דוד אבודרהם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי דוד אבודרהם, רב שחי בתקופת הראשונים. מכונה גם בקצרה האבודרהם.
ישב בסויליה שבספרד והיה תלמידו של רבי יעקב בן אשר. עיקר פרסומו נבע מספרו שכתב בשנת 1340 "פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "ספר אבודרהם") שמטרתו ריכוז התפילות פירושם והלכותיהם. בספרו אוסף האבודרהם פירושים והלכות מהתלמודים, הבבלי והירושלמי, מכתבי הגאונים וכל הפרשנים שקדמו לתקופתו, את החומר המסביר את התפילות השונות שכונסו בסידור התפילה. הוא גם אסף את כל החיבורים הנוגעים לחגים והמנהגים ביהדות ספרד, מהם נדירים ביותר, והסביר בצורה שיטתית את לוח השנה היהודי. הוא חילק את ספרו לשלשה חלקים, על פי ענייניהם: קריאת שמע, התפילות, ברכות המצוות. ספרו נדפס לראשונה בליסבון בשנת 1489 ומאז חזר ונדפס פעמים רבות, וגם בתוספת פירושים.
[עריכה] שמו
האבודרהם, מכונה כך בעקבות התעסקותו במטבעות: אבו – האחראי, דרהם – שם של מטבע (ומאפיין אף ביטוי למידות ומשקלות). לכן שמו הנו "אבודִרהם" כאשר האות דל"ת מנוקדת בחיריק. טעות נפוצה הנו כינוי "אבודְרהם" (שווא בדל"ת), טעות שהשתרשה בקרב לומדים ואף במהדורה אחת של ספרו.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

