כוכב חמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג עצם: | כוכב לכת |
| קטגוריה: | כוכבי לכת ארציים |
| מיקום: | מערכת השמש הפנימית |
| מאפיינים מסלוליים | |
| מרחק ממוצע מהשמש: | 57,909,176 ק"מ (0.387,098,93 AU) |
| אפהליון: | 69,817,079 ק"מ (0.466,698,35 AU) |
| פריהליון: | 46,001,272 ק"מ (0.307,499,51 AU) |
| אקסצנטריות: | 0.205630 |
| משך זמן המסלול: | 87.96934 ימים |
| משך זמן סינודי: | 115.8776 ימים |
| מהירות מסלולית: - ממוצעת: - מקסימלית: - מינמלית: |
47.36 ק"מ/שנייה 58.98 ק"מ/שנייה 38.86 ק"מ/שנייה |
| נטייה: | 7.00487° |
| מספר ירחים: | 0 |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס של קו המשווה: | 2,440 ק"מ |
| שטח הפנים: | 7.5 × 107 קמ"ר |
| מסה: | 3.302 × 1023 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת: | 5.427 גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה: | 3.701 מטר/שנייה2, 0.377 ג'י |
| משך זמן הסתובבות: | 58.6462 ימים |
| מהירות הסתובבות: | 10.892 ק"מ/שנייה (בקו המשווה) |
| שיפוע הציר: | 0.01° |
| אלבדו: | 0.10-0.12 |
| מהירות מילוט: | 4.435 ק"מ/שנייה |
| טמפרטורת פני השטח: - מינימום - ממוצע - מקסימום |
90 קלווין 440 קלווין 700 קלווין |
| מאפייני אטמוספירה | |
| לחץ אטמוספרי | trace מגה-פסקל |
| אשלגן | 31.7% |
| סידן | 24.9% |
| חמצן אטומי | 9.5% |
| ארגון | 7.0% |
| הליום | 5.9% |
| חמצן מולקולרי | 5.6% |
| חנקן | 5.2% |
| פחמן דו חמצני | 3.6% |
| מים | 3.4% |
| מימן | 3.2% |
כוכב חמה (Mercury) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. מרחקו הממוצע ממנה הוא כ־58,000,000 קילומטרים, שהם כ־0.38 של יחידה אסטרונומית. מבחינת גודל מסתו הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. לכוכב חמה אין ירחים. חללית המחקר היחידה שהגיעה לכוכב חמה הייתה מרינר 10 (1974-1975); רק 40%-50% מכוכב הלכת מופה.
שמו בלועזית הוא מרקורי, על שמו של האל הרומי מרקורי. לפני המאה ה-5 לפני הספירה נודע כוכב חמה בשני שמות ולא הובן כי הוא יכול להופיע לסירוגין בצדה אחד של השמש ואחרי כן בצדה השני. בערב נקרא כוכב חמה הרמס ואילו כשהופיע בבוקר נקרא אפולו. בעברית קרוי לעתים כוכב חמה בפשטות כוכב (למרות שהוא, כאמור, כוכב לכת ולא כוכב).
תוכן עניינים |
[עריכה] מידע כללי
כוכב חמה מפנה תמיד אותו הצד אל השמש. עקב כך נוצרים על פניו הבדלי טמפרטורה גדולים מאוד בין שני צדדיו. כך, בחלקו הפונה לשמש הטמפרטורה שלו מגיעה ל־427 מעלות צלזיוס ואילו בצידו האחר (שאינו חשוף לאור השמש) היא מגיעה ל־-183 מעלות צלזיוס. כוכב חמה קטן בהרבה מכדור הארץ, ומבחינה זו הוא דומה יותר לירח מאשר לארץ. קוטרו הוא 5,140 קילומטרים. כוח המשיכה על פניו קטן פי 2.5 מאשר על פני כדור הארץ. כמו כן, אין לו כל ירחים.
כוכב חמה הינו אחד העולמות העוינים ביותר במשפחת הפלנטות של מערכת השמש וזאת מפני שהוא נמצא קרוב כל כך לתנור הלוהט הקוסמי - השמש. נוסף על כך כוכב הלכת הזה כה קטן עד שאינו מסוגל להחזיק אפילו באטמוספירה משלו. שילוב שני גורמים אלה הופך את התנאים לבלתי נסבלים בכוכב לכת זה. הטמפרטורה הממוצעת על פני כוכב חמה מגיעה ל-179 מעלות צלזיוס (452 קלווין). בקטבים של כוכב הלכת - פער הטמפרטורות קטן יותר. מדענים טוענים שיש בקטבים מכתשים שאור השמש לעולם אינו מגיע לתוכם, ואפילו ניתן למצוא שם מים קפואים.
