אנתוני הופקינס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סר אנתוני הופקינס (נולד ב-31 בדצמבר 1937), שחקן קולנוע ותיאטרון בריטי-אמריקאי, זוכה פרס האוסקר על תפקידו כד"ר חניבעל לקטר ב"שתיקת הכבשים".
פיליפ אנתוני הופקינס נולד בפורט-טלבוט ויילס, אביו היה ריצ'רד ארתור הופקינס, אופה במקצועו, ואימו מיוריאל ייטס (קרובת משפחה של המשורר ויליאם באטלר ייטס). הופקינס הושפע מהשחקן הוולשי ריצ'רד ברטון, אותו פגש כשהיה בן 15, שהיה אז כוכב הוליוודי מצליח ושאף בעקבותיו להיות שחקן. הוא החל ללמוד משחק בקרדיף וב-1961 עבר ללונדון ללמוד ב-RADA ("האקדמיה הבריטית המלכותית לאמנויות").
הופעת הבכורה שלו בתיאטרון הייתה במנצ'סטר ב-1960, בשנת 1963 הצטרף ל"תיאטרון פניקס" בלסטר. ב-1965 עשה מבחן במה בפני לורנס אוליבייה, אחד השחקנים הנערצים עליו, בתיאטרון הלאומי. הופקינס הופיע בתיאטרון הלאומי בהצלחה בתפקידים רבים, ואף זכה בפרסים על תפקידיו במחזות "פראבדה" (1985), "המלך ליר (1986), אנטוניוס וקליאופטרה (1987). הופיע בברודוויי ובלוס אנג'לס במחזה "אקווס". ב-1966 שיחק לראשונה בסרט קולנוע "The White Bus", והופעתו החשובה הראשונה הייתה ב-1968 בסרט "אריה בחורף" בתפקיד ריצ'רד לב הארי.
בשנת 1975 הצליח הופקינס להתגבר על האלכוהוליזם שלו, ומאז אינו שותה משקאות חריפים. כיום הוא מתגורר בארצות הברית, בה קיבל בשנת 2000 אזרחות. ב-1987 קיבל את תואר "Commander of the British Empire", וב-1993 קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה, אך הוא מכונה "סר" רק בבריטניה ולא בארצות הברית.
הופקינס היה נשוי שלוש פעמים. אשתו הראשונה הייתה פטרונלה בארקר (1967 - 1972) ולהם בת אביגיל הופקינס שנולדה בשנת 1968. אישתו השנייה ג'ניפר לינטון (1973 - 2003), וכעת הוא נשוי לסטלה ארוייב.
תפקידו הידוע ביותר בקולנוע הוא חניבעל לקטר, הקניבל והרוצח הסדרתי, בסרט "שתיקת הכבשים", לצידה של ג'ודי פוסטר. הופקינס זכה בפרס האוסקר על תפקידו זה, גם ג'ודי פוסטר זכתה באוסקר והסרט זכה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. הופקינס מופיע בסרט רק כ-16 דקות, זאת ההופעה הקצרה ביותר של שחקן בסרט שזיכתה אותו באוסקר על תפקיד ראשי. הופקינס חזר על תפקידו כחניבעל לקטר בסרטים "חניבעל" ו"דרקון אדום". דמותו של "חניבעל לקטר" מופיעה לראשונה בסרט "הצייד" בגילומו של בריאן קוקס. הסרט "דרקון אדום" הוא עיבוד קולנועי חדש של "הצייד", שנעשה כדי לאפשר להופקינס להופיע בשלושת הסרטים שנעשו לפי הרומנים על לקטר. הסרטים מבוססים על ספריו רבי המכר של תומס האריס, שהביע שביעות רצון מהופעתו של הופקינס כלקטר.
הופקינס היה מועמד לאוסקר על תפקידו בסרט "שארית היום", המבוסס על ספרו של קאזואו אישיגורו, לצידה של אמה תומפסון. כמו כן היה מועמד לאוסקר על הופעתו בסרטים "ניקסון" (1995) ו"אמיסטד" (1997). הוא זכה בפרס BAFTA (פרס האקדמייה הבריטית לקולנוע וטלוויזיה) על תפקידיו בסרטים "שתיקת הכבשים" ו"שארית היום".
