ניו רפובליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הניו רפובליק הוא שבועון אמריקני דעתני. השבועון מופץ מדי שבוע בתפוצה של בין 40,000 - 65,000 איש.

[עריכה] היסטוריה

הניו רפובליק נוסד על ידי הרברט קרולי וולטר ליפמן שנעזרו כלכלית בדורותי פיין ויטני ובעלה, וילאד סטרייט, שזכו בעיקר הבעלות על העיתון. ב-7 בנובמבר 1914 יצאה לאור המהדורה הראשונה של העיתון. קו העריכה היה ליברלי ופרוגרסיבי ועסק רבות בתיעוש שפקד את ארצות הברית החל מסוף המאה ה-19 ובהשלכותיו על החברה האמריקנית. חלקו של השבועון בעיצוב דעת הקהל והלך הרוח הפרוגרסיבי בקרב הממשל האמריקני נחשב גדול.

במהלך מלחמת העולם הראשונה דחק הניו רפובליק לכניסת ארצות הברית למלחמה לצד מדינות ההסכמה. לאחר המלחמה ראה השבועון בעין יפה את צמיחת המשטר קומוניסטי בברית המועצות. עם תחילת המלחמה הקרה השתנתה גישתו של השבועון והוא החל מבקר את מדיניותה של ברית המועצות. במהלך שנות ה-50 ביקר השבועון את המקארתיזם ורדיפת הקומוניסטים בארצות הברית. במהלך שנות ה-60 התנגד המגזין למלחמת וייטנאם אולם בו בזמן תקף את השמאל החדש.

ב-1975 נקנה השבועון בידי מרטין פרץ, מרצה מאוניברסיטת הרווארד למדעי החברה. פרץ, יוצא השמאל החדש, עזב את התנועה על רקע תמיכתה בתנועות שחרור לאומניות שונות, ביניהן הארגון לשחרור פלסטין. תחת פרץ החל העיתון לנקוט קו יותר פרו-אמריקני, פרו-ישראלי, בעד מדיניות חוץ אמריקנית נוקשה יותר וכלכלית לנטות לכיוון נאו ליברליזם. במהלך שנות ה-80 תמך העיתון בנשיא ארצות הברית רונלד רייגן ובמאבקו בקומוניזם. במהלך שנות ה-90 תמך העיתון במלחמת המפרץ, מלחמת קוסובו והמלחמה בבוסניה. תמיכה זאת הייתה בשם האמונה בהתערבות במשברים הומניטריים ובצורך להתשמש בכוח האמריקני על מנת לקדם את קו המחשבה האמריקני בעולם.

החל משנת 2000 חלה ירידה עקבית ותלולה במספר הקוראים של העיתון.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות