אייל ברקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אייל ברקוביץ'
מידע אישי
תאריך לידה 2 באפריל 1972
גובה {{{גובה}}}
כינוי "הקוסם"
תפקיד קשר
מועדונים מקצועיים*
1989-1996
1996-1997
1997-1999
1999-2001
2001
2001-2004
2004-2005
2005-2006
מכבי חיפה
סאות'המפטון
ווסטהאם יונייטד
גלאזגו סלטיק
בלקבורן
מנצ'סטר סיטי
פורטסמות'
מכבי תל אביב
237 (44)
28 (4)
65 (10)
32 (9)
11 (2)
56 (7)
24 (2)
25 (2)

נבחרת לאומית**

1992-2004 ישראל 79 (9)
* מידע על מספר ההופעות (השערים) במועדון נכון לגבי
הליגה המקומית בלבד לתאריך פרישתו

** המידע על מספר ההופעות (השערים) בנבחרת
נכון לתאריך פרישתו

אייל ברקוביץ' (נולד ב-2 באפריל 1972), שחקן כדורגל ישראלי. ברקוביץ' הוא קשר תוקף "עושה משחק" (Playmaker) ונחשב לאחד השחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, הן מבחינת כשרון והן מבחינת הנכונות שלו להגיד בפה מלא בדיוק את מה שהוא חושב.

ברקוביץ' שיחק 79 משחקים בנבחרת ישראל וכבש עבורה 9 שערים.

[עריכה] קריירה

אייל התחיל את הקריירה במחלקת הנוער של מכבי חיפה, עונת 1990/91 הייתה עונתו הראשונה בקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה. ברקוביץ' שיחק תחת הדרכתו של שלמה שרף שבהתחלה מיעט לתת לו דקות משחק, אך לקראת אמצע וסוף העונה העלה אותן בהדרגה. התנהגות זו של שרף גרמה למספר ריבים בינו לבין ברקוביץ' הצעיר, אך מאוחר יותר הודה הקשר לשרף על גישה זו, אחרי שהבין שהיא הייתה לטובתו. בסיום אותה עונה זכתה מכבי חיפה בדאבל (זכייה באליפות ובגביע המדינה), כאשר לברקוביץ' חלק חשוב בזכייה.

עונתו הגדולה ביותר הייתה עונת 1993/94, באותה עונה זכתה מכבי חיפה באליפות המדינה (ללא הפסד, תוך כיבוש 97 שערים), וגם הגיעה לשמינית גמר גביע המחזיקות, כאשר קבוצת פארמה האיטלקית ניצחה 1-0 בישראל, ומכבי חיפה ניצחה 1-0 באיטליה (אלון מזרחי), המשחק הסתיים בתוצאה 1-0 ובתום דו-קרב הפנדלים ניצחה פארמה. בסיום אותה עונה זכה ברקוביץ' בתואר "מלך המבשלים" ונבחר לכדורגלן העונה של "מעריב".

ברקוביץ' שיחק בקבוצה גם בעונת 1994/95 בה הקבוצה זכתה בגביע המדינה אך איבדה את האליפות למכבי תל אביב. עונת 1995/96 הייתה אכזבה למועדון - למרות שחוזק בכוכבים כמו ברקוביץ' וחיים רביבו. חיפה הפסידה את שני התארים למכבי ת"א והחלו הדיבורים על "עונה פיננסית" בה חיפה תמכור את רוב כוכביה שאכזבו, ותנסה לאזן את תקציבה הכלכלי. בסיום אותה עונה מכרה חיפה את חיים רביבו לקבוצה הספרדית סלטה ויגו. ברקוביץ' רצה גם הוא לצאת לאירופה אך לא קיבל הצעה. הוא נשאר לשחק במכבי חיפה גם בעונת 1996/97, אך אחרי משחקים בודדים הגיעה ההצעה מסאות'המפטון האנגלית, אותה הוא לקח בשתי הידיים.

בעונת 1996/97 הושאל לקבוצת סאות'המפטון מהפרמייר ליג באנגליה ופתח בניצחון מרהיב 6-3 על מנצ'סטר יונייטד, בו כבש צמד ובישל שלושה שערים (הוא גם זכה בתואר "איש המשחק" למרות שאגיל אוסטנסטאד הבקיע שלושער). במשאל האוהדים על השחקן המצטיין של הקבוצה נבחר ברקוביץ' במקום השני אחרי החלוץ הנורבגי אגיל אוסטנסטאד אבל לפני סמל המועדון והקפטן הותיק מתיו לה-טיסייה.

בסיום אותה עונה עבר לקבוצת ווסטהאם מהפרמייר ליג ששילמה תמורתו 1.5 מיליון דולר למכבי חיפה. ברקוביץ' שיחק שם שנתיים בהצלחה מרובה, תוך כיבוש ובישול שערים רבים. יחד איתו שיחקו בין השאר ג'ון הרטסון, איאן רייט, פרנק למפארד וריו פרדיננד. ברקוביץ' היה אחד המצטיינים של הקבוצה ובעקבות יכולתו הגבוהה ציפה לעבור למועדון גדול יותר.

אחרי המשחק באצטדיון רמת גן בו הביסה נבחרת ישראל את נבחרת אוסטריה 5-0 (כאשר ברקוביץ' כבש צמד, בישל צמד, וזכה לציון 10 בעיתוני הספורט) ברקוביץ' היה בטוח שמקומו בקבוצה גדולה יותר. במשך הקייץ הוא ניסה לעבור למועדון גדול באנגליה או בספרד, אך בסופו של דבר קיבל את הצעתה של מועדון הכדורגל הסקוטי סלטיק, אחד משני המועדונים הבכירים בסקוטלנד.

בעונת 1999/2000 שיחק בליגה הסקוטית, בקבוצת סלטיק, אחת משתי הקבוצות הבכירות בליגה הסקוטית. סכום הרכישה שלו שעמד על קרוב ל-6 מיליון פאונד, שהיה בזמנו הגבוה ביותר ששולם עבור שחקן בליגה הסקוטית. ברקוביץ' כבש כ־10 שערים בעונתו הראשונה, אך סטליק הפסידה את האליפות ליריבתה העירונית השנואה גלאזגו ריינג'רס. למרות שברקוביץ' כבש צמד בדרבי, הוא הצליח להסתבך עם האוהדים כאשר הודה בראיון שהריינג'רס היו טובים יותר ולכן מגיעה להם הזכייה באליפות.

בעונתו השנייה, הוחלף המנג'ר קני דלגליש במנג'ר הסקוטי מרטין אוניל. אוניל שיחק בסגנון הגנתי ועד מהרה ברקוביץ' מצא את מקומו על הספסל.

במהלך עונת 2000/01 עבר לקבוצת בלקבורן, מהליגה הראשונה באנגליה (ליגת המשנה), בסיום אותה עונה עלתה הקבוצה לפרמייר ליג, אבל ברקוביץ' בחר להישאר בליגה הראשונה וחתם בקבוצת מנצ'סטר סיטי, אותה אימן קווין קיגן, גם במנצ'סטר סיטי השידוך עם ברקוביץ' הסתיים בעלייה לפרמייר ליג, רק שהפעם הוא נשאר בקבוצה.

באמצע העונה האחרונה, עונת 2003/04 בחר לעזוב את מנצ'סטר סיטי מכיוון שלא מצא את מקומו בהרכב הפותח. הוא חתם בקבוצת פורטסמות', שם הוא שיחק לצידם של איגביני יעקובו, טדי שרינגהאם ופטריק ברגר. למרות שהביע רצונו לסיים את הקיירה בפורטסמות', עזב בראשית 2005 את הקבוצה, בעקבות מחסור בדקות משחק וחיכוך עם המאמן, קווין קיגאן, וחזר לישראל. הוא רצה לחזור למכבי חיפה, אך יעקב שחר סירב לקבלו, ברקוביץ' הלך בלית ברירה לחפש מועדון אחר בארץ. במארס 2005 חתם במכבי תל אביב לעונת 2006-2005.

