אלכסנדרו שפרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלכסנדרו שפרן (Alexandru Şafran) ‏ (2 בספטמבר 1910 - 27 ביולי 2006), הרב הראשי של יהדות רומניה בתקופת השואה ומאוחר יותר הרב של ג'נבה, שווייץ.

אלכסנדרו שפרן נולד בעיר בקאו, ברומניה כבנו של הרב של בקאו, בצלאל זאב שפרן שכונה "הגאון מבקאו". הוא סיים לימודי בגרות בבקאו, למד בוינה פילוסופיה ותאולוגיה ובשנת 1933, הוסמך כדוקטור לפילוסופיה וגם הוסמך לרבנות על ידי המכון לתאולוגיה יהודית בווינה. שפרן ירש את אביו בתפקיד הרב של בקאו ובהמשך, בשנת 1940, בהיותו בן פחות מ-30, לאחר פטירתו של הרב יעקב יצחק נימירובר, עלה לתפקיד הרב הראשי של רומניה והיה לרב הראשי הצעיר ביותר בעולם. תפקיד הרב הראשי גרר גם תואר של סנטור רומני, כנציג היהדות, אך לאחר מספר חודשים, עם שינוי השלטון, תואר זה נלקח ממנו. במלחמת העולם השניה הנהיג את יהדות רומניה, לצדו של וילהלם פילדרמן. לאחר המלחמה הוא היה לצנינים בעיני השלטון הקומוניסטי וסולק מרומניה בשנת 1947. בתפקיד הרב הראשי של רומניה החליף אותו הרב משה רוזן (Moses Rosen).

סגולותיו של שפרן, שנודעו בעולם היהודי, הביאו למינויו כרב ראשי של ג'נבה, שם גם הורה באוניברסיטה את מקצוע "מחשבת ישראל".

ביום 19 ביוני 1997 התמנה כחבר כבוד של האקדמיה הרומנית. הרב שפרן פרסם יותר ממאתים ספרים, עבודות ומאמרים בתחומי עם ישראל והיהדות.

נפטר בעיר ג'נבה, בשווייץ והשאיר אחריו בן, פרופסור אבינועם בצלאל שפרן ובת, פרופסור אסתר סטרובינסקי.

[עריכה] מספריו

  • 1960 קבלה.
  • 1980 ישראל בזמן ובמרחב.
  • 1986-1987 (שני כרכים) חוכמת הקבלה.
  • 1989 אוד מוצל מאש.
  • 1997 קוים לאתיקה יהודית דתית.
  • 1998 המודרנה ואתיקה יהודית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות