עיבור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט אך העבודה עליו הופסקה לפני שהושלמה, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
עיבור (בלעז: אינקובציה). מינוח המשמש לתיאור יישות או השפעה חיצונית הפועלת על נפש האדם לזמן קצוב ומסיימת את פעולתה מעצמה וללא התערבות. בקבלה היהודית, בעיקר בספרות הקשורה להאר"י הקדוש, העיבור נחשב כתופעה חיובית ההכרחית לצמיחה הרוחנית. השפעה חיצונית שלילית המקבילה לעיבור ,אלא שאת ההשפעה שלה יש להפסיק בכוח מכונה דיבוק.
[עריכה] עיבור בתרבות הפגאנית
- בדת ההלניסטית נהגו מאמיני האל יופיטר ללון במקומות מקודשים, על מנת לחלום חלומות בעלי מסרים נבואיים. טקס זה כונה בלטינית אֶינקוּבּציָה.
- שימוש באינקובציות התבצע גם במסורות הקלטיות והדרואידיות כאשר הכוהנות המתנבאות השתמשו בשיקויים רעילים או כמעט רעילים כדי לחוות נוכחות אלוהית וכדי לקבל מסרים מהכוחות העליונים.
[עריכה] עיבור על פי הקבלה היהודית
העיבור הוא אחד מהיסודות המעשיים של תורת הקבלה ותורת החסידות.

