המסדר הכרמליתי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המסדר של גבירתנו מהר הכרמל, או המסדר הכרמליתי (בלטינית: Ordo fratrum Beatæ Virginis Mariæ de monte Carmelo) הוא שמו של מסדר נזירים קתולי שנוסד במאה ה-12 על ידי נזיר בשם ברתולד (מת לאחר 1185), בהר הכרמל שבארץ ישראל, ומכאן שמו.
[עריכה] היסטוריה מוקדמת
בראשיתו כלל המסדר הכרמליתי נזירים בלבד, שהתבודדו במורדות הר הכרמל. ברתולד הקדוש, שהגיע לארץ ישראל מקלבריה שבאיטליה במסגרת מסעות הצלב, בחר בהר הכרמל כמקום מושבו, בעקבות המסורת לפיה שם פעל אליהו הנביא. בשנים 1206-1214 קיבלו הכרמליתים תקנון מאלברט, הפטריארך של ירושלים, שכלל 16 סעיפים ביניהם ציות לראש המסדר, מגורים בתאים פרטיים, דבקות בתפילה, שמיעת מיסה מדי בוקר בבית התפילה של הקהילה, סגפנות ועבודה, שתיקה מתפילת הערבית ועד לתפילת הבוקר למחרת, הינזרות מבשר, וצום בין ה-14 בספטמבר, יום מציאתו של הצלב עליו נצלב ישו, ועד לחג הפסחא שלאחריו.
המקום היחיד שהתאים לפעילותם של המתבודדים הנוצרים, שנאלצו לעזוב את מקומותיהם שעברו לידי המוסלמים, היה בהר הכרמל. עם התמוטטות הממלכה הצלבנית חזרו הכרמליתים לאירופה ושבו לכרמל רק במאה ה-17. הם התגוררו בכוכים שמעל מערת אליהו, וב1767 בנו את מנזרם בראש הכרמל בגלל קדושתם של כף הכרמל, מערת פרוספר ומערת אליהו, הנמצאים בסמיכות. כמו כן, הכרמליתים מאמינים, שהמנזר נבנה על שרדי קפלה קדומה, המזוהה כמקום פולחן הקדום ביותר בעולם המקודש למרים, ולכן הכנסייה במקור מכונה "גבירתינו של הכרמל". בקרן הכרמל (דיר אל-מוחרקה) נמצא מנזר כרמליתי נוסף, הנושא את שמו של אליהו הנביא. על פי מסורתם, זהו המקום שבו התחולל המאבק בין אליהו לבין נביאי הבעל. בחצר המנזר פסל של אליהו הנביא.

