לקיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לקיה | |
|---|---|
| סמל היישוב | |
| שנת יסוד | |
| תעתיק לאנגלית | Laqye |
| סה"כ תושבים | 6,400 |
| שטח שיפוט | 5,600 ד' |
| אוכלוסייה | |
| גילאי 4-0 | 21.6% |
| גילאי 9-5 | 14.6% |
| גילאי 14-10 | 11.9% |
| גילאי 19-15 | 10.1% |
| גילאי 29-20 | 18.5% |
| גילאי 44-30 | 13.8% |
| גילאי 59-45 | 6.6% |
| גילאי 64-60 | 1% |
| 65 ומעלה | 1.8% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 4 |
| יסודיים | - |
| על-יסודיים | - |
| תלמידים | 2 |
| יסודיים | 1,495 |
| על-יסודיים | 1,031 |
| מספר כיתות | 83 |
| ממוצע תלמידים לכיתה |
30.0 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 |
|
לקיה (בערבית: اللقية) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 5,600 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2003 יש בלקיה 6,400 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 7.8 אחוז. רוב תושבי לקיה הם ערבים מוסלמים.
[עריכה] נתונים סטטיסטיים
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, המועצה המקומית מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי נמוך (1 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 60.8 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 2,971 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).
[עריכה] היסטוריה
לקייה הינו ישוב שהוקם למען הבדואים שחיו באזור צפון הנגב.
היישוב הוקם בשנת 1990 למרות שבני השבטים החלו להתאגד במקום כבר בשנת 1985.
כיום ישנם בישוב כ-7,000 תושבים ועוד כ-4,500 תושבים בריכוזים בקרבת היישוב.
היישוב הוקם כחלק משבעה יישובים באזור הנגב שנועדו לישוב הבדואים והם: רהט, כסייפה, חורה, לקייה, תל שבע, שגב שלום וערערה בנגב.
| מחוז הדרום | ||
| ערים | אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · ירוחם · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה · ירוחם · כסיפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · שגב-שלום · תל שבע · רמת חובב | |
| מועצות אזוריות | אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · שדות נגב · רמת נגב · שער הנגב · שפיר · תמר | |