הופקינס גילם שורה ארוכה של דמויות היסטוריות ובדיוניות, ביניהן : זורו ("המסכה של זורו" 1998), קוואזימודו ("הגיבן מנוטרדם" 1982), אותלו ("אותלו" 1981), פבלו פיקאסו ("אהבותיו של פיקאסו" 1996), ריצ'רד ניקסון ("ניקסון" 1995), טיטוס אנדרוניקוס ("טיטוס" 1999), ג'ון קווינסי אדאמס ("אמיסטד" 1997), אדולף היטלר ("הבונקר" 1981), צ'ארלס דיקנס (The Great Inimitable Mr. Dickens 1970), ריצ'רד לב הארי (אריה בחורף 1968), דייוויד לויד ג'ורג' ("ויסטון הצעיר" 1972), יצחק רבין ("ניצחון באנטבה" 1976), דניאל ובסטר ("השטן ודניאל ובסטר 2001) ואת הסופר ק. ס. לואיס ("ארץ הצללים" 1993).
הופקינס הוא גם במאי תיאטרון וקולנוע, וביים הצגות תיאטרון רבות ואת סרטי הקולנוע "אוגוסט" ואת "Dylan Thomas: Return Journey".
[עריכה] רשימת סרטים
- אריה בחורף (1968) The Lion In Winter
- מלחמת המראות (1969) The Looking Glass War
- המלט (1969) Hamlet
- דו-קרב במצולות ים (1971) When Eight Bells Toll
- מלחמה ושלום (1972) War And Peace - סדרת טלוויזיה
- בית הבובות (1973) A Doll's House
- משפט דיבה (1974) QB VII
- ג'אגרנאוט (1974) Juggernaut
- נצחון באנטבה (1976) Victory At Entebbe
- סיפורה של אודרי רוז (1977) Audrey Rose
- גשר אחד רחוק מדי (1977) A Bridge Too Far
- קסם (1978) Magic
- נולדה לתהילה (1978) International Velvet
- איש הפיל (1980) The Elephant Man
- חילופי עונות (1980) A Change Of Seasons
- אותלו (1981) Othello
- הגיבן מנוטרדאם (1982) The Hunchback of Notre Dame
- הבאונטי (1984) The Bounty
- נשות הוליווד (1985) Hollywood Wives
- מוסוליני (1985) Mussolini: The Decline and Fall of Il Duce
- The Good Father 1986
- אהבה במילים (1987) 84 Charing Cross Road
- זר (1988) The Dawning
- האיש העשירי (1988) The Tenth Man
- A Chorus Of Disapproval 1988
- תקוות גדולות (1990) Great Expectations
- שעות גורליות (1990) Desperate Hours
- שתיקת הכבשים (1991) The Silence Of The Lambs
- מלחמה של איש אחד (1991) One Man's War
- פריג'ק (1992) Freejack
- זכרונות מאחוזת הווארד (1992) Howards End
- טובה מכולם (1992) To Be The Best
- דרקולה (1992) Dracula
- צ'פלין (1992) Chaplin
- המשפט (1992) The Trial
- אהבה חפה מפשע (1993) The Innocent
- שארית היום (1993) The Remains Of The Day
- ארץ הצללים (1993) Shadowlands
- טיפולים אישיים (1994) The Road To Wellville
- רוחות של תשוקה (1994) Legends Of The Fall
- ניקסון (1995) Nixon
- אוגוסט (1995) August
- אהבותיו של פיקאסו (1996) Surviving Picasso
- על הסף (1997) Edge
- אמיסטד (1997) Amistad
- המסכה של זורו (1998) The Mask Of Zorro
- לפגוש את ג'ו בלאק (1998) Meet Joe Black
- אינסטינקט (1999) Instinct
- טיטוס (1999) Titus
- משימה בלתי אפשרית 2 (2000) Mission Impossible 2
- גרינץ' (2000) How the Grinch Stole Christmas
- חניבעל (2001) Hannibal
- השטן ודניאל ובסטר (2001) The Devil and Daniel Webster
- לבבות באטלנטיס (2001) Hearts In Atlantis
- באד קומפני (2002) Bad Company
- דרקון אדום (2002) Red Dragon
- הכתם האנושי (2003) The Human Stain
- אלכסנדר (2004) Alexander
- הוכחה (2005) Proof
| הקודם: 1990 - ג'רמי איירונס ("תהפוכות הגורל") |
זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1991 - ("שתיקת הכבשים") |
הבא: 1992 - אל פאצ'ינו ("ניחוח אישה") |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אנתוני הופקינס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אנתוני הופקינס, באתר E! Online, ערוץ הבידור (ישראל)
- אתר על אנתוני הופקינס
- Planet Hopkins אתר מעריצים

