ההסתדרות הציונית העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל ההסתדרות הציונית העולמית
הגדל
סמל ההסתדרות הציונית העולמית
המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה
הגדל
המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה

ההסתדרות הציונית העולמית היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הארגונים הציוניים בעולם.

ההסתדרות הציונית נמנית עם המוסדות הלאומיים, שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית - הקמת מדינה לעם ישראל בארץ ישראל. בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול השלטון העותומני ואחר אל מול שלטון המנדט הבריטי. בשנת 1929 עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי הסוכנות היהודית, וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות.

החברות בהסתדרות הציונית הייתה פתוחה בפני כל יהודי שהסכים עם מטרותיה ורכש את "השקל הציוני".

בקונגרס הציוני ה-23, שהתכנס בירושלים בשנת 1951 הוגדרו מחדש מטרותיה של ההסתדרות הציונית, לאחר שמטרתה העיקרית עד אותה עת - הקמת מדינה יהודית, זכתה להגשמה.

ההסתדרות הציונית ממשיכה בפעילותה גם כיום, ומתמקדת בעיקר בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות ובחינוך ציוני ויהודי בתפוצות.

[עריכה] מוסדותיה של ההסתדרות הציונית

לניהול פעילותה ולהגשמת מטרותיה הקימה ההסתדרות הציונית מוסדות אחדים, בתחומי פעילות מגוונים:

[עריכה] ראשי ההסתדרות הציונית

לאחר קום המדינה עבר מרכזה של ההסתדרות הציונית לירושלים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות