קלידוסקופ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקלידוסקופ (מיוונית "צופה בתמונה יפה") שכיום משמש בעיקר לשעשוע, הוא במקור מכשיר אופטי, שנועד להמחיש צורות סימטריות. הוא מורכב מגליל שבתוכו מראות, המשקפות עצמים (בדרך כלל שברי זכוכית) צבעוניים שבתוכו למשתמש המשקיף מחור בקצה הגליל, כשאור מאיר מהקצה השני. בדרך כלל ישנן שתי מראות מלבניות המוצמדות זו לזו בשפתן המאורכת. סידור המראות בזווית 45 מעלות ייצור שמונה שיכפולים של העצמים הנראים, שישה שיכפולים ב-60 מעלות, וארבעה ב-90 מעלות. כשמסובבים את הגליל ההשתקפיות המשתנות יוצרות מיגוון של צבעים ותבניות. כל סידור שרירותי של עצמים שהמראות משקפות יוצר שפע של צורות סימטריות בשלל צבעים.
הקלידוסקופ הומצא על ידי סר דויד ברוסטר ב1816, ונרשם כפטנט ב1817.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בניית קליידוסקופ וירטואלי באתר מוזיאון הילדות V&A

