אלפרד פון טירפיץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד פון טירפיץ (Alfred von Tirpitz, 19 במרץ 1849 - 6 במרץ 1930) היה אדמירל גרמני, שר הצי ומפקד הצי הקיסרי הגרמני במלחמת העולם הראשונה, מ-1914 עד 1916.
טירפיץ, בנו של פקיד ממשלתי בכיר, נולד בקיסטרין (Küstrin) שבברנדנבורג (Brandenburg), וגדל בפרנקפורט על נהר אודר. הוא התגייס לצי הפרוסי ב-1865, התקבל ללימודים בבית הספר הימי בקיל (Kiel), וקיבל את הסמכתו לקצונה ב-1869. את דרכו החל בשייטת הטרפדות, ב-1871 הצטרף למחלקת הטרפדות במיניסטריון הצי הגרמני החדש, וב-1877 מונה למפקד שייטת הטרפדות.
הוא הצטרף למטה הצי ב-1892 וקיבל דרגת סגן-אדמירל ב-1895. בשנים 1896-1897 פיקד על שייטת הסיירות במזרח הרחוק, ופיקח על העברת נמל קיאוצ'ו (Kiaochow) לידי גרמניה. ב-1897 התמנה לשר הצי המלחמתי. בתמיכת הקייזר ניהל מאבק נמרץ להגדלת הצי, הגה את תוכנית טירפיץ, והצליח להעביר את חוקי הצי של 1898, 1900, 1908 ו-1912. בעקבות חוקים אלה הפך הצי המלחמתי הגרמני ב- 1914 לשני בגודלו בעולם, (הוא נפל מן הצי המלכותי הבריטי ב-40% לערך). תוכנית טירפיץ כללה בניית שבע אניות-מערכה כבדות מדגם "דרדנוט", חמש סיירות-קרב, עשרים וחמש סיירות, עשרים אניות-קרב קלות ולמעלה מארבעים צוללות. התוכנית הציבה לעצמה מטרות לא ריאליות במידת מה, אך די היה בה כדי לעורר את דאגתם של הבריטים ולפתוח מירוץ חימוש ימי יקר. בעקבותיה הידקה בריטניה עוד יותר את קשריה עם צרפת, וערכה ב-1889 כמפגן כוח Fleet Review, אליו הוזמנו טירפיץ עצמו והקייזר הגרמני.
טירפיץ פיתח את "תאוריית הסיכונים", הגורסת כי אם עוצמת הצי הגרמני תגיע לרמה מסוימת בהשוואה לזו של הצי הבריטי, יימנעו הבריטים מעימות צבאי עם גרמניה. היה ושני הצדדים יילחמו זה בזה, הצי הגרמני יושמד אמנם, אך אבידות הצי הבריטי יהיו כבדות מנשוא. תאוריה זו הציתה את מירוץ החימוש בין גרמניה לבריטניה בעשור הראשון של המאה העשרים.
ברם, בבסיס תאוריית הסיכונים של טירפיץ עמדה ההנחה, כי בריטניה הגדולה תיאלץ לשגר את צייה לים הצפוני כדי להטיל הסגר ימי על נמלי גרמניה (מאחר שהטלת הסגר הייתה הדרך היחידה בה יכול היה הצי המלכותי להסב נזקים חמורים לגרמניה), בעוד הצי הגרמני יוכל לאסור קרב. אולם בשל מיקומה הגיאוגרפי של גרמניה, יכולה הייתה בריטניה להטיל את ההסגר על ידי חסימת הכניסה לים הצפוני בתעלה האנגלית ובשטח שבין ברגן לאיי שטלנד. לנוכח דעה זו העיר האדמירל הגרמני: "אם אמנם יעשו זאת הבריטים, אחריתו של הצי שלנו תהיה מרה", בנבאו את שאמנם קרה לצי אניות השטח הגרמניות במלחמת העולם הראשונה.
טירפיץ הועלה לדרגת גרנד-אדמירל ב-1911 והתמנה למפקד הצי המלחמתי בפרוץ המלחמה. למרות תוכנית הבנייה הוא הבין כי המלחמה פרצה מוקדם מדי, משום שיישום חוק הצי של 1900 תוכנן להתפרס על פני שבע-עשרה שנים והמלאכה עדיין לא נשלמה. בעקבות זאת דחף טירפיץ להגדלה ניכרת של צי הצוללות ולשימוש ללא הגבלות בכלי השיט החדשים הללו. במהלך המלחמה כולה נבנו 345 צוללות גרמניות, ואפילו בזמן שביתת הנשק נמצאו 200 מהן בבנייה. טירפיץ התפטר מתפקידו ב-15 במרץ 1916, לאחר שלא הוסרו ההגבלות על השימוש בצוללות, והוחלף בתפקיד מיניסטר הצי המלחמתי על ידי אדוארד פון קאפלה (Eduard von Capelle).
לאחר המלחמה עמד טירפיץ בראש המפלגה השמרנית "דויטש-נציונאלה פולקס-פארטיי" (DNVP, Deutschnationale Volkspartei), וייצגה ברייכסטאג מ-1924 עד 1928.
על שמו נקראה ב-1939 אניית המערכה הגרמנית טירפיץ.

