פל קל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פל קל הינה שיטת בנייה של תקרות בטון שהומצאה על ידי המהנדס אלי רון בסוף שנות השבעים. הפל קל הציע פתרון קל, מהיר וזול יותר ליציקת תקרות במקום תקרות צלעות מבטון מזוין. שיטה זו, הסתברה כמסוכנת מאוד ואף הייתה הגורם המרכזי לקריסת התקרה באסון ורסאי.
תוכן עניינים |
[עריכה] שיטת הבנייה
העקרון הבסיסי של שיטת הפל קל הוא שימוש בארגזים של פח גלי בתוך הבטון המחליפים את מוטות הפלדה המיועדים לזיון כנגד גזירה ואת מוטות הזיון העליונים. צורת הבטון הנוצק בין צלעות הפח דומה לזו המתקבלת בתקרת צלעות רגילה, בחלק מהתקרות הפל קל גם היה קרום בטון תחתון. ארגזי הפח מונחים עם הפתח כלפי מטה ועם רווחים ביניהם. בין הפחים ובשכבה של עוד כמה סנטימטרים מעליהם יוצקים את הבטון. ארגזי הפח יוצרים חללי אוויר בתוך התקרה אך מאפשרים לה עובי סטטי מספיק גדול. הפח הגלי מתפקד גם כטפסות וגם כזיון המונע כפיפה. במקרים בהם נבנתה תקרת פל קל בגרסה שאינה תקנית, הפח החליף גם את חישוקי הפלדה האמורים למנוע גזירה.
חתך הבטון הבסיסי בתקרות אלו הוא T או I (מבחינת צורת הבטון). במהלך השנים פותחו מספר גרסאות לשילוב של ארגזי פח וחתכים שונים לתקרת הבטון, עם או בלי חישוקי פלדה נוספים:
- תקרה בחתך T שבצלעותיה יש חישוקים וזיון אופקי תקניים ובתחתיתה שכבת בטון דקה.
- תקרה בחתך I שבצלעותיה יש חישוקים תקניים.
- תקרה בחתך I שבצלעותיה אין חישוקים.
- תקרה בחתך I שבצלעותיה יש חישוקים שאינם עונים לדרישות התקן.
גרסאות 1 ו-2 קיימים חישוקים המהווים זיון כנגד גזירה ותקרות מסוג זה הן תקניות. גרסאות 3 ו-4 בהן אין חישוקים אינן תקניות ואף מסוכנות.
תהליך בניית התקרה מתחיל ביציקה של בטון דק מאוד עם מעט זיון. תפקידו של בטון אינו קונסטרוקטיבי. על הבטון או לתוך הבטון בעודו רך, מכניסים את ארגזי הפח בצורת ח. מעל הפחים וביניהם יוצקים את שאר הבטון המשמש לבסוף תקרה מקשית. תפקידו של הפח הגלי הוא בין השאר להבטיח הידבקות טובה יותר בינו לבין הבטון.
[עריכה] הבעיות שבשיטה זו
- העדר זיון לגזירה: ארגזי הפח אינם עומדים במאמצי הגזירה כפי שחישוקי פלדה רגילים מתוכננים לעשות. נעיצת הפח בבטון הדק הראשוני היא נעיצה רופפת ולא מדוייקת. בגרסה מאוחרת יותר של הפל קל הוסיפו זיון נגד גזירה בצורת סולם אלא שזיון זה לא היה מעוגן לזיון התחתון ולכן לא יכל למלא תפקיד קונסטרוקטיבי זה.
- יכולת נשיאת המאמצים של קרום הבטון התחתון, שעוביו הוא כ-5–6 ס"מ בסך הכל, נפגעת הרגע שמוחדרים אליו ארגזי הפח.
- איכות הפח הגלי הייתה ירודה מאוד יחסית לפלדה תקנית שבה משתמשים לזיון בבטון.
- בעיית קורוזיה: בחללי האוויר של הארגזים יכולים להיקוות מים וקורוזיה יכולה בקלות להתפתח שם בלי שניתן יהיה לראות.
- יציקת הבטון בתקרת הפל קל מתבצע בשלבים עם מרווח זמן בעייתי ביניהם. אם היציקה השנייה מתעכבת אפילו בכמה שעות מספיק הבטון שנוצק ראשון להתקשות מעט ונוצר קו הפרדה בין שתי היציקות המהווה נקודת תורפה של הבטון.
- תקרות הפל קל אינן מאפשרות גילוי מוקדם של בעיות כגון סדקים וקורוזיה.
[עריכה] אסון ורסאי
- ערך מורחב – אסון ורסאי
ב-2001 קרסה רצפה מסוג פל קל בעת שרקדו מעליה אורחי חתונה באולם חתונות "ורסאי" בירושלים. המשטח שקרס היה רצפת הקומה השלישית בבניין ששימש לשני אולמות אירועים. מממצאי חקירת האירוע עלו כמה סיבות שגרמו בסופו של דבר לאסון הקטלני. מלבד בנייה לא תקנית של התקרה, תקופה קצרה לפני האירוע, הוסר קיר שנמצא מתחת לתקרה, באולם בקומה השנייה. הקיר אמנם לא היה חלק מהקונסטרוקציה אך הוא מנע את שקיעת התקרה עד אותו שלב אשר החלה לשקוע לאחר הסרתו. השקיעה החלה לבלוט לעין כמה שבועות לפני האסון עצמו אך הבעייה לא טופלה אלא הוחמרה ע"י יישורה בחול וריצוץ נוספים. בערב החתונה, כאשר הרצפה הייתה קרובה לקצה גבול היכולת שלה, נוסף עליה משקלם של עשרות אנשים שרקדו עליה. הקריסה הייתה פתאומית כאשר משטח הרצפה המלבי שבין העמודים נגזר מדפנותיו וקרס.
בעקבות האירוע הוגשו כתבי אישום נגד האנשים האחראים למחדל. בעלי האולם הורשעו בגרימת מוות ברשלנות ונדונו לשנתיים וחצי מאסר בפועל. אלי רון, המהנדס מממציא שיטת הפל-קל, ועוזרו, הואשמו בהריגה (פסק הדין טרם הוכרע).

