ניסוי פילדלפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הספינה USS Eldridge
הגדל
הספינה USS Eldridge

ניסוי פילדלפיה הוא כינוי שניתן לניסוי סודי שערך לכאורה הצי האמריקאי בשנת 1943. כונה גם "פרויקט קשת בענן". מטרת הניסוי הייתה בחינת השפעת שדה מגנטי בעוצמה חזקה על כלי שייט מאויישים.

הצי האמריקאי מכחיש את קיומו של ניסוי זה עד היום. רוב החוקרים והמומחים טוענים שמדובר באגדה אורבנית, אף כי יש מומחים הסוברים כי יש אפשרות שהניסוי אכן נערך. בין אם הניסוי התרחש אם לאו, יש לו חלק בתאורית הקונספירציה.

תוכן עניינים

[עריכה] מהלך הניסוי

שימו לב שלתיאור הניסוי המובא כאן אין כל אישור רשמי.

על פי הטענה, הניסוי נערך על ידי אדם בשם ד"ר פרנקלין רינו (או ריינהרט) כיישום צבאי של תאורית השדה המאוחד של אלברט איינשטיין. לפי תאוריה זו ישנו קשר בין הכח האלקטרומגנטי לבין כח הכבידה, וע"פ הטענה היישום היה הטיה של קרני האור (על ידי הפעלת שדות מגנטיים חזקים), שגורמת לעצם להפוך לבלתי נראה.

על הספינה USS Eldridge הורכבו אורנה שהפעלתם בניסוי בפילדלפיה ב-22 ביולי 1943 גרמה לספינה כמעט להיעלם מעין, למעט מעט ערפל ירקרק: הצופים שנשארו על רציף המעגן ראו רק את השקע שהשאירה הספינה בים, אך לא את הספינה עצמה. לאחר הניסוי התלוננו חברי צוות שונים על בחילות. בהמשך שינה הצי את מטרת הניסוי - להעלים את הספינה מהרדאר בלבד, ולא מהעין הבלתי מזוינת.

הציוד כויל מחדש והניסוי נמשך ב-28 באוקטובר. הפעם הספינה נעלמה לחלוטין ולפי דיווחים נצפתה בבסיס הצי בנורפוק - מרחק של 600 ק"מ מפילדלפיה. לאחר כמה דקות חזרה הספינה והופיעה בפילדלפיה - מקרה של טלפורטציה בלתי מתוכננת.

ההשפעה הפיזיולוגית של הניסוי על חברי הצוות הייתה חמורה. רובם חלו מאד, חלקם סבלו ממחלת נפש בעקבות הניסוי, דומה לסכיזופרניה. חברי צוות אחרים נעלמו וחמישה הותכו לגוף הספינה. פקידי הצי המבוהלים ביטלו את הניסוי וכל חברי הצוות שוחררו משירות. בכמה מקרים נערכה שטיפת מוח לחלק מחברי הצוות כדי שישכחו פרטים על הניסוי.

[עריכה] פירסום הניסוי

כאמור שום גורם רשמי לא אישר מעולם את קיום הניסוי או שיחרר תוצאות שלו. הסיפור על הניסוי התפרסם בדרך עקלקלה: ב-1956 קיבל מוריס ג'סאפ, אסטרונום חובב ומחבר ספר על עב"מים, מכתב מאדם שהזדהה כ"קרלוס מיגל איינדה", ובו סיפר על ניסוי פילדלפיה. ג'סאפ שלח לו גלויה וביקש פרטים נוספים, וזו נענתה רק לאחר כמה חודשים על ידי אדם שהזדהה כ"קארל מ. אלן" ובה כתב שאינו יכול לתת את הפרטים שג'סאפ ביקש, אך רמז שיתכן שיוכל להזכר בהם על ידי שימוש בהיפנוזה. ג'סאפ החליט להפסיק את ההתכתבות.

ב-1957 יצרו אנשי משרד של הצי בוושינגטון קשר עם ג'סאפ לאחר שקיבלו בדואר עותק של סיפרו על עב"מים עם הערות שוליים שכתבו שלושה אנשים בדיו בשלושה צבעים שונים. בהערות הוזכר גם ניסוי פילדלפיה. לפי כתב היד זיהה ג'סאפ את אחד הכותבים כ-אלן/איינדה. אחרים טענו שלמעשה אדם אחד כתב את ההערות והשתמש בשלושה עטים.

ג'סאפ ניסה להתפרנס מהסיפור והוציא לאור ספר נוסף שלא צלח. אשתו עזבה אותו ב-1958 והוא התאבד ב-1959.

[עריכה] הויכוח על סיפור הניסוי

חוקרים רבים מפקפקים ומזלזלים בסיפור על ניסוי פילדלפיה ומצביעים על כמה בעיות רציניות בסיפור. ראשית, אמינות הסיפור לקויה מאד. כל האינפורמציה הידועה מגיעה מאדם אחד שאיש לא פגש ואין לה כל עדות תומכת מאף אחד אחר.

ב-1980 פרסם רוברט גרמן מאמר ובו טען שקרלוס איינדה/קארל אלן הוא אדם בשם קארל מרדית' אלן מפנסילווניה, אינטליגנטי מאוד אך לוקה במחלת נפש שכנראה המציא את הסיפור על ניסוי פילדלפיה כתוצאה ממחלתו. בין אם הייתה זו הזיה או בדיחה, לא סביר שמשהו מהסיפור מבוסס על מציאות.

הצד המדעי של הניסוי בעייתי עוד יותר. איינשטיין כלל לא סיים את פיתוח תורת השדה המאוחד, למרות שעבד על חלקים שלה עד מותו ב-1955. הבנה מאוחרת, רחבה יותר, של הפיזיקה הקשורה לכך, מראה שקו המחשבה שלו היה שגוי. עד היום לא הצליחו תורות שדה מאוחד שונות לאחד את כח הכבידה עם האלקטרומגנטיות. לא ידוע מנגנון שבו יכולים שדות מגנטיים או חשמליים (בשום עוצמה) לכופף או להטות קרני רדאר, שכן הן מורכבות מפוטונים חסרי מטען חשמלי או מגנטי. לפיכך הרעיון שהצי יבנה ניסוי חסר כל ביסוס תאורטי הוא מאוד בלתי סביר.

אפשרות אחרת היא שהדיווחים על הניסוי שגויים בגלל חוסר ההבנה של המדווח. גם השערה זו לא סבירה — תיאור המערכת, המשתמשת בכח הכבידה להטיית קרני אור, אפשרי בעיקרון. הבעיה היא שהמסה הדרושה לכך גדולה בהרבה ממסת השמש.

גם בלוח הזמנים של הסיפור יש סתירות. USS Aldridge נכנסה לשירות פעיל רק ב-27 באוגוסט 1943 והייתה בנמל בניו יורק עד ספטמבר. באוקטובר הייתה הספינה בהפלגת בכורה בבהאמה ומן הסתם לא יכלה להיות בפילדלפיה באותו זמן. ותיקי הספינה אמרו בכינוס ב-1999 שהספינה מעולם לא עגנה בפילדלפיה.

כאמור, הצי האמריקאי מכחיש את כל סיפור הניסוי, אבל תומכי תאוריות קונספירציה משתכנעים מכך שהסיפור דווקא נכון.

[עריכה] השפעות תרבותיות

בשנות השישים והשבעים צוטט סיפור הניסוי במספר מקורות, ונעשו שני סרטים בהשראתו - ניסוי פילדלפיה (1984) וניסוי פילדלפיה 2 (1993). באחד מפרקי "תיקים באפלה" מתייחסים לספינה שהסגל שלה מזדקן במהירות ומאלדר מאמין שיש לכך קשר לניסוי פילדלפיה. באמצע שנות ה 90, שיחררה חברת Westwood את משחק המחשב הידוע Red Alert. זהו משחק אסטרטגיה צבאית ובו משחקים 2 כוחות - כוחות הברית והכוחות הסובייטים של בריה"מ. לרשות כוחות הברית היה נשק מיוחד בשם "כרונוספירה" ובעזרת נשק זה ניתן היה להעלים עצם מסויים ולגרום לו להופיע במקום אחר. יוצרי המשחק טענו שהרעיון לאמצעי זה היה בהשראת ניסוי פילדלפיה.