התחנה המרכזית החדשה של תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבט מקומה שש לעבר הקומות התחתונות
הגדל
מבט מקומה שש לעבר הקומות התחתונות

התחנה המרכזית החדשה של תל אביב (המכונה בקיצור תמח"ת וידועה גם בכינוי קניון תל אביב) היא מסוף אוטובוסים גדול המשולב במרכז קניות הממוקם בדרום תל אביב ברחוב לוינסקי 108. בתחנה פועלות חברות התחבורה הציבורית אגד, דן, מטרופולין, קונקס, סופרבוס, קווים ומרגלית. התחנה בנויה על שטח אדמה של 44,000 מטרים רבועים, ויש בה שטח בנוי של 230,000 מטרים רבועים במפלסים שונים, ולפי מדד זה זוהי תחנת האוטובוסים המרכזית הגדולה בעולם. מדי יום עוברים בה כ-80,000 איש. על מבנה התחנה הועברה ברבות השנים ביקורת רבה. עד היום לא כל חלקי המבנה בשימוש.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

רעיון בנייתה של תחנה מרכזית חדשה וגדולה הועלה בראשונה על ידי אריה פילץ ב-1963. בתכנון התחנה עסק האדריכל רם כרמי יחד עם האדריכלים צבי קומט ויעל רוטשילד. הבנייה החלה ב-1967, ומומנה ממכירתן של שבע מאות וחמישים חנויות בתחנה העתידה לקום לאזרחים שונים, שקיוו למסחר פורח, בדומה לזה שהיה בתחנה המרכזית שפעלה באותה עת (וקרויה כיום התחנה המרכזית הישנה). עד לשנת 1976 נבנה שלד הבניין תוך משא ומתן עם תושבי הסביבה שטענו (כפי שאכן התברר לימים) כי התחנה המרכזית תוריד משמעותית את ערך דירותיהם. אלא שאז הופסקה הבנייה לפני סיומה כאשר רק שלד הבניין בנוי בשל קשיים כלכליים של הקבלנים.

הבנייה חודשה רק ב-1983, עם רכישת הפרויקט על ידי הקבלן מרדכי יונה. יונה המשיך בבנייה שהתמשכה עוד כעשור, עד שלבסוף ב-18 באוגוסט 1993 נפתחה התחנה לקהל. במקור נבנתה התחנה עם שישה מפלסים, ב-2002 נפתח מפלס שביעי. המפלס הראשון והשני נטושים כליל (למעט חניון פעיל ומקלט בהם).

[עריכה] אופי המבנה

מפאת גודלו מבנה התחנה המרכזית נחשב לאחד המבנים המסובכים בישראל. מדובר במבנה ענק הטומן בחובו מפלסים רבים, מסדרונות לאין ספור ואגפים רבים. המבנה נועד להיות מבנה-על. בדומה לדיזנגוף סנטר מתכנניו ביקשו לבנות עיר שלמה המיועדת להולכי רגל בבניין אחד גדול. הבניין מגושם למדי ונושא אופי גרנדיוזי שמעורר לא אחת ביקורת. המבנה גם נועד להיות מרכז קניות ענק מעבר לתיפקודו התחבורתי. באופן כללי התחנה מורכבת משני חלקים - הראש שבו שדרת חנויות אחת מרכזית, והגוף שבו נמתחות ארבע שדרות של חנויות.

מספר שנים לאחר פתיחת התחנה, נעשה נסיון למתג את מרכז הקניות שלה תחת השם קניון תל-אביב, נעשו נסיונות שונים לשפר את חזות המבנה ולהופכו למסביר פנים יותר למבקרים, בעיקר על ידי שילוט הכוונה מאסיבי. אולם הנסיונות לא היו לשינוי של ממש באופי המבנה המגושם וברמת השירותים אותו הוא מציע, והמיתוג החדש לא הביא לשיפור משמעותי.

במבנה ישנם 29 דרגנועים, 13 מעליות, ולמעלה מ-1,000 בתי עסק שונים. בתי העסק מגיעים מכל תחומי העיסוק: בתי ספר, בתי קפה, בתי דפוס, חנויות ספרים, חנויות אופנה ומשרדים. בין החנויות השונות אין אחידות. בתי עסק רבים בתחנה מזוהים עם המגזר הרוסי, בתי עסק אחרים מזוהים עם מגזר מהגרי העבודה (עובדים זרים) ובתי עסק אחרים מזוהים עם מותגים. חוסר האחידות הוא גם ארכיטקטוני: על אף שהתחנה המרכזית כקניון הייתה אמורה להיות אחידה בחזותה, חזיתות החנויות שונות מאוד זו מזו ויוצרות פורטרט רב גווני. אין בנמצא בידי אף אחד, ובכלל זה בידי ההנהלה, רישום מסודר של בתי העסק במתחם. בראיון לעיתון "הארץ" (ראו "לקריאה נוספת") אמר מנכ"ל התחנה חיים אביגל: "אין לי שליטה על החנויות פה. אני יכול לומר שיש פה 1,500 חנויות, מתוכן פעילות כמחצית, אבל אין לי אפשרות לדעת מה תכולתן".

