אברהם שטרן (יאיר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם שטרן ("יאיר") (23 בדצמבר, 1907 - 12 בפברואר, 1942), לוחם מחתרת ומשורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חירות ישראל" (לח"י). נודע גם בשם "יאיר", שהיה כינויו המחתרתי.
אברהם שטרן נולד בסובלק שבפולין בי"ח בטבת תרס"ח. אביו מרדכי היה רופא שיניים ואמו לאה (בתו של רפאל גרושקין ממשכילי ליטא) הייתה מיילדת. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, עזבה האם עם בניה את העיירה ועברה לרוסיה. עם תום המלחמה השאירה אותו האם בידי קרובים כדי שימשיך את לימודיו, וחזרה לסובלקי. אחרי המהפכה הבולשביקית התחיל שטרן לנדוד חזרה לסובלקי, שם המשיך ללמוד בגימנסיה העברית, וקיבל על עצמו את ראשות סניף הצופים. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1925, למד לימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את לימודיו בהצטיינות.
שטרן השתתף בהגנת ירושלים ב"מאורעות תרפ"ט" (1929). החל מ-1931 נמנה עם מפקדיה הבכירים של "ההגנה הלאומית". הוא היה ממייסדי "ארגון צבאי לאומי" (אצ"ל), עליו פיקד דוד רזיאל, והיה מזכיר המפקדה. שטרן יזם את רעיון תחנת השידור החשאית של האצ"ל.
[עריכה] תוכנית "40 האלף"
יאיר יצא בשליחות לפולין במטרה לקדם את תוכנית "40 האלף" שלו. התוכנית הייתה להשתלט על ארץ ישראל בכוח ולגרש את הבריטים מהארץ באמצעות סיוע מפולין, ואימון 40 אלף לוחמים יהודים, שיעלו לארץ ישראל בעזרת ספינות ההעפלה, במטרה להשתלט בלילה אחד על כל הצירים המרכזיים בארץ ישראל.
בשם התוכנית החל שטרן :
- להקים את התאים החשאיים של האצ"ל בתוך תנועת בית"ר.
- לארגן קורסים בהדרכת קצינים פולנים להכשרות צבאיות.
- לרכוש נשק פולני ולהבריח אותו ארצה.
- הוא הקים שני עיתונים:
- "די טאט" (המעש, בפולנית) - עיתון יומי רשמי של הארגון הצבאי הלאומי,
- "ירושלימה ויזוולינה" (ירושלים המשוחררת, בפולנית) - ירחון פולני עבור חוגים מתבוללים, שעד אז היו רחוקים מציונות בכלל.
התוכנית העלתה ויכוחים בתוך תנועת בית"ר, שם התלוננו בכירים על כך שהנוער מקשיב לשליחי האצ"ל ולא להם. זאב ז'בוטינסקי נקרא להתערב, ופסק לטובת בית"ר. יאיר לא היה מרוצה מההחלטה, שעלולה הייתה לכבול את הארגון. דוד רזיאל נטה אחר יאיר, בעד עצמאות של הגוף הלוחם.
התוכנית הופסקה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה.
[עריכה] תקופת המלחמה
ערב המלחמה, כל מפקדת האצ"ל נאסרה (דוד רזיאל נתפס מוקדם יותר). עם תחילת המלחמה, החליט רזיאל, בתמיכת זאב ז'בוטינסקי, להפסיק לאלתר כל פעילות צבאית כנגד הבריטים, ושינה את יעד הארגון ללחימה בגרמנים. ויכוח התחיל במפקדה, שחלק מחבריה ראו צעד זה כבגידה. יאיר הוביל את ה"מרד". ב-1940 פרש מהאצ"ל, וייסד את ארגון לח"י (הארגון נקרא הלח"י רק לאחר מות יאיר, עד אז שמו היה "ארגון הצבאי לאומי בישראל"), לאחר שסירב להפסיק את המאבק בבריטים, כהחלטת זאב ז'בוטינסקי ומפקדי האצ"ל.
בירחונו, "במחתרת", פירסם שטרן את מצעו האידאולוגי. הוא הטיל ספק ביכולתן של בעלות הברית לנצח במלחמת העולם השנייה, וטען שיש ליצור מגע עם האיטלקים והגרמנים כדי שיתמכו בהקמת מדינה יהודית. הוא סבר שיהיה להם עניין בהוצאת היהודים מאירופה לארץ ישראל ובערעור מעמד בריטניה בארץ.
שטרן עודד את אנשיו ליצור קשר עם שלטונות גרמניה, במטרה ליצור שיתוף פעולה שיציל את יהודי אירופה. שטרן האמין, שהגרמנים היו מעדיפים לסלק את היהודים לארץ ישראל מאשר לרדוף אותם, אך בעקבות ההסגר הבריטי, אין הם יכולים. תפיסה זו התבססה על העובדה ששלטונות פולין עזרו לתאי האצ"ל לעבור הכשרה צבאית בשטחם ובהסכמתם, בתקווה שהקמת מדינה יהודית, תגרום ליהודי פולין להגר משם. היה מפגש עם נציג של שלטונות גרמניה אך דבר לא יצא ממנו.
שטרן הסתתר בדירת הגג של טובה ומשה סבוראי ברחוב מזרחי מספר 8 בשכונת פלורנטין בתל אביב, ובכ"ה בשבט תש"ב (12 בפברואר 1942) נתפס על-ידי המשטרה הבריטית, נכבל לכסאו, ובעודו קשור, ללא משפט או שימוע, נרצח בדם קר בידי המפקח ג'פרי מורטון, בטענה כי ניסה להימלט - טענה שהתבררה כשקרית. שם הרחוב בו נמצאת הדירה שונה בהמשך לשמו של יאיר. כיום נקרא המקום "בית יאיר" והוא משמש כמוזיאון אודיו-ויזואלי על תולדות הלח"י.
לאחר מותו נולד בנו, יאיר שטרן, ששימש תקופה מסוימת כמנהל הטלויזיה הישראלית.
שיריו יצאו לאור בשנת 1950 בספר "ספר השירים של אברהם שטרן המכונה יאיר", ושוב בשנת 1958 בספר "בדמיי לעד תחיי: שירים". מכתביו לאשתו רוני יצאו לאור בשנת 2000 בעריכת אהרן אמיר, בספר "מכתבים לרוני". שטרן חיבר ביחד עם דוד רזיאל את הספר "האקדח" - מדריך לשימוש והפעלה נכונים של האקדח, הספר חובר תחת השם הבדוי "ד. ראש" המהווה את ראשי התיבות של שני כותביו. עד לפרישתו מהאצ"ל היה שירו "חיילים אלמונים", את הלחן חיברה אשתו רוני, המנון האצ"ל, ולאחר מכן הפך להמנון הלח"י.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יוסף נדבה, אברהם שטרן (יאיר) - מחולל מחתרת לח"י
- יפה נקר, אברהם שטרן ("יאיר") - 60 שנה להירצחו
- אברהם שטרן "יאיר" - מסלול חיים באתר "לחיות את ההיסטוריה".
- מילות השיר "חיילים אלמונים", באתר MP3Music


