הקואליציה האנטי צרפתית הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקואליציה הראשונה (1793-1797) של אוסטריה, פרוסיה, בריטניה הגדולה, ספרד פיימונטה ועוד כמה ממלכות נגד הרפובליקה הצרפתית מייצגת את המאמץ הגדול הראשון של מעצמות אירופה המלוכניות לדכא בכח את המהפכה הצרפתית. העילה הרשמית לפתיחת המלחמה הייתה הוצאתו להורג של לואי השישה עשרה בינואר 1793.

בהתחלה הצרפתים סבלו הפסדים צורבים כמו למשל בקרב נירווינדן ב-18 במרץ 1793 ומרידות פנימיות (מרד בונדי). הסיבות למפלות הצבאיות היו שונות. העיקרית שבהן, היא העדר הקצינים, כי רב הקצינים היו אצילים, שמעמדם נפגע עקב המהמפכה. לאור המפלות הקשות בחזית וסכנת כיבוש והחזרת השלטון המלוכני, הצרפתים נקטו מספר צעדים קיצוניים. הראשון והחשוב ביותר היה גיוס כללי של כל הגברים הכשרים ללוחמה בגילאים 18 עד 25. צבאות צרפת שהיו חדורים ברוח המהפכה, הצליחו להתגבר על האויבים ולהדפם מגבולות צרפת. בנוסף לכך, הם נכנסו להולנד והקימו בה את הרפובליקה הבאטבית במקום השלטון המלוכני שהיה בה. הרפובליקה החדשה הפכה למדינת חסות של צרפת. לאחר המפלות בחזית, מעצמות אירופה השונות התחילו לצאת מהקואליציה כאשר רק אוסטריה ובריטניה נשארו להאבק בצרפת. למרות העדיפות האוסטרית בכח האדם ובנשק והשליטה האנגלית בימים, הצרפתים הצליחו להתגבר עליהם, תוך כדי שגנרל צעיר ועלום שם, הלא הוא נפוליון בונפרטה בראש צבא קטן שמנה לא יותר מ-43,000 חיילים כובש את כל איטליה מידי הכוחות האוסטרים העדיפים (מספרם היה לפחות כפול ממספר חייליו).

[עריכה] ראו גם