דוד רזיאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד רזיאל (רוזנסון), מפקד האצ"ל וממייסדיו ונציב בית"ר. נולד ב־19 בנובמבר 1910 נהרג ב־20 במאי 1941 בשליחות צבאית מטעם בריטניה.
נולד למרדכי ובלומה רזיאל (רוזנסון) בעיירה סמורגון שבאזור וילנה, כנצר למשפחת רבנים, ובבית דובר עברית, ועלה עם הוריו ואחותו אסתר לארץ ישראל בשנת 1914. במלחמת העולם הראשונה הוגלתה משפחתו למצרים על ידי התורכים יחד עם כל יהודי הארץ שהיו נתינים רוסיים, משם חזרה לרוסיה ושב לארץ בשנת 1923.
לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית הספר התיכון-הדתי "תחכמוני" שבתל אביב, בשנת 1928, עלה לירושלים ולמד בישיבת מרכז הרב (הוא היה חברותא של הרצי"ה קוק) ובנוסף למד מדעי היהדות, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929) הזדעזע רזיאל והחליט להצטרף לארגון ההגנה בירושלים. לאחר זמן קצר סיים קורס מפקדים. ב-1931 התפצל האצ"ל מתוך "ההגנה" ורזיאל נמנה על מקימי הארגון. בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט רזיאל היה ממצדדי שבירת מדיניות ההבלגה כלפי הערבים. ב-1937 הגיעו לידי הסכם המאחד את האצ"ל עם ההגנה אך רזיאל נשאר באצ"ל עם רוויזיוניסטים ואנשי בית"ר. במחתרת ראו בו רבים סמל של מופת והקרבה עצמית.
בשנת 1938 מינה זאב ז'בוטינסקי את דוד רזיאל להיות מפקד האצ"ל, וכך היה למפקדה הרביעי. ההחלטה הראשונה שקיבל הייתה לבטל את התואר "ראש המפקדה", ולהציע שמעמדו כראש המפקדה יהיה "ראשון בין שווים", בהמשך הרחיב את פעולותיו של הארגון גם לליטא ולפולין. כינויו המחתרתי של רזיאל היה "בן ענת".
תחת פיקודו החל מיולי 1938 בוצעו מספר רב של פעולות נגד ערבים ברחבי הארץ וזאת כתגובה לקורבנות היהודים הרבים שנפלו אותן שנים במאורעות. כך למשל בירושלים בוצעו מספר רב של פעולות ירי וחבלה, ובהם התקפת אוטובוס ערבי בפצצה ברחוב יפו, ופיצוץ מוקש בשוק הירקות בעיר העתיקה בירושלים. בפעולות האצ"ל ברחבי הארץ נהרגו עשרות רבות של ערבים, שרובם היו אזרחים. מעשים אלו הביאו לידי קיטוב ביישוב היהודי בארץ. ראשי המוסדות הלאומיים גינו אותם בלשון חריפה ואנשי מחנה הפועלים החליטו החלטות אופרטיביות בכדי להחליש את האצ"ל ולבודדם מהיישוב היהודי. בינואר 1939 יצא מהארץ בזהות בדויה. בפברואר השתתף בוועידה בפאריס שעניינה היה הסדרת עליית אף על פי, ושם נפגש, בפעם היחידה, עם זאב ז'בוטינסקי. אישיותו הותירה רושם רב על ז'בוטינסקי, שאמר כי חיכה לאדם כמותו 15 שנה, ונתן לו את המינוי להיות נציב בית"ר בארץ. במאי 1939 חזר מהשליחות, מארצות הברית. בהגיעו אסרוהו ההבריטים, ורזיאל נכלא בכלא עכו. באוקטובר 1939 שוחרר עם חברי מפקדת אצ"ל נוספים בערבותו של פנחס רוטנברג. תחת הנהגת רזיאל הוחלט כי האצ"ל לא יאבק בבריטים בזמן מלחמת העולם השנייה ותחת זאת יסייע להם במלחמה בגרמניה הנאצית. הדבר הביא לפרישת חברים מן האצ"ל, ובראשם אברהם שטרן (יאיר), ולהקמת הלח"י.
בשנת 1941 לאחר שפרץ בעיראק מרד אנטי בריטי בראשות ראשיד עלי אל כילאני (ראו המלחמה האנגלו-עיראקית), נענה רזיאל לבקשת הבריטים לשגר יחידת קומנדו לחבל במתקני זיקוק הנפט ליד בגדד, שהיו חיוניים לצבא הגרמני. רזיאל אף החליט למגינת ליבם של חבריו, לעמוד בראשה של היחידה, בת ארבעה אנשים שאחד מאנשיה היה יעקב מרידור. רזיאל אף סבר שיוכל להקים תאים של האצ"ל בקרב היישוב היהודי בעיראק. היחידה יצאה ב-17 במאי 1941 משדה התעופה הצבאי בתל נוף ונחתה בשדה התעופה בחבניה שבעירק. בהגיעם שונתה התוכנית והם קיבלו משימת מודיעין לקראת כיבוש העיר פאלוג'ה. בפעולה זו נהרג רזיאל ב-20 במאי ביחד עם קצין בריטי מלווה, מהפצצה ישירה של מטוס גרמני, והוא בן 30. יעקב מרידור, סגנו, שב אל הארץ ועמד בראש הארגון במקומו.
רזיאל נטמן בעיראק בבית עלמין צבאי על ידי הבריטים.
ב-1955 הועברו עצמותיו אל קפריסין וב-1961 נקבר בהר הרצל בירושלים. לאחר מותו של רזיאל הוענקה לו דרגת אלוף בצה"ל. הרב צבי יהודה קוק, לימים ראש ישיבת מרכז הרב, הספיד אותו בהספד מרגש, והישווה את דמותו לדמותו של דוד המלך, בשילוב של עדינות רוחנית עם נחישות מלחמתית. על שמו נקרא היישוב רמת רזיאל שבהרי ירושלים, אותו הקימו יוצאי בית"ר והאצ"ל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הספר ימים ראשונים מאת יהודה לפידות, אתר דעת
- סיפור חייו של דוד רזיאל, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון
- עדות על מעצרו של רזיאל, באתרו של אפרים ילין.

