כלכלת פולין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כלכלת פולין | |
| מטבע | 1 זלוטי = 100 גרוש |
| שנת כספים | שנה קלנדרית |
| ארגוני סחר | האיחוד האירופי, ארגון הסחר העולמי וה-OECD |
| סטטיסטיקה | |
| דירוג תמ"ג עולמי | 22 (2005) [1] |
| תוצר מקומי גולמי | 463 מיליארד דולר (2004) |
| גידול בתמ"ג | 3.3% (2005) |
| תמ"ג לנפש | 12,000 דולר (2004) |
| תמ"ג לפי מגזר | חקלאות (2.9%), תעשייה (31.3%), שירותים (65.9%) (2004) |
| אינפלציה | 3.4% |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 18.4% |
| כוח עבודה | 17.02 מיליון נפש (2004) |
| כוח עבודה לפי מקצוע | חקלאות (16.1%), תעשייה (29%), שירותים (54.9%) (2002) |
| אבטלה | 19.5% (2004) 18.0% (יוני 2005) |
| ענפים עיקריים | ייצור מכונות, ברזל ופלדה, כריית פחם, כימיקלים, בניית ספינות, עיבוד מזון, זכוכית, משקאות, טקסטיל |
| קשרי מסחר | |
| יצוא | 75.98 מיליארד דולר חופשי על הסיפון (2004) |
| מדינות עיקריות | גרמניה 33.4%, איטליה 5.8%, צרפת 5%, בריטניה 4.8%, צ'כיה 4.4%. (2003) |
| יבוא | 81.61 מיליארד דולר חופשי על הסיפון (2004) |
| מדינות עיקריות | גרמניה 28.9%, איטליה 8.1%, רוסיה 7.5%, צרפת 7%, הולנד 4.9% (2003) |
| אוצר המדינה | |
| חוב המדינה | 231 מיליארד דולר (49.9% מהתמ"ג) (2004) |
| הכנסות | 44.52 מיליארד דולר (2004) |
| הוצאות | 54.93 מיליארד דולר (2004) |
| תמיכה כלכלית | 17 מיליארד דולר (האיחוד האירופי וקרנות) |
תוכן עניינים |
[עריכה] סקירה כללית
לאחר כעשור וחצי לנפילת הקומוניזם מטלות רבות מונחות לפני פולין, בהן הפרטתן של חברות ממשלתיות קטנות כמו גם בינוניות, וחקיקת חוקים ליברליים בנוגע לפתיחת עסקים פרטיים, שיעודדו רבות את התפתחותו של הסקטור הפרטי, אשר מהווה את המניע העיקרי לצמיחתה הכלכלית של פולין. אף על פי כן, התפתחותו של המגזר החקלאי אטית הרבה יותר, עקב בעיות מבניות, כוח-עבודה מיותר, משקים קטנים ולא יעילים והיעדר השקעות. ארגונם מחדש והפרטתם של "סקטורים רגישים" (לדוגמה פחם) היו גם כן איטיים, על אף שפני הדברים משתנים בעקבות השקעות חוץ באנרגיה ובפלדה. רפורמות שבוצעו לאחרונה במערכת הבריאות, החינוך, הפנסיה ובהנהלת המדינה הביאו למצב של נטל כבד יחסית על כספי הציבור. חיסול הגירעון התקציבי והמדיניות המוניטרית, תוך התמקדות בטיפול באינפלציה מצויים בראש סולם העדיפויות של הממשל הפולני. התקדמות נוספת בכלכלה תלויה בעיקר בהפרטתם של הסקטורים הממשלתיים הנותרים, צמצום מספר העובדים במגזר הציבורי ובדיקה מחדש של אי תשלום המיסים של חקלאים מאוגדים (אשר כרגע לא משלמים מס).
[עריכה] צמיחה
השינויים בתמ"ג בשנים האחרונות:
2002, סה"כ: 1.4%
2003, סה"כ: 3.7%
2004, סה"כ: 5.6%
2005, סה"כ: 3.3%
פולין הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.
