רודולף שטיינר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודולף שטיינר (27 בפברואר 1861 - 30 במרץ 1925), פילוסוף ואדריכל אוסטרי, מייסד האנתרופוסופיה. נולד בקראלייביצה (Kraljevica) שבאימפריה האוסטרית (כיום קרואטיה). בן להורים בני מעמד הביניים, אביו היה מנהל תחנת רכבת, את השכלתו רכש שטיינר בוינה שם למד בבית ספר ריאלי והמשיך את חוק לימודיו בטכניון בו קנה השכלה בעלת זיקה למדעי הטבע.
תוכן עניינים |
[עריכה] התשתית הרעיונית
הגותו של רודולף שטיינר באה לאויר העולם בימים בהם שלטו מדעי הטבע בדעת הקהל על המשמעויות החברתיות הפילוסופיות הנגזרות מכך - מעט סבלנות וסובלנות ביחס ל"רוחני". שטיינר אשר היה מצוי במדעי הטבע הכיר והתמחה במחקריו של גיתה במדעי הטבע. (תרומתו וחקירותיו של גיתה היו שנויים בחלוקת כבר אז כמו גם היום). שטיינר סבר ואף טען בלהט כי ראיית העולם הנשקפת ממדעי הטבע אינה מתאימה אלא לתיאור חלק צר של ההויה והמציאות כולה. יתר על כן - טען כי כל עוד נבסס את הכרותינו את העולם וההויה על מה שנמסר לנו מחושינו - לעולם לא נכיר ונבין את האדם והעולם.
חיי האדם - מהלידה ועד המוות לפי שטיינר הם אך קטע מקיום רחב יותר המתחיל הרבה לפני לידת האדם ונמשך אל מעבר למוות, מכאן תודעת האדם השוכנת בגופו הפיסי, אף היא רק חלק מתודעה רחבה שגבולתיה חורגים הרחק מן הגבולות של הגוף הפיסי ועל כן מרבית תודעתינו נסתרת מאיתנו.
על יסוד התפיסה הזו, ניסה שטיינר לבסס שיטה שתאפשר קניית ידע שלא דרך החושים, אלא על ידי קבלתו מ"עולמות עליונים" אשר שם ממילא שוכנת חלק מתודעתנו.
שטיינר נמשך אחר חקירותיו של גיתה במדעי הטבע, לא רק על שום תוצאותיהם - כי אם גם על שום המתודולוגיה שאפיינה את חקירותיו - קרי חיפוש אחר "אידאות" הפועלות בבסיס הטבע, שיטת החקירה של גיתה סיפקה השראה וסימוכין לדעתו של שטיינר על האופן בו ראוי לחקור את העולם, כלומר העולם החושי אינו הצוהר היחיד הפתוח לנו להבנת המציאות.
עמדותיו ודיעותיו הקימו עליו מתנגדים רבים, מן הכנסייה כמו גם מקרב זרמים רעיוניים שונים. אל מול מחנה מתנגדים עצום זה, עמדו לשטיינר קומץ חסידים נלהבים.
[עריכה] יסוד התנועה האנתרופוסופית
במהלך גיבוש רעיונתיו אשר הלכו ונשאו אופי מיסטי יותר ויותר, פירסם שטיינר חיבורים רבים בהם התעמת עם שיטתו הפילוסופית של קאנט לפיה - כל הקיים מעבר לעולם החושי, במהותו, לא יוכל להיות ידוע וגלוי לפנינו לעולם.
שטיינר טען כי העולם "הרוחי" גלוי ואינו חסום בפני תודעתנו, בתוך כך התנתק שטיינר יותר ויותר מן הזרם התרבותי ממנו צמח, נטה אל המיסטיקה והצטרף לחברה התיאוסופית. בתקופה זו רבו עימותיו גם עם התיאוסופים עצמם - שטיינר יצא כנגד נטייתם ל"ספירטיזים" בלבד ולהסתפקותם בקבלת השראה מהעולם התת מודע. לדידו של שטיינר, קניית הדעת "הרוחית" הינה תהליך מתודי המעוגן בנהלים ברורים, בעל הסדרי חקירה מסודרים הדומים לחקירה מדעית רגילה. כתוצאה מחילוקי דיעות אלה, פרש שטיינר מן החברה התיאוסופית והקים בשנת 1913 את החברה האנתרופוסופית אשר קבעה את מרכזה בסמוך לבאזל. האנתרופוסופיה לפי שטיינר הוגדרה כ"שביל הדעת אל ה'רוחי' שבעולם" - לפי תפיסתו "חוקר הרוח", חייב שתתעורר בו כמיהה לדעת כצורך פנימי עמוק , רק אלה המונעים מצורך פנימי זה, יכולים לצעוד בנתיבותיה של האנתרופוסופיה.
[עריכה] ציוני דרך בהגותו
האנתרופוסופיה (כמו התיאוסופיה) מקבלת את תורת גלגול הנשמות - גלגול עוקב גלגול ומהווה את תוצאתו, מה שרכשה הנשמה בגלגולה הקודם נישא עימה אל גילגולה הבא מכוח חוקי ה"קארמה" המבוססים על סדר עניינים מוסרי, ואין לו לאדם דרך הימלטות מסדרי עולם אלה. אישיות האדם הינה מבנה מורכב מגוף חומרי, גוף אתרי, גוף אסטראלי ו"האני" - חלקים אלה מתחברים זה לזה עם לידת האדם ונפרדים זה מזה עם מותו. בספרו "גוף, נפש, רוח" דן שטיינר בנושאים אלה, ספרו זה זכה לביקורת קשה עם פירסומו בין היתר מקרב יהודים אחדים אשר ראו בו פירסום אסור של תורת הנסתר ברבים, לעומת מבקריו טען שטיינר אנו חיים בתקופה בו האדם כבר בשל לקבלת תורות אלה.
המדינה המשולשת, על פי התוכנית הפוליטית המהפכנית שהגה, הציע שטיינר מבנה חברתי / מדיני חדש. במקום המדינה בצורת האיגון המוכרת שלה, תקום "מדינה משולשת" - מדינה כלכלית, מדינה פוליטית ומדינה תרבותית - גבולות המדינות אינן בהכרח חופפים אלה לאלה , כלומר, אפשר שתהיה מדינה תרבותית שאזרחיה המצויים באזורים טריטוריאליים אחרים מאזרחי אותה מדינה פוליטית (הקורא העברי יכול לחשוב למשל על מדינת ישראל הפוליטית על כל אזרחיה ועל מדינת היהודים שאזרחיה יהודי העולם). שטיינר ראה בצורת הארגון הזו כמזור לסבלי האנושות - רעיון זה הכיל בתוכו מענה לצורך בהתארגנויות כלכליות גדולות כדי לאפשר פיתוח וקידמה ועם זו אפשרות שמירה על תרבויות קטנות מפני רמיסת הגושים הגדולים שכן ההפרדה גורמת לעיקור כוחן של מדינות פוליטיות גדולות.
חינוך, לשטיינר היו שאיפות חינוכיות מרחיקות לכת, בין פעליו הרבים הקים שטיינר בתי ספר אשר חינכו לאור תפיסות העולם האנתרופוסופיות, בנוסף הוקמו על ידי שטיינר גם בתי ספר מיוחדים למפגרים ולמקופחי גורל. החינוך האנתרופוסופי קנה לו מקום במדינות רבות בהן גם ישראל.
[עריכה] ספרים
חלק מבין כתביו של שטיינר שראו אור בעברית.
- היוולדות חוזרת וחוק הגורל.
- כיצד קונים דעת העולמות העליונים.
- גוף, נפש, רוח.
- הכשרת החשיבה לשימוש מעשי - על מדיטציה.
- חינוך הילד לאור מדע הרוח.
- אסתיטיקה של העתיד - פרי רוחו של גיתה.
- לוח שנה לנפש.
[עריכה] שונות
בישראל פועל "החוג למדע הרוח - אנתרופוסופיה" (ת"א ת.ד. 16073).

