הבשורה על-פי מתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נצרות
צלב הנצרות
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
התאולוגיה הנוצרית כתבי הקודש הנוצריים
הקרדו
השילוש הקדוש
החטא הקדמון
צליבת, תחיית ועליית ישו
הביאה השנייה
שבעת החטאים
הברית הישנה
הברית החדשה
הבשורות
חזון יוחנן
הפולחן הנוצרי אישים מרכזיים
הסקרמנטים
טבילה · וידוי
סעודת האדון
צלב · איקונין
ישו · יוחנן המטביל
השליחים · פאולוס
אבות הנצרות · האפיפיור
הקדושים הנוצריים
הזרמים בנצרות ההיסטוריה של הנצרות
נצרות קתולית
נצרות אורתודוכסית
נצרות פרוטסטנטית
המינים בנצרות
ועידת ניקיאה
פילוג הכנסייה הנוצרית
מסעי הצלב
הפילוג המערבי
הרפורמציה
ראו גם
מונותאיזם | נצרות ואנטישמיות | אדריכלות כנסיות

הבשורה על-פי מתי (יוונית: Κατά Μαθθαίον) היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה, המיוחסת למתי השליח. בשורה זו מופיעה ראשונה בכתבי הקודש הנוצריים, לפני הבשורות על-פי מרקוס, לוקס, ויוחנן.

[עריכה] תוכנה של הבשורה

יש המחלקים את הבשורה על-פי מתי לארבעה קטעים השונים זה מזה במבנה ובתוכן: שני קטעים מקדימים; הקטע המרכזי, אותו אפשר לחלק לחמישה תתי-קטעים; ולבסוף הפסיון של ישו ותחייתו. כך נראית חלוקה זו:

  1. "ספר היוחסין" (א:1) של ישו, הולדתו, וינקותו (פרקים א, ב)
  2. שיחיו ופעילויותיו של יוחנן המטביל לקראת כמורתו של ישו (ג, ד:11)
  3. שיחיו ופעילויותיו של ישו בגליל (ד:12 עד כ"ו:1):
    1. הדרשה על ההר, עיקר המוסר הנוצרית (פרקים ה עד ז)
    2. שיח השליחות, על השליחות שישו נתן לשליחיו (י עד י"א:1)
    3. שיח המשלים, סיפורים שמלמדים על מלוכת השמים (י"ג)
    4. שיח הסדר הכנסייתי, על היחסים בין הנוצרים (י"ח עד י"ט:1)
    5. השיח על אחרית הימים, על הביאה השנייה של ישו ואחרית הימים (כ"ד עד כ"ו:1)
  4. הפסיון של ישו והעמלה הגדולה (קריאתו של ישו לאוונגליזם)

הנושא המרכזי בבשורה על-פי מתי הוא שישו הנוצרי נועד להיות המשיח ושדרכו התגשמו הנבואות העתיקות מן הברית הישנה--ובקיצור:

"אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם...."
-- מתי ה:17
על מנת לחזק טענה זו הטקסט מזכיר לא פחות משישים ושש פעמים נבואות מהתנ"ך, מספר הגדול בהרבה מהבשורות האחרות.

[עריכה] כותב הבשורה

על פי המסורת הנוצרית כתב מתי, אחד משנים עשר שליחי ישו, את הבשורה על-פיו. על פי אותה המסורת הייתה זו הבשורה הראשונה שנכתבה, והיא מתוארכת לזמן קצר לפני חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

בניגוד למסורת זו מסכימים כיום רוב המומחים כי הבשורה על-פי מרקוס היא הבשורה שנכתבה ראשונה. מכיוון שהנוסח בבשורה על-פי מתי דומה ביותר לעתים קרובות לזה שבבשורה על-פי מרקוס, סבורים כי מחברה של הבשורה על-פי מתי שאל פסוקים רבים הן מהבשורה על-פי מרקוס והן ממסמך היפותתי המכיל ציטוטים מפיו של ישו, הידוע כ"מסמך ה-Q".

מומחים רבים גם מטילים ספק בכך שמתי עצמו הוא זה שכתב את הבשורה על-פיו. הודות להופעות הרבות של התנ"ך ושל אורח החיים היהודי בטקסט, נראה כי מחברה של הבשורה היה יהודי. כמו כן, לא ידוע בדיוק היכן נכתבה הבשורה: בארץ ישראל או בעיר נוצרית מרכזית מחוצה לה, כגון אנטיוך. יחד עם זאת יש הסכמה כי הבשורה נכתבה בסביבות השנים 70 - 80 לספירה.