קול העם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קול העם היה עיתון יומי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית - מק"י. העיתון יצא לאור בין השנים 1937 עד 1975.
העיתון התפרסם בעיקר בזכות בג"ץ קול העם שהגיש יחד עם העיתון אל-איתיחאד בשנת 1953 כנגד שר הפנים ישראל רוקח. צו סגירה זה הוצא לאחר שהעיתון מחה על כוונתה של הממשלה, כפי שפורסם באותם ימים בעיתון אחר, לשלוח מאות אלפי חיילים מישראל לעזרתה של ארצות הברית במלחמה כנגד קוריאה הקומוניסטית. עיתון קול העם מחה על כוונותיה של הממשלה במילים בוטות, ובין השאר נכתב כי: "נגביר את מאבקנו נגד המדיניות האנטי-לאומית של ממשלת בן-גוריון המספסרת בדם הנוער הישראלי". בתגובה סגר שר הפנים את העיתון למשך חמשה עשר ימים בטענה שהתפרסם בו דבר העלול לסכן את שלום הציבור. בג"ץ, בראשותו של השופט אגרנט, קבל את טענותיו של עיתון קול העם ופסק כי אין להגביל את חופש הביטוי של העיתון מאחר שאין ודאות קרובה שמימוש חופש הביטוי במקרה זה יביא לסיכון שלום הציבור. בפסק דין זה נקבע "מבחן הוודאות הקרובה" שהפך להיות מבחן מכריע במשפט הישראלי בהתנגשות בין חופש הביטוי לבין זכויות אחרות. כמו כן תרם פסק הדין להרחבתו של חופש הביטוי בישראל.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פסק הדין של בג"ץ בתיק: "קול העם" נגד שר הפנים

