יוסף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בדמות התנ"כית; לערך העוסק בדמות הבדיונית של דודו גבע וקובי ניב, ראו יוסף (דמות).
יוֹסֵף - דמות מקראית. בנם של יעקב ורחל. במסורת נקרא גם יוסף הצדיק. על פי המקרא נקרא בשמו, מכיוון שרחל שהייתה עקרה שנים רבות, ראתה בו סימן לבן נוסף. "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר יֹסֵף יְהֹוָה לִי בֵּן אַחֵר" (בראשית פרק ל כד)
תוכן עניינים |
[עריכה] הבן האהוב
על פי הסיפור המקראי, יוסף היה בן הזקונים של אישתו אהובתו רחל, ולכן יעקב אהב אותו אהבה יתירה, והעניק לו כתונת פסים. אהבה זו גרמה לקנאה גדולה. בנוסף, הלשין יוסף על אחיו בפני אביהם - והם שנאו אותו בשל כך.
על פי המשך המקרא, חלם יוסף חלום ובו הוא ואחיו מאלמים אלומות, ולפתע אלומות כולם נצבות ומשתחוות לאלומתו. המשמעות הייתה ברורה: כל האחים יבואו להשתחוות ליוסף, והוא ישלוט עליהם. אחיו שנאו אותו בשל חלום זה. לאחר מכן חלם יוסף חלום נוסף: בו 11 הכוכבים, יחד עם השמש והירח, באים להשתחוות לו. הפעם הייתה המשמעות רחבה יותר: לבד 11 הכוכבים (=השבטים), יבואו גם השמש (האב, יעקב) והירח (האם) להשתחוות ליוסף בסופו של דבר. יעקב שרצה להסיר את קנאת האחים, גער ביוסף: "הבא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה"? הוא שאל, בכוונתו לכך שרחל, האם, מתה - והחלום לעולם לא יוכל להתגשם.
[עריכה] מכירת יוסף
באחד הפעמים שיעקב שלח את יוסף לראות את שלום אחיו, הבחינו בו אחיו מרחוק וקראו זה לזה: הנה בעל החלומות הלזה בא - הבה ונהרגהו! ראובן, הבכור מנע מהם לבצע את הרעיון, והם השליכו אותו לבור. לאחר מכן הלך ראובן לשמש את אביו.
יהודה הוסיף ואמר: "מה בצע כי נהרגהו", הוא הציע למכור אותו לשיירה של ישמעאלים שעברה במקום, שמכרו אותו למצרים. וכך הגיע יוסף למצרים. כשראובן חזר והבחין בנעשה הוא הבין שמוכרחים לעשות משהו כדי להסתיר את הדבר מאביהם הזקן. הם שחטו גדי עיזים, טבלו את כתונת יוסף בדם, ובאו אל יעקב ושאלוהו: הכתונת בנך היא זו? יעקב, הנדהם ביכה את מות יוסף באומרו "חיה רעה אכלתהו".
[עריכה] יוסף במצרים ונסיון אשת פוטיפר
מעשה מכירתו הביאה אותו להיות עבד בבית אחד משרי פרעה - פוטיפר שר הטבחים. לאחר שהתברר כאיש ארגון מוצלח הוא הושם להיות אחראי על בית פוטיפר. אשת פוטיפר שחשקה לקיים יחס אישות עם יוסף, ניסתה פעמים מספר לשכנעו בדברים. יוסף שעמד בגבורה כל העת ולא שוכנע, נאלץ להתמודד בנסיון לשכב עמו בכח. בגדו נשאר בידה, והוא ברח מהבית. אשת פוטיפר שחששה מהגילוי המרעיש, קרי: נסיונה לבגוד בבעלה, האשימה את יוסף בנסיון לאנוס אותה. ועקב כך הוא הושם בבית הסוהר.
ה' שוב עומד לימינו, והוא נושא חן בעיני בית הסוהר, שממנה אותו לשמש את שר האופים ושר המשקים, שנכלאו בשל רשלנות בהכנת מאכלי המלך. כאשר שניהם חלמו חלומות מוזרים, פתר להם יוסף את החלומות: שר האופים יתלה, ואילו שר המשקים יקבל חנינה וישוב אל כסאו. יוסף מבקש ממנו לזכור לו חסד ולשחררו מבית האסורים, אך בפועל, שר המשקים שוכח את יוסף.
כאשר פרעה חולם חלומות שלא היה פותר להם, נזכר שר המשקים בנער העברי היושב בבית הכלא, וממליץ לפרעה להיעזר בשירותיו כדי לפתור את החלום.
[עריכה] יוסף כמשנה למלך
יוסף פתר בהצלחה את חלום פרעה: שבע שנות שבע יגיעו לעולם, ולאחריהם שבע שנות רעב. יש לאגור מזון בזמן השבע כדי שהארץ תוכל לשרוד בזמן הרעב. פרעה מתפעל עד מאוד מהפתרון, וממנה את יוסף על ביצוע משימת אגירת המזון. התפקיד הרשמי של יוסף: המשנה למלך.
יוסף מבצע בהצלחה את המשימה, הוא אוגר אוצרות מזון רבים, ומוכר אותם ליושבי מצרים. כל משך זמן זה, הוא מחכה שאחיו יבואו מצרימה, על מנת לפגשם. לאחר זמן רב, הם אכן הגיעו כדי לקנות מזון במצרים, ואז יוסף העליל עליהם שהם מרגלים. לראיה, הם היו צריכים להביא את אחיהם הקטן - בנימין כדי להוכיח שכוונותיהם חיוביות.
לאחר שבנימין ירד מצרימה, האשים אותו יוסף בגניבת הגביע שלו, ולבסוף התגלה אל אחיו: "אני יוסף אחיכם - העוד אבי חי"?
הוא ממהר לשלוח שלוחים אל אביו, והוריד אותו בכבוד רב מצרימה. משהגיע למצרים עם כל אחיו, הקצה להם מקום מיוחד - ארץ גושן, שם הם התגוררו בשלום ובשלוה.
לאחר פטירת אביו יעקב, נפטר גם יוסף, כאשר הוא מבקש מאחיו להעלות את עצמותיו לארץ ישראל, כאשר יגאל אותם האלוקים.
[עריכה] בניו ומורשתו
בניו של יוסף אפרים ומנשה, התפצלו והיו לשניים משבטי ישראל על פי דברי יעקב, שרואה בהם בנים שלו, "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי: (ספר בראשית פרק מ"ח ה')
יוסף הפך בתרבות היהודית לסמל לאדם שבתבונתו ואמונתו מחלץ את עצמו משפל תחתיות ומהמצב הנואש ביותר להיות שליט הארץ. חז"ל ראו בו דמות של צדיק, שמתגבר על יצריו ומעביר על מידותיו ואינו נוקם ונוטר על עוולות שנעשו לו. אפשר לראות בסיפור גדולתו של יוסף, מעבר ממשפחתיות ללאומיות, בכך שיוסף "מתאמן" בטכסיסי מלכות ושלטון במצרים, כהכנה ליצירת עם.
מקום קבורתו של יוסף מיוחס למצבת קבר הממוקמת בפאתי העיר שכם, סמוך למחנה הפליטים בלאטה, והמכונה קבר יוסף.
[עריכה] יוסף בספרות העברית
- יאיר הורוביץ, השיר על הנער יוסף החולם
- זלדה, הלומת געגועים,
- נורית זרחי, "היא יוסף" בספר אומן המסכות.
- איציק מאנגר, יוסף הצדיק מטייל בבולבר
- רבקה מרים, הפסים בכותנתו של יוסף
| בני יעקב | |
|---|---|
| בני לאה: | ראובן | שמעון | לוי | יהודה | יששכר | זבולון | דינה (בת) |
| בני רחל: | יוסף | בנימין |
| בני בלהה: | דן | נפתלי |
| בני זלפה: | גד | אשר |

