אמיל חביבי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיל חביבי (ערבית: إميل حبيبي, תעתיק מדויק: אמיל חביבי) (28 בינואר 1922 - 2 במאי 1996) היה סופר, חבר כנסת מטעם מק"י ופעיל ציבור, ערבי ישראלי מחיפה.
חביבי נולד בחיפה אך חי בנצרת רוב חייו. ב-1940 הצטרף למפלגה הקומוניסטית והיה חבר כנסת מטעם מק"י מ-1953 עד 1972. הוא כתב ב"אל איתיחאד", בטאון המפלגה הקומוניסטית בערבית, במשך 25 שנים. ב-1992 היה חתן פרס ישראל לספרות.
הוא ביקש להקבר בחיפה ולחרוט על מצבתו: "נשארתי בחיפה".
דיוקנו של חביבי תואר בסרטה התיעודי של דליה קרפל, "אמיל חביבי - נשארתי בחיפה" (1997).
בשנת 1996 נפטר אמיל חביבי בגיל 74 ונקבר בחיפה.
[עריכה] ספרים שתורגמו לעברית
- "סראיא, בת השד הרע : ח’וראפ’ייה", 1993
- "אח’טיה", 1988
- ”האופסימיסט - הכרוניקה המופלאה של היעלמות סעיד אבו אל-נחס אל-מתשאאל” (תרגום 1984)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על האופסימיסט ועל בניו ונכדיו - מאמר ב"הארץ"
- אמיל חביבי באתר הכנסת

