בוככוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בוככוס או בוקכוס (Bocchus) היה מלך מאוריטניה בסוף המאה ה-2 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-1 לפנה"ס. כחמיו של יוגורטה שיחק בוככוס תפקיד חשוב במהלכה של מלחמת יוגורטה שנערכה בין הרפובליקה הרומית לבין ממלכת נומידיה.

עם פרוץ מלחמת יוגורטה ניסה בוככוס לכרות ברית עם הרפובליקה הרומית נגד יוגורטה, אולם בשנת 111 לפנה"ס נדחתה הצעתו על ידי הסנאט הרומי והוא החליט לתמוך בחתנו. בשנת 108 חתם בוככוס על הסכם עם יוגורטה והחל להתכונן למלחמה ברומא.

לאחר שהמצביא הרומי קוינטוס קיקיליוס מטלוס הביס את כוחותיו של יוגורטה בקפסא, ברח זה לבוככוס והתקבל שם בזרועות פתוחות. לפי המקורות, במקביל למהלכיו הצבאים ותמיכתו בחתנו, שיחק בוככוס משחק כפול לאורך כל המלחמה וניהל משא ומתן מתמשך עם רומא. תאודור מומזן מדגיש את אי אמינותו של בוככוס ואת היחס החשדני שהפגינו אליו שני הצדדים.

בשנת 106 לפנה"ס ערך גאיוס מריוס, המצביא החדש של הצבא הרומי, מסע מלחמה לעבר מבצר נהר המולכט. בחזרתו של הצבא מנהר המולכט הוא הותקף על ידי כוחותיהם המשולבים של בוככוס ויוגורטה. ההתקפה הפתיעה את מריוס ונראה היה שפרשיו של בוככוס יצליחו להביס את הרומים. אולם מריוס, בזכות עזרתו של לוקיוס קורנליוס סולה,ששימש כאחד מקציניו, הצליח לארגן את צבאו מחדש ולהדוף את הנומידים והמאוריטנים.

בשנים 106 ו-105 לפנה"ס נערך משא ומתן בין בוככוס לבין גאיוס מריוס. המשא ומתן הוביל לחתימתה של ברית בין מאוריטניה ורומא. בתמורה לשלום עם רומא דרש מריוס מבוככוס להסגיר את חתנו לידיו. בוככוס דרש שסולה יהיה זה שיחתום את החוזה סופית ושרק לידיו יסגיר את יוגורטה. מריוס, למרות חששותיו שסולה (שעלה בינתיים לדרגת סגנו של מריוס בעקבות הכישרון שגילה בלחימה), ייתפס על ידי בוככוס וישמש כבן ערובה, הסכים. סולה נשלח למחנהו של בוככוס ועבר דרך כוחותיו של יוגורטה בליווי בנו של בוככוס, וולכוס. לאחר שסיים את המשא ומתן עם המלך המאוריטני, הונה בוככוס את יוגורטה וגרם ללכידתו בידי חיילי סולה, שחזר עם השבוי למריוס.

לפי מקורות מסוימים בוככוס מימן את בנייתו של פסל זהב שהוצב על גבעת הקפיטולין והנציח את מסירתו של יוגורטה לסולה. הפסל היה אחד מהגורמים שתרמו להיווצרות העוינות בן סולה לגאיוס מריוס.

לאחר מותו של בוככוס עלה לשלטון בנו בוככוס השני, השליט העצמאי האחרון של מאוריטניה לפני הפיכתה למדינת חסות רומית ולאחר מכן לפרובינקיה רומית.

שפות אחרות