ליזין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חומצת אמינו: ליזין | |
|---|---|
| שם לועזי | Lysine |
| סימון ארוך | Lys |
| סימון קצר | K |
| נוסחה כימית | C6H14N2O2 |
| משקל מולקולרי | 146 גרם למול |
| נקודה איזואלקטרית | 9.74 |
| שכיחות בחלבונים | 5.9% |
| pKa קרבוקסיל | 2.18 |
| pKa אמין | 8.95 |
| pKa שייר | 10.53 |
ליזין (Lysine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
השייר של ליזין מורכב מארבע קבוצות מתילן (CH2) ומקבוצת אמין (NH2) הנמצאת בקצה. קבוצת האמין נוטה לקלוט יון מימן ולהפוך ליון בעל מטען חשמלי חיובי (+NH3); מכאן שליזין הינה אחת משלוש חומצות האמינו הבסיסיות (בסיס מוגדר כתרכובת הנוטה לקלוט יוני מימן).
ב-pH נייטרלי (7) נוטה קבוצת האמין לקלוט יון מימן ולהופיע בצורת היון החיובי, בעל מטען חשמלי של 1+.
ליזין הינה חומצת אמינו חיונית - תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתזה בעצמם, ועל האדם לצרוך אותה דרך המזון. ליזין היא חומצת אמינו מגבילה בזרעי דגנים, אבל קיימת בקטניות. המקורות העיקריים של ליזין במזון הם בשר אדום, דגים ומוצרי חלב.
מחסור בליזין המגיע דרך המזון מביא למחסור בניאצין שיכול לגרום לחוסר בויטמין B. סיבוכים בריאותיים נוספים כתוצאה מחוסר ליזין בתזונה הם אבנים בכליות, עייפות, חוסר תיאבון ועוד. רבות התופעות אלה נקשרות לצורך בליזין לייצור נוגדנים.
תוספת ליזין למזון ידועה כאחת הדרכים לטיפול במחלת ההרפס, בצירוף דיאטה מעוטת ארגינין.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| איזולאוצין (Ile, I) · אלנין (Ala, A) · אספרטט (Asp, D) · אספרגין (Asn, N) · ארגינין (Arg, R) · גלוטמט (Glu, E) · גלוטמין (Gln, Q) · גליצין (Gly, G) · היסטידין (His, H) · ולין (Val, V) · טירוזין (Tyr, Y) · טריפטופן (Trp, W) · לאוצין (Leu, L) · ליזין (Lys, K) · מתיונין (Met, M) · סרין (Ser, S) · פנילאלנין (Phe, F) · פרולין (Pro, P) · ציסטאין (Cys, C) · תראונין (Thr, T) | |

