פיגמליון (מחזה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיגמליון הוא מחזה משנת 1913 מאת ג'ורג' ברנרד שו.
| פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
המחזה נכתב בהשראת הסיפור המיתולוגי אודות פיגמליון. במחזה מתערב פרופ' הנרי היגינס, חוקר פונטיקה באוניברסיטה, עם חברו, שיצליח להפוך את אלייזה דוליטל, מוכרת פרחים ממעמד נמוך ובעלת חיתוך דיבור המוני, ל"ליידי" - אשה בעלת הגייה נכונה וגינונים חברתיים מושלמים. לאחר שהוא מנצח בהתערבות - כשהוא לוקח אותה לנשף וכל האורחים משוכנעים שהיא בת אצולה אמיתית - הוא מתאהב במוכרת הפרחים ומנסה לייעץ לה לגבי אורח חייה, אך היא דוחה את התערבותו ונישאת לאריסטוקרט צעיר.
במחזה המקורי היממה דוליטל את הקהל כשקיללה. נוצר בו אפקט קומי כשדוליטל לומדת לדבר בצורה רהוטה אך אינה מבינה כלל את נושאי השיחה.
ב-1938 עובד המחזה לסרט באותו שם, בכיכוב לזלי הוורד. המחזה עובד יותר מאוחר למחזמר (ואחר כך לסרט) בשם "גבירתי הנאווה". בהשראתו נוצרו התסריטים לסרטים "לחנך את ריטה" (1983) ו"אישה יפה" (1990).

