עולי הגרדום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עולי הגרדום הם תשעה מלוחמי האצ"ל ושלושה מלוחמי הלח"י שנשפטו ונדונו למוות בתלייה. עשרה מהם נדונו על ידי בתי דין צבאיים בריטיים ושני הנותרים - על ידי בית דין צבאי מצרי. עשרה מהנדונים הוצאו להורג בתלייה ושניים מהנדונים שמו קץ לחייהם לפני מועד הוצאתם להורג. גם אחד מאנשי "ההגנה" הוצא להורג בתלייה, אך בדרך כלל אין מונים אותו עם עולי הגרדום.
תוכן עניינים |
[עריכה] לוחמי האצ"ל
- שלמה בן יוסף: ראשון עולי הגרדום. נעצר בעקבות תקיפת אוטובוס ערבי ליד צפת. הוצא להורג ב-29 ביוני 1938.
- דב גרונר: נעצר בעת תקיפת משטרת רמת גן. הוצא להורג ב-16 באפריל 1947.
- מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר ואליעזר קשאני: נעצרו בדרכם למבצע של הכאת קצינים בריטיים, כתגמול על עונש מלקות שבוצע על ידי הבריטים על גופו של איש אצ"ל. הוצאו להורג ב-16 באפריל 1947.
- מאיר פיינשטיין: נתפס לאחר פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים. התאבד בתא הכלא ב-21 באפריל 1947, זמן קצר קודם להוצאתו להורג.
- יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר: נדונו למוות על השתתפותם בפריצת כלא עכו. הוצאו להורג ב-29 ביולי 1947.
[עריכה] לוחמי הלח"י
- אליהו חכים ואליהו בית צורי: התנקשו בלורד מוין בקהיר. הוצאו להורג בקהיר ב-22 במרץ 1945.
- משה ברזני: נתפס כשהוא נושא רימון, והואשם בניסיון להתנקש בחיי המפקד הצבאי של ירושלים, בריגדיר דייויס. התאבד בתא הכלא ב-21 באפריל 1947, זמן קצר קודם להוצאתו להורג.
[עריכה] איש ההגנה
- מרדכי שוורץ: הרג שוטר ערבי. הוצא להורג ב-16 באוגוסט 1938.
[עריכה] ברזני ופיינשטיין
אחד עשר מהנידונים הוצאו להורג. ברזני ופיינשטיין התאבדו בכלא בעזרת רימונים שהוברחו לכלא לבקשתם. את הרימונים הסתיר עבורם אליעזר בן-עמי בתוך סלסלת תפוזים שהועברה אליהם. השניים המתינו לתום ביקורו של הרב אריה לוין 'אבי האסירים', לפני הוצאתם המתוכננת להורג. תוכניתם המקורית הייתה להתפוצץ יחד עם תלייניהם, אולם התברר להם שהרב גולדמן מתכוון להיות נוכח בהוצאתם להורג. על כן, לאחר ביקור הרב, חבקו אחד את השני ופוצצו ביניהם את הרימונים, ב-21 באפריל 1947.
[עריכה] פעולת האצ"ל להפסקת ההוצאות להורג
לאחר שנפסק גזר דין מוות לשלושת לוחמי האצ"ל יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר, חטפה יחידה של האצ"ל שני סרג'נטים בריטיים שיצאו מבית קפה בנתניה. האצ"ל הודיע שתליית לוחמיו תגרור את תליית שני הסרג'נטים. ב30 ביולי 1947, למחרת הוצאתם להורג של לוחמי האצ"ל נמצאו שני הסרג'נטים תלויים בחורשה ליד נתניה. מנחם בגין, מפקד האצ"ל הגדיר זאת "אחד הרגעים המרים ביותר בחיי", אך עם זאת הוא אמר: "המעש האכזר בנתניה, לא רק הציל עשרות בחורים עבריים מגרדום, אלא גם שבר את מפרקתו של השלטון הבריטי, כי בהתנפץ עמודי התלייה, מתרסק ממילא השלטון הנשען עליהם". כמשתמע, המעשה השיג את מטרתו ולאחריו לא היו עוד הוצאות להורג.
[עריכה] הנצחת עולי הגרדום
ברבות מערי ישראל נקראו רחובות על שמם של עולי הגרדום, אם בצורה קיבוצית ("רחוב עולי הגרדום") ואם בצורה אישית (בבת ים, למשל, נמצא רחוב שלמה בן יוסף). הגדילה לעשות תל אביב, שבה נמצא, בשכונת רמת החי"ל, רחוב עולי הגרדום, ובשכונת רמת אביב ג' נקראו רחובות על-שמו של כל אחד מעולי הגרדום. בדומה לכך, גם בשכונת ארמון הנציב (תלפיות מזרח) בירושלים ישנו רחוב על שמו של כל אחד מעולי הגרדום. עיריית רמת גן הקימה כיכר לזכרו של דב גרונר מול משטרת העיר, אותה תקף גרונר כשהייתה בשלטון בריטי.
בצפת ישנו גרם מדרגות ארוך, החוצה את העיר העתיקה, הנקרא בשם "מעלות עולי הגרדום".
בעיר עכו ,יש בית כנסת המצוי בלב שכונת בן גוריון, הקרוי: "בית הכנסת עולי הגרדום". בבית הכנסת מתקיימת פעילות לקרוב לבבות, ובו נפגשים , חרדים ,דתיים מסורתיים וחילונים. כלא עכו, בו הוצאו להורג רוב (9) עולי הגרדום, הפך למוזיאון. משה ברזני ומאיר פיינשטיין, שמצאו את מותם בכלא בירושלים, מונצחים במוזיאון אסירי המחתרות, שהוקם בבניין הכלא בבירה.
דואר ישראל הוציא בשנת ה'תשמ"ג גליון בולים לזכרם של עולי הגרדום, ובה בול לכל אחד מהם.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עולי הגרדום, באתר האצ"ל
| עולי הגרדום |
|
שלמה בן יוסף | אליהו בית צורי | אליהו חכים | דב גרונר | מרדכי אלקחי | יחיאל דרזנר | אליעזר קשאני | מאיר פיינשטיין | משה ברזני | יעקב וייס | אבשלום חביב | מאיר נקר |

