קריאת שמע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצוות קריאת שמע הינה אחת המצוות הבסיסיות ביהדות והיא למעשה הצהרת אמונה בדבר אחדות האל, אהבתו, זכירת מצוותיו והאמונה בשכר ועונש. הפסוק הפותח הוא "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד". פסוק שהיה שגור על פיהם של יהודים שמתו בשל יהדותם.
מצווה זו כוללת את אמירתן של שלוש פרשיות מן התורה:
- (א) דברים ו, ד-ט, שהם הפסוקים היחידים בתורה בהם מצוין במפורש ייחוד השם;
- (ב) שם יא, יג-כא, העוסקת בשכר ועונש, והחוזרת על מספר תימות מהפרשייה הראשונה;
- (ג) במדבר טו, לז-מא, העוסקת בפרשת ציצית ויציאת מצרים.
מצווה זו, דיניה ופרטיה פותחות את שישה סדרי משנה: "מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן..." שם מבואר שזמנה של קריאת שמע הוא, כאמור בשתי הפרשיות הראשונות, "בשכבך ובקומך", כלומר, "בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים".
בעבר נקראה פרשת שמע ישראל על-ידי הכוהנים בבית המקדש, יחד עם פרשת עשרת הדברות. אך משחרב המקדש חז"ל פיתחו והרחיבו את המצווה וחיברו אותה אל תפילת שחרית וערבית, והוסיפו לה ברכות לפניה ולאחריה - "ברכות קריאת שמע". יש הנוהגים לומר את פרשת קריאת שמע פעם שלישית ביום לפני השינה ממש, במה שנקרא "קריאת שמע על המיטה", בכדי לצאת ידי חובת הפרשנות הפשטנית של "בשכבך".
פרשיות שמע ישראל זכו למעמד מיוחד על פני פרשת עשר הדברות בגלל ההתחייבות הכללית לשמירת המצוות המופיעה בהן. חז"ל חששו שקריאת עשרת הדברות תמקד את המאמינים על עשר מצוות אלו בלבד ושאר המצוות יזנחו (ואכן, היו כתות יהודיות שראו בדברות את חזות הכל). מסיבה זו, אין עשרת הדברות מופיעות כיום בשום מקום בסידור התפילה היהודית.
על פי הפשט, פרשית שמע ישראל מופיעה מיד לאחר עשרת הדברות, וכשנכתב בה "והיו הדברים האלה" הכוונה היא עשרת הדברות, שנאמרו לפני כן, ולא הציווי עצמו. לקריאה בוקר- וערב נבחר דווקא הציווי על השינון ולא השינון עצמו. בחירה זו באה למנוע את ההצמדות לטקסט כלשונו ולעודד מדרש ופרשנות.
המלכת האל מבוטאת בפרשיות שמע ישראל בכמה דרכים. בפרשיה הראשונה המאמינים מצווים לאהוב את האל בגלל שהוא האל שלהם, בפרשיה השנייה המאמינים מצווים לקיים את מצוות האל בגלל שיש עליהן שכר ועונש, ובגלל שהאל הוא שצווה, ובפרשיה השלישית המאמינים מתבקשים לזכור את האל על ידי זכר יציאת מצרים, ושזכרון זה יוביל אותם לדרך הנכונה. היחס המבוקש אל האל הולך ונהיה צנוע יותר מפרשיה לפרשיה, ואילו התגלות האל במציאות מתרחבת ככל שמתקדמים בטקסט.
המלכת האל היא למעשה פרדוקס: אם האל היה ויהיה מלך, אין הדבר תלוי ברצונו של האדם, ולכן מחווה זו של המלכה מתרוקנת מתוכן. לעומת זאת מנקודת מבט אמונית קריאת שמע נועדה לבטא קבלת "עול מלכות שמיים" אשר הגם שאינה משנה מצב עובדתי,יש לה משמעות רבה מבחינה רוחנית.
שתי הפרשיות הראשונות שבקריאת שמע נכתבות בקלף שבתוך התפילין והמזוזה, שמצוותן מוזכרת בסופן.
יש הנוהגים לפני המוות להצהיר על אמנותם באמצעות אמירת הפסוק הפותח של קריאת שמע. כנראה בעקבות המסורות על מעשהו של רבי עקיבא שמת על קידוש ה' בידי הרומאים, וברגעיו האחרונים הצהיר על אמונת הייחוד שלו, וכפי שמתואר בתלמוד, יצאה נשמתו ב"אחד" של קריאת שמע.
| סדר התפילה ביהדות לימי חול |
|
תפילת שחרית - ברכות השחר | פרשת הקורבנות | פסוקי דזמרה | קריאת שמע | תפילת שמונה עשרה | חזרת הש"ץ, קדושה וברכת כהנים | תחנון | קריאת התורה | אשרי יושבי ביתך | למנצח | קדושה דסידרא | שיר של יום | פיטום הקטורת | עלינו לשבח תפילת מנחה - אשרי יושבי ביתך | תפילת שמונה עשרה | חזרת הש"ץ וקדושה | תחנון | עלינו לשבח תפילת ערבית - קריאת שמע | תפילת שמונה עשרה | עלינו לשבח |
הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.

