הקרב במעבר גלורייטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקרב במעבר גלורייטה
זירת הקרב
עימות:

מלחמת האזרחים האמריקנית

תאריך:

26-27 במרץ 1862

קרב לפני:

קרב מצודת מקון

קרב אחרי:

קרב יורקטאון

מקום:

מחוזות סנטה פה וסאן מיגל, ניו מקסיקו

תוצאה:

ניצחון של האיחוד

הצדדים הלוחמים
קונפדרציית המדינות של אמריקה ארצות הברית
מפקדים
הנרי הופקינס סיבלי אדוארד קנבי
כוחות
חטיבות ה-4,5,6 של פרשי טקסס, ארטילריה, ופלוגה של מתנדבים הדיביזיה הצפונית, צבא ניו מקסיקו
אבדות
189 142

הקרב במעבר גלורייטה (Battle of Glorieta Pass) התרחש בין 26 ל-27 במרץ 1862 בחלקה הצפוני של טריטוריית ניו מקסיקו (ניו מקסיקו לא הייתה עדיין מדינה של ארצות הברית בתקופה זו). זה היה הקרב המכריע בניסיון לכיבוש ניו מקסיקו על ידי הדרום במלחמת האזרחים. הקרב שכונה "הגטיסבורג של המערב" על ידי היסטוריונים היווה מכה מכרעת של כוחות האיחוד (הצפון) בעצירת פלישת צבא הקונפדרציה למערב לאורך הרי הרוקי.

[עריכה] המערכה לכיבוש ניו מקסיקו

מפקדי המערכה לכיבוש ניו מקסיקו היו בריגדיר הנרי הופקינס סיבלי בראש צבא קונפדרציה וקולונל אדוארד קנבי מהאיחוד. סיבלי היטיב לתמרן מקנבי בקרב ואלוורדה בפברואר והדף אותו חזרה למבצרו. לאחר מכן, המשיך להתקדם לאורך עמק הריו גרנד וכבש את סנטה פה ב־10 במרץ. סיבלי הקים את מפקדת הדיוויזיה שלו במחסן חיל המשמר הנטוש של האיחוד באלבקורקי.

במרץ, סיבלי שלח כוח של 200-300 טקסנים תחת פיקודו של רב סרן צ'ארלס ל. פיירון כחלוץ למעבר גלורייטה, אתר אסטרטגי בנתיב סנטה פה בקצה הדרומי של הרי סנגרה דה קריסטו דרומית-מזרחית לסנטה פה. שליטה במעבר הייתה מאפשרת לכוחות הדרום להתקדם לכיוון רמה גבוהה ולהתקיף את מבצר יוניון, מעוז האיחוד לאורך קו הפלישה צפונה דרך מעבר רטון.

[עריכה] קרב

הטקסנים הונהגו על ידי צ'ארלס ל. פיירון ווויליאם ר. סקורי. כוחות האיחוד פוקדו על ידי קולונל ג'ון פ. סלוף מהרג'מנט הראשון של מתנדבי קולרדו, עם יחידות נוספות תחת פיקודו של רב סרן ג'ון מ. שיבינגטון, שנודע לאחר מכן כגיבור הקרב.

כוחותיו של פיירון הקימו מחנה בחווה של ג'ונסון בקצה אחד של המעבר. הצפוניים שמנו כ-400 חיילים בראשותו של ג'ון מ. שיבינגטון הגיעו למעבר ובבוקר של ה־26 במרץ יצאו להתקפה. אחר הצהרים אנשיו של שיבינגטון לקחו בשבי מספר חיילי משמר קשדמי של הדרום ומצאו את הכוח הראשי מאחוריהם. שיבינגטון הורה להתקדם לעבר האויב, אך אש ארטילרית הדפה אותם אחורה. הצפוניים התארגנו מחדש, פיצלו את חייליהם לשני עברי המעבר ותפסו את המורדים באש צולבת. הדרומיים לא עמדו בעוצמת האש ונסוגו במהרה. פיירון ואנשיו נסוגו למרחק של כ-2 קילומטר באזור צר של המעבר ובנו שם קו הגנה לפני שאנשיו של שיבינגטון הגיעו. כוחות האיחוד שוב איגפו את אנשיו של פיירון והמטירו עליהם אותם באש לאורך קו ההגנה. הדרומיים שוב לא הצליחו לעמוד בעוצמת האש הצפוני ונסוגו. פרשי האיחוד הסתערו על הנסוגים והצליחו לשבות כמה יחידות מהמשמר העורפי. בשלב זה שיבינגטון פרש למחנה בחוות קוזלאוסקי.

למחרת לא הייתה לחימה ושני הצדדים קיבלו תגבורת. חייליו של סגן אלוף ויליאם ר. סקורי הגדילו את כוחות הדרום לכדי 1,100 חיילים בזמן שקולונול ג'ון פ. סלוף הגיע עם כ־900 אנשי תגבורת לצפון. גם סלוף וגם סקורי החליטו לתקוף ויצאו בבוקר של ה-28 במרץ להתקפה. כשסקורי התקדם בקניון, הוא ראה את כוחות האיחוד מתקרבים וכונן קו הגנה, כולל פרשים שירדו מהסוסים. סלוף הורה על התקפה על הדרומיים ב-11:00 בצהריים, אך הדרומיים החזיקו מעמד. לאורך שעות הצהרים התבצעו התקפות והתקפות נגד בין שני הצבאות.

הלחימה נגמרה כאשר סלוף נסוג לחוות פיג'ון ואחר כך לחוות קוזלאוסקי. סקורי גם כן עזב במהרה את שדה הקרב בחושבו שניצח את הקרב. אולם, אנשיו של שיבינגטון, השמידו בינתיים את שיירת ההאספקה ואת בהמות המשא סקורי בחוות ג'ונסון. איבוד בהמות המשא ושיירת ההספקה הכריח את הדרומיים לסגת לסנטה פה. כוחות האיחוד ניצחו, ובכך עצרו את הפלישות של הקונפדרציה לדרום-מערב ארצות הברית. הקרב במעבר גלורייטה היה נקודת המפנה במלחמה בטריטוריית ניו מקסיקו. קנבי קודם לדרגת בריגדיר שלושה ימים לאחר הניצחון.

חלקים משדה הקרב משומרים בפארק ההיסטורי פאקוס.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות