ATA
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ATA - Advanced Technology Attachment (בתרגום מילולי - חיבור מתקדם טכנולוגית) הוא ממשק סטנדרטי לחיבור אמצעי אחסון, דיסקים קשיחים, כונני תקליטורים, DVD ואחרים למחשבים שולחניים. תקן ה-ATA מגביל את אורך הכבלים ל-45 סנטימטר (בעבר 90) ועל כן הוא מתאים בעיקר לחיבור בין רכיבים בתוך מארז המחשב, עלותו הנמוכה הפכה אותו לתקן הנפוץ ביותר לסוג הזה של חיבורים. ישנם מספר מונחים המהווים למעשה שמות נרדפים ל-ATA, הנפוצים שבהם הם IDE, ATAPI ו-UDMA.
[עריכה] מבנה אפיק ATA
תקע ATA מוגדר כבעל 40 פינים (בפועל יש 39 על מנת למנוע אפשרות לחיבור הפוך) ובהתאמה נעשה שימוש בכבל בעל 40 גידים להעברת הנתונים. כבל ATA מכיל שניים או שלושה מחברים - אחד לבקר ה-ATA (בדרך כלל על לוח האם) והנוספים לרכיבים השונים במחשב. תקן Ultra DMA/66 (ובהמשך גם התקנים המתקדמים יותר) הכפיל את מספר הגידים ומשתמש בכבל בעל 80 גידים - גיד הארקה נפרד עבור כל פין על מנת להפחית את ההפרעות האלקטרומגנטיות ולאפשר תעבורה גבוהה יותר של נתונים. למרות שמספר הגידים הוכפל מספר הפינים נשאר כשהיה.
[עריכה] תקנים וגרסאות
ערך זה הוא קצרמר בנושא מחשבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

