היסטוריה של יוון העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוון
מאמר זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של יוון
היסטוריה של יוון העתיקה
יוון המינואית
יוון המיקנית
יוון הארכאית
יוון הקלאסית
יוון ההלניסטית
יוון תחת שלטון רומא

יוון תחת שלטון ביזנטיון

יוון העות'מאנית

מלחמת העצמאות היוונית

יוון העצמאית מהמאה ה-19

יוון

ההיסטוריה של יוון העתיקה נמשכת לאורך תקופה בת כאלף שנים במהלך העת העתיקה עד לעליית הנצרות ביוון. אין הסכמה בין ההיסטוריונים לגבי תחילתה המדוייקת של התקופה כמו גם סופה אך מקובל לחלק תקופה זו לכמה תקופות משנה ברורות ומוסכמות. הדעות חלוקות באשר להכללתה של התקופה המינואית והתקופה המיקנית כחלק מהרצף ההיסטורי הממשיך גם ליוון הקלאסית כמו גם סוף התקופה שלגביו אין הסכמה - יש המציינים את סוף תקופת יוון העתיקה עם מותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס, יש הרואים אותו עם צירופה של יוון לרפובליקה הרומית בשנת 146 לפנה"ס ויש הטוענים כי התקופה ממשיכה עד המאה השלישית לספירה עם עליית הנצרות מכיוון שהתרבות הקלאסית לא השתנתה באופן מהותי עד אותה העת.

תוכן עניינים

[עריכה] חלוקה לתקופות

[עריכה] התרבויות המינואית והמיקנית

מסכה המכונה "מסכת אגממנון", שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות במיקנה
הגדל
מסכה המכונה "מסכת אגממנון", שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות במיקנה
ערך מורחב – יוון המינואית
ערך מורחב – יוון המיקנית

התרבות המוכרת לנו כתרבות היוונית, לא הייתה קיימת לפני האלף ה-1 לפנה"ס. תחילת התרבות היוונית הייתה בכרתים (ראו יוון המינואית) באלף השני לפני הספירה. יוון המינואית או התקופה הכרתית אינה נחשבת לרוב כתקופה בתולדות יוון העתיקה אך היא אחד משורשיה. היא נקראת מינואית מלשון מינוס מלכה האגדי של כרתים. נהוג לחלק את התקופה המינואית לשלש תקופות עיקריות: התקופה המינואית הקדומה (2000-1700 לפנה"ס), התקופה המינואית התיכונה (1700- 1580 לפנה"ס), והתקופה המינואית המאוחרת (1580-1100 לפנה"ס).

ביוון היבשתית התפתחה במקביל תרבות מפותחת סביב העיר מיקנה שבפלופונס המכונה התרבות המיקנית, תרבות אשר הייתה השלב האחרון של תקופת הברונזה ביוון. על אף שהמיקנים לא היו יוונים במובן המוכר לנו של המילה, היסטוריונים רבים רואים בה כבסיס לתרבות היוונית העתיקה שהתפתחה אחריה. התרבות המיקנית החלה בסביבות 1600 לפנה"ס ונמשכה עד 1100 לפנה"ס לערך. בתרבות המיקנית נעוצים רוב המיתוסים היווניים והיא היוותה מקור השראה נכבד למשוררי יוון דוגמת הומרוס אשר כתב על מלחמת טרויה שנערכה לפיו בתקופה זו.

בתקופה המיקנית, השלטון היה נתון בידיה של עלית אריסטוקרטית שהורכבה בעיקר מלוחמים. בערך ב-1400 לפנה"ס, בעת התקופה המינואית המאוחרת, הרחיבו המיקנים את תחום השפעתם עד כרתים, מרכז התרבות המינואית. בשלב זה קיבלו המיקנים את הכתב המינואי.

בסביבות סוף המאה ה-12 לפנה"ס החלה דעיכה של תרבויות אלו בעקבות השבטים האכאים והדורים שפלשו לאזור במה שמכונה "הפלישה הדורית". לא ידוע על מקורם ועל מוצאם של השבטים האלו אך הם הביאו איתם ידע בעיבוד ברזל ובכך החלה תקופת הברזל ביוון.

בין 1100 ל-1200 לפנה"ס בערך התרבות המיקנית התמוטטה וזו המינואית נכחדה כמעט לחלוטין. אתרים רבים נבזזו, אחרים ננטשו ויוון שקעה לתוך תקופת מעבר.

[עריכה] תקופת המעבר

יוון העתיקה
אקרופוליס

Ελλάς

היסטוריה
היסטוריה: · יוון המיקנית · תקופת המעבר · יוון הארכאית · יוון הקלאסית · יוון ההלניסטית
מלחמות: המלחמה הפלופונסית · מלחמת יוון-פרס · כיבוש פרס · מלחמות הדיאדוכים
תחומי תרבות וחברה
תרבות ודת ביוון הקלאסית · התרבות ההלניסטית
צבא
היסטוריה צבאית · בתקופה הקלאסית · הצבא הספרטני · בתקופה ההלניסטית · צבא אלכסנדר · טקטיקה ואסטרטגיה
אישים
משוררים · מחזאים · פילוסופים · יוונים לפני אלכסנדר · יוונים אחרי אלכסנדר · אלכסנדר הגדול · בית סלאוקוס · בית תלמי
ערים ומקומות
מיקנה · טרויה · חבל אטיקה · אתונה העתיקה · אולימפיה · ספרטה · מילטוס · דלפי · פרגמון · קורינתוס · תבאי · מוקדון · ארץ ישראל ההלניסטית

ערי מדינה נוספות

דת ביוון העתיקה
אלי יוון העתיקה · מושגים ושמות במיתולוגיה · הפוליס · אקרופוליס · מקדש יווני

קטגוריה ראשית - פורטל יוון העתיקה

ערך מורחב – תקופת המעבר ביוון

אין שם אחיד לתקופה שבין 1200 או 1100 לפנה"ס ל-800 לפנה"ס. המקורות האנגליים נוטים להתשמש בביטוי "ימי החשיכה של יוון" (Greek Dark Ages) מקורות אחרים מדברים על "התקופה ההומרית", "התקופה הגאומטרית" ו"ימי הביניים של יוון". הסיבות לחורבן התרבות המיקנית אינן ידועות במלואן, אך ידוע שבערך שבין 1200 ל-1100 לפנה"ס היו גלי פלישה של שבטים שונים ליוון. על פי עדויות ארכיאולוגיות רבות, הדרדרות כלכלית ותרבותית התרחשה בעקבות נדידות עמים גם באימפריה החתית ובארצות נוספות סביב מזרח הים התיכון בתקופה זו. גלי פלישה אלו שטפו את יוון מהצפון עד חצי האי פלופונסוס. רק שני מוקדים עיקריים נותרו מחוץ לשליטת הפולשים: אטיקה וארקדיה.

הדורים התיישבו בעיקר בפלופונס והאכאים בשאר יוון (לא להתבלבל עם חבל הארץ אכיאיה, שאכן נמצא בפלופונס, אך זהו מקרה יוצא דופן של אכאים שהתיישבו בפלופונס). רוב הקולוניות שנבנו מחוץ ליוון הן אכאיות. עניין השבטים השונים היה חשוב מאוד ביוון הקלאסית, היות שבני אותו עם בדרך כלל כרתו ברית בינם לבין עצמם. פרט לשבטים אלו ישבו ביוון האטים (תושבי אטיקה) והתסלים. שבטים אלו נמנים עם האוכלוסייה המקורית של יוון.

בתקופה זו, צורת השלטון היוונית עברה ממונרכיה לשלטון האריסטוקרטיה, למעט מקומות בודדים, שבהם המלכים שמרו על כוחם. גם הלוחמה עברה שינוי ניכר - מלוחמת מרכבות ללחימת רגלים. לקראת סוף תקופת המעבר נוצר סוג חדש של חיילים: רגלי כבד החמוש בחנית כבדה ושריון עבה. רגלי זה ידוע בשם הופליט.

בתקופה זו נזנחו האמנויות, נשכח הכתב ויוון התדרדרה למצב שהייתה בו בתקופה שקדמה לתרבות המיקנית. יחד עם זאת, תקופה זו הביאה לעולם את פאר היצירה של הומרוס, בתקופה זו התהווה הדגם היווני של עיר מדינה הלא הוא הפוליס. הפוליס, היא המסגרת המדינית בה התקיימו הערים היווניות במאות השנים שלאחר מכן. יחידות אלו נוסדו בעקבות ההרים הרבים המפרידים בין העמקים ובין המישורים ומצמצמים את פני שטח המחיה של יוון. מספר האזרחים בכל פוליס היה קטן ולא עלה על כמה אלפים ברובם. לעתים נדירות הגיע ל-10,000 ומעלה.

לקראת סוף תקופת המעבר היוונים קיבלו את האלפבית הפיניקי שהיה מפותח יותר מהכתב המיקני ושינו אותו בהתאם לצרכיהם.

[עריכה] יוון הארכאית

ערך מורחב – יוון הארכאית

מתחילת המאה ה-8 לפנה"ס החלה ביוון מגמה של התפתחות כלכלית, חברתית, תרבותית וצבאית אשר בישרה על תחילתה של יוון הארכאית. תקופה מתאפיינת בבקולוניזציה יוונית של אגן הים התיכון ובתהליך דמוקרטיזציה של ערי המדינה (הפולייס) היווניות. בתקופה זו החלו גם להתפתח תחומי התרבות של תיאטרון, שירה, אמנות ואדריכלות לצד התפתחות הפילוסופיה והמדע. סוף תקופה זו מצויין עם מלחמת פרס-יוון בה נלחמו מספר ערי מדינה יווניות מול האימפריה הפרסית.

סיבה עיקרית לקולוניזציה היוונית טמונה בגאוגפריה של האזור: יוון היא ארץ הררית בעלת מעט קרקע פוריה. לכן, עם גידול האוכלוסייה, ביקשו חלק מהיוונים לעבור ממולדתם למקומות אחרים בחיפוש אחר פרנסה. סיבה אחרת הייתה כלכלית: אף שחקלאות תפסה את הנתח העיקרי בכלכלת יוון בתקופה זו, המסחר עלה בהתמדה ואף נוסדו בתי מלאכה גדולים שייצרו תוצרת ליצוא.

[עריכה] יוון הקלאסית

ערך מורחב – יוון הקלאסית

נהוג למנות את התקופה הקלאסית בתולדות יוון החל מהמאה ה-5 לפנה"ס. בתקופה זו הגיע לשיא התפתחותו של הפוליס, נוסדו אסכולות מובילות בפילוסופיה, נכתבו מחזות רבים והוקמו מבנים מרהיבים ברחבי יוון. רב החוקרים מסיימים את יוון הקלאסית במסעו של אלכסנדר הגדול למזרח (334 לפנה"ס).

בראשית התקופה הקלאסית יוון ניצבה מול היום הפרסי. פרס כבשה את איוניה שהייתה מאוכלסת ביוונים ולאחר מכן ערכה שני מסעי כיבוש נגד יוון. הראשון והקטן יותר שנועד להעניש את אתונה על השתתפותה במרד האיוני הסתיים במפלת הפרסים בקרב מרתון (490 לפנה"ס). המסע השני (הידוע בשם מלחמת פרס - יוון) ארך שנתיים (480 - 479 לפנה"ס) ולקחו בו חלק כל הכוחות של האימפריה הפרסית. הפרסים הצליחו להגיע עד אטיקה ושרפו את אתונה, אך הפסידו במספר קרבות ונאלצו לוותר על כיבושה של יוון.

אחרי מלחמת פרס יוון עלה כוח חדש ביוון העתיקה - אתונה. גם לפני המלחמה, הייתה אתונה פוליס חזק ורב השפעה, אך הבכורה הייתה נתונה לספרטה. אתונה הקימה לעצמה אימפריה באיי הים האיגאי והצליחה להדוף את הפרסים לתוך אסיה הקטנה. בסופו של דבר, הספרטנים החלו לחשוש מכוחה של אתונה ושתי המדינות התנגשו בשתי מלחמות. במלחמה השנייה הידועה בשם המלחמה הפלופונסית השנייה (431 - 404 לפנה"ס) נשבר כוחה של אתונה והיא נאלצה לוותר על שאיפותיה להגמוניה ביוון.

ספרטה שהייתה רגילה לבדלנות נאלצה לצאת את גבולות פלופונסוס, אבל מבנה החברה הספרטנית לא התאים למצב החדש. משלא בוצעו השינויים הנדרשים, ירדה ספרטה מגודלה כ-30 שנה לאחר הניצחו במלחמה הפלופונסית אחרי שהפסידה לתבאי בקרב לאוקטרה (371 לפנה"ס). סדרת פלישות תבאיות לפלופונסוס שברו סופית את הגב הספרטני והם לא חזרו לעולם למעמד הרם שהיה להם במהלך המאה ה-5.

גם תבאי לא הצליחה לשמור על ההגמוניה. מדינות נוספות עלו וירדו, גם אתונה הצליחה להשתקם ממפלתה, בעיקר בזכות המסחר המפותח שלה, אך לא חזרה למעמד שהיה לה בעת העימות עם ספרטה. החלשות הפולייס הוותיקים נתנה אפשרות לפיליפוס השני, מלך מוקדון להביא את מדינתו, שלפני כן נחשבה ספק ברברית, ספק הלנית למעמד בכורה ביוון. בסדרת מלחמות, כשבאחרונה הוא הביס את הצבא המשותף של אתונה ותבאי בקרב כירונאה (338 לפנה"ס) הוא הצליח להטיל את מרותו על יוון. פיליפוס נרצח שנתיים לאחר מכן, בעת ההכנות לקראת הפלישה לפרס. בנו, אלכסנדר, עלה לשלטון תחתיו.

[עריכה] התקופה ההלניסטית

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול שבשטחיה הופצה התרבות ההלניסטית
הגדל
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול שבשטחיה הופצה התרבות ההלניסטית
ערך מורחב – התקופה ההלניסטית

השלטון ההלניסטי שהחל עוד בדור הקודם נמשך עד הכיבוש הרומי של יוון באמצע המאה ה-2 לפנה"ס. עם מותו של אלכסנדר הגדול, מרדו חלקים נרחבים מארץ האם היוונית בשלטון הדיאדוכים, אך מלחמה שנודעה בשם המלחמה הלמאית (על שם המבצר למאה) הסתיימה בתבוסתם. אחרי רגיעה במלחמות הדיאדוכים ומותם של חלק מהם, רב רובה של ארץ האם היוונית נשארה תחת שלטון מוקדון, אם כי מצרים התלמאית שלטה על מספר איים.

עידן הפולייס חלף מהעולם בתקופה זו. הפולייס הוותיקים ירדו מכוחם והבכורה עברה לבריתות שונות. שתי הליגות העיקריות שהתפתחו בתקופה זו הן הליגה האכאית שמרכזה בצפון ומרכז פלופונס והליגה האיטולית שהתרכזה במרכז יוון. לצד הליגות גם ספרטה שמרה על עצמאותה, אך חדלה מלהיות כח משמעותי ביוון, למעט תקופות קצרות שבהן מלכים רפורמיסטים ניסו להחזירה לימי הזוהר.

הליגה האיטולית נלחמה ללא הרף בליגה האכאית על הבכורה ביוון ושתי הליגות ניסו להתנגד להשפעה מוקדונית. הבכורה עברה מליגה אחת לשנייה, אך כעקרון, מוקדון נתנה את הטון בארץ.

בעת המלחמה המוקדונית השנייה, הצטרפה הליגה האיטולית לצידה של רומא וסייעה לה בהבסת פיליפוס החמישי. רומא, אמנם, הסיגה את צבאה מיוון, אך השפעתה הייתה ניכרת גם בלי נוכחות צבאית. כמה עשרות שנים לאחר מכן, רומא השתלטה לחלוטין על יוון תוך כדי השכנת חילות מצב קבועים בעריה.

[עריכה] התקופה הרומית

ערך מורחב – יוון תחת שלטון רומא

תקופה זו נמשכת מכיבוש יוון ע"י הרפובליקה הרומית המצויין לפי נצחונם של הרומאים על הקורינתים בקרב שכונה קרב קורינתוס בשנת 146 לפנה"ס. במהלך תקופה זו הייתה יוון פרובינקיה רומית נחשבה לאחת הפרובינקיות החשובות גם בתקופת הקיסרות הרומית. נהוג לתארך תקופה זו עד עליית הנצרות ביוון, שיקומה של העיר ביזנטיון והסבת שמה ע"י הקיסר הרומי קונסטנטינוס ל"קונסטנטינופול" (כיום היא נקראת איסטנבול).

בתקופת הקיסרות הרומית יוון נחשבה לשער המזרחי של האימפריה וחלק בלתי נפרד מהתרבות הרומית שהייתה למעשה מראשיתה תרבות גרקו-רומנית (יוונית-רומית). השפה היוונית הייתה לינגואה פרנקה עבור תושבים רבים במזרח האימפריה והתקיימו יחסי מסחר טובים בין יוון לרומא. חיי היום-יום בערים היווניות המשיכו למעשה כסדרן, כמו בתקופה בה היו תחת הכיבוש המקדוני.

הרומאים העריכו מאוד את התרבות היוונית והיא היוותה את שורשיהם של רוב תחומי התרבות הרומיים - אמנות, פילוסופיה, אדריכלות וכו'. אינטלקטואלים רומיים רבים, כגון וירגיליוס, הורטיוס, ויטרוביוס ואחרים, למדו את הספרות, האמנות והמדע שהתפתחו ביוון העתיקה וראו עצמם כממשיכי דרכם של היוונים בתחומים אלו. קיסרים רומיים שונים השקיעו רבות בפיתוחה של יוון ובמיוחד בתרומה של מבנים מפוארים שנבנו באתונה ובערים יווניות נוספות.

[עריכה] סיכום הכרונולוגיה של יוון העתיקה

ערוך טבלה זו
תקופה שנים אירועים עיקריים אירועים מקבילים אישים בולטים ספרות ותיאטרון פילוסופיה ומתימטיקה אמנות אדריכלות
התקופה המיקנית 1600 - 1200 לפנה"ס מלחמת טרויה (עפ"י האגדה), הפלישה הדורית יציאת מצרים (1312 לפנה"ס ע"פ השערות) אגממנון (עפ"י האגדה) - - מסכת אגממנון מבני מֶ‏גָ‏רוֹ‏ן
תקופת המעבר 1200 - 800 לפנה"ס הקולוניזציה היוונית, התפתחות הפוליס והתפתחות האלפבית היווני רעמסס השלישי מלך מצרים, ממלכת ישראל המאוחדת נוסדת (המאה ה-11 לפנה"ס), הקלטים מתפשטים באירופה הומרוס, הסיודוס האיליאדה, האודיסיאה, מעשים וימים, התיאוגוניה - התקופה הגאומטרית -
התקופה הארכאית 800 - 479 לפנה"ס תחילת המשחקים האולימפיים, מלחמת פרס-יוון, עליית ספרטה כפוליס מובילה, קרב מרתון יסוד המלוכה הרומית, הצהרת כורש (538 לפנה"ס) ושיבת ציון סולון, פיסיסטראטוס העלאת כתבי הומרוס על כתב, ראשית התיאטרון פילוסופיה קדם-סוקרטית (הפיתגוראים) פסלי קורוס, כד פרנסואה מקדש ארטמיס באפסוס, האגורה של אתונה, התפתחות הסדרים הדורי והאיוני
התקופה הקלאסית 479 - 323 לפנה"ס האימפריה האתונאית, המלחמה הפלופונסית, כיבוש פרס ע"י אלכסנדר התבססות הרפובליקה הרומית, התקופה הפרסית בארץ ישראל פריקלס, אלכסנדר הגדול מחזות סופוקלס, אריסטופאנס ואייסכילוס, ההיסטוריה של הרודוטוס ותוקידידס סוקרטס, אפלטון, אריסטו פסל זאוס באולימפיה, זורק הדיסקוס הפרתנון והארכתאון באתונה, הסדרים הקלאסיים מגיעים לזיקוק סגנוני ושלמות
התקופה ההלניסטית 323 - 146 לפנה"ס מלחמות הדיאדוכים, כיבוש יוון ע"י רומא (146 לפנה"ס) מרד החשמונאים, המלחמה הפונית השנייה בית סלאוקוס, בית תלמי מננדרוס אוקלידס, ארכימדס, טימון מפליוס, האסכולה הסטואית ונוס ממילו המגדלור באלכסנדריה, הקולוסוס מרודוס, הסטואה של אטאלוס, נבנות ערים היפודאמיות
יוון תחת שלטון רומא 146 לפנה"ס - 330 לספירה יוון הופכת לפרובינקיה רומית הקיסרות הרומית שולטת על כל אגן הים התיכון. סוף תקופת בית שני בא"י - הרומאים ורגיליוס והורטיוס לומדים את הספרות הקלאסית ורואים עצמם כממשיכי דרכם של היוונים. תלמי, נאופלאטוניזם, הנאו-פיתגוראים, האסכולה הסטואית הרומאים יוצרים העתקים של פסלים יוונים חשובים הספריה הרומית באפסוס, מגדל הרוחות באתונה.
שפות אחרות