פלי"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פלי"ם, או בשמה המלא פלוגת הים של הפלמ"ח, הייתה הזרוע הצבאית הימית של הפלמ"ח בשנות ה-40.

הפלי"ם הוקמה באפריל 1945 ופורקה בשנת 1948. מפקדה הראשון של הפלוגה הימית של הפלמ"ח היה אברהם זכאי, לימים קצין המבצעים הראשון של חיל הים, בשיאה כללה הפל"ים כ-400 ימאים, 80 בוגרי קורס חובלים, וכ-70 בוגרי קורס מפקדי סירות.

הפלי"ם היוותה את פלוגה י' של הגדוד הרביעי של הפלמ"ח. תחום פעילותה כללו בין השאר:

  • העפלה: חברי הפלי"ם שימשו כמפקדי ספינות ההעפלה, אלחוטנים וטכנאים במבצעים של העפלה.
  • חבלה: יחידות הפל"ים היו אחראיות לחבלה בצי הבריטי ולמנוע ממנו לסכל את ניסיונות ההעפלה.
  • הכשרה: הפלי"ם הכשירה ימאים, חובלים ומפקדי סירות.
  • אימון: חברי הפלי"ם אימנו חלק מהמעפילים שנכלאו על ידי הבריטים בקפריסין לפעילות צבאית.

הבסיסים של הפל"ים היו בגבעת השלושה, נווה ים ומעברות.

במרץ 1948 פורקה הפלי"ם על פי פקודה של המטכ"ל של צה"ל וב-17 במרץ 1948 הוקם על בסיסה השירות הימי, שהיווה שלב ביניים להקמת חיל הים הישראלי, הפועל במסגרת צה"ל. לרשות החיל לא עמדו כל כלי שייט, ולכן נאלצו להשתמש באוניות מעפילים רעועות, שהוסבו לספינות מלחמתיות. החימוש כלל כמה תותחים ומקלעים. ב-21 במאי 1948 עזבה אח"י אילת את נמל חיפה ופנתה לת"א כשהיא מאויישת בפעילי עלייה ב' ואנשי הפלי"ם לשעבר. זו הייתה הפלגתה הראשונה של ספינת חיל הים.

מפקדי הפלי"ם צמחו כמפקדי החיל החדש. ביניהם ניתן למנות את יוחאי בן נון, מקים שייטת 13.

לא כל חיילי הפלי"ם שולבו ישר בשירות הימי החדש וכ-200 מהם סופחו לגדוד הרביע ונלחמו בשורותיו בקרבות ירושלים במהלך מלחמת העצמאות.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • לקסיקון כוח המגן העברי, הוצאת משרד הביטחון, 1992.