קיבול חום סגולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קיבול חום סגולי (או חוֹם סגולי) של חומר מסוים הוא מונח המתאר את כמות החום\ \Delta Q שיש להשקיע ביחידת מסה של אותו חומר על מנת להעלות את הטמפרטורה שלו במעלה אחת. את קיבול החום הסגולי מסמנים באות \ C. ביחידות SI סטנדרטיות היחידות של קיבול חום סגולי הן ג'אול לקילוגרם למעלה (צלזיוס או קלווין). באופן כללי, אם נתונים מסה כלשהי \ m ושינוי טמפרטורה כלשהו \ \Delta T, הרי \ C=\frac{\Delta Q}{m\Delta T}.

[עריכה] קיבול חום סגולי של חומרים שונים

  • קיבול החום הסגולי של מים הוא כ-4186 ג'אול חלקי קילוגרם למעלת צלזיוס.
  • קיבול החום הסגולי של ברזל הוא 460 ג'אול חלקי קילוגרם למעלת צלזיוס.
  • קיבול החום הסגולי של זהב הוא 100 ג'אול חלקי קילוגרם למעלת צלזיוס.
  • קיבול החום הסגולי של קרח הוא 2100 ג'אול חלקי קילוגרם למעלת צלזיוס.
  • קיבול החום הסגולי של נחושת הוא 880 ג'אול חלקי קילוגרם למעלת צלזיוס.
  • קיבול החום הסגולי של שמן מנוע הוא 2100 ג'אול חלקי קילוגרם למעלת צלזיוס.
  • קיבול החום הסגולי של אלכוהול הוא 2400 ג'אול חלקי קילוגרם למעלת צלזיוס.
  • קיבול החום הסגולי של זכוכית הוא 830 ג'אול חלקי קילוגרם למעלת צלזיוס.
  • קיבול החום הסגולי של חלב הוא 3900 ג'אול חלקי קילוגרם למעלת צלזיוס.

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.