דנטופוביה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דנטופוביה היא פוביה המתוארת באופן קלאסי כפחד מוגזם ולא רציונלי מרופאי שיניים ומטיפולים במסגרת רפואת שיניים. קיימת מחלוקת האם ניתן להגדיר דנטופוביה כלא רציונלית, שכן היא נגרמת לרוב בשל חוויות עבר שליליות. בנוסף לכך, כנראה שיש מספר סוגי משנה של דנטופוביה, שעד היום לא הוגדרו וקוטלגו כראוי. כך לדוגמה ניתן להבחין בין הפחד מרופאי שיניים, לפחד מטיפולים רפואיים בשיניים, לפחד ממחטים, ולדנטופוביה שנגרמה מהתעללות קודמת, שיתכן שאינה קשורה. לא ניתן להתייחס לכל המקרים כלא-רציונליים.
הגדרה טובה יותר לדנטופוביה תהיה פחד קיצוני ומתמשך הגורם להימנעות הסובל ממנו מביקורים אצל רופא השיניים בכל מחיר, אולי מלבד כאשר בעיה פיזית הופכת לבלתי נסבלת. אפילו חשיבה על הליכה לרופא השיניים תגרום למצוקה פסיכולוגית ברורה, והפוביה עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד החברתי.
לפי הDSM-IV, דנטופוביה (הידועה גם כאודונטופוביה, פחד מרופאי שיניים, או חרדה דנטלית) היא אחת מהפוביות הספציפיות. הקריטריון הדיאגנוסטי של פוביה ספציפית כולל:
- פחד מובחן ומתמשך מאובייקט או סיטואציה ספציפיים, שהוא מוגזם ולא הגיוני
- תגובת חרדה מיידית בעת חשיפה לגירוי המפחיד, העלולה להתבטא כהתקף פניקה
- הכרה בכך שהפחד הוא מוגזם או לא הגיוני
- הימנעות מהמצב גורם החרדה
- הפוביה גורמת לפגיעה בתפקוד היומיומי או גורמת למצוקה רבה
דנטופוביה נגרמת ברוב המקרים עקב חוויה דנטלית טראומתית, אך עשויות להיות סיבות אחרות. ילדים מושפעים לעיתים קרובות מפחדיהם וגישתם של הוריהם לטיפולים דנטליים. דנטופוביה עשוייה לכלול פחד מרופאי שיניים, מטיפולים דנטליים, פחד ספציפי ממחטים, שיניים או עצמים או סיטואציות המזכירים לסובל את הסיטואציה הפובית. מקדחת רופא השיניים היא גורם נפוץ לפוביה.
לא קיימים נתונים אמינים על תפוצת הדנטופוביה, אך נתונים ממחקרים שונים מראים שבין 5 ל-15% מהאוכלוסייה בעולם המערבי נמנעת מטיפולי שיניים עקב פחד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ד"ר איתי גל, "מי מפחד מרופא שיניים? שיטות להפחתת החרדה", באתר Ynet. במאמר נטען כי 20% מהישראלים סובלים מדנטופוביה.

