חלופות לניסויים בבעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חלופות לניסויים בבעלי חיים הוא שם כולל לשיטות מחקר אשר אינן כוללות שימוש בבעלי חיים. פיתוח שיטות מחקר חלופיות לשימוש בבעלי חיים במחקר ביו רפואי הוא תחום אינטרדיסציפלינרי מתקדם, שמתפתח מאוד עם ההתקדמות המואצת של הטכנולוגיה בשנים האחרונות. התחום כולל שילוב של ביואינפורמטיקה ומודלים ממוחשבים, מחקר אפידמיולוגי, מחקר קליני, ביולוגיה מולקולרית וביוכימיה, סימולציות ממוחשבות, רובוטים משוכללים, שימוש במכשירי דימות מתקדמים ואמצעים נוספים.

בעשורים האחרונים היו ניסויים בבעלי חיים לסוגייה שנויה במחלוקת. רבים מתנגדים לגרימת סבל לבעלי חיים למטרות מחקר או דורשים לצמצם סבל זה. כמו כן, הולכת וגוברת בעולם המדעי המחלוקת לגבי יעילותה המדעית של מתודת הניסויים בבעלי חיים כשיטה אמינה ובטוחה לפיתוח תרופות עבור האדם, וגוברת ההכרה כי יש צורך בשיטות חלופיות.

השיטות העיקריות המשמשות חלופה לניסויים בבעלי חיים הן:

  • מחקר קליני בבני-אדם
  • שיטות מחקר in vitro (בתאים מבודדים), הכוללות עבודה עם תרביות תאים, רקמות ואיברים
  • שיטות מחקר in silico, המבוססות על-מחשב: סימולציות ומודלים מתמטיים ממוחשבים
  • מחקר אפידמיולוגי
  • חלופת המידע
  • שימוש ביצורים בעלי חישה מוגבלת

תוכן עניינים

[עריכה] התפתחות העיקרון של חלופות לניסויים

ב- 1959 שני חוקרים בריטיים, ויליאם ראסל, זואולוג, ורקס ברץ', מיקרוביולוג, פירסמו ספר שנחשב לקלאסיקה בתחום בשם "עקרונות לשיטות ניסוי הומניות", ובו הגדירו שלושה עקרונות עיקריים, שאמורים להנחות את אופן השימוש בבעלי חיים בניסויים, אשר מכונים מאז ועד היום שלושת ה- The three R's) R’s). על פי עקרונות אלה, חלופה מוגדרת ככל אמצעי שיכול: להחליף לחלוטין את השימוש בבעלי חיים בניסויים (Replacement); להפחית את מספר בעלי החיים הנדרשים בניסוי (Reduction); למזער את כמות הסבל והעקה הנגרמים לבעלי החיים עקב ביצוע הניסוי (Refinement);.

בספרם קוראים החוקרים להימנע בכלל מן השימוש בבעלי חיים לניסויים, ואם מטרת המחקר אינה מאפשרת זאת- להשתמש במספר קטן של בעלי חיים, או בבעלי חיים הנחשבים מפותחים פחות על פי מיקומם בסולם הפילוגנטי. (לדוגמה, חסרי חוליות במקום חולייתנים). במהלך שנות ה- 90, עמותות להגנת בעלי חיים עדכנו את העקרונות הללו וכינו אותם מחדש עקרון ה- R הבודד, שפירושו החלפה בלבד.

חלופות ההמרה, ההפחתה והעידון מוסדו בחוקים שנחקקו באנגליה ובארצות הברית, הקובעים כי בכל מחקר בו מתוכנן שימוש בבעלי חיים חובה לבחון את מטרות המחקר לאור העקרונות הללו. האישור לניסויים ניתן בדרך כלל על ידי ועדות אתיות, אשר קובעות את התקנות לביצוע הניסויים ואחראיות לאכיפתם.

עם השנים קמו בעולם המערבי גופים אחדים שמטרתם לעודד ולתמוך כלכלית בפיתוח חלופות לבעלי חיים לצרכי מחקר. בארצות הברית ובאירופה מעוגן השימוש בחלופות בחוקים, הקובעים כי בכל מחקר שבו מתוכנן שימוש בבעלי חיים, יש לבדוק אם מטרות המחקר מצדיקות שימוש בחיות הן מדעית והן מוסרית. בישראל, סעיף 9 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994 קובע כי "לא יינתן היתר לעריכת ניסויים בבעל חיים אם ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות." בחוק נקבעו כללים שנועדו להפחית את סבלם של בעלי החיים המשמשים בניסויים. המועצה לניסויים בבעלי חיים, אשר קמה מתוקף החוק, אמורה לפקח על אכיפת ההוראות הקבועות בו.

[עריכה] חלופת הצמצום (Reduction)

חלופות צמצום הן שיטות לשימוש במספר המינימלי האפשרי בבעלי חיים במחקר, כולל ניצול בעלי החיים בניסוי גם למחקרים אחרים, באופן שבו המספר הכולל של בעלי החיים המשמשים במחקרים השונים צומצם. אחת הסיבות לשימוש מופרז בבעלי חיים בניסויים היא חוסר ידע מקצועי בתכנון מערך ניסוי וחוסר במיומנויות סטטיסטיות בקרב חוקרים, הגורמים לתכנון לקוי של המחקר ולניתוח מוטעה של תוצאותיו. על כן, ישנה חשיבות רבה להכשרה נאותה של החוקרים בתחום זה או לצירוף מומחה לנושא לצוות המחקר. במסגרת חלופת הצמצום נהוג גם לערוך מחקר מקדים (pilot study) שמטרתו לבדוק את הניסוי על מספר מצומצם מאוד של בעלי החיים במטרה להעריך את סיכויי ההצלחה שלו בטרם ביצועו בהיקף רחב.

[עריכה] חלופת העידון (Refinement)

חלופת העידון עוסקת באמצעים למזעור הסבל והכאב הנגרמים לבעל החיים עקב הניסוי. גורמי הסבל הפוטנציאליים הם פיזיים, נפשיים וסביבתיים. ניתן למזער את הסבל על ידי שיפור תנאי האחזקה של בעל החיים, שימוש מתמיד בחומרי הרדמה, הרגעה, אלחוש ושיכוך כאבים, טיפול וטרינרי נאות, שימוש באמצעי העשרה סביבתיים והוספת גירויים מעולמה הטבעי של החיה, החזקת בעלי החיים ביחד עד כמה שניתן ולא בתנאי בידוד ואמצעים נוספים. מאחר והידע הקיים על הערכת מידת הסבל והכאב של בעלי החיים הוא מצומצמם ואינו מספק, יש הממליצים לאמץ את ההנחה כי אותם גורמי סבל ודחק בבני אדם מובילים לתוצאות דומות בבעלי חיים.

[עריכה] חלופת ההמרה (Replacement)

חלופה זו כוללת מגוון שיטות שבאמצעותן ניתן לבטל לחלוטין את השימוש בבעלי חיים בניסויים. ככלל, ניסוי שאינו כולל שימוש בבעל חיים שלם נחשב לחלופת המרה. באמצעי המחקר הללו נכללות השיטות הבאות:

  • מחקר קליני בבני-אדם
  • שיטות מחקר in vitro, הכוללות עבודה עם תרביות אברים, תאים ורקמות.
  • שיטות מחקר in silico, המבוססות על-מחשב, וכוללות סימולציות ומודלים מתמטיים ממוחשבים.
  • מחקר אפידמיולוגי
  • חלופת המידע
  • שימוש ביצורים בעלי חישה מוגבלת.


[עריכה] מחקר קליני

מחקר קליני מבוסס על תצפיות ומבדקים בבני-אדם, והוא תחום המחקר החשוב והרלוונטי ביותר במחקר הביו-רפואי. ניסויים קליניים בבני אדם מהווים שלב הכרחי ואחרון בתהליך האישור של תרופות, ולשם כך משתמשים במתנדבים, בהיקפים שהולכים וגדלים בשנים האחרונות עקב המודעות הגוברת לנושא. באמצעות מחקר קליני ניתן להשיג כמעט באופן בלעדי את המטרות הבאות:

