ועידת השולחן העגול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועידת השולחן העגול ועידה שהתקיימה בין 7 ל-17 בפברואר 1939 והיוותה את ניסיון הגישור האחרון של ממשלת בריטניה לבעיית הסכסוך היהודי-ערבי. הועידה נקראה גם "ועידת סנט ג'יימס" על שם הארמון בלונדון בו נתקיימה.

ועידת השולחן העגול התכנסה בעקבות מלחמת העולם השנייה שעתידה הייתה לפרוץ באותה שנה וחייבה את בריטניה למצוא פתרון מיידי לסכסוך בארץ.

לועידה הוזמנו נציגים יהודים מן התנועה הציונית ומארץ ישראל ונציגים ערבים פלסטינאים וממדינות ערב התומכות. בראש המשלחת היהודית עמד הד"ר חיים ויצמן והשתתפו בה דוד בן גוריון ומשה שרתוק (לימים שרת). בראש המשלחת הערבית עמד המופתי חאג' אמין אל חוסייני. כל כינוס של הועידה היה בשתי פעמים באותו אולם עצמו, בפעם הראשונה עם הערבים ובפעם השנייה עם היהודים, בשל אי הסכמתם של הערבים לשבת לצד היהודים.

[עריכה] מסקנות הוועידה

  • דרישותיהם של ערביי ארץ-ישראל להקמת מדינה ערבית עצמאית היו גדולות עד כדי ביטול כל חזון להקמת בית לאומי יהודי בארץ-ישראל.
  • אין הערבים מוכנים לקיים משא ומתן עם היהודים הרי שכל נסיון קודם כשל.
  • הנציגות היהודית אינה מוכנה לשבת בחיבוק ידיים כאשר הערבים חותרים לביטול הקמת מדינה יהודית.
  • הבריטים עצמם הגיעו למסקנה שלא יוכלו למצוא פתרון לסכסוך מתמשך זה בשל חוסר יוזמה ורצון הנובע משני צידי המפה.

לאחר כישלון הועידה פרסמו הבריטים את הספר הלבן, 1939.

[עריכה] ראו גם