האדם המיידי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
האדם המיידי הוא מינוח המתאר זן אדם חדש, הנוצר עקב התפתחות מדיום הטלוויזיה, הכופה על צרכניה סיפוקים מידיים, וכניסתו לחיינו באופן כה משמעותי. האדם החדש אינו רציונאלי – הוא מפעיל את החושים יותר מן המחשבה. האדם המיידי נוצר מפני הסביבה החדשה שנוצרה, הטכנולוגיה התקשורתית (בעיקר טלוויזיה) משפיעה על אופן החשיבה ולא בגלל תכנייה אלא מעצם קיומה ומהשינוי שחוללה בתקשורת ובחיינו.
[עריכה] מהות האדם על פי נייסטרום:
כריסטין נייסטרום היא חוקרת תקשורת אמריקאית שחקרה את הנושא וממצאיה מהווים עד היום בסיס החקירה על האדם המיידי.
האדם מורכב משני יסודות מחשבה ואינסטינקטים, מהות האדם היא לחשוב (בכך הוא מובדל מבהמות), כיום ישנה נסיגה: האדם משתמש לרוב באינסטינקטים, יותר מהשימוש במחשבה, בעיקר מפני הטלוויזיה.
מה יש במדיה כיום שמעודד היווצרות של "אדם מיידי"?
• אופי השפה
הדגש בטלוויזיה הוא על השפה הוויזואלית, המאופיינת בסימולטנית (בניגוד לספר הלינארי) וקונקרטיות (בניגוד למופשט). הצפייה מנוונת את הדמיון את תחושת הזמן והמרחב של הצופה.
• אופי המסר
כוחה של התמונה הנעה ביכולתה לבטא תחושות, רגשות וחוויות (ולא רק לתאר אותם). הטלוויזיה מתאימה יותר למסרים מוחשיים הפונים אל הרגש. לכן זמן המסך נשלט על ידי רגש יותר ממחשבה ותכנים המעודדים מחשבה.
• מיומנות נדרשת
דרישות מינימליות: הבנת שפת הדיבור. (הבנת השפה החזותית והמוסיקלית נרכשות באופן טבעי). לכן, בטלוויזיה ניתן לצפות בכל גיל והן בכל רמת השכלה ולהבין באופן שווה.
• האצת תהליכים
הטלוויזיה מערבבת ברצף מהיר חוויות שבמציאות שלנו היו דורשים זמן ומרחב גדולים יותר. בפרק קצר בטלוויזיה נפתרות כל הבעיות.
[עריכה] ההשלכה:
- כל בעיה מוצגת כניתנת לפתרון בזמן קצר, אין דחיית סיפוקים מצד האדם המיידי, עליו לראות תוצאות באופן מיידי, ועל כן, הוא פונה לדרכי הקיצור ולדברים הנראים פתורים על פני השטח.
- הלוגיקה משתנה – אין רצף סיבה תוצאה הגיוניים, אלא צירוף מלאכותי. האדם המיידי נוטה להבין אחרת את המציאות שסביבו ולנתחה אחרת מהאדם טרום המצאת הטלוויזיה.
- כאשר אין לנו שליטה בסדר הדברים, אנחנו פסיביים. האדם המיידי אינו נע בספקטרום שבין פסיבי לאקטיבי, אלא, כתוצאה מהמדיום האדם או אקטיבי לחלוטין ואם לא כך הוא פסיבי לגמרי.
אז מה מאפיין את האדם המיידי?
קיבעון עם ההווה: העבר לא קיים, העתיד לא חשוב.
מיידי: הכול מיידי, דיאטה, בריאות ודת. אין דחיית סיפוקים.
נוטה לפתרונות שיטחיים והתנגדות לפתרון לטווח הרחוק.

