יהודה האזרחי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה האזרחי (בריסקר) (1920 - 1983), סופר עברי, מחזאי, עיתונאי, שדרן רדיו ועורך.
יהודה האזרחי למד בעירו ואף השלים שם לימודיו באוניברסיטה. בצעירותו היה חקלאי בקיבוצי הצפון ואחר כך שרת כנוטר במשטרה הבריטית בעת מאורעות תרפ"ו ומאורעות תרפ"ט. היה שדרן בקול ישראל, ושידר בעברית מרדיו ה-BBC שבלונדון. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושרת במסגרתו עד תום המלחמה.
יהודה האזרחי החל לפרסם סיפורים קצרים ורשימות בעיתוני הארץ משנת 1936. ספרו הראשון, "על מפתן החיים", נדפס בשנת 1940. הוא כתב מחזות שהוצגו על במות הארץ וגם באנגליה. הוא נשא לאשה את פפיטה האזרחי, מרצה וחוקרת מבריקה בפילוסופיה, שנפטרה עשרים שנה לפניו. עד שהתפרסם המשורר יהודה עמיחי, היה יהודה האזרחי ה"יהודה" הירושלמי המפורסם ביותר.
לאחר מלחמת ששת הימים באה עדנה מחודשת ליהודה האזרחי. כאוהב ותיק של ירושלים, וכמומחה ובקיא מאין כמותו בעיר ובסמטאותיה, הפך למרצה מבוקש ומדריך מעולה. פעילותו למען ירושלים ושימורה התרחבה וזכתה להדים בארץ ובעולם. כמה וכמה אתרים בירושלים ניצלו מהריסה בשל פעילותו הציבורית לשימורם.
נפטר בירושלים בשנת 1983.
[עריכה] יצירותיו
האזרחי פירסם מספר אוספי סיפורים, רומנים ונובלות. כמו כן פרסם קובצי הומור וסטירה, מערכונים שונים, ביוגרפיות ורפורטז'ות.
מספרי יהודה האזרחי ניתן למנות את:
- על מפתן החיים, סיפורים, 1940.
- כצל עובר, רומן, 1946.
- עננים בסער, סיפורי מלחמת העולם, 1947.
- עם שחר, שתי נובלות, 1959.
- תאומים, שלושה מחזות, 1960.
- פנים ומסכה, רומן 1963.

