אורי אליצור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי אליצור הוא פובלציסט, עיתונאי, מחנך ודמות ציבורית ישראלית המשתייך אידאולוגית לציונות הדתית. נולד בשנת תש"ו (1946) בירושלים. בנם של הפרופ' יהודה אליצור וסופרת הילדים רבקה אליצור.
אליצור היה מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק בישיבת מרכז הרב, ולאחר מכן התגייס לגדוד 50 (בנח"ל המוצנח). לאחר שירותו הצבאי שימש כמורה למתמטיקה בתיכון "קרית נוער" בירושלים. אליצור הוא בעל תואר שני במתמטיקה מטעם האוניברסיטה העברית.
בשנת 1975 כשהוקם היישוב עפרה, הצטרף אליצור ליישוב, והיה ממנהיגיו הבולטים. מתקופה זו החל להיות פעיל בתנועת גוש אמונים. מאז ועד היום פעל בעמדות מפתח חשובות בציבור הדתי לאומי, וביניהם: מזכ"ל מועצת יש"ע, ממלא מקום מזכ"ל המפד"ל, ועורך עיתון נקודה.
בשנת 1998 שימש כראש לשכתו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. לאחר בחירות 1999, חזר לערוך את העיתון נקודה, אותו ערך עד שנת 2006. כמו כן הוא סגן עורך של העיתון מקור ראשון, בעל טור בעיתון ידיעות אחרונות, ומחשובי הפובליציסטים בציבור הדתי לאומי.
כתיבתו וטיעוניו של אליצור מאופיינים בשימוש רב בהגיון ברזל ובשכל ישר, תוך יכולת ניסוח וביטוי שמעמידה אותו כאחד הפובליציסטים הרהוטים ביותר בישראל. תכונות אלה הביאו אותו גם לשמש ככותב נאומים וסופר צללים למספר אנשי ציבור, ובכללם בנימין נתניהו.
אליצור נמנה עם החבורה הוותיקה של אנשי 'גוש אמונים', אך מייצג את העמדה הפרגמטית והממלכתית בתוכם. במשך שנים מספר אף ראה בפשרה טריטוריאלית כורח הנובע מהמציאות הפוליטית הישראלית, וספג ביקורת חריפה על כך מבני חוגו. עם זאת, בתהליך ההתנתקות תמך אליצור בסירוב פקודה ובהתנגדות לא אלימה אך עיקשת.

