רמות מנשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בחבל ארץ ברכס הכרמל; לערך העוסק בקיבוץ באותו השם, ראו רמות מנשה (קיבוץ).

רמות מנשה הוא חבל ארץ במרכז רכס הכרמל, בין הר הכרמל להר אמיר (הרי אום אל פחם). רמות מנשה הן החלק הקעור והנמוך מבין שלושת חלקי הרכס, הגובה הממוצע בהן הוא כ-250 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר. צורתן של רמות מנשה היא מעוין והן נתחמות על ידי עמק יזרעאל בצפון מזרח, נחל יוקנעם (ואדי מילק) בצפון מערב - מפריד בין רמות מנשה להר הכרמל, נחל עירון (ואדי ערה) בדרום מזרח - מפריד בין רמות מנשה להר אמיר, ובקעת הנדיב בדרום מערב.

תוכן עניינים

[עריכה] מבנה גאולוגי

מבחינה גאולוגית רמות מנשה הן קער בין הר הכרמל להר אמיר, המורכבים מסלעי גיר קשה ודולומיט מתקופת הקרטיקון העליון. בניגוד אליהם, רוב הקרקע ברמות מנשה עשויה מקירטון מאוחר יותר - מתקופת האיאוקן, סלעים אלו רכים ואטומים יותר ולכן הנוף ברמות מנשה הוא פחות מצוקי ומחורץ ויותר גבעי. בחלקן המזרחי של רמות מנשה, בקרבת קיבוץ מגידו ניתן למצא גבעות געשיות מתקופת הפליסטוקן.

[עריכה] אקלים

ברמות מנשה שורר אקלים לח למחצה, כמות המשקעים הממוצעת נעה בין 600 ל־700 מ"מ בשנה, והטמפרטורה הממוצעת היא כ־18 מעלות. רמות מנשה דומות לכרמל בכמות המשקעים ובטמפרטורה הממוצעת אך התנודתיות של הטמפרטורה גבוהה יותר וכן הלחות היחסית נמוכה יותר - ודומות לאקלים בהרי השומרון בשל המרחק מהים.

[עריכה] חי וצומח

רוב אזור רמות מנשה משמש כקרקע חקלאית או כשטחי מרעה אך בערוצי הנחלים ובאזורים מסוימים נשמרה הצמחייה הטבעית הכוללת סירה קוצנית, אלון התבור, חרוב, תות ויערות מחטים בנטיעת קק"ל. בין בעלי החיים ניתן למנות את טריטון הפסים, קרקל, צבי ארץ ישראלי, בז ומיני זוחלים.

[עריכה] קישורים חיצוניים