חוב שינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוב שינה הוא מושג הבא להמחיש את האפקט המצטבר של חוסר בשינה. חוב שינה גדול, לדוגמא, ירמז שהאדם עייף מבחינה מנטלית ופיסית עקב חוסר בשינה. יש לציין שמתנהל ויכוח בקהילה המדעית באשר לפרטים בחוב שינה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקבלה המדעית של חוב שינה
קיים ויכוח בין עורכי מחקרים אשר לקיומו של חוב שינה. ההבנה העממית שחוב שינה יכול להצטבר ללא גבול (מעל 20 שעות), הופרכה ולא באה עוד בחשבון. אך הגיוני, שיהיו שיאמינו שחוב שינה יכול להגיע מתחת ל20 שעות.
[עריכה] הערכת חוב שינה
חוב שינה יכול להיבדק באמצעות שימוש בבדיקה הקרויה sleep latency test. בדיקה זאת מודדת באיזו קלות הנבדק נרדם. כשהבדיקה נעשית מספר פעמים במשך היום היא קרויה (multiple sleep latency test (MSLT.
בכל אופן, לא צריך ללכת למרפאת שינה. קיים תהליך ביתי, הכרוך בהירגעות לבד ובשקט, לכמות קצרה של זמן. אם תחושת העייפות באה בקלות רבה, זה יחשב לחוב שינה. אחדים מאמינים שלאיכות השינה יכולה להיות גם כן השפעה על דרגת החוב שינה.
[עריכה] חוב שינה בחוג הרחב
אחדים מאמינים שתביעות העבודה, פעילויות חברתיות וזמינות של 24-שעות לבידור הביתי ואינטרנט גורמת לאנשים לישון פחות מבעבר. פעילים בתחום השינה קוראים ליצירת קמפיינים חינוכיים למשוך תשומת לב לעניין החוב שינה.
אחד החוקרים המובילים בתחום השינה, ג'ים הורן מאוניברסיטת Loughborough, ציין במאמר מערכת בביטאון Sleep, כי קיימים נתונים המרמזים שמספר שעות השינה הממוצע ב־24 שעות לא השתנה באופן משמעותי בעשור האחרון. יתר על כן, יש טווח של דרישת שעות שינה נורמליות במבוגר בריא, ואינדיקציות רבות מראות כי הישנוניות כרונית בתוך האוכלוסייה אינה מתגברת.
[עריכה] טריוויה
ב1965 רנדי גרדנר שבר את השיא בחוסר שינה רציף. הוא נשאר ער ל11 ימים בלי שינה ונכנס לספר השיאים של גינס.

