עלי אל-האדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האימאם השיעי העשירי
עלי אל-האדי
שם בערבית: الإمام علي الهادي
כינוי: אל-האדי (המנהיג)
א-נקי (טהור, חף מעוון)
שנות חייו: 828 - 868
שנותיו כאימאם: 835 – 868
ידוע גם כ: אבו אל-חסן, אבן מוחמד
אימאם קודם: מוחמד א-תקי
אימאם הבא: חסן אל-עסכרי

אבו אל-חסן עלי אבן מוחמד, אל-האדי היה האימאם השיעי העשירי (8 בספטמבר 828 - 1 ביולי 868). התקופה בה שימש כאימאם של השיעים הייתה תקופת היחלשות שלטונם של העבאסים, ומהומות של חיילים-עבדים תורכים וארמנים (ה"ממלוכים") גרמו להעברת בירת האימפריה מבגדאד לסאמרא.

תוכן עניינים

[עריכה] לידתו ומשפחתו

עלי נולד במדינה לאימאם השיעי התשיעי, מוחמד א-תקי, ולשפחה מרוקנית, בשם סמאנה. עלי היה בן שש כשאביו מת (835, וכשירש את תפקיד האימאם. במשך השנים שנותרו לח'ליפותו של אל-מעתזם, וחמש שנות ח'ליפותו של ואת'ק, העבאסים, הקהילה השיעית במדינה בהנהגת אל-האדי חיה בשלווה יחסית, לאור האיומים האחרים על יציבות משטרם שעמם התמודדו הח'ליפים העבאסים. עלי עסק בעיקר בהוראת האסלאם.

[עריכה] מעצר בית

מערבית: "הננו מברכים אתכם לרגל יום (השנה ל)הולדתו של האימאם אלהאדי", באדיבות האתר אל מוג'תבא.
הגדל
מערבית: "הננו מברכים אתכם לרגל יום (השנה ל)הולדתו של האימאם אלהאדי"[1], באדיבות האתר אל מוג'תבא.

במהלך ח'ליפותו של אל-מתווכל, השתנה יחסם של הח'ליפים לאיום הגובר, בראייתם, שהיוותה הקהילה השיעית. לטענת מקורות שיעיים, עלי הובא לבגדאד ב-848 [2] והופגש עם הח'ליף. אל-מתווכל, שהיה חצי שיכור, הציע לעלי יין, אך הוא סירב[3]. בתגובה, האימאם הושב למדינה, והושם תחת מעצר בית. ראש העיר של מדינה, שמונה על ידי מותווכל, שלח דיווחים על מעשיו לח'ליף, בהם תיאר את גדילתה של הקהילה השיעית, והתעצמותו של האימאם עלי, וטען כי הוא מהווה איום על השלטון הסוני העבאסי. בתגובה, ב-851, אל-האדי הועבר למעצר בית בסאמרא יחד עם בנו, חסן אל-עסכרי. השניים זכו ליחס טוב, ואף ניתן להם בית למגורים, אך הם נותקו מקהילתם במדינה. בתקופת מעצרו של אל-האדי רדפו השלטונות העבאסיים, הסונים, את המאמינים השיעים.
הרובע בו גרו אל-האדי ובנו היה ידוע בשם "אל-עסכר", מאחר שצבא (עסכר) גדול חנה בו, לפיכך, אל-האדי ובנו חסן מכונים "עסכרי", ושניהם יחדיו "עסכריאן" ("שני העסכרים"). על כן, ה[מסגד]] בסאמרא שבו נמצאים קבריהם של השניים קרוי מסגד אל-עסכריה.
לטענת מקורות שיעים, הח'ליף אל-מותווכל ניסה להרוג את אל-האדי, לפחות פעם אחת, אך האימאם ניצל בנס. [4]

[עריכה] יכולותיו המיוחדות ומורשתו

לטענת מקורות שיעיים, לעלי הוענק מתת ידיעת שפות רבות, ביניהן פרסית, סלאבית, הודית ונבטית. כמו כן, הוא ידע לחזות סופות פתאומיות, אירועים אחרים, ואת זמן מותם של אנשים. השיעים גורסים כי אל-האדי קילל את הח'ליף מתווכל; לאחר שהאחרון כלאו או השפילו, עלי חזה את מותו תוך שלושה ימים, וכך אכן קרה. כמו צאצאיו האחרים של עלי, אריות לא פגעו בו.

על רקע מסגד סמארה, מערבית: "שלום עליך, אביו של אל-חסן אל-האדי עליו השלום", באדיבות האתר אסלאמיק אוקייז'נס.
הגדל
על רקע מסגד סמארה, מערבית: "שלום עליך, אביו של אל-חסן אל-האדי עליו השלום"[5], באדיבות האתר אסלאמיק אוקייז'נס.

השיעים מייחסים לעלי אל-האדי מספר טקסטים דתיים, ביניהם מסה תאולוגית על בחירתו החופשית של האדם.

[עריכה] מותו

עלי אל האדי מת ב-1 ביולי, 868, כשהיה בן 40, לטענת השיעים (בדומה לשאר אימאמים השיעים), מרעל שעורבב במזונו[6]. הוא נקבר במסגד אל-עסכריה; בשל רדיפות הח'ליפים העבאסים, רק בנו חסן אל-עסכרי, שירש את כיסאו כאימאם, נכח בהלוויה.
בעבר שימש המסגד המפואר כמקום עלייה לרגל של השיעים, אולם פיגוע תופת ב-22 בפברואר 2006, החריב את מרבית המבנה.
את חשיבותם הרבה של האימאמים עבור השיעים ניתן לראות בתגובתם לפיגוע זה, שהוביל להחרפת הסכסוך הבין-עדתי בעיראק, והתעצמותן של פעולות המיליציות השיעיות במדינה נגד המיעוט הסוני.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ תעתיק מערבית: נבארכ לכם מולד אל-אמאם אלהאדי
  2. ^ הוא "נקרע" מעל שטיח התפילה שלו, טוענים השיעים, ראו כאן
  3. ^ אותו מקור שיעי
  4. ^ Moojan Momen, An Introduction to Shi'i Islam, Yale University Press 1985
  5. ^ תעתיק מערבית: א-סלאם עליכ יא אבא אל-חסן אל-האדי (ע). מקובל יותר בערבית לקרוא לאדם מכובד לא באופן ישיר בשמו הפרטי, אלא לקשור את שמו עם בנו הבכור . האות ע' היא קיצור ל"עליו השלום"
  6. ^ ראו בביוגרפיה המאוד אוהדת, באתר השיעי הזה
שפות אחרות