היקום המתנדנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תרשים זרימת של דילמת אומגה המתארת את היקום המתנדנד
הגדל
תרשים זרימת של דילמת אומגה המתארת את היקום המתנדנד

היקום המתנדנד הוא מודל קוסמולוגי לפיו היקום מתפשט ומתכווץ חליפות במחזורים הנמשכים מיליארדי שנים.

מאז החלה הקוסמולוגיה לעסוק במפץ הגדול, תאוריה שממנה נבעה המסקנה בדבר התפשטות היקום, נשאלה השאלה : האם היקום ימשיך להתפשט לנצח או שהתפשטותו תיעצר בשלב כלשהו, והוא יחזור ויתכווץ שוב לנקודה ממנה התחיל ?

הקוסמולוגים סבורים כי התשובה לשאלה זו טמונה ביחס בין מסה לאנרגיה ביקום - שיכול להוביל לשני תרחישים:

  • תרחיש ראשון: יש ביקום מסה אשר עשוייה בכח הכבידה שלה לעצור את ההתפשטות. אחרי מספיק זמן, היקום יתכווץ בחזרה לנקודה שממנה נוצר:
בשלב הראשון, יהיו התמזגויות של גלקסיות קרובות יחסית לגקסיה אחת.
אחר-כך, כשרדיוס היקום יקטן מעבר לערך מסוים, קרינת הרקע הקוסמית תתלהט כל-כך, עד שכל הכוכבים יתפרקו ומהגלקסיות ישאר "מרק" של פלסמה לוהטת וחורים שחורים שיזללו אותו.
כשהחורים השחורים יהיו קרובים מספיק, הם יתמזגו לייחודיות.
  • תרחיש שני: אין כמות חומר מספקת ביקום. במצב כזה, היקום ימשיך להתפשט, וגלקסיות שפעם היו קרובות יהיו במרחקים של עשרות מיליארדי שנות אור.
אחרי זמן-מה, הכוכבים הגדולים והבינוניים יפסיקו להאיר ויתפוצצו כסופרנובות.
אחריהם, ידעכו הכוכבים הקטנים יותר לננסים לבנים או ערפיליות פלנטריות.
גם המנגנון של יצירת כוכבים מענני גז ייפסק כאשר כל המסה שהייתה בעננים תהפוך לאנרגיה.
בסופו של דבר, גם החורים השחורים "יתאדו" וכוכבי הניוטרונים יפסיקו ליצור שדות מגנטיים.
יוותר יקום גדול מאוד כמעט ללא כוכבים מאירים.

אם אכן יתממש התרחיש הראשון יתקבל יקום הפועל במחזוריות של התפשטות וקריסה, הקרוי היקום המתנדנד.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • סטיבן הוקינג ,קיצור תולדות הזמן, מן המפץ הגדול עד חורים שחורים ספרית מעריב 1991.
  • רפאל לירז, המפץ הגדול-גילגולה של תאוריה מדעית בהוצאת "ספריה קוסמית" 1992.
  • אבישי דקל, חידת המסה הנעלמה, "מדע" כ"ג-6, עמ' 260 (1979)
  • צבי פלטיאל, החומר האפל, "פי האטום" ד'-3, עמ' 5 (1989)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

שפות אחרות