בני קצובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בני קצובר, מראשי המתנחלים ביהודה ושומרון.

בני קצובר החל את דרכו במפעל ההתנחלות כשהיה סטודנט לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, כאשר ראה שמחפשים מתנדבים לעזרה בהתישבות היהודית בחברון. הוא הגיע ל"מתנחלי חברון", עזב את לימודיו והתחתן עם בינה במוסך בעיר (הייתה זו החתונה היהודית הראשונה בחברון מאז מאורעות תרפ"ט). כאשר הוקמה קרית ארבע עבר הזוג הצעיר מחברון לשם. שם נולדו שני ילדיו הראשונים - יוני ומאירה.

בשעת חברותא עם חברו מנחם פליקס גמלה בלבם החלטה כי יש לישב את שטחי יהודה ושומרון ביהודים, וכך הוקם "גרעין אלון מורה". שמונה פעמים ניסה הגרעין לעלות ולהתיישב בקרבת שכם ופונה. לאחר הפעם השמינית נחתמה פשרה - הממשלה אישרה לגרעין להתיישב במחנה הצבאי קדום. שם נמצא כיום היישוב קדומים, אך אז נקרא בשם אלון מורה.

לקצובר נולדו באותן שנים עוד שלושה ילדים - מבשרת, מנורה ויוסי.

הגרעין הרגיש כי עדיין לא הושלמה המלאכה - עליהם להתקרב כמה שיותר לשכם - שם קבור יוסף הצדיק ושם נמצאת חלקת השדה שנקנתה על ידי יעקב אבינו. הם החליטו לעבור לגבעת רוג'יב אשר נמצאת מצידה המזרחי של שכם. הם עלו לשם אך פונו בעקבות החלטת בג"ץ שקבעה כי שטח זה הינו פרטי של אחד מערביי האזור.

ושוב פשרה - המדינה אישרה את ישוב גרעין בהר כביר, הגרעין קיבל את ההחלטה ונאחז בהר בשנת 1980 ועד היום המקום נקרא "אלון מורה- שכם". באלון מורה נולדו שתי בנותיו האחרונות של קצובר - מוריה ושירה.

החל משנת 1981 ועד 1993 כיהן כראש המועצה האזורית שומרון. היה פעיל בתנועת "התחיה", וכיום פעיל בתנועת "התקומה" אשר נמצאת ברשימת "האיחוד הלאומי".

כל ילדיו גרים כיום באחדות מעשרות ההתנחלויות שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון בעקבות הצלחת גרעין אלון מורה.

בתו מנורה חזני בחרה לתעד את חיי המתנחלים ולהעבירם לציבור הרחב. סרטה הבולט "בחומש קרוב לשמים" הופיע בפסטיבל דוקאביב, פסטיבל שדרות, ראש פינה ועוד.