קבלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית. הקבלה עוסקת בחקר האלוהות, מידותיה, הנהגתה את העולם וטעמי המצוות וסודותיהן. הקבלה מתחלקת לשני ענפים: קבלה עיונית וקבלה מעשית. לקבלה יש זיקה ברורה למשיחיות ולגאולה. העוסקים בקבלה קרויים מקובלים.
תוכן עניינים |
[עריכה] שורשי הקבלה
הקבלה מבוססת על מספר רב של ספרים. הראשונים שבהם הינם ספר יצירה, שיעור קומה, ספר הבהיר וספר הזוהר, שנחשב לעמוד השדרה של הקבלה. בקבלה יש שיטות שונות ומגוונות. לדוגמה: "קבלת הרמ"ק" מבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, "קבלת האר"י" של רבי יצחק לוריא.
במחקר הקבלה מקובל לחלק בין תורות הסוד שקדמו ל"קבלה", ובין ה"קבלה" שהיא תורת הסוד היהודית שרווחה החל מימי הביניים בספרד ועד ימינו אלה. לפי חלוקה זו, תורת הסוד של חסידות אשכנז וכן תורות הסוד מתקופת הגאונים או חז"ל, אינן חלק מה"קבלה". לעומת זאת, המקובלים עצמם, אינם מכירים בחלוקה זו, והם מכנים בשם "קבלה" את תורת הסוד היהודית לכל תקופותיה.
המחקר מזהה שרידים מתורת הסוד הקדומה, כבר מתקופת חז"ל. אלה מבצבצים מבין דפיו של התלמוד הבבלי בעיקר בפרק ב' של מסכת חגיגה. קיים ויכוח במחקר, מה היחס בין רמזים אלה לבין גופי סוד הבאים לידי ביטוי בספרות הרווחת בתקופת הגאונים והמכונה "ספרות ההיכלות והמרכבה". ויכוח נוסף הוא לגבי זמנה של זו האחרונה (כמו גם לגבי "ספר יצירה") האם להקדים אותו עד ימי הבית השני, או לאחר אותו - יש אומרים עד לתקופת המצאת הניקוד (אולי בסביבות המאה התשיעית לסה"נ), שכן ניקוד כלל לא נזכר בספר.
בתקופת התלמוד כונתה תורת הסוד: "סתרי תורה", "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" כפי התיאור ביחזקאל, פרק א ופרק י. בשל השפעתה והסגולות המיוחסות לה בעיני חוג המיסטיקנים היא הוגבלה ללימוד לאחר תקופת הכשרה, לגיל מסוים ולחתך מצטיין של הלומדים, והיו גם הגבלות על צורת לימודה (שלא בפומבי, מרב לתלמיד יחיד); בתלמוד אף יש חכמים שהסתייגו מלימוד תורת הסוד.
בקבלה יש גם מוטיבים משיחיים. משיח השקר הקבלי הידוע ביותר היה שבתי צבי, ששיכנע בשנת 1666 חלקים נרחבים מהעולם היהודי, הנוצרי והמוסלמי שהוא המשיח. המרתו לדת האיסלאם נעשתה כדי להציל את חייו, אך פורשה בידי חסידיו על פי הקבלה, כירידה לצורך העלאת ניצוצות הטומאה.
[עריכה] ראשוני המקובלים
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] קבלת צפת
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] עולם המושגים הקבלי
- ערך מורחב – מושגי יסוד בקבלה
הקבלה עושה שימוש בעולם מושגים עשיר ומיוחד, שיכול להישמע סתום ובלתי מובן למי שאינו מעורה בעולם זה. בין המושגים המרכזיים, בהם נעשה שימוש באופן תדיר: "עשר הספירות", "פרצופים", "שבירת כלים", "ניצוצות", "תיקון", "צמצום" ועוד. רוב המושגים הקבליים הם סמלים ולא משלים. בשונה ממשלים שבהם ניתן להחליף כל פרט במשל, בנמשל המקביל לו, את הסמלים לא ניתן להחליף. זאת משום שהמסומל לא ניתן לביטוי בדרך אחרת, אלא באמצעות הסמל (בדומה לרגשות, שאין דרך לבטא אותם בצורה מדוייקת ומכומתת).
[עריכה] הקבלה בעת החדשה
חלק ניכר מגדולי ישראל, בעיקר לאחר המאה ה-16, עת נפוצה תורתם של המקובלים מצפת (האר"י ותלמידיו), עסקו בתורה זו בצורה כזו או אחרת, וינקו ממנה רעיונות והשראה, גם אם לא התמחו בה ולא היו למקובלים בעצמם. כך ניתן לציין שמייסד ישיבת וולוז'ין המפורסמת, אבי הישיבות הליטאיות, רבי חיים מוולוז'ין שהיה תלמידו של הגאון מווילנה, כתב ספר בעל אופי מעט קבלי בשם "נפש החיים", ובכך הלך בדרך רבו הגאון שעסק גם הוא בקבלה. בין חיבוריו הקבליים של הגאון נמצא פירוש "ספרא דצניעותא".
