פורטל:היישוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עריכהפורטל היישוב
כרזה ברומנית ובהונגרית משנות השלושים, המפרסמת סרט על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל
הגדל
כרזה ברומנית ובהונגרית משנות השלושים, המפרסמת סרט על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל
היישוב הוא השם שניתן ליישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מסוף המאה ה-19, עם היציאה מחומת ירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקוה, ונמשכה בעליית הבילויים בשנת 1882 וייסוד מושבותיהם, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

יישות זו נקראה גם "היישוב העברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות.

לביטוי "היישוב" יש וריאציות נוספות, "היישוב היהודי" - לשם הבדלה בין היהודים בארץ ישראל לבין ערביי הארץ, "היישוב החדש" - להבדלה בין מתיישבי הארץ הציונים לבין תושבי הארץ היהודיים זה מכבר בני "היישוב הישן", ו"היישוב המאורגן" - להבדלה בין הסרים למרות הנהגת היישוב לבין אלו שלא סרו למרותה.

עריכהמאמר נבחר

סמל ההגנה בשנות הארבעים

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, והיווה למעשה את התשתית להקמת צה"ל עם הקמת המדינה.

ההגנה הוקמה ביוני 1920 על ידי מפלגת אחדות העבודה, כחלק משינוי התפיסה הבטחונית של ראשי מוסדות היישוב. עד לאותה תקופה, התפיסה הבטחונית של היישוב בארץ ישראל דגלה בהגנה על יישובים בודדים, אך בעקבות מאורעות תל-חי השתנתה תפיסה זו והיה צורך להקים ארגון שיוכל להגן על כל הארץ. על מנת לבצע את השינוי, פורק ארגון השומר ובכינוס של "אחדות העבודה" בחוות כנרת, הוחלט להקים את ארגון ההגנה. המפלגה התקשתה לממן ולהרים ארגון בסדר גודל כזה, ולאחר כחצי שנה הועברה השליטה בארגון לידי ההסתדרות, שאיחדה לתוכו את חברי גדוד העבודה.

עריכהתמונה נבחרת
חלוצים בשדות קיבוץ נען בשנת 1936.
עריכההידעת?

יצחק שדה

בשנת 1942, בעת שצבאות הגנרל הנאצי ארווין רומל התקדמו אל ארץ ישראל, תכננו ראשי היישוב לרכז את התושבים היהודים במובלעת מבוצרת בין חיפה ועמק יזרעאל, על מנת להלחם באויב עד לאיש האחרון. תוכנית זו, שהגה יצחק שדה, כונתה "מצדה על הכרמל", או בשמה האחר "תוכנית הצפון". לאחר תבוסתו של רומל נגנזה התוכנית. תקופת התקדמותו של רומל ידועה בקורות היישוב כמאתיים ימי חרדה.
עריכהערכים מבוקשים

המחלקה המדינית - פריצת מחנה עתלית - גדוד מגיני השפה - ישראל דב פרומקין

עריכהערכים דורשי שיפור
עריכהערכים מומלצים
עריכההגנה וביטחון

המאורעות

המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. הם כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו.
מאורעות תר"פ - פרעות תרפ"א - מאורעות תרפ"ט - מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

ארגוני הגנה וביטחון

בר גיורא - השומר - גדוד נהגי הפרדות - הגדודים העבריים - ההגנה - פלמ"ח - אצ"ל - לח"י - תנועת המרי העברי - משטרת היישובים העבריים - נוטרות - המשמר הנע - הנודדת - פלוגות הלילה המיוחדות (פלוגות אש) - פלוגות השדה - התע"ש.

זרוע האוויר ביישוב

ראשית התעופה העברית בארץ ישראל - הקלוב הארצישראלי לתעופה - חברות תעופה עבריות ביישוב - מחלקת הטיס של הפלמ"ח

המודיעין ביישוב

ניל"י - הש"י.

פעולות ואישים

חומה ומגדל - העלייה לחניתה - גדר הצפון - כביש הצפון - מצודות טאגארט - ליל הגשרים - פריצת מחנה עתלית - פיצוץ תחנות הראדר הפריצה לכלא עכו - דוד תדהר "הבלש העברי" - צ'ארלס אורד וינגייט "הידיד". צ'ארלס טגארט מקים גדר הצפון ומצודות טגארט. כופר היישוב. אברהם שפירא "זקן השומרים".

עריכהמלחמת העולם השנייה

היישוב במלחמת העולם השנייה

היישוב בימי מלחמת העולם השנייה - ההתנדבות לצבא הבריטי - הבריגדה העברית - צנחני היישוב - שבויי היישוב - כ"ג יורדי הסירה - טביעת הספינה ארינפורה - ליגה V - המשמר האזרחי (הראשון) - חיל העם - משמר המולדת.

היישוב והשואה

ההעברה - תגובת היישוב לשואה - ועד ההצלה - מאתיים ימי חרדה - ספר עדות - ילדי טהרן.

עריכהעליות
על סיפון אוניית המעפילים "לוחמי הגטאות", מאי 1947
הגדל
על סיפון אוניית המעפילים "לוחמי הגטאות", מאי 1947

המעפילים

עריכההנהגת היישוב

מנהיגות נבחרת

מנהיגים רוחניים ואידיאולוגיים

מנהיגי מחתרות

ראשי ערים

עריכהההתיישבות
ראו גם: כרונולוגיית ההתיישבות בארץ ישראל

ההתיישבות במושבות ובערים

(בשמותיהן כיום)

הרחוב הראשון בתל אביב (כיום רחוב הרצל) וברקע בניין גימנסיה הרצליה
הגדל
הרחוב הראשון בתל אביב (כיום רחוב הרצל) וברקע בניין גימנסיה הרצליה

התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד - הקיבוץ הארצי - הקיבוץ הדתי.

קיבוצים ומושבים

(בשמותיהם כיום)

דגניה - כפר גלעדי - נהלל - יגור - נען - גבעת ברנר - באר טוביה - כפר מל"ל - כפר ורבורג - כפר יהושע - כפר יחזקאל - תל עמל (ניר דוד), ראשון ישובי המגדל וחומה - חניתה - טירת צבי - נגבה - ניצנים - רוחמה - יד מרדכי - רמת רחל - רוחמה - חניתה - בלפוריה - גבת - גבע - רמת הכובש - מעלה החמישה - קריית ענבים - עין שמר - מרחביה (קיבוץ) - מרחביה (מושב) - כנרת (הקיבוץ) - כפר רופין - 11 הנקודות בנגב.

המוסדות המיישבים

קרן קיימת לישראל - הסוכנות היהודית - המשרד הארצישראלי - קרן היסוד - יק"א - פיק"א - קהילת ציון אמריקאית - רסקו - הכשרת היישוב

פעילי ההתיישבות ומתכנניה

ארתור רופין
הגדל
ארתור רופין
  • יהושע חנקין: גואל אדמות הארץ. עסק ברכישת קרקעות להתיישבות יהודית בארץ התקופת היישוב.
  • מנחם אוסישקין: יושב ראש הקרן הקיימת לישראל בתקופת היישוב.
  • ארתור רופין: מאבות ההתיישבות בארץ בתקופת היישוב. הקים את המשרד הארצישראלי שניהל את פעולות ההתיישבות של התנועה הציונית.
  • אוטו ורבורג: מדינאי ציוני שהיה ממקימי המשרד הארצישראלי ביפו וממקימי חברת הכשרת היישוב.
  • אברהם הרצפלד: מהפעילים המרכזיים של הקמת נקודות התיישבות ברחבי הארץ בתקופת היישוב. לימים חבר כנסת.
  • שלמה לביא: מאבות התנועה הקיבוצית]]. אבי רעיון הקבוצה הגדולה (שהפכה במרוצת הזמן לקיבוץ). לימים חבר כנסת
  • לוי אשכול: איש התיישבות, כלכלה ובטחון בתקופת היישוב. לימים ראש ממשלת ישראל.
  • ריכרד קאופמן: אדריכל ומתכנן ערים. אבי התשתית התכנונית של מושבים וקיבוצים בתקופת היישוב. כן תכנן את העיר עפולה וחלקים משכונות הגנים בירושלים.
  • אריך מנדלסון: אדריכל בעל שם עולמי שתכנן מבנים עירוניים בעלי ערך בתקופת היישוב.
  • יוסף ויץ. מראשי קרן קיימת לישראל ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות וברכישת קרקעות בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.
עריכהכלכלה

תעשייה

כרמל מזרחי - וולקן - לודזיה - אתא - פניציה - שמן - עלית - עסיס - מפעל המלח בסדום - תחנת הכח בנהריים - תחנת הכח רדינג - נשר - סולל בונה - תנובה - אגד.

בנקים

שטר של 500 מיל (חצי לירה ישראלית) מסדרת "בנק אנגלו-פלשתינה" (הודפס אחרי קום המדינה).
הגדל
שטר של 500 מיל (חצי לירה ישראלית) מסדרת "בנק אנגלו-פלשתינה" (הודפס אחרי קום המדינה).

ספנות

תעופה

ערך מורחב - ראשית התעופה העברית בארץ ישראל

עריכהחברה

תנועות ומפלגות

  • גדוד העבודה: ארגון חלוצי שיתופי שהוקם בשנת 1920 על ידי חניכיו של יוסף טרומפלדור. על ראשיה נמנה יצחק שדה לימים מפקד הפלמ"ח ואלוף בצה"ל. חברי הגדוד נדדו בכל רחבי הארץ ועבדו בבנין, סלילת כבישים, ייבוש ביצות והקמת יישובים. לאחר פרישת אנשי האגף השמאלי שדגלו בקומוניזם חדל הארגון לפעול בשנת 1927.

החרדים

תנועות הנוער

עריכהבריאות

קופת חולים כללית - קופת חולים לעובדים לאומיים - בית החולים שערי צדק - מרכז רפואי הדסה - אסותא - בית החולים ביקור חולים - משגב לדך

עריכהתחיית השפה העברית
אליעזר בן יהודה
הגדל
אליעזר בן יהודה
עריכהתקשורת המונים

רדיו

תחנת השידור של ארגון ההגנה: החלה בשידוריה ב 13 במרץ 1940. תחנת הרדיו הממלכתית של מדינת ישראל היא המשכה הישיר.

עיתונים

עתון "הצבי" בעריכת אליעזר בן יהודה
הגדל
עתון "הצבי" בעריכת אליעזר בן יהודה

ראו גם: תולדות העיתונות בא"י

הצבי - חבצלת - הלבנון - דואר היום - דבר - הארץ - הירדן - המשקיף - החרות - הצופה - משמר - הבוקר - ידיעות אחרונות - מעריב - The Palestine Post - קול העם.

שבועונים

  • חזית העם: שבועון של האגף הקיצוני של התנועה הרוויזיניסטית. הופיע בין השנים 1931 ל 1934.
  • העולם הזה: שבועון חדשות בתקופת היישוב ובימי המדינה. נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי ונקרא בראשיתו "תשע בערב". שמו הוחלף ל"העולם הזה" בשנת 1946. השבועון כלל שפע צילומים והתרכז בעניני תרבות, אמנות ואופנה. לאחר קום המדינה נרכש על ידי אורי אבנרי והפך לשבועון פוליטי אנטי ממסדי.
שער השבועון "הגלגל" שיצא ב10 במאי 1945, בשבוע בו הוכרז נצחון בעלות הברית על הנאצים
הגדל
שער השבועון "הגלגל" שיצא ב10 במאי 1945, בשבוע בו הוכרז נצחון בעלות הברית על הנאצים
  • הגלגל: שבועון בעברית של תחנת השידור המנטורית בעברית "קול ירושלים". הופעתו החלה בבשנת 1943 ונמשכה עד לסמוך להקמת המדינה.
  • דבר השבוע: שבועון חדשות. הוצא לאור על ידי העתון "דבר", החל משנת 1946. בימי המאבק על הקמת המדינה היה רב תפוצה והביא צילומים בלעדיים מזירות האירוע ומאזורי הקרבות. בשנות השישים הפך למוסף השבת של "דבר". הופעתו חדלה עם סגירת "דבר".

שבועוני ילדים ונוער

עתוננו לילדים קטנים - דבר לילדים - משמר לילדים - במעלה

עיתונאים ועורכים

ברל כצנלסון - משה ביילינסון - איתמר בן אב"י - נח מוזס - עזריאל קרליבך - משה יוסף גליקסון - אורי קיסרי - דוד זכאי - זלמן שזר - הרצל רוזנבלום - אייזיק רמבה - יוסף הפטמן - גרשון אגרון - חביב כנען - ברכה חבס - גרשום שוקן.

קריקטוריסטים

אריה נבון - יוסף בס.

