ישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יִשַׁי, היה אביו של דוד המלך וככל הנראה אציל ואיש חשוב בעיר מגוריו בית לחם. במגילת רות, מסופר שבועז הוליד את עובד, עובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד. ע"פ דברי הימים א פרק ב' פסוקים יג-טז, לישי היו שבעה בנים- אליאב, אבינדב, שמעא, נתנאל רדאי, אוצם ודוד; וכן שתי בנות- צרויה ואביגיל. על פי ספר שמואל, היו לישי שמונה בנים, ואף בדברי הימים מוזכר אדם בשם אליהו אחי דוד, שכנראה היה מאם אחרת או שמת בגיל צעיר.
בספר שמואל א' פרק ט"ז מתואר שאלוקים מצווה את שמואל הנביא לנסוע לבית לחם על מנת למשוח מלך אחר ראוי. ישי מציג בפני שמואל את כל בניו עד שמציג בפניו את דוד. אלוקים אומר לשמואל שדוד הוא המועמד הראוי בעיניו ושמואל מושח אותו בשמן.
בספרי הנביאים ההתייחסות לדוד המלך באה לידי ביטוי באזכור "דוד בן ישי" או אף "בן ישי" בלבד.
ע"פ המדרש בתלמוד הבבלי, ישי הוא אחד מארבעת האנשים שלא חטאו כל ימיהם, יחד עם בנימין, עמרם וכלאב (אחד מבני דוד).

