חאלקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חאלאקה הוא אחד מהמנהגים הנהוגים בל"ג בעומר. ביום זה נהגו לספר לראשונה, בטקס חגיגי, את שערות ראשם של הילדים שהגיעו לגיל שלוש.
מקור השם חאלאקה מערבית ופירושו תספורת.
[עריכה] מקור המנהג
מנהג החאלאקה הוא מנהג חדש יחסית והוא מופיע לראשונה בראשית תקופת האחרונים. רבי חיים ויטאל מציין בספרו כי האר"י קיים מנהג זה לבנו אך לא ברור אם מנהג זה היה כבר נהוג לפני, או שהאר"י ייסד מנהג זה.
יש הסוברים כי מנהג החאלאקה הוא המשכו של המנהג לעלות לקבר שמואל הנביא ברמה בכ"ח אייר(יום פטירתו של שמואל הנביא) ושם לגלח את ראשם של הקטנים ולתת כסף כנגד משקל השערות לצורך תחזוקת המקום או לעניים. עקב הגבלת השלטונות (בשנת ש"ל,1570)העבירו את המנהג צפונה, למירון ושם המשיכו את הטכס על קברו של הרשב"י ובנו בל"ג בעומר.
ויש הטוענים כי מקורו של מנהג זה מהמוסלמים ומכאן גם לקוח שמו והוא הועתק על ידי יהודי ארץ ישראל בימי הביניים. על מנת לתת למנהג זה אופי רוחני-תורני חסידי האר"י הדגישו את עניין השארת פיאות הראש לקטן. כיוון זה תפס תאוצה והתפשט בקרב עדות שונות.
[עריכה] טעמי המנהג
למנהג זה מצינו מספר טעמים:
1.גוזזים את שערות ראשו של הילד בגיל שלוש משום שגיל זה נחשב בתורה כגיל מיוחד. למדים זאת מהכתוב בתורה:
| "שלוש שנים יהיו לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה'" | ||
| -- ויקרא י"ט,כג-כה | ||
עד גיל שלוש הילד אינו בשל ללימוד תורה ומגיל שלוש אביו מקדישו לתורה.
2.ראשית ימיו של התינוק מרוכזים בצורכי עצמו ובגופו, ובגיל שלוש מתפתחת תודעתו הסביבתית. גידול השיער מגן על האדם מפני השפעות העולם החיצוני,וגזיזת השיער מבטאת את היציאה מתוך האני הבודד והיפתחות לסביבה.
3.שורש המילה חאלאקה נובע מלשון המקרא בראשית כ"ז י"ב: ":ואנוכי איש חלק". גזיזת שערות הילד והפיכתו מאיש שעיר (עשיו) לאיש חלק (יעקב) יש בה כדי לסמל את כניסתו של הילד לעולם התורה, עולמו של יעקב.
4.הטעם להשארת פאות הראש לקוח מהפסוק בויקרא י"ט, כ"ז: "ולא תשחית את פאת זקנך". פאות הראש באים לציין את האחיזה המינימלית בעולם החומר. השארת פאות הראש תפקידה לחנך את האדם שאין לזנוח את עולם החומר וכוחותיו לגמרי ושיש לפעול בו במידה הראויה, אחרת הוא עלול לאבד את גופו ולהשחית את עצמו.

