קלרנס תומס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלרנס תומס - (נולד 23 ביוני 1948) שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית. השופט השחור השני בהיסטוריה בתפקיד זה, אחרי תרגוד מרשל.
תומס נולד בעיירה פין פוינט שבג'ורג'יה. אביו נטש אותו בגיל צעיר, והוא חי עם אימו ועם אביה. לסבא הייתה השפעה רבה על קלרנס הצעיר.
בנעוריו נמשך לתנועות המחאה השחורות, אולם בהדרגה פיתח השקפה ליברטראינית שמרנית, נדירה בקרב השחורים בארצות הברית. הוא הושפע רבות מהגותה של איין ראנד.
תומס בעל תואר למשפטים מאוניברסיטת ייל. בשנות השמונים שימש בתפקידים שונים הקשורים לזכויות אזרח בממשל רייגן.
ב-1991, עם פרישתו של תורגוד מרשל, חיפש הנשיא ג'ורג' בוש מחליף שישתייך למיעוט השחור. הוא בחר בתומס, בעל ההשקפות השמרניות המובהקות, שנתמנה רק מעט קודם לכן לשופט פדרלי. החלפתו של מרשל הליברלי בתומס עוררה זעם רב בשמאל האמריקני. לשכת עורכי הדין האמריקנית הביעה הסתייגות מסוימת ממינויו של תומס, שלא נחשב לעילוי משפטי. ארגוני זכויות האדם בארצות הברית הביעו מחאה חריפה על רקע התנגדותו של תומס להפלות ולאפליה מתקנת (שממנה, על פי הודאתו, גם הוא נהנה). המאבק על המינוי הוליד סערה חסרת תקדים, כאשר העידה פרופסור למשפטים, אניטה היל, כי תומס הטרידה מינית. אף על פי כן, בסופו של דבר אושר המינוי בסנאט ברוב דחוק ביותר. תומס כינה את התהליך "לינץ לשחור מתייהר".
[עריכה] תומס כשופט
כמעט בכל פסק דין מצדד תומס בעמדה השמרנית המסייגת הגנה על זכויות אדם (למעט זכות הקניין ובמקרים מסוימים, חופש הביטוי). בדרך כלל שוררת הסכמה מלאה בינו לבין עמיתו השמרן המובהק אנטונין סקליה.
תומס מדגיש את ההיצמדות לכוונתם המקורית של כותבי החוקה. בכך הוא שונה מעט משמרנים אחרים, המבכרים היצמדות למילות הטקסט החוקתי. בניגוד לעמיתיו אין הוא נזהר מלתמוך בביטול החלטות עבר, כאשר אין הן לטעמו.
גישתו הנוקשה לזכויות מורשעים ואסירים עוררה אף היא כעס בקרב ארגוני זכויות אדם. הוא תמך בהוצאתם להורג של מפגרים ותהה האם יש זכות לאסיר לבקש פיצוי על אונס שחווה בכלא, בהתחשב בכך שחוויית הכלא מטבעה מחייבת הימצאות עם בני אדם אלימים ומסוכנים.
תומס הצטרף להחלטה שהפסיקה את ספירת הקולות בפלורידה בבחירות 2000.
בדרך כלל הוא נמנע מלהתבטא בדיונים, בניגוד לשופטים האחרים. יוצאת דופן הייתה התפרצות נזעמת שלו בעת דיון על הבערת צלבים בידי הקו קלוקס קלאן. הוא ביטא התנגדות חריפה להתרת מעשה זה, על אף שבדרך כלל, ברוחה של התפיסה המסורתית של החוקה, הוא תומך נלהב בחופש ביטוי פוליטי.

