נרות שבת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצוות הדלקת נרות שבת הינה מצווה ביהדות המבוצעת בדרך כלל על ידי האישה, אולם גם הגבר יכול לבצע את המצווה.
להעדת הנשים במצווה זו נתנו שתי סיבות:
הטעם להדלקת הנרות הוא משום מצווֹת כבוד ועונג שבת (ראו להלן), ומטעם זה יש להדליקם קרוב לשולחן. סיבה נוספת היא משום שלום בית, מכיון שבלא אור נתקלים בני הבית בחפצים וזו יכולה להיות סיבה לריב. מפני סיבה זו, נקבע שעל עני שאין ידו משגת לקנות את כולם, להדיף את נר השבת על פני נרות חנוכה ואף על פני יין הקידוש[3]
המנהג המקובל הוא להדליק שני נרות, מספר טעמים נתנו למספר זה:
- נר אחד כנגד הפסוק "שמור את יום השבת לקדשו" המופיע בעשרת הדברות שבספר שמות והשני כנגד הפסוק "זכור את יום השבת לקודשו" המופיע בעשרת הדברות שבספר דברים[4].
- לו היה מודלק רק נר אחד, היו מניחים שהוא הודלק כנגד החושך. שני נרות מהווים היכר שהם הודלקו לצורך המצווה[4].
- רבים מענייני השבת הם כפולים, כגון קורבן המוסף בעל שני הכבשים, לחם המשנה ועוד. שני הנרות הן המשך למגמה זו[5].
מנהגים נוספים כוללים הדלקת 7 או 10 נרות, מטעמים קבליים[6], או כנגד מספר בני הבית.
זמן ההדלקה הוא לפני כניסת השבת, משום שבשבת עצמה אסור על-פי ההלכה היהודית להדליק אש.
תוכן עניינים |
[עריכה] החומרים המותרים לשימוש בנר
באופן עקרוני, התירו חז"ל להשתמש בכל סוג של שמן ופתילה, אך הם הציבו מספר הגבלות.
- אין להשתמש בשמן או בחומר בעירה שאינו בוער היטב, משום החשש שהאדם יתפתה לתקן את הנר בשבת, ובכך יעבור על איסור ההבערה בשבת.
- אין להשתמש בשמן אפרסמון, מאחר שאדם שיתפתה לקחת מעט שמן מהנר ולהתבשם יעבור בכך על מלאכת מכבה.
- אין להשתמש בחומר בעירה המתנדף בקלות, משום סכנת דליקה (אף אם הסכנה אינה גדולה מספיק בכדי לאסור שימוש ביום חול).
לדעת רבי אליעזר[7] יש להשתמש בפתילה החרוכה מכבר. להלכה, התקבלה דעתו של רבי עקיבא, שאין חובה בכך, אך עם זאת, רבים נוהגים לעשות כן משום הידור מצווה
[עריכה] נר משום כבוד או עונג שבת?
הראשונים נחלקו בשאלה האם בהדלקת הנר ישנה משום מצוות כבוד שבת[8] או עונג שבת[9], או שמא שניהם גם יחד[10].
רבים מהאחרונים חילקו את מצוות ההדלקה לשניים, ופירשו ששתי החינות קיימות בו, זו לצד זו.
- לדעת הגר"א[11], ההכנות לפני השבת הן בכלל כבוד שבת, ואילו במהלך השבת, מתקיים עונג שבת.
- בערוך השולחן נכתב שבנר הדולק ליד השולחן מתקיימת מצוות כבוד שבת, ואליו בנרות המאירים את שאר הבית, מתקיימת מצוות עונג שבת.
- יצחק זאב סולובייצ'יק, בדומה לגר"א, כותב שבהדלקת הנר, מתקיימת מצוות כבוד שבת, ובעובדה שהנר דלוק בליל שבת, מתקיימת מצוות עונג שבת - ולפיכך יתכן גם קיום של מצווה אחת ללא השניה.
[עריכה] ברכות
לאחר או לפני (ראו להלן) הדלקת הנרות מברכים:
- נוסח הברכה לשבת:
- "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת."
- נוסח הברכה ליום טוב:
- "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב."
- בכל הימים הטובים, למעט שביעי של פסח, מוסיפים אחרי ברכת הדלקת הנר את ברכת הזמן:
- "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"
[עריכה] המחלוקת האם לברך לפני ההדלקה או אחריה
פוסקי ההלכה התחבטו בשאלה האם יש לברך על הדלקת הנרות לפני ההדלקה או אחריה. לדעת הרמב"ם ורוב הפוסקים הספרדיים יש לברך לפני ההדלקה ורק אחר כך להדליק, לפי הכלל הרגיל בברכות ש"מברכים עובר לעשייתן", כלומר, את כל ברכות המצווה יש לברך מיידית לפני קיום המצווה, ואם כבר קיים את המצווה אינו יכול לברך שנית.
לעומת זה, שמעון מקיירא סבר שעם הדלקת הנר, נכנסת השבת[12]. דעתו זו פותחה, וכבר צדקיהו בן אברהם מזכיר את המנהג שלא לכבות את הפתילה עימה מודלקים הנרות, שהרי עם הברכה על הנר, נכנסת השבת, ומלאכת הכיבוי אסורה, אלא להשליכה מכף היד, הוא אינו מסכים למנהג זה, וכותב שניתן לקבל את השבת בעת הדלקת הנרות, אך אין כל חובה לעשות כן[13]. תלמידיו של המהר"ם מרוטנברג דווחו שלדעתו יש להתנות כדי שהשבת לא תחל באופן אוטומטי בעת הברכה והדלקת הנר[14], רבנו פרץ[15] חולק, וסבור שהתנאי יועיל רק לשאר בני הבית, אך לא לאשה המדליקה. בעקבות זאת, נפסק במגן אברהם שניתן להתנות תנאי כזה, אף על ידי האשה עצמה, אך רק בעת הצורך.
כפועל יוצא מדיון זה, נמצא שלא ניתן לברך על הנר ואז להדליקו, שהרי עם הברכה נכנסת השבת, ואז הדלקת הנר אסורה. לכן הם הורו במקרה זה, באופן חריג, לברך רק לאחר ההדלקה. כדי לפתור את הבעיה עם הכלל ש"מברך עובר לעשייתן" הם הורו לכסות את העיניים, ובכך לא ליהנות מן האור שמפיקים הנרות עד לאחר הברכה. יש לציין שבכמה קהילות ספרדיות (בצפון אפריקה בעיקר, וגם בעיראק) נהגו בנושא זה כמו הפוסקים האשכנזיים, וברכו רק לאחר ההדלקה.
בחג, כיוון שמותר להעביר אש קיימת, לפי כל הדעות מברכים לפני ההדלקה.
| סדר השבת על פי הנהוג כיום |
|
ערב שבת - הדלקת נרות | מנחה של יום חול | קבלת שבת | תפילת ערבית של שבת | סעודת ערב שבת בוקר שבת - תפילת שחרית של שבת | תפילת מוסף של שבת | סעודת יום שבת אחר הצהריים יום השבת - תפילת מנחה של שבת | סעודה שלישית סדר מוצאי שבת - תפילת ערבית לחול | הבדלה | מלווה מלכה |
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ירושלמי שבת, ב, ו (דף כ, א בדפוס וילנא); בראשית רבה יז, ח
- ^ משנה תורה, הלכות שבת, ה, ג
- ^ בבלי שבת, כג, ב
- ^ 4.0 4.1 ראבי"ה קצ"ט
- ^ כל בו כד (דף יז, א)
- ^ שני לוחות הברית, מסכת שבת, פרק "אור תורה", פיסקה "סוד הדלקת נר שבת"
- ^ משנה שבת, ב, ג
- ^ רש"י, שבת כה, ב, ד"ה "חובה"; אליעזר ממיץ, היראים תכט; הגהות מימוניות, הלכות שבת, ה, א
- ^ תוספות, שבת כה, ב, ד"ה "הדלקת נר בשבת חובה"
- ^ הרמב"ם, במשנה תורה, הלכות שבת ה, א מחשיב את הדלקת הנר כעונג שבת, ואילו בפרק ל, הלכה א - הוא מחשיב את הנר ככבוד שבת
- ^ ביאור הגר"א על השולחן ערוך, אורח חיים, תקכ"ט, א, ד"ה "שזהו"
- ^ הלכות גדולות, הלכות חנוכה
- ^ שבלי הלקט, נט
- ^ תשב"ץ קטן, יד
- ^ שם, בהגהותיו

