אונונאוקטיום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא-מדויקים או לא-מעודכנים. |
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 118 | ||||
| סמל כימי | Uuo | ||||
| סדרה כימית | גזים אצילים | ||||
| צפיפות | kg/m3 | ||||
| מראה | כנראה חסר צבע |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 293 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | ___ pm | ||||
| רמות אנרגיה | 2, 8, 18, 32, 32, 18, 8 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | גז | ||||
| טמפרטורת התכה | -30.3°C | ||||
| טמפרטורת רתיחה | -22.6°C | ||||
| לחץ אדים | ___ Pa ב ___°K | ||||
| מהירות הקול | ___ מטר לשנייה ב___°K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | ___ | ||||
| קיבול חום סגולי | J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | ___/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | kJ/mol | ||||
אונונאוקטיום (Ununoctium) (ידוע גם בכינוי eka radon) הוא שמו הזמני של יסוד כימי סינתטי, בעל המספר האטומי 118. הוא מצוין על ידי הסמל הזמני Uuo. כמו כן אונונאוקטיום הוא היסוד ה- 15 בסדרת היסודות העל כבדים וה- 26 בסדרת היסודות הטרנס אורנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ב-7 ביוני 1999, מדענים שעבדו במשרד האנרגיה של ארצות הברית הנמצא בברקלי טענו כי יצרו את יסודות 116 ו- 118. המדענים טענו כי יצרו את האיזוטופ אונונאוקטיום 297 ונייטרון חופשי על ידי הפצצת יוני קריפטון 86 בעופרת 208 במאיץ חלקיקים. מההפצצה עלה כי נוצרו שלושה אטומי אונונאוקטיום לאחר 11 ימי ניסויים. בנוסף לכך טענו המדענים כי ניתן ליצור אונונאוקטיום 294 על ידי הפצצת קליפורניום 249 בסידן 48 תוך כדי פליטת 3 ניוטרונים חופשיים. המדענים ניסו לחזור על הניסוי כדי לאמת את התגלית. גם מעבדות שונות ניסו לשחזר את הניסוי אך ללא הצלחה, לא נמצאה כל עדות ליסוד אונונאוקטיום. ביוני 2002 מנהל מעבדת לורנס ברקלי הכריז כי התביעה לגילוים של יסודות 116 ו-118 התבססה על מידע מזויף או שגוי על ידי מנהל הדוחות ויקטור נינוב.
ב-10 באוקטובר 2006 חזרו המדענים על הניסוי במטרה לאמת את התגלית שלטענתם נכונה, ולבסוף פרסמה קבוצת מדענים מהמכון המשותף למחקר גרעיני בעיר דובנה שברוסיה, יחד עם מדענים מהמעבדה הלאומית לורנס ליברמור באוניברסיטת קליפורניה יצרו את היסוד אונונאוקטיום 294 ו-3 נייטרונים חופשיים. היסוד נוצר על ידי הפצצת קליפורניום 249 ביוני סידן 48 במכונה הנקראת ציקלוטרון. כמו כן מטרת הקליפורניום הופצצה בכ-16,000,000,000,000,000,000 יוני סידן במשך 1080 שעות ולבסוף נוצרו 3 אטומי אונונאוקטיום. היסוד לא נצפה ישירות, אלא על ידי זיהוי שני תוצרים של הדעיכה שלו - אונונהקסיום 290 ואונונהקסיום 291. לאיזוטופ 294 נצפה זמן דעיכה של 0.89 מילי-שניות.
[1] .
[עריכה] שם
קבוצת המדענים האמריקאים שעבדה באוניברסיטת לורנס שבברקלי התכוונה לקרוא ליסוד 118 "גרסיום" (ghiorsium) על שם המדען אלברט גיורסו, לפני ביטול התביעה.
[עריכה] תכונות והשערות
- אונונאוקטיום הוא הגז הראשון שנוצר בצורה מלאכותית.
- אונונאוקטיום צפוי להיות גז המגיב בצורה טובה יותר מקסנון ורדון.
- כנראה יתרכב בצורה טובה יותר ויציבה לתרכובות חמצן (UuoO3) כלור ופלואור.
- במידה ואונונאוקטיום מצוי בטבע, קיומו הוא במחצבי מינרלים חמצניים כתרכובת בצורה מוצקה ולא כגז.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
- http://www.apsidium.com/elements/118.htm
- אונונהקסיום (יסוד מספר 116)
- http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3316575,00.html
[עריכה] הערות שוליים
- ^
Oganessian, Yu. Ts., Utyonkov, V.K.; Lobanov, Yu.V.; Abdullin, F.Sh.; Polyakov, A.N.; Sagaidak, R.N.; Shirokovsky, I.V.; Tsyganov, Yu.S.; Voinov, Yu.S.; Gulbekian, G.G.; Bogomolov, S.L.; B. N. Gikal, A. N. Mezentsev, S. Iliev; Subbotin, V.G.; Sukhov, A.M.; Subotic, K; Zagrebaev, V.I.; Vostokin, G.K.; Itkis, M. G.; Moody, K.J; Patin, J.B.; Shaughnessy, D.A.; Stoyer, M.A.; Stoyer, N.J.; Wilk, P.A.; Kenneally, J.M.; Landrum, J.H.; Wild, J.H.; and Lougheed, R.W. (2006-10-09)."Synthesis of the isotopes of elements 118 and 116 in the 249Cf and 245Cm+48Ca fusion reactions", Physical Review C 74 (4): 044602,DOI:10.1103/PhysRevC.74.044602

