פיזיקה תאורטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה מועמד לאיחוד
ערך זה דן בנושא של הערך פיזיקה וככל הנראה מוסיף עליו מידע. על כן יש לאחד את שני הערכים. (דיון)

הפיזיקה התיאורטית משתמשת במודלים מתמטיים ובהפשטת הפיזיקה, בניגוד לפיזיקה הניסויית, בנסיון להבין את הטבע. הפיזיקה המתמטית הינה כלי מרכזי בתחום זה, על אף שישנן טכניקות נוספות בהן נעזרים. המטרה היא להבין, להסביר ולחזות תופעות פיזיקליות. התקדמות המדע תלויה בדרך כלל בפעולה ההדדית בין הפיזיקה התיאורטית והניסויית. בחלק מהמקרים, דובקת הפיזיקה התיאורטית בבסיס של המתמטיקה הקפדנית, בעוד היא נותנת משקל מועט לניסויים ותצפיות. למשל, בפיתוחו את תורת היחסות הפרטית, התעסק איינשטיין עם טרנספורמציות לורנץ שהשאירו את משוואות מקסוול קבועות, אולם לא התעניין באופן גלוי בניסוי מייקלסון-מורלי שעסק בתנועת כדור הארץ דרך האתר. מנגד, איינשטיין נשען על תהליך ניסויי נטול משוואות תיאורטיות, בהסבירו את האפקט הפוטואלקטרי, דבר שזיכה אותו בפרס נובל.

שפות אחרות