גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
גלגלי המזלות בבתי הכנסת בישראל. גלגלי מזלות נמצאו בפסיפסי רצפות של שישה בתי כנסת בישראל: עוספיה, סוסיא, נערן, חמת טבריה, בית אלפא וציפורי, כולם מתקופת המשנה והתלמוד. להלן סקירה שלהם מצפון לדרום:
תוכן עניינים |
[עריכה] חמת טבריה
זהו הקדום ביותר מבין גלגלי המזלות של בתי הכנסת (תמונת השער). בית הכנסת של סווירוס בחמת הוקם בשלהי המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. גלגל המזלות בבית הכנסת נמצא בשטיח המרכזי. מבחינה אמנותית הוא נעשה במקצועיות רבה, התיאור הריאליסטי נעשה תוך שימת לב לפרטים הקטנים, כגון: הצללות, תווי הפנים ועוד.
[עריכה] הליוס
באמצע הגלגל מתואר הליוס במרכבתו. הוא מתואר מלפנים ומפנה את ראשו, המוקף הילה, ימינה. שערו מתולתל, ועל ראשו כתר בעל קרניים. הוא מעלה את יד ימינו בתנועה המבטאת כח וברכה, ובידו השמאלית הוא אוחז בשוט ובכדור העולם- סמל השלטון. על גופו פאלודמנטום אדום (לבוש הקיסרים), ומתחתיו טוניקה חגורה בעלת שרוולים ארוכים. משמאלו נשאר חלק מהירח שהיה בצורת סהר, ומימינו כוכב. השמש, הנמצאת מאחוריו, יוצרת הילה סביב ראשו, וקרניה המגיחות מאחורי ראשו משתלחות לכל עבר ומעצימות את הרושם של דמותו.
[עריכה] המזלות
המזלות מתוארים לפי הסדר, נגד כיוון השעון. מזל דלי מיוצג על ידי גבר עירום המתואר בתנועה: תוך כדי הליכה (או ריקוד?) הוא שופך מים מעבר לכתפו מכד גדול, בו הוא אוחז בשתי ידיו. המים נראים בפסיפס כשהם נשפכים וניגרים על הרצפה. מבטו מופנה אל הצופה, כך שנוצר רושם של הופעה. מה שמחזק את הרושם הוא צורת ההחזקה יוצאת הדופן של הכד. זו הדרך הנפוצה לתיאור המזל, ולעתים מופיע תיאור הכד לבדו. האומן עשה הצללה בתיאור המזל, אולם ההצללה של הגוף אינה תואמת את זו של הכד. המילה "דלי" כתובה במהופך מצד שמאלו של המזל. מזל מאזניים מיוצג אף הוא על ידי גבר עירום. ביד ימין הוא מחזיק מאזניים, ובשמאלו שרביט. על כתף שמאלו מונחת גלימה כחולה, והוא מתואר ממבט חזיתי. משמאל למזל כתוב "מוזנים". גם במזל זה קיימת הצללה. במזל בתולה מתוארת אישה שחורת שיער המביטה לעבר מזל מאזניים, לבושה שמלה בגוני כתום- אדום, ועליה גלימה כחולה. הביגוד מכסה את כל גופה, ורק כפות רגליה נראות. בידה השמאלית היא אוחזת בלפיד בוער, ואילו הימנית מושטת קמעה לפנים. ממזל עקרב נותר רק חציו האחורי של הגוף. צבעו חום, וזנבו עולה באלכסון. הוא מתואר במבט עילי כאשר ראשו מכוון אל מזל קשת. במזל אריה מתואר אריה העומד על רגליו האחוריות, ושתי רגליו הקדמיות מושטות לפנים בזינוק קדימה. פיו פתוח כבשאגה, ומתוכו יוצאות שתי שיניים. רעמתו גולשת על כתפיו וזנבו מונף אל על. מעליו כתוב "אריה". במזל דגים מתוארים שני דגים ממבט צדדי השוחים במקביל בכיוונים מנוגדים. מעליהם כתוב "דגים", אולם המם הסופית אינה סגורה. מזל גדי נהרס בחלקו, אבל ניתן לראות שהיה מתואר כיצור כלאיים בין תיש לדג – קפריקורנוס (שמתייחס לאותה קבוצת כוכבים). מזל טלה נראה מהצד בתנועה. מזל שור בעל קרניים נראה מהצד בתנועה בחמת טבריה. סרטן, קשת ותאומים לא נשתמרו בחמת טבריה.
[עריכה] עונות השנה
תקופת ניסן מתוארת כפרוטומה של עלמה הפונה מהחזית וזר לראשה. היא מעוטרת בתכשיטים ומחזיקה בידה הימנית (כנראה) קערת גבינה. היא לבושה בכתונת התפוסה בסיכות עגולות, ולשמאלה נראה צמח פורח. כל אלה קשורים לעונת הפריחה ולגידול הצאן, ומרמזים על האביב. תקופת תמוז מתוארת עדויה תכשיטים. מבטה מופנה שמאלה ולראשה זר, אולי של עלי זית. ביד ימינה היא אוחזת במגל, ולשמאלה שיבולים. כל אלה מרמזים על תקופת הקיץ. תקופת תשרי עטורה בזר פירות עשיר לראשה, ובידה אשכול ענבים. תקופת טבת עטופה בגלימה המשוכה מעל לראשה והבעתה רצינית. במאה החמישית לספירה הוקם בית כנסת חדש על בית הכנסת החרב, ואחד מקירותיו נבנה על גלגל המזלות תוך שהוא חוצה אותו לשניים, ומשאיר ממרכבתו של הליוס שרידים של ציור סוס וכמה פרסות.
[עריכה] ציפורי
בית הכנסת בציפורי נמצא בצד הדרך העתיקה שעלתה לציפורי מכיוון צפון. רצפת הפסיפס שבו מעוצבת כשטיח מוארך הנמצא באולם המרכזי. גלגל המזלות בציפורי הוא עשיר במיוחד, ונמצאים בו מספר מוטיבים שלא נמצאו בבתי הכנסת האחרים.
[עריכה] הליוס
ההבדל הבולט בין פסיפס זה לקודמיו הוא היעדרו של הליוס מהמעגל האמצעי: מרכבתו מתוארת, אך ללא נהגה, ובמקומו נראים על רקע כחלחל שמש, ירח וכוכב בודד מימין. הירח נראה במלואו: חרמשו לבן וצידו הנסתר חום כהה, ומסביב לו קו מתאר שחור. השמש, המייצגת את הליוס, תלויה במרכז השמים, ועשר קרניה שלוחות לכל עבר. החיבור של השמש למרכבה נעשה באמצעות הקרן התחתונה המגיעה עד מושב המרכבה, כך שלא נוצר חלל ריק במקום בו הליוס מופיע בתיאורים האחרים. מרכבתו של הליוס נראית במבט חזיתי, ואילו הסוסים, המתפרסים לכל רוחב המעגל מעוצבים בפרופיל. הם מתוארים בצורה ריאליסטית ובמומחיות רבה, תוך כדי שעטה, כאשר רגליהם הקדמיות מונפות אל על מלפנים. תנועתם של הסוסים מודגשת בעזרת ראשיהם: שני הסוסים האמצעיים מפנים את ראשיהם אחורנית, למרכז, בכוון המנוגד לגופם, בעוד פניהם של שני הסוסים האחרים פונים החוצה, כביכול פותחים בדהירה. פיהם של הסוסים נתון ברסן והם רתומים ליצול שאינו קיים בפסיפס. רגליהם האחוריות עומדות איתן על הקרקע, בניגוד לתיאורים בבית אלפא ובנערן. מן המרכבה המציצה בין הסוסים נראים רק הדופן הקדמית ושני האופנים, שבניגוד לשאר התמונה אינם מתוארים במיקום וצורה הגיוניים, אלא במבט מן הצד מתחת לרגלי הסוסים. הסיבה לכך עשויה להיות משום שנקודת המבט הקדמית, צורת המעגל והשטח המצומצם הקשו על האמן ביצירת פרספקטיבת עומק. יתכן כי לנגד עיניו של האומן עמדו שיקולים של תיאור מציאותי מחד עם תיאור מירב הפרטים מאידך, והוא ניסה לשלב בין השניים. בתחתית המעגל ישנם קווים גליים כחלחלים המתארים מקור מים (ים?), ממנו עולה המרכבה בדהרה.
[עריכה] המזלות
משנים עשר המזלות שמילאו את המעגל החיצוני ארבעה נשתמרו כמעט בשלמותם. בניגוד לגלגלי המזלות במקומות אחרים, תנועת המזלות בגלגל זה היא נגד כוון השעון, ורוב המזלות מלווים בדמויות אדם. רובם של דמויות אלו הם דמויות עוטי גלימה המכסה את פלג גופם העליון, וכמה מהם כמעט עירומים. כולם יחפים למעט אחד שלרגליו נעליים שחורות. כל הדמויות ניצבות כשרגליהן מופנות כלפי חוץ וראשיהן פונים למרכז המעגל. ליד כל מזל כתוב שמו ושם החודש בעברית, וכן מופיע כוכב בשוליו העליונים של כל מזל. הטלה והשור נראים בתנועה במבט מהצד. הדמות שלצד השור מחזיקה במטה. מזל תאומים מתואר כשני נערים ערומים חבוקים במבט חזיתי, כאשר הימני מחזיק (כנראה) כלי מיתר והשני אלה. הסרטן מתואר במבט עילי פונה לימין, ולצדו הנער לבוש שמלה קצרה ונעול נעליים מתואר מנקודת מבט חזיתית, ובידו הוא אוחז בחפץ בלתי מזוהה. האריה נראה מזנק לימין וגם לצידו ניצב עלם. ממזל בתולה נותרו רק שתי שיבולים שככל הנראה היו בידי נערה. מאזניים מתואר כנער לבוש גלימה הפונה לימין ובידו הימנית מאזניים בגודל של כמעט חצי מגופו. העקרב מתואר מלמעלה פונה לימין, ומשמאלו נער לבוש גלימה המכסה את פלג גופו העליון. מזל קשת מתואר בדמות קנטאור המזנק ימינה. הבעת פניו שלווה ובידיו הוא אוחז בקשת מתוחה. ממזל גדי נותר נער עירום כורע על ברכיו, שכנראה אחז באחורי הגדי שפנה ימינה. ממזל דלי נשתמר רק תיאור המים שנשפכו מהדלי. מזל דגים מתואר כבחור עטוי גלימה האוחז ביד ימינו שני דגים, ובשמאלו מרים מעט את הגלימה. מבטו מופנה שמאלה, הלאה מהדגים.
[עריכה] עונות השנה
עונות השנה מיוצגות על ידי נשים המתוארות מנקודת מבט חזיתית, כאשר כל אחת מהן מסתכלת לימינה. ליד כל דמות מצויינת התקופה בעברית וביוונית. תקופת ניסן לבושה שמלה ללא שרוולים בגוני צהוב, שערה גלי, אסוף בסיכה ומקושט בשלוש שושנים. מימינה מתוארים מגל, סל פרחים ושתי חבצלות, ומשמאלה קערה עם פרחים וענף שושנים. תקופת תמוז היתה, כנראה, עירומה. שערה אסוף ולראשה כובע צהוב מחודד. מימינה אלומת שיבולים ןפירות, ומשמאלה מגל גדול בעל להב ארוך ומשונן וכלי נוסף שכנראה קשור גם כן בעבודת האדמה. תקופת תשרי דומה לתקופת ניסן בשמלתה ובתסרוקתה, ובאזנה עגיל. לימינה שני רימונים ופירות נוספים, ולשמאלה נותרה רק זמורת גפן עם קנוקנות, שכנראה היה עליה גם אשכול ענבים. תקופת טבת לבושה בבגד אפרפר המכסה גם את ראשה וצווארה. לשמאלה גרזן בעל ידית ארוכה, ולימינה עץ שאחד מענפיו כרות, מגל ופרי.
[עריכה] עוספיה (חוסיפה)
בית הכנסת של עוספיה, הנמצא בכרמל, נבנה באמצע המאה החמישית לספירה. גלגל המזלות על רצפתו היה ממוקם בחלקו העליון של הפסיפס.
[עריכה] הליוס
תיאורו המרכזי, המתאר בדרך כלל את הליוס, הושחת.
[עריכה] המזלות
המזלות מתוארים לפי הסדר, בכיוון השעון. מהמזלות שרדו חלקים של חמישה בלבד: קשת- בדמות גבר עירום עם בגד צהוב על כתפו האחת, דומה לעור האריה של הרקולס. מזל גדי, ממנו נותרו רק קצות הקרניים. מזל דלי, המתואר כאמפורה ממנה ניגרים מים. מזל דגים, שככל הנראה תוארו שוחים בכיוונים מנוגדים, ומזל טלה, ממנו נותרו רק רגליו האחוריות.
[עריכה] עונות השנה
מארבע הדמויות נותרה רק אחת מתקופות השנה, בדמות ראש אישה שלצווארה שרשרת ירוקה ועל ראשה מצנפת צהובה לבנה. מסביב לה תיאורים שונים, ביניהם רימונים ומגל או חרמש.
[עריכה] בית אלפא
בית הכנסת מתוארך למאה השישית לספירה (על פי כתובת המציינת תאריך הנחת הפסיפס). הוא כולל חצר גדולה (אטריום), חדר כניסה, ואולם שתקרתו נתמכת בשתי שורות של עמודים. בקצה האולם ישנו אפסיס, בכתלו הדרומי הפונה לירושלים. גלגל המזלות בבית הכנסת השתמר במלואו.
[עריכה] הליוס
מבחינה אמנותית הפסיפס אינו נראה מקצועי במיוחד, והסגנון פרימיטיבי במקצת. ניתן לראות זאת במיוחד בהליוס ובסוסיו שנמצאים במרכז: תיאורם אינו ריאליסטי (גם אם נעשה כך במתכוון), ופניהם מזכירים יותר מסיכות מאשר פרצופים (ניתן לראות זאת בצבעוניות הלא מציאותית בה מתוארים פני הסוסים). רגליהם של הסוסים מתוארים בצבעוניות רבה: חום- אדמדם, לבן וצהוב. מתחת לרגליהם מתוארים עוד כוכבים וגלגלי המרכבה. הליוס עצמו מתואר עם כתר וקרניים (שמש) לראשו, יושב במרכבתו בעלת דופן קדמית ושני אופנים הרתומה לשני זוגות סוסים.
