רשימת מקבלי פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רשימת מקבלי פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה
שנה שם נימוק
1901 אמיל אדולף פון בהרינג פיתוח נוגד הרעלן לטיפול בדיפתריה
1902 רונלד רוס מחקרו על המלריה
1903 נילס ריברג פינסן פוטותרפיה למחלת הלופוס (lupus vulgaris)
1904 איוואן פטרוביץ' פבלוב על הבנת הפיזיולוגיה של מערכת העיכול
1905 רוברט קוך על גילוי הגורם למחלת השחפת.
1906 קמיליו גולגי, סנטיאגו רמון אי קייל מחקר על מערכת העצבים
1907 שרל לואי אלפונס לברן על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות
1908 איליה מצ'ניקוב ופאול ארליך על חקר מערכת החיסון.
1909 אמיל תאודור קוכלר מחקר על בלוטת התריס
1910 אלברכט קוסל מחקר בתחום התא, באופן מיוחד חלבונים וחומצת גרעין
1911 אלבר גולסטרנד על תפקיד עדשת העין בראיה
1912 אלכסיס קארל על שיטת תפירת כלי דם והשתלות
1913 שרל רוברט רישה על גילוי האנפילקסיס
1914 רוברט באראני על הבנת המערכת הוסטיבולרית באוזן הפנימית
1915 הפרס לא הוענק, הועבר לקרן מיוחדת
1916 הפרס לא הוענק, הועבר לקרן מיוחדת
1917 הפרס לא הוענק, הועבר לקרן מיוחדת
1918 הפרס לא הוענק, הועבר לקרן מיוחדת
1919 ז'ול בורדה גילוי מערכת המשלים כחלק ממערכת החיסון
1920 שק אוגוסט סטינברג קרו על שהדגים כי חילוף הגזים בריאות נעשה בדרך של פעפוע
1921 הפרס לא הוענק, הועבר לקרן מיוחדת
1922 ארצ'יבלד ויויאן היל, אוטו פריץ מאירהוף מחקר על שרירים ובמיוחד תפוקת החום בשריר והיחס בין צריכת חמצן ומטבוליזם של חומצה לקטית
1923 פרדיריק בנטינג, ג'ון מקלאוד על גילוי באינסולין לטיפול בחולי סוכרת
1924 וילם איינטהובן על פיתוח האלקטרוקרדיוגרם
1925 הפרס לא הוענק, הועבר לקרן מיוחדת
1926 יוהנס אנדראס גריב פיביגר מחקר על הנמטודה Spiroptera carcinoma ויצירת סרטן (מחלה) בחיות
1927 יוליוס ואגנר-יאורג על ריפוי שיתוק כללי על ידי הדבקה במלריה
1928 שרל ז'ול הנרי ניקול מחקר על טיפוס
1929 כריסטיאן אייקמן, סר פרדריק גואולנד הופקינס על גילוי ויטמינים שונים
1930 קרל לנדשטיינר על גילוי סוגי הדם האנושי
1931 אוטו היינריך ורבורג על צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה.
1932 סר צ'רלס סקוט שרינגטון, אדגר דגלאס אדריאן על גילוי תפקיד הנוירונים, כולל העובדה כי גירוי חזק יותר גורם לאות עצבי בתדר גבוה יותר
1933 תומס האנט מורגן על גילוי התפקיד של הכרומוזומים בתורשה
1934 ג'ורג' הויט ויפל, ג'ורג' ריצ'רדס מינוט, ויליאם פרי מורפי על גילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה
1935 האנס שפמן על גילויים בתחום ההתפתחות המוקדמת של איברי הגוף
1936 סר הנרי דייל, אוטו לוי על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי
1937 אלברט שנט-גיורגי פון נג'רפולט על תאור ויטמין C והגילוי כי חמצן נקשר עם מימן בנשימה תאית
1938 קמיל ז'אן פרנסואה היימן על ההסבר כיצד לחץ דם ורמת החמצן בדם נמדדים בגוף ומועברים למוח
1939 גרהרד דומק על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים
1940 הפרס לא הוענק, שליש הוחזר לקרן הראשית, שני-שליש הועברו לקרן מיוחדת
1941 הפרס לא הוענק, שליש הוחזר לקרן הראשית, שני-שליש הועברו לקרן מיוחדת
1942 הפרס לא הוענק, שליש הוחזר לקרן הראשית, שני-שליש הועברו לקרן מיוחדת
1943 הנריק דאם, אדוארד א. דויסי גילוי ויטמין K ומבנהו הכימי
1944 הרברט ספנסר גסר ויוסף ארלנגר על האותות החשמליים העצביים.
1945 אלכסנדר פלמינג, ארנסט בוריס חיין והווארד וולטר פלורי על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מדבקות.
1946 הרמן יוסף מולר על מחקריו בתחום המוטציה הגנטית הספונטנית ויצירת מוטציה באמצעות קרינת רנטגן.
1947 קארל פרדיננד קורי, גרטי תרזה קורי על הגילוי כיצד גליקוגן הופך לגלוקוז בגוף ועל השפעת הורמוני בלוטת יותרת המוח על מטבוליזם של סוכר
ברנרדו אלברטו הוסיי על גילוי תפקיד הורמון בלוטת יותרת המוח במטבוליזם של סוכר
1948 פאול הרמן מילר על גילוי יעילות הדי די טי כחומר הדברה
1949 וולטר רודולף הס על מיפוי תיפקודי מרכז המוח
אנטוניו קטנו דה אברו פריירי אגז מוניז על גילוי הטיפול בלובוטומיה
1950 אדוארד קלוין קנדל, טדאוס רייכשטיין, שוולטר הנך על זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת פרקים.
1951 מקס תיילר פיתוח החיסון לקדחת צהובה
1952 זלמן אברהם וקסמן על גילוי הסטרפטומיצין לטיפול בשחפת ותרופות אנטיביוטיות אחרות
1953 הנס אדולף קרבס על גילוי מעגל קרבס בנשימה תאית
פריץ אלברט ליפמן על גילוי וחקר הקואנזים A
1954 ג'והן פרנקלין אנדרס, תומס הקל וולר, פרדריק צ'פמן רובינס על שהראו כיצד ליצור תרבית וירוס שיתוק ילדים במבחנה
1955 אקסל הוגו תאודור תאורל מחקר על אנזימים ופעולתם, במיוחד אנזימים מחמצנים
1956 אנדריי פרדרקי קומן, ורנר פורסמן, דיקינסון וו. ריצ'רדס על שהדגימו כיצד לצנתר את הלב ומחקר על מחלות לב שונות
1957 דניאל בובה על גילוי תרופות מלאכותיות כגון אנטי-היסטמינים החוסמות פעילות אמינים שונים
1958 ג'ורג' וולס בידל, אדוארד לורי טטום, יהושע לדרברג על המבנה הגנטי ותפקודו במיקרואורגניזמים
1959 סברו אוצ'ואה, ארתור קורנברג על הסינתזה של חומצות גרעין RNA ו-DNA
1960 סר פרנק מקפרלן בורנט, פיטר בריאן מדואר על הגילוי כי מערכת החיסון של העובר לומדת כיצד להבחין בין עצמה לבין מה שמחוצה לה
1961 גאורג פון בקשי הבהרת מבנה ותפקוד שבלול האוזן הפנימית
1962 פרנסיס קריק, ג'יימס ווטסון ומוריס ווילקינס על גילוי המבנה המולקולרי של ה-DNA.
1963 סר ג'והן קריו אקלס, אלן לויד הודג'קין, אנדריו פילדינג הקסלי על תיאור האותות החשמליים בעצבים
1964 קונרד בלוך, פאודור לינן מחקר על כולסטרול ומטבוליזם של חומצות שומן
1965 פרנסואה ז'קוב, אנדרה לווף, ז'ק מונו על גילוי mRNA, ריבוזומים והגנים השולטים על ביטוי גנים אחרים.
1966 פייטון רוס על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים
צ'רלס ב. הגינס על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים
1967 רגנר גרניט, הלדן קפלר הרטליין, ג'ורג' ואלד על תיאור הסוגים השונים של תאים רגישים לאור בעין והדרך שבה אור משפיע עליהם
1968 רוברט וו. הולי, הר גבינד חורנה, מרשל וורן נירנברג על תיאור הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון
1969 מקס דלברוק, אלפרד הרשי, סלבדור לוריא על עבודתם בתחום מנגנון השכפול והגנטיקה של וירוסים
1970 סר ברנרד כץ, אולף פון יולר, ג'וליוס אקסלרוד על עבודתם בתחום מוליכים עצביים
1971 ארל וו. סת'רלנד, ג'וניור על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך מוליכים משניים
1972 ג'רלד אדלמן, רודני ר. פורטר על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים
1973 קארל פון פריש, קונרד לורנץ, ניקולס טינברגן על חקר התנהגות חיות חברתיות, במיוחד הסבר שפת הריקוד של הדבורה ועל תופעת ההחתמה בעופות
1974 אלברט קלוד, כריסטיאן דה דוב, ג'אורג'ה אמיל פאלאדה על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים.
1975 דייויד בולטימור, רנטו דלבקו, הוארד מרטין טמין על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא
1976 ברוך ס. בלומברג על גילוי נגיף הצהבת מסוג B
ד. קרלטון גיידוסק על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם
1977 רוג'ר גילמין, אנדריו ויקטור שלי על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח
רוזלין יאלו על יצירת שיטת יאלו-ברסון למדידת כמויות זעירות של הורמון פפטידי על ידי שימוש בנוגדנים
1978 ורנר ארבר, דניאל נתנס, המילטון או. סמית' על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בביולוגיה מולקולרית
1979 אלן מ. קורמק, גודפרי נ. האונספילד על פיתוח ה-CT
1980 ברוך בנאסרף, ז'אן דוסה, ג'ורג' ד. סנל על גילוי הגנים של MHC (Major Histocompatibility Complex).
1981 רוג'ר ספרי מחקרו של אונות המוח
דייויד ה. הבל, טורסטן נ. ויזל מחקר על עיבוד מידע ויזואלי במוח
1982 סון ברגסטרום, בנט סמואלסון, ג'והן ר. ויין על גילוי הפרוסטגלנדינים
1983 ברברה מק'קלינטוק על גילוי הניידות של אלמנטים גנטיים ("הגנים הקופצים" -הטרנספוזונים).
1984 נילס ק. ג'רן, ג'ורג'ס קוהלר, סזר מילשטיין עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (חד-שבטיים)
1985 מייקל ס. בראון, ג'וזף גולדשטיין על תאור ויסות מטבוליזם הכולסטרול
1986 סטנלי כהן, ריטה לוי-מונטלצ'יני על גילוי גורמי הגדילה
1988 סר ג'יימס וו. בלק, גרטרוד ב. אליון, ג'ורג' ה. היטצ'ינגס על גילוי חשיבות העקרונות לטיפול תרופתי
1989 ג'. מייקל בישופ, הרולד א. ורמוס על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים
1990 ג'וזף א. מורי, דונל תומס על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים
1991 ארוין נהר, ברט זקמן על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימום בכל קרומי התא ומאפשרים את לימודים תכונותיהם
1992 אדמונד ה. פישר, אדוין ג. קרבס על גילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים
1993 ריצ'רד ג'. רוברטס, פיליפ א. שרפ על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה לתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA
1994 אלפרד ג. גילמן, מרטין רודבל על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותו בתא
1995 אדוארד ב. לואיס, כריסטיאנה ניסליין-פולהרד, אריק פ. וישהאוס על גילוי הגנים המעורבים בהתפתחות זבוב הפירות
1996 פטר ס. דוהרטי, רולף מ. זינקרנגל כיצד עשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף
1997 סטנלי פרוסינר על גילוי הפריון, חלקיקי חלבון מדבקים
1998 רוברט פ. פורשגוט, לואיס ג'. איגנרו, פריד מורד על גילוי תכונות האיתות של מולקולת תחמוצת נתרן (NO)
1999 גונתר בלובל על הגילוי כי חלבונים שזה עתה סונתזו מכילים "תוויות כתובת" המכוונות אותם למיקום הנכון בתא
2000 ארביד קרלסון על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון
פול גרינגרד על שהראה כי מוליכים עצביים פועלים על התא ויכולים להפעיל מולקולה מרכזית הידועה בשם DARPP-32
אריק קנדל על שתיאר כיצד זכרון לטווח קצר וזכרון לטווח ארוך מתבטאים ברמה המולקולרית
2001 לילנד ה. הרטוול, ר. טימותי הנט, סר פול מ. נורס על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וציקלין תלוי-קינאז, מולקולות מרכזיות בויסות מחזור התא
2002 סידני ברנר, ה. רוברט הורביץ, ג'ון א. סולסטון על שקבעו את הסדר המדויק של חלוקה ומות התאים בתולעת Caenorhabditis elegans ועל הבהרת התהליך של אפופטוזה
2003 פול לאוטבור, סר פיטר מנספילד על תגליותיהם ביחס ל-MRI
2004 לינדה ב. בוק, ריצ'רד אקסל על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח
2005 ברי מרשל ורובין וורן על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תרסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתרסריון.
2006 אנדרו פייר קרייג מלו על גילוי שיטה לשיתוק השפעתם של גנים ספציפיים.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקבלי פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה