לייזר (מפרשית)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סירת הלייזר היא סירת מפרש פופולרית בסגנון One-Design, והיא מיועדת לשייט אחד בלבד. העיצוב, על ידי ברוס קירבי, מדגיש פשטות ויעילות.הלייזר היא אחת הסירות ליחיד הנפוצות הנפוצות ביותר בעולם. עד סוף 2004, מספר הסירות שיוצרו היה מעל 180,000. אחת הסיבות לפופולריות שלה היא החוזק של גוף הסירה, ופשטות ההרכבה שלה בעוד שהביצועים שלה דומים לאלו של סירות תחרותיות מורכבות יותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הכל התחיל בשיחת טלפון בין ברוס קירבי ואיין ברוס, בדיון על האפשרות לשים סירה קטנה על גג הרכב לקו ייצור של ציוד מחנאות. ברוס קירבי שירטט את מה שנודע מאוחר יותר כ"שרבוט המליון דולר". ייצור הסירה המקורית מעולם לא יצא לפועל והתוכניות נשארו עם קירבי עד 1970 כאשר התנהלה תחרות לסירות מתחת ל1000$ ואחרי מספר שינויים קלים הם זכו בקלות בקטגוריה שלהם.
האב טיפוס המקורי של הדגם נקרא במקור ה-"Weekender", והאותיות על המפרש היו TGIF במקום סמל החברה הידוע כיום, TGIF מציין Thank God It´s Friday (תודה לאל שיום שישי). הסירה נקראה "לייזר" באופן רשמי בתצוגת הסירות של ניו-יורק ב1971. לייזר הפך דגם אולימפי ב1996. לייזר רדיאל יהיה דגם אולימפי לנשים החל מאולימפיאדת בייג'ינג (2008).
אליפות העולם הראשונה התקיימה ב1974 בברמודה עם 24 מדינות משתתפות. במקום הראשון זכה פיטר קומט מארצות הברית. שייט הלייזר הטוב ביותר בהיסטוריה הוא רוברט שיידט מברזיל. אלוף עולם 8 פעמים, ובעל מדלית כסף ו-2 מדליות זהב אולימפיות.
[עריכה] עיצוב
כדגם one-design, כל סירות הלייזר בנויות זהות לחלוטין. הלייזר באורך 4.23 מטר, וקו מים של 3.81 מטר. משקל הגוף 56.7 ק"ג כדי לאפשר את הסעתה על גג הרכב. הרבה אנשים הצליחו להמציא שיטות שונות להעלאת הסירה על הגג ללא עזרה.
לליזר מפרש אחד בלבד, גודל המפרש הסטנדרטי הוא 7.06 מ"ר. ברוחות חזקות נדרש הרבה כוח ומשקל כדי לאזן אותה ולכן יש יתרון לאנשים גבוהים יותר וששוקלים מעל 80 ק"ג .
[עריכה] זיהוי
תאריך ומקום הייצור של הסירה ניתן לקביעה על ידי המספר הסידורי הטבוע בירכתיים שלה. המספר הסידורי הזה הוא יחיד לכל סירה ובדרך כלל גם מספר המפרש שלה. הלייזר ייחודית במובן הזה מכיוון שכמעט לכל סירה אחרת יש את המספרים שניתנו לה על ידי האיגוד הלאומי שלה. זה אומר שסירת לייזר מסוימת יכולה לעבור בין מדינות שונות ללא הצורך לשנות את מספרה. זה גם אומר שלליזר יש מספר שש ספרתי בניגוד לסירות אחרות שלהן בדרך כלל כשלושה או ארבעה ספרות בלבד. שאלו כל שייט לייזר על הזמן הדרוש להשקיע בהדבקת מספרים על מפרש חדש, או שינוי המספרים לאחר קניית מפרש משומש.
[עריכה] דגמי הלייזר
[עריכה] לייזר רדיאל
באמצע שנות ה-80 פותח דגם חדש של הלייזר בשם לייזר רדיאל. השינוי היחידי מהדגם המקורי היה מפרש קטן יותר ותורן קצר יותר, כך ששטח המפרש קטן ב18% ל 5.76 מ"ר. המעבר בין דגמים מאוד פשוט בכוונה, צריך רק להחליף את התורן התחתון והמפרש. זה נתן לשייטים הקלים יותר עדיין אפשרות להפליג ברוחות חזקות יותר, ולשוב להשתמש במפרש הסטנדרט ברוחות החלשות יותר.
באירופה דגם הרדיאל עלה בפופולוריות שלו על הסנדרט, ואפילו תפס את מקום סירת ה"יורופ" כסירת היחיד לנשים באולימפיאדת 2008.
