סלסטיט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סלסטיט | |
|
סלסטיט שנכרה בפולין
|
|
| תכונות המינרל | |
| הרכב כימי | SrSO4 |
| מערך קריסטלוגרפי | אורתורומבי |
| צורת הגביש | להבי |
| צבע | כחול אבל יכול להיות חסר־צבע, צהוב עם כתמים באדום, ירוק וחום. |
| ברק | זגוגי |
| שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה |
| פצילות | מושלמת בכיוון אחד גרועה בכיוונים אחרים. |
| שבירה | דמוית קונכייה |
| קשיות | 3 - 3.5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.9 |
| שרטוט | לבן |
| מינרלים נלווים | קלציט, גבס, גופרית ופלואוריט. |
| סוגים | |
סלסטיט (או סטרונציום גופרתי), הוא מינרל שנוסחתו SrSO4 הידוע גם בשם "סלסטין". סלסטיט מופיע בטבע כגביש וכגוש סיבי דחוס ובדרך כלל נמצא בסלעי משקע. מופיע לעיתים קרובות בסביבת גבס, הליט וסידן גופרתי (CaSO4).
סלסטיט נמצא בכל העולם ונכרה בעיקר בכמויות קטנות, בגלל שדרישתו נמוכה. אחוז המרכיבים משתנה ממקור למקור, במדגסקר לדוגמה נמצאו גבישים כחלחלים.
בעבר בריטניה הייתה היצרנית המובילה בעולם של סלסטיט וסיפקה כ-90% מהצריכה העולמית. מקור הסלסטיט של בריטניה היה מרבץ גדול במחוז גלוסטרשייר. בזמן מלחמת העולם השניה, השתבשה פעולת האוניות מבריטניה לארצות הברית ונדרשו מקורות סלסטיט חדשים. במקסיקו נמצא מרבץ סלסטיט חדש, שתכולת הבריום שלו הייתה גבוהה לעומת תכולת הבריום בסלסטיט הבריטי.
מרבצים נוספים של סלסטיט נמצאו בתורכיה, ארצות הברית, ספרד, אירן, אלג'יריה, פקיסטן, ארגנטינה ועוד.

