ג'ק ניקולסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
ג'ק ניקולסון
הגדל
ג'ק ניקולסון

ג'ון ג'וזף ניקולסון (נולד ב-22 באפריל 1937), הוא שחקן קולנוע אמריקני מצליח. ניקולסון ידוע במיוחד בזכות גילום דמויות ציניות, נוירוטיות ועצבניות.

ניקולסון נולד בעיר ניו יורק בארצות הברית וגדל בעיר נפטון שבניו ג'רזי מחוץ לנישואים וגודל על ידי סבתו אך סבר כי היא אימו. אימו התחזתה לאחותו הגדולה. רק בבגרותו נחשף לאמת. החל את הקריירה שלו כשחקן, כותב ומפיק עם הבמאי רוג'ר קורמן שנודע ביצירת סרטים פשוטים וזולים, שהעניקו נקודת זינוק לשחקנים ויוצרים מתחילים.

פריצת הדרך שלו באה בגיל מאוחר יחסית, כאשר גילם תפקיד משנה בסרט "אדם בעקבות גורלו" בשנת 1969 וזכה במועמדות ראשונה לפרס האוסקר לשחקן משנה. באותן שנים שיחק בתפקידי משנה בסרטי הזרם המרכזי כמו "ביום בהיר אפשר לראות לנצח" מ-1970. באותה שנה זכה בפעם הראשונה למועמדות לפרס האוסקר לתפקיד הראשי על משחקו בסרט רסיסי חיים בבימויו של בוב רפלסון. הוא המשיך ושיחק בתפקידים ראשיים בסרטים נועזים יותר כמו "ידע הבשרים" מ-1971.

פריצת הדרך החשובה ביותר שלו באה בסרט "צ'יינהטאון" של רומן פולנסקי משנת 1974, בו גילם את תפקיד הבלש ג'ק גיטיס. שני סרטים חשובים נוספים באותן שנים היו "קן הקוקיה" של מילוש פורמן משנת 1975 ו"הניצוץ" של סטנלי קובריק משנת 1980. הסרט הראשון קיבע את הדמות הצינית, חדת הלשון, שניקולסון חזר אליה פעמים רבות. שני האחרים קיבעו את דמותו האחרת, כאדם על סף הטירוף, שאליה שב פעמים רבות עוד יותר.

ניקולסון חזר מספר פעמים לשחק גם בתפקידים שנראו שונים ממכלול הדמויות הרגיל שלו, של גברים בגיל העמידה, שגילם ניכר בהם, כשהוא מאמץ לצורך תפקידים אלו סגנון משחק מאופק בהרבה, כמו ב"תנאים של חיבה" משנת 1984, "הכבוד של פריצי" (1985) ו"אודות שמידט" (2002). במקביל, המשיך ניקולסון לשחק דמויות מופרעות או על סף הטירוף בסרטים כמו "באטמן" (1989) , "המכשפות מאיסטוויק" (1987), "הכי טוב שיש" (1997) או "סדנה לעצבים" משנת (2003).

בזכות תפקידו כ"ג'וקר" בסרט "בטמן" הפך ניקולסון לשחקן שהרוויח הכי הרבה על סרט, שכן שכרו של ניקולסון כלל גם תמלוגים על ההכנסות ממכירת מוצרים נלווים לסרט (מרצ'נדייז).

בשנת 1994 השתתף ניקולסון לצד השחקנית מישל פייפר בסרטו האפל של הבמאי מייק ניקולס: "זאב", אשר עסק בחוויה האורבנית כחוויה אפלה ובודדת. בסרט זה הופך ניקולסון, בעקבות נשיכת זאב מסתורית לזאב בלילות, ומשליט צדק בסביבה הקרובה אליו באמצעות כוחותיו החדשים.

ניקולסון הפיק וכתב עבור מספר סרטים מוקדמים שלו, תחת חסותו של ג'ורג' קורמן. הוא גם ביים את הסרט "שני הג'קים", שהיה סרט המשך שאפתני וכושל ל"ציינהטאון".

ניקולסון ידוע כאוהד שרוף של קבוצת הכדורסל הלוס אנג'לס לייקרס.

[עריכה] קישורים חיצוניים

הקודם:
1974 - ארט קארני ("הארי וטונטו")
זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
לשנת 1975 - ג'ק ניקולסון ("קן הקוקיה")
הבא:
1976 - פטר פינץ' ("רשת שידור")
הקודם:
1996 - ג'פרי ראש ("ניצוצות")
זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
לשנת 1997 - ג'ק ניקולסון ("הכי טוב שיש")
הבא:
1998 - רוברטו בניני ("החיים יפים")
הקודם:
1982 - לואיס גוסט ג'וניור ("קצין וג'נטלמן")
זוכה פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר
לשנת 1983 - ג'ק ניקולסון ("תנאים של חיבה")
הבא:
1984 - היינג נגור ("דמעות של שתיקה")