הטיעון האנתרופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הטיעון האנתרופי הוא טיעון להוכחת קיום האל. העקרון האנתרופי מבוסס על הטענה שהיקום כולו נראה כאילו הוא מכוונן להפליא לצורך קיום החיים, עד כדי כך שאילו היה אלמנט שונה כלשהו ביקום, לא היה קיומנו אפשרי. המסקנה המתבקשת מכך, לטענת התומכים בעקרון, הוא שכדי שהחיים על כדור הארץ יהיו אפשריים, כנגד כל הסיכויים, חייבת להיות יישות שכיוונה את הדברים כך. את "העקרון האנתרופי" העלה לראשונה ברנדון קרטר בשנת 1973 במאמר בשם "מספר גדול של צירופי מקרים והעקרון האנתרופי בקוסמולוגיה" שהגיש לסימפוזיון לרגל חגיגות 500 שנה להולדתו של קופרניקוס.

[עריכה] הטיעון

חסידי העקרון האנתרופי טוענים כי אנו חיים בייקום המכוונן להפליא לאפשר חיים. אילו היה אפילו אחד מן התנאים הפיסיים שונה אפילו במעט, לא היו החיים כפי שאנו מכירים אותם אפשריים. טענות נוספות שהועלו גרסו כי העקרון האנתרופי מסביר קבועים פיסיים כמו קבוע המבנה המדוקדק ומספר הממדים של היקום וכן את הקבוע הקוסמולוגי.

לפי ג'ון ד. ברו ופרנק ג'. טיפלר, יש ביקום מספר עצום של צירופי מקרים שלא ייאמנו, שכולם, כך נדמה, התלכדו כדי לאפשר את קיומנו באופן הנוכחי, החל במצב האנרגטי המסוים של האלקטרון ועד לרמה המדוייקת של הכוח הגרעיני החלש. לטענתם, אנו חיים ביקום התלוי במספר משתנים עצמאיים, וישנו רק סיכוי קלוש שאלו יתקבצו למבנה המאפשר חיים ובכל זאת, יש חיים.

לפי בארו וטיפלר, ישנן שלוש גרסאות של העקרון:

  • הגרסה החלשה: הסבירות של התפתחות חיים מבוססי-פחמן ביקום בתנאים מתאימים נמוכה יחסית.
  • הגרסה החזקה: ביקום ישנן תכונות מסוימות המאפשרות התפתחות חיים בו בשלב מסוים.
  • הגרסה הסופית: עיבוד מידע אינטליגנטי חייב להתקיים ביקום וברגע שהוא קיים הוא לא יעלם לעולם

[עריכה] ביקורת

הטיעון האנתרופי עורר מחלוקת קשה, שהתמקדה בעיקר בארבע נקודות:

  1. דילמה כוזבת: לפי מבקרי הטיעון האנתרופי, הוא אינו יותר מדוגמה לכשל לוגי מסוג "דילמה כוזבת, שבו יש שימוש שגוי בסינקטגורמט "או" והצבת שתי ברירות במקום בו תיתכנה יותר. ספציפית, זהו מקרה של טיעון מן הבורות טיעון מהעדר דמיון המניח כי משהו נכון או לא נכון משום שהטוען אינו מסוגל להעלות על דעתו אפשרות אחרת. בפועל, אפשר ואפשר להעלות אפשרויות אחרות.
  2. יותר מקרי ממתוכנן: כמה מבקרים של הטיעון האנתרופי תקפו גם את ליבת הטיעון על כיוונון דק ביקום. טענות הועלו כי מספר המשתנים הנדרש לקיום חיים אינו כה גדול כפי שסברו תומכי הטיעון ולמעשה, לדעת חלק מהמומחים, בכל כוכב בו יתקיימו תנאים מסוימים של חום וקור יתפתחו חיים. א' פאולי וס' רמפון טענו כי ממבנה היקום כפי שהוא לא ניתן להקיש כי ישנו בו תכנון אינטליגנטי. סטיבן הוקינג טען באחרונה (2004) כי ישנו סיכוי גדול, על פי חישוביו, לקיומם של חיים אינטליגנטיים גם במקומות אחרים ביקום.
  3. אין בסיס למסקנה: עבור רבים ממבקרי הטיעון האנתופי, קשה להתייחס אליו ברצינות בגלל אופיו הספקולטיבי. לפי ניק בוסטרום, המידע והתאוריות הקוסמולוגיות הנוכחיות פשוט אינם מאפשרי הסקת מסקנות תצפיתיות ולבטח לא כה מרחיקות לכת והתאוריה האנתרופית מסתכמת בלא יותר מאפקט בחירה והטיית אישור אצל חסידי הטענה. התצפיתית העומד לרשותנו פשוט אינו מאפשר הסקת מסקנות תצפיתיות.
  4. טאוטולוגיה: חולשה בסיסית מכולן של הטיעון, לדעת מבקריו, הוא היותו טאוטולוגיה פשוטה, דרך מורכבת לומר "אילו היו פני הדברים שונים, פני הדברים היו שונים".

החולשה המהותית ביותר של הטיעון, עם זאת, היא שלמרות ניסוחו האלגנטי, הוא דומה מאוד ביסודו להטיעון הטלאולוגי ולטענת חוקרים מהווה למעשה לא יותר מוריאציה מהוססת שלו. ככזה, הוא סובל גם ממגוון החולשות של טיעון זה. הטיעון סובל גם מהחולשה הבולטת של הטיעון האונטולוגי: הוא מניח מראש את הטעון הוכחה.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • John D. Barrow and Frank J. Tipler, The Anthropic Cosmological Principle, Oxford: Oxfort UP, 1986
שפות אחרות