היסטוריה של העיר ניו יורק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|
תוכן עניינים |
[עריכה] התקופה הפרה היסטורית
במהלך עידן הקרח האחרון, לפני כ-75,000 שנה, היה האזור בו נמצאת היום העיר ניו יורק בקצהו של מדף קרח שכיסה את כל קנדה וצפון ארצות הברית. גובהו של מדף הקרח היה כ-300 מטרים. לפי כ-15,000 שנה החל מדף הקרח לסגת לתוך היבשה, ונצרו הגבעות של לונג איילנד וסטטן איילנד - באותה עת היו שני איים אלה מחוברים, והם נפרדו לשני איים לפני כ-6,000 שנה.
חפירות ארכיאולוגיות גילו עדויות להתיישבות בני אדם באזור לפני 9,000 שנה. התושבים הראשונים עזב את האזור, ככל הנראה בשל העובדה שהתחממות כדור הארץ הביאה להכחדם של בעלי החיים אותם צדו המתיישבים הראשונים.
גל התיישבות נוסף פקד את האזור בו נמצאת היום העיר ניו יורק לפני כ-3,000 שנה. ארכיאולוגים גילו עצמות וחצים מתקופה זו בכ-80 אתרים ברחבי העיר.
[עריכה] שבט לנאפה
כאשר הגיעו המתיישבים האירופאים הראשונים לעיר, התגוררו במקום אנשי שבט לנאפה - אינדיאנים דוברי אלגונקווינית. הלנאפים קראו למקום "לנאפהוקינג" - "המקום בו מתגוררים הלנאפה". הלנאפה גידלו במקום חמניות, דלעות ותירס למחייתם, וכן השתמשו במפרץ לדייג.
[עריכה] ההתיישבות האירופית הראשונה
האירופאי הראשון שהגיע למקום בו נמצא כעת נמל ניו יורק היה ג'ובני דה וראזאנו, במהלך משלחת חקר שנערכה בשנת 1524. וראזאנו קרא למקום "נובלה אנגולמה". בשנת 1609 חקר את האזור הנרי הדסון, ועל שמו קרוי נהר ההדסון. בשנת 1624 נוסדה במקום ההתיישבות הראשונה בשם אמסטרדם החדשה - "Nieuw Amsterdam", שהייתה העיר המרכזית בהתיישבות ההולנדית "ניו אמסטרדם". חלקים מהעיר ניו יורק עדיין נושאים שמות שיש בהם תזכורת למקור שמם ההולנדי:
- קוני איילנד - "Konijnen Eiland"
- ברוקלין - "Breukelen"
- הארלם - "Haarlem"
- פלאשינג - "Vlissingen"
- ברונקס - על שם פיטר ברונק "Pieter Bronck"
- סטטן איילנד - ""Staaten Eylandt"
[עריכה] ההתיישבות הבריטית
בשנת 1664 נחתו כוחות בריטיים במפרץ גרייבסנד, ברוקלין, תפסו את המעבורת החוצה את האיסט ריבר (הנהר המזרחי) וכבשו את העיר בלא כל התנגדות מצד התושבים המקומיים אשר שנאו את המושל המקומי פטר סטויוסאנט. הכוחות ההולנדיים המקומיים נשלחו לביתם בלא כל התנגדות מצידם. עד שנת 1975 הייתה השנה 1664 רשומה על חותם העיר ניו יורק. ב-1975 שונה החותם ונרשמה שנת 1625 - השנה בה נוסדה העיר (וכך נתאפשר לעיר ניו יורק לחגוג בשנת 1975 - 350 שנים להיווסדה, רק 11 שנים לאחר שנחגגו 300 שנים להיווסדה של העיר).
הבריטים שינו את שם העיר ל"ניו יורק" על שמו של אחיו של מלך אנגליה - ג'ימס השני, הדוכס מיורק, וב-12 ביוני 1665 מונה תומס וילט לראש העיר הראשון של ניו יורק.
ההולנדים כבשו את המושבה לזמן קצר בשנת 1673, ושינו את שמה ל"ניו אורנג'" אולם החכירו אותה לאנגלים בשנית בשנת 1674 בלא הגבלת זמן, כחלק מהסכמי השלום במלחמה האנגלית-הולנדית השלישית
[עריכה] המאה ה-18 - צמיחתה של העיר
כבר בראשית הקמתה הייתה ניו יורק עיר קוסמופוליטית - יהודים שברחו מברזיל התיישבו בעיר, אירים רבים התיישבו בה (יום סנט פטריק הראשון שנחגג בעיר היה ב-17 במרץ 1756).
אף שבראשיתה של מלחמת העצמאות האמריקנית הותך פסלו של המלך ג'ורג' השלישי, והשתמשו בו ליצירת כדורי תותחים, הייתה העיר ברובה מלוכנית. חמישה קרבות נערכו בקירבת העיר בשנת 1776 ובהם הקרב על לונג איילנד, שנערך בברוקלין ב-27 באוגוסט. רבע מבינייני העיר נהרסו בשריפה הגדולה ב-21 בספטמבר, בעקבות הניצחון הבריטי בקרב על הארלם. העיר נכבשה על ידי הבריטים לאחר נפילתה של מצודת ושינגטון לידיהם ב-16 בנובמבר 1776, והם החזיקו בעיר עד "יום הפינוי" בספטמבר 1783.
ניו יורק הייתה העיר השנייה בגודלה בארצות הברית לאחר מלחמת העצמאות, וזמן קצר אף הייתה בירת ארצות הברית בשנת 1789. ג'ורג' ושינגטון הושבע כנשיא ארצות הברית על מדרגות הבניין הפדרלי ב- 1790.
בשנת 1792 החלה קבוצת סוחרים להיפגש תחת עץ בוול סטריט - "רחוב החומה" - וכך נוסדה הבורסה של ניו יורק.
[עריכה] המאה ה-19
בשנת 1811 נהגתה התוכנית לבניית המשך מנהטן בצורת שתי וערב, תוכנית זו כללה סלילת 12 שדרות ממזרח למערב ו-150 רחובות מדרום לצפון, וכמו כן שינוי טופוגרפי של מנהטן ששכנה על מספר גבעות באותם ימים.
פתיחתה של תעלת אירי בשנת 1825, אשר קישרה את הימות הגדולות ואת שיקגו עם האוקיאנוס האטלנטי דרך העיר ניו יורק, הפכה את העיר ניו יורק לשער המערבי של ארצות הברית. בשנת 1835 הפכה ניו יורק לעיר הגדולה בארצות הברית (והשיגה את פילדלפיה).
ב-16 בדצמבר 1835 פרצה "השריפה הגדולה של ניו יורק". בשל הרוחות החזקות שנשבו והטמפרטורות הנמוכות שהקפיאו את המים בצינורות ובמשאבות, לא הצליחו כבאי העיר להשתלט על הדליקה, ונאלצו להיעזר בכבאים שהגיעו מכל צפון מזרח ארצות הברית (ואף מפילדלפיה). בעקבות השריפה נהרסו כל חלקי העיר ניו יורק מדרום לרחוב קנאל. לבסוף השתלטו על השריפה באמצעות פיצוץ חלק מבתי העיר.
בשל העובדה שחברות הביטוח עצמן נשרפו בדליקה, מרבית הנזק לא כוסה על ידיהן, ועובדה זו האטה את התפתחותה של העיר.
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, המשיכה העיר לגדול בשל הנמל הגדול של העיר. רק בשנת 1985 חדלה ניו יורק להיות הנמל העמוס ביותר בעולם.
בשנות ה-40 של המאה ה-19 התיישבה בעיר קהילה אירית גדולה. הקפיטליזם והיזמות העיסקית הרבה שבעיר הובילה לדרישה הולכת וגדלה לכוח אדם זול, שהגיע בהמוניו לעיר מאירופה. העיר התאפיינה בפער סוציו-אקונומי גדול בין עשירי העיר, שהתגוררו באזור כיכר פארק ושינגטון, לבין מעמד הפועלים העני שהתגורר בדרום-מזרח העיר (לואר איסט סייד).
ב-13 ביולי 1863, במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, נערכו מהומות בעיר ניו יורק על רקע התנגדות לגיוס החובה, מהומות שדוכאו רק לאחר התערבות של גדודים מצבא האיחוד ששבו משדה הקרב בגטיסברג.
לאחר מלחמת האזרחים נבנו בעיר מספר מוסדות תרבות, ובהם מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, המטרופוליטן אופרה, המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע, ומוזיאון ברוקלין. כמו כן נבנה בעיר גשר ברוקלין המחבר בין מנהטן לברוקלין.
העיתונים שהודפסו בניו יורק נמכרו בכל רחבי ארצות הברית, בעיקר בהשפעת עורכיהם ג'ימס גורדון בנט, ג'וזף פוליצר וויליאם רנדולף הרסט.
בשל גל ההגירה הגדול מאירופה, נפתח בשנת 1892 קוני איילנד כאתר הקליטה של המהגרים, לרגליו של פסל החירות שנבנה ב-1886.
בשנת 1874, 61% מהייצוא של ארצות הברית עבר דרך נמל ניו יורק. בשנת 1884, 70% מהיבוא של ארצות הברית עבר דרך הנמל. פתיחתם של הנמלים במפרץ מקסיקו ובאוקיאנוס השקט הובילה לירידה באחוזים - וב-1910 47% מהיבוא והיצוא עברו דרך הנמל.
ב-1 בינואר 1898 אוחדה ניו-יורק (האי מנהטן) עם שאר הערים הסמוכות לה - ברוקלין, ברונקס, קווינס ו-סטאטן איילנד למטרופולין אחד גדול בשם ניו-יורק, המחולק ל-5 רבעים.
בין השנים 1860 ו-1907 עלה ערך הנכסים באי מנהטן מ-1.7 מיליארד דולר ל-6.7 מיליארד דולר.
[עריכה] המאה ה-20
בנייתה של הרכבת התחתית של ניו יורק שהקו הראשון שלה נפתח בשנת 1904, האיצה את גדילתה של העיר והתפתחותה. תחנת הרכבת גרנד סנטרל נפתחב ב-1 בפברואר, 1913 והייתה תחנת הרכבת הגדולה ביותר בעולם באותה עת.
[עריכה] ארכיטקטורה
החל מראשית המאה ה-20 נודעה העיר ניו יורק בארכיטקטורה שלה - בעיקר בגורדי השחקים שבה, שנבנו בסגנון אר דקו - לדוגמה בניין קרייזלר.
[עריכה] ברודווי
לאחר המופע של ג'רום קרן - "ספינת השעשועים" הפך המחזמר למאפיין את ברודווי ואת התרבות האמריקנית.
[עריכה] עיר רב תרבותית
תקופת כהונתו של פיורלו לה גוארדיה כראש העיר של ניו יורק אופיינה בצמיחה, בניית פארקים וכבישים. לה גוארדיה נחשב לראש העיר אשר קידם את התפתחותה של העיר יותר מכל ראש עיר אחר.
ניו יורק הייתה לעיר רב-תרבותית עם הגעתם לעיר של פליטים רבים מאירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובהם אינטלקטואלים ואומנים רבים.
ב-9 בנובמבר 1965 הואפלה העיר בהפסקת חשמל גדולה, שפגעה למעשה בכל מזרח ארצות הברית וקנדה.
[עריכה] שנות ה-70 של המאה ה-20
בשנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה העיר ידועה לשמצה בשיעור הפשיעה הגבוה בה ובמשבר כלכלי חריף שהביא את העיר לסף פשיטת רגל. סממן למשבר הכלכלי החריף ששקעה בה העיר הייתה הצתות נרחבות של בתי מגורים על-ידי בעליהם על מנת לקבל את כספי הביטוח שהיו גבוהים מהשכירות.
הפסקת חשמל נוספת האפילה את העיר ב-13 ביולי 1977 - הפסקת חשמל שנודעה כהפסקת החשמל של 1977. במהלך 25 שעות הפסקת חשמל זו ארעו בעיר מקרים רבים של מהומות וביזה.
[עריכה] שנות ה-90 של המאה ה-20
ראש עירית ניו יורק רודולף ג'וליאני הצליח להפחית את הפשיעה בעיר ולשפר את רמת החיים בעיר.
[עריכה] המאה ה-21
במהלך פיגועי ה-11 בספטמבר חטפו טרוריסטים מארגון אל קעידה שני מטוסים ופיגעו בשני מגדלי מרכז הסחר העולמי, פגיעה שהובילה לקריסת המגדלים ולמותם של 2,800 אנשים.
ב-27 בפברואר 2003 הציג איגוד מנהטן התחתונה ("Lower Manhattan Development Corporation - LMDC") את תוכניתו לבנייה מחודשת של מתחם מרכז הסחר העולמי - תוכנית המתבססת על תוכניתו של האדריכל דניאל ליבסקינד, ובה מגדל שייקרא מגדל החירות.
ב-14 באוגוסט 2003 אירעה הפסקת חשמל בכל צפון מזרח ארצות הברית ודרום קנדה, ושיתקה את המסחר בניו יורק. בניגוד להפסקת החשמל של שנת 1977, לא אירעו בעיר אירועי ביזה ופשיעה.
[עריכה] אוכלוסיית העיר ניו יורק
שנה : מספר תושבים
1790: 49,000
1800: 79,200
1830: 242,300
1850: 696,100
1880: 1,912,000
1900: 3,347,000
1920: 5,621,000
1930: 6,930,000
1940: 7,455,000
1950: 7,892,000
1980: 7,072,000
2000: 8,008,000