[עריכה] המזלות
המזלות מתוארים לפי הסדר, נגד כיוון השעון. מזל טלה (טלא) ושור נראים קפואים, מהצד. במזל תאומים נראים שני עלמים לבושים בכתונת אחת. מזל סרטן מתואר במבט מלמעלה. בעל שמונה רגליים. הוא פונה כלפי פנים, בשונה מהגלגלים האחרים. את האריה מייצג כפיר שואג, זנבו מורם והוא מתואר בתנועה, נראה צועד. הבתולה מתוארת במבט חזיתי לבושה ומעוטרת תכשיטים בסגנון ביזאנטי. מסביב לפלג גופה העליון מעגל, שאולי מייצג הילה. מאזניים מתואר כעלם לבוש, מתואר ממבט חזיתי והוא אוחז במאזניים בידו הימנית. נראה כי האומן התקשה לצייר אותם יחד עם העלם, שכן עוד לפני שמתחיל תיאור המאזניים מפסיק תיאור העלם, כך שנוצר רושם שרגלו חסרה. העקרב מתואר במבט עילי על שמונה רגליו לאורך הגלגל כשפני לעבר מזל קשת. קשת מתואר כנער יורה חץ מקשת. הגדי נראה מן הצד. על אף שלא שרד בשלמות ניתן לראות כי בשונה בחמת טבריה, פה הוא מתואר כגדי ולא כקפריקורנוס, שהוא מצוי יותר. מזל דלי מתואר בצורה יוצאת דופן, כדמות השואבת מים מתוך בור בעזרת דלי הקשור בחבל. הדגים, כבחמת טבריה, נראים מקבילים מהצד ו"שוחים" לכוונים נגדיים.
[עריכה] עונות השנה
בפינות הריבוע החוסם מתוארות דמויות הנשים, המסמלות את תקופות תשרי, טבת, ניסן ותמוז, כפרוטומות מכונפות בתיאור חזיתי. הן מורכבות מראש, צוואר וכנפיים. תקופת ניסן עדויה תכשיטים ולבושה כתונת מעוטרת, ועל כתפיה תכשיטים עגולים. בחיקה ציפור, ובידה היא מחזיקה מטה רועים. האופייני לתקופה זו, תקופת הטיפול בצאן. תקופת תמוז מתוארת עם פירות שונים בחיקה ולצידה, ועם שני אשכולות ענבים משני צידי ראשה, המסמלים את הסתיו. תקופת תשרי מתוארת עם פירות בחיקה, ביניהם אשכול ענבים המרמזים על תקופת הבציר, ורימון. על כתפה השמאלית עומדת ציפור. תקופת טבת מתוארת עם חפץ דמוי קרן או ספל, וחפץ נוסף: או ענף בעל שני עלים או מעדר בעל שתי שיניים.
[עריכה] נערן
בית הכנסת בנערן הוקם כנראה במאה השישית, והתקיים כמאתיים שנה. רצפת הפסיפס שלו היא מן העשירים בפסיפסי בתי הכנסת. בעלי החיים שהיו מתוארים בפסיפס ככלל (כגון: האריות בתיאור דניאל) ובגלגל המזלות בפרט- הושחתו.
[עריכה] הליוס
גם במרכזו של גלגל זה מופיע הליוס, אל השמש: הילה קורנת סביב לראשו, מעילו זרוע כוכבים ושוט בידו. הוא נוהג במרכבה רתומה לארבעה סוסים, כאשר שניים פונים שמאלה ושניים פונים ימינה באופן בלתי הגיוני, כאשר הם נראים כמרחפים מעל לגלגלי המרכבה. גלגל המזלות מזכיר במקצת את זה של בית אלפא בסגנון הציור הלא ריאליסטי (והלא מקצועי?) של הפסיפס. הליוס עצמו מתואר מגיח מן המרכבה, כאשר רק צווארו וראשו נראים. על ראשו גוש צהוב, כנראה שיערו, ומעליו שישה מרובעים שמסמלים את קרני השמש. משמאלו תיאור של ירח בצורת סהר וכוכבים. לתיאור גוף המרכבה בחר האומן לצייר צורה מרובעת עם פסים מעוגלים בתוכה. משני צידי המרכבה נמצאים הסוסים, שניים מכל צד, כשפניהם נראות כעטויות מסיכות.
[עריכה] המזלות
המזלות מתוארים לפי הסדר, בכיוון השעון. כנזכר לעיל, בעלי החיים שהיו בגלגל המזלות הושחתו, אולם השמות העבריים של המזלות לא נפגעו. מהמזלות שהיו בפסיפס נותרו מספר שרידים: "טלה", ממנו נשתמרו רגל אחורית וזנב, פרסותיו האחוריות ומתאר גופו. מראה מן הצד של תאו כ"שור", ממנו נשתמר רק חלקו האחורי. "תאומים" (שהושחת לגמרי). "אריה" קופץ עם זנב מורם. "בתולה" בדמות עלמה רעולה המרימה ידיה בתפילה (דבר יוצא דופן בתיאור מזל זה). "מוזניים" בדמות גבר לבוש פאר ובידו מאזניים. עקרב, המתואר כשראשו מכוון אל מחוץ לגלגל המזלות. מקשת נשתמרו רק שרידי הכתובת. מזל דגים מתואר כזוג דגים תלויים על חבל, מתוארים מקבילים ופונים לאותו כוון.
[עריכה] עונות השנה
בפינות הריבוע בו נתון הגלגל מופיע תיאור הנשים ושמות התקופות. הדמות היחידה שנשתמרה היא דמות האישה המסמלת את עונת הסתיו (תקופת תשרי). בידה הימנית היא אוחזת במטה ובשופר. לידה (כמו גם ליד שאר התקופות) מתואר ברווז אן ציפור. תקופה זו נמצאת בפינה לא נכונה, ליד סמלי המזלות של תקופת ניסן, ואילו הדמות של תקופת ניסן מתוארת ליד המזלות של תקופת תשרי. דמות זו אוחזת במטה ארוך, אולי של רועים, ולידה שיח או ענף, כמו בחת טבריה, או שלושה שיבולים שאולי מרמזים על העומר. היא מתוארת בצורה בלתי שגרתית- כמתפללת, וידיה מושטות כלפי מעלה. מ"תקופת טיבית" נשתמרו רק מטה והציפור, שהיא כאמור מוטיב חוזר. תקופת תמוז הושחתה לחלוטין.
[עריכה] סוסיא
בית הכנסת בסוסיא נוסד, ככל הנראה, בשלהי המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה, והיה בשימוש עד המאה התשיעית לפחות. בפרק זמן זה שונה ושופץ הבניין פעמים רבות, ככל הנראה בעקבות נטישה זמנית של תושבי סוסיא במהלך פרק הזמן הזה. שטיח הפסיפס המרכזי, בעל דוגמא גיאומטרית, הינו חידוש מאוחר בבית הכנסת. הוא הונח על גבי פסיפס קדום יותר, עליו מעידה חתיכה קטנה ממנו המבצבצת מהצד (תמונה 7). על חתיכה זו מתואר קצהו של מה שהיה ככל הנראה גלגל מזלות מעוצב. נראה שהתיאור הוחלף בכוונה, שכן יכלו לתקן את הפסיפס ולא להחליפו דווקא. אילן מעלה השערה שאולי קמה התנגדות לתיאור הגלגל והליוס במרכזו, ולכן הוחלף.
[עריכה] ביבליוגרפיה
- אורבך א"א, "הלכות עבודה זרה והמציאות הארכיאולוגית וההיסטורית במאה השניה ובמאה השלישית", ארץ ישראל ה תשי"ט, עמ' 189-205.
- אידל מ', "המזלות במחשבת ישראל", בתוך: פישוף א', "חתום בכוכבים: דימוי וסמל בגלגל המזלות", ירושלים תשס"א עמ' 19-21.
- אילן צ', "בתי כנסת קדומים בארץ ישראל", תל אביב, תשנ"א.
- אנגלרד י', "על משמעותו של גלגל המזלות ברצפות בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל", קתדרה 98 תשס"א, עמ' 33-48.
- פרסטר ג', "גלגל המזלות בבתי הכנסת ומקורותיו האיקונוגרפיים", ארץ ישראל יח, תשמ"ה, עמ' 380-391.
- פרסטר ג', "גלגל המזלות בבתי הכנסת בעת בעת העתיקה ומקומו במחשבה ובליטורגיה היהודית", ארץ ישראל יט, תשמ"ז, עמ' 225-234.

