רון בן ישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רון בן ישי (נולד ב-26 באוקטובר 1943), עיתונאי ישראלי בכיר. כתב ופרשן צבאי ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות.

רון בן ישי נולד בירושלים בשנת 1943. למד בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה. בוגר מחזור ז' בשנת 1961. שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים ובחטיבת גולני. עבר קורס קציני חי"ר. במהלך שירות המילואים שלו התקדם עד דרגת סגן אלוף.

בשנת 1966 נכנס רון בן ישי לתפקיד כתב כלכלי בקול ישראל. עם סיום מלחמת ששת הימים ובמהלך מלחמת ההתשה שימש ככתב צבאי של קול ישראל וכן שימש כעורך תוכניות האקטואליה של קול ישראל. במהלך מילוי תפקידו ככתב צבאי נפצע בפעולת צה"ל נגד בסיסי מחבלים בירדן.

בסוף שנת 1969 היה רון בן ישי לכתב צבאי של הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית. בשנת 1970 נפצע במהלך פשיטת צה"ל בגבול סוריה ברמת הגולן ומונה למזכיר מערכת החדשות של הערוץ הראשון.

בשנת 1972 נתמנה ככתב של הערוץ הראשון באירופה. במלחמת יום הכיפורים נלווה ככתב צבאי לכוחות צה"ל בסיני. בשנת 1975 הוענק לרון בן ישי, על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור, צל"ש הרמטכ"ל, על גילוי אומץ לב, קור רוח ותושייה בעת מלחמת יום הכיפורים. התיאור הרשמי של המעשה שבגינו הוענק לו הצל"ש אומר:

ביום 22 באוקטובר 1973, נלוה סגן רון בן-ישי, ככתב הטלוויזיה, לאחד הגדודים שעסק בטיהור המצרים, ב"חיץ החקלאי" עד מבואות איסמעיליה. לעת-ערב, כאשר נסתיימה שליחותו כעיתונאי והוא עמד לעזוב את המקום, החלה הפגזה כבדה על כוחותינו. בהפגזה נהרגו ונפצעו עשרות מחיילינו, בכלל זה החובשים שנלוו אל הכוח. למרות האש הכבדה לקח סגן רון בן-ישי ציוד רפואי מחובשים שנפצעו וטיפל בפצועים כאיש-מקצוע, כשהוא אף מבצע חסימות-עורקים בשעת-הצורך. במעשיו אלה גילה סגן רון בן-ישי אומץ-לב, קור-רוח ותושיה והציל חייהם של פצועים רבים.
-- אתר בעוז רוחם


לאחר המלחמה ערך (יחד עם נחמן שי) משדר מיוחד על המלחמה. בשנת 1977 סיקר את פלישת התורכים לקפריסין. בשנת 1977 נסע לגרמניה וערך סדרת כתבות אודות רשמיו ממנה. סיקר את ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל בנובמבר 1977 ולאחר מכן את תהליך השלום שהחל בעקבות ביקור זה.

בשנת 1978 נתמנה רון בן ישי לכתב העיתון ידיעות אחרונות בוושינגטון. בשנת 1981 חזר לשמש ככתב צבאי של הערוץ הראשון. שירת ככתב צבאי במלחמת לבנון. בערב ראש השנה תשמ"ג, כשנתברר לו, בעת שירותו בביירות, כי מתחולל טבח סברה ושתילה, התקשר בן ישי טלפונית לחוותו של אריאל שרון ודיווח לו על כך. לדבריו, שרון לא הגיב על הדברים. בן ישי העיד על כך בפני ועדת כהן ובעקבות כך נתקררו היחסים בינו ובין שרון. שרון ואשתו לילי הזמינו את בן ישי לארוחה בחווה בה הביעו בפניו את מורת רוחם מעדותו. (בן ישי נתוודע לראשונה לשרון בראשית שנות השישים כאשר שרון היה רמ"ט פיקוד צפון ובן ישי השתתף בפעולה שיזם שרון לתלישת גידולים חקלאים שזרעו הסורים באזור המפורז. לימים מתח בן ישי ביקורת על פעולה זאת, שהייתה כרוכה לדבריו בסיכון חיים למטרה מדינית).

בשנת 1983 נתמנה רון בן ישי למפקד גלי צה"ל, תפקיד אותו מילא עד לשנת 1985, עת פרש ונתמנה לפרשן לענייני בטחון וכתב למשימות מיוחדות של ידיעות אחרונות. במקביל שימש בן ישי ככתב של השבועון טיים וככתב לאירועים ביטחוניים בינלאומיים של הערוץ הראשון, בו ערך גם, ביחד עם רם עברון, את תוכנית הראיונות "זה הזמן". בן ישי סיקר בשנות השמונים את מלחמת אפגניסטן. בסוף שנות השמונים סיקר את מלחמות הסמים בקולומביה. בשנת 1991 סיקר את מלחמת המפרץ ובעיית הכורדים. בשנת 1992 סיקר את המלחמה האתנית ביוגוסלביה. ולאחר מכן יצא לשנה לארצות הברית כשליח ידיעות אחרונות וסיקר את תהליך השלום מנקודת התצפית בוושינגטון. בשנת 1993 יצא לסקר את המצב בשטח הכורדי בצפון עיראק ולאחר שובו ערך תוכנית תחקירים בשם "ברשת חוקרת" בערוץ השני. בשנת 1995 חזר להיות הפרשן לענייני בטחון של ידיעות אחרונות ובמקביל כתב השבועון טיים.

במשך שנה אחת, מאמצע שנת 1995 עד אמצע שנת 1996 שימש רון בן ישי כעורך האחרון של העיתון דבר, ששמו שונה ל"דבר ראשון", בניסיון שלא צלח להצילו.

בשנת 1999 סיקר רון בן ישי את המלחמה בקוסובו ונפצע תוך כדי כך. בשנת 2000 סיקר את המלחמה בצ'צ'ניה.

בשנת 2003 סיקר בן ישי את המלחמה בעיראק עבור חדשות ערוץ 2. בשנת 2004 נתמנה רון בן ישי ליועץ תקשורת לנשיא המדינה משה קצב. ביולי 2005 עזב את תפקידו כיועץ הנשיא על מנת להשתלב בסיקור ההתנתקות.

בשנת 2005 נדונה בבית משפט השלום בתל אביב תביעה אזרחית לתשלום סכום של 368 אלף ש"ח, בגין הוצאת לשון הרע, שהגיש עוד בשנת 2002, "מרגל האטום" מרדכי ואנונו נגד רון בן ישי וידיעות אחרונות. עילת התביעה הייתה כי בן ישי כתב בעתון, בעת היותו של ואנונו במאסר, כי ואנונו מסר לאסירי החמאס פתקים עם נוסחאות לייצור חומרי נפץ רבי עצמה. בית המשפט דחה את התביעה מאחר והוכח כי בן ישי שמע את הדברים מפי ראש השב"כ עמי אילון ופסק כי עיתונאי מוגן מפני תביעת לשון הרע אם הסתמך בדבריו על ראש מערכת ציבורית מסווגת.

רון בן ישי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטת תל אביב.

[עריכה] קישורים חיצוניים