חסידות חב"ד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות חב"ד היא חסידות גדולה, הפרושה ברחבי תבל, והיא החסידות הגדולה בישראל, לצד חסידות גור.
השם חב"ד הוא ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת", (הספירות העליונות שבקבלה) ונבחר על-ידי מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, שנקרא בפי חסידי חב"ד אדמו"ר הזקן וגם בעל התניא והשו"ע.
תוכן עניינים |
[עריכה] ייסוד חסידות חב"ד
מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, נולד בשנת תק"ה (1745). היה תלמידם של המגיד ממזריץ' ורבי מנחם מנדל מויטבסק. עם נסיעתו של האחרון לארץ ישראל מילא את מקומו, והוא בן 30 בלבד. הנהיג את התנועה החסידית ביד רמה. בין תלמידיו של המגיד ממזריץ' הוחלט לחלק את האזורים השונים ברוסיה, פולניה, ליטא והסביבה כדי להפיץ את תורת החסידות שייסד הבעש"ט ועליו הוטל לקחת את אזור ליטא, מכיון ששם הייתה התנגדות מאוד חזקה וראו בו כמתאים ביותר. הוא אכן הצליח מאוד ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות. בעקבות כך גדלה ההתנגדות לתנועת החסידות (תקמ"א - 1781), ובראשה עמד "הגאון מוילנה". בין הפעולות שנקט בכדי להשקיט את המחלוקות, הוא נפגש עם גדולי ה'מתנגדים' בכדי לשכנעם באמיתות החסידות. כך גם ביקש מייסד חב"ד להפגש עם "הגאון מוילנא", אבל הוא סירב לראות את פניו. הגאון אף יצא מהעיר לשלושה ימים באותה עת, מכיוון שראשי הקהילה הפצירו בו לקיים את הפגישה. לפי המסופר הוא אף אמר עליהם בעקבות הדיווחים מקהילת שקלוב: "המשפחה הנ"ל המה אפיקורסים ומורידים ולא מעלים", אך לאחר מותו נפגש בכיר תלמידיו, רבי חיים מוולוז'ין, עם רבי שניאור זלמן מלאדי ומאוחר יותר אף הסכים וקיבל את התזה של החסידות בעניין הצמצום אינו כפשוטו.
בשנת תקנ"ז (1797) נדפס בסלאויטה ספר החסידות הסמי-קבלי של רבי שניאור זלמן, ה"תניא". שמו המקורי של הספר, "ספרן של בינונים", מרמז על תפיסתו. בספר הואדרה דמות הצדיק על חשבון המוני העם "שנשמתם יונקת את כוחה מנשמת הצדיק" וניתנה למעשה לגיטימציה רעיונית-קבלית לסמכותו ומרכזיותו של האדמו"ר בקהילה. רבי חיים מוולוז'ין כתב ספר מענה לספר התניא בשם "נפש החיים" ובו הוא מסביר את עקרונות הקבלה, באופן שהוא מבטל את דמות הצדיק ואת המבנה ההיררכי המובנה בחסידות, ומתחיל בכך שהוא טוען שכל אדם נברא בצלם אלוהים, ולכן לכל אדם יש כוחות קוסמיים להוסיף כוח בפמליה של מעלה, בלא צורך בתיווך של כל אדם אחר.
בעקבות הדפסת ספר התניא נשלחה לקהילות היהודיות אגרת מיוחדת בשמו של הגאון מוילנה ובה הוראה "להודפם ולרודפם בכל מיני רדיפות עד מקום שיד ישראל מגעת". כעת הוסרו הכפפות, ונעשה שימוש גם בנשק של הלשנה והסגרה לשלטונות, כאשר חסידי חב"ד מוקעים כמתנגדי השלטון. ואכן, כעשרים ממנהיגי חב"ד עם מייסד חסידות חב"ד נאסרו והושמו בכלא הרוסי. לאחר שהוברר שהייתה זאת עלילת שוא, שוחרר הרבי מהכלא, ואת יום שיחרורו, בי"ט בכסלו, חוגגים חסידי חב"ד - עד היום - את חג הגאולה.
[עריכה] רשימת אדמו"רי חב"ד
על פי השמות הנהוגים בחסידות חב"ד
- אדמו"ר הזקן – רבי שניאור זלמן מלאדי (4 בספטמבר 1745 - 27 בדצמבר 1812) (ח"י אלול תק"ה - כ"ד טבת תקע"ג)
- אדמו"ר האמצעי – רבי דוב בר שניאורסון (24 בנובמבר 1773 - 28 בנובמבר 1827) (ט' כסלו תקל"ד - ט' כסלו תקפ"ח)
- אדמו"ר הצמח צדק – רבי מנחם מנדל שניאורסון (20 בספטמבר 1789 - 29 במרץ 1866) (כ"ט באלול תקמ"ט - י"ג בניסן תרכ"ו)
- אדמו"ר המהר"ש – רבי שמואל שניאורסון (11 במאי 1834 - 26 בספטמבר 1882) (ב' אייר תקצ"ד - י"ג תשרי תרמ"ג)
- אדמו"ר הרש"ב – רבי שלום דובער שניאורסון (5 בנובמבר 1860 - 21 במרץ 1920) (כ' חשון תרכ"א - ב' בניסן תר"ף)
- אדמו"ר הריי"ץ – רבי יוסף יצחק שניאורסון (21 ביוני 1880 - 28 בינואר 1950) (י"ב תמוז תר"מ - י' בשבט תש"י)
- הרבי – רבי מנחם מנדל שניאורסון (18 באפריל 1902 - 12 ביוני 1994) (י"א ניסן תרס"ב - ג' תמוז תשנ"ד)
[עריכה] הנהגת חסידות חב"ד בדורות האחרונים
בראשם של חסידי חב"ד עמד במשך שנים רבות, החל משנת 1951, רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי לשושלת חב"ד מאז היווסדה, הידוע בכינוי "הרבי מלובביץ'". מאז עלותו על כס הנשיאות, התרחבה והתפתחה החסידות עשרת מונים מבעבר, והפעילות הפכה להיות חובקת עולם. הרבי הביא לעבודה ועשיה של קירוב לבבות, בשליחת אלפי שלוחים הפזורים ברחבי תבל. גם את לימוד התורה ניתן לראות כתחום עליו שם הרבי דגש. דבר התורה שהיה נותן נקרא בפיהם "שיחה". הרבי נפטר בשנת 1994. פטירתו היכתה בהלם את חסידיו, שחלקם ראו בו משיח ומיעוטם סבור כי הוא עדיין "חי ממש". בשנת 1996 פרסמה "מועצת הרבנים של אמריקה" גילוי דעת שבו הוקיעה את המשיחיות של חב"ד. כתגובה לכך פירסם הרב אהרן סולוביצ'יק מכתב שבו הוא אומר שהאמונה שהרבי הוא המשיח העתיד להתגלות אינה מהווה כפירה.
בשל אמונת חלק מהחסידים שהרבי מלובביטש "משיח", כונתה חסידות חב"ד בפי מנהיג הליטאים, הרב שך, "הכת הקרובה ביותר ליהדות". בעת שהרב שך יצא חוצץ נגד המשיחיות של חב"ד, בשנת 1988, עוד לא הגיע פולחן המשיח סביב הרבי לרמה שבה הגיע בשנים שלפני פטירתו. בערוב ימי הרבי, בזמן מחלתו, הפכה הקבוצה המאמינה במשיחיותו לדומיננטית [1]. הרבי עצמו התבטא בחריפות כנגד עיסוק פומבי במשיחיותו וגרס שעניין זה מרבה מחלוקת שלא לצורך [2]. את עצם היותו משיח הוא לא אישר ולא שלל.
בחב"ד כמו בעולם כולו ידעו תמיד שמילה או הבטחה שניתנה על ידי הרבי היא קודש ואמיתית. כמו כל הברכות שהתקיימו ישנה גם את הבטחתו של הרבי שדורנו הוא דור אחרון של הגלות וראשון של הגאולה.
אחר מותו של הרבי התפלגה חב"ד לשתי קבוצות. קבוצה מתונה שהשלימה עם מותו וקבוצה "משיחיסטית" המכנה את הרבי "מלך המשיח שליט"א" ומצפה להתגלותו המהירה.
גם היום פונים החסידים אל הרבי באמצעות כתיבה ו"השתטחות" על קברו, בכל דבר רציני בחיים, כגון נישואין, בעיות רפואיות, עבודה, מקום מגורים וכדומה. תוך התחזקות במילוי הוראותיו הרבות.
מאחר שנהוג בכל תנועה חסידית שהרבי הוא האישיות הדומיננטית והרוח החיה של התנועה, שעל פיו ישק כל דבר, העובדה שחסידי חב"ד לא מינו אדמו"ר חדש מעידה על השבר הגדול, או על האמונה הגדולה, של תנועה זו. גם בחסידות ברסלב, לאחר מותו של רבי נחמן, לא הוכרז לו יורש, ועד היום הוא נותר האדמו"ר של תנועה זו, אלא ששם, אין עוררין על עובדת מותו. לאי מינוי היורש תרמה גם העובדה שלרבי לא היו ילדים ולא היה לו לפיכך ממשיך טבעי.
חסידי חב"ד נוהגים לומר, ש"מורשתו" של הרבי עדיין נר לרגליהם, והם חשים בהמשך מנהיגותו.
[עריכה] מאפייני חסידות חב"ד
מרכזה של חסידות חב"ד הוא כיום בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית, מקום מגוריו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון, מנהיגה האחרון של חסידות חב"ד. בית המדרש המרכזי שלהם נקרא 770 (מספר הבית שבו שוכן בית המדרש), או "בית חיינו". ספר התניא הינו הליבה של התנועה החסידית. החסידים לומדים בו מידי יום, ואף מדפיסים אותו במהדורות רבות ככל האפשר.
מאפיין חשוב של חב"ד הוא המעורבות הרבה שלהם בחיי הציבור, והניסיון להפיץ את התורה לכל קצווי תבל. כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא נציגות של תנועה זו, הקרויה "בית חב"ד". חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר. התנועה דוגלת בשימוש בטכנולוגיה מודרנית, כשידורי לווין או אתרי אינטרנט, כמו גם שימוש במסעי פירסום חוצות נרחבים להפצת המסר שלהם.
חסידי חב"ד מעורים בציבור הכללי יותר מאשר חרדים אחרים, ולפיכך חסידות זו נחשבת לפתוחה.
[עריכה] חב"ד ופוליטיקה
בעברה הרחוק הייתה חב"ד אחת המתנגדות הגדולות לציונות, אולם הרבי האחרון היה תומך נלהב בהתיישבות בארץ ישראל, בצה"ל, ובמנהיגי המדינה, אם כי ההתנגדות לציונות נותרה כשהייתה. תמיכה זו של חב"ד עוררה עליה את חמתה של חסידות סאטמר.
בסוגיית ההתיישבות ביש"ע הציגה חב"ד קו ניצי עקבי, שסיבתו המוצהרת היא פיקוח נפש ולא אידיאולוגיה לאומית. אולם כשאריאל שרון ביקש מהרבי שישלח את חסידיו להתיישב בחברון ובמקומות נוספים, סירב הרבי בטענה כי אין הוא יכול להורות לאנשים ללכת לגור במקומות מהם עלולה ממשלת ישראל לגרשם.
כתנועה א-פוליטית נמנעה חב"ד מלהתערב באופן רשמי בבחירות לכנסת. יוצאים מן הכלל היו שתי מערכות בחירות: מערכת הבחירות של 1988, אז הורה הרבי לחסידיו להצביע לאגודת ישראל מאחר שהרב שך מייסד התנועה המתחרה דגל התורה התנגד לחב"ד באופן מוצהר וחלק מהסיבה לפילוג בין אגודת ישראל לדגל התורה היה המאבק בחב"ד. ובבחירות בשנת 1996, שבהן נבחר בנימין נתניהו לראשות ממשלת ישראל. בבחירות אלו חב"ד יצאה מגידרה בשל עמדתה שראתה בהסכמי אוסלו סכנה מדינית, טבעה את הסיסמה "נתניהו. זה טוב ליהודים", ותמכה וסייעה לבחירת נתניהו לראשות הממשלה. מעורבות של תנועה שהייתה אמורה להיות א-פוליטית, עוררה את קצפם של תומכי העבודה והשמאל, בפרט לנוכח המעורבות של המיליונר האוסטרלי גוטניק, יהלומן חסיד חב"ד, שמימן את הקמפיין.
[עריכה] מתורת חב"ד
[עריכה] האלוהות בכל מקום
הגותה של חב"ד יונקת הרבה מהקבלה, אחד המאפיינים שלה, הוא הפתיחות שלה כלפי העולם הרחב, והביטחון שהיא מפגינה, באשר היא מאמינה במציאות האלוהות בכל תופעה ודבר, באשר אלוהים ממלא כל עולמות וסובב כל עולמות. בעקבות תפיסה זו והנסיון ללקט ניצוצות קדושה, נציגי חב"ד מגיעים לכל מקום בעולם, ומנסים ל"קדשו".
[עריכה] מרכזיות הצדיק בקהילה
הצדיקים הם הראש והמוח של ההמון, וההמון יונק כוחו ודבק דרכם בחכמה העליונה של האלוהות. או בלשונו של בעל התניא:
| "הצדיקים המועטים שנשתלים בכל דור, הם ראשי אלפי ישראל והם בבחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארצות... ויניקתם וחיותם של נפש רוח ונשמה של עמי הארצות הם מנפש רוח ונשמה של ראשי בני ישראל שבדורם... ועל ידי הדביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש ורוח ונשמה של עמי הארצות ומיוחדות במהותם הראשון ושרשם בחכמה עילאה" | ||
| -- תניא פרק ב | ||
בעקבות רעיון זה האדמו"ר תופס מקום מרכזי בקהילה, ובכל דבר שהחסיד רוצה לעשות הוא מתייעץ עם האדמו"ר (ביטוי שמבטא קשר זה, ראשי תיבות של אדוננו מורנו ורבנו). ולא רק בעניניים פרקטיים. אלא יש ערך לעצם הדבקות הנפשית בצדיק, ולכן נוסד בחב"ד המנהג לעבור לפני הרבי ולקבל ברכה ודולר. כמו גם המנהג, שהרבי בימים נוראים מתפלל על שק שבו בקשות החסידים. בנוסף לכך היו מפגשים המוניים עם הרבי שנקראו התוועדויות.
[עריכה] אליגוריה של התורה
מאפיין נוסף, הוא הפירוש האליגורי שניתן לחלקים מסוימים בתורה (אך לא למצוות התורה), ולכן כאשר לא מדובר באלגוריה הם נוהגים לציין "בפשטות" או "ממש". כך על פי פתגם ששגור על לשון נשיאי חב"ד, עשה כאן ארץ ישראל - יהודי צריך ויכול ליצור את המעלה של ארץ ישראל בכל מקום, ולכן בכדי לקיים את מצוות ישוב הארץ אין צורך לגור בארץ ישראל עצמה, כי הרי בכל מקום שלומדים תורה, באה ארץ ישראל ואוירה חופף על הלומד.
על פי תפיסת חב"ד, מלך המשיח בשלב הראשוני שהוא 'בחזקת משיח' (רמב"ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא,א) אינו צריך להיות מלך ממשי של עם ישראל, או מנהיג פוליטי, ואיננו צריך להלחם את מלחמות ישראל באופן פיסי, כפי שקובע הרמב"ם, אלא הוא יכול להיות מנהיג רוחני, שעושה מלחמות רוחניות עם "צבא" של טנקי מצוה שיוצאים לחוצות הערים ללחום ביצר הרע, על ידי זיכוי יהודים במצוות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רבי שניאור זלמן מלאדי, ספר התניא,אגרות קודש
- הרב יואל כהן, מחשבת החסידות
- הרב סימון יעקובסון, הדרך לחיים של משמעות
- וילנסקי, חסידים ומתנגדים, עמ' 64.
- ספרי תולדות אדמו"רי חב"ד - חנוך גליצנשטיין
- ימי מלך - הרב מרדכי מנשה לאופר
- רבותינו נשיאינו- יוסף יצחק קמינצקי
- ליובאוויטש וחייליה - רפאל כהן
- תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית - שלום דובער לוין
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חיפוש בתי חב"ד בעולם בעברית או באנגלית.
- האתר של צעירי חב"ד בישראל - אתר הרישמי של חב"ד בישראל
- אתר הבית של חב"ד העולמית (באנגלית)
- ויקי חב"ד
אתרי חדשות חב"דיים:
- COL חב"ד אונליין - אתר החדשות הגדול ביותר בחב"ד
- חב"ד אינפו - אתר חדשות של חב"ד
- שטורעם אתר חדשות ומאמרי הגות חב"דיים
- חדשות חב"ד מתוך פורטל חב"ד