על היחס לקבלה בעולם הדתי האדוק ניתן ללמוד מאמרתו של "החתם סופר" שאמר: "מי שבנגלה לא מאמין בנסתר, יש לחשוד בו שבנסתר אינו מאמין בנגלה".
רבים מגדולי היהדות בדורות שונים (ריה"ל, הגאון מוילנה, רמח"ל, מהר"ל, הרב יהודה אשלג והרב קוק) האמינו שגילוי סתריה של הקבלה לציבור הרחב יהווה מכשיר לקידום גאולת ישראל וגאולת העולם כולו, ועשו מאמצים שונים בכיוונים אלו, בכלל זה ניסיונו של הרב קוק לכתוב ענייני קבלה בלשון ספרותית מודרנית.
תורת החסידות הענפה בגווניה השונים צמחה מתוך הקבלה. מלבד היותה תנועה חברתית, הייתה גם תנועה שהתבססה על קבלה, פיתחה אותה ועשתה פופולריזציה שלה שהורידה אותה אל ההמונים. הבעש"ט נחשב למייסד החסידות, שמבוססת על תורת הקבלה. וחסידות חב"ד ששיטתה מתבססת על ספר התניא הקבלי, שחיבר רבי שניאור זלמן מלאדי, נחשבת לאחד הענפים החשובים של החסידות.
ביהדות התפתחה הסתייגות מסוימת מלימוד הקבלה לאור השימוש שנעשה בה בתנועות של משיחי שקר, בשל מוטיבים מיניים שמופיעים בה ובשל רעיונות מהפכניים שתלו בה כמו "גאולה דרך שער הטומאה". ברם, להסתייגות זו לא הייתה השפעה על יהודי צפון אפריקה, שדגלו בלימוד קבלה וספר הזוהר, בלימוד יום-יומי שאף פשוטי העם עסקו בו בבית הכנסת בין תפילת מנחה למעריב.
[עריכה] ההתנגדות לקבלה
הדרדעים, חלק מיהודי תימן, ההולכים בעקבות הרמב"ם, תקפו את הקבלה בחריפות ואחד ממנהיגיהם הבולטים, הרב יחיא קאפח, סבו של הרב יוסף קאפח, כתב ספר בשם "מלחמות ה'". אף לאחר שהרב קאפח ביקר קשות את ספר הזוהר, רוב הרבנים המשיכו לכבדו, והרב קוק כתב לו מכתב תגובה (אגרות הראי"ה תרכ"ו) חריף. למרות ההתנגדות הגדולה שעוררו דבריו, הרב יחיא קאפח לא חזר בו מעולם.
נכדו, הרב יוסף קאפח, סבר ככל הנראה כמותו, אך לא התבטא מפורשות בעניין, לא נמנע מללמוד את הזוהר ואף ציטט ממנו בכמה מקומות. גם אצלו, דעותיו לא מנעו את התקבלותו בין הרבנים האורתודוקסים כגדול בתורה, והוא אף היה חבר מועצת הרבנות הראשית.
פרופ' ישעיהו ליבוביץ היה ממתנגדיה הבולטים ביותר של הקבלה, וטען שהיא משקפת את "האינסטינקטים האליליים אשר היהדות הקלסית נלחמה נגדם ולא הצליחה לעקרם" (מכתב לפרופ' גרשם שלום) וכי העיסוק בה מרחיק את היהודי מעבודת האל לשמה.
הקבלה הייתה מושא ללעגם של המשכילים, שראו בה את אחת מהרעות החולות של היהדות.
[עריכה] הקבלה בימינו
כיום הקבלה היא אמונת יסוד בציבור החרדים והדתיים-לאומיים כאחד. עם זאת ישנם חוגים רציונליסטים המוסיפים לפקפק בתקפותה. מאידך קיימים כיום הוגים חדשים המשלבים את הקבלה כחלק מההגות הרוחנית הפוסט-מודרנית של ימינו.
נושא נוסף שהפולמוס סביבו עדיין לא תם, הוא שאלת קדמות ספר הזוהר [1].
[עריכה] פריחת הקבלה העממית בשנים האחרונות
כחלק מהתגברות העניין העממי הגלובאלי במיסטיקה ובדת, זוכה גם הקבלה לפריחה מחודשת בישראל ובעולם, ואף בקרב לא יהודים. מאמיניה באים מחתכי ציבור שונים, והשפעתה ניכרת לאחרונה אף בקרב מפורסמים מתעשיית הבידור. הדוגמה המרכזית לכך היא השחקנית והזמרת מדונה שחרטה על זרועה את האותיות העבריות "לאו", ואף הוסיפה לשמה את השם היהודי "אסתר".
מדונה משתייכת למרכז ללימודי קבלה מיסודם של הזוג קרן ושרגא ברג. מרכז זה, שנפתח בשנות השבעים, מפעיל כ-50 סניפים בעולם ממרכזו בלוס-אנג'לס ומהווה את הגוף המרכזי להפצת לימודי קבלה בעולם. "המרכז לקבלה" פועל מתרומות של חסידיו וממכירת קורסים וספרות בנושא קבלה. בין תלמידיו מפורסמים רבים. ביניהם זמרת מדונה בעלה במאי גאי ריטצי, מעצבת אופנה דונה קארן,שחקנים אשטון קוצ'ר ודמי מור לפי הערכות שונות במרכז לומדים בין 60 ל200 אלף איש, רובם הגדול בארצות הברית וחלק ניכר מהם לא יהודים.
