שוויון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בשוויון במשמעותו החברתית; לערך העוסק בשוויון במשמעותו המתמטית, ראו שוויון (מתמטיקה).

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית). במשמעות הנורמטיבית, יש הרואים בשוויון אידאל, ערך, ושמו להם, למדינתם ולעולם מטרה לשאוף לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם (שוויון בזכויות, שוויון כלכלי, שוויון הזדמנויות, ועוד). במשמעותו התיאורית, השוויון הוא תיאור מצב: בני האדם כבר שווים בהיבטים מסוימים של חייהם (ערך החיים של אדם אחד שווה לערך החיים של האחר, ועוד). כמה מהאידיאולוגיות הדוגלות בשוויון כאידאל, מבססות את דרישתן זו על ההנחה ששוויון, במובנים אחרים, הוא תיאור מצב.

תוכן עניינים

[עריכה] שוויון כלכלי

שוויון כלכלי הינו מושג מלאכותי, תוצר של היכולת האנושית הנרכשת לקיים בתודעת האדם המרה של גורמים שונים במציאות למונחי רווח והפסד.

הביטוי העיקרי של השוויון הכלכלי הוא שוויון כספי. שוויון זה מבוסס על קביעת ערך אובייקטיבי עבור מושג מסוים מתחום העשייה האנושית, אשר עשוי להיות בעלות על חפץ, השקעת זמן עבודה, נתינת שירות, שליטה על קרקע וכו'.
השוויון הכלכלי מעריך את המושגים השונים בצורה כמותית-מופשטת על-פי מדדים מנותקים מהקשרם במציאות, ומראה כי לגורמים שונים ערך כספי שווה.

דוגמה לשוויון כספי היא השוויון בין עלות שעת עבודה עבור עובד מסוים (לצורך הדוגמה - 20 ש"ח) לבין עלות שתי חפיסות שוקולד (לצורך הדוגמה - 10 ש"ח לאחת). שוויון זה קובע כי לשני גורמים נפרדים של המציאות (אין קשר בין העבודה שבוצעה לשוקולד) קיים ערך כספי זהה, במנותק מהקשרם בפועל וזיקתם הממשית זה לזה.

בצורה אחרת שלו, מחליף השוויון הכלכלי את המונח "תועלת", באותו אופן של השוואה מופשטת של גורמים חסרי הקשר ממשי. המונח "שווה" עשוי לציין, במובן זה, כי תועלת מסוימת מפצה על הפסד מסוים, כאשר התועלת וההפסד נגרמו עקב מאורע אחד.

לדוגמה- ניתן לתאר כי לשעת ריצה שתי השפעות: עייפות (נזק) ושיפור הבריאות (תועלת). על-אף שהנזק והתועלת אינם מפצים זה על זה באופן ממשי (אין בכוח הבריאות לבטל עייפות), ניתן באופן מלאכותי לקיים "שוויון" בין הנזק והתועלת, לקבוע האם הריצה "כדאית" או "לא-כדאית".

[עריכה] שוויון חברתי

שוויון חברתי הינו שוויון העוסק בבני אדם. לצורה זו של שוויון מובנים רבים, ופעמים רבות ניתן לתאר דילמות בין אלטרנטיבות שונות בפירוש כדילמות בין שוויון ממין אחד לשוויון ממין אחר (השימוש במילה אחת לתיאור מצבים שונים מנוצל לעיתים קרובות למטרות רטוריקה).

במרבית תפיסות העולם המודרניות, שוויון חברתי נחשב למוסרי יותר או צודק יותר. למעשה, רבים מעלים את השוויון לאחד מערכי היסוד של החברה המודרנית, בשילוב עם "חופש".

[עריכה] שוויון בתנאי המחייה

שוויון זה, השוויון הפשוט ביותר, מתאר מצב בו כמות המשאבים בחברה והמאמץ המושקע בהפקתם מחולקים כך שמתקיים שוויון כמותי בין בני האדם בחברה. טענה כי שוויון זה הינו מוסרי, מבוססת בין היתר על הנחה כי קיים שוויון בצרכים וביכולת המאמץ של בני האדם.

[עריכה] שוויון כוח

שוויון זה מתאר מצב בו הכוח החברתי מחולק כך שלכל אדם כמות כוח זהה. שוויון זה מצריך שיטת מדידה מסוימת של הכוח, ולפיכך משתנה משמעותו בהתאם לשיטת מדידת הכוח. ראיית שוויון זה כמוסרי מבוססת על הנחה כי האדם הינו כוחני מטבעו.

דוגמה לשוויון כוח הינה הצבעה שוות-קולות, כגון זו שבבחירות. הצבעה זו מבוססת על כך שחלוקת הקולות מבטאת את חלוקת הכוח, ועל-פי הנחה זו, משמעות קולות שווים היא כוחות שווים. מדדים אחרים לחלוקת כוח, כדוגמת סמכות ניהולית או כמות ממון, הופכים שיטה זו לאי-שוויון, ומעמידים את השוויון בצורה שונה.

[עריכה] שוויון זכויות

שוויון זכויות הינו צורה מורכבת של שוויון הכוחות, ומבוסס על כך שיכולת הכפייה ההדדית של בני האדם מוגבלת לכפייה פאסיבית בלבד. כלומר, לשוויון הזכויות לא קיימת אפשרות ממשית או מוסרית (בהתאם להגדרת הזכויות) לפלוש באופן פעיל לתחומו המוגדר של האחר בלא הסכמתו באופן וולונטארי או על-ידי איום בהימנעות מפעולה.

לדוגמה, בני אדם יהיו שווי זכויות, באם לכל אחד מהם תהיה זכות להגדרת אזור מגורים, שתוגבל על-ידי זכותו המקבילה של האחר. כלומר, איש לא יוכל להתגורר בשטחו של האחר, אלא אם כן יקבל את הסכמתו באופן וולונטרי, או יאיים עליו במניעת דבר מה נחוץ לאחר (כגון כסף, שיתוף פעולה וכו').

שוויון הזכויות יוצר מורכבויות רבות, שכן הגדרת התחום ה"אישי" המתחייבת מהגדרת שוויון הזכויות הינה מלאכותית. לדוגמה, נושאים כגון פגיעה בסביבה משותפת (רעש, זיהום וכו'), פגיעה רגשית (כגון חילול סמלים בלא פגיעה ברכוש), ומניפולציות ידע ורגש, מעממות את הגדרת ה"אישי" ויוצרת התנגשות זכויות בלתי-נמנעת.

בעולם המודרני סוג זה של שוויון נפוץ ביותר, כחלק מתפיסת הליברליזם כצורה חברתית צודקת. מרבית מערכות המשפט במדינות מודרניות מניחות צורה זו של שוויון כאחד הבסיסים העיקריים לפעולתן.

[עריכה] שוויון הזדמנויות

שוויון ההזדמנויות הינו שוויון המגדיר את חלוקת כוח באמצעות מעשיו האקטיביים של האדם. שוויון ההזדמנויות הינו מצב בו לכל אחד אותה מידה של ניידות בין אפשרויות שונות הנתונות להכרעתו, כך שמצבו בהווה נקבע על-פי בחירותיו הפעילות.

שוויון הזדמנויות דורש מערכת חברתית גמישה, אשר חלוקת התפקידים ומצבי המחייה בה נתונה לשינוי על-פי בחירה אוטונומית של הפרטים בה. צורה זו של שוויון מחייב שבירה מתמדת של מנגנוני שימור הכוח בחברה על מנת למנוע חלוקת כוח המקיימת את עצמה (כלומר- כוח אינו תוצר של הכרעה אנושית בהווה אלא של כוח קודם בעבר).

ניסיון להתקרב למצב של שוויון הזדמנויות הינו מדינת רווחה (באחת מצורותיה), בכך שהיא מספקת מספר שירותי יסוד המהווים בסיס לבחירה שאינו תלוי בחלוקת ההכנסות במדינה.

[עריכה] שוויון ערך האדם

שוויון זה מבוסס על כך שמבחינה מוסרית ומעשית, קיים יסוד מהותי בלתי-ניתן לכימות, השווה בכל בני האדם ונמדד ביחס לעצמו. שוויון ערך האדם מניח כי קיימת שונות טבעית בין בני האדם, ועל כן כל צורה של שוויון חיצוני (כלומר- שוויון הנמדד ביחס למדד קבוע) פוגע בשוויון ערכם, הנמדד ביחס לעצמו.

שוויון ערך האדם מעמיד את טובת בני האדם, במושג מופשט ובלתי-מדיד אובייקטיבית, כיסוד אליו יש להתייחס. במובן כלכלי, חברה המושתת על שוויון ערך האדם תקיים מערכת ה"מעניקה לכל אדם כפי צרכיו ומבקשת מכל אדם לפי יכולתו", כלומר- מערכת בה חלוקת המשאבים תעשה לפי הערך הפנימי הסובייקטיבי של כל אדם למשאבים אלו.

שוויון ערך האדם מניח כי כל נסיון לבטא כוח במדידה חיצונית אינו מבטא את ערכו האנושי של בעל הכוח, ועל כן מבטל את הבחינה הכוחנית של יחסי האנוש כבחינה שוויונית. "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם"(מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיף א')

[עריכה] השוויון כקריטריון למיון פוליטי ורעיוני

למושג "שוויון" יש בעת החדשה, שמאז המהפכה הצרפתית, חשיבות רבה בהתמצאות במפה הפוליטית-רעיונית.

ניתן במידה רבה להגיד, כי במידה ואנו רוצים למיין מפלגות, רעיונות ותנועות לפי "ימין" ו"שמאל" על פי "קריטריון מפתח" אחד ויחיד - תהיה החלוקה גסה ובעייתית ככל שתהיה - הרי שהמושג שוויון יכול להיות קריטריון מפתח הכי נפוץ ו"מכסה" מספר מקרים מקסימלי למיון זה, אף כי לא בהכרח בלעדי.

ידוע גם, כי לעיתים קרובות ישנה אי חפיפה בולטת בין הצהרות רשמיות של אישים וגופים רעיוניים ופוליטיים בנושאי שוויון למיניהם ליישומם בפועל. אף על פי כן, ניתן לאמר באופן כללי, כי מפלגה, אדם או תנועה, יש להם יותר סיכוי להיות מוגדרים כ"שמאל" (בחלוקה דיכוטומית לשמאל וימין), או עשויים להיחשב יותר כשמאלנים על ה"ציר הפוליטי" (בחלוקה ל"ערכים רציפים ונזילים"), ככל ש:

  • דוגלים בסוגים רבים יותר של שוויון (כמפורט לעיל).
  • ככל שתומכים ברמה גבוהה יותר של שויון בכל אחד מסוגי השוויון הנ"ל.
  • ככל שיש יותר נכונות לנקוט באמצעים שונים להשגת אותן מטרות שוויון.

[עריכה] ראו גם