סיינפלד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סיינפלד | |
![]() |
|
| ז'אנר | קומדיית מצבים |
| אורך פרק | 23 דקות |
| יוצרים | לארי דייוויד ג'רי סיינפלד |
| שחקנים | ג'רי סיינפלד ג'ייסון אלכסנדר מייקל ריצ'רדס ג'וליה לואי-דרייפוס |
| ארץ מקור | ארצות הברית |
| רשת שידור | NBC (ארצות הברית) ערוץ 3 (ישראל) ערוץ 10 (ישראל) ביפ (ישראל) ערוץ 2 (ישראל) |
| תקופת שידור מקורית |
5 ביולי, 1989 – 14 במאי, 1998 |
| מספר עונות | 9 |
| מספר פרקים | 180 |
סיינפלד (Seinfeld) היא קומדיית מצבים (סיטקום) טלוויזיונית אמריקנית אשר שודרה מה-5 ביולי 1989 עד ה-14 במאי 1998. התוכנית נוצרה על-ידי לארי דייוויד וג'רי סיינפלד, הופקה על-ידי Castle-Rock Entertainment (שהייתה אז בניהולו של השחקן והמפיק רוב ריינר) והופצה על-ידי Columbia Pictures Television (כעת Sony Pictures Television).
בהיותה אחת מהתוכניות הפופולריות ורבות ההשפעה של שנות ה-90 בארצות הברית, היא ממצה בתוכה את התרבות האירונית והאנוכית של העשור. ב-2002, עיתון הטלוויזיה TV Guide פרסם רשימה של 50 תוכניות הטלוויזיה הגדולות של כל הזמנים, ודרג את "סיינפלד" במקום הראשון.
ג'רי סיינפלד משחק בסידרה את הדמות הראשית, אשר קרויה על שמו ומבוססת בצורה כמעט מוחלטת על חייו. בהתאם לכך רוב האירועים בסדרה מתרחשים בדירתו של ג'רי בחלק המערבי העליון של מנהטן, ניו יורק. בסדרה מוצג צוות דמויות המורכב מחבריו ומכריו של ג'רי - קוזמו קריימר (מייקל ריצ'רדס), ג'ורג' קוסטנזה (ג'ייסון אלכסנדר) ואיליין בניס (ג'וליה לואי-דרייפוס).
תוכן עניינים |
[עריכה] סקירה כללית
התוכנית נודעה היטב בתואר "התוכנית על כלום" (ביטוי אשר הוטבע בסדרה עצמה, מתוך פרק בו מתוארים נסיונותיהם של ג'ורג' וג'רי ליצור רעיון לקומדיית מצבים), מכיוון שעיקר הקומדיה היה מבוסס סביב פרטי-הפרטים הזניחים של חיי היום-יום, ולרוב עֶרֵב התנצחויות קטנוניות ומזימות מפורטות על-מנת להשיג יתרון, ולו הקטן ביותר, על פני אנשים אחרים. סיינפלד עצמו מספר שהרעיון הראשוני שלו - והסיבה לקטעי הסטנד-אפ שסיימו כל תוכנית - היה שהתוכנית תהיה מבוססת על הדרך בה קומיקאי מלקט חומר עבור המופע שלו. כמו כן, הדמויות תוארו כאנוכיות ולא-מוסריות לחלוטין; התוכנית בלטה על ידי תיאור מאפיינים אלה בצורה קומית. (עם זאת, כדאי לשים לב שהמוטיב המשותף לכל הדמויות הוא נסיונותיהן לעשות דברים נחמדים עבור אנשים, רק כדי לקבל תוצאה הפוכה ולא רצויה.) בניגוד לסיטקומים אחרים, היוצרים השתדלו שלא לשקוע בסצינות סנטימנטליות, מה שנתן לסדרה את הטון המיוחד, הקר והציני שלה. יוצרי הסדרה בצעו מאמץ להציג פעילויות של אנשים אמיתיים, במקום הדמויות הדמיוניות והאידאליות הנראות לעתים קרובות בטלוויזיה. זאת, למרות שרבות מעלילות הסדרה כוללות שרשרת אירועים סבוּכה, ולעתים מחזורית, אשר מתאחדת בסוף בכדי ליצור אירוניה גדולה.
תוכניות טלוויזיה קודמות היו מבוססות כמעט תמיד על משפחה או עמיתים לעבודה, אך "סיינפלד" מבססת את עצמה בתור דוגמה נדירה לסיטקום בו אף אחת מהדמויות לא הייתה קשורה בקשר דם לאחרת, או הועסקה באותו בניין או עסק. למעשה, דמויות רבות לא הועסקו כלל.
בתחילתה וסופה של כל תוכנית, הוצג סיינפלד כאשר הוא מגיש קטעי סטנד-אפ פרי עטו, אשר קשורים לנושאי האירועים המתוארים בעלילה. ניתן לראות כי ההבדל בין השחקן ג'רי סיינפלד לבין הדמות המגולמת על-ידיו מטושטש בכוונה תחילה. בעונות מאוחרות יותר, קטעי הסטנד-אפ האלה הופיעו בתדירות נמוכה יותר. כל הדמויות הראשיות עוצבו לפי מכרים בחיים האמיתייים של ג'רי סיינפלד או לארי דייוויד. למעשה, רבות מהעלילות מבוססות על מקרים מקבילים בחיים האמיתיים - כגון הנאצי של המרק (מבוסס על אל יאגנה) וג'יי פיטרמן מהקטלוג של ג'יי פיטרמן.
עוד הפרה של המוסכמה הפיקטיבית של בידוד הדמויות מהשחקנים המגלמים אותן, והפרדת עולם הדמויות מעולמם של השחקנים והקהל, הייתה עלילה מתמשכת שעסקה בתפקיד הדמויות בקידום תוכנית סיטקום טלוויזיונית בשם "ג'רי". "ג'רי" דמתה מאוד ל"סיינפלד" בכך שסיינפלד שיחק את עצמו, והתוכנית הייתה מבוססת "על כלום". "ג'רי" הוצגה לעולם לראשונה בסיום העונה ב-1993, בפרק שנקרא "הפיילוט". העלילה המתמשכת, ביחד עם דוגמאות נוספות של אזכור-עצמי, הובילו רבים מהמבקרים להצביע על טבעה הפוסט-מודרניסטי של הסדרה.
התוכנית הוצגה לראשונה תחת השם "סיפורי סיינפלד" (The Seinfeld Chronicles - זהו גם שם הפיילוט, לו ניתן שם נוסף מאוחר יותר: "Good News, Bad News") ביום חמישי, 31 במאי, 1990 ברשת NBC. סיינפלד לא נחלה הצלחה מיידית. לאחר שידור הפיילוט, ב-5 ביולי, 1989, לא היה נדמה שהתוכנית עומדת להיבחר על-ידי NBC, והיא הוצעה לרשת Fox. האחרונה סרבה להצעה לבחירת התוכנית. רק הודות לריק לודווין - ראש מחלקת התוכניות הליליות והאירועים המיוחדים ב-NBC, שהעביר כספים מתקציבו - ארבעה פרקים נוספים צולמו. לאחר 9 שנים בהן שודרה ו-180 פרקים שצולמו, פרק הסיום של "סיינפלד" שודר ביום חמישי, 14 במאי, 1998. הוא נצפה על ידי קהל עצום, המוערך בכ-76 מיליון צופים. ג'רי סיינפלד מחזיק בשיא "השחקן שסרב להכי הרבה כסף" לפי ספר השיאים של גינס, מכיוון שסרב להצעה להמשך התוכנית עבור 5 מיליון דולרים לפרק. כמו כן, הוא מחזיק בשיא "השכר השנתי הגבוה ביותר לשחקן טלוויזיה אי פעם"[1]. הסדרה עצמה מחזיקה בשיא "מחירי הפרסום בטלוויזיה הגבוהים ביותר"[2]. בה בעת השחקן של הדוד ליאו, לן לסר, קיבל עשרת אלפים דולר לערך כפיצויים לאחר שגילח את גבותיו לפרק מסוים בסדרה.
ב-2004, נערך משא ומתן לגבי עסקה שתהפוך את "סיינפלד" לזמינה על-גבי DVD בפעם הראשונה. עקב בעיות משפטיות עם הצוות בנוגע לקריינות ותוספות DVD אחרות, השחרור נדחה. 3 העונות הראשונות שוחררו ב-23 בנובמבר, 2004, ועונה 4 שוחררה ב-17 במאי, 2005. עונות 5 ו-6 שוחררו ב-22 בנובמבר, 2005.
[עריכה] דמויות ראשיות
| פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
[עריכה] ג'רי סיינפלד
- ערך מורחב – ג'רי סיינפלד (דמות)
ג'רי סיינפלד (מגולם על-ידי ג'רי סיינפלד): סטנדאפיסט שמחפש מערכות יחסים עם נשים מושכות ויפות, אשר לעתים נדירות מחזיקות יותר מפרק אחד. ג'רי הוא פרפקציוניסט קיצוני, והוא בדרך-כלל מבחין בפגמים קטנים ביותר אצל הנשים והופך אותם לסיפור גדול, מה שגורם למערכות היחסים שלו להיגמר בדרכים מאוד מביכות. הוא תמיד מעיר על הכול ולועג לאנשים.
למראית עין, נדמה שהוא הנבון וההגיוני ביותר משאר הדמויות, זאת מכיוון שהוא תמיד מעיר הערות ציניות על הדברים המוזרים שאחרים עושים, במקום לעשותם בעצמו, אך ככל שהסידרה מתמשכת מתחילה לעלות השאלה האם ג'רי באמת יותר טוב מהדמויות האחרות. מדי פעם הוא יעזור לחבריו בחוסר חשק, אך אפשר להגיד שהוא מפיק את התענוג הרב ביותר מלראותם נכשלים. אולם, הוא אכן צריך לסבול התנהגויות מוזרות מחבריו, ובעיקר מכך שקרמר כל הזמן "גונב" לו דברים מהדירה.
בין השאר, יש לו אובססיה לנקיון, דגני בוקר, וסופרמן (ישנו אזכור לסופרמן, בין אם הוא מופיע בדיאלוג כלשהו, בצורה ויזואלית או בנושא הפרק עצמו, בלמעלה מ-70% מהפרקים בסדרה). בעל אובססיה חולנית להגיינה גבוהה, עד כדי כך שהוא זרק פעם חגורה שרק שיפשפה אסלה במשתנה. הצורך התמידי שלו לנתח אירועים קטנים בחייו מתחיל לעייף את הדמויות האחרות בפרקים המאוחרים - בעיקר את איליין. ג'רי הוא הדמות היחידה שמופיעה בכל פרק בסדרה.
[עריכה] ג'ורג' קוסטנזה
- ערך מורחב – ג'ורג' קוסטנזה
ג'ורג' לואיס קוסטנזה (מגולם על-ידי ג'ייסון אלכסנדר): גבר "נמוך, שמן, קשה-תפיסה ומקריח" (כך תואר על-ידי איליין). ג'ורג' הנוירוטי הוא שקרן מלידה, אחד ששונא את עצמו ונשלט בידי הוריו, פרנק ואסטל.
הוא הועסק בעבודות רבות, כולל כאלה בהן עבד בתור סוכן נדל"ן ועוזר מזכיר הנסיעות של הניו יורק ינקיז. הוא גם עבד למשך זמן קצר בחברת המספקת ציוד ספורט הנקראת "Play Now" וב-"Kruger Industrial Smoothing". כמו כן, הוא עבד למשך תקופה קצרה מאוד ב-"Pendant Publishing", ובנוסף כמעט ומצא עבודה בתור מוכר חזיות אצל סיד פרקוס, חבר של אביו.
מערכות היחסים שלו עם נשים תמיד היוו כשלון. למרות זאת, בצורה אירונית משהו, מערכת היחסים הנוראה ביותר שלו - אירוסים לסוזן רוס (אשר גולמה על-ידי היידי סווידברג), הייתה אחת ממערכות היחסים שהסתיימו בצורה "טובה" עבור ג'ורג' (הוא פחד מנישואים ומותה של סוזן הושיע אותו). בין תכונותיו וכשרונותיו הבולטים: אמירת שקרים, משחק הוידאו פרוגר, חנייה במקביל והיכולת לנקוב בשמם של השירותים הטובים ביותר הקרובים למקום נתון במנהטן.
[עריכה] איליין בניס
- ערך מורחב – איליין בניס
איליין מרי בניס (מגולמת על-ידי ג'וליה לואי-דרייפוס): כמו ג'רי, רוב חייה של איליין נעים סביב הנסיונות לארגן מערכות יחסים עם גברים מושכים, למרות שחלק ממערכות היחסים שלה החזיקו מעמד יותר משל ג'רי. בן-הזוג המפורסם ביותר שלה, ממנו היא נפרדה ואליו היא חזרה פעמים רבות, הוא דייוויד פאדי (גולם על-ידי פטריק וורברטון).
היא הועסקה בעבודות אצל "Pendant Publishing", הקטלוג של ג' פיטרמן, ובתור העוזרת האישית של מר פיט, איש מפורסם ועשיר. דמותה של איליין נוצרה על-ידי שילוב של מכרות רבות של הכותבים, כאשר הדומיננטיות שבהן הן קרול לייפר, האקסית של ג'רי סיינפלד בחיים האמיתיים, ומוניקה ייטס, האקסית של לארי דייוויד. בסדרה, ג'רי ואיליין יצאו למשך תקופה ואז "נפרדו". הפרידה, מבחינת ציר הזמן, נערכה בדיוק לפני הפרק הראשון, והם נשארים ידידים לאורך כל הסדרה (מלבד פרק מסוים אחד, "העסקה", בו הם חוזרים להיות ביחד למטרת קיום יחסי מין בלבד, זה לא מחזיק מעמד לפרק הבא).
איליין למדה באוניברסיטת טאפטס ועבדה ככותבת-עורכת. איליין משמשת לעתים קרובות בתור קורבן של הנסיבות, נסיבות אשר מופיעות בדמות חברים לא טובים מספיק או דרישות בלתי-הגיוניות מצד מעסיקיה. היא בדרך-כלל אדישה לבעיותיהם של אחרים, אלא אם כן הן נוגעות לה באופן ישיר. היא יכולה להיות אכזרית בצורה מפתיעה, ונדמה כי היא, בתוך תוכה, מרגישה מרירות לגבי המצב בו החיים שלה נמצאים (בפרק אחד, בשיחה לגבי מה הייתה רוצה להיות כשתהיה גדולה, איליין אמרה שהיא לא זוכרת, "אבל זה לא היה זה." היא גם זורקת, בצורה אקראית, הערות לגבי כך שהיא צריכה למצוא חברים חדשים.)
[עריכה] קוזמו קרמר
- ערך מורחב – קוזמו קריימר
קוזמו קרמר (מגולם על-ידי מייקל ריצ'רדס): גבוה, בעל שיער פרוע, וכמעט תמיד לובש מכנסיים קטנים ממידותיו. קרמר הוא הדמות המוזרה ביותר בסיינפלד. הוא בדרך כלל מכוּנה בשם משפחתו. הוא מפורסם בשל ה"כניסה" שלו, בעת שהוא פותח את הדלת לדירתו של ג'רי ומחליק אל תוך החדר. עד לעונה השישית, שמו הפרטי לא היה ידוע. ברגע ששמו המלא נחשף, בפרק "ההחלפה", על-ידי אמו, באבס קרמר, דמויות שוליות החלו לקרוא לו "קוזמו", אך הקבוצה הראשית המשיכה לכנותו "קרמר". בפרק הפיילוט, ג'רי למעשה קורא לו "קסלר", מכיוון שהכותבים חששו מלהכעיס את "קרמר" של החיים האמיתיים.
מכיוון שנראה שהוא מובטל נצחי (מלבד כמה דוגמאות נדירות), הוא מעורב תכופות ברקיחת מזימות מטומטמות שמטרתן להניב לו כסף, ורוב ההמצאות הן שלו. בהיותו אחד מהדמויות הכי פופולריות בסדרה, הוא לעתים קרובות מכונה "דמות האקשן" שמושכת את תשומת לב הקהל באמצעות התנועות המצחיקות ויוצאות הדופן שלה.
בניגוד לדמויות האחרות, מוזרותו הובילה אותו להיות זה שכמעט תמיד אומר את האמת בפרצוף. הוא חבר טוב של ניומן, בנוסף למגוון רחב (רובו אינו מופיע בסדרה) של מכרים ושותפים מפוקפקים, ביניהם לומז ובוב סקאמאנו.
דמותו מבוססת על שכנו של לארי דייוויד, קני קרמר, ש"מסע המציאות של סיינפלד" שהוא עורך בחיים האמיתיים מופיע באחד מפרקי הסדרה בתור "מסע המציאות של ג'יי פיטרמן".
[עריכה] המצאותיו של קריימר
רשימה חלקית:
- ספר-שולחן קפה על שולחנות קפה. (The Opposite)
- פיצרייה בה אתה מכין את הפיצה בעצמך, רעיון שלא יצא לפועל בגלל מריבה עם שותפו (פופי).
- בושם בריח של חוף הים. הרעיון נגנב מאוחר יותר על ידי קלווין קליין. (The Pez Dispenser)
- חזייה לגברים, רעיון שהיה שותף לו גם פרנק קוסטנזה. הרעיון לא יצא לפועל כי האדם לו הציעו להפיק את המוצר שאל את פרנק אם הוא יכול לצאת עם אסטל (אשתו). פרנק התעצבן וביטל את העסקה. (The Couch)
- מסעדה שמוכרת אך ורק חמאת בוטנים וכריכי ג'לי. שום דבר לא יצא מהרעיון הזה. (The Friars Club)
- קטשופ וחרדל באותו הבקבוק (The Voice)
- לסלק את כל הרהיטים מהבית ולהחליף אותם במפלסים (The Pony Remark)
[עריכה] דמויות משנה
[עריכה] משפחתו של ג'רי
[עריכה] אביו של ג'רי - מורטי
מורטימר "מורטי" סיינפלד מגולם על ידי בארני מרטין ז"ל. הוא אביו של ג'רי סיינפלד.
מורטי עבד למחייתו במכירת מעילי גשם תחת אדם בשם הארי פלמינג במשך 38 שנים, ומחשיב את המצאתו של "מעיל גשם חסר חגורה" כעבודת חייו. מורטי מסרב לתת לג'רי לשלם על הארוחה בכל פעם שהם יוצאים לאכול, גם אם אין לו כסף לשלם את החשבון. תמיד הוא עומד לצד ג'רי כאשר הוא מרגיש שבנו מרומה או מושפל, גם אם ג'רי עצמו לא מוטרד מכך כלל (הדוגמה הטובה ביותר נמצא בפרק "The Pen"). הוא שונא ולקרו (הבד המיוחד שלעתים מחליף את הכפתורים או הרוכסן במכנסיים ונעליים, נפוץ בארנקים) מפני שהוא אינו יכול לסבול את הרעש שזה עושה כאשר זה מופרד.
הוא והלן הינם פנסיונרים בבית משותף בפלורידה. הוא היה יושב ראש ועד הבית של הבניין במשך הרבה שנים, עד שג'רי קנה לו קדילאק, מה שעורר חשד מצד הדיירים האחרים, שמורטי גונב מקופת הדיירים. הוא הואשם והודח לאחר שהקול המכריע יצא כנגדו. הקול המכריע היה שייך לגברת זקנה, שכאשר ראתה את ג'רי, זיהתה אותו כזה שחטף ממנה ככר לחם שיפון באחד הפרקים הקודמים. סצנת ההרשעה שלו כללה פארודיה על הנפנוף המפורסם של ריצ'רד ניקסון.
מורטי במקור שוחק על ידי פיל בראנס, אשר הופיע רק בפרק השני. לאחר הפרק הזה, החליט לארי דייוויד כי הדמות אשר משחק בראנס הינה נינוחה מדי, וטען כי אביו של ג'רי צריך להיות אדם מוזר יותר. בזמן שמורטי הופיע בפעם השנייה (בפרק "The Pony Remark"), הדמות גולמה על ידי מרטין. כאשר הסדרה עברה סינדיקציה, לארי דייוויד רצה לצלם מחדש את הסצנה אותה שיחק בראנס, הפעם עם מרטין, אך הוא ויתר על הרעיון מפני שהסצינה אותה שיחק בראנס הייתה לפני זמן רב מדי, וההבדל בגיליהם של המשתתפים האחרים היה מורגש.
אביו של לארי דייוויד, מורטימר דייוויד, טען לאחרונה שהדמות מבוססת על חייו.
[עריכה] אימו של ג'רי - הלן
הלן סיינפלד אשר מגומת על ידי ליז שרדיאן, היא אימו של ג'רי.
המשפט הידוע ביותר שלה, מכוון לג'רי, ואומר: "איך מישהו יכול לא לאהוב אותו?". לפי דבריו של ג'רי, לעולם לא הכניסה את כף רגלה למקור מים טבעי. היא פנסיונרית מבוגרת אשר גרה בפלורידה.
[עריכה] דוד של ג'רי - ליאו
דוד ליאו הוא דודו של ג'רי סיינפלד (אחיה של אימו), דמות מוזרה מאוד, אפילו בהשוואה לשאר הדמויות בסדרה.
באופן קבוע, כאשר הוא מופיע, צועק "ג'רי! שלום!", כשידיו פתוחות לרווחה. לרוב הוא מתרברב בקשר לבנו וביצועיו השונים בתור עובד במשרד הגנים הממשלתי. בכל מקרה, שלא במכוון, נעשה מנהיג של ארגון אחר, אשר לא אהד גנים (פרק 4 בעונה הראשונה). בנו של ליאו לעולם לא נראה אך ג'רי מתייחס אליו לעתים כדודן ג'פרי.
באחד הפרקים, ג'רי גרם שלא בכוונה למעצרו של דוד ליאו לאחר שזה גנב מחנות ספרים מקומית. במהלך פרק זה, אנו למדים שלדוד ליאו הינו בעל עבר פלילי של "פשעי תאווה". בפרק אחר, ליאו מקבל חבילה עבור ג'רי אשר ניראית לג'רי חשודה. ג'רי מעודד את דוד ליאו לפתוח אותה בעודם משוחחים בטלפון וג'רי שומע פיצוץ רועם. בכל אופן, ליאו לא נפגע מפני שהפיצוץ נבע מאוכל שליאו אפה ולא מהחבילה. באותו פרק נודע כי שמו המלא של ליאו מעולם לא התגלה במהלך הסדרה, כיוון שכאשר ניומן קורא את החתימה שלו, הוא שואל בפליאה "דוד ליאו?!".
דוד ליאו ידוע גם בכך שהוא אוחז בזרועו של האדם איתו הוא מדבר. ג'רי מתלוצץ על כך (בפרק The Pony Remark) ואומר שהסיבה לכך היא כי יותר מדי אנשים ברחו לליאו באמצע שהוא מדבר.
דוד ליאו נחשב כיהודי קיצוני המאשים כל מי שמתנגד לו או עושה משהו שהוא לא אוהב - כאנטישמי, כמו שג'רי התלוצץ על כך באחד הפרקים ( ליאו וחברתו צפו בזה והחברה צחקה, אז ליאו האשים אותה באנטישמיות וזרק אותה )
דוד ליאו משוחק על ידי לן לסר ומופיע בחמישה עשר פרקים של סיינפלד.
[עריכה] הוריו של ג'ורג'
[עריכה] אביו של ג'ורג' - פרנק
פרנק קוסטנזה מגולם על ידי ג'רי סטילר. הוא אביו של ג'ורג' קוסטנזה ונשוי לאסטל קוסטנזה. דמותו היא מאוד קולנית, נוירוטית ואקסצנטרית.
אביו של ג'ורג' מופיע לראשונה בפרק "The Handicap Spot" שבעונה הרביעית, הדמות גולמה על ידי ג'ון רודולף. בעידודו של יוצר הסדרה לארי דייוויד לוהק סטילר לתפקיד, והסצנות שאותן לא גילם צולמו מחדש. ג'ייסון אלכסנדר, המגלם את ג'ורג' קוסטנזה, גילה כי היה אדם שלישי ששיחק גם הוא בתפקיד הזה לתקופה קצרה, אך לא ידוע מי האדם השלישי.
למרות שכרגע הינו פנסיונר, אפשר ללמוד בפרק "The Understudy" שפרנק עבד פעם כאיש מכירות של תשמישי קדושה. פרנק הוא טבח יוצא מן הכלל (הוא היה טבח בצבא, במלחמת קוריאה), אך בצבא הוא תיבל יותר מדי בשר שפג תוקפו, ולכן הוא פוחד מלבשל. כאשר סוף סוף מתגבר על הפחד ומבשל ארוחה ל-183 אנשים, נחנק אחד הסועדים, שלא באשמת האוכל, פרנק זורק את כל מה שהכין ולא שב לבשל יותר.
תחביביו כוללים האזנה למוזיקה לטינית ואיסוף גליונות של מדריך הטלויזיה. הוא המציא חג אלטרנטיבי שנקרא פסטיבוס (Festivus), והיה שותף לייצור חזיה לגברים יחד עם קוזמו קריימר. המציא שיטה שמזוהה עם הסדרה: בעבר כאשר הוא היה עצבני ורצה להירגע, הוא פשוט צרח "שלווה עכשיו!!!" (!!!serentity now) תוך כדי הרמת ידיו - אך לאחר מכן הוחלף במהרה הפתגם ל" הוצ'י מאמא ". פרנק יודע לדבר קוריאנית באופן שוטף, כיוון שהשתתף במלחמת קוריאה.
פרק זכור : "The serenity now" - פרק בו המציא לעצמו שיטה להירגע, בה הוא צורח "שלווה עכשיו!" (Serenity now).
[עריכה] אימו של ג'ורג' - אסטל
אסטל קוסטנזה מגולמת על ידי אסטל האריס. בסדרה, אסטל היא אמו של ג'ורג' קוסטנזה ונשואה לאביו - פרנק קוסטנזה. ג'ורג' העיר פעם אחת, כי כל חייו לא שמע אותה צוחקת.
בסדרה היא מצטיירת כ"אם היהודייה" המרגיזה, אשר מבלה לכאורה את רוב זמנה בצווחות כנגד ג'ורג' ופרנק. לה ולפרנק יש יחסי אהבה-שנאה: הם מצד אחד לא יכולים לראות אחד את השני, אבל נשארים יחד, מצד שני, כנראה מתוך הרגל (או מפני שאף אחד אחר לא יכול לסבול אותם). בפרק The Chinese Woman, הם מצהירים על כך שהם מתגרשים. הצהרה זו לא עומדת לזמן רב.
ג'ורג' גר בביתם של הוריו עד לשנותיו הבוגרות. במהלך שהותו בבית הוריו הוא סובל מהשפלות והאשמות כבדות מצדה על היותו כשלון. למרות זאת, הוא קשור אליה רגשית. במהלך פרידתם של הוריו, ג'ורג' התלונן רבות על קריסת המשפחה שלו - לא מפני שאהב אותם או אפילו חיבב אותם, אלא מפני שלא יכל לסבול את המחשבה שהוריו נמצאים "בחוץ", בעולם הדייטים יחד איתו.
היא שומרת על יחסים קרירים עם הוריו של ג'רי - מורטי והלן סיינפלד, כי היא חושבת שהם סנובים. הסיינפלדים בעצמם מתעלמים ממנה ומפרנק, לא כי הם סנובים, אלא מפני שאינם יכולים לסבול אותם. לאסטל יחסי פלירטוט עם חברו של ג'ורג', קריימר, דבר שגורם למעט חיכוך בינה ובין פרנק.
למעשה, פרנק ואסטל ישנים במיטות נפרדות (לפחות בחלק מהזמן, אף על פי שג'ורג' התוודה כי קיים יחסי מין על מיטתם בפרק The Cigar Store Indian), לא בגלל בעיות בנישואים, אלא בגלל שידיה של אסטל מפריעות לפרנק בשינתו.
למרות שאמונתה של אסטל לא נודעה במהלך פרקי הסדרה, ג'ייסון אלכסנדר ולארי דייוויד הזכירו כי היא יהודיה.
פרק זכור : "The Doll" - פרק בו לסוזן, חברתו של ג'ורג', הייתה בובה שנראית בדיוק כמו אימו של ג'ורג'. בסוף הפרק אביו של ג'ורג' שובר את הבובה.
[עריכה] דמויות משנה אחרות
- ערך מורחב – סיינפלד - דמויות משנה
[עריכה] ניומן
ניומן מגולם על ידי ויין נייט.
ניומן הוא השכן של ג'רי וקריימר. עובד בדואר. מתעב את ג'רי ובו בזמן חבר טוב של קרמר. לעתים נחשב ניומן כנבל של הסדרה.
שמו הפרטי של ניומן מעולם לא נחשף, אם כי באחד הפרקים נראה ניומן נמלט מבית, כאשר אשה יוצאת אחריו וצועקת: "לעולם לא אשכח אותך נורמן". ככל הנראה, זו הייתה בדיחה על כך שהיא לא ידעה את שמו, אבל לעולם אין לדעת. יוצרי הסדרה שקלו לחשוף את שמו הפרטי של ניומן כ"פול", אבל מידע זה לא מופיע באף אחד מפרקי הסדרה.
ניומן עובד בדואר וחי בבניין שבו גר ג'רי. בשל היותו פיקח ולעתים חלקלק, ג'רי נוהג לפנות אליו בעוקצנות - "Hello, Newman". אם ישנה סיבה בעברם של ג'רי וניומן, שבשלה הם אינם מחבבים אחד את השני, היא איננה הוזכרה לאורך פרקי הסדרה. בהיתקלויות רבות עם ניומן, או כאשר ניומן מצליח במשהו על פני ג'רי, ג'רי נוהג לצעוק בשקט ובעצבים "ניומן!".
ניומן לעולם לא עובד בזמן שגשום, ואומר - "אני לא עובד בגשם". דבר שהוביל להשלכות רעות על ג'ורג' בפרק The Calzone.
למרות כל זה, הוא חבר טוב של קריימר, ובמקרים רבים הם משתפים פעולה במזימות שונות.
למרות היותו חלקלק למראית עין, הוא נוטה לעשות דברים מרגיזים כמו למשוך פשפשים לבניין, ולעזור לאנשים אחרים לנקום בג'רי (כמו הספר של ג'רי, בפרק The Barber).
לראשונה הוצג ניומן אדם בעל נטיות התאבדותיות, בעונה השניה, אבל הוא לא נראה על המסך. במקום זה, הוא דובב על ידי יוצר התוכנית לארי דייוויד. נייט לא התחיל לגלם אותו עד הופעתה הפיזית הראשונה של הדמות בעונה השלישית. כדי ליצור אחידות עם העונה השניה, נייט דיבב את קולו של לארי דייוויד מהעונה הקודמת.
ניומן נחשב לשחקן טניס מעולה אשר משתמש באותו מחבט כמו זו של מר פיט.
[עריכה] פרקים בולטים
ערך מורחב: פרקי סיינפלד
[עריכה] התחרות (עונה 4)
הרביעיה מחליטים לערוך תחרות, ולבדוק מי יכול להחזיק הכי הרבה זמן מעמד מבלי לאונן. בפרק עצמו לא אומרים במפורש את המילה לאונן, אלא משתמשים בכל מיני צורות להבהיר את העניין באמצעות לשון נקייה (Master Of My Domain). קריימר הוא הראשון לצאת מהתחרות, בקטע הבלתי נשכח בו הוא נכנס בדלתו של ג'רי, חובט חבילת שטרות על השולחן ואומר בפשטות - "אני בחוץ!" (I'm Out!).
בחורה מהצד השני של הרחוב, אשר דירתה נראית מחלונו של ג'רי, מסתובבת בביתה ערומה, מה שמקשה על ג'רי לקיים את חלקו בהתערבות, שמשתדל להחזיק מעמד למרות זאת. אותה אישה היא גם האחראית על פרישתו המוקדמת של קריימר. איליין לא עומדת בקסמו של ג'ון קנדי ג'וניור, ויוצאת מההתערבות גם היא. יותר מאוחר, בפרק The Puffy Shirt, התגלה כי ג'ורג' הוא זה שניצח בתחרות, למרות שבפרק האחרון של הסדרה (The Finale) ג'ורג' מודה כי הוא רימה וג'רי הוא המנצח האמיתי.
[עריכה] ילד הבועה (The Bubble Boy, עונה 4)
בפרק The Bubble Boy, ג'ורג' טוען כי "המופים" היא התשובה לשאלת הטריוויה: "מי פלשו לספרד במאה השמינית לספירה?". ילד הבועה מתעמת עם ג'ורג' בטענה שאלה היו המורים (מה שאכן נכון). ג'ורג', בצורה אופיינית, לא מקבל את התשובה של הילד למרות שכנראה התשובה על הכרטיס הייתה בסך הכול טעות הדפסה. במהלך הויכוח, ג'ורג' בטעות מנקב את הבועה בה חי הילד, ושולח את הילד לבית החולים.
[עריכה] הביולוג הימי (The Marine Biologist, עונה 5)
ג'רי פוגש מכרה וותיקה שלו ושל ג'ורג', וכשהיא שואלת על ג'ורג' ג'רי מספר לה שג'ורג' הוא ביולוג ימי. ג'ורג' שמח לשמוע על ההתעניינות, אבל לא מרוצה מה"מקצוע" שג'רי בחר לו. זה לא מפריע לו להיפגש עם המכרה ולספר לה סיפורים על ביולוגיה ימית. קריימר מחליט לשחק גולף על החוף, ואת אחד הכדורים שהוא משגר לעבר הים נאלץ ג'ורג', מתוקף עבודתו כביולוג ימי, להוציא מתוך לוויתן. במקביל, איליין עורכת ספר של סופר רוסי נודע ועצבני, ומספרת לו סיפורים שג'רי המציא על הספר "מלחמה ושלום". הסופר משליך את היומן הדיגיטלי שלה מחלון המכונית, וזה פוגע לאשה בראש.
[עריכה] ההיפך (The Opposite, עונה 5)
פרק זה הוא אחד הפרקים המכוננים בתולדות סיינפלד, הן מבחינת סגנונו והן מבחינת העלילה. ג'ורג' מגיע למסקנה שכל מה שהוא עושה הוא שגוי, ולכן הוא צריך לעשות בדיוק את ההיפך. אם כל אינסטינקט שיש לו שגוי, ההיפך הוא הנכון. ג'ורג' מזמין ארוחה הפוכה לארוחה הרגילה שהוא מזמין בבית הקפה, ומתחיל עם בחורה (הוא ניגש אליה ואומר: "קוראים לי ג'ורג', אני מובטל וגר עם ההורים שלי". היא משיבה בחיוך: "קוראים לי ויקטוריה, היי"). בהמשך הפרק ג'ורג' מתקבל לעבודה בניו יורק יאנקיז, לאחר שבראיון הוא מספר על כל המקומות עבודה מהם פוטר, וצועק על המנכ"ל האגדי (אך די מוזר) ג'ורג' סטיינברנר. עבודתו ביאנקיס תימשך זמן רב (יחסית), ובמהלכה נתוודע לדמויות השעשעות העובדות בקבוצה. כמוכן, בזכות עבודתו עוזב ג'ורג' סוף סוף את דירת הוריו. בעוד חייו של ג'ורג' מתחילים לשגשג, חייה של איליין מקבלים תפנית שלילית. החבר שלה נפרד ממנה כיוון שגילה שהיא קונה שקית של ממתקים אחרי שהיא שומעת שהוא מאושפז, היא מפונה מהדירה שלה, וגורמת להתמוטטות בית ההוצאה-לאור בו היא עובדת. ג'רי הוא "איבן סטיבן", החיים מתאזנים מסביבו - ג'ורג' מצליח, איליין מתדרדרת. הוא מאבד כסף - ומוצא מייד שטר חדש בכיס. קריימר מופיע בתוכנית של רג'יס פילבין וקתי לי, ומציג את הספר שלו, על שולחנות קפה.
[עריכה] הנאצי של המרק (The Soup Nazi, עונה 7)
זהו אחד הפרקים הזכורים בתולדות הסדרה. החבורה אוכלת מרק בדוכן מרקים מיוחד, המנוהל בידי שף מהגר קפדן במיוחד, המכונה "סופ נאצי" (נאצי של מרק). הוא מכין מרק טעים במיוחד, אך דורש שהתור יתנהל בצורה ייחודית ומהירה, ומי שלא עומד בכללים - לא מקבל מרק. כשאיליין מזלזלת בכללים ומעכבת את התור, הסופ-נאצי מסרב למכור לה מרק, ומגרש אותה לשנה מהדוכן ("No more soup for you, come back one year"). איליין קונה ארון ארמואר עתיק, אך זה נגנב על ידי שני בריוני רחוב מגוחכים. כשקריימר (חברו הטוב של ה"אומן המתוסכל") מספר על המקרה ל"נאצי", הוא נותן לקריימר במתנה ארמואר עתיק שיש ברשותו, בלא לדעת שהוא מיועד לאיליין. איליין מגיעה לדוכן כדי להודות לו, אך הסופ-נאצי אומר לה שאם היה יודע שהארון מיועד לה, לא היה נותן לה אותו. איליין נוקמת בו מאוחר יותר כאשר היא מוצאת במקרה את המתכונים לכל המרקים בארון הארמואר שקיבלה. דמותו של הסופ-נאצי מבוססת על שף אמיתי, אל יאגנה, המפעיל מסעדת מרקים בניו-יורק בשם The Real Soup Man. התור מחוץ למסעדה ארוך כמו שרואים בפרק.
