לאמארקיזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאמארקיזם היא תורה אבולוציונית שפותחה על ידי ז'אן-בטיסט דה לאמארק ומאוחר יותר נדחקה על ידי תורת האבולוציה של דרווין.
תוכן עניינים |
[עריכה] עקרונות הלאמארקיזם
- יש שינוי בתכונות של אוכלוסייה של פרטים עם הזמן, כלומר מתרחשת התפתחות של בעלי החיים בטבע, התפתחות שעדיין לא הסתיימה.
התפתחות המינים, לדעתו, סיפקה הסבר מספק לעובדת קיומם של מאובנים שאינם מתאימים לבעלי חיים שניתן לזהות בימינו. ובכך למעשה פסל את רעיון ההיכחדות של מינים. לפי למארק, אין היכחדות של בעלי החיים, אלא שבעל החיים התפתח ושינה את צורתו עד לרמה שאנו לא יודעים לקשר אותו עם השלבים הקודמים בהתפתחות שלו. - באורגניזמים נוצרת "מורכבות ספונטנית", שמתבטאת בהיווצרות והתפתחות של איברים ומערכות לכיוון השלמות. הכוח הגורם להתפתחות זו הם זרמים חשמליים וזרמי חום שקיימים באורגניזם. אמונה זה אינה ייחודית ללמארק, והיא מאפיינת את דעתם של מדענים נוספים בתקופתו של למארק שהאמינו ברעיון אבולוציוני. אם מבודדים רעיון זה, מתקבל מודל התפתחות לינארי, של קו התפתחות יחיד המחבר מבעל החיים הנחות והפשוט לבעל החיים העליון המורכב (לדוגמה שרשרת ההוויה הגדולה של בונה).
מהכרותו של למארק עם עולם החי הוא ידע שהתפתחות בעלי החיים אינה לינארית, והיא כוללת התפצלויות והתפתחות במקביל של זנים ובעלי חיים שונים (לדוגמה עופות ויונקים אשר לכל אחד מערכות מורכבות אחרות שאינן בקבוצה השנייה). ולכן הוא קיבל את עיקרון זה כעיקרון מנחה, אך לא עיקרון יחידי. - הגורם שמביא להתפתחות מקבילה של מינים בכיוונים שונים הוא תנאי הסביבה. כלומר, הסביבה היא הגורם המעצב את התפתחות האורגניזם, מאחר והיא זו שמגדירה את "השלמות". לכל בעל חיים סביבת גידול שונה, והתאם כיוון ההתפתחות שלו יהיה שונה.
- במהלך חייו של האורגניזם, הוא מתאים את עצמו לסביבה בה הוא חי. על ידי שימוש במערכת או איבר מסוים, מערכת או איבר זה גדלים מתחזקים, מגלים יותר מורכבות, ואף יכולים להביא להתפתחות מערכות חדשות. ההתפתחות של איבר או מערכת היא בפרופוציונלית לשימוש בה. ובאופן דומה, מערכת או איבר שלא יעשה בהם שימוש, יתנוונו ויחלשו בהדרגה, עד שייעלמו לחלוטין.
- שינויים אלו, שהתפתחו במהלך חיי האורגניזם, עוברים בתורשה לפרטים החדשים, בתנאי שהם משותפים לשני ההורים או לפחות להורה המביא את הילד לעולם.
עקרון זה היה אחד הרעיונות המקוריים של למארק. למרות שעיקרון של תורשה היה ידוע במשך אלפי שנים, למארק היה הראשון שהשתמש ברעיון זה כדי לספק מנגנון לאבולוציה.
על פי עקרונות אלו הצוואר הארוך של הג'ירפה התפתח כתוצאה מכך שהג'ירפה מתחה את הצוואר שלה כדי להגיע להעלים הגבוהים בעצים, עליהם הייתה פחות תחרות.ולכן הצוואר התארך והתחזק. תכונה זו, הצוואר הארוך, עברה לצאצאים, שמתחו את הצוואר גם כן, וכך תוך כמה דורות הגיע צוואר הג'ירפה לגודל שאנו מכירים היום.
[עריכה] התנגדות הכנסייה ללאמארקיזם
הנחת ההשתנות של בעלי החיים זכתה להתנגדות רבה מצד הכנסייה, שכן המשמעות של תאוריה זו היא שהמינים שאנו רואים היום הם אינם אותם מינים שברא האל, אלא למעשה גרסה משופרת שלהם, ובכך למעשה כופרת ברעיון מושלמות היצירה של האל. אמונתו של למארק בכך שאף האדם הוא יצור המתפתח עם השנים ולא הגיע לשיא שלמותו העצימה את ההתנגדות לעבודתו מצד הכנסייה ומדענים בני תקפותו המושפעים מרעיונות הכנסייה.
