נכות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במקומות שונים מוקצים מקומות חניה לנכים, המאפשרים להם להגיע למחוז חפצם ביתר קלות תוך המנעות ממכשולים המקשים עליהם את הכניסה כמו למשל גרמי מדרגות או שפות מדרכה. מקומות החניה לנכים בדרך כלל קרובים לפתחי הכניסה של בניינים כדי לקצר את המרחק אותו צריך נכה לעבור.
הגדל
במקומות שונים מוקצים מקומות חניה לנכים, המאפשרים להם להגיע למחוז חפצם ביתר קלות תוך המנעות ממכשולים המקשים עליהם את הכניסה כמו למשל גרמי מדרגות או שפות מדרכה. מקומות החניה לנכים בדרך כלל קרובים לפתחי הכניסה של בניינים כדי לקצר את המרחק אותו צריך נכה לעבור.
ערך מורחב – נכות

נכות הינה אי יכולת תפקוד חלקי או מוחלט של חלק בגוף האדם.

נכות יכולה להיות גופנית או נפשית. רמת הנכות משתנה בצורה קיצונית החל מנכות קלה (צליעה קלה למשל) ועד לשיתוק כמעט מוחלט.

תוכן עניינים

[עריכה] נגישות

לנכים בישראל הזכות לנגישות למקומות ציבוריים. זכות זו מעוגנת בחוק התכנון והבניה החל מיום ה-1 באפריל 1972. על פי חוק זה חייב כל מבנה ציבורי שנבנה בישראל לכלול אמצעים שיאפשרו גישה לנכים.

[עריכה] מקומות חנייה

בסמוך למקומות ציבוריים מסומנים מקומות חנייה ייעודיים לנכים. המקומות מסומנים בשלט ו/או בכיתוב על משטח החנייה. מקומות אלו מיועדים לנכי רגליים. החנייה במקומות אלו מותנית בתווית המשולש המוצגת בחלון הרכב, שעליה פירוט זהותו של הנכה.

אם לנכה רגליים אין חנייה פרטית בסמוך לביתו, העיריה תסמן מקום חנייה ברחוב אשר ייועד לרכבו האישי של הנכה. מקומות אלו אינם שייכים לנכה, ואינם ניתנים להורשה לצאצאיו של הנכה לאחר פטירתו.

[עריכה] מעברים

המעברים בבניין צריכים להיות רחבים מספיק למעבר של כסא גלגלים. צריכה להיות אפשרות לעבור בין הקומות בבניין בלי להשתמש במדרגות (כולל מעבר בין מפלסים שונים באותה קומה).

[עריכה] שרותים

השרותים צריכים להיות רחבים מספיק כדי להכנס אליהם עם כסא גלגלים. הכיור צריך להיות נמוך מספיק כדי שניתן יהיה להשתמש בו בנוחות בישיבה. דלת השרותים צריכה להיות "דלת בר" - דלת הנפתחת לשני הכיוונים במידה שווה בדחיפה.

[עריכה] מידע

מידע צריך להיות מועבר גם בצורה חזותית וגם בצורה שמיעתית, כדי להגיע לבעלי מוגבלות ראייה כמו גם לבעלי מוגבלות שמיעה. דוגמה למידע המועבד בשני אופנים אלו הינו רמזור המצפצף בתדר ייחודי כאשר מתחלף האור לירוק. בארועים, יש לאפשר למוגבלי שמיעה לקבל את המידע בכתב, באמצעות קלדן, בתרגום לשפת סימנים, או בהגברה אישית, באמצעות מגבר המחובר לבגדו של הדובר.

אין להגביל כניסת כלבי נחייה למקומות ציבוריים.

[עריכה] עבודה

בשנת 1998 חוקקה הכנסת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בין השאר עוסק חוק זה בשילובם של נכים בעבודה. החוק אוסר הפליה של נכה בעבודה על כל שלביה: קבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום בעבודה ופרישה מעבודה. על פי חוק זה נפסק כי פיטוריו של עובד, שעקב מחלתו נאלץ להקטין את שיעור משרתו ממשרה מלאה לחצי משרה, אינם תקינים. החוק מעניק העדפה מתקנת לנכים, בקובעו: "אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות". החוק דורש מהמעביד שיפעל למען מתן ייצוג הולם בקרב עובדיו לאנשים עם מוגבלות. גם שר העבודה והרווחה נדרש לפעול למען שילובם של נכים במעגל העבודה.

[עריכה] שילוב נכים בחברה כבוגרים

נכים עשויים להתקל בקשיים במגורים עצמאיים. לשם כך מוקמים מרכזי מגורים מוגנים ייעודיים. במרכזים חדרי מחשבים, חדרי יצירה, ואולמות לצורך פעילויות חברתיות מאורגנות. הפעולות עשויות להיות מאורגנות על ידי מרכז המגורים או על ידי מתנדבים, במסגרת מחויבות אישית, תנועת נוער (כגון נוער לנוער או השומר הצעיר) או באופן פרטי. דוגמה למרכז כזה היא בית קסלר שבקריית חיים.

נכים רבים אינם מוגבלים בבחירת עבודתם כלל. נכים בעלי כושר עבודה מוגבל עשויים למצוא עבודה במסגרת מפעלים ייחודיים, כגון מפעלי "המשקם". הם עשויים ליצור עבודות אמנות, אשר משווקות בדרך כלל על ידי מרכז המגורים או מרכז התעסוקה בו ה עובדים. משנות השבעים נפוצים בישראל לוחות שנה, שצוירו על ידי אמני ציור בפה וברגל.

[עריכה] ספורט נכים

ערך מורחב – ספורט נכים

בארץ פועלות קבוצות ספורט נכים מן הטובות בעולם, ביניהן איל"ן קריית חיים, מועדוני אתגרים, מועדון ספיבק, ובית הלוחם חיפה. מועדונים אלו מצטיינים בייחוד בענף השחייה והשיט, בהם זוכים שחיינים נכים ישראלים במדליות זהב באולימפיאדות הנכים, אשר מתקיימות מיד לאחר האולימפיאדות הרגילות. בין זוכי מדליות זהב עולמיות נמנים השחיינים קרן ליבוביץ', אורי מוזס וענבל פיזארו, ובשיט זכה צוות השיטים של עמותת אתגרים.

[עריכה] קישורים חיצוניים