מוזיאון השואה האמריקאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוזיאון לזכר השואה של ארצות הברית (United States Holocaust Memorial Museum) הינו מוסד לאומי הממוקם בקרבת המול בעיר וושינגטון בארצות הברית. המוזיאון אינו מהווה חלק ממכון סמית'וניאן. במוזיאון מתבצעת פעילות תיעוד, לימוד ופירוש ההיסטוריה של השואה והוא משמש כמפעל הנצחה למיליוני יהודים אירופאים ואחרים שנהרגו בזמן השואה תחת שלטון הנאצים.
המימון לפעילות המוזיאון מגיע בעיקר ממקורות פרטיים ומבמאי הסרטים היהודי סטיבן שפילברג. חלק מהמימון מגיע מממשלת ארצות הברית. הרחוב שבו ממוקם המוזיאון נקרא ראול ולנברג על שם הדיפלומט השבדי שהציל 100,000 יהודים בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה. בניין המוזיאון שוכן על אדמות שבעבר היו נחלת מחלקת החקלאות של ארצות הברית. שניים מבין שלושת המבנים השכנים ששכנו על אדמה זו הוחרבו על מנת לבנות את המוזיאון.
המוזיאון נבנה בעקבות חוק שעבר בקונגרס פה אחד בשנת 1980. הוא נפתח לראשונה לציבור באפריל 1993 לאחר שהנשיא ביל קלינטון וניצול השואה אלי ויזל הדליקו את הלהבה הנצחית באולם הזיכרון של המוזיאון במהלך טקס הקדשה קודר.
המתקנים במקום מכילים מספר תערוכות, יצירות אמנות, פרסומים וחפצים הקשורים בשואה. המוזיאון אוסף ומשמר עדויות מהשואה, מפיץ חומר חינוכי ומייצר תוכניות עבור הציבור. במוזיאון נערכים טקסי אזכרה שנתיים לזכר השואה.
תערוכה קבועה במוזיאון היא היסטוריה כרונולוגית של השואה. היא מתחילה ב 1933 עם עליית היטלר לשילטון ומסתיימת בשחרור מחנות הריכוז והקמת מדינת ישראל. התערוכה מתפרשת על פני שלוש קומות וסוקרת שנים שונות. הקומה הרביעית (תחילת התערוכה) סוקרת את השנים 1933-1940 ומתמקדת בהרחקת היהודים מהחברה וברצף האירועים שהוביל למלחמת העולם השנייה עד לפלישת גרמניה לפולין. הקומה השלישית סוקרת את השנים 1940 עד 1945 ומתמקדת במחנות הריכוז, במרכזי ההשמדה ובגטאות. הקומה השנייה מתמקדת בהתנגדות לנאצים, בהצלה, בשחרור ובשנים שלאחר המלחמה. בסוף התערוכה מוצג סרט מחזורי המציג עדות של ניצולי שואה.
כדי להיכנס לתערוכה הקבועה, המבקרים נדרשים להשיג אישור כניסה זמני. האישורים ניתנים ביום הביקור במוזיאון.
בנוסף, המוזיאון מכיל את משרדי ועדת המצפון [1], צוות חשיבה הממומן על ידי הממשלה וגורמים פרטיים, החוקר רצח עם במקומות שונים בעולם. הגוף היה המוביל בידע אודות רצח העם בדרפור שבסודאן וכן בנוגע לאזור הלום הקרבות של צ'צ'ניה ורוסיה, אזור שעשוי לפי הועדה להוליד פשעי רצח עם. אולם, הועדה אינה בעלת סמכות לקבוע מדיניות ומשרתת כגוף מייעץ בלבד לממשלת ארצות הברית ולמדינות אחרות המבקשות את שירותיה.

