קיילי מינוג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קיילי מינוג | |
|---|---|
| מקור | מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה |
| שנות פעילות | 1987–הווה |
| ז'אנר | פופ, דאנס, רוק קל |
| חברת תקליטים | Mushroom Records (באוסטרליה, 1987-הווה) PWL (1987-1992) deConstruction (1993-1998) Parlophone, EMI (1999-הווה) מיוצגת בישראל על ידי הליקון |
| חברי ההרכב | {{{חברי ההרכב}}} |
| חברים לשעבר | {{{חברים לשעבר}}} |
| {{{אתר}}} | |
קיילי אן מינוג (נולדה ב-28 במאי, 1968) היא זמרת, פזמונאית ושחקנית אוסטרלית. מינוג מפורסמת כמעט בכל רחבי העולם כבר מסוף שנות השמונים של המאה ה-20. הצלחתה התחילה בעקבות הופעתה באופרת הסבון שכנים שכנים, אשר בעקבותיה התגלתה והפכה לזמרת פופ בינלאומית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדות והתקופה שלפני הפריצה
קיילי מינוג נולדה בעיר מלבורן שבמדינת ויקטוריה שבדרום אוסטרליה לאב רון מינוג ולאם ממוצא וולשי קארול ג'ונס, שהיגרה לאוסטרליה ב-1955. קיילי היא הבכורה מבין שלושה אחים: דאני מינוג (שגם היא זמרת פופ מפורסמת) וברנדן שגם עובד בתחום התקשורת באוסטרליה. האחיות מינוג החלו את הקריירה שלהן בתחום הבידור כילדות בטלוויזיה האוסטרלית, ומגיל 11 הופיעה קיילי מינוג באופרות סבון, בהן: Skyways, The Sullivans ו-The Henderson Kids. לעומת קיילי, שנשארה די אלמונית באותה התקופה, אחותה דאני הייתה יותר ידועה והגיעה לתפקיד קבוע בתוכנית המוזיקה הקבועה "Young Talent Time", שבה הופיעה קיילי מינוג לראשונה ב-1983. היא החלה להצליח ולהתפרסם יותר מאחותה, דאני, רק ב-1986, עם תפקידה המצליח באופרת הסבון "שכנים שכנים".
מינוג שיחקה את דמותה של שרלין מיטשל; במהלך העלילה, נטווה רומן בין דמותה ובין דמותו של מי שבאותה עת היה בן זוגה לחיים ג'ייסון דונובן. השניים נדרשו על-ידי הפקת הסדרה לשמור את מערכת היחסים שלהם בסוד עד לפרק החתונה בין דמויות השניים בסדרה. פרק החתונה הגיע לשיאים של אחוזי צפייה בטלוויזיה האוסטרלית. מינוג היא הראשונה שזכתה בארבע פרסי לוגי, שהם המקבילה האוסטרלית לפרסי טלוויזיה ותקשורת, ביניהם פרס "לוגי הזהב" ופרס "האישיות הטלוויזיונית הפופולרית ביותר באוסטרליה" [1]. באותה התקופה התחילו לשדר את "שכנים שכנים" גם בבריטניה, והסדרה הגיעה לאחוזי צפייה נכבדים.
[עריכה] הקריירה
[עריכה] תקופת סטוק, אייטקן, ווטרמן: 1987–1992
הקריירה של קיילי מינוג החלה כשלהקה שהורכבה מכמה שחקנים מהסדרה "שכנים שכנים" הופיעה ב-Melbourne's Festival Hall מול 1500 מעריצי פוטבול אוסטרלי. כשבאופן מפתיע הקהל ביקש הדרן, הציעה מינוג את השיר The Locomotion, להיט קלאסי של הזמרת Little Eva משנת 1962. בעקבות התגובה הנלהבת של הקהל, הגיעה במהרה ההצעה הבלתי־נמנעת, להקליט את השיר. על-אף שתמיד אהבה לשיר, הקליטה לפני כן רק קלטת דמו אחת עם שלושה שירים בשנת 1985, במימון הרווחים שלה מתפקיד בסדרת טלוויזיה ובכוונה למשוך עוד הצעות עבודה למשחק.
לאחר שהוקלט הדמו ל-Locomotion, הקלטת נפלה לידיה של חברת Mushroom Records שזיהתה את הפוטנציאל הגלום בשיר להפוך ללהיט, בעיקר בהתחשב בעובדה שדמותה של מינוג, שרלין מ"שכנים שכנים", עמדה להתחתן, ועל-פי נתוני הצפייה באותה עת, זאת הייתה הולכת להיות החתונה הטלוויזיונית של השנה. העבודה על הפקת הסינגל הוטלה על כתפיו של מייק דאפי, שליח של חברת ההפקות הלונדונית של פיט ווטרמן, PWL. דאפי הביא לידיעתם של ווטרמן, ושותפיו מייק סטוק ומאט אייטקן את שמה של הכוכבת האוסטרלית.
