אוגוסטו פינושה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוגוסטו חוסה ראמון פינושה אוגארטה (נולד ב-25 בנובמבר 1915) עמד בראש הכת הצבאית ששלטה בצ'ילה מ-1973 עד 1990.
פינושה תפס את השלטון ב-11 בספטמבר 1973 בהפיכה צבאית אלימה שבה הודח ונרצח סלוודור איינדה, הנשיא הסוציאליסטי הראשון שנבחר לכהונה בצ'ילה. ההפיכה באה אחרי תקופה ממושכת של חוסר יציבות כלכלית וחברתית, מהומות ושביתות אלימות, ושמה קץ לתקופה ממושכת של מתיחות ביחסי המדינה עם ארצות הברית אשר חששה מהשתלטות קומוניסטית על צ'ילה. מפרטים שנודעו בשלב מאוחר יותר התברר כי ממשל ניקסון, שהיה באותה עת נשיא ארצות הברית, היה מעורב באופן פעיל בהדחתו של איינדה ובמימון השביתות.
ב-11 בספטמבר, 1973, הסתער צבא צ'ילה בהנהגת פינושה על הארמון הנשיאותי ותפס את השלטון מידיו של הנשיא איינדה, אשר נמצא מת זמן קצר לאחר מכן. משטר החונטה שפינושה בראשו, השהה מיידית את החוקה, חירויות האזרח וזכויות האדם בצ'ילה, פיזר את הקונגרס, השליט צנזורה חריפה, הוציא אל מחוץ לחוק את מפלגות השמאל שהיוו את בסיס הקואליציה של איינדה, ועצר כל פעילות פוליטית. בנוסף, נפתח מסע של טרור כנגד יריבים מן השמאל. על פי דו"ח של ועדת חקירה מיוחדת בראשות הבישוף סרג'ו וואלך אשר התפרסם ב2004, הוצאו להורג או "נעלמו" במהלך הרדיפה הפוליטית כ-3000 אזרחים צ'יליאנים וכ-27000 נאסרו ובמקרים רבים אף עונו. רבים גלו מצ'ילה לארצות חוץ, במיוחד לארגנטינה, אולם נרדפו גם שם על ידי סוכנים של המשטרה החשאית (ה-DINA). ביוני 1974 מונה פינושה לנשיא צ'ילה.
מדיניותו הכלכלית של פינושה עמדה בניגוד חריף למדיניותו של איינדה. בעוד שאיינדה נקט מדיניות סוציאליסטית מובהקת ובכלל זה הלאמת חלק ניכר מאמצעי הייצור (למשל, מכרות הנחושת), פינושה יישם מדיניות כלכלית נאו-ליברלית במדינה, החל משנת 1975. לשם השגת מטרותיו, ביטל פינושה את שכר המינימום ואת הזכות לאיגוד מקצועי, הפריט קרנות הפנסיה, תעשיות בבעלות ממשלתית ובנקים, והפחית מיסים על רווחים ועל הון. כלכלנים שמרניים מבית מדרשו של מילטון פרידמן מייחסים את הצמיחה הכלכלית המהירה של צ'ילה שנמשכה עד לשנות התשעים לצעדיו של פינושה. עם זאת, המבקרים מדיניות זו טוענים שהיא היטיבה עם השכבות העשירות ופגעה במעמדות הנמוכים ובמעמד הביניים.
ב-1980 נכנסה לתוקף חוקה חדשה, שקבעה שבשנת 1988 יתקיים משאל עם על כהונת הנשיא, שבו יתמודד מועמד אחד בלבד, ולאחריו יועבר השלטון בצ'ילה מידי החונטה הצבאית בראשות פינושה לידיים אזרחיות. פינושה הפסיד במשאל העם, ואחריו התקיימו ב-1989 בחירות חופשיות לנשיאות. ב-1990 העביר פינושה את כהונת הנשיא ליורשו, אולם שמר לעצמו את תפקיד המפקד העליון של הצבא. ב-1998 פרש פינושה מהצבא, ומונה לסנאט הצ'ילאני במינוי מיוחד לכל החיים, על פי החוקה שהוא עצמו חוקק.
[עריכה] המעצר
באוקטובר 1998, בעודו מבקר בלונדון, נעצר פינושה בן ה-82 על פי צו מעצר שהוציא נגדו השופט החוקר הספרדי בלתאסאר גארסון. פינושה הושם במעצר בית במרפאה שבה עבר ניתוח גב. האישומים נגדו כללו 94 סעיפים של עינויים נגד אזרחים ספרדים בזמן השלטון הצבאי בצ'ילה.
לאחר סחבת משפטית ממושכת, במהלכה נטען כי אין להסגיר את פינושה לספרד עקב מצבו הבריאותי המעורער, החליטה ממשלת בריטניה שלא להסגירו מטעמים הומניטריים. למרות שממשלת צ'ילה התנגדה למעצרו בבריטניה, להסגרתו לספרד ולהעמדתו לדין, לאחר שובו למולדתו מונה שם שופט חוקר, על מנת לחקור מספר רב של אישומים פליליים נגד השליט לשעבר.
בית המשפט העליון בצ'ילה פסק בשנת 2000, כי אין להסיר את חסינותו של פינושה בגלל מצבו הבריאותי. בשנים הבאות חי פינושה בצנעה כסנאטור לשעבר והמעיט בהופעות ציבוריות. ב-2004 הפך בית המשפט העליון על פיה את החלטתו הקודמת, לאחר ששוכנע שהרודן לשעבר צלול בנפשו וכשיר לעמוד לדין, והורה להסיר את חסינותו.

