זיוה שמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זיוה שמיר (נולדה ב-1946), פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

זיוה שמיר נולדה בארץ ישראל בשנת 1946. בשנת 1964 סיימה את בית הספר התיכון "אוהל שם" ברמת גן. שירתה בצה"ל, ולאחר מכן למדה לתואר ראשון ושני בספרות עברית ובספרות אנגלית. בשנים 1973 - 1980 עסקה בלימודים לתואר דוקטור, ועבודת הדוקטורט שלה נושאת את השם "שירי ביאליק הראשונים : תיאורם, סיווגם וסימון קוים של התפתחות ותמורה בתוכם".

בשנים 1970 - 2000 נמנתה עם סגל הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. בין תפקידיה באוניברסיטה עמדה בראש מכון כץ לחקר הספרות העברית ובראש בית הספר למדעי היהדות. כמו כן הייתה ראש ועדת מקצוע הספרות במשרד החינוך.

שמיר עוסקת בשירה העברית החדשה מתקופת ההשכלה ועד ימינו, ובפרט

  • ביצירתו של חיים נחמן ביאליק: חיברה ספרי מחקר אחדים העוסקים בכך:
    • "הצרצר משורר הגלות: על היסוד העממי בשירת ביאליק", 1986,
    • "שירים ופזמונים גם לילדים: חקר שירת ביאליק לילדים ולנוער",
    • 1986, "השירה מאין תימצא: ארס פואטיקה בשירת ביאליק", 1987,
    • "מה זאת אהבה - אגדת שלושה וארבעה: צוהר לעולם הדעות האישי של ביאליק", 1991,
    • "באין עלילה: סיפורי ביאליק במעגלותיהם", 1998,
    • "לנתיבה הנעלם: עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק", 2000.
  • ביצירתו של נתן אלתרמן: מחקריה בתחום זה ראו אור כשלושה ספרים:
    • "עוד חוזר הניגון: שירת אלתרמן בראי המודרניזם", 1989,
    • "על עת ועל אתר: פואטיקה ופוליטיקה בשירת אלתרמן", 1999
    • "תיבת הנגינה חוזרת: על שירי הילדים של נתן אלתרמן" (2005).
  • ביצירתו של יונתן רטוש:
    • "להתחיל מאל"ף: שירת רטוש, מקוריות ומקורותיה", 1993.

[עריכה] קישורים חיצוניים