סם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סם הוא חומר המשנה את תפקודו הרגיל של הגוף. גם תרופה היא סוג של סם, אולם סמים בהקשרם הנפוץ הם חומרים שאינם משמשים לריפוי מחלות אלא לשינוי מצב הרוח, המרצת הגוף, הרדמתו וכדומה. הם עושים זאת על ידי הצפת המוח והשפעה על התהליכים שבו. סוגי הסמים השונים משפיעים על אזורים שונים במוח, אך רובם ככולם משפיעים (בצורה עקיפה או ישירה) גם על המערכת המזולימבית (מערכת התגמול). מערכת זו מכילה כמה אזורים במוח, והיא האחראית להרגשת התגמול המתקבלת בעקבות סיפוק דחף ראשוני (כגון מזון, שינה ומין). הסמים מפעילים את המערכת ביתר שאת על ידי הצפתה בנוירוטרנסמיטור בשם דופמין, ובכך מביאים לתחושה מתגמלת בעקבות השימוש, ולחיפוש כפייתי אחרי מנת הסם הבאה.
מזון אינו נחשב כסם, אך ישנם סמים כמו אלכוהול וקפאין שיכולים להוות מרכיב במזון. הסמים יכולים להיות חומרים כימיים (סינתטיים) או טבעיים (המופקים מצמחים).
תוכן עניינים |
[עריכה] שלבי ההתמכרות
- ערך מורחב – התמכרות
ההתמכרות מתרחשת בכמה שלבים:
- התנסות- המפגש הראשוני בין הגוף לסם.
- שימוש מזדמן - שימוש שאינו רציף בסם בפרקי זמן משתנים, השלב מתאפיין בהשתוקקות הולכת וגוברת לשימוש בסם.
- שימוש קבוע- האדם מתרגל למנת סם קבועה אותה הוא מוכרח להשיג בהפרשי זמן קבועים.
- פרה התמכרות- המח מתחיל לפתח סבילות לסם, כדי לנסות ולהתמודד עם הצפתו. האדם מתחיל להגביר את מנת הסם כדי להגיע שוב לתחושה שחש לפני הסבילות.
- התמכרות- האדם תלוי לחלוטין בסם. הפסקה של השימוש תביא לתגובות נפשיות (כגון דיכאון וזעם) ופיזיות (כגון רעידות וכאב).
[עריכה] מעמד חוקי
ברוב מדינות העולם השימוש בסמים מוגבל עפ"י חוק, בישראל נקרא חוק זה פקודת הסמים המסוכנים:
- סמים בלתי חוקיים - חלק ניכר מהסמים אסור לשימוש מסיבות בריאותיות, נורמטיביות ודתיות. השימוש הרווח במושג 'סמים' מתייחס לקבוצה זו. חלק מהסמים האסורים מותרים לשימוש למטרות רפואיות עפ"י הוראת רופא, לדוגמה מורפיום וחלקם אסורים לכל שימוש שהוא, לדוגמה LSD. הקנאביס הוא הסם הבלתי חוקי הנפוץ ביותר.
- סמים מותרים תחת פיקוח - סמים שהשימוש בהם מותר אך מוטלות מגבלות על הסחר, השיווק וגילם המינימלי של המשתמשים. הניקוטין שבטבק, שהוא גם הסם הנפוץ ביותר בעולם (פרט לקפאין), הוא הנציג הבולט של קבוצה זו. במקום השני בשיעור השימוש נמצא האלכוהול, שמותר ברוב מדינות העולם (לרוב אסור במדינות מוסלמיות).
- סמים ללא פיקוח -
- סמים שמהווים חלק ממזונות נפוצים והשימוש בהם נורמטיבי ונרחב - בעיקר קפאין (המהווה מרכיב בקפה, תה, שוקולד ועוד).
- חומרים כימיים שאינם מיועדים לשמש כסם, אך יש העושים בהם שימוש חריג. לדוגמה: פריאון, GHB, דבק מגע, ממיסים.
- סמים הדומים בתכונותיהם הפסיכואקטיביות לחומרים מקבוצת הסמים האסורים אך לא הוגדרו ככאלה בשל נדירות השימוש בהם או קיומו בקרב קבוצה אתנית מצומצמת בלבד, כמו גת למשל.
- סמים בלתי-מוכרים - לאחרונה הופיעו בישראל מספר חומרים המשמשים כסמים שאינם ידועים למשרד הבריאות ולמשטרה (כיום חלקם כבר נמצאים תחת בדיקה). בדרך כלל, אחרי חצי שנה או שנה של שיווק, הסמים הבלתי מוכרים נכנסים לפקודת הסמים והופכים לבלתי חוקיים, מה שקרה לחגיגת למשל.
[עריכה] "סמים קלים" ו"סמים קשים"
כיום אין הבחנה מוגדרת בין "סמים קשים" לבין "סמים קלים". תיאורתיקנים מדברים על שלושה פרמטרים אשר על-פיהם הסם נבחן באם הוא קל או קשה:
- מהירות ההתמכרות - ככל שלוקח יותר זמן להתמכר, הסם נחשב ליותר קל.
