הקוטב הצפוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקוטב הצפוני
הגדל
הקוטב הצפוני

קוטב צפוני הוא הנקודה הצפונית ביותר בכל כוכב, כוכב לכת, ירח או אסטרואיד. הקוטב הצפוני הינו הקוטב הצפוני הגיאוגרפי (ר' להלן) של כדור הארץ, והוא הנקודה המתימטית שבה נפגשים כל קווי האורך, ושדרכה עובר הציר הדמיוני שסביבו כדור הארץ סובב.

תוכן עניינים

[עריכה] הגדרה אסטרונומית

ההגדרה האסטרונומית של קוטב צפוני של כוכב לכת או אובייקט אחר במערכת השמש כנקודת הציר של סיבוב אותו כוכב לכת. אין זה משנה לצורך הגדרה זו כיוון הסיבוב (כיוון נוגד השעון שהוא הכיוון המקובל, או סיבוב בכיוון השעון). הגדרה אחרת, מקפידה יותר, מגדירה את הקוטב הצפוני כנקודה שסביבה סובב האובייקט נגד כיוון השעון. למספר גופים במערכת השמש - כגון היפריון, ירחו של שבתאי והאסטרואיד 4179 טוטאטיס - אין קוטב צפוני, שכן כיוון תנועתם אינו סדיר בשל השפעת כוחות הכבידה של ירחים וכוכבי לכת סמוכים.

יש מקרים בהם, בשל תנועתו הסינכרונית של האובייקט, יתכנו ארבעה קטבים נוספים: קרוב, מרוחק, מוביל ועוקב. בירח איו של צדק, בשל תנועתו הסינכרונית המושפעת מכבידת צדק, ישנה נקודה על פני הירח הפונה תמידית לכיוון הכוכב הלכת - זהו הקוטב הקרוב. הקוטב הנגדי לו - הרחוק באופן תמידי מצדק נקרא הקוטב הרחוק (נקודת הנאדיר). קוטב נוסף מצוי בקצה המרוחק של הירח בכיוון תנועתו (המשתנה בפנייתה לכיוון הכוכב ולכיוון התנועה)- זהו הקוטב המוביל, והנקודה הנגדית לו תהיה הקוטב העוקב. כך ניתן לחלק את איו לארבעה חצאים - מוביל בכיוון התנועה ועוקב בכיוון התנועה, וכן מחצית הפונה לצדק ומחצית הרחוקה ממנו. בקצה כל אחת מהן יהיה קוטב, והקטבים מתחלפים ביניהם.

[עריכה] הקוטב הצפוני של כדור הארץ

למעשה, לכדור הארץ מספר "קטבים צפוניים":

  1. הקוטב הגאוגרפי הצפוני הוא הקוטב בהגדרתו הנפוצה ביותר, ואליו הכוונה כאשר אומרים "קוטב" סתם. הוא נמצא בנקודה הצפונית ביותר בכדור הארץ כפי שמכתיב סיבוב כדור הארץ סביב צירו. הקוטב הגאוגרפי הצפוני נמצא בקו הרוחב 90 מעלות צפון, ובו נפגשים כל קווי האורך.
  2. הקוטב המגנטי הצפוני הינו הנקודה שבה נמצא הקצה של השדה הגיאומגנטי של הארץ, ועליו מצביע המצפן.
  3. הקוטב הגאונומטרי הצפוני הינו הנקודה על פני קרום כדור הארץ הקרובה ביותר לקוטב של השדה המגנטי של כדור הארץ.
  4. הקוטב הימי הצפוני הוא הנקודה המרוחקת ביותר מכל קו חוף בים הארקטי.

[עריכה] הקוטב הצפוני הגאוגרפי

הקוטב הגיאוגרפי הצפוני, הלא הוא הצפון האמיתי, הינה נקודת ציר הסיבוב הצפונית של כדור הארץ - קו הרוחב 90° צפון. בנקודה זו כל כיוון אליו פונים הינו דרום. הקוטב ממוקם באוקיינוס הקרח הצפוני, למעשה בעומק של 4,087 מטרים מתחת לפני הים. בשל תזוזתו של כדור הארץ נקודה זו אינה קבועה, ולכן מוגדרת נקודה שאינה חופפת במדוייק את הנקודה על פני כדור הארץ כנקודה לצורך ציור המפות.

קנדה מגדירה את השטחים שבריבונותה עד הקוטב הצפוני - אולם קביעה זו שנויה במחלוקת שכן יש 770 ק"מ של שטחי מים בין היבשה לקוטב הצפוני. שאר מדינות העולם מקבלות את הקביעה שהקוטב הצפוני מצוי במים בינלאומיים.

[עריכה] חקר הקוטב

מסע הגילוי הראשון שנערך לקוטב הצפוני היה מסעו של רוברט אדווין פירי, מתיו הנסון (שחור שמוצאו מארצות הברית), וארבעה איניואיטים בשם: אוטה, סיגלו, אגינגווי ואאוקואה, ב6 באפריל, 1909. פרי האמין שהגיע לקוטב הצפוני אולם בדיקות שנערכו בשנת 1996 הראו כי פירי פספס את הקוטב הצפוני ב-40 ק"מ.

ההגעה הראשונה בפועל לקוטב בטיסה הייתה בשנת 1926 על ידי החוקר הנורבגי רואלד אמונדסן והממן האמריקאי שלו לינקולן אלסוורת' אשר הגיעו אל הקוטב באמצעות טיסה מסוולבארד לאלסקה. ב-3 במאי, 1952, נחתו ג'וסף פלטצ'ר וויליאם בנדיקט מחיל האוויר של ארצות הברית בקוטב הצפוני הגאוגרפי. ב-3 באוגוסט 1958 עברה הצוללת האמריקאית נאוטילוס (SSN-571) מתחת לקרח את הקוטב הצפוני. ב-17 במרץ 1959 עלתה הצוללת האמריקנית סקייט (SSN-578) לפני השטח והייתה כלי השייט הראשון שהגיע בפועל לקוטב הצפוני.

[עריכה] הקוטב הצפוני בפולקלור

על פי המסורת הפופולרית הנפוצה בעולם הנוצרי, מתגורר סנטה קלאוס בקוטב הצפוני.

[עריכה] הקוטב המגנטי הצפוני

הקוטב המגנטי הצפוני מוגדר כאותה נקודה בה אצבע המצפן תפנה אנכית כלפי מטה. נקודה זו הוצעה לראשונה על ידי סיר ויליאם גילברט חצרן של אליזבת הראשונה מלכת אנגליה בשנת 1600. יש להבין שכיוון שקטבים הופכיים של המגנט נמשכים זה לזה, הקוטב המגנטי הצפוני של הארץ הוא למעשה קוטב מגנטי דרומי. בעבר האנשים חשבו שבקוטב המגנטי ישנה מסה מגנטית ענקית אשר מושכת אליה כל דבר מתכתי ולכן ספינות מתפרקות בקרבתה, אך מחקרים מודרניים הפריכו השערה זו. כיום משערים המדענים שהשדה המגנטי של כדוה"א נוצר עקב סיבוב ליבת הברזל הנוזלית שבמרכזו. מישור ומהירות סיבוב זה נתון לשינויים ,ולכן מיקום הקוטב המגנטי אינו קבוע בזמן.

מיקומו של הקוטב המגנטי משתנה מעת לעת. לפני כ-500,000 שנה היו הקטבים הפוכים והקוטב המגנטי הדרומי היה למעשה במקום בו נמצא כעת הקוטב המגנטי הצפוני. הסיבות לשינוי הינם זרמים תת קרקעיים של ניקל וברזל מותכים הזורמים מתחת לפני כדור הארץ.

[עריכה] חקר הקוטב המגנטי הצפוני

מסע הגילוי הראשון לקוטב זה היה מסעו של ג'יימס קלארק רוס ב-1 ביוני 1831. רואלד אמונדסן הגיע לקוטב במיקום אחר בשנת 1903.

[עריכה] מיקומו של הקוטב המגנטי הצפוני

הקוטב המגנטי הצפוני נע בכיוון צפון-צפון-מערב. לפי הסקר האחרון שנערך בשנת 2001 על ידי ממשלת קנדה, מיקומו המעורך של הקוטב בשנת 2005 הוא 82.7 מעלות צפון, 114.4 מעלות מערב. במהלך המאה ה-20 נע הקוטב המגנטי הצפוני מעל 1,100 ק"מ, ומהירות תנועתו עלתה מ-9 ק"מ לשנה בשנת 1970 ל-41 ק"מ לשנה בשנת 2001. בקצב הנוכחי יגיע הקוטב המגנטי לסיביר תוך 50 שנה.

[עריכה] הקוטב הגאונומטרי הצפוני

הקוטב הגאונומטרי הצפוני הינה הנקודה על פני קרום כדור הארץ הקרובה ביותר לקוטב של השדה המגנטי של כדור הארץ.

נקודה זו נמצאת ב'78°30 צפון 69° מערב.

[עריכה] הקוטב הימי הצפוני

קוטב זה מוגדר כנקודה המרוחקת ביותר מכל קו חוף באוקיינוס הצפוני ונמצא במיקום '84°03 צפון, '174°51 מערב.

הראשון שהגיע לנקודה זו היה סר יוברט וילקינס שהגיע אליה בטיסה בשנת 1927.

[עריכה] בעלות טריטוריאלית על הקוטב הצפוני

עד שנת 1999 נחשב הקוטב הצפוני כשטח בינלאומי. בשנת 2001 הודיעה רוסיה כי האזור בו נמצא הקוטב שייך לה. מספר מדינות הלכו בעיקבותיה - נורבגיה, קנדה, ארצות הברית ודנמרק, אשר שטח האדמה שבשליטתה - גרינלנד הינו הקרוב ביותר לקוטב. לטענות אלה יש חשיבות לצורך ניצול המשאבים הטבעיים (נפט וגז טבעי) שבאזור.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים