נאסדאק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאסדאק (או נאסד"ק - NASDAQ), ראשי תיבות של "האגודה הלאומית לתמחור אוטומטי לסוחרי ניירות ערך" (National Association of Securities Dealers Automated Quotations), היא בורסה לניירות ערך המנוהלת על ידי "האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך". נאסדאק פועלת מארצות הברית, אך לה סניפים גם ביפן ובקנדה וקשרים עם בורסות בהונג קונג ובאירופה. הנאסדאק היא זירת מסחר מקוונת אשר המסחר בה ממוחשב ואין בה זירת מסחר פיזית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
תחילתה של הנסדאק בשנת 1971 כלוח מודעות אלקטרוני אשר פירסם שערי הצע וביקוש אך לא ביצע עסקאות בין הקונים למוכרים. משהחלה לפעול כשוק הייתה לשוק המניות המקוון הראשון בעולם. בתי ההשקעות הגדולים לא היו מאושרים מכניסתה של המתחרה החדשה לזירה, משום שעיקר הכנסתם ממסחר הייתה מהפער בין מחיר הקניה למחיר המכירה בשוק בכל רגע נתון, אשר נבע משיטת המסחר האמריקאית על ידי עושי שוק. כניסת הבורסה החדשה והשקופה יותר הקטינה את הפער הזה ופגעה בהכנסותיהם.
[עריכה] אבן שואבת לחברות היי טק
לבורסת הנאסדאק דרישות קבלה נמוכות משל ה NYSE. בכך, ובניחוח החדשנות שדבק בה, לא מעט הודות לפירסומת עצמית, הפכה הנאסדאק לבורסה המרכזית למניות של חברות היי טק. באוקטובר 1971, השנה הראשונה לפעילות הנאסדאק, הנפיקה לראשונה מניות לציבור חברה אלמונית למחצה בשם אינטל, אשר נוסדה רק שלוש שנים קודם לכן, וגייסה 6.8 מיליון דולר. הצלחתה של אינטל בסוף שנות השבעים הייתה אבן דרך ראשונה, ואחריה צמחו מהנפקות ראשוניות קטנות יחסית ענקיות מחשבים כמו אפל (הנפקה ראשונה בדצמבר 1980 גייסה כ 100 מיליון דולר) ומיקרוסופט (הנפקה ראשונה בשנת 1986) וענקיות תקשורת כגון סיסקו (הנפקה ראשונה בפברואר 1990- גייסה כ 50 מיליון דולר) וקואלקום (הנפקה ראשונה בדצמבר 1991).
[עריכה] בועת הדוט.קום
באוגוסט 1995 יצאה חברת נטסקייפ שנוסדה רק שנה קודם לכן בהנפקה ראשונה לציבור באמצעות הנאסדאק. הביקושים ההיסטריים להנפקה גרמו להכפלה של מחיר המניה בהנפקה לעומת הדרישה המקורית ($28 במקום $14) וביום המסחר הראשון שולש מחיר המניה לעומת מחיר ההנפקה. היסטריית הביקושים והשתוללות המחירים במניות נטסקייפ נתנו לדעת רבים את ירית הפתיחה למה שנקרא אחר כך בועת הדוט.קום. בשנות בועת הדוט.קום (1997-1999) הונפקו בנאסדאק מאות חברות אינטרנט והיי טק במחירים מפולפלים, והגיעו לתמחורים דמיוניים. חברות בעלות הכנסות של מיליוני דולרים בודדים הונפקו על פי שווי חברה של מאות מיליוני ואף מיליארדי דולר. בשיא הבועה, בתחילת שנת 2000, החברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם הייתה למשך מספר ימים סיסקו, במקום השני מיקרוסופט ורק במקום השלישי ג'נרל אלקטריק.
[עריכה] מפולת ההיי טק
במרץ 2000
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] נאסדאק מול NYSE
בשנת 1999 עבר מספר החברות הנסחרות בנאסדאק את מחצית החברות הנסחרות בבורסות בארצות הברית, ואולם שווי השוק של המניות הנסחרות ב NYSE נותר יותר מכפול משווי השוק של מניות הנאסדאק גם בזמן בועת הדוט.קום.
בשנת 2005 היה מחזור המסחר היומי הממוצע בנאסדאק 1.8 מיליארד מניות, גדול בכ 50% ממחזור המסחר היומי ב NYSE. בסוף שנת 2005 היה שווי השוק הכולל של מניות הנסחרות בנאסדאק כ 4 טריליון דולר ושל מניות הנסחרות ב NYSE פי ארבעה מכך. קל להבדיל בחברות שמניותיהן נסחרות בנאסדאק על פי סמל המניה, אשר בנאסדאק הוא בן ארבע וחמש אותיות, לעומת אות אחת עד שלוש ב NYSE.
[עריכה] ישראליות בנאסדאק
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

