קרב ח'ייבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרב ח'ייבר

תאריך:

629 לספירה

מקום:

ח'ייבר

תוצאה:

ניצחון מוסלמי

הצדדים הלוחמים
המוסלמים יהודי ח'ייבר
מפקדים
מוחמד
כוחות
1400-1800

קרב ח'ייבר הוא קרב שהתרחש בתחילת ימי האסלאם בין מאמיניו של מוחמד לשבטים יהודים שהתגוררו בח'ייבר, שבחצי האי ערב.

תוכן עניינים

[עריכה] הרקע לקרב

בחצי האי ערב התגוררו יהודים כבר בתקופה הרומית. היהודים היו מרוכזים בשני אזורים: חמיר (כיום תימן) וחג'אז (צפון-מזרח ערב הסעודית). אחת העדויות הראשונות לקיבוץ יהודי בחמיר נמצאת אצל היסטוריון הכנסייה פילוסטורגיוס, אשר מספר על התנגדותם החזקה של היהודים באזור זה למגמה מיסיונרית שהוביל מנהיג ממלכת חבש (אתיופיה) באמצע המאה ה-4. באזור העיר ית'רב (כיום אל-מדינה) שבחג'אז, התגוררו שלושה שבטים יהודים: שבט בני קיינוקאע (بنو قينقاع), שבט בני נדיר (بنو نَضِير) ושבט בני קורייט'ה (بنو قـُرَيْظة). השבט הראשון עסק בצורפות, בעוד השניים האחרים היו חקלאים שהתפרנסו מגידול תמרים.

באמצע המאה ה-6, השבטים הערבים אוס וחזרג' התיישבו בקרבת יהודי אל-מדינה. קרבה זו גרמה לשני שבטים אלה לספוג השפעות מונותאיסטיות מסוימות מהיהודים. (השפעות דומות היו גם באזור חמיר, תימן של ימינו.) השפעות אלה היוו קרקע נוחה עבור מוחמד להפצת האיסלאם בקרבם. שבטים ערביים אלה היו מתומכיו הראשונים של מוחמד ומהמצטרפים הראשונים לדתו.

בין השנים 623 ל-627, בעקבות התפשטות האסלאם, החלו סכסוכים בין מוחמד ליהודים, שכבר גורשו מהעיר מדינה והתרכזו באזור ח'ייבר. בעקבות הסכם שלום בינו לבין תושבי מכה, התערערה מנהיגותו של מוחמד, והוא היה צריך להציג למאמיניו הישג צבאי, ולכן בחר בתקיפת השבטים היהודיים של ח'ייבר. כשראה שהיהודים מעוניינים להיפגש איתו למשא ומתן, הזמין 30 מנהיגים יהודים. כשהם בדרך וללא נשק, פשט עליהם כוח של מאמיני מוחמד והרג את כולם מלבד אחד שהצליח לברוח. כך נחלש מאוד כוחם של השבטים.

[עריכה] מלחמותיו של מוחמד

החל משנת 622, שנת ההגירה של מוחמד ממכה לאל-מדינה (ית'רב) ועד 624 ניסה מוחמד לשווק את דתו החדשה בקרב היהודים של אל-מדינה. ניסיונותיו לא צלחו, ובשנת 624, כחודש לאחר קרב באדר, גורשו היהודים בני שבט קיינוקאע מאל-מדינה לאל-קורה, ומשם לאדרעי (ירדן של היום, לא רחוק מהכנרת).

בשנת 625 גורשו יהודי שבט נדיר מאל-מדינה לאזור ח'ייבר.

בשנת 626 יצא אחד ממנהיגי מכה שהתנגדו למוחמד, אבו סופיאן, בראש צבא גדול כדי לצור על ית'רב (אל-מדינה) ולהכניע את מוחמד. יהודי קרייט'ה היו ככל הנראה נייטרלים, אבל מוחמד האשים אותם שהם מסייעים לאנשי מכה. המצור נמשך 25 יום, כשבסופו יהודי קרייט'ה מבקשים להיכנע בתנאים דומים לאלה של יהודי נדיר. מוחמד סירב וביקש כניעה ללא תנאי. לאחר קרב בין אנשי מוחמד לבני קרייט'ה, טבחו אנשי מוחמד 600 גברים מבני קורייט'ה, ושבו את הנשים והילדים. מוחמד הורה לאסלם את השבויים.

ב-628 הושג הסכם בין אנשי שבט קורייש במכה לבין אנשי מוחמד בית'רב. ההסכם, שהפסיק את הקרבות ביניהם לזמן-מה, מכונה "הסכם ח'ודייביה" (خديبية). באותו זמן התגלע סכסוך בין מוחמד ואנשיו לבין חקלאים יהודים שישבו בנווה המדבר ח'ייבר (خيبر). בקרב שהתחולל ביניהם הרגו אנשי מוחמד 100 מאנשי ח'ייבר. הנותרים הסכימו להיכנע ולשלם באופן קבוע למוחמד ולאנשיו מחצית מיבוליהם כמס. בשנת 630 יצא מוחמד בראש צבא של 5,000 איש אל מכה בטענה שאחד השבטים הפר את הסכם ח'ודייביה. אבו סופיאן ממכה החליט שאין עוד טעם להתנגד והניח למוחמד להיכנס למכה ולהשתלט עליה.

[עריכה] השלכות קרב ח'ייבר על הדת המוסלמית

קרב ח'ייבר שימש בעיני המוסלמים דגם ליחסים הרצויים בין יהודים ונוצרים לבין השלטון המוסלמי באימפריה המוסלמית. על-פי הדגם הזה, ליהודים, בהיותם אחד מ"עמי הספר" (أهل الكتاب) יש זכות לשבת בשלום בקרב המוסלמים, לקיים את מצוות דתם ואף לזכות בהגנת השלטון המוסלמי, ובלבד שהם מוכנים לקבל מעמד של "בני חסות" (أهل الذمّة) ולשלם מס גבוה.

על פי הפולקלור המקומי בערב הסעודית, במשך שנים אחרי קרב ח'ייבר התגוררו יהודים לצד מוסלמים ביחד. חלקם היו שבטי שודדים שהתחלקו בשלל, וכשהגיעה שיירה יהודית, על פי סיפורי הפולקלור, כיבדו אותה בתשורות.

[עריכה] משמעות קרב ח'ייבר בימינו

הסכסוך היהודי ערבי הוא כינוי לגישה הקיימת בקרב חלק מהימין הרדיקלי, לפיה הסכסוך הלאומי והדתי בן מאות שנים בין בני העם היהודי, מאמיני הדת היהודית, לבני העם הערבי, מאמיני הדת המוסלמית, אשר נמשך עד היום החל בין השנים 623 ל-627 בסכסוך בין שבטים יהודיים לשבטים תומכי הנביא מוחמד. הן אלה והן אלה התגוררו בחצי האי ערב.

לפי גישה זו, הסכסוך הישראלי פלסטיני והסכסוך הישראלי ערבי הם, במידה מסוימת, גלגול בן המאה ה-20 של הסכסוך היהודי ערבי שהחל לפני כ-1,400 שנים ומקורו למעשה בין השנים 623 ל-627 בסכסוך בין שבטים שונים בחצי האי ערב.

כדי להוכיח טענתם זו הם מביאים את הטענה לפיה במלחמות האסלאם המאוחרות לאירוע זה, ואף בהפגנות פלסטיניות הנערכות בימינו, נשמעת לעתים הקריאה הבאה להזכיר קרב זה:

ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'ייש מוחמד ס-יעוד (خيبر خيبر يا يهود, جيش محمّد سيعود)

שפירושה:

(זכרו את) ח'ייבר ח'ייבר, יהודים, צבא מוחמד עוד יחזור.

מרבית ההיסטוריונים והמזרחנים מעדיפים לראות במלחמה בין היהודים לפלסטינים מלחמה לאומית ולא כזו שמהווה המשך של קרב ח'ייבר.

ארגון החיזבאללה מזכיר את קרב ח'ייבר ומשווה את מאבקו במדינת ישראל לקרב זה. רקטות פג'ר 5 שנורו ב-28 ביולי 2006 לעבר עפולה, ומאוחר יותר לעבר בית שאן, עפולה וחיפה נקראות על ידי החיזבאללה "רקטות ח'ייבר".

[עריכה] לקריאה נוספת

  • בני מוריס, קורבנות - תולדות הסכסוך הציוני-ערבי 2001-1881, הוצאת עם עובד, 2003.
  • ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי ערבי על א"י, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • אמנון לין, בטרם סערה - יהודים וערבים בישראל בין תקוות לאכזבות, הוצאת קרני, 1999.
  • אמנון לין, אגרת בכחול לבן מס' 2- האמת על מהות האיבה הערבית הבלתי מתפשרת עם זכות הקיום של מדינת ישראל יהודית דמוקרטית, הפורום לחשיבה מדינית על שם ד"ר ראובן הכט, חיפה.
  • ד"ר ישראל בן זאב, היהודים בערב, הוצאת אחיאסף, ירושלים 1957
  • חיים זאב הירשברג, ישראל בערב, קורות היהודים בחמיר וחג'אז, מחורבן בית שני ועד מסעי הצלב, הוצאת מוסד ביאליק על ידי מסדה, תל אביב התש"ו - 1946.
שפות אחרות