אהרון יואלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרון יואלי (נולד 1929), טייס קרב בחיל האוויר הישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חיים
לוחם הפלמ"ח, ממייסדי קיבוץ ארז ומראשוני טייסי הקרב בחיל האוויר – בעל עיטור העוז – מפיל מטוסי הסילון הראשונים בחיל האוויר. אב לבן טייס, בן נוסף המשרת כקצין בכיר בחיל, חתן טייס וסב לנכד טיס שהינו ראשון בחיל האוויר לדור שלישי של לוחמי אוויר .
מראשוני הטייסים שעברו הכשרה ואימון בהטסת מטוסי סילון, נשלח לאנגליה ב- 1956 כנציג חיל האוויר לקורס בינלאומי למקלענות, בחיל האוויר הבריטי, אותו סיים בהצטיינות יתרה.
ממניחי היסודות של חיל האוויר ומהמובילים בהתפתחותו בתחומים רבים ומגוונים לרבות פיתוח והעצמה של התשתיות המבצעיות, התשתיות ההדרכתיות ומעמדו הבינלאומי של החיל בעולם .
השתתף והיה פעיל בשמירה על בטחון מדינת ישראל לאורך שנים רבות וזכה להשתתף במבצעים רבים וייחודיים לרבות – מלחמת השחרור, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים .
שותף לצוותים הראשונים שפיתחו את תורת ההשתתפות והסיוע של חיל האוויר בלוחמת היבשה והשתתף אף באופן פעיל בשרות המילואים כקצין תיאום ברמת האוגדה .
תאריך לידה: 31.8.1929 , חיפה , ישראל.
בן להורים ילידי רוסיה ופולניה אשר עלו ארצה בשנת : 1919, צאצא למייסד תנועת חב"ד.
גדל בעיר פתח תקווה. למד בבית הספר החקלאי בגבעת השלושה ובביה"ס הטכני מקס פיין בת"א.
בגיל 17 התגייס ביולי 1947, לגדוד השלישי של הפלמ"ח ולחם בו את מלחמת העצמאות כמפקד כיתה. השתתף בקרבות הכיבוש והשחרור של – צמח, צפת, נבי יושע, רמלה, לוד ושחרור הנגב.
בתום השירות בפלמ"ח השתתף ביסוד והקמת קיבוץ ארז.
1950 נישא למרים יואלי לבית ברגר , ילידת הרצליה .
[עריכה] השרות בחיל האוויר
ביולי 1948 התקבל לחיל האוויר , לקורס טיס מס' 3 אותו סיים כטיס קרב בשנת 1951.
שירת במשך שנים רבות - כטיס, כמדריך טיס, מוביל, מפקד טייסות קרב, קצין תכנון, מפקד בית הספר לטיסה, נספח אווירי וימי בוושינגטון, מפקד פו"מ זרוע אויר בביה"ס לפיקוד ומטה של צה"ל, ראש מחלקת הדרכה וכקצין מטה בכיר במפקדת חיל האוויר.
טס בבסיסי חיל האוויר הבאים : סנט ג'ין, סירקין, רמת דוד, חצור, תל נוף.
השתחרר מהשרות בחיל האוויר בשנת 1970 בדרגת – אלוף משנה, לאחר 23 שנות שרות מבצעי .
זכה לאותות הבאים : אות הקוממיות, אות מלחמת סיני, אות העוז, אות מלחמת ששת-הימים, יום כיפור, אות כנפי הכסף והזהב.
[עריכה] סיפור הפלת הסילון הראשונה
ב-1 בספטמבר 1955 בשעה 6:52 בבוקר הוזנקו יואלי ובן זוגו יהואש "צ'אטו" צידון, מבסיס חצור, שבו שירתו כטייסי מטאור - מטוס הקרב הסילוני הראשון של חיל האוויר, שהיה באותה עת גם מטוס הקו הראשון של החיל, אל מול ארבעה מטוסי קרב מצריים מדגם ומפייר שחצו קו הגבול של ישראל. בקרב אוויר צמוד שהתחולל מעל קיבוץ יד מרדכי וקיבוץ ארז הפיל יואלי בתותחים את שני מטוסי הוומפייר המצריים. היו אלו ההפלות הראשונות של חיל האוויר הישראלי במטוסי סילון. על ההפלות זכה יואלי בצל"ש הרמטכ"ל, שהומר אחר כך בעיטור העוז.
