מועמר קדאפי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועמר אל קדאפי (ערבית: معمر القذافي, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה), נולד בשנת 1942) הוא שליט לוב. תפס את השלטון בהפיכה צבאית, בספטמבר 1969.
תוכן עניינים |
[עריכה] נעוריו
נולד למשפחת נוודים בדואית בצפון לוב. למד בבית ספר תיכון יוקרתי בעיר סבהא בדרום לוב בשנים 1956 - 1961, וסולק משם בגלל פעילותו הפוליטית (הוא הטיף לפאן-ערביות ולגינוי המערב, בהשראת נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר).
בשנת 1963 סיים בהצלחה את לימודיו באוניברסיטת לוב (בעיר הבירה טריפולי), והתקבל לאקדמיה הצבאית בעיר בנגאזי. באקדמיה גיבש קבוצת חברים, במטרה להפיל את השלטון הפרו-מערבי בהפיכה צבאית. בשנת 1965 נשלח לאימון מתקדם בבריטניה, ובשנת 1966 הוסמך כקצין קשר וחזר ללוב.
[עריכה] תפיסת השלטון
ב-1 בספטמבר 1969, עמד קדאפי (שהיה קצין בדרגת סרן) בראש קבוצת קצינים שביצעה הפיכה צבאית והפילה את שלטון המלך אידריס הראשון, שגורש למצרים. השלטון החדש, שכונה "מועצת הפיקוד של המהפכה" (RCC) הכריז על ביטול המלוכה והקמת "הרפובליקה הערבית של לוב". קדאפי הפך לשליט המדינה, למרות שאינו אוחז בתואר רשמי כלשהו. במסמכים רשמיים של לוב, קדאפי מתואר כ-"המנהיג האח, ומדריך המהפכה". קדאפי קידם את עצמו מדרגת סרן לדרגת קולונל (אלוף-משנה). הוא סירב לקדם את עצמו לדרגת גנרל, משום שלטענתו "החברה המושלמת של לוב נשלטת על ידי העם, ולכן אין צורך בתואר מנופח או בדרגה צבאית עליונה".
[עריכה] מדיניות פנים
קדאפי הנהיג מדיניות פנים שמשלבת לאומיות ערבית ורווחה ומכונה "סוציאליזם איסלאמי". החברות הגדולות נמצאות בבעלות הממשלה, וחברות קטנות נמצאות בבעלות פרטית. באופן רשמי, הערכים המרכזיים של החברה הם "רווחה, חירות, חינוך ודמוקרטיה". נקבעו חוקי מוסר שמרניים ביותר, שאוסרים בין השאר על מכירת אלכוהול והימורים. קדאפי פירט את תפיסת עולמו ב"ספר הירוק", שיצא לאור בשנת 1976.
בניגוד לערכים המוצהרים, כל גילוי התנגדות לשלטון נתקל באלימות קשה. בפברואר 1980 נרצחו מתנגדים שחיו בגלות, על ידי סוכנים לובים.
באוקטובר 1993 נערך ניסיון כושל להתנקש בחייו של קדאפי, על ידי קבוצה שמנתה כ-2,000 חיילים.
ביולי 1996 פרצו מהומות אלימות במחאה על שלטונו של קדאפי, בסיום משחק כדורגל.
[עריכה] פאן-ערביות
קדאפי נחשב לתומך נלהב של רעיון הפאן-ערביות (איחוד המדינות הערביות למדינה אחת). אחרי מותו של נאצר בספטמבר 1970 הפך קדאפי לתומך החזק ביותר ברעיון. בשנת 1972 ניסה להקים מדינה ערבית מאוחדת עם מצרים וסוריה אך הניסיון נכשל בגלל חילוקי דיעות. בשנת 1974 חתם על הסכם איחוד עם תוניסיה, שלא יצא אל הפועל.
קדאפי היה תומך ראשי של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), ובעקבות חתימת הסכם השלום בין מצרים לישראל בשנת 1979 ניסה לזכות בתמיכתה של ברית המועצות. לוב הייתה המדינה הראשונה שקיבלה מטוסי קרב מדגם מיג 25, אך היחסים בין לוב לבריה"מ נחשבו למרוחקים. קדאפי קרא להקמת מדינה ערבית מאוחדת ביבשת אפריקה, ובשנות השבעים והשמונים סייע לעשרות קבוצות מוסלמיות שניסו לבצע הפיכות צבאיות במדינות אחרות.
[עריכה] יחסים בינלאומיים
בשנת 1984, ירו אנשי השגרירות הלובית בלונדון למוות בשוטרת מקומית שפיקחה על הפגנה של מתנגדי השלטון. הירי הוביל לניתוק היחסים הדיפלומטיים בין לוב לבריטניה.
