משה דוד גיסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משה דוד גִיסֶר, (1893, ראדום, פולין - 1952, סנטיאגו, צ'ילה), סופר יידיש, משורר, מבקר ועורך.

משה גיסר נולד במשפחה יהודית של נפחים ויוצקי ברזל. בגיל צעיר הוכרח להפסיק את לימודיו ולסייע לאביו בעבודת הנפחות שלו. המשפחה נדדה בערי פולין השונות, לודז', ורשה, קונסק, ומשה הצעיר עבד עבודה פיסית קשה וסבל חרפת רעב.

במלחמת העולם הראשונה גוייס בכפייה על ידי הגרמנים, ונשלח לעבודה בבית יציקה בגרמניה, בקלן, לסייע למאמץ המלחמתי הגרמני. שם גם החל לכתוב את שיריו הראשונים, שכתבם על קרעי נייר מזדמנים. אחדים משירים אלה היו ראשית פרסומו בעיתונות היידיש. שם גם החל להתעניין בספרות גרמנית. הוא השתייך לחבורה הספרותית היידישאית "חאליסטרע", כנופייה, ושיריו הראשונים עשו רושם רב על הקוראים.

בשנת 1924 היגר משה גיסר לארגנטינה, השתקע בבואנוס איירס, והיה מורה, עורך ואף מוציא לאור של עיתוני ילדים ביידיש. מארגנטינה שלח את שיריו לכל במות היידיש הגדולות בצפון אמריקה ובאירופה. הוא עסק גם בביקורת, ועל מאמרי הביקורת שלו נהג לחתום בשם עט: דוד בנדר. שיריו וסיפוריו, שסיפרו על מולדתו בפולין, אך גם על הנופים החדשים שפגש בארגנטינה, זכו לאהדת הקוראים, ולחיבת הילדים.

בשנת 1933 היגר גיסר שוב, הפעם לסנטיאגו, בירת צ'ילה. הוא הפך למו"ל ולמדפיס, והוציא לאור את ספרי שירתו וסיפוריו, ערך והוציא כתבי עת ביידיש, ופרסם גם מכתבי אחרים. כמוציא לאור, הוא נכשל: כתבי העת שהוציא היו קצרי ימים והוא חזר לכתיבת שירה וסיפורת. בשנת 1950, כשנתיים לפני מותו, ערך ביקור ממושך בקהילות היהודיות של קנדה וארצות הברית, וזכה שם לקהל מאזינים גדול ואוהד. מבחר מיצירותיו יצא לאור כבר לאחר מותו, בשנת 1953.

[עריכה] קישורים חיצוניים