טייסת 105

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל טייסת 105
הגדל
סמל טייסת 105

טייסת 105 המכונה גם "טייסת העקרב" היא טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. כיום מפעילה הטייסת מטוסי F-16D ("ברק") מבסיס חצור.

[עריכה] היסטוריה

בחודשיה הראשונים הייתה טייסת 105 גף אימונים בתוך טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") הוותיקה ממנה בשנתיים ואשר הפעילה אז מטוסי P-51 מוסטנג וספיטפייר. בסוף אותה שנה הפכה טייסת 105 ליחידה עצמאית עם 20 מטוסי ספיטפייר בפיקודו של אל"מ במיל' מנחם בר ומאז ועד היום היא טייסת שכנה לטייסת 101 בבסיס חצור.

מטוסי הספיטפייר של טייסת 105 שימשו לקרב ולאימון עד שנת 1955, שנה לפני שיצאו הספיטפיירים הותיקים משירות בשל תקלות רבות הולכות ונשנות ובשל כניסת מטוס הקרב הבוכנתי האחרון לשירות חיל-האוויר , מטוס ה-P-51 מוסטנג.

המוסטנג הגיע לטייסת "העקרב" הסגורה עקב פרישת הספיטפייר, כאשר זו נפתחה בשנית ב-1956 כטייסת קורס אימון מבצעי (קא"מ) לבוגרי קורס הטיס.
במבצע קדש פעלה מבסיס רמת דוד בצפון והשתתפה במבצע שיוחד למטוסי המוסטנג של החיל ומטרתו קריעת קווי הטלפון שחיברו מפקדות צבאיות של המצרים בסיני כדי לנתק את כוחות האויב מתקשורת ולערפל המידע בעת הקרב.

בסוף 1956, הודממה שוב טייסת 105 הפעם למשך כשנה, כאשר נבחרה להיות טייסת חוד החנית של חיל האוויר כמטיסת המטוס המתקדם ביותר בעת ההיא.
ב-1958 טייסת "העקרב" החלה קולטת 18 מטוסי סמב"ד (סופר מיסטר B2) והייתה למובילה של החיל למשך 3 שנים עד להגעת המיראז' 3 ("שחק") לחיל האוויר.

במהלך מלחמת ששת הימים ביצעה הטייסת 507 גיחות. שישה טייסים נהרגו במהלך המלחמה ואחד נפל בשבי.
מלחמת יום הכיפורים עמדה בסימן מטוס ה"סער" החדש שהחל להקלט ב1973 בטייסת 105 והוא השבחה של הסמב"ד שבו הותקן מנוע J-52 של A-4 סקייהוק ונערכו בו שינויים נוספים, שהגדילו את תכולת הדלק ואת כושר נשיאת החימוש. במהלך המלחמה ביצעה טייסת "העקרב" 887 גיחות ואיבדה שני טייסים. טייס נוסף נפל בשבי.

לאחר מלחמה זו, במסגרת בניין הכוח המחודש של חיל האוויר הוחלט ב-1974 לרכוש טייסת F-4 פאנטום ("קורנס") חמישית וטייסת 105 נבחרה לקלוט את המטוסים. בעידן מטוסי הפאנטום השתתפה הטייסת במלחמת לבנון, שבמהלכה ביצעה 335 גיחות. במלחמה זו התרחשה ההפלה המפורסמת ביותר של הטייסת. בעיצומה של מלחמת לבנון, ב-11 ביוני 1982, נקלע סא"ל בן-עמי פרי למירדף אחר מיג 21 סורי, שיגר לעברו טיל מטווח 1,500 מטר והפילו. הייתה זו ההפלה היחידה של הטייסת בתקופת הפאנטום והאחרונה של מטוס הפאנטום בחיל-האוויר. כמו כן, נטלה טייסת 105 חלק מכובד ומרכזי במבצע "ערצב 19" בבקעת הלבנון ב-9 ביוני 1982, כאשר במבצע זו חוסלו 14 סוללות טילי קרקע-אוויר סוריות.

טייסת 105 בעידן הקורנס נסגרה ב-1987 בשל קיצוצים מבצעיים ותקציביים. מפקדה האחרון בתקופת הקורנס, היה, תא"ל במיל' יוסי גונן, לימים ראש להק אוויר.

טייסת העקרב נפתחה מחדש בחצור לאחר 4 שנים, בתחילת 1991, כאשר החלה לקלוט את מטוס הברק החדש F-16C/D ביחד עם אחותה, טייסת 101. ההחלטה כי טייסות 101 ו-105 יישאו אופי הטרוגני שבהן מטוסים חד מושביים לצד מטוסים דו מושביים לטייס ונווט התקיימה 13 שנים, כאשר ב-2005 הפכו הטייסות להומגניות. טייסת 101 הפכה לטייסת ברק F-16C חד מושביים כאשר משימתה הראשונה כבעברה המוסרתי - עליונות אווירית וטייסת 105 חזרה לעברה הדו-מושבי מימי הפנטום עם מטוסי הF-16D ולה יועדו משימות מיוחדות אסטרטגיות וכירורגיות לטייס ולנווט. יחד עם זאת, שתי הטייסות מבצעות את כל סוגי משימות ההתקפה וההגנה של מטוסי חיל האוויר.

[עריכה] טייסים בולטים

בין מפקדיה ובוגריה נמצא את: תא"ל (מיל') רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, שהיה מפקד הטייסת. את אל"מ במיל' ד"ר שמואל גורדון שהיה מפקדה הראשון בעידן הקורנס. את האלוף עידו נחושתן, ראש אגף התכנון בצה"ל שהיה מפקדה הראשון בעידן הברק ב-1991. את האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"מ אילן רמון שטס בה במילואים עד למותו. את האלוף במיל' גיל רגב, שהיה ראש אכ"א וטס בה עד ליומו האחרון כטייס מילואים קרבי.

שפות אחרות