מסורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שנועדה לקבוע את נוסחו הסופי והאחיד, שנערכה סופית במאה העשירית, ולמנוע שינויים או טעויות, בתקופה שבה הפצת הכתובים הייתה רק על ידי העתקת כתבי יד בידי "סופרים".
מטרתה של המסורה הייתה לקבע את נוסח המקרא כפי שנמסר מדורי דורות, באמצעות ספירת מילים, צירופי מילים ותופעות שונות, שעברו במשך מאות שנות פעילותה. עיקר מטרתה ליצור נוסח אחיד שיהיה מקובל בכל קהילות ישראל.
למסורה היו שני ענפים עיקריים: הענף הבבלי (מסורה בבלית), והענף הטברני (מסורה טברנית). המסורה הטברנית נחשבה למדוייקת יותר, והיא זו שהתקבלה בסופו של דבר בעם ישראל. החכמים שערכו את המסורה, למן המאה השמינית עד המאה העשירית, מכונים בעלי המסורה, והנודעים שבהם היו אהרן בן אשר ומשה בן נפתלי. חכמי המסורה גם קבעו בכתב את הניקוד ואת טעמי המקרא.
[עריכה] ניצני הערות מסורה בתלמוד
במסכת קידושין ל ע"א דנים החכמים בספירת פסוקי התורה ואותיותיה:
- לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. שהיו אומרים: וא"ו ד"גָּחוֹן" (ויקרא יא,מב) - חציין של אותיות של ספר תורה. "דָּרֹשׁ דָּרַשׁ" (ויקרא י,טז) - חציין של תיבות. וְהִתְגַּלָּח (ויקרא יג,לג) - של פסוקים. "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר" (תהלים פ,יד) - עי"ן ד"יער" חציין של תהלים. "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן" (תהלים עח,לח) - חציין דפסוקים.
- בעי רב יוסף: וא"ו ד"גחון" - מהאי גיסא או מאידך גיסא? אמרו ליה: ניתי ספר תורה ואימנינהו! מי לא אמר רבה בר בר חנה: "לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום"? אמר להם: אינהו בקיאי בחסרות וביתרות, אנן לא בקיאינן.
- בעי רב יוסף: "והתגלח" - מהאי גיסא או מאידך גיסא? אמר ליה אביי: פסוקי מיהא ליתו למנויי'! - בפסוקי נמי לא בקיאינן; דכי אתא רב אחא בר אדא, אמר: במערבא פסקי לה להאי קרא לתלתא פסוקי: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" (שמות יט,ט).
- תנו רבנן: חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ספר תורה; יתר עליו תהלים - שמונה; חסר ממנו - דברי הימים שמונה.
על-פי דברי הברייתא, האות וא"ו של המילה "גחון", חוצה את אותיות התורה לשניים; "דרש דרש" חוצה את מילות התורה לשניים; ו"והתגלח" חוצה את פסוקיה. עוד עולה מדברי הברייתא, כי סך פסוקי התורה הוא 5888; פסוקי תהלים 5896; דברי הימים 5880.
למעשה, דברי הברייתא אינם תואמים לספרי התורה של נוסח המסורה המצויים בידינו וכבר רב יוסף בגמרא עמד על העובדה כי אין ספרי התורה שלהם אחידים בנוסחיהם.
[עריכה] ספרים העוסקים במסורה
- אהרן בן אשר, "דקדוקי הטעמים", ירושלים תשכ"ז.
- "אכלה ואכלה", הוצאת פרענסדארף, הנובר תרכ"ד.
- ר' דוד קמחי (רד"ק), "עט סופר", ליק תרכ"ד.
- אליהו בחור אשכנזי, "מסורת המסורת".
- רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה, "מסורת סייג לתורה".
- ר' ידידיה מנורצי, "מנחת שי". מהדורה חדשה של מנחת שי לתורה הכין צבי בצר, ירושלים תשס"ה.
- ישראל ייבין, "כתר ארם צובה ניקודו וטעמיו", ירושלים תשכ"ט.
- הנ"ל, "מבוא למסורה הטברנית", ירושלים תשל"ב.
- הנ"ל, "המסורה למקרא", ירושלים תשס"ג.
- מרדכי ברויאר, "כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא", ירושלים תשל"ז.
- מנחם כהן, "מהו 'נוסח המסורה', ומה היקף אחיזתו בתולדות המסירה של ימה"ב", עיוני מקרא ופרשנות ב (תשמו) 229-256.
- הנ"ל, "האידיאה בדבר קדושת הנוסח לאותיותיו וביקורת הטקסט", דעות מז (תשל"ח) 83-101.
- יוסף עופר, "המסורה הבבלית לתורה - עקרונותיה ודרכיה", ירושלים תשנ"ה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ספרות המסורה של דורנו, יוסף עופר

