אהרון צייטלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אהרון צייטלין (1898 - 1973), בנו של הלל צייטלין, משורר וסופר עברי. כתב גם ביידיש. שמו נכתב גם: ציטלין.

נולד בבלארוס, אביו היה הסופר וחוקר החסידות הלל צייטלין, שנספה עם תלמידיו בידי הנאצים ועוזריהם בגטו ורשה. אהרון צייטלין עלה לראשונה לארץ ישראל בשנת 1920, וניסה להיאחז בארץ כמורה בזכרון יעקב. כעבור שנתיים ירד בחזרה לפולין, והיה בורשה אחד הבולטים שבדור הסופרים הצעירים. כתב יידיש ועברית ועסק גם בפרוזה גם בשירה וכן בספרות ילדים. היה גם עיתונאי מפורסם בעתונות היידיש.

בשנת 1939 שהה בארצות הברית לרגל הצגת מחזה שלו, וכשפרצה מלחמת העולם השנייה השתקע בניו יורק והיה בין המשפיעים על חיי הרוח היהודיים באמריקה. כמו הלל אביו עסק גם הוא בנושאים יהודיים מובהקים כמו קבלה חסידות ופילוסופיה יהודית. היה בין הראשונים שהבינו את כוונת הגרמנים להשמיד באופן שיטתי את יהדות אירופה, וכל חייו לא סלח לעצמו על שלא הציל את אביו ואת אחיו ומשפחותיהם מהשמדה. אהרון צייטלין נפטר בחודש ספטמבר 1973, כחודש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ונקבר בישראל.

חוץ מכתבות העיתונות שלו כתב מחזות, מערכונים, פואמות ושירים ליריים. ספרי הפאראפסיכולוגיה שלו: "המציאות האחרת", נתפרסמו מאוד בשעתו. על שמו ועל שם אביו הלל קרויים בישראל רחובות ובתי ספר במקומות שונים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות