חוק יסוד: מקרקעי ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוק יסוד: מקרקעי ישראל, הוא חוק היסוד השני שהתקבל בכנסת. חוק היסוד נחקק ב-25 ביולי 1960, א' באדר התש"ך, על ידי הכנסת הרביעית ובתחילה נקרא "חוק יסוד: מקרקעי העם".

החוק מבטיח שהבעלות על נכסי מקרקעין של מדינת ישראל תישאר בידי המדינה. חוק היסוד חל על נכסי מקרקעין ("קרקע, בתים, בניינים וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע") של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל.

ניתן לקבוע בחוק סוגי מקרקעין וסוגי עסקאות שבהם תתאפשר העברת בעלות, חרף ההגבלה שבחוק יסוד זה.


[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: חוק יסוד: מקרקעי ישראל

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.