הלשכה המרכזית להגירת יהודים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתקופת השואה הלשכה המרכזית להגירת יהודים היתה מוסד שיועד לעסוק בגירושם של יהודי אוסטריה ולאחר מכן גם של יהודי הפרוטקטורט (שטח חסות). הלשכה נוסדה בוינה באוגוסט 1938 ובראשה הוצב אדולף אייכמן, שניהל שיטת גירוש שהועתקה לאחר־מכן גם לשטחי פולין הכבושה - ריכוז היהודים בעיר גדולה, הגדרת מכסות ברורות של גירוש יהודים והטלת התשלומים על האמידים שבקהילה, תוך סילוק ביורוקרטיה.
לאחר כיבוש פראג, הועמד אייכמן בראש "מרכז הרייך להגירת יהודים" וניהל את שתי הלשכות הללו. לאחר כיבוש פולין הטיל היידריך על אייכמן את הטיפול בפינוי המרחב המזרחי בפולין.
ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

