גיאורג ביכנר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיאורג ביכנר (Georg Büchner) (17 באוקטובר 1813 גודלאו, הסה - 19 בפברואר 1837, ציריך). סופר ומחזאי גרמני של הזרם של טרום מהפכת 1848 (Vormärz).
[עריכה] חייו
ביכנר נולד ב-17 באוקטובר 1813 בגודלאו (Goddelau) כבנו של הרופא ארנסט קרל ביכנר ואשתו לואיזה קרולינה ביכנר. הוא היה הראשון מבין חמשת ילדי הזוג, שכולם ראו ברכה בעמלם וביניהם פוליטיקאי, סופרת ומשפטנית, פילוסוף וחוקר ספרות.
בשנץ 1816 עקרה המשפחה לעיר דרמשטט שם קיבל אב המשפחה את תפקיד הרופא המחוזי. בשנת 1821 התחיל ביכנר לקבל שיעורים מאימו. היא לימדה אותו קריאה וכתיבה, חשבון, מקרא וכן מגוון גדול של שירי עם, להם נודעה מאוחר יותר השפעה גדולה על יצירתו.
בשנת 1825 החל ללמוד בגימנסיה שבעירו דרמשטט. לבו לא יצא אל השפות הקלאסיות שהיו אז חלק מרכזי בתוכנית הלימודים, והוא העדיף תחתן את המדעים המדויקים, שזכו לייצוג מועט. במהלך לימודיו בגימנסיה לא התבלט בכישוריו.
ביום 9 בנובמבר 1831 נרשם ביכנר לפקולטה לרפואה באוניברסיטת שטרסבורג. שם התגורר בביתו של הכומר האוונגלי יוהן יעקב ייגלה (Jaegelé) והתוודע לבתו וילהלמינה. בעיר זו השתתף לראשונה בהפגנה פוליטית נגד דיכוי הפולנים. מכתביו להוריו מעידים על התפתחות מודעותו הפוליטית, שבאה לידי ביטוי גם בהפגנות נוספות. כך למשל נשא נאום על המצב הפוליטי בגרמניה לפני אגודת הסטודנטים.
בשנת 1833 התארס בחשאי לוילהלמינה ייגלה.
בחודש נובמבר 1833 עבר לאוניברסיטת גיסן (Gießen) שבמדינת הסה. כאן חווה מיד ראשונה את שרירות הלב והאלימות של השלטון. שוב לא יכל להבליג עוד על האירועים ממרחק, וייסד עם חברו פרידריך לודוויג ויידיג (Weidig) את "החברה לזכויות האדם".
בחודש יולי 1834 החלו יחדיו בהפצתו של העלון Der Hessische Landbote שקרא לאוכלוסיית הסה למרד בתגובה לדיכוייה. באוגוסט נעצר אחד ממפיצי העלון. בחודש ינואר נחקר ביכנר בידי שופטים-חוקרים בעיר אופנבך ע"נ מיין. בשל הפצת העלון הוצא כנגד ביכנר צו מעצר.
בחודשים ינואר-פברואר 1835 חיבר ביכנר במהלך חמישה שבועות את המחזה מות דנטון ושלח אותו למוציא לאור קרל גוצקוב (Gutzkow) בבקשה לפרסמו במהרה. היה דרוש לו כסף כדי להימלט מהסה. עוד לפני קבלת התשובה, נמלט לשטרסבורג. המחזה פורסם בסוף חודש יולי, ובאותו הקיץ הספיק ביכנר לתרגם שני מחזות מאת ויקטור הוגו: "לוקרציה בורג'ה" ו"מרייה טודור". בסתיו של אותה השנה עמל על הנובלה לנץ.
בחורף 1835 פנה שוב אל המדע. הוא חקר את מערכת העצבים של הדגים ונשא מספר הרצאות בנושא ב"חברה למדעי הטבע" בשטרסבורג. באביב של 1836 חיבר את הקומדיה "Leonce und Lena" שביקש לשלוח לתחרות של הוצאת Cotta הנודעת, אך החמיץ את המועד.
בשל מחקריו על מערכת העצבים של הדגים קיבל תואר דוקטור מאת אוניברסיטת ציריך, וביכנר עבר להתגורר בעיר בחודש אוקטובר 1836, ונתן מספר הרצאות ראשונות על עצבי הגולגולת. בחורף 1836 כתב ביכנר את המחזה וויצק, אבל המחזה נותר פרגמנט (לא שלם). לא ידוע אם אמנם עבד ביכנר גם על מחזה נוסף אודות הסופר האיטלקי פייטרו ארטינו, שכתב ידו אבד.
בחודש פברואר 1837 לקה ביכנר בטיפוס חמור, ממנו מת ב-19 בפברואר והוא בן 23 בלבד. הוא נקבר בבית הקברות Krautgarten בציריך, שאינו קיים עוד. קברו של ביכנר לא נשמר.
[עריכה] יצירותיו
- Der Hessische Landbote (מאמר פוליטי בצורת עלון), 1834
- מות דנטון, 1835 (טרגדיה)
- לנץ, 1835 (נובלה)
- Leonce und Lena, 1836 (קומדיה)
- וויצק, 1837 (טרגדיה, פרגמנט)
- לוקרציה בורג'ה, 1835 (תרגום מחזה של ויקטור הוגו)
- מריה תודור, 1835 (תרגום מחזה של ויקטור הוגו)

