עילה למלחמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עילה למלחמה (בלטינית: Casus belli, קרי: קאזוס בלי) הוא מעשה של מדינה המעניק הצדקה למדינה אחרת להכריז מלחמה עקב המעשה.
אחת העילות לפתיחה במלחמה היא מצור, סגירת נתיבי השייט. דוגמה לכך היא סגירת מצרי טיראן על-ידי מצרים למעבר כלי שיט לישראל, ערב מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים. לעיתים, מדינה אחת או מי מאנשיה מבצעים מעשה שמדינה אחרת מגדירה כעילה למלחמה. לפעמים המדינה הראשונה (שהתחילה את ה'התגרות') ואף אומות אחרות טוענות כי לא הייתה עילה למלחמה והמדינה השנייה חיפשה תירוץ כדי להתחיל מלחמה.
לא כל המלחמות פורצות עקב עילה למלחמה מסוימת, למשל מלחמת הכדורגל בין הונדורס לאל סלבדור פרצה ללא עילה למלחמה אלא עקב התדרדרות של אלימות במשחק כדורגל.
מקורו של הביטוי "קאזוס בלי" הוא לטיני. והוא מופיע כבר ברשימות רומיות של אחד ממצביאי יוליוס קיסר מהמאה הראשונה לפנה"ס.
הביטוי במקור מתאר חלק בהכרזת מלחמה רישמית, בה הייתה מציינת המדינה המכריזה את סיבותיה להכרזת המלחמה כמו גם את מטרותיה וצעדים אפשריים שיכולם להינקט על מנת למנוע את המלחמה. בתוך כך שאפה המדינה להראות כי היא יוצאת למלחמה כמוצא אחרון וכי סיבותיה מוצדקות.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

