הדרך הרביעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדרך הרביעית הוא מושג שהתווה ג"א גורדייף, שהפך להיות הכותרת לתורתו הרוחנית.

לפי תפיסתו של גורדייף קיימים באדם שלושה מרכזים: המרכז השכלי (היוגי) המרכז הרגשי (הנזיר) והמרכז הגופני (הפקיר). הדרך הרביעית משלבת מאמץ בכל שלושת המרכזים על מנת להתעורר מהשינה המנטלית בה הוא שקוע בחייו.

לשיטתו, אדם אינו יכול להיות ער כל עוד לא קיים איזון בין שלושת מרכזיו. על האדם ללמוד את עצמו תוך התבוננות פנימית במרכזים המרכיבים אותו, בתהליכים המתרחשים בתוכו. כל הדיסהרמוניות נובעות מכך שהמרכזים אינם מתואמים. כל מרכז מתווה בו זמנית כיוון אחר בתוך התודעה.

תודעה כזו היא תודעה מבולבלת ולא שקטה שלא קיימת בה הקשבה, הקשבה שנמצאת רק בתודעה שמרכזיה מאוזנים ומתואמים. הקשבה כזו מכריחה את השורה בה להיות נוכח, לא נוכח בהווה אלא פשוט נוכח בדממה, ער ומכוון לכל שבאמת מתרחש בתודעתו וביקום בה הוא חי כיוון שכל שלושת המרכזים בו מאוחדים בזמן ובכיוון.

במסעותיו ברחבי אסיה ובמזרח התיכון בחיפושו אחר "הידע העתיק", אותו ידע שנשתמר בתרבויות נסתרות ועתיקות, ליקט גורדייף מעמים ותרבויות שונות ריקודים הנקראים 'ריקודים מקודשים'. ריקודים אלה נאספו מהעם הטיבטי מהסופים וממקדשים שונים בהם שהה גורדייף.

'הריקודים המקודשים' מהווים תרגול שמעורר סימולטאנית ומאזן את הפעילות של שלושת המרכזים. תרגול כזה מכריח את המתרגל להיות נוכח וער לעצמו. כאשר פעולת האיזון מתחילה, מתחיל להתרחש תהליך של ערות. ריקודים אלה הנקראים Gurdjieff Movements מתורגלים בקבוצות למוזיקה שכתבו גורדייף ואחד מחמשת תלמידיו הקרובים, המלחין תומס דה הארטמן.

תוכן עניינים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • ספריו של ג.א. גורדייף:
    • 'סיפורי בעל זבוב לנכדו - ביקורת אובייקטיבית חסרת פניות על חיי האדם'.
    • 'פגישות עם אנשים מיוחדים'.
  • ספריו של פ.ד אוספנסקי:
    • 'חיפוש אחר המופלא'.
    • 'הדרך הרביעית'.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] קישורים חיצוניים