מנדולינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
מנדולינה
הגדל
מנדולינה
Ragazzo con mandolino  - Guglielmo Plüschow (1907).
הגדל
Ragazzo con mandolino
- Guglielmo Plüschow (1907).

המנדולינה היא כלי פריטה ממשפחת הלאוטה והעוד. היא בעלת ארבע זוגות מיתרים וסריגים. צורתה של המנדולינה היא בדומה לצורתו של שקד, ומכאן נובע שמה (באיטלקית "mandorla" - שקד). המנדולינות בנויות מעץ ומנגנים עליהן בעזרת מפרט. איטליה נחשבת כארץ הולדתה של המנדולינה, שם היא הופיעה בתקופת הרנסנס כהתפתחות של כלי פריטה מזרחי ושימושה היה בעיקר ככלי עממי. קיימים סוגים שונים של מנדולינות: מנדולינה נפוליטנית, מנדולינה רומית, מנדולינה מילאנית (לומברדו). המנדולינה הנפוצה ביותר היא המנדולינה הנפוליטנית. היא מכוונת כמו הכינור, בעלת מיתרי מתכת, סריגי מתכת, גשרית זזה ובטן בצורת שקד. באמצע המאה ה-18 הגיעה המנדולינה באיטליה לצורתה הסופית על ידי משפחות בוני כלים Vinaccia ו-Ferrari. גם בוני הכינור הידועים יצרו מנדולינות. בסוף התקופה הקלסית וראשית הרומנטיקה נודעו בוני המנדולינות Calace בנאפולי , מאוחר יותר (De Santi (1834–1916 ברומא ו- (1943–1856) Luigi Embergher . כיום הכלי נפוץ בכל העולם ומיוצר בייצור המוני. בישראל נודעו בוני הכלים סגל (גבעתיים)(כלי משלו בתמונה), ג. רון {קרית חיים} וכיום קרמן (תל אביב). בתחילת המאה ה-20 נגני מנדולינה וירטואוזים ובוני כלים, היגרו מאיטליה לארצות שונות באירופה, במזרח ובארצות הברית ובכך תרמו להתפשטות העולמית של המנדולינה. בעקבות הפצת המנדולינה בעולם נוצרו אסכולות נגינה שונות מאשר באיטליה ובכך הכלים החלו משתנים. השינוי הבולט ביותר הוא שינוי מבנה המנדולינה הנפוליטנית המסורתית. המנדולינה החדשה היא בעלת גב שטוח ולא בעלת גב עגול (כלי זה הפך למקובל מאוד באמריקה).

כיום קיימות בעולם מספר שיטות - אסכולות מרכזיות של נגינה במנדולינה. ראשית, האסכולה האיטלקית האותנתית שמנגנים בה במנדולינות נפוליטניות ומנדולינות איטלקיות אחרות. האסכולה הגרמנית דומה מאוד לאסכולה האיטלקית ומעודדת כתיבה של מוסיקה חדשה. האסכולה היפאנית מתמחה בנגינה וירטואוזית ובמוסיקה מודרנית. בארצות הברית מנגנים לרוב במנדולינות שטוחות בעלות פתחי תהודה דמויי f (בדומה לפתחי הכינור) מפתוח בוני הכלי Gibson מוסיקת בלוגראס, קאנטרי וג'אז. האסכולה הרוסית הגיעה ארצה עם העלייה והתבססה באר-שבע (ראה בהמשך).

מלחינים רבים כתבו יצירות מיוחדות למנדולינה או השתמשו בכלי ביצירותיהם. מן החשובים בהם: הנדל, ויואלדי, סקרלטי, מוצרט, בטהובן, ורדי, הומל, מהלר, איגור סטרווינסקי, הינדמית, ארנולד שנברג, וברן ובולז. ואילו בישראל: פאול בן-חיים, צבי אבני, חיים אלכסנדר ומיכאל וולפה.

בארץ המנדולינה נחשבת לכלי עממי או לכלי נגינה קל לחובבי מוסיקה. תזמורות של חובבי נגינה בכלי נוסדו החל משנות ה-20 של המאה הקודמת בהתישבות החלוצית בעמק יזרעאל ובעמק הירדן על ידי המורה גולדמן. בעמק הירדן עדיין קיימת תזמורת בהדרכת משה יעקובסון. הותיקה בין התזמורות, שממשיכה פעולתה משנות ה-40 ועד היום ברצף היא תזמורת שפיה , הידועה גם כאנסמבל הישראלי לכלי פריטה מיסודו של משה יעקובסון, שכתב ספרי לימוד לכלי ועיבד מאות יצירות לכלי פריטה. תזמורת נוספת קמה בראש העין בהדרכת בנימין בילסקי. כיום ממשיכות פעולתן מספר תזמורות נוספות: במועצה האזורית משנה "אנסמבל הר ועמק" וכן תזמורת חובבים קטנה באזור נתניה.

אסכולת באר-שבע

בעיר באר שבע קמה "אסכולה", אשר מתייחסת לכלי ככלי אמנותי לכול דבר כאחיו של הכינור והצ'לו, כלומר כלי נגינה אמנותי ווירטואוזי. אסכולת נגני באר-שבע במנדולינה, נוסדה והתפתחה החל משנת 1970 על ידי המורה לכינור ולמנדולינה שמחה נתנזון בקונסרבטוריון העירוני בעיר. בשל היותו כנר לימד נתנזון את תלמידיו את מיטב הרפרטואר לכינור וספרי המתודות של גדולי הכנרים, לצד הרפרטואר המקורי למנדולינה. נגינה זו מתאפשרת בשל הכוונון השווה של שני הכלים. במרוצת השנים נרקמה טכניקת נגינה חדשה במנדולינה, המבוססת על נגינה וירטואוזית ואמנותית של הרפרטואר הכנרי בנוסף על רפרטואר המנדולינה.

אחת הדוגמאות לשינוי טכני בנגינה היא אחיזת המפרט. את המפרט אוחזים בין שתי אצבעות לאגודל ובזווית למיתר. האחיזה המקובלת ברוב העולם היא אחיזה אנכית למיתר באצבע אחת ואגודל. שיטת נגני באר-שבע מאפשרת למפרט לנוע בחופשיות, ליצור גוונים שונים בצליל, לנגן קטעים מהירים בחופשיות, וליצור טרמולו (רעדוד) מהיר ואחיד המחקה את משיכת הקשת על מיתרי הכינור.

בשל דרישות גבוהות מהנגינה במנדולינה נדרשו כלי נגינה חדשים בעלי צליל עגול, מלא וחזק יותר מצלילה של המנדולינה הנפוליטאנית, בעלת הצליל הבהיר והמתכתי. וכאן הופיע האמן, בונה המנדולינות והגיטרות, אריק קרמן, אשר פיתח במהלך השנים מנדולינות מיוחדות המתאימות לדרישות האסכולה, המנדולינות של קרמן מצטיינות בצלילן החזק, בתהודת צליל ארוכה במיוחד, ובמעטפת צליל רכה ועגולה.

נגני האסכולה, המשיכו את לימודיהם אצל ממשיך דרכו של נתנזון, לב חימובייץ, סיימו בהצטיינות את האקדמיה למוסיקה בירושלים בכיתתו של הכנר מוטי שמידט והשתלמו בבתי ספר באירופה. נגני האסכולה פעילים וידועים מאוד בארץ ובעולם. ביניהם: שמואל אלבז, יעקב ראובן, אבי אביטל, שאול בוסתן, תום כהן ואלון שריאל.

[עריכה] קישורים חיצוניים