מוצק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוצק הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות של החומר מסודרות והרווחים ביניהן קטנים מאוד. לחומר במצב זה צורה מוגדרת (להבדיל מנוזל ומגז שלהם אין צורה מוגדרת - הם מקבלים את צורת הכלי שבו הם נמצאים) ונפח מוגדר (בדומה לנוזל, אך להבדיל מגז).
כדי להפוך את המים למצב מוצק (קרח), צריך להגיע לנקודת הקיפאון (0°) (בדומה להפיכת המים למצב גז שמתחיל בנקודת הרתיחה 100°)
בפיזיקה, חקר תכונותיהם של מוצקים קרוי פיזיקת מצב מוצק. מסגרת זו כוללת חקר מוליכים למחצה ומוליכות על.
הנדסת חומרים עוסקת בעיקר בתכונותיהם של מוצקים, כגון חוזק ושינוי מצב צבירה, וחופפת במידה רבה לפיזיקת מצב מוצק.
כימיית מצב מוצק חופפת לשני התחומים הללו, אך מתמקדת בעיקר בסינתזה של חומרים חדשים.
מוצק הוא מצב הצבירה הצפוף והקשה ביותר. יש מוצקים הזקוקים לחום קיצוני כדי לעבור למצב נוזלי (למשל:ברזל), יש מוצקים שמספיק בחום אש רגילה כדי להפוך אותם לנוזלים (למשל:שעווה), ויש מוצקים שכבר בטמפרטורה של כ- 80°- יהפכו לגז (קרח יבש).
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

