חסידות לעלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: זה אילן יוחסין, לא ערך אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
רבי משה מרדכי מלעלוב (באמצע)
הגדל
רבי משה מרדכי מלעלוב (באמצע)


מייסד השושלת היה רבי דוד בן רבי שלמה צבי בידרמן מלעלוב (או לילב, ללוב) נולד בשנת תק"ו ונפטר בז' שבט תקע"ד (1746-1814), רבי דוד היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ושל החוזה מלובלין, וחברו הקרוב ומחותנו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
רבי דוד היה מתבודד ומבלה הרבה בחיק הטבע בשדות ויערות ונחשב לדמות מאוד עממית, וההדגשה בתורתו הייתה בריבוי 'אהבת ישראל' ונהג לקרב את המון העם ואפילו את העבריינים שביניהם והרבה אגדות וסיפורים נקשרו בשמו בהקשר זה. לאחר חתונתו החזיק חנות קטנה והיה מוכר רק לפי צורך פרנסתו באותו יום היות ולא רצה שיקנו רק אצלו והוא יקפח את פרנסתם של אחרים. גם נודע בחמלתו לבעלי חיים ומסופר שבעת היריד היה הולך להשקות את הסוסים הצמאים שבעליהם היו עסוקים בשוק
רבי דוד לא נודע כדמות למדנית ולא מוכר כפוסק הלכות אף שרוב ימיו היה יושב ועוסק בתורה, במקרים נדירים היה אפשר לשמוע ממנו את אשר למד.
אחד מתלמידיו הידועים היה הד"ר בראנד שרבי דוד החזירו בתשובה והפך לימים לאדמו"ר ומוכר כרבי חיים דוד מפיעטרקוב בן רבי ישכר דוב. השאיר אחריו את בניו רבי משה, רבי נחמיה ורבי אביגדור.
דברי תורה מועטים משלו מפוזרים על פני כמה ספרים. הסיפורים והאגדות עליו כונסו בספר "מגדל דוד" (פיוטרקוב תר"צ).


תוכן עניינים

[עריכה] רבי משה


בנו רבי משה שהיה חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה המשיך אחרי אביו באדמורות ולעת זקנותו עלה ארצה יחד עם בניו ונפטר בה ונקבר בהר הזיתים בחלקת קברים הנביאים שנחפר לאחר שנים על ידי השלטון הירדני.

[עריכה] רבי אלעזר מנחם מנדל


לאחריו המשיך באדמורו"ת בנו רבי אלעזר מנחם מנדל שהיה לאדמו"ר הראשון שהתחיל את כהונתו בירושלים.

[עריכה] רבי דוד צבי שלמה


אחריו המשיך בנו רבי דוד צבי שלמה שכונה בירושלים בכינוי 'ר' דוודל' ולבד מכהונתו כאדמו"ר אף עסק בפעילות ציבורית, וכהין כראש 'הקדש וורשא' ובנה את שכונת בתי וורשא בירושלים שנקרא עד היום 'הקדש בידרמן'.

[עריכה] רבי שמעון נתן נטע (הראשון)


אחריו המשיך לתקופה קצרה מאוד בנו רבי שמעון נתן נטע, שנחשב יותר לחסיד קרלין מאשר אדמו"ר לבית לעלוב, אבל בלחץ חסידי אביו הסכים לכהן כאדמו"ר משרה שלא זכה להחזיק בה זמן רב כי נפטר כשנתיים לאחר אביו. מספר שנים לאחר פטירתו נתמנה בנו רבי משה מרדכי למלא מקומו.

גם בנו הגדול יותר, רבי יעקב יצחק כיהן באדמו"רות, אך חלק הארי המשיך בקבלת מרותו של הבן השני רבי משה מרדכי.

[עריכה] רבי משה מרדכי


החלק האחר בראשות רבישמאול אהרן וובר (שזורי) הכתיר לאחר כשנה את בנו של רבי שמעון רבי משה מרדכי מלעלוב שלאחר זמן התפרסם כאדמו"ר בעל השפעה ורבים האמינו בברכותיו וסגולותיו, וגם נטל לעת זקנותו חלק בפוליטיקה הפנים חרדית בעת הפיצול בין אגודת ישראל החסידית לדגל התורה הלטאית, התנהגותו בחייו הפרטיים היו לא שגרתיים ונהג לטבול הרבה במקוואות ונהג בכל מיני הנהגות לא מוסברות שהיוו מקור להערצה בקרב חסידיו שראו בדברים הנהגות קדושות שעומד מאחוריהם דברים נעלמים.

לעת זקנותו הפך להיות גם לאדמורם של פלג מחסידי קרלין דבר שגרם ליריבות בינו לבין הפלג השני של קרלין שנלחמו בו בכל מיני אמצעים כמו בכתבות נלעגות בעיתונות החילונית על מנהגיו המוזרים וגם בפירסום פטשקווילים פנים קהילתיים נגדו.
רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת תשמ"ז.

[עריכה] אדמור"י לעלוב כיום

  • אחריו המשיכו כמה מבניו, הבן הגדול רבי אברהם מלעלוב כיהן אחריו כאדמו"ר בירושלים, ולאחר שנפטר המשיכו אחריו בניו רבי יצחק מלעלוב [ירושלים], ורבי שמעון נתן נטע מלעלוב [ביתר].
  • בנו השני רבי שמעון נתן נטע (השני) המשיך אחריו בבני ברק ונחשב לאדמו"ר נערץ בעיר. מיד לאחר פטירת אביו אף בחרו בו חסידי קרלין לאדמו"ר עד שהוא פרש מהם וקרא למינוי אדמו"ר מתוך הקהילה הקרלנאית.
  • בנו השלישי רבי אלתר אלעזר מנחם מנדל המשיך אחריו בארצות הברית ובבני ברק, ולאחר שנפטר המשיכו אחריו בניו רבי דוד צבי שלמה נפתלי (השלישי) ורבי יעקב יצחק בארצות הברית.
  • בנו הרביעי רבי פנחס התחיל לכהן באדמורו"ת לאחר פטירת אחיו רבי אברהם, בעידוד אחיו רבי שמעון, וקרא לעצמו 'האדמו"ר מניקלשבורג' על שם זקנם רבי שמאלקע מניקלשבורג
  • בנו רבי ישכר דוב התחיל גם הוא לכהן כאדמו"ר , בעידוד אחיו רבי שמעון וקרה לעצמו 'האדמו"ר מפייעטרקוב'.
שפות אחרות