ציצית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
הסיבה שניתנה לכך היא ניסוח גרוע. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ציצית היא קבוצה של פתילים שיהודים דתיים תולים בשולי בגד שיש לו ארבע פינות. החובה לשים ציצית היא אחת ממצוות התורה. נהוג לקשור את חוטי הציצית מאותם חוטים שעושים את הבגד אבל חוטי צמר כשרים לכל סוגי בגדים. הצמר עבור תכלת המוזכר בתורה חייב להיות גזוז מרחלים[כבשים] בעלי סימנים המובאים בחז"ל (בבלי, בכורות יז עמוד א ד"ה רב פפא), הקרוי צמר מאייל של ששת ימי בראשית מיוחס שלא עבר הכלאות לעולם עם יעלים[הלכות כלאים ברמב"ם]. צמר של רחלים שקיים חשש להכלאות עם יעלים ועיזים כשר לצורך קשירת חוטי לבן, אבל פסול לצורך צביעה וקשירה בציצית כחוטי תכלת (ויקרא יט',יט' ברמב"ן. המצווה מופיעה בספר במדבר (פרק ט"ו ל"ח-ל"ט):

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:"

על פי הכתוב חובה לשים ציצית בכל בגד שיש בו ארבעה קצוות ולא בגד עגול כמו שיש בימינו, ובציצית צריך להיות פתיל שבו צבע תכלת. צבע התכלת הופק בתקופת המקרא וחז"ל מחילזון ימי ונחשב יקר ערך; נעשה בו שימוש להכנת בגדי שרד, וביהדות השתמשו בו גם לצורך בגדי כהונה ולבניית המשכן. בדורות האחרונים נעשו מספר נסיונות לגילוי החילזון שממנו הופקה התכלת המקורית. בין השאר עסקו בכך האדמו"ר מראדזין הרב גרשון העניך ליינער והרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנים האחרונות לאחר מחקר מעמיק, הולכת ומתקבלת, בעיקר בחוגי הציונות הדתית, הצעה חדשה שלפיה מקור התכלת בחילזון בשם ארגמון קהה קוצים (Murex trunculus). הוקמה עמותה העוסקת בהפקת צבע תכלת מחילזון זה ואף אחדים מרבני הציונות הדתית הולכים עם ציציות הצבועות בצבע זה. עם זאת פוסקי הלכה רבים מתנגדים לחידוש התכלת ללא מסורת ברורה באשר לזהותה.

מכיוון שכתוב שיש לראות את הציצית הבינו חז"ל שמצוות הציצית חלה רק ביום ולא בלילה, שבו אין אפשרות לראות. טעמה של מצווה זו כתוב בתוך ציוויה והוא חובת האדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים. חז"ל אף אמרו שכשרואים את התכלת, נזכרים בים ובשמים ולבסוף בכסא הכבוד של הקב"ה. רש"י מציין שמקור השם הוא בציציות הראש או שבא מלשון הצצה.

הציצית עשויה משמונה חוטים שבהם חמישה קשרים, ובין כל קשר יש מספר שונה של ליפופים (שיטת ט"ל: 7-8-11-13; שיטת הוי"ה: 5-6-5-10).

ציצית עם פתיל תכלת בקשירה לפי מנהג היהודים הקראים
הגדל
ציצית עם פתיל תכלת בקשירה לפי מנהג היהודים הקראים

היהודים הקראים המתנגדים לתורה שבעל פה סבורים שתכלת הוא צבע בגוון כחול ושאפשר לצבוע את פתיל התכלת בכל חומר. בנוסף הם סבורים שעדיף לא להשתמש בצבע מחלזון, מאחר וזו חיה טמאה ושעדיף להשתמש בצבע ממקורות טהורים.

היום לרוב הבגדים אין ארבע פינות, ולכן עשו בגד מיוחד כדי שיוכלו לקיים את המצווה החשובה, טלית, שבו תולים את הציצית.

[עריכה] טעם המצווה

"והיה לכם לציצית וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה', ועשיתם אותם..." (במדבר ט"ו, ל"ט)

[עריכה] ציצית מעל הבגד ולא מתחתיו

מחלוקת גדולה היא האם לשים את הציצית מעל לבגדים או מתחתיהם. הספרדים נוהגים ללכת עם ציציות בפנים מכיוון שכך הזוהר אומר, ואילו האשכנזים נוהגים ללכת עם ציציות בחוץ מכיוון שכך המשנה ברורה פוסק על סימן י"א בשולחן ערוך בהלכות ציצית (ס"ק כ"ו): יראהו- כמה דכתיב:"וראיתם אותו וזכרתם" ואותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסיים שלהם, לא די שמעלימין עיניהם ממה דכתיב:"וראיתם אותו וזכרתם" עוד מבזין הם את מצוות ה' יתברך ועתידין הם לתן את הדין על זה. ומה שאומרין שהולכים בין הנוכרים, לזה היה די שישימו את הציצית בתוך הכנף. ואלו היה דורון ממלך בשר ודם שחקות עליו שם המלך, כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד..." ועוד מוסיף הרב שם ומאריך בחשיבותה של מצוות ציצית. לסיכום: לפי דברי המשנה ברורה צריכים להוציא את החוטים בציצית החוצה.

השולחן ערוך (שעליו נכתב המשנה ברורה) ,שבדרך כלל ציבור הספרדים הולכים לפיו ואילו במקרה הזה הלכו לפי הזוהר, מחמיר אף יותר במצוות ציצית ואומר בסימן י"א :"עיקר מצוות טלית קטן ללבשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור את המצוות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.