יצחק בר לוינזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יצחק בר לוינזון (ריב"ל, 1788 - 1860) מראשוני תנועת ההשכלה ברוסיה.

נולד ב-1788 בקרמניץ שברוסיה. התחתן ב-1807 אך התגרש ולא התחתן שוב. בגלל מחלה עבר ב-1813 לברודי, שם חי עד 1820. בתקופה בה חי בברודי התוודע לראשי תנועת ההשכלה במקום והושפע מרעיונותיהם. עבר בכמה ערים, עד שב-1823 חזר לקרמניץ, שם חי בחולי עד סוף ימיו ב-1860.

היה מהמפיצים הגדולים של רעיונות תנועת ההשכלה, ובין היתר קרא ללימוד עברית ושפות נוספות ולעבודת אדמה. הושווה על ידי רבים למשה מנדלסון וכונה "מנדלסון הרוסי". חיבר את הספר תעודה בישראל (נדפס ב-1828) בו הציע תוכנית חינוכית ברוח ההשכלה ועזר בביצוע תכנית בתי הספר ליהודים של הצאר ניקולאי.


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.