מסטיק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסטיק או גומי לעיסה הוא סוג של ממתק הנועד ללעיסה. המסטיק מיוצר בדרך כלל משרף או מממוצרי פלסטיק מבוססי נפט, שמכילים בתוכם תמציות בטעמים שונים, בדרך כלל ממומתקות. תוך כדי תהליך הלעיסה משחררת תכולת המסטיק לתוך החיך, ומעוררת את פעילות יצור הרוק. מסטיק נלעס בדרך כלל למטרות הנאה.
מקורו של גומי הלעיסה כנראה במרכז אמריקה (שמו באזור המצוי היום בתחומי מקסיקו היה צ'קלה).
כיום רוב המסטיקים מבוססים על חומרים מבוססי נפט, אולם ישנם מספר שווקים (למשל השוק היפאני) וחברות שעדיין משתמשות בשרף. מסטיקים ללא סוכר נועדים לעורר את פעילות היוצרות הרוק בפה ועל ידי כך לנקות את משטח השן. ישנם סוגים מסוימים של מסטיקים המתוכננים במיוחד לאפשר ללועס להפריח בועות (לדוגמה מסטיק בזוקה). ישנם גם מסטיקים המכילים ניקוטין שיעודם הוא לעזור בגמילה מעישון סיגריות.
כאשר המסטיק נירק על הקרקע או על משטח קשיח אחרת, הוא מתקבע ומתקשה, ומצריך מאמץ רב להסירו. המסטיק מהווה מפגע סביבתי שיכול לפגוע בבעלי חיים, ובעיני רבים מהווה גם מפגע אסתטי. בשל סיבות אלה אסרה ממשלת סינגפור למכור או ללעוס מסטיק בשטח מדינתה. לאחרונה הרשתה ממשלת סינגפור לאזרחיה ללעוס סוגים מסוימים של מסטיקים תחת מקורות הפצה מבוקרים ונשלטים.
אגדה אורבנית החביבה בדרך כלל על "אמהות שם" טוענת שלוקח למסטיק שבע שנים להתעכל לחלוטין בגוף האדם. בנוסף מציינת האגדה שהמסטיק יכול להיתקע בקנה הנשימה ולגרום לחנק. אגדה זו לא מדוייקת, ולמרות שהמסטיק לא מתעכל לחלוטין בגוף האדם, הוא נפלט מגוף האדם כמו שאר החלקים במזון שלא מתעכלים. ישנו סיכון קטן מאוד שמסטיק יתקע בקנה הנשימה ויגרום לחנק, אולם יחד עם זו מומלץ לא לתת לילדים קטנים ללעוס מסטיק.
בישראל ישנם מספר אתרים בהם יש "סלעיי מסטיק", שהם סלעים שעליהם הדביקו במהלך השנים עשרות ומאות של מסטיקים לעוסים על ידי מטיילים שונים. התופעה מגונה על־יד רשויות שמירת הטבע בישראל.