בבו-הזמן, Mushroom רצתה להיט המשך, ובמהלך ביקור בן עשרה ימים בלונדון, באוקטובר 1987, התחברה מינוג לשלישיית המפיקים סטוק, אייטקן ו-ווטרמן, שבאותה התקופה כונו "מכונת להיטים", מכיוון שהפיקו להיטים רבים שהגיעו לפסגות מצעדי הלהיטים בכל רחבי העולם. השמועה גורסת, שהמפיקים החלו לעבוד עם מינוג רק שעות ספורות לפני מועד יציאת הטיסה שלה חזרה לאוסטרליה, ואז כתבה והפיקה את הסינגל I Should Be So Lucky (הלוואי והיה לי מזל) תוך שעות ספורות. השיר התווה תבנית לסגנון המוזיקלי של מינוג בשנותיה הראשונות: דאנס־פופ תוסס, קופצני וממכר. בתחילה הביקורות קטלו את הלהיט, אך כעבור זמן מה העריכו אותו מחדש. בדיוק כמו שלהקת ABBA הוכרה בסופו של דבר בעבור החדשנות והזוהר שבשיריה, כך גם היום להיטיה הראשונים של מינוג הפכו בעיני רבים לקלאסיקות פופ.
פיט ווטרמן החל להבין שהשיר הוא יותר מסתם להיט כשהשמיע אותו במועדונים ובתוכנית הרדיו שלו; הקהל כבר שיווע לשמוע את אותו 'הסינגל של קיילי', אבל אף חברת תקליטים לא רצתה להפיץ את הסינגל. לבסוף, ווטרמן עשה זאת בעצמו. כשהסינגל יצא לבסוף בסוף 1987, "שכנים שכנים" צברה אינספור מעריצים גם בבריטניה, ו-I Should Be So Lucky הגיע מיד למקום הראשון בבריטניה ובאוסטרליה; הייתה זו הפעם הראשונה ששיר מסוים זכה להישג הזה. השיר הפך ללהיט ענק והגיע לראשי המצעדים כמעט בכל רחבי העולם[2]: מפינלנד דרך ישראל ועד יפן, השיר הפך ללהיט גם במדינות שבהן לא שודרה "שכנים".
בהמשך שנת 1988 יצא אלבומה הראשון של מינוג, שנקרא "Kylie", ואיתו עוד שלושה להיטים בינלאומיים: Got To Be Certain (חייבת להיות בטוחה), שהיה הסינגל הראשון של מינוג בישראל, גרסה חדשה של סטוק, אייטקן ו-ווטרמן ל-Locomotion והסינגל הכפול: Je Ne Sais Pas Pourquoi (בצרפתית: אינני יודעת מדוע) / Made In Heaven (מגן-עדן). ובדיוק בזמן לחג המולד של 1988, הקליטה מינוג את הדואט המתקתק שהפך לקלאסיקה בפני עצמה, Especially For You (במיוחד בשבילך), עם עמיתה ל"שכנים" ול-PWL (ובן-זוגה הסודי, בינתיים, בחיים האמיתיים) ג'ייסון דונובן. הסינגל של Especially For You מכר מיליוני עותקים בכל רחבי העולם, שבר עוד שיא והיה לסינגל הכי נמכר של מינוג עד לשנת 2001. האלבום "Kylie", שיצא ביולי 1988 הפך באופן לא כל-כך מפתיע לאלבום הנמכר ביותר של אותה שנה באוסטרליה, בריטניה ובמקומות רבים נוספים בכל רחבי העולם והפך את מינוג לזמרת האישה הראשונה ולאוסטרלית הראשונה בכלל, שהגיעה למקום הראשון בבריטניה. בכל רחבי העולם נמכרו מעל 7 מיליון עותקים מהאלבום.
ההצלחה נמשכה גם ב-1989. בחודש מאי באותה שנה, יצא Hand On Your Heart (יד על ליבך), עוד להיט בינלאומי, ומינוג חגגה את יום הולדתה ה-21 עם צאת הסרט הראשון באורך מלא בכיכובה, The Delinquents (בארץ נקרא: מרד האוהבים). באוקטובר 1989, כשיצאה מינוג למסע ההופעות הראשון שלה ביפן ובבריטניה, אלבומה השני, "Enjoy Yourself" (תיהנה) ראה אור. איתו באו עוד שני להיטים ענקיים: Wouldn't Change A Thing (לא הייתי משנה דבר) ו-Never Too Late (אף-פעם לא מאוחר מדי). לאחר ש-The Delinquents הפך ללהיט בבריטניה, הקליטה מינוג לפסקול הסרט גרסת כיסוי לשיר הקלאסי של Little Anthony & The Imperials – Tears On My Pillow (דמעות על כרי) בינואר 1990 – שגם היא הפכה ללהיט בינלאומי, והגיעה למקומות הראשונים כמעט בכל רחבי העולם.
העשור החדש הביא איתו התפתחות חשובה הן בתדמיתה של קיילי מינוג והן במוזיקה שלה, בעקבות הרצון שלה לייסד זהות אומנותית משלה. הסינגל העשירי שלה, Better The Devil You Know (מוטב אויב מוכר), שיצא באפריל 1990, היה הרבה יותר בוגר ומחודד מלהיטיה הקודמים, והקליפ החדשני והמפתיע הפך לשיחת היום. עד מהרה השיר הפך ל"המנון" של מעריצי קיילי מינוג במשך העשור הבא. בתחילת 1990 יצאה מינוג גם למסע ההופעות העולמי הראשון שלה, שאיפשר לה לבוא במגע עם המעריצים שלה וללמוד להכיר אותם, ולמעריצים הייתה הזדמנות ראשונה לראות את הזמרת פנים מול פנים ולהכיר אותה בצורה שונה ממה שהיו רגילים; עד היום ישנם מעריצים רבים שנשבו בקסמה עוד בתקופה ההיא. בנובמבר 1990 הוציאה מינוג את אלבומה השלישי, "Rhythm Of Love" (קצב האהבה), שהיה האלבום הראשון שהיא השתתפה בכתיבת השירים שלו, ויצאו ממנו, בנוסף ל-Better The Devil You Know עוד שלושה להיטים: Step Back In Time (לך אחורה בזמן) – שיר רטרו למוזיקת שנות השבעים, What Do I Have To Do (מה עליי לעשות) ו-Shocked (המומה), כולם התקבלו למרבה הפליאה בברכה בקרב חובבי הדאנס (וחלקם אפילו הושמעו במועדונים), בקרב קהילת ההומואים ואפילו מבקרי המוזיקה ברובם התייחסו לאלבום בצורה יותר חיובית מאשר לאלבומיה הקודמים. תוך זמן קצר, Better The Devil You Know ושאר הסינגלים שיצאו מ-"Rhythm Of Love" הפכו לקלאסיקות ול"שירים קדושים" בקרב מעריצים רבים.
האלבום הרביעי ולדעת רבים הכי משובח בזמנו, "Let's Get To It" (בוא נגיע לזה), יצא בנובמבר 1991, וכלל את הלהיטים Word Is Out (ישנן שמועות) והדואט עם זמר הנשמה האמריקאי קית' וושינגטון –If You Were With Me Now (לו היית איתי עכשיו). רוב האלבום נכתב על ידי מינוג בשיתוף עם סטוק ו-ווטרמן, ושילב דאנס, שירי נשמה, והשפעות אורבניות מודרניות תחת מעטפת הפופ; במבט לאחור ניתן לומר כי האלבום ללא ספק הקדים את זמנו. ב-1992, גרסת כיסוי לשיר Give Me Just A Little More Time (תן לי עוד קצת זמן) – קלאסיקה של Chairman Of The Board, הפכה ללהיט בבריטניה ובישראל ומיד לאחריו Finer Feelings (רגשות עדינים), שיצא כסינגל בגרסת הרמיקס של Brothers In Rhythm. בנקודה זו כבר היה ברור, שלמרות ההצלחה המסחרית של מינוג ו-PWL, העתיד שלהם לא יכול היה להימשך.
באוגוסט 1992 יצא האוסף של כל הסינגלים של מינוג עם PWL, "Greatest Hits" (הלהיטים הגדולים) שהגיע, באופן מפתיע לאלבום אוסף, למקום הראשון בבריטניה ובמקומות נוספים בעולם. באוסף היה שיר נוסף, Where In The World (איפה בעולם) ושני להיטים חדשים נוספים: השיר האירוני What Kind Of Fool (Heard All That Before) (איזו טיפשה (שמעה הכול בעבר)) וגרסת כיסוי ללהיט משנת 1980 Celebration (חגיגה) של Kool And The Gang. בכך נסתיימה תקופה בקריירה של קיילי מינוג – והיא נפרדה סופית מ-PWL.
[עריכה] תקופת דקונסטראקשן: 1993–1998
לאחר שנפרדו דרכם של קיילי מינוג וחברת התקליטים השוקעת PWL, מינוג נותרה ללא חוזה במשך כמה חודשים למרות הצעות בלתי פוסקות מצד ענקיות מוזיקה, בינן גם EMI (חברת התקליטים הנוכחית של מינוג, נכון ל-2006). deConstruction, חברת תקליטים עצמאית, שנחשבה לבעלת סאונד משובח של אומני Underground ודאנס, הציעה גם היא למינוג חוזה לשני אלבומים ובנוסף אלבום אוסף להיטים. בסופו של דבר, מחליטה מינוג את בחירתה: באפריל 1993 הכריזו קיילי מינוג וחברת התקליטים דיקונסטרקשן (deConstruction) על שיתוף פעולה. מינוג, אשר במשך שנות הקריירה שקדמו לחתימת החוזה, לא זכתה לחופש האומנותי אותו רצתה בתקופת PWL, ואילו דיקונסטרקשן הציעה לה את כל החופש שהיא רק רצתה.
