נחום גלאצר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחום (נורברט) גלאצר, נכתב גם גלצר, Norbert Glatzer, היסטוריון וחוקר במדעי היהדות. נולד בלבוב, (למברג), גליציה, בשנת 1903. נפטר בארצות הברית בשנת 1990.
נחום גלאצר התחנך מילדותו בחינוך דתי, והמשיך בלימוד בישיבה בפרנקפורט, גרמניה. מהישיבה עבר לאוניברסיטה של פרנקפורט, שאת לימודיו בה סיים בשנת 1931. לאחר לימודיו עסק בהוראה כשנתיים, ובשנת 1933 עלה לארץ ישראל. לפני עלייתו היה גלאצר גם מורה פרטי של ילדיו של שלמה זלמן שוקן, ולימים היה בין ראשוני העובדים בהוצאת "שוקן" בניו יורק.
נחום גלאצר לימד בבית הספר הריאלי בחיפה ארבע שנים, עד שנת 1937. בשנת 1938 ירד לאמריקה, ולימד בכמה מוסדות ידועים. משנת 1938 עד שנת 1943 לימד בבית המדרש למדעי היהדות בעיר שיקגו. אחר כך לימד בבית המדרש העברי למורים בעיר בוסטון, עד שנת 1947. ומשנת 1948 עד שנת 1950 לימד בישיבה יוניברסיטי שבעיר ניו יורק.
משנת 1950 עד פרישתו מההוראה לימד נחום גלאצר באוינברסיטת ברנדייס. בצד הוראתו חקר פרסם וערך מחקרים רבים וחשובים בתולדות עם ישראל בעת החדשה. דבריו התפרסמו בעיתונות העברית באמריקה, כגון הדאר, בצרון, התקופה וכתבי עת אחרים. נחום גלאצר שלט היטב הן בגרמנית והן באנגלית ודבריו נדפסו בשתי הלשונות. כמו כן ידע עברית היטב ופרסם גם בעברית.
נושא מחקרו הידוע ביותר הוא חייו ומשנתו של הפילוסוף היהודי-גרמני פרנץ רוזנצוייג, וגלאצר נחשב לביוגרף הרשמי שלו. כן תרגם לאנגלית כמה מכתביו.
[עריכה] מספריו של נחום גלאצר
- קצור תולדות ישראל, מחורבן בית שני עד ירידת הגאונים 70-1040 אחרי סה"נ, בית הספר הריאלי, חיפה, 1957.
- פרנץ רוזנצוייג, חייו ומעשיו, תרגמה ש’ חן-זהבי, דביר, תל אביב, 1959.
- יום טוב ליפמן צונץ, האיש חייו ויצירתו (1794-1886), תרגם מגרמנית דב קווסטלר, מאגנס, ירושלים, 1988.
נחום גלאצר פרסם למעלה משבעים כרכים ופרסומים באנגלית, ניתן לראותם בדף שלו בקטלוג של בית הספרים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מאמרו של גלאצר ממכתביו של ש"י עגנון, נדפס בספר זכרון לשמואל בלקין, 1981.
- מאמרו של גלאצר צונץ ויוסט ויחסם למהפכה של שנת 1848, נדפס בהקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשכ"ט 1969.

