כלכלת רוסיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בכלכלת רוסיה; לערך העוסק במשמעויות נוספות של המושג "כלכלת רוסיה", ראו כלכלת רוסיה (פירושונים).
| כלכלת רוסיה | |
| מטבע | 1 רובל רוסי = 100 קופיאק |
| שנת כספים | שנה קלנדרית |
| ארגוני סחר | חבר העמים, APEC |
| סטטיסטיקה | |
| דירוג תמ"ג עולמי | 9 (2006) [1] |
| תוצר מקומי גולמי (PPP) | 1,706 מיליארד דולר (2006) |
| גידול בתמ"ג | 6.4% (2005) |
| תמ"ג לנפש (PPP) | 12,142 דולר (2006) |
| תמ"ג לפי מגזר | חקלאות (5%), תעשייה (35%), שירותים (60%) (2005) |
| אינפלציה | 10.9% (2005) |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 17.8% (2004) |
| כוח עבודה | 74.22 מיליון נפש (2005) |
| כוח עבודה לפי מקצוע | חקלאות (10%), תעשייה (21.4%), שירותים (68.3%) (2004) |
| אבטלה | 7.6% (2005) |
| ענפים עיקריים | ייצור מכונות, זהב, יהלומים, ברזל, פלדה, כריית פחם, עיבוד עץ, כימיקלים, תעשייה צבאית, עיבוד מזון, בנייה, אלקטרוניקה, גז ונפט |
| קשרי מסחר | |
| יצוא | 245 מיליארד דולר (2005) |
| מדינות עיקריות | הולנד 9.1%, גרמניה 8%, אוקראינה 6.4%, איטליה 6.2%, סין 6%, ארצות הברית 5%, שוויץ 4.7% . (2005) |
| יבוא | 125 מיליארד דולר (2005) |
| מדינות עיקריות | גרמניה 15.3%, אוקראינה 8.8%, סין 6.9%, יפן 5.7%, קזחסטאן 5%, ארצות הברית 4.6% (2005) |
| אוצר המדינה | |
| חוב ציבורי | 239.46 מיליארד דולר (15.6% מהתמ"ג) (2005) |
| הכנסות | 176.7 מיליארד דולר (23.7% מהתמ"ג) (2005) |
| הוצאות | 125.6 מיליארד דולר (16.2% מהתמ"ג) (2005) |
| מאזן | 51.1 מיליארד דולר (7.4% מהתמ"ג) (2005) |
| תמיכה כלכלית | אין |
| כל הנתונים נכונים לסוף שנת 2005 | הנתונים ל-2006 הם תחזית IMF |
בשנים הראשונות שלאחר התפרקות בריה"מ נאבקה רוסיה (כמו רוב מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר) לקיים כלכלת שוק וצמיחה כלכלית בריאה. עם נפילת המשטר הסובייטי ב-1991 הוגדר מצבה הכלכלי של רוסיה כ"קטסטרופה", עם נפילה חדה בתמ"ג, גרעון תקציבי עצום, רזרבות מט"ח אפסיות ואינפלציה משתוללת.
הסיבות לכך היו התעשיה הבלתי תחרותית, אובדן שווקי הגוש הסובייטי לשעבר, היעדר יכולת להמשיך ולתמוך במגזר החקלאי, העדר תשתית עסקית חלופית לשלטון הכלכלי הריכוזי והתנגדות הממסד הקיים לביצוע רפורמות כלשהן. הייתה חשיבות עליונה לנטילת כל המעצורים להתפתחות כלכלית, בין היתר למנוע התערבות ממשלתית ולתת חופש מוחלט בהתנהלות כלכלת שוק על פי הוגה תורת הקפיטליזם אדם סמית.
המאמצים לשלב את רוסיה בכלכלה העולמית לכונן בה כלכלת שוק הוגנת (הפרטות שקופות וביסוס מנגנונים אנטי-מונופוליים) ולערוך שינויים מבניים טורפדו על ידי קבוצות כוח וביניהם האוליגרכים. אף עפ"י קשיים אלו חוותה רוסיה צמיחה כלכלית מסוימת ב-1997, אך זו ירדה לטימיון לאחר המשבר הכלכלי שחוותה רוסיה-"משבר הרובל" באוגוסט 1998: במשבר זה זינקה האינפלציה ל-85%, שער החליפין צנח, המערכת הבנקאית קרסה והממשלה הודיעה על אי עמידה בחובותיה (פשטה רגל). מאז 1999 נהנית רוסיה מצמיחה כלכלית שנשענת על מחירי נפט וגז גבוהים ורפורמות בתחום המיסוי, תחבורה, רגולציה ועוד. הצמיחה הכלכלית והעודפים הגדולים בתקציב מובילים להקטנת החוב הציבורי, תהליך שנמשך עד היום. במקביל להפרטה שמתבצעת, ישנה גם הלאמה של מגזרים מסוימים במשק בעלי חשיבות אסטרטגית גדולה לממשל כמו אנרגיה, מכרות, הגנה ואווירונאוטיקה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תמונה מעמיקה על הכלכלה המודרנית
ההתאוששות, בעיקר בשנת 2000 עם עלייתו של פוטין לשלטון, באה עם צמצום ההוצאות הממשלתיות והורדת החוב הציבורי, תהליך שמתמשך עדיין בשנת 2006. הורדת המיסוי להכנסה ליחידים ל-13% (הכנסה רוחבית) ולחברות ל-24% מהרווחים, הביאה לגידול ביוזמה עסקית והשקעות חוץ ברוסיה. רוסיה עדיין תלויה מאוד ביצוא חומרי גלם כמו: נפט, גז טבעי, מתכות, ועץ. יצוא חומרי הגלם כמו כן גם תפוקתם עדיין מרכיבים חלק עיקרי מהתוצר הלאומי, אך חלקם יורד בתקופה האחרונה עם העלייה בצריכה הפרטית שעולה בקצב של 12% בשנה (שנת 2005) וגידול בתוצר הפיננסי. רוסיה צפויה להוריד את המע"מ מ-18% ב2005 ל-13% ב2009. האבטלה נכון למאי 2006 עומדת על 7.5% (על פי ארגון העבודה הבינלאומי ILO)
הצריכה הפרטית מונעת מעליית המשכורות מ- 62 דולר ב-1999 ל-400 דולר בחודש (מעודכן ליוני 2006), כמו גם מהגדלת קצב לקיחת ההלוואות ומשכנתאות מבנקים בשליטה ממשלתית בשם סברבנק ווונשטורגבנק.
החוב הציבורי של רוסיה ירד מ-90% התמ"ג בשנת 1999 ל15.6% לשנת 2005. העודף בחשבון השוטף של רוסיה הגיע בשנת 2005 ל-89 מיליארד דולר (רביעית בעולם בתחום זה) בשנת 2006 התחזית היא ליותר מ-120 מיליארד דולר.
אחת מהחברות הגדולות בעולם בשם גזפרום, עם שווי כולל של 270 מיליארד $ (השלישית בגודלה בעולם) התבססו ברוסיה בזכות משאביה.
בשנים האחרונות, עקב הצמיחה הכלכלית המהירה ומחירי הנפט הגבוהים שגורמים להכנסות גבוהות מהמצופה ובעקבותם לעודף תקציבי, ב-1 בינואר 2004 החליטו רשויות רוסיה על הקמת "קרן הייצוב הלאומית"- קרן עתודות פיסקליות שאליה מועברות ההכנסות העודפות של המדינה. נכון ל-1 בספטמבר 2006 העתודות בקרן זו עומדות על כ-64.7 מיליארד דולר. במקרה של ירידה חדה במחירי הנפט, תשתמש רוסיה ברזרבות שבקרן זו להבטחת התקציב. סיבה נוספת של הקמת קרן זו היא שאם יחזרו ההכנסות העודפות של האוצר הרוסי לשוק, תעלה האינפלציה. הכספים שבקרן זו משמשים גם לתשלומי חובות.
לאחרונה רוסיה ביטלה את כל המגבלות על הסחר במטבע המקומי (רובל רוסי) בניסיון לגרום להתחזקותו בשווקים הבינלאומיים ולהגברת הזרימה של ההשקעות הזרות בכלכלה המקומית.
[עריכה] מדיניות פיסקלית
[עריכה] צמיחה כלכלית
לאחר התפרקות בריה"מ ב-1991, לאורך רוב שנות ה-90 סבלה רוסיה מצמיחה שלילית, כתוצאה מההדרדרות במצב הכלכלי. בשנת 1997 חוותה רוסיה צמיחה כלכלית של 1.4% אך משבר הרובל שפקד את רוסיה שנה לאחר מכן, ב-1998 גרם לצמיחה שלילית של 5.3%-. משנת 1999 נהנית רוסיה משיעורי צמיחה גבוהים שנובעים בעיקר מעליית מחירי המשאבים הטבעיים שכלכלת רוסיה מייצאת, כמו גם בעקבות גידול מהיר בצריכה הפרטית והגידול בהעברות לרווחה בנוסף לרפורמות מבניות שהעבירה הממשלה. קצב הצמיחה הממוצע בשנים 2000-2005 עמד על 6.7%. תחזית הצמיחה לטווח הקרוב חיובית אך בשנים הקרובות ללא ביצוע של רפורמות מבניות הדרושות שיעור הצמיחה ירד בשנים הבאות.
הצמיחה הכלכלית הריאלית לפי שנה:
- 1996- 3.6%-
- 1997- 1.4%+
- 1998- 5.3%-
- 1999- 6.4%+
- 2000 - 10.0%+
- 2001 - 5.1%+
- 2002 - 4.7%+
- 2003 - 7.3%+
- 2004 - 7.2%+
- 2005 - 6.4%+ [מקורות] (תמ"ג נומינאלי 763 מיליארד $)
- 2006 - 6.5%+ [מקורות] (תמ"ג נומינאלי 975 מיליארד $)
- 2007 - 6.5%+ [מקורות] (תמ"ג נומינאלי 1,158 מיליארד $)
אך למרות התחייה הכלכלית ב8 השנים האחרונות רוסיה עדיין לא חזרה לגודלה (ביחס לתוצר לנפש לפי כוח הקנייה) לפני התפרקות בריה"מ בשנת 1991.
[עריכה] מדיניות תקציבית
לאחר התפרקות בריה"מ והקמת הפדרציה הרוסית סבל אוצר המדינה מגירעון עצום של כ-20% התמ"ג. לאורך שנות ה-90 סיימה סיימה רוסיה את שנת התקציב בגירעון משמעותי בין השאר בגלל העלמת מסים עצומה, והמיתון הכלכלי הקשה שהקטין את הכנסות הממשלה. לאחר "משבר הרובל" באוגוסט 1998 שבו רוסיה פשטה רגל למעשה, החלה הממשלה בריסון פיסקלי (הקטנה/פיקוח על הוצאות הממשלה). הריסון מחד, ומחירי הנפט הגבוהים מאידך (50% מהכנסות האוצר הרוסי) גורמים מאז שנת 2000 לעודפים בתקציב. גם הגידול בצריכה הפרטית מגדיל את תקבולי הממשלה. תקציב 2007 מתבסס על מחיר חבית נפט של 61$. בשנים 2007-2009 העודפים בתקציב צפויים לקטון עקב הגדלה משמעותית של התקציב, צמצום מסים, ואפשרות של ירידה במחירי הנפט.
המאזן התקציבי בשנים האחרונות (אחוז מהתמ"ג):
- 1992- 20.0%-
- 1998- 6.0%-
- 1999- 4.2%-
- 2000- 0.8%+
- 2001- 3.0%+
- 2002- 1.4%+
- 2003- 1.7%+
- 2004- 4.4%+
- 2005- 7.5%+
[עריכה] חוב ציבורי
הפדרציה הרוסית ירשה מבריה"מ חוב ציבורי גדול, שהלך ותפח לאורך שנות ה-90. בשנת 1998, בעקבות משבר הרובל שבו פשטה את הרגל, הכריזה על מורטוריום בתשלום החובות כדי לערוך עם מועדון פריז פריסה חדשה של תשלום החובות. בשנת 1999 עמד החוב הציבורי על 104.6% התמ"ג. מאז שנת 2000 קטן החוב בקצב מהיר עקב תשלום מוקדם של חובות שמתאפשר בעקבות ההכנסות הגבוהות מהמצופה כתוצאה ממחירי נפט גבוהים.
החוב הציבורי בשנים האחרונות (אחוז מהתמ"ג):
- 1999- 104.6%
- 2000- 63.9%
- 2001- 51.1%
- 2002- 44.8%
- 2003- 36.1%
- 2004- 22.1%
- 2005- 12.1%
[עריכה] מדיניות מונטרית
[עריכה] אינפלציה
שיעורי אינפלציה גבוהים אך נמצאים במגמת ירידה. עם התפרקות בריה"מ והמדיניות המונטרית חסרת האחריות שבא בעקבותיה הגיעה האינפלציה לשיא של כ-2,500% בשנה. לאורך שנות ה-90 הצטמצמה האינפלציה אך ב-1998 לאחר משבר הרובל והפיחות שבא בעקבותו זינקה האינפלציה ל-86%+. מאז 1999 אין התפרצויות אינפלציוניות (האינפלציה נשמרת על קצב של 10-12 אחוז בשנה) אך כן מופעלים על המטבע לחצים אינפלציוניים. כדי להתמודד עם לחצים אילו עורך הבנק המרכזי של רוסיה תיסוף של המטבע- דבר שגורם לקושי להתחרות בשווקים הבינלאומיים. הרחבה פיסקלית שמתבצעת מאז 2005 ותמשיך להתבצע לפחות עד הבחירות מגדילה גם היא את הלחצים האינפלציוניים. המטבע של רוסיה הינו רובל רוסי. שיעורי האינפלציה בשנים האחרונות:
- 1992- 2500.0%+
- 1994- 55.0%+
- 1996- 21.8%+
- 1997- 11.0%+
- 1998- 84.5%+
- 1999- 36.5%+
- 2000- 20.2%+
- 2001- 18.6%+
- 2002- 15.1%+
- 2003- 12.0%+
- 2004- 11.7%+
- 2005- 10.9%+
[עריכה] שכר ממוצע
שכר חודשי ממוצע במשק (בדולר)
- 1997- 164$
- 1998- 108$
- 1999- 62$
- 2000- 79$
- 2001- 111$
- 2002- 142$
- 2003- 180$
- 2004- 237$
- 2005- 301$
- 2006- 414$ (נכון לספטמבר 2006[2])
[עריכה] כוח עבודה ורווחה
מאז אמצע שנות ה-80 כאשר הפרסטרויקה הוכנסה לתודעת הסובייטים התרחבו פערי ההכנסות, אך לאורך שנות ה-90 הורע מאוד מצבם של משקי הבית כאשר בשנת 1999 הגיעה ההכנסה לכ-40% משיעורה ב-1991.ואולם רמת החיים הייתה גבוהה יחסית למשתקף מהנתונים הרשמיים, נוכח ההיקפים הגבוהים של הכלכלה השחורה. נכון לשנת 2006 כ- 14% מהתושבים בגיל העבודה חיו מתחת לקו העוני, המייצג הכנסה נמוכה מ-150$ לחודש[3]. הקיטוב בהכנסות התרחב מאוד לאחר התפרקות בריה"מ וההכנסות של העשירון העליון הן פי 15.8 מהעשירון התחתון. ככל הנראה ההכנסות הבלתי מדווחות, מהן נהנות בעיקר השכבות הגבוהות, מגדילות את הפער עוד יותר. כוח העבודה הרוסי מונה כ-74 מיליון עובדים, והשכר הממוצע הוא כ-413 דולר.
כיום ברוסיה חיים כ-33 מיליארדרים (בשטח הפדרציה, בעלי אזרחות רוסית, על פי פורבס) ועם שווי כולל של 172 מיליארד דולר, רק בארצות הברית וגרמניה חיים יותר מיליארדרים. כ-88 אלף מיליונרים (שווי נכסים נזיל) חיים היום במוסקבה או כ-1% מסך אוכלוסיית העיר. מעמד הביניים (הכנסה מעל אלף דולר בחודש) ברוסיה גדל בקצב איטי אך גובר והולך, יחסו באוכלוסייה הוא נמוך מ-15% נכון ל2005. נכון לאוקטובר 2006 ישנם כ147.8 מיליון מנויים לטלפון נייד המייצג רמת החדרה של 101.8 מנויים לכל 100 אנשים [4].
האבטלה מהווה נטל כבד על הכלכלה הרוסית, בעיקר באזורים הנשענים על תעשייה ממשלתית. באזורים אלה לא נעשים שינויים מבניים, משום שלעובדים אין מקור הכנסה חלופי. שיעור האבטלה בין השנים 2000-2006 נמצאים במגמת ירידה אך שינויים מבניים כגון הפרטות שיתבצעו בעתיד יכולות להגביר את האבטלה. האבטלה תמשיך לרדת במידה והכלכלה תמשיך לצמוח בקצב גבוה, הרגולציה תשתפר וההשקעות הזרות יגדלו. נכון ל-ספטמבר 2006 מהווה האבטלה כ-7.1% מכוח העבודה[5].
שיעורי האבטלה באחוזים בסוף שנה:
- 1997- 11.2%
- 1998- 13.2%
- 1999- 13.7%
- 2000- 10.5%
- 2001- 9.0%
- 2002- 8.1%
- 2003- 8.6%
- 2004- 8.2%
- 2005- 7.6%
[עריכה] החשבון השוטף
בשנים האחרונות שלאחר פירוק בריה"מ החשבון השוטף היה בגירעון עקב הגידול המהיר בייבוא. לאחר משבר הרובל של אוגוסט 1998 הצטמצם חדות הייבוא עקב היעדר ביקוש ומאידך גדל הייצוא משמעותית בעקבות הפיחות ברובל. עודפים גדולים בחשבון השוטף לאורך השנים האחרונות כתוצאה מעודפים משמעותיים בחשבון המסחרי שמקורם בגידול הייצוא של נפט ובמחיריו שהאמירו חדות.
המאזן בחשבון השוטף בשנים האחרונות (אחוז מהתמ"ג):
- 1997- 6.7%-
- 1998- 4.9%-
- 1999- 1.7%-
- 2000- 17.0%+
- 2001- 9.8%+
- 2002- 8.0%+
- 2003- 6.7%+
- 2004- 7.9%+
- 2005- 10.0%+
- 2006- 12.3%+ (120.1 מיליארד $) [מקורות]
- 2007- 10.7%+ (124.3 מיליארד $) [מקורות]
[עריכה] מגזרים במשק
[עריכה] תעשייה
רוסיה היא אחת המדינות המתועשות בעולם. לאחר הקמת בריה"מ ואישור תוכנית החומש הראשונה ב-1928 הפכה רוסיה ממדינה חקלאית בעיקרה לאחת המדינות המתועשות בעולם והארץ הלכה והתמלאה בקומפלקסים תעשייתים (קומבינטים). לאחר מלחמת העולם השנייה שוקמה התעשייה ופותחה. ואולם, בשנות ה-70 וה-80 לא הצליחה התעשייה להכניס חידושים (מחסור בהשקעות ותמריצים) וסבלה מניהול לקוי. הפיתוח התעשייתי התמקד בעיקר בתעשייה כבדה והזניח ענפים אחרים. מפעלי התעשייה סובלים מהעדר השקעות ומעודף כוח אדם והגידול בתפוקה בשנים האחרונות אינו משקף בהכרח ייצוב מבני. במקביל הריכוזיות הגבוהה של התעשייה חוסמת יזמות והקמת מפעלים בינוניים וקטנים. אחת התעשיות החשובות בכלכלה הרוסית ובה היא גם מובילה בעולם היא תעשיית החלל הכוללת ייצור של טילים, חלליות, לווינים וציוד נוסף הקשור בחקר חלל. לאחר התפרקות בריה"מ והמצב הכלכלי הקשה שפקד את הפדרציה הרוסית הצטמצמו מאוד תקציבי החלל של רוסיה והיא ביטלה פרויקטים רבים. מאז שנת 2000 עם ההשתפרות במצב הכלכלי גדלו תקציבי החלל משמעותית ופרויקטים רבים תופסים תאוצה. תקציב סוכנות החלל הרוסית גדלו בשנים האחרונות ל900 מיליון דולר.
רוסיה היא יצואנית הנשק השנייה בגודלה בעולם (אחרי ארצות הברית) עם היקף מכירות של יותר מ-6 מיליארד דולר ב2005. ב3 השנים האחרונות הודיעו חברות רבות ליצור מכוניות על רצונן לבנות מפעלי יצור אך רק 4 חברות השקיעו בבניית מפעלים בהם שתי חברות מארצות הברית אחת מגרמניה ואחת מיפן.
[עריכה] אנרגיה
מגזר האנרגיה הינו אחד המגזרים החשובים ביותר בכלכלת רוסיה. תעשיית האנרגיה ברוסיה מהווה שליש מהתמ"ג של המדינה.
נפט- לפי הערכות לרוסיה עתודות של בין 60-120 מיליארד חביות נפט. כיום רוסיה היא יצרנית הנפט הגדולה בעולם. נפט מהווה שליש מהכנסות המסים של האוצר הרוסי וחצי מהייצור של רוסיה. בניגוד למדינות ערב העשירות בנפט, מרבצי הנפט ברוסיה הם במקומות קשים לשאיבה, דבר המקשה על פיתוח שדות נפט. לאחר פירוק בריה"מ הופרטה תעשיית הנפט במחירים נמוכים בצורה יוצאת מן הכלל מערכן האמיתי של החברות ותחת שלטונו של ולדימיר פוטין הולאמה בחזרה חלק מתעשיית הנפט, הלאמת מרכיב היצור העיקרי של חברת יוקוס הידהד בכל העולם. השתפרות המצב הכלכלי ברוסיה בתחילת שנות ה-2000 עודדה מודרניזציה מסיבית של המגזר זה ועל ידי כך הגדלת התפוקה, ופיתוח שדות נפט קיימים וחדשים.
גז טבעי- רוסיה היא יצרנית ויצואנית הגז הטבעי הגדולה בעולם. כ-27% מעתודות הידועות של גז טבעי בעולם נמצאות בשטחה. גם מגזר תעשייתי זה עובר בשנים האחרונות מודרניזציה מהירה וכאמור תפוקת הגז גדלה משנה לשנה. מגזר הגז הטבעי ברוסיה מולאם כולו ושולטת בו חברה אחת, מונופול הגז הממשלתי- גזפרום. נוסף על עתודות הגז הטבעי העצומות ברוסיה, לרוסיה גם זכיונות לפיתוח שדות גז טבעי באלג'יריה קזחסטן טורקמניסטן ואוזבקיסטן.
[עריכה] כרייה וחציבה
רוסיה עשירה מאוד במחצבים רבים ולפי הערכות כ-28% מאוצרות הטבע של העולם נמצאים בשטחה. ענף הכרייה והחציבה חשוב מאוד לכלכלה ומהווה 30% מהייצוא של המדינה (ועוד 50% נפט וגז טבעי). לרוסיה מחצבים חשובים רבים כגון זהב, כסף, ניקל, אלומיניום, נחושת, בדיל, פחם, טונגסטן, טיטניום ועוד. מגזר הכרייה נחשב אסטרטגי בעיני ממשלת רוסיה ולכן על משקיעים זרים מטילים הגבלות בענף זה. חלק גדול מחברות הכרייה נמצא באחזקה מלאה/חלקית של הממשלה. בנוסף, ישנם אזורים בצפון מערב רוסיה, אשר מכרות הפחם מהווים שם מקור תעסוקה מרכזי ולכן הרשויות אינן מקדמות שינויים מבניים כדי למנוע עלייה בשיעור האבטלה.
[עריכה] היי טק
בתקופה הסובייטית הייתה תעשיית ההיי טק נתונה למרות התכנון הממשלתי (גוספלן). לא ניתנו תמריצים לחדשנות, ועל אנשי הפיתוח הוטל להתמקד בהעתקת טכנולוגיות מחו"ל. בנוסף פותח מגזר היי טק בעיקר לצורכי צבא וחלל. לאחר פירוק בריה"מ, נפתח השוק ליזמות פרטית. הצמיחה של המגזר עלתה לאורך שנות ה-90 עד שב-1998 חוותה רוסיה את "משבר הרובל", דבר שגרם לזעזוע בענף. מאז, ענף ההיי טק גדל בקצב מהיר (בין 20%-30% בשנה). ההשקעות במגזר זה עולים ויש מחסור בכוח עבודה בתחום זה עקב הצמיחה המהירה. בשנת 2006 הוחל בבנייתם של מספר "טכנופארקים"- אזורים המותאמים להתפתחות של תעשיות הייטק שונות. בינואר 2007 תיכנס לתוקף מערכת מס חדשה שנותנת הקלות מס כדי לעודד את צמיחת המגזר.
[עריכה] בנייה
ענף הבנייה הינו אחד הענפים הצומחים בקצב מהיר יותר ברוסיה. ענף הבנייה הופרט ברובו, ותרומת המגזר הפרטי גדולה. שוק הבנייה נשלט בנוסף לחברות הרוסיות גם על ידי חברות סקנדינביות וגרמניות. משבר הרובל באוגוסט 1998 גרם לעצירת פרויקטים רבים אך מאז הצמיחה גבוהה. רוסיה מקימה מיזמים משותפים בענף זה ורוכשת טכנולוגיות חדשות ומיומנויות ניהול. אף עפ"י שכל שנה אוכלוסיית רוסיה קטנה בקצב של כ-500,000 איש בשנה, קצב בניית יח"ד חדשות גדל בכ-10% בשנה. ענף הבנייה צומח במהירות ברוב חלקי רוסיה אך שיאו במוסקבה שם הביקוש העצום שאינו עומד בהיצע הוביל לעלייה חדה ביותר במחירי הדירות, מתחילת שנת 2005 ועד סוף אוגוסט 2006 המחירים עלו בכ-96% [6].
[עריכה] חקלאות
כ-32% משטחה של רוסיה מעובדים וכ-45% נוספים מיוערים. עץ הוא אחד ממוצרי היצוא החשובים של רוסיה. בצפון רוסיה החקלאות מתמקדת בגידול בעלי חיים ובאזורי הדרום ומערב סיביר – גידול תבואות וגידולי קרקע אחרים (סלק, סוכר, תפוחי אדמה ועוד). תפוקת הדיג הרוסית מהווה כרבע עד שליש מהתפוקה העולמית (בהתאם למוצרים השונים). בשנות ה- 90 התכווץ מאוד הענף, בעיקר בתחום הדגים המשומרים. למרות הירידה בתפוקה, היקפי הדייג הגבוהים מסכנים את קיום האוכלוסייה הימית וממשלת רוסיה החלה להקצות מכסות כמות לדיג. התפוקה החקלאית ירדה חדות לאורך שנות ה-90 ואינה רווחית. מאז 1999 ניכר שינוי במגמה והתפוקה החלה לעלות, אך בעיות היסוד של המגזר החקלאי טרם נפתרו. החקלאים אינם יכולים לממן רכישת ציוד חקלאי, דשנים ותשומות נוספות. כתוצאה מזה מזרימה הממשלה תקציבי סיוע עצומים לחקלאות ומבנה הסיוע מעודד את שיקום הענף. בשנות ה-90 ניסו בוריס ילצין וממשלתו להפריט את החוות החקלאיות (סובחוזים וקולחוזים) אך התוכנית לא יצאה לפועל עקב התנגדות עזה מצד הפרלמנט ומנהלי חוות. הנשיא ולדימיר פוטין הוציא לפועל תוכנית הפרטה של החוות החקלאיות אך זו מתקדמת בקצב איטי.
[עריכה] תחזיות
על פי התחזיות, בתנאי שמחירי הנפט לחבית ישארו סביב ה-60 דולר, הכלכלה הרוסית הראלית צפוייה להתייצב ב- 2011 על 2 טריליון דולר (14,300 $ לנפש) (בשנת 2005 ערכה הראלי היה 765 מיליארד דולר) ובכך בעצם להיות הכלכלה השנייה בגודלה באירופה (אחרי גרמניה) או הכלכלה השישית בגודלה בעולם. התמ"ג ביחס לכוח הקנייה (PPP) בשנת 2005 היה 11,100 דולר לנפש או 1.589 טריליון דולר למשק כולו.
