ועידת חרטום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועידת חרטום נערכה ב-1 בספטמבר 1967 בעקבות מלחמת ששת הימים והשתתפו בה מנהיגי שמונה מדינות ערביות. ההצהרה שנוסחה בסופה הנחתה את המדיניות הערבית כלפי מדינת ישראל עד מלחמת יום כיפור. ההחלטה קראה ל:

  1. המשך המאבק נגד ישראל "כדי להבטיח את נסיגת הכוחות הישראליים מאדמה ערבית אשר נמצאת תחת כיבוש מאז ההתקפה של 5 ביוני"
  2. הפסקת חרם הנפט שהוכרז במהלך המלחמה
  3. סיום המלחמה בתימן
  4. סיוע כלכלי למצרים וירדן

הצהרת הסיכום של הוועידה כללה גם את "שלושת הלאוים":

  1. לא לשלום עם ישראל
  2. לא להכרה בישראל
  3. לא לעריכת משא ומתן עם ישראל
שפות אחרות