ריינר מריה רילקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
ריינר מריה רילקה
הגדל
ריינר מריה רילקה

ריינר מריה רילקה Rainer Maria Rilke ‏ (4 בדצמבר 1875 - 29 בדצמבר 1926), משורר וסופר גרמני יליד פראג.

ר.מ. רילקה נחשב למשורר הגדול של המחצית הראשונה של המאה העשרים ולאחד מגדולי המשוררים בכל הדורות. שירתו, הפרוזה שלו ורשימותיו ההגותיות הן מפיסגת היצירה המודרניסטית ועומדות בסימן קריסת התרבות האירופית הקלסית וההתמודדות עם משבר המשמעות הכללי של האנושות המערבית.

יצירתו של רילקה היא יצירה דתית וחילונית כאחת. בעולמו שלובים תפיסה דתית עמוקה, רליגיוזיות ואף משיחיות, עם פנייה מודרניסטית עיקשת, "עניינית" כלשונו, אל עצמותה של ההוויה הארצית ועצמותם של חיי היחיד, הכוללים בגופם הם את הבשורה הדתית, את עבר העולם, את עתידו, ואת אלוהים עצמו המבקש להתגלות דרכם. המשורר מגלה בשקידתו ובהקשבתו לתנועות החיים שבתוכו ובסביבתו את זרם החיים הכללי הנמשך מקדמת דנא וחותר להגיע למתיקותם של החיים המושלמים, הם חיי האלוהים. סיפורו של העולם ושל חיי כל הבריות הם סיפורו של האל המבקש להיוולד דרכם, וסיפורם של אלה, הרבים, אשר מחמיצים תובנה זו. אבל אין כאן ביטול החיים על האדמה ושל אושרם לטובת הוויה אחרת או אושר בעולם אחר; רילקה מניח את סופיותו של האדם, והחתירה להתגשמות הסופית של אלוהים נתפסת בעיניו כמעשה סיזיפי שמשמעותו נעוצה בעצם הבחירה בו והיכולת להשתתף בו. ההתעלמות מאלוהים כמוה כהתעלמות מהחיים עצמם, אשר לא נועדו להתבטל לנוכח המטרה הדתית אלא להיפך, להתקדש בעבורה ולהזדהות עמה, באשר היא המכוננת את משמעותם. המשורר אוסף את המתוק והמובהק שבחיים ומבקש ללכוד את הווייתם כדי להגביהם ולעשותם ראויים להעניק אהבה באמצעותם לשאר בני-האדם, כך שיוכלו לשאוב מתוכם את הכוח ליצירתם שלהם, ולבנות בהדרגה ובמשותף את חיי האל, שאין להם אלא מובן ארצי, גשמי. הרוחניות היא תמיד מוגשמת, או חזון שיש להגשימו. החיים 'הרגילים', הנוטים להיעשות פחות ופחות פשוטים דווקא, פחות ופחות מאוזנים ומבקשים לעצמם את הנוחות ואת הסיפוקים, מתעלמים ממשמעותם האמתית וממה שיוצר, מהווה, מלכד אותם, מניעם באמת. בני-אדם מוותרים על אושרם לטובת נוחות ומוסכמות, ושוקעים בתרדמה. לחיות את חייך מתוך התאמצות לקדשם ולרוממם - זו המטרה הדתית וזה האושר השמור למשורר, לאמן. אלוהים אינו נמצא בתוך העולם, אך משמעות קיומו היחידה, מבחינתנו, היא בניסיון למצוא אותו בתוכו.

רילקה רואה אם כן את החיים כמאבק על הלא-ידוע, על הלא-מוגשם אף-פעם, על משהו שיש להתנסות בסבל ובמכאובים עמוקים כדי להתקרב אליו, מכאובים שיכולים להמית ולשבור את נפש היחיד הלוקח על עצמו משימה זו. חיי יצירה יש בהם אפוא סכנה. היצירה הולכת אל הגשמה של חיים שנחיו עד תמציתם, וכדי להגיע להגשמה זו יש ללכת בחיים אל נקודה קיצונית, אל מקום שאי אפשר ללכת עוד מעבר לו. זהו מקום חשוף שאין בו שום מוסכמה וסדר ידוע שיכולים לגונן בו על היחיד שהולך אליו לבדו.