במבנה מסתובבים גם הומלסים שמנצלים את החנויות והקומות הנטושות, על אף המאמצים של ההנהלה להילחם בתופעה. קהיליית מהגרי העבודה מרבה להשתמש בחנויות שבמתחם עד כדי כך שאחת השדרות קיבלה את השם "צ'יינה טאון הישראלית". קהילה זאת אף משתמשת במתחם לצרכים תרבותיים, מה שהצמיח בתחנה המרכזית תרבות אלטרנטיבית הפעילה בעיקר בשעות הלילה ובסופי השבוע כאשר התחנה עצמה אינה בשימוש.

אוטובוסים בין-עירוניים יוצאים מקומה 6 ומקומה 7. הקומה השביעית מחולקת לשני חלקים שאין מעבר ביניהם, ומחלקה השני של הקומה יוצאים רוב האוטובוסים העירוניים, אוטובסים עירוניים נוספים יוצאים מקומה 4. הכניסות הראשיות לתחנה נמצאות בקומות 3 ו-4. קומות 1 ו-2 כאמור אינן פעילות כיום. מוניות שירות יוצאות ממסוף הנמצא מחוץ לתחנה עצמה, בקומה 4.

התחנה ממוקמת בקרבת תחנת הרכבת תל אביב ההגנה, אולם אין קשר ישיר בין התחנות, המרוחקות זו מזו כעשר דקות הליכה. הצעות רבות הועלו לגבי קישור שתי התחנות: דרכנועים, דרגנועים, תעלה תת-קרקעית ואפילו רכבל, אך טרם בוצע דבר בנושא.

[עריכה] מאבקם של תושבי האזור בתחנה

התחנה כוללת מערכת סבוכה למדי של גשרים, כבישים ומחלפים שנועדו לסייע לאוטובוסים להגיע לקומות השונות. מערכות כבישים אלו כמו גם עצם בניית התחנה, גרמו נזק סביבתי גדול לתושבי הסביבה, נזק שנמדד במיליונים רבים של שקלים, ללא חישוב הנזק החברתי הכרוך בו. המחאה של התושבים החלה עם בניית הגשר שהוביל את האוטובוסים אל הקומה השישית של המבנה בצמוד לבתיהם. התושבים התאגדו ופנו בתלונה אל היועץ המשפטי לממשלה, אהרן ברק, שקבע כי יש לפצות את התושבים. ברק הטיל על הגורמים השונים שבנו את התחנה להחליט ביניהם על מי יפול עול הפיצויים. בינתיים נפסקה בניית התחנה ונרגעו הרוחות. כאשר חודשה בניית התחנה הובטח לתושבים שבעייתם תיפתר אלא שבלהיטות לפתוח את התחנה הם נשכחו. ב-1995 הוגשה תביעת נזיקין על ידי כמה תושבים על ירידת ערך הדירות כמו גם על המטרדים הרבים שהביאה עימה התחנה. התביעה הסתבכה והגיעה עד לבית המשפט העליון, עד שלבסוף הושגה הכרעה. כעת הוחזר התיק לבית המשפט העליון לשם סיכומו.

[עריכה] בעיותיה של התחנה המרכזית כמסוף תחבורה

על אף היותה התחנה המרכזית הגדולה בעולם, התחנה נחשבת לכישלון במדד מספר המשתמשים בשל חסרונותיה הרבים. מבחינות רבות נחשב המבנה לפיל לבן - חוסר ההתאמה האורבנית והעובדה שהצורך במבנה כל כך גדול איננו ברור, ניתן למנות מספר חסרונות ספציפיים:

  • התחנה נפתחה 26 שנים לאחר תחילת בנייתה, וכבר אז נחשבה למיושנת במובנים רבים.
  • רוב שטחה העצום אינו מנוצל בפועל לתחבורה, וחלקו אף אינו מנוצל כלל, אלפים רבים של מטרים מרובעים שיועדו למסחר ולעסקים שונים נבנו אך מעולם לא הושכרו או נמכרו.
  • תהליך הבידוק בכניסה לתחנה איטי ואורך לעיתים זמן רב, דבר שמהווה בעצמו סיכון בטחוני.
  • הרציפים רחוקים זה מזה ומפוזרים על פני 3 קומות נפרדות, לא בהכרח באופן פרקטי, מה שמאריך עוד יותר את הזמן הדרוש להחלפת אוטובוסים.
  • ההתמצאות בתחנה, גם לאחר שילוט מסיבי שעברה, אינה ברורה. המבנה המסובך אינו נעים, וקל ללכת בו לאיבוד.
  • אין קישור ישיר לרכבת ישראל, למרות שמדובר בפרויקט בעל נחיצות רבה.
  • רבים מבתי העסק בקניון מוכרים סחורה פיראטית או מזויפת.
  • ישנם מסופים נוספים בתל אביב המאפשרים החלפת כלי תחבורה בזמן קצר יותר. ביניהם מסוף 2000 הסמוך לרכבת מרכז ומסוף כרמלית.
  • התחנה וסביבתה הפכו לאזור מפוקפק למדי ורבים נרתעים מלהגיע לאזור.

[עריכה] חברות תחבורה אשר משתמשות במתחם

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

דנה גילרמן, תחנה בזמן, "הארץ", גלריה (ערב פסח, 12 באפריל 2006).

[עריכה] קישורים חיצונים

שפות אחרות