מייק אולדפילד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל גורדון (מייק) אולדפילד (נולד ב-15 במאי 1953) הוא מוזיקאי, מלחין ויוצר אנגלי. אולדפילד ידוע בסגנונו הרב-תחומי המשלב רוק מתקדם ומוזיקת ניו-אייג', שמתבטאים היטב ביצירתו "פעמונים צינוריים" (Tubular Bells), שבעקבותיה התגלה ונהפך ליוצר מפורסם.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת הקריירה והפריצה הגדולה
אולדפילד נולד ברידינג, אנגליה להוריו מורין וריימוד. שני אחיו, טרי אולדפילד, וסאלי אולדפילד, מוזיקאים אף הם ומשתפים עימו פעולה באלבומיו השונים.
אולדפילד החל בקריירה מוזיקאלית כבר בילדותו, כשהוא מופיע בצמדים שכללו אותו, את אחיו ואת אחותו. ב-1970 היה שותף בלהקת הליווי של קווין איירס כבסיסט, וב-1971 הוציאה הלהקה את האלבוםShooting at the Moon.
במהלך אותן שנים החלה יצירתו המפורסמת "פעמונים צינוריים" לרקום עור וגידים. לאחר שהשמיע גירסת הדגמה של היצירה למספר חברות תקליטים ונדחה שוב ושוב, שמע את היצירה ריצ'רד ברנסון, שעסק באותה תקופה בשיווק מוצרים דרך הדואר. ברנסון ששם את אמונו באולדפילד, הקים לייבל עצמאי לצורך הפצת האלבום, והשקיע כסף רב בהפקתו. הלייבל - וירג'ין (Virgin באנגלית), שהיה אלבום הבכורה שלו, הפך לימים לאימפריה כלכלית בשווי מילארדי דולרים הכולל בין השאר חברת תעופה, הוצאה לאור, ורשת טלפונים סלולריים.
אלבום הבכורה כלל את היצירה בת 49 הדקות לבדה. לאולדפילד יצא שם של וירטואוז, לאחר שהוקלט באלבום כשהוא מנגן על כמעט 30 כלים מוזיקליים שונים, ביניהם גיטרה אקוסטית, חשמלית ובאס, פסנתר, מנדולינה, כלי הקשה, כינור, וכמובן פעמון צינורי - מעין כלי הקשה הבנוי מצינורות מתכת חלולים, שעל שמו נקראת היצירה. האלבום זכה להצלחה מסחררת, שהה 264 שבועות בפסגת המצעד הבריטי, מכר כ-16 מיליון עותקים והקפיץ את אולדפילד למעמד של כוכב. ביצירה האינסטרומנטלית נעשה שימוש בפסקול של הסרט "מגרש השדים", ואולדפילד קיבל בזכותה את פרס הגראמי.
[עריכה] המשך הקריירה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] רשימת אלבומים
- 1973 – Tubular Bells
- 1974 – Hergest Ridge
- 1975 – Ommadawn
- 1978 – Incantations
- 1979 – Platinum
- 1980 – QE2
- 1982 – Five Miles Out
- 1983 – Crises
- 1984 – Discovery
- 1987 – Islands
- 1989 – Earth Moving
- 1990 – Amarok
- 1991 – Heaven's Open
- 1992 – Tubular Bells II
- 1994 – The Songs of Distant Earth
- 1996 – Voyager
- 1998 – Tubular Bells III
- 1999 – Guitars
- 1999 – The Millennium Bell
- 2002 – Tr3s Lunas
- 2003 – Tubular Bells 2003
- 2005 – Light & Shade


