יהדות דנמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
הסיבה שניתנה לכך היא ניסוח גרוע. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

יהדות דנמרק היא אחת מקהילות היהודים בסקנדינביה והיא שוכנת בדנמרק של היום.

ראשוני היהודים שהגיעו לדנמרק היו יהודים ספרדים ומקצתם אשכנזים והם הגיעו לדנמרק בתחילת המאה ה-17 לאחר שהמלך כריסטיאן הרביעי מלך דנמרק הזמין אותם בשנת 1622 להתיישב בארצו, בתחילה רק בנסיכות הולשטיין. לאחר כמה זמן הורשו היהודים גם לשבת בקופנהגן ובה הוקמה הקהילה היהודית הגדולה במדינה ובשנת 1782 מנתה קהילת העיר כ-2,000 יהודים.

בשנת 1813 קיבלו היהודים אזרחות דנית ובשנת 1849 קיבלו שיוויון זכויות מלא. התפתחה תופעת התבוללות, בעיקר בשכבה הגבוהה של היישוב היהודי. בשנת 1903, לאחר פרעות קישינב קלטה דנמרק כ-2,000 יהודים ממולדובה שנמלטו ממנה מחמת הפרעות.

במלחמת העולם השנייה לא פגעו בתחילה הגרמנים ביהודים והם לא נאלצו ללבוש טלאי צהוב לאחר שהמלך איים כי אם ייאלצו היהודים לשים את הטלאי הצהוב גם הוא ישים אותו. באוקטובר 1943 אירגנה ממשלת דנמרק מבצע ענק ובו נשלחו מרבית יהודי המדינה, כ-6,000 במספר, באוניות מדנמרק לשבדיה הניטרלית. בין המפליגים היה גם נילס בור שהוטס לאחר מכן לבריטניה ועזר בפיתוח תוכנית מנהטן.

רק כ-300 מיהודי דנמרק נלקחו על ידי גרמניה הנאצית, בעיקר לטראנזישטט ומתוכם כ-17 נספו בשואה (יש מחלוקת על המספר המדויק נע בין 13 ל-50).

כיום אוכלוסיית יהודי דנמרק, המונה כ-7,000 יהודים כאשר רק כ-2500 חברים בקהילה, שמורכבת בכ-75 אחוזים ממהגרים ממזרח אירופה שהיגרו לאחר המלחמה ורק כרבע מיהודי דנמרק הם נצר ליהודים שחזרו אליה לאחר מלחמת העולם השנייה.