צנזורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צנזורה היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע; היא מוטלת לרוב על-ידי גופי ממשל. לעיתים קרובות צנזורה מופעלת על נסיונות תקשורת הפונה לציבור, תוך דיכוי של דעות. נוסף לכך, הדיון סביב הצנזורה, כולל לעיתים קרובות אמצעים פחות רשמיים של שליטה בתודעה, כגון הדרה של רעיונות מסוימים מאמצעי תקשורת ההמונים. המידע שמצונזר יכול לנוע בין מילים מסוימות, או מושגים שלמים.
לעיתים מתקיימת צנזורה פנימית שאותה מטיל אמצעי התקשורת על עצמו, על-פי אינטרסים שלו, שעומדים בסתירה לעיקרון של זכות הציבור לדעת.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרת הצנזורה וסמכויותיה
מקור השם צנזורה הוא במונח הלטיני censor, שמשמעו "בודק", דהינו פקיד הבודק פרסומים וגונז דברים האסורים על ידי השלטון. הצנזורה הייתה נפוצה בתרבות העתיקה כחלק מהמשטר, שאסר להפיץ תכנים שעלולים לערער אותו או לפגוע בו. הדתות השונות ובמיוחד הנצרות בתקופת האינקויזיציה, עשו שימוש רב בכלי זה, על מנת לשלוט במאמיניהם. ידועה השפעתה של הצנזורה הנוצרית על התלמוד, שבמסגרתה הושמטו קטעים שלמים ושונו משפטים שפגעו בנצרות.
בזמנים המודרניים מתייחסת הצנזורה לבדיקה של ספרים, כתבי-עת, מחזות, סרטים, תוכניות טלוויזיה ורדיו, דיווחי חדשות ושאר אמצעי תקשורת, במטרה לשנות או להדחיק קטעים העשויים להיות פוגעים, לא נעימים או מעוררי התנגדות או חושפי סודות צבאיים וביטחוניים. החומר ה"לא נעים" נחשב לחומר לא מוסרי או גס, כופר או מנאץ, מסית או שעלול לפגוע בבטחון המדינה. כך, הנימוק לצנזורה הוא ההגנה על שלושה מוסדות חברתיים: המשפחה, הדת (הכנסייה) והמדינה.
עד לאחרונה, הצנזורה הייתה יציבה במוסדות שונים אפילו במדינות הדמוקרטיות המתקדמות ביותר המאופיינות בחופש הביטוי. באמצע המאה ה־20 , שינוי מהפכני בעמדת הציבור החליש את כוחה של הצנזורה בדמוקרטיות רבות; למרות זאת, הצנזורה על צורותיה לא התפרקה באופן כלל עולמי. כיום אנשים רבים, כולל אזרחים ליברלים, מתנגדים למתירנות החדשה באמנות ובתקשורת; הם טוענים שהיא משחיתה כל חוש של צניעות ונימוס ואף חותרת תחת התרבות.
בחברות לא דמוקרטיות כמו סין, צפון קוריאה ובורמה, הצנזורה דומיננטית מאוד, נמצאת בכל הדרגות האומנותיות, האינטלקטואליות, הדתיות, הפוליטיות והציבוריות של חיי הפרט. מעטים המעשים או הביטויים שלא זוכים לפיקוח רשמי.
על־אף שההצהרה הבינלאומית לזכויות אדם אומצה על־ידי האספה הכללית של האומות המאוחדות בשנת 1948, היא לא אומרת דבר על היות אדם חופשי מצנזורה.
בישראל בוטלה הצנזורה על מחזות בשנת 1991, אבל עדיין מופעלת צנזורה ביטחונית, המגבילה פרסומים הקשורים לביטחון המדינה.
[עריכה] גופי הצנזורה בישראל
- המועצה לביקורת סרטים ומחזות: גוף ציבורי הפועל מטעם משרד הפנים ובסמכותו לפסול לצפיה סרטי קולנוע, בשלמותם או בחלקם, או להגבילם לצפיה לבני גילים מסוימים ומעלה, כשיש בהם חומר תועבה (אלימות קיצונית או פורנוגרפיה) או פגיעה ברגשות הציבור. בעבר חלו סמכויות המועצה גם על מחזות תיאטרון, אך מאז 1991 הן חלות על סרט קולנוע בלבד.
- המועצה לשידורי כבלים ולווין: מועצה שתפקידה להסדיר את השידורים בערוצי התקשורת האלקטרוניים מבחינת הפקתם, תוכנם ומסריהם ובין היתר סמכויות להתיר או לפסול שידורים.
- הצנזורה הצבאית: פועלת מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום) המנדטוריות בשילוב עם הסכם מרצון עם מועצת עורכי העיתונות בישראל. בראשה עומד הצנזור הצבאי הראשי. תפקידה למנוע פגיעה בבטחון המדינה וחשיפת סודות צבאיים, על ידי שמירה על חשאיותם של שירותי הבטחון והמודיעין ומניעת דליפת ידיעות על אמצעי לחימה ועל מבצעים ופעולות. במסגרתה פועלת "הצנזורה על דואר חיילים", שאיבדה במרוצת הזמן את חשיבותה עם התרחבות השימוש בדואר האלקטרוני ובטלפון הסלולרי.
- ועדת העורכים: ועדה המורכבת מעורכי העיתונים, הפועלת במסגרת הסדר עם הצנזורה, ומקבלת תדרוכים יזומים מגורמי הבטחון, עם בקשות להימנע מפרסום נושאים שאין לצנזורה אפשרות לאכוף את אי פרסומם.
- צו איסור פרסום: צו המוצא על-ידי בית משפט לבקשת המשטרה, ואוסר פרסומו של מידע ספציפי, בנימוק שפרסום זה עלול לפגוע בחקירה שעורכת המשטרה. עיתונים מרבים להיאבק נגד צווים אלה, ופעמים רבות מסתיים מאבק כזה בהסרת הצו ובפרסום המידע.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- צנזורה, באתר מט"ח.
- מקומה של הצנזורה בישראל של שנת 2006, באתר "אומדיה"
- ד"ר אברהם בן עזרא, "צנזורה עכשיו"
- גל מור, הצנזורה הצבאית: לסנן תכנים בפורומים, באתר ynet
- צנזורה וחופש הביטוי באינטרנט, באתר דיני רשת
קטגוריות: מדע המדינה | חוק ומשפט | מידע | עיתונות | עיתונות עברית

