מקסימיליאן רובספייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקסמיליאן רובספייר
הגדל
מקסמיליאן רובספייר

מקסימיליאן רובספייר (6 במאי 1758 - 28 ביולי 1794, Maximilien Robespierre) - ממנהיגי המהפכה הצרפתית וראש הקבוצה היעקובינית הרדיקלית.

תוכן עניינים

[עריכה] תחילת דרכו

רובספייר נולד למשפחה מן המעמד הבינוני ממחוז אראס והיה עורך דין במקצועו. שמו המקורי היה "מקסימיליאן פרנסואה מרי איסידור דה רובספייר", אך על מנת שלא להיות מזוהה עם מעמד האצולה השנוא השמיט את ה "דה", אשר מעיד על אצולה, בשנת 1791.

הוא למד משפטים בפריז וסיים את לימודיו בהצטיינות. בשובו לעיר הולדתו ייצג בבית-המשפט פעמים רבות אנשים מהמעמד הנמוך וזכה, מה שתרם לפרסומו.

בשנת 1789 נבחר לנציג המחוז שלו לאספת המעמדות ועד מהרה התפרסם כדמוקרט וליברליסט קיצוני (לתקופתו). הוא תמך בהענקת זכות בחירה לכל, ללא מגבלת רכוש, והמליץ על הענקת זכות זו גם ליהודים. מאז 1790 היה רובספייר לאחד מראשי "המועדון היעקוביני" ונודע בכינויו "הבלתי-מושחת" (incorruptible) בזכות התנהגותו המוסרית. באספה הלאומית היה רובספייר מדובריה המרכזיים של סיעת היעקובינים הרדיקלית ויצא בתביעה לשפוט את מלך צרפת ולהוציאו להורג.

[עריכה] הוועד לשלום הציבור

בשנת 1793 היה רובספייר חבר "הוועד לשלום הציבור" - הגוף המרכזי של השלטון המהפכני באותה עת - והאידיאולוג של הוועד. בתפקידו זה קבע רובספייר מדיניות של פיקוח כלכלי נוקשה, והתייחסות בחומרה לכל סטייה מדרך המהפכה.

בנאומו באספת הקונוונט (בית המחוקקים של צרפת), ב-3 בנובמבר 1792, טען רובספייר כי אף שאין בו שנאה כלפי המלך, הרי שקיומו של המלך בחיים הינו שוט כנגד המהפכה ויכול להביא לקיצה, ועל כן "מוטב שלואי ימות משימותו 100,000 אזרחים תמימי דרך. לואי חייב למות כי המולדת חייבת לחיות".

בקיץ 1793 הוגשה לאישור משאל עם חוקה חדשה ומתקדמת, שהכילה זכויות רבות וחופש רב יותר, מתן סמכויות לפרלמנט ולרשות המבצעת שתבחר מתוכו, שוויון חברתי ומדיניות סעד.

החוקה אושרה ברוב גדול, אך עקב מצב החירום במדינה הושעתה הנהגתה בפועל. מוסדות השלטון נשארו בידי רובספייר וחבריו בוועד לביטחון הציבור, הוסמכו אחראים למחוזות מקרב היעקובינים, פשתה תופעה של הלשנות וחיסול חשבונות אישיים. איש לא היה בטוח עוד בחייו.

[עריכה] בין הקיצוניים למתונים

במצב זה נתגבשו שתי אסכולות עיקריות. מצד אחד עמדו דאנטון ודימולין שדגלו בהפחתת הטרור ובהגשמת החוקה החדשה, ומצד שני עמדו אבר (Heber) ואנשיו, קיצוניים שדגלו במלחמת חורמה בעשירים והנהגת רפורמות מרחיקות לכת כמו ביטול הנצרות, והנהגת פולחן "התבונה הטהורה", הנהגת שבוע בן עשרה ימים, לוח שנה ובו חודשים חדשים ושיטה מטרית.

בתווך בין שתי האסכולות עמד רובספייר, שחשש מהתעמולה הקיצונית והרפורמות המהירות מידי שעלולים לקומם את המוני העם, ומאידך חשש ממדיניות ליברלית מידי ומהיחלשות המהפכה עקב פלגנות יתר.

בשיתוף פעולה בין רובספייר לדאנטון וחבריו נעצרו אבר ואנשיו (1794) והוצאו להורג בגין שימוש מופרז בטרור להשגת מטרות לא רצויות.
לאחר זמן קצר הוצאו להורג דאנטון ודימולין בגין מעשים נגד המהפכה, ומאחר שלדעת רובספייר שללו לחלוטין את השימוש בכח.

[עריכה] רובספייר - מנהיג צרפת

רובספייר נותר שליט יחיד. ימים של טרור ופחד באו על צרפת, בעיקר עקב החשש מהתקדמות כוחות הקואליציה. עם זאת, הוקם צבא חדש, חדור מוטיבציה להגן על המולדת, שהצליח להדוף את האויב מצרפת ולכבוש חזרה את בלגיה וחלקים מהולנד.

קיצוניותו של רובספייר, אשר עבר ליישם את רעיונותיו של אבר, גרמה לבידודו אף בקרב אנשי הוועד עצמו. המצב הכלכלי החמיר, קשיי האספקה החריפו עקב החלשת הפיקוח על האיכרים וגבר הפער בין המחירים לשכר העבודה. נסיונותיו של רובספייר לשפר את המצב על ידי הלאמת רכוש העשירים גרם לו לאבד עוד יותר את תמיכתם של אלו.

המוני העם לא ראו בעין יפה את חיסול ראשי המהפכה האחרים וכן את הנהגת פולחן "הישות העליונה" שרובספייר שימש לו ככהן גדול, ורובספייר נחשד בשאיפות ובנטיות דיקטטוריות.

[עריכה] סופו של רובספייר

בשלהי חודש יולי 1794 הביא רובספייר רשימת מועמדים נוספת להוצאה להורג לקונוונט, מה שחולל סערה גדולה והביא למעצרו יחד עם קומץ תומכים (הפיכת התשעה בתרמידור).
ב-27 ביולי 1794 נתפס רובספייר עם 21 תומכיו, ביניהם עוזרו הראשי סאן ז'וסט (Saint Just)
הם נשפטו ונידונו למיתה. לאחר גזר הדין רובספייר ניסה להתאבד אולם ללא הצלחה, וראשו נערף בגיליוטינה.