נתיב תחבורה ציבורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נתיב תחבורה ציבורית (מופיע לרוב בראשי התיבות נת"צ) הוא נתיב המוקצה על הכביש המיועד לתחבורה ציבורית בלבד, על כל סוגיה (אוטובוסים, מוניות שירות, ומוניות ספיישל), והוא על פי רוב הנתיב הימני הקיצוני בכביש.

הנת"צ מיועד על-מנת לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית ולאפשר לה עדיפות על פני כלי הרכב הפרטיים. רוב הנת"צים במדינת ישראל מיועדים גם לכלי רכב פרטיים רבי-תפוסה (לרוב בעלי 4 נוסעים ומעלה). חלק מהנת"צים משמשים ככאלו במשך כל שעות היממה, חלקם במשך רוב שעות היממה (לדוגמה: מ-6 בבוקר עד 8 בערב), וחלקם אך ורק בשעות העומס באותו הכביש (לדוגמה: מ-6 בבוקר עד 9 בבוקר).

הנת"צ מסומן על הכביש כקווקו כפול בצבע צהוב (במקום לבן המסמן הפרדה רגילה בין נתיבים), ובשילוט מתאים מעל הנתיב.

לרוב כאשר מדברים על נת"צ מתכוונים לנתיב המהווה חלק מהכביש המשותף לכל כלי הרכב. זאת בשונה ממת"צ (מסלול תחבורה ציבורית), שהוא מסלול נפרד לאוטובוסים בלבד, המופרד מהדרך הראשית באמצעות גדר או שטח הפרדה אחר. מת"צים הם יקרים יותר אך גם מהירים הרבה יותר.

לדוגמה: כיום קיימים מת"צים בציר ז'בוטינסקי בין מחלף גהה לבית חולים בילינסון, ובירושלים בדרך גולדה, והכוונה היא לבנות מת"צים נוספים בערים הגדולות, ובעיקר בירושלים.