רמוס ורומולוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רמוס ורומולוס (Romulus & Remus) הם דמויות אגדיות מהמיתולוגיה הרומית, שיסוד העיר רומא מיוחס להם.
השנים היו אחים תאומים, בניהם של האל מרס, אל המלחמה הרומי, וריאה סילביה, בתו של המלך נומיטור, וכוהנת וסטה.
תוכן עניינים |
[עריכה] האגדה
[עריכה] לידתם וחייהם המוקדמים של רמוס ורומולוס
נומיטור מלכה החוקי של העיר הלטינית של אלבה לונגה, וסבם של רמוס ורומולוס, הודח על ידי אחיו אמוליוס שתפס את השלטון על אלבה. לאחר מכן כפה אמוליוס על ריאה סילביה להפוך לכוהנת וסטה, דבר החייב אותה להישאר בתולה, ובכך למנוע ממנה להביא יורשים חוקים לנומיטור ולכס המלכות.
למרות זאת, האל מרס שכב עם ריאה, והכניסה להריון, שבסופו ילדה ריאה את התאומים רמוס ורומולוס. כאשר נולדו התאומים ציווה אמוליוס לקבור בחיים את ריאה (העונש המסורתי לכוהנת וסטה שאיבדה את בתוליה) וציווה על אחד ממשרתיו להרוג את התאומים ולהשליכם לנהר הטיבר.
המשרת לא הרג את התאומים, אלא נתן להם לצוף על הטיבר. אל הנהר טיבריוס הוביל אותם בבטחה לעץ תאנה, שם הם נמצאו על ידי זאבה שגידלה אותם והניקה אותם. מאוחר יותר, מצא אותם רועה צאן בשם פאוסטולוס, הציל אותם, וגידל אותם יחד עם אשתו אקה לאנטייה.
כאשר בגרו התאומים, חזרו לאלבה, רצחו את דודם אמוליוס, והכתירו מחדש את סבם, נומיטור, כמלך אלבה לונגה.
[עריכה] יסוד רומא ומלכות רומולוס
שני האחים החליטו להקים יחדיו את העיר רומא, וב21 באפריל בשנת 753 לפנה"ס, לפי המסורת הרומית, החלו לבנות התיישבות על גבעת הפאלאטין.
כאשר לעג רמוס לרומלוס על גובה החומות שהקים, פרצה קטטה בין שני האחים, רומולוס רצח את רמוס, וקרא לעיר על שמו. לאחר מכן רומולוס המליך עצמו למלך הראשון של רומא לפי המסורת הרומית.
רומולוס משך את אוכלוסיית העיר מקרב גולים, רוצחים, פליטים ועבדים, את הנשים הוא השיג על ידי גניבת נשות הסאבינים לאחר הזמנתן למשתה, לבסוף הסאבינים קיבלו על עצמם את רומולוס כמלך.
סופו של רומלוס לא ברור, אולם לפי המסורת הרומית, בשנה ה-38 או ה-37 לשלטונו, נרצח רומלוס על ידי חברי הסנאט הרומי. לפי גרסה אחרת הוא פשוט נעלם. ממשיכו בשרשרת המלוכה הרומית, לפי המסורת, היה נומה פומפיליוס.
הדת הרומית מספרת שלאחר מותו נהפך רומלוס לאל על ידי אביו מרס, והוא היווה אחד מהאלים החשובים בדת הרומית.
[עריכה] מקור האגדה
מקור האגדה עתיק מאוד, אך היא הועלתה לראשונה על הכתב על ידי המשורר הרומי וירגיליוס בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. בערך באותה תקופה העלה ההיסטוריון טיטוס ליוויוס את סיפור יסוד רומא על ידי האחים בספריו על היסטורית רומי כעובדה היסטורית (שמחקרים מודרניים הפריכו כליל). סיפורם של רומוס ורומלוס ויסוד רומא מופיע גם בכתביהם של פלוטארכוס, דיו קסיוס וקיקרו.
ליוויוס מתארך את תקופת שלטונו של רומלוס בין השנים 753-716 לפנה"ס, ולפי דיו קסיוס היה רומלוס בן 18 כאשר ייסד את רומא, לפיכך תאריך לידתם של התאומים היה בשנת 753 לפנה"ס. תאריכים אלה צרכים להילקח בערבון מוגבל, כפי שכל דיווח היסטורי על התאומים צריך להילקח.
אחת מהגרסאות שמעלה ליוויס היא ששמה של אשת פאוסטולוס היה לובה ושהיא הניקה את רמוס ורומלוס. השם לובה מקושר למילה הלטינית "לופה" ("LUPA") שמשמעותה היא "זאבה". יש גם לציין שבתקופות מסוימות שימשה המילה לופה ככינוי לזונה.
האגדה של רומוס ורומולוס, לפי חוקרים מסוימים, משקפת את המתיחות והעוינות ששררו בתקופה הקדומה בין אלבה לונגה, ששימשה כבירת הברית הלטינית, ובין רומא. מתיחות זו הסתיימה בכך שרומא הרסה את אלבה וירשה את מקומה כעיר ההגמונית בליגה הלטינית.
סברה נוספת היא שמקור האגדה בייסודה של רומא על ידי מתיישבים אלבים, ובקרע שנוצר בין הערים לאחר מכן.
[עריכה] רמוס ורומולוס כסמלים וכמושא אמנות
אולי הידוע ביותר בתיאורים האומנותיים של רומוס ורומולס הוא פסל הזאבה הקפיטולינית, שמתוארך למאה 5 לפנה"ס, ומוצג עד היום במוזאון הקפיטולוני ברומא. במאה ה-16 הוספו לפסל דמויותיהם של הילדים רומולוס ורומס, היונקידם משדיה של הזאבה.
אחד מסמליה של העיר רומא מבוסס על פסל זה, ומורכב עד ימינו (2005) מהזאבה הקפיטולינית המניקה את רמוס ורומולוס.
רומוס ורומולוס תוארו מספר פעמים רבות על ידי אמנים, לדוגמה, ציורו של פטר פאול רובנס, המציג את התאומים, הזאבה הקפיטולנית, ורועה הצאן פאוסטולוס כאשר ברקע מצוירים הורים של התאומים האל מרס, וריאה סילביה.
דוגמה נוספת היא פסל המתכת של אלכסנדר קאלדר משנת 1928 המוצג במוזיאון הירשהורן שבסמית'סוניאן. הפסל מתאר בצורה מופשטת את דמויותיהם של רמוס ורומולוס והזאבה.
על כריכת ספרי ההיסטוריה של תאודור מומסן, דברי ימי רומא (אשר עליהם זכה מומסן בפרס נובל לספרות) מופיע הציור של פסל הזאבה הקפיטלונית והילדים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- "מיתולוגיה עכשיו", אפי זיו, עם עובד, 2003.

