בוזון היגס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוזון היגס הוא חלקיק היפותטי שאת קיומו צופה המודל הסטנדרטי. המודל הסטנדרטי צופה את קיומו של שדה היגס - שדה המעניק את המסה לכל החלקיקים. כתוצאה מדואליות הגל-חלקיק, ניתן לקשור לשדה זה גם חלקיק: זהו בוזון היגס.
קיומו של בוזון היגס, המכונה לעיתים "החלקיק האלוהי", נחזה לראשונה בשנות ה-60 על-ידי הפיזיקאי הבריטי פיטר היגס. הדרך בה הוא מעניק לחלקיקים אחרים מסה הוצעה לראשונה בהקשר של פיזיקת חומר מעובה בכדי להסביר כיצד מבנים דמויי חלקיקים במתכות יכולים להתנהג כאילו שיש להם מסה אפקטיבית.
לבוזון היגס עצמו יש מסה. הפיזיקה העיונית מעריכה את מסתו בכ-200 GeV.
מכיוון שבוזון היגס הנו אחראי על המסה, העובדה שלחלקיקים יש מסה נחשבת בעיני פיזיקאים כהוכחה לכך ששדה היגס אכן קיים. אנו אף יכולים לקחת את כל המידע שיש לנו על החלקיקים היסודיים ולהביע אותם במסות של בוזון היגס היפותטי. במילים אחרות, אם אנו מאמינים בקיומו של בוזון היגס, אנו יכולים להעריך את מסתו בעזרת ההשפעה שתהיה לו על תכונות של חלקיקים ושדות אחרים. אך הפיזיקאים טרם הוכיחו את קיומו של בוזון היגס, וזו אחת המטלות שיוטלו על ה-LHC, הנבנה בימים אלו ב-CERN, לכשתסתיים בנייתו.
[עריכה] ראו גם
- מכניקת היגס
- המודל הסטנדרטי
- מיון החלקיקים
| חלקיקים בפיזיקה - חלקיקים אלמנטריים |
|
בוזונים נושאי כוח : פוטון | בוזוני W ו-Z | גלואון חלקיקים שטרם נצפו בניסוי בוזון היגס | גרביטון שותפי-על: נייטרלינו | צ'רג'ינו | גרביטינו | גלואינו | סקווארק | סלפטון |

