עודד הנודד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"עודד הנודד" הוא שמו של סרט ראינוע, הנחשב לסרט העלילה האמנותי הראשון שהופק במימון פרטי ובכוחות מקומיים לקהל בארץ ישראל המנדטורית. הסרט הופק בשנת 1932 בתקציב דל. בגלל התקציב הנמוך נוצר "עודד הנודד" כסרט אילם, אף על פי שסרטים עם קול כבר כבשו את השוק בתקופתו. מבחינה זו היה הסרט יוצא דופן בזמנו, דבר שהשפיע לרעה על הנסיונות לשווק אותו בחוץ-לארץ. בארץ הוא זכה להצלחה ולביקורות טובות בעיתונות. הייתה לו הצלחה קופתית והוא הוקרן מספר שבועות בפני אולמות מלאים בקולנוע "עדן" בתל אביב, בקולנוע "ציון" בירושלים, וכן בחיפה ובעוד יישובים בארץ.

עלילת הסרט מבוססת על סיפור של צבי ליבנה (ליברמן) (1891-1985), איש העלייה השנייה מנהלל (יצא באדר א' תרצ"ב כחוברת בת 36 עמודים בהוצאת "קופת הספר") על נער היוצא לטיול עם בני כיתתו והולך לאיבוד. התסריט שונה בהרבה מהסיפור המקורי ועיקרו: הנסיונות לחפש את עודד האובד בהרים. הוא בנוי לפי הז'אנר הידוע כ"סרט הרים".

[עריכה] פרטים טכניים

  • בימאי ומפיק: חיים הלחמי
  • תסריט: חיים הלחמי (ע"פ סיפור של צבי ליבנה)
  • צלם: נתן אקסלרוד
  • צייר (כיום נקרא: מעצב אמנותי או תפאורן): צבי גולדין
  • שחקנים: שמעון פובזנר, שמעון פינקל, שפרה אשמן, משה חורגל, מנחם גנסין, דבורה הלחמי, מיכאל קלינגר ומשה טאוויל.
  • אורך הסרט: 70 דקות (בקירוב)

[עריכה] לקריאה נוספת

  • נתן ויעקב גרוס, "הסרט העברי", פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל, 1991.
  • יוסף הלחמי "ויהי מה", הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1995, עמ' 126-116.
  • Hillel Tryster, "Israel before Israel" published by the Hebrew University Jerusalem, 1995, pp. 126-143.

[עריכה] קישורים חיצוניים