הפרדת רשויות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרדת רשויות היא עיקרון שלטוני, המיושם בין השאר בדמוקרטיות, שהיה ידוע עוד מימי אריסטו, והורחב אודות עבודתו של מונטסקיה, ולפיו על מנת למנוע כח מוחלט יש להפריד רשויות השלטון השונות, תוך שמירה על איזונים ובלמים ביניהן. השיטה בה תמך מונטסקיה בעקבות מה שהוא ראה כהצלחת המונרכיה הבריטית לעומת זאת הצרפתית היא הפרדה בין שלוש רשויות שלטון:
- הרשות המחוקקת - שאחראית על קביעת החוקים.
- הרשות השופטת - שאחראית על פירוש החוקים.
- הרשות המבצעת - שאחראית על ביצוע החוקים.
תורתו של מונטסקיה הביאה לו אוהדים רבים במחשבה הליברלית ומהווה בסיס לחוקת ארצות הברית ולמשטרים דמוקרטיים רבים בימינו. בישראל ובמדינות נוספות, הנהגת הרשות המבצעת היא חלק מהרשות המחוקקת, והפרדה מוחלטת קיימת רק בין הרשות השופטת לרשויות המבצעת והמחוקקת.
תוכן עניינים |
[עריכה] הפרדת רשויות בישראל
- ערך מורחב – הפרדת רשויות בישראל
המשטר במדינת ישראל הוא משטר דמוקרטי-פרלמנטרי, שמשמעותו שהממשלה צומחת מהפרלמנט, וזקוקה לאמונו על מנת לכהן. במשטר כזה מידת הפרדת הרשויות נמוכה יותר משל משטר דמוקרטי-נשיאותי הקיים, למשל, בארצות הברית, אך יחד עם זאת, בישראל, כמו בכל מדינה דמוקרטית אחרת, יש הפרדה לשלוש רשויות:
- רשות מחוקקת - הכנסת (שסמכויותיה מוגדרות בחוק יסוד: הכנסת).
- רשות מבצעת - הממשלה (שסמכויותיה מוגדרות בחוק יסוד: הממשלה).
- רשות שופטת - מערכת בתי המשפט (שסמכויותיה מוגדרות בחוק יסוד: השפיטה).
הרשויות השונות חופפות ומשיקות אלו לאלו, ולעיתים נוצרים מצבים של התנגשות סמכויות. המצב המתקבל הוא של עירוב תחומין בין הרשויות השונות, כאשר כל רשות בודקת, מאזנת ומפקחת על הרשויות האחרות.
[עריכה] הפרדת רשויות בארצות הברית
ארצות הברית היא דמוקרטיה נשיאותית פדרלית, המתנהלת ע"פ חוקה שהתקבלה בשנת 1788. אבותיה המייסדים של ארצות הברית, אלו שכוננו את חוקתה, הושפעו מאוד מרעיון הפרדת הרשיות של מונטסקיה, ולכן קבעו בחוקה את ייסודן של שלוש רשויות שונות, והן:
- הרשות המחוקקת - הקונגרס של ארצות הברית, המורכב מהסנאט ומבית הנבחרים.
- הרשות המבצעת - הנשיא, יועציו (המקבילים לשרים), והמערכת הפקידותית הסובבת אותו.
- הרשות השופטת - מערכת בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון הפדרלי (שעוסק בענייני חוקה).
רמת הפרדת הרשויות בארצות הברית נחשבת לגבוהה בעולם ולמיטבית, וזאת משום שהקונגרס האמריקאי והנשיא נבחרים בבחירות שונות, נפרדות ולא תלויות. אולם, כבשאר העולם, אין הפרדת רשויות זו מוחלטת, אלא היא נשענת על מערכת סבוכה של איזונים ובלמים, המונעת מרשות מסוימת לצבור כוח והשפעה רבים מדי, העלולים לפגוע במהותה של הדמוקרטיה האמריקאית ובזכויות האדם המוגנות בחוקה.
[עריכה] דוגמאות למערכת איזונים ובלמים בארצות הברית
- חקיקת חוקים
הקונגרס הוא בעל הסמכות היחידה לחוקק חוקים, אולם לנשיא שמורה הזכות להטיל וטו על הצעות חוק, ולא לקבל אותן. עם זאת, הקונגרס יכול לבטל את הוטו על הצעת החוק, אם יש רוב של שני שלישים התומך בהצעה בכל בית.
- עריכת מלחמה
רק הקונגרס יכול להכריז מלחמה על מדינה אחרת, אולם רק הנשיא, ששולט על הצבא ועל שאר כוחות הבטחון, יכול לנהל את המלחמה.
- ביטול חוקים
בית המשפט העליון של ארצות הברית יכול לקבוע שחוק שחוקק הקונגרס עומד בסתירה לחוקת ארצות הברית, על 27 תיקוניה, ולכן איננו חוקתי, ויש לבטלו. בתגובה, הקונגרס יכול לערוך שינויים בחוקה, והוא בעל הסמכות היחידה לעשות כן, אך שינוי החוקה הוא מעשה מורכב ומסובך הדורש רוב של שני שלישים בכל בית והסכמה של שלושה רבעים ממדינות ארצות הברית.
- מינוי שופטים.
השופטים בבית המשפט העליון של ארצות הברית מתמנים על-ידי הנשיא לכל חייהם. סמכות זו היא אחת מהסמכויות החזקות שעומדות לרשות הנשיא, משום שהשופטים הם אלו שמפרשים את החוק בכלל ואת החוקה בפרט וכך קובעים את דמותה של ארצות הברית, ולכן דורש המחוקק את הסכמת הסנאט למינוי השופטים. כן הנשיא אוחז בכוח להעניק חנינות ולדחות ביצוע של עונש מוות; כוח זה אינו מוגבל.
[עריכה] הפרדת רשויות בבריטניה
בריטניה היא מונרכיה חוקתית, הנסמכת על פרלמנט רב כוח והשפעה ועל חוקה לא כתובה. נהוג לכנות חוקה שכזו "חוקה מטריאלית" (בניגוד לחוקה כתובה - "חוקה פורמלית", הקיימת, למשל, בארצות הברית), והיא מורכבת מחוקים רגילים, מפסקי דין משמעותיים וידועים, וכן מנורמות התנהגות דמוקרטיות וממוסכמות פוליטיות. כל אלה מייצבים את הדמוקרטיה הבריטית, ומחלקים את הכוח השלטוני לשלוש רשויות שונות:
- הרשות המחוקקת - הפרלמנט הבריטי, שמורכב משני בתים: בית עליון ובית תחתון. הבית העליון הוא בית הלורדים (House of Lords) והבית התחתון הוא בית הנבחרים (House of Commons).
- הרשות המבצעת - הממשלה.
- הרשות השופטת - מערכת בתי המשפט.
המערכת הדמוקרטית בישראל מקבילה בבסיסה ובמהותה לזו הבריטית, וכן אף בבריטניה יש חפיפה רבה בין הרשויות השונות, בעיקר משום שהממשלה צומחת מהפרלמנט, שאמונו בה נדרש על מנת להקנות יציבות למערכת הפוליטית. בסופו של דבר, מתקבלת מערכת איזונים ובלמים, הדומה לזו הישראלית, שמונעת הצבר כוח ועריצות שלטונית.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יוסי גורביץ, יוחזר המנדט, נענע: חדשות - על ההבדל בין המערכת הדמוקרטית הבריטית לישראלית.