יואלי סיפר על הקרב: "נכנסנו לשורה עורפית כשמספר שניים מאחורי ... התקרבתי למטוס הימני מאחור, ופתחתי באש מטווח של כ-400 מטר מארבעה תותחי 20 מילימטר". המטוס המצרי הראשון ליד קיבוץ כרמיה והמטוס השני התפוצץ באוויר דרומית-מערבית ליד מרדכי ומערבית לקיבץ ארז.ובכך זכה היסטורית להיות מפיל מטוסי הסילון הראשון לחיל האוויר הישראלי. יואלי, שהיה אז חבר קיבוץ ארז, סיפר כי השתוקק להפיל את המטוס המצרי בשטח הקיבוץ, אך קוריוז הוא שההפלות התרחשו סמוך לקיבוץ ארז, שהיה שותף להקמתו, ובו נולדה ביתו הבכורה נגה.
שתי ההפלות שנזקפו לזכותו נרשמו בלוח ההפלות של טייסת 117.
הפלת המטוסים המצרים הייתה ארוע חגיגי. הטייסים, בליווי מפקד חיל האוויר דאז דן טולקובסקי נפגשו עם דוד בן גוריון וסרט הצילום שתיעד את ההפלה הוקרן בבתי הקולנוע. יואלי אף סיפר כי ראש עיריית אשקלון שלח לו שעון במתנה כהוקרה על כך שלא הפיל את המטוס מעל העיר.על הפלת שני מטוסי הסילון הראשונים של חיל האוויר, זכה אהרון יואלי לקבל את עיטור העוז לרבות מכתב הוקרה מיוחד שניתן לו ע"י מר' דויד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
[עריכה] המשך השרות בחיל האוויר
בין השנים : 1956 – 1958 במבצע קדש ולאחריו, פיקד על טייסת הקרב 117 ( מטוסי מטאור ). בין השנים : 1958 – 1960 פיקד על טייסת הקרב הראשונה , טייסת 101 ( מטוסי מיסטר ). בין השנים : 1960 – 1962 שירת במפקדת חיל האוויר – במחלקת המבצעים – ראש ענף אויר 3. בין השנים : 1962 – 1964 פיקד על בית הספר לטיסה של חיל האוויר בתל-נוף. בין השנים : 1964 – 1967 שירת כנספח לענייני אוויר – ים בוושינגטון, ארה"ב . בין השנים : 1967 – 1968 פיקד על פו"מ זרוע האוויר בביה"ס לפיקוד ומטה של צה"ל . בין השנים : 1968 – 1970 היה ראש מחלקת ההדרכה של חיל האוויר .
סיים את השרות בחיל האוויר בשנת 1970 בדרגת – אלוף משנה . לאחר 23 שנות שרות מבצעי .
[עריכה] שרות אזרחי
בין השנים 1970 – 1972 הצטרף לתעשייה האווירית כמנהל המרכז לניסויי טיסה וכטיס ניסוי.
בין השנים 1972 – 1989 הצטרף כטיס לחברת התעופה אל-על , חברת התעופה הבינלאומית של מדינת ישראל, ממנה פרש לגמלאות בגיל 60 לאחר 17 שנה של טיסה אזרחית . במהלך תקופה זו היה בין היתר נציגה הרשמי של מדינת ישראל בארגון הבינלאומי לתעופה : I.C.A.O , וכן כיהן כיו"ר וועדת הערר לבריאות אנשי צוות אויר במשרד התחבורה.
בין השנים 1993 – 1994 עבד, בהתנדבות, מתוך שליחות ורצון לתרום מניסיונו העשיר בתעופה, במינהל התעופה האזרחי של מדינת ישראל .
המטוסים שאותם זכה להטיס :
מטוסי קרב ואימונים : - פייפר, סטירמן, הרווארד, ספיטפייר, מטאור, פוגה, מיסטר, סקייהוק.
מטוסי נוסעים : - בואינג 747 , 737 , 707 .
אהרון יואלי התמיד במקצוע הטיסה לאורך שנים רבות ותמיד שמר על כושר וכשירות טיסה מעולים . טס ברציפות במשך 41 שנה, משנת 1948 ועד לשנת 1989 שבהן צבר כ - 14,000 שעות טיסה. אב ל – 3 ילדים וסב ל- 8 נכדים .
[עריכה] לקריאה נוספת
- מירב הלפרין ואהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האויר, משרד הביטחון -- ההוצאה לאור
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מטוס מטאור של חיל-האוויר מפיל שני מטוסי ומפייר מצריים, באתר בטאון חיל האוויר
- עיטור העוז לאהרון יואלי, באתר "בעוז רוחם"


