הירח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: החלק של אטמוספירת הירח כתוב רע מבחינה צורנית, ויש לבדוק את נכונות תוכנו. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
הירח
הירח כפי שנראה מכדור הארץ

הירח כפי שנראה מכדור הארץ

מאפינים מסלוליים
היקף המסלול 2,413,402 ק"מ
(0.016 AU)
אקסצנטריות 0.0554
פריגיאה 363,104 ק"מ
(0.0024 AU)
אפגיאה 405,696 ק"מ
(0.0027 AU)
משך זמן סיבוב 27.32166155 יום
(27 ימים 7 שעות 43.2 דק')
משך זמן סינודי 29.530588 ימים
(29 ימים 12 שעות 44.0 דק')
מהירות מסלולית ממוצעת 1.022 ק"מ/שנייה
מהירות מסלולית מקסימלית 1.082 ק"מ/שנייה
מהירות מסלולית מינימלית 0.968 ק"מ/שנייה
נטייה משתנה בין
28.60° ו 18.30°
(5.145 396° לקו הליקויים)
ארגומנט פריגיי 318.15°
מאפינים פיזיים
קוטר בקו המשווה 3,476.2 ק"מ [1]
קוטר בקטבים 3,472.0 ק"מ
שטח פנים 3.793×107 ק"מ2
נפח 2.197×1010 ק"מ3
מסה 7.347 673×1022 ק"ג
צפיפות ממוצעת 3.3443 ק"ג/מטר3
כוח המשיכה בקו המשווה 1.622 מטר/שנייה2,
(0.1654 ג'י)
מהירות בריחה 2.38 ק"מ/שנייה
משך זמן הסתובבות 27.321661 יום
(סינכרוני)
מהירות הסתובבות 16.655 ק"מ/שעה
(בקו המשווה)
שיפוע הציר משתנה בין
3.60° ו 6.69°
(1.5424° לקו הליקויים)
דקלינציה 65.6411°
אלבדו 0.12
בהירות -12.74
טמפרטורת פני השטח
מינימום ממוצע מקסימום
40 K 250 K 396 K
הרכב הקרום
חמצן 43%
צורן 21%
אלומיניום 10%
סידן 9%
ברזל 9%
מגנזיום 5%
טיטניום 2%
ניקל 0.6%
נתרן 0.3%
כרום 0.2%
אשלגן 0.1%
מנגן 0.1%
גופרית 0.1%
זרחן 500 ppm
פחמן 100 ppm
חנקן 100 ppm
מימן 50 ppm
הליום 20 ppm
מאפיניים אטמוספריים
לחץ אטמוספרי 3×10-13 פסקל|kPa
הליום 25%
ניאון 25%
מימן 23%
ארגון 20%
מתאן

אמוניה
פחמן דו חמצני

trace

הירח הוא לוויין טבעי של כדור הארץ וגרם השמיים הקרוב ביותר לכדור הארץ. הירח של כדור הארץ נקרא גם לבנה בעברית ולונה (Luna) במינוח המדעי, זאת כדי להבדילו מירחים אחרים.

תוכן עניינים

[עריכה] מבוא

הירח מופיע בסיפורים ובאגדות שונים במגוון רב של תרבויות: לוח השנה המוסלמי מבוסס על מחזור הירח (כלומר על התקופה שבה משלים הירח הקפה שלמה סביב כדור הארץ) ולוח השנה העברי מבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש; הירח העניק ליום הראשון בשבוע הנוצרי את שמו (Monday באנגלית, מהמילה Moon או Mon בשפות הגרמניות) ו-Lundi בצרפתית, מהמילה Luna בשפות הלטיניות).

הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות גם ללא טלסקופ או משקפת ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, אך לעתים ניתן להבחין בו גם במהלך היום.