אור השמש על פני כוכב חמה חזק פי 8.9 פעמים מאשר על כדה"א, הקרינה מסתכמת ב-9126.6 וואט למ"ר. פני השטח של כוכב חמה מכוסים מכתשים בדומה לירח. אחד ממאפייניו הבולטים ביותר של פני כוכב חמה (ממה שצולם) הוא Caloris Basin, מכתש שקוטרו כ-1350 ק"מ.
את כוכב חמה אפשר לראות לעתים בעין חשופה, אך קשה הרבה יותר להבחין בו מאשר בארבעת כוכבי-הלכת האחרים שהיו ידועים לקדמונים - נוגה, מאדים, צדק ושבתאי.
[עריכה] אטמוספירה
האטמוספירה של כוכב חמה דקה מאוד; למעשה, מולקולות גז באטמוספירה של כוכב חמה מתנגשות בפני שטחו של כוכב הלכת לעתים קרובות יותר מאשר שהן מתנגשות אחת בשנייה; לרוב מתייחסים אל כוכב חמה כחסר אטמוספירה. ה"אטמוספירה" של כוכב חמה מורכבת בעיקר מאשלגן, נתרן וחמצן.
האטומים שמרכיבים את האטמוספירה אובדים לחלל ללא הרף, עם אורך חיים ממוצע של כ-3 שעות עבור אטומי האשלגן והסידן (במהלך היום) ורק מחצית מכך בפריהליון. האטמוספירה שאובדת כל עת מחדשת את המלאי באמצעות מספר אמצעים: רוח השמש שנתפסת על ידי השדה המגנטי של כוכב הלכת, אדים שנוצרים על ידי התנגשויות של מיקרומטאורים והתאיידות תרמית של קטבי הקרח.
[עריכה] הרכב פנימי
לכוכב חמה יש ליבת ברזל גדולה באופן יחסי (אף בהשוואה לכדה"א). הרכבו של כוכב חמה הוא בקירוב 70% מתכתי ו30% סיליקט. הצפיפות הממוצעת 5430 kg/m3, קטנה במקצת מצפיפותו של כדה"א. לכוכב חמה יש רק 5.5% ממסתו של כדה"א. ליבת המתכת תופסת 42% מנפחו של כוכב הלכת (ליבת כדה"א תופסת רק 17%). את הליבה מקיפה מעטפת של 600 ק"מ.
[עריכה] מסלול
מסלולו של כוכב חמה הוא אליפטי מאוד. בנקודה הקרובה ביותר שלו אל השמש (פריהליון) הוא מרוחק ממנה רק 46 מיליון קילומטרים ואילו בנקודה הרחוקה ביותר (אפהליון) הוא מרוחק ממנה 70 מיליון קילומטרים.
בשל קרבתו של כוכב חמה לשמש פועל עליו כוח כבידה חזק יחסית ולכן התגלו במסלולו בסוף המאה ה-19 חריגות מהמסלול הצפוי שלו לפי תורת הכבידה של ניוטון. לאחר הפיתוח של תורת היחסות הכללית נעשתה הבדיקה על ידי בדיקת המסלול של כוכב חמה מול המסלול הצפוי.
סיבובו של כוכב הלכת סביב צירו איטי מאוד: סיבוב אחד של חמה אורך 58.65 ימים במושגים של כדה"א ואילו מהירות תנועתו של חמה סביב השמש הינה גדולה: שנה על הפלנטה שווה באורכה ל־87.97 ימים שלנו. כך יוצא שכוכב חמה משלים רק 1.5 סיבובים סביב עצמו בזמן שהוא מקיף את השמש, ולכן היממה השמשית בו היא 176 יממות שלנו.
[עריכה] מגנטוספירה
חרף הסתובבותו האיטית, לכוכב חמה יש מגנטוספירה חזקה באופן יחסי, בעלת 1% מחוזק השדה המגנטי שנוצר על ידי כדור הארץ. ייתכן כי שדה מגנטי זה נוצר באופן דומה לזה של כדור הארץ, על ידי דינמו של תנועה חופשית של נוזל הליבה; הערכות עכשוויות רומזות כי ליבתו של כוכב חמה אינה חמה מספיק כדי להתיך תערובת של ניקל-ברזל, אולם יכול להיות שחומרים עם נקודת היתוך נמוכה יותר כמו גפרית אחראיים לתופעה. כמו כן אפשרי כי השדה המגנטי של כוכב חמה הוא שריד של אפקט דינמו קדום שנפסק, השדה המגנטי "קפא" בחומרים מגנטיים ממוצקים.
[עריכה] מחקר
[עריכה] האסטרונומים הקדמונים
כוכב חמה היה ידוע לפחות מאז התקופה השומרית (האלף השלישי לפנה"ס). התצפיות המתועדות המפורטות הקדומות ביותר נעשו על ידי הבבלים. לכוכב חמה ניתנו שני שמות על ידי היוונים הקדמונים, אפולו כאשר נראה בבקרים והרמס כאשר נראה בערבים, אך אסטרונומים יוונים ידעו כי שני השמות מתייחסים לגוף אחד. הרקליטוס אף האמין כי כוכב חמה ונוגה סובבים סביב השמש ולא סביב כדה"א.
[עריכה] תצפיות בכוכב חמה
תצפיות בכוכב חמה מורכבות מאוד בשל קירבתו לשמש, והוא אובד בשל סנוור השמש לפחות מחצית מהזמן וברוב הפעמים האחרות ניתן לצפות בו רק לזמן קצר בדמדומי הערב או הבוקר.
כמו נוגה, כוכב חמה נראה בשלבים דמויי ירח, "מולד" כשהוא בין הארץ לשמש ו"מלא" כשהוא מעבר לשמש והוא אינו נראה בשני המצבים האלו. שלב ה"חצי ירח" מתרחש כאשר המרחק הזוויתי בין השמש לכוכב חמה הוא הגדול ביותר, כאשר כוכב חמה זורח מוקדם לפני השמש כאשר המרחק הזוויתי הוא הגדול ביותר מערבה ושוקע מאוחר אחרי השמש כאשר הוא במרחק הזוויתי הגדול ביותר מזרחה (מרחקו מהשמש נע מ 18.5° אם הוא בפריהליון בזמן שהמרחק הזוויתי הוא הגדול ביותר או 28.3° אם הוא באפהליון). בניגוד לנוגה כוכב חמה הוא המצב הבהיר ביותר כאשר נראה מכדה"א במצב "מקומר"; כלומר כאשר הוא בין מצב "חצי מלא" ל"מלא". כוכב חמה מגיע לבין כדה"א לשמש כל 116 יום בממוצע, אך שהות זו עשויה לנוע מ-111 ימים ל121 ימים בשל מסלולו האקסצנטרי של כוכב הלכת.
[עריכה] נאס"א
החללית היחידה שחקרה את כוכב חמה עד כה הייתה מרינר 10 של נאס"א אשר במהלך שלושה יעפים קרובים שהיא ביצעה בשנים 1974 ו־1975, סקרה כ־45% מפניו. מרינר 10 תמרנה בזריזות כדי לצלם חלק מחצי הכדור המואר במהלך כל יעף, חלפה מאחורי הפלנטה והמשיכה לצלם את הצד הפונה אל השמש בשעה שהחללית התרחקה. תמונותיה בעלות הרזולוציה הגבוהה ביותר צילמו עצמים שגודלם כק"מ וחצי. כמו הירח של כדור-הארץ, פני השטח של כוכב חמה זרועי צלקות שנוצרו על ידי התנגשויות. הפס החלק האנכי הנראה מצד ימין למעלה מייצג אזורים אשר עבורם לא היה מידע לבניית התמונה.
משימה נוספת לכוכב חמה שאושרה בנאס"א היא MESSENGER (MErcury Surface, Space ENvironment, GEochemistry, and Ranging) ששוגרה ב־3 באוגוסט 2004. החללית כעת עושה את דרכה לכוכב חמה ומצפים שתגיע אליו בעוד מספר שנים.
[עריכה] יפן וסוכנות החלל האירופית
יפן מתכננת להשתתף בפרויקט BepiColombo של סוכנות החלל האירופית שיקיף את כוכב חמה עם שני לווייני מחקר, אחד ימפה את כוכב חמה והאחר יחקור המגנטוספירה. התוכנית המקורית לכלול נוחת הושמה בצד. טילי סויוז רוסיים ישגרו את לווייני המחקר ב־2011-2012. לווייני המחקר יגיעו לכוכב חמה כארבע שנים מאוחר יותר והם יקיפו וימפו את פני השטח והמגנטוספירה במשך שנה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אשכול כתבות על כוכב חמה, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
|
גופים: השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - (קרס) - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - (פלוטו) - (אריס) סוגי גופים: כוכב - כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים (מטאורואיד - אסטרואיד - ירח - קנטאור [1] - גוף טרנס-נפטוני - שביט) מבנה: כוכבי לכת פנימיים - חגורת האסטרואידים - כוכבי לכת חיצונים - חגורת קויפר - הדיסק המפוזר - עננת אורט |

