פינחס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בדמות התנ"כית; לערך העוסק בפרשה בספר במדבר, ראו פרשת פינחס.

פינחס - בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן.

מוזכר בעיקר בשל מעשה הקנאה שלו לשם ה', בעת הריגתו את זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, ואת כזבי בת צור, בת נשיא מדין, בשעת חטא פעור בשיטים, בשנה הארבעים ליציאת מצרים. בעקבות המעשה, הוכרז פינחס ככהן מובחר ("ונתתי לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם"), ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו ככהן גדול. לאחר מכן פיקד פינחס על 12,000 הלוחמים שנלחמו במדין כנקמה על המעשה בשיטים.

לפי המדרש[1] הוא היה אחד משני המרגלים שנשלחו על ידי יהושע בן נון לרגל ביריחו לפני כיבוש העיר. נחלתו הייתה בהר אפרים ב"גבעת פינחס" שנקראה על שמו, ושם הוא קבר את אביו (יהושע, כ"ד, ל"ג).

לפי חז"ל הוא שימש ככהן גדול בזמנו של השופט יפתח הגלעדי ובשל חילוקי דעות ביניהם לא הותר הנדר שנדר יפתח להקריב את בתו, דבר שגרר ביקורת חריפה הן על פינחס והן על יפתח.

פרשה בתורה נקראת על שמו - פרשת פינחס שבספר במדבר.

[עריכה] פינחס הוא אליהו

על-פי המדרש[2] והזוהר[3] "פינחס הוא אליהו", ואליהו הנביא נחשב כהמשכו של פינחס.
ממילא, לפי פירוש זה אליהו הוא כהן.

ייתכן ומקור הדברים, הוא במה שכתוב בספר שופטים: "ופינחס בן אלעזר בן אהרֹן עומד לפניו בימים ההם"[4].
על הפסוק הזה פירש הרד"ק כך:

ואמר ופינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן מפני שלא יאמינו בני אדם כי אותו פינחס היה לפי שיש לו משנותיו עד הזמן ההוא יותר מג' מאות שנה לפיכך יחסו עד אהרן וחיה זמן רב כי האל יתברך הבטיחו בזה על אשר קנא בשטים, ואמר: 'הנני נותן לו את בריתי שלום' ואמר בריתי הייתה אתו החיים והשלום ועל פנחס אמר. ומקצת רז"ל אמרו כי פנחס זה אליהו ומקצתם אמרו כי אליהו מבני בנימין היה ויש להם סמך בזה בד"ה.

בתוך פירושו, מציג הרד"ק מחלוקת בחז"ל: חלק אומרים ש"פינחס זה אליהו", כדברי הזוהר והמדרש, ואילו יש חלק המסתמכים על פרשנות מסוימת לפסוק[5] בספר דברי הימים, הטוענת שאליהו היה מבני בנימין, ולכן לא יכול להיות ש"פינחס זה אליהו". שיטה זו, ששוללת את הזיהוי של פינחס עם אליהו, נרמזה בברייתא שמובאת בתלמוד[6].

[עריכה] הערות

  1. ^ מדרש תנחומא, פרשת שלח סימן א'. ורש"י כתב על זה ביהושע פרק ב' פס' ד' כך: "מדרש אגדת תנחומא יש פנחס וכלב היו ופנחס עמד לפניהם ולא ראוהו לפי שהיה כמלאך".
  2. ^ עיין במדרש רות פרק ד' עמוד ג'.
  3. ^ זוהר, כרך ב', פרשת כי-תשא דף ק"צ.
  4. ^ שופטים פרק כ' פס' כ"ח.
  5. ^ ככל-הנראה, מדובר על דברי הימים א' פרק ח' פס' כ"ז. שם כתב הרד"ק ש"מצאתי בדרש שזה אליה הוא אליה הנביא וארבע שמות היו לו ואלו השמות מפרשים עליו כמו שכתוב בדרש ההוא, ומבני בנימין היה כי אלה התולדות תולדות בנימין הם".
  6. ^ בבא בתרא קכא ע"ב ותוספות שם.
שפות אחרות