גגאוזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גגאוזים
אוכלוסייה 207,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים מולדובה: 177,000
בולגריה: 15,000
רוסיה: 12,200
שפות רוסית
גגאוזית
דת נצרות אורתודוכסית

איסלאם סוני

קבוצות אתניות קשורות עמים טורקים אחרים

הגגאוזים הם עם טורקי.

ריכוזי גגאוזים נוצרים אורתודוקסים מהווים מיעוט אתני ברפובליקת מולדובה באוקראינה, בקזחסטן, בקירגיזסטן, ברומניה, ביוון ובבולגריה.

הגגאוזים היושבים בחבל ההיסטורי מולדובה מונים כ-250.000 נפש ומתרכזים בעיקר בחבל הקרוי גגאוזיה ובמחוז בוג'אק שבדרום בסרביה (היום באוקראינה). באוקראינה מתרכזים גגאוזים גם באזור אודסה וזפורוז'יה. הגגאוזים ביוון ובבלוגריה מונים כ-20.000 נפש.

הגגאוזים המוסלמים חיים בחלק האירופאי של תורכיה ובמקדוניה.

אבות הגגאוזים באים מהשבטים הנודדים "גוזי" ו"אוזי". מסמכים ביזנטיים מציינים את העובדה שבהמאה ה-11 השבט הנודד "גוזי" חצה את הדנובה ונכנס לחבלי בולגריה, מקדוניה יוון של היום. לאחר שהנוודים האלה התישבו קיבלו על עצמם את סגנון החיים הכפרי המקומי ואת הנצרות האורתודוכסית. עירוב בני השבטים האלה עם טורקים מהשבטים "פצ'נגים", "קומנים" ו"פולובצי" הם מקור הגגאוזים של ימינו.

המדינה הגגאוזית הראשונה הוקמה בחבל השייך היום לרומניה ונקרא "נסיכות דוברוג'ה" Principatul Dobrogea או בשפה הגגאוזית "אוזי איילת" Uzi Ayalet. נסיכות זו שגשגה כמאתיים שנה עד שנכבשה על ידי האימפריה העותמנית. בלחץ העותמנים היגרו הגגאוזים אל שטחים שנשלטו על ידי רוסיה. בתקופה שבין 1750 ובין 1846 הם עברו את הדנובה והתישבו בדרום בסרביה. השלטונות הרוסיים אילצו חלק מהשבטים הטורקים שישבו בבוג'אק להגר אל חצי האי קרים ובמקומם הושיבו גגאוזים ובולגרים. במקום הושבו גם סרבים נמלטים, גרמנים שהגיעו מדוכסות ורשה ועוד אחרים. רוסיה עזרה למתישבים בחלוקת קרקעות ולימוד השפה הרוסית, כולל קרוא וכתוב. המתישבים החדשים הפכו את הערבות השוממות של הבוג'אק לחבל חקלאי פורה. בחורף של שנת 1906 הכריזו הגגאוזים על אוטונומיה של "רפובליקת קומרט" Republica Comrat, אך העצמאות הזאת החזיקה מעמד רק 6 ימים.

השפה הגגאוזית נכתבה עד שנת 1957 באלפבית יווני ומשנת 1957 אומץ אלפבית קירילי שעבר התאמה.