אלעזר מוורמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי אלעזר מוורמס (וורמייזא) (1165-1230, תאריכים מוערכים) מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד. בעל "ספר הרקח" (רקח בגימטריה - אלעזר) ובעל כתבים קבליים רבים, שמרביתם נותרו בכתבי יד. היה רב בעיר וורמס.

תוכן עניינים

[עריכה] קורות חייו

בזכרונותיו מפרט רבי אלעזר את האסונות הנוראים שפקדו אותו ואת משפחתו בזמן פרעות מסעי הצלב. הוא מתאר כיצד הרגו לעיניו את אשתו ואת שתי בנותיו:

"... ובתי בלט הגדולה בקעו ראשה, ובתי חנה בקעו בראשה ומתו... ומיד עמדה (אשתי) החסידה ויצאה... וצעקה שהרגו אותנו. ויצאו המתועבים והכוה בראשה עד הגרגרת ובכתף, ומן הכתף עד החגורה וברוחב כל הגב ובפנים, ונפלה הצדקת מתה. ואני סגרתי הפתח וצעקנו עד שבא לנו עזר ממרום"

"נשארתי בחוסר כל ובעוני גדול וביסורים גדולים", הוא מעיד על עצמו.

אף על פי כן בקינתו הוא מצדיק עליו את הדין:

"אוי לי על אשתי, אוי לי על בנותיי,
אקונן קינה, כמה השיגוני עוונותיי"

וכותב עוד:

"נאמן עליי הדיין אשר דנני
בחטאתי ובפשעי הכניעני
לך אברך בכל מידה שיר אחווה
לך אכרע ואשתחווה"

טרגדיה נוספת פקדה אותו מאוחר יותר, כשאיבד את בנו, שאותו ראה כממשיך דרכו.

[עריכה] תורתו

שלא כמו רבי יהודה החסיד, לא הקפיד רבי אלעזר לכתוב בעילום שם, אך צירף תמיד לשמו את הכינוי "הקטן", והיה הראשון לעשות כן.

רבי אלעזר הטעים את שנאמר בפרקי אבות ש"אינך יודע מתן שכרן של מצוות", משום שהתשלום הוא לפי היצר. מצווה שקשה לעשותה מתגמלת יותר "ממאה מצוות שאין יצרו מתקיפו". על כן בעתיד לבוא אין גמול שכר על המצוות, שכן יצר הרע לא יפעל אז.

ב"ספר הרקח" מופיע שוב ושוב המוטיב של קידוש השם, והקל וחומר הנגזר ממנו: אם אדם יודע שהיה עליו לוותר על חייו למען אמונתו, כלום אין הוא יכול להתאפק בעבירות קלות ?

[עריכה] עבודת ה' בשמחה

יש בכתביו של רבי אלעזר מימרות שבהן הוא מהלל את עבודת השם בשמחה, ובכך הקדים בהרבה את החסידות של הבעל שם טוב.
האידאל שלו הוא אהבה מוחלטת לאלוהים, שנותנת אושר עוד בעולם הזה, ואינו נרתע אפילו מדימוי מיני נועז:

"ומחשב כל העת איך אעשה רצון הקב"ה ושעשועי ילדיו וטיולי אשתו כאין נגד אהבת בוראו ויותר מבחור שעברו ימים רבים שלא בא אל אישה ומתאווה אליה וליבו בוער לבוא עליה, ומרוב אהבתו ותאוותו כשבא עליה וזרעו יורה כחץ - נהנה מאוד. כל זה כאין נגד עשיית רצון הבורא"

[עריכה] תורת התשובה

בכתבי התשובה שלו הוא מתייחס רבות לחטאי תאוות אישה, ומונה בעקבות ספר חסידים בין סוגי התשובה את "תשובת הבאה", כלומר סוג תשובה שבו אדם מביא עצמו לזירת החטא ולנסיבותיו, אך הפעם מצליח מתאפק. מנגד, הוא מונה גם סוגי תשובה אחרים ואף הפוכים, של התרחקות מנסיבות החטא ושל סיגופים חמורים, עד "צער קשה כמיתה" כהענשה עצמית על עבירה שדינה בתורה מוות (למשל ישיבה בינות לדבורים ונמלים או טבילה בשלג בחורף).

במיוחד התפרסמה "תשובת המשקל", שהוא מציע, כלומר אומדן של צער השקול להנאה שהופקה מהחטא, וסיגופים במידה שתפיק את הצער הזה.

לפי אחת הפרשנויות, שיוסף דן הוא מייצגה הבולט, "תשובת הבאה" היא המעולה ביותר במשנתם של חסידי אשכנז, אולם היא חרב פיפיות ועלולה לגרום לעושה אותה לשוב וליפול בחטא. לכן היא נועדה רק ליחידי סגולה.

[עריכה] הגותו המיסטית

ב"ספר השם" עוסק רבי אלעזר בפירוש שמות האל. על יראת הכבוד שחש בלימוד דברים אלו הוא כותב:

"בטרם ילמד הרב את תלמידו ירחצו במים ויטבלו בארבעים סאה, וילבשו בגדים לבנים ויתענו יום שילמדהו, ויעמדו במים עד קרסוליו... ואחר כך ילכו להם אצל מים או בבית הכנסת או בבית המדרש... ויאמר הרב: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו... והביננו לידע שמו הגדול והנורא"

בין שיטותיו הקבליות - מניית מספרן של מילים ואותיות מסוימות בכתבי הקודש (על כך כותב יוסף דן: "אין ספק שהמקרא כולו - על מניין אותיותיו - היה זכור להם לפרטי פרטיו") ושימוש בצופן אתב"ש.

רעיונו המרכזי בתורת הסוד הוא קיומו של "כבוד", גורם אמצעי המואצל מאלוהים ואינו נברא, ושלו ניתן לייחס את ההגשמה במקרא. רעיון זה כבר פותח ושוכלל במשנת רבו, רבי יהודה החסיד, ואילו רבי אלעזר דווקא מאופק וזהיר לגביו, ואולי לא חפץ שייעשה שימוש בתורתו בידי מאמיני הגשמת האלוהים.

יש ברעיונותיו כאלו המדגישים את האימננטיות של האל בבריאה. משפט מפורסם שלו הוא כי האלוהים קרוב לכל יותר מאשר הנשמה לגוף.

[עריכה] לקריאה נוספת

יוסף דן, חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

שפות אחרות