יד מרדכי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יד מרדכי הוא קיבוץ השוכן כעשרה קילומטרים מדרום לאשקלון. הקיבוץ נוסד על ידי חברי תנועת השומר הצעיר.
הקיבוץ הינו חלק ממועצה אזורית חוף אשקלון.
קיבוץ יד-מרדכי עלה להתיישבות בדצמבר 1943. כמה חודשים קודם לכן התרחש מרד הלוחמים היהודיים בגטו ורשה, וחברי הקיבוץ החליטו לקרוא אותו על שם מנהיג המרד, איש השומר הצעיר בורשה , מרדכי אנילביץ'
תוכן עניינים |
[עריכה] ראשית הקיבוץ - מצפה הים
חברי הקיבוץ הראשונים הגיעו משני גרעיני הכשרה בפולין. הם עלו לארץ-ישראל כבודדים בשנים 1933-1938 והתארגנו יחדיו בקיבוץ שנקרא "מצפה הים", בסמוך לעיר נתניה. על מצוק הצופה אל הים. הקיבוץ התקיים בין השנים 1936 עד 1943. שטח הקרקע שהוקצה לקיבוץ - 14 דונם, היה זעיר ולא אפשר את התפתחותו. כיוון שהאופי החלוצי היה קמה לחקלאות התעסקו חברי הקיבוץ בחקלאות ים ובגידול דבורים לדבש. אך כוונתם היתה להגיע לשטח שיאפשר גידולים חקלאיים נרחבים ולכן עבר הקיבוץ ב־1943 לאזור שהוקצה לו על ידי המוסדות המיישבים, ליד אשקלון. הקמת יד מרדכי היוותה השלמה למפעל ההתיישבות בנגב המערבי, בשכנות לקיבוצים גברעם ונירעם.
[עריכה] בנייה והתרחבות
אחרי עלותו על הקרקע בדצמבר 1943, החל קיבוץ יד-מרדכי בתקופה של בנייה והתרחבות: נבנו בתי ילדים ובתים ראשונים למגורי חברים, ענפי החי והשדה גדלו והונח יסוד למפעל שימור ירקות. על ראש הגבעה הוקם מגדל מים גבוה.
מסכת יחסים מיוחדת נרקמה עם הכפרים הערביים השכנים: בית ג'ירג'יה, דיר סניד, חירביה וברייר. היה רצון כן לפתח יחסי שכנות טובים, ו"מוכתר" הקיבוץ מונה לתפקידו בעיקר למטרה זו.
[עריכה] מהחלטת האומות המאוחדות ועד הפלישה המצרית
בכ"ט בנובמבר 1947 נערכה בעצרת האומות המאוחדות ההצבעה על חלוקת ארץ ישראל. על פי מפת החלוקה הייתה יד-מרדכי אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית שתוקם.
האזור שמצפון ליד מרדכי, לרבות העיר אשקלון היה בשליטה ערבית. המצב הבטחוני הלך והחמיר. הנסיעה לתל אביב נעשתה קשה יותר ויותר. יריות ומחסומים של פורעים ערביים הפכו לעניין של שגרה. היחסים הטובים עם השכנים נפסקו כמעט לגמרי והקיבוץ נכנס למצב של מצור וניתוק ממרכז הארץ.
בערב ליל הסדר בפסח תש"ח, הצליחה שיירה של משאיות, שהייתה מלווה על ידי משוריינים של הפלמ"ח, לפרוץ את הדרך ליד מרדכי. השיירה הביאה עמה מצות ומצרכים לליל הסדר וגם שבעה רובים צ'כיים. מיקומו של הקיבוץ על אם הדרך לתל אביב הפך אותו ליעד אסטרטגי, שיכול היה להוות מכשול ובלם בפני פולש מצרי, אם כוח צבאי כזה ינסה לפרוץ למרכז הארץ. חברי הקיבוץ היו מודעים לסכנה ועסקו כל העת בביצורו. המשק הפך למבצר, הוא תוגבר במחלקת פלמ"ח והנשק שהועמד לרשותו כלל מטול פיאט נגד טנקים, שני מקלעים ושתי מרגמות, בנוסף לרובים ותת מקלעים.
