בקעת בית שאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בקעת בית שאן הינה בקעה בצפון ארץ ישראל הנמצאת בין הר הגלבוע לבין חלקו של נהר הירדן שליד רכס הגלעד. הבקעה כונתה גם בשם "עמק בית שאן".
תוכן עניינים |
[עריכה] גבולות
הבקעה גובלת בצפון בנחל תבור, במערב בגלבוע, בדרום בואדי אל-מלח ובמזרח בנהר הירדן.
[עריכה] חשיבות מיקומה
בקעת בית שאן הינה חלק מהשבר הסורי אפריקני ולכן שימשה חלק מנתיב השיירות בין ירושלים לטבריה וצפת. בזכות מיקומה בקצהו המזרחי של עמק יזרעאל שימשה הבקעה קטע בנתיב שבין הים התיכון וחיפה אל אזור עבר הירדן ושאר הארצות הנמצאות מזרחה.
[עריכה] היסטוריה
ההתיישבות במקום החלה עם הקמת העיר העתיקה בית שאן המוזכרת בתנ"ך כמקום שבו נתלו גופותיהם של שאול המלך ויהונתן לאחר הקרב על הר הגלבוע.
במהלך ההיסטוריה היה האזור מיושב כמעט בכל שנות ההתיישבות בארץ ישראל.
בזמן האימפריה העות'מאנית עברה בטח הבקעה נתיבה של רכבת העמק שחיברה בין חיפה לדמשק ונמשכה דרך עמק יזרעאל ובקעת בית שאן בדרכה לסוריה.
בזמן המנדט הבריטי הקשו הבריטים על התיישבות יהודים במקום והראשונים שהחלו את ההתיישבות המחודשת במקום היו דווקא נוצרים טמפלרים מהמושבה וילהלמה שהחלו לעבד את חלק מאדמות הבקעה.
[עריכה] שיוך מוניציפלי
בבקעת בית שאן ישנן שתי רשויות מקומיות - עיריית בית שאן והמועצה האזורית בקעת בית שאן.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דב ניר, איזור בית שאן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשרי תשכ"ז.

