האוסה (שפה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| האוסה (هَوُسَ) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | בנין, קמרון, גאנה, ניגריה |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | אפריקה |
| סך כל הדוברים: | מעל 39,000,000 |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | כ־24,000,000 |
| דירוג: | הארבעים ואחת המדוברת ביותר |
| סיווג משפחתי: | אפרו אסיאתית צ'אדית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | צפון ניגריה |
| גוף מפקח: | אינה מפוקחת על ידי אף גוף |
| ראו גם: שפה - רשימת שפות | |
האוסה (Hausa) היא שפתם של למעלה משלושים מליון אנשים בצפון ניגריה ובאזורים סמוכים. אזורים אלו מכונים האוסהלנד. בין השפות שמדרום לסהרה, מספר הדוברים הילידים בהאוסה גדול יותר ממספר הדוברים בכל שפה אפריקאית מקורית אחרת. ראשית הרישום והמחקר של האוסה לפני כ־150 שנה. לפני זמן זה אין כל עדות על השפה.
תוכן עניינים |
[עריכה] אזורי התפוצה
האזורים בצפון ניגריה ובדרום ניז'ר שבהם מדוברת האוסה הם קאנו, קאצינה, דאורה, זאריה, גוביר. כולם נכללו בחליפות סוקוטו שהוקמה בתחילת המאה התשע-עשרה בעקבות מלחמה שזכתה לכינוי "ג'יהד" והונהגה על ידי שבטי פולני (Fulani). האוסה מדוברת גם במערב אפריקה, דרום ומרכז ניגריה, בנין, בורקינה פאסו, קמרון, גאנה, טוגו ובמערב סודאן. כמו כן מצויות קהילות דוברות האוסה בערים גדולות ברחבי אפריקה.
[עריכה] שימושי השפה
האוסה משמשת בכל התיפקודים של שפת מדינה ולאום: חינוך, מסמכי ממשלה, עיתונות, רדיו, טלויזיה, ספרות. האוסה היא אחת השפות האפריקאיות המוכרות ביותר למחקר, יש ספרות רבה הנכתבת בשפה זאת, וספרות מחקר עשירה עליה. האוסה נכתבת באותיות ערביות או באותיות לטיניות.
החוקה הניגרית מכירה בהאוסה כבשפה לאומית. האוסה משמשת לינגואה פרנקה (שפת תקשורת בינלאומית) בחלקים גדולים של אפריקה, ומלבד הסווהילית אין לה מתחרות.
[עריכה] שיוך לקבוצות (משפחות) שפות
הבלשנות המשווה מקדישה מאמצים רבים לקישורה של כל שפה לקבוצות שפות. שלוש דרגות של קישורים מקובלות: משפחה, פילום, משפחת על.
משפחת שפות היא הקבוצה שאליה קרובה השפה ביותר, ומספר התכונות הדומות בינה ובין שאר חברות ה"משפחה" גדול וניכר לעין. פילום הוא קבוצה של משפחות של שפות. קיבוצן של מספר משפחות שפות לפילום הוא בעייתי תמיד וכמעט שאין פילום שיש עליו הסכמה כללית. משפחת על היא "משפחה" של פילומים, ומספר המתנגדים לרעיונות אלו גדול בדרך כלל ממספר התומכים בהם.
האוסה משוייכת למשפחת השפות הצ'אדיות, וליתר דיוק לענף המערבי של המשפחה הצ'אדית. לקבוצת שפות זאת משוייכות כ־200 שפות. משפחת השפות הצ'אדיות משוייכת לפילום האפרו-אסייתי (Afroasiatic, Afrasian), או בשמו האחר, המוקדם יותר החמי-שמי (Hamito-Semitic). לפילום האפרו-אסייתי משוייכות גם ה"משפחה" הברברית, המדוברת בצפון אפריקה ממערב למצרים, המשפחה הכושיתית המדוברת בסודאן ובסומלי, המשפחה האומותית (סודאן, אריתריאה), המצרית העתיקה, שחדלה להיות מדוברת בערך עם תחילת הספירה הנוכחית, והמשפחה השמית, שעליה נמנות העברית, הארמית והערבית.
הפילום האפרו-אסייתי משוייך לקבוצת שפות גדולה מרובו של חצי כדור הארץ הצפוני, שמוצאן לפי המאמינים בתאוריה זאת משפת אם המכונה "נוסטראטית".
[עריכה] תכונות שפת האוסה
[עריכה] פונולוגיה
בהאוסה 32 עיצורים, 5 תנועות ארוכות, 5 תנועות קצרות, ו־3 טונים.
חלק מהעיצורים דומים במידה רבה בהגייתם לעיצורים עיבריים או אנגליים, כגון ש,נ,מ,צ,צ',ת,א,ד. חלק מהפונימות העיצוריות אינן מוכרות בשפות שמיות או אירופאיות, והן מיוחדות בכך שיש להן שני בסיסי חיתוך כמעט בו-זמניים. שלושה עיצורים יש להם חיתוך משני בגלוטיס, לצד חיתוך בשפתיים - 'b: לצד חיתוך בקצה הלשון - 'd: ולצד חיתוך בחיך (ב"וילון") - 'k. עיצורים נוספים יש להם כפל חיתוך עם השפתיים: kw, gw, k'w. עיצורים נוספים יש להם כפל חיתוך עם החיך הקשה: ky, gy, k'y. אין בהאוסה הגאים לועיים, כמו ע ו-ח, ולא נחציים מסוג ט, צ, שמצויים בערבית ובעברית עתיקה.
תנועות האוסה דומות מאוד לתנועות בעברית מדוברת, מלבד הבדלי משך ההגיה: i,e,a,o,u.
תכונה פוניטית רבת חשיבות בהאוסה מהווים הטונים. יש טון עולה, טון יורד, וטון עולה-יורד. משמעות מילה יכולה להשתנות לפי הבדלי הטונים: ciki (קרי: צ'יקי) בטון עולה: קיבה. ciki בטון יורד: בתוך. nan בטון עולה-יורד: כאן. nan בטון עולה: שם.
[עריכה] גזירת צורות
גזירת צורות, כלומר יצירת מילים ממילים קיימות, שונה בהאוסה מן המוכר בעברית ובשפות שמיות אחרות.
בהאוסה כ־14 צורות של גזירת צורת רבים. השיטה הנפוצה ביותר מבוססת על הכפלה של הברה או המילה כולה: bak'i=שחור. bak'ak'e=שחורים (גם הטונים משתנים). taga=חלון. tagogi=חלונות. gini=בניין. gine-gine=בנינים. gajere=קצר. gajeru=קצרים. במילה זאת עיקרו של השינוי דווקא בטונים, שמשתנים בהברה האמצעית (אינם ניתנים להדגמה כאן).
גזירות אחרות: yara=ילדים. yarantaka=ילדותיות. bi=ציות. biyaya=צייתנות, נאמנות. rubuta=לכתוב. marubuta=סופר.
שמות תואר: ci=לאכול. cika=מלא. cikake=מספק. (c=צ')
יידוע (ה' הידיעה): mota=מכונית. motar=המכונית. gida=בית. gidan=הבית.
[עריכה] מבנה הפועל
המילה בעלת משמעות של פעולה אינה משתנה בהאוסה כלל. בכל הצורות של הגופים הפועלים ושל דרכי הפעולה נשמרת מילת הפועל באותה צורה:
na tafi=הלכתי (=אני+עבר-הליכה). za ka tafi=תלך (=עתיד-אתה-הליכה). za su tafi=ילכו (זכר ונקבה). מספר צורות משפטי הפועל גדול, אולם המילים המביעות את הפעולה אינן משתנות כלל. מה שמשתנה ומאפשר את ההבחנות בין הזמנים, האספקטים ושאר אבחנות הפועל אלו כינויי הגוף, והשינויים העיקריים נעשים בטונים וכן בתוספות של מילים או הברות למילת כינוי הגוף.
[עריכה] תחביר
מבנה המשפט הבסיסי בהאוסה הוא תמיד: נושא שהוא כינוי גוף כגון אני, הוא, אתם, ואחריו מילת הפעולה. לדוגמה: ya cije=הוא נושך. karen za ya cijeka=הכלב+עתיד+הוא+ינשוכ+ך.
מבחינת מבנה המשפט אין מילת הפעולה שונה משם עצם. לדוגמה: nake da mota=יש לי מכונית (מילולית: אני+יש עם מכונית).
[עריכה] אוצר המילים
אוצר המילים של האוסה מכיל מילים שאולות רבות משפות שכנות, מאנגלית, ובמיוחד מאות רבות של מילים שמקורן בערבית.
[עריכה] הקרבה בין האוסה לשפות שמיות
כנאמר לעיל, משוייכת האוסה לקבוצת ("משפחת") השפות הצ'אדיות, והקבוצה בכללה משוייכת כמקובל ל"פילום" האפרו-אסייתי, שכולל גם את השפות השמיות. שיוכה של שפה ל"פילום" נעשה על סמך שיוכה הראשוני ל"משפחה". אם נמצאו תכונות דומות רבות המשותפות לשתי משפחות, נכללות כל השפות של "משפחה" ב"פילום". התכונות המשותפות חייבות להיות ממוצא משותף עתיק. בסעיף זה נפרט את הטענות בעד ונגד קישורה של שפת האוסה לשפות שמיות.
[עריכה] תכונות האוסה המשותפות עם שמית
- כינויי גוף ראשון ni-na כנגד כינוי מושאי בשמית -ני, כגון לקחני. וכדומה, משלים מושאי בהאוסה: ya biyani=הוא שלמני.
- כינוי גוף שני ka, ki, kun, כנגד כינויים מושאיים -כם, -כן, כגון ילדך, ילדכם. וכן כינויים מושאיים בהאוסה: gonarka=חוותך.
- גזירת שמות באמצעות ההברה ma. כגון kulle=לנעול, makulle=מפתח.
- סימון נקבה בt, בתחילת המילה: nafari=ראשון. tafari=ראשונה. סימון בt לנקבה בראש המילה קיים גם בשפות ברבריות, אבל לא בשמיות.
- הבחנה בין זכר ונקבה בשם ובפועל.
- כינוי גוף שלישי זכר יחיד su, כמו באכדית: שו, אבל לא בעברית או ערבית.
החוקרים מציינים מספר דימיונות נוספים בין צ'אדיות לשמיות, שאינם בשפת האוסה.
אוצר המילים של האוסה מגלה רק שתי מילים דומות לשמיות שאינן לקוחות מערבית: mutu=מות, mutum=איש. המילה השנייה מצויה בצורות mutu, moto, mtu=איש גם בשפות בנטו אחדות. בסוהילית (בנטו) mauti=מות.
בחינת סעיפי הדימיון מעלה ראשית לכל ששלושת הסעיפים הראשונים דומים עד כדי שיוויון לצורות ערביות. האוכלוסיות שיצרו את שפת האוסה לצורתה כיום חיו בקרבה וגם תחת שלטון של ערבים במשך כ־1300 שנה. נוסף על כך החל מהמאה השישית לפני הספירה הגרו אוכלוסיות שמיות מחצי האי ערב למזרח אפריקה, וגם הן תרמו השפעות לשוניות. היוצא מזה, שכיון שההיסטוריה של האוסה אינה ידועה מלפני 150 שנה, אין כל דרך לנטרל את ההשפעה השמית-ערבית מכל היבט של האוסה. כמו כן, כינויי הגוף ni וku (אני, אתה) מצוים גם בסוהילית, המשוייכת לשפות בנטו.
הסעיף הרביעי מעלה השוואה בין מורפימות האוסיות שכוללות t בתוך מילים קצרות, לעומת העיצור היחיד 'ת' בשמיות, שאינו מותנה בתנועות. כמו כן, גם בשפות גרמאניות נפוץ גזירת צורת הנקבה באמצעות 'ת' סופית, דומה ביותר לשמיות.
הסעיף החמישי חל רק על צורות היחיד בהאוסה. אין בהאוסה הבחנה מגדרית ברבים. בשפות הודו אירופיות יש הבחנה לזכר ונקבה ולמין סתמי בשם.
לגבי הסעיף השישי: הוא מתעלם מכך שצורת הגוף השלישי אינה משותפת לכל השמיות, ומכך שהנקבה אינה כלולה. כמו כן בשפות אירופאיות אחדות מצויות צורות דומות, כגון she באנגלית.
[עריכה] תכונות לא משותפות
הפונולוגיה שונה לחלוטין.
מערכת הפועל שונה לחלוטין, כפי שמודגם לעיל. לעומת שוני מוחלט מהמערכות השמיות, קיים דימיון ניכר בין הפועל בהאוסה לבין הפועל בסוהילית המשוייכת לשפות בנטו. כמו בהאוסה, גם בסוהילית, אין שינוי במילה המביעה פעולה. השינויים המביעים זמן, אספקט ושאר היבטי הפעולה מצוינים באמצעות הברות הנוספות לפני ואחרי כינוי הגוף שמקדים תמיד את הפועל. בין השאר, מצויות בסוהילית הברות של אספקט המצויות גם בהאוסה, ke וka.
מערכת השם שונה ברובה ובעיקרה.
התחביר הבסיסי שונה תכלית שינוי. לעומת היעדר דימיון עם השמית, דומה התחביר הבסיסי של האוסה למקבילו בסוהילית. גם בסוהילית נבנה המשפט באמצעות כינוי גוף שמצורפות אליו הברות זמן ואספקט, ואחריו באה מילת הפעולה ללא שינוי.
אין למעשה אוצר מילים משותף.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
Philip Jaggar, Hausa, John Benjamin, 2001*
- Bernd Heine and Derek Nurse, African Languages, Cambridge University Press, 2000
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | |
|---|---|

