נו-מטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבי מטאל
זרמים במטאל:

אינדסטריאל מטאל
בלאק מטאל
דום מטאל
דת' מטאל
מטאל גותי
מטאל קלאסי
מטאל סימפוני
נו-מטאל
פאוור מטאל
פולק מטאל
פרוגרסיב מטאל
ת'ראש מטאל

סצנות אזוריות:

דת' מטאל סקנדינבי
הגל החדש
של הרוק הכבד הבריטי

אמנים בולטים:

אוזי אוסבורן
איירון מיידן
בלאק סבאת'
ג'ודס פריסט
מטאליקה
דרים ת'יאטר

תרבות המטאל:

מטאליסט
פוגו
פולחן השטן ברוק הכבד
פוליטיקה במטאל

ראו גם:

גראנג'
רוק שיער

נוּ-מטאל (Nü Metal) הוא תת-ז'אנר של ה[[הבי מטאל הנו-מטאל נוסד באמצע שנות ה-90 והתאפיין בעבודת גיטרות לא דומיננטית, סגנון שירה המושפע מההיפ הופ ומהפאנק, ומבני שירים ששושאלים מן הרוק האלטרנטיבי יותר מאשר מן המטאל המסורתי. הנו-מטאל הוא סגנון פופולרי מאוד, הרבה להקות נו-מטאל כדוגמת סיסטם אוף א דאון או לימפ ביזקיט זוכות להופיע בתקשורת ובערוץ MTV. הנו-מטאל מאופיין בשילוב של מטאל או רוק כבד עם סגנונות אחרים כדוגמת היפ הופ או מוזיקה אלקטרונית. רבים מחובבי המטאל בעולם מסרבים לקבל את הסגנון כחלק מן המטאל ורואים בו ממוסחר מדי, ולכן בקרב חובבי המטאל זכה הסגנון לכינוי הנלעג Mallcore, על משקל הארדקור, כשהכוונה היא לסוג המוזיקה הממוסחרת שמשמשת כמוזיקת רקע במרכזי קניות. אלבומה של להקת מטאליקה, St. Anger, זכה בעיקר לביקורות שליליות, בין השאר בשל אלמנטים של נו-מטאל ששולבו בו.

[עריכה] רשימת להקות