קונראד לורנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קונראד לורנץ
הגדל
קונראד לורנץ

קונראד זכריאס לורנץ, חוקר טבע אוסטרי, (7 בנובמבר, 1903 - 27 בפברואר, 1989). אבי מדע האתולוגיה וחתן פרס נובל בפיזיולוגיה לשנת 1973 יחד עם קארל פון פריש וניקולאס טינברגן. בתצפיותיו גילה לורנץ את תופעת "ההחתמה" אצל בעלי חיים (הוא חקר אווזים וברווזים) וכי זו התנהגותם אינה נלמדת אלא מולדת וחסרת כל שליטה מצד היצור.

לורנץ היה חבר המפלגה הנאצית, ועובדה זו גרמה לרבים להטיל ספק בעבודתו המדעית. כיום רוב עבודתו התאורטית מיושנת, וחלקים ממנה אכן משקפים את דעותיו הפוליטיות באותו זמן, אך תצפיותיו האמפיריות הן בעלות חשיבות גבוהה גם כיום.


לורנץ היה פרופסור באוניברסיטת וינה מ-1928 ועד 1935, ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת עמנואל קאנט בקניגסברג ב 1940. הוא הצטרף לוורמאכט ב-1941 והיה שבוי אצל הסובייטים מ1944 ועד 1948.

בשנת 1950 נוסד על שמו מכון לורנץ לפסיכולוגיה התנהגותית בבולדרן, צפון גרמניה.

[עריכה] מספריו

  • "חיים הם לימוד", בהוצאת "ספרית פועלים" וכן בהוצאת "משרד הבטחון"
  • "פרוק הצלם האנושי", בהוצאת "ספרית פועלים"
  • "טבעת המלך שלמה", בהוצאת "הקיבוץ המאוחד"
  • "הרע לכאורה", בהוצאת "הקיבוץ המאוחד"
  • "איש איש וחית המחמד שלו"
  • "הצד האחורי של המראה"
  • "שמונת פשעי האנושות המתורבתת"