אחרי האלבום "Let's Get To It", שמבחינת מכירות היה די חלש, וסינגל שבקושי נכנס ל-Top20 של בריטניה (Celebration), מינוג מתחילה לעבוד על האלבום החדש. העבודות מתחילות בשיתוף פעולה עם Rapino Brothers. בהפקתם, מקליטה מינוג מספר שירים אשר נועדו לבדוק את היכולות הווקאליות שלה. בסופו של דבר, השירים לא מגיעים לאלבום הסופי שיצא ב-1994 כי היו "יותר מדי פופיים". בין השירים היותר מוכרים שהוקלטו עם ה-Rapino Brothers ישנם: Difficult By Design (מתוכננת להיות קשה), Gotta Move On (חייבת להמשיך) וגם Automatic Love (אהבה אוטומטית) שלפני יציאת האלבום הופק מחדש על-ידי צמד המפיקים Brothers In Rhythm ונכנס אליו בסופו של דבר. בינתיים שמועות על דואט עם הזמר פרינס מגיעות מכל עבר (שנים לאחר מכן יתברר כל העניין כמשהו שנשאר בגדר תכנון בלבד). שיתופי פעולה עם מפיקים כמו M People, Pet Shop Boys, Brothers In Rhythm ועוד, גרמו להד תקשורתי רב סביב האלבום, מה שגרם להחשת קצב העבודה. כאשר היה האלבום, שפשוט נקרא "Kylie Minogue", על סף סיום, הקליטה מינוג את מה שייחשב לאחד השירים החשובים ביותר בקריירה שלה - Confide In Me (בטח בי). כל המעורבים בפרויקט מחליטים פה אחד — Confide In Me הוא הסינגל הראשון. (הסינגל המתוכנן, Danguerous Game (משחק מסוכן), נדחק לפינה ובסופו של דבר לא יצא כסינגל בכלל.)
Confide In Me הגיע לתחנות הרדיו והטלוויזיה ועמו הגיע הד תקשורתי עצום. קיילי מינוג, בתדמית בוגרת ומתוחכמת, מזעזעת את המעריצים שלה עם שיר השונה באופן קיצוני מכל דבר שהם היו רגילים אליו. אל השיר התלווה קליפ בו משחקת מינוג שש נערות ליווי. הקליפ השערורייתי והפזמון המידבק מביאים את אחת הקלאסיקות הנחשבות ביותר של הזמרת. השיר מזעזע את המצעדים בעולם וכולם מוכנים לצאתו גם בארצות הברית; אלא שברגע האחרון, חברת התקליטים בארצות הברית, Imago, פשטה רגל ממש לפני שהסינגל יצא, מה שגרם להפסקת הייצור והקידום שלו וכישלונו היחסי כשהוא מצליח להגיע רק למקום ה-39 בטבלת המועדונים האמריקאית.
בינתיים בשאר העולם, יוצא האלבום הראשון של מינוג תחת חברת התקליטים החדשה. האלבום לא מצליח לממש את הציפיות המסחריות שלו למרות סינגלים כמו Put Yourself In My Place (שים את עצמך במקומי) וגרסת רמיקס לשיר Where Is The Feeling (איפה הרגש).
הסינגל האחרון מתוך האלבום, Time Will Pass You By (הזמן יעביר אותך הלאה), אשר הופק על ידי M People, היה אמור לצאת לאחר שמינוג וחברת התקליטים אישרו את גרסת הרמיקס שתהווה את גרסת הסינגל שלו. אך באותה התקופה, פגשה מינוג בזמר ניק קייב, שלימים יהפוך לחבר מאוד קרוב של מינוג, והשניים מחליטים להקליט שיר ביחד. השיר, שנכתב על-ידי ניק קייב במיוחד עבור מינוג, נקרא Where The Wild Roses Grow (איפה שהוורדים הפראיים פורחים). מינוג וקייב החליטו להוציא את השיר כסינגל משותף ולכן נדחקות לפינה התוכניות להוציא את Time Will Pass You By כסינגל. Where The Wild Roses Grow יוצא לאוויר העולם בשנת 1995 ומזעזע אף יותר את המעריצים. בשיר, רוצח ניק קייב באכזריות את אהובתו "Elisa Day" (משוחקת על-ידי מינוג), והדבר גם מוצג בקליפ (אשר צונזר במרבית תחנות הטלוויזיה) בצורה מאוד בוטה ומזעזעת. התקשרות, המעריצים וכלל הציבור לא יודעים איך לעכל את תדמיתה החדשה של מינוג – אבל נראה כי היא לא משאירה יותר מדי זמן לעיכול.
לקראת סוף 1995 מתחילה מינוג לכתוב שירים. הפעם, חושפת את עצמה ברגעים הלקוחים מחיי היומיום שלה. העבודות הממשיות על האלבום הבא מתחילות בשנת 1996. למעלה מ-40 שירים, כמעט כולם נכתבו על ידי מינוג, הוקלטו לאלבום הזה. רק 12 הצליחו למצוא את דרכם לרשימה הסופית. שיר נוסף, German Bold Italic (גרמני מודגש נטוי) שהוא שיר על גופן (פרי שיתוף פעולה עם Towa Tei היפני), היה אחת היצירות הכי אקסצנטריות של מינוג וזכה להערכה בקרב מעריציה, אך הצלחתו המסחרית הייתה מעטה (הוא יצא כסינגל לאחר יציאת האלבום Impossible Princess, ואף הופק לו קליפ).
שנת 1997 אמורה הייתה לראות את יציאת האלבום החדש, שנקרא "Impossible Princess" (נסיכה בלתי אפשרית). לאחר עיכובים רבים, וביניהם מותה של הנסיכה דיאנה בקיץ 1997 (דבר שהצריך את שינוי שמו של האלבום מפאת כבוד למנוחה) הביאו ליציאתו של האלבום רק במרץ 1998. בינתיים, הספיקו שני סינגלים לצאת מהאלבום – הראשון – שיתוף פעולה עם ה-Manic Street Preachers שהוליד את Some Kind Of Bliss (סוג של אושר) והשני Did It Again (עשית זאת שוב). אף אחד מהם לא היווה הצלחה מסחרית מזהירה ולכן לא היוו בסיס מספק עליו יכולות להתבסס מכירות האלבום, ואכן האלבום בקושי גירד את הטבלאות מסביב לעולם חוץ מבמקום אחד – אוסטרליה: האלבום זכה להצלחה היסטרית באוסטרליה, למרות הצלחה מעטה מאוד של הסינגלים עצמם. כדי לנסות ולעודד את מכירות האלבום, יוצא סינגל שלישי – Breathe (נשום). השיר, שנחשב על-ידי התקשורת כגלגל ההצלה של האלבום וכאחד השירים בעלי הפוטנציאל המסחרי הגדול ביותר, הגיע מאוחר מדי ולא מצליח "לתקן את הנזק". Impossible Princess (הקרוי גם Kylie Minogue) נופל כמו אבן מטבלאות המכירות מסביב לעולם.
לאחר הכשלון היחסי של Impossible Princess, מחליטה מינוג לחזור הביתה לאוסטרליה, שם היא מתקבלת בהרבה אהדה וחום שבאו לידי ביטוי במסע ההופעות המצומצם - Intimate And Live (אינטימי וחי). המסע זוכה להצלחה אדירה; הביקוש הבלתי-פוסק גורם למינוג להכפיל את מספר ההופעות שלה באוסטרליה. בנוסף יוצא סינגל רביעי באוסטרליה כדי לקדם את מסע ההופעות – Cowboy Style (סגנון בוקרים). מינוג מוציאה גם סדרת אוספי רמיקסים מהתקופה בה הייתה תחת חברת PWL וגם אוסף רמיקסים מיוחד לקהל האוסטרלי – "Impossible Remixes".
בינתיים, לאור צרותיה הכלכליות של חברת deConstruction וכישלונה המסחרי היחסי של מינוג, מחפשת חברת התקליטים דרך לסיים את החוזה עימה. מינוג מצידה חושבת להוציא אלבום של שירים אקוסטיים העונה לשם המאוד ציני, "No Kylie Minogue" (כהערה עוקצנית לכך ששני האלבומים הקודמים שלה היו קרויים "Kylie Minogue"). לחברת התקליטים יש תוכניות אחרות והיא מסרבת להשקיע כסף בהקלטות לאלבום חדש; במקום זה, היא מוציאה את האוסף "Mixes" (שהוא המקביל להוצאה האוסטרלית Impossible Remixes) ובכך בעצם מסיימת את החוזה עם הזמרת.
לאחר מסע הופעות ארוך, והספדים רבים מצד התקשורת מחליטה בינתיים הזמרת לדגמן לכמה פרסומות. בין היתר היא גם ממשיכה לתמוך בעמותות צדקה אוסטרליות להן היא הייתה מחויבת כבר תקופה ארוכה אך לא מתרחקת מעסקי המוזיקה ליותר מדי זמן.
[עריכה] תקופת פארלופון: 1999–ההווה
בסוף שנת 1999 חותמת קיילי מינוג על חוזה עם חברת התקליטים Parlophone, חברת בת של ענקית המוזיקה EMI. מינוג וחברת התקליטים השיגו הסכמה ללכת שוב לכיוון הפופ. בעזרתם של אמנים כמו רובי וויליאמס, גאי צ'מברס, פאולה עבדול ועוד, מתגבש לו אלבום חדש.
הלחץ להוציא אלבום מצד חברת התקליטים הלך וגבר, והוחלט להוציא את Your Disco Needs You (הדיסקו שלך זקוק לך) כסינגל הראשון מהאלבום; אלא שתוכניות משתנות, ויוני 2000 רואה את היציאה לאוויר העולם של Spinning Around (מסתובבת סביב) – השיר שיחזיר את קיילי מינוג לתודעה הציבורית העולמית; מינוג, מצוידת במכנסוני זהב מזעריים העטויים על ישבנה החטוב לצד שיר מידבק וקליל, מקפצת לה בדרכה לצמרת המצעדים ברחבי העולם. העניין הציבורי בקיילי מינוג גדל באורח פלאי. השיר הושמע בתחנות רדיו רבות ונראה שהעניינים רק הלכו והשתפרו. מינוג, אשר הפכה ליותר ויותר מצליחה במולדתה, אוסטרליה, זכתה להופיע בפני מיליוני צופים בטקס נעילת המשחקים האולימפיים בסידני לשנת 2000, ובפתיחת המשחקים האולימפיים לנכים. לימים תחשבנה הופעות אלה כאחד השיאים בקריירה של מינוג.
בספטמבר 2000 יוצא הסינגל השני מתוך אלבומה החדש: On A Night Like This (בלילה שכזה). השיר הופך ללהיט, בייחוד ברחבת הריקודים, ונשא על כנפיו את האלבום החדש, Light Years ("שנות אור"), היישר למקום השני במצעד הבריטי והמקום הראשון במצעד האוסטרלי. חודש לאחר מכן יוצא Kids (ילדים), דואט של מינוג ורובי וויליאמס. השיר, מלווה בסיקור תקשורתי נרחב עם שמועות על רומן בין מינוג לוויליאמס, עשה את דרכו בדרך לפסגה. בצעד שנחשב על-ידי רבים למשונה מאוד, הוציאה מינוג בדצמבר כסינגל את Please Stay (אנא הישאר) - שיר קיצי וקליל. השיר מצליח גם הוא אך לא כמו קודמיו.
הסינגל האחרון מתוך האלבום יצא בפברואר 2001. Your Disco Needs You נבחר כסינגל האחרון מהאלבום, אולם חברת התקליטים החליטה שלא להוציא אותו, חוץ מאשר בגרמניה, שם לא יצא Please Stay. חברת התקליטים האוסטרלית מחליטה אף היא להוציא את הסינגל אולם בשאר חלקי העולם לא יוצא השיר. מעריצים זועמים, בייחוד בבריטניה, פתחו בעצומה חסרת תקדים כנגד חברת התקליטים הבריטית של הזמרת אך ההיא לא נשברה ודבקה בעמדתה. בסופו של דבר, יוצא הסינגל רק באוסטרליה שם הוא מגיע למקום ה-20 הצנוע, בזמן שבגרמניה הוא הופך לאחד הלהיטים הכי גדולים של מינוג מהאלבום Light Years, כשהוא מגיע למקום ה-37. ההישג נחשב למשמעותי מאוד למינוג בגרמניה, שם קשה מאוד בדרך-כלל לפצח את שוק המוזיקה המקומי.
בינתיים, פוצחת מינוג במסע ההופעות הראשון שלה מזה שנים – On A Night Like This Tour 2001. מסע ההופעות, אשר נחשב על ידי מינוג והסובבים אותה, כחגיגה אחת גדולה, מצליח למכור למעלה מ-40 מופעים ברחבי אירופה, בריטניה ואוסטרליה. מינוג, מצליחה מאי-פעם, מוציאה מחדש את האלבום Light Years בגרסה מיוחדת שתלווה את מסע ההופעות. בזמן מסע ההופעות, היא מתחילה לעבוד על האלבום הבא שלה. שיר אחד מהאלבום החדש, היא חושפת במסע ההופעות הנוכחי שלה. השיר נקרא Can't Get You Out Of My Head (לא יכולה להוציא אותך מראשי). מסע ההופעות נגמר, ומינוג המשיכה להקליט שירים נוספים לאלבום הבא.
בספטמבר 2001, קצת למעלה משנה אחרי יציאת הסינגל הראשון מאלבומה הקודם, יוצא לאוויר העולם הלהיט הגדול ביותר של קיילי מינוג עד לכתיבת שורות אלה – Can't Get You Out Of My Head. השיר, אשר אותו השמיעה מינוג לראשונה במסע ההופעות באותה שנה, מקבל גוון שונה. בעזרת קליפ מתוחכם עם כוריאוגרפיה מידבקת ומילים שפשוט קשה לשכוח צועדת מינוג אל ראש טבלת המכירות בלמעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם עם מעל 6 מיליון עותקים שנמכרו עד היום. בדרכה, מנעה מינוג את המקום הראשון מוויקטוריה בקהאם ומ"מלך הפופ" בכבודו ובעצמו - מייקל ג'קסון. לאור ההצלחה המדהימה (והלא צפויה) של הסינגל, מגיע האלבום Fever (קדחת), אשר כמו הסינגל, הופך להצלחה מדהימה.
מינוג, אחרי למעלה מעשור בעסק, זוכה להצלחה הגדולה של הקריירה שלה. Fever נמכר מסביב לעולם עם נתוני מכירות מרשימים ביותר – אפילו באזורים בהם מינוג לעולם לא נגעה באופן מיוחד כמו קנדה ומקסיקו, כל זאת תודות לסינגלים קליטים וקליפים מושקעים כמו In Your Eyes (בעיניך) ו-Love At First Sight (אהבה ממבט ראשון).
נובמבר 2001 רואה את ההוצאה של השיר Butterfly (פרפר) בארצות הברית. למרות העובדה שגם Light Years וגם Fever לא יצאו שם, מחליט מפיק האלבום והבעלים של חברת תקליטים עצמאית וקטנה בארצות הברית להוציא את השיר כסינגל. Butterfly זוכה להצלחה בלתי צפויה ופורש כנפיים עד למקום ה-14 במצעד המועדונים הרשמי של ארצות הברית.
בעקבות הסינגל, נחשף הקהל האמריקאי למינוג לאחר שנים שלא שמע ממנה, ועם ההיחשפות למינוג מצליח לחלחל Can't Get You Out Of My Head אל לב האומה האמריקאית בדרכו למקום השמיני במצעד הסינגלים האמריקאי הרשמי. ההצלחה האדירה של השיר גוררת הוצאה של Fever בארצות הברית עם שני שירי בונוס לזמן מוגבל: Butterfly – להיט המועדונים של מינוג אשר קדם ל-Can't Get You Out Of My Head ואת Boy, שנחשב לבעל סאונד קרוב לשוק האמריקאי. Fever מצליח לכבוש גם הוא את המצעדים האמריקאים ומגיע אל המקום השלישי במצעד האלבומים הרשמי של ארצות הברית. באותו זמן באירופה יוצא הסינגל In Your Eyes ומגיע למקומות גבוהים מאוד במצעדים רבים.
ביוני 2002 יוצא הסינגל הכלל-עולמי הבא של קיילי מינוג – Love At First Sight. השיר מצליח מאוד ברחבי העולם ובאופן מפתיע גם בארצות הברית, שם יוצא רמיקס לשיר. מאוחר יותר באותה שנה יוצא Come Into My World (היכנס לעולמי) ומצליח גם הוא להפוך ללהיט, אך לא כמו קודמיו. באוסטרליה, קדמה להוצאה של Come Into My World הוצאה מיוחדת אוסטרלית בלבד לרדיו של השיר Fever (קדחת) מתוך האלבום Fever. השיר מגיע לפסגת מצעדי הרדיו באוסטרליה והופך ללהיט כל כך גדול, שחשבו בחברת התקליטים האוסטרלית להוציא אותו כסינגל במקום Come Into My World, אולם בסופו של דבר הצעה זו יורדת מהפרק.
השיר Fever שיצא באוסטרליה, נועד לקדם את מסע ההופעות הגדול ביותר והמושקע ביותר שמינוג עשתה עד לאותו זמן – Fever Tour 2002. מסע ההופעות שובר שיאי הכנסות, שיאי מכירות מהירות, וכעיקרון כל שיא אפשרי כשהוא משאיר למעלה מרבע מיליון צופים מאושרים בקהל ברחבי בריטניה, אירופה, אוסטרליה ואף גרסה מצומצמת יותר בארצות הברית בדצמבר 2002 תחת מסגרת סיבובי ההופעות המיוחדים לחג המולד, אשר נערכים בידי תחנות רדיו מרכזיות. מינוג לוקחת חלק באותם סיבובי הופעות וכמובן זוכה לכותרות מצד עיתונאים מזועזעים תודות לכמה רקדנים עם גרביונים ועקבים.
אחרי מסע הופעות משובח, הוצאה מחודשת של Fever וסינגל מצליח – מגיע הספר: מינוג, ביחד עם חברהּ הקרוב והמנהל האומנותי שלה, לוקחים עליהם פרויקט חדש – La La La הוא שם הספר החדש של מינוג. עם מאות תמונות, חלקן מהאלבום הפרטי של הזמרת, מכסה הספר את כל הקריירה של מינוג באופן ציני ומשעשע והופך למוצר מבוקש בקרב רשימות הקניות לחג המולד באותה השנה. באותו זמן, מוציאה מינוג לאוויר העולם קולקציה נוספת של סדרת ההלבשה התחתונה שלה, אותה היא מטפחת כמה שנים. הפעם, זוכה סדרת ה-Love Kylie להוצאה מסחרית גם באוסטרליה וגם בבריטניה שם הופכת למאוד פופולרית (לימים יגלו כוכבות כמו ביונסה, שרה מישל גלר ונשות "סקס והעיר הגדולה" כי הן מאוד אוהבת את ה-Love Kylie שלהן...).
כשנה עוברת מהרגע בו יצא Come Into My World ומינוג חזרה עם אלבום חדש וסינגל חדש. Slow (לאט) יוצא לאוויר העולם בנובמבר 2003 ומגיע לפסגת המצעדים באוסטרליה, בריטניה ומדינות נוספות (ביניהן גם בישראל). השיר גם מסתמן כלהיט בפוטנציה בארצות הברית שם תחנות רדיו מתחילות לשדר אותו כמה חודשים לפני הוצאתו הרשמית לרדיו. הדבר מביא את השיר למקום ה-15 במצעד ההשמעות של המועדונים באמריקה חודשים לפני ההוצאה המתוכננת בארצות הברית. לאחר Slow הוציאה מינוג את הסינגלים Red Blooded Woman ("אישה חמת מזג") ו־Chocolate ("שוקולד"), אשר זכו להצלחה גם הם.
האלבום החדש, Body Language (שפת גוף) יוצא במקביל למופע השקה חד־פעמי בשם Money Can't Buy (כסף לא יכול לקנות) באולם Hammersmith Apollo בלונדון, מול קהל מצומצם של מוזמנים בלבד. המופע צולם לשידור טלויזיוני שמשך דירוגי צפייה גבוהים.
