זהרה שץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זהרה שץ (1916 - 1999), עוסקת באמנות.

זהרה נולדה בירושלים בשנת 1916 כבתם של ד"ר אולגה שץ ופרופ' בוריס שץ, מייסד "בצלאל". את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה העברית בירושלים ואת השתלמותה באמנות עשתה בפאריז. במקביל לפעילותה בשטחי אמנות שונים, עסקה גם בהוראת האמנות בישראל ובארצות הברית, הייתה יועצת לעיצוב תעשייתי במשרד המסחר והתעשייה.

עוטרה בפרסים רבים: פרס דיזנגוף לאמנות, פרס יד-ושם, פרס המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק ופרס הזהב בטריאנלה מילאנו. ב-1955 הוכתרה ככלת פרס ישראל לציור ופיסול.

הציגה בתערוכות יחיד רבות בארץ ובחו"ל, ביניהן במוזיאון תל אביב לאמנות, בבית האומנים בירושלים ובמוזיאון סן-פרנסיסקו לאמנות מודרנית. כמו כן השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות במוזיאונים וגלריות בעולם.

בין עבודותיה המייצגות: קירות, פנלים, תשמישי קדושה, פסלים בתנועה (מוביילים), דלתות ועוד. הן הוצגו במקומות רבים בארץ ובעולם ובכללם אביג'אן שבחוף השנהב, אטלנטיק סיטי, דן כרמל בחיפה, אל-על בלונדון, "יד-ושם", בית חולים "הדסה" בעין כרם ובקרית האוניברסיטה העברית הר הצופים.

זהרה שץ הייתה האחרונה לשושלת שץ ונפטרה ב-1999 בגיל 83 בירושלים.