אלן באדיו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלן באדיו (נולד 1937)- פילוסוף צרפתי, המשתייך בדעותיו לשמאל הסוציאליסטי.
באדיו נולד בעיר רבאט שבמרוקו, ובצעירותו עבר לצרפת, שם למד באוניברסיטת סורבון. היה פעיל במפלגה הקומוניסטית והשתתף בקבוצת הלמידה של לואי אלתוסר. לאורך השנים פרסם רומנים ומחזות לצד כתיבה פורייה של פילוסופיה.
העביר סדנאות של חשיבה פילוסופית בבקתות בשווייץ, בסגנון "שפר את חייך". כיום מלמד בסמינר קולז' בינלאומי קורסים על ה'אנטי פילוסופים'- פאולוס, ניטשה, ויטגנשטיין ולאקאן, אמריטוס של אקול נורמל סופרייר (ENS). מושפע מאפלטון, הגל, לאקאן וז'יל דלז.
[עריכה] הגותו
תפיסת האמת שלו מושפעת ממשפט גדל במתמטיקה, כל מערכת של אקסיומה מכילה נקודת יתר. ברגע מסוים יכול להגיח האמת, באחד מארבעה תחומים- מדע, אמנות, פוליטיקה, ואהבה. נאמנות לאותו אירוע ("להמשיך") היא הטוב, והרע מוגדר כסוגים שונים של שלילת האמת. הסובייקט מכונן ביחס לאותה אמת.
אדם הוא החיה היחידה שיש לה פוטנציאל לחרוג מהמוכר וחייתי, וזהו הפונטציאל לסובייקטיביות, הפוטנציאל ("הרוחני") שהופך את האדם לנצחי. על ידי תזוזה מ"מה שישנו", הבהמתי, התחום המוכר שבו אנו פועלים מדחפים, עיקרון ההישרדות, הוויה לקראת המוות. הסובייקטיביות היא דבר מה לא צפוי, כשהאדם מסוגל לזהותו כחידוש גמור מבלי לנסות למקם אותו בתוך המוכר. האדם מאפשר לאמת לעבור דרכו, "מישהו" רואה את עצמו כ"אני" כשהוויתו מטולטלת.
[עריכה] ספרו שתורגם לעברית
- אתיקה- מסע על תודעת הרוע - הוצאת רסלינג

