סלבדור דאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סלבדור דומנק פליפ ג'סינט דאלי דומנץ' (Salvador Domenec Felip Jacint Dalí Domenech בספרדית) , 11 במאי 1904 - 23 בינואר 1989) היה צייר ספרדי קטאלני חשוב, שנודע בעיקר בזכות עבודותיו הסוריאליסטיות. ביצירותיו של דאלי בולט במיוחד הצירוף של תמונות חלום ביזאריות המצויירות בכישרון ומיומנות רבה, ומושפעות מאמני הרנסאנס הדגולים. דאלי היה אמן רב כישרון ודמיון. הוא התוודה לא אחת על אהבתו ליצירת אומנות לא שגרתית כדי למשוך תשומת לב, מה שלא אחת הרגיז את אוהדיו כמו גם את מבקריו, שכן אופיו האקסצנטרי והתיאטרלי-משהו לעתים משך יותר תשומת לב ציבורית מאשר עבודותיו.

תמונתו של דאלי על מדרגות מוזיאון פילדלפיה
הגדל
תמונתו של דאלי על מדרגות מוזיאון פילדלפיה

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

דאלי נולד בשעה 8:45 בבוקרו של ה-11 במאי 1904 ברחוב מונטוריולין מספר 20 בעיר פיגוארז שבקטלוניה שבספרד. הוא היה בנו של נוטריון בן המעמד הבינוני. דאלי ללמד בבית הספר העירוני לציור, שם רכש את השכלתו הראשונית באומנות. בשנת 1916 גילה דאלי את הציור המודרני בחופשה משפחתית לקאדאקס עם משפחתו של רמון פצ'וט - אמן מקומי שנהג לנסוע תכופות לפריז.

תצלום של סלבדור דאלי משנת 1939
הגדל
תצלום של סלבדור דאלי משנת 1939

בשנת 1917 ארגן אביו של דלי תערוכה מרישומי הפחם של דאלי הצעיר בבית המשפחה. התערוכה הפומבית הראשונה שלו נערכה בתאטרון העירוני בפיגוארז בשנת 1919. בשנת 1921 מתה אימו של דאלי מסרטן, ואביו נישא לאחותה, שדאלי הצעיר רחש לה טינה מסוימת.

בשנת 1922 עקר דאלי למדריד, שם למד באקדמיה לאומנות (Academia de San Fernando). דאלי כבר רכש לו בשלב זה מעמד של אדם אקסצנטרי, ששערו ארוך והוא מתגאה בפאות-לחיים, מעיל, גרביונים ומכנסיים בגובה הברכיים בסגנון מאה קודמת. את עיקר תשומת הלב של חבריו הסטודנטים רכש על ידי ציוריו, בהם התנסה בקוביזם (למרות שבציוריו המוקדמים הללו הוא עדיין לא הבין את התנועה הקוביסטית, שכן ידיעותיו על הזרם הגיעו ממספר מאמרים בכתבי עת וקטלוג שקיבל בפיצ'וט, שכן לא היו אז אמנים קוביסטים במדריד).

דאלי גם התנסה בדאדאיזם, זרם שאת השפעותיו ניתן לראות ביצירתו לאורך השנים. הוא הפך לידיד קרוב של המשורר פדריקו גרסיה לורקה, גם במישור הרומנטי, כמו גם עם לואיס בוניואל. דאלי סולק מהאקדמיה קצת לפני בחינות הגמר בשנת 1926 כשהצהיר כי אין אף אחד בפקולטה שיש לו את הכישורים לבחון אותו.

באותה שנה ערך את ביקורו הראשון בפריז, שם פגש את פבלו פיקאסו הנערץ. האמן הוותיק שמע טובות על דאלי מחואן מירו. דאלי יצר מספר יצירות שהושפעו משמעותית מפיקאסו ומירו בשנים הבאות, בעת שהתחיל להגדיר את הסגנון העצמי שלו. כמה מאפיינים של יצירותיו לאורך השנים צצו כבר בשנות העשרים, אולם דאלי כילה את כל סגנונות האומנות שיכל למצוא ויצר יצירות בקשת רחבה, מיצירות בסגנון קלאסי-אקדמי ועד אוונגארד חדשני, לעתים ביצירות נפרדות, ולעתים באותה יצירה. תערוכות של יצירותיו בברצלונה משכו תשומת לב רבה, ומבקריו נחלקו בין המשבחים למבולבלים.

שנת 1929 הייתה שנה חשובה עבור דאלי. הוא שיתף פעולה עם הבמאי הספרדי לואיס בוניואל בסרט הקולנוע הקצר "כלב אנדלוסי" ופגש את המוזה שלו ואישתו לעתיד, גאלה, שנולדה כהלנה דלובינה דיאקינוף, מהגרת מרוסיה המבוגרת ממנו ב-11 שנה, שהייתה נשואה אז למשורר הסוריאליסטי פאול אלוארד. באותה שנה היו לדאלי תערוכות מקצועיות חשובות והוא הצטרף באופן רשמי לקבוצה הסוריאליסטית ברובע מונפרנס בפריז (למרות שעבודותיו כבר הראו השפעות סוראליסטיות חזקות שנתיים לפני כן). הסוריאליסטים העריצו את מה שדאלי קרא לו שיטה פראנואיאקטית-קריטית של נגיעה בתת מודע לשם השגת יצירתיות אומנותית גדולה יותר.

בשנת 1934 התחתנו דאלי וגאלה, שחיו יחד מאז שנת 1929, בטקס אזרחי.

עם עלייתו לשלטון של פרנסיסקו פרנקו בסוף מלחמת האזרחים בספרד, נקלע דאלי למחלוקת פוליטית עם עמיתיו הסוריאליסטים. דאלי הורחק רשמית מהקבוצה הסוריאליסטית המרקסיסטית בעיקרה. תגובתו של דאלי להרחקתו הייתה "סוריאליזם זה אני". אנדרה ברטון טבע את האנגרמה "Avida Dollars" לאחר תקופת הרחקתו; הסוריאליסטים התיחסו לדאלי מאז בלשון עבר, כאילו היה מת. אנשי התנועה הסוריאליסטית המשיכו בפולמיקה נוקשה נגד דאלי עד מותו וגם אחריו.

כשהתחילה מלחמת העולם השנייה באירופה, דאלי וגאלה עברו לארצות הברית בשנת 1940, שם התגוררו במשך שמונה שנים. בשנת 1942 פרסם את האוטוביוגרפיה המשעשעת שלו "החיים הסודיים של סלבדור דאלי".

דאלי העביר את שארית חייו בקטאלוניה האהובה עליו. העובדה שבחר להתגורר בספרד תחת שלטון פרנקו משכה אליו ביקורת רבה מצד אמנים רבים, ויש הסוברים שהזלזול בעבודותיו המאוחרות הוא על בסיס פוליטי ולא על בסיס איכותן.

בשנותיו המאוחרות דאלי הרחיב את היריעה מציור בלבד והתנסה בשיטות ומדיות יוצאות דופן ובאמצעים חדישים; למשל, הוא יצר יצירות בשיטה המכונה "בולטיזם" - התזת כתמי דיו על נייר, וטען שהיה הראשון להשתמש בהולוגרפיה בצורה אומנותית. בחלק מיצירותיו יש גם אשליות אופטיות.

פסל של דאלי במרבלה ספרד
הגדל
פסל של דאלי במרבלה ספרד

השפם המצועצע של דאלי היה מפורסם אף הוא. הוא הושפע מהשפם של הצייר הספרדי בן המאה ה-17 דייגו ולסקז.

בשנת 1958 התחתנו דאלי וגאלה מחדש בטקס קתולי. בשנותיו המאוחרות הצהירו אמנים צעירים כמו אנדי וורהול שהייתה לו השפעה חשובה על הפופ ארט.

בשנת 1960 החל דאלי לעבוד על תאטרון-מוזאון גאלה סלבדור דאלי בעירו הולדתו פיגוארז; זה היה הפרויקט הגדול ביותר שלו ועיקר תשומת הלב שלו עד שנת 1974. הוא המשיך להרחיב את היצירה עד אמצא שנות השמונים. עם זאת, הוא מצא בשנת 1969 פנאי לעצב את הלוגו של חברת הממתקים הקטאלונית "'צופה צ'ופס".

בשנת 1982 העניק המלך חואן קרלוס הראשון לדאלי את התואר "מרקיז פובול".

גאלה נפטרה ב-10 ביוני 1982. לאחר מותה, דאלי איבד את הטעם בחייו. הוא ייבש את עצמו בכוונה -- יתכן שהיה זה נסיון התאבדות, או נסיון להכנס למצב של חיות מושהית, שכן הוא קרא שבעלי חיים מיקרוסקופיים מסוימים מסוגלים לעשות כן.

