120 הימים של סדום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הספר 120 הימים של סדום הוא נובלה שכתב המרקיז דה-סאד. העלילה מגוללת את סיפורם של קבוצת נערים ונערות הנאספת על ידי אגודת אצילים צרפתים למטרות עינוי (סאדיזם) ושימוש מיני בהם. האצילים משתמשים בגופם ובנפשם של הנערים למימוש פנטזיות מיניות, ביניהן כאלו ברוטאליות, כמו הכאתם, אכילת צואתם האישית וזו של חבריהם בכפייה, וכן השתנה, ביצועי מעשי סדום ככול העולה בדמיונו של דה סאד.
סוף המעשה הוא הריגתם של הנערים במסכת עינויים.
ב-1975 צילם הבמאי האיטלקי פייר פאולו פאזוליני סרט קולנוע בשם "סאלו או 120 ימי סדום" בהשראת ספרו של דה סאד. הסרט קשה מאוד לצפייה והוא נאסר לשידור במדינות רבות. הבמאי העביר את עלילת הספר לאיטליה הפשיסטית במהלך מלחמת העולם השנייה (שלא כבמקור, בצרפת של המאה ה-17). דמויות האצילים הוחלפו בשופטים, במנהיגים ובפוליטיקאים איטלקים.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

