אהרן אמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אהרן אמיר (נולד ב-1923 בליטא) הוא משורר, מתרגם (בעיקר מאנגלית וצרפתית) וסופר עברי. הוא גדל בתל אביב בתקופת המנדט הבריטי, והיה חבר במחתרות שפעלו נגד הבריטים. מאוחר יותר, למד ספרות וערבית באוניברסיטה העברית בירושלים.

אמיר הוא ממקימי קבוצת הכנענים, שדגלה בניתוק בני הארץ מהיהדות, והקמת אומה "עברית". חלק ניכר מיצירתו הושפע מהפואטיקה הכנענית. ב-1958 הקים אמיר את כתב העת הספרותי "קשת", שהיה בעל אופי כנעני מובהק. כתב העת נסגר ב-1976, אולם חידש הופעתו בשנת 1998, במלאת ארבעים שנה לגליון הראשון, בשמו החדש "קשת החדשה".

הוא נחשב לאחר המתרגמים הפוריים ביותר לעברית, והוא תרגם חלק ניכר מהספרות האמריקנית, האנגלית והצרפתית. בין הסופרים שאת כתביהם תרגם צ'ארלס דיקנס, הרמן מלוויל, ווינסטון צ'רצ'יל, ארנסט המינגווי, לואיס קרול, ג'וזף קונרד ווירג'יניה וולף.

אמיר זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת בשנת 1951, ובפרס ישראל בקטגוריה 'תרגום לעברית' בשנת 2003.

[עריכה] קישורים חיצוניים