הוא עקר מביתו בפיגוארז לטירה שרכש לגאלה בפובול, ובה סיימה את חייה. בשנת 1984 פרצה שריפה בחדר השינה שלו בנסיבות לא ברורות -- יתכן שהיה זה נסיון התאבדות או נסיון לרצח של עובד בית חמדן, או פשוט רשלנות של צוות הבית -- אך תהיה הסיבה אשר תהיה, דאלי חולץ מהבית הבוער והוחזר לפיגוארז, שם קבוצה של חברים, תומכים ואמנים אחרים דאגו שהוא יוכל לחיות חיים נוחים בתאטרון-מוזאון שלו בשנותיו האחרונות.

נטען כנגד עובדי הבית שלו שהם כביכול החתימו אותו על בדי ציור ריקים שאחר כך צויר עליהם (גם לאחר מותו) והם נמכרו כציורים מקוריים. סוחרי אומנות מפגינים חשדנות כלפי עבודות מאוחרות המיוחסות לדאלי.

סלבדור דאלי נפטר מכשל בלב ב-23 בינואר 1989 בפיגוארז. הוא נקבר בקריפטה של התאטרון-מוזאון שלו.

האסטרואיד "2919 דאלי" נקרא על שמו.

[עריכה] דאלי ופוליטיקה

הכניסה למוזיאון סלבדור דאלי בעיר מולדתו, פיגוארז שבקטלוניה שבספרד.
הגדל
הכניסה למוזיאון סלבדור דאלי בעיר מולדתו, פיגוארז שבקטלוניה שבספרד.

דאלי הוצג לפעמים כפשיסט, בעיקר על ידי יריביו בקבוצת הסוריאליסטים. המציאות הייתה למעשה הרבה יותר מורכבת.

בצעירותו, תמך דאלי במשך זמן מה באנרכיזם וקומוניזם.בזכרונותיו מופיעיות אנקדוטו רבות על הצהרות פוליטיות רדיקלית, אך יותר במטרה להמם את שומעיו מאשר בשל שכנוע עצמי עמוק. כשהגיע לחוג שהורכב כמעט אך ורק מסוריאליסטים מרקסיסטים שראו במלוכנים אויב כמו גם באנרכיסטים, אז דאלי הסביר להם שהוא "אנרכו-מלוכני".

עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד ברח דאלי מהלחימה וסירב להזדהות עם קבוצה כלשהי.

לאחר שחזר לקטאלוניה, בתום מלחמת העולם השנייה, התקרב דאלי לשלטונו של פרנקו. דאלי הכריז כמה הצהרות שתמכו בדיכוי שביצע משטרו הפשיסטי של פרנקו, כשהוא מברך את פרנקו על פעולותיו שמטרתן "לרוקן את ספרד מכוחות הרסניים". דאלי שלח מברקים לפרנקו, בהם הוא מברך אותו על חתימתו על גזרי דין מוות לאסירים פוליטיים. דאלי אפילו צייר פורטרט של ביתו של פרנקו. משטר פרנקו הראה סובלנות לאקסצנטריות של דאלי, בין השאר משום שהוא היה בין האמנים היחידים בעלי שם עולמי שהסכימו לגור בספרד הפישסטית. עם זאת, דאלי הפגין חוסר ציות פומבי בכך שהילל את גרסיה לורקה, גם בשנים שעבודתו של לורקה הייתה מוקצית ואסורה בספרד.

לדאלי לא הייתה כמעט סמפטיה לאנושות באופן כללי. אחת מאמירותיו הפוליטיות הכנות ביותר, שחושפת את משנתו הפוליטית, היא שלא אכפת לו לגבי אחרים כל זמן שהוא יכול להיות מלך. כאשר בוחנים את דאלי דרך משקפת של אנוכיות, האידאולוגיות המשתנות שלו מקבלות קו ברור ועקבי. כשדאלי היה עני ולא מוכר, הוא תמך בפירוק אלים של המערכת השלטונית והחברתית; ומאוחר יותר, כשהיה עשיר ומפורסם, הוא תמך במשטרו של פרנקו שאפשר לו אורח חיים זה.

[עריכה] יצירות מפורסמות

דאלי יצר מעל 1,500 ציורים בימי חייו, בנוסף לאיורים לספרים, ליתוגרפיות, עיצוב תפאורות ותלבושות לתיאטרון, מספר רב של שרבוטים, עשרות פסלים, ופרויקטים אחרים, כולל סרט מצויר עבור דיסני. להלן רשימה כרונולוגית של כמה מיצירותיו החשובות:

  • 1922 Cabaret Scene ו-Night Walking Dreams
  • 1923 Self Portrait with L'Humanite ו-Cubist Self Portrait with La Publicitat
  • 1924 Still Life (Syphon and Bottle of Rum) (עבור פדריקו גרסיה לורקה) ו-Portrait of Luis Buñuel
  • 1925 Large Harlequin and Small Bottle of Rum, וסדרה של פורטרטים עבור אחותו אנה מריה, הבולט שבהם Figure At A Window
  • 1926 Basket of Bread ו-Girl from Figueres
  • 1927 Composition With Three Figures (Neo-Cubist Academy) ו-Honey is Sweeter Than Blood (העבודה הסוריאליסטית החשובה הראשונה שלו)
  • 1929 The Great Masturbator ו-The First Days of Spring
  • 1931 The Persistence of Memory (יצירתו המפורסמת ביותר, שבה מופיעים "השעונים הנוזלים"), The Old Age of William Tell, ו-William Tell and Gradiva
  • 1932 The Spectre of Sex Appeal, The Birth of Liquid Desires, Anthropomorphic Bread, ו-Fried Eggs on the Plate without the Plate. The Invisible Man (התחיל לצייר ב-1929) סיום (אולם לא לשביעות רצונו של דאלי).
  • 1933 Retrospective Bust of a Woman (קולאז' פסלים מחומרים שונים) ו-Portrait of Gala With Two Lamb Chops Balanced on Her Sholder
  • 1936 Autumn Cannibalism ו-Soft Construction with Beans (תחושה מוקדמת של מלחמת האזרחים).
  • 1937 Metamorphosis of Narcissus ו-The Burning Giraffe
  • 1940 The Face of War
  • 1943 The Poetry of America ו-Geopoliticus Child Watching the Birth of the New Man
  • 1944 Galarina ו-Dream Caused by the Flight of a Bumblebee around a Pomegranate One Second Before Awakening
  • 1945, Basket of Bread-- Rather Death Than Shame ו-Fountain of Milk Flowing Uselessly on Three Shoes באותה שנה שיתף דאלי פעולה עם אלפרד היצ'קוק בסצנת חלום בסרט Spellbound, אם כי שני הצדדים לא היו מרוצים מהתוצאה.
  • 1946 The Temptations of St. Anthony
  • 1949 Leda Atomica ו-The Madonna of Port Lligat. דאלי חזר לקטאלוניה בשנה זו.
  • 1951 Christ of St. John of the Cross ו-Exploding Rephaelesque Head.
  • 1954 Corpus Hypercubus Crucifixion ו-Young Virgin Auto-Sodomized by the Horns of Her Own Chastity
  • 1955 The Sacrament of the Last Supper
  • 1956 Still Life Moving Fast
  • 1958 The Rose
  • 1959 The Discovery of America by Christopher Columbus.
  • 1960 דאלי מתחיל לעבוד על התאטרון-מוזאון גאלה וסלבדור דאלי
  • 1965 דאלי תורם ציור גואש, דיו ועפרון של הצליבה לבית הסוהר Rikers Island בניו יורק. הציור היה תלוי בחדר האוכל של האסירים מ-1965 עד 1981.
  • 1967 Tuna Fishing
  • 1969 הלוגו של "צ'ופה צופס"
  • 1970 The Hallucinogenic Toreador
  • 1972 La Toile Daligram
  • 1976 Gala Contemplating the Sea.
  • 1977 Dalí Lifting the Skin of the Mediterranean Sea to Show Gala the Birth of Venus (זוג תמונות המהוות סטריאוסקופיה)
  • 1983 דאלי מסיים את ציורו האחרון, The Swallow's Tail.
  • 2003 Destino, סרט מצויר שהיה במקור שיתוף פעולה בין דאלי וולט דיסני יוצא לאקרנים. הפקתו החלה בשנת 1945.

האוסף הגדול ביותר של עבודותיו של דאלי מופיע בתאטרון מוזאון בפיגוארז. האוסף השני בגודלו הוא במוזאון סלבדור דאלי בסנט פטרסבורג שבפלורידה, ואחריו בגלריית סלבדור דאלי בפסיפיק פאליסדס שבקליפורניה.

המקום המפתיע ביותר שבו הייתה תלויה יצירה של דאלי הוא בית הסוהר Rikers Island בעיר ניו יורק: ציור של הצליבה שתרם דאלי לבית הסוהר נתלה בחדר האוכל של האסירים למשך 16 שנה ואז הועבר לכניסה לכלא למשמורת. הציור נגנב בחודש מרץ 2003 על ידי ארבעה סוהרים וטרם הושב.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: סלבדור דאלי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סלבדור דאלי