מדרשי הלכה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ספרות חז"ל |
|
ביהדות, דרשה או מדרש היא שיטה של פרשנות לפסוקים מן המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים הלכתיים, פרשניים או אגדתיים.
במדרשי הלכה מוצאים מקורות מתורה שבכתב להלכות שנמסרו במסגרת התורה שבעל פה. המדרשים האלה בדרך כלל קודמים למשנה. המדרש מקשר בין פסוק לבין הלכה, ובכך מספק ראיה לנכונותה של ההלכה; הבנה של הפסוק בדרך מסוימת מספקת את התמיכה להלכה, ולעיתים היא המקור הראשוני שלה (למרות שקיימות הלכות רבות שאין להן מקור בתורה). המדרש משמש גם ליצירה של הלכות חדשות, אם כהסקה ישירה מן הפסוק ואם על פי כללי פרשנות מורכבים.
תוכן עניינים |
[עריכה] "מדרש יוצר" או "מדרש מקיים"
קיים פולמוס בין החוקרים אם ההלכות החז"ליות מבוססות על הלימוד מהפסוקים, או להיפך, הלימוד מהפסוקים נוצר בשלב מאוחר ובתאום להלכות שהיו קיימות כבר. לפי חלק מהדעות, הפרשנות המדרשית נוצרה אחרי שיבת ציון, כשנוצר הצורך לעגן את ההלכות שהשתנו בעקבות שינוי תנאי החיים, במקורות כתובים ומוכרים. במשנה אין בדרך כלל מקורות מן התורה שבכתב לדינים המובאים; הקישור הזה נעשה במדרשי ההלכה או בתלמודים. לפי מסורת חז"ל לתורה שבעל פה יש חיים משלה כלומר שהיא לא מחויבת לנבוע מתוך התורה שבכתב, ומדרשי ההלכה באים להראות את הקשר האחדותי בין התורה שבכתב לבין התורה שבעל פה, שהרי מקורם הוא אחדאי.
[עריכה] שיטת המדרש
כדי להסיק מסקנות מן הפסוקים נעשה שימוש בטכניקות פרשניות מגוונות. טכניקות אלה נקראות המידות שהתורה נדרשת בהן. ישנן 13 מידות כאלה המיוחסות לתנא רבי ישמעאל, אך ישנן גם מידות נוספות. על פיהן מתייחסים במדרש גם ליתירות של מילים או אותיות, לסדר האירועים המתוארים בפסוק, להקבלות ספרותיות ולקשיים נוספים כנקודת משען לדרשות על הפסוקים.
[עריכה] אסכולות בשיטות הדרישה
בדרישת דרשות ההלכה של הכתוב אנו מוצאים שתי אסכולות שהתפתחו בבתי המדרש של רבי עקיבא ורבי ישמעאל.
לדעת רבי עקיבא, כיוון שהתורה אלוקית, ולא ייתכן שתימצא בה אות או מילה מיותרת, יש להשתמש בכל אות או מילה הנראית כמיותרת, כבסיס לדרשת הלכה. כיוון שכך, דרש רבי עקיבא גם מלות קשור (כגון מן, או, את, אך, גם, רק). כמו כן, לדעת רבי עקיבא, כאשר ישנה פרשה שחזרה ונשנתה, יש לדרוש את העובדה שנשנתה. רבי עקיבא שדייק בכל מילה בתורה, ראה את כל המשפטים בה כמשפטים המלמדים הלכות, וככאלו, משפטים שהם חובות.
רבי ישמעאל לעומתו, סובר שהגם שהתורה אלוקית, היא דברה בלשון שבה בני אדם רגילים לדבר, בלא לדקדק בכל ביטוי. על כן אפשר שתימצא בה אות או מילה מיותרת. לדעתו, פרשה שחזרה ונשנתה, באה ללמד רק את העניינים המסוימים שנתחדשו בה, ואין ללמוד מן הקטעים שחזרו ונשנו. כיוון שהלשון היא כלשון בני אדם, אין ללמוד חובה הלכתית מכל אחד ממשפטי התורה, וישנם משפטים המציינים קביעת עובדה או אפשרות בלבד.
לרוב, המחלוקת ביניהם, היא באופני הדרישה, ולא במסקנות הנדרשות, כלומר, המחלוקת ביניהם אינה מחלוקת הלכתית (אם מפני שהמחלוקת המדרשית הנה במדרשים מקיימים, ואם מפני שבאופני הדרישה השונים הגיעו לאותן מסקנות הלכתיות). עם זאת, יש והמחלוקת על אופני הדרישה, הביאה אותם גם לחלוק בשאלות הלכתיות.
[עריכה] קבצים של מדרשי הלכה
- מכילתא - המכילתא היא מדרש ההלכה על חומש שמות. למעשה קיימות שתי מכילתות: מכילתא דרבי ישמעאל ומכילתא דרבי שמעון בר יוחאי .המכילתא דרבי ישמעאל נפוצה יותר, ואילו מכילתא דרשב"י, שהייתה נפוצה בעיקר בתקופת הראשונים, אבדה בשלב מסוים במאה ה-16 וכתבי יד שלה התגלו מחדש רק במאה ה-19.
-
- מכילתא דרבי ישמעאל (מכילתא דר"י) - עוסקת בחלקים ההלכתיים של ספר שמות. הגיבוש הסופי היה כנראה במאה השלישית או הרביעית. לפי התוכן מדובר במדרשים קדומים שחלקם אפילו מתקופת רבי עקיבא. ככל הנראה האמוראים לא הכירו את כל המכילתא כפי שהיא בידינו, אלא רק חלקים ממנה.
- מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (מכילתא דרשב"י) - עוסקת גם היא בחומר ההלכתי שבספר שמות, ומהווה ציר מקביל למכילתא דר"י, שבסופו של דבר התגבש לקובץ נפרד. הוא מתוארך לסביבות המאה הרביעית.
- ספרא - מדרש ההלכה על ויקרא. מבוסס על שיטתו של רבי עקיבא עם תוספות מבית מדרשו של רבי ישמעאל. מן ההתיחסויות בתלמוד למדרשים על ויקרא קשה להכריע אם הספר היה לפני האמוראים או שהאמוראים והספרא מצטטים ממקור משותף. עיקר הקובץ התפתח באמצע המאה השלישית כהשלמה למשנה, אולם יש בו תוספות משלבים מאוחרים יותר.
- ספרי - מדרש ההלכה על במדבר ודברים, גם הוא על פי האסכולות של רבי עקיבא ורבי ישמעאל. המדרש מכיל גם פרק נכבד של מדרשי אגדה. מאזכורים של הספרי בתלמוד ובספרות הגאונים עולה שהיה קיים ספר גם על שמות, אולם הוא כנראה אבד במרוצת הזמן. הקובץ התגבש כנראה באמצע המאה השלישית.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על התפתחות הפרשנות באתר מקראנט.
- על ספרא באתר מקראנט.