לאחר עונה מאכזבת ומלאת עימותים במכבי תל אביב פרש איל מכדורגל מקצועי. ומונה למנג'ר מכבי נתניה תחת חסותו של המליונר הגרמני-יהודי דניאל יאמר.

ב-25 ביולי, 2006, הגיע ויכוח בין יאמר לבין אייל ברקוביץ' לטונים רמים וכתוצאה מכך פוטר ברקוביץ' ממשרתו כמנג'ר מכבי נתניה.

[עריכה] עימותים מחוץ למגרש

במהלך הקריירה שלו התעמת עם מאמניו ושחקנים רבים נוספים, מקבוצתו ומקבוצות יריבות.

בין התקריות המפורסמות שלו זכורות אחיזת האשכים של איציק זוהר במהלך משחק גביע בין מכבי חיפה למכבי תל אביב וכן הבעיטה בראש שקיבל מג'ון הרטסון במהלך אימון של קבוצת ווסטהאם. מזגו הסוער של ברקוביץ' הוא הגורם העיקרי למעברי הקבוצות הרבים שלו, מכיוון שעל כישורי המשחק שלו אין מחלוקת.

ברקוביץ' הוציא ספר אוטוביוגרפי בשם "הקוסם" שבו הוא בא חשבון עם שחקנים ומאמנים רבים. זכור לרבים העימות המתוקשר בינו לבין אלי אוחנה עליו כתב ברקוביץ' בספר "עבד כי ימלוך".

בעקבות הכשלון של ריצ'רד נילסן להפעיל למונדיאל 2002, מונה אברהם גרנט למאמן הנבחרת והחליט להצעיר את הסגל. כתוצאה מהחלטה זו, גרנט לא הזמין את ברקוביץ' לסגל הנבחרת לקראת הקמפיין של מונדיאל 2006, ועל כך יצא קצפו של ברקוביץ' בתקשורת, ויחסיו של ברקוביץ' עם גרנט הורעו.

ב-22 באוקטובר 2005 התראיין ברקוביץ' לתוכנית "פגוש את העיתונות" ותקף בה בחריפות את אברהם גרנט ואף מתח ביקורת על ניר קלינגר ובניית הסגל של מכבי ת"א. בין השאר הציע להתמנות למאמן נבחרת ישראל ולספסל את אבי נמני או ג'ובאני רוסו. באותו יום שיחקה מכבי ת"א מול הפועל פתח תקווה וברקוביץ' פתח על הספסל. כתוצאה מכך, הוא החרים את אימוני הקבוצה ושקל לעזוב אותה - תוך שמקורביו רומזים שלא יסכים להיות המסופסל היחידי, אך מאוחר יותר הוא התעשת והתנצל בפני קלינגר. באותה עונה הורחק ברקוביץ' ל-6 משחקים בפועל ו-4 על תנאי, אחרי שקילל בחריפות את השופט מאיר לוי בעת משחק התיקו של קבוצתו.

ב-7 במאי 2006, בגיל 34, הודיע אייל ברקוביץ' על פרישה ממשחק פעיל. גם לאחר פרישתו לא הפסיק ברקוביץ' לככב בתככים ועימותים זאת לאחר שקבוצת מכבי תל אביב האשימה אותו בכך שהחתים שחקנים מהקבוצה עוד בהמלך היותו שחקן שלה עבור קבוצת מכבי נתניה שמינתה אותו למנג'ר. ב-25 ביולי, 2006, הגיע ויכוח בין יאמר לבין אייל ברקוביץ' לטונים רמים וכתוצאה מכך פוטר ברקוביץ' ממשרתו כמנג'ר מכבי נתניה.


[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אייל ברקוביץ'
שפות אחרות