אריה להולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אריה להולה
הגדל
אריה להולה

אריה להולה (30 בינואר 1918 - 12 בינואר 1968), מחלוצי הקולנוע הישראלי, במאי ותסריטאי שפעל בישראל בין השנים 1949 ל־1956.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חייו

נולד בשם ליאופולד פרידמן למשפחה יהודית במזרח סלובקיה. הצטרף בנעוריו לתנועת "השומר הצעיר", עבר לעיר הבירה ברטיסלבה, והתמסר לפעילות ציונית. מגיל צעיר שלח ידו בסיפורת ושירה, מחזאות ובימוי, תסריטאות ותרגום. היה גם מוזיקאי מוכשר וכן צייר מבטיח.

הוציא לאור וערך את בטאון התנועה הציונית בסלובקיה, הדרך, עד לכיבוש הנאצי. בשנת 1940, ממש מתחת לאפה של המשטרה הפרו-נאצית הסלובקית, תרגם והוציא לאור אנתולוגיה לשירה עברית מודרנית, שבה הביא את טובי המשוררים העבריים של התקופה. האנתולוגיה הנדירה, בשם חמסין, נשכחה לחלוטין למשך כמה עשורים, ושבה ונתגלתה לאחרונה, כאשר גבר העניין בלהולה ובפועלו.

המשטר הפרו-נאצי כלא אותו, עם רבבות אחרים, במחנה העבודה נובאקי. במחנה נמשכו חיי התרבות הפנימיים של הכלואים ולהולה-פרידמן נטל בהם חלק חשוב. להולה עבר משבר קשה כאשר אמו ואחיו נשלחו ממחנה העבודה נובאקי להשמדה באושוויץ. הצטרף לתנועת ההתנגדות הסלובקית, הפרטיזנים שהיו נתונים להשפעה קומוניסטית מכרעת, ובמסגרתה השתתף במרד הסלובקי נגד הגרמנים, שם גם נפצע קשה ברגלו. לאחר השחרור זנח להולה את התנועה הציונית, הפך למחזאי מצליח, קומיסר פוליטי קומוניסטי, עורך בטאונים שלהם, מתרגם ובמאי. בשנים אלה, 1946 והלאה, גם החל את דרכו כבמאי סרטים, והתפרסם בארצות הקומוניסטיות של מזרח אירופה.

בשנת 1949 גברה האנטישמיות בסלובקיה ולהולה ברח לישראל. שנתיים ראשונות עשה בתל עמל ובמסגרות קיבוציות אחרות, שם גם הקים תיאטרון אזורי פוליטי של קיבוצי עמק בית שאן. בראשית שנות החמישים עבר לתל אביב, הוזמן על ידי יוסף (פפו) מילוא להצטרף לתיאטרון הקאמרי הצעיר. בקיץ 1951 העלה הקאמרי את המחזה ארבע כנפות הארץ שהוא כתב וביים.

להולה התמסר בשנותיו האחרונות בארץ לעשיית קולנוע לאחר שבתחילת דרכו עבד כבמאי של סרטי סוכנות וסרטים מוזמנים קצרים. בין סרטיו הקצרים הידועים השחר בוקע על חיי מושב עולים וקשייו. הזדמנות גדולה ניתנה לו כשעשה במשותף עם אחרים את סרטו הגדול הראשון עיר האוהלים, עם אורנה פורת ככוכבת ראשית. סרט זה טיפל בקליטת העלייה ההמונית, בחיי המעברות ובקשיי העולים ארצה. סרטו הגדול השני אבן על כל מיל, ציון דרך חשוב בתולדות הקולנוע הישראלי הצעיר, הפך מסיבות שונות לכישלון צורב, שחיסל למעשה את הקריירה של להולה כבמאי סרטים ישראלי. בסוף 1956 נאלץ להימלט מהארץ מחמת הנושים שרדפו אותו, ומחמת השנאה שרחשו לו מבקרי הקולנוע, ירד שוב לאירופה והחל בשלב נוסף של חייו.

תחילה ירד לפריז ומשם המשיך ליוגוסלביה, אוסטריה וגרמניה המערבית. שם שיחק לו שוב המזל והוא התפרסם כבמאי מסחרי, שעשה מערבונים וסרטים לא חשובים אחרים. בסוף חייו, בשנת 1966, זכה להיות מוזמן שוב לסלובקיה מולדתו, ולסייע בשיקום הקולנוע הסלובקי. בעידודו של אלכסנדר דובצ'ק עשה גם את סרטו האחרון שם, ונפטר מהתקף לב בינואר 1968, ממש על הסט, באמצע עשייתו של הסרט. להולה נקבר בבית העלמין "עמק הזמיר" בעיבורי ברטיסלבה, ומצבתו ניצבת בסמוך למצבתו של דובצ'ק, המנהיג שמרד ושבר את כוחה של הרודנות הסובייטית בצ'כוסלובקיה.

בשנים האחרונות יש לו עדנה, גם בסלובקיה וגם בישראל, נכתבו עליו מאמרים וכתבות, נעשה עליו סרט דוקומנטרי גדול, וסרטיו בישראל משוחזרים ומטופלים על ידי ארכיון הסרטים על שם ספילברג בירושלים.

[עריכה] מספריו

  • ארס העקרב, סיפורים קצרים, סלובקית, נדפס בסלובקיה בשנת 1999. לא תורגם לעברית.
  • חמסין, אנתולוגיה של שירה עברית מתורגמת לסלובקית:
Chamsin : preklady z novohebrejskej poezie / Leopold Friedmann
ברטיסלבה, 1940.

[עריכה] ממחזותיו

  • ארבע כנפות הארץ, תורגם מסלובקית. מחזה בארבע מערכות. הוצג בתיאטרון הקאמרי, בשנת 1951. הצגה מס' 33 של התיאטרון. השתתפו: בתיה לנצט, אברהם בן יוסף, דן בן עמוס, נתן כוגן, אריק לביא בהופעתו הראשונה על הבמה.

[עריכה] מסרטיו

  • השחר בוקע, ישראל, 1952 - 1953.
  • עיר האוהלים, ישראל, 1951. מפיק: ברוך דינר. צילום: יעקב יונילוביץ'. מוזיקה: הנס מאי, שירים: ידידיה אדמון. כוכבת ראשית: אורנה פורת.
  • אבן על כל מיל, ישראל, 1954. בכיכובו של יוסי ידין.
  • החיים המתוקים של קלימגדורה, מבוסס על מחזה שכתב יאן וייס, בשנת 1937. תסריט ובימוי ליאופולד להולה. מוזיקה: האגן גאלאטיס. צילום: ויקטור סבובודה. שחקנים: רודיגר בהר, מגדה ואסאריובה ואחרים. הקרנת בכורה: אוגוסט 1968. סרט באורך 104 דקות. תוצרת סלובקיה.
  • השיבה מסטלינגרד, 1958.
  • למי ניגנה הבללאיקה, 1961.
  • דו קרב בשמש, מערבון עם טרנס היל בתפקיד הראשי. תסריט להולה בשיתוף עם מארק חלאסקו. גרמניה ואיטליה, 1965. מצוי גם בהקלטת וידאו. הוקלט מחדש למען מעריציו של טרנס היל באיטליה.
  • הנגר, סלובקיה, שנות הששים.
  • העיוור, 1967.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אלישע פורת, אפיזודה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001. קורות חייו של אריה להולה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות