משתמש:תנועת התודעה הלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תנועת התודעה הלאומית
הגדל
תנועת התודעה הלאומית
תנועת התודעה הלאומית
הגדל
תנועת התודעה הלאומית

אמנת תנועת התודעה הלאומית:

מפלגת התודעה הלאומית הינה בעלת מנגנון אידיאולוגי המהווה תיווך למציאות חדשה במדינת ישראל. מפלגת התודעה הלאומית מתבססת על יציבות פנים מדינית ודגלה בכך שהסיכוי לשלום אמיתי הוא קודם כל מבית ועל כך שמה לה למטרה שינוי שיטת הממשל בישראל על מנת שיתאפשר מימושן של רפורמות גורליות ללא תלות בהטעיות פוליטיות ממתנגדיה.


תוכן עניינים

[עריכה] מטרותיה העיקריות של המפלגה

מפלגת התודעה הלאומית הוקמה במטרה לנתק את האליטות על סוגיהן מתהליכי קבלת ההחלטות בישראל. מאז שנות ה-60 האליטות מתנהגות כאילו הן יודעות מה טוב להמון ולכן הן מכוונות את המדיניות הציבורית לפי ידיעה זו, מהלך זה משפיע על קידום החסימה של תהליכים דמוקרטיים, אשר פוגעים בכלכלתם ורווחתם של כלל הציבור במדינת ישראל תוך כדי יישום מערך-ערכי רעיוני אשר ממשיך לשלוט באמצעות כלל אזרחי המדינה.

מפלגת התודעה הלאומית מתבססת על יציבות פנים מדינית ודגלה בכך שהסיכוי לשלום אמיתי הוא קודם כל מבית ועל כך שמה לה למטרה שינוי שיטת הממשל בישראל על מנת שיתאפשר מימושן של רפורמות גורליות ללא תלות בהטעיות פוליטיות ממתנגדיה. נביא ליישום כלכלה מחודשת המעמידה את הפועל הישראלי בראש סדר העדיפויות הלאומי.

מימוש אידיאולוגיה אשר תיצור זהות קולקטיבית מלווה בטקסיות אשר תשמר את ערכיה הסימבולים הייחודיים של החברה על כל רבדיה במדינת ישראל. הפחתת מיסוד היתר של החיים המודרניים וחיוב שמירת האינטרס הלאומי של הפרט במדינת ישראל.


[עריכה] ניתוק האליטות מתהליכי קבלת ההחלטות:

הקמת מוסד נק"ש: (ניתוק קשרי הון-שלטון) שאוסר התערבות הון - בשלטון אשר יורכב מהרכב של שופטים בבית הדין הגבוה לצדק: יאסור התערבות של עסקים ואנשי ממון בהחלטות הממשלה, יהיה אחראי בלעדי על המרכזים הממשלתיים, יקבע סף ענישה של מאסר עולם \ ירידה מהארץ לכל מי שיימצא אשם בהפרת תקנות המוסד. הקניית סמכות בלעדית לשרי הממשלה על קבלת ההחלטות במשרד האוצר ובמקביל ריענון ספסלי אגף התקציבים בכוח עבודה חדש ע"י הוצאתם של גורמים שליליים. ביטול תלותן של מפלגות בהון פרטי לשם תשדירי בחירות: ביטול תשדירי התעמולה בתקשורת הטלוויזיונית פרט לערוצים הממלכתיים, ערוץ 1, כאשר במסגרתו ישודרו ראיונות שווים עם נציגי המפלגות הרצים. איסור פרסום סקרים 30 יום טרם יום הבחירות: באמצעות כלי זה נעשה שימוש לרעה בקידום התהליכיים הדמוקרטיים, הסקרים הפכו לאליטות ככלי עיקרי לעיצוב דעת הקהל הישראלית והבטחת המשך שליטתו.

[עריכה] איחוי השסע בחברה הישראלית:

כמדינה יהודית בעלת פסיפס רבגוני של תרבויות נראה כי עדיין אין שיווין הזדמנויות בתחום הכלכלי-חברתי לכלל האזרחים.

מפלגת התודעה הלאומית לוקחת על עצמה תוכנית יישום פעילות קונקרטית וניתוק מס השפתיים של תקינות פוליטית. מסגרת התוכנית הינה לייצר שליטה "בטבע הפנימי" של האזרחים, במיוחד לצעירים ע"י חינוך והקניית נורמות חברתיות בדגש מעמיק ולא – בסטריאוטיפים, על שורשיה של החברה הישראלית. נביא לשוויון ב"מספר העמודים" לתרבות המזרחית גם בעת החדשה. מבחינה כלכלית: נשמור על חלוקת תפקידי מפתח בצורה שווה וצודקת ע"י עידוד שכבות נכשלות ועידוד השקעות בפריפריה על-ידי קשירה של הפריפריה למרכז. נביא לשוויון פעולה המבוסס על מצע משותף ועל נורמות של כבוד הדדי, שותפות יהודית-ערבית וקיום התחייבויות. כל ברית נבחנת ביישומה בפעולה היומיומית למען קידום השלום, השוויון וזכויות העובדים, המיעוט הערבי והנשים כל אלו יהפכו לסמל.

[עריכה] רפורמה אמיתית בחינוך:

חוק חינוך חובה חינם עד כיתה י"ב.

מימון השכלה גבוהה לכלל אזרחי מדינת ישראל.

צמצום מספר הילדים בכיתה לעד 25 בלבד.

צמצום האלימות בבתי הספר על-ידי פיקוח אנושי וטכנולוגי במסגרות השונות.

ניהול מדיניות של העדפה מתקנת לקבוצות המקופחות בקרב הילדים והנוער.


[עריכה] תחיית התרבות:

הגדלה משמעותית של התקציבים הממשלתיים למוסדות התרבות; עידוד הפקות מקור בתיאטרון ובקולנוע; ביצוע חוק הקולנוע; עידוד התאגדות אנשי קולנוע וטלוויזיה, במטרה להבטיח להם תנאים סוציאליים; יד קשה כנגד פגיעה באמיתות הדברים בשל תחרות חופשית בין אמצעי התקשורת. עידוד הספורט במדינת ישראל והקמה של מוסד לימודים מיוחד המשלב בין ספורט להשכלה לנוער.


[עריכה] איכות סביבה כתנאי לחיים:

קידום חקיקה שתמנע הרס של הסביבה ותגן על עתודות קרקע מפני שימוש בזבזני ומפני השתלטות למטרות רווח מצד חברות ותאגידים.

הקצאת תקציבים הולמים למניעת זיהום האוויר, המים והסביבה ולטיפול במפגעים אקולוגיים; הגנה על מקורות המים, הים והנחלים מזיהום תעשייתי ואחר; אכיפת חוקים המגנים על בעלי חיים וקידום חקיקה המצמצמת ניסויים בחיות.

הבטחת התקציבים הדרושים לחיבור כל הערים והישובים, לרבות הערביים, לפרוייקט הביוב הארצי ולהקמת מתקנים לסילוק פסולת ולטיהור שפכים.

חיוב מפעלי תעשייה להקים מתקנים המונעים את זיהום האוויר והסביבה המבטיחים סביבה ירוקה; אכיפת החוקים למניעת זיהום ופגיעה בסביבה, והחמרת העונשים המוטלים על המזהמים: החמרת ההגבלות על שימוש בכימיקלים בחקלאות.

הפסקת פרויקטים שיהוו אסון חברתי ואקולוגי.

פיתוח תחבורה מסילתית ומתן עדיפות לתחבורה הציבורית על חשבון צמצום השקעות בכבישים; פיתוח שבילי אופניים בערים.

הגנה בחוק על מרכזי הערים כסביבות מגורים ותרבות ושימור אופיים הייחודי.


[עריכה] להזדקן בכבוד:

הבטחת חיים בכבוד לכל הקשישים, תוך סיפוק צרכיהם המיוחדים; הגדלת התקציבים לטיפול בקשישים במסגרת הקהילה, בתי אבות ובמוסדות; התשלום עבור התרופות למחלות כרוניות יהיה סמלי בלבד.


[עריכה] רפורמה במתן שירותי הרפואה:

נפעל להגנה על הרפואה הציבורית וביטול התוכניות להפרטת בתי-החולים; הנהגתו מחדש של המס המקביל, שישולם ע"י המעבידים ויהיה מיועד כולו למימון שירותי הבריאות הציבורית; מילוי קפדני של התחייבות הממשלה להשלמת המימון הדרוש ליישום חוק ביטוח בריאות ממלכתי. עדכון סל הבריאות בהתאם להזדקנות האוכלוסייה ולשינויים הטכנולוגיים, לרבות הכללתן של תרופות מצילות חיים חדשות; הבטחת מקומות אשפוז הולמים לכל החולים הסיעודיים וחיסול תור הממתינים; הגדלת התקציבים לגמילה מסמים; הכללת בריאות הנפש בסל הבריאות הניתן באמצעות קופות החולים; שיתוף נציגי הצרכנים בקבלת החלטות בנושא של סל הבריאות ובנושאים אחרים הנוגעים להם.


[עריכה] אוכלוסיית הנכים:

ביטול המדיניות הכלכלית החברתית הקשה הפוגעת באוכלוסיית הנכים: ביטול כל וועדה המשפילה ומטילה ספק באוכלוסיית הנכים בישראל, עוד: הגדלת קצבת הניידות אשר לא תוצמד למדד במשק.

תמרוץ מעסיקים: עידוד מעסיקים להעסיק עובדים עם מוגבלות: יישום שיטת סבסוד שכר העובדים בדרכים שונות.

צמצום הגופים העוסקים בשיקום, דבר היוצר פערי מידע – צמצום של מנגנונים וסחבת לאוכלוסיית הנכים.

חינוך וסיוע מרבי למעבר מעולם הלימודים לעולם העבודה – ככל שרמת השכלתם של הנכים גבוהה יותר כך הסיכויים שישתלבו בחברה בכלל ובתעסוקה בפרט ויוכלו לקיים עצמם בכבוד.

עידוד פעולות תרבות, חברה ופנאי: סובלנות, קבלת השונה, שיתוף ועזרה הדדית – מושגים שיש לעודדם בחברה.

נגישות: הבאת סיום החקיקה של פרק הנגישות השוויון לאנשים עם מוגבלות.


[עריכה] בנושאי שלום חוץ וביטחון:

נדרוש מהאום להקים מוסד קבע אקס טריטוריאלי – קונגרס בני אברהם – שיפעל בשקיפות כדי להגיע לטיוטת הסדר סופי וקבוע. חברי הקונגרס יבחרו במדגם סטטיסטי ואותנטי של עמי ארץ ישראל (נשים וגברים מכל מגוון הגילים, העיסוקים, רמות ההשכלה ואזורי המגורים) ובעת כהונתם יהיו עובדי אום במעמד דיפלומטי. הם יפעלו כשילוב של קבוצת מיקוד ומדגם מייצג ותפקידם יהיה להגיב באופן אישי וקונסטרוקטיבי ועפ עקרונות דיון קבועים לטיוטות הסדר שתגבש וועדת ניסוח מקצועית. ההסכם לא ישפיע ישירות על המבנה הפוליטי הקיים אך קיומו יאפשר למנהיגי שני הצדדים להתרכז יותר בשיקום ענייני הפנים היגעים שלהם ויגדיל את כדאיותם של צעדים בוני אמון המעודדים את נציגי הצד השני להתפשר. שלום ישראלי-פלסטיני כולל יפתח דרך להסכמים נוספים, מתוך רצון חופשי, בין מדינת ישראל לבין המדינה הפלסטינית העצמאית ומדינות ערביות אחרות בנושאים שונים, לרבות כלכליים-חינוכיים, שיש בהם אינטרס משותף לשני העמים. שת"פ בין מנגנוני הביטחון של שני העמים תוך נקיטת אמצעיים תקיפים וחסרי פשרות אל מול מארגני ופועלי ארגוני הטרור לסוגיהם. הירתמות החינוך: עמוד התווך לשלום אמיתי תלוי בדורות הבאים שכן החינוך הוא אבן היסוד לסובלנות וכיבוד הדדי תוך שמירה על הסמלים הלאומיים, התרבותיים של שני העמים: השמת תוכנית חינוכית משולבת לנוער הישראלי-פלסטיני ואיסור פגיעה בערכים הסימבולים של שני העמים.

אתר תנועת התודעה הלאומית