יהושע כהן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושע כהן (1922 - 1986), מאנשי הלח"י, ממייסדי שדה בוקר, שומר ראשו של דוד בן גוריון ואיש חינוך.
יהושע כהן נולד ב-1922 בפתח תקווה, ולאחר מספר שנים עבר עם משפחתו לכפר סבא. בנערותו הצטרף לאצ"ל ואחר כך עבר עם הפורשים ללח"י. ב-1942, אחרי שהבריטים עצרו את רוב מפקדי הארגון והרגו את המפקד אברהם שטרן (יאיר), החזיק במשך כחצי שנה את שרידי הארגון, תוך שהוא מסתתר עם אשתו נחמה (נחה) בפרדסים, עד שברח יצחק שמיר מהכלא וקיבל את הפיקוד.
ב-1944 פיקד על ניסיון התנקשות בחיי הנציב העליון הרולד מקמייקל. אחר כך נעצר בידי הבריטים ונשלח למחנות המעצר באפריקה. עם קום המדינה שוחרר וחזר לארץ, ואז השתתף בפעולת ההתנקשות של אנשי הלח"י ברוזן פולקה ברנדוט, המתווך שבא לארץ מטעם האו"ם. בתקופה שלאחר קום המדינה התקשה להסתגל לחיים הלא-מחתרתיים, ועבד כפקיד בחברת "רסקו".
עם הקמת קיבוץ שדה בוקר ב-1952 הצטרף לקבוצה המייסדת יחד עם אשתו ובנו בן השלוש. הם התמודדו עם תנאי החיים הקשים ולמדו לנצל את משאבי הנגב ולהתמודד עם המחסור במים ובצרכי חיים בסיסיים נוספים. הוא אף עסק בביטחון היישוב ובקשר עם הבדואים שסביבו. כשבא דוד בן גוריון להתיישב בשדה בוקר מונה יהושע כהן כאחראי על אבטחתו, חרף עברו בלח"י. בהליכותיו הארוכות של בן גוריון בשבילים שסביב שדה בוקר, ליווה אותו יהושע כהן כשהוא נושא נשק ומקפיד להסתיר מעיני בן גוריון את כוחות האבטחה הנוספים שפעלו מסביבם. הם אף שוחחו ארוכות והפכו לידידים קרובים.
היה ממקימי בית ספר שדה בשדה בוקר, והשתתף בחפירות הארכיאולוגיות במצדה ובעבדת. אחרי מלחמת ששת הימים היה ממייסדי בית ספר שדה כפר עציון והפך לאיש חינוך. בשיחותיו עם בני נוער התמקד בעיקר בשלושה סיפורים של גבורה יהודית: מצדה, הגנת גוש עציון ונפילתו והעמידה היהודית בשואה. כשהוחלט על הנסיגה מסיני שבת רעב במחאה על ההחלטה.
נפטר בקיץ 1986, כשנה אחרי מות אשתו נחה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יאיר שלג, רוח מדבר, ההוצאה לאור של משרד הביטחון
- גלילה רון-פדר, אהבה בפרדסים, סדרת "ראשונים בארץ", הוצאת עם עובד ויד יצחק בן צבי
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יהושע כהן באתר בית ספר שדה שדה בוקר
- יהושע כהן באתר בית ספר שדה כפר עציון
- האיש שאהב את ארץ ישראל, הצופה, נובמבר 2006


