רב רחומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רב רחומי (הראשון) היה אמורא בבלי בדור הרביעי-חמישי, תלמידם של אביי ורבא. למד בישיבתו של רבא במחוזא, והיה תלמידו המובהק.

נהג לחזור לביתו פעם בשנה, בערב יום הכיפורים. בתלמוד (בבלי, כתובות סב ע"ב) מסופר שפעם האריך בלימודו ולא שב לביתו בערב יום כיפור כמנהגו. אשתו חיכתה לבואו זמן רב, ומשלא בא נעצבה והורידה דמעה. באותו זמן ישב רב רחומי בקומה העליונה של בית המדרש, נפחתה הקומה ונפלה, נפל ומת.