קסנוטרנספלנטציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קסנוטרנספלנטציה (Xenotransplantation) הוא השתלה של תאים, רקמות או איברים, מזן אחד לאחר, כגון מחזירים לבני-אדם.

ישנו מחסור עולמי באיברים להשתלה, ולכן אנשים נפטרים בעודם נמצאים ברשימת ההמתנה לקבלת תרומת איברים. מחקרים מתקדמים בהבנת תהליכי מנגנון דחיית האיברים הביאו את המדענים לרמה שבה אפשר לשקול השתלת איברים מזנים אחרים, לרוב מחזירים. בשיטה זו יופחת הסיכוי לדחיית האיבר ובשלב כלשהו אף ייעלם כליל המחסור באיברים. בפרוצדורות אחרות, הנבדקות בניסויים קליניים במעבדות מחקר, שואפים המדענים להשתמש בתאים או ברקמות מזנים אחרים כדי לטפל במחלות חשוכות-מרפא כמו סרטן, איידס, סוכרת, מחלות כבד ומחלת פרקינסון.

נכון להיום, ידועים רק ניסיונות השתלה ספורים שעלו בהצלחה. כמה מטופלים שהיו זקוקים להשתלת כבד, טופלו באמצעות השתלת כבד חזיר זמנית, עד שיימצא תורם מתאים. כמה חולי פרקינסון שטופלו באמצעות תאי-עצב של חזיר, חוו שיפור ניכר.

האתגר הקשה ביותר בהשתלות מסוג זה הוא ההתגברות על הדחייה הטבעית של הגוף. בעיה זו קיימת גם בהשתלת איברים מבני-אדם לבני-אדם (השתלה מסוג זה ידועה בשם allotransplantation), אך היא חמורה הרבה יותר כשמדובר בזנים שונים. לכל תא בגוף יש אפיונים המגדירים את סוגו, אליהם מגיבה המערכת החיסונית בהתאם, אם אלו גופים זרים שפלשו למערכת, או לא. ככל שההבדל הגנטי בין התורם לבין מקבל התרומה גדול יותר, כך המערכת החיסונית מגיבה בחריפות יותר. כיום, חברות רבות מנסות להשביח גנטית חזירים, כדי שהקוד הגנטי שלהם יהיה דומה ככל האפשר לזה האנושי (בעל חיים כזה נקרא טרנסגני). חלק מהניסויים האלה זכו להצלחה חלקית.

חשש הקיים בהשתלות כאלו הוא האפשרות של התפשטות מחלות מהתורם. לדוגמה, קיימים נגיפי PERV שהחזירים חסינים מפניהם, אך בני-אדם רגישים להם. לכן בני-אדם שהושתלו בגופם תאים זרים נאלצים שלא לתרום דם לעולם, לתת דגימות דם תכופות ולקיים יחסי מין מוגנים כל חייהם. אף-על-פי-כן, מטופלים שקיבלו תאים מחזירים לא הראו כל סימן שהם נגועים בנגיף ה-PERV ממנו חששו המדענים. ההשלכות של השתלות מבעלי-חיים אחרים אינן ידועות כרגע.

כשל תפקודי של איברי אדם הוא דאגה כלל עולמית, הניצבת בפני התעשייה. למרות זאת, קסנוטרנספלנטציה מעלה שאלות מדעיות, רפואיות, חוקתיות ואתיות רבות וקשות. השפעתה הבלתי ידועה של קסנוטרנספלנטציה על מאגר הגנים האנושי ועל בעיות גנטיות ארוכות-טווח מחייבות נקיטת מידות זהירות. כמו-כן, שינוי הקוד הגנטי של החיות מהווה גם הוא מקור לדאגה.

[עריכה] קישורים חיצוניים