שמו של הנאצי של המרק נחשף בפרק האחרון כ"יאב קאסם" (הוא אינו מוכן לאיית את שמו).
[עריכה] הבגידה (The Betrayal, עונה 9)
פרק ייחודי המתנהל מהסוף להתחלה. הפרק מתחיל בכותרות הסיום, ובכל כמה שניות חוזר לסצנה קודמת, עד לנעימת הפתיחה. החבורה טסה להודו, לחתונה של מכרה של איליין, סו-אלן מישקי. איליין לא אוהבת את סו-אלן, ואף בטוחה שזו לא-הזמנה (Unvitation - הזמנה שמצופה מאיליין לא להצליח להיענות לה), אולם מחליטה בכל זאת לטוס. שם מתגלה שאיליין שכבה פעם עם החתן המיועד, וג'רי שכב פעם עם החברה של ג'ורג'. ג'ורג' דורש פיצוי מג'רי - לשכב עם איליין. קריימר מגלה שחבר שלו מאחל לו למות.
[עריכה] השביתה (The Strike, עונה 9)
כאשר מועלה שכר המינימום, מתמלאות הדרישות של קריימר להעלאה במשכורת, בגללה הוא נמצא בשביתה כבר 12 שנה כנגד מעסיקו, מאפיית H&H Bagels. אביו של ג'ורג' ממציא חג דימיוני, חגיגוס (במקור: Festivus). החג הומצא כתגובה לחג המולד השנוא עליו מאוד, וכולל מספר עקרונות בסיסיים:
- מתקיימת ארוחת חג, ובה כל אחד אומר למישהו מה הוא לא אוהב בו.
- בניגוד לתאריך המיוחד של חג המולד, 24 בדצמבר, מתקיים חגיגוס ב-23 בדצמבר.
- במקום עץ אשוח, מוצב בבית מוט אלומיניום שאינו מקושט.
- יש לבצע מפגני כוח, ששיאם הוא הצמדת המארח לרצפת החדר. המארח רשאי לבחור מי מבין הנוכחים שיתמודד מולו במפגני הכוח, והלה רשאי לסרב רק אם יש לו הצעה למשהו טוב יותר לעשות.
קריימר מקבל את החג בברכה, והוא אחד מתומכיו הראשיים (והיחידים). במהלך הפרק מתקשרים ל-H&M Bagels שני גברים מפוקפקים (שקיבלו מאיליין את מספר הטלפון של H&M Bagels בטענה שזהו מספר הטלפון שלה). קריימר, (שנמצא בשביתה אבל נכנס פנימה כדי להשתמש בנוחיות) עונה לטלפון ומסביר שהוא עומד לפגוש את איליין, ומזמין את שני הגברים המפוקפקים להצטרף אליו לחגוג את חגיגוס ומכריז "זהו נס חגיגוס!" ("It's a Festivus miracle!", בדומה לנס חג-המולד).
[עריכה] פרסים
סיינפלד זכתה בפרס האמי בקטגוריית הסדרה הקומית של 1993, והייתה מועמדת לפרס זה בכל שנה בין השנים 1992 ו-1998 (עונות 3 - 9). כמו כן, הסדרה זכתה גם בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסדרה הקומית הטובה ביותר בשנת 1994, בפרס פידובי בשנת 1993, בפרס מבקרי הטלויזיה בשנים 1992 ו-1993, בפרס בחירת ובפרסים רבים נוספים.
כמו כן, גם שחקני הסדרה עצמם זכו לגמולם:
[עריכה] ג'רי סיינפלד
- פרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן הקומדיה הטוב ביותר בשנת 1994.
[עריכה] מייקל ריצ'רדס
- פרס אמי בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית בשנים - 1992-1993, 1993-1994 ו1996-1997.
[עריכה] ג'וליה לואיס-דרייפוס
- פרס אמי בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה קומית בשנת 1995-1996.
- פרס איגוד השחקנים בקטגוריית השחקנית הקומית של השנה בשנים 1996, 1997.
[עריכה] ג'ייסון אלכסנדר
- פרס איגוד השחקנים בקטגוריית השחקן הקומי של השנה בשנת 1995.
[עריכה] תסריטים
- פרס אמי בקטגוריית התסריט הטוב ביותר לסדרה קומית - על הפרקים: The Fix Up (1991) ו- The Contest (1992).
- פרס איגוד הכותבים בקטגוריית הפרק הקומי הטוב ביותר - "The Contest", The Mango", "The Pool Guy" ו-"The Fatigues".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סיינפלד, במסד־הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
- כל תסריטי הסדרה מחולקים לפי עונות
- SeinfeldScripts.com תסריטי כל הפרקים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|




