מידענות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מידענות היא שימוש מושכל במידע, על סוגיו וייצוגיו השונים, על מנת להשיג יעד מוגדר.
מידענות אינה תחום חדש, היא הייתה קיימת גם לפני המצאת רשת האינטרנט, ואף לפני המצאת המחשב, אבל קיבלה משמעות חדשה עקב חידושים אלו. יכולתו של אדם להשתמש במידענות כדי ליצור ולגבש בעצמו את הידע הנחוץ לו, חשובה כיום יותר מצבירת ידע ערוך ומוכן.
כיום זוהי פעילות של איתור, עיבוד וניהול מידע באמצעות מחשבים ורשתות מחשבים ובעיקר רשת האינטרנט. מידענים אף עוסקים באופן פעיל בניהול של מידע, שהוא תחום הולך וגדל, במיוחד בארגוני היי-טק בימינו.
המידענות הופכת לחשובה בגלל זמינות וכמות המידע הבלתי מבוקר: אמצעי התקשורת המסורתיים (רדיו, טלוויזיה, עיתונים) ובנוסף - רשת האינטרנט מביאים יותר מידע, ליותר מקומות, מהר יותר מאשר בעבר, אולם מידע זה עובר פחות סינון ובקרה.
למרות הדמיון המסוים, מידענים אינם ספרנים. הגם שהם משתמשים בכלים דומים (יצירת אינדקסים, ניהול רשומות וכדומה), ההבדל איננו רק שמידענים פעילים בחיפוש מידע ממקורות אלקטרונים, אלא גם במתודות השונות של עבודת המידענות הכרוכה בחיפוש ואיתור מידע גולמי, ברירתו, הערכתו, איסופו, ניתוחו, עיבודו והגשתו למבקש המידע באופן שיהיה קריא, ברור ואמין.
כדי לרכוש השכלה במידענות, ניתן לקחת קורסים בנושא, אך ההשכלה הפורמלית המוסמכת, ניתנת גם באוניברסיטה. האוניברסיטה העברית הייתה הראשונה שהציעה לימודים בנושא, לתואר שני ואף לתואר שלישי, אבל החוג נסגר ב-2005. בינתיים המקום היחיד בארץ שבו ניתן ללמוד מידענות לתואר שני ושלישי הוא אוניברסיטת בר אילן.
הגם שקשה לכמת, רוב המידענים בישראל, הם נשים. בדומה למשל להוראה, מידענות נחשבת למקצוע נשי (מקצוע של "צווארון ורוד").
בנוסף לעיסוק במידענות כללית, התפתחה גם מידענות המתמקדת בתחומים ספציפיים. דוגמה לכך היא המידענות הרפואית, שדורשת בנוסף להכשרה של מידען, ידע נרחב ברפואה או מדעי החיים. תחום זה הינו תחום אקטואלי במיוחד, הואיל ורופאים וחוקרים, נוהגים לפרסם באינטרנט את הידע העדכני ביותר ברפואה.
[עריכה] מידענות על פי הגדרות משרד החינוך
המידענות כוללת את היכולות הבאות:
- לזהות את הצורך במידע ולהעריך את טיבו והיקפו של המידע הנחוץ;
- לאתר ולאחזר מידע רלוונטי באופן מושכל ויעיל;
- להעריך את המידע ואת מקורותיו באופן ביקורתי
- לשלב, באופן מושכל, מידע נבחר לתוך בסיס ידע ומפת מושגים קיימים;
- לעבד את המידע במיומנות, בהתאם לצורך;
- להציג את המידע בדרך בהירה ומשכנעת;
- להבין היבטים חוקיים, אתיים וחברתיים הנוגעים לנגישות למידע ולשימוש בו וליישם את המשתמע מהם.
[עריכה] בין הכישורים הנדרשים ממידענים:
- בשלב הגדרת המשימה, יכולת להגדיר באופן מדוייק ונכון את משימת החיפוש, האפשרות לנסח את השאילתות, באופן שהנושא יכלל בו באופן אופטימלי. הכרת מקורות מידע מגוונים, ונגישות להם, מאתרי מומחים, אתרי אינדקסים, קבוצות דיון ועד דוא"לים של עורכי אתרים.
- בשלב חיפוש המידע, יכולת אבחנה בין היתרונות והחסרונות של מנועי חיפוש שונים, בחירה בסוג השאילתא ומחרוזת החיפוש שתתן את מירב התוצאות המתבקשות, יכולת להגדיר מילות מפתח מתאימות, התמצאות בשיטוט וניווט באתרים, בכדי להגיע אל העיקר ואל פריט המידע הרלבנטי והלינק המתאים ביותר.
- בשלב הערכת המידע, איסוף המידע ודירוגו לפי קריטריונים שונים, כמו סוג האתר, מיקומו, מקור סמכות הכותב, תאריך עדכון האתר, צורת הכתיבה. השמטת מידע לא אמין ובעייתי.
- בשלב ארגון המידע, קטלוג ומיון המידע שנאסף וארגונו, באופן שיהיה אפשר לשלוט בו ולהתמצא בו ולשלוף אותו מחדש.
- ובשלב עיבוד המידע, השוואת המקורות השונים, הצלבתם, אימותם, ברירת עיקר מטפל, סינתזה של המידע לכלל מוצר מגובש ומובנה, ומיפוי המידע בהמחשות צורניות שונות, כמו טבלה, עץ או דיאגרמה.
- שלב הצגת המידע, פרט למקרים בודדים בהם פעולת חיפוש המידע נעשתה לשם סיפוק רצון רגעי במידע, לרוב נדרש להציג את המידע המאורגן. ההצגה יכולה להיות באחד הכלים שהוזכרו בסעיף הקודם, או במצגת.
[עריכה] ראו גם
| ניהול ידע |
|---|
| ניהול ידע - ניהול תוכן - מבחן אמילי - למידה ארגונית - פער העשייה ידיעה - לורנס פרוסאק |
| נושאים משלימים: - ידע - מידע - מדעי המידע - מערכת מידע - מידענות - מערכות תומכות החלטה |

