משפט עברי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט אך העבודה עליו הופסקה לפני שהושלמה, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
המשפט העברי הוא החלק של ההלכה העוסק ביחסים שבין אדם לחברו ובעקרונות משפטיים כלליים (כגון דיני ראיות).
[עריכה] המשפט העברי בישראל
אף שהמשפט במדינת ישראל הוא משפט חילוני, יש בו השפעה לא מבוטלת של המשפט העברי. במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות שמקורם במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל. דוגמאות לכך:
- תקנת השבים, שהיא העיקרון לפיו יש להקל על עבריין המעוניין לשוב בו מדרכו הרעה.
- חוק לא תעמוד על דם רעך, היונק את שמו ואת תוכנו מפסוק בספר ויקרא.
- הגנת הפרטיות
- עשיית עושר ולא במשפט
- חוק ציד חיות בר
- זכויות יוצרים. לפי המשפט העברי ישנו מושג של גניבת דברים.
- כבוד האדם וחירותו - גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה
- אינוס אישה בידי בעלה
- אזהרת עדים
בנוסף לדוגמאות ספציפיות אלה, חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קובע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". עפ"י השופט איילון חוק יסודות המשפט זה הצינור הפוזיטיבי המשלים חוסרים רבים סביב ההלכה. לעומתו השופט ברק טוען כי ההלכה היהודית אינה מקור מחייב, אלא מצוינת כמקור השראה. שהפירוש המקובל להם מפנה את השופט אל המשפט העברי. במשרד המשפטים פועלת המחלקה למשפט עברי, הפועלת ליישומו של חוק יסודות המשפט בהקשר זה.
בראשית ימי המדינה תרם רבות חיים כהן להכנסת המשפט העברי לתוך החוק הישראלי, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית. גם ראש ישיבת מרכז הרב, הרב צבי יהודה קוק ראה בחשיבות רבה את הטמעת החוק העברי במערכות המשפט, וקונן על כך שבתי המשפט של מדינת ישראל יונקים מהחוק העות'מני והבריטי, יותר מאשר מהחוק העברי, בחוגים הדתיים היו אחרים שלא התלהבו מכך, ביניהם בולט הפוליטיקאי זרח ורהפטיג, שלא ראה טעם רב בשימוש "חילוני" במשפט דתי.
פרופ' נחום רקובר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי, הקדיש את חייו לענין, ונחשב לחוקר הפורה ביותר בתחום המשפט העברי. זכה בפרס ישראל בשנת תשס"ב על תרומתו למשפט העברי, בין היתר, בפרסמו למעלה משלושים ספרי מחקר ועוד כמאתיים מאמרים בתחום זה. הוא גם היה ממקימי וחבר הנהלה בעמותת "מורשת המשפט בישראל", שמטרתה מחקר המשפט העברי, הוראתו ולימודו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מנחם אלון, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, הוצאת מאגנס
- נחום רקובר,
- אוצר המשפט, מפתח ביבליוגרפי של המשפט העברי, ירושלים, תשל"ה.
- השליחות וההרשאה במשפט העברי, ירושלים, תשל"ב
- זכות היוצרים במקורות היהודיים, ירושלים, תשנ"א
- סדרת חוק לישראל - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי, ירושלים, תשנ"ב-תשנ"ח (7 כרכים)
- איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, ירושלים, תשנ"ד
- הפולומוס שעורר הרב מיכאל אברהם במאמרו "האם ההלכה היא משפט עברי?", בתוך אקדמות ט"ו וט"ז, בהוצאת בית מורשה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עמותת מורשת המשפט
- משפט עברי - פרשות השבוע, אוסף מאמרים הדנים במשפט העברי, כפי שהוא משתקף בפרשת השבוע, ובזיקתו למשפט הישראלי.
- משפט עברי, באתר "דעת"
- חקירות שב"כ לאור המשפט העברי, ד"ר ויגודה, ראש תחום במשרד המשפטים, אתר דעת
- תרומתו של מרכוס כהן למשפט העברי, השופט חיים כהן
- [1] אתר דין תורה

