אוקפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוקפי מפוספס
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: ג'ירפיים
סוג: אוקפי
מין: אוקפי מפוספס
שם מדעי
ויקימינים Okapia johnstoni
תחום תפוצה
תפוצת האוקפי
הגדל
תפוצת האוקפי

אוֹקָפִּי (או אוקאפי; באנגלית: Okapi) הוא סוג פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים הכולל מין יחיד: אוקפי מפוספס (Okapia johnstoni). הסוג מכונה "Okapia" בשל כינויו בקרב הילידים. כינוי המין "johnstoni" הוא אות הוקרה לחוקר סר הארי ג'ונסטון, אשר ארגן את המשלחת הראשונה אשר רכשה אוקפי מיער איטורי בקונגו לצרכים מדעיים.

האוקפי חי בטבע רק בצפון קונגו (ובעיקר ביער הגשם איטורי), אך מצוי בשפע בגני חיות באירופה ובצפון אמריקה. הידע המעורפל על האוקאפי הוביל את החברה לקריפטוזואולוגיה להשתמש בו כסמלהּ.

תוכן עניינים

[עריכה] מאפיינים

לאוקפי גוף חום-כהה בעל מרקם קטיפתי, ראש בהיר וגפיים ואחוריים מפוספסות בלבן. בשל הפסים בחלקו האחורי, דומה האוקפי לזברה מרחוק. הסברה היא כי הפסים משמשים את הגורים לזיהוי האם ביער הגשם הצפוף ומעקב אחריה, וכן להסוואה. האוקפי דומה לג'ירפה בצורת גופו, אך צווארו קצר בהרבה (אם כי הוא ארוך מצווארו של הסוס). לשני הזנים לשון כחולה, גמישה וארוכה (30 ס"מ לערך) המשמשת אותם לקטיפת עלים וניצנים מעצים. לשון האוקפי ארוכה דיה עד כי הוא מסוגל לשטוף את עפעפיו ולנקות את אוזניו בעזרתה. למעשה, הוא מהיונקים הבודדים המסוגלים ללקק את אוזני עצמם. אוזני האוקפי הן גדולות ומסייעות לו לאתר את טורפו, הנמר. לזכרים קרניים קצרות ומכוסות עור.

גובה כתפיו של האוקפי נע בין 1.5 ל-2 מטרים, ואורכו הוא בין 1.9 ל-2.5 מ'. אורך זנבם נע בין 30 ל-42 ס"מ ומשקלם בין 200 ל-250 ק"ג.

נוסף על עלי עצים וניצנים, אוקאפים אוכלים עשב, שרכים, פירות ופטריות.

האוקאפי פעיל ככלל בשעות היום וחי לרוב בגפו. הוא חובר לבני מינו רק על-מנת להתרבות. בתקופת הייחום הריון של נקבת אוקפי נמשך בין 421 ל-457 ימים, והמלטות מתרחשות בין אוגוסט לאוקטובר. בכל המלטה נולד צאצא יחיד, השוקל בין 14 ל-30 ק"ג. בימיו הראשונים הוא נצמד לאמו. לאחר מכן, למשך מספר חודשים, הוא כמעט ולא עושה דבר מלבד שינה ויניקה, ובכך הוא מנצל את האנרגיה שלו ביעילות לגדילה. בסוף תקופה זו, יש לו מספיק אנרגיה כדי להפעיל את מעיו לראשונה ולעשות את צרכיו. למרות שהצאצאים נגמלים לאחר חצי שנה, הם ממשיכים לינוק מאמם עד גיל 10 חודשים. הצעירים מגיעים לבגרות בין גיל שנה לגיל שלוש שנים, אז הם גם מפסיקים לגדול. במשך תקופת הגדילה, האם מתקשרת עם הוולדות באמצעות גלים תת-קוליים. תוחלת החיים של האוקפי בשבי נעה בין 15 ל-30 שנים.

תכונה מיוחדת של האוקפי היא יכולתו להישאר עירני ביותר, למרות שינה בת חמש דקות בלבד ביממה.

לאוקפי מספר שיטות לסימון טריטוריה, לרבות סימון באמצעות שתן וסימון על ידי בלוטות ריח על כל רגל המפרישות חומר דמוי זפת לאורך מסלול ההליכה שלו. הזכרים מגנים על הטריטוריה שלהם, אך מתירים לנקבות לחצות את שטחם לצרכי מרעה.

[עריכה] היסטוריה

האוקאפי היה ידוע כבר במצרים העתיקה. זמן קצר לאחר "גילויו" על-ידי האירופאים, נתגלו ציורים חרוטים של האוקפי במצרים. במשך שנים רבות האירופאים באפריקה שמעו על חיה, אותה החלו לכנות "חד הקרן האפריקאי". ברישומי מסע המחקר שלו מקונגו, הזכיר הנרי מרון סטנלי "סוג של חמור, אשר הילידים מכנים 'אָטִי'". מאוחר יותר זיהו אותו המלומדים כאוקפי. ייתכן כי החוקרים ראו את צידו האחורי של אוקפי במנוסתו דרך השדות, מה שהוביל להשערה כי זהו מין זברה נוסף החי ביערות הגשם. כאשר סר הנרי ג'ונסטון, מושלה הבריטי של אוגנדה, גילה כי איש גרמני מתכנן למכור תושבים פיגמים לתצוגה באירופה, הוא הציל אותם והבטיח להשיבם הביתה. כאות לתודתם לו, סיפקו הפיגמים את סקרנותו של ג'ונסטון אודות החיה שהוזכרה בספרו של סטנלי. ג'ונסטון הופתע מעקבות האוקפי שהראו לו הילידים. הוא ציפה להתחקות אחר עקבותיו של סוס שוכן יערות, שכן הוא כך הוא תואר על-ידי הילידים, אך העקבות שגילה היו של בהמה שסועת פרסות. למרות שג'ונסטון לא ראה אוקפי בעצמו, הוא הצליח להשיג דגימות עור מפוספס וגולגולת. על סמך גולגולת זו סווג האוקאפי כקרוב משפחה של הג'ירפה. המין הוכר רשמית כ-Okapia johnstoni ב-1902.

הפרט החי הראשון באירופה הגיע לאנטוורפן ב-1918. האוקפי הראשון בצפון אמריקה הגיע לגן החיות של הברונקס דרך אנטוורפן ב-1937. האוקפי הראשון בשבי נולד בגן החיות ברוּקפילד באילינוי, אשר גם מנהל את תוכנית ההישרדות של האוקאפי עבור ארגון גני החיות והאקווריומים האמריקאי. אוקפים נפוצים היום למדי בגני חיות בצפון אמריקה ואירופה.

[עריכה] מצב שימור

למרות שהאוקפי אינו מוגדר כמין בסכנת הכחדה, הישרדות המין מאוימת על-ידי הרס אזורי המחייה שלהם וציד בלתי חוקי. עבודת השימור בקונגו, הכוללת המשך לימוד של התנהגות האוקפי, הביאה ליצירת שמורת-בר לאוקפי במדינה ב-1992.

מלחמת האזרחים בקונגו היוותה איום הן על האוקאפי והן על אנשי השימור בשמורה.

ב8 ביוני 2006, לראשונה מאז 1959, דיווחו מדענים על גילוי ראיות לקיום אוקפים ששרדו בטבע בפארק הלאומי של וירונגה בקונגו.

[עריכה] מקורות נוספים

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוקפי