מלוטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלוטרון מדגם MK II
הגדל
מלוטרון מדגם MK II

המלוטרון הוא כלי מקלדת שהתפתח באנגליה בשנות ה-60, וידוע כסינתיסייזר האנלוגי הראשון. המלוטרון מבוסס על מאגר של סרטים מגנטיים, כאשר על כל אחד מהם מוקלט צליל באורך של כ-8 שניות. כל אחד מהקלידים בכלי מפעיל סרט הקלטה שונה.

הדגמים הראשונים של המלוטרון כללו 18 סטים של כלים כגון כינורות, חלילים וחצוצרות. דגמים מאוחרים יותר כללו גם מקהלות, גיטרות ואקורדיון.

במלוטרון השתמשו בעיקר להקות רוק מתקדם, אם כי הוא שימש גם בפופ, רוקנרול וז'אנרים אחרים. משתמשות בו עד היום להקות שונות שרוצות להשיג צליל ריאליסטי של תזמורת מבלי לבזבז זמן וכסף על שכירת נגנים אמיתיים.

[עריכה] היסטוריה

הדגם המסחרי הראשון של כלי המבוסס על דגימת צליל היה הצ'מברליין, אשר פיתח מוסיקאי בשם הארי צ'מברליין בשנות ה-50. הוא פיתח מקלדת אנלוגית שפעלה על העקרון של לחיצה על קליד שמפעילה סרט הקלטה. בשנת 1960 המוצר היה מוכן לשיווק, ונמכר בתור "צ'מברליין מיוזיקמאסטר". הכלי לא הצליח מבחינה כלכלית והיו בו הרבה בעיות טכניות, עד שלבסוף מנהל השיווק של צ'מברליין – ביל פרנזן – מכר את הטכנולוגיה לאחים בראדלי מאנגליה. הם הקימו חברה בשם "מלוטרוניקס" והחלו בהקלטות שנמשכו 3 חודשים. בשנת 1963 יצא הדגם הראשון, MKII. אחריו הגיעו דגמים שונים עם צלילים חדשים. הוא הפך להיות כלי ידוע במוזיקת הרוק ולהקות רבות, כמו הביטלס, קינג קרימזון, ג'נסיס ורבות אחרות השתמשו בו.

למרות יתרונותיו, היו לו גם חסרונות רבים. לא היה נוח לנייד אותו ממקום מקום, הוא היה יקר מאוד (בסביבות 1,000£) וכמעט בלתי אפשרי היה להשתמש בו בהופעות חיות. למרות החסרונות הוא ידוע ומוערך ככלי בעל צליל ייחודי אשר סלל את הדרך לדוגמי צלילים מודרניים.