מרדכי ואנונו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי ואנונו (להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה), שינה את שמו לג'ון קרוסמן), טכנאי ישראלי שעבד בכור הגרעיני בדימונה, חשף פרטים בחוץ-לארץ אודות היכולת הגרעינית של מדינת ישראל, נחטף לישראל, נשפט, הורשע, סיים לרצות את מלוא עונשו ושוחרר בתנאים מגבילים. דמותו של ואנונו שנויה במחלוקת, והוא מכונה על-ידי התקשורת בישראל "מרגל האטום" ועל-ידי תומכיו "המתריע הגרעיני של ישראל" ("Israel's Nuclear Whistle-Blower").
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
ואנונו נולד ב-14 באוקטובר 1954 למשפחה יהודית במרקש שבמרוקו. הוא עלה לישראל בגיל 9 ביחד עם משפחתו והם התגוררו בשכונת מצוקה בבאר שבע. לאחר סיום שירותו הצבאי בחיל ההנדסה, למד לתואר ראשון בפיזיקה. בשנת 1976 החל לעבוד כטכנאי בקריה למחקר גרעיני בדימונה, שם שימש כמפקח קרינה עד 1985.
במקביל החל ללמוד פילוסופיה וגאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ונודע בפעילותו בגופי שמאל קיצוני בקמפוס, ובקשריו החברתיים והאידיאולוגיים עם סטודנטים ערביים. היה זה שינוי משמעותי בדעותיו של ואנונו לאחר שבצעירותו תמך ברב מאיר כהנא.
לאחר שפוטר מעבודתו בכור יצא למסע בעולם. בתחילה נסע למזרח, שם ניסה להמיר את דתו לבודהיסטית, אך לבסוף נסע לאוסטרליה, שם התנצר.
[עריכה] החשיפה והחטיפה
ב-1986 פגש ואנונו בעיתונאי פיטר הונאם מהעיתון הבריטי "סנדיי טיימס" בסידני שבאוסטרליה. ואנונו מסר לו את המידע שהיה ברשותו וסידרה של תצלומים שצילם בחשאי במהלך עבודתו. לא ברור האם ואנונו קיבל כסף או הובטח לו תשלום בתמורה לחשיפה. לפי טענת מקורות ישראליים, הבטיח לו העיתון תשלום של 75,000 דולר. ואנונו והעיתון מכחישים זאת.
כאשר הגיעו הונאם וואנונו ללונדון בספטמבר 1986 ניסו עורכי העיתון לברר האם ואנונו אמין. בירורים אלו הגיעו לרשויות הביטחון הישראליות שהחליטו לסכל את החשיפה. "המוסד" שלח צוותים לאוסטרליה ובריטניה שניסו לאתרו במבצע שכונה "מבצע קניוק". ואנונו אותר לבסוף בלונדון על ידי סוכנת מיחידת העוקבים במוסד בשם שריל חנין-בנטוב שכונתה "סינדי". לאחר מספר פגישות פיתתה אותו סינדי לבוא עימה לרומא ב-30 בספטמבר 1986. המוסד רצה להביאו לרומא משום שראשיו לא רצו לקלקל את מערכת היחסים הרגישה עם הממסד והמודיעין הבריטי. עם הגיעו לרומא נחטף ואנונו והובא בחשאי לישראל על ידי ספינה.
ב-5 באוקטובר 1986 פירסם העיתון את המידע והצילומים כולל שרטוט של מבנה הכור שנעשה על פי תאורו של ואנונו. לטענת העיתון, פרסום זה היווה הוכחה ראשונה לכך שבידי ישראל יש נשק גרעיני.
במשך תקופה של 40 ימים הוסתרה העובדה שואנונו מוחזק בארץ עד שלבסוף הוא הובא להארכת מעצר ללא שהוסבר כיצד הגיע לארץ. בדרכו להארכת המעצר הערים ואנונו על שוטריו, וכתב את נסיבות חטיפתו על כף ידו, והצמיד אותה לחלון הניידת שהובילה אותו. על כף ידו נכתב:
"Vanunu M was hijacked in Rome. ITL. 30.9.86, 21:00. Came to Rome by fly BA504"
בעברית: "מ. ואנונו נחטף ברומא ב-30.9.86 שעה 21:00. הגיע לרומא בטיסת בריטיש אירוויס 504". מאוחר יותר שימש מידע זה לאיתור סוכנת המוסד על פי סידור המושבים באותה הטיסה.
בישראל, ואנונו נחשב בקרב חוגים נרחבים כ"בוגד", לעומת זאת אנשים רבים בארץ ובעולם יצאו כמחאה על החטיפה ועל השהות הארוכה בכלא, ראו בואנונו גיבור הנלחם נגד הפצת הנשק הגרעיני, והמליצו על ואנונו לזכיה בפרס נובל לשלום על הקרבתו. מספר מומחים מתחו ביקורת על הטיפול בואנונו וטוענים כי מדינת ישראל העניקה לו לגיטימיות בעצם ניסיון החטיפה, שכן בכך למעשה הודתה ישראל כי המידע שבידי ואנונו אמין לאחר שגם עורכי ה"סנדיי טיימס" פיקפקו בכך.
[עריכה] מאסר
ב-28 במרץ 1988 הורשע ואנונו בבגידה ובריגול חמור ונגזרו עליו 18 שנות מאסר. ב-11 שנות המאסר הראשונות שהה בבידוד מוחלט, וגם אחר כך נמנע ממנו ליצור קשר עם התקשורת. ואנונו אמר כי פעל ממניעים אידאולוגיים כדי למנוע הפצה ושימוש בנשק גרעיני.
ואנונו סיים לרצות את מלוא עונשו, ושוחרר מהכלא ב-21 באפריל 2004.
[עריכה] לאחר המאסר
עם שחרורו עמד ואנונו לעבור להתגורר במתחם אנדרומדה שביפו בדירה אותה מימן ה-BBC עבורו [1], אך בעקבות פרסום הכתובת בתקשורת החליט לבסוף להתגורר במתחם הכנסייה האנגליקנית בעיר העתיקה שבירושלים. ישראל הטילה מגבלות על ואנונו גם לאחר שחרורו, משום שלטענתה הוא ממשיך להוות איום לבטחונה. ההגבלות על תנועתו של ואנונו הוטלו מכוח תקנות שעת חירום, והן כוללות איסור יציאה מהארץ ומגבלות על תנועותיו וקשריו. מאז נחקר ואנונו מספר פעמים על הפרת תנאי השחרור ואף נעצר פעם אחת בשל כניסתו לשטח הרשות הפלסטינית. גם אחרי שחרורו המשיך ואנונו להתראיין (בניגוד להגבלות) ואף העיר מספר הערות אנטישמיות [2].
ואנונו המשיך לזכות בתמיכה מחוגי השמאל הרדיקלי ובכללם חברי כנסת ממפלגת חד"ש, מהכנסייה האנגליקנית ומגורמים שונים ברחבי העולם ואף נבחר לכהן כרקטור אוניברסיטת גלזגו שבסקוטלנד[3]. לעומת זאת, משפחתו התכחשה לו, כולל אחיו אשר שמר עמו על קשר במהלך כליאתו.
בסוף שנת 2005 שינה את שמו ל"ג'ון קרוסמן".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- גיורא נוימן ואהוד עין-גיל, ואנונו והפצצה, בהוצאת הוועד הישראלי למען מרדכי ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי.
- יואל כהן, המתריע מדימונה - ואנונו, ישראל והפצצה, הוצאת בבל, 2005.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ואנונו יוצא לחופשי ועוד סקירה בנושא שחרורו מתוך Ynet
- יוסי מלמן, מאוסטרליה ועד לפיתוי על ידי "סינדי": כך נחטף ואנונו, בעיתון הארץ
- אתר על תוכנית הגרעין של ישראל - כולל פירוט חשיפותיו של ואנונו ומשמעותן.
- האתר (באנגלית) של האגודה לשחרור ואנונו
- מרדכי ואנונו, למען ששת מיליארד תושבי העולם השביר הזה, אתר הגדה השמאלית
- כתבה של אלון בן דוד ששודרה בערוץ 10 בישראל אודות הכור בדימונה - על בסיס המידע שסיפק מרדכי וענונו והפרסום בסאנדיי טיימס. הכתבה כוללת הדמיה תלת-ממדית של מבנה הכור.


