יידישיזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יידישיזם מציין את הפיכת שפת היידיש למכלול תרבותי שלם, ובכלל זה אף אידיאולוגיה מכוונת הדוגלת בטיפוח השפה והספרות היידית לכלל תרבות או אף ציביליזציה מפותחת ועצמאית.
אידיאולוגיה יידישיסטית פותחה בעיקר בעשורים הראשונים של המאה ה-20, והייתה קשורה בחוגים של סוציאליסטים יהודיים, חברים במפלגת הבונד וסופרי יידיש. האירוע המכונן המפורסם בהקשר זה הוא ועידת צ'רנוביץ' (1908) שנועדה ללבן את בעיות השפה אך גם להצהיר על האידיאולוגיה התרבותית שבמרכזה.
בין היידישיסטים האידיאולוגיים ניתן למנות את האישים הבאים:
הצבת היידיש כשפת התרבות הלאומית הרצויה נתקלה בהתנגדות עזה בארץ ישראל מצידם של מצדדי החייאת הלשון העברית כשפת הלאום היהודי. פרשה זו קרויה מלחמת השפות ואת קורותיה ניתן למצוא בין דפי כתבי העת והעיתונים העבריים והיידיים של ראשית המאה ה-20.
[עריכה] יידישיזם בברית המועצות
יידיש, כמו עברית, הוותה חלק חיוני בזהות היהודית האשכנזית ברחבי עולם. בברית המועצות נוצרה מטריצה (דגם) חדשה של זהות יהודית המתבססת על יידיש וערכים סוציאליסטיים ודחיקת הזהות היהודית, עברית וציונות כחלקים מזהים של יהודי ברית המועצות. בשנת 1921 היידיש הוכרה וקיבלה סטאטוס של "שפה מדינית" בחוקת הרפובליקה של המזרח הרחוק, יחד עם פולנית, אוקראינית ורוסית.
המוטו הסוציאליסטי ביידיש היה חלק מהסמל של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס בשנים 1926-1950 [1]. יידיש הייתה שפה רשמית ומדוברת בין יהודים וגויים בחמש קומונות בעקבות נפות יהודיות בדרום אוקראינה וצפון קרים, עד שנת 1941.
זהות יהודים סובייטים נבנתה על בסיס אידיאולוגית ה "יידישיזם" של מפלגת הבונד, שציינה את הפיכת שפת היידיש למכלול תרבותי שלם, כאידיאולוגיה מכוונת הדוגלת בטיפוח השפה והספרות לכלל תרבות או אף ציביליזציה מפותחת ועצמאית.
לפני מלחמת העולם השנייה, בנו יהודים במדינות רבות ממשל עצמי על המודל של שמעון דובנוב, שבו יידיש ועברית קיימים ביחד. מודל זה נוצר לצורכי היהודים החילונים, ובימינו הוא מקובל בכל הגולה.
לפני מלחמת העולם השנייה היו רק רבבות בודדות של דוברי עברית, בניגוד לעשרה מיליון דוברי יידיש ברחבי העולם. לאחר השואה, עברית הפכה לסמל הסיסמה "יהודי חדש וחזק בארצו".
[עריכה] יידיש כזהות היהודית
למרות ניצחונה של השפה העברית בישראל כשפה דומיננטית, שפת היידיש לא גוועה. ישנם מכונים לחקר יידיש, וחינוך גם ביידיש מתקיים בבתי ספר ובגני ילדים, בחינוך החרדי. כמו כן חרדים בכל רחבי העולם מלמדים את ילדיהם יידיש ומתגוררים בתוך עולם יידישאי משלהם. יהודים צעירים בחוץ לארץ לעיתים קרובות פונים ליידיש כדי להתקרב ולמצוא את שורשיהם. כתוצאה מכך, חלקם מעדיפים להישאר במדינתם ולא לעלות לישראל מפני שבעיניהם, יידיש ומורשתה הן אמיתיות יותר מזהות ישראלית.

