ויקטימולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ויקטימולוגיה (Victimology) היא ענף בקרימינולוגיה העוסק בקורבנות של פשעים, בסיבות להיותם של אנשים מסוימים קורבנות, בנטיות, התנהגויות ומעשים הגורמים לאנשים להפוך לקורבנות ובמידת אשמתו האפשרית של הקורבן במעשה הפשע.

קיימות ארבע גישות עיקריות:

1) סטפן שאפר (1968)- סוגים שונים של אחריות לפשע הקורבן: א) קורבנות לא קשורים- הקורבן הוא מטרה תמימה של הפושע. ב) קורבנות פרובוקטביים- העבריין מגיב להתנהגות או פעולה של הקורבן. ג)קורבנות מאיצים- הקורבנות מסכנים את עצמם על ידי הימצאותם במקומות מסוכנים, לבוש לא הולם אמירת דברים לא נכונים. ד) קורבנות חלשים ביולוגית- ילדים, קשישים, נכים... ה) קורבנות חלשים חברתית- מהגרים, מיעוטים. ו) קורבנות עצמית- כל האחריות על הקורבן: זנות, סמים, הימורים וכל פעולה שיש בה שיתוף עבריין קורבן. ז) קורבנות פוליטיים- אנשים שהופכים לקורבנות משום שהם מתנגדים ל"ראשי השלטון"

2) מרווינג וולפגנג (1958)- עסק בתבניות רצח, יחסי קורבן עבריין, זיהה מס' גורמים טיפוסיים ברצח האצת הקורבן: א) לקורבן ולעבריין היה קשר בינאישי קודם- בעל, אישה, חברים. כלומר יש סיכוי גדול יותר למוות בידי מישהו מוכר. ב) מעשה רצח הוא תוצר של ויכוח קטן שיצא מכלל שליטה (בעל מכה את אשתו, הכה אותה בעבר, הוא ממשיך להכותה, היא לוקחת סכין ודוקרת אותו. ג) אלכוהול גורם שכיח במקרה של האצת הקורבן- בהשפעת האלכוהול אדם מאבד בלמים- מביע רגשות/ התנהגויות/מעורר תגובה- לא מסוגל להגיב בחזרה.

3) הנס פון הנטינג (1941)- טען שהקורבן היה גורם לפעולה עבריינית ברבים מן הפשעים. המסר שלו: "אם נסתכל רק בתוצאה של הפעולה העבריינית, אנו עלולים שלא לזהות את הקורבן האמיתי" יחד עם זאת, לא כל קורבן מתגרה, אלא לעיתים התרומה לפשע קשורה למאפיינים או לעמדות חברתיות שאינן בשליטת הפרט. קורבנות שמקפים חוסר יכולת להתנגד לעבריין בגלל חוסר יתרונות פיזיים חברתיים כגון : צעירים, נשים, זקנים, פגועים מוחית, מהגרים, מיעוטים, קורבנות לסחיטה...

4) מנדלסון (1956)- אבי תורת הקורבן, הרכיב קטגוריות של הקורבנות ע"פ דרגת האשמה: א) קורבן תמים לחלוטין. ב) קורבן בעל אשמה מועטה/ קורבן כתוצאה מחוסר ידיעה (מהחוק למשל). ג) קורבן אשם כמו עבריין/ קורבן מתנדב (עבירות מוסר, התאבדות). ד) קורבן אשם יותר מהעבריים- התגרות מכוונת. ה) קורבן אשם ביותר- פורץ שנורה. ו) קורבן מדומה- העמדת פנים של קורבן.