הכותל המערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תפילה בכותל המערבי
הגדל
תפילה בכותל המערבי

הכותל המערבי הינו שריד של חומה חיצונית שהקיפה את הר הבית בסוף תקופת בית שני, אשר נחשב למקום מקודש ליהודים ולמוסלמים.

תוכן עניינים

[עריכה] הכותל במסורת היהודית

הכותל המערבי הינו שריד של חומה חיצונית שהקיפה את הר הבית בסוף תקופת בית שני. למעשה, הכותל הינו החומה החיצונית מערבית של בית המקדש המורחב שבנה הורדוס. כיום, רובו של הכותל קבור מתחת לפני השטח, מלבד רחבת הכותל המערבי, הכותל הקטן, שהוא המקום השני הקרוב ביותר (מחוץ להר הבית) אל מקומו של קודש הקודשיםמנהרות הכותל נמצא המקום הקרוב ביותר אשר נמצא מול קודש הקודשים), ומספר מקומות בהם הכותל חשוף ומשמש בתור קיר לבתים פרטיים ברובע המוסלמי. חלק מהכותל נמצא גם בגן הארכיאולוגי בסמוך לרחבת התפילה. בגן הארכיאולוגי אפשר לגשת גם לכותל הדרומי.

הערבים כינו את הכותל בשם "כותל הדמעות", על שם תפילותיהם ובכיים של היהודים שבאו להתפלל שם, וכינוי זה התקבל יותר מאוחר גם לתיאור הכותל בשפה האנגלית (The Wailing Wall).

מדרש חז"ל ידוע קובע כי "שכינה לא זזה מעולם מהכותל המערבי", אך אין הכוונה למבנה שאותו מקובל לכנות היום "הכותל המערבי" אלא לאחד מכתלי בית המקדש.

[עריכה] הכותל במסורת המוסלמית

במסורת המוסלמית נזכר הכותל המערבי כמקום אליו קשר הנביא מוחמד את סוס הפלאים שלו אל-בוראק לאחר מסע הטיסה הלילי שלו ממכה אל מסגד אל אקצה. לכן נקרא הכותל בפי המוסלמים גם אל-בוראק. המופתי אמין אל חוסייני עשה שימוש במסורת זו כדי לדרוש בעלות על הכותל בתקופת המנדט הבריטי. על התאוריה הזו יש מחלוקת רבה. מסגד אל אקצה צמוד לכותל הדרומי ובעבר הוגים מוסלמים אמרו ששם דווקא סביר היה שהסוס ייקשר. באינציקלופדיית האיסלאם אין שום תזכורת לכותל המערבי כקשור לאיסלאם ובספרי תיירות של הוואקף עד 1990 גם כן אין שום תזכורת לעניין זה. הדבר מעלה השערות אם כן שהניסיון לקשור את אמונת האיסלאם לכותל המערבי היה למעשה ניסיון ממניעים פוליטיים [1].

[עריכה] הכותל בעת החדשה

מבט כללי על רחבת הכותל, ינואר 2006
הגדל
מבט כללי על רחבת הכותל, ינואר 2006

הכותל נכבש במלחמת ששת הימים ועבר לריבונות ישראלית, ומאז הגישה אליו נעשתה חופשית לכל. תמונת הצנחנים הדומעים אל מול הכותל היא מהתמונות המפורסמות בתולדות מדינת ישראל.

אל מול הקונצנזוס בדבר חשיבותו הדתית והלאומית של הכותל עומדים דבריו של ישעיהו ליבוביץ, במכתב שהתפרסם בעיתון "הארץ" ב־21 ביולי 1967, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, שבו גינה ליבוביץ את הנהירה לכותל בכלי רכב בעצם חג השבועות, והוסיף:

"אשר לליכוד הלאומי בצלו של הכותל - הנה הצעתי: תתוקן הרחבה שלפני הכותל כדיסקוטק הגדול ביותר במדינת ישראל, וייקרא שמו "דיסקוטק השכינה". דבר זה ישביע את רצונם של כל החוגים והפלגים בעם: של החילוניים - בשל היותו דיסקוטק, של הדתיים - בשל שם השכינה הנקרא עליו."
הכותל המערבי בשנת 1870
הגדל
הכותל המערבי בשנת 1870

היום הכותל משמש כבית כנסת עממי, שבו נערכים מאות של מניינים במהלך כל יום. רב הכותל הוא הרב שמואל רבינוביץ. נהוג שנערים המגיעים לגיל מצוות עולים לכותל בכדי לעלות לתורה. כמו כן, יש יחידות צה"ליות שמשביעות את חייליהם על תנ"ך ברחבת הכותל כמו חטיבת גולני וחטיבת הצנחנים. ונערכים בו אירועים ממלכתיים נוספים, כמו פתיחת יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.

המבקרים בכותל נוהגים לכתוב פתקים עם בקשות לאלוהים ולשימם בין אבני הכותל. בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית אופשרה הגישה לכותל גם מרחוק. מספר ארגונים יהודיים וביניהן ישיבת אש התורה מפעילים מצלמת אינטרנט שמשדרת לאינטרנט תמונה עדכנית במהלך כל שעות היום מהכותל. כמו כן, ישנו שירות חינם של חברת בזק לקבלת בקשות מכל רחבי העולם בפקס ובדואר אלקטרוני, על מנת לשים אותן בכותל.

[עריכה] מעמד מדיני

הכותל נכבש במלחמת ששת הימים, ועל כן הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בריבונות הישראלית עליו. אף-על-פי-כן, יש תמיכה רחבה בעולם להשארתו בידי ישראל בכל הסדר קבע. תמיכה זו אינה מתייחסת להר הבית הצמוד לכותל.

[עריכה] הכותל הקטן

הכותל הקטן הינו אתר תפילות יהודי, הנמצא במרכזו של הכותל המערבי של הר הבית, אל מול מקום קודש הקודשים ומהווה המשך ישיר של הכותל המערבי. במקום מתקיימות תפילות המאורגנות על ידי ארגון "כותלנו" מיסודה של ישיבת עטרת כהנים.

[עריכה] ראו גם

אבן ענקית במנהרות הכותל המערבי
הגדל
אבן ענקית במנהרות הכותל המערבי

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הכותל המערבי