ספרות מאיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיטות ספירה
  • ספרות ערביות:
    • ספרות ערביות מערביות
    • ספרות ערביות מזרחיות
ארמניות | בבליות | ברהאמיניות |
אטרוסקיות | עבריות | חמר | יווניות |
יווניות אטיקות | יפניות | מאיה |
מצריות | סיניות | קוראניות |
קיריליות | רומיות
בסיס

בסיס 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7,
8, 9, 10, 11, 12, 13, 16,
20, 24, 26, 27, 30,
32, 36, 60, 64

המספרים מ-0 ועד 19, בספרות המאיה
הגדל
המספרים מ-0 ועד 19, בספרות המאיה

ספרות המאיה עומדות בבסיס שיטת הספירה של בני המאיה. שיטת הספירה מבוססת על בסיס 20, ומכילה שלושה סמלים בלבד: נקודה מסמלת 1, קו מסמל 5, וצורה דמויית קונכיה מסמלת 0. בעזרת הסמלים ל-1 ול-5 ניתן לכתוב בצורה קומפקטית יחסית כל מספר בין 1 ל-19. כדי לכתוב מספרים גדולים יותר, מקבצים את הספרות השונות בצורה אנכית, כאשר הספרות המשמעותיות יותר למעלה. למשל, המספר 25 נכתב על ידי נקודה אחת (המסמלת את המספר 1X20=20) ובמרחק מה מתחתיה קו (המסמל את המספר 5).

בחישובי לוח שנה, המאיה נהגו לכפול את הספרה השנייה ב-18 במקום ב-20, כך שנקודה אחת מעל שני אפסים תסמל 360, ככל הנראה מכיוון שזהו בקירוב מספר הימים בשנה (אף כי ידוע כי למאיה היה חישוב מדוייק למדי של מספר הימים בשנה).

אף ששיטת הספירה של המאיה עתיקה, היא מתוחכמת למדי ומכילה שני רעיונות מרכזיים בשיטות הספירה המודרניות: ערכי מיקום (מתן ערך לספרה על פי מיקומה במספר ולא רק הסימן שלה), והספרה אפס (שהופיעה בשיטת הספירה ההודית זמן רב לאחר שהופיעה בשיטת הספירה של בני המאיה).