[עריכה] מחלת הסרטן
ב-17 במאי 2005 דווח כי אובחן בקיילי מינוג סרטן השד בשלביו המוקדמים, וכי היא החלה לקבל טיפול רפואי במלבורן [3]. המשך מסע ההופעות העולמי Showgirl, The Greatest Hits נדחה למועד בלתי-ידוע ומינוג הודיעה על ביטול השתתפותה בפסטיבל גלסטונברי השנתי.
הידיעה על גילוי המחלה הביאה בעקבותיה גלי אהדה רבים מאישים רבים בעולם בהם ראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון האוארד שיצא בהצהרת תמיכה רשמית בזמרת וראש ממשלת מדינת ויקטוריה, סטיב בראקס, אשר בין השאר הזהיר את התקשורת הבינלאומית כי לא תיסבל כל הפרעה לפרטיותם ואורח חייהם התקין של בני משפחת מינוג; מינוג קיבלה מילים חמות מידוענים כמו מדונה ואוליביה ניוטון ג'ון, אשר ביקרה את מינוג בבית החולים ושרדה את מחלת הסרטן בעצמה. התקשורת הבינלאומית אהדה ברובה את הזמרת וגילוי המחלה הביאה לעלייה של 40% במספר הנשים הצעירות שניגשו לבדיקות לאיבחון המחלה. [4]
מינוג נותחה ב-21 במאי 2005 [5]. מיד לאחר הניתוח עברה מינוג סדרת טיפולים כימיים כדי למנוע הישנות של הסרטן.
כעבור מספר ימים, הוציאה מינוג הודעה רשמית המודה לכל תומכיה ומעריציה. בהודעה התנצלה מינוג על כך שמופעים רבים בוטלו וביקשה ממעריציה שלא לדאוג לה. ב-8 ביולי 2005 היא הופיעה בציבור לראשונה מאז ההודעה על המחלה כאשר ביקרה ילדים חולי סרטן בבית החולים המלכותי לילדים שבמלבורן. מאוחר יותר היא טסה לצרפת להמשך הטיפול הכימותרפי בבית חולים הסמוך לפאריז.
בנובמבר 2005 הודיע מנהל המופעים של הזמרת כי סיבוב ההופעות Showgirl: The Greatest Hits יתחדש בסוף 2006.
בסוף ינואר 2006 סיימה מינוג את הטיפול הכימותרפי האחרון, אך מקורביה דיווחו כי היא תעבור בחצי השנה שלאחר מכן סדרת טיפולי הקרנות כדי למנוע הישנות של גידולים.
במהלך הטיפולים שעברה היוותה מינוג דמות להשראה לנשים אחרות אשר חלו במחלה, ואף כתבה ספר ילדים בשם "The Showgirl Princess" ("נסיכת השעשועים").
[עריכה] החזרה לבמה
לאחר שהבריאה לחלוטין ממחלת הסרטן, חזרה מינוג אל הבמה והמשיכה את סיבוב ההופעות האחרון שלה, שנקטע באיבו בעקבות גילוי המחלה. המסע המחודש נפתח ב־10 בנובמבר 2006 עם הופעות רבות במולדתה, אוסטרליה, שסוקרו באופן נרחב על ידי כלי התקשורת העולמיים, שבאחת מהן, הפתיע הזמר בונו ושר עם מינוג את השיר Kids [6]. על פי מארגני מסע ההופעות, כרטיסים לכעשר הופעות בבריטניה נמכרו לחלוטין תוך 6 דקות בלבד[7].
בנוסף, עובדת מינוג על אלבום חדש, שצפוי לצאת לחנויות בשנת 2007.
[עריכה] דיסקוגרפיה
הרשימה הבאה מכילה את רשימת אלבומי האולפן שהוציאה קיילי מינוג, לא כולל אלבומי אוסף, הופעות, ורמיקסים, נכון לכתיבת שורות אלה:
- 1988: Kylie ("קיילי")
- 1989: Enjoy Yourself ("תיהנה")
- 1990: Rhythm Of Love ("קצב האהבה")
- 1991: Let's Get To It ("בוא נגיע לזה")
- 1994: Kylie Minogue ("קיילי מינוג")
- 1997/8: Impossible Princess ("נסיכה בלתי־אפשרית")
- 2000: Light Years ("שנות אור")
- 2001: Fever ("קדחת")
- 2003: Body Language ("שפת גוף")
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קיילי מינוג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- לצפייה בקליפ Giving You Up
- לצפייה בקליפ Chocolate
- לצפייה בקליפ On A Night Like This
- לצפייה בקליפ Can't Get You Out Of My Head
- לצפייה בקליפ I Belive In You
- לצפייה בקליפ Slow
- לצפייה בקליפ Red Blooded Woman
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ http://televisionau.siv.net.au/logies.htm
- ^ הישגי "I Should Be So Lucky במצעדי הלהיטים ברחבי העולם
- ^ ההודעה הראשונית באתר Ynet על מחלת הסרטן
- ^ עלייה במודעות בעקבות החשיפה
- ^ מינוג נותחה בהצלחה להסרת הגידול הממאיר (Ynet)
- ^ כתבה מאתר ה־BBC על הדואט של בונו ומינוג
- ^ הכרטיסים נמכרו תוך שש דקות (CNN).

