים קרובות זהב) או מחרסינה (פורצלן), ולאחרונה - מחומרים קרמיים דמויי-חרסינה, החזקים ועמידים ממנה בהרבה.
הכנת והתקנת הכתר מתבצעת בכמה שלבים:
- במקרים רבים מתבצע לפני הכנת הכתר מילוי של השן הפגועה באמצעות סתימה, זאת בכדי להעניק בסיס מוצק וטוב יותר לכתר.
- רופא השיניים קודח בשן הפגועה ומסיר מעט ממנה, זאת בכדי לעצב בסיס מוצק לכתר, בסיס אליו הכתר יוכל להיצמד (ולהישאר צמוד לזמן רב) באופן מכני, תוך הסתמכות מינימלית על חומר הדבקה. בנוסף, נדרש שהכתר יהיה עבה מספיק כדי שיספק חוזק לשן ולא יישבר; אם השן גדולה מדי, לא ניתן להתקין עליה כתר עבה.
- רופא השיניים מתעד את צורת השן, זאת לשם עיצוב הכתר. במיוחד נדרש תיעוד מדויק של המשטח העליון של השן, אשר יימצא במגע ישיר עם הכתר. תיעוד צורת השן נעשה באמצעות תבנית פלסטית המונחת על השיניים למשך מספר דקות; צורת השיניים מוטבעת בתבנית.
- רופא השיניים מחליט על הגוון המדויק בו על הכתר להיות. הרופא לוקח בחשבון את גוון השיניים הכללי, ובמיוחד את גוון השיניים הסמוכות לשן הפגועה.
- התבנית הפלסטית נשלחת למעבדה, בצירוף הוראות נוספות באשר לצורת הכתר, צבעו והחומר בו יש להשתמש.
- במקרים רבים מתקין רופא השיניים כתר זמני, אשר מגן על השן (שעכשיו חשופה יותר, עקב עיצובה באמצעות המקדחה) עד שהכתר הקבוע מוכן, בדרך-כלל תוך כמה שבועות. הכתר הזמני מודבק לשן באמצעות דבק זמני; דבק זה אינו עמיד במיוחד בפני מים ולחץ, ולעתים קרובות נופל הכתר באופן ספונטני; במקרה זה יש לשוב למרפאה ולהתקינו מחדש. אין להישאר יותר מכמה ימים ללא הכתר, שכן אז זזות השיניים (במיוחד השיניים הסמוכות לשן הפגועה, אשר נוטות לסגור על הפער שנוצר) ושוב אין התבנית והמידות שנלקחו מתאימות.
- התקנת הכתר. הרופא משתמש בדבק קבוע וחזק במיוחד. לפני ההתקנה מתבצעים ניקוי וייבוש קפדניים של השן הפגועה, כדי שאף דבר לא יבוא בינה ובין הכתר. למרות חוזקו של הדבק, מצופה ברוב המקרים שהכתר יישאר במקומו בזכות התאמתו המושלמת לצורת השן ולפער שבין השיניים הסמוכות. טעות של שבריר המילימטר בהכנת הכתר עלולה להקשות מאוד על התקנתו, להוות מטרד לאדם מטופל או לגרום לכתר ליפול לאחר זמן קצר. אחרי התקנת הכתר (בינתיים ללא דבק) בודק הרופא שהמטופל מרגיש בנוח עם הכתר, שהכתר לא לוחץ מדי או אינו מאפשר סגירה מושלמת של הפה. בנוסף למשוב מהמטופל, הרופא משתמש ביריעה דקה המכוסה צבע דמוי דיו; הרופא מניח את היריעה על הכתר (המותקן על השן הפגועה) ומורה למטופל לסגור את הפה מספר פעמים בחוזקה; הצבע נמרח על האזורים הבולטים בכתר; הרופא מעצב מעט את הכתר בעזרת המקדחה ולפי האזורים הצבועים. הרופא חוזר על התהליך עד שהמטופל מאשר שההתאמה מושלמת.
התהליך כולו אינו כרוך בדרך-כלל בכאב, למעט שלב הקידוח שלפני הכנת הכתר. במקרים רבים מהווה הכתר שלב אחרון של טיפול שורש אינטנסיבי; טיפול השורש אינו יעיל אם השן נשארת חשופה, והכתר מגן על שורש השן ומשלים את הטיפול.
כתרים הינם יקרים למדי. כתרי המתכת הינם היקרים ביותר; בהם כמעט ולא משתמשים כיום. כתר חרסינה עולה כיום (בישראל, בשנת 2005, כולל ההכנה וההתקנה, אך לא כולל טיפולים נוספים כגון סתימות וטיפולי שורש) כ-2,000 ש"ח, אך המחיר עלול להשתנות בצורה דרסטית עקב גורמים רבים. במדינות רבות בהן קיים ביטוח רפואי, הלה אינו מכסה כתרים, או מכסה בצורה חלקית, ועל המטופל לשלם את רוב הסכום מכיסו. ניתן בדרך-כלל לרכוש ביטוח מורחב (או ביטוח מחברה פרטית) המכסה טיפולי כתר בשלמותם.

