אלבה (נהר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בנהר האלבה; לערך העוסק בפירושים אחרים לאלבה, ראו אלבה.
האלבה
הגדל
האלבה
האלבה
הגדל
האלבה

אלבה (צ'כית: Labe, ; גרמנית: Elbe; סורבית: Łobjo), נהר הנובע בהרי קרקונושה בצפון מערב צ'כיה וזורם צפון מערבה דרך גרמניה עד שנשפך לים הצפוני הוא אחד הנהרות העיקריים במרכז אירופה עם אורך של 1,170 ק"מ. החל מ-1842 לספירה שימש נהר האלבה כנתיב מיים לאוניות סוחר, וניתן להגיע באמצעותו אף עד פראג. נהר האלבה מחובר במערכת תעלות לאזורי תעשייה בגרמניה, לנהר האודר, לנהר הריין ולים הבלטי.

מקור שמו של נהר האלבה הוא ב"älv" שמשמעותו נהר בשפות סקנדינביות. בשנת 9 לספירת הנוצרים נכשלו הרומאים בנסיון להזיז את גבולם מזרחה מנהר הריין לנהר האלבה בקרב יער טוטובורג ושלאחריו לא ניסו זאת שנית.

נהר האלבה סימן את גבולה המזרחי של אימפריית הפרנקים בתקופתו של "קארל הגדול". בתקופת נפוליאון בונפרטה היווה נהר האלבה את אחד מקווי המתאר לגבול בין פרוסיה לברית הריין.

לאחר חתימת חוזה ורסאי בשנת 1919 הוכרז אפיק נהר האלבה מאתר האיחוד עם נהר הולטבה ועד השפך לים הצפוני כשטח בינלאומי, הכרזה שבוטלה בהסכם מינכן בשנת 1938.

לאחר מלחמת העולם השנייה היווה נהר האלבה את אחד מקווי המתאר לגבולות גרמניה המזרחית.