קין והבל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיפור קין והבל המסופר בתחילתו של ספר בראשית (פרק ד') הוא סיפור על קנאה ורצח בין אח לאחיו. בסיפור זה קם קין על הבל אחיו והורגו, משום קנאתו בכך שמנחתו של הבל לאלוהים נענתה, שלא כמנחתו של קין עצמו.
[עריכה] תיאור הסיפור המקראי
קין והבל, בניהם היחידים של אדם וחוה, היו טיפוסים שונים: קין היה איכר - עובד אדמה, והבל - רועה צאן. יום אחד החליט קין להקריב מנחה לפני ה' מתנובת שדהו, וגם הבל הקריב (אולי בעקבות קין) את בעלי החיים המשובחים ביותר שבמרעהו. אלוהים קיבל את מנחתו של הבל ולא את מנחתו של קין, בלי שמפורשת סיבת הדבר (על פי חז"ל, הסיבה הייתה שהבל הקריב "מבכורות צאנו ומחלביהן" - מן המשובחים שבצאן, ואילו קין, שהביא מפירותיו, לא הביא מן המשובחים שבהם).
קין לא יכול לשאת את העובדה שדוקא אחיו הקטן נרצה, בעוד שהוא נדחה, והדבר מילא אותו בכעס ובדכדוך. ה' פנה אליו (בפסוקים שאין פירושם ברור לגמרי), והסביר לו כי אם ינהג בדרך הנכונה, עוד ינחל הצלחה: "...לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ? הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו" (בראשית ד, ו-ז) אך קין אינו שועה לדבריו, קם והורג את אחיו בעת היותם בשדה: "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו" (שם, ח) לאחר מכן, שואל ה' את קין: "אי הבל אחיך?". קין מיתמם ועונה: "לא ידעתי. השומר אחי אנכי?". בתגובה עונה לו ה': "מה עשית?! קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!" (שם, ט-י).
ה' העניש אותו בכך שהאדמה שספגה את דם אחיו לא תצמיח לו יבול, והוא יחיה את חייו כנווד תמידי. קין הודה בחטאו (או מבקש הקלה בעונש), וגילה את חששו שיהרגו אותו, ועל כן שם לו ה' אות (לא ברור מהו אותו אות) - ומבטיח שמי שיפגע בו יענש שבעתיים. הסיפור מסתיים בתיאור קורותיו של קין. קין התיישב בארץ נוד קדמת עדן והוליד את בנו חנוך, שעל שמו נקראה העיר שהקים קין, ואילו אדם וחוה זוכים לבן נוסף במקום הבל - שת, שעל פי המסורת, הוא האב שממנו יצא הגזע השמי.
[עריכה] בעקבות הסיפור
בסיפור קין והבל יש נקודות דימיון לסיפור חטא עץ הדעת. בשניהם האדם מוזהר לפני החטא, בשניהם הוא עובר על ציוויו של אלוהים, בשניהם אלוהים פונה אל האדם לאחר חטאו (אף במילים דומות), ומנסה לברר איתו מה אירע, ובשניהם האדמה מקוללת והאדם מגורש ממקומו למקום אחר.
על פי התנ"ך רצח הבל הינו למעשה הרצח הראשון בהיסטוריה. רצח שלמעשה מסיים את עידן התמימות והאחוה של האנושות. מעשה שבו לא אנשים זרים קמים אחד על השני, אלא האח הבכור שבדרך כלל ממונה על שמירת הצעירים, קם על האח הצעיר והורגו. הרבה שאלות נשאלות על סיפור רצח זה שממעט בתיאור, ונדרש להשלמה ממקורות אחרים ומגוונים. כיצד קין הרג את הבל? האם קין ידע מה משמעות מעשיו? האם ההורים עמדו על ההבדל שביניהם, ולכן ניסו ללמדם מקצועות שונים? ואיך הוריהם הגיבו למעשה הזה? מה אחריותו של אלוהים למעשה הרצח בדחייתו של קין? מדוע אלוהים עומד כמשקיף, אבל לא מנסה למנוע את הרצח? האם קין באמת התחרט על מעשהו, או למעשה רק הצטער על העונש שקיבל? מהו אות שקיבל על מנת שלא יהרגוהו ומיהם ההורגים שהרי מדובר בתחילת האנושות, בתקופה שאין בה בני אדם אחרים? מדוע קין שהוענש בנוודות בונה עיר? האם הוא התגבר על הקללה של אלוהים, או למעשה עשה מעשה של תיקון של יישוב העולם?
בסיפור קין והבל יש האנשה של שני כוחות שבאדם. החטא שמוצג כמו יצור מיתי שחוטף את קורבנותיו ("לפתח חטאת רובץ") ודמו של הבל הרצוח הצועק מהאדמה ("קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה") ומהווה עד למעשה הרצח ואף תובע הענשה ונקמה על המעשה. ואולי אף האדמה שספגה את דם הרצח, מסרבת באופן סלקטיבי להניב לו מיבולה.
בניגוד למוסר התנ"כי של "עין תחת עין" ו"שופך דם האדם באדם דמו ישפך", אלוהים נוטה חסד לקין ולא נוטל ממנו את חייו כמתחייב. יש הטוענים כי מעשה זה של חיי נוודות, יסורי מצפון של רוצח, ואות קלון גרועים ממיתה, אם כי לפי פשט הדברים ואופיו של קין כמתואר, אין הדבר נראה כך. יתכן שמכיוון שמדובר במעשה הרצח הראשוני, ועדיין לא הייתה אזהרה אלוהית מפורשת על רצח, נמנע אלוהים להענישו במלוא חומרת הדין ואף נותן לו הגנה ואזהרה שאין דמו מותר. עוד מעניין לציין שעונשו של קין שהאדמה לא מניבה פירות, והוא עובד האדמה שחי עליה בעצם נפגע בפרנסתו, וצריך לאמץ למעשה את סגנון חייו של הבל ולחיות על רעיית צאן כמנהג הנוודים של אותה תקופה.
על סיפור קין והבל, אפשר לומר את הפסוק המפורסם בשיר השירים "קשה כשאול קנאה". הרצח הראשון בהיסטוריה אירע בשל קנאה בין אחים. כל הורה מכיר את תופעת קנאת האחים, שרבים ביניהם על תשומת ליבו של ההורה. פסיכולוגים היו טוענים שבסיפור הזה, האל מייצג את דמות ההורה, שהבנים רוצים לרצותו. הקנאה היא כנראה הרגש הטבעי והעז ביותר המתעורר בגיל מוקדם. אין טבעי מכך, שרגש הקנאה יתעורר, מיד כאשר האנושות מתפצלת לשני אנשים. גם בהמשך בתנ"ך, עשיו רוצה להרוג את יעקב בגלל הקנאה, ובני יעקב רוצים להרוג את יוסף בשל הקנאה.
מעניינת תגובתם של אדם וחוה. הם אינם מתייאשים בשל מעשה הרצח ולא קובעים שהאנושות אין לה תקווה, אלא מחליטים להביא בן נוסף כתחליף להבל. הם יודעים שקין הוציא את עצמו מהאחוה במילים המתריסות והסרקסטיות "השומר אחי אנכי" ומחליטים להביא את שת שימלא את מקומו של הבל, כך שלא יפקד מקומו בהיסטוריה האנושית, ואולי אף יהיה לו תחליף טוב יותר.
הרב קוק ראה בקין הקנאי אבטיפוס של אדם או חברה, שמנסה מתוך קנאה להשוות את תנאיה בכוח, באופן מלאכותי וללא כל הצדקה, גם כאשר אינו ראוי לכך, מבלי שעמל ופיתח את עצמו. הוא ראה בקורח את הטיפוס הזה, שמקנא במעמדם הרם של משה ואהרון ומבקש גם לו מעמד עליון, מבלי שהדבר מגיע לו, ולאחר מכן שוב בנצרות שמבקשת מעמד שווה לעם ישראל, מבלי שהיא עמלה על תיקון הנפש והמידות באמת.
פרופ' שלום רוזנברג מפרש את הסיפור כעל ארכיטיפים של חברות אנושיות. הבל מסמל את החברה הטכנולוגית המשגשגת, שעומלת קשה לשפר את תנאי מחייתה, במטרה להגיע לחיי נוחות, רווחה ומותרות שיש בהם הרבה הבל, ואילו קין (שמשמעותו בעברית חנית), מסמל את החברות הלוחמות, הכובשות והביריוניות, שניסו לקטוף את הפירות המתוקים של החברות הטכנולוגיות מבלי לעמול עמל רב, בחוזק יד וברצחנות. ואת הבן השלישי שת כבן שמחפש את התיקון המוסרי והרוחני של החיים.

