דיין (משפט עברי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיין הוא שופט בבית דין יהודי. (בישראל בית דין רבני).
באופן עקרוני בית דין מורכב לפחות משלושה דיינים, אולם בהרבה מקרים בוחרים הצדדים לסכסוך להתדיין בפני דיין אחד.
בהלכה היהודית, בסכסוך ממוני, שתי הצדדים קובעים במשותף את ההרכב של הדיינים בפניו יתנהל הדיון. הפרוצדורה היא "זה בורר לו אחד, וזה בורר לו אחד, ושתיהם יחד בוחרים להם שלישי", ובראשי תיבות זבל"א. הכוונה היא שכל צד בוחר דיין אחד הנראה לו ושתי הדיינים שנבחרו מסכמים על דיין שלישי.
בבתי הדין הרבניים אין חופש פעולה מהסוג הזה, וההרכב נקבע באופן מנהלי לפי מקום הסכסוך וסדרי הדין וכדומה.
בהיסטוריה היה הרבה חפיפה בין תפקיד הדיין לתפקיד הרב של הקהילה. ובהרבה מקרים הרב היה גם דיין. בדרך כלל שימש הרב כאב בית הדין, כלומר ראש ההרכב של בית הדין. אם כי בעיירות רבות לא היה בית דין מסודר.

