בויהים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבויהים (آل بویه, Āl-i Buyeh , Buwayhids) היו קונפדרציית שבטים שיעיים באזור דרומית לים הכספי. כבר בתקופה הקדם-איסלאמית היו בקשרים עם המלכים הסאסאנים של איראן, והיו שכירי חרב שלהם, אך בעלי עצמאות.
במחצית הראשונה של המאה ה-10 הם כבשו את השליטה באימפריה המוסלמית והכניסו השפעה פרסית לשלטון, למשל כאשר מינו את עצמם למלכים (שאה), לצידו של הח'ליף. הח'ליף העבאסי נותר תחתם, כאיש דת, במעין קונפדרציה.
באמצע המאה ה-11 השושלת נפלה כאשר הסלג'וקים כבשו את האזור ואת הח'ליפות בבגדאד.

