איתם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֵתָם - התחנה השנייה של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.
לפי התורה, המקום נמצא ב"קצה המדבר"[1] - בגבול שבין מצרים ה"נושבת"[2] לבין מדבר ארץ מצרים[3].
לשם איתם יש דמיון בשם המצרי ח'תֵם, שמשמעותו מצודה, מבצר - מקום מוגן ומבוצר. יש מזהים את המקום בסֶרָפֵאוּם, הנמצאת צפונית לאגם המר שבאמצע הדרך בין אִסְמָעִילִיָה לאָבּוּ סֻלְטָן.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ גם ביציאת מצרים בשמות פרק י"ג פס' כ', וכן בפרשת מסעי בבמדבר פרק ל"ג פס' ו'.
- ^ היא "ארץ הנושָבת". השווה מול שמות פרק ט"ז פס' ל"ה, ועיין בפירוש הארוך לאבן עזרא שם.
- ^ היא "מדבר ארץ מצרים". השווה מול יחזקאל פרק כ' פס' ל"ו, ועיין בפירוש מצודת דוד שכותב שם: "במדבר הסמוך לארץ מצרים". המדבר הזה נקרא בדרך-כלל "מדבר שור", כמו בשמות פרק ט"ו פס' כ"ב.
| תחנה קודמת: סוכות |
מסעות בני ישראל | תחנה הבאה: פי החירות |

