אנטל דוראטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטל דוראטי (9 באפריל, 1906 - 13 בנובמבר, 1988) היה מנצח ומלחין.
[עריכה] תולדות חייו
דוראטי נולד בבודפשט, לאב שהיה כנר בתזמורת הפילהרמונית של בודפשט. הוא למד באקדמיה על שם פרנץ ליסט , קומפוזיציה אצל זולטאן קודאי וליאו ויינר , ופסנתר אצל בלה ברטוק. הופעת הבכורה שלו בניצוח הייתה בשנת 1924 עם האופרה המלכותית של בודפשט.
את ההקלטה הראשונה שלו עשה עם הפילהרמונית של לונדון בשביל חברת קול אדוניו (His Master’s Voice ) , שהפכה בהמשך ל-RCA. במהלך הקריירה שלו הקליט דוראטי מעל 600 תקליטים.
דוראטי התאזרח בארצות הברית בשנת 1947.
[עריכה] קריירה
דוראטי החזיק במשרת מנצח ראשי בתזמורות הבאות:
- התזמורת הסימפונית של דאלאס (1945 - 1948)
- הסימפונית של מיניאפוליס (כיום תזמורת מינסוטה (1949 - 1960)
- הסימפונית של שירות השידור הבריטי (BBC) (1963 - 1966), שנפרדה ממנו בחיבה בנגינת יצירותיו, סימפוניה בחמישה פרקים וסוויטת מדריגל.
- הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם (1966 - 1970). עם תזמורת זו הקליט את הסימפוניה הראשונה והשנייה שלו, "Querela Pacis" בחברת BIS. הוא הוציא את התזמורת הזאת לסיורי הקונצרטים הראשונים שלה מאז ייסודה.
- הסימפוניה הלאומית בוושינגטון הבירה (1970 - 1977), שאותה הציל מפשיטת רגל ומשביתת נגנים.
- התזמורת הסימפונית של דטרויט (1977 - 1981), שאת רמתה שיקם למעמד בינלאומי באולם הקונצרטים המשופץ שלה.
- הפילהרמונית המלכותית (1975 - 1979)
דוראטי ניצח על הופעת הבכורה העולמית של הקונצ'רטו לויולה של בארטוק, (שהושלם על ידי טיבור שרלי), עם התזמורת הסימפונית של מיניאפוליס, בשנת 1949. הוא ערך הקלטות רבות, בייחוד יצירות מאת בארטוק וקודאי וההקלטה המלאה הראשונה של הסימפוניות שכתב יוזף היידן, עם תזמורת פילהרמוניה הונגריקה.
מלבד היצירות המקוריות שהלחין, גם עיבד יצירות משל יוהן שטראוס הבן לבאלט נשף הסיום, כמו גם הלנה היפה וכחול הזקן של אופנבאך, ויריד בסורוצ'ינסק של מוסורגסקי.
האוטוביוגרפיה שלו Notes of Seven Decades יצאה לאור בשנת 1979. בשנת 1983 העניקה המלכה אליזבת השנייה לדוראטי תואר אביר כבוד של האימפריה הבריטית.
דוראטי מת בגרצנזה, שווייץ.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

