ראלף וולדו אמרסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה מועמד לאיחוד ערך זה דן בנושא של הערך ראלף ואלדו אמרסון וככל הנראה מוסיף עליו מידע. על כן יש לאחד את שני הערכים. (דיון) |
ראלף וולדו אמרסון (25 במאי 1803 - 27 באפריל 1882), סופר, משורר ופילוסוף אמריקאי, נודע בזכות נטישתו את הנצרות לטובת פילוסופיית הטרנסדנטליזם אותה יצר.
[עריכה] ביוגרפיה
ראלף וולדו אמרסון נולד בבוסטון למשפחה נוצרית, ששורשיה באמריקה מתחקים לראשית המאה ה-16, וכוללים מלומדים רבים. בהיותו בן שמונה, מת אביו, ויליאם אמרסון, כומר יוניטארי. מותו של אביו הביא את משפחתו לראשונה לכדי עוני.
ב-1817, בגיל 14, החל ללמוד באוניברסיטת הארוורד. לאחר שסיים את לימודיו שם ב-1821, החל לעזור לאחיו בתחום החינוך, ומאוחר יותר לקח על עצמו אמרסון את ניהולו של בית הספר שאחיו הקים. ב-1832, לאחר מחלוקות עם ההנהלה סביב נושאים דתיים, פרש אמרסון והחל לתור את אירופה.
ב-1831 מתה אשתו, וכך, עם חובות מועטים על צווארו, תר את היבשת וצבר חוויות עליהן כתב שנים אחר כך את ספרו (1856) English Traits. במסעותיו פגש את וויליאם וורדסוורת', ג'ון סטיוארט מיל ותומס קרליין, איתו התכתב עד מותו ב-1881, ואף שימש כסוכנו בארה"ב.
ב-1835 קנה בית בקונקרד שבמסצ'וסטס והתחתן עם אשתו השנייה, איתה נולדו לו ארבעה ילדים.
דעותיו המהפכניות הביאו אותו לחבור לאחרים, ויחד איתם הקים ב-1836 את "המועדון הטרנסדנטלי", ששימש זמן רב כמוקד הפעילות של התנועה. אותה שנה פרסם בעילום שם את חיבורו Nature, שהפך לעמוד יסוד לתנועה.
בנאום שנשא ב-1838 בהארוורד, זעזע אמרסון את קהל שומעיו ואת הקהילה הפרוטסטנטית כולה, כאשר הכריז שחרף היותו של ישו אדם גדול, הוא לא היה אלוהים בעצמו (טענה חריפה מאוד לתקופתו), והוקע כאתיאיסט המרעיל את הנוער. באמצע שנות השמונים, עמדתו נהייתה לחלק סטנדרטי מהדוקטרינה היוניטארית.
בתחילת ה-1842 מת בנו הבכור, ועל כך הוא כתב בשתיים מעבודותיו החשובות "Threnody" ו-"Experience".
אמרסון התפרנס מהרצאות ונודע כנואם מעניין ומעמיק, וחלק מההגות בכתביו אף צמחה מתוך ההרצאות. במהלך הנדודים הנדרשים להרצאות הוא פיתח ידידות עמוקה עם הנרי דייוויד תורו, ותמך בו רבות בתחילת דרכו. האדמה עליה בנה הנרי את בקתתו המפורסמת מספרו "טיול" הייתה שייכת לאמרסון, שסיפק לו מזון ועבודה במשך שנתיים. היחסים בין השניים התפוררו לאחר כישלונו של ספר שהוציא הנרי בהנחייתו של אמרסון, שהכניסו לחובות.
אמרסון הושפע מסמואל טיילור קולרידג' ומכתביו של המחבר הצרפתי מישל דה מונטיין, ממנו שאב את הסגנון הפרובוקטיבי, ואת אובדן האמונה באלוהים המשגיח על האדם כפרט.
אמרסון נחשב לכותב מבריק בזכות קולו העמוק ומרצו הרב, אך בו בזמן נואם לא קל להבנה, חלקית בגלל הרעיונות האבסטרקטיים שהציג. את הופעותיו היה בונה לעיתים קרובות ממובאות מיומנים אותם שמר עוד מנעוריו, ואת כתביו ודרשותיו בנה מצחצוח ההופעות.
במהלך ההרצאות הביע תמיכה גלויה במחיקתה של כל עבדות באשר היא, וחרף הכעס וצעקות הבוז שקיבל מן הקהל, לא נסוג אמרסון מעולם מדעותיו. לכל אורך הקריירה הוא נמנע מצידוד או שיוך לכל ארגון פוליטי, מה ששיקף את הערכים בהם דגל. הוא תמיד התעקש שאין ברצונו בחסידים, אלא להחזיר לאדם את השליטה בעצמו, כאינדיבידואל המתקיים מכוחותיו הוא. כאשר התבקש בסוף חייו לסכם את עבודתו אמר שמרכזה הוא "אין-סופיותו של האדם".
[עריכה] כתביו
פרוזה:
- 1836. Nature.
- 1837. ""The American Scholar.
- 1838. "The Divinity School Address".
- 1841. בסדרה הראשונה של חיבוריו נכללים: "Compensation", "Self-Reliance" ו-"Circless".
- 1841. The Transcendentalist
- 1844. בסדרה השנייה של חיבוריו נכללים: "The Poet", "Experience" ו-"Politics".
- 1856. Representative Men"
- 1856. English Traits.
- 1860. "The Conduct of Life כולל את "Fate" ו- ""Power.
- 1862. "Thoreau", המשבח את הנרי דייוויד תורו
- 1870. "Society and Solitude"
שירה:
- אוספים:
- (Poems (1847
- (May-Day and Other Pieces (1867
- (Selected Poems (1876
- פואמות:
- "Threnody"
- "Uriel"
- "Brahma"
- "Works and Days"
- "Concord Hymn"
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מעבודותיו ברשת:
- Poems by Ralph Waldo Emerson at PoetryFoundation.org
- Emersoncentral.com
- Poets.org
- Biography and Poems
- Rwe.org
- Tribute to Ralph Waldo Emerson
- The Complete Works of Ralph Waldo Emerson. - Univ. of Michigan
- Poems – Household Edition
- Essays – First Series
- Essays – Second Series
- Representative Men
- Poems – Household Edition
- Emerson's 1862 Eulogy of Thoreau - גירסה מוערת.

