אנדרה היידו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרה היידו (נולד ב-5 במרץ 1932), מלחין ומוזיקולוג ישראלי
אנדרה היידו נולד בבודפשט שבהונגריה בשנת 1932, לאב שניהל סניף של חנות גדולה ולאם בעלת סטודיו לצילום. הוריו נפרדו למעשה ב-1940 והתגרשו ב-1945, אך המשיכו לעבוד יחד בחנותו של האב.
בנעוריו החל בלימודי מוזיקה, ובגיל 14 כתב אופרה בשם "ליאנדרה". למד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בהדרכתו של זולטן קודאי, שהיה מורה באקדמיה, עסק היידו באתנומוזיקולוגיה, ובילה זמן רב בקרב הצוענים. בשנת 1955 זכה בפרס ראשון על יצירתו "קנטטה צוענית".
בשנת 1956 ברח מהונגריה והיגר עם אמו לצרפת, שם למד שלוש שנים בקונסרבטואר הלאומי של פריז אצל דריוס מיו ואוליביה מסיאן. בשנים 1960 - 1961 שהה בתוניס, שם לימד פסנתר, קומפוזיציה ותולדות המוזיקה בקונסרבטוריון ועסק בחקר מוזיקה. ושם החל להתקרב למורשת היהדות, כאשר עד לאותה עת חי חיים חילוניים לחלוטין.
בשנת 1966 עלה ארצה בעקבות המחקר המוזיקלי שעסק בו והגיע לאוניברסיטה העברית. נושא התמחותו שם היה המוזיקה הכלית של יהודי מזרח אירופה. בשנת 1969 התחתן עם רות. משנת עלייתו מתגורר בירושלים, אך מאז 1967 הוא מרצה באקדמיה למוזיקה בתל אביב ומשנת 1970 גם באוניברסיטת בר אילן. בשנת 1978 התמנה לפרופסור באוניברסיטה זו.
לימד קומפוזיציה באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובירושלים וכיהן כראש המחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטת בר אילן. במקביל לימד בבית הספר למדעים ואומנויות בירושלים.
בשנת 1997 הוענק לו פרס ישראל למוזיקה.
[עריכה] יצירתו
אחדות מיצירותיו המוזיקליות:
- "פלסמות", (1957), ששה קטעים לפסנתר.
- "פלסמה ב'" (1969) לעשרה כלים.
- "סיפורים על ילדים שובבים" (1976),
- "סרנדות ביישניות" (1978),
- "על האור ועל העומק" (1984).
ברבות מיצירותיו מופיעים נושאים הקשורים ליהדות, ובהן:
- "משחק הפסחא" (1970),
- "המגדל הפורח באוויר", (1971-73), להרכבים שונים - קול ופסנתר, מקהלת ילדים חד-קולית ומקהלה א'קאפלה.
- "56 קטעי משנה" (73-1972),
- "תרועת מלך" (1974),
- "נביאי האמת והשקר" (1977),
- "תהילים" (1982),
- "סיפורי יונה" (87-1986),
- "חלומות באיספמיה" (קנטטה לגירוש יהודי ספרד) (92-1991),
- "קוהלת" (1994),
- "לידתו של ניגון" (1998).
יצירות אחרות שלו הן בעלות מגמה חינוכית, לשם פיתוח היצירתיות המוזיקלית, ובהן: "שביל החלב", "אומנות הפסנתר", "ספר האתגרים", "רגליים שמחות", "קונצ'רטו ל- 10 פסנתרנים קטנים".
פרסם מאמרים על שירת הצוענים, על מוזיקת הכליזמרים ועל הניגון החסידי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מירה זכאי ואנדרה היידו, לאן שוחים דגי הסלמון - דיאלוג, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.
- יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", הוצאת עם עובד, 1993.

