אהרן מרדכי רוקח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב אהרן מרדכי רוקח הוא בן יחיד של האדמו"ר מבעלזא הרב ישכר דוב רוקח.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] הציפייה הדרוכה

אהרון מרדכי נולד בישראל בז' בחשוון ה'תשל"ו למעלה מעשר שנים אחרי נישואי הוריו רבי ישכר דוב ושרה, לידתו לוותה בהתרגשות רבה בקרב הציבור החסידי בכלל ובקרב ציבור חסידי בעלזא בפרט, אחרי שאביו רבי ישכר דוב היה הנצר הישיר היחיד לשושלת בעלזא שכמעט ונמחקה לחלוטין במלחמת העולם השנייה, במשך שנות הציפייה לילד התקיימו תפילות רבות עבור האדמו"ר שיוושע בבן, וכל גדולי הזרם החסידי, ביניהם רבי יואל טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר ורבי משה יצחק גווירצמן האדמו"ר מפשוורסק, התפללו והבטיחו ישועה.

[עריכה] הרגע ההיסטורי

בתקופה שקדמה ללידה הורחקה הרבנית מעין רואים מחשש לעין הרע ובמשך רוב הזמן שהתה במושב סביון בדירה מיוחדת שהוכנה עבור האדמו"ר ואשתו. דבר ההריון נשמר בסוד כמוס ומלבד להרבי וסגל אנשיו הקרובים אליו ביותר לא נודע לאיש. כשהגיעה הבשורה על לידה מוצלחת של ילד בריא לאדמו"ר מבעלזא לא ידעו החסידים את נפשם מרוב שמחה, כמה מזקני החסידות פרצו בבכי מתוך התרגשות של שמחה, והצעירים פצחו בריקודים שנמשכו שעות רבות. בישיבת בעלזא בירושלים, מרכז החסידות באותם ימים, רקדו הבחורים ואברכי החסידות כעשר שעות רצופות.

[עריכה] ברית המילה

בטקס ברית המילה שנערך בישיבת בעלזא בירושלים נטלו חלק כל מנהיגי הזרם החסידי ביהדות החרדית, בראשם רבי ישראל אלתר האדמו"ר מגור, הסב רבי משה יהושע הגר האדמו"ר מויז'ניץ ורבני העדה החרדית רבי יצחק יעקב וייס הגאב"ד ורבי אברהם יצחק קאהן האדמו"ר מתולדות אהרן. מאות חסידים הגיעו בטיסות מאורגנות מכל ריכוזי החסידות בעולם, ביניהם ארצות הברית, קנדה, בלגיה ובריטניה בנוסף לאלפי החסידים ברחבי הארץ.

[עריכה] ה"בית ישראל" כסנדק

היה צפוי שהאדמו"ר יכבד את חמיו האדמו"ר מויז'ניץ הרב משה יהושע הגר בסנדקאות, אלא שבשל הקירבה המיוחדת בין רבי ישכר דוב לרבי מגור הרב ישראל אלתר, גדול המנהיגים של היהדות החרדית באותו זמן, העדיף האדמו"ר לכבד אותו בכיבוד הרם. כדי שהדבר לא יתפרש כפגיעה בחמיו ביקש האדמו"ר מבעלזא מחמיו את הרשות לכך, ואף הציע לו שהוא יהיה זה שיעניק את הכיבוד לרבי מגור. פחות מעשרים שנה אחרי זה פרע האדמו"ר מבעלזא את חובו לחמיו הרבי מויז'ניץ בכך שהעניק לו סנדקאות בברית לנכדו הבכור.

[עריכה] שנות נעורים

אהרון מרדכי גדל כנסיך של ממש, כאשר כל תזוזה בחייו מעוררת ענין אצל רבבות חסידים, מעריצי החצר כמתנגדיה, בכל רחבי תבל. ה"ברית" שלו נחשבה בשעתו להגדולה ביותר בהיסטוריה, נכון לאז. כמו כן ה"חאלקה" וסעודת החומש. כל הטכסים הללו, אשר אצל אנשים מן השורה נחשבים כדברים של מה בכך, אצל אהרון מרדכי עוררו ענין רב אפילו בתקשורת החילונית, הן בשל היותו בן לאחד מבכירי האדמו"רים של התקופה, והן בשל העובדה שמדובר בבן יחיד, יורש העצר הבודד של החצר בת רבבות אלפי החברים מסביב לעולם. דבר בלתי מצוי בחצרות מקבילות שנתברכו בבנים ונכדים לעשרות ולמאות.

[עריכה] ה"בר מצוה"

ה"בר מצוה" של אהרון מרדכי אשר חל בז' חשוון ה'תשמ"ט, יום בו נהיה לבן שלש עשרה, נערכה בבית הכנסת הגדול של חסידות בעלזא בשכונת רוממה בצפון ירושלים. בית הכנסת שהיא אחת המפוארות, ויש אומרים המפוארת, והגדולה בתבל, עדיין היתה בשלבי בנייה התחלתיים, שתי קומות בלבד מתוך עשר עמדו על תילן, ואף הן רק השלד הפנימי, בכל זאת הושקעו מאמצי על להכשיר את המקום לקליטת רבבות חוגגים לאור בקשתו האישית של האדמו"ר שהביע את רצונו לקיים אירוע היסטורי זה בבית מדרשו החדש.

[עריכה] תקרית היסטורית

התרחשות היסטורית נרשמה במהלך האירוע הענק, כאשר הרב אלעזר מנחם מן שך, מנהיג הזרם הליטאי, הגיע מעיר מגוריו בני ברק להשתתף בשמחה, כדי להעניק ברכת מזל טוב אישית ולהביע את הערכתו הגדולה להאדמו"ר מבעלזא על הצטרפותו למועצת גדולי התורה של המפלגה החרדית החדשה שזה עתה יסד, מפלגת "דגל התורה", כך יצא שראשי שתי מועצות גדולי התורה, האדמו"ר מויז'ניץ ("אגודת ישראל") והרב שך ("דגל התורה") ישבו זה לצד זה משך דקות ארוכות, שבמהלכן אף ניגש הרב שך לאחל "מזל טוב" לסב חתן הבר מצוה הרבי מויז'ניץ אשר קם מלוא קומתו לכבודו של זקן ראשי הישיבות. כל זה התרחש בעת התקופה המתוחה ביותר בין שני הזרמים ביהדות החרדית אשר הטיחו האשמות קשות אחד בשני על רקע הפילוג. בדברי ימי היהדות החרדית לא שוכחים את הרגע הנשגב.

[עריכה] מעמד הנחת תפילין

מוקדם יותר, במהלך הבוקר, התקיים מעמד "הנחת תפילין" לילד ה"בר מצוה" בהיכל ישיבת בעלזא ברחוב אגריפס בירושלים, בהשתתפות אלפי חסידים מישראל ומרחבי תבל, "תפילין של יד" הניח לו האבא הרבי מבעלזא, ואת "תפילין של ראש" כובד הסב, הרבי מויז'ניץ, להניח לו.

[עריכה] התבגרות

בתקופה שבין ה"בר מצוה" ל"אירוסין" הסתגר אהרון מרדכי בבית אביו עם טובי המוחות בחצר בעלזא והשתלם בלימודים של תורה וחסידות. באותן שנים מיעט אהרון מרדכי בקשר עם אנשים שלא מהסגל הבכיר ביותר בחצר, לא הופיע בציבור מלבד בימי שבת וחג בטישים ובתפילות אצל אביו האדמו"ר, והיה שקוע כולו ברכישת ידע תורני בש"ס ופוסקים ובספרי מוסר וחסידות.

[עריכה] בחירת בת זוג

כמו כל תזוזה בחייו אף זו, ה"אירוסין" של אהרון מרדכי, לוותה בהתעניינות חסרת תקדים בכל רבדי הציבור החרדי, ובמידה מסוימת אף בתקשורת הכללית. חרושות ניחושים התהלכו מפה לאוזן על זהות בת הזוג שתיבחר לנצר היחיד של משפחת המלוכה הבעלזאית. דבר אחד היה ברור לכולם, שהיא תהיה תלמידת רשת בתי החינוך לבנות "בית מלכה" של החסידות. כך הצהיר האדמו"ר כבר בשנת ה'תשל"ז בעת ייסוד הרשת.

[עריכה] האירוסין

ביום שני ו' בתמוז ה'תשנ"ב (1992), בגיל 16, בא אהרון מרדכי בקשר אירוסין עם שרה לאה בת הרב שמעון למברגר אב"ד קהילת מאקאווא קרית אתא תלמידת "בית מלכה" - בני ברק. למרות הפתאומיות היחסית הצליחו המוני חסידים מאירופה וארצות הברית להגיע עוד באותו יום לישראל כדי להיות נוכח מקרוב בשעתה הגדולה של משפחת האדמו"ר מבעלזא.

[עריכה] נישואיו

ביום שלישי ט"ז באב ה'תשנ"ג (1993) התקיימה החתונה הגדולה של רבי אהרן מרדכי ושרה לאה. החתונה נערכה באוהל ענק ("שאטער" בעגה החסידית) שהוקם ברחבת בית הכנסת הגדול של חסידות בעלזא בקרית בעלזא בירושלים. על פי הערכות המשטרה נכחו בחופה כשישים אלף משתתפים. בסעודת החתונה, שהוכנה למוזמנים בלבד, נטלו חלק כשלושים אלף בני אדם.

החתונה החלה בשעה חמש אחרי הצהריים, והסתיימה למחרת בסביבות השעה שש בבוקר.

התקשורת הישראלית העבירה בשידור חי דיווחים שוטפים מהאירוע. גם בתקשורת העולמית דווח על החתונה שריתקה מאות אלפים מסביב לעולם. החתונה נכנסה לספר השיאים של גינס כהחתונה הגדולה בהיסטוריה מבחינת מספר המשתתפים וכמויות המזון והשתייה שצרכה.