מלכי-צדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במלכי-צדק מלך שלם, המופיע בתנ"ך; לערך העוסק במדינת מלכיצדק הבדיונית, ראו מלכיצדק (מדינה בדיונית).
פגישת אברהם (מימין) עם מלכי-צדק (משמאל)
הגדל
פגישת אברהם (מימין) עם מלכי-צדק (משמאל)

מלכי-צדק מלך שלם, היא ירושלים (ראו תהילים עו, ג), כהן לאל עליון, הוא דמות תנ"כית. מקור השם הוא באל הכנעני צדק המוזכר בכתבי אוגרית. ככל הנראה, למלכי ירושלים היה שם שעבר בירושה בין מלכי העיר, וכך נקרא במלך בימי יהושע "אדני-צדק" (יהושע י, א).

על מלכי-צדק מסופר בבראשית שקיבל את פניו של אברהם בלחם ויין ובירך אותו לאחר שניצח במלחמה את ארבעת מלכי המזרח והציל מהם את שבויי סדום והסביבה ואת לוט בן אחיו.

"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" (בראשית יד, יח-כ).

המקרא טורח לציין זאת, כדי לבסס את המסורת של הבטחת הארץ לאבות האומה הישראלית, ולרמוז על קדושתה העתיקה של ירושלים. הסיפור מבטא גם את הקשר וההערכה שהיו בין שתי דמויות אלה, ואת הזהות באמונה הדתית שלהם, (האמונה באל עליון) או לפחות את הכרתם ההדדית של מלכי-צדק ואברהם כל אחד באלוהיו של השני, לצד ההבדל הדק בניסוח של שניהם המעיד על יחודו של אלוהי אברהם האינדיבידואלי לעומת האל הגנרי של מלכי-צדק. עוד מסופר שאחד מהם נותן מעשר לשני; סביר מאוד להניח שאברהם הלוחם, הרועה ובעל הנכסים הרבים ששב כרגע ממלחמה בה שבה שבי רב, הוא שנותן מעשר למלכי-צדק הכהן שמשרת בקודש.

אל עליון אותו עבד מלכי-צדק, מזוהה בתורה עם אלוהי האבות שברא את העולם, למרות שבאמונה הכנענית היו קיימים שני אלים שאחד מהם נקרא אל והאחר עליון. התורה משלבת את השמות לאל עליון המזוהה עם אלוהי ישראל, כדי להבליט שבירושלים עבדו מימים ימימה את אלוהי ישראל, למרות שעמי הסביבה היו עובדי אלילים.

שמו של מלכי-צדק מופיע בתנ"ך רק בעוד מקום אחד, פסוק סתום קצת בתהילים, "נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי-צדק" (תהלים קי, ד), שבו נשבע ה' למלכי-צדק שישאר כדמות של כהן נצחי. הפרשנים רואים פסוק זה כסמל למלכות המבוססת של מלך ישראל. מתוך ההקשר של הפרק עולה שמדובר בשימוש מטפורי בשמו של מלכי-צדק. יש המייחסים את המזמור למלך יהושפט.

חז"ל מזהים את מלכי-צדק עם שם בן נח שהמקרא רוצה לומר כי כהונתו ניתנה לאברהם ולבניו (נדרים לב,ב; בראשית רבה נה,ו). על פי המדרש ניתן מקום של כבוד למלכי-צדק בקביעת שמה של ירושלים העיר המקודשת, שהיא לדעת המדרש צירוף של השם שאברהם קרא לה "ירא", "הר ה' יראה" שמבטא יראה וחרדת קודש, עם השם "שלם" שמלכי-צדק קרא לה שמבטא אהבה ושלמות, וכך נוצר השם המלא של העיר, המופיע בתנ"ך בדרך כלל כ"ירו-שלם".
פילון האלכסנדרוני ראה בדמותו של מלכי-צדק את התגלמות הלוגוס, וכך הוא נתפס גם בתקופה הנוצרית, כמלך הצדקה ומלך השלום שאין לו אב ואם ואין תחילה וסוף לחייו והוא כהן לנצח (האגרת אל העבריים ו, א-ד).

בספר האלכימאי של הסופר הברזילאי פאולו קואלו נעשה שימוש בדמותו של מלכי-צדק, המתואר כאדם זקן ופלאי הלובש חושן, שיודע את כל סודותיו של הנער, ויועץ לו בתחילת המסע הרוחני שלו כיצד להגיע ליעוד שלו.

"מדינת" מלכיצדק היא ישות פיקטיביות, המוצגת באתרה כמדינה אמיתית הקיימת באוקיינוס השקט. על פי האתר, המדינה מתעתדת לקבוע את בירתה בירושלים, עירו ההיסטורית של מלכיצדק.

[עריכה] קישורים חיצוניים