הפרכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפרכה היא הוכחה כי טענה מסוימת אינה נכונה.

במתמטיקה, הפרכה של טענה אינה אלא הוכחה כי שלילתה של טענה זו נכונה. לעתים די בהבאת דוגמה נגדית. לשם הפרכת הטענה "כל המספרים הראשוניים הם אי-זוגיים" די להביא את המספר 2 כדוגמה למספר ראשוני זוגי. טענות אחרות יש להפריך באמצעות הוכחה מפורטת, למשל הפרכת הטענה "המספרים הראשוניים הם קבוצה סופית".

בניגוד למתמטיקה, שבה הפרכה היא סוג של הוכחה, במדעי הטבע יש הבדל מהותי בין הוכחה להפרכה. הסיבה לכך שתוצאה אמפירית במדעי הטבע אינה מהווה הוכחה במשמעות הפורמלית של המלה. לאחר שנפגוש אלף עורבים שחורים אולי נשתכנע בנכונות הטענה "כל העורבים שחורים", אך ברור שבדיקה זו אינה הוכחה שכל העורבים שחורים - מי יערוב לנו שהעורב הבא שנפגוש לא יהיה לבן דווקא? זו בעיה מובנית של הסקה באמצעות אינדוקציה. לעומת זאת, הפרכתה של טענה במדעי הטבע היא עניין מוחלט יותר. ברגע שנפגוש עורב לבן אחד, הופרכה בוודאות הטענה שכל העורבים שחורים.

במסגרת הפילוסופיה של המדע הודגשה חשיבותה של ההפרכה בשנות השלושים של המאה ה-20 על-ידי הפילוסוף קרל פופר, שראה בפוטנציאל ההפרכה את המאפיין המובהק ביותר של פעילות מדעית, המבדיל בינה ובין פעילות שאינה מדעית. דת, לשם השוואה, אינה פעילות מדעית, משום שקביעותיה, שמקורן אלוהי, אינן ניתנות להפרכה (ראו המחשה בחציו השני של הערך תורה ומדע).

[עריכה] ראו גם