ישיבת נוה דקלים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת נוה דקלים היא ישיבת הסדר שהוקמה בנוה דקלים שבגוש קטיף. הישיבה הוקמה בשנת 1997 לערך. היא נוסדה לאחר קריסת ישיבת "ימית", ומשוייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה פונתה ב-2005 בתוכנית ההתנתקות והמבנה נהרס בידי הפלסטינאים. כיום הישיבה פועלת זמנית בכפר מימון עד שתעבור למשכן קבע חדש באשדוד.
את הישיבה במתכונתה הנוכחית, הקים הרב דוד גבריאלי - ראש הישיבה, כשלוחה של ישיבת מעלות, בתמיכה והכוונה של הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות. בישיבה לומדים 130 תלמידים לערך, כשרבע מהם משרתים בשירות סדיר בצה"ל במסלול של ישיבות ההסדר.
כמו ברוב ישיבות ההסדר לומדים בישיבה החל משיעור א' עד שיעור ה' וכן אברכים. בישיבה קיים גם מסלול הוראה ומסלול פר"ח - חונכות קהילתית. רוח הישיבה הינה פלורליסטית בדגש על תורת ארץ ישראל.
תלמידי הישיבה מקיימים בנוסף שיחה שבועית (מבט"ש - מבט שני) עם הר"מ שהם בחרו להם על מנת להתייעץ ולתאם ציפיות. בישיבה ישנו מגוון שיעורים בנושאים מגוונים, החל מתנ"ך ועד אמונה. לימודי סדר בוקר מוקדשים ללימוד גמרא. בין רבני הישיבה:
- הרב נח וויז'ונסקי - רב היישוב קטיף, אשר בגוש קטיף לשעבר.
- הרב שלומי פתחיה (דיאמנד לשעבר) - ר"מ לשעבר במכינה בעצמונה.
- הרב בניה ליפשיץ - רב שהקים וניהל את קרן "מאמין וזורע" - תרומות לחקלאי גוש קטיף.
בהמשך שנת 2006 מתכננת הנהלת הישיבה לעבור לבניין קבע באשדוד.
[עריכה] בניין הישיבה בנוה דקלים
ישיבת נוה דקלים שהוקמה ביישוב נוה דקלים, תוכננה על ידי האדריכל גרשון שבח שאף תיכנן מספר שכונות מגורים וכן את בתי הכנסת המרכזיים ביישוב. על פי בקשת ראשי הישיבה ובעקבות הריסת בניין הישיבה הראשון עם פינוי חצי האי סיני, נדרש שבח לתכנן מבנה כך "שאף בולדוזר לא יוכל להחריב". היות ולתקציב הבניין הוענק סכום כסף גדול ביותר, תיכנן שבח עמודים וקורות בטון מזויין בגודל החורג מכל פרופרציה למבנה שכזה.
הרעיון לצורת המגן דוד באה לשבח, בעקבות בתי התפילה הנוצריים באירופה, שבתוכניתם מופיע הצלב הנוצרי, שבח הציע שבבניין הישיבה יופיע המגן דוד, אך במקום להסתיר אותו בתוכנית הבניין, להציג אותו בחזית הבניין, כך שייראה לכל עין וגם לעיני השכנים הערבים. לאחר השלמת תהליך ההתנתקות, נשרף הבניין על ידי שכניו הערבים, וחלקי הבניין פורקו והועברו לאתרי בנייה בעיר הסמוכה רפיח.
על פי תוכניתו המקורית של שבח, תוכנן אגף למגורי תלמידי הישיבה אשר יקיף את צידו הדרומי של המתחם, אך בשלל קשיי תקציב לא בוצע הדבר, ותלמידי הישיבה פוזרו במבני מגורים רגילים ביישוב עצמו.

