יבגני חאלדיי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יבגני חאלדיי (1917 - 1997) צלם סובייטי ממוצא יהודי הידוע בשל צילומיו ממלחמת העולם השנייה.
חאלדיי נולד בעיר יוזובקה (לאחר מכן "סטאלינו" כיום דונייצק באוקראינה). בהיותו בן שנה מתה אמו, כאשר נרצחה בפוגרום. יבגני גדל יחד עם סבתו. מסבתו קיבל מצלמת "לייקה" ישנה, אשר פיתחה אצלו את אהבת הצילום.
בשנת 1936 החל לעבוד כצלם עבור סוכנות הידיעות של ברית המועצות "טאס". עם תחילת מלחמת העולם השנייה נלווה חאלדיי אל כוחות הצבא האדום במסעם דרך אירופה, דרך מורמנסק, חצי האי קרים, והנצחונות ברומניה, הונגריה והכניסה לוינה, ובסופו של דבר הקרב הקשה אשר הסתיים בכיבוש ברלין. חאלדיי נודע בתמונותיו אשר הנציחו רגעי מפתח במלחמה, תוך גישה תיעודית ועניינית. תמונתו הידועה ביותר, "חיילי הצבא האדום מניפים את הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג", שצולמה ב2 במאי 1945, התבררה כמבויימת. חאלדיי התקנה בצלם ג'ו רוזנטל, אשר צילם זמן קצר לפני-כן, ב23 בפברואר 1945, את תצלומו הנפת הדגל באיוו ג'ימה. תצלום זה, עבורו זכה רוזנטל בפרס פוליצר באותה שנה, התברר בדיעבד כמבויים גם הוא. אך הדימוי ההרואי תרם להאדרת יוקרתו של הצבא האמריקאי, וחאלדיי שאף להעניק לצבא האדום תצלום ניצחון הרואי דומה. הוא נשא עימו דגל לקרבות וביקש מחיילים להניפו מעל לבניין השרוף. הדימוי המרשים נאלץ לעבור ריטוש בטרם פורסם ברבים, משום שעל אמת-היד של החייל שמניף את הדגל נראו, למרבה המבוכה, שני שעונים, שנלקחו ודאי כשלל. תמונה זו הביאה לחאלדיי תהילה עולמית כצלם.
לאחר המלחמה המשיך חאלדיי וצילם תמונות מועידת פוטסדאם, משפטי נירנברג וועידת פריז. אך בתקופה זו סר חינו מעיני השלטונות הקומוניסטים. חאלדיי פוטר מסוכנות טא"ס בשנת 1949 ולאחר מכן הותר לו לעבוד כצלם באופן מקומי, במקומות קטנים, ולעיתים הותר לו רק לעסוק בפיתוח תמונות של אחרים. בשנות ה-60 עבד זמן מה כצלם עבור העיתון פראבדה, ובשנות ה-70 פרש לגימלאות. חאלדיי עצמו ייחס את נפילתו לאנטישמיות הסטאליניסטית. חאלדיי לא הסתיר את יהדותו. אביו, ושלושה מאחיו נספו בשואה.
לאחר נפילת הקומוניזם זכה חאלדיי להכרה בינלאומית, וכיום הוא נחשב לאחד מצלמי המלחמה המעולים שפעלו במלחמת העולם השנייה, ובכלל. חאלדיי מת בשנת 1997 במוסקבה.
בשנת 1999 הוצגה בבית התפוצות תערוכה מיצירות חאלדיי, בשם "תמונת מלחמה". קטלוג התערוכה יצא בשם "תמונת מלחמה" בהוצאת בית התפוצות, בשיתוף עם ההוצאה לאור של משרד הביטחון, ובלווית הקדמה מאת אהוד ברק.

