צלם אלוהים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המקור למושג צלם אלוהים הוא בספר בראשית, שם מתואר שהאדם נברא בדמותו ובצלמו של האלוהים וזה מותרו מהבהמה, ומכאן נובעת התפיסה של קידוש החיים האנושיים והאיסור החמור על רציחת אדם באשר הוא, באשר היא מבטלת חיים שיש להם או יכולה להיות להם משמעות אלוהית. מכאן גם נובעים רעיונות השוויון, החירות והאחווה בין בני האדם, באשר כולם צאצאיו של אדם הראשון ונבראים בצלם. חז"ל ביטאו זאת באומרם, שאין דמו של אדם סמוק יותר מזה של חברו. ולכן לא ראוי שאדם גדול ככל שיהיה, יבטל את קיומו של הזולת למען קיומו הוא, או ישלוט בו, אלא צריך לנהוג אחד בשני במנהג אחווה ואהבה.

היו הוגים שטענו שכאשר אדם פוגע ברעהו פגיעה פיזית או נפשית הוא עובר על עבודת אלילים, באשר הוא פוגע בצלם אלוהים, ומי שמבזה אדם בעצם מבזה את האלוהים שמשתקף בו.

ישעיהו לייבוביץ טען כי צלם אלוהים אינו מתנת אל, אלא פוטנציאל שעל האדם לרכוש, והוא נבחן על פיו מעשיו ("וכי לאייכמן או היטלר היה צלם אלוהים?!").

חז"ל במסכת אבות למדו מספר בראשית כי "חביב אדם שנברא בצלם", ולכן אף הסיקו מסקנות התנהגותיות: שצריך להקדים בשאילת שלום ברחוב אף לזר, ולקבל פני כל אדם במאור פנים ובשמחה (מסכת אבות). מכאן גם נובע רעיון כבוד האדם, באשר הוא בצלם, כל פעולה שהיא בגדר עלבון איננה רק פוגעת בו בממד האישי אלא בממד הנפשי העמוק, ולכן חז"ל התריעו להיזהר בכבוד החבר בפרט והאדם בכלל, ודימו הלבנת פנים לרציחה, באשר פגיעה בשמו הטוב של האדם ורציחת אופיו, חמורות לא פחות מאשר פגיעה פיזית בו.

היו שטבעו את הביטוי "האדם - עולם קטן, העולם - אדם גדול" ובו ציינו את הכוליות של כל אדם ואדם ואת המכלול הרב שיכול להשתקף באדם אחד. חז"ל בהתאם לגישה זו אמרו, "כל המציל נפש אחת מישראל - כאילו הציל עולם ומלואו." ואכן אפשר לראות בכל אדם ואדם עולם ומלואו.

במשמעות המושג רבו הדעות (כמו בכל נושא אחר ביהדות):

  • הרמב"ם טען שצלם אלוהים הוא התבונה המופשטת של האדם, שבה הוא משיג ומתבונן במהותו של העולם ויוצר אבסטרקציה של העולם.
  • המשך חכמה טען שדווקא יכולת הבחירה החופשית שיש לאדם, בניגוד לכל נוצר אחר, ואפילו לפעול כנגד נטיותיו היא היא הצלם, כשם שהאלוהים חופשי באופן מוחלט לעשות כרצונו.
  • הרמב"ן ואבן עזרא טוענים שהנשמה שבאדם - החלק הרוחני המטפיסי שבו שאיננו מתכלה ונשאר לעד - הוא הוא הצלם, שבו הוא מתדמה לאלוהים.
  • הרב יוסף דב סולובייצ'יק טוען שצלם האדם היא היצירתיות הכריזמתית שבו, שבין היתר מאפשר לו ליצור מודל תפיסתי של העולם ולהפוך מאובייקט לסובייקט.
  • הרב חיים מוולוז'ין, בכיר תלמידי הגאון מווילנה, מדבר על האלוהים – כבעל הכוחות כולם, ולאדם שנברא בצלמו יש כוח כזה לשלוט ולהניע את כל הכוחות שביקום, מרומה ועד תחתיתה ולהוסיף קדושה ואור במעשיו ומחשבותיו הטובים בפמליה של מעלה. (נפש החיים, שער א' פרק ג')
  • על פי הקבלה צורת גופו של האדם היא בצלם, באשר צורת תבניתו רומזת על רעיונות מופשטים. המהר"ל מפראג, לדוגמה, טוען שעמידתו של האדם זקוף מול כל החיות שכפופות וכאילו משתחוות לפניו, מרמזת שהוא כאלוהים יש בו את תכונת המלכות והשליטה. אלוהים שולט בעולמות המטפיסיים ואילו האדם שולט בעולם הפיזי.
  • על פי הרמב"ם כל האנשים נולדים בצלם אנוש, ורק אחרי עבודה תבונית ומוסרית מאומצת, בדבקות ברעיונות מופשטים ובהגעה אל איזונים נפשיים של דרך האמצע הנודעת, יש מתי מעט שזוכים להגיע לצלם אלוהים. אמנם היו אחרים שטענו שהאדם נברא בצלם אלוהים מתחילת הווייתו, והוא רק צריך להוציא אל הפועל את עצמו, ולהיזכר במה שהיה לו בילדותו.

לדעות השונות בנושא צלם אלוהים היו גם משמעותיות הלכתיות שונות דרך השימוש בהקשר זה. על פי חז"ל, אשר מייחסים את צלם האלוהים לגופו ולרוחו של האדם גם יחד, אין להשאיר אדם תלוי כל הלילה עד שירקב בשל חשש לביזויו, וכך גם לביזוי אלוהים, אשר בדמותו קיים התלוי. הרמב"ם פוסק זאת במשנה תורה, אך מתיר כחריגה מהמשפט הסדיר את השארת התלוי למען הרתעה, כי עצם הפגיעה בגופו בלבד, אין בה פגיעה בצלם אלוהים.

מסקנה נוספת מעניין הצלם, היא משמעות החיים העמוקה ביותר של האדם וייעודו הנעלה ביותר, הוא להלך בדרכי האלוהים, ולדבוק במידות האלוהיות של חכמה, תבונה, חסד ואהבה, יושר ואמת. כפי שכותב המקובל הרב משה קורדובירו בספרו תומר דבורה: "האדם ראוי שיתדמה לקונו, ואז יהיה בסוד הצורה העליונה צלם ודמות. שאילו ידומה בגופו ולא בפעולות, הרי הוא מכזיב הצורה, ויאמרו עליו, צורה נאה ומעשים כעורים"

הפסיכולוג ויקטור פרנקל, בספרו "האדם מחפש משמעות" הולך בדרך זו, והוא טוען שהאדם החי ללא משמעות קיומית בעולם חלול, ריקני ומתפורר, ימצא את המזור העמוק ביותר לנפשו בלוגוס, במאמרות רוחניות או ליתר דיוק באידיאות, אפילו במצבים הקשים ביותר שהחיים מזמנים לו. ולכן תורתו נקראת לוגותרפיה - ריפוי באמצעות הלוגוס.

גם הפסיכולוג ההומניסט אריך פרום, מחבר הספר "אומנות האהבה", טוען טענה דומה, שבעולם של "בדילות קיומית" שבה האדם מנותק ומפורד מהכול, האדם יוכל למצוא מזור לנפשו הכאובה מרוב בדידות, רק בהגשמת אידיאת האהבה ובחיבורו אל ישויות אחרות מתוך אהבה.

לאורה של תפיסה זו של קדושת חיי האדם, חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובע, בין היתר, "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם", "אין פוגעים בקנינו של אדם", ושכל אדם זכאי לחירות ולחופש תנועה ולצנעת הפרט. שאין להיכנס לרשות הפרט שלו ללא הסכמתו או לערוך חיפוש בו או בכליו בניגוד לרצונו. ואין לפגוע בסוד שיחו, בכתביו או רשומותיו. ואכן, במדינות מתוקנות בכדי להפר את פרטיותו של האדם ולהאזין לשיחו נדרש אישור של שופט שאמור לבקר את הזרוע המבצעת ולהגן על זכויות היסוד של האדם.

[עריכה] קישורים חיצוניים