הצעת קלינטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הצעת קלינטון - קווים מנחים להסדר קבע בין ישראל לפלסטינים, שאותם הציע נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון בסוף שנת 2000.

הרקע להצעת קלינטון היה תחילתה של אינתיפאדת אל-אקצה, כישלון השיחות שנערכו בקמפ דייוויד זמן מה קודם לכן, הבחירות המתקרבות בישראל, הסקרים שהצביעו על תבוסה אפשרית לברק, וסיום תקופת כהונתו של קלינטון עצמו, שחפץ לסיים בהצלחה שמונה שנים של מאמצים בזירה המזרח תיכונית.

הצעות קלינטון כללו ויתור פלסטיני על זכות השיבה, ויתור ישראלי על ריבונות בהר הבית, אם כי הייתה אמורה להישאר בעלות סימלית ישראלית כלשהי באתר. חלוקת ירושלים והעיר העתיקה, והקמת מדינה פלסטינית עצמאית על מרבית השטחים למעט גושי ההתיישבות הגדולים, שיסופחו לישראל.

על אף שהצעות קלינטון עמדו בסתירה לעקרונות שלהן התחייב אהוד ברק במערכת הבחירות שלו כמו שלמות ירושלים והריבונות על הר הבית, הן זכו לרוב גדול בממשלה, כשרק השר רוני מילוא הודיע על התפטרותו בעקבות קבלתן.

הפלסטינים השיבו להצעות קלינטון בהתחמקות שפירושה המעשי היה סירוב. ניסיונות נוספים שנעשו בוועידה בטאבה להגיע לפשרה מוסכמת נענו בסירוב פלסטיני. בישראל טענו מתנגדיו הפוליטיים של ברק ששממשלתו חסרה רוב בציבור, בכנסת ובסקרים, ועוסקת במה שהוגדר בפיהם כ"מכירת חיסול".

הצעות קלינטון, למרות היותן קו מנחה בהצעות פשרה שונות בשנים האחרונות, לא מחייבות את ממשלות ישראל ועמדו בסתירה למדיניותו של אריאל שרון, מחליפו של ברק בראשות הממשלה.