מזמורי שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מזמורי שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 45 ו70 לספירה. בספר 18 מזמורים, הדומים למזמורי התהלים.

[עריכה] שפת המקור וזהות המחבר

אין כל ספק בין החוקרים כי הספר נכתב במקורו בעברית, וזאת על פי איכותו המיכנית והגרועה של הנוסח שנשמר בידינו ביוונית. אברהם כהנא מזהה את המחבר כיהודי חסיד, יליד ירושלים, שחווה בעצמו את המאורעות בזמן כיבוש פומפיוס בשנת 63.

[עריכה] תוכן הספר ומשמעותו

הספר מיוחס כאמור לשלמה המלך אולם בגוף המזמורים אין זכר לשלמה. מן המזמורים בספר ניתן ללמוד הרבה על היחסים המתוחים ששררו בארץ ישראל בתקופת חיבורו, ובמיוחד בין הפרושים והצדוקים.

שפות אחרות