גוגואים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוסף של גוגואים
הגדל
אוסף של גוגואים

גוֹגוֹאִים (או אג'ואים) הם גלעיני פרי המשמש. הם קשיחים ועמידים, ניתן להפרידם מן הפרי בקלות ללא שיירי ציפה שתרקיב על פניהם, ולכן הם מתאימים למשחקים.

עונת המשמשים מתחילה זמן קצר בלבד לפני תחילת החופש הגדול. מכיוון שהמשחק בגוגואים מתרחש כיום בעיקר בחצר בית הספר היסודי ולא כל כך אחרי הצהריים כמו בשנות ה-60, תקופת המשחק בגוגואים קצרה ביחס לעונת המשמשים.

תוכן עניינים

[עריכה] צורות משחק בגוגואים

למשחק בגוגואים גרסאות שונות, שהמשותף לכולן הוא ערך הגוגו. מטרת השחקנים בכל משחקי הגוגואים הנה לצבור גוגואים. עקרונות המשחק בגוגואים דומים לעקרונות המשחק בגולות, אלא שהגולות עולות כסף בפני עצמן, לכן הגוגואים הם משחק נפוץ יותר בחברות עניות יותר.

[עריכה] משחקים בלתי סימטריים

משחקי גוגואים בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים התבססו על חיקוי משחקי קליעה: ילדים בעלי יוזמה מכינים קופסת קרטון ובה חורים בגדלים שונים. ליד החורים רשומים מספרים, אשר משמעותם מספר הגוגואים שיקבל הילד אשר יקלע גוגו לאותו חור, כאשר הוא עומד מאחורי קו במרחק מסוים מן הקופסה. לעיתים, כמו במשחקי המבוגרים, חור בגודל בלתי סביר (למשל כזה שיש צורך במאמץ פיזי כדי להעביר בו גוגו) יקבל ערך בלתי סביר (למשל 100). בשנות החמישים עד שנות השבעים של המאה העשרים משחק הקליעה התנהל באופן שונה: במקום לקופסת קרטון מסומנת, הכינו הילדים בעלי היוזמה בור אליו היה צריך לקלוע.

משחק נוסף משוחק על משבצות הרצפה, של בית הספר לרוב, כאשר ילד אחד צריך לזרוק את הגוגו מספר משבצות קדימה. אם הגיע למשבצת האחרונה, משבצת מטרה שנקבעה מראש - יקבל הילד כמות גוגואים, בהתאם למרחק הזריקה. מקובל לתת כמות גוגואים כמספר המשבצות שמהם נזרק הגוגו.

[עריכה] משחקים סימטריים

במשחקים הסימטריים אין צורך בהון התחלתי גדול של גוגואים. הם אופייניים יותר לשנות החמישים עד השבעים.

מכינים ארבעון של גוגואים (משולש גוגואים על הקרקע, ועליו מוצב גוגו נוסף). להקמת הארבעון תורמים גוגואים כל משתתפי המשחק. לאחר מכן מנסים המשתתפים, כל אחד בתורו, להפיל את המבנה. השחקן שהפיל את המבנה זוכה בכל הגוגואים אשר הוטלו עד כה כולל המבנה.

(מי קרוב ל)קיר - כמו בגולות.

[עריכה] משחקי בור

ניתן לשחק משחקים אלו באמצעות בור או בעזרת כוס.

הראשון שקלע לבור אוסף את כל הגוגואים שזרקו אלו שלא קלעו, או שכל מי שקלעו לבור מתחלקים בגוגואים של אלו שלא קלעו.

מטרות חליפיות:

  • יש לזרוק לבור מספר גוגואים בו זמנית (שניים או ארבעה). מנצח מי שהצליח להשאיר בבור את כולם פרט לאחד.
  • יש להטיל לבור מספר גוגואים (בור יהודי) או גוגו אחד (בור ערבי - הגרסה הקשה יותר), ולנסות להוציא מספר זוגי של גוגואים מתוך הבור. (בבור נמצאים כבר גוגואים השייכים למפסידים). הוציא השחקן מספר אי-זוגי - הפסיד את הגוגואים שהטיל.

[עריכה] הענקת גוגואים

מכיוון שעונתם של הגוגואים קצרה, ומעטים הילדים השומרים גוגואים עד לשנה הבאה, הרי שערכם של הגוגואים נופל באופן חד לקראת סוף תקופת הלימודים. ילדים בוגרים יותר עשויים לזרוק גוגואים לחלל האוויר במטרה לתיתם למי שיתפוס. זאת מכיוון שהערך שהבוגרים (או בעלי היוזמה, אשר צברו מספר רב של גוגואים במהלך העונה) מעניקים לגוגואים הוא נמוך, ביודעם שסוף העונה מתקרב.

חלוקת הגוגואים והצפייה ביתר הילדים הנאבקים כדי להשיג את שהמחלק בז לו מעניקה תחושת כוח ומעמד חברתי למחלק הגוגואים.

לפני זריקת הגוגואים לאוויר מתריע הזורק על כוונתו באמצעות מילה ייעודית. המילה הנפוצה לשם כך בישראל היא "שאשא". הקמצנים שבחבורה יבצעו "שאשא בגוגו" וינסו להשיג את אותו אפקט, כך שיעלה להם בפחות גוגואים.

מילת הזריקה תלוייה במיקום הגאוגרפי. בקרית ים המילה היא "לוריא" וברחובות "אוֹרִיָה" או "הוריה". בירושלים ופתח תקווה "קוּלוּלוּש" ובהרצליה "קוּלוּלוּשָא". בבני ברק המילה היא "חַסַנָה", מן המלה הערבית שמשמעה "חיסול". בחדרה נפוצה המילה "פוללה". בקרית אונו נהוג להכריז "פוֹלוֹ" או "יאללה פוֹלוֹ!".

במקומות אחרים המילה היא "עופיעופי" או "עופי".

אותם שמות משמשים כיום גם לציון של זריקת קלפי משחק באוויר.

[עריכה] שמות נוספים לגוגואים

בירושלים מכונים הגוגואים אג'ואים. משמעות המילה ע'ַג'וּ בערבית היא גלעין. ברחובות הם מכונים אג'מים. שם נוסף - אג'וקים.

[עריכה] שימושים נוספים בגוגואים

ליבת הגוגו היא חרצן רך. ניתן להכין מליבתם של גוגואים טריים משקה מר הדומה למשקה הרוזטה, המופק משקדים מרים. בעבר היה נפוץ גם זן המשמש הכפרי, משמש בלדי הגרעינים שלו לא היו מרים ואפשר היה לפצח את הגוגואים ולאכול אותם כמו שקדים.

ניתן, על ידי שפשוף עקשני באבן או מדרכה, לשחוק את צידו החלק של גוגו וליצור בו נקב ליצירת משרוקית. הליבה נעה בתוך הגוגו עם תנועות האוויר, ומעניקה סלסולים לצליל הנוצר. ניתן גם להוציא את הליבה ולחורר חור נוסף בגוגו כדי להכין ממנו משרוקית.

ניתן לחורר שני חורים בכמה גוגואים, ולהכין מהם שרשרת.

[עריכה] קישורים חיצוניים

"גוגואים ודודס,
יויו מחבואים
היינו ילדודס
ולא סתם ילדים"