גי מולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גי מולה (Guy Mollet) ‏ (31 בדצמבר 1905 - 3 באוקטובר 1975), פוליטיקאי צרפתי, מראשי ממשלות צרפת. שימש כשר חוץ וראש ממשלה בתקופת מבצע קדש. היה ידיד גדול לישראל.

נולד בפלר למשפחת פועלים ולמד באוניברסיטת ליל. החל ב-1936 כמורה לאנגלית בתיכון באראס ונהיה מזכ"ל התאחדות המורים בצרפת. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נפל בשבי הצרפתי, שוחרר ממנו ונכנס למחתרת. בין השנים 1945 ל-1949 ראש עיריית אראס. לאחר מכן יצג את המפלגה הסוציאליסטית באסיפה הלאומית, נבחר למזכ"ל המפלגה ב-1946, תפקיד בו כיהן עד סוף שנות השישים והיה שר בכמה ממשלות.

בבחירות 1956 הקים ביחד עם מנדס פרנס את החזית הרפובליקנית. נבחר לראש ממשלת צרפת בפברואר 1956 והצליח להחזיק מעמד בתפקידו שישה עשר חודשים, יותר מכל ראש ממשלה אחר ברפובליקה הרביעית הצרפתית. מולה היה ידיד אמיתי של מדינת ישראל ובתקופת היותו ראש ממשלה התהדקו מאוד היחסים בין מדינות וישראל קיבלה אספקה ניכרת של נשק שסייעה לה במבצע סיני ואף השתתף בשיחות סוור ב-22 באוקטובר 1956 בין ישראל לצרפת שכללו תיכנונו של מבצע סיני. מתקפה קרקעית ישראלית בגיבוי מבצע מוסקטיר: מטריה אוירית צרפתית-אנגלית לשמי ישראל ופיקוד אסטרטגי משותף לשלושת המדינות. את עזרתו לישראל נימק בצורך בחיזוקה על רקע אסון השואה. בתקופת שלטונו חלה הסלמה במאבק המורדים האלג'ירים ומולה נקט נגדם יד קשה, הצרפתים השתלטו על מטוס ובו חמישה מראשי המורדים ושמום בכלא. מולה התפטר במאי 1957 על רקע סיבוכים במלחמת אלג'יריה ועקב מצב כלכלי ופוליטי רעוע בצרפת. במאי 1958 השתתף ביוזמה להחזיר את שארל דה גול לשלטון ושימש כסגן ראש הממשלה בממשלתו הראשונה.