חיים אלכסנדר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
חיים אלכסנדר, מלחין יהודי-גרמני, נולד בברלין ב-9 באוגוסט 1915 למשפחה מוזיקלית במיוחד. תחילת דרכו לעולם המוזיקה כילד הייתה לימודי פסנתר, תאוריה וזמרה אצל מורים פרטיים שונים, וכן במסגרת קונסרבטוריון שטרן שבברלין. בנוסף היה הילד היהודי היחיד במקהלת הילדים של ברלין Hochschule für Musik, שם אף שר לעתים כסולן. הפסנתרן ויליבלד צ'ירש שימש כמורו לפסנתר, אך הרחיב את תחומי העיסוק בשיעורים להוראת ספרות המוזיקה כולה. הוא הנחה אותו אל עולם האופרה; יחד הם קראו וניתחו יצירות מאת ואגנר, מוצארט, בטהובן ואת האופרות מאת אלברט לורצינג.
עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 נגזרו גזירות כנגד היהודים, כולל בתחום המוזיקה. ב-1934 הורחק חיים אלכסנדר מאיגוד המוזיקאים, ובהמשך הורחק יחד עם סטודנטים יהודים אחרים גם מן הקונסרבטוריון. ההכרח לעזוב את אדמת גרמניה הנאצית הלך וגבר. בעקבות מודעה שפרסם הכנר אמיל האוזר, אשר שהה באירופה באותו זמן בשליחות המנדט הבריטי כדי להעניק אישורי כניסה למוזיקאים יהודים צעירים ולהביאם לארץ ישראל כסטודנטים למשך שנתיים באקדמיה שייסד בירושלים, עלה חיים אלכסנדר (יחד עם רבים אחרים) לארץ ישראל בשנת 1936. כשתם הקורס כעבור שנתיים לא נותרה, כידוע, כל דרך לשוב אל גרמניה. לפיכך השתקע חיים אלכסנדר בארץ ישראל והמשיך את לימודיו עם אירמה ושטפאן וולפה אשר היוו חלק חשוב מאוד בהתפתחותו המוזיקאלית. הם הקנו לו כלים מקצועיים בנגינת פסנתר ובקומפוזיציה.
שטפאן וולפה, כתלמידו של ארנולד שנברג וכאיש האסכולה הדודקפונית, אותה חשב לשיטה היחידה ליצירת מוזיקה מודרנית, ואותה לימד את אלכסנדר. לאחר שוולפה עזב את הארץ, למד אלכסנדר אצל חנוך יעקבי אשר שלל את הדודקפוניה לחלוטין ולימד את תורתו של הינדמית. בהיותו סטודנט צעיר התבטא חיים אלכסנדר בסגנון מודאלי, רק בהמשך החל להגשים מקצת מרעיונותיו של וולפה.
ב-1945 סיים את לימודיו, והחל ללמד פסנתר, תאוריה וקומפוזיציה באקדמיה ע"ש רובין למוזיקה ולמחול בירושלים. בהדרגה הוא הפך למורה ומלחין מפורסם ומכובד.
ב-1981 פרש לגמלאות ומאז מלמד חלקית. זכה בפרסים רבים כגון פרס "קול ישראל" בשנת 1948 עבור "חמישיה לקלרינט ולכלי קשת", פרס אנגל ב-1956 עבור "שישה מחולות ישראליים", פרסי IMI, אקו"ם ועוד.
בין יצירותיו: "וקיבצתי אתכם" למקהלה מעורבת (פרס ה"זמריה" הראשונה, 1952), "למען ציון לא אחשה" למקהלה מעורבת (פרס הנשיא, 1955), "שישה מחולות ישראליים" (פרס אנגל, 1956) "יהללו שמו במחול" לתזמורת, "סונטה קצרה לשני פסנתרים", "בנות קול" לפסנתר (פרס המכון למוזיקה ישראלית, 1966), "מרובעים" לתזמורת קאמרית, "נבוט" מוזיקה לבלט, שירים וקטעים לפסנתר.
היצירה "שור- דודי" לטרומבון ופסנתר הולחנה בשנת 1969. נושא היצירה לקוח משיר תימני עממי, ועליו נכתבו 5 וריאציות בעלות אופי ייחודי לכל אחת מהן.

