פסל לאוקואון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסל המציג את דמותו של לאוקואון, כוהן העיר טרויה, שנענש על ידי האלים. הפסל עשוי שיש וגובהו 242 ס"מ. הוא מוצג בותיקאן במוזיאון פיו-קלמנטין. הפסל מתוארך לשנת 50 לספירה.
הפסל נמצא ליד מעינות טיטוס בפרברי רומא ב-16 בינואר 1506, בידי איכר איטלקי. את הפסל זיהו האדריכל ג'וליאני דה סנגלו ומיכאלנג'לו, כפסל לאוקואון, אותו תיאר פליניוס בספרו 'מחקרי הטבע'.
הפסל משמש לאמנים ולתאורטיקנים של האמנות כגון גוטהולד אפרים לסינג וקלמנט גרינברג כאמת מידה לפיסול ולאמנות מאז גילויו.
[עריכה] קריאה נוספת
- הירשפלד, אריאל, אל אחרון האלים, הוצאת כתר תל אביב, 2003, עמ' 122-123.
- גוטהולד אפרים לסינג, לאוקואון, או על גבולי הציור והשירה, הוצאת ספריית פועלים, תל אביב, 1983.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

