באיזיד הראשון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באיֶזיד הראשון (Beyazid I; כינויו Yıldırım, יילדירם, שמשמעותו "הבזק" וזאת משום מהירות מסעותיו הצבאיים) (חי בשנים 1354-1403). סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנים 1389-1402. באיזיד עלה לכס המלכות לאחר ההתנקשות באביו מורד הראשון, וחנק למוות את אחיו - יעקוב, לפני שיוכל לדרוש את הכס העות'מאני או לגרום להפיכה.
כדי לנקום על ההתנקשות באביו בקרב קוסובו, הוציא באיזיד להורג את אסיריו הסרביים. אף על פי כן, באיזיד הצליח להשיג חוזה שלום עם המנהיג הסרבי סטפן בולקוביק. ההסכם העניק לסרביה ריבונות ניכרת.
בשנים שלאחר מכן, נצחו חילותיו של באיזיד הראשון את הבולגרים ופלשו ליוון, אלבניה ובוסניה. באנטוליה כבשו חילותיו של באיזיד הראשון כמה אזורים נרחבים, ואז, במקום לשתף פעולה עם הממלוכים - יצא באיזיד עליהם למלחמה, ניצחם, ואף כבש כמה ממבצריהם באנטוליה הדרומית.
בשנת 1391 שם באיזיד הראשון מצור על בירת האימפריה הביזנטית, קונסטנטינופול. האפיפיור בוניפציוס התשיעי קרא למסע צלב נגד באיזיד. לקריאה נענו זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מספר דוכסים צרפתיים, ונציאנים, גנואינים ומסדר אבירי רודוס, סה"כ כ־100,000 איש. הצבא הצלבני שם מצור על ניקופול בשנת 1396, והכריח את באיזיד לצאת לעזרת העיר. ב־25 בספטמבר לחמו הצבאות זה בזה. למרות שבאיזיד איבד יותר חיילים, הצלבנים נטשו את שדה הקרב. המצור על הביזנטים נמשך עד 1398, אז הביזנטים העלו לבאיזיד מס ניכר בסכומו כדי להפסיק את המצור, וכך נמשך פעמים אחדות, עד שבאיזיד הראשון הפסיק בזמנו את המצור כלל, כאשר טימור לנג פלש לממלכתו.
בשנת 1400 פלש טימור לנג לאנטוליה והחריב שם שתי ערים. לאחר כיבוש סוריה ובגדד, חזר טימור לנג לאנטוליה, ובקיץ 1402 נחל ניצחון מוחץ בקרבת אנקרה.
קרב אנקרה היה הרה הגורל בשביל באיזיד, באיזיד נשבה ב-20 ביולי שנת 1402, נכבל ונלקח לכלוב בו הוא הוצג כשלל מלחמה. ישנה אגדה המספרת שטימור לנג נהג בבאיזיד כשרפרף בעת שביו. באיזיד מת בשנת 1403 באקשהיר ויש טענה כי התאבד. הוא נקבר בבורסה.
| הקודם: מוראד הראשון |
שליטי האימפריה העות'מאנית 1389 - 402 |
הבא: מחמד הראשון |


