מרדכי בן-פורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בחבר כנסת; לערך העוסק במפקד חטיבה 9 במלחמת יום כיפור, ראו מוטקה בן פורת.
מרדכי בן פורת
תאריך לידה 12 בספטמבר 1923
ממשלות 19, 20
כנסות 10, 8-6
סיעות רפ"י, העבודה, המערך (השני), התנועה להתחדשות ציונית חברתית
תפקידים בולטים

מרדכי בן-פורת (נולד ב-12 בספטמבר 1923). פעיל ציוני ופוליטיקאי.

בן פורת נולד בבגדאד בעיראק ולמד שם בבית-ספר תיכון. בשנת 1942 הצטרף לתנועת "החלוץ" הציונית שפעלה בעירק במחתרת ובשנת 1945 עלה ארצה.

הוא גוייס ל"הגנה" בשנת 1947. סיים את קורס הקצינים הראשון של צה"ל ב-1948 והשתתף במלחמת העצמאות כמפקד פלוגה.

בשנים 1951-1949 היה ממארגני עליית יהודי עיראק. נעצר ארבע פעמים על-ידי השלטונות העיראקיים (1951-1950).

למד מדע המדינה באוניברסיטה העברית וכן לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1969-1955 היה ראש המועצה המקומית אור יהודה וייסד שם את "מרכז מורשת יהדות בבל".

ב-1979 יצא בשליחות הסוכנות היהודית לסייע ליציאת יהודי איראן. הוא מכהן כיו"ר עמית של ההנהלה העולמית של הארגון העולמי של יהודים יוצאי ארצות-ערב משנת 1975.

היה חבר כנסת במשך שנים רבות (בכנסות 6-8 וה-10). בשנת 1965 נמנה על מייסדי רפ"י עם דוד בן גוריון ונבחר מטעם מפלגה זו לכנסת. לאחר צרוף רפ"י למפלגת העבודה ב-1968, היה חבר המפלגה. היה מראשי סיעת תל"ם (מפלגתו של משה דיין, 1983-1981). בשנת 1983 הקים את "התנועה להתחדשות ציונות חברתית" ובשנת 1988 הצטרף לליכוד.

בן-פורת כיהן כשר בלי תיק בממשלות בגין ושמיר בין השנים 1982-1984

בשנת 2003 הוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

הוא פרסם אוטוביוגרפיה בשם "לבגדאד וחזרה" (1996).

[עריכה] קישורים חיצוניים