אברהם אביגדורוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אברהם אביגדורוב (בומצ'יק) (נולד ב-1930) הוא ישראלי שבזמן שירותו בצה"ל בעת מלחמת העצמאות קיבל את "אות גיבור ישראל", שהומר לאחר מכן בעיטור הגבורה, על מעשה גבורה יוצא דופן.

אברהם אביגדורוב נולד ב-1930 לגד אביגדורוב, מאנשי "השומר". בגיל 6 התייתם מאביו, שנפל על משמרתו במאורעות תרצ"ו. למד חקלאות בבית הספר מקווה ישראל (לימים עבד במשך מספר שנים במחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות).

[עריכה] סיפור הקרב

ביולי 1947 סיים את לימודיו והתגייס לפלמ"ח. הוא היה בהכשרה המגוייסת ברמת יוחנן כשהגיעו ידיעות על שיירה ערבית עמוסת נשק היוצאת מביירות לכיוון חיפה, ב-17 במרץ 1948. הוא יצא יחד עם כוח פלמ"ח לכיוון קריית מוצקין על מנת לעצור את השיירה. עם בוא השיירה למקום המארב פעל אברהם אביגדורוב בגבורה עילאית אשר הדהימה את האויב, עד שארעה התפוצצות עזה שפצעה אותו אנושות. הכוחות שהיו בטוחים על פי מצבו שהוא נהרג העבירו אותו לחדר המתים ורק במקרה זיהה פלוני כי אברהם לא נהרג. שלשה שבועות עברו עד שאברהם פקח את עיניו ושמע מחבריו שהפעולה הצליחה והשיירה נעצרה ולא הגיע ליעדה. גיבור ישראל נוסף, עמנואל לנדאו, נהרג בקרב זה.

[עריכה] אות גיבור ישראל

נימוקי צה"ל לקבלת אות גיבור ישראל:

ביום האירוע בקרית מוצקין, נמנה טוראי אברהם אביגדורוב עם היחידה שהסתערה על שיירת מכוניות של האויב, עמוסות נשק ותחמושת. הוא קפץ על הכביש אל מול השיירה ובירייה מהמותן בתת-המקלע שלו, חיסל שני מקלעי "ברן" של האויב בטווח-מגע. בכך חרץ את גורל הקרב לטובתנו אך הוא עצמו נפצע בפעולה זו בהתפוצצות.

על מעשה זה הוענק לאביגדורוב 'אות גיבור ישראל' בטקס שנערך ב-17 ביולי 1949 יחד עם 11 גיבורי ישראל נוספים מממלחמת העצמאות (אשר ארבעה מתוכם נהרגו במלחמה). לאחר שהכנסת הסדירה את נושא העיטורים בחוק בשנת 1970, התקיים באפריל 1973 טקס בו הוענקו עיטורי הגבורה בתצורתם הנוכחית, לכל הלוחמים גיבורי ישראל עד לאותה תקופה.

[עריכה] קישורים חיצוניים