בוב הופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בוב הופ אוחז בידו את פרס האוסקר
הגדל
בוב הופ אוחז בידו את פרס האוסקר

סר בוב הופ (29 במאי 1903 - 27 ביולי 2003), או בשמו המקורי לסלי טאונס-הופ, בדרן אמריקני יליד בריטניה, כוכב קולנוע, רדיו ותאטרון, שהרבה להופיע בפני חיילי צבא ארצות הברית ברחבי העולם.

תוכן עניינים

[עריכה] ילדותו

לסלי טאונס-הופ נולד בלונדון, החמישי משבעה בניהם של בנאי אנגלי, ויליאם הנרי הופ ואביס טאונס, זמרת אופרטות וולשית שנאלצה לעבוד כמנקה. המשפחה התגוררה בבריסטול וב-1907 היגרה לארצות הברית והשתקעה בקליבלנד, אוהיו. הופ היה לאזרח אמריקני כשמלאו לו 17, ב-1920.

[עריכה] ראשית דרכו

בילדותו עבד הופ בעבודות מזדמנות, מגיל 12. בזמנו הפנוי היה מופיע ברחוב, רוקד ומתבדח כדי להרוויח כמה פרוטות מהצד. הוא השתתף בתחרויות ריקוד וכשרונות אחרים לחובבים ואף זכה בפרס על חיקוי של צ'רלי צ'פלין. הוא ניסה את כוחו גם באגרוף, התחרה לזמן קצר תחת השם פקי איסט, אולם לא זכה להצלחה.

ב-1925 צפה פאטי ארבוקל באחת מהופעותיו והשיג לו עבודה קבועה בהרכב בשם Hurley's Jolly Follies. שנה לאחר מכן הקים את להקת ה"דנסמדיאנז" (שילוב של רקדנים ובדרנים), יחד עם האחיות הילטון, תאומות סיאמיות שרקדו סטפס.

לאחר חמש שנים בסצנת הוודוויל, הופ עצמו היה מופתע ומאוכזב כשנכשל במבחן בד ב-1930 ולא קיבל תפקיד בקליפורניה. הוא חזר לניו יורק והופיע במחזות זמר בברודווי, ביניהם "רוברטה" ו"אדום חם וכחול", שבו הופיעה לצידו אתל מרמן. על פי רוב זכה לביקורות טובות, ששבחו את חוש התזמון הקומי שלו.

הוא שינה את שמו ל"בוב", כדי להמלט ממשחק המילים שהדביק לו את הכינוי "Hopelessly" (הופ - לסלי).

[עריכה] סרטי קולנוע

באמצע שנות השלושים שב הופ להוליווד ונאלץ בתחילה לשחק בסרטי סוג ב' ובמספר קומדיות קצרות של האחים וורנר. אולם הקריירה שלו תפשה תאוצה במהרה: ב-1938 שר יחד עם שירלי רוס בסרט את הדואט שהפך להיות סמל מסחרי שלו, "תודה על הזכרון". השיר היה להיט וזכה לביקורות טובות. השיר הסנטימנטילי והגמיש שימש את הכותבים של הופ פעמים אינספור, כל פעם בגרסה שונה במשהו, לכבוד ארועים והופעות למיניהן.

הופעתו הקולנועית של הופ התאפיינה בגלגולי עיניים, יש שיאמרו מוגזמים. הופ "האשים" בכך במאי שאמר לו, בראשית דרכו, שמשחק בסרטים היא מלאכה לעיניים בעיקר.

סרטיו והופעותיו ברדיו הפכו אותו לאחד הבדרנים הפופולריים בצפון-אמריקה. בשיאו הרוויח סכומי כסף גבוהים מהופעות חיות, למשל בסיבוב ההופעות של 1940, שארך שמונה שבועות והכניס סכום שיא של 100,000 דולר (כ-1.4 מיליון דולר במונחי 2006).

בין הסרטים הידועים ביותר של הופ ניתן למנות את "הברונטית האהובה עלי" ואת סרטי המסעות שבהם כיכב לצד בינג קרוסבי ודורותי למור, שחקנית אותה "גילה" במועדון לילה. הופ ולמור היו ידידים טובים לאורך שנים, והיא השחקנית שנקשרה יותר עימו על המסך הגדול. שחקניות אחרות איתן הופיע היו לוסיל בול, ג'יין ראסל וקתרין הפבורן.

הופ מעולם לא זכה בפרס אוסקר "רגיל", על תפיקדיו כשחקן, אולם האקדמיה האמריקאית לקולנוע כיבדה אותו במספר פרסים מיוחדים ואף הפקידה בידו את הנחיית הטקס הנוצץ פעמים רבות, החל בשנות החמישים ועד שנות השמונים. כמנחה הטקס התייחס לעונת האוסקרים: "כפי שהיא ידועה בביתי, פסח".

[עריכה] שידורי רדיו וטלוויזיה

הופעתו הראשונה על המסך הקטן הייתה ב-1932, בשידור ניסיוני מוקדם של רשת CBS בניו יורק. הקריירה הטלוויזיונית שלו נמשכה כשישים וארבע שנים, בעיקר במסגרת רשת NBC. עם NBC הוא הופיע לראשונה ברדיו, ב-1937. שנה לאחר מכן החל להנחות תוכנית קבועה על שמו, שרצה עד 1953. לאורך השנים הוא הופיע בספיישלים רבים בערוץ הטלוויזיה של NBC, על פי רוב תחת חסותה של ענקית הנפט טקסקו. ידועים מכל היו הספיישלים שהופקו לכבוד חג המולד, בהם נהג לשיר את "פעמוני כסף" כדואט עם כוכבניות צעירות, כגון אוליביה ניוטון ג'ון וברוק שילדס.

הוא הופיע בתפקיד אורח, בסוף שנות השמונים, בתוכנית "בנות הזהב". הופעתו האחרונה בטלוויזיה הייתה ב-1996, כשהנחה בצוותא עם טוני דנזה רטרוספקטיבה על נשיאי ארצות הברית.

[עריכה] הופעות בפני אנשי צבא

בוב הופ והשחקנית ג'יין ראסל בהופעה עם תזמורת הרדיו של הצבא האמריקני, 1944
הגדל
בוב הופ והשחקנית ג'יין ראסל בהופעה עם תזמורת הרדיו של הצבא האמריקני, 1944

הופ היה מעורב לאורך חייו בפעולת ארגון השירות המאוחד (United Service Organization או בקיצור USO), ארגון שמטרתו לארגן הופעות של בדרנים ומוזיקאים אמריקנים בבסיסי זרועות הצבא האמריקאי ברחבי העולם. לראשונה הופיע במסגרת ה-USO ב-6 במאי 1941. הופ הופיע בפני לוחמים במלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם ומלחמת המפרץ. להופעותיו מחוץ לגבולות ארצות הברית נהג להופיע במדים. בסך הכול יצא לשישים סיבובי הופעות מטעם ה-USO, על פני חמישים שנה.

ב-1997 חוקק ההקונגרס של ארצות הברית (בחתימתו של הנשיא קלינטון) חוק שהעניק להופ מעמד של "ותיק מלחמה של כבוד". הופ כינה את ההכרה הזו: "הכבוד הגדול ביותר שאי פעם קיבלתי".

הזיהוי של הופ עם הכוחות הלוחמים לא תמיד הועיל לו. הוא נהיה מזוהה עם "המכונה המלחמתית" וכאשר המלחמה לא הייתה פופולרית, כמו בימי וייטנאם, גם תדמיתו של הופ סבלה כתוצאה מכך.

[עריכה] ספורט

בוב הופ היה ידוע באהבתו לספורט. בצעירותו עסק כאמור באגרוף ולכל אורך חייו שיחק ביליארד, צפה במשחקי פוטבול ואף היה הבעלים של שתי קבוצות: הקליבלנד אינדיאנס והלוס אנג'לס ראמס.

אולם מעל הכול נקשר שמו של הופ במשחק הגולף. הוא שיחק בארועים שארגן סבב ה-PGA, כמו גם עם כמעט כל הנשיאים מדווייט אייזנהאואר ועד ג'ורג' בוש הבן. על הבמה במופעיו, השתמש במחבט גולף כאחד מהאביזרים האהובים עליו.

בהופעת אורח שלו במשפחת סימפסון בתפקיד עצמו, הוא הופיע בפני חיילים בבסיס פורט ספרינגפילד, ואמר להם: "ראש העיר קווימבי הוא חתיכת שחקן גולף. הכדורים שלו מבלים יותר זמן מתחת למים מגרג לוגניס". בכך לכדו כותבי הסימפסונס שניים מהסממנים המזוהים ביותר עם הופ בזכרון הלאומי האמריקני: ההופעות בפני חיילים וגולף.

ב-1978 הוענק לו פרס בוב ג'ונס (אותו חילק עם בינג קרוסבי), הפרס הגבוה ביותר של איגוד הגולף האמריקני. הוא גם חבר בהיכל התהילה העולמי של הגולף.

[עריכה] חייו האישיים

לפי הביוגרף ארתור מרקס (בנו של גראוצ'ו מרקס, שהיה קולגה של הופ ואף התחרה בו), הופ נישא בראשונה לגרייס לואיז טרוקסל, שותפתו לבמות הוודוויל. הם נישאו ב-25 בינואר 1933. הופ טען שנים רבות לאחר מכן שלא היו אלה נישואים של ממש, ושהם התגרשו זמן קצר לאחר מכן.

הופ נישא בשנית ב-23 בפברואר 1934, לדולורס דפינה, זמרת מועדונים קתולית ממוצא אירי-איטלקי. שמה על הבמה היה דולורס ריד. הופ פגש אותה במועדון במנהטן בו הופיעה. דפינה והופ נשארו ביחד עד מותו ב-2003. הנישואים בני 69 השנים הם הארוכים ביותר בתולדות כוכבי הוליווד. הם אימצו ארבעה ילדים, כולם מאותו בית יתומים באוונסטון, אילינוי.

לפי הביוגרף לורנס קווירק ואחרים, היה ידוע לכל על רומנים רבים שניהל הופ עם שחקניות צעירות.

[עריכה] אחרית ימיו

בוב הופ בהופעה בבסיס חיל האוויר לאקלנד, 1990
הגדל
בוב הופ בהופעה בבסיס חיל האוויר לאקלנד, 1990

הופ האריך ימים, עד כדי כך שפעמיים פורסמו בתקשורת הספדים שקוננו על מותו בעודו בחיים: ב-1998 הספד מוכן של סוכנות הידיעות AP פורסם בטעות באינטרנט, וגרם לכך שמותו הוכרז בבית הנבחרים. ב-2003 פורסם באתר של CNN הפסד מוכן נוסף, יחד עם ידיעות על מותם של ידוענים אחרים.

ב-29 במאי 2003 חגג הופ את יום הולדתו המאה והצטרף לאירווינג ברלין וג'ורג' ברנס, אנשי תעשיית המופעים שהגיעו לגיל מאה לפניו. 35 מדינות הכריזו על היום כ"יום בוב הופ", ופינת הרחובות הוליווד וווין בלוס אנג'לס נקראה "כיכר בוב הופ". הופ הקשיש היה שווה, לפי דיווחים, מעל מיליארד דולר, הון שצבר בעיקר על ידי השקעות נבונות בנדל"ן.

למרות שכבר היה זקן וחלש לא איבד את חוש ההומור שלו, ואמר על עצמו: "אני כל כך זקן, שכבר ביטלו את סוג הדם שלי". על ערש מוות, כששאלה אותו רעייתו היכן ירצה להיקבר, הוא ענה: "הפתיעי אותי".

חודשיים לאחר ציון המאה הוא מת מדלקת ריאות. ההספדים ביום מותו, ה-27 ביולי 2003, ציינו בעיקר את מסירותו ל-USO ואת העובדה שהופיע בפני 11 נשיאים.

לאחר מותו נתגלה שהוא המיר את דתו לקתוליות, ככל הנראה בהשפעת אשתו דולורס. בהתאם לכך הוא נקבר בבית הקברות של המיסיון בסן פרננדו.

[עריכה] פרסים ועיטורים

ב-2004 נכלל ברשימת הקומדי סנטרל 100, של 100 הסטנדאפיסטים הטובים ביותר. ב-2005 נבחר בין 50 "הבדרנים של הבדרנים", כלומר בסקר של חברים למקצוע. מקומו אינו נפקד בדרך כלל מרשימות מסוג זה.

[עריכה] פרסי אוסקר

  • 2 פרסי אוסקר של כבוד
  • 2 פרסים מיוחדים
  • פרס ז'אן הרשולט, המוענק על ידי האקדמיה לציון תרומה הומניטרית יוצאת דופן

[עריכה] כוכבים בשדרת הכוכבים

בוב הופ זכה ללא פחות מארבעה ציונים שונים בשדרת הכוכבים של הוליווד:

  • כוכב קולנוע (בשדרות הוליווד 6541)
  • כוכב רדיו (בשדרות הוליווד 6141)
  • כוכב טלוויזיה (בשדרות הוליווד 6758)
  • לוח מיוחד לתאטרון (בשדרות הוליווד 7021)

[עריכה] מדליות

[עריכה] תארים וכיבודים נוספים

הופ זכה לתארים וכיבודים רבים ומגוונים, על הסקאלה שבין אביר האימפריה הבריטית (KBE) ל"פרס הפודינג הנמהר".

[עריכה] הנצחה

מטוס C-17 של חיל האוויר האמריקני הנקרא על שמו של בוב הופ
הגדל
מטוס C-17 של חיל האוויר האמריקני הנקרא על שמו של בוב הופ

בין המקומות והארועים הנקראים על שמו ניתן למנות את:

  • "בוב הופ קרייזלר קלאסיק", תחרות גולף בסבב ה-PGA
  • "דרך בוב הופ" בבורבנק, קליפורניה ובראנצ'ו מיראז', קליפורניה
  • "רוחו של בוב הופ", מטוס C-17 של חיל האוויר של ארצות הברית
  • כיכר "בוב הופ" בלוס אנג'לס
  • נמל התעופה "בוב הופ", המשרת את אזור בורבנק-גלנדייל-פסדינה בקליפורניה. מקור השם בבדיחה של הופ, שבתגובה לידיעה שנמל התעופה של מחוז אורנג' נקרא על שמו של ג'ון ויין ב-1979, אמר בבדיחות הדעת שהוא גם רוצה שיקראו על שמו נמל תעופה.
  • "תאטרון בוב הופ" בסטוקטון, קליפורניה ועוד תאטרון בשם זה באזור הולדתו בלונדון. גם בדאלאס, טקסס יש תאטרון משוכלל הנקרא על שמו, שאת בנייתו מימן.
  • אניית הצי האמריקאי "בוב הופ", אחד מכלי השיט הבודדים של הצי שנקרא על שם אדם בחייו
  • "2829 בובהופ", אסטרואיד

[עריכה] קישורים חיצוניים