אדוארד השמיני מלך הממלכה המאוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדוארד השמיני בשנת 1915 (בטרם הומלך), במדי הצבא הבריטי
הגדל
אדוארד השמיני בשנת 1915 (בטרם הומלך), במדי הצבא הבריטי

אדוארד השמיני (שמו המלא: אדוארד אלברט כריסטיאן ג'ורג' אנדרו פטריק דייוויד) (23 ביוני 1894 - 28 במאי 1972) - בנו של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד מה־20 בינואר 1936 ועד להתפטרותו ב־11 בדצמבר 1936.

אדוארד זיעזע את בריטניה כולה כשהודיע על ויתורו על כס המלכות לאור רצונו להתחתן עם אהובתו ואליס סימפסון, שהייתה גרושה אמריקאית ולא יכול היה להינשא לה לפי חוקי הממלכה בעודו מלך. אדוארד קיבל את תואר "דוכס ווינדזור", שהיה תואר לשם קישוט בלבד, וקצבה שנתית מבית המלוכה. הזוג עבר לצרפת, שם נישא, ולאחר מכן חיו תחילה בארצות הברית, ולאחר מכן בצרפת. בשנות מלחמת העולם השנייה שירת כמושל הבריטי של איי בהאמה.

[עריכה] הוויתור על המלוכה

לאחר מותו של ג'ורג' החמישי, ב-20 בינואר 1936 ועלייתו של אדוארד לכס המלוכה כמלך אדוארד השמיני, הוא חיפש דרך למסד את יחסיו עם אהובתו, ואליס סימפסון, גרושה אמריקנית מבולטימור, לאחר שהייתה פילגשו מספר שנים. בית המלוכה התנגד לכך נחרצות. הסיבה הרשמית שניתנה לכך נבעה מהעובדה שואליס הייתה גרושה פעמיים. אדוארד, בנוסף להיותו מלך אנגליה, היה גם ראש הכנסייה האנגליקנית, האוסרת על נישואיהן מחדש של גרושות. אל מול התנגדות זו העמידו אדוארד וואליס חזית עיקשת, והתעקשו למסד את מערכת יחסיהם.

אדוארד התייעץ עם ראש הממשלה סטנלי בולדווין ועם הארכיבישוף מקנטרברי, אך לא נמצאה פשרה הולמת. מערכת היחסים הייתה גלויה לעין כל, וכאשר הוגשו מסמכי הגירושין של הזוג סימפסון לבית הדין באיפסוויץ' לשם אישורם, היה ברור כי המשבר הינו רק עניין של זמן.

את המשבר אך החריפו שמועות בבריטניה על נטיותיה הנאציות של סימפסון, ועל היותה סוכנת גרמנית, נטיות שכפי הנראה תאמו את דעותיו הפוליטיות של אדוארד. סימפסון הייתה בעלת קשרים הדוקים עם יואכים פון ריבנטרופ, באותה תקופה שגרירו של היטלר בלונדון, ובימי מלחמת העולם השנייה שר החוץ שלו.

אין לדעת כיצד גרם בולדווין לאדוארד להאמין כי אם יפנה אליו באופן רשמי, יוכלו, באמצעות יחסי ציבור נכונים, לגרום לציבור הבריטי לקבל את סימפסון כמלכתם.

ב-16 בנובמבר 1936 פנה אדוארד אל בולדווין באופן רשמי והביע את רצונו להינשא לסימפסון, כאשר יהפכו גירושיה לרשמיים. תגובתו של בולדווין הייתה כי בפני המלך שלוש אפשרויות. הראשונה - שלא להינשא לסימפסון. השנייה - להינשא ולהסתכן במשבר חוקתי, שכן אז תיאלץ כל הממשלה להתפטר, והשלישית - לוותר על הכתר ולעשות כרצונו כאדם פרטי. בולדווין הסביר לאדוארד כי נועץ עם ראשי הממשלה של הדומיניונים וכולם (פרט לאמון דה ואלירה, ראש ממשלת אירלנד) הביעו את התנגדותם לנישואין.

יש האומרים כי שיחה זו הייתה מארב מתוכנן היטב, וכי אדוארד הובל על ידי בולדווין להאמין כי פנייה רשמית תוביל לתוצאות שונות. מכל מקום, אל מול תוצאות אלו החליט אדוארד לוותר על כתרו למען נישואין עם האישה שאהב.

אדוארד חתם על כתב הוויתור ב-10 בדצמבר 1936. לאחר מכן קיבל את התואר "הדוכס מוינדזור" ונשא נאום רשמי לאומה בו הסביר את החלטתו. הנאום כלל את השורה המפורסמת "איני מוצא אפשרות לשאת את נטל האחריות הכבד, ולמלא את חובותיי כמלך, כפי שברצוני לעשות, ללא העזרה והתמיכה מצד האישה אותה אני אוהב".

[עריכה] לאחר הוויתור

לאחר הנאום יצא אדוארד לצרפת שם חיכתה לו ואליס סימפסון. ב-3 ביוני 1937 נישא אדוארד לוואליס בטקס פרטי שנערך בצרפת, ללא נוכחות נציגים ממשפחת המלוכה. ואליס קיבלה את התואר "הדוכסית מוינדזור". היחסים בין אדוארד ובין אחיו, המלך ג'ורג' השישי אשר קיבל את הכס לאחר התפטרותו, היו מתוחים. אדוארד הכריח את אחיו לשלם לו על הרכוש המלכותי טירת בלמורל וארמון סנדריגהאם, אשר אדוארד קיבל בירושה מאביהם, ואשר לא עברו אוטומטית למלך החדש לאחר הוויתור על הכתר. ב"תמורה" מנע ג'ורג' מואליס את התואר "הוד מעלתה המלכותית". לאירועים אלה הייתה השפעה על יחסיהם של האחים במשך עשרות בשנים. ג'ורג' קבע כי אדוארד לא יבקר בבריטניה מבלי שיוזמן באופן רשמי.

לאחר הנישואין יצאו אדוארד וואליס לגרמניה לביקור שהובלט היטב על ידי התעמולה הנאצית. לאחר הביקור גר הזוג בצרפת. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה קיבל אדוארד תפקיד בחיל המשלוח הבריטי בצרפת. לאחר התמוטטות צבא צרפת, במאי 1940 נסו אדוארד וואליס אל דרום צרפת. בתחילה לעיירת הנופש ביאריץ, וביוני אל ספרד. בספרד קיימו שורת מגעים עם נציגי המשטר הנאצי, בהם הביע אדוארד את אכזבתו מן המשטר באנגליה. הדבר דווח ליואכים פון ריבנטרופ ולאדולף היטלר אשר הורו לפעול להעברת הזוג לטריטוריה בשליטה גרמנית. בינתיים יצא הזוג לליסבון בפורטוגל, שם המשיכו לקיים קשרים עם גורמים שונים בעלי קשר אל הנאצים. משרד החוץ הבריטי ראה כי המדובר בבעיה של ממש, והפתרון היה למנות את הדוכס למושל איי בהאמה. הגרמנים, מצדם, ניסו לגרום לזוג להישאר בליסבון. נעשו מאמצים מגושמים לגרום להם להאמין שהשירות החשאי הבריטי חפץ במותם, וכי יחוסלו על ידו ברגע בו יגיעו לאיי בהאמה. המטרה הייתה כפי הנראה לגרום לאדוארד להפוך לשליט בובה גרמני של אנגליה לאחר כיבושה על ידי גרמניה, (תוכנית שהייתה ריאלית ובשלבי תכנון מתקדמים בתקופה זו) ומכל מקום לרכוש לצדם בריטי רם מעלה. מאמצים אלו נכשלו. הזוג המשיך במסעו, וב-1 באוגוסט 1940 עלה על אניית נוסעים אמריקנית בדרכו אל איי בהאמה. על אף שפקידים פורטוגזים, עושי דברו של היטלר, השהו את הפלגת האנייה בנימוק כי בחפצי הזוג הונחה פצצה, יצאה לבסוף האנייה לדרכה כשעליה הזוג וינדזור. לאחר המלחמה הכחיש אדוארד את הסיפור, אף כי הודה כי בהיותו בליסבון נעשו מאמצים לשכנעו לחזור לספרד, אליהם התייחס בבוז.

את שנות מלחמת העולם בילה הזוג באיי הבהאמה, שם שימש אדוארד כמושל. לאחר המלחמה שב הזוג לצרפת. לזוג לא היו ילדים.

[עריכה] מותו

במשך שנים רבות לא היו בני משפחת המלוכה בקשר עם אדוארד, כמעין חרם לא רשמי. רק סמוך למותו ביקרו אותו בביתו שבפריז אחייניתו אליזבת ובנה, הנסיך צ'ארלס. הוא כבר היה תשוש מכדי לארח אותם. ימים ספורים לאחר מכן נפטר.

אדוארד מת ממחלת הסרטן בשנת 1972, והלוויתו התקיימה באנגליה.