אמיל אדולף פון בהרינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמיל אדולף פון בהרינג
הגדל
אמיל אדולף פון בהרינג

אמיל אדולף פון בהרינג (Emil Adolf von Behring) ‏ (15 במרץ 185431 במרץ 1917), פיזיולוג גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1901 על פיתוח טיפול אנטי-רעלן נגד דיפתריה וחיסון נגד טטנוס.

[עריכה] תולדות חייו

בהרינג היה בן מנישואיו השניים של אביו, מורה בית ספר, שלו היו 13 ילדים. כיוון שהוריו לא יכלו לממן את לימודיו, בהרינג למד רפואה בין השנים 18741878 במכללה הרפואית הצבאית בברלין והתחייב לשרות צבאי תמורת לימודים אלה [1]. הוא שירת כרופא צבאי. בשנת 1888 החל לעבוד במכון להיגיינה בברלין, תחת הנהלתו של רוברט קוך. בשנת 1894 התמנה לפרופסור להיגיינה באוניברסיטת הלה (Halle). בשנת 1895 עבר ללמד כפרופסור להיגיינה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מרבורג, שם עבד לשארית חייו. לאחר שנת 1901 התדרדר מצב בריאותו של בהרינג והוא התמקד במחקר בשחפת והפסיק להרצות.

בהרינג גילה את האנטי-רעלן של הדיפתריה ופיתח שיטות מחקר חדשות לחקר החיסון. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה בשנת 1901 על פיתוח הטיפול בנסיוב נגד דיפתריה (מחקר שביצע יחד עם אמיל רו) וחיסון נגד הטטנוס. מחלת הדיפתריה היוותה בעיה רפואית קשה באירופה במאה התשע-עשרה והיכתה בעיקר בילדים. טטנוס היה הגורם העיקרי למוות במלחמות וגרם למותם של פצועים רבים.

בנימוקי הפרס נאמר כי הפרס מוענק לבהרינג "על עבודתו בתחום הטיפול באנטי-רעלן, במיוחד נגד דיפתריה, שבאמצעותו הוא פרץ דרך חדשה בתחום מדע הרפואה וכך שם בידו של הרופא כלי נשק מנצח נגד חולי ומוות."

בהרינג נפטר במרבורג ב-31 במרץ, 1917. החברה הגדולה בעולם לייצור מכשירי מעבדה רפואיים וציוד איבחוני אחר, נקראת על שמו של בהרינג, Dade Behring' ותחילתה בחברה שייסד בהרינג בעיר מרבורג, לאחר זכייתו בפרס נובל. אוניברסיטת מרבורג מעניקה עד היום פרס על שמו.

[עריכה] קישורים חיצוניים