ייחוד השם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מצוות ייחוד השם היא המצווה להאמין באל אחד ויחיד, הנלמדת מהפסוק: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד".

האמונה בייחוד השם היא האמונה כי כל הכוחות המשפיעים על העולם (כדוגמת כוחות הטבע או המלאכים) אינם בעלי בחירה עצמית וכל פעולותיהם נקבעים על ידי בורא יחיד.

[עריכה] מדיני המצווה

אמונה זו היא מאבני היסוד של היהדות ונאסרה רק על היהודים ואילו לגויים אמונה ב"שיתוף" (קיומם של אלים משניים שיש להם כוח בחירה לפעול בתחום מסוים) לא נאסרה.

במצווה זו נכללות גם גם שתי הדברות הראשונות, "אנוכי ה' אלוהיך" ו-"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי", ונגזרים מזה האיסור על האמונה ב עבודה זרה ומצוות קידוש השם.

[עריכה] טעם המצווה

בספר דרך מצוותיך (שכתב רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) מחב"ד) מבואר כי עומק מצווה זו להאמין שכל הנבראים אינם נחשבים לכלום, אלא הם חלק מהאחדות האלוקית, משום שהם חיים מהחיות האלוקית בכל רגע. אם האחדות האלוקים לא הייתה משפיעה עליהם בכל רגע נתון הם היו מתבטלים מיד.

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.