[עריכה] הבדל בין תורת האבולוציה של דרווין לבין זו של למארק
מנגנון ההתפתחות אצל דרווין ולמארק שונה בכמה נקודות:
- אצל למארק יש יד מכוונת את ההתפתחות של הפרט לכיוון המושלמות, בעוד אצל דאריון התפתחות השינויים אצל הפרט היא מקרית לחלוטין.
- למארק האמין שהשינוי אצל הפרט הבוגר, כמו התחזקות שרירים, יעבור בתורשה לצאצאים. לפי התאוריה של דרווין המטען התורשתי שעובר לעובר אינו מושפע כלל מהשינויים שעוברים על הפרט הבוגר, ואף אחת מהתכונות שהתפתחו אצל הפרט הבוגר לא יעברו לצאצא.
- למארק פסל את רעיון ההכחדה לחלוטין, מאחר וכל מין מתפתח לכיוון מושלמות, אין אפשרות שפתאום הוא לא יהיה מותאם יותר ויכחד. מקור המאובנים הוא באבות קדמונים של בעלי חיים שקיימים היום. רעיון ההיכחדות והברירה הטבעית הוא לב התאוריה של דאריוון, זהו למעשה המנגנון הגורם לאבולוציה. דרווין האמין שהסביבה משתנה, ותוך כדי פוגעת בכשירות של המינים לשרוד (שכן ההתאמות שביצוע אינן מתאימות לתנאים החדשים). מאחר שהשינויים במינים הם אקראיים, לא כל שינוי הוא חיובי, והתאם חלק מהפרטים והמינים שיהיו פחות מותאמים לסביבה, לא ישרדו ויכחדו.
בדוגמה של התפתחות הצוואר הארוך בג'ירפה — לפי דרווין לא רלוונטית השאלה אם התפתח בגירפה (הפרט) צוואר הארוך (הבדל ראשון), שכן התפתחות זו לא עוברת בתורשה לצאצאים (הבדל שני). אבל, לאותה גירפה יוולדו צאצאים שלחלקם יהיה צוואר ארוך ולחלקם צוואר יחסית קצר (הבדל ראשון). לבעלי הצוואר הארוך יהיה יותר קל להשיג אוכל, ובהתאם יהיו להם יותר ילדים, שבהם הצאצאים בעלי הצוואר הארוך יהיו בשכיחות גבוהה יותר. לאחר כמה דורות כאלו, לג'ירפות כמין, ולא כפרטים בודדים, יהיה צוואר ארוך יותר (הבדל שלישי).
[עריכה] בעיות בלאמארקיזם
כיום, כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית בתחום הביולוגיה התפתחותית, ידוע שקיימים תאי גזע, מהם מתפתחים תאי הרביה והם אינם מושפעים גנטית כתוצאה משינויים בהתפתחות של האורגניזם. נוסף על כך, לא נמצא מנגנון המכווין את התפתחות תאי הרביה לחלוקה נגטית מסוימת, להפך, במהלך מנגנון היווצרות תאי הרביה (גמטה), שנקרא מיוזה, קיימת אקראיות בחלוקת הגנים, וישנו תהליך שנועד להגביר את האקראיות (רקומבינציה).
בנוסף על ההוכחות בתחום הביולוגיה התפתחותית שלבדיקתן יש צורך בטכנולוגיה מתקדמת, יש עדין תופעות רבות שהלמארקיזם אינו יכול להסביר ואף עומדות בסתירה לתאוריה. לדוגמה: לאב קטוע רגל, לפי הלמארקיזם, אמורים להיוולד ילדים בלי רגל או לפחות רגליים חלשות מאחר ולא נעשה בהן שימוש.
קיים הבדל בין עיוורון מלידה או עיוורון כתוצאה מפגיעה בבגרות (בתאונה לדוגמה) בשכיחות של התופעה אצל הצאצאים. לעיוור מלידה יש סיכוי גבוה להוליד צאצא עיוור, ואילו לעיוור שאיבד את ראייתו בתאונה יש סיכוי זהה לזה של כלל האוכלוסייה. התאוריה של למארק מתקשה לתת לעובדה שלמרות שעיוור לא מלידה אינו משתמש בעיניים שלו, אין לכך השפעה על התנוונות הראיה אצל הצאצאים שלו.
בניסוי נוסף ניסו לכרות זנב של עכברים דור אחרי דור, לפי התאוריה של למארק, היינו מצפים שהזנב יעלם עם הדורות, או לפחות יתקצר. תוצאות הניסוי לא הראו על שום שינוי בגודל הזנב.
ברית המילה היהודית היא אחד הטיעונים להפרכת טענות למארק. בתאם ללמארקיזם, לאחר דורות רבים בהם לכל הזכרים ביצוע ברית מילה, היינו מצפים להיעלמות של העורלה או התכווצות שלה. סימן כזה עדיין לא נמצא גם אצל משפחות עם שושלת משפחתית יהודית של דורות רבים.

