רובה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובה הוא סוג של כלי ירייה חם ממשפחת הנשק הקל.
הרובה הוא כלי ירייה בעל קנה ארוך (בעל אורך של יותר מ 30 ס"מ). לרוב משתמשים במילה "רובה" כתרגום למילה האנגלית rifle , שמשמעותה הוא רובה בעל קנה מחורק (שיש בו סלילים) אך כוללים בו גם כלי ירי בעלי קנה ארוך שהם חלקי קדח, כגון רובה ציד.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – התפתחות כלי הירי
ראשית התפתחות הרובים הוא בסין עם המצאת אבק השריפה. הסינים בנו רקטות, שהשתמשו בהם בדרך כלל בחגיגות. השימוש הצבאי היה מוגבל. אבק השריפה הגיע לאירופה במאה ה-14 ובעזרתו יכלו ליצור את כלי הירי הראשונים. הכלי הראשון שיוצר היה תותח מצור. תותחים הלו היו גדולים למדי ויכלו לירות פגזי אבן או מתכת על חומות העיר. חוסר הדיוק היה משווע, אך יחד עם זאת לא היה קשה כל כך לפגוע בחומות העיר.
הרובים הראשונים היו גם כן בלתי מדויקים ועד המצאת בריח פתיל במאה 16 לא השתמשו בהם בכמויות גדולות בקרבות. בריח הפתיל נתן את התנופה לשימוש בארקבוז ולאחר מכן במוסקט. החיילים סודרו בגושים גדולים ובדרך כלל ירו במטחים.
התפתחות נוספת הביאה לכניסת בריח צור, שהתשמש בניצוץ הנגרם מחיכוך אבן צור כנגד לוח פלדה להצתת התחמיש. רובים אלו הופיעו בסוף המאה ה-17, היו בשימוש עד אמצע המאה ה-19 והוחלפו ברובים בעלי קנה מחורק. התפתחויות נוספות הביאו לשימוש במחסנית, בהתחלה ברובים בעלי מנגנון מכני, כאשר היורה היה צריך לדרוך את הרובה מחדש כל פעם שרצה לירות ואחר כך בבמאה 20 עברו לשימוש באנרגית השריפה, שנפלטת כתוצאה מבעירת אבקת השריפה. אנרגיה זו דרכה את הרובה באופן אוטומטי.
[עריכה] מנגנון הפעולה של רובה
מנגנון הפעולה של רובה, הוא המנגנון המכני ברובה האחראי על ירי הכדור.
באופן סכמתי מאוד, מנגנון הירי פועל באופן הבא:
- הבריח גורף כדור מהמחסנית ודוחף אותו לתוך בית הבליעה.
- לחיצה על הדק משחררת את הפטיש שמכה על הנוקר.
- הנוקר מכה בפיקה שעל הכדור וגורמת לפיצוץ החנ"ה (חומר נפץ הודף) הנמצא בתרמיל.
- הגזים שנפלטים מהפיצוץ מאיצים את הקליע במורד הקנה.
- הסלילים שעל הקנה גורמים לקליע להסתובב סביב צירו ולפתח מומנט התמד סיבובי המגביר את יציבותו ואת דיוקו.
- רובים חצי-אוטומטיים ואוטומטיים מנצלים את הרתע או הגזים שנוצרים בירי בשביל לדרוך כדור נוסף אל בית הבליעה ולבצע עוד מחזור ירי.
ניתן לסווג רובים לפי מנגנון הפעולה שלהם, הסיווג הגס אך המקובל ביותר הוא:
- רובה בריחי: יש לדרוך לפני כל ירייה, לחיצה על הדק רק יורה את הקליע.
- רובה חצי-אוטומטי: לחיצה על ההדק יורה את הקליע ומבצעת דריכה - כלומר: גורפת כדור מהמחסנית אל תוך בית הבליעה.
- רובה אוטומטי: כל עוד ההדק לחוץ מתבצע מחזור ירי מלא - כדור נורה, כדור חדש נגרף אל בית הבליעה ואז נורה בשנית.
[עריכה] סוגי רובים
- קרבין: רובה בעל קנה וקת מקוצרים. במקור נועד לצנחנים, פרשים וחילות עורפיים.
- רובה Bullpup: רובה בו המחסנית והמנגנון ממוקמים מאחורי ההדק, וכך מתאפשר לקצר את הרובה מבלי לקצר את הקנה.
- רובי מטען: רובים חצי-אוטומטיים צבאיים.
- רובי סער: רובים אוטומטיים בעלי ניצרה בוררת של ירי בבודדת, צרור או באוטומט - המשמשים כנשק האישי העיקרי של חיל הרגלים.
- Shotgun: רובים חלקי קדח שיורים תרמיל עם עשרות כדוריות עופרת ולא קליע מוצק. תרגום מקובל בעברית למונח "Shotgun" הוא רובה ציד, אם כי תרגום זה שגוי מאחר ואין חפיפה מוחלטת בין שתי הקבוצות.
- רובי צלפים: רובים המשמשים לירי מדויק לטווחים רחוקים.
- רובים נגד חומרים: רובים כבדים בעלי קליבר של 0.5 אינטש ומעלה המיועדים לחדור דרך שריון ולגרום נזק למבנים, רכבים ומטעני נפץ. הרובה הנפוץ ביותר בעולם מסוג זה הוא ה M82A1 בארט.
- רובי איירסופט: רפליקה (העתק) של רובים אמיתיים, העשוייה ברובה מפלסטיק. משמשת למשחק של מיומנות בין קבוצות הדומה למשחק הפיינטבול. יש המסבירים כי רובי האיירסופט יוצרו, על מנת לתת חוויה יותר ראליסטית למשחקים במשחק. רובי האיירסופט יורים כדורי פלסטיק בקוטר 6 מ"מ ואינם פוצעים. רובי איירסופט קימים מזה 30 שנה בצורתם הנוכחית, ונפוצים בעולם כולו כספורט בעל ערכים יחודיים לו.
[עריכה] התקנים נוספים
- סתרשף: עיצוב מיוחד לקצה הקנה של הרובה, שמטרתו הסתרת רשף היריה, כדי למנוע זיהוי של מקור הירי. המילה היא הלחם של המילים "סתר" ו"רשף".
- תושבת לכידון המאפשרת התקנת כידון בקצה הרובה.
- דורגל: חצובה דו-רגלית המאפשרת להשעין את הרובה על משטח מוצק ועוזרת בייצובו בעת הירי.
- רומה רימונים: זהו התקן שמולבש בקצה הקנה של הרובה ומאפשר ירי רימונים באמצעות הרובה עצמו על ידי לחיצה על ההדק.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