נשיא ארצות הברית רונלד רייגן ניסה להפיל את שלטונו של קדאפי, ובמרץ 1982 הכריז על איסור אמריקני על ייבוא נפט מלוב ועל שיתוף פעולה כלכלי עם לוב. במהלך שנות השמונים תקפה ארצות הברית ספינות נפט לוביות, וב-15 באפריל 1986 נערכו הפצצות על הערים המרכזיות טריפולי ובנגאזי, בתגובה לפיגוע בגרמניה בו נרצחו חיילים אמריקנים. בין 60 ההרוגים בהפצצות הייתה גם בתו המאומצת של קדאפי.
קדאפי סירב להסגיר לארצות הברית או לבריטניה את הסוכנים שהטמינו מטעני נפץ במטוס פאן-אם שהתפוצץ מעל סקוטלנד בשנת 1988, ולכן הוטלו על לוב סנקציות כלכליות חריפות מטעם האו"ם. בשנת 1999 הסכים קדאפי להסגיר את הסוכנים להולנד, והסנקציות הכלכליות הוסרו.
בשנת 1973 חדרו כוחות צבא לובים למדינה השכנה צ'אד, ונסוגו לגבול המקורי במאי 1994.
[עריכה] מעורבות בטרור
בשנות השבעים והשמונים נחשב קדאפי לתומך הראשי של הטרור הבינלאומי. פעולות הטרור הבולטות בהן היה מעורב:
- חטיפת ורצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972, על ידי ארגון ספטמבר השחור.
- פיצוץ מטוס נוסעים של חברת התעופה האמריקנית פאן-אם מעל לוקרבי שבסקוטלנד בשנת 1988, במטענים שהוטמנו על ידי סוכנים לובים.
- פיגוע במועדון לילה של חיילים אמריקנים במערב ברלין, בשנת 1986.
- חטיפת שרי הנפט של איראן וערב הסעודית, על ידי המחבל קרלוס.
- פעולות הטרור של הארגון לשחרור פלסטין ושל עשרות ארגוני טרור אחרים, בכל רחבי העולם.
[עריכה] פתיחות למערב
בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית, גינה קדאפי בחריפות את ארגון הטרור אל קעידה, שתיכנן וביצע את הפעולות. בשנת 2002 פירסם התנצלות רשמית על מעורבותו בפיצוץ המטוס מעל לוקרבי, והציע לשלם פיצויים למשפחות הקורבנות. קדאפי התראיין לרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC.
בעקבות לכידתו של שליט עיראק, סדאם חוסיין, על ידי האמריקנים בשנת 2003, הודה קדאפי שלוב מפתחת נשק להשמדה המונית, והזמין פקחים בינלאומיים כדי לבדוק ולהשמיד את מלאי הנשק. קדאפי הודה שהסיבה לשיתוף הפעולה עם ארצות הברית היא חששו מגורל דומה לגורלו של סדאם חוסיין. הפקחים גילו אלפי טונות של נשק כימי, ותוכנית פעילה לפיתוח נשק גרעיני.
במרץ 2004 ערך ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר ביקור רשמי בלוב.
בעקבות הצעדים שעשה קדאפי לקראת המערב, הודיעה ארצות הברית במאי 2006 על כוונתה לכונן מחדש את היחסים הדיפלומטים עם לוב, וכמו כן להוציא אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור.
[עריכה] חייו האישיים
קדאפי הוא אב לשמונה ילדים, שבעה מהם בנים. בנו הבכור מוחמד עומד בראש הוועד האולימפי של לוב. בנו אל סעדי עומד בראש התאחדות הכדורגל של לוב, משחק בקבוצת הכדורגל האיטלקית פרוג'ה, ומפיק סרטים. בנו סייף אל איסלאם עומד בראש ארגון צדקה, שמעורב בתהליכי מו"מ לשחרור בני ערובה שנחטפים על ידי קבוצות מוסלמיות. בתו היחידה עיישה היא עורכת דין, שהצטרפה לצוות ההגנה המשפטית של סדאם חוסיין. בנו חנביל היה מעורב במרדף משטרתי בפריז בספטמבר 2004.
בינואר 2002 רכש קדאפי 7.5 אחוז מהבעלות על קבוצת הכדורגל האיטלקית יובנטוס, תמורת 21 מיליון דולר, באמצעות חברת ההשקעות החיצונית של לוב (לפיקו). קדאפי היה מקורב מאוד לג'אני אניילי, שהיה המשקיע העיקרי בקבוצת פיאט. הוא נחשב לאוהד של משחק השחמט, וביוני 2004 אירח בטריפולי את אליפות העולם בשחמט.
בנובמבר 2002 הנחה קדאפי את תחרות "מלכת היופי" הראשונה של לוב, ששודרה ברשת האינטרנט.