עריכהספרות, תרבות ואמנותה

גדולי היוצרים בספרות העברית שהמשיכו יצירתם בארץ ישראל

חיים נחמן ביאליק
הגדל
חיים נחמן ביאליק

סופרים ומשוררים

יוסף חיים ברנר - שלמה צמח - ש"י עגנון - רחל - אלכסנדר פן - אברהם שלונסקי - לאה גולדברג - יהודה בורלא - יצחק שמי - אשר ברש - ש. בן ציון - חיים הזז - משה סמילנסקי - אביגדור המאירי - דבורה בארון - אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) - נתן אלתרמן - אורי צבי גרינברג - ס. יזהר - משה שמיר - יגאל מוסינזון - יעקב אורלנד - חיים גורי - הכנענים.

הוצאות ספרים

  • הוצאת דביר

נוסדה שנת 1922 בחו"ל על ידי חיים נחמן ביאליק. לאחר שביאליק עלה ארצה בשנת 1924, עברה ההוצאה לארץ ישראל.

  • הוצאת אמנות
  • הוצאת שטיבל
  • הוצאת מצפה.
  • הוצאת שוקן

נוסדה בברלין בשנת 1931 על ידי זלמן שוקן. עברה לארץ ישראל בשנת 1935.

נוסדה בשנת 1939 על ידי השומר הצעיר.

  • הוצאת הקיבוץ המאוחד

נוסדה בשנת 1940 על ידי הקיבוץ המאוחד.

  • מחברות לספרות

נוסדה בשנת 1940 על ידי ישראל זמורה. לאחר גילגולים אחדים היא כיום הוצאת זמורה ביתן.

נוסדה בשנת 1941 על ידי ברל כצנלסון כהוצאת הספרים של ההסתדרות הכללית.

סופרים ומשורים לילדים ונוער

תיאטראות

מוזיקה קלאסית

התזמורת מן הנודעות בעולם נוסדה בתקופת היישוב בשנת 1936 על ידי נגנים נודעים מעולי גרמניה, שעלו בימי העלייה החמישית. שמה מייסודה היה "התזמורת הסימפונית הארצישראלית" ובשנת 1946 שונה ל"תזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית" בימי המדינה הפכה ל"תזמורת הפילהרמונית הישראלית".
  • האופרה הארץ ישראלית: האופרה הראשונה בארץ ישראל בתקופת היישוב. פעלה בשנות ה 20.
  • האופרה העממית הארץ ישראלית: אופרה בתקופת היישוב שפעלה בארץ ישראל בשנות ה 40. הציגה בין היתר את האופרה העברית הראשונה דן השומר.
חנה רובינא
הגדל
חנה רובינא

יוצרים

קולנוע

  • חברת מולדת: חברת סרטים מיסודו של נתן אקסלרוד שפעלה במשך חמש שנים מסוף שנות העשרים. הפיקה סרטי פרסומת קצרים לתעשיה הארץ ישראלית. כן הפיקה סרטי תעודה קצרים על אירועים ביישוב כהנחת קו צינור הנפט מעירק לחיפה, הקמת תל מונד והנחת אבן הפינה לנתניה. כן הפיקה החברה יומן חדשות ארץ ישראלי ראשון יומן מולדת, שהופעתו לא הייתה סדירה, אלא הופק לכבוד אירועים ביישוב, העדלאידע, הקמת יישובים וביקורי אורחים מחו"ל.
  • ויהי בימי: קומדיה קצרצרה שהפיק נתן אקסלרוד בשנת 1932 על רקע חגיגות העדלאידע והייתה הסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל.
  • עודד הנודד: הסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל באורך מלא. הופק בשנת 1933 כסרט אילם על ידי נתן אקסלרוד. זכה להצלחה קופתית גדולה.
  • יומן אגא: יומן חדשות שהופק על ידי ברוך אגדתי בשנים1931 - 1934. הופיע במועדים בלתי קבועים.
  • זאת היא הארץ: סרט תיעודי שהפיק ברוך אגדתי, שהורכב מקטעים שצולמו עבור יומן אגא שבניהולו וכן מקטעים שצולמו במיוחד עבור הסרט.
  • יומן כרמל: יומן חדשות שבועי שנוסד על ידי נתן אקסלרוד בשנת 1935, באמצעות חברת "סרטי כרמל" שיסד. בשנת 1936 הפך ליומן מדבר. תיעד את כל המתרחש ביישוב. צילומיו מהווים מקור רב ערך לתולדות היישוב.
  • בית במדבר: סרט שהופק בשנת 1947 אודות המאבק של חלוצי בית הערבה בתנאי הטבע הקשים והאדמה המלוחה, והפיכת היישוב לפורח.
  • דמעת הנחמה הגדולה: סרט דקומנטרי אודות יישובים ואתרי נוף בארץ ישראל. הופק בשנת 1947 צולם ובויים על ידי במאי סרטים שהגיע ארצה עם צבא אנדרס.

השכלה

גימנסיה הרצליה ב-1912
הגדל
גימנסיה הרצליה ב-1912

האוניברסיטה העברית בירושלים - בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי - הטכניון - בצלאל - בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה - גימנסיה הרצליה - בית הספר הריאלי העברי בחיפה - הגימנסיה העברית רחביה - אליאנס

אירועי תרבות

ספורט

פרשיות שהסעירו את היישוב

עריכהלקראת העצמאות
ריקודים עם היוודע ההחלטה
הגדל
ריקודים עם היוודע ההחלטה
  • ועדת המצב: ועדה שנוסדה על ידי הנהגת היישוב לקראת הקמת המדינה לשם הכנת הקמתו של מנגנון המדינה, משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים שיחליפו את השלטון הבריטי.
  • מפקד העם: מערכת לגיוס כללי ביישוב בתקופה שבין הכ"ט בנובמבר ועד להכרזת העצמאות, שנוסדה על ידי הנהגת היישוב וארגון ההגנה. המערכת כוננה שיטת גיוס שכללה פירסום צווי גיוס בעיתונות, הקמת לשכות גיוס, עריכת בדיקות כושר גופני והמגוייסים נשלחו לבסיס קלט.
  • משמר העם: יחידת מתנדבים שהוקמה בספטמבר 1947 בירושלים לשמירת הסדר הציבורי והורכבה מאנשים מעל גיל גיוס ומאנשים שלא התגייסו מסיבות בריאות. משמר העם מילא תפקיד חשוב בזמן המצור על ירושלים בחלוקת מזון, מים ודלק ובשמירה על הסדר בעיר. בו בזמן הוקמה גם יחידה של משמר העם בחיפה
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל
הגדל
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל
  • מועצת העם: הפרלמנט של היישוב שהוקם על ידי ההנהלה הציונית ב11 באפריל 1948, לקראת הכרזת המדינה. היו בו 37 חברים בעלי מעמד בהנהגת היישוב שנתמנו לפי מפתח פוליטי וארגוני.
  • מינהלת העם: הקבינט של היישוב שהוקם על ידי ההנהלה הציונית ב 11 באפריל 1948, לקראת הכרזת המדינה, לנהל את עניני היישוב והמלחמה. היו בו 13 חברים בראשות דוד בן גוריון אשד נבחרו מבין 37 חברי מועצת העם, הפרלמנט של היישוב. בישיבת מועצת העם ב 12 במאי 1948 הוחלט ברוב של 6 נגד 4 על הכרזת העצמאות. במגילת העצמאות הוכרז על הפיכת מינהלת העם לממשלה הזמנית של מדינת ישראל.
  • הכרזת העצמאות: ביום שישי ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה ארבע אחר הצהריים, ערב תום שלטון המנדט הבריטי, שעתיד היה להסתיים למחרת ב 15 במאי, נתכנסה מועצת העם לישיבה חגיגית במוזיאון תל אביב. דוד בן גוריון יושב ראש מינהלת העם קרא את מגילת העצמאות, שהייתה מגילת היסוד של מדינת ישראל. במגילה הוכרז על הקמת המדינה. מינהלת העם הוכרזה כממשלה הזמנית ומועצת העם הוכרזה כמועצת המדינה הזמנית. בזאת תם פרק היישוב בתולדות עם ישראל והחלה תקופת מדינת ישראל. עם ישראל זכה לעצמאות מדינית בארצו לראשונה מזה כ-1800 שנה.
עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן וכאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא היישוב העברי שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
  • בית השיטה - יש ערכים, בהם ערכי היישוב העברי, שחייבים להיות בכל אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה. עזרו לנו לכתוב את כולם, בצורה שיטתית.

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים


שפות אחרות