יצחק שדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יצחק שדה
הגדל
יצחק שדה

יצחק שדה (לנדוברג) (1890 - 1952) נודע גם בכינוי "הזקן". היה ממפקדי ארגון "ההגנה", ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון.

יצחק שדה נולד בלובלין שבפולין. לחם בצבא הרוסי בזמן מלחמת העולם הראשונה, זכה לעיטור על אומץ ליבו וקודם עד לרמת מפקד פלוגה.

בשנת 1917 פגש יצחק שדה את יוסף טרומפלדור. הוא הושפע רבות מדעותיו ומיסודות ארגון "החלוץ". לאחר המלחמה החל ללמוד באוניברסיטת סימפורפול שבקרים. ב-1920 נהרג טרומפלדור בתל חי, ויצחק שדה החליט לעזוב את לימודיו ולעלות לארץ ישראל.

בארץ חבר להקים את "גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור". על אף שעמד בראשו, לא יכל למנוע את פירוקו עקב חילוקי הדעות והקשיים שהתעוררו בחיי הקומונה. הוא הצטרף להגנה ופיקד, בשנת 1921, על קורס המפקדים הראשון של הארגון שנערך בכפר גלעדי.לאחר שגדוד העבודה התפרק בשנת 1926, בגלל ויכוחים אידיאולוגיים על האפשרות למזג ציונות וסוציאליזם עבד שדה זמן מה בתחנת החשמל של פנחס רוטנברג בנהריים ובמחצבות בעתלית. הוא היה בעל כושר גופני גבוה והיה מהמייסדים של אגודת הספורט "הפועל", במסגרת הסתדרות העובדים.

ב-1936 עם תחילת הפרעות, הצטרף שדה לארגון "ההגנה". בשנים 1936-1938 התגלה כמפקד בולט ויחודי ברמתו. הוא הנהיג את טקטיקת ההגנה של הארגון, שדגלה בהתקפת הפורעים הערביים בשטח פעולתם - "היציאה אל מחוץ לגדר", כך מנע מהם להגיע לגדרות היישובים. הוא הקים את "הנודדת" בקרית ענבים, פיקד על פלוגות השדה (הפו"ש) ועל הפלוגות המיוחדות (פו"ם) שיצאו לפעילויות אלו. מאוחר יותר נעשו פלוגות אלו לפלוגות המחץ, הפלמ"ח.

בעת מלחמת העולם השנייה בשנת 1941 נוסד הפלמ"ח ושדה נהיה למפקדו. בשנת 1945 קודם לתפקיד מפקד ארגון ההגנה כולו, והיה מתאם הפעולות נגד הבריטים של תנועת המרי העברי לה חברו האצ"ל והלח"י. אולם בשנת 1947 הורחק מההנהגה בשל הסתייגותו מהקו הפשרני מדי לטעמו שנקטה ההנהגה הציונית ביחס לבריטים.

בעת הקמת צה"ל קיבל דרגת אלוף, ובמלחמת העצמאות יזם את הקמת חטיבת השריון הראשונה של צה"ל - חטיבה 8, ופיקד עליה. החטיבה לקחה חלק חשוב ב"מבצע דני" בו נכבשו לוד ורמלה. בסוף שנת 1948 שרת בגזרה הדרומית תחת פיקודו של יגאל אלון, שהיה חניכו בפלמ"ח. הוא ניהל את "מבצע יואב" לכיבוש משטרת עיראק סווידאן ונטל חלק ב מבצע אסף וב"מבצע חורב". בסוף מלחמת העצמאות וביסוס צה"ל כצבא היחיד של מדינת ישראל, פרש יצחק שדה מהשירות הצבאי.

זאב שיף ואיתן הבר כותבים ב"לקסיקון לביטחון ישראל" עליו:

"שדה לא היה רק איש צבא. הוא היה ציוני, הומאניסט וסוציאליסט; רגישותו ועירנותו המוסרית והפוליטית ניכרו עוד בימיו בגדוד העבודה, והיה אפשר להבחין בהן לאורך כל דרכו הצבאית. הוא שטבע את מטבע הלשון של 'טוהר הנשק'; הוא שנה באוזני חניכיו: 'אהוב את הרובה ושנא את המלחמה'. הוא דבק ברעיונותיו הפוליטיים הסוציאליסטיים עד כדי כך, שנדחק הצדה ערב מלחמת העצמאות וסולק לאחריה".

בנוסף להיותו איש צבא ומצביא דגול, עסק אחר פרישתו באומנות. הוא כתב סיפורים קצרים, מאמרים ומחזות, העלה את זיכרונותיו על הכתב. בין כתביו: "מסביב למדורה" (1946), "הפנקס הפתוח" (1952).

יצחק שדה נפטר ב-21 באוגוסט 1952 ונקבר בקיבוץ גבעת ברנר.

המשורר חיים גורי, גם הוא מיוצאי הפלמ"ח, כתב עליו את השיר "בלדה ליצחק שדה" ("חבר בגדוד העבודה") אשר ביצעה להקת הנח"ל ללחן של יאיר רוזנבלום.

על שמו קרוי ברמת גן רחוב "אלוף שדה". הקיבוצים משאבי שדה וניר יצחק בנגב. מושב שדה יצחק בשרון.

[עריכה] קישורים חיצוניים

סיפור חייו של יצחק שדה באתר "לחיות את ההיסטוריה".

שפות אחרות