יצחק שלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יצחק שלו (1919 - 1992), משורר, סופר ומסאי ישראלי.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חייו

יצחק שלו נולד בטבריה ובגיל שלוש עבר עם משפחתו לירושלים. למד בבית הספר תחכמוני שבו, לפי עדותו, רכש אהבה גדולה לתנ"ך. הוא שימש כמורה בבית המדרש למורים בירושלים ובבית הספר לחינוך שליד האוניברסיטה העברית.

ספר שיריו הראשון, "אוחזת ענף השקד", פורסם בשנת תשי"ב. יצחק שלו התחבב על קהל קוראי השירה בזכות פשטות שירתו מבחינת הסגנון וגישתו הישירה מבחינת התוכן. הוא כתב גם ספרי פרוזה, ופרסם מאמרים בענייני ספרות באכסדראות שונות ביניהן מוספי ספרות בעיתונות היומית.

לשלו הייתה זיקה מיוחדת לירושלים ולנופיה וקובץ שירים תחת הכותרת "שירי ירושלים" יצא לאור בתשכ"ח.

נודע באהבתו לארץ ישראל והרבה לטייל בה ברגל. הוא הטיף גם לאחרים לעשות זאת, דבר שבא לידי ביטוי בפעילותו למען מפעלי טיולים רגליים במסגרות בתי הספר. בכלל זאת, התגעגע לשטחי יהודה והשומרון שהיו כבושים בידי ירדן ושאף לביטוי הגעגועים בספרות העברית. על כך כתב: "ייתכן שהכרח מדיני כופה עלינו, לפי שעה, ששום יהודי לא יצעד דרומה מרמת רחל ומזרחה מהר ציון, אבל זה ששום שיר או סיפור איננו צועד בכיוונים הללו, זאת לא אבין לעולם".

יצחק שלו נודע גם באהבתו הגדולה לתנ"ך. על ראשיתה, בבית הספר "תחכמוני", סיפר: "היה שם עמנו מורה-מחנך, מר אריה אלקלעי... הלכנו עמו לקבר רחל לבית לחם ולחברון, וממנו למדנו שתרמיל טיולים שיש בו צידה ואין בו תנ"ך משול לזבחי מתים". לא רק שהוא אהב את התנ"ך, אלא גם ידע אותו על בוריוֹ‏. הוא התמודד במסגרת חידון התנ"ך הראשון ועלה לשלב הארצי.

בנו, הסופר מאיר שלו, אימץ השקפת עולם יונית משל אביו, אך על פי עדותו הדבר לא יצר ריחוק ביניהם.

נפטר בירושלים.

[עריכה] מספריו

[עריכה] שירה

  • "אוחזת ענף השקד" (תשי"ב).
  • "קולות אנוש חמים" (תשי"ד).
  • "קול ענות" (תשט"ו).
  • "אלוהי הנושק לוחמים" (תשי"ז).
  • "נער שבא מן הצבא" (תש"ל).
  • "שמלת הריון" (תשל"ב).
  • "שיכרון זהֹ‏ב" (תשל"ה).
  • "מעשן מקטרת רעי" (תשל"ו).

[עריכה] פרוזה

[עריכה] קישורים חיצוניים