באשת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באשת פה או האליטוסיס (Halitosis) היא תופעה שבה נודף ריח רע מהפה, בדרך כלל כתוצאה מפירוק מזון על ידי חיידקים. התופעה שכיחה מאוד, וכרבע מכלל האוכלוסייה סובל ממנה.
את הבל הפה העולה בבוקר, לפני צחצוח השיניים, חווים רוב האנשים, והוא איננו נחשב לבעיה כלל. הדפת ריח רע מהפה עשויה להופיע באופן כרוני, כלומר - לא ניתן להתגבר על הריח באמצעים הרגילים, כגון צחצוח השיניים והלשון ושימוש בחוט דנטלי.
ריח רע מהפה עלול להשפיע על מערכות יחסים אישיות וכן לגרום לסובל קבלת תחושה של נדוי חברתית. זוו משפיעה על התנהגות; לדוגמה, כאשר אדם חושב שיש לו ריח רע מהפה הוא לא מסתכל לאדם בעיניים ומנסה להטות את פיו מכיוון הבן אדם מה שגורם לו להראות מוזר. כמו כן ישנה השפעה על רמת בטחונו העצמי.
כאשר יודעים מהו הגורם להפרעה ניתן למנוע אותה. בשביל לסלק מבעיית הריח הרע, יש להגיז את גורם הבעיה וכדאי לפנות לרופא שיניים לאיתור הגורם לבעיה והטיפול.
[עריכה] גורמים
המקור לריח הרע הנידף מן הפה הוא רובד לבנבן הנמצא בחלקה האחורי של הלשון. רובד זה מכיל חיידקים האחראים לריח הרע. לא לגמרי ברור מדוע אנשים מסוימים סובלים מבאשת בעוד אחרים לא, אך ידועים כמה גורמים שיכולים להשפיע עליה:
- אכילת מאכלים אשר מושכים אחריהם חיידקים. למשל, מאכלים שומניים וחריפים כמו: שום, בצל, נקניק, או מאכלים בעלי תכולת חלבון גבוהה כמו: דג וביצה.
- היגיינת פה לקויה.
- עישון.
- יובש בפה.
- מחלות במערות האף (סינוסים), שכן הן מקושרות ישירות לחלל הפה.
- שיניים תותבות שאינן נקיות דיין.
[עריכה] אבחון
פעמים רבות, אנשים אשר סובלים באופן כרוני מהבעיה אינם מודעים לה. כמו כן, כאשר הם מודעים הם מתקשים לספר על כך לקרוביהם ולרופאי השיניים אשר יכולים לעזור בפתרון הבעיה.
הסיבה לכך שקשה לנו להבחין בריח הרע העולה מן הפה טמונה בכך שהפה מקושר ישירות לאף והלה מסוגל לסנן ריחות רקע ולהתעלם מהם. לפיכך, אחת מדרכי האבחון היא לשאול לדעתו של אדם אחר. ניתן לשאול לדעתו של רופא שיניים או של ילד, שכן אלו יספקו לרוב תשובה כנה בלי לחוש מבוכה.
דרך אחרת לאמוד את ריח הפה שלנו היא עקיפה. לבדיקת הריח העולה מהחלק הקדמי של הלשון ניתן ללקק את האמה ולהריח אותה כעבור כמה שניות לאחר התייבשות הרוק. כדי לאמוד את הריח העולה מהחלק האחורי של הלשון עלינו לגרד אותו ולהריח את החומר במגרד. ניתן לעשות זאת באמצעות מגרד לשון, כפית או מקל ארטיק.
קיימות גם דרכים מדעיות לאמוד ריח רע המבוססות בין היתר על מבחנים כימיים ואורגנולפטיים, אך הן לא משמשות לאבחון השוטף של מצב קליני זה.

