חורבת פטיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חורבת פטישערבית: ח'רבת פוטיס) היא חורבה גדולה מצפון-מזרח לאופקים; שטחה הכולל הוא 1,000 דונם.

בתקופה הביזנטית, הייתה בחורבת פטיש עיר ששמה הוא פוטיס (זהו שמה בערבית; בעברית שמה הוא כמו שמו של התל - פטיש), שנזכרה גם במפת מידבא שמן המאה ה-6. ממצאים ארכיאולוגיים שיש בחורבת פטיש הם כותרות ובסיסים של עמודים, בורות מים עתיקים, פסולת של תנורי צריפה, שרידי מבנה ציבורי, חומת אבן, כתובת גדולה (הכתובת מספרת על אדם שתרם תרומה נכבדת ביותר לבניית כנסייה באזור) ומערכת אגירת מים מרשימה ביותר מן התקופה הביזנטית.

כמו כן, בחורבת פטיש מצאו שרידי מצודה - קלעת אל פוטיס, ובעברית - מצודת פטיש. בחורבת פטיש יש את חורבות מצודת פטיש, שהיא הייתה מצודה עות'מאנית, שנבנתה בשנת 1894, במטרה של התורכים להשריר שקט ובטחון בנגב הצפוני. מלבד מצודת פטיש, בנו התורכים עוד שתי מצודות: קצר א-ראשד (על גדות נחל באר שבע) ואל-עימרה (בקיבוץ אורים). מתחת לשרידי המצודה, השולטת על סביבתה, מערת מחצבה גדולה מן התקופה הביזנטית. ליד האזור יש כמה בורות מים סתומים.

כל השרידים והאזור שלידם כלול בתוך שמורת נחל אופקים.