  • הבנת מנגנונים של התפתחות מחלות והשפעות של תרופות וחומרים אחרים על הגוף האנושי השלם.
  • זיהוי ואיבחון ממשי של תופעות לוואי של תרופות.
  • אימות וכימות יכולת טיפולית של תרופות. לדוגמה, לאחרונה התגלה כי "אריצפט", התרופה הנפוצה בעולם לאלצהיימר, לא יעילה נגד המחלה ואף גורמת למוות. במחקר בבעלי חיים התופעות הללו לא נתגלו, אלא רק במחקר קליני רחב ומקיף.
  • מציאת תופעות מיטיבות לא צפויות. באופן זה נתגלה, שתרופה המיועדת לטפל בתופעה מסוימת יעילה לטיפול בתופעה אחרת לגמרי. למשל, תרופות מסוימות נגד כאב-ראש נתגלו כמועילות לטיפול במחלות לב, ותרופות מסוימות נגד סרטן נמצאו יעילות נגד איידס (למשל קוקטייל AZT). כמו כן, נתגלה הקשר בין צריכת חלבון הדגניים גלוטן למחלה אצל חולי צליאק, בין מוטציות מסוימות לבין מחלות כגון תסמונת דאון וקשרים נוספים. רק באמצעות מעקב קליני אחרי חולים אפשר לגלות ולאמת תופעות כאלה.
  • איתור ארוך טווח של תופעות לוואי נדירות: תופעות מסוימות מתרחשות בתדירות של אחד ל- 1,000 בבני אדם או בתדירות נמוכה אף יותר. מעקב קליני רציני ורחב היקף היא הדרך היחידה המהימנה האפשרית לאיתור התופעות הללו.

מחקר קליני מאפשר קידום ישיר של הידע הרפואי, בצורה רלוונטית וישימה לחלוטין, מכיוון שהוא מונע את הצורך להשליך נתונים שהתקבלו במבדקים בבעלי חיים על בני אדם, שאמינותם מוטלת בספק פעמים רבות. מחקר קליני ישיר בבני-אדם, הנערך בצורה לא-פולשנית ולא-פוגענית, ניתן לביצוע בהזדמנויות רבות ומניב ידע רלבנטי ומדוייק באופן מקסימלי.

אלפי חומרים ותרופות נבדקו בבעלי חיים והניבו תוצאות מסוימות שנחשבו בטעות כבעלות השפעה דומה באדם, אולם במחקר קליני התגלו כבעלי השפעה שונה לחלוטין על בני אדם. דוגמאות: ארסן, יסוד רעיל ומסרטן בבני-אדם, אינו מסרטן בארנבות. כלורמפניקול, אנטיביוטיקה בטוחה לחלוטין בפרות ובכלבים, גורמת לאנמיה אפלסטית ועלולה להרוג בני-אדם. קורטיזון, הורמון מסרטן הגורם למומים מולדים במכרסמים, בטוח, לפחות מהבחינות הללו, בבני-אדם. פלואוריד, מסרטן בחולדות. סטריכנין, רעיל מאוד לבני-אדם, בטוח בכבשים. פניצילין והאנטיביוטיקות המבוססות עליו, קטלני לשרקנים ואוגרים ואינו -יעיל בארנבות, יעיל ובטוח בבני-אדם.

למרות התוצאות הטובות שמניב המחקר הקליני, הענף נתון במשבר תקציב קשה מאוד, עקב הקצאה לא נכונה של משאבי המחקר. לפי ההערכות, מחקר בבעלי חיים מקבל מעל 70% מהתקציבים, ומחקר שניתן לכנותו "מבוסס אדם", הכולל לא רק מחקר קליני, אלא גם מחקר עם תאים אנושיים in vitro, זוכה בפחות מ- 7.5% מהתקציבים.

[עריכה] שיטות מחקר in vitro

שיטות מחקר in vitro כוללות עבודה עם תאים ורקמות, המופרדים לתאים בודדים. תאים אלה מוחזקים חיים בנוזל או במצע מזין. היתרון בשיטה זו הוא שניתן להשתמש בתאים מבני אדם, מה שמאפשר להימנע מבעיות שמקורן בהבדלים בין בעלי חיים ובני אדם. מקור התאים האנושיים עשוי להיות שיליות שנזרקות בניתוחים, רקמות שמתקבלות בביופסיות, רקמות שהוצאו במהלך ניתוחים, רקמות מתורמים ורקמות מגופות.

עם זאת, מדובר על פי רוב בחלופה לא מושלמת לשימוש בבעלי חיים, כי פעמים רבות השימוש בה מחייב את המתת בעל החיים שממנו נלקחים התאים, הרקמות או האברים.

מערכות in vitro יעילות במיוחד במחקרים בהם נבדקים מנגנונים של תהליכים שונים, שלצורך הבנתם חיוני להימנע מהשפעות חיצוניות, כגון השפעות הורמונליות. בהתאם לכך, תרבית של רקמה מסוימת אינה מהווה מודל מושלם לתהליך שמתחולל בגוף שלם, אך היא משמשת ככלי יעיל וחשוב לצרכים מחקריים רבים, החל ממחקר בסיסי וכלה בבדיקות רעילות של חומרים.

המכון הלאומי לחקר הסרטן בארצות הברית מצהיר כי הוא משתמש בצורה כמעט בלעדית בתרביות רקמה לסינון ראשוני של חומרי אנטי-סרטניים, ובכירים במכון טוענים שזו שיטה עדיפה ויעילה בהרבה ממחקר בבעלי חיים. כיום ישנה נגישות רבה לרקמות כמעט מכל סוג שהוא, ובין היתר ניתן לרכוש אותם מחברות מסחריות, שמגדלות ומוכרות אותם למוסדות מחקר. קיימות מספר שיטות למחקר in vitro ולכל אחת שימושים שונים.

תרביות של שורות תאים (cultures cell lines) מכילות תאים סרטניים שנלקחו מגידולים בבני אדם או בבעלי חיים, אשר גדלים ללא הפסקה עשרות שנים, ולפיכך מספקים מאגר בלתי-נדלה (בהמצא חומרי מזון) של תאים למחקר. בשיטה זו התאים עוברים התמרה שמבטלת את רגישותם לתהליכי הבקרה שתאים רגילים נתונים להם, ואשר גורמים להגבלת מספר החלוקות האפשרי של כל תא. זמינותם של שורות תאים למחקר, קלות אחזקתם וחסכוניות השיטה הפכה אותה למוכרת ורווחת במחקר הביו-רפואי.

סוללת מבדק רב-רקמתית ו- microarray של רקמות אלו הם מבדקים הבנויים על פלטות, המכילות סדרה גדולה של רקמות מאברי גוף שונים בכל אחת מהבארות שבפלטה. בשיטה זו ניתן לבדוק השפעה של חומר מסוים על סוגים שונים של רקמות בגוף, את רעילות החומר כולל באופן ספיציפי באילו אברים ורקמות היא מתבטאת, ולהעריך בצורה די מדויקת את המינון שממנו הוא מתחיל להיות רעיל לרקמה כזו או אחרת.

תרבית עור רב-שכבתית היא תרבית מתוחכמת המורכבת ממספר סוגי רקמות, ואשר מחקה את מבנהו של עור אנושי אמיתי. חברות קוסמטיקה ותרופות רבות משתמשות בתרביות כאלה כחלופה למבדקים בארנבות, שנועדו לבדוק האם חומר מסוים גורם נזק לעור.

תרביות רקמה (tissue cultures) –בתרבית זו נשמר המבנה המקורי של הרקמה כולל יחסי הגומלין שבין תאיה. באמצעות התרבית ניתן לחקור השפעות תרופות וסמים, למשל בתרביות רקמה של כבד וכליה.

תרביות אברים (organ cultures) מאפשרות לחקור יחסי–גומלין בין תאיים מורכבים, ומשמשות בניסויים פרמקולוגיים רבים.

ארגונים רגולטוריים באירופה וארצות הברית מעודדים בשנים האחרונות הפחתה או החלפה מלאה של בעלי חיים ומוצרים המכילים רכיבים מבעלי חיים בתהליכי ייצור ביולוגיים. אחת הדוגמאות הנפוצות הן שימוש במצעי גידול על בסיס דם מעגלים או עוברי תרנגולות לצורך גידול תאים בתרביות רקמה. קבוצת מחקר בראשות טרזה קרדוסו מברזיל, הראתה כי ניתן לגדל תאים בתרבית, על בסיס מצע ללא סרוּם או חלבונים מבעלי חיים. התאים גדלו בצורה תקינה ואף ניתן היה להדביק אותם בוירוס דלקת הסימפונות (IBV) ולגדל כמויות גדולות של הוירוס בתאים אלה.

[עריכה] שיטות מחקר מבוססות מחשב- in silico

שיטות מבוססות מחשב מתוחכמות הולכות ותופסות תאוצה כאמצעי חשוב לחיזוי השפעה של חומרים שונים על גוף אנושי חי ושלם. במערכות מסוג זה, המכונות מבדקי "in silico", נערך שימוש במודלים ממוחשבים של קולטנים - מולקולות חלבון מורכבות המשחקות תפקיד מפתח במטאבוליזם של תרופות ושל התגובות הנערכות בהשפעתן, על מנת לנסות לנבא את השפעותיהם של חומרים אלו על הגוף, לאחר חילוף חומרים.

QSAR - שיטה לחיזוי רעילות של תרופות: אחת השיטות המבטיחות ביותר כאמצעי לחיזוי רעילות של תרופות נקראת יחסי מבנה-פעילות מדידים (QSAR) ,והיא פותחה לאחרונה על ידי קבוצת מחקר מבזל, שווייץ. השיטה חוקרת את הקשר בין מבנה של מולקולות ביולוגיות לבין הפעילות שלהם, מתוך הנחה (שמבוססת על התאוריות הכימיות הקיימות), שהקשר קיים והדוק. מערכת המבדק QSAR מדמה תגובות של חומרים שונים עם קולטני אציל הידרוקרבון, אנדרוגן ואסטרוגן לבדיקת הפרעה למערכת ההורמונלית, ציטוֹכרוֹם P450 3A4 (מהקולטנים החשובים ביותר בהתמרות מטאבוליות של תרופות) וקולטן התירוֹאיד. החוקרים בדקו 430 חומרים ומצאו התאמה גבוהה בין התוצאות שניבא המודל לתוצאות האמיתיות שהתקבלו ותועדו במערכת חיה. בעקבות התוצאות המעודדות הקימה הקבוצה את 'מעבדת האינטרנט לזיהוי ממוחשב של תופעות לוואי הנגרמות על-ידי תרופות וכימיקלים'. כדי לפתח את המערכת הלאה, הקבוצה מוכנה להציע את שירותי הבדיקה של המעבדה הממוחשבת בחינם למוסדות אקדמיים וארגונים ללא מטרת רווח.

ניתן לצמצם בצורה משמעותית את השימוש בבעלי חיים באמצעות מערכת זו. לדוגמה, ניתן לבדוק באמצעותה את השפעתם של חומרים חדשים שמשערים כי יש להם השפעה טיפולית, עוד לפני שמתחיל הייצור הממשי שלהם. כך ניתן למנוע ייצור של חומרים מסוכנים מבלי לנסות אותם על בעלי חיים. בבדיקות שנערכו למערכת עד כה היא נמצאה בטוחה לגמרי, כאשר אחת האינדיקציות לאמינותה היא העובדה שלא ייצרה תשובות חיוביות שקריות (false-positive), שהן השגיאות המסוכנות שמערכת מסוג זה יכולה לייצר, כלומר היא לא התריעה על חומר מסוכן בטעות כעל בטוח.

חשיבותן של מערכות מסוג זה זכתה לאחרונה לאישור והכרה מצד הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD) ושל הסוכנות להגנה סביבתית בדנמרק.

אחד השימושים שעבורם ניתן ליישם כבר היום מערכות QSAR, הוא סינון ראשוני, או טרום-ראשוני, של תרופות. על פי הסינון, חומרים שהמודל ינבא להם רעילות בסבירות גבוהה לא ימשיכו להבדק ובכך יחסכו משאבים רבים.


שיטות ביואינפורמטיות בחקר ביוכימיה של התא: שיטות המאפשרות לדמות תגובות ביוכימיות, ולהבין מתוכן את הקשר בין מבנים ביוכימיים לפעילות מולקולרית, לקצב תגובה ולתכונות נוספות כגון אפיניות (חוזק הקשר) וספציפיות בין מולקולות. שיטות אלה מלמדות כיצד תגובות או אינטראקציות בין מולקולות גורמות לזירוז, עיכוב או שינוי תכונות של אנזימים, כיצד מתרחש קישור בין חלבונים לדנ"א וכך הלאה. הדבר נעשה על ידי חישוב התהליכים הכימיים והפיזיקליים המתרחשים במצבים הנבדקים, בהתבסס על הכללים והחוקים הידועים בכימיה ופיזיקה ויישומם עבור כל אחד מהמצבים באמצעות המערכת הממוחשבת. באמצעות שיטות אלה לדוגמה פותחו מעכבי הפרוטאזות המשמשים כמרכיב בטיפול במחלת האיידס. מעכבים אלה סונתזו הודות לשימוש בתכניות מחשב חזקות לניתוח מבנה האנזים הנגיפי ולחיזוי סוגי המולקולות שעלולות לעכבו.

