גילוי אליהו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גילוי אליהו התגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, הבאה במגע ומעניקה מידע לחלק מבני-אדם.
התיאור המקראי בספר מלכים ב פרק ב (1, 11), מתאר את עליית אליהו הנביא בסערה השמימה; חוסר האזכור של מוות מוחשי של אליהו, הוביל בהקשרים שונים, להתייחסות לאליהו כבן-אלמוות, או כישות שהקשר שלה לעולם הזה ממשיך להתקיים [1]. תפיסה זו הצטרפה לאמונה שקיים קשר בין האל לבני-האדם בדרך כלשהי, פן בקשר זה קיבל את המינוח הכוללני גילוי אליהו; כך התפיסה מזהה גילויים שונים, המגיעים ממקור אלוהי ועל-טבעי, עם אליהו הנביא.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה
מסורת חז"ל ביחס לגילוי אליהו, מתייחסות למספר התגלויות המיוחסות לאליהו. באבות דרבי נתן [2] מתואר התגלות של אליהו לבני-אדם, אשר נותן להם מסר כלשהו; במקרים אלו האישים הינם דמויות המתוארות כבעלי איכות דתית יוצאת דופן. תופעת ההתגלות מופיעה במכלול ספרות חז"ל, אף ביחס לתנאים ואף ביחס לאמוראים. בהמשך תופעה זו של גילוי אליהו, הוזכרה בתקופת הגאונים ובימי הביניים, כגון באגרת רב שרירא גאון ובספר חסידים (תרל). למעשה במשך כל ההיסטוריה, עד היום, מובאות עדויות שונות על גילוי אליהו, ברמות שונות.
[עריכה] גילוי אליהו במקרא
בספר דברי הימים ב (כא,12-15) מתואר שליהורם, הגיע "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא"; מכתב זה מתאר את חטאות יהורם, ואת העונש שיבוא בעקבות כך. זו ההתייחסות הראשונה למסר אלוהי, המקושר לאליהו הנביא, המופיע לאחר עליית אליהו בסערה השמימה, בחיי יהושפט (מלכים ב ב,1). הפרשנים השונים העלו אפשרויות שונות, לאזכורו של אליהו לאחר שנלקח למרומים; בין השאר ראו בדבר נס, או התגלות של אליהו והעברת מסר, לנביא אשר בין החיים. המלבי"ם ראה בכך ביטוי למושג גילוי אליהו כיום, כשלדעתו אליהו עדיין חי וקיים 'ונגלה בזה העולם לפעמים, כקבלת חז"ל'. לעומת דברים אלו יש שנטו לפרוש רציונאלי יותר, והעלו השערה שאליהו בזמן חייו, כתב נבואה זו במכתב, ועכשיו (לאחר מותו) העבירו את המכתב ליהורם; תקדימים לכתיבת הנבואות, נמצאו אצל ישעיהו, אשר מצווה לכתוב בתעודה (ישעיהו ח,16) [3]. התגלות זו של אליהו לאחר מותו, אף התפרשה במסורת חז"ל; כך בסדר עולם רבה (יז) הביאו שמכתב זה היה שבע שנים לאחר עליית אליהו לשמים. כפי שצוין היו שראו במכתב זה של אליהו, התגלות דרך נביא, או אף פעולה טבעית; בהמשך לכך היו ששיערו שהפעולה המתוארת כאן הנה ייחודית, ומכתב זה כבר נקבע בששת ימי בראשית; כשהם מפרשים שהמילה מכתב בדיון במשנה במסכת אבות (ה,ו) מתייחסת למכתב זה [4].
[עריכה] זיהוי אליהו
קיימות השערות שונות ביחס לזהותו של 'אליהו' בגילוי אליהו. הזיהוי המקובל מזהה אותו עם הדמות המקראית. דעה אחרת (רש"י בדפוסים, לבבלי קידושין ע.) טוענת שאין הכוונה לאליהו מהמקרא, אלא שם של מלאך, כאשר בשו"ת תורה לשמה (סימן שפ) מובאת הטענה שכאשר אליהו מתגלה הוא עדיין מלאך, ולעומתו בשו"ת חת"ם סופר (חלק ו סימן צח) נטען שכאשר אליהו מתגלה הוא נחשב כאדם רגיל. לעומתם קיימת גישה רציונאלית המזהה את 'אליהו' מאזכוריו בתלמוד, כדמות ריאלית, שהנה אמורא ששמו אליהו [5]. אולם רבים יצאו נגד גישה זו, כגון בשו"ת עטרת פז [6] . בעלי התוספות (חולין ו. ד"ה אשכחיה) העלו את ההשערה שכל מקום שמופיע 'ההוא סבא' בתלמוד הכוונה לאליהו הנביא, ועל אף הבעיות השונות בגישה זו, יש שהמשיכו להחזיק בה, כדוגמת החיד"א (פתח עינים לשבת דף לד ע"א) ששאף לתרץ את הקושיות השונות.
[עריכה] מהות ההתגלות
התפוצה הרבה של רעיון גילוי אליהו, והשאיפה הברורה לחשיפה אליו, הובילו אף לדיונים רבים במהות והגדרה של הגילוי המתואר. בדיקה של המקורות מצביעה על כך שחלה התפתחות בתיאור הגילוי המדובר; כך בספרות התנאים והאמוראים אנו נתקלים בגילוי אליהו, אף לצרכים פרטיים, שאינם קשורים ללמוד תורה; כאשר קיימות התגלויות אף לאנשים ללא רקע תורני ברור, שאינם מאופיינים כבעלי אדיקות דתית. במשך השנים חלה התפתחות, והעצמה של אלו שאליהו התגלה אליהם, ואלו היו יחידי סגולה. יש לציין שתמיד היו ששללו את הפן העל-טבעי בהתגלות זו, ונתנו פרשנות רציונאלית למקורות המקובלים, והתייחסו לאגדות כמשלים בעלי מסר-פנימי, ולא קיבלו את הפרוש הפשוט כמציאות אמיתית.
[עריכה] גילוי אליהו במקום גיאוגרפי
המהר"ל (נצח ישראל, פרק כח) טוען שבמקומות מסוימים, האזור הגיאוגרפי זוכה לאותו 'גילוי אליהו', ואינו תלוי באדם הפרסונלי שנמצא שם, וכל אדם שימצא שם יזכה לגילוי: "כי יש מקומות בעולם מיוחדים לדבר קדושה אלקית ביותר, ובפרט המערה שהיה רבי שמעון בן יוחאי הקדוש נטמן... גם עתה נגלה שם אליהו".
[עריכה] רמות של גילוי אליהו
לצורך פתרון מספר שאלות, הועלו דעות הטוענות שקיימים אופנים שונים של 'גילוי אליהו'. יש הטוענים [7] שאופנים אלו מתבטאים ברמות שונות, כך יש שאליהו עצמו מתגלה להם (כדוגמת האר"י), ויש שניצוץ של אליהו מתלבש בשכלם בלי הרגשתם, וזהו גילוי אליהו אחר, בדרגה פחותה יותר (כדוגמת רבי שלום שרעבי, הרש"ש). לעומת זאת המהר"ל מפרג (נצח ישראל, פרק כח) מתייחס אף הוא לאופנים שונים בגילוי אליהו, אך לדעתו אין הבדל בין אדם שאליהו התגלה לו בצורה ברורה, לבין אדם שאליהו התגלה לו אך הוא לא ידע מהיכן הגיע הגילוי, וחשב שהדברים הגיעו מעצמו; כשהמהר"ל מוכיח ששניהם נחשבים גילוי אליהו, ע"פ התלמוד (ערובין מג.), שלפעמים לא יודעים מי אמר את הדברים, אך אליהו אמרם. מקורות מסוימים התפרשו על ידי פרשנים מסוימים על דרך הפשט, וכך הובנו שאליהו הנביא דיבר עם חכמים, כדוגמת התלמוד בבלי בברכות (ג.), בתענית (כ ע"ב), ובמגילה (טו ע"ב); אולם מקורות אלו יכולים אף להתפרש כדברי אגדה שאינם מתפרשים כפשוטם.
[עריכה] מטרת הגילויים
הקשרים שונים קושרים את גילוי אליהו, עם דברי תורה, אף אלו הקשורים לקבלה ולתורת הסוד, ואף אלו הקשורים להלכות של איסור והיתר. כך המונח בתלמוד הבבלי 'תיקו', שכוונתו שאין הכרעה בדיון, פורש (תוספות יום טוב, סוף מסכת עדויות) על ידי הפיכת המונח 'תיקו' לראשי תיבות תשבי יתרץ קושיות ובעיות, כלומר שאליהו יפתור דבר זה; אולם אין הדברים נכונים, גם בצד הלשוני שלא קיימת אות יו"ד במילה תיקו [8], וגם בצד העקרוני שאין להכריע הלכות על-פי דברי אליהו (רש"י לשבת קח.), והדיון שלו בדברי-תורה אינו בדברים מעשיים.
[עריכה] אגדות עממיות
קיימות אגדות עממיות רבות ביחס לאנשים שזכו לגילוי אליהו, או על דרכים לזכות בגילוי אליהו, ואף על מקומות המתאימים לגילוי אליהו. כך קיימת אגדה שאדם שמתענה ארבעים יום רצופים זוכה לגילוי אליהו; אולם הסיפורת החסידית [9] יודעת לספר שאין זה נכון, כשהיא מגבילה זאת בהתנתקות המוחלטת מהחומר ומדבריים גשמיים.
[עריכה] הערות שוליים
- 1. ^ אבות דרבי נתן נוסחה ב פרק לח ד"ה שנים עמדו.
- 2. ^ נוסחה ב פרק יג, וכן: הוספה ב לנוסחה א פרק ב.
- 3. ^ דעת מקרא לדברי הימים ב, מפורש בידי יהודה קיל, עמוד תשל הערה 18 אות ג. ירושלים תשמ"ו.
- 4. ^ ר. מרגליות, הקדמה לשאלות ותשובות מן השמים, עמוד לו הערה א.
- 5. ^ באר-שבע, המובא בחיד"א, שם הגדולים ח"ב, מערכת ס אות ו; זכר יהוסף סוף ח"ב, במאמר תהלוכות האגדות פרק ז ד"ה ובסו"ס פרדס וכו', דף יג ע"ג בדפי הספר.
- 6. ^ חלק ראשון כרך ג, אה"ע, במילואים סימן ט, עמוד רכח.
- 7. ^ שו"ת רב פעלים, ח"ג, סימן ד.
- 8. ^ היעב"ץ המובא על ידי החיד"א בספר עין זוכר, מערכת ת אות לו.
- 9. ^ קול מבשר, ח"ג, משלים, אות י.

