טלפון ציבורי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלפון ציבורי הינו מכשיר טלפון המוצב במקום ציבורי כשירות הניתן לציבור על ידי חברות הטלפונים. בדרך כלל השיחה מתאפשרת לאחר תשלום באמצעות מטבעות, אסימונים תשלום באמצעות כרטיס אשראי או כרטיסי חיוג.
מכשירי טלפון אלה ממוקמים במקומות ציבוריים עיקריים כגון שדות תעופה, תחנות רכבת או בכיכרות, אולם חשיבותם פוחתת והולכת בשל השימוש הגדל והולך בטלפונים סלולריים.
הטלפון הציבורי המופעל במטבעות הומצר על ידי ויליאם גריי ונרשם כפטנט בשנת 1891. המעבר מטלפונים בהם משלמים במטבעות לטלפוני אשראי או כרטיסי חיוג נגרם בעיקר בשל הגניבות הרבות של המטבעות והאסימונים.
[עריכה] גישה לאינטרנט
לאחר המצאת האינטרנט החלו להופיע במקומות ציבוריים טלפונים המאפשרים גלישה באינטרנט לאחר תשלום בגין הגלישה באמצעות כרטיס אשראי.
[עריכה] ראו גם
- תא טלפון
- תא טלפון אדום.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|

