גירוש יהודי אנגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גירוש יהודי אנגליה הוא הכינוי לצו שפורסם בשנת 1290 על ידי אדוארד הראשון מלך אנגליה, ובו נאסר על יהודים לשהות בתחומי הממלכה האנגלית.

תוכן עניינים

[עריכה] רקע לגירוש

הסיבות לגירוש יהודי אנגליה נבעו בחלקן, ככל הנראה, מעמדות אנטישמיות שונות. לגירוש קדמו שנים של עוינות, שכללו עלילות דם.

  • בשנת 1144, בתקופתו של סטפן מלך אנגליה אירעה עלילת הדם הראשונה במדינה, לאחר הסיפור על רציחתו של ויליאם מנוריץ'.
  • בשנת 1168 נשלחו יהודים רבים לנורמנדי כחלק מהסכם בין הנרי השמיני לפרידריך הראשון ויהודים אחרים חוייבו בתשלום מיסים. על היהודים שנותרו באנגליה הוטלו גזירות שונות. לדוגמה: עד לשנת 1177 לא הורשו היהודים לקבור את מתיהם באף מקום למעט לונדון. משנה זו שונה החוק והם הורשו לחזור לקברם ברחבי המדינה.
  • בשנת 1182, התקיימה הגירה המונית של היהודים לאנגליה מצרפת, לאחר שגורשו על ידי פיליפ השני. מספר שנים אחר כך, בשנת 1189, בוצע פוגרום ביהודי לונדון ורבים מהם נטבחו.
  • ב"עלילת לינקולן" בשנת 1255 נתגלתה גופת ילד נוצרי בבאר בעיירה לינקולן. היהודים היו החשודים המידיים ברצח הילד למטרות פולחן, ולאחר חקירתם בעינויים הועלו שמונה עשר יהודים לגרדום.
  • בשנת 1278 התקיימה עלילת זיוף המטבעות, שבמהלכה הושלכו כשלוש מאות יהודים לבתי כלא, ורבים מהם נדונו למוות. מאותה תקופה ועד לגירושם חוייבו יהודי אנגליה לענוד טלאי צהוב בצורת מגן דוד.

[עריכה] הגירוש

ב-18 ביולי 1290 שיגר המלך אדוארד הראשון צווים אל השריפים של כל ערי אנגליה בהם נאמר כי עד היום הראשון בחודש נובמבר 1290 על כל היהודים לעזוב את המדינה; ואלה שיישארו בה אחרי תאריך זה יוצאו להורג. בשנה זו גורשו 16,000 יהודי אנגליה. היהודים היגרו בעיקר להולנד ולצרפת הסמוכות. הם אמנם הורשו לקחת איתם את רכושם, אך בתיהם וכל הנכסים והרכוש שלא הצליחו לקחת עימם הפך לפי צו ממלכתי לרכוש המלך. לאחר שנת 1290 חיו בממלכת אנגליה יהודים רק אם התנצרו קודם וחיו כאנוסים. היותה של אנגליה אי ללא גבולות יבשתיים עם מדינות אחרות איפשרה פיקוח הדוק יחסית על ההגירה ומנעה מיהודים לשוב למקום במשך כ-350 שנה.

[עריכה] חזרת היהודים לאנגליה

בשנות ה-50 של המאה ה-17 נפגש מנשה בן ישראל, רב יהודי מהולנד, עם אוליבר קרומוול, שהיה בכיר בצבא הבריטי של אותם הזמנים. לאחר דיונים ארוכים הצליח מנשה בן ישראל לשכנע את קרומוול להתיר חזרת יהודים לאנגליה. בשנת 1655 הורשו היהודים לחזור לאנגליה ובאותה השנה היגרו אליה כ-300 יהודים ספרדים. יהודים אשכנזים החלו להתיישב מחדש באנגליה רק לקראת סוף המאה, ובשנת 1690 הוקם בית הכנסת האשכנזי הראשון בלונדון.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות