יתום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במי שהתייתם מהוריו; לערך העוסק במשמעויות אחרות של המלה "יתום", ראו יתום (פירושונים).
"יתומים", ציור של תומס קנינגטון משנת 1885, מוצג בטייט גלרי בלונדון
הגדל
"יתומים", ציור של תומס קנינגטון משנת 1885, מוצג בטייט גלרי בלונדון

יתום הוא אדם שאביו או אמו (או שניהם) נפטרו. השימוש המקובל במושג זה מתייחס למי שהתייתם קודם שהגיע לבגרות, משום שזהו מצב חריג, היוצר בעיות קיום ליתום.

לפתרון הבעיות הכלכליות שיוצר מותו של ההורה נוהגים הורים רבים לערוך בחייהם ביטוח פנסיוני, המבטיח לילדיהם הכנסה חודשית עד הגעתם לבגרות. להורים רבים לא פחות אין ביטוח פנסיוני, מצב המעמיד את היתום בפני בעיות קיום שפתרונן מוטל על ההורה הנותר או על מדינת הרווחה.

[עריכה] היתמות בספרות

דמויות של ילדים יתומים נפוצות מאוד בספרות, בעיקר בספרי ילדים ובספרי פנטזיה. היעדר ההורים מאפשר דמויות עצמאיות החיות חיים מעניינים מלאי אירועים והרפתקאות, ללא מגבלות ופיקוח של הורים וללא התחייבויות למשפחה. הילדים חסרי ההורים חותרים ושואפים לגילויים של חיבה. הורים בדרך כלל הם בעלי ברית של ילדיהם ומושיטים להם עזרה בעת הצורך, היעדר הורים מגביר את הקשיים שהילדים נתקלים בהם. באופן מטאפורי היתומים יכולים לנסות להבין את עצמם על ידי מציאת שורשיהם המשפחתיים. לעתים ההורים הם מיותרים לנושא העיקרי בסיפור, וכשהילד יתום פטור המחבר מלתאר את היחסים בינו לבין הוריו. אם הקשר בין ילד לאחד ההורים בסיפור הוא חשוב, מותו של ההורה השני מאפשר לסופר להתרכז בקשר יחיד. רבים מהיתומים בספרות הם חסרי בית ואסופים, סיפורם כולל חיפוש אחר הוריהם או קרובי משפחה אחרים.

דוגמאות ליתומים בספרות :

[עריכה] ראו גם