צבעי חתולים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן עניינים |
[עריכה] הקדמה
מוצאו של חתול הבית אותו אנו מכירים כיום אינו ידוע בבירור. עם זאת, ברור לנו שהוא מעין "גרסה" מבויתת של מין בר. עובדה זו מספקת למדענים רקע טוב למחלוקות וויכוחים לגבי מוצאו המדויק של חתול הבית. משום שדוגמת הפרווה הנפוצה אצל המינים השונים של חתולי הבר היא ה"מקרל טאבי" (Mackerel Tabby)נהוג לייחסה לדוגמת הפרווה המקורית של החתול. כך שהטבע הציג לאדם לראשונה את החתול בצבע המנומר או ה"טאבי" או ליתר דיוק את הטאבי החום. ככל הנראה, הטבע עיצב את דוגמת פרוות הטאבי על-מנת לסייע לחתול להסוות עצמו מפני טרפו. כך יכול היה החתול לארוב לעכברים וציפורים בין העשב או השיחים מבלי שיבחינו בו. בשל התפשטות הריבוי הטבעי של החתול וביותו קטן הצורך בצבעי ההסוואה ואז החלו להופיע צבעים נוספים בפרוות החתול. התפתחות הצבעים הטבעיים כנראה תישאר בגדר חידה. רוב הצבעים נוצרו על ידי מוטציות טבעיות.
[עריכה] צבעים
את צבעי החתולים ניתן לחלק בחלוקה גסה לשתי קבוצות עיקריות, דומיננטים (משום שהם ביטוי לגן דומיננטי) וצבעים מדוללים (dilute) (ביטוי לגן הדילול הרצסיבי). לכל צבע יש ביטוי מדולל כפי שניתן לראות בטבלה הבאה:
| דומיננטי | דילול |
| שחור | כחול |
| אדום | קרם |
| שוקולד | לילך |
| קינמון | חום צהבהב (Fawn) |
יוצא דופן הוא הצבע הלבן.אותו חתול שאנו רואים כלבן נוצר על ידי גן מחקה (בלעז mimic gene) משמע החתול גנטית לא לבן הוא יכול להיות, כחול, שחור, קליקו או כל צבע אחר אשר יעלה על הדעת אך מה שהעין רואה יהיה לבן כי לפרוות החתול חסר אותו הפיגמנט שיוצר את הצבע. הצבע הלבן מכסה על צבע אחר ומחביא אותו מן העין. קשה לדעת בוודאות איזה צבע החתול מכסה נוכל לקבל רמזים לצבע אפשרי מתעודת היוחסין, במקרה של חתול גזעי ולפי צבעי הגורים שיוליד החתול. חתולים אלה הם לא "לבקנים אמיתיים", צבע העיניים שלהם יהיה או נחושת-זהוב, או כחול או שניהם, עין כחולה ועין זהובה תופעה זו מכונה בשפה המקצועית “odd-eyes”. הלבקנים האמיתיים הנם נדירים מאוד.
חלק מהחתולים הלבנים בעלי העיניים הכחולות חרשים כמו כן גם חלק ניכר של חתולים לבנים בעלי צבע עיניים שונה גם חירשים ולעתים חרשים באוזן אחת. אצל החתולים הגזעיים באמצעות הרבעות מבוקרות של מגדלים הצליחו לנפות החוצה את החירשות, אך עדיין קיימת התופעה של החירשות בלבנים.
שילוב של האדום עם השחור יוצר את הדוגמה המכונה טורטי או טורטישל (tortoiseshell) צבע זה קיבל את שמו בגלל הדימיון לשריון צב. בגלל שגן הצבע האדום נישא על כרומוזום X חתולים בצבע הטורטי יהיו לרוב נקבות. נדירים הם הזכרים בצבע טורטי ולרוב יהיו עקרים. הדילול של הטורטי יהיה כחול קרם. ישנם גם שוקולד טורטי, לילך טורטי, קינמון טורטי וטורטי חום צהבהב.
[עריכה] דוגמאות פרווה
[עריכה] טאבי
דוגמת הטאבי היא נפוצה מאוד בחתולים ונהוג ליחסה כדוגמת הצבע המקורית של החתול. הטאבי יכולה להשתלב עם צבעים אחרים וליצור דוגמאות פרווה מרהיבות, כך יכול להיות חתול בצבע טאבי כחול, טאבי כסוף וכו'. חתול טאבי זהו חתול בגוון בסיסי של חום צהבהב המכוסה בפסים שחורים וסימן ברור בצורת "M" על הפנים.
הגן ה"אגוטי" (agouti) – זהו אותו גן הקובע את דוגמת הטאבי ואת צורתה. האגוטי גורים לבסיס השערה להיות צהוב כאשר בקצה השערה יהיה צבע אחר. גן זה עבר מוטאציות במהלך השנים וכך נוצרו דוגמאות טאבי שונות. הגן האגוטי יוצר טבעות צבע על כל שיערה. הגודל, הצורה ורוחב הטבעת על כל שיערה היא שקובעת את הדוגמה שתראה על החתול. הגן האגוטי יוצר דוגמאות פרווה מרהיבות למעט דוגמאות הטאבי הגן האגוטי בשילוב עם גן נוסף, האחראי לצבע לבן-כסוף בתחתית השיערה, יצר דוגמה מרהיבה ומיוחדת אותו מכנים הצ'ינצ'ילה אותו ניתן לראות בפרסיים ובגזעים אחרים. הצבע נוצר עקב טבעות שחורות בקצה השיערה. ז"א שכל השיערה לבנה כשרק שמינית השערה בקצה שחורה. הטאבי בשילוב עם הטורטי יוצר חתול בעל דוגמת הטאבי עם טלאים אדומים או קרמים בהתאמה. בשפה המקצועית צבע זה יכונה Patched Tabby או Torbie. חתולים אלה יהיו לרוב נקבות מהסיבה שחתולות אלה הינן טורטי בשילוב עם דוגמת הטאבי.
לטאבי 4 ואריאציות שונות:
מקרל טאבי (Mackerel Tabby)- פסים דקים לאורך הגוף. קיבל את שמו בגלל הדימיון לדג המקרל.
טאבי קלאסי נקרא גם טאבי מוכתם (Classic/Blotched Tabby)- פסים עבים יותר בצורת מערבולות.
טאבי מנוקד (Spotted Tabby)- פסי טאבי קטועים יוצרים דוגמה של נקודות.
טיקד טאבי (Ticked Tabby)- תבטאת בצורה שונה משאר דוגמאות הטאבי היא נפוצה ביותר בגזעי האביסיני והסומלי. הגוון הבסיסי בהיר יותר כאשר הדוגמה המפוספסת היא מינימלית ובולטת ביותר על הפנים, רגליים והזנב כמו כן ישנו פס בולט לאורך הגב.
[עריכה] כיתום לבן
כמו אצל מרבית החיות המבויתות גם לחתול יש גן הגורם לכיתום לבן, הפיגמנט יהיה חסר בחלק מהפרווה ולא בכולה. זוהי דוגמה מיוחדת מאוד משום שאין שני פרטים זהים לחלוטין למעט תאומים זהים. כל צבע ודוגמה יכולה להשתלב ביחד עם הכיתום הלבן (טאבי, כסוף, דוגמת חודים) לכל חתול יהיה פיזור צבע שונה. הטורטי בשילוב הכיתום הלבן מכונה בשם קליקו (Calico) ותראה כחתולה לבן עם טלאים גדולים של שחור ואדום כמובן ששאר גווני הטורטי יכולים להשתלב עם הלבן ויכונו שוקולד קליקו, דילוט קליקו וכו'. חובבי החתולים מבדילים את הכיתום הלבן הנגרם על ידי אותו הגן ל 4 דוגמאות פרווה שונות לפי כמות הלבן. מיטד (Mitted)- הרמה הנמוכה ביותר של הלבן, כפות הרגליים תהיינה לבנות. נפוץ מאוד בגזע הבירמן והרגדול. ביקולור (Bicolor)- מוגדר כחתול שעל שני שליש צבע ושליש לבן. לרוב יהיה בעל V הפוך לבן על הפנים ובטן לבנה אך לא בהכרח. הרלקין (Harlequin)- רמת הלבן תהיה בין הביקולור לואן. הלבן יהיה גבוה יותר על הגוף. ואן (Van)- חתול כמעט לבן לחלוטין למעט מסיכה וזנב בצבע, גם כן לא הכרחי עקב אקראיותו של הכיתום הלבן. בארגונים מסוימים מותרים גם 2-3 כתמי צבע על הגוף.
[עריכה] כסוף
ישנו גן בחתולים הנקרא גן מעכב (Inhibitor) הוא גורם לכל הצבעים המכונים כסופים. ביטוי הגן הוא בבסיס שערה לבן. הוא יוצר את צבעי העשן, הצ'ינצ'ילה, שיידד, של (Shell) והטאבי הכסוף. צבעים כמו הטאבי הכסוף והצ'ינצ'ילה נוצרים משילוב של הגן המעכב עם הגן האגוטי. דוגמאות הפרווה השונות שיוצר הגן המעכב (כפי שניתן לראות באיור)
1. של (Shell)- החתול נראה כמעט לבן לחלוטין כאשר רק שמינית מהשער בקצה צבועה. חתולים אלה ידועים בשם צ'ינצ'ילה.
2. שיידד (Shaded)- חתולים לבנים ששליש מקצה השערה בצבע. מכונים סילבר שיידד או אם הקצה בצבע אחר כמו אדום למשל יכונו כאדום שיידד במקרה של אדום.
3. עשן- חתולים בעל פרווה תחתי לבנה ומרבית השערה בעלת צבע מרחוק הם יכולים להראות כחתול בעל צבע חלק אך מקרוב כאשר מפרידים את השיער רואים פרווה לבנה. העשן יכול לבוא בכל הצבעים כגון: שחור, אדום, קרם, טורטי וכו'.
4. טאבי כסוף - חתול בעל דוגמת הטאבי רק במקום הפרווה התחתית הצהבהבה תהיה תחתית הפרווה לבנה.
[עריכה] דוגמת החודים
דוגמת החודים בחתולים היא מוטאציה נוספת של לבקנות. החתול יהיה בעל עיניים כחולות (חסר פיגמנט). הפרווה תהיה בהירה לבנה-חומה (תלוי בצבע החודים) והפיגמנט יופיע במלואו בחודי החתול. החודים הם: פנים, אזניים, רגליים וזנב. זהו צבע הרגיש לטמפרטורה. הגורים נולדים לבנים ומתכהים עם הגיל ככל שטמפרטורת הגוף יורדת עם הגיל או בסביבה קרה ואז החתול יתכהה יותר מהר. לכן לחתולים בצבעי החודים יש קריירת תערוכות קצרה יותר מלחתולים אחרים בגלל שהצבע "מתקלקל". דוגמת החודים יכולה להשתלב עם כל שאר הצבעים כמו למשל השחור ויקרא סיל פוינט, כחול חודים יקרא בלו פוינט, טורטי פוינט וכו. בשילוב עם הטאבי החתול יקרא לינקס פוינט לדוגמה בלו-קרם פוינט וכו'. ישנן שלוש דוגמאות של חודים. חודי סיאמי- החודים מאוד בולטים, רואים ניגודיות ברורה בין החודים לשאר הגוף כי צבע הגוף בהיר בצבע בז'י-חום או אפור תלוי בצבע החודים. אלה החודים שרואים בפרסיים (הימלאיה), סיאמי, רגדול, בירמן, בריטי, אקזוטי ועוד. חודי טונקינז- הצבע בין הגוף לחודים משתנה בהדרגה וההבדל בין צבע הגוף לחודים ברור אך פחות בולט מאשר בחודי הסיאמי. חודי בורמזי- ההבדל בין הגוף לחודים קלוש.
[עריכה] לקריאה נוספת
Robinson's Genetics For Cat Breeders & Veterinarians, Fourth Edition, Butterworth Heinemann, Boston, 1999.


