אוטו ואגנר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטו קולומן ואגנר (13 ביולי 1841 - אפריל 1918) הוא אדריכל אוסטרי.
[עריכה] ביוגרפיה
ואגנר נולד בוינה בשנת 1841 בוינה. את לימודיו עשה בברלין ובוינה. בשנת 1864 החל ואגנר לעצב את מבניו הראשונים, וב 1884 הוא נהיה מורה באקדמיה לאומנות של וינה.
ב 1890 עיצב ואגנרכמה בניינים בסגנון אר נובו. הוא התעניין מאוד בתכנון עירוני וב 1890 הוא תכנן עיצוב חדש לעיר וינה, אך רק רשת הרכבת העירונית שתכנן, ה"שטטבאן", נבנתה. ב 1895 הוא הוציא לאור ספר בשם "אדריכלות מודרנית", מה שפירסם את דעותיו אודות האדריכלות. הסגנון שלו כלל שימוש בחומרים חדשים וצורות חדשות על מנת להבהיר שהחברה השתנתה. בספרו הוא הצהיר כי "חומרי הבנייה האנושיים החדשים קוראים לשינוי או לבנייה חדשה של צורות חדשות". כתוצאה שהאידאל הזה הוא עיצב בניינים ששיקפו מעמד מכוון, כמו בניין הקומות "אֵוּסְטֵרֶה ווֹנהאוס" שבוינה.
בשנת 1897 ואגנר וגוסטב קלימט, יוזף מאריה אולבריך, יוזף הופמן וקולומן מוזר הקימו את קבוצת האמנים "זצסיון". מהדעות של הקבוצה הזאת הוא פיתח סגנון חדש שכלל התייחסות מעין-סימלית לצורות החדשות של המודרניות.
ואגנר נפטר בוינה ב 1918.
[עריכה] בניינים עיקריים
- בניין "שער השיטפון", בכפר נוסדורף ביי וין, אוסטריה, נבנה ב 1894
- רשת מסילת הרכבת הוינאית, וינה, נבנה בין השנים 1894-1902
- מאיוליקאהאוזה, וינה, נבנה בין השנים 1898-1899
- בניין משרדי הבנק, וינה, נבנה בין השנים 1894-1902
- כנסיית שטיינהוף, וינה, נבנה בין השנים 1903-1907
- בית כנסת רומבאך, בודפשט
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|


