טכנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טכנו
מקורות סגנוניים: אלקטרו, סינתפופ, רוק מתקדם
מקורות תרבותיים: תחילת שנות ה-80 בדטרויט, ארצות הברית
כלים: סינתיסייזר, מכונת תופים, מקלדת אלקטרונית, סמפלר
פופולריות מיינסטרים: בינונית, בעיקר בשנות ה-90 באירופה
נגזרות: רייב, Idm, מוזיקת טראנס, EBM
תת-ז'אנרים
רייב,הארדקור טכנו, דטרויט טכנו
ז'אנרי פיוז'ן
סצינות איזוריות
נושאים קרובים
רייב,טראנס,האוס,אלקטרו


טכנו הוא כינוי לז'אנר של מוזיקה אלקטרונית, שהחל בשנות השמונים בדטרויט. אבותיו המייסדים היו התקליטנים הידועים דריק מיי, קווין סנדרסון וחואן אטקינס. הוא מבוסס לרוב על ביטים מונוטוניים, סינתיסייזרים ותופים כבדים, בקצב של 130 BPM ומעלה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

הטכנו החל בדטרויט. אבותיו המייסדים הם דריק מיי, קווין סנדרסון וחואן אטקינס שכונו גם "שלישיית בלוויל". שלושתם היו צעירים שחורים שהושפעו מהרכבים אלקטרוניים כמו קראפטוורק, שפעלו באירופה באותו זמן, והחלו ליצור במקביל מוזיקה משלהם. בהתחלה הטכנו זכה לפופולריות במועדונים מקומיים, ובמהרה הפך להיות תופעה עולמית. הטכנו התחיל לצבור השפעות והשראות מתחומים תרבותיים שונים: הוא התחבר להוויה הדיסטופית והעתידנית האפלה שניתן לראות במדע בדיוני, וגם להתפתחויות הטכנולוגיות והממוחשבות שהחלו לצבור תאוצה בשנות ה-80.

בתחילה נחשב הטכנו לגרסה הדטרויטית למוזיקת ההאוס, וההשוואה הייתה נכונה בחלקה: הטכנו התבסס גם הוא על מקצב 4 רבעים, עם 130 BPM ומעלה וליצירתו השתמשו היוצרים באותם כלים אלקטרונים בסיסיים. לעומת זאת, גם יוצרי ההאוס הושפעו מגל הטכנו הדטרויטי והסאונד שלהם הפך להיות קשה וכבד יותר.

בתחילת שנות ה-90 המוזיקה האלקטרונית הפכה להיות פופולרית ברחבי העולם בעקבות חשיפת הז'אנר במדיה, מסיבות ועוד, והטכנו השפיע על יצירתם של מספר סגנונות חדשים: IDM, דראם נ' בייס וברייקביט. מהבולטים ביוצרי הטכנו של שנות ה-90 המוקדמות הם ג'ף מילס, קרל קרייג ודרקסיה.

כיום הטכנו ידוע כז'אנר פופולרי בסצנת המועדונים ורחבי העולם, ובמקביל למייסדיו שעדיין נחשבים לפופולריים, עוד שמות ידועים הם ריצ'י הוטין (הידוע בתור פלסטיקמן), קרל קוקס, סוון ואת' ועוד.

[עריכה] מוזיקולגיה

הבסיס של הטכנו כולל תופים, סינתיסייזרים, אפקטים קוליים ובדרך כלל מקצב 4\4 בסביבות ה-130 BPM ומעלה. לעיתים גם ניתן לשמוע מלודיות או בייסליינים דומיננטיים. הכלים הפופולריים ליצירת טכנו כוללים בין השאר את מכונות התופים והסמפלרים מבית חברת "רולנד" - TB303 שאחראי על צליל האסיד המצפצף שאפיין את הטכנו המוקדם, ומכונות התופים TR808 ו-TR909. אמצעיים מודרניים יותר הם תוכנות מחשב ליצירת מוזיקה. יוצר הטכנו ריצ'י הוטין פיתח את תוכנת הFinal Scratch שאיפשרה בשנים האחרונות לנגן קובצי מוזיקה ממוחשבים באמצעות פטיפונים מיוחדים.

[עריכה] תת סגנונות

- דטרויט טכנו: ידוע גם בתור טכנו קלאסי. מכיל בדרך כלל מיתרים ומצילות.

- טק-האוס: טכנו משולב עם האוס שכולל BPM נמוך יותר ובייסליינים דומיננטיים.

-הארדקור טכנו: ידוע גם בתור גאבר. טכנו אלים, מהיר וקצבי עם BPM שמגיע עם 200, שפופולרי ביותר בהולנד וארצות הברית.

-שראנץ : פופולרי בעיקר בגרמניה, טכנו בעל מקצב מהיר וקשה, אם כי פחות מהארדקור.

-אסיד טכנו: פופולרי במיוחד בגרמניה. בעל צליל שנוצר בעזרת כלי ה-TB303.

-מינימל טכנו: פופולרי בשנים האחרונות. איטי יותר ושקט יותר. ידוע גם בתור "טכנו מעליות".

[עריכה] אמנים חשובים

ג'ון אקוויווה, ריצ'י הוטין, קרל קרייג, קרל קוקס, דריק מיי, כריס ליברייטור, ג'ף מילס, כריס ליבינג, סייבטרון, UMEK.

[עריכה] תחנות רדיו ברשת