הנבואה במסורת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סדרת הערכים העוסקים
בנושאים הקשורים לנבואה:
  • הנבואה במסורת ישראל

הנבואה הינה אחת הדרכים בה יוצר האלוקים קשר עם בני האדם. ומשום כך הנושא של הנבואה הוא נושא חשוב שדנו בו לכל אורך מסורת ישראל.

תוכן עניינים

[עריכה] דרגות של נבואה

על פי היהדות, ישנה הבחנה בין דרגות שונות של נבואה. כבר המקרא מבחין בין דרגת נבואתו של משה לבין נבואותיו של הבאים אחריו, כאמור אחרי מותו של משה "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (דברים, ל"ד, י'). במסורת חז"ל נתנו כמה הסברים להבחנה בין דרגות הנבואה בין השאר - "כל הנביאים נסתכלו באספקלריה (מסך) שאינה מאירה; משה רבנו נסתכל באספקלריה המאירה" (יבמות מט ע"ב). משום כך מקובל להבחין: המקרא הינו ברמה של נבואה עליונה של משה רבנו, הנביאים הינם ברמה של נבואה רגילה ואילו הכתובים נכתבו תחת השראה של רוח הקודש, שזוהי סוג של השראה יותר נמוכה.

[עריכה] הכנה לקבלת נבואה

[עריכה] התיאורים בתנ"ך

על פי המסופר בתנ"ך נראה כי אין מצב קבוע וברור לנבואה. לעיתים היא באה במפתיע על האדם, כמו אצל משה בסנה ושמואל במשכן שילה וירמיהו בעודו היה נער, בלא שעשו הכנות להתנבאותם. לעומת זאת בספר שמואל ובספר מלכים מסופר על חבורות בני נביאים, שהתלמדו להתנבא, והגיעו למצב של אקסטזה ונבואה, על ידי ניגון בכלי זמר. (שמואל א', י ה) גם אצל הנביא אלישע, מסופר כי ביקש שינגנו לפניו כדי שתשרה עליו נבואה. (מלכים ב', ג טו). לעיתים הנביאים הוקדשו מילדותם כמו אצל שמואל, ולעיתים הם במפתיע נלקחו מעבודתם כמו עמוס, שאומר על עצמו שהוא בוקר ובולס שקמים ואיננו לא נביא ולא בן נביא. (עמוס ז, יד)

[עריכה] ספרות חז"ל

לתפיסת חז"ל לא כל אדם יכול להגיע לנבואה ולא כל תקופה מתאימה לנבואה. גם כאשר ישנו אדם מושלם שראוי לנבואה, אם הדור אינו ראוי לנבואה, הרי זו לא תשרה. כך הם הסבירו מצב שבו היו אנשים גדולים כהלל הזקן בבית שני, שהיו ראויים לנבואה, אך היא בוששה מלשרות עליהם.

עוד לתפיסתם אין השכינה שורה אלא על חכם, גיבור עשיר וענו. האדם צריך להיות שלם בשכלו (חכמה) בנפשו (גיבור) ברכושו (עשיר) ומעל לכל צריך להיות ענו.

[עריכה] ספרות הראשונים

לשיטת הרמב"ם טהרת המידות היא המפתח לנבואה, ואת גיבור הוא מפרש כמתגבר על יצרו ואת עשיר כמי ששמח בחלקו ומסתפק במועט. כדי שהאדם יתנבא עליו להיות חכם בחוכמת המדע והתורה , בעל מידות וכשרון דמיוני מפותח. הרמב"ם מסביר בפרק 7 משמונה פרקים - הקדמתו לפירושו למסכת אבות שכל המעלות השכליות (בלי להסביר מהן) נדרשות כדי שאדם יתנבא ואילו לעומת זאת ניתן להסתפק רק בחלק ממעלות המידות אם כי ככל שתיקון המידות מושלם יותר הנביא יגיע לרמת נבואה גבוהה יותר.
על האדם להתכונן לנבואה, לא יתכן שאדם לא יתכונן ויתנבא, אולם האדם הראוי בכישורים הנדרשים אם יתכונן סביר שיתנבא - אם לא יתנבא זהו נס, כלומר הנבואה היא תופעה טבעית ולא ניסית. דרגות שונות יש בנבואה כשם שיש דרגות בחוכמה. איכות הדרגה קובעת את איכות הנבואה, ולכן נביא בדרגה גבוהה יותר יבין יותר טוב ונכון יותר את התגלות ה' אליו. ריה"ל, בספר הכוזרי, הוסיף הגבלה מעניינת על הנבואה וקבע ש"כל מי שנתנבא לא התנבא אלא בארץ ישראל או בעבורה". לתפיסתו יש קשר הדוק בין הנבואה למעמד הלאומי של ישראל. את המצב של העדר הנבואה הוא מסביר במצב של גלות ישראל. דבריו מסתמכים על אמרת חז"ל הקובעת, כי מאז שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מחכמים ונמסרה לשוטים.

במכניקה של הנבואה על פי תפיסות הוגי דעות יהודיים, הנבואות נקלטות בדימיונו של האדם. "ביד הנביאים אדמה". ישנו קשר אמיץ בין חלום לבין נבואה. דימיון עשיר ומפותח, הוא בסיס טוב לנבואה.

[עריכה] ספרות האחרונים

לפי חזונו של הרב קוק כדי שתתחדש הנבואה, יש צורך לפתח את הדימיון, ולכן לתפיסתו במאה ה-20 התפתחה תרבות אנושית שמבוססת הרבה על דימיון האדם.

[עריכה] אימות נבואה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] נביאי שקר

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] ראו גם