רזרבות הזהב והמטבע הזר (מטבע החוץ) על פי נתוני הבנק המרכזי הגיעו (נכון ל11 באוגוסט שנת 2006) ל-277 מיליארד דולר (השלישית בעולם בתחום זה), קצב הגידול של רזרבות המטבע הזר ברוסיה הן מהגבוהות בעולם והן גדלות בקצב ממוצע של כ-4 מיליארד דולר לשבוע. רוסיה שלישית בדירוג לאחר סין ויפן עם 940 ו-870 מיליארד דולר, בהתאמה. טיוואן מגיעה רביעית עם 261 מיליארד.
בתחילת שנת 2007 רוסיה אמורה להצטרף לארגון הסחר העולמי (WTO), ביחד עם אוקראינה, מה שיכול להגביר עוד יותר את ההשקעות הזרות שזורמות למדינה ולגוון את מסחרה עם מדינות העולם מחוץ לתחום המשאבים הטבעיים [7].
אך עדיין למרות התחזית רוסיה לא צפוייה לעבור את מערב אירופה ביחס של תמ"ג לנפש בתקופה הקרובה או הבינונית.
[עריכה] קשיים
הקושי העיקרי שמולו ניצבת הכלכלה הרוסית הוא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים (שמהווים היום פחות מ-20% מהתמ"ג), היות והכלכלה מנוהלת על ידי מונופוליים ענקים, הבנק האירופאי והבנק העולמי ניסו ליזום מערכת בנקאית מתוקנת, אך בהצלחה מועטה יחסית עד היום. כמו גם החלשת קצב האינפלציה השנתית (10%-11%).
ריכוזיות יתר של היצור התעשייתי והמגזר הפיננסי באזורי הבירה, הביאו לאי שיווין כלכלי משמעותי בין אזור העיר והמחוז מוסקבה לבין חלקים נרחבים אחרים במדינה. מחירי הדירות בעיר הבירה עלו בצורה לא פרופורציונלית לרמת המשכורות (לכ-3500 דולר למ"ר לעומת שכר ממוצע של 900 דולר לחודש) בשנים האחרונות ומהווים מכשול רציני לרמת החיים ברוסיה, בהינתן המצב הקיים האקונומיסט ופורבס העריכו את מוסקבה כהעיר היקרה ביותר בעולם.
רוסיה ידועה בין השאר כאחת המדינות המושחתות ביותר באירופה, דבר שמנע ממנה להגדיל את ההשקעות הזרות במדינה בתקופת המעבר. הסיבה להקפי השחיתות הגדולים נעוצה בעובדה שחלקים נרחבים מהכלכלה הרוסית נמצאים באפלה או בצללים (הכנסות או הוצאות שלא מדווחות), כספים רבים נמצאים בידים פרטיות ולא בחשבונות הבנקיים משומשים לתשלומי שוחד לפקידי ממשלה בכירים שבהם מרוכזים כוחות יתר (מעל המקובל בכלכלות המפותחות) בנוסף לתיקצוב נמוך של הממשלה את משרדיה ומשכורות נמוכות משמעותית במגזר הציבורי ביחס למקובל במגזר הפרטי.
[עריכה] מקורות
[8]- תחזית קרן המטבע הבינלאומי (IMF) לשנת 2005, 2006 ו2007
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביקורת על מצב המשק הרוסי מהאתר themarker, בעברית
- פורטל חדשות כלכלי, באנגלית
- המדריך להשקעה ברוסיה של הבנק האוסטרי מעודכן לשנת 2006 מכיל בתוכו מידע מקיף על רשויות החוק, היסטוריה כלכלית ומבנה המשק באנגלית
- פורטל חדשות ברוסיה, באנגלית
- הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית, באנגלית
- רוסיה כיצרנית נפט, בעברית
- מעקב חודשי של הבנק הפיני אחרי התפתחות הכלכלה הרוסית, באנגלית

