מהפכת סדום ועמורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מהפכת סדום ועמורה, ג'ון מרטין
הגדל
מהפכת סדום ועמורה, ג'ון מרטין

מהפכת סדום ועמורה הוא סיפור מקראי (בראשית פרקים יח-יט) ידוע על הריסתן של ארבע ערים בידי אלוהים.

תוכן עניינים

[עריכה] תוכן הסיפור

היו בתקופת המקרא חמישה יישובים, סדום, עמורה, אדמה, צבֹיים וצוער שחטאתם "כבדה מאוד" ועל כן מחליט האל להשמיד את הערים על יושביהם. חטאם לא נאמר בפירוש בסיפור, אך ניתן ללמוד שהם התאפיינו בפריצות מינית, והתעללות בכל זר שהגיע לעירם. בספר יחזקאל מובא שחטאת סדום הייתה בחוסר מתן צדקה.

ה' מגלה זאת לאברהם אבינו, אך הוא ממאן להשלים עם רוע הגזירה ומנהל משא ומתן מתיש עם אלוהיו על מנת שזה יניח לערים ולא יחריבם. טיעונו היה שאין להשמיד את הצדיקים עם הרשעים ("האף תספה צדיק עם רשע?") ושואל אותו האם יחריב את סדום אם יהיו בה 50 צדיקים. אלוהים עונה שלא. לאחר שלא נמצאים בה 50 צדיקים מוריד אברהם את המספר... וכך הלאה עד שהוא מגיע למספר עשר, שם הוא עוצר.

לאחר הדיון אלוהים מבקש מאברהם להוציא משם את לוט, בן אחיו, ומשפחתו שהתגוררו בסדום כדי שלא יפגעו בשל זעם השמיים. בבוא המלאכים לסדום, הפציר בהם לוט להתארח אצלו ואף כיבדם בסעודה נאה, אולם תושבי סדום שהשמועה על בוא האורחים הגיעה לאוזניהם החלו מתדפקים על דלת ביתו של לוט בדרישה להוציא אליהם את האורחים על מנת שיוכלו לאונסם ("ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה, הוציאֵם אלינו ונדעה אתם"). בכדי לצאת מכים המלאכים את אנשי סדום בעיוורון ומבקשים את לוט לאסוף את משפחתו ולהימלט משם. כך עושה לוט ובעוזבו את העיר החלו השמיים להמטיר "אש וגופרית" על סדום ועמורה ואלה נחרבו כליל. אשת לוט, שנתבקשה כמו יתר משפחתה, שלא להתבונן במעשה, הימרתה את פי ה' והפכה לנציב מלח.

יש אומרים כי סיפור זה מהווה את הבסיס הרעיוני לל"ו צדיקים, שכפי שאברהם מתווכח עם אלוהים על מספר הצדיקים לקיומו של עיר, כך יש צורך במספר צדיקים (ליתר דיוק 36 צדיקים) בשביל לקיים את העולם. אמנם, ה' מסכים להציל גם בעבור עשרה צדיקים, ולכן היו שסברו (כמו הרב יעקב מדן) שכאן הבסיס המקורי לחיוב ההלכתי במניין. אברהם מבקש תחילה עשרה אנשים לכל עיר, ובסוף עשר לכולן.

[עריכה] משמעות הסיפור

ישנן כמה אפשרויות להסביר את המטרה המחשבתית או המוסרית של הסיפור.

א. להראות את צדקת האל ואת חשיבות אמונת האדם בו

אלוהים מורה על גזירה הנראית ל"אדם הפשוט" (אברהם) כנוראית, אברהם מתווכח איתו ולבסוף מסתבר שאלוהים צודק למרות שהגזירה קשה. כמו כן מודגשת חשיבות אמונת האדם באלוהים לא רק במצוות הגדולות אלא גם בקטנות - הפיכת אשת לוט לנציב מלח על שהסתכלה לאחור.

ב. ללמד שהאדם צריך להפעיל ביקורת על מעשי ה'

למרות שמדובר בסדום, עיר שחטאתה גדולה מאוד, אברהם מתווכח עם ה' ומשתמש בביטויים חריפים: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט", "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע". בכך שה' מקבל את דרישתו ולא מגיב שעליו להכנע בפניו נלמד שהאדם צריך להפעיל את מוסריותו גם כלפי מעשי האל, בתנאי שהוא מאמין בו ובצדקתו (שופט כל הארץ).

דבר נוסף שאפשר ללמוד הוא מההשוואה לסיפור המבול שהינו כמו סדום ועמורה רק בקנה מידה גדול יותר - במקום הרס ערים זהו הרס העולם. גם כאן אלוהים משמיד את הרשעים ומציל את הצדיקים, אך כאן נח אינו מתווכח עם ה' ואינו מנסה להציל את דורו, בניגוד לאברהם.

אין דעה אחידה לגבי השאלה האם הסיפור הוא רק משל ותו לא, או שהוא מבוסס על אסון טבע שאכן ארע.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

  • גשר - מפעלים חינוכיים, פרויקט מקרא-גשר להוראת התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים: מקרא-גשר