ויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים (בעלי חיים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זהו נוצר על מנת להסביר על אופן הכתיבה של ערכים על בעלי חיים, צמחים ואורגניזמים אחרים בוויקיפדיה ולהפוך אותם לנגישים לקורא ההדיוט תוך שמירה על דיוק מדעי.

תוכן עניינים

[עריכה] כללי עיצוב וסגנון

תבנית מיון
כמעט בכל ערך על אורגניזם צריכה להופיע תבנית {{מיון}} שתציג את המיון הטקסונומי בתחילת הערך. התבנית מציגה את המיון המדעי בצורה נוחה כשבתוכה תמונות של האורגניזם אם יש (ולעתים גם עם מפת תפוצה). כשמוצגת תבנית בתחילת הערך אין הכרח לציין כבר במשפט הפתיחה את ההגדרה הטקסונומית הפורמלית (כדוגמת: "יען, סוג במשפחת היעניים").
הקפדה על מינוחים
יש לשים לב להבדל בין סוג (Genus) ולמין (Species). השם המדעי של סוג יהיה תמיד מילה אחת (למשל Vulpes - שועל), ואילו של המין יהיה שתי מילים (שם הסוג+שם המין, למשל Vulpes macrotis - שועל מקרוטיס). כדאי לדעת שפעמים רבות שמות המשפחות יסתיימו ב"יים" (למשל סמוריים). בציון שם מדעי של מין ניתן להשתמש בצורה מקוצרת - ללא השם המלא של הסוג (למשל V. macrotis) - כאשר השם המלא מופיע לפחות פעם אחת בערך.
הטיית שמות מרמת הסוג ומטה
כל שם מדעי מרמת סוג ומטה (סוג, תת-סוג, מין ותת-מין/זן) יכתב בכתב נטוי. כל שם מרמת התת-משפחה ומעלה - בכתב רגיל. לדוגמה: בלניים (שם מדעי: Balaenidae) הם משפחה של לווייתנים המשתייכים לתת-סדרת לווייתני המזיפות. כל מיני הבלניים משתייכים לסוג אובלנה (Eubalaena), להוציא את הלווייתן הארקטי גדול הפה (Balaena mysticetus)
קצרמרים
קוראים שיתקלו בקצרמר שכולל רק הגדרה טקסונומית, עלולים להתאכזב. לכן גם כאשר כותבים קצרמר, במיוחד על בעלי חיים או צמחים מוכרים, חשוב לפרט במידת האפשר גם מעבר להגדרה טקסונומית, כגון תיאור כללי של המחלקה/סדרה/משפחה/סוג ומאפייניהם.
עצים טקסונומים
את העצים הטקסונומים עדיף להציב בסוף הערך - רק לאחר תיאור הקבוצה - כך נוח יותר (קודם קריאה רצופה ורק אחר כך עיון ברשימה), הקוראים נמשכים יותר לערך ויכולים לקרוא את המאפיינים הכללים של הקבוצה לפני שיגשו לערכים ממוקדים יותר. (ראו דוגמה בעופות)
בינויקי
טעות נפוצה שיש להימנע ממנה היא הוספת בינויקי בערכים העוסקים במשפחות, לערכים העוסקים בסוג או במין מסוים (ראו ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 108#בינוויקי ביולוגיה). כדי לוודא שקישרתם לערך הנכון, וודאו שיש התאמה בין הערכים מבחינת השם המדעי.

[עריכה] נקודות נוספות במתן שמות לערכים, ויצירת הפניות

הפניות
רצוי ליצור דפי הפניה מהשם המדעי. ההפניות מקלות על מציאת ערכים עם שמות שאינם מוכרים היטב, ומאפשרות קישור קל ממיזמים אחרים (בהם ויקימינים וויקישיתוף).
שמות הערכים
במתן שם לערך יש לשים לב שלערכים על מיקרואורגניזמים יקראו כמעט תמיד על פי שמם הלטיני (למשל Streptococcus ולא סטרפטוקוקוס), אלא אם הם מוכרים בציבור בשם טריוואלי כגון שמר האפייה. בערכים העוסקים בחיות מבויתות, כאשר השם הוא למעשה תואר (פרסי, בריטי, אפגני וכו') יש לכתוב המילה "חתול" (או "כלב") לפניו (בכל מקרה), למשל חתול פרסי.

בדרך כלל נכתבים ערכים עד רמה של מין כשהפירוט על תת המינים יופיע בו (ראו למשל דב חום). כאשר יש מין יחיד בסוג - אין צורך בשני ערכים (על הסוג והמין) וניתן לאחדם. בקטגוריות רמת הפירוט היא עד משפחה.

[עריכה] ערכים לדוגמה

להלן כמה ערכים שיכולים לשמש דוגמה לכתיבת ערך: דקליים | אלמוגים | שימפנזה ננסי | כבש | קוליבריים

[עריכה] רקע ודיונים

[עריכה] ראו גם