מפת הדרכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפת הדרכים הוא שמה של תוכנית מדינית לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. התוכנית היא (לפחות לכאורה) מימוש של החזון אותו הציג נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן בנאומו ב־24 ביוני 2003. התוכנית מציעה פתרון הדרגתי, רב-שלבי ורב-שנתי לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בפיקוח ובסיוע ה"קוורטט" (ה"רביעייה" - כינוי לגוף בינ"ל שמורכב מארצות הברית, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה) ובה יעד ליישוב סופי וכולל של הסכסוך הישראלי-פלסטיני עד שנת 2005. ראש ממשלת ישראל אריאל שרון הודיע על תמיכתו בתוכנית בנאומו בכנס הרצליה ה-3.
עיקריה הם:
- הכרה פלסטינית אמיתית במדינת ישראל
- הכרה ישראלית אמיתית בזכות הפלסטינים להקמת מדינה עצמאית
- מאבק רציני ויעיל של הרשות הפלסטינית בטרור
- רפורמה מדינית ודמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית
- הקפאת כל הבנייה בהתנחלויות ופירוק מאחזים שהוקמו לאחר מרס 2001
- הפסקת פעולות התקפיות כלפי אזרחים לרבות גירוש והריסת בתים ותשתיות
- מאמץ ישראלי לנירמול חיי הפלסטינים וסיוע הומניטרי להם
- נסיגת ישראל משטחים פלסטיניים שנכבשו אחרי ה־28 בספטמבר 2000 (פרוץ אינתיפאדת אל אקצה)
בסופה של מפת הדרכים אמורים הצדדים לדון ולחתום על הסדר הקבע, שיביא ל"סיום הכיבוש הישראלי שהחל במלחמת 1967", יהווה הסכם שלום אמיתי וסופי בין הצדדים, מתוך תקווה שהסכם זה יוביל להכרה של כל העולם הערבי בזכותה של מדינת ישראל להתקיים.
[עריכה] תגובות ויישום מפת הדרכים
מדינת ישראל הציגה מספר הסתייגויות למפת הדרכים במסמך שכותרתו "14 ההערות של מדינת ישראל למפת הדרכים". באחת מן ההערות הללו, ישראל מתעקשת כי במסגרת המו"מ "לא תידון ההתיישבות ביהודה ושומרון, (למעט הקפאת ההתנחלויות והמאחזים הבלתי חוקיים), מעמד הרשות ומוסדותיה בירושלים או כל סוגיה אחרת אשר במהותה היא עניין להסדר הקבע". סעיף נוסף עליו התעקשה ישראל קובע כי "במסגרת מפת הדרכים לא יוכנס, כפי שנעשה במסגרת ההדדיות, כי על ישראל להפסיק את האלימות וההסתה נגד הפלסטינים". לעומת זאת, ישראל נקטה צעדים משמעותיים מעבר לדרישות התוכנית, כגון תוכנית ההתנתקות בעזה ובצפון השומרון, אך לא הקפיאה את בניית יתר ההתנחלויות ולא פירקה את המאחזים הבלתי חוקיים, כפי שנדרש ממנה.
הרשות הפלסטינית קיימה בחירות חופשיות ועשתה צעדים לכיוון של רפורמה מדינית ברשות, אך עם זאת עשתה מעט מאוד כדי לעמוד במשימה החשובה ביותר, שהיא ריסון מוחלט של ארגוני הטרור, פירוקם והקמת כוחות ביטחון ממשלתיים בלעדיים.
בסופו של דבר, מפת הדרכים כשלה, מאחר ועבר היעד אותו הציבה לסיום הסכסוך, שנת 2005.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- המסמך המלא אתר Ynet
- מפת הדרכים באתר הכנסת
- תקציר של המסמך באתר הכנסת
- "מפת הדרכים" - תוצר של הפחד מפני וואקום מדיני, גלעד כץ, באתר "אומדיה"

