ראול קסטרו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא-מדויקים או לא-מעודכנים. |
ראול קסטרו רוז (נולד ב-3 ביוני 1931) הוא סגן נשיא קובה, והחל מיולי 2006 הנשיא בפועל של קובה, ואחיו הצעיר של נשיא קובה המכהן פידל קסטרו. ראול קסטרו משמש בתפקידי מפתח רבים במדינה, בין השאר כסגן ראש ממשלת קובה וכסגן הנשיא, ומתפקד כשר ההגנה הממונה על הכוחות המזוינים, כשני לרמטכ"ל, שהינו אחיו, פידל קסטרו. על פי החוקה הקובנית, סגן הנשיא מחליף את הנשיא במקרה של מחלה או מוות, וב-31 ביולי 2006 קיבל קסטרו את סמכויות אחיו עקב מחלתו, בהתאם לחוקה זו ובאופן זמני.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] לפני 1959
ראול, בן הזקונים למשפחת קסטרו, נולד והתחנך בעיר הבירה של קובה, הוואנה. כבר כסטודנט למדעי החברה הצטרף קסטרו הצעיר, אשר היה סוציאליסט פעיל, בניגוד לאחיו, לסניף של המפלגה הקומוניסטית של קובה (Partido Comunista de Cuba - PCC). ב-26 ביולי, 1953, קסטרו, יחד עם אחיו פידל, תחת הקבוצה העתידה להיקרא תנועת ה-26 ביולי, השתתף בתקיפת בסיס מונקאדה, הבסיס הצבאי השני בגודלו בקובה, ונשפט ל-13 שנים על מעשיו. אחיו פידל קיבל 15 שנים בכלא, אך שניהם שוחררו בשנת 1955 במהלך חנינה כללית, וניתנה להם אפשרות לגלות למקסיקו או לארצות הברית. שניהם גלו למקסיקו.
[עריכה] בגלות
בזמן שהותו במקסיקו סיטי הכיר קסטרו את הארגנטינאי ארנסטו צ'ה גווארה והציגו לאחיו פידל, ואת סוכן הקג"ב ניקולאי לאנוב, שאיתו נפגש כבר בטיול שעשה בגוש הסובייטי שנתיים קודם לכן.
ב-26 בנובמבר 1955, קסטרו, בראשות אחיו ויחד עם 80 מהפכנים נוספים, ביניהם צ'ה גווארה, אשר נקראו מעתה תנועת ה-26 ביולי על שם תאריך תקיפת בסיס מונקאדה שנתיים קודם לכן, יצאו מנמל טוקספן שבמקסיקו, מפליגים על היאכטה המפורסמת "גרמה" במטרה להתחיל את המהפכה בקובה.
[עריכה] חזרה לקובה והשלמת המהפך
תנועת ה-26 ביולי פעלה לראשונה במחוז אוריינטה ב-2 בדצמבר 1956. רק שנים עשר מהחברים המייסדים שרדו את הפעולה ונסוגו להרי סיירה מאסטרה, ומשם ניהלו מלחמת גרילה כנגד ממשלו של באטיסטה. בין הניצולים היו צ'ה גווארה, פידל קסטרו, אחיו של ראול, וקמילו סיינפואגוס. התנועה, בראשות אחיו, צברה תמיכה עממית והגיעה במספרה לשמונה מאות איש. ב-24 במאי 1958, בטיסטה שלח שבעה עשר גדודים כנגד התנועה ב"מבצע וראנו". אף על פי שהיו מועטים במספרם, נחלו צבאות המהפכה הצלחות, שלוו בעריקה מאסיבית מצבאו של באטיסטה. ב-1 בינואר 1959 נמלטו באטיסטה והנשיא הנבחר קרלוס ריביירו אגוארו מן המדינה, וכוחות התנועה השתלטו על הוואנה.
לאחר השלמת המהפכה, עם מינוי אחיו פידל כ"שליח הראשי של הנשיא לכוחות המזויינים והמפקד העליון של צבא ה-26 ביולי" והשליט בפועל, ומאוחר יותר ב-16 בפברואר 1959 לראש הממשלה באופן רשמי, השתלב ראול בהנהגה המרכזית של המפלגה ושל המדינה, כך שכבר מאותה שנה התמנה לסגן ראש ממשלת קובה ולשר ההגנה, שני רק לאחיו.
[עריכה] מינוי לנשיא בפועל
ב-31 ביולי 2006, עקב ניתוח מסובך אותו היה צריך לעבור אחיו פידל קסטרו, העביר לראשונה פידל את כל סמכויות הנשיא לראול אשר תפקד מאותה העת כנשיא בפועל.
[עריכה] משפחה
קסטרו נשוי לווילמה אספין גיז'ואיס (Vilma Espin Guillois), יוצאת צבאות המהפכה ונשיאת פדרציית הנשים של קובה. לזוג 3 בנות ובן אחד.

