גרגוריו אלגרי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרגוריו אלגרי (1582 - 1652), מלחין איטלקי. מלחין בארוקי שנודע בעיקר בזכות המיזררה המפורסמת שכתב.
[עריכה] חייו האישיים
אלגרי נולד בשנת 1582 בעיר רומא. את הקריירה המוסיקלית שלו החל בגיל תשע כשהיה נער מקהלה בעיר הולדתו, ובהיותו בן ארבע - עשרה עבר להיות זמר טנור בכנסיית סן לואיג'י די פרנצ'זי באותה העיר למשך שמונה שנים. הוא למד אצל ג'ובאני נניני הלחנה, ובמהלך לימודיו הכיר את היצירות של פלסטרינה והושפע מהן. כשהיה בן 25 עבד כזמר ומלחין בפרמו ובטיבולי מאוחר יותר. לבסוף הגיע לדרגת מאסטרו די קפלה בסנטו ספיריטו ברומא. כשהיה בן 48 הצטרף למקהלה האפיפיורית של אורבן השמיני, וכתב להם גם יצירות (וביניהם גם המיזררה המפורסמת).
[עריכה] יצירתו
המיזררה שכתב אלגרי ("חנני אלוהים", תהילים נ"א) בנויה למעשה כמנגינה פשוטה על אקורד אחד שנועדה לשתי מקהלות - מקהלה של חמישה קולות, ומקהלה של ארבעה קולות. המקהלה הראשונה שרה את המנגינה ואילו המקהלה השנייה מוסיפה יסודות אחרים כמו הגעה לדו הגבוה של הסופרן. יסוד זה מראה את השמיימיות והאלוהיות של היצירה. המיזררה היא אחת היצירות הדתיות החשובות ביותר בעולם הנוצרי: מצד אחד, המיזררה תפסה מקום קבוע וחשוב בטקס של "השבוע הקדוש". מצד שני, היו קיימים רק שלושה עותקים של היצירה, וההעתקה נאסרה. וולפגנג אמדיאוס מוצרט שמע את היצירה כשביקר ברומא עם אביו, ליאופולד מוצרט, והעתיק את הפרטיטורה המלאה של היצירה מהזיכרון. הוא היה אז בן ארבע עשרה.
אלגרי פירסם גם מיסות רבות, שגם להן יש מקום משלהן במוסיקה הדתית, וכן סימפוניה בסול מאז'ור.

