הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: דמוקרטיה - צדק - אחדות | |||||
| המנון לאומי: התעוררו אנשי קונגו | |||||
| יבשת | אפריקה | ||||
| שפה רשמית | צרפתית | ||||
| עיר בירה | קינשאסה 4°24′ דרום 15°24′ מזרח |
||||
| העיר הגדולה ביותר | קינשאסה | ||||
| משטר | ממשלת מעבר | ||||
| ראש המדינה - נשיא |
נשיא ג'וזף קבילה |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
מבלגיה 30 ביוני 1960 |
||||
| שטח - סה"כ - % מים |
12 בעולם 2,345,410 קמ"ר 3.3% |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
22 בעולם 60,085,804 25 אנשים לקמ"ר |
||||
| תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
84 בעולם 40,585 מיליון $ 675 $ |
||||
| מטבע | פרנק קונגיני (CDF) | ||||
| אזור זמן | UTC + 1 עד UTC + 2 | ||||
| סיומת אינטרנט | cd | ||||
| קידומת בינלאומית | 243+ | ||||
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (République Démocratique du Congo) (נקראה זאיר בין שנת 1971 לשנת 1997) היא מדינה במרכז אפריקה. לעתים היא נקראת "קונגו-קינשאסה" על שם עיר בירתה על מנת להבדילה מהרפובליקה של קונגו או "קונגו-ברזוויל".
המדינה גובלת עם הרפובליקה של קונגו, הרפובליקה המרכז אפריקאית, סודאן, אוגנדה, רואנדה, בורונדי, זמביה, אנגולה ומפרץ גינאה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
השטח המוכר כיום בשם "הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו" אוכלס כבר לפני 10,000 שנים.
משלחות מחקר אירופאיות הגיעו למקום בסוף המאה ה-19. האזור מופה על ידי חוקר ארצות בריטי סטנלי. המיפוי איפשר את הקולוניזציה האירופאיות. בועידת ברלין בשנת 1885 קונגו הועברה לראשותו של לאופולד השני מבלגיה. הוא הפך אותה לרכושו הפרטי וקרא לה "מדינת קונגו החופשית".
באותה מדינה חופשית, האוכלוסייה המקומית הייתה נתונה להתעללות קשה מצד הלבנים במטעי גומי. בתקופה שבין 1885 ל-1908 נהרגו יותר מ-10,000,000 שחורים על ידי הבלגים. אירועים אלו נחשבים בעיני היסטוריונים לרצח עם.
אחרי מספר שנים הקהילה הבינלאומית, כולל דמויות נודעות כמו הסופר מארק טווין, החלו להתנגד לשיטותיו האכזריות של המלך לאופולד. ב-1908 הלחץ הבינלאומי היה כה כבד, שלאופולוד נאלץ למסור את המושבה שהייתה קודם לכן בבעלותו הבלעדית לממשלה הבלגית. כאשר קונגו עברה לשליטת הממשלה הבלגית היא קיבלה את השם "קונגו הבלגית". האוכלוסייה המקומית קיבלה יחס טוב בהרבה יחסית ליחס שזכתה לו מידי המלך. הבלגים היו המעצמה האירופאית היחידה שבנתה אוניברסיטה במושבתה והמתיישבים נבחרו בקפידה על ידי הממשלה הבלגית על מנת למנוע ניצול התושבים המקומיים.
במהלך מלחמת העולם השנייה צבא קונגו הקטן זכה במספר ניצחונות על הכוחות האיטלקים בצפון אפריקה. ההצלחות האלה פגעו אנושות ברעיונות גזעניים, ותושבים השחורים התחילו בתהליך של השוואת זכויות.
קונגו קיבלה את עצמאותה ב-30 ביוני 1960 תחת ראש הממשלה הפופוליסטי פטריס לומומבה, חבר שבט הבאטאטלה. הוא התחנך בבית ספר מסיונרי ועבד כפקיד דואר. הוא היה לחבר הפרלמנט של הועידה הכלל אפריקאית ונשיא התנועה הקונגואית הלאומית, מפלגה בעלת השפעה רבה בפוליטיקה המקומית.
אחרי המרידה שהתחוללה בינואר 1959, הוא ברח מהמדינה על מנת להתחמק מהמעצר, אך חזר אחרי תקופה קצרה. מאוחר יותר באותה שנה, הוא הואשם בהפרות סדר והמרדה ונכלא על ידי הבלגים, אך שוחרר כבר ב-1960 והשתתף בוועדה שדנה בעתיד קונגו. בוועדה הוא צבר מוניטין כנושא ונותן הראשי מטעם האוכלוסייה הילידית של קונגו. כאשר הוקמה הרפובליקה של קונגו (יוני 1960), לוממבה היה נשיאה הראשון.
