רינת ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רינת ישראל הוא שמו של סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל (1970) בהוצאת מורשת, בעריכת המשפטן ד"ר שלמה טל.
הסידור יצא לאור ביוזמה משותפת עם משרד החינוך, ונערך מתוך כוונה מפורשת להקל על תלמידים וצעירים להתמודד עם עולם הסידור והתפילה. הסידור מתאפיין בטיפוגרפיה מאירת עינים, הכוללת החלפת הגופן לגופן "פרנק-ריהל" המודרני יותר, סימון הבדלים בין תנועות שונות והטעמה וחלוקה לפרקים ולחטיבות. בנוסף יש בו ציון מקורות לפסוקים וקטעי תפילה וביאורי מילים קשות. גם המנהג המוטעה של הדפסת קטעים שונים בגודל אות שונה ללא קשר לחשיבותם בוטל בסידור זה.
לסידור נוספו תפילות לשלום המדינה, לשלום חיילי צה"ל ליום העצמאות וליום ירושלים, כפי שנקבעו על ידי הרבנות הראשית לישראל, או שנתקבלו בקרב הציבור הדתי לאומי.
במסגרת הסדרה רינת ישראל יצאו לאור סידורים בנוסח ספרד, נוסח אשכנז, נוסח הספרדים, וכן מחזורים, הגדה של פסח, וספרי תפילה ופיוט. הסידור התקבל בתפוצה רחבה בבתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי ובחינוך הממלכתי-דתי. בקרב ציבור החרדים הסידור איננו בשימוש, הן בשל גישתו הציונית והן בשל עיצובו המודרני.
בסידור ישנן הכרעות של העורך בנוסח התפילה, השונות מן המקובל בסידורי תפילה אחרים, כמו למשל:
- בתפילת שחרית בשירת המלאכים שבקדושת יוצר בנוסח ספרד: להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה קדושה, כולם כאחד עונים ואומרים ביראה. מקובל לסמוך את המילה קדושה לסוף המשפט: קדושה כולם כאחד עונים ואומרים ביראה.
- בנוסח ספרד בתפילת שמונה עשרה של ערבית מופיעה ברכת שים שלום, במקום הנוסח המקוצר לתפילות שאין בהם נשיאת כפים: שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם.
- הפיוט ידיד נפש מובא בגרסתו המדויקת, ועוד.
יש לציין שמרבית הכרעות הנוסח בסידור (בגרסתו בנוסח ספרד) לא התקבלו במרבית בתי הכנסיות של הציבור הציוני דתי למרות שהסידור עצמו פופלארי שם. למשל הסידור מציין לומר את הקטע תפילה לדוד (תהילים פ"ו) בתפילת שחרית או פרק שיר למעלות (פרק קמ"א בתהילים) לפני סוף תפילת ערבית, אך קטעים אלו מושמטים ברוב בתי הכנסיות הציונים דתיים המתפללים בנוסח ספרד. גם את הפיוט ידיד נפש עדיין אומרים בגרסתו המשובשת.

