STS-41-B

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משימת מעבורת חלל
טלאי משימה
סמל המשימה
נתוני משימה
משימה STS-41-B
מעבורת צ'לנג'ר
כן שיגור ‎39A
שיגור 3 בפברואר 1984 8:00:00 EST
נחיתה 11 בפברואר 1984 7:15:55 EST
משך מסע 7 ימים, 23 שעות 15 דקות ו-55 שניות
גובה מסלול 350 ק"מ
נטיית מסלול 28.5 מעלות
מספר הקפות 128
אורך מסע 5,329,150 ק"מ
תמונת צוות המעבורת
משמאל לימין: גריוט, ליכטנברג, שאו, יאנג, מרבולד, פארקר
משמאל לימין: גריוט, ליכטנברג, שאו, יאנג, מרבולד, פארקר
המשימה הקודמת המשימה הבאה
STS-9 STS-41-C

STS-41-B, היא המשימה העשירית בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, והמשימה הרביעית במספר של מעבורת החלל צ'לנג'ר.

תוכן עניינים

[עריכה] צוות

  • מפקד המשימה: ואנס בראנד (Vance Brand)
  • טייס: רוברט גיבסון (Robert L. Gibson)
  • מומחה למשימה: ברוס מקקנדלס (Bruce McCandless II)
  • מומחה למשימה: רונלד מקניר (Ronald E. McNair)
  • מומחה למשימה: רוברט סטיוארט (Robert L. Stewart)


[עריכה] המשימה

לאחר משימת STS-9, שונתה שיטת הספירה של השיגורים. כך התקבל השם STS-41-B, במקום השם STS-11 (משימת STS-10 התבטלה בגלל עיכוב רב בקבלת והעמסת הציוד והמטען על המעבורת). כאמור, שיטת הספירה נועדה להיות יותר ספציפית. המספר 4 מייצג את הספרה האחרונה של שנת השיגור (1984), הספרה השנייה מייצגת את מקום הנחיתה (הספרה 1 מייצגת נחיתה במרכז החלל קנדי והספרה 2 מייצגת נחיתה בשדה התעופה הקליפורניה) והאות B מייצגת את מספר השיגור לאותה שנה (כאמור, STS-10 בוטלה. במקור הייתה אמורה להיקרא STS-41-A). לאחר אסון צ'לנג'ר ב-1986 חזרה שיטת הספירה המקורית.

משימתה הרביעית של הצ'לנג'ר יצאה לדרך ב-3 בפברואר 1984 בשעה 8:00 בבוקר לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית, כשהיא נושאת עליה: שני לווייני תקשורת, האחד של Western Union והשני אינדונזיה (PALAPA-B2). שני לוויינים אלו התפרסו ונערכו בעמדותיהם 8 שעות לאחר השיגור, אך הרקטות (PAM) של שני הלוויינים פעלו בצורה פגומה והכניסו אותם למסלול הקפה נמוך יותר מהמתוכנן. שני הלוויינים הוחזרו לפני הקרקע במשימת STS-51-A, על ידי מעבורת החלל דיסקברי.

במשימה זו, הצוות כלל את מפקד המשימה ואנס בראנד, שביצע את טיסתו השנייה בחלל (הראשונה שבה נכח - STS-5), הטייס רוברט גיבסון ושלושת מומחי המשימה: ברוס מקקנדלס, רונלד מקניר ורוברט סטיוארט.

ביום הרביעי למשימה בוצעה הליכת חלל על-ידי שני האסטרונאוטים מקקנדלס וסטיוארט. לראשונה, התבצעה הליכת חלל ללא חבל המחבר בין האסטרונאוט למעבורת, אלא באמצעות יחידת התמרון שבה שולט האסטרונאוט (MMU). וכך הפך מקקנדלס ללווין האנושי הראשון של כדור הארץ.

ביום השביעי של המשימה (9 בפברואר) ביצעו שני האסטרונאוטים הליכת חלל נוספת, שבה התאמנו על פרוצדורות תפיסה והחזרת לווין Solar Maximum Mission לכדור הארץ (דבר שדרש תיקון מסלול למשימה הבאה, STS-41-C).

צ'לנג'ר חזרה לכדור-הארץ ב-11 בפברואר 1984 בשעה 7:15 לפי שעון החוף המזרחי. משימה זו הייתה הראשונה שנחתה בפועל במרכז החלל קנדי. בסה"כ עברה המעבורת במשימה זו 5,329,150 ק"מ והקיפה את כדור-הארץ 128 פעמים.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים