עיראק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: קצר מדי, חסר לכידות. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
הרפובליקה העיראקית
עיראק סמל עיראק
דגל סמל
מוטו לאומי: אלוהים הוא גדול (אָלְלָּה הֻוָ אָכְּבָּר)
המנון לאומי: מולדתי (1)
מיקום עיראק
יבשת אסיה, המזרח התיכון
שפה רשמית ערבית, כורדית (2)
עיר בירה בגדאד
33°20′ צפון 44°26′ מזרח
העיר הגדולה ביותר בגדאד
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
ג'לאל טלאבני
ג'וואד אל מאלכי
הקמה
- עצמאות
- תאריך
- עצמאות
- תאריך

מהאימפריה העות'מאנית
1 באוקטובר, 1919
מבריטניה
3 באוקטובר, 1932
שטח
- סה"כ
- % מים
57 בעולם
437,072 קמ"ר
1.1%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
44 בעולם
26,074,906
59 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
58 בעולם
89,800 מיליון $
3,444 $
מטבע דינר עיראקי
אזור זמן UTC + 3
סיומת אינטרנט iq
קידומת בינלאומית 964+
(1) ההמנון אומץ לאחר הפלת סדאם חוסיין כאשר הכורדים אימצו המנון לאומי משלהם.
(2) כורדית היא שפה רשמית מ-28 ביוני 2004. והאוכלוסייה האזרית דוברים גם בשפה הארמית.

הרפובליקה העיראקית (ערבית: الجمهورية العراقية, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּתּ (א)לְעִרַאק, ) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה. בצפון היא גובלת עם תורכיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח היא גובלת עם איראן.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של עיראק

[עריכה] עיראק הקדומה

לעיראק היסטוריה ארוכה מאוד, קדומה מתולדות מצרים, ההיסטוריה העתיקה ביותר שנוצרה בימינו.

הוכח כי גידול דגנים היה קיים בארם נהריים בשנת 5000 לפנה"ס. ב־3500 לפנה"ס באו שומרים לעיראק, הערים החשובות של השומרים היו: ניפור, אור, ארך. ולגש היה בראש האכדים השמיים שפלשו ב־2300 לפנה"ס, סרגון ה־1 הקים את הממלכה הראשונה בהיסטוריה בממלכה כבשו את בבל וב־1900 לפנה"ס הפכה בבל למרכז אסיה.

[עריכה] עיראק המודרנית

במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את שטחה של עיראק מידי האימפריה העותומנית. גבולותיה של המדינה החדשה, עיראק, שורטטו בוועידת פאריס בשנת 1919. שותפה מרכזית למהלך זה הייתה גרטרוד בל, שכנעה את וינסטון צ'רצ'יל למנות את פייסל הראשון, מלך סוריה המודח, למלך הראשון של עיראק.

השושלת המלכותית של עיראק החזיקה מעמד 3 דורות בלבד והיא הסתיימה במרד צבאי כשאר בסיומו נתלה המלך פייסל השני והוקמה רפובליקה בשליטת הצבא. הרפובליקה החזיקה מעמד עד מלחמת עיראק שהתרחשה בשנת 2003, והשנה בה כבשה ארצות הברית את עיראק והפילה את משטרו של הרודן סדאם חוסיין.

[עריכה] כיום

מאז מלחמת עיראק, עיראק היא שטח כבוש המנוהל בידי "הקואליציה": מדינות התומכות ו/או המחזיקות כוח צבאי בשטח עיראק, שבראשם ארצות הברית - יוזמת המלחמה, בריטניה, שותפתה הראשית, ופולין. בשנת 2005 הוחלף דגלה של עיראק לדגל חדש, שבו יש התייחסות למיעוט הכורדי הגדול והאוטונומי (הפס הצהוב מסמל את הכורדים). הדגל גם סימן התבדלות משאר המדינות הערביות (בדגלה הישן הופיעו הצבעים הירוקים-שחורים המבטאים איסלאם, ואדום המסמל אומה ערבית).

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של עיראק

מאז מהפכת 1908, שוטל המפלגה הערבית סוציאליסטית. על-פי חוקתה עיראק היא רפובליקה אולם עמדת הנשיא משפיעה וחזקה מאוד. בחירות נערכו לראשונה בשנת 1980, הארץ הייתה נתונה להשפעת המפלגה הקומוניסטית ולמפלגת הכורדים.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת עיראק

עיראק ממלאת תפקיד חשוב ביצור הנפט בעולם. למרות שפע הנפט בעיראק אין עיראק בין הארצות הנחשבות לעשירות בעולם. רמת מחייתם של התושבים נמוכה ביותר. כמעט 50% מהעובדים עובדים בחקלאות. במלחמת איראן-עיראק ובמלחמת המפרץ נהרסו מתקני הנפט והתעשייה. חובות המלחמה הם עצומים ובעיקר החובות לשכנותיה הערביות, חסימת צינור הנפט לים התיכון שנחסם ב־1982 על ידי סוריה הביא מכה קשה לבגדאד.

חקלאות - חקלאות עיראק היא חקלאות ישנה של עבודת כפיים. עליה להאבק בבעית המלחת הקרקע, בארם נהריים הצפונית גדלה מעט חיטה ומעבדים את השדות מידי שנתיים.

מחצבים ותעשייה - הנפט הוא החשוב באוצרות עיראק - היא השנייה בגודלה ביצור נפט לעולם בעבר, הנפט מצוי בשולי חבל המכונה העריבה המסופוטמית צינורות היוצאים מכירכוב מזרימים את הנפט אל הים התיכון ואל בגדאד.

תחבורה וסחר חוץ- בימינו מחברת מסילת ברזל בין בגדאד - מוסול - ובסרה.

מלבד בגדים נאלצת עיראק לייבא מזון ולכן החרם על עיראק במלחמת המפרץ הצליח.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת עיראק
הגדל
מפת עיראק
ערך מורחב – גאוגרפיה של עיראק

ניתן לחלק את עיראק לשני סוגי נוף עיקריים:

  • אזור הסהר הפורה - הוא רצועה המיושבת בצפיפות
  • 70% מעיראק שאינו ניתן לעיבוד ולא מיושב בהרבה תושבים הוא אזור כורדיסטן

ולשני סוגי נוף שוליים:

אקלים עיראק הוא סובטרופי רוב חלקי הארץ הם מדבר וכמות המשקעים השנתית מגיעה שם ל־100 מ"מ - מדרום לבגדאד יורדים רק כ-30 יום גשם.

הבדלי הטמפרטורה בין הקיץ לחורף גדולים מאוד.

עולם החי והצומח: רק בהרים היו לפני הרבה זמן יערות דלים, הארץ מורכבת משלושה רבעים של מדבר ו־5% משטח עיראק חסר כל צמח וחי.

[עריכה] שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות עיראק

עיראק מחולקת ל־18 מחוזות אשר נקראים בערבית מֻחאפַט'את (محافظات, צורת יחיד מֻחאפַט'ה محافظة):

  1. בגדאד (محافظة بغداد)
  2. מחוז סלאח א-דין (محافظة صلاح الدين)
  3. מחוז דיאלי (محافظة ديالي)
  4. מחוז ואסט (محافظة واسط)
  5. מחוז מיסאן (محافظة ميسان)
  6. אל-בצרה (אל-בסרה, محافظة البصرة)
  7. מחוז ד'י קאר (محافظة ذي قار)
  8. מחוז אל-מות'נא (محافظة المثنى)
  9. מחוז אל-קאדיסיה (محافظة القادسية)
  1. מחוז באבל (בבל, محافظة بابل)
  2. מחוז כרבלא (محافظة كربلاء)
  3. מחוז נג'ף (محافظة النجف)
  4. מחוז אל-אנבר (محافظة الأنبر)
  5. מחוז נינוה (محافظة نينوى)
  6. מחוז דהוכ (محافظة دهوك)
  7. ארביל (محافظة إربيل)
  8. א-תאמים (כרכוכ)(محافظة التأميم - كركوك)
  9. מחוז א-סולימניה (محافظة السليمانية)
מחוזות עיראק

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של עיראק
צילום לווין של עירק
הגדל
צילום לווין של עירק

עיראק היא ארץ מוסלמית - 95% מתושביה מוסלמים - בין 60 ל־65 אחוז שיעים ובין 32 ל־37 אחוז סונים. אוכלוסית עיראק מונה כ-25 מיליון איש. כמעט 75% מהאוכלוסייה הם דוברי ערבית, הקבוצה האתנית הגדולה השנייה היא הכורדים (20%) החיים בצפון ובצפון מזרח המדינה.

[עריכה] יהודי עיראק

ערך מורחב – יהדות עירק

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות עיראקית

התרבויות בעיראק הן: תרבות ארם נהריים, תרבויות הבבלים והאשורים ואדריכלות האיסלאם.

אמנות השומרים - השומרים בנו מקדשים במקומות קדושים שלהם וצריחים, הצריחים עשויים לבנים מתנשאים בצורת מדרגות כמו במצריים הארמונות שלהם היו מלאים פסלים וחומות.

אמנות האשורים - האשורים הולידו אומנות תבליטים נהדרת שבה המחישו בתחילה את ארועי המלחמה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיראק
  • מיסט, אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב