ויקטור אולמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור אולמן Viktor Ullmann (נולד ב-1 בינואר 1898 בטשן, האימפריה האוסטרו הונגרית, כיום מחולקת בין פולין לצ'כיה; מת ב-18 באוקטובר 1944 באושוויץ-בירקנאו), היה מלחין, מנצח ופסנתרן אוסטרי-צ'כי.
[עריכה] ביוגרפיה
ויקטור אולמן נולד להורים, ששניהם באו ממשפחות יהודיות במקור, אך המירו את דתם לקתוליות לפני הולדתו של ויקטור. כיהודי מומר הותר לאביו, מקסימיליאן, להתקדם בקריירה של קצין מקצועי בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית; במלחמת העולם הראשונה קודם לדרגת קולונל וקיבל תואר אצולה.
משנת 1909 למד ויקטור בגימנזיום בוינה. כשרונותיו ונטיותיו למוזיקה פתחו לו עד מהרה את הדרך אל ארנולד שנברג וחוג תלמידיו. מיד עם סיום הלימודים התנדב לשירות צבאי.
אחרי היערכות בחזית האיטלקית, באיסונזו, קיבל שיחרור לצורך לימודים והתקבל ללימודי משפטים באוניברסיטת וינה. בראשית 1918 התקבל גם לסמינר לקומפוזיציה של שנברג. אצל שנברג עצמו למד את תורת הצורות, קונטרפונקט ותזמור. אולמן היה פסנתרן מעולה, אם כי לא טיפח שאיפות לקריירה של סולן.
במאי 1919 הפסיק את שני הקורסים שלמד בהם ועזב את וינה כדי להקדיש את כל זמנו למוזיקה בפראג. כמורה בחר באלכסנדר זמלינסקי, שבהדרכתו התמנה למנצח בתיאטרון הגרמני החדש בפראג (כיום האופרה הממלכתית של פראג), שם עבד עד 1927. (בעונה הבאה, 1927-8, התמנה לראש להקת האופרה באאוסיג על נהר אלבה (Ústí nad Labem) אבל הרפרטואר שלו (שכלל אופרות משל ריכרד שטראוס, קרנק ואחרים היה מתקדם מדי לטעם המקומי, ומינויו בוטל).
בשנת 1923 החל בשורה של הופעות מוצלחות של ביצועי יצירותיו, החל ב"שבעה שירים עם פסנתר", שנמשכה עד ראשית שנות ה-30'. בפסטיבל המוזיקה של האגודה הבינלאומית למוזיקה חדשה בז'נבה בשנת 1929, נוגנו "וריאציות שנברג" שלו, מחזור לפסנתר על נושא של מורו בוינה, ועוררו התרגשות מסוימת. חמש שנים אחר כך קיבל את פרס הרצקה (על שם המנהל הקודם של הוצאת יוניברסל) על התזמור של יצירה זו. בינתיים התמנה למנצח בציריך למשך שנתיים. כתוצאה מן העניין שגילה באנתרופוסופיה (תנועה מייסודו של רודולף שטיינר) עשה עוד שנתיים כמוכר ספרים בשטוטגרט, אבל נאלץ להימלט משם באמצע שנת 1933. הוא חזר לפראג ונעשה שם מורה למוזיקה ועיתונאי.
במשך תקופה זו עבד עם מחלקת המוזיקה של רדיו צ'כוסלובקיה, כתב ספר וסקירות מוזיקה לכתבי עת שונים, הועסק כמבקר לעיתון "בוהמיה", הרצה לקבוצות חינוכיות, נתן שיעורים פרטיים ולקח חלק פעיל בתוכנית האגודה הצ'כוסלובקית לחינוך מוזיקלי. בערך בזמן זה התיידד אולמן עם המלחין אלואיז האבה, שאותו הכיר מזה זמן מה. אולמן נרשם למחלקתו של האבה למוזיקה של רבעי טון בקונסרבטוריון פראג, שם למד במשך שנתיים (1935-7).
אם היצירות של שנות ה-20' מראות עדיין השפעה ברורה של התקופה האטונלית של שנברג (בייחוד הסימפוניה הקאמרית אופוס 9, "שירי גיאורג" אופוס 15 ו"פיירו הסהרורי", אופוס 21), הרי ביצירות משנת 1935 ואילך אפשר להבחין בין פיתוח עצמאי בהשראת שנברג (רביעיית מיתרים מס' 2, סונאטה לפסנתר מס' 1) לסוגיות השנויות במחלוקת שהעלתה האופרה וויצק של אלבן ברג. הרמוניות דיסוננטיות, ביטוי מוזיקלי טעון רגשית ושליטה מיומנת במבנה הצורני מאפיינים את סגנונו החדש, ומכאן ואילך האישי במובהק, של ויקטור אולמן.
ב-8 בספטמבר 1942 גורש אולמן למחנה הריכוז בטרזיינשטדט. עד לגירושו מנתה רשימת יצירותיו בסך הכול 41 מספרי אופוס והכילה בין השאר עוד שלוש סונאטות לפסנתר, מחזורי שירים של משוררים שונים, אופרות והקונצ'רטו לפסנתר אופוס 25, שאותו סיים בדצמבר 1939, דהיינו תשעה חודשים אחרי כניסת הצבא הגרמני לפראג. רוב היצירות הללו חסרות; ההנחה היא, שכתבי היד נעלמו בתקופת הכיבוש. שרדו, מכל מקום, 13 פריטים מודפסים, שאולמן הוציא לאור באופן פרטי והפקיד למשמרת אצל ידיד.
אופיו המיוחד של מחנה טרזיינשטדט איפשר לאולמן להמשיך בפעילותו המוזיקלית: הוא ליווה בפסנתר, אירגן קונצרטים ("קולגיום מוזיקום", "אולפן למוזיקה חדשה"), כתב ביקורות על אירועים מוזיקליים והלחין, כחלק מחוג תרבותי שכלל את קארל אנצ'רל, רפאל שכטר, גדעון קליין, הנס קרזה ועוד מוזיקאים בולטים, גם הם אסירים במחנה.
ב-16 באוקטובר 1944 נשלח למחנה אושוויץ-בירקנאו ושם הומת, ב-18 באוקטובר 1944, בתאי הגזים.
מכלול עבודתו שנשאר בטרזיינשטדט נשמר כמעט במלואו וכולל - מלבד יצירות כוראליות, מחזורי שירים וכמות ניכרת של מוזיקה לבימה - כמה יצירות חשובות כמו שלוש הסונאטות האחרונות לפסנתר, רביעיית המיתרים השלישית, המלודרמה המבוססת על שיר הדגלן רילקה והאופרה הקאמרית "קיסר אטלנטיס", או "הסירוב למוות", שיצאה לאור לראשונה בשנת 1975. האופרה הוצגה בשלמותה בטלוויזיה הבריטית ובמספר הפקות בארצות אחדות; הפקות חשובות היו בברמן ובשטוטגרט בשנת 1990. היצירה נכתבה על צדם האחורי של קרעי רשומות של מחנה הריכוז, ואלה שימשו בביצוע הראשון את הנגנים, שהדבר נגע מאוד ללבם.
ביצירות אלה, בוייחוד ב"קיסר" וב"דגלן" עסק בשאלות היסוד של השקפת עולמו האמנותית, שנכפתה עכשיו להכיל את מציאות החיים במחנה ריכוז נאצי; הבעיה האסתטית של העברת חומר קיים לצורה אמנותית; והבעיה האתית של המאבק התמידי בין רוח לחומר.
הניסוח הקונקרטי ביותר של שיח זה, במונחים תוכניים, מופיע באופרת ה"קיסר", במשל של משחק הקיסר עם המוות למען החיים. ה"משחק", שעניינו השמדת כל החיים האנושיים בתכנון הקיסר, וסיכול התוכנית המטורפת על ידי המוות, מסתיים בהרס הקיסר ובחזון של הבנה חדשה בין חיים למוות.
בעיצוב המוזיקלי של נושא זה, הקשור כנראה במצב שבו נכתב, יצר ויקטור אולמן מופת נצחי ליכולתם של הכוחות החיוביים של האנושות לגבור על חוסר האנושיות של כל משטר רודני באשר הוא.
[עריכה] כרונולוגיה
- ב-1 בינואר 1898 נולד בטשן (בשלזיה האוסטרית)
- 1909 -1916 למד בבית ספר בוינה
- 1916 - 1918 שירות צבאי כמתנדב; שירות בחזית; עליה בדרגה לסגן
- 1918 לימודים באוניברסיטה בוינה, לימודי משפטים והשתתפות ב"סמינר לקומפוזיציה" של ארנולד שנברג
- 1920, סתיו: מנצח מקהלה ועוזר בחזרות לאלכסנדר פון זמלינסקי בתיאטרון הגרמני החדש בפראג; בהמשך (1922 - 1927) מנצח.
- 1925 חיבור "וריאציות שנברג" לפסנתר (ביצוע ראשון 1926 בפראג)
- 1927 - 1928 מנהל האופרה באאוסיג על האלבה; אחר כך חזרה לפראג ללא משרה קבועה.
- 1929 הצלחה ל"וריאציות שנברג" בפסטיבל המוזיקה של האגודה הבינלאומית למוזיקה חדשה (IGMN) בז'נבה.
- 1929 - 1931 מלחין ומנצח של מוזיקה לבימה בתיאטרון בציריך.
- 1931 - 1933 סוחר ספרים בשטוטגרט (בעליה של הוצאת נובאליס לספרים בנושא אנתרופוסופיה).
- 1933 מנוסה משטוטגרט; חזרה לפראג
- 1934 פרס הרצקה על תזמור "וריאציות שנברג" (אופוס 3ב')
- 1935 - 1937 השתלמות בקומופוזיציה אצל אלואיז האבה.
- 1936 פרס הרצקה לאופרה "נפילת הכופר" (אופוס 9)
- 1938 אחרי ביצוע רביעיית המיתרים השנייה בפסטיבל IGMN בלונדון אולמן נשאר עוד כחודשיים בדורנאך שליד באזל.
- 1939 ראשית רדיפת היהודים ב"פרוטקטוראט של בוהמיה ומוראביה".
- 8 בספטמבר 1942 גירוש למחנה הריכוז טרזיינשטדט; פעיל כמלחין, מנצח, פסנתרן, אמרגן, מורה ומבקר מוזיקה. רוב היצירות החשובות נשמרו ככתבי יד: 3 סונאטות לפסנתר; שירים; אופרה "קיסר אטלנטיס"; מלודרמה
"אורחות אהבתו ומותו של הדגלן כריסטוף רילקה".
- 16 באוקטובר 1944 שילוח לאושוויץ-בירקנאו, שם נרצח בתאי הגזים ב-18 באוקטובר 1944
[עריכה] רשימת יצירותיו מפראג ומטרזיינשטדט
באמצע 1942, זמן קצר לפני גירושו למחנה הריכוז טרזיינשטדט, הבין אולמן רשימה מקיפה ומפורטת של יצירותיו עד לאותו מועד. הרשימה נשמרה בספריה לונדונית כחלק ממכתב לאדם, שזהותו אינה ידועה. בניגוד לרשימות קודמות של יצירותיו, ברשימת לונדון יש רצף ללא הפסקה של מספרי אופוס (1 - 41) והיא מציינת בבירור וללא חשש טעות יצירות ושמות יצירות שהיו ידועים כבר מקודם. לרשימת יצירותיו של אולמן נודעת חשיבות שאין להפריז בערכה, לאור אובדן חלק מן היצירות שלא נמצאו עד כה, אם כי היא מצביעה בבירור על מלוא היקפה של האבדה שגרמו הגירוש והמלחמה.
ברשימה (בערך באנגלית) נעשה שימוש במספור האופוס של אולמן, תוך הרחבתו למספרי האופוס שניתנו ליצירות, אשר חוברו בטרזיינשטדט. סדר הכותרים שומר על סדר זמנים חיוני ולוקח בחשבון הן את היצירות הידועות מרשימות קודמות והן את אלה שתועדו ביבליוגרפית. תאריך לא ודאי מצוין ב(?). עקבות של מספור קודם לקוחים מרשימת יצירות משנות ה-20' (רימאן מוזיקלקסיקון 11.1929). אזכורים אלה מופיעים רק בקשר ל"וריאציות שנברג", החוצות, הן מבחינת המספור והן סדר הזמנים את עקרון העריכה שנקבע לשימוש.
טבלה מפורטת של היצירות נמצאת בערך בוויקיפדיה האנגלית.

