ויצאק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויצאק (WEIZAC - Weizmann Automatic Calculator) הוא המחשב הראשון במדינת ישראל, ואחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם. המחשב, שנבנה במכון ויצמן, החל לפעול בשנת 1955, ופעל עד שנת 1963. במשך שש שנים היה ויצאק המחשב היחיד שפעל בישראל, ורק בשנת 1961 הצטרף אליו מחשב שני, שנרכש לממר"ם.
היוזמה לבנייתו של ויצאק באה מפרופ' חיים לייב פקריס, ראש המחלקה למתמטיקה שימושית במכון, שמחקריו הצריכו חישובים רבים (לשירותו עמד צוות של מפעילות מכונות חישוב, שערכו חישובים למענו). תכנון המחשב החל בראשית 1954, על בסיס המחשב של פון נוימן, שהופעל ביוני 1953 במכון למחקר מתקדם בפרינסטון (וכונה מכונת IAS). בראש צוות ההקמה עמד ד"ר ג'רי אסטרין, שצבר ניסיון בפרויקט של פון נוימן, ואליו הצטרפו צבי ריזל ואביעזרי פרנקל. אף שהמחשב התבסס על זה של פון נוימן, נעשו בו שינויים אחדים, בזכות התפתחות הטכנולוגיה.
היחידה האריתמטית (מעבד בלשון ימינו) הכילה 2,000 שפופרות ריק. הזיכרון הראשון של ויצאק היה תוף מגנטי שנבנה בבית המלאכה של המכון. הזיכרון היה בן 1,024 מילים, שבכל אחת מהן 40 סיביות. כשנה וחצי לאחר הפעלת ויצאק הוחלף הזיכרון, לזיכרון עשוי מטבעות פריט, שנרכש בארצות הברית. בזיכרון זה היו 4,096 מילים. זיכרון זה היה מהיר מקודמו, והביא להגדלת מהירות החישוב פי 500. לקלט/פלט שימשו קורא/כותב של סרטי נייר, מכונת כתיבה שימשה כמדפסת. בשנת 1958 הותקנו בוויצאק כונני סרטים, שהבקר שלהם היה עשוי מטרנזיסטורים. בתחילת 1961 נוספו לוויצאק עוד שתי יחידות זיכרון בנות 4,096 מילים כל אחת. בדצמבר 1963 הסתיימה הפעלתו של ויצאק, ובמקומו החל לפעול מחשב חדש שנבנה במכון ויצמן, הגולם.
כל פקודה של ויצאק הורכבה מ-20 סיביות (חצי מילה): 8 לקוד הפקודה ו-12 לכתובת. תיכנותו של ויצאק נעשה בשפת מכונה. המתכנת כתב את פקודות המכונה בצורה סימבולית, ותירגם אותן לקוד מחשב הקסדצימלי שבו כתובות אבסולוטיות. התוכנית נוקבה על סרט נייר לשם הזנתה למחשב. המתכנת הראשי של ויצאק היה פנחס רבינוביץ, מתמטיקאי בעל מוניטין, והוא יצר שגרות לשימושם של כל משתמשי המחשב. שגרות אלה כללו פונקציות מתמטיות, תרגום מבינארי לעשרוני ולהפך, אריתמטיקת נקודה צפה ועוד. כמחשבים אחרים באותה עת, היה ויצאק אחד ויחיד, ותוכניות שנכתבו בעבורו התאימו רק לו (הן לא התאימו אפילו למכונות IAS אחרות).
ויצאק שימש למחקר מתמטי, ולביצוע פעולות חישוב ארוכות ומסובכות. מחקר אחד שהשתמש ביכולת החישוב של ויצאק היה פתרון בעיות הקשורות בגאות ושפל. החישובים שבצעו מדעני המכון, באמצעות ויצאק, אפשרו לשרטט מפות המתארות בקירוב רב את תנודות הגאות והשפל בעולם. וכך גילו מדעני המכון את מיקומה המדויק של נקודה אמפידרומית (נקודה שלעולם לא מתחוללים בה גאות ושפל), בדרום האוקיינוס האטלנטי. קיומה של הנקודה אושר אחר כך באמצעות מדידות.
במחקר אחר השתמשו מדעני המכון בוויצאק לחישוב הספקטרום של אטום הליום. במחקרים נוספים בוצעו באמצעות ויצאק חישובים שנועדו לבחינת מודלים תיאורטיים שונים באשר למבנה הפנימי של כדור הארץ.
תחומי מחקר נוספים היו קריסטלוגרפיה בקרני X, הידרודינמיקה, אנליזה נומרית, סייסמולוגיה תאורטית ועוד. בנוסף לחוקרי המחלקה למתמטיקה שימושית שימש ויצאק את חוקרי המחלקות לפיזיקה ולכימיה, וכן משתמשים מחוץ למכון, ובהם פרופ' יואל רקח מהאוניברסיטה העברית.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שלמה יחיא, "הוויצאק", מעשה חושב, אוקטובר 1988.
- אבנר טוקר, "היו ימים", מעשה חושב, אוקטובר 1988. שיחה עם פרופ' פנחס רבינוביץ.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- The first computers, באתר מכון ויצמן
- The WEIZAC Years, מצגת Microsoft PowerPoint

