ציקלון בה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוויות קופסאות ציקלון בה
הגדל
תוויות קופסאות ציקלון בה

ציקלון בהגרמנית: Zyklon B, בעברית יש המבטאים בטעות ציקלון בי) הוא שמו המסחרי של חומר שנועד במקורו להשמדת מזיקים, והנאצים עשו בו שימוש נרחב להשמדת יהודי אירופה, במחנות ההשמדה מיידנק ואושוויץ-בירקנאו. החומר היה עשוי גרגירים של עץ או אדמה שהיו ספוגים בחומצה הידרוציאנית או במימן-קבוצת ציאנו (CN), וברגע שהוצא מאריזתו האטומה ובא במגע עם האויר, התאדה ממנו גז החנק מימן ציאנידי.

ציקלון בה פותח בשנות ה-20 על-ידי פריץ האבר, כימאי גרמני נודע ממוצא יהודי (חתן פרס נובל לכימיה). בתחילת 1934 אילצו אותו הנאצים לעזוב את גרמניה, מחמת יהדותו. קדם לציקלון בה החומר ציקלון איי, שנועד אף הוא להשמדת מזיקים, אך ייצורו נאסר באמנת ורסאי, לאחר שהתברר שניתן להשתמש בו לייצור גז רעיל (לשימוש כנשק כימי לפגיעה בבני אדם). בגרסתו המקורית כלל ציקלון בה גם חומר בעל ריח או מגע מיוחדים, שנועד להתריע על החשיפה לגז, אך הנאצים הזמינו אצל היצרנים "אי גה פארבן", גרסה שממנה הוצא חומר זה. לאחר המלחמה, הועמדו לדין, בפני בית דין צבאי בריטי, שניים ממנהלי המפעל שייצר את ציקלון בה, והוצאו להורג על חלקם בתהליך ההשמדה.

תחילה שימש ציקלון בה במחנות הריכוז להשמדת כינים, כדרך למניעת התפשטותה של מחלת הטיפוס. בספטמבר 1941 החלו ניסויים במחנה ההשמדה אושוויץ, בשימוש בחומר להשמדת בני אדם.

השימוש במילה "ציקלון" בהקשר מסחרי עדיין מעורר תגובות חלחלה וזעם בקרב יהודים ברחבי העולם, ומביא להפסקת השימוש במותג זה.

[עריכה] ראו גם