הביאנלה של ונציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדל
הגדל
"חדר המשאבות" - יצירה של האמן ההונגרי באלזס קישיני בביאנלה בונציה בשנת 2005.
הגדל
"חדר המשאבות" - יצירה של האמן ההונגרי באלזס קישיני בביאנלה בונציה בשנת 2005.

הביאנלה של ונציהאיטלקית: Biennale di Venezia) הינה תערוכה של אמנות עכשווית הנערכת מידי שנתיים (בשנים לא זוגיות) בונציה שבאיטליה. כחלק מהביאנלה נערך גם פסטיבל הסרטים של ונציה.

[עריכה] היסטוריה

הביאנלה הראשונה נערכה בשנת 1895. במהלך תערוכה זו ובתערוכות שבאו אחריה הושם דגש על הפן של עיצוב הפנים. בראשית שנות ה-20 הפכה התערוכה יותר ויותר בינלאומית עם השתתפות מדינות שנות. בין שתי מלחמות העולם הציגו בתערוכה מרבית האמנים העיקריים של התקופה.

בשנת 1930 האחריות והניהול של התערוכה עברו מעיריית ונציה לשלטון המרכזי הפשיסטי, אשר הרחיב את התערוכה והוסיף לה פסטיבל מוזיקה (בשנת 1930), פסטיבל סרטים (בשנת 1932) ופסטיבל תיאטרון (בשנת 1934). בשנת 1938 החלה חלוקת פרסים ליצירה הזוכה.

במהלך מלחמת העולם השנייה לא התקיימה ביאנלה. התערוכה שבה בשנת 1948 והציגה בעיקר אמנות עכשווית. בשנות ה-50 הוצגה בתערוכה בעיקר יצירות של אקספרסיוניזם מופשט, ובשנות ה-60 יצירות פופ ארט.

בשנת 1974 הוקדשה התערוכה כולה לצ'ילה - כמחאה תרבותית נגד שלטונו של אוגוסטו פינושה. בשנות ה-70 וה-80 החלה מוצגת בתערוכה אמנות פוסטמודרנית, והחלה השתתפות של יצירות אמנים אסייתיים בתערוכה.

[עריכה] מבני התערוכה ואופייה

הבינאלה מתקיים בפארק ג'ארדיני בו 30 ביתנים קבועים המייצגים את המדינות השונות שנקבעו בשנות ה-30, ובשנית לאחר מלחמת העולם השנייה. בשל קביעות אלה ישנן כמה מדינות קבועות אשר אינן ידועות באמנות המודרנית בהם ויחד עם זאת יש להן ביתם קבוע. כל מדינה קובעת כיצד היא תנהל את הביתן שלה - ובדרך כלל מדינות בוחרות להציג אמן יחיד בביתן במהלך התערוכה, או מספר מועט של אמנים המציגים תערוכה סביב תמה אחת.


הביתן הישראלי תוכנן בשנת 1952 על ידי האדריכל זאב רכטר בסגנון הבינלאומי. במהלך השנים הוזנח המבנה ולא שופץ, דבר שהוביל להעלאת הכוונה להורסו. בעקבות מאבק ציבורי בשנים האחרונות, שוקם המבנה באופן חלקי.

[עריכה] קישורים חיצוניים