טחנת רוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טחנת הרוח בפיטסטון - העתיקה בתחנות הרוח באיים הבריטיים
הגדל
טחנת הרוח בפיטסטון - העתיקה בתחנות הרוח באיים הבריטיים

טחנת רוח היא מנוע המונע על ידי אנרגיית הרוח שמטרתה לטחון דגנים, ומכאן שמה. עם זאת, מנועים המונעים על ידי הרוח שמשו גם לשימושים אחרים כמו שאיבת מים ודישה. תחנת הרוח המודרנית משמשת ליצירת חשמל ונקראת בדרך כלל טורבינת רוח.

תוכן עניינים

[עריכה] סוגי טחנות רוח

טחנת העמוד (post mill) היא טחנה בה כל גוף הטחנה והמכשור שבתוכו מסתובב יחסית לבסיס שלו, על מנת לכוון את הלהבים לכיוון הרוח. טחנת העמוד נחשבת לסוג טחנת הרוח העתיק ביותר באירופה, והשימוש בו באנגליה, למשל, החל כבר במאה ה-11 או ה-12. באנגליה קיימת טחנת עמוד אשר הוקמה ב-1665 ועדיין פעילה.

טחנת סינר (smock mill) היא טחנה שבה גוף הטחנה הינו קבוע, אך גג הטחנה שעליו מותקנים הלהבים מסתובב כמעין סינר של הגוף. לרוב, יש לגוף שש או שמונה צלעות.

טחנת מגדל (tower mill) היא טחנה הדומה לטחנת הסינר, עם גוף של לבנים או אבן. מתקנים שונים שמשו לכיוון הלהבים. ב-1745 המציא המהנדס אדמונד לי מערכת אוטומטית לכיוון הלהבים, בעזרת מערכת להבים קטנה בזוית ישרה ללהבים העיקריים.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] באירופה

באירופה, השתמשו בטחנות רוח החל מימי הביניים. אזור מפורסם שבו השתמשו בטחנות רוח היה בהולנד וספרד. טחנות הרוח של ספרד היוו את הרקע לסיפור של דון קישוט.

טחנות רוח ספרדיות בלה מנשה
הגדל
טחנות רוח ספרדיות בלה מנשה

טחנות הרוח באירופה פרחו החל מהמאה ה12 בעקבות מסעי הצלב. את טכנולוגיית טחנת הרוח הביאו הצלבנים לאירופה בעקבות נסיונם בטחנות רוח במזרח התיכון.

מקורות פרסיים מראים שהיה שימוש בטחנות רוח כבר במאה הראשונה והשנייה לפני הספירה.

[עריכה] בארצות הברית

בארצות הברית נעשה שימוש בטחנות רוח לצורך שאיבת מים בחוות ובתחנות הרכבת (מים שנועדו לקירור הרכבות) במערב התיכון.

ההתפתחות בשאיבת המים בארצות הברית הייתה הגורם העיקרי בהתפתחות החקלאות בצפון אמריקה, באזורים נרחבים בהם ללא טחנות רוח לשאיבת מים לא הייתה מתפתחת חקלאות בשל מחסור במקורות מים זמינים.

ההתפתחות הזו תרמה גם להתפשטות פסי הרכבת (המים קררו את הרכבות) בכל העולם, על ידי שאיבת מים בצורה קלה מבארות כדי לספק צרכים של רכבות קיטור בזמנים קדומים אלו. טחנות הרוח עדיין משמשות במקומות מסוימים לאותם הצרכים במקומות נידחים בעולם בהם חיבור לחשמל אינו אפשרי.

טורבינה בעלת הרבה להבים, סוג של טחנת רוח, הייתה נפוצה מאוד בארצות הברית בעבר. טורבינה זו ניצלה את הרוח החזקה לשם שאיבת מי תהום.

[עריכה] כיום

גם כיום קיים שימוש בטחנות רוח במטרה ליצור חשמל "נקי". בארצות הברית השימוש נעשה בעיקר 'בחוות רוח' המצוייות באזורים מרוחקים.

כמו כן נעשה שימוש במדינות רבות במתקנים הדומים לתחנות רוח על מנת להפיק חשמל, הקרויים טורבינת רוח. טורבינות אלה, הממוקמות בדרך כלל על הרים גבוהים או באזורים שטוחים, בהם יש הרבה רוח, מנצלות את אנרגיית הרוח לשם יצירת כח חשמלי. גם בישראל קיימת חוות טורבינות כאלה, בצפון רמת הגולן.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טחנת רוח