קירילוס מסקיתופוליס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קירילוס מסקיתופוליס (Cyril ביוונית Κύριλλος = אצילי), היה אחד מחשובי ההגיוגרפים של הנזירים הנוצרים הראשונים בארץ ישראל.
קירילוס נולד בשנת 525 לספירה לערך בסקיתופוליס, היא בית שאן, והתחנך לנזירות מגיל צעיר. בגיל 18 הצטרף למנזר "באלה" בעמק בית שאן, המזוהה כיום עם עין-בלה ליד קיבוץ מעוז חיים. שנה לאחר מכן הצטרף לקוינוביון של אבתימיוס במישור אדומים (חאן אל אחמר), ושם שהה כעשר שנים, כחלק מהכשרתו לחיים בלאורה.
לאחר שעבר ללאורה שמדרום לתקוע שהוקמה על ידי חריטון, החל בכתיבת ביוגרפיות של נזירים מפורסמים, בסוגת כתיבה המכונה הגיוגרפיה (ביוונית הגיוס - קדוש, גרפיה - רישום). שתי הביוגרפיות הגדולות שלו הן: "חיי אבתימיוס" ו"חיי סבאס", והאחרות הן - "חיי יוהנס המתבודד" ו"חיי קיריאקוס" , "חיי תיאודוסיוס", "חיי תיאוגניוס", ו"חיי אברמיוס".
קירילוס הכיר את רוב הנזירים עליהם כתב, ועל אלו שלא הכיר - למד מפי נזירים שחיו בקרבתו. הוא נפטר בסביבות שנת 559, כנראה במר סבא.
כתיבתו מאופינת בשפה עשירה בביטויים וברמזים מדברי השליחים, וכן בדיוק בפרטים היסטוריים, הגם שסוגת ההגיוגרפיה מתאפיינת בסיפורי ניסים על הקדושים. קירילוס, בהיותו אחד הביוגרפים הראשונים של הנזירות הנוצרית ושל הנצרות, השפיע על הכתיבה ההגיוגרפית והנוצרית, והוא מצוטט בה רבות. סיפור תולדות חייו של חריטון נכתב כנראה בהשפעת כתיבתו של קירילוס.
[עריכה] לקריאה נוספת
- לאה די סגני, מבוא ותרגום, קירילוס מסקיתופוליס, חיי נזירים ממדבר יהודה, יד בן-צבי, 2005.

