מסרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסרוןאנגלית: Short Messages Service, ובראשי תיבות: SMS) הוא שרות המאפשר להעביר הודעות כתובות קצרות באמצעות טלפון. תחילתו של שירות זה בטלפון סלולרי, ולאחר מכן הותאם גם לטלפון קווי. הסיבה לכך שההודעות קצרות כפולה: גם רוחב הפס המועט של הרשת הסלולרית, וגם הקושי שבהקלדת הטקסט לתוך הטלפון.

מאז הוצג השירות בשנת 1992 הוא הפך להיות פופולרי ביותר בכל רחבי העולם. בפיליפינים, לדוגמה מועברים יותר מסרונים מאשר שיחות קוליות. בשנת 2001 הועברו בעולם 250 מיליארד הודעות קצרות.

זהו השירות ערך מוסף (Value Added Service) העיקרי שהצליח ברשתות של טלפונים סלולריים מלבד התא הקולי. בעקבות הצלחתו האדירה נעשה ניסיון לשדרגו לשירות של העברת מסרי מולטימדיה בהם תמונות וקול. השירות המשוכלל יותר קרוי Multimedia Messaging Service ‏(MMS) והוא מתפתח בעולם בימים אלו.

המסרון הוא למעשה גם שירות למשתמש וגם תשתית להעברת מידע לטלפון. תשתית זו מנוצלת בין השאר כדי לרכוש רינגטונים וצלמיות או להעברת הוראות טכניות למכשיר. מגבלת הגודל של המסרון נובעת מכך שהוא עושה שימוש בערוץ הבקרה של הטלפון הסלולרי ולא בערוץ המידע. שימוש זה נעשה משום שבתקופה שנוצר השירות ערוץ הבקרה היה היחיד שידע להעביר מידע לא קולי. כיום יש שיטות מתקדמות יותר שה־MMS עושה בהן שימוש.

המסרון קיים במספר אופני שימוש:

  • אדם לאדם: משלוח הודעה בין שני מכשירים.
  • מכונה לאדם: משלוח הודעות תוכן כגון שירותי חדשות, תזכורות, שירותי בידור (כגון "בדיחה יומית") ושירותי הודעות מוכנות.
  • אדם למכונה: משלוח הודעות לשרת מרכזי. משמש למגוון שימושים כגון הצבעות, תרומות ושיחות (Chat) בתוכניות טלויזיה. ערוצי טלויזיה לנוער מקדישים אף שעה קבועה לשיחות מסרונים, כשהצופים שולחים הודעות שמוצגות על המסך וברקע מתנגנים שירים. בתוכניות המציאות הפך השימוש בהצבעות על ידי מסרונים פופולרי במיוחד כאשר הצופים קובעים את התוצאה בזמן אמת. ההכנסות ממשלוחי המסרונים הפכו להיות משמעותיות לחברות שמפיקות תוכניות אלו.

בישראל הושק השירות בשנת 1998 אולם הוא הפך פופולרי רק לאחר שמפעילי הרשתות הסלולריות אפשרו לשלוח הודעות ביניהם. בשנת 2003 נשלחו בישראל קרוב למיליארד וחצי הודעות קצרות. בשנת 2004 נעשה שימוש במסרונים כדי לבחור את אחד ממדליקי המשואות ביום העצמאות ואת השיר שייצג את ישראל באירוויזיון.

המסרון הביא לפריחה של מספר תחומים שנשכחו עם התקדמות התקשורת הממוחשבת. שניים מתחומים אלה הם קיצורים ופרצופים הבנויים מאותיות ניקוד שהיו נפוצים בתחילת השימוש בחדרי שיחה ("צ'טים") באינטרנט, וציורי ASCII - ציורים הבנויים מתווי מחשב, שהיו נפוצים בראשית ימי האינטרנט, וברשת ה-BBS.

בשנים האחרונות מנסות חברות הסלולר להעביר את המנויים לשרותי העברת הודעות מתקדמים יותר בטכנולוגית MMS. שירותים אלו מאפשרים להעביר הודעות טקסט ארוכות יותר, תמונות ואפילו וידאו.

[עריכה] המימוש הטכני של המסרון

בטלפון סלולרי מספר ערוצי שידור שמתקשרים עם תחנת הבסיס כדי להעביר מספר סוגי מידע:

  1. קול (Audio): השיחה עצמה.
  2. מידע דיגיטלי (Data): כגון גלישה באינטרנט.
  3. בקרה (Control): ניהול הרשת. לדוגמה: יידוע הטלפון על שיחה חדשה, הקצאת ערוצי קול ומידע, העברה בין תחנות בסיס שונות וכ"ו.

ערוצי המידע הדיגיטלי הם המקום הטבעי להעביר הודעות טקסט. למרות זאת בעת יצירת השירות לא היו קיימות עדיין טכנולוגיות טובות למימוש ערוצי מידע (כדוגמת GPRS). מסיבה זו הודעות SMS עוברות בתוך ערוץ הבקרה.

מכיוון שערוץ הבקרה הוא חיוני ומרכזי בהפעלת הרשת הסלולרית השילוב של שרות המסרון בו יצר בעיות עומס. מסיבה זו המסרון מוגבל כל כך בגודלו, אם הוא היה גדול יותר הוא היה מפריע להודעות הבקרה.

מסרונים ברשתות GSM מוגבלות ל־160 תוים באנגלית ו-70 תוים בעברית. עובדה זו נובעת מאופן קידוד תוכן אלפאנומרי של מסרונים. עברית אשר דורשת קידוד של 16 סיביות מגבילה את אורך תוכן אלפאנומרי ל-70 תוים לעומת אנגלית אשר דורשת קידוד של 7 סיביות.