אוריאנה פלאצ'י
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוריאנה פלאצ'י (באיטלקית: Oriana Fallaci, 29 ביוני 1929 - 15 בספטמבר 2006) עיתונאית וסופרת איטלקיה.
פלאצ'י נולדה בפירנצה, איטליה. בצעירותה לקחה חלק בהתנגדות מזוינת למשטר של מוסוליני והייתה חברה בקבוצה החמושה "צדק וחופש" (Giustizia e Libertà). בהיותה בת 16 החלה לעבוד כעיתונאית. בשנות ה-60 וה-70 סיקרה מלחמות וסכסוכים ברחבי תבל. זכתה להצלחה רבה בראיונות עיתונאיים עם מנהיגים רבים, בהם הנרי קיסינג'ר, חומייני, וילי ברנדט, יאסר ערפאת, אינדירה גנדי, גולדה מאיר, אריאל שרון והיילה סילאסי, ועם דמויות מרכזיות בתרבות ובאמנות, כגון אלפרד היצ'קוק, פדריקו פליני, אינגריד ברגמן ושון קונרי. מאמריה פורסמו בעיתונים מובילים בעולם, ובהם "קוריירה דלה סרה", "הניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" ו"לייף".
בספריה האחרונים נקטה פלאצ'י עמדה נחרצת כנגד האיסלאם וכנגד התפשטותו באירופה.
בשנותיה האחרונות שהתה בארצות הברית, שם נאבקה בסרטן השד שבו חלתה. ימים אחדים לפני מותה שבה לאיטליה.
[עריכה] מספריה
- 2001 "הזעם והגאווה" La Rabbia e l'Orgoglio.
- 2004 "כוחה של תבונה" La Forza della Ragione, תורגם לעברית על ידי מיה סבטיני והופיע בהוצאת דביר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סביונה מאנה, האשה האהובה והשנואה ביותר באיטליה, בעיתון הארץ, 17.9.06
- מרב יודילוביץ', הלכה לעולמה העיתונאית אוריאנה פלאצ'י, באתר ynet
- אלכס לוין, הספד לאוריאנה פלאצ'י, NFC
- ביוגרפיה של אוריאנה פלאצ'י באיטלקית.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


