Network File System

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מערכת קבצים ברשת (Network File System או בקיצור NFS) הוא פרוטקול שפותח במקור על ידי חברת סאן מיקרוסיסטמס בשנת 1984 והוגדר בRFC‏ 1094, 1813, (3010) ו-3530, כמערכת קבצים המאפשרת למחשב לגשת לקבצים המאוחסנים על מחשב אחר המחובר לרשת כאילו היו מאוחסנים על כונניו המקומיים.

גירסאות 2 ו-3 של הפרוטקול עשו שימוש בפרוטוקול מברקי-משתמש (UDP) ונועדו לשמר את הפרוטקול חסר-מצב, בעזרת ניהול נעילות (לדוגמה) אשר יושמו מחוץ לפרוטקול הליבה. גירסה 4 כוללת שיפורי ביצועים ומציגה פרוטוקול בעל-מצב. וכיוון שכך התאפשר השימוש ב-NFS על-גבי TCP החל מגירסה 3.

NFS מקושר לרוב למערכות UNIX, למרות היותו ניתן לשימוש על-גבי כל מערכת הפעלה כגון Mac OS של מחשבי מקינטוש ו-Windows של מיקרוסופט (מערכות הפעלה). ה-Server Message Block‏ (SMB), פרוטקול דומה, הוא יישום הדומה למערכת קבצים ברשת תחת Windows.

המונח "מערכת קבצים ברשת" משמש בנוסף כמונח כללי — ראו מערכת קבצים לדוגמאות נוספות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

  • RFC 3530 - NFS Version 4 Protocol Specification
  • RFC 1813 - NFS Version 3 Protocol Specification
  • RFC 1094 - NFS Version 2 Protocol Specification