בנעוריו למד רילקה בפנימיה צבאית, אותה לא סיים.

בנוסף, רילקה היה בקשרי אוהבים עם לו אנדריאס סלומה, אישה מעניינת כשלעצמה-תלמידתו של פרויד וידידה קרובה(אולי אף מאהבת) של ניטשה.

בשנת 1903 ראה אור ספר שחיבר על הפסל אוגוסט רודן שרילקה שימש כמזכירו. מוטיב מרכזי ביצירתו הוא המרחב שבין החוץ לפנים. מרחב, המכיל בתוכו הן את החיפוש אחר האלוהות והן תשוקה וארוטיות המתערבבים זה בזה. ניתן לראות ביצירתו השפעה של המגמה הפנומנולוגיה בפילוסופיה. זרם זה, מעמיד במרכז את אופן התפיסה של האדם את העולם.

יצירתו ספוגה בתרבות האירופית הקלאסית. ההתייחסות אל תרבות זו היא כאל 'פאסטיש', מושג המיוחס לוולטר בנימין. הדימוי המרהיב מסנוור את העין ומושך אותנו אליו, אולם אצל רילקה, אין הדימוי עומד במקום (או לפני החלל הריק), אלא שאין הבחנה בינו לבין החלל. הסמל מייצג הן את הסובייקט והן את האובייקט בעת ובעונה אחת. רילקה מתאר זאת במונח 'Ding" (חפץ, עצם, דבר).


[עריכה] רשימת יצירות נבחרות

  • 1899 הספר על חיי הנזירות
  • 1901 הספר על הצליינות
  • 1905 ספר השעות
  • 1906 ספר התמונות
  • 1907 שירים חדשים
  • 1908 שירים חדשים, החלק האחר
  • 1909 רשימותיו של מאלטה לאורידס בריגה (רומן)
  • 1923 סונטים אל אורפיאוס
  • 1923 אלגיות דואינו

[עריכה] תרגומים של רילקה לעברית

  • באור חפשוך מלאכים רבים, מבחר שירים, עברית - משה זינגר, זמורה ביתן, תל אביב, 1987.
  • אלגיות דואינו, תירגם ופירש שמעון זנדבנק, הקיבוץ המאוחד, 1999.
  • אוגוסט רודן, עם 59 תמונות, תרגם מגרמנית והוסיף אחרית-דבר ישראל זמורה, תל אביב, 1952.
  • חיי מריה, תרגם משה הנעמי , איורים - אלי אלטרץ, ירושלים, אדם, 1983.
  • כל הערים השלוות שלכם, תרגום - איתן מילר, כרמל, ירושלים, 1997.
  • מבחר משיריו על נשים ואל נשים, נוסח עברי - צבי רוזן, עקד, תל אביב, 1990.
  • מבחר שירים, הסונטים אל אורפאוס - רקוויאם לידידה - אלגיות דואינו, מגרמנית - חנוך קלעי, הדר, תל אביב, 1976.
  • מכתבים לאשה צעירה, תרגם והקדים מבוא ישראל זמורה, 1947.
  • מכתבים על סזאן, בעריכת קלרה רילקה, תרגם מגרמנית והוסיף פתח דבר והערות שמעון זנדבנק, עם עובד, תל אביב, 2003.
  • ריינר מריה רילקה, דרכו של משורר (הספר מציג את יצירתו של רילקה דרך הביוגרפיה שלו)
  • אלגיות דואינו - הסונטים אל אורפאוס, 1998
  • נטוש על הרי הלבב, 1999 (מבחר שירים)
  • רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה, 2002 (פרוזה)
  • קיץ 1926 חליפת מכתבים, 2004
  • מכתבים אל משורר צעיר, תרגמה עדה ברודסקי, כרמל, ירושלים 2004.