טובה פירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טובה פירון (1911 - 1999). זמרת נודעת בתקופת היישוב.

פירון נולדה ברוסיה בשנת 1911, עלתה לארץ בימי טרום המדינה. בימי מלחמת העולם השנייה נסעה ללונדון, התחברה ללהקת שחקנים ונשלחה על ידי שירות הבידור הצבאי הבריטי להופיע בשירים רוסיים בפני חיילי בעלות הברית באיטליה. באחת מנסיעותיה בכבישי איטליה נתקלה בחיילי הבריגדה היהודית, שמעה את שירתם העברית והחלה לשיר בפניהם בעברית. בזאת הפכה מזמרת "רוסית" לזמרת עברית. הופיעה גם בפני שארית הפליטה.

לאחר המלחמה נישאה פירון לגבר אנגלי ועברה להתגורר באנגליה. חזרה כעבור זמן לארץ והופיעה על במת התיאטרון לי-לה-לו.

פירון נהגה לשיר שירים רוסיים רומנטיים בתרגום עברי. שירה המפורסם ביותר של היה "תכול המטפחת" למילים של אברהם שלונסקי ולחן רוסי עממי.

בתקופת מלחמת העצמאות הופיעה טובה פירון בפני חיילי צה"ל בחזיתות.

בשנת 1979 הופיעה טובה פירון בשני סרטי קולנוע ישראלים: "פרשת וינשל" בבימויו של אברהם הפנר ו"רגעים" בבימויה של מיכל בת אדם.

טובה פירון העלתה את זכרונותיה על הכתב בשני ספרים: "Good Bye פיקאדילי" ו"זמרת תל אביב הקטנה".

טובה פירון נפטרה בשנת 1999.