חולדה הנביאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חֻלדה הנביאה הייתה נביאה בתנ"ך, בימי המלך יאשיהו.

תוכן עניינים

[עריכה] איזכור שמה בתנ"ך

שמה של הנביאה מוזכר בתנ"ך פעמיים בלבד.

איזכור ראשון ניתן למצוא בספר מלכים ב' פרק כ"ב פסוק י"ד: "וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירשלם במשנה וידברו אליה".

איזכור שני נמצא בספר דברי הימים ב' פרק ל"ד פסוק כ"ב: "וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת".

[עריכה] הרקע לנבואתה ותוכנה

חולדה משמשת כנביאה בזמנו של ירמיהו הנביא. המלך יאשיהו גילה כי נמצא ספר תורה בבית האלוהים, ועולה בו החשש כי יש בכך סימן לכעס האלוהים על שלא קיימו את כל הכתוב באותו הספר. מתוך חשש זה הוא שולח משלחת לירושלים אל חולדה הנביאה (יש אומרים שזאת רק מכיוון שירמיהו שהה מחוץ לעיר באותו זמן), ובמשלחת חברים: חלקיהו הכהן, אחיקם, עכבור שפן ועשיה. חולדה מנבאת נבואת זעם: "ותאמר אליהם כה-אמר ה' אלהי ישראל אמרו לאיש אשר-שלח אתכם אלי. כה אמר ה' הנני מביא רעה אל-המקום הזה ועל-ישביו את כל-דברי הספר אשר קרא מלך יהודה. תחת אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשה ידיהם ונצתה חמתי במקום הזה ולא תכבה. ואל-מלך יהודה השלח אתכם לדרש את-ה' כה תאמרו אליו כה-אמר ה' אלהי ישראל הדברים אשר שמעת. יען רך-לבבך ותכנע מפני ה' בשמעך אשר דברתי על-המקום הזה ועל-ישביו להיות לשמה ולקללה ותקרע את-בגדיך ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי נאם-ה'. לכן הנני אספך על-אבתיך ונאספת אל-קברתיך בשלום ולא-תראינה עיניך בכל הרעה אשר-אני מביא על-המקום הזה".

על פי הנבואה, עבודת האלילים של העם תגרום לרעה גדולה ומלך יהודה שהיה היחיד לשמור את תורת האלוהים- ימות על מנת שלא יצטרך לראות את כל הרעה הזו.

בעקבות הנבואה העם התעורר לחזור בתשובה, אך אין בכך בכדי לבטל את הגזירה. הנבואה מתגשמת במהרה בהשתלטותו של פרעה על הארץ, ולאחר מכן בכיבוש הארץ וחורבן בית המקדש בידי נבוכדנאצר.

[עריכה] מידע נוסף

על פי המסורת קברה של חולדה הנביאה נמצא בהר הזיתים.

במדרש בראשית רבתי פרשת חיי שרה, נזכרת חולדה הנביאה כאחת מכ"ב הנשים הכשרות שהיו בעולם.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות