התיכון שליד האוניברסיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הלוגו
הגדל
הלוגו

התיכון שליד האוניברסיטה (או ליד"ה) הינו תיכון ירושלמי, אשר נחשב לאחד מהיוקרתיים בישראל, הן בשל תנאי הקבלה הגבוהים והן בשל בוגריו המוכרים ביניהם נשיא מדינה, שופטי בית המשפט העליון רבים, זוכי פרס נובל, סופרים, אמנים, מנהלים בכירים ואישים רבים אחרים.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

התיכון נוסד בשנת 1935 ביוזמת המחלקה לחינוך של האוניברסיטה העברית ובתמיכת הוועד הלאומי ובית המדרש למורים בבית הכרם אשר סיפק את הבניין לבית הספר החדש. בתחילה נקרא "תיכון בית הכרם" אך בהמשך שינה את שמו. התיכון נועד לסייע בהכשרתם של מורים ולשמש במה למחקרים חינוכיים.

בין בית-הספר לבין האוניברסיטה התקיים קשר הדוק בתקופת המנדט. ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטה שימש גם בתפקיד מנהל התיכון. מנהלי התיכון באותה תקופה היו פרופ' אלכסנדר דושקין, פרופ' עקיבא ארנסט סימון וד"ר אליעזר ריגר שעסקו במקביל בתפקידים אקדמאיים וחינוכיים.

בית-הספר נועד לסייע בהכשרתם של מורים לעתיד שלמדו באוניברסיטה. הם צפו בשעורים שהתקיימו בו והתנסו גם בהוראה מעשית. נוסף להיותו בית ספר לדוגמה להכשרת מורים התאפיין בית הספר במספר איפיונים נוספים. בית הספר כלל שש שנות לימוד החל מכיתה ז' (שכונתה א') עד כתה י"ב (שכונתה ו') בניגוד למבנה של ארבע שנות לימוד בתיכון שהיה נהוג באותה תקופה במערכת החינוך. בית הספר שם דגש על עקרון ההעשרה ובחירה בתוכניות לימודים, וגם הקנה חשיבות רבה לתחום החינוך החברתי. הוקמה מועצת תלמידים שהייתה שותפה לקבלת החלטות בתחומים שונים של חיי בית הספר.

מתחילת דרכו שאף בית הספר לא לשמש רק כמוסד להקניית ידע, אלא להתחשב בכלל אישיותו של התלמיד. מספר שנים לאחר הקמתו החל בית-הספר גם לראות את אחת ממטרותיו בקידום תלמידים מחוננים וסיפוק צרכיהם הייחודיים.

בית הספר מומן מתשלום שכר לימוד בתוספת כספי תרומות של יהודים מאמריקה ותמיכה של מחלקת החינוך של הועד הלאומי. בין מוריו בתקופת היישוב היו ישעיהו ליבוביץ' ושמואל סמבורסקי שלימדו מדעים, מרדכי ארדון שלימד ציור ויצחק נבון שלימד ערבית.

לקראת סוף תקופת המנדט הועלה רעיון להעביר את בית הספר להר-הצופים ליד קמפוס האוניברסיטה. הרעיון לא יצא לפועל עקב פרוץ מלחמת העצמאות וניתוק הר-הצופים מהעיר. אך לאחר הקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם, הוחלט להעתיק את בית-הספר למבנה חדש שנחנך בתחילת שנות השישים בקרבת הכניסה הראשית לקמפוס.

בתקופת המדינה שמר בית-הספר על רבים מהמאפיינים הייחודים שלו מראשית דרכו, אך חלו בו גם שינויים לא מעטים. מספר התלמידים גדל בצורה משמעותית. בית-הספר החל בתוכנית לימודים נפרדת שנועדה לקדם תלמידים בעלי יכולת שלא מימשו את מלוא הפוטנציאל שלהם על פי משנתו החנוכית של פרופ' קרל פרנקנשטיין מהאוניברסיטה העברית. הונהגו גם תכניות לימודים יחודיות במקצועות שונים עליהם נבחנו התלמידים בבחינות בגרות שחוברו על ידי מורי בית הספר וכן תוכניות ה"אתגר" אשר מאפשרות לימודים מוגברים וביצוע בגרויות מוקדם מן הרגיל.

[עריכה] רשימת מנהלים

(השנה מתייחסת לשנה שבה התחילו לנהל בספטמבר)

  • ד"ר אליעזר ריגר - 1935 -
  • ד"ר מאיר שפירא - 1962
  • הגב' חנה לויטה - 1991 - 2003
  • ד"ר גלעד אמיר - 2003 - היום

[עריכה] בוגרים נודעים

בין בוגרי התיכון ניתן למצוא אישים חשובים רבים שעיצבו לאורך השנים את דמותה של מדינת ישראל, מן התחום הציבורי והעסקי ובתחומים נוספים לרוב מתחומי המשפט, המדעים והרוח. (השנה בסוגריים היא שנת סיום הלימודים בבית הספר)

[עריכה] לקריאה נוספת

דני יעקובי, "ראשיתה של הכשרה מקצועית באוניברסיטה מחקרית: הקמת המחלקה לחינוך באוניברסיטה העברית" בתוך: תולדות האוניברסיטה העברית, התבססות וצמיחה, בעריכת חגית לבסקי, הוצאת מאגנס, 2005.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות