סמיר קונטאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמיר קונטארערבית: سمير القنطار, תעתיק מדויק: סמיר אלקנטאר; נולד ב-20 ביולי 1962 בעביה שבהר הלבנון) - דרוזי לבנוני שהשתתף בהתקפת טרור על ישראל בשנת 1979. מרצה ארבעה מאסרי עולם בבתי סוהר בישראל מאז הרשעתו בשנת 1979 ברצח שני אזרחים ישראלים (בן 28 ובתו בת הארבע) והריגתם של שני שוטרים ישראלים.

תוכן עניינים

[עריכה] התקפה על ישראל מדרום לבנון

ב-22 באפריל 1979 הוביל סמיר קונטאר (בן שש עשרה וחצי) חוליה בת ארבעה אנשים מלבנון, שהשתייכו לחזית לשחרור פלסטין (בהנהגתו של אבו עבאס). בשעת חצות הם הגיעו בסירת גומי לנהריה, וירדו לחוף. אנשי החוליה ירו על רכב משטרה, ובעקבות הירי נהרג השוטר אליהו שחר. אחר כך פרצו לדירתם של בני משפחת הרן בטרם הגיעה תגבורת של כוחות משטרה. הם לקחו כבן ערובה את דני הרן בן ה-28 יחד עם בתו בת הארבע, עינת. האם, סמדר, הצליחה להסתתר באינטרסול מעל חדר השינה יחד עם בתה בת השנתיים, יעל, ושכנה.

[עריכה] קרב יריות ולכידתו של קונטאר

לאחר תפיסת בני הערובה נלקחו דני ועינת אל חוף הים, שם התפתח קרב יריות עם שוטרים ועם חיילי צה"ל. סמיר קונטאר ירה בדני הרן מטווח קצר והרגו מול עיניה של הבת בת הארבע, ולאחר מכן הרג גם את עינת כשהוא מוחץ את ראשה בקת הרובה כנגד סלע, ומרסק את גולגלתה.

בביתם, באינטרסול, נחנקה למוות בתה בת השנתיים של סמדר, יעל, תוך כדי ניסיונותיה של האם להשתיקה כדי שלא יתגלו על ידי החוליה.

בחילופי היריות שהיו על החוף נהרגו שוטר ישראלי ושניים מאנשי החוליה של קונטאר. קונטאר ואיש החוליה הרביעי, אחמד אברס, נתפסו. זה האחרון שוחרר על ידי ישראל בעסקת ג'יבריל בשנת 1986, בתמורה לשלושה חיילים ישראלים.

[עריכה] התמיכה בסמיר קונטאר

קונטאר נשפט והורשע ברצח דני ועינת הרן. הוא הודה פעמים רבות במעשים המיוחסים לו והביע גאווה על הריגת קרבנותיו. ובכל זאת, יש לו תומכים רבים בלבנון, הטוענים שהוא חף מפשע, וכאלה הטוענים שבני משפחת הרן היו יעדים לגיטימיים, ורואים בקונטאר אסיר פוליטי. אחיו של סמיר, בסאם קונטאר, מייצג את עניינו של אחיו בלבנון ועומד מאחורי אתר האינטרנט המוקדש לו.

[עריכה] החילופים המוצעים עם רון ארד

בשנת 2003 הסכימה ישראל לשחרר כ-400 אסירים בתמורה לשחרורם של איש העסקים אלחנן טננבאום ושל גופותיהם של שלושת החיילים שהוחזקו על ידי ארגון החזבאללה מאז שנת 2000. מנהיג החזבאללה חסן נסראללה סירב לבצע את העסקה אלא אם כן היא תכלול גם את סמיר קונטאר. "תנאי חזבאללה הפכו ברורים ומוגדרים, ואנו דבקים בהם בכל הנסיבות", הצהיר נסראללה. [1]

ישראל הסכימה אז לשחרר גם את סמיר קונטאר, אבל רק לאחר שחזבאללה יספק "ראיות מוצקות" על גורלו של רון ארד, נווט חיל האוויר הנעדר בלבנון מאז שנת 1986.[2] [3]

מעודד מחילופי השבויים, גם החמאס הצהיר כמה ימים מאוחר יותר שאנשיו גם הם יחטפו חיילים ישראלים כדי להביא לשחרורם של אסירים פלסטינים. בה בשעה הבטיח נסראללה לתומכיו כי חזבאללה ימשיך לחטוף ישראלים עד אשר לא יישאר בבתי הכלא הישראליים "אף אסיר אחד".[4]

היות שחזבאללה לא סיפק מעולם מידע מוצק על ארד, ממשיכה ישראל להחזיק בסמיר קונטאר.

[עריכה] תוכנית לבנון

בשנת 2006 הפך קונטאר לחלק מתוכנית שלום מורכבת יותר, שאותה ניסו לקדם ראש ממשלת לבנון פואד סניורה ושליח האו"ם למזרח התיכון טריה לארסן.[5] תוכנית זו כללה שישה שלבים:

  1. האו"ם יסמן את הגבול בין לבנון לבין סוריה;
  2. סוריה תכריז רשמית כי חוות שבעא הן טריטוריה לבנונית;
  3. צבא לבנון יתפוס עמדות על גבולה הדרומי של לבנון עם ישראל;
  4. ישראל תיסוג מחוות שבעא ותעביר אותן ללבנון; חיל האוויר הישראלי יפסיק את טיסותיו מעל שמי לבנון;
  5. סניורה יכריז רשמית על סיום הכיבוש הישראלי, וכל המיליציות, כולל החזבאללה, יתפרקו מנשקן;
  6. ייעשה כל שאפשר כדי לחקור מה עלה בגורלו של רון ארד; ישראל תשחרר את סמיר קונטאר ואת כל שאר האסירים הלבנונים; חזבאללה יסתלק מאזור הגבול עם ישראל.

[עריכה] חטיפת חיילים ישראלים על ידי חזבאללה

ב-12 ביולי 2006 תקף ארגון החזבאללה סיור ישראלי באזור הגבול עם לבנון וחטף שני חיילים, צעד שהוביל למלחמת לבנון השנייה. הכוונה הייתה לשחררם בתמורה לסמיר קונטאר. בראיונות שניתנו אחר כך ברשת הטלוויזיה של חזבאללה אל-מנאר, ד"ר מוחמד ג'וואד ח'ליפה, שר הבריאות של לבנון, בירך את החזבאללה על "פעולותיו הכבירות" ואמר כי "ללבנון הזכות לקבל בחזרה את שבוייה ולשחררם". עלי עמאר, חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חזבאללה, הביע את דעתו כי "בפרט בשלב בסיסי זה בתולדות המולדת והאומה, הממשל הנוכחי היה אמור להביע סולידריות עם עמו ולתת לסמיר קונטאר לחוש כי הוא לבנוני פר אקסלנס".[6]

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ "נסראללה: לא יהיו חילופי שבויים ללא סמיר קונטאר", Canadian Jewish News מ-13 בנובמבר 2003.
  2. ^ "ישראל מסכימה לשחרר אסירים בעסקה סודית עם החזבאללה", The Irish Times מ-26 בינואר 2004.
  3. ^ "ארד עשוי לשנות את הקריטריונים לשחרור", ג'רוזלם פוסט, 27 בינואר 2004.
  4. ^ "חמאס וחזבאללה מבטיחים לחטוף עוד חיילים ישראלים", סוכנות הידיעות הגרמנית, 30 בינואר 2004.
  5. ^ "תמרונים דיפלומטיים", Mideast Mirror מ-1 ביוני 2006.
  6. ^ "דיון בערוץ הטלוויזיה של חזבאללה בלבנון עוסק בהשלכות הפעולה", BBC Worldwide Monitoring מ-13 בינואר 2006.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות