דוד ילין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד ילין (1864 - 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית.
ילין נולד בשנת 1864 בירושלים למשפחה ירושלמית ידועה. הוא למד בישיבת עץ חיים. בשנת 1882 היה ילין התלמיד האשכנזי הראשון בבית הספר כל ישראל חברים.
בשנת 1890 יסד, יחד עם אליעזר בן יהודה, את ועד הלשון העברית (שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית). בן יהודה נבחר כנשיא הוועד, והחברים בו היו ילין, הרב חיים הירשנזון, זאב יעבץ, אברהם משה לונץ, הרב יעקב מאיר (לימים הראשון לציון) ויחיאל מיכל פינס. הוועד פעל במשך כשנה והתפרק, ונוסד מחדש בשנת 1904 על ידי המורים העבריים, שעמדו בפני קשיים גדולים בשימוש בשפה העברית לצורך הוראה. ילין עמד בראשו כנשיא שני עד מותו.
בשנת 1914, על רקע מלחמת השפות בטכניון שהסעירה את היישוב, פרש מבית המדרש למורים שהיה שייך לחברת "עזרה" ומנהליו התעקשו שהלימודים בו יתנהלו בגרמנית, וייסד את "בית המדרש למורים העברי", הוא הסמינר למורים שבשכונת בית הכרם (היום מכללת דוד ילין).
בשנים 1920 - 1928 כיהן כנשיא אספת הנבחרים וראש הוועד הלאומי. בשנת 1936 נתמנה לפרופסור לספרות באוניברסיטה העברית. ילין כתב ספרים בחקר הלשון, היסטוריה וספרות ימי הביניים.
אשתו איטה הייתה בתו של יחיאל מיכל פינס. בנו ד"ר אבינועם ילין נרצח ב-1937 במהלך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. בן נוסף, אליעזר ילין, היה מהנדס, אדריכל ואיש ציבור. בן אחר, אביעזר ילין, היה מזכ"ל הסתדרות המורים וממייסדי אגודת הספורט מכבי.
דוד ילין הלך לעולמו בשנת 1941. על שמו נקראת המכללה לחינוך שהקים, בית ספר יסודי בשכונת הדר יוסף בתל אביב, בית ספר יסודי בשכונת מרכז הכרמל בחיפה,ורחובות ברחבי הארץ.

