MIM-23 הוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בטיל הוק; לערך העוסק בסרט, ראו הוק (סרט).
טיל הוק MIM-23A / 23B
פרטים טכנים
 שיגור טיל הוק
טעינת טילי הוק לכן השיגור(או הורדה)
מטרה מרכזית יירוט כלי טיס
יצרן תאגיד ריית'און ארצות הברית
כח הנעה מנוע רקטי של דלק מוצק
אורך 5.03 / 5.08 מטרים
קוטר 37 סנטימטרים
משקל 635 / 584 ק"ג
טווח 40 / 25 ק"מ
גובה מקסימלי 17.7 / 13.7 ק"מ
מהירות 2.5 מאך
מערכת הנחייה ביות חצי אקטיבי על ידי מכ"ם
ראש חץ קרבי 74 / 54 ק"ג
פתיחה באש אוטומטית או ידנית
מס' טילים 18 טילים מוכנים על כני שיגור לסוללה
גילוי מטרה מכ"ם רציף CWAR, פולסים PAR
זיהוי מטרה זיהוי עמית-טורף IFF, אופטי פסיבי TV
מעקב אחרי מטרה מכ"ם מאיר רב עצמה HIPIR, אופטי פסיבי TV
קצב אש 1 טיל כל שלוש שניות
חיישנים מבוססי מכ"ם: High-Powered Illuminator Radar (HIPIR), Continuous wave acquisition radar (CWAR). Pulse Acquisition Radar (PAR) and passive optical scan
נכנס לשירות בארצות הברית 1959
נכנס לשירות בישראל 1965
מחיר סוללה כ 25 מיליון דולר, כולל מכ"ם, משגר וטילים

MIM-23 Hawkאנגלית: נץ; ראשי תיבות של: Homing All the Way Killer; נהגה בעברית: "הוק") הינה מערכת הגנה אווירית (כלומר - נגד מטוסים) של טילי קרקע-אוויר חצי אקטיביים ליירוט כלי טיס בטווחים בינוניים, בגובה נמוך עד בינוני, מתוצרת חברת "ריית'און" בארצות הברית.

טיל ההוק הוא טיל חצי אקטיבי בזה שאין לטיל מכ"ם מעקב עצמאי משלו שמשדר וקולט אותות החוזרים מן המטרה. במערכת ההוק הבסיסית יש מכ"ם מעקב קרקעי שננעל על המטרה, עם הנעילה הוא "מאיר" את המטרה בגלי רדיו בעוצמה גבוהה. הטיל משוגר בכוון המטרה, ההדים החוזרים מן המטרה נקלטים במקלט הטיל ולפי המאפיינים השונים של ההדים, הטיל מתביית על המטרה, עוקב אחריה, ומתקדם לעברה עד להשמדתה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

פיתוח ולימוד הנושא של טילים מסוג ההוק החל למעשה בצבא ארצות הברית בשנת 1952, ניסוי ראשון של טיל ההוק היה ביוני 1956, המערכת הושלמה בשנת 1957, המערכת הופעל לראשונה בצבא ארצות הברית באוגוסט 1959. המערכת נפרשה בתנאי שדה על ידי חיל הנחתים האמריקני בשנת 1960.

השימוש במערכת הגנה אוירית זו היה ברוב מדינות נאט"ו, יפן ועוד מדינות מערביות ובהן ישראל 1965.

במהלך שנות השבעים זכה ההוק למגוון שדרוגים ושיפורים וסוללות הוק נמכרו אף לאיראן, בתקופה בה שלט השאח הפרסי הפרו-מערבי. אחרי נפילת השאח, הפסיקה ארצות הברית לספק מערכות נשק לאיראנים וכתוצאה מכך הצבא האיראני נאלץ להסתפק בסוללות ההוק המיושנות, בטילי נ"מ סובייטים ובאלתורים מקומיים המבוססים על מערכת ההוק.

גם בשנות ה-80 וה-90 הוכנסו שיפורים נרחבים לסוללת ההוק ולטילי ההוק.

[עריכה] הרקע המדיני לאספקת טילי ההוק לישראל

בשנות ה-50 של המאה ה-20 החל מירוץ חימוש בין ישראל ומצרים. ישראל הצטיידה בנשק צרפתי ומצרים ביצעה בשנת 1955 את עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית. מלחמת סיני בשנת 1956 אף האיצה את תהליך המירוץ.

ב־5 ביולי 1961 ישראל משגרת את שביט 2 טיל ראשון מתוצרתה. שיגור הטיל גרם לסערה במדינות ערב, ולהאצתו של מירוץ חימוש אזורי.

כשנה לאחר מכן, ב-23 ביולי 1962 שיגרה מצרים בהצלחה טילי קרקע-קרקע מתוצרתה ונשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הכריז שהטילים מסוגלים להגיע "דרומית לביירות".

באוגוסט 1962 נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי מודיע באיגרת לראש ממשלת ישראל על ההחלטה לספק לישראל סוללות טילים להגנה אוירית מסוג הוק.

ב־2 בספטמבר 1962 ארצות הברית מודיעה רשמית ופומבית על החלטתה לספק טילי הוק לישראל והדגש היה לאספקת טילים לצורך הגנה. אספקת טילי ההוק לישראל סימנה את תחילתו של עידן הצטיידות צה"ל בנשק אמריקאי ותום העידן הצרפתי.

[עריכה] ההוק בחיל האוויר הישראלי

טילי הוק על משגר נייד אלפא במוזיאון חיל האוויר.
הגדל
טילי הוק על משגר נייד אלפא במוזיאון חיל האוויר.

מערכת ההוק נקלטה בחיל האוויר הישראלי בשנת 1965 לשם קליטתם הוקמו בחיל האויר יחידות מיוחדות, יחידה כזו נקראה "יחידת טילי קרקע אויר" בקיצור יטק"א.
עם הקמתו של מערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי בשנת 1970 שולבו יחידות ההוק במערך זה ושמם שונה ל"יחידת טילי נ"מ" ובקיצור יטנ"מ.

הירי הקרבי הראשון של טיל הוק בעולם והפלה ראשונה בעולם של מטוס קרב היה בחיל האויר הישראלי: התקרית המצערת קרתה ב5 ביוני 1967 כאשר מטוס אוראגן ישראלי פגוע עשה את דרכו ישירות לכור הגרעיני בדימונה. הטייס הפגוע יורם הרפז לא הזדהה והופל על ידי סוללת טילי הוק שהגנה על הקריה למחקר גרעיני בדימונה.

במשך השנים הפילו סוללות ההוק 36 מטוסים ומסוקים במלחמות מלחמת ששת הימים, התשה, יום-הכיפורים ושלום הגליל.

במלחמת יום הכיפורים הצליחה סוללת טילי הוק להבעיר באר נפט בשדה נפט ימי באבו רודס שבסיני. הרקע לכך הייתה כוננות גבוהה לקראת תקיפה של מסוקים מצריים עם לוחמי קומנדו שהיו באזור. מכ"ם המעקב של הסוללה ננעל בטעות על מניפה של גנרטור בשדה הנפט שהיה בים, מאחר ומכשירי הסוללה הראו נתונים הדומים למסוק, נורה טיל על באר הנפט, הירי גרם לדלקה בבאר הנפט שבערה גם לאחר סיום המלחמה.

בעיצומה של מלחמת לבנון ביצעו הסורים גיחות צילום חוזרות ונשנות באמצעות מטוס מיג-25 שטס מעל דרום לבנון בגובה רב של 70 אלף רגל במהירות עצומה של 2.5 מאך. עקב הגובה הרב והמהירות הגבוהה, ניסיונות ליירוטו באמצעות מטוסי הקרב של החיל לא צלחו. במטה חיל האוויר החליטו לנסות להפיל את המטוס באמצעות ה-MIM-23 הוק, חרף העובדה שהמיג-25 טס בגובה גדול ב-15 אלף רגל מטווח הירי המירבי של ההוק שהוא 55 אלף רגל. בחודש אוגוסט יצא לדרך המבצע החשאי להפלת המיג-25 שקיבל את שם הקוד "גוזל". סוללות ההוק פרסו בצפון והמתינו לו. ב-12 באוגוסט הוא הופיע שוב אך מכ"ם ההוק לא הצליח לנעול עליו. סמ"ר פיני שפטר, טכנאי במילואים באחת הסוללות, יזם שינוי במערכת שנועד להגדיל את טווח הירי שלה. שפטר בנה התקן שאיפשר נעילה על מטוס, בגובה רב ובמהירות גבוהה. ההתקן, ששילב בתוכו אלמנטים אלקטרוניים ומכניים זמינים, שולב במערכת הבקרה של הסוללה, שתפקידה לנעול על המטרה. נתון הגובה הוזן למערכת באמצעות ידית מכנית. שבוע לאחר ההתקנה, נוסתה המערכת עם הרכיב החדש, אך הירי כשל. ב-31 באוגוסט, סמוך לשעה 7:25 בבוקר, שוב נצפה המיג-25 בשמי הצפון. עם קבלת הידיעה נכנסו בסוללת ההוק מיד לכוננות. תוך דקות, קיבלו הבקרים של הסוללה את נתוני הטיסה של המיג. הבקרים הצליחו לנעול על המטוס בעזרת ההתקן של שפטר ולאחר שקיבלו אישור ירי שיגרו שני טילי הוק לעבר המיג. המיג נפגע והחל לאבד גובה רב. זוג מטוסי F-15 ("בז") מטייסת 106 שהמתינו לרגע הפגיעה, שיגרו לעברו טילים נוספים והסיטו אותו מנתיבו. המטוס נפל ליד ג'וניה מצפון לביירות. לאחר ההפלה המוצלחת נמנעו הסורים מביצוע גיחות צילום נוספות באמצעות המיג-25 באיזור ההוא עד סוף המלחמה. השינוי המוצלח היתווסף לבסוף לכל סוללות ההוק. ראש להק ציוד דאז, תא"ל יצחק גבע, ציין את תיפקודו של שפטר כ"ביצוע למופת". מאוחר יותר קיבל על כך גם את פרס חיל האוויר.

במערך הנ"מ הישראלי משלימה מערכת ההוק במשימותיה את מערכת טילי הפטריוט.

במהלך השנים בוצעו בישראל שינויים טכניים רבים במערכות ההוק וכן התאמתם לצרכי חיל האויר. עם הזמן נערכו גם שינויים אמריקאים בטילים ובמכשירי הבקרה, ועקב כך שודרגו גם כל מערכות ההוק גם בישראל.

ההוק מוצג במצעד יום העצמאות בתל אביב, 1965
הגדל
ההוק מוצג במצעד יום העצמאות בתל אביב, 1965

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: MIM-23 הוק