פרופיל 21

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בצה"ל, פרופיל 21 הוא הפרופיל הצבאי הנמוך ביותר, המשקף ליקוי גופני או נפשי חמור. פרופיל זה הגורם לשחרור תמידי מצה"ל, או לאי כשירות קבועה לשרת. עם זאת, בעלי פרופיל 21 רשאים להתנדב לשירות בצה"ל.

תוכן עניינים

[עריכה] קבלת פרופיל 21

הגדרת הפרופיל נקבעת על פי ספר הפרופילים של צה"ל, הקובע את מידת ההתאמה לשיבוץ המועמד לשירות בטחון (מלש"ב).

נכון לשנת 1994 פירטו תקנות שירות הבטחון, תשכ"ז-1967 220 מצבים בריאותיים שכתוצאה מהם מתקבל פרופיל 21. למרות שמתוכם רק 24 מצבים מאובחנים כשייכים לתחום הפסיכיאטריה, והיתר הם ליקויים גופניים, נוצרה בציבור סטיגמה רחבה לפיה בעלי פרופיל 21 סובלים ממחלת נפש או הפרעה נפשית, ושאין לסמוך עליהם, משום שהם לא יציבים ואף מסוכנים (סטיגמה על חולי נפש, שאינה נכונה כשלעצמה).

קיימת גם טענה, לפיה גורמים לא ענייניים, כגון עודף כוח אדם או חוסר רצון מצד המערכת להתמודד עם הפרעות או מצבים אישיים מורכבים הקלו את היד על מתן פרופיל 21 עד כדי בגידה של פסיכיאטרים באתיקה הרפואית שלהם לשם שיתוף פעולה עם עמדה פוליטית של מערכת הבטחון. אמרתו של רפאל איתן כי חייל הומוסקסואל, "צריך להעיף אותו על פרופיל 21", מעידה על אפשרות שגורמים במערכת השתמשו בפרופיל כאמצעי לסילוקם מצה"ל של קבוצות ויחידים שאינם רצויים, אף שאין פגם בכושרם הגופני או הנפשי לשירות בצה"ל.

אנשים גם טענו כי פניותיהם למערכת לא טופלו לעומק, ולוועדה הקובעת הספיקו "שתי דקות של מבט" כדי לבצע "אבחון" באמצעותו נקבע להם פרופיל 21. על-פי הגדרתו משקף פרופיל 21 ליקוי גופני או נפשי חמור, ולכן ערעור עליו הוא תהליך קשה, משום שעל המועמד להוכיח שאינו סובל מהליקוי שאובחן בו. רק מעטים מאלה שהאמינו שקיבלו פרופיל זה בטעות וערערו עליו הצליחו בערעורם.

מנגד, צעירים רבים עשו מאמצים ניכרים ואף פליליים על מנת לקבל פרופיל 21 כדי להשתמט מגיוס, ובכלל זה התחזות לחולי נפש, בעלי הפרעות נפשיות והפרעות אישיות או מחלות גופניות. פורסמו סיפורים על צעירים ששילמו כסף רב לפסיכיאטרים וכן לרופאים על מנת לזכות בחוות דעת שתביא לשחרורם משירות צבאי. דוגמה לכך מופיעה בהסבר של האמנית זויה צ'רקסקי, על שירותה הצבאי: "לא יכולתי לראות את עצמי כחיילת בצבא. מעולם לא הלכתי בנעליים ללא עקבים אז זה לא הסתדר עם המדים, גם הייתי פנקיסטית והייתה לי שרשרת ארוכה מן האף עד האוזן. הלכתי לקב"ן (קצין בריאות הנפש) במקום לבלות את שירותי הצבאי בכלא" (בראיון לדליה קרפל, "הארץ", 6.4.04).

[עריכה] השפעת פרופיל 21 על החיים מחוץ לצבא

מקומות עבודה רבים מייחסים משקל רב לשירות בצה"ל של מועמד לעבודה (בפרט כאשר מדובר במועמד חסר ניסיון), ויש שהקפידו לקבל לעבודה רק מי ששירתו בצה"ל. התייחסות שלילית במיוחד ניתנה לאלה שלא שירתו משום שנקבע להם פרופיל 21. בפועל, ישנו מספר לא קטן של משוחררים עקב פרופיל 21 (כמו גם משחרור על רקע "אי התאמה" למשל, עקב דעות קיצוניות), שאינם מתאימים לשירות בצה"ל, אך אין בכך להצביע על יכולתם להשתלב בשוק העבודה האזרחי.

בשנת 1994, בעקבות ללחץ ציבורי הולך וגובר, שהתבטא בין השאר בהקמת עמותה לנפגעי פרופיל 21, הוציא שירות המדינה תקנה לפיה ייאסר על מוסדות המדינה לשאול דורשי עבודה על הפרופיל הצבאי שלהם, ובהמשך אותה שנה הוכנס איסור זה לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (סעיף 2א לחוק) והוחל על כלל המעסיקים בישראל, למעט שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. באותה שנה תוקן גם חוק שירות בטחון, ובו נקבע (בסעיף 44א לחוק) איסור על כל אדם שלא הורשה לכך, לדרוש, בכל הקשר שהוא (להבדיל מדרישה בקשר לעבודה) "נתון אישי צבאי", שהגדרתו היא "הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה". בהגדרה זו כלול גם נושא הפרופיל הרפואי. דרישת מידע על נתון אישי צבאי היא עבירה פלילית שדינה קנס כספי.

בשנת 2003 קבע בית הדין לעבודה כי הדרישה לשירות צבאי כתנאי לקבלה לעבודה, כאשר תנאי זה אינו רלבנטי למשרה המוצעת, מהווה אפלייה אסורה. החוק אינו אוסר לשאול מועמד לעבודה על שירותו בצה"ל, ומתיר להביא תשובה זו במכלול השיקולים של המראיין, כל עוד מיוחס לה המשקל הראוי.

בשנים שחלפו מאז תוקן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ובמקביל לשינויים נוספים ביחס החברה הישראלית לשירות בצבא, דומה שהוקלה הסטיגמה בחברה הישראלית כנגד מי שלא שירת בצה"ל בכלל, ובעלי פרופיל 21 בפרט. אך התופעה לא נעלמה לחלוטין ועדיין יש דיווחים של אזרחים שזכויות האדם שלהם נפגעו בשל אי שירות צבאי. התלונות בתחום זה באות בעיקר בתחום של עיכוב במתן או חידוש רישיון נהיגה רגיל או רשיון נהיגה ברכב ציבורי והתניית הרשיון בבדיקה רפואית, ומתן רישיון לנשק.

[עריכה] ארגונים בישראל

ישנם ארגונים המסייעים לבעלי פרופיל 21, אחד מהם הוא תנועת פרופיל חדש, המסייעת למשתמטים מגיוס ולסרבני מצפון. הארגון הראשון שקם היה "עמותה לנפגעי פרופיל 21" או בשמה המלא "פרופיל 10 - עמותת נפגעי פרופיל 21 (מסורבי גיוס)" היא עמותה שהוקמה בשנת 1993 במטרה לשנות את התדמית השלילית שיש לבעלי פרופיל 21 בעיני הציבור הישראלי. מטרה נוספת הייתה ביטול האפלייה הנגרמת כתוצאה מתדמית זו והורדת השאלה אודות הפרופיל הצבאי משאלוני עבודה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות