אלכסנדר רובוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדל

אלכסנדר רובוביץ (17 באוקטובר 1929 - 6 במאי 1947) נער פעיל בלח"י שפרשת רציחתו בידי אנשי צבא בריטיים גרמה לזעזוע וסערה ביישוב היהודי ומחוצה לו בשלהי המנדט הבריטי בארץ ישראל.

אלכסנדר רובוביץ (כינוי מחתרתי: "חיים") הצטרף כתלמיד תיכון "במעלה" בירושלים לפעילות לח"י. לאחר שסולק מהתיכון בגלל האיבה ששררה בין היישוב המאורגן לבין מחתרות אצ"ל ולח"י, עבר לעבוד בבית המרקחת של אביו. רובוביץ מונה למפקד כיתה שעסקה בהפצת כרוזי לח"י. הוא התאפיין כובד ראש, רצינות וביישנות יחד עם מסירות ונכונות הקרבה.

[עריכה] פרשת חטיפתו ורציחתו

ב-16 במאי 1947 יצא רובוביץ לגן רחביה בירושלים על מנת להדביק כרוזים. עדי ראיה הבחינו באדם דובר אנגלית ולבוש אזרחית הגורר אותו לאחר מאבק למכונית אזרחית שבה ישבו בריטים, שמיהרה להסתלק מן המקום. משבושש לשוב לביתו, טענו השלטונות הבריטיים שאינם קשורים להעלמותו. לאחר מספר ימים נודע למשפחה שכובע השייך לחוטף, נשמט במהלך החטיפה והגיע לידי נער בירושלים. בתוך הכובע נמצא כתוב שמו של החוטף, שזוהה כקפטן רוי פאראן (Roy Farran). פאראן היה אחד הקצינים המועטרים בצבא הבריטי מקרבות מלחמת העולם השנייה, והקים בארץ ישראל יחידה סמויה שמטרתה הייתה לפעול באמצעים אלימים במיוחד כנגד המחתרות היהודיות.

מכאן החלה מסכת נסיונות טשטוש וטיוח של השלטונות הבריטיים, במטרה למלט ולזכות את פאראן, שהפך לחשוד ברציחתו של רובוביץ. בו בזמן חלה סערה ביישוב ומחוצה לו סביב היעלמותו של הנער, כאשר אצ"ל ולח"י מצידן ניסו לחטוף בני ערובה וביצעו התנקשויות עד שהדין ימוצה עם פאראן ויתקבל מידע לגבי גורלו של רובוביץ.

כאשר פאראן שוחרר על ידי בית דין בריטי "מחוסר ראיות" ומולט, ניסה לח"י להתנקש בו על אדמת אנגליה, אך חבילת הנפץ שאותה הכין יעקב חרותי ונשלחה לפאראן נפתחה על ידי אחיו רקס, והרגתו.

57 שנים לאחר הרצח פורסמו מסמכים פנימיים של משרד המושבות הבריטי. במסמכים נמצא תצהיר שהגיש פאראן למפקדו הקולונל ברנרד פרגוסון, בו דיווח כי הרג את רובוביץ במהלך נסיעה לכיוון יריחו. פאראן עינה את הנרצח בתקווה שימסור לו ידיעות על המחתרת. לאחר שרצחו את רובוביץ, בגדיו הופשטו ממנו ונשרפו. גופתו של הנרצח הושלכה בצד הכביש ועד כה טרם נמצאה.

[עריכה] קישורים חיצוניים