וולברהמפטון ונדררס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

וולברהמפטון ונדררס
תמונה:WolvesBadge.png
שם מלא מועדון הכדורגל
וולברהאמפטון ונדררס
כינוי הזאבים
תאריך ייסוד 1877
אצטדיון מוליניו, וולברהאמפטון
מספר מושבים 29,400
יו"ר ג'ק היווארד
מאמן גלן הודל
ליגה ליגת המשנה האנגלית
מספר אליפויות 3
מספר גביעים 4+2+2
צבעי קבוצה צבעי קבוצה צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
 
תלבושת בית
צבעי קבוצה צבעי קבוצה צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
 
תלבושת חוץ

מועדון כדורגל וולברהאמפטון ונדררס (Wolverhampton Wanderers Football Club) הנו קבוצת כדורגל אנגלית המייצגת את העיר וולברהאמפטון. הקבוצה, הידועה בעיקר בקיצורה-כינויה "וולבס" ( Wolves - זאבים) משתתפת נכון לעונת 2005/06 בליגת המשנה האנגלית. אצטדיונה הביתי, מוליניו (Molineux Stadium), מסוגל לאכלס 29,400 צופים (בעל פוטנציאל הרחבה ל-40,000 צופים). גלן הודל, לשעבר מאמן נבחרת אנגליה, הוא מאמנה הנוכחי של הקבוצה. מדי הקבוצה כוללים חולצה זהובה, מכנס שחור וגרביים שחורים.


תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

הקבוצה הוקמה בשנת 1877 על ידי ג'ון ביינטון, ג'ק אדנברוק וג'ק ברודי, אשר קיבצו מספר תלמידים מבלייקנהול, פרוור של וולברהאמפטון, לכדי קבוצת כדורגל. שנתיים אחר כך התאחדה הקבוצה עם מועדון הקריקט המקומי, מה שהוביל ליצירתה של קבוצה בשם ה"וונדררס" (The Wanderers). בשנת 1888 נמנה המועדון על אחד מתריסר מייסדיה של הפוטבול ליג.

התואר המשמעותי הראשון של הקבוצה הוצג בשנת 1893, או אז זכתה לראשונה בגביע ה-FA. וולבס ירדה לליגת המשנה האנגלית בשנת 1906 ושבה אליה רק כעבור 26 שנים, ב-1932. במהלך תקופה זו הספיקה לרדת לליגה השלישית אך גם להעפיל פעמיים לגמר גביע ה-FA ולזכות בו פעם אחת (בשנת 1908).

וולבס נחשבה לאחת הקבוצות הטובות באנגליה לאורך שנות החמישים תחת הדרכתו של המאמן סטן קאליס, אשר מונה לתפקיד בשנת 1948. במהלך העשור (עונות 1953/4, 1957/8, 1958/9) זכתה הקבוצה שלוש פעמים באליפות אנגליה - היחידות שלה עד כה. קאליס הדריך את הקבוצה לזכיה כפולה (1948/1949 ו-1959/60) בגביע ה-FA. הקבוצה זכתה בגביע היוקרתי עוד קודם לכן, היו שתיארו את המועדון כ"קבוצת הכדורגל הטובה בעולם" לאחר שחזרה מפיגור 2-0 נגד קבוצת הונבד ההונגרית וניצחה 3-2. וולבס הנה הקבוצה האנגלית היחידה שזכתה בתארים בחמש ליגות כדורגל שונות.

בשנת 1964 עזב קאליס את הקבוצה, שהידרדרה בינתיים לליגת המשנה. שנתיים אחר כך שבה לליגה הבכירה תחת הדרכתו של רוני אלן. אלן הוחלף מאוחר יותר בביל מקגארי שהוביל את הזאבים לגמר גביע אופ"א נגד טוטנהאם הוטספור בשנת 1972 (הפסד 2-3) וכן לזכייה בגביע הליגה האנגלית בשנת 1974. הקבוצה ירדה שוב לליגת המשנה בעונה הבאה, אך בעונת 1976/77 שבה לליגה הבכירה לאחר שסיימה ראשונה בליגת המשנה. במרץ 1980, תחת הדרכתו של ג'ון בארנוול, זכתה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע הליגה, לאחר ניצחון על נוטינגהאם פורסט באצטדיון וומבלי.

ואולם המועדון לא הצליח לבסס עצמו על סדרת ההצלחות הזו, ובשנות השמונים הוא הלך והידרדר. שיאה של הקריסה הגיע בסוף שנת 1986, כאשר וולבס רשמה את הירידה הראשונה בתולדותיה לליגה הרביעית, כשהיא על סף פשיטת רגל. לקראת סוף העשור נרכש המועדון על ידי סר ג'ק הייווארד בסכום המוערך ב-20 מיליון ליש"ט, שהציל אותו מקריסה מוחלטת. גרהם טרנר מונה למאמן באוקטובר 1986, וכבר בעונת 1989/90 שבה לליגת המשנה האנגלית בעקבות שתי עליות רצופות. החלוץ סטיב בול, אשר נרכש מהיריבה המרה ווסט ברומיץ' אלביון בסכום של 64,000 ליש"ט בלבד, היה הכוח המניע מאחורי ההתאוששות הזו. בול כבש יותר מ-50 שערים בשתי עונות העלייה וזומן לנבחרת אנגליה עוד כאשר המועדון שהה בליגה השלישית. הוא הוסיף לשחק עבור המועדון עד לפרישתו בעונת 1998/99.

וולבס כמעט שחוללה היסטוריה בעונת 1989/1990 כשהעפילה למשחקי ההצלבה של ליגת המשנה, שבסיומם כידוע עולה קבוצה אחת לליגה הבכירה. יחד עם זאת, היא לא הצליחה להשיג עלייה שלישית ברציפות. שלוש פעמים נוספות (1994/95, 1996/97, 2001/02) הגיעה וולבס לשלב הפלייאוף של ליגת המשנה, אך בכל פעם הודחה בשלב חצי הגמר. המזל הרע הסתיים בסיומה של עונת 2002/03: תחת הדרכתו של המאמן דייב ג'ונס וולבס ניצחה את שפילד יונייטד בגמר הפלייאוף בתוצאה 3-0, ושבה לליגה האנגלית הבכירה אחרי היעדרות בת 19 שנים. הייתה זו, כמובן, הפעם הראשונה בה השתתפה וולבס בליגת הפרמייר ליג החדשה שנוסדה בשנת 1992.

בעונת 2003/04 וולבס ניצחה רק 8 מ-38 משחקיה (אף לא אחד מהם בחוץ), כולל ניצחון מפתיע 1-0 על מנצ'סטר יונייטד. הקבוצה צברה 33 נקודות בלבד וסיימה במקום העשרים והאחרון, שפירושו שיבה לליגת המשנה. את עונת 2004/05 וולבס פתחה גרוע, ובעיצומה של העונה פוטר מאמן הקבוצה מזה ארבע שנים, דייב ג'ונס. גלן הודל, מאמן נבחרת אנגליה לשעבר, הובא במקומו, והוא הוביל את הקבוצה לסיום העונה במקום התשיעי.

[עריכה] תארים

  • אליפויות אנגליה: 1953/4, 1957/8, 1958/9
  • גביע ה-FA:י 1893, 1908, 1949, 1960
    • פיינאליסטית: 1889, 1896, 1921, 1939
  • גביע הליגה האנגלית: 1974, 1980
  • מקום ראשון בליגת המשנה: 1931/2, 1976/7
  • מקום ראשון בליגה השלישית: 1923/4, 1988/9
  • מקום ראשון בליגה הרביעית: 1987/8
  • פוטבול ליג טרופי: 1988
  • גביע טקסקו: 1971
  • פיינאליסטית גביע אופ"א: 1971/2


[עריכה] סגל שחקנים נוכחי

מס' עמדה שם
1 אנגליה שוער מייקל אוקס
20 אנגליה שוער מתיו מוראי
21 וויילס שוער פול ג'ונס
30 אנגליה שוער קרל איקם
2 צפון אירלנד הגנה מרק קלייד
3 אנגליה הגנה לי ניילור
5 אנגליה הגנה ג'ולאון לסקוט
6 אנגליה הגנה ג'ודי קאדוק
7 סקוטלנד הגנה ג'קי מקנמרה
12 אנגליה הגנה רוב אדוארדס
40 אנגליה הגנה קית' לו
4 ניגריה קשר סיי ג'ורג' אולופינג'נה
8 אנגליה קשר פול אינס (קפטן)
מס' עמדה שם
10 סקוטלנד קשר קולין קיימרון
11 אירלנד קשר מרק קנדי
15 אנגליה קשר קווין קופר
28 אנגליה קשר רוהן ריקטס
32 צפון אירלנד קשר סמי קלינגן
9 רומניה חלוץ יואן ויורל גנאה
16 סקוטלנד חלוץ קני מילר
17 סנגל חלוץ הנרי קמארה
18 אנגליה חלוץ ג'ורג' אנדה
19 דרום קוריאה חלוץ סאול קי יון
27 אנגליה חלוץ קרל קורט
33 אנגליה חלוץ ליאון קלארק

[עריכה] שחקנים ידועים

בין שחקניה המפורסמים של הקבוצה לאורך ההיסטוריה נכללים בילי רייט, הכדורגלן הראשון בהיסטוריה שצבר יותר מ-100 הופעות בינלאומיות, דרק דוגן, ג'ון ריצ'רדס, פרנק מונרו, מל איבס, ביל סלייטר, רון פלאורס, קני היברט, ברט ויליאמס, רובי קין, אלכס ריי, פול אינס וסאול קי יון. מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים הנו סטיב בול, עם 306 כיבושים במדי הקבוצה.

[עריכה] קישורים חיצוניים