אנציקלופדיה אוצר ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית. שמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו. ייחודו הוא שהיה האנציקלופדיה הכללית (שאינה רק תלמודית) והעממית הראשונה בשפה העברית.

האנציקלופדיה 'אוצר ישראל' מורכבת מעשרה כרכים. הוּ‏צאה לאור על ידי יהודה דוד איזנשטיין (בעל האוצרות), בניו יורק בין השנים 19071913.

שנים ספורות לפני הוצאתה לאור של אנציקלופדיה אוצר ישראל יצאה לאור בניו יורק האנציקלופדיה היהודית. אייזנשטיין שכתב לא מעט ערכים באנציקלופדיה היהודית , לא היה מרוצה מהאופי הכולל שנשאה האנציקלופדיה היהודית. לאור זאת החליט איזנשטיין להוציא לאור אנציקלופדיה בעלת גוון מסורתי יותר, כך באה לעולם האנציקלופדיה אוצר ישראל. לצד עבודתו של איזנשטיין כעורך של האנציקלופדיה, הוא אף כתב כשליש מהערכים המופיעים בה.

במבוא לאנציקלופדיה מצוינים גם צ.ה.ברנשטיין, א.ה.רוזנברג, ד"ר ג. דייטש כמי שהשתתפו בכתיבת האנציקלופדיה. כמו כן השתתפו כותבים נוספים בכתיבת ערכים לאנציקלופדיה ביניהם הראי"ה קוק, ד"ר מרדכי מרגלית, מאיר איש שלום, זאב בכר ולוי גינצברג.

בנוסף להוצאה הראשונה בניו יורק, האנציקלופדיה יצאה גם בשני מהדורות נוספות. אחת מהן במהדורה משותפת ל-'שאפירא וואלנטין ושותפיו' לונדון ולהוצאה עברית 'מנורה', ברליןוינה בשנת (1924).

אוצר ישראל" ראתה את המחקר המודרני במדעי היהדות כהשערות שטרם הוכחו וכמדע שלא הגיע לפרקו ולכן העדיפה להסתמך על יסודות המסורת היהודית. כך למשל ביקורת המקרא מוזכרת באנציקלופדיה רק בערך מיוחד הנקרא 'בקורת'. רעיונותיהם וטענותיהם של חכמי ביקורת המקרא לא מובאים בערכים ספציפיים העוסקים במקרא עצמו.

למעט ערכים מסוימים, האנציקלופדיה 'אוצר ישראל' לא נחשבת למדויקת מבחינה מדעית אך למרות זאת היא זכתה לתפוצה רחבה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[[