או תאנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מזכ"ל האו"ם
או תאנט
או תאנט ב-1968
תאריך לידה 22 בינואר 1909
תאריך פטירה 25 בנובמבר 1974
ארץ מוצא בורמה
תאריך כניסה לכהונה 3 בנובמבר 1961
תאריך סיום הכהונה 31 בדצמבר 1971
החליף את דאג המרשלד
הוחלף על ידי קורט ולדהיים
אירועים בולטים בתקופתו מלחמת ששת הימים

מאהא תראי סיתו אוּ תַ'אנְט (22 בינואר 190925 בנובמבר 1974) דיפלומט בורמזי, אשר שימש כמזכיר הכללי השלישי של ארגון האומות המאוחדות בין השנים 19611971. תיפקודו של תאנט בימים שקדמו למלחמת ששת הימים מקנה לו תפקיד חשוב בהיסטוריה של המזרח התיכון ושל מדינת ישראל.

תוכן עניינים

[עריכה] פירוש שמו

או הינו תואר כבוד בורמזי המקביל באופן גס למילה "אדוני". תאנט היה שמו היחיד, כנהוג בבורמה. בבורמה היה ידוע כפאנטאנאו או תאנט, על שם עיר הולדתו פאנטנאו. מאהא תראי סיתו, הינו תואר אבירות שהוענק לו על ידי הממשלה הבורמזית.

[עריכה] חייו

[עריכה] תחילת דרכו

תאנט נולד בפאנטנאו, בורמה, והתחנך בבית הספר התיכון בעירו ובאוניברסיטת יאנגון, ברנגון, בה למד היסטוריה. הוא היה הבכור מארבעת בניו של סוחר עשיר בעל קרקעות. אביו, או פו הניט, סייע להקים את העיתון "סאן" ברנגון, וכן היה בין מייסדי אגודת המחקר הבורמזית. האב מת בהיותו של תאנט בן 14 שנים, וסכסוכים בגין ירושתו הביאו את תאנט למשבר כלכלי.

לאחר סיום האוניברסיטה שב לעיר מולדתו, ולימד בבית הספר התיכון. תאנט היה למנהל בית הספר בגיל 25. בתקופה זו התיידד עם ראש ממשלתה של בורמה לעתיד, או נו שהיה בן העיר השכנה מאובין, ושימש בתפקיד המפקח על בתי הספר באזור. תאנט כתב בקביעות בעיתונים תחת שם העט תילאווא, ותרגם מספר ספרים.

כאשר התמנה או נו לראש ממשלתה של בורמה העצמאית, ביקש מתאנט להצטרף אליו ברנגון, ומינה אותו לאחראי על רשות השידור הבורמזית, בשנת 1948. בשנה שלאחר מכן התמנה למנהל משרד המידע הבורמזי. בין 1951 ל-1957 שימש תאנט כמזכירו האישי של או נו, כתב את נאומיו, אירגן את מסעותיו מחוץ לבורמה (ביניהם מסע מפורסם למדינת ישראל בשנת 1955) ואת פגישותיו עם מנהיגים זרים. הוא אף לקח חלק במספר ועידות, והיה מזכירה של ועידת באנדונג בשנת 1955, הועידת האפריקנית אסיאתית הראשונה, שהתכנסה בעיר באנדונג באינדונזיה, ובה החלה תנועת המדינות הבלתי מזדהות. ועידה זו החליטה כי מדינות אפריקה ואסיה תתייצבנה לצד הערבים בסכסוך הערבי- ישראלי, וקראה להחזרת מדינת ישראל לגבולות החלוקה. החלטה זו מותנה בקולות הודו ובורמה שדרשו הוספת פיסקה הקובעת כי החלטות אלו תבוצענה בדרכי שלום בלבד.

במהלך שנים אלו היה יועצו הקרוב ביותר ואיש סודו של או נו. בין 1957 ו-1961 היה נציגה הקבוע של בורמה לארגון האומות המאוחדות, והיה מעורב בדיונים שנגעו לעצמאותה של אלג'יריה. בשנת 1960 העניקה לו הממשלה את התואר מאהא תראי סיתו, "מפקד מסדר האבירים".

[עריכה] מזכ"ל האו"ם

תאנט החל את תפקידו כמזכיר הכללי של האומות המאוחדות בנסיבות טראגיות, לאחר מותו של המזכיר דאג המרשלד בהתרסקות מטוס. ב-3 בנובמבר 1961 מונה תאנט לתפקיד המזכיר הכללי בפועל פה אחד על ידי האספה הכללית של האו"ם, ובהמלצת מועצת הביטחון. ב- 30 בנובמבר 1962 מונה תאנט על ידי האספה הכללית לתקופת כהונה, שאמורה הייתה להסתיים ב-3 בנובמבר 1966. בתקופת כהונתו הראשונה זכה לשבחים בשל תפקודו שסייע לסיים את משבר הטילים בקובה, ואת מלחמת האזרחים בקונגו.

או תאנט קיבל מינוי לכהונה נוספת ב-2 בדצמבר 1966, לאחר שקיבל המלצה פה אחד מכל חברות מועצת הביטחון. הוא המשיך בתפקידו עד ל-31 בדצמבר 1971, ואז פרש. במהלך תקופה זו הוא פיקח על כניסת האו"ם לעשרות מדינות חדשות באסיה ובאפריקה, והיה מתנגד חריף למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. הוא אף ייסד רבות מסוכניות הפיתוח והסוכניות הסביבתיות של האו"ם.

במהלך כהונתו השנייה היה תאנט מעורב באירועים כגון מלחמת ששת הימים, האביב של פראג והפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, וכל המלחמה בין הודו ובין פקיסטן אשר הביאה לייסודה של מדינת בנגלדש בשנת 1971.

תאנט נהנה מיחסים קרובים עם ממשל ארצות הברית, אך אלו החמיצו בשל מתיחת ביקורת מצידו של תאנט על משטרו של לינדון ג'ונסון בשל מלחמת וייטנאם. מאמצי התיווך של תאנט בין וושינגטון והאנוי נכשלו.

[עריכה] תיפקודו בימים שקדמו למלחמת ששת הימים

תאנט זכה לביקורת בשל תיפקודו במהלך המשבר שקדם למלחמת ששת הימים. ב-15 במאי 1967 החל גמאל עבד אל נאצר להזרים כוחות צבא לתוך חצי האי סיני. מאז שנת 1957, עת נסוגו כוחות צה"ל אשר כבשו את סיני במהלך מבצע קדש היה כוח או"ם מוצב בחצי האי, במסגרת הסדרים שנועדו להבטיח את שלומה של ישראל. כ-3,400 חיילי או"ם היו פרוסים לאורך הגבול ובמיצרי טיראן. כוח זה שימש כחיץ בין כוחות מצרים וכוחות ישראל, וסייע בהבטחת חופש השיט במיצרי טיראן.

ב-16 במאי 1967 נמסר למפקד כוחות האו"ם בסיני, גנרל הודי בשם ריקיה, מכתב מטעם רמטכ"ל הצבא המצרי, בו הוא נדרש לפנות את כוחותיו מרצועת הקרקע בה החזיקו בסיני (אם כי לא נדרש סילוקו של הכוח אשר חלש על מיצרי טיראן). מפקד הכוחות לא יכל לפעול על דעת עצמו, והעלה את העניין להחלטתו של או תאנט. תאנט, אשר נודע כפורמליסט, החליט כי הדרישה הינה בלתי חוקית, וכי על מצרים להחליט בין שמירת המצב הקיים, ובין פינוי כלל כוחות האו"ם מסיני.

רבים סבורים כי מטרתו של נאצר הייתה לשוות אופי דרמטי לתנועת הכוחות לתוך סיני, וליצור משבר בינלאומי, אך לא להגיע לכלל מלחמה כוללת עם ישראל. נראה כי העובדה שלא דרש את סילוק הכוחות משארם א שייח פירושה הינו כי רצה לאותת לישראל כי חופש השיט שלה לא ייפגע. מזה כעשור היה נאצר נהנה מכלל העולמות – מתנגד תקיף לקיומה של מדינת ישראל, וראש הכוחות הקמים כנגדה, אך בה בעת איפשר את חופש השיט במיצרים, שמנע מישראל בידוד וכיתור, בכך שאיפשר את פעולת כוח האו"ם בסיני. נראה כי גם פעולתו עתה אינה חורגת מדפוס פעולה זה, וייתכן כי מטרתו הייתה מטרה תעמולתית פנימית. תמרון דומה, בפברואר 1960, בו רוכזו בסיני 2 דיביזיות מצריות, וניתן לכוח האו"ם אולטימטום דומה, הסתיים בלא כלום, בעיקר בשל העובדה שמזכיר האו"ם דאג המרשלד השכיל לתמרן את נאצר למצב בו השביע זה את תאוות הכבוד, אך נמנעה המלחמה בינו ובין ישראל. יש הסבורים כי לו היה תאנט מנסה לדון בתביעה המצרית באופן דומה, מבלי להציב את נאצר בפני עובדות, היה סופו של התמרון המצרי ב-1967 כסופו ב-1960, אך או תאנט לא נחן ביכולת התמרון וביכולת המניפולציה של המרשלד.

תאנט זימן את שגריר מצרים לאו"ם, מוחמד אל קוני, ומסר לו את עמדתו, כי על מצרים לבחור האם תישאר הפריסה הנוכחית של כוחות האו"ם בסיני, או שתאנט יורה נסיגה לכלל הכוחות. עתה תומרן נאצר למצב בו ניצב במאבק של יוקרה, אשר אותו לא יכול היה להפסיד. ב-18 במאי העביר לתאנט איגרת בה נדרש תאנט להורות על יציאת כל כוחות האו"ם מסיני ומרצועת עזה. לאחר התייעצות עם שגרירי המדינות שחייליהן השתתפו בכוח הרב לאומי בסיני, החליט או תאנט להסיג את כוחות האו"ם מסיני. החלטה זו נבעה מעמדת הודו ויוגוסלביה, שיחד עם מצרים הנהיגו את המדינות הבלתי מזדהות, הגוש הפוליטי אליו היה שייך תאנט, כי יש לכבד את דרישתה של מצרים. עמדה זו כמעט והעמידה את תאנט בפני עובדה מוגמרת, והגבילה מאוד את יכולת התמרון שלו.

יציאת כוחות האו"ם מסיני לוותה בהשתלטות מצרית על העמדות שהחזיקו כוחות אלו, ובסגירתם של מיצרי טיראן, דבר שהיווה סכנה קיומית למדינת ישראל, והיווה את העילה המיידית ליציאה למלחמת ששת הימים.

במאמץ אחרון למנוע את המלחמה, טס או תאנט לקהיר לאחר סגירת המיצרים, ואף נפגש עם נאצר, אך לשווא. הנשיא המצרי הציע שורה של פתרונות, אך אף אחד מהם לא כלל את החזרת חופש השיט במיצרים ואת השבת כוח האו"ם לעמדותיו. נסיונות תיווך של נשיא צרפת, שארל דה גול וכן של ארצות הברית ובריטניה נכשלו אף הם. ב-5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים.

[עריכה] מותו של תאנט ומורשתו

תאנט מת מסרטן בניו יורק בשנת 1974. בתקופה זו נשלטה בורמה על ידי כת צבאית אשר סירבה לכבד את זכרו, וזאת בשל קשריו עם ממשלתו הדמוקרטית של או נו. עמדה זו הובילה בבורמה להפגנות רחוב, אשר דוכאו באלימות. תאנט קבור לרגלי הפגודה של שוודגון ברנגון.

האי בלמונט בניו יורק, המצוי ליד מטה האומות המאוחדות נקרא באופן בלתי רשמי "אי או תאנט" והוקדש לזכרו ולמורשתו של המזכיר המנוח.

תאנט היה נשוי לדאו תיין (19001989). לתאנט בת אחת. נכדו, תאנט מינט או, הינו היסטוריון וחבר בכיר במחלקה לעניינים פוליטיים של האומות המאוחדות.

[עריכה] קישורים חיצוניים