ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:סרבנות ביוון העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


<סרבנות ביוון העתיקה

תאריך תחילת הדיון: 11:44, 19 אפר' 2005 (UTC)

תוכן עניינים

[עריכה] הצבעה

[עריכה] למחוק

  1. עמית אבידן 11:44, 19 אפר' 2005 (UTC)
  2. גילגמש שיחה אף פעם לא הייתי חזק בפילוסופיה.
  3. Guy0307 07:35, 26 אפר' 2005 (UTC)

[עריכה] להשאיר

  1. Ramiy 13:49, 23 אפר' 2005 (UTC)גם אם לא הייתה סרבנות ביוון, זה עדיין פרספקטיבה שצריכה להיכלל באינצ' שלנו.

[עריכה] דיון

הערך הזה לא היה ולא נברא, אלא פיקציה מראשיתו ועד סופו: לא היתה סרבנות ביוון העתיקה, סוקרטס לא היה סרבן - מקסימום בחור מעצבן כמו כמה ויקיפדים נכבדים. אם מישהו טוען שלא כך הוא, שיואיל להביא ציטוטים ומראי מקום.--עמית אבידן 11:44, 19 אפר' 2005 (UTC)

כן, ברור שסוקרטס לא היה סרבן, אך מה עם הדוגמה השנייה של אנטיגונה? למה זה לא מתאים? אמנם זוהי דמות ספרותית, אך המחזה נכתב באווירה מסוימת. גילגמש שיחה 12:03, 19 אפר' 2005 (UTC)
אני מודה בעובדה שאנטיגונה חשודה כסרבנית מצפון, אבל ספק רב אם סופוקלס ניסה להטיף מוסר במובן המודרני של המילה. סופוקלס כתב טרגדיות. הרקע לטרגדיות שהוא כתב הוא המבנה התרבותי של יוון בימיו: זוהי "תרבות בושה": תרבות בה אנשים פועלים מתוך כורח ולא מתוך בחירה מוסרית. גם פעולותיה של אנטיגונה והסובבים אותה (וזאת הטרגדיה) הן בגדר גורל, לא בחירה. ראיה נוספת לטענתי: האם יש לנו עוד חשודים כסרבני מצפון? דווקא סוקרטס, אגב, היה בין הראשונים שהטיפו בכיוון של "תרבות אשמה" - בה יתכנו בחירות מוסריות, ובה אנו תקועים עד היום.--עמית אבידן 15:41, 19 אפר' 2005 (UTC)
אם כך, מה היא סרבנות אם לא בחירה בין שתי אופציות, האחת מוסרית לדעתו של המסרב והשניה לא מוסרית? גילגמש שיחה
לא הבנת את הנקודה: לטענת סופוקלס, אנטיגונה לא ביצעה כל בחירה. מדובר בגורל שנגזר עליה מראש.--עמית אבידן 19:22, 19 אפר' 2005 (UTC)
הבאתי שלושה מראי מקום.ladypine 16:48, 19 אפר' 2005 (UTC)
איזה מראי מקום..? לא ראיתי אפילו אחד. גילגמש שיחה 16:56, 19 אפר' 2005 (UTC)
אופס - זו היתה רק תצוגה מקדימה. תוקן.ladypine 18:32, 19 אפר' 2005 (UTC)
אני כנראה קשה הבנה. כפי שזכרתי מלימודי בבית הספר כך גם המראה מקום הראשון של Ladypine מוכיח. סוקרטס היה ההפך הגמור מסרבן. לדעתו של סוקרטס הוא חתם חוזה בלתי כתוב עם העיר אתונה. הוא חי בה שנים רבות ונהנה ממה שיכלה לתת ולכן הוא חייב לציית לחוקיה גם אם אלה יביאו לסופו. זה סרבן זה?אביהו - שיחה 19:11, 19 אפר' 2005 (UTC)
ליידי, הבאת יופי של מראי מקום, שהראשון שבהם טוען שסוקרטס התנגד לסרבנות. אנא קראי אותו בעיון. גם אתה, גילגמש.--עמית אבידן 19:20, 19 אפר' 2005 (UTC)
והנה המשפט הראשון במקור השני: "Socrates faced the question of civil disobedience in the most immediate and personal of ways - and choose against refusing his sentence!" (ההדגשה שלי) תגידו, אתם לא מבינים אנגלית??? זה בדיוק ההיפך מסרבנות: זה ציות לחוק בכל מחיר!--עמית אבידן 19:26, 19 אפר' 2005 (UTC)
את יחסו של סוקרטס לסרבנות, כפי שהתברר כאן, ראוי לכתוב בערך סרבנות (כדוגמה להתנגדות תקיפה לסרבנות). דוד שי 04:35, 20 אפר' 2005 (UTC)