שושלת פהלווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שושלת פהלווי היא שושלת המלוכה האחרונה באיראן.

[עריכה] רזה שאה פהלווי (1877 - 1944)

שמו המקורי היה רזה ח'אן והוא עלה לשלטון לאחר שביצע הפיכה צבאית מוצלחת באיראן ב־1921.

כיהן כשר המלחמה והמפקד העליון של צבאו ומ־1923 היה גם ראש הממשלה. ב־1925 הכריז עצמו כשאה (קיסר). ב־1935 שינה את שם ארצו מפרס לאיראן. ביצע רפורמות במדינתו והידק את הקשרים עם שכנותיה. ב־1941 היה פרו-גרמני אולם אז אילצו אותו בעלות הברית לוותר על כסאו לבנו מוחמד רזה שאה והוא הוגלה לדרום אפריקה, שם מת.

[עריכה] מוחמד רזה שאה (1919 - 1980)

ערך מורחב – מוחמד רזה שאה פהלווי

מוחמד רזה שאה פהלווי עלה לשלטון לאחר גלותו של אביו והנהיג רפורמות בארצו. מתנגדו העיקרי היה איש הדת האייתוללה רוחאללה ח'ומייני שגלה מארצו ב־1963 והגיע לצרפת. הודח במהפכה האיראנית ב־1979 על ידי ח'ומייני. אחרי שהודח ב־1979 גלה ברחבי העולם עד שנקבר במצרים ב־1980.

בינו לבין מדינת ישראל נרקמה ידידות מיוחדת. השאה מכר בין השאר לישראל כמויות גדולות של נפט לאחר מלחמת ששת הימים. גם חברות בנייה ישראליות פעלו באיראן.

[עריכה] רזה כורש עלי (1960)

גלה לארצות הברית לאחר מהפכתו של ח'ומייני (1979) ומנסה כיום לשוב לשלטון באיראן בדרכים חוקיות ודמוקרטיות.