פעילות חוץ רכבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האסטרונאוט Bruce McCandless בפעילות חוץ רכבית
הגדל
האסטרונאוט Bruce McCandless בפעילות חוץ רכבית

פעילות חוץ רכבית, (Extra-vehicular activity - EVA) היא פעולה הנעשית על ידי אסטרונאוט מחוץ לכדור הארץ ומחוץ לחללית שלו. המונח משמש בעיקר לתיאור פעילות חוץ רכבית הנעשית מחוץ לחללית המקיפה את כדור הארץ (הליכת חלל), אך משמש גם לתיאור פעילות חוץ רכבית על פני השטח של הירח (הליכת ירח).

עקב שוני בדגמי החלליות הראשונות, תוכניות החלל האמריקאיות והרוסיות מגדירות פעילות חוץ רכבית בצורה שונה זו מזו. החלליות הרוסיות והסובייטיות כללו תמיד תא אטים לאוויר, ולכן הרוסים מגדירים פעילות חוץ רכבית כהתרחשות שבה קוסמונאוט נמצא בואקום. החלליות הראשונות של ארצות הברית לא כללו תא אטים לאוויר אך במקום זאת התאימו את לחץ החללית הכולל. כתוצאה מכך אסטרונאוט אמריקאי לא נחשב כמבצע פעילות חוץ רכבית עד שלכל הפחות הוציא את ראשו אל מחוץ לחללית.

פעולות חוץ רכביות יכולות להיות כשהאסטרונאוט לא מחובר לחללית ובמקרה זה הוא זקוק למכשירים שיספקו לו כוח הנעה כדי לחזור לחללית ומאגר מספיק של חמצן. "פעילות חוץ רכבית טבורית" (umbilical) היא פעילות חוץ רכבית שמתבצעת שהאסטרונאוט מחובר לחללית ברצועה, כאשר הרצועה מבצעת תפקידים של תמיכה בחיים כמו הספקת חמצן.

[עריכה] ציוני דרך של פעולות חוץ רכביות

טייס חלל קשור מרחף בחלל כשהוא קשור לזרוע רובוטית, במהלך פעילות חוץ רכבית..
הגדל
טייס חלל קשור מרחף בחלל כשהוא קשור לזרוע רובוטית, במהלך פעילות חוץ רכבית..

הפעילות החוץ רכבית הראשונה נעשתה על ידי הקוסמונאוט הסובייטי אלכסיי ליאונוב ב-18 במרץ 1965 מהחללית ווסחוד 2. האישה הראשונה שעשתה פעולה חוץ רכבית הייתה הקוסמונאוטית סווטלנה סביטסקיה ב-25 ביולי 1984 כאשר הייתה על תחנת החלל סליוט 7.

הפעילות החוץ רכבית הראשונה שבוצעה על ידי אסטרונאוט אמריקאי נעשתה ב-3 ביוני 1965 על ידי אדוארד וויט בעת משימת ג'מיני 4. האישה האמריקאית הראשונה שביצעה פעילות חוץ רכבית היא קתרין ד. סוליבן אשר הלכה בחלל ב-11 באוקטובר 1984 בעת משימה STS-41-G של מעבורת החלל צ'לנג'ר.

הפעילות החוץ רכבית הראשונה שבוצעה על ידי אסטרונאוט שאינו אמריקאי ואינו סובייטי בוצעה ב-9 בדצמבר 1988 על ידי ג'ין לאוף צ'רטין הצרפתי, בעת ששהה 3 שבועות בתחנת החלל מיר.

הפעילות החוץ רכבית הראשונה שהייתה הליכת ירח ולא הליכת חלל נעשתה על ידי האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג ב-20 ביולי 1969 כאשר מודול הירח נשר של אפולו 11 נחת על הירח. יחד עימו היה גם חברו לצוות באז אולדרין, ופעילותם החוץ רכבית נמשכה 2 שעות ו-32 דקות.

[עריכה] סיכוני הפעילות החוץ רכבית

פעילות חוץ רכבית מסוכנת מכמה סיבות. הסיבה העיקרית היא התנגשות עם "זבל" חלל. מהירות ההקפה האופיינית למשימה של מעבורת חלל הנמצאת 300 ק"מ מעל כדור הארץ היא 7.7 ק"מ לשנייה, פי עשרה ממהירות של קליע, כך שהאנרגיה הקינטית של גרגיר קטן שווה לקליע שמסתו פי 100 גדולה יותר. כל משימה בחלל יוצרת עוד זבל חללי, כך שהסכנה בביצוע פעילות חוץ רכבית תמשיך לגדול.

סכנה נוספת היא קריעה של חליפת החלל, כתוצאה ממגע עם חפץ חד או חלק חד של רכב החלל לידו האסטרונאוט עובד.

בשני המקרים, קיימת סכנה של אובדן לחץ אויר בתוך החליפה, שיוביל למוות מחנק.

[עריכה] ראו גם