יאנוש סטארקר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאנוש שטארקר János Starker (נולד ב-5 ביולי 1924) הוא צ'לן יהודי- הונגרי ואחד הצ'לנים המפורסמים ביותר במאה ה-20. מאז שנת 1958 מלמד בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת אינדיאנה, שם הוא נושא את התואר "פרופסור מצטיין". הוא מעדיף לבטא את שמו ב-ס' קשה ולא ב-ש', כדרך הגרמנים.
אחרי תקופה במחנה עבודה נאצי במלחמת העולם השנייה ושנה אחת בפאריז, היגר שטארקר לארצות הברית בשנת 1948 ושם התקבל כצ'לן ראשי לתזמורת הסימפונית של דאלאס בניצוח אנטל דוראטי. בשנת 1949 עבר שטארקר לניו יורק והיה לצ'לן ראשי במטרופוליטן אופרה בניצוח פריץ ריינר. בניו יורק הקליט את הראשונה בסדרת הקלטותיו הנודעות לסוויטות לצ'לו של באך. השליטה הטכנית המעולה של שטארקר החשידה אותו (ללא הצדקה) בטיפול אלקטרוני בהקלטותיו, והניסויים שערך בהצבת מיקרופון ובטכניקות הקלטה משכו אליו את תשומת לבם של מהנדסי ב- MIT. בשנת 1952 התמנה שטארקר לצ'לן ראשי של התזמורת הסימפונית של שיקגו, כאשר פריץ ריינר התמנה למנהלה המוזיקלי. בשנת 1958 עבר שטארקר לאוניברסיטת אינדיאנה וחידש את הקריירה שלו כסולן. הוא הופיע באלפי קונצרטים בכל היבשות.
מאז 2001 הוא מגביל את פעילותו להוראה, לכיתות אמן ולהופעות מזדמנות עם שותפו הוותיק לנגינה, הפסנתרן שיגאו נריקי, ועם חתנו, בתו ונכדתו, הכנרים ויליאם, גוון ואלכסנדרה פרוצ'יל. הוא רואה בהוראת הצ'לו את אחריותו כלפי דור הצ'לנים הבא. בין תלמידיו המפורסמים של שטארקר מריה קלייגל, גארי הופמן וטסויושי טסוסומי.
שטארקר הוא אחד הצ'לנים המוקלטים ביותר בעולם, ולזכותו יותר מ-160 הקלטות. הוא זכה בגראן פרי דו דיסק בשנת 1948 על ההקלטה הראשונה שלו לסונאטה לצ'לו סולו אופוס 8 של קודאי, יצירה שנחשבה עד אז לבלתי ניתנת לנגינה מבחינה טכנית. הוא הקליט את הסוויטות לצ'לו סולו של באך חמש פעמים, האחרונה ביניהן לחברת RCA בשנת 1992, הקלטה שזיכתה אותו בפרס גראמי. הוא היה גם בין המועמדים לפרס גראמי על ההקלטה משנת 1990 ליצירותיו, התובעניות באופן קיצוני, של דייוויד פופר. דייוויד בייקר, אנטל דוראטי, ברנרד היידן, ז'אן מרטינו, מיקלוש רוסה ורוברט סטארר כתבו קונצ'רטי בשבילו.
בין השנים 1950 ו-1965 ניגן שטארקר והקליט על סטרדיוואריוס "לורד איילספורד", הכלי הגדול ביותר שסטרדיוואריוס בנה. בשנת 1965 רכש שטארקר צ'לו "מטאו גופרילר", שנבנה לפני הסברה בונציה בשנת 1705, כלי שבו הוא מנגן עד היום.
[עריכה] סגנון נגינתו
סגנון נגינתו של שטארקר עז, נמרץ ומפגין מיומנות טכנית מרשימה. לדברי כמה מתלמידיו, הטכניקה שלו מתרכזת בצלילים ארוכים, משוכים, כמעט ללא רחש הזחה מידו השמאלית, והתוצאה היא צלילים חלקים ונקיים מאוד, "שכל אחד מהם נשמע כאבן יקרה." שטארקר עצמו מתאר את הצליל שלו כ"מרוכז" ו"ממוקד". הוא ידוע ביכולתו להפיק קשת רחבה ביותר של צלילים וגוני טון. הוא דוחה את הויבראטו הרחב, שכמה מבני דורו נוטים לו - בעיניו זהו חיפוי על אינטונציה גרועה - והוא נודע בנוכחות הבימתית אומרת האצילות שלו, המותירה את הביטויים הרגשיים למוזיקה לבדה. הוא מצטט את ידידו ועמיתו משכבר הימים, ג'רג'י שבוק, שאמר, "אתה אמור ליצור התרגשות, לא להתרגש."