[עריכה] ה- 4.7
גרסה עוד יותר קטנה פותחה לאחר עשור. שטח המפרש צומצם ב35% מהסטנדרטי, מה שאיפשר לשייטים עוד יותר קלים להפליג. אותו מבנה של הרדיאל נשמר, ושוב השינוי היחידי שנצרך לעשות במעבר בין הדגמים הוא להחליף את התורן התחתון והמפרש. השם, 4.7 ,נובע משטח המפרש, הרי הוא 4.7 מ"ר.
[עריכה] שליטה
הלייזר קלה יחסית להפעלה, אך היא תתהפך בקלות אם ההגאי לא זהיר. זה לא דבר מיוחד ללייזר, לכל סירות המפרש הקטנות אותה תכונה. שייט מיומן יכול לגרום לסירה להכנס למצב פלנינג בזויות כהות, כלומר הרמת גוף הסירה מעט מחוץ למים, מה שגורם לשיפור ניכר במהירות הסירה. כניסה לפלנינג אינה כה פשוטה ומגדילנ את הסיכון בהתהפכות במהירות גבוהה, אבל זה דרוש להקטנת הלחצים על הסירה והמפרש וכמובן להגברת המהירות. ברוחות חזקות נדרש כושר גבוה במיוחד, כאשר השייט נאלץ להחזיק את כל גופו מחוץ לסירה על מנת לאזן את הסירה מול לחצי המפרש.
[עריכה] כיוון המפרש
לליזר 3 מיתרים (חוץ מהמיתר הראשי) שבהם השייט יכול להתאים את צורת המפרש. ישנו חבל למתיחת השפה התחתונה, בומצ'ק וקנינגהם (שפה קדמית). ברוחות חלשות יותר, שייטים מתחילים יכולים להתעלם מהחבלים האלה אך המצב משתנה ברוחות חזקות. בהפלגה במעלה הרוח (קדמית), השייט מותח את שלושת המיתרים עד שהמפרש נהיה שטוח יותר, הקטנת ה"בטן" של המפרש מקטינה את הכוח שהוא יוצר. כשהרוח גוברת עוד יותר, השייט צריך להקטין את הכוח שמפעיל המפרש על הסירה, ועושה זאת על ידי השטחת המפרש עוד יותר. ברוחות האלה, השפה התחתונה מתוחה עד הסוף, הקנינגהם מתוח עד כדי כך שהעין צמודה למנור, והבומצ'ק מתוח כך שהגלגלות האחוריות צמודות אחת לשנייה אפילו ללא מתיחת המפרש. מתיחה חזקה של הבומצ'ק הכרחית כדי לכופף את התורן וכך לשמור על צורת המפרש. זה לא דבר נדיר ששייט מחליף את המפרש שלו לאחר מספר חודשים לאחר שהמפרש איבד מצורתו ומהיכולות שלו.
בכל הצלעות הכהות (צד, גבית ומלאה), השפה התחתונה משוחררת כדי להגדיל את זרימת האויר ואת "בטן" המפרש, והקנינגהם משוחרר לגמרי כדי לפתוח את החלק העליון של המפרש. ברוחות חלשות הבומצ'ק משוחרר כך שהמנור עולה ויורד בחופשיות אך מהווה תפקיד קריטי ברוחות חזקות. אם הוא מתוח חזק מדי, הסירה לא תלציח להפליג בזוית כהה ותעלה לרוח במהירות ותתהפך. אם הוא משוחרר מדי והמנור מצביע למעלה, הרוח תזרום בכיוון לא נכון במפרש ועשויה לשנות את כיוון הזרימה שלה על פי שינויי לחץ בירכתי הסירה. המצב הזה מאוד לא נעים וגורם לחוסר שליטה ויציבות בסירה, שיכול לגרום לתנועות מאוד מהירות ובלתי צפויות, לכיוון הרוח או ממנה. התרחיש מאוד מסוכן מכיוון שירידה גדולה מדי מכיוון הרוח יכול לגרום למהפך בלתי רצוי, מה שיכול לגרום למנור לפגוע בעוצמה בראש השייט ולפציעתו.
לליזר הגה מאוד קטן יחסית לסירות אחרות מה שאומר שההשפעה של ההגה קטנה יותר ודורשת שינויי כיוון גדולים יותר. אין זה נדיר לראות שייטים שמשתמשים בשינוי לחצים על הסירה והמפרש כדי לשנות כיוון מאשר להשתמש בהגה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- איגוד השייט הישראלי
- Laser home page
- Laser.org
- איגוד הלייזר הבינלאומי International Laser Class Association
- ספסיפיקציות http://www.laserinternational.org/spec.htm ILCA

