ברברים (קבוצת עמים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברברים הוא מונח יווני המתייחס לכל נוכרי אשר לא חולק מאפיינים תרבותיים דומים עם המשתמש במונח. המונח דומה במשמעותו למונח העברי "גוי". נעשה שימוש נרחב בכינוי "ברברים" על ידי עמים שונים על מנת לפטור בכך תרבויות זרות ולא מובנות.

בתקופה הפאודלית כינו עמי מרכז אירופה הנוצרים באיזור גרמניה{של היום} וצרפת, את שבטי הצפון הסקנדינבים והנורדיים כברברים. בימים ההם היתה נדידה למרכז אירפה שכן היה הייתה מרכז התרבות הדת ופחות קרה בחורף ביחס למקום מושבם של הנורדיים.

השבטים הגולים המצטרפים היו בעלי מבטא כבד שבאוזני המקומיים נשמע לקלס באותיות בר בר, ואפשר שזו אחת הסיבות לכינויים כן.


היוונים התייחסו לגאלים המזרחים ולסקיתים כברברים, הרומאים התייחסו לשבטים הגרמאנים, לשבטים הקלטים ולהונים כברברים, הסינים התייחסו למונגולים, לטטארים, לטורקים ולאירופאים כברברים. היפנים קראו לאירופאים "נאנבאן" שפירושו ברברים הבאים מהדרום מאחר שספינות הפורטוגזים הגיעו מכיוון דרום. עם השנים קיבל המונח קונוטציה דומה שונה, אשר נשענת על המאפיינים אשר היו לנגד עיני האירופאים בעת הכינוי. מעצם היות האחר, שונה, פולש וכובש בהיו לו סממנים או תארים בעלי קונוטציה שלילית, כן הפך כינוי הגר הזר, לאחד אשר בעל תרבות אחרת או\ו נחותה ושונה. כיום משמש המונח לציון אדם שהוא אלים, פרימיטיבי וחסר תרבות באופן כללי.


ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.