משתמש:מטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרופ' מיכאל רוזנק, פילוסוףקישור של החינוך היהודי, נולד ב-23 בדצמבר 1932קישור (כ"ד בכסלו תרצ"בקישור) בברמןקישור, גרמניהקישור. הוריו (מיני לבית נוימן ויצחק צבי) הצליחו להימלט מגרמניה בשנת 1938 ערב פרוץ מלחמת העולם השנייהקישור. רוזנק גדל בניו-יורקקישור ארצות הבריתקישור והיה חניך תנועת הנוער "השומר הדתי"קישור. ב-1950 למד בישיבה יוניברסיטי בראשותו של הרב יוסף דב סולובייצ'יקקישור. הוא התמחה בסוציולוגיהקישור, היסטוריהקישור וחינוך יהודיקישור וסיים את לימודיו באוניברסיטת קולומוביהקישור. רוזנק היה פעיל בתנועת "יהודה הצעיר"קישור ועם תנועה זו הגיע לארץ ישראלקישור. ב-1958 הוא עלה ארצה ושימש בתפקידים חינוכיים שונים (בתי ספר תיכון, הסוכנות היהודיתקישור, יהדות התפוצותקישור, צה"לקישור, מכון פרד"סקישור ומכון מנדלקישור) ומ-1969 לימד במרכז מלטון לחינוך יהודי בתפוצות באוניברסיטה העבריתקישור ושימש בה בתפקידי ניהול שונים. כמו כן היה למרצה מבוקש באוניברסיטאות ברחבי העולם והשפעתו החינוכית ניכרת במסגרות חינוכיות רבות של זרמים שונים בעולם היהודי.

[עריכה] משנתו החינוכית

רוזנק פיתח את שיטתו הפילוסופית מתוך הכרות בלתי אמצעית עם העבודה החינוכית. שיטתו מתמודדת עם האיום שחשה המסגרת של החינוך הדתי עם הדיסציפלינה ההיסטורית, קריאה ביקורתית של מקורות והניגודים בין המדעקישור לבין ההלכהקישור. משנתו ביקשה לפתור מצוקה זו מתוך הנחה שפתרונה הוא תנאי ליצירת יהודי דתי ומשכיל. עבודתו מדריכה כיצד ניתן לנוע בין מחקר מדעי וביקורתי בד בבד עם טיפוח אתוס חינוכי נאמן לקהילה הדתית. ההוראה הפילוסופית-חינוכית שפיתח יצרה את המצע התיאורטי ליצירת גשר בין עולם המחקר והמדע לבין עולם האמונהקישור; ובין זרמים שונים של המחשבה היהודית והלא-יהודית. מושג "תמימות שנייה", שנטבע על-ידי פרופסור עקיבא ארנסט סימוןקישור, היה מיסודות הגותו. מושג זה מסרטט מצב תודעתי של אדם בוגר, המאפשר לו חשיבה עצמאית ללא הרתעות מההשכלה הכללית, המתלווה לו מחויבות עמוקה למסורת דתית אך גם יכולות שיח בין-תרבותיים. רוזנק הצביע על מצוקתם של מערכות חינוך ממלכתיותקישור ורב תרבותיותקישור, המתבטאת בהמנעותם של המערכות השונות ממעורבות ונקיטת עמדה ערכית. לשם פתירת בעיה זו הוא היה ממפתחיה של תפיסה חינוכית שאיפשרה דיון ערכי שעודד למחוייבות תוך שמירת האוטונומיה הרוחנית של משתתפי השיח ברוח פלוראליסטיתקישור.

[עריכה] כתבים והגות

רוזנק היה ממפתחיה של תכנית "ערכים יהודיים" שהגיבה לצורך לפתח הוראה שיש בה משמעות קיומית מכאן ונאמנות לתכני הלימוד מכאן. הוא התמחה בפישוטם של מבני ידע ללא עיוותם או צמצומם, והוא הנחיל מבנה שיח של דיאלוג ערכי המקפיד על נאמנות לטקסטים ובא בעת מזמין שיקול דעת עצמאי מצד התלמידים. רעיונות אלה קיבלו ביטוי בספרו Teaching Jewish Values בהקשר זה רוזנק הצביע על חשיבות המושגים "רלוונטיות"קישור ו"אותנטיות"קישור. ה"אותנטיות" מתארת את ניסיונו של מורה להדגיש את התוקף ואת הסמכות של הטקסט ואת היבטיו הדתיים המחייבים; וה"רלוונטיות" מבטאת את ניסיונו של המורה לעדכן את הטקסט לזמננו (ניסיון העלול להוביל לרדוקציה ועיוות). סוגיות אלו נדונו על ידי רוזנק בזיקה למשנתו החינוכית של יוסף שוואבקישור. בד בבד הוא פיתח את טבע את המונח "תרגום חלקי" המבטא את מחוייבותו של המחנך לרלוונטיות מכאן ואותנטיות מכאן.

בספרו Commandments and Concerns, שיצא ב-1987, מייסד רוזנק את התיאוריה החינוכית בין שני קטבים ואת המרחב הדיאלקטי ההכרחי ביניהם מכאן, והבעייתיות של חד ממדיות (הגוררת אינדוקטרינציה ופונדמנטליזם דתי) מכאן. בספרו, Roads to the Palace, שיצא בשנת 1995, מניח רוזנק את יסודות התורה החינוכית-התרבותית (או: ה-פידיאהקישור) היהודית כאשר הפילוסופיה של החינוך משמשת לו כלי אנליטי. כאן הוא פיתח את המושגים "שפה" ו"ספרות" (מיסודם של מיכאל אוקשוטקישור וריצ'רד סטנלי פיטרסקישור). מושגים אלה מבהירים את הזיקה בין עקרונות וכללים הנמצאים ביסודה של התרבות ("השפה") לבין עולם הפרשנות המגוון על הופעותיו החדשות ("ספרות").

ספרו Tree of Life שיצא ב-2001 הוא פירוש לתורהקישור המונח על יסודות הפילוסופיה של החינוך היהודי שאותה הוא פיתח. בספרו פרשיות התורה הופכות למצע לשיח חינוכי הנחשף מבין כפליו של הטקסט המקראי.

ספרו "צריך עיון", שיצא בשנת 2003, נדונה, בין היתר, סוגיית החינוך לערכים. רוזנק מבחין שם בין ערכי-על קיומיים הניצבים מעל כל מערכת תרבותית של מערכת נתונה (כאיסור "עבודה זרה" ביהדות), לבין ערכים מרכזיים שמשותפים לכל חבריה של קהילה. ספר זה מבהיר כיצד ניתן לפתח שיח חינוכי בחברה רב-תרבותית ובדרכי יישובם של מחלוקות. לטענתו, מערכות ערכים מתחלקים לשלוש קומות: הקומה הראשונה כוללת את כל ערכי-העל הקיומיים; הקומה השנייה מכילה ערכים קולקטיביים חשובים השנויים במחלוקת; בקומה שלישית ניתנת לגיטימציה להעדפות אישיות ולערכים אסתטיים.


[עריכה] מספריו של מיכאל רוזנק

Michael Rosenak. 1986. Teaching Jewish Values: A Conceptu

al Guide. Jerusalem: The Melton Centre, The Hebrew University. (Spanish edition published by the Melton Centre in 1987; Russian edition published by The Joint Distribution Committee in Jerusalem, 1995).

Michael Rosenak. 1987. Commandments and Concerns: Jewish Religious Education in Secular Society. Philadelphia: Jewish Publication Society.

Michael Rosenak. 1995. Roads to the Palace: Jewish Texts and Teaching. Providence, Oxford and London: Berghahn Books for the Institute of Education, University of London.

Michael Rosenak. 2001. Tree of Life, Tree of Knowledge, Boulder, Colorado: Westview.

מיכאל רוזנק, צריך עיון: בין מסורת ומודרנה בחינוך היהודי, ירושלים: מאגנס תשס"ג