וידאל די טולושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ר' וידאל די טולושא, מחבר ספר 'מגיד משנה' על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים. ידוע גם בכינויו הרב המגיד, על שם חיבורו.
[עריכה] תולדות חייו
מעט מאוד ידוע על חייו של ר' וידאל. הוא נולד במאה ה-14 בעיר טולוז, ומכאן גם שמו - 'טולושא'. בזמנו הייתה טולוז, שכיום נמצאת תחת שלטון צרפתי, בשליטת מדינת קטלוניה. סביר להניח שרוב ימיו של ר' וידאל לא עברו עליו בטולוז שכן בשנת 1306 גורשו היהודים מטולוז ובשנת 1320 נטבחו מעט היהודים שעוד נותרו בעיר.
תקופת חייו חפפה, במידה רבה, את תקופת חייו של הר"ן. זאת אנו יודעים מעדותו של ר' יוסף קארו, בהקדמה לפירושו כסף משנה על משנה תורה, שר' וידאל היה חברו של הר"ן. גם בשו"ת הריב"ש, שהיה תלמידו של הר"ן, נזכר ר' וידאל. בסימן שפ"ח שם, מוכח שהוא נפטר עוד בחייו של הר"ן. באותה תשובה בשו"ת הריב"ש מכונה ר' וידאל ' האנוידאל די טולוסא '. משמעות שם זה הוא ציון האותיות אלף ונון הרומזות למילה 'אדון'.
ישנן מסורות שונות בדבר זהותו של רבו של ר' וידאל. הרדב"ז כתב שהרשב"א היה רבו ואילו רבי חיים ויטאל כותב שהרא"ה היה רבו של ר' וידאל. החיד"א בספרו 'שם הגדולים' מטיל ספק במהימנותן של שתי המסורות הללו.
נסיבות מותו של ר' וידאל היו, כנראה, בלתי רגילות. ר' יוסף קארו, וכן הריב"ש, מציינים אותו כקדוש, דבר המעיד, בדרך כלל, על נסיבות המוות, שהיו על קידוש השם. בימיו נרדפו היהודים על ידי הנוצרים, וסביר להניח שר' וידאל היה קרבן לאותן רדיפות.
בנו של ר' וידאל , ר' יצחק , היה גם הוא תלמיד חכם והתגורר בעיר אלקלה שבספרד. הוא מוזכר בתשובת בשו"ת הריב"ש , תשובה תע"ג.
[עריכה] חיבורו
ר' וידאל כתב את הפירוש 'מגיד משנה' על חלק מחיבורו של הרמב"ם היד החזקה. בידנו מצויים פירושיו לשישה מספרי היד החזקה : זמנים , נשים , קדושה , נזיקין , קנין ומשפטים. חיבורו זה של ר' וידאל, מגיד משנה, נחשב ומוערך מאוד בקרב חכמי ישראל. חיבור זה הוא מהחשובים שבין נושאי כליו של הרמב"ם. כשיש מחלוקת בפירוש דבריו של הרמב"ם, נוטים לפסוק כדבריו של מגיד משנה.
מקובל לשייך את דרכו של ר' וידאל בפירושו בהלכה מסוימת, לדבריו של הרשב"א באותו נושא. לכן, כשיש ספק או מחלוקת בהבנת דברי הרשב"א, נוטים להכריע על פיו (על פי ספר 'תורת חיים' לר' חיים שבתי, אבן העזר סימן ל"א).
כמו כן מיוחסים לר' וידאל פירוש על ספר איוב ופירוש בערבית לספר 'תועלת ההגיון' של הפילוסוף הערבי אל גזאלי.

