דייוויד לאו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייוויד לאו (8 באפריל 1891 - 19 בספטמבר 1963), מגדולי הקריקטוריסטים במאה העשרים.
דייוויד לאו נולד בניו זילנד בשנת 1891. בהיותו כבן עשר למד בהתכתבות בבית הספר לקריקטורות בניו יורק את אמנות הקריקטורה. לאחר מכן למד זמן קצר בבית ספר לאמנות בעיר קנטרברי שבניו זילנד. החל לפרסם קריקטורות בעתוני ניו זילנד ואוסטרליה עוד בהיתו בן 11. בשנת 1919 הגיע לבריטניה והחל לפרסם קריקטורות בעתונות הבריטית.
לשיא גדולתו הגיע דייוויד לאו בשנות השלושים והארבעים. הוא הכיר בסכנתה של גרמניה הנאצית מראשיתה ופירסם בשנות השלושים קריקטורות עזות ביטוי בגנות גרמניה הנאצית והיטלר. בציוריו על היטלר ביטא לאו מחד את סכנתו ורצחנותו ומאידך את הצד הנלעג והמגוחך שבאישיותו. הקריקטורות שלו של היטלר ומוסוליני גרמו לאיסור פירסום ציוריו בגרמניה ובאיטליה. בשנת 1937 פנו שלטונות גרמניה לממשלת בריטניה בדרישה להגביל את פרסום הקריקטורות של לאו שלעגו למדיניות הפייסנות של נוויל צ'מברלין. הדרישה לא נענתה. בעיתונות הבריטית שתמכה במדיניותו של צ'מברלין כונה לאו "מחרחר מלחמה".
בימי מלחמת העולם השנייה, ובעיקר ביnי הבליץ על לונדון, תרם דייוויד לאו בציוריו רבות להרמת המוראל של העם הבריטי בשעותיו הקשות. ידוע ביותר ציורו מ-14 במאי 1940 "כולנו מאחוריך וינסטון" (All behind you, Winston), שבו הביע תמיכה נלהבת בוינסטון צ'רצ'יל, שאך זה נתמנה לראש ממשלת בריטניה, העומד בראש ממשלת אחדות לאומית עם מפלגת הלייבור. בציור מתואר צ'רצ'יל כשהוא צועד בצעדים נמרצים ומשמאלו ומאחוריו המוני אדם ובראשם חברי ממשלת האחדות ובהם מנהיג הלייבור קלמנט אטלי, כאשר כולם מפשילים את השרוול מעל זרועם הימנית ומאגרפים את כף ידם. כן נודע ציורו "אם צריך, לבד" (Very well, alone) שפורסם ב-24 במאי 1940, בימי נפילת צרפת. בציור מופיע חייל בריטי העומד לבדו, איתן וזקוף שבפניו ארשת נחרצת ורובהו בידו, על צוק סלע אליו מתנפצים גלים סוערים.
במשך כחמישה עשורים של פעילותו פירסם דייוויד לאו מעל 14,000 קריקטורות. בשנת 1962 זכה לאו לתואר אבירות.
דייוויד לאו נפטר ב-19 בספטמבר 1963.

