סיעת יעוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יעוד | |
|---|---|
| איפיון: | |
| כנסות: | שלוש עשרה |
| מנהיגים: | |
| שיא כוחה: | 3 מנדטים (כסיעה פורשת) |
| נוצרה מתוך: | צומת |
| התמזגה לתוך: | לא התמזגה |
סיעת יעוד הייתה קבוצה של שלושה חברי כנסת שבמהלך פברואר 1994 התפצלה מצומת. חברי כנסת בקבוצה היו: גונן שגב, אלכס גולדפרב ואסתר סלמוביץ. הפיצול אירע על רקע סכסוך עם מנהיג "צומת" רפאל איתן.
בינואר 1995 הצטרפה הסיעה לממשלה בראשות יצחק רבין. לאור העובדה שהרוב ממנו נהנתה הקואליציה באותו זמן היה זעום, קבלה "יעוד" הרבה תמלוגים תמורת תמיכתה: גונן שגב מונה לשר האנרגיה והתשתיות, אלכס גולדפרב מונה לסגן שר הבינוי והשיכון, ואסתר סלמוביץ מונתה ליושבת ראש וועדה בכנסת.
נאמנותם לקואליציה עמדה במבחן קשה לקראת ההצבעה על הסכם אוסלו ב' שהתקיימה בכנסת ב-5 באוקטובר 1995. רבים חשו כי השלושה, שנבחרו בקולות אנשי ימין, אינם צריכים להיות אלו שקולותיהם יאפשרו את אישרור ההסכמים על ידי הכנסת. שגב וגולדפרב תמכו בהסכם, וסלמוביץ התנגדה. ההסכם אושר ברוב של 61 מול 59 חברי כנסת.
בנובמבר 1995 פרשו גולדפרב וסלמוביץ מסיעת "יעוד" והקימו סיעה חדשה - "עתיד". גולדפרב ושגב המשיכו לכהן בממשלה גם תחת שמעון פרס עד הבחירות לכנסת הארבע עשרה שהתקיימו ב-1996, ועליית בנימין נתניהו לשלטון.

