פיטר סינגר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פיטר סינגר | |
|---|---|
| תאריך לידה | 6 ביולי 1946 |
| זרם | תועלתנות |
| תחומי עניין מרכזיים | אתיקה, ביואתיקה, זכויות בעלי חיים |
| הושפע על-ידי | הנרי סידג'וויק, ר.מ.הר
|
פיטר אלברט דייוויד סינגר (Peter Albert David Singer) (נולד ב-6 ביולי 1946) הוא פילוסוף אוסטרלי הנמנה על הזרם התועלתני, מתמחה בביואתיקה וידוע בעיקר בשל דיעותיו בתחום מעמדם המוסרי של בעלי־החיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
סינגר נולד במלבורן, אוסטרליה להורים ממוצא יהודי וינאי, אשר נמלטו מאירופה טרם פריצת מלחמת העולם השניה, ב1938. למד משפטים, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת מלבורן. ב1969 הגיש את עבודת המאסטר שלו, בשם "מדוע עלי להיות מוסרי?". לאחר מכן זכה במלגה ללימודים באוניברסיטת אוקספורד, שם עבד על עבודת הדוקטורט שלו בנושא אי-ציות אזרחי, שלבסוף פורסמה בתור ספרו הראשון, "דמוקרטיה ואי-ציות" (1973). לאחר שנשאר זמן מה במרצה באוקספורד, עבר ללמד באוניברסיטת ניו יורק, שם השלים את עבדותו על ספרו השני, וכנראה הידוע ביותר, "שחרור בעלי־החיים". לאחר מכן חזר לאוסטרליה, ולמד באוניברסיטת לה טרוב ובאונברסיטת מונש, שם ייסד את המרכז לביואתיקה אנושית. ב-1996 התמודד על מושב בסנאט האוסטרלי מטעם מפלגת הירוקים, אך ללא הצלחה. כיום מחזיק בשתי משרות הוראה, באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת פרינסטון. בנוסף לחיבורים פילוסופיים רבים, חיבר גם ספר היסטורי על קהילת היהודית בוינה ערב תקופת עליית הנאציזם, בהתבסס על מכתביו של סבו.
[עריכה] שחרור בעלי-החיים
סינגר הוא בין האנשים המשפיעים ביותר על התנועה לזכויות בעלי־חיים, וספרו, "שחרור בעלי־החיים" נחשב כאחד הפרסומים החשובים בתחום. בספר זה טוען סינגר, בהתאם למסורת התועלתנית, שלא ניתן להצדיק פגיעה בזולת למען קידום האינטרס שלנו, כאשר הפגיעה היא קשה יותר מאשר האינטרס שאותו אנו באים לקדם, ואף על פי כן, בתרבות שלנו מקובל להצדיק פגיעה בבעלי־חיים - גם כשמדובר בפגיעה קשה ביותר - לקידום כל אינטרס אנושי שהוא - גם כשמדובר באינטרסים זניחים ביותר. את הסיבה לכך תולה סינגר בסוגנות (speciesism) - מונח שנטבע על-ידי פעיל זכויות בעלי־החיים ריצ'רד ריידר ופירושו אפליה שרירותית על רקע מין ביולוגי. סינגר טוען כי אין תוקף לסוגנות, וכי בדומה לאפליות נוספות על רקע שרירותי, היא אינה יכולה להיות מוצדקת.
כתועלתן, סינגר אינו שולל על הסף כל ניצול בעלי־חיים, אלא רק במידה והסבל הנגרם כתוצאה ממנו לבעלי־החיים עולה על התועלת שהוא מביא לבני־האדם. אם זאת, משמעותו של הדבר בפועל שוללת את רוב צורות ניצול בעלי־החיים, ובהתאם לכך סיגר דוגל בהפסקת הניסויים בבעלי־חיים ובביטול תעשיית המזון והלבוש מהחי.
בין פעילותיו, היה גם מיוזמי "פרויקט הקוף הגדול", קמפיין הפועל להשגת זכויות חוקיות לקופי-על הומינידים (שימפנזים, גורילות ואורנגאוטן), שזכה עד כה להצלחה בניו זילנד.
[עריכה] הפלות והמתות חסד
סינגר הוא תומך מובהק של הפלות והמתות חסד. בהתאם להשקפותיו התועלתניות, סינגר גורס כי אדם הנמצא במצב בו הסבל הצפוי לו גדול באופן ניכר מהתועלת שניתן לו להפיק מחייו, לא יהיה זה בלתי מוסרי להפסיק את חייו. בהתאם לכך, הוא לא רק מצדד בהפלות, אלא גם חושב שיש לאפשר להורים את הבחירה להמית תינוקות שנולדו עם נכויות חמורות בצורה שיאיימו באופן משמעותי על אושרם בעתיד במשך השבועות הראשונים לחייהם. לטענתו של סינגר, בשלב זה של התפתחותו, התינוק עדיין לא החל לפתח מודעות עצמית או השקפות ושאיפות לגבי העתיד, ולכן שיקולים של מימוש עצמי, שהיו באים בחשבון לגבי חייו של אדם בוגר, אינם תקפים במקרה זה. בדומה לכך, הוא חושב שיש לאפשר לאנשים את הבחירה להמית בני משפחה חולים שאיבדו את היכולת השכלית לקיים השקפות ושאיפות לגבי העתיד.
[עריכה] ביקורת
כתוצאה מהשקפתו מעוררת המחלוקת, סינגר זוכה לביקורת רבה, ובפרט כנגד עמדותיו ביחס להמתות חסד, הנחשבות כמבזות את קדושת החיים. הוא הואשם בין היתר בצביעות משום שהמשיך לתמוך בחיי אימו כשהייתה במצב מתקדם של אלצהיימר, למרות שעל-פי השקפותיו שלו עצמו, חייה היו כאלו שאין הצדקה להמשיך לקיימם. עם זאת, סינגר מעולם לא טען שיש להרוג חולים שאיבדו את היכולת השכלית למודעות לגבי העתיד, אלא רק שיש לאפשר לבני משפחתם את הבחירה לעשות כן. סינגר זוכה גם לביקורת מתוך התנועה לזכויות בעלי-החיים, על שום השקפותיו התועלתניות, שאינן שוללות באופן עקרוני כל ניצול בעלי־חיים ועל כן לכאורה מעניקות לו הצדקה. קול בולט בביקורת עליו מכיוון זה הוא המשפטן גארי ל. פרנצ'יון, שטוען שזכויות בעלי־חיים צריכות להיות מוחלטות, ואינן ניתנות להפרה על־ידי אינטרסים אנושיים.
[עריכה] פרסומיו הבולטים
- דמוקרטיה ואי-ציות, 1973
- שחרור בעלי־החיים, 1975 (מהדורות נוספות ב-1990, 2002)
- אתיקה מעשית, 1979 (מהודרה נוספת 1993)
- האם על התינוק לחיות?, 1985
- כיצד עלינו לחיות? אתיקה בעידן של עניין עצמי, 1995
- דוחקים את הקץ: סבי והטרגדיה של יהדות וינה, 2003
- נְשיא הטוב והרע, האתיקה של ג'ורג' ווקר בוש, 2004