[עריכה] חקלאות
כ-27.5% מכוח העבודה הפולני מועסק בחקלאות, אולם הענף תורם לתוצר המקומי הגולמי כ-3.8%, מה שמרמז על יעילות ופרודוקטיביות נמוכים. בשונה מהסקטור התעשייתי, הסקטור החקלאי שייך ברובו לידיים פרטיות, בעיקר הודות לעשורים הרבים בהם הייתה פולין תחת שלטון קומוניסטי. רוב המשקים החקלאיים של הממשלה הוחכרו לחקלאים. חוסר באשראי מעכב את מכירתן של אדמות חקלאיות ממשלתיות. כרגע לפולין 2 מיליון משקים חקלאיים פרטיים, המשתרעים על כ-90% מהאדמות החקלאיות שמעובדות, ואלו מניבות כאחוז דומה של תוצר חקלאי. המשקים החקלאיים האלו קטנים יחסית- 8 הקטארים (80 דונם) בממוצע, לרוב מחולקים. המשקים שגודלם מעל 15 הקטארים (150 דונם) מהווים רק כ-9% ממספר המשקים החקלאיים, אולם מכסים כ-45% מן השטח המיועד לחקלאות. יותר ממחצית הבעלים של המשקים החקלאיים בפולין מייצרים תוצרת המספיקה לצרכים אישיים (או משפחתיים) בלבד, ומסתפקים בכמות מסחרית זעומה אם בכלל.
תחום הייצוא של פולין כולל ממתקים, ירקות ופירות מעובדים, בשר ומוצרי-חלב. יצרנים מקומיים מסתמכים לרוב על ייבוא בכדי לענות על הדרישה הביתית הגבוהה בענפי החיטה, דגנים, שמן צמחי, משום שהייצור המקומי אינו מספיק. בכל אופן, פולין היא היצרנית הגדולה באירופה של תפוחי אדמה ולחם שיפון, ומהגדולות בעולם של סלק-סוכר. בנוסף, פולין היא יצרנית בולטת בתחומים: דגנים, חזירים ובקר. נסיונות להגדיל את ייצור התבואה נכשלו בעקבות עונת הצמיחה הקצרה, אדמה רזה, וגודלם הקטן של המשקים החקלאיים.
[עריכה] תעשיה
לפני מלחמת העולם השנייה, עיקר הייצור התעשייתי של פולין התרכז בענפי הפחם, טקסטיל, חומרים כימיים, כלי ברזל ופלדה ומכונות. כיום ייצור זה התרחב לענפים אחרים כמו דשנים, חומרים פטרוכימיים, מיכון חשמלי, כלי מכונות, אלקטרוניקה, מכוניות ובניית ספינהספינות.
הבסיס התעשייתי של פולין נפגע קשות במהלך מלחמת העולם השנייה, ומשאבים רבים הופנו לעבר שיקום המדינה. השיטה הכלכלית הקומוניסטית שנכפתה בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, הביאה ליצירתם של מבנים כלכליים מסורבלים ולא יעילים, אשר פעלו תחת הפיקוד המרכזי. השיטה הכלכלית הזו הייתה אחת הסיבות לכך שכלכלת פולין בזמן השלטון הקומוניסטי הייתה מהחולות במרכז אירופה באותה תקופה. ב-1990, ממשלתו של מזובייצקי החלה לערוך רפורמה רחבה כדי להחליף את הכלכלה הריכוזית בשוק פתוח ומונחה. התוצאות ככלל היו מרשימות, על אף שמיזמים ממשלתיים רבים כמו מסילות הרכבת, הכרייה, פלדה וסקטורים הגנתיים נשארו מתנגדים לרפורמה בעקבות הייעול שנדרשו לעשות כדי לשרוד בכלכלת השוק החופשי.
[עריכה] התוכנית לרפורמה כלכלית
הרפורמה הכלכלית שהוצגה ב-1990 הסירה את הפיקוח על המחירים, חיסלה את מרבית הסובסידיות לתעשייה, פתחה שווקים לתחרות בינלאומית והטילה משמעת קפדנית בנושא התקציבי והמוניטרי. פולין הייתה המדינה הראשונה בה הונהגה כלכלה ריכוזית במרכז אירופה שחיסלה את המיתון ועברה לצמיחה בשנות ה-90 המוקדמות. החל מ-1992, נהנתה כלכלת פולין מהחלמה מואצת, אף על פי שקצב הצמיחה ירד. כיום שני שלישים מן התוצר המקומי הגולמי שייכים למגזר הפרטי. תודות לצמיחה ולתנאים הנוחים להשקעה, פולין קיבלה כ-50 מיליארד דולר בהשקעות חוץ ישירות מ-1990. מכל מקום, ממשלת פולין ממשיכה לשחק תפקיד חשוב בכלכלה, מה שמתבטא בסחבת ובירוקרטיה מוגזמות ופוליטיזציה בולטת של עניינים עסקיים. משקיעים טוענים כי תקנות הממשלה אינן ברורות, וכי הכלכלה סובלת מחוסר תחרות בתחומים רבים, במיוחד בטלקומיוניקציה (תקשורת רחק). בתחילת שנת 2002 הכריזה הממשלה על שורה של רפורמות, שתוכננו כדי להשלים את מה שהתחיל ב-1990. בכך הכירה הממשלה בצורך לשפר את תנאי ההשקעה בפולין, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, ובהכנות הדרושות כדי להתחרות בשוק האירופי במסגרת הצטרפותה לאיחוד האירופי. בכוונת הממשלה לשפר את המאזן הכלכלי, כהכנה לקראת המעבר הצפוי למטבע האירו (תכנון ב-2009).
[עריכה] סחר חוץ
עם התמוטטתו של ארגון הסחר "קומקון" ב-1990, פולין נאבקה קשות בכדי לכוון את המסחר שלה. ב-1996, 70% מהמסחר של פולין היה עם חברות האיחוד האירופי, וכיום גרמניה הסמוכה מהווה את הסוחרת הדומיננטית ביותר. פולין הצטרפה לאיחוד האירופי במאי 2004. לפני כן, היא עודדה מסחר דרך ההסכם לסחר חופשי במרכז אירופה, שכלל את הונגריה, צ'כיה, סלובקיה וסלובניה.
מרבית הייבוא הפולני מתרכז בסחורות המשמשות במפעלים תעשיתיים, ולאו דווקא לצריכה פרטית. לכן, צפוי מחסור שצריך להיחשב כדבר חיובי בשלב זה. פולין חברה בארגון הסחר הבינלאומי ובאיחוד האירופי. היא מחילה את מכסי המגן המשותפים שקבע האיחוד האירופי על מדינות אחרות (אשר אינן חברות באיחוד), כולל ארצות הברית.
אפשרויות למסחר ולהשקעות ממשיכות להתקיים כמעט בכל הסקטורים. לשכת המסחר האמריקנית בפולין, שנוסדה ב-1991, מנתה בתחילת דרכה כ-7 חברים. כיום חברים בה יותר מ-300 חברים. פוטנציאל צמיחה גבוה, שוק גדול ומפותח, חברות באיחוד האירופי ורמה גבוהה של יציבות פוליטית הן הסיבות העיקריות לכך שארצות הברית וחברות זרות אחרות עושות עסקים עם פולין.
[עריכה] עסקים זרים בפולין
מערכת המס הפולנית מהווה שיקול רם במעלה אצל משקיעים זרים. כרגע, מעורבת במערכת זו כמות גדולה של עובדי מנהל, מה שמעלה את הסיכון להופעת שחיתות באחד מן השלבים. בהתייחס לעסקים בפולין, ישנה רמה מדאיגה במיוחד לפשע כלפי רכוש. הממשלה מנסה לפעול כדי למזער את הפשיעה עד כמה שניתן, אך זוכה להצלחה מועטה בלבד.
בעשור האחרון הפולנים צפו בזרים רבים פותחים עסקים ולוקחים שליטה על התעשייה. לדוגמה, 70% מהסקטור הבנקאי נמצא בשליטה זרה. כיום, קיימת רתיעה מסוימת ועסקים פולניים מעדיפים לעשות עסקים בינם לבין עצמם.
[עריכה] סטטיסטיקות נוספות
השקעות (ברוטו): 18.4% מהתמ"ג. (2004)
חלוקת ההכנסות (מדד ג'יני): 31.6 (1998)
חקלאות- מוצרים: תפוחי אדמה, פירות, ירקות, חיטה; עופות, ביצים, בשר חזיר.
קצב צמיחה תעשייתי: 10% (2004)
חשמל:
- ייצור: 133.8 טרה-וואט שעה. (2002)
- צריכה: 117.4 טרה-וואט שעה. (2002)
- ייצוא: 11.5 טרה-וואט שעה. (2002)
- ייבוא: 4.5 טרה-וואט שעה. (2002)
חשמל- ייצור לפי מקור אנרגיה:
- דלק מאובנים: 98.1%.
- הידרואלקטרי: 1.5%.
- אחר: 0.4%. (2001)
- אנרגיה גרעינית: 0%.
נפט:
- ייצור: 17,180 חביות ליום. (2001)
- צריכה: 424,100 חביות ליום. (2001)
- ייצוא: 53,000 חביות ליום. (2001)
- ייבוא: 413,700 חביות ליום. (2001)
- עתודות מובטחות: 116.4 מיליון חביות. (1 בינואר 2002)
גז טבעי:
- ייצור: 5.471 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
- צריכה: 13.85 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
- ייצוא: 41 מיליון מטר מעוקב. (2001)
- ייבוא: 8.782 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
- עתודות מובטחות: 116.4 מיליון חביות. (1 בינואר 2002)
מאזן תקציבי נוכחי: -3.831 מיליארד דולר (2004).
חוב- חיצוני: 99.15 מיליארד דולר. (2004).

