כיכר לסטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כיכר לסטר (Leicester Square) היא כיכר להולכי רגל בלבד, באזור וסט אנד של לונדון, אנגליה.
הכיכר נמצאת מערבה לדרך צ'רינג קרוס, צפונה לכיכר טרפלגר, מזרחה לכיכר פיקדילי. במרכז הכיכר פארק קטן, ובו פסל של וויליאם שייקספיר וסביבו דולפינים. בכל אחת מפינותיו של הפארק הקטן פסל. הפסלים הם של סר אייזק ניוטון, סר ג'ושואה ריינולדס, ג'והן האנטר וויליאם הוגרט. לאחרונה הוצב בכיכר פסל של צ'רלי צ'פלין.
כיכר לסטר היא המרכז הקולנועי של לונדון. בכיכר מספר רב של בתי קולנוע, בהם בית הקולנוע עם המסך הגדול בבריטניה, ובית הקולנוע עם מספר המושבים הרב ביותר. בכיכר נערכות כל הקרנות הבכורה בבריטניה. כמו כן יש בה מספר מועדוני לילה אופנתיים.
[עריכה] היסטוריה של הכיכר
הכיכר הוקמה על שדות שהיו שייכים לרוזן רוברט סידני, הרוזן השני מלסטר, שהיו ממוקמים מול אחוזתו של הרוזן. הרוזן רכש את האדמות שנקראו אז שדות מרטין הקדוש (St. Martin's Field) בשנת 1630, ובשנת 1635 בנה לעצמו בית אחוזה גדול שכונה אז בית לסטר (Leicester House) בחלקו הצפוני של הרחוב. הרוזן תחם את האיזור בגדר ומנע בכך מתושבי המחוז הכנסייתי סנט מרטין ( St. Martin's Parish) להשתמש באיזור. התושבים פנו למלך צ'ארלס הראשון אשר מינה שלושה מחברי מועצת המלך לנהל בוררות בין הרוזן לבין תושבי המחוז, בסיומה ציווה המלך על הרוזן להשאיר חלק משטחו כשטח פתוח לטובת כל תושבי המחוז.
בשנת 1670 הותוותה צורת הכיכר והחלו להיבנות סביבה בתים. האיזור נחשב לאיזור אופנתי במיוחד למגורים, ובאחד הבניינים אף התגורר יורש העצר, פרדריק, הנסיך מויילס. החל מסוף המאה ה-18 פחתה הפופולריות של האיזור והוא החל לשמש איזור בו התמקמו מוסדות בידוריים. בית לסטר הפך למוזיאון לטבע שכונה הולופוסיקון ב-1780, ונהרס בשנת 1791 או 1792.
בשנת 1848 היתה הכיכר בסיס לסכסוך משפטי. בפסק דין טולק נגד מוקסהי נדונה השאלה האם מחוייבים דיירים חדשים שמתגוררים בכיכר לציית להסכם שנעשה על ידי הבעלים הקודמים של מבני הכיכר שהסכיו לא להקים בניינים נוספים בכיכר. על פי החוק שהיה קיים באותה עת, לא ניתן היה לחייב אדם בגין חוזה שעשה אדם אחר. הלורד צ'ארלס פפיז, הלורד הראשון של קוטנהאם, פסק שבעלים של נכסים מחוייבים להתחיבויות של הבעלים הקודמים, משהם רוכשים את הנכס עם התחייבויות אלה. בשל פסיקה זו נותרה הכיכר בצורתה המקורית כפי שהיתה במאה ה-18. במאה ה-19 נפתחו בכיכר מספר מלונות, וכן תיאטראות ואתרי בידור. תיאטרון אלהמברה נבנה בכיכר בשנת 1854.
הכיכר נותרה עד ימינו כבסיס לתעשיית הבידור, וכיום מצויים בכיכר בתי קולנוע רבים ותיאטראות.

