איחוד שבעת המחוזות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחוזות הולנד כפי שהם כיום
הגדל
מחוזות הולנד כפי שהם כיום

איחוד שבעת המחוזות הוא אירוע אשר התרחש ב-26 ביולי 1581, המסמל את הקמתה של הולנד על ידי איחוד שבעת המחוזות הצפוניים של ארצות השפלה במאה השש עשרה.

לפני האיחוד נשלטה הולנד בידי ספרד כחלק מארצות השפלה. תהליך הרפורמציה שהתרחש במאה ה- 16 השפיע גם על תושבי ארצות השפלה, והספרדים, שהיו קתולים אדוקים ניסו לדכא אותו: מלך ספרד, פיליפ השני, הציב נציבים בארצות השפלה על מנת לפקח על התושבים, נתן לאינקיויזציה לפעול שם, הציב צבא בערים והכביד את עול המיסים. פעולותיו אלו גרמו להתקוממות התושבים, וכדי להנקם בו הם הרסו כנסיות קתוליות ובזזו את רכושן, ופשטו על אוניות ספרדיות ושבו את מלחיהן. בעקבות זאת שלח המלך את הדוכס מאלבה להשליט סדר, אך התושבים התלכדו תחת ויליאם מאורנז' מושל העיר אנטוורפן, ושבעת המחוזות הצפוניים חתמו על ברית אוטרכט ב- 1579 שסימלה את תחילת המרד, שהפך לאחר מכן למלחמת העצמאות של הולנד. שהפך למלחמת השחרור ההולנדית שנמשכה כ- 20 שנה ובסופה המחוזות הצפוניים נהיו עצמאיים, אך הדרומיים, דהיינו בלגיה ולוקסמבורג, נשארו תחת שלטון ספרד.

[עריכה] ראו גם