זמן קצר אחרי קבלת העצמאות הצבא מרד והבלגים שלחו כוחות על מנת להגן על אזרחי בלגיה ומחוז קאטנגה הכריז על עצמאותו. לומומבה פנה לאו"ם בבקשת עזרה, ששלח כוחות על מנת להשיב את הסדר. בספטמבר, הנשיא קסבובו, יריבו של לומומבה, פיטר אותו ממשרת ראש הממשלה וכתגובה, לומומבה טען, שקסבובו זכה במשרתו בדרך לא ישרה. זמן קצר לאחר מכן, לומומבה נעצר והיה נתון למעצר בית על ידי קולונל ג'וזף מובוטו. לומומבה הצליח להימלט, אך נתפס ונשלח לקאטנגה (כיום שאבה). בשנת 1961 הוא הוכרז כמת. כתוצאה מהפרסום התחוללו מהומות במקומות רבים בעולם. פרק זמן קצר לאחר מכן, מובוטו נבחר לנשיא.
שלטונו היה מושחת אפילו במונחים של העולם השלישי. במאמץ להגדיל את המודעות ללאומנות אפריקאית הוא שינה את שם המדינה ל"זאיר", את שמו למובוטו ססה סקו ותמך ברעיונות אפריקניים מסורתיים.
משנת 1994 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הייתה נתונה בעימותים אתניים ומלחמת אזרחים. זרם הפליטים מרואנדה השכנה ערער עוד יותר את המצב הכלכלי הקשה. ממשלתו של מובוטו הופלה בהפיכה, שהנהיג לאורנט דסירה קאבילה במאי 1997. ממשלו היה נתון ללחץ ממורדים, שהתבססו ברואנדה ואוגנדה. בשנת 1998 היה ניסיון להדיחו, אך בעזרת כוחות ממדינות ידידותיות הוא הצליח להתגבר על המשבר.
למרות שהסכם הפסקת אש נחתם ב-10 ביולי 1999, הלחימה המשיכה, במיוחד בחלק המזרחי של המדינה. קאבילה נרצח בינואר 2001 ובנו, ג'וזף קאבילה תפס את השלטון. הנשיא החדש ניסה לסיים את המלחמה שקונגו הייתה נתונה בה.
[עריכה] פוליטיקה
- ערך מורחב – פוליטיקה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
[עריכה] כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
הכלכלה של הרפובליקה הדמוקרטית הייתה במשבר חמור החל מאמצע שנות ה-80. המלחמה, שהתחילה באוגוסט 1998 פגעה עוד יותר בכלכלה. החוב החיצוני גדל, הרעב, המחלות לא עזרו לשיפור הכלכלה.
ההשקעות הזרות הצטמצמו בשל הסכסוך, העדר תשתיות ועבודה בסביבה קשה. המלחמה התעצמה בשל בעיות פנים חמורות. בין היתר שחיתות במערכת המשפט והשלטון, אינפלציה ועוד. התנאים השתפרו במידת מה בסוף 2002 עם נסיגת החלק הארי של הכוחות הבינלאומיים.
[עריכה] גאוגרפיה
- ערך מורחב – גאוגרפיה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמצאת בחלקו המרכז-מערבי של אפריקה הסוב סהרית. היא נמשכת מקו המשווה בערך שליש לצפון ושני שליש לדרום. היא גובלת (בכיוון השעון) עם אנגולה, הרפובליקה של קונגו, הרפובליקה המרכז אפריקאית, סודאן, אוגנדה, רואנדה, בורונדי, טנזניה, אגם טאנגאניקה וזמביה.
עיר הבירה נמצאת בחלק המערבי של המדינה מעבר לנהר קונגו, שמצידו השני נמצאת הבירה של הרפובליקה של קונגו.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו כוללת את החלק הארי של אגן נהר הקונגו, המכסה יותר ממיליון קמ"ר. היציאה היחידה של המדינה אל הים היא רצועת חוף קטנה לחופו של האוקיינוס האטלנטי, שנהר הקונגו נשפך לתוכו.
החלק המרכזי הגדול הוא שפלה היורדת לכיוון מערב ומכוסה ביער גשם טרופי. האזור מכוסה בטרסות סלעיות במערב, סוואנות מדרום ודרום מערב וערבות עשב עצומות מעבר לנהר הקונגו מצד צפון.
[עריכה] פרובינציות
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מחולקת ל-10 פרובינציות ועיר עצמאית (קינשאסה)
- באנדונדו
- באס קונגו
- אקווטור
- קאסאי אוקסידנטל
- קסאי אוריאנטל
- קאטנגה
- מינמה
- נורד קיבו
- אוריאנטלה (האוט זאיר לשעבר)
- סוד קיבו
[עריכה] הערים הגדולות
|
|
[עריכה] דמוגרפיה
- ערך מורחב – דמוגרפיה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
בשנת 2003 האוכלוסייה של המדינה היא 56.6 מיליון נפש לפי הערכה. מדובר בצמיחה מהירה מ-46.7 מיליון של שנת 1997. קונגו מורכבת לפחות מ-250 קבוצות אתניות שונות. הקבוצות הגדולות ביותר הן - קונגו, לובה ומונגו. היות ויש כ-700 שפות שבטיות השפה הרשמית היא צרפתית והשפות של הקבוצות הגדולות - קיקונגו, טשילובה, סוואהילי ולינגאלה.
כ-80% מהאוכלוסייה הם נוצרים, רובם קתולים. השאר מחזיקים באמונות שבטיות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
| אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה | |

