ברכות קריאת שמע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

חטיבה בתפילות שחרית וערבית בצמוד לקריאת שמע .

ברכות קריאת שמע הן ברכות לפני ואחרי קריאת שמע בתפילות שחרית וערבית, עיקר הדיון התלמודי בנושא מצוי בפרק ראשון במסכת ברכות.

בעוד אשר קריאת שמע הינה אחידה בערב ובבוקר הברכות שונות במקצת .


  • לפני "קריאת שמע" בתפילת שחרית אומרים שתי ברכות: ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבה רבה" ("אהבת עולם" בנוסח ספרד). אחרי קריאת שמע של שחרית אומרים ברכה אחת: ברכת "גאולה" שאחריה יש להתחיל מיד תפילת לחש.
  • לפני קריאת שמע בתפילת ערבית אומרים שתי ברכות: ברכת "מעריב (ערבים)" וברכת "אהבת עולם" (בנוסח שונה מברכת "אהבה רבה" בבוקר). לאחר קריאת שמע אומרים ברכת "גאולה" (בנוסח שונה מברכת "גאולה" בבוקר) וברכת "השכיבנו".

תוכן עניינים

[עריכה] שבע ברכות - "שבע ביום הללתיך"

התלמוד הירושלמי כותב ששבעת ברכות קריאת שמע (3 בשחרית, 4 בערבית) הנן כנגד הפסוק "שבע ביום הללתיך..." (תהלים קי"ט\קס"ד). המהר"ל מסביר שהמספר שבע מסמל דבר שלם ומלא, "שבע מלשון שביעה", "כי יש לשבח את ה' יתברך בשבח שלם ומלא, אשר השבח השלם ומלא על ידי מספר שבע". (נתיב התורה פרק ז')

[עריכה] מדת יום בלילה ומידת לילה ביום

פתיחת הברכה הראשונה מבוססת על פסוק בספר ישעיה (פרק מ"ה\ז'): "עושה שלום ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה הגמרא (ברכות דף י"א ע"ב) שואלת מדוע אומרים "יוצר אור ובורא חושך" שהרי יש בזה משום גנאי לקב"ה שהוא ברא את החושך בעולם. הגמרא עונה שאומרים כן כדי להזכיר מדת יום בלילה ומידת לילה ביום. כלומר שמזכירים את הלילה בתפילת שחרית ואת היום בתפילת ערבית. המשמעות של הדבר היא בלשון השו"ע להוציא מלב האיפקורסים שאומרים שמי שברא יום לא ברא לילה ומי שברא לילה לא ברא יום. המשמעות המורחבת היא שאין מאת הקב"ה שום דבר שהוא רע בעצם, רע בכל מהותו, אלא שכל הבריאה היא מאתו יתברך ויש בהזכרת מדת יום בלילה משום הודאה באחדותו של הקב"ה - שאין שני לו (ע"פ המהר"ל - נתיב העבודה). זאת גם הסיבה שמשנים את לשון הפסוק "עושה שלום ובורא רע" ל"עושה שלום ובורא את הכל". יותר מזה ע"פ קבלה וחסידות עולם הבריאה הוא עולם נעלה יותר מעולם היצירה ופתיחת הברכה מרמזת על כך שהחושך במקורו הוא יותר נעלה מן האור שכן האור הוא הטוב ה "גלוי" והחושך הוא טוב "בעצם" ולכן הוא "אינו גלוי" כי הוא בעצם מעל לגילוי ולכן בעולם שלנו הוא נראה כ- "חושך". וזה נרמז בלשון "יוצר" אור ו "בורא" חושך.

[עריכה] הברכה הראשונה

[עריכה] עניין הקדושה שבברכה ראשונה שבשחרית

[עריכה] הברכה השנייה

[עריכה] 'אהבת עולם' מול 'אהבה רבה'

[עריכה] הברכה השלישית

[עריכה] 'אמת ויציב' מול 'אמת ואמונה'

[עריכה] לסמוך גאולה לתפילה

מצווה לסמוך גאולה לתפילה, כלומר מיד כשמסיים ברכת "גאולה" יתחיל בתפילת הלחש. (הפסוק "ה' שפתי תפתח..." וכן חצי קדיש לפני תפילת ערבית לא מהווים הפסקה בין גאולה לתפילה).

[עריכה] ברכת 'השכיבנו'

[עריכה] השינוי בברכת השכיבנו של שבת

בברכת "השכיבנו" של שבת שונה מברכת "השכיבנו" ביום חול בחתימתה של הברכה: במקום לסיים "ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד", מסיימים "ברוך אתה ה' הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים"