עלייה ג'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלייה ג', או תוכנית הרבבה היא פעולת עלייה גדולה שתוכננה על ידי הציונות הרוויזיוניסטית ולא יצאה אל הפועל.
התוכנית נרקמה בימי עליית אף על פי, בחודש מרץ 1939. לפי התוכנית תמשיך העלייה הבלתי ליגאלית כסדרה עד חודש ספטמבר אותה שנה, ובאותו הזמן יש לארגן מחנות במדינות אירופה השונות. תעמולה גדולה בחודש יוני תגייס צעירים אל שורות בית"ר, ואלו יקלטו במחנות ויעברו בהם הכשרות שבסופן יתחייבו לשרת שנתיים בפלוגות בית"ר בארץ ישראל. התכנון היה להעלות בבת אחת, ב-1 בספטמבר, 10,000 בית"רים, לפי הפירוט הבא: 6,000 מפולין, 2,000 מרומניה, 1,000 מצ'כיה, 500 מליטא ולטביה ו-500 מהונגריה.
יום לאחר הגשת התוכנית פלשו צבאותיו של היטלר לפראג והיא ירדה מן הפרק.
מצב היהודים המדרדר במהירות באירופה והמתיחות האזורית הביאו את זאב ז'בוטינסקי לרקימת תוכנית נוספת. לפיה תתבצע פלישה חמושה רחבת היקף לחופי הארץ של בין 40 ל-50 אלף יהודים ובראשם ז'בוטינסקי. בו בזמן יפעיל האצ"ל את כל כוחותיו ברחבי הארץ נגד הבריטים, התקוממות ארצית כבירה זו תוביל לתפיסת השלטון מידי הבריטים והכרזה על הקמת מדינה עברית.
מעצר מפקדת האצ"ל בפברואר 1939, פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר וגם פטירתו של ז'בוטינסקי ב-1940, מנעו את הגשמת התוכנית. בימי המלחמה החליט האצ"ל על שביתת נשק עם הבריטים כדי לא לחבל במאמציהם נגד הנאצים, וזאת עד חידוש המאבק ב"הכרזת המרד".
[עריכה] לקריאה נוספת
- יוסף שכטמן, זאב ז'בוטינסקי, פרשת חייו, הוצ' קרני, תל אביב 1959 (כרך ג', עמ' 263 ואילך)

