האבן השחורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האבן השחורה (ערבית: الحجر الأسود, תעתיק מדויק: אלחג'ר אלאסְוַד) היא שריד קדוש לאסלאם. היא ממוקמת בפינה הדרום המזרחית בקיר החיצוני של מבנה הכעבה, שנמצא במסגד אל-חראם (המכונה "המסגד הגדול") אשר במכה, העיר הקדושה ביותר לאסלאם, בערב הסעודית. קוטרה של האבן קטן יחסית, ומוערך בכ-30 סנטימטרים.
למעשה, האבן שבורה למספר חתיכות, נזק שנגרם בעקבות גניבתה בשנת 930. היא הוחזרה 22 שנים לאחר מכן. כיום, שברי האבן מוחזקים ביחד באמצעות סרט כסוף העוטף את האבן.
במהלך הקפות הכעבה, שהן חלק מהפולחן הדתי במהלך החג' (מצוות העלייה לרגל המוסלמית למכה), רבים מהעולים לרגל מנסים לנשק את האבן.
[עריכה] חשיבותה של האבן השחורה לאסלאם
קיים מגוון של דעות לגבי משמעותה של האבן השחורה.
מוסלמים רבים מתייחסים לאבן כ"סתם אבן". הם מכבדים את האבן, כדרך עמר בן אלחטאב (הח'ליף השני), מתוך נאמנות למוחמד, אך ללא שום אמונה באבן עצמה.
אחרים נוטים יותר להאמין כי לאבן עצמה יש כוחות על-טבעיים. הם מאמינים שהיא נפלה מהשמיים בתקופתם של אדם וחווה, ויש לה את הכוח לטהר את המתפללים מחטאיהם, על ידי ספיגת אותם חטאים לתוך האבן. אותם מוסלמים טוענים שהאבן השחורה הייתה פעם לבנה, אך הפכה לשחורה עקב כל החטאים שהצטברו בה במשך השנים.
ישנם גם כאלה שמאמינים שהאבן יכולה לטהר מתפללים רק מחטאים קטנים. ביום הדין האבן תעיד בפני אללה לטובת אלו שנישקו אותה. אמונה זו נחשבת ל"אמונה עממית", ואינה מקובלת על כל המוסלמים.
[עריכה] מוצאה של האבן השחורה
המוסלמים מאמינים שהאבן נמצאה בידי אברהם ובנו ישמעאל, בזמן שהם חיפשו אבנים לבניית הכעבה. הם ראו באבן השחורה אבן מיוחדת וקבעו אותה כאחת מאבני הפינה של הכעבה.
היסטוריונים חילוניים משערים שהאבן היא מטאוריט שנפל בתקופה הקודמת להופעת האסלאם, אך לא קיימת דרך לאשש השערה זו ללא הוצאת האבן ובדיקתה, דבר שאינו מורשה על ידי השומרים במקום.