[עריכה] אפידמיולוגיה

אפידמיולוגיה היא ענף ברפואה ובביולוגיה העוסק בחקר המחלות ברמת האוכלוסייה. שיטת מחקר זו מאפשרת לתאר מגמות שונות בהתפתחותן והתפשטותן של מחלות בקרב אוכלוסיות ותת-אוכלוסיות מוגדרות של בני אדם, ולעמוד על הגורמים להן. באמצעותה ניתן ללמוד על הקשר בין גורמים מסוימים, סביבתיים, תזונתיים, גנטים לבין מחלות. מחקר אפידמיולוגי הוא מורכב ומערב סטטיסטיקה ברמה גבוהה מאוד. בדרך כלל הוא מבוסס על בדיקות סביבתיות, גופניות וגנטיות של המשתתפים ומילוי שאלונים, בהם שואלים את הנבדקים על אורח חייהם כולל הרגלי התנהגות, תזונה ודפוסים נוספים שעשויים ללמד על הקשר למחלות.

באמצעות שיטת מחקר זו התגלו גורמים רבים למחלות, כולל אחת התגליות החשובות של המאה העשרים- הקשר החיובי בין עישון סיגריות לסרטן הריאות, שגילויו לימד על הדרכים למניעת המחלה. ניסויים בבעלי חיים, שכללו בין היתר עישון כפוי של עשן סיגריות, לא הראו מעולם קשר דומה. קשרים נוספים שהתגלו בשיטה זו: הקשר בין ערכים גבוהים של כולסטרול בדם לבין מחלת טרשת העורקים; הקשר בין דיאטה עתירת קלוריות למחלת סוכרת סוג 2; הקשר בין אנמיה חרמשית לבין המוטציה הגנטית שגורמת לה, הדרך בה מועבר נגיף האיידס והאופן בו ניתן למנוע את המחלה, וקשרים נוספים. אלו דוגמאות בודדות לכלי, המאפשר להבין את ההשלכות של דפוסים מסוימים של אורח-החיים והחשיפה לתנאים מסוימים, להשלכות הבריאותיות שלהם.

[עריכה] חלופת המידע

למידת המחקרים שכבר נעשו על נושא מסוים בטרם ביצוע המחקר,עריכת סקירת ספרות מקצועית מקיפה, וידיעה עדכנית של הנעשה בשטח עשויים למנוע ביצוע ושחזור מיותר של ניסויים שכבר נעשו בבעלי- חיים. כך לדוגמה, באמצעות עבודת הכנה זו נמנע ביצוע ניסויים בכלבים לבדיקת חומרי הדברה שונים. חלופה זו תתייעל ותתרחב עם שידרוגם של מאגרי המידע על ניסויים בבעלי חיים, הגדלת השקיפות והזמינות להם לחוקרים, ומודעות החוקרים לקיומם של מאגרים אלה.

[עריכה] שימוש ביצורים בעלי חישה מוגבלת

חלופה שנועדה למנוע המתת יונקים וחולייתנים נוספים, בהם נהוג היה לבצע ניסויים, ובמקומם להשתמש במיקרואורגניזמים, חסרי חוליות או בחולייתנים בשלבים הראשונים להתפתחותם העוברית. לדוגמה, ניתן להשתמש בנמטודות (תולעים נימיות) שהונדסו גנטית לנשיאת גנים מחוללי מחלות אנושיות, לזיהוי תרופות חדשות, או להשתמש בהידרה לבדיקת הטרטוגניות של חומרים שונים. בנוסף, במחקרים רבים בנושאי הריון והתפתחות עוברים משתמשים ביונקים בוגרים, אותם ניתן להחליף בעוברי מכרסמים in vitro או בתאי גזע אנושיים.

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים