חה-ביי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חֶה-בּיי, או חביי (河北/Héběi) הוא מחוז במזרח סין. בירת המחוז היא שְה-גְ'יָה-גְ'װאנְג (石家庄/Shíjiāzhuāng)
שטחו של המחוז מקיף 187,700 קמ"ר ואוכלוסייתו מונה 68 מיליון נפש, רובה ככולה בני חאן. כפי שניתן לראות במפה, חלקים משטח מחוז זה הועברו לטובת המטרופולינים של בייג'ינג וטיינג'ין. טיינג'ין הייתה בירתו של המחוז, לפני שקיבלה מעמד של עירייה עצמאית.
החומה הסינית עוברת לאורך הצפון ההררי של המחוז עד לחוף הים בשַאנְחָאיגְװָאן. בדרומו המישורי של המחוז נמצאו שרידיו של אדם פקינג, קבוצה של הומו ארקטוס שהתגוררה באזור לפני מאתיים עד שבע מאות אלף שנה.
אקלימו של המחוז מונסוני יבשתי. החורפים קרים, הקיצים חמים, לחים וגשומי, והאביבים מאובקים עם נטייה לסופות חול; בנוסף, המחוז נוטה לסבול משטפונות ובצורות. חֶה-בּיי מהווה מקור לפחם וברזל והוא מרכז תעשיות טקסטיל, פלדה, ברזל ועוד.
| מחוזות: אן-חְוֶי · גַאן-סוּ · גְ'א-גְ'יַאנְג · גואנְג-דונְג (קאנטון) · גװֵי-ג'וֹאוּ · ג'יאנג-סו · ג'יאנְג-שׂי · גִ'י-לִין · חָאי-נַאן · חֶה-בּיי · חְה-נַאן · חוּ-בּײ · חוּ-נַאן · חֶי-לוֹנְג-גְ'יַאנְג · יוּ'ן-נַאן · לְיַאװ-נִינְג · סְה-צְ'וַאן · פֿוּ-גְ'יֵן · צִ'ינְג-חָאי · שָאַן-שׂי · שַאן-דונְג · שַאן-שׂי
אזורים אוטונומיים: גְװַאנְג-שִי · טיבט · מונגוליה הפנימית · נינְגְ-שׂיָה · שׂין-ג'יאנג עיריות: בּיְגִ'ינְג · צ'וּנְג-צִ'ינְג · שַאנְג-חָאי · טײֶן-גִ'ין אזורים מנהליים מיוחדים: הונג קונג · מקאו ראו גם: הסטטוס הפוליטי של טאיוואן |
|


