הנץ החמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנץ החמה הוא ציון זמן בהלכה המציין את רגע זריחת החמה. הרגע הזה אינו שווה לזריחה האסטרונומית, שהוא הרגע שבו מרכז השמש נמצא בקו האופק. הנץ החמה הוא הרגע בו פיסגת השמש מתחילה להיראות מעל קו האופק, ולא הרגע בו מרכז השמש נמצא על קו האופק. לכן הנץ החמה מוקדם בכמה שניות מהזריחה האסטרונומית. הרמב"ם מכנה את הנץ החמה - "עלות השחר".
כאשר ישנם הרים המסתירים את קו האופק יש המחשבים את הנץ החמה לפי זמן הזריחה בפועל (הנץ החמה הנראה), שהוא מאוחר מן הזמן המחושב לפי האופק, מה שמסבך את חישוב הנץ החמה ומחייב גם לקחת בחשבון את הנתונים הטופוגרפיים של האזור. כאשר ההרים קרובים למקום, לא תמיד הם נלקחים בחשבון, וברור שכאשר אדם יעמוד ליד מצוק גבוה המטיל עליו צל לא ייחשב שלגביו הנץ החמה יתרחש כמה שעות מאוחר יותר – כאשר תגיע אליו השמש. אין הגדרה מדוייקת לגבי הקירבה של ההרים למקום בו הם מנוכים מהחשבון, וכל מקרה נבחן לגופו.
כאשר מחשבים את זמני הנץ החמה לעיר מסוימת, אין מחשבים לגבי כל אזור ואזור בעיר בפני עצמו את הזמן בו תתגלה השמש, אלא מחשבים את הזמן בו תזרח השמש בעיר במקום כלשהו בה. הדבר מסבך עוד יותר את החישוב, במיוחד לאור העובדה שלא בכל פעם השמש מתגלת על אותו מקום בעיר בפעם הראשונה, ויש למצוא מהו המקום הזה. גם כאן יכולות להיווצר בעיות של הגדרה, האם מקום מסוים שייך לעיר או לא, וגם כאן נבחן כל מקום לגופו.
לפי שיטת הגר"א, ידיעת זמן הנץ החמה נחוצה לשם חישוב כל זמני היום (עיינו שעות זמניות) . הנץ החמה הנראה מעל ראשי ההרים רלבנטי רק לענין זמן הזריחה אך לא לענין חישוב השעות הזמניות, שנמדד בכל מקרה לפי הנץ החמה מעל לאופק.
מנייני "ותיקין" נוהגים להתחיל להתפלל לפני הנץ החמה ולכוון כך שיתחילו את תפילת שמונה עשרה בדיוק בזמן הנץ החמה, ומכאן החשיבות הגדולה לדיוק בחישוב.
אגב, טעות נפוצה היא לקרוא למועד הזה כ"נץ החמה", אך למעשה ה-"ה" היא חלק מן המילה ואיננה ה' הידיעה. (השווה לשיר השירים ז יג – "הנצו הרימונים").
| זמני היום בהלכה |
|
עלות השחר | הנץ החמה | חצות היום | פלג המנחה | שקיעת החמה | בין השמשות | צאת הכוכבים | חצות הלילה |

