החלטה 339 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלחמת יום הכיפורים

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם במלחמת יום הכיפורים ב־24 באוקטובר 1973 אשר נועדה לעזור לשים קץ למלחמה.

החלטה זו הסתמכה בעיקרה על החלטה 338 יומיים לפני כן (אשר היא בעצמה התבססה על החלטה 242). עיקרי ההחלטה היו אישור ההחלטה הקודמת, החזרת כוחות שני הצדדים לעמדות שהיו ברגע שנכנסה הפסקת האש לתוקף ובקשה מן מזכ"ל האו"ם לנקוט אמצעים למען הצבה של משקיפי או"ם על מנת לפקח על הפסקת האש.

הצורך בהחלטה זו נבע מהתחדשות מצב הלחימה אחרי הפסקת האש שבאה בעקבות החלטה 338. לאחר שכוחות מצרים הפרו החלטה זו באופן נקודתי, ניצל זאת צה"ל על מנת לכתוש את מוצב בוצר, לנסות לכבוש את העיר סואץ ולכתר את איסמעליה, ובעיקר כדי לסיים את כיתור הארמיה השלישית המצרית, מהלך אשר צמרת צה"ל והמדינה ראו בו חשיבות עליונה בשל סיבות מגוונות:

  1. נקמה בכוחות המצרים על האבדות הקשות שהסבו לצה"ל בתחילת המלחמה.
  2. הפלת משטרו של אנואר סאדאת הצפויה בעקבות נפילת הארמיה.
  3. חיזוק מעמדה של ישראל במשא ומתן הקרב.
  4. הצמרת השלטונית בישראל חששה ממפלה בבחירות הקרובות.
  5. רצון להציג את כיתור או השמדת הארמיה השלישית כניצחון ישראלי מוחץ על מצרים.
שפות אחרות