ניסוי מייקלסון-מורלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניסוי מייקלסון-מורלי היה בנוי בדומה לאינטרפרומטר מודרני זה
ניסוי מייקלסון-מורלי הוא ניסוי פיזיקלי שנערך לראשונה בשנת 1887 על ידי אלברט אברהם מייקלסון ואדוארד מורלי כדי למדוד את מהירות כדור הארץ ביחס לאתר, על ידי שימוש בעקרון ההתאבכות. באותה תקופה ההסבר הרווח למהות האור היה, שהוא גל (הפרעה שמתקדמת בתווך) הנע בתווך עלום שכונה "אֶתֶר", בדומה לגלי קול הנעים בתוך האוויר.
שיטת הניסוי הייתה מדידת תבנית ההתאבכות שנוצרת משתי קרניים, אחת הנעה עם כיוון התנועה של כדור הארץ והשנייה במאונך לו. באופן מפתיע התברר לחוקרים שאין הבדל בין מהירות שתי הקרניים, דבר הסותר את טרנספורמציית גליליי. הדבר סתר את התאוריה שאור הוא גל המתקדם בתוך האתר.
סתירה זו מצאה את פתרונה רק ב־1905, כאשר אלברט איינשטיין פרסם את המאמר המפורסם שלו על תורת היחסות הפרטית.
[עריכה] ראו גם
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

