חלבוני ממברנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בממברנת התא משובצים חלבונים רבים המבצעים את רוב תפקודי הממברנה. לחלקם החלק הטרנס ממברנלי הוא עוגן לחלק העיקרי של החלבון (לדוגמה CD3-zeta). בעוד שלאחרים המבנה הטרנס ממברנלי הוא העיקרי והחשוב לפעילותם (לדוגמה Influenza A M2 H+ channel). מקצתם פרושים לרוחב השכבה הכפולה ומקצתם קשורים לפניה. להלן מספר תפקידים של חלבוני הממברנה התאית:

תוכן עניינים

[עריכה] חלבוני העברה (transport proteins)

מעבר של יונים ושל מולקולות פולריות קטנות מצדה האחד של הממברנה לצד השני נעשה באמצעות חלבוני העברה. ישנם שני סוגים של חלבוני העברה:

  • תעלות (מעבר חומרים מהיר יחסית).
  • נשאים, הכוללים גם משאבות (מעבר החומרים איטי בערך פי אלף מהתעלות).

[עריכה] תעלות

תעלות הן נקבים גליליים בממברנה שדרכם עוברים חומרים במורד מפל ריכוזם. חלק מהתעלות נפתחות ונסגרות באופן מבוקר, ואילו אחרות פתוחות באופן קבוע. UNIPORT זהו שער העברה שבו עובר רק חומר אחד בלבד. לפעמים יש שילוב של שני מעברים לאותו כיוון, תהליך זה נקרא SIMPORT. וישנם חלבונים שמעבירים בכיוונים מנוגדים ( כלומר חומר אחד יוצא מהציטופלסמה ושני נכנס) ותהליך זה נקרא ANTIPORT .

[עריכה] נשאים

נשאים הם חלבוני העברה אשר מזרזים העברה ספונטנית של חומרים בצורה של דיפוזיה מזורזת. העברה זו מסתמכת על שינוי הפיך במבנה החלבון וקישור ייחודי לחומר המועבר, אך היא לא דורשת אנרגיה. הנשא נקשר אל החומר אותו הוא מעביר מצידה האחד של הממברנה ומשחרר אותו מצידה השני. העברה של חומרים במורד מפל ריכוזם וללא השקעת אנרגיה על ידי תעלות או נשאים נקראת העברה סבילה.

[עריכה] משאבות

משאבות הן סוג של נשאים הדורשים השקעת אנרגיה (שמקורה בדרך כלל ב-ATP) לצורך פעילותם, והן מאפשרות מעבר של חומרים כנגד מפל ריכוזם. העברה של חומרים כנגד מפל הריכוזים ותוך השקעת אנרגיה על ידי משאבות נקראת העברה פעילה.

[עריכה] קולטנים (receptor proteins)

ממברנת התא מכילה מבנים חלבוניים מיוחדים המאפשרים תקשורת בין תאים, זיהוי ותגובה לחומרים בסביבתו. בתהליכים אלו יש תפקיד חשוב לקולטנים. האותות הנקלטים על ידי הקולטנים משפיעים על תהליכים מכריעים בחיי התא, כגון: המשך גדילת התא, חלוקתו, מועד החלוקה, כיוון התמיינותו ואף מות התא.

[עריכה] חלבוני היכרות (recognition proteins)

חלבוני היכרות הם גליקופרוטאינים, כלומר חלבונים שקשורים אליהם שיירים של אוליגו-סוכרים. הם משמשים לתא מעין דגלי סימון, המזהים את התא כ"אני" – כשייך לבעל חיים מסוג מסוים או לרקמה מסוימת. תאי דם לבנים, הנלחמים בזיהומים, מבחינים בצורה זו בין תאים עצמיים של הגוף, אותם הם אינם תוקפים, לבין תאים זרים, של חיידקים ופולשים אחרים – הנושאים על גבי הממברנה שלהם חלבוני "אני" שונים – אותם הם מתקיפים ומשמידים. בעובר המתפתח, תאים היוצרים רקמה מסוימת מזהים אלה את אלה ומתקבצים יחד.

[עריכה] חלבוני היצמדות (adhesion proteins)

חלבונים אלה הם מולקולות גליקופרוטאינים המסייעות לתאים השייכים לאותה רקמה ביצור רב-תאי להישאר מחוברים וצמודים זה לזה. בעת היווצרות הרקמות, חלבוני היצמדות קושרים תאים שכנים זה לזה. כמה מתאי החיבור האלה הופכים לצמתים בין-תאיים, היוצרים מעין מבנים מגשרים בין ציטופלזמות של תאים שכנים, ומאפשרים בכך קשר רצוף בין התאים. קשר המתבטא בהעברת חומרים מתא לתא.

[עריכה] אנזימים

האנזימים הממוקמים בממברנה מזרזים תגובות המתרחשות על פני שטח הקרום. קבוצה מוכרת של אנזימים בממברנה הם הפוספוליפאזים.

[עריכה] חלבוני מבנה

מהווים תמיכה מכאנית של קרום התא. תפקידם להחזיק את מולקולות הקרום כך שלא יקרסו.

שפות אחרות