מאמי (אופרת רוק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאמי היא אופרת רוק ישראלית שנכתבה על־ידי הלל מיטלפונקט, אהוד בנאי ויוסי מר חיים. הפקה מוסיקלית ועיבודים שפי ישי ויוסי אלפנט הגירסה הראשונה של האופרה הועלתה על הבמות בשנת 1986, כאשר בתפקיד הראשי שיחקה מזי כהן, ובתפקידי המשנה אהוד בנאי ואריה מוסקונה. האופרה עלתה על במת "צוותא", ועסקה בנושאים פוליטיים אקטואליים, ככיבוש השטחים (שעמד אז קרוב לשנתו העשרים), הקיפוח והאפליה של תושבי הדרום, והמיליטריזם הישראלי.

תוכן עניינים

[עריכה] פרטי העלילה

פרטי עלילה פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

עלילת האופרה מספרת על מאמי, נערה מעיירה בדרום, שבערב בו היא מתחתנת, נקרא בעלה למלחמה, נפצע, והופך ל"צמח". מאמי לוקחת את בעלה לתל אביב, שם היא עובדת כמלצרית קשת יום בפאב "גוטה גוטה", בו מבלים עיתונאים, אנשי בוהמה וספורט חשובים. במרתף הפאב בו היא עובדת היא עוברת אונס על ידי שבעה מלצרים פלסטינאים מעזה. בעקבות האונס, ובעקבות גינוייה של מאמי מצד הימין הקיצוני, היא מתחילה לעבוד בבית בושת לזקני האליטה הישראלית. שם היא פוגשת את פרופסור קופפמשין, אשר משדרג את מוחה באמצעות מכונה המיוחדת לכך. מאמי מתחילה להיות חביבת הקהל, כאשר היא מנגחת את השמאל והימין, מנתחת את המציאות ומקימה קברט סטירי. בעקבות ההצלחה היא עולה לשלטון במדינה, ומקימה משטר מיליטריסטי ואף פאשיסטי, המהלל את המלחמה, ושולח את החיילים למלחמה נוספת ומיותרת. לאחר התבוסה במלחמה גוזרת וועדת חקירה על מאמי לחזור לעיירה כשהיא מובילה את בעלה בכיסא גלגלים.

השיר הידוע מתוך האופרה הינו "שיר האונס" ("מאמי יא מאמי / תפתחי את הרגלים / לשבעה מדוכאים / שבעה פלסטינאים / עשרים שנות כיבוש / יותר לא נמתין / בזקפה ובזרע נגאל את פלסטין"), אך האופרה כללה שירים רבים, הנושאים שמות כ"השדות האדומים" (העוסק בשיבה של הגברים בישראל שוב ושוב למלחמות), "החתונה" (העוסק בייאוש ובדלות של עיירות הפיתוח), "גוטה גוטה" (העוקץ את הבוהמה התל אביבית המבלה בבתי קפה), ו"בבורדל של בתיה קלאסה". האופרה מערבת סיפור אישי נוגע ללב, ביקורת חברתית ופוליטית ומצבים פסיכדלים.

40 ההצגות הראשונות של האופרה לא זכו להצלחה, והיא יצאה להפסקה לזמן בלתי מוגבל. בשלב זה, נסים ציון, המפיק מצוותא, החליט להזמין לתקופה קצרה 150 חיילים בחינם. משלב זה זכתה להצלחה גדולה, ורצה במשך שנתיים כשבהצגות רבות נמכרו כל הכרטיסים, ונוצרה תופעת הערצה בה חלק מהקהל חוזר להצגות ומכיר את הטקסטים בעל פה.

השלד המוסיקלי של המשתתפים היה אנשי להקת "הפליטים" של אהוד בנאי שטרם הוציא את אלבומו הראשון, וטרם זכה להכרה ציבורית נרחבת, ואת העיבודים ערכו יוסי אלפנט ושפי ישי. מוסיקת הרוק של האופרה הייתה הקדמה לפעילותם של בנאי, אלפנט והפליטים בשנים הבאות, עד למותו הטראגי של אלפנט. ואהוד בנאי מעיד כי המופע קידם את הקריירה שלו. מזי כהן, אז אחרי השתתפותה בלהקת גזוז, ולפני אלבום הסולו שלה, נתנה לאופרה את קולה רב העוצמה, וביצעה את השירים תוך הזדהות מוחלטת עם דמותה של מאמי. למרות הביצועים המרשימים שלה באופרה, לא הצליחה מזי כהן לקדם את הקריירה שלה בעקבות ההצגה.

בשנת 1987 יצא אלבום כפול הכולל את שירי האופרה. ההצגה והאלבום עוררו עניין רב, והטיפול בנושאים הפוליטיים והחברתיים נחשב נועז לזמנו. שירי המחזה לא הושמעו ברדיו הישראלי, אך היו פופולריים בקרב הצעירים, בתקופה זו, סמוך מאוד לפרוץ האינתיפאדה הראשונה אותה חזתה, למעשה, האופרה.

בשנת 2002 הועלתה בהבימה גירסה מחודשת, בהשתתפותם של אורית שחף, סולנית להקת היהודים כ"מאמי", ערן צור ואריה מוסקונה, אשר שיחק אף בגירסה המקורית; בהפקתו המוסיקלית ובהשתתפותו של שפי ישי. ההצגה כללה חידושים צורניים לעומת הגירסה המקורית, כגון הצגת מיצגי וידאו מעל גבי מסכים בשעת הצגת האופרה על־ידי השחקנים.

[עריכה] רשימת שירים

[עריכה] חלק 1

  1. פתיחה (4:46).
  2. טוב טוב (3:57).
  3. חתונה (4:10).
  4. הבשורה (3:55).
  5. אתה שקראוך אלוהים\הנחמה (5:11).
  6. מאמי עוזבת (3:52).
  7. הפאב (2:05).
  8. האונס\מאמי יא מאמי (6:30).
  9. התולעים (1:40).
  10. הצמח (3:10).

[עריכה] חלק 2

  1. בתיה קלאסה (4:05).
  2. פרופסור קופמשין (1:05).
  3. מכונת הידע ההיפנוטי (3:17).
  4. מאמי סופר סטאר (3:30).
  5. הקרקס של מאמי (4:55).
  6. הכוח החדש (0:44).
  7. לו יכולתי (1:53).
  8. המלחמה (2:20).
  9. השדות האדומים (4:12).
  10. כל הנחלים (3:13).
  11. הזמן לא ירפא (3:17).

[עריכה] קישורים חיצוניים

שי להב, מאמי-מיה, 15 שנה אחרי נפגשים יוצרי "מאמי" לשיחת נוסטלגיה פוסט מחאתית, NRG‏, 28.12.01