קרסו-בזאר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלוגורסק(רוסית:Белогорск) או קרסו-בזאר(טטרית של קרים:Qarasuvbazar)-עיר בחצי-האי קרים, ששימשה כבירת חנת קרים לאחר הרס בחצ'יסראי במאה ה-18. עד תחילת המאה ה-20 שימשה כעירם המרכזית של קהילת הקרימצ'קים-יהודי קרים המקוריים. אוכלוסית העיר: 18,400(2006).
[עריכה] היסטוריה
לראשונה נזכרת במאה ה-13. שימשה כמרכז סחר חשוב בין גזלב(יוופטוריה) לקפה(פאודוסיה. בתקופת חנת קרים שימשה כנחלתם של משפחת שירין. הקוזקים של זפורוז'יה ערכו מתקפות על העיר בשנים 1624, 1628, 1630 ו1675. לאחר שבחצ'יסראי-בירת חנת קרים נהרסה בידי הצבא הרוסי ב1736 החאן פטיך גיריי עבר לקרוסו-בזאר, אך גם זו לא עמדה בפני הרוסים ונהרסה שנה לאחר מכן. לאחר צירוף קרים לרוסיה ב-1783 העיר אבדה מחשביבותה, אך נשארה מרכזם של טטרים ושל קרימצ'קים. הרב חיים חזקיהו מדיני קבע בה את מושבו כרב קהילת הקרימצ'קים ב-1866 בעיר, למרות שמבחינה אדמיניסטרטיבית חשיבותה של סימפרופול באותה תקופה היתה גדולה יותר מאשר של קרסו. ב-1941 נכבשה ע"י הגרמנים, שלא נגעו בקראים, אך כילו את רובה של קהילת הקרימצ'קים. האקציה התרחשה ב18 בינואר 1942, בה הגרמנים חיסלו 2000 איש מהקהילה. עד ל-18 במאי 1944 כהטטרים של קרים גורשו ע"י סטלין לקזחסטן היתה אחת משלושת המרכזים לקהילתם במקביל לבחצ'יסראי ואלושטה. לאחר פירוק ברית המועצות הטטרים התחילו לחזור למולדתם ולדרוש את השבת הרכוש הגזול.

