מטרייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטרייה היא כלי המשמש להגנה מפני גשם. כלי דומה בצורתו, המשמש להגנה מפני השמש, קרוי שמשייה. בעברית שמות עצם אלו גזורים מהשמות "מטר" ו"שמש", בהתאמה.
בסין העתיקה החלו להשתמש במטריות כבר לפני 3,000 שנה. אבל לא להגנה מפני הגשם אלא כסמל למעמדו החברתי של בעל המטריה, והיו משתמשים בה ללא קשר לשמש או לגשם. מטריות אלה היו מסגרות עץ שכוסו בעלים או בעורות, וקושטו בסמלים.
בעת העתיקה השתמשו נשים בשמשיות בעיקר כאביזר אופנה המסוכך מפני השמש ולא כמטריות.
בשנת 1730 בערך, בצרפת החלו נשים להשתמש במטריות כהגנה מפני הגשם. בתקופה זו גברים נמנעו מלהשתמש במטריה כיון שהדבר נחשב לא מכובד.
בתקופה הוויקטוריאנית מטריות היו עשויות משי על מסגרת עץ או עצמות לווייתן וכשנרטבו קשה היה לקפלן.
סמואל פוקס, תושב אנגליה היה הראשון שייצר מטריות בייצור המוני. המטריות שייצר נאטמו והורכבו על מסגרת פלדה, שיוצרו על פי פטנט שנרשם בשנת 1852. המטריה המתקפלת הראשונה הומצאה בגרמניה בשנת 1930.
כיום המטריות קלות לקיפול וקומקפטיות, לרוב יש להן מוט טלסקופי, והן עשויות בדי כותנה, ניילון ופלסטיק שבאו במקום המשי.
באנגליה המטריה היא סמל תרבותי, ממאפייניה של לונדון הגשומה תדיר.