[עריכה] הקרבות עם המצרים
ביום 14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח, הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. באותו יום פלש הצבא המצרי לארץ ישראל, כשאחד מיעדיו הראשונים היה יד מרדכי. ב־18 במאי נודע למגינים כי הצבא המצרי עומד לתקוף אותם למחרת. עוד באותו לילה פונו מן הקיבוץ הילדים וחלק מהנשים.
הקרבות ביד מרדכי ששכן במרחק שני ק"מ בלבד מהגבול המצרי, החלו ב־19 במאי. במשך שישה ימים עמדו 130 חברי הקיבוץ וכעשרים אנשי פלמ"ח באומץ ובגבורה מול כ־2000 חיילים מצרים. המצרים שהיו בטוחים שהיישוב ייכבש תוך כמה שעות נאלצו לחזור ולהתקיפו פעמים רבות, עד שבלילה השישי של הקרבות החליטו חברי הקיבוץ לסגת מהמקום. התחמושת אזלה לחלוטין, רבים נפצעו ו־23 נהרגו ולא הייתה אפשרות להמשיך בלחימה.
החברים טמנו את ההרוגים בקבר אחים מתחת לבונקר המפקדה וב־24 במאי, עם שחר ניתנה פקודת הנסיגה. הקיבוץ נכבש על ידי המצרים, ובמשך כחצי שנה ישב במקום חיל מצב מצרי שהרס אותו עד היסוד. בתקופה שהקיבוץ היה כבוש, התגוררו חברי הקיבוץ וילדיו ביישובים במרכז הארץ.
[עריכה] השחרור והבניה מחדש
ב־5 בנובמבר 1948 שוחרר הקיבוץ על ידי חטיבת גבעתי. ותוך זמן קצר חזרו אליו החברים ובנו אותו מחדש. באותה שנה הצטרף לקיבוץ גרעין של חברי השומר הצעיר מבולגריה וזמן קצר לאחר מכן הגיע גרעין נוסף של צעירים מאורוגוואי. במרכז הקיבוץ, ליד מגדל המים שהופגז ונפל במלחמת העצמאות הוקמה ב־1951 אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ'. את האנדרטה יצר הפסל נתן רפפורט. לרגלי גבעת האנדרטה נערכת כל שנה עצרת עם גדולה בכ"ז בניסן – יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
ב־1965 נפתח למבקרים אתר הקרב מ־1948 וב־1968 נחנך המוזיאון "משואה לתקומה", המנציח את נופלי הקיבוץ וגבורת מגיניו. המוזיאון נבנה בסמוך לקבר האחים של 26 חברים ואנשי פלמ"ח שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות ביד מרדכי.
[עריכה] הקיבוץ כיום
כיום מונה הקיבוץ כ־ 500 תושבים המתפרנסים מחקלאות, תעשייה (הקיבוץ הוא הבעלים של מכוורת יד מרדכי), מסחר ותיירות.
בשנת 2005, אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות, הוקם ליד הקיבוץ מאהל מחאה ומיני מחנה פליטים של עקורי אלי סיני שמחו על כך שהמנהלת לא מצאה עבורם פתרון קהילתי שישמור על הקהילה וצביון היישוב כיישוב קהילתי לחוף הים התיכון. נכון לאפריל 2006 המאהל עדיין קיים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
| יישובי המועצה אזורית חוף אשקלון | |
|---|---|
| קיבוצים | גברעם · זיקים · יד מרדכי · כרמיה · ניצנים |
| מושבים | בית שקמה · ברכיה · גיאה · הודיה · חלץ · כוכב מיכאל · מבקיעים · משען · ניר ישראל · נתיב העשרה · תלמי יפה |
| יישובים קהילתיים | בת הדר · ניצן |
| בשטח המועצה נמצא גם המוסד החינוכי כפר סילבר | |

