חוג הקוטב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוג הקוטב הוא כינוים של שני קווי רוחב: חוג הקוטב הצפוני - שנקרא גם החוג הארקטי, שהינו קו הרוחב 66.5° צפון, וחוג הקוטב הדרומי - שנקרא גם החוג האנטארקטי, שהינו קו הרוחב 66.5° דרום. ניתן להרחיב את ההגדרה ולהתייחס ל"חוג הקוטב" לכלל השטח שבין קווי רוחב אלה (66.5° צפון ודרום) לקטבים הצפוני והדרומי בהתאמה.

חוג הקוטב הצפוני (הארקטי) והדרומי (האנטרקטי) מודגשים באדום. ניתן לראות כי החוג הארקטי (66.5° צפון) חוצה מספר מדינות ובהן קנדה, ארצות הברית (אלסקה), רוסיה, פינלנד, שבדיה ונורבגיה. במדינות אלה ניתן לצפות בשמש חצות בחודשי הקיץ, והתופעה מהווה גם אטרקציה תיירותית.
הגדל
חוג הקוטב הצפוני (הארקטי) והדרומי (האנטרקטי) מודגשים באדום. ניתן לראות כי החוג הארקטי (66.5° צפון) חוצה מספר מדינות ובהן קנדה, ארצות הברית (אלסקה), רוסיה, פינלנד, שבדיה ונורבגיה. במדינות אלה ניתן לצפות בשמש חצות בחודשי הקיץ, והתופעה מהווה גם אטרקציה תיירותית.

[עריכה] נטיית כדור הארץ וקביעת חוג הקוטב

איור I: המחשת נטיית כדור הארץ
הגדל
איור I: המחשת נטיית כדור הארץ
איור II: אורך היום (מהזריחה עד לשקיעה) בתל אביב לעומת שטוקהולם
הגדל
איור II: אורך היום (מהזריחה עד לשקיעה) בתל אביב לעומת שטוקהולם

קביעת חוגי הקטבים לקווי הרוחב 66.5° נובעת מנטייתו של ציר הסיבוב של כדור הארץ מהציר המאונך למישור המלקה ב- 23.5 מעלות. נטייה זו היא הגורמת לשינויים באורך היום והלילה (כמות שעות האור ביממה) בנקודה ספציפית על-פני העולם לאורך השנה, והשינויים הללו בתורם הם הגורמים לעונות השנה.

בקו המשווה, אורך היום נשאר קבוע לכל אורך השנה והוא עומד על 12 שעות בהן השמש נראית מעל האופק (יום), ו- 12 שעות בהן השמש נמצאת מתחת לאופק ("לילה"). בגלל נטיית כדור הארץ, ככל שמתקדמים מקו המשווה לכיוון הקטבים, כך מקצין השוני באורכי היום והלילה לאורך השנה. כך למשל, כפי שניתן לראות בתמונה (איור II), ביום הארוך בשנה (ה-21 ביוני, תחילת הקיץ בחצי הכדור הצפוני) תל אביב (שנמצאת על קו רוחב 32° צפון) נהנית מ- 14 שעות אור, בעוד ששטוקהולם (שנמצאת על קו רוחב 59° צפון) נהנית מ- 18 שעות אור, ואילו בתחילת החורף, ביום הקצר בשנה (ה-21 בדצמבר, תחילת החורף בחצי הכדור הצפוני) תל אביב נהנית מ-10 שעות אור, בעוד שסטוקהולם הצפונית יותר נהנית רק מ- 6 שעות אור.

[עריכה] הייחוד בקו הרוחב 66.5°

כאמור בפסקה לעיל, ככל שאנו נתרחק מקו המשווה לכיוון הקטבים, היום יהיה ארוך יותר בקיץ וקצר יותר בחורף. כפי ששמנו לב, בסטוקהולם (שעל קו רוחב 59° צפון), אורך היום הארוך בשנה (שמסמן את תחילת הקיץ) הוא 18 שעות אור.

הייחוד של קו הרוחב 66.5° צפון (החוג הארקטי) הוא שביום הארוך בשנה, אורך היום הוא 24 שעות אור - כאורך כל היממה. במילים אחרות, ביום זה, השמש לא תשקע, ותהיה מעל האופק לכל אורך היממה (תופעה המוכרת כשמש חצות). לעומת זאת, ביום הקצר בשנה, אורך היום יהיה 0 שעות אור, כלומר לאורך כל אותו יום השמש לא תזרח, ותהיה מתחת לאופק. קו החוג הארקטי הוא קו הרוחב הדרומי ביותר (בחצי הכדור הצפוני) בו מתקיימת התופעה של שמש חצות (ביום אחד ובודד, והוא ה-21 ביוני).

אותו ההסבר אך בהיפוך מבחינת הזמנים והכיוון, נכון לקו הרוחב 66.5° דרום (החוג האנטרקטי), המהווה את קו הרוחב הצפוני ביותר (בחצי הכדור הדרומי) בו מתקיימת התופעה של שמש חצות (והוא ה-21 בדצמבר).

נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ דווקא ב- 23.5 מעלות מהציר המאונך למישור המלקה (כמתואר באיור I) ולא בזוית אחרת, היא הגורמת לתופעה להתחיל דווקא מקווי רוחב 66.5°. נטייה זו גורמת לכך שב-21 ביוני, חוג הקוטב הצפוני עדיין פונה במעט אל השמש אפילו באמצע (חצות) הלילה, אך לא כך הדבר דרומה ממנו. אם באופן תיאורטי נטיית כדור הארץ ממישור המלקה הייתה 40°, אזי תופעות שמש חצות בקיץ (או "חשיכת אמצע היום" בחורף) היו מתחילות כבר בקו רוחב 50°.

ככל שאנו נקצין ונתרחק מחוגי הקוטב הצפוני והדרומי לכיוון הקטבים עצמם - הצפוני והדרומי בהתאמה, מספר הימים בהם השמש לא שוקעת בקיץ ולא זורחת בחורף - יגדל. כך למשל, אם אמרנו שבקו רוחב 66.5° קיים יום אחד ויחיד בו השמש לא שוקעת בקיץ ולא זורחת בחורף, בקו רוחב 70° כבר קיימים חודשיים (כ-60 יום) בהם השמש לא שוקעת בקיץ ולא זורחת בחורף. בקטבים (קו רוחב 90°) - בסופו של דבר - השמש תהיה בשמים מעל האופק ולא תשקע במשך שישה חודשים (מתחילת האביב עד סוף הקיץ/תחילת הסתיו), ותהיה מתחת לאופק ולא תזרח במשך שישת החודשים הנותרים של השנה (מתחילת הסתיו עד סוף החורף/תחילת האביב).

אם נחזור להגדרה הראשונית ונאמר שהמונח "חוג הקוטב" מתייחס לא רק לקווי הרוחב 66.5° אלא לכלל השטח שבינם לבין הקטבים הקרובים אליהם, הרי שההגדרה של ערך זה היא כל השטח על-פני כדור הארץ בו יש לפחות יום אחד עם שמש חצות.

קווי רוחב חשובים

חוג הקוטב הצפוני | חוג הסרטן | קו המשווה | חוג הגדי | חוג הקוטב הדרומי

שפות אחרות