גויאבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גויאבה
גויאבת התפוח
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: מכוסי הזרע
סדרה: הדסאים
משפחה: הדסיים
סוג: גויבה
מין: כ100 מינים ובניהם:
גויאבת התפוח
גויאבת ההר
גויאבת התות
גויאבת קוסטה ריקה
שם מדעי
ויקימינים Psidium

הגויאבהספרדית Guayaba), שמה הלטיני הוא " Psidium , היא סוג של צמח ממשפחת ההדסיים המונה כ-100 מינים של שיחים טרופים וסובטרופיים ועצים קטנים. צמחי הגויבה גדלים בעיקר באיים הקאריביים, מרכז אמריקה ובצפון דרום אמריקה. עלי הגויבה הפוכים זה מזה אליפטיים, ופשוטים, וגודלם נע בן 5 עד 15 סנטימטרים. פרחי הגויאבה הם לבנים ובעלי חמישה עלי כותרת.

פרי הגויאבה הוא אכיל לאדם. צורתו כצורת אגס, ורוחבו, בין 3 עד 12 סנטימטרים. לגויאבה קליפה עדינה, וצבעה נע בן ירוק צהוב ואדום. פנים הגויאבה, צבעו כתום בהיר או לבן בז, והוא מכיל זרעים קשיחים רבים. הגויאבה עשירה בויטמין A, ויטמין B וויטמין C. פרות הגויבה משמשים לעיתים כמזון לזחליהם של מספר סוגי עשיים.

תוכן עניינים

[עריכה] גידול

את צמחי הגויאבה מגדלים בארצות טרופיות וסובטרופיות רבות למען מכירת ושיווק פירותיהם. מספר זנים מגודלים באופן מסחרי, בעוד אחרים גדלים רק באופן פראי בטבע.

צמחי הגויאבה רגישים לקור, ולכן לא ניתן לגדל אותם בכל אזור ואקלים. במספר אזורים טרופים, ובניהם הוואי הצמח נפוץ עד כדי כך שהוא נחשב עשב שוטה. צמח הגויאבה הוא אחד מסוגי הפרות היחידים אשר יניבו פירות בגודל מלא אפילו אם יגודלו כשתילים.

[עריכה] גידול הגויבה בארץ

הגויבה הגיעה לארץ בראשית המאה העשרים, והתחבבה מאוד על חלק מהצרכנים, בעיקר הערבים, שהכירו את הפרי ממצרים. במשק היהודי ניטעה הגויבה בכמויות קטנות, והפריצה של הענף באה לאחר מלחמת ששת הימים. עד אז הגויבה הייתה בעיקר עץ חצרות וגינות פרטיות.

יש בקרב הציבור כאלו שלא אוהבים את ריח הגויבה, וכתוצאה מכך לא מוכנים להחזיק את הפרי בביתם או לאכול אותו.

היום נטועים בארץ כמה אלפי דונמים, רובם ככולם מהזן המקומי בן-דב , זן לבן גדול וטעים. בירור הגויבה אמנם נפסק, אך עדיין יש ביקוש לזנים חדשים וטובים, שאפשר שהם נמצאים כזריעים בחצרות. הפרי המצוי בשווקים הוא מהזן "בן-דב" בלבד.

שתלנים פרטיים ייבאו בשנים האחרונות זנים נוספים של גויבה: תותית, ננסית, אדומה, ורודה וגויבה חורפית. אך לא ניטעו מטעים מסחריים מזנים אלה. מגדלי הגויבות נוהגים בשנים האחרונות לגזום את העצים כל שנתיים גיזום חריף, על מנת לקבל פרי גדול אחיד ורב.

[עריכה] שימוש

לעלי גויאבה שימוש רפואי בתור תרופה לשלשול, ואנשים מסוימים אף טוענים שיש ביכולתו לסייע בריפוא וירוסים.

בדרך כלל, נאכלות הגויאבות בשלמותן או מעורבבות במגוון קינוחים. באסיה, הגויאבות נטבלות במלח ואבקת שזיפים, או משמשות בתה. גויאבות מבושלות גם משמשות לעיתים בהכנת ריבות מרמלאדות ממתקים ומיצים. כמזון, הגויאבות נחשבות בריאות מאוד, והגויאבה האדומה, נחשבת לפרי הבריא ביותר מבן הפרות האכילים, זאת בגלל האחוז הגבוה של הוויטמינים והערכים התזונתיים. לגויאבות תכונות בריאותיות נוספות: האדומות שבניהן לדוגמה, נחשבות יעילות במלחמה בסרטן.

גויאבות אדומות מחליפות בהרבה מקרים את העגבניות, ברטבים, המיועדים בעיקר עבור אנשים עם רגישות לחומציות של העגבניות.

שמה התאי של הגויבה (פאלונג) הוא הכינוי לזרים ממוצא אירופאי בתאילנד.

[עריכה] קישורים חיצוניים