דפוס סלאוויטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דפוס סלאוויטא (ידוע גם בשם דפוס האחים שפירא), בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא בתקופת האימפריה הרוסית.

בית הדפוס נוסד בשנת 1791 בידי משה שפירא, בנו של רבי פנחס מקוריץ, ונוהל על ידו ועל ידי בניו שמואל ופנחס. הדפוס נודע במיוחד במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי שהודפסו בו, שאפילו מתנגדים לא היססו להשתמש בהן על אף ה"זהות" החסידית של הדפוס. הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת 1807 אישור מרבנים מחשובי הדור (בהם רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הראשון של חב"ד) כי הזכויות להדפסתו ישמרו להם למשך 25 שנה.

בדפוס סלאוויטא הודפסו שלוש מהדורות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת 1834, החלו אנשי דפוס ראם בוילנה להדפיס מהדורה מתחרה משלהם. מחלוקת עזה פרצה בשאלת פרשנות זכויות היוצרים, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים מהוצאת המהדורה השלישית. רבנים רבים היו מעורבים בסכסוך, ולאחר שעובד דפוס לא יהודי נמצא תלוי, החלה גם מעורבות השלטונות הרוסים בו. בעקבות הפרשה, הוצא בשנת 1836 צו לסגירת כל בתי הדפוס העבריים בליטא ובבלארוס, פרט לדפוס ראם ולדפוס נוסף בז'יטומיר.

משה שפירא נפטר בשנת 1838. בניו, האחים שפירא, נאסרו וישבו בכלא עד שנת 1847, אז בוטל הצו והוענקה להם חנינה. לאחר ביטול הצו העבירו מדפיסי סלאוויטא את בית הדפוס אל העיר ז'יטומיר.

[עריכה] קישורים חיצוניים