בן דרור ימיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בן-דרור ימיני (יליד 1954). עיתונאי ופובליציסט ישראלי.

בן דרור ימיני משמש כעורך מדור הדעות בעיתון מעריב וכן כותב טור שבועי פוליטי ב"מוסף השבת" של העיתון. היה מנהל התוכנית להכשרת פעילי ציבור באוניברסיטת תל אביב. בן-דרור ימיני פרסם את הספר "אגרוף פוליטי" בשנת 1986, היה עורך העיתון החברתי הלוחמני "הפטיש", והגיש תוכניות רדיו. בעל השכלה משפטית, עסק שנים אחדות בעריכת דין.

בן-דרור ימיני מזדהה כאיש השמאל הציוני, אך הוא חולק על עמדות רבות הנפוצות בשמאל, בעיקר בפלגיו הקיצוניים יותר, בעיקר בשאלות משפט, תקשורת וחברה, ביחס הסלחני-פטרוני של השמאל אל הערבים ובשנאת השמאל הקיצוני כלפי ישראל. למרות היותו ליברל, ימיני תומך בהגבלת חופש הביטוי כאשר מדובר בהסתה לגזענות ותמיכה בטרור.

במישור המדיני, ימיני תומך בפתרון של הפרדה בין ישראל לפלסטינים, כולל בצורה חד-צדדית. בעבר הביע תמיכה מסויגת בהסכם ז'נבה ותמיכה מלאה במפקד הלאומי של עמי איילון. הביע תמיכה גדולה בתוכנית ההתנתקות, למרות הביקורת שיש לו עליה.

בשנים האחרונות הוא מרבה לנגח, מצד אחד, את הימין הקיצוני על התנגדותו לזכותם של הפלסטינים למדינה, ומצד שני לנגח את השמאל הקיצוני (האנטי והפוסט ציוני) על עירעור זכותו של העם היהודי למדינה, ומוביל קו שמדגיש את ההבדלה בין שמאל זה לבין השמאל הציוני המתון. כך הוא מאשים אנשי שמאל קיצוני דוגמת ד"ר אילן פפה בשקרים, עיוותים, גוזמאות ובדיות במחקרים היסטוריים. כמו כן, תקף ימיני בחריפות אנשי שמאל ישראלים כדוגמת שולמית אלוני, לב גרינברג ואילן פפה על מסע ההסתה שהם מנהלים, לטענתו, כנגד ישראל בחו"ל. [1]

אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר נהפך בן-דרור ימיני לתומך נלהב של המלחמה בטרור ותקף בחריפות את השמאל הקיצוני בארץ ובעולם, על כך שהם מגלים, לדבריו, סובלנות לאיסלאם הפונדמנטליסטי ולטרור האיסלאמיסטי - ומלאים בשנאה עיוורת לארצות הברית וישראל שהיא לפעמים בגדר אנטישמיות. [2] , [3]

בן-דרור ימיני פרסם מאמרי ביקורת נוקבים על האקטיביזם השיפוטי של ביהמ"ש העליון ויצא נגד מה שבעיניו הוא ניסיון לכפות ערכים באמצעות פסיקות בג"ץ. בתחום התקשורת, פרסם ימיני מאמרים רבים נגד מה שנראה בעיניו כהשתלטות של קבוצה קטנה של עיתונאים על רוב נפח השידור הציבורי. במסגרת זו תמך ימיני בדמוקרטיזציה של התקשורת הציבורית. ימיני גם קרא לאנשי תקשורת ועיתונאים לא לפרסם מאמרים של אנשי שמאל וימין קיצוני שכל מטרתם היא הסתה לגזענות וזריעת מדון ואיבה.

[עריכה] קישורים חיצונים