יחזקאל נפשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחזקאל נפשי (נולד : 24 בנובמבר 1977), משורר ומתרגם ישראלי.

יחזקאל נפשי
הגדל
יחזקאל נפשי

יחזקאל נולד בפתח תקווה והחל לכתוב שירה בגיל צעיר. סיפוריו הראשונים התרסמו בגיל 17 בכתי-עת לפנטזיה. בגיל 20 אושפז למשך שנה וחצי בשל מחלה שליוותה אותו מלידה, ובעת שהותו בבית החולים כתב את ספרו הראשון "עכשיו פתיחה" שזיכה אותו בפרס אייזנברג לשירה ובביקורות משבחות.

אחדים משיריו תורגמו לערבית, להודית, לצרפתית ולרוסית. שירו "בשעה שהחפצים" הולחן בידי א.ב דן. בנוסף לכתיבה עורך נפשי סדרת ערבי ספרות בתיאטרון הבימה בשם "דו"ח על מצב האדם" שבה משתלבים משוררים וסופרים, וכן זמרים ידועים כמו ירמי קפלן, דן תורן ואחרים. כמו-כן הוא משמש כעורך ראשי לתערוכות "שיח משוררים" שמציגות אחת ל-3 חודשים כשישה משוררים ותיקים לצד צעירים, ועורך את פינת הספרות ברדיו לב המדינה.

סביב נפשי התלקח פולמוס בשל יחסו מעורר המחלוקת לנשים ועצם העובדה שחי עם שתי נשים בעת שהותו בקיבוץ נחשונים ועל אחת מהן שלקתה בשיגעון.


[עריכה] בין יצירותיו

  • "מזמור לדוד" - העוסק בדוד אבידן.
  • "חלום אודות נסיעה באופנוע"
  • "מרבית חיי"
  • "דרכים"
  • "שעת הפריחות העדינות"
  • "בתחינה"
  • "ערב יורד" (תרגום מהודית של המשורר צ'יטראה סוקראם)
  • "על אפריל יהיה לשוב" - בעקבות מותה של דליה רביקוביץ (תרגום שירו של פול סימון)

[עריכה] קישורים חיצוניים