המקור של הירח הינו נושא שנוי במחלוקת (ראו פירוט בהיווצרות הירח). הירח הוא הגוף הראשון מחוץ לכדור הארץ אליו נשלחה חללית/מעבורת מאוישת. כיום ישנן מספר תוכניות להקמת בסיס קבע על הירח, ממנו יצאו משימות חקר אל שאר החלל. לאחרונה גילו תצלומי לוויין קרח על פני הירח, דבר העשוי לסייע לכל תוכנית התיישבות עתידית.

[עריכה] צדדי הירח

בשל השפעת כוח הכבידה של כדור הארץ, הירח מפנה תמיד את אותו צד כלפי כדור הארץ. משום כך יש לירח, יחסית לכדור הארץ, שני "צדדים": "הצד הגלוי" ו"הצד הנסתר". את הצד הגלוי אפשר לראות מכדור הארץ, בעוד שאת רובו המוחלט של הצד הנסתר לא ניתן לראות מכדור הארץ.

בכל רגע נתון (חוץ מזמן ליקוי ירח) לירח שני צדדים: "צד המואר" שאור השמש מגיע אליו ו"צד החשוך" שאליו לא מגיע אור השמש. בשל תנועת הירח סביב כדור הארץ שטחים אלה משתנים בכל רגע וחוזרים לנקודת ההתחלה בכל מחזור של סיבוב הירח סביב כדור הארץ (כ-29 ימים וחצי). כיוון שמכדור הארץ רואים כל הזמן את אותו "צד גלוי" של הירח, וצד זה מואר על ידי השמש באחוזים שונים בכל יום, אנו רואים בכל יום מופע אחר של הירח. בתחילת חודש עברי הוא סהר דק והוא הולך ו"מתמלא", עד שבאמצע החודש הוא מלא כולו; מנקודה זו הוא הולך ונעלם עד שבסוף החודש הוא אינו נראה כלל.

[עריכה] מאפיינים אחדים

תהליך מולד הירח
הגדל
תהליך מולד הירח
  • המרחק הממוצע בין הירח לכדור הארץ - 380,000 ק"מ. המרחק נע בין 360 אלף ק"מ (בפריגאום) ועד כ-400 אלף ק"מ (באפוגאום).
  • זמן סיבוב הירח סביב צירו- 27.3 (27.32166087963) יממות.
  • זמן סיבוב אחד של הירח סביב כדור הארץ - 27.3 (27.32166087963) יממות. זהו החודש הסידרלי, והוא מציין את משך הזמן שבמהלכו מגיע הירח לנקודת המוצא הדמיונית שלו בשמיים יחס לכוכבים.
  • מכיוון שכדור הארץ זז במהלך הקפתו סביב השמש, נמשכת הקפת הירח סביב כדור הארץ קצת יותר, זמן זה נקרא החודש הסינודי והוא נמשך כ-29 ימים 12 שעות 44 דקות ו-3.33 שניות (לפי חישובי הבבלים הקדמוניים וחז"ל שהם דיי מדויקים אף לימינו אנו).
  • לירח כמעט ואין אטמוספירה


[עריכה] אטמוספירת הירח

למרות שמקובל לחשוב שהירח נטול אטמוספירה אין הדבר מדוייק[2], לירח אטמוספירה דלילה ביותר שמורכבת בעיקר ממימן הליום ניאון וארגון, וכן כמויות קטנות יותר של חומרים אחרים כמו co2 ראדון מתאן אמוניה ,עקבות של חמצן וכמות אפסית של אדי מים [3]
המקור לגזי האטמוספירה אינו ברור לגמרי, אך מקורם כנראה בשילוב של המקורות הבאים : רוח השמש ,קרינת השמש[4], מרבצי סלעים רדיואקטיביים , מיקרו מטאוריטים , וגזי הפליטה של חלליות אפולו

מצב אטמוספירת הירח נמצא על הקו הדק שבין שני אפשרויות קוטביות

  • אטמוספירה שהולכת ומידלדלת הן מסחף רוח השמש והן מיחס גרוע של גרוויטציה/חום(החום מניע את המולקות למהירויות שלעיתים עולות על המהירות מילוט )
  • אטמוספירה שמספקת בשביל לעצור את הסחף של רוח השמש (שמואטת בתוכה).

קשה לקבוע בודאות מה מצבה העכשווי של האטמספירה האם היא הולכת ומתדלדלת או שיש לה את המסה הקריטית בכדי להחזיק באטמוספירה לעשרות אלפי שנים , ראיות גיאולוגיות כגון העדר מיקרו מכתשים - (אטמוספירה מפרקת מיקרו מטאוריטים ועל כן אינם יוצרים מכתשים) מצביעות על העובדה שהירח היה בעבר הרחוק בעל אטמוספירה משמעותית , ועל כן יש שסוברים שגזי הפליטה של חלליות אפולו השאירו מספיק מסה יחסית של גז בכדי לשנות את המשוואה (אם כי רוב גזי הפליטה של אפולו שמלכתחילה הוסיפו 30%! למסה הכללית של אטמוספירת הירח נסחפו זה מכבר ברוח השמש), ויתכן שכיום אנו עדים לאטמוספירה יציבה שתלך ותתעבה לאיטה (רע לחוקרים אבל יכול להקל על הטכנולוגים להתמודד עם האתגר של בניית תחנת חלל על הירח)

הבדל הטמפרטורות העצום בין הצד של היום(100 צלסיוס) לצד של הלילה(-170 צלסיוס), יוצר סחף של אטמוספירה לכיוון הצד הקר , שהגזים בצד הקר קופאים ומורבדים על הקרקע וגורמים למעין מפל לחצים קל שמושך אליו את הגזים של הצד החם

[עריכה] היווצרות הירח

צעד גדול לאנושות: האסטרונאוט באז אולדרין צועד על הירח; צולם על ידי ניל ארמסטרונג
הגדל
צעד גדול לאנושות: האסטרונאוט באז אולדרין צועד על הירח; צולם על ידי ניל ארמסטרונג

שלוש התאוריות העיקריות להיווצרותו של הירח הן: תיאורית הבת, תיאורית האחות ותיאורית הזוג הנשוי.

תאוריית הבת (תיאורית הביקוע) - לפי תאוריה זו הירח הוא חלק שניתק בעבר מכדור הארץ. המצדדים בתאוריה זו נעזרים בהוכחות שהתגלו ואשר לפיהם סיבוב כדור הארץ מתארך מידי יממה בשיעור של אחד מ-120 אלף חלקי שנייה (הודות לגלי הגאות ושפל). כיוון שלפי חוקי המכניקה חייב מומנט הסיבוב של מערכת הארץ והירח יחד להישאר קבוע, אם כדור הארץ מאיט את סיבובו, חייב הירח להגדיל את מהירות סיבובו, ואגב כך להתרחק מכדור הארץ. לפי תאוריה זו, ההתרחקות מעידה שהירח היה קרוב מאוד לכדור הארץ בעבר. יש הרואים באוקיינוס השקט את ה"צלקת" שנותרה בכדור הארץ כתוצאה מקריעת הירח. אולם לדעת אחרים, לא יתכן שמקום הקריעה הוא באוקיינוס השקט מאחר שהמשקל הסגולי של הקרום באזור זה הוא 2.7 ואילו המשקל הסגולי על הירח הוא 3.3. לטענתם, הירח ניתק מכדור הארץ בזמן קדום מן החומר הכבד והצפוף יותר של כדור הארץ ומאז היטשטשה הצלקת כליל.

תיאורית האחות (התאוריה הבינרית) - טוענת שהירח נוצר באותה צורה ובאותו זמן של כדור הארץ. הירח, בגלל קרבתו לכדור הארץ, נכנס למסלול סביבו. לפי תאוריה זו הפרש הזמן בין הסלעים העתיקים בקרום הירח (4.2 מיליארד שנים) לבין הסלעים העתיקים בקרום כדור הארץ (3.9 מיליארד שנים) אומר דרשני.

תיאורית הזוג הנשוי (תיאורית השבייה) - הירח נוצר מחוץ לתחום מסלול כדור הארץ, ותוך כדי מסלולו (מסלול חיצוני או פנימי) הוא נלכד בכוח המשיכה של כדור הארץ ונכנס איתו למסלול משותף.

השערה נוספת שהעלה האסטרופיזיקאי האמריקני רובין קאנופ (Robin Canup) היא שהירח נוצר כאשר עצם בגודלו של מאדים התנגש עם כדור הארץ המתהווה, והשברים שנזרקו לחלל בעקבות ההתנגשות התמזגו ויצרו את הירח (אם אכן כך התרחש הדבר, הירח עשוי להכיל פחות ברזל מאשר כדור הארץ, מכיוון שפני כדור הארץ מכילים בעיקר מתכות קלות יותר כמו מגנזיום ואלומיניום).

סימולציות הראו כי כוכב הלכת המתנגש התפוצץ כממטרה של רסיסים שהקיפו את כדור הארץ, ואולם בתוך שעות מרבית השרידים הללו התאחדו מחדש כדי ליצור כוכב לכת חדש שהתרסק על פני השטח של כדור הארץ בפעם השנייה.

בשלב זה העצם המתנגש נהרס, ומרבית חלקיו נפלו למטה והחומר השתלב בזה של כדור הארץ כגוף הגדול האחרון ששולב בתוך כוכב הלכת שלנו.

ואולם עשרה אחוזים לערך ממסת אותו גוף, וכן מקצת המסה של שברים שהתעופפו מכדור הארץ עקב ההתנגשות, התפשטו החוצה ויצרו דיסקה שהקיפה את כדור הארץ, משהו הדומה לטבעות שבתאי. זה החומר שממנו נוצר הירח בתוך כמה עשרות שנים. באותו זמן היה הירח קרוב יותר פי 15 מאשר היום, כך שאם ניתן היה לעמוד אז על פני השטח של כדור הארץ, ניתן היה לראות משהו שהוא פי 15 מהגודל של הירח המלא בימינו. מחקרים שנעשו בתקופה האחרונה מצביעים כי הירח ממשיך להתרחק בקביעות מכדור הארץ, ייתכן שבעתיד אף ישתחרר מכוח המשיכה של כדור הארץ וינוע בחופשיות בחלל.

[עריכה] חקר הירח

הירח כפי שהוא נראה מ"אפולו"
הגדל
הירח כפי שהוא נראה מ"אפולו"

העצם הראשון שנבנה על ידי אדם ואשר הגיע לירח הוא חללית מחקר סובייטית בלתי־מאוישת בשם לונה 2, אשר התרסקה על פני הירח ב-14 בספטמבר, 1959. הצד הנסתר של הירח נראה לראשונה ב-7 באוקטובר, 1959 כאשר לוויין המחקר הסובייטי לונה 3 צילם אותו.

הנחיתה של האדם הראשון על הירח בוצעה ב-20 ביולי, 1969 בשיא מרוץ החלל שהושפע מהמלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית. האדם הראשון שדרך על אדמת הירח היה האסטרונאוט ניל ארמסטרונג, מפקד האפולו 11. הפעם האחרונה בה הילך אדם על הירח הייתה בדצמבר 1972 במשימת אפולו 17, כאשר האסטרונאוט יוג'ין סרנן הלך על הירח.

החל מה-15 באוקטובר 2004 החללית סמארט-1 של סוכנות החלל האירופית מקיפה את הירח, ומבצעת תצפיות לצורכי מיפוי, חיפוש קרח, ואנליזה כימית של פני הירח.

בעקבות אסון הקולומביה הכריז נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש על תוכנית לחזרה אל הירח עד 2020. זאת במטרה ללמוד כיצד לקיים תחנה על כוכב אחר, לקראת משימה מאויישת אל מאדים. מנהל נאס"א מייקל גריפין הכריז שבכוונתו למלא את הוראת הנשיא מוקדם יותר, ולהנחית חללית מאויישת על הירח עד 2018.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הירח