קשת וילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.

הקשת נקראת על שם צ'ארלס וילסון, מהנדס וקצין בצבא הבריטי שהיה הראשון שחקר את הקשת באופן מדעי. יחד עם זאת, הקשת מוזכרת בכתב כבר בשנת 1830.

הקשת שלמה וזהה פחות או יותר בממדיה לקשת רובינסון. הקשת מהווה קטע משרשרת של קשתות היוצאות מרחבת הר הבית ומעליהן עובר רחוב השלשלת. הדעה הרווחת היא שהקשת הנוכחית נבנתה בתקופה הצלבנית או הערבית הקדומה. יחד עם זאת, ממצאים ארכיאולוגיים מגלים שהייתה קיימת קשת קדומה יותר, שחלק מנדבכיה קיימים בקשת הנוכחית, המתוארכת לתקופת בית שני. הדעה המקובלת היא שהקשת הקדומה היתה, גם היא, חלק משרשרת של קשתות שיצרה גשר מחבר בין העיר העליונה והר הבית. יש הסבורים שגשר זה שימש כמעבר לעולי רגל מהעיר העליונה לבית המקדש ואחרים סבורים שהיא שימשה כמעבר פרטי לכוהנים ולבני מעמד האצולה בירושלים. אולם ישנם הסבורים שקשת וילסון לא היה חלק מגשר שהתחבר לעיר העליונה, אלא היה חלק מגרם מדרגות, בדומה לקשת רובינסון.

במהלך עבודתו הארכיאולוגית, חפר וילסון שני חפירים בקרבת הקשת. כיום חפירים אלה מגודרים ופתוחים לקהל הרחב. עד מלחמת ששת הימים הייתה הקשת וסביבותיה מוזנחות ומלאות בסחף ופסולת. עם איחוד ירושלים ב־1967 והחלת החוק הישראלי על כל חלקיה, השקיעה מדינת ישראל בשיפוץ, ניקיון וחקר ארכיאולוגי של הקשת.

בעזרת מימון של משרד הדתות ורשות העתיקות בוצעו עבודות שיפוץ וחפירה נרחבות. בין השאר, נחפרו חדרים תת קרקעיים, גודרו הפירים, והוסבו אולמות תת קרקעיים למקומות תפילה.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • סילביה מן, אתרי ירושלים, ספריית מעריב, 1976.
  • זאב וילנאי, אנציקלופדית וילנאי לירושלים, כרך ב', הוצאת אחיעבר, ירושלים,1993 .
  • האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגית בארץ ישראל, כרך ב', כרטא, ירושלים, 1992.

[עריכה] קישורים חיצוניים