מקור שם המדינה: גאורגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הערך נמצא בשלבי עריכה
הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה.
שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו.

הגאורגים מכנים את עצמם "כּארתבֶלֶבּי" (ქართველები), לארצם הם קוראים "סַכּארתבֶלוֹ" (საქართველო), ושפתם נקראת בפיהם "כּארתוּלי" (ქართული). על פי ההיסטוריונים הגאורגים לאונטי מרובלי מהמאה ה-11 ווקושטי בגרטיוני מהמאה ה-18, שמות אלה לקוחים משמו של מנהיג מהמיתולוגיה הגאורגית בשם כרתלוס, שנחשב לאבי הגאורגים. על פי האמונה, כרתלוס היה בנו של תרגמה (מצאצאיו של יפת בנו של נח). על פי וקושטי בגרטיוני למשל כי:

"סכרתוולו הוא תוצאה של השם כרתלוס, שקיבל מדינה בתור החלקה שלו, ולאזורים שהטמיע, הוא קרא בשמו כרתלי והנתינים סכרתוולו. ואחריו, מי שהמשיך את מסורת המשפחתית של האב הקדמון, הבנים והנכדים, נקראו סכרתוולו"

אבל דעה זו אינה מתאימה למציאות. המחקר המדעי מוכיח כי כרתוולי והנגזרות הפונטיות של השם כַּרתלֶלי, הם ממקור אתני של שם מקום, שיש לו בסיס של השם הגאוגרפי הפופולרי סכרתוולו-כרתלי. שם המקום סכרתוולו מגיע מהמילה כַּרתבֶלי, עובדה זו נסמכת על תיעוד מהמאה ה-11.

השם "גאורגיה", נהוג בהרבה שפות בעולם, והוא מגיע מהיוונית "גֶאוֹרגֶה" (Γεωργ). משמעות השם ביוונית הוא איכר, ולכן גאורגיה ביוונית (Γεωργία) מציינת "אדמה חקלאית".

בעולם המערבי ידועים הגאורגים כ"גורג'ים" על פי השפה הערבית: "גוּרג'" והפרסית: "גוּרג'י" (گرجی), שפירושה חקלאות (כמו היוונית). הכינוי הפרסי לגאורגים, גורג'י, הוא גם המקור לתורכית "גוּרז'וּ" (Gürcü). וברוסית "גרוּזין" (Грузин). שם המדינה בפרסית הוא "גוּרגֶ'סטַן", בתורכית "גוּרז'יסטַן" וברוסית "גרוּזיה".

היסטורית, הפרובינציה ההיסטורית הדומיננטית היתה כארתלי הידועה גם בשם "כּארתלי האיברית" או "איבריה". הוא היה מקום מושבה של הממשלה הגאורגית ברוב תקופות ההיסטוריה הגאורגית. השם "איבריה" הוא שיבוש של הגאוגרפים של העת העתיקה (סטרבון ואחרים), מכיוון שמערכת היחסים ההיסטורית עם איבריה הקווקזית והאיברים איננה ידועה.

איות נוסף לשם "איבּריה" הוא "איבריה" (האות ב' איננה דגושה), ומדובר בהשפעה ממילים ארמניות לגאורגים ולגאורגיה. "וירק" (Վիրք) ו"וראסטַן" (Վրաստան), בהתאמה. כמו כן, ישנן הרבה מאוד, אגדות ותיאוריות לגבי שם המדינה, ורובן לא הוכחו היסטורית. טעות נפוצה היא ייחוס השם לקדוש המגן של גאורגיה (שהוא פטרון המגן גם של אנגליה), גיאורגי הקדוש. לפי אחרים, יתכן והשם מתייחס למילה הפרסית "גוּרג" שפירושה זאב, דמות בפולחנים העתיקים של אנשי הקווקז (מופיע גם במיתולוגיה הגאורגית בה גיאורגי הינו אל הזאבים), לפיכך "גוֹרג'סטַן" שפירושה "מדינת הזאבים". גישה אטימולוגית אחרת טוענת כי השם הפרסי מתייחס למילה מהשפה ה-PIE, שפירושה הרים.

על פי סברה אחרת השם "סכרתבלוֹ" בא במקורו משם ההר אררט בארמית "קארדוּ" (ניתן למצוא עיגון לכך בתרגום התנ"ך לארמית, תרגום אונקלוס). עם השנים השתבש השם והאות ד' הפכה לאות ת', וכך נוצר השם סכרתואלו, ועל מנת להקל על ההגיה שונתה המילה בלשון היום יום לשם סכתרבלו שפירושה "מדינת הכרתבלים".

[עריכה] שם המדינה בעברית

עד לשנות ה-70 נהוג היה בישראל לקרוא לרפובליקהסובייטית דאז) גרוזיה, או גורג'יה. בשנות ה-70 נפתחו שערי ברית המועצות לזמן-מה, ועולים רבים הגיעו לארץ. ביניהם עולים רבים מגאורגיה, שאותה כינו גרוזיה, על-פי שמה ברוסית. מאז נעשה שם זה מקובל בעברית. מלבד ברוסיה, מקובל השם גרוזיה בכמה מדינות סלאביות, בישראל וביפן. ברוב מדינות העולם נהוגים השמות גאורגיה, גורג'יה, גורג'יסטאן, ג'ורג'יה וכדומה. ב-2005 ביקש שגריר הרפובליקה בישראל, לאשה ז'ווניה, שהוא דובר עברית, לחדול מהשימוש בשם גרוזיה ולחזור לשימוש בשם גאורגיה. שתי סיבות עומדות מאחורי הבקשה: רצונה של הרפובליקה לנתק לחלוטין את הקשר בינה לבין רוסיה, ורצונה של הרפובליקה ליצור זיקה בין גאורגיה המודרנית לקהילות הגאורגיות שישבו בירושלים שנים רבות. במנזר הגאורגי של עמק המצלבה, למשל, התגורר במאה ה-11 שותא רוסתוולי, מחברו של האפוס הגאורגי הלאומי "עוטה עור הנמר". בלשונו של השגריר:

"שינוי השם בישראל בשנות ה-70 מנתק באופן מלאכותי רצף היסטורי שכמו מוחק מן ההיסטוריה את נוכחותם של הגאורגים בארץ הקודש על פני אלפי שנים. גם אלו שיודעים שבין המאה העשירית למאה ה-15 היו הגאורגים הקהילה הכי חזקה בארץ הקודש, לא בהכרח מקשרים אותם עם הגרוזינים של היום. כבר מן המאה הרביעית לספירה הייתה נוכחות גאורגית בולטת בארץ הקודש, ובשיאה הגיעה לכך שהכפרים מלחה וקטמון (היום שכונות בירושלים), כמו גם 30 מנזרים, היו שייכים לגאורגים. השימוש בכינוי 'גרוזינים' במקום 'גאורגים' מנתק את הרצף הזה, החשוב לעמנו במיוחד" (ראו "הארץ" 8/8/05).

[עריכה] קישורים חיצוניים