מרקוס קלינגברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרקוס קלינגברג (נולד ב-1918), חוקר במכון למחקר ביולוגי בישראל שריגל למען ברית המועצות.

מרקוס קלינגברג נולד ב-1918 למשפחה חרדית בורשה. מלחמת העולם השניה קטעה את לימודי הרפואה שלו, אך הוא הצליח להימלט לשטחי ברית המועצות והמשיך בלימודיו באוניברסיטת מינסק. אחר כך התקדם בשירות הצבא האדום.

עם קום המדינה עלה לארץ ובשנות החמישים גויס לעבודה במכון למחקר ביולוגי בנס ציונה. הוא מילא שם תפקידים בכירים ולמעשה נחשף לכל המידע שהצטבר בנושאים ביולוגיים. גם במישור האקדמי הצליח להגיע לפרסום וליוקרה.

במשך שנים הגיעו לשב"כ שמועות על היותו סוכן סובייטי, אך תחקורים ובדיקות פוליגרף שנערכו לו לא העלו דבר.

רק ב-1983 נערכה בדיקה מחודשת והוחלט לעצור את קלינגברג. לו נאמר שעליו לצאת למסע חשאי למלזיה. במקום זאת, הוא מצא עצמו בדירת מסתור כשמופעל עליו לחץ נפשי כבד ביותר להודות. בין השאר עשו החוקרים שימוש ברגשי האשמה שלו על שבשואה הותיר מאחוריו את משפחתו שנספתה.

כשנשבר קלינגברג לבסוף התברר שמ-1957 ועד 1975 העביר לסובייטים כמות עצומה של מידע על הפעילות במכון בתחומים הכימיים והביולוגיים. מצבה של ישראל במישורים אלו היה גלוי לחלוטין לפני ברית המועצות, ולא ברור כמה מהמידע הועבר לידידותיה הערביות.

קלינגברג אמר שלא הסכים לקחת כסף מן הרוסים ופעילותו הייתה מונעת ממטרות אידיאולוגיות: הכרת תודה לברית המועצות שהצילה אותו מידי הנאצים, ורצון לשמור על האיזון בין הגושים במלחמה הקרה. טענה נוספת שלו, שאחר כך חזר בו ממנה, הייתה שללא שיתוף פעולה לא היה מקבל אישור שסיים את לימודי הרפואה שלו, שכן באמת חסרה לו שנה להשלמת התואר.

קלינגברג נידון לעשרים שנות מאסר. רק לאחר שריצה עשר שנות מאסר פורסמו בעיתונות פרטים על הפרשה. עד אז שרר מיסתורין סביב קלינגברג, וידיעות מעורפלות על היעלמותו פורסמו בעיתונות מדי פעם. אחרי חמש עשרה שנות מאסר ומאבק מתוקשר, הוא שוחרר לביתו בתנאים מגבילים, על אף התנגדותו של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), יחיאל חורב, ובהשתדלות מי שהיה ראש השב"כ, יעקב פרי.

על פי יוסי מלמן ואיתן הבר בספרם "המרגלים":

"...מעטים היו כמותו בתולדות מעשי הריגול בהיסטוריה המודרנית. מכל הבחינות, הצלחתו של קלינגברג היא מן ההישגים הגדולים ביותר של שירותי המודיעין של ברית המועצות והכישלון הגדול ביותר של שירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל. לא היה כמותו".

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • יוסי מלמן ואיתן הבר, המרגלים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות