דוד פסיפיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוד פסיפיקו (1784 - 1854, מוכר גם בשם "דון פסיפיקו"), סוחר יהודי ביוון בעל אזרחות בריטית, אשר רכושו נפגע באירועים אנטישמים והדבר גרם לתקרית בינלאומית.

פסיפיקו נולד בגיברלטר, בשנת 1784, והדבר הקנה לו אזרחות בריטית. לאחר גלגולים שונים השתקע ביוון בשנות הארבעים של המאה ה־19.

בחג הפסחא של שנת 1847 אסרה ממשלת יוון על התושבים ביוון לבצע שריפה טקסית של תמונת יהודה איש קריות וזאת לבקשת נציג ממשפחת רוטשילד ששהה באתונה. ההמונים התרגזו בשל הדרישה ופתחו במהומות אנטישמיות, בזזו ושרפו את ביתו של פסיפיקו.

פסיפיקו דרש מממשלת יוון פיצויים על התנהגות ההמון, אך זו סירבה לספקם. בצר לו פנה פסיפיקו אל ממשלת בריטניה, וזו לקחה את טענותיו בכל הרצינות הראויה. שר החוץ הבריטי לורד פלמרסטון הורה על מצור ימי על חופי יוון, אשר יימשך כל עוד לא ישולמו לפסיפיקו הפיצויים. המצור נמשך, למורת רוחן של רוסיה וצרפת אשר אף נקטה בצעד החמור של החזרת השגריר מלונדון. לאחר שנתיים של מצור הורה פלמרסטון לצי המלכותי לתפוש אוניות יווניות ולהחזיק בהן. צעד זה הביא בשנת 1850 להסכמתה של ממשלת יוון לשלם לפסיפיקו את הפיצויים שדרש.

על מעשיו של פלמרסטון נמתחה ביקורת חריפה, הן על ידי המלכה ויקטוריה, אשר התבטאה כי "אינה משועשעת" מפרשת פסיפיקו, והן בפרלמנט. בנאום שנשא פלמרסטון הכריז כי כל אזרח בריטי זכאי להגנה מממשלת בריטניה בכל מקום שהוא בעולם, כפי שאזרח האימפריה הרומית, היה זוכה להגנה בהכריזו "Civis Romanus Sum" ("אני אזרח רומאי"), וכי פסיפיקו אינו יוצא דופן מכלל זה רק בשל היותו יהודי.

פרשת פסיפיקו הייתה אחת הפעמים הראשונות בהן הפעיל פלמרסטון את סוג המדיניות שנודע לאחר מכן כ"מדיניות של ספינות תותחים" (Gunboat Diplomacy) ובה כפה את רצונה של בריטניה על אומות אחרות, באמצעות האיום בכוחה הימי של בריטניה.

כספי הפיצויים שקיבל איפשרו לפסיפיקו לבלות את שנותיו שנותרו בלונדון, שם נפטר בשנת 1854.

שפות אחרות