ברעם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ברעם | |
|---|---|
| תאריך יסוד | 1949 |
| תאריך עלייה על הקרקע | 16 ביוני 1949 |
| מספר חברים | 250 |
| מוצא המיסדים | רומניה, וצ'כיה, יוצאי פלמ"ח |
| תנועת אם | הקיבוץ הארצי השומר הצעיר |
| זרם | |
| ענפי יצור | מפעל "אלכם", מטעים, יקב, מדגה, שלחין, דפוס דיגיטלי |
| אתר אינטרנט רשמי | ברעם |
ברעם, קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי. ראשיתו בכפר בירעם. מקור השם הוא משמו של יישוב יהודי חשוב מימי בית שני. בשנת 1949 עלו לקרקע מייסדי הקיבוץ, יוצאי שלוש ההכשרות של תנועת השומר הצעיר מישראל, רומניה וצ'כיה. יוצאי חטיבות הפלמ"ח - יפתח, הראל, נגב.
כיום אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ-250 חברים ובנוסף עוד 200 נפש אשר אינם חברים, רובם ילדי חברים. בין ענפי הקיבוץ ישנם מטעים רבים של עצי תפוח, אפרסק, נקטרינה, אגס וקיוי. ענפי חקלאות נוספים הם: הלול לפיטום עופות, חקלאות השלחין בשטחי הקיבוץ בעמק החולה, אשר לרוב משמשים לגידול כותנה או בוטנים, מדגה בו מגדלים בעיקר לדגי נוי. ענף יצור נוסף הוא מפעל "אלכם מדיקל" למוצרי פלסטיק רפואיים מתכלים. וכן יקב "ברעם", הוצאת הספרים "קורות", מוסך, נגריה ומסגריה.
קיבוץ ברעם הוא בין הקיבוצים האחרונים שאינם מופרטים כלל, יש בו חדר אוכל קיבוצי גדול ופעיל, מכבסה קיבוצית וכמו כן גם שירותי החינוך והבריאות משותפים. בימי שלישי ושישי פתוח מועדון הח"ץ (חברה צעירה), הוא הפאב של הקיבוץ.
[עריכה] גן לאומי ברעם
עיקר הגן הלאומי הוא בית הכנסת, ששרידיו הם מהיפים ביותר מאלה שנבנו בתקופת התלמוד. אין יודעים איך נקרא היישוב שבו נמצא בית הכנסת הזה, אבל הוא מעיד על קיום קהילה יהודית מבוססת. בית הכנסת דומה עד מאוד למקדש בקדש הסמוכה והוא מעיד על השפעות אדריכליות של יהודי התקופה מהזרים שישבו בארץ באותה העת.
בית הכנסת נזכר בפעם הראשונה בספר "מסע דפלסטינא" של שמואל בר שמשון משנת 1210, שמצא שם קבר יהודי ומעליו בית כנסת יפה, שקירותיו עדיין עומדים. שוב נזכר המקום בכתבי נוסע בארץ ישראל, הקובע שבניין מפואר כזה לא ראה עוד. משנת 1523 קיימת עדותו של רבי משה באסולה, שראה את שרידי בית הכנסת העתיק, שרק שני שערים נותרו ממנו.
זהו איפוא בית הכנסת הראשון, שחורבותיו עוד נראו במאה התשע עשרה ונשאר ציור של הפתח המרכזי שלו. הוא יוחס לעובדיה הנביא וסביבו נותרו כמה קברים מקודשים. השריד החשוב, מרכז הגן הלאומי, הוא בית הכנסת הגדול, שנבנה בין המאה השנייה לרביעית ובימי הביניים ייחסו אותו, יחד עם עוד בתי כנסת, לרבי שמעון בר יוחאי. קיר החזית שלו, הפונה לירושלים, השתמר יפה יותר מבבתי כנסת אחרים מתקופתו, ובו כניסה מפוארת ומעליה קשת ששרדה בשלמותה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| קיבוצי המועצה אזורית הגליל העליון |
|---|
|
אילת השחר · ברעם · גדות · גונן · דן · דפנה · הגושרים · חולתה · יפתח · יראון · כפר בלום · כפר גלעדי · כפר הנשיא · כפר סאלד · להבות הבשן · מחניים · מלכיה · מנרה · מעיין ברוך · משגב עם · נאות מרדכי · סאסא · עמיר · צבעון · קדרים · שדה נחמיה · שמיר · שניר |
![]() |
גנים לאומיים בישראל |
| אכזיב • אפולוניה • אקוה בלה • ארבל • ארמונות החשמונאים • אשכול • אשקלון • בית גוברין • בית עיטאב • בית שאן • בית שערים • ברעם • גן השלושה • הבשור • הקסטל • הר הכרמל • הר תבור • הרי יהודה • חוף פלמחים • חורבת מיניה • חורשת טל • חמת טבריה • חצור • הירקון • מקורות הירקון ותל אפק • כוכב הירדן • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מגדל אפק • מונפור • מזולאום מזור • ממשית • מעין חרוד • מערות סמך • מצדה • נבי סמואל • נחל אלכסנדר • נחל צלמון • נחל רובין • ניצנה • סובב חומות ירושלים • סוסיתא • סידנא עלי • עבדת • עין עבדת • עמק צורים • עתיקות בית אלפא • עתיקות עין גדי • פארק השרון • עתיקות קיסריה • ציפורי • קומראן • ראש הנקרה • שבטה • שדה עמודים • תל באר שבע • תל גזר • תל יריחו • תל לכיש • תל מגידו • תל ערד • תל קדש |