רובם המוחלט של הרבנים האורתודוקסים (ורבים מבין הזרמים האחרים) מתנגדים נחרצות לשימוש שעושים במרכז לקבלה וארגונים דומים בתורת הקבלה, וטוענים שהוא פופוליסטי ושטחי, ומהווה זילות של תורה זו וניתוקה משאר חלקי היהדות. היו אף רבנים שהוציאו פסקי הלכה האוסרים לימוד כזה. הבולטת שבהם פסיקתו של הרב עובדיה יוסף. עמדה דומה מובעת גם על ידי רוב חוקרי הקבלה בישראל ובעולם, הטוענים כי ב"מרכז לקבלה" מלומדת תורת ניו-אייג מודרנית ולא קבלה ממש. עם זאת ישנם מספר רבנים אורתודוקסיים (מעטים מאוד) שרואים בהפצת רעיונות קבליים בעולם דבר חיובי .
לעומת טענות אלו טוענים אנשי "המרכז לקבלה" כי מדובר בקיבעון של הממסד, כאשר האורתודוקסים נרתעים מהנגישות הקלה מדי ללימוד (כמו האפשרות ללמד קבלה גם ללא יהודים), היחס הליברלי מדי לקיום המצוות וכדומה. לדעתם הממסד הרבני מחפש מונופול על הידע הקבלי ולכן תוקף אותם במקום לתמוך בפעילותם שהפכה את הקבלה לגורם משפיע בעידן המודרני.
התפשטות התופעה, שנהפכה למשמעותית מאוד הובילה למאמרי עיתונות רבים על "המרכז לקבלה" שיצאו בשנים אחרונות בעיתוני העולם. מלבד זאת נעשו גם מחקרים רבים על תופעת הקבלה החדשה בכלל והמרכז לקבלה בפרט. דוקטור בועז הוס מאוניברסיטת בן גוריון הוא בין החוקרים המובילים בתחום.
[עריכה] חקר הקבלה
חקר הקבלה, במסגרת מדעי היהדות, הוא תחום מחקר שנוסד בתחילת המאה העשרים על-ידי פרופ' גרשם שלום מאוניברסיטה העברית בירושלים, שנחשב עד היום לגדול חוקרי הקבלה והמיסטיקה היהודית. את עבודתו המשיכו תלמידיו כגון ישעיהו תשבי ויהודה ליבס, תלמידי תלמידיו, ובהם יוסף דן, רחל אליאור, משה חלמיש ועוד. בין חוקרי הקבלה כיום בולט במיוחד משה אידל, אשר חולק (כמו חלק מהחוקרים שהוזכרו לעיל) על גרשם שלום בנושאים רבים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- גרשם שלום, "קבלה", האנציקלופדיה העברית.
- משה אידל, קבלה - היבטים חדשים, ירושלים תשנ"ג.
- משה חלמיש, מבוא לתורת הקבלה.
- עדין שטיינזלץ, שלושה עשר עלי השושנה
- אריה קפלן, מדיטציה וקבלה.
- שרגא ברג, הצופן הסודי של היקום.
- מיכאל ברג, הדרך.
- מיכאל לייטמן, חוויה ושמה קבלה.
- יגאל אריכא, קבלה באור בהיר.
- רוני שיר, מאגיה ומיסטיקה ביהדות
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] ספרי קבלה
- ספר הזוהר מהדורת מנטובה שי"ח במאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי
- ספר הזוהר מהדורת קרימונה שי"ט במאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי
- ספר הזוהר עם פירוש הסולם באתר "בני ברוך"

- ספרא דצניעותא באתר "קבלה מהמקור"

- עץ החיים באתר "קבלה מהמקור"

- תלמוד עשר הספירות באתר "בני ברוך"

- ספר האילן באתר "בני ברוך"

- בית שער הכוונות באתר "בני ברוך"

- שלבי הסולם באתר "בני ברוך"

- עמק המלך באתר "קבלה מהמקור"

[עריכה] קישורים נוספים
- הערך קבלה ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- אתרי קבלה ברוח יהדות אורטודוקסית-חרדית.
- הממד הפנימי - שער לחכמת הקבלה והחסידות, על פי שעורי הרב יצחק גינזבורג
- הרב יובל הכהן אשרוב, עמותת תפילת ישי - הפצת חכמת הקבלה, שיעורי קבלה מקווננים
- אתר"קבלה מהמקור"
- אתר"עולם היהדות והקבלה"
- מרכזי קבלה מודרניים
- התנגדות לקבלה
- מלחמות השם, ספר כנגד תורת הקבלה שנכתב בידי הרב יחיא קאפח, מייסד זרם הדרדעים


