נאו ראליזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאו ראליזם הוא ז'אנר קולנועי שצמח עם סיום מלחמת העולם השנייה.
ראשיתו בקולנוע האיטלקי עם סרטו של לוקינו ויסקונטי "אובססיה" (1943). יוצרי הקולנוע שהשתייכו לזרם זה דגלו ב"הבאת המציאות למסך" תוך שהם עוסקים במציאות הסובבת אותם, ב"אנשים הקטנים", ולא בגיבורים גדולים מהחיים. הסרטים צולמו באתרים מחוץ לאולפנים, והשתמשו בדרך כלל בשחקנים לא מקצועיים. הסרטים נעשו בתקציב דל ביותר, גם בשל המצב הכלכלי הקשה ששרר באיטליה בשלהי מלחמת העולם השנייה ומייד לאחר סיומה.
סרטים נוספים שהשתייכו לזרם היו רומא עיר פרזות (1945) (שהיה הסרט הנאו ראליסטי הראשון שזכה להצלחה מחוץ לאיטליה), ו-"Paisà" של רוברטו רוסליני, גנבי האופניים (1948) של ויטוריו דה סיקה, ועוד.
הזרם דעך במהלך שנות ה-50 עם השיפור במצב הכלכלי.
ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

