היקום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ביקום שהוא העולם כולו; לערך העוסק בקיבוץ יקום, ראו יקום (קיבוץ).
| יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
יקום הוא כל החומר והאנרגיה הקיימים. בפיזיקה המודרנית רואים את היקום כמרחב-זמן ומה שבתוכו: החומר, החלל המכיל את החומר, וגם האנרגיה, אשר לפי נוסחתו הידועה של אלברט איינשטיין E=mc2 יכולה להתגלגל לחומר ולהיפך.
השאלות מהו היקום, מתי נוצר, מה גודלו, האם יגיע לקיצו או האם הוא נצחי, העסיקו את האדם מאז ומתמיד. חלק משאלות אלו הן פילוסופיות בטבען ובמטרתן, ותפקידן הוא להגדיר את מקומו של האדם ביקום.
תוכן עניינים |
[עריכה] כלים למתן מענה לשאלות על היקום
לפני שהתפתחו הכלים המדעיים למתן מענה לשאלות על היקום, ניסו לענות עליהן באמצעות הדת הפילוסופיה והמיסטיקה, כשלכל עם מיתולוגיה משלו, העוסקת בשאלות בסיסיות אלו.
עם התפתחות מדע האסטרונומיה, על-ידי מדענים כקפלר, גלילאו גליליי, ניוטון ואחרים, והמצאות כגון הטלסקופ, שהרחיבו והעמיקו את מפת השמיים, החלו להסתמן תשובות שיכלו לקרב לפתרון מדעי לשאלות בדבר מבנה היקום.
התפתחויות אדירות באסטרונומיה בחצי השני של המאה ה-20, ובמיוחד השימוש ברדיוטלסקופ, בטלסקופ החלל ובחלליות רבות שצוידו באמצעי מדידה שונים בתחומים רבים של הספקטרום האלקטרומגנטי, הגדילו באופן ניכר את יכולת הצפייה של האדם אל מרחקים גדולים וכתוצאה מכך קירבוהו להבנה גוברת והולכת של מבנה היקום ואופן היווצרותו.
[עריכה] היקום הנצפה
חלק היקום הניתן לצפייה על ידי האנושות הוא קטן מאוד וקרוב לוודאי שהוא אך חלק מזערי מכלל היקום. הסיבה לכך היא, מכיון שגם לאור דרוש זמן בכדי לעבור ממקום למקום, ולכן החלק המרוחק ביותר ביקום הניתן לצפיה, בין בעין ובין בסיוע עזרים שונים, מרחקו כמרחק שהספיק האור לעבור מנקודת הזמן שבה החל מסעו של האור לכיוונינו. חלק זה של היקום נקרא היקום הנצפה (observable universe), או היקום הידוע (Known Universe), והוא כולל בתוכו מליארדי גלקסיות שבכל אחת מהן מאות אלפי מליארדים של כוכבים, ואת המרחבים העצומים המשתרעים בין הגלקסיות, ובין הכוכבים שבתוך הגלקסיות, הנקראים אזורים בין כוכביים ובין גלקטיים. באזורים אלו קיים חומר שקשה להבחין בו.
[עריכה] הרכב היקום
רובו של החומר הנראה ביקום מורכב ממימן שהוא היסוד הקל ביותר, ומהליום שהוא היסוד השני הקל ביותר. למעשה כל החומרים המוכרים לנו מורכבים משני יסודות אלו, ומיסודות כבדים יותר וכולם לא מהווים יותר מאחוז אחד מהחומר הנראה. כמעט כל היסודות הכבדים נוצרו בתוך כוכבים, לאחר מכן הם התפזרו בחלל בצורה של גז ואבק, חזרו והתחברו ויצרו כוכבים חדשים. כך שצודק מי שאמר כי כדור הארץ ולכן למעשה כולנו עשויים בעצם מאבק כוכבים, או מפסולת גרעינית.
[עריכה] גיל היקום
- ערך מורחב – גיל היקום
גיל היקום הוא, על-פי הגדרה פשטנית, הזמן שחלף מאז החל היקום להתקיים. לא תמיד הייתה למושג זה משמעות - היו זמנים שבהם התאוריות השליטות קבעו שהיקום יציב, ולכן חסר גיל. תאוריית המפץ הגדול, המקובלת כיום, קובעת שהיקום התחיל בנקודה מסוימת, ואם כך נראה שאפשר להגדיר את גיל היקום כזמן שחלף מאז המפץ. אולם, דווקא התאוריות המודרניות מחייבות הגדרה מדויקת יותר של המושג.
לפי הערכות משנת 2004 המבוססות על ניתוח קרינת הרקע הקוסמית, גיל היקום הוא 13.7 מליארד שנה, עם טעות דגימה אפשרית של 200 מליון שנה לכאן או לכאן.
[עריכה] מבנה היקום
- ערך מורחב – מבנה היקום
שאלת מבנה היקום העסיקה את האדם מימי קדם ותפישת העולם של האדם בסוגיה זו עברה שינויי פרדיגמה רבים במיוחד. היקום של הקדמונים הצטמצם בעיקר במה שמצוי במסגרת מערכת השמש: כוכבי הלכת הגדולים והקרובים והירח, כשכדור הארץ מהווה את מרכז היקום. גישה זו, שמוכרת כגיאוצנטריות, התחלפה לאחר המהפכה הקופרניקאית לשיטה ההליוצנטרית, שבה השמש משמשת כמרכז. לשינוי זה היו השלכות דתיות וחברתיות מרחיקות לכת, מלבד ההשלכות המדעיות.
המצאות כגון הטלסקופ, שהרחיבו את מפת השמיים מעבר למערכת השמש, העלו לתודעת האדם את בלתי המוגבלות של גודל היקום, לפחות במונחים אנושיים. גם גילוי הגלקסיות בטלסקופ, היפותזה אותה העלה כבר הפילוסוף עמנואל קאנט, נתן מושג כמה גדול הוא היקום ובלתי נתפש, למעשה, במוחו של האדם.
[עריכה] התפשטות היקום
- ערך מורחב – התפשטות היקום
גילויי תחילת המאה העשרים חוללו מפנה עיקרי, בעיקר עם התגלית של אדווין האבל שהובילה להכרה בהתפשטות היקום, בד בבד עם התגבשות תורת הקוסמולוגיה, שהחלה לתת תשובות מדעיות לשאלות שבעבר היו שאלות מטפיסיות בלבד.
[עריכה] היווצרות היקום
- ערך מורחב – המפץ הגדול
ההכרה בדבר התפשטות היקום הולידה את מודל "המפץ הגדול" (שהתחרה בעוד מודלים כגון "המצב היציב"), שמתאר את רגע היווצרות היקום: אם היקום מתפשט, סביר שהוא היה מרוכז בנקודה אחת, ממנה "נולד". קביעת אופן היווצרותו של היקום מובילה לדרך לחישוב גילו ולקביעת ההרכב הכימי של היקום.
[עריכה] גורל היקום
התפשטות היקום הובילה לשאלה הבלתי נמנעת, עד מתי יימשך התהליך ומה יהיה גורל היקום. האם ההתפשטות תהיה לנצח או שמא תיעצר בשלב מסוים? שאלה זו הביאה לעולם את המושג "דילמת אומגה", כלומר האם יש די חומר שיעצור את ההתפשטות באמצעות הכבידה ההדדית או לאו.
[עריכה] שאלות פילוסופיות
הגדרת המושג "יקום" היא בעייתית, שכן תמיד נשאלת השאלה שהמוח לא יכול להימנע ממנה: אז מה יש מעבר ליקום? זה מסוג התופעות שקאנט קרא להם "אנטינומיות".
שאלה פילוסופית נוספת עוסקת באפשרות קיומם של יקומים נוספים, המקבילים ליקום שלנו, או בתוך היקום שלנו, העשויים מממדים אחרים.
רעיון נוסף הוא שהיקום הוא רק חלק ממה שקרוי יקום על, ולמעשה, נראה שמושג היקום יתרחב וילך ככל שמוח אנושי או ישות אחרת ימשיך להגות בו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- יורם קירש, היקום על פי הפיזיקה המודרנית, הוצאת עם עובד, 2006.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אשכול אסטרופיזיקה - היקום, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
- בלדד השוחי, מה גילו של היקום?, באתר נענע
- בלדד השוחי, מה גילו של היקום? חלק שני ואחרון, באתר נענע

