אתרונגאיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
הסיבה שניתנה לכך היא יש להוסיף קישורים פנימיים, בינוויקי, קטגוריות. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

אתרונגאיוס, רועה יהודי שביקש לעורר מרד כנגד בית הורדוס והרומאים בתקופת מלוכתו של ארכלאוס, בנו-בכורו של הורדוס.

[עריכה] תופעת המרדנות האידיאולוגית

תקופת שלטונו של המלך הורדוס היתה מלווה בניסיונות מרדנות של קנאים יהודים, וזו התמידה גם לאחר מותו. אותם קנאים, חדורי שנאה כנגד הרומאים ומשתפי הפעולה עימם, מונעים על ידי תוצאות המצב הכלכלי והחברתי הבעייתי, רוויים בפרטנזיות אישיות של שלטון ושררה וחלקם מוטמעים ברעיונות משיחיים-גאולתיים, ביקשו לנצל נסיבות היסטוריות נוחות כדי לממש את תוכניותיהם.

[עריכה] רקע היסטורי ואידיאולוגי

יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים" (ב' ד') מציין כי "ובימים ההם קמו מהומות רבות בקרב הארץ (הקדם-פרובינקיה) והרבה אנשים מצאו שעת-הכשר לעשות מלוכה". היה זה לקראת סוף כהונתו המלכותית המצומצמת של ארכלאוס, בנו-בכורו של הורדוס, כשהקבוצות הקנאיות בקשו לנצל את הנסיבות ההיסטוריות, למרוד ולחדש את המלוכה.

בציפורי התקומם יהודה בן חזקיה הגליל ("ראש השודדים" כהגדרת יוסף בן מתתיהו). הלה פרץ למחסן הנשק המלכותי (של ארכלאוס). בעבר הירדן התעורר שמעון, אחד מ"עבדי" (סוכני) המלך, בעל חזות חיצונית נאה וחזקה (בבחינת הערצת האידיאליזציה היוונית-הלניסטית) והכתיר עצמו למלך. הוא נהג באכזריות ובטרור באזור הערבה, ובכלל זאת שריפת ארמון המלך ביריחו ובתי מידות של עשירים, מה שמלמד על הרקע החברתי-כלכלי ואף האמוציונאלי של תופעות המרדנות.

[עריכה] התקוממות אתרונגאיוס

תופעה מרדנית ייחודית התקפלה באישיותו של אתרונגאיוס, רועה בעל נתונים פיזיים חזקים ואומץ לב. השילוב בין דמות עממית, לכאורה גסה, כוח פיזי, חוסן נפשי ושם יווני, מצביע על אידיאליזציה של מיתולוגיות יווניות, כפי שהתגבשו במחשבתו של הכותב, יוסף בן מתתיהו, ואף נפוצו בקרב החברה. מאפיין נוסף לאותו מורד, כפי שנמצאנו למדים מאירועים אחרים, היה הממד המשפחתי של הנהגת המרידה. ממד זה הבטיח נאמנות, אמינות ובעיקר סודיות טקטית ומבצעית. ארבעת אחיו, כאלה שדמו לו בתכונותיהם, חיזקו את ידיו. המרד מתארגן כשאתרונגאיוס מפקיד בידי כל אחד מהאחים גדוד לוחמים שמנה חמישים איש. הללו התמנו לשרי צבא ועסקו בשוד ובביזה.

אתרונגאיוס ייחס לעצמו תכונות של מלך, מה שמאפיין לא מעט מרידות אחרות, אף מאוחרות (תקופת המרד הגדול ומרד בן כוסבה). יוסף בן מתתיהו מספר כי מנהיג המרד הניח כתר מלכות על ראשו והתמיד במעשי פשיטה ושוד. האויבים הראשונים שסומנו על ידי האחים היו הרומאים ותומכי המלך ארכילאיוס, אלא שגם יהודים רבים נטבחו על ידם, כאלה שבידיהם היו חפצי חן ונוי.

בשלב מתקדם של המרד התנפלו האחים בראש כוחותיהם על גדוד רומי בקרבת העיר אמאוס והסבו לו אבידות: הקנטוריון אריאוס וארבעים לוחמים רומיים נפלו בקרב.

אתרונגאיוס ואנשיו הסבו נזקים רבים לתושבים הלניסטיים עד שנלכדו בידי הרומאים והומתו. מנהיג המרד נפל בידי כוחותיו של ארכילאיוס, שני אחיו נפלו בידי הרומאים והאח הרביעי הסגיר עצמו לידי ארכילאיוס.

התמרדויות שמעון ואתרונגאיוס שימשו סימן ואות להתפרצויות נוספות, חלקן בשל שאיפת שלטון וחלקן אידיאולוגיות ומשיחיות. באופן זה החלה להתהוות התשתית להתפרצות המרד הגדול ברומאים של שנת 66.