הצהרת בלפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: הערך בנוי מטלאים לא מקושרים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

הצהרת בלפור היא מסמך שנחתם על ידי שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917, ועיקרה - הכרזה כי בריטניה תומכת בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. הצהרת בלפור נמסרה בעקבות הצעה שהוגשה לממשלת בריטניה על ידי ד"ר חיים ויצמן בשיתוף עם ההנהגה הציונית בבריטניה. הצעתו של ויצמן כללה את הדרישה להכיר בזכות העם היהודי על ארץ ישראל ובזכותם של יהודים לעלות אליה, וגם להעניק מעמד מוכר למוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל. הצהרת בלפור הייתה מסויגת ומצומצמת בהשוואה להצעה שהגיש ויצמן, ובכל זאת כללה הכרה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל וגם הכרה בתנועה הציונית כמייצגת שאיפות אלה. מכאן חשיבותה של הצהרת בלפור, שהייתה ההישג המדיני הראשון של התנועה הציונית.

מסמך המנדט של חבר הלאומים ב-1922 שאישרר את ועידת סן רמו, כלל הצהרה זו ככתבה וכלשונה.

תוכן עניינים

[עריכה] הגורמים להענקת ההצהרה

[עריכה] האינטרסים הבריטים

  • לארץ ישראל הייתה חשיבות אסטרטגית עבור בריטניה, בגלל תעלת סואץ המאפשרת מעבר להודו.
  • על פי הסכם סייקס-פיקו (1916) א"י הייתה מיועדת להינתן לשלטון צרפתי-אנגלי (האזור החום), לאחר מלחמת העולם הראשונה. הצהרה פרו-ציונית תסייע לבריטניה לזכות בשליטה על השטח; ואכן בעקבות הצהרה זו נתן חבר הלאומים אפוטרופסות על שטחי ארץ ישראל לידי בריטניה בועידת סן רמו ב-1920, כדי שתהיה אחראית ליישום הצהרת בלפור.
  • נסיון להתחמק מההתחייבות לשריף של מכה שנתנה במסגרת מכתבי חוסיין-מקמהון לפיה ערביי המזרח התיכון יזכו בעצמאות אם יתמכו בבריטניה במלחמת העולם הראשונה. בפועל ליהודי ארצות הברית ב–1917 אין השפעה רבה על הצמרת האמריקאית.
  • ליצור הזדהות של יהודי ארצות הברית עם בריטניה ולחזק את הלחץ מצדם על הממשל האמריקאי לסייע לבריטניה במלחמה בכדי לקדם את רעיון ה"בית הלאומי" ליהודים בארץ ישראל.
  • שמועות לא מבוססות שגרמניה תקדים את בריטניה בהצהרה ציונית משלה.
  • "חוק הזרים" אשר אסר על כניסה של יהודים לבריטניה מעבר למכסה קבועה נחקק באותה תקופה, כדי לא לעורר את כעסה של הקהילה היהודית יצאו בהצהרה פרו-ציונית.

[עריכה] סיבות נוספות

  • שיקול מוסרי – פתרון בעיית העם היהודי הנרדף. שיקול כזה מתקיים רק ב-1916 כשבריטניה חזקה. ב-1939 היא חלשה וזקוקה לתמיכת הערבים ולכן מפרסמת את הספר הלבן שנוגד את הצהרת בלפור.
  • פעילות השכנוע של ויצמן – הוא המציא את הפקת האצטון לתחמושת והוא בעל יוקרה בבריטניה. עורך פעילות שידול בצמרת הבריטית וכך עוזר בשכנוע בלפור.
  • גורם אישיותי בריטי – ב-1916 עולה בבריטניה ממשלה חדשה בראשות לויד ג'ורג'. הוא, מילנר, בלפור וסייקס - כולם מקשיבים לבעיית היהודים משיקולים אסטרטגיים וציונים (הם נוצרים ומאמינים בזכות היהודים על ציון).
  • על פי ספרה של ברברה טוכמן, "The Proud Tower", באלפור האמין כי הנוצרים חייבים חוב עמוק ליהודים. חוב שלא שולם מעולם. על פי טוכמן, וויצמן הצליח לשכנע את באלפור כי ציון היא עיר הבירה של היהודים, ועליהם לחזור לשם, ובאלפור, נענה לבקשתו של וויצמן ופעל להענקת כתב ההכרה. טוכמן מאזכרת גם כי בעיני הבריטים היהודים היו גורם קולוניאלי חיובי לבריטניה, ולכן הפרלמנט הבריטי נענה להצעתו של באלפור.

[עריכה] תוכן ההצהרה

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטינה ותעשה את מיטב מאמציה להקל את השגת מטרה זו, תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר שעשוי יהיה לפגוע בזכויותיהם האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא-יהודיות הקיימות בפלסטינה, או בזכויות ובמעמד המדיני מהם נהנים היהודים בכל מדינה אחרת."

התנאי המוקדם להצהרה היה כי לא ייעשה דבר שיפגע בזכויותיהם האזרחיות והדתיות של תושביה הלא יהודים של הארץ.

מספר דיונים ושינויים הובילו לנוסח הסופי - הביטוי המעורפל "בית לאומי" היה במקור "מדינה", אך מכיוון שהבריטים לא ששו לוותר על אזור ארץ ישראל, ורצו להמנע מסכסוך עם הערבים, הוחלף הביטוי. כמו כן מדברת ההכרזה על בית לאומי בפלסטינה, לא בכל ארץ ישראל, גבולות הבית הלאומי לא מוגדרים, משום שהבריטים ידעו שכל נסיון לקביעת גבולות יוביל למחאה חמורה של היהודים או הערבים. בנוסף הביטויי "רואה בעין יפה..." לא אומר שבריטניה מתכוונת לנקוט צעדים להשגת המטרה אלא שהרעיון מוצא חן בעניה, הביטויי "תעשה את מיטב מאמציה..." לא אומר כמה מאמצים תעשה.

[עריכה] חשיבות ההצהרה

  • צעד ראשוני, הכרה ראשונית ביהודים כעם. ההצהרה מקבלת תוקף רשמי בטופס המנדט הבריטי על ארץ ישראל. להצהרה משמעות רחבה יותר משהבריטים נתנו לה והם ניסו לצמצם בערכה ב"ספרים הלבנים" (במיוחד של 1939).
  • תדמית בינלאומית שניתנה – ארץ ישראל ליהודים.
  • רוח הצהרת בלפור חשובה למורל היהודים – היהודים בעולם קיבלו הצהרה זו כעל מדינה. בעקבות כך לאחר סיום המלחמה מתחיל גל עלייה חדש.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: הצהרת בלפור