- חוזק ההתמכרות - מבינים אותו בדרך כלל כקושי לחדול. ככל שהקושי לחדול, אחרי שהתמכרנו הוא גדול יותר- אז ההתמכרות תיחשב כחזקה יותר והסם ייחשב כקשה יותר.
- נזק ההתמכרות - הנזק הפיזי והנפשי. ככל שהסם פוגע והורס את הבריאות והפיזית יותר, כך הסם נחשב לקשה יותר.
בקרב הציבור הרחב הדעות נחלקות בין מי שטוענים שאין הבדל בין סמים קלים לסמים קשים משום שכולם סמים, כולם מזיקים ויש לאסור את כל סוגי הסמים, לעומת מי שטוענים שישנם סמים קלים, כגון תוצרים שונים של צמח הקנאביס שיש להתיר את השימוש בהם, וסמים קשים כגון הרואין, קוקאין וקראק שיש להשאירם אסורים.
[עריכה] לגליזציה של סמים
בעולם קיימות כיום מספר גישות בנוגע לסחר והשימוש בסמים. גישה אחת היא הגישה הקיימת בישראל, לפיה כל פעולה הנוגעת לסמים - סחר, מכר, שימוש ואחזקה הינן אסורות. החוק לא מבחין בין סמים קלים לקשים, שהיא אינה הבחנה חוקית או רפואית, אולם בתי המשפט נוהגים להתייחס לסוג הסם ולשימוש בו בעת שהם גוזרים את העונש.
במקביל לגישה זו קיימות גישות נוספות. גישה אחת הקיימת בארצות הברית, הטיפולית, רואה את הסחר בסמים כמעשה פלילי, ואת צרכני הסמים כמי שזקוקים לטיפול, ולכן ממעיטה בענישת צרכני סמים ונוטה לשלוח אותם למרכזי גמילה או לשחרר אותם באזהרה. גישה אחרת היא הגישה ההולנדית המכירה בחומרים מסוימים כחוקיים ומתירה את השימוש והסחר בהם באזורים מסוימים.
המצדדים בלגליזציה טוענים כי השימוש בחומרים קלים אינו מסוכן לא למשתמש ולא לאחרים, לא באופן אבסולוטי ולא בהשוואה לחומרים מותרים כמו אלכוהול וסיגריות. לטענתם ההתערבות המשפטית בשימוש בסמים היא קיצונית ודרקונית, וגם לא יעילה מבחינה כלכלית. המתנגדים ללגליזציה טוענים שהסמים האסורים ברוב העולם גורמים לנזקים והצלחתם של הסמים נובעת מניצול מצוקות אנושיות, ושבלעדי הסם, היו מוצאות פתרון בריא באמצעים אחרים, ולכן יש לאסור קודם כל את הסחר בסמים, אבל גם את השימוש בסם עצמו, על מנת להעביר מסר לציבור בדבר השימוש בו.
[עריכה] סיווג על פי מטרת שימוש
ברשימה מופיעים הסמים בשמם הנפוץ ולא בשמם המדעי, כלומר יופיע "אקסטזי" ולא MDMA.
- סמים ממריצים
- סטרואידים אנאבוליים
- סמים מדכאים ומרדימים
- נרקוטיים (משככי כאבים) (גם חלק ממשככי הכאבים יכולים לשמש כמשני תודעה).
- סמים הלוצינוגניים (משני תודעה - סמים המשמשים להשפעה על התפיסה, החשיבה, התחושה וההתנהגות, גורמים להזיות)
- אינהלנטים: סמים גזיים. תת-קבוצה נוספת בתוך קבוצת ההלוצינוגנים.
[עריכה] סחר בסמים
סחר בסמים הוא קניה ומכירה של סמים, בין אם בקימעונאות לשימוש אישי ובין אם בסיטונאות לסחר נוסף. סוחר סמים הוא אדם הקונה סמים מיצרני הסמים ופועל כמתווך למכירת הסמים ל"דילרים" שמוכרים את הסמים למשתמשים בהם או מוכר את הסמים בעצמו למשתמשים, לעיתים הסוחר לא משתמש בסמים לעצמו אלא רק מוכר אותם.
סחר בסמים אינו חוקי, העונש עליו ברוב המדינות הוא מאסר של שנים ארוכות, במדינות מסוימות מאסר עולם ואף עונש מוות.
[עריכה] אתרים בנושא סמים, התמכרויות וגמילה
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- נרקיסים - אתר בעברית ובאנגלית המביא מידע על כל סוגי הסמים. מוקדש לבעיית ההתמכרות לסמים, תוך ביקורת חברתית והצעות לשיפור המצב.
- בית אור אביבה - אילנות - הקהילה הטיפולית הראשונה בישראל, מפעילה העמותה 2 קהילות טיפוליות והוסטלים, ונותנת מענה ל 150 איש. בקהילת אילנות פועלת גם יחידה לטיפול לאמהות מכורות וילדיהן.
- ארוויד - אתר המכיל מידע מקיף על סוגים שונים של סמים.
אזהרה: השימוש בסמים בישראל אסור על־פי פקודת הסמים המסוכנים, ועלול לגרור ענישה חמורה ונזק בריאותי בלתי הפיך.

