לאופולד קרונקר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאופולד קרוֹנֶקר (7 בדצמבר 1823 - 29 בדצמבר 1891) מתמטיקאי ולוגיקן גרמני שטען כי כל האריתמטיקה והאנליזה צריכות להתבסס על "מספרים מושלמים". תאוריה זו משתקפת היטב בציטוט הבא : "אלוהים יצר את המספרים הטבעיים, כל היתר הוא מעשה האדם". עמדה זו הייתה מנוגדת להשקפותיו של גיאורג קנטור.
קרונקר היה תלמידו וידידו הוותיק של ארנסט קומר.
קרונקר הגיש בשנת 1845 את התזה שלו באוניברסיטת ברלין, ובה חידש חידושים בתחום שדות המספרים האלגבריים בתורת המספרים. לאחר הגשת התזה וקבלת תוארו, קרונקר פרש מעולם המתמטיקה למשך שמונה שנים, במהלכן ניהל את רכושו ועסקיו של דודו. בשנת 1853 הוא פרסם מזכר שהרחיב את עבודתו של אווריסט גלואה על הפתירות של משוואות אלגבריות. בשנת 1883 מונה קרונקר לפרופסור בברלין. בין תלמידיו בברלין נמנה ליאו מוצקין, אשר התמסרותו לפעילות ציונית סיכלה את השלמת לימודיו.
קרונקר גם תרם לפיתוח מושג הרצף, בהראותו בניה של מספרים אירציונליים. בעבודה שפרסם בשנת 1858 על המשוואה הפולינומית ממעלה חמישית, הוא הראה שלמרות שלא ניתן לפתור משוואות כאלה באמצעות ארבע פעולות החשבון והוצאת שורש, אפשר לפתור אותן באמצעות פונקציות אליפטיות מודולריות. (תוצאות דומות הוצגו במקביל על-ידי שארל הרמיט ו-Francescon Brioschi).
המונח המתמטי "הדלתא של קרונקר",פונקציה של שני מספרים שלמים, השווה ל-1 אם שני משתניה זהים, ולאפס אחרת, קרוי על שמו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של לאופולד קרונקר באתר MacTutor

