הרובע הנוצרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרובע הנוצרי הינו שכונה בצפון מערב העיר העתיקה של ירושלים. אזור זה מהווה אזור מגורים נוצרי בשל הימצאה של כנסיית הקבר במרכזו של הרובע. ברובע הנוצרי כ־40 מבני דת, בעיקר כנסייות אך גם מנזרים ואכסניות לעולי רגל נוצריים.


תוכן עניינים

[עריכה] התפתחות הרובע

במאה ה־19 עבר הרובע הנוצרי מהפכת בנייה בעקבות רצונן של מדינות אירופה להגביר את השפעתן באזור. השלטונות העותמנית ניסו להתנגד למהפכת בנייה זו על ידי הקשחת כללי רכישת הקרקעות באזור. מעורבות אישית של ראשי מדינות אירופה (ובהם הקיזר הגרמני וילהלם השני וקיסר אוסטריה פרנץ יוזף) איפשרו בניית מבנים של מסדרים נוצריים ממדינות אלה.

לקראת סוף המאה ה-19 לא נותר עוד מקום ברובע הנוצרי למבני דת נוספים, חרף הביקוש הגובר לקרקע להקמת מוסדות כאלה. פתיחת תעלת סואץ ב-1869 הגבירה את זרם הצליינים האירופיים שהגיעו לירושלים, ומעצמות אירופה והכנסיות השונות התחרו ביניהם על רכישת השפעה ונציגות בולטת בעיר הקודש. הצרפתים הקימו אכסניה לצליינים, בית חולים ומנזר על קרקע פנויה מחוץ לחומת העיר העתיקה, בחלק הנושק לרובע הנוצרי - זהו המתחם הצרפתי. עוד לפניהם התבססו הרוסים במגרש הרוסים הסמוך. בעקבות התפשטות זו של הרובע החוצה, התעורר הצורך במעבר שיקשר בין הרובע שבתוך החומות למבני הדת שמחוץ להן, ועל כן בשנת 1898 ניאותו השלטונות העות'מאניים לדרישה הנוצרית לפריצת שער נוסף בחומת העיר בתחום הרובע הנוצרי, שנודע בשם "השער החדש".

[עריכה] מאפייני הרובע

הרובע הנוצרי בנוי סביב כנסיית הקבר המהווה את לבו של הרובע וסמוכים אליה כנסיות ומנזרים. ככלל הרובע איננו מאופיין במבני מגורים (אלה מצויים בקצהו הדרום מזרחי של הרובע - בקרבת שער שכם), אלא דווקא במספר הרב של מוסדות דתיים, חינוכיים (בית הספר הלותרני,בית הספר סאן פרייר) והתיירותיים המצויים בו.

חלק ניכר מהמוסדות הדתיים מצויים בתוך מתחמים סגורים התופסים חלק ניכר משטחו של הרובע. מלבד כנסיית הקבר שצויינה לעיל בולטים בשטחם גם הפטריאכיה היוונית אורתודוקסית הנושקת לכנסיית הקבר, המנזר של המסדר הפרנציסקני, סן סלווטורה המכונה גם 'קסטודיה דה טרה סנטה' והפטריאכיה הלטינית.

ברובע מספר רב של חנויות מזכרות לתיירים וכן בתי קפה, מסעדות ובתי מלון קטנים וגדולים. החנויות ברובע מצויות לאורך רחוב השוק - רחוב דוד וכן במוריסתאן ולאורך רחוב הנוצרים.

בתי המלון ברובע נבנו הן על ידי המוסדות הכנסיתיים עצמם על מנת לשמש בתי אירוח לעולי הרגל [למשל אכסניית קאזה נובה או בית ההארחה של הפטריאכיה היוונית קתולית) והן בתי מלון פרטיים. כמו כן ברובע מצויים גם מספר מוזיאונים קטנים (למשל המוזיאון של הפטריאכיה היוונית אורתודוקסיית).

בקצהו הדרום מערבי של הרובע, כלואה בין קירות בתים, מצויה בריכת חזקיהו אשר שמשה בימים עברו לאגירת מי גשמים בירושלים.

[עריכה] מבנים בעלי חשיבות

[עריכה] כנסיות

[עריכה] מנזרים

[עריכה] שווקים

  • המוריסתאן

[עריכה] מבנים בעלי חשיבות

[עריכה] לקריאה נוספת

  • דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996.
חלקי העיר העתיקה של ירושלים
שערי ירושלים

שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער האשפות | שער ציון | שער הרחמים | שערי חולדה

שפות אחרות