הטבח באודסה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטבח באודסה היה השמדתם של יהודים באודסה וכיתור עיירות בטרנסניסטריה במהלך הסתיו של שנת 1941 והחורף של 1942 בסדרה של טבחים ורציחות במהלכה של השואה, בידי כוחות גרמניים נאצים ורומנים. בהתאמה להגדרת השם, "הטבח באודסה" יכול להתייחס גם לאירועי ה-22 באוקטובר - 24 באוקטובר, 1941, שבהם בין 25,000 ל-34,000 יהודים נורו או נקברו בעודם בחיים, או שהכוונה היא לרציחתם של למעלה מ-100,000 יהודים אוקראינים בעיירה והסביבה שבין נהרות הדניסטר ובוג, במהלך הכיבוש הרומני-גרמני של האזור.
תוכן עניינים |
[עריכה] לפני הטבח
באודסה הייתה קהילה יהודית גדולה שמנתה כ-180,000 תושבים, כ-30% מכלל תושבי העיר, כל זאת לפני מלחמת העולם השנייה. בתקופה שכוחות הרומנים והגרמנים כבשו את העיר, בין 80,000 ל-90,000 יהודים נותרו בה, לאחר שהאחרים נמלטו או פונו בידי הסובייטים. כשמעשי הטבח החלו, יהודים מעיירות הסביבה רוכזו באודסה ובמחנות ריכוז רומניים שהוקמו בסביבה.
ב-16 באוקטובר, הגרמנים והרומנים צעדו לתוך אודסה הכנועה, לאחר שהסובייטים נסגו ממנה.
שבוע אחד מאוחר יותר, ב-22 באוקטובר, התפוצצה פצצה במפקדה הרומנית, והרגה את מפקד הכוח הרומני, 16 קצינים, 9 קצינים לא מוסמכים ועובדי ציבור ו-35 חיילים.
גנרל יון אנטונסקו הורה מבוקרשט שעל כל אחד מן הקצינים הרומנים והגרמנים ההרוגים, יירצחו 200 יהודים, ועל כל חייל הרוג, יוצאו להורג 100 יהודים. על אדם אחד להילקח כבן ערובה מכל משפחה יהודית בעיר. הפקודה, מספר 302.826, דרשה: "מעשה נקם מיידי, כולל חיסולם של 18,000 יהודים בגטאות ותלייתם של לפחות מאה יהודים על כל חייל גדודי הרוג, בכיכר העיר."
[עריכה] הטבחים ב-22-24 באוקטובר
הרומנים האשימו באי צדק מוחלט את היהודים בפיצוץ במפקדתם, והם השתמשו בזה כתירוץ לטבחים ומעשי הזוועה שעשו, כאשר רצחו 5,000 יהודים באודסה, ב-23 באוקטובר. תחילה הם ירו בהם בקבוצות של בין 30 ל-40 יהודים, וחלקם הם תלו.
אחרי הצהריים, למעלה מ-25,000 יהודים נאספו ונלקחו החוצה לשערי דנליק. כאשר הגיעו לשערים, 50 יהודים הוזזו אל תוך התעלות ונורו למוות בידי סגן קולונל ניקולאי דלאנו בעצמו. הרומנים חששו שמעשי הרצח יימשכו זמן רב מדי והובילו את שאר היהודים (כ-22,000) לתוך מבני אחסון גדולים שבהם עשו בורות למכונות ירייה. הדלתות נסגרו וסגן קולונל ניקולאי דלאנו הורה לחייליו לירות לתוך המבנים. על מנת להבטיח שאיש לא נותר בחיים, הם העלו את המבנים באש בשעה 17:00. ביום שלמחרת, הושלכו רימונים אל תוך אחד המבנים. יהודים אחרים נאספו בכיכר הנמל, ורוססו בגז, והועלו באש. למעלה מ-22,000 גופות נמצאו בקברים המוניים לאחר המלחמה.
בין 35,000 - 40,000 מהיהודים שנותרו בחיים הועברו לגטו שנמצא בפרבר של העיר סלובודה שמרבית המבנים בו כבר היו הרוסים כליל, ועקב כך הם נשארו לגור ברחוב למשך 10 ימים, בין ה-25 באוקטובר ל-3 בנובמבר, וכתוצאה מכך הרבה יהודים קפאו למוות.
[עריכה] טבחים נוספים של יהודים באודסה
ב--28 באוקטובר, החל טבח חדש בעיר כאשר 4,000 - 5,000 יהודים רוכזו בתוך אורוות ונורו למוות. בסוף דצמבר נרצחו בנוסף 50,000 יהודים ממחנה הריכוז בוגדנובקה. חודש אחד מאוחר יותר, 10,000 יהודים נלקחו בצעדת מוות לשלושת מחנות הריכוז בגולטה.
בינואר, הושלם תהליך ההשמדה, לאחר חיסולם של היהודים הנותרים בסלובודקה. בין ה-12 בינואר ל-23 בינואר, הועברו 19,582 היהודים האחרונים בקרונות משא לברזובקה, משם הם הועברו למחנות הריכוז בגולטה. שנה וחצי מאוחר יותר, כמעט כל היהודים נרצחו בגולטה.
[עריכה] הגדרת הטבח באודסה
למרות שעל העובדות בהקשר לטבח לא הוטל ספק ממשי בידי ההיסטוריונים, לכמה מהם יש נתונים שונים (לפעמים בהרבה) בקשר למספרי הנרצחים, במידה מסוימת כיוון שלטבח אודסה יש מספר הגדרות שונות בהקשר, חלקם מחשיבים את הרציחות של יהודי אודסה כטבח וחלקם קוראים לרצח העם בטרנסניסטריה בידי הגרמנים, הרומנים ובעלי בריתם, כטבח.
הדיווחים הרשמיים של השלטון הרומני בשואה, טוענים שבעיר אודסה, מה-18 באוקטובר 1941, ועד אמצע מרץ 1942, הצבא הרומני, בסיוע של רשויות אזוריות, רצח כ-25,000 יהודים וגירש למעלה מ-35,000, שרובם נרצחו בשלב מאוחר יותר של המלחמה. הדיווחים מציינים גם פרטים על 50,000 יהודים שנרצחו בבוגדנובקה, ועשרות אלפים שנרצחו בגולטה וסביבתה. הספרייה היהודית הוירטואלית מדווחת על נתונים של 34,000 יהודים שנרצחו באירועי 22-25 באוקטובר, ומוזיאון השואה האמריקאי מצהיר: "הכוחות הרומניים והגרמניים רצחו כמעט 100,000 יהודים באודסה במהלך שליטתם בעיר."
[עריכה] משפטם של פושעי מלחמה
משפטם שך מבצעי הטבח באודסה הכבושה וסביבת דלניק הסמוכה ב-21-22 באוקטובר 1941 החל בבית הדין העממי בבוקרשט. הוא הסתיים ב-22 במאי 1945. גנרל ניקולאי מאצ'יצ'י (Nicolae Macici) נמצא אשם בביצוע הטבח, ונידון למוות. עוד 28 חברים בכוחות הרומניים ששלטו באודסה נענשו במאסרים בכלא, כאשר הנענש החמור ביותר נידון למעצר עולם, והנענש הקל ביותר נידון לשנה אחת בלבד מאחורי הסורגים. ב-1 ביולי 1945, מיכאי הראשון, מלך רומניה, המיר את עונשו של מאציצי למאסר עולם. מאציצי נפטר לבסוף בשנת 1950 בכלא איוד (Aiud).

